חוברת לימים נוראים
ירח האיתנים
בטאון המועצה הדתית רמת גן
תשרי ה'תשע"ד
עריכה :הרב אור חיים טאוב
סדר :דב ליברמן ' -מילה טובה'
250-4558558
המועצה הדתית רמת גן
רח' הרצל ,84ת.ד ,501 .רמת גן50525 ,
טל' ,20-5422555 :שלוחה 500פקס20-5421845 :
ברכת ראש המועצה הדתית
פרשת נצבים הינה אחת הפרשות המרגשות והיפות בתורה .היא תמיד הפרשה
האחרונה בשנה ובה כלולים עקרונות מנחים לכל התורה .היא מאפשרת לנו
הזדמנות לעשות בדק בית ושיפור עמדות לקראת השנה החדשה.
לקראת השנה החדשה ,פרשת נצבים מעמידה בפנינו ,מטלות חדשות וכן את
היכולת לעמוד איתנים בפני האתגרים המוצבים לפנינו.
עמידה יציבה ואיתנה מעניקה כוח והתמדה וממלאת את האדם מרץ וחיות לקראת
השנה החדשה.
כיום ,מזה חצי עשור ,בו אני עומד בראשות המועצה הדתית ,אני חש את הצורך
בפתחה של כל שנה להתייצב לפני שליחות ציבורית זו.
אני תקוה כי הקב"ה ייתן בי את הכוח והידע להתייצב למשימה זו ביתר שאת כדי
שאוכל להתמודד עם המטלות הרבות הנצבות לפתחנו .
לקראת השנה החדשה ברצוני להודות לכל השותפים בהצלחת עבודת המועצה,
הנעשית מתוך עבודה משותפת :לרב העיר ,הרה"ג יעקב אריאל ,לראש העיר ,מר
צבי בר ,לרבניה ,סגני ראש העיר ולחברי המועצה הדתית ועובדיה.
שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל
יהודה סירי
ראש המועצה הדתית רמת גן
תוכן
ברכות 7 .................................. ................................ ................................
ברכת רב העיר ,הרב יעקב אריאל 7 ..............................................................
ברכת ראש העיר ,מר צבי בר 8 .....................................................................
ברכת סגן ראש העיר ,מר אביהוא בן משה 9 ................................................
מאמרים 11 ..................................................................................
קֹהלת כמענה לפוסטמודרניזם/הרב יעקב אריאל31 ........................................
כוונה בקריאת שמע ,בקריאת התורה ובתקיעת שופר/הרב אהרן כ"ץ 31 ....
עשר שאלות לעשרת ימי תשובה/הרב מנחם מנשה 82 ...................................
קחו עמכם דברים ושובו אל ה'/הרב אברהם ברדה 11 .....................................
מפגש מעולם אחר/הרב אהרן ברנשטיין 12 .......................................................
כי קרוב אליך הדבר מאד/הרבנית נעמי שפירא 54 ...........................................
הלכות ומנהגים לחודש תשרי 51 ....................... ................................
הלכות כלליות 73 .................. ................................ ................................
מידע שימושי 23 ................... ................................ ................................
מפעילויות המועצה הדתית 304 ........................ ................................
ברכת רב העיר
על סף השנה החדשה ,שנת תשע"ד ,ברכותינו ואיחולינו לתושבי רמת גן שתהיה
שנת עלייה דגולה ,שנה שבה נרבה במצוות ובמעשים טובים בין אדם למקום ובין
אדם לחברו.
שנה שבה ישרור השלום בתוכנו ובארצנו ,שהחרב המונפת עלינו תשוב לנרתקה ולא
יישמע חמס בארצנו ,שוד ושבר בגבולנו.
שנה טובה וישועה לפרט ולכלל.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
הרב יעקב אריאל
ברכת ראש העיר
תושבים/ות יקרים/ות
בפרוס השנה החדשה ברצוני לאחל לכם ולבני משפחותיכם ,מי ייתן וחג זה יהיה
בסימן בריאות ,הצלחה ושלום לכל ישראל.
העיר רמת גן תמשיך לטפח ולשמור על יחסי שכנות טובה בין תושביה החילוניים
והדתיים כפי שנהגה עד היום ,תוך כבוד הדדי ושותפות חברתית.
ברצוני להודות לרב הראשי לרמת-גן ,הרב יעקב אריאל ,ולכל העוסקים במלאכת
הקודש.
חג שמח!
שלכם ,תמיד לשירותכם!
צבי בר
ראש העיר רמת-גן
ברכת סגן ראש העיר
תושבים יקרים ,השלום והברכה,
עומדים אנו בפתחה של שנה חדשה אליה מגיעים אנו לאחר הכנה נפשית באמירת
סליחות.
אמירת הסליחות היא מימוש אמירתם של חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו".
הדוגמה המוחשית למשקל הסליחות בכפרה לעוונות האדם ,יכולים אנו למצוא
בסיפור הידוע והמפורסם על רבי אלעזר בן דורדיא ,שלא הניח קדשה אחת בעולם
שלא בא עליה ,כשבסיום חייו יוצאת בת קול משמים האומרת "רבי אלעזר בן
דורדיא מזומן לחיי העולם הבא" .זהו סיפור המכיל בתוכו תקווה רבה לחוטא
המבקש לחוזר בתשובה.
אולם מאידך ,נפגשים אנו עם דמותו הטראגית של אלישע בן אבויה שיצא לדרך
רעה ,ששמע מאחורי הפרגוד בת קול האומרת "שובו בנים שובבים חוץ מאחר".
שמיעה זו ,לכשעצמה אולי מדגישה את גדולתו של האיש המסוגל למרות חטאיו
לשמוע מה נשמע בעולמות העליונים ,מובילה אותו לאמירה מתריסה "אצא ואהנה
בעולם הזה".
הכיצד?
משיב על כך הרב בן חמו בספרו שבחי תשובה:
" אלעזר בן דורדיא ,הגיע למסקנה ששורש התשובה תלוי בו וביכולת שלו
לתקן .כשחוטא יודע ומבין שהתשובה תלויה בו כלומר האחריות נמצאת
עליו הרי הוא מקבל את העזרה האלוקית ומתקיימת בו אמירת חז"ל "הבא
ליטהר מסייעין בידו".
בשונה ממנו ,אלישע בן אבויה שפירש בצורה שגויה את בת הקול "שובו בנים
שובבים חוץ מאחר" כאמירה מקבעת וחוסמת את עניין התשובה ,אינו מנסה לקרוע
את רוע הגזירה אלא להיפך הוא מביא עצמו להוסיף חטא ,ובכך חורץ את דינו.
| 30ירח האיתנים
מי שהיטיב לפרש ולבאר זאת היה רבנו חננאל בכותבו על אלישע בן אבויה "אילו
היה חוזר ,לא היה נטרד ,שאין הפרגוד ננעל בפני בעלי תשובה".
תושבים יקרים,
אני מבקש בהזדמנות זו להודות לראש העיר מר צבי עם סיום כהונתו בעוד מספר
שבועות ,על תמיכתו הרבה בציבור הדתי והמסורתי בעיר.
הבאנו בעזרת שיתוף הפעולה המלא להישגים רבים עבור כלל הציבור בכלל והציבור
הדתי והמסורתי בפרט בחידוש ובשידרוג 121בתי הכנסת בעיר ,בחידוש המקוואות,
בבניית בתי הכנסת לעדה המרוקאית ,בית הכנסת שבזי ברמת השקמה ובבית
הכנסת היווני .חידוש בית המועצה הדתית ופתיחת ספרייה תורנית כבראשונה
ברמת גן ועוד כהנה וכהנה.
נתפלל ונאחל לכל עם ישראל ,שנה טובה כתיבה וחתימה טובה.
שלכם ותמיד בשבילכם!
בברכת שנה טובה
אביהוא בן משה
סגן ראש העיר
מאמרים
קהלת כמענה לפוסטמודרניזם/הרב יעקב אריאל
כוונה בקריאת שמע ,בקריאת התורה ובתקיעת
שופר/הרב אהרן כ"ץ
עשר שאלות לעשרת ימי תשובה/הרב מנחם מנשה
קחו עמכם דברים ושובו אל ה'/הרב אברהם ברדה
מפגש מעולם אחר/הרב אהרן ברנשטיין
כי קרוב אליך הדבר מאד/הרבנית נעמי שפירא
קהלת כמענה לפוסטמודרניזם
ֹ
הרב יעקב אריאל
רב העיר
ספר קהלת מכיל לכאורה סתירות רבות .הוא משבח את החכמה ומגנה אותה .הוא
מהלל את השמחה ופוסל אותה .וכן את החברה והבדידות ,את הצדק והעוול ,את
העוני והעושר ,את המשפט והשלטון ,את האישה ,את הנאות החיים ,ואת החיים
בכלל .בכל אלו יש סתירות לכאורה לכאן ולכאן .לכן סברו חכמים שאולי ראוי לגנוז
את הספר ,כדי שלא יגרום לבני אדם ,שאינם אמונים על דיונים מסוג זה ,תקלה
חמורה .במקום להתחזק באמונתם ,זו עלולה להתערער חלילה .אולם לבסוף חזרו
והשאירוהו בין כתבי הקודש ,כי תחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה .כלומר ,נקודת
המוצא של הספר וכן מסקנתו הסופית הן אמונה מוחלטת ובלתי מעורערת בתורה.
שאלות בטרם זמנן
מצינו מחלוקת דומה בין הרמב"ם לראב"ד 1בשאלת הידיעה והבחירה .הרמב"ם עונה
על כך תשובה פילוסופית עמוקה:
"דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים
גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין שהוא יתעלה
שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה".
הראב"ד משיג עליו:
"לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע
להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה
וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם
בספק".
.1הלכות תשובה פרק ה'.
| 35ירח האיתנים
בקורדובה ,בה חיה הרמב"ם בצעירותו ,השאלה ניסרה בחלל והיה צורך לתת לה
תשובה עמוקה לפי רמת השואלים .בפרובנס ,בה חי הראב"ד השאלה לא נשאלה
כלל .לשם מה היה לעורר אצל התמימים שאלה שגם את תשובתה הפילוסופית
קשה היה להם להבין?
חז"ל ,כשסברו תחילה לגנוז את ספר קהלת ,חשבו כמו הראב"ד ,שאין טעם לעורר
שאלות ולתת להן תשובות עמוקות .אך לבסוף השתכנעו כמו הרמב"ם ,שאין טעם
להתעלם מהשאלות .הן קיימות ונוקבות ויש לתת להן מענה .כמו כן מסתבר לומר
שאומנם היו דורות ומקומות שהאמונה הייתה תמימה ולא היה מקום לעורר שאלות
מיותרות .אך חז"ל ראו בעיני הנשר שלהם גם דורות ומקומות אחרים ,שהשאלות
כבר מנסרות בחלל ואין טעם להתחמק מהן.
סיבת הספקות
קהלת הקדים את זמנו .ובן דורנו ימצא השתקפות של בעיותינו בספר .דומה שסגנון
החשיבה של העולם הפוסט-מודרני ,המערער מוסכמות ,המדרדר ערכים ,המערער
אמונות ,קרוב יותר לרוח הספר מאשר דורות קודמים .אולם על כך אומר קהלת:2
ֹּאמר ֶמה ָהיָ ה ֶש ַה ָ ּי ִמים ָה ִראשֹּנִ ים ָהי ּו טוֹּ ִבים מא ּ ֶלה ִּכי ל ֹּא מ ָחכְ ָמה ָש ַאלְ ָּת ַעל
" ַאל ּת ַ
זֶ ה" .ספקות והתלבטויות אינם חדשים הם כבר היו לעולמים .הם רק פושטים צורה
ולובשים צורה .המסקנה העולה מן הספר היא שדווקא הסתירות המרובות יוצקות
בנו אמונה חזקה יותר .למרות הספקות ניתן לא רק להישאר באמונה תמימה ,אלא
אדרבה לצאת מהם מחוזקים ומחושלים יותר.
ההתלבטות והמבוכה קיימות ועומדות מאז היות האדם עלי אדמות .הן חלק מובנה
של האישיות האנושית .יש הבדל מובנה בין הטבע הרוחני של האדם ,הנוטה
להאמין ללא ספקות ,לבין השכל החוקר והדורש המפקפק והמתלבט.
"הספק הוא אם המדע" אמר סוקרטס אבי הפילוסופיה היוונית הקלאסית .ללא
ספקות אין חקירה מדעית .הטלת ספק במוסכמות ,בדעות הקדומות ובהשערות
הישנות היא המפתחת את החשיבה המדעית ודוחפת את האנושות קדימה.
אלמלא הספק החיים היו קופאים ומתאבנים ,היינו נשארים באותו מצב בו היינו
.2ז ,י
קֹהלת כמענה לפוסטמודרניזם | 34
לפני אלפי שנים .דבר זה קרה באירופה של ימי הביניים (המכונים בלועזית ימי
החושך).
אולם היא הנותנת .כוחה של החקירה המדעית הוא בשאלותיה ,ובניסיונותיה לתת
מענה הגיוני לתמיהותיה .למעשה ,היא אינה יכולה לתת תשובות מוסמכות וסופיות.
כל הנחה תעורער ,כל מסקנה תיסתר .המדע לא יגיע לעולם למסקנות חד-
משמעיות ,שאם כן הוא יקפא על שמריו ולא ימשיך להתקדם .תמיד הוא ימשיך
לשאול ,לחקור ,להסתפק ולהתלבט .כל זאת רק באשר למדעי הטבע .אולם באשר
לאמונות וערכים – בהם האדם לא יכול להישאר מסופק .טוב או רע מחייבים הכרעה
ודאית ומוחלטת .מותר או אסור ,ראוי או לא ,חיינו תלויים בכך .אלו אינן שאלות
מדעיות התלויות בשכל בלבד .אין אפשרות להישאר בהם תלויים באויר ,שאם כן
נישאר גם תלויים על העץ...
מקור הערכים
אותה חשיבה מדעית מביאה אותנו להכרה שתחום האמונה והערכים מקורם
באינטואיציה על מחקרית .דווקא הכישלון של המדע לייצב ערכים בדרך רציונאלית
הוא המביא אותנו למסקנה שמקור הערכים הוא על-שכלי .המדע הוא המביא
אותנו להכרה שיש גם ספירה על-מדעית שהיא מקור הערכים .טוב ורע אינם תלויים
בחשיבה ארצית ,יש להם מקור שמימיִּ " .כי ַ ּגם יוֹּ ד ַע ָאנִ י ֲא ֶשר יִ ְהיֶ ה ּטוֹּ ב לְ יִ ְראי ָהא-
ל ִֹּהים ֲא ֶשר יִ ְירא ּו ִמ ּ ְל ָפנָ יו".3
הוא לא אומר שלרשע לא יהיה נוח או לא נעים .אדרבה בפסוק הסמוך הוא מציג
את המציאות העגומה תחת השמש של צדיק ורע לו רשע וטוב לו "יֶ ש ֶה ֶבל ֲא ֶשר
נַ ֲע ָשה ַעל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר יש צַ דִּ ִיקים ֲא ֶשר ַמ ִ ּג ַיע ֲאל ֶהם ְּכ ַמ ֲעשה ָה ְר ָש ִעים וְ יש ְר ָש ִעים
ֶש ַּמ ִ ּג ַיע ֲאל ֶהם ְּכ ַמ ֲעשה ַה ַ ּצדִּ ִיקיםָ .א ַמ ְר ִּתי ֶש ַ ּגם זֶ ה ָה ֶבל".4
הוא מגיע למסקנה שטענה זו היא הבל .כי לא התועלת או הנזק הם קנה המידה
לטוב או לרע .הטוב הוא טוב לא משום שהוא נוח ונעים ,אדרבה דווקא כאשר יש בו
סבל ויסורים הוא נבחן כטוב אמיתי ,בגלל שכך ראוי שיהיה .הרשעה היא רעה כי
.3ח יב
.4שם יד
| 31ירח האיתנים
אינה לרצון הא-להים .הרשע ,גם כשלכאורה טוב לו ,הוא בעצם לא טוב ,כי אינו
עושה מעשים טובים ואיננו ירא מא-להים.
"וְ טוֹּ ב לֹּא יִ ְהיֶ ה לָ ָר ָשע וְ לֹּא יַ ֲא ִר ְ
יך יָ ִמים ַּכצּ ל ֲא ֶשר אינֶ נּ ּו יָ רא ִמ ּ ִל ְפני א-ל ִֹּהים" .5הצל
עלול אומנם להאריך זמן ,אולם הוא צל ,אין לו ממשות עצמית משלו .הוא הבל.
מותר האדם מן הבהמה
דוגמא אחרת .בהתחלה מנקר הספק אולי " ִמ ְק ֶרה ְבני ָה ָא ָדם ו ִּמ ְק ֶרה ַה ְּבה ָמה ו ִּמ ְק ֶרה
ֶא ָחד לָ ֶהם ְּכמוֹּ ת זֶ ה כּ ן מוֹּ ת זֶ ה וְ רו ַּח ֶא ָחד לַ כּ ֹּל וּמוֹּ ַתר ָה ָא ָדם ִמן ַה ְ ּבה ָמה ָאיִ ן ִּכי ַה ּכֹּל
ָה ֶבל ַהכּ ֹּל הוֹּ ל ְך ֶאל ָמקוֹּ ם ֶא ָחד ַהכּ ֹּל ָהיָ ה ִמן ֶה ָע ָפר ְו ַה ּכֹּל ָשב ֶאל ֶה ָע ָפר" .6אין לכאורה
רוח באדם .הכל רק חול וחול.
אולם בסופו של דבר ,אחרי העמקה ,האדם מכיר באמת האמונית .לא ייתכן שהכל
רק עפר .יש רוח באדם ומקורה בשמיים ממעל" .וְ יָ שֹּב ֶה ָע ָפר ַעל ָה ָא ֶרץ ְּכ ֶש ָהיָ ה
וְ ָהרו ַּח ָּתשוּב ֶאל ָהאלִֹּ -הים ֲא ֶשר נְ ָתנָ ּה".7
השאלה שנשאלה בתחילה ִמי יוֹּ ד ַע רו ַּח ְּבני ָה ָא ָדם? ...נהפכת לתשובה תרתי
משמעָ " :העֹּלָ ה ִהיא לְ ָמ ְעלָ ה וְ רו ַּח ַה ְּבה ָמה ַה ּי ֶֹּר ֶדת ִהיא לְ ַמ ּ ָטה לָ ָא ֶרץ".8
דווקא החשיבה הראשונית המוטעית שמותר האדם מן הבהמה כביכול אין ,מביאה
את האדם למסק נה ההפוכה שמותר האדם מן הבהמה .שאם לא כן אין לחיים
משמעות ,אלא – ֲהבל ֲה ָבלִ ים ַהכּ ֹּל ָה ֶבל.
אומנם המחשבות מתרוצצות ,אולם במבט עמוק יותר האדם מגלה שנברא בצלם
אתי ֲא ֶשר ָע ָשה ָהא-ל ִֹּהים ֶאת ָה ָא ָדם
א-להים והוא מקור הודאות "לְ ַבד ְראה זֶ ה ָמ ָצ ִ
יָ ָשר וְ ה ָּמה ִב ְקש ּו ִח ּ ְשבֹּנוֹּ ת ַר ִ ּבים".9
.5
.6
.7
.8
.9
שם יג
ג יט-כ
יב ,ז
ג ,כא
ז כט
קֹהלת כמענה לפוסטמודרניזם | 37
חיי מותרות
דוגמא אחרת – ההדוניזם .הרדיפה אחרי תענוגות החיים לראות בהם את חזות
הכל .קהלת כבר ניסה דרך זו " ָא ַמ ְר ִּתי ֲאנִ י ְ ּבלִ ִ ּבי לְ כָ ה ָּנא ֲאנַ ּ ְסכָ ה ְב ִש ְמ ָחה ו ְּראה
ְבטוֹּ ב" 10והוא מתאר באריכות ובצבעים מרהיבים את חיי העושר והמותרות ומסכם
"וְ כֹּל ֲא ֶשר ָש ֲאל ּו עינַ י ל ֹּא ָא ַצלְ ִּתי מ ֶהם ל ֹּא ָמנַ ְע ִּתי ֶאת לִ ִ ּבי ִמ ָּכל ִש ְמ ָחה".11
יתי ֲאנִ י ְ ּבכָ ל ַמ ֲע ַשי ֶש ָעש ּו יָ ַדי
אולם אחר התבוננות מעמיקה יותר מסקנתו היא "ו ָּפנִ ִ
12
ו ֶּב ָע ָמל ֶש ָע ַמלְ ִּתי לַ ֲעשוֹּ ת וְ ִהנּ ה ַהכּ ֹּל ֶה ֶבל ו ְּרעוּת רו ַּח וְ אין יִ ְתרוֹּ ן ַּת ַחת ַה ּ ָש ֶמש" .
המסקנה אינה הסתגפות ,אלא איזון ,אכילה ושתיה במסגרת ערכית ,כגון סעודת
מצוה וכדו' ראויה "ל ְך אכֹּל ְ ּב ִש ְמ ָחה לַ ְח ֶמ ָך ו ֲּשתה ְבלֶ ב־טוֹּ ב יינֶ ָך ִּכי כְ ָבר ָר ָצה ָהאל ִֹּהים
ת־מ ֲע ֶש ָ
יך"( .13פסוק זה מובא בפוסקים כאסמכתא לסעודה חגיגית במוצאי יום
ֶא ַ
הכיפורים).
אמת ויציב
אלה הן רק דוגמאות בודדות מני רבות שמגילה זו מלאה מהן – התשובות אינן
צמודות בדרך כלל לשאלות .פעמים רבות הן במקום אחר ,תוך כדי דיון בשאלות
אחרות .דבר המקשה על לימוד מסודר של המגילה .אולם זו מעלתה .היא משקפת
כראי את החיים הטבעיים עצמם .החיים אינם מסודרים באופן שיטתי .הם זורמים
בקצב שלהם ומזמנים לאדם מצבים שונים ומתחלפים והפתעות לא מתוכננות.
פעמים שהם מעוררים קשיים אמוניים שנדמה לכאורה שאין להם פתרון.
בהזדמנויות אחרות נמצאים כבהסח הדעת פתרונות לאותן שאלות.
לכן אין להיבהל מאמירות ותופעות הנראות על פניהן כמערערות לכאורה את
האמונה ,אין להיסחף אחרי הזרם האדיר של אי היציבות הערכית והמוסרית
המאפיין את חיינו הפוסט-מודרניים .אדרבה ,אי היציבות עצמה טומנת בחובה את
התשובה .כל הכחשה היום תוכחש מחר בעצמה .כל מהפכה היום תיהפך מחר
מאליה .בתוך האוקיינוס הסוער של אי יציבות ניצבת האמונה כאי של יציבות בתוך
גלי הספקות המתנפצים אליה.
.10
.11
.12
.13
בא
שם י
שם יא
ט ,ז
| 32ירח האיתנים
כך מנהיג ה' את עולמו ,שהאדם ילמד בעצמו ומעצמו ,דרך כישלונותיו ,מהי הדרך
הראויה .הנפילות עצמן יעמידו את האדם בסופו של דבר על רגליו .מהמכה עצמה
מתקן רטיה.
"וְ ָהא-לֹּ ִהים ָע ָשה ֶש ִ ּי ְרא ּו ִמ ּ ְל ָפנָ יו" ,אין הכוונה לשלילת הבחירה החופשית ,לא ולא!
אדרבה ,ה' ברא את האדם חופשי על מנת שבתעיותיו ,תוך כדי חיפוש דרכו ,יגיע,
מתוך הכרתו העצמית ,למטרתו .התעיות והטעויות הן חלק הכרחי של חיפוש הדרך,
התשובה החיובית לחידת החיים הראויים תבוא בדרך השלילה .בדומה לדרך
המדעית של ניסוי ,תהייה וחיפוש דרך עד שיימצא הפתרון .לכן כל נסיון שלא
הצליח מקדם אותנו לקראת יעודו .אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל
בהם .המסקנות מפוזרות בכל חלקי הספר .ללמדך שגם כאשר האמונה התמימה
מתגברת ומשכנעת את האדם הוא עלול לחזור לסורו ולחפש פתרון לחידת החיים
בתבונתו האנושית .הוא נכשל שוב וקם .שבע יפול צדיק וקם ,עד אשר יערה עליו
ממרום ,ממעל לשמש.
תחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה:
"סוֹ ף ָּד ָּבר ַהכֹל נִ ְׁש ָּמע
ֶאת ָּהא-ל ִֹהים יְׁ ָּרא וְׁ ֶאת ִמ ְׁצוֹ ָּתיו ְׁשמוֹ ר
ִכי זֶ ה ָּכל ָּה ָּא ָּדם".
כוונה בקריאת שמע ,בקריאת התורה
ובתקיעת שופר
הרב אהרן כ"ץ
ראש כולל הלכה במכון הגבוה לתורה ,אוניברסיטת בר אילן,
ורב קהילת "דובב עוז"
במשנה במסכת ברכות שנינו" :היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא ,אם כוון לבו –
יצא ".ובגמרא שם "שמע מינה :מצוות צריכות כוונה! מאי אם כוון לבו – לקרות.
לקרות? והא קא קרי! בקורא להגיה".
המשנה קובעת שמי שהיה קורא בתורה והגיע זמן קריאת שמע תוך כדי קריאתו אם
כיון ליבו יצא ידי חובת קריאת שמע (מדובר שקורא פסוקי קריאת שמע שבתורה).
הגמרא מתלבטת האם נלמד מכאן שמצוות צריכות כוונה (ותהיה קושיא לרבה
הסובר במסכת ראש השנה שגם התוקע לשיר יצא ידי חובת תקיעת שופר) ומיישבת
שמדובר בקורא להגיה .רש"י מבאר שכיון שהוא קורא להגיה את הספר ולבודקו אם
יש בו טעות אפילו לקריאה נמי לא מכוון ולכן לא יוצא בקריאתו ידי חובת קריאת
שמע .התוספות שואלים מה הוא המושג קורא להגיה שהרי סוף כל סוף הוא קורא,
ואם מצוות אינן צריכות כוונה מדוע שלא יצא ידי חובה בקורא להגיה?
על כן מבארים התוספות את הסוגיה שאינו קורא את המילים כמו שצריך לקוראן
בדקדוק אלא ככתיבתן באותיות שהרי הוא מבקש לבדוק האם הספר כתוב בצורה
מדוקדקת בחסרות ויתירות ואז יש הבדל בין צורת כתיבתן של המילים לצורת
הגייתם .התוספות מביאים דוגמא מפרשת שמע -המילים לטטפת ומזוזת .לפי
פירוש התוספות ביאור דברי המשנה הוא שאם כיוון ליבו לקרוא בצורה מדוקדקת.
ואף שאמרינן במסכת ברכות שמי שקרא ולא דקדק באותיותיה יצא ,צריך לומר
בשיטת התוספות ,שהקורא שלא בדקדוק אך אין בקריאתו כדי לשנות מפירוש
המילים יצא ,אך הקורא באופן משובש לגמרי באופן שאין בקריאה פירוש למילים
הנקראים אינו יוצא ידי חובתו.
| 80ירח האיתנים
שיטת הרמב"ם בקריאת התורה
הרמב"ם פסק שמי שקרא וטעה אפילו בדקדוק ,ואפילו על אות אחת מחזירין אותו
עד שיקראנה בדקדוק .יעויין בדברי ההגהות מיימוניות שהסביר דברי הרמב"ם
ואמר:
"כן שמעתי מפי מורי רבינו שאמר בישיבה ומשמו אמנם שום ראיה לא אמר
לנו ונוכל לומר ראייתו מדגרס בירושלמי מנין לתרגום ר' זעירא בשם ר'
חננאל ויקראו בספר בתורת האלהים וגו' ויקראו בספר זה מקרא מפורש זה
תרגום ושום שכל אלו הטעמים ויבינו אלו המסורות וכו' .וקא בעי והתרגום
מעכב וכו' עד אמר ר' יונה אף על גב דתימא אין תרגום מעכב טעה מחזירים
אותו ע"כ .וה"ה וכ"ש לדקדוק דילפינן נמי מהאי קרא ומורי רבינו הסכים על
ידי לראיה".
נראה לנו ,שאם זה אכן מקורו של הרמב"ם ,יש לומר שאין פה מחלוקת בין הרמב"ם
והתוספות .ויש לחלק בין קריאת שמע פרטית שכל עוד אינו משנה בפירוש המילים
אף שהוא משנה בקריאה יצא ידי חובתו ורק שינוי במשמעותם של המילים גורם
לאי יציאה ידי חובת קריאת שמע מה שאין כן במי שקורא בתורה שמטרת הקריאה
בתורה היא ללמד תורה לרבים ובלשון שהרבים יבינו את דברי התורה ועל כן יש
לקרוא קריאה תמה ואף להוסיף לאותה קריאה תרגום ואפילו טעמים ,שאם לא כן
הקורא לא רק שאינו מביא תורה בדקדוק אלא אף מטעה את השומעים .קריאת
שמע יש בה מצוות קבלת עול מלכות שמים על ידי אמירת הפרשה שיש בה קבלת
מלכות ה' ועול מצוותיו ,מה שאין כן בקריאה בתורה יש משום הוראת תורה לרבים.
הרמב"ם פוסק :
"הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל לא יצא
ידי חובתו והשאר אם לא כיון לבו יצא ,אפי' היה קורא בתורה כדרכו או
מגיה את הפרשיות האלו בעונת קריאה יצא והוא שכיון לבו בפסוק ראשון".
לדעת הרמב"ם ,אף שקורא את הפרשיות של קריאת שמע להגיה -יצא ידי חובתו,
ומשמע שאף שקרא כל קריאת שמע להגיה פרט לפסוק הראשון יצא ידי חובתו.
משמע מדברי הרמב"ם שצריך לקרא קריאת שמע בכוונת מצוות שמע רק בפסוק
הראשון ובשאר קריאת שמע לא כיון כלל לשם קריאת שמע יצא ידי חובתו.
כוונה בקריאת שמע ,בקריאת התורה ובתקיעת שופר | 83
אכן מכ ירים אנו את מחלוקת האמוראים בתלמוד עד היכן צריך כוונת הלב .גדולי
התנאים -רבי אליעזר ורבי עקיבא נחלקו בעניין זה .לדעת רבי עקיבא כל הפרשה
כולה צריכה כוונת הלב ,הוא לומד כן מהפסוק "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך
היום על לבבך" -כל הפרשה כולה צריכה להיות על לבבך .ואילו לרבי אליעזר -
"הדברים האלה" היינו הפסוק הראשון שמע ישראל ,אלה חייבים להיות על לבבך.
על כן אמר ר' אליעזר ,עד כאן צריך כוונת הלב מכאן ואילך לא צריך כוונה .שם
בתלמוד פוסק רבה בר בר חנה בשמו של ר' יוחנן הלכה כר' עקיבא ,שכל הפרשה
צריכה כוונת הלב .הש אלה היא האם יש ללמוד מכאן שמצוות צריכות כוונה ,שהרי
בוודאי נלמד מכאן יסוד דין כוונה .מאידך מחלוקת בתנאים עד היכן צריך כוונה.
בעולמה של תורה נהוג להסביר ,שאין דין כוונה במצוות כדין הכוונה בקריאת שמע.
הכוונה שאליה אנו מכוונים כשאנו אומרים מצוות צריכות כוונה היא שיש לכוון
בזמן עשיית המצווה לצאת ידי חובת המצווה .אבל כשאנו מדברים בקריאת שמע
על הכוונה אנו דנים בחובתנו לקבל עלינו עול מלכות שמים שהרי עיקר קריאת שמע
היא לא רק לקיים מצוות קריאת שמע אלא לקבל עלינו עול מלכות שמים.
מחלוקת התנאים ,מה אנו צריכים לעשות על מנת שבמעשה של אמירת פסוקי
שמע נקבל עלינו עול מלכות שמים? לדעת רבי אליעזר הפסוק של שמע ישראל הוא
היוצר קבלת עול מלכות שמים ,והיו הדברים האלה על לבבך מתייחס לפסוק הזה.
חלק עליו ר' עקיבא ואמר שכל הפרשה כולה מחייבת מחשבה של קבלת עול מלכות
שמים ועל כל הפרשה כולה אומר לנו הקדוש ברוך הוא והיו הדברים האלה על
לבבך.
לאור הדברים הללו שנראים בפשטות הסוגיה יש לברר – אמנם לצורך קבלת עול
מלכות שמים מסתפק ר' אליעזר וגם הרמב"ם להלכה בכוונה בפסוק הראשון ,אבל
מדין מצוות צריכות כוונה לצאת ידי חובת המצווה ,אם כל אמירת שלשת פרשיות
שמע נדרשות לקיום מצוות קריאת שמע ,מדוע לא תהיה חובת כוונה לצאת ידי
המצווה בכל אמירת שלשת הפרשיות? צריך לומר שבסוגיית מצוות צריכות כוונה
פסק הרמב"ם שמצוות אינן צריכות כוונה ,וכל הכוונה המחויבת בקריאת שמע היא
רק לקבלת עול מלכות שמים ולזה מסכים הרמב"ם עם דעתו של ר' אליעזר שקבלת
עול מלכות שמים מקיימים על ידי כוונה בפסוק הראשון.
| 88ירח האיתנים
שיטת הרמב"ם בסוגיית מצוות צריכות כוונה
שיטת הרמב"ם בסוגיית מצוות צריכות כוונה צריכה בירור .בהלכות מצה פסק
הרמב"ם שמי שאכל מצה בלא כוונה כגון שכפאוהו עכו"ם או ליסטים לאכול יצא
ידי חובתו .אפשר להוסיף שמהבירור שערכנו לעיל בשיטת הרמב"ם בהלכות קריאת
שמע ,ומהעובדה שהוא מצריך כוונה רק בפסוק הראשון ומדין קבלת עול מלכות
שמים ולא מצריך כוונה בכל פרשיות שמע יש ללמוד ששיטתו היא שמצוות אינן
צריכות כוונה.
לאור דברים אלה יש לעמוד על שיטתו בכוונה במצוות שופר שכך כתב רמב"ם:
"מי שתקע ונתכוון להוציא כל השומע תקיעתו ושמע השומע ונתכוון לצאת
ידי חובתו אף על פי שאין התוקע מתכוון לזה פלוני ששמע תקיעתו ואינו
יודעו יצא ,שהרי נתכוון לכל מי שישמענו ,לפיכך מי שהיה מהלך בדרך או
יושב בתוך ביתו ושמע התקיעות משליח ציבור יצא אם נתכוון לצאת ,שהרי
שליח צבור מתכוון להוציא את הרבים ידי חובתן".
מדבריו אלה של הרמב"ם שצריך כוונת השומע לצאת ידי חובה נראה שהיה סבור
שמצוות צריכות כוונה לצאת ידי חובה.
בסתירות הללו שבין ההלכות עמדו כבר רבים ממפרשי הרמב"ם .למעשה קיימות
שתי גישו ת עקרוניות בהבנת הרמב"ם ושיטתו בעניין השאלה האם מצוות צריכות
כוונה .האחת מיוצגת על ידי הר"ן ,שאותם גם ציין מרן בעל הכסף משנה :
"פסק הר"ם במז"ל בפרק ב' מהלכות שופר דצריך שיתכוון משמיע להוציא
ושומע לצאת הא לאו הכי לא יצא אלא שבפ"ו מהל' חמץ ומצה כתב
דכפאוהו ואכל מצה יצא ולא פליגא דידיה אדידיה דס"ל דבתקיעת שופר
כיון דחזינן דרבי זירא אמר לשמעיה איכוין ותקע לי נקטינן דצריך כוונה
אבל בכפאוהו ואכל מצה כיון דלא חזינן בגמ' מאן דפליג עליה בהדיא לא
דחינן לה דאע"ג דבתקיעת שופר לא יצא הכא יצא שכן נהנה כדאמרינן
בעלמא המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה".
לשיטה זו ,דעת הרמב"ם שבאכילת מצה אין צורך בכוונה לצאת שכן ההנאה
הקיימת בשעת קיום המצווה ,הנאת אכילה מייחסת את המעשה לאדם ומוציאתו
ידי חובה .לדעתו הרי כמו דין המתעסק בחלבים ועריות שחייב למרות שאינו מכוון
כוונה בקריאת שמע ,בקריאת התורה ובתקיעת שופר | 81
לעבירה – ההנאה מייחסת בהכרח את המעשה לאדם וגורמת לו להתחייב בעבירה
שעשה ,כן הדין גם בקיום המצווה .לשיטה זו של הר"ן והכסף משנה עיקרה של
שיטת הרמב"ם היא שמצוות צריכות כוונה אלא שבמקום שיש הנאה היא המייחסת
את המעשה לאדם ואז נמצא מקיים את המצווה גם ללא הנאה.
הפוכה מזה הייתה שיטתו של הגאון הגדול ר' חיים סולובייצ'ק זצ"ל מי שהיה ר"מ
בישיבת וולוזי'ן ואחר כך מילא מקום אביו כרבה של העיר בריסק (מכאן כינויו ר'
חיים בריסקר).
לשיטת ר' חיים ,הרמב"ם סבור שמצוות אינן צריכות כוונה ומן הטעם הזה האוכל
מצה בלא כוונת קיום המצווה יוצא ידי חובתו ומן הטעם הזה התוקע לשיר יוצא אף
הוא ידי חובת מצוות שופר ,ומה שכתב הרמב"ם שמי שיוצא ידי חובה בשמיעת
תקיעת שופר שמבצע איש אחר – צריכה להיות כוונת שומע ומשמיע על מנת כדי
לחבר את מעשה המשמיע ליציאה ידי חובה של השומע .כיון שהאיש אינו עושה
מעשה של תקיעת שופר ,כיצד יצא ידי חובה במעשה שעושה איש אחר ,לשם כך
בעינן כוונת שומע ומשמיע.
לדעה זו מובן מדוע סבור הרמב"ם שבקריאת שמע אין צריך כוונה אלא בקריאת
הפסוק הראשון של שמע בלבד שהרי מצוות אינן צריכות כוונה לצאת .הכוונה
המיוחדת באמירת הפסוק הראשון של קריאת שמע נובעת מהחיוב המיוחד הנוסף
בקריאת שמע והוא שעל ידי אמירת הפסוק הזה אנו מקבלים עלינו עול מלכות
שמים.
הוכחה שהרמב"ם מצריך כוונה בקיום המצוות
אף שדבריו של רבנו הגר"ח זצ"ל נראים כמסבירים היטב את שיטת הרמב"ם כראוי,
עדיין יש לעיין בדברים אחרים שכתב הרמב"ם -למשל דבריו בהלכות מגילה.
כתב רבנו הגדול :
"הקורא את המגילה בלא כוונה לא יצא ,כיצד היה כותבה או דורשה או
מגיהה אם כיון לבו לצאת בקריאה זו יצא ואם לא כיון לבו לא יצא ,קרא
והוא מתנמנם הואיל ולא נרדם בשינה יצא".
אף שהאיש קורא בעצמו את המגילה ולא יוצא ידי חובת קריאתה בשמיעה מאיש
אחר -מחייב הרמב"ם כוונה לצאת ידי חובה בקריאת המגילה כולה ,ועל כן הכותבה
| 85ירח האיתנים
לשם הגהה או דרשה לא יצא ידי חובה ,אלא אם כן התכוון בקריאה זו גם לצאת ידי
חובת מצוות מגילה .הקורא להגיה הרי הוא מתעסק ,כמו שכתב רש"י בפירושו
לסוגיית קריאת שמע ,ומדוע יצא ידי חובתו בקריאת שמע ולא יצא ידי חובתו
בקריאת המגילה?
מהות הכוונה במצוות
מגישתו של הר"ן בהבנת דברי הרמב"ם ,אפשר להבין לשיטתו ,מדוע יש צורך
בכוונה במצוות .שהרי הר"ן חידש ,שמצוות שאדם נהנה בשעת עשייתן אינן זקוקות
לכוונה על מנת לצאת בהן ידי חובה ,ונראה מכאן שכאשר אדם עושה מצווה ואינו
מכוון בעשייתה לשם קיום המצווה אין הכוונה שזו אינה מצווה ,אלא שאי אפשר
לייחס לו קיום מצווה ,שהרי האדם לא כיון במעשה שיהיה לשם מצווה שלו .אמנם,
אם האדם נהנה מאותו המעשה ,אי אפשר לנתק בין המעשה והאדם ,ועל כן ברור
שאת המעשה שהוא מעשה של מצווה אני מייחס לאדם.
אפשר לומר בגישה זו שמעשה מצווה אינו צריך כוונה בשביל לעשותו מעשה של
מצווה שהרי כך עושים את המצווה .הכוונה נצרכת כדי לחבר את מעשה המצווה
אל העושה את אותה המצווה ,ובמקום שיש הנאה לאדם ,הנאתו מחברת בין
העושה והאדם ועל כן גם ללא כוונה הוא יוצא ידי חובתו .זאת ככל הנראה הבנת
הר"ן בדין מצוות צריכות כוונה.
אך הגרי"ד סולובייצי’ק ,מוכיח בשיעוריו למסכת ברכות ,שהכוונה הנדרשת במצוות
עושה את המעשה למעשה של מצווה .אחת ההוכחות שהזכיר הרב זצ"ל היא
מהסוגיה בסוף מסכת עירובין ,שם שנינו :
"ואיבעית אימא :דכולי עלמא -שבת זמן תפילין הוא .והכא במצות צריכות
כוונה קמיפלגי .תנא קמא סבר :לצאת בעי כוונה ,ורבן גמליאל סבר :לא בעי
כוונה".
הגמרא מבארת את שיטת רבן גמליאל הסובר שהמוצא תפילין בשבת מכניסן שניים
שניים ,ההסבר האחרון בסוגיה הוא ,שרבן גמליאל סובר שגם שבת זמן תפילין הוא,
אלא הוא סבור שמצוות צריכות כוונה .זהו שכתב שם רש"י:
"ונראה לי דהכי גרסינן :תנא קמא סבר מצות אין צריכות כוונה ,ולכולי
עלמא תכשיט הן ,הלכך ,כיון דלענין מיפק ידי חובתיה נפיק בלא כונה -
כוונה בקריאת שמע ,בקריאת התורה ובתקיעת שופר | 84
לענין בל תוסיף נמי ,אף על גב דלא מכוין להו למצוה -איכא בל תוסיף ,כיון
דזמן תפילין הוא ,ורבן גמליאל סבר :צריכות כוונה ,לצאת ידי חובתו ,הלכך
בבל תוסיף נמי לא עבר עד דמיכוין למצוה".
להסברו של רש"י ,כיון שמצוות צריכות כוונה הרי אם הוא מכוון רק לזוג אחד של
תפילין והזוג השני הוא כתכשיט ,הוא לא יעבור על בל תוסיף משום שכיון שלא כיון
לשם מצווה אין לו דין מצווה .במילים אחרות הכוונה לא רק מחברת בין המצווה
לעושה המצווה ,אלא למעשה נותנת למעשה שם של מצווה ,ובלא כוונה אין על
מעשה האדם כלל שם מצווה .לכן גם בדין של בל תוסיף רק אם לזוג השני יש שם
של מצוות תפילין הרי בהנחת שני זוגות הוא עובר בבל תוסיף .אך אם אין האדם
מכוון בהנחת הזוג השני לשם מצוות תפילין יוצא שהנחת הזוג השני הוא כתכשיט
בעלמא ולשם מצוות תפילין יש לו רק זוג אחד ועל כן ברור שאין כאן איסור בל
תוסיף בהנחת הזוג השני.
כאן עולה בברור ,שהגדרת הצורך בכוונה היא שרק הכוונה עושה את המעשה
כמעשה של מצווה .אמנם כל זה למאן דאמר מצוות צריכות כוונה ,אך למאן דאמר
מצוות אינן צריכות כוונה יש למעשה דין מצווה גם בלא כוונת האדם .לגישה זו,
הסובר שמצוות צריכות כוונה מצווה הנעשית ללא כוונה אין לה שם מצווה אלא
פעולה אנושית רגילה .למאן דאמר מצוות אינן צריכות כוונה העובדה שהקב"ה
צווה לעשות מעשה מסויים ,האדם העושה אותו מעשה -הרי הוא מקיים מצווה.
לעניות דעתי יוצא מן הכלל לעניין זה הוא המצוות התלויות באכילה .באותן מצוות
הקשורות באכילה והנאת האדם הקדוש ברוך הוא צווה לנו להנות ,וכשהאדם נהנה
קיים את המצווה .לא הכוונה נותנת למעשה שם מצווה ,אלא ההנאה היא הנותנת לו
שם מצווה .כמו בעבירה שגם המתעסק בחלבים ועריות עבר עבירה אף שלא כיוון
לאותו מעשה והיה בבחינה של מתעסק שהרי מה שהקפידה התורה שאדם לא יהנה
בהנאה של איסור ,והרי נהנה .לכן מי שכפאוהו ואכל מצה בלא כוונת מצווה קיים
מצוות מצה .אך התוקע לשיר לא יצא ידי חובת שופר שהרי כל שלא כיוון לשם
מצוות שופר אין על המעשה שלו שם מצוות תקיעת שופר אלא ניגון בכלי שיר
ומדוע יצא ידי חובת המצווה.
| 81ירח האיתנים
הסבר ותירוץ לקושיית בעל השאגת אריה
בעל ה"שאגת אריה" בספרו למסכת ראש השנה "טורי אבן" שואל על הסוגייה
שהוזכרה בעירובין .מדוע אומרת הגמרא שמותר להכניס את התפילין שנים שנים
רק למאן דאמר מצוות צריכות כוונה ,שאז אם אינו מכוון לשם מצוות תפילין אינו
עובר על הזוג השני באיסור בל תוסיף .וכמו שנתבאר לעיל ,שלעבור על המצווה
באיסור בל תוסיף צריך כוונה ,אבל למאן דאמר מצוות אינן צריכות כוונה עובר בבל
תוסיף גם אם אינו מכוון ועל כן אינו יכול להכניס את התפילין שנים שנים .הרי כבר
אמרו הראשונים שגם אם אין צריך כוונה במצוות ,אדם המכוון שלא לצאת ידי חובת
המצווה ודאי אינו יוצא בה ידי חובה .
נראה להסביר לאור הדברים שהוסברו לעיל ,שלמאן דאמר מצוות אינן צריכות
כוונה מכל מקום אדם לא יצא ידי חובה של קיום המצווה אם מכוון שלא לצאת.
אמנם יש כאן מעשה מצווה והוא אינו יוצא ידי חובתו .אבל לגבי הדין האם יש כאן
בל תוסיף במצווה ,התשובה היא חיובית שהרי כמו שביארנו לעיל המעשה שעשה
הוא מעשה מצווה ,והוא עשאו בדרך של הוספה שהרי הניח שני זוגות תפילין ועבר
על בל תוסיף .ואף שלא יצא ידי חובת המצווה שהרי כיוון שלא לצאת ,המעשה הוא
מעשה של מצווה שנעשה בדרך של הוספה על המצווה.
לטעמנו לגישה הסוברת שמצוות אינן צריכות כוונה יש לנתק בין קיום המצווה ,היינו
השאלה האם המעשה שנעשה הוא מעשה של מצווה ובין היציאה ידי חובת
המצווה .מי שעשה את המצווה בדרך של הוספה על המצווה וכיון שלא לצאת ידי
חובת המצווה מצד אחד לא יצא ידי חובת המצווה ,שאין אדם יוצא ידי חובת
המצווה בעל כרחו ,אך מאידך ,עבר על בל תוסיף שהרי עשה את מעשה המצווה
בדרך של הוספה על המצווה.
סיכום סוגיית מצוות צריכות כוונה לשיטת הרמב"ם
הרמב"ם סבור דרך כלל שמצוות צריכות כוונה .אם אדם עושה מעשה ואינו מכוון
לשם מצווה אין מעשהו מעשה של מצווה אלא ככל מעשה האדם או מעשה הקוף
ואין הדבר יכול להחשב לו כמעשה מצווה ,ועל כן התוקע לשיר לא קיים מצוות
שופר .בכדי להוציא אחרים ידי חובתם בתקיעת שופר ,היינו שמעשה התקיעה של
ראובן יועיל גם לשמעון ,צריכים שניהם לכוון לשם מצווה .התוקע חייב לכוון ,שאם
לא יכוון אין זה כלל מעשה תקיעת שופר אלא ניגון שיר בעלמא .השומע חייב לכוון,
כוונה בקריאת שמע ,בקריאת התורה ובתקיעת שופר | 87
שאם לא כן גם הוא לא קיים מצווה אלא שמע קול שיר בעלמא .רק הכוונה היא
העושה מעשה השמעת קול השופר למעשה מצווה.
במצוות שבה ההנאה היא המצווה כמו באכילת מצה אין צורך בכוונה שהרי המצווה
היא ליהנות במעשה האכילה ,לכן במצווה זו -מצוות אינן צריכות כוונה.
בקריאת שמע ,המצווה היא לקבל עליו עול מלכות שמים .אין כאן שתי מצוות,
מצוות קריאת שמע ומצוות קבלת עול מלכות שמים ,אלא זו המצווה שעל ידי
קריאת שמע יקבל עליו האדם עול מלכות שמים .אם בקריאת הפסוק הראשון של
קריאת שמע קיבל עליו האדם עול מלכות שמים ,קריאת הפרשיות אינן צריכות
כוונה אחרת בשביל לעשות את הקריאה למצוות קריאת שמע .מן הטעם הזה סבור
הרמב"ם שהקורא את שמע וכוון בפסוק הראשון לפירוש המילים הרי קיבל עליו עול
מלכות שמים ,ושאר הקריאה אף שהיה כקורא בתורה יצא ידי חובת מצוות קריאת
שמע.
ָּשלוֹ ם ָּרב לְׁ א ֲֹה ֵבי תוֹ ָּר ֶת ָּך וְׁ ֵאין לָּ מוֹ ִמכְׁ שוֹ ל.
עשר שאלות לעשרת ימי תשובה
סא"ל (מיל') הרב מנחם מנשה
מנהל מחלקת הכשרות
בארבעה פרקים העולם נידון :בפסח – על התבואה ,בעצרת – על פירות האילן,
בראש השנה – כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ,שנאמר" :היוצר יחד ליבם,
המבין אל כל מעשיהם" .
על פירוש המילים "כבני מרון" ,מובאים כמה כיוונים .האם כמעלות בית חורון ,האם
כבני אמריא – ככבשים הנספרים לקראת מעשר ,או כחיילותיו של בית דוד .לפי כל
הפירושים ,באים חכמי המשנה להציב בפנינו תמרור המכוון את דרכינו לקראת
השנה החדשה ,שהרי ביום זה נפתח ספר הזיכרונות ובו מובאות בקשותינו הרבות
לחיים טובים ,פרנסה ,בריאות וכו'.
וכל אחד ואחד מאיתנו ,לפי הכנתו בימים שלפני – יוכל לעמוד במדרגה גבוהה יותר
כשעומד לפני ספר החיים ,וכמאמר חז"ל :בינוניים – תלויים ועומדים עד יום
הכיפורים .ולעולם יחזיק אדם עצמו בינוני – כך ,שמפתיחת הדין ועד לחתימה,
עוברים עלינו אותם עשרת ימים של ימי תשובה ,ובימים אלו ראוי לנו לשאול עצמנו
כיצד להגיע לחתימה טובה.
אבקש לקחת ללימוד את המעשה המובא בתלמוד ,וממנו לשאוב חכמה ,לקחת
כלים לחיי היום יום ולהתייצב כחיילותיו של בית דוד ולדרוש" :כתבנו לחיים".
אומרת הגמרא במסכת תמיד :
עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב:
אמר להן ,מן השמיים לארץ רחוק או ממזרח למערב (מה מרחק גדול יותר –
מן השמיים לארץ או ממזרח למערב)? אמרו לו ,ממזרח למערב ,שהרי חמה
במזרח – הכל מסתכלין בה ,חמה במערב – הכל מסתכלין בה ,חמה באמצע
הרקיע – אין הכל מסתכלין בה (ואולם ,מביאה הגמרא שלדעת חכמים,
המרחק שווה בשווה בין כל הצדדים) .אמר להן ,שמיים נבראו תחילה או
עשר שאלות לעשרת ימי תשובה | 81
הארץ? אמרו ,שמיים נבראו תחילה ,שנאמר" :בראשית ברא א-להים את
השמיים ואת הארץ".
אמר להן ,אור נברא תחילה או חושך? אמרו לו ,לזה אין לנו תשובה (אמנם
יש להם תשובה ,אבל חששו שישאל הלאה מה למעלה ומה למטה ,וזקני
הנגב ביקשו להימנע מלעסוק בנושאים אלו .כן ,בהחלט יש נושאים שלא
צריך להיכנס אליהם ,אם אינו מוכן כראוי להתעסק בהם .וכבר למדונו חז"ל
שאין לעסוק בקבלה לפני גיל ,01ומי שאינו מלא בש"ס ופוסקים אינו
מתאים לעיסוק זה).
אמר להן ,מיהו הנקרא חכם? אמרו לו ,הרואה את הנולד .אמר להן ,מיהו
הנקרא גיבור? אמרו לו ,הכובש את יצרו .אמר להן ,מיהו הנקרא עשיר?
אמרו לו ,השמח בחלקו .אמר להן ,מה יעשה אדם ויחיה? אמרו לו ,ימית את
עצמו .מה יעשה אדם וימות? יחייה את עצמו .אמר להן ,מה יעשה אדם
להיות מקובל על הבריות? אמרו לו ,יתרחק מהמלכות ומהרשויות .אמר
להם ,לי יש עצה טובה משלכם ,יאהב את המלכות ואת השלטונות ובכך
יוכל לעשות טובות לבני אדם ,וימצא חן בעיניהם .אמר להם ,היכן עדיף
לאדם לגור ,בים או ביבשה? אמרו לו ,ביבשה נאה לגור ,שהרי כל יורדי הים
אין דעתם מתיישבת עד שעולים ליבשה .אמר להם ,מי מכם החכם ביותר?
אמרו לו ,כולנו שווים בחכמה ,שהרי השבנו לך יחד את כל התשובות.
אמר להם ,ומדוע אינכם מתחתנים עימנו או לפחות אוכלים ושותים איתנו?
הרי אנחנו המלכות! אמרו לו ,המלכות הזו היא זמנית ,והיא ניצחונו של
השטן .אמר להם אלכסנדר ,כיצד אתם מעיזים לדבר מולי וכנגד המלכות?
הרי בידי להרוג אתכם! אמרו לו ,המלך לא מפר הבטחתו ,ואתה הבטחתנו
שנוכל לדבר ולומר את הדברים בחופשיות .מיד הלבישם בלבושי ארגמן
ומלבושי מלכות על צווארם.
בהמשך הגמרא ,מבקש אלכסנדר עצה מהחכמים כיצד יוכל להגיע מעבר להרי
החושך ,ומשם הוא מגיע לשער גן עדן ולומד בעצמו את תכלית חיי האדם בעולמו
(מומלץ לעיין במקור).
עד כאן מובא תוכן הגמרא בתרגום לשפתנו ,כדי להבין את הויכוח של אלכסנדר
וזקני הדרום.
| 10ירח האיתנים
אולם ,מעבר לתוכן השאלות כפשוטן ,טמון בהם חומר למחשבה על התנהלות חיינו
במהלך השנה ,ואם לקראת עשרת ימי תשובה נלמד את עשרת הדברים שנשאלו,
נוכל לשאוב מהם מטלה לכל יום – מראש השנה של בריאת העולם (לפי דעה אחת
בגמרא) שבו נבראו שמיים וארץ ,מזרח ומערב ,ועד ליוה"כ שבו אנו מבקשים
מהקב"ה :מלך לא מפר הבטחות ,ואתה הבטחתנו "שובו אלי ואשובה אליכם".
ובין הימים הגדולים האלה ,ישנם את "ימי האמצע" ,החולין ,שבהם אדם עסוק
בעסקי החול ובעבודת כפיו ,ובימים אלו שואל את עצמו – מיהו חכם? מיהו גיבור?
מיהו עשיר? – שהרי שלושתם תכונות הנדרשות ע"י כל אדם ,והם הם המדד
להצלחה בעיני בני אדם או להיות "נקרא" מצליח ,ואלה השאלות שנשאלו זקני
הדרום.
ייתכן כי אלכסנדר מוקדון – שהיה חכם ,עשיר וגיבור – ציפה לתשובה אחרת .מיהו
חכם? אתה אדוני המלך ,ומי גיבור גדול ממך שכבש את העולם ומושל בכיפה?
ועשיר – האם יש עשיר ממך?
ואילו זקני הדרום אינם משיבים לו בלשונו ,אלא ההיפך הוא הנכון ,ולא בדיוק
ראייתך את העולם היא הנכונה.
תפיסת העולם – כי חכם הוא מי שיודע יותר מכל אדם ,וכשישאלו בפני כיתה מי
החכם מכולם – יצביעו כולם על אותו תלמיד המחונן והמוכשר שהם מכירים .גיבור
הוא מי שחזק יותר מכל אדם ,ובודאי שנצביע על זה הנושא על חזהו את מספר
המדליות הגדול מכולם .ועשיר הוא מי שיש לו יותר מכל אדם ,וההוכחה היא בוודאי
חשבון הבנק שלו ,או כמות הנכסים שברשותו .זו תפיסת חכמי אומות העולם .ואילו
חכמי ישראל משיבים לו הפוך ממחשבתו .הסתכלות זו ביקשו זקני הדרום ללמד
לאלכסנדר ולנו ,ולכן הוכנסו הדברים לתלמוד הבבלי שנלמד מהם לדורי דורות .אל
תרומם את עצמך על גבם וחשבונם של אחרים ,אל תמדוד מעלתך כנגד מעלתם של
אחרים ,אלא העצם את עצמך מכוחך ,והיא מעלת החכם ,הגיבור והעשיר.
וכך מביא התנא באבות " :בן זומא אומר :איזהו חכם? הלומד מכל אדם ,איזהו גיבור?
הכובש את יצרו ,איזהו עשיר? השמח בחלקו".
וכך נאמר על שלמה המלך ,החכם מכל אדם" ,ויחכם מכל האדם" – לא שהיה חכם
יותר מכולם ,אלא שחכמת ו באה לו שלמד מכל אדם ,ומכל אחד ידע מה יש ללמוד
– באשר הוא – והיא גדולת החכם.
עשר שאלות לעשרת ימי תשובה | 13
כשנשאל את השאלות הנ"ל את עצמנו ,נמצא בהם משמעות רחבה ועמוקה יותר.
השאלה התמידית העומדת מול אדם המנסה להשפיע על חברו דרך שמירת מצוות
– האם במקביל לדרכו עליו להתחיל לקיים מצוות ,או שמא הפסוק "סור מרע" ורק
אח"כ "עשה טוב" ,הוא המראה את הדרך? כשהרגלו של אדם נהפך לטבע ,קשה
להסירו ולנתקו ניתוק גמור ,ועלול אתה לאבד הכל בבחינת "תפסת מרובה – לא
תפסת"!
אמרו לו ,המרחק בין שמיים לארץ והמרחק ממזרח למערב שווה ,ולא חשוב הסדר,
חשובה הדרך ,גם אם אינך יכול לבטל את כל מעשיך הקודמים – התחל בקיום
מצוות למרות הכל ,ו"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".
ואם תשאל ,באיזה סוג מצוות להתעסק ולהשקיע את כוחי ,האם במצוות הקשורות
לארץ – שבין אדם לחברו ,או שמא במצוות שמיים – שבין אדם למקום? ומה נברא
תחילה?
אמרו לו ,שמיים נבראו – יודעים חכמים את נפש האדם ואת הקשיים בהם נמצא.
להיטיב פתאום עם חברו ,למחול ,לסלוח ,על שפגעו בו במהלך השנה כולה ,על
הנזקים שנגרמו על ידם – ועכשיו ,פתאום לסלוח? למחול? הכיצד?!
ועל זאת מציעים התחל בשמיים – "שמיים נבראו תחילה" – וכשאדם מקיים רצונו
של מקום ,ועושה מעשיו ל"שם שמיים" ,וכשמתחיל לברוא את ה"שמיים" שלו ,יוכל
בוודאי לברוא את ה"ארץ" – הכוללת את ה"ארציות" של האדם ולרומם אותה כלפי
שמיים.
כשנתבונן ,נראה כי למהלך השאלות ,יש סדר בעל משמעות ,הבא לבנות בניינו של
אדם ,בצעדים מדודים ,אך יציבים וקבועים.
בפת חה של שנה חדשה ,מקבלים אנו עשרה ימים בהם "המלך בשדה" .ימים בהם
השמיים והארץ "קרובים יותר" מאשר מזרח ומערב ,שבימים אלו "דרשו ה' בהמצאו
קראוהו בהיותו קרוב" ,ובכל יום שואל אותנו שאלה אחת ,שהיא בחינת "מדרגה"
אחת לעלות בה .אנחנו מצידנו צריכים לתת את התשובות והפתרונות כיצד אנחנו
מאירים יותר משאנו מחשיכים ,כיצד מקובלים אנו על הבריות ומאהיבים את
ה"מלכות" על הבריות ,וכיצד חיים אנו על "יבשה" ,שהקרקע מוצקה תחת רגלינו
| 18ירח האיתנים
והדרך בטוחה וקבועה ,ולא "מהלכים" על גלי הים הנתונים לטלטלה וגאות ושפל –
לפי מצב רוחו של האדם.
בעבודה רצופה ועקבית יום אחר יום ,שלב אחר שלב – אפשר להגיע גם מעבר להרי
החושך ואפילו עד שערי גן עדן.
קחו עמכם דברים ושובו אל ה'
הרב אברהם ברדה
רב בית הכנסת 'יד הגיבורים'
הגיעו ימים ,בהם הקשר עם הבורא הולך ומתהדק .ימים של תשובה ,של רחמים,
וקול השופר הולך וחזק .ימים בהם אנו מצווים לקחת עימנו דברים ולשוב אל ה'.
עברה לה שנה תמימה ,שנים עשר חודשים ,כחמישים שבועות ,כתשעת אלפים
שעות ,כחמש מאות אלף רגעים ,בהם השפיע עלינו הבורא חיים ובריאות מלבוש
ומזון ,ואת פיו מרינו בכוח שהשפיע עלינו!
ר' שמשון רפאל הירש מתאר את הבריאה בתקופה זו ,איך כל אחד ממרכיביה שואף
להגיע לשלמות:
התפוח מתאדם באדמימות קיצונית ,פני התירוש ילהבו כפני להבים ,כל
ירק על פני האדמה וכל דגן אשר בקמה יתאמצו להמלא במלואם .הדבורה
ממהרת למצוץ את לשד הפרחים האחרון לפני שיבלו ,הנמלה אצה לגרור
את הגרעין האחרון ,...הכל ממהרים כי עוד מעט יקרא האדון.
בימים אלו ,לקראת חודש אלול ,כאשר צינת בוקר מבשרת את הסתיו ,מתלוה אלינו
הקדושה המיוחדת של ימי הרחמים והסליחות ,היהודי מתהלך ברצינות ובכובד
ראש ועורך לו חשבון נפש מהו המשא אותו הוא מביא עמו בסיומה של שנה?
ובאיזה אופן יקבל את פניה של השנה החדשה?
לתחושה זו מצרף הקב"ה תמריצים ,שולח אלינו ממעונו את מידת החסד והרחמים,
פותח לפנינו פתח כפתחו של אולם ,כאשר אנו מואילים לפתוח אפילו כחודו של
מחט.
לא יתכן כי דוקא אנו בני האדם המורמים שבברואים נהיה כנרדמים .בהיות השנה
קרובה לאחריתה ,ועוד מעט קט ויזמין אותנו האדון לפני כס משפטו ,יהיה זה נכון
מצידנו אם נשכיל להתעורר לתחיה רוחנית ,נפשיט נא מעלינו את כל הבגדים
שאינם נאים ,ונלבש מחלצות כיאה וכיאות לבני מלכים.
| 15ירח האיתנים
הרב הגאון יהודה לייב חסמן בעל ה"אור יהל" ,מתאר בפרקי מערכות התשובה כי
טבעו של האדם להיות מסיח דעתו ושוכח ממשמעות החיים האמתיים ,מהידיעה
שסופו למות וליתן דין וחשבון לפני בוראו ,כמ"ש חז"ל ":אזיל אניש בהאי עלמא
וחשיב דדילי הוא תדיר "...על כך נאמר במסכת אבות :הסתכל בשלושה דברים ואין
אתה בא לידי עבירה ,דע מאין באת? ולאן אתה הולך? ולפני מי אתה עתיד ליתן דין
וחשבון"
כאן הורה לנו רופא כל בשר יסוד מחלת נפש האדם שהיא השכחה וההתעסקות
בשגרת החיים הגשמיים עד שהיא משתרשת בנפשו ודעתו נעשית משותקת מכל.
לכן ,הסתכל ,התחל מבראשית כאילו לא ידעת על כך קודם לכן ,דע-שים לב מאין
באת ,התבונן בענין יצירתך שהוא מטיפה סרוחה.
ולאן אתה הולך -חקוק על לוח ליבך לאן אתה הולך באחרית ימיך שהוא למקום עפר
רימה ותולעה.
רק אחרי הפנמה והעמקה של שני היסודות הנ"ל ,שאל את עצמך לפני מי אתה
עתיד ליתן דין וחשבון -והתשובה הברורה היא ,לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.
מה שאין כן ,אם תחשוב בליבך ,הרי כל אלה דברים ידועים וברורים ומה לי
להעלותם על ליבי שוב ושוב ולדכא את רוחי ,דע כי החומר לא יבחין באבוס שלפניו
וישקע בתוכו ולא יהיה ירא לא מהעבר ולא מהעתיד וחס ושלום לא יכין עצמו לדין
וחשבון והיתה אחריתו מרה.
על כך פתח שלמה המלך החכם מכל האדם את ספרו ,ספר קהלת ,בענין שחיי האדם
החומריים הם" :הבל הבלים הכל הבל" וחתם במילים" :סוף דבר הכל נשמע את
הא-לוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"
בכונתו להתוות בפנינו דרך שנדע מהו עיקר החיים ומה הבל.
בציור על ידי משל ,מתואר אומן במעשה הנגרות ,שיצר עבור לקוח אמיד ארון
מיוחד במינו ,מעץ נדיר ובעל ערך .
הוא שקד על מלאכתו ימים ולילות והמוצר אשר יצא מתחת ידיו הפליא עין כל
רואה ,ביופיו במבנהו ובחוזקו.
קחו עמכם דברים ושובו אל ה' | 14
לימים נפל האיש העשיר מנכסיו ונאלץ למכור בשוק השחור את כל מטלטליו כולל
הארון המפואר.
חלפו שנים והנגר הגיע למחוז כפרי לרגל עסקיו ,שם נקרעו מנעליו והוא ניגש
לסנדלר לתקן אותם ,ויהי בהיכנסו אל צריפו של הסנדלר הביט נכחו בהשתאות ,זעק
זעקה גדולה ויתעלף.
הסנדלר המבוהל חש אליו להעירו ,עיסה רקותיו והשקהו מים .כשהתעורר הסביר
את פשר עלפונו ,ואמר :ארון זה בניתי במו ידי השקעתי בו את מיטב כוחותי
וכישורי ,שוויו רב מאד .צר לי ,צר לי מאד מאד ,על כי הוא משמש מחסן לגרוטאות.
אללי לי בראותי את מעשה ידי יורדים לטמיון.
הוא הדבר בדיוק ,כאשר הקב"ה יוצר האדם ,מוריד לעולם את נזר הבריאה ,נופח בו
נשמת חיים החצובה מתחת לכסא הכבוד .והנה האדם במקום לשכן בעצמו ,תורה
מצוות ומעשים טובים ,הוא מוכר נפשו לכל תאוות העולם הזה וגורם צער רב
לנשמתו ולשכינה.
אמנם ,להוותינו ,בני אדם אנחנו קרוצי חומר ,והיצר הרע מתדפק על דלתותינו
שחרית וערבית ומנסה בכל כוחו להסית אותנו מהדרך הישרה .ומה נעשה שהוא
מאש ואנחנו מבשר ודם?
בדיוק לשם כך הפריש עבורינו הקב"ה את ימי הרחמים שהם ימי סליחה וכפרה.
אם נתבונן בפירוש המילה סליחות ,שהוא מחילה-מחיקה ,כאותו קונה הבא אל
החנוני לקחת מצרכיו מידי יום משך שנה שלימה ,ובתום השנה אינו משלם אף
פרוטה רק מבקש שימחול לו .ברור הדבר שאם כך היתה כונתו ,לעשות בזדון
מלכתחילה ,אינו ראוי למחילה ,למחיקת החוב או אפילו לפרישת תשלומים ,אך אם
נאנס באיזה שהיא צורה הרי שהחנוני יתחשב איתו וינהל עימו משא ומתן מתחשב
יותר.
כן הוא בענינינו ,האדם החוטא ואומר שלום יהיה לי ,אומר אחטא ואשוב אין
מספקין בידו לעשות תשובה ,אין מוחלין לו.
אך אם במעשיו משכו היצר ברשתו ,ועל כך ליבו עליו היה דוי ,ליבו יודע ומצטער
במאד מאד שהמרה את פי ה' ,הריהו כשוגג -ותשובה ובקשת מחילה מועילין לו ,על
זאת המזיד שהתרו בו אין לו שום התנצלות ועליו לשאת את עונשו כראוי לו.
| 11ירח האיתנים
על כן כאשר אנו ניגשים לבקש סליחה על חטאינו ופשעינו ,עלינו לדעת להתבייש
ולהיכנע ,כי "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך" ,דלים בכל ורשים מכל ,כי לרחמיו אין קץ
וגבול.
ובעיקר בתקופה אחרונה זו ,כשגלי הים החומריים רבים ומציפים אותנו עלינו
לעשות השתדלות להתעורר וכפי שאומר ר' אהרון הלוי מברצלונא -בעל ספר
החינוך ,כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות ,עלינו למצא דרכים שימשכו את לבינו
אל הטהרה והקדושה וירחיקו אותנו מין הזוהמה.
ניזכר נא בערגה ,בצינת שחרית של חודש אלול ,בשעת השכמה מרוממת ,בניגוני
הסליחות המעוררים את הנפש ובלגימה של קפה מעוררת.
תלוה אותנו קריאתו של נעים זמירות ישראל האומר" :אחת שאלתי מאת ה' אותה
אבקש ,שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"
אומר על כך החפץ חיים ,דוד המלך על אף שהיה מלך והיו לו כמה וכמה היכלות
מפוארים ומרווחים בביתו לשבת וללמוד בהם ,אף על פי כן אמר שבתי בבית ה' כל
ימי חיי ,כי באמת בבית המדרש יש הצלחה יותר בלימוד ,שכל הלומד בבית המדרש
לא במהרה שוכח תלמודו .כך גם אמר הנביא עמוס " רק אתכם ידעתי מכל משפחות
האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם....הישאג אריה ביער וטרף אין
לו?......אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו? "...
אם כל ה עולם נהנים מחיי שעה כל פעולותיהם ביד המקרה ,אנחנו עם ה' שונים
מהם .אנחנו קשורים אל א-לוהינו בכל יום מימות השנה וביתר שאת בימים מסוגלים
אלו.
במסכת ראש השנה אמרו חז"ל שאין דנים את האדם אלא על פי מעשיו של אותה
שעה ,שנאמר" :כי שמע ה' אל קול הנער באשר הוא שם" -על כך פירש רש"י
שהשיב הקב"ה לטענת מלאכי השרת ,השעה הוא צדיק ,אמרו לו צדיק?? אמר להם
באשר הוא שם.
הרי זו אחת מדרכי טובו של הקב"ה ,שאפילו שלפניו גלוי העתיד כמו ההווה ממש
בכל זאת אינו דן את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה.
לכן אם נגיע לעת המשפט עם מעשים טובים ,עם חרטה ועזיבת חטא אמיתית –
נגיע לזכות הנפלאה של יש קונה עולמו בשעה אחת.
קחו עמכם דברים ושובו אל ה' | 17
אחינו עם ה' ,תודה גדולה אנו חייבים לבוראינו שהעניק לנו בסוף כל שנה הזדמנות
לברוח מין החטא ,להשתחרר ממאסר הגשמיות ,כדוגמת מנוסת הרוצח בשגגה אל
ערי מקלט שם נאמר":ושמתי לך מקום לנוס שמה".
בזמן שעם ישראל היו על אדמתם ,היו להם שש ערי מקלט ועוד ארבעים ושמונה
ערי הלויים ששמשו כערי מקלט עבורם.
כיום ,ערי המקלט שלנו הם ששת המילים " -שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ,ועוד
ארבעים ושמונה מילים מ"ברוך שם כבוד מלכותו ועד" עד 'ובשעריך' שבפרשה
הראשונה של קריאת שמע.
הרעיון הוא ,שכל יהודי שהתרחק מתורת ה' בכל ימות השנה יוכל לנוס שמה – אל
האמונה ,אל קבלת עול מלכות שמיים ולהינצל מפגעי היצר הרודף אותו בכל יום.
הנה מגיעים אלינו ימי הרחמים והסליחות .נקבל אותם בזרועות אהבה ותשובה,
נתקרב בהדרגה מימי חודש אלול אל יום הדין ראש השנה ,אל הימים שבין כסא
לעשור -עשרת ימי תשובה ,ואל פסגת הרוחניות -שבת שבתון יום הכיפורים.
והקב"ה יערה עלינו ממרומים -רוח טהרה וקדושה ,רוח מחילה וסליחה ויכתבינו
ויחתמנו לחיים טובים ולשלום.
מפגש מעולם אחר
הרב אהרן ברנשטיין
קהילת נהורא
מעשה בפריץ עשיר שהחכיר את בית המרזח שלו ליהודי ,אב למשפחה ברוכת
ילדים .קשיי הפרנסה יחד עם הוצאות מרובות ,לא הותירו ליהודי את הסכום הנדרש
לתשלום .הפריץ ,שהיה נשוי שנים רבות אך לא זכה לפרי בטן ,החליט לא לחוס ולא
להתחשב ,ובאמצע החורף המושלג השליך את היהודי יחד עם עשרת ילדיו אל
הרחוב .דווקא באותה השנה ,נתעברה אשת הפריץ ,והפריץ האכזר זכה לחבוק בן
זכר.
רבי נחמן מברסלב ,שסיפר זאת ,סיים ואמר :נפלאים דרכי השם! (שיח שרפי קודש,
ברסלב)
מיסודי התורה להאמין בשכר ועונש .מעשינו הטובים משפיעים טובה ,וכן להפך.
מנגד ,איננו יודעים חשבונות שמים ,ואיננו יודעים לזהות בשעת מעשה מה באמת
טוב לנו וכיצד הקדוש ברוך מנהיג את עולמו .גם אם אנו מתפלאים ,צדיק ורע לו
ורשע וטוב לו היא מציאות שכולנו מכירים .אכן ,נפלאים דרכי ה'!
מה יקרה לי בשנה הבאה?
לא ניתן לגשת אל עבודת אלול ותשרי מתוך חשבון תועלתני של להרוויח חיים,
בריאות פרנסה ואושר בלבד .האם מישהו ערב לנו כי חזרתנו בתשובה תועיל ישירות
לשפע גשמי בחיינו? מבלי להיכנס לעובי הקורה של שאלת ה'צדיק ורע לו ,רשע
וטוב לו' ,עינינו רואות כי פעמים רבות הצדיקים סובלים ומושפלים ואילו רשעי ארץ
מתגאים בעשרם והצלחתם .אם המימד הפיזי בלבד עומד בראש מעיינינו ,ייתכן
ו'עדיף' להיוותר רשע וטוב לו ולקבל את שכרנו בעולם הזה בהרחבה ,מאשר לעלות
למעמד צדיק ורע לו ,ולהסתכן בהידרדרות פיזית שמטרתה זיכוך ותיקון חטאים.
בקיצור :לא בטוח שהחשבון שלנו "יצליח".
מפגש מעולם אחר | 11
עלינו לגשת אל תפילות ומצוות ימי ראשית השנה ,ממקום עמוק יותר .מתרחש
בימים הללו משהו ענק ,עצום ,וחבל לראות אותו רק כדיון בתקציב השנה הקרובה
מחד ,או כימי חג חביבים-ותו-לא מאידך.
רבי שמואל מונקיס היה מגדולי תלמידיו של בעל התניא ,ומנהגו היה לעטוף את
גאונותו וצדקותו בהומור ומעשי ליצנות .במוצאי השבת בה פותחים באמירת
הסליחות (למנהג אשכנז) הוא התארח בביתם של זוג זקנים .כאשר הם ניסו להקיץ
אותו בחצות הלילה ,לקראת תחילת הסליחות ,הוא פקח זוג עיניים עייפות ושאל:
"מה אתם רוצים ממני? אמצע הלילה עכשיו ,תנו לישון!" זוג הזקנים תמה עד מאוד
"מתחיל ים סליחות! קום מהר!" ואילו ר' שמואל בשלו ,לא יודע על מה הסער ומה זה
סליחות ,ומה פתאום עכשיו...
המארחים לא ידעו את נפשם .יהודי של צורה מתארח בביתם ,ומתנהג הוא כאחד
הריקים" .מה זה סליחות?! סליחות זה להתפלל לה' שגם בשנה הבאה הפרה תיתן
חלב!" הם טענו נגדו.
זה כבר היה יותר מדי בשביל ר' שמואל" .וכי בשביל מעט חלב" התעגלו עיניו
בתמיהה מעושה "שני זקנים שכמותכם קמים באמצע הלילה? לא הגזמתם?!" מייד
קם ר' שמואל והחל להסביר בטוב טעם את טעמם של הסליחות ,המחדשות את
הדביקות בה' ובקשת קרבתו בימים הנפלאים של אלול ותשרי.
מי אהיה בשנה הקרובה?
הימים הנוראים אינם רק ימי גזירות בבית דין של מעלה ,אלא ימים בהם נושקים
השמיים והארץ ,ימים בהם נפתחת בפנינו האפשרות להתרומם מעל הארציות אל
מקומות נעלים .ההתרחשות הפנימית הזו ,היא הפותחת את התקווה האמיתית
לשנה החדשה .במקום לעסוק במה יקרה לי וכמה יהיה לי ,ניתן לעסוק בשאלה
עמוקה בהרבה :איזה מין יהודי אהיה בשנה הקרובה?
סוד ידוע הוא כי כאשר אדם לא מוצא טעם לחייו ,הרכוש ושאר העניינים הפיזיים
מאבדים את ערכם בעיניו .מאפשרי החיים הם חשובים ,רק כאשר יש תוכן פנימי
לחיים .הימים הנוראים ,בראש ובראשונה מעוררים אותנו לעסוק בעצם החיים ,ורק
כנגזרת מכך בבקשת שפע.
ואם כבר לעסוק בפנימיות – אין די בבדיקה טכנית של כמות מצוות מול עבירות.
אנחנו יצורים מורכבים ,וגם ריבונו של עולם יודע את זה ומעוניין לא רק במעשים
| 50ירח האיתנים
אלא "רחמנא ליבא בעי" .אפילו במישור הטכני – כל שינוי לטובה שנערוך יצליח
במידה בה ינבע ממעמקי האישיות .תיקון המעשים לא יוכל לצמוח רק מהחלטות
קונקרטיות ,אלא משינוי ,העמקה והתחדשות של העמידה שלנו מול ה'.
"ואהבת את ה' אלוקיך" לדוגמא" ,בכל לבבך ,ובכל נפשך ובכל מאודך" .האם מישהו
מאתנו מאמין שהמצווה הזו ,שהיא ללא ספק מצוות עשה מהתורה ,מחייבת אותנו
בדיוק כמו ברכת המזון ,הנחת תפילין או קידוש בשבת?
מתי לאחרונה עצרנו לבחון את מי אנו אוהבים והאם הלב שלנו עוד בכלל פועם,
מתרגש ,מתלהב? ראש השנה הוא הזדמנות!
עורו!
עורו ישנים משנתכם!
השופר צועק עלינו בקול לא נעים .הוא בא לזעזע את שביעות הרצון העצמית-
התמידית שלנו ולפתוח לנו אופק חדש ,שנה חדשה ,תקווה ותעוזה לקשר עם בורא
העולם; קשר שמזמן התייאשנו מקיומו ,אם בכלל חפצנו בו אי-פעם.
בשורות הבאות ננסה לחדור לעומק ההתרחשות של ימי ראש השנה .נראה כיצד ימי
הדין הללו מעמידים אותנו פנים בפנים אל מול פניו של המלך הקדוש ומעניקים לנו
הזדמנות פז לחידוש קרבת אלוקים ודעת ה'.
דין ללא אשמה
בנוהג שבעולם לכנות את המזומן לדין בתואר 'נאשם' ,וזאת מפני שלא יעלה על
הדעת לפתוח תיק פלילי לאדם נורמטיבי ללא כל סיבה .אין עשן בלי אש.
לימים הנוראים קונוטציה שלילית .בימים אלו אנו נידונים על מעשינו ,כאשר באוויר
מרחף איום של גזר דין מוות! 'מי יחיה ומי ימות ,מי בקיצו ומי שלא בקיצו' .כך ,שנה
אחר שנה ,אנו ניצבים על ספסל הנאשמים .לפתע מתערערת התפיסה שלנו את
עצמנו כאנשים טובים ,ותיק פלילי חמור 'נופל' עלינו משמיים ,כאשר כל גזר דין
אפשרי...
סיפור לא נעים למי שלוקח אותו ברצינות .אם רק היו שואלים אותנו ,היינו מעדיפים
לוותר על האירוע ולפתוח את חגי תשרי היישר משמחת סוכות...
מפגש מעולם אחר | 53
אבל משהו בחשבון הזה לא מסתדר .חז"ל תקנו ברוח קודשם בנוסח התפילה
והקידוש של ראש השנה את המילים" :ותתן לנו השם אלוקינו באהבה את יום
הזיכרון הזה" .האם אוהב מזמין את אהוביו לדין?
באופן מפתיע ,חלה עלינו מצוות עשה לשמוח ביום טוב של ראש השנה! אנו
לובשים בגדים חגיגיים ,סועדים ארוחת חג ושמחים לא למרות היום הקדוש אלא
דווקא לכבודו .בנוסף ,על אף שהחטאים שלנו הם נושא הדיון בבית דין של מעלה,
ואפשרות התשובה פתוחה בפנינו ,איננו מזכירים כל חטא שהוא בתפילות ימי ראש
השנה ,עד כדי שנהגו לא לאכול אגוזים בגלל שאגוז (עם הכולל) עולה בגימטריא
חטא .
איננו מתרצים תירוצים ,מביעים חרטה או מתייחסים בכלל לנושא הדיון! זכותו
האלמנטארית של כל נאשם נשללת מאתנו?!
אין זאת ,אלא שעלינו להבין את מהותו של דין ראש השנה בפנים חדשות .עובדת
היותנו מזומנים לדין לא הופכת אותנו לנאשמים אלא למזומנים לפגישה פנים אל
פנים עם מי שאמר והיה העולם" .כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון! "
נמשל הדבר לחסיד שיגע וטרח ,ונסע מרחקים עצומים בגעגועיו לקראת רבו,
ודווקא על מפתן דלתו נתקף הוא ביראת הרוממות ,וכמעט והופך למשותק .חסידים
מכל הסוגים תיארו את החוויה האדירה.
זר לא יבין זאת ,הוא עלול עוד לפרש את המעמד כאירוע שלילי.
בתשוקה ורתיעה המעורבות זו בזו ניצב החסיד בפני רבו .הפגישה המטלטלת,
מעמידה את החסיד בפני תביעה לשלמות רוחנית כמעט בלתי אפשרית ,ועל אף
המתח שהיא גורמת ,שום הון שבעולם לא ישווה לתענוג שהיא עצמה יוצרת!
המפגש הישיר עם א-לוהים מעמיד אותנו מול אמת מוחלטת ,כזאת שבהכרח
מבליטה את המרחק שלנו ממנה..." .והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט
עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי .ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה
כעומד לפני המלך" .
המפגש הזה הוא ישיר ,הוא מכאיב ,אך גם מרפא כל מכאוב .אפילו יום הכיפורים,
היום הקדוש בשנה ,לא יוצר את המפגש האישי והישיר של "עוברים לפניו כבני
מרון" .זהו מעמד של פעם בשנה ,מעמד הבוחן את חיינו וכליותינו במבט מפולש.
| 58ירח האיתנים
אל מול הפער העצום הזה נולדת זעקה של געגוע ,מנהמת לבנו אנו תוקעים בשופר,
שדווקא ללא מילים יודע לזעוק השתייכות ונגיעה של הזדהות על אף המרחק האין
סופי.
בימי ראש השנה אנו עסוקים ב"תשובה כללית" .איננו עסוקים בפרט זה או אחר
אלא בשאלת הזהות שלנו – למי אנו שייכים .השופר מעורר אותנו מהשינה בהבלי
הזמן ומעורר אותנו לחדש את הברית עם הקב"ה .מתוך כאב המרחק אנו זועקים
בכל כי אנו שייכים רק למלך הקדוש .זהו נושא היום .איננו ראויים כלל ,ואף על פי כן
אנו ניצבים להמליכו ולקבל עול תורתו ומצוותיו עלינו בחשק וברצון .זהו נושא היום.
כך שאנו פותחים דף חדש לשנה חדשה ,ורק מתוך כך מקבלים את הכוח ואת
ההקשר הנכון להתנקות מן העבר הלא טוב.
יום הכיפורים יוכיח
מהי משמעותו של דין ראש השנה ,אם הוא לא ייחתם לפני שיומתק ברחמים
ובמחילה של יום הכיפורים? האם זהו משחק?
"ביקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין" מתארים חז"ל" ,ראה שאין העולם
מתקיים – שיתף עמו מדת הרחמים" .ראש השנה הוא יום בריאת העולם והאדם,
ובכל שנה מתרחש אותו תהליך :ייסוד העולם ,וייסוד השנה החדשה עומדים על
הדין – על האמת!
אם תתחיל השנה ברחמים של יום הכיפורים ,בוויתור על האמת המוחלטת של
'ביקש הקב"ה לברוא את העולם במדת הדין' הוויתור מצדו יותיר אותנו ללא שייכות
לאמת הגדולה .נכון הדבר ש'ראה שאין העולם מתקיים ,שיתף עמו מדת הרחמים'
אבל האמת השלימה שלפני הרחמים לוקחת אותנו ברצינות ,משייכת אותנו אליו
ממש.
פעם בשנה אנו פוגשים את האמת כפי שהיא .אמת הדבר ,שמלבד צדיקים עליונים,
היכולים לעמוד במבדק של מידת הדין ,אנשים מן היישוב לא שייכים לכך .חז"ל
אומרים שעם התקיעה בשופר המלך קם מכסא דין ויושב על כסא רחמים .בקיעת
הלב שבתקיעת השופר מספיקה ,זוהי ה'עמידה בדין' שלנו .משם והלאה יגיעו
הרחמים.
מפגש מעולם אחר | 51
חייל בצבא רוסיה של הצאר ניקולאי ניצב בפקודה ליד גשר ,כאשר תפקידו היה
להצדיע כיאות כאשר תעבור שם מרכבתו של הצאר .תוכניותיו של הצאר לא היו
ידועות מראש ,ועל החייל היה לחכות ימים שלמים עם מדים מגוהצים ונעלים
מצוחצחות.
יום עבר ,ועוד יום והחייל המשועמם משקיף אל הצדדים ורואה נחל משובב עיניים
החולף מתחת הגשר .החום מעיק ,וברגע של חוסר חשיבה פשט החייל את מדיו
והחל להשתכשך במים .בדיוק באותו הרגע נשמעה מרכבתו של הצאר ,ולחייל לא
נותר זמן אלא לבחור אחת מהשתיים :להתחבא מתחת לגשר ,ולא להעניק לצאר את
כבודו ,או לרוץ כפי שהוא ולהתייצב על עמדו ולהצדיע.
מתוך אהבתו ונאמנותו לצאר ,מסר החייל את נפשו ונעמד מבויש ,ערום ורטוב
והצדיע!
מרכבתו של הצאר נעצרה ,ומתוכה ירד הצאר שהבין את הסיטואציה ואת הבחירה
של החייל ו ...העניק לו צל"ש!
איננו יכולים לעמוד בדין .איננו יכולים להתייצב בפני א-לוהים ולומר לעצמנו שאנו
מוכנים ,מגוהצים וראויים .מושלמים ,צדיקים או אפילו קרובים לכך .אנו עומדים
בבושה וביראה ,אך מלאים באהבה! ביום הזה אנו ממליכים אותו על העולם כולו ועל
השנה הקרובה ,ואיננו עסוקים בעצמנו ,בחלקיותנו ובחטאינו! לכך נועד יום
הכיפורים ,היום בו יורד הקב"ה עד אלינו ומכבס את כל כתמינו .אך בראש השנה,
אנו מוזמנים אל על ,אליו! אל איך שהוא רואה את הדברים!
אין משמעותי יותר מעצם המפגש שלנו אתו ,אין משמח יותר מזה וזהו כל עיסוקנו.
להתייצב בפניו ,להצדי ע ,להשתייך ,לדעת שלרגע אחד הוא מסתכל עלינו ,חושב
עלינו אישית .ואם ערומים ,רטובים ומבוישים אנו? השם ירחם!
עזרא ונחמיה יוכיחו
בספר נחמיה נמצא תיאור יוצא דופן של ראש השנה:
ֹּאמרוּ,
"וַ ּי ָא ְספ ּו כָ לָ -ה ָעםְּ ,כ ִאיש ֶא ָחדֶ ,אלָ -ה ְרחוֹּ בֲ ,א ֶשר לִ ְפני ַש ַערַ -ה ָּמיִ ם; וַ ּי ְ
לְ ֶעזְ ָרא ַה ּסֹּפר--לְ ָה ִביא ֶאת-ס ֶפר ּתוֹּ ַרת מ ֶֹּשהֲ ,א ֶשרִ -צ ָּוה א-דני ֶאת-יִ ְש ָראל.
וַ ָ ּי ִביא ֶעזְ ָרא ַהכּ ֹּהן ֶאתַ -ה ּתוֹּ ָרה לִ ְפני ַה ָּק ָהל ,מ ִאיש וְ ַעדִ -א ּ ָשה ,וְ כֹּל ,מ ִבין
לִ ְשמ ַֹּעּ ְ --ביוֹּ ם ֶא ָחד ,לַ ח ֶֹּדש ַה ּ ְש ִב ִיעי .וַ ִ ּי ְק ָרא-בוֹּ לִ ְפני ָה ְרחוֹּ ב ֲא ֶשר לִ ְפני ַש ַער-
| 55ירח האיתנים
ַה ַּמיִ םִ ,מןָ -האוֹּ ר ַעדַ -מ ֲחצִ ית ַה ּיוֹּ ם--נֶ גֶ ד ָה ֲאנָ ִשים ְו ַה ָּנ ִשיםְ ,ו ַה ְּמ ִבינִ ים; וְ ָאזְ ני כָ ל-
ָה ָעםֶ ,אל-ס ֶפר ַה ּתוֹּ ָרה .וַ ַ ּי ֲעמֹּד ֶעזְ ָרא ַה ּסֹּפרַ ,עלִ -מגְ דַּ ל-עץ ֲא ֶשר ָעש ּו לַ דָּ ָבר"...
החודש השביעי הוא תשרי (לפי ספירת התנ"ך ניסן הוא החודש הראשון) ,והיום
הראשון בו הוא ראש השנה .ביום הזה ,התכנסו המוני העם לשמוע את עזרא הסופר
מקריא מתוך ספר התורה.
"וַ ִ ּי ְפ ַּתח ֶעזְ ָרא ַה ּס ֶפר לְ עיני כָ לָ -ה ָעםִּ ,כי-מ ַעל ָּכלָ -ה ָעם ָהיָ ה; וּכְ ִפ ְתחוֹּ ָ ,ע ְמד ּו כָ ל-
ָה ָעם .וַ יְ ָב ֶר ְך ֶעזְ ָראֶ ,את-א-דני ָהא-ל ִֹּהים ַה ָ ּגדוֹּ ל; וַ ַ ּי ֲענ ּו כָ לָ -ה ָעם ָאמן ָאמןְּ ,במ ַֹּעל
יהם ,וַ ִ ּי ְּקד ּו וַ ִ ּי ְש ַּת ֲחו ּו לַ א-דניַ ,א ּ ַפיִ ם ָא ְר ָצה .וְ ישו ַּע ו ָּבנִ י וְ שר ְביָ ה יָ ִמין ַע ּקוּב
יְ ד ֶ
יטא ֲעזַ ְריָ ה יוֹּ זָ ָבד ָחנָ ן ּ ְפלָ איָ ה ,וְ ַהלְ וִ ִ ּיםְ --מ ִבינִ ים ֶאת-
ַש ְ ּב ַתי הוֹּ ִד ָ ּיה ַמ ֲעשיָ ה ְקלִ ָ
ָה ָעם ,לַ ּתוֹּ ָרה; וְ ָה ָעםַ ,עלָ -ע ְמ ָדם .וַ ִ ּי ְק ְרא ּו ַב ּס ֶפר ְּבתוֹּ ַרת ָהא-ל ִֹּהיםְ ,מפ ָֹּרש;
ֹּאמר נְ ֶח ְמיָ ה הוּא ַה ִּת ְר ָש ָתא וְ ֶעזְ ָרא ַה ּכֹּהן ַה ּסֹּפר
וְ שוֹּ ם ֶשכֶ ל ,וַ ָ ּי ִבינ ּו ַ ּב ִּמ ְק ָרא .וַ ּי ֶ
וְ ַהלְ וִ ִ ּים ַה ְּמ ִבינִ ים ֶאתָ -ה ָעם לְ כָ לָ -ה ָעםַ ,ה ּיוֹּ ם ָקדֹּש-הוּא לַ א-דני א-לֹּהיכֶ םַ --אל-
ֹּאמר
ִּת ְת ַא ְ ּבלוּ ,וְ ַאלִּ -ת ְבכּ וִּּ :כי בוֹּ כִ ים ָּכלָ -ה ָעםְּ ,כ ָש ְמ ָעם ֶאת-דִּ ְברי ַה ּתוֹּ ָרה .וַ ּי ֶ
לָ ֶהם לְ כ ּו ִאכְ ל ּו ַמ ְש ַמ ִּנים ו ְּשת ּו ַמ ְמ ַת ִּקים ,וְ ִשלְ ח ּו ָמנוֹּ ת לְ אין נָ כוֹּ ן לוֹּ ִּ --כיָ -קדוֹּ ש
ַה ּיוֹּ ם ,לַ ֲאדֹּנינוּ; וְ ַאלּ -ת ָעצבוִּּ ,כיֶ -ח ְדוַ ת א-דני ִהיא ָמ ֻע ְ ּזכֶ ם .וְ ַהלְ וִ ִ ּים ַמ ְח ִשים לְ כָ ל-
ָה ָעם ,לאמֹּר ַה ּס ּוִּ --כי ַה ּיוֹּ םָ ,קדֹּש; וְ ַאלּ -ת ָעצבוּ .וַ ּילְ כ ּו כָ לָ -ה ָעם לֶ אכֹּל וְ לִ ְש ּתוֹּ ת,
וּלְ ַש ּ ַלח ָמנוֹּ תְ ,ולַ ֲעשוֹּ תִ ,ש ְמ ָחה גְ דוֹּ לָ הִּ :כי ה ִבינ ּו ַּבדְּ ָב ִריםֲ ,א ֶשר הוֹּ ִדיע ּו לָ ֶהם".
מדהים! העם בוכים לשמע דברי התורה ,המוכיחים אותם על חטאיהם וחוסר
ידיעתם ,ואילו נחמיה והלווים משתיקים אותם! העם עוסק בראש השנה בחזרה
בתשובה ונחמיה אומר להם שהם טועים ,לא כך מתנהגים בראש השנה! "אל
תתאבלו ואל תבכו ,היום יום של שמחה ,שמחו בה'! עליכם לערוך סעודות שמחה
ושלחו אוכל למי שאין לו"...
ראש השנה לא הפ ך לפורים .אלא שמוקד ההתרחשות של ראש השנה הוא שמחה
אדירה בפגישה המחודשת עם אלוקים שנשכח מלבנו .חטאינו ,המתחדדים על רקע
מפגש זה ,אינם נושא היום .אמרנו ועוד נאמר סליחות ובקשות כפרה ,יום הכיפורים
בא יבוא ,אך כעת הקדוש ברוך הוא ,הוא הנושא ,ואנו ממליכים אותו ומשתייכים
אליו! טקס המלכה הוא מלא הוד ומלא שמחה ,אין בו מקום לתכנים אחרים.
כי קרוב אליך הדבר מאד
הרבנית נעמי שפירא
המדרשה לנשים – אוניברסיטת בר אילן
החודש הזה ,חודש אלול ,הוא החודש של התשובה .אנחנו חוזרים לא-לוהינו,
חוזרים להקשיב לנשמתינו.
מהו חטא? -החטא ,הוא ההחטאה שלנו ,איפה שפיספסנו .המקום שבו הרצון הטוב
לא הגיע ליעדו ,שהמעשה לא ביטא את האמת שלנו .החטא נובע מהעיוורון שלנו,
מכך שישנם חלקים בנפש שלנו ,ושישנם חלקים בעולם שלנו ,שאיננו רואים אותם.
החטא נובע מכך שיש בנו דחפים ורצונות לא מבוררים שדוחפים אותנו.
כלשונו של הרב קוק זצ"ל באורות התשובה :
"וכיון שהטבע מצד עצמו אינו בעל הסתכלות והבחנה ,הרי החטא מוכרח
הוא מצד זה .ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".
אין לנו אפשרות שלא להחטיא את המטרה ,שכן יש בנו חלק עיוור .ואם נאמר –
איננו רוצים דחפים ,איננו רו צים טבעיות ,נחניק את כל הספונטניות ,נרסן את זרמי
הנפש ,נעצור כל מה שאנחנו לא רואים בוודאות שהוא טוב – ובעצם זה נאבד את
הטבעיות שלנו .האם זוהי הדרך הנכונה ,האם כך התורה מורה לנו?
על כך עונה הרב בהמשך:
"ובטול עצם טבעיותם של החיים וכדי שיהיה האדם בלתי חוטא ,זהו עצמו
החטא היותר גדול' ,וכפר עליו מאשר חטא על הנפש'".
לבטל את חיוניות החיים ,את העיוורון המובנה שלנו ,זה חטא עוד יותר גדול,
להתנגד לבריאה הכי בסיסית שלנו ,לכוחות החיים שה' שנתן לנו את התורה ,טמן
בנו .ועל זה מביא הרב סמך מהנזיר ,שהזיר עצמו מהיין ,וצריך לכפר על כך .כי בזה
שמנע עצמו מהנאות העולם הזה המותרות ,אפילו שזה לצורך תיקונו ,הוא פגם
ו"חטא על הנפש".
| 51ירח האיתנים
אם כן ,מה תקנתינו? טבעיות החיים באה עם עיוורון וחטא ,וחוסר טבעיות החיים
הוא חטא עוד יותר גדול.
על כך באה התשובה ,שקדמה לעולם ,משום שלא ניתן לקיים עולם טבעי וממילא
עיוור ,שאין בתשתית שלו תשובה.
התשובה היא האפשרות לעצור ,לברר ,להודות בעיוורון ,בהחטאה ,בטעות.
האפשרות להתחרט ,לחזור לרצון הטוב הפנימי ,הראשוני ,הנשמתי .לקחת את
הראיה החדשה ,שכבר לא עיוורת ,ולקבל לעתיד .האפשרות לנווט את אותו רצון
בדרך יותר מדויקת ,וכל זה מתוך ובתוך החיים וטבעיותם.
כלשונו של הרב:
"על כן התשובה מתקנת את הקלקול ומחזירה את העולם ואת החיים
למקורו"...
בדרך זו ,הטבעיות הולכת ומתבררת דווקא דרך מעקשי החטא והתשובה ,והעולם -
ואנחנו בתוכו -נעשים מתוקנים יותר וחיוניים יותר.
החודש הזה ,חודש התשובה ,מחזיר אותנו לעצמינו ,לא-לוהינו .אנחנו לומדים
להבחין במשגים שלנו ,להכיר בהם ,בענווה לעמוד מולם .להיות כנים עם הטעויות
שלנו ,לא להעלים אותם ולא להעצים אותם .לקחת אחריות על עצמינו ,אך לא
אחריות מופרזת ,לא האשמה ודיכוי ,אלא הבנה וקבלת המציאות .אנחנו לומדים
להתוודות עליהם ובכך להיפרד מהם לשלום -ומתוך השחרור הזה ,לחזור לשאיפות
הפנימיות ,לרצונות העליונים שבנו .לחוש בתוכנו את האמון ,את התקווה .לפתוח
את עצמינו לחופש עליון ,לייחל לקירבת א-לוהים ולהיוולד מחדש.
בלי התשובה ,החיים שלנו ,אינם חיים ,אינם מאירים ,אינם מרוממים .אנו נמצאים
תמיד במתח בין רצון עליון ,שאיפה נשגבה להיות שלמים ,מוסריים וטובים לבין
חוסר מימוש ,חולשה וקטנות של יום יום .עד שנדמה לנו שהרצונות המוסריים הם
"שגעון גדלות" ויש להיפרד מהם אם רוצים לשמור על שפיות .אבל "שפיות" זו כל
כך רחוקה מטעם של חיים ,מחיוניות פנימית ,שהיא נהיית מאוסה.
באה התשובה ומלמדת אותנו על עצמינו .מסבירה לנו כיצד לחיות באמת ,כיצד
לאגד בין הרצונות הגבוהים לחיים .התשובה משמעה שהעיקר בנו הוא העריגה,
| 57
הרצון לשלמות ,וכל מה שאנחנו לא מצליחים להגשים רצונות אלו בפועל (בגלל
המוגבלויות שלנו ,או בגלל מוגבלויות המציאות) זה לא העיקר ,בזה לא נכון לשקוע.
" ...עיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל יסוד השלמות,
והחפץ הזה הוא הוא יסוד התשובה." ...
ככל שנאמין יותר בכוח של השאיפות שלנו ,במרכזיות שלהם בתוכנו ,ניצור בתוך
עצמינו בטחון ומנו חה .נלמד להרפות מהחולשות שלנו ,לדעת את חוסר השלמות
שלנו אבל לא להעצים אותם ,ולפנות באופטימיות לאופק הגדול שפותחת התשובה
בפנינו.
בחודש זה ,חודש אלול ,ה' יוצא אלינו ,לשדה ,ליומיום ,לקטנות .ה' פותח בפנינו את
האפשרות לחזור אליו .ה' נותן בנו אמון ,ה' נותן בנו תקוה לרומם את חיינו ,לפתוח
אותם לנוכחותו .ה' בא אלינו .האם נבוא אליו?
הלכות ומנהגים
לחודש תשרי
ראש השנה
שבת שובה
צום גדליה
עשרת ימי תשובה
ערב יום כיפור
יום כיפור
סוכות
שמחת תורה
הלכות ומנהגים לחודש תשרי
ראש השנה
התרת נדרים
ערב ראש השנה תשע"ד כט' אלול יחול השנה ביום רביעי (.)3....4
ביום זה נוהגים לעשות התרת נדרים .מכיון שמצוי מאד שאדם מבטא
בשפתיו דבר שחייב לקיימו מדין נדר (ואינו בקי בהלכות אלו) יש לחשוש
שמא הוא עובר על נדרו בשוגג .לכן נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה,
כדי להכנס לשנה החדשה ללא עוון נדרים.
עומדים בפני שלשה מישראל (ואם אפשר ,בפני עשרה) ומבקשים מהם
שיתירו את כל הנדרים שעשה כפי הנוסח בסידור ,ומי שאינו מבין מה
שהוא אומר יכול לאומרו בכל לשון וסגנון שהוא מבין .והשלושה (עשרה)
שהוא עומד בפניהם עונים לו שכל הנדרים מותרים ומחולים (כפי הנוסח
בסידור).
ישנן קהילות שמושיבים שלשה אנשים והם מתירים נדרם של כל הקהל
שעומד בפניהם (ואין צורך שכל אחד יבקש התרה לבד).
ערב ראש השנה
יש נוהגים ללכת לבית הקברות בערב ראש השנה ולהשתטח על קברי
צדיקים שימליצו טוב בעדינו בימי הדין הבאים .כן מרבים בנתינת צדקה
ביום זה.
בערב ראש השנה מכינים את עצמנו כבכל ערב חג ,מסתפרים ,מתרחצים,
טובלים ,ולובשים בגדים נאים לכבוד החג.
ואף שבראש השנה מתחילים ימי הדין ,וכנהוג בעולם שאדם שיש לו דין
לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל שערו וכו' לפי שאינו יודע איך ייגמר
דינו ,מכל מקום אנו לא נוהגים כן ,אלא מסתפרים מתרחצים ,לובשים
לבנים ,אוכלים שותים וכו' לפי שאנו בטוחים שהקדוש ברוך הוא ירחם
עלינו כרחם אב על בנים ויזכה אותנו בדין ויכתבנו לחיים טובים וארוכים
ולשלום.
| 48ירח האיתנים
עירוב תבשילין
תקנו חכמים שלא לבשל או לאפות בחג לצורך השבת שלאחריו ,אלא אם
כן הניח ערוב תבשילין מערב החג שיהיה שמור אצלו עד שבת .היות והשנה
ראש השנה חל סמוך לשבת נוהגים להכין ערוב תבשילין מערב החג (יום
רביעי).
אופן עשיית ערוב התבשילין:
לוקחים לחם או חלה בכמות של כביצה (מעל 77גרם) וכן כמות של
כזית (מעל 28גרם) של תבשיל חשוב (כגון בשר ,דג או ביצה)
מברכים ואומרים את הנוסח הבא:
"ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו
וצונו על מצות ערוב .בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי
ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא ולמעבד כל צרכנא מיומא
טבא לשבתא לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת".
(מי שאינו מבין את הכתוב בארמית יכול לומר זאת בעברית" :בזה
יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל
צרכינו מיום טוב לשבת ,לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת").
כאמור ,יש לשמור את ערוב התבשילין עד שבת ,בשבת ניתן (ואף רצוי)
לאכול את ערוב התבשילין.
הדלקת נרות
בערב ראש השנה יום רביעי כט' אלול תשע"ג ( )3....4בשעה .4:3.
מדליקים נרות חג.
היות וראש השנה הינו שני ימים ,והיות ונוהגים להדליק נרות גם בליל שני
של החג ,אין ליצור אש חדשה בחג (ע"י חיכוך הגפרור או הפעלת מצית
וכו') ומותר רק להעביר אש מאש הדולקת כבר ,לכן יש להכין אש
(באמצעות נר נשמה גדול) לפני כניסת החג שתישאר דולקת עד ליל החג
השני ,ומאש זו נוכל להדליק (ע"י העברה) את נרות החג ביום השני.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 41
השימוש בגז בחג
מכיוון שאסור לכבות אש בחג ,הפתרון המומלץ ביותר לשימוש בגז בחג
הוא 'חגז' דהיינו באמצעות מתקן המחובר למערכת הגז שניתן לווסת אותו
גם בחג עצמו .קובעים מראש לכמה זמן מעוניינים להשתמש בגז והשעון
מכבה את הגז מעצמו.
ליל ראש השנה
בליל ראש השנה אחרי תפילת ערבית ,מברכים איש את רעהו בברכת
'לשנה טובה תכתב/י ותחתם/מי'.
כשחוזרים מבית הכנסת מקדשים על היין בנוסח הקידוש לראש השנה.
אחרי הקידוש נוטלים ידיים לסעודה ומברכים ברכת 'המוציא לחם מן
הארץ' על לחם משנה (שתי חלות שלימות) יש שנוהגים לטבול את הפרוסה
בדבש (כל השנה טובלים את הפרוסה במלח ,ואילו בראש השנה טובלים
בדבש).
על פי דברי חכמינו ז"ל ישנה משמעות בדברים שעושים לשם סימן ואות –
נהגו כל ישראל לאכול מאכלים שונים בראש השנה כ'סימן' ו'אות' לטובה,
ומתפללים בעת אכילתם לשנה טובה (שזהו גם הטעם למה שטובלים
פרוסת הלחם בדבש – סימן לשנה מתוקה) .ואלו ה'סימנים' שנוהגים לאכול
בליל ראש השנה בתחילת הסעודה:
תמרים ואומרים 'יהי רצון מלפניך שיתמו שונאינו ואויבינו'.
רימון
לפני אכילתו אומרים 'יהי רצון מלפניך שירבו זכויותנו
כרימון'.
תפוח
טובלים בדבש ואומרים 'יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו
שנה טובה ומתוקה'.
דגים
ואומרים 'יהי רצון מלפניך שנפרה ונרבה כדגים'
ראש
נוהגים לקחת ראש כבש או דג ,ואומרים 'יהי רצון מלפניך
שנהיה לראש ולא לזנב' .ודורשי רמזים אמרו שהמילה
'לראש' היא ראשי תיבות 'לעשות רצון אבינו שבשמים'.
| 45ירח האיתנים
כן יש נוהגים לאכול קרא (סוג דלעת) ,סילקא (סלק עלים) כרתי (כרישא,
דומה לבצל ירוק) וכו' כל משפחה כמנהגה.
הנוהגים לאכול את הסימנים בתוך הסעודה יברכו "בורא פרי העץ" על הפרי
הראשון אותו הם אוכלים .הנוהגים לאכול את הסימנים לפני הסעודה יברכו
את הברכה הראויה לכל מין אותו הם אוכלים
יום ראשון של ראש השנה
ביום ראשון של ראש השנה (יום חמישי בשבוע) א' תשרי תשע"ד ()7.9.15
משכימים לבית הכנסת לתפילת היום ,ביום זה דן הקדוש ברוך הוא את
העולם כולו ולכן מקפידים מאוד בתפילות המיוחדות שמתפללים ביום זה,
כי דרכן מבקשים מהקדוש ברוך הוא שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל.
מתפללים כל נוסח התפילה בשחרית כפי הנוסח בסידור לראש השנה.
אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבראש השנה נפקדה שרה אמנו ,ולכן קוראים
בתורה בפרשת וירא בפסוקים המדברים אודות לידת יצחק .להפטרה
קוראים בתחילת ספר שמואל – תפילת חנה ולידת שמואל ,היות וגם חנה
נפקדה בראש השנה.
תקיעת שופר
אחרי הקריאה בתורה תוקעים בשופר ,ומצווה על כל איש מישראל לשמוע
קול השופר בראש השנה ,כמו שכתוב 'יום תרועה יהיה לכם' ונאמר 'תקעו
בחדש שופר בכסה ליום חגנו' ,ולכן חובה על כל אחד להגיע לבית הכנסת
בראש השנה ,על מנת לקיים מצווה רמה ונשאה זו של שמיעת קול השופר.
מי שאינו יכול ללכת לבית הכנסת לשמוע התקיעות ,חייב לתקוע לבדו
בביתו.
השופר עשוי מקרן נבובה של איל זכר המזכיר זכות עקידת יצחק שנשחט
תמורו איל.
השופר צריך להיות שלם בלי סדק או נקב ,וטוב שיהיה כפוף לרמז שיכפפו
ישראל לבותיהם לאביהם שבשמים.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 44
רמזי השופר
ישנם כמה וכמה רמזים בתקיעת שופר בראש השנה:
א .תקיעת שופר היא דרך קבלת עול מלכות ,שכך עושים למלכים בעת
הכתרתם – תוקעים ומריעים לפניהם .וכך בראש השנה תוקעים אנו בשופר
לפי שביום זה מכתירים את ה' למלך העולם ומקבלים על עצמנו עול מלכות
שמים.
ב .התקיעה מהווה כעין אזהרה :היות וראש השנה הוא הראשון לעשרת ימי
תשובה ,תוקעים בשופר כדי להכריז ולהזהיר שכל הרוצה לחזור בתשובה –
ישוב ,לפני יום הכיפורים.
ג .קול השופר מזכיר לנו מעמד הר סיני שנאמר בו 'וקול השופר חזק מאד',
וזכירה זו ממריצה אותנו לקבל את התורה מחדש כמו שקבלו עליהם
אבותינו – באמירת 'נעשה ונשמע'.
ד .השופר שעשוי מקרן איל מזכיר לנו עקדת יצחק שהיה מוכן למסור את
נפשו לקיום דבר ה' ועל ידי זה יעלה זכרוננו לפני ה' לטובה.
ה .טבע השופר להרעיד נימי הלב ,ככתוב 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא
יחרדו' ובשמענו קול שופר מתמלא לבבנו פחד וחרדה המביאים לתשובה.
ו .התקיעות מבשרות את הגאולה ומעידות על יום קיבוץ גלויות ויום תחיית
המתים – שיהיו בקול שופר ,ככתוב בדברי נביאנו הקדושים.
סדר התקיעות
התוקע עומד ליד הבימה שעליה קראו בתורה ,ומברך הברכות 'לשמוע קול
שופר' וכן 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' ומכוון להוציא השומעים ידי
חובה .השומעים מכוונים לצאת ידי חובתם ,ולכן אין עונים 'ברוך הוא וברוך
שמו' באמצע הברכות ,רק עונים אמן בסיומן.
אחרי הברכות מיד מתחיל בעל התוקע לתקוע בשופר ותוקעים שלושים
קולות :תקיעה ,שברים-תרועה ,תקיעה – שלש פעמים; תקיעה ,שברים,
תקיעה – שלש פעמים; תקיעה ,תרועה ,תקיעה – שלש פעמים; וזו עיקר
| 41ירח האיתנים
החובה של שמיעת קול שופר – שלושים קולות .בתפילת מוסף יש הנוהגים
לתקוע בתפילת הלחש מיד לאחר סיום שלוש הברכות האמצעיות –
מלכויות ,זכרונות ושופרות ,ויש הנוהגים לתקוע אך ורק בחזרת הש"ץ
לאחר סיום הברכות האמצעיות ומיד בגמר התפילה תוקעים שוב שלושים
קולות .באמצע הקדיש שלאחר התפילה תוקעים עוד עשרה קולות .סך הכל
– 111קולות ( 01תקיעות 21 ,שברים ו 21-תרועות).
אין מפסיקין בדיבור ושיחה שאינה מענין התפלה החל מהתקיעות
הראשונות עד אחר גמר התקיעות בסיום התפילה.
לאחר התפילה הולכים בני ישראל לביתם בשמחה ,ובטוחים שהקדוש ברוך
הוא שמע את תפילותינו ודמעותינו וכתב כל אחד ואחת מעם ישראל לשנה
טובה ומבורכת.
אחרי התפילה מקדשים על היין ואוכלים סעודת החג .את פרוסת הלחם
שמברכים עליה ברכת 'המוציא' יש שנוהגים לטבול בדבש.
מנהגי ראש השנה
משתדלים להרבות באמירת תהלים בראש השנה בכל רגע פנוי ,ונוהגים
לומר כל ספר תהלים .ויש נוהגים לומר כל ספר תהלים פעמיים – (במשך
ימי ראש השנה) לפי שיש בתהילים מאה וחמישים פרקים ,ופעמיים הם סך
הכל שלש מאות ,שזהו גם מנין 'כפר' העולה בגימטריה שלש מאות .כלומר
שאמירת תהלים פעמיים מביאה 'כפר' על חטאינו.
תשליך
אחרי תפילת מנחה של ראש השנה עורכים סדר 'תשליך' במקום מים כמו
שפת ים ,נהר ,באר או ים ואומרים את הנוסח המופיע במחזורים ובסידורים.
התפילה נקראת כך על שם הפסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם' ,והיא
השלכת החטאים במקום אשר לא ייזכרו ולא ייפקדו כלל ,שהוא הנושא
העיקרי של תפילה זו .הולכים למקום מים כסימן והמחשה לתפילת
'ותשליך במצולות ים'.
מוקדי 'תשליך' ברמת גן הם בפארק מרום נווה ובפארק הלאומי.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 47
ליל שני דראש השנה
אין להכין מיום ראשון של ראש השנה ליום השני .את ההכנות לסעודת ליל
חג שני יש להתחיל החל מהשעה ..:41אחרי אמירת 'ברוך המבדיל בין
קודש לקודש'.
בליל שני של ראש השנה מתפללים תפילת ערבית.
לפני הקידוש בבית ,הנשים והבנות מדליקות נרות חג .היות ובחג אסור
ליצור אש חדשה כנ"ל ,לכן צריכים להיזהר ולהדליק מאש הדולקת כבר
(שהוכנה לפני כניסת החג) שאז מותר להעביר מאש זו ולהדליק נרות.
לפני הדלקת נרות מניחים על השולחן פרי חדש שלא אכלו עדיין מתחילת
העונה שלו ,ובשעת אמירת ברכת 'שהחיינו' תכוון האשה שהברכה תכלול
גם את הפרי החדש (שתאכל אחר הקידוש).
כשמדליקים הנרות מברכים' :ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר
קדשנו במצוותיו להדליק נר של יום טוב' ,ואחר כך מברך 'ברוך אתה ה' א-
להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' (יש נשים שנוהגות
שלא לברך 'שהחיינו' בלילה השני אלא לשמוע ברכה זו בקידוש).
אחרי הדלקת נרות מקדשים על היין.
בסיום הקידוש מברכים שהחיינו ובעת אמירת הברכה מסתכלים על הפרי
החדש המונח על השולחן ומכוונים שהברכה תכלול גם את הפרי החדש.
מיד לאחר הקידוש ,לפני שנוטלים ידיים לסעודה מברכים ברכת 'בורא פרי
העץ' ואוכלים מהפרי.
יום שני של ראש השנה
ביום שישי ,ב' דראש השנה ( )0.9.15קוראים בתורה פרשת עקדת יצחק כדי
שמאורע זה ייזכר לפני הקדוש ברוך הוא ויתעורר במדת הרחמים לרחם על
עמו ישראל בדין.
מיום שני של ראש השנה ואילך אין מאחלים יותר 'כתיבה וחתימה טובה' כי
אם 'חתימה טובה' שהרי הכתיבה היתה בראש השנה ,ואילו החתימה טובה
תהיה ביום כיפור ,ולכן מאחלים 'גמר חתימה טובה'.
| 42ירח האיתנים
שבת שובה
ביום שבת ,ג' בתשרי ( )3....4בשעה .4:43מדליקים נרות שבת על ידי
העברה מאש דולקת ומברכים 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר
קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת קדש'.
שבת זו נקראת שבת שובה ,ושני טעמים נאמרו בקריאת שם זה:
א .על שם ההפטרה שמפטירים בשבת זו המתחילה 'שובה ישראל
עד ה' אלהיך'.
ב .לפי שזוהי השבת שבתוך עשרת ימי תשובה ,והיא מיוחדת –
שבת של תשובה.
בשבת זו מתפללים כרגיל בכל שבתות השנה ,ומוסיפים את התפילות
המיוחדות שנוהגים להוסיף בעשרת ימי תשובה (להלן).
כאמור ,נוהגים לאכול במהלך השבת את התבשיל שהונח לערוב תבשילין.
צאת השבת בשעה ,..:44מתפללים ערבית ועושים הבדלה כבכל מוצאי
שבת.
צום גדליה
למחרת שבת שובה ,ביום ראשון ג' תשרי ( )4....4חל צום גדליה (נדחה).
צום גדליה נקרא בנביאים 'צום השביעי' .צמים בו מעלות השחר עד צאת
הכוכבים מפני הצרות שארעו בו ,כשהחריב נבוכדנצר מלך בבל את בית
המקדש והגלה את ישראל ,הפקיד על שארית העם שהיה בארץ את גדליה
בן אחיקם ,והוא היטיב עם הנשארים בציון; ואולם ביום שני של ראש השנה
קמו אנשים והרגו את גדליה והיהודים אשר היו אתו ,ואז ברחו כל העם
מקטן ועד גדול ונתפזרה שארית הפליטה והגלות נשלמה .ומכיון שאין
צמים בראש השנה (יום הריגתו) ,צמים למחרת – ג' תשרי ונקרא צום גדליה
(בשנה זו הצום נדחה לד' תשרי מפאת השבת).
הצום מתחיל בשעה 3:34לפנות בוקר ומסתיים בשעה ..:.1בערב.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 41
עשרת ימי תשובה
עשרת הימים שמראש השנה עד יום הכיפורים נקראים 'עשרת ימי תשובה'
כי ימים אלה הם ימי הרחמים והסליחות ,מיוחדים ומיועדים לתשובה,
לחשבון נפש ,לתפילה ולתיקון המעשים ,וכן כותב הרמב"ם' :אף על פי
שהתשובה יפה לעולם ,בעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא
יפה ביותר ומתקבלת היא מיד'.
בימים אלה מרבים בתפילה ומדקדקים במצוות יותר מבכל השנה.
בכל יום של עשרת ימי תשובה מוסיפים – לפני אמירת 'ברכו' – בתפילת
שחרית ,את המזמור 'שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' ' (תהלים קל) ,וכן
אומרים תפילת 'אבינו מלכנו' (הארוך) בשחרית ובמנחה.
כמו כן מוסיפים בתפילת לחש מספר פסוקים ('זכרנו לחיים'' ,מי כמוך',
'וכתוב לחיים'' ,בספר חיים') ,את הברכה השלישית בתפילת לחש חותמים
במילים 'המלך הקדוש' (ולא 'הא-ל הקדוש' כבכל יום) .בברכת 'השיבה
שופטינו' חותמים במילים 'המלך המשפט' (ולא 'מלך אוהב צדקה ומשפט'
כבכל יום) וכן מסיימים תפילת לחש במילים 'עושה השלום במרומיו וכו'.
פרטי הדינים למי שלא הזכיר תוספות אלו מופיעים בסידורים השונים.
ערב יום כיפור
סדר כפרות:
בערב יום הכיפורים ,ט' תשרי ( )15.9.15באשמורת הבקר ,נוהגים לעשות
'סדר כפרות' ,ואפשר להקדים ולעשותו במשך עשרת ימי תשובה.
'כפרות' פירושו תמורה ,תחליף ופדיון (לא מלשון כפרה וסליחה) .לוקחים
תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה או לחילופין דגים ,ואומרים הפסוקים 'בני
אדם יושבי חשך וצלמוות' כפי שמובא במחזורים ,ומסובבים את העוף/הדג
מעל הראש ואומרים 'זה חליפתי זה תמורתי זה התרנגול ילך למיתה ואני
אלך לחיים טובים וארוכים ולשלום'.
| 10ירח האיתנים
ראוי לעשות סדר כפרות עם כסף ואז אומר 'אלו המעות ילכו לצדקה ואני
אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום'.
בקשת מחילה מחברו:
יום כיפור מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום ,אך אינו מכפר על עבירות
שבין אדם לחבירו עד שירצה ויפייס את חברו ,לכן חייב כל אדם לפייס את
חברו שציערו לפני יום הכיפורים ,ולבקש את סליחתו .ולא יהיה אדם אכזרי
מלמחול אלא כשבא לפייס אותו חברו יסלח לו מיד וכך נכנסים ליום
הקדוש כולנו מאוחדים ,ועל ידי זה זוכים לגמר חתימה טובה.
מלקות:
יש נוהגים בערב יום הכיפורים ללקות שלושים ותשע מכות קלות ,כדי
שאדם יתן אל לבו על האיסורים שעבר שחייבים עליהם מלקות .המלקה
והנלקה עומדים כשפניהם לכיוון צפון ,הנלקה מתכופף קצת ,והמלקה מכה
על גבו שלושים ותשע מכות קלות ברצועה של עור ,ואומרים שלוש פעמים
את הפסוק 'והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר
כל חמתו' (שיש בו שלש עשר מילים ,וכשאומרים את הפסוק שלש פעמים
הרי שלושים ותשע – תיבה אחת כנגד כל מכה).
טבילה:
טובלים במקווה בערב יום הכיפורים ואפילו גברים שאינם מקפידים על
טבילה במשך כל השנה ,בערב יום כיפור זהירים כל בני ישראל לטבול
במקווה כדי להכנס ליום הקדוש מתוך טהרה .מתרחצים תחילה לכבוד
היום הקדוש ואחר כך טובלים.
מנחה של ערב יום כיפור:
מתפללים תפילת מנחה בשעה מוקדמת אחר הצהריים לפני סעודה
מפסקת .בתפילת מנחה של ערב יום הכיפורים ,בסיומה של תפילת שמונה
עשרה ,אומרים סדר 'וידוי' (אשמנו ,ועל חטא וכו') ,לפי שמצווה להתוודות
על חטאינו בערב יום כיפור .לפני תפילת מנחה נותנים צדקה.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 13
דברים האסורים ביום הכיפורים
חמישה דברים נאסרו ביום כיפור ,הנקראים חמישה עינויים (על פי הכתוב
'ועניתם את נפשותיכם') ואלו הן:
א .אכילה ושתיה – אין לאכול ולשתות במהלך הצום( ,אסור
לשטוף את הפה אפילו כשפולט אחר כך את המים) ,גם נשים הרות
ומניקות חייבות לצום .בכל מקרה של חשש רפואי מהצום יש
להתייעץ עם רופא ולאחר מכן עם רב מוסמך (במקרה של פיקוח
נפש – אין לצום!).
ב .רחיצה – כל רחיצה של תענוג בין במים חמים ובין במים צוננים,
אסורה ביום כיפור ,ואפילו להכניס אצבעו במים אסור .היו ידיו
מלוכלכות – מותר לרחוץ את מקום הלכלוך ביום כיפור .בבוקר
בקומו משנתו ,רוחץ אדם ידיו 'נטילת ידים שחרית' כבכל בקר,
אבל רק עד סוף קשרי אצבעותיו (וכן לאחר יציאה משירותים)
ג .סיכה – בין שהיא להעביר זיעה ובין לעדן את הבשר ,בין במיני
שמנים בין בתכשירים אחרים – אסורה ביום כיפור.
ד .נעילת הסנדל – אסור לנעול נעלי עור ביום כיפור ,אלא נועלים
נעלי בד ,גומי וכדומה.
ה .יחסי אישות – ביום כיפור נוהג אדם באשתו כבימי נדתה.
איסורים אלו הם בנוסף לאיסור מלאכה הנהוג ביום כיפור כמו בכל שבת.
אכילה בערב יום כיפור
מצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה .מצוה זו מעידה על אהבת
הקדוש ברוך הוא לעם ישראל כשציווה לצום רק יום אחד בשנה – לטובתם
לכפר עוונותיהם ,וציוום שיאכלו וישתו תחילה כדי שלא יזיק להם הצום
'כל האוכל ושותה בערב יום כיפור ,כאילו התענה שני ימים – ערב יום כיפור
ויום כיפור'.
סעודה מפסקת
הסעודה האחרונה שאוכלים בערב יום כיפור נקראת סעודה מפסקת .אין
לשתות יין ומשקים המשכרים בסעודה זו ויאכל מאכלים הקלים לעיכול.
מותר לאכול בערב יום כיפור ט' תשרי ( ).4....4עד השעה ..4:44
| 18ירח האיתנים
אחרי אכילת הסעודה המפסקת (לא יאוחר מהשעה 18:28כנ"ל) פורסים
מפה על השולחן כמו לקראת כל חג .מדליקים נרות נשמה לזכר קרובים
שנפטרו.
ברכת הבנים והבנות
לפני שהולכים לבית הכנסת מברכים את הבנים והבנות בסדר הזה :האב
מניח את ידיו על ראש הבן או הבת ואומר :לבן – 'ישימך א-להים כאפרים
וכמנשה' ,ולבת – 'ישימך א-להים כשרה רבקה רחל ולאה' .אחר כך ממשיך
לומר נוסח ברכת כהנים' :יברכך ה' וישמרך ,יאר ה' פניו אליך ויחונך ,ישא ה'
פניו אליך וישם לך שלום ,ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'.
מברכים איש את רעהו בברכת 'חתימה טובה'.
יום כיפור
הדלקת נרות:
יום כיפור השנה חל ביום שבת י' תשרי ( .)10.9.15בערב יום כיפור ,ט' תשרי,
יום שישי ( )15.9.15בשעה 18:28מדליקות הנשים והבנות נרות היום
ומברכות 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו
להדליק נר של יום הכיפורים'' ,ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם שהחיינו
וקימנו והגיענו לזמן הזה'.
בגדי לבן:
נוהגים ללבוש בגדי לבן ביום הכיפורים (בגד לבן מיוחד – קיטל) וכמה
טעמים נאמרו בזה:
א .להראות שביום זה (שאין אוכלים ושותים בו) אנו דומים
למלאכי השרת שעליהם נאמר 'לבוש בדים'.
ב .להזכיר לאדם אחריתו שהוא יום המוות (שהלבוש הלבן דומה
לתכריכים) ועל ידי זה יכניע לבבו לשוב בתשובה שלמה.
ג .סימן לסליחת עוונות – 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 11
בית כנסת:
מגיעים לבית הכנסת מבעוד יום (לפני שקיעת החמה) ומתעטפים בטלית
(מברכים כרגיל 'להתעטף בציצית') ,ובזה נשלמות ההכנות האחרונות
לכניסת היום הקדוש ,יום הכיפורים ,בו מבקשים מהקדוש ברוך הוא
שיחתום לנו שנה טובה ומתוקה.
כל נדרי
התפילה הראשונה ביום כיפור היא 'כל נדרי' שתוכנה התרת כל הנדרים
והשבועות .מוציאים ספרי תורה מארון הקדש ,עוברים עם הספרים בין
הקהל וכולם מנשקים את התורה .אחר כך אומר החזן תפלת 'כל נדרי',
שהיא התרת נדרים .לאחר מכן מברכים ברכת 'שהחיינו' – החזן והקהל יחד
(והקהל מסיים את הברכה לפני סיום החזן ,על מנת שיוכלו לענות אמן אחר
החזן) .ביום זה שאין מקדשים על היין ,נאמרת ברכת 'שהחיינו' בתחילת
היום .מחזירים את ספרי התורה להיכל ומתפללים קבלת שבת מקוצרת
ותפילת ערבית.
תפילת ערבית
במשך השנה כשקוראים 'שמע ישראל' ,אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו'
בלחש ,מכיוון שהיא שירת המלאכים אין ראוי לאומרה בקול; אולם ביום
כיפור שאנו דומים למלאכים ,אומרים 'ברוך שם '..בקול רם.
וידוי
כשאדם חוטא ורוצה לעשות תשובה ,הנה ,בנוסף לחרטה גמורה על העבר
וקבלה טובה על להבא (שלא ישוב עוד לחטאו) חייב אדם להתוודות לפני
הקדוש ברוך הוא ,וכשאומר 'אנא ה' חטאתי וכו' הרי זה וידוי .וזהו הטעם
לכך שאומרים כמה וכמה פעמים במשך היום 'אשמנו ,בגדנו '..וכן 'על חטא
שחטאנו לפניך '..עם פירוט החטאים השונים שעשינו במשך השנה – כי
מצוות התשובה צריכה לבוא לידי ביטוי בוידוי דברים.
| 15ירח האיתנים
תפילת הבוקר
ביום כיפור בבוקר משכימים לבית הכנסת להתחיל בתפילת היום ועומדים
כל היום בתפילה.
נוהגים להזכיר נשמות ביום כיפור.
אם נותר זמן בין תפילת מוסף לתפלת מנחה נוהגים לעשות הפסקה.
נעילה
בנוסף לארבע התפילות הרגילות – ערבית ,שחרית ,מוסף ומנחה – מוסיפים
ביום כיפור תפילה חמישית -נעילה .שם זה הוא משום שבמשך עשרת ימי
התשובה ,פתוחים שערי שמים לקבלת תפילותינו ולקבלת השבים ,ואילו
בסיום הצום ,מגיע זמן שהקדוש ברוך הוא נועל שערי שמים בתום תפילת
היום .פירוש נוסף הוא שבמשך עשרת ימי התשובה הקדוש ברוך הוא דן
את כל באי העולם וכל הנבראים והיצורים בכל העולמות ,אך כעת ה' נועל
(כביכול) את השערים לכל העולם ,ומתייחד אך ורק עם בני ישראל ,לקרבם
אליו בקירוב אמיתי ונצחי ,וחותם כל אחד ואחת מהם לשנה טובה ומתוקה.
בסיומה של תפילת נעילה בסוף הצום ,תוקעים בשופר כאות לרצון לגאולה
כמו גאולת העבדים והקרקעות שמתקיימת ביובל ביום הכיפורים לקול
תקיעת השופר.
גמר הצום בשעה ...:43לאחר סיום הצום מתפללים תפילת ערבית.
לאחר ערבית מבדילים על כוס יין ונר (יש להשתמש בנר שדלק מלפני
כניסת יום הכיפורים ועד צאת יום הכיפורים).
במוצאי יום כיפור מתחילים בהכנות לעשיית סוכה.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 14
סוכות
בניית סוכה כהלכה
בבניית הסוכה ישנם כמה פרטי דינים הנוגעים לכשרות סוכה.
נביא מספר דינים:
א .על הסוכה להיות תחת כיפת השמים .אם בנה את הסוכה תחת
מרפסת ,או גג – הסוכה פסולה.
ב .לסוכה צריכות להיות לפחות 5דפנות.
ג .דפנות הסוכה צריכות להתחיל תוך 20ס"מ מהקרקע .אם
הדפנות אינן סמוכות מספיק לקרקע ,הסוכה פסולה.
ד .הדפנות אינן צריכות להגיע עד הסכך ,אך עליהן להיות לפחות
בגובה של 81ס"מ ,ואפילו אם מעליהן יש חלל עד הסכך – הסוכה
כשרה.
ה .הדפנות צריכות להיות יציבות ועומדות שלא יתנענעו ברוח
רגילה .ואם הדפנות רופפות וינודו ברוח רגילה – הסוכה פסולה.
ולכן ,העושה דפנות הסוכה משמיכות או מסדינים ,צריך להקפיד
למותחם ולחברם היטב מכל הצדדים שלא ינודו כלל ברוח רגילה.
היות וקשה מאד לקשור את הסדינים שלא ינודו ברוח רגילה ,
מעמידים שלש דפנות מחומר יציב בגובה 81ס"מ .אם אין לו חומר
לכך ,יש לחבר 0קורות עץ (או רצועות מתוחות היטב או מוטות
מתכת) על עמודי הסוכה במרחקים של 21ס"מ אחד מהשני,דהיינו
לחבר קרש לעמודי הסוכה בגובה של 21ס"מ מהקרקע 21 ,ס"מ
מעליו לחבר קרש שני וכן עוד שני קרשים באותה צורה .זאת יש
לעשות בשלש דפנות .פתרון זה נותן דפנות נוספות שנחשבות
יציבות .לאחר מכן אפשר לתלות סדינים ,והסוכה כשרה.
ו .יש להעמיד תחילה את הדפנות ואחר כך את הסכך .אם עשה
להיפך ,צריך להסיר את הסכך ולהניחו מחדש לאחר הקמת
הדפנות.
ז .הסכך צריך להיות מן הצומח ,ועליו להיות תלוש מהקרקע בעת
הנחתו על הסוכה.
| 11ירח האיתנים
ח .הסכך צריך לספק צל באופן שבשעת הצהריים יהיה יותר צל
משמש בקרקע הסוכה.
ט .יש המהדרין להניח את הסכך על גבי מוטות שיוצרו מן הצומח,
ולא על מוטות מתכת.
י .יש לבדוק היטב מהו מקור הסכך – שאינו גזול.
חכמינו ז"ל שיבחו את מצוות סוכה ואמרו שהיושב בצילה מסתופף בצל
אמונתו של הקדוש ברוך הוא ומקבל פני השכינה .האושפיזין – נשמותיהם
של אברהם ,יצחק ,יעקב ,משה ,אהרן ,יוסף ודוד באים ומשתתפים במצוות
הסוכה.
ארבעת המינים
מהפסוק 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר ,כפות תמרים ,ענף עץ
עבות וערבי נחל' אנו למדים את דיני ארבעת המינים .פרטי ההלכות
הנוגעים לארבעת המינים רבים ומגוונים ,המובאים כאן הם עקרי הדברים,
למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך לגבי כשרותם של ארבעת המינים.
אתרוג :פרי עץ הדר – משתדלים שמראהו יהיה מהודר .עליו
להיות נקי מפגמים ולכלוכים שונים ואסור שיהיה יבש.
אסור שיהיה בו חוסר ,וכן נקב בחציו העליון .האתרוג כשר
הן כשצבעו ירוק (אם לא ירוק עז מאד) והן כשצבעו צהוב.
לולב :אורכו לפחות 52ס"מ ועליו להיות בעל ראש אחד בחלקו
העליון .כמו באתרוג ,אסור שעלי הלולב יהיו יבשים (צבע
דומה ללבן).
הדס :אורכו – כל מקום צמיחת העלים ,צריך להיות לפחות 20
ס"מ .צריך שיהיו לפחות 15ס"מ מתוך אורך ההדס עם
שלשה עלים בכל קו עוקצים.
ערבה :כמו ההדס ,אורכה לפחות 20ס"מ .אם נקטם ראש הקנה
או שנשרו רוב העלים – הערבה פסולה.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 17
אגידת ארבעת המינים
יש לברך ולנענע את ארבעת המינים כשהם אגודים יחדיו – לולב אחד,
אתרוג אחד ,שלושה הדסים ושתי ערבות.
ההדסים צריכים להיאגד מימין ללולב ביחס לשדרתו ,והערבות משמאל
הלולב ולקשרם ללולב .הלולב צריך להנשא מעל ההדסים והערבות בכ 8 -
ס"מ.
נהגו לאגוד את הלולב ערב החג.
ערב סוכות
יש לסיים את בניית הסוכה לפני החג ,וכן להכניס את השולחן והכסאות.
כניסת החג והדלקת נרות ביום רביעי יד' תשרי ( ).4....4בשעה ,.4:44
ונוהגים להדליק בסוכה בזהירות רבה ,אך אם נושבת רוח בסוכה יש להדליק
נרות בבית.
מברכים שתי ברכות:
'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם
אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב',
'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'.
חג הסוכות
מתפללים תפילת ערבית של חג ,ולאחר התפילה סועדים סעודת חג בסוכה,
על כל אחד מוטלת חובת אכילה של לפחות כזית ( 28גרם) לחם בסוכה
בלילה הראשון.
בקידוש מוסיפים שתי ברכות נוספות :ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם
אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה' ,וכן 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך
העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'.
בכל אכילה חשובה בסוכה בסוכות יש לברך ברכת 'לישב בסוכה'.
| 12ירח האיתנים
צאת החג ביום חמישי טו' בתשרי ( )......4בשעה ...:.3אחרי תפילת
ערבית – הבדלה בסוכה.
מצות ארבעת המינים
ביום חמישי ,חג ראשון של סוכות ,טו' בתשרי ( )19.9.15במשך שעות היום
מקיימים את מצות 'נטילת לולב' (יחד עם שאר המינים).
לוקחים את הלולב האגוד עם ההדסים מימינו והערבות
משמאלו ,ביד ימין ,ואת האתרוג ביד שמאל כשראש האתרוג
למטה והעוקץ למעלה – ומברכים:
'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו
במצוותיו וצוונו על נטילת לולב'.
'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו
והגיענו לזמן הזה'.
לאחר הברכה הופכים את האתרוג כשעוקצו למטה וראשו
למעלה ומנענעים את כל ארבעת המינים צמודים יחד.
יש לקיים מצוה זו גם בימי חול המועד (חוץ משבת) שלאחר מכן עד ליום
רביעי – הושענא רבה.
האתרוג דומה ללב ,הלולב לשידרה ,ההדס לעיניים והערבה לשפתיים –
אברי הגוף הפנימיים והחיצוניים יהיו שותפים במצוה.
ארבעת המינים רומזים לכל חלקי הציבור הן ואגודתם יחד מסמלת את
האחדות בעם ישראל.
תפילות חול המועד
בכל יום אומרים הלל שלם לאחר תפילת העמידה .לאחריו אומרים
'הושענות' ,מוציאים ספר תורה אחד לבימת בית הכנסת וסובבים
כשארבעת המינים בידיהם את בימת בית הכנסת ,כאשר לכל יום יש נוסח
שונה של 'הושענא'.
הלכות ומנהגים לחודש תשרי | 11
שמחת בית השואבה
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מנסכים יין על המזבח בעת הקרבת
הקרבנות .בחג הסוכות ניסכו גם מים כסמל לברכה שהקדוש ברוך הוא
מעניק לעם ישראל ולעולם כולו בחג הסוכות.
שאיבת המים מהמעין נעשתה בשמחה ובריקודים במשך כל לילות החג.
גם בימינו נהגו לשמוח ב'שמחת בית השואבה' זכר וסימן לאותם ימים.
חז"ל אמרו ש'כל שלא ראה שמחת בית השואבה ,לא ראה שמחה מימיו'.
שבת חול המועד
ביום שישי ט"ז תשרי ( )41....4בשעה .4:.4מדליקים נרות שבת .את
סעודות השבת נוהגים לאכול בתוך הסוכה.
אין נוטלים ארבעת המינים בשבת חול המועד .ישנם מנהגים שונים לגבי
אמירת הושענות בשבת חול המועד וכל אחד ינהג כפי מנהג קהילתו.
הבדלה בצאת השבת בשעה ..:.3נוהגים לעשות בסוכה.
הושענא רבה
היום השביעי של חג הסוכות נקרא 'הושענא רבה' משום שביום זה מקיפים
את הבימה עם כל ספרי התורה שבע פעמים באמירת נוסח 'הושענא'.
בליל 'הושענא רבה' נוהגים להיות ערים בלילה ללמוד תורה ולומר 'תיקון'.
בסיום ה'הושענות' חובטים חמש ערבות אגודות ,חמש פעמים בקרקע.
מנהג זה שורשו במנהג נביאים שאחד מטעמיו הוא סימן לברכה על המים
שהערבות גודלות על נחליו.
יום זה נחשב כיום כפרה ותשובה ונוהגים לערוך סעודה מיוחדת.
| 70ירח האיתנים
שמחת תורה
הדלקת נרות
שמחת תורה חל ביום חמישי כב' בתשרי ( .)41....4בערב החג – ביום רביעי
כא' בתשרי ( )41....4מדליקים נרות בשעה ,.4:.4ומברכים שתי ברכות:
'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו
וצוונו להדליק נר של יום טוב',
'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו
לזמן הזה'.
הקפות
בליל החג מתכנסים בבית הכ נסת ,ולאחר תפילת ערבית מוציאים את ספרי
התורה ורוקדים עמם .הטעם לשמחה הוא משום שהסדר השנתי של
פרשיות השבוע מסתיים ומתחיל מחדש ביום זה.
ביום שמחת תורה לפני קריאת התורה ,שוב סובבים בריקודים עם ספרי
התורה בבית הכנסת .לאחר ההקפות קוראים בתורה את הפרשה האחרונה
– 'וזאת הברכה' ונהגו שכל המתפללים עולים לתורה .לאחר מכן קוראים
את תחילת הפרשה הראשונה – 'בראשית'.
תפילת 'גשם'
בתפילת מוסף מתחילים לומר בברכת 'מחיה המתים' ' -משיב הרוח ומוריד
הגשם' .ומתפללים תפילות נוספות על הגשם ' .משיב הרוח ומוריד הגשם'
נאמר עד חג ראשון של פסח.
הקפות שניות
צאת החג בשעה ...:14נהגו במוצאי החג לחגוג בשמחה וריקודים כדי
להמשיך את שמחת התורה לכל השנה.
הלכות כלליות
הלכות כלליות
איסור תולעים וחרקים
טבילת כלים
ערלה ונטע רבעי
הפרשת תרומות ומעשרות
הפרשת חלה
איסור תולעים וחרקים
'וְ ל ֹּא ְת ַט ְּמא ּו ֶאת נַ ְפשֹּתיכֶ ם ְּבכָ ל ַה ּ ֶש ֶרץ'...
החרקים והתולעים נמצאים בדברי מאכל רבים כמו קמח ,פירות חיים
ויבשים ,ירקות (חסה ,פטרוזיליה ,כרוב ,כרובית ,בצל ירוק ויבש ועוד),
קטניות ,אגוזים ,בוטנים ועוד.
איסור אכילת התולעים חמור מאד ,ועל כן צריך לבררם ולבודקם לפני
השימוש.
קמח יש לנפות בנפה עם רשת צפופה (רצוי בנפה של משי).
בכרוב ,בכרובית ,בחסה ובפטרוזיליה יש להפריד את העלים ,להשרות אותם
במשך 5דקות במים וסבון או מים ומלח (כף שטוחה מלח לליטר מים),
לשפשף כל עלה משני צדדיו ,לשטוף בזרם מים כל עלה משני צדדיו,
ולבדוק מול מקור אור משני צדדיו אם אין תולעים .יש לשפוך את המים
לאחר השרייה ,ולאחר מכן להוציא את עלי החסה .אחרת ,התולעים
נדבקים שוב על העלים.
עדיף לקנות ירקות עלים שגדלו בתנאים מיוחדים ויש עליהם הכשר מרבנות
מוסמכת שהם נקיים מתולעים
| 75ירח האיתנים
טבילת כלים
רכישת כלי אוכל ממתכת או מזכוכית מתוצרת לא יהודית ,מחייבת
הטבלתם במקווה טהרה או בים לפני השימוש.
יש להטביל את הכלי בבת אחת ,וכן יש לשים לב שהמים ייכנסו לתוך הכלי.
לפני הטבילה יש להסיר את המדבקות והתויות וכן כל לכלוך או חלודה
שעל הכלי.
נוסח הברכה לפני טבילת הכלי:
ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָּהעֹולָּ ם
ָּברּוְך ַא ָּתה ה' ֱא ֵ
ֹותיו וְּ ִצּוָּנּו ַעל ְּט ִבילַ ת כֶ לִ י.
ֲא ֶשר ִק ְּד ָּשנּו ְּב ִמ ְּצ ָּ
לפני טבילת כלים רבים:
ֹלהינּו ֶמלֶ ְך ָּהעֹולָּ ם
ָּברּוְך ַא ָּתה ה' ֱא ֵ
ֹותיו וְּ ִצּוָּנּו ַעל ְּט ִבילַ ת כֵ לִ ים.
ֲא ֶשר ִק ְּד ָּשנּו ְּב ִמ ְּצ ָּ
יש לברך את הברכה בהטבלת כלי מתכת וזכוכית בלבד.כלי עץ ופלסטיק אינם צריכים טבילה ,וכשהידיות ממתכת מטבילים בלא
ברכה .כלי חרס אינם צריכים טבילה ,וכשמצופים בפורצלן מטבילים בלא
ברכה.
-קטן או קטנה אינם נאמנים על טבילת כלים.
מיקום המקוואות לטבילת כלים ברמת גן (המקוואות לטבילת כלים פתוחים
בימים א-ה ,7.11-17.11וביום ו' עד :)17.51
מקוה רמת-השקמה ,רח' עזריאל .27
מקוה רמת יצחק ,רח' עוזיאל .7
מקוה רמת-עמידר ,רח' מבצע עין .7
מקוה שיכון ותיקים ,שד' העם הצרפתי .50
הלכות כלליות | 74
ערלה ונטע רבעי
התורה הזהרתנו שלא לאכול מפירות הגדלים בעץ מאכל – בשלש השנים
הראשונות של נטיעתו ,ונקראים 'פירות ערלה'.
בשנה הרביעית הפירות קדושים כמו פירות מעשר שני ,ונקראים 'פירות נטע רבעי'
ופודים אותם בברכה כמו בדיני מעשר שני.
הפרשת תרומות ומעשרות
(ע"פ הנחיות מכון התורה והארץ)
שנה זו (תשע"ד) היא שנת מעשר עני.
ההכנה להפרשה:
א .לפני ההפרשה יש לוודא שנמצאת ברשותך מטבע לחילול מעשר שני ונטע רבעי.
ללא מטבע כזו הפירות אסורים באכילה גם לאחר ההפרשה .הדרך הבטוחה ביותר
לוודא זאת וכן למנוע תקלות נוספות היא מינוי על קרן מעשרות .כמו כן ,כאשר יש
בפירות דרגות חיוב שונות (כאשר קונים בשוק אותו פרי במספר חנויות או כאשר
קונים בחנות אחת פרי מסוים מזנים שונים ולא יודעים אם הפרישו) יש לוודא שיש
במטבע מספיק פרוטות למספר החילולים הנדרש בהפרשה זו.
ב .מחלקים את משקל הפירות למאה ומוציאים מתוכם כמות הגדולה ממאית .כך יש
לעשות בכל אחד מסוגי הפירות העומדים להפרשה ומכל דרגת חיוב .פעולה זו אינה
נחשבת להפרשת תרומות ומעשרות ,כי אין קובעים בה אלו פירות מיועדים לכל
מתנה .כדי לבצע את ההפרשה חייבים לומר את נוסח ההפרשה.
הפרשת תרומות ומעשרות היא מצווה ויש לברך לפני עשייתה.
ָּברו ְׁך ַא ָּתה ד' אל ֵֹהינו ֶמלֶ ְׁך ָּהעוֹ לָּ ם ֲא ֶשר ִק ְׁד ָּשנו ְׁב ִמ ְׁצווֹ ָּתיו וְׁ ִצ ָּונו
לְׁ ַה ְׁפ ִריש ְׁתרומוֹ ת ו ַמ ַע ְׁשרוֹ ת.
מברכים רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשה (טבל ודאי) כאשר יש
ספק (כגון :פרות שנקנו בשוק) אומרים את נוסח ההפרשה ולא מברכים.
ַמה ֶשא ַֹמר ַעכְׁ ָּשו יָּ חול ַעל ָּכל ִמין ְׁבנִ ְׁפ ָּרד:
| 71ירח האיתנים
משפט זה מתייחס למקרה שבו עומדים להפרשה פירות שונים .במקרה זה ,קובעים
בפירוש שאמירת נוסח ההפרשה תחול על כל מיני הפירות העומדים להפרשה ולא
רק על מין אחד.
ַה ֵמ ִאית ַה ִנ ְׁמ ֵצאת ַב ַת ְׁח ִתית ֶשל ַמה ֶש ִה ַנ ְׁח ִתי ַב ַצד ִ -ת ָּש ֵאר ֵבינְׁ ַתיִ ם
ֶט ֶבלְׁ .ש ָּאר ַמה ֶש ִה ַנ ְׁח ִתי ַב ַצד ֲ -ה ֵרי הוא ְׁתרו ָּמה ְׁגדוֹ לָּ ה ַעל ַהכֹל.
באמירה זו קובעים איזה חלק מתוך הפירות המונחים בצד יהווה תרומה גדולה.
תחילה מגדירים את מיקומה של המאית בחלק התחתון של הפירות המונחים בצד
(בהמשך ההפרשה נשתמש במאית זו) וקובעים שהחלק הנמצא מעליה הוא תרומה
גדולה .חלק זה מהווה תרומה גדולה לא רק על הפירות שהוא הופרד מהם אלא גם
על המאית הנמצאת יחד איתו בצד.
ַה ֵמ ִאית ֶש ִהזְׁ ַכ ְׁר ִתי וְׁ עוֹ ד ֵת ַשע ֵמ ִאיוֹ ת ַב ַצד ָּה ֶעלְׁ יוֹ ן ֶשל ַמה ֶש ִב ְׁרצוֹ נִ י
לְׁ ַת ֵקן ֲ -ה ֵרי ֵהן ַמ ֲע ֵשר ִראשוֹ ן.
בפסקה זו קובעים את מיקומו של המעשר הראשון השווה לעשר מאיות .חלקו מונח
בפירות המונחים בצד וחלקו נמצא בכלל הפירות .מאית אחת נמצאת בחלק המונח
בצד ועוד תשע מאיות נמצאות בחלק העליון של כלל הפירות.
ַה ֵמ ִאית ֶש ִהזְׁ ַכ ְׁר ִתי ֲ -ה ֵרי ִהיא ְׁתרו ַמת ַמ ֲע ֵשר.
פסקה זו מתייחסת למאית הנמצאת בפירות המונחים בצד .בשלב הקודם קבענו
שהיא חלק מהמעשר הראשון .עכשיו אנו קובעים שזו תהייה תרומת המעשר.
עוֹ ד ֵת ַשע ֵמ ִאיוֹ ת ַב ַצד ַה ַת ְׁחתוֹ ן ֶשל ַמה ֶש ִב ְׁרצוֹ נִ י לְׁ ַת ֵקן ֲ -ה ֵרי ֵהן
ַמ ֲע ֵשר ֵשנִ י.
פסקה זו מתייחסת לפירות הנמצאים בחלק התחתון ביותר של כלל פירות הטבל.
באמירה זו קובעים שתשע המאיות הנמצאות בחלק התחתון הן מעשר שני .תשע
מאיות אלו הן עשירית מתוך תשעים המאיות שנשארו בפירות לאחר הפרשת
המעשר הראשון.
הלכות כלליות | 77
וְׁ ִאם ָּצ ִר ְׁ
יך לְׁ ַה ְׁפ ִריש ַמ ֲע ַשר ָּענִ י ֲ -ה ֵרי ֵהן ַמ ֲע ַשר ָּענִ י.
בשנים ג' או ו' למניין שנות שמיטה ,שבהן נוהגת מצוות מעשר עני במקום מעשר
שני ,קובעים שאותן תשע מאיות תהיינה מעשר עני .כדי שהמפריש לא יצטרך
לבדוק בכל הפרשה באיזו שנה הפירות גדלו ,או כאשר יש ספק מתי גדלו הפירות,
כדאי לומר פסקה זו בכל מקרה .שנה זו (תשע"ד) היא שנת מעשר עני.
בזמן הזה ,מותר לאכול את הפירות שיועדו למעשר שני רק כאשר מעבירים את
קדושתם למטבע .פעולה זו נקראת חילול .חילול מעשר שני הוא מצווה בפני עצמה,
ויש לברך לפני עשייתה.
ָּברו ְׁך ַא ָּתה ד' אל ֵֹהינו ֶמלֶ ְׁך ָּהעוֹ לָּ ם ֲא ֶשר ִק ְׁד ָּשנו ְׁב ִמ ְׁצוֹ ָּתיו וְׁ ִצ ָּונו לִ ְׁפדוֹ ת
ַמ ֲע ֵשר ֵשנִ י.
מברכים על החילול רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשת מעשר
שני .ארבעה תנאים חייבים להתקיים לכך והם:
.1יודעים בוודאות שעדיין לא הפרישו מהפירות תרומות ומעשרות.
.2קי ימת ידיעה ברורה שהפירות גדלו באחת מהשנים האלו :א' ,ב' ,ד' ,או ה'
למנין שנות שמיטה.
.5הפירות גדלו בוודאות בתוך גבול עולי בבל.
.0ידוע שבעל הקרקע הוא יהודי .כאשר תנאי אחד לא מתקיים -אין מברכים.
ַמה ֶש ָּק ַב ְׁע ִתי לְׁ ַמ ֲע ֵשר ֵשנִ י ְׁבתוֹ ֶס ֶפת ֶר ַבע ֵמ ֶע ְׁרכוֹ ֲ ,ה ֵרי הוא ְׁמ ֻח ָּללָּ ,כל
ַד ְׁר ַגת ִחיוב ַעל ְׁפרו ָּטה וָּ ֶר ַבע ְׁבנִ ְׁפ ָּרדַ ,ב ַמ ְׁט ֵב ַע ַה ְׁמי ֶֹע ֶדת לְׁ כָּ ְׁך ִב ְׁש ִבילִ י.
אמירה זו מפקיעה את קדושת מעשר שני מהפירות שיועדו למעשר זה ומעבירה
אותה למטבע שיוחדה לכך .על המטבע חלה קדושת מעשר שני ואסורה היא לכל
שימוש.
יש לעקוב אחר מספר החילולים .למשל :על מטבע של עשר אגורות אפשר לחלל רק
כפעמיים עד שלוש ולא יותר.
כדי למנוע תקלות מומלץ מאד להימנות על קרן מעשרות.
| 72ירח האיתנים
וְׁ ִאם יֵ ש ָּכאן ֵפרוֹ ת ְׁר ָּב ִעיֲ ,ה ֵרי ֵהם ְׁבתוֹ ֶס ֶפת ֶר ַבע ֵמ ֶע ְׁר ָּכןְׁ ,מ ֻח ָּללִ יםָּ ,כל
ַד ְׁר ַגת ִחיוב ַעל ְׁפרו ָּטה וָּ ֶר ַבע ְׁבנִ ְׁפ ָּרדַ ,ב ַמ ְׁט ֵב ַע ַה ְׁמי ֶֹע ֶדת לְׁ כָּ ְׁך ִב ְׁש ִבילִ י
פירות העץ אשר חנטו בשנה הרביעית לנטיעת העץ נקראים נטע רבעי .כאשר
מפרישים מפירות העץ חוששים שמא הם נטע רבעי ופודים אותם מספק.
לאחר אמירת נוסח ההפרשה יש לעטוף את הפירות המונחים בצד ,שהם בעצם
תרומה גדולה ותרומת מעשר ,בשקית בתוך שקית ולקוברם באדמה או להניחם
באשפה .וזאת מכיוון שיש בפירות אלו קדושה שאינה ניתנת לחילול ,ובזמן הזה,
מפאת הטומאה ,אסור אף לכהנים לאכלם.
אם הפירות חייבים בהפרשה בוודאות ,יש לתת את המעשר הראשון ללוי ובשנת
מעשר עני -יש לתת את מעשר העני לעני.
גם לפתרון ענין זה וכדי למנוע תקלות מומלץ מאד להימנות על קרן מעשרות.
הערות כלליות
ילד שקטן מ 15-שנים וילדה שקטנה מ .12-אינם מפרישים תרומות
ומעשרות.
אין מפרישים מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת.
הפרשת תרומות ומעשרות צריכה להיות כולה מאותו סוג פרי.
אין להפריש מפירות הפטורים מתרומות ומעשרות על פירות החייבים ,וכן
להיפך.
אין להפריש בשבת ויום טוב.
הלכות כלליות | 71
הפרשת חלה
אשית ֲע ִרסֹּתכֶ ם ַח ּ ָלה ָּת ִרימ ּו ְתרו ָּמה' (במדבר טו כ)
'ר ִ
הלש בצק לאפיה מחמשת מיני דגן (חיטה ,שעורה ,כוסמת ,שיפון ושיבולת שועל –
קווקר) ,חייב הבצק בהפרשת חלה מהעיסה .בעת ההפרשה מברכים:
למנהג האשכנזים:
ְ
ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ אל ֹּהינ ּו ֶמלֶ ך ָהעוֹּ לָ םֲ ,א ֶשר ִקדְּ ָשנ ּו ְּב ִמ ְצוֹּ ָתיו,
יסה.
וְ ִצי ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִריש ַח ּ ָלה ִמן ָה ִע ָ
למנהג עדות המזרח:
ְ
ָ ּברו ְּך ַא ָּתה יְ יָ אל ֹּהינ ּו ֶמלֶ ך ָהעוֹּ לָ םֲ ,א ֶשר ִקדְּ ָשנ ּו ְּב ִמ ְצוֹּ ָתיו,
וְ ִצי ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִריש ַח ּ ָלה ְתרו ָּמה.
בגמר הברכה נוטל כזית מהבצק ואומרֲ :הרי זוֹ ַח ּ ָלה – ושורפה מיד באש.
השיעור להפרשת חלה בברכה הוא מ ..1111 -ק"ג קמח ,והשיעור להפרשה בלא ברכה
הוא מ ..41 -ק"ג קמח עד ..1111ק"ג .בפחות מ ..41 -ק"ג פטור מהפרשת חלה.
לפי שיטת ה'חזון איש' ,השיעור להפרשת חלה בברכה הוא מ 4.41 -ק"ג קמח,
והשיעור להפרשה בלא ברכה הוא מ ..4 -ק"ג עד 4.41ק"ג .בפחות מ ..4 -ק"ג פטור
מהפרשת חלה.
גם אם לשו ואפו בצק מקמח פחות מהשיעור שפטור מחלה ,אם מצרפים אחר כך
בסל או בקופסה או בניילון מיני מאפה נוספים שמגיעים לשיעור החיוב ,חייבים
להפריש חלה.
אם העיסה נילושה בביצים או בשאר מי פירות ,יש לערב בעיסה בשעת הלישה מעט
מים/חלב/דבש דבורים/יין /שמן זית ,ולהפריש חלה בברכה.
מידע שימושי
בית הוראה
בית דין לדיני ממונות
שיעורי דף היומי
זמני התפילות בבתי הכנסת
זמני כניסת השבת ברמת גן
זמני המולד
רשימת מקוואות
כשרות – רק עם תעודה
מידע שימושי
מידע שימושי
בית הוראה
על מנת לאפשר לציבור נגישות לפתרון בעיות הלכתיות יומיומיות ,החליטה
המועצה הדתית להקים בית הוראה מרכזי בראשות מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א,
רב העיר רמת גן ,ממנו תצא תורה והלכה לכל תושבי העיר .ניתן להתקשר לרבני בית
ההוראה בכל שאלה הלכתית.
רבני בית ההוראה
הרב יעקב אריאל
252-5555525 ,5485025
הרב אריה נדב
5458502
הרב שמעון בן חיים
250-0505050
הרב אריה רוטשטיין
250-4558450
הרב יוסף ניסן
258-0000544
הרב אהרן כץ
258-8580214
הרב ישראל פייגנבלט
258-4805051
הרב אור חיים טאוב
250-8054015
הרב יחיעם עוזרי
250-0584410
מס' פקס
5408405
דואר אלקטרוני
rabanut@mdrg.org.il
| 25ירח האיתנים
בית דין לדיני ממונות
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים את חובת הפנייה
לבית-דין הדן על-פי תורה .הננו מבשרים לקהל הרחב שבית-הדין לדיני ממונות
ברמת-גן מגביר את פעילותו.
בפני בית-הדין נערכים דיונים בתחומים שונים:
עובדים ומעבידים
שכירות
תיווך
נזקים
הפרת חוזים ועוד
משך הדיונים בבית-הדין קצר ופסק הדין ניתן בתוך מספר שבועות .כידוע ההלכה
מחייבת לפנות בכל דיון משפטי לבית-דין הדן על-פי התורה .כל מי שנזקק לדיון כזה
מוזמן בזאת להתדיין בפני בית-הדין לדיני ממונות ברמת-גן.
כתובת בית-הדין:
בית הדין לענייני ממונות
רח' הרצל ,84ת.ד,501 .
רמת גן50525 ,
טל' ,20-5422555 :שלוחה 500
פקס20-5421845 :
"ואשיבה שופטיך כבראשונה...
אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה"
שיעורי דף היומי | 24
שיעורי דף היומי
את עיקר ייעודה רואה המועצה הדתית בהפצת תורה ודעת בין השכבות הרחבות
של כלל הציבור בעיר .מערכת מסועפת של שיעורי תורה בכל מגוון נושאי היהדות
מתקיימת בכ 121-בתי כנסת ברחבי העיר ,בהם יכול להשתלב כל זקן ונער להרוות
צימאון נפשו במי דעת של תורה ויהדות .המועצה הדתית משתתפת בהוצאות
שיעורים אלו.
דגש מיוחד וחשיבות רבה רואה המועצה הדתית בתמיכה בשיעורי הדף היומי
המהווים אות להתמדה ולאהבת התורה.
מצורפת רשימת שיעורי הדף היומי המתקיימים בבתי הכנסת בעיר.
בית כנסת
רחוב
ימים שעות
שם מגיד השיעור
אגודת בית
כנסת רמת חן
אהל שמעון
רמת חן 5
א-ו
7.15 – 08.00
הרב ישראל פרוכטר
הבילויים 85
א-ו
6.20 – 07.10
הרב ברוך עגמי
ז
07.00-07.45
הרב ברוך עגמי
בני ציון
קריניצי 8
א-ה
20.30-22.00
הרב נתנאל פוטרמילך
דובב עוז
הבילויים 55
א-ו
06.10-06.50
הרב כץ אהרן
א-ה
20.00-21.00
הרב אהרן ברנשטיין
ז
07.45-08.30
הרב אהרן כץ
המרכזי
לאשכנזים
אצ"ל 01
א-ה
21.00-22.00
הרב שייקה גנץ
ז
לפני מנחה
הרב שייקה גנץ
| 21ירח האיתנים
זכרון קדושים
אחד העם 54
חזון למועד
הגלגל 85
יד הגבורים
נגבה 55
ישראל הצעיר
ק .קריניצי
המשורר י.
כהן 04
מנחת חובב
השר משה 00
משכנות
ישראל
צעירים
ברודצקי 4
נאוה תהילה
הגלגל 80
שבטי ישראל
-אשכנזים
בן גוריון 080
א-ה
19.40-20.40
הרב שמשון פרנקל
ו
09.00-10.30
הרב שמשון פרנקל
א-ה
17.00-18.00
ישראל ניסן
ו
10.30-11.30
ישראל ניסן
ז
23.30-24.30
ישראל ניסן
א-ו
05.30-06.45
הרב ברדה אברהם
ז
א-ו
שלוש שעות
לפני צאת שבת
07.20-08.15
הרב ברדה אברהם
הרב אלחנן גולדהבר
ז
19.00-20.00
פנחס אהרנברג
א-ו
08.00-09.00
הרב בטיסט לוי יצחק
א-ה
20.00-21.00
הרב בטיסט לוי יצחק
ז
א-ה
שלוש שעות
לפני צאת שבת
06.00-06.40
צבי אברמוב
הרב ישראל לבל
ו
06.00-07.00
הרב ישראל לבל
ז
07.50-08.30
חברותא
א-ו
06.30-07.30
הרב אשר לוי
א-ה
16.35-17.35
ישראל ניסן
א-ו
06.45-07.30
הרב קרויזר חיים
שיעורי דף היומי | 27
א-ו
20.00-20.45
הרב כץ יהודה
ז
הראב"ע 5
א-ו
לפני מנחה 85ד'
(זמן הדלקת
נרות)
07.00-07.30
שמואל רוזנר/אדלר
הרב אריאל יעקב
השורה 55
א-ה
51.22-02.22
הרב נוסנס
א-ה
14.00-15.00
הרב יובל נגר
שבטי ישראל
– אשכנזים
שבטי ישראל
אשכנזיםשכון מזרחי
נ .אשכנז
שער האריות
תפארת שלמה סוקולוב 58
| 22ירח האיתנים
זמני התפילות בבתי הכנסת
[*זמן 'רגיל' למנחה = 17דקות לפני שקיעה].
בית הכנסת
כתובת
שחרית
מנחה וערבית
אגודת אחים
רמב"ם
בן אליעזר 05
שחרית חול
5.02 -
רגיל
אגודת ביכ"נ
רמת חן
רמת חן 5
5.02
אין
אגודת הספרדים
– עמידר
בן אליעזר 1
5.22
אין
אהבה ואחוה
מלכי צדק 1
א5.55 .
ב5.85 .
אין
אהל גבריאל
אחד העם 52
5.22
אין
אהל יעקב
אהוד 4
5.02
אין
אהל מועד (אהל
מרדכי)
עזריאל 04
4.02
רגיל
אהל רחל
תלפיות 51
א5.22 .
ב4.55 .
רגיל
אהל שמעון
ת.ד5558 .
א5.02 .
ב4.22 .
רגיל
אור ישרים
האם 58
חצי שעה
לפני זריחה
רגיל
אחוה ורעות
הדר 55
א4.22 .
ב4.55 .
זמני התפילות בבתי הכנסת | 21
בית הכנסת
כתובת
שחרית
מנחה וערבית
אחוה נ .שאמי
הרא"ה 055
5.02
רגיל
אחוות אחים
נ .בלאדי
חד נס 05
5.02
אליהו הנביא
בנוסח יהדות
מרוקו
ראש פינה 1
5.22
רגיל
אריאל
המחתרת 54
אין
רגיל
בית אל-גאולה
המלך יוסף 05
אין
רגיל
בני ציון
קריניצי 8
אין
אין
00.55
בצלאל ע"ש
בצלאל כץ
ביאליק 04
4.85
א58.22 .
ב55.22 .
02.22
גאולי ישראל
לעולי בבל
עזריאל 8
4.22
רגיל
דעת מנחם –
חב"ד
ביאליק 54
1.55
רגיל
הגדול רמת גן
הרצל 84
5.02
רגיל
הגדול רמת יצחק
ירושלים 04
5.02
רגיל
הדר קודש
נוה יהושע 50
5.02
רגיל
היכל שלמה
המחתרת 5
5.02
רגיל
המרכזי
לאשכנזים
אצ"ל 01
4.22
55.22
02.52
המרכזי לספרדים
הנגיד 0
א5.22 .
ב5.22 .
א50.22 .
ב .רגיל
רגיל
| 10ירח האיתנים
מנחה וערבית
בית הכנסת
כתובת
שחרית
זיכרון קדושים -
השקמה
אחד העם 54
אין
רגיל
זכרון קדושים
חביבה רייק 1
אין
רגיל
חב"ד -
"היכל מרדכי"
עוזיאל 5
5.85
רגיל
חזון למועד
הגלגל /80א
א51.02 .
ב02.85 .
50.22
יד הגיבורים
נגבה 55
א5.22 .
ב5.22 .
ג5.85 .
רגיל
יחזקאל
מנחם יצחק 0
5.22
רגיל
5.55
רגיל
ישורון
אלוף דוד 544
4.22
רגיל
ישראל הצעיר ק.
קריניצי
המשורר י .כהן 04
א5.22 .
ב5.52 .
אין
4.85
ישרים
ד"ר כהן 50
א8.52 .
ב5.52 .
חצי לפני
שקיעה
רגיל
למען שמו
באהבה
גילדסגיים 50
5.52
אין
מנחת חובב –
הפועל המזרחי
השר משה 00
א5.22 .
ב5.02 .
ג4.55 .
רגיל
מקור חיים
סוקולוב 54
אין
רגיל
מרום נוה
יוחנן בדר 0
5.02
רגיל
ימין משה
א .רגיל
ב05.22 .
זמני התפילות בבתי הכנסת | 13
בית הכנסת
כתובת
שחרית
מנחה וערבית
משכן הראל
החוגה 0
5.52
רגיל
משכנות ישראל
מנין לצעירים
ברודצקי 4
5.82
אין
משכנות ישראל
ברודצקי 1
5.22
רגיל
נאוה תהילה
הגלגל 80
א .הנץ
החמה
ב4.02 .
רגיל
נוה שלום הכהן
סיירת דוכיפת 55
5.22
רגיל
נווה יהושע
ארנון
א5.55 .
ב5.55 .
רגיל
נוסח אשכנז -
רמת יצחק
ההלכה 1
5.02
רגיל
נחלת אפרים -
מרום נוה
חזון איש 12
4.22
רגיל
נצח ישראל –
עמידר
המחתרת 1
5.02
רגיל
נצח שראל
(בי"ס עמישב)
קפלן 5
סוכת שלום –
חב"ד
האש"ל 5
אין
רגיל
סיני
לאן 04
א5.85 .
ב5.85 .
חצי שעה
לפני
שקיעה
ע"ש כדורי
מועלם
השר משה
5.52
רגיל
רגיל
| 18ירח האיתנים
בית הכנסת
כתובת
שחרית
מנחה וערבית
ע"ש ספוז'ניקוב
יצחק
בן גוריון 501
5.85
רגיל
עץ חיים
ז'בוטינסקי 500
א5.22 .
ב4.55 .
רגיל
עץ חיים עמידר
המחתרת 54א
5.02
רגיל
ציון עולי בבל
מלכי צדק 1
5.85
רגיל
רב ברכות
הגלגל 80א
חצי שעה
לפני הנץ
החמה
א .פלג
המנחה
ב .רגיל
רינת ישרים
באר אורה 55
5.02
רגיל
שארית ישראל
אביבים 55
5.02
רגיל
שבזי לצעירים
המחתרת 1
5.22
רגיל
שבטי ישראל -
טריפולי
פומפדיתא 0
5.85
רגיל
שבטי ישראל
אשכנזים
בן גוריון 080
א5.52 .
ב4.55 .
רגיל
שבטי ישראל
עדנים
בן גוריון 080
5.02
רגיל
שבטי ישראל
תימנים
בן גוריון 080
5.82
אין
שכון מזרחי -
נ .אשכנז
הראב"ע 5
5.22
רגיל
שכון מזרחי
נ .ספרד
הראב"ע 0
5.22
רגיל
א .רגיל
ב02.22 .
זמני התפילות בבתי הכנסת | 11
מנחה וערבית
בית הכנסת
כתובת
שחרית
שלום ודרך ארץ
ז'בוטינסקי 4
5.02
50.02
שלום שבזי –
תל יהודה
יד שלום 04
5.85
רגיל
שער האריות –
יבנה
השורה 55
5.22
50.02
אין
שערי ניסים
באר אורה 54
5.85
58.02
02.22
שערי יצחק
ברקאי 02
4.85
רגיל
שערי צדק ע"ש
הרב סעדיה חוזה
ישורון 55
5.22
רגיל
שערי ציון
בן אליעזר 04א
5.22
אין
תהילות ישראל
נרדימון 0
5.02
רגיל
תל גנים
גדעון 08
5.55
רגיל
תפארת בחורים –
ביאליק
ביאליק 51
אין
רגיל
תפארת בחורים
ז'בוטינסקי 54
5.22
אין
תפארת ישראל -
עמידר
ההגנה 08
5.52
רגיל
תפארת ישראל
יעקב
נרדימון 0
אין
רגיל
תפארת משה
עזריאל 0
5.02
רגיל
תפארת שמעון
עזריאל 04
5.02
58.55
51.82
אין
| 15ירח האיתנים
זמני כניסת השבת ברמת גן
פרשת
השבוע
תאריך
כניסת
השבת
והחג
יציאת
השבת
והחג
ר"ת
תאריך
לועזי
א' דר"ה
יום ה' ,א'
תשרי
18:39
---
20:12
5/9/2013
ב' דר"ה
יום ו' ,ב'
תשרי
---
---
18:37
6/9/2013
האזינו ,
שבת שובה
ג' תשרי
---
19:33
20:09
7/9/2013
שבת יום
הכיפורים
י' תשרי
18:28
19:24
19:59
14/9/2013
חג הסוכות
יום ה' ,ט"ו
תשרי
18:21
19:17
19:54
19/9/2013
שבת חוה"מ
סוכות
י"ז תשרי
18:18
19:14
19:50
21/9/2013
שמחת תורה
יום ה' ,כ"ב
תשרי
18:12
19:08
19:45
26/9/2013
בראשית
כ"ד תשרי
18:09
19:05
19:41
28/9/2013
נח
א' מרחשוון
18:00
18:56
19:32
5/10/2013
לך לך
ח' מרחשוון
17:51
18:48
19:23
12/10/2013
וירא
ט"ו מרחשוון 17:43
18:40
19:15
19/10/2013
חיי שרה
כ"ב מרחשוון 17:36
18:33
19:08
26/10/2013
תולדות
16:29
17:27
18:01
2/11/2013
כ"ט
מרחשוון
זמני כניסת השבת ברמת גן | 14
ויצא
ו' כסליו
16:23
17:22
17:56
9/11/2013
וישלח
י"ג כסליו
16:19
17:18
17:52
16/11/2013
וישב
כ' כסליו
16:16
17:16
17:49
23/11/2013
מקץ,
שבת חנוכה
כ"ז כסליו
16:14
17:15
17:47
30/11/2013
ויגש
ד' טבת
16:14
17:15
17:47
7/12/2013
ויחי
י"א טבת
16:15
17:17
17:49
14/12/2013
שמות
י"ח טבת
16:18
17:20
17:52
21/12/2013
וארא
כ"ה טבת
16:22
17:24
17:56
28/12/2013
בא
ג' שבט
16:27
17:28
18:01
4/1/2014
בשלח,
שבת שירה
י' שבט
16:32
17:34
18:06
11/1/2014
יתרו
י"ז שבט
16:39
17:40
18:13
18/1/2014
משפטים
כ"ד שבט
16:45
17:46
18:19
25/1/2014
תרומה
א' אדר א'
16:52
17:52
18:26
1/2/2014
תצוה
ח' אדר א'
16:58
17:58
18:32
8/2/2014
כי תשא
ט"ו אדר א'
17:04
18:03
18:38
15/2/2014
ויקהל
כ"ב אדר א'
17:10
18:09
18:44
22/2/2014
פקודי ,שבת
שקלים
כ"ט אדר א' 17:16
18:14
18:49
1/3/2014
ויקרא
ו' אדר ב'
17:21
18:19
18:55
8/3/2014
צו שבת זכור
י"ג אדר ב'
17:26
18:24
19:00
15/3/2014
שמיני,
שבת פרה
כ' אדר ב'
17:31
18:29
19:05
22/3/2014
| 11ירח האיתנים
תזריע,
שבת החודש
כ"ז אדר ב'
18:36
19:34
20:09
29/3/2014
מצורע
ה' ניסן
18:41
19:39
20:14
5/4/2014
אחרי מות,
שבת הגדול
י"ב ניסן
18:45
19:45
20:19
12/4/2014
חג הפסח
יום ג' ,ט"ו
ניסן
18:49
19:47
20:22
15/4/2014
שבת חוה"מ
פסח
י"ט ניסן
18:50
19:50
20:24
19/4/2014
ז' של פסח
יום ב' ,כ"א
ניסן
18:54
19:51
20:27
21/4/2014
קדושים
כ"ו ניסן
18:55
19:55
20:29
26/4/2014
אמור
ג' אייר
19:00
20:01
20:34
3/5/2014
בהר
י' אייר
19:05
20:07
20:39
10/5/2014
בחוקותי
י"ז אייר
19:10
20:12
20:44
17/5/2014
במדבר
כ"ד אייר
19:15
20:18
20:48
24/5/2014
נשא
ב' סיוון
19:19
20:23
20:53
31/5/2014
חג השבועות
יום ד' ,ו'
סיוון
19:23
20:25
20:56
4/6/2014
בהעלותך
ט' סיוון
19:23
20:27
20:56
7/6/2014
שלח לך
ט"ז סיוון
19:26
20:30
20:59
14/6/2014
קרח
כ"ג סיוון
19:28
20:32
21:01
21/6/2014
חוקת
ל' סיוון
19:29
20:33
21:02
28/6/2014
בלק
ז' תמוז
19:29
20:32
21:02
5/7/2014
פנחס
י"ד תמוז
19:28
20:30
21:00
12/7/2014
זמני כניסת השבת ברמת גן | 17
מטות
כ"א תמוז
19:25
20:27
20:58
19/7/2014
מסעי
כ"ח תמוז
19:21
20:22
20:54
26/7/2014
דברים ,שבת
חזון
ו' מנחם אב
19:16
20:16
20:48
2/8/2014
ואתחנן
י"ג מנחם אב 19:10
20:10
20:42
9/8/2014
עקב
כ' מנחם אב 19:03
20:02
20:35
16/8/2014
ראה
כ"ז מנחם
אב
18:56
19:53
20:27
23/8/2014
שופטים
ד' אלול
18:47
19:44
20:19
30/8/2014
כי תצא
י"א אלול
18:38
19:35
20:10
6/9/2014
כי תבוא
י"ח אלול
18:29
19:26
20:01
13/9/2014
נצבים-וילך
כ"ה אלול
18:20
19:16
19:52
20/9/2014
| 12ירח האיתנים
זמני המולד
חודש
זמן המולד
ימים
שבת
מברכים
תשרי
יום חמישי 55שעות ו 402חלקים
יום ה05.09. 13 ,
האזינו
ימים ו-ז4-5.10.13 ,
בראשית
כסליו
יום ראשון 54שעות ו 055חלקים
ימים א-ב0-8.55.50 ,
תולדות
טבת
ליל שלישי 5שעות ו 5281חלקים
ימים ג-ד0-8.50.50 ,
מקץ
שבט
יום רביעי 51שעות ו 450חלקים
יום ה2.1.14 ,
וארא
אדר א'
ליל שישי 4שעות ו 845חלקים
ימים ו-ז05.5.58-5.0.58 ,
משפטים
אדר ב'
יום שבת 05שעות ו 544חלקים
ימים א-ב0-0.0.58 ,
פקודי
ניסן
ליל שני 1שעות ו 145חלקים
יום ג5.8.58 ,
תזריע
אייר
יום שלישי 00שעות ו 518חלקים
ימים ד-ה 02.8.58-5.5.58 ,קדושים
סיוון
יום חמישי 55שעות ו 824חלקים
יום ו02.5.58 ,
במדבר
תמוז
ליל שבת 2שעות ו 502חלקים
ימים ז-א04-01.5.58 ,
חוקת
אב
יום ראשון 50שעות ו 150חלקים
יום ב04.4.58 ,
מסעי
אלול
ליל שלישי שעה אחת ו 505חלקים ימים ג-ד05-04.4.58 ,
מרחשוון ליל שבת 5שעות ו 580חלקים
ראה
רשימת מקוואות | 11
רשימת מקוואות
מקוה רמת-השקמה
כתובת :רח' עזריאל ,87רמת-גן
טלפון1133841 :
נשים
גברים
א-ה
שעון קיץ :מהשקיעה עד 00.22
שעון חורף :מהשקיעה עד 05.22
לילות שבת וערבי חג
מהשקיעה למשך שעה וחצי
מוצאי שבת
משעה לאחר צאת השבת למשך
שעה וחצי
א-ה
5.22-4.22
יום ו' וערבי חגים
החל משעה 55.22ועד שעה וחצי
לפני כניסת שבת
| 300ירח האיתנים
מקוה רמת יצחק
רח' עוזיאל ,4רמת-גן
טלפון1321150 :
נשים
א-ה
שעון קיץ :מהשקיעה עד 00.02
שעון חורף :מהשקיעה עד 05.22
גברים
לילות שבת וערבי חג
מהשקיעה למשך שעה
מוצאי שבת
משעה לאחר צאת השבת למשך
שעתיים
א-ה
5.02-4.02
יום ו' וערבי חגים
החל משעה 55.22ועד שעתיים
לפני כניסת שבת
רשימת מקוואות | 303
מקוה רמת-עמידר
רח' מבצע עין ,7רמת-גן
טל1775114 :
* במקווה לנשים קיימת נגישות לנשים בעלות מוגבלויות
נשים
א-ה
שעון קיץ :מהשקיעה עד 00.02
שעון חורף :מהשקיעה עד 05.22
גברים
לילות שבת וערבי חג
מהשקיעה למשך שעה
מוצאי שבת
משעה לאחר צאת השבת למשך
שעתיים
א-ה
5.22-4.02בבקר
יום ו' וערבי חגים
בחורף החל משעה 55.22ועד
שעתיים לפני כניסת שבת
בקיץ החל משעה 55.02ועד
שעתיים לפני כניסת שבת
| 308ירח האיתנים
מקוה קרית קריניצי
רח' גילדסגיים ,38רמת-גן
טלפון7111035 :
נשים
גברים
א-ה
שעון קיץ :מהשקיעה עד 00.22
שעון חורף54.02-05.22 :
לילות שבת וערבי חג
ע"פ הזמנה טלפונית מראש,
יש להתקשר למקווה בשעות הערב
מוצאי שבת
משעה לאחר צאת השבת למשך
שעה וחצי
א-ה
אין
יום ו' וערבי חגים
החל משעה 55.22ועד שעתיים
לפני כניסת שבת
רשימת מקוואות | 301
מקוה רמת אפעל
רח' החוגה ,8רמת-גן
טלפון1141131 :
נשים
א-ה
שעון קיץ02.22-00.22 :
שעון חורף51.22-05.22 :
לילות שבת וערבי חג
לפי תיאום עם הבלנית
258-4820405
מוצאי שבת
לפי תיאום עם הבלנית
258-4820405
מקוה שכון ותיקים
שד' העם הצרפתי ,15רמת-גן
טלפון1717528 :
נשים
א-ה
שעון קיץ :מהשקיעה עד 00.02
שעון חורף :מהשקיעה עד 05.22
לילות שבת וערבי חג
מהשקיעה למשך שעה
מוצאי שבת
משעה לאחר צאת השבת למשך
שעתיים
| 305ירח האיתנים
כשרות רק עם תעודה
חנויות ובתי אוכל המוכרים מזון כשר בעיר ,חייבים להציג במקום בולט תעודת
כשרות מעודכנת של הרבנות רמת גן.
בתעודה חייבים להופיע:
שם החנות
הכתובת
סוג העסק
אין כל ערך:
לתעודה מצולמת
לתעודה מעיר אחרת או מנותן כשרות אחרת
לתעודה שלא נמצאת במקום בולט ,כגון במגירה
לשלט 'כשר' ללא תעודת כשרות הרבנות רמת גן
(שלט כזה מהווה אף עבירה על חוק הונאה בכשרות)
לתשומת לב:
במכולת שאין לה הכשר ,יש לבדוק כל מוצר מזון אם הוא נושא הכשר של רבנות
מוסמכת.
לאחרונה החלו גופי כשרות-בד"ץ אנונימיים להנפיק תעודות כשרות לחנויות ,תוך
הכשלת הציבור .הציבור נקרא בזה להיזהר מלהיכשל במאכלות אסורות
© Copyright 2024