לחצו להורדת המאמר המלא
מתודולוגיה
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני:
איך מלווים עיר?
מ י כ ל ג ל ב וע אטר
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
”
שאל קובלאי את מרקו“ :אתה שמסייר סביב-סביב ורואה את האותות ,ודאי תוכל
לומר לי אל עבר מי מן העתידות הללו מסיעות אותנו הרוחות נוטות-החסד”.
“נתיב לנמלים אלה לא אדע לשרטט עלי-מפה ,גם לא אדע לקבוע את מועד העגינה
שם .לפעמים די לי במראה חטוף הנגלה לפתע במרכזו של נוף בלתי שייך ,די לי
בהבלחת אורות בערפל ,בשיחה בין שני עוברי-אורח הנפגשים בתוך תנועה סואנת,
וכבר אוכל לחשוב שבצאתי משם ,ארכיב חלק-חלק את העיר המושלמת ,העשויה
רסיסים מעורבים עם כל היתר ,מאותות שאדם משלח ואינו יודע מי אוסף אותם.
אם אומר לך שהעיר אשר אליה פונה המסע שלי אין לה המשכיות בחלל ובזמן ,אל
תחשוב שנוכל לחדול מלחפשה .אולי בשעה שאנו מדברים ,היא צצה פזורה בתוך
גבולות ממלכתך -יכול תוכל למצוא אותה ,אך רק בדרך אשר תיארתי לפניך”.
”
(מתוך "הערים הסמויות מעין" ,איטאלו קלווינו)
2
C 2 C i t y
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
תוכן
תקציר
3
מילות מפתח
3
הקדמה :לוויין המקיף את
המערכות העירוניות
4
עבודת הצוות המתערב –
מלווה או מוביל?
6
חלוקת תפקידים:
מי מוביל? מי מנווט?
9
צוות לעניין
16
שרטונים ומהמורות:
ממה להיזהר?
22
המצפן:
המפתחות הגדולים להצלחה
24
העיר אירנה ממגנטת אליה את
המבטים והמחשבות
25
מיכל גלבוע-אטר
3
C 2 C i t y
•
ריצקת
תקציר
מילות מפתח
הליך שינוי עירוני שמטרתו יצירה של עיר
חינוך הוא מסע ארוך ומורכב ,שרבות בו
המהמורות בדרך .את המסע הזה מנווט צוות אנשים
מיומן ורב-מקצועי ,הנבחר בקפידה ומנוהל באופן
מדויק ,תוך שמירה מתמדת על תרבות דיאלוגית
בהתנהלות הפנימית בתוך הצוות ,כמו גם בעבודתו
עם בעלי התפקידים בעיר .מאמר זה הוא כניסה אל
מאחורי הקלעים של תהליך שינוי עירוני ,ומדריך
לניהול נכון של עבודת צוות בתוך תהליך כזה.
תהליך שינוי עירוני ,עיר חינוך ,עבודת צוות ,מלווה
עירוני ,מנהל פדגוגי ,מנהל אסטרטגי ,מישורים
מקבילים
ת
עורכת :יולי חרומצ'נקו עורכי הסדרה :רון דביר ,מיכל גלבוע-אטר
•
עיצוב גרפי :סטודיו נועם תמיר ,סטודיו בר דביר
• • © IDE
המכון לחינוך דמוקרטי
•
פברואר 2013
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
תוינוריעה תוכרעמה תא ףיקמה ןייוול :המדקה
הקדמה :לוויין המקיף את
המערכות העירוניות
ב
עיר אחת קם בוקר אחד ראש העיר והחליט
לעשות מעשה .הוא החליט לשאול שאלות
על העיר שלו ,שעד לאותו בוקר חשב שהוא לגמרי
מכיר .הוא חשב שהגיע הזמן לערער על המובן מאליו,
לנער את האבק מעל הקיים .אלא שאז החל הספק
מנקר בלבו .כי להרים אבנים שלא הורמו שנים זה
תהליך קשה ,מפחיד ,שואב זמן ,מחייב“ .אז אולי לא
כדאי?” ,אמר לעצמו ראש העיר“ ,או שאולי אני צריך
כאן עזרה מבחוץ ,מישהו שייעץ ,יתבונן ,ינתח ,יתמוך,
יבנה איתי ,יחלום איתי ,יוביל יחד איתי את השינוי?”.
כאן נכנס לתמונה הגוף המתערב בתהליך השינוי -כך
מתחיל המסע המשותף.
תהליך הובלת השינוי בעיר חינוך הוא תהליך המשלב
שינוי פרדיגמטי בכמה רמות:
✿ ✿שינוי בתפיסת העיר -הבנת ייחודיות העיר
והיכולת של עיר לאפשר לכל אזרח לבטא את
ייחודיותו ולהתפתח בה ,הבנת החשיבות של
יצירת קהילה אזרחית בעיר.
✿ ✿שינוי בתפיסת הערכים המובילים את העיר -
למשל ,שינוי המדגיש ערכים דמוקרטיים כמו
4
C 2 C i t y
שותפות ,השתתפות ,דיאלוג ,זכויות וכבוד אדם,
שייכות קהילתית ועוד.
✿ ✿שינוי בתפיסת התפקיד של כל תושבי העיר ,בעלי
העמדות הניהוליות ושאינם -הבנה של תפקיד
בעלי העמדות הניהוליות בעיר במימוש הערכים
שלעיל ובזיהוי האפשרויות שיכולה העיר להציע
לתושב ,לצד הבנת תפקידי התושב כשותף ,כיזם
אקטיבי בתהליכי יצירת עיר החינוך וקיימותה
ככזו.
השינוי הפרדיגמטי הכרחי לתהליך הפיכת השינוי
ליציב ובר קיימא.
היכולת להיות בעמדה המתבוננת על הסיפור העירוני
מבחוץ ,מנקודת מבט חיצונית והוליסטית ,כעין לוויין
המקיף את המערכות העירוניות – יכולת זו שמורה
לאדם חיצוני שאינו חלק מהמערכת ,אך מקבל גישה
להתבונן עליה באופן חופשי ,פתוח ואותנטי.
עיר הבוחרת לעבור שינוי כזה ,ומעוניינת לערער על
הקיים ולאפשר לעצמה שינוי בר קיימא ,שאינו ביטוי
לאופנה חולפת בלבד – תבחר בגוף מתערב חיצוני
שיאפשר לה לקיים מסע עומק .גוף כזה צריך להיות
שינוי בתפיסת
התפקיד של כל
תושבי העיר,
בעלי העמדות
הניהוליות
ושאינם
שינוי
בתפיסת
העיר
שינוי בתפיסת
הערכים
המובילים
את העיר
מסוגל להביט אל מעבר לאופק ,למפות את אזורי
החוזק והייחודיות של העיר (להתבונן מחדש על
הקיים והמובן מאליו ולגלות שם הזדמנויות) ,ולראות
גם את נקודות העיוורון והשרטונים שעליהם היא
עשויה לעלות במסעה (למשל ,פערים בין הצהרות
המנהיגות לנעשה בפועל ,תפיסת מערכת היחסים
רשות-תושבים על ידי הרשות שאינה בהלימה
לתפיסת אותה מערכת יחסים על ידי התושבים).
הגוף המתערב ,המתבונן ממעוף הציפור ,יוכל לחבר
אירועים ותהליכים שונים המתרחשים בעיר ,ולהפוך
אותם ל”סיפור עיר” שלם וייחודי.
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
תוינוריעה תוכרעמה תא ףיקמה ןייוול :המדקה
אלגוריה על
השפעת הממשל
הטוב והרע,
אמברוג'יו לורנצטי
1338-1340
הגוף המתערב נע בין מידות שונות של מעורבות,
המשתנות לאורך תקופת הקשר עם העיר ובהתאם
לאופי המשימה והיקפה .דרכי הפעולה יכולות להיות
שונות ומגוונות – חשיבה ותמיכה מקרוב בכל בעלי
התפקידים במנהיגות העירונית (מראש עיר ועד צוותי
החינוך העירוניים) ,או עבודה ממוקדת עם ראש העיר
ומנהלי אגפי העירייה .לעיתים יתרכז הליווי בעבודה
קהילתית ,ולעיתים ישלב ליווי של כמה תחומים בחיי
העיר .ישנם תהליכי יעוץ וליווי בהם הגוף המתערב
מתבונן ,מייעץ והולך ,ומשאיר את שאלת השאלות
5
C 2 C i t y
– “איך מיישמים?” – להחלטת המנהיגות העירונית.
בכל המקרים הללו ,מה שמאפשר תמיכה משמעותית
בתהליך השינוי היא נקודת המבט החיצונית,
ה”לוויינית” ,של הגוף המתערב.
עיר שהופכת לעיר חינוך זקוקה לגוף מלווה שהוא גם
“גוף תוכן” -גוף שיודע ללוות את הארגון החל משלב
שאילת השאלות המערערות ועד ליישום המלא .הגוף
המלווה עובר יחד עם הנהלת העיר תהליך שמתחיל
מעבודה על תהליכי עומק רעיוניים ומסתיים ביישום
תהליכים מערכתיים ואישיים .1לכן האחריות המוטלת
על צוות ההתערבות העירוני גדולה יותר כשמדובר
בעבודה עם עיר חינוך .מקצועיותו ויכולת ההנעה של
הצוות את תהליך השינוי יקבעו את הצלחת התוכנית
כולה .הרכב צוות ההתערבות ,התאמת האנשים
הספציפיים לאופייה של העיר ובחירתם המושכלת
יהוו את אחד ממפתחות ההצלחה של התהליך.
1ראו גם מאמרים של מרכז הידע לערי חינוך :גלעד בבצו'ק ,החשיבה
האסטרטגית בעיר חינוך .מיכל גלבוע-אטר ,תהליך השינוי
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
?ליבומ וא הוולמ – ברעתמה תווצה תדובע
עבודת הצוות
המתערב –
מלווה או מוביל?
מפתח להצלחה –
יחסים דיאלוגיים
כ
פי שנאמר לעיל ,מקומו ,תפקידו והרכבו של
הצוות בעיר חינוך מתפתח ומשתנה בשלביו
השונים של תהליך השינוי .הצוות המלא ייבנה בסופו
של תהליך על פי צרכי התוכנית העירונית הראשונית
וזיהוי הצרכים העירוניים .כך יותאמו אנשי הצוות
ויכולותיהם הייחודיות למשימה העירונית.
הצוות המתערב נדרש להיות בעל יכולות מקצועיות
מגוונות ,הכוללות היבטים של יעוץ ארגוני ,הנחיית
קבוצות ,אימון (קואוצ’ינג) והדרכה פדגוגית .לכל אלה
חייבת להתלוות יכולת עמוקה לנהל מערכות יחסים
דיאלוגיות פתוחות עם כל השותפים בתהליך .המרכיב
הדיאלוגי הוא נקודת המפתח להצלחה בתהליך
השינוי.
ראוי להסביר למה כוונתנו כאן – מדוע חשובה כל כך
היכולת לנהל מערכות יחסים דיאלוגיות כשתומכים
בתהליך שינוי .חשוב להבין שתהליך השינוי הוא
6
C 2 C i t y
יחסים
דיאלוגיים
דיאלוג עם
המנהיגות
העירונית
מנהל חינוכי
ומנהל פדגוגי
דבר קשה ומאיים עבור אלה שנמצאים בתוכו -הוא
מערער על הקיים ,מעמיד בסימן שאלה את העבר
ומאלץ אנשים וארגונים לצאת מאזור הנוחות שלהם
למסע אל הלא-ידוע .כדי ליצור נכונות ליציאה למסע
מינוי נכון של
צוות הליווי
ערכים
הערכה כחלק
דמוקרטיים
מתהליך
בעבודת הצוות
השינוי
תהליכי למידה
וליווי למלווים
כזה ,ולהישארות בתוכו ,חייבת להיבנות תשתית
בטחון בינאישית ,כזו המאפשרת לאדם לעבור
תהליכים בעלי מקדם גבוה של אי-וודאות בידיעה
כי יש מי שיהיה איתו לאורך התהליך .עומק התהליך
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
?ליבומ וא הוולמ – ברעתמה תווצה תדובע
תלוי לחלוטין באמון שיבנה איש הצוות המתערב,
ביכולת שלו לפגוש את האדם/הארגון אותו הוא
מלווה בנקודת המוצא שלו ,לכבד את המקום בו הוא
נמצא ולהוקיר את מה שנעשה לפני תחילת תהליך
השינוי .יכולתו של איש הצוות המתערב להיות קשוב
לקצב של הארגון או האדם המלווה קריטיים להצלחת
התהליך.
היסוד הדיאלוגי של תהליך השינוי בעיר חינוך
מחייב את הגוף המתערב לשאול בכל שלב מה מהות
תפקידו-הוא – האם ללוות או להוביל? התשובה
לשאלה זו תלוית הקשר ,והיא מושפעת ממשתנים
רבים .נוכל לראות הבדל בין תחילת תהליך לאמצעו,
בין הדמויות השונות עמן מתבצע השינוי – אופיין,
תפקידן ,יכולותיהן ,אופי הרשות וסגנון העבודה
המועדף עליה .גם מימד הזמן משפיע על בחירה
זו – תהליך מלווה יותר ומובל פחות אפשרי במקום
בו התהליך אינו מוגבל בזמן ,ההשראה והמוטיבציה
להובלת תהליך חלחלו בכל השלבים ,המנהיגות
המקומית מובילה את התהליך בעצמה ואין צורך
בהובלה חיצונית אלא בליווי מקצועי רחב.
קשב עמוק של המלווה לצורך של האדם או הארגון
אותו הוא מלווה יסייע להגדיר את אופי ההתערבות
הנכון לו – האם מושא הליווי מעוניין לפרוץ את
גבולותיו או לפלס אותם בתהליך איטי והדרגתי יותר.
בתהליך שינוי קבועים ונכונים לכל רשות מקומית –
וחלקם תלויים בהקשר המיוחד ובנסיבות המיוחדות
של כל עיר ועיר .כך ,לדוגמה ,בעיר אחת הוחלט
שהשינוי העירוני יתחיל בתוך מערכת החינוך ,אלא
שנכון לתחילת תהליך הליווי התגלע קונפליקט בין
מנהיגות הרשות לבין אנשי מערכת החינוך העירונית.
במקרה כזה הצוות המתערב נדרש להתחיל לעבוד
עם אנשי החינוך בשטח ולהוות מנהיגות המתווכת בין
הרשות לאנשי השדה החינוכי .אחרי שייבנה האמון
שלהם בתהליך השינוי ,יסייע הצוות המלווה בתיווך
אמון זה לקשר עם הרשות ,והרשות ואנשיה ימוקמו
כמובילי המהלך באופן מובהק ושלם.
תפקידים נוספים של הצוות המתערב יכולים להיות:
אסכולת אתונה,
רפאלו
1509-1511
מפתח להצלחה – דיאלוג
עם המנהיגות העירונית
עיר שהחליטה לייצר שפה עירונית של חדשנות,
ייחודיות ,יזמות וביטוי אישי לכל מתחילה את
יישום השינוי במשרדי הרשות המקומית .ראש העיר
והמנהלים הבכירים בעיריה לוקחים על עצמם לחוות
ראשונים את המשמעות של השינוי ,ואת יישום
תפיסת העולם הנובעת ממנו .המנהיגות העירונית
עומדת בראש השינוי ומהווה מודל לחיקוי .הגוף
המתערב מלווה את התהליך ומאפשר יישום שלו
באמצעות הידע המקצועי אותו הוא מביא.
חלק מתפקידיו ודרכי עבודתו של הגוף המלווה
אזרחי קאלה ,אוגוסט רודין
7
C 2 C i t y
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
מנטורינג אישי
מנטור הוא אדם המשמש מדריך רגשי ,רוחני ומעשי,
ומסייע לאדם אותו הוא מלווה בבירור רעיונותיו
העמוקים ובמימוש ההשתמעויות המעשיות של אלה
במציאות .בתוך הקשר של עבודה עירונית יראה
המנטור את בעל התפקיד העירוני כאדם רב-מימדי,
יחקור איתו את מקורות ההשראה שלו ,את עברו
האישי ואת דפוסי החיים שלו ,ינסה להבין את תבניות
הפעולה שלו ויסייע לו לבנות מתוך אלה את תמונת
העתיד הרעיונית והמעשית שלו .המנטור האישי
ילווה את בעל התפקיד העירוני בכל שלבי תהליך
השינוי ,יכיל אותו גם ברגעי משבר ותסכול ויסייע לו
לעבור תהליך צמיחה משמעותי – אישי ומקצועי.
כך ,לדוגמה ,ראש העיר/מנהל/ת אגף /מנהל/ת בית
הספר /מורה עוברים בתהליך הליווי שלהם שלב
?ליבומ וא הוולמ – ברעתמה תווצה תדובע
עמוק של בירור תפיסת העולם שלהם ביחס למשימה
המונחת לפניהם .מורה שמשימתו/ה יצירת תמונת
למידה חדשנית במערך השעות הפרטניות בבית
הספר חווה -דרך התמודדות עם המשימה ,למידת
הפרקטיקה הרלוונטית וההתנסות בה – התבוננות
עצמית על תהליכי ההוראה/ניהול שלו/ה .מהלך
זה של התבוננות עצמית מציף חלומות ,התנגדויות,
פחדים ושאלות אישיות המהוות מפתח ליצירה
אישית וייחודית שלו/ה בתוך המשימה הכוללת.
מהלך זה מאפשר גם לבעל התפקיד להטביע את
טביעת האצבע שלו על תהליך השינוי ,ויוצר תחושת
שייכות שלו /כלפי התהליך .תחושת השייכות של
בעלי התפקידים כולם כלפי תהליך השינוי היא
שיוצרת תהליך שינוי בר קיימא.
ליווי תהליכים קבוצתיים
איש הצוות המתערב מלווה קבוצות בעלי תפקידים
בעיר – ומסייע בכך ליצור “קבוצות שווים” בתוך
הרשות ,או בתוך מערכת החינוך .העבודה בקבוצה
מאפשרת ליצור מרחב לתמיכה רגשית ,רעיונית
ויישומית למשתתפים בתהליך – מרחב הכרחי אל מול
מורכבות משימת השינוי .תהליכי העומק המתרחשים
בתוך הקבוצה מייצרים תחושת שותפות ותמיכה
בין חברי הקבוצה .ליווי קבוצתי נכון בתהליך שינוי
משלב ,אם כן ,מימד של הדרכת תוכן רעיוני ויישומי
עם הנחיית תהליך רגשי .תפיסת העולם המנחה את
הליווי תהיה תפיסה דיאלוגית ,המאפשרת למידה של
ידע חדש לצד גיבוש דעה אישית ,שיח משותף ויוזמה
לפעולה.
תהליך שינוי עירוני לקראת עיר חינוך מתחיל לרוב
מבירור ערכי – העיר ומנהליה מבררים לעצמם מהי
עיר המאפשרת לכל אדם ביטוי ליחודיותו ,מהי עיר
המאמינה ביכולתו של כל פרט ,מהי עיר המאמינה
בקהילה ככר הפעולה של כל הפרטים בעיר .לתהליך
בירור כזה יש ,כאמור ,היבטים של חשיבה על תוכן
וגם היבטים רגשיים .תהליך הבירור יתרחש במעגלים
ופורומים שונים אותם ינחה הגוף המתערב – משולחן
ראש העיר ועד חדרי
מורים בבתי הספר
השונים ,מאנשי רשות
בתפקידים שונים ועד
קבוצות הורים מובילות
בעיר.
אסכולת אתונה ,פרט ,רפאלו1509-1511 ,
8
C 2 C i t y
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
ייעוץ והדרכת תוכן
קידום תחום התפתחות בעיר השייך לתחום התמחות
של הגוף המתערב .עיר המעוניינת ,לדוגמה ,בשינוי
לכיוון החינוך האישי כתפיסת חיים תזמין גוף מתערב
שילווה את תהליך השינוי – על מימדיו הרגשיים,
הפוליטיים והאסטרטגיים ,תוך הטמעה והדרכה של
כל בעלי התפקידים הרלוונטיים בעיר (מנהלי אגפים,
מנהלי בתי ספר ,מורים )...לגבי תחום התוכן העומד
בלב התהליך .דוגמה נוספת של צורך בהדרכת תוכן
אפשר לראות במקרה של עיר המעוניינת בפיתוח
מרחבי הלמידה כמאפשרים ביטוי לייחודיות האדם.
צוות ההתערבות יפתח את תפיסת מרחבי הלמידה,
יעזור בפיתוח חשיבתי ליצירת תשתיות לקיומם,
ימחיש וילמד את השטח את דרכי יישום הרעיון
ויסייע לבעלי התפקידים להבין לעומק את עקרונות
התפיסה כדי להמשיך ולפתח את דרכי היישום של
התפיסה בעיר בעצמם.
בכל התפקידים אותם ממלא צוות ההתערבות
העירוני הוא נדרש למקצועיות יתרה .אולם בשל
מורכבות התהליך והקשיים המובנים בו שתוארו
קודם ,מומחיות במימד היחסים וביכולת הובלה וליווי
דיאלוגיים הם היבט מקצועי הכרחי .אדם שאינו ניחן
ביכולת זו אינו יכול לשמש מוביל של תהליך שינוי
מעין זה.
9
C 2 C i t y
?טוונמ ימ ?ליבומ ימ :םידיקפת תקולח
חלוקת תפקידים:
מי מוביל? מי מנווט?
“
מרקו פולו מתאר גשר ,אבן אחר אבן.
“אך איזו אבן היא התומכת בגשר?” ,שואל קובלאי
חאן“ .הגשר איננו נתמך באבן זו או אחרת” ,עונה
מרקו“ ,אלא בקו-הקשת שהאבנים כולן יחד
יוצרות” .קובלאי חאן שותק שעה ארוכה ,מהרהר.
עד שהוא מוסיף“ :מדוע אתה מדבר איתי על
האבנים? רק הקשת היא המעניינת אותי” .מרקו
פולו עונה“ :בלי אבנים לא קיימת שום קשת”
(“הערים הסמויות מעין” ,איטאלו קלווינו).
אם כן ,ראינו שצוות ההתערבות העירוני פועל בזירות
השונות של העיר ,עם קבוצות ובעלי תפקידים מגוונים
ובהתאמה למשימה הכוללת בעיר.
אופן הליווי משתנה על פי הצרכים ושלבי התוכנית,
ונעשה בהרכבים שונים של קהלי יעד – בעלי תפקידים
ספציפיים ,קבוצת השווים ,מעגלים מקצועיים
מעורבים ,מעגלים קהילתיים ,מעגלים חינוכיים
ומעגלים משולבים בין קהילה לממסד.
בפרק הבא נתעמק בהרכב אופייני של צוות התערבות
העונה על צרכי התהליך השונים.
מפתח להצלחה – שני
מנהלים לצוות הליווי
תהליכי שינוי שמובילים ליצירת עיר חינוך מצריכים
התמחות והבנה נרחבים ,הן בתכנון אסטרטגי (= הבנה
פוליטית של תהליכים) והן בהבנה פדגוגית של תכנים
ותהליכים חינוכיים .ניהול נכון של תהליך כזה יהיה
ניהול משותף של שניים – מנהל אסטרטגי ומנהל
פדגוגי ,שיהוו את צוות הניהול של תהליך ההתערבות.
הקשר בין שני היבטים אלו הכרחי בבניית מהלך
השינוי – האסטרטג לא יכול לפעול בלי חיבור ישיר
למרחב הפדגוגי ,והפדגוג לא יכול לפעול בלי חיבור
עמוק לתפיסה האסטרטגית שמובילה את התהליך.
צוות המנהלים חייב ,אם כן ,לעבוד בשיתוף מלא,
לתכנן את כל מהלכי העבודה השונים בעיר יחד,
לנתח תדיר את ההתרחשויות ,ההזדמנויות ,החסמים
והצרכים של התהליך ,לבחון הצלחות וקשיים ולדייק
את פעולתו שוב ושוב .משתוכננו הצעדים הבאים ,כל
אחד מהמנהלים יפעל בזירת האחריות שלו אל מול
האנשים והפורומים הרלוונטיים.
למרות הפרדת האחריות הביצועית המובהקת שיש
לקיים לטובת תהליכי הביצוע ,חשוב לזכור שיש
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
?טוונמ ימ ?ליבומ ימ :םידיקפת תקולח
מנהלי מחלקות עירוניות המשתלבות בתהליך
הכולל ,פורום העוסקים בחינוך בלתי-פורמלי,
פורומים חינוכיים משולבים.
ממשקים ביצועיים רבים בין שני תחומי ניהול אלו.
כמו כן ,מאחר שבאנשים ויחסים אנו עוסקים –
לעיתים החיבור האנושי וההתאמה הבינאישית יכריעו
מי משני המנהלים יפעל באיזו זירה (למשל ,מנהל
אסטרטגי שיעבוד מול הפיקוח של משרד החינוך,
מנהל פדגוגי שילווה את מנהלת תחום בתי הספר,
אסטרטג שיעבוד עם המחלקה הבלתי-פורמלית
וכיו”ב).
✿ ✿ליווי בממשק עם ניהול אסטרטגי :ליווי מנהל אגף
החינוך ,פורום חשיבה של ראש העיר ,צוות עיר
(פורום חינוך משותף – עיר ,משרד החינוך ,גוף
מתערב) ,קרנות פילנתרופיות (אם יש) ,מנהיגות
הורים עירונית.
מנקודה זו נגזרת הבנה נוספת לגבי תכונות צוות
הניהול .אף שציינתי כי כל אחד מהם הוא בעל חוזקה
מובהקת שונה ,עדיין פרופיל מנהל/ת בתוכנית יהיה
כזה המחזיק יכולות והבנה גם בתחום האחר – פדגוג
בעל אוריינטציה אסטרטגית או אסטרטג בעל
אוריינטציה פדגוגית.
מנהל/ת אסטרטגי/ת
✿ ✿ליווי אישי :ליווי ראש העיר ,מנהל אגף החינוך,
מנכ”ל העירייה ,מנהל קרן שותפה (אם יש) ,מנהלי
אגפים נוספים המשתלבים בתהליך הכולל.
✿ ✿ליווי קבוצתי :ליווי פורום מנהלי אגפים ,פורום
חשיבה של ראש העיר ,פורום גופים מתערבים
עירוני ,צוות עיר ,פורום מנהיגות הורים עירוני,
פורום עמותות התנדבותיות הפועלות בעיר.
חלוקת תחומי האחריות בין שני המנהלים יכולה
להיראות ,למשל ,כך:
מנהל/ת פדגוגי/ת
✿ ✿ליווי אישי :ליווי דרג ניהול ביניים באגף החינוך
העירוני – מנהל/ת תחום בתי הספר העל-יסודיים,
מנהל/ת תחום בתי הספר היסודיים ,מנהל/ת
תחום הגיל הרך ,מנהל/ת תחום הבלתי פורמלי,
פיקוח משרד החינוך.
✿ ✿ליווי בממשק עם ליווי פדגוגי :ליווי פורום מנהלי
בתי ספר ,פורום מנהלי מחלקות עירוניות ,פורומים
חינוכיים משולבים.
אפלטון (מימין) ואריסטו ,אסכולת אתונה ,פרט ,רפאלו1509-1511 ,
✿ ✿ליווי קבוצתי :ליווי פורום מנהלי בתי הספר ,פורום
מנהיגות פדגוגית עירונית ,פרום ייעוץ עירוני,
1 0
C 2 C i t y
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
?טוונמ ימ ?ליבומ ימ :םידיקפת תקולח
מפתח להצלחה – מינוי
נכון של צוות הליווי
חלק אינטגרלי מכל תהליך למידה שהוא.
לכן נדרש המלווה הבית-ספרי להכיר ולהבין את
המערכת הבית-ספרית ואת דרכי העבודה שלה ,בכמה
היבטים:
ליווי תהליך השינוי מחייב בחירה של אנשי צוות בעלי
הבנה ויכולת רב-גונית ביותר .לעיתים נדמה כי הצורך,
היכולות והתכונות הנדרשות אינן יכולות להתקיים
באדם אחד .עם זאת ,יש היבטים בסיסיים ורמת ידע
בסיסית המחייבת כל אדם הבוחר בתפקיד זה.
✿ ✿מיפוי תפקידים -לדעת למפות את התפקידים
הפדגוגיים בתוך בית הספר (רכזת מקצוע ,רכזת
שכבה ,רכזת חברתית ,יועצת ,)...להבין את יחסי
הגומלין ביניהם ואת מידת ההשפעה האפשרית
שלהם על תהליכי השינוי.
מלווה בית ספרי
הפרופסיה המרכזית של מלווה השינוי הבית-ספרי
נוגעת ליכולתו להוביל אנשים ,קבוצות מקצועיות
וארגון שלם בתהליך שינוי עמוק ,תוך יכולת
התמודדות עם הדינמיקה הבינאישית המורכבת
שתהליך זה מייצר .לכן גם כאן ,כמו בבחירת צוות
הניהול ,המפתח להצלחת המלווה בעבודתו איננה
מומחיות בתוכן ספציפי אלא מיומנות בכלי הדיאלוג -
היכולת לקיים מערכות יחסים בינאישיות ברמה גבוהה
ועמוקה ,וליצור אמון ומרחב בטוח לכלל השותפים.
כפועל יוצא מהיכולת הדיאלוגית חייב המלווה הבית-
ספרי להיות בעל ידע ומיומנות בהנחיית קבוצות ,אימון
אישי ,הכלה והקשבה ואומץ אישי לשיקוף והדהוד גם
במקומות בהם יכול להיווצר עימות.
כמוביל תהליך שינוי יזדקק המלווה הבית-ספרי
להבנה אסטרטגית בתהליכים ארגוניים ,כלים
אבחוניים וכלים ארגוניים ליצירת השינוי המבוקש,
1 1
C 2 C i t y
ויכולת לזהות נרטיבים מצמיחים או חוסמים .לשם
הדגמה – מנהל בית ספר האוחז בנרטיב מצמיח הוא
זה המספר כי מכיוון שבית ספר תמיד הוביל חדשנות
חינוכית ,הרי שגם עכשיו יוכל להשתלב בתהליך
שינוי שמתמקד בחדשנות חינוכית .נרטיב חוסם של
מנהל בית ספר יהיה הטענה שמורי בית הספר הם
שמרנים ,ולכן שום שינוי עומק לא יצלח איתם.
השדה המרכזי בו מתרחשת הפעולה של מלווה השינוי
הבית-ספרי היא מערכת החינוך על מוסדותיה ,כאשר
שינוי עומק יהיה כזה שיגע בליבה הפדגוגית של
המוסד החינוכי (בית הספר או גן הילדים) .כלומר
– השינוי מתרחש הן בתוך תוכנית הלימודים הבית-
ספרית ובאופי הלמידה בכיתות ,והן במרחב החברתי-
רגשי (כל ההיבטים של אקלים בית-ספר) המהווה
תלמי ,אסכולת
אתונה ,פרט ,רפאלו,
1509-1511
✿ ✿מיפוי משאבים -להכיר את מסגרות-העל שמתוות
את משאבי בית הספר – חלוקת תקני שעות לפי
מקצועות הוראה ,תוכניות הרפורמה הפדגוגית
(אופק חדש ועוז לתמורה) ,שעות תוספתיות
שונות והיכולת להשתמש בהן באופן גמיש
ויצירתי .ידע זה נחוץ כדי לסייע למנהל ליצור
סדירויות במערכת השעות הבית-ספרית שיתמכו
בתהליכי שינוי ברי-קיימא.
✿ ✿חדשנות חינוכית -היכרות עם דרכי הוראה,
למידה והערכה חדשניות הרלוונטיות לתפיסת
תהליך השינוי של העיר – למשל ,למידה מבוססת
פרויקטים ( ,)PBLלמידה בית-מדרשית ,קהילות
חשיבה ,למידה במרחב הקהילתי ,למידה בניהול
עצמי ( )SMLועוד.
זמן העבודה בבית הספר של המלווה הבית-ספרי
יתחלק בין ליווי אישי של דמויות מפתח בתוך תהליך
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
?טוונמ ימ ?ליבומ ימ :םידיקפת תקולח
מלווה קהילתי/ת
השינוי הבית-ספרי ,לבין ליווי פורומי חשיבה ולמידה
קבוצתיים בבית הספר ,בהתאם לתהליך השינוי
הבית-ספרי המוצע .למשל:
תחום הקהילה הוא תחום מרכזי בהובלת תהליך
שינוי עירוני .המושג ‘קהילה’ מכיל בתוכו מגוון תחומי
עשייה שאינם חלק ממערכת החינוך הפורמלית ,והם
מהווים את כר הפעולה המלא המאפשר יישום תפיסת
עיר חינוך .המרחב הקהילתי מתייחס לתחומי הנוער
קבוצות פעילות שונות ותנועות נוער ,וכן קבוצותהורים ,קבוצות ספורט ,קבוצות עניין ,בעלי עסקים,
אמנים ,סביבה ועוד.
✿ ✿ליווי אישי – ליווי מנהל/ת בית הספר ,יועץ/ת בית
הספר ,רכז/ת חברתית ,רכזי מקצוע ,רכזי שכבה,
מורים/ת בבית הספר ,בעלי/ות תפקידים נוספים
– ספרן/נית ,פסיכולוג/ית ,סגן מנהל/ת בית הספר,
יו”ר ועד הורים.
✿ ✿ליווי קבוצתי – ליווי צוות הנהלה בית-ספרי ,צוותי
מורים ייעודיים ,מליאת מורי בית הספר.
תהליכי העבודה של המלווה הבית-ספרי הם
תהליכים שיש בהם סיפוק אישי רב – הם מאפשרים
למלווה לקחת חלק ביצירה משותפת מלאת גילוי
וחדשנות עם דמויות בתוך בתי הספר .לצד זה יש
בתהליך גם רגעים לא מעטים של משבר ,תסכול,
התנגדות והיתקלות בחסמים שונים .מנעד חוויות זה
מצריך ליווי חיצוני למלווה עצמו (על כך בהמשך),
ותמיכה ורוח גבית בעלת נראות מגורמי העיר וממנהלי
צוות ההתערבות .לשם כך על מלווה השינוי הבית-
ספרי להיות בעל אחריות מקצועית ומודעות מספקת
לצורך שלו במבט חיצוני על עבודתו ,וליזום פגישות
היוועצות עם אנשים נוספים מהגוף המתערב .בשל
העובדה שלעיתים נוצרות נקודות עיוורון מערכתיות
גם אצל מלווה השינוי ,כדאי לשקול קביעת פגישות
מעין אלו מראש – כחלק מהסדרת תהליך השינוי
במבנים קבועים בזמן.
1 2
C 2 C i t y
מלווה תהליך השינוי
הקהילתי נמצא בצומת
עשייה המשפיעה על
אופיו של התהליך
העירוני – האם יהיה
זה תהליך המסתגר
בגבולות מערכת החינוך
ופועל בתוכה בלבד ,או
תהליך המתכתב עם
תחומים אחרים ויוצר
פריצה משמעותית אל
מרחבי העיר השונים.
ארכימדס ,אסכולת
אתונה ,פרט ,רפאלו,
1509-1511
תהליכי השינוי במרחב
הקהילתי מזמינים
את המרחב החינוכי
הפורמלי לאמץ שתי נקודות מבט משלימות:
✿ ✿מבט הוליסטי על הפרט -היותו של הפרט בעיר
(ילד או מבוגר) ישות אחת הנעה בין מרחבי העיר
השונים בשעות שונות ובמטרות עניין שונות,
אך נשארת אחת .תפיסה זו מחייבת הבנה בדבר
קיומו של קשר משמעותי בין כלל מרחבי העיר,
פורמליים ובלתי-פורמליים ,קהילתיים ופרטיים
החיוניים ליצירת סיפור אישי מלא ושלם עבור כל
פרט – ועבור הקהילה כולה.
✿ ✿מבט הוליסטי על המרחב העירוני -ראיית הקהילה
והמרחב העירוני השלם כחלק אינטגרלי ממרחב
החינוך הבלתי-פורמלי קהילתי ולחילופין –
ראיית המרחב הבית-ספרי כחלק אינטגרלי מתוך
הקהילה המשקף את סיפור הקהילה ואורחותיה.
תפקידו של מלווה הקהילה לייצר שינוי פרדיגמטי
משמעותי בתפיסת היחסים בין מרחבי החינוך
השונים בעיר .למעשה ,הצלחה בתפקיד תושלם
ביום בו העיר תאמר את המילה “חינוך” – והתוספות
“פורמלי” ו”בלתי-פורמלי” ייעלמו מהשפה המקומית.
חינוך ייתפס כשלם המתרחש לאורך כל שעות היום
במרחבים שונים בעיר ,שבית הספר הוא רק אחד מהם.
מלווה השינוי הקהילתי חייב ,אם כן ,להבין את
הסיפור העירוני השלם ,את ההזדמנויות הגלומות
בעיר ואת הסיפור הפרטני של כל חלק בעיר :סיפורה
של מערכת החינוך ומוסדות החינוך שבה ,סיפורם
של הארגונים השונים ,סיפורה של המנהיגות
האזרחית בעיר ושל המנהיגות הציבורית בעיר.
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
המלווה הקהילתי יפעל ליצור סיפור משותף ,חיבור
הזדמנויות ויצירת תנועה בין מערכות העיר השונות.
לכן היכולות שהוזכרו לעיל ונחוצות לליווי תהליכי
שינוי (= יכולת הנעת פרטים וקבוצות ,יכולת לאפשר
אוטונומיה ותהליכי עומק של שינוי וצמיחה ,יכולת
להוביל וללוות אנשים ביצירת נרטיב אישי/ארגוני
ופעולה בתוך תהליך שינוי בר קיימא) חיוניות
והכרחיות גם למי שמאייש/ת את תפקיד המלווה
הקהילתי/ת .בנוסף נדרשת מבעל תפקיד זה גם
יכולת והבנה בתהליכי בניית קהילה ,בניית שותפויות
ותהליכי השתתפות בבניית המרחב הציבורי (מעגלי
שיח קהילתיים ,מרחב פתוח לדיאלוג ,יצירת הבניות
וכלים עירוניים לתהליכי שותפות והשתתפות
ציבור) .היבט יצירת השותפויות קריטי ומחייב
עבודה הן במישור הרעיוני ,והן כחלק מהקניית כלים
ופרקטיקות עירוניות ליישום.
כמו המלווה הבית-ספרי ,גם זמן העבודה של המלווה
הקהילתי יתחלק בין ליווי אישי של דמויות מפתח
בתוך הקהילה ,לבין ליווי פורומי חשיבה ולמידה
קהילתיים רלוונטיים ,מתוך האפשרויות שלהלן:
ליווי אישי
ליווי מנהל/ת תחום החינוך הבלתי-פורמלי ברשות,
מנהל/ת תחום נוער ,מנהל/ת תחום תרבות וקהילה,
מנהל/ת תחום התנדבות.
1 3
C 2 C i t y
?טוונמ ימ ?ליבומ ימ :םידיקפת תקולח
ליווי אנשי מפתח אלו יהווה תשתית לעבודה פרטנית
שלהם עם הצוותים שלהם על פי המודל אותו חוו.
זהו תהליך מניפה שבו הצוות המלווה עובד עם מנהלי
התחומים ,ואלה בתורם עובדים באותו האופן עם
הצוותים שלהם -וכדרכו של תהליך מניפה ,הוא דורש
זמן העברה והפנמה ארוך יותר .לעיתים יתקיים תהליך
בו-זמני בו המלווה הקהילתי ילווה הן את המנהלים
והן את הצוותים ,וייצר התחלה של שינוי רעיוני
ותרבותי בכל שדרות הארגון.
ליווי קבוצתי
ליווי צוות היגוי בלתי-פורמלי ,צוות היגוי קהילתי,
הנחיית שולחנות שיח ייעודיים משותפים של ארגונים
בעיר (למשל -צוות העוסק בתחום הנוער ומורכב
מאנשי מערכת החינוך ,מנהלי מתנ”סים ,רכזי תנועות
הנוער ונציג מנהיגות הורים בעיר) ,הנחיית קבוצת
מנהיגות הורים עירונית ,ליווי ,הקמה ובנייה של מרכזי
חדשנות עירוניים השתתפותיים.
יצירת השותפויות בין כלל התחומים בעיר ויצירת
מערך חינוכי המחבר בין המרחבים הקהילתיים,
תרבותיים ,עסקיים ,חברתיים לבין מרחב החינוכי
המסורתי הוא האתגר המרכזי העומד לפתחו של
המלווה הקהילתי .מתוך כך עליו לייצר ממשקי
עבודה קבועים עם מלווי התהליכים הבית-ספריים
לשם יצירת שיח משותף ושפה תואמת בין התהליכים
השונים.
מפתח להצלחה – הערכה
כחלק מתהליך השינוי
תהליך ההערכה בעיר הנמצאת בתהליך שינוי מהווה
מרכיב חיוני בתהליך כולו ,וחשוב לאופן התפיסה
וההנכחה של תהליך השינוי בעיר .לתהליך ההערכה
יש מקום חשוב בהצלחת מהלך השינוי כולו.
תהליך ההערכה העירוני הוא תהליך מעצב ההולם
את הערכים המרכזיים הנמצאים בלב הרעיון של עיר
חינוך.
ניתן לראות את תהליך ההערכה המעצבת בשלש
רמות עומק:
1 .1ברמה הראשונה -הערכה המודדת תהליכים
ומשקפת את מידת הצלחתם/אי הצלחתם ,עמדות
וכד’.
2 .2ברמה השנייה -הערכה מעצבת המאפשרת
התבוננות על תהליכים ויצירת תיקון ושינוי
בעקבות ממצאי ההערכה ,בניית תהליך המשכי
הנגזר ממצאי ההערכה.
3 .3ברמה שלישית -הערכה הומניסטית המעצבת
מעצם אופייה .תהליך ההערכה בונה שפה ותרבות
עירונית של למידה מתוך עשייה המאפשרת
גם לטעות ,מעוררת חשיבה ודיון מתוך ממצאי
ההערכה ורואה בהערכה הזדמנות ללמידה
וצמיחה ולא חיפוש אשמים .הרמה השלישית היא
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
זו המאפשרת לראות בהערכה מרכיב אינטגרלי
מתהליך המעבר והשינוי לעבר עיר חינוך.
תהליך ההערכה בעיר נבנה בשותפות מלאה עם
צוות ההתערבות העירוני כולו ,על חלקיו הפדגוגיים
והאסטרטגיים ,הן בניסיון לסמן כיוונים רלוונטיים
לבחינה ולהתבוננות ,הן במיצוב אנשי העיר
הרלוונטיים כשותפים לבניית התהליך והן בתיווך
השטח -בתי ספר ,מנהלים ,מורים ,מרחב קהילתי
ועוד – למעריכי התהליך.
היותו של תחום ההערכה חלק מהגוף המתערב עשויה
להיתפש כפגיעה בנייטרליות של תהליך ההערכה,
או במהימנות שלו .חשוב לעצור בנקודה זו ולהדגיש
כי בשל הבחירה בתהליך הערכה מעצב ,המוערכים
שותפים לבניית הפרמטרים למדידה ,מקבלים לידיהם
את תוצאות ההערכה ולאורך התהליך כולו נשמרת
זכותם לבחור מי רואה את תוצאות מחקר ההערכה.
אנשי ההערכה מחזיקים בשפה מקצועית ההולמת את
שפת תהליך השינוי ועיר החינוך ,ולדבר יש משמעות
גדולה ליצירת שינוי תרבותי המתרחש בכל תחומי
העשייה העירוניים ( באופן זה לדוגמא ,תהליך הערכה
שאינו מכבד ,דיאלוגי ומוגן יימצא בסתירה לערכי עיר
חינוך המצויים בלב התהליך).
בחירת אופי תהליך ההערכה בעיר הוא סוגיה בפני עצמה,
שיכולה להעיד על השלב בו נמצאת העיר – הן על מידת
האמון של העיר בגוף המתערב ,והן על מידת ההטמעה
של השפה השיתופית לרבדים מעמיקים בתוך העיר.
1 4
C 2 C i t y
?טוונמ ימ ?ליבומ ימ :םידיקפת תקולח
בחירת דרכי העבודה עם המוערכים נתונה בידיהם
של המעריכים ,והיא משמעותית ביותר להצלחת
תהליך ההערכה ולאפקטיביות שלו להמשך המהלך
כולו .תהליך הערכה ראוי מחייב בניית רשת של
אמון ובטחון עבור המוערכים ,יצירת תחושה של
למידה וצמיחה בזכות תהליך ההערכה ,הבהרת כיווני
התהליך ,מטרותיו ,הכלים והמיומנויות שנדרשות
עבורו – כל זאת באמצעות הגדרת תחומי ההערכה
בשיתוף עם המוערכים.
היבט ייחודי בתהליך ההערכה מיטבי מתייחס לחיבור
המתקיים בין המעריכים לבין צוות ההתערבות
העירוני .זהו ממשק שאינו מחויב בתהליך ההערכה
אך הוא מאפשר זוויות הסתכלות נוספות על אלו
הפורמליות .ממשק זה מתבטא לדוגמא בהשתתפותם
של המעריכים ,מעת לעת ,כמאזינים בישיבות הצוות
המלווה .זוהי זווית המאפשרת נקודת מבט ייחודית
על התהליכים המתרחשים בשטח ,דרך האזנה,
למשל ,לצוות הבוחן יחד תיאורי מקרה מעבודתו
בעיר .כמו כן ,שיחות עומק של המעריכים עם
צוות הניהול על מהויות של התהליך ודרכים שונות
להתבונן בו יוצרות המשגה משותפת של התהליכים
ומביאות להאחדה של השפה החינוכית בעיר.
דרך נוספת להפריה הדדית בין המעריכים והמלווים
היא כתיבת משובי “אמצע הדרך” -משובים הנכתבים
על ידי המנחים ומאפשרים התבוננות משותפת שלהם
ושל המעריכים על שלבים בתהליך הליווי.
פיתגורס ,אסכולת
אתונה ,פרט ,רפאלו,
1509-1511
לאן מגיעים הממצאים?
ממצאי ההערכה עוברים התבוננות והתייחסות הן
על ידי מנהלי הרשות – ראש העיר ,מנהל אגף ,מנהלי
תחומים כקבוצה עירונית ופיקוח משרד החינוך ,הן
ברמת צוותי עבודה – בבית הספר או בקהילה ,והן
ברמת הפרט – מנהל /איש צוות.
התייחסות ולמידה זו נעשית הן על ידי מלווי השינוי
השונים ,והן על ידי המעריכים – ביחד ולחוד .מבנה
למידה משותף זה מתוך ממצאי תהליך ההערכה
הופך את תהליך ההערכה לכלי משמעותי ,איכותי,
רלוונטי ומעצב .בתהליך הפדגוגי העירוני שנוצר
בעיר בתהליך שינוי מעין זה נוצרת משמעות עמוקה
לתהליכי הלמידה והעיבוד המשותפים של הממצאים
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
?טוונמ ימ ?ליבומ ימ :םידיקפת תקולח
– ממצאי תהליכי ההערכה שנערכים במהלך השנה
מקבלים מקום מרכזי בתהליכי סיכום השנה של צוות
ההתערבות העירוני ,ומתוכם נגזרות מטרות ופעולות
לשנה הבאה.
זוהי שבירת התפיסה הרואה בהערכה מבחן מסכם,
המסמן הצלחה או כישלון ותו לא – המוחלפת בתפיסה
של הערכה המאפשרת למידה ,ונותנת מקום של כבוד
לטעויות כמאפשרות צמיחה אמיתית.
השפעה משמעותית של תהליך ההערכה כולו על
דרכי העבודה העירוניות תבוא לידי ביטוי ביצירת
תוכניות עבודה ומטרות הנגזרות מתוצאות תהליך
ההערכה בכל רבדי העשייה בעיר ,למשל:
✿ ✿מסמך מטרות עירוני הנכתב על ידי צוות מנהלי
צוות ההתערבות.
✿ ✿מסמך מטרות אישי/מקצועי/בית ספרי/
קהילתי של כל חבר בצוות ההתערבות ,שנכתב
בהתייחסות למסמך המטרות העירוני.
✿ ✿מסמך מטרות בית-ספרי/קהילתי ,שנערך עם
צוותי בתי-הספר תוך מודעות לתוצאות תהליך
ההערכה האישי והבית-ספרי.
✿ ✿מסמך מטרות אישי של מורים/מובילי תחום
בעיר ,שנערך מתוך התייחסות לממצאים
האישיים של כל אדם.
1 5
C 2 C i t y
אבירי השולחן
העגול של המלך
ארתור
הערכת תהליך שינוי עירוני היא תפקיד הכרחי
בעבודה העירונית ומהווה צומת מידע משמעותית
מאוד בתהליך – כלי ממשיג ,מברר ומבהיר ,המאפשר
למידה ,צמיחה והתבוננות עניינית ומאפשרת על
העשייה כולה .לשם כך על המעריכים להכיר את שפת
התהליך ,את הערכים המובילים אותו ולקיים תהליך
ההערכה בהלימה .דווקא בשל הרגישות הקיימת בכל
מקום אל מול תהליכי הערכה ,הנושאים הקשרים
שליליים ונתפסים כבקרה ופיקוח ,חשובה יצירת
תהליך הערכה דיאלוגי ומכבד ,המאפשר למוערכים
בעלות על הממצאים ,ונמנע מיצירת פערים ופגיעה
באמון.
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
צוות לעניין
א
ז איך בונים את צוות ההתערבות? איך בוחרים
אותו? איך יודעים מי מתאים? מה הערכים
המנחים אותו ומה הן תפיסות העבודה המכוננות צוות
התערבות ראוי?
שאלות אלו יעסיקו את הגוף המתערב בבואו להקים
צוות התערבות חדש בעיר חדשה עמה מתחילים
להניע תהליך שינוי.
נחזור לראשית התהליך ,שבו ,לאחר שלב ההתנעה
הראשוני שייעשה מול ראש העיר ומקבלי ההחלטות
בעיר ויסמן את עצם קיומו של תהליך השינוי ואת
הכיוון הכללי שאליו הוא מתקדם ,ייבחרו מובילי
התהליך – מנהל פדגוגי ומנהל אסטרטגי .מאחר
שהגורם האישי-אנושי הוא קריטי בתהליך כזה ,הרי
שמציאת האנשים המובילים המתאימים לאופייה
של העיר ולבעלי התפקידים עמם יצטרכו לעבוד
באופן הדוק מהווה כבר חלק מיצירת תנאי ההצלחה
לתהליך .לכן לאחר שלב ההיכרות הראשוני עם
המנהיגות העירונית – ראש העיר ומנהלי האגפים
המרכזיים -יבחר הגוף המתערב את האנשים
המתאימים לניהול הפדגוגי והאסטרטגי של התוכנית.
מעבר ליכולות הסף שלהם אותן תיארנו לעיל ,תיבחן
כאן גם מידת ההתאמה הפרסונאלית לנתוני העיר.
מערכת השיקולים שתנחה את הגוף המתערב בשאלת
1 6
C 2 C i t y
ןיינעל תווצ
ההתאמה תשתנה בהתאם למצבים שונים :עיר
במשבר תזדקק ,למשל ,למוביל הפורח במצבים מעין
אלו; ראש עיר המגיע מרקע סוציו-אקונומי מסוים
יחפש מוביל אסטרטגי בעל רקע דומה ,או אולי דווקא
בעל רקע שונה ממנו; מפקחת משרד החינוך תסכים
לעבוד רק עם מוביל פדגוגי בעל רקע מובהק במערכת
החינוך הפורמלית; ראש עיר המגיע מרקע צבאי
לתפקידו יכול להזדקק לאנשים שיודעים לדבר עמו
בז’רגון זה.
התאמה בינאישית נוספת צריכה להתקיים בין שני
המובילים המרכזיים – הפדגוגי והאסטרטגי ,והבחירה
בהם תיעשה גם מתוך שיקול זה .שיתוף הפעולה
ביניהם ,היכולת שלהם להשלים זה את זה מבחינת
הכישורים המקצועיים והבינאישיים ,הדיאלוג פתוח
והכן שיקיימו ביניהם ויכולתם ליצור תהליך למידה
משותף ומשתף -חיוניים להצלחת המהלך.
משנבחרו מובילי התהליך מגיע תורם של אנשי הצוות
– מלווי תהליך השינוי בזירות השונות בעיר .גם כאן,
למימד ההתאמה הפרסונאלי יש משקל משמעותי,
כמובן לאחר היבט היכולות המקצועיות .חשוב לשים
לב הן להתאמות בין כל מלווה לגוף ולמנהיגות עמה
יעבוד ,והן להתאמות בין המלווים לבין עצמם .היבט
היחסים בתוך הצוות עצמו ,כפי שכבר הודגש בבחירת
המנהלים ,הוא מהותי ,וחשוב להתעכב עליו.
צוות התערבות עירוני פועל בשדה המקצועי של
הובלת תהליך שינוי .תהליך שינוי ,כפי שכבר נכתב
כאן ,הוא לא תמיד חוויה פשוטה למושאי השינוי .הוא
עשוי לעורר ,בשלבים מסוימים שלו ,רגשות עזים,
התנגדויות ,תחושות של אי-וודאות ,חוסר בטחון
ואובדן דרך -זאת לצד פריצות דרך משמעותיות,
תובנות והארות ,סיפוק ותחושת מסוגלות גדולה
מאוד .מלווה השינוי מתפקד בתוך מצבים שונים
כמכיל ומשקף ,ולכן עשוי להפוך ל”שליח” ,למראה
החושפת את מה שלא רוצים לראות ,האובייקט
עליו משליכים את עוצמות החוויה ,לטוב ולרע.
תפקיד מלווה השינוי מחייב מקצועיות רבה בהבנת
הסיטואציה ,ניתוח מקורות התגובות ותיעולן לעשייה
משמעותית .חוויית המלווה עשויה ,אם כן ,להיות
רבת עוצמה ,ולטמון בחובה לא מעט בדידות -מעצם
היותם של חברי הצוות פועלים כל אחד בזירתו הוא.
כאן נכנס לתמונה מקומו של הצוות כקבוצת תמיכה,
למידה ,היוועצות ,הכלה ושותפות .כדי שהמלווה
הבודד יוכל להצליח במשימתו בשטח יש לשים
משקל רב על איכות מקומה של קבוצת העמיתים שלו
עבורו .כדי שכל ההיבטים האלו יוכלו אכן להתקיים,
חייבת להיווצר חוויה קבוצתית אינטימית ,בטוחה,
מוגנת ומגוננת .מתוך כל אלו ניתן להבין כי לבחירת
אנשי הצוות ,תוך שימת דגש בשיקולי הבחירה גם
על מידת ההתאמה ביניהם ,חשיבות רבה להצלחת כל
אחד מהם במשימתו ,ולהצלחת המשימה הכוללת.
צוות ההתערבות העירונית נכנס לתהליך העירוני
כשהוא מביא איתו מומחיות תוכן ותהליך כאחד ,כפי
שצוין כבר בראשית המאמר .אופן הפעולה של הצוות
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
מותאם לערכים אותם הוא מביא בתהליך בנייתה של
עיר החינוך.
דיאלוג
עקרון “התהליך המקביל” מהווה עיקרון עבודה אותו
מקיים הצוות המתערב בארגוני הפעולה השונים שלו
בעיר ,והן כלפי עצמו .עקרון זה מניח כי כל תנועה
של שינוי אותה נרצה לקיים בשטח חייבת לחול גם
בקרב המנהיגות הרלוונטית; כך ,למשל ,שינוי רצוי
במערכות היחסים בתוך מערכות החינוך בעיר יחייב
שינוי מקביל במערכות היחסים בין הרשות לבין
מערכות החינוך עצמן .יצירת עיר המקיימת שיח
קהילתי ושיתוף אזרחים בעשיית הרשות יחייב יצירת
שיח שיתופי בתוך משרדי הרשות עצמה ,ובין
ראש העיר לעובדי הרשות.
היבט זה חייב לחול גם על דרכי התנהלותו של
צוות ההתערבות .אם נמשיך עם הדוגמה של
שיתוף הציבור ,הרי שהצוות המוביל את צוות
ההתערבות אינו יכול להוביל בעיר תפיסת
ניהול זו מבלי לקיים אותה עם הצוות שלו.
כך ,למשל ,בניית תוכנית העבודה העירונית תתהווה
בשותפות עם הצוות ,והחלטות על מדיניות עשייה
שאמורה להיות מתורגמת בשטח יתקבלו בשיתוף
הצוות.
ןיינעל תווצ
מה הם ,אם כן ,אותם ערכים ועקרונות בסיסיים שיתקיימו בכל עיר חינוך ,או אליהם תשאף עיר החינוך ואותם
יש ליישם בהתנהלות הצוות עצמו ודרכי הובלתו?
דיאלוג
שותפות
שקיפות
1 7
תהליכים דיאלוגיים בין חברי הצוות לביו עצמם,
בין מנהלי הצוות ובין המנהלים לחברי הצוות .דיאלוג
מהותי יהיה כזה המאפשר שיח גלוי ,תומך ,מצמיח
ומפרה בין חברי הצוות ,מאפשר למידה ,בירור עמדות,
בירור רגשי וצמיחה אישית .דיאלוג זה יתרחש
בישיבות צוות קבועות ,בתהליך הסופרויז’ן ובתהליכי
למידת עמיתים בצוות.
שותפות
הצבע
הייחודי של
מלווי השינוי
אקטיביזם
בקהילה
C 2 C i t y
מפתח להצלחה –
ערכים דמוקרטיים בהתנהלות הצוות
יצירת תהליכי חשיבה ויצירה שיתופיים בהובלת
המהלך העירוני ובתהליכי העבודה השונים .באופן
זה צוות הניהול ייצור תהליכי עבודה וחשיבה
אשר הופכים את הצוות לשותף פעיל ומשמעותי
בקביעת תהליכי העבודה ויצירתם .את תהליכי
קבלת החלטות של צוות הניהול יקדימו תהליכי
חשיבה בצוות מלווי השינוי .שותפות זו הופכת
את תהליך הליווי הנקודתי של המנחים לרלוונטי
ומחובר לתהליכים רחבים יותר המתרחשים בעיר.
שותפות זו הינה מאפיין תרבותי בעיר חינוך ,המחבר
את תושבי העיר ואנשי הרשות לעומק החשיבה על
התהליכים המתרחשים בעירם ,הופך אותם לשותפים
בבעלות על התהליכים ועל התוצרים העירוניים .אנשי
צוות הפועלים בזירה המזמנת עבורם שותפות אמת
יחושו אחריות לפרויקט ויעשו כל שבידם להצלחתו.
ראיית התמונה השלמה תהיה שאיפה שלהם בתהליכי
העבודה ,והעברה מזירה לזירה תתבצע באופן טבעי
מעצם תחושת השותפות ,האחריות והבעלות.
שקיפות
עיר חינוך מייצרת שקיפות מירבית לגבי תהליכי
קבלת ההחלטות בעיר והשיקולים העומדים
בבסיסן .שקיפות זו המתקיימת בצוות ההתערבות
מאפשרת בניית יחסי אמון בין הצוות למנהליו ובין
חברי הצוות עצמם .שקיפות זו ויחסי האמון הנלווים
אליה מאפשרים בניית שותפויות מקצועיות ,שיתופי
פעולה ,העברת מידע ולמידה הדדית וביטוי ייחודיות
אישית תוך התפתחות מתוך אזורי חוזק וצמיחה
(ביטוי ייחודיות אישית של כל אדם בקהילה מהווה
אינדיקציה מרכזית להיותה של עיר “עיר חינוך”).
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
הצבע הייחודי של מלווי השינוי
צוות ההתערבות העירוני מורכב אל מול משימה
אותה שמו מנהיגי העיר למטרה .לכל אחד מחברי
הצוות תפקיד בתהליך בזירות שונות בעיר .אנשי
הצוות אוטונומיים להחליט על אופי יישום משימתם,
הדרכים להגיע אליה והצבע הייחודי שיינתן לתהליך
בהובלתם .ייחודיותו האישית של מלווה השינוי
העירוני תצבע את אופי עבודתו .באופן זה תהליך ליווי
בכל אחת מהזירות יקבל פנים שונות בהתאמה למלווה
הספציפי .לדוגמה ,מוביל תהליך שינוי המגיע מהשדה
הטיפולי יבחר בדרך הובלה המתמקדת בתהליכים
הדינמיים כנקודת מוצא לשינוי .מלווה אחר ,המגיע
מהשדה הפדגוגי ,יתמקד בתהליכים פדגוגיים כנקודת
מוצא לשינוי .אזורי החוזק של כל אחד מהמלווים
הם ערך מוסף למרחב הצוותי .צוות המאפשר צמיחה
בתוך אזורי החוזק יזהה את אזורי החוזק של כל אחד
מהחברים בו ,ויתן להם ביטוי ושימוש במשימות
השונות .כך ,בצוות הטרוגני יוכל כל אחד להיות
“מומחה אורח” במשימתם של חבריו לצוות .תהליכי
צמיחה יוגדרו הן באזורי החוזק של האדם והן באזורי
צמיחה .למידה זו תתרחש במרחב הצוותי (למידת
עמיתים) או במרחבים אחרים (למידה ארגונית ,קורסי
העשרה וכיו”ב).
מטבע הדברים ,ייחודיות הצוות תשפיע על אופי
יישום השינוי בכל מרחבי העיר .הערכה מתמדת של
התהליכים תבחן את התאמת הדרכים שנבחרו ויערך
1 8
C 2 C i t y
ןיינעל תווצ
שינוי בהתאם לצורך .לעיתים יש לשקול מהלך של
שינוי פרסונאלי בצוות בשל שינוי המשימה או אופי
השינוי המתאים לעיר .למשל ,צוות המתאפיין בדגש
על תהליכי הפנמה וביסוס בזמן שתהליך השינוי נמצא
בשלב המחייב חשיבה יזמית או להיפך -מחייבים
שינוי באיוש הצוות.
אקטיביזם בקהילה
הרי שאיכותו ועומקו של התהליך הפנים-צוותי,
והתפתחותו בתהליך מקביל לתהליך המתרחש בעיר
בכל המימדים ,קריטיים לאיכות ביצוע משימת
השינוי והיכולת לעמוד בה .צוות הנמצא בתהליך
ערכי ורגשי שאינו בהלימה לתהליך העירוני ימצא
עצמו מנותק מהתהליך ,ללא תחושת שייכות ואחריות
למשימה הכוללת ,ומתנהל באופן טכני ללא מעורבות
ערכית.
עיר חינוך מעודדת אקטיביזם אזרחי ,יזמות ופעולה
מתוך אזורי החוזק למען הקהילה ואיתה .קהילת
צוות ההתערבות העירוני ,בה חברים כל המלווים
השייכים לעיר ספציפית ,מזמנת לאיש הצוות מרחב
ליזמות אישית ,פיתוח פעולה אקטיבית להשפעה על
הפרויקט ועל התהליכים המתרחשים בצוות .המרחב
הקהילתי ,כלומר הצוות במקרה זה ,מהווה מרחב
קריטי להצלחת הפרויקט .אקטיביזם של חברי הצוות
אל מול התהליכים בעיר ,כמו גם אל מול תהליכי
למידה והתפתחות של הצוות ,מהווים כר הכרחי
לצמיחת התוכנית .צוות שיש בו יצירה ,יוזמה ושיתוף
קהילתי הוא צוות בעל חיוניות וחיות שישפיעו על
רוח הפרויקט.
אם כן ,יש קשר בין אופי צוות ההתערבות לאופי
ביצוע המשימה ,ובין אופי המשימה לזהות אנשי
הצוות ויכולותיהם הייחודיות.
חשוב לזכור כי יהיה ההרכב הצוותי אשר יהיה,
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
ןיינעל תווצ
מפתח להצלחה – תהליכי
למידה וליווי למלווים
כפי שתיארנו קודם ,צוות ההתערבות העירוני פועל
בתהליך מקביל לתהליכים העירוניים .מימד הלמידה
בעיר חינוך הינו מרכיב מרכזי בהתפתחות הפרט
בקהילה ובהתפתחות הקהילה כולה .תפיסת הלמידה
גורסת כי הלמידה מתרחשת בכל מרחב בעיר ,בכל
זמן ובכל מקום ,כולם לומדים ומלמדים ,למבוגר
המשמעותי מקום מרכזי בתהליך הלמידה וכך גם
ללומד עצמו.
תפיסת למידה זו ,הרואה בלמידה חלק אינטגרלי
והכרחי להתפתחותו של אדם ,חייבת להתקיים גם
עבור הצוותים ,תוך השקעת משאבי הזמן הנדרשים
לכך על ידי הארגון אליו שייך צוות ההתערבות
העירוני .תהליך למידה זה מתרחש בסדירויות קבועות
המזמנות זאת .תהליך הלמידה מאפשר התפתחות
מקצועית ,התמקצעות הן במימד התוכן והן במימד
התהליך ,העמקת ידע קיים ,המשגת ידע חדש ,יצירת
ידע חדש אישי ומשותף ,למידה ותמיכה רגשית.
הנה תיאור של כמה מבנים התומכים בתהליך הלמידה
והצמיחה של אנשי הצוות המתערב:
סוקרטס ותלמידיו,
אסכולת אתונה,
פרט ,רפאלו1509- ,
1511
1 9
C 2 C i t y
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
ןיינעל תווצ
ליווי אישי
ליווי קבוצתי
ליווי אישי
ימי סמינר
צוותיים
ארוכים
ליווי על ידי
“צוות עיר”
ארגוני
ימי למידה
ארגוניים
זיכרון ארגוני
ליווי מנהלים
ארגוני
2 0
C 2 C i t y
עבודתו של איש הצוות הינה עבודה עצמאית,
אוטונומית ,אישית מול אחת ממסגרות החינוך
או הפורומים בעיר .פורמט העבודה כולל עבודה
בינאישית רבה ,התמודדות עם התנגדויות והכלה
כלפי השטח על תסכוליו וקשייו .מצב זה מחייב
תמיכה מתמשכת של הארגון אליו שייך הצוות
העירוני והיא נעשית באמצעות ליווי אישי מתמשך,
המתקיים פעמיים בחודש על ידי אחד ממנהלי הצוות
– האסטרטג או הפדגוג (לרוב הפדגוג) .תהליך ליווי
זה מהווה ליווי של התפתחות האדם תוך התייחסות
לאזורי החוזק והצמיחה שלו ,להכרעות בתהליכי
העבודה ,היבטים מקצועיים רגשיים ובחינת המניעים
המובילים להכרעות ,דפוסים של הכרעות ,דפוסים
רגשיים ואישיותיים שמשפיעים על העבודה וכיווני
התפתחות אישיים ,וכל אלו בתוך קונטקסט המשימה
והעשייה המקצועית של האדם .מנהלי הצוות מלווים
אף הם על ידי אחד ממנהלי הגוף המתערב.
ליווי קבוצתי
למידת
עמיתים
כאמור ,מקומו של הצוות בהצלחת המשימה העירונית
משמעותי ביותר .צוות זה נפגש פעמיים בחודש ומקיים
תהליכי למידה קבוצתיים .מפגש הצוות מאפשר לצוות
מרחב תמיכה רגשי ומקצועי .במרחב זה מתקיימים
תהליכי למידה הנוגעים הן לתכני השינוי אותם מפתח
הצוות ,והן לתהליך עצמו ולהיבטים מקצועיים
בהובלת תהליך שנוי .המנהל הפדגוגי הוא האמון
על פגישות הצוות ,בחירת תוכנן והנרטיב המתמשך
שלהן לאורך שנת עבודה .פגישות הצוות אמורות
להיות כר למידה רלוונטי עבור אנשי הצוות וביטוי
לתהליך המקביל המתרחש בצוות אל מול תהליך
הליווי העירוני .פגישות צוות איכותיות מייצרות
שילוב בין הצורך בהכלה רגשית ,תמיכה ותחושת
שייכות וחברות אישית ומקצועית לצד הצורך בפיתוח
ויצירה מקצועית משותפת ,העמקה והבנה בתהליכים
המתרחשים בשטח ,בירור והמשגה של מהלכים
מקצועיים שונים המתרחשים ומתן פתרונות למצבי
דילמה בהם נפגש הצוות בשדה עבודתו.
ימי סמינר צוותיים ארוכים
בעוד ישיבות הצוות השוטפות יעסקו בכאן ובעכשיו,
בנחוץ ובמיידי ,הרי שימי סמינר צוותיים המתרחשים
כשלש פעמים בשנה מהווים ימי העשרה ופיתוח צוות
ההולמים את השלב בשינוי שבו נמצא תהליך השינוי
העירוני .ימי סמינר יכולים לאפשר העמקה ממוקדת
בתחום תוכן ,מפגש עם פרויקטים דומים אחרים
ולמידה מהם ,פיתוח משותף של מימד עשייה מסויים
בעיר ,פיתוח תמונת העתיד של הפרוייקט ומתוכה
פיתוח תוכניות עבודה המשכיות .לימי העשרה אלו
ערך מוסף חשוב ביצירת השייכות לצוות ,הכרות
עומק בין חבריו ויצירת תחושת שותפות והשתתפות
בעומק התהליך העירוני.
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
ןיינעל תווצ
למידת עמיתים
ימי למידה ארגוניים
מרכיב חשוב בעובדת היותו של התהליך מלווה על
ידי צוות ולא על ידי אנשים בודדים הוא היכולת
לקיים תהליכי למידה הדדיים ,למידת עמיתים
במישורים שונים .למידת העמיתים מתרחשת הן
בישיבות הצוות ,תוך שימש בחקרי מקרה כבסיס
ללמידה והיוועצות ,הן בלמידה זוגית הדדית (critical
- friendsזוגות מלווי שינוי המקיימים תהליכי
היוועצות הדדיים) ,והן במפגשים עם צוותים אחרים
סביב תימות ודילמות משותפות .למידת עמיתים
היא כלי למידה רב-עוצמה ומעצים ,המאפשר לעמית
הלמידה ללמוד וללמד בו זמנית.
בחלק הקודם תוארה בדידותו של המלווה בשטח.
באופן מקביל גם הצוות עשוי להרגיש בדידות ואי
שייכות ארגונית בהיותו מחוץ למרחב הארגון השולח.
ימי למידה ארגוניים המתקיימים אחת לחודש ,ובהם
נוטל חלק כלל הארגון ,מהווים הזדמנות לתהליך
הכרות בין חלקי הארגון השונים ,העמקה בתכנים
משותפים ויצירת שותפות ושייכות לתהליך רחב
יותר ,המתרחש בו-זמנית במרחבים עירוניים שונים.
ליווי על ידי “צוות עיר” ארגוני
צוות עיר ארגוני מורכב ממנהלי התחום בארגון
המתערב ומהווה מרכז תמיכה עבור הצוות ומנהליו.
הצוות משמש גוף מייעץ ,מתבונן ,מתערב – על פי
צרכי הצוות המקומי .יתרונו של גוף זה הינו בהיותו
חיצוני לתהליך העירוני ,בעל פרספקטיבה ומחזיק
ידע רחב המתכלל את נסיונם של הצוותים לאורך
השנים ובמקומות השונים .במובן מסוים הצוות
הארגוני משמש עבור הצוותים המקומיים את אשר
הם משמשים עבור מרחבי העיר – גוף בעל יכולת
התבוננות חיצונית-לוויינית ,המייעץ ומלווה ומתערב
על פי צרכי מושא הייעוץ.
2 1
C 2 C i t y
דרך טובה לקיום ימים אלו וליצירת חשיפה ארגונית
היא ביצירת ביקורים פיזיים בערים השונות על ידי
כלל הארגון ,ולמידת היבטים ודילמות אותן מעוניין
הצוות המארח ללבן ולהעמיק עם כלל הארגון.
מעבר ללמידת העמיתים המתרחשת במרחב כזה,
ולתחושות המתלוות לצורת למידה זו ,קיים ערך
מוסף אחר לביקורים מעין אלו – חוויית העיר המארחת
עשויה לשמש מנוף לתהליכי המשך של הצוות בעיר,
היא ממצבת את צוות ההתערבות העירוני בעוד מימד
משמעותי בהיותו שייך לארגון רחב ומקצועי ,והיא
מאפשרת לעיר לדייק את עצמה באמצעות ביקור כזה,
ולקבל הוקרה מצוות מקצועי רחב.
ליווי מנהלים ארגוני
והפדגוגיים .זוהי קבוצת שווים המתמודדת עם
דילמות וסוגיות דומות .מפגש קבוע של קבוצה זו
מאפשר לחבריה התמקצעות ,יצירת קבוצת שווים
תומכת ,יצירת מרחב היוועצות ולמידה הדדי,
הרחבת כיווני עשייה מתוך למידת הפרטיקות
הנבחרות ומבנה התהליך בכל עיר.
זיכרון ארגוני
כפי שצוין קודם ,תהליכי העבודה בעיר מהווים
במה ליצירה ופיתוח ידע ,וכלים מקצועיים בלתי
פוסקים .שימור הידע שנצבר באופן מסודר ונגיש
לכלל אנשי הצוותים חשוב ככלי נוסף בהתפתחותם
המקצועית .לשם כך קיימים מנגנוני שונים של
שימור ופיתוח ידע כגון מרכז ידע ארגוני – מרכז
האוסף את התורה המסתובבת בצוותים השונים
ומארגן אותה תחת תימות ונושאים שונים באופן
נהיר המאפשר למידה עצמית .מרכז פיתוח ארגוני –
מרכז המתעד תהליכים שונים המתרחשים בשטח
והופך אותם למודלים ברי יישום במקומות נוספים,
פורטל ארגוני – מרחב טכנולוגי לאיסוף והנגשת
חומרי התיעוד והפיתוח השונים .במרחב זה יש
מקום לפיתוח פלטפורמות שיח ודיון שונות -
פורומים פתוחים וסגורים לליבון ודיון בסוגיות
מקצועיות רחבות.
ארגון מתערב המלווה מספר ערים בו-זמנית יכול
לקיים מפגש עמיתים לקבוצת המנהלים האסטרטגיים
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
?רהזיהל הממ :תורומהמו םינוטרש
שרטונים
ומהמורות:
ממה להיזהר?
נקודות עיוורון
הצוות מנתח את המבנים העירוניים ודפוסי העיר
ובונה אסטרטגיית עבודה בהתאמה .התהליך חורק אך
הצוות נאחז בנרטיב שבנה ,תוך התעלמות ממרכיבים
נוספים המחבלים בתהליך ונעוצים בבעלי תפקידים
בעיר .נקודות עיוורון אלו נוצרות לעיתים מתוך יחסים
שמתפתחים עם העיר ואנשיה ,ואינם מאפשרים עוד
לראותם במבט מנותק רגשית .היוועצות עם צוות עיר
ארגוני בעל נקודת מבט חיצונית מהווה פתרון יעיל
לסוגיה זו.
התעייפות
ושחיקה
נקודות
עיוורון
הרגל
טכניות
והיעדר
תשוקה
אימוץ
פתולוגיות
של העיר
אימוץ פתולוגיות של העיר
לכל עיר יש נרטיב ארגוני-תהליכי משלה ,המכתיב
את אופייה ודפוסי התנהלותה (למשל -התנהלות
המתאפיינת בתחושת קורבנות ,בווכחנות ,בהיעדר
שיתופי פעולה ,בכוחנות וכיו”ב) .תפקידו של צוות
ההתערבות לזהות את הדפוסים ,להיות מודע להם
ולעבוד לשנות אותם במידה והם מפריעים לתהליך
2 2
C 2 C i t y
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
השינוי .במקרים רבים מאמץ הצוות ,העובד בקירבה
גדולה לבעלי תפקידים בעיר ,את הנרטיב העירוני,
מתחיל להתנהל גם הוא על פי אותם דפוסים
ולראות את המציאות דרך אותן משקפיים .על צוות
ההתערבות לערוך עצירות רפלקטיביות תקופתיות
ולבחון את מקומו בייחס לנרטיב העירוני המוכר לו.
התעייפות ושחיקה
תהליכי שינוי עירוניים עשויים להיות מתסכלים,
מעייפים ואף שוחקים בשל העוצמות הרגשיות
הנדרשות מהעובד בהם .עצירות מובנות בתהליך
לחגיגה ,הוקרה והתמלאות בכוחות הן הכרחיות -הן
ברמה עירונית והן ברמת הצוות .ביטוי לכך ברמה
עירונית יכול להיות בימי שיא ,בערבי הוקרה לבעלי
תפקידים בעיר (למשל ,יום המורה הבינלאומי) או
בביקורים מוקירים של אנשים שאינם מהעיר .ברמת
הצוות יכול להיות לכך ביטוי בחגיגת הצלחות,
בימי למידה המשלבים היבטים חברתיים מפנקים
ובמשובים חיוביים מזדמנים מעבר למשובים
תקופתיים.
הרגל
?רהזיהל הממ :תורומהמו םינוטרש
לקהה חושים כלפי התהליך ,ולמנוע ממנו לראות
את המהות העמוקה של השינוי והרלוונטיות שלו.
חידוד המשימה שוב ושוב יאפשרו להפוך את
ההיכרות העמוקה עם המקום ליתרון .במקרי קצה
חשוב ליצר תנועה של צוותים בין ערים.
טכניות והיעדר תשוקה
עבודתו של מוביל השינוי חייבת לנבוע מאמונה
בדבר ,מתשוקה לשינוי הרצוי .מצב בו התהליך
נעשה מתוך מקצועיות אך ללא התשוקה האישית
לדבר יהפוך את העשייה לטכנית ולא אפקטיבית.
הסיבות להתנהלות כזו יכולות להיות אישיות
ונקודתיות – שחיקה ,עייפות -ומחייבות פתרון
מקומי .במצבים בהם צוות שלם מתנהל כך יש לבחון
את תמונת האקלים של הצוות ,מצבו הרגשי ואופי
יחסיו עם מנהלי הצוות .תמונת מצב כזו תעיד על
היותו של הצוות מנותק רגשית מהתהליך ,לא מחויב
אליו ולא נמצא בתחושת שותפות .אלו סימנים
שיכולים להעיד למנהלי הצוות על קושי בתהליך
הצוותי ,בתקשורת הצוותית או ביחסים בצוות .זהו
מקום לעצירה ולבחינה כוללת ,המכוונת ליצירת
דרכי עבודה שונות ומערכות יחסים אחרות בתוך
הצוות ,ואופני תמיכה שונים בצוות מבחוץ.
עבודה ממושכת בעיר עשויה להפוך להרגל ,והרגל
הוא אויבו של השינוי .ההתרגלות לעיר ,לדפוסיה
ולבעיותיה עשויה להפוך את צוות ההתערבות
2 3
C 2 C i t y
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
החלצהל םילודגה תוחתפמה :ןפצמה
המצפן:
המפתחות
הגדולים
להצלחה
ב
עבודתי ועבודת עמיתי בערים רבות הפקנו
תובנות רבות על מאד על גורמי ההצלחה
בעבודתו של צוות הליווי .בחרתי לסיים את המאמר
עם חמשה המפתחות החשובים ביותר לדעתי:
✿ ✿לאהוב את האנשים בעיר -חוויית העבודה בעיר
יכולה להצליח רק כאשר מורגשת בצוות אהבת
אדם אמיתית וספציפית לאנשי העיר .אהבה כזו
הנובעת מהבנה ,הכלה ויכולת ראיית האחר מתוך
עולמו-הוא.
✿ ✿להאמין בעיר -תהליך שינוי עשוי להראות בלתי
אפשרי בנקודות זמן מסוימות .אמונה בפוטנציאל
הטמון בעיר ובאנשיה הכרחיים כדי להוביל
עמם שינוי אמיתי .הצוות העירוני חייב להחזיק
בתודעתו את הסיפור העירוני ואת תמונת העתיד
אליה הוא שואף ,ולעזור לעוסקים במלאכה
להתחבר אליה ,מתוך אמונה גדולה בהיתכנות
ובהצלחת התהליך.
2 4
C 2 C i t y
✿ ✿להנות במפגש עם הצוות שעובדים אתו -צוות
ההתערבות העירוני הוא המשפחה של אנשי
הצוות בעיר .זה המקום בו איש הצוות אמור
להרגיש בבית ,יכול להישען לאחור ולנוח ,לחוש
בטחון ,קבלה והכלה .חוויית המפגש צריכה להיות
מהנה וטובה ,כנה ופתוחה .הכימיה והיחסים בין
אנשי הצוות ישפיעו על חדוות המפגש וחדוות
ההגעה לעשייה בעיר.
✿ ✿למצוא את אזורי החוזק של אנשי הצוות בתפקידם
בעיר -אנשי הצוות צריכים למצוא מקום לביטוי
אישי בתהליך בעיר .כל איש צוות מביא את
הייחודיות ואת אזורי החוזק שלו .חשוב שאזורי
חוזק אלו יקבלו ביטוי שלם ומשמעותי בעשייה
בעיר .איש צוות שאזורי החוזק שלו מקבלים
ביטוי יחוש משמעותי וממומש.
עיר צומחת ,עיר
חיה ,אריה דביר,
2006
✿ ✿לייצר צוות יוצר -צוות יוצר הוא צוות בעל חיות
ושמחה ,צוות שחש בעלות על התהליך ועל
המשימה ,צוות אוטונומי ומשמעותי לתהליך.
צוות יוצר הוא אינדיקציה חיובית לטיב היחסים
המתחוללים בו.
2 0 1 2
©
I D E
הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני :איך מלווים עיר?
תובשחמהו םיטבמה תא הילא תטנגממ הנריא ריעה
העיר אירנה ממגנטת
אליה את המבטים
והמחשבות
“אירנה היא העיר שמתגלית לעין כשצופים מעל
רכס הרמה ,בשעה בה נדלקים האורות ובאוויר הזך
ניתן להבחין שם ,למטה ,בבניינים הפרושים ביישוב
כמניפה {. }...
אלה המביטים מטה מן הרמה מביעים השערות
על אודות המתרחש בעיר ,הם תמהים אם נעים
או לא נעים להימצא ,אותו ערב ,באירנה .לא שיש
להם כוונה כלשהי ללכת לשם ( ומכל מקום הדרכים
היורדות לעמק משובשות הן מאד) אלא שאירנה
2 5
C 2 C i t y
ממגנטת אליה את המבטים והמחשבות של אלה
השוהים שם למעלה.
בשלב זה מצפה קובלאי חאן שמרקו ידבר על
אירנה כפי שהיא נראית מבפנים .אך מרקו אינו יכול
לעשות זאת; הוא לא הצליח להיוודע ,איזו היא העיר
שאנשי הרמה מכנים אירנה; ובעצם יש לדבר זה
חשיבות מועטה :אם היא תראה מבפנים הלא תהיה
זו עיר אחרת; השם אירנה הוא שמה של עיר מרחוק,
וכשמתקרבים אליה השם משתנה.
לגבי אלה החולפים על פניה מבלי להכנס ,זו עיר
אחת ,ועיר אחרת לגבי מי שנלכד בה ולעולם אינו
יוצא ממנה עוד .אחת היא זו ,אליה מגיעים בפעם
הראשונה ,ואחרת היא שנוטשים אותה לבלי שוב;כל
אחת מהן זכאית לשם אחר .אולי כבר שחתי על
אירנה תחת שמות אחרים; ואולי מעולם לא שחתי
אלא אך ורק על אודות אירנה”.
איטלו קלווינו ,הערים הסמויות מן העין.
2 0 1 2
©
I D E
© Copyright 2024