‫אקטואליה בראי הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫פינת העורך‬ ‫הכלה היהודיה שותקת‪" .‬הרי את מקודשת לי בטבעת זו‪ ,‬כדת משה וישראל"‪ ,‬מכריז בקול נרגש החתן לבת זוגו‪,‬‬ ‫ומצד הכלה שקט‪ .‬שום תגובה‪ .‬הכלה לא דוחה וגם לא אומרת "אני מסכימה"‪ .‬אולי תבטיחי ברגע מיוחד זה‪" :‬אהיה‬ ‫נאמנת לך כל חיי" – כלום‪ ,‬ברגע מיוחד זה‪ ,‬הכלה דווקא שותקת‪.‬‬ ‫יש רגעים שבהם כל מילה מיותרת‪ .‬בשתיקה טמונה עוצמה גדולה יותר מאשר בכל מילה אחרת‪.‬‬ ‫זוהי העוצמה של חתן כלה ביהדות‪ .‬רגע כזה אמור להתרחש‪ ,‬כשזוכים‪ ,‬פעם בחיים‪ .‬רגע כזה התרחש לפני שנים‪,‬‬ ‫לקראת הנישואין של הקב"ה עם ישראל במתן תורה‪ .‬בראש חודש סיון‪ ,‬הגיעו בני ישראל‪ ,‬לאחר טרדת הדרך‬ ‫ומחלוקות גדולות אל הר סיני‪ .‬ברגע זה נוצרה אחדות בעם‪ ,‬לפתע‪ ,‬כל מי שעמד מול ההר וכולם יחד הם חשו‬ ‫"כאיש אחד בלב אחד"‪.‬‬ ‫אנחנו בעלי נסיון של אלפי שנים‪ ,‬וכבר מכירים את המחלוקות בעם על הדעות השונות‪ .‬האם בחיי נישואין יש‬ ‫אחדות מוחלטת? לא קורה פעם שאחד חושב דבר מסוים והשניה רוצה משהו אחר? אז מה הפלא שכך בקהל רב?‬ ‫רגע של אחדות מוחלטת הופך להיות רגע נדיר במיוחד‪ .‬הרגע הזה התרחש לקראת מתן תורה‪ ,‬כאשר בני ישראל‬ ‫חנו מול הר סיני‪.‬‬ ‫בגמרא מתוארים ימי ההגעה להר ככינוס שערך משה בכל יום ובימים אלה דיבר והכין את העם לקבלת התורה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬דווקא בראש חודש סיוון – ביום שבו הגיעו להר סיני – משה בחר לשתוק מפני חולשת הדרך של בני‬ ‫ישראל‪ .‬בפשטות ניתן להבין שמדובר בחולשה פיזית שבאה כתוצאה מהדרך אל הר סיני‪ .‬אבל האמת ניתנת להאמר‬ ‫שדוקא החולשה הזו מעידה על מאמץ נפשי שהיה כרוך בדרך אל האחדות הנכספת‪ .‬כדי לעבור ממצב של מחלוקת‬ ‫למצב של אחדות‪ ,‬נדרש כל יהודי לעבור בנפשו כברת דרך בהחלט לא פשוטה‪ .‬אז מה הפלא שברגע כזה בחר משה‬ ‫בשתיקה‪ .‬הוא שם לב שהנה העם מוכן לקבל את התורה – איזו אחדות מופלאה‪ ,‬אחדות אמיתית ולא צינית‪ .‬במצב‬ ‫כזה כל משפט נוסף רק יגרע מהאחדות המופלאה שנוצרה‪.‬‬ ‫כבר דיברנו לא פעם שהאחדות בישראל הינה פתרון כמעט מוחלט לכל בעיותיו של העם היושב בציון‪ .‬הבה ננסה‬ ‫לשחזר את אותה תחושה מופלאה במעמד הר סיני – כאיש אחד בלב אחד – באהבת ישראל ובאחדותו נוכל‬ ‫להתגבר על כל הצרות מבית וללא כל ספק גם מבחוץ‪.‬‬ ‫נאות דשא‬ ‫נופש‪ ,‬אירוח ותרבות ארגון שבתות עיון ושבת חתן‬ ‫נופש שבועות במלון דן ירושלים (הגבעה הצרפתית)‬ ‫ה’‪-‬ו’ בסיון תשע”א ‪7-8/6/11‬‬ ‫במלון המפואר “דן” ירושלים‬ ‫(הגבעה הצרפתית)‬ ‫‪ n‬שני מניינים ‪ n‬תיקון ‪ n‬סיורים ‪ n‬שיעורים והרצאות‬ ‫‪ n‬מחירים מיוחדים!!!‬ ‫שבת עיון ונופש‬ ‫שבת פרשת “מטות”‬ ‫כ’‪-‬כ”א בתמוז תשע”א‬ ‫‪22-23/7/11‬‬ ‫במלון “בלו ביי” נתניה‬ ‫למקדימים‪ :‬החלה ההרשמה‬ ‫לראש השנה וסוכות בירושלים‬ ‫שמעון‪ :‬נייד ‪ ,052-3611441‬פקס ‪08-9268663‬‬ ‫נופש כשר ™ שבתות חתן ואירועים ™ דילים מיוחדים לחו"ל‬ ‫הרשמה לראש השנה וסוכות במבחר בתי מלון כבר החלה‬ ‫דורון גלעזר ‪052 –5851115‬‬ ‫ערב שבת קודש‬ ‫עלון‬ ‫דו שבועי‬ ‫א' בסיון ה'תשע"א‬ ‫(‪)03.06.2011‬‬ ‫פרשת‪ :‬נשא – שבועות – בהעלותך‬ ‫יוצא לאור ע"י העמותה להשרשת ערכים יהודיים לאומיים‬ ‫ראש השנה לאירוסין עם התורה‬ ‫"ביום חתונתו וביום שמחת לבו" – מתן תורה מתואר במדרש בתור "יום‬ ‫חתונתו"‪ ,‬לאמור‪ :‬מעמד הר סיני נתפש בעיני המדרש כחוויית האירוסין שבין‬ ‫הקב"ה ובין עם ישראל‪ .‬ההקבלה לאירוסין מבוארת מאוד‪ :‬אירוסין היא אותה‬ ‫תקופה בה בני הזוג כורתים ברית קודש האחד עם השני‪ .‬הם מתקדשים‬ ‫בקדושת הברית שביניהם‪ ,‬אך הם מנועים מלממש אותה‪ .‬בימי קדם‪ ,‬לאחר‬ ‫מסירת הטבעת שהיא היא האירוסין‪ ,‬היו בני הזוג נפרדים למשך כשנה‪ ,‬והיו‬ ‫עוברים חוויית חיים של זיקת קודש עמוקה ביניהם‪ ,‬אולם ללא יכולת מימוש‪.‬‬ ‫הם לא היו חיים ביחד‪ ,‬אלא היא בבית הוריה והוא בביתו‪ ,‬ורק לאחר שנה‬ ‫היו באים בברית הנישואין וחיים ביחד‪ .‬בדיוק באותה דרך חי עם ישראל‪ :‬הוא‬ ‫כרת ברית עם הקב"ה‪ ,‬ההופכת את עם ישראל להיות סגולתו של הקב"ה מכל‬ ‫העמים‪ ,‬ואת ריבונו של עולם לא–לוהי הנצח שלנו‪ .‬אולם מימוש הברית הזו‬ ‫היה בלתי אפשרי במעמד הר סיני‪ .‬תורה ניתנה במדבר‪ ,‬ובמדבר לא ניתן לממש‬ ‫את רוב חלקיה של התורה‪ ,‬ובעיקר לא את החיים כעם‪ .‬לחיות כעם אפשר‬ ‫רק בארץ ישראל‪ ,‬ורק כאשר נבנה‪ ,‬לאחר מאות שנים‪ ,‬בניין קבע – המקדש –‬ ‫שהוא הוא בית הנישואין שלנו עם הקב"ה‪.‬‬ ‫הנביאים אכן קישרו את ההליכה במדבר עם האירוסין‪ .‬ירמיהו אמר "זכרתי לך‬ ‫חסד נעורייך אהבת כלולותייך‪ ,‬לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"‪ ,‬והושע‬ ‫אמר "וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים"‪ .‬תקופת המדבר‬ ‫כתקופת הזוהר של האירוסין‪.‬‬ ‫כשאנו חוגגים אפוא את חג מתן תורה בשבועות אנו מחדשים את ברית‬ ‫הקודש הזו‪ .‬את אותה ייחודיות ואהבה הקורנת מבני זוג העומדים בפני עתידם‬ ‫המשותף; את התוכניות – עשרת הדיברות מתחילים לשרטט את התוכן של‬ ‫ה"בית המשותף" שבין הקב"ה ובין עם ישראל‪ ,‬ואנו מחדשים את המחויבות‬ ‫לעקרונות של הבית הזה‪ ,‬ולהמשכו לאורך ימים ושנים; אך בעיקר בעיקר – אנו‬ ‫מבקשים להחיות מחדש את התקווה‪ ,‬הציפייה‪ ,‬ההכוונה לממש את כל האמור‬ ‫בתורה הזו‪ ,‬מתוך אהבה גדולה ומתוך רצון גדול‪ ,‬כעם ישראל שעמד סביב הר‬ ‫סיני ואמר "נעשה ונשמע"‪.‬‬ ‫שיר האהבה המחודש לתורה – זה תוכנו של הזיכרון של מעמד הר סיני‪ .‬כמו כל‬ ‫זוג – אף אנו מנסים לחיות את התורה בדרך של "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"‪,‬‬ ‫והדבר הנכון והראוי הוא להתחדש באהבת התורה בכל יום‪ .‬אולם אף זאת כמו‬ ‫כל זוג – אנו מציינים במיוחד את יום האירוסין שלנו עם התורה‪ ,‬במעין ראש‬ ‫השנה לאהבת התורה‪ ,‬וראש השנה להתקשרות בה בברית הקודש המיוחדת הזו‪.‬‬ ‫לשם כך אנו ערים כל הלילה – משחזרים את חווית הציפייה לפגוש את הכלה‬ ‫ולהתארס בה‪ ,‬ולשם כך אנו שמחים בחובת מצוות השמחה בחג‪.‬‬ ‫בד בבד אנו מזכירים לעצמנו כי אלו האירוסין בלבד‪ .‬תזכורת זו מובעת‬ ‫במצוות הביכורים – בין ביכורי חיטים ובין בהבאת פרי העץ למקדש‪ .‬הנישואין‬ ‫האמיתיים עם התורה מתקיימים בארץ ישראל‪ ,‬במימוש המלא של הופעת‬ ‫השכינה בארץ‪ ,‬ובמצוות התלויות בארץ‪ .‬כך אנו קושרים את האירוסין עם‬ ‫הנישואין ביחד בראש השנה לתורה‪.‬‬ ‫הרב יובל‬ ‫שרלו‪ ,‬ראש ישיבת ההסדר אורות שאול‪ ,‬פתח–תקוה‪ ,‬חבר הנהלת צהר‪.‬‬ ‫עם סגירת העלון‬ ‫המומים‪ ,‬כואבים ואבלים על מותו הטרגי של עורך ענג שבת‬ ‫הרב‬ ‫בתאונת דרכים בגוש עציון‬ ‫אורי דסברג‪ ‬‬ ‫עלון מס' ‪)1,041( 18‬‬ ‫(שנה עשרים וחמש)‬ ‫מועדי השבת נשא‬ ‫י–ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬ ‫ער"ש‬ ‫‪19.05‬‬ ‫‪19.21‬‬ ‫‪19.13‬‬ ‫‪19.21‬‬ ‫‪19.19‬‬ ‫מוצ"ש‬ ‫‪20.23‬‬ ‫‪20.26‬‬ ‫‪20.27‬‬ ‫‪20.24‬‬ ‫‪20.21‬‬ ‫זמני היום והלימודים היומים‪:‬‬ ‫משבת נשא – יום ו'‬ ‫(אופק ת"א)‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫הנץ החמה (מישור)‬ ‫הנץ החמה (הנראה)‬ ‫ס"ז ק"ש מג"א‬ ‫חצות היום‬ ‫‪3.42 – 3.44‬‬ ‫‪4.12 – 4.14‬‬ ‫‪5.35 – 5.35‬‬ ‫‪5.38 – 5.39‬‬ ‫‪8.11 – 8.11‬‬ ‫‪12.40 – 12.39‬‬ ‫‪13.16 – 13.15‬‬ ‫‪19.46 – 19.43‬‬ ‫‪20.36 – 20.33‬‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫שקיעת החמה‬ ‫צאת הכוכבים ב'‬ ‫דף יומי‪ :‬מנחות פז – צג‬ ‫מועדי חג השבועות‬ ‫י–ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬ ‫ער"ח‬ ‫‪19.07‬‬ ‫‪19.23‬‬ ‫‪19.16‬‬ ‫‪19.23‬‬ ‫‪19.21‬‬ ‫מוצ"ח‬ ‫‪20.25‬‬ ‫‪20.28‬‬ ‫‪20.30‬‬ ‫‪20.26‬‬ ‫‪20.23‬‬ ‫מועדי השבת בהעלותך‬ ‫י–ם‬ ‫ת"א‬ ‫חיפה‬ ‫ב"ש‬ ‫אילת‬ ‫ער"ש‬ ‫‪19.09‬‬ ‫‪19.24‬‬ ‫‪19.17‬‬ ‫‪19.25‬‬ ‫‪19.23‬‬ ‫מוצ"ש‬ ‫‪20.27‬‬ ‫‪20.30‬‬ ‫‪20.31‬‬ ‫‪20.28‬‬ ‫‪20.25‬‬ ‫זמני היום והלימודים היומים‪:‬‬ ‫משבת בהעלותך – יום ו'‬ ‫עלות השחר‬ ‫זמן הנחת תפילין‬ ‫הנץ החמה (מישור)‬ ‫הנץ החמה (הנראה)‬ ‫ס"ז ק"ש מג"א‬ ‫חצות היום‬ ‫מנחה גדולה‬ ‫שקיעת החמה‬ ‫צאת הכוכבים ב'‬ ‫(אופק ת"א)‬ ‫‪3.42 – 3.42‬‬ ‫‪4.12 – 4.12‬‬ ‫‪5.35 – 5.35‬‬ ‫‪5.38 – 5.38‬‬ ‫‪8.11 – 8.11‬‬ ‫‪12.42 – 12.40‬‬ ‫‪13.18 – 13.16‬‬ ‫‪19.49 – 19.46‬‬ ‫‪20.39 – 20.36‬‬ ‫דף יומי‪ :‬מנחות צד – ק‬ ‫יו"ר העמותה והעורך עו"ד שמואל כהן‬ ‫עורך משנה‪ :‬אורי דסברג‬ ‫כתובת‪ :‬רח' בלוך ‪ ,3‬ת"א‬ ‫טל‪ ,03–5234063 :‬פקס‪03–5234054 :‬‬ ‫דוא"ל‪smuladv@netvision.net.il :‬‬ ‫דפוס‪ :‬אקסטרה פרינט ‪1700–50–54–50‬‬ ‫דיני השבוע ומנהגיו‬ ‫שבת פרשת נשא‬ ‫ההפטרה‪" :‬ויהי איש אחד מצרעה" (שופטים יג‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫במנחה לא אומרים צדקתך‪.‬‬ ‫במנחה פרקי אבות‪ :‬פרק ו'‬ ‫מוצאי שבת קודש‪ :‬לא אומרים "ויהי נעם"‪.‬‬ ‫מר"ח סיון ועד י"ג בסיון לא אומרים תחנון‪ .‬לא מזכירים‬ ‫נשמות ואין מתענים (שולחן ערוך תצד‪ ,‬ג‪ ,‬ומשנה ברורה)‪.‬‬ ‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל שני‪ ,‬ד' בסיון ועד ליל שישי ט"ו בסיון‪.‬‬ ‫חג השבועות‬ ‫יום שלישי בערב‪ ,‬ליל חג השבועות מאחרים בתפילת‬ ‫ערבית‪ ,‬לקיים "שבע שבתות 'תמימות תהיינה' "‪( .‬שולחן‬ ‫ערוך תצד‪ ,‬א ומשנה ברורה שם)‬ ‫נוהגים להיות ערים כל הלילה לומר תיקון ליל שבועות‬ ‫וללמוד תורה‪.‬‬ ‫זמן התפילה‪ :‬תפילת העמידה שחרית‪ ,‬לכתחילה זמנה‬ ‫מהנץ החמה (משנה ברורה פט‪ ,‬א)‪ .‬המתפלל משעלה‬ ‫השחר‪ ,‬מכל מקום יצא‪ ,‬בדיעבד (שם ביאור הלכה פט)‪.‬‬ ‫תפילות חג השבועות הן כתפילות החגים ואומרים בהן‬ ‫"את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו"‪.‬‬ ‫אומרים יעלה ויבוא ואומרים הלל שלם (שולחן ערוך‬ ‫תצד‪ ,‬א)‪ .‬אחרי ההלל נוהגים בקהילות האשכנזים לקרוא‬ ‫מגילת רות (שולחן ערוך תצ‪ ,‬ט ובמשנה ברורה)‪ .‬יש נוהגים‬ ‫כמנהג הגר"א לקרוא מתוך מגילה כתובה על קלף כספר‬ ‫תורה ומברכים לפניה שתי ברכות‪" :‬על מקרא מגילה"‬ ‫ו"שהחיינו"‪.‬‬ ‫בשעת הוצאת ספר תורה אומרים י"ג מידות ו"רבונו של‬ ‫עולם"‪.‬‬ ‫בעדות המזרח נוהגים לקרוא ה"כתובה" – "ירד דודי לגנו"‪.‬‬ ‫(יש קוראים ‪ 3‬הקטעים הראשונים והאחרונים)‪.‬‬ ‫מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬בראשון קוראים ל–‪ 5‬קרואים‬ ‫"בחודש השלישי" שבפרשת יתרו (שמות יט‪ ,‬א)‪ .‬למנהג‬ ‫האשכנזים פותחים את ספר התורה הראשון ובטרם יברך‬ ‫הכהן מכסים את ספר התורה במעיל ובעל הקריאה והקהל‬ ‫אומרים פיוט "אקדמות" (שולחן ערוך תצד‪ ,‬א ומשנה‬ ‫ברורה) פסוק בפסוק‪ .‬רק אחר כך מברך הכהן ברכת‬ ‫התורה וקוראים קריאת היום‪.‬‬ ‫בספר התורה השני קוראים למפטיר "וביום הביכורים"‬ ‫(במדבר כח‪ ,‬כו)‪ .‬ההפטרה‪" :‬ויהי בשלושים שנה" (יחזקאל‬ ‫א‪ ,‬א)‪ .‬לאחר ההפטרה אומרים בקהילות האשכנזים‬ ‫"יזכור" ו"אב הרחמים" (משנה ברורה תצד‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫בעדות המזרח יש קוראים עם תפילת מנחה מגילת‬ ‫רות‪ ,‬ויש שנהגו לקראה בליל שבועות‪ .‬כן נהגו לומר את‬ ‫ה"אזהרות" של רבי שלמה אבן גבירול (ויש שנהגו לומר‬ ‫ה"אזהרות" של רבי יצחק אלברצלוני)‪.‬‬ ‫מי שלא ישן כל הלילה כיצד ינהג בבקר‪:‬‬ ‫אשכנזים‪ :‬מברך את ברכות השחר ללא 'אלקי נשמה'‪,‬‬ ‫'ברכות התורה'‪' ,‬המעביר שינה מעיני'‪ ,‬אותן אינו מברך‪,‬‬ ‫ןישתדל לשומען מחבר שישן בלילה (משנה ברורה מו‪ .‬כד‬ ‫ומז‪ .‬החזון איש הציע למי שהיה ער ולמד בלילה‪ ,‬להמשיך‬ ‫ללמוד עד שימצא מי שיוציא אותו בברכות התורה‪ .‬לגבי‬ ‫ברכת על נטילת ידיים ואשר יצר‪ ,‬ידאג להתפנות לפני‬ ‫התפילה ואז יאמר ברכת נטילת ידים ואשר יצר (משנה‬ ‫ברורה ד‪ ,‬ג‪ ,‬ו–ל)‪.‬‬ ‫בני ספרד‪ :‬לאחר חצות – יברך כל ברכות השחר‪ ,‬אפילו‬ ‫היה ער כל הלילה‪ ,‬פרט לברכת נטילת ידיים ואשר יצר‪,‬‬ ‫שלא יברכן אלא ישמע מחבר שישן‪ .‬אם התפנה יברך רק‬ ‫אשר יצר‪ .‬ברכות התורה יכול לברך‪ ,‬אבל משהאיר היום‬ ‫(כף החיים מו‪ ,‬מט‪ .‬כך הורה למעשה הגרב"צ אבא שאול)‪.‬‬ ‫תיקון ליל שבועות‬ ‫נהגו להקדיש את כל ליל החג ללימוד תורה‪ .‬מקור המנהג‬ ‫הוא בזוהר‪ ,‬שחסידים הקדמונים לא היו ישנים בלילה זה‬ ‫אלא היו יושבים ועוסקים בתורה‪ ,‬חורזים מתורה לנביאים‬ ‫ומנביאים לכתובים ומכתובים למדרשי הכתובים וסודות‬ ‫התורה‪ .‬ה'מגן אברהם' מנמק מנהג זה‪ ,‬שהוא בא לתקן‬ ‫את הפגם שבלילה לפני מתן תורה 'ישראל היו ישנים כל‬ ‫הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם'‪ ,‬כמובא במדרשים‬ ‫(שיר השירים רבה א‪ ,‬יב; פרקי דר' אליעזר מא)‪' :‬ישנו להם‬ ‫ישראל כל אותו הלילה‪ ...‬בא הקב"ה ומצאן ישנים‪ ,‬התחיל‬ ‫מעמיד עליהם‪( '...‬ומכאן הקשו על ר' אברהם אבן עזרא‬ ‫שכתב (שמות יט‪ ,‬יא)‪' :‬ואולי לא ישן אדם מהם בלילה‪,‬‬ ‫שישמעו קול השם בבקר‪ ,‬כדרך כהן גדול ביום הכיפורים')‪.‬‬ ‫ע"פ דברי הזוהר תיקנו חכמי הסוד סדר לימוד לליל‬ ‫שבועות‪ ,‬שבו משולבים תורה שבכתב עם תורה שבעל פה‪,‬‬ ‫ספר הזהר וסדר תרי"ג מצוות (ראה על מקור המנהג בספר‬ ‫השל"ה‪ ,‬מסכת שבועות‪ ,‬מתוך מכתב של ר' שלמה אלקבץ‬ ‫(בעל 'לכה דודי')‪ .‬יש קהילות בעדות המזרח‪ ,‬שע"פ דברי‬ ‫החיד"א אין לומדים בסדר ה'תיקון' את המשנה‪.‬‬ ‫מגילת רות‬ ‫נוהגים לקרוא מגילת רות בחג השבועות‪ .‬ויש קהילות שלא‬ ‫נהגו לקרוא מגילת רות בציבור‪ ,‬אלא כל אחד קורא אותה‬ ‫לעצמו‪ .‬מקורו של המנהג הוא במסכת סופרים‪' :‬ומה עניין‬ ‫רות אצל עצרת‪ ,‬שנקראת בעצרת בזמן מתן תורה? ללמדך‬ ‫שלא ניתנה תורה אלא ע"י ייסורין ועוני'‪ .‬ונאמרו טעמים‬ ‫נוספים‪ ,‬ומהם‪ * :‬חג השבועות חל זמן הקציר ובמגילת‬ ‫רות נאמר 'בתחילת קציר שעורים'‪' * .‬רות' בגימטריא שש‬ ‫מאות ושש‪ ,‬שקיבלה על עצמה תר"ו מצוות נוסף על שבע‬ ‫מצוות שהיתה חייבת בהן‪ ,‬ומעתה חלו עליה תרי"ג מצוות‪.‬‬ ‫וכיוצא בזה ישראל‪ ,‬עם קבלת התורה נתחייבו בתר"ו‬ ‫מצוות נוספות על שבע מצוות בני נח– סך הכל‪ :‬תרי"ג‪* .‬‬ ‫מגילת רות מייחסת את דוד המלך לרות המואביה‪ ,‬שהיה‬ ‫מצאצאיה – ודוד נולד בעצרת ומת בעצרת‪ * .‬כדי לפרסם‬ ‫ולהדגיש‪ ,‬כי תורה שבכתב ותורה שבעל פה כרוכות יחד;‬ ‫שכן רות המואביה הותרה לבוא בקהל רק מכוח תורה‬ ‫שבעל פה ע"י דרשת חכמים 'מואבי – ולא מואבית'‪.‬‬ ‫הכתובה‬ ‫בהרבה מקהילות ספרד נהגו שעם פתיחת ההיכל להוצאת‬ ‫ספרי תורה‪ ,‬אומרים נוסח 'כתובת נישואין' שבין 'בני‬ ‫הזוג'‪ ,‬כנסת ישראל והתורה‪ ,‬שחיבר אותה המקובל רבי‬ ‫ישראל נג'ארה‪.‬‬ ‫אקדמות‬ ‫משעלה הכהן שנקרא לתורה ובטרם בירך את הברכה‬ ‫שלפני קריאת התורה‪ ,‬נהגו בקהילות אשכנז לומר בניגון‬ ‫מיוחד את הפיוט 'אקדמות'‪ ,‬שיש בו שבח גדול ועצום‬ ‫לבורא עולם‪ ,‬ולעם ישראל שקיבלו התורה‪ ,‬ועל השכר‬ ‫הרב והטוב שצפון להם ממנה לעתיד לבוא‪ .‬הפיוט כתוב‬ ‫ארמית ובראשי חרוזותיו מופיע אקרוסטיכון של א"ב כפול‬ ‫ואחריו שמו של מחבר הפיוט 'מאיר ביר רבי יצחק‪ ,‬יגדל‬ ‫בתורה ובמעשים טובים‪ ,‬אמן‪ ,‬וחזק ואמץ'‪ .‬כל החרוזות‬ ‫מסתיימות באותיות 'תא' – לרמז על התורה‪ ,‬שאין לה סוף‪,‬‬ ‫ואף משהגיע אדם לאות ת‪ ,‬מיד הוא חוזר ומתחיל ב–א‪.‬‬ ‫שבת פרשת בהעלותך‬ ‫ההפטרה‪" :‬רני ושמחי בת ציון" (זכריה ב‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫לא אומרים אב הרחמים ולא מזכירים נשמות‪ .‬במנחה לא‬ ‫אומרים צדקתך‪.‬‬ ‫במנחה פרקי אבות‪ :‬פרק א'‬ ‫גלגולו של ביטוי‬ ‫דר' דניאל מלאך‬ ‫והמה בכתובים‬ ‫אלדד ומידד אמנם לא נמנו על שבעים הזקנים‪ ,‬אבל הם‬ ‫כן היו בכתובים‪ ,‬אלא שלא עלו בגורל‪ .‬מעתה כשנרצה‬ ‫לערוך רשימה של אנשים למטרה מסויימת נאמר כמו‬ ‫המהרש"ך בשו"ת שלו‪" :‬עיר קטנה‪ ...‬ובה כמו עשרה‬ ‫אנשים‪ ...‬והמה בכתובים בפנקס המלך יר"ה‪ ,‬ושם הם‬ ‫פורעים כל מיני מסים‪ ".‬ואם נרצה לציין קבוצה של‬ ‫אנשים מיוחדים העושים רושם רב‪ ,‬נשתמש בביטוי של‬ ‫רבי אליהו קפשאלי בבואו לתאר בספרו 'סדר אליהו‬ ‫זוטא' את תלמידי רבי יצחק קנפטון‪" :‬מגדולי תלמידיו‬ ‫וידידיו היו ארבעה אשר מהם שתו כל העולם מים חיים‬ ‫וטובים‪ ,‬והמה בכתובים‪".‬‬ ‫'כתובים' הוא החלק השלישי שבתנ"ך‪ ,‬ויש שכינו בכלל‬ ‫דברי תורה כ'כתובים'‪" :‬מילי דמפרשן והמה בכתובים הוא‬ ‫מושבע מהר סיני" (ברכי–יוסף)‪ .‬ואף הרחיבו לכלל ספרי‬ ‫הקודש‪" :‬העשרה נסיונות מנה אותם הרמב"ם‪ ,‬והמה‬ ‫בכתובים" (פרקי משה)‪ .‬במקום לומר שדבר מה הובא‬ ‫בבית–יוסף כתב מהר"ש לניאדו‪" :‬והמה בכתובים הובאו‬ ‫ביתה יוסף‪ ".‬הפרי–מגדים מפנה מספר אחד שלו (תיבת‬ ‫גמא) לספר אחר שלו‪" :‬והמה בכתובים אצלי בספר ראש‬ ‫יוסף‪ ".‬וכדי להפריד בין דפוס לבין כתב–יד‪ ,‬כתב החיד"א‪:‬‬ ‫"כבר נדפסו על ד' סדרים כולם‪ ,‬ואכתי פשו (=נותרו)‬ ‫קדשים וטהרות והמה בכתובים‪".‬‬ ‫הפרשה והארץ יוסי דוד (מורה דרך מוסמך)‬ ‫‪yossi.adi@gmail.com‬‬ ‫קציר חיטים‬ ‫לציון קציר החיטים נעלה הפעם אל "קרני חיטין"‪ ,‬הר‬ ‫המצוי בין הקיבוץ לביא לבין טבריה‪ .‬הקרניים הן שני‬ ‫קצות ההר‪ ,‬שהותירו באמצעו מעין לוע‪ ,‬שארית ללועו של‬ ‫הר געש‪ .‬אין לכם מה לחשוש מההר הזה‪ ,‬האסון האחרון‬ ‫שקרה בסמוך לו הוא תבוסת הצלבנים במלחמתם מול‬ ‫צלאח–א–דין לפני ‪ 924‬שנה‪ .‬הצרה היא שהנצחון הזה‬ ‫משמש למוסלמים עד היום לאות ולסמל שהם מסוגלים‬ ‫להביס כל מי שיבוא להתיישב בארץ זו‪ ,‬גם אם ישב בה‬ ‫מאה שנה‪ .‬המקום חשוב גם לדרוזים שכן במורדות ההר‬ ‫מצוי קבר‪ ,‬נבי–שועיב‪ ,‬שהוא לפי אמונתם קברו של יתרו‪.‬‬ ‫בתקופת האביב עורכים כאן הדרוזים חגיגה גדולה‪.‬‬ ‫בסמוך לכאן נרכשו קרקעות ע"י רבי יוסף לוי חגיז‪ ,‬איש‬ ‫ירושלים שבמלחמת העולם הראשונה עבר ליפו‪ ,‬רכש‬ ‫אדמות במקום שהוא כיום צפון תל–אביב‪ ,‬וכשסבור היה‬ ‫שאלו חסרות ערך (!) החליפן באדמות חקלאיות בסמוך‬ ‫לחיטין‪ ,‬כפר ערבי ששכן כאן‪ .‬הכפר ננטש במלחמת‬ ‫השחרור‪ ,‬ואנשי פאג"י (פועלי אגודת ישראל) הקימו כאן‬ ‫בתש"ט את היישוב אחוזת נפתלי‪ .‬היישוב קרס‪ ,‬ולתקופה‬ ‫מסויימת שימש ככפר נוער‪ .‬בתיו נחרבו‪ ,‬והאדמות נמסרו‬ ‫לקיבוץ לביא השכן לשם עיבוד ומרעה בקר‪.‬‬ ‫ה'חיטים' נשמרו בשמו של הכפר הערבי ששכן כאן‪,‬‬ ‫וכן בשמו של כפר חיטים הסמוך‪ ,‬שם שמופיע גם‬ ‫במקורותינו‪ .‬אדמות הכפר הן הרכישה הראשונה של‬ ‫הקק"ל (‪ .)1905‬בשנות ה–‪ 20‬התיישבו כאן חקלאים‬ ‫מתנועת המזרחי‪ ,‬אולם לאחר מאורעות תרפ"ט הם עברו‬ ‫לכפר אברהם‪ ,‬הסמוכה לפתח תקוה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בשנות‬ ‫ה–‪ 30‬הוקם שוב הישוב במסגרת "חומה ומגדל"‪ ,‬והפך‬ ‫להיות המושב השיתופי הראשון‪ .‬המקום ממשיך לעבור‬ ‫גלגולים עד היום הזה‪.‬‬ ‫סיפור ומעשה‬ ‫כיבוד ליהודים‬ ‫השנה התנדבתי לחלק את שקיות הממתקים לכל ילד‬ ‫שישתתף בלימוד ליל שבועות‪ .‬אחד מחברי הקהילה‬ ‫דרש לוודא שתוכנן של כל השקיות יהיה בהכשר "גלאט‬ ‫למהדרין"‪ ,‬וכך סיכמתי עם בעל החנות שממנו אני רוכש‬ ‫את המוצרים‪ .‬כששמע זאת אחד מידידיי מיד נזעק‪ :‬היה‬ ‫לא תהיה! ילדיי יקבלו שקיות עם הכשר הרבנות הראשית‬ ‫או המקומית בלבד‪ .‬ביקשתי אפוא מבעל החנות לחלק‬ ‫את השקיות לשניים – אלו השקופות תהיינה "גלאט"‪,‬‬ ‫והאדומות תהיינה אך ורק עם הכשר הרבנות‪.‬‬ ‫למחרת בא אליי מתפלל מעדות המזרח‪ ,‬וביקש שכיון‬ ‫שחלק מהמתפללים הם מבני עדתו‪ ,‬שעליהם מקובל‬ ‫הכשר "חלק בית יוסף"‪ ,‬אדאג גם להם‪ .‬ביקור נוסף אצל‬ ‫בעל החנות הוליד שקיות בצבע ירוק‪ ,‬שעליהן יודפס‬ ‫"חלק בית יוסף"‪.‬‬ ‫בערב שבת פנה אלי חבר המקפיד על מזון בריאות‬ ‫("הירוקים") וביקש שילדיו לא יכניסו לפיהם מוצרים‬ ‫מסוכרים‪ ,‬אספרטיים‪ ,‬שומן צמחי מוקשה‪ ,‬או מוצרים‬ ‫שבהם צבעי מאכל שסימונם ‪ 101E‬או ‪ ,129E‬לא‬ ‫סורביטול ולא תמציות רֵיח‪ .‬בעל החנות לא התפנה‬ ‫לבדוק מה כתוב על כל אחד מהמוצרים‪ ,‬ונאלצתי בעצמי‬ ‫לקרוא את האותיות הקטנות שעל עטיפותיהן של ‪25‬‬ ‫סוכריות שונות‪ ,‬ולהכין ‪ 3‬שקיות מיוחדות ל"ירוקים"‬ ‫שבקהילה‪ .‬הצבע הירוק‪ ,‬כאמור‪ ,‬כבר היה תפוס‪ ,‬ועל‬ ‫שקיות אלו סימנו קו לבן‪.‬‬ ‫אחת האמהות בישרה לי שילדיה הצטרפו לברסלב‬ ‫("לא הקטנים‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬רק הגדולים!")‪ ,‬והיא מבקשת‬ ‫שלהם אספק רק ממתקים בהכשרו של הרב לנדא או‬ ‫הרב וואזנר‪ .‬בעל החנות הסכים לרכוש פרודוקטים כאלה‪,‬‬ ‫ולהכניסן לשקיות (שש במספר) שתהיינה בצבע תכלת‪.‬‬ ‫אחד מהגבאים דרש שנפריד הפרדה מוחלטת בין‬ ‫שקיות המיועדות לילדים ובין המיועדות לילדות‪.‬‬ ‫החציצה בוצעה כשהפרדנו את השקיות השונות לשני‬ ‫מיכלי קרטון נפרדים‪ .‬לפני שעה קלה נתבקשתי לוודא‬ ‫שבין המגדנות אין מוצרי דגן ודומיו (גרנולה‪ ,‬שומשום‪,‬‬ ‫אורז מסוכר‪ ,‬בוטנים‪ ,‬אגוזים וכיוצ"ב)‪ ,‬מחשש שמא‬ ‫לא הופרשו מעשרות כדין‪ .‬את נקודת השבירה קיבלתי‬ ‫כשנדרשתי לסמן על כל מוצר מה "ברכתו שהכל"‪ ,‬ומה‬ ‫"ברכתו מזונות"‪ .‬ובטרם יגיעו אליי כדי לפתור את בעיות‬ ‫השמיטה (אוצר בית דין‪ ,‬היתר מכירה‪ ,‬או תוצרת גויים)‬ ‫בטלתי את הזמנתי‪.‬‬ ‫לחבר הקהילה שדרש ממני להפריד בין הוופלים לבין‬ ‫הוופלות‪ ,‬שמחתי לבשר שאני כבר לא בעסק‪ .‬שכחתי‬ ‫לספר שבכל מסע האריזות‪ ,‬פתיחתן וסגירתן מחדש‬ ‫סייעה בידי עוזרת משפטית שעובדת אתי במשרד‪,‬‬ ‫שהיא נוצריה פרוטסטנטית (שכחתי לספר שכשעדיין‬ ‫הייתי בעסק הקפדתי שהממתקים לא יכילו יין ומוצריו)‪.‬‬ ‫במשך כל הימים הללו היא לא הוציאה הגה מהפה‪ .‬אבל‬ ‫כשביטלתי את ההזמנה היא העזה לשאול בעדינות‪:‬‬ ‫"כולם יהודים?"‬ ‫קבלתי באינטרנט‬ ‫פרפראות לפרשה‬ ‫ובריות בראשית חרדו ממך בהגלותך מלכנו על הר סיני‪.‬‬ ‫בטרם ניתנה התורה ניתן היה ללמוד צניעות מחתול‪,‬‬ ‫עריות מיונה וגזל מנמלה (עירובין ק)‪ .‬עכשיו שניתנה‬ ‫תורה חששו אותן בריות שהן מיותרות בעולם‪.‬‬ ‫יהיו דברים אלה בעמוד זה שהובאו ונערכו ע"י הרב אורי דסברג‪ ,‬לעילוי נשמתו‪.‬‬