‫משרד ראשי‪:‬‬ ‫‪972-3-5629911‬‬ ‫‪972-3-5625353‬‬ ‫רח' החשמונאים ‪ ,100‬מגדל חשמונאים‪,‬‬ ‫טל‪:‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 20221 .‬תל‪-‬אביב מיקוד ‪61201‬‬ ‫אתרנו‪:‬‬ ‫‪www.mach-law.co.il‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪office@mach-law.co.il‬‬ ‫‪Head office:‬‬ ‫‪Tel:‬‬ ‫‪Fax:‬‬ ‫איתן מימוני‪ ,‬עו"ד ונוטריון‬ ‫אורית שלוש )‪ ,(1960-2008‬עו"ד‬ ‫אייל בוקובזה‪ ,‬עו"ד‬ ‫שולי קליין‪,‬עו"ד‬ ‫תומר טבק‪ ,‬עו"ד‬ ‫‪1 0 0 HA'HACHMONAIM S t .‬‬ ‫‪P . O B O X 20221 T E L - A V I V 6 1 2 0 1‬‬ ‫‪EITAN MAIMONI, ADV. & NOTARY‬‬ ‫‪ORIT CHELOUCHE (1960-2008), ADV.‬‬ ‫‪EYAL BOKOVZA, ADV.‬‬ ‫‪SHULI KLEIN, ADV.‬‬ ‫‪TOMER TABAK, ADV.‬‬ ‫גליה רוזנבוים‪-‬טירן‪ ,‬עו"ד‬ ‫‪GALYA ROSENBAUM TIRAN, ADV.‬‬ ‫‪Kfar Sava branch:‬‬ ‫סניף כפר סבא‪:‬‬ ‫רח' ויצמן ‪ ,107‬כפר סבא מיקוד ‪44225‬‬ ‫טל‪:‬‬ ‫‪972-9-7672220‬‬ ‫‪Tel:‬‬ ‫פקס‪:‬‬ ‫‪972-9-7678869‬‬ ‫‪Fax:‬‬ ‫‪107 WEITZMAN ST' Kfar Sava 44225‬‬ ‫זהר מימוני‪ ,‬עו"ד‬ ‫‪ZOHAR MAIMONI, ADV.‬‬ ‫ת א ר י ך‪:‬‬ ‫מ ס פ ר נ ו‪:‬‬ ‫‪D a t e : 06/07/2010‬‬ ‫‪: 2000/8‬‬ ‫‪Our ref‬‬ ‫סמכויות‪ ,‬תפקידי מליאת המועצה האזורית ומערכת היחסי שבי חברי המליאה לראש‬ ‫המועצה וההנהלה המקצועית של המועצה‬ ‫מבוא‬ ‫המועצות האזוריות בנויות ממקבץ יישובים בעלי אופי שונה ובעלי תכלית שונה‪ ,‬לדוגמא מושבים‪ ,‬קיבוצים‬ ‫ויישובים בעלי אופי התיישבותי או קהילתי וכיוצא בזה‪ .‬מועצה אזורית פועלת מכוחה של פקודת המועצות‬ ‫המקומיות ועל פיה פרסם שר הפנים את צו המועצות המקומיות )מועצות אזוריות(‪ .‬השילטון המקומי‬ ‫במרחב הכפרי מתאפיין בשילטון דו‪-‬רובדי )מועצה אזורית וועד מקומי(‪ .‬על מנת לאפשר לוועד המקומי‬ ‫לפעול‪ ,‬חייבת המועצה לאשר האצלת סמכויות לכל ועד מקומי‪ .‬מועצה היא "בית הנבחרים" המקומי‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬המוסד העליון של הרשות המקומית‪ .‬זהו הגוף אשר מוסמך יותר מכל גורם מקומי אחר לקבוע את‬ ‫תנאי החיים במקום ולהשפיע על איכותם‪.‬‬ ‫‪ 3‬מוסדות מוניציפאליים עומדים לבחירה בתחום המועצות האזוריות‪:‬‬ ‫ראש המועצה האזורית‪.‬‬ ‫נציג הישוב למליאת המועצה האזורית‪.‬‬ ‫ועד ישוב מקומי‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לראש המועצה האזורית ) ס ‪)4‬א( חוק המועצות האזורית )בחירת כראש המועצה(( )ס ‪ (18‬רשאים‬ ‫לבחור כל תושבי המועצה האזורית אשר הם בעלי זכות בחירה )מופיעים בפנקס הבוחרים(‪ .‬הבחירות‬ ‫לנציגי הישוב במליאה ולועד המקומי נעשות על ידי תושבי הישוב בלבד‪.‬‬ ‫הבחירות לראש המועצה האזורית‪ ,‬נציג הישוב במליאת המועצה ולועד המקומי נערכות אחת לחמש‬ ‫שנים‪) .‬ס‪ 3‬חוק המועצות האזוריות )מועד בחירות כלליות((‪ .‬צו המועצות המקומיות‪ ,‬מפרט מהם התנאים‬ ‫להגשת מועמדות לכל אחד מהגופים הללו‪ ,‬מי רשאי לבחור וכן מהו סדר הפעולות בכל הקשור לעריכת‬ ‫הבחירות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה‪.‬‬ ‫מליאת המועצה מורכבת מחברים אשר נבחרו מכל יישוב ויישוב אשר בתחום המועצה האזורית‪ .‬הרכב‬ ‫המליאה מתבצע בעזרת "המודד"‪ ,‬המודד הינו מספר )בסעיף ‪)17‬ג( )‪ (3‬לצו( אשר מהווה את המפתח‬ ‫לקביעת מספר חברים יישלח כל יישוב למועצה וכיצד תורכב המועצה‪ .‬למועצה יכולות ותפקידים רבים‪.‬‬ ‫יש לה הסמכות והיכולת לאשר נושאים ועניינים שהוגדרו בחוק‪) ,‬כגון אישור צו מיסים‪ ,‬אישור תקציב של‬ ‫ועדים מקומיים‪ ,‬קבלתם לעבודה או פיטורם של עובדים סטאטוטוריים‪ ,‬הקמת תאגידים‪ ,‬ניהול מקרקעין‬ ‫ועוד( כמו כן לחוקק חוקי עזר לפקח‪ ,‬לבקר וליזום‪ .‬על המועצה לדון במעשיה ובכוונותיה של הנהלת‬ ‫הרשות‪ ,‬להתבונן במדיניות של ראש המועצה‪ ,‬לחוות דעה על מדיניות זו‪ ,‬המועצה היא לרוב הגוף היחיד‬ ‫המוסמך לקבל החלטות‪ ,‬אך חלק לא מבוטל מפעילותה מתבצע באמצעות הוועדות השונות שהיא ממנה ‪.‬‬ ‫המבנה המורכב של המועצות האזוריות מזמין לעיתים תכופות מצבים של ניגוד עניינים‪ .‬בין בעלי‬ ‫התפקידים השונים במוסדות המוניציפאליים בתחום המועצה האזורית‪ .‬לכן‪ ,‬הועדה למניעת ניגוד עניינים‬ ‫ברשויות המקומיות של משרד המשפטים קבעה כי בעל תפקיד ביצועי בשכר במועצה לא יכול לכן כחבר‬ ‫מליאה‪ .‬באופן דומה קיים לטענת הועדה‪ ,‬ניגוד עינינים בין כהונת חבר ועד מקומי אשר נבחר לכהן כנציג‬ ‫הישוב במליאת המועצה‪.‬‬ ‫סמכויות ראש המועצה‬ ‫)ס ‪ (3‬ראש המועצה ישמש גם כחבר מועצה לכל דבר ועניין כל עוד יכהן כראש מועצ‪ ,‬אף אם לא היה‬ ‫ברשימת המועמדים לכהונה כחבר מועצה‪.‬‬ ‫ס ‪) 3‬א( מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה‪.‬‬ ‫ס ‪)3‬ב( ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו )מכח כל דין( על המועצה‪ ,‬יבוצעו כראוי‪.‬‬ ‫ס ‪)3‬ג( ראש המועצה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כראוי; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי‬ ‫המועצה‪ ,‬אחראי ראש המועצה לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר של המועצה‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)ס ‪ (4‬ראש המועצה רשאי‪ ,‬באישור המועצה‪ ,‬לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש המועצה או לחבר‬ ‫ועדת הנהלה או לעובד המועצה או לראש ועד מקומי שבתחום המועצה‪ ,‬דרך כלל‪ ,‬לעניין מסוים או לסוג‬ ‫עניינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי חוק רישוי עסקים‪.‬‬ ‫)ס‪64‬א( דיון חוזר בהחלטות המועצה‪.‬‬ ‫)א(‬ ‫ראש מועצה רשאי‪ ,‬תוך ‪ 48‬שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה‪ ,‬להודיע‬ ‫בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד‬ ‫הדיון החוזר‪.‬‬ ‫)ב(‬ ‫הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקיים תוך ‪ 10‬ימים מיום‬ ‫שנתקבלה ההחלטה‪ ,‬או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת ‪ 40%‬מחברי‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫)ג(‬ ‫תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה יותלה עד שהחליטה המועצה בדיון‬ ‫החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו‪ ,‬לפי המוקדם יותר‪.‬‬ ‫)ד(‬ ‫החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף‪.‬‬ ‫)ה(‬ ‫לא יחול על החלטה שחיקוק מחייב את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא‬ ‫נתקבלה ברוב כזה‪ .‬סמכות זו של ראש מועצה אינה ניתנת לאצילה לזולת‪ .‬כאשר‬ ‫המועצה באה לבחור סגנים לראש הרשות ‪ -‬תיערך הצבעה גלויה‪.‬‬ ‫סמכויות המועצה ותפקידיה‬ ‫)ס‪ (2‬מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה‪.‬‬ ‫סמכויות המועצה )ס‪.(63‬‬ ‫)א( המועצה מוסמכת‪ ,‬לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה‪ ,‬בכלל זה ‪:‬‬ ‫‪ .1‬לקיים סדר‪ ,‬שלטון תקין ובטחון;‬ ‫‪ .2‬להקים ולקיים ולנהל שירותים‪ ,‬מפעלים ומוסדות‪.‬‬ ‫‪ .3‬לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום העניינים הכלכליים‪ ,‬החברתיים‪,‬‬ ‫התרבותיים והחינוכיים‪ ,‬של תושביו;‬ ‫‪ .4‬לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;‬ ‫‪ .5‬להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;‬ ‫‪ .6‬להסדיר‪ ,‬להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת ענייניהם של כל שירות‪ ,‬מפעל‬ ‫ומוסד ציבורי‪ ,‬וכן לקבוע מחירים‪ ,‬אגרות‪ ,‬וימים ושעות לפתיחתם‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .7‬להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים‪ ,‬מלאכות ותעשיות‪ ,‬לרבות קביעת ימים‬ ‫ושעות לפתיחתם;‬ ‫‪ .8‬לקבוע סדרים‪ ,‬להטיל איסורים והגבלות‪ ,‬כדי להבטיח את בריאות הציבור‪ ,‬את הסדר‬ ‫ואת הביטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים ולבערם; להשמיד‬ ‫מזיקים או בעלי‪-‬חיים שאין להם בעלים‪ ,‬למנוע דליקות ולכבותן‪ ,‬לסלק מפגעים‬ ‫ולמנוע תקלות‪ ,‬לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;‬ ‫‪ .9‬להסדיר‪ ,‬להגביל או לאסור רוכלות‪ ,‬תגרנות רחוב‪ ,‬צילומי רחוב‪ ,‬פרסומת רחוב‪,‬‬ ‫איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה;‬ ‫‪ .10‬להסדיר עניני השקאה‪ ,‬מרעה ומניעת סחף וכן עניין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו‬ ‫היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;‬ ‫‪ .11‬ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה לשם אספקת מים בתחומה של‬ ‫המועצה‪ .‬לפי חוק חוק תאגידי מים וביוב‪ ,‬התשס"א ‪ -2001‬סעיף ‪ . 151‬חוק זה לא‬ ‫יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית‪.‬‬ ‫‪ .12‬לא תייסד המועצה חברה‪ ,‬חברת‪-‬בת‪ ,‬אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל‬ ‫מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה‪ ,‬אלא באישור שר הפנים ובתנאים‬ ‫שהוא קבע‪.‬‬ ‫‪ .13‬לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום‪,‬‬ ‫לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים‪.‬‬ ‫)ב( המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רישיונות‪.‬‬ ‫)ג( המועצה רשאית להיכנס בכל זמן סביר למקומות ציבוריים ופרטיים‪ ,‬כדי לערוך בהם חקירות‪,‬‬ ‫בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילוים וסילוקם של מפגעים ותקלות‪.‬‬ ‫)ד( ‪ .‬המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי‪ ,‬דרך כלל‪ ,‬לענין מסוים או‬ ‫לסוג של ענינים‪ ,‬למעט סמכותה להפקיע מקרקעין‪ ,‬על פי חוק התכנון והבניה‪.‬‬ ‫מיסים‬ ‫המקור הכספי למימון תקציב המועצה הינו הטלת מיסים מונצואליים שמטילה המועצה האזורית‪.‬‬ ‫וזאת בנוסף לתשלומי העברה המתקבלים מגופים שילטוניים אחרים‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פקודת המועצות המקומיות ]נוסח חדש[*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.14‬בכפו להוראות צו הכינו‪ ,‬תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה‪:‬‬ ‫)‪ (1‬ארנונות‪ ,‬לרבות ארנונות חינו‪ ,‬על נכסי! הנמצאי! בכפר או בקבוצת הכפרי! או באזור או ברובע‪,‬‬ ‫שישולמו על ידי בעליה! או מחזיקיה!; ארנונת חינו לפי פסקה זו מותר להטילה בנוס על כל ארנונת‬ ‫חינו המוטלת לפי סעי ‪ ,12‬של פקודת החינו;‬ ‫)‪ (2‬אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר‪ ,‬וכ היטלי! שעיריות מורשות אותה שעה להטיל! או‬ ‫שמועצה מקומית רשאית להטיל! לפי כל חיקוק‪ ,‬ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקו! הציבורי‬ ‫או השירות הציבורי הנית במקו! הציבורי הוא נגיש לאנשי! ע! מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלו!‬ ‫כלשהו; בפסקה זו‪" ,‬מקו! ציבורי"‪" ,‬שירות ציבורי" – כהגדרת! בסימני! ג' וד' בפרק ה'‪ 1‬בחוק שוויו‬ ‫זכויות לאנשי! ע! מוגבלות‪ ,‬התשנ"ח(‪) 1998‬להל – חוק השוויו(; "נגישות" – כמשמעותה לפי פרק‬ ‫ה'‪ 1‬בחוק השוויו; "אד! ע! מוגבלות" – כמשמעותו בפרק ב' לחוק השוויו;‬ ‫)‪ (3‬אגרות בעד הספקת שירותי! על ידי המועצה המקומית‪ ,‬שישלמו הנהני! מאות! שירותי!;‬ ‫)‪ (4‬דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרי! או האזור או הרובע למטרות חינו או‬ ‫למטרות אחרות‪ ,‬אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלו! דמי השתתפות כאמור בני אד! או סוגי! של בני‬ ‫אד! שלפי דעתו אי ההשתתפות מיועדת להנאת! או להנאת ילדיה!;‬ ‫)‪ (5‬ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרי! או האזור או הרובע‪.‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫בלי לפגוע בהוראות סעי ‪ 2‬יכול שצו הכינו יכלול הוראות בדבר –‬ ‫)‪ (1‬שומת תשלומי החובה וכל העניני! הכרוכי! בשומה;‬ ‫)‪ (2‬הטלת תשלומי החובה לפי אחוזי! שוני! או לפי דרגות שונות על נכסי! או בני(אד! מסוגי!‬ ‫שוני! או על חלקי! מיוחדי! של תחו! המועצה המקומית;‬ ‫)‪ (3‬אופ גביית תשלומי החובה ומת פטור מה!‪ ,‬וכ ויתורי!‪ ,‬הנחות ומחיקות;‬ ‫)‪ (4‬שמיעת ערעורי! בעני תשלומי חובה בבתי משפט שפורשו או באופ אחר‪.‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫)א( ארנונה המגיעה למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדי בדבר גביית ארנונה המגיעה לעיריה‪ ,‬בשינויי!‬ ‫המחוייבי! לפי העני‪ ,‬וארנונת גולגולת‪ ,‬אגרות וסכומי! אחרי! המגיעי! למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדי‬ ‫בדבר גביית אגרות המגיעות לעיריה‪ ,‬בשינויי! המחוייבי! לפי העני‪ ,‬ולראש המועצה המקומית יהיו לעני זה‬ ‫הסמכויות של ראש עיריה לפי אותו די‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪5‬‬ ‫)ב( לעני סעי זה די ועד מקומי כדי מועצה מקומית אלא שסמכותו של ראש עיריה ניתנת לעני זה לראש‬ ‫הועד המקומי‪ ,‬ושר הפני! רשאי‪ ,‬בצו הכינו‪ ,‬להגביל את סמכויותיו של ועד מקומי לעני זה או להעביר‪ ,‬כול או‬ ‫מקצת‪ ,‬למועצה המקומית‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫אי לרשו! בפנקס מקרקעי כל העברת נכס המצוי בתחומה של מועצה מקומית‪ ,‬אלא לאחר שהוצגה לפני‬ ‫רש! מקרקעי תעודה חתומה בידי ראש המועצה המקומית‪ ,‬המעידה שכל החובות המגיעי! למועצה מאת בעל הנכס‬ ‫ביחס לאותו נכס והנובעי! מהוראות הפקודה או כל חיקוק אחר‪ ,‬סולקו במלוא! או שאי חובות כאלה‪" .‬העברה"‪,‬‬ ‫לעני סעי זה – כמשמעותה בפקודת העברת קרקעות‪.‬‬ ‫‪.1.1‬‬ ‫הסדרת הטלת מיסים בצו המועצות המקומיות מועצות אזוריות‬ ‫‪ .66‬הכנסות‬ ‫הכנסות המועצה יבואו ממיכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד‪.‬‬ ‫‪ .67‬מכסות ושילומן‬ ‫)א( המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה המופיעות‬ ‫בתקציב שאושר על ידי השר‪.‬‬ ‫‪ .68‬מיסים ושילומם )תיקון‪ :‬תשכ"ט‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬תשנ"ד(‪7‬‬ ‫)א( המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות‪ ,‬ההיטלים ודמי ההשתתפות‪,‬‬ ‫למעט ארנונה )להלן ‪ -‬מסים(‪ ,‬שמועצה רשאית להטילם לפי הפקודה‪.‬‬ ‫)ג( החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית‪ ,‬ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים‬ ‫בהם‪ ,‬ואולם המועצה רשאית‪ ,‬בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה‪ ,‬להסמיך את הועד לגבות במקומה‬ ‫ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחומי הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את‬ ‫המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו‪.‬‬ ‫‪68‬א‪ .‬מועד החלטה על ארנונה )תיקון‪ :‬תשנ"ב(‬ ‫החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה תתקבל לא יאוחר מיום ‪ 1‬בדצמבר שלפני שנת‪-‬הכספים שלגביה‬ ‫מוטלת הארנונה‪.‬‬ ‫‪ .69‬שיעורי מסים )תיקון‪ :‬תשכ"ח‪ ,‬תשמ"ד‪ ,‬תשנ"ד(‬ ‫)א( המועצה רשאית לקבוע את שיעורי המסים‪ ,‬למעט ארנונה כללית‪ ,‬את מועדי שילומם‪ ,‬ולהטילם לפי‬ ‫דרגות או אחוזים או בסיסי‪-‬הערכה שונים‪ ,‬על סוגים שונים של נכסים או על חלקים שונים של תחום‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .75‬הפחתת מסים וויתור עליהם )תיקון‪ :‬תשמ"ב‪ ,‬תשנ"ד(‬ ‫המועצה רשאית להפחית או לוותר על מסים‪ ,‬למעט תשלומי ארנונה כללית‪ ,‬בהתחשב במצבו החמרי של‬ ‫החייב בהם או של הועד המקומי החייב מסיבה אחרת שיאשר השר‪.‬‬ ‫התקציב ככלי לניהול וכמסגרת לבקרה‬ ‫דיני העיריות‪ ,‬המועצות המקומיות והאזוריות‪ ,‬קובעים כי כל רשות מקומית תפעל לפי תקציב שנתי וכי‬ ‫שנת הכספים לכל הרשויות תתחיל ב ‪ -1‬לינואר של כל שנה‪ .‬תקציב שאושר הוא מסמך משפטי המחייב‬ ‫את הרשות‪.‬‬ ‫התקציב הוא המסגרת הכלכלית לפעילותה של הרשות‪ .‬הוא גם כלי לניהול הרשות על פי מטרות ויעדים‪.‬‬ ‫התקציב משקף תמונת מצב של מבנה הרשות‪ ,‬מספר עובדיה‪ ,‬תפקידיה השונים והאופן שבו היא מבצעת‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫התקציב הוא גם הצהרת הכוונות של הרשות לגבי מסגרת הפעילות הכספית שלה בשנת התקציב‪ ,‬כאשר‬ ‫הכל מבוסס על אומדן של המקורות והשימושים שחייבים להגיע לאיזון‪ ,‬כלומר שסך כל ההוצאות לא יעלה‬ ‫על סך כל ההכנסות‪.‬‬ ‫א‪ .‬התקציב כמתכונת לפעילות הרשות המקומית‬ ‫התקציב הוא מלאכת מחשבת של אומדן הכנסות והוצאות‪ ,‬אשר לשם הבטחת התממשותו יש לתת את‬ ‫הדעת‪:‬‬ ‫‪ .1‬לבחינת תקציבי השנים הקודמות לעומת מימושם בפועל‪ ,‬בגיוס ההכנסות ובהזדקקות להוצאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬להערכת מקורות המימון האחרים )שלא במסגרת ההכנסות הרגילות( הצפויים להתקבל ברשות‪.‬‬ ‫‪ .3‬להערכת ההתפתחות הקיימת והצפוייה בהיקף הפעילות של הרשות‪.‬‬ ‫‪ .4‬להפנמת מדיניות משרד הפנים ומשרדים אחרים באשר להשתתפויות תקציביות‪ ,‬שיעורי גבייה‪,‬‬ ‫תשלום שכר‪ ,‬מענק איזון‪ ,‬היתרי אשראי וכד'‪.‬‬ ‫‪ .5‬על בסיס בחינות והערכות לעיל‪ ,‬קביעת מדיניות‪ ,‬ארוכת טווח ‪ -‬מחד וריאלית‪ -‬מאידך‪ ,‬של מטרות‬ ‫ויעדים עם סדרי עדיפות נאותים וחזון חברתי‪ -‬כלכלי‪ ,‬כבסיס לסלי שירותים מאוזנים ומגוונים מקורות‬ ‫משאביהם‪ ,‬למדיניות של גביית הכנסות עצמיות‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תפקידי התקציב‬ ‫תפקידיו המרכזיים של התקציב ברשות המקומית הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬קביעת מסגרת תקציבית מקסימלית לכל פעולה שעושה הרשות בשנת התקציב‪ ,‬תוך פירוט סעיפי‬ ‫המשנה של כל פעולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצבעה על מקורות מימון ברורות לכל הפעולות המתוכננות‪.‬‬ ‫‪ .3‬תכנון נכון ‪ -‬כלומר חיבור מושכל בין מטרות וצרכים‪ ,‬עלויות ריאליות‪ ,‬הכנסות ומקורות ריאליים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מסגרת לבקרה‪ ,‬פיקוח וניתוח‬ ‫ב‪ .‬הכנת מסגרת הפעילות הכספית של הרשות‬ ‫‪ .1‬החוק מטיל על הגזבר להכין הצעת תקציב וראש הרשות יגיש הצעת התקציב לאישור המועצה‪ .‬גזבר‬ ‫הרשות הוא הגורם המקצועי המסייע לראש הרשות בהכנת התקציב וניהולו על כל שלביו ‪ -‬גיבוש‬ ‫המדיניות הפיננסית והתקציבית של הרשות‪ ,‬ריכוז הצעות התקציב שהועברו מיחידות הרשות וגיבושן‬ ‫לתקציב אחיד‪ ,‬מלא‪ ,‬אפקטיבי ומאוזן‪ ,‬עלויות כח אדם על פי תקו ועלויות שירותי כח אדם‬ ‫שהרשות רוכשת‪ ,‬השתתפויות בגופי סמך ‪ ,‬גיוס כספים ואבטחת המשאבים הכספיים לפעילות הרשות‪.‬‬ ‫א‪ .‬בקביעת מועדי גיבוש התקציב ושלבי הדיונים והאישורים השונים‪ ,‬יש להביא בחשבון כי גיבוש‬ ‫התקציב‪ ,‬כתהליך מסודר של הצבת יעדים ובניית תוכנית עבודה‪ ,‬דורש בין היתר תיאום‪ ,‬דיונים‬ ‫וישיבות בין גורמים שונים המשתתפים בעריכתו‪ ,‬לרבות דיונים בין‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫• מנהל האגף‪/‬המחלקה ומנהלי היחידות השונות‪ ,‬מנהלי גופי סמך‬ ‫• הגזבר‪ ,‬מנהל משאבי אנוש ומנהלי האגפים‪ /‬המחלקות‪.‬‬ ‫• הגזבר וראש הרשות‪.‬‬ ‫• ראש הרשות וועדת כספים ו‪/‬או ועדת הנהלה‪.‬‬ ‫• ראש הרשות והמועצה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יחידות הרשות יכללו בהצעת תקציבן‪ ,‬על‪-‬פי הנחיות מדיניות התקציב‪ ,‬את כל הפעולות‬ ‫המתוכננות להתבצע במהלך השנה‪ ,‬תוך פירוט סדרי עדיפויות והמקורות למימון פעולות אלה‪.‬‬ ‫טיוטת התקציב המוצעת‪ ,‬מן הראוי שתהיה סבירה ותאפשר פעילות במסגרתה ללא חריגות וללא‬ ‫צורך באישור תקציב נוסף‪ ,‬במהלך השנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ראש הרשות המקומית‪ ,‬ייעזר בגזבר הרשות לשם קבלת מידע וכלים לניתוח טיוטות התקציב‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬נתונים פרטניים שונים‪ ,‬נתוני השוואה בין יחידות שונות של הרשות‪ ,‬נתוני השוואה מול‬ ‫שנים קודמות ו‪/‬או נתוני השוואה עם רשויות אחרות‪ ,‬הדומות בגודלן לרשות הנידונה‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ד‪ .‬לאחר גיבוש הצעת התקציב על ידי ראש הרשות והגזבר‪ ,‬תוגש ההצעה לדיון בוועדת הכספים‪,‬‬ ‫או בוועדת ההנהלה‪ ,‬ובמועצת הרשות‪ .‬בדיוני הוועדה והמועצה יציג ראש הרשות את דעתו על‬ ‫התקציב‪ ,‬יסקור את תוכניות העבודה ויעמוד על סדרי העדיפויות והשקפת עולמו בכל הנוגע‬ ‫לתקציב והיקפו‪ .‬הערות הוועדה יוגשו לעיון המועצה יחד עם הצעת התקציב‪ .‬בעת הדיונים‬ ‫במועצה‪ ,‬כמו גם קודם לכן‪ ,‬בעת הכנת הטיוטות‪ ,‬מן ההכרח לתת את הדעת לנושא מימון‬ ‫הפעולות העומדות לביצוע ‪ -‬מקור המימון‪ ,‬זמינותו וכדאיות השימוש בו לפעולה המסוימת‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוראות החוק על תהליך הכנת התקציב ואישורו‪.‬‬ ‫הפקודות‪ ,‬הצווים והתקנות החלים על הרשויות השונות‪ ,‬קובעים כי הכנת התקציב ואישורו ייעשו לפי סדר‬ ‫הפעילות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגזבר יכין הצעת תקציב לרשות‪ ,‬על‪-‬פי מדיניות ראש הרשות והנחיות משרד הפנים‪ ,‬וראש‬ ‫הרשות יגישה לפני ועדת הכספים‪ ,‬ובמועצה מקומית ומועצה אזורית ‪ -‬אם אין בהם ועדת כספים‬ ‫ לפני ועדת הנהלה‪ ,‬ואחר כך יגישה לאישור המועצה‪ ,‬בצירוף הערותיה של ועדת‬‫הכספים‪/‬הנהלה‪ ,‬לא יאוחר מחודשיים לפני תחילת שנת הכספים אליה מתייחסת ההצעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעירייה צורת התקציב הינה לפי הוראות התוספת הרביעית לדיני עיריות‪ .‬שר הפנים רשאי‬ ‫לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן‪ ,‬בכלל או בפרט לעירייה פלונית‪ .‬הוראות אלה מחייבות‪,‬‬ ‫ברובן‪ ,‬גם מועצות מקומיות ואזוריות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המועצה תחל לדון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה‪ ,‬בשינויים או בלא‬ ‫שינויים‪ ,‬עד יום תחילת שנת הכספים שאליה היא מתייחסת‪ .‬התקציב יוגש ב‪ 2 -‬אופנים במקביל‪:‬‬ ‫) ‪ (1‬עותק מודפס – יוגש למחוז ו‪ (2 )-‬עותק מקוון יוזן באתר משרד הפנים‪ . ,‬בהתאם להנחיות‬ ‫האתר‬ ‫ד‪ .‬תקציב הרשות טעון אישור של שר הפנים‪ .‬יש לצרף ולמלא הסברים‪ . ,‬פירוטים‪ ,‬טבלאות‬ ‫והצהרות חתומות – כמפורט בהנחיות‬ ‫ה‪ .‬השר רשאי לשנות‪ ,‬לדחות או להוסיף פריט בתקציב‪ ,‬אם לדעתו הדבר חיוני לטובת הציבור‪,‬‬ ‫מחמת נסיבות החורגות מהרגיל והקשורות ברשות‪ .‬לא אישר השר את תקציב הרשות – יורה‬ ‫לראש הרשות להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על ‪ 30‬יום‪.‬‬ ‫תמצית התקציב המאושר ‪ -‬בעיריות ‪ -‬תפורסם ב'רשומות'‪.‬‬ ‫רשות מקומית ללא תקציב מאושר‬ ‫א‪ .‬אם החלה שנת הכספים והמועצה ‪ 4‬או השר טרם אישרו את הצעת התקציב‪ ,‬תהא הרשות‬ ‫רשאית להוציא בכל חודש‪ ,‬כל עוד לא אושרה ההצעה‪ ,‬סכום השווה לחלק השנים עשר מן‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪9‬‬ ‫התקציב השנתי הקודם‪ ,‬בתוספת סכום שאישר שר הפנים בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות‬ ‫מיוחדות אחרות‪ .‬כל זאת רק לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא אישרה המועצה את התקציב בתוך ‪ 3‬חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת‬ ‫)ואם לא חלפו ‪ 6‬חודשים מיום עריכת הבחירות לראש הרשות ‪ -‬בתוך ‪ 6‬חודשים מיום קבלת חוק‬ ‫התקציב השנתי בכנסת( – יזומנו ראש הרשות וחברי המועצה‪ ,‬סמוך לתום המועד לאישור‬ ‫התקציב‪ ,‬לדיון אצל הממונה על המחוז‪ .‬זאת‪ ,‬כדי להשמיע את עמדתם באשר לסיבות לאי‪-‬‬ ‫אישור התקציב ובאשר לסיכוי לאישור התקציב באם תוארך התקופה‬ ‫ג‪ .‬השר רשאי‪ ,‬במהלך ‪ 3‬או ‪ 6‬החודשים לעיל‪ ,‬להאריך את התקופה לאישור התקציב לתקופה‬ ‫נוספת שלא תעלה על ‪ 3‬חודשים‪ .‬זאת‪ ,‬רק באם שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר‬ ‫התקציב‪ ,‬וכן באם שוכנע גם שהמשך פעילות הרשות בלא תקציב מאושר בתקופת ההארכה לא‬ ‫יביא ליצירת גירעון שוטף בשיעור ‪ 10%‬מהתקציב או יותר או לניהול כספי שאינו תקין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עם תום התקופה לאישור התקציב או לאחר תום ההארכה‪ ,‬באם ניתנה והתקציב לא אושר –‬ ‫תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש הרשות‪ .‬המנכ"ל רשאי לזמן את ראש הרשות‬ ‫לשימוע נוסף בטרם מתן המלצתו לשר באשר להחלטה אודות המשך כהונתו של ראש הרשות‪.‬‬ ‫בתוך ‪ 14‬ימים מתום התקופה‪ ,‬ימנה השר ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש הרשות או‬ ‫המועצה‪ ,‬בלבד‪ .‬ההוראות החלות על "ועדה ממונה" יחולו על ועדה זו ועל יושב הראש שלה‪ ,‬באם‬ ‫מונה‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תקציב מועצות אזוריות‬ ‫במועצות אזוריות אשר המבנה המוניציפלי שלהן מורכב יותר‪ ,‬בהיותן כוללות גם ועדים מקומיים בעלי‬ ‫מעמד סטטוטורי מוגדר‪ ,‬יש הוראות ייחודיות בחלקן‪ ,‬באשר לתקציב הכנסות והוצאות של המועצה‬ ‫והישוב הבודד‪:‬‬ ‫א‪ .‬ההוצאות שמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה )להלן‪ :‬הוצאות כלליות(‪ ,‬יתמלאו‪ ,‬ככל‬ ‫האפשר‪ ,‬מן ההכנסות הכלליות המגיעות אליה מכל תחום המועצה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההוצאות לטובת חלק של תחום המועצה )להלן‪ :‬הוצאות מיוחדות(‪ ,‬יתמלאו ככל האפשר מן‬ ‫ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על אף האמור לעיל‪ ,‬רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי כל חלק של‬ ‫הוצאות כלליות ולהיפך‪ .‬הרשאה זו אינה חלה על כספים לענייני תרבות וחינוך שיבואו מההכנסות‬ ‫מאותו חלק של תחום המועצה‪ ,‬כלומר‪ :‬אין המועצה רשאית להוציאם לשם מילוי הוצאות כלליות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הכנסות המועצה הנן ממכסות תשלום‪ :‬מאגרות‪ ,‬היטלים ודמי השתתפות‬ ‫וממסים‪,‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ .4‬סוגי התקציב‬ ‫תקציב הרשות המקומית מורכב מתקציב רגיל ומתקציב בלתי רגיל )תב"ר(‪ .‬במהלך שנת הכספים‬ ‫מתווסף‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬תקציב נוסף )מילואים( לתקציב הרגיל‪ ,‬או לתב"ר‪.‬‬ ‫סעיפי התקציב בנויים בהתאם ליעדי השימוש ובאופן שיהיה ברור ונוח לכל הגורמים המשתמשים בו‪.‬‬ ‫העברה מסעיף לסעיף‬ ‫רשות מקומית רשאית‪ ,‬להעביר מסעיף הוצאה אחד בתקציב למשנהו‪ ,‬ובלבד שיתמלאו בין השאר‬ ‫התנאים הבאים‪:‬‬ ‫• ההעברה איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר‪.‬‬ ‫• אין עוברים על סך כל ההוצאות שאושרו בתקציב‪.‬‬ ‫• תוספת או הפחתה בסעיף מסוים שאינה עולה על ‪ 20%‬מהסכום המאושר מחייבת רק את‬ ‫אישור המועצה‪ .‬שינוי גדול יותר מחייב גם את אישור השר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התקציב הרגיל‬ ‫התקציב הרגיל יכלול את כל סעיפי ההכנסות וההוצאות הרגילים בשנת תקציב‪.‬‬ ‫‪ .1‬סעיפי ההכנסות יכללו‪:‬‬ ‫הכנסות עצמיות‬ ‫הכנסות מתשלומים כחוק של בעלי נכסים )או המחזיקים בהם( המצויים בתחום הרשות המקומית וכן‬ ‫אגרות והכנסות למימון שירותים ספציפיים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬ארנונה‪ ,‬אגרות שירותים‪ ,‬השתתפות בהוצאות‪ ,‬רשיונות‪ ,‬קנסות‪ ,‬מכירות )מים‪ ,‬נכסים(‪ ,‬דמי‬ ‫שכירות והעברות משנים קודמות‪ .‬חלק מהכנסות אלה )ארנונה( מהווה מס לכל דבר ואינו מותנה בשירות‬ ‫ספציפי ובהיקפו‪.‬‬ ‫תשלומי העברה ממשרדי ממשלה‬ ‫בחלק מהשירותים )בעיקר בתחומי חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬בריאות וקליטה( הרשות המקומית מהווה מעין קבלן‬ ‫של שירותים שביסודם הם ממלכתיים‪ .‬הלכך‪ ,‬על משרדי הממשלה הייעודיים לממן שירותים אלו‪.‬‬ ‫העברות בגין שירותים ממלכתיים והבולטים שבהם‪:‬‬ ‫א‪ .‬העברות משרד החינוך ‪ -‬השתתפות המשרד בפעולות החינוך ברשות‪ ,‬לרבות הסעות‬ ‫תלמידים‪ ,‬שירותי מזכירות‪ ,‬פעולות תרבות וספורט‪ ,‬שכר מורים המועסקים ישירות על‪-‬ידי‬ ‫הרשות המקומית וכיו"ב‪ .‬התשלומים ניתנים על‪-‬פי תקן וסל השירותים שקבע משרד החינוך ולא‬ ‫על‪-‬פי ההוצאה בפועל של הרשות‪ .‬כדי להבטיח את יציבותה של מערכת החינוך המוניציפלית‪,‬‬ ‫חוקק חוק המחייב את הרשות המקומית לפתוח חשבון בנק נפרד )'חשבון חינוך'(‪ ,‬המיועד רק‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪11‬‬ ‫למטרות חינוך המפורטות בתוספת לחוק‪ .‬המדינה תעביר ההקצבות למטרות אלו לרשויות‪ ,‬אך‬ ‫ורק‪ ,‬במישרין לחשבון בנק זה‪ .‬החשבון חסין מעיקולים‪ ,‬מלבד ממקרים מיוחדים על‪-‬פי החלטת‬ ‫בית דין לעבודה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העברות משרד הרווחה – ההשתתפות בשכר עו"ס ומימון פרויקטים שונים על‪-‬פי התקן‬ ‫ותחשיב עלויות שקבע המשרד ולא על‪-‬פי ההוצאה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משרדים נוספים‪ :‬משרדי הבריאות‪ ,‬הקליטה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬החקלאות‪ ,‬בינוי ושיכון‪.‬‬ ‫מענקים של משרד הפנים‬ ‫משרד הפנים מעניק לרשויות המקומיות ‪ 3‬סוגי מענקים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מענק איזון ‪ -‬מענק הבא להשלים את הפער שבין ההוצאה המינימלית המחושבת לרשות לבין‬ ‫פוטנציאל ההכנסות המחושבות שלה‪ .‬משרד הפנים מבקש להבטיח בכך‪ ,‬שכל הרשויות יוכלו‬ ‫להעניק לתושביהם‪ ,‬את 'השירותים המוניציפליים המינימליים'‪ .‬המענק לרשות מחושב על‪-‬פי‬ ‫נוסחת ועדת גדיש )אשר החליפה את נוסחת סוארי( המביאה בחשבון את הנתונים של כל רשות‬ ‫מקומית הזכאית למענק איזון‪ .‬חלק מהרשויות המקומיות הוגדרו כרשויות חזקות‪ ,‬שהן "נטולות‬ ‫מענק" ואחרות רשויות חלשות הזכאיות לפיצוי על מיעוט הכנסותיהן וזכאיות למענק איזון‪.‬‬ ‫התשלום בפועל מושפע גם מאילוצי התקציב‪ ,‬על‪-‬פי מדיניות הממשלה‪ .‬על עקרונות דוח ועדת‬ ‫גדיש‪ ,‬המהווה היום בסיס עקרוני לתחשיבי הזכאות למענק‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מענק מיועד ‪ -‬מענק הניתן כהשתתפות במימון שירות‪ ,‬או פעולה ספציפית של הרשות‪ ,‬כגון‬ ‫משא"ז‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מענק מיוחד ‪ -‬מענק על פי החלטה מיוחדת‪ .‬לדוגמא‪ :‬מענק הבירה הניתן לירושלים‪ ,‬מענק‬ ‫שטפונות‪ ,‬מענק להתיישבות צעירה‪.‬‬ ‫השתתפויות ממשלתיות עקיפות‬ ‫משרדי ממשלה‪ ,‬לרבות משרד הפנים‪ ,‬מעבירים כספים במישרין לגורמים ציבוריים‬ ‫שונים הפועלים בתחום הרשות המקומית‪ ,‬בהתאם למוסכם עם הרשות על שיעורי השתתפות תקציבית‬ ‫של הרשות והממשלה או על‪-‬פי החוק הגורמים הללו נותנים בדרך כלל‪ ,‬שירותים למספר רשויות‬ ‫מקומיות או לרשות מקומית אחת ועומדים במידה מסוימת תחת פיקוחן‪ .‬חלקם הוקמו מכוח חוק וחלקם‬ ‫מכוח הסדרים וולונטריים בין רשויות מקומיות שונות ‪ .2‬לדוגמא‪:‬‬ ‫א‪ .‬שירותי כבאות ‪ -‬על‪-‬פי חוק שירותי הכבאות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מועצות דתיות ‪ -‬על‪-‬פי חוק שירותי הדת היהודיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬איגודי ערים ‪ -‬מוקמים באישור שר הפנים למתן שירותים מוגדרים ומשותפים בתחומן‪.‬‬ ‫סיוע ממוסדות ציבוריים ארציים‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תמיכה בפרויקטים מוגדרים באמצעות מפעל הפיס‪ ,‬הסוכנות היהודית‪ ,‬ג'וינט ישראל‪ .‬עמותות וקרנות‬ ‫הפועלים לקידום נושאים ויעדים ספציפיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬סעיפי ההוצאות של הרשויות יכללו‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוצאות לשירותים ‪ -‬כל השירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית‪ ,‬לרבות שירותים‬ ‫ממלכתיים המסופקים באמצעותה‪.‬‬ ‫ההוצאות לשירותים אלו מורכבות משני סוגי הוצאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬שכר ‪ -‬הוצאות משכורת ושכר של כלל המועסקים על‪-‬ידי הרשות המקומית‪ ,‬בכל‬ ‫תחומי הפעילות לרבות חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬דת ובריאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעולות ‪ -‬הוצאות הרשות המקומית בתפעולם של כל השירותים‪ .‬כגון‪ :‬תכנון‪,‬‬ ‫תשתית‪ ,‬אחזקה‪ ,‬שמירה‪ ,‬הוצאות משרדיות‪ ,‬ציוד ואספקה‪ ,‬השתתפות בהוצאות של‬ ‫מוסדות‪ .‬תפעול השירותים השונים נעשה באמצעות עובדים המועסקים על ידי הרשות או‬ ‫באמצעות קבלנים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פחת על נכסים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פירעון הלוואות ותשלומים ‪ -‬שזמן פירעונם חל באותה שנה‪ ,‬כולל ריבית והצמדות בגינן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הפרשות למימון פיתוח ולקרנות שונות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מדיניות האשראי‬ ‫הרשות המקומית‪ ,‬באישור שר הפנים ובמקרים מסוימים – גם שר האוצר‪ ,‬רשאית לקחת אשראי בנקאי‬ ‫ואשראי אחר‪ ,‬לזמן ארוך ו‪/‬או לזמן קצר‪ ,‬לשם פריסת מימון הוצאות הפיתוח על פני זמן‪.‬‬ ‫פירעון האשראי )קרן וריבית( יכול שימומש מהלוואה נוספת או מהתקציב הרגיל של הרשות‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬אשראי לזמן ארוך נועד לממן פעולות פיתוח ואילו אשראי לזמן קצר נועד לממן פעילות‬ ‫שוטפת והון חוזר )בתקציב הרגיל(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬תקציב נוסף )תקציב מילואים(‬ ‫על‪-‬פי הפקודות החלות על הרשויות המקומיות ותקנות הרשויות המקומיות )הכנת תקציבים(‪:‬‬ ‫‪ .1‬ראש הרשות רשאי להורות לגזבר להכין לרשות‪ ,‬בשעת הצורך‪ ,‬הצעת תקציב נוסף לתקציב‬ ‫הרגיל או לתקציב הבלתי רגיל‪ .‬ראש הרשות יגיש הצעת התקציב לוועדת הכספים‪ ,‬ובאין ועדת‬ ‫כספים – בפני ועדת הנהלה ולאחר מכן יגישה לאישור המועצה‪.‬‬ ‫‪ .2‬המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה והיא רשאית לאשר אותה‬ ‫בשינויים או בלא שינויים‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ .3‬תקציב מילואים טעון אישורו של השר‪ .‬השר רשאי לשנות או לדחות או להוסיף פריט בתקציב‪,‬‬ ‫בדומה לתקציב הראשי‪.‬‬ ‫‪ .4‬לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חודשיים מיום שהוגשה לה‪ ,‬לא תהא עוד‬ ‫ההצעה טעונה אישור המועצה וראש המועצה יגיש את ההצעה לאישור השר‪ ,‬בצירוף פרוטוקול‬ ‫ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה‪ ,‬אם דנה‪.‬‬ ‫‪ .5‬ראה ראש הרשות‪ ,‬בהסתמך על דוח רבעוני שהגיש לו הגזבר‪ ,‬כי המשך פעילות הרשות‬ ‫בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף – יורה לגזבר‪ ,‬בתוך ‪ 7‬ימים‬ ‫מיום קבלת הדין וחשבון להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח את מניעת היווצרותו של‬ ‫הגירעון השוטף‪ .‬הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך ‪ 30‬ימים מיום קבלת ההוראה‪.‬‬ ‫המועצה נדרשת לאשר הצעת תקציב זו בתוך ‪ 21‬ימים מיום שהוגשה לאישורה‪ .‬לא אישרה‬ ‫המועצה ההצעה תוך ‪ 21‬ימים מיום שהוגשה לה – לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה‬ ‫וראש הרשות יגישה לאישור שר הפנים‪ ,‬והוא רשאי לאשר אותה כפי שהיא או בשינויים‪.‬‬ ‫‪ .6‬מתכונת התקציב הנוסף כמתכונת התקציבים הראשיים )תקציב רגיל או תב"ר(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬התקציב ככלי ניתוח ובקרה‬ ‫‪ .1‬בניית מסגרת תקציב לפעולות מיועדת בין היתר לקביעת ההיקף הכספי אשר אותו מייעדת‬ ‫הרשות לפעולה מסוימת‪ ,‬לא רק משיקולים כספיים‪ ,‬אלא מתוך מכלול שיקוליה‪ ,‬לרבות יעדים‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים ואחרים והשגתם ביעילות ארגונית וכלכלית‪ ,‬תוך קביעת סדרי‬ ‫עדיפות וחלוקת משאבים‪ ,‬מראש‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתוח דוח התקציב מאפשר לבדוק את יעילות ביצוע הפעולות ולהסיק מסקנות‪ ,‬בין היתר ‪-‬‬ ‫לגבי המשך פעולה מסוימת וכדאיותה‪ ,‬התייעלות נדרשת וכיו"ב‪ .‬הניתוח יכול ורצוי שיתבצע‬ ‫במספר מישורים כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬ניתוח היעדים ואוכלוסיות היעד ‪-‬‬ ‫שלבי ניתוח זה יכללו ‪-‬‬ ‫ הגדרת היעדים‪ ,‬לרבות סוגי הפעולות והאוכלוסייה לה הם מיועדים‪.‬‬‫ הגדרת סדרי עדיפות‪.‬‬‫ גיוס המשאבים לפעולות‪.‬‬‫ הקצאת המשאבים לפעולות‪.‬‬‫ניתוח זה מן הראוי שיתבסס על השקפת עולמם של מציעי התקציב והמאשרים‬ ‫אותו‪ ,‬לרבות – מנהלי יחידות‪ ,‬הגזבר‪ ,‬ראש הרשות וחברי המועצה‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ב‪ .‬ניתוח מקורות המימון ‪ -‬האם נוצלו המקורות ליעדים הכדאיים ביותר‪ ,‬מבחינה כלכלית‪/‬‬ ‫חברתית‪ /‬ארגונית‪ /‬אחרת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ניתוח התקציב מול הביצוע בפועל ובדיקת היקף הפערים )גירעון או עודף תקציבי(‬ ‫ומקורם‪.‬‬ ‫מקור הפערים יכול שיהיה בין היתר מהסיבות הבאות –‬ ‫‪ .1‬תחזית שגויה בדבר עלות ביצוע הפעולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬חריגה בביצוע הפעולה מעבר למתוכנן‪.‬‬ ‫‪ .3‬דחיית הוצאות‪/‬הכנסות או הקדמתן‪.‬‬ ‫‪ .4‬קצב התקדמות הביצוע שונה מהמתוכנן‪.‬‬ ‫‪ .5‬בזבוז משאבים והעדר בקרה נאותה‪.‬‬ ‫בדיקת מקור הפערים מאפשרת קבלת החלטות על המשך הפעולה והיקפה‪ ,‬או‬ ‫על הצורך בתיקון התקציב‪ ,‬לשנה השוטפת ו‪/‬או לשנים הבאות‪ .‬תיקון תקציב‬ ‫השנה השוטפת דורש כמובן אישורים מתאימים ומן הראוי להימנע מראש‬ ‫מלהגיע למצב זה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ניתוח הביצוע בפועל אל מול התקציב ואל מול התקציב והביצוע בפועל של השנה‬ ‫הקודמת ו‪/‬או של שנים קודמות בכלל‪ .‬ניתוח מסוג זה מאפשר לבדוק את התאמת נתוני‬ ‫התקציב וסבירותם ביחס לביצוע בשנים הקודמות‪ ,‬תוך התחשבות בנתונים המיוחדים‬ ‫ששררו בתקופות הקודמות ובהתפתחויות המתאימות לשנה הנדונה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ניתוח התכנון ו‪/‬או הביצוע אל מול התכנון ו‪/‬או הביצוע של רשויות מקומיות אחרות‪,‬‬ ‫שהן בסדר גודל דומה ובאפיונים רלבנטיים אחרים דומים‪.‬‬ ‫ניתוח מסוג זה מאפשר לבחון ‪-‬‬ ‫‪ .1‬מקור הפערים כאמור ברשות המקומית הנידונה לעומת הקורה ברשויות האחרות )הערכה‬ ‫נמוכה‪/‬גבוהה של הוצאה‪ ,‬אומדן שגוי של היקף פעולה וכיו"ב(‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפקת לקחים מתוצאות התכנון והביצוע ברשויות אחרות לצורך אישור תקציבן של פעולות‬ ‫חדשות‪ ,‬בעיקר אלה אשר קשה לקבוע מראש את היקפן ואת המשאבים הדרושים לביצוען‪.‬‬ ‫‪ .3‬חשיפה מוקדמת של בזבוז משאבים )כגון ‪ -‬קביעת שכר גבוה מהמקובל‪ ,‬רכישת פריטים‬ ‫מיותרים‪ ,‬סגירת עסקאות כושלות עם ספקים וכיו"ב(‪.‬‬ ‫‪ .4‬מבנה ותהליך ארגוני אופטימלי למימוש פעילות‪.‬‬ ‫‪ .5‬עמידה על קצב התקדמות של פרויקטים ברשויות אחרות‪ ,‬הדומות בגודלן ובאופי אוכלוסייתן‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪15‬‬ ‫נציין כי ניתוח זה מתבסס על נתוני רשות אחרת אשר יתכן שאינם תמיד זמינים‪ ,‬אך כדאי לפתח‬ ‫חילופי מידע הדדיים לתועלת כל השותפים לכך‪.‬‬ ‫‪ .6‬מניתוח התקציב ניתן להסיק‪ ,‬מבעוד זמן‪ ,‬לגבי רזרבות ו‪/‬או גירעונות צפויים מפעולה מסוימת‬ ‫ומסך כל הפעולות‪ .‬רזרבות יכולות להוביל לקבלת החלטה בדבר ביצוע פעולות נוספות‪ ,‬לרבות‬ ‫בתחום פיתוח‪ ,‬הקמה ורכישת ציוד‪ ,‬ואילו לגירעונות )הצפויים יותר‪ (...‬יש למצוא מקורות מימון‬ ‫מתאימים‪ ,‬ו‪/‬או לצמצם היקף הפעילות הגירעונית‪.‬‬ ‫‪ .7‬ניתוח התקציב מן הראוי שיבוצע על ידי ראש הרשות המקומית ועל ידי כל מקבלי ההחלטות‬ ‫והגורמים המשפיעים ברשות‪ ,‬כגון‪ :‬חברי הוועדות השונות וחברי המועצה‪.‬‬ ‫‪ .8‬הגזבר יכול לסייע בהשגת הנתונים הדרושים לניתוח התקציב‪ ,‬כמתואר לעיל‪ ,‬והצגת נתונים‬ ‫אחרים‪ ,‬לפי דרישת ראש הרשות‪ ,‬המועצה וועדת הכספים‪.‬‬ ‫לגזבר הנתונים הדרושים‪ ,‬מתוקף תפקידו ותחומי אחריותו‪ ,‬אשר כוללים בין היתר‪:‬‬ ‫א‪ .‬תחזית המשאבים הכספיים שיעמדו לרשותה של הרשות המקומית‪ ,‬הן מהכנסות עצמיות והן‬ ‫ממקורות חיצוניים שונים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רישום וניהול ספרי עזר וספרי מלוות‪ ,‬ומערכת ממוחשבת של מעקב תקציבי ומעקב חשבונאי‬ ‫אחר תכנון מול ביצוע‪ ,‬על‪ -‬פי כללי משרד הפנים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אחריות למערכת הסטטיסטיקה הדמוגרפית המקומית שמנהלת מערכת הרשות המקומית‪.‬‬ ‫י‪ .‬פעולות אכיפה למניעת חריגות תקציב ואשראי‬ ‫כל הרשויות המקומיות מחויבות בדיווח רבעוני למשרד הפנים תוך ‪ 30‬יום מתום הרבעון‪ ,‬על‪-‬פי מתכונת‬ ‫שנקבעה‪ .‬על סמך דיווח זה ינקטו הצעדים שיקבעו בחוק‪ ,‬אשר יאלצו את הרשות המקומית למלא אחר‬ ‫המסגרות בהן היא מחויבת‪ ,‬כמפורט בסעיפים הקודמים‪.‬‬ ‫צעדים אלו יעשו בשלבים ובדירוג בהתאם להיקף החריגה מהתקציב ו‪/‬או להיקף החוב החיצוני‪ .‬צעדים‬ ‫אלו מעוגנים בחוק ויופעלו‪ ,‬כאשר הנסיבות יחייבו זאת‪.‬‬ ‫בין צעדי האכיפה האפשריים ‪-‬‬ ‫א‪ .‬נקיטת צעדים המופעים בחוק יסודות התקציב )ראה להלן(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מינוי גובה ממונה ‪ 3‬להפעלת מערך הגביה ברשות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מינוי חשב מלווה ‪ 3‬לרשות אשר בסמכותו לפקח ולאשר בחתימתו כל פעילות ומסמך כספי‬ ‫ברשות‪ ,‬אותה הוא מלווה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פיזור המועצה של הרשות ומינוי ועדה ממונה‪ ,‬על‪-‬ידי שר הפנים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חיוב אישי לנבחרי ציבור או עובדי ציבור‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פעילות היחידה לאכיפה במשרד האוצר להשבת שכר חריג לבעלות המשלמת‪.‬‬ ‫חוקי עזר‬ ‫המועצה היא הסמכות המקומית להתקין חוקי עזר‪ ,‬בתחומי העשייה של הרשות המקומית‪.‬‬ ‫חוקי העזר מסייעים לרשות לבצע כדין את תפקידיה‪ .‬חוקי העזר מהווים חקיקת משנה של התחיקה‬ ‫הראשית‪ ,‬שהיא חוקי הכנסת ובכללן פקודות הרשויות המקומיות לסוגיהן‪ ,‬התקנות והצווים שפרסמו‬ ‫השרים מכוחם של החוקים ובכללן צווי הכינון של הרשויות‪ .‬סמכות החקיקה של המועצה מפורשת‬ ‫ומפורטת בפקודות ובצווים העוסקים ברשויות המקומיות וכן מוסדרת בנוהלי משרד הפנים המתפרסמים‬ ‫בחוזרי המנכל‪ .‬אין המועצה רשאית להתקין חוקים שיסתרו את מה שנקבע בתחיקה הראשית או שהם‬ ‫בסמכות המדינה‪ .‬בית המשפט העליון‪ ,‬בשבתו כבג”ץ‪ ,‬מוסמך לבקר את חוקי העזר ולקבוע אם הם‬ ‫סותרים את מאמר המחוקק ואת רוחו‪ .‬הבג”ץ מוסמך גם לבקר את התערבותו של שר הפנים כמורשה‬ ‫החקיקה של הרשות‪.‬‬ ‫ועדות המועצה‬ ‫כאמור את עיקר עבודתה המליאה עושה בעזרת ועדות‪.‬‬ ‫כאשר יש לבחון את העניינים לגופם‪ ,‬לברור בין האלטרנטיבות‪ ,‬להגדיר את נקודות המוצא והמחלוקת‪,‬‬ ‫לנסות לשכנע זה את זה ולמצוא‪ ,‬לאחר ככלות הכל‪ ,‬את הפתרונות המעשיים ההולמים את הצרכים‬ ‫האמיתיים‪ ,‬כי אז אין טוב מאשר הוועדות‪ .‬הוועדה היא המסגרת שבה ממקדת המועצה את עבודתה‪ .‬זהו‬ ‫למעשה הפורום הציבורי מקצועי של הרשות המקומית‪ .‬הזירה שבה נפגשים נבחרי הציבור יחד עם חברי‬ ‫ההנהלה והדרגים המקצועיים הבכירים ברשות ושומעים את המומחים והיועצים השונים‪ ,‬וכולם ביחד‬ ‫מטכסים עצה עם נציגים הנוגעים בעניין‪ .‬יכולתה של המועצה לעבוד באמצעות ועדות היא מגורמי‬ ‫הצלחתה‪ ,‬אף שבדרך כלל‪ ,‬מליאת המועצה היא הגוף היחיד המוסמך לאשר החלטות‪.‬‬ ‫הוועדה היא הזירה המתאימה ביותר עבור הנבחר לפעול‪ ,‬להשפיע ולבקר‪ ,‬ברוח מצעו ובהתאם‬ ‫להבטחות לציבור הבוחרים‪ .‬בוועדה אפשר לתת ביטוי מלא להכשרתו המקצועית של הנבחר‪ ,‬לניסיון‬ ‫הנבחר וכמובן גם לתפיסת העולם שלו‪.‬‬ ‫ועדה מוסמכת למנות לעצמה ועדת משנה )ס ‪ ,(46‬לטיפול חד‪-‬פעמי או קבוע‪ ,‬בנושא מסוים שבתחום‬ ‫סמכותה‪ .‬ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בפני הוועדה‪ .‬גם ועדות רשות‪ ,‬שלכאורה הן חסרות‬ ‫סמכויות סטטוטוריות‪ ,‬עשויות למלא תפקיד נכבד בחיי המקום‪ .‬מידת השפעתן של הוועדות נובעת ותלויה‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪17‬‬ ‫מעל לכל באישיותם של חברי הוועדה‪ ,‬בכישוריהם‪ ,‬ביוזמתם‪ ,‬בהתמדתם וביכולת השכנוע שלהם‪ .‬יש‬ ‫וחבר חרוץ ומוכשר בוועדת רשות מצליח להשפיע יותר מאשר נבחר פסיבי וחסר כישורים בוועדת חובה‪.‬‬ ‫ועדות החובה הן ‪ :‬ועדה מקומית לתכנון ובניה )אם הרשות קטנה‪ ,‬אפשר לשלב הרשות בועדה לתכנון‬ ‫ובניה מרחבית(‪ ,‬ועדת משנה לתכנון ובניה‪ ,‬ועדת ההנהלה‪ ,‬ועדת מל"ח‪ ,‬ועדת ביטחון )ברשויות בהן‬ ‫קיים משמר אזרחי(‪ ,‬ועדה לאיכות הסביבה‪ ,‬ועדה לעניני ביקורת‪ ,‬ועדת הנחות‪ ,‬ועדה למאבק לנגע‬ ‫הסמים‪ ,‬ועדת ערר לקביעת ארנונה כללית‪ ,‬ועדת קליטת עליה )ברשויות בהן לפחות ‪ 10%‬מתושביה עלו‬ ‫לישראל אחרי ‪ 1‬בינואר ‪ ,(1990‬ועדת מכרזים‪ ,‬ועדת רכש ובלאי‪ ,‬ועדת תמיכות‪ ,‬ועדה חקלאית‪ ,‬ועדה‬ ‫להנצחת זכרם של נרצחי טרור‪ ,‬ועדה להקצאת קרקעות ומבנים )ועדה המורכבת מעובדי רשות בכירים‬ ‫בלבד ‪,‬אך המלצת הוועדה תוגש לאישור המועצה ‪.‬המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת משנה‪ ,‬אשר‬ ‫רשאית להמליץ‪ ,‬בפני מליאת המועצה‪ ,‬על דחייה או קבלה של המלצת הוועדה( ‪.‬‬ ‫כמו כן קיימות ועדות רשות ‪ :‬ועדת כספים )באין ועדת כספים ברשות‪ ,‬תמלא ועדת ההנהלה את תפקידה‬ ‫של ועדת הכספים(‪ ,‬ועדה לבטיחות בדרכים‪ ,‬ועדת חינוך‪ ,‬ועדה לקידום הילד‪ .‬כמו כן ועדת רווחה‪ ,‬ועדת‬ ‫תחבורה‪ ,‬ועדת רישוי עסקים‪ ,‬ועדת שמות מקומות ציבוריים ועוד‪.‬‬ ‫וביתר פירוט על מספר ועדות‪:‬‬ ‫) ס‪ (38‬ועדת הנהלה מרכזת‪ ,‬מתאמת ומייעצת בניווט מועצת הרשות ‪ -‬בפרט‪ ,‬ובניהול ענייני‬ ‫הרשות בכלל‪ .‬מתפקדת בפועל כהנהלת הקואליציה המקומית‪ .‬למעשה כמעט בכל רשות מקומית‬ ‫קיימת מסגרת כל שהיא של ועדת הנהלה‪.‬‬ ‫היא תורכב מ‪ :‬ראש הרשות‪ ,‬סגניו של ראש הרשות‪ ,‬חברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את‬ ‫מספרם ותבחר בהם‪.‬‬ ‫תפקידיה של ועדת ההנהלה לנהל את עניני המועצה‪ ,‬לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח‬ ‫עליהן‪ ,‬להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יבוצעו כדין‪ ,‬ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל‬ ‫עליה על ידי המועצה‪ ,‬ובלבד שלא תהא לה הסמכות להטיל ארנונות‪ ,‬אגרות‪ ,‬היטלים או‬ ‫תשלומים אחרים‪ ,‬ללוות כספים‪ ,‬להתקין חוקי‪-‬עזר או לקבל עובדים במשכורת‪ .‬אישור או שינוי‬ ‫סדר היום לישיבות המועצה‪ ,‬קודם הישיבה‪.‬‬ ‫)ס‪ (39‬ועדת בקורת המועצה תבחר מבין חבריה ועדת בקורת‪ .‬ראש המועצה וסגניו לא יהיו‬ ‫חברים בועדת הביקורת‪ .‬מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה‪,‬‬ ‫ובלבד שבמועצה שלידה פועלת ועדת הנהלה ולא כל הסיעות במועצה מיוצגות בה‪ ,‬או במועצה‬ ‫שראש המועצה שלה לא נבחר בקולותיהם של נציגי כל הסיעות בה‪ ,‬יהיה לפחות חבר אחד של‬ ‫ועדת הביקורת נציג של סיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה או שלא הצביעה בעד בחירתו של‬ ‫ראש המועצה‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪18‬‬ ‫)ס ‪ 39‬א( תפקידים וסמכויות לבדוק אם החלטות המועצה הוצאו לפועל כדין;‬ ‫לבדוק את חשבונות המועצה ולבדוק אם פעולות המועצה נעשו במסגרת תקציבה‬ ‫המאושר;‬ ‫לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת עניני המועצה עליהם הצביעו הועדה או מבקר‬ ‫המדינה בפני המועצה‪.‬‬ ‫ועדת הביקורת רשאית לקבל מכל חבר מועצה‪ ,‬או עובד המועצה‪ ,‬ידיעות‪ ,‬מסמכים‬ ‫והסברים הדרושים לה למילוי תפקידה‪.‬‬ ‫)ס ‪ (40‬ועדה חקלאית למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בעניינים החקלאיים‬ ‫של המועצה ושל תחום המועצה‪.‬‬ ‫) ס ‪40‬א( ועדת מכרזים המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק‬ ‫הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה‬ ‫שלדעת הועדה ראויה לאישורו; הועדה תבחר לפי המפתח הסיעתי שלה )ובלבד שיהא נציג אחד‬ ‫לפחות מסיעת האופוזיציה( ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים‪ .‬החליט ראש המועצה‬ ‫לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה‪ ,‬ירשום את‬ ‫הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת מליאת המועצה בישיבתה הקרובה‪ .‬ראש המועצה רשאי‪,‬‬ ‫באישור מליאת המועצה‪ ,‬לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים‪ ,‬אף שהועדה לא‬ ‫המליצה עליה‪.‬‬ ‫) ס‪ 40‬ב( ועדת מל"ח המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת‬ ‫חירום‬ ‫)ס ‪40‬ג(‪ .‬ועדת בטחון‬ ‫במועצה אזורית שבה נתכונן משמר אזרחי‪ ,‬כמשמעותו בפקודת‬ ‫המשטרה‪ ,‬תקום ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בעניין המשמר האזרחי‪ .‬חברי ועדת‬ ‫הביטחון יהיו ‪ -‬נציגי המועצה האזורית שתמנה המועצה; נציגי שרים אלה‪ ,‬אם ראו לשלוח נציג‪:‬‬ ‫נציג שר הביטחון‪ ,‬נציג שר החינוך והתרבות‪ ,‬נציג שר המשטרה; חברים אחרים כפי שתחליט‬ ‫הועדה‪.‬‬ ‫)ס ‪149‬ה( ועדת קליטה ברשות שלפחות ‪ 10%‬מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד' בשבט תש"ן‬ ‫)‪ 1‬בינואר ‪ ,(1990‬תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של‬ ‫התושבים האמורים‪.‬‬ ‫)ס ‪49‬ח ( ועדה להנצחת פעולות טרור המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי‬ ‫פעילות טרור‪ ,‬שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי ברשות שנרצחו‬ ‫בעקבות פעילות טרור‪ .‬מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪19‬‬ ‫יהיו חברי המועצה‪ ,‬שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי‬ ‫הרשות‪ ,‬שהמועצה קבעה את דרך בחירתם‪" ) .‬נרצח פעילות טרור" – נפגע שמת עקב פגיעת‬ ‫איבה‪ ,‬הכל כאמור בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬התש"ל‪(.1970-‬‬ ‫המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה‬ ‫)ס ‪149‬י( ועדה איכות הסביבה‬ ‫ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח וממוש בני‬ ‫קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות‬ ‫המאושרות‪ .‬חברי הוועדה יהיו ‪ :‬ארבעה חברי מועצה; עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות‬ ‫הסביבה בעיריה; שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם‬ ‫ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור‪,‬‬ ‫ובאין ארגון מקומי‪ ,‬תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון‬ ‫ארצי; לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫)ב(‬ ‫חברי הוועדה יהיו –‬ ‫)‪(1‬‬ ‫ארבעה חברי מועצה;‬ ‫)‪(2‬‬ ‫עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה;‬ ‫)‪(3‬‬ ‫שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים‬ ‫מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור‪ ,‬ובאין ארגון‬ ‫מקומי‪ ,‬תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי;‬ ‫)‪(4‬‬ ‫ה‬ ‫נציג השר לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫)ס ‪149‬יא( ועדה למלחמה בסמים‬ ‫המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים‬ ‫המסוכנים‪ ,‬לגבי מניעה‪ ,‬שיקום וטיפול‪ ,‬לרבות טיפול בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן‬ ‫חינוך והסברה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לענין הדין בשימוש בסמים; הוועדה תגיש לאישור המועצה את‬ ‫תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות‪.‬‬ ‫חברי הוועדה יהיו‪ :‬שלושה חברי מועצה‬ ‫לכל היותר‪ ,‬שאחד מהם יהיה היושב ראש‪ ,‬כפי שתבחר המועצה; מנהל אגף הרווחה או מנהל‬ ‫המחלקה לשירותים חברתיים; מנהל מחלקת חינוך; שני נציגי ציבור‪ ,‬שיבחר ראש העיריה‬ ‫באישור המועצה; מנהל בית ספר בתחום שיפוטה של הרשות‪ ,‬שניתן בו חינוך על‪-‬יסודי‪ ,‬שינה‬ ‫מנהל מחלקת חינוך; נציג הרשות הלאומית למלחמה בסמים שימנה המנהל הכללי של הרשות‪.‬‬ ‫מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים ייקבע על ידי המועצה‪ ,‬כך‬ ‫שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪20‬‬ ‫)ס ‪ .(41‬ועדות שונות נוסף על הועדות הנקובות בשמן‪ ,‬רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או‬ ‫ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים‪.‬‬ ‫)ס ‪ (42‬הרכב הועדות ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בדין אחר יהיו‬ ‫מחצית חבריה‪ ,‬לפחות‪ ,‬חברי מועצה והשאר ‪ -‬בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה ובלבד‬ ‫שההרכב הכולל של הועדות האמורות יהיה יחסי כהרכב הסיעתי של המועצה‪) .‬לא מלח ולא‬ ‫בטחון(‬ ‫)ס ‪ (43‬יושבי ראש הועדות ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב‪-‬ראש בועדת ההנהלה‬ ‫ובועדת מל"ח; יושבי‪-‬ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה‪.‬‬ ‫)ס ‪ (44‬תקופת הכהונה של ועדות המועצה ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת‪-‬כהונתה‬ ‫של המועצה‪ ,‬מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בצו זה או בכל דין אחר‪ .‬ועדה ארעית תחדל לכהן‬ ‫עם גמר תפקידה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה‪ ,‬כולו או מקצתו‪,‬‬ ‫בכפוף להוראות צו זה‪.‬‬ ‫)ס ‪ (45‬חדילת חברות חבר‪-‬מועצה שנבחר על ידיה להיות חבר‪-‬ועדה‪ ,‬חברותו באותה ועדה‬ ‫נפסקת משנפסקה חברותו במועצה‪ .‬חבר‪-‬ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר‬ ‫המועצה יחדל מהיות חבר הועדה‪ .‬חבר‪-‬ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו‬ ‫בהודעה בכתב לראש המועצה‪.‬‬ ‫)ס ‪ (46‬ועדות משנה כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת‪-‬משנה לכל מטרה הנראית לה‬ ‫בגדר תפקידה‪.‬‬ ‫)ס ‪ (47‬סדרי העבודה של הועדות כל ועדה של המועצה רשאית‪ ,‬בשים לב להחלטות המועצה‪,‬‬ ‫ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בעניין זה‪ ,‬לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה‪.‬‬ ‫תפקוד לקוי של המליאה‬ ‫לא אחת מתברר שמועצה שנבחרה‪ ,‬אינה מצליחה לתפקד‪ .‬עבודתה רצופה תקלות‪ ,‬ישיבותיה‬ ‫משתבשות‪ ,‬ראש הרשות אינו מצליח להעביר החלטות‪.‬‬ ‫חותמת גומי‪ :‬העובדה שראש הרשות נבחר בבחירות אישיות על‪-‬ידי המצביעים תושבי הישוב‬ ‫ובחירתו אינה טעונה אישורם של חברי המועצה ‪ -‬מעניקה לו כוח רב וביטחון‪ .‬אם גם סיעתו של‬ ‫ראש הרשות זכתה ברוב גדול המאפשר לה לנהל את הרשות בלי שותפים‪ ,‬או עם מספר שותפים‬ ‫קטן‪ ,‬או אפילו בקואליציה מקיר אל קיר‪ ,‬עלול להיווצר מצב שבו משיקולים מפלגתיים או אישיים‪,‬‬ ‫לא תהיה המועצה שנבחרה אלא 'חותמת גומי' בלבד‪ .‬היא תאשר כל עניין שיביא בפניה ראש‬ ‫הרשות‪ ,‬היא תדחה כמעט ברוב אוטומטי כל יוזמה שלא תעלה בקנה אחד עם מדיניותם או‬ ‫תפיסתם של ראש הרשות ועוזריו‪ .‬אף שאין בכך כל פגם חוקי‪ ,‬ואפשר אף להגדיר זאת כמימוש‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪21‬‬ ‫העיקרון הדמוקרטי שהרוב הוא למעשה השולט‪ ,‬הרי התופעה אינה רצויה ואינה לטובת הרשות‪.‬‬ ‫בהעדר ביקורת‪ ,‬אפילו בתוך אותה מפלגה או סיעה ‪ -‬עלולה המערכת להסתאב‪ .‬יש לצפות מכל‬ ‫הנבחרים‪ ,‬גם בקואליציה וגם באופוזיציה ‪ -‬אם היא אכן קיימת ‪ -‬שלא יראו עצמם כ'חותמת גומי'‪,‬‬ ‫אלא יפעילו שיקול‪-‬דעת‪ ,‬ייזמו יוזמות עצמאיות‪ ,‬יפקחו על תפקוד מוסדות הרשות ויראו עצמם‬ ‫שליחי ציבור ולא משרתיו הנאמנים ועושי דברו של ראש הרשות‪.‬‬ ‫מועצה 'לעומתית' היפוכה של המועצה הפועלת כ'חותמת גומי' של ראש הרשימה‪ ,‬היא ה'מועצה‬ ‫הלעומתית'‪ .‬כלומר המועצה שמתייצבת ברוב קולותיה נגד ראש הרשות‪' .‬מועצה לעומתית' אינו‬ ‫מושג המופיע בחוק‪ .‬אין לו גם מעמד מיוחד משלו‪ .‬זהו מונח שנטבע במשרד הפנים כדי להגדיר‬ ‫מציאות קשה שבה המועצה מתייצבת נגד ראש הרשות‪ .‬המועצה כאמור לעיל‪ ,‬היא המוסמכת‬ ‫למנות סגנים ובעלי תפקידים בכירים‪ ,‬לאשר תקציבים‪ ,‬תוכניות ופעולות ולחוקק חוקי עזר‪ .‬אם‬ ‫המהלך הזה משתבש בשל יחסי הכוחות 'הלעומתיים' במועצה‪ ,‬עלולה 'מועצה לעומתית'‬ ‫להתדרדר עד לכדי חוסר תפקוד מוחלט‪ .‬אמנם החוק מאפשר לראש הרשות לבצע‪ ,‬חלקית‪,‬‬ ‫מהלכים ללא אישור המועצה‪ ,‬אך לטווח ארוך‪ ,‬אם ראש הרשות והמועצה לא יגיעו להבנה בכל‬ ‫הנושאים לעיל‪ ,‬עלול שר הפנים‪ ,‬לאחר עיון מעמיק ובדיקת המצב ובמקרים מסויימים כמתחייב‬ ‫בחוק – להביא לבחירה ו‪/‬או למינוי ראש רשות ו‪/‬או מועצה או ועדה כתחליף‪.‬‬ ‫מועצה סרבנית ) פק' ס ‪ (36‬כאשר נראה לממונה על המחוז שמועצה או ראש רשות נמנעים‬ ‫ממילוי חובה או מביצוע עבודה‪ ,‬שהם מחויבים בהם לפי החוק או לפי כל דין‪ ,‬רשאי הוא לדרוש‬ ‫מהם בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה ולקצוב לכך את הזמן הדרוש‪ .‬אם המועצה או‬ ‫ראש הרשות נמנעים מלמלא את הצו‪ ,‬תוך הזמן הקצוב‪ ,‬רשאי הממונה על המחוז למנות את‬ ‫ראש הרשות או כל אדם אחר מתאים‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬כדי שימלא את החובה או את העבודה‪.‬‬ ‫מועצה שלא ניתן לכנסה בשעת חירום ) פק' ס ‪ (37‬בשעת חירום כאשר אין אפשרות לכנס‬ ‫ישיבה של המועצה‪ ,‬רשאי הממונה על המחוז להורות לראש הרשות למלא חובה או לבצע‬ ‫עבודה‪ ,‬שהן הכרחיות לבטיחות ולבריאות של תושביו‪.‬‬ ‫מועצה שכשלה בניהול ענייניה הכספיים ) פק' ס ‪38‬א( סבר שר הפנים שהרשות המקומית‬ ‫אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ותשלומים עבור אספקת מים או שאינם נגבים‬ ‫בשיעורים שנקבעו בחוק ‪ -‬רשאי הו למנות אדם מתאים להפעלת מערך הגבייה ברשות זו‪ .‬השר‬ ‫למנות חשב מלווה לרשות לתקופה או לתקופות שיקבע‪ ,‬אם שיעור הגירעון השוטף ברשות הוא‬ ‫‪ 10%‬או יותר‪ ,‬ושיעור הגירעון המצטבר הוא ‪ 15%‬או יותר‪ .‬או תקציב הרשות או ענייניה‬ ‫הכספיים מנוהלים‪ ,‬באופן לא תקין‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סדרי הישיבות‬ ‫)ס ‪ (48‬מועד הישיבות המועצה תקבע את הימים לישיבותיה‪ ,‬ובלבד שתקיים לפחות ישיבה‬ ‫רגילה אחת בכל ששה שבועות; ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת‪-‬מועצה שלא מן המניין‪.‬‬ ‫ראש המועצה חייב לכנס ישיבת‪-‬מועצה שלא מן המניין‪ ,‬אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי‬ ‫שליש‪ ,‬לפחות‪ ,‬מחברי המועצה ובה פורט סדר‪-‬היום הנדרש‪ ,‬או אם באה דרישה לכך מאת ועדת‬ ‫ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך ‪ 14‬יום מיום‬ ‫הגשת דרישה כאמור‪ ,‬יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר‪-‬היום‬ ‫הנדרש‪.‬‬ ‫יושב ראש הוועדה הוא 'איש המפתח' שלה‪ .‬יושב‪-‬ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת‬ ‫הועדה שהוא יושב‪-‬ראש בה‪ ,‬והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה‪ ,‬או על פי דרישה‬ ‫מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת‪.‬‬ ‫)ס‪ (49‬סדר היום סדר היום לישיבת‪-‬מועצה‪ ,‬שלא נקבע מראש על ידי המועצה‪ ,‬ייקבע על ידי‬ ‫ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה‪ .‬ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע‬ ‫ראש המועצה‪ .‬סדר היום לישיבת‪-‬ועדה שלא נקבע מראש על ידי הועדה‪ ,‬ייקבע על ידי ראש‬ ‫הועדה‪ .‬הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה‪ ,‬יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה‪.‬‬ ‫אין להעלות על סדר היום של ישיבת מועצה או ועדה‪ ,‬שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה‬ ‫ישיבה‪ ,‬אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה‪.‬‬ ‫)ס ‪ (50‬הזמנות הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה‪ ,‬פרט לישיבה הראשונה של‬ ‫המועצה הראשונה‪ ,‬חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב‪-‬ראש הועדה‪ ,‬המפרטת את סדר‪-‬יומה‬ ‫של הישיבה‪ ,‬תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות ‪ 24‬שעות לפני הישיבה; ואם היא‬ ‫נשלחה על ידי הדואר‪ ,‬יש לשלחה לפחות ‪ 36‬שעות לפני הישיבה‪ .‬הודעה בדבר זמנה‪ ,‬מקומה‬ ‫וסדר‪-‬יומה של כל ישיבת‪-‬מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה‪.‬‬ ‫)ס ‪ (51‬הנהלת הישיבות ראש המועצה יהיה היושב‪-‬ראש בכל ישיבות המועצה‪ ,‬ובהעדרו ‪ -‬סגן‬ ‫ראש המועצה‪ .‬יושב‪-‬ראש ועדה יהיה יושב‪-‬ראש בכל ישיבותיה‪ ,‬ובהעדרו ‪ -‬חבר הועדה שייבחר‬ ‫לשם כך על ידי הנוכחים‪.‬‬ ‫)ס‪ (52‬פומביות ישיבות המועצה ישיבות המועצה יהיו פומביות‪ ,‬אלא אם הוחלט בישיבה שתהא‪,‬‬ ‫כולה או חלקה‪ ,‬בדלתיים סגורות‪.‬‬ ‫)ס‪ (53‬מנין חוקי רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי‬ ‫בשעה שנקבעה לישיבה‪ ,‬תידחה הישיבה לשעה אחת‪ ,‬ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות‬ ‫שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור ‪ -‬תידחה הישיבה ל‪ 7-‬ימים ואז תהיה‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪23‬‬ ‫חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בעניין שלא‬ ‫עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת‪ .‬נקבע בדין להחלטה מסוימת רוב מיוחד בהצבעה‪ ,‬יהיה‬ ‫רוב זה גם המניין החוקי לדיון באותו עניין‪ .‬החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה‬ ‫או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן‬ ‫בדין רוב מיוחד‪ .‬מספר‪-‬קולות שקול פירושו דחיית ההצעה‪ .‬ההצבעה במועצה או בוועדה היא‬ ‫בהרמת‪-‬ידיים‪ ,‬אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה‬ ‫ההצבעה חשאית‪.‬‬ ‫)ס‪ (54‬פרוטוקול בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות‬ ‫חברי המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה‪ ,‬את מהלך הדיונים‪ ,‬את ההצעות ואת תוצאות‬ ‫ההצבעה‪ .‬הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב‪-‬ראש הישיבה‪.‬‬ ‫הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות ‪ 7‬ימים לפני הישיבה הבאה‪ .‬היה ערעור על‬ ‫פרט מפרטי הפרוטוקול‪ ,‬יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה‪.‬‬ ‫)ס‪ (55‬סדר העבודה והישיבות המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה‬ ‫שלא נקבעו הוראות אחרות בעניין זה‪.‬‬ ‫)ס‪(56‬תוקף הדיונים וההחלטות תקפם של דיון והחלטה במועצה או בוועדה לא ייפגע מחמת‬ ‫שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה‪ ,‬או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכושרו או מחמת ליקויים‬ ‫בסדר הישיבה או בדיונים‪ ,‬שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות‪.‬‬ ‫נושאי המשרה‪.‬‬ ‫חברי המועצה הם 'הגוף הנבחר' של הרשות‪ .‬גם ראש הרשות וסגניו‪ ,‬אף שהם מקבלים שכר על‬ ‫עבודתם מקופת המועצה ואחראים לביצוע החלטות המועצה באמצעות המערכת המבצעת‪,‬‬ ‫)משרדי הרשות(‪ ,‬הינם נבחרים‪ ,‬מבחינת דרכי בחירתם והסרתם מתפקידם ומבחינת סמכותם‪.‬‬ ‫מולם או תחתם‪ ,‬פועל ברשות גם 'גוף ממונה'‪ ,‬המבצע את מדיניות המועצה‪ .‬אלה הם עובדים‪,‬‬ ‫בכירים וזוטרים‪ ,‬בשכר שהמועצה מעסיקה כעובדיה או שוכרת את שירותיהם‪ ,‬כדי שתוכל למלא‬ ‫את תפקידיה כחוק‪.‬‬ ‫המועצה מקבלת עובדים וממנה אותם‪) .‬למשל‪ ,‬לא יתמנה אדם עובד מועצה‪ ,‬אלא לאחר בדיקה‬ ‫רפואית המאשרת את כשירותו לשרת במשרה הנידונה – ס ‪ 22‬חוק המועצות המקומיות )שירות‬ ‫העובדים((‪ .‬מינוי עובד מועצה ייעשה בכתב‪ ,‬חתום בידי ראש המועצה וגזברה )ס ‪ 11‬חוק‬ ‫המועצות המקומיות )שירות העובדים((; מועצה צריכה להחתים את עובדיה על טופס שמירת‬ ‫סודיות וכן לבצע אחת לשנה הערכה של עובדיה בטופס הערכת עובד‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪24‬‬ ‫את ה'גוף הממונה' אפשר לחלק ל ‪ -2‬סוגים‪:‬‬ ‫‪ .1‬נושאי תפקידים בכירים שהחוק מחייב את המועצה למנותם‪ ,‬לאחר מכרז פומבי‪ ,‬או לדאוג‬ ‫שפעולותיהם יתבצעו )'תפקידים סטטוטוריים'(‪ ,‬כדי להבטיח ניהול תקין וכושר מקצועי לעבודת‬ ‫הרשות‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעלי תפקידים אחרים‪ ,‬זוטרים ובכירים‪ ,‬שהרשות‪ ,‬לפי גודלה‪ ,‬אופייה ושיקול דעתה‪ ,‬מעסיקה‬ ‫או שוכרת‪.‬‬ ‫) פ"ע ס ‪ (167‬מספר בעלי תפקידים שחייבים להיות בכל מועצה אזורית‪ :‬מזכיר; מהנדס; מנהל‬ ‫מחלקת חינוך; מבקר )חייב להיבחר על ידי מליאת המועצה‪ ,‬בהחלטה ברוב חבריה‪ ,‬במשרה‬ ‫מלאה(‪ ,‬גזבר‪ .‬בעלי התפקיד האלו‪ ,‬חייבים להיבחר על ידי ועדת המכרזים לבחירת עובדים‬ ‫בכירים‪.‬‬ ‫רשות מקומית חייבת לקבל ייעוץ משפטי וכן חייבת למנות עורך‪-‬דין‪ ,‬להיות יועצה המשפטי‪.‬‬ ‫מבחינת החוק אפשר שאדם ימלא יותר מ'תפקיד חובה' אחד או גם תפקיד אחר בנוסף‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫גם מזכיר וגם גזבר‪ .‬ברשויות עד ‪ 10,000‬נפש – יועסקו המזכיר והגזבר כ"א ב‪ 50% -‬משרה או‬ ‫לחילופין – עובד אחד ישמש ב ‪ -2‬התפקידים ב‪ 100% -‬משרה‪ .‬ברשויות שבין ‪ 10,001‬ל‪-‬‬ ‫‪ 15,000‬נפש – יועסקו המזכיר והגזבר כ"א ב‪ 75% -‬משרה או לחילופין – תהא משרת המזכיר‬ ‫או הגזבר ב‪ 100% -‬והמשרה השנייה – ‪) .50%‬חוזר מנכ"ל ‪ 6/2004‬מתאריך ‪(16.04.2004‬‬ ‫העובדים הבכירים יועסקו לפי חוזה אישי‪ .‬מטבעו של החוזה האישי שמתחייבת ממנו "מידה‬ ‫מיוחדת של אמון אישי"‪ ,‬ואי תחולתם של 'חוק שעות עבודה ומנוחה'‪ ,‬ההסכמים הקיבוציים‪,‬‬ ‫לרבות חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות וככלל ‪ -‬ללא כל תמורה או הטבה נוספת‪,‬‬ ‫מלבד המפורש בחוזה האישי‪.‬‬ ‫מזכיר במועצה אזורית יש חובת מינוי מזכיר‪ .‬בין סמכויותיו‬ ‫חתימה על מסמכים )חוזה ‪,‬כתב התחייבות או תעודה אחרת ‪,‬שאין בהם התחייבות כספית( )ס‬ ‫‪(232‬‬ ‫הזמנות לישיבות‪ ,‬שינויים בסדר היום‪ ,‬טיפול בפרוטוקול ושמירתו‪ ,‬שמירת רשימות ומסמכים‬ ‫)עותק שלישי של הפרוטוקולים של הליכי קביעת תוצאות הבחירות‪ ,‬ימסרו למזכיר המועצה(‪) .‬ס‬ ‫‪(234‬‬ ‫מסירת מסמכים )כל הודעה‪ ,‬הזמנה צו או מסמך שיש רשות או חובה למוסרם למועצה או לועדה‬ ‫כל שהיא‪ ,‬תהא מסירתם כדין‪ ,‬גם אם נמסרו לידיו של מזכיר המועצה(‪) .‬ס ‪(238‬‬ ‫גזבר‪ :‬מינוי גזבר הנו חובה בכל רשות מקומית‪ .‬המועצה‪ ,‬בהחלטת רוב חבריה‪ ,‬תמנה גזבר‬ ‫לאחר שייבחר במכרז פומבי הגזבר – לא יפוטר אלא אם דנה בכך מליאת המועצה לפי המלצת‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ראש הרשות‪ .‬המועצה מוסמכת לפטרו בישיבת מועצה ברוב ‪ 2/3‬מחבריה ובלבד שמסרה הודעה‬ ‫כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה ולאחר שנתנה לו זכות לשאת לפני‬ ‫המועצה את דברו בעניין הפיטורים‪.‬‬ ‫החוק מטיל על הגזבר את האחריות לביטחונה של קופת הרשות‪) .‬ס‪77‬א ‪ ,‬פ"ע ס ‪(192‬‬ ‫כל חוזה‪ ,‬כתב התחייבות‪ ,‬פקודת תשלום או שובר תשלום או שיק לחובת הרשות‪ ,‬או תעודה‬ ‫אחרת שיש בהם התחייבות כספית מטעם הרשות )ס‪.(78‬‬ ‫רשאי גזבר‪ ,‬באישור המועצה להסמיך עובד הרשות‪ ,‬הכפוף לו לחתום בשמו על פקודת תשלום‪,‬‬ ‫שובר תשלום או שיק עד לסכום שנקבע בתקנות‪ .‬אין בהסכמה זו כדי לפטור את הגזבר מחובותיו‬ ‫ומאחריותו לפי כל דין‪) .‬פ"ע ס ‪) 191‬ב((‬ ‫הגזבר אחראי על הכנה של הצעת התקציב ותקציב המילואים של הרשות וכן יפקח על שמירת‬ ‫מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף בתקציב הרשות‪ .‬במועצה אזורית גזבר המועצה‬ ‫הוא המופקד על הרישום בפנקס מיוחד של פרטי החוזים שנחתמו‪ ,‬על‪-‬ידי ראש המועצה‪ ,‬ללא‬ ‫החלטה של המועצה‪) .‬פ"ע ‪) 206‬א( (‬ ‫לאחר תום כל רבעון‪ ,‬יתייחס הגזבר בין השאר‪ ,‬לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאומדן ביצוע‬ ‫התקציב ביחס לתקציב השנתי‪ ,‬כולו‪ .‬הגזבר יגיש הדוח לראש הרשות‪ ,‬למועצת הרשות‪ ,‬לוועדת‬ ‫הכספים ולוועדת הביקורת ברשות המקומית; למינהל לפיתוח ותקצוב ולממונה על ביקורת‬ ‫החשבונות במשרד הפנים‪ ,‬ולממונה על המחוז‪) .‬פ"ע ‪) 213‬ב( (‬ ‫הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדות המועצה‪ ,‬תינתן לו הזדמנות להשמיע את‬ ‫דעתו‪ ,‬בעל‪-‬פה או בכתב‪ ,‬לפני קבלת כל החלטה של המועצה או של ועדה‪ ,‬שיש לה השלכה על‬ ‫תקצוב הרשות – הכנסותיה או הוצאותיה‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי היועץ המשפטי של הרשות המקומית הוא גורם חשוב בתפקודה החוקי של‬ ‫הרשות ובניהולה התקין‪ .‬היועץ המשפטי מייצג‪ ,‬במסגרת עבודתו ברשות‪ ,‬את החוק ואת אינטרס‬ ‫הציבור‪ .‬הוא אמור להעניק ייעוץ משפטי מוקדם וליווי שוטף לנבחרים ולבכירים ברשות המקומית‬ ‫במסגרת מילוי תפקידיהם השונים ברשות‪ .‬לניהול החוקי והתקין של הרשות גם השפעה חשובה‬ ‫על מידת האימון שהתושבים ירחשו כלפי הרשות ועל הנכונות להישמע לחוקיה ולדרישותיה‪.‬‬ ‫)י"מ ס ‪.(2‬חוק הרשויות המקומיות )ייעוץ משפטי(‪ ,‬תשל"ו ‪ , 1975‬מחייב כל רשות מקומית‬ ‫בקבלת יעוץ משפטי‪ .‬יתירה מזו – היא חייבת למנות עורך דין שיהיה יועצה המשפטי‪.‬‬ ‫)הערה‪ :‬קיים נוהל חדש על מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית וכן נוהל חדש למסירת‬ ‫עבודות משפטיות לעורכי דין חיצוניים ברשויות המקומיות‪(.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪26‬‬ ‫)י"מ ס ‪)3‬א(( יועץ משפטי של מועצה מקומית‪ ,‬עובד המועצה‪ ,‬יהיה עובד המועצה המקומית‬ ‫ויחולו על מינויו וכהונתו ההוראות החלות על עובדי אותה מועצה מקומית‪.‬‬ ‫)י"מ ס ‪ .(4‬יועץ משפטי של מועצה מקומית שאינו עובד המועצה רשאי לשמש גם יועץ משפטי של‬ ‫מועצה מקומית נוספת‪ ,‬אחת‪ ,‬שלא כעובד המועצה‪ ,‬ובלבד שהמועצות המקומיות שבהן הוא‬ ‫מועסק הסכימו לכך‪.‬‬ ‫תנאי סף מינימליים של יועץ משפטי‪ :‬תואר ראשון במשפטים‪ ,‬ורשיון ישראלי לעריכת דין‪ .‬ניסיון‬ ‫מקצועי מוכח ומוצלח של ‪ 5‬שנים כמשפטן וכעורך דין‪ .‬התמחות בדיני שלטון מקומי‪ ,‬תכנון ובנייה‪,‬‬ ‫דיני עבודה‪ ,‬רישוי עסקים וחוקי עזר עירוניים‪.‬‬ ‫)י"מ ס ‪.( 5-6‬היועץ המשפטי‪ ,‬שהוא עובד הרשות‪ ,‬יוזמן לישיבות המועצה‪ ,‬לרבות ישיבותיה‬ ‫כוועדה מקומית לתכנון ולבנייה וישיבות ועדת המשנה לתכנון ולבנייה וכן לישיבות רשות רישוי‬ ‫מקומית‪ ,‬ועדת המכרזים‪ ,‬ועדת הכספים‪ ,‬ועדת הנחות‪ ,‬ועדת תמיכות והוועדה להקצאת קרקע או‬ ‫מבנה‪.‬‬ ‫)י"מ ס ‪)6‬ג( (‪.‬לצורך ביצוע תפקידו‪ ,‬יוזמן היועץ המשפטי ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של‬ ‫מועצת הרשות או כל ועדה מוועדותיה ותינתן לו ההזדמנות להשמיע את חוות דעתו המקצועית‪,‬‬ ‫בעל‪-‬פה או בכתב‪ ,‬לפני קבלת כל החלטה‪ .‬יועץ משפטי רשאי למנות עורך דין מאנשי לשכתו על‬ ‫מנת לייצגו בכל עניין‪ .‬מליאת המועצה רשאית לאמץ חוות דעת משפטית אחרת שהוצגה בפניה‬ ‫באותה ישיבה‪.‬‬ ‫תחומי העיסוק של לשכת היועץ המשפטי מעבר לתפקידי החובה של יעוץ משפטי ברשות‬ ‫המקומית‪ ,‬תסייע לשכת היועץ המשפטי ב‪-‬מתן ייעוץ משפטי לראש הרשות ולסגן שהואצלו לו‬ ‫סמכויות‪ ,‬למועצת הרשות ולוועדותיה השונות‪ ,‬לעובדי הרשות ‪ -‬בכל עניין הדרוש למילוי תפקידי‬ ‫הרשות‪ ,‬חוות הדעת והחוזה בעסקה שהרשות המקומית עומדת לערוך‪ .‬כמו כן יחווה את דעתו‬ ‫לפי פניית חבר מועצת הרשות ‪ -‬אם נוכח שהדבר דרוש למילוי תפקידי הרשות ואם אין במתן‬ ‫חוות הדעת כדי להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים‪ .‬ניסוח מסמכים משפטיים שונים כגון‪:‬‬ ‫צווי מיסים‪ ,‬הצעות לחוקי עזר לרבות עדכונים והסברים לחוקי העזר‪ ,‬חוזים שונים‪ ,‬הכנת תביעות‬ ‫משפטיות ומסמכים אחרים בעלי אופי משפטי ומשמעות משפטית‪ ,‬הפצת פרשנות והסברים‬ ‫לחקיקה חדשה לגורמים שונים ברשות‪ .‬ייצוג הרשות לרבות הופעה בפני בתי משפט ובתי הדין‬ ‫השונים ובפני יתר המוסדות המשפטיים והשלטוניים‪ ,‬כגון ההוצאה לפועל‪ ,‬לשכת רישום‬ ‫מקרקעין‪ ,‬יועצים משפטיים במשרדי הממשלה לעניין חקיקת חוקי עזר וכדומה‪ .‬ייצוג הרשות בפני‬ ‫מוסדות ומשרדי הממשלה השונים ובפני מוסדות וגופים ממלכתיים אחרים‪ .‬טיפול בעניינים‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הנוגעים לבית דין ארצי למשמעת לרבות הגשת התביעות לבית הדין‪ ,‬וליווי התהליך המשפטי‪.‬‬ ‫אישור מוקדם להסכם פשרה בערכאות הליך בוררות בתביעה של עובד או של נבחר‪.‬‬ ‫יועץ משפטי חיצוני ‪ :‬פרסם משרד הפנים נוהל חדש קובע הוראות והנחיות למינוי יועץ משפטי‬ ‫חיצוני קבוע )להבדיל מעו"ד המועסק על‪-‬ידי הרשות במתן שירותים משפטיים‪ ,‬בנוגע לעבודה‬ ‫מסוימת או בתחום מוגדר(‪ .‬זאת כמובן‪ ,‬ברשות מקומית שאינה חייבת על‪-‬פי חוק להעסיק יועץ‬ ‫משפטי כעובדה‪.‬‬ ‫הליך קבלת החלטה בדבר מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע‪ :‬טרם קבלת החלטה על העסקת יועץ‬ ‫משפטי חיצוני קבוע‪ ,‬על ראש הרשות לשקול אפשרות למנות לרשותו יועץ משפטי שהוא עובדה‪.‬‬ ‫החלטתו תתקבל בהסתמך‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על חוות הדעת הבאות‪ :‬של גזבר הרשות ושל מזכיר‬ ‫הרשות‪,‬‬ ‫תוקם ועדה מקצועית תוקם ועדה מקצועית שתפקידה להמליץ בפני ראש הרשות בדבר מינויו של‬ ‫יועץ משפטי חיצוני קבוע‪.‬‬ ‫מבקר‪ ,‬נציג תלונות הציבור‪) .‬פ"ע ס ‪ 167‬ב‪-‬ה‪( .‬‬ ‫מינוי מבקר בכל רשות מקומית הנו מינוי חובה על‪-‬פי פקודת העיריות ופקודת המועצות‬ ‫המקומיות‪) .‬וכן בכל ועדה לתכנון ולבנייה‪ ,‬על‪-‬פי תיקון לחוק התכנון והבנייה( מועצת הרשות‬ ‫בהחלטה ברוב חבריה‪ ,‬תמנה )לאחר בחירה במכרז פומבי( לרשות מבקר במשרה מלאה והוא‬ ‫יהא עובדה‪ ) .‬ס ‪57‬א( במועצה אזורית ‪ -‬היה מספר התושבים בתחום המועצה ‪ 20,000‬או יותר‬ ‫– יכהן המבקר במשרה מלאה‪ .‬היה מספר התושבים פחות מ ‪ 20,000‬יכהן המבקר בחצי משרה‪.‬‬ ‫)רשאי שר הפנים לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן בכהונה חלקית בהתחשב במספר התושבים‬ ‫והיישובים במועצה אזורית וכן בהיקף תקציבה של אותה מועצה(‪.‬‬ ‫דרישות מהמבקר ‪) :‬חוק הביקורת הפנימית ס ‪ (3‬יחיד )לא חברה(‪ ,‬תושב ישראל; לא הורשע בעבירה‬ ‫שיש עמה קלון; בעל תואר אקדמאי ) ברשות של ממונה על המחוז יכול להיות גם אדם המחוסר ההשכלה‬ ‫הנדרשת‪ ,‬כמבקר הרשות‪ ,‬אם הוא רכש ניסיון במשך ‪ 10‬שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי(‪ ,‬רכש ניסיון‬ ‫במשך שנתיים בעבודת ביקורת ‪ ,‬אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה‬ ‫אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית‪.‬‬ ‫מי שכיהן כחבר מועצה ברשות ‪ -‬לא ימונה ולא יכהן כמבקר הרשות אלא אם כן עברו ‪ 10‬שנים מתום‬ ‫כהונתו כחבר מועצה באותה רשות‪ ,‬או ‪ 2‬שנים מתום כהונתו כחבר מועצה ברשות גובלת‪.‬‬ ‫מי שהיה מועמד בבחירות למועצת הרשות‪ ,‬לא יכהן כמבקר אותה רשות למשך כל תקופת כהונתה של‬ ‫אותה מועצת רשות שאליה היה מועמד‪.‬‬ ‫תפקידי וסמכויות המבקר מוסדרים בפקודת העיריות ובצו המועצות המקומיות‪ ,‬כדלקמן‪) :‬פ"ע ‪170‬א )א((‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ .1‬לבדוק אם פעולות הרשות ככלל‪ ,‬לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבנייה נעשו כדין‪ ,‬בידי‬ ‫המוסמכים לעשותם‪ ,‬תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון‪.‬‬ ‫‪ .2‬לבדוק את פעולות עובדי הרשות‪ ,‬כפרט‪ ,‬ואף את פעולות חברי המועצה )למעט העשייה‬ ‫הפוליטית(‪.‬‬ ‫‪ .3‬לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל‪ ,‬הנהוגים ברשות‪ ,‬מבטיחים קיום הוראות כל דין‪ ,‬טוהר‬ ‫המידות ועקרונות היעילות והחיסכון‪.‬‬ ‫‪ .4‬לבקר את הנהלת חשבונות הרשות ולבדוק אם דרכי החזקת כספי הרשות‪ ,‬שמירת רכושה‬ ‫ואחזקתו מניחות את הדעת‪ .‬לבדוק אם תוקנו הליקויים בניהול ענייני הרשות שעליהם הצביעו המבקר‪,‬‬ ‫מבקר המדינה או רואי החשבון מטעם אגף הביקורת במשרד הפנים‪ .‬ביקורתו של מבקר הרשות תעשה‬ ‫גם לגבי המועצה הדתית‪ ,‬שבתחום הרשות‪ ,‬וכן לגבי כל תאגיד‪ ,‬מפעל‪ ,‬מוסד‪ ,‬קרן או גוף‪ ,‬אשר הרשות‬ ‫משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית או משתתפת במינוי הנהלתם‪ .‬כל אלו יקראו "גוף )עירוני(‬ ‫מבוקר"‪ .‬תאגידים עירוניים הם בכלל הגדרות אלו‪.‬‬ ‫כדי לבצע כל זה למבקר חייב להיות מעמד עצמאי‪ .‬מעמדו העצמאי של המבקר‪ ,‬אשר למותר להסביר את‬ ‫הכרחיותו לצורך תפקודו הנאות‪ ,‬מובטח על‪-‬ידי כללים‪ ,‬המגובים בפקודת העיריות והמועצות מקומיות‪:‬‬ ‫מבקר הרשות לא ימלא כל תפקיד אחר ברשות המקומית ובכל גוף מבוקר‪ .‬עובדי לשכת המבקר יתמנו‬ ‫על‪-‬ידי ראש הרשות בהסכמת מבקר הרשות‪ .‬אף שדינם כשאר עובדי הרשות הם יקבלו הוראות‬ ‫מקצועיות ממבקר הרשות בלבד‪ .‬לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר הרשות שלא בהסכמתו של‬ ‫מבקר הרשות‪ ,‬או על‪-‬פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת‪ ,‬בנסיבות המתאימות‪ .‬לא יפוטר‪,‬‬ ‫או יושעה מבקר הרשות‪ ,‬אלא באישור המועצה ברוב של ‪ ,3/4‬ולאחר שנתנה לו זכות לשאת לפני‬ ‫המועצה את דברו בעניין פיטוריו‪ .‬מבקר הרשות הוא שמכין ומגיש‪ ,‬במסגרת הכנת התקציב הכללי‬ ‫לרשות‪ ,‬לראש הרשות מידי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו‪ ,‬לרבות הצעת תקן‪ .‬ועדת הכספים‬ ‫והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן‪ ,‬כפי שהגיש אותן מבקר הרשות‪ ,‬במסגרת דיוני הצעת התקציב‬ ‫השנתי‪ .‬מבקר הרשות הוא הקובע את תוכנית עבודתו השנתית‪ ,‬את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת‬ ‫היקף הביקורת‪ ,‬בהתאם לשיקול דעתו העצמאי‪ .‬המבקר הוא שיקבע‪ ,‬על פי שיקול דעתו‪ ,‬את דרכי‬ ‫עבודתו לביצוע הביקורת ברשות המקומית ובגופים עירוניים מבוקרים‪ ,‬המבקר הוא המוסמך בלעדית‬ ‫לקבוע אילו מסמכים ומאגרי מידע יועמדו לרשותו‪ ,‬ראש הרשות‪ ,‬סגניו‪ ,‬חברי המועצה ועובדי הרשות‪,‬‬ ‫חברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר‪ ,‬ימציאו למבקר על‪-‬פי דרישתו כל מסמך שברשותם אשר לדעת‬ ‫המבקר דרוש לצורכי הביקורת ויתנו למבקר כל מידע או הסבר שיבקש‪ .‬למבקר הרשות או לעובד שהוא‬ ‫הסמיך לכך תהיה גישה‪ ,‬לצורך ביצוע תפקידו‪ ,‬לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב‪ ,‬לכל בסיס נתונים ולכל‬ ‫תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של הרשות או של המשרתים את הרשות או של גוף עירוני מבוקר‪ .‬לצורך‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ביצוע תפקידו יוזמן מבקר הרשות ויהא רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת הרשות או כל ועדה‬ ‫מוועדותיה‪ ,‬או כל ועדה של גוף )עירוני( מבוקר‪ .‬בישיבה שאינה סגורה‪ ,‬רשאי המבקר להיות נוכח אף‬ ‫באמצעות עובד מלשכתו‪.‬‬ ‫המבקר יגיש לראש הרשות אחת לשנה‪ ,‬לא יאוחר מ ‪ -1‬באפריל‪ ,‬דוח על ממצאי הביקורת שערך‪ ,‬על‬ ‫שנה קודמת‪ .‬דוחות המבקר‪ ,‬חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר הרשות במילוי‬ ‫תפקידו‪ ,‬לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי‪ ,‬אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי‪.‬‬ ‫ממונה על תלונות הציבור )חוק הרשויות המקומיות )ממונה על תלונות הציבור(‬ ‫כל סוגי הרשות המקומית‪ ,‬מחויבים במינוי ממונה על תלונות הציבור )ת"צ ס ‪ . (2‬מועצת רשות מקומית‬ ‫תמנה את מבקר הרשות המקומית לממונה על תלונות הציבור‪ .‬בתנאים מיוחדים‪ ,‬רשאית המועצה למנות‬ ‫לתפקיד זה עובד בכיר אחר של הרשות המקומית‪ .‬במילוי תפקידו יהיה הממונה על תלונות הציבור‬ ‫עצמאי ובלתי תלוי‪ ,‬ואחראי בפני מועצת הרשות בלבד )ת"ב ס ‪ .(3‬הרשות המקומית תעמיד לרשות‬ ‫הממונה על תלונות הציבור משאבים הולמים הדרושים לו לשם מילוי תפקידו‪ .‬לא יעשה אדם דבר שיש בו‬ ‫כדי להפריע בהגשת תלונה לממונה על תלונות הציבור או בבירורה או למנוע או לעכב את הגשתה או‬ ‫בירורה)ת"צ ס ‪(9‬‬ ‫תפקידים‪ ,‬סמכויות ודרכי פעולה )ת"צ ס ‪ : (5‬כל אדם רשאי להגיש תלונה לממונה על תלונות הציבור על‬ ‫הרשות המקומית ומוסדותיה‪ ,‬על גוף עירוני מבוקר‪ ,‬על עובד‪ ,‬על נושא משרה או על ממלא תפקיד בהם‪.‬‬ ‫התלונה תהא בעניין הנוגע למילוי תפקידיו של הנילון אם מעשה פוגע במישרין במתלונן עצמו או מונע‬ ‫ממנו במישרין טובת הנאה )או פוגע באדם אחר‪ ,‬והמתלונן קיבל‪ ,‬את הסכמתו של אותו אדם אחר להגיש‬ ‫תלונה בעניינו( או המעשה נעשה בניגוד לחוק או שנעשה בלא סמכות חוקית או בניגוד‬ ‫למינהל תקין או שיש בו נוקשות יתרה או אי‪-‬צדק בולט‪ .‬בירור תלונה יסתיים לכל המאוחר עד תום שנה‬ ‫אחת מיום הגשתה‪.‬‬ ‫הממונה יכול להמנע מבירור תלונות מסוימות‪ ,‬למשל כמו תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט‪ .‬תלונה‬ ‫שהממונה סבור שהיא קנטרנית או טורדנית; תלונה על פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית; )ת"צ ס ‪(7‬‬ ‫פיטורים לא יפוטרו מזכיר‪ ,‬גזבר‪ ,‬יועץ משפטי‪ ,‬מהנדס‪ ,‬מבקר‪ ,‬מנהל חינוך ורופא וטרינרי אלא באישור‬ ‫מליאת המועצה בישיבתה על פיטוריהם‪ ,‬לאחר שנתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים‬ ‫יידון באותה ישיבה‪ .‬מזכיר‪ ,‬גזבר‪ ,‬יועץ משפטי‪ ,‬מהנדס‪ ,‬מנהל חינוך ורופא וטרינרי – לא תדון המועצה‬ ‫בפיטוריהם אלא אם קדמה לכך המלצת ראש הרשות‪ .‬על‪-‬פי פסק דין )בש"א )חי'( ‪ (3899/05‬ועדת‬ ‫פיטורין מוסמכת להכריע בהליכי שימוע של פיטורי עובדים וגם להכריע בניגוד לפסק בוררות‪ .‬כאשר‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הפיטורים נדרשים בשל ביצוע עבירת משמעת של נושא המשרה‪ ,‬הגוף המוסמך להחליט על הפיטורים‬ ‫הוא בית הדין למשמעת‪ ,‬הפועל על‪-‬פי חוק הרשויות המקומיות )משמעת(‪.‬‬ ‫ניגוד אינטרסים‪ ,‬דילמת הסוכן הכפול )דילמת הנציג(‬ ‫כבר שייקספיר בזמנו כתב מחזה ששמו "משרתם של שני אדונים"‪ .‬כאשר אדם יש לו ‪ 2‬בוסים‪ ,‬יש לו ‪2‬‬ ‫ממונים‪ ,‬וביחוד כאשר רצונות והמטרות של הממונים שלו מתנגשים‪ ,‬למי הוא חייב את חובת האמונים?‬ ‫בדרך כלל נוצר משולש‪ .‬הדוגמא הקלסית ביותר היא המשולש רופא‪-‬חולה‪-‬קופת חולים‪ .‬רופא נמצא‬ ‫בתווך בין החולה‪ ,‬כשברצונו לתת לו את המיטב‪ ,‬את התרופות הכי טובות‪ ,‬את הבדיקות הכי יקרות‪ ,‬ובין‬ ‫המעסיק שלו )בית חולים‪ ,‬קופת חולים( שמספר לו שהתקציב שלו הוא מוגבל‪ ,‬ויש שיקולים כלכליים‪ .‬ואם‬ ‫ייתן לחולה אחד‪ ,‬יש סיכוי שזה יהיה על חשבון חולה אחר‪ .‬וזאת דילמת הסוכן הכפול‪.‬‬ ‫בתחום הכלכלה‪ ,‬קוראים לזה בעיית הנציג‪ .‬מנהל החברה )דירקטור(‪ ,‬מתמנה על ידי בעלי המניות‪ .‬הוא‬ ‫נמצא בתווך בין החברה ובין בעלי המניות‪ .‬קורה לא פעם שהמטרות של שני אלו הם הפוכים‪ .‬בעלי‬ ‫המניות רוצים להרוויח כסף‪ .‬הם רוצים למשוך מהחברה רווחים על ההשקעות שלהם‪ .‬החברה רוצה‬ ‫לשמור על הכסף הזה ולהשקיע בחזרה בחברה עצמה‪ ,‬להתפתח ‪ ,‬לגדול‪ ,‬לצמוח‪ .‬מה צריך המנהל‬ ‫לעשות?‬ ‫למי הוא חייב את חובת האמונים שלו? בכל מצב שבו מנהל הפרט האחד את נכסיו של הפרט האחר‪ ,‬או‪,‬‬ ‫נמצא במצב שבו יש לו כוח להשפיע על מצבת נכסיו של הפרט האחר – כופפת מערכת המשפט את בעל‬ ‫הכוח לחובה לנהוג באימון כלפי הפרט הכפוף לפעולותיו‪.‬‬ ‫חוק החברות סעיף ‪) 254‬א( "נושא משרה חב חובת אמונים לחברה‪ ,‬ינהג בתום לב ויפעל לטובתה"‬ ‫חבר מליאה‪ ,‬גם הוא בעצם סוכן כפול‪ .‬מצד אחד הוא נבחר על ידי הישוב‪ ,‬הוא נציגו במליאה‪ ,‬מאידך –‬ ‫הוא חייב לפעול לטובת המועצה האזורית בכללותה‪ .‬ומה קורה כאשר המטרות של הישוב והמועצה‬ ‫מתנגשים? מה קורה למשל כאשר המועצה רוצה להעלות מס )שלפי דעתה נחוץ( ונציג הישוב היודע‬ ‫שבישוב שלו לא יאהבו זאת )בלשון ההמעטה(‪ .‬אם נעשה "השלכה" ונשווה לחברה‪ ,‬הרי שהישוב ששלח‬ ‫את הנציג הוא "בעל המניות"‪ ,‬ואילו המועצה היא "החברה"‪ .‬לכן לפי זה חובת הנאמנות של חבר מליאה‬ ‫היא קודם כל לטובת המועצה‪.‬‬ ‫הכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות נתקבלו באופן רשמי בידי מרכז‬ ‫השלטון המקומי‪ .‬הכללים גובשו בידי ועדה בה השתתפו נציגים של היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬משרד‬ ‫הפנים ומרכז השלטון המקומי‪ .‬הוועדה הוקמה לאחר שנמצא‪ ,‬שמספר נבחרי ציבור בשלטון המקומי לא‬ ‫נהגו‪ ,‬לדעת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לפי הנורמות הנדרשות בתחום ניגוד העניינים‪ .‬הכללים נועדו‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪31‬‬ ‫להקל את ההתמצאות בדיני ניגוד העניינים‪ ,‬ומהווים מעין "קודיפיקציה בזעיר אנפין" של דיני ניגוד‬ ‫העניינים של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות כפי שהם קבועים בחקיקה‬ ‫ניתנת בזה הודעה‪ ,‬כי מרכז השלטון המקומי קבע כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי הציבור‬ ‫ברשויות המקומיות; כללים אלה תחילתם ביום ה' בתשרי התשמ"ה )‪ 1‬באוקטובר ‪.(1984‬‬ ‫חובה למנוע ניגוד עניינים חבר מועצה ינהל את ענייניו כך שלא יהיה ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר‬ ‫המועצה לבין תפקיד אחר או ענין אישי שלו‪.‬‬ ‫בעיה זו החמירה‪ ,‬כאשר אותו אדם הוא גם חבר במליאה של המועצה והוא גם חבר בועד המקומי‪.‬‬ ‫ניגוד אינטרסים ע"פ הגדרה‪ ,‬תפקיד הועד המקומי הוא לדאוג ליישובו ואילו תפקיד המועצה לדאוג לכלל‬ ‫תושבי המועצה‪ .‬לפעמים על המועצה לקבל החלטות בניגוד מוחלט לעמדת הישוב הספציפי ‪.‬‬ ‫חבר מליאה נדרש לא אחת לקבל החלטות מעשיות לטובת כלל האזור אולם יתכנו מקרים בהם החלטה‬ ‫זו תהיה בניגוד לעמדת הועד המקומי בישוב בו הוא חבר וניגוד האינטרסים יש לו השלכות ממשיות‪.‬‬ ‫"לעניין זה אין לנו אלא לזכור ולהזכיר את תפישתנו‪ ,‬כי אין חבר מועצה איזורית ממלא את תפקידו‬ ‫נאמנה‪ ,‬אלא כשלנגד עיניו הדאגה `לכלל האינטרסים של כל אותו איזור הנמצא בתחום שיפוטה של‬ ‫המועצה` ‪ ...‬עליו לצאת מן ההנחה היסודית‪ ,‬כי כל חבר במועצה שתיבחר יהא מודע למהות תפקידו‪,‬‬ ‫לאחריותו לכל ענייניה של המועצה ולחובתו לפעול לרווחת כל האיזור על כל ישוביו‪ ,‬וכי יצביע בדיוני‬ ‫המועצה כשהוא משווה לנגד עיניו עיקרון זה" )בג"צ ‪ 189/88‬ועד מקומי נאות הכיכר ואח` נ` שר הפנים‬ ‫ואח`‪( ,‬‬ ‫לכן דרושה הפרדה מלאה בין החברות בועד המקומי לחברות במליאה‪.‬‬ ‫מעורבות חבר המליאה ביישובו צו המועצות כבר לקח בחשבון את הצורך של חבר מליאה להיות מעורב‬ ‫ישירות ביישובו בתקנה ברורה כי הוא יוזמן לישיבות הועד המקומי‪ .‬סעיף ‪104‬ג‪" :‬נציג האזור שבו מצוי‬ ‫היישוב במועצה אזורית יוזמן לישיבות הועד המקומי של אותו יישוב"‪ .‬לכן אין חשש כלל כי נציג המליאה‬ ‫יהיה מנותק מהנעשה ביישובו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2006‬הועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות מקומות הביעה את דעתה וקבעה‬ ‫שיש ניגוד אינטרסים בין כאשר אותו אדם מכהן כחבר מליאה הן במועצה איזורית והן בועד המקומי‪.‬‬ ‫הוועדה סברה כי נוכח סמכויותיה של המועצה האזורית בכל הנוגע לוועדים מקומיים‪ ,‬אין מקום שמי‬ ‫שמכהן בוועד יהיה גם חבר המועצה האיזורית‪ ,‬בעלת סמכויות הכרעה ופיקוח בכל הנוגע לענייני הוועד‬ ‫האינטרסים של הוועד המקומי והמועצה האיזורית אינם תמיד חופפים וייתכנו מצבים שבהם המועצה‬ ‫והוועד יהיו חלוקים בדעותיהם‪) .‬הסיבה לכך‪ ,‬נעוצה בזה שהוועד דואג לישוב בודד ואילו המועצה דואגת‬ ‫לכלל הישובים(‪.‬‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בבג"צ ‪ ,595/89‬משה שמעון נ' דנינו פ"ד מ"ד )‪ ,409 (1‬דן כב' הנשיא ברק באריכות בנושא "ניגוד‬ ‫העניינים"‪ .‬בין שאר הדברים אשר נאמרים בפסק הדין עולה‪ ,‬כי הניגוד אינו חייב להתקיים הלכה למעשה‪,‬‬ ‫די שהוא עלול להתרחש‪ .‬די ב"חשש סביר" לניגוד עניינים אפילו חשש זה אינו מגיע לכדי אפשרות‬ ‫ממשית‪.‬‬ ‫בעתירות שהוגשו נגד משרד הפנים‪ ,‬נטען כי הוראת מנכ"ל משרד הפנים האוסרת על כהונה משותפת‬ ‫של אותו אדם בועד המקומי ובמועצה האזורית‪ ,‬איננה חוקית ויש לבטלה‪.‬‬ ‫בעקבות העתירות‪ ,‬שטרם הוכרעו‪ ,‬השעה המפקח הארצי על הבחירות את הדרישה להתפטרות מאחד‬ ‫התפקידים‪ ,‬עד להכרעה בעתירות‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪,‬‬ ‫אית מימוני‪ ,‬עו"ד‬ ‫מימוני שלוש ושות'‬ ‫משרד עורכי די‬ ‫‪2000/8167‬‬ ‫‪33‬‬