קהילת הוד והדר - hodvehadar.org
קהילת הוד והדר עלון לחגי תשרי -ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג הפקה והוצאה לאור :קוויק קופי מערכת :ג'יל גרין ,קרני אלון ,אניטה תמרי משלוח הודעות בדוא"ל karnya@017.net.il :אתרwww.hodvehadar.org : קהילת הוד והדר היא קהילה מסורתית .התפילות נערכות מדי שבוע בשבוע - בליל שבת 20 :דקות אחרי הדלקת נרות .שעון קיץ :בשעה .18:15בשבת :בשעה .09:00 בימי שני :בשעה 6:30בבוקר .התפילות נערכות בבית הכנסת ,רח' החי"ש ,4כפר-סבא. המען למכתבים :קהילת הוד והדר ,ת"ד ,516כפר-סבא .44104טלפון ,09-7662485 :פקסe-mail: hdvhadar@inter.net.il ,09-7677874 : המשרד פתוח בימים ראשון ,שני וחמישי בין השעות ,14:00-9:00יום שלישי ,19:00-15:00יום שישי .13:00-9:00 יושבי ראש :אלן שור ,בן נוביס על קמח ועל תורה דבר יושבי הראש -אלן שור ובן נוביס תרגם :מוטי לקסמן ירח תשרי על ימיו ומועדיו הינו עת מתאימה לסכם מה שנעשה ,גם להעלות מחשבות לעתיד קהילת הוד והדר. גישתנו הסובלנית והשוויונית ליהדות מבוטאת בתפילות שלנו ,בתכניות החינוכיות ,גם בפעילויות שונות לחברה הרחבה ,כולל הפעילות המבורכת באקו-יהדות .הוד והדר הינה קהילה בה מרצים ורבנים חברי הקהילה ,מרצים אורחים ,נוער נוע"ם גם מתנדבים רבים פעילים בתחומים שונים. חברים אחדים מהקהילה ,שכיהנו כיושבי ראש של הוד והדר ,השתלבו בפעילות ארצית של התנועה המסורתית בישראל. אמילי לוי-שוחט מכהנת כיושבת-ראש של התנועה בארץ לשנים אחדות. אליזבט גוט חברה בוועדה לעודד פיתוח של קהילות מסורתיות חדשות בישראל. ג’ורג’ ברוידו הינו יזם נלהב של תנועת נוע”ם במישור הארצי. בנין הקהילה היפה שלנו ,הוא מוקד לאירועים ולפעילויות לחברי הקהילה ,וגם לאנשים ולקבוצות מאזור השרון .ציון מעגלי החיים כמו בר ובת מצווה" ,שמחת כלולות" בשבת ,ציון ימי הולדת ,גם ימי זיכרון .הבניין היפה שלנו הוא מקום גם לפעילויות ארציות כמו ימי עיון ולימוד של ליגת הנשים ,הכשרת שליחי ציבור ,ישיבות של וועדות שונות בתנועה המסורתית .בבניין שלנו מתקיימות גם פעילויות אחרות כמו חוג ברידג’ ,מועדון לגמלאים. בשנים האחרונות פתחנו בפעילות מעשירה לילדים בגילאי שלוש עד שמונה .בדרך זו אנו מנסים להרחיב את מספר חברי הקהילה במשפחות הורים לילדים צעירים מאוד .התכנית הדו-שבועית ,הודה-היי ,יוזמה ומופעלת על ידי רחל רואן ומתנדבים אחדים .במפגשים אלה מתקיימים מופעים של תיאטרון ילדים מקצועי בתכנים יהודיים .נערכת גם פעילות יצירתית בהקשר למועדי ישראל. מוקדם עדיין לקבוע אם מטרת העל ,להרחיב את מספר חברי הקהילה ,הושגה; אבל המטרה המיידית אכן מושגת .בתחילת הפעילויות השתתפו עשרה עד חמישה עשר ילדים וילדות ,לקראת סיום שנת הפעילות השתתפו בין שלושים לארבעים ילדים וילדות .יתר על כן, משפחות אחדות מ “הודה-היי” ,השתתפו גם בקריאת מגילת אסתר ,גם בארוחות קהילתיות בלילות שבת .זו תכנית-פעילות חיובית ביותר ,נמשיך בה בשנים הבאות. חברת הקהילה ,אניטה תמרי ,פיתחה ומפעילה תכנית בר ובת מצווה המותאמת לצרכי הילדים בקהילה ,ובחברה הרחבה בשרון .קהילות בתנועה המסורתית בישראל רואות בתכנית זו דגם לפעילות מתאימה אצלן .במקביל ,חברי קהילה פיתחו לתפילות ילדים ונוער בשבת בבוקר .הרב ליונל לוי ,המשמש כרכז חינוכי ,מפתח תכניות חינוכיות למבוגרים בעברית גם באנגלית .הוא מקיים חוג שבועי לעיון בתלמוד .אחת לשבועיים ,יחד עם אילנה קראוס ,מתקיים “בית-מדרש” ,בו מרצים חברי קהליה מלומדים גם מרצים מבחוץ על נושאים יהודיים .ברברה שוורץ מנהלת שיעור שבועי בפרשת השבוע באנגלית. שושנה צוקר מנחה ,אחת לשבועיים ,שיעורים על התפילה בשבת ובמועדי ישראל ,באנגלית .פעילויות אלה מביאות להשתתפות של חברי קהילה גם מעוינים אחרים מחוץ לקהילה .אכן ,פעילות מגוונת ,מבורכת ומוצלחת. לכולנו ,צמד יושבי הראש וחברי וועד הקהילה ברור ,אם אנו רוצים לראות קהילה גדלה ,דינמית ויצירתית עלינו לפתח מוקדי משיכה למשפחות חדשות ובעיקר ,הורים לילדים צעירים .עלינו לחזק את פעילויות החינוך לציבור 1 קהילת הוד והדר הרחב גם את תכניות השבת בקהילה. לשם דוגמא ,תכנית בר ובת המצווה שלנו היא מאוד מוצלחת .אבל ,מה קורה עם בנים ובנות אלה לאחר הבר והבת מצווה? האם אנו מתאימים עצמנו לצרכיהם? המענה לשאלות אלה הוא שלילי. אין אנו מצליחים להתאים פעילויות ותהליכים לצרכיהם .הם אינם מהווים עתודה לקהילה שלנו. הרב אד טרייסטר ,יזם בשבת בבוקר אחת לחודש ,שיחה עם בוגרי ובוגרות הבר והבת מצווה .הנערים והנערות מגלים יחס חיובי ביותר לשיחות אלה .שיחות אלה התפתחו לסמל של מעמד נכסף לאלה שעדיין לא חגגו את הבר או הבת מצווה וכבר הצטרפו .עלינו להיות מודעים לכך ,שההורים לילדים ונערים המחויבים לפיתוח פעילויות ותכניות שבת ,שחוקים מעומס (במקרים רבים לילדים אלה אין אח או אחות בגיל צעיר יותר) .יתר על כן ,אם תכנית “הודה-היי” תצליח גם לעניין משפחות להצטרף לקהילה ,עלינו לארגן את תפילות השבת כך שיהא בהן עניין לאותן משפחות .לכן ,שכרנו איש מקצוע מנוסה ,לתכנן ולהתאים פעילויות לצעירים בקהילה. נזכור“ ,אם אין קמח אין תורה” (אבות ג ,יז). תרומות חברי הקהילה ,אשתקד ,אפשרו לנו לתפעל את הבניין בתנאים ראויים :התקנו מערכת חיוט חשמלית בטוחה בקומה העליונה. בקומה התחתונה הותקן מטבח יעיל .הפעלנו בהצלחה את תכנית “הודה-היי” ,והמשכנו בתכניות החינוך למבוגרים. השנה נתמקד בחינוך ,ואנו מצפים לתרומותיכם “ -הקמח” -יאפשר לנו להפעיל תכניות אלה בהתאמה לצרכי הקהילה והחברה בכפר סבא ובשרון בכלל. כך נוכל להרשים משפחות חדשות ולהמשיך בגדילה ובפריחה. שנה טובה שתהייה לכולנו. זמני תפילות בחגי תשרי: ראש השנה ערב ראש השנה ,יום ראשון 16 ,בספטמבר18:30 : יום א של ראש השנה ,יום שני 17 ,בספטמבר8:30 : ערב יו"ט שני ,יום שני 17 ,בספטמבר( 18:30 :מנחה ומעריב) יום ב של ראש השנה 18 ,בספטמבר :שחרית 8:30 יום כיפור כל נדרי ,יום שלישי 25 ,בספטמבר17:15 : יום כיפור ,יום רביעי 26 ,בספטמבר: שחרית8:30 : יזכור( 10:30 :בערך) מנחה15:30 : נעילה16:45 : סיום הצום18:05 : סוכות ערב חג ,יום ראשון 30 ,בספטמבר( 17:30 :מעריב) סוכות ,יום שני 1 ,באוקטובר9:00 : ערב שמחת תורה ,יום ראשון 7,באוקטובר17:30 : שמחת תורה ,יום שני 8 ,באוקטובר9:00 : 2 קהילת הוד והדר דבר תורה (ראש השנה תשע”ב) שושנה צוקר במרכז תפילת מוסף של ראש השנה עומדת דמות מקראית לא צפויה :נח .בברכה החמישית מתוך תשע ברכות העמידה ,נאמר: פעָל ...הַּכל ג ָּלּוי וְצָפּוי לְפָנֶיָך ה’ סּתָר מִּנֶג ֶד עֵינֶיָך .אַ ָּתה זוכ ֵר אֶת ָּכל הַ ִּמ ְ ׁשכְחָה לִפְנֵי כִּסֵא כ ְבוד ֶָך ,וְאֵין נ ִ ְ מעֲשֵה עול ָםּ ...כ ִי אֵין ִ אַ ָּתה זוכ ֵר ַ ח וְאֵת ָּכל הַחַי ָּה וְאֶת ָּכל הַ ְּבהֵמָה חמִיםַּ .כ ָּכתּוב ְּבתורָתְָך :וַי ִּזְּכר אֱלהִים אֶת נ ַ פקְד ֵהּו ִּבדְבַר י ְׁשּועָה וְר ַ ֲ ח ְּבאַהֲבָה זָכַר ְ ָּת ו ַ ִּת ְ אֱלהֵינּו ...וְג ַם אֶת נ ַ ח עַל הָאָר ֶץ וַי ָּׁשּכּו הַ ָּמי ִם. אֲשֶר אִּתו ַּב ֵּתבָה ,ו ַ ַּיעֲבֵר אֱלהִים רּו ַ מה משמעות הדבר שמי ש”אין שכחה לפניו” זוכר דבר מסוים במיוחד? הזיכרון כאן אינו תיוק ושמירה אלא זיכרון פעיל ,האל לא רק חושב על דיירי התיבה ,הוא מפסיק את זרם המים ושולח רוחות ליבש את הקרקע .לזיכרונות אין ערך אלא אם הם מובילים למעשה .ומה שנכון לשמיים ,נכון גם לארץ .בראש השנה אנחנו נדרשים לא רק להיזכר במעשינו בשנה שחלפה אלא גם לפעול לפיהם. ברקע לסיפור המבול אנו קוראים שנח היה צדיק בדורו ומצא חן בעיני אלוהים .לכן בחר אלוהים להציל אותו ובחר בו להציל את החיות. פולמוס עתיק מתמקד ברמת צדקתו של נח ,האם הוא נחשב צדיק רק בגלל של חי בדור רשע? אולי ,לו חי בזמנים טובים היה מגיע לפסגות גבוהות עוד יותר? האם הוא חטא כאשר לא התאמץ (כמו אברהם במקרה של אנשי סדום) להציל אחרים? מה שחשוב הוא שגם מחוסר הבהירות אפשר להפיק לקח :אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. הרגע החשוב בא אחרי המבול ,כאשר נח מייסד את התרבות האנושית מחדש: חר ְבּו ּפְנֵי הָאֲדָמָה( .בר’ ח:יג). ּתבָה ,וַּיַר ְא ,וְהִּנ ֵה ָ מכְסֵה הַ ֵ וַּיָסַר נֹחַ ,אֶתִ - מה ראה נח? שהארץ יבשה? כן ,אבל יותר מזה הוא ראה אדמה חרבה ,הוא ראה חורבן. הרגע שמצויר בספרים של סיפורי התורה לילדים ,הנוף האביבי עם השמש הזורחת והפרפרים המעופפים יבוא מאוחר יותר .מה שנח ראה הוא התמונה שהעולם ראה אחרי צ’ונמי .למים יש כוח אדיר .הכל הרוס .אלהים צריך לצוות על נח לצאת ולהמשיך לחיות .גם לציווי זה נח מציית -ויוצא .מה הדבר הראשון שהוא עושה בצאתו מהתיבה? בונה מזבח ומודה לאלהים על הצלתו .גם המראה הזה מוכר לנו מהחדשות :לדוגמא ,משפחה שעומדת מול ערימת עץ ואבן שהייתה ביתם לפני שנחת עליו סופת טורנדו .הם מוחים דמעה ומברכים :ברוך השם כולנו בחיים. ונשבעים לבנות מחדש .האל מבטיח לא להשחית את הארץ שוב ,ויוצא מהתמונה .בעולם של נח ,בעולם שלנו ,התערבות אלוהית נדירה .אנחנו צריכים להסתדר לבד .נח נטע כרם .הוא פונה לעבודה יצרנית הדורשת השקעה לטווח הארוך .הוא מצליח ,פרחו הגפנים ונתנו פריים .נח בוצר את הענבים וגם מייצר יין בהצלחה ,אולי יותר מדי הצלחה .הוא משתכר .גם מצליח וגם מועד. נשמעת מוכר? כולנו נח. גם בנו חם מסתבך .הפרטים לא חשובים כרגע .חשובה היא תגובתו של נח .בבוקר הוא מתפכח ופוקח את עיניו .הוא יודע מה קרה, ונוקט צעדים לתקן את המעוות .הוא שופט ומעניש-מקלל את החוטא בעצמו ללא התערבות שמימית .ולא פחות חשוב :הוא גם מברך את בניו האחרים ,שם ויפת ,כי הם הגיבו נכון למצב שנוצר .נח יוצא מהתיבה ,מסתכל בהרס ומתחיל לבנות. רובנו מתחילים את שנת תשע”ב במצב הרבה יותר טוב מזה של נח כאשר הוא יצא מהתיבה .אך לכולנו יש משהו לבנות ,דברים שנוכל ולשפר בחיינו .בדיוק כמו בשנה שעברה ,ובזו לפניה .האם התקדמנו? ואם לאו ,למה כל כך קשה לנו? תשובה אחת היא כוח ההרגל ,כוח כל כך חזק שיש נוירולוגים הטוענים שבעצם אין לנו שליטה על מעשינו ,שהמוח המודע “מחליט” לבצע פעולות רבות רק אחרי שהלא מודע כבר החל להוציא אותן אל הפועל .במילים אחרות ,עצם ההחלטה היא בדיעבד ,ואין לנו באמת חופש בחירה .הייתכן שבלי טלטלה רצינית ,אנחנו אכן עבדים להרגל? אכן ,אפשר להשתחרר מהרגל ,והמסורת היהודית מסייעת לנו דווקא בימים אלו ,הימים הנוראים .ימי הזיכרון והתפילה מציעים לנו כמה כלים שימושיים. )1עצם החגים ,פסק זמן מהעשייה היומית .כן ,בחג יש משפחה ,אורחים ,ארוחות וכל מיני עניינים אבל בכל זאת קחו את הזמן ,חלקו את המטלות בין כל אנשי הבית כדי שלכל אחד יהיה קצת זמן שקט לעצמו. 3 קהילת הוד והדר )2הפיוטים שמתארים עמידתנו במשפט לפני האל עורך דין ,הבוחן לבבות ויודע מחשבות הם הזמנה לדמיון מודרך ,הזדמנות לראות את עצמנו במצב פגיע ,בלי באמת להסתכן. החזק ביותר הוא “ונתנה תוקף” :מי יחיה ,ומי ימות ,מי באש ,ומי במים? לא מוכרחים לקחת את הפיוט באופן מילולי .אפשר לצלול אל תוך ההוויה בלי לשאול האם דיין האמת יושב במרום וכותב בספר? יש המאמינים שהקב”ה החליט שדווקא 44אנשים מסוימים ישרפו למוות בהר הכרמל או 15,782אנשים אחרים יספו ברעידת אדמה וצונמי ביפן ,ויש שאינם מאמינים .לאלו ולאלו ,הפיוט מתאים .הוא מתאים לכל אחד מאתנו שיענה לכל שאלה “אני”. מי יחיה? אני. מי ימות? אני. מִי בָרָעָב? אולי אני. ּומִי בַּצָמָא? אני. מִי בָרַעַׁש? אני. ּמּגֵפָה? למה לא אני? ּומִי בַ ַ אנחנו לא יודעים את יום מותנו או את אופן מותנו .בדרך כלל אנחנו דוחקים את המחשבות האלו ,אחרת אי אפשר לחיות .אבל מדי פעם אנחנו חייבים להתמודד .אחי כתב לי “והכי חשוב ,מאז שאֻבְחַנְּתִי ,אבדתי את האשליה שתהיה לי הזדמנות שניה” .לא כולם מקבלים הזדמנות שניה אבל כן אפשר לקחת הזדמנות שניה ,לייצר אותו עבור עצמנו. לקחנו זמן ,העמדנו את עצמנו מול המראה של שבירות חיינו .מה הלאה? אחרי שמבררים באיזה תחום חיים אנחנו רוצים להשתפר ,כדאי לדמיין את היעד .לא נסתפק בחלום עמום אלא ננסח את יעדנו במילים ,כמו שכתב הרב יוסף דוב סולובייצ’יק ב”-על התשובה” (עמ’“ :)64-61כל תחושה ,רעיון והרהור מתבהרים לאדם ונתפסים על ידו לאחר שהצליח לבטאם במשפטים בעלי מבנה הגיוני ודקדוקי ...האדם עצמו אינו יודע מה מתרחש אף בלבו שלו ,עד שהוא מגבש הרגשותיו ורעיונותיו ויוצקם לדפוסי ביטוי”. בנוסף ,הביטוי המילולי מסייע לנו להבדיל בין תרוץ לסיבה ובין עיקר לתפל ,ולכן הוא מועיל ביותר. לא פחות חשוב ,אנחנו צריכים להעריך נכון גם את כוחותנו כדי להתעודד ולהתחזק .לכל אחד יש תכונות טובות .אל לנו להתכחש להם ,אלא לבנות אתם .יתכן שבדרך ליעד ניפול -אבל גם נקום .אַל לנו להתייאש .יש לזכור שאיננו חייבים להגיע לשלמות ,מותר לנו להסתפק בצעדים מדודים .הרב אברהם יהושע השל לימד ששלמות היא מידה אלוהית ולכן איננו חייבים להגיע לשלמות אחת ולתמיד, אלא לעלות שוב ושוב מעל לרמתנו הנוכחית. לשנה טובה תכתבו. שושנה מיכאל-צוקר מעיי חורבות לארץ הבנויה הרב דב אדלשטיין בשמחה אני נענה להזמנת המערכת לכתוב על הספרים שכתבתי. ספרי האוטוביוגרפי Worlds Torn Asunderהופיע בשנת 1985בהוצאת כתב בניו יורק בשתי מהדורות .מספר שנים אחר כך הספר תורגם לגרמנית והופיע בהוצאת ספרים וינאית .כל הספרים אזלו מזמן מן השוק .לפני מספר חודשים הופיעה בארצות הברית מהדורה בכריכה רכה (אפשר להזמין ב .)Amazon באחרונה תרגמתי את הספר לעברית והספר הופיע בהוצאת סטימצקי בשם ברל -מאושוויץ לקפריסין .שינוי השם נובע מן העובדה שלספר המקורי צירפתי גם את ספרי אהבה בקפריסין ,וכך יש לפנינו שני ספרים ושני סיפורים ,באשר הספר אהבה בקפריסין מספר את סיפורם של המעפילים ה”בלתי חוקיים” שגורשו על ידי הבריטים למחנות מעצר באי השכן. באוניברסיטה הבפטיסטית מרסר שבעיר מייקון בג’ורג’יה (ארה”ב) היה הספר Worlds Torn Asunderספר לימוד במשך 12שנים, עד שאזל מן השוק. הרבה תמר אלעד אפלבום כתבה לאחר שקראה את אהבה בקפריסין: בהתרגשות גדולה אני כותבת לך אחרי שבוע בו צללתי אל מעמקי הספר. 4 קהילת הוד והדר אהבה בקפריסין העביר בצורה מאד מרגשת את סיפור חייהם של הצעירים הניצולים אשר בחרו להגיע ארצה .מעולם לא קראתי ספר כזה שפתח בפניי עולם שלם של התמודדות עם עולם שלא היכרתי .תודה גדולה לך מכל הלב. מתוך חוות הדעת של הלקטור הראשי של סטימצקי על ברל -מאושוויץ לקפריסין: אחד הדברים הבולטים בספר ,זו השפה .הוא כתוב בעברית נפלאה וממש מצליח להעביר את המראות ואת החוויות כאילו הקורא נמצא שם .הסיפור מרגש ,כתוב טוב ויש בו הרבה אנקדוטות מעניינות ומשעשעות שמוסיפות פלפול לסיפור ,מסוג הדברים שלא יקראו בספרי היסטוריה. המחיר הקטלוגי של הספר הוא 76ש”ח וכך הוא נמכר בחנויות .במשרד בית הכנסת ואצלי אפשר להשיגו ב 40-ש”ח ,ומסכום זה נתרמת תרומה לבית הכנסת. בברכת שנה טובה, דב אדלשטיין מורי דרך ביקשנו משלושה חברי קהילה שהם מורי דרך לכתוב משהו לעלון .מרדכי הנדלמן בחר לכתוב על דרכו ביהדות ,שרה שוב ערכה לנו היכרות עם בתי כנסת לחוף הכנרת ,ואברי גליקמן מקשר בין נקודה בנוף שבאזור כפר סבא לבין ראש השנה. ווידויו של “בעל תפילה” מרדכי הנדלמן חברי קהילתי הנכבדים .בפרוס שנה חדשה הבאה עלינו לטובה ,ולסיכום “שרותי בקודש” מעל שלושים שנה בקהילה ,תמה אני אם אתם יודעים עליי ועל חיי ביניכם. נולדתי לפני מלחמת העולם השנייה ולפני השואה הגדולה שקרתה לעמנו בתולדותינו ,בעיירה קטנה בצפון מזרח רומניה ,אשר לפעמים איננה מופיעה אפילו במפות הרומניות .היינו כולנו יהודים פשוטים ,שומרי מסורת .לא ידענו על זרמים ביהדות .כולנו השתייכנו לתנועה החסידית הגדולה ,אשר הייתה רובה ככולה במזרח אירופה .בגיל שלוש שנים כבר למדתי ב”חידר” ,ובגיל חמש התחלתי כ “ילד מקהלה” בבית הכנסת הגדול של פודולוי ,כך קראנו אנחנו היהודים לעיירתנו .החזן הראשי היה יוסלה רוזנטל ז”ל .יוסלה היה גם מורי בבית הספר היהודי בו למדתי דקדוק עברי ,תנ”ך ותולדות עם ישראל ,עד פרוץ המלחמה העולמית ואתה ,השואה הנוראה של עמנו ,אשר לא פסחה גם עליי ,עול הימים .בכל שבת כולנו היינו בבית הכנסת כמובן ,ואנחנו ,שנקראנו מקהלת “המשוררים” ,היינו עוזרים לחזן בתפילות .לא היה לנו “מנצח” אבל ,רובנו ידענו מתי להיכנס ולעזור לחזן במיוחד ,כשהיה צריך לנשום אוויר ,אנחנו בקולותינו היינו שרים בהרמוניה לרוב ,את “ברוך הוא וברוך שמו” ו”אמן” מתי שהיה צריך .הדבר הגדול לדעתי היה ,שלא כל שבת היו מתחלפים אצלנו החזנים ואתם זמירות התפילה אלא ,כולנו ידענו כבר “בעל פה” מתי ל”היכנס” .ולא רק אנחנו ידענו אלא גם אחינו הגדולים מאתנו ואפילו ,הגברים הצעירים שהיו אבותינו ידעו את התפילות והמנגינות כך ,שבעצם רוב בית הכנסת היינו מקהלה אחת גדולה אשר נתנה הרגשה של “תפילת כל פה”. החזן ידע את “פירוש המילים” ולכן היה מתפלל בכל נימי נפשו ומשפיע בתפילתו על כל הקהל ,אפילו אלה שלא ידעו עברית .אני רווי באותן צלילים והדגשים שספגתי בילדותי. בהיותי בקיבוצי “השומר הצעיר” במסגרת “עלית הנוער” נחשפתי ל”חינוך מחדש” של יצירת יהודי ואדם חדש ויצרני .המסורת שאותה ספגתי הייתה ,שכמובן ,מנוגדת לדעתם ,אך אני רציתי בשמירת מסורתנו היהודית -שורשית .כשהיו מתקרבים ימי ראש השנה ויום כיפור ,לא הוזכר אפילו מה משמעותם של חגים אלה ואני ,אשר הייתי רפתן וחולב את הפרות שלוש פעמים ביום ,הייתי אפוף באותם זיכרונות ומנגינות מבית אבא ומבית הכנסת ,שהיו מתפרצים מתוכי וחששתי ,שלא יתפשו אותי ב”קלקלתי” ,שאני מעז עדיין להשמיע אותם צלילים ישנים “דקדנטיים” כפי שהם קראו להם .הייתי רק שר לי בשקט בזמן חליבת אחר הצהריים ,כשכולם עדיין בעבודה ולא יכלו לשמוע אותי שר. 5 קהילת הוד והדר שמונה שנים שימשתי “בקודש” בקהילת “מוריה” ,אשר בחיפה והתפללתי את תפילותיי הישנות .תמיד הקפדתי להתפלל בכוונה ובהדגשת מובן המילים ,אשר קודמינו כתבו אותן לפני שנים רבות .תמיד חשוב לי “לסחוב אחרי” את כל המתפללים .גם כשהוזמנתי בשנת 1978על ידי הרב שפריצר ז”ל והרב דיאמונד יבל”א להתפלל ביום כיפור עם קהילתנו בבית הספר שבכפר מל”ל ,התייצבנו חמישה -מרים ,שלשת בניי ואנוכי -ומבלי להכיר את אנשי הקהילה ,השתדלנו להתפלל אִתם ולרוב למענם .הייתה לי הרגשה ,שאף על פי שאולי לא ידעו את כל התפילות וצליליהם ,הרי הצלחנו להעיר את צלילי ה “די-אן-איי“ שבכל נשמה יהודית ,שעמדו אז אתנו בתפילה והרגשנו ,שתפילותיהם עולות דרכנו ישר ,לאבינו שבמרומים. ועכשיו ,מ”מרום גילי וממרום הוותק שלי בשרותי בקודש” ,הנני מעז לאמור שחשוב מאד מאד ,להמשיך במה שהתחלנו ,כדי להנחיל גם לבנינו ,לנכדינו ולנינינו את אושר הצלילים ואת כוונת התפילות. שנה טובה ומבורכת לכל חברי קהילתנו ולכל עם ישראל באשר הוא. טיול ראש השנה להכרת בתי הכנסת העתיקים שלחוף הכנרת שרה שוב (מתוך ספרה לטייל עם חגי ישראל) בית הכנסת עומד במרכז הפעילות הטקסית של ראש השנה ויום הכיפורים .על כן חגי ראשית השנה מהווים הזדמנות להכיר את נושא בית הכנסת מראשיתו ,את תפקידיו הפולחניים והחברתיים ,את והתפתחותו ואת ההיבטים האדריכליים והאומנותיים של עיצובו במאות הראשונות לקיומו. סיבה נוספת לבחירה בנושא בתי הכנסת היא ,שהסמלים המרכזיים בעיטורים ובפסיפסי הרצפות של בתי הכנסת העתיקים באים ח ָּתה ,האתרוג והלולב ,המופיעים בפסיפסים ומוטבעים מ ְ ברובם מאוצר התכנים והסמלים של חגי חודש תשרי .כאלה הם השופר וה ַ בתבליטי האבן .וכן גם גלגל המזלות ,המסמל את לוח השנה ,והמוטיב של עקדת יצחק ,העומד במרכז הקריאה בתורה ובתפילת המוסף של ראש השנה. מסביב לאגם הכנרת נמצאו שרידים רבים של בתי כנסת עתיקים ,הבנויים ומעוטרים בסגנונות שונים .בית הכנסת בכפר נחום שעל שפת הכנרת הוא עתיק ומרשים במיוחד. ממנו ממשיכים אל הגן הלאומי חמת טבריה ,שבו שרידי בית כנסת עתיק עם רצפת פסיפס נהדרת. בדרך אל הכנרת אפשר לבקר במרכז מבקרים לנושא הדבש במושב שדמות דבורה ,ולברך על שנה מתוקה .לא הרחק מחמת טבריה נמצא בית העלמין של כנרת ובו קברה של נעמי שמר ,ששיריה היפים לראש השנה ישלימו טיול זה. סימני סוף השנה בטבע ותחילתה של שנה חדשה ניכרים היטב בנופים שלאורך הדרך .השדות ומדרונות ההרים צבועים בגווני צהוב אפור של שלהי הקיץ ,ומעידים על סוף מחזור החיים של הצמחייה החד שנתית .פרחי החצב מקדימים לחוש בשינויי מזג האוויר ומבשרים את בוא השנה החדשה .בימי ראש השנה מתקשטים מורדות ההרים היורדים אל הכנרת בהמוני שרביטים לבנים של חצבים בשיא פריחתם .זהו מראה מרהיב ,הבולט במיוחד בנסיעה מכפר נחום לטבריה. 6 קהילת הוד והדר היכן נמצאת אנטיסיון ומה הקשר שלה לימים הנוראים? אברי גליקמן תשובה לשאלה תבוא בהמשך אך אוסיף רמז ,לימים נקבר באנטיסיון שיח’ מושרף או שיח’ מנצור ועל קברו הוקמה קובה ,קבר מרובע המקורה בכיפה .כ 8-קילומטרים צפונית מזרחית לכפר סבא ,על המורדות המערביים של הרי שומרון שוכנים הישובים צור נתן וצור יצחק .בשכנותם חורבות הכפר מגדל והישוב הביזנטי (מאות 7-6לספירה) אנטיסיון .מנין לנו שזה היה שם הישוב? הארכיאולוג איתן איילון חפר במקום בשנות השמונים בשרידי כנסיה ביזנטית .ב”כנסיה” נחשפה כתובת ביוונית ובה נזכר שם הכפר - אנטיסיון ,והתברר שהמקום אינו כנסיה אלא שרידי בית כנסת (כנישתא) שומרוני. היישוב נוסד בתקופה הכנענית .בימי בית ראשון ובית שני היה כאן יישוב שנחרב במרד הגדול וממנו שרדה מערכת מסתור .מאוחר יותר ,קם באותו מקום היישוב השומרוני אנטיסיון שגרו בו כאלפיים איש וממנו שרדו מקוואות ובית הכנסת שעליו הוקם קבר השיח’ בתקופה העותמנית .בתקופה הביזנטית הוקם במקום מנזר ובתקופה המוסלמית המוקדמת הוקמה במקום מצודה .לאחר התקופה הצלבנית הוקם במקום הישוב מג’דל יּבו ָּא .במקום שרידי מערות מסתור ,מערות קבורה ,מבני תעשיה ,מנזר ,כנסיה ,מקווה שומרוני, מבני תעשייה ,בית כנסת שומרוני ,פסיפסים ומבנים שונים. חבל שהמקום מוזנח ולא מטופח אך המקום קרוב ושווה ביקור וסיור מודרך. כפר ערבי קטן בשם חרבת מג’דל התקיים במקום עד למאה העשרים. אגב ,השיח’ הקבור במקום מוכר כשיח’ מנצור .מניין צץ במפות השם שיח’ מושרף? כאשר המודדים הבריטים של Palestine Exploration Fundסקרו את ארץ ישראל ומִיּפּו אותה הם ביקשו עזרה מתושבים מקומיים כדי לברר את השמות .במקרה של אנטיסיון הם נעזרו בתושב ערבי מטייבה השכנה .לשאלתם מה שם קבר השיח’ הוא השיב “מוש ערף” (לא יודע) .המודד הבריטי הכניס לרשומות את השם Musharefוכך הוא מופיע במפות פלסטינה-א,י עד הים הזה. מה לכל אלו ולימים הנוראים? עד למאה השנייה היו השומרונים חלק אינטגרלי מהעם היהודי .סכסוכים פוליטיים על מעמד ויוקרה קרעו אותם מעמנו וגרמו לפרישתם לדרך משלהם. אם זה לא נושא לחשבון נפש ,מה כן? אברי גליקמן 26.7.2012 לחברי בקהילת הוד והדר שלום רב, אני רוצה לשתף אתכם בבעיה שיש לי ,ושאולי היא גם בעיה שלכם ,בתקווה שתמצאו עצה לעוץ לי .וזאת הבעיה: בכל ערב שבת ,או שבת ,לפני שאני יוצאת מביתי בדרכי לבית הכנסת ,אני עושה את כל ההכנות הדרושות כדי להיכנס לאווירת התפילה .אבל רק כאשר אני מגיעה לבית הכנסת ונתקלת בסל הריק ,הסל לתרומת מזון לנזקקים המוצב ליד דלת הכניסה ,אני מגלה ששכחתי להביא אתי מצרך כלשהו כדי להניח בסל .זה יכול להיות כל דבר -חבילת קמח ,או סוכר ,או סולת ,או אטריות, או אורז ,או חומוס ,או בקבוק שמן ,או חומץ או יין לקידוש -או כל דבר אחר שאינו מתקלקל. אני יודעת שצריך ושחשוב לתרום לנזקקים ,ושרק מתרומה של פעם בשבוע (מותר יותר) לא אתרושש .אני יודעת שחשוב לעשות זאת להרגל ,שיהיה חלק מן הטקס של ההליכה החגיגית לתפילת השבת .ברור לי שהתרומה לנצרכים היא חלק מן ההוויה והזהות היהודית שמקנה לי ההשתתפות בקהילה וההשתתפות בתפילה ובהאזנה לדבר התורה .ואני יודעת שההרגל לתרום בדרכי לבית הכנסת חשוב בשבילי ובשביל מצפוני ובשביל חינוך דור ההמשך שלי לא פחות משהוא חשוב לזולת. אני גם יודעת שהמושג “צדקה” ,שמגדיר את התרומה לנזקקים ,נגזר מן המילה “צדק” .כלומר ,כשאני תורמת לאנשים שגורלם לא שפר עליהם אני לא עושה טובה לאף אחד ,כי אם עושה מעשה קטן בכיוון של איזון הצדק החברתי .אני יודעת שיהדות בלי מעשי צדקה היא יהדות פגומה .אז את כל זה אני ,הרי ,יודעת .ובכל זאת ,בכל פעם שאני יוצאת מן הבית לכיוון בית הכנסת אני 7 קהילת הוד והדר שוכחת לקחת את המצרך הצנוע שאני יכולה ורוצה לתרום .וזה לא טוב. אולי תוכלו להציע לי מה לעשות כדי שלא אשכח... ואם גם אתם ,כמוני ,יודעים וחושבים שהתרומה הקטנה והקבועה הזאת היא מעשה אנושי ויהודי חשוב -אז אולי תציעו את העצה הזאת גם לעצמכם .כי לאחרונה פורסם בעלון הקהילה שסל התרומות שבכניסה לבית הכנסת ,נותר ריק ומיותם .זוהי תעודת עניות לכולנו .אבל אם קהילת הוד והדר תתרום בכל שבוע כמות מכובדת של מצרכים -זה יאשר את היותנו קהילה אמיתית. ועוד משהו :אתם בודאי שואלים למי תורמים ומי דואג לחלק את המזון למי שנצרך לו? ובכן ,בכפר סבא פועלת עמותת מתנדבים שנקראת “מלוא הטנא” .אנשי העמותה אוספים מצרכי מזון שנתרמים ממקורות שונים ,ממיינים אותם ,מחלקים לסלים .והסלים האלה מחולקים לבתי המשפחות ,שמשרד הרווחה דיווח עליהן כנזקקות .גם בקהילתנו יש קבוצת מתנדבים ,שמשתתפת בחלוקת סלי המזון בכל יום ראשון אחרי הצהרים .עבודתם נעשית במסירות ובצניעות במשך למעלה מעשר שנים .בסך הכול מקדישים שעתיים של התנדבות פעם בכמה חודשים ,תלוי במספר המתנדבים הרשומים. לאחרונה הצטמקה רשימת המתנדבים .ולכן נשמח להצטרפות של כל אחד. בעניין זה אפשר לפנות אלי09-7406731 : שלכם ואתכם שרה שוב עברו שבועיים מאז כתבתי ושלחתי את הרשימה הנ”ל לעלון הקהילה .קיוויתי שעכשיו כבר לא אשכח לקחת תרומה לסל המזון בלכתי לבית הכנסת .אבל ...הפלא ופלא ---שכחתי .פעם אחת דווקא זכרתי ולקחתי אתי חבילת קמח בצאתי לבית הכנסת .אבל כשחזרתי הביתה שמתי לב שהחבילה נשכחה במכונית. ואז עלה רעיון במוחי איך לא לשכוח: לכי לך הרבה יהודית אדלמן-גרין מדוע השתתפתי בימי לימוד לנשים של התנועה המסורתית בשתים-עשרה השנים האחרונות? האם יש עדיין צורך ביום לימוד לנשים? יותר מארבע מאות נשים השתתפו השנה ביום לימוד זה בבניין החדש והמבריק של מכון שכטר שנבנה כולו למטרת לימוד תורה. המושב הראשון של הכנס נשא את חותם הפמיניזם הישראלי .פרופסור אליס שלווי הצהירה שזאת תהיה הופעתה האחרונה בימי “לימוד לנשים” .על אף שפרופסור שלווי השתמשה בהליכון ,הופעתה הייתה מרעננת וממריצה .היא מסרה דו”ח היסטורי אישי על התעצמות לימוד הנשים והנערות בישראל ,והיה זה למעשה סיכום ההיסטוריה של התנועה הפמיניסטית בישראל. כאשר הייתה פרופסורית צעירה ,משרות מסוימות היו חסומות בפניה בגלל היותה אישה ,נשואה ,ואם לחמישה ילדים. כאשר זכתה בפרס ישראל השופטים כתבו :הגברת שלווי בדרכה המהפכנית סללה נתיבים חדשים בחזונה החלוצי האינטלקטואלי והמבט קדימה” .שלווי הייתה מנהלת בית הספר פלך לנערות בירושלים והפכה אותו למוסד ניסויי דתי דמוקרטי ראשון ודוגמה למוסדות אחרים במדינה. שלווי התחילה את פעילותה הפמיניסטית בשנת 1970במאבק לזכויות הנשים מסורבות גט מבעליהן .היא גם הייתה ממייסדי ארגון נשי ישראל ושימשה נשיאת הארגון מספר שנים .משרתה האחרונה הייתה דיקנית מכון שכטר .הייתה בין מארגני ימי הלימוד לנשים. בשיעור אשר אני לימדתי ,הדגשנו את הנחיצות לא להתעלם מן הנצרכים והנכים -אל נא נתעלם מהם .בעזרת כשלושים נשים אשר השתתפו למדנו במסכת פאה כיצד לעזור לנצרכים. בישיבה האחרונה הרצתה פיליס גלזר על קדושת המזון ,על שמירת הגוף והנפש .היא יעצה “תן למצרכי המזון להיות כמו שה’ ברא אותם -לא מבושלים”. 8 קהילת הוד והדר בנוסף להרצאות היו תפילות מנוהלות על ידי נשים בליווי גיטרה ובשפת הסימנים .היו ספרים למכירה ואווירה ידידותית חמה .בזכות יוזמתה של דיאן פרידגוט הוזמנו מרצים בשפות ספרדית ,רוסית ואנגלית .מספר המשתתפות בכנסים אלה מעיד על חיוניות הכנסים, שאם לא כן ,איך אפשר להסביר שכל כך הרבה נשים מצביעות ברגליהן ומתפללות בידיהן. אני משתתפת כל שנה בכנסים אלה *1בהרגשה שנשים אלה הן הקהילה שלי .זה מקום בו נשים מכל הגילים המדברות שפות שונות יכולות ליהנות מרמה גבוהה של לימוד. לוח התפילות בעיקרהּ ובעיקרון קהילת הוד והדר היא קהילה המופעלת על ידי חבריהּ .הדבר בולט במיוחד בתפילות ,בהן ממלאים החברים את כל תפקידי המפתח .מאז ינואר ,2004אני אחראית לארגון לוח התפקידים ,בו משובצים כ 80-חברי קהילה וילדים ,מגיל 8עד ( 88בערך) ב 200-תפקידים בכל מחזור ממוצע של 10-8שבועות (האורך משתנה על פי החגים) .זוהי משימה מורכבת אך מרתקת .המאמץ לאזן את כל הצרכים והאילוצים של כולם יכול להיות מתסכל אבל יש המון סיפוק אם וכאשר כל חלקי התצרף נכנסים למקום הנכון .בשנים האחרונות אני עדה לרוח מחודשת של שיתוף פעולה עם פחות קיטורים וקטנוניות ועל כך אני מודה לכולם. ותמיד ,תמיד יש מקום לכלול עוד משתתפים פעילים. כל מי ששוקל את האפשרות ,מוזמן ליצור קשר אתי במייל ,schedule@hodvehadar.orgבטלפון 09-7675835או בזמן הקידוש. לשנה טובה תכתבו, שושנה צוקר As a matter of principle, Hod veHadar is a member-led congregation. This is especially evident during services and torah reading, when all key roles are filled by members. Since 2004, I have been responsible for arranging the schedule (= rota, for the Brits among us) which includes approximately 80 adults and children, ages 8-88, in each cycle of 8-10 weeks (depending on holidays). It’s a complex but fascinating task. The effort to balance all of the needs and constraints can be frustrating but it is also very satisfying when (and if) all of the pieces fall into place. In the last few years, I’ve observed an increase in cooperative spirit and decrease in pettiness. For that, I am grateful. There is always space for more people to take an active role. Anyone who is considering the possibility is invited to the contact me by e-mail at schedule@hodvehadar.org, by telephone 09-7675835 or during Kiddush. Shana tova, Shoshana Zucker שיעורים על התפילה פעמים רבות אנחנו שומעים ומשמיעים תלונות על אורך התפילה ,על הטקסט שחוזר על עצמו ועל המילים שאינן מובנות .פעמים רבות אנחנו מחפשים גורם חיצוני שישפר לנו את חווית התפילה ,אך השיפור גם יכול -ואף צריך -לבוא מבפנים ,מתוך עצמנו ומתוך התפילות עצמן .על מנת למלא את התפילות אישיות והקהילתיות ברוח חיים ,מועיל לא רק להבין את המשמעות המילולית של המילים אלא גם לחקור איך נוכל לצקת בהם כוונה. בשיעורים באנגלית על התפילה אנו ממשיכים לחתור למטרות אלה .השנה יתקיימו השיעורים בימי רביעי ,בשעה 20:00בתאריכים: ,5.12 ,28.11 ,14.11 ,31.10 ,17.10ו .19.12-הנושא יהיה “ברכות ותפילות :הדומה והשונה” ונדון בברכות השחר ,ב”אשרי” ,ב”עלינו” ובקדיש .אני משתדלת לבנות כל שיעור כיחידה עצמאית ,אז תרגישו חופשיים לבוא כשנוח לכם ,גם אם אינכם יכולים להגיע לכל שיעור. שיעור או שיעורים בעברית יהיו במסגרת בית המדרש באביב. אנא בדקו את ההודעות במייל ,בלוח המודעות ובפייסבוק לעדכונים ולשינויים. * ימי עיון לנשים מתקיימים פעמיים בשנה -פעם בקהילת הוד והדר בכפר סבא ופעם במכון שכטר בירושלים .זוהי הזדמנות פז ללמוד. 9 קהילת הוד והדר .על בסיס השיעורים בשנתיים האחרונים הכנתי חוברות של מקורות (באנגלית) על תפילת העמידה לשבת ועל קריאת שמע וברכותיה .shosh_mz@netvision.net.il נא לפנות אליי,כדי לקבל העתק או בכל שאלה אחרת (תלוי בשעה בה החברים19:00 :” שעה משוערת. משמעויות אז ועכשיו: יהיה שיעור באנגלית על “כל נדרי,24.9 , ביום שני:לתשומת לב .)“מוזמנים” לבוא לעזור לסדר את האולם ,שנה טובה שושנה צוקר Oftentimes we complain about the prayers, especially that they are too long and too repetitive. Then we look for something external to improve the situation but the improvement can and should also come from within ourselves and from the prayers themselves. In order to fill our personal and communal prayers with a living spirit, it is helpful not only to understand the literal meanings of the words but also to explore how we can add substance and meaning. Therefore, the English classes on prayers will continue next year on Wednesday evenings: 17 October, 31 October, 14 November, 28 November, 5 December; and 19 December, at 20:00. Probable topics for year are “Blessings and Prayer: Contrast and Compare,” the morning blessings, Ashrei, Aleinu and Kaddish. I try to make each class independent, so come to as many or as few as fit your schedule. A Hebrew class or classes will be included in the Beit Midrash in Spring. Please, check the e-mail announcements and FB page for updates and changes. I compiled sourcebooks in English on the Shema and its Blessings and the Shabbat Amida, based on the classes of the last two years. If you would like a copy or have any other questions, please contact me shosh_mz@netvision.net.il. Shana tova, Shoshana Weekly Shiur in English on Torah portion Date Parasha Lecturer 7/9 14/9 21/9 28/9 12/10 19/10 26/10 2/11 9/11 16/11 23/11 30/11 Ki Tavo Nitzavim Vayelech Ha'azinu Bereshit Noach Lech Lecha Vayera Chayei Sara Toldot Vayetzei Vayishlach Shoshana Zucker Anita Tamari Rabbi Dov Vogel Rabbi Lee Diamond Ed Treister Shoshana Zucker Prof. David Zissenwine Avri Glickman Natalie Barkan Stefanie Raker Baruch Kraus Judith Edelman-Green All the lessons take place on Friday mornings, 9:00-10:00, in the library. See the table below. For more details, please contact: Barbara Schwartz, kop2@netvision.net.il, tel. 054-6460952, 7675608 10 קהילת הוד והדר קבוצת תמיכה לאנשים עם הורים זקנים אם אתם בתווך ,בין ההורים לילדים לנכדים ,אם אתם עסוקים בבעיות בריאות ורווחה של הוריכם והכי חשוב -אם אתם מבקשים עזרה, עצה טובה או אוזן קשבת ,אולי תשקלו להצטרף אלינו. מזה שש שנים נפגשת קבוצת אנשים ,חלקם חברי הקהילה וחלקם שבאים לקבוצה מחוץ לקהילה ,כדי לעזור אלה לאלה בהתמודדות עם הטיפול בהורים זקנים .לחלקנו הורה או הורים בארץ ,לאחרים הורים הגרים מעבר לים .אף שהבעיות המעשיות והבירוקרטיות שונות ,הצורך בעזרה זהה. הקבוצה נפגשת בבית הכנסת ,כעשר פעמים בשנה .אנו שומעים את הזולת ומשמיעים את דברנו .הקבוצה מהווה מקור מידע חשוב באשר לנושאים כביטוח לאומי ,חוק סיעוד ,בתי אבות ומוסדות סיעודיים ,תזונה לקשישים ועוד .מטבע הדברים ,חברי הקבוצה מתחלפים, אך רובם נשארים בקבוצה גם בשנת האבלות לאחר מותו של הורה. אם יש ביניכם המעוניינים להצטרף ,אנא פנו אליי anitatamari@gmail.com -ואודיע לכם על מועד המפגש הבא. שנה טובה, אניטה תמרי 11 קהילת הוד והדר לכול זמן ועת לכל חפץ תחת השמים עת ללדת עת לאהוב לסינדי ברייקסטון בראונר ולג'ואל בראונר לרוג'ר וג'קלין גוט להולדת נכדתם ,בת לאלישבע ויניב סגל מזל טוב ליום הנישואין ה60- לרפי ולאניטה תמרי לקרול גולדין מזל טוב להולדת הנכדים מזל טוב לאירוסיו של בנה אורן לאביטל לקרני ולעמנואל אלון לג'רי ומוטי האן-מרקוביץ להולדת נכדתם נגה ,בת לצילי ועופר מזל טוב לאירוסיו של אלון ללירון שמואלי ושל מיקי לרעות יעקובי לנומה פלום ולדיויד מרכוס מזל טוב לאירוסיו של ברק (ברי) להדר עת לחבוק ללאה קורנבלוט מזל טוב לנישואיו של ישי לליאור למוטי ואיילה לקסמן אסף רוזנטל ,גיא שטורמן ,גל אדלר ,גל גילת ,שוהם גיחון, בן כהן ,עומר זיו ,שחף סניידר ,גלעד אוסטשינסקי ,לוטם גד, זיו הראל ,נדב פרידמן-חגבי ,הדר ברנשטיין ,דניאלה קרונטל, שקד בולר ,ליאור ויינשטוק ,בן בר מזל טוב לנישואיו של ארז לגילי לשילה ומשה ברודי מזל טוב לנישואיה של בתם אריאל לעידן הגיעו למצוות! ברכות הצלחה לכולכם! עת לרקוד לליטה פולרד מזל טוב ליום הולדת 60 לשמעון גווירץ מזל טוב ליום הולדת 80 12 קהילת הוד והדר עת ספוד לגילה ווגל ולנעמי חנוכי במות עליהן אמן ,הלן סטמלר למשפחת רוט במות עליה הרב שמחה רוט לשירה כהן רגב במות עליה אביה ,הנרי רגב לג'וליאן פירוטין במות עליו אביו ,הרי פירוטין לטל חגבי במות עליו אמו, דינה בת שושנה וחיים לשמעון גווירץ במות עליו אחיו ובמות עליו אחותו לפול פרוש במות עליו אביו ,סידני פרוש 13 קהילת הוד והדר תודות לתורמים משפחת שפירו משפחת רובינשטיין משפחת אדלמן-גרין משפחת דבוסקין אבי בר שרי סיסין שרה מרגוליס דינה ליפסקי משפחת פלד משפחת סולומון משפחת רקר משפחת רטנר משפחת טרייסטר ליבנה יבנין קרן כללי-משלוחי מנות: משפחת מטמון משפחת גליקמן משפחת טישלר משפחת אדלשטיין משפחת הנדלמן משפחת קרופט משפחת צוקר אלן שור משפחת פרוש משפחת ארליך משפחת ברון משפחת קמינקא משפחת גוט משפחת האן-מרקוביץ משפחת לרנר משפחת וישנובסקי משפחת נוביס משפחת ווגל משפחת גורדון משפחת פלג פרנסין חורב אירית מילר לאה טל יוכבד ולבר נטלי ברקן משפחת בן-משה משפחת ברודי רבקה רחמני משפחת בר עמנואל נשרי משפחת גרין משפחת דנגורי משפחת גווירץ משפחת פולרד משפחת אלון קרן כללי: מרדכי הנדלמן משפחת קרופט ויויאן סייטוביץ משפחת זהבי תמרה גרינשפן ליטה פולרד מרדכי הנדלמן כסף יארצייט מרים פישר משפחת בן-משה משפחת רוזן אליהו יוסף טל תודה! קרן בניין: משפחת צוקר לזכרה של הלן סטמלר נעמי לייטנר משפחת אדלמן-גרין לזכרה של תמר דבוסקין ברברה שוורץ למטבח ג’נט לרנר משפחת מטמון לכבוד לי דיאמונד אלן שור לכבוד יום נישואין 60של רוג’ר וג’קלין גוט 14 קהילת הוד והדר תודות לתורמים לכבוד: משפחת אייזנברג משפחת נוביס ברברה שוורץ משפחת אלון משפחת רטנר משפחת דבורה משפחת נוביס יוכבד ולבר יוכבד ולבר יוכבד ולבר משפחת גוטליב מרים פרגר משפחת קמינקא אלן שור משפחת נוביס משפחת רטנר לכבוד משפחת רטנר לכבוד יום הולדת 80שמעון גווירץ ויום הולדת 60ליטה פולרד לכבוד שמעון גווירץ -יום הולדת 80 לכבוד יום הולדת 60ליטה פולרד ויום הולדת 80של שמעון גווירץ לכבוד יום הולדת 80שמעון גווירץ ויום הולדת 60ליטה פולרד לכבוד יום הולדת 60ליטה פולרד לכבוד יום נישואין 60של רוג’ר וג’קלין גוט לכבוד יום הולדת 60ליטה פולרד לכבוד יום נישואין 60של רוג’ר וג’קלין גוט לכבוד האירוסין של עמירם בר ואילנה ג’קסין לכבוד דב ווגל לכבוד עמנואל וקרני אלון על הולדת הנכדה לכבוד משפחת אלון ,משפחת לקסמן ,משפחת גולדין, רוג’ר וג’קלין גוט לכבוד עמנואל וקרני אלון להולדת הנכדה לכבוד יום הולדת 70של אד טרייסטר לכבוד יום הולדת 70של אד טרייסטר לזכר: משפחת ולבר משפחת חנוכי משפחת ווגל משפחת גריי לזכרה של הלן סטמלר לזכרה של הלן סטמלר לזכרה של הלן סטמלר לזכרה של הלן סטמלר תודה! 15 ʸʥʮʹʬʠʰ ,ʩʴʥʱ വʭʩʣʩʷʴʺʧʥʬ ʩʸʹʺʫ 28-29.9 ʩʸʹʺʢʩ ʥʰʩʦʠʤ 30.9-1.10 ʩʸʹʺʥʨ ʺʥʫʥʱ 5-6.10 25-26.9 ʩʸʹʺʩ ʸʥʴʩʫʭʥʩ ʩʸʹʺʥ ʪʬʩʥ 21-22.9 17-18.9 ʩʸʹʺʡ ʤʰʹʤʹʠʸʡ 16-17.9 ʩʸʹʺʠ ʤʰʹʤʹʠʸʠ ʡʸʲ ʣʲʥʮʤʬʥʧʺʡʹ 18:30 ʺʩʡʸʲ ʩʸʹʺʡʫ ʤʸʥʺʺʧʮʹ 7-8.10 ʩʸʹʺʦʫ ʺʩʹʠʸʡ ʯʮʬʣʰʤʩʫʣʸʮ ʤʹʸʣ 12-13.10 ʯʥʹʧʸʮʣ ʧʰ ʯʩʷʱʥʡʣʩʦʥʱ ʡʥʹʤʸʹ 19-20.10 ʯʥʹʧʸʮʠʩ ʪʬʪʬ ʩʰʮʧʸʤʷʡʸ ʸʨʱʩʩʸʨʣʠ :ʸʥʩʧʹ 18:30 ʠʷʰʩʮʷʭʥʧʰ 18:35 ʸʲʥʰʺʬʩʴʺ ʸʰʨʸʯʣʸʩ ʯʩʩʥʰʱʩʦʣʩʥʣ ʯʮʬʣʰʤʩʫʣʸʮ ʨʰʸʷʥʠʷʸʮ ʭʩʩʤʱʸʥʬʴʤʸʥʡʣ 17:15 ʺʩʣʥʮʩʬʤʬʩʴʺ ʵʸʩʥʥʢʯʥʲʮʹ ʯʮʱʷʬʩʨʥʮ 26-27.10 ʣʰʥʮʠʩʣʩʬ ʨʰʸʷʥʠʷʸʮ ʯʩʩʨʹʰʥʸʡʯʺʰ ʤʸʥʡʣʣʡʥʲ 17:30 ʵʸʥʥʹʬʨʩʡʠ X ʨʥʢʨʡʦʩʬʠ ʱʩʡʥʰʯʡ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʭʩʣʬʩʺʥʬʩʴʺ ʺʥʨʥʲʴʥ ʸʷʥʡ ʱʩʡʥʰʯʡ ʡʸʲʩʠʡʢ ʱʩʡʥʰʯʡ ʤʧʩʺʴ ʱʩʡʥʰʯʡ ʥʣʩʥʸʡʤʧʸʥʧ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʯʩʩʨʹʰʩʡʥʸʭʩʩʧ ʸʰʨʸʩʬʱʬ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʨʥʢʨʡʦʩʬʠ ʸʥʹʯʬʠ 17:30 ʩʸʹʰʬʠʥʰʮʲ ʤʹʮʯʡʩʬʨʰ ʬʢʥʥʡʣ ʥʣʩʥʸʡʤʧʸʥʧ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʯʩʩʨʹʰʥʸʡʯʺʰ ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ 17:30 ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ ʢʠʺʩʣʥʤʩ ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ ʱʥʷʸʮʣʥʣ 17:30 ʨʧʥʹʷ ʢ ʯʩʩʨʹʰʥʸʡʯʺʰ ʥʣʩʥʸʡʤʧʸʥʧ 16:55 ʺʩʡʸʲ ʩʸʹʰʬʠʥʰʮʲ 16:50 ʤʹʸʣ ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ 16:45 ʩʠʡʢ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʡʸʲ ʤʧʩʺʴ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʸʷʥʡ ʭʩʣʬʩʺʥʬʩʴʺ ʺʥʨʥʲʴʥ ʤʬʩʴʺ ʺʩʡʩʨʰʸʨʬʠ 6ʤʸʥʺ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ (+ʨ) ʸʥʲʰʺʧʩʹ ʣʸʬʥʴʯʥ ʢ ʸʷʥʶʤʰʹʥʹ ʱʩʡʥʰʯʡ ʨʴʥʸʷʤʸʩʹ ʨʴʥʸʷʤʸʩʹ ʨʴʥʸʷʯʷ ʨʴʥʸʷʯʷ ʨʴʥʸʷʯʷ X 7ʤʸʥʺ ʺʥʬʩʴʺ ʭʩʣʬʩ ʺʬʤʷ ʯʮʬʣʰʤʩʫʣʸʮ ʬʢʥʥʡʣ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʵʸʥʥʹʤʰʲʩʬʠ ʵʸʥʥʹʤʰʲʩʬʠ ʹʥʸʴʸʮʥʺ ʬʢʩʱʬʠʩʸʠ ʬʢʩʱʬʠʩʸʠ ʨʴʥʸʷʯʸʥʠ X ʭʩʫʸʥʡʮʺʡʹ ʭʩʣʬʩʺʥʬʩʴʺ ʺʥʨʥʲʴʥ (+ʨ)ʸʥʲʰʺʧʩʹ ʨʰʸʷʥʠʷʸʮ ʬʢʥʥʤʬʩʢ ʱʩʡʥʰʯʡ ʦʸʩʡʤʦʤʲʰ ʦʸʩʡʤʦʤʲʰ ʦʸʩʡʤʦʤʲʰ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʬʢʩʱʭʲʰ X X ʯʥʬʠʬʠʥʰʮʲ ʨʰʸʷʥʠʷʸʮ ʯʩʷʱʥʡʣʩʦʥʱ ʱʩʡʥʰʯʡ ʸʡʬʥʩʬʠ ʸʡʬʥʩʬʠ ʸʡʬʥʩʬʠ ʬʩʢʸʡʬʠʥʩ ʡ-ʹʬʩʩʢ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʤʹʮ-ʯʡʩʬʨʰ ʤʹʮʯʡʩʬʨʰ ʤʹʮʯʡʩʬʨʰ ʤʹʮʯʡʩʬʨʰ ʯʮʩʩʬʷʩʰʣ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʬʢʩʱʭʲʰ ʺʩʸʧʹ 1ʩʠʡʢ 2ʩʠʡʢ 1ʤʸʥʺ 2ʤʸʥʺ ʯʮʩʩʬʷʩʰʣ X ʸʡʤʩʡʠ ʡʹʬʩʩʢ ʵʸʥʥʹʬʨʩʡʠ ʸʡʩʺʩʠ ʸʰʨʩʩʬʩʮʲʰ ʣʰʥʮʠʩʣʩʬ ʱʥʷʸʮʣʥʣ ʺʬʩʧʺ ʺʩʹʠʸʡ ʠʸʩʴʹʩʡʸ ʸʥʶʤʸʥʴʩʶ ʯʸʩʡʬʠʩʬ ʸʥʹʯʬʠ ʨʴʥʸʷʯʸʥʠ ʸʧʹʤʡʥʤʠ ʵʩʡʥʷʸʮʯʠʤʩʨʥʮ ʤʸʨʴʤ ʸʩʨʴʮ ʩʸʮʺʤʨʩʰʠ ʳʱʥʮ ʤʧʩʺʴ ʤʹʸʣ ʩʸʹʠ ʯʩʩʨʹʰʥʸʡʯʺʰ ʯʸʩʡʬʠʩʬ ʯʠʥʸʬʧʸ X ʯʮʬʣʰʤʩʫʣʸʮ ʸʰʨʸʩʬʱʬ ʤʧʰʮ ʹʥʣʩʷ X X :ʸʥʲʩʹʥʤʧʰʮ ʸʨʱʩʩʸʨʣʠ X X ʯʩʩʨʹʬʣʠʡʣ ʵʩʡʥʷʸʮʯʠʤʩʨʥʮ ʵʩʡʥʷʸʮʯʠʤʩʨʥʮ ʯʮʩʩʬʷʩʸʥʠ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʩʥʬʬʰʥʩʬ ʡ-ʹʬʩʩʢ ʱʩʡʥʰʯʡ :ʤʠʩʸʷʩʡʡʱ ʨʴʥʸʷ 'ʹʮ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʬʩʢʸʡʤʬʩʩʠ ʯʮʩʩʬʷʩʸʥʠ ʸʨʱʩʩʸʨʣʠ ʩʸʮʺʤʨʩʰʠ ʬʢʥʥʡʣ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʸʧʹʤʡʥʤʠ ʢʠʺʩʣʥʤʩ ʬʢʥʥʤʬʩʢ ʯʠʥʸʬʧʸ ʣʰʥʮʠʩʣʩʬ ʢ-ʠʺʩʣʥʤʩ ʩʰʮʧʸʤʷʡʸ ʵʩʡʥʰʥʸʤʠʯʣ ʩʸʹʰʬʠʥʰʮʲ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʸʨʱʩʩʸʨʣʠ ʵʸʩʥʥʢʯʥʲʮʹ ʸʡʯʡ ʬʢʥʥʤʬʩʢ 4ʤʸʥʺ ʯʮʣʩʸʴʤʸʹ ʯʩʷʱʥʡʣʩʦʥʱ ʬʢʥʥʤʬʩʢ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʬʢʩʱʹʥ ʢ ʬʩʢʸʡʤʬʩʩʠ ʸʰʨʸʣʩʡʸ ʯʩʸʢʯʠʩʬʥ ʢ ʯʷʸʡʩʬʨʰ ʵʸʥʥʹʬʨʩʡʠ ʸʰʨʸʣʩʡʸ 3ʤʸʥʺ 5ʤʸʥʺ ʯʩʩʨʹʰʩʡʥʸʤʩʬʨ ʬʩʢʸʡʬʠʥʩ ʸʷʸʩʰʴʨʱ ʦʸʩʡʤʦʤʲʰ ʨʴʥʸʷʯʷ ʱʥʮʱʷʮ X ʬʢʥʥʤʬʩʢ ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ ʱʥʠʸʷʤʰʬʩʠ ʹʥʸʴʯʶʩʰ X ʨʰʸʷʥʠʷʸʮ ʸʬʹʩʨʩʣʰʸ X schedule@hodvehadar.org :ʭʩʣʩʷʴʺʤʧʥʬʩʰʩʩʰʲʬʫʬʺʡʥʺʫ :ʤʬʩʲʰ ʯʮʬʣʰʤʩʫʣʸʮ ʨʰʸʷʥʠʷʸʮ:ʤʧʰʮ ʯʥʬʠ 'ʹʮ ʸʷʸʩʰʴʨʱ :ʤʸʥʺ ʤʹʣʧʤʤʣʫʰʤʣʡʫʬ ʦʸʩʡʤʦʤʲʰ :ʤʰʥʩ ʡʹʬʩʩʢ ʱʩʡʥʰʯʡ X ʱʥʠʸʷ 'ʹʮ ʯʩʠʥʹʰʤʭʥʩʣʥʡʫʬ ʵʸʩʥʥʢʯʥʲʮʹ ʱʥʠʸʷʤʰʬʩʠ X ʺʩʸʧʹ 1ʩʠʡʢ 2ʩʠʡʢ 1ʤʸʥʺ 2ʤʸʥʺ 3ʤʸʥʺ 4ʤʸʥʺ 5ʤʸʥʺ ʯʥʬʠʬʠʥʰʮʲ ʬʩʢʸʡʬʨʩʥʸ ʸʷʸʩʰʴʨʱ ʨʴʥʸʷʯʷ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʸʨʱʩʩʸʨʣʠ ʸʷʥʶʤʰʥʹʹ ʹʥʸʴʬʥʴ ʹʥʸʴʬʥʴ ʸʡʬʥʣʡʫʥʩ ʸʡʬʥʣʡʫʥʩ ʸʡʬʥʣʡʫʥʩ 6ʤʸʥʺ ʸʡʬʥʣʡʫʥʩ ʬʢʩʴʹʠʩʢ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʯʷʸʡʩʬʨʰ ʸʷʥʶʩʱʥʩ ʩʸʮʺʤʨʩʰʠ ʩʡʢʤʬʨ ʩʡʢʤʬʨ ʸʱʩʩʸʨʣʠ ʸʱʩʩʸʨʣʠ ʠʸʩʴʹʯʣ 7ʤʸʥʺ ʸʡʬʥʣʡʫʥʩ ʬʢʩʴʹʠʩʢ ʣʰʥʸʢʹʩʴʭʩʩʧ ʸʩʨʴʮ ʯʸʩʡʬʠʩʬ ʵʸʥʥʹʯʺʮ :ʺʥʸʩʮʦʭʩʲʰʠ ʯʮʩʩʬʷʩʬʠ ʦʸʩʡʤʦʤʲʰ :ʭʩʸʡʣʳʥʱ ʯʩʰʡʩʤʰʡʩʬ ʤʸʨʴʤ ʸʨʰʡʬʩʲʥʸ ʬʢʩʴʹʠʩʢ ʺʥʫʥʱʬʺʥʠʩʸʷʤ ʠʸʩʴʹʯʣ ʯʺʷʥʬʧʥʺʹʥ ʺʥʲʩʴʥʮʺʥʩʬʲʬ ʸʥʣʩʱʤʳʥʱʡ ".ʩʺʬʩʴʺʩʰʠʥ" ʩʸʹʠ ʸʷʥʶʤʰʹʥʹ ʯʮʬʣʰʤʩʫʣʸʮ ʯʷʸʡʩʬʨʰ ʤʥʶʮʸʡ ʱʩʩʸʴʡʩʰʩ ʺʥʬʥʬʫʺʡʹ ʯʩʩʨʹʣʬʥʢʬʠʩʰʣ X ʩʺʬʩʤʷʹʥʣʩʷ ʬʢʩʱʭʲʰ :ʤʡʥʹ ʯʥʬʠʬʠʥʰʮʲ ʤʹʸʣ ʩʰʮʧʸʤʷʡʸ ʤʸʥʡʣʣʡʥʲ ʤʥʶʮʸʡ ʬʢʩʴʹʠʩʢ ʤʥʶʮʸʡ ʱʥʠʤʷʠʡʠʥʩ ʤʥʶʮʸʡ ʡʥʨʯʡʥʩʺʱ ʩʡʢʤʬʨ ʯʠʥʸʬʧʸ X ʳʱʥʮ ʤʧʩʺʴ ʹʥʣʩʷ ʤʧʰʮ ʯʥʬʠʬʠʥʰʮʲ :ʡʩ ,ʩʸʮʺʤʨʩʰʠ :ʥ ,ʸʷʥʶʩʱʥʩ :ʢ ,ʯʷʸʡʩʬʨʰ :ʠ :(ʣʲʥʮʤʬʥʧʺʡʹ) ʺʬʤʷ*
© Copyright 2024