1. No category

‫קונטרס‬
‫גדול הנהנה מיגיעו‬
‫)ברכות ח‪(.‬‬
‫בחשיבות ויתרו תורה המשלבת עמה פרנסה‬
‫*‬
‫דרשה מאת הגאו הגדול רשכבה"ג רבי יוס חיי זצוק"ל‬
‫מתו ספר "אמרי בינה"‪ ,‬על נחיצות ידיעת לימודי‬
‫כלליי‪.‬‬
‫*‬
‫מאמר נכבד מהגאו רבנו פנחס מוילנא זצוק"ל מתו ספרו‬
‫החשוב "ספר הברית"‪ ,‬נגד אות שאי מחנכי בניה‬
‫לפרנסה‪.‬‬
‫_________‬
‫כתב ער וקיב‬
‫ח"כ הרב חיי אמסל‬
‫מהדורה מתוקנת‬
‫כסלו התשע"א‬
‫‪ 2‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫התודה והברכה‬
‫למורי ורבי הגאו רבי מאיר מאזוז שליט"א‬
‫ראש ישיבת "כסא רחמי"‬
‫החות‪ :‬נאמ" ס"ט‬
‫שעבר על החוברת בשלמותה‪.‬‬
‫ממעיינו הנובע זורמי מי מפכי להשקות את הג‪.‬‬
‫©‬
‫כל הזכויות שמורות למחבר‬
‫הסכמת והמלצת מורי ורבי הגאו הגדול בקיא בכל חדרי תורה‬
‫הרב מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת "כסא רחמי"‬
‫הקדמה ‪5‬‬
‫הקדמה‬
‫קונטרס זה "גדול הנהנה מיגיעו" מיוסד על פי דברי רבנו הרמב"‬
‫בהלכות תלמוד תורה )פרק ג' הלכה י'(‪" :‬כל המשי על לבו שיעסוק‬
‫בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מ הצדקה הרי זה חלל את ה'‬
‫ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגר רעה לעצמו ונטל חייו מ‬
‫העול הבא וכו' ועוד ציוו ואמרו אל תעש עטרה להתגדל בה ולא‬
‫קרדו לחפור בה‪ ,‬ועוד ציוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את‬
‫הרבנות וכל תורה שאי עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוו‪ ,‬וסו‪$‬‬
‫אד זה שיהיה מלסט את הבריות"‪ ,‬ובהלכה י"א‪" :‬מעלה גדולה‬
‫היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו‪ ,‬ומדת החסידי הראשוני‬
‫היא‪ ,‬ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעול הזה ולעול הבא‪ ,‬שנאמר‬
‫יגיע כפי כי תאכל אשרי וטוב ל לעול הבא שכולו טוב"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫יכיל ליקוט קצר מראשוני ואחרוני ומגדולי הדורות ועובדות‬
‫ומעשי מחכמי ישראל מכל העדות‪ ,‬בחשיבות שילוב התורה ע‬
‫הפרנסה יחדיו‪ ,‬וליהנות מיגיעו כער עליו‪ .‬וא‪ $‬על פי שהדברי‬
‫הללו נכוני ופשוטי ומרבית ידועי לכל‪ ,‬בכל זאת מתקיי בה‬
‫מה שכתב רמח"ל בהקדמה לספר מסילת ישרי "כי לא תמצא ברוב‬
‫דברי אלא דברי שרוב בני האד יודעי אות‪ ,‬ולא מסתפקי בה‬
‫כלל אלא שכפי רוב פרסומ וכנגד מה שאמיתת גלויה לכל כ‬
‫ההעל מה מצוי מאוד"‪ ...‬ע"ש‪.‬‬
‫לשלמות המלאכה אשר לפני‪ ,‬צרפתי מאמרי מגדולי ישראל שוני‬
‫וממה שהשבתי לשואלי דבר בענייני אלו של תורה משלבת פרנסה‬
‫עמה‪ ,‬אשר בדורנו נתהפכו בזה היוצרות‪ ,‬וכא יראה הלומד והמעיי‬
‫אי התנהגו וחנכו גדולי ישראל במש כל הדורות‪ .‬יה"ר שנזכה‬
‫לעשות נח"ר ליוצרנו ולעשות רצו בוראנו‪.‬‬
‫חיי אמסל‬
‫חשו התשע"א‬
‫‪ 6‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫תוכ הענייני‬
‫הקדמה ‪5........................................................................................................................‬‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪7...............................................................................................‬‬
‫מאמר מתו" הספר "אב ספיר" ‪32 .....................................................................................‬‬
‫דרשה מהגאו "ב איש חי" ‪34 ..........................................................................................‬‬
‫מאמר מתו" ספר "הברית" ‪47 ...........................................................................................‬‬
‫מתו" מאמר "יסודות החינו"" להרש"ר הירש ‪53 .................................................................‬‬
‫אגרת מהגראי"ה קוק ‪54 ..................................................................................................‬‬
‫תשובה בעניי תורה ופרנסה יחדיו ‪56 .................................................................................‬‬
‫תשובה נוספת בעני הנ"ל ‪58 .............................................................................................‬‬
‫א כשעוסק בפרנסה הוי ביטול תורה ‪63 ............................................................................‬‬
‫עוד בעני הנ"ל ‪68 ............................................................................................................‬‬
‫אודות לימודי כלליי בנוס ללמוד הגפ"ת ‪71 ....................................................................‬‬
‫תשובה בעניי עסק התורה ע מלאכה ‪75 ...........................................................................‬‬
‫מאמרו של הגר"ד יוס ובשוליו הערותי ‪79 ..........................................................................‬‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪7‬‬
‫בס"ד בהנ"ו ליקב"ה‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו‬
‫מאמר זה והגיגי אלו אשר אני מעלה על הכתב לא כתבתי אלא‬
‫לכבודה של תורתנו הקדושה ולכבודו של הקב"ה יתעלה ויתרומ שמו‪,‬‬
‫וכל כוונה או פנייה שמנגדת לזה הרי היא בטלה ומבוטלת‪ .‬ויהי רצו‬
‫מלפניו יתבר דאימא מלתא דתתקבל בי מדרשא‪ ,‬להגדיל תורה‬
‫ולהאדירה‪ ,‬ישוטטו רבי ותרבה הדעת‪ .‬אמ ואמ‪.‬‬
‫שיטת הרמב" להנהגת האד בעניי למוד תורה ופרנסה‬
‫הנה ידועי דברי רבינו הרמב" בהלכות תלמוד תורה )פרק ג' הלכה י'(‪:‬‬
‫כל המשי על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מ הצדקה‬
‫הרי זה חלל את ה' ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגר רעה לעצמו‬
‫ונטל חייו מ העול הבא וכו' ועוד ציוו ואמרו אל תעש עטרה להתגדל‬
‫בה ולא קרדו לחפור בה‪ ,‬ועוד ציוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא‬
‫את הרבנות וכל תורה שאי עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוו‪ ,‬וסו‪$‬‬
‫אד זה שיהיה מלסט את הבריות‪ ,‬ובהלכה י"א‪ :‬מעלה גדולה היא למי‬
‫שהוא מתפרנס ממעשה ידיו‪ ,‬ומדת חסידי הראשוני היא‪ ,‬ובזה זוכה‬
‫לכל כבוד וטובה שבעול הזה ולעול הבא‪ ,‬שנאמר יגיע כפי כי תאכל‬
‫אשרי וטוב ל‪ ,‬אשרי בעול הזה וטוב ל לעול הבא שכולו טוב‪ ,‬עד‬
‫כא לשונו‪ ,‬ולהבנת שיטתו היטב מוכרחי לעיי בדבריו בפירושו לפירקי‬
‫אבות )בפרק ד' משנה ה'( על מימרת ר' ישמעאל כל הנהנה מדברי תורה‬
‫נוטל חייו מ העול עיי ש באור‪ ,‬ואי לי עניי כעת בהעתקת כל דבריו‬
‫ונמוקיו‪ ,‬ודברי המפרשי וטעמיה‪ ,‬רק ראוי לציי כי בתחילת מאמרו‬
‫ש פתח דבריו בזו הלשו‪" :‬אחרי אשר הסכמתי שלא אדבר בזאת‬
‫הצוואה מפני שהיא מבוארת‪ ,‬ולדעתי ג"כ שדברי בה לא יאותו לרוב‬
‫חכמי התורה הגדולי ואפשר לכול‪ ,‬חזרתי מהסכמתי ואדבר בה מבלתי‬
‫שאשגיח לקודמי או לנמצאי"‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכוונתו היא שאמנ מצד אחד‬
‫הדברי ברורי פשוטי והגיוניי מצד עצמ‪ ,‬ולכ לכאורה לא היה‬
‫‪ 8‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫צרי לבאר ולהרחיב בה הדיבור‪ ,‬ומצד שני סיבה נוספת להימנע כי‬
‫בעצ מה שהול לכתוב "לא יאות לרוב חכמי התורה הגדולי ואפשר‬
‫לכול"‪ ,‬כוונת "לא יאות" היינו אינו מתאי‪ ,‬אינו מתקבל‪ ,‬אינו נראה‪,‬‬
‫לא ישמע‪ ,‬למי? לרוב חכמי התורה הגדולי ואפשר לכול‪ ,‬ולכ דבריו‬
‫אלה לא יתקבלו‪ ,‬וא כ כדאי לשתוק & בכל זאת כותב הרמב"‪:‬‬
‫"חזרתי מהסכמתי ואדבר בה מבלתי שאשגיח לקודמי או לנמצאי"‪,‬‬
‫רוצה לומר בזה‪ ,‬לאחר מחשבה ושיקול דעת‪ ,‬ונאמ לאמת הצרופה אשר‬
‫היא נר לרגליו‪ ,‬החליט לדבר ולכתוב את האמת שלו בלי שישגיח‬
‫"לקודמי" היינו לחכמי הדורות שלפניו‪" ,‬או לנמצאי" חכמי דורו‪,‬‬
‫ואפילו שדבריו הללו יהיו בעצ דברי שוני מדברי כל החכמי‪,‬‬
‫בבחינת קול קורא במדבר‪ ,‬ואולי יעוררו נגדו דברי התקפה‪ ,‬בכל זאת‬
‫החליט לכתוב הנראה לו בזה‪ .‬הרחבתי ובארתי את דברי רבנו הרמב"‬
‫ז"ל כי כמקרהו ג אני יקרני‪ ,‬שהגיגי אלו ורעיונות אשר אני מעלה ה‬
‫תוצר של מחשבה מתמשכת לאור זמ‪ ,‬וכמה פעמי עלה על ליבי למשו‬
‫ידי מכל העניי‪" ,‬כי דברי לא יאותו לרוב חכמי תורה הגדולי‪ ,‬ואפשר‬
‫לכול"‪ ,‬ובהבדל ביני לבי מאור ישראל הרמב" הוא היה‬
‫הענק‬
‫שבענקי המורה הגדול בכל הדורות ואני איש רש ונקלה )מלה"כ‬
‫בשמואל א' י"ח‪,‬כ"ג( בתורה ובחכמה‪ ,‬וא"כ מה מני יהלו לבוא ולהעיז‪,‬‬
‫להרהר ולדחוק במקו אשר קטנ עבה ממתני בתורה וביראה ובחכמה‪,‬‬
‫אבל מה אעשה‪ ,‬ותהי בלבי כאש בוערת עצורה בעצמותי נלאיתי כלכל‪,‬‬
‫ולכ ג אני הקט כמו הרמב" "חזרתי בי מהסכמתי‪ ,‬ואדבר בה"‪ ,‬א‬
‫לא אמשי כלשונו שכתב "מבלתי שאשגיח לקודמי או לנמצאי"‪ ,‬כי‬
‫א הייתי מציע הדברי לעצמי בלבד‪ ,‬אז לא הייתי משגיח לקודמי או‬
‫לנמצאי‪ ,‬כי "אד רשאי בשלו"‪ ,‬אבל בדבר שהוא הצעה לרבי‪ ,‬חייב‬
‫אני וחובתי היא ואעשנה להשגיח ולהתייע ע חכמי ישראל‪ ,‬ואפשר מיני‬
‫ומיניהו תסתיי שמעתא‪.‬‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪9‬‬
‫דברי מר הכס משנה במה שתר‪ %‬לקו' הרמב"‬
‫הנה הרמב" דיבר על האיסור החמור לדעתו להתפרנס מ התורה ודבריו‬
‫באו בהרחבה ומנומקי בפירושו לאבות‪ ,‬וכאמור‪ ,‬וכבר על אתר בא רבינו‬
‫יוס‪ $‬קארו בפירוש כס‪ $‬משנה להשיב על דבריו וראיותיו‪ ,‬ואי כא העניי‬
‫והמטרה להעלות לדיו את הראיות של הרמב" ודחיות הכ"מ שבאו רק‬
‫להצדיק את מעשה חכמי הדורות שנהגו ליטול שכר מ הציבור‪ ,‬וראוי‬
‫להעתיק לשו הכ"מ בסו‪ $‬דבריו ש אחרי שהארי הרבה בסתירת‬
‫ראיות הרמב"‪ ,‬וז"ל‪" :‬הכלל העולה שכל שאי לו ממה להתפרנס מותר‬
‫ליטול שכרו ללמד בי מהתלמידי עצמ בי מ הצבור‪ ,‬ואחרי הודיע ה'‬
‫אותנו את כל זאת אפשר לומר שכוונת רבינו כא )בחיבורו( היא שאי‬
‫לפרוק עול מלאכה מעליו כדי להתפרנס מ הבריות כדי ללמוד‪ ,‬אבל‬
‫שילמוד מלאכה המפרנסת אותו‪ ,‬וא תספיקנו מוטב‪ ,‬וא לא & יטול‬
‫הספקתו מ הציבור ואי בכ כלו‪ .‬וזה שכתב כל המשי על לבו וכו'‬
‫והביא כמה משניות מורות על שראוי ללמוד מלאכה )כוונת מר כא‬
‫להכניס את זה בדברי הרמב" שבמקרה ולמד מלאכה להתפרנס ולא‬
‫מספיקה לו לפרנסתו אז מותר לו ליטול הספקתו מ הציבור(‪ .‬ואפילו‬
‫נאמר שאי כ דעת רבינו אלא כנראה מדבריו בפירוש המשנה )שבכל‬
‫עניי אי ליטול שכר עבור לימוד תורה( קי"ל כל מקו שהלכה רופפת‬
‫ביד הל אחר המנהג‪ ,‬וראינו כל חכמי ישראל קוד זמ רבינו ואחריו‬
‫נוהגי ליטול שכר מ הציבור‪ .‬וג כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש‬
‫המשנה‪ ,‬אפשר שהסכימו כ כל חכמי הדורות משו עת לעשות לה' הפרו‬
‫תורת‪ ,‬שאילו לא היתה פרנסת הלומדי והמלמדי מצויה לא היו‬
‫יכולי לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו‪ ,‬ובהיותה‬
‫מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר"‪ .‬עד כא לשונו הזהב של מר‬
‫הכ"מ‪.‬‬
‫המסקנות העולות מדברי הב"י למעשה‬
‫וכמה חשוב לשי לב לרצ‪ $‬דבריו ז"ל‪ ,‬כי כמה נקודות עולות ממסקנתו‪:‬‬
‫א( הנקודה שבה הוא חולק על הרמב" היא מי שלמד מלאכה ואי לו‬
‫‪ 10‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫יכולת להתפרנס ממנה אלא ע"י שיטול שכר מ הצבור בשביל ללמד תורה‬
‫או בשביל להיות רב ומורה הוראה‪ ,‬ב( וג א נאמר שהלכה כהרמב"‬
‫בפי' המשנה וא‪ $‬זה אסור‪ ,‬בכל זאת הרי ראינו שכל חכמי ישראל קוד‬
‫הרמב" ואחריו נהגו ליטול שכר‪ .‬ג( החכמי הסכימו כ משו עת‬
‫לעשות לה' הפרו תורת‪ ,‬ד( ‪1‬שא אי פרנסת הלומדי והמלמדי מצויה‬
‫לא היו יכולי לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת‪ .‬הרי שבג'‬
‫הנקודות הראשונות‪ ,‬זהו סיוג לנטילת שכר החכמי והמלמדי‪ ,‬ומשו‬
‫עת לעשות לה' הפרו תורת‪ ,‬אבל הנקודה הד' יש בה ב' חלקי הלומדי‬
‫והמלמדי‪ ,‬לגבי המלמדי הרי זה בעצ מנומק מתו ג' הנקודות‬
‫שמלמד שלא ימצא פרנסה מותר לו‪ ,‬ולגבי הלומד‪ ,‬זהו חידוש כי זה בודאי‬
‫חולק על הרמב" שאפילו להורות וללמד לא התיר והגדיר זאת כמבזה‬
‫תורה‪ ,‬אפילו שאי כ מנהג חכמי הדורות‪ ,‬ומה שיש לומר בזה בדעת‬
‫הכס‪ $‬משנה לגבי הלומדי הכוונה בתחילת לימוד‪ ,‬שא ילכו לעסוק‬
‫מיד במלאכה ולא יהיה לה פרנסה להחיות נפש אז לא יוכלו לטרוח‬
‫בתורה כראוי והיתה תורה משתכחת‪ .‬וביאור זה מתבקש בדברי הכס‪$‬‬
‫משנה‪ ,‬שנראה בעליל שרוצה להתאי מסקנתו כמה שאפשר קרובה‬
‫לשיטת הרמב" ז"ל‪.‬‬
‫הישו למעשה לדעת הרשב"‪ %‬של פרנסה לתלמידי חכמי‬
‫ומי שמרחיב אופקיו בעניי זה חובה עליו לעיי היטב בשו"ת הרשב"‬
‫חלק א' סי' קמ"ב קמ"ג קמ"ד קמ"ה קמ"ו קמ"ז וקמ"ח‪ ,‬באריכות‬
‫נפלאה מה שכתב להשיב על שיטת הרמב" וראיותיו‪ ,‬ומאחר שאי‬
‫תכלית מאמרינו משא ומת בזה כשלעצמו לכ‪ ,‬על המעיי המעוניי‬
‫להבי דברי חכמי וחידות יראה ש וירווה צמאונו‪ .‬אבל החשוב הוא‬
‫להביא מדברי מסקנתו ש )בסימ קמ"ח( כי הוא התכלית הנרצה לנו‬
‫בזה וז"ל‪" :‬ואחר אשר השיכותי מעל החכמי הראשוני את תלונות בני‬
‫‪ 1‬לדעתי נקודה ג' וד' אחת ה‪ .‬הרביעית מסבירה למה הפרו תורת לפי שא אי פרנסת וכו' שג‬
‫הלומד לא יוכל ללמוד תורה היטב א יש לו בחינות בגרות והנדסה ורפואה וכדומה‪] .‬הערת מו"ר‬
‫נאמ" ס"ט[‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪11‬‬
‫ישראל‪ ,‬הרב הגדול הרמב" ז"ל והנמשכי אחריו‪ ,‬אכתוב קיצורו של‬
‫דבר כפי העולה בידינו ממקומות מפוזרי בתלמוד‪ :‬הצבור חייבי לגדל‬
‫משלה מי שהוא חשוב בדורו כרבי אמי בדורו‪ ,‬וג החכ עצמו נוטל‬
‫מעצמו הראוי לו לגדולתו‪ .‬וא אינו בגדר זה עדיי )רק רואי שהוא נועד‬
‫לגדולות( אלא שהוא עוסק בלמודו ומניח עסקיו‪ ,‬בני עירו חייבי למטרח‬
‫בריפתיה‪ .‬וכ חייבי הצבור ליחד תיבה )קופה( לתלמידי העוסקי‬
‫בתלמוד כדי להרבות בישיבה ולמע הרחבת גבול בתלמידי‪ ,‬זהו חיוב‬
‫הציבור‪ ,‬אמנ החכמי והתלמידי‪ ,‬א נהגו סלסול בעצמ שלא ליטול‬
‫ושיתפרנסו מיגיע כפ או בדוחק יש לה שכר טוב בעמל וחסידות הוא‬
‫לה‪ ,‬ומוטב הוא לה‪ ,‬שיבטלו קצת עיתי מלקיי והגית בו יומ ולילה‬
‫מלסמו על הציבור במזונות"‪ .‬והמשי ש הרשב"‬
‫עוד‪ :‬אבל‬
‫התלמידי הטוב והישר לה שיעסקו בתורה לשמה לא ע"מ שיקראו‬
‫חכמי וסו‪ $‬הכבוד לבוא‪ ,‬וילמדו ג"כ אומנות‪ ,‬ושיעשו תורת קבע‬
‫ומלאכת עראי ובזה תהיה תורת משתמרת ומלאכת מתברכת ועליה‬
‫הוא אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר ב אתפאר‪ ,‬וכ מצוה ביד כל‬
‫אד להנות ת"ח מנכסיה‪ .‬וא הטילו מלאי לכיסיה ועשו לה‬
‫פרקמטיא‪ ,‬אי למעלה מזה וזוכי לישב בישיבה של מעלה‪ ,‬זהו חיוב‬
‫היחידי וכו' עש"ב‪ .‬נמצאנו למדי כי הרבני נוטלי שכר עבודת‬
‫להיות מלמדי ומורה הוראה וזה מותר‪ ,‬מי שהוא תלמיד חכ חשוב‬
‫שיושב ולומד ותורתו אומנותו‪ ,‬יש חוב על הציבור לפרנסו‪ ,‬וכ מי שהוא‬
‫עדיי לא בגדר הזה אבל לגדולות נוצר ורואי זאת‪ ,‬כמו שאמרו בגמ'‬
‫)ברכות מח‪" (.‬בוצי בוצי מקטפיה ידיע"‪ ,‬אז ג"כ מחוייבי להשתדל בו‬
‫שלא יבטל מלימודו‪ ,‬כי הרי סו‪ $‬כל סו‪ $‬א אי גדיי אי תיישי‪,‬‬
‫ומחוייבי לייסד קופה לתלמידי להחזיק ולהחזיק לה ישיבה לפי‬
‫צור הזמ והשעה‪ ,‬זהו מחיובי הציבור ומחיובי היחיד‪ ,‬וכמו שכתב‪ .‬אבל‬
‫התלמידי עצמ‪ ,‬יעסקו בתורה וילמדו ג"כ אומנות‪ ,‬ויקיימו הנאמר‬
‫בפרקי אבות עשה תורת קבע ומלאכת עראי‪.‬‬
‫‪ 12‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫שחכמי ישראל לדורותיה היו בעלי אומנות‬
‫ראוי לציי שהיו חכמי ישראל בזמ התלמוד חלק בעלי אומנות ומלאכה‬
‫והתפרנסו ממנה‪ ,‬ולמרות שבודאי היו ביניה כאלה שהיו מוקדשי‬
‫לתורה ללמוד וללמד בלבד‪ ,‬לעומת חכמי ישראל בכל הדורות‪ ,‬חלק‬
‫שמשו כרבני ומורה הוראות וקבלו שכר מקופת הצבור‪ ,‬חלק ג‬
‫תפסו ישיבה ולמדו תלמידי וקבלו שכר‪ ,‬וע"ז למעשה אי פוצה פה‬
‫ומצפצ‪ ,$‬וכמו שכתב מר הכס‪ $‬משנה שכ נהגו ישראל מדורי דורות‪,‬‬
‫והנח לה לישראל א אינ נביאי בני נביאי ה‪.‬‬
‫אי" יתנהג האד בתורה ומלאכה יחדיו‬
‫באשר לתלמידי עצמ‪ ,‬הרי כל יהודי ויהודי מחויב במצות והגית בו‬
‫יומ ולילה‪ ,‬ואותו הרמב" האוסר ליטול שכר מלמוד תורה ומשבח‬
‫המלאכה‪ ,‬כותב מיד אחרי זה שאי דברי תורה מתקיימי במי שמרפה‬
‫עצמו עליה‪ ,‬אלא במי שממית עצמו עליה‪ ,‬ושצרי ללמוד בבית‬
‫המדרש ולהתייגע בלימודו בצנעה ושאי אד לומד רובי תורתו אלא‬
‫בלילה‪ ,‬ועיי היטב ש בהלכה ו'‪ :‬מי שנשאו ליבו לקיי מצוה זו של‬
‫תלמוד תורה כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה‪ ,‬לא יסיח דעתו לדברי‬
‫אחרי ולא ישי על ליבו שיקנה תורה ע העושר וכבוד כאחד‪ ,‬וממשי‬
‫אלא עשה תורת קבע ומלאכת עראי ולא תאמר לכשאפנה אשנה שמא‬
‫לא תפנה‪ ,‬ע"ש‪ .‬ומ הראוי לעיי היטב בלשונו הזהב של הרמב" ולדקדק‬
‫בכל אות ותג כמונה מרגליות‪ ,‬כי הרמב" עצמו המבאר ומתאר כיצד‬
‫אד יגיע לכתרה של תורה‪ ,‬הוא האומר שצרי שילמוד עימה מלאכה‬
‫ושאסור ליהנות מ התורה‪ ,‬ונשאלת השאלה כיצד כל זה יתקיי יחדיו‪.‬‬
‫הא שיטת הרמב" היתה יפה לשעתה בלבד‬
‫הא תורתו של הרמב" ושיטתו היתה יפה לשעתה ולא לדורות‪ ,‬הא‬
‫ההלכה וההנהגה לדורינו השתנתה וצריכה להשתנות‪ ,‬על זה אני רוצה‬
‫להרחיב הדבור ולהציע דברי‪.‬‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪13‬‬
‫הרי ברור מאליו שבכל הדורות מלבד הרבני תופסי המשרות הציבוריות‬
‫כנזכר היו חכמי ישראל לאלפי ולרבבות שהיו ג בעלי אומנות‪ ,‬ובעלי‬
‫מסחר‪ ,‬ומה שהגיעו ג לעושר גדול בבחינת תורה וגדולה במקו אחד‪,‬‬
‫והאומנות והמסחר לא הפריעו לה‪ ,‬אלא ההיפ אפשרו לה ללמוד‬
‫תורה מתו נחת ושלוה‪ ,‬וג דבר זה העלה אות לדרגות גבוהות של‬
‫מכובדות בעיני המו הע‪ ,‬וקיימו בעצ את מה שכתב הרשב" בסיו‬
‫דבריו "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר ב אתפאר"‪.‬‬
‫והנה מורנו הרב הגאו רבי כלפו כה משה הכה זצ"ל בשו"ת שואל‬
‫ונשאל ח"ה )חיו"ד סי' קי"ז( כתב לברר את שיטת הרמב" וראיותיו‬
‫למעשה‪ ,‬ובסו‪ $‬התשובה כתב וז"ל‪ :‬ולפי מה שראינו מחלוקת הראשוני‬
‫בזה דלדעת הרמב" ז"ל ורבינו יונה ז"ל ודעימייהו דלא ליהנות‪ ,‬ושיטת‬
‫החולקי ליהנות‪ ,‬וכתבתי לעיל שכמעט יש פני לצד זה ויש פני לצד‬
‫זה‪ ,‬ויש ראיות לצד זה ויש ראיות לצד זה‪ ,‬לפ"ז יתבאר מאמר חז"ל בגמ'‬
‫ברכות )ד‪ $‬יו"ד( הרוצה ליהנות יהנה כאלישע והרוצה שלא ליהנות אל‬
‫יהנה כשמואל הרמתי ע"ש‪ ,‬דקשה דאי תלוי זה ברצו האד‪ ,‬ולפי‬
‫האמור ניחא דר"ל דלכל צד יש פני וכל אחד יש לו על מה לסמו‪ ,‬וש‬
‫בסו‪ $‬התשובה ישנ שתי הערות‪ .‬אחת של נכד המחבר הרה"ג נסי כה‬
‫ז"ל‪ ,‬שכתב שאפ"ל שכוונת הגמ' מי שאפשר לו שלא ליהנות כי מצא דר‬
‫במה לחיות אפילו בקצת דוחק לא יהנה‪ ,‬ואל ידאג שמא עשה שלא כהוג‬
‫שדחק עצמו שהרי ג שמואל הרמתי לא היה נהנה‪ ,‬ומי שרוצה ליהנות‬
‫דהיינו שהוא מוכרח ואי לו אפשרות אחרת במה לחיות אל יצטער שמא‬
‫לא עשה כהוג שנהנה ועשה איסור בזה‪ ,‬דיש לו על מה לסמו דהרי‬
‫אלישע היה נהנה‪ ,‬ולעומת זה ישנה הערה של ב המחבר הרה"ג שוש כה‬
‫ז"ל וראוי להעתיקה‪" :‬לע"ד בזה דכל זה כתב אבי מורי הרה"ג המחבר‬
‫זצוק"ל לפי חסידותו שהיה מקיי התורה מעוני שאפי' בזמ שעוסק‬
‫בעבודת חול היה דוחק עצמו ללמוד תורה‪ ,‬אבל בזמנינו זה א הת"ח‬
‫מתעסק בעבודת חול עי"ז הוא נמנע מלימוד התורה וכ"ש א עי"ז הוא‬
‫נמנע מללמד לאחרי ולהורות לע ה'‪ ,‬וכ"ש א עי"ז ימנע מלהתנהג‬
‫כראוי בעבודת ה' בתפילה ובשאר התנהגותו‪ ,‬שא יתעסק בעבודת חול‬
‫‪ 14‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫עי"ז יתחבר ע שאר עמי ארצות ויעזוב לימוד התורה‪ ,‬וא"כ אדרבה‬
‫מצוה גדולה לעבור על איסור שרבי מתירי אותו‪ ,‬מלעבור אח"כ על‬
‫הרבה דברי הנמשכי מזה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫והנה דברי בנו הנ"ל במה ששיי לזמנינו‪ ,‬ראויי להתייחסות כי נת טע‬
‫לדבריו שא מתעסק בעבודת חול עי"ז הוא נמנע מלמוד תורה‪ ,‬וכ"ש א‬
‫עי"ז נמנע מללמד אחרי‪ ,‬וכ"ש א עי"ז ימנע מלהתנהג כראוי‪ ,‬ובאמת‬
‫א עבודת החול תגרו לו לימנע מלמוד תורה‪ ,‬או ללמד‪ ,‬או להתנהג‬
‫כראוי‪ ,‬בזה מי יעז לחלוק ולומר שיעסוק במלאכה‪ ,‬ולכ חובה עלינו לדעת‬
‫דעת רבותינו בעיקר עניי המלאכה‪.‬‬
‫יחס של חז"ל למלאכה‬
‫ומקוד שנדבר במה ששיי לזמנינו‪ ,‬מ הידוע כמה העריכו רבותינו את‬
‫המלאכה וחשיבותה‪ ,‬לרגל המלאכה אשר לפני ראיתי לנכו לקב מעט‬
‫מדברי חז"ל בתלמוד ומדרשי המדברי מער העסוק באומנות ושחייב‬
‫ללמד בנו ע התורה ג הכשרה לחיי שהיא מלאכה שיתפרנס ממנה‪.‬‬
‫‪ (1‬ובחרת בחיי זו אומנות )ירושלמי פאה א(‪.‬‬
‫‪ (2‬גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה )נדרי מט‪.(:‬‬
‫‪ (3‬גדולה מלאכה שמחממת את בעליה )גיטי סז‪.(:‬‬
‫‪ (4‬האב חייב בבנו ללמדו אומנות‪ .‬כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו‬
‫מלמדו ליסטות )קידושי כט‪.(.‬‬
‫‪ (5‬ר"מ אומר לעול ילמד אד את בנו אומנות נקיה ויתפלל למי שהעושר‬
‫והנכסי שלו שאי אומנות שאי בה עניות ועשירות שלא עניות מ‬
‫האומנות ולא עשירות מ האומנות אלא הכל לפי זכותו )קידושי פב‪.(:‬‬
‫‪ (6‬כל מי שיש בידו אומנות למה הוא דומה? לכר שמוק‪ $‬גדר ולחרי‬
‫שמוק‪ $‬סייג )תוספתא קידושי א(‪.‬‬
‫‪ (7‬בא וראה כמה גדול כוחה של מלאכה! שור שביטלו ממלאכתו & ה'‪ ,‬שה‬
‫שלא ביטלו ממלאכתו & ד' )ב"מ עז‪.(.‬‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪15‬‬
‫‪ (8‬שב שני הוי כפנא ואבב אומני לא חלי‪] $‬תרגו‪ :‬שבע שני יהיה רעב‬
‫ואל פתחו של בעל המלאכה הוא לא יגיע[ )סנהדרי כט‪.(.‬‬
‫‪ (9‬אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות )אבות א(‪.‬‬
‫‪ (10‬מני שלא ישנה אד מאומנותו ומאומנות אבותיו? )ערכי טז‪.(:‬‬
‫‪ (11‬חביבה מלאכה מזכות אבות )ב"ר עד(‪.‬‬
‫‪ (12‬טוב לגבר כי ישא עול תורה עול מלאכה )איכ"ר ג(‪.‬‬
‫‪ (13‬ילמד אד אומנות והקב"ה מפרנסו )קה"ר ו(‪.‬‬
‫‪ (14‬קנה ל אומנות ע התורה )קה"ר ט(‪.‬‬
‫‪ (15‬זכות מלאכה עומדת במקו שזכות אבות אינה יכולה לעמוד‬
‫)תנחומא ויצא יג(‪.‬‬
‫‪ (16‬דורות הראשוני עשו תורת קבע ומלאכת עראי וזו וזו נתקיימה‬
‫ביד )ברכות לה‪.(:‬‬
‫‪ (17‬גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמי )ברכות ח‪.(.‬‬
‫‪ (18‬וכי מאחר ששוהי ט' שעות ביו בתפילה מלאכת היא נעשית? אלא‬
‫מתו שחסידי ה מלאכת מתברכת )ברכות לב‪.(:‬‬
‫‪ (19‬לעול ילמד אד את בנו אומנות נקיה וקלה‪ ,‬ומה היא? אמר ר"ח‬
‫מחטא דתלמיותא )ברכות סג‪.(:‬‬
‫‪ (20‬גדולה מלאכה שלא חרב דור המבול אלא מפני הגזל )ירושלמי‬
‫מעשרות ב ו(‪.‬‬
‫‪ (21‬לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המ שלא היה לה צור למלאכה‬
‫)תנחומא בשלח כ(‪.‬‬
‫‪ (22‬כש שהתורה ניתנה בברית כ המלאכה ניתנה בברית )אבות דר"נ‬
‫יא(‪.‬‬
‫‪ (23‬אתה מוצא אי ל אומנות בזויה יותר משל רועה שכל ימיו הוא הול‬
‫במקלו ובתרמילו ודוד קראו להקב"ה רועה )אבות דר"נ כג(‪.‬‬
‫‪ (24‬גדולה מלאכה‪ ,‬שאפילו כה"ג נכנס ביו הכיפורי שלא בשעת עבודה‬
‫חייב מיתה‪ ,‬ובשעת מלאכה טמאי ובעלי מומי מותרי ליכנס )מכילתא‬
‫דרשב"י יתרו יט(‪.‬‬
‫‪ 16‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫‪ (25‬כש שנצטוו ישראל על מצות עשה של שבת כ נצטוו על המלאכה‬
‫בששת הימי )מכילתא דרשב"י יתרו יט(‪.‬‬
‫‪ (26‬ראה חיי זו תורה ע האשה זו אומנות‪ .‬נקראו עדה קדושה שהיו‬
‫משלשי את היו שליש לתורה שליש לתפילה ושליש למלאכה )ילקוט‬
‫קהלת תתקפט(‪.‬‬
‫‪ (27‬שמא יאמר אד‪ :‬הריני ב אבות העול‪ ,‬ממשפחה גדולה‪ ,‬איני ראוי‬
‫לעשות מלאכה ולא להתבזות‪ .‬אמור לו‪ :‬שוטה! כבר קדמ יוצר‪ ,‬שנאמר‬
‫בראשית ברא אלהי את השמי ואת האר ‪ ,‬והוא עשה מלאכה קוד‬
‫שבאת לעול‪ .‬ומנ"ל? שנאמר מכל מלאכתו אשר ברא אלהי לעשות‪,‬‬
‫קרא אותה מלאכה‪ ,‬וכ וישבות ביו השביעי מכל מלאכתו אשר עשה‬
‫)זוהר חדש בראשית ד‪ $‬ט' ע"א(‪.‬‬
‫‪ (28‬בני הוי זהיר במלאכת‪ ,‬שמלאכת )מלאכת הסת"( מלאכת שמי‬
‫היא )עירובי יג‪.(.‬‬
‫‪ (29‬ומתו ראיה עמוקה בחכמת הנפש סכמו חז"ל ואמרו שא תרצה רק‬
‫ללמוד בלבד כל תורה שאי עימה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוו‬
‫)אבות ב(‪.‬‬
‫חכמי ז"ל שהיו בעלי אומנות‬
‫ואי מ הצור להרחיב הדיבור ולבאר דבריה כי הדברי ברורי המה‪,‬‬
‫וחז"ל רבותינו היו בעצמ בעלי אומנויות –‬
‫אבא אומנא מקיז ד )תענית כא‪(:‬‬
‫אבא בר זמינא חייט )ירו' סנהדרי ג(‬
‫אבא הושעיא איש טורייא כובס )ירוש' ב"ק י(‬
‫אבא חלקיה עודר בשדה )תענית כג‪(.‬‬
‫אבי נגרא )שבת כג‪(:‬‬
‫רב אדא מודד קרקעות )ב"מ קז(‬
‫רבי אושעיא תופר נעלי )פסחי קיג‪(:‬‬
‫דניאל חייט )ויק"ר לב(‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪17‬‬
‫הלל הזק חוטב עצי )יומא לה‪(.‬‬
‫רבי חנינא תופר נעלי )פסחי קיג‪(:‬‬
‫חנ חייט )ע"ז לט‪(.‬‬
‫רב חסדא עושה שיכר )פסחי קיג‪(:‬‬
‫יהודה חייט )ב"ב קסד‪(:‬‬
‫רבי יהודה נחתו )ב"ב קלב‪(.‬‬
‫רבי יהושע נפחא )ברכות כח‪(.‬‬
‫רבי יוחנ סנדלר )אבות ד(‬
‫רבי יוסי חקוקאה )פסחי ג‪(.‬‬
‫רבי יוסי עושה מצודות )ירוש' ברכות ד(‬
‫יוסי ב חלפתא עובד עורות )שבת מט‪(:‬‬
‫רב יוס‪ $‬עובד בריחי )גיטי סז‪(:‬‬
‫רבי יצחק נפחא )חולי ק‪(.‬‬
‫לוי עושה מצודות )יומא פה‪(.‬‬
‫רבי מאיר לבלר )עירובי יג‪(.‬‬
‫רבי נחוניא חופר שיחי )שקלי ה(‬
‫רבי עקיבא נושא חבילות )אבות דר"נ ו(‬
‫רב פפא עושה שיכר )פסחי קיג‪(:‬‬
‫שמאי הזק בנאי )לאחד הפירושי בשבת לא‪(.‬‬
‫שמעו הפקולי )ברכות כב‪ :‬פירש"י עושה צמ גפ(‬
‫רבי שמעו שזורי )דמאי ד א(‬
‫רב ששת נושא קורות )גיטי סז‪(:‬‬
‫לקט כללי מדברי הראשוני ביחס להנ"ל‬
‫על מנת לתת השקפה נכונה בזה מרבותינו הראשוני ראיתי להביא מדג‬
‫של לקט ציטוטי מתו ספרי הראשוני והפוסקי בבחינת אפס קצהו‪,‬‬
‫וא אבוא ללקט כל דבריה ראיתי שיעלה בכדי ספר ומה התועלת כי‬
‫כול ממש עולי בקנה אחד ע הרעיו המרכזי של מאמר זה‪.‬‬
‫‪ 18‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫• פירוש רבינו יונה על אבות פרק ב משנה ב‪" :‬דר אר מלאכה כי‬
‫לשו דר אר פעמי שהוא כמשמעו ופעמי שהוא אמור למלאכה‬
‫הכל לפי העני‪ :‬וכל תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה & כעני‬
‫שאמרו במכילתי א אי קמח אי תורה‪ ,‬העני כמשמעו‬
‫כשיתבטל ממלאכה מביאתו אל העוני וגוררת כמה עונות ורעתה‬
‫רבה כי מפניה יאהב מתנות ולא יחיה ויחני‪ $‬בני אד א‪ $‬א ה‬
‫רשעי כדי שיתנו לו‪ .‬ג כי ית הכס‪ $‬מהמתנות יהיה גנב או‬
‫קוביוסטוס‪ ...‬על כ צרי לחכ שידע מלאכה כעני שנאמר ]קהלת‬
‫ז' י"א[ טובה חכמה ע נחלה"‪.‬‬
‫• בשו"ת הרא"ש כלל טו סימ ח‪" :‬כל היכא דמקיימי מצות‪ :‬והגית‬
‫בו יומ ולילה‪ ,‬כפי כח וכפי יכלת‪ ,‬ולא בטלו לדברי תורה אלא‬
‫לדברי מצוה‪ ,‬כדי מזונות ופרנסת אנשי בית‪ ,‬בכלל רבנ נינהו‪,‬‬
‫דפטירי מכל הנ מילי דאמרו"‪.‬‬
‫• ספר כלבו סימ קמז )בש רבינו מאיר הלוי אבולעפיא(‪" :‬הכי‬
‫חזינא דהכי טענתא דהני עוררי דמעוררי אמא דהויא תורתו‬
‫אומנותו ולא בטיל מדברי תורה אלא פורתא בכל יומא לכדי חייו‬
‫ובעו לחיוביה מסי ותשחורות‪ ,‬לית בה ממשא‪ ,‬דהא כלהו עובדי‬
‫ושמעתא דאתמרו בהאי עניינא למפטר רבנ מכרגא ומסי ותשחור'‬
‫דכול דמי כלילא וגלגלתא ומאי דדמיא להו‪ ,‬במא איתמרו? אי‬
‫במחזירי על הפתחי אתמרו‪ ,‬או במלאכי השרת שאינ אוכלי‬
‫ושותי וצריכי לכל צרכי הגו‪ ?$‬ובהדיא אמרינ לעול יעבוד אד‬
‫עבודה שהיא זרה ממנו ואל יצטר לבריות וכדא"ל רב לרב כהנא‬
‫)פסחי קיג‪ .‬פשוט נבילתא ושקיל אגרא‪ ,‬ולא תימא כהנא אנא‪,‬‬
‫וגברא רבא אנא‪ ,‬וסניא בי מלתא(‪ ,‬וכתי' יגיע כפי כי תאכל אשרי"‬
‫וטוב ל" היא מדה טובה שבמדות ובהדיא תנ ר"ג בנו של ר' יהודה‬
‫הנשיא אומר יפה ת"ת ע דר אר שיגיעת שניה משכחת עו וכל‬
‫תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עו ותנ נמי הת א‬
‫אי קמח אי תורה א אי תורה אי קמח ואמרי' נמי ראשוני‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪19‬‬
‫עשו תורת קבע ומלאכת עראי אלו ואלו נתקיימו ביד‪ ,‬ומכלהו‬
‫הני שמעתא שמעינ דכי פטורינהו רבנ בגמרא לרבנ דעסקי‬
‫באורייתא לאו אדעתא דלא טרחו במאניהו ופרנסת ופרנסת אנשי‬
‫בית פטרוניהו כל היכא דמקיימי והגית בו יומ ולילה )יהושע א‪,‬‬
‫ח( כפי כוח וכפי יכולת ולא בטלי מדברי תורה אלא לדבר מצוה‬
‫לבקש כדי מזונות ופרנסת ופרנסת אנשי בית ומזונותיה שזה‬
‫נקרא דבר מצוה בכלל רבנ היא ופטרי מכלהו הני מילי דאמרי אבל‬
‫מי שאי תורת אומנות ולפעמי ה שוני ולפעמי יוצאי לא‬
‫פטרי מהנ מלי עד כא"‪ .‬וכ הובאו הדברי הנ"ל בשו"ת‬
‫מהרלב"ח )סימ ק"מ(‪.‬‬
‫• בשו"ת תרומת הדש סימ רטו‪" :‬יראה אי זו טענה דאיזו מצוה‬
‫גדולה מתלמוד תורה אעפ"כ אמרו חכמי ז"ל כל תורה שאי עמה‬
‫מלאכה סופה בטילה‪ ,‬ולא הבטיחוהו חכמי שימטירו לו לח מ‬
‫השמי"‪.‬‬
‫• בשו"ת תרומת הדש סימ שמב‪" :‬יראה ואמרו חכמי כל תורה‬
‫שאי עמה מלאכה סופה בטילה‪ ,‬וא"כ תורה בעני זה אמאי לא‬
‫תהוי נטירותא עילוויה דיצטר נטירותא אחריתי"‪.‬‬
‫• בספר מג אבות לרשב" על אבות פרק ב משנה ב‪" :‬יפה תלמוד‬
‫תורה ע דר אר והוא‪ ,‬העסק בצרכי מזונותיו‪ ,‬מלאכה או עסק‬
‫]או[ סחורה‪ ,‬כי שניה כאחד טובי‪ ,‬אחוז בזה וג מזה אל תנח‬
‫ידי‪ ,‬פרק בזה ופרק בזה‪...‬‬
‫'טובה חכמה ע נחלה' ]קהלת ז יא[‪ .‬טובה חכמה כשהיא ע‬
‫נחלה‪ ,‬דתנינ תמ באבות‪ ,‬רב גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא‬
‫אומר‪ ,‬יפה תלמוד תורה ע דר אר ‪ .‬ונת טע בזה‪ ,‬שיגיעת‬
‫שניה משכחת עו‪ .‬התורה היא משכחת עו"‪.‬‬
‫• בשו"ת מהר"י קולו החדשי סימ יד‪" :‬וג על כל ת"ח שתורתו‬
‫אומנתו ועושה תורתו קבע ומלאכתו ארעי והוגה בתורה תמיד‬
‫ואינו מבטלה להתעסק בדברי בטלי אלא לחזר אחרי פרנסתו‪,‬‬
‫‪ 20‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫כי זו היא חובתו כי יפה תלמוד תורה ע דר אר וכו'‪ ,‬ובכל עת‬
‫לבו על גרסתו ובגומרו מלאכתו יחזור מיד לבית מדרשו‪ ,‬ונאה‬
‫דורש ונאה מקיי‪ ...‬ובשאר היו כשהוא פנוי שאינו צרי לחזור‬
‫אחר מזונותיו הוא חוזר על ספרו ולומדו‪ ,‬ואינו מטייל בשוקי‬
‫וברחובות אלא כדי להשתכר פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו ולא‬
‫לאצור ולהרבות הו"‪.‬‬
‫• שו"ת בנימי זאב סימ רנב‪" :‬ואמרו חז"ל כל תורה שאי עמה‬
‫מלאכה סופה בטלה‪ .‬וא תאמר הלא אשירי ז"ל כתב דהיכא‬
‫שעושה משא ומת להתפרנס כדי חייו הוא‪ ,‬ולא להתעשר‪ ,‬ות"ח‬
‫שבזמנינו נושאי ונותני להרויח יותר מכדי חייו מכל מקו נוכל‬
‫לומר דהאידנא הכל מיקרי כדי חייו אפי' עוסק להרויח יותר דאי‬
‫אנו יודעי מה קצבה ומשא ומסי וארנוניות משלי עלינו המל"‪.‬‬
‫• מר בית יוס‪ $‬אורח חיי סימ קנו א ואחר כ יל לעסקיו וכו'‪.‬‬
‫"כלומר ולא תימא למה אתה אומר יל לעסקיו יותר טוב היה לו‬
‫שילמוד לעול בתורה‪ ,‬לכ אמר מדה טובה היא שיל לעסקיו‬
‫כדתנ )פ"ב דאבות מ"ב( כל תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה‬
‫כלומר שיכלה ממונו ואח"כ יצטר לחזור אחר פרנסתו ולא יוכל‬
‫אפילו לקבוע עתי לתורה וג יגרו לו עו כי העוני יעבירנו על‬
‫דעת קונו"‪.‬‬
‫• בספר מרכבת המשנה לר"י אלאשקר על אבות פרק ב משנה ב‪:‬‬
‫"הנה תמצא שרוב המפרשי ובראש הר"מ במז"ל הסכימו שדר‬
‫אר היא המלאכה במה שיתפרנס האד‪ ,‬א אי קמח אי תורה‬
‫)לקמ ג‪ ,‬כא(‪ .‬לפי שצרי האד לית חלק לגו‪ ,$‬וחלק לנפש‪ ,‬וא‬
‫לא יהיה האד גופו בריא לא יוכל לעסוק בתורה‪ .‬ועל כ תמצא‬
‫לחכמי שאומרי )תענית יא ע"ב( האי בר בי רב דיתיב בתענית‬
‫כלבא אכיל שירותיה‪ .‬והטע‪ ,‬שהוא מכחיש הגו‪ .$‬והוא עני אמרו‬
‫על הנזיר מאשר חטא על הנפש )במדבר ו‪ ,‬יא(‪ ,‬ובודאי זה העני אי‬
‫אפשר שיתמיד‪ .‬ועל כ חזר ואמר כל תורה שאי עמה מלאכה סופה‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪21‬‬
‫בטלה וגוררת עו‪ ,‬לפי שבהכנע חלקי הגו‪ $‬מצד מיעוט הפרנסה‬
‫יכנעו חלקי הנפש‪ .‬ואמר וגוררת עו‪ ,‬לפי שבתחלת למודו יחשוב‬
‫שיתפרנס מ החכמה‪ ,‬ויהיה סבה שינצל מ החטא‪ ,‬וכשלא ימצא‬
‫בלמודו ריוח ויחסר לחמו יחזור לגזול‪ ,‬ולפרנס עצמו שלא כדי‪ ,‬לפי‬
‫שלא למד מלאכה‪ ,‬זהו כוונת פירוש"‪.‬‬
‫• בספר פני יהושע מסכת קידושי ד‪ $‬פב עמוד א'‪ :‬ר' נהוראי אומר‬
‫מניח אני כל אומניות שבעול ואיני מלמד את בני אלא תורה כו'‪.‬‬
‫"לכאורה נראה דר' נהוראי לית ליה הא דאמרינ לעיל בפ"ק ]ד‪$‬‬
‫כ"ט ע"א[ דחייב אד ללמד בנו אומנות ואמרינ נמי בפרקי אבות‬
‫]פרק ב' משנה ב'[ כל תורה שאי עמה מלאכה ודר אר סופה‬
‫בטילה אלא דלמאי דפרישית בסמו אתי שפיר דלא פליג דודאי‬
‫מידת כל אד ללמוד תורה ודר אר דאי כל אד זוכה לכ‬
‫שיהא מלאכתו נעשית ע"י אחרי וא"כ ח"ו אפשר שיבא לידי‬
‫לסטיות או לידי בזיו התורה אמנ ר' נהוראי כלפי עצמו אמר כ‬
‫לפי שראה שבנו זריז וממולח ותלמודו מתקיי בידו בעני שיהא‬
‫ת"ח גמור וצדיק גמור שמלאכתו יהא נעשית ע"י אחרי ומש"ה‬
‫אמר דמניח כל אומניות שבעול ואינו מלמדו אלא תורה ואי לו‬
‫לחוש לפרנסתו בתורה ע דר אר כיו שמלאכתו יהא נעשית ע"י‬
‫אחרי דג במעלליו יתנכר נער ג כי יזקי לא יסור ממנה ומסיק‬
‫ואזיל שהתורה משמרתו מכל רע בעני שאי לו לחוש שע"י יסורי‬
‫שיבואו עליו יצטר לבטל מתורה שהרי התורה מצילתו מכל רע‬
‫וא‪ $‬מיסורי"‪.‬‬
‫• בשו"ת חת סופר חלק ה )חו"מ( סימ קסד‪" :‬דע כי מ התורה‬
‫הניתנה לכל ישראל בשוה מחוייבי' לקיי והגית בו יומ ולילה‬
‫ויהיו עושי' רק כדי חיות יו יו ומוציאי' שארית היו בעבודת‬
‫הש או בזמ מ הזמני לצור גופ כגו ביומי ניס ותשרי ושארי‬
‫הזמני כול קודש לה' וממילא אי לו לאד לבקש מותרות וכל‬
‫‪ 22‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫מה שיהי' פרוש ומסתפק במועט וירוויח זמ לתורה ועבודה קדוש‬
‫יאמר לו"‪.‬‬
‫• בשו"ת שבט הלוי חלק ח סימ רסה ד"ה ואמת לאמיתו‪" :‬מש"כ‬
‫בזה רבינו הגאו המקנה קידושי פ"ב על מימרא דר' נהוראי דמניח‬
‫אני כל אומנות שבעול ואיני מלמד בני אלא תורה כ' וז"ל נראה‬
‫דאי זה סותר למ"ש חז"ל כל תורה שאי עמה מלאכה כי אחז"ל‬
‫כי התורה ניתנה לאוכלי מ ותמצית דבריו דכ"ז רק למי שהוא‬
‫במדרגת בטחו מאד מאד ומשלי נפשו מנגד‪ ,‬נפשי שחי ונעבורה כי‬
‫א בתורת ה' חפצו ואז ג הקב"ה מקיי והי' ה' מבטחו‪ ,‬אבל‬
‫לסת אינשי דאי בטחונ חזק כ"כ יהי' נא תורת קבע‬
‫ומלאכת עראי כי כפי חוזק האמונה כ יהי' מבטחו‪ ,‬יע"ש בדבריו‬
‫הק'‪ ,‬וא"כ אי חוצ בינינו כי שני הבחינות אמת ואשרי להצעירי‬
‫ששמי ג בזה מבטח בה' ב"ה‪ ,‬מה תצא תורה‪ ,‬ואי ברצוני‬
‫לכפול עוד הדברי והכל כמש"כ בתשובתי הראשונה ומכתבי זה‬
‫ישלי החסר ש וכו' עש"ב‪.‬‬
‫ויפה מתדייק מהגמ' שבת ד‪ $‬ק"ז ע"א רש"י ד"ה ללמדו אומנות‬
‫דהא נמי מצוה הוא דכל שאינו מלמדו אומנות מלמדו ליסטות‬
‫ומצוה ילפינ מקרא בקידושי בהאשה נקנית )ד‪ $‬ל' ע"א(‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫וש כ איתא על מה שאמרה המשנה )ד‪ $‬כ"ט ע"א( כל מצוות‬
‫האב על הב וכו' וש בגמ' מפרש דאיירי במצוות המוטלות על‬
‫האב לעשות לבנו כגו למולו לפדותו ללמדו תורה ללמדו אומנות‬
‫ובגמ' )ד‪ $‬ל' ע"ב( מנל אמר חזקיה דאמר קרא ראה חיי ע אשה‬
‫אשר אהבת א אשה ממש וכו' עש"ב‪ ,‬הרי דללמד בנו אומנות הוא‬
‫מצוה וחכמי התורה הביאוה באותו המשקל כמו ללמד בנו תורה‬
‫ממש"‪.‬‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪23‬‬
‫מסקנות הלקט הנ"ל‬
‫העולה מהלקט הנ"ל הוא‪:‬‬
‫א( חשיבות התורה והמלאכה ב( שזו הדר הנאותה האמיתית ג( שבלא זה‬
‫תתבטל התורה לבסו‪ $‬ד(שיגר לו עוו ה( שהדר המשלבת תורה ועבודה‬
‫גורמת לקיו התורה לאור זמ ושהלומד מוצא נחת בתלמודו‪ ,‬ונחת‬
‫בחייו ו( שלא יצטר להחני‪ $‬לבני אד כדי שיתנו לו ז( לא יטייל‬
‫בשווקי וברחובות קריה כי יהיה עסוק או בעבודה או בתורה בלבד ח(‬
‫לא יהיה רדו‪ $‬להרבות הו כי מטרתו היא רק להתפרנס ט( יתחזק‬
‫בטחונו בה' י(ילמד לש שמיי ולא לש שו סיבה שבעול יא( זוכה‬
‫לחיות מפרנסת מלאכתו שאי ל מידה טובה מזו שהיא מידה טובה‬
‫שבמידות יב( אד זה נקרא קדוש‪ ,‬והעסוק בפרנסה עצמה נקרא מצוה יג(‬
‫בדר התפרנסות מהתורה בלבד ח"ו יבוא לידי בזיו התורה‪ .‬והמדקדק‬
‫יפה ימצא עוד תועליות מדבריה‪ ,‬ומה אארי כי רוכלא בדבר שהוא‬
‫מוב מאליו‪.‬‬
‫כיצד חיו חכמי הדורות האחרוני ובפרט גאוני ספרד‬
‫וג חכמי ישראל בפועל בכל הדורות היו גאוני ופוסקי והיו בעלי‬
‫אומנות וסוחרי ודי לציי את מכתבו של הגאו הרב מצליח מאזוז‬
‫זצוק"ל המובא בתחילת ספרו איש מצליח בתולדות חייו בפרק ג'‪:‬‬
‫"ללמוד וללמד" וז"ל‪:‬‬
‫ומזקנינו נתבונ‪ ,‬הרי הרב הראשי מורנו הרב המפורס ר' ישראל זיתו‬
‫זצ"ל‪ ,‬שהוא הראשו בקודש שנבחר לראש בית די בהוסד הב"ד הרבני‬
‫פה בשנת התרנ"ח‪ ,‬שהיתה אז העיר רבתי מלאה וגדושה בתורה‪ ,‬ועזוזו‬
‫ונפלאותיו מי ימלל‪ ,‬היה סוחר בשעוה‪ .‬והרה"ג ר' אליהו טייב זצ"ל‪ ,‬אשר‬
‫משאתו יגורו אילי‪ ,‬כרוח צפו המשתקת כל הרוחות‪ ,‬ואי הפה יכול‬
‫לספר תקפו וגבורתו בתורה‪ ,‬כל ימיו היה סוחר בבורית )סבו(‪ .‬והרב‬
‫המקובל ר' רפאל ג'אמי זצ"ל‪ ,‬שהיה מכוי למעשה עפ"י שיטת רבנו‬
‫הרש"ש זיע"א‪ ,‬וכל ספרי רבינו האר"י כמא דמנחי בכיסתיה ממש‬
‫בזכירה נפלאה‪ ,‬ובשעה שיושב ודורש בקבלה כמשה מפי הגבורה‪ ,‬שולל‬
‫‪ 24‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫ומסלק כל מה שנתקשו האחרוני‪ ,‬כמו הרב יפה שעה ושמ ששו ועוד‪,‬‬
‫ע"פ בקיאות נפלאה‪ ,‬וממש נדמה לו לאד השומע כאילו נתפשט מ‬
‫העוה"ז לגמרי‪ ,‬מה שאי הקולמוס יכול לתאר‪ ,‬כל ימיו היה חייט וסוחר‬
‫בבגדי‪ .‬והרב הקדוש והפרוש ר' שלמה שתרו‪ ּ6‬זצ"ל‪ ,‬כל ימיו היה סוחר‬
‫בבוש‪ .‬וכמוהו הרה"ק והחסיד ר' חיי בלעיש זצ"ל שנתמנה בסו‪ $‬ימיו‬
‫לרב ראשי‪) ,‬והוא שכפה אותי להתמנות בב"ד בשנת התש"ז‪ ,‬מה שסרבתי‬
‫כמה וכמה( היה סוחר בדג‪ .‬והגאו הנפלא הרב יעקב הכה זצ"ל )ראב"ד‬
‫ג'רבא(‪ ,‬בעל מעיל יעקב ועוד‪ ,‬כל ימיו היה צור‪ .$‬ומה אארי‪ ,‬אטו כי‬
‫רוכלא? וג הרב הראשי של עכשיו )הרה"ג ר' מרדכי אמייס הכה( יצ"ו‪,‬‬
‫כל ימיו היה סוחר‪ .‬וזהו הפשט במאמז"ל‪ :‬גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא‬
‫שמי וכו'‪ ,‬שהיר"ש רוצה לקו על נדיבי שלא להתבטל מלימודו כלל‪,‬‬
‫ובאה הגמרא ושללה וביטלה דעה זו‪ ...‬בפרט שג אצלכ כמדומה שהרב‬
‫חיי אד )ע' בהקדמתו לספר חכמת אד( וזולתו‪ ,‬היו סוחרי‪ .‬ולפי‬
‫האמת‪ ,‬זהו כבוד תורה האמיתי וכו'‪ ,‬שבהיות פת בסלו יעמוד על דעתו‪,‬‬
‫ולא יחני‪ $‬לשו אד‪ ,‬ולא יתרפס חלילה לשו נברא‪ ,‬ולא יגור מפני איש‪.‬‬
‫ועוד שאז אי ספק שכל שקידתו בתורה בשעות הפנאי וחינוכו לבניו על‬
‫ברכי התורה‪ ,‬הוא רק לש"ש לגמרי ומאהבה‪ .‬וג יהיו דבריו נשמעי‪,‬‬
‫וממנו יראו וכ יעשו‪ ,‬עכ"ל הזהב‪.‬‬
‫הדר" בלימוד ליישו שיטת רבותינו‬
‫אני חושב שדי בזה כי הדברי מאירי וברורי‪ ,‬כי ההנהגה הנכונה‬
‫המתבקשת‪ ,‬היא שהאב יחנ את בנו קוד כל לתורה כפי הסדר שקבע‬
‫הרמב" ומהמקרא יל למשנה ע גידולו של הילד‪ ,‬עד שיגיע לתלמוד‬
‫שהוא מעלה מטה גיל י"ב‪ ,‬ואז יתחיל ללמוד עיו אמיתי‪ ,‬בדיוק ודקדוק‬
‫בלשונות רש"י ותוספות ומהרש"א‪ ,‬ושהתלמיד ידע לעיי וללמוד בעצמו‪,‬‬
‫ולהבי נכו דברי הגמ' והראשוני‪ ,‬וידע להרצות באופ נאות את מה‬
‫שהעלה מעיונו‪ ,‬ובצמוד לזה יחל לכתוב לחדש על הגמ' והמפרשי‪ ,‬וזה‬
‫ימש לו עד גיל ט"ו ט"ז שאז יחל לאמ ידיו בכתיבה בענייני הלכה אשר‬
‫קדמה לה כבר למידה בטור וב"י וש"ע ומפרשיו‪ ,‬באופ כזה כבר בגיל‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪25‬‬
‫י"ז יהיה ראוי לשוט לבדו בבוא העת בי הפוסקי – ואי כא התכלית‬
‫שיעדתי לדבר בהרחבה בדר הלמוד הנכונה כי לזה ראוי לייחד מערכה‬
‫נפרדת‪ ,‬אבל בדר למוד כזה כבר בגיל י"ד ט"ו לחיי התלמיד‪ ,‬ע"פ רוב‬
‫יוכלו רבותיו להערי א לגדולות נוצר‪ ,‬וא יש לו חשק להגיע לגדולות‬
‫להיות מורה הוראה ומהיושבי בבוא העת בשורה הראשונה של רבני‬
‫ישראל‪ .‬כי יש מי שיש לו חשק ואינו מוכשר ויש מוכשר שאי לו חשק‪,‬‬
‫ועכ"פ אחרי שעבר את כור ההיתו עד גיל זה‪ ,‬ע בסיס נכו ויציב של‬
‫יראת שמי‪ ,‬במדה שאי עתידו בעולמה של תורה חייב לשלב מעתה‬
‫ואיל את לימוד האומנות כי הרי במעלליו יתנכר נער וכבר יודעי א‬
‫מקומו בספסל הלימודי באמת‪ ,‬או מחו לספסל‪ ,‬מסגרות לנוער זה‬
‫צריכות להיות מסגרות המשלבות תורה ויראת שמי אמיתית‪ ,‬ע הכנה‬
‫לחיי‪.‬‬
‫לעומת זה הרי ברור כי מי שחשקה נפשו בתורה באמת ימשי ללמוד‬
‫בישיבה רגילה עד גמירא היינו עד נישואי‪ ,‬ואז א יחליט אח"כ ללמוד‬
‫ג"כ אומנות או הכשרה מקצועית ימצא לו המסגרת‪ ,‬כי הג שהוא‬
‫מוכשר לתורה‪ ,‬ואולי עד אז ג סיי חוק לימודי רבנות ויש לו תעודה‬
‫המעידה עליו כי הגיע להוראה "יורה יורה" אפשר שאינו מוכשר להורות‪,‬‬
‫או ללמד‪ ,‬או שאי מספיק משרות המספקות לו ספוקו‪ ,‬למה זה לא יוכל‬
‫לשלב ע התורה ג עסוק בפרנסה‪ ,‬ולקיי את מאמר עשה תורת קבע‬
‫ומלאכת עראי‪.‬‬
‫שצורכי הדור השתנו בימינו ומאלצי לחשיבה נועזת‬
‫אי ספק שהזמני השתנו‪ ,‬וצרכי הדור התרבו‪ ,‬א בל נשכח כי המצב‬
‫הקיי הדוח‪ $‬את האברכי לס‪ $‬עוני‪ ,‬ע הפזילה החוצה אשר ש‬
‫המותרות נמצאות‪ ,‬מביאות בסופו של דבר את הלומד לשאול א כ למה‬
‫זה אנכי? ובסופו של דבר מחפש לו ג"כ הכנסה נוספת‪ ,‬שלא תמיד נמצאת‪,‬‬
‫ולא תמיד עולה בקנה אחד‪ ,‬ע מה שנקרא והיית נקיי מה' ומישראל‪,‬‬
‫והמציאות מוכיחה כי אבר כזה עפ"ר כשעוזב את ספסל הלמודי כמעט‬
‫עוזב לגמרי‪ ,‬ולא יקיי את "עשה תורת קבע"‪ ,‬אלא עוזב לגמרי הלמוד‪,‬‬
‫‪ 26‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫וח"ו זה נקרא שנה ופירש‪ ,‬ועל כל כגו זה נאמר אוי לה לבריות‬
‫מעלבונה של תורה‪ .‬ואיקלע לידי ספר החזו איש בדורותיו‪ ,‬מחיי מר‬
‫החזו איש זצוק"ל‪ ,‬והרי ידוע כי היה הוא הרוח החיה בהתייסדות עול‬
‫התורה והכוללי בא"י לפני חמישי שנה וכשעיינתי בתקציר המכתבי‬
‫המובאי בשמו נוכחתי לראות כי הרב ז"ל אמרה למילתיה להיות עוסק‬
‫כל ימיו בתורה למי שלא הל ליבו אחרי המותרות וההנאות‪ ,‬ושמח‬
‫בחלקו א מעט א הרבה‪ ,‬ואינו מרגיש בחסרו החומריות כלל‪ ,‬ולזה‬
‫יאות להסתפק במועט שבמועט ודי לו‪ ,‬ולא יל לחפש לו מלאכה‪ ,‬ופי' ש‬
‫המשנה כ היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומי במשורה תשתה‬
‫וכו' א עשית כ אשרי וטוב ל‪ ,‬אשרי בעול הזה וטוב ל לעוה"ב‬
‫ותמה הרב בשלמא בעוה"ב ניחא אבל בעוה"ז היתכ‪ ,‬והשיב כי לפי דר‬
‫חינוכו שיסתפק במועט שבמועט‪ ,‬אזי ג בעוה"ז ירגיש כי אפילו המועט‬
‫שבמועט הוא הרבה‪ ,‬והרב זצ"ל לפי דרכו וחסידותו שהיה נאה דורש נאה‬
‫מקיי לו יאתה לדבר ולדרוש כ‪ ,‬אבל עתה בעוה"ר שא‪ $‬הגדולי‬
‫התרגלו ברווחה ובבתי מפוארי‪ ,‬וברכבי צמודי‪ ,‬ושמשי וכו' וכו'‬
‫מה יענו אזובי הקיר הנה אלה צעירי הצא אשר לוקחי דוגמא‬
‫מהגדולי וג ה רוצי לחיות בפאר והדר וכו'‪ ,‬ואנו רואי את בניה‬
‫של הגדולי שמכח אבותיה וקשריה הכל נית לה בקלות ועיני שאר‬
‫המו הע רואות וכלות‪ ,‬כיצד אפשר להדריכ בדר כזו שבסופו של דבר‬
‫ידרש מה לחיות בעוני וצמצו וה אינ יכולי בזה‪ ,‬ואינ חושבי‬
‫שבאמת אשריה וטוב לה ע"ז יאות למדרש באמת זו תורה וזו שכרה‪.‬‬
‫דוק בדבריו המאירי של החזו איש המובאי בספר הנ"ל ותראה א‬
‫כוו ח"ו ג למצב עגו כדהיו או לא‪ .‬ועכ"פ דעת רבותינו הספרדי לא‬
‫היתה כ מעול ודברי מתייחסי לנו ולשכמותנו שחונכנו על ברכי‬
‫המסורת הספרדית השורשית‪ ,‬הרואה במלאכה ובאומנות ע התורה דבר‬
‫נעלה והאוחז מזה ומזה הוא ר המעלה וזהו הפירוש של גדול הנהנה‬
‫מיגיעו‪.‬‬
‫ובימי האחרוני בדברי ע ת"ח אחד שהיה לו קשר ע תלמידי‬
‫החזו"א ביאר לי כי לפני שלושי שנה נאמר לו כי ג החזו"א כשייסד‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪27‬‬
‫שיטתו אמרה למילתיה בעקבות החורב הגדול שהיה אחרי השואה‬
‫ומרכזי התורה באירופה חרבי והעולי החדשי לבב היה רפה והיה‬
‫צור מיוחד לחזק התורה ולכ נתייסדה שיטת הכוללי‪ ,‬אבל אמר‬
‫החזו"א כי זה רק לכמה שני‪ ,‬אבל בבוא העת יהיה המצב באר ישראל‬
‫שיהיו מוכרחי לשלב תורה ועבודה‪ .‬עד כא שמעתי‪.‬‬
‫והעולה מכל דברי הפוסקי הללו‪ ,‬כשישלב מהתחלה פרנסה ע תורה‪,‬‬
‫כשהתורה עיקר ופרנסה עראי‪ ,‬וכמוב שזו שאלה של חינו שיחדירו בלב‬
‫התלמיד מקטנותו שזו השאיפה האמיתית של הב עליה אז ג כי יזקי‬
‫לא יסור ממנה‪.‬‬
‫כבר לעיל הזכרתי את מש"כ הרה"ג שוש כה שבזמנינו שהסביבה כ"כ‬
‫גרועה ובמקו העבודה מה יעשה הב ולא יחטא בהתערבותו בי כאלה‬
‫שכל זיק של יהדות רחוק מה או בהתערבות ע נשי שגדר הצניעות‬
‫רחוק מה‪ ,‬ובפרט א יקחו אות לצבא מעורב שמעט מאד חוזר מש‬
‫שומר דת באמת‪ ,‬אי מוצא אלא בשלב הראשו לחזור למה שבא בש‬
‫חכמי תונס והביא הרה"ג רבי כלפו משה הכה בספרו ברית אבות ח"ב‬
‫במשנת יפה תלמוד תורה ע דר אר וז"ל ובש חכמי תונס שמעתי‬
‫פירוש כל תורה שאי עמה מלאכה היא מלאכת התורה‪ ,‬חזנות‪ ,‬דרשנות‪,‬‬
‫מילה‪ ,‬שליחות ציבור‪ ,‬שחיטה‪ ,‬ספרות‪ ,‬וכיוצא סופה בטילה וכו' כי‬
‫הלמוד לבדו לא יפרנס א באופ זה יתפרנס ע"כ‪ ,‬ולפי זה התנא בראשונה‬
‫בחר אומנות דר אר הפשוטה‪ ,‬ואח"כ אומר וא זה קשה לפחות יהיה‬
‫זה במלאכת שמי‪ ,‬ובזה יש לפרש ג סיו דברי התנא וכל העוסקי וגו'‬
‫זה חוזר על השוחטי ושליחי צבור וכיוצא שתהיה המטרה רק לש‬
‫שמי ולא לש ממו שזכות אבות מסייעת דבהיותו לש שמי‬
‫יעמוד לו זכות האבות לא כ א כוונתו לממו וצדקת של הקהל קדוש‬
‫שתצדיק אות תהיה מתמדת ועומדת לעד‪ ,‬עכ"ל‪ .‬השלוב הזה בי‬
‫מלאכת שמי ללמוד תורה בעומקה של תורה‪ ,‬לא כברירת מחדל אלא‬
‫במגמה ראשונה‪ ,‬ובמיוחד עבור טפוס בחורי שמחפשי עשיה ומוכשרי‬
‫לכ ורוצי לבוא לידי ביטוי‪ ,‬הוא רעיו נפלא ביותר‪.‬‬
‫‪ 28‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫ישיבה כזו בכדי שתצליח ותהיה כח סוח‪ $‬אחריה לא צריכה להיות ישיבה‬
‫של בדיעבד‪ ,‬אלא ישיבה של לכתחילה וכמדומה כ היה בישיבת פורת‬
‫יוס‪ $‬לפני כשמוני שנה שלימדו לבחורי החלשי‪ :‬חזנות‪ ,‬מילה‪,‬‬
‫שחיטה‪ ,‬כריכת ספרי‪ ,‬כתיבת סת" וכדומה‪ ,‬וא‪ $‬הבחורי הטובי‬
‫ביותר שהנ בני עליה ורואי את עצמ כאלה שתורת אומנות‬
‫ורוצי וחפצי להיות כל ימיה דבוקי בתורה ימצאו מקומ ש‪ ,‬וג‬
‫ההורי ישלחו ש בניה בשמחה ובטוב לבב ויתקיי מה שכתבו כל‬
‫הראשוני על בחורי כגו אלו ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר ב‬
‫אתפאר‪ .‬ולעומת כל זה המצב היו כי הבחורי שאי לה חשק כ"כ‬
‫בלימוד א‪ $‬שיכלו להיות יראי ושלמי ונהני מיגיע‪ ,‬אינ מוצאי‬
‫מקומ בלימוד‪ ,‬ובאי מסגרת והכוונה מידרדרי לרחוב ונהפכי בסופו‬
‫של דבר לפורקי עול ממש‪ ,‬והקולר תלוי במי? בהורי שלה שהתעקשו‬
‫שיהיו בישיבה והעיקר שמ נקרא עלינו "בחור ישיבה"‪ ,‬ברבני שידעו‬
‫שהתלמיד אינו מוכשר ואי לו חשק ללמוד וקבלוהו כדי להרבות‬
‫הספסלי ולבסו‪ $‬זרקוהו‪ ,‬ואז כבר מאוחר אוי לה מיו הדי‪ ,‬כי הללו‬
‫רק טובת עצמ דרשו‪ ,‬ודי בזה‪ ,‬אבל א היו הילדי מכווני את המר‬
‫שלה והאנרגיה ג למלאכה מקטנות ג כי יזקי לא יסור ממנה‪ ,‬ויהיה‬
‫בע"ה עובד ולומד או לומד ועובד‪ ,‬הא ת"ח גדול שימצא לעצמו ג‬
‫פרנסה ירד ערכו אדרבה ואדרבה זהו גדול הנהנה מיגיעו כנ"ל‪.‬‬
‫המצב בימינו גרוע והפו כי היו אלה שעובדי ולומדי‪ ,‬ובזמ שאפשר‬
‫למלט עצמו מעבודה מקדישי לתורה ולתעודה‪ ,‬ה נקראי בפי‬
‫הלומדי "בעלי בתי" לשו פשטות וזלזול‪ ,‬בו בזמ שכל הראשוני‬
‫צועקי שאלו שעובדי ולומדי יחדיו עליה נאמר גדול הנהנה מיגיעו‬
‫יותר מירא שמי ועל נוהגי הדור הזה אי אני רוצה להרחיב את הדיבור‪,‬‬
‫רק פשוט וברור כי אי לנו ללמוד מהנהגת הדור המשובשת‪ ,‬וכבר כתבתי‬
‫בתחילת המאמר שג אני כמאמר הרמב" ז"ל יקרני כי לפעמי אני‬
‫חושב לשתוק ולהתעל בבחינת שב ואל תעשה‪ ,‬אבל אני שוב חוזר בי‬
‫ומחליט לדבר כי המטרה ללב העניי עד מקו שידי הדלה מגעת‪ .‬ויודע‬
‫אני בבירור שעל כל כגו זה נקרא ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪29‬‬
‫שסופו להישמע‪ ,‬כי מכורח המציאות שלא תהיה ברירה יצטרכו לדאוג‬
‫לפרנסת התלמידי חכמי וכל מי שיטע בזה טענת "ביטול תורה"‪ ,‬עליו‬
‫יאמר לו ביטולה זהו קיומה‪ ,‬ועת לעשות לה' הפרו תורת ללמוד עמה‬
‫מעט מלאכה משו עת לעשות לה' כי אמירת של חז"ל שכל תורה שאי‬
‫עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוו לא השתנתה ולא תשתנה לעול‪.‬‬
‫וכל האומר אחרת ושאמירת של חז"ל היתה רק לזמנ הוא פותח פתח‬
‫לכל עניני ההלכה ואינו אלא מגלה פני בתורה שלא כהלכה‪ ,‬וזו האמת‬
‫ג א היא אינה נוחה וקשה לביצוע! זו האמת לאמיתה!‬
‫ובכל זאת כדאי להעתיק מש"כ בשו"ת חבצלת השרו )ח"ג סי' כ"ה( וז"ל‬
‫והנה כ"ז כתבתי רק לישא ולית בד"ת‪ ,‬אבל לעני מעשה מודיע אני‬
‫לכת"ה‪ ,‬שלפי שהיה לי ידיעות שונות ממדינתכ ע"י אנשי הבאי מש‬
‫לכא‪ ,‬חוזר אנכי לגמרי מדעתי הראשונה לבקש בזה צדדי היתר‪ ,‬ונא‬
‫מכת"ה שישמע לעצתי שלא ית ג כת"ה ידו ע המתירי‪ ,‬כי א חכמה‬
‫אי בי תלי"ת זקנה יש בי‪ ,‬וכלל זה מסור בידי מאז ומקד‪ ,‬שכל דבר‬
‫שאנכי רואה שיראי הש מהנדזי בדבר ואי דעת נוחה בזה‪ ,‬א‪ $‬א‬
‫יהיה אצלי הלכה ברורה כשמלה אנכי בורח מזה‪ ,‬כי א‪ $‬א יהיה אד‬
‫בקי בכה"ת כולה לא יוכל לכוי הלכה לאמיתה‪ ,‬א לא בסייעתא‬
‫דשמיא‪ ,‬וזה האות כשאי דעת יראי ה' נוחה מזה מסתמא ג מהשמי‬
‫לא יסכימו לזה‪ ,‬וסוד ה' ליריאיו כתוב וכו' עש"ב‪ ,‬ולכ ומאחר שהדבר‬
‫מסור לדורות יבואו‪ ,‬והוא דבר שיש בו השלכות על לימוד התורה ועל‬
‫עולמה של תורה‪ ,‬אשר חלילה כל שגיאה בזה עולה זדו‪ ,‬לכ אי אני רוצה‬
‫חלילה לתקוע את עצמי בדבר הלכה שכזה‪ ,‬בלא הסכמת גדולי ויראי‬
‫הדור‪ ,‬כי היכי דלימטי שיבא מכישורא‪ ,‬ואמנ מחד אמרו חז"ל במקו‬
‫שאי אנשי השתדל להיות איש‪ ,‬אבל לפעמי כשהדבר מסור דוקא‬
‫לגדולי‪ ,‬אולי זה בבחינת מי שמ‪ ,‬ולא עלי המלאכה לגמור‪ ,‬ומצד שאי‬
‫אתה ב חורי ליבטל ממנה לכ ראיתי עכ"פ חובה לעצמי ולבוראי להציע‬
‫הצדדי לפני גדולי ישראל אשר קטנ עבה ממתני ולה ההכרעה לקרב‬
‫או לרחק‪ .‬ועכ"פ מה שאמרו חז"ל "והעמידו תלמידי הרבה"‪ ,‬לעשות‬
‫‪ 30‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫העמדה וקיו לתלמיד בכדי שיוכל בבוא העת להתפרנס ולחיות בכבוד‪,‬‬
‫התעלמות מצרכי החיי ה ע"י ההורי וה ע"י המלמדי‪ ,‬בסיבת עסק‬
‫התורה‪ ,‬ומצות והגית וכו' הינה חסרת אחריות אע"פ שאי כל ויכוח כי‬
‫שקולה מצות ת"ת כנגד כל המצוות שבתורה ולולא התורה אי העול‬
‫מתקיי‪ ,‬וכל העוסק בתורה לשמה כל העול כדאי הוא לו‪ ,‬ואי הדברי‬
‫סותרי זה לזה כפי שנתבאר באור‪ .‬ואני את דעתי כתבתי ויכריעו נא‬
‫אלו שנושאי בעול האחריות לכלל הציבור‪ .‬ושלו על ישראל‪.‬‬
‫שלחתי את המאמר הנ"ל למו"ר הגאו הגדול הנאמ" נר"ו ראש ישיבת‬
‫כסא רחמי‪ ,‬והעיר כדרכו בקודש מספר הערות מחכימות ששובצו‬
‫בפני‪ .‬וזה מה שכתב לי בשולי הגליו‪" :‬עברתי על הכל וישר חיל"‬
‫לאורייתא" עכ"ד‪.‬‬
‫מילואי‬
‫אחרי חותמי המאמר הנ"ל ראיתי לנכו להביא עוד ממה שראיתי שהובא‬
‫עוד בספרי אחרי ולא אמנע מזה כי נוכחתי שה דברי נכוני‬
‫לשלמות העני ולרגל המלאכה אשר לפני‪ ,‬כי באבות דר"נ איתא )פל"ה‬
‫ד"ה ר' אליעזר( מצוה לאד שיהיו לו שתי ידות‪ ,‬אחת בתורה ואחת בדר‬
‫אר ‪ ,‬ועיי בספה"ק ראשית חכמה )בסו‪ $‬הספר(‪ ,‬ובמנורת המאור‬
‫)אנקאוה( ר"פ דר אר ע"ש‪ ,‬וכתב בספר אורחות צדיקי )ש"ט( צרי‬
‫אד להיות ממוצע בי שתי העבודות ולייחד שעות מיוחדות לעבודת‬
‫התורה ולעבודת העול הזה‪ ,‬וצרי שתתחזק שתיעשה עבודת שתיה‬
‫לעול לטוב ל ולאחרית ולא תהיה האחת הפסד לחברתה ע"כ‪.‬‬
‫ומהר"ל מפראג בספר נתיבות עול ובפירושו למשנה )אבות ב' ב'( כתב כי‬
‫כאשר האד עמל בשני דברי דהיינו בדר אר שהאד עושה להנהגת‬
‫גופו מה שצרי לו‪ ,‬ומה שהאד עמל לשלימות נפשו שהיא התורה‪ ,‬ואז‬
‫לא נמצא העוו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫מאמר גדול הנהנה מיגיעו ‪31‬‬
‫ומדרגת האד הזוכה לשלוב התורה והעבודה יחדיו‪ ,‬לדעת הרמב"‬
‫)ויקרא י"ח ד'( הוא מדרגת העוסק במצוות מאהבה וז"ל העוסקי‬
‫במצוות מאהבה כדי וכראוי ע עסקי העול הזה לחיי טובי כמנהג‬
‫העול ולחיי העול הבא זכות שלמה ע"כ‪ ,‬וע"ז הוסי‪ $‬רבנו בחיי‬
‫בפרושו )ש( שזוהי מדרגת אברה יצחק ויעקב שעבדו מאהבה ע עסק‬
‫בעניני העול הזה בעני זריעת האדמה ע עבודת המקנה וזולת מ‬
‫העסקי הגופניי‪.‬‬
‫והרי מפורש בירושלמי פאה )פ"א ה"א( שכל אד מחויב שתהא לו‬
‫אומנות‪.‬‬
‫וכמה נפלאי דברי מהר"י אלשקאר בפרושו לאבות )פ"א מ"י( לא תחשוב‬
‫שבאד אחד שלומד חצי יו וחצי יו במלאכה‪ ,‬שאי שכר חצי היו של‬
‫המלאכה כשכר חצי היו של הלימוד‪ ,‬על כ בא לומר שהקורא שעה‬
‫אחת ביו ונהנה מיגיעו הוא יותר ממי שקורא כל היו כולו ואינו עושה‬
‫שו מלאכה כדי לקיי את התורה‪ ,‬כי כל תורה שאי עמה מלאכה סופה‬
‫בטלה וכו' ע"ש‪.‬‬
‫‪ 32‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫מאמר מתו" הספר "אב ספיר"‬
‫חלק חדרי תימ על שילוב תורה ופרנסה במציאות החיי בתימ בשנת‬
‫תרכ"ד‬
‫העיר המצערה הזאת )גירואה שבתימ( לה רב גדול ]בארצות האלה‬
‫יקראו להרב מארי[ הוא המורה הוא הדיי והדורש‪ ,‬הוא השוחט והבודק‪,‬‬
‫ג חז ושמש‪ ,‬ומכל אלה אי מחיית נפשו לשליש ולרביע ג במצער צרכי‬
‫חייה ופרנסת‪ .‬על כ המארי מסובל תחת עול המלאכה והעבודה א‬
‫נקלה וא נכבד‪ .‬הרב הזה מארי יוס‪ $‬ב סעדי ]סעדיה[ יצ"ו מלא תורה‬
‫יראה וחכמה ורוח דעת‪ .‬בקי במקרא וביאוריו עד להפליא‪ .‬בקי בתלמוד‬
‫וברמב" ועוד אחרוני כאחד המורי הגדולי בארצותינו וידיו רב לו‬
‫בחכמת הקבלה בשנו גדול הזוהר וכתבי האריז"ל למודי על לשונו‬
‫בעליל כל עלה ועמוד וכח זכרונו רב מאד וחובר חבורי בקבלה ומפליא‬
‫לעשות ג בקבלה מעשית ואצטגנינות כמעשה הראשוני‪ ,‬ויד לו ג‬
‫בסגולות ורפואות וקמיעות וגורלות ]כי יודע ג בכתב ערבי[ ויצא שמו‬
‫בכל האר וגדול ג בעיני השרי ועבדי המל‪ .‬ועל כל אלה גדלה‬
‫ענוותנותו ואהבת בני אד‪ .‬ע פני שוחקות מדברותיו נאוה בחלק‬
‫שפתיו ומליצות אמריו ודברי תורה וחכמה נוצצי בכל דבריו והוא כב‬
‫ארבעי שנה‪ .‬מהלכו מנהגו ומלבושיו כמנהג המדינה וזר הרואהו‬
‫יחשבהו לאיכר או רועה צא‪ .‬אבל מלאכתו תטה עליו ח ונזר כבוד‬
‫תעטרהו‪ .‬הוא חרש ברזל לעשות כלי נשק אתי מחרשתי מקבות‬
‫קרדומות מגרפות כל כלי האיכרי ]מנעולי ברזל וחרושת המעשה אי‬
‫באר [ לו חנות אצל ביתו בחור ההר כמו מערה‪ .‬לו ש פח כרי ומפוח‪.‬‬
‫אביו הזק ר' סעיד נ"י ואחיו הקטו ממנו ג המה חכמי ויודעי את‬
‫התורה וביחוד זוהר וקבלה‪ ,‬עוזרי עמו במלאכתו‪ .‬הוא יושב על האבני‬
‫מחזיק הברזל או העשת להבעיר באש ואביו עומד על המפוח ]הוא נאד‬
‫מעור עז[ ואחיו עומד להכות במקבת על הסד‪ .‬ג בעשות בעבודה‬
‫הקשה הזאת מצאתי נדברי יחד בדברי תורה חכמה ומוסר‪ .‬ופה בחנות‬
‫יורה ידי ויוע בכל דברי הקהילה‪ .‬בפנות היו יקח כלי המלאכה בטנא‬
‫על כתפו ויעל אל ביתו הסמוכה כי אי משמר ונצור למו תו החנות‬
‫מאמר מספר "אב ספיר" ‪33‬‬
‫הזאת‪ .‬וילכ לביהכ"נ לתפילת המנחה וערבית והלימוד כמנהג אחרי‬
‫התפילה‪ .‬ג בלילה בביתו לא ישכב לבו והיה לו הלילה למשמרת התורה‬
‫והחכמה‪ .‬מעמל נפשו יראה טוב ג בחיי עוה"ז‪ .‬הוא יושב בחומת ביתו‬
‫ע כמה חדרי מוצעי תחתי ושני מלאי כל טוב ספרי רבי‬
‫ויקרי לאוכל הנפש ולכל צרכי הגו‪ $‬חטי ושעורי כוסמי ודוח פולי‬
‫ועדשי צמוקי ויי דבש וחמאה ]שימנה[ קאהווא אגוזי ושקדי אי‬
‫מחסור דבר לצרכי האד‪ .‬לו שלש נשי אבל בני רבי אי לו זולת ב‬
‫יחיד מאשתו השלישית ונקרא שמו יוס‪] $‬זאת מנהג לסגולה מי אשר לא‬
‫יקיימו בניו רח"ל יקראו לבנו בחייו כשמו וזכור הדבר כי נצר![ עושות‬
‫בכל מלאכת הבית‪ .‬טוחנות אופות מבשלות מביאות עצי מלקטות‬
‫מהשדה ממלאות מי מהמעינות אשר למטה בבקעה או בהר השני‬
‫כובסות רוחצות מנקות ומלבנות א‪ $‬מחזקות בדקי הבית קירותיה‬
‫ורהיטיה וכל צרכי חיי נפשות בטהרה נקיות וקדושה‪ .‬לזאת קראתי טוב‬
‫תורה ע דר אר ‪ .‬אשריה בעוה"ז ובעוה"ב‪.‬‬
‫)ר' יעקב ספיר ‪ /‬אב ספיר ח"א בחדרי תימ ד‪ $‬נ' ע"ב(‬
‫רשימה מרתקת של חכמי תימ גדוליה ורבניה ומשלח יד משנת‬
‫תרכ"ד כפי שהוזכרה בספר אב ספיר‬
‫להל הרשימה לפי עריה ולפי מקצועותיה ושמותיה‪:‬‬
‫בעיר "גירואה"‪ ,‬הרב מארי יוס‪ $‬ב סעדי‪ ,‬חרש ברזל‪ ,‬ד‪ $‬נ ע"ב‪ ,‬הרב מארי סלימא אל תעיזי‪,‬‬
‫צור‪ $‬כס‪ ,$‬ד‪ $‬נא ע"א‬
‫"חאראז"‪ ,‬הרב מארי יחיא חבה‪ ,‬מוכר בחנות‪ ,‬ד‪ $‬ס"ו ע"ב‬
‫"מוצמאר"‪ ,‬הרב מארי יוס‪ $‬יהושע‪ ,‬תופר נעלי‪ ,‬ד‪ $‬ס"ט ע"ב‬
‫"יאפיד"‪ ,‬הרב מארי סלימא אל עמראני‪ ,‬רוכל‪ ,‬ד‪ $‬ע"ג ע"א‬
‫"צנעא"‪ ,‬הרב מארי אהר ב ר' יחיא‪ ,‬סוחר‪ ,‬הרב מארי יוס‪ $‬שעטאל‪ ,‬חרש ברזל‪ ,‬הרב מארי‬
‫שמואל אל ערוסי‪ ,‬סוחר ואורג‪ ,‬ד‪ $‬ע"ז ע"ב‬
‫"כאכאבא"‪ ,‬הרב מארי יחיא אל בדיחי‪ ,‬צור‪ $‬כס‪ ,$‬ד‪ $‬פ"ז ע"ב‬
‫"עמרא"‪ ,‬הרב מארי סלימא אל תינעמי‪ ,‬סוחר‪ ,‬ד‪ $‬ק"ב ע"ב‬
‫"שודא"‪ ,‬הרב מארי סאל‪ ,‬חייט‪ ,‬ד‪ $‬ק"ד ע"א‬
‫"כוחלא"‪ ,‬הרב מארי יוס‪ ,$‬חייט‪ ,‬ד‪ $‬ק"ד ע"ב‬
‫"חאגי"‪ ,‬הרב מארי סאל ב יחיא‪ ,‬סוחר ועושה טבק‪ ,‬ד‪ $‬ק"ה ע"א‬
‫"צנעא"‪ ,‬הרב מארי יחיא כה‪ ,‬סופר‪ ,‬ד‪ $‬ק"ו ע"ב‬
‫"תינע"‪ ,‬הרב מארי סלימא ספירה ואחיו‪ ,‬סוחרי אגוזי‪ ,‬ד‪ $‬ק"ז ע"ב‬
‫‪ 34‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫דרוש שחיבר מר הגאו האדיר ריש גלותא דבבל רשכבה"ג רבי יוס חיי זצוק"ל‪,‬‬
‫ויש בו כמה השקפות נכונות בענייני למוד בכלל בשבח למודי חול ע למודי קודש‪.‬‬
‫מתו ספר אמרי בינה – דרוש ב' לחנו מדרש ת"ת‬
‫דרשה מהגאו "ב איש חי"‬
‫דרוש ב שדרשתי בחנו מדרש תלמוד תורה הנקרא על ש אהר צאלח‬
‫פה עירנו בג'דאד יע"א‬
‫שנינו במשנה דאבות רב גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר‪ ,‬יפה‬
‫תלמוד ע דר אר שיגיעת שניה משכחת עוו‪ .‬ויש לדקדק אי יתלה‬
‫הגדול בקט‪ ,‬והול"ל יפה דר אר ע תלמוד תורה‪ ,‬ודקדוק זה יתיישב‬
‫במאמר אחר דמצינו לרז"ל בתנא דבי אליהו שאמרו דר אר קדמה‬
‫לתורה ע"ש‪ .‬על כ אמר רב גמליאל יפה תלמוד תורה ע דר אר ‪,‬‬
‫שתלה המאוחר במוקד כי דר אר קדמה לתורה בנתינתה לתחתוני‪.‬‬
‫בר מאמר זה עצמו שאמרו דר אר קדמה לתורה‪ ,‬צרי ביאור‪ ,‬היכ‬
‫מצינו שציוה השי"ת לאד על דר אר כדי שתאמר דר אר קדמה‬
‫לתורה‪ .‬ונראה הכונה כי מצינו דמצוה ראשונה שצוה אותה תחילה לאד‬
‫הראשו קוד ז' מצוות‪ ,‬וכתב אותה הקב"ה בתורה קוד כל דברי‬
‫התורה ומצוותיה‪ ,‬היא מצות פריה ורביה דכתיב בפרשת בראשית ביו‬
‫שנברא בו אדה"ר ויבר אות אלוהי ויאמר לה אלוהי פרו ורבו‬
‫ומלאו את האר וכבשוה ודרשו רז"ל מזה‪ ,‬האיש מצווה על פריה ורביה‬
‫ולא האשה‪ ,‬דכתיב וכבשה בלא וא"ו והיינו שמו דאיש דרכו לכבוש ואי‬
‫האשה דרכה לכבוש‪ .‬והנה נודע כי תשמיש ופריה ורביה נקרא בש דר‬
‫אר ‪ ,‬וכמ"ש דר גבר בעלמה‪ ,‬ובזה מוב שפיר מ"ש רז"ל דר אר קדמה‬
‫לתורה‪ ,‬כלומר דר אר שהיא מצות פריה ורביה קדמה לכל מצוות‬
‫שבתורה‪ ,‬ונכתבה בתורה קוד כל דברי תורה‪.‬‬
‫א עדיי צרי לנו לדעת למה עשה השי"ת כ להקדי מצוה זו של דר‬
‫אר קוד התורה כולה‪ ,‬ונ"ל בס"ד שהקדי מצוה זו לתורה כדי ללמדנו‬
‫בזה דבר יקר‪ ,‬והוא דאינו די לאד ללמוד דוקא‪ ,‬אלא צרי לעשות פרי‬
‫מלימודו דהיינו שיקיי ויעשה כאשר לומד‪ ,‬דא לומד ואינו מקיי מאי‬
‫אהני הלימוד שלו‪ ,‬וכמ"ש התנא אי המדרש עיקר אלא המעשה‪ ,‬והרי זה‬
‫דרשה מהגאו "ב איש חי" ‪35‬‬
‫דומה לנושא אישה עקרה שאי מוליד בני‪ ,‬מאי אהני נשואי שלו בלא‬
‫פירות‪ ,‬והלא אי אשה אלא לבני‪ ,‬וכתיב כי האד ע השדה‪ ,‬ואי‬
‫נוטעי ע אלא בשביל פירותיו‪ ,‬וכ הוא בלימוד התורה אי יגיעי בחלק‬
‫הלימוד אלא לעשות ממנו פירות שהוא חלק המעשה‪ .‬ולכ אמר השי"ת‬
‫מצות פריה ורביה הנקראת דר אר בראשית התורה ללמדנו בזה דבר‬
‫יקר‪ ,‬והוא לומר‪ ,‬כמו איש ואשה שזכו להזדווג יחד אי תכלית הכונה של‬
‫זיווג אלא בעבור להוליד בני שה הפירות של מצות דר אר ‪ ,‬כ‬
‫לימוד התורה צרי שיצא ממנו תולדות שה מצות מעשיות וה ה פירות‬
‫של הלימוד‪.‬‬
‫ולזה אמרו בגמרא דיבמות ד‪ $‬ס"ג ב עזאי אומר כל מי שאינו עוסק‬
‫בפריה ורביה כאילו שופ דמי שנאמר שופ ד האד באד וכתיב‬
‫בתריה ואת פרו ורבו‪ ,‬אמרו לו לב עזאי אתה נאה דורש ואי נאה‬
‫מקיי‪ ,‬אמר לה ומה אעשה נפשי חשקה בתורה‪ ,‬אפשר לעול שיתקיי‬
‫על ידי אחרי‪ ,‬וקשה מה תשובה זו‪ ,‬וכי היתכ להיות אד יושב ועוסק‬
‫בתורה ויאמרו לו תקו לבר על הלולב ביו א' של סוכות שהוא נמצא‬
‫בבית פ' שיאמר לה נפשי חשקה בתורה ללמוד עתה‪ ,‬אפשר למצות לולב‬
‫שתתקיי על ידי אחרי‪ ,‬הא ודאי דבר זה לא נית להאמר‪ ,‬וא"כ אי‬
‫השיב ב עזאי דבר זה‪ ,‬אמנ נראה כונתו לומר נפשי חשקה בתורה יותר‬
‫מדאי‪ ,‬ומרוב חשק שהיה לו בה שיגע בלימודו ימי ולילות ולא נת מרגוע‬
‫לעצמו מחמת כ נתקרר ד הטבעי שלו וכשלה ממנו תאות התשמיש‬
‫לגמרי‪ ,‬ונעשה עקר כאד סריס שאינו מזריע ואינו מוליד‪ ,‬ולמאי נ"מ‬
‫אשא אשה כיו דאי אשה אלא לבני ואפשר לעול שתתקיי בו מצות‬
‫פו"ר ע"י אחרי שיולידו‪.‬‬
‫וז"ש התנא יפה תלמוד תורה ע דר אר כלומר יפה הלימוד שילמוד‬
‫האד בתורה להשוותו ע דר אר שהוא תשמיש של פו"ר הנקרא דר‬
‫אר כאמור לעיל‪ ,‬דהיינו כמו שזה הדר אר עושי אותו בשביל להוליד‬
‫ולעשות פרי‪ ,‬כ התלמוד תורה שילמוד האד יהיה להוליד מצוות‬
‫מעשיות ולא סגי בלימוד לחוד‪.‬‬
‫‪ 36‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫ובאופ אחר נ"ל בס"ד מאמר התנא יפה תלמוד תורה ע דר אר ‪ ,‬והוא‬
‫ע"פ מ"ש בדרושי דהמלאכה ומשא ומת שאד מתפרנס על יד‬
‫נקראי בש דר" אר‪ ,%‬והתנא בא לחייב את האד להתנהג בתלמוד‬
‫תורה והענפי שלה שה לימוד לשו הקודש ודקדוק שלו וכתיבה‬
‫וחשבו‪ ,‬יהיה לכל לימוד של התורה וענפיה הנז' עת בפני עצמו ומלמד‬
‫בפ"ע שלא יערבבו הלימודי של התורה וענפיה זב"ז שלא יתבלבלו‪ ,‬וג‬
‫לכל מי לימוד מהלימודי האלה יתנו לו זמ שיעור הראוי לפי פשוטו‬
‫ואיכותו‪.‬‬
‫ועוד ג"כ ישגיחו שהלימודי יהיו בסדר יפה ומתוק‪ ,‬דהיינו יש מי לימוד‬
‫שהוא קשה באיכות שלו ויש קל ויש בינוני‪ ,‬וכאשר ילכו הילדי מחיל אל‬
‫חיל במיני הלימודי של התורה וענפיה הנז' לקו מלפני זה המלמד‬
‫ולישב לפני מלמד אחר ללמוד לימוד אחר לא יהיו הלמודי הקשי‬
‫סמוכי זל"ז‪ ,‬אלא יהיה למוד קל אחר לימוד חמור כי בודאי שכל הנער‬
‫יטרח מאוד בלימוד הקשה והחמור‪ ,‬וא יטריחנו עוד בלימוד חמור‬
‫יתבלבל‪ ,‬א בסדר זה יהיה לו הנפשה והדברי מתיישבי על לבו‬
‫וישיג‪ ,‬וג יתנו לה בשעות היו בנתיי שעה של בטלה כדי שינוחו‬
‫בה‪ ,‬וכאשר אמר יעקב וריוח תשימו בי עדר ובי עדר‪ ,‬ג עוד לא ירבו על‬
‫הנערי במיני לימודי רבי שבזה יתבלבלו ויאבדו הכל מיד כאד‬
‫שאוחז בעשרה רימוני דודאי יפלו כול‪.‬‬
‫וענייני אלו שיתנהגו ע הילדי בלימודי של התורה וענפיה ילמד‬
‫האד אות מהנהגת האד במלאכה ומשא ומת וכיוצא הנקראי בש‬
‫דר" אר‪ ,%‬שאי דרכ של בני האד להעמיס עליה משא כבד כל היו‬
‫כולו בלתי היות לה עת מנוחה בנתיי‪ ,‬דאל"כ לא יתקיי בעמלו‪ ,‬ג‬
‫אי דרכ לאחוז כמה מלאכות בבת אחת דא יעשו כ יאבדו הכל מיד‪.‬‬
‫ג לא יכניסו עסק בתו עסק ומלאכה בתו מלאכה אלא יאחזו בכל דבר‬
‫בפני עצמו‪ .‬ומ הנהגת בני אד בדר אר שהוא המלאכה ועסקי של‬
‫משא ומת ילמוד האד להתנהג בלימודי של התורה וענפיה‪ ,‬וכ עוד‬
‫כמו שהאד נזהר שלא לעסוק במלאכה שהיא כבדה ממנו דאפשר שלא‬
‫תעלה בידו ויאבד כחו וזמנו בחינ‪ ,‬וכ לא יכניס עצמו במקח של סחורה‬
‫דרשה מהגאו "ב איש חי" ‪37‬‬
‫גדולה שאפשר שיפסיד בה ויעלה הפסדו רב מאוד‪ ,‬כ יתנהגו בלימודי‬
‫של התורה וענפיה שלא יעמיסו על הילדי לימודי אשר אי דעת‬
‫סובלת אות‪ ,‬ואז יסבבו לה שג הלימודי הקלי יתאבדו מיד‪.‬‬
‫באופ שצרי ללמוד ממנהג דר אר כמה דברי למנהג האד בלימוד‬
‫התורה וענפיה‪ ,‬ולז"א בגמרא דברכות ד‪ $‬ל"ה ואספת דגנ נהוג בה‬
‫מנהג דר אר ‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל הנהג בה ע דברי תורה דר אר ‪,‬‬
‫וקשה לפירושו הו"ל נהוג עמה‪ ,‬מאי בה‪ ,‬ולפי דברינו ניחא שרמז‬
‫התנא לפי דרכו לומר ל המנהג שאתה נוהג בדר אר נהוג אותו בדברי‬
‫תורה בלימוד שלה‪ ,‬ע"ד שאמרנו‪.‬‬
‫ובזה יוב הכתוב במשלי חנו לנער ע"פ דרכו ג כי יזקי לא יסור ממנה‪.‬‬
‫פירוש תחנכנו בלימוד התורה וענפיה על פי דרכו זו הנהגת עוה"ז שהיא‬
‫דרכו‪ ,‬כי עוה"ז נקראת בש דר כמ"ש הרב עוללות אפרי ז"ל‪ ,‬שתהיה‬
‫הנהגתו בלימוד הורה וענפיה כמו הנהגת דרכו שהיא עוה"ז הנקראת דר‪.‬‬
‫ואמר חנו לנער ולא אמר חנו לאד על פי דרכו‪ ,‬ללמדנו שהחינו‬
‫בלימודי יהיה לנער שאי לו אשה ובני עדיי‪ .‬דזה נקרא נער אע"פ‬
‫שהוא ב עשרי שנה ויותר שלכ קרא אברה את יצחק נער‪ ,‬דכתיב ואני‬
‫והנער נלכה עד כה‪ ,‬וכ המלא קראו נער דכתיב אל תשלח יד אל הנער‬
‫אע”פ שהיה ב ל"ז שנה‪ ,‬היינו מפני שעדיי לא נשא אשה‪ ,‬וכ כא נקיט‬
‫נער שאי לו אשה ובני ודעתו צלולה דאז החינו שתעשה לו עושה פועל‬
‫בתועלת שלו‪ ,‬וכל מה שילמוד יקלוט אותו במהרה וג לא יהא נשכח‬
‫מאתו‪.‬‬
‫ועוד נ"ל בס"ד לפרש הכתוב דקאמר חנו לנער על פי דרכו‪ ,‬ולא אמר‬
‫חנו לנער בדרכו‪ ,‬ומה זה אומרו על פי דרכו והיינו כי האד אע"פ שג‬
‫א יהיה ב שלושי שנה נקרא נער א עדיי לא נשא‪ ,‬וכאשר אמרנו‪,‬‬
‫עכ"ז לעניי חנוכו בלימוד המשכולות וביראה ומוסר ודר אר ‪ ,‬קשה‬
‫לחנכו בה בהיותו ב י"ג שנה ומעלה‪ ,‬יע כי האד כאשר יעמוד על דעתו‬
‫רואה כמה דרכי פתוחי לפניו ה בענייני הטוב ה בענייני הרע וא הוא‬
‫בוחר בדר אחת לפי דעתו והל בו אע"פ שדר זה הוא רע ומר‬
‫ועקלקלות קשה לו לעזוב זה הדר ולחזור לאחור‪ ,‬ולא תוכל אתה‬
‫‪ 38‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫להעתיקו מזה הדר ולהוליכו בדר אחרת בנקל אחר שכבר בחר לפי‬
‫דעתו ונכנס והל ודר בו‪ ,‬אבל א עודנו קט בשני שהוא פחות מעשרה‬
‫שני או פחות מ שתי עשרה שני עדיי אי לו דעת של לבחור על פי‬
‫דעתו דר ליל בו בתמידות ויחליט הליכתו בו‪ ,‬אלא יהיה מדלג על‬
‫ההרי מקפ על הגבעות‪ ,‬פע הול בזה פע הול באחר‪ ,‬פע תמצאהו‬
‫צדיק‪ ,‬פע רשע‪ ,‬פע בינוני‪ ,‬באופ שאינו מחזיק בדר ומחליט לעצמו‬
‫ללכת בו לארכו ולרחבו‪ ,‬ואז בזמ הזה נחשב תמיד עומד בתחילת הדר‬
‫שאינו נכנס בשו דר כניסה תמידית וחלוטה‪ ,‬ואז אותו זמ תוכל אתה‬
‫להטותו ולמשכו לדר הטוב‪ ,‬ותוכל למשו לבו לחנכו בלימוד המושכלות‬
‫וחכמה ויראת שמי‪ ,‬שיהיה הול בדר ישרה וטובה ויחזיק בה כל ימיו‬
‫ולא יסור ממנה‪.‬‬
‫וז"ש חנו לנער להדריכו בדר ישרה וטובה בדברי חכמה ויראה וענייני‬
‫המשכלות אשר תלמדהו ותנהגהו בזמ שהוא עומד על פי דרכו‪ ,‬דהיינו‬
‫בתחילת הדר וראשיתו שלא נכנס בקרבו והחזיק בו דאז בנקל תוכל‬
‫אתה להעתיקו מדר זה ולהטותו להוליכו בדר אחרת הישרה והטובה‪,‬‬
‫דאז ג כי יזקי לא יסור ממנה‪ ,‬מזאת הדר אשר הכנסתה אותו בתוכה‬
‫והחזיק בה‪.‬‬
‫ועל כ זמ הראוי להכניס הילדי לבית המדרש ללמד תורה וענפיה על‬
‫ידי מלמדי הראויי וחשובי‪ ,‬וג לימוד דר" אר‪ %‬שהוא שאר ענייני‬
‫חיצוני אשר נזכיר אות עתה הוא מ זמ היות הילד ב ז' שני עד שנת‬
‫השלש עשרה‪ ,‬אבל אחר היותו ב י"ג שנה א יעשה לו התחלה בלימודי‬
‫אלו קשה לקבל א לא יהיה לו חשק רב ועצו בלבבו ורצו גדול‬
‫להתלמד לימודי אלו‪.‬‬
‫ובאופ אחר נראה לפרש בס"ד הפסוק חנו לנער על פי דרכו ג כי יזקי‬
‫לא יסור ממנה‪ .‬כי הנה נראה שיש פתחו פה לילד לומר לאביו המניחו‬
‫בבית הספר כל היו כולו‪ ,‬ואינו מניחו לאבד שעות לבטלה‪ ,‬יאמר לאביו‬
‫אתה אד ואני אד הנה אתה יוצא לשוק כל היו בשביל עסקי של‬
‫שאתה נהנה מה וא נזדמ שעות שתי ושלש שאי ל עסק בה אתה‬
‫בטל בה ומטייל‪ ,‬ואי אתה לומד בה תהילי או גמרא או ספר אחר‬
‫דרשה מהגאו "ב איש חי" ‪39‬‬
‫ואי אתה עושה קבע לעצמ בלימוד תורה‪ ,‬כי א לימוד ספר חק‬
‫לישראל או מעט מזמורי תהילי בשחרית‪ ,‬ולמה עלי תשי משא כבד‬
‫שתעצרני בבית המדרש בשביל לימוד תורה כל היו‪.‬‬
‫הנה לטענת הילד הזה יש להשיב לו תשובה לשכ דעתו‪ ,‬והוא משל‬
‫לחבורה של בני אד שיצאו מעיר קושטא ללכת דר יבשה וצרי‬
‫שומרי הנושאי כלי זיי ללוות בכל הדר אשר ילכו בה עד שיגיעו‬
‫לעיר בגדאד‪ ,‬ופסקו לשומרי הה שכר טרח מאה דינרי של זהב‪,‬‬
‫וחבורה זו שיצאו מ עיר קושטא היו ט"ו אנשי‪ ,‬א חמישה מה‬
‫הולכי לעיר דייאר בכר‪ ,‬וחמישה מה הולכי לעיר אשור‪ ,‬וחמישה‬
‫מה הולכי לעיר בגדאד‪ ,‬כי עיר אשור ועיר דייאר בכר ה במש הדר‬
‫הזה שיש מעיר קושטא עד עיר בגדאד‪ .‬ובעת שיצאו מעיר קושטא עמד‬
‫הגדול שבה ועשה חלוקה בעבור שכר השומרי שפסקו עמה במאה‬
‫דינר זהב דההולכי לעיר דייאר בכר יתנו מ המאה דינר עשרי דינר‪,‬‬
‫וחמישה אנשי ההולכי לעיר אשור יתנו שלושי דינר‪ ,‬וחמישה אנשי‬
‫ההולכי לעיר בגדאד יתנו חמישי דינר‪ .‬ויע אחד מ החבורה ההיא‬
‫ויאמר לזה למה עשית חלוקה זו הלא בדי שנהיה כולנו שוי שכל אחד‬
‫ית שבעה דינרי חסר רביע‪ ,‬כי אנחנו ט"ו אנשי‪ .‬ויאמר זה הגדול‬
‫שעשה החלוקה לזה המערער לא דברת נכונה בזה‪ ,‬ואני עשיתי החלוקה‬
‫כדי וכהלכה‪ ,‬ואי שורת הדי והיושר מחייבת לתת לכול בשוה‪ ,‬יע כי‬
‫החמישה ההולכי לעיר דייאר בכר מה לה לית שכירות בעד שמירת‬
‫הדר שיש מעיר עד עיר בגדאד‪ ,‬והחמישה ההולכי לאשור מה לה‬
‫לית שכר בעד שמירת הדר מעיר אשור לעיר בגדאד‪ ,‬על כ מוכרח‬
‫להעמיס השכר על ההולכי לבגדאד יותר מ ההולכי לעיר דייאר בכר‬
‫ואשור‪ ,‬ועל ההולכי לאשור יותר מ ההולכי לדייאר בכר‪.‬‬
‫כ העניי כא בדברי אשר בי הילד ובי אביו‪ ,‬כי לימוד התורה הוא‬
‫לשמירה לאד בהיותו בעוה"ז ככתוב על דברי התורה בשכב תשמור‬
‫עלי‪ ,‬והאב שהוא עומד בשליש ימיו או בחצי ימיו או ברוב ימיו אי צרי‬
‫לו שומרי על שני הרבה‪ ,‬לכ יסתפק בלימוד מועט‪ ,‬משא"כ הילד שהוא‬
‫‪ 40‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫עודנו ר‪ ,‬שיש לפניו דר ארוכה ויש לו בעול שני מרובי צרי‬
‫להרבות בלימוד התורה כפי שיעור ריבוי השני שצרי לו שמירה בה‪.‬‬
‫ובזה יוב חנו לנער על פי דרכו‪ ,‬דהיינו תחנכו בלימוד התורה להעמיס‬
‫עליו לימוד הרבה לפי דרכו‪ ,‬כלומר כפי שיעור הדר שיש לו בעוה"ז‪ ,‬כי‬
‫עודנו קט שיש לו שני מרובי בדר הזה של עוה"ז‪ ,‬אשר מוכ לפניו‬
‫ללכת בו‪ ,‬ולכ צרי להרבות בלימוד תורה וענפיה‪ ,‬ויש תקוה כיו‬
‫שהרגלת אותו להרבות בלימוד התורה ההרגל נעשה טבע‪ ,‬דג כי יזקי‬
‫שנשאר לו דר קצרה בעוה"ז שאי לו עוד שני מרובי ג"כ לא יסור‬
‫ממנה‪ ,‬כלומר מ ההנהגה וההרגל שהרגלת אותו להרבות בלימוד התורה‪,‬‬
‫שג בזקנתו יהיה אוהב להרבות בלימוד התורה ולעסוק בה תמיד‪.‬‬
‫כ העני כא בדברי אשר בי הילד ובי אביו‪ ,‬כי לימוד התורה הוא‬
‫לשמירה לאד בהיותו בעוה"ז ככתוב על דברי תורה בשכב תשמור‬
‫עלי‪ ,‬והאב שהוא עומד בשליש ימיו או בחצי ימיו או ברוב ימיו אי צרי‬
‫לו שומרי על שני הרבה‪ ,‬לכ יסתפק בלימוד מועט‪ ,‬משא‪9‬כ הילד שהוא‬
‫עודנו ר‪ ,‬שיש לפניו דר ארוכה ויש לו בעול שני מרובי צרי‬
‫להרבות בלימוד התורה כפי שיעור ריבוי השני שצרי לו שמירה בה‪.‬‬
‫ובזה יוב חנו לנער על פי דרכו‪ ,‬דהיינו תחנכו בלימוד התורה להעמיס‬
‫עליו לימוד הרבה לפי דרכו‪ ,‬כלומר כפי שיעור הדר שיש לו בעוה‪9‬ז‪ ,‬כי‬
‫עודנו קט שיש לו שני מרובי בדר הזה של עוה‪9‬ז‪ ,‬אשר מוכ לפניו‬
‫ללכת בו‪ ,‬ולכ צרי להרבות בלימוד תורה וענפיה‪ ,‬ויש תקוה כיו‬
‫שהרגלת אותו להרבות בלימוד התורה ההרגל נעשה טבע‪ ,‬דג כי יזקי‬
‫שנשאר לו דר קצרה בעוה‪9‬ז שאי לו עוד שני מרובי ג‪9‬כ לא יסור‬
‫ממנה‪ ,‬כלומר מ ההנהגה וההרגל שהרגלת אותו להרבות בלימוד התורה‪,‬‬
‫שג בזקנתו יהיה אוהב להרבות בלימוד התורה ולעסוק בה תמיד‪.‬‬
‫ועוד נ"ל בס‪9‬ד בכוונת הכתוב שאמר חנו לנער על פי דרכו שבא שלמה‬
‫הע‪::‬ה ללמדנו בזה‪ ,‬שאי לו לאד לפסול כל מיני לימוד הצרי לתיקו‬
‫העול ולשלימות האד אע‪9‬פ שנראה שהוא מדברי הגשמיי‪ ,‬והוא כי‬
‫הרמב" ז‪9‬ל קרא למיני הלימודי שלשה שמות הא‪ :‬מצוה והב‪ :‬מותר‬
‫והג‪ :‬מאוס‪ ,‬והיינו לימוד התורה נקרא בש מצוה‪ ,‬ולימוד כתיבה וחשבו‬
‫דרשה מהגאו "ב איש חי" ‪41‬‬
‫ולשו נקרא בש מותר‪ ,‬ולמה נקרא בש זה‪ ,‬לומר ל אל תאמר בשעה‬
‫זו שאני לומד כתיבה וחשבו יותר טוב שאלמוד בה בדברי תורה‪ ,‬ולמה‬
‫אאבד הזמ בלימוד כתיבה וחשבו‪ ,‬ולכ קרא ללמוד זה בש מותר‪,‬‬
‫כלומר מותר ל לעסוק באיזה שעות מ היו בלימוד זה‪ ,‬מפני כי למודי‬
‫אלו ה ישובו של עול‪ ,‬ואמרו חז‪9‬ל על דברי תורה הנהג בה מנהג דר‬
‫אר ‪ ,‬ולכ אלו נחשבי ענפי לתורה‪ ,‬ולימוד הג‪ :‬שקראו הרמב‪ 9‬ז"ל‬
‫בש מאוס הוא לימוד פלסופייא השקרנית המביאה לאד לידי כפרנות‬
‫ומעבירתו על דת‪.‬‬
‫והנה לכאורה יחשוב האד דחלק זה הנקרא מותר בו‪ ,‬אינו אלא כתיבה‬
‫וחשבונות בלבד‪ ,‬ואינו כ אלא יש עוד מיני לימוד הצרי לאד הרבה‪,‬‬
‫דהיינו יש צור לידע האד קצת מ חכמת הטבע‪ ,‬והיינו שידע מה עני‬
‫הברקי ומה עני הרעמי‪ ,‬ומה עני הקשת ומה עני הרעש ומה עני‬
‫הענני והמטר‪ ,‬וכיוצא בזה מ הבריאה שברא הבורא יתבר בעול אשר‬
‫יש בה ענייני שאנחנו מברכי להשי"ת עליה ואומרי ברו שכוחו‬
‫וגבורתו מלא עול‪.‬‬
‫ועוד יש צור גדול לאד בלימוד ידיעת גיאוגרפיה‪ ,‬כי הלא מצינו בדברי‬
‫רז‪9‬ל בגמרא דחגיגה ד‪ $‬י‪9‬ב תניא רבי יוסי אומר אוי לה לבריות‬
‫שרואות ואינ יודעי מה ה רואות‪ ,‬עומדות ואינ יודעי על מה ה‬
‫עומדות ע‪::‬ש‪ .‬נמצא ג ידיעה של תכונת האר חייב האד לידע ולהבי‬
‫בה‪ ,‬ועל המושללי מידיעה זו קרי עלייהו רבי יוסי אוי‪ ,‬באומרו אוי לה‬
‫לבריות שרואות ואי יודעי מה ה רואות וכו'‪ .‬נמצינו למדי מזה‬
‫שידיעות האלה וכיוצא בה צרי" האד לשו לבו עליה לידע אות‪.‬‬
‫ובאמת בלא"ה השכל יחייב בזה‪ ,‬דאי ישמע קול רעמי ורואה ברקי‬
‫ואינו יודע מה ה‪ ,‬ואי יראה רעשי וענני הולכי ובאי ומטר נית‬
‫ארצה ואיני יודע עניינ מה הוא ואי נעשי‪ .‬ג אי הוא עומד בעיר‬
‫בגדאד ואינו יודע אר ישראל היכ היא‪ ,‬ואינדיא היכ היא ואירופא היכ‬
‫היא א לפניו או לאחוריו א לימינו או לשמאלו‪ ,‬ובודאי אד שהוא‬
‫חסר מידיעות אלו ניכר גנותו וחסרונו ג בעיני עצמו‪ ,‬וא יהיו כל אישי‬
‫‪ 42‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫ישראל שלמי בידיעות אלו יגדל כבוד בעיני כל בריה‪ ,‬והכל יאמרו‬
‫עליה ע חכ ונבו הגוי הגדול הזה‪.‬‬
‫אמרו בגמרא דגיטי מעשה באשמדאי מל השדי שהיה מהל עמו‬
‫בניהו ב יהוידע ע‪9‬ה‪ ,‬וראה אחד יושב וקוס לגלות דבר אחד שנעל‬
‫ונסתר עניינו‪ .‬וצחק אשמדאי על זה‪ ,‬א‪9‬ל בנייהו ע‪9‬ה למה צחקת ויענהו‬
‫הלא זה הקוס יש תחתיו אוצר גנוז בקרקע וא הוא יודע לגלות‬
‫נסתרות יקסו וידע מה שיש תחתיו‪ .‬כ האד יש מי שרוצה ומשתוקק‬
‫ללמוד מה שיש בשמי ממעל‪ ,‬והוא את האר מתחת היושב עליה אינו‬
‫יודע תכונתה ומושבה ומצבה‪ ,‬ומה שיש עליה ומה שנעשה בה לנגד עיניו‪.‬‬
‫על כ ודאי ג השכל מחייב שיש צור" בלימוד ידיעות אלו כאשר דברנו‪.‬‬
‫והנה מלבד מאמר התנא רבי יוסי אשר זכרנו שהוא מודיענו שחייב האד‬
‫בלימוד דברי אלו‪ ,‬ולא יאמר טוב לי שאעסוק בתורה ולא אעביר הזמ‬
‫בלימודי וידיעות אלו‪ ,‬הנה עוד יש הוכחה גדולה הסותרת טענה הזאת‬
‫הנזכרת‪ ,‬והוא כי מצינו למארי דתלמודא הוא מר שמואל ע‪9‬ה שטרח ויגע‬
‫להעמיק בחכמת התכונה למאד עד שמצינו לו שאמר נהירי לי שבילי‬
‫דרקיעא כשבילי דנהרדעא וכמ‪9‬ש בגמרא‪ .‬וא כל כ היה בקי בחכמת‬
‫התכונה צרי אתה לשער בדעת כמה זמ היה צרי לי להעביר בלימוד‬
‫חכמה זו שהיא עמוקה וגדולה מאד‪ .‬וא בשביל ידיעת העיבור מה צור‬
‫לו להעמיק בחכמה זו להיות בקי בשבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא‪ ,‬אלא‬
‫ודאי יש חיוב לאד להשכיל ולהבי ג בשאר חכמות שה חו מחכמת‬
‫התורה‪.‬‬
‫עוד מצינו לרבינו מהרח‪::‬ו ז"ל שחיבר ספר רב האיכות בחכמת התכונה‬
‫ונדפס בעה‪9‬ק ירושלי תובב‪::‬א‪ ,‬והקורא בו ידע כמה העמיק רבינו‬
‫מוהרח‪9‬ו ז"ל בחכמה זו וכמה טרח בה‪ .‬ובודאי העביר זמ הרבה‬
‫בלימודה‪ ,‬ובודאי היה צרי לו זמ הרבה בחבור הספר וסדורו‪ ,‬ולמה אבד‬
‫זמ ח‪9‬ו בזה והיה לו לעסוק בתורה בזמ שעסק בזה‪ ,‬אלא ודאי מוכרח‬
‫לומר דלימוד חכמות אלו וכיוצא בה ה חיוב על האד‪.‬‬
‫וכבר נודע מה שהעיר הגאו חיד‪9‬א ז‪9‬ל בש הגדולי על רבינו הרמ"א‬
‫ז"ל בעל ההגהה בש‪9‬ע שהיה בקי בכמה חכמות מלבד חכמת התורה‪,‬‬
‫דרשה מהגאו "ב איש חי" ‪43‬‬
‫והנה בודאי החכמות שלמד היה צרי לה זמ הרבה ללמד‪ ,‬ואפילו‬
‫חכ גדול לא יוכל לשתות כשותה קיתו מי מ הנהר‪.‬‬
‫ל נא ראה מ‪9‬ש הגאו רבינו חיד‪:‬א ז‪9‬ל בספרו מדבר קדמות ד‪ $‬פ‪9‬ה ע‪9‬ב‬
‫שמנה ש ט‪9‬ו חכמות בש מנחת קנאות‪ ,‬ובחכמה הראשונה כתב שיהיה‬
‫בקי בכ‪9‬ד ספרי ע הנקודות והטעמי ערוכי בכל ושמורי‪ ,‬לועז‬
‫אות ללועזי‪ ,‬ואת האמי בשוה קריתי ואת הזוזי עד שיבדקו אותו‬
‫בכל אלה וימצא בדוק ועל צבא חכמת הדקדוק עכ"ל‪ .‬עוד כתב ש בד‪$‬‬
‫פ‪9‬ו ע‪9‬ב וז‪9‬ל‪ ,‬וידעתי נאמנה בבירור גמור שרבינו מוהרח‪9‬ו ז‪9‬ל היה בקי‬
‫בחכמות הנז‪ :‬וכו' ובכלל חכמת השיעור היא חכמת צורת האר הנקראת‬
‫גיאוגרפיא‪ ,‬ומלבד ספריה הדפיסו בכמה לשונות צורת ד‪ :‬חלקי העול‬
‫והי עכ‪9‬ל‪.‬‬
‫ולז‪9‬א חנו לנער על פי דרכו ג כי יזקי לא יסור ממנה‪ ,‬כלומר אל תאמר‬
‫אעמיס משא כבד על הנער ללמדו תורה בלבד ימי ולילות‪ ,‬ולא אלמדנו‬
‫כתיבה ולשו הקודש ודקדוק וחשבו וידיעות הטבע וענייני העול כמו‬
‫גיאוגראפייא וכיוצא בה כדי שלא יתאבד הזמ בלימודי אלו ולא ילמד‬
‫אלא תורה גמורה ושלימה בלבד‪ .‬לא כ תעשה‪ ,‬אלא חנו לנער ג על פי‬
‫דרכו דהיינו השייכי לעוה‪9‬ז שנקרא בש דר כאמור לעיל‪ ,‬כי אע‪9‬פ‬
‫שעיקר החנו צרי להיות בלימוד התורה הנה תאחוז בזה וג מזה אל‬
‫תנח ידי‪.‬‬
‫בר צרי אתה להתבונ בלימודי אשר תלמד לנער שיהיו ע"פ סדרי‬
‫נכוני ומתוקני שיתקיימו בידו‪ ,‬באופ שג כי יזקי לא יסור ממנה‪,‬‬
‫שלא ישתכחו ממנו‪ ,‬שא לא יהיו ע"פ סדרי נכוני ומתוקני ודאי‬
‫יאבדו הכל מידו ויהיה מכניס בזו ומוציא בזו‪.‬‬
‫ובזה יוב בס‪9‬ד מאמר הגמרא בבא קמא ד‪ $‬ס‪::‬ו‪ ,‬יתיב רב אמי ורב אסי‬
‫קמיה דרבי יצחק נפחא מר אמר ליה לימא מר שמעתתא‪ ,‬ומר אמר ליה‬
‫לימא מר אגדתא פתח לומר אגדתא ולא שביק מר פתח לומר שמעתתא‬
‫ולא שביק מר אמר לה אמשול לכס משל לאד שיש לי שתי נשי אחת‬
‫ילדה ואחת זקנה‪ ,‬הילדה מלקטת לו שערות לבנות‪ ,‬והזקנה מלקטת לו‬
‫שחורות נמצא קרח מכא ומכא‪ .‬אמר לה אימא לכו מלתא דשווייא‬
‫‪ 44‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫לתרווייכו ע‪9‬ש‪ .‬ונראה הכוונה מר רצה שילמד שמעתתא שה הלכות‬
‫גדולות ותלמוד גדול בטעמי המשרות והברייתות‪ ,‬ומר רצה אגדה כי היה‬
‫רבי יצחק של בחכמות שבעול ה חכמת הטבע ה חכמת ההנדסה ה‬
‫חכמת הנתוח ה תכמת התכונה‪ ,‬ה חכמת טבע הנבראי דומ וצומח‪,‬‬
‫והחי ה חכמת גיאוגראפיה וכיוצא‪ ,‬וכל אלו החכמות כיו שאינ בדברי‬
‫תורה נקראי בש אגדה‪ ,‬וזה החכ רצה שילמוד חכמות אלו מ רבי‬
‫יצחק‪ ,‬כי לא נמצא חכ כמוהו בקי כמוהו‪ ,‬והוה בעי רבי יצחק לומר‬
‫אגדה דהיינו ללמד בחכמות אלו הנקראי בש אגדה ולא שביק מר‬
‫הוא חבירו שרוצה ללמוד שמעתתא בלבד ולא יעביר הזמ בלימוד חכמות‬
‫אלו‪ ,‬ונטה רבי יצחק לעשות כרצו החכ הזה לומר שמעתתא‪ ,‬ולא שביק‬
‫מר הוא החבר שלו שרוצה שילמד חכמות אלו‪ ,‬מפני שלא נמצא חכ‬
‫אחר בקי בכל אלו החכמות כמו ר"י‪ ,‬ולעת עתה שה מצויי לפניו והוא‬
‫מצוי אצל העת מוכשרת ללימוד חכמות אלו‪ .‬ועל זה אמר לה המשל‬
‫לאחד שיש לו שתי נשי וכו'‪ ,‬ואת הרוצה בשמעתתא המשילו לאשה‬
‫זקנה ואת הרוצה אגדה שה החכמות הנז‪ :‬המשילו לאשה ילדה וכ נמי‬
‫המשיל השמעתתא לשערות לבנות והחכמות לשערות שחורות‪ ,‬וכונתו‬
‫לומר לה‪ ,‬העיכוב שאת מעכבי אותי שכל אחד רוצה ממני ללמד‬
‫כרצונו את מאבדי הזמ שאי אני אומר לא שמעתתא ולא אגדה‪,‬‬
‫ונמצאת קרחי מזה הלימוד ומזה הלימוד כאמור במשל‪ .‬אמנ זאת‬
‫אעשה לכ לחלק שעות היו ללימוד זה וללימוד זה‪ ,‬כמאמר החכ‬
‫אחוז בזה וג מזה אל תנח יד‪ ,‬ואמינא בכל יומא ויומא מלתא דשוויא‬
‫לתרווייכו ר‪9‬ל אומר מלתא בחלוקה של שעות היו לחלקי שתהיה דעת‬
‫שניכ שוה בה‪ ,‬ולפי שעה א‪9‬ל דבר שיש בו שמעתתא ויש בו אגדה‪.‬‬
‫ובזה יוב בס‪9‬ד מ‪9‬ש בפרשת ואתחנ ושמרת ועשית כי היא חכמתכ‬
‫ובינתכ לעיני העמי אשר ישמעו את החוקי האלה ואמרו רק ע‬
‫חכ ונבו הגוי הגדול הזה‪ .‬וצרי להכי מה היא עני חכמתכ‪ ,‬ומה הוא‬
‫עני בינתכ דפלגינהו לתרי מילי‪ ,‬וכ אומר ע חכ ונבי תרתי‪ .‬ונראה‬
‫העני הוא כי אנחנו רואי שיש ללמוד מדברי תורתינו הקדושה ומעניני‬
‫הכתובי בה כמה וכמה דברי עד אי חקר שאי נוגעי לעני הדת‪ ,‬אלא‬
‫דרשה מהגאו "ב איש חי" ‪45‬‬
‫ה דברי חיצוני ומילי דעלמא וכאשר מצינו במדרש רבה פרשת‬
‫בראשית וז‪9‬ל‪ ,‬פילוסו‪ $‬אחד בקש לידע לכמה הנחש מוליד‪ ,‬כיו שראה‬
‫אות מתעסקי זע‪9‬ז נטל ונתנ בחבית והיה מספיק לה מזונות עד‬
‫שילדו‪ .‬כיו שעלו הזקני לרומי שאלו את רב גמליאל ואמרו לו לכמה‬
‫הנחש מוליד ולא היה יכול להשיבו ונתכרכמו פניו‪ .‬פגע בו רבי יהושע‬
‫וראה פניו חולניות‪ ,‬אמר למה פני חולניות א"ל שאלה אחת נשאלתי ולא‬
‫יכולתי להשיבו א"ל מה היא‪ ,‬אמר לו לכמה נחש מוליד‪ ,‬א"ל לשבע שני‪,‬‬
‫א"ל מני ל‪ ,‬א‪9‬ל הכלב חיה טמאה ומוליד לחמשי יו‪ ,‬ובהמה גסה‬
‫טמאה יולדת לי"ב חודש‪ ,‬וכתיב ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית‬
‫השדה‪ ,‬וכש שהבהמה ארורה מ החיה שבעה‪ ,‬כ הנחש ארור מ‬
‫הבהמה שבעה‪ .‬כמפני רמשא סליק ואמר ליה‪ ,‬התחיל מטיח ראשו לכותל‪,‬‬
‫אמר כל מה שעמלתי שבע שני בא זה והושיט לי בקנה אחד ע"כ‪ .‬ג‬
‫מדי הטבילה של הכלי‪ ,‬דארז‪9‬ל במשנה כלי שהטבילו דר פיו לא עלתה‬
‫לו טבילה‪ ,‬נודע החכמה אשר חידשו חכמי אירופא אחר כמה מאות שני‬
‫לתק כלי לירידה האד בקרקעית הי להוציא מרגליות יש כמה דברי‬
‫ועניני כיוצא בזה אשר ה מובני מדברי תורה שבכתב ושבע‪9‬פ‪.‬‬
‫ובזה פרשתי בס‪9‬ד מ‪9‬ש התנא בפ‪9‬ה דאבות על התורה הפו בה והפו בה‬
‫דכולה בה‪ ,‬ועני כזה אינו מצוי בספרי חכמה של האומות שיהיו יכולי‬
‫ללמוד עני מעני אחר שהוא רחוק ממנו‪.‬‬
‫ולז‪9‬א כי היא חכמתכ ובינתכ‪ ,‬והיינו חכמתכ קאי על ענייני הדת‬
‫בדברי של אסור ומותר וכשר ופסול וטמא וטהור‪ .‬ובינתכ קאי על‬
‫חכמה חיצונית בענייני חיצוני שמביני אות דבר מתו דבר‪ .‬ולכ‬
‫אומרי האומות על ישראל רק ע חכ ונבו הגוי הגדול הזה‪ ,‬חכ‬
‫לחוד‪ ,‬ונבו לחוד‪ ,‬וכאשר אמרנו‪.‬‬
‫הנה כי כ כל מיני לימודי אשר זכרתי כול ה צריכי לשמש בענייני‬
‫התורה ובכלל לשו הקודש בצחות ודקדוק‪ ,‬ובלבד שיעשו לה סדרי‬
‫יפי ומתוקני‪ ,‬שלא ישתה הולד מי הרבה ויחנק‪ ,‬ולא ישתה מעט‬
‫שיהיו בטלי במיעוט ולא יעלה בידו כלו‪ ,‬וכבר נודע חיוב לימוד לשו‬
‫הקודש וכמה הוא יקר ונחמד והוא חלק של ישראל ובו נכתבה תורתינו‬
‫‪ 46‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫הקדושה והוא עתיד להיות עיקר ואב של הלשונות‪ ,‬שהכל יהיו מדברי‬
‫בו ככתוב כי אז אהפו אל עמי שפה ברורה‪ ,‬ואי לעת עתה יהיה איש‬
‫ישראל חסר מצידו‪.‬‬
‫ועל לשו הקודש נאמר כס‪ $‬נבחר לשו צדיק והיינו כס‪ $‬שהכל יהיו‬
‫נכספי אליו‪ ,‬ונבחר שיהיה נבחר יותר מכל הלשונות‪ ,‬ומי הוא זה‪ ,‬הוא‬
‫לשו צדיק כלומר לשו צדיקו של עול שהוא לשו הקודש‪ ,‬דאע‪9‬פ‬
‫שתמצאנו עתה לשו קצר ואינו רחב‪ ,‬אי חסרו זה מצידו‪ ,‬כ‪ :‬הוא באמת‬
‫רחב יותר מכל הלשונות‪ ,‬א לא נודע ממנו לישראל אלא רק המילות‬
‫הכתובי בתנ‪ ,9‬וא היה נית לישראל עוד ספרי תנ‪ 9‬יותר ממה שיש‬
‫ביד עתה היה מתחדש אצל ישראל עוד כמה מלות חדשות הרבה למאד‪,‬‬
‫והיה לשו הקודש מתרחב הרבה‪ ,‬ולכ אמר כס‪ $‬נבחר מלת נבחר בהפו‬
‫אתווא נקראת נרחב שעתיד להתרחב‪.‬‬
‫נמצא לעתיד תחזור עטרה ליושנה וירבו מילות חדשות בדברי תורה ואז‬
‫יתרפא הלשו הקודש רפואה תמה שיתמלא חסרונו‪.‬‬
‫ובזה יוב בס‪9‬ד הכתיב מרפא לשו ע חיי ודרשו רז‪9‬ל אי ע חיי‬
‫אלא תורה שיתפשט ויתגלה לעתיד תירה חדשה מהשי‪::‬ת נוספת על תורת‬
‫ה‪ :‬שבידינו‪ ,‬ומדבריה נדע כמה וכמה מלות חדשות‪ ,‬ובזה יתרפא לשי‬
‫הקודש ויתמלא חסרונו‪ ,‬וז‪9‬ש מרפא לשו זה לשו הקודש‪ ,‬ע חיי זו‬
‫התורה‪ ,‬דכתיב בה ע חיי היא למחזיקי בה ותומכיה מאושר‪ .‬אל שדי‬
‫יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו אכי‪::‬ר‪.‬‬
‫מאמר מתו" ספר "הברית" ‪47‬‬
‫מאמר מתו" ספר "הברית"‬
‫על הצור בלימודי כלליי לצרכי פרנסה בעתיד‪ ,‬והכנה לחיי‪,‬‬
‫נסוב לאחרונה ויכוח‪ .‬דעת רבותינו הספרדי בכל הזמני‪ ,‬וכ‬
‫ג נהגו בפועל‪ ,‬היא לשלב למוד התורה ע הפרנסה כידוע‪ ,‬להל‬
‫נציג מדברי הגאו המקובל רבינו פנחס מוילנא זצ"ל מחבר "ספר‬
‫הברית" )מאמר י"ב&דר הקודש פרק י'(‪ .‬הדברי מדהימי‬
‫בחריפות‪ ,‬וראויי להתבוננות מחודשת‪ ,‬אי נית להתאימ‬
‫למציאות וצרכי ימינו‪.‬‬
‫‪ ...‬והנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לכל איש ירא להניח לראש פנה‬
‫ויסוד לכל מצות ה‪ :‬אשר יחפו לקיימ רק למע שמו הגדול הוא שיהיה‬
‫בידו מלאכה להתפרנס בו מיגיע כפו‪ ,‬ולא יצטר לבריות ולח אנשי לא‬
‫יאכל‪ ,‬ואז כל אשר יעשה ממצות ה‪ :‬יעשה למע שמו בלבד‪ ,‬ולא יתערב בו‬
‫התקוה מ הבריות‪ ,‬ולא יתיפה לה‪ ,‬ולא יחני‪ $‬אות‪ ,‬ולא ירא מה‪ ,‬ג‬
‫יבטח שלא יתבטל בשו יו מעבודת ה‪ :‬כי פרנסתו מצויה‪ ,‬ויהי טר‪$‬‬
‫בביתו ובעירו‪ ,‬לא ישכב עד יאכל מיגיע כפו‪ ,‬כי לא ימוש טר‪ $‬מכל בעל‬
‫מלאכה‪ ,‬ולא יצטר לטלטל עצמו בדרכי רחוקי ובארצות אחרי‬
‫לבקש מחיתו‪ ,‬אשר עלי דר בטל האד בהכרח מעבודת ה' כידוע אשר‬
‫אי דר לנטות ולפנות לתורה ולתפילה בכוונה א איש נודד ממקומו‬
‫ובדרכו יצא‪ ,‬ומטע הזה הוא מחויב ללמד לכל בניו אומנות לעשות‬
‫באיזה מלאכה להתפרנס בו‪ ,‬כאשר אמרו רז‪9‬ל הקדושי והחכמי )פרק‬
‫האשה נקנית(‪ ,‬כש שחייב האב ללמדו תורה כ חייב ללמדו אומנות‪.‬‬
‫ורע עלי המעשה והמנהג של גסות רוח בדורות הללו שרוב בני עמנו אינ‬
‫רוצי ללמד אומנות לבניה באמר בגאוה ובגודל לבב כי חרפה היא לנו‬
‫האומנות‪ ,‬רק העיסקא במשא ומת ומסחר הרוכלי כדר התגרי זהו‬
‫כבוד ויפת בסחר לב‪ ,‬ולבסו‪ $‬כשלא יצליחו במשא ומת מחמת רוע‬
‫המזל‪ ,‬כי יש מזל לישראל לכל יחיד כאשר זכרתי למעלה )פרק ב‪ :‬מאמר‬
‫ב‪ :‬חלק זה(‪ ,‬המה מחוסרי לח‪ ,‬ועוברי כמה עבירות‪ ,‬כמו שאמרו )פרק‬
‫‪ 48‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫קמא דקדושי(‪ ,‬ר‪ :‬יהודה אומר כל שאינו מלמד לבנו אומנות כאלו‬
‫מלמדו ליסטות‪ ,‬מאי בינייהו איכא בינייהו דאגמריה נמי עיסקא‪ ,‬כלומר‬
‫לר‪ :‬יהודה אפילו למדו עיסקא ר"ל מו"מ‪ ,‬נמי כאילו למדו ליסטות כי‬
‫לפעמי אי לו במה לעסוק במו‪9‬מ‪ ,‬ועומד ומלסט‪ ,‬רק מלאכה דוקא‬
‫ובתבונת כפיו‪ ,‬מה יחניפו הבריות‪ ,‬ויבאו להשתחות‪ ,‬לאגורת כס‪ $‬וככר‬
‫לח ומה גוזלי ונעשי ליסטי ממש ומה גונבי מיהודי ושאר‬
‫העמי ומה מחללי את ה‪ :‬בי הגויי ע"י נבלות גדולות אשר יעשו‪,‬‬
‫ואכלו את כל העמי‪ ,‬אז יאמרו בגויי ע ה' אלה ומארצו יצאו ולא יש‬
‫נבלה שלא מלומדי בה ולא רמאות שלא בקיאי בה ולא זיו‪ $‬שלא ידעו‬
‫בה עד שיאמרו בגויי שהתלמוד אשר היהודי מלמדי לבניה אינו‬
‫אלא חריפות וחריצות לרמאות את הבריות‪ ,‬ואמנ א היה ביד‬
‫מלאכה להתפרנס בה לא היו עושי כל אלה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל העניות‬
‫מעביר את האד על דעת קונו והקולר תלוי בצוארי אבות שלא למדו‬
‫אות אומנות בקטנות‪ ,‬ולמה יאמרו הגויי יהודי רמאי הוא‪ ,‬ונבלה‬
‫עמו ולמה יחרפו תורת ה' על כי תמאס יגיע כפי ותבזה כל העושה‬
‫מלאכה‪.‬‬
‫ויותר חרה לי על תלמידי חכמי שלא רוצי ללמד לבניה אומנות‪ ,‬רק‬
‫תורה לבד‪ ,‬וסומכי עצמ שבניה יהיו רבני ודייני‪ ,‬ולא רבי יחכמו‬
‫בתורה עד שיגיעו להיות מורה הוראות בישראל ונשארי קרח מכא‬
‫וקרח מכא‪ ,‬ונעשי מלמדי תינוקות‪ ,‬ומשרבו בעלי זאת הדעת‪ ,‬רבו‬
‫המלמדי יותר מ התלמידי ועל כ אינ מגיעי לחצי פרנסת‪,‬‬
‫ובבית אי לח ואי שמלה‪ ,‬ואינ יכולי לעסוק ע"י זה במלאכת‬
‫מלאכת הקודש באמונה‪ ,‬ומה שעוסקי ע זה באיזה מו‪9‬מ‪ ,‬ומה‬
‫שהולכי לבעלי בתי ללמוד שיעורי בבתיה‪ ,‬ומה שמרחיקי נדוד‬
‫מנשותיה באר רחוקה‪ ,‬ללמוד ש ע תלמידי למע יראו את הלח‬
‫ובניה נעשי בורי ע‪9‬י זה‪ ,‬כי יגדלו ואי אב ונשיה לחמ בדאגה‬
‫יאכלו‪ ,‬ומה אשר ילכו בארצות רחוקי ולא ימצאו תלמידי‪ ,‬ונשיה‬
‫וטפ מתי ברעב‪ ,‬ומה אשר ישוטטו רבי מאר מרחקי‪ ,‬זה נעשה‬
‫איש מוכיח‪ ,‬וזה הכי לבו לדרוש ויל בדר מרחק וידרש לבית ישראל‪,‬‬
‫מאמר מתו" ספר "הברית" ‪49‬‬
‫וזה הול על אר רחוקה לקב על יד ויקב מכל ישראל‪ ,‬וזה מילי ית‬
‫בספר ויחקו הדברי בדפוס וג דמו הנה נדרש‪ ,‬וזה נודד הוא ללח לכל‬
‫הערי הרחוקות‪ ,‬ואי מוכיח ואי דורש ואי מבקש כ‪9‬א טר‪ $‬לביתו זו‬
‫אשתו ובניו וחשוקיה כס‪ $‬וכול נצרכי לבריות‪ ,‬ומבקשי לח‪,‬‬
‫והאש הזה הוא על אבות שלא רצו ללמד אות בקטנות אומנות‪.‬‬
‫והנה האבות עשו זה לש שמי וסמכו עצמ על דעת ר‪ :‬נהוראי‪ :‬שאמר‬
‫)בפרק בתרא דקדושי( מניח אני כל אומנות שבעול ואיני מלמד את בני‬
‫אלא תורה ולא יבינו כי זה הוא מעשה יצר הרע‪ ,‬כדרכו להלביש ולכסות‬
‫הדברי אשר לא טובי בכסות החסידות‪ ,‬ועל כל פשעי יכסה אהבה‬
‫ויראת ה‪ ,:‬וירא אליו פני לש שמי‪ ,‬ולא ידעו שאי זה דעת ר' נהוראי‬
‫כלל‪ ,‬כמו שכתב המהרש‪9‬א ז‪9‬ל‪ ,‬שאי דעת ר‪ :‬נהוראי שיניח אד מללמד‬
‫את בנו כל אומנות לגמרי‪ ,‬אלא תורה בלבד שהרי אמרינ בפרק קמא‬
‫שחייב כל אב ללמד את בנו אומנות וליכא מא דפליג‪ ,‬ושנינו ג‪9‬כ )בפרק ג‪:‬‬
‫דאבות( כל תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עו‪ ,‬אבל הכי‬
‫קאמר‪ ,‬מניח אני הקביעות של כל האומנות ואני מלמדו תורה בקביעות‪,‬‬
‫ואומנות עראי‪ ,‬וזה שאמר שהאומנות אינו עומד לאד אלא בילדותו‪,‬‬
‫שאז הוא בכחו לקבוע לו אומנות כבדה אבל כשבא לימי זקנה או חולי‪,‬‬
‫אינו יכול לעשות מלאכה כל כ כדי פרנסתו‪ ,‬אבל התורה אינו כ‪ ,‬דע"י‬
‫התורה‪ ,‬המלאכה נקיה וקלה שיכול לעשות ג בימי זקנה מתברכת לו‪,‬‬
‫וזה וזה נתקיי בידו‪ ,‬כה דחסידי הראשוני בברכות עכ‪9‬ל‪ .‬וא‪ $‬ג מי‬
‫שיש לו פרנסה ע"י התורה‪ ,‬אינו מתעשר לעול עי"ז‪ ,‬רק נוטל חייו מ‬
‫העול‪ ,‬כמו שאמרו חז‪9‬ל )בפרק ד‪ :‬דאבות( ודאשתמש בתגא חל‪ ,$‬הא‬
‫למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מ העול‪.‬‬
‫אהה אחי אהה‪ ,‬על הרעה הגדולה הזאת‪ ,‬עד מתי לא נשא לבבנו אל כפי‬
‫לקרב אל המלאכה‪ ,‬בלי ספק שכל העובר על דברי חכמינו ז"ל בדבר‬
‫הזה ואינו מלמד את בנו אומנות‪ ,‬עתיד לית את הדי לפני ב"ד של מעלה‬
‫וענוש יענש‪ ,‬ג ענוש לצדיק אשר יעשה כזאת לבניו לש"ש‪ ,‬בפרט בגלות‬
‫המר הזה שאי ליהודי קרקעות‪ ,‬ולא עבדי‪ ,‬לא שדות ואיכרי‪ ,‬לא‬
‫כרמי ויוגבי‪ ,‬לא מקנה‪ ,‬לא בקר וצא‪ ,‬א‪ $‬לא בתי בכמה מקומות‪,‬‬
‫‪ 50‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫א‪ $‬ג עיקר מו‪9‬מ בסחורות גדולות המובלי ממדינה למדינה‪ ,‬בפרט דר‬
‫אוניה בלב י אסורות לנו‪ ,‬במה נחיה בגויי עצמנו נשינו וטפנו‪ ,‬ובפרט‬
‫כעת אשר רוב המלכיות מחבבי בעלי המלאכות‪ ,‬והחרש והמסגר‪,‬‬
‫ונותני רשות לדור בכל מקומות ממשלת‪ ,‬ומקילי המס מ היהודי‬
‫בעלי מלאכות‪ ,‬ומכבידי המס על היהודי שאינ בעלי המלאכות‪.‬‬
‫והנה האומות אומרי עלינו‪ ,‬אומה זאת היא ישבה בגויי‪ ,‬ובטלני ה‬
‫ועצלני‪ ,‬כי נרפי ה ואינ עוסקי בעבודות‪ ,‬א‪ $‬ירפו ידיה מ‬
‫המלאכה‪ ,‬רק לח סחרי ינע לה סחר גויי‪ ,‬והלא המה ע דל ואת‬
‫האר יסחרו‪ ,‬הלא יטמאו את הגויי אשר סביבותיה ברמאות וחריצות‬
‫וזיופי‪ ,‬וריבית‪ ,‬וכספ מקובצת מעמי רבי‪ ,‬ויניקת חלב גויי‪ ,‬אחר‬
‫כי המלאכות אצל לבושת וג לחרפה ואת כל האומנות בזו לה בני‬
‫ישראל‪ ,‬וכלו יש חילול ה' וסכנות הכלל והפרט יותר מזה‪ ,‬ותא חזי‬
‫ביניה אפילו המלכויות בכבוד ובעצמ ילמדו אומנות‪ ,‬וכל אחד יודע‬
‫במלאכה אחת בחשש פ ואולי יתגלגל הדבר ויגיע עת הצור‪ ,‬ואי‬
‫יאמר ע עני ואביו‪ ,‬מגבה רוח‪ ,‬חרפה היא לנו המלאכה‪ ,‬אי זה כי א‬
‫חסרו דעת ישרה להתבונ על התכלית הנכונה‪.‬‬
‫ועתה ישראל שמעו נא אל אשר יאמר אחד קדוש מ הזוגות הקדמוני‬
‫)בפרק א' דאבות(‪ ,‬אהוב את המלאכה‪ ,‬ושנא את הרבנות‪ ,‬ושימו לבבכ‬
‫מ היו הזה ומעלה ללמד את בניכ מלאכה איזה שעות ביו ושננת‬
‫לבניכ ולמדת אות שאר כל היו תורה בקביעות‪ ,‬כדעת ר' נהוראי‪ ,‬כי‬
‫יפה תלמוד תורה ע דר אר ‪ ,‬כלומר תלמוד תורה ע תלמוד דר אר‬
‫שהיא אומנות‪ ,‬למע יתפרנסו בכבוד מיגיע כפ‪ ,‬ולא יצטרכו ע בית‬
‫ישראל זה לזה‪ ,‬ולא לע אחר ולא יצפו לשולח אחרי ולא יצטרכו‬
‫להחני‪ $‬ולרמאות את הבריות‪ ,‬ולא יוכרחו להרחיק נדוד באר לא לה‪,‬‬
‫והמשכילי בע יתנו לב ללמד אומנות נקיה וקלה כמעשה מחט וכדומה‪,‬‬
‫אפילו לבנותיה מטע הנזכר‪ ,‬וכמה הזהירו חז‪9‬ל על המלאכה‪ ,‬עד‬
‫שאמרו מוטב שיעבוד אד עבודה שהיא זרה לו‪ ,‬ואל יצטר לבריות‪,‬‬
‫ואמרו עוד פשוט נבלה בשוק ואל תצטר לבריות‪ ,‬וא לאו‪ ,‬ג התורה‬
‫שלמדו לבניה לא יתקיי ביד‪ ,‬כי א אי קמח אי תורה‪.‬‬
‫מאמר מתו" ספר "הברית" ‪51‬‬
‫ובאזני שמעתי מפי ת"ח אחד‪ ,‬שהתרע על אבותיו שלא למדוהו מלאכה‬
‫בנערותו להחיות בה‪ ,‬ואמר כהאי לישנא‪ ,‬אמי אמי למה ילדתני אבי אבי‬
‫מדוע מלאכה לא למדתני‪ ,‬למה לנצח עכרתני‪ ,‬שבתי חול עשיתי‪ ,‬ונצר‬
‫לבריות הייתי‪ ,‬אבל א היית מלמדי אותי מלאכה‪ ,‬היה במעשה ידי‬
‫ברכה‪ ,‬והייתי עובד ה' אל‪ $‬פעמי ככה‪ ,‬ובשמעי הדבר יצא מפיו‪ ,‬עמדתי‬
‫מרעיד ומשתומ ואמרתי אוי לנו על המנהג הרע הזה שנתפשט באומתנו‬
‫א יאה לישראל עניותא‪ ,‬לא יאה לה גסותא‪.‬‬
‫אפס יתבוננו האבות‪ ,‬ויתנו לב ללמוד לבניה אומנות שהיא נוהגת בכל‬
‫דור‪ ,‬ובכל מקו‪ ,‬ויהיה מלאכה נקיה לא בורסקי ולא טבחות‪ ,‬ויהיה‬
‫מלאכה הנעשה בתו ביתו‪ ,‬לא ברחובות קריה‪ ,‬כמו הבוני בתי‬
‫במלאכת החומה‪ ,‬לא גמל ולא קדר ולא ספ שמלאכת בדרכי רחוקי‪,‬‬
‫ולא מלאכה שיש בה סכנות נפשות‪ ,‬כמו הנגרי חרשי ע שצריכי לעמוד‬
‫בראש הגג ובמקו גבוה מעל גבוה לעשות מלאכת‪ ,‬וכ מלאכת המלחי‬
‫יורדי הי באניות‪ ,‬ולא מלאכה שגור עוו‪ ,‬כמו האומני עלי עשור ועלי‬
‫נבל‪ ,‬הפורטי על פי נבל וכלי זמר כינורות ומצלתיי‪ ,‬במחולות הנשי‪,‬‬
‫ורקוד הבתולות‪ ,‬ובבתי משתה‪ ,‬וכ המציירי בצבעי פרצופי אד‬
‫ונשי‪ ,‬יתארו בשרד ובגווני אשת יפת תאר‪ ,‬שכל אלה מביא את האד‬
‫לידי עבירה ולא רופא כי טוב שברופאי לגיהנ‪ ,‬ולא מלאכה כבדה‪,‬‬
‫שצרי כח גדול עד כי ייגע ידו‪ ,‬רק יהיה מלאכה קלה על האד‪ ,‬אשר לא‬
‫ייע‪ $‬ולא ייגע הרבה‪ ,‬כדי שיוכל ע זה לעסוק בתורה ג כ‪ .‬ויוכל לעשותו‬
‫בעת זקנותו‪.‬‬
‫וכי תאמר בלבב הלא אי עשירות מ האומנות‪ ,‬כי שכר כל יגיע כפי‬
‫נצר למזו וטר‪ $‬בית‪ ,‬ובעודו בכפו יבלענה‪ ,‬ואני רוצה שיהיה בני עשיר‪,‬‬
‫על זאת אשיב דע ל שא יש לו מזל טוב‪ ,‬ונגזר עליו להיות איש מצליח‬
‫אל תירא‪ ,‬כי יעשיר איש אשר המל חפ ביקרו‪ ,‬כי המזל הטוב רוד‪$‬‬
‫אחרי האנשי שגזר עליה ה‪ :‬עשירות‪ ,‬וירדפ דר מעלה מעלה עד‬
‫יעשרו עושר גדול‪ ,‬ובלי מתכוי יזדמנו לבנ סיבות טובות‪ ,‬ודברי טובי‬
‫וכל אשר יעשה יצליח‪ ,‬כי ברכת ה‪ :‬היא תעשיר‪ ,‬ומעצמו מגיע ההצלחה‬
‫ויבא הל‪ ,‬לאיש העשיר‪ ,‬וכ בהפ‪ ,‬כל ההשתדלות‪ ,‬וכל החריצות‬
‫‪ 52‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫והזהירות‪ ,‬וכל המו"מ‪ ,‬לא יועיל לאשר נגזר עליו להיות גבר לא יצלח‬
‫בימיו‪ ,‬כי הדלות ירו אחריו‪ ,‬וירדו‪ $‬איש עני עד בלי השאיר לו דבר‪,‬‬
‫ומאומה אי בידו‪ ,‬כאשר תעיד הנסיו שלפעמי מתעשר איזה אומ עושר‬
‫גדול‪ ,‬עד שמניח אומנתו וישבות מכל מלאכתו אשר עשה‪ ,‬ואול התועלת‬
‫יהיה א אי לו מזל טוב‪ ,‬שיהיה לו הפרנסה בכבוד‪ ,‬ויהגה מיגיע כפו‪,‬‬
‫ויוכל לעבוד את ה‪ :‬ולעסוק בעתות הפנאי בתורה לשמה‪.‬‬
‫ועד מתי יהי זה לנו למוקש מדוע היה לבז לנו האומנות וכל מלאכה‬
‫נמבזה ונמאס אצלנו‪ ,‬וכי האיתני מוסדי התורה שבע‪9‬פ‪ ,‬המה התנאי‬
‫לא היו בעלי מלאכות‪ ,‬הלא מצינו הרבה מה שהיו בעלי אומנות כמו ר'‬
‫יצחק נפחא ור' יוחנ הסנדלר וכדומה‪ ,‬ואמרו חז"ל חנו תופר מנעלי‬
‫הוה וכ ג עתה הוא מנהג בני מערבי‪ ,‬שש היהודי רוב ככול בעלי‬
‫מלאכות‪ ,‬אפילו הרבני שלה‪ ,‬לכ שמע בני‪ ,‬וקח אמרי טע‪ ,‬אשר‬
‫חכמי יגידו אל לב‪ ,‬ואהוב את המלאכה‪ ,‬ושנא את הרבנות‪ ,‬ותלמד‬
‫לבנ אחרי מלאכה‪ ,‬ולא תהיינה עוד לבז‪ ,‬וחרפת עמי יסור‪ ,‬כמו שכתוב‪,‬‬
‫יגיע כפי כי תאכל אשרי וטוב ל תהלי )קכ"ח( ואמרו חז"ל אשרי‬
‫בעול הזה‪ ,‬וטוב ל בעול הבא‪.‬‬
‫מתו" מאמר "יסודות החינו"" להרש"ר הירש ‪53‬‬
‫מתו" מאמר "יסודות החינו"" להרש"ר הירש‬
‫)ספר חורב פרק פ"ד(‬
‫כשרו מעשי להשגת עצמאות כלכלית‪ .‬זוהי הנקודה השלישית שמנינו‬
‫לעיל לעניי חינו הבני‪ .‬בר‪ ,‬למדע המכשיר את בנ לאורח חייו בעתיד‬
‫שייכות ג הידיעות והתכונות המאפשרות לו להגיע לעצמאות כלכלית‪,‬‬
‫כמו‪ ,‬ליצור סביבו חוג של ידידי ומכרי‪ ,‬לרכוש לו נכסי‪ ,‬לחיות‬
‫בחוגו זה ועל נכסיו אלה‪ ,‬חיי שלמי‪ ,‬חיי של צדקה ואהבה‪ ,‬ולהוריש‬
‫באופ זה לדורות הבאי אחריו את אשר קיבל הוא ממ‪ .‬עלי איפוא‪,‬‬
‫לדאוג לכ‪ ,‬שיהיה לבנ מקצוע‪ ,‬א במסחר או במלאכה‪ ,‬אומנות או‬
‫מדע – הכל לפי תכונותיו ונטיותיו הנפשיות‪ .‬כל המקצועות שווי בערכ‪,‬‬
‫א רק יוכל להתפרנס מה ביושר ובנקיו כפיי‪ .‬בר‪ ,‬בעניי זה כבר‬
‫אמרו חז"ל‪" :‬לעול ילמד אד בנו אומנות נקיה וקלה" )קידושי פ"ב(‪.‬‬
‫בחר איפוא לבנ מקצוע טוב ויעיל‪ ,‬המתאי לכשרונותיו‪ ,‬כגו מקצוע‬
‫שבאומנות או באמנות‪ ,‬א הדבר הוא א בגדר האפשרי‪ .‬בימי חז"ל‬
‫עדיי לא ידעו על האפשרות להתפרנס מהתעסקות במדע‪ ,‬כי ראו בזה‬
‫כעי חילול הקודש‪ .‬המדע היה בעיני חז"ל החיי עצמ‪ .‬ואכ‪ ,‬מ הדי‬
‫אסור לקבל בעד הוראת התורה‪ ,‬ורק א השעה דחוקה של חירו ומאבק‬
‫על קיו התורה ניתקנה תקנה זו‪ .‬עיקר של דברי‪ :‬אל תבחר במקצוע‬
‫המסכ את יהדותו הנאמנה של בנ ומוסרו‪.‬‬
‫‪ 54‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫אגרת מהגראי"ה קוק‬
‫)אגרות הראי"ה ח"א סי' רע"ד(‬
‫ב"ה‪ ,‬עה"ק יפו ת"ו‪ ,‬ח' אד"ר תרעי"‪.‬‬
‫שלו וברכה לכבוד ידי"נ הרב הגאו החו"ב אוצר תוי"ר מו"ה ברו"‬
‫מאירס שליט"א‪ ,‬האב"ד דעה"ק חיפה ת"ו‪.‬‬
‫הגיעני מכתבו היקר‪ .‬בטח הודיעו כבר הר"י בוראק נ"י את אשר דברנו‬
‫בכללות המצב‪ ,‬ואת אשר חזקתי את ידיו במכתב‪ .‬יואל ד' להצליח דרכו‬
‫להקי עדות ה' וחקותיו על ישראל‪ ,‬על אדמת הקודש‪.‬‬
‫ומה שהעירני כת"ר ידי"נ ע"ד מצב הדת כעת‪ .‬מה אומר לידידי‪ ,‬מה רבו‬
‫פצעי לבבי מכללות המצב‪ ,‬שאפס עצור ועזוב‪ ,‬לשא ביד רמה דגל ש ה'‬
‫ותורתו באה"ק‪ .‬וככל אשר אשקיע את עצמי ברעיו זה‪ ,‬כ לבי הומה‬
‫וסוער‪ ,‬ולא אמצא דר ישרה אי להתחיל במעשה‪ .‬כי קשה לי מאוד לבא‬
‫לעמק השוה ע רוב גדולי הזמ‪ ,‬ה' ישמר‪ ,‬שה חפצי ללכת רק‬
‫במסלול היש‪ ,‬להתרחק מכל כשרו ומכל תנועה של חיי‪ ,‬מה שהוא‬
‫לדעתי ברור נגד דר ה' לגמרי‪ ,‬ובזה נותני יד לפריצי ומחזיקי ידי‬
‫מרעי‪ ,‬ואוי לנו מענוותנות של אלה‪ ,‬אע"פ שכוונת רצויה‪ .‬ואי לי‬
‫דר אחר כ"א לחזק את ידי החינו" הנות חלק לידיעות העול‬
‫והחיי‪ ,‬והמדרי את הילדי ברוח צהלת החיי‪ ,‬בעז ואמ לב‪ ,‬ובנקיו‬
‫וסלסול הגו‪ ,‬שכל אלה כשה מצטרפי אל הדרכת התורה ויראת‬
‫שמי של אמת‪ ,‬מעטרי ה אותה ומאמצי את חילה‪ ,‬וסו‪ $‬כל סו‪$‬‬
‫מלא רע בע"כ יענה אמ‪ ,‬ומה אעשה שבדר זו‪ ,‬שאי לי כל ספק שרק‬
‫בה אנו צריכי ללכת‪ ,‬הנני נתו בסב המלחמה מימי ומשמאל‪ .‬אמנ‬
‫תקוותי לשמו ית"ש‪ ,‬שיחזקני לשאת ברמה את דגל האמת‪ ,‬למע יצדק‬
‫קודש‪ .‬וידע ידידי שכל הענייני הגדולי ה תלויי זה בזה‪ ,‬כי מתו‬
‫שאי רוב הלומדי‪ ,‬אפילו הגדולי שבדור‪ ,‬משימי לב להיות גדולי‬
‫בהלכות יראת שמי‪ ,‬בהרחבה גדולה הראויה למנהיגי הדור‪ ,‬על כ אי‬
‫כוח יפה ללכת בשבילי חדשי הראויי לפי הזמ‪ ,‬ולכוונ כלפי‬
‫הקודש‪ ,‬וה אנוסי על פי דעת לעמוד על הנקודה של הסגנו היש‪ ,‬בלי‬
‫אגרת מהגראי"ה קוק ‪55‬‬
‫לקחת כל נקודה טובה מהדרכי החדשי‪ ,‬לתק על יד את מעמד הדור‪,‬‬
‫ובשו אופ לא ירצו לית תודה‪ ,‬שמקצוע עיקרי‪ ,‬שהוא כולל כל התורה‬
‫וכל האמונה כולה‪ ,‬הוא עזוב מה‪ ,‬ובשביל כ הננו מגששי בצהריי‪,‬‬
‫כאשר יגשש העור באפילה‪ .‬ועל כ הול ההמו ותועה‪ ,‬הול ומתפקר‪,‬‬
‫וה אינ אשמי כלל‪ ,‬כיו שאי מי שיראה לה דר ישרה‪ ,‬בחיבור‬
‫קדושת התורה והאמונה‪ ,‬ע החיי‪ ,‬הולכי ה ומתפקרי‪ .‬אע"פ שיש‬
‫בה כמה ניצוצות של טוב‪ ,‬וכמה עדינות נפש‪ ,‬ומה רבי החפצי בכל‬
‫לב בישועת של ישראל‪ ,‬ובתחיית ארצנו הקדושה‪ ,‬שאי ששפלה תהיה‬
‫הבנת בזה‪ ,‬עומדת היא הכוונה על יסוד קדוש‪ ,‬מפני שישועת של‬
‫ישראל היא באמת כוללת כל מדת הקודש שבעול‪ .‬וכל אשר נראה פני‬
‫יותר להשכיל לדו לכ‪ $‬זכות אפילו את החייב שבחייבי‪ ,‬א רק אינו‬
‫רוצה להיות נפרד מכלל האומה‪ ,‬להיות נוס‪ $‬על שונאינו‪ ,‬וכל אשר נצר‪$‬‬
‫אל החינו כל מידה טובה‪ ,‬ונלמד את בנינו את הלימודי הנותני‬
‫פרנסה וכבוד לאד‪ ,‬מצור אל התורה‪ ,‬יתחזק ויוס אומ‪ %‬יסודה של‬
‫תורה‪ .‬אבל ע מי נדבר? מי יסכי לי? מי ירצה להפקיר את כבודו‪,‬‬
‫בשביל כבוד השי"ת ותורתו וקדושת אר חמדתו? נקוה כי למענו ית'‬
‫יעש‪ ,‬וית בלבב כל חכמי תורה להבי דר ה' הטהורה‪ ,‬ויושע ישראל‬
‫ויהודה במהרה‪ .‬והיה ז"ש‪ ,‬כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר‪ ,‬מצפה‬
‫לתשועת ה'‪.‬‬
‫הק' אברה יצחק ה"ק‬
‫‪ 56‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫תשובה בעניי תורה ופרנסה יחדיו‬
‫לכבוד האבר היקר החה"ש וכו'‪...‬‬
‫במענה לשאלת כבודו הא לא עדי‪ $‬עכ"פ להמשי כל ימיו על התורה‬
‫ואפי' שקשיי הפרנסה עלו למעלה ראש‪ ,‬כי התורה אגוני מגנא ואצולי‬
‫מצלא וכו'‬
‫תשובה‪ :‬באבות פ"ב מ"ב רב גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא יפה‬
‫תלמוד תורה ע דר אר שיגיעת שניה משכחת עוו‪ ,‬וכל תורה שאי‬
‫עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוו‪ ,‬ביאור המשנה לפי פשוטה שר"ג‬
‫ממלי על הנוסחה של שלוב תלמוד תורה ע דר אר ולעני זה דר‬
‫אר פירושו פרנסה שבאה ממלאכה‪ ,‬מפני שיגיעת שניה משכחת עוו‪,‬‬
‫והאזהרה וההוראה היא ה לתלמידי חכמי שצריכי לדר אר ‪ ,‬וה‬
‫לאות שאינ בסוג ת"ח וכל התעסקות היא לקניית ממו לצור חיי‬
‫שעה‪ ,‬שעכ"פ יפה לה שע זה יהיה לה עת וזמ מיוחדי לקביעות‬
‫עיתי לתורה‪ ,‬וזהו שיגיעת שניה משכחת עוו יגיעת הלימוד ויגיעת‬
‫המלאכה‪ ,‬ושמא תאמר שעכ"פ עדי‪ $‬לו שיעסוק א ורק בלמוד תורה‬
‫בלבד‪ ,‬וע"ז בא התנא להזהיר וכל תורה שאי עמה מלאכה אולי כפי‬
‫שתסבור אזי סופה בטלה‪ ,‬ולא רק שהיא בטלה היא גוררת עוו ‪ ,‬העוו‬
‫יכול להצטייר על כמה גווני‪ ,‬כי כשאד עוסק כל ימיו רק בתורה ונאל‬
‫בסופו של דבר לצאת לפרנסה אזי יסגור הספר והלמוד לגמרי‪ ,‬וזה עוו‬
‫גדול בסוג מבזה את התורה‪ ,‬או העוו כי בסופו של דבר כשלא ימצא לו‬
‫ממה לחיות ולפרנס ב"ב אזי יבוא לידי עוו ע"מ לפרנס‪ ,‬וזהו שכבר‬
‫הזהירו שמעיה ואבטליו במשנה י' אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות‪,‬‬
‫והלל הזק תלמידו עשה כ והצליח כמבואר ביומא )ד‪ $‬ל"ה ע"ב( ע"ש‬
‫ולעומת זה מצינו למנח במסכת חגיגה )ד‪ $‬ט"ז ע"ב( יצא מנח לעבודת‬
‫המל ויצאו עמו שמוני זוגות של תלמידי לבושי סיריקו ובמקומו‬
‫נכנס שמאי‪ .‬ופירש בפירוש ר"ע ספורנו שעליו רמז שמאי כא הוי ממעט‬
‫בעסק ועסוק בתורה שא‪ $‬א אתה עסוק בעסוקי או בעסוקי המלכות‬
‫והשררה מ"מ עכ"פ תעסוק בתורה‪ .‬ואד הזוכה לזה שעוסק במלאכתו‬
‫תשובה בעניי תורה ופרנסה יחדיו ‪57‬‬
‫ונהנה מיגיעו‪ ,‬וג יושב ללמוד ולהגות בתורה בצורה עיונית וכ"ש א‬
‫זוכה לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא‪ ,‬אשרי לו בזה ובבא‪ ,‬שג מקדש‬
‫ש שמי‪ ,‬אמנ לא כל אד זוכה לב' שולחנות‪ ,‬וצרי לזה הכנה‪,‬‬
‫בבחינת "תכי מלאכת ועתדה בשדה ל" שתהיה הכנה בכלי עיוניי‬
‫נאותי וג הכנה נפשית‪ ,‬שלא יהיה חלילה כאות שלומדי שני רבות‪,‬‬
‫וכשנאלצי ומוכרחי לעזוב לרגלי דוחק הפרנסה‪ ,‬אזי סוגרי הספר‬
‫וכמעט אינ בנויי ללמוד עוד‪ ,‬וחבל על תורת שיורדת לטמיו חלילה‪,‬‬
‫ולא זו הדר‪ ,‬אלא אדרבה כמאמר רבי יהודה הנשיא דלעיל שיפה ת"ת‬
‫ע דר אר וכו'‪ .‬ויש להארי בזה הרבה וכבר כתבתי באור במאמר‬
‫"גדול הנהנה מיגיעו" קחנו מש‪ ,‬וזה כתבתי לכבודו לבל יתיאש חלילה‬
‫בגלל הצור וההכרח‪ ,‬שאמרו עליו הקדמוני "ההכרח א לא ישובח לא‬
‫יגונה"‪ ,‬וההכרח מאלצהו לקושש קש לצור פרנסת בני ביתו‪ ,‬ואדרבה‬
‫כבודו שלמד תורה הרבה בטח יש לו הכלי לשלב תורה ופרנסה יחדיו‪,‬‬
‫וזוהי דר ישרה שיבור לו האד שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מ‬
‫האד כמאמר התנא באבות )פ"ב מ"א(‪ .‬ועכ"פ יתייע מר ע מעלת‬
‫רבותיו‪ ,‬ואני הנלע"ד כתבתי וא שגיתי איתי תלי משוגתי‪.‬‬
‫‪ 58‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫תשובה נוספת בעני הנ"ל‬
‫לכבוד האבר היקר וכו'‬
‫שלו רב!‬
‫במענה להערת כבודו במ"ש לו בשבוע החול‪ $‬על שאלתו שאלת חכ לעני‬
‫שקשיי הפרנסה עלו למעלה ראש איזה דר ישכו אור‪ ,‬והעיר כבודו כי‬
‫לדברי א"כ אני תופס כפשוטו את מאמר רבותינו דכל מי שאינו מלמד בנו‬
‫אומנות כאילו מלמדו לסטות )קידושי כ"ט ע"א( וכו' וזה קשה לשמוע‬
‫בזמנינו‪ ,‬אני נדרש שוב‪.‬‬
‫וזאת אשיב ואפתח במאי דסליק‪ ,‬דבודאי שיש לתפוס את מאמר חז"ל‬
‫כפשוטו‪ ,‬דהת בקדושי איתא האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו‬
‫תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות‪ ,‬רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד‬
‫את בנו אומנות מלמדו ליסטות ליסטות ס"ד אלא כאילו מלמדו ליסטות‪,‬‬
‫ופרש"י ליסטות ס"ד והלא ישב ולא למדו כלו‪ ,‬כאילו מלמדו לסטות‬
‫דכיו דאי לו אומנות ויחסר לחמו יל בפרשת דרכי וילסט את‬
‫הבריות‪ ,‬ולקמ )ד‪ $‬ל' ע"ב( מאי בינייהו איכא בינייהו דאגמריה עיסקא‪,‬‬
‫ופרש"י מאי בינייהו מאי קא מוסי‪ $‬ר' יהודה‪ ,‬עיסקא א למדו סחורה‬
‫לת"ק הרי למדו חיי לרבי יהודה דאתי לטעמא אומנות דוקא דכמה‬
‫פעמי שאי לו במה לעשות סחורה ועומד ומלסט‪ ,‬ע"כ‪ ,‬הרי דלר'‬
‫יהודה בעי אומנות ממש ואפי' עיסקא לסחור למכור ולקנות‪ ,‬עדיי אינו‬
‫מספיק‪ ,‬הנ רואה שבודאי הדברי כפשוט‪ ,‬ועיי למהרש"א בח"א ש‬
‫שכתב שתלה הדבר באשה דכיו דמשיאו ביותר צרי לאומנות להחיות‬
‫ג את אשתו‪ ,‬ולפי הדרש א תורה היא תלה הדבר בתורה דג א הוא‬
‫עוסק בתורה צרי לאומנות ולא יסמו על הנס כדאמרינ כל תורה שאי‬
‫עימה מלאכה סופה בטלה‪ ,‬ובחסידי הראשוני נמי לא אמרו בברכות‬
‫)ד‪ $‬ל"ה ע"ב( אלא שעשו תורת קבע ומלאכת עראי והיא מתברכת‬
‫עכ"ל‪ ,‬הנ רואה כי הדברי הנ כפשוט ולכ מזה אי תמיהה על מה‬
‫שכתבתי‪ ,‬א יותר היה ראוי ל להקשות ממאמר ר"מ בקדושי )ד‪ $‬פ"ב‬
‫ע"א( רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעול ואיני מלמד את בני‬
‫תשובה נוספת בעניי הנ"ל ‪59‬‬
‫אלא תורה שאד אוכל משכרה בעול הזה והקר קיימת לו לעול הבא‪,‬‬
‫ושאר כל אומנות אינ כ כשאד בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי‬
‫יסורי ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ברעב אבל התורה אינה‬
‫כ אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו וכו'‪,‬‬
‫ע"ש‪ ,‬הרי שר' נהוראי שאמר מלפני המאמר הזה סמו ונראה רבי מאיר‬
‫אומר לעול ילמד אד את בנו אומנות נקיה וקלה הוא שאומר שמניח‬
‫כל אומנות שבעול ]שהרי ר' מאיר הוא ר' נהוראי בעירובי )ד‪ $‬י"ג ע"ב(‬
‫וע"ע בקונטרס מערכות חיי )מערכת נ'([ והרי ש מהרש"א כ' דמ"ש‬
‫ויתפלל למי שהעושר שלו ר"ל דודאי בלי אומנות כלל לא יסמו אד על‬
‫תפלתו להתעשר כדאמרינ בפ"ק שחייב כל אב ללמד בנו אומנות וליכא‬
‫מא דפליג ושנינו ג"כ באבות כל תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה‬
‫אלא דקאמר שאל יחשוב אד דבמלאכה כבדה יתפרנס ותהיה מלאכתו‬
‫קבע ותורתו עראי אלא יעסוק במלאכה נקיה וקלה שיוכל לעשות תורתו‬
‫קבע ומלאכתו עראי כדאמרינ במס' ברכות עכ"ל‪.‬‬
‫וא"כ קשה אי יתפרנס מאמר ר"מ ע דברי הגמ' דלעיל וע המשנה‬
‫באבות דכל תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוו‪ ,‬ומהרש"א‬
‫טפי הו"ל להקשות מזה‪.‬‬
‫אמנ ראיתי לה' עי יעקב שכבר הוקשה לו כ ואעתיק דבריו )אולי ספר‬
‫עי יעקב אינו מסוג הספרי המצויי בישיבת‪ (...‬וז"ל לכאורה זה סותר‬
‫מה דאמרינ בפ"ק כל שאי מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות‪,‬‬
‫וכ כל תורה שאי עמה מלאכה וכו' עיי במהרש"א‪ ,‬ול"נ דמש"ה אמר ר'‬
‫נהוראי להאי מילתא דהא מש"ה נקרא ר' נהוראי שהיה מנהיר עיני‬
‫חכמי בהלכה וזה שזוכה ללמוד שיוכל ללמוד ע אחרי אי ל אומנות‬
‫גדולה מזו דהרי כמה גווני מצינו שמותר לקבל שכר לימוד כמבואר בי"ד‬
‫סי' רמ"ו ע"ש‪ ,‬ונכדי השנו וכו' פי' כוונתו ע"ד דאמרינ לעיל )ד‪ $‬ל'( כל‬
‫מי שאי וכו' ואיתא בתוספות בבכורות ד‪ $‬כ"ט דמותר לקבל שכר לימוד‬
‫תורה א אי לו עסק ואומנות וא"כ ה"ה ר' נהוראי מניח אני כל אומנות‬
‫שבעול ואיני מלמדו אלא תורה וכיו שאי לו שו אומנות מותר לקבל‬
‫שכר לימוד ולא הוי כאילו למדו לסטות וכו' עכ"ד‪ ,‬והנה לתי' ראשו של‬
‫‪ 60‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫הרב הרי שג לר' נהוראי ג התורה הזו היא בגדר אומנות שהרי מקבל‬
‫שכר עבור מה שמלמד והוי כמו מורה הוראה ורב שמקבל שכר ע"ז‪ ,‬ועיי‬
‫בשו"ת הרשב" )סי' קמ"ו ואיל( במה שכתב ליישב שיטת הרמב"‬
‫שאי להנות מכתרה של תורה כו"ע‪ ,‬ולתירו נכדו של הרב הרי הסתמ‬
‫על התוס' בבכורות )ד‪ $‬כ"ט ע"א( ד"ה מה אני בחינ וכו' שכתבו ומה‬
‫שנוהגי עכשיו ללמוד תורה בשכר א אי לו במה להתפרנס שרי‪ ,‬ואפי'‬
‫יש לו א הוא שכר בטלה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשא ומת שלו‬
‫מסתברא דחשיב מוכח וכו' עש"ב‪ ,‬ואמנ א אי לו במה להתפרנס מותר‬
‫לו ליהנות מאותו השכר ואינו בסוג הנהנה הכתרה של תורה שנוטל חייו‬
‫מ העול‪ ,‬אבל אי לזוז מדברי סתמא דגמרא דחייב אד ללמד בנו‬
‫אומנות‪ ,‬וג ראיתי למי מקדושי שתר דברי ר' נהוראי דהדברי‬
‫אמורי במי שיש לו בטחו גמור ואז הקב"ה מזמי לו פרנסתו‪ ,‬ועיי עוד‬
‫לה' ב יהוידע שפי' בדברי ר' נהוראי נ"ל בס"ד כי אומנות אחת ודאי ראוי‬
‫ללמדו א על לימוד מיני אומנות הרבה מניח אני אות ומלמדו תורה‪,‬‬
‫ע"ש וי"ל‪.‬‬
‫וראיתי עוד פי' נחמד להרב שדה יצחק ע"ד מאמר ר' נהוראי ואעתיק‬
‫דבריו‪ ,‬דוחק לומר שר' נהוראי פליג אברייתא דפ"ק האב חייב למולו‬
‫ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ולרבי יהודה כל‬
‫שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו לסטות ועוד אמרו בפרקי דחסידי כל‬
‫תורה שאי עמה וכו' ובגמ' רבי עשו כרשב"י ולא עלתה ביד רבי עשו‬
‫כרבי ישמעאל ועלתה ביד ולכ לפי ענ"ד אפשר לומר דאי חיוב על האב‬
‫לעשות לבנו כסדר הברייתא ללמדו תורה תחילה ואחר כ להשיאו אשה‬
‫ואחר כ מלמדו אומנות אלא ה"ה נמי להשיאו אשה או מלמדו אומנות‬
‫תחילה ואחר כ מלמדו תורה‪ ,‬עיקרא דמילתא שיפה תורה ע דר אר‬
‫וזה כוונת ר' נהוראי מניח אני כל אומנות שבעול ואפילו אומנות קלה‬
‫שיוכל ללמוד אותה מהר‪ ,‬ואיני מלמד את בני תחילה אלא תורה שא‬
‫מלמדו תחילה אומנות שמא יחלה ואינו יכול ללמוד תורה עוד ויהיה‬
‫מוטל ברעב‪ ,‬אבל כשילמוד תורה תחילה אפי' א יחלה וקוו ה' יחליפו כח‬
‫ויכול ללמוד אומנותו ובזקנותו עוד ינובו בשיבה‪ ,‬עכ"ד‪ ,‬והדברי מגיעי‬
‫תשובה נוספת בעניי הנ"ל ‪61‬‬
‫ודומי למחלוקת א ילמוד תורה תחילה ואח"כ ישא אשה או ישא אשה‬
‫ואח"כ ילמוד תורה עיי קידושי )ד‪ $‬כ"ט ע"ב(‪ ,‬וא"כ ג לר"מ יניח‬
‫אומנויות מתחילה וילמוד תורה‪ ,‬ואח"כ יכול ללמוד אומנות קלה ונקיה‪,‬‬
‫קלה שקל ללמודה וכו'‪ ,‬ולכ בחר לומר לפני זה לעול ילמד אד אומנות‬
‫קלה ונקיה וכוונתו שא‪ $‬א ילמד תורה תחילה יהיה לו קל אח"כ ללמוד‬
‫המלאכה ויתפרנס בכבוד‪.‬‬
‫וא"כ לרוב המפרשי יש לו עכ"פ בשלב מסויי ללמוד המלאכה או‬
‫להתעסק בעיסוק שיביא לו פרנסתו ולא ישאר בטל ויסמו על הנס כי את‬
‫זה חז"ל רצו למנוע בכל מחיר‪ ,‬שזה הוא כל תורה שאי עמה מלאכה‪,‬‬
‫וראה להרשב" בפי' מג אבות )פ"א מט"ו( וש )בפ"ב מ"ב( כמה הארי‬
‫בהבאת כל המקורות המחייבי גישה זו‪ ,‬וראה בהרחבה ממה שכתבתי‬
‫במאמר שיעדתי לזה ונקרא "גדול הנהנה מיגיעו" והכל עולה בקנה אחד‪,‬‬
‫ומה אארי כי רוכלא והדברי פשוטי וברורי‪ ,‬ולא הוצרכתי רק בגלל‬
‫שרמזת שאי הדברי כפשוט‪ ,‬והדברי לדעתי פשוטי והנ כפשוט‬
‫וכל האומר אחרת אינו אלא סוטה מ האמת והפשט‪.‬‬
‫אי שלא יהיה בנדו השאלה שאי לו פרנסה מספקת ממה שמקבל‬
‫פשו"ב שרשאי לעזוב למודו ויתעסק במלאכה שמפרנסת אותו‪ ,‬ולא‬
‫יסמו על הנס‪ ,‬ולא יסמו על שולח אחרי להזדקק לנדיבות לב של‬
‫אחרי ועל כגו אלו אולי כיוו רבנו הרמב" בדבריו הנוקבי בהל' ת"ת‬
‫)פ"ג ה"י( שכל המשי על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס‬
‫מ הצדקה הרי זה חילל את הש וביזה את התורה וכבה מאור הדת וכו'‬
‫ואמנ כבר כתבתי במ"א ע"ד רבנו וישוב וכ הארי בשו"ת התשב"‬
‫הנ"ל‪ ,‬וראה עוד בשו"ת יבי"א ח"ז )יו"ד סי' י"ז( מה שהארי בנדו מה‬
‫עדי‪ $‬להתפרנס מיגיע כפיו ויקבע עיתי לתורה בשעות הפנאי או עדי‪$‬‬
‫יותר ללמוד כל היו בכולל לאברכי ויתפרנס ממשכורת אשר יקבל‬
‫מהנהלת הכולל‪ ,‬עש"ב משכ"ב‪ ,‬ועד כא לא קאמר הרב כשיש לו עכ"פ‬
‫אפשרות להתפרנס מהכולל די מחסורו אשר יחסר לו‪ ,‬אבל כאשר אי‬
‫הפרנסה מספיקה לצור משפחתו ליכא מא דאמר‪ ,‬והגאו הרשב"‬
‫שהארי בעצמו לתר קושיות הרמב" בתשובותיו‪ ,‬כתב בספרו מג‬
‫‪ 62‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫אבות )פ"ד מ"ו( ועל זה סמכנו לעשות מעשה בעצמנו ליטול פרס מהציבור‬
‫להתמנות רב ודיי עליה וכו' וידוע הוא כי תכלית תשמישנו לפני‬
‫החכמי לא היה כדי לישב בראש‪ ,‬כי נכסי היו לנו ומלאכת הרפואה‬
‫למדנו אשר החכמה ההיא תחיה בעליה דר כבוד באר אדו‪ ,‬ואילו‬
‫היתה מלאכת הרפואה מספקת באר הזאת אשר השתקענו בה לא באנו‬
‫לידי מידה זו‪ ,‬וכו' עש"ב‪ .‬מזה תראה שג הרב בעצמו לו היתה לו‬
‫אפשרות להתפרנס ממלאכתו לא היה נהנה מפרנסת רב ודיי‪ ,‬ולכ בודאי‬
‫מי שהזדקק לצאת לפרנס משפחתו שזה לו הכרח‪ ,‬תנוח עליו דעתו כי כל‬
‫גדולי ישראל הספרדי והקדמוני נהנו מיגיע‪ ,‬וכל מה שהארי ביבי"א‬
‫ש הוא בדאפשר לו‪.‬‬
‫ובאופ כללי כדאי להתבונ בדברי רבנו יונה בפירושו לאבות )פ"ב מ"ב(‬
‫על המשנה כל תורה וכו' כשיבטל ממלאכה מביאתו אל העוני וגוררת כמה‬
‫עונות ורעתה רבה כי מפניה יאהב מתנות ולא יחיה ויחני‪ $‬בני אד א‪$‬‬
‫א ה רשעי כדי שיתנו לו וכו' ע"ש דברי קשי‪ ,‬וה ברוח הרעיו‬
‫הכללי שראוי לו לאד שיהיה לו פרנסתו בריוח ועדי‪ ,$‬שלא ממתנות‬
‫בשר וד‪ ,‬וד"ב‪.‬‬
‫אבל בכגו נדו"ד שאי לו ממה להתפרנס ליכא מא דאמר‪ ,‬ועדי‪ $‬לו‬
‫שיעסוק ג במלאכה ע"ד שתהיה תורתו קבע ומלאכתו עראי וטוב לו‪,‬‬
‫ואני כתבתי ל לפי שדחקת בי וכל דברי ה בדר הצעה ועצה ממה‬
‫שהייתי ממלי לבני ולאחי‪ ,‬ואתה אשר תבחר תקרב‪ ,‬וטול עצה מ‬
‫הזקני כי כל הנוטל עצה מ הזקני לא במהרה הוא טועה‪ ,‬ושלו‪.‬‬
‫א כשעוסק בפרנסה הוי ביטול תורה ‪63‬‬
‫א כשעוסק בפרנסה הוי ביטול תורה‬
‫לכבוד הרב החשוב וכו' מזכה הרבי וכו'‬
‫שלו וישע רב!‬
‫זה עתה לקחתי לי מועד להשיב לכבודו על הערתו בעקבות הראיו שנתתי‬
‫ובו יצגתי גישה שונה מהמקובל‪ ,‬ואמנ סייגתי הדברי לחלק‬
‫מהתלמידי וכו'‪ ,‬אבל לעצ הדבר ובעקבות הערתו מדברי הגאו ז"ל‬
‫בספר קריינא דאגרתא‪ ,‬אשיב לכבודו מעט באריכות‪.‬‬
‫כל המתבונ בדרכו של הרמב" ושיטתו בכלל כפי שעולה ממה שנשאר‬
‫בידנו ממה שכתב באגרותיו יראה שהרמב" בעצמו כשהוצר לעסוק‬
‫לצרכי פרנסתו אחרי שאחיו שהיה סוחר באבני טובות טבע בי‪ ,‬ועול‬
‫פרנסת משפחתו ומשפחת אחיו הועמס על צוארו‪ ,‬עסק במלאכת הרפואה‬
‫בחצר המל במצרי וכפי שמתאר במענה לתלמידו ר' יוס‪ $‬בר' יהודה‬
‫שרצה לבוא לפוגשו ולשהות אצלו ללמוד תורה עונה לו הרמב" כי זה‬
‫נמנע לפי שכל ימי השבוע ממש הוא עסוק במלאכת פרנסתו ולרפאות‬
‫חולי ולא נותר לו זמ ללמוד וללמד זולתי יו השבת שמקצת הע‬
‫מתקבצי לפניו להורות‪.‬‬
‫ובאמת לפי שזה נאמ לדרכו במה שכתב במקו אחר שאפילו לא הוסי‪$‬‬
‫האד על לימודיו וידיעותיו כי א תוספת כל דהו בכל יו יצא בזה ידי‬
‫מצות והגית בו יומ ולילה‪.‬‬
‫והרי הרמב" למד כל החוכמות והיה רופא גדול ומומחה בחכמת‬
‫הרפואה‪ ,‬והיתכ לומר שהרמב" שעסק לפרנסתו ולא היה לו זמ כמעט‬
‫כל השבוע ללמוד‪ ,‬זה הרמב" הזרקור לדורות חלילה ביטל תורה‪,‬‬
‫הרמב" שפסק בהל' תלמוד תורה )פ"א הי"ב( שעוסק במלאכתו שלוש‬
‫שעות ובתורה תשע שעות ע"ש זה האיש בטל תורה‪ ,‬לא ולא! הרמב"‬
‫קיי בעצמו אשרי מי שעמלו בתורה כפי מה שפירשתי פע אשרי מי‬
‫ש"עמלו" רוצה לומר מלאכתו ומלאכת פרנסתו הרי היא בתורה שמוחו‬
‫ונשמתו בתורה‪ ,‬ובזה עושה נחת רוח ליוצרו‪ ,‬ואפילו יותר ממי שכל הזמ‬
‫לומד כי אמרו גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמי )ברכות ח' ע"א(‪ ,‬ומה‬
‫‪ 64‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫שנתלו בדברי הרב קריינא דאגרתא )עמוד ע"ט( ממנחות צ"ט שאל ב‬
‫דמא וכו' כגו אני שלמדתי כל התורה כולה מהו שאלמד חכמה יוונית‪,‬‬
‫קרא עליו לא ימוש ספר התורה הזה מפי והגית בו יומ ולילה צא ובדוק‬
‫שעה שאינה לא יו ולא לילה וכו' ויחס זה ללמודי חול בכלל‪ ,‬הדבר‬
‫תמוה‪ ,‬חדא דחכמה יוונית היינו פילוסופיא על גבול הכפירה‪ ,‬ולכ איתא‬
‫בסוטה )מ"ט ע"א( בפולמוס של טיטוס גזרו שלא ילמד אד את בנו‬
‫חכמה יוונית‪ ,‬ועיי עוד ש )ד‪ $‬מ"ט ע"ב( ארור אד שילמד את בנו‬
‫חכמה יוונית ועיי בשו"ת הריב"ש )סי' מ"ה( מהיא חכמה יוונית‪ ,‬וכתב‬
‫הגאו ר"י יעב בספרו ספר הישר)שער ו' מדה עשירית( יש חכמות‬
‫משחיתות האמונה כגו חכמות חיצוניות וחכמות האפיקורסי וחכמת‬
‫הפילוסופיה‪ ,‬כל אלו ירחק מה בכל כחו‪ ,‬כי בטר שישיג מה תועלת‬
‫יאבד אמונתו וכו' א לא יהיה לו מלמד בקי וחסיד שיורהו וישמרהו מ‬
‫המקומות אשר תחלש אמונתו וכו' ואז ימלט האד ממכשולות וישיג‬
‫התועלת אשר הוא מבקש‪ ,‬ועל למודי כאלו אמר לו צא ובדוק שעה‬
‫שאינה מ היו וכו' ר"ל במילי אחרות אל תלמד אבל למודי חול על‬
‫מנת להשיג ידיעות שיועילו לו להמש חייו ולפרנסתו אי זה חכמה יוונית‬
‫שאסור‪.‬‬
‫ולעצ הלימודי שאינ קודש‪ ,‬הנה מימי הגאוני מצינו למודי כאלו‬
‫וכמו שכתב בספר העיתי )סי' קע"ה( וז"ל משמיה דרב האי גאו אתמר‬
‫מותר ללמד תינוקות של בית הכנסת אגב לימוד התורה כתב ערבי‬
‫וחשבונות‪ ,‬אבל שלא ע התורה אינו נכו‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ומ"ש "שלא ע התורה‬
‫אינו נכו" נראה כוונתו שילמד רק לימודי חול בלבד בלא תורה‪ ,‬אבל‬
‫כשילמד אגב למוד תורה כמה שעות לדברי הנצרכי מה בכ‪ ,‬הואיל‬
‫והשעה צריכה לכ‪ ,‬ובשו"ת זרע אמת ח"ב יו"ד )סי' ק"ז( כתב שאנו‬
‫שיושבי בי האומות צריכי אנו ללמד בננו בקטנות לשו לעז בקריאה‬
‫ובכתיבה כהוג וכשורה‪ ,‬כדי שיהיו מורגלי בו בקטנות והוא בכלל‬
‫משנת יפה ת"ת ע דר אר ‪ ,‬והגאו רבי עקיבא איגר בספר אגרת‬
‫סופרי )סי' י"ח( במכתב מר"ח שבט תקפ"ו כתב בצורה ברורה וטוב‬
‫תורה ע דר אר ללמד את בנינו )מקטנ ועד גדל( כשעה ושתי ביו‬
‫א כשעוסק בפרנסה הוי ביטול תורה ‪65‬‬
‫מלאכת הכתיבה והחשבו‪ ,‬כאשר אנחנו מרגילי לבנינו‪ ,‬ע"כ‪ .‬וידוע כי‬
‫הגאו רבי יחזקאל לנדא בעל שו"ת נודע ביהודה לח בכל עוז נגד‬
‫הרוחות הרעות המתפרצות כנגד היהדות הנאמנה‪ ,‬אבל בדר של תורה‬
‫ויראת שמי דעתו היתה כמבואר בספרו דרושי הצל"ח )דרוש ל"ח(‬
‫שאמנ גו‪ $‬הדבר לשבח הנימוסי ולדעת דקדוק הלשו של העמי‪ ,‬ג‬
‫אני משבח מאד‪ ,‬וכו' כי הירא את ה' עיניו בראשו ויאחז בזה ובזה‪,‬‬
‫והתורה עיקר‪ ,‬ואעפ"כ ילמד ג לשו צח ונימוסי הנכוני ע"ש‪ ,‬ולכ ג‬
‫בנו הגאו רבי שמואל לנדא רבה של פראג כתב בהקדמה לס' דורש ציו‬
‫שע למוד התורה צרי ללמוד לשו דויטש )גרמנית( על בוריה‪ ,‬ושאר‬
‫דברי אשר הוא צור גדול‪ ,‬ובלתי ידיעת לשו גרמנית וכתיבתו אי אפשר‬
‫לעמוד במדינות אלו בזמ הזה‪ ,‬ומי שאינו יודע לשו גרמנית לכתוב‬
‫ולקרוא‪ ,‬לא יחשב ולא יצליח לשו מלאכה כלל‪ ,‬והחיוב מוטל על כל איש‬
‫ללמד את בנו הלשו ונימוסי המדינה אשר הוא דר בה‪ ,‬ושוב בספרו אהבת‬
‫ציו )דרוש י"ב( שהחיוב מוטל על כל איש ללמד את בנו הלשו ונימוסי‬
‫מדינה אשר הוא דר בה‪ ,‬וישגיחו האבות שבניה יצליחו בתורה ובדר‬
‫אר והנער יאחז בזה וג מזה אל ינח ידו‪.‬‬
‫ותו אי משו ביטול תורה נגעו בה‪ ,‬א"כ אי יפרנס כל גדולי וענקי הרוח‬
‫שבכל הדורות אי ביטלו תורה‪ ,‬ואחרו הכביד דברי הרמב" הנ"ל‪ ,‬ולכ‬
‫מה שהביא לזה ש בסמו ונראה דברי רבנו יונה בשע"ת ויתר הקב"ה על‬
‫ע"ז וכו' ולא ויתר על עוו ביטול תורה‪ ,‬אינו מוב‪ ,‬א מי שלומד מלאכה‬
‫להתפרנס בה או כל חכמה הוי ביטול תורה‪ ,‬לא מצאנו ידינו ורגלינו‬
‫והרבה עשו כרבי שמעו ולא עלתה ביד )ברכות ל"ה ע"ב(‪ ,‬וכל התנאי‬
‫והאמוראי שהיו בעלי מלאכה ביטלו תורה‪ ,‬זה לא יתכ‪ ,‬ואצל הספרדי‬
‫מעול לא הייתה הבנה כזו של המושג ביטול תורה‪ ,‬רק מי שיש לו‬
‫האפשרות ללמוד מצד שהוא פנוי‪ ,‬ויש לו השכל‪ ,‬ושלא בזמ שעסוק‬
‫לפרנסתו‪ ,‬והוא יושב בטל ועוסק בדברי הדברי להשתעשע וכדומה זהו‬
‫ביטול תורה‪ ,‬אטו שיחת רעי במידת הצור הוי ביטול תורה? ועסק‬
‫פרנסה ביטול תורה? ולכ כל מה שהוא לצור ישובו של עול אינו בסוג‬
‫ביטול תורה‪ ,‬ומזקנינו נתבונ כזה ראה וקדש‪ ,‬והרי חיוב תלמוד תורה אי‬
‫‪ 66‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫לו שיעור לא למעלה ולא למטה )ירושלמי פאה מ"א( ואפילו לא קרא אד‬
‫אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיי לא ימוש עיי מנחות )ד‪ $‬צ"ט‬
‫ע"ב( ולשיטה זו כתב בשו"ת הרדב"ז ח"ב תתנ"ט )תט"ז( בתו תשובתו‬
‫שכל המפרשי חלוקי עליו )על הר"( דסבירא להו דאי אד חייב מ‬
‫התורה ללמוד תמיד וכ נראה מלשו רש"י ז"ל וכו'‪ ,‬הרי ל דס"ל‬
‫דקריאת התורה חו משחרית וערבית הוי רשות ולא חיוב כמו שכתב‬
‫הר" וכו' עש"ב‪ ,‬ולכ ג שכר לימוד תורה אי לו שיעור ואי על עפר‬
‫מושלו‪ ,‬וכל זמ שאד פנוי ממלאכה ומצרכי העול צרי לעסוק בתלמוד‬
‫תורה‪ ,‬שמחד הואיל ואי חייב ללמוד תמיד כדברי הרדב"ז לכ הותר לו‬
‫ומותר וא‪ $‬מצוה ללמוד אומנות ולעסוק במלאכה ופרנסה‪ ,‬וכל זמ‬
‫שעסוק בזה פטור מתלמוד תורה וכשמסיי ענייניו וצרכיו יחזור להגות‬
‫בתורה כל מה שאפשר לו מצד כל האילוצי האחרי‪ ,‬וכהגדרת הרמב"‬
‫פ"ג בהל' ת"ת )פ"ג ה"ט( "ועושה מלאכה בכל יו מעט כדי חייו א לא‬
‫היה לו מה יאכל ושאר יומו ולילו עוסק בתורה"‪ ,‬ע"ש‪ ,‬נמצינו למדי‬
‫שיעסוק בתורה כל זמ שאינו עוסק לצור כדי חייו‪.‬‬
‫אבל ראיתי במאמרו הנכבד של הגה"ק רבי מצליח מאזוז זצוק"ל בראש‬
‫ספר דר ישרה‪ ,‬שהרשה למוד למודי חול אבל בתנאי שימלא כרסו‬
‫בתורה מתחילה‪ ,‬ולמודי חול יחד ע תורה אינ עולי בקנה אחד והאחד‬
‫בא על חשבו רעהו במקרה הטוב‪ ,‬ובמקרה הפחות טוב שניה לא יעלו‬
‫בידו‪ ,‬עש"ב‪ ,‬והנראה בזה דבלא"ה בזמנינו שלומדי בתלמודי תורה‬
‫ובתי"ס יסודיי מעט לימודי חול‪ ,‬ונתרגלו לזה התלמידי מה ההבדל‬
‫א ימשיכו במתכונת דומה בלומד בישיבה כשעתיי עד שלוש ביו‬
‫לימודי חול‪ ,‬במקו לטחו את שעות היו סת כנודע למי שמצוי במה‬
‫שקורה כאשר חסרה המוטיבציה והתכלית ובפרט ימי שישי ומוצאי‬
‫שבתות וימי חופשה ובי הזמני לרוב‪ ,‬שבה התלמידי פורקי כל עול‬
‫וחבל‪ ,‬וא‪ $‬כי יש בודדי השוקדי על למוד באופ הכי נפלא ונעלה אבל‬
‫נער יספר‪ ,‬ובדר "העיו" שאנו מאמיני ודוגלי בה יש תוחלת‬
‫להצליח בשלוב יחדיו קודש ומעט חול בבחינת עשה תורת קבע‬
‫ומלאכת עראי‪ ,‬וכמו שהבאתי לעיל מכל גדולי הדורות להצרי לימודי‬
‫א כשעוסק בפרנסה הוי ביטול תורה ‪67‬‬
‫נוספי על הלמוד העיקרי שהוא למוד התורה‪ ,‬והצלחת העני תלוי‬
‫במלמדי עצמ שיהיו בעלי רגש ויראת שמי וייקרו לתלמידי למוד‬
‫התורה‪ ,‬ושכל הלימודי הנוספי‪ ,‬לימודי החול‪ ,‬ה רק רקחות וטבחות‬
‫לתורה‪ ,‬כלשו הרמב" במ"א‪ ,‬ולצור התורה לאפשר קיו נאות לעמלי‬
‫תורה ‪ ,‬ולא יהיו כאלו מלמדי חסרי יראת שמי שכל מטרת לייקר‬
‫חשיבות לימודי החול ע"פ התורה ולהוציא התלמידי מלמודי קודש‬
‫לחול‪.‬‬
‫בהא סליקנא ובהא נחיתנא שיש מקו בראש לבחינת מסלולי ורעיונות‬
‫חדשי של תורה קבע ומלאכת לימודי חול עראי‪ ,‬באופ היותר נאות‬
‫שיהיה בבחינת זה וזה נתקיימו ביד‪ ,‬וא‪ $‬כי לדברי הנוגעי לכלל‬
‫ישראל לגדולי הדור ההכרעה‪ ,‬אבל מה יעשו גדולי הדור שאי דור עולה‬
‫יפה )תענית ד‪ $‬כ"ד ע"ב(?! ]ובמקו אחר הארכתי במאמר הנקרא "גדול‬
‫הנהנה מיגיעו"‪ ,‬ל נא ראה וצר‪ $‬לכא[‪.‬‬
‫‪ 68‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫עוד בעני הנ"ל‬
‫לכבוד ידידי היקר‪ ,‬החכ המרומ‪ ,‬רוד‪ $‬החכמה והאמת כש"ת ‪ ...‬נר"ו‬
‫שלו וישע רב!‬
‫בעקבות מה שאמר לכבודו אותו ת"ח ביחס לשיטת הרמב" עצמו‪ ,‬אינני‬
‫מסכי כלל‪ ,‬ואי צור להזכיר כל דבריו רק מצאתי לנכו להבהיר שיטתו‬
‫של רבנו הרמב" ז"ל‪.‬‬
‫מש"כ הרמב" בסו‪ $‬הלכות שמיטה ויובל )פי"ג הי"ב( ולא שבט לוי‬
‫בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי עול אשר נדבה רוחו אותו והבינו‬
‫מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו‪ ,‬ופרק מעל צווארו עול החשבונות‬
‫הרבי אשר בקשו בני האד הרי זה נתקדש קדש קדשי ויהיה ה' חלקו‬
‫וכו'‪ ,‬ויזכה לו בעול הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהני ללויי וכו'‪,‬‬
‫ודבריו צריכי הסבר לאור שיטתו בהלכות תלמוד תורה )פ"ג ה"י( שכל‬
‫המשי על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה וכו' הרי זה חילל את ה'‬
‫וכו'‪ ,‬ובפירושו לאבות )פ"ד ה"ה( כי כל מי שיהנה בעוה"ז בכבוד תורה‪,‬‬
‫נוטל חייו מ העול וכו' ואמנ הדברי אשר התירה אות התורה‬
‫לתלמיד חכ הוא שיתנו ממונ לאד לעשות בו סחורה וכו'‪ ,‬ושתמכר‬
‫סחורת לפני כל סחורה ושיקנו לה בתחילת השוק‪ ,‬אלה ה חוקי‬
‫שקבע לה הי"ת כמו שקבע המתנות לכה והמעשרות ללוי וכו'‪ ,‬כי שתי‬
‫הפעולות האלה )לתת הסחורה לאחר‪ ,‬ולמכור ראשו( יעשו אות‬
‫סוחרי קצת ע קצת על דר כבוד‪ ,‬ואע"פ שאי ש חכמה‪ ,‬כדאי‬
‫הוא תלמיד חכ להיות כע האר הנכבד עכ"ל‪ ,‬הרי שדבריו באבות‬
‫מתאימי לדבריו בהל' ת"ת‪ ,‬כי מה שהותר לה הוא הדברי שזכר‪,‬‬
‫ולכ )ש בפ"ו ה"י( הביא שת"ח אינ יוצאי בעצמ לעשות ע הקהל‬
‫כדי שלא יתבזו בפני עמי האר ‪ ,‬ואי גובי מה לבני החומה וכו' ואי‬
‫מחייבי אות לית המס וכו' וכ א היתה סחורה לת"ח מניחי אותו‬
‫למכור תחילה וכו'‪ ,‬ע"ש‪ ,‬זהו מזכויות הת"ח‪ ,‬ומה שלא זכר לתת הסחורה‬
‫לאחר‪ ,‬לפי שזה שונה ממה שהזכיר מדברי שה זכויותיו של הת"ח‪,‬‬
‫אבל זה אי חייבי לו‪ ,‬רק זה בסוג מה שכתוב שעושה פרקמטיא לת"ח‬
‫עוד בעניי הנ"ל ‪69‬‬
‫שעליו נאמר ואת הדבקי בה"א וכו' )כתובות קי"א ע"א( ופרש"י‬
‫מתעסק בממו ת"ח וה פנויי לעסוק בתורה‪ ,‬ולכ מה שכתוב בהל'‬
‫שמיטה ויובל ויזכה לו בעול הזה דבר המספיק לו כמה שזכה לכהני‬
‫וללוי נראה דר"ל כמו שהכהני והלוי יש לה זכויות מיוחדות שה‬
‫מקבלי המתנות‪ ,‬הת"ח יש לה ג"כ זכויות מיוחדות וה הדברי‬
‫המנויי בהל' ת"ת ובפי' לאבות‪ ,‬ולכ מה שכתב רבנו הרדב"ז לפרש‬
‫"ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו" שהכוונה שהקב"ה יזכה לו להרויח‬
‫בעול דבר המספיק לו ולא שישלי עצמו על הציבור ועו' ע"ש הרי‬
‫שהרדב"ז שלל האפשרות לפרש ויזכה לו דר"ל קצבה כזו או אחרת אלא‬
‫הכוונה שיזכהו ה' וכו'‪ ,‬אבל בפרט זה יותר נאה לפרש כמו שהבאתי‬
‫שיזכה לו ר"ל ע"י זכויותיו כת"ח‪ ,‬אבל שיטת הכס‪ $‬משנה בה' ת"ת‬
‫חולקת על זה‪ ,‬ושאי אסור ליהנות מקצבה ללמוד תורה‪ ,‬וא לא יתמכו‬
‫בעוסקי תורה תשתכח תורה מישראל חלילה‪.‬‬
‫והנה בש"ע או"ח אחרי שסדר הלכות ציצית תפילי ותפלה פסק )בסימ‬
‫קנ"ה( שאחר שיצא מביהכ"נ יל לביהמ"ד ויקבע עת ללמוד וכו'‪ ,‬ושוב‬
‫פסק )סי' קנ"ו( אח"כ יל לעסקיו דכל תורה שאי עמה מלאכה וכו' ומ"מ‬
‫לא יעשה מלאכתו עיקר וכו' הרי שזהו חיובו של האיש היהודי שאחר‬
‫תפילתו יקבע עת ללמוד לקיי קביעות עתי לתורה והגית בו יומ‬
‫ולילה‪ ,‬ואח"כ יל לעסקיו וכ צרי להיות סדר וחיי האד‪ ,‬והנה החיוב‬
‫ללמוד אומנות מוטל על האב ללמד בנו )קדושי כ"ט ע"א(‪.‬‬
‫ל נא ראה מה שכתב בספר הברית )ח"ב מי"ב פ"י( וז"ל וכל נצרכי‬
‫לבריות ומבקשי לח והאש הזה הוא על אבות שלא רצו ללמד‬
‫אות בקטנות אומנות‪ ,‬והנה האבות עשו זה לש שמי וסמכו על דעת‬
‫ר' נהוראי שאמר וכו' ולא יבינו כי זה הוא מעשה יצר הרע‪ ,‬כדרכו להלביש‬
‫ולכסות הדברי אשר לא טובי בכסות החסידות וכו' ולא ידעו שאי זה‬
‫דעת ר' נהוראי כמו שכתב מהרש"א שאי דעת ר' נהוראי שיניח אד‬
‫ללמד את בנו כל אומנות לגמרי אלא תורה בלבד‪ ,‬שהרי אמרינ בפ"ק‬
‫שחייב כל אד ללמד את בנו אומנות וליכא מא דפליג וכו' הא למדת כל‬
‫הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מ העול אהה אחי אהה על הרעה הגדולה‬
‫‪ 70‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫הזאת עד מתי לא נשא לבבנו אל כפי לקרב אל המלאכה בלי ספק שכל‬
‫העובר על דברי חכמי ז"ל בדבר הזה ואינו מלמד את בנו אומנות עתיד‬
‫לית את הדי לפני ב"ד של מעלה‪ ,‬וענוש יענש‪ ,‬ג ענוש לצדיק אשר יעשה‬
‫כזאת לבניו לש"ש וכו' והנה האומות אומרי עלינו אומה זאת היא ישבה‬
‫בגוי ובטלני ה ועצלני כי נרפי ה ואינ עוסקי בעבודות וכו'‬
‫וכלו יש חלול הש וסכנות הכלל והפרט יותר מזה וכו' ועד מתי יהיה‬
‫זה לנו למוקש וכו' וכי האיתני מוסדי התורה שבע"פ המה התנאי‪ ,‬לא‬
‫היו בעלי מלאכות וכו' וכ ג עתה הוא מנהג בני מערבי‪ ,‬שש היהודי‬
‫רוב ככול בעלי מלאכות‪ ,‬ואפילו הרבני שלה‪ ,‬לכ שמע בני וקח‬
‫אמרי נוע ‪ ,‬אשר חכמי יגידו אל לב‪ ,‬ואהוב את המלאכה ושנא את‬
‫הרבנות ותלמד לבני אחרי מלאכה‪ ,‬ולא תהיה עוד לבז‪ ,‬וחרפת עמי‬
‫יסור‪ ,‬כמו שכתוב יגיע כפ כי תאכל אשרי וטוב ל ואמרו חז"ל אשרי‬
‫בעול הזה וטוב ל לעול הבא עכ"ד‪ ,‬וכשאני קורא דברי הגאו הנ"ל‬
‫אינני יודע אי חכמי דורנו מפרנסי דברי אלו ודומיה‪ ,‬הרי החכ‬
‫הקדמו רבי יוס‪ $‬יעב בספר מגדל עוז )ד‪ $‬קס"א( כתב שדבר זה של‬
‫למוד האומנות "מוטל על חכמי התורה בפרטות שיהיו רועי הצא דעה‬
‫והשכל אי פרנסת בהיתר"‪ ,‬כלומר שחכמי הדור צריכי להתעסק‬
‫בדבר זה‪ ,‬ולסדר שיהיו ישיבות כאלה שיכשירו הדור הצעיר לתורה‬
‫ולמלאכה‪.‬‬
‫ולא אכחד ממ ידידי כי לפעמי מחשבות שונות תוקפות אותי לאמר מה‬
‫ל ולתגר זה‪ ,‬ות לגדולי שיעסקו בזה‪ ,‬והקולר על צואר אחרי וכדברי‬
‫בעל ספר הברית‪ ,‬ולעומת זה אמרו רבותינו במקו שאי אנשי השתדל‬
‫להיות איש‪ ,‬ההשתדלות שלי בינתיי היא ברמה של תורה שבע"פ ללמוד‬
‫את הנושאי הללו ולעסוק בה ע"מ לגבש דברי ברורי לאמיתה של‬
‫תורה‪ ,‬וה' יעזרנו ע"ד כבוד שמו להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬
‫אודות לימודי כלליי בנוס ללמוד הגפ"ת ‪71‬‬
‫אודות לימודי כלליי בנוס ללמוד הגפ"ת‬
‫בספר אגרות הראי"ה )ח"ג‪ ,‬סי' תשע"ג( כ' וז"ל‪ :‬אנכי אמרתי ע"ד‬
‫השאלה שהפסימיי אומרי שהמלחמה החריבה את היהדות בחורב‬
‫הישיבות במרכז התורה היותר גדול‪ ,‬שהנני מלא תקווה שהישיבות‬
‫תתחדשנה עוד ביותר שכלול‪ ,‬ואולי יהיה אחד מהשכלולי שג כמה‬
‫מהגדולי‪ ,‬אשר חשו )חששו( להכניס שו מקצוע חדש חו מגפ"ת‬
‫בישיבות‪ ,‬בהיווסד מחדש יכירו יותר את הצור הפנימי ויכניסו ג"כ‬
‫מקצועות רוחניי‪ ,‬ועמה מוב שג ההשכלה הכללית‪ ,‬שהיתה מסוכנת‬
‫במעמד היש‪ ,‬תהפ בפני ידועי לברכה‪ ,‬וממילא תתגדל כח ההשפעה‬
‫של ת"ח בני הישיבות ומנהליה בעול‪ ,‬והמוסדות אשר כבר עמדו על‬
‫תחו הפירוד מרוב זכיות‪ ,‬שג ה נחרבו‪ ,‬ע"י הפיזור הנורא‪ ,‬בהיווסד‬
‫מחדש יכירו שצרי להתקרב יותר לגדול ישראל‪ ,‬וע"י אלה התנועות‬
‫יוולד חו ואור חדש‪ ,‬שרוח ה' אשר על עמו יתגלה באור חיי וישע‪,‬‬
‫וממילא הפעולות המקיפות ע"ד המרכז של בני האומה ושיבת שבותה‬
‫יושפעו בטל חיי חדשי ע"ש‪ ,‬וכוונתו ברורה שבישיבות המתייסדות‬
‫מחדש יכירו את הצור בהכנסת השכלה כללית שא‪ $‬א היתה מסוכנת‬
‫במעמד היש‪ ,‬כלומר השפעת מורי חסרי באמונה‪ ,‬העלולי להרוס את‬
‫כל הבני הרוחני והתורני של הישיבה‪ ,‬בבני החדש‪ ,‬יהיה שכלול בדבר‬
‫הזה‪ ,‬שיחד ע הגפ"ת ובצמוד אליו ילמדו כמה מ הלמודי הנחוצי‬
‫בהסרת הסכנות שהיו "במעמד היש"‪ ,‬וע"ז אדרבה תגדל השפעת של‬
‫הת"ח ובני הישיבות‪ ,‬כלומר בלשוננו אנו ובזמנינו העני הוא כזה שאי‬
‫ספק שכאשר יהיו רבני ות"ח‪ ,‬ובני תורה‪ ,‬שיחד ע תורת‪ ,‬ה‬
‫רופאי‪ ,‬מהנדסי‪ ,‬ארכיטקטי וכו'‪ ,‬וכל המקצועות הכלליי‪ ,‬אזי‬
‫תהיה השפעה עצומה על כל הציבור‪ ,‬שיראו שנית לשלב יחדיו תורה ע‬
‫שאר חוכמות‪ ,‬ואדרבה יהיה מזה קדוש ה'‪" ,‬ויכירו שצרי להתקרב יותר‬
‫לגבול ישראל"‪ ,‬כלשו הראי"ה‪ ,‬ולא עוד אלא יוכלו להתפרנס בכבוד ולא‬
‫להיות נטל על הבריות‪ ,‬ולאכול לח עוני "ממלגות" כאלה ואחרות‪,‬‬
‫)שבמקו מילגה נעשית לה מליגה‪ ,‬בבחינת באנו באש ובמי‪ ,‬שנדו בב'‬
‫‪ 72‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫דיני כמאמר הגמ'(‪ ,‬ויש בזה ג חלול ה' ונקרא מכבי מאורה של תורה‪,‬‬
‫וכלפי הטועני כי לא יעלו בידו ג התורה והלמודי האחרי יחדיו‪,‬‬
‫צרי פע אחת ולתמיד להבהיר דבר יסודי‪ ,‬שהרי הלמוד המהותי של ימי‬
‫הבחרות שהוא עיקר הלמוד שילווה את האד לכל ימי חייו‪ ,‬נחלק לב'‬
‫חלקי‪ ,‬העיו והבקיאות‪ ,‬החלק השני‪ ,‬חלק הבקיאות‪ ,‬כידוע כל ימי חייו‬
‫האד יוסי‪ $‬בו וימצאנו‪ ,‬ממה שילמד ויאגור ידיעות‪ ,‬ובמיוחד א ניח‬
‫הוא בזיכרו טוב וחזק‪ ,‬לעומת החלק הראשו שהוא החלק העיוני‪ ,‬א‬
‫התלמיד זכה ורכש לו עיו טוב וישר והבנה ודר ניתוח כתיבה וחידוש‪,‬‬
‫ויתר הקנייני החשובי הגלומי בדר העיו‪ ,‬אזי המכשיר הזה יישאר‬
‫עמו ואי מי שיגנבהו או יחבל בו‪ ,‬ואדרבה ישמש הוא לו בראש ובראשונה‬
‫בחלקי התורה הנחוצי לו במיוחד‪ ,‬כגו החידוש ופסיקת ההלכה וכדומה‬
‫א יתמיד בלימודו‪ ,‬ולא עוד אלא ג בלימודי החול ימצא שכלי אלו ה‬
‫ברכה עצומה לו‪ ,‬ואי כל סתירה‪ ,‬ודבר לא יבוא על חשבו דבר‪ ,‬לעומת‬
‫אלו שקידשו את הבקיאות והידע )שהיו ע מאגרי המידע והמחשבי‬
‫למיניה אינ כ"כ מהותיי לעומת העיו שלא יערכנו זהב וזכוכית(‪,‬‬
‫הבדלי יסודיי אלו בדרכי הלמוד יכולי אולי להסביר במקצת את‬
‫ההפרש בי גישתנו לגישה הרווחת בעול הישיבות האשכנזיות‪.‬‬
‫דבריו של הראי"ה נאמנו מאוד לזמנו וכ"ש וק"ו בזמנינו אנו‪ ,‬והרצוי‬
‫מה הוא שאחרי שהתלמיד רכש לו את יסודות העיו האמיתי‪ ,‬ודרכו‬
‫קנייני לימוד התורה‪ ,‬א‪ $‬א ישלב עימ שאר לימודי‪ ,‬לא יהיה זה‬
‫לרוע ללמוד תורה‪.‬‬
‫הא‪ $‬אמנ ברור שאלו אשר נועדו לגדולות ולהיות מהיושבי ראשונה‬
‫בממלכת עול התורה‪ ,‬וה בעלי כישרונות בולטי ונפש חשקה א‬
‫ורק בתורה‪ ,‬ולבטח אח"כ יגיעו למשרות רמות בעולמה של תורה‪ ,‬לאלו‬
‫אפשר שרצוי שלא לערב שו לימוד בנוס‪ ,$‬ואול מזקנינו נתבונ הלה‬
‫ה רבותינו שאלו ואלו עלתה ביד‪.‬‬
‫אמת נכו הדבר שיסוד עיקרי ונוס‪ $‬ובלתו לא יצלח כלו‪ ,‬שג אות‬
‫המורי ומלמדי את לימודי החול יהיו בעלי יראת שמי בתכלית‪ ,‬וכל‬
‫מגמת בלמד לימודי החול הוא רק בבחינת להיות רקחות וטבחות‬
‫אודות לימודי כלליי בנוס ללמוד הגפ"ת ‪73‬‬
‫לתורה‪ ,‬שא המלמדי אינ כאלו אזי חלילה יכול להיות נזק עצו‬
‫ליראתו של התלמיד‪ ,‬ובפרט כשה נערי רכי וקטני‪ ,‬כאשר קרה‬
‫באות המדינות והמקומות שהכניסו לימודי החול‪ ,‬ובסו‪ $‬שפחה ירשה‬
‫גבירתה והתורה אזלא ונתדלדלה בעוה"ר‪ ,‬ולזה צרי חכמה והתבוננות‬
‫רבה שלא יהיה בבחינת יצא שכרו בהפסדו הרוחני וד"ב‪.‬‬
‫תגובת מר רה"י שליט"א‬
‫לכאורה כ לומדי בישיבות תיכוניות – וכמה גדולי תורה יצאו מה?‬
‫אפשר לחשוב על לימודי כלליי אחר גיל י"ח למי שרוצה לעבוד‬
‫לפרנסתו כמו שנהגו בחו"ל ללמוד מלאכה וכדומה‪ .‬נאמ" ס"ט‪.‬‬
‫תגובתי‬
‫בישיבות הנ"ל עושי הגבירה כשפחה וכ לא יעשה‪ ,‬שהתורה צריכה‬
‫להיות עיקר ויתר הלימודי רק כהכנה למי שלא יגע בתורה להתפרנס‪,‬‬
‫וג הצעת רו"מ להתחיל בכ בגיל יותר בוגר נשמעת נכונה יותר‪ ,‬אבל‬
‫העיקר לחשוב על כל זה בראש בריא והשקפה נכונה‪ ,‬מאות שעבדו וג‬
‫למדו לא יצאו ג"כ גדולי תורה ות"ח רשומי?‬
‫)לא שלחתי את התגובה(‬
‫מכתב נוס בעניי הנ"ל‬
‫לכבוד‬
‫ד"ר ר'‪ ...‬נ"י‬
‫שלו וברכה!‬
‫אני מודה לו על שמצא זמ לעסוק בד"ת במאמר שכתבתי‪ ,‬ובאשר‬
‫לשאלה ששאל כבודו‪ ,‬בגדר הנהנה מיגיעו‪ ,‬הא ג למי שיש לו פרנסה‬
‫ושפע ויכול להתפרנס בכבוד ג בלי עבודה‪ ,‬מהכנסות וממו שמניחי לו‬
‫אבותיו‪ ,‬הא יש איזה עניי וחובה לעסוק עכ"פ במלאכה‪.‬‬
‫זאת אשיב!‬
‫‪ 74‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫אמנ רבנו עובדיה מברטנורא בפירוש משנת אהוב את המלאכה )אבות‬
‫פ"א מ"א( כתב וז"ל‪ :‬אפילו יש לו במה להתפרנס חייב לעסוק במלאכה‬
‫שהבטלה מביאה לידי שיעמו כתובות )נ"ט ע"ב( ע"ש‪ .‬אבל זה באמת‬
‫מיירי במי שאינו עושה דבר בזמנו הפנוי‪ ,‬דעכ"פ צרי לעסוק במלאכה‬
‫שלא יגיע אח"כ לידי עוו‪ .‬אבל א עוסק כל זמנו בתורה‪ ,‬כי אי חסר לו‬
‫פרנסה‪ ,‬אשריו ואשרי חלקו ומשמיא קא זכו ליה כי התורה אגוני מגנא‬
‫ואצולי מצלא‪ ,‬והתורה היא השומר הגדול והתריס כנגד יצר הרע שהרי‬
‫אמרו בבבא בתרא )ט"ז ע"א( אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו‬
‫תורה תבלי‪ ,‬וכל מה שכתב הרמב" בהלכות ת"ת )פ"א הי"ב( שיעסוק‬
‫במלאכתו שלוש שעות ובתורה תשע‪ ,‬זהו למי שצרי עכ"פ פרנסה ושלא‬
‫יצטר ליפול על הציבור‪ ,‬אבל מי שאינו זקוק‪ ,‬פשיטא שילמד כל אימת‬
‫שיכול שיש עליו חוב אפילו יותר משאר בני אד שהרי יש לו פת בסלו‪,‬‬
‫ואיזה הצטדקות יש לו ליבטל מ התורה‪ ,‬והדברי פשוטי וברורי‪.‬‬
‫תשובה בעניי עסק התורה ע מלאכה ‪75‬‬
‫תשובה בעניי עסק התורה ע מלאכה‬
‫לכבוד האבר וכו' ר'‪ ...‬נר"ו‬
‫אחדש"ו‬
‫את ב' מכתביו קבלתי במועד‪ ,‬ואחר עד עתה עקב עיסוקיי‪ ,‬אבל כפי‬
‫שהבטחתיו בטלפו‪ ,‬אני לוקח עתה מועד הואיל והנני רואה חשיבות‬
‫בנושאי הללו‪ ,‬ואבואה על סדר הערותיו‪.‬‬
‫א( והנה לא כימי הראשוני הימי הללו‪ ,‬כי צרכי החיי ויוקר המחיה‬
‫האמירו למעלה ראש‪ ,‬ומי שנשא אשה ויש לו ילדי וממשי ללמוד כי‬
‫חשקה נפשו בתורה אשריו ואשרי חלקו וצרי לעשות הכל על מנת שיוכל‬
‫להמשי ללמוד‪ ,‬כי מנייהו מלכי ומנייהו אפרכי להיות מרבני וגדולי הדור‬
‫ומורי הוראה‪ ,‬אבל להחזיק חברת לומדי בלא להקל עליה ולאפשר‬
‫לה קיו בכבוד אי זה כי א התעללות בחלש‪ ,‬ודומה יותר לאמרת‬
‫רבותינו שכל תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוו )משנה‬
‫אבות פ"ב מ"ב(‪ ,‬וכבר כתבתי במ"א מאמר גדול באור וברוחב מפי‬
‫סופרי וספרי וקראתיו "גדול הנהנה מיגיעו"‪ ,‬שהדר הסלולה והנכונה‬
‫מאת רבותינו מאז ומעול‪ ,‬להכשיר את התלמיד מעיקרא לדר שבבוא‬
‫היו ג ילמד תורה ויעלה לרמות של ת"ח מעיי וכותב וא‪ $‬פוסק הלכה‪,‬‬
‫וג בעל מלאכה שמפרנסת אותו‪ ,‬והיא הדר הנאותה שהיא תפארת‬
‫לעושיה ותפארת לו מ האד‪ ,‬והנה לצערנו אנו רואי תופעה נוראה‬
‫אשר פושה במחנה בני התורה כאש בשדה קוצי‪ ,‬והיא אות בחורי‬
‫שנושרי מהישיבה ונקראי "שבבניקי"‪ ,‬והתופעה מקיפה כמעט את‬
‫כל השכבות‪ ,‬מהמשפחות המיוחסות‪ ,‬ומשפחות הרבני‪ ,‬האברכי וכו'‬
‫כמעט כל יו שומעי על התופעה‪ ,‬שהבחור נושר מספסל הישיבה לרחוב‪,‬‬
‫לבטלה‪ ,‬לליצנות‪ ,‬לדברי שליליי‪ ,‬וא‪ $‬לסמי הגיעו מה‪ ,‬ויש‬
‫שהתדרדרו ל"ע לפשע‪ ,‬ונשאלת השאלה למה ומדוע‪ ,‬הרי ההורי השקיעו‬
‫את נשמת בחינו הילדי ומה קרה‪ ,‬והתשובה בעצ פשוטה וידועה‬
‫לרבי‪ ,‬והיא כי לא כל הנכנסי לישיבה עשויי ובנויי מהחומר‬
‫המתאי להיות יושב על ספסל הלימודי‪ ,‬ורבי מה בעלי כישרונות‬
‫‪ 76‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫ויכולות טובות שא היו מנותבי נכו היו משתלבי בעול המעשה‪,‬‬
‫לעומת היו‪ ,‬שא אי לו חשק ללמוד‪ ,‬והוא נזרק ע"י אות רבני שאי‬
‫לה ידע פדגוגי והבנה ויכולת לכוונ ליעדי ומגמות אחרות‪ ,‬ונתקיי‬
‫אמירת חז"ל תפסת מרובה לא תפסת! לזה הצעתי שיוקמו ישיבות‬
‫שמעיקרא יהיה בה מעט לימודי שוני‪ ,‬כדי שיהיה מזה בסיס בבוא‬
‫העת למי שאינו מתאי ללמוד רק תורה‪ ,‬שלא יהיה בבחינת הכל או‬
‫כלו )לא ישיבות תיכוניות!(‪ .‬הדר הזו היא בעצ הדר של חכמי‬
‫הספרדי מדורי דורות‪ ,‬וצמחו מה גדולי ויראי‪ .‬הדר של עול‬
‫הישיבות הליטאי השלטת היו ברחוב החרדי איננה הדר היחידה‪ ,‬ומא‬
‫חשיב ומא ספי להחליט שעליה בלוד יאמר כזה ראה וקדש?!‬
‫ב( בנוגע לנהירה ולחיזור אחרי הישיבות האשכנזיות וכו'‪ ,‬בעיית הרישו‬
‫למוסדות אשכנזיי היא בזה שרוב ככול המוסדות הספרדיי מחקי‬
‫את הדר האשכנזית‪ ,‬ולה אי משל עצמ כלו להציע "בדרכי‬
‫הלימוד"‪ ,‬ולכ האליטה מעדיפה לשלוח את ילדיה להתחנ אצל המקור‬
‫ולא אצל החיקוי‪ ,‬כי תמיד המקור עדי‪ $‬על החיקוי‪ .‬הדר הספרדית‪ ,‬למי‬
‫שבקי מעט ויודע‪ ,‬היא דר העיו הפשטי‪ ,‬עיי בקוב "דרכי העיו"‬
‫ובספר קוב מאמרי למו"ר הגאו הנאמ" נר"ו‪ ,‬דר זו היא היא בעצ‬
‫הדר של רבותינו‪ ,‬ספרדי כאשכנזי מדורי דורות‪ ,‬לנו הספרדי‬
‫האוטנטיי יש דר בלימוד‪ ,‬בפסיקה‪ ,‬בדקדוק‪ ,‬בידיעת התנ"‪ ,‬במבטא‪,‬‬
‫במסורת‪ ,‬בטעמי המקרא‪ ,‬במנהגי ועוד‪ ,‬כל זה כמעט נשכח ע"י מגמות‬
‫וכוחות שפועלי ע"מ שנהיה כתרנגולת ללא נוצות‪ .‬הספרדי חייבי‬
‫להחזיר עטרה ליושנה‪ ,‬כדי שבבוא היו האשכנזי יתקנאו בנו וירצו ה‬
‫לחקות אותנו‪ ,‬כנראה צעיר אתה לימי והולעטת א ורק במגמות של‬
‫הערצה לדר אחת שאתה מכיר‪ ,‬עוד תגדל ותבי‪.‬‬
‫ג( בנוגע לצילו ששלחת לי מתו "מאמר משיב מפני הכבוד" להאדמו"ר‬
‫ממונקאטש זצ"ל‪ ,‬וז"ל מה שנוגע לנו "וחשבתי להצדיק קצת את הה"ג‬
‫ז"ל בע"ס כל החיי‪ ,‬להיות הספרדי בימינו בטבע רוב נמוכי השכל‬
‫נוחי להתפתות ולהאמי לכל דבר ע"כ השיא עוו אשמה ג לגדוליה‬
‫רבניה בספיקות כאלו" ע"כ‪ .‬מה אני יכול לומר על דברי מעליבי‬
‫תשובה בעניי עסק התורה ע מלאכה ‪77‬‬
‫ופוגעי שכאלו "בטבע רוב נמוכי שכל"‪ ,‬אני רק יכול להודות לו שגלה‬
‫דעתו האמיתית מה הוא חושב הוא ואחרי שכמותו‪ ,‬וא"כ אי פלא על‬
‫יחס השחצנות והגזענות שה מגלי כלפי הספרדי‪ ,‬שרי ליה מאריה‪,‬‬
‫וכמה ראוי לו לבקש מחילה קוד כל ממושא הערצתו הגאו מהרש"א‬
‫אלפאנדרי זצ"ל‪ ,‬הדברי כ"כ נמוכי שכל שאינני רוצה להגרר להעלבות‬
‫וכדומה‪ ,‬דבריו מדברי בעד עצמ‪ ,‬אבל עוד יבואו ימי שכול יאכלו‬
‫מכ‪ $‬ידינו‪...‬‬
‫ד( הבעיה האמיתית של הציבור הספרדי שכל שנה בעת רישו הילדי‬
‫למוסדות האשכנזיי ה נתקלי בקיר אטו של אפליה וגזענות‪ ,‬וכדי‬
‫בזיו וקצ‪ ,$‬ורק בתחנוני‪ ,‬בכיות והשפלות‪ ,‬ושוחד כזה או אחר‪,‬‬
‫מצליחי לסדר את ילדיה במוסדות חשובי‪.‬‬
‫האשמה תלויה א ורק בספרדי עצמ‪ ,‬ובעומדי בראש ההנהגה‬
‫הספרדית‪ ,‬אשר ה עצמ נחשבי בעיני עצמ ובעיני זולת ל"אליטה‬
‫ספרדית"‪ ,‬והמוסדות הספרדי הקיימי אינ עוני על דרישותיה‬
‫מבחינת רמת הלימודית‪ ,‬ורמת נרשמיה החברתית‪ ,‬והמצב רק יל‬
‫ויחרי‪ ,$‬כי למרות שראשי "ההנהגה" הספרדית הפוליטית הקימו מוסדות‬
‫משל עצמ‪ ,‬אבל את ילדיה ה הרי שולחי לאשכנזי‪ ,‬וכשהנחתו‬
‫אינו אוכל מעיסתו‪ ,‬אז זוהי דוגמא לכל הציבור לדר הנכונה‪ ,‬ולכ כל מי‬
‫שמחשיב את עצמו בעיני עצמו‪ ,‬ויש לו מהלכי ויכולות עושה הכל‬
‫להידמות למנהיגיו‪ .‬הכתב אבישי ב חיי במעריב של ע"ש מק כתב כמה‬
‫משפטי שראוי לשי אליה לב‪ ,‬הוא קרא למאמרו "הספרדי פרנקל"‪,‬‬
‫על ש אותו ספרדי שלמד בישיבה אשכנזית‪ ,‬והחליט להסיר מעליו את‬
‫תווית הפרענק‪ ,‬ולשנות את ש משפחתו לש משפחה אשכנזי‪ ,‬וחבריו‬
‫הציעו לו שראוי לו להקרא פרנקל‪ .‬זוהי אמנ בדיחה אבל היא ג‬
‫מציאות שכבר קיימת‪ ,‬שיש כאלה ששינו ש משפחת לרוזובסקי‪,‬‬
‫טרבלסקי וכדומה‪ .‬ומי אש? אשמי אות רבני ומנהיגי ספרדי‬
‫שמחפשי להידמות ולהיטמע בי האשכנזי‪ .‬והפלא עלינו‪ ,‬כי נראה‬
‫כאילו אנחנו מפספסי בגדול את ייעודנו‪ ,‬כפי שהדברי באי לידי ביטוי‬
‫במאמרו של אב"ח‪ ,‬שכתב באופ ברור‪" :‬שוב ושוב מתברר שהרב עובדיה‬
‫‪ 78‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫הוא כנראה אחרו ענקי הרבני הספרדי‪ ,‬אבל הספרדי באמת"‪.‬‬
‫כלומר א הוא אחרו‪ ,‬חלילה נהיה כולנו יתומי ממנהיגות ספרדית‬
‫אוטנטית‪ ,‬ואסור שאסו כזה יקרה ליהדות הספרדית‪ ,‬ה' יארי ימיו‬
‫ושנותיו בטוב של מר שליט"א שהרי קר הספרדי ולולא הוא כמעט‬
‫היינו בשפל המדרגה‪ .‬מעבר לשאלות החשובות של דר בלימוד ופסיקה‪,‬‬
‫עומדת כא על הפרק הדר הספרדית השפויה בדעתה‪ ,‬שאינה מתלהמת‬
‫ואינה נוהה אחרי קיצוניות מכל מי שיהיה‪ ,‬שמכבדת רבניה ואלו שאינ‬
‫רבניה‪ ,‬ששוקלת במאזני השכל מה לקרב ומה לרחק‪ ,‬על מנת לקרב את‬
‫אחינו שאינ חרדי לדבר ה'‪ ,‬היתכ שכל זה יעל‪ ,‬ונצטר כולנו להיות‬
‫ניזוני דוקא מפי אות ראשי ישיבות ותלמידיה "הספרדי" ונחפש‬
‫לחקות את הכל אצל ג בלבוש‪ ,‬ג בדיבור‪ ,‬ג במנהג‪.‬‬
‫דע ל שכל הדר שלי והחשיבה יונקת ממעיינו המפכה של מו"ר הגאו‬
‫הנאמ" נר"ו ראש ישיבת כסא רחמי‪ .‬אשר פי שניי ברוחו בהשקפה‬
‫ישרה נכונה ובריאה‪ ,‬הטבועה ביראת שמי וענווה ספרדית אמיתית‪ ,‬ה'‬
‫יתמיד בריאותו כי ממעיינו אני דולה ומשקה לזולת ה' יעדכ"ש‪.‬‬
‫ולסיו‪ ,‬כמוב כל מה שכתבתי כא הוא אפס אפס קצהו‪ ,‬ויש על לוח‬
‫ליבי אריכות גדולה שאי כא מקומה‪ ,‬כל מטרתי בהשיבי ל הוא רק‬
‫לנסות ולהראות ל כי אל תחשוב ש"ההשקפה" שאתה חי ונוש הינה‬
‫האמת המוחלטת והיחידה‪ ,‬וקשה לתאר לאד שמעול לא ראה צבעי‬
‫מהו אור צבע וכדומה‪ ,‬אבל לעת ראשו די לו שידע שהוא שרוי בחוש‬
‫וג ידיעה זו היא ידיעה חשובה‪ ,‬ותחילת הדר להשגת החכמה‪.‬‬
‫הערות למאמר ‪79‬‬
‫מאמרו של הגר"ד יוס ובשוליו הערותי‬
‫ראיתי לנכו להציג את מאמרו של הגר"ד יוס‪ $‬שליט"א שנדפס באור‬
‫תורה כסלו תש"ע )סי' ל"ו( ובשוליו הערותי‪ ,‬דבריו משקפי את הדר‬
‫הישיבתית המקובלת לראות כדג מומל מי שיושב כל ימיו בכולל ונהנה‬
‫מהקצבה‪ ,‬ושערכו עולה עשרת מוני ממי שמשלב פרנסה ע עסק התורה‬
‫הג שמתפרנס בקושי על גבול העוני‪ ,‬ולע"ד לא היא‪ ,‬כדמוכח מסוגיות‬
‫הש"ס וכאשר העירותי בשולי הגליו והדברי ראויי להצטר‪ $‬ליתר‬
‫הדברי בקונטרסי "גדול הנהנה מיגיעו"‪ .‬ויחד ע זאת אשרי הע היודע‬
‫להוקיר ולהערי לומדי תורה‪ ,‬ולתת לה יכולת לשקוד על למוד מתו‬
‫נחת ושלוה ובתנאי שהכוונה תהיה כי בעתיד מינייהו מלכי מינייהו‬
‫אפרכי‪ ,‬מנהיגי הע ומוריו‪ .‬ע"מ להקל על הלומדי הצעתי את דבריו כפי‬
‫שהובאו בחוברת הנ"ל ובשוליו הערותי בקצרה‪.‬‬
‫חיי אמסל‬
‫הרב דוד יוס‬
‫ראש מוסדות "יחוה דעת"‬
‫ורב שכונת הר נו‪$‬‬
‫ירושלי‬
‫שבתי בבית ה' כל ימי חיי‬
‫הנה כשחטא אד הראשו בחטא ע הדעת אמר לו הקדוש ברו הוא‬
‫"בזיעת אפ תאכל לח"‪ ,‬והיינו שנענש האד על חטאו שיצטר לעבוד‬
‫בזיעת אפיו לצור פרנסתו‪ ,‬וכמו שביאר רבנו האור החיי )בראשית‬
‫ג‪,‬יט( "שא היה ניצול מהחטא‪ ,‬בשכר קיו מצות ה' היה השי"ת מגביר‬
‫בו צד הרוחניות ויהיה גופו מזדכ ויתהפ החומר ויעשה צורה‬
‫בהתגברות חלק הרוחני‪ ,‬מה שאי כ אחר שחטא גר שני דברי‪ ,‬הפליג‬
‫חלק החומר שבו והגשימו והוחלט ממנו התהפכותו לצורה‪ ,‬ג הוחש‬
‫מאור הרוחני שבו ואי בו כח להאיר לבחינת החומר לעשות צורה"‪.‬‬
‫‪ 80‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫והנה למרות שהקב"ה גזר על האד שיצטר לעבוד למחייתו‪ ,‬עדיי יכול‬
‫להנצל מ הקללה על ידי שיעסוק בתורה ויקבל עליו עול תורה‪ ,‬וכדברי‬
‫רבי נחוניה ב הקנה באבות )פרק ג' משנה ה'( "כל המקבל עליו עול תורה‬
‫מעבירי ממנו עול מלכות ועול דר אר ‪ ,‬וכל הפורק ממנו עול תורה‬
‫נותני עליו עול מלכות ועול דר אר "‪ ,‬וביאר רבינו יונה ש "שהעושה‬
‫תורתו עיקר ומלאכתו ארעי הקב"ה ישמרהו מכל דבר רע שלא יצטר‬
‫להתבטל מלימוד תורה וכו' ולא יצטר לעשות מלאכה הרבה‪ 2‬לצור‬
‫פרנסתו‪ ,‬ובמעט יספיק לו כדי חיותו‪ ,‬מלאכת הצדיק מתברכת ונפשו‬
‫שמחה בחלקו"‪ .‬ובמסכת תענית )כא‪ (.‬אמרו שאילפא ורבי יוחנ היו‬
‫עוסקי בתורה מתו דוחק גדול‪ ,‬וגמרו בדעת ללכת ולעסוק במסחר‪,3‬‬
‫ובדרכ ישבו לאכול ליד כותל רעוע‪ ,‬ושמע רבי יוחנ לשני מלאכי שהיה‬
‫האחד אומר לחבירו בוא ונפיל עליה את הכותל ונהרג מפני שה‬
‫מניחי חיי עול ועוסקי בחיי שעה‪ ,‬ואמר לו השני שיש להניח לה‪,‬‬
‫כיו שאחד מה קיימא ליה שעתא )פירש רש"י‪ :‬עתיד להתגדל ואי זמנו‬
‫למות( וכו'‪ .‬מכא חומר העניי למי שמניח חיי עול הבא והול לעסוק‬
‫‪ 2‬מלשו לעשות מלאכה הרבה משמע שעכ"פ צרי לעשות מלאכה מעט‪ ,‬וכמו שאמר‬
‫לפני זה תורתו עיקר ומלאכתו ארעי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ש הקפידא היתה על שגמרו בדעת להניח התורה ולעסוק במסחר‪ ,‬ולא היתה‬
‫קפידא על שדאגו לפרנסת ע תורת שזה בודאי מותר‪ ,‬ויכלו לעשות זאת ג‬
‫בהישאר במקומ‪ ,‬אבל "ללכת" על מנת לעסוק בסחורה כולל עזיבת מקו‬
‫הישיבה שלה וההתעסקות א ורק בסחורה שזהו בחינת מניחי חיי עול‬
‫ועוסקי בחיי שעה‪ ,‬וזהו כעי מש"כ הרמב" בהל' ת"ת )פ"ג הי"ג( על זה שקרא‬
‫ושנה ופרש להבלי עול והניח תלמודו וזנחו הרי זה בכלל בוזה דבר ה'‪ .‬או דומה‬
‫כמי שדוחק את השעה שהשעה דוחקתו‪ ,‬עיי בעירובי )ד‪ $‬י"ג ע"ב( בפרש"י הדוחק‬
‫את השעה מתייגע להעשיר ולהתגדל ורואה שאינו מצליח ואעפ"כ חוזר והול‬
‫למרחקי ומכניס עצמו לגבוהות‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫הערות למאמר ‪81‬‬
‫בחיי שעה‪ ,‬שאפילו א עושה כ מחמת שפרנסתו דחוקה ביותר עונשו‬
‫גדול‪.4‬‬
‫אמנ שנינו במשנה )אבות פרק ב' משנה ב'( "רב גמליאל בנו של רבי‬
‫יהודה הנשיא אומר‪ ,‬יפה תלמוד תורה ע דר אר שיגיעת שניה‬
‫משכחת עוו‪ ,‬וכל תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוו"‪.‬‬
‫ולכאורה משמע שחיוב הוא על האד לעסוק בפרנסתו מלבד לימוד‬
‫התורה‪ .5‬ובברכות )לה‪" (:‬תנו רבנ‪ ,‬ואספת דגנ‪ ,‬מה תלמוד לומר? לפי‬
‫שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפי‪ ,‬יכול דברי ככתב‪ ,‬תלמוד לומר‬
‫ואספת דגנ‪ ,‬הנהג בה מנהג דר אר ‪ ,‬דברי רבי ישמעאל‪ .‬רבי שמעו ב‬
‫יוחאי אומר‪ ,‬אפשר אד חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר‬
‫בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה?‬
‫אלא בזמ שישראל עושי רצונו של מקו מלאכת נעשית על ידי עצמ‪,‬‬
‫שנאמר ואספת דגנ‪ ,‬ולא עוד אלא שמלאכת אחרי נעשית על יד‬
‫שנאמר ועבדת את אויבי‪ .‬אמר אביי‪ ,‬הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה‬
‫ביד‪ ,‬כרבי שמעו בר יוחאי ולא עלתה ביד"‪ .‬ולפי זה לכאורה מבואר‬
‫יוצא שבי לדעת רבי ישמעאל ובי לדעת רב גמליאל בנו של רבי יהודה‬
‫הנשיא‪ ,‬צרי אד לעבוד לפרנסתו‪ ,‬ולקיי תורה ע דר אר ‪.‬‬
‫אול נראה שרב גמליאל ורבי ישמעאל לא דיברו אלא על דרכו של עול‪,‬‬
‫שמאחר שנתקלל האד "בזיעת אפ תאכל לח"‪ ,‬צרי שתהיה לאד‬
‫זכות גדולה להנצל מ הקללה‪ ,‬והיינו שיגיע למדרגה גבוהה של אמונה‬
‫וביטחו בהש יתבר שהוא ז ומפרנס לכל חי‪ ,‬שימציא לו פרנסתו כדי‬
‫שיוכל להשקיע כל זמנו ומרצו בלימוד התורה וברוחניות‪ ,‬ורב גמליאל‬
‫ורבי ישמעאל דיברו על רוב בני אד שאינ יכולי לעמוד במדרגה זו של‬
‫‪4‬‬
‫להאמור לעיל בהערה הקודמת העונש לא היה על חפצ בפרנסה אלא על עוזב‬
‫התורה כנ"ל‪.‬‬
‫‪ 5‬אכ כ‪ ,‬וכ כתב בפירוש החסיד יעב" לאבות וז"ל כלומר שאע"פ שהתורה‬
‫חמדתו של עול ויעלה על דעת שלא תצטר עימה לדבר אחר אינו כ כי יפה ת"ת‬
‫ע ד"א‪ ,‬וסיי ש אבל המלאכה בבטולה יתבטל התורה‪ ,‬כי סופ להחני‪ $‬את‬
‫הבריות ולחמוס ונמצא בטל מה שלמד‪ ,‬כי לא המדרש הוא העיקר‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫‪ 82‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫אמונה וביטחו‪ .‬ועינינו הרואות שרוב רוב של בני האד צריכי לעבוד‬
‫לפרנסת‪ ,‬ועליה נאמר יפה תלמוד תורה ע דר אר ‪ ,‬וה‪ 6‬בכלל‬
‫הקללה שנתקלל האד שיצטר לטרוח הרבה לפרנסתו‪ ,‬ובאמת שא‪ $‬ה‬
‫מודי שמי שנשאה רוחו אותו וגמר בדעתו באופ מוחלט לקבל עליו עול‬
‫תורה‪ ,‬עליו אמר רבי נחוניה ב הקנה הנ"ל "כל המקבל עליו עול תורה‬
‫הוציא עצמו מכלל הקללה שנתקלל האד הראשו‪ ,‬ולא יצטר לטרוח‬
‫לפרנסתו‪ .‬ולדעת רבי שמעו בר יוחאי חיוב גמור הוא על כל אד לגמור‬
‫בדעתו ולבטוח בהשי"ת שימציא לו פרנסתו כדי שיוציא עצמו מכלל‬
‫הקללה של "בזיעת אפ תאכל לח"‪.‬‬
‫וכ ראיתי בספר המקנה )קידושי פב‪ (.‬שכתב על דברי רבי נהוראי‬
‫)במשנה ש( "מניח אני כל אומנות שבעול ואיני מלמד את בני אלא‬
‫תורה" שאי זה סותר למה שאמר רב גמליאל שכל תורה שאי עמה‬
‫מלאכה סופה בטלה וכו'‪ ,‬כי באמת אמרו חז"ל )מכילתא דרבי ישמעאל‬
‫פרשת בשלח( לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המ‪ ,‬וה תלמידי חכמי‬
‫שתורת אומנות ואדיר חפצ בתורת ה' וכו' והדבר ברור שא לבו נכו‬
‫ובטוח בה' באמונה שלמה כי אי מחסור ליראיו‪ ,‬על זה נאמר ברו הגבר‬
‫אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו‪ ,‬כיו שלבו בטוח בה' בודאי יהיה ה'‬
‫מבטחו‪ ,‬ויזמי לו ה' פרנסתו כאוכלי המ וכיששכר וזבולו וכיוצא בה‪,‬‬
‫וכעניי זה אמרו חז"ל )ביצה ט"ו‪ (:‬לוו עלי והאמינו בי ואני פורע‪ ,‬א מי‬
‫‪ 6‬הה"כ מפרש שזה חוזר על רוב רוב של בני אד‪ ,‬שעליה נאמר יפה תלמוד תורה‬
‫ע דר אר ‪ ,‬ושוב ממשי שה בכלל הקללה‪ ,‬כאילו שיש איזה חלק בעול שאינו‬
‫בהכרח בקללה וכוונתו לרמוז על לומדי תורה‪ ...‬ולכ יוצא לו לפרש שכל המקבל‬
‫עליו עול תורה מעבירי ממנו עול מלכות ועול דר אר ‪ ,‬שהכוונה עול הפרנסה‪ ,‬ואינו‬
‫כ‪ ,‬שהכוונה על מיסי וארנוניות שחייבי למלכות שא הוא עוסק בתורה פטור‬
‫מכל מיסי‪ ,‬וכתבו הראשוני בתשובותיה שג א עובד לפרנסתו כדי חייו‪ ,‬כדי‬
‫שלא יחיה בעוני ויהיה מוטל על הזולת מקרי שמקבל על עצמו עול תורה כיו שעיקר‬
‫עיסוקו בלימוד התורה‪ ,‬וחו מהזמ הנצר לו לפרנסה‪ ,‬כדי חייו‪ ,‬כל יתר הזמ פנוי‬
‫א ורק לעסק התורה ולא נקרא שפרק ממנו עול תורה‪ ,‬וכ"כ בשו"ת הרא"ש )כלל‬
‫ט"ו סי' ח'( ובשו"ת מהרלב"ח )סי' ק"מ(‪.‬‬
‫הערות למאמר ‪83‬‬
‫שאי מבטחו בה' ולבו מסתפק אי לו לסמו על הנס ויעשה תורתו קבע‬
‫ומלאכתו ארעי‪ ,‬ועל זה אמרו הרבה עשו כרבי שמעו בר יוחאי ולא עלתה‬
‫ביד‪ ,‬כי לא היה בטחונ חזק שרצו לעשות כרשב"י‪ ,‬לכ לא הועילו וכו'‪.‬‬
‫עכת"ד‪ .‬וכעי זה כתב הרב פני יהושע )קידושי ש( דרבי נהוראי אינו‬
‫חולק על מה שאמר רב גמליאל שכל תורה שאי עמה מלאכה סופה‬
‫בטלה‪ ,‬כי בודאי מדת כל אד ללמוד תורה ע דר אר ‪ ,‬ואי כל אד‬
‫זוכה שתהיה מלאכתו נעשית על ידי אחרי‪ ,‬וא כ אפשר שיבוא לידי‬
‫ליסטות או לידי בזיו התורה‪ ,‬ורבי נהוראי כלפי עצמו אמר כ שראה‬
‫שבנו זריז וממולח ותלמודו מתקיי בידו בעניי שיהיה תלמיד חכ‬
‫וצדיק גמור שמלאכתו נעשית על ידי אחרי‪ .‬וכעי זה כתב ג הרב משנה‬
‫ברורה בביאור הלכה )סימ קנז בד"ה בסופה(‪.‬‬
‫ונראה עוד שבזמנינו שנתמעטו הלבבות‪ ,‬ועינינו הרואות שאי אפשר לו‬
‫לאד לקיי מצוות התורה בלא שיעסוק בלימוד התורה וההלכה שעות‬
‫רבות בכל יו‪ ,‬וא לא יעמול בתורה ודאי הדבר שמחמת חוסר ידיעתו‬
‫והבנתו בהלכה יכשל באיסורי תורה חמורי ביותר‪ ,‬לכולי עלמא יש לכל‬
‫אד להקדי לימוד התורה ולעשותה עיקר‪ ,‬ובודאי שמי שיכול לעסוק‬
‫בתורה בכל זמנו אי לו לתר עצמו ולומר שרצונו לכתחילה לקיי בעצמו‬
‫קללת "בזיעת אפי תאכל לח" א‪ $‬על פי שמחמת כ גור לעצמו‬
‫שיכשל באיסורי תורה החמורי‪ ,‬וא‪ $‬רב גמליאל בנו של רבי יהודה‬
‫הנשיא ורבי ישמעאל לא דיברו אלא כשמלבד עבודתו לפרנסתו עוסק‬
‫בתורה באופ שיודע את הדר אשר יל בה בקיו המצוות‪ ,‬אבל כשיש‬
‫לחוש שמא יכשל באיסורי‪ ,‬בודאי שיש לו להקדיש עיקר זמנו כדי לדעת‬
‫מצוות התורה על מנת לקיימ א‪ $‬על פי שמחמת כ לא יוכל להתפרנס‬
‫אלא בדוחק רב‪ ,‬ומכל שכ שלא יתכ לומר שעל האד לקדש בעצמו את‬
‫העונש והקללה של "בזיעת אפ תאכל לח" כדי להשתמט מעסק‬
‫התורה‪ .‬ומה ג שדבר ברור הוא שמי שחפ לזכות בכתרה של תורה‬
‫ולהיות תלמיד חכ ומורה הוראות בישראל‪ ,‬אי אפשר לו לעשות כ א‬
‫לא יעסוק בתורה יומ ולילה בכל כוחו‪ ,‬ואפילו א יעסוק כמה שעות‬
‫מעטות לפרנסתו אינו יכול להיות תלמיד חכ כל שאינו נות כל ליבו‬
‫‪ 84‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫ומעייניו בעסק התורה‪ ,7‬ובדור האחרו נתרבו בס"ד לומדי התורה‬
‫בכוללי‪ ,‬ועוסקי בתורה בשקידה יומ ולילה‪ ,‬ומתפרנסי בדוחק‬
‫ממשכורת הנאספת מאחינו בית ישראל נדיבי ע תומכי הנותני אל לב‬
‫לפרנס ולהחזיק בידי לומדי תורה‪ ,‬ובודאי שיש לה להמשי בדרכ ולא‬
‫לפרוש חלילה מלימוד מחמת קושי הפרנסה‪ .8‬ויש להוסי‪ $‬עוד שבדורות‬
‫האחרוני נעשה הרחוב פרו ביתר‪ ,‬ובעצ יציאתו מבית המדרש אל‬
‫רשות הרבי יש לחוש שיכשל בהסתכלות אסורה ובעוו לשו הרע‬
‫ורכילות ושאר איסורי חמורי‪ ,‬וכמעט אי אפשר שינצל וישמור נפשו‬
‫מעוו‪ ,‬ואשרי אד הזוכה לשבת באהלה של תורה בבית המדרש‪ ,‬ואי זה‬
‫רק שעוסק בחיי עול הבא ומניח חיי שעה‪ ,‬אלא הוא מקדש גופו ונשמתו‪,‬‬
‫ולכ אפילו א יצטר מחמת כ להתפרנס מדוחק עדי‪ $‬לו לעשות כ‪.9‬‬
‫והנה לדאבו לב בזמנינו יש קמי ומדברי בגנות של האברכי‬
‫היקרי בני ציו המסולאי בפז‪ ,‬ומערערי על הנהגת בלימוד בכוללי‬
‫ובקבלת תמיכה מנדיבי ע‪ ,‬מדברי הרמב" )פרק ג' מהלכות תלמוד‬
‫תורה הלכה י'( "שכל המשי על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה‬
‫‪7‬‬
‫הרמב" סותרו במ"ש בהלכותיו בהל' ת"ת פ"ג‪ ,‬שבהל' ו' מדגיש שלזכות לכתר‬
‫תורה אסור שיהיה היסח הדעת ע"י רצו לרכוש עושר או קיבו ממו‪ ,‬אלא צרי‬
‫תורתו קבע ומלאכתו ארעי ולא שיהיה בטל מלאכה לגמרי‪ ,‬ואדרבה בהל' י' הארי‬
‫בחומרת מי שחושב שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה וכו'‪.‬‬
‫‪ 8‬א קושי הפרנסה הוא מחמת המלאכה המועטה‪ ,‬שאינו מרבה בה לפי שיתר הזמ‬
‫הוא לומד‪ ,‬אה"נ‪ .‬אבל א ג נהנה מהקצבה שנותני וג אי בה די פרנסה‪ ,‬זה‬
‫לוקה פעמיי‪ ,‬שהוא יורש תרתי גיהנ )עיי יומא ע"ב ע"ב( ובכלל השלשה שהקב"ה‬
‫מצטער עליה וביניה כל מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק )עיי חגיגה ד‪ $‬ה'‬
‫ע"ב(‪ .‬והיינו טעמא לפי שאי זה למוד ראוי כי כל הזמ מחשבתו נתונה לו על‬
‫פרנסתו ולא על למודו‪ ,‬והב‪.‬‬
‫‪ 9‬אי לי על זה תשובה מוחלטת‪ ,‬אבל א זוכה ג להתפרנס מיגיעו וג לשמור עצמו‬
‫מפגעי הרחוב‪ ,‬אי על עפר מושלו‪ ,‬וזהו גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמי‪ ,‬כי‬
‫הירא שמי חושש לצאת לרחוב וכדברי הה"כ‪ ,‬אבל הנהנה מיגיעו גדול ממנו לפי‬
‫שיפה ת"ת ע ד"א שיגיעת שניה משכחת עוו‪.‬‬
‫הערות למאמר ‪85‬‬
‫ויתפרנס מ הצדקה‪ ,‬הרי זה חילל את הש וביזה את התורה וכיבה‬
‫מאור הדת וגר רעה לעצמו ונטל חייו מ העול‪ ,‬לפי שאסור ליהנות‬
‫בדברי תורה בעול הזה וכו'‪ ,‬וכל תורה שאי עימה מלאכה סופה בטלה‪,‬‬
‫וסו‪ $‬אד זה שיהא מלסט את הבריות"‪ .‬וכ כתב עוד הרמב" בפירוש‬
‫המשניות )אבות פרק ד' משנה ה'(‪ ,‬וכתב להביא ראיות לדבריו‪ .‬והביאו‬
‫הטור יורה דעה )סימ רמו(‪ ,‬וכבר הארי מר הכס‪ $‬משנה )הלכות תלמוד‬
‫תורה ש( לדחות הראיות שהביא הרמב" בפירוש המשניות‪ ,‬וכתב‬
‫להוכיח מכמה מקומות בש"ס דלא כמו שכתב הרמב" ש‪ ,‬ושהחכמי‬
‫ותלמידיה היו מתפרנסי מתרומות הציבור‪ ,‬ושכ ראינו שכל חכמי‬
‫ישראל קוד זמ הרמב" ואחריו היו נוהגי ליטול שכר‪ 10‬מ הציבור‪,‬‬
‫ועוד שאפילו א נודה שמעיקר הדי הלכה כדברי הרמב"‪ ,‬אפשר‬
‫שהסכימו כ כל גדולי הדורות קוד זמ הרמב" להתיר משו עת‬
‫לעשות לה' הפרו תורת וכו' והיתה התורה משתכחת מישראל וע"ש‪ .‬וכ‬
‫כתב עוד מר בבית יוס‪ $‬יורה דעה )סימ רמו(‪ ,‬שבאמת לא נהגו חכמי‬
‫הדורות כהרמב"‪ ,‬והראיות שהביא לדבריו יש לדחות‪ ,‬ואדרבה יש‬
‫להביא ראיות להחזיק ביד הנותני והמקבלי‪ ,‬וכ ראוי לעשות‪ ,‬שא‬
‫לא כ כבר היתה התורה בטלה ח"ו‪ ,‬ועל ידי ההספקות יכולי לעסוק‬
‫בתורה ויגדיל תורה ויאדיר‪ ,11‬ושכבר הארי בשו"ת התשב" חלק א' )סי'‬
‫‪10‬‬
‫ליטול שכר הוא דבר אחר וג בתחילת לימוד עד שיגדלו ויהיו מורי הוראות‬
‫שנוטלי פרס לק"מ‪ ,‬אלא שעיקר טענת של אלו היושבי כל ימיה על התורה על‬
‫דעת שלא לצאת ולהתפרנס ממלאכה בי שתהיה מלאכת שמי בי מלאכת חול‪,‬‬
‫ועיי מר בית יוס‪ $‬או"ח סימ קנ"ו וז"ל‪ :‬ואחר כ יל לעסקיו – כלומר ולא תימא‬
‫למה אתה אומר יל לעסקיו יותר טוב היה לו שילמוד לעול בתורה‪ ,‬לכ אמר מדה‬
‫טובה היא שיל לעסקיו כדתנ באבות )פ"ב מ"ה( כל תורה שאי עימה מלאכה סופה‬
‫בטלה כלומר שיכלה ממונו ואח"כ יצטר לחזור אחר פרנסתו ולא יוכל אפילו לקבוע‬
‫עתי לתורה וג יגרו לו עוו כי העוני יעבירנו על דעת קונו ע"כ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ויש לומר שזהו בזמ קטנות כשלומדי שע"י שמקיימי הישיבה שנהנית‬
‫מההחזקה של הגבירי יכולי ללמוד אבל משהגדיי נעשו תיישי ומצאו פרנסת‬
‫או במלאכת קודש או במלאכת חול וכנ"ל‪.‬‬
‫‪ 86‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫קמב&קמח( לחלוק על הרמב" ולסתור כל דבריו‪ ,‬ולהחזיק ביד החכמי‬
‫והתלמידי הנוטלי פרס מהציבור‪ ,‬והביא כמה ראיות מהתלמוד‬
‫והמדרשות‪ .‬עכ"ד הבית יוס‪ .$‬ועיי בשו"ת התשב" ש שהארי להביא‬
‫ראיות מכמה מקומות בש"ס שחובה על ישראל לפרנס בדר כבוד‬
‫לחכמיה ודייניה אשר תורת אומנות‪ ,‬וש )בסימ קמז( הארי עוד‬
‫לדו בדברי הרמב" בזה‪ ,‬והביא ראיות רבות דלא כהרמב"‪,‬‬
‫ושהרמב" הפריז על מדותיו בזה‪ .‬ועיי עוד בספרו מג אבות )פרק ד'‬
‫משנה ה'(‪ ,‬ובמה שכתב מר בשו"ת אבקת רוכל )סימ ב'(‪.12‬‬
‫ג מהרש"ל בי של שלמה )חולי פרק ג' סימ ט'( הארי לדחות דברי‬
‫הרמב"‪ ,‬ושא לא היו עושי כ כבר היתה בטלה התורה מישראל‪ ,‬כי‬
‫אי אפשר לכל אד לעסוק בתורה ולהחכי בה‪ 13‬וג להתפרנס ממעשה‬
‫ידיו‪ ,‬וכתב עוד שמי שהוא בעל ישיבה ומרבי תורה ברבי וצרי עתי‬
‫קבועי ומחולקי חציה לו וחציה לאחרי‪ ,‬ואי אפשר לו שיל מביתו כי‬
‫א לדבר מצוה "עוו הוא בידו א לא יקבל מאחרי אפילו יודע מלאכה‬
‫וחכמה שיוכל ליגע בה ולהרויח בה כדי לפרנס את ביתו בוז יבוזו לו‬
‫באהבת התורה ולומדיה‪ ,‬כי אי אפשר שיבטל מלימודו" וכו'‪ .‬והביאו‬
‫להלכה הש" )ש ס"ק כ'(‪ .‬ג הלבוש )יורה דעה סימ רמו סעי‪ $‬כא(‬
‫כתב שכל חכמי דורו של הרמב" וג הבאי אחריה השיגו מאד על‬
‫הרמב"‪ ,‬ואמרו שא כדעתו כבר היתה תורה בטלה ח"ו‪ ,‬והארי לדחות‬
‫דברי הרמב"‪ .‬וכ הב"ח )ש( האיר להביא ראיות מהש"ס דלא‬
‫כהרמב" הנ"ל‪ .‬ועיי בדרישה )ש סק"י( שכתב שא‪ $‬להרמב" כל‬
‫‪12‬‬
‫כשה חכמי רבני ודייני שרי‪ ,‬ועוד כשאמרו בגמ' אודות עשרה בטלני‬
‫שיהיו מצויי תמיד בבית המדרש דברו על "עשרה" בכל עיר‪ ,‬ולא על כל העיר‬
‫כולה‪ ,‬שזה לא יתכ כלל ועיקר‪.‬‬
‫‪ 13‬זה חוזר על הרבני וראשי הישיבה שה צריכי להיות קבועי ללמוד וללמד‪.‬‬
‫הערות למאמר ‪87‬‬
‫שנותני לו הציבור דר כבוד יש להקל‪ .14‬וכ כתב מהר"ש די אבילה‬
‫בספר כתר תורה )עמודי לד&נד(‪ ,‬וש העיר שלכאורה דברי הרמב"‬
‫בהלכות תלמוד תורה הנ"ל סתרי אהדדי‪ ,‬שמתחילה כתב שהמשי על‬
‫לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מ הצדקה הרי זה חילל‬
‫את הש‪ ,‬ולאחר מכ כתב "מעלה גדולה היא"‪ 15‬למי שמתפרנס ממעשה‬
‫ידיו‪ ,‬ומשמע שא לא עשה כ אי בזה חשש עבירה אלא שאינו מעלה‬
‫גדולה‪ ,‬ולכ כתב לבאר בדעת הרמב" שדוקא באופ שמטיל עצמו על‬
‫הציבור יש להחמיר‪ ,‬אבל א מעצמ רוצי לתת לו מותר לקבל‪ .16‬וע"ש‪.‬‬
‫וכ כתב בספר סדר היו )סדר עסקיו ועסקי שמי ושינת היו( שא‬
‫אחרי אומרי לו אי רצוננו שתתבטל מלימוד ואפילו רגע אחד‪ ,‬ולמוד‬
‫תורה וכל מחסור עלינו‪ ,‬מותר לקבל מה‪ ,‬ועל זה סומכי החכמי‬
‫והתלמידי המקבלי הספקה ולומדי‪ ,‬שמרצונ הטוב נותני לנ‬
‫ומזכי אות‪ .‬והרמ"א בהגהה )ש( הביא דברי הרמב" הנ"ל‪ ,‬וכתב‬
‫דבזק או חולה מותר לו ליהנות מתורתו ולהתפרנס מ הציבור )רבנו יונה‬
‫בפירושו לאבות פרק ד' משנה ה'‪ ,‬ורבנו ירוח נתיב ב' חלק א'‪ ,‬ושכ כתב‬
‫הרמ"ה(‪ ,‬ויש אומרי שא‪ $‬בבריא מותר )הרשב" הנ"ל(‪ ,‬ולכ נהגו בכל‬
‫מקומות ישראל שהרב של העיר יש לו הכנסה וסיפוק מאנשי העיר כדי‬
‫שלא יצטר לעסוק במלאכה בפני הבריות ותתבזה התורה‪ ,‬ויש מקילי‬
‫עוד לומר שמותר לחכ ולתלמידיו לקבל הספקות מ הנותני כדי‬
‫‪14‬‬
‫נתינה דר כבוד היינו בדר מתנה‪ ,‬ולא בדר של עול ומחויבות‪ ,‬שהרי א זו‬
‫הפרנסה שלו חייב הפרס הזה להיות קבוע‪ ,‬שזה בכלל משי עצמו על הציבור‪,‬‬
‫ודומה למ"ש בסמו בש מהר"ש די אבילה‪.‬‬
‫‪ 15‬נ"ל דכוונת הרמב" שלא תחשוב חלילה שזהו שאינו רק לומד תורה בלבד‪ ,‬אלא‬
‫ג מתפרנס ע לימודו מעלתו פחותה וגרועה‪ ,‬לכ כתב "מעלתו גדולה היא"‪ ,‬לפי‬
‫שגדול הנהנה מיגיעו‪ ,‬ולא כאות משובשי וטועי בדעת להפחית ער מי שלומד‬
‫ועובד דלא היא ודו'ק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בנתיי כמעט לא ראינו שה "מעצמ" רוצי לתת רק בודדי‪ ,‬והרוב צרי‬
‫להתדפק על דלתי נדיבי בפה ר ובפר ו"להוציא מה" התרומה‪ ...‬ואינו דומה‬
‫למה שהביא אח"כ בסמו מהגאו ר"ח ב עטר‪.‬‬
‫‪ 88‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫להחזיק ידי לומדי תורה‪ ,‬שעל ידי זה יכולי לעסוק בתורה בריוח‪ ,‬וסיי‬
‫הרמ"א שאי זה מדת כל אד להתפרנס ממעשה ידיו ולעסוק בתורה‪,‬‬
‫שאי אפשר לכל אד לעסוק בתורה ולהחכי בה ולהתפרנס בעצמו‪.‬‬
‫והגאו רבי חיי ב עטר בספר ראשו לציו )יורה דעה סו‪ $‬סימ רמו(‬
‫כתב‪ ,‬שא‪ $‬הרמב" לא דיבר אלא במי שמטיל פרנסתו על הזולת שיושב‬
‫ולומד ובהכרח על הציבור לפרנסו‪ ,‬אבל א הציבור או היחיד מבקשי‬
‫ממנו ללמוד בעד‪ ,‬לאו איסורא עביד‪ ,‬ושכ מצינו היתר בהדיא שמח‬
‫זבולו בצאת ויששכר באהלי‪ ,‬וכשמעו אחי עזריה ]שאמרו במדרש‬
‫)ויקרא רבה פרשה כה אות ב' ובילקוט שמעוני רמז תתקלד( על הפסוק‬
‫ע חיי היא למחזיקי בה‪ ,‬שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונות בפיו‬
‫של שמעו אחיו‪ ,‬ולפיכ כשאמר שמעו הלכה הזכירו חכמי ש אחיו‬
‫עזריה‪ ,‬ואמרו עוד ש על הפסוק שמח זבולו בצאת ויששכר באהלי‪,‬‬
‫שא‪ $‬על פי שיששכר גדול מזבולו‪ ,‬מכל מקו על ידי שהיה זבולו עוסק‬
‫בפרקמטיא ובא ונות לתו פיו של יששכר נות לו שכר בעמלו‪ ,‬לפיכ‬
‫נקרא הפסוק על שמו‪ .‬ועיי עוד בסוטה ד‪ $‬כא ע"א[‪ .‬וכתב עוד הרב‬
‫ראשו לציו ש‪ ,‬שישנ כמה חילוקי בצד ההיתר בזה‪ ,‬האחד‪,‬‬
‫כשמשתתפי שני ביחד והאחד לומד והשני מפרנסו בכל ריוח שיש לו‪,‬‬
‫ובזה מותר לגמרי כשמעו אחי עזריה‪ ,‬והשני‪ ,‬כשלומד ומתפרנס מ‬
‫הצדקה כדר העניי מצד שלא מצא דר" להתפרנס וילמד אפילו חלק‬
‫מהיו‪ ,‬וא‪ $‬בזה יותר טוב הוא לו שילמד ויתפרנס מ הצדקה ובלבד שלא‬
‫יטיל עצמו על הציבור לומר לה פרנסוני ויבוא עליה מכח תורתו‪ ,‬ומה‬
‫שכתב הרמב" הנ"ל לאסור הוא דוקא באופ שאומר כ ובא עליה בכח‬
‫תורתו‪ .‬והשלישי‪ ,‬כשיש לפני האד שני דרכי‪ ,‬האחד שיכול להתפרנס‬
‫משלו וג ללמוד חלק מהיו‪ ,‬והשני שיקח מאד אחד או מכמה אנשי‬
‫שנדבה רוח לתת לו פרנסתו כדי שילמד כל היו‪ ,‬ועל זה אמרו גדול‬
‫הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמי‪ ,‬ויותר ראוי לו שיבחר ליהנות מיגיעו‬
‫ממה שיהנה מהזולת‪ ,‬ומכל מקו אי זה אלא בדורות הראשוני‪ ,‬אבל‬
‫בזמנינו שנתמעטו הלבבות והדעות‪ ,‬ואפילו חובת האד לדעת הדיני‬
‫הצריכי הלואי שילמוד כל היו וישיג לדעת מה יעשה ממצוות השי"ת‪,‬‬
‫הערות למאמר ‪89‬‬
‫יותר טוב שילמוד כל היו‪ ,‬ובלבד שלא יהא להכריח אחרי שיפרנסוהו‪,‬‬
‫אלא א כ ה ביקשו ממנו שיתנו לו כדי פרנסתו והוא ילמד כל היו‬
‫ויהגה בתורת ה' החביבה‪ .‬עכת"ד‪ .‬הרי לפנינו שמסקנת האור החיי שכל‬
‫שעושה כ בדר שהיא כיששכר וזבולו הרי זה מותר לגמרי‪ ,‬וא‪ $‬כשיכול‬
‫לעבוד זמ מסוי משעות היו ולהתפרנס משלו ובשאר זמנו לעסוק‬
‫בתורה‪ ,‬בזמנינו שנתמעטו הלבבות נכו יותר שיעסוק בתורה בכל זמנו‬
‫ויתפרנס מאחרי ובלבד שלא יכריח לפרנסו‪ .‬ועיי במה שכתב עוד‬
‫האור החיי בזה בספרו חפ ה' )ברכות ח‪.(.‬‬
‫ובאמת שהרמב" עצמו )בסו‪ $‬הלכות שמיטה ויובל( כתב‪ :‬ולמה לא זכה‬
‫לוי בנחלת אר ישראל ובביזתה ע אחיו‪ ,‬מפני שהובדל לעבוד את ה'‬
‫ולשרתו ולהורות דרכיו הישרי ומשפטיו הצדיקי לרבי‪ ,‬שנאמר יורו‬
‫משפטי ליעקב ותורת לישראל‪ .‬לפיכ הובדלו מדרכי העול‪ ,‬לא עורכי‬
‫מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלי ולא זוכי לעצמ בכח גופ‪ ,‬אלא ה‬
‫חיל ה' שנאמר בר ה' חילו‪ ,‬והוא ברו הוא זיכה לה שנאמר אני חלק‬
‫ונחלת‪ .‬ולא שבט לוי בלבד‪ ,‬אלא כל איש ואיש מכל באי העול אשר‬
‫נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל ולעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה‬
‫את ה'‪ ,‬והל ישר כמו שעשהו האלוקי‪ ,‬ופרק מעל צוארו עול החשבונות‬
‫הרבי אשר בקשו בני האד‪ ,‬הרי זה נתקדש קדש קדשי‪ ,‬והיה ה' חלקו‬
‫ונחלתו לעול ולעולמי עולמי‪ ,‬ויזכה לו בעול הזה דבר המספיק לו כמו‬
‫שזיכה לכהני וללוי‪ ,‬הרי דוד אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומי‬
‫גורלי"‪ .‬עכ"ד‪) .‬וכבר העיר המעשה רוקח בהלכות תלמוד תורה ש‬
‫מסתירת דברי הרמב" בזה(‪ .17‬ולפי האמור לעיל נראה שלפי מה שכתב‬
‫רבינו האור החיי בספר ראשו לציו‪ ,‬יש ליישב דברי הרמב" ואי‬
‫‪ 17‬ולע"ד אי כל קושי וכבר כתבתי במ"א כי פטור שבט לוי הוא על מנת לשרתו‬
‫ולהורות דרכיו לרבי‪ ,‬ואז הדי בה שה ג פטורי מעריכת המלחמה כשאר‬
‫ישראל‪ ,‬ור"ל שאינ נפטרי א ה רק עוסקי בתורה לעצמ לפי שחוב עסק‬
‫התורה שיי על כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬שילמד ויעבוד כדי פרנסתו אבל כשה‬
‫מורי ומלמדי לכלל ישראל וזה כל תפקיד ואי לה לעצמ כלו‪ ,‬ואינ עוסקי‬
‫בהרבות הו כלל ועיקר אזי שרי‪.‬‬
‫‪ 90‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫דבריו סותרי למה שכתב בהלכות תלמוד תורה‪ ,‬שדוקא באופ שמטיל‬
‫עצמו על הציבור ומכריח לפרנסו מ הצדקה אי ראוי לעשות כ‪ ,‬אבל‬
‫כשהציבור חפצי לפרנסו כיששכר וזבולו‪ ,‬אדרבה הרי הוא נקרא קודש‬
‫קודשי‪ ,‬והוא כשבט לוי שהפרישו עצמ לעסוק בתורה‪ ,‬ואפילו כשיכול‬
‫להתפרנס מיגיע כפיו‪ ,‬בזמנינו שנתמעטו הלבבות עדי‪ $‬יותר שיעסוק‬
‫בתורה בכל זמנו ויתפרנס מאחרי‪ .‬ועיי בשל"ה )מסכת שבועות ד‪ $‬לב‬
‫ע"ב( שכתב לבאר בדעת הרמב" בהלכות תלמוד תורה הנ"ל‪ ,‬דדוקא‬
‫כשהול מלכתחילה ללמוד לש ממו וכבוד אינו ראוי‪ ,‬אבל כשלומד‬
‫לש שמי מותר לו להתפרנס מ הצדקה‪.‬‬
‫והרב משנה ברורה בביאור הלכה )סימ רלא( העתיק בקצרה תשובת‬
‫הגאו רבי שמואל אבוהב בשו"ת דבר שמואל )סימ קלח( שכתב שאפילו‬
‫הרמב" בפירוש המשניות הנ"ל יסכי שאי דני אפשר משאי אפשר‪,‬‬
‫וכיו שכפי צור השעה והמקו אי אפשר לזה האיש החפ בחיי‬
‫להתקיי תלמודו בידו לזכות בו את הרבי‪ 18‬כי א בסיפוק צרכיו על‬
‫ידי אחרי‪ ,‬הרי הוא ככל המו הדייני והחכמי שהיו מקבלי שכר‬
‫מתרומת הלשכה‪ ,‬וכמו שאמרו בכתובות )קו‪ ,(.‬וכמו שפסק הרמב"‬
‫עצמו )פרק ד' מהלכות שקלי הלכה ז'( שמגיהי ספרי שבירושלי‬
‫ודייני שדני את הגזלני נוטלי שכר וכו' וא לא הספיקו לה א‪$‬‬
‫על פי שלא רצו מוסיפי לה כדי צרכ לה ונשיה ובניה ובני בית‪,‬‬
‫ואי יעלה על הדעת שיורה בכגו זה הרמב" שיותר טוב לאד שיאחוז‬
‫בסכלות וחסרו החכמה כל ימיו אשר הוא גרמא לכמה נזיקי ומכשולות‪,‬‬
‫תלמוד המביא לידי מעשה‪ ,‬ולמנוע טוב מבעליו מפני היותו נהנה מאת‬
‫אחיו וכו'‪ .‬וע"ש עוד באור‪.‬‬
‫ובשו"ת אגרות משה )חלק ב' מיורה דעה סימ קטז( כתב‪ ,‬שהמתחסדי‬
‫לנהוג על פי הרמב" הנ"ל ואומרי שצרי אד שיהנה מיגיע כפיו ויקבע‬
‫עיתי לתורה בשעות הפנאי‪ ,‬ה הולכי אחר עצת יצר הרע כדי שיפסיק‬
‫‪ 18‬דוק בלשו לזכות בו את הרבי דהיינו שלומד ע"מ ללמד או לחבר ספרי ופסקי‬
‫הלכה וכיוצא שזה דינו כמלמד לזולת וכפי שדימה זאת להמו הדייני והחכמי‪.‬‬
‫הערות למאמר ‪91‬‬
‫מללמוד ויעסוק במלאכה ובמסחר עד שלבסו‪ $‬שוכחי את המקצת‬
‫שכבר למדו‪ ,‬ואי היצר הרע מניח א‪ $‬לקבוע זמ קצר ללימוד התורה‪,‬‬
‫כי א הראשוני כמלאכי אמרו שאי אפשר לעסוק בתורה ולהחכי בה‬
‫כשיעשה מלאכה להתפרנס ממעשה ידיו‪ ,‬כל שכ בדורנו דור יתמי דיתמי‪,‬‬
‫והביא כמה ראיות לזה‪ ,‬וסיי שלכ לא יעלה על מחשבת עצת היצר‬
‫הרע שיש בקבלת פרס של הלומדי בכוללי ופרס של הרבני ומלמדי‬
‫וראשי ישיבה איזה חטא וחסרו מדת חסידות‪ ,‬שהוא רק להסית לפרוש‬
‫מ התורה‪ .‬וע"ש‪ .‬ולהל בשו"ת אגרות משה )חלק ד' מיורה דעה סימ לו‬
‫אות ד'( העיר מסתירת דברי הרמב" בהלכות תלמוד תורה הנ"ל‬
‫שמתחילת דבריו מתבאר שהעוסק בתורה ומתפרנס מ הצדקה הרי זה‬
‫חילל את הש‪ ,‬ומהמש דבריו משמע שרק אי בזה מעלה )וכמו שהקשה‬
‫מהר"ש די אבילה שהובא לעיל(‪ ,‬וכתב לבאר שג הרמב" מודה‬
‫שכשיודע שלא שיי שיבי היטב מה שלומד א יעבוד כמה שעות ביו‬
‫לפרנסתו‪ ,‬מותר וג מחויב להתפרנס מ הציבור כדי שתהיה לו אפשרות‬
‫לעסוק בתורה‪ ,‬אלא שסובר הרמב" שג בכהאי גוונא יש מעלה גדולה‬
‫למי שא‪ $‬באופ זה מתפרנס כשאפשר לו לדחוק עצמו‪ ,‬כגו שיעשה‬
‫מלאכה רק שעה אחת ויהיה אפשר לו להתפרנס באכילת לח בלא בשר‬
‫וכדומה‪ ,‬ויתרגל בזה שיוכל ללמוד כראוי וכו'‪.‬‬
‫ורבותינו הפוסקי האריכו הרחיבו בעניי הנ"ל‪ ,‬ועיי עוד במה שכתבו‬
‫בזה האברבנאל בפירושו למסכת אבות )נחלת אבות פרק ד' משנה ה'(‪,‬‬
‫ומהר"ל מפראג בספר נר מצוה )חלק א' סימ יא אות נה(‪ ,‬ובספר שתי‬
‫ידות למהר" די לונזאנו )דר חיי עמוד פו(‪ ,‬ובמרכבת המשנה‬
‫אלפנדארי‪ ,‬ובמעשה רוקח‪ ,‬ובמשרת משה )הלכות תלמוד תורה ש(‪,‬‬
‫ובספר ש יוס‪) $‬הלכות תלמוד תורה ש(‪ ,‬ובשו"ת חת סופר )חלק חש‬
‫משפט סימ קסד(‪ ,‬ובשיורי ברכה יורה דעה )סימ רנה סק"א(‪ ,‬ובשלח‬
‫ערו הגאו רבי זלמ )סו‪ $‬הלכות תלמוד תורה(‪ ,‬ובשו"ת נשמת כל חי‬
‫)חלק יורה דעה סימ נו(‪ ,‬ובספר נהורא דאורייתא )מאמר ד' פרק ו'(‪,‬‬
‫ובספר ש עול למשנה ברורה )בהגהה סו‪ $‬פרק יא(‪ ,‬ובערו השלח‬
‫יורה דעה )סימ רמו סעי‪ $‬מ'(‪ ,‬ובמה שהארי בזה אאמו"ר מר הראש"ל‬
‫‪ 92‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫שליט"א בשו"ת יביע אומר חלק ז' )חלק יורה דעה סימ יז( ובשו"ת יחוה‬
‫דעת חלק ג' )סימ עה( וחלק ה' )סימ נו( ובספר הליכות עול חלק ח'‬
‫)עמוד שמ והלאה(‪.‬‬
‫מכל הדברי הנ"ל מבואר יוצא שכל מי שיכול לעסוק בתורה במש כל‬
‫היו‪ ,‬ותהיה תורתו אומנותו‪ ,‬כדוגמת האברכי היקרי הלומדי‬
‫ושוקדי על תורת בכוללי שבזמנינו‪ ,‬א‪ $‬על פי שמחמת כ יצטר‬
‫להתפרנס ממשכורת מועטת מנדיבי ע תומכי תורה‪ ,‬בודאי שצרי‬
‫לעשות כ‪ ,‬ואשריו ואשרי חלקו שמקדיש את חייו ללימוד התורה ומוכ‬
‫לקיי את התורה מתו הסתפקות במועט‪ ,‬ומעלתו גדולה עשרת מוני‬
‫‪19‬‬
‫ממי שעוסק במש כמה שעות ביו בעבודה כדי להתפרנס בריוח‪ ,‬ובפרט‬
‫בזמנינו שנתמעטו הלבבות ואי אפשר לאד לזכות בכתרה של תורה‬
‫ולהיות תלמיד חכ ומורה הוראות בישראל א לא יעסוק בתורה יומ‬
‫ולילה‪] .20‬ועיי באור החיי על התורה )ריש פרשת כי תשא( שכתב‬
‫שהמחזיק תלמיד חכ בעד מחצית כספו יטול שכרו משל‪ ,‬וג לא ינוכה‬
‫כלל ממחצית חלקו של העוסק בתורה‪ ,‬שא כ נמצא שכל אחד מה‬
‫יטול מחצית השכר בלבד‪ ,‬ולא כ הוא‪ ,‬כי שקל הקודש כפול היה‪ ,‬וביד כל‬
‫‪19‬‬
‫נראה שאי מעלתו גדולה עשרת מוני‪ .‬אבל דברי התנאי בעלי המשנה שיפה‬
‫תלמוד תורה ע ד"א וגדול הנהנה מיגיעו וכו' חיי וקיימי לעול‪ ,‬וכל הפלפולי‬
‫לא יועילו לבלבל את האמת הפשוטה‪ .‬אול מי שלומד בכולל על מנת להשתל‬
‫בלימודיו‪ ,‬להיות פוסק הלכה‪ ,‬מורה הוראה‪ ,‬מחנ ומלמד או תופס ישיבה‪ ,‬ויושב‬
‫כמה שני שיש לה קצבה‪ ,‬וסופו שיתפרנס ע"י יגיעו כלומר "מלאכת שמי"‪ ,‬זה‬
‫בכלל מש"כ הרשב" בתשובה וכ סוגיי דעלמא‪ ,‬שרבני ודייני מקבלי שכר‬
‫מקופת הכולל וכ התלמידי יושבי בישיבה עד שיגיעו למדרגה‪ ,‬אבל אי זה כולל‬
‫מי שחשק בישיבה ללמוד כל ימיו וסומ שיש מי שידאג לפרנסו‪ ,‬שאי עושה כרצו‬
‫חז"ל בזה‪ .‬ומה יפי דברי מהר"י אלשקאר בפירושו לאבות )פ"א מ"י( לא תחשוב‬
‫שבאד אחד שלומד חצי יו וחצי יו מלאכה שאי שכר חצי היו של המלאכה‬
‫כחצי היו של הלימוד‪ ,‬על כ בא לומר שהקורא שעה אחת ביו ונהנה מיגיעו הוא‬
‫יותר ממי שקורא כל היו כולו ואינו עושה שו מלאכה כדי לקיי את התורה‪ ,‬כי‬
‫כל תורה שאי עמה מלאכה סופה בטלה וכו' ע"ש‪.‬‬
‫‪ 20‬וכמה באמת מהלומדי מגיעי לזה?‬
‫הערות למאמר ‪93‬‬
‫אחד נשאר שקל של‪ .‬וכ כתב מר החיד"א בספר מדבר קדמות )מערכת‬
‫מ' אות לו( שמצא בספרי המפרשי שהקב"ה נות מאוצרו הטוב לאשת‬
‫תלמיד חכ שכר שיעור החצי מזכות תורתו‪ ,‬ולא ינוכה מ התלמיד חכ‬
‫מאומה‪ ,‬וכ הדי במחזיק בידי תלמיד חכ‪ .‬וכ כתב הגאו ההפלאה‬
‫בהקדמתו )פתחא זעירא אות מג( שכל אחד מה מקבל שכרו משל‪,‬‬
‫ואינו נוגע ח"ו בשכר הלומד תורה‪ .‬אבל הגר"א במעשה רב )בשאלתות‬
‫סימ נ'( נשאל על כ מהגאו רבי חיי מוואלוז'י‪ ,‬שאפשר שא יחלק‬
‫שכר לימודו ע המחזיק כיששכר וזבולו יהיה נראה שלומד תורה בשביל‬
‫פרנסתו ולא לש שמי‪ .‬והשיב‪ ,‬שאדרבה א עינו צרה לתת חלק משכר‬
‫לימודו בעול הבא לאחר‪ ,‬מראה בזה שכל מגמתו כדי לקבל השכר‬
‫לעצמו בלבד‪ ,‬אלא צרי שתהיה מגמתו ורצונו לעשות רצו הבורא יתבר‬
‫בלבד וכו'‪ .‬והרי א יקבל השכר מהמחזיק לצור לימודו יוכל ללמוד כל‬
‫היו‪ ,‬ובכ יהיה נחת רוח להקב"ה מלימוד תורה ביו של ולא מחצי‬
‫יו וכו'‪ .‬ומבואר יוצא שסובר שאינו נוטל אלא חצי שכרו‪ ,‬וא‪ $‬על פי כ‬
‫ראוי לו לעשות כ כדי שתהיה תורתו לש שמי ולא על מנת לקבל שכר[‪.‬‬
‫‪ 94‬גדול הנהנה מיגיעו‬
‫דבריו של מר ראש הישיבה שליט"א בחשיבות תוכנית שתכשיר לתורה ופרנסה‪.‬‬