‫גיליון מס' ‪28‬‬ ‫ברור חיל‬ ‫תשרי תשע"ד ‪ /‬ספטמבר ‪2013‬‬ ‫השנה היא רכבת‬ ‫שלומית כהן‪-‬אסיף‬ ‫מתוך הספר “גם לירח יש גומות חן”‪,‬‬ ‫ספר שירים‪ ,‬בהוצאת עם עובד‪.‬‬ ‫השנה היא רכבת‬ ‫לה קרונות תריסר‪,‬‬ ‫השנה היא רכבת‬ ‫תשרי הוא הקטר‪.‬‬ ‫בקרון של חורף‬ ‫רוקדים המעילים‪,‬‬ ‫בקרון של קיץ‬ ‫רוקדים הסנדלים‪.‬‬ ‫קרון מביא גשם‬ ‫אחר רק מבטיח‪.‬‬ ‫קרון עמוס בתפוזים‬ ‫אחר מגלגל אבטיח‪.‬‬ ‫נוסעת הרכבת‬ ‫במסילה עגולה‬ ‫אלול נוגע בתשרי‬ ‫סוף שורק להתחלה‬ ‫והירח מלמעלה‬ ‫נושף בקרונות‬ ‫מגלגל הוא בקצב‬ ‫חודשים ועונות‪.‬‬ ‫דבר העורכת‬ ‫אגודת מתיישבי‬ ‫ברור חיל‬ ‫קהילתון ‪ -‬עלון קיבוץ ברור חיל‬ ‫עורכת ומפיקה‪ :‬אוגניה שקולניק‬ ‫חברי מערכת‪ :‬עודד פלוט‪ ,‬אבי דבוש‬ ‫ואוגניה שקולניק‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬מיכל לויט ‪ -‬ק‪ .‬ניר יצחק‬ ‫הדפסה‪ :‬דפוס סתיו ‪ -‬שדרות‬ ‫כתובתנו במייל‪:‬‬ ‫‪ogenia.sc@gmail.com‬‬ ‫העלון מופיע בצבע גם באתר‬ ‫האינטרנט של ברור חיל בכתובת‪:‬‬ ‫‪www.brorhail.org.il‬‬ ‫© אין להעתיק מה'קהילתון'‬ ‫ללא קבלת רשות מהעורכת‬ ‫‪2‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫הקהילתון שלנו יוצא לאור כבר שלוש‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫התרגלנו לקבל גיליון חדש ויפה בערך‬ ‫פעם בחודש‪ ,‬בהפקתה של איילה שניר‬ ‫והמערכת שלה‪.‬‬ ‫איילה הגיעה אלינו כרכש מוצלח‬ ‫מאד‪ ,‬בעקבות נישואיה לבן הקיבוץ‬ ‫נדב‪ ,‬ולאחר שבחרו לבנות את ביתם‬ ‫בקיבוץ‪.‬‬ ‫למרות שאיילה לא היתה בת המקום‪,‬‬ ‫כישרונותיה הרבים ככותבת ועורכת‪,‬‬ ‫וניסיונה בתחום הוצאת ספרים‪ ,‬לשונה‬ ‫הקולחת והנכונות הגבוהה שלה‬ ‫להשקיע ‪ -‬כל אלה תרמו ליצירתו של‬ ‫ה”בייבי” שלה והניבו פירות יפים‪.‬‬ ‫הגיליון האחרון יצא לאור בחודש יוני‬ ‫האחרון‪ ,‬וכיוון שתהליך ההחלפה לקח‬ ‫זמן ארוך יחסית‪ ,‬חשוב היה לי שהגיליון‬ ‫הנוכחי יצא עוד בתקופת החגים‪.‬‬ ‫תקופת השנה החדשה וזמן של‬ ‫התחלות חדשות‪.‬‬ ‫אני מודה מקרב לב לאיילה על‬ ‫ההדרכה‪ ,‬הליווי והעצות הטובות‪.‬‬ ‫לעליזה בנדקובסקי‪ ,‬וצביה בר‪-‬נתן‬ ‫שטורחות לחפש ולהעביר לנו חומר‬ ‫רב ערך ונוסטלגי מהארכיון הפעיל‬ ‫והמשתכלל‪.‬‬ ‫לויקי שטיינבאום שממשיכה לעדכן‬ ‫אותנו מהנעשה בספרייה‪.‬‬ ‫תודה לאנשים שטרחו וכתבו‪ .‬אשמח‬ ‫לקבל מכם –רעיונות‪ ,‬כתבות‪ ,‬ברכות‬ ‫וידיעות לפרסום‪ ,‬סיפורים מנסיעות‬ ‫וטיולים ועוד‪..‬‬ ‫אני מזמינה את כולכם להצטרף‬ ‫ככותבים קבועים או חד‪-‬פעמיים‪..‬בואו‬ ‫לקרוא‪ ,‬לכתוב‪ ,‬לשתף ולהיות חלק‬ ‫מהעשייה‪.‬‬ ‫אני מאמינה שהקהילתון יכול להיות‬ ‫הבמה שמשקפת את חיינו בקהילה‬ ‫חיה וצומחת‪ ,‬ובאפשרותו לשמש ככלי‬ ‫נהדר להיכרות ולקירוב‪.‬‬ ‫אנו חיים בקהילה הטרוגנית‪ ,‬ועדיין‬ ‫רבים מאיתנו זרים זה לזה‪..‬‬ ‫אני מקווה שתצטרפו אלי במאמץ‬ ‫להמשיך ולקיים את ערוץ התקשורת‬ ‫הייחודי הזה‪.‬‬ ‫אשמח להזמנות אישיות להכיר אתכם‬ ‫ולכתוב עליכם‪( .‬נכון‪ ,‬צריך להרים‬ ‫טלפון‪)...‬‬ ‫מאחלת שנהפוך כמאמר השיר‬ ‫“לרקמה אנושית אחת חיה‪”..‬‬ ‫שנה טובה ומאושרת‪ .‬שנה של שקט‪.‬‬ ‫שנה של עשייה‪ .‬כל אחד בתחומי‬ ‫עשייתו‪ -‬וכולנו יחד כחברה‪.‬‬ ‫שנהיה בריאים ונדע לשמוח בכל רגע‬ ‫של אושר‪ .‬ולדעת את שמחת הפרטים‬ ‫הקטנים‪...‬‬ ‫ושיהיה לכולנו טוב !‬ ‫אוגניה שקולניק‬ ‫‪050-3130600‬‬ ‫‪ogenia.sc@gmail.com‬‬ ‫ועוד משהו לסיום‪ :‬בעיתון “ידיעות‬ ‫הקיבוץ” מ‪ 30.8.2013-‬התפרסמה‬ ‫כתבה ארוכה ומעניינת על הוגו ירדן‪,‬‬ ‫חבר הקיבוץ ושחקן פעיל שנים רבות‪.‬‬ ‫הוגו מופיע גם בתמונת השער!!‬ ‫הוגו משחק עכשיו בהצגה המומלצת‬ ‫'אישה‪ ,‬בעל‪ ,‬בית' בבית לסין וגם‬ ‫ממשיך להצטלם לסדרה 'חסמבה'‪.‬‬ ‫גאים בך ומאחלים שנה טובה ובריאות‪.‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רשמים מטיול בארץ השמש העולה‬ ‫מאת‪ :‬אוגניה שקולניק‬ ‫נראה לי שכל ארץ שטרם ביקרנו‬ ‫בה מתלווה לה סטיגמה ואיזה דימוי‬ ‫מעורפל‪ ,‬תמונה לא ברורה או פנטזיה‬ ‫שלא ברור מה מקורה‪...‬‬ ‫למשל אפריקה נדמית לי מלוכלכת‪,‬‬ ‫חמה‪ ,‬צבעונית ולא כל‪-‬כך מושכת‬ ‫אותי‪ ,‬אני מודה‪.‬‬ ‫אולי אגיע גם אליה ביום מן הימים‬ ‫והדימיון יתחלף בתמונות מהמציאות‪.‬‬ ‫יפן נדמתה לי רחוקה ויקרה מאד‪ .‬בלתי‬ ‫מושגת כמעט‪ .‬והנה ‪ -‬צירוף מקרים‬ ‫נהדר אפשר לי לטייל בה ‪ 3.5‬שבועות‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬יולי‪-‬אוגוסט הם חודשי הקיץ‬ ‫החמים ולא הזמן האידיאלי‪ .‬גם לח מאד‬ ‫בדרום יפן‪( .‬ואצלנו ‪ -‬יותר טוב?)‬ ‫לפחות שם האיום העיקרי הוא רעידות‬ ‫אדמה ולא מלחמה‪...‬‬ ‫חברי הטובים‪ ,‬מאו ונעמי‪ ,‬למי שמכיר‬ ‫וזוכר‪ ,‬גרו בטוקיו‪ .‬נעמי עבדה שם כחצי‬ ‫שנה והייתה להם דירה‪ .‬זאת הזדמנות‬ ‫שאין להחמיץ!!‬ ‫ידעתי שזה דבר זמני‪ ,‬וכאשר התברר‬ ‫שעוזבים כבר בסוף אוגוסט התארגנתי‬ ‫על חופש שמצדיק את מחיר הטיסה‬ ‫הלא‪-‬זול‪.‬‬ ‫פרסמתי מודעה באתר "למטייל"‪ ,‬מקום‬ ‫מומלץ למי שמחפש שותפים למסע‪-‬‬ ‫(משה לא בא איתי ‪ -‬הבעל צריך‬ ‫בכל זאת לפרנס ולשלם את הוצאות‬ ‫המסע‪)...‬‬ ‫וכך יצאתי לדרך מצוידת בספר על‬ ‫יפן‪ ,‬בהמלצות ובשותפה שתגיע שבוע‬ ‫אחרי‪.‬‬ ‫נכון יפן לא זולה‪ ,‬אבל גם לא יקרה כמו‬ ‫שחושבים‪ .‬האוכל למשל‪ ,‬כמו בארץ‪.‬‬ ‫תלוי מאד איפה אוכלים‪ .‬אוכל מקומי‬ ‫פשוט די זול (נע בין ‪ 6-10‬דולר)‪.‬‬ ‫פירות וירקות יקרים מאד‪ .‬יפן מיושבת‬ ‫בצפיפות‪ ,‬מעט שטחים חקלאים ורוב‬ ‫הפירות והירקות הם יבוא מארצות‬ ‫שכנות והמחיר בהתאם (עד כדי‬ ‫אבסורד)‪.‬‬ ‫תשכחו מלקנות קילו מכל דבר‪2-3 ...‬‬ ‫עגבניות שזה בסיסי בשבילי‪ ,‬עולה‬ ‫כ‪ 5-‬דולר‪ .‬והפירות הזולים היחידים היו‬ ‫בננות ותפוזים‪ .‬אז מתאפקים קצת‪ ,‬לא‬ ‫נורא‪..‬‬ ‫פעם אחת בלבד הכנתי סלט ישראלי‪-‬‬ ‫חסה‪ ,‬מלפפון‪ ,‬עגבניות‪ ,‬פטריות‬ ‫‪4‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫מקומיות ונבטים‪ ,‬דווקא הם היו הכי‬ ‫זולים‪...‬‬ ‫טוקיו פשוט ענקית‪ .‬אבל מרושתת‬ ‫היטב ברשת צפופה של קווי מטרו‪,‬‬ ‫רכבות ואוטובוסים‪.‬‬ ‫בכל מקום יש שילוט גם באנגלית‬ ‫ולשכות מידע לתיירים‪ .‬כך שבסוף‬ ‫מסתדרים‪ .‬היפנים מאד אדיבים ורוצים‬ ‫לעזור גם כשלא יודעים אנגלית מנסים‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫קרה לי שבחור ששאלתי לא ידע וחזר‬ ‫אלי אחרי דקה כי פתאום ראה את‬ ‫השלט ואת הכיוון הנכון‪..‬‬ ‫או זוג צעיר שעמד להיכנס לרכב‬ ‫בחנייה‪ ,‬ובכל זאת התעכב וטרח ללוות‬ ‫אותי עד לפתח החנות שחיפשתי ע"פ‬ ‫המפה שבידי‪ ,‬וכבר לא היה לי נעים‬ ‫להטריח אותם‪ ,‬והוא מרגיע‪ ...‬זה בסדר‪...‬‬ ‫יפן נקייה מאד‪.‬‬ ‫וגם המיחזור כמו שאני חולמת עליו‪..‬‬ ‫ועל בתי השימוש כתבתי כמה פוסטים‬ ‫בפייסבוק‪ - ..‬יש בכל מקום‪ .‬לעולם לא‬ ‫תתקעו ביפן ללא שירותים‪ ,‬כולם נקיים‪,‬‬ ‫עם נייר ועם מתקני שטיפה אוטומטיים‪.‬‬ ‫באזור גבעות רופונגי – אזור חדש‬ ‫יחסית‪ ,‬ישנם שני מגדלים גדולים‬ ‫המשמשים כמרכזי קניות‪ :‬רופונגי ומיד‪-‬‬ ‫טאון‪ .‬לידם גם פסל עכביש ענק‪..‬‬ ‫כך נראית לי טוקיו עצמה‪ :‬עכביש ענק‬ ‫שטווה עוד ועוד קורים ‪ -‬קווי התחבורה‬ ‫שמקשרים את טוקיו בינה לבין עצמה‬ ‫ העיר מחולקת לרבעים ועוד ערים‬‫שסובבות אותה והכול מתחבר למופת‪.‬‬ ‫טוקיו צמחה מהעיר אדו וכבר במאה‬ ‫ה‪ 18-‬גרו בה מיליון איש – כך שכבר‬ ‫אז הייתה כנראה המטרופולין הגדול‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫כיום מונה טוקיו עצמה כ‪ 12-‬מיליון‪,‬‬ ‫וטוקיו רבתי כולל הערים הסובבות‬ ‫אותה מונה מעל ‪ 34‬מיליון איש‪.‬‬ ‫טוקיו ויפן צומחות ע"י יצירת שטחים‬ ‫ע"י מילוי אדמה‪ -‬למשל האי אודייבה‪-‬‬ ‫שכיום הוא חלק מטוקיו‪ -‬וניתן להגיע‬ ‫אליו בנסיעת מטרו‪/‬רכבת קצרה‬ ‫יחסית ולחזור בשיט בסירה (או להיפך‬ ‫כמובן)‪ ,‬הוא אי מלאכותי הנחשב‬ ‫לרובע ה"עתיד" ובו בין היתר המוזיאון‬ ‫למדע‪ .‬תצוגה של רכבי טויוטה ועוד‪.‬‬ ‫יש שם סופר מרקט גדול שכולו מיועד‬ ‫לחתולים וכלבים‪ .‬כולל בגדים לכלבים‪,‬‬ ‫עגלות טיול לכלבים‪ ,‬ומיליון דברים‬ ‫שלא יעלה על דעתכם אפילו שהחתול‬ ‫או הכלב שלכם צריך‪...‬‬ ‫מיחזור כבר אמרנו? חלק גדול מהאי‬ ‫"נוצר" למעשה על ידי השקעת מצבורי‬ ‫אשפה ענקיים שהפכו לסוג של משטח‬ ‫עליו בנויים חלקים גדולים מאזור‬ ‫אודייבה‪ .‬כך הופכים גם זבל למשהו‬ ‫שימושי ‪ -‬שטח למגורים‪ ,‬מסחר‬ ‫ובילויים‪..‬‬ ‫בשבוע הראשון טיילתי בטוקיו עם‬ ‫אורחים נוספים שהגיעו יום לפני (אחיה‬ ‫של נעמי ואשתו)‪.‬‬ ‫היינו במקומות שרוב התיירים הולכים‬ ‫אליהם ובהם הרבה חנויות‪..‬‬ ‫צפינו על טוקיו מבניין הממשלה הגבוה‪.‬‬ ‫אגב‪ ...‬מול אחד הבניינים נמצא המלון‬ ‫שבו צולם הסרט "אבודים בטוקיו"‪.‬‬ ‫ביום של ראות טובה ניתן לראות את‬ ‫הר פוג'י בעל הצורה המושלמת‪ ,‬אתר‬ ‫שנחשב קדוש ביפן‪.‬‬ ‫שלוש פעמים הייתי במרחק ראייה‬ ‫תיאורטית אך הר פוג'י התחבא מפני‪...‬‬ ‫בטיסה חזרה הסתכלתי מחלון המטוס‪,‬‬ ‫ופתאום צץ מולי בין ההרים‪ -‬הר‬ ‫גבוה מכולם‪ ,‬דומה בצורתו לתמונות‬ ‫שראיתי‪ ..‬מיד החלטתי שיפן נותנת לי‬ ‫מתנת פרידה וצילמתי אותו‪.‬‬ ‫לאחר שעזבו האורחים‪ ,‬טיילתי יומיים‬ ‫לבד‪ .‬כבר הכרתי קצת את המטרו‬ ‫ואת התחנות הגדולות והמסועפות‪.‬‬ ‫לתחנה יכולות להיות מעל ‪ 10‬יציאות‬ ‫שונות ורצוי לדעת איפה לצאת‪..‬‬ ‫הגעתי בשלום למוזיאון 'אדו‪-‬טוקיו'‬ ‫מוזיאון קטן ואינטראקטיבי שניתן‬ ‫לקבל בו הדרכה חינם גם למבקר‬ ‫בודד‪ ,‬ואשר מספר את סיפורה של‬ ‫העיר מזמן הקמתה ככפר קטן יחסית‬ ‫(בשם אדו) כאשר השוגון הפך להיות‬ ‫השליט במקום הקיסר‪.‬‬ ‫אגב המשפחה הקיסרית‪ ,‬שעדיין יש לה‬ ‫מעמד חשוב וסמלי ביפן‪ ,‬היא המשפחה‬ ‫המלכותית בעלת השושלת הארוכה‬ ‫ביותר בעולם שעדיין מתפקדת‪..‬‬ ‫מוזיאון קטן נוסף ונחמד‪ ,‬וגם בו הדרכה‬ ‫חינם הוא מוזיאון שיטאמאצ'י‪ ,‬המוזיאון‬ ‫נמצא בקצה הדרומי של פארק אואנו‬ ‫הגדול שבמרכזה של טוקיו‪.‬‬ ‫טוקיו חרבה פעמיים בעת החדשה‪-‬‬ ‫בשנת ‪ 1923‬בעקבות רעידת אדמה‬ ‫חזקה מאד שהתרחשה בשעת‬ ‫הצהריים כאשר אלפי נשים יפניות‬ ‫בישלו ארוחת צהריים‪ ...‬דליפות הגז‬ ‫גרמו לשריפות ענק שהשתוללו למעלה‬ ‫משלושה ימים‪ 140,000 .‬הרוגים‬ ‫ומיליונים איבדו את בתיהם‪.‬‬ ‫במוזיאון זה משוחזרים בתים שמראים‬ ‫את אורח החיים הפשוט והצנוע של‬ ‫הרובע ‪ -‬בית שהוא גם חנות מכולת‪,‬‬ ‫ביתו ומשפחתו של הנפח‪ ,‬הנה מוכרת‬ ‫הממתקים ועוד‪ ..‬המוזיאון מקים לתחייה‬ ‫אורח חיים שהתקיים לפני פחות‬ ‫מ‪ 100-‬שנה וכה שונה מטוקיו של‬ ‫היום!!‪ .‬בקומה השנייה אוסף צעצועים‪,‬‬ ‫ועוד מגוון חפצים מעוררי נוסטלגיה‬ ‫שנתרמו ע"י תושבי הרובע במטרה‬ ‫לשמר את העבר‪ .‬ואכן קבוצות ילדים‬ ‫רבות באות לבקר ולראות‪.‬‬ ‫בפארק שוכנים גם גן החיות ומוזיאונים‬ ‫נוספים‪ .‬וכמובן אגם יפה עם פרחי‬ ‫לוטוס ורודים‪ ,‬דגים‪ ,‬צבים ועוד‪..‬‬ ‫לאחר שהגיעה שותפתי למסע‪ ,‬פגשנו‬ ‫יפני נחמד בשם נורי‪ ,‬מתנדב בארגון‬ ‫של אנשים המעוניינים להיפגש עם‬ ‫תיירים‪ ,‬במטרה לשפר את האנגלית‬ ‫ולהכיר להם את העיר‪ .‬נורי פגש אותנו‬ ‫מחוץ לטוקיו‪ ,‬נסענו ברכבת לעיר בשם‬ ‫אטאמי הגענו למוזיאון מאד יפה ועל‬ ‫הדשא המשתפל על צלע הר‪ ,‬כשברקע‬ ‫האוקיינוס חזינו בחוץ בהצגת תיאטרון‬ ‫'נו'‪ .‬זאת אחת משלוש צורות של‬ ‫תיאטרון יפני מסורתי‪ .‬לא רק אנחנו לא‬ ‫הבנו כלום‪ ,‬גם רוב הצופים היפנים‪..‬‬ ‫המקום היה מאד יפה ומיוחד והיה‬ ‫מעניין לדבר איתו ולשמוע ממקומי על‬ ‫החיים האמיתיים ביפן‪ ,‬שגם הם אינם‬ ‫נטולי לחצים וקשיים‪.‬‬ ‫היפנים מודעים לכך שהתחבורה‬ ‫יקרה מאד‪ ,‬ומאפשרים לתיירים‬ ‫לקנות כרטיס "חופשי שבועי" לשבוע‪,‬‬ ‫לשבועיים או לשלושה‪ .‬דבר זה מוזיל‬ ‫מאד את העלויות‪ .‬קנינו לשבוע ונסענו‬ ‫להירושימה‪ ,‬לקיוטו ולנארה‪.‬‬ ‫בהירושימה התארחנו בבית שלום‪.‬‬ ‫זאת קהילה של נוצרים אוהבי ישראל‬ ‫שגם מארחים (בתיאום מראש!)‪.‬‬ ‫האירוח היה לבבי בצורה בלתי‬ ‫רגילה ומאד מרגש‪ .‬במקרה הגענו‬ ‫להירושימה יומיים לפני יום הזיכרון‬ ‫לפצצה האטומית שהוטלה על העיר‬ ‫ב‪ 6.8.1945-‬כך שגם ביקרנו בפארק‬ ‫שנים חלתה בסרטן ומתה כמו רבים‬ ‫אחרים כתוצאה מתופעות הלוואי‪.‬‬ ‫בזמן שהייתה מאושפזת ונלחמה‬ ‫במחלה קיבלה עגורי נייר כסמל‬ ‫לאריכות ימים‪ .‬סאדוקו החליטה לקפל‬ ‫‪ 1000‬עגורי נייר‪ ,‬אך נפטרה לפני‬ ‫שהספיקה לסיים‪ .‬ילדים מכל רחבי‬ ‫יפן התגייסו לקפל אלפי עגורי נייר‬ ‫צבעוניים לזכרה‪ ,‬ושרשרות ארוכות‬ ‫וצבעוניות מוצבות ליד הפסל לזכרה‪.‬‬ ‫את הטקס ראינו בשידור חי בטלוויזיה‬ ‫היפנית ובתרגום לאנגלית‪ .‬אגב‪ ,‬חלק‬ ‫מהסיפורים של הניצולים נכתבים‬ ‫במתכונת של ספרים מצוירים‪' :‬מאנגה'‬ ‫שאהובים מאד על היפנים‪ ,‬בכדי למשוך‬ ‫יותר לקריאה‪.‬‬ ‫אחד הספרים מתורגם כעת לשפות‬ ‫שונות‪ ,‬וגם לפרסית‪ -‬ע"י סטודנטית‬ ‫איראנית שלומדת ביפן‪ .‬נקווה שיגיע‬ ‫לאנשים הנכונים באיראן‪...‬‬ ‫מהירושימה לקיוטו שהיא עיר עתיקה‬ ‫והייתה עיר הבירה לפני טוקיו‪ .‬שהינו‬ ‫בה ‪ 4‬ימים (כמובן שאפשר יותר)‬ ‫ראינו המון מקדשים‪ ,‬את גן הארמון‪ ,‬את‬ ‫מבצר השוגון‪ ,‬גן‪-‬זן‪ :‬גן יבש מאבנים‬ ‫וחול וסמליות שלמה סביבו‪.‬‬ ‫גיון‪ :‬רובע הגיישות והבילויים‪ ,‬ועוד‪...‬‬ ‫קצרה היריעה מלספר על הכול‪.‬‬ ‫היינו גם בעיר נארה השכנה‪ ,‬בפארק‬ ‫שמסתובבים בו הרבה צבאים‬ ‫חופשיים ופסטיבל פנסים בערב‪...‬‬ ‫בשבוע האחרון בטוקיו יצאנו לשלושה‬ ‫טיולים למקומות יפים מחוץ לטוקיו ‪ -‬גן‬ ‫הפסלים הפתוח בהאקונה‪ ,‬אנושימה‬ ‫לחוף האוקיינוס עם מערות‪ ,‬מגדלור‬ ‫גבוה ועוד‪ ..‬וניקו ‪-‬שבה אחד המקדשים‬ ‫המרשימים ביותר שבנה בנו של שוגון‬ ‫שהפך לנזיר‪.‬‬ ‫השלום הנמצא ברובע שנהרס ושוקם‬ ‫בדיוק בזמן שנערכו בו ההכנות לטקס‪.‬‬ ‫במתחם ישנו בניין גדול ומרשים בעל‬ ‫כיפה עגולה שנשאר הרוס בכוונה‬ ‫תחילה ומשמש עדות מוחשית מאד‬ ‫לתוצאות הפצצה‪.‬‬ ‫בפארק‪ ,‬כמה אנדרטאות ומוזיאון‪.‬‬ ‫המסר העיקרי הוא של שלום ונגד‬ ‫המשך פיתוח נשק וניסויים אטומיים‬ ‫בכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫האנדרטה המרגשת ביותר היא לזכרה‬ ‫של ילדה בשם סאדאקו‪ ,‬שהפכה לסמל‬ ‫הקורבנות ובמיוחד של הילדים‪ .‬היא לא‬ ‫נפגעה בזמן הפצצה‪ ,‬אך כעבור כמה‬ ‫לסיכום‪ :‬יפן היא ארץ גדולה ויפהפיה‪.‬‬ ‫אך לא ניתן להספיק לראות בה הכול‪..‬‬ ‫בצפון ‪ -‬האי הוקאידו הקר‪ ,‬ובו שלגים‬ ‫ופסטיבל קרח מפורסם פעם בשנה‪.‬‬ ‫בדרום ‪ -‬אזור אוקינאווה ‪ -‬שרשרת‬ ‫איים שהיא אזור סוב טרופי שגם‬ ‫הוא התפרסם בשל הקרבות הקשים‬ ‫במלחמת העולם השנייה וכיום אזור‬ ‫של שקט ותיירות‪.‬‬ ‫ובאמצע כל היתר‪ ..‬וכדי לראות יותר‪,‬‬ ‫צריך הרבה יותר זמן‪.‬‬ ‫בינתיים אני עדיין מתגעגעת ומפנטזת‬ ‫על הפעם הבאה‪..‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫‪5‬‬ ‫סיפור על נדודים וגעגוע‬ ‫הסיפור שלנו מתחיל‬ ‫באמריקה‪ ,‬עובר לארץ‪ ,‬חוזר‬ ‫לדרום אמריקה ושוב לארץ‪..‬‬ ‫אבל נתחיל בהתחלה‪ :‬ג’ני‪ ,‬ילידת‬ ‫ארה”ב החליטה בשנת ‪ 1968‬לבוא‬ ‫לארץ לשנה‪.‬‬ ‫הכינה דרכון‪ ,‬קנתה כרטיס והציעו לה‪:‬‬ ‫למה שלא תעשי גם אולפן לעברית?‬ ‫אמרה‪ :‬רעיון לא רע‪...‬‬ ‫הגיעה לאולפן בקיבוץ עין‪-‬השופט‪,‬‬ ‫שם פגשה את מוריס בירנבאום‪ ,‬עולה‬ ‫חדש מברזיל והשאר כמו שאומרים‪..‬‬ ‫היסטוריה‪.‬‬ ‫לאחר סיום האולפן‪ ,‬החליט הזוג הצעיר‬ ‫לעבור לקיבוץ‪ ,‬שנשמע רעיון לא רע‪,‬‬ ‫אך לא חייבים להישאר בעין השופט‪.‬‬ ‫אמרו ועשו‪ .‬נסעו לעיר הגדולה (תל‪-‬‬ ‫אביב) וביום חורפי וסוער במיוחד‪ ,‬הגיעו‬ ‫למשרד תנועת דרור‪-‬הבונים ששכן‬ ‫ברחוב קרוב לים‪ .‬את פניהם קיבל‬ ‫לא אחר מאשר משה פרנקל ולאחר‬ ‫ששמע את בקשתם‪ ,‬אמר‪ :‬מה השאלה?‬ ‫ברזילאי? – לברור חיל!‬ ‫מוריס התלבט כי חשב שלג’ני הסגנון‬ ‫הברזילאי לא יתאים‪ ,‬אך דווקא ג’ני‬ ‫התלהבה והרגישה בבית‪.‬‬ ‫וכך לפני יותר מ‪ 40-‬שנה‪ ,‬בנו את‬ ‫ביתם בקיבוץ‪..‬‬ ‫המשפחה גדלה ולזוג כיום בת ושני‬ ‫בנים‪ .‬ולא פחות חשוב‪ 7 :‬נכדים (ליתר‬ ‫דיוק‪ :‬שש נכדות ונכד‪.).‬‬ ‫דורית ‪ -‬הבכורה‪ ,‬עזבה לפני לא מעט‬ ‫שנים לארה”ב‪ .‬עדיין חיה בניו‪-‬יורק‪,‬‬ ‫עובדת בבית‪-‬ספר יהודי‪ ,‬מלמדת‬ ‫שיעורי שחייה ועובדת כמצילה בקיץ‪.‬‬ ‫החיים ב'תפוח הגדול' לא תמיד קלים‬ ‫כמו שזה נראה מכאן‪ .‬נראה לי שעם‬ ‫העידוד המתאים אולי תאזור אומץ‬ ‫ותחזור כמו יתר המשפחה לארץ‪.‬‬ ‫אשר ‪ -‬נשוי לסימה ואב לשלוש בנות‪:‬‬ ‫יעל בת ‪ ,10‬מיכל בת ‪ 8‬ותמר בת שנה‬ ‫וחצי‪ .‬אשר וסימה חיו למעלה מ‪10-‬‬ ‫שנים בניו יורק‪ ,‬שתי הגדולות נולדו‬ ‫שם‪ ,‬ורק תמר הצעירה היא צברית‪.‬‬ ‫לפני כשנתיים‪ ,‬כאשר הילדות גדלו‪,‬‬ ‫החליטו לחזור‪ .‬אשר שעבד כמנעולן‬ ‫משתבח בשתי ידיים טובות ובארץ‬ ‫‪6‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫עובד כ“הנדי‪-‬מן” בעל ידי זהב‪ ,‬עוסק‬ ‫בשיפוצים ועבודות שונות‪ .‬וסימה‪ :‬שפית‬ ‫במקצועה‪ ,‬עסוקה כרגע בגידול הבנות‬ ‫וטיפוח הקן המשפחתי בזיכרון יעקב‪.‬‬ ‫בועז ‪( -‬הצעיר)‪ ,‬נשוי לענבל ולהם‬ ‫תאומים‪ :‬תמרי הבת ועינב הבן‪ ,‬שניהם‬ ‫בני ‪ ,7‬נועם בת ה‪ .5-‬לאחרונה נולדה‬ ‫הבת הצעירה‪ :‬דורון רק בת חודש וחצי‪.‬‬ ‫גם בועז וענבל חיו כמה שנים בארה”ב‬ ‫(קליפורניה)‪ .‬גם בועז עבד כמנעולן‪ ,‬אך‬ ‫בארץ עשה הסבה לאחראי לוגיסטיקה‬ ‫בחברה שנותנת שרותי תחזוקה‬ ‫לבניינים גבוהים‪ .‬את ביתם קבעו‬ ‫בפתח תקווה‪ ,‬וענבל שמפיקה‬ ‫כנסים רפואיים נמצאת כרגע‬ ‫בחופשת לידה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬במשך כעשור גרה‬ ‫כל המשפחה המורחבת‬ ‫בחוץ לארץ‪ ,‬כיוון שמוריס ‪-‬‬ ‫חקלאי בנשמתו ובעל ניסיון‬ ‫רב בתחום‪ ,‬עבד כ‪11-‬‬ ‫שנים בארצות שונות במרכז‬ ‫אמריקה‪ :‬ונצואלה‪ ,‬הונדורס‪,‬‬ ‫ניקרגואה ומקסיקו – עסק‬ ‫בניהול חוות ובפיתוח חקלאי‪,‬‬ ‫וג’ני כמובן התלוותה אליו‪.‬‬ ‫ועכשיו –‬ ‫הגענו סוף סוף לסיפור‪..‬‬ ‫את ‪ 4‬שנות השליחות‬ ‫האחרונות עשו בחצי האי‬ ‫שנקרא באחה קליפורניה‬ ‫(קליפורניה התחתית) שהוא‬ ‫חלק ממדינת מקסיקו‪.‬‬ ‫בסופי שבוע יצאו לטיולים‬ ‫בעיקר לאורך החופים היפים‪.‬‬ ‫בכל פעם הגדילו את הטווח‬ ‫והגיעו לעיירה אחרת‪ ,‬וכך‬ ‫בהדרגה הכירו את כל האזור‪.‬‬ ‫באחד מהטיולים האלה הגיעו‬ ‫לעיירה בשם לורטו (תמצאו‬ ‫אותה במפה המצורפת‪.)..‬‬ ‫לורטו היא עיר נופש על שפת‬ ‫ים קורטז‪ .‬הייתה זאת הנקודה‬ ‫הדרומית ביותר באותו טיול‪,‬‬ ‫ולאחר שביקרו ונהנו הגיע הזמן‬ ‫לחזור הביתה‪.‬‬ ‫כ‪ 16-‬שעות של נהיגה הביתה‬ ‫במדבר אינסופי ‪ -‬מלא קקטוסים‬ ‫גבוהים כפי שניתן לראות בסרטים‪.‬‬ ‫ומוריס‪( ..‬כמובן מצויד) שולף את‬ ‫הדיסק‪-‬און‪-‬קי ועליו מוקלטים שירים‬ ‫רבים‪..‬‬ ‫כך עוברת הנהיגה כשרק המוזיקה‬ ‫הבוקעת מן המכשיר הקטן מפרה את‬ ‫דממת המדבר‪.‬‬ ‫ולפתע קול מוכר בוקע מן הצלילים‪,‬‬ ‫קולה של אסתר רוזנהק ‪ -‬בשיר מתוך‬ ‫דיסק שהקליטה‪ ,‬התחושות שעולות‬ ‫מן המילים העבריות באמצע המדבר‬ ‫המקסיקני כל‪-‬כך זרות ומתאימות בו‬ ‫זמנית‪..‬‬ ‫גם כשג’ני מספרת על הרגע הזה‪,‬‬ ‫וכבר עברו כמה שנים‪ ,‬מרגישים את‬ ‫ההתרגשות שתקפה אותה לשמע הקול‬ ‫המוכר שכל‪-‬כך מזוהה עם הבית‪.‬‬ ‫תערובת של געגועים חזקים‪ ,‬המרחק‬ ‫העצום יחד עם תחושת קרבה לבית‪,‬‬ ‫לקיבוץ‪ ,‬לארץ‪ -‬רגש ששוכן בלב ולא‬ ‫קשור למרחק הפיזי‪ ,‬תחושת אושר‬ ‫שמתעוררת כאשר הקקטוסים מפנים‬ ‫פתאום את מקומם לנופים הרחוקים‬ ‫שהלב מכיר אותם גם בעיניים עצומות‪.‬‬ ‫ג’ני מספרת שפשוט הצטרפה לשירתה‬ ‫של אסתר שבקעה מן המכשיר‪,‬‬ ‫והמשיכה לשיר איתה שיר אחר שיר‪,‬‬ ‫וכל השירה הזו צבעה את כל הנסיעה‬ ‫הזו באור מיוחד‪...‬‬ ‫כבר שנתיים שהם איתנו חזרה‪ .‬תקופת‬ ‫השליחות ללא ספק השאירה שפע‬ ‫חוויות וסיפורים‪ ,‬מקומות שלא חלמו‬ ‫שיגיעו אליהם‪ ,‬אנשים שפגשו‪ ,‬אפילו‬ ‫זוג מטיילים ישראלים שפגשו באחת‬ ‫ההזדמנויות‪ ,‬במקום שמעט תרמילאים‬ ‫ישראלים מגיעים אליו‪ .‬הזדמנות‬ ‫לפטפט בעברית‪ ,‬להחליף חוויות‪ ,‬לתת‬ ‫להם טרמפ לכביש הראשי ואף להזמין‬ ‫אותם לארוחת צהרים‪ ...‬זיכרונות‬ ‫ורגעים שישארו לעד‪.‬‬ ‫שמעה וכתבה‪ :‬אוגניה שקולניק‬ ‫השירים ותחושת הקשר עזרו להתגבר‬ ‫על הגעגועים ועל הקשיים של הריחוק‬ ‫והבדידות‪ ,‬למרות שבכל מקום נוצרו‬ ‫גם קשרים יפים עם המקומיים‪.‬‬ ‫ג’ני ומוריס המשיכו להגיע לביקורי‬ ‫מולדת בכל פעם שיכלו ואף שמרו‬ ‫בכל התקופה על ביתם בקיבוץ ולא‬ ‫במקרה‪...‬‬ ‫בית אפדון‬ ‫אחד הבניינים המרכזיים בחצר‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬ממש מול המזכירות‬ ‫והמרפאה‪ ,‬הוא הבניין ששנים רבות‬ ‫שימש כמחסן הבגדים‪.‬‬ ‫בגדי קיץ וחורף התחלפו בו עם חילופי‬ ‫העונות‪ .‬חבילות גדולות נשלחו לבתי‬ ‫הילדים למדידה וביצוע “נורמה” בכל‬ ‫קיץ וחורף‪ .‬רכילויות לא מעט שמעו‬ ‫הקירות‪ ,‬וטוב שאין הסודות דולפים‪..‬‬ ‫בשנים האחרונות נכנסנו בעיקר כדי‬ ‫לפשפש ולמצוא מציאות בחנות יד‪-‬‬ ‫שניה‪ ,‬ואולי סתם לקשקש ולהחליף‬ ‫חדשות עם אחת מצוות הנשים‬ ‫המקסימות שלקחו חלק בהפעלת‬ ‫החנות המיתולוגית‪.‬‬ ‫החנות נסגרה אך לא נשכחה‬ ‫מלב‪ -‬ומי שיאמץ את זכרונו יותר‬ ‫אחורה בשנים‪ ,‬יראה גם את התאים‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יותר לפעילות המתרחבת‪,‬‬ ‫וכך הגיעו למבנה הנוכחי‪.‬‬ ‫בהתחלה שכרו חצי‬ ‫מהמבנה‪ ,‬וכיום את המבנה‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫המבנה אף עבר שיפוץ‪-‬‬ ‫החלל חולק לשני אגפים‬ ‫ע”י מסדרון ארוך שמקושט‬ ‫בתמונות יפות‪.‬‬ ‫במרפסת בהם זרקנו‬ ‫את הכביסה המלוכלכת‬ ‫שנשלחה למכבסה האזורית‪.‬‬ ‫התאים ארוכים‪ ,‬ובצד התא‬ ‫הקטן של הגרביים‪..‬‬ ‫ואיך לפעמים עמדנו‬ ‫מתלבטים מול סינתטי או‬ ‫כותנה? ואולי בכלל זה שייך‬ ‫למצעים?‬ ‫כבר מזמן אין משליכים‬ ‫שם כביסה וגם לא נכנסים‬ ‫לחנות‪..‬‬ ‫הבניין לבש צורה חדשה‪,‬‬ ‫והמרפסת האחורית ששנים‬ ‫רבות עמדו בה תאי הכביסה‬ ‫ הפכה לגן פורח‪ .‬מדרגות‬‫עץ רחבות ונוחות‪ ,‬ספסל עץ‬ ‫מזמין לשבת ולשתות כוס‬ ‫קפה‪ ,‬ועציצים לרוב מוריקים‬ ‫ומשרים אוירה נעימה ושלווה‪.‬‬ ‫ועל הקיר ‪ -‬שלט אדום‬ ‫ובוהק מכריז‪ :‬בית אפדון‪.‬‬ ‫אז מי השוכנים בבנין המחודש?‬ ‫הסתקרנתי ונכנסתי לגלות‪.‬‬ ‫את פני קיבל רוני דדון – אחד משני‬ ‫המקימים של החברה ‪ .‬רוני ושותפו‬ ‫איתן אפרון‪ ,‬חברים מזה שנים רבות‪,‬‬ ‫הגיעו לקיבוץ בשנת ‪ 2009‬בחיפוש‬ ‫אחר מקום מתאים לפיתוח היזמות‬ ‫שלהם ובעקבות היכרותם עם רון שני‪,‬‬ ‫מנכ”ל ענת קשב‪ .‬רוני ואיתן התקבלו‬ ‫בברכה ע”י רון‪ ,‬ואכן בתחילה התמקמו‬ ‫בשני חדרים בתוך ענת קשב ומשם‬ ‫פתחו בתהליך הקמת החברה‪.‬‬ ‫עם פיתוחה של החברה והגדלת כמות‬ ‫המועסקים בה‪ ,‬חיפשו מקום מתאים‬ ‫‪8‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫באגף האחד – חדר ישיבות ואזור‬ ‫הפיתוח‪ ,‬עליו משקיף רוני משולחנו‪ .‬רוני‬ ‫משמש כסמנכ”ל פיתוח ושותפו איתן‬ ‫מכהן כמנכ”ל החברה‪.‬‬ ‫באגף זה עובדים כ‪ 10-‬מהנדסי חומרה‬ ‫ומהנדסת תוכנה אשר מפתחים את‬ ‫הטכנולוגיה לדור הבא של תקשורת‬ ‫בסיבים אופטיים בקצבים של ‪100‬‬ ‫מגה ביט לשנייה – ובעברית פשוטה‬ ‫יותר‪ :‬אינטרנט ותקשורת הרבה יותר‬ ‫מהירים מהיום‪.‬‬ ‫החברה אמורה לספק גם ציוד חומרה‬ ‫וגם תוכנה שתאפשר הפעלה עוד יותר‬ ‫מהירה יותר של האינטרנט ממה שאנו‬ ‫מכירים כיום‪.‬‬ ‫לשם כך מוקם בימים אלה האגף בצד‬ ‫השני של המסדרון ‪ -‬אגף היצור ‪-‬‬ ‫שכבר נמצא בשלבי סיום‪.‬‬ ‫כרגע נמצאים במעבר משלב הפיתוח‬ ‫לשלב היצור‪ ,‬והתכנון הוא להתייצבות‬ ‫והגדלת היצור‪.‬‬ ‫לשם כך ישכרו בעתיד גם עובדים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫על פי התכנון‪ ,‬יגיעו בשלב התפוקה‬ ‫המלאה להעסקה של‬ ‫כ‪ 15-‬אנשים נוספים‪,‬‬ ‫אשר יעבדו ביצור‪.‬‬ ‫יש לציין שאנשי‬ ‫החברה גם הם‬ ‫תושבי הדרום ‪ -‬רוני‬ ‫תושב אשדוד‪ ,‬וחלק‬ ‫מהעובדים מגיעים‬ ‫מאשקלון‪.‬‬ ‫נקווה לשמוע בקרוב‬ ‫על חיפוש העובדים‬ ‫לייצור‪ ..‬רוני אומר‬ ‫שיחפשו בעיקר אנשים‬ ‫עם ידע באלקטרוניקה‬ ‫וכישורים מתאימים‪.‬‬ ‫העבודה מתאימה‬ ‫גם לצעירים וגם‬ ‫למבוגרים‪ ,‬ויש‬ ‫אפשרות שגם אנשים‬ ‫מהקהילה ימצאו בו‬ ‫מקום עבודה ‪ -‬כאשר‬ ‫הדבר יהיה אקטואלי‪..‬‬ ‫בסה”כ מרגישים טוב‬ ‫אצלנו‪ ,‬וגם אנשים‬ ‫שמגיעים אליהם‬ ‫מבחוץ מציינים את‬ ‫האווירה הנעימה אשר מגיעה מהקיבוץ‬ ‫וכמובן מהבניין‪ ,‬במיוחד לאחר השיפוץ‬ ‫שנעשה בו‪.‬‬ ‫ישנו שיתוף פעולה טוב עם מוסדות‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬במיוחד עובדים מול סיימון‬ ‫גוטרי ‪ -‬מרכז המשק‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬נאחל לאנשי אפדון שנה טובה‬ ‫ומוצלחת‪ .‬שהחברה אכן תשגשג‬ ‫ותגשים את שאיפות מקימיה‪,‬‬ ‫ונקווה שגם אנו – אנשי הקיבוץ‬ ‫והקהילה נהנה מפירות שיתוף הפעולה‬ ‫המוצלח עם הדיירים ה”חדשים”‪..‬‬ ‫אוגניה שקולניק‬ ‫דור צעיר‬ ‫בשבת האחרונה של חודש אוגוסט‪,‬‬ ‫נפגשנו במועדון כדי להכין חבילות שי‬ ‫לראש השנה‪.‬‬ ‫הגיעו הורים‪ ,‬סבתות ו"סתם" אנשים‬ ‫שאיכפת להם והתגייסו בחפץ לב‬ ‫למבצע שנערך בניצוחו של הצוות‬ ‫המוביל ‪ -‬בתיה עמרם‪ ,‬מלי מלון‬ ‫ויהודית דגן‪ .‬וכן ‪ -‬הן תשמחנה לצרף‬ ‫עוד מתנדבים‪..‬‬ ‫יש לציין שהועדה מטפלת ב‪60-‬‬ ‫צעירים ‪ -‬מסיום י"ב ‪ :‬שנת שירות‬ ‫ומכינות‪ ,‬חיילים בסדיר וקבע‪,‬‬ ‫ומשוחררים צעירים‪.‬‬ ‫זה המקום להודות‬ ‫לכולם‪ ,‬וגם‪:‬‬ ‫* לאנשי האלונית‬ ‫שתרמו מוצרים‬ ‫לחבילות השי ‪-‬‬ ‫חטיפים וממתקים‪,‬‬ ‫שתיה ושמפו כך שיהיו‬ ‫החבר'ה גם שבעים וגם‬ ‫נקיים‪..‬‬ ‫* הורים וסבים שתרמו‬ ‫אף הם וגם הביאו‬ ‫עוגיות מאפייה בייתית‪.‬‬ ‫* ילדי ארזים (ד'‪-‬ו')‬ ‫שכתבו ברכות‬ ‫מושקעות‪.‬‬ ‫* קנינו מתנות סימליות‬ ‫מעמותות 'איל"ן' בבאר‬ ‫שבע ועמותת 'גוונים'‬ ‫באשקלון‪ .‬שתי העמותות מטפלות‬ ‫באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫קיבלנו מהם הנחה בעת הקנייה ‪ -‬כך‬ ‫שגם תרמנו וגם נתרמנו‪ ,‬והמצווה‬ ‫כפולה‪..‬‬ ‫* אנשי 'יחדיו' צבעו וקישטו עבורנו‬ ‫ברכות שגם הן נכנסו לחבילות השי‪.‬‬ ‫כמו שאתם מבינים היה מאמץ משותף‬ ‫שאיחד אנשים רבים‪ ,‬ובנוסף לסיפוק‬ ‫בראיית החבילות המוכנות‪ ,‬היה גם‬ ‫הכיף של המפגש של מי שבא לעזור‬ ‫ולארוז‪.‬‬ ‫צוות דור צעיר מבקש למסור שהשי‬ ‫צנוע בהתאם למגבלות התקציב אך‬ ‫הרצון הוא גדול והתקווה היא לשמור‬ ‫על קשר עם אוכלוסיה כמה שיותר‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫אז חבר'ה ‪ -‬הכדור מתגלגל למגרש‬ ‫שלכם‪ ,‬אנחנו מושיטים יד ומחכים‬ ‫לתגובות‪ ,‬הצעות ויוזמות שלכם!‬ ‫לסיום נאחל‪ -‬שתהיה שנה טובה‬ ‫ומוצלחת לכולם‪ -‬ובעיקר שקטה ‪..‬‬ ‫צוות דור צעיר‬ ‫יוצאים לדרך חדשה‬ ‫יש לנו בקהילה ‪ 4‬בוגרים – שסיימו‬ ‫השנה את לימודיהם בבית הספר‪.‬‬ ‫‪ 3‬גברים צעירים‪ ,‬תושבי ההרחבה –‬ ‫ואחת עלמת חמד‪ ,‬בת הקיבוץ‪.‬‬ ‫אז הנה דיווח קצר על הארבעה‪ ,‬שכל‬ ‫אחד מהם מתחיל השנה את דרכו‬ ‫הייחודית בחיים‪.‬‬ ‫תומר גודווין בנם הבכור של ניקול‬ ‫וקרל גודווין‪ ,‬אשר הגיעו אלינו מקיבוץ‬ ‫נחל עוז‪ ,‬היישר לבית החדש בהרחבה‪.‬‬ ‫תומר כבר התגייס לצבא בסוף חודש‬ ‫יולי ונמצא בטירונות בבסיס הנדסה‬ ‫קרבית‪ .‬נאחל לו בהצלחה‪ ,‬ולהורים‬ ‫שישנו טוב בלילה‪...‬‬ ‫אלי דיין בנה של בתיה עמרם‪.‬‬ ‫גם אלי גר בהרחבה וסיים את לימודיו‬ ‫בשער הנגב‪ ,‬אך מתכוון להמשיך‬ ‫ללמוד‪.‬‬ ‫אלי מיועד לעתודה צבאית‪ ,‬מסלול‬ ‫ארוך שמשלב לימודים בתחום‬ ‫ההנדסה ושרות צבאי‪.‬‬ ‫המסלול מתבצע לסירוגין וכרוך גם‬ ‫בחתימה לתקופת שרות בקבע‪..‬‬ ‫נאחל לאלי הצלחה גם בלימודים וגם‬ ‫במסלול הצבאי ‪.‬‬ ‫יריב קרן בנם של יוסי ואביבה‪ ,‬ואחיו‬ ‫הבכור של ערן‪ .‬יריב הגיע לקיבוץ לפני‬ ‫כחמש שנים מקריית גת והתחיל ללמוד‬ ‫בבית הספר “שער הנגב”‪.‬‬ ‫השנה סיים את לימודיו וכבר התחיל‬ ‫את שנת השירות בפנימיית “בית‬ ‫הנוער” בתל אביב‪.‬‬ ‫עם סיום שנת השירות יתגייס לצה”ל‬ ‫כשהמטרה שלו היא להיות הכי קרבי‬ ‫שניתן!‬ ‫ליאן סלסטה אחרונה חביבה‪ ,‬הבת‬ ‫הצעירה של ברנדה ואנדרה‪,‬‬ ‫ה”גוזלית” האחרונה שפורחת מהקן‬ ‫המשפחתי החם‪..‬‬ ‫ליאן‪ ,‬שנולדה וגדלה בקיבוץ כבר‬ ‫מתנסה בחיי העיר‪ ,‬עם שבע בנות‬ ‫נוספות‪ ,‬שחציין בנות קיבוץ וחציין בנות‬ ‫ישובים וערים – כולן גרות יחד בקומונה‬ ‫בפתח תקווה‪.‬‬ ‫כל הבנות משובצות לעבודה עם נוער‬ ‫בסיכון שגר בפנימייה ולומד בבתי‬ ‫ספר באזור‪.‬‬ ‫הבנות משתלבות עם צוות הפנימייה‪,‬‬ ‫ומשמשות כ”אחיות בוגרות”‪.‬‬ ‫מה זה אומר? הכול ‪ -‬עזרה בשיעורי‬ ‫בית‪ ,‬הקשבה ויצירת קשרים אישיים‪,‬‬ ‫הכנת פעילויות ועוד‪.‬‬ ‫איך ליאן מסכמת את ההתחלה?‬ ‫אינטנסיבי‪ ,‬מאתגר ונותן טעם לעוד‪...‬‬ ‫נאחל שיתחילו את דרכם ברגל ימין‪.‬‬ ‫אנחנו מצטרפים להורים ולמשפחות‬ ‫בעידוד ובאיחולי שנה טובה ומוצלחת!!‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מהנעשה בנוי‬ ‫לכבוד ראש השנה‪:‬‬ ‫לחברי ותושבי ברור חיל שלום‪,‬‬ ‫בחודש האחרון ולקראת חג ראש‬ ‫השנה הבא עלינו לטובה‪ ,‬השקענו‬ ‫מאמץ רב בשיפור פני הנוף בישוב‪,‬‬ ‫ולשם כך ביצענו ‪ 4‬פרויקטים במקביל‬ ‫בשלושה אזורים שונים‪.‬‬ ‫פרויקט ראשון‪:‬‬ ‫הכנסת כמויות גדולות של אדמה‬ ‫נקייה למילוי המקומות שהושארו עם‬ ‫פסולת בניין ולכלוך לאחר סיום בניית‬ ‫הכיכר החדשה והכביש המוליך אל‬ ‫שכונת ההרחבה‪.‬‬ ‫שולי הכביש נוקו‪ ,‬אדמה חדשה ונקייה‬ ‫הושמה ובעתיד תהיה אפשרות לגנן‬ ‫לאורך הכביש ובהיקף הכיכר ולחבר‬ ‫בצמחייה בין שכונת ההרחבה לקיבוץ‬ ‫הקיים‪.‬‬ ‫כמו כן הושקע מאמץ רב בניקיון‬ ‫השטח הגדול מצד מזרח העוטף את‬ ‫שכונת ההרחבה‪ ,‬מקוצים ופסולת של‬ ‫שנים‪ .‬וכן בוצעה עבודה בסידור הניקוז‬ ‫והולכת מי הגשמים אל תעלת הניקוז‬ ‫העוקפת את שכונת ההרחבה‪.‬‬ ‫פרויקט שני‪:‬‬ ‫למרגלות הסילו הישן יצרנו גינה‬ ‫מדורגת בשלושה גבהים שונים‪.‬‬ ‫בשני הגבהים הראשונים נשתלו פרחי‬ ‫עונה ובקומה התחתונה‬ ‫הוצבה על משטח חצץ‬ ‫מחרשה ישנה (שן אחת) מימי‬ ‫ראשית הקיבוץ‪.‬‬ ‫הגינה מחולקת ל‪ 3-‬תאים‪,‬‬ ‫נבנתה מבולי עץ עגולים‪ ,‬בכדי‬ ‫להמשיך ולהתחבר לקווי‬ ‫המתאר העגולים של הסילו‪.‬‬ ‫גינה זו באה לפאר את הסילו‬ ‫הישן ואת ימי החקלאות‬ ‫הגדולים‪ ,‬לשפר ולקשט את‬ ‫מרכז הקיבוץ‪.‬‬ ‫פרויקט שלישי‪:‬‬ ‫שער הכניסה לקיבוץ‬ ‫בנינו במה מסלעים גדולים‬ ‫ועליה הצבנו עוד מחרשה‬ ‫ישנה (שלוש שיניים) ששימשה‬ ‫בעבר את משפחת “בני עזיז“‬ ‫העובדים בקיבוץ כבר עשרות‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫מחרשה זו נצבעה בצבע‬ ‫כתום בכדי שתבלוט על רקע‬ ‫השדות המחליפים את גווניהם מירוק‬ ‫לחום לאורך עונות השנה‪ .‬מראה זה‬ ‫מתקבל בצורה ברורה‪ ,‬לכל מי שמגיע‬ ‫בנסיעה מכיוון מגרש הכדורגל אל עבר‬ ‫שער הכניסה‪ .‬כמו כן שיפצנו וצבענו‬ ‫ספסל ישן‪ ,‬יצקנו משטח בטון על יד‬ ‫“בוטקה“ השמירה‬ ‫והצבנו את הספסל‬ ‫במשטח לנוחות‬ ‫הטרמפיסטים‪.‬‬ ‫פרויקט רביעי‪:‬‬ ‫שיפור מראה הכניסה‬ ‫למשרדי הקיבוץ‬ ‫(מזכירות) בנינו משטח‬ ‫המקיף ספסל ששופץ‬ ‫ונצבע‪ ,‬שתלנו שני‬ ‫שיחי פרחים משני צידי‬ ‫הספסל‪ ,‬הצבנו אדני‬ ‫רכבת לאורך חלקו‬ ‫התחתון של קיר מבנה‬ ‫המשרדים ומלאנו‬ ‫בחצץ שעליו יעמדו‬ ‫אדניות עם פרחים‬ ‫‪10‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫ובכך הסתרנו את חלקו התחתון‬ ‫והמוזנח של קיר המשרדים‪ .‬הוכנה גם‬ ‫מערכת השקיה וישתלו פרחים חדשים‬ ‫בתקופת הסתיו‪.‬‬ ‫גינות אלו תוכננו על ידי ונבנו ע”י צוות‬ ‫הנוי‪.‬‬ ‫כאן המקום להודות לבועז סרי‬ ‫שאחראי לצד הטכני של הבנייה‪,‬‬ ‫הצביעה וההרכבה בפרויקטים‪.‬‬ ‫תודה גם ליעקב רדאי שתרם מזמנו‬ ‫בחיזוק וריתוך המחרשות‪.‬‬ ‫וכמובן רחמים העובד הותיק ביותר‬ ‫בענף שגם היה שותף במילוי אדמה‪,‬‬ ‫ניקיון ושתילה בפרויקטים‪.‬‬ ‫בנוסף לכל הנ”ל ובמקביל אנו מבצעים‬ ‫תחזוקה שוטפת‪ ,‬כיסוח דשאים‪,‬‬ ‫גיזומים‪ ,‬השקיה‪ ,‬ניקיון וכו’‬ ‫עד כאן להפעם מהנעשה בנוי‪.‬‬ ‫בברכת שנה טובה וגשומה!‬ ‫שגיא הוניג‬ ‫הנדסאי אדריכלות נוף‬ ‫רכז נוי‪ ,‬ברור חיל‬ ‫רועי רפפורט ז”ל‬ ‫שנה חלפה מאז נפרדנו מרועי‪.‬‬ ‫רועי‪ ,‬בן הקיבוץ‪ ,‬בן לחנניה ועליזה רפפורט ז”ל‪.‬‬ ‫אח לדני וטל – יבדלו לחיים ארוכים‪.‬‬ ‫אבא של ירדן‪ ,‬נווה‪ ,‬גל ופלג‪.‬‬ ‫השאיר אחריו הרבה חברים ואוהבים‪ .‬ושירים‪.‬‬ ‫דאגנו כולנו כאשר נודע דבר המחלה הקשה‬ ‫והפתאומית‪ .‬עקבנו בחרדה אחר הטיפולים הקשים‬ ‫והמאבק ההרואי והשקט‪.‬‬ ‫שמחנו כשנמצא לך תורם‪.‬‬ ‫התאכזבנו כשזה לא הצליח‪.‬‬ ‫גם כאשר לא היית עוד בקיבוץ ‪-‬‬ ‫המשכנו ללוות אותך בתפילות ומחשבות‪.‬‬ ‫אתה חסר לכולנו ואנחנו זוכרים אותך באהבה גדולה‪.‬‬ ‫מן התרבות‬ ‫סיכום הפעילות לתשע"ג‬ ‫ומילות פרידה מרכזת התרבות‪.‬‬ ‫קהילת ברור חיל היקרה!‬ ‫שנה עברית חדשה פורסת כנפיה עלינו‪.‬‬ ‫בהתרגשות רבה אנו מביעים משאלות‪,‬‬ ‫מצהירים מטרות ונושאים מבטינו‬ ‫אל עתיד מלא תקווה לטוב‪.‬‬ ‫בעודנו נושמים את אוויר ביכורי תשע”ד‬ ‫יימצא לנו המקום להודות לזו שחלפה‪,‬‬ ‫על המתנות שנתנה לנו בדרכה שלה‪.‬‬ ‫להרגיש‪ ,‬להיזכר‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לחבק‬ ‫ולהותיר כל דבר ועניין במידה הנכונה‬ ‫ולטובתנו הגבוהה והנעלה‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים זכיתי להכיר פעם‬ ‫נוספת קהילה נפלאה‪ ,‬עשירה בקולות‬ ‫וגוונים‪ ,‬קהילה מחייכת‪ ,‬עוטפת בחום‪,‬‬ ‫קהילה שרוקדת את הריקוד שלה‬ ‫בקצב ובמנגינה הייחודיים לה כל כך‪.‬‬ ‫אבני חן אלו מונחים גלויים באין מפריע‬ ‫על כל שביל ראשי וצדדי כאחד‬ ‫לראות ולגעת בהן יוכלו כל אחד ואחת‬ ‫ברוך‪ ,‬בהבנה‪ ,‬ברגש חם ובאהבה ללא‬ ‫תנאי‪.‬‬ ‫הדרך בה יחדיו פסענו ידעה את קצוות‬ ‫הקשת ‪ -‬ימי זיכרון ואבל שלובים‬ ‫בימי חג ומועד‪ .‬דמעות מלוחות של‬ ‫כאב וצער‪ ,‬דמעות מלוחות של שמחה‬ ‫וריצה בדהרה כנטע רך וצעיר המגשש‬ ‫שורשיו באדמה‪ ,‬מעבה את גזעו‬ ‫ושוקק חייו בנסיקה אל השמיים‪.‬‬ ‫כל שצריך שתיל קט ועדין זה‬ ‫הוא להרוות צימאונו במים‪.‬‬ ‫כל אחד ואחת מאיתנו‬ ‫כטיפת מים חיים‬ ‫וכולנו בצוותא‪ ,‬ביחד‪,‬‬ ‫כמטר מענני המרומים‪.‬‬ ‫תודה על הזכות להיות חלק מבית‬ ‫אוהב‪.‬‬ ‫שלכם ‪-‬‬ ‫מיטל אסרף‪-‬שמעון‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ברכת דיאלוג פורה‬ ‫השנה העברית החדשה מביאה בחובה חגיגות משפחתיות‪.‬‬ ‫כמיטב המסורת נשיט יחד סירות ומשאלות‪,‬‬ ‫נשב בסוכה ונחגוג בשמחת תורה‪.‬‬ ‫אבל אם נחפור מעט יותר ניזכר שמאורעות שכאלה‬ ‫הם לא רק סיבה למסיבה אלא גם עת לחשבון נפש‪.‬‬ ‫את המשפט האלוהי נשאיר לאחרים‪,‬‬ ‫אבל זהו בהחלט זמן טוב לחקירה עצמית‬ ‫לצורך התחדשות‪ ,‬סליחה וצמיחה‪.‬‬ ‫כשאני שואל את עצמי‬ ‫מה הייתי רוצה שנלמד כקהילה‬ ‫בשנת תשע”ד הבאה עלינו לטובה‬ ‫אז ברור לי שארצה שנדע לעבוד עם מחלוקות‪.‬‬ ‫זהו הרי המצב האנושי‪.‬‬ ‫אנחנו איננו גזורים מאותו האריג‬ ‫ולכן התפיסות‪ ,‬הרצונות והעמדות שלנו מתנגשים‪.‬‬ ‫אז מה עושים?‬ ‫היהדות מציעה לנו דיאלוג פורה ואמיץ‪.‬‬ ‫לא לפחד מחשיפה לאור השמש וליבון משותף‪.‬‬ ‫כל עוד יש לנו כבוד בסיסי‬ ‫האחד לשני ולשנייה ורצון משותף לשגשוג קהילתי‪,‬‬ ‫הכול יכול להיפתח ולהיות מונח על השולחן‪.‬‬ ‫אנחנו חיים בתקופה בה אין משמעות להסתרות‬ ‫וסוף כל הדחקה להתגלות‪.‬‬ ‫אפשר לקונן על זה ואפשר להתברך בזה‪.‬‬ ‫אני מציע לכולנו (וראשית כל לעצמי) אומץ‪.‬‬ ‫לשוחח עם השונה‪ .‬לדבר עם ה”אחר”‪.‬‬ ‫לעשות מאמץ ולצאת מאזורי הנוחות‪.‬‬ ‫לוותר על תחושת ‘יודעי כל’ המשתלטת עלינו לעיתים‪.‬‬ ‫אני ממליץ לקרוא את הקטע הבא של ש”י עגנון במלואו‬ ‫(ויותר מפעם אחת‪ ,‬כי אז הוא נעשה ברור יותר)‪:‬‬ ‫“פעם ראשונה אדם לומד ומבין;‬ ‫פעם שנייה לומד ותוהה‪ :‬משטה הייתי בי שדימיתי מבין‪,‬‬ ‫הרי אינני מבין ולא כלום;‬ ‫פעם שלישית מבין ואינו מבין;‬ ‫פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין;‬ ‫וכן על דרך זה פעם אחר פעם‪.‬‬ ‫ואם יגע הרבה וחזר הרבה ‪ -‬עד ששוכח כמה פעמים חזר‪ ,‬ויש‬ ‫לו סיוע מן השמיים‪ ,‬הרי הוא מתחיל להבין‪ ,‬וזו תחילתה של‬ ‫חוכמה‪”.‬‬ ‫מתוך‪" :‬עיר במלואה" ‪ -‬הוצאת שוקן‪.1973 ,‬‬ ‫שתהיה לכולנו שנה טובה‪ ,‬מלאה בשורות טובות והרבה‬ ‫בריאות!‬ ‫‪ ‬אבי דבוש‬ ‫מנהל תכניות שתיל‬ ‫‪0732-445230‬‬ ‫נייד‪052-5345923 :‬‬ ‫‪avid@shatil.nif.org.il‬‬ ‫‪www.shatil.org.il‬‬ ‫‪12‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫לסיכום השנה החולפת ‪-‬‬ ‫מתוך תוכנית ערב לראש השנה‬ ‫(‪)6.9.2013‬‬ ‫באדיבות‪ :‬אשר ביטון‬ ‫מה היה לנו בשנה החולפת?‬ ‫שנת תשע"ג?‬ ‫אז בארצנו היו בחירות‪ ,‬קיבלנו עיתונאי עם ג'ל כשר אוצר‬ ‫ונובוריש של הייטק כשר של כלכלה ומסחר‪.‬‬ ‫את מקומה של סוליקה משדרות‪,‬‬ ‫תפסה ריקי כהן מחדרה וגם היא תצטרך להסתדר עם פחות‪.‬‬ ‫רונלדו הגדול היה בארץ למשחק נבחרת מאתגר‬ ‫ואפילו מסי‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬ביקר לתפארת באור‪-‬הנר‪.‬‬ ‫כוורת שוב חיברו את מה שכבר פורק‪,‬‬ ‫ומי שהשיג כרטיס זכה להזיע בפארק‪.‬‬ ‫והיה עוד מבצע‪ ,‬קראו לו עמוד ענן‪.‬‬ ‫מזל שבדיוק סיימו לבנות את התיכון הממוגן‪.‬‬ ‫ואצלנו שנה של תרבות ענפה עם המון אירועים וטקסים‪,‬‬ ‫צריך רק למצוא פתרון לשיטת הגיוסים‪.‬‬ ‫חגגנו יחד את כל החגים כמנהג המסורת‪.‬‬ ‫ובעצמאות פתחנו מנגל ענקי לקרניבורי ברור חיל‪,‬‬ ‫כי איך אפשר אחרת?‬ ‫את הקיץ פתחנו בבריכה עם גלי צה"ל בשידור‪,‬‬ ‫וזליו הסביר לאומה למה לאהוב ארגנטינאים זה אסור‪.‬‬ ‫שוק קח‪-‬תן‪ ,‬שעת קריאה‪ ,‬סוכה‪ ,‬קוסם ‪ -‬היה באמת מהכול‪.‬‬ ‫פורים וסילבסטר עמוסים באלכוהול‪.‬‬ ‫מנהל קהילה חדש‪ ,‬אודי‪ ,‬לשירותכם‪.‬‬ ‫ורכזת חינוך חדשה בשם אפרת‪ .‬בהצלחה לשניכם‪.‬‬ ‫פסלים סביבתיים חדשים התחילו לצוץ‪ ,‬תודה לשגיא על הרצינות‪.‬‬ ‫ויש קרון רכבת מצרי שהפך לברזילאי כדי להיות תערוכת אמנות‪.‬‬ ‫לכולבו פרצו‪ ,‬איזה אנשים יודפויומט‪.‬‬ ‫מזל שלא הצליחו להוציא ת'כספומט‪.‬‬ ‫שלב נוסף בהרחבה לדרך יצא ויש כבר מתעניינים‪,‬‬ ‫ויש גם תוכנית לגל נוסף של קליטת בנים‪.‬‬ ‫אז זו היתה השנה שלנו‪ ,‬ובטח שכחתי להזכיר לפחות אירוע אחד‪.‬‬ ‫לפנינו שנה חדשה‪ ,‬שנת תשע"ד‪.‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ספרים חדשים במכלול ‪ /‬אוגוסט ‪2013‬‬ ‫להלן אחדים מהספרים החדשים‬ ‫שהגיעו לספרייה‬ ‫סיפורת‪:‬‬ ‫שתיים דובים ‪ /‬מאיר שלו (מומלץ)‬ ‫גן נעמי ‪ /‬ישי שריד‬ ‫אשת הסנדלר ‪ /‬אדריאנה טרייג’יאני‬ ‫(מומלץ)‬ ‫המתיקות שבשכיחה ‪ /‬קריסטין הרמל‬ ‫קולות מן ההרים ‪ /‬חאלד חוסייני‬ ‫מומלץ‪:‬‬ ‫ספרי ילדים ונוער‪:‬‬ ‫מומלץ‪:‬‬ ‫זבנג! ‪ / 25‬אורי פינק‬ ‫פוניאלה ‪ /‬לורה ג’ופה נומרוף‬ ‫הטרקטור בארגז החול ‪ /‬מאיר שלו‬ ‫בון ‪ – 11‬רוז ‪ /‬ג’ף סמית‬ ‫סרטי ‪ DVD‬חדשים‪:‬‬ ‫האנושות‪ :‬הסיפור של כולנו פרקים ‪1-3‬‬ ‫האנושות‪ :‬הסיפור של כולנו פרקים ‪4-6‬‬ ‫האנושות‪ :‬הסיפור של כולנו פרקים ‪7-9‬‬ ‫האנושות‪ :‬הסיפור של כולנו פרקים ‪10-12‬‬ ‫משפטו של ג’קי ג’‬ ‫ועוד הרבה סרטים חדשים אחרים‬ ‫פינת המתכונים‬ ‫‪14‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫שתיים דובים‬ ‫מאת‪ :‬מאיר שלו‪.‬‬ ‫‪ 70‬שנה חלפו‪ ,‬מורה בבית הספר התיכון של המושבה כותבת‬ ‫ומעלה זיכרונות על הרצח ההוא ועל הגברים של המשפחה‪.‬‬ ‫אשת הסנדלר‬ ‫מאת‪ :‬אדריאנה טרייג’יאנה‪.‬‬ ‫זה רומן רחב יריעה‪ ,‬שברכזו אנצה רוואנלו‬ ‫שנולדה באלפים האיטלקיים‪ ,‬נאלצת לעזוב‬ ‫את ביתה עם אביה‪ ,‬ולנסוע לאמריקה כדי להציל את משפחתה‬ ‫מרעב‪.‬‬ ‫ספריית מכלול ‪ -‬ויקי‬ ‫ברכות‪ ,‬תודות והודעות‪...‬‬ ‫ברוכים הבאים‪.‬‬ ‫משפחה חדשה הגיעה להרחבה‪,‬‬ ‫שכנים חדשים של איתן וארנית‪.‬‬ ‫משפחת חדד הגיעה אלינו מבאר שבע ‪-‬‬ ‫ההורים‪ :‬פועה ואבי‪,‬‬ ‫הילדים‪ :‬נויה בת ‪ 4‬בגן יורה‪ ,‬איתמר בן ‪ 3‬בגן תות‪,‬‬ ‫ורונה התינוקת רק בת שבועיים‪ ..‬וגם יש כלבה‬ ‫כמובן‪ ...‬נאחל לכולכם התאקלמות מהירה‪ ,‬שנה‬ ‫טובה ואושר בביתכם החדש‪.‬‬ ‫קול ששון וקול שמחה‪..‬‬ ‫חגגה ‪ - 70‬במזל טוב!‬ ‫ליליאן בנאי (אמה של סנדרה הירש)‬ ‫יחד עם המשפחה והחברים ‪ -‬ניצלו את הפינה‬ ‫הנעימה בבריכה שעוד רגע נסגרת שוב‪..‬‬ ‫נאחל בריאות רבה‪ ,‬שנים רבות‬ ‫ונחת מכל מה שיש לחיים להציע‪...‬‬ ‫למועדון סבתא ‪ /‬סבא רבא הצטרפו‪..‬‬ ‫מזל טוב לחברינו רותי וסרג'יו יהושע‪ ,‬חברי ברור‬ ‫חיל לשעבר‪ ,‬ותושבי קציר ‪-‬‬ ‫לרגל חתונת הבת נאוה‪ ,‬ילידת הקיבוץ‪,‬‬ ‫עם בחיר ליבה יובל‪.‬‬ ‫החתונה נערכה ביער עופר בנוף הירוק והיפה של‬ ‫הכרמל‪ ,‬בנוכחות משפחה וחברים ‪ -‬כולל כמובן‬ ‫חברים מברור חיל‪ .‬חיתנתם את שלושת הבנות‪,‬‬ ‫ועכשיו אפשר להתרווח ולחכות לעוד נכדים‪..‬‬ ‫סוניה ואמיר פלוט ‪ -‬מזל טוב וחיבוק גדול‪.‬‬ ‫הכל בזכות מיכל נוסצקי (פלוט) – שביולי הפכה‬ ‫לסבתא כפולה – כאשר לנגב נולדו תאומים ‪-‬‬ ‫הבן‪ :‬אדם והבת‪ :‬מיילי‪.‬‬ ‫מזל טוב גם לדוד עודד ולדודות אורלי ונגה‪,‬‬ ‫ולכל בני המשפחה המסועפת והמאושרת!‬ ‫כל קהילת ברור חיל משתתפת באבלה‬ ‫של משפחת גל‪-‬און עם פטירתו של אביו של עמי‬ ‫למועדון סבתא ‪ /‬סבא רבא הצטרפו‪..‬‬ ‫שמעון אוחיון ז"ל‬ ‫עמי ושרית חיים בקרבנו ותורמים‬ ‫לפעילות בקהילה שנים רבות‪.‬‬ ‫כולנו איתכם‪ ,‬עם הילדים ועם כל המשפחה‬ ‫בשעה קשה זו‪ .‬תנחומינו לכולכם‪.‬‬ ‫גם שרה ויהושוע גלבוצקי‪.‬‬ ‫חן‪ ,‬הבכורה של יואב ואודט גלבוצקי ילדה בשעה‬ ‫טובה את הנין הראשון במשפחת גלבוצקי‪:‬‬ ‫תינוק חמוד וחייכן בשם‪ :‬אורי‪.‬‬ ‫מזל טוב לאם הסטודנטית הצעירה והנמרצת‪,‬‬ ‫לסבים המאושרים ולכל המשפחה המורחבת‪.‬‬ ‫קהילתון ‪28‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שיר לשנה החדשה‬ ‫אילאיל שרון‬ ‫ציפור אחת קטנה‬ ‫שלחה אלי נוצה‬ ‫רציתי להחזיר ‪-‬‬ ‫אמרה לי ‪ :‬לא‪ ,‬תודה!‬ ‫זאת מתנה לראש השנה‬ ‫שתהיה לך שנה יפה ונחמדה!‬ ‫וגם לי‪ ...‬תודה!!‬ ‫ענף אחד נמוך‬ ‫שלח עלה אדום‬ ‫רציתי להחזיר ‪-‬‬ ‫אמר לי‪ :‬מה פתאום?!‬ ‫זאת מתנה לראש השנה‬ ‫שתהיה לך שנה יפה‬ ‫ונחמדה!‬ ‫וגם לי‪ ...‬תודה!!‬ ‫ענן אחד אפור‬ ‫שלח טיפה קטנה‬ ‫טיפה אחת קטנה ‪-‬‬ ‫בכלל לא בעונה‪..‬‬ ‫זאת מתנה לראש השנה‬ ‫שתהיה לך שנה יפה ונחמדה!‬ ‫וגם לי‪ ...‬תודה!!‬ ‫ילדה אחת יפה‬ ‫ציירה לי על החול‬ ‫שמש ושמיים‬ ‫ופרח עם גבעול‪.‬‬ ‫זאת מתנה לראש השנה‬ ‫שתהיה לך שנה יפה ונחמדה!‬ ‫וגם לי‪ ...‬תודה!!‬ ‫אילאיל שרון יוצרת דיסקים מיוחדים לפעוטות‬ ‫וילדים ‪ -‬המכילים שירים מחורזים ודקלומים‪.‬‬ ‫שירתה צלולה ונעימה‪ ,‬העיבודים עדינים ורגישים‪.‬‬ ‫הדיסקים נולדו מתוך עבודה בגנים‪ ,‬מקסימים‬ ‫ומלאי הומור‪.‬‬ ‫מותאמים לחגים‪ ,‬לעונות השנה וכו'‪...‬‬ ‫מומלצים בחום וניתנים לרכישה דרך האינטרנט‪.‬‬