‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שק‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שק ר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שק ר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש ק‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש ה‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שק‬ ‫שקר שקר שקר ש ה‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש ה‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר שק‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שק‬ ‫שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שק‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש קר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר‬ ‫שקר‬ ‫שקר שקר‬ ‫שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר ש‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר‬ ‫שקר שקר שקר שקר שקר שקר‬ ‫‪©amsel-integpro‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לקוראים שלום‪,‬‬ ‫מובאת בזאת לעיונכם ושיפוטכם‪ ,‬מהדורה‬ ‫ניסיונית של המגזין "אבחון מידע"‪ ,‬המיועד‬ ‫לאלה שבמסגרת עבודתם עוסקים בין היתר‬ ‫בחשיפת האמת‪.‬‬ ‫בכוונתנו לפרסם חוברת אחת לרבעון‬ ‫ולהפיצה ללא תשלום באמצעות הדואר‬ ‫האלקטרוני‪ ,‬למכותבים הנ"ל‪.‬‬ ‫כולי תקווה שתמצאו את החוברת מעניינת‬ ‫ומעשירה‪.‬‬ ‫על מנת לגוון ולשפר‪ ,‬הנכם מוזמנים להגיב‪,‬‬ ‫להציע ולהצטרף לצוות הכותבים‪.‬‬ ‫לתגובתכם אודה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ד"ר טוביה אמסל‬ ‫‪ta@amsel.co.il‬‬ ‫כתובת למשלוח‪:‬‬ ‫מגדל טויוטה‪ ,‬רח' יגאל אלון ‪,65‬‬ ‫תל אביב‪.6744316 ,‬‬ ‫טלפון‪03-6251177 :‬‬ ‫פקס‪03-6251170 :‬‬ ‫‪www.IntegPro.com‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪ ‬מאמר מערכת‪ :‬הפוליגרף והתערבותו במערכת השיפוטית‬ ‫עמ' ‪3‬‬ ‫‪ ‬אחד על אחד‪ :‬ראיון עם עו"ד ויקטור כהן‬ ‫עמ' ‪5‬‬ ‫‪ ‬היסטוריה‪ :‬צעדים ראשונים‬ ‫עמ' ‪8‬‬ ‫‪ ‬מחקר‪ :‬פרוייקט "לטאה אנושית"‬ ‫עמ' ‪10‬‬ ‫‪ ‬מדעי ההנהגות‪ :‬הגיל שבו מתחילים לשקר‬ ‫עמ' ‪12‬‬ ‫‪ ‬מעולם המשפט‪ :‬תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ‪ .‬אבו ג'בל‬ ‫עמ' ‪14‬‬ ‫‪ ‬פרקטיקום‪ :‬בקרה תהליכית של בדיקות פוליגרף‬ ‫עמ' ‪18‬‬ ‫‪ ‬מהמדיה‪ :‬חקירה ומעצר מדריכים לשיבוש מימצאי בדיקת פוליגרף‬ ‫עמ' ‪19‬‬ ‫שרות לבניית קורות חיים פיקטיביים‬ ‫עמ' ‪21‬‬ ‫‪ ‬איגודי בודקי פוליגרף‪ :‬עדכונים‬ ‫עמ' ‪22‬‬ ‫‪ ‬לוח מודעות‬ ‫עמ' ‪23‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מאמר מערכת‬ ‫הפוליגרף והתערבותו בשאלה השיפוטית‬ ‫הצורך בריסון היצר הטבעי האנושי‪ ,‬הוליד את החוקים וכללי ההתנהגות שנועדו לתחום לבני האדם מסגרות התנהגותיות המנוסחות בלשון‬ ‫של עשה ואל תעשה‪ .‬אדם החשוד בהפרת חוקי החברה‪ ,‬עיניינו מובא בפני בית המשפט על מנת שיכריע בשאלה האם הוא חף או שמא‬ ‫אשם במיוחס לו‪.‬‬ ‫מרבית החוקים בחברה (ובוודאי המהותיים שבהם) הינם תולדה של ציוויים דתיים עתיקים‪ .‬ציוויים שעל פי האמונה הדתית‪ ,‬נמסרו ישירות‬ ‫מפי השכינה‪ .‬מצב זה הביא בעקיפין למציאות שבה הגורמים האמונים על פירוש החוק (אנשי דת ושופטים)‪ ,‬משמשים מעין פרשנים לדברי‬ ‫אלוהים חיים‪ ,‬עובדה שבידלה אותם מהעם‪ .‬ההכרה במעמדם המורם זכתה גם לביטוי חיצוני בעצם היות כס המשפט מורם ומעצם‬ ‫העצמאות השיפוטית המלאה לה זוכה השופט‪.‬‬ ‫ההקפדה על שימור המסגרת החוקית מביאה את המערכת השיפוטית‪ ,‬גם מבלי שתרצה בכך‪ ,‬לשמרנות ולאיטיות רבה מאוד באימוצם של‬ ‫חידושים בהליך הפלילי‪ .‬הדרישה שנדרש בית המשפט בבואו להרשיע אך ורק על סמך ראיות חד משמעיות‪ ,‬מעצימה עוד יותר את‬ ‫השמרנות‪ ,‬והמוכנות לשינוי תתקיים רק אם יוכח דבר מעבר לכל צל של ספק‪.‬‬ ‫חף או אשם‬ ‫השורה התחתונה של העשייה המשפטית היא שאלת החפות או האשמה של החשוד‪ ,‬שאלה המסורה לחלוטין להכרעת בית המשפט‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬במקום שינהגו בפשטות ויביאו בפני השופט את עובדות המקרה על מנת שיפסוק‪ ,‬קמה מערכת שלמה שמנסה להשפיע על החלטתו‬ ‫של השופט‪ .‬הקטגור מחד‪ ,‬בכיוון אשמת הנאשם‪ ,‬ואילו הסנגור מאידך‪ ,‬בחפות הנאשם‪ .‬כמו במקהלה היוונית גם כאן משמשים העוזר‬ ‫המשפטי‪ ,‬הקלדנית‪ ,‬פקיד העזר והפקידות של מזכירות בית המשפט‪ ,‬כמעין תפאורה או קולות רקע המלווים את בית המשפט בדרכו‬ ‫לקבלת ההכרעה‪.‬‬ ‫המשתתפים בתהליך צריכים להצדיק את קיומם ועל כן הינם בעלי אינטרסים מובהקים שאין להם ולא כלום עם שאלת האשמה או החפות‪.‬‬ ‫התביעה שכל עניינה להרשיע כי‪ ,‬לשיטתה‪ ,‬אחוז הרשעה גבוה הוא הוא המבחן על פיו נמדדת יעילותה ומכאן ההצדקה לקיומה‪.‬‬ ‫הסנגורים? בוודאי ובוודאי‪ ,‬ככל שייזכו יותר‪ ,‬יתוגמלו יותר ומבחנם‪ ,‬כמו התובעים‪ ,‬נמדד ביעילותם‪ ,‬אך מתוגמל בזהב‪ .‬והשופטים? הצורך‬ ‫בשימור מעמדם המורם וחשיבותם הוא כזה שלא ירשו לאיש לפגוע כהוא זה בשלטונם המוחלט באולם המשפטים‪ .‬כל הצדדים מבינים‬ ‫בצורך ההדדי‪ ,‬כי הרי אין דין הצגת יחיד‪ ,‬יהיה השחקן מוצלח ככל שיהיה‪ ,‬כדין הצגה רבת משתתפים‪ .‬על כן‪ ,‬קמו כללים שקודשו כל כך‬ ‫בכדי ליצור משחק בעל חוקים מוגדרים שבו יש סיכוי לכולם לנצח‪ .‬את אחת הדוגמאות לשמרנות המשפטית ניתן למצוא בכללים‬ ‫המשפטיים (פרוצדורה‪ ,‬דיני ראיות) המערך המשפטי שהלך והתקבע עם השנים‪ ,‬יצר כללי התנהגות ברורים‪ .‬הכללים הנ"ל‪ ,‬הגיעו לרמת‬ ‫חשיבות כזו שלעיתים אי הציות להם מספיק בכדי לזכות חשוד שאשמתו ברורה‪ ,‬מטעמים טכניים בלבד‪ .‬רוצה לומר ששאלת החפות או‬ ‫האשמה‪ ,‬הקורבן שסבל או ההגנה של הציבור מפניי עבריין מסוכן‪ ,‬חשיבותם פחותה מההקפדה על הכללים‪ .‬כללים‪ ,‬שבמהותם הינם‬ ‫טכניים לחלוטין ואין להם ולא כלום עם השאלה העומדת על הפרק‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מאמר מערכת‬ ‫הפוליגרף והתערבותו בשאלה השיפוטית‬ ‫העד המומחה‬ ‫לתוך ההצגה הזו‪ ,‬נכנס לעיתים העד המומחה‪ .‬אותו עד המוזמן להאיר את עיניי בית המשפט בנושאים שבהם מודה בית המשפט שהם‬ ‫אינם בתחום מומחיותו‪ .‬העד המומחה נדרש לאותם המיקרים שבהם נדרש ידע מקצועי (להבדיל מידע משפטי המצוי בידי השופט)‪ ,‬ואין‬ ‫לצפות מהשופט להתמודד איתו בכוחות עצמו‪ .‬בתביעות העוסקות בנושאים רפואיים למשל‪ ,‬מובא פעמים רבות עד מומחה שהוא רופא‬ ‫שהתמחה בתחום הרפואי הנדון‪ .‬בתביעות העוסקות בנושאי טכנולוגיה מובא מהנדס או מומחה טכני רלוונטי‪ .‬תהא מומחיותו של העד‬ ‫גדולה ככל שתהיה‪ ,‬חוות דעתו נוגעת לרוב לנושאים חוץ משפטיים‪ .‬ועל כן בסופו של יום בית המשפט הוא היחיד הפוסק בשאלת חפותו‬ ‫או אשמתו של הנאשם שהיא כידוע שאלה משפטית לחלוטין והמסורה בלעדית לבית המשפט‪.‬‬ ‫הפוליגרף בבית המשפט‬ ‫למרות שבודק פוליגרף נחשב עד מומחה‪ ,‬להבדיל מהמומחים האחרים‪ ,‬תחום מומחיותו מחווה דעה ברורה וישירה בשאלה המשפטית –‬ ‫חפות או אשמת הנאשם‪ .‬במעשהו זה‪ ,‬מתערב בודק הפוליגרף בשאלה שיפוטית‪ ,‬שאלה המסורה בלעדית לידי בית המשפט ועל פי חוק‬ ‫אין להעביר את הסמכות השיפוטית מידי השופט‪.‬‬ ‫פסק דין שניתן לאחרונה ממחיש את ההבדל בין מומחה הפוליגרף למומחה המז"פ‪ .‬בזירת עבירה נמצא‬ ‫בדל סיגריה ועליו רוק שאיפשר לדגום דגימת ד‪.‬נ‪.‬א‪ .‬כשנתיים לאחר המקרה‪ ,‬נעצר חשוד שטביעת הד‪.‬נ‪.‬א‬ ‫שלו תאמה את זו שעל הסיגריה‪ .‬סנגורו טען להגנתו כי יתכן ובדל הסיגריה נישא ברוח או נצמד לנעלו של‬ ‫מאן דהוא שהביאו לזירת העבירה ולא בהכרח הושאר במקום בידי החשוד‪ .‬השופט קיבל טענה זו וזיכה את‬ ‫הנאשם‪ .‬משמעות הדבר שחרף העובדה שאין עלייה עוררין שבדל הסיגריה שנמצא בזירת העבירה אכן היה‬ ‫בשימושו של הנאשם‪ ,‬הרי אין בכך די משום קביעה בדבר אשמתו בביצוע העבירה‪ .‬לא כך הדבר עם מומחה‬ ‫הפוליגרף שקביעותיו נוגעות לעצם האשמה או החפות‪ ,‬עניין שכאמור מסור בלעדית לידי בית המשפט‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬מעבר להיבט החוקי של העברת הסמכות‪" ,‬התערבותו" לכאורה של בודק הפוליגרף במעשה השיפוטי‬ ‫יוצרת אנטגוניזם מצד המערכת השיפוטית‪ ,‬מאחר ובסוף היום היא מייתרת את מלאכתם של העוסקים‬ ‫במלאכת השיפוט‪ .‬עובדה זו כשלעצמה הינה "עילת מלחמה" מהחשש לפגיעה בכבודם ופרנסתם‪.‬‬ ‫והפוליגרף? מבלי דעת בעת שיצא למערכה (משפט פריי ‪ )1923‬לא היה ערוך למלחמה (מבחינת הציוד‪ ,‬הטכניקה וכיו"ב)‪ ,‬ואף לא רצה‬ ‫ליטול בה חלק ועל כן מצא את עצמו חשוף לחלוטין לביקורת הרסנית על תוקף דיוקו‪ ,‬העדר פרוטוקול לבדיקה‪ ,‬ניתוח סובייקטיבי‪,‬‬ ‫מסגרות הדרכה ועוד כהנה וכהנה‪ .‬וחרף רמת דיוקו הגבוהה בהשוואה לכלים מז"פים קבילים אחרים‪ ,‬הוא מצא עצמו מחוץ לכותלי בית‬ ‫המשפט‪ .‬הגיע הזמן לתקן זאת‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אחד על אחד‬ ‫ראיון עם עו"ד ויקטור כהן‬ ‫– לשעבר ראש אגף חקירות בשירות הביטחון הכללי‬ ‫צעדים ראשונים‬ ‫בשנת ‪ ,1957‬הוחלט ל"גייר" את הפוליגרף ולהכניסו לשימוש מבצעי בשירות הביטחון הכללי‪ .‬ראש אגף החקירות דאז‪ ,‬צבי אהרוני‪ ,‬נשלח‬ ‫לקורס פוליגרף בבית הספר של ג'ון ריד בשיקגו‪ .‬מפאת חשאיות הנסיעה ועקב הצורך לשמור את זהותו בסוד‪ ,‬יצא אהרוני בכיסוי של קצין‬ ‫משטרה לשיקגו ותוך שימוש בזהות שמית שאולה‪.‬‬ ‫בסיום הקורס וחזרתו ארצה‪ ,‬החל אהרוני לבצע בדיקות פוליגרף תוך שימוש במכשיר מיושן בעל שלושה ערוצים (נשימה‪ ,GSR ,‬ולחץ דם)‪.‬‬ ‫באותם ימים היקף החקירות בשב"כ היה מזערי ועל כן הועמדו שרותי המעבדה גם לרשות משטרת ישראל‪ .‬היקף הבדיקות השנתי‬ ‫בשנים ‪ ,1958-9‬כולל הבדיקות המשטרתיות‪ ,‬עמד על כ‪12 - 10 -‬בדיקות בשנה‪.‬‬ ‫על מנת להסתיר את השיוך של מעבדת הפוליגרף לשב"כ‪ ,‬מוקמה המעבדה בבניין הצמוד למטה משטרת מרחב ירקון הישן‪ ,‬ברחוב‬ ‫הרכבת בתל אביב‪.‬‬ ‫הכרות ראשונה עם הפוליגרף‬ ‫בשנת ‪ ,1957‬נשלח ויקטור כהן לצפון הארץ על מנת לחקור עבריין בשם זיזי מוריה שחצה את הגבול ללבנון‪ ,‬כשחזר לישראל‪ ,‬נחשד‬ ‫מוריה‪ ,‬בסיוע לאויב ועל כן צורף ויקטור לצוות החקירה המשטרתי‪ .‬לאחר שעות תשאול ממושך‪ ,‬הודה מוריה בפני ויקטור‪ ,‬שאכן מסר‬ ‫ללבנונים היכן קל לחצות את הגבול‪ .‬חרף העובדה שגביית ההודאות היתה מסורה לידי המשטרה‪ ,‬רשם ויקטור את ההודאה והחתים את‬ ‫מוריה עלייה‪ .‬מוריה חתם תחת שמו את שמו הפרטי "זיזי"‪ ,‬אך עקב כתב ידו החתימה נראתה כ"ויוי"‪.‬‬ ‫לימים‪ ,‬כשהועמד למשפט‪ ,‬חזר בו מוריה מהודאתו‪ .‬הכחשתו את חתימתו על ההודאה‪ ,‬קיבלה חיזוק מחוות דעתו של ראש מעבדת‬ ‫המסמכים המשטרתי שטען‪ ,‬שלהערכתו‪ ,‬ויקטור הוא זה שזייף את חתימתו של מוריה על גבי טופס העדות‪.‬‬ ‫ויקטור הכחיש בתוקף את טענת הגרפולוג ולבסוף נשלח לבדיקת פוליגרף שנערכה על ידי צבי אהרוני‪ .‬עד היום זוכר ויקטור את שאלת‬ ‫הביקורת שהייתה "האם שיקרת פעם לשלוש (קצין תפקידים מיוחדים‪ ,‬לימים ראש אגף חקירות במשטרה)?"‪.‬‬ ‫מאחר ואהרוני לא הגיע למימצא‪ ,‬זומן ויקטור לבדיקה חוזרת‪ .‬ויקטור שהיה סקרן לגבי המימצא‪ ,‬תהה לצורך מה נקרא לבדיקה חוזרת‬ ‫מבלי שיגיע למסקנה כלשהיא‪ .‬בסיום הבדיקה החוזרת וגם לאחרייה‪ ,‬המימצא לא נמסר לויקטור ונשאר בגדר תעלומה‪.‬‬ ‫ראש השב"כ בזמנו‪ ,‬איסר הראל‪ ,‬שהאמין לגירסתו של ויקטור‪ ,‬הביא ארצה מארה"ב גרפולוג מישפטי שקבע שלא ניתן להגיע לכלל קביעה‬ ‫מאחר ומדובר בחתימה שכל כולה קוים ישרים (ויוי)‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אחד על אחד‬ ‫ראיון עם עו"ד ויקטור כהן‬ ‫‪ -‬ראש אגף חקירות לשעבר בשרות הבטחון הכללי‬ ‫הרחבת מעגל הידע‬ ‫בשנים הנ"ל החל צבי אהרוני להעביר את הידע שברשותו לחוקרי השרות‪ .‬לצורך זאת היו נפגשים מספר חניכים‪ :‬ויקטור כהן (חוקר ממטה‬ ‫השב"כ)‪ ,‬פנחס שריג (חוקר ממרחב צפון של השב"כ) ויוסף פורת‪ ,‬במעבדה ה"משטרתית" כפעמיים – שלוש בשבוע‪ ,‬ואהרוני היה מרביץ‬ ‫בהם תורה‪ .‬ההדרכה לא היתה מסודרת והלימוד נעשה בשיטת ה‪ ,on the job training -‬שהייתה נפוצה ומקובלת באותם ימים‪ .‬מין חניכה‬ ‫בה מנחיל האומן בתורה שבעל פה את המקצוע לשוליה‪.‬‬ ‫לימים גבר הביקוש לבדיקות פוליגרף‪ ,‬בפרט בחקירות משטרתיות הנוגעות לעיניינים פליליים‪ ,‬ובדיון שהתקיים ובו נכחו‪ :‬המפכ"ל דאז‪ ,‬צבי‬ ‫אהרוני ואהרון שלוש‪ ,‬סוכם על שליחת ויקטור כהן מאגף החקירות בשב"כ ועקיבא בן ישי המנוח (ממז"פ‪/‬משטרת ישראל)‪ ,‬לקורס בודקי‬ ‫פוליגרף אצל ג'ון ריד בשיקגו‪.‬‬ ‫מספר ויקטור כהן‪" :‬הימים ימי חסכון ולצורך ההשתלמות שנמשכה שישה חודשים‪ ,‬קיבלנו תקציב יומי של ‪ .$13.00‬התגוררנו ב‪,YMCA -‬‬ ‫שהיה סוג של אכסניה למיעוטי יכולת‪ ,‬בתנאים ירודים למדיי‪ .‬היתרון היחידי היה המחיר – ‪ $25.00‬לשבוע‪ .‬אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה‬ ‫סמוך תמורת ‪ 25‬סנט ולצהריים‪ ,‬מטעמי חסכון‪ ,‬הרחקנו לכת למסעדה בה אכלנו סטייק ותפו"א תמורת דולר אחד‪ .‬מהזמנות של ריד ועמיתיו‬ ‫לארוחות צהריים התחמקתי‪ ,‬הן מהחשש שההוצאה תחרוג מהתקציב‪ ,‬אך בעיקר מהרצון להמנע משתיית בירה שהיוותה חלק בלתי נפרד‬ ‫מהארוחה"‪.‬‬ ‫"ההדרכה נעשתה בצורה של חניכה‪ .‬לא היו מערכי שיעור מסודרים‪ .‬היינו מקבלים הסבר קצר מריד או מאחד משלושת בודקיו האחרים‬ ‫ופשוט עקבנו אחרי ביצוע הבדיקות מבעד למראה חד סיטרית‪ .‬אחר הצהריים היינו מנתחים ומפענחים תרשימים‪ ,‬דנים עם הבודקים‬ ‫האחרים ותוך כדי דיון לומדים‪ .‬בשבתות היינו מפענחים תרשימים בלי סוף"‪.‬‬ ‫"אחרי חודש חודשיים התחלנו לעשות בדיקות אמת‪ .‬ערכנו בדיקות למועמדים לעבודה ב"ברינקס"‪ ,‬ולאמהות חד הוריות שהצהירו שאינן‬ ‫יודעות את זהות האב וזאת על מנת לקבוע זכאותן לקיצבה ותמיכת סעד‪ .‬אני‪ ,‬שבאתי ממשפחה מסורתית–דתית‪ ,‬הייתי מזועזע מסיפורי‬ ‫הנשים שאין להן כל דרך לדעת את זהות האב עקב קיום יחסי מין עם גברים רבים"‪.‬‬ ‫בנוסף לריד‪ ,‬פגשו ויקטור ועקיבא את קליב בקסטר‪ ,‬שהגיע לביקור בבית הספר ושיתף את כולם בהתלהבות מניסויים שערך עם ה‪GSR-‬‬ ‫בצמחים‪ .‬אגב בקסטר ושיטת הציינון שהמציא‪ ,‬אומר ויקטור‪" :‬בזמנו היתה לריד שיטת ציינון מדפסים שכללה רישום וי (‪ )‬ליד התגובה‬ ‫שבמדפס‪ .‬וי (‪ )‬קטנה סימלה תגובה חלשה‪ ,‬ווי (‪ )‬גדולה סימלה תגובה חריפה‪ .‬להערכתי בקסטר העתיק את השיטה ופשוט החליף את‬ ‫הוי (‪ )‬בערך מספרי ובהמשך גרף את התהילה"‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אחד על אחד‬ ‫ראיון עם עו"ד ויקטור כהן‬ ‫‪ -‬ראש אגף חקירות לשעבר בשרות הבטחון הכללי‬ ‫בנוסף לבקסטר‪ ,‬מספר ויקטור כי נכח בעימותים קולניים ומלאי אמוציות בין אנשי בית הספר של ריד ולבין הרלסון‪ ,‬שייצג את בית‬ ‫הספר של קילר‪ ,‬שהיה בית הספר הראשון לפוליגרף‪.‬‬ ‫חרף דבקותו של ריד בפוליגרף‪ ,‬הוא היה אדם בעל חוכמה מעשית שבחן את מימצאי הבדיקה בכפוף לשני עקרונות‪ .‬הראשון‪Size up ":‬‬ ‫‪ ,"the case‬דהיינו‪ ,‬נתח את האירוע מכל היבטיו ולא רק דרך המשקפיים הצרות של הפוליגרף‪ .‬והשני "‪,"Don't burn your fingers‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬אל תתלהב‪ ,‬הייה זהיר ואל תסחף במתן המימצא שמא תשגה‪.‬‬ ‫בסיום הקורס‪ ,‬כשחזר ארצה‪ ,‬החל ויקטור להתמקד ולהתמקצע‬ ‫בפוליגרף‪ .‬לאחר מספר שנים‪ ,‬בשנת ‪ 1960‬לערך‪ ,‬הושאל צבי‬ ‫אהרוני למוסד לתפקידים מיוחדים‪ ,‬שם השתתף במבצע לכידת‬ ‫אדולף אייכמן והבאתו לישראל‪ ,‬וויקטור קודם ומונה להיות‬ ‫ראש אגף החקירות‪ .‬בתוקף תפקידו‪ ,‬הנחיל ויקטור את תורת‬ ‫הפוליגרף לחוקרים נוספים בשב"כ וביניהם‪ :‬חיים בן עמי ז"ל‪,‬‬ ‫רמי שוילי ז"ל‪ ,‬אריה (פשוש) הדר ויוסי ארוך יבדל"א‪.‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫השותפות בין אהרוני וויקטור‪ ,‬לא פסקה גם אחרי שהשניים‬ ‫פרשו משרות המדינה‪ .‬בשנת ‪ 1977‬הצטרף ויקטור למעבדת‬ ‫הפוליגרף הפרטית של אהרוני‪ ,‬שהיתה בזמנו מעבדת‬ ‫הפוליגרף הפרטית הראשונה בישראל שנקראה‪" :‬המכון‬ ‫הישראלי לפוליגרף"‪.‬‬ ‫‪ - 1958‬ויקטור כהן מגיש שי לג'ון ריד בסיום קורס הפוליגרף‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫צעדים ראשונים‬ ‫המקום‪ :‬מעונות הסטודנטיות ב"אוניברסיטת קליפורניה" שבברקלי‪.‬‬ ‫השנה‪.1921 :‬‬ ‫כל הנתונים העידו על עבודה פנימית‪ .‬תכשיטים‪ ,‬כסף מזומן‪ ,‬מכתבים אישיים וסתם חפצי ערך נגנבו ממקומות‬ ‫גלויים וממקומות מסתור כאחד‪.‬‬ ‫משטרת ברקלי פתחה בחקירה‪ .‬החוקר המטפל לא הצליח להצביע על חשודה ספציפית ועל כן הוא פנה לג'ון‬ ‫לרסון‪ ,‬שהיה השוטר הראשון בארה"ב שהיה בעל תואר דוקטור‪ .‬לרסון גוייס למשטרה כשוטר מן המנין על ידי‬ ‫מפקד משטרת ברקלי‪ ,‬אוגוסט וולמר‪ ,‬שהיה פתוח לקליטת רעיונות חדשניים בעבודת המשטרה‪ .‬התאמתו של‬ ‫לרסון למשימות הסיור היתה מוטלת בספק‪ .‬כבעל ראייה על סף העיוורון בעין ימין‪ ,‬השגיו במטווח היו הגרועים‬ ‫ביותר במחלקתו‪ .‬כנהג מתלמד הוא הצליח בפרק זמן קצר לרסק שתי ניידות‪ ,‬אבל במקביל הוא עסק בניסויים‬ ‫במכשיר חדש שהתתבסס על ניסויו של מרסטון בהארווד‪ ,‬מכשיר שבדק שינויים בלחץ דם בזמן אמירת אמת‬ ‫או שקר‪ .‬לרסון בנה מכשיר שרשם במקביל את השינויים בלחץ הדם הסיסטולי ואת עומק הנשימה‪ .‬המדידות‬ ‫נרשמו על ידי מחט שחרטה את התגובות על גבי נייר מפוייח בעשן‪.‬‬ ‫ג'ון לרסון‬ ‫( ‪)1965 – 1892‬‬ ‫את הבדיקות הראשונות במכשיר שיועד לגילוי שקרים ערך לרסון בחקירת הגניבות‬ ‫הנ"ל‪ .‬תחילה בדק שתי מתלוננות וארבע חשודות‪ ,‬תוך הצגת שאלות רלוונטיות‪ ,‬לא‬ ‫רלוונטיות ושאלות מתגרות (האם את חוששת)‪ .‬בסיום הפיילוט הנ"ל‪ ,‬הסיק לרסון‬ ‫שחלק מהתרשימים שקיבל לא איפשרו מתן מימצא בגלל שהשאלות הוצגו בריווח זמן‬ ‫קצרים מידיי‪ .‬על כן‪ ,‬זימן ארבע מתוך שש הנבדקות המקוריות ועוד תשע חשודות‬ ‫פוטנציאליות נוספות‪ ,‬להמשך הבדיקות‪.‬‬ ‫הנבדקת הראשונה בסדרה היתה מרגרט טיילור‪ ,‬שהתלוננה על גניבת טבעת יהלום‬ ‫בשווי ‪ 400.00‬דולר‪ .‬לאחר ‪ 18‬שאלות שהוצגו בפרק זמן של שש דקות‪ ,‬קבע לרסון‬ ‫שהינה דוברת אמת‪ .‬לרסון בדק את כל החשודות הפוטנציאליות והמתלוננות האחרות‬ ‫וקבע שאחת מהן דוברת שקר‪.‬‬ ‫מכשיר הפוליגרף של לרסון‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫צעדים ראשונים‬ ‫למחרת תושאלה הנ"ל על ידי לרסון והחוקר שטיפל בתיק‪ ,‬ולאחר תשאול ממושך הודתה שייתכן וביצעה את המעשים מתוך שינה או‬ ‫תוך הפרעה נפשית כלשהי‪ .‬הנ"ל אף הציעה לפצות את המתלוננות בנזק שנגרם להן‪ ,‬בתנאי שהחקירה תופסק‪ .‬לאחר מספר ימים‬ ‫שבמהלכם היא הביאה תכשיטים דומים לאלו שנגנבו כפיצוי‪ ,‬היא הודתה לבסוף בגניבות‪.‬‬ ‫סוף דבר‪:‬‬ ‫בשנת ‪1922‬הצטרף ללרסון סטודנט מאוניברסיטת סטנפורד בשם לאונרד קילר (שכונה "‪ "nard‬חנון)‪ ,‬ששיכלל את המכשור ואף רשם‬ ‫עליו פטנט‪ .‬בשנת ‪ 1930‬עברו וולמר‪ ,‬לרסון וקילר למשטרת שיקגו והקימו שם מעבדת פוליגרף שהפכה למעבדה שהובילה את‬ ‫החידושים בתחום‪.‬‬ ‫בשוליי הדברים‪:‬‬ ‫מרגרט טיילור שהיתה אסירת תודה ללרסון על שהשיב את טבעתה‪ ,‬הסכימה לשמש כ"נבדקת" במחקרים שערך לרסון‪ .‬הפגישות‬ ‫המרובות הולידו לבסוף‪( ...‬טבעת) נישואים‪.‬‬ ‫הפוליגרף של לרסון והדגמת בדיקה‬ ‫הפוליגרף של קילר‬ ‫תקציר מתוך הספר‬ ‫לאונרד קילר (‪)1903 – 1949‬‬ ‫‪Alder, K., (2009)), The Lie Detector, University of Nebrasca Press‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מחקר‬ ‫מחקר‬ ‫פרוייקט "לטאה אנושית"‬ ‫רבים מעריכים את עצמם כבעלי אינטואיציה ויכולת טובה לאבחן שקרים אצל בן שיחם‪.‬אולם‪,‬מחקרים‬ ‫שנעשו בנושא מראים שרק מעטים הינם אכן בעלי יכולת מוכחת‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מסתבר שבעלי מקצוע שונים‬ ‫שבתוקף עיסוקם ובתוקף הכשרתם בנושא אבחון האמת והשקר‪ ,‬הם עדיין נעדרי יכולת לאבחן את‬ ‫צפונות ליבו של האחר‪ ,‬יהא זה בתקשורת המילולית או בתקשורת הבלתי מילולית‪.‬‬ ‫"פרויקט הלטאה" הינו פרויקט שבוצע באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ברשות פרופ' פול אקמן‬ ‫ופרופ' מורין או'סליבן‪ .‬מטרת הפרוייקט היתה לבחון את יכולתם של אנשים לאבחן אמת ושקר‪ .‬הפרויקט‪,‬‬ ‫שנמשך ‪ 20‬שנה‪ ,‬נקרא תחילה "דיוגנס"‪ ,‬ע"ש הפילוסוף היווני דיוגנס שהסתובב באתונה העתיקה עם‬ ‫פנס נר במטרה למצוא אדם ישר‪.‬‬ ‫משתתף בפרוייקט‪ ,‬שהיה בעל יכולת אבחונית של ‪ 80%‬לפחות‪ ,‬הוגדר בפרויקט כ"לטאה אמיתית"‪ .‬איש‬ ‫מהמשתתפים שהוגדרו כ"לטאות אנושיות" לא היה בעל אחוז דיוק של ‪ .100%‬מתוך ‪ 20,000‬איש‬ ‫שנבחנו על ידי צוות הפרויקט‪ ,‬נמצאו רק ‪ 50‬אנשים שהוגדרו כ"לטאה אמיתית" דהיינו כ‪.0.25%-‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר כללה‪ :‬סוכנים מהשירות החשאי‪ ,‬סוכני ‪ ,FBI‬שריפים‪ ,‬שוטרים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬מגשרים‪,‬‬ ‫פסיכולוגים‪ ,‬סטודנטים ועוד‪ .‬באופן מפתיע אנשי אכיפת חוק ופסיכולוגים הצליחו באותו אופן כמו‬ ‫סטודנטים‪ .‬רק סוכני השירות החשאי התגלו כבעלי הכישורים הטובים ביותר לאבחון מידע‪.‬‬ ‫לדברי פרופ' או'סליבן ה"לטאות"‪ ,‬אבחנו את המידע על ידי רמזים בשפת הגוף‪ ,‬הבעות פנים ותקשורת‬ ‫מילולית‪ .‬חלקם היו מתבוננים בהקלטת וידאו למשך מספר שניות והיו מסוגלים לתאר ‪ 8‬פרטים שונים על‬ ‫האדם שבסרט‪ .‬ההחלטות ביחס לאמירת אמת או שקר‪ ,‬התקבלו על ידם בהתבסס על איתור מספר‬ ‫רמזים שונים ולא על פי רמז בודד‪.‬‬ ‫פרופ' אקמן הוסיף "אנחנו עדיין מנסים להבין איך הם רכשו את הכישרון הזה‪ .‬הם סוג של מוצרט באבחון‬ ‫שקרים‪ .‬פשוט יש להם את זה‪ .‬יכולת האבחון שלהם נעשית ללא כל הדרכה ספציפית"‪.‬‬ ‫הפסיכולוגים צ'רלס בונד ואחמד אוסל מאוניברסיטת טקסס‪ ,‬טענו שמחקרם של אקמן ואו'סליבן סובל‬ ‫מבעיות מתודולוגיות רבות‪ .‬מנגד‪ ,‬גרי בונד מאוניברסיטת וינסטון בסיילם‪ ,‬שיחזר את מחקרם של אקמן‬ ‫ואו'סליבן‪ ,‬תוך יישום פרוטוקול מטודולוגי נוקשה יותר‪ ,‬ומצא שמתוך ‪ 112‬אנשי אכיפת חוק שהשתתפו‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מחקר‬ ‫פרוייקט "לטאה אנושית"‬ ‫ו ‪ 122 -‬סטודנטים שהשתתפו במחקר‪ ,‬נמצאו רק ‪" 2‬לטאות"‪ ,‬שהיו סוהרות במתקני כליאה‪ .‬אגב‪ ,‬שתי הסוהרות היו ממוצא אינדיאני‪.‬‬ ‫בנוסף לטענה כנגד מטודולוגיית המחקר‪ ,‬נטען שפרטי מחקר מסויימים לא פורסמו‪.‬‬ ‫על אף האמור לעיל‪ ,‬מן הראוי לצטט נתוני מחקר אחר שעשו פרופ' אקמן ופרופ' או'סליבן בשיתוף עם ד"ר מרק פרנק מאוניברסיטת‬ ‫רוטגר‪ .‬המחקר שנערך בשנת ‪ ,1999‬הגיע למסקנות הבאות הנוגעות לרמת היכולת האנושית לאבחן אמת ושקר‪:‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר שיש שנולדים עם יכולת קריאה טבעית של האחר ויש שעברו הכשרות ורכשו את הכלים לעשות כן‪ ,‬אך אלה וגם‬ ‫אלה זקוקים לתרגול בלתי פוסק ויום יומי על מנת לחדד את החושים שיזהו את סימני השקר‪ .‬ואחרי ככלות הכל חשוב שכל העוסק‬ ‫בזיהוי שקרים יזכור שמיומנותו זו אינה מוחלטת ועל כן מן הראוי שיזהר בהחלטותיו כי הרי ככלות הכל להחלטות הנ"ל‪ ,‬השפעות‬ ‫הרות גורל על כבודם‪ ,‬גורלם ועתידם של האחרים‪.‬‬ ‫המידע להכנת הכתבה סוכם מממספר מאמרים שכתבה פרופ' או'סוליבן בחוברת ‪Psychology Today 6-09‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מדעי ההתנהגות‬ ‫הגיל שבו מתחילים לשקר‬ ‫הציווי של המנעות משקר‪ ,‬קיים בכל הפילוסופיות המערביות והמזרחיות כאחד כשם שהוא מצוי בשלוש הדתות‬ ‫המונותיאיסטיות‪ .‬הציווי‪ ,‬כמו כל הציוויים האוניברסליים האחרים‪ ,‬נולד מתוך ההכרה שהשקר הינו תכונה אנושית‪ ,‬תכונה‬ ‫שהשימוש בה מנוגד לעקרון של "אל תעשה לרעך את השנוא עלייך"‪.‬‬ ‫דאגה אחת מיני רבות של הורים המגלים שיקירם הזאטוט זה עתה "שיקר להם בפנים" בלי להניד עפעף‪ ,‬היא שמא הזאטוט‬ ‫פצח בקריירה בעולם הפשע בגיל צעיר כל כך‪ .‬לא רק שלדאגה זו אין על מה להסתמך‪ ,‬אלא נהפוך הוא‪ ,‬שקרים של זאטוטים‬ ‫בגילאי שנתיים‪-‬שלוש‪ ,‬מהווים הוכחה להתפתחות הילד!‬ ‫בגיל הרך הילד משוכנע שמחשבותיו שקופות בפני כל‪ .‬להבנתו‪ ,‬כל אחד יכול לדעת מה הוא חושב‪ .‬ככל שהוא גדל הולכת‬ ‫ומתפתחת אצלו ההבנה שמחשבותיו הן פרטיות ואינן ידועות לאחרים‪ .‬עם ההבנה הזו‪ ,‬מגיע השקר‪ .‬ככל שהיכולת הקוגניטיבית‬ ‫עולה‪ ,‬כך עולה גם היכולת לשקר‪ ,‬עקב היכולת להתמודד לעיתים עם הצורך בהמצאת שקרים‪ .‬על כן‪ ,‬הסתרת האמת לצד‬ ‫המצאת השקר מהווים נדבך התפתחותי בהתבגרות הילד והיא איננה בחזקת בעיה שההורה צריך להיות מודאג ממנה‪.‬‬ ‫באיזה גיל מתחילים לשקר? בשאלה זו מתחבט ד"ר קנג לי מהמכון להתפתחות הילד באוניברסיטת טורונטו בקנדה‪ ,‬אשר יחד‬ ‫עם עמיתים רבים מאוניברסיטאות בארה"ב וסין חקרו את התופעה‪ .‬הנתונים המובאים בהמשך נאספו ממספר מחקרים שבוצעו‬ ‫על ידי ד"ר קנג לי ועמיתיו‪ ,‬ומבוססים על מספר רב של ניסויים המובאים להלן‪:‬‬ ‫סוג ניסוי ‪:1‬‬ ‫ילדים בטווח הגילאים של שנתיים עד שבע הוכנסו אחד אחד לחדר בגן הילדים שלהם‪ .‬בחדר הייתה נסיינית שהדריכה אותם‬ ‫לשבת כשגבם מופנה אליה‪ .‬הנסיינית השמיעה קול של משחק ילדים והילדים היו אמורים לזהות את הקול‪ .‬לאחר שני ניסיונות‬ ‫בהם זיהו את הקול‪ ,‬הודיעה הנסיינית שהיא עוזבת את החדר לדקה תוך שהיא מורה להם שבהעדרה היא תשמיע קול נוסף של‬ ‫משחק שמצוי מאחורייהם‪ ,‬אך אסור להם להסתובב אחורה ולהציץ במשחק‪ ,‬אלא רק לזהות את המשחק על פי הקול‪ .‬הניסוי‪,‬‬ ‫שבוקר באמצעות מצלמות נסתרות או נסיינים סמויים‪ ,‬מצא שמרבית הילדים (מעל ‪ )70%‬בכל טווח הגילאים פנו לאחור להציץ‪,‬‬ ‫אך כשחזרה הנסיינית לחדר ושאלה אותם אם הציצו הם שיקרו והכחישו זאת‪ .‬חשוב לציין שלא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות‬ ‫או בין תרבויות שונות‪ .‬השוני היחיד שנמצא היה בגיל‪ .‬ככל שהילד מבוגר יותר‪ ,‬הוא נוטה יותר לשקר‪ .‬מגמה זו נשמרה גם‬ ‫לאחר שהילדים נשאלו האם הם שיקרו והם הכחישו זאת‪ ,‬ככל שהגיל גדל אחוז המכחישים גדל‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מדעי ההתנהגות‬ ‫הגיל שבו מתחילים לשקר‬ ‫סוג ניסוי ‪:2‬‬ ‫ילדים בטווח הגילאים של שנתיים עד שש הוכנסו אחד אחד לחדר בגן הילדים שלהם‪ .‬נסיינית שהיתה בחדר הציגה בפנייהם תמונות‬ ‫שונות והם התבקשו לדרג את התמונות על סקלה שבין יפה למכוער‪ .‬עם סיום הדירוג‪ ,‬היתה הנסיינית יוצאת מהחדר וכעבור זמן קצר‬ ‫נכנסו לחדר נסיינ‪/‬ית אחר‪/‬ת ששאלו את הילדים מה הם עושים‪ .‬כשסיפרו הילדים שהם דירגו תמונות‪ ,‬היה הנסיינ‪/‬ית מצביע‪/‬ה על אחת‬ ‫התמונות וטוענ‪/‬ת שהוא‪/‬היא צייר‪/‬ה אותה ומבקשים מהילד לדרג אותה‪ .‬מסתבר שמרבית הילדים שידרגו את הדירוג ביחס לדירוג‬ ‫המקורי‪ .‬דבר המעיד לא רק על יכולת לשקר אלא גם על השתלבות ורצייה חברתית‪.‬‬ ‫הטבלאות הבאות מבוססות על נתונים של מאות ילדים שהשתתפו בכל הניסויים הנ"ל‪:‬‬ ‫אחוז המכחישים ששיקרו‬ ‫אחוז השקרנים‬ ‫גיל‬ ‫גיל‬ ‫‪Fu G., Evans A.D., Xu F., Lee K., (2012), Young children can tell strategic lies after committing a transgression Journal of Experimental Child Psychology 113, 147–158‬‬ ‫‪Evans, A. D., & Lee, K. (2013, January 7), Emergence of Lying in Very Young Children. Developmental Psychology. Advance online publication. doi: 10.1037/a0031409‬‬ ‫‪Lee, K., (2013), Little Liars: Development of Verbal Deception in Children, Child Development Perspectives, Volume 7 (2), 91–96.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מעולם המשפט‬ ‫תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ' כלל חב' לביטוח‬ ‫להלן קטעים רלוונטים מהחלטת כב' השופט מרדכי נדל בתיק שבנדון‪:‬‬ ‫התובע טען שנפגע בתאונת דרכים ואילו הנתבעת טענה שהפגיעה אינה תולדה של תאונת דרכים‪ .‬הצדדים הסכימו להצעת ביהמ"ש‬ ‫לשלוח את התובע לבדיקת פוליגרף בשפה הערבית אשר תוצאתה תהא מכרעת לגורל החבות בתיק‪ .‬נוכח הסכמת הצדדים‪ ,‬קבע‬ ‫ביהמ"ש כי המומחה המוסכם ימונה על ידי יו"ר איגוד בודקי הפוליגרף בישראל‪ ,‬אשר ימנה מומחה הבקיא בשפה הערבית‪ .‬התובע נשלח‬ ‫לבדיקת פוליגרף במכון הפוליגרף‪ ,‬אולם לאחר קבלת מסקנות הבדיקה לפיהן נמצא התובע דובר שקר בגרסתו‪ ,‬ביקש התובע לחקור את‬ ‫המומחה בטענה כי נפלו פגמים מהותיים בדרך התנהלות בדיקת הפוליגרף‪ .‬לאחר שהבודק נחקר בבית המשפט‪ ,‬ביקש התובע לזמן‬ ‫מומחה פוליגרף נגדי מטעמו שערך לתובע בדיקת פוליגרף וקבע שהינו דובר אמת‪ .‬ביהמ"ש דחה את הבקשה והורה לצדדים להגיש‬ ‫סיכומים בכתב מטעמם בכל הנוגע לבקשת התובע לפסילת חוות‪-‬דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש‪.‬‬ ‫התובע מפרט בסיכומיו שורה של פגמים מהותיים אשר נפלו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬בשלבי התנהלות בדיקת הפוליגרף‪ ,‬ובפרט מתייחס לעניין‬ ‫התעלמותו מקיומן של הנחיות מהותיות המתחייבות מתפקידו וכן מן ההנחיות של האיגוד המקצועי אליו הוא משתייך‪" ,‬איגוד בודקי‬ ‫הפוליגרף בישראל" (להלן‪" :‬האיגוד")‪ .‬בראש ובראשונה‪ ,‬מציין התובע כי המומחה התנהל בניגוד להנחיות האיגוד החל משלב איסוף‬ ‫וקליטת הנתונים‪ ,‬המשך בשלב הראיון המוקדם טרם עריכת הבדיקה (‪ )PRETEST‬וכלה בבדיקה עצמה‪ .‬לטענת התובע‪ ,‬עיון בדף הראיון‬ ‫המקדמי מלמד כי מועד התאונה לא נרשם בדף‪ ,‬וכי הבודק תיאר את האירוע בצורה לא נכונה לאחר שרשם כי הנתבע ‪( 1‬דודו של‬ ‫התובע) הוא זה אשר נהג בטרקטור ממנו נפגע התובע‪ ,‬לגרסתו‪ ,‬בעוד שבפועל אף אדם לא נהג בטרקטור במהלך התרחשות התאונה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬קובל התובע על שהמומחה לא ציין בשאלון המקדים לבדיקה‪ ,‬כי הינו נוטל תרופות‪ ,‬וזאת למרות העובדה שטרם תחילת‬ ‫הבדיקה דיווח למומחה כי הינו סובל מכאבים וממיחושים בידו‪ .‬התובע מוסיף וטוען כי המומחה לא נתן במהלך עדותו בביהמ"ש כל‬ ‫הסבר של ממש לתמיהה מדוע בחר בסופו של יום לקיים את הבדיקה חרף תלונותיו הסובייקטיביות של התובע על הכאבים מהם סבל‪,‬‬ ‫וכן חרף הצורך לחבר את אצבעות ידו למכשיר הפוליגרף על אף מצבה הפיזי של ידו‪ .‬לגרסת הנתבעת‪ ,‬התובע מבקש להיבנות בבקשתו‬ ‫משורה של טענות ונימוקים שהינם טכניים באופיים ואשר אינם מצדיקים את פסילת חוות‪-‬דעתו של המומחה‪ .‬עוד גורסת הנתבעת‪ ,‬כי לא‬ ‫עלה בידי התובע להוכיח כי נתגלעו במהלך הבדיקה טעויות היורדות ל"שורשו של עניין" וכי הדבר מלמד על כך שהתובע מבקש לשנות‬ ‫את תוצאות ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בשל חוסר שביעות רצונו ממסקנות ותוצאות חווה"ד‪ .‬הנתבעת אף מוסיפה ומפנה את‬ ‫ביהמ"ש להלכת ביהמ"ש העליון בה נקבע כי המבחן המשפטי לצורך פסילת חוות‪-‬דעת מומחה הינה מבחן תום לבו של מומחה‪.‬‬ ‫הנתבעת איננה מתכחשת בתגובתה לכך שאכן נפלו פגמים טכניים בחווה"ד‪ ,‬ברם לדידה‪ ,‬גם במידה ונתגלעו פגמים טכניים ולא‬ ‫מהותיים בחווה"ד הרי שאין הדבר מצדיק את פסילת חווה"ד‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מעולם המשפט‬ ‫תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ' כלל חב' לביטוח‬ ‫בדיון ובהכרעה‪ ,‬כותב כב' השופט כדלקמן‪:‬‬ ‫"לגבי הבדיקות המקדמיות אשר נערכו לתובע‪ :‬עיון בדו"ח הבדיקה המקדים המצורף לסיכומי התובע מלמד על כך כי המומחה ציין בדו"ח‬ ‫בכתב ידו‪ ,‬שהתובע סובל מכאבים‪/‬מיחושים ביד וכי התובע נוטל תרופות‪ .‬פרק ב' להנחיות האיגוד‪ ,‬אותן צירף התובע לחווה"ד‪ ,‬קובע‬ ‫בסעיף ‪ 6‬כי על הבודק לברר טרם הבדיקה האם מצבו הגופני או הנפשי איננו מפריע למהלך הבדיקה (לרבות כאבים) כאשר סעיף ‪11‬‬ ‫לכללי האתיקה החלים על הבודק מצביעים על כך כי על הבודק להימנע מלבצע את הבדיקה באם יש לו יסוד להאמין כי הנבדק איננו כשיר‬ ‫מבחינה גופנית או נפשית לבצע את הבדיקה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עיון בסעיף ‪ )1( 6‬לפרק ג' לכללי האיגוד מלמד על כך כי לבודק ניתן שיקול דעת‬ ‫נרחב באם יש מקום לקיים את הבדיקה או אם לאו‪ ,‬לאור מצבו הרפואי של הנבדק‪ ,‬ובכלל זאת גם תחושות של כאב אצל הנבדק‪ .‬במקרה‬ ‫דנן המומחה ציין בחקירתו בביהמ"ש כי ערך לתובע בדיקת סימולציה מקדימה טרם קיום בדיקת הפוליגרף ומצא את התובע ככשיר לעבור‬ ‫את הבדיקה לאחר שהבחין בכך כי תגובותיו לבדיקה היו תגובות תקינות‪ ,‬אולם בד בבד ציין במהלך עדותו בביהמ"ש‪ ,‬כי התרשם מכך‬ ‫שהתובע סבל ממיחושים ולא מכאבים‪ ,‬וזאת על אף שהמומחה ציין בכתב ידו על גבי הדו"ח כי התובע סובל גם מכאבים בידו‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫הגעתי לכלל מסקנה כי המומחה שגה בשיקול דעתו ולא השכיל לנמק בצורה המניחה את הדעת מדוע בחר לקיים את הבדיקה חרף מצבו‬ ‫הרפואי של התובע נכון ליום מעבר הבדיקה‪.‬‬ ‫לגבי אופן ניסוח השאלות‪ :‬התובע מוסיף וטוען בסיכומיו כי המומחה חרג מן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים לאחר שבחר לשאול‬ ‫את התובע במהלך הבדיקה האם הנתבע ‪ 1‬נהג בטרקטור במהלך התאונה‪ .‬לשיטת התובע‪ ,‬מומחה הפוליגרף לא היה רשאי לחרוג מן‬ ‫ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ולהפנות לנבדק מיוזמתו האישית שאלות שלא נוסחו על ידי ביהמ"ש‪ .‬עוד טוען התובע בסיכומיו‪ ,‬כי‬ ‫המומחה אף הגדיל עשות עת ניסח במהלך הבדיקה את אחת מן השאלות שנרשמו בפרוטוקול באופן מטעה‪ .‬לדידו‪ ,‬עצם ניסוח השאלה‬ ‫הנוגעת לתפיסת אצבעות יד שמאל ברצועת המרסס נוסחה באופן מטעה ומכשיל מאחר והמומחה בחר לשאול את התובע האם הלה נפגע‬ ‫בידו מהטרקטור בעת שעסק בריסוס‪ ,‬וזאת חרף העובדה שלטענת התובע בכתב התביעה‪ ,‬הוא עצמו בדק את חומר הריסוס במיכל‬ ‫הטרקטור כאשר הנתבע ‪ 1‬הוא זה אשר עסק בפעולת הריסוס‪ .‬מאחר ולצורך ביצוע בדיקת פוליגרף נדרשת הסכמה הדדית של הצדדים‬ ‫למחלוקת קבע ביהמ"ש את המתווה בה היה על המומחה לפעול במהלך הבדיקה‪ .‬אי לכך‪ ,‬קבע ביהמ"ש כי נקודות המחלוקת אותן יהיה‬ ‫על המומחה לבחון הינן האם התאונה אירעה או אם לאו‪ ,‬וכן האם במהלך התאונה נתפסו אצבעות ידו השמאלית של התובע ברצועת‬ ‫המרסס של הטרקטור‪ .‬עיון בחווה"ד מלמד כי התובע נשאל במהלך הבדיקה ארבע שאלות רלוונטיות‪ ,‬אשר לטענת המומחה נוסחו‬ ‫בהסכמת הנבדק ועל יסוד הגרסה אותה מסר‪ .‬השאלה הראשונה אותה נשאל התובע הינה האם נפצע בידו מהטרקטור כאשר עסק‬ ‫בריסוס‪ .‬השאלה השנייה אותה נשאל התובע הינה האם הנתבע ‪ 1‬נהג בטרקטור במהלך התאונה‪ .‬השאלה השלישית אותה נשאל הנבדק‬ ‫הייתה האם ידו נתפסה בחגורה המפעילה את הטרומבוזה (ברז) והשאלה הרביעית אותה נשאל הנבדק הינה האם נפצע בידו בנסיבות‬ ‫המקרה דנן‪ .‬התובע ענה בחיוב על שאלות א‪ ,‬ב' ו‪ -‬ג' ומאידך ענה בשלילה על שאלה ד'‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬הגיע המומחה למסקנה לפיה‬ ‫התובע נמצא דובר שקר‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מעולם המשפט‬ ‫תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ' כלל חב' לביטוח‬ ‫אין מחלוקת כי ניסוח השאלות הרלוונטיות מהותי ביותר לצורך פענוח תוצאות בדיקת הפוליגרף‪ ,‬ולפיכך שומה על ביהמ"ש להידרש‬ ‫לטענת התובע בכל הנוגע לניסוח השאלות‪ .‬תקנון האיגוד אמנם מתייחס למקרה סטנדרטי של נבדק המבצע את הבדיקה‬ ‫מיוזמתו ולא למקרה שבו הנבדק מופנה לבדיקה מטעם ביהמ"ש בעקבות הסכמה הדדית של הצדדים‪ .‬אי לכך‪ ,‬נוכח האמור‬ ‫במכתבו של ב"כ הקודם של התובע טרם הדיון שומה היה על המומחה להתייחס למכתב דנן‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬לפנות אל ביהמ"ש‬ ‫ולבקש מביהמ"ש הוראות מתאימות בכל הנוגע לאופן ניסוח השאלות‪ .‬יתירה מכך‪ ,‬מעדותו של המומחה בביהמ"ש עולה‪ ,‬כי‬ ‫השאלות נוסחו בהסכמת התובע וכן גם לאור ניסיונו האישי כחקלאי‪ .‬עסקינן במקרה פרטני בעל נסיבות ייחודיות המפורטות‬ ‫דבר דבור על אופניו בכתב התביעה ולפיכך במקרה דנן‪ ,‬נוכח מורכבות המקרה‪ ,‬המומחה היה מנוע מלנסח שאלה רלוונטית‬ ‫הנסמכת על ידיעותיו האישיות ונסיון חייו ולא על יסוד העובדות הנזכרות בכתב התביעה‪ .‬אשר לניסוח השאלות לגופו של עניין‪,‬‬ ‫הרי שגם כאן קיימת בעייתיות באופן ניסוחן‪ .‬בעוד שבביהמ"ש נקבע כי התובע יענה במהלך הבדיקה על השאלה האם במהלך‬ ‫התאונה נתפסו אצבעות ידו השמאלית ברצועת המרסס של הטרקטור‪ ,‬אזי המומחה שאל את הנבדק את השאלה בנוסח לא‬ ‫ברור לחלוטין‪ ,‬עת בחר לשאול את הנבדק האם ידו נתפסה בחגורה שמניעה את הטרומבוזה (ברז)‪ ,‬וכן האם האחרון נפגע בידו‬ ‫מהטרקטור בעת הריסוס‪ ,‬בעוד שבביהמ"ש נקבע‪ ,‬כי הנבדק יישאל האם הפגיעה אירעה באצבעות יד שמאל כתוצאה מפגיעת‬ ‫רצועת המרסס של הטרקטור‪ .‬כמו כן‪ ,‬התובע נשאל כשאלה רלוונטית‪ ,‬שאלה גורפת אודות פגיעות אחרות שנגרמו לו מבלי‬ ‫שבמסגרת השאלה הוגדרו הזמנים והמועדים בהם אירעו הפגיעות הללו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בשאלה זו כדי להטעות את התובע‪ ,‬מאחר‬ ‫ולטענתו הוא עצמו כלל לא עסק בריסוס‪ ,‬אלא הנתבע ‪ 1‬הוא זה אשר עסק בפעולת הריסוס וכי פגיעתו בידו נגרמה כתוצאה‬ ‫מפגיעה של רצועת המרסס של הטרקטור ולא במהלך ביצוע עבודת ריסוס‪ ,‬וזאת כפי שמשתמע מן השאלה‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫לטענת התובע‪ ,‬גם השאלה הנוגעת לזהות נהג הטרקטור הטעתה גם היא את התובע מאחר ועל פי הנטען על ידי התובע‬ ‫בשעת התאונה לא היה כלל נהג על גבי הטרקטור‪ ,‬בעוד שהבודק התרשם בטעות מכך שעל גבי הטרקטור כן היה נהג‪ .‬אשר‬ ‫על כן‪ ,‬הגעתי לכלל מסקנה כי נפלו פגמים מהותיים גם בדרך ניסוח השאלון ‪.‬‬ ‫לגבי אי ביצוע הליך הציינון‪:‬‬ ‫לאחר שלב הבדיקה וקבלת תרשימיה מתבצע הליך הציינון על גבי תרשים הבדיקה על מנת לבחון באם הנבדק היה כן‬ ‫בתשובותיו או שמא דיבר שקר‪ .‬על פי הוראות פרק ג' סעיף ‪ 19‬להנחיות האיגוד על הבודק לפענח את תרשים הבדיקה‬ ‫באמצעות שימוש בטכניקת ציינון‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬באמצעות טכניקת הערכה המעוגנת בספרות המקצועית או בהגיון מקצועי‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬קיימת כמעט אחידות דעים בפסיקה כי שיטת הניקוד על מנת להעריך את תרשים בדיקת הפוליגרף ולפענחו‪ ,‬כאשר מתן‬ ‫הניקוד מתבצע על גבי דף ציינון‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪17‬‬ ‫מעולם המשפט‬ ‫תא ‪ 399-06‬אבו ג'בל נ' כלל חב' לביטוח‬ ‫חרף זאת‪ ,‬הודה המומחה בענייננו כי לא ביצע את הציינון‪ ,‬אלא הבהיר בעדותו בביהמ"ש כי ביצע פענוח בלא ציינון וכי ערב הדיון‬ ‫בביהמ"ש ביצע בדיקת מחשב באמצעות תוכנה אמריקאית‪ ,‬כאשר בדיקה זו חיזקה בעיניו את נכונות מסקנותיו בכל הנוגע למסקנות‬ ‫הבדיקה‪ .‬חרף טענות אלו‪ ,‬לא זו אף זו שהמומחה לא נקב בשמה של אותה תוכנת מחשב‪ ,‬אלא שגם לא טרח להציג בפני ביהמ"ש את‬ ‫תדפיס ממצאיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא הוסבר על ידו מהי טכניקת ההערכה בה מפענחת התוכנה את תוצאות הבדיקה והאם אותה בדיקה מוכרת‬ ‫בספרות המקצועית כבדיקה חלופית לטכניקת הציינון‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לא עלה בידי המומחה להבהיר מדוע לא טרח להציג בפני ביהמ"ש‬ ‫את התרשימים‪ ,‬הפענוחים וגיליון הציונים של בדיקות ה ‪ C+R-‬שעל סמכם בחר להשתית את מסקנות בדיקתו‪ ,‬וכל זאת על אף שציין‪ ,‬כי‬ ‫עשה שימוש באותם נתונים‪ .‬נוכח האמור לדלעיל מסקנתי היא‪ ,‬כי גם לעניין הליך פענוח הבדיקה נפלו פגמים מהותיים ה"יורדים לשורשו‬ ‫של עניין"‪.‬‬ ‫מעבר לאמור לעיל‪ ,‬יודגש כי על אף שעל פי הנחיות האיגוד קיימת הגבלה במספר הבדיקות אותן רשאי בודק לבצע ביום עבודה אזי‬ ‫במקרה דנן המומחה לא הציג בפני ביהמ"ש כל אסמכתא בכל הנוגע למספר הבדיקות אותן ביצע באותו יום בו נבדק התובע ואף לא‬ ‫הציג כל אסמכתא כי בוצע כיול למכשיר הפוליגרף כפי הנדרש בהנחיות הארגון‪.‬‬ ‫האם יש מקום לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף או לקיים דיון הוכחות לעניין החבות?‬ ‫בענייננו‪ ,‬התובע עותר בסיכומיו לפסילת חווה"ד ולקביעת מועד הוכחות בסוגיית החבות‪ ,‬או לחילופין למנות מומחה אחר בתחום‬ ‫הפוליגרף אשר יערוך לתובע בדיקה נוספת‪ .‬ככלל‪ ,‬פסילתו של מומחה מטעם בית המשפט היא צעד חריג שאינו נעשה כדבר שבשגרה‪.‬‬ ‫פסילת מומחה מוצדקת‪ ,‬כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי וכאשר נמצא פגם היורד לשורש העניין‪ .‬בדרך כלל מתייחס בית‬ ‫המשפט באמון לחוות דעתו של עד שמונה על ידו‪ ,‬אלא אם כן קיימת סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת‪ .‬הנחת המוצא של בית‪-‬‬ ‫המשפט היא‪ ,‬שהמומחה פעל בהגינות ובתום לב‪ .‬על כן‪ ,‬תיפסל חוות דעת של מומחה בית המשפט רק בנסיבות חריגות ומטעמים‬ ‫מהותיים וכבדי‪-‬משקל‪ ,‬אם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין‪ ,‬או כאשר ברור וגלוי שהמומחה גילה משוא‪-‬פנים ופעל בחוסר תום‪-‬לב‪.‬‬ ‫חשש בעלמא למשוא‪-‬פנים איננו מספיק‪ .‬רק אפשרות ממשית ואוביקטיבית לכך שדבק במומחה רבב‪ ,‬יכולה להצדיק פסילתו‪ ,‬על מנת‬ ‫שתידחה חוות דעת שנתן מומחה מטעם בית‪-‬המשפט‪ ,‬יש להראות שהמומחה שגה במסקנותיו שגיאה גסה עד כדי כך‪ ,‬שבית‪-‬המשפט‬ ‫חרף היותו חסר מומחיות בתחום הרלוונטי‪ ,‬שוכנע שחוות הדעת מופרכת‪ .‬עם זאת‪ ,‬פסיקת בתי‪-‬המשפט הכירה ברבות השנים‬ ‫באפשרות למנות מומחה נוסף תחת המומחה שכבר מונה במקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין ביחס לחוות הדעת אינה נוחה‪,‬‬ ‫כל אימת שיש בליבו של השופט ספק האם חוות הדעת של המומחה מטעמו מבוססת כראוי‪ .‬לאור כל האמור לדעיל הגעתי לכלל מסקנה‪,‬‬ ‫כי יש לדחות את הבקשה לניהול ישיבת הוכחות ולביטול בדיקת הפוליגרף‪ ,‬אולם עם זאת הנני מקבל את הבקשה באופן חלקי ולמנות‬ ‫מומחה נוסף בתיק זה‪.‬‬ ‫מתוך ‪Court.co.il‬‬ ‫להנחיות האיגוד הנזכרות לעיל‪.htm :‬הנחיות‪-‬מקצועיות‪http://www.polygraph.org.il/‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פרקטיקום‬ ‫בקרה תהליכית של בדיקות פוליגרף‬ ‫בקרה תהליכית מטרתה לוודא האם תהליך ייצור ו‪/‬או בדיקה ו‪/‬או שרות בוצעו בכפוף לכללים ו‪/‬או להנחיות שנקבעו על ידי גופים מוכרים‬ ‫ו‪/‬או מוסמכים‪ .‬בהקשר זה עולות ההגדרות של אבטחת איכות ( ‪ ,)Quality Assurance‬שהינו תהליך הכולל את מכלול השיטות והאמצעים‬ ‫המיועדים להבטיח את איכותו של מוצר או שירות המסופקים ללקוח או לצרכן ובקרת איכות (‪ )Quality Control‬שהינו התהליך המבקר‬ ‫את הנעשה‪.‬‬ ‫כאמור הבקרה התהליכית בוחנת אם התהליך המבוקר פעל בכפוף לכללים ולהנחיות ובענין זה הבקרה אינה פוסחת גם על בדיקות‬ ‫הפוליגרף‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר מדובר בבדיקות פוליגרף‪ ,‬הדבר מעלה מיד את השאלה על פי אילו כללים ניתן לבקר בדיקת פוליגרף וזאת לאור‬ ‫ריבוי הגישות ושיטות הבדיקה השונות הקיימות? בעבר הלא רחוק זו הייתה שאלה לגיטימית‪ ,‬אולם החל משנת ‪ ,2012‬המצב השתנה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬הקים איגוד הפוליגרף האמריקאי ועדה אד הוק שתפקידה היה לבחון פרוטוקולי בדיקה שונים על מנת לקבוע אילו שיטות‬ ‫בדיקה תקפות‪ .‬עוד החליט ועד האיגוד שהחל מ‪ 1 -‬בינואר ‪ ,2012‬חייבים כל חברי האיגוד‪ ,‬לבצע את בדיקות הפוליגרף‪ ,‬אך ורק תוך‬ ‫שימוש בטכניקות הבדיקה המתוקפות שהועדה אישרה את תקופתן (התנאי לתקפות‪ :‬טכניקה שהמחקר לגביה מצביע על רמת דיוק של‬ ‫לפחות ‪ ,86%‬כשהמימצאים הנ"ל התקבלו ביותר משני מחקרי תוקף והאחוז המקסימלי של בדיקות ללא מימצא אינו עולה על ‪20%‬‬ ‫‪ .)inconclusive‬ההחלטה הנ"ל‪ ,‬בתוספת הנחיות נוספות שפורסמו עם השנים הן על ידי איגוד הפוליגרף האמריקאי והן על ידי איגוד‬ ‫בודקי הפוליגרף בישראל (שהינו איגוד במעמד של חטיבה בתוך איגוד הפוליגרף האמריקאי)‪ ,‬הניחו את היסודות וקבעו את העקרונות‬ ‫המנחים שעל פיהם ניתן לבצע בדיקת פוליגרף‪ .‬העקרונות הנ"ל גם מהווים את אמת המידה (‪ )bench mark‬לבקרה התהליכית של‬ ‫בדיקות הפוליגרף‪.‬‬ ‫בדיקת פוליגרף היא תהליך שבו משולבים כישוריו המקצועיים ומיומנותו של הבודק בשילוב עם מכשיר מדידה (הפוליגרף)‪ .‬השילוב דומה‬ ‫לנהיגה בה על הנהג לשלוט ברזי הנהיגה אך בה בעת לדעת להשתלב בתנועה‪ ,‬לציית לחוקי התנועה ו"לקרוא" את המתרחש סביבו על‬ ‫מנת להימנע מתאונה‪ .‬שליטה ברכב בלבד אינה מספיקה ומיותר לציין שהרכב לבדו לא יוביל את הנהג למחוז חפצו‪ .‬מכאן חשוב להדגיש‬ ‫שבקרה תהליכית של בדיקת פוליגרף הנסמכת אך ורק על גיליון הבדיקה (הכולל מידע על הנבדק‪ ,‬מצבו הרפואי‪ ,‬פרטי השיחה‬ ‫המקדימה ושאלות הבדיקה) וכן על תרשים הבדיקה‪ ,‬מאפשר בקרה חלקית בלבד וזאת בהעדר מידע על אופן התנהלות הבדיקה‪,‬‬ ‫האינטראקציה בין הבודק לנבדק ועוד‪ .‬מידע זה עשוי לשנות לחלוטין את מסקנות הבקרה התהליכית ומכאן שערכה של בקרה תהליכית‬ ‫שאינה מלווה בסרט וידאו של הבדיקה עלול להיות במקרים רבים מוגבל‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬חרף מגבלה זו‪ ,‬יש לעיתים במידע הרישומי די‬ ‫בכדי לקבוע אם נפלו בבדיקה טעויות מהותיות‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פרקטיקום‬ ‫בקרה תהליכית של בדיקות פוליגרף‬ ‫אחת המטלות הפחות נעימות המוטלות על בודק פוליגרף היא לבצע בקרה תהליכית על בודק פוליגרף אחר‪ .‬כל עוד הבקרה נערכת‬ ‫כחלק מבקרת איכות פנים אירגונית שמטרתה פיקוח וטיוב הבדיקה – הדבר לכאורה פשוט‪ .‬אי הנעימות היא כאשר הבקרה התהליכית‬ ‫מתבצעת על בודק אחר לבקשת גורם חיצוני כגון‪ :‬בית המשפט‪ ,‬עורך דין וכד'‪ .‬וכאן המקום להבחין בין שתי סוגי בקרות‪ :‬הראשונה‬ ‫הבקרה התהליכית הפנים אירגונית והשניה הבקרה התהליכית הפורנזית‪ .‬הראשונה‪ ,‬לצד היותה בוחנת את התהליך ואת תקפות‬ ‫מימצאי הבדיקה‪ ,‬באה במקביל גם לבחון פגמים שנפלו בהתנהלות הבדיקה וזאת מתוך כוונה לימודית הבאה לתקן ולשפר את איכותו‬ ‫של המבוקר (ביקורת בונה)‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬ניצבת הבקרה התהליכית הפורנזית שמטרתה נגזרת מזהותו של מזמין‬ ‫הבקרה‪ .‬יש בקרות בהן כל רצונו של המזמין לוודא ולאמת את המימצא של הבודק‬ ‫המקורי‪ .‬הדבר נעשה מטעמי זהירות ונועד לבחון האם לא נפלו פגמים בביצוע‬ ‫הבדיקה‪ .‬מאידך‪ ,‬עומדת הבקרה התהליכית הפורנזית שכל מטרתה מציאת פגמים‬ ‫שיאפשרו לנגח את המימצא המקורי‪ ,‬גם אם המימצא נכון‪ ,‬מדוייק ומייצג את האמת‪,‬‬ ‫וכל זאת על מנת לבטל את מימצאי הבדיקה‪ .‬דוגמא לכך ניתן למצוא בכתבה של‬ ‫"מעולם המשפט" על תיק תא ‪ 399-06‬ראפת אבו ג'בל נ' ויסאם אבו ג'בל (ר' עמ' ‪14‬‬ ‫– ‪ .)17‬סוג בקרה זה‪ ,‬מחפש ומוצא לעיתים פגמים זניחים‪ ,‬בלתי משמעותיים שאין‬ ‫בהם כל השפעה על הנבדק ו‪/‬או על המימצא הסופי‪ ,‬אך הם משיגים מטרה של יצירת‬ ‫מצג שווא של חוסר מקצועיות מצד הבודק תוך התעלמות מהעובדה שהמימצא אליו‬ ‫הגיע הבודק‪ ,‬נכון‪.‬‬ ‫לסיכום ניתן לומר שבקרה תהליכית על בדיקת פוליגרף‪ ,‬הינה חשובה הן בהיבט‬ ‫המשפטי והן בהיבט המקצועי‪ .‬אולם בעת ביצוע התהליך על המבקר לשאול את עצמו‬ ‫מהי מטרת הבקרה‪ :‬אם המטרה היא לימודית‪ ,‬אזי לימוד ותיקון טעויות צריך שינחה‬ ‫את המבקר‪ .‬אולם אם המטרה היא פורנזית אזי המבקר צריך שיתמקד רק בשאלה‬ ‫אחת‪ :‬האם הבודק טעה במימצא או לאו ?‬ ‫מבוסס על המאמר‪:‬‬ ‫‪Amsel, T., (2013), Quality Control, APA Magazine, 2013, 46(4), 55-65‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מהמדיה‬ ‫חקירה ומעצר יועצים המדריכים שיטות לשיבוש מימצאי בדיקת פוליגרף‬ ‫במסגרת תוכנית המנע הפדרלית לאיתור עובדים המהווים סיכון כדוגמת אדוארד סנודן ואחרים שהדליפו מסמכים מסווגים‪ ,‬סוכנים‬ ‫פדרליים פתחו בחקירה כנגד בודקי פוליגרף ואזרחים המלמדים שיטות להצליח ולעבור בדיקת פוליגרף חרף היות הנבדק משקר‪ .‬מדובר‬ ‫בעיקר בבדיקות קבלה לעבודה לתפקידים רגישים בממשל הפדרלי‪ ,‬תפקידים בהם נשלחים המועמדים לבדיקות פוליגרף קדם‪-‬תעסוקתיות‪.‬‬ ‫פתיחת החקירה הינה חלק מהמערכה שמנהל הממשל במדליפים ובמפרי הוראות בטחון שדה ונועד למנוע ממרגלים ועבריינים להתקבל‬ ‫לעבודה בממשל הפדרלי‪ .‬עד כה נעצרו שני מדריכים ואחד העצורים הודה במיוחס לו‪ .‬במהלך המעצר נתפסו מיסמכים שכללו שמות של‬ ‫‪ 5,000‬אנשים שפנו לקבל מידע על ההדרכה‪ .‬ידוע שלפחות ‪ 20‬מהם הגישו מועמדות לתפקידים פדרליים‪ .‬מתוך הקבוצה הנ"ל לפחות ‪10‬‬ ‫החלו לעבוד‪ ,‬כולל בסוכנות לביטחון לאומי ‪ .NATIONAL SECURITY AGENCY‬המכס האמריקאי הכולל בתוכו את משמר הגבול‪ ,‬מבצע בשנה‬ ‫כ‪ 10,000-‬בדיקות פוליגרף למועמדים‪ .‬דווח על ‪ 200‬נבדקים שנכשלו בבדיקות והודו בביצוע עבירות הקשורות להברחת סמים ממקסיקו‬ ‫ו‪/‬או בהברחת מהגרים בלתי חוקיים‪ .‬המועמדים הנ"ל ביקשו להצטרף לשורות משמר הגבול מתוך כוונה פלילית ברורה‪.‬‬ ‫בעקבות תרגיל עוקץ שעשו הסוכנים הפדרליים‪ ,‬נעצר דאג ווילאמס‪ ,‬שהיה בעבר בודק פוליגרף במשטרת אוקלהומה סיטי וצ'אד דיקסון‬ ‫שהודה בעבירה של שיבוש הליכי משפט והונאה אלחוטית (סעיף המתייחס לעבירה הקשורה במשלוח דואר או דוא"ל)‪ .‬התובע במשפטו‬ ‫ביקש להטיל עליו עונש של שנתיים מאסר בפועל‪ .‬סוכנים הפדרליים התחזו לסוהר שביקש להבריח סמים לכלא ואשר עמד להיבדק‬ ‫בפוליגרף וכן לסוחר סמים‪ .‬השניים הסכימו להדריך אותם לעמוד בבדיקה תמורה שכר טרחה של אלף דולר להדרכה של אחד על אחד‪.‬‬ ‫דיקסון טען שנאלץ להרוויח את לחמו בדרך זו לאחר שכשל בעסקיו כחשמלאי‪ .‬ווילאמס‪ ,‬שאת תגובתו לא ניתן היה לקבל‪ ,‬מדבר מזה שנים‬ ‫רבות בגלוי על השיטות שלו ואף הופיע בתוכנית הטלוויזיה "‪ 60‬דקות"‪ .‬לציין שלדברי החוקרים כל הפונים התעניינו ברכישת חומר כתוב‬ ‫וקלטות וידאו ואיש מהפונים לא קבל הדרכה אישית‪.‬‬ ‫משפטנים הביעו ביקורת על החקירה ועל עילת התביעה‪ .‬למרות שלהערכתם יש בסיס חוקי לחקירה‪ .‬מדובר לדעתם בנושא שראוי לדון בו‬ ‫במוסדות אקדמיים ולא בבית משפט‪ .‬מדריכי פוליגרף טוענים שלמעשה הדרכת אמצעי נגד לעמידה בבדיקה מהווה עבירה פלילית‪ ,‬אולם‬ ‫על כך משיבים שההדרכה תהווה עבירה אך ורק אם המדריך מודע לכוונה הקיימת אצל המודרך להונות את השלטונות הפדרליים‪.‬‬ ‫אחד המתנגדים לחקירה הביע את דעתו שעצם קיום החקירה מאדיר את יכולת הפוליגרף‪ ,‬יכולת שבפועל אינה קיימת‪ .‬לדבריו האשמות‬ ‫כנגד המדריכים שיטות לשיבוש המימצאים‪" ,‬מנופחות" מעבר לכל פרופורציה ומוצגות כהדרכה להכנת פצצה‪ ,‬דבר שגוי לחלוטין‪.‬‬ ‫ג'יורג' מאסקי המנהל מאבק רב שנים כנגד הפוליגרף באתר האינטרנט ‪ ,ANTI POLYGRAPH‬סיפר שפנה אליו אדם שהציג את עצמו כאירני‬ ‫התומך בתנועה לשחרור עיראק ואשר רצה לרכוש את הספר שהוציא בנושא‪ .‬לדבריו הוא חושד שהפנייה אליו נעשתה במסגרת תוכנית‬ ‫העוקץ הפדרלי‪ .‬לציין שעל מנת להימנע מתביעות‪ ,‬העביר מאסקי את האתר שלו ואת פעילותו להולנד‪.‬‬ ‫תקציר מאתר החדשות‬ ‫‪http://www.mcclatchydc.com/2013/08/30/200876/feds-want-prison-time-in-unprecedented.html#%2EUiEFyH_Oot1‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מהמדיה‬ ‫שרות לבניית קורות חיים פיקטיביים‬ ‫כל העוסקים בגיוס עובדים מודעים לעובדה שקורות החיים של המועמדים לעבודה עברו "שיפוץ‬ ‫קוסמטי" כזה או אחר‪ .‬עיקר ה"שיפוץ" נעשה בתקופת התעסוקה‪ ,‬בתיאור התפקיד והיקפו‪ ,‬כמו גם‬ ‫בשדרוג ההשכלה והעבר הצבאי‪ .‬מאחר והמראיינים מודעים להפרזות ולהגזמות‪ ,‬עומדת לרשותם‬ ‫יכולת הבדיקה מול ממליצים או מעסיקים קודמים‪ .‬ידוע שגם כלי בדיקה זה אינו חסין כי גם פה‬ ‫נתקלים לעיתים במצב שה"ממליץ" הוא עמית או חבר‪ ,‬אבל הבדיקה מהווה עדיין כלי בקרה יעיל‪.‬‬ ‫אתרי אינטרנט המנחים כיצד לזייף קורות חיים‪ ,‬קיימים בהיקף מבהיל (‪ 393‬מיליון בערך ‪fake‬‬ ‫‪ .)resume‬מרבית האתרים מציעים מה לכלול בקורות החיים וכיו"ב‪ .‬אולם ישנם אתרים המתמחים‬ ‫בבניית קורות חיים מזוייפים לחלוטין‪ .‬מסתבר שההתמחות הנ"ל‪ ,‬אינה נחלתם הבלעדית של שרותי‬ ‫הביון הבונים סיפורי כיסוי לסוכניהם‪ .‬ישנם אתרים המציעים שרות של בניית קורות חיים פיקטיביים‪.‬‬ ‫חבילת השרות כוללת בניית אתר של החברה בה המועמד עבד כביכול ושרות טלפוני שבו המנהל‬ ‫הישיר או מנהל משאבי האנוש של אותה חברה משיב למברר וממליץ על המועמד‪/‬ת‪ .‬לדוגמא האתר‬ ‫‪ ,Career Excuse‬מציע את שרותיו למועמדים‪ ,‬שרות הכולל‪ :‬בניית פרופיל תעסוקתי פיקטיבי‪ ,‬מכתב‬ ‫המלצה פיקטיבי‪ ,‬הדרכה לעמידה בראיון לקבלה לעבודה‪ ,‬מענה טלפוני של החברה בה המועמד עבד‬ ‫כביכול‪ ,‬מענה הכולל המלצה "חמה" על המועמד ובניית אתר אינטרנט של החברה הפיקטיבית בה‬ ‫עבד המועמד‪ .‬החברה מתגאה בפרסומייה בהצלחות רבות מאז הקמתה בשנת ‪ .2009‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫מעבר לניסיון חינם בן ‪ 3‬ימים‪ ,‬החברה מתחייבת להחזיר למועמדים את כספם במידה ולא קיבלו‬ ‫עבודה תוך חודש ימים (ההחזר כפוף למכתב דחייה מהמעסיק הפוטנציאלי‪ .)...‬והעלות? ‪ 50 ...‬דולר‬ ‫למינוי חודשי‪ .‬המחיר כולל‪ :‬הקמת אתר אינטרנט של החברה הפיקטיבית‪ ,‬מספר טלפון ופקס‬ ‫להתקשרות‪ ,‬מרכזיית משאבי אנוש וממונה משאבי אנוש פיקטיביים אשר נותן‪/‬ת המלצה בכפוף‬ ‫לטקסט שמבקש המועמד‪ .‬בטופס הזמנת השרות יש לפרט את שם החברה הפקטיבית‪ ,‬תואר‬ ‫התפקיד הפיקטיבי‪ ,‬מועדי העסקה‪ ,‬שם הממונה‪ ,‬שכר התחלתי ושכר בסיום‪ ,‬סיבות לעזיבה‪ ,‬תחומי‬ ‫אחריות בתפקיד וכיו"ב הכל כמיטב דמיונו של המבקש‪.‬‬ ‫למציאות העגומה הנ"ל‪ ,‬פתרון פשוט‪ :‬בדיקת רקע מעמיקה הכוללת מבדק "פרופיל יושר"‪ ,‬ראיון אישי‬ ‫מעמיק ובעת הצורך אף בדיקת פוליגרף‪ .‬בדיקה מעין זו חושפת את ההונאות הנ"ל ושקרים אחרים‬ ‫ומאפשרת לקבל תמונה אמיתית של המועמד‪/‬ת בכל ההיבטים השונים של קורות החיים‪.‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪22‬‬ ‫איגודי בודקי פוליגרף‬ ‫דיווחים והודעות‬ ‫איגוד בודקי הפוליגרף בישראל א‪.‬פ‪.‬י‬ ‫אתר האיגוד‪http://www.polygraph.org.il/ :‬‬ ‫הכינוס השנתי של איגוד בודקי הפוליגרף בישראל‪ ,‬יתקיים במלון "לאונרדו פריביליג" בים המלח בסוף השבוע של ‪ 11 - 10‬בינואר ‪.2014‬‬ ‫המשתתפים מתכנסים במלון ביום חמישי ‪ 9‬בינואר ‪ ,2014‬בשעות אחה"צ‪.‬‬ ‫בתוכנית‪ :‬הרצאותיו של מר ריצ'רד קייפר‪ ,‬נשיא ה ‪ APA -‬לשעבר ואחראי על מעבדת הפוליגרף של ה ‪ ,FBI -‬תא"ל (מיל‪ ).‬יובל צור על‬ ‫הצוללת "דקר"‪ ,‬בחירות יו"ר ונושאי תפקידים וכן נושאים מינהליים שעל סדר היום‪.‬‬ ‫יום שישי ‪ - 12:30 - 08:30 10/1/14‬הרצאות‪ :‬מר קייפר‬ ‫‪ - 13:30 - 12:30‬הפסקת צהרים‬ ‫‪ - 14:30 - 13:30‬אסיפה כללית‪ :‬אישור אריק חייט ליועץ משפטי‪ ,‬בחירות לוועד‬ ‫‪ - 20:30‬הרצאתו של תא"ל מיל יובל צור בנושא "הצוללת דקר"‬ ‫יום שבת ‪ -11:30 - 08:30 11/1/14‬הרצאות‪ :‬מר קייפר‬ ‫האיגוד הישראלי לבודקי פוליגרף ממוחשב ‪I.C.P.A‬‬ ‫אתר האיגוד‪http://www.icpa-polygraph.co.il/ :‬‬ ‫איגוד הפוליגרף האמריקאי ‪APA‬‬ ‫אתר האיגוד‪http://www.polygraph.org/ :‬‬ ‫הסמינר השנתי ה – ‪ ,48‬של האיגוד נערך השנה בין ‪ 8‬ל ‪ 13 -‬בספטמבר ‪ ,2013‬במרכז הכנסים במלון "הילטון"‪ ,‬באורלנדו‪ ,‬פלורידה‪ .‬לכנס‬ ‫הגיעו מספר שיא של משתתפים – ‪ ,721‬מתוכם ‪ ,199‬משתתפים שהגיעו מחוץ לארה"ב‪ .‬עקב מספר האורחים הרב מאמריקה הלטינית‪,‬‬ ‫הועמד לרשותם תרגום סימולטני‪ .‬הסמינר היה מוצלח ביותר ועבר ללא תקלות‪.‬‬ ‫איגוד הפוליגרף הלאומי ‪The National Polygraph Association NPA‬‬ ‫אתר האיגוד‪http://www.nationalpolygraph.org / :‬‬ ‫האיגוד יקיים את הסמינר השנתי שלו בין ‪ 20‬ל ‪ 22 -‬בינואר ‪ ,2014‬במלון "גולדן נאגט" בלאס ואגס‪ ,‬נאוודה‪ .‬להרשמה יש לפנות למר גארי‬ ‫דיוויס בטלפון‪.001-866-535-8969 :‬‬ ‫אבחון מידע ‪)1( 1‬‬ ‫‪23‬‬ ‫לוח מודעות‬ ‫פוסטים‪ ,‬טוקבקים‪ ,‬למכירה‪ ,‬דרושים‬