‫‪bbbb‬‬ ‫‪gkgk‬‬ ‫אוקטובר ‪4102‬‬ ‫סתיו תשע"ה‬ ‫בין השמשות‪ .‬צילום מאת פנצ'ו‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫גיורא רץ‬ ‫סוף תשרי תחילת חשוון‪ ,‬סוף הקיץ והסתיו כבר כאן‪ .‬גם היורה כבר הספיק לבקר ולסמן לנו‬ ‫את שיגיע בקרוב‪ .‬החצבים כבר מזמן סיימו את פריחתם ולא נותר לנו אלא לצפות לתחילת‬ ‫הגשמים‪ ,‬שיצבעו את הגבעות היפות שלנו בשלל צבעים‪ .‬לאחר הקיץ הארוך והקשה מגיע‬ ‫לכולנו מעט נחת מהטבע‪ ,‬שלשמחתנו ממשיך בשלו ואינו מושפע מלהט היצרים והתנהגות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫התנועה הקיבוצית התגייסה בצורה יוצאת דופן לעזרה לישובי עוטף עזה‪ .‬מטה התנועה כולו‬ ‫היה מגויס ופעל רבות ביצירת זיווגים בין קיבוצים קולטים לחברים ולילדים מקיבוצי העוטף‪.‬‬ ‫במועצת התנועה שהתקיימה לפני חודש ב"שער הנגב"‪ ,‬ציינו שני ראשי המועצות‪ ,‬חיים ילין‬ ‫ואלון שוסטר‪ ,‬את המעורבות והעזרה שקיבלו ממטה התנועה והקיבוצים בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫אנחנו כאן ברמות מנשה הצענו את עצמנו אך לא היינו שותפים מלאים כיוון שלא יכולנו‬ ‫להציע את אותם שירותים כמו בקיבוצים בהם עדיין חדר אוכל פעיל‪ ,‬מקומות פנויים בגני‬ ‫ילדים ושרותים נוספים אחרים‪ .‬יחד עם זאת ארחנו קבוצות נערים וילדים בבריכה לכמה‬ ‫ימים‪ ,‬ומשפחות בודדות אשר הגיעו לכאן זכו לאירוח וקבלת פנים חמה‪ .‬כן היינו שותפים‬ ‫בקנית חבילות שי מהדרום ובכך תרמנו כולנו באופן שווה לפניית תושבי הדרום להגביר‬ ‫קניות בדרום‪ .‬אני רואה בכך מחווה יפה של הקיבוץ למטרה חשובה ועל כך אני רוצה להודות‬ ‫לכל החברים‪.‬‬ ‫חגי תשרי ברמות מנשה קיבלו פנים חדשות לפני מספר שנים עם בואה של אסנת אלדר‪.‬‬ ‫לאורך השנים חגגנו רק את ראש השנה וסוכות‪ .‬ביום כיפור שבתנו‪ .‬רמות מנשה נוסד‬ ‫ומתנהל כקיבוץ חילוני בכל רמ"ח אבריו‪ .‬כך היינו וכך גם נהיה‪ .‬אך בשנים האחרונות השכלנו‬ ‫ליצור מסורת חדשה של יום כיפור‪ .‬בהתחלה בהיסוס קל ולאור השתתפות ברוכה של‬ ‫התושבים‪ ,‬קיבל יום כיפור אצלנו צבע ואופי מאד מיוחד‪ .‬שילוב יפה של לימוד‪ ,‬קריאה‬ ‫משותפת בערב של יום כיפור וקריאת מקראה מקומית ונעילה ביציאתו של יום הכיפורים‪.‬‬ ‫השנה לקח על עצמו צוות קטן ואיכותי‪ ,‬אשר‪ ,‬דורון ומירב‪ ,‬את ארגון החג והחברים הרבים‬ ‫שהגיעו זכו להנות מלימוד‪ ,‬קריאה‪ ,‬שירה‪ ,‬האזנה למוסיקה איכותית וצפייה משותפת‬ ‫בחומרים מוקרנים‪ .‬אנחנו היום ישוב גדול‪ ,‬רב גילאי‪ ,‬הרבה ילדים‪ ,‬מגוון דעות‪ ,‬אשר יוצר‬ ‫לעצמו מסורת שרב המשותף בה על חילוקי הדעות‪ .‬ההתכנסות המשותפת בראש השנה על‬ ‫הגרנולית‪ ,‬בנית הסוכה ביצירה עצמית של ילדי כל התושבים והכנסת מסורת משלנו ליום‬ ‫כיפור זהו המסר העיקרי לתרבות של רמות מנשה‪ .‬תודה רבה לקוקי וכל הצוות שעבד כדי‬ ‫להעניק לנו את חגי תשרי‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫אנו בשלבים אחרונים של חפירות בקיבוץ‪ .‬רואים כבר את הסוף וחשוב יותר‪ ,‬רואים כבר טוב‬ ‫יותר את התוצאות‪ .‬צוות הנוי דואג לשתילה חדשה בכל שלב שמסתיים‪ ,‬חברים רבים כבר‬ ‫חידשו את הנוי הפרטי והחורף הקרוב כבר יהיה קל יותר עבור רוב חברי הקיבוץ‪ .‬עוד קצת‬ ‫ואנחנו אחרי‪.‬‬ ‫ובצפייה לחורף גשום ורטוב‪ ,‬אפרד הפעם עד העלון הבא‪.‬‬ ‫גיורא‬ ‫צילום מאת פנצ'ו‬ ‫‪4‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫ראיינה וכתבה‪ :‬יונה גור‬ ‫היום‪ ,‬כשהקיבוץ "כבר לא מה שהיה פעם" ולא כולם מכירים את כולם‪ ,‬מצאתי לנכון להביא‬ ‫את סיפורה של חברת קיבוץ ותיקה‪ .‬הצצה אל תוך עולם שלם‪ ,‬חיים שלמים‪.‬‬ ‫יונה נולדה בשם קולומבינה בשנת ‪ 0331‬בטרייאסטה שבאיטליה הפאשיסטית‪ ,‬שהיתה אז‬ ‫חלק מהאימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית‪ .‬הוריה של יונה נולדו באזור גליציה‪ .‬לסבים מצד אמה‬ ‫היתה תחנת קמח‪ .‬הסבים מצד אביה היו תלמידי חכמים‪ .‬בבית ילדותה דיברו גרמנית‬ ‫ויידיש‪ .‬בחוץ‪ ,‬איטלקית‪ .‬ליונה זכורה ילדות מאושרת‪ .‬באותם‬ ‫ימים הפאשיזם האיטלקי לא היה אנטישמי‪ .‬בלידתה‬ ‫קיבלתה את ברכת המפלגה הפאשיסטית‪ ,‬אך ב‪ ,0333-‬עם‬ ‫פרוץ המלחמה‪ ,‬עזבה המשפחה את איטליה לצ'ילה‪.‬‬ ‫יונה היתה בת ‪ .3‬ילדה סקרנית וחקרנית שאוהבת לקרוא‪,‬‬ ‫שוקעת בספרים ומתעלמת מכל מה שקורה סביבה‪ .‬לבית בו‬ ‫גדלה היתה חצר גדולה‪ ,‬ובה אגם עם ברבורים‪ .‬המשפחה‬ ‫קיימה אורח חיים דתי‪ .‬אביה היה אדם מאוד משכיל וציוני‪.‬‬ ‫למרות שסביבתם לא היתה יהודית‪ ,‬יונה למדה במסגרת‬ ‫יהודית‪ ,‬וכך רכשה את אותיות הא"ב כבר בגיל צעיר‪.‬‬ ‫המעבר לצ'ילה‪ ,‬על כל קשייו‪ ,‬לא זכור לה כמשבר‪ .‬היא היתה תלמידה טובה מאוד‪ ,‬מהר‬ ‫מאוד למדה ספרדית והתאקלמה מצוין‪ .‬בתחילה הגיעו לטומוקו‪ ,‬אך מכיוון שלא היתה‬ ‫במקום שחיטה כשרה‪ ,‬המשפחה עברה לפרברי סנטיאגו‪ ,‬שם היתה לאביה רפת גדולה‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 01‬כבר סיימה תיכון‪ ,‬כי קפצה כיתות‪ .‬אז התעוררה שאלת המקצוע‪ :‬מה תלמד? איזה‬ ‫מקצוע יפרנס אותה בעתיד? היא למדה הנהלת חשבונות‪ ,‬אך עבודה זו לא התאימה לה‪.‬‬ ‫אחיה‪ ,‬המבוגר ממנה‪ ,‬הלך לשומר הצעיר‪ ,‬אך היא‪ ,‬כיאה לבת למשפחה דתית היתה שייכת‬ ‫לבני עקיבא‪ .‬בידיעה שהיא ממש לא רוצה להמשיך את דרך החיים הבורגנית של הוריה‪,‬‬ ‫הצטרפה להכשרה של בני עקיבא במטרה לחיות בארץ‪ .‬הגרעין שלה בהכשרה היה מיועד‬ ‫להגשים בקיבוץ סעד‪ ,‬אך כשהגיע זמן העליה אביה דרש שלפני העליה היא תרכוש מקצוע‪.‬‬ ‫קולומבינה הלכה ללמוד‪...‬תפירה‪.‬‬ ‫בגיל ‪ ,03‬במחנה משותף של תנועות נוער שונות‪ ,‬הכירה את מני ארנט ואחרים‪ ,‬ונשארה‬ ‫עמם בקשר‪ .‬כשהם התארגנו לעליה‪ ,‬הציע לה מני שתצטרף לקבוצה שלהם‪ ,‬וכך היה‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 0391‬עלתה ארצה בגרעין ב' של השוה"צ‪ ,‬שיועד לקיבוץ רמות מנשה‪ ,‬אך עשה את צעדיו‬ ‫הראשונים בקיבוץ שריד‪ .‬כשהגיעו לארץ לא מיד הצטרפה לגרעין‪ .‬בתחילה שהתה בתל‪-‬‬ ‫אביב אצל בת דודה אך החיים בתל אביב נראו לה בורגניים מדי‪ .‬היא בדקה את החיים‬ ‫‪3‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫בקיבוץ סעד‪ ,‬אך הקיבוץ נראה לה דתי מדי ופחות מדי סוציאליסטי‪ .‬בסופו של דבר נשארה‬ ‫עם גרעין ב' בשריד‪ .‬שם עבדה במטבח‪ ,‬בחדר האוכל‪ ,‬עשתה הקמות בגן (ללא שפה!) וכן‪,‬‬ ‫גם שמירות לילה‪.‬‬ ‫ב‪ 0.9.91-‬יצא הגרעין להפגנת אחד במאי וחזר ל‪...‬רמות מנשה‪ .‬יונה היתה אז בחורה‬ ‫צעירה‪ ,‬רווקה‪ ,‬וידעה בבירור מהם רצונותיה והעדפותיה‪ .‬היא בחרה להשאר ברמות מנשה‬ ‫בגלל האידיאולוגיה הסוציאליסטית‪ ,‬בגלל תחושת האכפתיות החברתית שחשה כאן‪.‬‬ ‫בתחילה עבדה בסיקול ("עבודה מטמטמת‪ )"...‬ואחר כך במטבח‪ ,‬בחדר האוכל ובחינוך‪ .‬הכל‪,‬‬ ‫ללא ידיעת שפה וללא הכשרה‪.‬‬ ‫ב‪ 0390-‬נשלחה לחודש לירושלים ללמוד עברית‪ .‬גם יצחק זקס‪ ,‬רווק מהגרעין אליו‬ ‫הצטרפה‪ ,‬נשלח לשם‪ .‬קרקע טובה לצמיחת רומאן שהוביל לנישואין‪ .‬בגיל ‪ 44‬נכנסה יונה‬ ‫ל"אוהל משפחה" עם יצחק‪ .‬הם היו צריכים לחכות בתור למעבר לצריף‪ .‬זכור לה לטוב שמני‬ ‫ומיכל יצאו מחדרם כדי לאפשר ליונה ויצחק לגור בצריף‪ ,‬בשל ענינים בריאותיים של יצחק‪.‬‬ ‫יצחק יצא ללימודים והיה למורה הראשון של ילדי רמות מנשה‪ .‬כ‪ 01-‬שנים עבדה יונה‬ ‫בחינוך‪ .‬בתחילה עם חלק מילדי "אורן"‪ ,‬בדיוק בזמן מגפת הפוליו שהשתוללה אז בארץ‪.‬‬ ‫בשישיה שלה היו הילדים שנדבקו במחלה‪ ,‬ביניהם תלמה ואילה‪ ,‬שנפטרה מהמחלה בגיל‬ ‫שנתיים‪ .‬מטפלת צעירה וחסרת הכשרה נאלצת להתמודד עם קושי גדול כל כך‪ ,‬בתקופה בה‬ ‫להורים אסור היה לגשת אל הילד החולה‪ ....‬היו גם שנים של עבודה בבית התינוקות‪ ,‬לצידה‬ ‫של סבקה‪ ,‬שהשפיעה מאוד על עבודתה ועולמה‪ ,‬ובהמשך עבדה גם בגיל הרך‪ .‬בשלב‬ ‫מסוים עזבה יונה את החינוך והקימה את הכלבו‪ .‬היא למדה באופן עצמאי מה נהוג בקיבוצים‬ ‫אחרים ויצרה "יש מאין"‪.‬‬ ‫במשך תקופה ארוכה עברה יונה טיפולי הפריה קשים‪ .‬התמודדות עם הגוף והנפש‪ .‬רק מי‬ ‫שעבר זאת‪ ,‬יבין‪ .‬ב‪ 0313-‬אימצו יונה ויצחק את דנה‪ .‬דנה חיה כיום בארה"ב‪ ,‬אם לשני ילדים‬ ‫וסבתא בעצמה‪.‬‬ ‫ב‪ 0319-‬יצאה המשפחה לשליחות בצ'ילה‪ .‬יצחק כמורה לעברית ולתנ"ך בביה"ס היהודי‬ ‫ויונה‪ ,‬כאם לילדה בת שנתיים ועקרת בית‪ .‬בצ'ילה החליטה יונה ללמוד קוסמטיקה‪ ,‬וכך חזרה‬ ‫עם מקצוע לקיבוץ‪ .‬ומאז ועד היום‪ ,‬כשהיא כבר כמעט בת ‪ 59‬היא קוסמטיקאית בקיבוץ!‪.‬‬ ‫יונה נהנית מאוד מהמפגש עם אנשים ומזה שיש סיבה לקום בבוקר‪ .‬היא מעידה על עצמה‬ ‫שאיננה "אשת ציבור"‪ ,‬ושהיא אוהבת את המפגש "פנים אל פנים"‪ .‬אין ספק שבמקצוע כמו‬ ‫שלה זה סוג המפגשים המקובל‪...‬‬ ‫והיום‪ ,‬יונה שלמה עם תהליך ההפרטה שהקיבוץ עבר ועובר‪ .‬היא כואבת את השינוי שחל‬ ‫בערבות ההדדית ובאחריות הקולקטיבית כלפי החברה‪ .‬יחד עם זאת היא מציינת לטובה גם‬ ‫את תחושת הבטחון הכלכלי וגם את העובדה שבשכבה הותיקה ברמות מנשה לא אבדה‬ ‫האנושיות‪ ,‬העשיה המשותפת ותשומת הלב זה לזה‪ .‬חבל לה רק שיצחק כבר כמעט ‪ 41‬שנה‬ ‫איננו‪ ,‬והוא לא רואה כמה יפה היא למדה להסתדר באופן עצמאי!‬ ‫‪2‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫ענת ורועי מלמד מספרים על מסע השליחות שלהם לארגנטינה‬ ‫לפני שלוש שנים‪ ,‬בסתיו הישראלי‪ ,‬יצאו רועי וענת מלמד להתחיל מסע חדש בחייהם‪ .‬עם‬ ‫שני תאומים בני שנתיים‪ ,‬נגה ובארי‪ ,‬הם נדדו עד ארגנטינה שם קיבל אותם האביב (הגשום‬ ‫מאוד)‪ .‬רועי נשלח מטעם ההסתדרות הציונית לשמש כשליח קהילה בפרנה‪ ,‬בירת מחוז‬ ‫אנטרה‪-‬ריוס‪ .‬במקביל‪ ,‬רועי קיבל עליו גם לעבוד עם עוד מספר קהילות יהודיות באזור‪ ,‬שבו‬ ‫התיישבו ראשוני היהודים במושבות של הברון הירש‪ .‬ענת מצידה‪ ,‬נאלצה לשים את הקריירה‬ ‫שלה כמהנדסת תעשייה וניהול בשירותי בריאות כללית ב"הקפאה" ולהיכנס לתפקיד 'אשת‬ ‫השליח' וכן לעבוד כמורה לעברית בבית הספר היהודי‪ .‬ענת ורועי מספרים כאן על‬ ‫תחושותיהם במשך תקופת הנדודים‪.‬‬ ‫הקהילה אליה נשלחנו הינה בעלת היסטוריה יהודית מפוארת‪ ,‬אך ההווה שלה הוא מאבק‬ ‫מתמשך של שמירה על מסגרת חיי הקהילה‪ ,‬הקשר היהודי‪ ,‬הישראלי ומניעת התבוללות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת הבטנו משתאים לא אחת באנשים בקהילה שמידי יום בוחרים מחדש לשמר את‬ ‫אורח החיים היהודי והציוני‪.‬‬ ‫הפרויקט 'משפחה ישראלית בקהילה'‪ ,‬שבמסגרתו יצאנו לשליחות הוכיח את עצמו כנכון‪ .‬בכל‬ ‫נקודת מפגש מצאנו את עצמנו 'עושים שליחות'‪ .‬פעמים רבות שיחה עם הורי הגן התחילה‬ ‫ב"הא ודא" ונסתיימה בשיחה לא פורמאלית על ישראל‪ ,‬מצבה בעולם‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫המתקדמת‪ ,‬והחיים של משפחה צעירה אי שם במזרח התיכון‪.‬‬ ‫בחרנו לשתף אתכם במכתבים ששלחנו מארגנטינה‪ ,‬אשר משקפים את החיים‪ ,‬ההסתגלות‪,‬‬ ‫הגעגועים והתובנות כפי שחווינו אותם בזמן כתיבתם‪.‬‬ ‫" ‪...‬הקהילה שהגענו אליה בפרנה מאד נחמדה ומסבירת פנים‪ ,‬רועי התחיל לעבוד והאתגר‬ ‫הגדול שלו להחזיר את הנוער אל חיק ההוויה היהודית‪ ,‬ציונית – פעילות בתנועת נוער וכו'‪.‬‬ ‫מהמעט שהכרתי יש לי עבודה רבה בבי"ס בלימוד עברית‪ :‬הרמה מאד נמוכה וגם חלק‬ ‫מהמורים אינם שולטים כלל בשפה‪ 09% .‬משיעור העברית מתנהל בספרדית‪"...‬‬ ‫"‪...‬בשישי בערב הלכנו לבית כנסת‪ ,‬יש כאן קהילה קונסרבטיבית קטנה‪ ,‬התפילה בליווי אורגן‬ ‫ורב עם מיקרופון שמנחה ומזמר‪ ....‬עבורי זה היה קצת הלם על רקע הבית שבו גדלתי (אני‪,‬‬ ‫ענת‪ ,‬במקור מהקיבוץ הדתי שדה אליהו) – אך במציאות כזאת רחוקה הכול מרגיש פתאום‬ ‫קצת בית‪ ,‬כשברקע מנגינות מוכרות וכשיושבים ביחד כל המשפחה‪"...‬‬ ‫"‪...‬לאחר חמישה חודשים‪ ,‬הדברים נראים קצת אחרת‪ ...‬בשעה טובה הגיע לנו המטען הימי‬ ‫לאחר ארבעה וחצי חודשים בהם חיינו רק עם מה שהבאנו איתנו במטוס‪ .‬האמת שזה היה‬ ‫שיעור מצוין בצניעות‪ .‬מסתבר שאפשר לחיות מצוין עם מעט בגדים‪ ,‬לבשל ארוחות מלאות‬ ‫עם מינימום של כלים ולפתח את הדמיון עם מספר מצומצם של צעצועים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫אין ספק שהמטען הביא איתו ניחוחות ישראל‪ ,‬וארון הספרים הישראלי שלנו ממלא שמחה‬ ‫יחד עם תמונות ושאר חפצים‪"...‬‬ ‫"‪...‬אנחנו עוקבים מרחוק אחר הנעשה בארץ ובמזרח התיכון ואין ספק שיש אמביוולנטיות‬ ‫לגבי המרחק שלנו‪ .‬מצד אחד כשאנו קוראים איך המחאה החברתית לא שינתה דבר ויוקר‬ ‫המחייה ממשיך לעלות‪ ,‬אנו אסירי תודה על פסק הזמן שיש לנו ‪...‬מצד שני מאד חסרה לנו‬ ‫הישראליות‪ .‬אם זה מנחם‪ ,‬המצב הכלכלי בארגנטינה גם כן לא טוב‪ ,‬ויש להם גזירות חדשות‬ ‫כל יום‪ ,‬במיוחד על יבוא והכנסת כסף זר למדינה‪ .‬יש כאן אינפלציה שנתית של למעלה מ‪-‬‬ ‫‪( 42%‬כן כן ‪ ,‬לא ברחה לי שום נקודה‪ )..‬ומדיניות קצבאות פופוליסטית בהרבה בהשוואה‬ ‫לישראל‪ .‬המשמעות הישירה מכך‪ ,‬היא שיש עכשיו פחות ביטחון ברחוב‪ ,‬ואנחנו לא יכולים‬ ‫להיות בפארק אם אין הרבה אנשים מסביב‪ .‬המצב כל כך חמור שיש עכשיו "טרנד" של‬ ‫גניבת נעליים מילדים באמצע הרחוב‪"....‬‬ ‫גולת הכותרת של השליחות היא עלמא‪ ,‬הארגנטינאית הקטנה שלנו‪ ,‬שהצטרפה למשפחתנו‬ ‫כמזכרת נפלאה לשהותנו שם‪ .‬עלמא‪ ,‬שכיום הולכת לגן פשוש‪ ,‬היא היחידה שלא יודעת‬ ‫מילה בספרדית אבל בעלת אזרחות ארגנטינאית‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬לפני כעשרה חודשים‪ ,‬בתום שנת הלימודים בארגנטינה חזרנו הביתה‪ ,‬לרמות‬ ‫מנשה‪ .‬החברים‪ ,‬השכנים והמשפחה שחיכו לנו כשנתיים וחצי עזרו לנו בקליטה המהירה‬ ‫חזרה‪ .‬המעבר החד משיא משפחתי ומקצועי שחווינו יחד אל שגרת הישראליות לא היה‬ ‫פשוט לכולנו‪ ,‬אך יחד עם זאת אנו זוכרים‪ ,‬מוקירים ולוקחים איתנו המון רגעים נפלאים‬ ‫מהשליחות‪ .‬ואין ספק שעכשיו אנחנו בבית! ‪Estamos en casa.‬‬ ‫משפחת מלמד בארגנטינה‪ :‬ענת‪ ,‬נגה‪ ,‬עלמא‪ ,‬רועי‪ ,‬בארי‪ .‬ברקע‪ :‬ציוד אסאדו הכרחי‪...‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫יום הכיפורים ברמות מנשה תוכנן ונערך השנה לראשונה באחריות ועדת תרבות‪ .‬סביב ארועי‬ ‫היום המתוכננים עלו ברמות מנשה מגוון קולות שהתייחסו להיבטים השונים של יום זה‬ ‫ולאופן בו הם באים לידי ביטוי אצלנו בישוב‪ .‬בקשנו להציג כאן חלק מקשת העמדות‬ ‫המתקיימת כאן מזה כמה וכמה שנים בנוגע למשמעות היום ולאופן בו הוא מצויין אצלנו‪.‬‬ ‫יוסף בן משה‬ ‫נדהמתי לקרוא את המודעה של ועדת התרבות‪ ,‬המזמינה את תושבי הישוב לאירועי יום‬ ‫כיפור שארגנה ובהם טקס "תקיעת שופר" לציון "שבירת הצום"‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬ישנן שתי בעיות מרכזיות בקיום טקס מסוג זה‪ .‬ראשית‪ ,‬קיימת בעיה מבחינה מוסרית‬ ‫והומאנית‪ ,‬שכן שופר הוא איבר מגופה של בהמה אשר נרצחת בעודה במיטב שנותיה‪ .‬מצווה‬ ‫זו‪ ,‬מקורה בהקרבה של בהמה לשם כפרה על אדם שחטא‪ .‬כלומר‪ ,‬במקום להעניש את‬ ‫החוטא‪ -‬מענישים את הבהמה המסכנה וחסרת הישע‪ .‬צדק במיטבו!‬ ‫שנית‪ ,‬בתקנון האגודה מודגש האופי החילוני של הישוב‪ .‬ועדת התרבות הפרה אותו ברגל‬ ‫גסה עת קבעה באמצעות המודעה הנ"ל כי הנורמה ברמות מנשה היא לצום ביום כיפור‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬ועד ההנהלה לא עשה דבר כדי להעמיד את הועדה במקומה ולדרוש ממנה לחזור בה‬ ‫מטקס "תקיעת השופר"‪.‬‬ ‫אני מכבד את זכותו של כל יחיד לחיות על‪-‬פי אמונתו‪ ,‬אבל אין להשלים עם מצב בו גוף‬ ‫ציבורי שמתוקצב על‪-‬ידי כלל התושבים בוחר בעבודה מיסיונרית כדי להחדיר (אמנם בשיטת‬ ‫טיפין טיפין) טקסים בעלי אופי דתי‪ .‬אם נשתוק אז הצעד הבא של ועדת התרבות יהיה מנהג‬ ‫הכפרות‪ ,‬הרי גם זה חלק מהמסורת היהודית‪.‬‬ ‫אני מכיר בעל פה את כל הפילפוליסטיקה שמסבירה ש"תקיעת שופר" הוא בעצם טקס יהודי‬ ‫"חילוני" כי הוא חלק מ"המסורת היהודית" שיש לשמור ו"אין לשפוך את התינוק עם המים"‪.‬‬ ‫לכן אבקש להדגים את מקורו של המנהג‪ ,‬כפי שמצטייר במסכת ראש השנה‪ ,‬דף טז‪ ,‬גמרא‪:‬‬ ‫"אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של‬ ‫איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם‬ ‫לפני"‪.‬‬ ‫"[אמר] רבי יצחק למה תוקעין בר"ה למה תוקעין רחמנא אמר תקעו אלא למה מריעין מריעין‬ ‫רחמנא אמר זכרון תרועה אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין‬ ‫כדי לערבב השטן"‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫על‪-‬פי המשפט הראשון‪ ,‬תקיעת השופר מסמלת נכונות להקריב את עצמנו למען "הקדוש‬ ‫ברוך הוא"‪ ,‬אך למעשה בתרגיל מבריק אנחנו רוצחים איל שעבר בסביבה ולוקחים את קרנו‬ ‫כדי לתקוע בו (כפי שמסופר גם בסיפור עקידת יצחק‪ ,‬בראשית כ"ט)‪ .‬במשפט השני‪ ,‬מטרת‬ ‫תקיעת השופר היא "כדי לערבב את השטן"‪ ,‬היינו לבלבל אותו או להרתיע אותו‪.‬‬ ‫חברי ועדת התרבות‪ ,‬רמות מנשה הוא ישוב שנמצא במדינת ישראל הריבונית במאה ה‪.40-‬‬ ‫אין מקום לספק את יצריו של אל צמא דם ואין מקום לפחדים מיצורים שטניים ושדים‪ .‬וכל מה‬ ‫שאתם משיגים בתקיעת השופר הוא להשמיע את זעקת החיה אשר הקרן שלה נגדעה‬ ‫ממנה‪ ,‬בניגוד לרצונה ובשחיטה אכזרית שמסרבת לאמץ חידושים טכנולוגיים מונעי‪-‬סבל‪.‬‬ ‫דורון ארז‬ ‫אפתח בשאלה‪ :‬למה התנועה הקיבוצית מלאה בתכנים חדשים רבים מחגי ומועדי ישראל‪,‬‬ ‫למשל את חג הפסח וחג החנוכה‪ ,‬אבל כשזה הגיע ליום כיפור היא וויתרה על הניסיון לחדש‬ ‫וליצור משהו ביום כה חשוב של המסורת היהודית?‬ ‫היו לנו התלבטויות רבות כיצד לציין את יום כיפור השנה‪ .‬מבחינת התוכן‪ -‬באלו תכנים לגעת‪,‬‬ ‫אלו נושאים להעלות‪ ,‬ומבחינת המבנה עצמו‪ -‬איך ליצור אירוע איכותי ואיך לגרום לחברים‬ ‫רבים להגיע מבלי להוריד את הרמה‪ .‬ומעל לכל ריחפה שאלה גדולה יותר‪ :‬מהי המשמעות‬ ‫של יום כיפור עבורנו כיהודים חילונים‪ ,‬כקהילה קיבוצית?‬ ‫אבל בין כל ההתלבטויות היה לנו ברור שזוהי זכותנו ליצור יום כיפור ברוח קיבוצית חילונית‬ ‫ופלורליסטית‪ ,‬לא רק זכות אלא הזדמנות ליצור משהו ייחודי ואמיתי‪ ,‬שמתאים לזהות‬ ‫היהודית שלנו ומתאים לרמות מנשה‪.‬‬ ‫יום כיפור הוא יום שמזמן התבוננות פנימה‪ ,‬הפניית מבט אל עצמנו‪ ,‬כיחידים וכקהילה‪ .‬דרך‬ ‫ההכנות ליום וביום כיפור עצמו מצאנו שיש ביום הזה כל כך הרבה טעם‪ .‬מצאנו שיש מקום‬ ‫לקיים חשבון נפש ציבורי וקהילתי‪ ,‬להביט לאחור בצוותא ולחלום על עתיד משותף‬ ‫בחברותא‪ .‬מצאנו שיש במפגש המשותף של חברים מהקיבוץ ומההרחבה‪ ,‬בני גילאים שונים‪,‬‬ ‫המון כוח ונחת‪ .‬מצאנו שיש במפגש המשותף‪ ,‬בהקשבה ובשיח על טקסטים יהודיים‪ ,‬כדי‬ ‫גרום לנו להעריך אחד את השני ואת המקום בו אנו חיים‪.‬‬ ‫אין לי תשובה מדויקת לשאלה עימה פתחתי‪ ,‬אך יש לי תשובה מדוע לי היה חשוב לציין את‬ ‫יום כיפור בקיבוץ‪ :‬אני חושב שהמפגש המשותף יצר אצל כל משתתפיו תחושת התעלות‬ ‫וגאווה‪ ,‬וגרם לכולנו‪ ,‬להעריך מחדש את זהותנו כיהודים ריבוניים וחופשיים‪ ,‬ואת המשמעות‬ ‫של יום כיפור עבורנו כקהילה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫יהל לינטרנרי‬ ‫*שאלות שדורשות נשימה עמוקה ותשובה ארוכה *‬ ‫"יש משהו שהוא קדוש בחיים שלך"?‬ ‫לא‪ .‬זו התשובה הקצרה (והפחות מעניינת)‪.‬‬ ‫להבדיל משאלות אחרות בטור זה‪ ,‬שאותן אני מפנה אל עצמי‪ ,‬את השאלה הזו הפנה אלי‬ ‫מישהו אחר‪ .‬הוזמנתי על ידי חבר טוב להיפגש עם קבוצת למידה של מורים ואנשי חינוך‬ ‫דתיים שמלמדים בבתי ספר חילוניים‪ .‬פתחתי את השיחה עם השיר של ברכט 'הספקן'‬ ‫וניסיתי ממנו לצאת אל השקפת עולמי החינוכית ובכלל‪ .‬תוך כדי שאנו מדברים עלו גם‬ ‫נושאים של ערכים ואמונה ובאופן צפוי מה‪ ,‬שאף על פי כן לא התכוננתי אליו כראוי‪ -‬הרים‬ ‫מישהו את ידו‪ ,‬ובטון שהיתה בו גם נימה של התרסה למול החילוניות שלי‪ ,‬הניח על השולחן‬ ‫את השאלה הנ"ל‪ .‬אני לא זוכר בדיוק מה עניתי‪ ,‬אבל המחשבות שבאו אחר כך העידו היטב‬ ‫שזה לא היה מה שבאמת חשבתי ורציתי לענות‪ .‬וכמו פעמים רבות אחרות בחיים‪ :‬את‬ ‫התשובה המוחצת והמנוסחת לתלפיות‪ ,‬זו שהייתה יכולה ל"הוציא אותי גדול"‪ ...‬את‬ ‫התשובה הזו לא פעם אני עונה כשאני לבד‪ ,‬זמן רב אחרי שמי ששאל כבר הלך לדרכו‪.‬‬ ‫"תגדיר בבקשה 'קדוש' "‪ ,‬הייתי אומר לו‪.‬‬‫ "קדוש''‪ ,‬אני משער שהוא היה אומר‪ " ,‬זה כל מה שאלוהים קידש והעניק לנו‪ ,‬והודות לו‬‫אנחנו יכולים להתרומם מעל לחיי החול‪ .‬מה שקדוש; תפילה‪ ,‬מקום‪ ,‬ספר‪ ,‬מועד וכו' הוא‬ ‫נשגב מבינתי והבנתי ולא ניתן לערעור‪.".‬‬ ‫ "ובכן‪ ,‬אצלי אין שום דבר קדוש" הייתי משיב‪" .‬אחד מבסיסי ההוויה שלי הוא הטלת הספק‪,‬‬‫החירות לחקור‪ ,‬לשאול‪ ,‬לבחון‪ ,‬לבחור‪".‬‬ ‫"הכל?" הוא היה מקשה‪" .‬גם פשעים?"‬‫"כן‪ .‬כי פשע או מעבר על חוקים מסוימים יכול להיחשב כמעשה גבורה אצילי בנסיבות‬‫מסוימות‪".‬‬ ‫"ואין בכל זאת משהו שאליו אתה מחויב ללא קשר לנסיבות? שהוא על זמני? שהוא נכון בכל‬‫מצב?"‪ ,‬הוא היה משחרר לעברי צרור שאלות‪ ,‬שלאחריהן היה מאבחן אם עומד מולו עוד‬ ‫חילוני מבולבל פוסט מודרני‪ ,‬שהכל בחייו יחסי כולל השקפת העולם‪.‬‬ ‫הייתי חושב מעט ואז אומר‪"- :‬שוויון ערך האדם‪ .‬אבל על הקדושה של הערך הזה אני‬ ‫החלטתי"‪.‬‬ ‫ייתכן וכאן היינו נכנסים לוויכוח המוכר והידוע על חילוניות ודת‪ ,‬על אלוהים והאדם וכו'‪ .‬דיון‬ ‫חשוב ומעניין‪ ,‬אבל במחשבות שלי כבר הלכתי למקום אחר‪ .‬כי ברגע שאמרתי שיש לי בחיים‬ ‫‪3‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫'קדושה' הייתי צריך לנסח לעצמי מה זאת אומרת ובמה זה שונה מ'קדוש'‪ .‬וזה כבר היה‬ ‫הרבה יותר מעניין ומאתגר‪.‬‬ ‫'קדושה'‪ ,‬בעיני‪ ,‬היא אחותו הביישנית והיפה של ה'קדוש'‪ .‬במקום שבו הוא מופיע מלא הוד‬ ‫והדר‪ ,‬חזק וחסין‪ ,‬בלתי מעורער וחד משמעי‪ ,‬היא חולפת ברכות‪ ,‬מטושטשת לפעמים‪,‬‬ ‫חמקמקה‪ ,‬שברירית‪ ,‬אבל עם זאת עוצמתית ומתוקה‪ .‬במקום שהוא דורש מעשה; "קידשנו‬ ‫במצוותיו"‪ ,‬היא מבקשת רוח‪ .‬בעוד אליו מובילים תלי תילים של מילים וספרים‪ ,‬השביל אליה‬ ‫צר ואפשר לצעוד בו לבדך או לכל היותר עם עוד כמה אנשים קרובים‪.‬‬ ‫בעוד עליו‪ ,‬אנחנו החילונים‪ ,‬ויתרנו בשביל להתמסר לשאלת השאלות והטלת הספק‪ -‬אני‬ ‫חושב שזו תהיה טרגדיה אמתית אם נוותר עליה‪ .‬כי לא רק שהיא אינה סותרת‪ -‬היא‬ ‫משלימה את התפיסה ההומניסטית‪.‬‬ ‫קדושה‪ ,‬בעיני‪ ,‬היא אותו חיבור שאדם יכול לחוש לפעמים כשגואה בו איזו התרגשות עמוקה‬ ‫והוא עולה על גדותיו‪ .‬שלרגע קט או כמה‪ ,‬הוא מצליח להתרומם ולרחף כמה סנטימטרים‬ ‫מעל היומיום‪ .‬להתחבר לדבר מה שכמו שמעניק לו כרטיס כניסה אל מרחב שיש בו טוהר‬ ‫ואמת ושותפות‪ :‬אולי מתחת לחופת כוכבים במדבר עם אהוב‪/‬ה‪ ,‬באצטדיון כשמונף גביע‪,‬‬ ‫בחג עם הקהילה‪ ,‬במפגש חברים‪ ,‬לבדך מול נוף מרהיב‪ ,‬מול יצירת אומנות‪ ,‬בעיצומה של‬ ‫שיחת נפש‪ ...‬יבחר לו כל אחד את השביל שלו אל הקדושה‪.‬‬ ‫ברגע של 'קדושה' אני מתחבר אל משהו גדול ממני; משהו שמקורו לא מצוי רק בי‪ ,‬כי אם‬ ‫בעולם שמחוץ לי‪ .‬אבל בה בעת‪ ,‬החיבור הזה אל משהו גדול ממני מאפשר לי להתחבר‬ ‫ולפגוש את עצמי בצורה שלמה וכולית יותר‪ .‬כי דווקא אז‪ -‬כשרגשות‪ ,‬תובנות ותחושות‬ ‫גולשות ממני‪ ,‬כשאני צר מלהכיל ומקבל בענווה את מימדי בעולם‪ -‬אז אני גדל‪ ,‬אז מוגדרים‬ ‫מחדש גבולות העצמי שלי‪ .‬ואין לכך כל קשר לכוח עליון או לציווי אלוהי; זו קדושה שאפשר‬ ‫לגעת בה‪ ,‬שכדאי לשנות אותה‪ ,‬שחובה לעצב אותה‪ .‬קדושה מעשה ידי אדם‪ .‬אומנם "חומרי‬ ‫הגלם" מצויים בעולם אך הם לא קדושים מאליהם‪ -‬ההתכוונות‪ ,‬השותפות האנושית‪,‬‬ ‫האינטימיות‪ ,‬המקום שבנו "החפץ חיים ואוהב ימים לראות טוב" והבחירה הם הם שמקדשים‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫ברוך מה שקידשנו באנושיותנו‪ .‬ברוך עולמי שאין בו משהו קדוש‪ ,‬אבל יש בו קדושה‪.‬‬ ‫תובנה על ריצה ‪ -224 #‬לרוץ על הליכון בחדר כושר‪ ,‬זה כמו לאכול את העוגה שאתה הכי‬ ‫אוהב בכלים חד פעמיים‪.‬‬ ‫*אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים עניין ‪ /‬הרבה מלים צריך הרבה משפטים‪( .‬מ‪ .‬אריאל)‬ ‫לתגובות והתייחסויות‪yahall@gmail.com -‬‬ ‫‪01‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫הכלב הלבן – מאת יונה גור‬ ‫"הוא בא!" עברה לחישה‪-‬צעקה בפרוזדור‪.‬‬ ‫מכל החדרים יוצאים ילדים בפיז'מות‪ .‬לכולם אותן פיז'מות כותנה‪.‬‬ ‫"הוא בא"‪ ,‬ממשיכים הילדים ולוחשים לעצמם ולאחרים ורצים לכיוון הדלת‪ .‬דלת הכניסה‬ ‫לבית שנקרא הכיתה‪ ,‬למרות שהיו שם לא רק כיתה‪ :‬חדר אוכל‪ ,‬מקלחות ושרותים‪ ,‬חדרי‬ ‫שינה‪ ,‬ארונות בגדים‪ .‬זה היה בית הילדים‪ ,‬הבית בו התנהלו החיים המלאים של שמונה עשר‬ ‫ילדי "אלומה"‪ ,‬כמו חייהם של כל הילדים אז‪ ,‬בלינה המשותפת‪.‬‬ ‫כל הילדים נדחפים לראות דרך החלון הקטן שבדלת‪.‬‬ ‫"איזה יפה הוא!"‬ ‫"וואו‪ ,‬הוא מקסים!"‬ ‫כל לילה מלילות החופש הגדול של אותה שנה‪ ,‬היתה תורנות לילה בין הילדים‪ ,‬תורנות‬ ‫שמירה‪ ,‬כדי לראות אם "הכלב הלבן" בא‪.‬‬ ‫והוא היה מגיע‪.‬‬ ‫מגיע באישון לילה‪ ,‬מאפשר לנו לראות אותו‪ ,‬ונעלם‪.‬‬ ‫מה היה בו ב"כלב הלבן" שהצליח כל כך להסעיר אותנו?‬ ‫איכשהו מישהו שם לב שהכלב הזה מגיע בלילות ‪ .‬איכשהו זה הפך להיות עניין‪ .‬איכשהו‬ ‫נכנסנו כולנו למירוץ הגילוי "אם גם הלילה הוא יגיע"‪ .‬איכשהו הסכמנו כולנו לעשות תורנויות‬ ‫שמירה כל הלילה כדי לחכות לו‪ .‬כדי לראות אם יגיע‪ .‬שעה היינו שומרים ומעירים אחרינו את‬ ‫הבאים בתור‪ .‬זוגות זוגות‪ ,‬כי זה בכל זאת נורא מפחיד לשמור בלילה לבד‪.‬‬ ‫בערב היתה "תוכנית"‪ .‬איזו שהיא פעילות מאורגנת‪ .‬משחק‪ ,‬שיחה‪ ,‬קריאה ב"משמר לילדים"‬ ‫שחולק באותו יום על המיטות‪ ,‬טיול לילה למחלבה לראות חליבה‪ ...‬משהו‪ .‬אחרי התוכנית‬ ‫היתה השכבה‪ .‬המבוגר האחראי היה דואג שנלבש פיז'מות ונצחצח שיניים ושניכנס למיטות‪.‬‬ ‫כשהיה נדמה לו שכולנו ישנים היה הולך‪.‬‬ ‫שמונה עשר ילדים‪ ,‬ישנים בחמישה חדרי שינה‪ ,‬נשארים לבדם‪.‬‬ ‫באותו חופש גדול‪ ,‬קבענו מראש‪ ,‬בסודיות מוחלטת את תורנות השמירה‪ .‬הזוג שנקבע להיות‬ ‫הראשון היה צריך להתאמץ לא להרדם‪ ,‬אך לעשות את עצמו כאילו נרדם‪ ,‬כדי שהמשכיב‬ ‫(לרוב היתה זו המטפלת או המורה‪ ,‬אך הרבה פעמים גם ההורים ) לא ידע מה מתוכנן‪.‬‬ ‫שעונים עוד לא היו לנו‪ .‬גם שעון מעורר עוד לא היה‪ .‬היה שעון עגול על הקיר של הכיתה‪.‬‬ ‫שעון שהביא פעם אבא של יונה מחו"ל‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫כדי לדעת מה השעה היה צריך לקום מהמיטה‪ ,‬לעבור בפרוזדור‪ ,‬להכנס לכיתה‪ ,‬להדליק את‬ ‫האור ולראות‪.‬‬ ‫וזה צריך להיעשות בלי להיתפס‪ .‬שאף אחד לא יכנס פתאום ויראה שיש ילדים ערים‪ .‬מי יכול‬ ‫להיכנס? הורים שפתאום מתחשק להם לראות אם או איך הילד שלהם נרדם‪ .‬או שומרי‬ ‫הלילה‪ .‬ובמיוחד בגלל שפתאום נדלק אור בכיתה‪ ,‬כשבאים לראות מה השעה‪ .‬להיות הזוג‬ ‫הראשון בשמירה נדרש אומץ מיוחד‪.‬‬ ‫אך להיות הזוג שבמשמרת שלו הגיע הכלב הלבן‪ -‬זה כבר היה קרוב לאלוהי‪ .‬איזו‬ ‫התרגשות! איזו סערת נפש היתה לנו כל פעם כשגילינו ששוב הוא הגיע‪.‬‬ ‫ולא היה לנו שום מושג מי זה הכלב הזה ולמי הוא שייך‪.‬‬ ‫חודשיים מלאי תסיסה בעניין "הכלב הלבן"‪.‬‬ ‫לקראת סוף החופש הגדול‪ ,‬לקראת העליה למוסד לכיתה ז‪ ,‬המשותפת לארבעה קיבוצים‪,‬‬ ‫היה לנו טיול לכיתה המקבילה שלנו בדליה‪ ,‬קבוצת "עומר"‪.‬‬ ‫הכרנו כבר את הילדים מ"עומר" מכל מיני הזדמנויות‪ ,‬ועוינות שררה בין שתי הקבוצות‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬הלכנו סקרניים למפגש עם הילדים איתם נבלה את שש שנות חיינו הבאות‪.‬‬ ‫אנחנו מגיעים אליהם‪ .‬חיוכים מבוישים‪ .‬כל קבוצה מתבצרת בעצמה בתחושת היחד‬ ‫והשייכות המעניקה עוצמה‪ ,‬ולפתע את מי אנחנו רואים? "חומי" הכלב של "עומר" הוא‬ ‫"הכלב הלבן" שלנו‪ .‬אותו כלב מסתורי שהופיע אצלנו בלילות‪ ,‬שלכבודו סערנו ורגשנו‪ ,‬שהדיר‬ ‫שינה מעינינו ומילא בניחושים את יומנו‪" .‬הכלב הלבן" נקרא "חומי"‪ .‬מה הוא עשה אצלנו מדי‬ ‫לילה? לשם מה חצה את המרחק בין שני הקיבוצים? האם הגיע בגפו או מישהו הביא אותו‬ ‫כל פעם והחזירו? לא נדע‪.‬‬ ‫חוזרים לארוחות שישי בחדר האוכל!‬ ‫בכל יום שישי החל בשעה ‪ 03.09‬נחזור וניפגש כדי לסעוד את ליבנו‪ ,‬אך בעיקר על מנת‬ ‫לקבל את השבת ביחד ולחוש את החוויה של שבת אחים ביחד‪.‬‬ ‫חשוב להודיע מראש על רצונכם לבוא עד יום חמישי בערב לערן השף המדופלם‪,‬‬ ‫שיכין את המנות בטוב טעם‪ .‬הנייד של ערן הוא ‪194 -1133044 :‬‬ ‫העלות למנה היא ‪ ₪ 91‬למבוגר ויש לשלם במקום במזומן‪.‬‬ ‫באו להיות שותפים למסגרת חברתית נעימה ולארוחה טעימה!‬ ‫הצוות המארגן‪ :‬יונה ויחזקאל‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫בני המשפחה‪ :‬אלון ליבנה‪ ,32 ,‬בן קיבוץ דליה‪ ,‬עובד בסדנא לשיפוץ גירים אוטומטיים "אביר‬ ‫הגיר" בעין השופט‪ .‬מיכל פסואה‪,34 ,‬‬ ‫בת רמות מנשה‪ ,‬עובדת במחלקת‬ ‫החינוך במועצה‪ .‬יולי בן שנה וארבעה‬ ‫חודשים‪ ,‬עובד בפעוטון פשוש‪ ....‬אלון‬ ‫ומיכל נפגשו במוסד הרי אפריים‪ .‬הם‬ ‫גרים ברמות מנשה כשנה וחצי‪,‬‬ ‫בשכנות לארז ושירלי שני‪.‬‬ ‫יולי בנם‪ ,‬היה אמור להיוולד בתחילת‬ ‫חודש יולי‪" .‬שנינו חשבנו על השם יולי‬ ‫בנפרד‪ ,‬ואהבנו"‪.‬‬ ‫בסולם מ‪ 0-‬עד ‪ 01‬כמה אתם מרוצים מחייכם כאן? מרוצים ‪ !01‬גם קרוב לסבים‪ ,‬גם קרוב‬ ‫לדליה‪ ,‬מה רע?‪...‬‬ ‫מה אתם הכי אוהבים ברמות מנשה? שקט ושליו וקרוב להכל‪.‬‬ ‫מה חסר לכם כאן? גני משחקים המותאמים לפעוטות ומקומות המותאמים לפעוטות גם‬ ‫בחורף‪ ,‬כמו הבית הרך בדליה‪.‬‬ ‫מה הדבר הכי "רמות מנשקי" בעיניכם? "מאנייאנה"‪.‬‬ ‫מה התחביבים שלכם? לרוץ‪ ,‬לשיר ולנגן‪.‬‬ ‫מה אתם עושים בשבתות? מבלים עם משפחה וחברים‪.‬‬ ‫האם יש לכם המלצות לסרט או לספר שקראתם לאחרונה? אנחנו ממליצים על הספר 'על‬ ‫מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה' מאת הרוקי מורוקמי‪.‬‬ ‫איזו תוכנית טלוויזיה אתם לא מפסידים? ‪ .Dance Moms‬ריאלטי אמריקאי פסיכי‪...‬‬ ‫השלימו‪ :‬אנו מסתכלים על המציאות הישראלית וחושבים לעצמנו ש‪..‬המציאות עולה על‬ ‫כל דמיון‪ ,‬ובכל זאת לא היינו רוצים לגדל ילדים במקום אחר!‬ ‫ספרו משהו מעניין שלא יודעים עליכם‪ :‬מיכל היא נטורופטית מוסמכת ואלון למד כינור‬ ‫מכיתה ד' ועד י"ב‪.‬‬ ‫חלומות לעתיד‪ :‬להגדיל את המשפחה‪ ,‬להתפתח מקצועית ולהיות מאושרים על הדרך‪.‬‬ ‫מסר לסיכום‪" :‬ואהבת לרעך כמוך"‪.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫נירה ארנט‪-‬כהן‬ ‫והפעם‪ :‬זרקור על כח האדם בחינוך‬ ‫באגף החינוך עובדים היום כ ‪ 91-‬עובדים‪ .‬רובם במשרות מלאות וחלקם בתפקידים בהם‬ ‫המשרות מוגדרות מראש כחלקיות‪.‬‬ ‫הצוות בעיקרו נשי אך השנה עובדים איתנו גם ‪ 1‬גברים‪ .‬שני מדריכים בחברת הילדים‪,‬‬ ‫מדריך אחד בנעורים‪ ,‬החצרן שלנו דודי צוריאנו‪ ,‬עמית פרננדס שמפעיל את חדר האוכל בו‬ ‫אוכלים ילדי חברת הילדים‪ ,‬וגנן מחליף שעובד בשני הגנים הבוגרים‪ .‬בסה"כ מעל ‪01%‬‬ ‫מצוות העובדים הם גברים‪ ,‬ובתחום החינוך זה ייצוג מכובד‪.‬‬ ‫במערכת הגיל הרך עובדות ‪ 5‬גננות‪ ,‬מתוכן שלוש גננות משרד החינוך והאחרות פרטיות‪.‬‬ ‫בצוות זה נמצאות גננות אשר עובדות איתנו מספר שנים ולצידן גננות חדשות במערכת‪.‬‬ ‫במערכת הגיל הרך אנו משלבים עבודת נערות כמה שרק ניתן‪ .‬הנערות הצעירות עובדות‬ ‫בעיקר בשעות אחר הצהריים ("הקמה") והנערות המנוסות יותר כבר מחליפות עובדות‬ ‫ועוזרות לנו בחופשות ובימי שישי‪ .‬הן מסורות‪ ,‬באות עם הרבה מוטיבציה ואנו מאד שמחים‬ ‫על הביקוש הרב שיש לעבודה בחינוך בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫בחברת הילדים עובדים שלושה צוותים של שלושה מדריכים בכל תלתון‪ .‬רב המדריכים הינם‬ ‫חברה צעירים לאחר צבא מהקיבוץ ומהסביבה‪ .‬בצוות זה ישנן גם עובדות וותיקות‬ ‫שנמצאות במערכת שנים רבות‪ .‬בכל תלתון עובדים גם נער או נערה קבועים מהישוב‬ ‫(משכבות י"א וי"ב) והם חלק בלתי נפרד מהצוות שלנו‪ .‬אנו רואים בהם עתודה מקצועית‬ ‫נפלאה‪.‬‬ ‫הנהלת החינוך‪:‬‬ ‫כיום המבנה הארגוני של אגף החינוך כולל מנהלת חינוך במשרה מלאה‪ ,‬שחולשת גם על‬ ‫ניהול מדור הנעורים‪ ,‬מנהלת גיל רך ב‪ 51%‬משרה ומנהלת חברת ילדים ב‪ 91%‬משרה‪ .‬נציין‬ ‫כי מונחת על שולחנה של הנהלה ציבורית סוגיית בחינה מחודשת של משרות הניהול‪.‬‬ ‫בימים אלו נסגר המכרז לניהול החינוך הבלתי פורמאלי שמעתה יכלול את ניהול א'‪-‬י"ב‬ ‫ובעקבות כך תצטמצם משרת הניהול הכולל‪ .‬שינוי זה כמובן משנה את הגדרות התפקיד‬ ‫בתוך האגף והוא נבחן לאור השינויים הרבים‪ ,‬שהיו בשנים האחרונות‪ ,‬ובעקבות הגידול‬ ‫המתמשך בהיקף צוות החינוך הבלתי פורמאלי לטווח הארוך‪.‬‬ ‫ככלל מציאת עובדים למערכת חינוך שנמצאת בפריפריה זו משימה לא קלה‪ .‬אין נגישות של‬ ‫תחבורה ציבורית לרמות מנשה באופן סדיר וברב המקרים אין הצדקה להביא עובד שמגיע‬ ‫‪02‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫מרחוק‪ .‬גם האפשרות לשכן כאן עובדים שמעוניינים במגורים אינה מובנת מאליה ואין מצאי‬ ‫רב של חדרים‪ .‬שיקולים אלו משפיעים על מציאת עובדים אך בבואנו לחפש עובדים אנו‬ ‫שמים אל מול עינינו את הפרמטרים העיקריים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מקצועיות‪ .‬ככל שניתן נחפש עובדים בעלי תעודות‪ ,‬רקע וניסיון קודם בתחום החינוך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התחייבות לעבודה עד סוף שנת הלימודים‪ .‬כמובן שיש מקרים שאחד מהצדדים לא‬ ‫מרוצה וניתן להפסיק את ההתקשרות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התאמה לתפקיד הנדרש‪ .‬מגוון המשרות הוא גדול ונכון למצוא את האדם המתאים‬ ‫למשימה המבוקשת ולא לגרום לתסכולים של שני הצדדים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬איזון בצוות העובדים‪ :‬אנו משתדלים שבצוותים של בתי הילדים יהיו עובדות ועובדים‬ ‫וותיקים לצד עובדים ועובדות חדשים בתחום‪ ,‬שיהיה איזון בין הורים לאנשים ללא‬ ‫ילדים‪ ,‬עובדות ועובדים שמכירים את הישוב ואת האתרים השונים לטיול בעונות‬ ‫השנה המתחלפות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיקולי ניידות‪ ,‬קרבת מקום מגורים שמאפשר זמינות ועמידה בזמנים‪.‬‬ ‫ולמרות המגבלות‪ ,‬שהן נחלת כל האזור‪ ,‬אפשר לציין בגאווה שהצוות בכללותו הינו איכותי‪,‬‬ ‫מסור וזו לא עובדה ברורה מאליו‪.‬‬ ‫אני מנצלת הזדמנות זו להודות לכל עובדי החינוך שעושים עבודת קודש‪ .‬זו עבודה‬ ‫מאתגרת‪ ,‬שוחקת ולא תמיד בתנאים הקלים ביותר‪ .‬לשמחתנו יש הרבה תגמול רגשי שערכו‬ ‫לא יסולא בפז‪.‬‬ ‫בשמי ובשם קרן ותרזה‪ ,‬נירה‪ ,‬מנהלת אגף החינוך‪.‬‬ ‫ספיון בשלכת‪ .‬צילום‪ :‬אורן שריד‬ ‫‪09‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫פינה בנושאי איכות הסביבה מאת מישל חכים‬ ‫והפעם‪ :‬על המיזם "רוכבים למען הסביבה"‬ ‫לפני כ ‪ 2‬שנים יצאתי לרוץ ביום שאחרי יום העצמאות (בכל זאת צריך קצת לחלץ עצמות וגם‬ ‫לפנות מקום מכל הבשר שאכלתי‪ .)...‬ירדתי לכיוון "עין מחוללים" והמחזה שנגלה לעיניי היה‬ ‫מחריד! כל סביבת המעיין היתה מרוצפת בשאריות של מטיילים‪ ,‬וניראה שחיות הבר עשו‬ ‫עבודה טובה ופיזרו פסולת בכל סביבת המעיין‪ .‬באותו רגע גמלה בי ההחלטה לפעול בעניין‪.‬‬ ‫התחלתי באימוץ אתר "עין מחוללים" על ידי מערכת החינוך שלנו‪ .‬הרמנו מיזם סביבתי יחד‬ ‫עם מערכת החינוך הבלתי פורמאלי בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים‪ .‬התוצאה היתה‬ ‫מקסימה! היה אפשר לחוש בשינוי תודעתי שאותם ילדים וילדות חוו במהלך השנה‪ ,‬והם‬ ‫עכשיו אמונים על שמירת הטבע שסובב אותנו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לתחושתי זה לא מספק‪ ,‬ולכן אני מנסה להרים מיזם יחד עם המועצה שמכסה‬ ‫הרבה יותר תאי שטח‪ .‬בעקבות זאת נולד לו המיזם הנוכחי "רוכבים למען הסביבה"‪.‬‬ ‫מה המטרה? לקחת קצת יותר אחריות על האיזור בו אנו גרים‪ ,‬לקרב ולהכיר לאנשים את‬ ‫המרחב הביוספרי‪.‬‬ ‫איך אנחנו פועלים? פעם בחודשיים נבחר נקודה במרחב‪ .‬נגיע אליה מי ברכב‪ ,‬מי באופניים‪,‬‬ ‫מי בריצה או אפילו בקלנועית אם מתאפשר (אגב לנקודה הקרובה אפשר להגיע ברכב‬ ‫פרטי)‪ .‬ננקה את המקום‪ ,‬נקבל כמה מילות הסבר עליו ואפילו נקבל כוס של תה חם!!‬ ‫מצורפת הזמנה לפעילות הקרובה‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫מתוך מכתב אל שר הביטחון‪ -‬בוגי יעלון‪ ,‬מאת יחזקאל שלומי‬ ‫כבוד השר‪ ,‬שלום!‬ ‫הייתי בישיבה של מועצת התנועה הקיבוצית שהתקיימה בשער הנגב‪ .‬היה בכוונתי לשאול‬ ‫אותך על נושא שמאוד מטריד אותי‪ ,‬הקשור לתהליך מסוכן שעובר צה"ל והוא ההשפעה‬ ‫ההולכת וגוברת של הדת כמרכיב מרכזי בחינוך חיילינו‪ .‬מפאת המעמד‪ ,‬ברגע האחרון‬ ‫החלטתי לדחות את פנייתי אליך בכדי לא להעיב על האווירה‪ .‬אך הבעיה בעינה עומדת‪,‬‬ ‫ונראה לי חשוב לתת את הדעת עליה‪ ,‬ולהיות מודעים וערניים לתהליך שרק הולך וגובר‪.‬‬ ‫אינני רוצה להפליג במילים על הצפוי לנו כמדינה וכחברה דמוקראטית‪ ,‬במידה ולא ננקוט‬ ‫עמדה ברורה בנושא רגיש זה של תהליך ה"דתיזציה" שצה"ל עובר‪ .‬נראה לי‪ ,‬שמן הדין הוא‬ ‫לסמן גבול לזיהוי דפוסי התנהגות‪ ,‬נהלים וכו' בעלי צביון דתי‪ ,‬אשר אינם תורמים ישירות‬ ‫למטרת הצבא‪ ,‬שהיא הגנה על מדינת ישראל ותושביה‪ .‬כמדומני‪ ,‬שבינתיים אין אנו חיים‬ ‫מדינת הלכה‪.‬‬ ‫אני לא רואה לנכון בשורות אלה להרבות בדוגמאות שממחישות תופעות של ניסיון להטביע‬ ‫את ההווי הדתי בשורות הצבא‪ .‬מספיק שאציין את נאומו של מח"ט גבעתי במבצע "צוק‬ ‫איתן" ולאחרונה הניסיון להכתיב איזה אוכל כשר יש להביא לחיילינו‪.‬‬ ‫אשמח גם אם תוכל למסור פרטים על העלות של שירותי הדת בצבא בכלל ועל‬ ‫היבטיו‬ ‫השונים‪ .‬כמה זה עולה לנו לאזרחים? האם חשבתם לאחרונה באיזו מידה ניתן לצמצם את‬ ‫הסעיף הזה? בעיקר עכשיו כאשר יש קשיים בקביעת מסגרת תקציבית למשרד הביטחון‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪ ,‬מאחל לך שנה טובה‪,‬‬ ‫יחזקאל שלומי‪ ,‬רמות מנשה‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫מודעה שנשלחה מאת רינה טוכהנדלר‬ ‫שקיעה סתווית ברמות מנשה‪ .‬צילום‪ :‬פנצ'ו‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫מאת קוקי לזר‬ ‫חגי תשרי מאחורינו‪ .‬את ראש השנה חגגנו בשלושה אירועים שונים‬ ‫ויפים‪ :‬עפיפוניאדה בשדה‪ ,‬ארוחת בוקר בערב החג‪ ,‬ותכנית תרבות בחג‪ .‬השנה‬ ‫העפיפוניאדה היתה מוצלחת במיוחד‪ ,‬הגיעו המון אנשים והייתה תחושה של חופש וחגיגיות‪,‬‬ ‫יחד עם מזג אוויר בהזמנה! תודה לענת בקס עופר ושרית וינדמילר על האירגון המקצועי‪.‬‬ ‫ארוחת הבוקר בערב החג‪ ,‬התקיימה ברחבת ה"צריף"‪ .‬זו כבר פעם שנייה שאנחנו ממלאים‬ ‫את רחבת ה"צריף" והדשא בארוחת בוקר משותפת‪ .‬השנה הגיעה גם קבוצה גדולה של בני‬ ‫נוער (לא מובן מאליו לקום ב ‪ 5:31‬כדי לאכול ארוחת בוקר ביום חופש‪ .)...‬תודה גם ליחזקאל‬ ‫שלומי ואביבה טלמון על תערוכת הקריקטורות המסורתית‪ .‬ביום החג‪ ,‬קיימנו תכנית תרבות‬ ‫על במת הגרנולית ובסופה רקדנו ריקודי עם‪ .‬תודה לכל מי שהכין‪ ,‬עזר ועבד להצלחת הערב‪,‬‬ ‫ובמיוחד לנערות שצבעו את התפאורה ולנערים על העזרה באירגון הלוגיסטי‪ .‬תודה לשרון‬ ‫אורן על אירגון ההרקדה השמחה ולעדנה המרקידה ממשמר העמק!!‬ ‫הפרחת יונים בעפיפוניאדה‬ ‫ארוחת בוקר בערב ראש השנה‬ ‫נערות צובעות תפאורה לראש השנה‬ ‫לימוד ביום כיפור‬ ‫את יום כיפור ציינו בשני מפגשים ב"צריף"‪ .‬יותר מ ‪ 411‬איש השתתפו בשתי ההתכנסויות‬ ‫שקיימנו‪ ,‬בהובלת אשר דולב‪ ,‬דורון ארז ומרב רביד‪ .‬במפגשים היו דיונים‪ ,‬שירים‪ ,‬הקראות‪,‬‬ ‫‪03‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫שופר וכיבוד‪ ,‬ואני בטוחה שכל מי שהגיע מצא את החיבור שלו ליום הכיפור המיוחד של‬ ‫רמות מנשה‪.‬‬ ‫בסוכות תפס אותנו הגשם בערב החג‪ ...‬לצערנו‪ ,‬הקישוטים שהכנו יום קודם עם חנה גיסר‬ ‫נהרסו וגם לא יכולנו לקיים את הפעילות המתוכננת לערב החג‪ .‬בכל זאת ארבע קבוצות‬ ‫שיחקו בכיף את "חפש את המטמון" וקיבלו פרסים יפים וטעימים בסוף‪ .‬כל הכבוד להם‬ ‫שיצאו ביום סגריר ובסערת ברקים לפתור חידות ולהסתובב בין הנקודות השונות‪ .‬תודה‬ ‫למתנדבים שהיו שומרי הסוד‪ ....‬את הסודות לא נגלה כי אולי נשחק שוב ‪ ):‬במוצ"ש קיימנו‬ ‫סדנת צחוק כיפית בסוכה‪ .‬קבוצה מגוונת ביותר (מגיל ‪ 05‬ועד ‪ )59‬השתתפה בסדנה‪,‬‬ ‫תאמינו לי שהיו צחוקים חבל על הזמן!!‬ ‫הכנת קישוטים לסוכה‬ ‫סדנת צחוק בסוכה‬ ‫ביום שני‪ ,‬ברחבת המועדון ליד הסוכה התקיימה הופעת רגיי מעולה‪ .‬תודה לזיו עופר על‬ ‫האירגון הכללי של האירוע‪.‬‬ ‫אני כבר בענייני חנוכה ומזמינה את מי שרוצה להתקרב ולהתחבר לצוות החג‪ .‬אם יש לכם‬ ‫רעיון או נושא לערב התרבות של חנוכה‪ ,‬מוזמנים בכיף!!‬ ‫כמו כן‪ ,‬התחלתי לעבוד על התקציב לשנה הבאה‪ .‬בשבוע הבא אציג את התכנית ליזהר‪,‬‬ ‫מנהל האגודה‪ ,‬לקראת הדיון על תקציב האגודה‪ .‬חשוב לי לציין כאן‪ ,‬שאחרי ‪ 3‬וחצי שנים‬ ‫בתפקיד‪ ,‬הגיע הזמן לבצע השקעות לא קטנות בציוד לאירועים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמשיך לתמוך ולפתח‬ ‫את המקהלה המקומית‪ ,‬ופרויקטים נוספים בתחום התרבות‪ .‬נקווה שהשנה יבואו הרבה‬ ‫אנשים לפרלמנט ולאספת התקציב בהם נדון על הנושאים האלה ועוד‪ ...‬מי שמגיע משפיע ‪):‬‬ ‫בדומה למקהלה‪ ,‬נוצר רעיון וחלום בשיתוף עם שרון אורן‪ ,‬להקים להקת ריקודי עם של רמות‬ ‫מנשה‪ ,‬רצינית‪ ,‬קבועה ומקצועית‪ ,‬אבל שלנו! מהשורות האלה אני מזמינה את כל המעוניין‬ ‫להשתתף ולהיות חלק‪ ,‬רוקדים ורוקדות‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נצטרך תופרים‪,‬‬ ‫תופרות‪ ,‬מעצבים ומעצבות שיעזרו לעצב ולתפור תלבושות ללהקה‪ ...‬בבקשה ליצור קשר עם‬ ‫קוקי או עם שרון אורן‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫שרון אורן מספר על תרומת רמות מנשה לפסטיבל המחולות בדליה‬ ‫במלאת ‪ 71‬שנה מאז פסטיבל המחולות הראשון‪ ,‬נושא הפסטיבל השנה היה מחזוריות‬ ‫וסגירת מעגל‪ .‬זוהי השנה השניה ברציפות שאנו מעלים ריקוד‪ ,‬בו הרקדנים הם ממספר‬ ‫יישובים מהמועצה (יקנעם המושבה‪ ,‬גלעד‪ ,‬משמר העמק‪ ,‬עין העמק ורמות מנשה)‪ ,‬ובהובלה‬ ‫שלי ושל רמות מנשה‪.‬‬ ‫השנה העלינו ריקוד שרקדתי כנער לפני ‪ 49‬שנה בלהקת "אורה רעים חולון"‪ ,‬על פי‬ ‫כוריאוגרפיה של בארי אבידן‪ ,‬והחוויה הינה בהחלט של סגירת מעגל‪ .‬מרמות מנשה‬ ‫השתתפו ‪ 4‬זוגות ( זיו ברק ‪ +‬ודליה ווינטרברגר‪ ,‬שרון וליאת אורן) מתוך ‪ 9‬זוגות סך הכל‬ ‫שהופיעו בריקוד‪ .‬הריקוד היה קשה מאוד בגלל מהירותו וקצב השינויים במבנה הרקדנים‪.‬‬ ‫בהתחלה החברה היו פסימיים לגבי היכולת לשחזר ריקוד כזה קשה‪ ,‬בעיקר בשל העובדה‬ ‫שהצעדים נלמדו מווידאו שצולם לפני ‪ 49‬שנים‪ .‬לאט לאט התגברנו על המכשולים והצלחנו‬ ‫להעמיד את הריקוד‪.‬‬ ‫בעיה נוספת שנתקלנו בה השנה וגם בשנה שעברה היתה המחסור בתקציב לבגדים‪ .‬דרך‬ ‫קשרים שונים השגתי בגדים "מדהימים" כך שבסופו של דבר עלינו להופעה לבושים בצורה‬ ‫מכובדת‪.‬‬ ‫הלהקות בפסטיבל היו מקצועיות ביותר אבל מתגובות הקהל עושה הרושם שהופענו בכבוד‪.‬‬ ‫בנוסף להופעה שלנו‪ ,‬תושבי רמות מנשה השתתפו בריקוד הורים וילדים‪ ,‬וקבעו נוכחות‬ ‫מרשימה של ‪ 41‬משתתפים מרמות מנשה מתוך כ ‪ 51‬רקדנים!!!‪ .‬את הריקוד חיברה עופרה‬ ‫(בת ה‪ )51-‬ממשמר העמק‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬בזכות ההשתתפות בריקודים‪ ,‬היתה לשמחתנו נוכחות גדולה מאוד של תושבי רמות‬ ‫מנשה בפסטיבל המחולות‪ .‬בקיצור‪ ,‬רמות מנשה "על המפה" של רחבת הריקודים‪ ,‬ונקווה‬ ‫שתמשיך כך גם בשנים הבאות לתרום לתרבות בפנים הקיבוץ ומחוצה לו‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫יחזקאל שלומי‬ ‫כמדי שנה הצגנו את תערוכת הקריקטורות וכלל החברים יכלו לקבל השתקפות של המציאות‬ ‫שחלפה לה השנה ‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬אביבה ואני שמנו את הדגש על "מבצע צוק איתן"‪ ,‬שללא ספק היווה אירוע משמעותי‬ ‫במציאות הישראלית‪.‬‬ ‫התערוכה הוצגה אצלנו עד סוכות ולאחר מכן הועברה ל"רעות"‪ ,‬שם היא תשמש כרקע ובסיס‬ ‫לפעילות חינוכית‪.‬‬ ‫אנחנו מודים לועדת תרבות על עזרתה להמשך קיום מפעל זה‪ .‬כמו כן אנו מודים‬ ‫לחברים שמסעיים באיסוף החומר‪ :‬אפרה וגרט המרשלג‪.‬‬ ‫מאחלים לכולנו שנה טובה ומאמינים שנפגש גם בשנה הבאה!!!‬ ‫אביבה טלמון ויחזקאל שלומי‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫בעריכת אפרת בליקשטיין‬ ‫ביום בהיר אחד במהלך החופש הגדול גילו תושבי רמות מנשה‪ ,‬בחולפם על פני צומת‬ ‫הקיבוץ כי מישהו צבע את תחנת האוטובוס בכניסה לכביש הגישה שלנו‪.‬‬ ‫הצבעים עליזים וקורנים‪ ,‬פשוט שמחה לעיניים‪ .‬אך מיהם הצובעים‪ ,‬קשה היה לברר‪...‬‬ ‫ואכן‪ ,‬לאחר תהליך בילוש לא קצר נודע לנו כי המתכננים והמבצעים הם זליג ואורלי ווינר‪,‬‬ ‫שיחד עם עוד ‪ 5‬ילדי כתה ו' עמלו במשך יומיים תמימים בצביעת התחנה‪.‬‬ ‫ולשאלתכם‪ ,‬כן‪ ,‬הם קיבלו אישור לכך מחברת האוטובוסים של אזורנו‪.‬‬ ‫כל הכבוד על היוזמה הברוכה ועל הביצוע המרנין!‬ ‫פעילות שכבתית בקיבוץ‬ ‫בשנים האחרונות ישנה התעוררות חברתית בקרב שכבות הציבור השונות‪.‬‬ ‫שכבת הוותיקים שלנו פועלת במרץ כבר שנים רבות עם מסורת מפוארת‪.‬‬ ‫שכבת הביניים‪ ,91-71 ,‬פועלת מזה כ ‪ 2‬שנים‪ ,‬בריכוזה של גאולה לנדר‪ .‬הפעילות כוללת‬ ‫טיולים ברחבי הארץ ובחו"ל‪ ,‬מפגשי רעים ופעילות חברתית לגיבוש ולכיף‪ .‬הדי הפעילות‬ ‫מצויינים ומי שעדיין לא הצטרף‪ ,‬מוזמן!‬ ‫שכבת החץ מחולקת מזה שנה לשתי שכבות‪ :‬החץ הצעיר המסורתי פועל במגוון נושאים‪,‬‬ ‫בהובלת שי סגל‪ ,‬בן קאופמן ונמרוד ברניר‪ .‬נוספה לו שכבת בני ה ‪ 31-91‬בעלי המשפחות‪,‬‬ ‫שאותה מובילות רויטל שחר וכלנית קטריבס‪ .‬הפעילות כוללת טיולים‪ ,‬מפגשים ואירועים‪ .‬גם‬ ‫תושבי ההרחבה מוזמנים להצטרף לפעילות‪.‬‬ ‫כל פעילות השכבות מתוקצבת ע"י הקהילה ועל כך ברכות להמשך פורה ומוצלח!‬ ‫‪43‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫כמנהגנו מזה מספר שנים‪ ,‬חגגו וותיקי בית רקפות את חג הסוכות עם ילדי הגנים בסוכת גן‬ ‫אילנות‪ .‬הילים שרו ורקדו והאווירה היתה נעימה וחמה‪ .‬תודה לצוות הגן!‬ ‫שדה קהילתי מוקם ברמות מנשה‬ ‫יוזם הרעיון ומבצעו הוא ליאור למשטיין‪ .‬השדה ממוקם בצידו המזרחי של מגרש הכדורגל‪.‬‬ ‫למיזם היפה והחשוב הזה מספר מטרות כולל‪:‬‬ ‫‪ ‬יצירת שדה התנסות בעבודה חקלאית רב דורית לילדים ובני נוער‪ .‬בשדה יגדלו‬ ‫ירקות ופירות אורגניים‪.‬‬ ‫‪ ‬קידום מודעות ופעילות אקולוגית בקרב ילדי וחברי היישוב כולו‪.‬‬ ‫אירוע השתילה הראשון כבר התקיים‬ ‫והשתתפו בו כ‪ 31-‬חברים וילדים‪.‬‬ ‫ליאור מכוון לעברנו את השאלות‪:‬‬ ‫"מתי לכלכתם את הידיים באדמה?"‬ ‫"מתי זרעתם ברינה?"‬ ‫אז אמצו את השאלות הללו באופן אישי‬ ‫ובואו להיות שותפים בטיפוחו של השדה‬ ‫הקהילתי הזקוק לעזרתכם ותמיכתכם‪.‬‬ ‫ועוד בנושאי חוץ ונוי – בהרחבה הותקנו ‪ 5‬ספסלים נאים לטובתם של מטיילים ומטיילות‬ ‫הזקוקים לרגעי מנוחה ורוגע‪ .‬תודה!‬ ‫והשער הצהוב החדש? או‪ -‬טו‪ -‬טו‪ ,‬מוכן להפעלה!!‬ ‫‪42‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫בשבת של חג הסוכות התקיימה אזכרה בצריף לזכרה של מירלה‪ ,‬חברתנו‪ ,‬במלאת‬ ‫שנה למותה‪ .‬בני משפחה וחברים העלו שוב ושוב את דמותה ואופייה‪.‬‬ ‫אשה יקרה ואמיצה‪ ,‬קיבוצניקית בכל רמח איבריה‪ ,‬איכפתית כל כך‪ ,‬מסורה לדעותיה‬ ‫ועקרונותיה‪ ,‬ומלאת אהבה לזולת‪ ,‬למשפחתה ולכלל חברי הקבוץ‪ .‬מובאים כאן דבריה של‬ ‫ציפי באום‪ ,‬כפי שנאמרו באזכרה‪.‬‬ ‫ציפי באום‬ ‫בימים של סליחה‪ ,‬תשובה ומתן דין‪ ,‬הלכת מאיתנו‪.‬‬ ‫ובימים אלו‪ ,‬ההולכים הם הצדיקים‪.‬‬ ‫המילים "חסד"‪" ,‬צדק"‪" ,‬אכפתיות" היו שמות נרדפים למעשייך‪.‬‬ ‫בין חלום ליקיצה‪ ,‬אני רואה אותך לבושה בבגד‪-‬ים תכלת טורקיז ועליו חלוק לבן ארוך‬ ‫מתנופף ברוח‪ ,‬צועדת בשביל לבריכה ופנייך מאירות‪ ,‬עינייך צוחקות‪ ,‬ביני לביני תהיתי אם‬ ‫זה חלום או מציאות וידעתי כי הגעגועים אלייך בתוכי כל הזמן‪.‬‬ ‫אשה של צדק קראנו לך‪ .‬אני זוכרת אותך משיחות הקיבוץ כשכבר הגיע הנושא החברתי או‬ ‫האישי של החבר לסיום הדיון‪ ,‬את מרימה יד ומתעקשת לבחון שנית את ההחלטה האם אינה‬ ‫פוגעת בחבר‪ ,‬האם עושה צדק עם החלש‪ ,‬מכריחה את כולם לחשוב באופן הכי אמיתי על‬ ‫תכלית הקיבוץ ועזרה הדדית‪.‬‬ ‫אשה של חסד – גם בקיבוץ המופרט חתרת תמיד לרווחת החבר ולעזרה הדדית‪.‬‬ ‫לבקר חולים‪ ,‬להכין אוכל לאנשים בשבעה‪ ,‬לדאוג לארוחות ערב בימי שישי ובערבי חג לאלו‬ ‫שאין להם לאן ללכת‪ ,‬להקים קבוצה של סבב טלפונים לאנשים החיים לבד בביתם‪ .‬לדאוג‬ ‫לאנשי הצפון המתארחים בקיבוץ בתקופת לחימה‪ ,‬לתת יד בהתנדבות לכל פעולה חברתית‬ ‫שנדרשה‪.‬‬ ‫אשה של חברות – היינו קבוצה של חברות שהחלטנו ביחד לצאת לבלות וגם לדאוג אחת‬ ‫לשניה‪ .‬את לקחת אותנו תמיד צעד קדימה באכפתיות‪ ,‬בדאגה‪ ,‬דאגת שניפגש‪ .‬נתת מעצמך‬ ‫והתגייסת לעזור בשעת מצוקה‪.‬‬ ‫המפגשים איתך היו חוויה של צחוקים‪ ,‬אומץ‪ ,‬ועשית דברים שטותיים‪ ,‬היית ילדה ונשארת‬ ‫ילדה‪ .‬נשארת ילדה אפילו בשבועות האחרונים לחייך‪ ,‬סירבת להשרות עצב על סביבתך‬ ‫והתעניינת כהרגלך בכל מה שקורה בקיבוץ ואצל חברייך‪.‬‬ ‫והיום‪ ,‬כשאנו נפגשות שוב ואת מאד מאד חסרה לנו‪ ,‬את המנה האחרונה המתוקה אנחנו‬ ‫מזמינות לכבודך‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫יוסף (יוסקה) אדר‬ ‫ב' בחשון תשנ"ג‬ ‫‪43.01.0334‬‬ ‫מרים לנדקר‬ ‫כ"ז באלול תשס"ה‬ ‫‪0.01.4119‬‬ ‫יגאל ברקת‬ ‫כ"ו בתשרי תש"ע‬ ‫‪04.01.4113‬‬ ‫ארטורו פרננדס‬ ‫ד' בחשון תש"ע‬ ‫‪44.01.4113‬‬ ‫מאיר רפאלי‬ ‫ט' בחשון תש"ע‬ ‫‪47.01.4113‬‬ ‫נילי קאפמן‬ ‫י"ז בתשרי תשע"ב‬ ‫‪09.01.4100‬‬ ‫מריה (מירלה) איזנפלד‬ ‫כ"ז בתשרי תשע"ד‬ ‫‪0.01.4103‬‬ ‫צילום‪ :‬פנצ'ו‬ ‫‪41‬‬ ‫עלון רמות מנשה – אוקטובר ‪4102‬‬ ‫‪ ‬לשני ויונתן דודל ניר להולדת הבת‪.‬‬ ‫נכדה לאריה ומרגלית‬ ‫‪ ‬ללליב ואלירן פפו עמר‪ ,‬להולדת הבן‪,‬‬ ‫גיא‪ ,‬נכד לאלי ומדי‬ ‫‪ ‬ליהודית ועמית פרבר כץ‪ ,‬להולדת‬ ‫הבת‪ .‬נכדה לנינון‬ ‫למאיה וינטרברגר עם גיוסה לצה"ל!‬ ‫מערכת העלון‪ :‬אפרת בליקשטיין‪ ,‬יונה גור‪ ,‬לילך ערמוני שמעוני‪.‬‬ ‫מאמרים‪ ,‬דעות‪ ,‬כתבות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬תגובות אפשר לשלוח למייל‪:‬‬ ‫‪lilach.armony@gmail.com‬‬ ‫‪47‬‬