‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪7‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת וישב – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ה‪.‬‬ ‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת וישב שנת תשע"ה‪.‬‬ ‫הפרשה עוסקת במכירת יוסף‪...‬‬ ‫ידוע שהמגיד מדובנה היה אומר‪ ,‬שבכל פרשה ופרשה‪ ,‬מתחילת‬ ‫חומש בראשית ‪ ,‬תמיד מרומם דמותו של הצדיק‪ ,‬והוריד את דמותו‬ ‫של הרשע‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים לעמוד על נקודה אחת בפרשה‪ ,‬אבל לפני שנגיע לנקודה‪,‬‬ ‫נקדים רק הקדמה‪:‬‬ ‫גוּרי אָבִ יו בְּ אֶ ֶרץ כְּ נָעַ ן‪} :‬ב{‬ ‫‪} -‬א{ וַיֵּ ֶשׁב ַי ֲעקֹב ְבּאֶ ֶרץ ְמ ֵ‬ ‫אומרת התורה‬ ‫אֵ לֶּה תֹּלְ דוֹת ַי ֲעקֹב יוֹסֵ ף בֶּ ן ְשׁבַ ע עֶ ְשׂ ֵרה ָשׁנָה הָ יָה רֹעֶ ה אֶ ת אֶ חָ יו בַּ צֹּאן‬ ‫וְ הוּא נַעַ ר אֶ ת בְּ נֵי בִ לְ הָ ה וְ אֶ ת בְּ נֵי זִ לְ פָּ ה נְ ֵשׁי אָבִ יו וַיָּ בֵ א יוֹסֵ ף אֶ ת ִדּבָּ תָ ם‬ ‫ָרעָ ה אֶ ל אֲ בִ יהֶ ם‪} :‬ג{ וְ יִ ְשׂ ָראֵ ל אָהַ ב אֶ ת יוֹסֵ ף ִמכָּ ל בָּ נָיו כִּ י בֶ ן זְ קֻ נִ ים‬ ‫תנֶת פַּ ִסּים‬ ‫הוּא לוֹ וְ עָ ָשׂה לוֹ כְּ ֹ‬ ‫כשהתורה כותבת ‪ -‬בֶ ן זְ קֻ נִ ים הוּא לוֹ‪ ...‬למה הכוונה ?‬ ‫בפרשת בראשית‪ ,‬יש לנו את קין והבל‪ .‬בפרשת נח‪ ,‬יש לנו את נח ודור‬ ‫המבול‪ .‬בפרשת לך‪-‬לך‪ ,‬יש את אברהם ולוט‪ ,‬בפרשת וירא יש את‬ ‫יצחק וישמעאל‪ ,‬בפרשת חיי שרה‪ ,‬יש את רבקה ואת ביתו של‬ ‫בתואל‪ ,‬פרשת ויצא יעקב ולבן‪ ,‬ומה נאמר ומה נדבר‪ ,‬על הפרשה‬ ‫שלנו‪ ,‬שיש את יוסף והשבטים‪ ,‬שכולם בניו של יעקב אבינו‪ ,‬מהם יצא‬ ‫עם ישראל‪" ...‬מה נאמר ומה נדבר על מכירת יוסף"‪ ...‬כך אמר המגיד‬ ‫מדובנה‪ ,‬בשעה שישב לעסוק בפרשת וישב‪.‬‬ ‫כמובן שאין לנו הבנה‪ ,‬מה היה כאן‪ ,‬ובוודאי שכל אחד צריך לקרוא‪,‬‬ ‫את דברי המדרש תנחומא בפרשת השבוע‪ ...‬כשהוא מנסה לבאר לנו‪,‬‬ ‫שהכל היה בכוונת מכוון‪ ,‬הכל היה בהנהגת הקב"ה‪ ,‬אעפ"י שהגמרא‬ ‫}מסכת שבת י‪ ,‬ב{ אומרת ‪ -‬אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר‬ ‫גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל‬ ‫שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו‬ ‫אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים‪.‬‬ ‫אעפ"י שבברית בין הבתרים נגזר }טו‪ ,‬יג{ ָידֹעַ ֵתּ ַדע כִּ י‪-‬גֵר יִ ְהיֶה ז ְַרעֲ‪‬‬ ‫אַרבַּ ע מֵ אוֹת ָשׁ ֽ ָנה‪..‬‬ ‫בְּ אֶ ֶרץ ‪‬א לָהֶ ם ַועֲבָ דוּם וְ עִ נּוּ אֹתָ ם ְ‬ ‫אז מה אתה אומר לי שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב‬ ‫ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו‬ ‫למצרים ?!‬ ‫אומר התוספות במקום ‪ -‬ואע''ג דבלאו הכי נגזר דכתיב )בראשית טו(‬ ‫ועבדום וענו אותם שמא לא היה נגזר עליהם עינוי כ''כ אלא ע''י זה‬ ‫שהרי ארבע מאות שנה התחילו קודם שנולד יצחק ל' שנים‪.‬‬ ‫‪‬הים‬ ‫מביא המדרש }תנחומא‪ ,‬פרשת וישב‪ ,‬אות ד{ ‪ -‬לְ כוּ חֲ זוּ ִמ ְפעֲלוֹת אֱ ִ‬ ‫יוּדן‪ ,‬הָ יָה ַה ָקּדוֹשׁ‬ ‫אָדם )תהלים סו‪ ,‬ה(‪ .‬וְ אָמַ ר ַרבִּ י ָ‬ ‫נו ָֹרא עֲלִ ילָה עַ ל בְּ נֵי ָ‬ ‫בָּ רוּ‪ ‬הוּא ְמבַ ֵקּשׁ לְ ַקיֵּ ם גְּ ז ֵַרת ָידֹעַ ֵתּ ַדע‪ ,‬וְ הֵ בִ יא עֲלִ ילָה לְ כָ ל ְדּבָ ִרים אֵ לּוּ‪,‬‬ ‫כְּ דֵ י ֶשׁיֶּ אֱ ַהב ַי ֲעקֹב אֶ ת יוֹסֵ ף וְ יִ ְשׂנְ אוּהוּ אֶ חָ יו וְ יִ ְמכְּ רוּ אוֹתוֹ לַיִּ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים‬ ‫וְ יו ִֹרידוּהוּ לְ ִמ ְצ ַריִ ם וְ יִ ְשׁמַ ע ַי ֲעקֹב ֶשׁיּוֹסֵ ף חַ י בְּ ִמצְ ַריִ ם וְ י ֵֵרד עִ ם‬ ‫הוּרד‬ ‫הוּרד ִמצְ ָריְ מָ ה‪ ,‬אַל ִתּ ְק ֵרי ַ‬ ‫הַ ְשּׁבָ ִטים וְ יִ ְשׁ ַתּעְ בְּ דוּ ָשׁם‪ .‬הֱ וֵי‪ ,‬וְ יוֹסֵ ף ַ‬ ‫אֶ לָּא הו ִֹריד אֶ ת אָבִ יו וְ ַה ְשּׁבָ ִטים לְ ִמצְ ָריִ ם‪ .‬אָמַ ר ַרבִּ י תַ נְ חוּמָ א‪ ,‬לְ מָ ה‬ ‫ָארהּ‪ ,‬וְ ִהיא מוֹנַעַ ת הָ עוֹל ִמן‬ ‫הַ ָדּבָ ר דּו ֶֹמה‪ ,‬לְ פָ ָרה ֶשׁ ְמּבַ ְק ִשׁין לִ ֵתּן עֹל בְּ צַ וּ ָ‬ ‫וּמ ְשׁכוּ או ָֹתהּ לְ אוֹתוֹ מָ קוֹם‬ ‫ָארהּ‪ .‬מֶ ה עָ שׂוּ‪ .‬נ ְָטלוּ אֶ ת בְּ נָהּ מֵ אַחֲ ֶריהָ ָ‬ ‫צַ וּ ָ‬ ‫ֶשׁ ְמּבַ ְק ִשׁין בּוֹ לַחֲ רוֹשׁ‪ ,‬וְ הָ יָה הָ עֵ גֶל גּוֹעֶ ה‪ָ .‬שׁ ְמעָ ה הַ פָּ ָרה בְּ נָהּ גּוֹעֶ ה‪,‬‬ ‫הָ לְ כָ ה ֶשׁ‪‬א בְ טוֹבָ ָתהּ ִבּ ְשׁבִ יל בְּ נָהּ‪ .‬כָּ ‪ַ ‬ה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא הָ יָה ְמבַ ֵקּשׁ‬ ‫לְ ַקיֵם גְּ ז ֵַרת ָידֹע ֵתּ ַדע‪ ,‬וְ הֵ בִ יא עֲלִ ילָה לְ כָ ל אֵ לּוּ הַ ְדּבָ ִרים וְ י ְָרדוּ לְ ִמצְ ַריִ ם‬ ‫הוּרד ִמצְ ָריְ מָ ה‪ ,‬הֱ וֵי‪ ,‬נו ָֹרא עֲלִ ילָה‬ ‫וּפָ ְרעוּ אֶ ת ַה ְשּׁ ָטר‪ .‬לְ כָ ‪ ‬נֶאֱ מַ ר‪ :‬וְ יוֹסֵ ף ַ‬ ‫וְ גוֹ'‪.‬‬ ‫עוד אומרת הגמרא }מסכת שבת פט‪ ,‬ב{ ‪ -‬א''ר יוחנן ראוי היה יעקב‬ ‫אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו‬ ‫דכתיב }הושע יא‪-‬ד{ בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה‬ ‫להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל‬ ‫ממילא‪ ,‬סיבבה ההשגחה העליונה כך‪ ,‬שיוסף יגיע למצרים‪ ,‬כדי‬ ‫שיעקב ירד בכבוד גדול‪.‬‬ ‫פשוטם של דברים ‪ ,‬אומר רש"י ‪ -‬בן זקנים‪ .‬שנולד לו לעת זקנתו‪.‬‬ ‫ואונקלוס תרגם‪ .‬בר חכים הוא ליה‪ ,‬כל מה שלמד משם ועבר מסר‬ ‫לו‪ .‬דבר אחר‪ ,‬שהיה זיו איקונין שלו דומה לו‪.‬‬ ‫התרגום אומר ‪ -‬אֲ ֵרי בַ ר חַ כִּ ים – היה ילד חכם‪.‬‬ ‫בעל הטורים פירש ‪ -‬בן זקנים‪ .‬זקנים כתיב שמסר לו כל מה שקבל‬ ‫מזקנים שהם שם ועבר‪ :‬בן זקנים הוא לו‪ .‬ס''ת אמון שמסר לו סתרי‬ ‫תורה שנאמר בה ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים‪ :‬זקנים‪.‬‬ ‫בגימטריא עולה ר''ז שמסר לו רזי תורה ובגימטריא זר על שם עטרת‬ ‫זקנים בני בנים‪ :‬זקנים‪ .‬נוטריקון זרעים קדשים נשים ישועות מועד‪.‬‬ ‫עד כאן‪ ,‬דברי רבותינו על הפסוק בֶ ן זְ קֻ נִ ים הוּא לוֹ‪...‬‬ ‫תנֶת פַּ ִסּים ‪ ,‬שכאשר עשה‬ ‫אומר רבינו בחיי – הכוונה לְ ‪ -‬וְ עָ ָשׂה לוֹ כְּ ֹ‬ ‫יעקב ליוסף כתונת פסים והלבישה על יוסף‪ ,‬מסר לו סוד כ"ב‬ ‫אותיות‪ ,‬והלבישו ידיעות החכמה בשם כ"ב אותיות ‪ ,‬כפי שלמד מפי‬ ‫שם ועבר‪.‬‬ ‫תנֶת פַּ ִסּים כנגד כתנות אור‪ ,‬שפגם‬ ‫המגלה עמוקות כותב ‪ -‬וְ עָ ָשׂה לוֹ כְּ ֹ‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬והפך אותם לכותנות עור‪ .‬וברגע שעשה לו כתונת‬ ‫פסים‪ ,‬זה החזיר לו את כתנות האור‪ ,‬שהיו לאדם הראשון לפני‬ ‫החטא‪.‬‬ ‫אלו הדברים שמביא המגלה עמוקות‪ ,‬אנחנו נצטרך את זה בע"ה‪,‬‬ ‫בסוף השיעור‪ ,‬לכן הבאתי את זה‪..‬‬ ‫יוצא‪ ,‬שאת כל החכמה שהיתה ליעקב אבינו‪ ,‬הוא העבירה ליוסף‬ ‫הצדיק ‪.‬‬ ‫אומרת התורה ‪ -‬וְ הוּא נַעַ ר אֶ ת בְּ נֵי בִ לְ הָ ה וְ אֶ ת בְּ נֵי זִ לְ פָּ ה נְ ֵשׁי אָבִ יו‪....‬‬ ‫אם אנחנו אומרים‪ ,‬שהמילה בֶ ן זְ ֻקנִ ים מבטאת את החכמה‪ ,‬ודאי‬ ‫שהמילה נַעַ ר ‪ ,‬היא לא כפשוטה‪...‬‬ ‫רש"י כותב ‪ -‬והוא נער‪ .‬שהיה עושה מעשה נערות‪ ,‬מתקן בשערו‬ ‫ממשמש בעיניו‪ ,‬כדי שיהיה נראה יפה‪.‬‬ ‫בעל הטורים כותב ‪ -‬נער‪ .‬בגימטריא שוטה‪ ,‬זה שאמר הכתוב ומוציא‬ ‫דבה הוא כסיל‪...‬‬ ‫ואנחנו גם יודעים‪ ,‬שבשעה ששר המשקים דיבר על יוסף‪ ,‬מה הוא‬ ‫אמר ?‬ ‫}מא‪ ,‬יב{ וְ ָשׁם ִא ָתּנוּ נַעַ ר ִעבְ ִרי‪...‬‬ ‫אומר רש"י במקום ‪ -‬נער‪ .‬שוטה ואין ראוי לגדלה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪7‬‬ ‫אבל אנחנו רוצים ללכת בכיוון אחר‪ ...‬לא יכל להיות‪ ,‬שיעקב אבינו‪,‬‬ ‫בשעה שהעמיד את כל תורתו ליוסף הצדיק ‪ ,‬מכל ילדיו‪...‬‬ ‫וכל אחד שואל את עצמו – איך אתה יכל לומר עליו נער ‪ ,‬שהכוונה‬ ‫לשוטה ?!‬ ‫אנחנו דבר ראשון‪ ,‬רוצים להבין‪ ,‬מה זה בכלל המילה נער ‪ ,‬מה זה‬ ‫מבטא מבחינת גיל ?‬ ‫יוצא‪ ,‬שהדמויות שבכרובים‪ ,‬עפ"י שיטתו של רבינו בחיי‪ ,‬היו דמות‬ ‫אחת של יעקב ודמות אחת של יוסף‪.‬‬ ‫בא הספר באר יוסף‪ ,‬ואומר דבר נפלא ביותר‪:‬‬ ‫הגמרא }מסכת חגיגה יג‪ ,‬ב{ דנה‪ ,‬שבמקום אחד‪ ,‬ראה יחזקאל דמות‬ ‫של שור כל כסא הכבוד‪ ,‬ובמקום אחר כתוב‪ ,‬שבמקום דמות השור‪,‬‬ ‫הוא ראה דמות של כרוב‪.‬‬ ‫בספר משלי‪ ,‬מובאות שלוש דעות של חז"ל‪:‬‬ ‫אומרת הגמרא – תחליט‪ ,‬או שזה שור‪ ,‬או שזה כרוב ?‬ ‫אומר המדרש משלי }פרשה א{ ‪ -‬דבר אחר‪ ,‬לתת לפתאים ערמה‪,‬‬ ‫מכמה שנים ואילך צריך לו לאדם להיות בו ערמה‪ ,‬מבן עשרים שנה‪,‬‬ ‫לנער דעת ומזימה‪ ,‬עד כמה שנים אדם נקרא נער‪ ,‬רבי מאיר אומר עד‬ ‫כ"ה שנה‪ ,‬ורבי עקיבא אומר עד שלשים שנה‪ ,‬אמר רבי לא כדברי‬ ‫זה ולא כדברי זה‪ ,‬אלא עד עשרים שנה‪ ,‬שמעשרים שנה ומעלה‬ ‫מחשבין לו עונותיו‪ ,‬כמה דאת אמר )במדבר א'( מבן עשרים שנה‬ ‫ומעלה‪ ,‬ומהו עבודת עבודה‪ ,‬ריש לקיש אמר אין עבודה אלא תפלה‪,‬‬ ‫דכתיב עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה‪ ,‬משעה שהוא מתחשב‬ ‫לעבודה מתחשב לעבירה‪.‬‬ ‫יוצא‪ ,‬שעד עשרים שנה זה נקרא נער‪.‬‬ ‫בא הרמב"ן במקום ואומר ‪ -‬מצאנו אנשים שנקראו נער‪ ,‬הרבה אחרי‬ ‫עשרים שנה‪...‬‬ ‫וּמ ָשׁ ְרתוֹ יְ הו ֹֻשׁעַ‬ ‫כולנו יודעים שיהושע בן‪-‬נון ‪ ,‬שנאמר בו }שמות לג‪ ,‬יא{ ְ‬ ‫בִּ ן נוּן נַעַ ר ‪‬א י ִָמישׁ ִמתּוֹ‪ ‬הָ אֹהֶ ל‪ ...‬הוא לא היה‪ ,‬לא בן עשרים‪ ,‬לא בן‬ ‫עשרים וחמש‪ ,‬ולא בן שלושים ‪ ....‬כשהוא בא לקבל את התורה‪ ,‬הוא‬ ‫כבר עבר את גיל החמישים שנה‪ ,‬ונקרא בשם נער‪....‬‬ ‫אומר הרמב"ן במקום ‪... -‬ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק‬ ‫לפניהם והוא בן ארבעים ואחת שנה במלכו‪...‬‬ ‫אז אתה מוצא‪ ,‬שנער‪ ,‬הוא לאו דוקא עד גיל עשרים‪...‬‬ ‫כותב המזרחי – מצאנו שנער‪ ,‬מגיל יג' עד יג' וחצי ‪ -‬נקרא נער בזכר‪.‬‬ ‫ומגיל י"ב עד י"ב וחצי ‪ ,‬נקרא נער בנקבה‪ ...‬גם לא מסתדר‪.‬‬ ‫מצאנו אצל משה רבינו }שמות ב‪ ,‬ו{ וְ ִהנֵּה נַעַ ר בֹּכֶ ה ‪ ...‬שהיה בן‬ ‫ֹאמרוּ נִ ְק ָרא ַל ַנּע ֲָר‬ ‫שלושה חודשים‪ ...‬ומצאנו אצל רבקה }כד‪ ,‬נז{ ַויּ ְ‬ ‫וְ נִ ְשׁאֲ לָה אֶ ת ִפּיהָ ‪ ...‬שהיתה בת שלוש שנים‪.‬‬ ‫גם בפרשת העקידה‪ ,‬נאמר ביצחק }כב‪ ,‬ה{ וַאֲ נִ י וְ הַ נַּעַ ר נֵלְ כָ ה עַ ד‪-‬כֹּה‬ ‫ֵיכם‪ ...‬שהיה שם יצחק בן ‪.37‬‬ ‫וְ ִֽנ ְשׁ ַתּחֲ וֶה וְ נָשׁוּבָ ה אֲ ל ֽ ֶ‬ ‫ואומרת ‪ -‬יחזקאל הנביא ביקש מהקב"ה‪ ,‬לאחר חטא העגל‪ ,‬לשנות‬ ‫את הדמות שנמצאת על כסא הכבוד‪ ,‬ולהציב במקומה דמות אחרת‪,‬‬ ‫ולכן לאחר הבקשה הזאת‪ ,‬הוא ראה דמות של כרוב‪.‬‬ ‫דמות האדם שהיתה על כסא הכבוד‪ ,‬אומרת הגמרא במסכת חולין ‪-‬‬ ‫}בראשית כח‪-‬יב{ והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו – עולים‬ ‫למעלה‪ ,‬ורואים דמותו חקוקה בכסא ‪ ,‬יורדים למט‪ ,‬ורואים אותו‬ ‫ישן‪.‬‬ ‫אמרו המלאכים – אוי לזה שדמותו חקוקה בכסא‪.‬‬ ‫אומר ר' שמשון מאוסטרופולי – אמר יעקב אבינו אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם‬ ‫הַ זֶּה וְ אָנֹכִ י ‪‬א י ֽ ָָדעְ ִתּי‪ ...‬עד עכשיו ידעתי‪ ,‬שהדמויות שנמצאות בכסא‪,‬‬ ‫הם ר"ת של אָ ֵכן – אריה כרוב נשר‪...‬‬ ‫וְאָנֹכִ י – זה שגם דמות אדם‪ ,‬של יעקב אבינו‪ ,‬נמצאת שם‪ ...‬ר"ת –‬ ‫אריה נשר כרוב יעקב ‪‬א י ֽ ָָדעְ ִתּי‪...‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬שואלת הגמרא –תחליט‪ ,‬איזה דמות יש על כסא הכבוד‪,‬‬ ‫שור או כרוב ?‬ ‫אומרת הגמרא – אחרי בקשת יחזקאל הנביא‪ ,‬המיר הקב"ה את‬ ‫דמות השור שעל הכיסא ‪ ,‬לדמות של כרוב‪.‬‬ ‫שואלת הגמרא }חגיגה יג‪ ,‬ב{ – מאי כרוב מהו כרוב ? אמר רבי אבהו‬ ‫כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא‪.‬‬ ‫שואלת הגמרא – אם הוא הכניס דמות של ילד‪ ,‬אז למה שמת דמות‬ ‫של שני בני אדם‪ ,‬על כיסא הכבוד ?‬ ‫ועונה ‪ -‬היינו פני אדם אפי רברבי ואפי זוטרי – דמות של אדם גדול‪,‬‬ ‫ודמות של אדם קטן‪.‬‬ ‫מה זה הדמות של הקטן והגדול ?‬ ‫אומר הספר באר יוסף – יעקב אבינו שכבר היה חקוק בכיסא הכבוד‪,‬‬ ‫ודמותו של יוסף הצדיק‪ ,‬שהיה בגיל ‪.17‬‬ ‫ולמה הוא שם דוקא את דמותו של יוסף הצדיק ?‬ ‫בואו נראה כעת‪ ,‬כיצד המילה נער‪ ,‬מסתדרת עם בֶ ן זְ קֻ נִ ים ‪:‬‬ ‫כדי להבין את הדברים‪ ,‬אני רוצה להקריא קטע‪ ,‬מתנחומא ישן –‬ ‫שלוש מידות היו בו ביוסף – בן תורה‪ ,‬נביא ומכלכל את אחיו‪ .‬בֶ ן‬ ‫זְ קֻ נִ ים ‪ ,‬מזה אנחנו למדים שהיה בן תורה‪ ,‬שנאמר )דברים לב‪ ,‬ז( ְשׁאַל‬ ‫ֹאמרוּ לָ‪ . ‬ומנין שהיה נביא ? שנאמר וְ הוּא נַעַ ר ‪,‬‬ ‫אָבִ י‪ ‬וְ ַיגּ ְֵד‪ ‬זְ ֵקנֶי‪ ‬וְ י ְ‬ ‫וּמ ָשׁ ְרתוֹ יְ הוֹשֻׁ עַ בִּ ן נוּן נַעַ ר‪ ...‬שהיה יהושע נביא‪.‬‬ ‫ונאמר אצל יהושע ְ‬ ‫יוצא‪ ,‬שעפ"י התנחומא ‪ -‬המילה נער‪ ,‬מבטאת נבואה‪.‬‬ ‫בא רבינו בחיי ואומר – אדרבא‪ ,‬דמותו של יוסף היתה בכרובים שהיו‬ ‫על ארון הברית‪ ,‬ועל דרך הקבלה אֵ לֶּה תֹּלְ דוֹת ַי ֲעקֹב יוֹסֵ ף – יעקב‬ ‫הוא הכרוב‪ ,‬וכן יוסף‪ ,‬וזהו שאמר אפי רברבי זאפי זוטרי וכל אחד‬ ‫מהם נקרא נער‪ ,‬וא שכתוב כי נער ישראל ואהבהו‪ ,‬וכתיב ביוסף‬ ‫והוא נער‪...‬‬ ‫אומר הבאר יוסף חשבון נפלא – בשעה שביקש יחזקאל הנביא‬ ‫להסיר את דמות השור‪ ,‬מכסא הכבוד‪ ...‬למה ?‬ ‫כי לא יכל להיות שקטגור ‪ ,‬יעשה סנגור ‪ ,‬כלומר שהדמות שתהיה על‬ ‫הכיסא תהיה של שור ‪ .‬מה עשה הקב"ה ?‬ ‫הוריד את דמותו של השור‪ ,‬ושם במקומו את יוסף‪ .‬למה ?‬ ‫כי בעצם יוסף‪ ,‬מסמל את הדמות של השור‪ .‬למה ?‬ ‫כי בפרשת וזאת הברכה‪ ,‬התברך יוסף }לג‪ ,‬יז{ בְּ כוֹר שׁוֹרוֹ הָ ָדר לוֹ‬ ‫וְ ַק ְרנֵי ְראֵ ם ַק ְרנָיו‪...‬‬ ‫יוצא‪ ,‬שיוסף נקרא שור‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪7‬‬ ‫אותו דבר מצאנו‪ ,‬שבשעה שרצו להעלות את ארונו של יוסף מהנילוס‬ ‫‪ ,‬מה כתבו על הטס ?‬ ‫"עלה שור ‪ ,‬עלה שור" ‪.‬‬ ‫מלך ביפיו תחזינה עיניך – אני צריך לנהוג ביופי‪ ,‬כי זוהי הלכה של‬ ‫מלך‪.‬‬ ‫בשביל מה צריך הקב"ה את הדמויות האלה בכסא ?‬ ‫אותו דבר תראה בהמשך‪ ,‬שבשעה שהגיע לביתו של פוטיפר ‪ ,‬נאמר‬ ‫}לט‪ ,‬ו{ ‪...‬וַיְ ִהי יוֹסֵ ף יְ פֵ ה תֹאַר וִ יפֵ ה מַ ְראֶ ה‬ ‫כי כל אחד מציין מלכות – השור – מלך הבהמות‪ .‬האריה – מלך‬ ‫החיות‪ .‬הנשר – מלך העופות‪ .‬אדם – מלך מבחינת בני‪-‬האדם‪.‬‬ ‫אומר רש"י ‪ -‬ויהי יוסף יפה תאר‪ .‬כיון שראה עצמו מושל‪ ,‬התחיל‬ ‫אוכל ושותה ומסלסל בשערו‪....‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬אמר הקב"ה – אם אני עוקר מהכיסא את דמות השור‪ ,‬אני‬ ‫שם את יוסף‪ ,‬שמייצג את השור‪.‬‬ ‫מינה אותו פוטיפר על ביתו‪ ...‬אמר יוסף "אם קיבלתי כבר מינוי ‪"...‬‬ ‫התחיל לסלסל בשערו‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬לקח הקב"ה את דמותו של יוסף הצדיק‪ ,‬וחקק אותה‬ ‫בכסא הכבוד‪ ,‬ולזה מתכוונת הגמרא }מסכת סוכה ה‪ ,‬ב{‪ ,‬שישנם אפי‬ ‫רברבי ואפי זוטרא ‪ -‬גם דמותו של יעקב אבינו וגם דמותו של יוסף‪.‬‬ ‫שניהם חקוקים בכסא הכבוד‪.‬‬ ‫הוא הבין שהנבואה הזאת‪ ,‬אמורה להביא לו את המלוכה‪ ,‬אז לא‬ ‫הכוונה וְ הוּא נַעַ ר‪ ,‬מבחינת בערות ‪ ,‬אלא מאחורי וְ הוּא נַעַ ר‪ ,‬הסתתרה‬ ‫המלוכה של יוסף הצדיק‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬אומר הספר באר יוסף ‪:‬‬ ‫עפ"י זה תבין עכשיו‪ ,‬מה שהתורה אומרת לנו וְ יִ ְשׂ ָראֵ ל אָהַ ב אֶ ת יוֹסֵ ף‬ ‫תנֶת פַּ ִסּים ‪ ...‬למה הוא אהב‬ ‫ִמכָּ ל בָּ נָיו כִּ י בֶ ן זְ קֻ נִ ים הוּא לוֹ וְ עָ ָשׂה לוֹ כְּ ֹ‬ ‫אותו ?‬ ‫אומר רש"י ‪ -‬זיו איקונין שלו דומה לו‪.‬‬ ‫אם אלה הדברים רבותי‪ ,‬רציתי קצת לסתות מהנושא ‪:‬‬ ‫היינו רוצים לעמוד על נקודה אחת במכירה‪...‬‬ ‫לאחר שהם החליטו לא להרוג אותו‪ ...‬שמעון ולוי ‪ ,‬הם אלה שביקשו‬ ‫להרוג אותו‪...‬אמרו ִהנֵּה בַּ עַ ל ַהחֲ ‪‬מוֹת הַ ָלּזֶה בָּ א‪ ...‬שמעון תפס וזרקו‬ ‫לבור‪ ...‬שמעון ‪ ,‬כפי שמיא הילקוט שמעוני‪ ,‬ביקש לקחת אותו‬ ‫ולהשליך עליו אבנים‪ ...‬האחים רצו לשסע בו כלבים‪...‬‬ ‫אז אם הילד שלך‪ ,‬לא כל‪-‬כך דומה לך‪ ,‬לכן אתה לא אוהב אותו ???‬ ‫כל הדברים שכתובים בחז"ל ‪ ...‬לכל דבר שרצו לעשות‪ ,‬יש הסברים‪...‬‬ ‫לא‪ ...‬יעקב אהב אותו‪ ,‬כיון שדמותו חקוקה על כסא הכבוד‪ .‬אמר‬ ‫יעקב "אם הקב"ה מחליף את דמות השור‪ ,‬בדמותו של יוסף‪ ,‬סימן‬ ‫שהמעלה גדולה"‪.‬‬ ‫רצו לשסע בו כלבים‪ ,‬כי דיבר לשון הרע עליהם‪ ,‬והגמרא אומרת ‪ ,‬ש‬ ‫כל המספר לשון הרע‪ ,‬ראוי להשליכו לכלבים‪ ...‬להכל יש ביאורים‬ ‫נפלאים ביותר‪...‬‬ ‫אלו הדברים‪ ,‬שאומר הספר באר יוסף‪ ...‬הוא מבאר עפ"י זה‪ ,‬את‬ ‫הענין של וְ הוּא נַעַ ר‪...‬‬ ‫מה שנוגע אלינו‪ ,‬זו נקודה אחת‪:‬‬ ‫יש לנו גם ביאור נפלא‪ ,‬לדמותו של יוסף‪ ,‬שחקוק בכסא הכבוד‪...‬‬ ‫ממילא‪ ,‬לא ניקח את הביטוי נער‪ ,‬כמעשה שטות‪ ,‬ולא כמעשה של‬ ‫בערות‪ ,‬אלא אדרבא ‪ ,‬וְ הוּא נַעַ ר‪ ,‬מבחינת נער ישראל ואהבהו ‪,‬‬ ‫ונרומם את זה למעלה העליונה‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬כל אחד ישאל את עצמו – איך תסביר את זה‪ ,‬שיוסף היה‬ ‫מסלסל בשערו ? איך תסביר את זה‪ ,‬שיוסף היה מיפה את עצמו ?‬ ‫הרי חז"ל אומרים כאן‪ ,‬שהיה עושה מעשה נערות – מתקן בשערו‪,‬‬ ‫ממשמש בעיניו ‪ -‬כדי שיראה יפה‪..‬‬ ‫אומר הספר דודי נתן‪ ,‬דבר נפלא ביותר – מיד אחרי שנאמר ביוסף‬ ‫וְ הוּא נַעַ ר ‪ ,‬הוא מתחיל לספר להם את החלומות שחלם‪ .‬מהם‬ ‫החלומות ?‬ ‫}ז{ וְ ִהנֵּה אֲ נ ְַחנוּ ְמאַ לְּ ִמים אֲ ל ִֻמּים ְבּתוֹ‪ ‬הַ ָשּׂ ֶדה וְ ִהנֵּה ָק ָמה אֲ ל ָֻמּ ִתי וְ גַם‬ ‫נִ צָּ בָ ה וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה אֲ לֻמֹּתֵ יכֶ ם ו ִַתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶין ָ לַאֲ לֻמָּ ִתי‬ ‫מה הם אומרים לו ?‬ ‫ֹאמרוּ לוֹ אֶ חָ יו הֲ מָ ‪ִ ‬תּ ְמ‪ ‬עָ לֵינוּ ִאם מָ שׁוֹל ִתּ ְמשֹׁל בָּ נוּ‪...‬‬ ‫}ח{ ַויּ ְ‬ ‫אם ככה‪ ,‬תבין טוב מאוד ‪:‬‬ ‫נפסק ברמב"ם להלכה – }סנהדרין כב‪ ,‬ב{ מלך מסתפר בכל יום‬ ‫שנאמר }ישעיה לג‪-‬יז{ מלך ביפיו תחזינה עיניך‬ ‫היות ויוסף התחיל למלוך במלכות ‪ -‬חלם חלומות שהוא נהיה מלך‬ ‫‪ ...‬אם ככה‪ ,‬אז הוא מסלסל בשערו‪ ,‬כי מה תפקידו של המלך ???‬ ‫האחים מוכרים את יוסף‪ ,‬ואומרת התורה ‪} -‬כח{ וַיַּ עַ בְ רוּ אֲ נ ִָשׁים‬ ‫ִמ ְדיָנִ ים סֹחֲ ִרים וַיִּ ְמ ְשׁכוּ וַיַּ עֲלוּ אֶ ת יוֹסֵ ף ִמן הַ בּוֹר וַיִּ ְמכְּ רוּ אֶ ת יוֹסֵ ף‬ ‫לַיִּ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים בְּ עֶ ְשׂ ִרים כָּ ֶסף וַיָּ בִ יאוּ אֶ ת יוֹסֵ ף ִמצְ ָריְ מָ ה‬ ‫כשהם מכרו אותו לישמעאלים‪ ,‬יוצא שכל אחד מהאחים‪ ,‬קיבל שתי‬ ‫מטבעות כסף‪.‬‬ ‫רבותי‪ ,‬צריכים לדעת‪ ,‬שהמחיר שהם מכרו אותו‪ ,‬היה זול מאוד‪ ,‬כיון‬ ‫שמחירו של עבד בתורה הוא שלושים סלעים‪.‬‬ ‫זאת אומרת ‪ ,‬שהם מכרו אותו במחיר של שתי שליש‪ ,‬ממה שמוכרים‬ ‫עבד‪ ...‬והשאלה היא – מה עשו עם הכף הזה ?‬ ‫אומר התרגום יונתן בן‪-‬עוזיאל ‪ ... -‬וְ זַבִּ ינוּ יַת יוֹסֵ ף ַלע ֲָרבָ ִאין מכרו את‬ ‫יוסף לערבים בְּ עֶ ְש ִרין מָ עִ ין ִדכְ ַסף בעשרים מאות של כסף וְ זַבְּ נוּ ִמנְ הוֹן‬ ‫יתיוּ יַת יוֹסֵ ף לְ ִמצְ ָריִ ם האחים הקדושים‪ ,‬שבטי‪-‬יה ‪ ,‬קנו‬ ‫ַסנְ ְדלִ ין וְ אַיְ ִ‬ ‫בכסף שקיבלו סנדלים‪.‬‬ ‫רבותי‪ ,‬כל מי שקורא את הדברים האלה מבין‪ ,‬שאין הכוונה שהם‬ ‫הלכו ועשו פה קניה מרוכזת‪ ,‬כי מצאו מישהו שמוכר נעליים במבצע‬ ‫‪...‬‬ ‫כל מי שקורא את זה‪ ,‬שואל את עצמו שאלה – הרי הם הולכים‬ ‫'להסגיר' את עצמם‪ ...‬יגיעו ליעקב אבינו‪ ,‬עם עשרה נעליים חדשות ‪...‬‬ ‫ישאל אותם יעקב – מאיפה קניתם עשרה זוגות נעליים ???‬ ‫מה יענו לו ?! כולם צריכים עשרה זוגות בוואט אחת ?!‬ ‫אם ככה רבותי‪ ,‬בואו נקרא את דברי התנחומא }וישב‪ ,‬אות ב{ ‪ -‬עָ בְ רוּ‬ ‫אָמרוּ‪ ,‬לְ כוּ וְ נִ ְמכְּ ֶרנּוּ לַיִּ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים‪ ,‬הֵ ן מוֹלִ יכִ ין‬ ‫ֲעלֵיהֶ ם יִ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים‪ְ .‬‬ ‫אוֹתוֹ לִ ְקצוֹת הַ ִמּ ְדבָּ ר‪ .‬עָ ְמדוּ ְמכָ רוּהוּ בְּ עֶ ְשׂ ִרים כֶּ ֶסף‪ ,‬לְ כָ ל אֶ חָ ד מֵ הֶ ם‬ ‫ְשׁנֵי כֶ ֶסף לִ ְקנוֹת ִמנְ עָ לִ ים לְ ַרגְ לֵיהֶ ם‪ .‬וְ כִ י תַ ֲעלֶה עַ ל ַדּ ְע ְתּ‪ֶ ‬שׁנַּעַ ר יָפֶ ה‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪7‬‬ ‫כְ מוֹתוֹ נִ ְמכָּ ר בְּ עֶ ְשׂ ִרים כָּ ֶסף‪ .‬אֶ לָּא כֵּ יוָן ֶשׁהֻ ְשׁלַ‪ ‬לַבּוֹר‪ִ ,‬מתּוֹ‪ ‬פַּ חַ ד‬ ‫נְ חָ ִשׁים וְ עַ ְק ַרבִּ ים ֶשׁבּוֹ‪ ,‬נִ ְשׁ ַתּנָּה זִ יו פָּ נָיו וּבָ ַרח ִממֶּ נּוּ ָדמוֹ וְ ַנעֲשׂוּ פָ נָיו‬ ‫יְ רֻ קּוֹת‪ .‬לְ ִפיכָ ‪ְ ‬מכָ רוּהוּ בְּ עֶ ְשׂ ִרים כֶּ ֶסף בַּ עֲבוּר ַנ ֲעלָיִ ם‪.‬‬ ‫אומר הפרקי דרבי אליעזר }פרק לח{ ‪ -‬ועברו עליהם ישמעאלים‪,‬‬ ‫ואמרו לכו ונמכרנו לישמעאלים ‪ .‬והיו מוליכין אותו לקצה המדבר‪,‬‬ ‫ואין יעקב אביו שומע את שמעו עוד‪ .‬ומכרו אותו לישמעאלים‬ ‫בעשרים כסף ‪ ,‬וכל אחד ואחד נטל שני כספים לקנות מנעלים‬ ‫ברגליהם‪ ,‬שנאמר }עמוס ב‪ ,‬ו{ עַ ל ִמכְ ָרם בַּ כֶּ ֶסף צַ ִדּיק וְ אֶ בְ יוֹן בַּ עֲבוּר‬ ‫ַנ ֲעלָיִ ם‪.‬‬ ‫וּטעָ מֶ יהָ ְבּ ִפלְ פּוּלִ ים‬ ‫ְמבִ ינֵי ָדת ְ‬ ‫ִדּינוּ ִמ ְשׁפָּ ט זֶה לַאֲ שׁוּרוֹ‬ ‫אָמרוֹ‬ ‫וְ אַל ְתּעַ וְּ תוּהוּ בְּ כָ זָב לְ ְ‬ ‫כִּ י ִאם הוֹצִ יאוּהוּ לַאֲ ִמתּוֹ וּלְ אוֹרוֹ‬ ‫וּמכָ רוֹ‬ ‫כִּ י יִ מָּ צֵ א ִאישׁ גּוֹנֵב נֶפֶ שׁ מֵ אֶ חָ יו ִמ ְבּנֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל וְ ִה ְתעַ מֶּ ר בּוֹ ְ‬ ‫הֵ ם כְּ עָ נוּ לו וּמֵ ת הַ ַגּנָּב הַ הוּא‬ ‫אומר דעת זקנים מבעלי התוספות ‪ -‬וַ יִּ ְמ ְשׁכוּ וַ ַיּעֲלוּ ֶאת יוֹסֵ ף ִמן הַ בּוֹר‪.‬‬ ‫מתחילה מכרוהו שהיה בתוך הבור‪ .‬כיון שהעלו אותו למעלה לחצי‬ ‫הבור‪ ,‬וראה יוסף שמוציאים אותו מן הבור‪ ,‬חזר זיו פניו לתוארו ‪.‬‬ ‫כשראו אחיו שהוא יפה כבתחילה ‪ ,‬אמרו להחזירו לבור – לא מוכנים‬ ‫למכור אותו בזול ! העסקה מבוטלת‪.‬‬ ‫אמרו הישמעאלים ‪ ,‬רבותי‪ ,‬בואו וניתן לכם בפשרה נעלים‪ ,‬ולכן‬ ‫קיבלו בתוספת למה שקיבל כל אחד‪ ,‬שתי כסף‪ ,‬גם נעלים‪.‬‬ ‫וְ אַ ֶתּם ַקבְּ לוּ ִדין ָשׁמַ יִ ם ֲעלֵיכֶ ם‬ ‫ולמה שתי כסף קיבל כל אחד ?‬ ‫כִּ י ִמימֵ י אֲ בוֹתֵ יכֶ ם לא נִ ְמצָ א כָּ כֶ ם‬ ‫זה מה שכותבת הגמרא במסכת שבת ‪ -‬שבשביל משקל שני סלעים‬ ‫מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל‬ ‫הדבר וירדו אבותינו למצרים ‪ ....‬כנגד השני סלעים מילת‪ ,‬הם קיבלו‬ ‫בעבורו שתי כסף‪.‬‬ ‫יתי ָדנָם לִ ְפנֵיכֶ ם‬ ‫וְ ִאם הָ יוּ בַ חַ יִּ ים הָ יִ ִ‬ ‫יוצא‪ ,‬שמכרו אותו בעשרים כסף מזומן‪ ,‬אבל כל אחד קיבל גם נעלים‬ ‫‪.‬‬ ‫ראיתי שמביאים תנחומא ישן‪ ,‬אני לא מצאתי אותו‪ ...‬ששם כתוב‪,‬‬ ‫שכל אחד מהאחים‪ ,‬קיבל עשרים כסף !‬ ‫הם שילמו מאתיים כסף עליו‪ ,‬למה ?‬ ‫לפי שהיה יפה תואר ויפה מראה‪ ,‬שלמו עליו מאתיים ‪ ,‬כיוון‬ ‫שגימטריא ‪ = 200‬נעלים‪ ,‬שנאמר }עמוס ב‪ ,‬ו{ עַ ל ִמכְ ָרם בַּ כֶּ ֶסף צַ ִדּיק‬ ‫וְ אֶ בְ יוֹן בַּ עֲבוּר ַנ ֲעלָיִ ם‬ ‫אומר התנחומא ישן ‪} -‬עמוס ב‪ ,‬ו{ עַ ל ִמכְ ָרם בַּ כֶּ ֶסף צַ ִדּיק וְ אֶ בְ יוֹן‬ ‫בַּ עֲבוּר ַנ ֲעלָיִ ם‪ ,‬וקשה ‪,‬הלא היו רק תשעה‪ ,‬כי ראובן לא היה שם ?!‬ ‫ויש לומר ‪ ,‬שלקחו חלק ראובן ‪ ,‬וכשבאו להעלותו מהבור‪ ,‬סיפרו לו‬ ‫המכירה ונתנו לו חלקו מן הכסף‪.‬‬ ‫עד כאן דברי התנחומא ישן‪.‬‬ ‫אנחנו בסך הכל‪ ,‬חודשיים לאחר יום הכיפורים ‪...‬‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬ישנו פיוט ‪ ,‬שאומרים אותו האשכנזים ‪ ,‬שנקרא‬ ‫אֵ לֶּה אֶ זְ כְּ ָרה‪ ,‬ואת אותו פיוט‪ ,‬אומרים בני עדות ספרד‪ ,‬בתשעה באב‪.‬‬ ‫כאן בפיוט הזה‪ ,‬מופיע הענין הזה בהרחבה גדולה‪:‬‬ ‫בְּ ל ְָמדוֹ סֵ פֶ ר ִמ ִפּי ְמשׁוּלֵי ע ֲֵר ַמת‪.‬‬ ‫שׁוּמת‪.‬‬ ‫וְ הֵ בִ ין וְ ִד ְקדֵּ ק בְּ ָדת ְר ַ‬ ‫וּפָ תַ ח בִּ וְ אֵ לֶּה ַה ִמּ ְשׁפָּ ִטים וְ חָ ַשׁב ְמזִ מַּ ת‪.‬‬ ‫וּמכָ רוֹ וְ נִ ְמצָ א בְ יָדו מוֹת יוּמָ ת‪.‬‬ ‫וְ גוֹנֵב ִאישׁ ְ‬ ‫גָּבַ הּ לֵב בִּ גְ דוֹלִ ים‬ ‫וְ צִ וָּה לְ מַ לּאת פַּ לְ טֵ רוֹ נְ עָ לִ ים‬ ‫ֲשׂ ָרה חֲ כָ ִמים גְּ דוֹלִ ים‬ ‫וְ ָק ָרא ַלע ָ‬ ‫נָם אַ יֵּ ה אֲ בוֹתֵ יכֶ ם אֲ ֶשׁר אֲ ִחיהֶ ם ְמכָ רוּהוּ‬ ‫לְ א ְֹרחַ ת יִ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים ְסחָ רוּהוּ‬ ‫וּבְ עַ ד ַנ ֲעלַיִ ם נְ תָ נוּהוּ‬ ‫וְ אַ ֶתּם ִתּ ְשׂאוּ ֲעוֹן אֲ בותֵ יכֶ ם‪.‬‬ ‫מקור הדברים‪ ,‬מופיעים במדרש שנקרא עשרה הרוגי מלכות‪ .‬אני‬ ‫רוצה לקרוא את המדרש הזה‪ ,‬שמופיע באוצר המדרשים‪:‬‬ ‫כשברא הקב"ה את האילנות גברו וגבהו וגדלו עד למאוד ושמחו‬ ‫שמחה גדולה‪ ,‬כיון שברא הקב"ה את הברזל נעצבו ואמרו אוי לנו‬ ‫שברא הקב"ה ברזל הקוצץ אותנו‪].‬חזרו ואמרו אם לא ניתן לברזל עץ‬ ‫לבית יד לא יוכל לקצץ בנו‪.‬‬ ‫וכן ישראל אלמלא שלמדו לקיסר תורה לא היו באים לידי כך‪.‬‬ ‫פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה ומצא כתוב‪ :‬וגונב איש ומכרו וגו'‬ ‫והלך וטח הבית כולו בנעלים ודבקם בכתלים ושלח אחר רשב"ג‬ ‫וחביריו ואמר להם מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו?‬ ‫אמרו לו חייב מיתה‪ ,‬אמר להם אם כן אתם חייבים מיתה‪ ,‬קבלו על‬ ‫עצמכם דין שמים‪ .‬אמרו לו למה‪ ,‬אמר להם בשביל אחי יוסף שמכרו‬ ‫את יוסף דכתיב "וימכרו את יוסף" וכתיב "על מכרם בכסף צדיק‬ ‫ואביון בעבור נעלים‪.‬‬ ‫וכי אדם יפה כיוסף היו מוכרים אותו בעשרים כסף?‬ ‫אלא בשעה שהכניסוהו לבור הפשיטוהו והשליכוהו לבור ערום‬ ‫"ויפשיטו את יוסף" וגו' וכתיב והבור ריק אין בו מים‪ ,‬מים אין בו‬ ‫אבל נחשים ועקרבים יש בו‪ .‬כיון שראה יוסף את נפשו בין אותן‬ ‫החיות נעצב ואמר‪ ,‬אוי לי שאיני ניצול מן החיות האלה‪.‬‬ ‫ומרוב יראה ופחד אבד תוארו ויופיו ממנו‪ .‬וסגר הקב"ה )כך מופיע‬ ‫בנוסח הקדום יותר( פי החיות ולא הזיקו לו‪.‬‬ ‫וכשראו אחי יוסף ארחת ישמעאלים הוציאוהו מן הבור ערום‬ ‫ומכרוהו כן‪ ,‬אמר הקב"ה צדיק כזה יעמוד ערום לפני הבריות? אמרו‬ ‫קמע אחד היה תלוי בצוארו ושלח הקב"ה את גבריאל והוציא מאותו‬ ‫קמע בגד ולבשו‪ .‬כיון שראו אחי יוסף פתאום את יוסף עם הבגד‪,‬‬ ‫אמרו לאותן הישמעאלים החזירו לנו הבגד הזה שלא מכרנוהו לכם‬ ‫אלא ערום‪,‬‬ ‫ויאמרו הישמעאלים לא נחזיר לכם‪ ,‬עד שהוסיפו להם עוד ארבעה‬ ‫זוגות מנעלים‪ ,‬ובאותו בגד הביאוהו למצרים ובו מכרוהו ובו אסרוהו‬ ‫ובו הביאוהו לפני פרעה ובו מלך על מצרים‪.‬‬ ‫יוצא‪ ,‬שקיבלו ארבע זוגות נעלים‪ ,‬כתוספת לבגדים שהלביש גבריאל‬ ‫את יוסף‪.‬‬ ‫עד כאן‪ ,‬דברי מדרש עשרה הרוגי מלכות‪.‬‬ ‫אנחנו בע"ה ‪ ,‬רוצים להבין דבר אחד‪:‬‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪7‬‬ ‫הרי שבטי‪-‬יה ‪ ,‬לא עשו דברים בלי היגיון‪ .‬בכל דבר צריך שיהיה איזה‬ ‫שהוא היגיון ‪...‬‬ ‫אלו הדברים‪ ,‬שכתובים לגבי הברכה הזאת‪.‬‬ ‫מה זה הברכה הזאת ֶשׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל צְ ָרכָ י על נעלים ?? מה מונח בזה ?‬ ‫הם יכלו לקנות עם זה חולצות‪ ...‬יכלו לקנות חליפות‪ ...‬ואחד יכל‬ ‫לפתוח עם זה תוכנית חסכון‪☺ ...‬‬ ‫כסף לא היה חסר להם‪ ...‬חז"ל לומדים‪ ,‬שליעקב אבינו היו ‪600‬‬ ‫מיליון כלבים ‪ ,‬שרק שמרו על העדר שלו !‬ ‫וכשכותב לנו אחד המפרשים – איך יכל להיות‪ ,‬שהיה לבני גד ולבני‬ ‫ראובן‪ ,‬כל‪-‬כך הרבה צאן ?‬ ‫התשובה היא – כי ראובן ירש‪ ,‬שתי חלקים מהצאן של יעקב אבינו‪,‬‬ ‫כי היה בכור‪ ,‬ולכן קיבל פי שתים ‪.‬‬ ‫אין לנו מושג‪ ,‬כמה היה עשרו של יעקב אבינו‪ ...‬אז מה מתרגשים‬ ‫ממכירה של שתי כסף ?! והולכים במכירה הזאת‪ ,‬וקונים עם זה‬ ‫זוגות נעלים ‪ ...‬ודאי שמונח כאן‪ ,‬איזה שהוא יסוד‪ ,‬ואנחנו רוצים‬ ‫לפענח את היסוד הזה‪ ,‬מה מונח כאן‪...‬‬ ‫אז בואו נתחיל‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בדברי הרד"ל )ר' דוד לוריא( ‪,‬‬ ‫בביאורו על פרקי דרבי אליעזר‪:‬‬ ‫אומר הרד"ל – לקנות מנעים וכו' בעד נעלים‪ .‬פשוטו נראה לפי‬ ‫שחשבוהו למתגאה ומבקש ממשלה עליהם‪ ,‬לכן מכרוהו לעבד‬ ‫שישפיל רוחו‪ ,‬ומדמיו קנו מנעלים תקח רגליהם לרמוז על זה שראוי‬ ‫להיות שכן לעפר בחייו כמ"ש בפ"ק דסוטה וכמ"ש בדרך ארץ זוטא‬ ‫פ"א שיהיה אדם כאסקופה הנדרסת ‪.‬‬ ‫אלה דברי הרד"ל‪ ,‬בביאורו לפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק ל"ח‪.‬‬ ‫חלק מהמפרשים שמסבירים‪ ,‬שיוסף הצדיק נמכר לעבד ‪ ,‬למה ?‬ ‫אמרו שבטי‪-‬יה – מה הוא חולם ?! הוא חולם לשלוט עלינו !‬ ‫אם ככה‪ ,‬אנחנו נהיה לו עבדים‪.‬‬ ‫אם ככה הוא רוצה‪ ,‬נעשה ונהפכו – מידה כנגד מידה ‪ ,‬אנחנו נמלוך‬ ‫עליו‪ ,‬והוא ימכר לעבד !‬ ‫ולמה מכרו אותו דוקא למצרים ?‬ ‫כי במצרים ‪ ,‬אומרים חז"ל – אדם שהיה עבד‪ ,‬לעולם לא עולה‬ ‫למלכות‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬אמרו האחים – נמכור אותו למצרים‪ ,‬וגם אם הוא יעלה ‪,‬‬ ‫הוא לא יעלה לגדולה‪ ,‬כי אין תופעה כזאת במצרים‪.‬‬ ‫יוצא שמה הם רצו ?‬ ‫רצו לשלוט עליו ‪ .‬אבל למה דוקא נעלים ?‬ ‫רבותי‪ ,‬שימו לב לדבר נפלא ביותר‪:‬‬ ‫בכל בוקר‪ ,‬בברכות השחר שאיתם אנחנו פותחים את היום‪ ,‬ישנה‬ ‫ברכה שאנו אומרים ‪ -‬בָּ רוּ‪ ‬אַ ָתּה ה' אֱ ‪‬קינוּ מֶ לֶ‪ ‬הָ עוֹלָם‪ֶ .‬שׁעָ ָשׂה לִ י‬ ‫כָּ ל צְ ָרכָ י‬ ‫* דרך אגב ‪ ,‬זאת הברכה היחידה שאומרים אותה בלשון עבר‪...‬‬ ‫אומרת הגמרא במסכת ברכות – בשעה שאדם נועל את נעליו‪ ,‬הוא‬ ‫מברך ֶשׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל צְ ָרכָ י‪ ,‬לכן לשיטתו של הגאון מוילנה ‪ ,‬שביום‬ ‫הכיפורים ובתשעה באב‪ ,‬לא מברכים את הברכה הזאת‪ ,‬כיון שלא‬ ‫הולכים עם נעלים‪ .‬לכן במוצאי יום הכיפורים ותשעה באב‪ ,‬אז הוא‬ ‫מברך את הברכה הזאת‪.‬‬ ‫אומר הגאון מוילנה ‪ ,‬וכך מופיע בסידור השל"ה )שער השמים בשם‬ ‫מורו ורבו( ‪:‬‬ ‫ֲשׂי י ֶָדי‪ ‬כֹּל ַשׁ ָתּה‬ ‫אומר דוד המלך בתהילים }ח‪ ,‬ז{ ַתּ ְמ ִשׁילֵהוּ בְּ מַ ע ֵ‬ ‫ֽ ַתחַ ת‪ַ -‬רגְ ֽ ָליו }ח{ ֹצנֶה וַאֲ ל ִָפים ֻכּלָּם וְ גַם בַּ הֲ מוֹת ָשׂ ֽ ָדי‪.‬‬ ‫ֲשׂי י ֶָדי‪‬‬ ‫אומר דוד המלך – הקב"ה המשיל את האדם ַתּ ְמ ִשׁילֵהוּ ְבּמַ ע ֵ‬ ‫– הכל שם הקב"ה‪ ,‬תחת רגליו‪ ,‬את מי ?‬ ‫ֹצנֶה וַאֲ ל ִָפים הכוונה לבהמות ולצאן‪ ,‬כפי שנאמר בפסוק }דברים ז‪ ,‬יג{‬ ‫ְשׁגַר אֲ לָפֶ י‪ ‬וְ עַ ְשׁ ְתּרֹת צֹאנֶ‪.‬‬ ‫איפה בא לידי ביטוי הפסוק ?‬ ‫אומר הגאון מוילנה ‪ ,‬דבר נפלא ביותר‪:‬‬ ‫העולם מורכב מארבעה יסודות – דומם‪ ,‬חי‪ ,‬צומח‪ ,‬מדבר‪.‬‬ ‫הדומם‪ ,‬נותן את הכוח לצומח ‪.‬‬ ‫הצומח‪ ,‬מקבל את כוחו מהדומם‪.‬‬ ‫אם ככה יוצא‪ ,‬שברגע שיוצא הצומח‪ ,‬הצומח שולט‪ ,‬כביכל על‬ ‫הדומם‪.‬‬ ‫החי שאוכל את הצומח‪ ,‬הוא שולט גם על הצומח וגם על הדומם‪ ,‬כי‬ ‫הוא אוכל את החי ‪ ,‬שמקבל את היניקה שלו מהדומם‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬שאוכל את החיה‪ ,‬בעצם הוא שולט על הכל – הוא שולט על‬ ‫החיה‪ ,‬ששולטת על הצמח ‪ ,‬ששולט על הדומם‪.‬‬ ‫ברגע שבן אדם שולט על החיה‪ ,‬אז הוא שולט על הכל‪.‬‬ ‫ברגע שאדם לוקח את עורות הבהמות‪ ,‬ועושה אותם מנעלים לרגליו ‪,‬‬ ‫מה פירוש הדבר ?‬ ‫שהוא שולט על הכל ביחד !‬ ‫אומר לנו דוד המלך ‪ -‬כֹּל ַשׁ ָתּה ֽ ַתחַ ת‪ַ -‬רגְ ֽ ָליו ‪ .‬נתת שלטון לאדם‪,‬‬ ‫איפה ?‬ ‫בנעלים שהוא נועל‪ ,‬הוא בעצם שולט על כל הבריאה כולה !‬ ‫אם נתת לו נעלים‪ ,‬העשויות מעורות של בהמה‪ ,‬אז מה נאמר בפסוק‬ ‫?‬ ‫כֹּל ַשׁ ָתּה ֽ ַתחַ ת‪ַ -‬רגְ ֽ ָליו ‪ֹ ...‬צנֶה וַאֲ ל ִָפים ֻכּלָּם וְ גַם בַּ הֲ מוֹת ָשׂ ֽ ָדי – אם הוא‬ ‫עושה מעורות הבהמות נעלים‪ ,‬אז הוא שולט על החי‪ ,‬על הצומח ועל‬ ‫הדומם !‬ ‫אם אלה הדברים‪ ,‬מובן עכשיו למה אנחנו מברכים בָּ רוּ‪ ‬אַ ָתּה ה'‬ ‫אֱ ‪‬קינוּ מֶ לֶ‪ ‬הָ עוֹלָם‪ֶ .‬שׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל צְ ָרכָ י לא שעושה לי כל צרכי ‪...‬‬ ‫ברגע שהקב"ה נתן לי שליטה‪ ,‬על כל הבעלי החיים ‪ ,‬ונתן לי את‬ ‫האפשרות לנעול נעליים‪ ,‬לכן נאמר בברכה ֶשׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל צְ ָרכָ י‪.‬‬ ‫אם אלה הדברים‪ ,‬הבנו דבר נפלא ‪:‬‬ ‫נעלים‪ ,‬מבטאים שלטון של האדם על היקום‪.‬‬ ‫אם אלה הדברים ‪ ....‬כאשר בא יוסף הצדיק ואומר "אני חולם שאני‬ ‫מלך "‪ ...‬איך ?‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪7‬‬ ‫וְ ִהנֵּה ָקמָ ה אֲ ל ָֻמּ ִתי וְ גַם נִ צָּ בָ ה וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה אֲ לֻמֹּתֵ יכֶ ם ו ִַתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶין ָ‬ ‫לַאֲ לֻמָּ ִתי‬ ‫מה הענין של נעל ?‬ ‫נחלתו של אדם‪ ,‬נקראת בשם נעל ‪ ,‬בעיקר לאחר מותו‪.‬‬ ‫אמרו לו האחים הֲ מָ ‪ִ ‬תּ ְמ‪ ‬עָ לֵינוּ ִאם ָמשׁוֹל ִתּ ְמשֹׁל בָּ נוּ ‪ ...‬בֹא‬ ‫נראה לך מה אנחנו עושים‪ ,‬למי שחושב שימשול עלינו‪....‬‬ ‫למי שיודע‪ ,‬שבשעה שאדם לא רוצה להקים שם לאחיו‪ ,‬עושים‬ ‫חליצת הנעל ‪ ,‬למה ?‬ ‫מוכרים אותו‪ ...‬מרוויחים כסף‪ ,‬ובכסף הזה‪ ,‬קונים נעלים ‪.‬‬ ‫כי נחלת המת‪ ,‬נקראת נעל )עיין רוח חיים באבות‪ ,‬משנה א(‬ ‫בנעלים האלה הם מראים‪ ,‬שהם שולטים ‪ ,‬ולא הוא שולט עליהם‪.‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬בזה הם בטאו את התשובה‪ ,‬למה שהם חשבו לרגע ‪ ,‬שיוסף‬ ‫מתיימר למלוך עליהם ‪ ,‬אז הם עשו את הפעולה ההפוכה‪.‬‬ ‫לכן כשאדם לא רוצה לקבל את הנחלה של אחיו‪ ,‬ולא רוצצה להקים‬ ‫שם‪ ,‬עושים לו חליצת הנעל ‪.‬‬ ‫יוצא שנעל‪ ,‬נקרא נחלתו של אדם‪.‬‬ ‫אם אלה הדברים‪ ,‬אנחנו רוצים ללכת לביאור נוסף‪ ,‬של המגן‬ ‫אברהם‪ ,‬בחיבורו זית רענן‪ ,‬על ילקוט שמעוני ‪:‬‬ ‫אומר הזית רענן ‪:‬‬ ‫"אפשר לומר כפי מה שכתב בעשרה מאמרות )אם כל חי ח"ג פכ"ב(‬ ‫דאמרינן )פסחים קיג( מי שאין לו מנעלים ברגליו הוא כמנודה‬ ‫לשמים‪ ,‬וצריך ללבוש מנעלים להפסיק בינו ובין האדמה אשר‬ ‫אררה ה'‪ ,‬ויוסף הוא שופריה דאדם ]הראשון[‪ ,‬אם כן הוא הגורם‬ ‫שנתקללה האדמה שצריך ללבוש מנעלים‪ ,‬לכן מכרוהו בעבור‬ ‫מנעלים"‪.‬‬ ‫ביאור דבריו הקדושים על פי מה ששנינו בגמרא )שבת קכט‪(.‬‬ ‫"לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו"‪ .‬זאת ועוד‬ ‫שנינו )פסחים קיג( כי אחד מהשבעה שהם מנודים לשמים הוא‪:‬‬ ‫"המונע מנעלים מרגליו"‪ .‬וביאר הרמ"ע מפאנו ב"עשרה מאמרות"‬ ‫)שם( הענין בזה‪ ,‬כי בחטא עץ הדעת נתקללה האדמה ככתוב‬ ‫)בראשית ג‪ ,‬י( "ארורה האדמה בעבורך"‪ ,‬לכן צריך ללבוש נעליים‬ ‫לרגליו כדי לעשות פירוד בין האדם לארץ שנתקללה‪.‬‬ ‫והנה שנינו בגמרא )ב"מ פד‪" (.‬שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה‬ ‫דאדם הראשון"‪ .‬ובפרשתנו כתוב )לז‪ ,‬ג( "וישראל אהב את יוסף‬ ‫מכל בניו כי בן זקונים הוא לו"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬שהיה זיו איקונין‬ ‫שלו דומה לו"‪ .‬ומקור הדבר בתרגום יונתן‪" :‬ארום איקוני דיוסף‬ ‫דמיין לאיקונין דיליה"‪ .‬מבואר מזה כי זיו איקונין של יוסף היה‬ ‫מעין שופריה דאדם הראשון‪ ,‬שחטא בעץ הדעת וגרם לקללת‬ ‫האדמה‪ ,‬הנה כי כן מטעם זה מכרוהו לעבד וקנו נעליים לרגלם‪ ,‬כדי‬ ‫לרמז בכך שהוא הגורם שיצטרכו ללבוש נעליים להפסיק בין האדם‬ ‫להאדמה‪.‬‬ ‫אלו הדברים‪ ,‬שמביא הזית רענן על דברי המדרש‪.‬‬ ‫אני רוצה להביא רעיון נפלא ‪ ,‬שמביא אותו הספר ים דרך על‬ ‫ההפטרות‪:‬‬ ‫במאמר יז‪ ,‬הוא עומד על הקללה‪ ,‬שקילל יעקב אבינו את שמעון ולוי‪,‬‬ ‫שהרי הם היו היוזמים‪ ,‬לכל ענין המכירה‪.‬‬ ‫אמר להם יעקב אבינו – }מט‪ ,‬ו{ בְּ ס ָֹדם אַל ָתּבֹא נ ְַפ ִשׁי בִּ ְקהָ לָם אַל‬ ‫וּב ְר ֹצנָם עִ ְקּרוּ שׁוֹר‪} :‬ז{ אָרוּר אַ פָּ ם כִּ י‬ ‫ֵתּחַ ד כְּ ב ִֹדי כִּ י בְ אַ פָּ ם הָ ְרגוּ ִאישׁ ִ‬ ‫עָ ז וְ עֶ בְ ָרתָ ם כִּ י ָק ָשׁ ָתה אֲ חַ לְּ ֵקם בְּ ַי ֲעקֹב וַאֲ ִפיצֵ ם בְּ יִ ְשׂ ָראֵ ל‬ ‫אם אתם רוצים לדעת כמה הדברים חמורים‪ ,‬ל"ע ‪ ,‬כתוב בספר‬ ‫חסידים – כאשר אדם נפטר לבית עולמו ‪ ,‬הדבר הראשון שזורקים‬ ‫מהבית‪ ,‬זה הנעליים ‪ ,‬ואפילו אסור למכור לגוי ‪ ,‬כי הגוי ימכור‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫לכן אתה אומר‪ ,‬כשאתה נועל נעלים ‪ֶ -‬שׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל ְצ ָרכָ י ‪ ,‬בלשון‬ ‫יחיד ולא רבים‪ ,‬כי נעל שייכת לאדם‪ ,‬ואם הוא נפטר לבית עולמו‪,‬‬ ‫הוא לא יכל להעביר את זה הלאה ‪.‬‬ ‫אומר ר' חיים קנייבסקי שליט"א – עפ"י זה תבין פסוק‪ ,‬בפרשת כי‪-‬‬ ‫אַרבָּ עִ ים ָשׁנָה בַּ ִמּ ְדבָּ ר ‪‬א בָ לוּ‬ ‫תבא }דברים כט‪ ,‬ד{ וָאוֹלֵ‪ ‬אֶ ְתכֶ ם ְ‬ ‫ַשׂלְ מֹתֵ יכֶ ם מֵ ֲעלֵיכֶ ם וְ נַעַ לְ ‪ ‬א בָ לְ ָתה מֵ עַ ל ַרגְ לֶ‪‬‬ ‫למה לא כתוב ונעלכם לא בלו מעל רגלכם ?‬ ‫ומתרץ – ַשׂלְ מֹתֵ יכֶ ם אתה יכל להעביר לילדים שלך‪ ,‬אבל נַעַ לְ ‪ ‬זה רק‬ ‫שלך !‬ ‫יוצא שנעל‪ ,‬זה רק שלך !‬ ‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬אומר הספר ים דרך‪ ,‬דבר נפלא ביותר‪:‬‬ ‫האחים רצו לקחת מיוסף את נחלתו ‪ .‬נמכור אותו לעבד‪ ,‬וזהו‪ ,‬אין‬ ‫נחלה !‬ ‫שמעון ולוי אמרו – נהרוג אותו !‬ ‫אם נהרוג אותו‪ ,‬אז עכשיו הנחלה תתחלק רק ל‪...11-‬‬ ‫אמר יעקב אבינו – אתם רציתם לקחת לו את הנחלה‪ ,‬בזה שקניתם‬ ‫עם הכסף נעלים‪ ,‬כי נעל מסמל את נחלת האדם‪...‬‬ ‫אתם שמעון ולוי‪ ,‬הייתם היוזמים לכל זה‪ ....‬לכן לאף אחד מכם‪ ,‬לא‬ ‫תהיה נחלה !‬ ‫אני רוצה לתת עוד סנסן אחד‪☺ :‬‬ ‫כולנו יודעים את שאלת האלשיך הקדוש – מפני מה לקח הקב"ה‪,‬‬ ‫שבעים אנשים צדיקים‪ ,‬והוריד אותם למצרים‪ ,‬והוציא אותם שישים‬ ‫ריבו‪ ,‬במ"ט שערי טומאה ? מה התועלת שבדבר ?‬ ‫הוא לא נתן לאף אחד מהם נחלה ‪ ...‬כתוב בספר דברי הימים‪ ,‬ששבט‬ ‫שמעון‪ ,‬קיבל נחלה בתוך שבט יהודה‪ .‬לא היה לו נחלה משל עצמו‪.‬‬ ‫שאלה נוספת הוא שואל – בגזירת ברית בין הבתרים‪ ,‬עוד לא היו‬ ‫לאברהם אבינו ילדים }טו‪ ,‬יג{ ָידֹעַ ֵתּ ַדע כִּ י‪-‬גֵר יִ ְהיֶה ז ְַרעֲ‪ ‬בְּ אֶ ֶרץ ‪‬א‬ ‫אַרבַּ ע מֵ אוֹת ָשׁ ֽ ָנה‪ ..‬למה אברהם אבינו לא‬ ‫לָהֶ ם ַועֲבָ דוּם וְ עִ נּוּ אֹתָ ם ְ‬ ‫מבקש הפחתה בעונש ? הרי בסדום הוא כן ביקש !‬ ‫אומר הספר ים דרך – עכשיו תבין טוב מאוד‪ .‬כולנו יודעים‪ ,‬שברגע‬ ‫שאדם רוצה להעביר נחלה‪ ,‬אחד מהשני‪ ,‬איך עושים את ההעברה ?‬ ‫אומר האלשיך הקדוש – משום שגילה הקב"ה לאברהם אבינו‪ ,‬מדוע‬ ‫יורדים למצרים‪.‬‬ ‫את העברת הנחלה‪ ,‬עושים בקנין של נעל ‪ .‬איפה עושים אותו ?‬ ‫משום שעם ישראל יש לו זוהמה ‪ ,‬שנקראת זוהמת הנחש‪ ,‬כי הגמרא‬ ‫במסכת שבת אומרת ‪ ,‬שבא הנחש והתיל בחוה זוהמה‪.‬‬ ‫ידוע‪ ,‬מה שנאמר במגילת רות }ד‪ ,‬ז{ וְ זֹאת לְ פָ נִ ים בְּ יִ ְשׂ ָראֵ ל עַ ל‬ ‫מוּרה לְ ַקיֵּ ם כָּ ל ָדּבָ ר ָשׁלַף ִאישׁ ַנעֲלוֹ וְ נָתַ ן לְ ֵרעֵ הוּ וְ זֹאת‬ ‫הַ גְּ אוּלָּה וְ עַ ל ַה ְתּ ָ‬ ‫עוּדה בְּ יִ ְשׂ ָראֵ ל‪.‬‬ ‫הַ ְתּ ָ‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪7‬‬ ‫אם ככה‪ ,‬אמר הקב"ה לאברהם אבינו – תדע לך‪ ,‬עם ישראל צריכים‬ ‫לקבל תורה‪ ,‬ועם זוהמה כזאת‪ ,‬הם לא יכולים לקבל תורה ! צריכים‬ ‫לנקות אותה !‬ ‫רבותי‪ ,‬ירדתם למצרים בעוון נעלים ‪ ...‬אבל יוסף הצדיק הכין לכם‬ ‫את הדרך‪ ,‬הוא עמד הניסיון אשת פוטיפר‪ ,‬אז הוא היה בבחינת‬ ‫נעלים של עם ישראל‪.‬‬ ‫כמה זמן ?‬ ‫יוצא‪ ,‬שיוסף הצדיק‪ ,‬אומר לנו המגלה עמוקות – יוסף הצדיק‪ ,‬היה‬ ‫גלגולו של חנוך ‪.‬‬ ‫אמר הקב"ה – ‪ 400‬שנה ‪ ,‬עם עבודות פרך‪ ,‬זה מתנקה‪.‬‬ ‫לכן אברהם לא יכל לבקש הקלה בעונש‪ ,‬כמו בסדום‪.‬‬ ‫כמו שאדם לוקח חליפה לניקוי ‪:‬‬ ‫חנוך כידוע לכולם‪ ,‬הגיע למלאך שנקרא מט"ט‪ ,‬וכתוב בחז"ל‬ ‫שהמלאך הזה ‪ ,‬נקרא נער ‪ ,‬ועפ"י חלק מהמפרשים‪ ,‬הוא נקרא בשם‬ ‫שר העולם‪.‬‬ ‫נשמת חנוך‪ ,‬היא נשמת יוסף הצדיק‪.‬‬ ‫ כמה זמן ייקח ?‬‫‪ -‬שעה וחצי‪.‬‬ ‫אומר הילקוט הראובני – חנוך תופר מנעלים היה‪ ,‬ועל כל תפירה‬ ‫ותפירה ‪ ,‬היה אומר ברוך שם כבו מלכותו לעולם ועד‪.‬‬ ‫אפשר פחות ?‬ ‫למה ?‬ ‫‪ -‬פחות‪ ,‬יצא מלוכלך ‪...‬‬ ‫אומר הספר שבילי פנחס – משום שהוא היה בדור אחד לפני המבול‬ ‫}ה‪ ,‬כד{ ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים ‪ ,‬כי‬ ‫הקב"ה לא רצה שהוא יהיה במבול‪ .‬אז מה הוא עשה ?‬ ‫רבותי‪ ,‬הולך הקב"ה ‪ ,‬ושולח שני אנשים הכין את הדרך‪ ,‬כדי שעם‬ ‫ישראל יעמדו שם‪.‬‬ ‫נתן לו את האפשרות להיפטר קודם‪.‬‬ ‫מצרים נקראת "ערוות הארץ"‪.‬‬ ‫כותב האלשיך הקדוש – האדם מחולק לאיבריו של האדם – יש פה‬ ‫לארץ‪ ,‬שנאמר וּפָ צְ ָתה הָ אֲ ָד ָמה אֶ ת ִפּיהָ ‪.‬‬ ‫אָרץ ִהנֵּה ַרחֲ בַ ת י ַָדיִ ם‪ ...‬הכל יש לארץ הזאת‪...‬‬ ‫}בראשית לד‪ ,‬כא{ וְ הָ ֶ‬ ‫לארץ הזאת יש ערווה ‪ -‬מצרים‪.‬‬ ‫מצרים נקראת – מקור הטומאה של העולם‪.‬‬ ‫"לך תיקח שבעים צדיקים‪ ,‬ותוריד אותם למצרים"‪.‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ערב הכניסה למצרים ‪ ,‬פתאום הוא אומר לשרה ִהנֵּה‬ ‫נָא י ַָדעְ ִתּי כִּ י ִא ָשּׁה יְ פַ ת מַ ְראֶ ה אָ ְתּ‬ ‫שואל ר' שלמה קלוגר – נשואים כל הרבה שנים‪ ,‬הוא לא ידע ?!‬ ‫אלא‪ ,‬זה לא ענין אותו בכלל !‬ ‫חנוך תפר מנעלים‪ ,‬כי אמר לאותו דור – רבותי‪ ,‬האדמה כבר רקובה‬ ‫כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ‪.‬‬ ‫במה השחיתו ?‬ ‫בעריות‪.‬‬ ‫אמר להם ‪ -‬רבותי‪ ,‬מהאדמה המקוללת הזאת צריך להתנתק ‪ ,‬מה‬ ‫הוא עשה ?‬ ‫עשה נעלים‪ ,‬כדי לנתק אותם מהאדמה‪.‬‬ ‫רבותי‪ ,‬יוסף הצדיק במצרים‪ ,‬מנתק את עם ישראל מאותה זוהמה‬ ‫של הנחש !‬ ‫בכניסה למצרים‪ ,‬כבר הרגיש אברהם אבינו משהו !‬ ‫אם הוא ירד לאותה זוהמה של הנחש‪ ,‬אז הוא גם תפר מנעלים לעם‬ ‫ישראל‪ ,‬כדי שיוכלו לצאת ממצרים בטהרה‪.‬‬ ‫מה עושים ???‬ ‫אם ככה‪ ,‬נוכל להבין‪:‬‬ ‫שולחים איש ואישה ‪ ,‬כדי להכין את הדרך‪...‬‬ ‫אומר לנו הקב"ה וְ כָ כָ ה תֹּאכְ לוּ אֹתוֹ מָ ְתנֵיכֶ ם חֲ ג ִֻרים ַנ ֲעלֵיכֶ ם בְּ ַרגְ לֵיכֶ ם‬ ‫– כיון שמכרתם את יוסף בעבור נעלים ‪ ,‬כי חשבתם שהוא בא לקחת‬ ‫לכם את הנחלה ‪ ,‬והנחלה נקראת בשם נעל ‪ ...‬אדרבא‪ ,‬תראו שכל מה‬ ‫שיוסף רצה‪ ,‬הוא באמת מלך‪ ,‬והכין את עם ישראל‪ ,‬לצאת‬ ‫ממצרים‪! ....‬‬ ‫שרה ירדה למצרים ‪ ,‬עברה את ניסיון פרעה‪ ,‬ונגדרו כל הנשים‬ ‫בזכותה }ויקרא רבה‪ ,‬פרשה לב{‪.‬‬ ‫יוסף ירד למצרים ‪ ,‬והתנסה בניסיון אשת פוטיפר‪ ,‬ונגדרו כל הזכרים‬ ‫בזכותו‪.‬‬ ‫אם אלה הדברים ‪ ,‬יוצא שיוסף ‪ ,‬היה מבחינת "הנעל" של עם ישראל‪,‬‬ ‫להביא אותם ממצרים‪ ,‬ולהוציא אותם משם‪...‬‬ ‫יקא ‪ .‬שהקב"ה יזכור לנו את‬ ‫ַרחֲ מָ נָא ִא ְדכַּ ר לָן זְ כוּתֵ יהּ ְדּיוֹסֵ ף צַ ִדּ ָ‬ ‫הזכויות של יוסף הצדיק‪ ,‬ונזכה בקרוב ממש‪ ,‬שיבוא משיח בן יוסף‬ ‫ואחריו משיח בן דוד‪ ,‬לבשר לנו את הגאולה במהרה בימינו אמן‬ ‫ואמן !!!‬ ‫רבותי‪ ,‬ביציאת מצרים‪ ,‬אמר הקב"ה – }שמות יב‪ ,‬יא{ וְ כָ כָ ה תֹּאכְ לוּ‬ ‫אֹתוֹ ָמ ְתנֵיכֶ ם חֲ ג ִֻרים ַנ ֲעלֵיכֶ ם בְּ ַרגְ לֵיכֶ ם וּמַ ֶקּלְ כֶ ם בְּ י ְֶדכֶ ם‪...‬‬ ‫לקבלת השיעור בדואר אלקטרוני ‪ ,‬שלחו מייל לכתובת ‪GG2006@013.net.il‬‬