‫בס"ד‬ ‫מעייני הישועה‬ ‫שבועון למשפחה הישראלית‬ ‫גליון שנ"א (‪ )351‬פרשת במדבר כ"ו באיייר התשס"ח‬ ‫מלחמה‬ ‫קרה‬ ‫תורמים יהודים‬ ‫נאבקים בקרנות‬ ‫איסלאמיות על כל‬ ‫בית בירושלים‬ ‫כתבה מרכזית עמ ‪8‬‬ ‫"תגיד לאישתך‬ ‫שבירושלים‬ ‫נולדים ילדים‬ ‫יפים"‬ ‫ראיון עם מתיישבת‬ ‫ברובע המוסלמי‬ ‫| עמ' ‪11‬‬ ‫הגר"מ אליהו‬ ‫הרב אבינר הרב אריאל‬ ‫המשכן ‪-‬‬ ‫לבו של ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫הארץ והמקדש‬ ‫עשרת הדיברות‬ ‫להורי התלמיד‬ ‫משמחים‬ ‫המרכז המוביל למתחתנים בציבור הדתי‬ ‫ההרשמה לאירועי הקיץ בעיצומה‬ ‫שמחת קיץ משתלמת‬ ‫כתובתנו∫ מרכז הקונגרסים¨ בנייני האומה¨ י≠ם ˇ ‪www.mesamchim.org‬‬ ‫משרד∫ ∂∂∂∞‪∞≤≠∂≤¥‬‬ ‫נייד∫ ∂∂∂≥‪∞µ≤≠∏∂π≥∏∏∏ ∞µ≤≠∏∂π‬‬ ‫מרן הראשון לציון‬ ‫הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א‬ ‫שבועון "מעייני הישועה" למשפחה‬ ‫הדתית והחרדית יוצא לאור ע"י‪:‬‬ ‫תנועת תשובה לתרבות ישראל‬ ‫"מעייני הישועה"‪ ,‬בנשיאות‬ ‫הגר"מ אליהו שליט"א והרבנים‪ ,‬הרב‬ ‫יעקב אריאל והרב שלמה אבינר‬ ‫שליט"א‪ ,‬היא תנועת תשובה המפעילה‬ ‫שני מרכזים למודעות יהודית וקירוב‬ ‫רחוקים ‪ -‬בתי 'מים' ‪-‬‬ ‫בירושלים ובכפר סבא‪.‬‬ ‫וכ‪ 130-‬דוכנים ומוקדי פעילות‬ ‫להפצת יהדות ברחבי הארץ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫מנכ"ל‬ ‫מנהל פעילות‬ ‫ם‬ ‫בית 'מים' י‪ -‬‬ ‫‬ ‫ס‬ ‫בית 'מים' כפ" ‬ ‫‬ ‫ת‬ ‫תיאום חברותו ‬ ‫‬ ‫אביחי בוארון‬ ‫דרור אדר‬ ‫יהוידע ניזרי‬ ‫שרה טופול‬ ‫מוריה יעקובי‬ ‫שרי נופך‬ ‫אורטל עטיה‬ ‫איילת אמיניאן‬ ‫מערכת השבועון‬ ‫מנהל עזרא ניאזוף‬ ‫עורך אוריאל וינברגר‬ ‫עורכת גרפית יהודית זולוטרבסקי‬ ‫עיצוב גרפי רויטל מסגיש‬ ‫ ורד אופנהיימר‬ ‫מנהלת המשרד מירי מנצר‬ ‫המו" ל פרסום מים‬ ‫ת עזרא ניאזוף‬ ‫מודעו ‬ ‫ אסף בן–שאול‬ ‫טלפון ‪02-6646001‬‬ ‫ספרית מים‬ ‫מירב מונסונגו‬ ‫‪1-700-70-71-81‬‬ ‫המשכן ‪ -‬לבו של ישראל‬ ‫כשמסתכלים על הצורה שבה עם ישראל היה שוכן במדבר סיני‪ ,‬רואים שכל‬ ‫השבטים היו עומדים סביב‪ .‬במרכז היה חונה שבט לוי‪ .‬ובמרכזם‪ ,‬מרכז המחנה‪,‬‬ ‫היה המשכן‬ ‫אם המשכן הוא הלב‪ ,‬כל אחד מהשבטים‬ ‫חכמינו ראו את המשכן כמו הלב של ישראל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬כל תרומה וכל עבודת המשכן הייתה מהלב‪ .‬שעומדים סביב לו הוא אחד האברים של‬ ‫"כל נדיב לב"‪" ,‬כל אישה חכמת לב בידיה טוו"‪ .‬ישראל‪ ,‬אבר שונה‪ ,‬תפקיד שונה‪ ,‬כפי שרואים‬ ‫החובה של כל אחד מאיתנו בכל תפילה בברכות השונות שבירכו יעקב ומשה את‬ ‫ותפילה היא לכוון את הלב לבית‪-‬המקדש‪ ,‬לא השבטים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לכל אחד ואחד מהשבטים הייתה נחלה‬ ‫רק את הפנים‪.‬‬ ‫כך אומרת הגמרא (ברכות דף ל) "היה עומד שונה בארץ ישראל‪ ,‬ולכל אחד מהשבטים היה‬ ‫בחוצה לארץ ‪ -‬יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל‪ ,‬דגל בצבע שונה‪ .‬לכל אחד הייחוד שלו‪.‬‬ ‫שנאמר (מלכים א' ח'‪ ,‬מ"ח) "והתפללו אליך דרך‬ ‫כשכל הדגלים השונים הללו עמדו סביב‬ ‫ארצם"‪ .‬היה עומד בארץ ישראל ‪ -‬יכוין את לבו המשכן‪ ,‬הם התחברו יחד על ידו‪ ,‬והיו "כאיש‬ ‫כנגד ירושלים‪ ,‬שנאמר‪" ,‬והתפללו אל ד' דרך אחד" בגלל ה"לב אחד" ‪ -‬המשכן‪ .‬ממש כמו‬ ‫העיר אשר בחרת"‪ .‬היה עומד בירושלים ‪ -‬יכוין במעמד הר סיני שעמדו כל ישראל מול ההר‪,‬‬ ‫את לבו כנגד בית‪-‬המקדש‪ ,‬שנאמר‪" :‬והתפללו ונהיו "כאיש אחד בלב אחד" על‪-‬ידי ההר‬ ‫אל הבית הזה‪ .‬היה עומד בבית המקדש ‪ -‬יכוין שעליו "לוחות הברית"‪.‬‬ ‫את לבו כנגד בית קדשי הקדשים‪ ,‬שנאמר‬ ‫מכאן נבין כי אם רוצים לאחד את ישראל‬ ‫והתפללו אל המקום הזה"‪.‬‬ ‫להיות אחד‪ ,‬צריך שהלב האחד של כולם יפעל‪,‬‬ ‫היה עומד בבית קדשי הקדשים ‪ -‬יכוין את דהיינו "בית‪-‬המקדש"‪.‬‬ ‫לבו כנגד בית הכפורת‪ .‬היה עומד אחורי בית‬ ‫אם רוצים להחיש את האחדות הזו‪ ,‬צריך‬ ‫הכפורת ‪ -‬יראה עצמו כאילו לפני הכפורת להתפלל באמת לבניינו של הבית הזה‪ .‬ואם‬ ‫נמצא עומד במזרח ‪ -‬מחזיר פניו למערב‪ ,‬רוצים באמת שייבנה בית‪-‬המקדש ‪ -‬צריך‬ ‫במערב ‪ -‬מחזיר פניו למזרח‪ ,‬בדרום ‪ -‬מחזיר להחיש את האחדות בתוך עם ישראל‪ .‬לכן‬ ‫פניו לצפון‪ ,‬בצפון ‪ -‬מחזיר פניו לדרום‪ .‬נמצאו אנחנו חייבים בכל לבנו להתפלל לבניין הבית ‪-‬‬ ‫כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד‪ .‬אמר לב ישראל‪ .‬על‪-‬ידי כך נזכה שגם לבו ועיניו של‬ ‫רבי אבין ואיתימא רבי אבינא‪ :‬מאי קראה? ד' יהיו איתנו‪.‬‬ ‫(שיר השירים ד'‪ ,‬ד') כמגדל דויד צוארך בנוי‬ ‫שנאמר על‪-‬ידי הקב"ה על בית‪-‬המקדש‪:‬‬ ‫לתלפיות ‪ -‬תל שכל פיות פונים בו"‪.‬‬ ‫"וְהָיּו עֵינ ַי וְל ִּבִי ׁשָם ּכָל ַהּיָמִים" (מלכים א'‪ ,‬ט')‪.‬‬ ‫‪www.sif-mayim.co.il‬‬ ‫כתובתנו‬ ‫בן–סירא ‪ 2‬ירושלים ‪94181‬‬ ‫טלפון‪1-700-700-515 :‬‬ ‫הפצהמקור ראשון ‪052-6070999‬‬ ‫בשער‪ :‬ירושלים במבט מארמון‪-‬הנציב‬ ‫לצערנו‪ ,‬לא יכולנו השבוע לקבל מאמר מהרב מרדכי אליהו שליט"א בגלל היותו‬ ‫בבית‪-‬החולים שערי צדק‪ ,‬בטיפול נמרץ במחלקת לב‪ .‬הבאנו מדבריו של הרב שנכתבו‬ ‫במקומות אחרים על חשיבותו של המשכן שהוא "הלב של ישראל"‪ .‬ויהי המאמר הזה‬ ‫למען חיזוק לבו של רבנו‪ ,‬שהוא כמו הלב של ישראל‪ .‬והקב"ה יקיים בו‪ ,‬בזכות זה‪ ,‬את‬ ‫הפסוק "ישלח דברו וירפאם"‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הגליון מוקדש לעילוי נשמת הרוגי אסון וורסאי ובתוכם תפארת בת יהודה ושפרה היימנרט ע"ה נלב"ע בג' בסיון תשס"א ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫על קיטורים‪ ,‬קוטרים וקטרים‬ ‫בקטנה‬ ‫אח‪ ,‬איך זה כיף לקטר‪ .‬כשאתה מקטר אתה‬ ‫מרגיש הכי צודק‪ .‬אתה מרגיש קצת חשוב‪,‬‬ ‫קצת בראש‪ .‬מרגיש קצת ַקטָר‪ .‬הלב מרגיש את‬ ‫הזיוף אבל החזה מלא אוויר‪.‬‬ ‫בחודשי אייר של השנים האחרונות יותר נוח‬ ‫לקטר‪ .‬אפשר להיאנח נוכח אימוץ מנהגים לכאורה‬ ‫לא לנו בימי הזיכרון‪ ,‬אפשר לרטון על הנפת הדגל‬ ‫ביום העצמאות‪ ,‬וביום ירושלים ‪ -‬ביום הזה אפשר‬ ‫להזכיר לכולם שהר הבית בכלל לא בידינו‪ ,‬לבכות‬ ‫על ירושלים החצויה‪ ,‬לקונן על 'ערבים' בתוכה‪,‬‬ ‫ובכלל‪' ,‬מה העבודה הזאת לכם?!'‪ .‬אפשר‪.‬‬ ‫מאידך מסתבר שבהיסתוריה הישראלית מי‬ ‫שעודדו‪ ,‬חיזקו ובאמת הובילו היו דווקא אלו שראו‬ ‫את חצי הכוס המלאה ‪ -‬החל מאברהם אבינו‬ ‫בסדום‪ ,‬עובר דרך רבי עקיבא וצחוקו המפורסם‬ ‫נוכח החורבן ועד לדור האחרון שחווה את השואה‬ ‫בחר להתעלם מצלקותיו ולבוא לכאן‪ ,‬לבנות את‬ ‫ביתו‪ .‬מסתבר שבסופו של יום‪ ,‬האופטימיים‪ ,‬אלו‬ ‫שמתגברים על הייאוש המאיים‪ ,‬הם אלו המתגלים‬ ‫כ'קטרים' האמיתיים‪ .‬הם אלו שמגלים כוחות של‬ ‫יצירה ומחוללים את השינוי וההתקדמות‪.‬‬ ‫הרבי מסלונים מסביר שיציאת מצרים הייתה‬ ‫התעוררות מלמעלה ‪ -‬ד' בא וברגע אחד גאל‬ ‫אותנו בזרוע נטויה‪ ,‬באותות ומופתים‪ .‬ואנחנו‪,‬‬ ‫אנחנו לא באמת עשינו משהו‪ .‬תפקידנו היה‬ ‫פשוט להיות שם‪ .‬יחד עם זה‪ ,‬אותה התעוררות‬ ‫עליונה‪ ,‬ניסית‪ ,‬אינה דרך הטבע‪ .‬את הפתח‬ ‫שפתח לנו ד' מילאנו בימי הספירה בעבודה‬ ‫אנושית של התעוררות מלמטה שלב אחרי‬ ‫שלב עד לשלב ה‪ ,50-‬בו קיבלנו את התורה‪.‬‬ ‫שמא זה מצבנו היום‪ .‬במלחמת ששת הימים‬ ‫קיבלנו הארה מלמעלה שירושלים שלנו‪ .‬אלא‬ ‫שעתה אנחנו צריכים לקבל אותה לא כמתנת‬ ‫חינם אלא לקנות אותה‪ ,‬קניינית בנפשנו‪.‬‬ ‫‪4348.M(mayney) 04/03/2008 12:17 Page 1‬‬ ‫שלב אחרי שלב עד השלב האחרון‪ ,‬הקרבת‬ ‫הקורבנות בבית מקדשנו‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יכול אדם‬ ‫לחיות בגופו‬ ‫במקום מסוים‪,‬‬ ‫אך ראשו‬ ‫במקום אחר‪.‬‬ ‫ירושלים של‬ ‫מעלה מעניקה‬ ‫השראה‬ ‫ומעצבת‬ ‫השקפת עולם‬ ‫רב העיר רמת–גן‬ ‫הרה"ג יעקב אריאל שליט"א‬ ‫ראש ישיבת 'עטרת ירושלים'‬ ‫הרה"ג שלמה אבינר שליט"א‬ ‫ירושלים הארץ‬ ‫והמקדש‬ ‫עשרת הדיברות‬ ‫להורי התלמיד‬ ‫בתחילת פרשתנו‪ ,‬מסביר אור החיים כי המדבר‬ ‫הגדול והנורא קרוי כולו על שם הר סיני‪ .‬קדושתו של‬ ‫הר סיני עברה לאהל מועד‪ .‬נמצא שכל המדבר טפל‬ ‫לאוהל מועד‪.‬‬ ‫הכמות הגדולה של המדבר נגררת אחרי האיכות‬ ‫המצומצמת במשכן‪ .‬למעשה המדבר הוא פרט‪,‬‬ ‫המשכן ‪ -‬כלל‪ .‬ואוהל מועד ‪ -‬כשמו כן הוא‪" ,‬מועד"‪,‬‬ ‫על שם הפסוק‪" :‬ונועדתי לך שם"‪ :‬עיקרו הוא קודש‬ ‫הקודשים בו מתוועד ד' עם משה‪.‬‬ ‫אומנם המדבר קדם כרונולוגית להקמת המשכן ‪-‬‬ ‫בחודש השלישי באו בני ישראל למדבר סיני‪ ,‬אולם‬ ‫כבר אז נקרא המדבר על‪-‬פי הנקודה המרכזית שבו‪:‬‬ ‫הר סיני‪ .‬לא הגודל ולא הזמן קובע‪ .‬המטרה והמהות‬ ‫הן הקובעות‪.‬‬ ‫ארץ ישראל כולה נקראת על שם ירושלים‪,‬‬ ‫וירושלים נקראת על שם המקדש‪ .‬והמקדש התקדש‬ ‫על‪-‬ידי התורה‪ ,‬שניתנה בסיני‪ .‬כי עיקר מטרת‬ ‫הכניסה של עם ישראל לארץ הייתה הפסגה‪ ,‬השיא‪:‬‬ ‫ירושלים‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שעברו למעלה מ‪ 400-‬שנה‬ ‫עד שנבחרה ירושלים‪.‬‬ ‫הציונות קרויה אומנם על שם 'ציון'‪ ,‬דהיינו‬ ‫ירושלים‪ ,‬אך היא רואה את סדר הדברים הפוך שארץ‬ ‫ישראל (=ציון) בונה את ירושלים‪ .‬ירושלים טפלה‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬במילים אחרות‪ :‬ירושלים של מטה היא‬ ‫התשתית של ירושלים של מעלה‪ .‬ולא היא‪ .‬הסדר‬ ‫צריך להיות הפוך‪ :‬ירושלים בונה את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪14‬‬ ‫לימוד וחוויה‬ ‫של חג השבועות‬ ‫האבות‬ ‫בעיר‬ ‫‬ ‫¬‬ ‫¬‬ ‫·‬ ‫§‬ ‫מדרשת שירת חברון ¬¯‪¸£© £‬‬ ‫¶¸‪c‬‬ ‫מזמינה אתכן‪ ,‬בנות השרות הלאומי‪,‬‬ ‫להצטרף ללימוד וחוויה בחג השבועות‬ ‫בעיר האבות חברון‬ ‫שיעורים‪ ,‬תפילות במערת המכפלה‪,‬‬ ‫סעודות חגיגיות‪ ,‬סיור בחברון‬ ‫הזדרזי להירשם והבטיחי מקומך‬ ‫מספר המקומות מוגבל‬ ‫דמי השתתפות‪ 40 :‬ש”ח‬ ‫התקשרי עכשיו‪ 052-8990322 :‬אורית‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫נוכחות קבועה‪ .‬קניות בחנויות‪ ,‬שיעורי מוזיקה‪,‬‬ ‫טיפול שיניים ‪ -‬אנא מחוץ לשעות הלימודים‪.‬‬ ‫נוכחות קבועה ומסודרת היא חוק חשוב בעל ערך‬ ‫חינוכי גדול‪.‬‬ ‫התנצלות על היעדרות‪ .‬אם הילד אינו מגיע‬ ‫לבית‪-‬הספר מפני שהוא חולה או אילוץ אחר‪,‬‬ ‫אנא להודיע על כך בטלפון או בדרך אחרת‪ .‬זה‬ ‫נימוס יסודי‪ ,‬וגם הוא מעודד את הילד לכבד את‬ ‫בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫ציוד תקין‪ .‬מחברות‪ ,‬ספרים ועטים הם כלים‬ ‫חיוניים‪ .‬דאגו שהילד לא ישכח אותם‪ .‬הם חיוניים‬ ‫לעבודה פוריה‪ .‬גם ארוחת בוקר כמובן‪.‬‬ ‫ביתכם הוא חלק מבית‪-‬הספר‪ .‬אנא בקשו יום‬ ‫יום מהילד לספר מה הוא למד‪ ,‬מה הוא שאל ומה‬ ‫הוא עשה בכיתה‪ .‬דאגו כמה שאפשר שגם בבית‬ ‫יתנהג על פי מה שלמד בבית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫עקבו אחרי הלימודים‪ .‬עיינו במחברות‪ ,‬בציונים‬ ‫ובהתקדמות‪ .‬אל תתנו לבעיות להצטבר‪ .‬אם יש‬ ‫איזה קושי‪ ,‬סייעו לפתור אותו מיד טרם יתפח‪.‬‬ ‫צרו קשר עם המורים‪ .‬הם ישמחו על שיתוף‬ ‫הפעולה‪.‬‬ ‫תרמו לבית‪-‬הספר‪ .‬זהו בית‪-‬הספר שלכם ולא‬ ‫גוף זר‪ .‬נסו לסייע‪ ,‬בכסף‪ ,‬בציוד‪ ,‬בעזרה‪ ,‬בתרומת‬ ‫זמן‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬במתן איזה שיעור בתחום‬ ‫עיסוקכם‪ .‬הביעו מחמאות למורים ולמנהל‬ ‫שטורחים ועמלים עבור ילדכם‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪14‬‬ ‫·‪ppp¢¤ª¸§©§¥·¸£°£‬‬ ‫האם בספירה יש ברכה או אין ברכה?‬ ‫הרב שמואל אליהו רב העיר צפת‬ ‫הגמרא בתענית (ח'‪ ,‬ע"ב) אומרת‪" :‬שאין‬ ‫הברכה מצויה לא בדבר השקול‪ ,‬ולא בדבר‬ ‫המדוד‪ ,‬ולא בדבר המנוי‪ ,‬אלא בדבר הסמוי‬ ‫מן העין"‪ .‬לכן אסור "למנות את ישראל"‬ ‫(רמב"ם תמידין ד')‪ ,‬שנאמר בהם‪" :‬ו ְ ָהי ָה ִמ ְסּפַר‬ ‫ְּבנ ֵי יִׂשְָראֵל ּכְחֹול ַהּי ָם ֲאׁשֶר ֹלא יִּמַד ו ְֹלא‬ ‫י ִ ָּספֵר"‪ .‬ודוד המלך‪ ,‬שמנה את ישראל‪ ,‬הביא‬ ‫מגיפה‪ .‬אם כן‪ ,‬למה בפרשת במדבר מונים‬ ‫את עם ישראל?‬ ‫השאלה מתעצמת כשקוראים את רש"י‪,‬‬ ‫שאומר‪" :‬מתוך חיבתן לפניו מונה אותם‬ ‫כל שעה‪ .‬כשיצאו ממצרים ‪ -‬מנאן‪.‬‬ ‫וכשנפלו בעגל ‪ -‬מנאן לידע מניין‬ ‫הנותרים‪ .‬כשבא להשרות שכינתו ‪61‬‬ ‫עליהן ‪ -‬מנאן‪ .‬באחד בניסן הוקם ‪3‬‬ ‫המשכן‪ ,‬ובאחד באייר מנאן"‪ .‬האם‬ ‫המניין הוא ברכה או קללה?‬ ‫התשובה ניתנה במפקד המשכן‪ ,‬שם‬ ‫לא היה בהם "נגף בפקוד אותם"‪ .‬כי כל אחד‬ ‫מהנספרים נתן "מחצית השקל" והתרומות‬ ‫כולם התלכדו לבניין המשכן‪" .‬ו ְ ָהי ָה ַה ִּמ ְׁשּכָן‬ ‫ֶאחָד"‪ .‬המשכן הפך את כל הפרטים ליחידה‬ ‫אחת‪ .‬וכשהם יחד‪ ,‬יש בהם ברכה "ּבְָרכ ֵנּו‬ ‫ָאבִינּו ּכֻּלָנּו ְּכ ֶאחָד"‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬ח"י ברכות של תפילת העמידה‬ ‫נאמרות בלשון רבים; וגם המתפלל‬ ‫על חולה מברך אותו בתוך‬ ‫שאר חולי ישראל; שהברכה‬ ‫באה מהכלל ולא מהפרט‪ .‬זהו‬ ‫מה שאמרה האישה השונמית‬ ‫לאלישע‪ :‬אל תבקש עליי רחמים‬ ‫בנפרד‪ ,‬התפלל עליי בתוך כל העם‪ ,‬כי בו‬ ‫הברכה‪ .‬שנאמר‪ּ" :‬בְתֹוְך ַעּמִי ָא ֹנכ ִי ֹי ָׁשבֶת"‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מדרשת אוריה‬ ‫בראשות הרב יהושע שפירא והרב ברוך סליי‬ ‫הבשורה‬ ‫לבנות הרוצות לשלב מדרשה עם התואר‬ ‫מדרשת אוריה מזמינה‬ ‫את ציבור הנשים והבנות‬ ‫לערב לימוד והכנה לחג השבועות‬ ‫עם רבני‪/‬יות המדרשה‪:‬‬ ‫‪rg.il‬‬ ‫סטודיו ולדמן‬ ‫טים‪,‬‬ ‫לשפירעורים‬ ‫געה‬ ‫ומפת להאתר‪:‬‬ ‫הכנסי ‪oria.o‬‬ ‫יום חמישי ב' בסיוון ‪ ,‬במדרשה ‪17:00‬‬ ‫ביהכ"נ רמת הדקלים ‪18:00‬‬ ‫רח' הרימון ‪ 1‬גבעת שמואל ‪19:15‬‬ ‫‪20:15‬‬ ‫‪21:30‬‬ ‫הרבנית תמה בר נתן‬ ‫הרבנית נעמי שפירא‬ ‫הרב ברוך סליי‬ ‫הרב ערן טמיר‬ ‫הרב יהושע שפירא‬ ‫מדרשה ייחודית בגוש דן אווירה משפחתית של חום‪ ,‬קירבה ולווי אישי ע"י הצוות ‪ 4‬ימי לימוד בשבוע!‬ ‫שבתות‪ ,‬ניגונים והתוועדויות‪ ,‬הכנה לחגים‪ ,‬טיולים וסיורים מעונות והסעות ללימודי המכללה והמדרשה גישה נוחה ‪ -‬סמוך לכביש גהה‬ ‫פרטים והרשמה ‪ -‬טל‪ 03-5326677 :‬נייד‪) midoria@neto.net.il 057-880-32-44 :‬מכללה ירושלים‪(1-800-202-226 :‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אלידע בר–שאול‬ ‫ויעקב הלך לדרכו‬ ‫'‪...‬אבא פושט את המעיל הארוך‪ ,‬שלבש דרך‬ ‫קבע בלכתו ברשות הרבים‪ ,‬מיישר את שרוול‬ ‫חולצתו ומעביר עליו את הסרט של מתנדבי‬ ‫"משמר העם"‪ ,‬מיטיבו ומהדקו למקומו‪ ,‬וכל‬ ‫הכנותיו ויציאתו למשימות הביטחון השוטף‬ ‫נעשות באותה דקדקנות של עשייתו הגדולה‬ ‫בקודש‪ .‬דריכות של מצווה נסוכה על פניו‪,‬‬ ‫מוכן ומזומן נושק למזוזה‪ ,‬פותח את דלת‬ ‫הבית וכבר צועד הוא ברחוב בדרכו אל היעד‪,‬‬ ‫וילדו נלווה אליו'‪.‬‬ ‫רבני ת"ת בני ציון‪ :‬במרכז יושב הרב משה פרוש‪ ,‬משמאלו הרב יוסף‬ ‫חיים מועלם ואחריו הרב יעקב ניאזוף‪ .‬עוד בתמונה‪ :‬הרב שהרבני‪,‬‬ ‫הרב ברדוגו‪ ,‬הרב בנימין גרג'י והרב שלמה סאלם‪ .‬צולם בתש"ו‪.‬‬ ‫רשמי הימים האחרונים שקדמו למותו הטרגי‬ ‫של האב‪ ,‬צרובים בזיכרונו של ר' מתתיהו‬ ‫ניאזוף ומסופרים בבהירות ובצבעים חיים גם‬ ‫‪ 60‬שנה אחרי‪.‬‬ ‫אייר תש"ח‪ ,‬ירושלים כולה נתונה בסכנה‪.‬‬ ‫הפגזות וצליפות האויב התרבו‪ ,‬ובשכונת‬ ‫הבוכרים כבשכונות הספר האחרות גבר החשש‬ ‫לניסיונות פריצה של הלגיון הירדני‪ .‬לעבודות‬ ‫הביצורים נדרשו ידיים רבות וגם ילדי השכונה‬ ‫נטלו חלק במערכה‪.‬‬ ‫'מתתיהו בן השבע וחצי‪ ,‬הולך עם אבא‬ ‫לרחוב אברהם תלמודי שבקצה השכונה ומצטרף‬ ‫לתושבים שנרתמו‪ ,‬פשוטי עם‪ ,‬סוחרים ונכבדים‪,‬‬ ‫אברכים וקשישים‪ ,‬שעמלו בסחיבת אבנים‪,‬‬ ‫גרוטאות ומה שבנמצא וערמו אותם לערימות‬ ‫לפי הנחיותיהם של אנשי "משמר העם"‪.‬‬ ‫בגמר חסימת הרחוב התפזרו הכל במהירות‬ ‫לבתיהם‪ .‬מתתיהו‪ ,‬הילד הגדול בבית‪ ,‬סח לאחיו‬ ‫הקטנים את קורותיו‪ ,‬האב רבי יעקב‪ ,‬פשט את‬ ‫סרט המתנדב‪ ,‬לבש את מעילו והזדרז לצאת‬ ‫לבית המדרש להמשך לימודו'‪.‬‬ ‫‪ 15‬שנים מלאו בתש"ח לעלייתו ארצה של‬ ‫רבי יעקב ניאזוף ‪ .1‬בסמרקנד שבבוכרה היה‬ ‫מעמודי התווך של הקהילה ושימש כשוחט‬ ‫מומחה‪ .‬מגיל צעיר נקשרה דרכו בעבודת האל‬ ‫בהנהגותיה של חסידות חב"ד‪ ,‬היה מטובי‬ ‫תלמידיו של שליח האדמו"ר‪ ,‬הרב שלמה לייב‬ ‫אליעזרוב‪ ,‬ולימד בתלמוד תורה שייסד רבו‪.‬‬ ‫משגמר אומר לעלות לארץ הקודש נסע‬ ‫לאדמו"ר הריי"צ וביקש ברכתו‪" .‬כשתדע את‬ ‫ספר 'התניא' בעל פה‪ ,‬תוכל‪ ,‬בעזרת ד'‪ ,‬לנסוע"‬ ‫אמר לו האדמו"ר‪ .‬שנתיים לאחר מכן‪ ,‬בתרצ"ג‪,‬‬ ‫כשידע לצטט את 'התניא' ישר והפוך וללמדו‬ ‫לפניי ולפנים זכה לעלות ארצה והתיישב עם‬ ‫משפחתו בירושלים ברחוב רבנו גרשום ‪24‬‬ ‫שבשכונת הבוכרים‪.‬‬ ‫בתלמוד תורה "בני ציון" התוודעו לסגולותיו‬ ‫וביקשוהו להצטרף לצוות המורים‪ .‬בשנותיו‬ ‫כמלמד‪ ,‬העמיד תלמידים הרבה בהם‪ ,‬הרה"ג‬ ‫הרב בן‪-‬ציון אבא שאול זצ"ל ויבדל"א רבי‬ ‫משה צדקה ‪ ,2‬הרב עזרא בצרי‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫את היסודות בלימוד‪ ,‬קריאה וכתיבה בלשון‬ ‫הקודש‪ ,‬אהבת תורה ויראת שמים‪ ,‬ינקו ממנו‪.‬‬ ‫בבית הכנסת "תפארת בחורים" דרש‬ ‫דרשותיו ונשא קולו כשליח ציבור‪ .‬בנעימות‬ ‫הליכותיו ואהבת ישראל העצומה שהייתה‬ ‫בו קרב רחוקים‪ ,‬ורבים ראו בו סמל ודוגמא‬ ‫לתלמיד‪-‬חכם אמיתי‪.‬‬ ‫בשעת בוקר של ראש חודש סיוון תש"ח‪,‬‬ ‫ימים ספורים לפני ההפוגה בקרבות‪ ,‬יצא רבי‬ ‫יעקב עם חתנו ‪ 3‬להשיג מצרכי מזון להחיות‬ ‫נפשות בני ביתו‪ .‬ההליכה נעשתה במהירות‬ ‫ודרך חצרות וקירות מגן‪ .‬בצומת הרחובות דוד‬ ‫ויואל‪ ,‬מול בית כנסת מוסאיוף‪ ,‬נקלעו לאש פגזי‬ ‫האויב ונהרגו במקום‪ .‬שעות רבות חלפו בטרם‬ ‫מותר היה להתקרב אל גופותיהם‪ .‬ההלוויה‬ ‫נערכה במגבלות דאז‪ ,‬בחופזה ובנוכחות דלה‪.‬‬ ‫ההרוגים נקברו על תנאי ובארונות בבית‬ ‫העלמין הארעי בשיח' באדר‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬כשהעבירוהו למנוחת עולמים‬ ‫להר המנוחות‪ ,‬נאסף קהל גדול לחלוק כבוד לאיש‬ ‫האלוקים‪ ,‬הצדיק רבי יעקב ניאזוף זצ"ל‪.‬‬ ‫הרב יעקב ניאזוף עם תלמידיו בתלמוד תורה "בני ציון"‬ ‫‪ 600‬אלף יהודים היו בארץ בתש"ח‪ .‬אחוז מהנ"ל נהרגו בקרבות כלומר ‪ 6,000‬נפשות יקרות‬ ‫ואהובות‪ .‬אתרים ואנדרטאות הוקמו לזכר לוחמים‪ ,‬חורשות וגנים ניטעו‪ ,‬ועל חלקם נכתבו‬ ‫ספרים‪ ,‬מחזות ושירים‪.‬‬ ‫רבי יעקב שייך לחלק השני‪ .‬לא נמנה הוא על חטיבה לוחמת‪ ,‬לא לבש מדים אך פעל וחי בקו‬ ‫החזית ונשא בעול עם בני עמו‪ .‬בן ‪ 50‬היה במותו והותיר ארבעה יתומים‪.‬‬ ‫אלמנתו לאה ‪,‬שמטֵה‪-‬לחמה נשבר‪ ,‬נאבקה בגבורה והמשיכה לחנכם בדרך הישר‪ .‬עשרים ושבע‬ ‫נכדיו ועשרות ניניו הנטועים ברחבי הארץ‪ ,‬ההולכים בדרכו ונוצרים את דמות דיוקנו‪ ,‬הם הם‬ ‫האנדרטאות החיות הנושאות ומנציחות את זכרו כיום‪.‬‬ ‫‪ .1‬היה ידוע גם כרבי יעקב זולפין על שם סבתו הצדקת זילפה‪ .2 .‬ראש ישיבת פורת יוסף‪ .3 .‬הרב יהודה נבון‪.‬‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫‪6‬‬ ‫(אוסף צילומי ק‪.‬וייס‪ ,‬ארכיון העיר ירושלים)‬ ‫נעמי וולפסון‬ ‫יועצת זוגית‬ ‫היו ברורים‬ ‫"אין תקשורת בינינו"‪ .‬זו אחת התלונות‬ ‫הנפוצות ביותר הנשמעת מפי זוגות‬ ‫המבקשים לשקם את הזוגיות שלהם‪ .‬אך‬ ‫האמת היא שאמירה זו נבובה וחסרת‬ ‫משמעות‪ .‬כי תקשורת יש בוודאי‪ .‬תמיד‪.‬‬ ‫כל זוג חווה תקשורת‪ .‬מילים מעליבות הן‬ ‫סוג של תקשורת‪ ,‬שתיקה רועמת היא סוג‬ ‫של תקשורת‪ ,‬וגם מילים טובות שנאמרו‬ ‫בציניות הן סוג של תקשורת‪ .‬לכן‪ ,‬השאלה‬ ‫אינה אם יש או אין תקשורת‪ ,‬אלא מה‬ ‫טיבה של אותה תקשורת‪ .‬יש לשאול מדוע‬ ‫התקשורת הקיימת יוצרת כעסים ותסכולים‬ ‫במקום הבנה וקירוב‪.‬‬ ‫כמה תנאים נדרשים כדי ליצור תקשורת‬ ‫בונה ומקרבת‪ .‬ברצוני להתייחס הפעם לנקודה‬ ‫אחת היוצרת "פנצ'רים" רבים בקשר‪ ,‬ואני‬ ‫מוצאת שחסרה כלפיה ההתייחסות הראויה‪.‬‬ ‫אני מתכוונת לתקשורת המבוססת על אמירות‬ ‫לא ברורות הניתנות לפרשנויות שונות‪ .‬אני‬ ‫מציעה לתת את מרב תשומת הלב לנושא זה‪.‬‬ ‫זו תופעה שכיחה ביותר‪ ,‬וחסרה המודעות‬ ‫להשלכות השליליות לסוג זה של תקשורת‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬האישה קוראת לבעלה‪" :‬האוכל‬ ‫מוכן‪ ,‬אתה בא לאכול?"‪" .‬עוד מעט"‪ ,‬נשמעת‬ ‫תגובתו‪ .‬לאחר חמש דקות‪ ,‬כשהאישה נוכחת‬ ‫לדעת שבעלה טרם הגיע‪ ,‬היא מתרגזת וקוראת‬ ‫לו שוב‪ ,‬הפעם בטון נרגן‪" :‬למה אתה לא בא?‬ ‫המרק מתקרר! לשם מה אני טורחת כל כך‬ ‫הרבה‪ "?...‬הבעל אינו מבין למה אשתו כועסת‪.‬‬ ‫תשובה כמו "עוד מעט" מאפשרת‬ ‫לנו להתחבא מתחת למילים‪ ,‬זה‬ ‫נוח לנקוט בשפה מעורפלת‪ ,‬כך‬ ‫תמיד נוכל להוכיח שצדקנו‬ ‫הוא ענה לה שיגיע "עוד מעט"‪ ,‬ומבחינתו‬ ‫זה נותן לו מרווח של לפחות עוד רבע שעה‪.‬‬ ‫במקום ליהנות מהארוחה המשותפת‪ ,‬יש‬ ‫מריבה והרבה תסכולים אצל שני בני הזוג‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬האישה מכריזה "המקרר ריק!"‪,‬‬ ‫והיא מתכוונת בכך שבעלה ילך לקנות את כל‬ ‫המוצרים החסרים‪ .‬אך הבעל אינו מבין כלום‬ ‫(או נוח לו שלא להבין)‪ .‬בערב‪ ,‬כשהאישה חוזרת‬ ‫הביתה מהעבודה ורוצה להכין חביתה ומגלה‬ ‫שאין ביצים‪ ,‬היא רותחת מכעס‪" .‬הרי אמרתי לך‬ ‫שתלך לקנות‪ "...‬והבעל לא מבין על מה אשתו‬ ‫מדברת‪ .‬שוב‪ ,‬מריבה‪ ,‬כעסים ותסכולים‪.‬‬ ‫‪www.panimbefanim.com‬‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫‪d¶£¶¡¸£§¸®d‬‬ ‫§¸¬¡¶·‪¢®£¬£¢¶£¸§®ª‬‬ ‫§§·‪ £‬‬ ‫¸‪j£¶¥¶¢k« ª‬‬ ‫¬‪n¸§¸¥²·¬¢¶§££n¦µ«£µ‬‬ ‫‪n«§¬d¶¢«°§·§¶·µ‬‬ ‫®§§‪¡£¬§ª¸§¸ ¶¡¢¢‬‬ ‫�‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫‪¸¶§©¢ª£‬‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫§·§‪¨§ª°i¢ª£¡ i¢ª§ ¶¢‬‬ ‫¶‪o¸£§¡£¯§n¸£®§´¶¸£®§¢ª¢´£‬‬ ‫‪¨ª·§·§¢´µª‬‬ ‫‪¥¥¥S¦S‬‬ ‫‪X¥¤¢‬‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫פעמים לא מעטות‪ ,‬זוגות אינם רבים‬ ‫על המהות של החיים‪ ,‬אלא על הדברים‬ ‫הפעוטים ביותר‪ .‬ולכן‪ ,‬ניתן גם למנוע אותם‬ ‫בקלות‪ .‬פשוט להיות ברורים‪.‬‬ ‫במקום בקשות או תשובות מעורפלות‪,‬‬ ‫נדייק במה שאנו רוצים לומר‪" :‬אני צריך‬ ‫לסיים משהו‪ ,‬אגיע בעוד רבע שעה"‪,‬‬ ‫"המקרר ריק‪ .‬היום אתה בבית‪ ,‬אתה‬ ‫מוכן לעשות את הקניות?"‬ ‫רובנו נוקטים‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬בשפה‬ ‫דו‪-‬משמעית‪ .‬לא בטעות ולא במקרה‪,‬‬ ‫אלא כי זה מאוד נוח‪ .‬השפה הדו‪-‬משמעית‬ ‫פוטרת אותנו מאחריות‪ .‬היא נוחה לנו כי היא‬ ‫מאפשרת לנו להתחבא מתחת למילים‪ .‬בנקיטת‬ ‫אמירות מעורפלות‪ ,‬נוכל תמיד להוכיח שאנחנו‬ ‫צודקים‪ .‬תשובה כמו "עוד מעט" מאפשרת לנו‬ ‫מגוון התנהגויות‪ .‬זאת אמירה שאינה מחייבת‪.‬‬ ‫בכל תחום ובכל נושא‪ ,‬מה שלא הוגדר בצורה‬ ‫מדויקת וחד‪-‬משמעית נתון לפרשנויות‪ ,‬וברור‬ ‫הדבר שכל אחד מבני הזוג יפרש את המציאות‬ ‫לפי מה שנוח לו‪ .‬אם כן‪ ,‬נכון הדבר שמצד אחד‬ ‫הדרך הזאת נוחה לנו מאוד‪ ,‬ברם כדאי להיות‬ ‫מודעים למחיר שאנו משלמים עליה‪ :‬מחיר של‬ ‫מריבות‪ ,‬של תקשורת קשה ואווירה עכורה‪.‬‬ ‫הדבר הקטן ביותר עלול להפוך למריבה ענקית‪,‬‬ ‫ורק בגלל שימוש במילים דו‪-‬משמעיות‪.‬‬ ‫מומלץ מאוד לעמוד מאחורי הדיבור שלנו‪,‬‬ ‫להיות ברורים ומדויקים‪ .‬אמנם זה דורש בגרות‬ ‫ואחריות‪ ,‬אך יוצר תקשורת של הבנה וקירוב‪.‬‬ ‫¡‪n¢¢£ ¢§·§£¬©o¯£§ ¸§§¥‬‬ ‫‪p¸£¥£¸²¸£§´²£«§¶¬£·£‬‬ ‫‪¸£¢£ ¸£§·§«§©§·¬¬·¶¡¬¢¸§§¶ £‬‬ ‫‪¡£¬§ªª·«§§¸®·¶¥ª«§¯§§ ¸¬£‬‬ ‫‪rwvoyuvzyuxnrwtoz{{rtyv¡£¡|«§¦¶²ª‬‬ ‫‪7‬‬ ‫דוד אביטל‬ ‫בקיץ תשל"ט אסף בחור צעיר בשם מתי דן‬ ‫כמה מחבריו לספסלי ישיבת 'מרכז הרב'‪ ,‬והציע‬ ‫להם להצטרף אליו לביקור קצר בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫החברים הסכימו‪ ,‬וכשהגיעו למקום משך אותם‬ ‫מתי אל לב הרובע המוסלמי‪ .‬כשנעמדה החבורה‬ ‫ברחוב מעלה חלדייה‪ ,‬מול בית מספר ‪ ,31‬הוא‬ ‫הפתיע אותם ובישר‪" :‬כאן אנחנו עושים את‬ ‫השבת"‪ .‬אחרי "כיבוש" הבית המוסלמי ואחרי‬ ‫שיצאו חבריו של דן מההלם ‪ -‬הבאת מזרונים‪,‬‬ ‫אוכל ואפילו ספר תורה היו עניין של מה‪-‬בכך‪.‬‬ ‫מה שהוגדר כ"ביקור קצר בעיר העתיקה"‬ ‫הפך בהמשך לציון דרך משמעותי לקראת‬ ‫רכישה וגאולה של מאות בתים במזרח העיר‪.‬‬ ‫הבית הספציפי הפך למקום מגורים קבוע של‬ ‫שלושים צעירים חדורי אידיאלים‪ ,‬וכל השאר‬ ‫היסטוריה‪ .‬מתי דן‪ ,‬הנחבא אל הכלים‪ ,‬הוא‬ ‫היום המנוע היעיל והשקט של עמותת 'עטרת‬ ‫כוהנים'‪ .‬הוא מכיר כל אבן‪ ,‬פינה ומשפחה‬ ‫ברובע המוסלמי בירושלים‪.‬‬ ‫להיכנס לקונצנזוס‬ ‫מאז ועד היום בנו‪ ,‬גאלו ורכשו העמותות‬ ‫השונות העוסקות ביישוב יהודי במזרח‬ ‫ירושלים עשרות רבות של יחידות דיור‪ ,‬ונכון‬ ‫להיום ניתן למצוא משפחות יהודיות בלב‬ ‫שכונות וכפרים כמו ג'אבל מוכבר‪ ,‬אבו תור‪,‬‬ ‫סילוואן‪ ,‬הרובע המוסלמי‪ ,‬ראס אל‪-‬עמוד‪ ,‬אבו‬ ‫דיס‪ ,‬בית חנינא‪ ,‬ויש גם שמות יהודיים ‪ -‬עיר‬ ‫דוד והר הזיתים‪.‬‬ ‫באלע"ד ובעטרת כוהנים מודעים גם‬ ‫למלחמה על דעת הקהל‪ ,‬ומארגנים ביקורים‬ ‫ופעילויות תיירות שונות בחלק מהמקומות‪.‬‬ ‫ימי התרבות שמקיים שם צה"ל לחייליו‪ ,‬וסיור‬ ‫שערכו באחד האתרים ראשי כנס הרצליה‬ ‫היוקרתי‪ ,‬הפילו אצלם את האסימון‪ :‬נכנסנו‬ ‫לקונצנזוס‪ .‬ככה זה כשראש הממשלה לשעבר‬ ‫אריאל שרון הוא אחד מבעלי הבתים שנגאלו‬ ‫בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫'עטרת כוהנים' הציעה כ‪4,000-‬‬ ‫דולר למ"ר עבור בניין מט‪-‬לנפול ‪-‬‬ ‫פי ‪ 2‬משווי הנכס‪ .‬לאחר שנתקלו‬ ‫בסירוב‪ ,‬הכפילו ההצעה ל‪.8,000-‬‬ ‫גוף מוסלמי הציע ‪ 9,000‬דולר‪.‬‬ ‫ומשלחת מטעם הוותיקן עיגלה‬ ‫ל‪ 10,000-‬דולר למטר!‬ ‫אריה קינג‪ ,‬שייסד לאחרונה את 'הקרן‬ ‫לאדמות ישראל'‪ ,‬מספר על שלוש שיטות‬ ‫‪8‬‬ ‫מלחמה‬ ‫שעת לילה מאוחרת‪ ,‬כולם הלכו לישון מזמן‪ .‬שלושה טורים של מ‬ ‫שמוינו בקפידה למשימה‪ ,‬פוסעים בחשיכה לעבר היעד ‪ -‬שבעה‬ ‫למרגלות העיר העתיקה‪ ,‬בתים שנקנו בכסף מלא‪ .‬הצועדים מפלס‬ ‫קובעים מזוזה ומתארגנים לשנת לילה‪ ,‬לא לפני שיברכו בגרון חנוק‪:‬‬ ‫יופתעו הדיירים הערבים לגלות את השכנים החדשים‪ ,‬ואלו האחרונ‬ ‫ואכלוס שעבר בהצלחה‪ .‬ושבו בנים לגבולם‬ ‫הפעולה העיקריות‪ :‬רכישה‪ ,‬בנייה ואיתור‬ ‫נכסי יהודים מתקופות קדומות‪" .‬המטרה שלנו‬ ‫היא לעודד ולטפח את מצוות גאולת הארץ"‪,‬‬ ‫הוא אומר‪" ,‬אנחנו שמים דגש על הערים‬ ‫המעורבות כמו יפו ועכו‪ ,‬על הנגב‪ ,‬הגליל‬ ‫והגולן ועל מזרח ירושלים"‪ .‬קינג‪ ,‬מקורבו‬ ‫ואיש סודו של איש העסקים האמריקני ארווין‬ ‫מוסקוביץ'‪ ,‬מנסה‪ ,‬עם אנשיו‪ ,‬לאתר תושבים‬ ‫מוסלמים "חלשים" כלכלית ואידיאולוגית‪,‬‬ ‫ומציע להם למכור את נכסיהם לקרן‪ .‬התשלום‬ ‫ניתן בדרך כלל במזומן‪ ,‬בעזרת תורמים‬ ‫יהודיים מהעולם‪ ,‬ולרוב מדובר בסכום גבוה‬ ‫יותר מערך הבית‪ .‬המוכר‪ ,‬שנחשב בין חבריו‬ ‫לבוגד‪ ,‬בוחר בדרך כלל לברוח לחו"ל ולהתחיל‬ ‫חיים חדשים‪ .‬שיטה נוספת היא איתור‬ ‫קרקעות ומבנים יהודיים בלב אזורים ערביים‪,‬‬ ‫וגאולתם באמצעים משפטיים‪ .‬בנוסף נבנות‬ ‫גם שכונות חדשות באזורים אלו‪ ,‬כמו מעלה‬ ‫הזיתים‪ ,‬שממשיכה להתפתח בהר הזיתים‪.‬‬ ‫לשאלתנו מדוע יש צורך בקרן 'חדשה' אם‬ ‫יש הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬האמונה על התחום‬ ‫הזה של גאולת קרקעות‪ ,‬אומר קינג שקק"ל אכן‬ ‫אמורה לעשות בעצמה את העבודה‪ ,‬אך למעשה‬ ‫היא "משקיפה מן הצד"‪ .‬לדבריו‪ ,‬בקק"ל לא‬ ‫עושים דבר במקרה הטוב‪ ,‬או במקרה הפחות‬ ‫טוב ‪ -‬מוכרים קרקעות לערבים‪ ,‬בעקבות תיקון‬ ‫בחוק המאפשר זאת‪" .‬אנחנו מנסים לשנות‬ ‫את המצב הזה‪ ,‬שגורם לכך שיחסי הכוחות‬ ‫לא שווים‪ ,‬או לפחות להסיט את התרומות של‬ ‫הקרן הקיימת אלינו"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫מי שייהוד ירושלים נשמע לו כמו משימה‬ ‫קלה ששכרה בצדה ‪ -‬נוף אל ההרודיון מדרום‬ ‫ואל הר הבית מצפון ‪ -‬יתאכזב ודאי לשמוע‬ ‫שגם על אידיאלים צריכים לשלם‪ .‬שכר הדירה‬ ‫יחסית גבוה‪ ,‬גם במונחים ירושלמיים; חיי‬ ‫היומיום‪ ,‬בחלק מהמקומות‪ ,‬מתנהלים פחות או‬ ‫התמונה באדיבות עמותת 'עטרת כהנים' הפועלת כבר ‪ 30‬שנה לייהוד העיר“‬ ‫נפט ערבי ‪ -‬אדמה יהודית‬ ‫בחודשים האחרונים מתייצבים מול העמותות‬ ‫היהודיות מיליארדרים מהמפרץ הפרסי וגופים‬ ‫נוצריים עשירים‪ ,‬והם מציעים עבור כל נכס‬ ‫סכום כפול ולעתים אף משולש מזה שמסוגלים‬ ‫היהודים לשלם‪ .‬תורמים נוספים הם תושבים‬ ‫עשירים בערים הפלשתיניות‪ ,‬כמו המיליונר‬ ‫מוניב אלמצרי משכם‪ ,‬קרנות אסלאמיות‪ ,‬בנקים‬ ‫ערביים וגם עמותות הקשורות לחמאס‪ .‬ערבי‬ ‫ישראלי שמבקש היום לקנות דירה בירושלים‬ ‫זוכה למענקים‪ ,‬להלוואות ולמשכנתא בתנאים‬ ‫אטרקטיביים‪ .‬כך נרכשו לאחרונה קרוב לעשרים‬ ‫דירות בעיר העתיקה‪ ,‬במחירים שהנדבנים‬ ‫היהודיים לא יכלו לעמוד בהם‪.‬‬ ‫בנוסף רכשו הערבים חלקות קרקע גדולות‪,‬‬ ‫בנות עשרות דונמים‪ ,‬ברחבי העיר‪ ,‬לרבות‬ ‫בחלקה המערבי‪ .‬התעניינות ערה נרשמת גם‬ ‫בשכונות יהודיות מובהקות כמו רחביה‪ ,‬ארמון‬ ‫הנציב‪ ,‬הגבעה הצרפתית ועמק רפאים‪ ,‬ובדרום‬ ‫ירושלים כבר מתוכננת בנייתה של שכונה‬ ‫פלשתינית חדשה‪ .‬בין המסייעים בעקיפין לצד‬ ‫הפלשתיני ניתן למנות גם את טורקיה‪' ,‬ידידה'‬ ‫ותיקה של ישראל‪ .‬היא מונעת מעמותות‬ ‫יהודיות גישה לארכיון רישום הקרקעות‬ ‫העות'מאני‪ ,‬ואלה אינן יכולות להוכיח בעלות‬ ‫יהודית על בתים או קרקעות באזור‪.‬‬ ‫באחד המקרים המפורסמים‪ ,‬הציעה 'עטרת‬ ‫כוהנים'‪ ,‬לפני שלושה חודשים‪ ,‬כ‪ 4,000-‬דולר‬ ‫לכל מטר רבוע עבור בניין רעוע ומט לנפול‬ ‫באזור שער שכם ‪ -‬פי שניים מערך השוק של‬ ‫הנכס‪ .‬לאחר שנתקלו בסירוב‪ ,‬הם הכפילו שוב‬ ‫את ההצעה והעמידו אותה על ‪ 8,000‬דולר למ"ר‪.‬‬ ‫בעוד בעל הבית מהסס‪ ,‬הציע לו גוף מוסלמי‬ ‫הקשור לבית המלוכה הסעודי סכום גבוה עוד‬ ‫יותר ‪ 9,000 -‬דולר למ"ר‪ ,‬ומשלחת נציגות‬ ‫נוצרית הקשורה לוותיקן עיגלה מיד ל‪.10,000-‬‬ ‫קרה‬ ‫מתנדבים‪ ,‬יוצאי יחידות מובחרות‬ ‫ה בתים במעבה כפר ערבי השוכן‬ ‫סים את דרכם‪ ,‬ומגיעים ליעדם‪ .‬הם‬ ‫‪" :‬ברוך מציב גבול אלמנה"‪ .‬בבוקר‬ ‫נים יציינו בסיפוק עוד מבצע גאולה‬ ‫יותר תחת מצור; וכל קפיצה למכולת לשקית‬ ‫חלב צריכה להיות מלווה בתיאום ביטחוני‪.‬‬ ‫אחת מהתושבות בסילוואן מספרת על דירה‬ ‫אחת בבניין שמשמשת כגן משחקים לילדים‬ ‫ועל ימים בהם היא לא יוצאת מהבית‪" .‬בשביל‬ ‫האידיאלים צריך להקריב"‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬ ‫"לאף אחד פה אין תלונות"‪ .‬במקומות בהם‬ ‫מספר היהודים גדול יותר‪ ,‬גם איכות החיים‬ ‫משתדרגת‪ ,‬וכמו בכל יישוב ניתן למצוא בהם‬ ‫מועדון משחקים לילדים‪ ,‬גן שעשועים‪ ,‬בית‪-‬‬ ‫כנסת‪ ,‬כולל אברכים‪ ,‬פעוטון ואפילו תקנים‬ ‫לבנות שירות‪ .‬אבי טקסלר‪ ,‬שגר במשך חצי‬ ‫שנה עם קבוצת רווקים בכפר ג'אבל מוכבר‪,‬‬ ‫מספר על חיי שיגרה נורמליים ואפילו יחסי‬ ‫שכנות סבירים עם הערבים‪" .‬ברור לנו שגם‬ ‫הם מבינים שלא באנו לכאן כדי להיות נחמדים‬ ‫אליהם‪ ,‬אבל בסך הכל אנחנו מודעים למצב‪,‬‬ ‫וברוך ה' לא היו אירועים חריגים"‪.‬‬ ‫המכון התורני‬ ‫עציון‬ ‫אור‬ ‫ע"ש ר' יצחק‬ ‫וגב' חנה סטרולוביץ'‬ ‫להזמנות∫‬ ‫≤≤∏≤∞‪∞∏≠∏µ‬‬ ‫‪∞µ≤≠¥∑∂∑±∏¥‬‬ ‫‪machon@oretzion.com‬‬ ‫"גם על אידיאלים צריכים לשלם‪,‬‬ ‫שכר הדירה יחסית גבוה גם במונחים‬ ‫ירושלמים‪ ,‬חיי היום‪-‬יום מתנהלים‬ ‫תחת אבטחה וקפיצה למכולת‬ ‫לשקית חלב צריכה‪ ,‬לעיתים‪ ,‬להיות‬ ‫מלווה בתיאום בטחוני"‪.‬‬ ‫בעמותות מסבירים כי מדובר גם במרוץ נגד‬ ‫השעון‪ .‬הפלשתינים שגרים סביב ירושלים‬ ‫חוששים מהשלמת גדר ההפרדה שתשאיר‬ ‫אותם "בחוץ"‪ ,‬ולכן הם עושים כל מה‬ ‫שביכולתם כדי להמשיך את הזליגה פנימה‪.‬‬ ‫חלקם‪ ,‬אזרחים ישראלים‪ ,‬פשוט רוכשים דירות‬ ‫בתוך העיר‪ .‬אחרים‪ ,‬שאינם נושאים תעודת‬ ‫זהות כחולה‪ ,‬מתחתנים עם צעירות ישראליות‪,‬‬ ‫שפת אמת‬ ‫תהלים‬ ‫נקנה במליונים‪ .‬ביתו של אריאל שרון ברובע המוסלמי‬ ‫הר הבית אוטוטו בידינו‬ ‫קריאתו של מוטה גור "תלמיד כאן קודקוד‪:‬‬ ‫הר הבית בידינו" עשויה לקבל ביטוי ממשי‬ ‫בשטח ולהיות אחוזה במציאות‪ ,‬גם כשמפתחות‬ ‫מקום המקדש בכיסם של שלטונות הוואקף‪,‬‬ ‫אבל קל זה כבר לא יהיה‪' .‬משחררי ירושלים'‬ ‫יש גם היום‪ ,‬ולא‪ ,‬אין להם כומתות אדומות‪.‬‬ ‫עמותות כמו 'אלע"ד' (ראשי תיבות של ‪ -‬אל‬ ‫עיר דוד)‪' ,‬עטרת כוהנים' ו'הקרן לאדמות‬ ‫ישראל' רוכשות אדמות ובתים בעיר העתיקה‬ ‫ובמזרח העיר‪.‬‬ ‫אחרי ‪ 30‬שנות פעילות‪ ,‬ניתן לומר בוודאות‬ ‫שהן מצליחות לחזק משמעותית את האחיזה‬ ‫היהודית סביב הר הבית‪ ,‬לסכל את 'תוכנית‬ ‫המסדרון' שנועדה ליצור רצף ערבי בין יריחו‬ ‫להר הבית בואכה בית‪-‬לחם וחברון‪ ,‬ואפילו‬ ‫לקבוע עובדות בשטח שיסכלו בעתיד כל‬ ‫ניסיון לחלק את העיר‪ .‬דא עקא‪ ,‬מול ארווין‬ ‫מוסקוביץ' ושותפיו‪ ,‬עומדים עכשיו אילי הון‬ ‫נוצרים ומוסלמים‪ .‬ובמלחמה‪ ,‬כמו במלחמה‪ ,‬גם‬ ‫לצד השני יש נשק מתוחכם משלו‪ .‬ובמקרה זה‬ ‫אפשר להניח את הרובים ולהוציא את השטרות‬ ‫מהכיס‪ ,‬או לחילופין את הנפט מהחבית‪.‬‬ ‫אורות התורה‬ ‫באותיות מרובעות תוך‬ ‫ציון מקורות¨ פתיחת‬ ‫ראשי תיבות ומפתוח‬ ‫מלא‪ Æ‬עם פירוש עץ‬ ‫הדעת טוב לר‪ ß‬חיים‬ ‫ויטל ופירוש השפת‬ ‫אמת‬ ‫∂‪¥‬‬ ‫ערביות או יהודיות‪ ,‬וזוכים באזרחות‪.‬‬ ‫בנוסף מבקשים הערבים ליצור מסדרון‬ ‫יבשתי צר בין אזור יריחו להר הבית‪ ,‬דרך‬ ‫סילוואן וראס אל‪-‬עמוד ‪ -‬תוכנית שעלתה‬ ‫לדיון לא אחת במסגרת מגעים רשמיים ובלתי‬ ‫רשמיים בין ישראל לפלשתינים‪ .‬המטרה היא‬ ‫לאפשר לעולי רגל מוסלמים‪ ,‬ובהם מלכי ירדן‬ ‫וסעודיה‪ ,‬להגיע למסגד אל‪-‬אקצא מבלי לעבור‬ ‫בדרך בשטחים שבריבונות ישראלית‪ .‬מנגד‬ ‫חוששים המתיישבים היהודים גם מהפיכתו‬ ‫של כביש ירושלים ים המלח לתואם כביש ואדי‬ ‫ערה‪ ,‬כשהאוכלוסייה הפלשתינית "תסגור"‬ ‫עליו מכל הכיוונים‪.‬‬ ‫�‬ ‫אמה של מלכות‬ ‫אורות התורה בהדפסה‬ ‫חדשה ומנוקדת‪ Æ‬מאת מרן‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן‬ ‫קוק זצ‪¢‬ל על ערך התורה‬ ‫והדרכת לימוד התורה‪Æ‬‬ ‫הדפסה חדשה‬ ‫ומנוקדת‬ ‫‪¥¥‬‬ ‫�‬ ‫ספרו של הרב‬ ‫יהושע בכרך ז‪¢‬ל‬ ‫על מגילת רות‬ ‫‪¥¥‬‬ ‫�‬ ‫‪9‬‬ ‫הרב אילן צפורי‬ ‫ראש תנועת תורה אחרי צבא‬ ‫קין והבל מתאחדים בירושלים‬ ‫הכל מתחיל באדם הראשון‪ ,‬עם שאלה‬ ‫שאולי נראית נועזת לשאול‪ :‬מה ראה‬ ‫האדם הראשון לקרוא לבנו "הבל"? "למה‬ ‫קרא אדם לבנו הראשון קין‪ ,‬לאמר 'קניתי‬ ‫איש את ד''‪ ,‬ולבן השני קרא שם רע‪ ,‬והוא‬ ‫הבל"? כך שאל התולדות יצחק (בראשית‬ ‫ד'‪ ,‬כ')‪ ,‬והשיב שאכן מדובר בטעות‪.‬‬ ‫האדם הראשון סבר שאי אפשר‬ ‫לאחד את עבודת ד' עם העיסוק בהבלי‬ ‫העולם הנצרכים לקיום‪ .‬הוא רצה שהבן‬ ‫הראשון יהיה עובד ד' והבן השני יעסוק‬ ‫בענייני הבלו של עולם‪ ,‬כדי לקיים את‬ ‫המין האנושי‪.‬‬ ‫סברתו הייתה שהעיסוק בקיום יוליד בהכרח‬ ‫את החטא‪ .‬הרי כדי להיות ממשי חייב האדם‬ ‫לעסוק בשלוש פעולות גשמיות שיכולות‬ ‫להיהפך למשחיתות‪ :‬אכילה‪ ,‬כבוד‪ ,‬זיווג‪.‬‬ ‫האכילה עניינה לכלות חלק מן העולם לטובת‬ ‫קיום ה"אני"‪ .‬הכבוד עניינו להעלות את ה"אני"‬ ‫מעל לנמיכות העולם המגושם‪ .‬הזיווג עניינו‬ ‫לנצח את הזמן ולהמשיך את ה"אני" לעד‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫כדי לחיות‪ ,‬חייבים לפעול בשלושת התחומים‬ ‫הללו‪ .‬אך כאן הסכנה‪ :‬רצון האכילה יכול להוביל‬ ‫לגניבה‪ ,‬השחתה‪ ,‬כליון היש‪ .‬רצון הכבוד יכול‬ ‫להוביל לגאווה‪ ,‬השפלה‪ ,‬רמיסה‪ ,‬רצח‪ .‬רצון‬ ‫הזיווג יכול להיהפך לזימה‪ ,‬זנות ועריות‪.‬‬ ‫האדם הראשון חשב שאחד מבניו חייב‬ ‫לעסוק אך ורק בקודש‪ ,‬כדי להבטיח את‬ ‫הופעתו בעולם‪ .‬לכן הוא קבע שקין יעסוק‬ ‫בקודש בלבד‪ ,‬והבל ידאג לקיומו‪ .‬הוא הפריד‬ ‫בין הקודש והעוז‪ .‬התיקון הוא לחברם שוב‪.‬‬ ‫הכלי המתקן‪ ...‬ירושלים‪.‬‬ ‫ירושלים היא המאחדת בין הקודש והעוז‪.‬‬ ‫היכולת להיבדל מנמיכות העולם‬ ‫הזה ויחד עם זה לממש את‬ ‫האידאלים בתוך המציאות ‪ -‬זה‬ ‫המגנון שמאפשר לחיות במלוא‬ ‫מובן המילה‬ ‫הקדושה היא היכולת להיבדל מכל נמיכות‬ ‫העולם על‪-‬ידי דבקות בקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‬ ‫(עיין בעין אי"ה שבת א' פ"ב פס' ט"ו)‪ .‬מאידך גיסא‪,‬‬ ‫העוז הוא הכוח שמצליח להביא את כל‬ ‫האידיאלים העליונים לידי ממשות בתוך העולם‬ ‫והמציאות החומרית (עיין עולת ראי"ה א' עמ' כ"ח)‪.‬‬ ‫בהתאחדם‪ ,‬שני הכוחות הללו מהווים מנגנון‬ ‫המאפשר לאדם לחיות‪ ,‬במלוא מובן המילה‪.‬‬ ‫איך זה קשור לירושלים? מלמדנו הרב זצ"ל‪,‬‬ ‫ש"שתי מתנות טובות נשתלמו לנו במלואן‬ ‫מירושלים‪ .‬עיר מקדש מלך ‪ -‬גאון הקודש‬ ‫וגבורת החיל" (מאמרי הראי"ה עמ' ‪ .)299‬ירושלים‬ ‫היא נקודת ההשקה של הקודש עם העוז‪,‬‬ ‫עיר בה המקדש (הקודש) והמלכות (העוז)‬ ‫מתחברים‪ ,‬וממנה האומה הישראלית‬ ‫יונקת את יכולתה לשלב את השניים‬ ‫ולחיות את חייה האמיתיים‪ .‬הרב‬ ‫ממשיך (שם) ואומר שמאז שחרבה העיר‪,‬‬ ‫"נדבקו בנו טומאת כפירת אלוקים תחת‬ ‫גאון הקודש‪ ,‬וכשלנות ומורך לבב תחת‬ ‫גבורת החיל"‪.‬‬ ‫אך בחסדי הבורא‪ ,‬הגאולה שהחלה‬ ‫להראות את פעמיה גרמה לכך שירושלים‬ ‫החלה להתעורר באומה‪ .‬בתחילת‬ ‫תחייתה‪ ,‬ירושלים עדיין אינה "כעיר‬ ‫שחוברה לה יחדיו" ‪ -‬שני כוחותיה‬ ‫עדיין לא הצליחו להתאחד‪ .‬בתהליך גאולתה‪,‬‬ ‫פיתחה האומה כוחות נפרדים הפועלים כל‬ ‫אחד בנפרד לתקן את עיוותי הגלות‪ .‬בתחילת‬ ‫היישוב באו יהודים שחייהם היו מסורים‬ ‫לקודש‪ ,‬אך לא פיתחו די עוז; ואילו בתחייה‬ ‫החדשה באו יהודים שהזניחו את הקודש‪ ,‬אך‬ ‫חידשו מדרגות עילאיות של עוז‪.‬‬ ‫ירושלים קמה לתחייה‪ ,‬היא נבנית בארץ‬ ‫וחיה בלבבות‪ ,‬והיא זו שתעמיד כל יהודי על‬ ‫שתי רגליו ותזקוף את קומתו‪ ,‬כפי שכותב שם‬ ‫הרב‪" :‬ורוח התחייה‪ ,‬בהגיעו בשערי ירושלים‪,‬‬ ‫כבר יידע את אשר לו‪ ,‬הוא יכיר שכבר הגיע‬ ‫לו התור לעמוד על רגליו הכן‪ .‬הגיעה השעה‬ ‫לנער מעליו בבת אחת את שכחת ד' ואת‬ ‫הרשלנות גם יחד‪ ,‬ולשוב לקבל את שתי‬ ‫המתנות הטובות משולבות יחד‪ :‬הקודש‬ ‫והגבורה בחוברת גאון הקודש וגבורת החיל"‪.‬‬ ‫וכך נסגור את המעגל ונתקן את טעותו של‬ ‫האדם הראשון‪ ,‬אבי האנושות‪ ,‬שעפרו נלקח‬ ‫ממקום המזבח בירושלים (אליהו זוטא פרשה ב')‪,‬‬ ‫ורוחו מיועדת לאחד את הקודש והעוז‪.‬‬ ‫·‪˙„ÁÂÈÓ ÌÈÒÁÈ ˙Î¯ÚÓ ∫„Á‡ ËÙ˘Ó‬‬ ‫‪ÂÊ „Â‡Ó ˙ÂÂ˘ ¨˙Â¯·Á È˙˘ ÔÈ· ˙Ó˜¯‰‬‬ ‫‪Æ˙„Â „ÂÓÈÏ Ï˘ ÌÏÂÚ· ¨ÂÊÓ‬‬ ‫‪‰·È˙Î ¨˙Ó¯ÂÊÂ ‰¯È˘Ú ˙È¯·Ú ∫ÔÂ‚Ò‬‬ ‫‪Æ˙˘·ÂÎÂ ˙˜ÈÂ„Ó‬‬ ‫·‪‰È˙Â¯Â˜ È¯˙ÒÓ Ï‡ ÚÒÓ ∫„Á‡ ËÙ˘Ó‬‬ ‫˘‪Æ‰ÈÈ˘‰ ÌÏÂÚ‰ ˙ÓÁÏÓ· ˙Á‡ ‰ÁÙ˘Ó Ï‬‬ ‫‪Æ¢ÒÓÈÈË ˜¯ÂÈ ÂÈ¢‰ Ï˘ ‰˘‰ ¯ÙÒ‬‬ ‫‪¨‰ÓˆÂÚ ‡ÏÓ ¨ÒÚÎ ‡ÏÓ ¨ÍÂ¯ ‡ÏÓ ∫ÔÂ‚Ò‬‬ ‫‪˙Â¯ÙÒ Ï˘ ‰ÈÙ ¨˙»˘Ï·Â ÔÈ¯Â˙ÒÓ‬‬ ‫„‪Æ·ÏÏ ˙Ú‚Â ˙È¯ËÓÂ˜Â‬‬ ‫‪ÈÎÂ„· ¯ÙÒ‰ ÚÂ·˘· ‚È˘‰Ï Ô˙È‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪˘Â‬‬ ‫‪¯ÂÊ‬‬ ‫‚‬ ‫·‪‰Ú·¯‡ ÏÚ ˜˙¯Ó ¯ÂÙÈÒ ∫„Á‡ ËÙ˘Ó‬‬ ‫„‪¨‰ÙÂ¯È‡· ‰¯ÈÈÚ‰ ÔÓ ¨˙È„Â‰È ‰ÁÙ˘Ó· ˙Â¯Â‬‬ ‫„¯‪‰˙Â·ÈÏÚ „ÚÂ ¨ÌÏÂÚ ˙ÂÓÁÏÓ È˙˘ Í‬‬ ‫‪ÆÌÈÏ˘Â¯È ÈÏÂ˘· ‰¯·ÚÓ Ï˘ ‰˙¯‡Ù˙Â‬‬ ‫‪·Â˙Î ¨ÌÚÙ Ï˘ ˙ÂÁÂÁÈÂ ÌÒ˜ ‡ÏÓ ∫ÔÂ‚Ò‬‬ ‫·‪Æ˙˘‚¯ÓÂ ‰¯È˘Ú ¨‰‡ÏÓ ¨‰ÈÈÙ‰ÙÈ ˙È¯·Ú‬‬ ‫·‪¯ÂÙÈÒ ∫ËÏ‡˜ ¯ÙÒÂ ¯ÎÓ ·¯ ∫„Á‡ ËÙ˘Ó‬‬ ‫‪Ï‡¯˘È ı¯‡Ï Â˙ÈÈÏÚÂ ‰‡Â˘· Â˙Â„¯˘È‰‬‬ ‫˘‪ÆÂÈÙÓ ¯ÙÂÒÓ ‡Â‰˘ ÈÙÎ ¨˘¯ÂÎ ·ÏÎ‰ Ï‬‬ ‫‪ÆÈÊÂ‡ÂË¯ÈÂ ¨‡È¯˜ ¨È¯Â˜Ó ∫ÔÂ‚Ò‬‬ ‫·¯‪ı¯‡‰ È·Á‬‬ ‫‪¯ÂÓ‬‬ ‫‪≤∞∞∏ ¯ÙÒ‰ ÚÂ·˘Ï ÌÈÎ¯ÂÚ ˙ÂˆÏÓ‰‬‬ ‫‪www.ybook.co.il ∞≥≠∑∂∏≥≥≥≥ ∫˙ÂÚ˘ ≤¥ ˙ÂÓÊ‰Ï‬‬ ‫עשייה נשית‬ ‫ירושלמית‬ ‫ראיון עם רבקה קצוף‪ ,‬מתיישבת ב'אבו‪-‬דיס'‬ ‫רבקה (‪ )24‬נשואה לאהרון ואמא‬ ‫לשירת‪-‬הודיה ושרה‪-‬ענווה‪,‬‬ ‫בחרה ליישב את ירושלים‪ .‬היא‬ ‫ובעלה התגוררו בדירות לא‬ ‫דירות ברובע המוסלמי‪ ,‬ועכשיו‬ ‫הם גרים בשכונת קדמת ציון‬ ‫באבו דיס‪ .‬ניסינו לעמוד על‬ ‫הקשיים והפחד‪ ,‬ומצאנו קדושה‬ ‫של 'עיר עוטפת אור'‬ ‫יום עיון לנשים נשואות בנושא‪:‬‬ ‫דרושים‬ ‫שליחים‬ ‫עדיפות�לתושבי�המק‬ ‫קדושה ושמחה בקשר הזוגי‬ ‫יום שלישי‪ ,‬אסרו חג שבועות‪ ,‬ז' בסיון‬ ‫במכון "בניין שלם"‪ ,‬הרובע היהודי‪ ,‬ירושלים‬ ‫הנחה לנרשמות מראש מספר המקומות מוגבל‬ ‫לפירוט תכני היום ולהרשמה מראש‪:‬‬ ‫‪02-6271525‬‬ ‫או‬ ‫‪052-6070373‬‬ ‫‪11‬‬ ‫המשך בעמוד ‪12‬‬ ‫לפני ארבע שנים וחצי‪ ,‬מיד אחרי החתונה‪ ,‬הגיעו‬ ‫אהרון ורבקה לתחנה הראשונה ברובע המוסלמי‪.‬‬ ‫הדירה הייתה שייכת ליהודים‪ ,‬אך בפועל התגוררה‬ ‫שם ערבייה זקנה שלא הסכימה לעזוב‪ .‬הדרך החוקית‬ ‫של משפטים וצווים לא עזרה‪ ,‬עד שלבסוף‪ ,‬בחג‬ ‫הפסח‪ ,‬עם "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך"‪,‬‬ ‫הטיפו יין מהכוס על ביתה של הזקנה‪ .‬לאחר חצי‬ ‫שנה‪ ,‬האישה נפטרה‪ ,‬ורבקה ובעלה נכנסו לבית‪.‬‬ ‫טוב‪' ,‬בית' זו לא בדיוק ההגדרה‪ 15 .‬מטרים‬ ‫מרובעים בצורה של כיפה עם קירות מתקלפים‪ .‬אם‬ ‫רצו לעמוד בדירה הקטנטונת‪ ,‬אפשר היה רק במרכז‬ ‫החדר‪ .‬הכל בחדר אחד‪ :‬מטבח‪ ,‬סלון עם ספה שנפתחת‬ ‫בלילה למיטה‪ .‬בני הזוג קצוף גרו שם ‪ 9‬חודשים‪.‬‬ ‫אחרי שהייה קצרה ברובע היהודי‪ ,‬עברו בני הזוג‬ ‫ל'בית ראובן'‪ ,‬שנמצא אף הוא ברובע המוסלמי‪.‬‬ ‫בדירה הזו‪ ,‬שהייתה מרווחת יותר‪ ,‬נפרשה באורח‬ ‫קבע על התקרה יריעת ניילון ענקית‪" .‬הסיד היה‬ ‫יורד מהקירות והתקרה‪ ,‬וכדי שכל המצעים הכלים‬ ‫והמשחקים של בתנו הקטנה לא יתמלאו בסיד‬ ‫מלוח ושומני‪ ,‬כיסינו את התקרה‪ .‬למרות זאת היינו‬ ‫מטאטאים ארגזי חול כל יום"‪.‬‬ ‫כבר כאן אנחנו עוצרים את רבקה לשאול למה היא‬ ‫עושה לעצמה את זה‪" .‬האמת היא שהרעיונות הם‬ ‫של בעלי‪ ,‬ואני מקבלת אותם ברצון"‪ ,‬היא משיבה‪.‬‬ ‫"זה יישוב ירושלים‪ ,‬ובשביל דברים טובים צריך‬ ‫לטרוח‪ .‬אנחנו מרגישים שאנחנו עושים את הדבר‬ ‫הנכון‪ ,‬אז התנאים הפיזיים לא מפריעים כמו שהם‬ ‫היו אמורים להפריע‪ .‬בבית ראובן גרנו עד שהמצב‬ ‫היה בלתי נסבל‪ .‬בחורף היו שלוליות של מים שלא‬ ‫יכולנו להוציא אותם החוצה‪ ,‬היינו צריכים להיות‬ ‫כל החורף רק בחדר אחד‪ ,‬ואז‪ ,‬כשהגיעו מים עד‬ ‫נפש‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬הציעו לנו מעמותת 'עטרת כהנים'‬ ‫להגיע ל'קדמת ציון'‪ ,‬בשכונת אבו‪-‬דיס"‪.‬‬ ‫כשרבקה מתארת את התנאים של הבית בו הם‬ ‫גרים כבר שנתיים‪ ,‬נראה שהיא עונדת משקפיים‬ ‫מיוחדות‪ ,‬ממש "גילו בה כל אוהביה"‪ .‬הדבר הראשון‬ ‫שהיא מזכירה הוא שרואים את הר הבית‪ .‬רק אחר‬ ‫כך היא תזכיר את הבדידות מקהילה‪ ,‬הקושי בניידות‬ ‫והשכנים‪" .‬כאן מבינים את הפסוק 'ובין כתפיו שכן'‬ ‫(דברים ל"ג)"‪ ,‬היא מציינת‪" ,‬הר הבית נראה מכאן בין‬ ‫שני הרים"‪.‬‬ ‫בשטח שהוקצה להם מגדלים אהרון ורבקה‬ ‫עיזים‪ ,‬כבשים ותרנגולות‪ .‬בעצים שנטעו כבר רואים‬ ‫את הפירות‪.‬‬ ‫את יכולה לספר על הקשיים לגור בדירות כאלו?‬ ‫יש פחד?‬ ‫"ברובע המוסלמי‪ ,‬יותר מהפחד היה קשה לי‬ ‫הלכלוך ברחובות‪ .‬זבל מפוזר בכל מקום‪ ,‬עכברושים‬ ‫מתרוצצים ומים מלוכלכים שזורמים ברחובות‪ .‬פחד‬ ‫לא היה לי‪ ,‬אבל שנאה הייתה לי‪ ,‬במיוחד שלא אחת‬ ‫זרקו אבנים על הבית‪ ,‬ואת אהרון תקף פעם ערבי‬ ‫והוא נזקק לטיפול רפואי בבית‪-‬החולים"‪.‬‬ ‫וזה לא מפחיד?‬ ‫"איני יודעת איך לא פחדתי אז‪ .‬כאן ההרגשה יותר‬ ‫טובה‪ ,‬כי הערבים לא צמודים ממש לבית"‪.‬‬ ‫יש מתח נפשי אצל הילדים?‬ ‫"מכל המשפחות שאני מכירה‪ ,‬אני לא רואה מתח‬ ‫נפשי‪ ,‬אלא להפך‪ :‬אלו ילדים מאוד מיוחדים‪ .‬הייתי‬ ‫שמחה שילַדי יגדלו כמו הילדים ברובע המוסלמי‪.‬‬ ‫"כשהייתי בהריון‪ ,‬היה לי קשה עם הריחות של כל‬ ‫המאכלים המוזרים ברובע המוסלמי‪ .‬חשבנו לעבור‬ ‫למקום פתוח יותר‪ .‬אהרון הלך לרב‪ ,‬והרב אמר לו‪:‬‬ ‫'תגיד לאשתך שילדים שנולדים בירושלים הם יפים'‪.‬‬ ‫כמו שכתוב באיכה‪" :‬ילדי ציון היקרים מסולאים בפז"‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬הכוונה היא לילדים יפים בנשמה‪ ,‬ואת זה אני‬ ‫ממש רואה בילֵדי היהודים של הרובע המוסלמי"‪.‬‬ ‫בקהילת 'קדמת ציון' יש שש משפחות שמתגוררות‬ ‫בשני מתחמים‪ :‬ארבע משפחות באחד ושתי משפחות‬ ‫בשני‪ ,‬ביניהן משפחת קצוף‪ .‬כיוון שאהרון התגייס‬ ‫לצבא לפני שבועיים‪ ,‬זאת למרות שיכול היה לחתום‬ ‫על פטור‪ ,‬רבקה נמצאת לבד בלילות‪ .‬גם בימים‪,‬‬ ‫כאשר כל שאר הנשים יוצאות לעבודה‪ ,‬היא נשארת‬ ‫לטפל בבנותיה‪ ,‬שירת‪-‬הודיה (‪ )3‬ושרה‪-‬ענווה (‪.)1‬‬ ‫"הניידות קשה בהחלט‪ ,‬צריך לחכות לליוויים‬ ‫בשעות מסוימות‪ .‬צריך להיסחב עם כיסאות הבטיחות‬ ‫של הילדים‪ .‬בליווי יש רק חמישה מקומות‪ ,‬ולא‬ ‫תמיד כולם יכולים לנסוע‪ ,‬אז צריך לחכות ארבעים‬ ‫דקות לליווי הבא‪ .‬הליווי מגיע לשער האשפות‪ ,‬ומשם‬ ‫ממשיכים להמשך הסידורים בעיר"‪.‬‬ ‫סליחה על השאלה‪ ,‬אבל איזה חינוך קיבלתם?‬ ‫"אחת המפקדות של אהרון שאלה אותו איך הוא‬ ‫חי כאן‪ ,‬איזה חינוך הוא קיבל‪ .‬הוא ענה לה שגם היא‬ ‫הרי שרה 'נפש יהודי הומייה'‪' ,‬עין לציון צופיה' –‬ ‫כך שזה לא קשור לחינוך‪ ,‬לכל נפש יהודייה יש את‬ ‫זה‪ .‬אני באתי מחינוך של 'בית יעקב'‪ ,‬ההורים שלי‬ ‫חרדים‪ ,‬ואני חיפשתי משהו שיתאים לנשמה שלי‪.‬‬ ‫בחסדי ד'‪ ,‬פגשתי את אהרון"‪.‬‬ ‫חכמת‬ ‫נשים‬ ‫לכתך אחריי במדבר‬ ‫הרבנית ימימה מזרחי‬ ‫"דרכו של איש לחזר אחר האישה‪ ...‬אין דרכה של‬ ‫אישה לחזר אחר האיש"‪ .‬כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬משבח הקב"ה‬ ‫את הליכת הכלה‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬אחריו במדבר והאם‬ ‫יוזמה של אישה בקשר נחשבת פסולה או בלתי צנועה?‬ ‫מופלא לראות כי דווקא כל שושלת המשיח‬ ‫מאופיינת בנשים שהן שיזמו את הקשר הזוגי‪ :‬בנות‬ ‫לוט עם אביהן‪ ,‬לאה עם יעקב‪ ,‬תמר עם יהודה‪ ,‬רות‬ ‫עם בועז ואימו של דוד ניצבת‪ ,‬אם דוד‪ ,‬עם ישי לאחר‬ ‫שנטש אותה‪ .‬היכן‪ ,‬אפוא‪ ,‬הצניעות?‬ ‫במבט שטחי‪ ,‬נראה כי דרישת התורה מאישה‬ ‫היא להיות כמדבר‪ ,‬נטולת רצונות ויוזמה‪ .‬ולא היא‪:‬‬ ‫במדרש "ננזפת" נעמי על שלא‬ ‫ביטאה את רצונה להישאר‬ ‫בבית‪-‬לחם באזני אלימלך‪ ,‬בן‬ ‫זוגה‪" :‬בזמן שהאיש רוצה והאישה אינה‬ ‫רוצה‪ ,‬הגזירה מסתלקת‪ ,‬אבל בזמן שהאישה‬ ‫אינה מעכבת אותו – הגזירה חלה עליה"! (ילקוט‬ ‫שמעוני רות תקצ"ט) הרי שנעמי נענשת‬ ‫על שלא הנחתה את בן זוגה וילדיה‬ ‫והייתה פסיבית!‬ ‫רק מפירושו של ה"שפת אמת" עולה הגדרה‬ ‫נפלאה של תפקיד האישה‪ :‬היא אכן משולה למדבר‪,‬‬ ‫ואולם המדבר‪ ,‬בניגוד למה שנדמה‪ ,‬אין משמעותו‬ ‫ביטול‪ ,‬כי אם מקום שכל כולו מלא ברצונות‪:‬‬ ‫לפריחה‪ ,‬למים ולחיּות‪ .‬רק רצון נשי אדיר וצמא‬ ‫אינסופי הם שיבראו את הקשר וכיוון זרימתו‪,‬‬ ‫ובלעדיהם לא ייכון שום בית!‬ ‫בועז אינו חפץ לכתחילה בקשר עם רות המואבייה‪,‬‬ ‫ואולם שתי הנשים החזקות הללו – נעמי ורות – רוצות‬ ‫כל כך! "אמר הקב"ה‪ :‬נעמי עשתה את שלה ורות עשתה‬ ‫את שלה – אעשה גם אני את שלי!" (שם)‪ .‬והזיווג עם‬ ‫בועז קורם עור וגידים "בעל כורחו‪ ,‬שלא בטובתו!"‪.‬‬ ‫אבל כמה רצית וקיווית‪ ,‬ודבר לא קרה! "אמרו‬ ‫ישראל לקב"ה‪ :‬בנית לנו מקדש ראשון והחרבת‪...‬‬ ‫בית שני והחרבת – לא נבוא עוד אליך! אמר הקב"ה‪:‬‬ ‫מי יתנני במדבר עכשיו! כמה ניסים הייתי עושה‬ ‫לה!"‪ .‬מדוע הפסקת לרצות? כמה ניסים היית רואה‬ ‫אילו המשכת!‬ ‫רק כשיבינו נשים עד כמה עושה הקב"ה כרצונן‪,‬‬ ‫יתקיים החזון בהפטרה‪" :‬ושמתיך כמדבר‪ ...‬והיה ביום‬ ‫ההוא‪ ,‬נאום ד'‪ ,‬תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי"!‬ ‫את היא שהופכת‪ ,‬בכוח רצונך‪ ,‬את האיש – לאישך‪.‬‬ ‫בדרך לגילוי האוצרות‬ ‫נעמי מרגלית‪ ,‬ראש בית המדרש "בת‪-‬חן"‬ ‫"דע שצריך לנסוע להצדיק לחזור על אבדתו‪ ,‬כי‬ ‫קודם שיוצא האדם לאוויר העולם מלמדין ומראין‬ ‫לו כל מה שצריך לעשות‪ ,‬לעבוד וללמוד בזה‬ ‫העולם‪ ,‬וכשיוצא‪ ...‬נשכח מאיתו‪"...‬‬ ‫בספרו ליקוטי מוהר"ן (תורה קפ"ח)‪ ,‬מלמד רבי נחמן‬ ‫שהאדם‪ ,‬בעודו במעי אמו‪ ,‬קשור בקשר בלתי אמצעי‬ ‫עם ריבונו של עולם‪ ,‬רואה ולומד את שורש נשמתו‪:‬‬ ‫תכונותיו‪ ,‬כישרונותיו ותפקידו בעולם‪ ,‬וכשיוצא –‬ ‫נשכח ממנו‪ ,‬עד שאובד‪.‬‬ ‫אנו באים לעולם עם מזוודה ענקית של‬ ‫מתנות הקשורות לנשמתנו הייחודית‪ ,‬וזו‬ ‫נגנזת לטובתנו‪ ,‬כדי שנעמול ונקנה אותה‬ ‫בקניין של אמת‪ ,‬בחיפוש ובבירור‪.‬‬ ‫במסלול חיינו קורה שאנו חשים תחושת‬ ‫חיסרון‪ ,‬משהו לא שקט עמוק בתוכנו‪.‬‬ ‫נטיית רבים היא לדומם את הרחש‪ ,‬ואף‬ ‫להתנגד לו‪ .‬אומר רבי נחמן‪ :‬לא! הקשב לקול הזה!‬ ‫יש בכוחו לעורר את הזיכרון‪ ,‬להוביל אל האבדה‪ .‬אל‬ ‫תנסה להשתיק את הקול הזה על‪-‬ידי בילויים‪ ,‬הנאות‬ ‫ואוכל‪ ,‬אלא בחיפוש של הנשמה‪ ,‬המהות‪.‬‬ ‫האם הדרך בה אני חי מספקת? האם ישנם דברים‬ ‫אותם אני מבקש להביא לידי ביטוי ואיני יכול‪,‬‬ ‫מחשש לתגובה של הסביבה או מפחד להשתנות?‬ ‫בהתגלות הסנה‪ ,‬משה רבנו שמע את הדיבור‪" :‬של‬ ‫נעליך מעל רגליך‪ ,‬כי המקום אשר אתה עומד עליו‬ ‫אדמת קודש הוא" (שמות ג'‪ ,‬ה')‪ .‬המקום – זה הרגע שבו‬ ‫אתה מרגיש את החיסרון‪ .‬זה רגע קדוש שצריך את‬ ‫תשומת לבנו! כדי לפצח את הקוד‪ ,‬עלינו לשחרר את‬ ‫המנעולים (נעליים) מעל ההרגלים (רגליים)‪.‬‬ ‫לכל אחד מאתנו יש מעכבים שונים ומגוונים‪ ,‬ואנו‬ ‫נדרשים להסירם כדי שנגלה את האמת הפנימית של‬ ‫נשמתנו‪ .‬זה חלק משמעותי בעבודת ד' שלנו‪ ,‬וכלי‬ ‫חשוב באיזון הכוחות הטבועים בנו‪.‬‬ ‫חלק מחיפוש האבידות קשור בזהותנו הנשית או‬ ‫הגברית‪ .‬כנשים‪ ,‬אנו באות לעולם עם אוצרות ייחודיים‬ ‫שהם מקור הכוח וההשפעה שלנו‪,‬‬ ‫ואלה‪ ,‬כשאר האבדות‪ ,‬משתכחים‬ ‫מאתנו ואפילו מוכחשים על‪-‬ידינו‪.‬‬ ‫בדורנו המופלא‪ ,‬אנו נתקלים‬ ‫בהתנגדות לאפיונים נשיים וחשות‬ ‫מולם מוקטנות‪" ,‬קיטשיות"‪,‬‬ ‫ולעתים אף מובכות‪.‬‬ ‫ריבונו של עולם טבע בנו כוחות‬ ‫שיש להם עוצמה של רכות‪ ,‬רחמים‪ ,‬עדינות‪ ,‬נחישות‪,‬‬ ‫חום‪ ,‬אהבה‪ ,‬קבלה‪ ...‬האישה נמצאת בתנועה בלתי‬ ‫פוסקת בחלקי נפשה – הנשי‪ ,‬האימהי והאישי – והיא‬ ‫מתבקשת לחשוף את מרקם כוחותיה‪ ,‬רובד אחר‬ ‫רובד‪ ,‬ולגלות את כוחה הקסום‪.‬‬ ‫גילוי זה‪ ,‬בעודו נשזר עם שאר כוחות האדם‬ ‫שבנו‪ ,‬הופך ל"פנס קסם" המאיר‪ ,‬בכוח ההתמדה‬ ‫וגילוי הרצון‪ ,‬מקומות נסתרים וקסומים בנשמתנו‬ ‫המופלאה‪ ,‬ואת עוצמת תפקידנו המיוחד בעולם‪.‬‬ ‫המשך ראיון‬ ‫ואיך ההורים מקבלים את ה'תופעה'?‬ ‫"להורים של אהרון‪ ,‬שמתגוררים בחו"ל‪ ,‬היה קשה‪,‬‬ ‫והם התרגלו‪ .‬גם להורים שלי היה בהתחלה קשה‪.‬‬ ‫הם לא שמעו שיש התיישבות ברובע המוסלמי‪ .‬אמא‬ ‫שלי ממש פחדה‪ .‬לאט לאט הם השלימו עם זה שיש‬ ‫להם בת כזו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אז מה‪ ,‬עוד מעט "הר הבית בידינו" באמת?‬ ‫"הר הבית ממש לא‪ .‬גם ההתקדמות של רכישת‬ ‫הבתים היא מאוד איטית‪ ,‬כאיילת השחר‪ ,‬קמעא קמעא‪.‬‬ ‫אין ספק שמרגישים כאן קדושה מיוחדת‪ .‬לעיתים‬ ‫נדירות‪ ,‬כשאנחנו יוצאים לשבת‪ ,‬אנחנו מרגישים איך‬ ‫חסרה לנו הקדושה של המקום הזה"‪.‬‬ ‫הליכות ביתה‬ ‫ברכת מאכלים שמורכבים‬ ‫ממינים שונים‬ ‫הרב אליעזר מלמד‬ ‫שאלה‪ :‬מה מברכים על סלט פירות שיש בו‬ ‫פירות עץ ופירות אדמה?‬ ‫תשובה‪ :‬ככלל‪ ,‬כאשר יש מאכל שמורכב משני‬ ‫מאכלים בעלי ברכות שונות‪ ,‬הולכים אחר הרוב‪.‬‬ ‫אומנם כאשר החתיכות שבתערובת ניכרות‪,‬‬ ‫כמו בסלט פירות‪ ,‬יש ספק אם הברכה על הרוב‬ ‫תפטור את המיעוט‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לקחת תחילה‬ ‫חתיכה של פרי עץ ולברך עליה 'העץ'‪ ,‬וחתיכה‬ ‫של פרי אדמה ולברך עליה 'האדמה'‪ .‬ואחר כך‬ ‫ימשיך לאוכלם יחד‪.‬‬ ‫מוסקה‬ ‫שאלה‪ :‬מה מברכים על מוסקה ופלפל ממולא?‬ ‫תשובה‪ :‬מוסקה הוא מאכל העשוי מפרוסות‬ ‫חצילים ממולאות בקציצת בשר‪ ,‬ומאחר ששני‬ ‫הרכיבים שלו חשובים וניכרים‪ ,‬קשה לקבוע‬ ‫איזה מהם חשוב יותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לאכול תחילה‬ ‫מהחצילים בלבד ולברך 'האדמה'‪ ,‬ואחר כך‬ ‫לאכול מהבשר בלבד ולברך 'שהכל'‪ ,‬ואחר כך‬ ‫לאוכלם יחד‪.‬‬ ‫פלפל ממולא‬ ‫על פלפל ממולא באורז ומעט בשר מברכים‬ ‫'מזונות'‪ ,‬מפני שהפלפל ומעט הבשר טפלים‬ ‫לאורז‪ ,‬שתפקיד הפלפל לעטוף את האורז‬ ‫ולהוסיף בו טעם‪ ,‬וכן תפקיד חתיכות הבשר‬ ‫הקטנות להוסיף טעם באורז‪ .‬ומי שמחליט‬ ‫להפריד את המילוי מהפלפל‪ ,‬מפני שהוא רוצה‬ ‫לאוכלם בנפרד‪ ,‬יברך על המילוי 'מזונות' ועל‬ ‫הפלפל 'האדמה'‪.‬‬ ‫שטרודל‬ ‫שאלה‪ :‬מה מברכים על שטרודל שמילאוהו‬ ‫בשר ‪ -‬האם 'מזונות' בשל מעטה הבצק‪ ,‬או‬ ‫'שהכל' בשל הבשר? ומה יברכו בברכה אחרונה?‬ ‫תשובה‪ :‬הכלל הוא שכל זמן שיש ל'מזונות'‬ ‫חשיבות‪ ,‬והם חלק בלתי נפרד מהמאכל‪ ,‬מאכל זה‬ ‫קובע את הברכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כיוון שיש למעטה הבצק‬ ‫שנאפה עם המילוי חשיבות עצמית‪ ,‬אף שהוא דק‬ ‫ומועט יחסית לבשר‪ ,‬כל זמן שהוא אוכלם יחד ‪-‬‬ ‫הבצק עיקר וברכת השטרודל כולו 'מזונות'‪.‬‬ ‫ולגבי ברכה אחרונה‪ ,‬אם היה בבצק כשיעור 'זית'‬ ‫(חצי ביצה)‪ ,‬יברך 'על המחיה'‪ .‬ואם לא היה‬ ‫בבצק כשלעצמו כשיעור 'זית' ורק יחד עם הבשר‬ ‫אכל כ'זית'‪ ,‬יברך 'בורא נפשות'‪.‬‬ ‫ואם רצה מתחילה להפריד את מעטה המזונות‬ ‫שבשטרודל מהבשר‪ ,‬הרי שהפכו לשני מאכלים‪,‬‬ ‫ויברך על המזונות לחוד ועל הבשר לחוד‪ ,‬הן ברכה‬ ‫ראשונה והן ברכה אחרונה‪.‬‬ ‫בלינצ'ס‬ ‫וכן דין בלינצ'ס (חביתיות)‪ ,‬שעשוי מבצק דק שהוכן‬ ‫על מחבת‪ ,‬שממלאים אותו בגבינה או בירקות‬ ‫מרוסקים‪ ,‬גם כשהבצק לא טוגן עם המילוי ‪ -‬כל‬ ‫זמן שאין מעוניינים להפריד את המעטה מהמילוי‪,‬‬ ‫הרי זה מאכל אחד‪ ,‬וממילא הבצק עיקר וברכתו‬ ‫'מזונות' (לגבי ברכה אחרונה‪ ,‬דינו כשטרודל)‪.‬‬ ‫ארץ חפץ‬ ‫אורה רבקה וינגורט‬ ‫זמנים שונים מזמינים אותנו לחוויות ולתחושות‬ ‫שונות‪ ,‬ובאותה מידה‪ ,‬מקומות שונים יכולים לפתוח‬ ‫אצלנו גם 'מחוזות' שונים בנפש‪.‬‬ ‫יש הבדל בין מה שעובר עלינו במדבר‪ ,‬למה‬ ‫שקורה לנו באזורי צמחייה; ואם נשים לב לכך‪ ,‬נוכל‬ ‫גם לזהות הבדלים בין תחושותינו כשאנו במישור‬ ‫החוף‪ ,‬לתחושות כאשר אנו בהר (ולא רק בגלל‬ ‫האקלים השונה‪.)...‬‬ ‫כך גם ביחס ל'מקומות הקדושים'‪ .‬לא רק‬ ‫שהללו‪ ,‬כ"פירות העולם" (פרפראזה על ביטויו של‬ ‫ריה"ל "פרי הזמן")‪ ,‬מזמינים אותנו להתחבר לממד‬ ‫הפנימי – הקדוש – של ה'עולם'‬ ‫בכללותו‪ ,‬אלא שאם נפַתח רגישות‪,‬‬ ‫נוכל לחוש גם את האיכות השונה‬ ‫שבכל אחד מן המקומות‪ ,‬ובמה‬ ‫שמייחד אותו מכל השאר‪ .‬אינה‬ ‫דומה המיית הלב והתפילה‬ ‫למרגלות הר הבית‪ ,‬לזו שבקבר‬ ‫רחל; אין תחושת החיבור שמעניקה מערת המכפלה‬ ‫זהה לזו שמעניק קבר יוסף אשר בשכם‪.‬‬ ‫זהו חלק מן המתנה הגדולה בה חנן אותנו ד'‬ ‫במלחמת ששת הימים‪ .‬האפשרות להגיע למרחבים‬ ‫חדשים‪-‬עתיקים בארץ‪ ,‬יחד עם נגיעה במקומות‬ ‫בנפש שהיו גנוזים עד אותה עת‪.‬‬ ‫ומה אנו עושות עם המתנות‬ ‫הנפלאות הללו? כאשר אנו נותנות‬ ‫מתנה‪ ,‬ציפייתנו הבסיסית היא‬ ‫שהמקבל ישתמש בה‪ ...‬זה הזמן‬ ‫לעלות על אוטובוס ולנסוע לכל אותם‬ ‫מקומות בהם לא ביקרנו כבר זמן‬ ‫רב‪ ,‬וזו העת להתפלל ולפעול‪ ,‬כל אחת כפי הבנתה‬ ‫ודרכה‪ ,‬על‪-‬מנת שנוכל באמת להגיע לכל מקום‬ ‫בארצנו הקדושה‪ ,‬ולתת לה לגעת בנו‪.‬‬ ‫‪ÍÏÓ ˙· ˙„È·‡Ó ‰˘ÚÓ‬‬ ‫‪˙ÈÈ¯ÙÒ‬‬ ‫„‪≠· ˜ÒÈ‬‬ ‫∞‪µ‬‬ ‫‪ÌÈÓ‬‬ ‫הרב עמיר כ"ץ‬ ‫¶‬ ‫‪„¯ ÈÏÂ˘ ˇ ‰·ÂË ‰„Â˜‬‬ ‫‪ÌÂÏ˘ ˙Â·È˙‬‬ ‫חדש‬ ‫‪ 7‬כרכים‬ ‫∞∏≤‬ ‫רעיונות פרשנויות‬ ‫ומוסר המבוססים‬ ‫על מקורות‬ ‫מדרשיים ותלמודיים‬ ‫על פרשיות השבוע‬ ‫‪Ï‡Ê¯ Ô˙ÂÈ ˇ ÏÎ‰ ÍÒ‬‬ ‫˘‪È‡· ¯È‡Ó ˇ ÈÏÂ˜ ÚÓ‬‬ ‫‪¯˘ÈÙ Â„Â„ Ï˘ Â·ÂÎÈÎ· Â„Â„ Ï˘ Ô‚· ‰·Â‰‡‰ ‰¯„Ò· ‰ÈÈÙÂÈ· ‰ÓÈ‰„Ó ‰˜Ù‰‬‬ ‫לאדמו"ר מסלונים‬ ‫¶‬ ‫‪µπ‬‬ ‫¶‬ ‫מתנה‬ ‫חוברת מסכת אבות‬ ‫לאדמו"ר מסלונים‬ ‫‪‰È‚ÂÏÂ‡ÈÎ¯‡Â ‡¯˜Ó‬‬ ‫סרט מוסיקלי מרהיב ומרגש‬ ‫לילדים ולכל המשפחה‬ ‫על העיר שהיא הלב‬ ‫והנשמה של כולנו‬ ‫להשיג ב�‪dvd‬‬ ‫ותקליטורי שמע בעברית‬ ‫ובאנגלית ובתקליטורים‬ ‫לצפייה במחשב‬ ‫‪·Ï·˘ ÔÂ‚È‰‬‬ ‫השוואת תגליות המחקר‬ ‫לנאמר בתנ"ך‬ ‫הספר מיועד למתעניינים‬ ‫בממצאים ארכיאולוגים‬ ‫שלהם זיקה לתנ"ך‬ ‫וגילויים רבים‬ ‫מתפרסמים בו לראשונה‪.‬‬ ‫‪ÌÈÏ˘Â¯ÈÏ‬‬ ‫‪˙ÂÚÂ·˘‰ ‚ÁÏ‬‬ ‫אליעזר רוזנפלד‬ ‫‪≥π‬‬ ‫‪∂π‬‬ ‫¶‬ ‫‪≠· ÌÈ˜ÒÈ„ µ‬‬ ‫¶‬ ‫∞∞‪±‬‬ ‫¶‬ ‫‪∂π‬‬ ‫¶‬ ‫‪ÊÎ¯Ó‬‬ ‫‪˙ÂÓÊ‰‰‬‬ ‫‪˙ÂÓÊ‬‬ ‫‪±≠∑∞∞≠∑∞≠∑±≠∏±‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הרב מוטי גולן‬ ‫מרצה בבית 'מים'‬ ‫טל אורות‬ ‫מונחה באור הנר הדלוק ‪ -‬נר ד' נשמת אדם‪.‬‬ ‫התינוק מקבל הארה נשמתית הממלאת אותו‪,‬‬ ‫ובני ישראל מחפשים להיות מוארים באור‬ ‫נשמת האומה ולגלות את עצמם‪ .‬בדרך הם‬ ‫מגלים מכות גדולות‪ ,‬שמגלות להם בעומק מי‬ ‫הם לא ‪ -‬אנחנו לא אלו הלוקים בדם‪ ,‬בצפרדע‪...‬‬ ‫'על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי‬ ‫בכוח קולך מבשרת ירושלים'‪ .‬הציונות צודקת‬ ‫בסדר הופעתם של הדברים בחיי המעשה‪,‬‬ ‫אולם בתכלית‪ ,‬במחשבה‪ ,‬ברעיון‪ ,‬ירושלים‬ ‫של מעלה קודמת‪.‬‬ ‫השאיפה העיקרית של תלמידי הגר"א‪,‬‬ ‫הרב קאלישר ומבשרי ציון‪ ,‬הייתה ירושלים!‬ ‫לכאורה סתירה לדברינו מהגמרא בתענית‬ ‫(ה'‪ ,‬א') "אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬לא אבוא‬ ‫בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים‬ ‫של מטה"‪.‬‬ ‫אומנם‪ ,‬ירושלים של מטה קודמת במעשה‪,‬‬ ‫אך ירושלים של מעלה קודמת במחשבה!‬ ‫יכול אדם לחיות בגופו במקום מסוים‪ ,‬אך‬ ‫ראשו במקום אחר‪ ,‬וגופו נגרר אחר ראשו‪.‬‬ ‫כשם שכל המדבר נגרר אחר העיקר‪ ,‬גם‬ ‫החיים כולם‪.‬‬ ‫הטפל בטל לעיקר‪ ,‬ארץ ישראל בטלה‬ ‫לירושלים‪ ,‬ירושלים למקדש‪ ,‬המקדש ‪ -‬לקודש‬ ‫הקודשים שבו הארון עליו נועדה השכינה‪ .‬נמצא‬ ‫שהכל נגרר אחרי התורה‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ :‬במדבר‪ ,‬כל הדגלים הקיפו את‬ ‫המשכן‪ ,‬שעמד במרכז‪ .‬במדבר הקשר עם המשכן‬ ‫היה קשר עין ‪ -‬המשכן עמד במרכז המחנה‪ .‬לדגל‬ ‫שני תפקידים‪ :‬הוא מגבש סביבו את הנאמנים לו‪,‬‬ ‫אך באותה שעה הוא גם מבדיל ויוצר חיץ בינו‬ ‫לבין דגלים אחרים‪ .‬איש על מחנהו ואיש על דגלו‪.‬‬ ‫אולם עם זאת‪ ,‬המשכן עמד במרכז אליו פנו כל‬ ‫הדגלים בקשר מוחשי‪.‬‬ ‫בארץ התפזר העם לנחלותיו‪ .‬אולם למרות זאת‪,‬‬ ‫ודווקא משום כך‪ ,‬היה צורך להדגיש את המאחד‪,‬‬ ‫את הערך המשותף‪ ,‬את המטרה המלכדת‪:‬‬ ‫ירושלים של מעלה ליוותה כל אדם מישראל גם‬ ‫בהיותו שקוע בעולם העשייה‪ .‬ראשו חייב היה‬ ‫להיות נטוי אל על‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬דווקא בעונות החקלאיות ציוותה התורה על‬ ‫עלייה לרגל‪ .‬וחג השבועות עולה על כולם‪ ,‬דווקא‬ ‫בגלל היותו קצר‪ ,‬יום אחד‪ ,‬כי הוא בעיצומה של‬ ‫עונת הקציר‪ .‬אומנם אין אפשרות לבטל את העם‬ ‫ממלאכתו זמן רב‪ ,‬אך היא הנותנת‪ :‬חייבים להוציא‬ ‫את העם ממלאכתו ליום אחד‪ ,‬להרים ראש ולעלות‬ ‫ירושלימה‪" .‬והשיאנו את ברכת מועדיך"‪.‬‬ ‫מביא הביכורים ממחיש זאת במקרא הביכורים‪.‬‬ ‫הוא רואה את כל מלאכתו בשדה ובכרם כחוליה‬ ‫בשרשרת שליחותו ההיסטורית של עם ישראל‪,‬‬ ‫מ"ארמי אובד אבי" עד להבאת הטנא אל המקדש‪,‬‬ ‫אל הכהן‪.‬‬ ‫במדבר ‪ -‬המשכן עמד במרכז וכל הדגלים‬ ‫סביבו‪ .‬בארץ כל אחד התיישב בנחלתו‪ ,‬תחת גפנו‬ ‫ותחת תאנתו‪ .‬אך המקדש משמש מרכז רוחני‪.‬‬ ‫תלפיות ‪ -‬תל שכל הפיות פונים אליו‪ .‬אליו עולים‬ ‫לרגל‪ ,‬ממנו יונקים השראה‪ .‬כאן מעצבים השקפת‬ ‫עולם‪ ,‬לכאן פונים לקבל הוראה והדרכה‪" .‬וקמת‬ ‫ועלית אל המקום"‪.‬‬ ‫המשך הרב אריאל‬ ‫כדי לעמוד על אופיים של ימי ספירת‬ ‫העומר‪ ,‬העומדים להסתיים‪ ,‬נחזור קצת‬ ‫קודם לכן לליל הסדר‪ .‬וכדי לעמוד על‬ ‫אורו הגדול של ליל הסדר‪ ,‬אנחנו חוזרים‬ ‫לחושך שקודם לו לילה אחד ‪ -‬בדיקת‬ ‫חמץ‪ .‬מה בדיוק קורה שם‪ ,‬עם ההחשכה‬ ‫הזאת‪ ,‬והחיפוש המיותר לכאורה בעזרת‬ ‫נר אחד קטן?‬ ‫בעומק הנפש קורה דבר עמוק מאוד‪:‬‬ ‫אנחנו נזכרים בתקופה קדומה‪ ,‬בפרה‪-‬‬ ‫היסטוריה הלאומית והאישית שלנו‪,‬‬ ‫כשהיינו סגורים במקום קטן‪ ,‬חשוך‪ ,‬ורק‬ ‫נר אחד האיר לנו‪ .‬לימדנו ר' שמלאי‪ :‬תינוק‬ ‫במעי אמו ‪ -‬למה הוא דומה? "לפנקס מקופל‪...‬‬ ‫ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף‬ ‫העולם ועד סופו‪ ...‬ומלמדין אותו כל התורה‬ ‫כולה‪ ...‬וכיוון שבא לאוויר העולם‪ ,‬בא מלאך‪...‬‬ ‫ומשכחו כל התורה כולה"‪.‬‬ ‫גם עם ישראל נולד ביציאת מצרים‪ ,‬כתיאור‬ ‫משה רבנו‪" :‬הנסה אלוהים לבא לקחת לו גוי‬ ‫מקרב גוי"‪ .‬אבל עוד לפני הלידה‪ ,‬הודיעם משה‬ ‫שמתחיל תהליך הגאולה‪ .‬ובני ישראל שאלו‬ ‫את עצמם‪ :‬מי אנחנו? במה אנחנו נגאלים?‬ ‫והתחילו לחפש את עצמם‪ .‬והחיפוש הזה‬ ‫גם אם על פני השטח לא רואים הבדל‪,‬‬ ‫וההתבוננות השטחית היא ש'הללו עובדי‬ ‫עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה'‪ ,‬בני‬ ‫ישראל מרגישים צורך להמשיך לחפש‪.‬‬ ‫בעצם‪ ,‬בבדיקת חמץ אנחנו מחפשים את‬ ‫המצה‪ ,‬את היסוד המזוקק‪ ,‬הטהור‪ ,‬העצמי‪.‬‬ ‫ואחרי הלידה‪ ,‬הופך אותו נר לעמוד אש‬ ‫המנחה את העם‪ .‬החיפוש ממשיך לאור‬ ‫גילויי אורות מהמקור העצמי‪ ,‬אישיותי‪.‬‬ ‫התינוק מגלה שהוא הפנקס המקופל‬ ‫שנפתח‪ ,‬וכותב את ספר תולדות האדם‬ ‫שלו באור נרו‪ .‬כאן באים ימי הספירה‪ ,‬ימי‬ ‫תחילת בקשת הטל‪ ,‬ומדריכים אותנו ללקט נטפי‬ ‫אורות‪ ,‬גילויי חיים‪ ,‬כטל חרמון שיורד על הררי‬ ‫ציון ‪ -‬במתינות‪ ,‬בהמתקה‪ ,‬עוד מידה ועוד מידה‪.‬‬ ‫ובכל שבוע‪ ,‬בו מאירה מידה אחרת כמקיפה‪,‬‬ ‫מתנוצצות הארות פנימיות כטיפות טל ‪ -‬חסד‬ ‫שבתפארת‪ ,‬יסוד שבמלכות‪ ,‬לגלות כי שם ציווה‬ ‫ד' את הברכה חיים עד העולם‪ .‬ובטל תחייה‬ ‫זה‪ ,‬ההארה הנשמתית ממקור נשמת האומה‪,‬‬ ‫נקבל את התורה‪ ,‬שהרי על ידי הטל של תחיית‬ ‫המתים החזיר לישראל את נשמתם שפרחה‬ ‫בסיני‪ ,‬כדברי הכתוב‪" :‬הקיצו ורננו שוכני עפר כי‬ ‫טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל"‪.‬‬ ‫המשך הרב אבינר‬ ‫אותו בפני ילדך‪ .‬אתה הורס את סמכותו והאפשרות של ילדך להיות‬ ‫ז‪ .‬היו קשובים לקשיים רגשיים‪ .‬שימו לב אם ילדכם חוזר במצב רוח‬ ‫מושפע לטובה‪ .‬גם אינך יודע תמיד כמה מסובך הוא תפקיד המורה‪.‬‬ ‫טוב או ירוד‪ ,‬ובקשו ממנו לשתף אתכם בחויותיו‪ .‬עזרו לו לעכל רגשית‬ ‫יש מילתא דבדיחותא על ההורה שמאשים את המורה בתעלולי ילדו‪,‬‬ ‫אירועים קשים שעברו עליו ‪ -‬וגם אירועים טובים‪.‬‬ ‫מפני שאין המורה שומע לעצתו‪" :‬בן סורר ‪ -‬ומורה איננו שומע בקול‬ ‫ח‪ .‬בית‪-‬ספר לא אחראי על ביתכם‪ .‬אל תדרשו מבית‪-‬הספר לפתור בעיות‬ ‫אביו ובקול אמו"‪...‬‬ ‫התנהגות של ילדכם בבית‪ ,‬כי למורה אין יד כל כך ארוכה ‪ -‬וגם הוא‬ ‫אינו יכול לדרוש מכם שתהיו אחראים בהתנהגות התלמיד בכיתה שהרי י‪ .‬גם אתה אחראי‪ .‬המורים הם שלוחיך‪ ,‬אבל אל תשליך עליהם את כל‬ ‫העבודה‪ .‬גם אתה אחראי‪.‬‬ ‫אינכם שם‪ .‬הטלת אחריות על הגורם השני ‪ -‬לא‪ .‬אבל שיתוף פעולה בין‬ ‫הורים יקרים! מורים יקרים!‬ ‫הגורמים ‪ -‬ודאי‪.‬‬ ‫ט‪ .‬אל תבקר את המורה‪ .‬גם אם יש לך ביקורת על המורה ‪ -‬אל תבקר אם יש לכם עוד דיברות‪ ,‬אנא שלחו לי‪.‬‬ ‫מאמרי וספרי המחבר‪www.havabooks.co.il :‬‬ ‫אזכרה‬ ‫‪14‬‬ ‫באים ימי הספירה ומדריכים‬ ‫אותנו ללקט נטפי אורות‪ ,‬גילויי‬ ‫חיים והארות פנימיות עד הארת‬ ‫הנשמה ביום מתן תורה‬ ‫במלאת אחת עשרה שנים לפטירתו של יקירנו סמל אייל יעקב יוניאן ז"ל‬ ‫נתייחד עם זכרו ביום שלישי‪ ,‬כ"ט באייר תשס"ח (‪ )3/6/08‬בשעה ‪ 17:15‬בבית הקברות הצבאי בהר הרצל‪.‬‬ ‫לאחר מכן יתקיים ערב לימוד לזכרו בשעה ‪ 19:15‬בבית הכנסת "משכן אייל"‪ ,‬רח' עליית הנוער‪ ,‬רמות ב'‪.‬‬ ‫הרב שמואל אליהו‬ ‫ש‪ .‬אם שכחנו להפריש חלה על כמות‬ ‫של קילו ו‪ 300-‬גרם ואכלנו את החלות‬ ‫בשבת ונשארה חצי חלה ליום ראשון‪.‬‬ ‫האם אפשר לברך עליה? מה צריך‬ ‫לעשות?‬ ‫ת‪ .‬להפריש בלי ברכה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם מותר לבקש ממתק כגון ביסלי‬ ‫מחבר שלי שאין לו הרבה? ואם הוא‬ ‫מציע לי?‬ ‫ת‪ .‬אסור לבקש‪ .‬ואם אתה רואה‬ ‫שההצעה אינה בלב שלם ‪ -‬אל תקבל‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אני מאד עסוק‪ ,‬ויש לי רק חצי שעה‬ ‫ביום ללימוד תורה‪ .‬איזה לימוד כדאי‬ ‫ללמוד?‬ ‫ת‪ .‬למד מה שליבך חפץ‪ ,‬עדיף גמרא‪.‬‬ ‫הרב שלמה אבינר‬ ‫ש‪ .‬האם מותר לפעמים להירשם כנוכח‬ ‫בשיעור‪ ,‬ולצאת אחר כמה זמן?‬ ‫ת‪ .‬רק אם זה מוסכם מראש שמותר‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אני מאבטח של בניין מרכזי בעיר‪.‬‬ ‫איך אפשר לשמור על העיניים?‬ ‫ת‪ .‬אם קשה לך לשמור על העיניים‪,‬‬ ‫תחליף עבודה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מישהו אמר שחיילים מתים בגלל‬ ‫שבנות הולכות בלבוש לא צנוע‪ .‬זה נכון?‬ ‫ת‪ .‬איננו יודעים סודות ד'‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אני לא מספיקה להתפלל בבוקר‬ ‫בגלל שאני צריכה לארגן את הילדים‬ ‫לגן‪ .‬מה לעשות?‬ ‫ת‪ .‬או שחרית מאוחר או תפילת מנחה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אם זיווגו של אדם נקבע כבר‬ ‫בהולדתו‪ .‬איך יתכן שמתגרשים?‬ ‫ת‪ .‬כי האדם מקלקל בבחירתו את‬ ‫המתנה הטובה שד' נתן לו‪.‬‬ ‫¦¬‪cccª ‬‬ ‫‬ ‫ש‪ .‬האם חייבים לומר 'אלקים' ויש בעיה‬ ‫לומר אלהים?‬ ‫ת‪ .‬מותר לומר 'אלהים' מתוך חרדת‬ ‫קודש‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם מותר לי להתחתן עם‬ ‫בחורה שלא תחבוש כיסוי‬ ‫ראש?‬ ‫ת‪ .‬העיקר שיש לה לב טוב‪,‬‬ ‫אז הכל יסתדר‪.‬‬ ‫‪sms‬‬ ‫‪oot‬שו‪"sh‬ת‬ ‫חדש! לשאלות לרב אבינר‪ ,‬התקשר או שלח ‪ SMS‬למס' ‪052-3653028‬‬ ‫לשאלות (‪ SMS‬בלבד) לרב שמואל אליהו‪ ,‬שלח ‪ SMS‬למס' ‪052-3003444‬‬ ‫¦©¨‪¨¦© ‬‬ ‫©‪¨£‬‬ ‫©‪¡¥¦ ©© ‬‬ ‫‪©¡¨£‬‬ ‫§¨‪©©£‬‬ ‫¨‪©©¥Q¡§ ‬‬ ‫ש‪ .‬חלמתי חלום טוב‪ ,‬מה אוכל לעשות‬ ‫כדי שיתגשם?‬ ‫ת‪ .‬להרבות בתפילה תשובה וצדקה‪.‬‬ ‫לתנועת ’מעייני הישועה‘ דרושות‬ ‫סטודנטיות ובנות מדרשה‬ ‫לעבודת טלמרקטינג בירושלים‬ ‫תנאים מצויינים‬ ‫עבודה לטווח ארוך‬ ‫לפרטים‪:‬‬ ‫‪052�3114461‬‬ ‫נא להתקשר בשעות הערב בלבד‬ ‫©§‬ ‫ §¨‬ ‫‪§d‬‬ ‫‪B]E‬‬ ‫©©¨©‪©£‬‬ ‫¡©‪©§£‬‬ ‫‪ t ¡ i ‬‬ ‫§©‪§t©t‬‬ ‫‪¨§©§t¨§i‬‬ ‫‪]]¡§t§¨§t§§t‬‬ ‫§©‪]]]¡§¦¥t t§©t¤¦¥©¡i‬‬ ‫‪c‬‬ ‫©¦§§¨‪WX_dac\f__hafi‬‬ ‫‪w w w. h a r o v a . o r g‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מספרים מהשטח‬ ‫פעילי תנועת 'מעייני הישועה'‬ ‫מרכזים למודעות יהודית‬ ‫הנחת תפילין שונה ומרגשת‬ ‫פעילי מרכז צדיקים!‬ ‫תרשמו ביומן‪ :‬י"ד סיוון‬ ‫מפגש פעילים מרכז‪.‬‬ ‫הגעה חובה!!‬ ‫נא לסמס בהקדם‬ ‫אישור השתתפות לדרור‪.‬‬ ‫פעילים יקרים!‬ ‫מקוים שנהניתם‬ ‫מעלון פעילים‬ ‫אייר וכבר‬ ‫מתחילים לעבוד‬ ‫¬´‪ª§²©¬°‬‬ ‫¬´‪ª§²©¬°‬על עלון סיוון‪.‬‬ ‫¬´‪ª§²©¬°‬‬ ‫נשמח לקבל‬ ‫מאמרים‪,‬‬ ‫שירים‪,‬‬ ‫סיפורים קצרים וכו'‪.‬‬ ‫‪7/6.3-/-‬‬ ‫‪/-05B‬‬ ‫‪./AD1D>+95‬‬ ‫‪B-*B/B-‬‬ ‫‪.:8‬‬ ‫‪3@B*D/63<>6‬‬ ‫‪33*-;+‬‬ ‫‪,1;CDB‬‬ ‫‪;89/36‬‬ ‫‪«ª£©ª‬‬ ‫§·‪¶£²§¯§¶¢‬‬ ‫¸¬‪n©£¡¢¬«§§®·£¬«§§¸·£¢®£‬‬ ‫®·§‪¥ª‬‬ ‫‪¸£ª§°²¢‬‬ ‫‪«§¶£²§¯¢n£®ª£‬‬ ‫‪¬«§¶´£§¢ª¢‬‬ ‫‪mail.com‬‬ ‫‪c¸o£o©o²o¢o‬‬ ‫‪mhpeilim@g‬‬ ‫‪75B350.6‬‬ ‫‪@+8+/:*@3‬‬ ‫‪A.‬‬ ‫‪6C/-/+56< 8/*.07381.?3‬‬ ‫‪5.‬‬ ‫‪7363>58CB8BD.73:5/-6‬‬ ‫‪D6-,.6D/ 1D>/A‬‬ ‫‪;/3,73B8/‬‬ ‫><‪63‬‬ ‫‪73:5/-673‬‬ ‫‪/5/73833A‬‬ ‫‪£‬‬ ‫ ‪£ª¥‬‬ ‫¨®‪±‬‬ ‫‪]]]ª¥‬‬ ‫®¬‪§£¦£‬‬ ‫‪ª¡ª‬‬ ‫ ¬‪]]£ª¥¬¦££¨¦§£¥¡¨©££‬‬ ‫‪£¦ §£ª¥‬‬ ‫‪£ ¥²¦¥¦³‬‬ ‫‪£¬® ¦¦³‬‬ ‫¦‪]]ª¥§£‬‬ ‫תפילין תפילין‬ ‫נתרמו זוג תפילין‬ ‫לפעילות!‬ ‫דוכן שצריך‬ ‫נא לפנות לרכזים‬ ‫לציבור היקר!‬ ‫ניתן להקדיש לברכה‬ ‫ולהצלחה או לעילוי‬ ‫נשמה ממגוון חומרי‬ ‫ההפצה שלנו‪ .‬קנו‬ ‫והפיצו בכל מקום‬ ‫‪1700-700-515‬‬ ‫דוכני מעייני הישועה ע"ש‬ ‫החבר'ה הצדיקים מנוף איילון מספרים‪:‬‬ ‫יש ימי שישי ויש ימי שישי‪ .‬לפעמים אנחנו‬ ‫מרגישים 'אש' באוויר‪ ,‬ולפעמים יוצאים ביום‬ ‫שישי לדוכן‪ ,‬ליום 'רגיל' של פעילות‪ .‬גם באותו‬ ‫יום שישי ציפינו ל'עוד יום של שיגרה'‪.‬‬ ‫ודווקא כשלא מתכננים‪ ,‬מתרחשים‬ ‫הדברים הכי מרגשים!‬ ‫הגענו כרגיל לדוכן‪' ,‬פתחנו את הבוקר'‪,‬‬ ‫התחלנו לחלק נרות‪ ,‬הצענו לחבר'ה‬ ‫להניח תפילין‪ .‬וכמו תמיד‪ ,‬באו אנשים‬ ‫רבים ולקחו מחומר ההפצה של הדוכן‪.‬‬ ‫פה אישה באה ולקחה ספר תהילים‬ ‫לאוטו‪ ,‬שם גבר התעניין בספר ולקח‬ ‫אותו‪ ,‬והעניינים התנהלו כבכל יום‪.‬‬ ‫להפתעתנו‪ ,‬שמנו לב לזוג שנראו‬ ‫בגיל צעיר יחסית‪ ,‬אך משהו במראה‬ ‫החיצוני שלהם היה שונה‪ ,‬אולי אפילו קצת‬ ‫משונה‪ ,‬שלא לומר מוזר‪ .‬התקרבנו אליהם‪,‬‬ ‫הצענו להם נרות‪ ,‬תהילים וכדומה‪ ,‬והם לקחו‬ ‫בשמחה כל מה שהיה לנו לתת להם‪ .‬לאט לאט‬ ‫הבנו‪ ,‬על‪-‬פי אופן הדיבור שלהם‪ ,‬שמדובר‬ ‫בזוג עם פיגור קל‪.‬‬ ‫אחרי כמה דקות הם שוב עברו לידנו‪ .‬הצענו‬ ‫נעם אפטר‬ ‫הי"ד‬ ‫היה שותף! חתום על הוראת קבע‬ ‫לגבר להניח תפילין‪ .‬הוא מיד נדלק‪ ,‬וחיוך‬ ‫ענק נפרס לו על הפנים‪ .‬באנו‪ ,‬הנחנו לו את‬ ‫התפילין‪ ,‬והוא חיכה שנמשיך להדריך אותו‪.‬‬ ‫רק אז שמנו לב שהוא לא הצליח לקרוא‪ ,‬וגם‬ ‫‪1-700-700-515‬‬ ‫י‪-‬ם‪ :‬יהוידע‪/‬שרה ‪02-6240469‬‬ ‫כ"ס‪ :‬מורן ‪052-6070508‬‬ ‫השבוע‬ ‫השיעורים והפעילות‬ ‫מוקדשים לרפואת‬ ‫הרב מרדכי צמח‬ ‫בן מזל טוב שליט"א‬ ‫יישר כח עצום‬ ‫לחבר'ה מהדוכן‬ ‫בשדרות‪ :‬לדוד מורנו‪,‬‬ ‫יצחק בן עזרא‪ ,‬יצחק בן‬ ‫אבו ויניב אינדיק וכל‬ ‫החברה מהישיבה!!‬ ‫מפיצים יהדות למרות‬ ‫הכל!! עלו והצליחו!‬ ‫יש ימי שישי‪ ...‬ויש ימי שישי‪...‬‬ ‫כשהוא היה צריך לברך‪ ,‬הוא נעזר בנו לטובת‬ ‫העניין‪ .‬תיארנו לעצמנו שגם בקריאת שמע‬ ‫הוא יתקשה‪ ,‬ולכן נעמדנו לידנו והתחלנו‬ ‫להקריא לו במשך עשר דקות‪ ,‬מילה במילה!!!‬ ‫והוא ‪ -‬כולו שמח‪...‬‬ ‫בשבילנו זו הייתה הנחת התפילין המרגשת‬ ‫ביותר בחיים‪.‬‬ ‫תרום הוראת קבע וקבל מתנה!!!‬ ‫לתרומות דרך בנק הדואר ח‪-‬ן ‪7694216‬‬ ‫בכפר סבא וירושלים‬ ‫מעל ‪ ₪ 50‬מתנה מנוי שנתי על שבועון מעייני הישועה‬ ‫מעל ‪ ₪ 70‬מנוי שנתי ‪ +‬דיסק‬ ‫מעל ‪ ₪ 100‬מנוי שנתי ‪ 3 +‬דיסקים‬ ‫מרגישים התעוררות‪-‬‬ ‫מרגישים שקיץ באויר‬ ‫בקיץ הזה מכפילים‬ ‫את הפעילות !!!‬ ‫דרושים פעילים‬ ‫לעיבוי הפעילות‬ ‫בכל הארץ‪.‬‬ ‫דרור‬ ‫‪0526070504‬‬ ‫פטור ממס‬ ‫ל‬ ‫פי סעיף ‪46‬‬ ‫רשימת מרכזי פעילות מעייני הישועה ברחבי הארץ‪:‬‬ ‫ירושלים‪ :‬כיכר ציון‪ :‬ליאורה אליאסיאם‪ .‬משביר‪ :‬צופיה שנדופי‪ .‬רמות‪ :‬אפרת עובדיה‪ .‬פסגת זאב‪ :‬דן שרגא‪ .‬הודיה בורשטיין‪ .‬פסגת זאב מזרח‪ :‬חנן ברקסא‪ .‬תחנה מרכזית‪ :‬אריאל ברלין‪ .‬תחנה‬ ‫מרכזית‪ :‬רוחמה ספרלינג‪ .‬קטמון‪ :‬אריה בייץ ‪ .‬קריית מנחם‪ :‬יחזקאל לנג‪ .‬גבעה צרפתית‪ :‬ישי חמו‪ .‬מחנה יהודה‪ :‬תפארת קניסבורג‪ .‬נחלאות‪ :‬לאה שקלים‪ .‬נוה יעקב‪ :‬ענת חיימוב‪ .‬קריית יובל‪ :‬אביגיל‬ ‫אבידן‪ .‬מודיעין‪ :‬דוד נמר‪ .‬שמרית סעדון‪ .‬מבשרת ציון‪ :‬נועם יוטבת‪ .‬בית שמש‪ :‬יונינה סילברמן‪ .‬גבעת זאב‪ :‬אבינועם נחשון‪ .‬אוניברסיטת אריאל‪ :‬זיו בוארון‪ .‬נתניה‪ :‬הרב יעקב שטרן‪ .‬גלית קלוש‪.‬‬ ‫טירת הכרמל‪ :‬שמעון ממן‪ .‬טכניון חיפה‪ :‬אופיר כרמי‪ .‬קריית מוצקין‪ :‬גואל בן שלוש‪ .‬תל אביב‪ :‬דיזינגוף‪ :‬יוני סירקיס‪ .‬תחנה מרכזית‪ :‬גלית צוברי‪ .‬רכבת צפון‪ :‬הדס ויקי נוימן‪ .‬עזריאלי‪ :‬רוית יזדי‪.‬‬ ‫תחנה מרכזית‪ :‬אברהם נוימן‪ .‬יבנה‪ :‬אוהד שגב‪ .‬רננה סאלם‪ .‬פתח תקוה‪ :‬דוד יהלום‪ .‬שדרות‪ :‬יניב אינדיק‪ .‬בת ציון ספקטור‪ .‬אופקים‪ :‬עדיאל אליה‪ .‬נצרת עילית‪ :‬רז אסף‪ .‬טבריה‪ :‬רועי אבוטבול‪.‬‬ ‫קריית שמונה‪ :‬שאול כהן‪ .‬עפולה‪ :‬אלירן אמסלם‪ .‬כרמיאל‪ :‬ורד מרמלשטיין‪ .‬עכו‪ :‬איציק שפיץ‪ .‬רחובות‪ :‬אסף בן עטר‪ .‬מצפה רמון‪ :‬אלישיב אופן‪ .‬ראשון לציון‪ :‬אשר כהן‪ .‬ערד‪ :‬חגי רחבי‪ .‬גני‬ ‫תקוה‪ :‬שיר בן מנחם‪ .‬אריאל‪ :‬אוריאל רחמים‪ .‬בת ים‪ :‬הדסה סעדון‪ .‬ב"ש‪ :‬רוני מרטן‪ .‬נתיבות‪ :‬תמר בונה‪ .‬כפר סבא‪ :‬שרי נופך‪ .‬רעננה‪ :‬ברק לנדאו‪ .‬קריית שמואל‪ :‬רבקה לש‪ .‬קצרין‪ :‬אורי זרזבסקי‬ ‫להצטרפות לפעילות התקשרו‪1-700-700-515 :‬‬ ‫לזקוף את קומתם‪...‬‬ ‫הדרכים ארוכות‪ ,‬מלאות מכשולים‬ ‫ואחינו מועדים ונופלים‬ ‫אלו שירדו מנכסיהם כאבי‪-‬מלך‬ ‫אחרים אבדו את ביתם ללא דרך‬ ‫משלנו שיכלו ילדים יקרים‬ ‫אומרים טוב מותנו מחיים‪...‬‬ ‫ובתוך הכאב והמחשכים‬ ‫לזקוף קומתם ביקשו רחמנים‬ ‫רואים אותם כפופים‬ ‫כל פסיעה‪ ,‬כלקט שיבולים‬ ‫ממצולות ים של דם ודמעות‬ ‫הנה תקווה‪ ,‬שיבולים‬ ‫מתרוממות‬ ‫לכי בתי אל השדה‪ ,‬אל תראי‪-‬‬ ‫הביאי קמה‬ ‫הנה עם עזרי‪ ,‬תהיי לך תקומה‬ ‫‪16‬‬ ‫מגבית שבועות‬ ‫לנזקקי יש"ע‬ ‫קרן מס' ‪521‬‬ ‫כידוע בספרים הקדושים ששלושת ימי‬ ‫ההגבלה )שקודם יום השבועות( הם ימים‬ ‫מסוגלים מאוד לישועה‪ -‬בימים אלו יערכו‬ ‫תפילה בעלות השחר במערת המכפלה לכל‬ ‫התומכים והמסייעים לנזקקי יש"ע‬ ‫עזרי ‪ -‬קרן הצדקה המאוחדת לישראל‬ ‫‪1800-39-50-50‬‬ ‫כמו כן ניתן לשלוח מעטפה ל‪-‬ת‪.‬ד‪ 16216 .‬ירושלים ת"ו‬ ‫או בהפקדה בבנק הדואר חשבון מספר‪8209909 :‬‬ ‫ניתן לתרום גם באתר שלנו‪:‬‬ ‫‪WWW.EZ-RI.COM‬‬