בס"ד 16בנובמבר 2014 פתרון מודרך (בנקודות כלליות) דיני ראיות – סמסטר קיץ – בחינה סופית -מועד ב' ד"ר דורון מנשה ועו"ד דון סוסונוב שאלה :1 גברת אפרת ,המשמשת כמטפלת לחיים ,ילד מוגבל בן ,11ניהלה קשר אינטימי מחוץ לנישואין עם מר דניאל ,ושמרה על כך בסוד מבעלה ,אבנר ,שהיה נוהג להכותה .באחד הימים ,ביקר דניאל בביתה של אפרת כשבאותה העת שהה גם חיים בביתה. דניאל לא שם לב לכך שנמצא אדם נוסף בביתה של אפרת ,נכנס במהירות בדלתה ,הצמיד את אפרת לקיר ונשק לה .באותו רגע ,חיים קרא לאפרת ואומר לה" :מי זה הבחור הזה שאת מנשקת אותו? זה לא אבנר" אפרת לא השיבה אך הבינה היטב את הסיכון הכרוך בשאלה זו .אפרת גמלה בליבה לביים תאונה מכוונת לחיים ולהביא למותו אך לא יכלה לעשות כן במו ידיה. לכן אפרת שיתפה את דניאל בחששה מבעלה לנוכח העובדה כי חיים עלול לפלוט דבר מה בנוכחותו (שכן לא ניתן לשלוט עליו). אפרת החלה בביצוע חיפושים שונים ברשת האינטרנט דרך המחשב הנייד שלה (1משמעות הראיות הללו? בלא הסבר סביר, חיפושים אלה קושרים את אפרת לניסיון הרצח) שיסייעו לה במזימתה ,וכן ניסתה לשכנע את דניאל להוציא את המזימה מן הכוח אל הפועל .החיפושים של אפרת ברשת כללו את המונחים הבאים" :מוות לילד"" ,ללא הוכחות"" ,להיראות כמו תאונה" .למחרת ,דניאל סירב לקחת בכך חלק וכתב לאפרת הודעת סמס (2האם מדובר בראיה קבילה?) " :אפרת אל תהי משוגעת .מה שיהיה – נתמודד .עזבי את הילד הקטן לנפשו" .אפרת השיבה" :לא משנה מה – אני עושה את זה היום .אני משתיקה את הפרשה .אין דרך אחרת" ( 3האם ראיה ישירה או נסיבתית? מה הראיה מוכיחה?) .בסופו של דבר אפרת דרבנה את חיים ,ללא ידיעתו של דניאל (שכאמור סירב לקחת חלק בעניין) לשתות מבקבוק מהול באקונומיקה במסווה של בקבוק לשתייה "שמעניק כוחות-על" .חיים החל לפרכס ונפל בו במקום .הרשויות החלו בחקירת הפרשה שהובילה לאשפוזו של חיים במצב קשה ועצרו את אפרת שטביעות אצבעותיה נמצאו על גבי הבקבוק (4משמעות ראייתית של ט"א) .אפרת אמנם שתקה בחקירתה (5משמעות השתיקה) ואולם בתא המעצר סיפרה למדובבת המשטרתית (שהציגה את עצמה בפני אפרת כאישה מוכה) כי אינה יודעת כיצד הגיעה עד הלום .המדובבת הצליחה לחלץ אמירה מאפרת כי חיים אינו אשם וחבל שזה הסתיים כך .אמירה נוספת שאמרה אפרת למדובבת היא כי המאהב שלה ,דניאל ,אשם6 .משמעות האמירות שחולצו על ידי המדובבת? ראשית הודיה? אימרת חוץ? אפרת הסכימה להיבדק בבדיקת הפוליגרף ונמצאה דוברת אמת (7משמעות בדיקת הפוליגרף בהליכים פליליים? .הוחלט לשחררה .יש לאבחן בין הסתמכות על פוליגרף במסגרת הליכי חקירה ושלב המעצר שם הראיה עשויה להיות קבילה לבין המשפט הפלילי שם הראיה פסולה משחזרה לבית ,תקף אבנר את אפרת .במהלך התקיפה טלפנה אפרת למוקד 100וצעקה "הצילו! בעלי מפוצץ אותי במכות! מכות רצח!" .השיחה נותקה לפתע וכעבור כשעה הגיע אמבולנס לדירתה של אפרת .אפרת פונתה במצב קשה מאוד תוך שהיא ממלמלת לפרמדיק" :בעלי ,אבנר ,עשה לי את זה"8 .אמרת קורבן אלימות? חריגי הרס גסטה? אבנר נעצר והוחלט להעמידו 9ראשית הודיה? לדין .בעת מעצרו ,אבנר התנגד לביצוע המעצר ומלמל לשוטרים שבאו לעוצרו" :בפעם הבאה היא מתה". במהלך משפטו ,אפרת הייתה מאושפזת ומצבה לא אפשר לה להעיד (האם יש צורך שנותן האמרה יהיה עד במשפט ומתי?). אבנר מסרב לשתף פעולה ושותק לאורך כל המשפט10 .משמעות הסירוב לשת"פ והשתיקה? במקביל ,דניאל נעצר .דניאל טען שהיה במקום אחר במועד ביצוע העבירה והביא לצורך כך את אחיו (מיכאל) שאישר כי דניאל נכח עמו בכלל בחיפה (11משמעות טענת האליבי) .הוצע לדניאל להפוך לעד מדינה ,והוא הסכים להפליל את אפרת ,תוך שהוא מציג גם את הודעת הסמס ששלח לאפרת (וגם את הודעת הסמס שקבל מאפרת)12 .משמעות ראייתית לעדות של עד מדינה תוך הפנייה לסעיף 54 לפקודת הראיות לעניין עדות של עד מדינה שהוא שותף והתוספת הראייתית הדרושה? בין לבין ,התעורר חיים מהתרדמת ומסר לאותו חוקר שחקר את דניאל (13האם אין צורך בחוקר ילדים? ומה משקל עדותו של חיים כמוגבל?) כי אכן אפרת היא זו שדרבנה אותו לשתות מבקבוק השתייה שהוביל להתמוטטות ו .אפרת נעצרה בשנית ,והוחלט להעמידה לדין .התביעה החליטה להסתפק בעדותו של דניאל ובראיות החיצוניות שקיימות בתיק החקירה (לרבות ראיות שנמצאו במסגרת החיפוש שנערך במחשב הנייד שבביתה)14 .האם די בכך כדי להביא להרשעה? האם הראיות החיצוניות מקיימות את דרישת הסיוע? החוקר החליט שהוא לא מתיר לילד להעיד במשפט (15האם הדבר בסמכותו?יש להתייחס לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) -בונוס) .בפועל ,הפרשה התארכה מעבר למצופה ובמועד המשפט מלאו לחיים כבר 14שנים (16האם גם אז יש צורך באישור של חוקר ילדים ,וממילא יש צורך להתייחס לעובדת היותו של חיים מוגבל) .בין לבין ,אפרת התגרשה מאבנר ,הקשר בין אפרת לדניאל התהדק חרף ההודעה המפלילה במשטרה והשניים נישאו במהלך המשפט ,טרם עדותו של דניאל .דניאל מחליט להופיע למשפט אך בעדותו בורר את שאלות התביעה שהוא משיב עליהן ,כך שהוא לא מעיד לחובתה של אפרת (אשתו)17 .האם הדבר נתון לשיקול דעתו של עד המדינה? האם אין הדבר מהווה הפרה של תנאי ההסכם בין עד המדינה לתביעה הפלילית? השופט קבע שהמועד הקובע הוא יום מתן העדות במשטרה (18האם קביעה זו היא נכונה? הדין קובע יום מתן העדות בבית המשפט) ובכל מקרה זה חריג לכלל האוסר העדת בת זוג (19יש לדון בחריג :עבירת אלימות) .מנגד ,סנגורה של אפרת ביקש להסתמך על בדיקת הפוליגרף שבה אפרת נמצאה דוברת אמת (20משמעות ראייתית במשפט פלילי – לעיל הערה .)7סנגורה מבקש גם לזמן לעדות את המדובבת ולחקור אותה על נסיבות השיחה בין השתיים .ואולם ,התביעה עדכנה כי השר לביטחון פנים הוציא תעודת חיסיון שאוסרת על גילוי זהותה ופרטיה של המדובבת המשטרתית ,ששהתה עם אפרת 21מדובר אם כן בחיסון לטובת בתא המעצר ,ואשר שמעה מפיה וידוי מסוים לעניין מעורבותה בהתמוטטותו של חיים. הציבור .בית המשפט סירב להסיר את החיסיון ,לבקשתה של אפרת ,כשהוא קובע כי אין בסמכותו לדון בבקשה להסרת חיסיון וכי על אפרת לפנות לבית המשפט העליון (22האם קביעה זו נכונה? הדין קובע כי בית המשפט הדן בתיק העיקרי צריך לדון גם בבקשה להסרת החיסיון במקרה זה). במהלך עדותו של דניאל במסגרת משפטה המתנהל של אפרת נשאל דניאל היכן היה במועד ביצוע העבירה הנטענת .דניאל, שבאותו מועד ביצע פריצה (יחד עם אחיו) ושדד דירת יוקרה בבנייני – Tעבירה שאינה קשורה לעבירות מושא כתב האישום, 23יש צורך לדון בחיסיון מפני הפללה מבקש שלא להשיב על השאלה ,אולם הפעם חושש שיואשם בביזיון בית המשפט. עצמית .לימים ,לידי רשויות החקירה מגיע מידע על הפריצה שביצע דניאל ומחליטים להעמידו לדין .דניאל בחקירתו בוחר לשתוק (24משמעות ראייתית?) ,אך לעמדת התביעה ראיות הדנ"א מזירת האירוע חזקות דיין כדי להגיש כתב אישום בעבירת השוד (25האם ניתן להרשיע על סמך ראית דנ"א? מה כוחה הראייתי?) .במהלך המשפט ,מזמנים את אחיו של דניאל (שכאמור ביצע יחד עמו את עבירת השוד) לעדות26 .האם אחים אינם יכולים להעיד האחד נגד השני? יכולים גם יכולים (+תוספת ראייתית לעדות שותף); דיון בחיסיון מפני הפללה עצמית גם לעניין זה -בונוס .מיכאל שהבין מרשויות החקירה במשתמע כי לא הוגש נגדו כתב אישום לא משום חוסר בראיות אלא משום שהוא סוג של עד מדינה ,בוחר להעיד נגד אחיו"27 .עד מדינה לשיטתו" – תוספת ראייתית בין חיזוק לסיוע .בד בבד ,הזוג שנשדד מעוניין להגיש תובענה אזרחית נגד דניאל (בשווי הכספים שנגנבו מהם) .הצדדים מנהלים מו"מ לפשרה ומחליפים מסמכים שונים ביניהם (שבחלקם דניאל מציע סכום מסוים לפיצוי). 28האם ניתן להגיש מסמכים משלא צלח המו"מ ,מבקשים בני הזוג להגיש את המסמך כראיה קבילה במסגרת התובענה. שהוחלפו בין צדדים אגב מו"מ לפשרה? יישום? לגישתם ,מאחר ומיכאל היה מכותב לכל חליפת המכתבים בין הצדדים ,יש להקיש לעניינם מההלכה שחלה בנוגע לחסיון עו"ד-לקוח (הכוונה כאן היא לויתור מכללא ,ויש לאבחן בין חסיון לקבילות – בונוס). חוו דעתכם על כל הסוגיות הראייתיות המתעוררות במקרה זה והכריעו. שאלה :2שאלת מחשבה ( – )30%מגבלת מקום עד 25שורות: חווה/י דעתך ביחס להצעה הבאה " :מסר הנאשם הודאת חוץ קבילה בעבירה שדינה 3שנים או יותר ,והתביעה תסתמך על של עד שנת מאסר אחת בלבד . הודאה זו כראיה יחידה -,תושת מגבלת עונש לפיה לא יוכל להיגזר על אותו נאשם עונש הסתמכה התביעה על ראיות ישירות נוספות פרט להודאה כגון עדות ראיה הנתמכת במסדר זיהוי ,או ראיות נסיבתיות- פורנזיות כבדות משקל כגון DNAאו טביעות אצבע לא תחול הוראת מגבלת עונש". האם לדעתך תגן ההצעה על חפים מפשע? האם היא מתיישבת עם האסטרטגיה הפלילית? .1 .2 .3 .4 .5 מטרת ההצעה היא ליצור תמריץ על רשויות האכיפה שלא להסתפק בהודאה בלבד ,אלא לתור אחר ראיות נוספות מטרה זו של עידוד המשטרה בחיפוש ראיות נוספות חלף התמקדות בהודאה בלבד .יושם לב שהתמקדות בהודעה בלבד יוצרת הן חשש של הרשעת חף (הרשעה על אף שקיימת השערת חפות) והן של אי תפיסת עבריין( הן עקב הגברת הסיכוי להרשעת חף המודה הודאת שווא ,והן ספציפית כי ללא חיפוש ראיות נוספות לא נוצרים כיווני חקירה חדשים והנטייה היא רק לנסות לאשר את השערת האשם של הנחקר המודה ולא לתור אחרי חשודים פוטנציאלים נוספים הקושי בהצעה עם זאת הוא רב .ראשית ההצעה מאפשרת הרשעה על סמך הודאה בלבד ,ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי ,אפילו בעבירות חמורות מאוד( למעשה אין תקרה לחומרת העבירה בה ניתן יהא להשתמש בהצעה) ובכך יוצרת סכנה להרשעת חף שנית ,ההצעה לכאורה מאפשרת בפרט למשטרה לנסות לתור אחרי ראיות נוספות ולמרות אי מציאתן להוסיף ולהסתמך על ההודאה ולזכות כך בהרשעה על אף המשקל הראיתי שבהעדר מציאת ראיות תומכות .שלישית ,הרשעות שיושגו בדרך זו לא רק שיוצרות סיכון הרשעת חף אלא יוצרות סיכוי של ענישה מקלה מידי על עבריינים(בונוס) רביעית ,ההצעה מטפלת בעבירות שונים ובעבריינים שונים ,בדרגות חומרה שונות מאוד באופן אחיד ובכך היא מאוד בלתי שוויונית (בונוס) באשר להגנה על חפים מפשע – ניתן להשקיף על שאלה זו משתי פרספקטיבות .הראשונה פרספקטיבה של טווח רחוק -ייתכו שלעומת המצב הקיים עקב אפקט התמריץ ( המעניש את התביעה על הסתמכות על הודאה ללא תוספת משמעותית) ועל אף ההשפעות האפשריות במונחי הגברת סיכון של הרשעת חף כפי שפורטו הנקודה 3לפיתרון זה, שכיחות הרשעות החפים תופחת .בכל מקרה זו שאלה אמפירית הקשורה בהתנהגות המשטרה ומדיניות התביעה ביחס להצעה לכן קשה לנבא מראש מה יהיו ההשפעות לטווח ארוך במונחי הרשעת חף ( .הצגת פרספקטיבה זו הינה בונוס) מן הפרספקטיבה השנייה – זו המתייחסת לסיכון האפשרי על נאשם במשפט נתון -נראה כי ההצעה מחריפה את הסיכון להרשעת חף פשוט מאחר ואין היא מבקשת כל ראיה נוספת פרט להודאה (כפי שהוסבר לעיל) כל זה מוליך לאסטרטגיית ההכרעה -מאחר שעניינה של האסטרטגיה להביא למזעור סיכוני הרשעת חף מפשע נתון בכל משפט ומשפט –ההצעה אינה מתיישבת עם האסטרטגיה ל .למעשה היא סותרת חזיתית את האסטרטגיה ,וזאת ככל שבית המשפט יצטרך להפעיל ולו מפעם לפעם את סמכותו המאפשרת/מחייבת הרשעה על סמך הודאה בלבד
© Copyright 2024