דבקות ותאורגיה במוסיקה החסידית

‫דבקות ותאורגיה במוסיקה החסידית‬
‫תודות‬
‫לאבא שלי‬
‫לאחותי‬
‫לניר‬
‫הרב אהרון מבית חב"ד רישיקש‬
‫עז אלוני‬
‫ד"ר שלי גולדברג‬
‫ענבל זמיר‪ -‬שרביט‬
‫אפרים יעקב‬
‫יעקב מזור‬
‫פרופ' אדווין סרוסי‬
‫מירי סגל‬
‫ישעיהו משולם פייש רוטנברג‬
‫‪1‬‬
‫תוכן הענינים‬
‫מבוא‬
‫רקע הסטורי‬
‫המוסיקה ביהדות לפני החסידות‬
‫על הדבקות‬
‫מודלים בחקר המיסטיקה היהודית‬
‫המוסיקה בחסידות‬
‫הריקוד בחסידות‬
‫תאוריה מול פרקטיקה‬
‫אקסטזה וטרנס‬
‫על תפיסה דתית של המוסיקה ותפיסה מוסיקלית של הדת‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫רשימת מקורות‬
‫‪2‬‬
‫מבוא‬
‫שני נושאים עיקריים עומדים במרכז החיבור הנוכחי‪ .‬הראשון נוגע לסוגיית הדבקות והתאורגיה‬
‫במוסיקה בעולם החסידות‪ .‬השאלות שאציב הן‪:‬‬
‫א( האם מדגישה החסידות את אחת מהתפיסות והפרקטיקות או ששתיהן בעלות מעמד שווה‪ .‬האם יש‬
‫צורך בהחלשת האחת על חשבון רעותה ?‬
‫ב( האם ישנה סתירה בין דבקות לתאורגיה?‬
‫ג( האם המוסיקה המשמשת לתאורגיה ולמאגיה שונה מהמוסיקה המשמשת להשגת דבקות ?או‬
‫במילים אחרות מהו הקשר בין הפונקציה לבין המאפיינים המוסיקליים ?‬
‫אציין מראש שתארוגיה ומאגיה אינן זהות אולם בעבודה לא ארחיב את הדיבור על ההבחנה ביניהן‬
‫ואתייחס לשתיהן כאל אותו הצד שעומד כנגד לדבקות‪.‬‬
‫הנושא השני נוגע לזיקה בין עולם החסידות לעולם המוסיקאים‪ ,‬זיקה שמצאתי על רקע‬
‫התעניינותי הרבה בראשון והשתייכותי לשני‪ .‬דומני שזיקה זו מסבירה באופן מופלא איזו איכות‬
‫פנימית של מוסיקה אשר עוזרת לנו ללבן את הסוגיה הראשונה בה פתחתי‪.‬‬
‫שאלות נוספות רבות וחשובות ניתן וראוי לשאול‪ :‬על הנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬איך השפיעה תנועת‬
‫החסידות על התפתחות המוסיקה היהודית ולהיפך‪ ,‬מהן נקודות הדמיון והשוני בין התיאוריה‬
‫לפרקטיקה‪ ,‬היינו בין דרשות‪ ,‬אגדות וספרות למציאות בחברה החסידית‪ ,‬מהם ההבדלים בתוך‬
‫החסידויות השונות‪ ,‬ועוד שאלות רבות אשר לא אעסוק בהן כאן‪ .‬התמקדתי בדבקות ובתיאורגיה כי‬
‫המילים האלו כישפו אותי כליל‪ ,‬ולא נותרה לי ברירה אלא לחקור אותן‪.‬‬
‫כישוף מוגדר כ‪”:‬מסכת אמונות ומעשים המבוססת על האמונה שהאדם מסוגל לשלוט בכוחות‬
‫הטבעים והעל‪-‬טבעיים המשפיעים על חייו‪...‬כמה פולחנים‪...‬כמו ניסוך המים ל הקרקע לשם הורדת‬
‫גשם‪ ,‬הם מעשי כישוף מובהקים שכן הם מבוססים על האמונה‪...‬שהמים הניסכים מסוגלים להשפיע‬
‫במישרין על מנגנון הורדת הגשמים‪ -‬בניגוד לפולחנים דתיים כמו תפילה לגשם‪ ,‬שעיקרם פניה לישות‬
‫נעלית יותר מייחסים לה שליטה באיתני הטבע‪ 1”...‬שאלת המחקר שלי נבעה מתחושה חזקה שאם‬
‫נחפור עמוק במוסיקה החסידית אל השורשים של האמונות והפרקטיקות הרי שנגיע בהכרח למסקנה‬
‫שמקור מחצבתן שונה לחלוטין‪ ,‬אם לא מנוגד‪ ,‬בדיוק כפי שמוסבר לעיל בבהירות רבה ההבדל בין‬
‫כישוף לתפילה‪ .‬הטשטוש שיצרה המחשבה היהודית בין שני סוגי הפולחן מרתק לא פחות מהפולחן‬
‫עצמו‪ .‬במהלך העבודה ארצה לטעון שהמוסיקה מאפשרת את הטשטוש הזה‪.‬‬
‫המחקר האתנומוסיקלי יוצר הבחנה בין מצבי טרנס ואקסטזה הקשורים לחוויות מוסיקליות‪.‬‬
‫האינטואיציה שלי העלתה השערה שבחסידות הדבקות תתקשר למצב אקסטזה ולחוויה מוסיקלית‬
‫ווקאלית )ניגון(‪ .‬ולעומת זאת התאורגיה והמאגיה יתקשרו למצב טרנס ולחוויה אינסטרומנטאלית‬
‫ריקודית‪ .‬קשה מאד מאד לקבל תשובה לשאלה הזו‪ ,‬ולו רק מפני שהחברה החסידית נמנעת מלדבר‬
‫עם זרים על נושאים כה רגישים‪ .‬נדרש מחקר שדה אתנומוסיקלי מקיף כדי לברר אם האינטואיציה‬
‫שלי נכונה‪ .‬אולם היה זה בלתי אפשרי עבורי להיות מוזמנת להתוועדות או להתגנב אליהן ולצפות‬
‫‪ 1‬אנציקלופדיה כרטא‪ ,‬ע' ‪715‬‬
‫‪3‬‬
‫במו עיני למה שמתרחש בטיש ואיך נראה האדמו"ר בשעה שנפשו נוסקת להיכלות הגבוהים‪ .‬שקלתי‬
‫התחפשות לחסיד אולם אנשים קרובים הוכיחו אותי על אי מוסריות הרעיון‪ .‬הסתפקתי אפוא בדרכים‬
‫המקובלות והתוצאה מוגשת בזאת לקורא‪.‬‬
‫רקע היסטורי‬
‫החסידות החלה לצמוח בדרום אוקראינה בשנות ה ‪ 40‬של המאה ה ‪ .18‬תוך זמן קצר התפשטה‬
‫והפכה לתנועה רחבה‪ .‬תופעה זו דורשת הסבר ואכן חוקרים רבים נתנו על כך את הדעת‪ .‬המסקנות‬
‫אליהן הגיעו היו שונות בתכלית‪.2‬‬
‫היו שניסו להסביר את הצלחת החסידות בנסיבות ההיסטוריות‪ .‬בתנאים הקשים בהם היו נתונים‬
‫היהודים בפולין‪ ,‬ולאור אוזלת ידה של הרבנות‪ ,‬החסידות הציעה סעד נפשי לאדם הפשוט במצוקתו‬
‫ולכן התקבלה בהתלהבות‪ .‬חוקרים אחרים הדגישו בתוך הנסיבות ההיסטוריות את הגורמים הפנימיים‬
‫בחברה היהודית היינו המתח החברתי בין השכבות המדכאות למדוכאות‪ ,‬אשר החסידות נתנה לו‬
‫פורקן‪ .‬לעומת גישה זו היו חוקרים שראו בחסידות התפרצות ספונטאנית של דתיות מיסטית שלא‬
‫נגרמה כלל עקב המשבר‪ .‬חוקרים אלו ראו את עיקר החסידות בחוויה הדתית ולא בתנועה החברתית‪.‬‬
‫שלום ראה את החסידות כהתפתחות האחרונה במיסטיקה היהודית‪ .‬לדעתו החסידות ניצבה בפני‬
‫דילמה מכיוון שרצתה להמשיך את קבלת האר"י אך אחרי כישלון השבתאות היה קשה לדבר על‬
‫תיקון ולכן היא העבירה את מרכז הכובד לאידאל הדבקות‪ ,‬כלומר מהשאיפה לימות המשיח אל חיי‬
‫היומיום כאן ועכשיו‪ .‬לדעת שלום הבשורה הרוחנית של החסידות לא היתה המסר המשיחי אלא‬
‫הדבקות וההורדה של הדבקות מאידאל של יחידי סגולה אל כל העם‪ .‬אולם חוקרים רבים סבורים‬
‫שהחסידות בראשיתה היתה אליטיסטית ולא באמת פנתה לכל העם‪.‬‬
‫דמותו של מייסד החסידות‪ ,‬הבעש"ט‪ ,‬חשובה לדיוננו כאן בהקשר של תאורגיה ודבקות‪ .‬הבעש"ט‬
‫עסק בקבלה מעשית )פירוש המושג בעל‪-‬שם הוא אדם היודע להשתמש בשמות האל לצרכים‬
‫מאגים(‪ .‬כמו כן הוא חווה חוויות מיסטיות של עליית הנשמה‬
‫‪3‬‬
‫חוויה זו מוכרת ביהדות עוד לפני‬
‫תקופת החסידות ובה הנשמה עולה לעליונים באמצעות השבעות וייחודים‪ .‬אך בשונה מקודמיו עלית‬
‫הבעש"ט למעלה נועדה להתערב בעליונים ולהשפיע על התחתונים כלומר על גורלו של עם ישראל‬
‫ולא רק ללמוד את סודות האלוהות‪.‬‬
‫החסידות‪ ,‬לדעת חלק מהחוקרים כאמור לעיל‪ ,‬פנתה בהתחלה לאליטה התרבותית‪ .‬המשיכה אליה‬
‫נבעה מהבשורה הדתית שהביאה‪ ,‬מאופי המנהיגים וגם מכך שהיה קל להצטרף אליה‪ .‬חידושה היה‬
‫במסר שכל איש יכול להגיע לדבקות‪) .‬אולי לא כולם באותה הרמה אבל הדבר עצמו אפשרי(‪ .‬סיבה‬
‫נוספת למשיכת צעירים לתנועה )לא עם הארץ( היא ירידת מעמדו משל האתוס הלמדני בתקופה‬
‫זו‪ 4.‬כמעין תנועת מטולטלת מיצה השלב השכלתני את עצמו‪ ,‬ופינה מקום לשלב מיסטי‪.‬‬
‫‪2‬אטקס‪ ,‬עמ' ‪18‬‬
‫‪3‬שם‪ ,‬עמ ‪20‬‬
‫‪4‬שם‪ ,‬עמ' ‪64‬‬
‫‪4‬‬
‫תהליך התפשטות והתרחבות התנועה המשיך בסוף המאה ה ‪ .18‬החסידים תלמידיו של הבעש"ט היו‬
‫נלהבים ומלאי תחושת שליחות להפיץ את הבשורה‪ .‬הם הקימו מרכזים באזורים שונים ‪ :‬אוקראינה‪,‬‬
‫גליציה‪ ,‬רוסיה הלבנה‪ ,‬מה שהביא להתפשטות גיאוגרפית‪ .‬בתקופה זו חלה הצטרפות של חוגים עממיים‬
‫אל התנועה‪ ,‬ההתפשטות היתה מלמעלה למטה ‪ ,‬מהאליטה לשכבות הנמוכות‪ .‬התהליך היה דו סיטרי‪ ,‬הן‬
‫החסידים רצו בו והן העם ששמע עליהם‪ .‬מציאות חדשה זו חייבה את מנהיגות החסידות לקבוע עמדה‬
‫בנוגע לאידאל הידבקות וליכולת הציבור הרחב לעמוד בו‪ .‬ככלל היו מנהיגים שנטו להתפשר והיו‬
‫אליטיסטים יותר‪.‬‬
‫המוסיקה ביהדות עד לחסידות‬
‫החסידות ממשיכה אך גם מחדשת את מקומה של המוסיקה ביהדות‪ .‬בימי הבית ליוותה המוסיקה את‬
‫עבודת הלווים‪ ,‬את הנבואה‪ ,‬את התפילה ואת הקריאה בתורה‪ .‬חשיבות השירה במתן הלל לה' קיימת כבר‬
‫בתקופה עתיקה‪" :‬ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו"‪ .‬חורבן הבית היה מכה קשה‪" :‬איך‬
‫נשיר את שיר ה' על אדמת נכר?" )תהילים קל"ז(‪ .‬בעקבות החורבן נאסרו הנגינה והשירה פרט‬
‫לסיטואציות של קינה ושמחות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫החזנות והפולקלור היהודי היו מפותחים מאד בימה"ב‪ .‬אולם עד לתקופת החסידות נהגו לשמור על‬
‫המוסיקה הקיימת ולא נעשה ניסיון מכוון להמציא מנגינות חדשות‪ .‬היחס למוסיקה ביהדות הרבנית היה‬
‫אמביוולנטי‪ ,‬במידה מסוימת מתוך חשש שהציבור יטה אחר יופייה של המנגינה ויסיח דעתו מהתפילה‬
‫)חשש שחשו גם אבות הכנסייה(‪ ,‬נטתה הסמכות הרבנית להשאיר את המצב הליטורגי כפי שהוא לא‬
‫לחדש ולא להוסיף דבר‪ .‬הזרם המיסטי לעומת זאת‪ ,‬נטה להלל ולקלס את המוסיקה‪ ,‬והחסידות שממשיכה‬
‫אותו שינתה לחלוטין את הגישה הפאסיבית שקדמה לה ובטלה את ההגבלה לנגן ולרקוד רק בשמחות‪,‬‬
‫מתוך הרעיון שמטרת הניגון היא שמחה והתגברות על הייאוש "להכניס את המרה השחורה אל הריקוד" ‪.6‬‬
‫החסידות חידשה ביצרה פרץ של מנגינות חדשות שחוברו בד בבד עם מתן הצדקה דתית לאמץ מנגינות‬
‫מבחוץ‪ .‬לא מפתיע אם כך שבתחילת החסידות היה עניין הניגון לאחת מהמחלוקות עם המתנגדים‪ .‬ומצד‬
‫שני המוסיקה עזרה לחסידות להתפשט ולקנות לה נפשות‪ .‬תלמידיו של הבעש"ט ייסדו מרכזים חסידיים‬
‫חדשים והניגון החסידי כבש לבבות של רבים מהמתנגדים‪.7‬‬
‫הזרם המיסטי ביהדות עוד קודם לחסידות הדגיש את חשיבות המוסיקה‪ .‬ע"פ הזוהר‪ ,‬טעמי המקרא‪ ,‬היינו‬
‫החלק המוסיקלי של כתבי הקודש‪ ,‬חשובים יותר מאותיות והנקודות‪" :‬הנגינה הולכת בראש והאותיות‬
‫והנקודות נמשכות אחריה כחיילים אחרי מלכם‪ 8".‬מקובלי צפת המשיכו קו זה המעניק חשיבות יתירה‬
‫למוסיקה באומרם "לא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל שירה וזימרה‪ .‬ברא קב"ה את השמים לעניין‬
‫שירה ומיום שברא הקב"ה את הארץ הרי היא אומרת לפניו שירה‪ :‬שאף אדם הראשון פתח פיו בשירה”‪.‬‬
‫‪ 5‬גשורי ע' כ"ז‬
‫‪ 6‬גשורי ע' ‪4‬‬
‫‪Encyclopedia p. 638 7‬‬
‫‪ 8‬שם ע' ק"י‬
‫‪5‬‬
‫הפיכת המוסיקה לטכניקה בעלת סגולות מאגיות ותאורגיות בחברה היהודית הוא תהליך שהתרחש טרם‬
‫החסידות‪ ,‬בעיקר באיטליה‬
‫‪.9‬‬
‫בכתבי המלומדים אנו מוצאים התייחסות למוסיקה בהקשר של א( מאגיה‪,‬‬
‫מקרים בהם המוסיקה משפיעה על עולם הטבע ב(תאורגיה ‪ :‬מקרים בהם המוסיקה משפיעה על עולם‬
‫האלוהות עצמו‪ .‬ג(השפעה על נפש האדם‪ :‬יצירת שמחה‪ ,‬דבקות וריפוי‪ .‬נובע מכך שלמוסיקה כח השפעה‬
‫על כל העולמות‪ :‬האנושי‪ ,‬הטבע והאלוהי‪ .‬במעבר מימה"ב לרנסנס השתנתה תפיסת המוסיקה וחשיבותה‬
‫עולה‪ .‬מעבר זה כרוך בעליית מרכזיותו של האדם לעומת מרכזיות האל בימה"ב‪ .‬בעוד בימה"ב הדגש היה‬
‫על שירי שבח‪ ,‬הודיה והתבוננות בעולם‪ ,‬הרי שברנסנס הדגש הוא על עשייה‪ ,‬כישוף ומוסיקה כתאורגיה‪.‬‬
‫חשוב לציין שתפיסה של מוסיקה כמביאה לקתרזיס ולדבקות ממשיכה להתקיים אך מאבדת ממרכזיותה‪.‬‬
‫במקום מילות שבח מופיעות מלות כישוף‪ .‬הרנסנס הנוצרי לא השפיע על החסידות‪ ,‬אך התפיסה המאגית‬
‫והתאורגית של המקובלים במאות ‪ 15–16‬השפיעה עליה בראשיתה‪ .‬החוט המקשר הוא קבלת האר"י‬
‫במאה ה ‪ . 17‬דימוי נפוץ בספרות הקבלית היא שני כלים או כינורות‪ :‬האדם כלי קטן‪ ,‬העולם כלי גדול‪.‬‬
‫הנגינה בכלי קטן מפעילה נגינה בכלי גדול‪ .‬או‪ -‬כאשר כינור אחד מנגן השני מהדהד‪ .‬דימוי זה השאוב‬
‫מתחום האקוסטיקה עוזר להסביר מודלים שונים והחסידות המוקדמת קיבלה אותו‪ .‬כך למשל דוד יוצר‬
‫באמצעות נגינתו בנבל הדהוד בנבל של הספירה האחרונה ‪ -‬מלכות ‪ .10‬נוספת לכך התפיסה שהתורה‬
‫שולטת בטבע ולכן האדם שמתנהג לפי התורה יכול לשלוט בטבע‪.‬‬
‫ההוגה בן המאה ה ‪ 15‬רבי יוחנן אלימנו כתב שהשירה הקבלית‪ ,‬שהיא סוג של ידיעה‪ ,‬מאפשרת "כל‬
‫פעולה נפלאה" )השפעה על המאורעות( ‪ .11‬העולם בנוי ע"ס פרופורציות מסוימות שנמצאות גם במוסיקה‬
‫)זוהי גם תפיסתו של בואתיוס( ולכן המוסיקה יכולה להשפיע עליו‪" .‬נפשו של האדם יכולה להתעלות‬
‫ולהגיע למקור השפע ולגרום לו לרדת למטה באמצעות כוחה של האקסטאטי והמאגי של המוסיקה‪ 12 ".‬קול‬
‫האדם‪ ,‬בתנאי שצלילים מופקים בסדר מסוים ומוגדר‪ ,‬מסוגל להשפיע על העליונים ולעודד את השפע‬
‫לרדת ולקולטו‪ .‬המקובל בן המאה ה ‪ ,16‬יצחק אברבנל‪ ,‬כתב שלכל שר יש שיר שבעזרתו אפשר להוריד‬
‫את השפעתו‪) .‬זה דומה לתפיסה קיימת בדתות אחרות והיא שלכל כוכב לכת יש מוסיקה מסוימת וכדי‬
‫לקלוט את השפעתם של כוכבי הלכת עלינו להכיר את המוסיקה שלהם(‪.‬‬
‫נוסף לקשר בין מוסיקה ועולם הטבע התפתחה תפיסה תאורגית של המוסיקה‪ ,‬ובה דוד המלך בשוררו‬
‫לאלוהים לא עשה זאת אך ורק כדי לתת שבח והודיה אלא גם כדי להשפיע בשירתו על עולם האלוהות‪ .‬כן‬
‫מתפתח הרעיון שניתן לנצח ולהתגבר על שדים באמצעות שירת תהילים‪ .‬כך נבל העשור נקרא ע"ש‬
‫עשרת הספירות אליהם הוא מכוון ונגינתו של דוד בנבל מיועדת להשפיע על הכוחות האלוהיים כדי‬
‫להיטיב עם העולם‪ 13.‬בכתביו של מאיר אבן גבאי ההקבלה בין כינור קטן לגדול איננה בין אדם לטבע אלא‬
‫בין האדם למערכת הספירות‪ .‬מערכת הספירות מסודרת בצורת אדם ויחד עם זאת היא חלק מעצמות האל‬
‫ולכן ההקבלה בין שני הכינורות היא בעצם בין האדם לבין החלק המתגלה של האלוהות‪ . 14‬דוד משיג‬
‫‪9‬אידל‪ ,‬עמ' ל"ג‬
‫‪Ibid p.171 10‬‬
‫‪ 11‬שם‪ ,‬עמ' ל"ח‬
‫‪12‬שם עמ' ל"ט‬
‫‪13‬שם‪ ,‬עמ' מ"ו‬
‫‪14‬שם‪ ,‬עמ' מ"‬
‫‪6‬‬
‫ייחוד של הספירות ע"י הנגינה‪ .‬האדם המנגן הופך לתיאורגיקון ולמאגיקון‪ .‬המוסיקה היא דרך להשפיע‬
‫על האלוהות ולזכות בשפע‪ .‬ויותר מכך‪ :‬ההרמוניה למעלה תלויה בנגינה שבאה מלמטה‪ .‬המוסיקה‬
‫מתפקדת כמו קמעות ‪ :‬המקובל משתמש בהם לפי צרכיו‪.‬‬
‫הוגים בדורות מאוחרים יותר שילבו את התפיסות הקודמות יחד‪ ,‬כך שהמוסיקה משפיעה גם על עולם‬
‫הטבע וגם על האלוהות‪ .‬המוסיקה היא דרך לגרום לייחוד בין השכינה ובעלה‪ .‬יצירת זיווג בין הספירות‬
‫העליונות לתחתונות הוא תפקיד תאורגי מובהק‪ .‬על רקע זה יש להבין את המנהג של מקובלי צפת לשיר‬
‫שירים בערב שבת ‪":‬נכון שיהיה כל אדם שורר בביתו בטרם יצא לקבל פני שבת ומנעים קולו בשיר‬
‫השירים כדי לעורר אהבת דודים מלמעלה")חיים ויטל(‪ 15‬החסידות אימצה את מנהג מקובלי צפת לשיר‬
‫בערב שבת‪ .‬בעצם נוהג זה נשתרש עד היום והתפשט לזרמים האורתודוקסים השונים‪ ,‬הלא חסידיים כמו‬
‫גם למרבית הציבור היהודי הלא ארתודוקסי בישראל‪ .‬וסביר להניח שמרבית מהגננות ששרות עם הילדים‬
‫לכה דודי ביום שישי יחד עם אפיית החלות בגן‪ ,‬לא מעלות על דעתן שהן ממשיכות אקט תאורגי ואזוטרי‬
‫שכוונתו האמיתית היא יצירת זיווג בספירות הקבליות‪.‬‬
‫לא רק שהשירה מסוגלת לגרום לזיווג בין הספירות היא גם מסוגלת לקשור את הספרות אל האינסוף‬
‫ולהיפך‪ ,‬כשאנשים חוטאים השיר לא מגיע למעלה‪ .‬המוסיקה משמשת בספרות הקבלית כדימוי ליכולתו‬
‫של הצדיק להשפיע על העולם‪ .‬לא תמיד ברור לגמרי בספרות הקבלית אם הכוונה היא למוסיקה בפועל‬
‫או לדימוי‪ .‬האם האדם המקיים מצוות משול לנגן או שהכוונה היא לנגן באמת‪ .‬על כל פנים גם אם זהו‬
‫דימוי הרי לא בכדי נבחר דווקא הוא‪.‬‬
‫על הדבקות‬
‫מושג הדבקות בא לציין חוויה מיסטית של מגע ישיר ובלתי אמצעי בין נפש האדם לבין האל ‪ 16‬הדבקות‬
‫מזוהה עם האמונה והאמונה עם האהבה‪ .17‬פירוש המושג הוא התקשרות ומסירת‪ .‬החל מהמאה ה ‪13‬‬
‫השתמשו בו המקובלים לציון התקשרות קרובה ואינטימית עם האלוהים‪ .‬המחשבה המיסטית היהודית לא‬
‫מכירה באיחוד של האדם עם האל מכאן שהדבקות‪ ,‬ההעפלה המיסטית של הנשמה מעלה‪ ,‬היא הדבר‬
‫הקרוב ביותר לכך‪ .‬ובמסילת ישרים לרבי לוצטאו היא השלב האחרון ‪ .‬הדבקות היא ערך קונסמפלטיבי‬
‫ולא ערך של חיים פעילים‪ ,‬אך החסידות )בעקבות אולי דברים שכתב הרמב"ן( יצרה את המיזוג של‬
‫התחומים ובכך חידשה‪ .‬לדעת גרשום שלום אידאל הדבקות הוא החידוש החשוב ביותר של תנועת‬
‫החסידות‪ .‬עד אז הדבקות בקבלה היתה השלב הסופי אליו שאפו להגיע והגיעו רק יחידי סגולה‪ ,‬ואילו‬
‫החסידות הכריזה על הדבקות כעל נקודת המוצא של כל יהודי‪ .‬נובע מכך שיש למונח משמעות חברתית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫הדבקות‪ ,‬לפי החסידות‪ ,‬יכולה להתרחש גם בתוך החברה‪ ,‬ודמויותיהם של משה‪ ,‬נח‪ ,‬ואברהם הן עדות‬
‫לכך‪ .‬אני רוצה לרמוז לאפשרות שלמוסיקה יש תפקיד חשוב ביכולת הזו בגלל שהיא אבסטרקטית‬
‫‪15‬שם‪ ,‬עמ' מ"ה‬
‫‪16‬שם‪ ,‬עמ' ‪15‬‬
‫‪ 17‬נגאל ע' ‪131‬‬
‫‪ 18‬שלום ע' ‪326 - 7‬‬
‫‪7‬‬
‫ומוחשית כאחד בו זמנית‪ ,‬ויש לה ערך חברתי‪ .‬כאשר באה החסידות הבעש"ט במאה ה ‪ 18‬ואמרה‬
‫שהדבקות חשובה מן הלימוד עורר הדבר פולמוס עז‪ ,‬למרות שהאר"י עצמו אמר אותו דבר קודם לכן‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שבזמן האר"י כוון הרעיון לקבוצה קטנה ומסוגרת ואילו החסידות פנתה לכולם‪ ,‬היא‬
‫הורידה את הקבלה לעם ושמה את הדבקות כנקודת המרכז לחיים דתיים של כל יהודי‪ .‬נקודת החיבור בין‬
‫הדבקות הדתית לבין המוסיקה יכולה להיות התפילה‪ .‬החסידות מורה להשגת הדבקות ע"י תפילה‬
‫אקסטטית עמ"נ להעפיל מעלה‪ .‬אולם היא מודעת לכך שהעמדת הדבקות כמצב תמידי אינה בגדר האפשרי‬
‫ולכן המציאות מורכבת ממצבים של גאות ושפל לסירוגין‪ .‬הבעש"ט אומר שכאשר "האדם מדבק עצמו‬
‫בצורת אותיות התורה" היינו בתפילה‪ ,‬הוא יכול להגיע לדבקות כמו ע"י לימוד תורה ‪ 19‬ברגע שמפסיק‬
‫האדם לדבוק בה' מיד הוא עובד עבודה זרה‪ .‬אין משהו באמצע‪ ,‬יש כל הזמן עליות וירידות‪ -‬רצוא ושוב‪.‬‬
‫במאמר מוסגר‪ ,‬ברצוני לציין שתופעה זו של התעלות והתאחדות עם האל דרך המוסיקה דומה להפליא‬
‫לעקרון הסובלימציה במוסיקה הקלאסית במערב כפי שפיתחו אותו ההוגים במאה ה ‪.19‬‬
‫תפיסת הדבקות לפני החסידות‪ .‬מקובלי צפת הדגישו את הריכוז המתמיד של התודעה באלוהים‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫בין‬
‫היתר באמצעות סיגוף ופרישות‪ .‬הם היו שומרים על תודעתם ומנסים להגיע לחוויה ממושכת‪ .‬לעומת זאת‬
‫בעש"ט התרכז בתפילת הציבור כדי להגיע לדבקות‪ .‬הוא היה נכנס לטרנס בתפילה‪ ,‬לפעמים עד כדי‬
‫עילפון‪ ,‬תוך איבוד התודעה‪ ,‬ההכרה והמודעות לקיומו הנפרד‪ .‬הבעש"ט היה מודע לכך שהחוויה המיסטית‬
‫קצרה ומקוטעת והוא הסתמך על הפסוק ביחזקאל‪" :‬והחיות רצוא ושוב" להסביר את מהות החויה‪ .‬היא‬
‫מחוייבת עליות ומורדות פני ש‪ :‬א( לא היינו יכולים לעמוד בחוויה מבחינה פיזית לאורך זמן‪ ,‬היינו פשוט‬
‫מתים אם זה היא היתה ארוכה; ב( אם היא היתה כל הזמן זה היה מפסיק להיות תענוג‪.‬‬
‫רעיון קבלי ידוע הוא "לית אתר פנוי מיניה" כלומר אין מקום שאין בו נוכחות אלוהית‪ ,‬אם כך מדוע אנו‬
‫מרגישים רחוק ממנו ? מה סוד הפער בין תפיסת האל הטרנס' לבין הימצאותו בכל מקום? תשובתו של‬
‫הבעש"ט היתה שהאל הגביה בכוונה את נוכחותו כדי שנתאמץ להתקרב אליו‪ .‬הבעש"ט תרגם את החוויה‬
‫האישית שלו לעיקרון תיאוסופי‪ , 21‬נקודה חשובה בדיון על המוסיקה מפני זה מה שעושים בעצם‬
‫מוסיקאים‪ :‬מתרגמים חוויות אישיות לעקרונות מופשטים‪ .‬חידוש נוסף של הבעש"ט הוא "העבודה‬
‫שבגשמיות"‪ :‬גם אכילה ושתייה אם יש בהן כוונה הן עבודת ה'‪) .‬משמעות המונח "כוונה" בקבלה הוא‬
‫בקרוב מדיטציה ומקובלי צפת כתבו עליו חיבורים שהשפיעו על החסידות(‪ .‬אמנם גם במסילת ישרים‬
‫מוזכר הרעיון‪ ,‬אך רק עבור אדם שהגיע למדרגה גבוהה מאד ואילו הבעש"ט אומר שכל אדם יכול‪.‬‬
‫החשיבות הגדולה שהוא מייחס לתודעה הסובייקטיבית של המאמין ‪ 22‬קשורה אף היא למוסיקה ‪ :‬במוסיקה‬
‫תודעת המאזין והדרך בה הוא מפרש ומרגיש את הצלילים משפיעה על המבצע‪ ,‬על היצירה‪ ,‬ולעיתים על‬
‫המלחין ועל מכלול החוייה הנוצרת‪ .‬בהקשר הזה חשוב לציין שהחסידות דוגלת בכך שאופן הביצוע יהיה‬
‫די חופשי‪ .‬גם בבית הכנסת וגם בטיש‪ ,‬החשוב הוא שהאדם יבטא את רחשי ליבו‪ .‬הדוגמא שאולי מבטאת‬
‫זאת באופן המושלם ביותר הוא הסיפור היפהפה "אם לא למעלה מזה" שעיבד י‪.‬ל‪ .‬פרץ‪ .‬הסבר חיצוני‬
‫‪ 19‬שם ע' ‪233‬‬
‫‪20‬שם‪ ,‬עמ' ‪40‬‬
‫‪21‬שם‪ ,‬עמ' ‪44‬‬
‫‪22‬שם‪ ,‬עמ' ‪56‬‬
‫‪8‬‬
‫לתופעות שקורות בחסידות ניתן למצוא בתיאוריות פסיכואנליטיות‪ .‬בימיו של הבעש"ט היו חסידים‬
‫מהסוג הישן ‪ ,‬כלומר אליטיסטים פורשים מן הציבור‪ ,‬מרבים בסיגופים ותעניות על עצמם ולא נוטלים על‬
‫עצמם עול הנהגת הציבור‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫החסידות באה בדיוק כנגד תופעה זו‪ .‬אחרי הצטרפות השכבות העממיות‬
‫התפתחה “תורת הצדיק” לפיה אפשר להגיע לדבקות רק דרך הצדיק )מתווך( ”הרבה עשו כרשב"י ולא‬
‫עלה בידם"‬
‫‪24‬‬
‫‪ .‬עד היום החסידים בטיש )התוועדות( דבקים ברבי על מנת להגיע להתעלות "מדרכי‬
‫ההתקשרות הנפשית של חסיד אל הרבי היא המנגינה החסידית וכשאתה שר ניגון ברבי אתה מתאחד‬
‫איתו בנפש"‪ 25.‬גם ע"י האזנה לאדמו"ר שר ניתן לעלות איתו מעלה‪ .‬להשתתפות סבילה )ע"י האזנה או‬
‫חיקוי( קוראים פסיכואנליטיקאים בשם הזדהות השלכתית‪ .26‬התהליך בו נדמה לאדם שהוא נמצא בתוך‬
‫אובייקט כלשהו מחוץ לעצמו‪ .‬חיקוי זה הוא דרך של לימוד‪ .‬כשאנו מזדהים עם אנשים מוכשרים מאתנו‬
‫אנו יכולים לשפר את יכולתנו‪.‬‬
‫מודלים בחקר המיסטיקה היהודית‬
‫ע"פ אידל ניתן להבחין בשלושה מודלים עיקריים במיסטיקה היהודית ואלו הם‪ (1 :‬המודל התאורגי אשר‬
‫עניינו בעולם הרוחות‪ ,‬בין אם הן דמונים או מלאכיים ‪ (2‬המודל המאגי אשר עניינו הפעלת כח על הטבע‪.‬‬
‫‪ ( 3‬המודל האקסטטי‪ -‬מיסטי אשר עניינו עיצוב ושינוי התודעה הפנימית של האדם‪27 .‬הבחנה זו עוזרת לנו‬
‫בבואנו לפרש טקסטים קבליים ומכיוון שהחסידות הושפעה מטקסטים אלו היא מסייעת לנו בהבנת‬
‫החסידות‪ .‬מה שמעניין הוא שהמוסיקה נמצאת בשלושת המודלים וששלושתם מניחים שיש לה את‬
‫היכולת האנרגטית הנחוצה להם‪.‬‬
‫ההבחנה בין מאגיה תאורגיה ודבקות‬
‫מיסטיקה מוגדרת כסוג מסוים של חוויה דתית בעלת קרבה בלתי אמצעית בין האדם לאל‪ .‬גרשום שלום‬
‫הציע ‪ 3‬שלבים בהיסטוריה של הדת‪ ,‬אשר מסבירים את התפתחות התופעה‪ :‬בשלב הראשון‪ -‬המיתולוגי‬
‫האל מתגלה )מקרא(‪ .‬בשלב השני )משנה( אין יותר נבואה ומתוך ריחוק זה נוצר השלב השלישי‪ ,‬הוא‬
‫השלב של המיסטיקה‪ .‬כי לאדם יש צורך נפשי בקרבה לאל ומכיוון שהאל לא מתגלה יותר הקרבה חייבת‬
‫להיות בתוך נפשו של האדם ולכן זוהי חוויה אישית וקשה להסבירה‪ .‬כמובן שחוויה זו קשה מאד להשיגה‬
‫ודרושות הכנות ממושכות ושימוש בטכניקות מיוחדות ע"מנ להשתחרר מן התודעה הארצית ולהתקרב‬
‫לאל‪ .‬לכן הדבקות במשמעות של החוויה המיסטית נחשבת ביהדות לדרגה הגבוהה ביותר של עבודת ה'‪,‬‬
‫ובכך לא חידשה החסידות‪.28‬‬
‫‪23‬‬
‫נגאל ע' ‪48‬‬
‫‪ 24‬ברכות ל"ה ע"ב מצוטט אצל נגאל ע' ‪129‬‬
‫‪ 25‬אנעים זמירות‪ ,‬ע' ‪19‬‬
‫‪ 26‬סטור ע' ‪110‬‬
‫‪IDEL/conceptualization p.159 27‬‬
‫‪28‬שם‪ ,‬עמ' ‪37-8‬‬
‫‪9‬‬
‫אקסטזה הוא מצב בו חווה האדם מחיקה זמנית של אישיותו תוך שנחה עליו רוח אלוהים או נוכחות‬
‫אלוהית או כח אלוהי‪ .‬חוויה זו‪ ,‬שהיא אחת המטרות של החסידות‪ ,‬אינה מתרחשת לרוב בלי הכנה‬
‫מוקדמת‪ . 29‬האקסטזה היא יסוד קבוע בחוויה הדתית והיא נמצאת בתרבויות רבות ושונות‪ .‬החוויה‬
‫האקסטטית ניכרת בכתבי המקובלים מן המאה ה ‪ .13‬חוויות פרא‪-‬נורמליות כמו טרנס זוכות ללגיטימיות‬
‫והערכה‪ .‬הצדיק פועל להשגת אקסטזה לא לשם עצמה אלא ככלי למשוך שפע אלוקי למטה ולהיטיב עם‬
‫קהילתו‪ . 30‬הבעש"ט מתואר הן כמיסטיקן והן כמאגיקון‪ .‬חויית הנשגב שלו כלולה באידאל רחב יותר והוא‬
‫חובתו כלפי רווחת עדתו‪ .‬כמו בעוד זרמים מיסטיים ביהדות החסידות מניחה שההתגלות נובעת‬
‫מהאקסטזה אולם לא היה עוד זרם ביהדות ששם דגש רב כל כך על האקסטזה כמו החסידות‪ .‬המודל‬
‫המיסטי ‪-‬מאגי היה קיים עוד לפני החסידות ועיקרו הוא שהתעלות הנשמה ועמה כל העולמות משיבה את‬
‫האספקט הרוחני שבאדם אל כור מחצבתו‪ ,‬ובכך מאפשרת את יניקת השפע אותו המקור‪ .‬למרות זאת קיים‬
‫מרכיב חשוב בהגות החסידית שלא היה קודם והוא הקהילה‪) .‬אם נקביל שוב את המוסיקה לדת הקהילה‬
‫היא המאזינים למוסיקה (‪ .‬המוסיקה איננה מהווה חלק מההלכה ומצאה את מקומה בספרות הקבלית‪,‬‬
‫ומכיוון שבספרות ההלכתית לא ניתן לה דגש רב נעשה ניסיון להעניק לה תוקף על סמך המקרא‪ .‬כך‬
‫למשל הכהן הגדול בבית המקדש‪ ,‬ע"פ טקסט קבלי מהמאה ה ‪ 13‬נכנס לחוויה מיסטית ‪-‬אקסטטית ‪31‬בזמן‬
‫שהאזין למוסיקה‪ ,‬כנראה של שירת הלווים‪ .‬השכינה והברכה נעורות בעקבות המוסיקה של הכהן‬
‫ובזכותה הן יורדות ושוכנות בין המוסיקאים‪ .‬אם יש קשר בין שתי הפעולות ניתן להבחין במודל לפיו‬
‫‪(1‬הכהן מגיע לחוויה מיסטית דרך המוסיקה‪ (2 .‬במהלך החוויה הוא מסוגל להפעיל את הכוחות העליונים‬
‫)היינו השכינה והברכה(‪ .‬לפי תאור זה אין כלל סתירה בין אקסטזה ותאורגיה והן מתרחשות בפועל‬
‫באותו הזמן ובאותה הפעולה‪ .‬לפי הטקסטים הקבליים מימה"ב‪ ,‬הפולחן בבית המקדש כלל מוסיקה‬
‫שמטרתה היתה להביא את המאמינים למצב של דבקות‪ 32‬ישנם גם תיאורים של מוות מתוך אקסטזה‬
‫הנגרמת ממוסיקה‪ :‬הנערות השרות מגיעות להתאחד עם אלוהים ונשמתן עולה לגן עדן )זוהי תפיסה‬
‫שהתפתחה מאוחר יותר ברומנטיקה הגרמנית באופן מובהק בכתביו של א‪ .‬הופמן באחת מהנובלות שלו‬
‫גיבורת הסיפור מתה מכך שהיא שרה(‪.‬‬
‫מוסיקה ותיאורגיה ‪ :‬תאורגיה מורה על ניסיונותיהם של מקובלים או צדיקים חסידים לחולל שינוי בתוך‬
‫האלוהות עצמה‪ .‬הרעיון עצמו שלפעולות האדם יש השפעה על עולם האלוהות קדום מאד והתפתח עוד‬
‫לפני ימה"ב‪ ,‬אך רק בקבלה הוא זכה לפריחה‪ .‬הבעש"ט כתב על הפסוק "ה' צילך" שהאל נוהג עם האדם‬
‫כמו צל‪ .‬כשהאדם זז כך גם צילו זז‪ .‬כשיצאו בני ישראל ממצרים ושרו את שירת הים ונאמר בספר שמות‪:‬‬
‫"אז ישיר משה" הרי הפועל ישיר הינו בבנין הפעיל שהוראתו גרימה‪ ,‬ומכאן פרוש הפסוק הוא שבני‬
‫ישראל ע"י שירתם גרמו לאלוהים אף הוא לשיר‪ . 33‬הבעש"ט משתמש בדימוי הקבלי של שני כינורות‬
‫כדי לתאר את בני ישראל כתאורגיקנים מובהקים‪.‬‬
‫‪ 29‬אידל ע' ‪61‬‬
‫‪ 30‬שם ע' ‪13‬‬
‫‪Ibid p.163 31‬‬
‫‪Ibid, p. 168 32‬‬
‫‪ Ibid p. 172 33‬מצוטט מרבי לוי יצחק מברדיצ'ב‬
‫‪10‬‬
‫מוסיקה ומאגיה ‪ :‬מאגיה היא תופעה שמתרחשת כשבני אדם מסתייעים בכוחות חזקים מהם‪ ,‬על מנת‬
‫להפעיל שליטה על טבעית על הטבע‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫המודל המאגי היה האחרון להתקבל ע"י המקובלים אך הוא לא‬
‫פחות משפיע‪ .‬המוסיקה היא זו שגורמת )ע"פ הקבלה( לכוכבים לנוע‪ .‬המוסיקה יכולה להיות כח שלילי‬
‫בדיוק כפי שהיא יכולה להיות כח חיובי‪ ,‬ובדיוק באותה העוצמה‪" .‬הניגון יכול להעלותו )את האדם( עד‬
‫גבהי מרומים‪ ,‬ולהורידו חס וחלילה עד שאול תחתיות"‪ . 35‬היא חזקה יותר מהאדם‪ ,‬היא שולטת בו לרעה‬
‫או לטובה‪ .‬אין נושא העבודה הנוכחית השוואה בין היהדות לדתות אחרות‪ ,‬זהו נושא מרתק כשלעצמו‬
‫והוא שווה עבודה שלמה‪ .‬כאן רק אעיר שמצאתי דמיון לתפיסה נוצרית מימה"ב ‪ :‬המוסיקה של הלטורגיה‬
‫הקדושה ושל עבודת הכנסיה מענגת את המלאכים כפי שמוסיקת האדם משמחת את הדולפינים‪ ...‬ומכאן‬
‫אמר סנט‪-‬באזיל שהמזמור מבריח את השדים וקורא למלאכים" )הנזיר הדומיניקני מהמאה ה ‪ 14‬גיונס‬
‫דה‪-‬סנקטו ג'ימיניאנו(‪ 36‬המוסיקה נמצאת אצל השדים בדיוק כפי שהיא נמצאת אצל הנזירים‪ ,‬והמזמור‬
‫עלול להפוך בכל רגע לדברי כישוף מבלי שהנזיר יודע מהי ההשפעה שלהם‪ 37.‬והיא עלולה להיות נוראית‪.‬‬
‫ואכן טולסטוי בנובלה המהפנטת שלו "בסונטת קרויצר" מאשים את המוסיקה של בטהובן בהסתה לרצח !‬
‫המוסיקה בחסידות‬
‫לחשיבות המוסיקה בחסידות אין תקדים ביהדות‪.‬‬
‫ישנם ארבעה היבטים עיקרים דרכם מתייחסת החסידות למוסיקה‪(1 .‬החסידות מטיפה לעבודת ה' מתוך‬
‫שמחה ומכיוון שהמוסיקה נתפסת כביטוי של שמחה הרי היא כלי לעבודת ה' ‪(2 .‬הניגון נתפס כדרך להגיע‬
‫לדבקות אשר גם היא מטרה נעלה ומרכזית בחסידות‪ (3 .‬המוסיקה נתפסת כתאורגיה וכמאגיה או שלוב‬
‫של שתיהן‪ ( 4 .‬המוסיקה בתוך התפילה ‪ :‬לאחר החורבן ננעלו שערי השמים‪ .‬הניגון הוא אחד מהשערים‬
‫דרכם ניתן בכל זאת לפתוח את השמים ולגרום לכך שהתפילות יגיעו לאלוהים‪ .‬היבט נוסף של המוסיקה‬
‫בתפילה הוא כוחו של הניגון לעורר בלב המתפלל כוונה‪" .38‬ישראל ממודזיץ היה אומר‪ ,‬אומרים שהיכל‬
‫הנגינה הוא ע"י היכל תשובה ואני אומר‪ ,‬שהיכל הנגינה עצמו‪ ,‬הוא הוא היכל התשובה" ‪ . 39‬כל ההיבטים‬
‫הללו בעיני הוגי החסידות הם חלק מן העשייה הדתית והדרך לעבוד את ה'‪ .40‬טעות היא לנסות ולהסביר‬
‫את מקומה של המוסיקה בחברה החסידית רק ע"י אחד מהם‪ .‬רבי יעקב מפולנואה‪ ,‬מראשוני מורי‬
‫החסידות )שנת לידתו אינה ידועה‪ ,‬נפטר כנראה ב ‪ (1782‬כתב על כוחו ותפקידו של הניגון‪ :‬נגינתו של‬
‫דוד המלך בכינור בחצות הליל גורמת לחיבור ספירת מלכות ותפארת‪ .‬שירת הלוויים בבית המקדש יוצרת‬
‫הרמוניה בעולם הספרות‪ .‬רבי יעקב התייחס בכתביו בעיקר לעבר ואילו כלפי המציאות בה הוא חי היתה‬
‫לו ביקורת חריפה‪ ,‬שכן לדעתו החזנים לא מתכוונים בניגונם לעורר כוונה אלא להיפך‪ ,‬כל רצונם הוא‬
‫למצוא חן בעיני הקהל‪ .‬המגיד מממזריטש אף הוא‪ ,‬כמו הבעש"ט ורבי יעקב‪ ,‬דבק ברעיון ששירת ישראל‬
‫‪ I.J FLINT 34‬מצוטט אצל אידל ע' ‪67‬‬
‫‪ 35‬רוטנברג ע' ק"ו‬
‫‪Page p.158 36‬‬
‫‪Ibid p.l6 37‬‬
‫‪38‬מזור‪ ,‬עמ' כ"ט‬
‫‪ 39‬זמרו לשמו‪ ,‬ע' קה‬
‫‪40‬מזור‪ ,‬עמ' כ"ד‬
‫‪11‬‬
‫מפעילה את שירת השכינה והמלאכים‪ .‬בדורות הבאים של החסידות חלה התפתחות בתפיסת המוסיקה‪.‬‬
‫אצל רבי נחמן מברסלב לא רק הש"ץ‪ ,‬הלוויים‪ ,‬או דוד המלך יכולים לבצע אקט תאורגי‪-‬מוסיקלי אלא כל‬
‫מתפלל‪ .‬רבי נחמן יוצר קשר סמבולי בין אותיות התפילה לשכינה ובין הניגון ללבושיה של השכינה ובכך‬
‫"נמצא מי שמנגן אותיות התפילה וקול הנגינה הם‪ ...‬אזי מלביש את השכינה היינו האותיות בלבושין‬
‫דנהירין‪ ...‬ונמתקין הדינין"‪ . 41‬בעיני רבי נחמן התנאי לכך שהמוסיקה תשפיע היא שהקול יהיה מזוכך‪.‬‬
‫רבי לוי מברדיטשב כתב על כוחה המאגי של המוסיקה לא רק ביהדות אלא בכל האומות השרים )ישויות‬
‫על טבעיות‪ ,‬מעין מלאכים( נעזרים בשירתם להורדת השפע עבור אומותיהן ‪ .42‬רבי נחמן דרש את הפסוק‬
‫"קחו לכם מזמרת הארץ" זמרה היא ניגון‪ .‬יעקב שלח ליוסף ניגונים מיוחדים דרכם יוכל יוסף לפעול‬
‫ולכשף‪ .‬רבי נחמן מדגיש שהמוסיקה הינה כלי לכל דבר‪ .‬כוחה יכול להיות טוב או רע‪ ,‬תלוי בכוונת‬
‫המשתמש‪ .‬הספרות החסידית גדושה במעשים וסיפורים על פעולתה המאגית של המוסיקה ‪ :‬כח בני האדם‬
‫להשתלט על בע"ח באמצעות המוסיקה וכו'‪.‬‬
‫המוסיקה ונפש האדם‪ :‬המוסיקה מסוגלת לרכך את הנפש וכך לפתוח אותה לתפיסה רוחנית יותר ‪ .‬השיר‬
‫אינו שונה מהשפע האלוהי‪ .‬הוא סוג של האלוהות אשר מתרחש כאן למטה‪ 43.‬הוא אנרגיה רוחנית‪ .‬הוא‬
‫ביטוי לרצון הנברא לחזור לבורא‪.‬‬
‫החסידות מציגה יחס הדדי בין המוסיקה לנפש האדם‪ .‬היא מבטאת מצד אחד את רחשי ליבו ומצד שני היא‬
‫גם משפיעה עליהם‪ .‬כך למשל המוסיקה היא א(ביטוי לשמחה ב( כח המעורר אותה‪ .‬השמחה האמיתית‬
‫היא באיחוד השמחה הרוחנית והגשמית‪ ,‬איחוד החומר והרוח‪" .‬אחרי שהחומר נתחבר בשמחת הצורה‬
‫הוא שלמות שאין למעלה ממנה"‪ . 44‬ראוי לתשומת לב שאין כאן הנגדה של רוח וחומר‪ ,‬נהפוכו‪ ,‬אלה שני‬
‫חלקים המשלימים זה את זה‪ .‬המחשבה החסידית מענינת במיוחד בכך שאין בה את מתח בין גוף לרוח‪:‬‬
‫העצבות מאפיינת את החומר והיא מעכבת את הדבקות‪ .‬איך מתגברים על החומר? לא ע"י סיגופים כנהוג‬
‫בדתות אחרות אלא ע"י מתן "שוחד"‪ ,‬משל לבן מלך שנשבה בין כפריים‬
‫‪45‬‬
‫קיבל מכתב מאביו ורצה‬
‫לשמוח אך חשש להראות שמחתו בגלוי‪ ,‬מה עשה? קנה יין הזמין את הכפריים לשתות‪ ,‬הם שמחו ביין‪,‬‬
‫והוא שמח באיגרתו‪ 46.‬לפי הסיפור יש לתת לגוף את צרכיו כדי שהנשמה תהיה פנויה להתעלות‪ ,‬אין‬
‫סתירה כלל בין סיפוק צרכים גופניים ורוחניים‪ .‬החסידות הצליחה ליצור לעצמה‪ ,‬באחד מהנושאים‬
‫הטעונים ביותר‪ ,‬תפיסה הרמונית ואופטימית‪ .‬ועל כך כל הכבוד‪.‬‬
‫תפיסת המוסיקה היא חלק מהפילוסופיה החסידית ולכן התפתחות באידאולוגיה הכללית משפיעה על‬
‫תפיסת המוסיקה‪ .‬החסידות עברה כמה התפתחויות מחשבתיות בנושא המוסיקה‪ :‬ראשוני ההוגים ראו‬
‫קשר בין מוסיקה לשמחה‪ ,‬ותלמידיהם כבר פיתחו תפיסה אקסטטית של המוסיקה כאמצעי להתעלות‬
‫וטכניקה להגיע לדבקות‪" .‬הניגון מעורר עצם הנפש למעלה מרצון ותענוג‪ .‬והראיה לכך שהוא מבטל‬
‫הצער‪...‬ולכן ע"י ניגון נהפך מיגון לשמחה לפי שמגיע עד יחידה שבנפש ועיקר החזקת הניגון הוא דווקא‬
‫‪41‬ליקוט מוהר"ן‪ ,‬קמ"א דף ס"ב ע"ב מצוטט אצל מזור עמ' ל"א‬
‫‪42‬שם‪ ,‬עמ' ל"ג‬
‫‪Ibid p. 185 43‬‬
‫‪44‬שם‪ ,‬עמ' ל"ז‬
‫‪ 45‬הנשמה בתוך אברי הגוף‪.‬‬
‫‪ 46‬נגאל ע' ‪139‬‬
‫‪12‬‬
‫כשהוא מחובר בקולות וממוזג מחדווה ומרירות"‪") . 47‬יחידה" היא הדרגה הגבוהה ביותר בנפש האדם‬
‫לפי קבלת הא"רי (‬
‫‪48‬‬
‫מעניין ביותר הוא ש "עיקר אחזקת הניגון הוא דווקא כשהוא מחובר מקולות ומוז‬
‫)מונגן( מחדוה ומרירות"‪ 49.‬דווקא מיזוג הניגודים יחד ולא הנסיון להפרידם ולהתעלם מהיגון הוא הדבר‬
‫המדהים ביותר פה‪ ,‬הניגון המורכב הוא זה שיכול להביא את האדם להתעלות‪ .‬הדבר מתאפשר לעניות‬
‫דעתי תודות לתכונה פנימית של המוסיקה‪ :‬מוסיקה ‪ by definition ,‬יכולה להיות שמחה ועצובה בו‬
‫זמנית‪ .‬היא יכולה להיות "הניגון המורכב"‪.‬‬
‫כפי שאמרנו‪ ,‬החסידות ממשיכה אך גם מחדשת את מקומה של המוסיקה ביהדות‪ .‬עיקר החידושים הם‪:‬‬
‫‪ ( 1‬מעבר מרכז הכובד מתאורגיה לדבקות ‪ :‬הדגש עובר מעולם האלוהות וההשפעה עליו לנפש האדם‬
‫ולנסיון למצוא בתוכה את היסוד האלוהי ולהתחבר אליו‪ .‬האדמו"ר דב בער בקונטרס ההתפעלות מבחין‬
‫בין שלושה סוגים של מנגינות‪ :‬הסוג הראשון עם מילים‪ ,‬הסוג השני בלי מילים‪ ,‬ואילו הסוג השלישי הוא‬
‫ה ‪unsung song"" "the very essence of music that does not materialize in an actual tune‬‬
‫‪50‬‬
‫‪"and is found in the concentration of the mind on the divine‬‬
‫מבחינה זו‪ ,‬נראה שהחסידות חזרה לימה"ב‪ ,‬אולם כפי שנראה‪ ,‬המצב לא פשוט כל כך‪ .‬מרבית מנהיגי‬
‫החסידות היו אוהבי מוסיקה מושבעים‪ .‬חלקם )רבי יצלק לוי מברדיצ'ב למשל( היו גם זמרים מעולים‬
‫‪51‬‬
‫יש עדויות על ש"ץ שקולם היה ערב במיוחד ועליהם נאמר ששרו בכוונה‪ 52‬היו בין החסידים שהתנגדו‬
‫לראות בתפילה כהזדמנות לפעילות תאורגית וכיוונו אך ורק לדבקות‪ .‬המגיד ממזירטש הדגיש יותר את‬
‫הדבקות ופחות את התאורגיה‪ ,‬בין תלמידיו היו שהתנגדו לתאורגיה כליל והיו שניסו לגשר על הפערים‬
‫ולמצוא פשרה‪ .‬על הש"ץ של המגיד ממזריטש ידוע שהיה בעל קול ערב במיוחד והמגיד אמר עליו ש"ה'‬
‫אוהב למעלה את קולו" אולם קשה לנו לדעת על הש"ץ עצמו אם כוונתו היתה מדיטטיבית או תאורגית‪.‬‬
‫על בעל התניא נאמר שהיה מכוון בתפילתו לכלול את כל נפשות ישראל ושהיה מתקן נפש חסידיו‬
‫באמצעות ניגונים‪ .‬ניגוני חב"ד מדגישים יותר את הפן של הדבקות‪ ,‬ופחות את הפן התאורגי ‪ .53‬יש ניגון‬
‫אחד "כאייל תערוג" שמילותיו נחשבות לבעלות השפעה תאורגית והיא עלית הנפש לצורך המשכת‬
‫אלוקות למטה‪ ,‬אולם רוב הניגונים נועדו לעורר את האדם לתשובה להתקשרות למחשבות עמוקות‪ .‬ידוע‬
‫שהאדמ"ורים השתמשו בניגוני דבקות בתפילות שלהם‪ ,‬אך לא נרמז שם שהם עשו זאת כאקט תאורגי‪.‬‬
‫בהעדר מקורות ברורים קשה להכריע לכאן או לכאן‪ .‬השיח על מקום המוסיקה בתפילה נמשך במאה ה‬
‫‪ . 20‬רבי אהרון ראטה כותב "תפילתם של חברי הקיבוץ יש בכוחה לייחד ייחודים ואף להשפיע על שירת‬
‫המלאכים בעולם העליון"‪ 54‬המוסיקה בתפילה‪ ,‬בניגוד למוסיקה בסעודות מצווה‪ ,‬אינה אקט תאורגי‪ ,‬אלא‬
‫משמשת אמצעי חברתי ליצירת אחדות‪ .‬בראיון שערך יעקב מזור עם רבי ישעיה משולם שאל אותו‬
‫לעניין התפילה והמוסיקה‪ ,‬אמר לו הרב שמורי החסידות מאז ומעולם התייחסו לתפילה כאל אמצעי‬
‫‪ 47‬דומה הדבר למונח ‪ laughter through tears‬שטבע המלחין הרוסי שוסטקוביץ בדברו על המוסיקה של היהודים‬
‫‪48‬שם‪ ,‬עמ' ל"ח‪-‬ל"ט‪.‬‬
‫‪49‬יוסף מנמירוב‪ ,‬ספר ויכוחא רבא‪ ,‬תרנ"ד מצוטט אצל מזור עמ' ל"ה‪.‬‬
‫‪Encyclopedia, p.638 50‬‬
‫‪ibid 51‬‬
‫‪52‬שם‪,‬עמ' מ'‬
‫‪53‬שם‪ ,‬עמ' מ"א‬
‫‪54‬שם‪ ,‬עמ מ"ג‬
‫‪13‬‬
‫תאורגי כפי שהורה האר"י אך מקהל החסידים אין הם יכולים לדרוש זאת‪ ,‬לכן הם מדגישים את הפן‬
‫האקסטטי בפניהם‬
‫‪55‬‬
‫הסיבה שמרבים בניגונים בימים הנוראים היא אם כן תאורגית ‪ :‬להמתיק את הדין‪.‬‬
‫‪ ( 2‬המוסיקה נתפסת כאמצעי חברתי ליצור אחדות בקרב חברי הקהילה‪ .‬עלינו לראות התפתחות תפיסה‬
‫זו כתוצאה מהתפצלות החברה החסידית לחצרות רבות ומכאן הצורך ביצירת אחדות‪ .‬הטיש )התוועדות(‬
‫הוא המקום בו יכול החסיד להצטרף לעבודת ה' של הצדיק בעזרת הניגון‪.‬‬
‫‪ ( 3‬התפתחות נוספת בדורות הבאים של החסידים היא השתחררות הלחן מהטקסט המקודש‪ ,‬ניתוק הניגון‬
‫מהשירה‪ .‬המוסיקה אינה זקוקה יותר לטקסט המקודש כדי לפעול את פעולתה‪ .‬ניגונים ללא מילים‬
‫המושרים בפיהם של צדיקים משמשים את המלאכים‪ .‬המוסיקה גם בלי שהיא מושרת בבית הכנסת יש לה‬
‫כח‪ ,‬טעם והצדקה‪ .‬רעיון זה מקורו בתפיסה החסידית שניתן לעבוד את ה' בדרכים רבות‪ .‬כך הגיעה‬
‫החסידות מתפיסה שרק שירת טקסט מקודש ע"י נבחרי העם פועלת‪ ,‬לתפיסה שכל מוסיקה ע"י כל מאמין‬
‫יש לה פוטנציאל אקסטטי‪ ,‬מאגי ותאורגי‪.‬‬
‫‪ ( 3‬חידוש נוסף שחידשה החסידות הוא היחס למנגינות "זרות"‪ .‬את יחסה החיובי להם ניתן אולי לראות‬
‫כמעין הענות לאתגר שהציבה המודרנה‪ .‬בימה"ב וברנסנס היתה התנגדות לקליטת מנגינות לא יהודיות‬
‫מהסביבה‪ .‬ההצדקה נמצאה‪ :‬א( בתורת הניצוצות המפוזרים בעולם‪ .‬לפי תורת זו המציאות רוויה‬
‫בניצוצות שנישבו בידי כוחות הטומאה ותפקידינו לגאלם‪) .56‬ביטוי לכך נמצא בנספח ב'(‪ .‬מגמה זו‬
‫נמשכה גם בא"י ומנגינות ערביות אם נמצא שיש בהן ניצוצות אומצו ע"י החסידות‪.‬‬
‫ב( הרעיון שהאל נוכח בכל מקום ‪":‬מלוא כל הארץ כבודו" מוביל למסקנה שבכל מקום יכולה להימצא‬
‫קדושה‪ .‬זה נשמע מאד פתוח וליברלי וצריך לזכור שגם כאן יש הגבלה‪ .‬רק אדמו"ר יכול להחליט לעלות‬
‫ניגון מטומאה לקדושה‪ .‬את זאת אמרו לי שני החסידים שפגשתי‪.‬‬
‫אי אפשר להפריז בחשיבות שייחס רבי נחמן מברסלב לניגון‪" .‬כי מעלת הניגון אין לשער‪ ...‬הרגל את‬
‫עצמך לזמר ניגון‪ .‬זה ייתן לך חיים חדשים וימלא אותך בשמחה‪...‬הדרך הישירה ביותר מעולמינו הגשמי‬
‫לדבקות באל היא באמצעות נגינה וזמרה‪ .‬גם אם אינך שר היטב פצח בשיר! שיר לעצמך בשאתה לבד‬
‫בביתך העיקר שתשיר‪ " 57.‬אדם שחש שאבד לו כח חיותו ייעזר בניגון‪ .‬על הקשר בין ניגון ונבואה כתב‬
‫רבי נחמן‪" .‬לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון היינו לשון נבואה"‬
‫‪58‬‬
‫גם השיגעון מקושר לנבואה והניגון‬
‫הוא זה שמאפשר נבואה בלי שיגעון‪.‬‬
‫הניגון כפעילות תאורגית במחשבתו של רבי נחמן מברסלב‪ :‬בליקוטי מוהר"ן נכתב שהניגון הוא דרך‬
‫לבוא במגע עם "רגלי הקדושה המלובשים בזה העולם"‪ .‬תפקיד האדם הוא לדעת להבחין בין טוב לרע‬
‫ואת חלקי הטוב לצרף לניגון אחד שלם‪ .‬רבי נחמן מפתח את תורת הניצוצות של האר"י‪ .‬חלקי הקדושה‬
‫נפלו ונתפרדו בעולם וכעת הם מעורבבים עם הרע‪ .‬תהליך העלאת הניצוצות מתקשר כאן למוסיקה וזה‬
‫החידוש של רבי נחמן על האר"י‪ .‬העלאת הניצוצות היא פעולה תאורגית שמטרתה תיקון עולם האלוהות‪.‬‬
‫‪55‬שם‪ ,‬עמ' מ"ד‬
‫‪56‬שם‪ ,‬עמ' מ"ו‬
‫‪ 57‬שם ע' ‪50‬‬
‫‪ 58‬מרק ע' ‪88‬‬
‫‪14‬‬
‫ישנם שני מודלים אונטולוגיים שדנים בשאלת הקשר בין האדם לאל‪ .‬בפשטות ניתן לומר שהשאלה היא‬
‫מי צריך את מי? ומי עוזר למי? לפי מודל אחד האדם עוזר לאלוהים ומתקן אותו‪ ,‬ולפי המודל השני‬
‫)תורת הרמזים( האדם הוא שזקוק לעזרה‪ ,‬לרמז‪ ,‬כדי להתקרב לאלוהות‪ 59 .‬ומדהים הוא שהניגון נשען על‬
‫שני המודלים‪ .‬המוסיקה יכולה לשחק תפקיד בשניהם גם יחד‪.‬‬
‫הניגון כדימוי ראינו בכתבי המקובלים מתקופת הרנסנס שלעיתים קשה לדעת אם הם מתכוונים לנגן‬
‫אמיתי או רק לדימוי‪ .‬הדימוי הזה ממשיך בכתבי החסידים‪ .‬בכתביו של ר' נחמן האדם המקבל את רוח‬
‫הקודש מדומה לכלי נגינהד האדם הבורר את הרוח מדומה למנגן‪ .‬הניגון משמש הן כדימוי לפעולות‬
‫מאגיות והן כפרקטיקה המאגית עצמה‪ .‬הניגון הוא הרוח המחייה של הדברים הוא מעביר חיוניות לאדם‬
‫"במובן זה הוא ניצוץ הקדושה שממנו הדברים יונקים את חיותם‪ 60".‬הניגון היא הדרך לגלות את הקדושה‬
‫שבמציאות‪ .‬האדם נקרא להקשיב לשירתם של העשבים‪ .‬אופי עבודה זו הוא לא שכלי במובהק אלא מאגי‬
‫ומיסטי‪ .‬המוסיקה והאמונה משותפות בכך שבשתיהן חש האדם מסר רוחני גבוה בלתי ניתן להעברה‬
‫מילולית‪ .‬ולכן האמונה היא זו שמאפשרת את השירה‪ :‬אם אין האדם מאמין במציאות שמעבר לחושים‬
‫שלנו‪ ,‬מעבר למה שאנחנו מסוגלים לראות‪ ,‬הוא לא יוכל לחוות את השירה‪.‬‬
‫חשיבותה של שירת העשבים נעוצה בכך שהניגון של האדם מחיה את עולם החי‪ .‬בעוד שבקבלה‬
‫הלוריאנית הדרך לעלות את הצומח והחי הוא ע"י קיום מצוות‪ ,‬אכילה ושתייה‪ ,‬אצל רבי נחמן המוסיקה‬
‫היא הדרך‪ .‬לא רק האדם ששר עוזר לעשבים לצמוח ולא רק העשבים ששרים עוזרים לאדם‪ ,‬אלא‬
‫העשבים עוזרים לאדם להתפלל‪" :‬ע"י שהרועה יודע הניגון הוא נותן כח בהעשבים ואזי יש לבהמות‬
‫לאכול”‪ .‬את הפסוק "ניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע" דרש שהניצנים גדלים בארץ ע"י הזמר והניגון‬
‫‪61‬‬
‫‪ .‬ביטוי נוסף לתפיסה מאגית של הניגון "דע כי יעקב אבינו כששלח את בניו‪ ...‬ליוסף שלח עימהם ניגון‬
‫של א"י וזה סוד ‪":‬קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם " וכ"ו‪ .‬יעקב משתמש בניגון מסוים ככלי מאגי להשגת‬
‫פרנסה ומזון‪ .‬הוא שולח אותו לשר במצרים כי יש בכוחו לפעול על השר לעשות מה שטוב ליעקב‪ .‬מדרש‬
‫זה ראינו לעיל בכתבי המקובלים במאה ‪ 15‬ואילך ונראה שזוהי מעין מסורת‪ .‬בדומה לציורו של יעקב‬
‫אבינו כמאגיקון צייר רבי יצחק מברדיצ'ב את מרדכי‪ .‬הלה ידע את סוד כל השרים )המושלים( והעשבים‬
‫ועי"כ הצליח לסובב את המהלך שהציל את העם‪.‬‬
‫מעניין שכותב רבי נחמן "איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך בלי פניה שום מחשבות זרות ואינם‬
‫מצפים לשום תגמול גמול‪ ,‬כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבוד את ה'‬
‫ביראה"‬
‫‪62‬‬
‫הוא משבח שירה ותפילה שלא באות לשם תגמול‪ .‬מדבריו כאן עולה השאלה איפה הגבול בין‬
‫תארוגיה ופניה ונראה שתפילה תאורגית טובה פחות בעיניו‪.‬‬
‫"פרק שירה" הוא הנוהג המקובל להגיד את פסוקים המכונים בשם זה‪ .‬בחסידות הוא התפתח לפרקטיקה‬
‫פיזית לצאת לשדות ולנסות להבין באופן מילולי ביותר את מה שאומרים הצפרדעים ושאר הבריות‬
‫‪ 59‬שם ע' ‪190 1‬‬
‫‪ 60‬שם ע' ‪193‬‬
‫‪ 61‬ליקוטי מוה"רן תנינא סוג מצוטט אצל מרק ע' ‪196‬‬
‫‪ 62‬שיחות הר"ן קסג ע' קט"ו –קט"ז‬
‫‪15‬‬
‫לאלוהים‪ ,‬ולנסות להצטרף אליהם‪ .‬כאן אין השירה פעולה מאגית כלל אלא עיקרה דבקות ‪ .63‬בשונה‬
‫מהבעש"ט ורבי יצחק‪ ,‬אצל רבי נחמן הניגון הן ככלי מאגי וכלי לדבקות מיועד לכל אדם‪ .‬ע"י הניגון של‬
‫האומה המשעבדת ניתן להשתחרר ממנה‪ .‬רבי נחמן ביכר תפילה על בעלי שם‪ .‬הוא התנגד לבעלי שם‬
‫שפעולתם המאגית מנותקת מרובד רוחני שעוסקים במתן מזור ע"י עשבים אך בלי תפילה וזיקה לאלוהים‪.‬‬
‫פעולות כאלה הן כישוף רע‪ .‬ניגון לא יכול להיות כזה כי "היודע לנגן" בהכרח מחובר לאלוהות ושואף‬
‫לדבקות לכן עם כל היצר והידע המאגי שבו הוא לעולם לא יהיה כישוף‪ .‬לעיתים לוקח רבי נחמן מסורת‬
‫מאגית ומשנה אותה כך שהניגון הופך מפעולה מאגית לדבקות‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫במקומות מסוימים הרובד האחד‬
‫דומיננטי ובאחרים השני‪ .‬ניתן לראות חידוש של רבי נחמן ביחס לאר"י‪ :‬בעוד שהדגש בקבלה הלוריאנית‬
‫הוא על האל ועולם האלוהות‪ ,‬במשנת ברסלב הדגש הוא על האדם והדבקות‪ .‬המאגיה והמיסטיקה על אף‬
‫הסתירה והמתח אינם קטבים מנוגדים אלא ההיבטים של אותו עולם‪ .‬ההבחנה שלנו בין מיסטיקה ומאגיה‬
‫זרה למחשבתו של רבי נחמן‪ .‬כך למשל ההשפעה המאגית של האדם על העשבים קשורה קשר הדוק‬
‫להתנסות המיסטית של האדם השר‪ .‬קיים הצורך להעלות את הרוח הטובה )זהו ההיבט המיסטי( אך בו‬
‫בעת אותו הניגון משמש ככלי מאגי להצמיח את העשבים‪ . 65‬רק אם מתעקשים ללכת עם כיוון אחד עד‬
‫הסוף הוא יפריע לשני‪ :‬לבוא במגע עם הקדושה או לדאוג לקיום הנבראים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫המוסיקה נתפסת כמשהו אלוהי‪ .‬סיפור חסידי קצר ממחיש את עוצמתה העל‪ -‬טבעית ‪ :‬חסיד נסע עם נעריו‬
‫וראה נער נוכרי רועה צאן שהיה מחלל בחלילו‪ ,‬צווה לעצור ולהקשיב לו‪ .‬הקשיב כמה וכמה פעמים‬
‫ובקשו לחזור שוב ושוב על הניגון ואחרי פעמים מספר שכח הנער את הניגון נפל ומת‪ .‬מה שהחיה אותו‬
‫היה הניצוץ זה של שירת הלוויים‪ .‬בנשמתו של כל אדם יש ניצוץ אחד של קדושה שבשבילו הוא חי‬
‫ומתקיים‪ ,‬ניטל ממנו הניצוץ‪ ,‬פסקה חיותו‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫מוסיקה ואמונה הקשר בין המוסיקה לדת הוא שאלה מטאפיזית ופסיכולוגית עמוקה ביותר‪ ,‬אנשים‬
‫השרים יחד חשים התרוממות רוח גם אם אינם מאמינים בתוכן המילים‪ ,‬לכן חששו מנהיגי הכנסייה‬
‫שהרגשות שחשים המתפללים כשהם שרים או מאזינים למיסה‪ ,‬אינם רגשות דתיים טהורים‪ .‬כוחה של‬
‫המוסיקה לגרום לריגוש אינו בהכרח מחזק את הרגש הדתי‪ .‬ההתפעלות וההתרגשות שהם חשים לא‬
‫קשורה לטקסט הקדוש אלא ללחן‪" .‬כוחה של המוסיקה להצית את אש הדת הוא אולי כח למראית עין‬
‫בלבד ואין בו ממש‪ .‬הוא נוגע יותר בחיזוק תחושת האחווה והקשר עם הציבור ואין הוא מחזק את הקשר‬
‫של היחיד עם אלוהיו מאידך גיסא יופי המוסיקה עשוי להשיב לאדם את אמונתו" ‪ .68‬אין אנו חייבים לקבל‬
‫את דעתו של אנטוני סטור אולם ללא ספק יש טעם רב בדבריו‪ .‬על הגישה של החסידות על הקשר בין‬
‫מוסיקה להתחזקות והחלשות אמונה ניתן ללמוד מהקטע הבא‪ ...“ :‬מביאים קרבן לבית המקדש היה‬
‫‪ 63‬שם ‪212 - 3‬‬
‫‪ 64‬ליקוטי מוהרן קמא‪ ,‬כז‪,‬ח‪ ,‬מצוטט אצל מרק ‪221‬‬
‫‪ 65‬שם ע' ‪222‬‬
‫‪ 66‬שם ע' ‪223‬‬
‫‪ 67‬גשורי‪ ,‬ע' ‪17‬‬
‫‪68‬‬
‫סטור‪ ,‬ע' ‪67‬‬
‫‪16‬‬
‫מסתכל הכהן העובד בבעל קרבן והבין מחשבתו ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדיין אזי רמז הכהן‬
‫העובד ללויים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן להרהר בתשובה ואזי הלויים בשירם ובזמרם הביאו לבעל‬
‫הקרבן שיהרהר בתשובה לפי שהם בשירם ובזמרם היו ממשיכים מי"ג תיקוני דיקנא עילאה‪) " ...‬מאור‬
‫ושמש במדבר פרשת קרח(‪ .‬לפי הקטע לעיל המוסיקה דווקא עוזרת לאדם שאמונתו חלשה‪ .‬זאת בתנאי‬
‫כמובן שהמוסיקאים אליהם הוא מאזין מתכוונים למה שהם עושים‪ .‬האשה החב"דניקית שהסכימה לדבר‬
‫איתי סיפרה לי בגאווה על אנשים שחזרו בתשובה בגלל ששמעו את הניגונים‪ .‬גישה זו מהדהדת אם כי‬
‫לא זהה לדעתו של סטור שנזכרה לעיל‪.‬‬
‫הריקוד‬
‫הרעיון שהאדם הוא מיקרוקוסמוס נזכר כבר באדר"נ ‪":‬מה שברא בעולם ברא באדם"‪ . .‬לכל אחד מאברי‬
‫הגוף יש משמעות לפי הקבלה‪ .‬הברכיים למשל מגדירות את האדם כבעל בחירה חופשית‪ .‬באמצעות הברך‬
‫אנו הולכים )למלאך אין ברכיים( ומנתרים‪ .‬ובאופן סימבולי אנו בוחרים לאן לפנות‪ :‬ימין או שמאל‪,‬‬
‫קדימה או אחורה‪ .‬גם למחיאת כפיים יש משמעות סימבולית עמוקה לפי הקבלה‪ .‬ימין ושמאל מסמלות‬
‫ספירות שונות‪ .‬במחיאת הכף אנו מחברים את הספירות השונות ויוצרים זיווג בעליונים‪ ,‬ומרחיקים את‬
‫החיצונים‪ .‬המעניין במיוחד הוא שהנטייה למחוא כפיים היא משהו אינטואיטיבי באדם‪ 69 .‬לתנועות הגוף‬
‫בריקוד יש משמעות סימבולית עמוקה‪ .‬בליקוטי מוהר"ן כותב רבי נחמן מברסלב ‪..":‬הברכיים הינו‬
‫הרגלין‪ ,‬הם נצח הוד‪ ,‬והם עוקבין שיש שם אחיזה לחיצונים‬
‫‪70‬‬
‫כידוע והפעולה להבריח חיצונים משם‬
‫שימשיך לתוך הבתים‪ ,‬הגבורות משורש הבינה ‪ ,‬וכשממשיך שורש הגבורות מבינה אז החיצונים בורחים‬
‫משם‪...‬וזאת התלהבות של הריקוד‪ . 71"...‬יש חשיבות רבה למימד הפיזיולוגי של המחול ‪" :‬כי שמחה הוא‬
‫קומה שלמה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבור בכל‬
‫השמחה מראש ועד עקב‪ ,‬כי לפעמים השמחה רק ברגלין ולפעמים בלב או במוחין‪72 "...‬הקרקע מסמלת את‬
‫כח המשיכה‪ .‬כף הרגל הוא החלק שנוגע בקרקע‪ ,‬האיבר הכי תחתון בגוף האדם‪ .‬חשיבות הניתוק של כף‬
‫הרגל מהקרקע‪ ,‬שמסמלת את הגרביטציה היא היכולת שלנו להתעלות מעל לכח הכבידה‪ ,‬מעל לכל מה‬
‫שמושך אותנו למטה‪ :‬בכל המובנים שרק אפשר לחשוב עליהם‪ .‬דווקא כף הרגל זכתה למעמד כה גבוה‬
‫במשנתו של רבי נחמן מברסלב מפני שבאמצעותה מתעורר החיבור בין העליונים לתחתונים‪ .‬תנאי‬
‫להתעוררות מלמעלה הוא התעוררות מלמטה ולכן חשוב שבמחול ישתתף כל הגוף‪.‬‬
‫הריקוד הוא בעל כח השפעה רפואי ומאגי‪ .‬סיפור חסידי מספר על אישה שזכתה לילד מפני שתקנה‬
‫נעליים למישהו כדי שיוכל לרקוד‪ .‬וכן מסופר באור הגנוז על צדיקים שנפטרו וירדו מגן עדן כדי לרקוד‬
‫‪69‬‬
‫את הדברים שמעתי בע"פ בהרצאה של ד"ר שלי גולדברג מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫‪ 70‬סיטרא אחרא‬
‫‪ 71‬ליקוטי מוהר"ן חלק א' סעיף מא ע' ‪124‬‬
‫‪ 72‬שם א‪ ,‬קע"ח‬
‫‪17‬‬
‫עם יקיריהם‪ : 73.‬הקטע הבא מתאר ריקוד תאורגי בו המקובל יוצר את שם השם )ש‪.‬ד‪.‬י‪ (.‬בריקוד שלו‬
‫ועי"כ מוריד שפע לעולם ‪.‬‬
‫"ואחר כל הקפה עשו מחול וריקודין לצד דרום ורבינו בתוך העגלה והס"ת בידו מפזז ומכרכר ורוקד‬
‫ריקודין של מצווה )ומי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו וא"א להאריך ולצייר תמונת הקודש‬
‫ובזה דומיה תהילה(‪ ,‬ובריקוד שאחר הקפה שישית היה מאריך בכ"ע יותר מבכל שאר ההקפות )וידעו‬
‫אנשי מעלה לספר שראו אצלו בכל פעם בהקפה שישית שהיה הרוקד בתמונה שם שמקודם הלך‬
‫ברקידה לצד שמאל ואח"כ באמצע בתוך העיגול ובזה נגמר הש' ואח"כ היה רוקד לאורך דרום במזרח‬
‫ומשם הלך בריקוד ממזרח למערב ונתרחב עי"ז העיגול‪ .‬שהיו רוקדין אנ"ש מסביבו בשני צידי בית‬
‫המדרש היינו כמו מזרחית דרומית ובזה נגמר הד'‪ .‬ובחזרה היה רוקד בדרך הילוכו רק חצי העיגול‬
‫באורך דרום שיהיה כתמונת י' וככה בכל רקידה ורקידה ידעו אנשי מעלה לספר שהיה בכוונה ובדיוק‬
‫‪74‬‬
‫רבי נחמן מברסלב כותב‪:‬‬
‫“"ואזכה ברחמיך שיהיה נמשך הרוח הקדש הזה לתוך ידי ורגלי‪ ,‬עד שאזכה לתקן פגם הידיים והרגלים‪,‬‬
‫לגלות ולהאיר הארת הידיים והרגליים‪ ,‬עד שיתעורר לבי בשמחה גדולה לשמך הגדול באמת‪ ,‬עד‬
‫שתתפשט השמחה הקדושה לתוך ידי ורגלי‪ .‬עד שאזכה להמחאת כף וריקודין דקודשה‪ ,‬באופן שנזכה‬
‫להמתיק דינים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל‪ ,‬ע"י מחאת כף וריקודין דקודשה‪ ,‬ואזכה ברחמיך לנשא‬
‫ולהרים ולהעלות את ידי ורגלי לנקותם מכל פגם‬
‫‪75‬‬
‫בראיון מוקלט שמצאתי בפונותיקה התראיין חסיד מחצר גור‪ .‬הוא סיפר על ריקוד שהיה בערב שבועות‬
‫מאחת עשרה בלילה עד שש בבקר‪ .‬תיקון ליל שבועות במקור הוא לימוד לילי וכך הוא עדיין בקרב‬
‫הליטאים‪ .‬ואילו בחסידות הלימוד נתחלף בריקוד‪.‬‬
‫דבקות מול תאורגיה בתיאוריה ובפרקטיקה‬
‫עמ"נ לענות על השאלה באופן יסודי לא מספיק לקרוא את המקורות הכתובים‪ ,‬יש צורך במחקר שדה‬
‫מקיף‪ .‬עולם החסידות מגוון ולא כולם נוהגים באותה מידה של שיתוף פעולה עם החוקרים‪ .‬חסידי סאטמר‬
‫לא נותנים לזר לדרוך בבית הכנסת שלהם‪ .‬חסידי קרליין מכניסי אורחים אך לא מוכנים לדבר על‬
‫מוסיקה‪ . 76‬חסידי חב"ד פתוחים יחסית והצלחתי לפגוש אשה חסידית שהסכימה לדבר איתי‪ .‬נראה‬
‫שבחברה החרדית כלל לא מקובל לדבר באופן גלוי על הנושאים בהם אני דנה‪ ,‬וכמובן שלא משתמשים‬
‫בחיי היומיום במושגים תאורגיה ודבקות‪ .‬אחד מהאינפורמטרים אמר לחוקר יעקב מזור "מי שיודע לא‬
‫מדבר ומי שמדבר לא יודע”‪ .‬אין זה מפתיע אם נחשוב על כך שהקבלה היא תורת הסוד ‪):‬פרד"ס – פשט‬
‫‪ 73‬בובר‪ ,‬ע' ‪303-304‬‬
‫‪ 74‬יחיאל מיכל גאלד‪ ,‬דרכי חיים ושלום‪ ,‬ירושלים תש"ל עמ' רצח – רצט‪ .‬ההדגשות שלי‬
‫‪75‬ליקוטי תפילות‪ ,‬חלק ‪ ,1‬תפילה י'‪.‬‬
‫‪ 76‬עם כל האומץ והנכונות להקריב למען המדע‪ ,‬אני לא ניסיתי לדבר עם חסידי סאטמר‪ ...‬הדברים לעיל נאמרו לי‬
‫בע"פ מפי יעקב מזור‬
‫‪18‬‬
‫רמז דרש ס וד(‪ .‬הגיוני שאדם דתי יחשוש מאד לגלות סודות אלו לאדם לא דתי שאולי יפרש אותם באורח‬
‫מוטעה‪ .‬יש גם ענין של צניעות ויראת כבוד לא להשתמש הרבה במונח דבקות שהוא מאד גבוה‪.‬‬
‫בזכות עזרתו האדיבה של החוקר יעקב מזור זכיתי לפגוש ולדבר עם רבי ישעיהו רוטנברג‪ ,‬חסיד קוסון‬
‫בנו של האדמו"ר‪ ,‬אדם שכתב ספר על מוסיקה בראי החסידות‪ .‬בשיחה איתו ניסינו לכוון לשאלות‬
‫שעניינו אותי‪ .‬לתשובות רבות זכינו אך לא לתשובה לשאלה הגדולה‪ .‬כפי שהסביר לי יעקב מזור אח"כ‬
‫אלו לא שאלות שאסור לך לשאול‪ ,‬אך אלו לא שאלות שמקבלים עליהן תשובה‪ .‬לשאלתי אם יש סתירה‬
‫בין דבקות לתאורגיה ענה שאין כלל‪ .‬השתמשתי במובאות מספרו כדי לחדד את העניין ‪" -‬שיר אחד ששר‬
‫איש הישראלי למטה גורם השירה בכל העולמות"‪ . 77‬ע"י הזמר והכאת כף נמתק הדין"‬
‫‪78‬‬
‫שירה היא‬
‫דבקות מופשטת משום לבש‪ 79‬ושאלתי אם אותה מוסיקה יכולה לשמש לשתי המטרות‪ .‬תשובתו היתה‬
‫ארוכה אך לא ענתה על השאלה‪ .‬עמ"נ להבהיר את הנושא שאלתי האם יש ניגונים מיוחדים לראש השנה‬
‫לעומת סוכות ‪ /‬שבת וכו'‪ .‬ואכן יש ניגונים ששרים בשולחן לא שרים בקבלת הפנים וניגונים של יום‬
‫כיפור כמובן לא שרים בפסח‪ .‬היינו קשר בין פונקציה לסוג המוסיקה קיים באופן עקרוני‪ .‬אך הגבולות‬
‫יכולים להיות נזילים‪ .‬והסיבה לכך נעוצה כמובן ביכולת של המוסיקה לשנות את אופיה‪ .‬למשל ע"י שינוי‬
‫הטמפו‪ .‬ניגון שולחן יכול להפוך לניגון ריקוד כשמאיצים את הקצב ‪ ,‬אך ניגוני דבקות שהם איטיים ביותר‬
‫לא ניתן לרקוד אותם‪ .‬וזו הבחנה מעניינת כי היא מבטאת בתוכה תבנית מוסיקלית אוניברסאלית שלדעתי‬
‫נובעת מחוקי הפיזיקה של ניוטון‪ .‬בתרבויות רבות אנו מוצאים שמוסיקה מתחילה לאט ועוברת או‬
‫בהדרגה או בבת אחת לטמפו מהיר יותר – בפלמנקו‪ ,‬במוסיקה ערבית‪ ,‬קלאסית‪ 80,‬תימנית וחסידית )אלו‬
‫רק המקרים שאני מכירה ומאד ייתכן שיש עוד(‪ .‬אולי זה קשור לחוקי ההאצה )גוף מאיץ כאשר מופעל‬
‫עליו יותר כח(‪ .‬אין לי הבנה רבה בפיזיקה‪ ,‬כדאי שמישהו שמבין בשני התחומים יבדוק את הסוגיה‪ ,‬אבל‬
‫ברור לי באופן אינטואיטיבי שהמהלך הטבעי למנגינה הוא להתחיל בטמפו מסוים ולהאיץ אותו ולא‬
‫להיפך‪ .‬בחסידות חב"ד קיימת התופעה שהתוועדות מתחילה בניגונים יחסית איטיים והשיא הוא בריקוד‬
‫שהולך ונעשה מהיר יותר‪ .81‬אני מוצאת שזהו ביטוי לתופעה מוסיקלית אוניברסלית‪" .‬הרצוא ושוב"‬
‫הסביר לי החסיד‪ ,‬הוא כמו שוקולד מריר‪" :‬שוקולד‪ ,‬אם הוא מתוק‪ ,‬איך הוא מריר?" זוהי הדיאלקטיקה‪.‬‬
‫רצוני לומר במוסיקה יש משהו שמתאים במהותו לתפיסת החסידות את נפש האדם‪ .‬מושג הרצוא ושוב‬
‫בקבלה מבטא את העלייה במצבו הנפשי של האדם‪ .‬בניגון הוא בא לידי ביטוי במוסיקה עצמה‪ :‬הקצב‬
‫שעולה ויורד‪ ,‬אופי המנגינה שעובר משמח לעצוב )ולעוד מאות מצבי נפש שאי אפשר להגדירם במילים(‬
‫"בניגון יש שתי תנועות א( החדווה והתענוג לצאת ולהכלל ‪ 82‬ב( המרירות מהצד היפוכו‪. 83‬‬
‫‪ 77‬זמרו לשמו ע' קל"ו‬
‫‪ 78‬שם‪ ,‬ע' ק"נ‬
‫‪ 79‬שם‪ ,‬ע' ק"א‬
‫‪ 80‬ביצירות של באך יש ריקודים שבפעם השניה מנוגנים במהירות כפולה‪ .‬וכן באופרות התבנית של רציטטיב ואריה האריה‬
‫לאו דוקא מהירה יותר אך המעבר הוא מחוסר סדירות ריתמית לסדירות ‪ ,‬מתוהו ובוהו לארגון‪.‬‬
‫‪ 81‬תופעה זו חקר רפי בן משה אולם ספרו טרם יצא לאור והדברים נאמרו לי בע"פ מפי יעקב מזור‬
‫‪ 82‬הכוונה לצאת מהמצב הגשמי שלנו‬
‫‪ 83‬שם ע' קל"ב‬
‫‪19‬‬
‫המוסיקה יכולה להכיל בתוכה סתירות כמו שוקולד מריר‪ .‬הדיאלקטיקה הזו היא אחת מהסיבות שאפשרו‪,‬‬
‫לעניות דעתי לחסידות לשלב את תורת הקבלה עם הניגון ועל ידי כך לעזור לבני האדם‪ .‬להיות יותר‬
‫מאושרים בחיים שלהם‪ ,‬שבסופו של דבר זהו הדבר החשוב‪.‬‬
‫אקסטזה וטרנס‬
‫עד כה התייחסנו לנושא מתוך מקורות פנימיים‪ ,‬היינו מתוך ניתוח השקפת העולם החסידית‪ .‬כעת נתבונן‬
‫על התופעה מנקודת מבט אתנומוסיקולוגית חיצונית לחסידות‪ .‬לשם הסרת הבלבול נגדיר את המושגים‬
‫טרנס ואקסטזה באופן ברור‪ .‬שני המונחים מתייחסים למצב נפשי וגופני כאחד‪ .‬טרנס הוא חוויה קבוצתית‪,‬‬
‫מאופיין בתנועה מוגברת וברעש ובשכחה‪ .‬אקסטאזה לעומתו מתרחשת בשקט‪ ,‬היא חסרת תנועה‪ ,‬יחידנית‬
‫מאופיינת בהיזכרות ובהזיות‪ .‬אלו ההבחנות שיצר האתנומוסיקולוג הצרפתי רוג'ה לצורך חקר דיבוק‬
‫באפריקה‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫הקטגוריות הללו לא מתאימות במלואן לחקר החברה החסידית‪ ,‬אולם אנו בהחלט יכולים‬
‫להעזר בהן‪ .‬קיים מתח גלוי ובולט בין תפיסת תופעה כמשהו טבעי ואוניברסלית לבין ראייתה כתופעה‬
‫נרכשת‪ ,‬תלוית‪ -‬תרבות ותלוית‪ -‬נורמות‪ .‬זהו אחד הויכוחים הלוהטים יותר במוסיקולוגיה‪.‬‬
‫הכי קל להסביר זאת בשרטוט ‪:‬‬
‫טבע האדם‬
‫תרבות‬
‫מוסיקה‬
‫השאלה היא איך אתה משרטט את החיצים‪ .‬טבע האדם והמוסיקה יוצרים יחד את התופעה האוניברסלית‬
‫של טרנס ואקסטאזה ועל כך אין עוררין במחקר! ההבדלים בין החוקרים השונים הם אך ורק במתן הסבר‬
‫שונה‪ :‬הסבר נוירולוגי‪ -‬מוסיקלי‪ ,‬תרבותי או דתי‪.‬‬
‫ההסבר הדתי הוא ההסבר שכל דת נותנת‪ ,‬במקרה שלנו נמצא ההסבר הדתי בכתבי החסידים‪.‬‬
‫ההסבר המוסיקלי‪-‬הנוירולוגי אומר שלכל אחד מן הסולמות‪ ,‬מקצבים‪ ,‬טמפו‪ ,‬מלודיות‪ ,‬כלים והרמוניות‬
‫יש השפעה שונה ומיוחדת עלינו‪ .‬ההסבר הנירולוגי מגדיר השפעה של הפרמטרים המוסיקליים על מערכת‬
‫העצבים שלנו באורח מדעי נטול אידאולוגיות‪ .‬למוסיקה יש ארבעה פרמטרים פיזיקלים‪ .‬התדר הוא מס'‬
‫הפעמים בדקה שבו גל הקול מסיים מחזור‪ .‬משך נמדד בשניות‪ ,‬העוצמה נמדדת בדציבלים‪ ,‬הגוון הוא‬
‫‪Rouget, p.1184‬‬
‫‪20‬‬
‫מה שיוצר את ההבדל בין הקולות והכלים השונים והוא נמדד בצורת הגל‪ .‬הפרמטרים תדר משך עוצמה‬
‫וגוון נמדדים ביחס לתגובות שהגירויים מעוררים במאזין ‪ /‬מבצע‪.‬‬
‫ההסבר התרבותי הוא ההסבר בו דוגל רוג'ה‪ ,‬ולדידו הכל תלוי קונטקסט‪ .‬אותה מוסיקה תפעל שונה או לא‬
‫תפעל כלל במצבים חברתיים שונים‪ .‬ההסבר הזה שולל למעשה את כל ההסברים הקודמים‪ .‬אולם אפילו‬
‫רוגיה שמסתייג מכל ניסיון למצוא מכנה משותף אוניברסלי‪ ,‬טוען שישנם שני מאפיינים מוסיקליים‪:‬‬
‫קרשנדו )‪ crescendo‬הגברת העוצמה( ואצ'לרנדו )האצה ‪ (accelerando‬שהשפעתם אוניברסלית‪.‬‬
‫ההסבר נעוץ כנראה בגבולות הקוגניציה שלנו‪ .‬משהו שנמצא מעבר לגבולות‪ ,‬כמו צליל גבוה מאד או‬
‫נמוך מאד שהוא מעבר לסף השמיעה האנושית‪ ,‬לא ירגש אותנו כלל‪ .‬אבל ללכת על הגבול זאת הרגשה‬
‫מסעירה‪ ,‬זה באמת יכול לפרק את הבנאדם לגורמים‪ .‬ההאצה בטמפו והתגברות המהירות יוצרות מצב בו‬
‫אנחנו מתקרבים לגבול‪ .‬אבל ההסבר אינו חד‪-‬חד‪-‬ערכי שכן ניתן למצוא בקלות יצירות שממוקמות היטב‬
‫בין הגבולות ועם זאת אין להן כלל בעיה להוציא אדם משיווי משקל‪ .‬פרקי אנדנטה למשל‪ ,‬בטריו‬
‫מסוימים‪ ,‬הם לא קיצוניים במשך‪ ,‬בעוצמה‪ ,‬בגוון ובתדר‪ .‬אבל הם מגיעים לקצה גבול היכולת שלנו‬
‫לקלוט יופי‪ .‬לדעת שופנהאור חקר גבולות הקוגניציה הוא הגדרת הפילוסופיה‪ .‬והמוסיקה היא פילוסופיה‬
‫אמיתית כי לו ניתן היה להסבירה היה זה הסבר העולם !!!‬
‫מכל האומנויות למוסיקה יש הכי הרבה כח רגשי עלינו ‪ ,85‬ומכיוון שטרנס הוא מצב רגשי )צורת התנהגות‬
‫המבוססת על רגש( אין תימה שרגשות מוסיקליים יועדו לטרנס ע"י כוחות חברתיים‪ .‬השאלה היא איפה‬
‫אנחנו מציבים את הכוחות החברתיים והנורמות התרבותיות )החיצים שצוירו לעיל(‪ .‬אם‪ ,‬כמו רוג'ה‪ ,‬אנו‬
‫מרימים אותם לקודקוד הפרמידה‪ ,‬או שאנו ממקמים אותם בעמדה נמוכה יותר‪ .‬עמד על כך לוי שטראוס‬
‫שהגדרה של מצב פאתולוגי היא אך ורק מתן פירוש סוציולוגי להתנהגות מסוימת ‪ .86‬נכון הוא שהטרנס‬
‫אינו מצב רגיל במובן הזה שהאדם יוצא מעצמו וחוזר אח"כ‪ ,‬אולם בחברות מסוימות הטרנס מקובל‬
‫ובאחרות לא‪ ,‬וזאת מפני שהגדרת שיגעון היא תלוית תרבות ‪ .87‬במקרה שלנו ניתן לדבר על החברה‬
‫החסידית בתוך ‪:‬א( העולם המערבי ב(העולם היהודי‪ .‬בשני העולמות היא חריגה ביחס שלה לטרנס‬
‫ואקסטאזה‪ .‬הפוטנציאל לתופעות קיים בכל אדם ואדם‪ ,‬והשאלה האם הוא יתממש תלויה בנסיבות אליהן‬
‫נולד וחי האדם‪ .‬אולם החברה אינה קובעת הכל‪ ,‬גם בחברה בה מוקצה התופעה לחלוטין ימצאו אנשים‬
‫שיוכלו לחוותה‪ .‬וגם בחברות בהן התופעה מקובלת עדיין על האדם להחליט "לעשות את הצעד ולהיכנע‬
‫לפיתוי“ בלשונו של רוג'ה‪ 88‬גם אם ההחלטה אינה מודעת היא קיימת לפני שהוא נכנס לטרנס‪.‬‬
‫החל מהמאה ה ‪ 13‬ידוע על תופעת טרנס ואקסטאזה שחווים המקובלים במצבים שהם מכנים אותם דבקות‬
‫כשנפש המקובל עולה למסע בעליונים )פירוש המילה טרנס הוא מעבר(‪ .‬הדבר מלווה בחוויה גופניות של‬
‫התעלפות ואיבוד הכרה‪ .‬ולעיתים ראיית מציאות אחרת‪ .‬באור הגנוז מסופר על חופה "החתונה נערכה‬
‫כהלכה‪...‬רבי שמלקי היה מנצח בענף שניטל מן העץ‪ ,‬ורבי פנחס היה מקיש שתי מנורות זו בזו‪ .‬והנה נכנס‬
‫‪Rouget p. 316 85‬‬
‫‪Ibid P.16 86‬‬
‫‪Ibid P.15 87‬‬
‫‪Ibid P. 320 88‬‬
‫‪21‬‬
‫הגיד הוא ישב בסעודת דוד המלך והיתה לו עלית נשמה‪ ,‬כפי שארע לו לפרקים ופתאום קפץ ממקומו ורץ‬
‫אל בית התפילה כלום אינכם שומעים את כינורו של דוד? קרא בקול‪"...‬‬
‫‪89‬‬
‫על כניסה למצב טרנס ידוע גם במחול הקבוצתי‪ .‬נחזור כעת לקטגוריות של רוג'ה‪ .‬יהיה פשטני מדי להגיד‬
‫שהריקוד הקבוצתי הוא מצב טרנס ואילו ההקשבה פאסיבית לניגון‪-‬דבקות היא מצב אקסטטי‪ .‬ההגדרות‬
‫של רוג'ה לא תופסות למשל במקרה בו אדמו"ר חווה מסע רוחני‪ ,‬נשמתו עולה וגופו נשאר כאן‪ ,‬זהו טרנס‬
‫במובן המילולי של המילה‪ ,‬ומכונה כך בספרות המחקר ‪ ,90‬אולם ע"פ ההגדרות של רוגיה זוהי אקסטאזה‬
‫כי אין תנועה‪ .‬עם כל ההסתייגות והבעייתיות דומני שניתן בכל זאת להבחין בין שני סוגי חוויות‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ .1‬הריקוד החסידי‪ ,‬מלווה בפעילות פיזית מוגברת ) ‪(AUTO EXICITATION‬‬
‫והוא תמיד‬
‫קבוצתי‪.‬‬
‫‪ .2‬האזנה ‪ /‬שירה ווקאלית שהיא יותר פאסיבית ויכולה להתרחש ביחידות ‪ ,‬אם כי היא נהוגה‬
‫בהתוועדויות‪.‬‬
‫השאלה החשובה כאן היא האם ההצדקה האידאולוגית זהה בשני המקרים ? כוחות תאורגים ומאגים‬
‫המיוחסים לריקוד מצאנו וכן יכולת הניגון להביא לדבקות אולם האם יש גם ניגונים תאורגים וריקודי‬
‫דבקות ? והאם יש מוסיקה מיוחדת לכל אחד מן המצבים ? או במילים אחרות האם יש קשר בין הפונקציה‬
‫הדתית למאפיינים המוסיקליים?‬
‫על תפיסה מוסיקלית של הדת ותפיסה דתית של המוסיקה‬
‫הנושא עניין אותי מפני שאני מוסיקאית בעצמי‪ ,‬ומכיוון שיכולתי לראות את הנושא משתי זוויות מבט ‪ :‬זו‬
‫של הדת וזו של המוסיקה‪ .‬הגעתי למסקנות מעניינות ביותר על דמיון בין דבקות של המוסיקאי במוסיקה‬
‫והדבקות של המאמינים בדתם‪ .‬אני לומדת באקדמיה למוסיקה‪ ,‬מוסד בלתי דתי בעליל‪ ,‬אפור רשמי ויבש‬
‫כמו כל מוסד אקדמי שמכבד את עצמו‪ ,‬ומסתבר שדווקא במקום בו אתה הכי פחות מצפה למצוא משהו‬
‫שם אתה מוצא אותו‪:‬‬
‫א( התייחסות מאגית לנגינה בקרב מוסיקאים‪ .‬הכוונה היא דברים מסוימים שבכוונת המנגנים לעשות אף‬
‫כי אינם אפשריים מבחינה פיזיקלית‪ .‬בפסנתר למשל מגבלות הכלי אינן מאפשרות לעשות ‪crescendo‬‬
‫)להגביר את העוצמה( על צליל אחד‪ ,‬בכל זאת מורים רבים דורשים מהתלמידים לעשות זאת ע"י כח‬
‫המחשבה בלבד והם משוכנעים שאפשר להשפיע על גובה הדציבלים המופק באמצעות הכוונה של‬
‫המבצע‪ .‬זוהי דוגמא לתופעה של השפעה מאגית על עולם הטבע ואותה תופעה של מוסיקה נמצאת בזרם‬
‫החסידות בדיוק באותו הקשר ‪.‬‬
‫ב( "על הכתוב "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" אומר הבעש"ט‪ :‬המנגן יפה הרי בשעה שהוא מנגן יש‬
‫לו כמה פניות והוא מתפאר בקול נגינתו‪ .‬לא כן הכלי שהוא מנגן בו דומם הוא ואין בו שום פניה וזהו‬
‫‪ 89‬אור הגנוז‪ ,‬ע' ‪173‬‬
‫‪ 90‬אידל ע'‬
‫‪ 91‬רוג'ה מציין הוצאת אנרגיה רבה ע"י תנועות מהירות וחוזרות משפיעה על מערכת העצבים‪ .‬כל מי שהתנסה בריקוד‬
‫אינו יכול שלא להסכים איתו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫פרוש כנגן המנגן ‪ :‬אם יכול המנגן לנגן בלי שום פניה ממש כמו הכלי‪ ,‬תהיה עליו יד ה' " ‪ .92‬דימוי הנגן‬
‫לכלי נגינה מופיע תדיר באקדמיה למוסיקה והכוונה היא לא רק שטוב להיות צנועים‪ .‬ממש לא‪ .‬מורים‬
‫לפסנתר אומרים לתלמידים ‪":‬תחשבו שהיד שלכם היא המשך של הקלידים" ומורים לכינור אומרים‪:‬‬
‫"היד היא המשך של הקשת‪ ".‬זמרים טובים הם אלה שבשעה שהם שרים הם כאילו נעלמים‪ .‬ואם אתה‬
‫מרגיש אותם זה מפריע לך‪ ,‬הם לא כלי נקי‪ ,‬הם כמו צינור מלוכלך‪ .‬אלו ביקורות שנשמעות בקרב‬
‫המוסיקאים כל הזמן‪ .‬דימוי הצינור וצדיק כצינור נמצא באורח בלתי‪-‬תלוי גם בתורת החסידות‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫הרצון‬
‫של האדם להתמזג עם יישות גדולה ונשגבה יותר ממנו משותפת למוסיקאים ולחסידים‪ ,‬החסידים שואפים‬
‫להתאחד עם האלוהות בעזרת המוסיקה ואילו המוסיקאים שואפים להתאחד עם המוסיקה‪...‬המשמעות כאן‬
‫של הענווה היא לאין ערוך עמוקה יותר מאמירה סתמית בעלמא על כך שגאוותנות ודאי מידה מגונה היא‬
‫וראוי לאדם להיות צנוע‪ .‬כפי שראינו אצל ר' נחמן‪ ,‬השירה המעורבת בפניות זהה מבחינת החסידות‬
‫לעבודה זרה‬
‫‪94‬‬
‫מידת הגאווה מפריעה לדבקות‪ ,‬ומידת הענווה עוזרת לה‪ .‬בדיוק כמו במוסיקה "הצדיקים‬
‫משפילים עצמם עד עפר וזוכים לדבקות"‬
‫‪95‬‬
‫‪ .‬מושג הענווה הכרחי להבנת המודל המיסטי‪ -‬מאגי של‬
‫החסידות‪ .‬המאגיה צופנת בחובה סכנת יוהרה‪ ,‬והחסידות חששה מכך ‪" 96‬אם רוצה שישרה עליו אלוהות‬
‫יחשוב עצמו לאין" אומר הבעש"ט‪ .‬אין הכוונה למחיקת האישיות אלא למחיקת החלק המכונה אגו‬
‫וחשיפת הניצוץ האלוהי‬
‫‪97‬‬
‫שהוא המהות הפנימית ביותר של האדם‪ .‬פעולת איון האגו מאפשרת לצדיק‬
‫לעלות מעלה‪ ,‬להפוך לכלי קיבול ולמשוך שפע למטה‪ .‬אולם חווית האין כשלעצמה אינה מביאה להישג‬
‫פרקטי כלשהוא‪ ,‬אקט הירידה מתרחש דווקא כשאישיותו של אדם חוזרת אליו‪ .‬האם המודל עם כל‬
‫הדיאלקטיקה שבו קוהרנטי ? האם ניתן לישב את הספיריטואליזציה של ביטול האשיות עם המימד‬
‫המאגי ? אינני חוקרת מחשבת ישראל‪ ,‬אולם מה שברור לי כמוסיקאית הוא שחייבים לנסות‬
‫ג( נקודת דמיון נוספת שמצאתי היא הצמד המשלים )או המנוגד( של מוזה וטכניקה‪ .‬הן המוסיקאים והן‬
‫החסידים מדגישים שאי אפשר‪ ,‬בלי עבודה שחורה‪ ,‬להגיע למוזה ‪ /‬חסד ‪ /‬אקסטזה )שמות שונים לאותה‬
‫תופעה כנראה מפני שהיא כל כך אישית‪ ,‬מעורפלת וחמקמקה שאנשים שונים ניסו פעמים רבות לתת לה‬
‫ביטוי מילולי(‪ .‬צריך להתאמן כל יום ‪ 4- 8‬שעות בפסנתר‪ ,‬אומרים תמיד המורים באקדמיה‪ ,‬ומורי‬
‫החסידות מטעימים שאי אפשר להגיע לדבקות בלי הכנה נפשית ארוכה ותמידית‪ .‬שאיפתו של המוסיקאי‬
‫להגיע למצב בו הוא והיצירה הם אחד‪ ,‬כתב דקארט‪ ,‬הוא השתמש במונח חסד וטען )באורח לא מאד‬
‫אופטימי( שחוויה זו יכולה להתרחש רק כמה פעמים בחיים‪) .‬ואחד מהמרצים באקדמיה אמר לנו פעם ‪,‬‬
‫שהוא מקוה שזה קורה לעיתים קרובות קצת יותר(‬
‫‪ 92‬פרקי חסידות ע' ‪43‬‬
‫‪ 93‬אידל ע' ‪363‬‬
‫‪ 94‬זמרו לשמו ע' ק"ט‪.‬‬
‫‪ 95‬נגאל ע' ‪137‬‬
‫‪ 96‬שם ע' ‪204‬‬
‫‪ 97‬שם‪ ,‬ע' ‪206-7‬‬
‫‪23‬‬
‫ד( הדבקות היא ערך רגשי הקשור למאמץ אינטלקטואלי‪ .‬מגיעים לדבקות ע"י דיבוק המחשבה או‬
‫השכל‪ . 98‬אותו הדבר נכון לגבי נגינה‪ ,‬האזנה וכתיבת מוסיקה‪ .‬שילוב מאמץ שכלי עילאי עם כח רגשי‬
‫פעיל ואינטנסיבי‪.‬‬
‫ה( משותפת למוסיקה‪ ,‬למיסטיקה ולמאגיה ההנחה שהעולם הנראה לנו איננו הכל‪ .‬הדבקות ע"פ הבעש"ט‬
‫היא מעשה רוחני או מעשה של התבוננות שעל ידיו מקשר האדם את עצמו ליסוד הרוחני שבאותיות‬
‫התורה והתפילה מתוך כמיהה לגלות את היסוד הנעלם החבוי בתוכן‪ .‬מי שמקיים את התורה רק‬
‫בחיצוניותה ללא דבקות כופר בעיקר‪ . 99‬והנה אותו רעיון אנו מוצאים במוסיקה‪ .‬ההרגשה שהתווים אינם‬
‫רק מה שאנו רואים‪ ,‬שיש משהו מעבר למה שכתוב בדף‪ ,‬והשאיפה לחדור מתחת לפני השטח ולגלות את‬
‫היסוד הנעלם שבהם‪ ,‬מוכרת לכל מוסיקאי‪ .‬הכישלון עבורנו הוא לנגן את התווים ולא את המוסיקה‪,‬‬
‫כלומר לקיים רק את הצד החיצוני ולא את הפנימי‪.‬‬
‫סיכום‬
‫החוקרת הדגולה‪ ,‬פרופ' דליה כהן‪ ,‬אמרה לנו תמיד "לא לפחד מסתירות"‪ .‬מאגיה ואקסטזה הן בבחינת‬
‫שני קטבים שהחסידות נעה ביניהם‪ .‬ואין לכחד שבבסיס הדברים ישנה סתירה‪ :‬הדבקות היא מטרה בפני‬
‫עצמה‪ ,‬נשגבת וטמירה‪ ,‬ואילו במאגיה ותאורגיה האדם רוצה עוד משהו‪ .‬במהלך העבודה ניסיתי להראות‬
‫שהמוסיקה‪ ,‬בשל האופי המיוחד שלה‪ ,‬מסוגלת להכיל את הניגוד הזה‪ ,‬והיא זו שמאפשרת לחסידות את‬
‫ההכלה של הסתירה‪ .‬עמד על כך ניטשה שהמוסיקה היא דיוניסית ואפולינית בו בעת‪ .‬הוא סבר ששורשיה‬
‫בגוף ויש לארגנה בטכניקות אפולוניות ‪ . 100‬אינני מסכימה עם קביעה זו משום שלדעתי נמצאים שורשיה‬
‫מחוץ לעולם‪ ,‬אולם לצורך העניין מה שחשוב הוא שהיא מכילה את שני היסודות המנוגדים בתוכה‪.‬‬
‫רעיון הקתרזיס ידוע עוד מיוון‪ .‬האמונה‪/‬ידיעה שניתן להיטהר מדחפים לא רציונליים או להרפא‬
‫משיגעון אם משתחררים לזמן מה מכל המעצורים ונסחפים באקסטאזה‬
‫‪101‬‬
‫מצויה בתרבויות ובתקופות‬
‫הסטוריות שונות‪ .‬הוגי החסידות ניחנו כנראה בהבנה עמוקה של נפש האדם בידעם לשלב אמת זו ביהדות‪.‬‬
‫השאלה האם סוג מסוים של מוסיקה משפיע עלינו בצורה מסוימת שונה ומובחנת מסוג אחר היא שאלה‬
‫הנוגעת לקוגניציה ונוירולוגיה‪ .‬אולם תחום האמונה שונה מתחום הקוגניציה‪ .‬רוצה לומר יכול להיות מצב‬
‫בו מבחינה קוגניטיבית האדם אמור להיות מושפע באופן מסוים‪ ,‬אולם בגלל האמונה שלו שהמוסיקה היא‬
‫כך וכך ההשפעה שלה עליו תהיה שונה‪.‬‬
‫בכל חברה קיימת מערכת אידאולוגית שונה לפיה נקבע היחס בין טרנס למוסיקה‪ .‬מכיוון שהטרנס הוא‬
‫מצב "לא נורמאלי" צריך לתת לו הצדקה‪ .‬ההצדקה תלויה בתרבות‪ ,‬ובמקרה שלנו היא טמונה במונחים‬
‫מאגיה ותאורגיה אולם מעל הכל במונח דבקות‪.‬‬
‫‪ 98‬שלום ע' ‪340‬‬
‫‪ 99‬שם ע' ‪334 5‬‬
‫‪ 100‬סטור ע' ‪166‬‬
‫‪ 101‬סטור ע' ‪48‬‬
‫‪24‬‬
‫והשאלה עד כמה מגבילה החברה את הפרט ביכולת שלו לחוות חוויה טבעית‪ ,‬אנושית מופלאה‬
‫ומיוחדת היא שאלה שאני מציבה לחברה שלנו‪ .‬ולא באופן בלתי ביקורתי‪.‬‬
‫כמה דיו נשפך במחקר במדע‪-‬הדתות‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬אתנו‪-‬מוסיקולוגיה‪ ,‬אנתרופולוגיה וסוציולוגיה בניסיון‬
‫להסביר תופעות של טרנס ואקסטזה ! תופעות שמתרחשות כמובן בחברות אחרות‪ ,‬זרות פרימיטיביות‪,‬‬
‫ואנחנו באים מבחוץ בכלים רציונאליים ומדעיים לנתח אותן‪ .‬והנה אני סבורה שהאדם הוא יצור שר‬
‫ורוקד בדיוק כפי שהוא יצור מדבר ואוכל אם לא יותר מכך; ושטבעי וקדום ובראשיתי ופנימי לנו לשיר‬
‫ולרקוד מדי יום ביומו ולא רק טבעי כי אם הכרחי וחברה בה אין הדבר קורה על בסיס יומיומי יש בה‬
‫משהו מוזר‪ .‬חיזוק לדעתי זו המושרשת בי על יסוד ניסיון החיים שלי‪ ,‬היינו שהמוסיקה היא חלק מאיתנו‬
‫כמו הדיבור‪ ,‬האכילה‪ ,‬וההליכה לא קשה למצוא‪ .‬רוסו אמר ש"אנשים פרימיטיביים שרים זה לזה כדי‬
‫להביע את רגשותיהם לפני שהם מתחילים לדבר זה אל זה כדי להביע את מחשבותיהם" ‪ .102‬ג'ון בלקינג‬
‫כתב ש "בני אדם הקדמונים היו מסוגלים לשיר ולרקוד כמה מאות אלפי שנים לפני שהופיע ההומו‪-‬‬
‫סאפינס המצויד ביכולת הדיבור כפי שהיא מוכרת לנו כיום"‬
‫‪103‬‬
‫אני סבורה גם שהמוסיקה היא כישוף והאקסיומה הזו נהירה לי כמו שתיים ושתיים ובהירה כמו השמש‬
‫בצהרי היום‪ .‬ומתוך שתי ההנחות הללו‪ ,‬שנולדנו לשיר ולרקוד ושהמוסיקה מכשפת היא‪ ,‬מה הפלא‬
‫והתימה שיכנסו אנשים לטרנס ולאקסטזה?! ההיפך הוא המוזר ! חברה בה אנשים מתביישים לרקוד סתם‬
‫כך ברחוב‪ ,‬בה צריך ללכת לאקדמיה כדי ללמוד פיתוח קול‪ ,‬וצריך להראות כמו בפרסומות בשביל לעבור‬
‫את מבחן המדיה‪ ,‬ושבה התפיסה של מוסיקה ומחול מושתתת על כוכב נולד ונולד לרקוד‪ ,‬היא זו שדורשת‬
‫הסבר‪ ,‬ולא נראה לי שיש לה הסבר מאד טוב‪.‬‬
‫לא על כל השאלות ששאלתי קיבלתי תשובה‪ ,‬ולעומת זאת עלו לי לראש הרבה שאלות ורעיונות‬
‫שכלל לא חשבתי שאגיע אליהם‪ .‬אם נותרו בסוף העבודה סימני שאלה‪ ,‬עם הקורא הסליחה‪.‬‬
‫כפי שציינתי במבוא‪ ,‬הרבה שאלות נוספות ראוי לשאול‪ .‬ברצוני להציע כמה כיוונים נוספים לעתיד‬
‫לבוא )הבא עלינו לטובה(‪:‬‬
‫‪ ( 1‬השוואת הנצרות ליהדות‪ ,‬היחס למוסיקה אצל אבות הכנסייה היה מורכב כפי שציינתי‪ ,‬וגם בנצרות‬
‫קיימים הבדלים בין תאוריה לפרקטיקה‪ .‬כפי שראינו בחטף תפיסה מאגית ותאורגית של המוסיקה היתה‬
‫קיימת במנזרים בימה"ב‪.‬‬
‫‪ ( 2‬ידוע שהסופים השפיעו על התפתחות המוסיקה האינסטרומנטאלית ביהדות‪ .‬מעניין יהיה להתחקות‬
‫אחר התהליך‪.‬‬
‫‪ ( 3‬השוואה בין תורת החסידות למשנתו של שופנהאור‪ .‬קצת התיחסתי לנושא במהלך העבודה‪ .‬מעניין‬
‫יהיה בעתיד לבחון את הענין לעומק‪ .‬לעת עתה נסתפק בהעלאת כמה נקודות‪:‬‬
‫א( "למה נקרא כדור הארץ בשם עולם ? כי הוא מעלים את האלוקות‪ .‬איך אפשר לפרוץ את ההעלמה‬
‫ולראות אלוקות ? ע"י שירה" ‪ 104‬הרעיון שאין אנו מסוגלים לתפוס את המציאות והעולם כפי שהם מופיע‬
‫בכתבי שופנהאור בחיבור ‪ Die welt als wille und vorst elluna (1819 ):‬שופנהאור מסתמך על‬
‫‪ 102‬מצוטט אצל סטור ע' ‪20‬‬
‫‪BLACKING JOHN P.30 103‬‬
‫‪ 104‬אנעים זמירות‪ ,‬ע' ‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫ההבחנה שערך קנט בין המציאות שניתנת להבנה ) ‪ (Phenomenon‬לבין המציאות כדבר בפני עצמו )‬
‫‪ . (Noumenon‬לדעתו של שופנהאור אין כל ערך בניסיון להסיק מסקנות מה – ‪ Phenomen‬אל‬
‫הקטגוריה השניה האמיתית שכן לא ניתן לנו בגבולות הקוגניציה שלנו להבין את העולם כפי שהוא‪ .‬גם‬
‫המוסיקה היא מעבר לגבולות הקוגניציה שלנו אולם בהיותה האימז' של הרצון היא מבטאת את המהות‬
‫הפנימית ביותר של העולם‪ . 105‬אנחנו תופסים אותה באורח ישיר‪ .‬והעומק הבלתי נתפס של המוסיקה נובע‬
‫מכך שהיא מחזירה לנו את כל רגשותינו אך בלי קשר למציאות ולכן בלי הכאב‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫זהו הקתרזיס‪,‬‬
‫הסובלימציה‪ .‬שופנהאור הבדיל את המוסיקה משאר האומנויות בעיניו היא הנעלה‪ ,‬החזקה ובעלת הכי‬
‫הרבה כח לעזור לאדם‪ .‬דברים אלו בדיוק אומרת החסידות על הניגון )זוהי המלה הנרדפת למוסיקה‬
‫בלשון החסידים(‪ ,‬מה שאין היא אומרת כלל על שאר האומנויות‪ .‬בשני המקרים יש הפרדה הברורה בין‬
‫מוסיקה לשאר האומנויות‪.‬‬
‫ב ( ההכרחיות של נזילות ושינוי התודעה על מנת ליצור מוסיקה לזנוח את כל השאיפות הפרטיות שלו‬
‫‪107‬‬
‫ולהישאר ‪Pure knowing subject‬‬
‫‪Thus genius is the faculty of containing the state of pure perception, of losing‬‬
‫‪oneself in perception, and of enlisting in this service the knowledge which‬‬
‫‪originally existed only for the service of the will: that is to say genius is the power‬‬
‫‪of leaving one's own interests, wishes and aims entirely out of sight, thus of‬‬
‫‪”...entirely renouncing one's own persnality for a time‬‬
‫האדם ששופנהאור קורא לו "הגאון" הוא הצדיק בחסידות‪" .‬ניגון מסמל ‪ :‬אין סוף השתחררות מהגבלות‪.‬‬
‫כי ניגון אינו נפסק ‪"...‬מפתגמי אדמו"ר חב"ד‬
‫‪108‬‬
‫"יציאת מצרים אינה רק מאורע חד פעמי שאירע לעמינו‬
‫אלא שבכל רגע חייב אדם לקיים יציאת מצרים ולהשתחרר ממגבלותיו" ‪ . 109‬שינוי התודעה אצל החסידות‬
‫הינו הדבקות )טרנס ואקסטאזה היא היא המטרה והיא מושגת במוסיקה(‬
‫ג( "ניגון מסמל אין סוף" ובכתביו של שופנהאור המוסיקה באה מהאינסוף וחוזרת אליו ולכן היא הדרך‬
‫היחידה שלנו להגיע לנירוונה‪ .‬בשני המקרים זהו היעד אליו שואפים להגיע‪ .‬משהו דומה להתאחדות‬
‫הצדיק עם השכינה‪" :‬זמרו אלקינו ולא נאמר לאלקינו שצריך הצדיק להתקדש ברוב קדושתו עד שתהה‬
‫השכינה מזמרת מתוך גרונו"‬
‫‪110‬‬
‫ד( בדומה לרצון של שופנהאור קיים מושג בתורת החסידות של חב"ד על הכוחות המקיפים‪ -‬ההנאה‬
‫והתענוג‪ ,‬והם מכוונים את כל מעשינו‪.‬‬
‫ה( רבי בער כתב באחד ממדרשיו‪ :‬האדם חש געגועים אין‪-‬סוף וכיסופים תמידיים להתאחד עם האל‪ .‬הוא‬
‫מגיע להזדככות בשעה שהוא מאבד את עצמו ואת זהותו בה' ומגלה אותה במישור גבוה יותר‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫דברים‬
‫‪Inner most essence of the world. p.142 105‬‬
‫‪P. 150 - 151 106‬‬
‫‪Ibid p. 148 107‬‬
‫‪ 108‬ע' ‪14‬‬
‫‪ 109‬שם ע' ‪26‬‬
‫‪ 110‬נעם אלימלך צב‪ ,‬ב הוספת ליקוטי שושנה‬
‫‪111‬‬
‫שלום‪ ,‬ע' ‪349‬‬
‫‪26‬‬
‫דומים כותב שופנהאור‪ ,‬אלא שאצל בער איבוד הזהות ב"אין" הוא מצב זמני דרכו חוזר האדם לגלות את‬
‫עצמו מחדש ואילו עבור שופנהאור הנירוונה היתה המטרה הסופית‪.‬‬
‫קיימים כמובן הבדלים מהותיים בין תפיסתו של שופנהאור לחסידות הבולט מביניהם הוא הפסימיות‬
‫הקיצונית של שופנהאור )"הרצון הוא צער תמידי"‪ (112‬לעומת תפיסת העולם האופטימית של האופטימית‬
‫של החסידות‪ .‬הבאתי רק כמה דוגמאות קצרות שעלו לראשי בזמן כתיבת העבודה‪ ,‬אולם יש בכך כדי לתת‬
‫מושג כללי ואני תקווה שבעתיד אוכל להתעמק בנושא‪ .‬מרתק לראות מחשבות דומות אצל אנשים כה‬
‫שונים‪ .‬שופנהאור היה פילוסוף גרמני שצמח מתרבות מערב אירופה נוצרית משכילה‪ .‬החסידות צמחה‬
‫מחוגים קבליים יהודים במזרח אירופה‪ ,‬אם להצביע רק על כמה הבדלים בולטים‪.‬‬
‫דיברנו על ההסברים השונים לתופעות המוסיקליות‪ .‬אני חושבת שהם רק עוזרים לנו לדבר על משהו שאי‬
‫אפשר לדבר עליו‪ ,‬הם לא הדבר האמיתי‪ .‬אבל אל לנו לזלזל בהם‪ .‬אני נוטה לחשוב שהדבר האמיתי נמצא‬
‫כנראה מעבר למילים‪ .‬אסיים בדברים שאמר מנדלסון‪":‬מדברים כה הרבה על המוסיקה אך אומרים כה‬
‫מעט‪ .‬למעשה אני מאמין כי המילים אינן מספיקות לכך ‪ ,‬ולו מצאתי כי הן מספיקות‪ -‬הייתי בודאי מוותר על‬
‫חיבור המוסיקה‪"...‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫אנציקלופדיה כרטא‪ ,‬הוצאת כרטא‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬תשס"ד ‪2004‬‬
‫אטקס עמנואל תנועת החסידות בראשיתה‪ ,‬הוצאת משרד הבטחון אונ' משודרת‪ .‬תשנ"ח ‪1998‬‬
‫אידל משה – הפירוש המאגי והתאורגי של המוסיקה בטקסטים יהודיים מתקופת הרנסנס ועד‬
‫לחסידות‪ .‬מתוך יובל כרך ‪ 4‬עמודים ל"ג – ס‬
‫אטקס עמנואל תנועת החסידות בראשיתה‪ ,‬הוצאת משרד הבטחון אונ' משודרת‪ .‬תשנ"ח ‪1998‬‬
‫אידל משה החסידות בין אקסטאזה למאגיה‪ .‬תרגום עז ידין הוצאת שוקן ‪ ,‬י‪-‬ם ת"א ‪ 2000‬תשס"א‪.‬‬
‫בובר מרטין ‪ ,‬אור הגנוז שוקן‪ ,‬ירושלים ות"א‪ .‬תשי"ח‬
‫גשורי מ‪.‬ש ‪ – .‬הניגון והריקוד בחסידות‪ .‬הוצאת נצח‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשי"ט‬
‫מזור יעקב – כוחו של הניגון בהגות החסידית ותפקידו בהווי הדתי והחברתי‪ .‬בתוך יובל כרך ‪ ,7‬ע'‬
‫כ"ג – מ"ט‬
‫מזור יעקב )איסוף ודברי הסבר( הניגון החסידי בפי חסידים‪ .‬ירושלים המרכז לחקר מוסיקה יהודית‪,‬‬
‫האונ' העברית‪ ,‬תשס"ד ‪.2004‬‬
‫מרטון יוסף)עורך( אנעים זמירות‪ :‬לקט שירים ומנגינות חב"ד‪ .‬צעירי אגודת חב"ד באה"ק‪ ,‬כפר‬
‫חב"ד‪ ,‬תשכ"ז‬
‫‪112‬‬
‫שופנהאור‪ ,‬ע' ‪150‬‬
‫‪27‬‬
‫ מכון שלום הרטמן ועם עובד ספריית‬.‫מרק צבי – מיסטיקה ושיגעון ביצירת רבי נחמן מברסלב‬
.‫ תשס"ד ת"א‬2003 -‫יהדות‬
‫ם‬-‫ י‬, ‫ מכון נחלת צבי‬, ‫שפירא‬.‫רבי נחמן מברסלב – הכסא הריק מעובד ע"י משה מייקוץ תרגום י‬
1996
‫ תשס"א‬2001 ‫ תרגום אסתר פורת הוצאת אחיאסף ת"א‬,‫ מוסיקה ונפש‬,‫סטור אנטוני‬
.‫רוטנברג משולם ישעיהו ספר זמרו לשמו הוצאת אור חדש ירושלים תשנ"ו‬
‫ תש"ן‬1990 ‫ ספרית אופקים ת"א‬,‫ דברים בגו )ב( עם עובד‬, ‫שלום גרשום‬
Blacking John A commonsense View of all music Cambridge University press
1987
Encyclopedia judaica, Jerusalem, vol.12, 1971 keter pub.Israel
Ideal Moshe conceptualizations of music in jewish mysticism. In Etnchaning
powers : music in the world's religions. Ed by Lawrence E.Sullivan, Harvard
university press, 1997 , PP. 159-188
Page Christopher, The owl and the nithtingle: musical life and ideas, france 11001300, London, J.M.Dent,1989
Rouget Gilbert , music and trance , Tran by Bibilbuyck The University of Chicago
press 1985
28