.שבט יהודה
ספד
/
.שבט יהודה
הועתק והוכנס לאינטרנט
ע״י חיים תש״ע
/
חברו
החכם הרופא הר״ר שלמה בן וירגא זל״הה .
׳ ס פ י כי ציות רעות ו ו נ ו ת ש ע נ י ו על •שואל נאלצות העמים ככתוב נ ס פ ו
זקנו ז״ל ובמקומות אחוים • גם מה שעיניו ראו ולא י י • עם דכוחים
רנים נענין הדת ואופן הקמר .הנשיאים • ונוסף על זה נסים עצמו מספר
נעשו לבני עמנו במלכות אוטמאן וגם צוות הנית ותכונתו ת ו ״ נ ב • ח ה
ראחוון ר כ נ י ו ה י ע ה הגדולה נהיתד ,נ מ ל כ ו ״ פ ו ל ו נ י א שנת ת״ח ת ״ ט •
ועתה נתעווות׳ להדפיסו מ ח ד ש להגיהו ולתקנו כפי הנסחות הנמצאות
בדפוסים הראשונים ולהוסיף בו מדאה מ ק ו ם הפסוקים וגם
א(
ב(
ג(
ד(
ה(
תחנה למהר״ר יוסף ן' וירגא •
כ ת ב ששלח דון חפדאי קרשקש אל קהלות אויניון •
מ כ ת ב לר׳ שמואל צרצר ,הנמצא ב ס פ ר מקיר חיים ב״י•
קינה על גזירת • פ ר ד •
מ פ ת ח ו ר ז לשמור־ז האנשים הערים והארצ1ת ע"פ
א ל פ א ביתא מסודרות •
מאיר בן דוד הכהן ז״ל המכונה וויענער
איש גלאגרא ובתי •
במצות
נ י פ ש פי ק״ק ק3יבר
שנת
תר״טו ל פ ״ ק
ובהוצאת ש ל הייייו קארל רימפלער •
הועתק והוכנס לאינטרנט
§ז001<:5.0נ6\¥1זכ.1161׳י\•\¥\¥
ע״י חיים תש״ע
1,1131:11
ד£
11 8 1 1 0 ) 1 0 > 1 2 0
־011>0•.111(101 11 ¥81ף0•6)£)1011|081•1000)00!)X1114,•0<|1)£00118
ףת 111־601
ז6־\0ז(ם00
110
,
<><601ן6118
<16
115י16*1ג־1111(] 1101 1 > 3011(!0110
)0)111
111,
?4(0 ,ץ0()80
>11608
01
(10
16111008*0111
01101 1111 *10511618
•00
¥6X1111 >1101,
•,1118*£11
>|6
( 0 0 1 | > 0ז ? 6*0(10־010(10 111 01
181ת0ז8! 003 0001 (1110110 •£0ת^(011ץ0>01ת1(1*110(111*11 8301*1 >;<111 1110
־11 ?011111100 0111x11110 10 (08(0 £11>1*110019 06161}!116^211 11111*11101
11(6 10^010( <11^11.1ף0011-
X
641(101163
16x111111 86011(1(11101 01111168
6111(111,
060110
8114011, •£1-1(18 160110008 8(1)0011, 1 [141*0(1110410110 , 110413,
10(11011)113, 1
8
1
ת118)1111611*114)1116*18)111
.1 1801001118)^1
־61(<110 11061
11111
1000)000
11411110^6103.
1.ז16נ] 11111מ 118 0111*011נ1411ןו1ז811
*100001^.
׳מבוא לספר שבט יהודה •
ט ח ב ר הספר הזה אשר נתת• את לבי להדפיסו מ ח ו ש היה החכם ה ר ו פ א
ר' ש ל מ ר ן' ר ו ג א אשר מתולדותיו וקורותיו ומאי׳( טגוייו לא ידענו
כי אם מ ע ט מזער .לפי ש ט מ ש פ ח ת ו היה ספרדי ובלי ס פ ק הוא או אניו
היד ,טטגודשי ס פ ו ד • גם ש פ אניו נעלס נזטגו ואף כי ה ט ת ו ג ם האשכנזי
מ ש נ י י ז א ן ן ור' אליקיט חזן מ ק ״ ק ק א מ ו נ א בתרגומו האשכנזי ואחריהם ה ח נ ם
וואלף נ ח ל ק הראשון לרשימת ספריו ו ה ח כ ם מהר״ר יוסף ונעמד בספרו
,אויסוואהל וכוי" ג ו צו' כתבו ש ש ם אניו ר׳ יהודה היה לא ידעתי מ א י ז ה
מקוד שאבו כי בדפוסי אדדיאנופלי ופראג לא נמצא מזה מ א ו מ ה ורק בשער
ש ל דפוסי א מ ש ט ו ד ס והניפפיט אחויהם ו ' יהודה נ ק י א וקנו ש ל המחבר •
גס במקומות אשר נזכר ר' יהודה נ ס פ י נ ו ]עיין צד סו' 0ז' וציי[ לא דבר ה מ ח ב ו
ט מ נ ו כבן מאביו ולכן נראה יותו כדעת החכם דע ו א ס פ י ב ס פ ו ו על מחברי
הספרים שרי יהודה הנזכר היה טאנותיו ש ל י ' ש ל מ ה ואולי נ ש מ ט מ ל ח זקני
אחרי מ ל ת אדני בההקדמה הקצרה ש ל ר' ש ל מ ה •
עיי מ ו ש כ ו ש ל ר' יהודה הנזכר אשר ח׳ לפי דעת ה ח כ ם שמיינשנידר
בענוניקלאפעויע ש ל ע י ש ] , <89ל ! [11,קרוב ל ש נ ת י מ י לאלף ה ש ש י הירד
בשבילייא וזה האיש חכס גדיל היה ורצף לאחיו היהודים ויוצא מלפני הדוכוס
ו ו ו ו ש טוב לעמו ואחי ומן ברח ללישבונא ומת ש ם בבית הסוהו מ כ ח היסודין
על דבי אשד לא רצה לאמר מ׳ ומי הנוהגים יהדות ומלבד חסידותו וצדקתו
ע ש ה לו ש ט בחכמות ובפרט ב ח כ מ ת התשבוות והתכונה וגם ח נ י ס פ י י ס
הנוגעים לחכמות האלה עיין נ ס פ ו ש ל החכם כרמולי על קורות היהודים צ י
ק כ נ ' ואוצרות חיים צד ה ' • ובסוף ס פ י אחד אשר חבר כתב ג ם כן עדי
השמדות והגזרות אשר עברו על ישראל בארץ נכויה • גם נראה מתוך כ ״ י
ה נ מ צ א מ ט נ ו בוואטיקאן ש ה ו א ר,ני וגיא כלי חוד נכוככים כמובא נטיזכדרו
ש ל ה ח כ ם *ונץ הנקרא עטויאס איבעי דיא י א נ נ י נ י ש ע ליסעראטור צד כ נ י •
ור' ש ל מ ה נ ע ל ה מ ח נ י ש ל ספר ש ב ט יהודה אשר זמן המוגבל מתי נולד
ואיה מתי נפטר ואיה לא נודע לנו חי קדוכ ל ש נ ת ר '0ו י א ה רביס מ ג מ ש י
קאשסיל״יו י ע ו י ס ו ג א ל ואולי נולד בשבילייא .וראינו נ ׳ היד ,מהנכבדים בעיני
בני דודו כי שלחוהו קהלות ס פ י ד ל ק נ ׳ ז פריון לשנויי מ א ל א ג י ]ע״ן צ י ק ח ׳
מספרנו[ * ויען א ש י העתיק את א ש י מצא מצרות היהודים נ ש פ י ׳ ד' יהודה
הנזכר ובמקומות אחרים ק י א את עצמו ש ל מ ה המעתיק ]עיין צד נכי[ ו מ ל כ י
ספד ש ב ט יהודה חבר גם כן ס פ י אחר ד,נקיא ש ב ט ע נ י ת י ונתב ש ם באורן
גזיות טולידו ו ט ע ם העבודה ו ק י ק ה פ ס ח וענינים אחרים ]עיין צד פ ט ' וקחי[
ונאבד ט מ נ ו וחבל על דאכדין •
ואיזו׳ י ' ש ל מ ה קם נ נ ו ו ׳ יוסף אחריו והוסיף מדליה ודאה לכתוב " י י
גזה ש נ ש מ ט מאביו מן הצווח שעברו על אחינו בני ישראל או מ ה שאיי*
בזמנו אחיי מות אניו .ווי יוסף דיה בזמן נזהר״ר 00ן' יח״יו כמו שכתוב
ב ש ו ״ ת חומו! ישרים סי' קנה' )עיין בשם הגוזלים[ וגם היה בן דורו של ר י ו פ א
המפורסם כ מ ה ו ״ ר מ ש ה המון ]עיין צו לגי מ ג י מספרנו[ והיה תלמיו שרי
•וסף פאס• כפי מ ה שכתב בעצמו נ ת ח ל ת הנתיב הראשון לספרן שארית יוטף
ו ז ״ ל הנתיב הראשון נתיב המשנה וכי יתבארו קצת מדרכי המקשר ,כפי נירי
ש ק ב ל נ ו ממורנו הרב הגדול י ׳ יוסף פאס• ז״ל ח ה ה ח כ ם ר' יוסף פאסי נסע
בזעיר שלוניק• לאדריאנופלי ושם בלי ס פ ק ל מ י ר׳ יוסף ן׳ וייגה אונלו וכבר
!לעיו ר' ש ל מ ה עטיה בהקדמתו היקרה לפירושו על חדלים ש ג ס ר ' יוסף בן
זירגה היה בתוך החכמים אשר דיה מכיו בעיר אדריאנופלי • והוא ר׳ יוסף
בן ויוגד ,אשר לעת זקנתו כדי להשכיח יגונותיו על א ש י נשאר ערירי מבן יהיו
ו ז ב י ג"כ ספר שאריח יוסף ובאר בו כללי הגמרא אשר לא הניאו הראשונים
י כ י נ ו ש מ ש ו ן בעל ספר כריתות ויבינו ישעיה בעל ס פ י הליכות ע ו ל ם ו ק
ד ע ת בעל קורא הדורות ובעל ש ם הגדולים ודלא ב י ע ח החכם וואלף כ ס פ י ו
הנזכר חלק א' עד חל,כה' שהוא אחר ווה לא נ י א ה נלכד נואשו יכנה ארו
•עצמו בשני הספרים באופן אחד כי בסוף ספר שארית יוסף יכנה את מעמו
הדל והמר כ מ ו בתחנה אשר בסוף ספר ש ב ם יהווה או ר ו ל והנרדף בשכם
יהווה צ ו קיב' ובהקדמה לסי שארית יוסף הדל ו מ ע י ר במאד סאד כי א ס אף
גזמה שקרא את ספרו בראשונה ש ב ט מישוי כניו שאביו ק י א את ספייו ש ב ט
•הודה ושבם עברתו ורק בעבור ש ח ש ב כי ש ם ש נ ט מישור מורה גאוה סלקו
וקראו שארית יוסף • וספד שארית יוסף נדפס שתי פעמים ב ש נ י י ש ד י
באדדיאנופלי ולא בקישטאנטינא כ מ ו שכתב בטעות נ ע ל ש ם הגדולים רען
א ש ר השנה ההיא שנת מ כ ת הדבר היתה אשר המחבר והמדפיסים מ נ ו ה ל י ם
*דחופים היז בה כל זדדס רציא זשדב על עסקי קבזוד ,נפלו בדפוס הזה שעיות
לדוב הרעדה והבהלה והדפוס הזה איננו עוד בנמצא • ואח״כ נדפס ש נ י ת
30
ניית
י י נ ל י ח פ י ט י ה י נ י י ם נ ס ו פ י ב ש ) ת שמחה כמנטובה • וצריך
' יי
עיון כי בשער ש ל דפוס מנטובה ש נ ו פ ם לטי שנ־ס אחיי הדפוס הראשון
כתוב חברו החכם ד,של 0כטהוו״ר יוסף כן ד ו ג ״ נ ר ״ ן ו מ ת ו ן הקדמתו נואר
ג י לעת זקנתו חבר ספר שארית יוסף ואם גם בשנת ש י ״ ו וקן היד ,אין יש
לדמות שהיה עור בחיים ל ם ' שנים אחרי כן ואולי המדפיסים כ א ש י לא וצו•לתקן דבר מדעתם ומצאו נר״ו בדפוס אוריאנופלי שמוהו גס כן נדפוסם •
ואין להחליף ו ' יוסף הנוכו עם ו ' יוסף ררגה הזקן שהיה גס כ /נ ז פ ן
ד,זר ,ואשד מושבו היה כארץ אוילונה וגס קיובו ו ׳ ש ל מ ה עטיה הנ״ל היה מכירו.
1
עוד מצאתי שתי סעניינז ש ס מ ש פ ח ת ן' וידגה הראשון הוא הרב הגדול
ד׳ מאיי בן יוגד ,נזיי׳־א' ס פ י ד שלמד יחד עס השר הגדיל י ק ש מ ו א ל אנדנאניל
:־ישיבך ,ש ל ד,הכס ט ה י ״ י יוסף פאס׳ ואח"פ נ א לאיטאליה ונהרג מהליסטים
ונזכר מרי ש ל מ ה עטיה נ ה ה ק ד מ ה ד נ ״ ל ומבעל ש ל ש ל ת הקבלה דפוס א מ ש ס י מ ז
צד מ ט י ע ״ ב ]עיין מ כ ל זה רשימת ספרי ניכל־אטהעקא באולעיאנא ל ה ח כ ס
שטיינשנידר צד׳ אלף ותקלח'[ והשני הוא מהד״ר ש מ ו א ל ן' ר מ ה אשד היד?
בזמן הרב המבי״ם והובא כ ס פ י ו ואשר נזכר בתשובת מ י ן הקדוש אבקת רוכל
סימן פוי פ ח ׳ עיין בקויא הוויות צד לו׳ ע ״ א ונועד לחכמים אות ש יב' ו א י ן
זה הדון ש מ ו א ל הנשיא קרונו ש ל ר' ש ל מ ה בן וייגה הבא לטולירו ו א ש ר .
על ידו נתבטלה ש ם הגזיה כמובא כ ש נ ט יהודה צד פ ט ' עיין ש ם .
ו ו ׳ ש ל מ ה נ ן ויוגה קרא את ספרו ש נ ם יהודה על ש ם ו ' יהודה כן
וידגה אשר בסוף ספרו כתב קצת שמדות וגזרות ואשד היה המולך ואשונר,
וראה יותר בעצם ש נ ט עבותו יתכדך ולא כ מ ו שכתב החכם וואלף ב ח ל ק
הואשון לרשימת ספריו למען אשר ישוב ויכונן השם מלכות יהווה ע״י מ ש י ת
כן דוד היוצא מ ש ב ט יהודה כי מ ש ב ט הנוכו לא דנר ו ' ש ל מ ה בהקדמתו
כלום ואט תדצה ל נ א י כן על א ש י כתוב בסופה וכן א מ ו הנביא כ׳ כשלד־.
ירושלים ויהודה נפל תדע כי הדברים האלה נמצאו רק בדפוסי א מ ש ט ר ד ם .
וההולכים אחריהם ולא בדפוס אנדוינאפלי ו ב מ ק ו מ ם כתוב ש ם ויהיה ל ב י ת
יהודה לששון ו ל ש מ ח ה אכי״ר • ואולי גם במלת ש נ ט שהוא בלשון ס פ ו ר
*ז8ז6ז• מורה ע ל ש ם מ ש פ ח ת ו ויינה רהיה בזה איך שיריה החכם גענטיום
•
בתרגומו ט ע ה לתיגם את ש ם ה ס פ י 11-11)118.1111516והיה לו לתרגם ס־.ג׳^11
ו ס פ י ש ב ט יהודה אע"פי ש נ ד פ ס ע י עתה זה ש מ נ ה פעמיט כמו ש י י ע נ ו
כנירור מ כ ל מ ק ו ם יקי הוא כמציאות ואיננו כ י " א ם ביר קצת יחידי ס ג ו ל ה
כמום הוא ע מ ה ם חתום באוצרותיהט ולמען זכות את ה י נ י ם אמיתי להדפיסו
מ ח ד ש בתכלית השלמות כפי האפשר למען ימצא ניד כל איש ואיש .ואלה
השמונה דפוסים אשר יצאו כבר מטנו לאור •
א ' הדפוס הואשון הוא א ש י היה מלפנים בתוך אוצרות המנוח מהר״ר חיים
מיכל ז״ל בהאמבורג ולעת עתה בבריטיש מוועאום נלונדן הכייה ו ה ש ע ר
חסר • והדפוס הזה אשד אותיותיו אותיות מרובעות בינוניות ואחד מ נ ע ל י ו
הראשונים אשר ש מ ו לא יוכל לרךא עוד כתב עליו יום א' כאי אדר ש״ל*
בלי שום ספק יצא לאוו בארץ תוגרמא כי אחרי המלות כן יאבדו כל ארבי
ה ' ]עיין צד קיב*[ נוסף עוד ש ם והחיים והשלום לאדונינו המלך ס ו ל ט א ן
סוליימאן בימיו נוכה ליאות וכו׳ וכפי דעת כן עידי החכם מהר״ר יוסף צעדנר
יצא לאור נ ק ו ש ט א נ ט י נ ה קרוב לשנת שי' .ועל תכונת הספר הוה כתב ל י
כ׳ ההוספה הנזכרת נמצאת ש ם בצד ס ׳ ע ״ א וצד ס ' ע ״ ב ייק ועל צד
סא' ע ״ א כתוב אמר הדל והנידף וכוי עד מציל עני מחזק מ מ נ ו ואז ב א ה
התחנה אשר הדפסתי כצד קכז' " .ובכל חלק הוה לא נרשמו אותות ה ע ל י ם
]נאגענציימגן[ ונחבאים היו השני העלים האלה עדי הנה בין צד לד׳ ולה׳ ו ה ח כ ם
יזנזכו גלה את מ צ נ ם והראה לי כי לא חסר בספר הזה דבר חוץ מ ה ש ע ר •
ומשינויי הנוסחות אשר ו ש מ ת י לו בדפוהים שונים גזר שדפוסי א מ ש ט ר ד ם
1
הלכו א ח ״ הדפום הזה הואשון ט ג ס בתוכו כתוב בטעות להצילם ח ״ י
לד,ודגם ]עין *ד ד ׳ ר,ערר •ני( ל נ מ ל ה תחת ללמד] ,צד ט ז ׳ ד ע ו ה לפי( י
ההקדמה ה ק צ ו ה בתוכה נאוהיזת מ ו ז ב ע ז ת ב ו א ש הצד הואשזן ללא מאחויי
השער ונכתב י ש " י כנדפוס השני .בסיף ה ש מ ד מ א י חסר מ ל ת שלוחי לפני
ע מ ך אכל נכון הוא מ ה שכתיב כ ש פ י דכי )עיין צ ו מדי הערר ,צחי[ שנשי
מלאכה אחת וכוי וכן אבדתם תחת אמרתם )צד פב' העדה גגי[ .גם ע ל
שיגר א ח ו שנמצא ל ן ה י ס ו ס הראשון לדפוס• א מ ש ט ו ו ם •ש להעיד ו ה ו א כי
במקום אלנומעה ]צד כ' ה ע ו ד מחי( גתוב ש ם כ מ ו נ ד ״ א ד אלקזואן וכפי
דעת ה ח כ ם הנזכר השינוי הזי ,יצא מתחת ידי מדפיס• א מ ש ט ר ד ם נ ע נ ז ו ש ל ק ד י
מ ל ת קורק כלשון יכנו ולא נ ל ש ו ן ער >0וע״ב בנד את יום ה ש ש ׳ נ ש ם אלגומעד• .
ועיין נפירוש על התורה ל ו א ״ נ ע ש מ ו ת ס ז ' א ' • גם נצד לה' מדפיסנו נמצאים
ש ם שני שינוים פ• נשורר ,החמשית מ ל מ ט ח בתונ ה ט ע ו נ י ם ה ח ת ו,מעיניר!
ונשזדה השלישית מ ל מ ט ה כתזנ ד,נכוו תחת ד כ נ ו ד .ועל ד נ ו המקום והזמן
ש ל הדפוס הזה ש ע ו ת ׳ אני המוציא לאוו א ח ו ׳ אשר מצאתי ואיות נרורורז
שהדפוס המיוחס לאדייאנופל׳ איננו מ ש ם כאשר תראה נ ס מ ו ך שהוא ה ו א
דפוס אוויאנופל׳ ונדפס ב ש נ ת שיו' ושטחתי ניאו ש ה ח כ ם שט״נשניידר
במכתבו אלי נומי ,לדעתי • והנה נשפתי ישנים תמצא נ ט ע ו ר ז ש ה ד פ ו ס
הראשון יצא לאור בנאפולי וצ״ל באדריאנאפלי והחכם צעונר בספרו אויסוואהל
כתב בטעות וויניציא צי התעו אותו דבי׳ קהלת דוד צד רח' וחוו כו ו נ ם
החכמים וואלף ודע ואססי כולם בפה אחד אמרו שהדפוס היאשון נ ע ש ה
נאדדיאנופלי ובשנת שיד' ומאיה להם השנה הזאות נ א ש ר כדפוס המיוחס
לאדריאנופלי לא נמצאת ש נ ת הדפוס אס לא שנאמר ש ל פ ח ו ת אחד 0ד.פ ואד,
ש ע ר הדפוס הראשון י כ ת נ ש ס אדדיאנופלי ש נ ת ש י י ' ו נ ש נ ה ההיא כופס נעיד
הזאת אצל האחים ש ל מ ה מוסף יעני( גם ס פ י ש א ו י ת יוסף מ ו י יוסף בן
ר ו ג ה כ מ ו שכתבתי ל מ ע ל ה ותהי התחלתו נ ו א ש ו ! ל ח ד ש אלול ור׳ יוסף נ ן
ויוגה היה אז נאדויאנופל• אשר נתקנה בו מלאכת ה ו פ ו ס על שהיתה נ ע ת
הזאת עיר מ ל א ה חכמים וסופרים כ מ ו שתראה נהקדמד ,ל ס פ י שארית יוסף
ובקורא הדווות ובשנת ש ט ו ' נ ו פ ס עוד ש ם פיווש ע ל אנות מ י ״ ״ • ע נ ץ
וגם הוא נאותיות מ ו ו נ ע י ת בינזניזת ולבי שורות על כל דף ודף ולא נ ו פ ס
כו מספר ידפיס כי אם מספר העלים ]נאנען[ אשר נדפס נ כ ל עלה ועלה
למעלרז לצד ימין תחר! א ש ו המדפיסים האחרונים יציבו ארו מ ס פ ר
י׳עליס למטר ,בכל עלה לצד ש מ א ל .ורק ע ל ד נ י מ כ ת ה ד נ י שהיתה אז
נאדדיאנופל׳ חדלו המדפיסים לגשת עוד ש ם אל מלאכתם והלכו לשלוניקי
ובשנת ש ט ו ' הדפיסו ש ם האחים ש ל מ ה רוסף י ע נ ץ הנזכוים מחוור כ מ נ ה ג
אשכנז ]עיין בישיסת ספרי נאדלעיאנא להחכט שסיינשנ״דו צ ו ת ש ג א • [ ,ואין
ס פ ק שהדפוס הראשון שלי ש ב ט יהודה אשר דברנו מ ט נ ו הוא הוא אשר קודט
שמצא המחבר ביי ה ו י ש ט ט ו ב שאנצולי קונטריס מ ס פ ד סאוועות ט ל י
אדום ]עין צד קיב' 1נ ש ל ם עם סיפור דמעשד ,א ש י היד ,תחת המלך סולטא!
ג0
פוליימאן ואשר על ידו קיימו וקנלו עליהם לחוג חג פורים המעי׳ ו א ש י
נ ס ו פ ו כתוב כן יאנדו נ ל א ו נ י ה ' אמן ועל כן עד הנה נדשמו כו א ו ת ו ת
העלים כ א ש י כתנתי ל מ ע ל ה ומכאן ואילן נדפס א ר " כ הקונטריס בפני ע ג מ ו
עד מציל עני מחוק מ מ נ ו בצו קכו' ועל כן אמר בצד קיב׳ א ח י ימים ש נ ד פ ס
החבוי הקטן הזה וכו׳ ולכן לא נ ו ש מ ו אותות העלים בופוס הראשון בחלק
א ש י נ א בסופו ו א ש י היה נחבא בפפר שכבדיטיש מויעאום בין צד לדי ולה •
ך ' והדפוס השני הוא הדפוס המיוחס לאדויאנופלי ואיננו נדפס ש ם ו כ ש ע ו ו
כתוב :ספר ש נ ט ׳הודא חברו החכס היופא הה״ר ש ל מ ה ב ן ו י י ג א ו ל ה ״ ה
זה ספד תולדות ישיאל ממאורעות וצוות ותלאות ש ע נ י ו על היהודים בהיותם
בארצות העמים • וכן י ס פ ו מ כ מ ה וכמה עלילות היו מתעוללים על היהודים
ונגלה ו נ ת פ י ס ט ה ש ק ו וישראל יצאו גאולים וגם איזו כוונות יפות על איזו
אגוות חמודות • וכן י ו נ י מוויכוחיס בענין הדת ענדו לפני מלכים ו ק סדי
ה ק מ ת הנשיאים וכן צוות המקדש לפני ולפנים וכן סדי כהן גדול בבואו
ללשכה שלו 0מוך ליום הכפורים • וכן 0דו הקרבת ק ו נ ן פסחים • באופן
הספר הזה מ ע ט הכמות ו י ב האיכות הוא • לכן הח׳ יתן אל לבו להגות בו
ולא יסיר ש ב ט י ה ו ד י ו ב א נ ד י ר נ א פ ל י קרית מ ד י ן רב ואדיר סולטן
סולמאן ירייה ותנשא מלכותו ובדפוס הוה נג' עלים ]בלעטטעד[ ובדף נדי ע ' א
כתוב כשתצא מן העיי• תאמר כ ס ו י זה וכוי ו א ח ״ כ שמירה ל ד י ן ותפילת
אייסטוטלם ושמירת הדרן לרנז״נן וגם מ ה שיאמר ה א ו ם להנצל מן החרב
וכשרוצה לכנוס בספינה ולענור בטיס עד הושיעני ה ' כי באו מיס ע ו נ פ ש
ובדף נדי ע ״ ב תמצא שתי שורות החסרות נ ד ף מ ח י ע״ב • ואעיד אותך פ ה
קורא נחמד על מ ה ולמה ש ע ו ת ׳ שהדפוס הזה לא יצא לאוו בעיי אוויאנופלי •
א' האותיות ש ל הדפוס הזה שונות מ כ ל וכל מאותיות ש ל פירוש על א ב ו ת
לר״י י ע נ ץ הנדפס בלי ס פ ק באדויאנופלי• בי בשער כתוב באנדירנאפלי
וסולט! 0ו ל מ א ן במקום נאדויאנופל׳ וסולטן םול״טן ככתוג גם בפירוש על
אנות ל ו " ׳ יעב׳ז • ג' המאמרים נגר הנועדים ואמונחם נ ש מ ט ו או נחלפו
במאמרים ץתר ו נ י ם לדוגמא עיין דף קיד' העדה צה׳ צו' וצז׳ וצד ק כ ה ׳ ה ע ו ה
כ ' גם מקומות אחוים נ ש מ ט ו או נשתנו למנוע בוז והרפת הנוצרים מיתנו
ומאומתנו ולדוגמא ע״ן צ י ט ' ה ע י ה יט' וצד יא' ה ע י ה כדי וכה' צד יב' ה ע י ה
כז' כחי ולאי ועוד אתיים ובים ו ל מ ה כל זה בספר ש נ ד פ ס נ א ו ץ תוגרמא •
ד' לפעמים תמצא מלוח אשכנזיות ל פ ו ש איזה מלות זרות ולדוגמא עיין צד
ט י ' ר ע ו ה מ א ׳ צד כני ה ע י ה נה' צד ס ג ' הערה כג׳ ולמה נעשה זאת א ם
הספר נדפס כאדייאנופלי ולכן אחשוב שהדפוס הזד ,איננז מ ע י י הזאת והמדפיסים
ש מ ו את ש מ ה על ה ש ע י רק כעבור שהדפוס הראשון יצא ש מ ה לאור וכדי
ל ה ט ע ו ת עיגי חוקיי הספרים הנקואים צ ע ״ א י ע ן • ואס לא שגיתי הדפוס
השני ש ל ש ב ט יהודה הוא דפוס סכיוניטה וראיות ,לזה הלא ה מ ה א׳ צווח
האותיות ש ל ש " ׳ הנזכר דומה מ מ ש לצוות האותיות שבדפוס סביוניטה נ מ ו
ש ת ר א ה מ ס פ ר *דה לדרך לר׳ מ נ ח ם ג ן זרח
מ פ ר ק י ד ו ׳ אליעור ו מ ס פ ד י ם
אחרים ה נ ד פ ס י ם ש ם • כ ' ל כ ל ו ף ו ד ף ש ב ש ב ט י ר ו ו ה י ש ל ח י ש י מ ת ו כ מ ו כ ן
לדפוסי סביוניטה הניכרים י ג ם בשני ה ד פ ו ס י ם ה א ל ה ש ו מ ר י ר ע ל י ם ה נ ק ר א י ם
ק ו ס ט א ד ע ן ואותותיהם ]באגענצייכען[
עייכען[
ב ש נ י ה ם א ח ת היא והיא
ש ו י ס זה לוה ג ם אווז הנייר ] ו ו א ס ס ע ר י
ע ג ו ל ה ובתוכה הוגן ] א נ ק ע ו [ •
ג׳ נ א ש ר
ידענו ש א י מ ת הצענוור כ א י ט א ל י ה י כ ה היתה ג ם נדע ע ל נוה ו ל מ ה נ ש מ ט ו
ב ד פ ו ס ס ב י ו נ ט ה ה מ א מ ר י ם ה מ ת נ ג ד י ם לדת הנוצרים ו ע ל מ ה נ ד פ ס ה ש ם עיר
א ח ר ת ב ש ע ר ס פ ד א ש ר יסופר נ ו מ ר ש ע ת הגוים נגד אחינו כני י ש ר א ל ו ל כ ן
ה ש מ י ט המדפיס ג " כ ל ו ו ב ה מ ל ו ת הספרדיות א ש י תמצא כדפוס ה י א ש ו ן והרגם
אותן ב ל ש ו ן עברי ב א ש ר ל א ה נ י נ ו ל ש ו ן ס פ ו ד ב א ר ץ א י ט א ל י י י
י׳ מל דכו
ה מ ל ו ת ה א ש כ נ ז י ו ת ו א ה ב ש ע ר ש ל פרקי ר׳ אליעזר ד פ ו ס סביוניטה ו ח נ ו ו נ י
ש כ ת ו ב ש ם ב ש ם הר״ר אליעזר טברוינשווייג ואולי• הוא א ו מ ח ו ק ק א ח ו א ש כ ן , ,
הוסיף ה מ ל ו ת ה א ל ה מ ל כ ן ,
ויען א ש ר האותיות נ י א ו ת לעינים •וחי חזקו!-,
ב ש ב ט יהודה מ ב ש א ר ד פ ו ס י ס כ י א נ י ט ה שראיתי א ח ש ו ב ש ה ש ״ י נ ד פ ס
שמו-
ב ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת א ה ו י א ש ו נתקן ב ה ה ד פ ו ם כ מ ו ש י ו ע נ ו ש ה מ ח ז ו ר ש נ ו פ ם
ב ש נ ת ש ט ו ' בשלוניקי כ ב י נ ד פ ס מ ח ו ש ב ס ב י א נ י ט ה ב ש נ ת ש ט ז ' ו א ם ה י ע ן
ל ח י י ? הינויכז
יודעים מ ת י ט ת ה ו ו פ א כ מ ה ו ״ ר מ ש ה ה מ ו ן ג ם היינו יכוליט
א ש ו עברו בין ו פ ו ס הראשון לשני כי ב ד פ ו ס הראשון י ח ש ב ה ו בין החיים ו ק ר ״
אותו ירייה ו ב ד פ ו ס ה ש נ י כבר מ ת ו ה ו ס י ף ל
פ ' וצד גגי[ •
שנזו
]עיין ׳נד לגי ה ע י ד ן
ו מ ת ו ך השיניים ה נ מ צ א י ם ב ד פ ו ס הוה מ ל ב ד א ש י ו כ ו י .
,
ככר
ל מ ע ל ה נראה ברור ש ה מ ד פ י ס לא ה ל ך ב ע ק ב ו ת ה ד פ ו ס ה ר א ש ו ן כי א ם אחרי
כ ת ב יד א ח י א ש ר היה לפניו ו א ש ר היה ח ס ו ל פ ע מ י ם כ מ ו שתיאר ,ב ה ע י ו ת ׳
ו ב פ ר ט צד ל ה ' ה ע י ד ,פ ב ' מ ״ ט ג ם ח מ צ א כו נ ס ח ו ת היותר צודקות ג י כ ו פ ו 5
הראשון •
ה ד פ ו ס ה ש ל י ש י הוא ד פ ו ס פ ר א ג ו ש ע ר ו אות ב א ו ת כ ב ד פ ו ם ה ש נ י ע ד ו ל א
י
סור
ש ב ט
י ה ו ד ה ואחייב כ ת ו ב דר,׳׳לבית י ה ו ו ה ל ש ש ו ן ו ל ש מ ח ה אכי״ר
נ ד פ ס פ ה ק ״ ק פ ו א ג ת ח ת מ מ ש ל ת אדונינו הקיסר ו א ד ו ל פ ו ס ירייה ע ״ י ג ר ש ס
בן מ ה ר ״ ר יוסף ב צ ל א ל
כ ״ ץ זוג״ל היום יום א ׳ ב ר ״ ח
כסליו ש ס ם ׳ ל פ ״ ק
ו ה י א . 1608׳ \ 0א 9.ל מ ס פ ר ם ו ל א 1609כ מ ו ש כ ת ב ה ח כ ם צונ׳ן ב ס פ ר ו ע ו ר
געשיכטע *ן ופי• ',
כ ש ו פ ו כ ת ו ב ע ו ד ת פ ל ת הדרך — ת פ ל ת א י ס ט ו ס ל ו ס
— ש ט י ו ת הדרך ל ה ר מ ״ ב ן — ו א ח ״ כ כ ת ו ב עוד ע ״ י מרדכי בן ג ר ש ם כ ה ן
מ ח ו ק ק ו ש ל ט ה בן ג ר ש ם כ ה ן מ ח ו ק ק פ ״ ה פ ר א ״ ג ל פ ״ ק •
ו ה ד פ ו ס הוה היה
מ ל פ נ י ם בתוך ס פ ר י ר ״ ד א פ פ ע נ ה ״ ט ]עיין ק ה ל ת דוד צד חקי'[ וגם הוא בתוך
אוצרי ה ס פ ר י ם א ש י ל מ ה ו ״ ר א ' כרמולי ב פ א י י ו ו א ם ג ם לא ראיתי א ת ה ד פ ו ס
בעיני מ ״ מ מ ת ו ך ה ש ע י • ו מ ת ו ן ה ה ו ס פ ו ת א ש ר ב ס ו פ ו נראה ש נ ד פ ס
ב מ ל ה אחרי ה ד פ ו ם ה ש נ י ו ר א ״ ״ -
,״״_
— -
יי-.
מלה
.
ף' הדפוס הרביעי אשד שעדו כשער של דפוסנו הוא דפוס אמשטירדאם בניעות
ה א ח י ם יקר• היחס נד,ד״י רפאל ואנדהם כן דאגאן והיה לד.ס למשיב נפש
אחיהם החסיד נרו״ר דוד בן דאנאן תנע״בה בבית עמנואל בנננשתי שנרז
ו ש ק ט ושאנן לפ״ק • לדפוס הזה יש פחי עלים והקדמת ו׳ שלמד ,נן
וירגה נדפסה מאחורי השער וגם אמרתי למעלה שהנוסחות דומות לדפוס
הראשון ודק 'מעטים המד ,השיטים כין הדפום ד,זד ,לדפוס החמש׳ • ונדף
פה׳ עא' כתוב העתק מגלת עיפה לנוהר״ר שנתי נהן ז״ל •
ךן' הדפוס החמישי הוא גם נן דפוס אמשטרדם ושערו נשער הדפוס הרגיעי
ונדפס ננית ונדפוס של הבחור שלמה בן כהר״ד יוסף נ״ץ זע״ל פרופס
נ י י כ י ם פ י י ס י ש נ ת ל מ ש פ ט י אתחנן לפ״ק ולדפוס הוה סד׳ עלים ומדף
0א' ע״נ והלאה נמצא ג״כ העתק מגלת עיפה למהר"ר שנתי הנהן •
ו' ה י פ י ס י ; ש ש ' ה ו א י פ ו פ ה ו ר א ר נ א משנת לא יסוך עןכט יהוךה לפ״ק
ומספר הדפים לא נרשם רק מספר היעלים ושומרי העלים רשומים נו
והדפוס הזה מלא שגיאות והשמטות לדוגמא חסר שם השמד סבי נלו וגם
כל אותם המאמרים הנוגעים לאמונת הנוצרים נשמכזו ממנו וגם מהעתק מגלת
עיפה אשר בו חסר הסוף ונדפס פעם באותיות מוובעות ופעם בכתב דש״י •
ן' הרפוס השביעי הוא אשר יצא לאור בעיר לבוב שנת חיו' והוא הלך כילה
נמלה נעקבות דפוס הוראדנא ונשמרו כתוב ועתה נוסף נו מאת חכם אחד
פירוש ותקון השמות מלשונות העמים עם הערות מושפלות גם סיפור מעשה
נורא מעיר ווירמייזא וספורי ירושלים הקדושה שבחיה ומנהגי ישראל נקרנדז
א ש י העתיק מלשין ע ם לי ע י ללה"ק ב ש נ ת ל א יסור ש
נט
0י ה ו ד ה ודק
להטעות עיני הקונים כתוב כל זד ,כי לא נמצא בתוכו לא תקון ולא הערודז
מושכלות אם לא שנאמר שהוא חקון נאשר נתונ שם בעיר אגען ]בארץ
צרפת[ וכקשטיל שיזין ]עיר בצרפת[ ונאראגון ]פלד כשפניא[ אשר כל תינוק
כן יומו עריך לרעת • אך שגיאות הספר מחול תרננה עם השמטות רנות •
ק ' הדפוס השמיני הוא דפוס מארשייא ולא דאיהיהז ונל׳ ספק לסנה ידועה
לכל גם כו ההשמטות אשר דנרתי מהן בשני הדפוסים האוורונים >
ועל ענין הדפוס אשר אנוכי נותן לפניך היום ומהותי אגיד לך קזרא
נחמד שהלכתי בו אחרי דפוס אמשטרדם משנת תקסם' ושחקרתי כשקידד!
דנה אחרי הנוסחות שנדפוסים שונים ונפרש נדפוס המיוחס לאדדיאניפל׳
ורשמתי אותן למטה מן הדפים ואם תמצא שמה נד״אי תקרא בדפוס אדויאנופל׳
|
י ל א י * * 0ב ו נ ' א ש ע י 1׳־•ע"״ ״ ? ״ י י נ י ס ־מוך ל ,ד ו *דדים ]עין ש ״ י
1
מ א ־ צ ד ע ״ ׳ [ ואם גם נוסחות דנות נ ו שינוח ט י פ ו ס י א מ ש ט י ד • סי׳ט ד ו מ י
|
מלו ,נ ט ל ה לופיס המיוחס לאידיאנופלי מ ל ב י שנוי א ח י שכתוב לוזי התו׳ו׳יז
,
1
החת לחי העליון ]צו סג׳ ר ע ו ה כחי[ והחכם גאלדענטהאל כרשימת ,ל ס פ י
1
כ׳׳י ש ל יייע! לא יאה י י • ולפי ועתי הכ״י נכתב מהנדפס כי ל פ ע מ י ם
•
תמצא נ ו ה ש מ ט ו ת אם טלה אחת נדפסה שתי פעמים נשת• ש ו י ו ת ו ה ס ו פ י
ן
ככתנו המלה פ ע ם ראשון ח ש ב ש נ ת נ ו כ נ י 8עס שנית לדוגמא צ ו יד׳ שזור ,י*'
ן
מ ל מ ט ה חסרו המלות ו א מ ו ו כי לא נודע לריט״ם ש י ש וכי הצוסתיס מעני שר,סופי
ן
נ כ ת נ ו מ ל ח הצופתים א ש ו לפני כי לא י,שטיס המאמר א ש ו נין מ ל ת הצרסהיט
1
הראשון ל ש נ י וגגיר ה ש ו ו ה ה נ א ה אחריה ו ה ש מ ט ו ת כאלה תמצא ביותר ׳
ן
וניאוו מלוח ספודיות אשד תיאר ,נהעוות׳ דק להקל קריאת הספר הזה מ ע ל
ן
האנשיס אשר אינם נקיאין נ ל ש ו ן ס פ ו ד ו נ ט ע ם ועצה לא חקנתי נ מ ח נ ו י ו
ן
הזאת ד נ ו מ ה ש נ ו ש י ס הנמצאים כה כי * ס במקומות אשד ידעתי נניווד
1
שהתיקזגים ימצאו חן נעיני כל מ נ ק ואינם צויכין ראיה ומופת ויתו התיקונים
ן
הצויפים ל מ ש ע נ ת ולניאור נ י ו ח נ תמצא עם ואיותיהם במחנרוח הבאות אי״ה
1
ו ש ם גם אדבר מהמקוויס א ש ו ש א ב מ ה ם בעל ש כ ס יהודי .בספרו • וארו
[
א ש י הוספתי נ ו פ ו ס י וה ו ש מ ח י נ ש ע ר הספר ו מ ש ם תראנו ו ג ס א ש ד הראיתי
[
לך מ ק ו ם הפסוקים לא למותר תחשבהו .ולמען לא יחסו כל נ ו הדפסתי
|
גם נ ס ו ף ה ס פ ו העתק מגלת עיפר ,אשר נדפסה פ ע ם ראשון כעין ה ק ד מ ה
לסליחות וקינות על המרות רעות שארעו בעו״ה נ א ו ׳ ן אקויינא וואלין ופאדל״א
וליטא ש נ ת ת״ח ו ת ״ ט ל פ ״ ק ה ב י ס המאוו הגוול הגאון ה מ פ ו ו ס ם ט ה ו ״ י
שנתי כ״ץ ב א מ ש ט ו ד ם בנית עמנואל בנננשתי ש נ ח אןןי מלבנון ל פ ״ ק
ו מ ש ם נ ו פ ס ה פעמים ונוי! נסליחות ובשבט יהודה נ ס ו פ ו ״ — ו נ ט י ם אשים
קנצי למילין עוד עלי ר,חונ להזכיר את האנשים היקוים א ש י תמכו את ידי
ואמצו את זריעות׳ נ ע נ ו ד ת ה ט ח נ ר ת הזאת הלא המה בן עירי החכם מהר״ר
יוסף צעדנר נלונדן א ש י ש ל ח לי העתק התחנה ש ל ד' יוסף ן' דרגה ו ה ו ד ע
לי מהות הרפוס הראשון ש ל ש ב ט יהווה והחכם ט ה י ״ י א ' כימול׳ נ פ א י י ו
אשר ש ל ח לי העתק כתב ש ל ר׳ חסואי ק י ש ק ש מכתבי יי אשר חננו ד׳ נ ה ם
ו א ש ו הבטיחני להיות ע ו ו נעזרתי ונם חכמים אחוים אשר אקוב את ש מ ו ת ם
במחברות הכאות אי״ה תהי משכורתם ש ל מ ה • .גם יצוד .ד ' את הנונד ,את
ידיד החכם מ ה ו ״ ר אליעזר ראזענטהאל נ״י מתושבי קהלהנו כי מלבד אשר
נתנני להגות כתוך ספריו היקרים גם תמך את ידי במלאכת ההגהה וגלה איז
א ״ י על מאמרים רבים הנוגעים לענין ש ל ש ב ט יהודה א ש י א ד נ י מ ה ם עוד
נעזר העליון •
ותהי ה ש ל מ ת הספר דוה ניום א' אור לארבעה ע ש ו ש ל ניסן כ ש נ ח
ש מ ח ו צ ד י ק י ם כר ,לפ״ק.
המוציא לאור
א מ י שלמה בן דרגן־ ,ן״ל בסוף ספר אשד ח ב ו אדני ה ח נ ם הגדול
דון יהודה בן דרגה ו״ל מצאתי כתוב קצת
ש מ ו ו ת וגזרות א ש י עברו על ישראל בארץ נכריה והעתקתי אותם למען יראו
ולמען ישמעו גני ישראל וישונו רתחננו ל נ ע ל ד.רחמי' יכפו עונותיהם במר־ז
ו אח ס פ ו
י י ש ב ט יהודה כי הוא
ש ע ב ר עליהם ולצרותיהם י א מ י יי קי '
המולך ראשונה ודאה יותר בעצם ש ב ט ע נ ו ת ו יתי וכן אמר הנביא ]ישעיה ג' חי[
גי כשלה ירושלים והודה נפל:
ה ח ר ב ן ך ן א ' בומ| אנטוניוס קיטר רומי אשר ש ם פניו לעלות אל ירושלים
בחיל כ ב ו ונתחבר ע מ ו מלך אחד מ מ ל כ י יון אשר נקיא ש ט ו
קיסיאוש ובהניע הקיסר סמוך לירושלים ש מ ע איך נתאלמנה מ ל כ ת מצרים אשר
ש ט ה ק ל ע א פ ט ו ה רצאה ש מ ה כי אין כמוה בארץ ביופיו ,והקיסר היה ח ש ק
בה כדרך בשר ודם ושלח שלוחים למצרים לבקש ע ל י ה מתרצית ו ל ק ח ה לו
לאשה אבל בתנאי שיגיש אשתו ראשונה אשר ברומי וכן ע ש ה והמתגרשת היא
אחות אוקטוכיאנוס קיסד וחכמי יועצי ה ד ו מ י ם כאשר דאו נ ב ל ה זו הסכימו
להעביר טאנטוניוס כתר הקיסוות ונתנוה בראש אגושטוש אחר זה קמו קצת
מאויבי היהודם ואמרו כ׳ מ ל כ ת מצוים שלום ואהבה ודתה לה ע ם היהודים
והם יעצו לאנטוניוס ולמלכת מצרים ע ל הנישואין היס ,כדי ש ע ל ידה יסלק
אנטוניוס מ ל ח מ ה מעליהם ו כ א ש ו ש מ ע ו ה י ו מ י י ם הובר ה ז ה יעצו לקיסר
א ג ו ש ט ו ש שילך על ירושלם רקח נ ק מ ת אנטוניוס ו א ש ת ה ואחריו מהיהודים
א י ה ל ן א ג ו ש ט ו ש בחיל עצום מ כ ל מ ש פ ח ו ת האדמה כי הרומיים כעת ה ה י א
•מושלים היו ע ו סוף העולם ונמשכת ה מ ל ח מ ה בין אנטוניוס ואגושטוש ונצח
א ג ו ש ט ו ש ואנטוניוס בוח ואגושטוש הקיסר הרג את ק ל ע א פ ט ו ה ושני ב נ י ה
ע ט ה א ש י לה מבעלה הואשון אחר זה הפך פניו נ ג י היהוריט והם ה ו א ו גבורות
עצומות והפילו מן הקיסו ע ם ו ב אז אמר הקימו ליועציו נסלק מלחמתנו מ ע ל
היהודים כי אין אנו לוחמים ע ם אנשים אלא ע ם אריות ונמרים השיבו לו היועצים
ואיך נוליך ח ו פ ה זו ליומי לכן נקוטה ל מ ל ח מ ה ונתחזק ואם נמות כבודנו יהיה
לעד והתחזקו במלחמתם והפילו חומות ירושלים ושללו מ מ נ ה ש ל ל ר ב .א ח י
זה הניח הקיסר ש ו גדול שימשול על היהודים בשם יומי ושב לאיצו בכבוד
גדול ולתקופת השנו ,מ ו ו ו היהודים על מ מ ש ל ת רומי והרגו השר ההוא והקיסר
1
נשמעו עלה עשן נאפו וקנין עם וב נפלים צופני שכני ידע נח דיו,ודיס
וגבורתם ונם הנק סוללות אשי לא לנין כראשונה מפני שלא נחשנו רידודיפ
בעיניו והתמיד נמלהמה שנד ,אחת אנל לנפוף נצח והוג מן היהודים ע 0כחול
אשי על שפת הים עד שנשא כפיו אל השמים ואמר אוון העולם אל תשו־ז
על• חטאת על שפינת כמה דמים כי היהודים ה 0אשי רביאו עליהם ר,ועוז .
אחי זה הגלה כל שח היהווים והניאם ליומי ונס שם יד ד,׳ ד,׳תה נ 6ונהשתנות
האוידים והמזונות והעון העוןו )א( מתו נלם וברומי היחד ,קנוותם כן כייוב
נדני• הימים אשי למלכי אראגון <
בזמן בן סירא ושמד גדול היה ולא נייע אצלי סנייו אנל
ך^£ביך
מצאתי כתוב שיצאו מנלל דת מי׳׳עיז שלשים אלף
י י
ואותם שעמדו על קדושת השם נשופווב! ה 'י א יי' ה ו א י ה ו ש ע י! '0יק )כ( כ.
בנו של יהושע כן •החנוק הכהן הגדול מקיז! נין הנוצרי׳ יושיפוש שיריק 53י1
שכתב גיוונימו )ג( וחכם זה חבר ספר לנוצרי' נקיא עקלעשיאשטיקודז והכן
מנאוהו נץ ספוי הקדש לגודל חנמתו וחשיבותו• :
נפשלת
ה־שמי1אל.פ
ה ש מ ד ך^' שנת ארבעה אלפים ואונע קוום שגנוה יד
רפוס״ם נהפך לנ הפוס״ם על היהווים במקום היותס
אוהבים וחולקים לדם כבוד כי עוץ היו ניהודי' אנשים ושומים נחנמה ונהפאר,ן
דומים נשלמוהם לאנשי ירושלים קודם הנפילה והמלך בקש להצילם ולא יכול
כ׳ העם רב מאד והוא היה ירא שמא ימרדו העם עליו לפי שכני התחיל,
מלחמות ישמעאל על פוס וכן נאשר ואד ,את קולם כי על נשיאו' אמונתי
הם קמים המלך כעל כרתו שב לכוגתם ותפש במאסר שלשי ,גיילי •שיא^
אשר נקואו אנדמי מוייקא משישיא ואש הגולה )ו( והנם ניסויים קש^,.
לשימירו דת וק שיעצו את עמם נל זה )ה( והם ע״ה עמדו פנסיון וקד׳ןזי
האל הגדול וכאשר ואה המלך כי לא יכול להם גזר עליהם הריגה י ואחר
צור ,שישימו במאסר כל ואשי היהודים ועמדו במצור ובמצוק ימים ינים
שיבשו עודם על עצמותם וכי לא יכלו עוד לסבול יצאו רובם מכלל הדת אנל
משם והלאה ירד מלך פדס ירידה אחו ירידה ונא,ו עליו כת הישמעאלים והכו 0
וגברו ותפסו כל מלכי פוס ומלך ישמעאל מלך חסד היה נמו שנמצא תנז^
א(
כ(
ג(
ד(
נדפ״אד וגם העון זה וזה גום להם שמתו •
בדפ״אד הושיע נן סירו •
נדפ״אד חסו מן ונקרא עד גירוגינזו •
נדפ״אד ואשי הגולה ונראה שג״ל אמימו נו 0ו ינוקא ומשדשיא והוגי
מרי ואש הגולה .
,
שכלם מלכי חסד ואוהבי היושר ושלח וקיא ליהודים ואמו לים ונוים םובים
והבטחות ושיעמדו נדת שירעו כי הות המוכרחת אין תועלת בה לעולם גם
הפרסיים תושבי הארץ מחודים היו ואומרים כי על מה שעשו ליהודים נפלו
נפילה עצומה ומאז היו מניחים אותם למה שירצו כן גמלא כוכיי הימים
למלכי פוס אשר הובא למלך ספיד כמנהג הנוצוים כי יבקשו לרעת הדברים
הקדומים לקחת עצה מהם וזה מחשיבותם והשכלתם הטונה:
ה ש מ ר ך ך ' שנת אובעת אלפים תת״עב יצא חוב בן הומרד לעולם והוציא
כרוז בכל מלכותו כי מי שלא יבוא לדתו ימות בחוב וממונו
לאוצרות המלך או קמו כל היהודי' הם ובניהם וטפם והלכו אצל שער המלך
בסמוך לפתח השעי צעקו ואמרו הושיעה המלך ענה המלך ואמר אי עם סכל
ואין לב והלא לא קראתי אתכם לדתי אלא להושיע אתכם שלא תבואו בדץ
גיהינם ענו היהודים תשועתינו היא שמיות דתיגו אשר נצטוינו אנחנו עליה
ואתה אדונינו כגופיתינו ומלכנו בממוננו אבל הנשמות אשר שלחם אלינו ועתיד
להשיבם אליו הוא המלך אשי ישפוט אותם ואתה אדוננו נכסאך נקי השיב
המלך אי עם טפש אני לא באתי ברכוח עמכם כי ׳דעות׳ שתשיבו תשובות
יהודיות רצוני הפשוט הוא שתשמרו דתי ואם לאו היי החרב אמרו היהודים
אל נא יחד לאדוני כי מלכנו אתה ואנחנו עמך ואם אץ אנו עושים רצונך תגרשנו
אל איין אחרת ואיד ,נקמה כוו שנעזוב ארצנו ומולדתנו ונלך אל עם אשר לא
ידענו השיב המלך אק רצוני לתת את עבדי שיעבדו מלך אחי וכאשר ראו היהודי'
רצון המלך הלכו אצל השרי' והתחננו מאד שידבוו עם המלך שישוב חמתו
ושיקח נכסיהם וישארו באמונתם והם עשו ולא הועילו ומווב המצוקות יצאו
קהלות רכות מות מר״עה ובתוך חדש ימים מת המלך ההוא פתאום וקם בנו
תחתיו ופחד מאד שמא על עון היהודי' מת אביו וקרא לכל האנוסים והבטיחם
הבטחות ורמז להם שאינו חושש אם יאמינו במה שיאמינו ויבים היו שבים
לדתם ורבים היו ייאים שמא דיך תחבולה אמו להם לחפש מה שבלבם ונשאוו
חוץ לדת ימים רבים:
ה ש מ ך ך ק ׳ כעיר הגדולה גראנאדה העלילו עלילה על רב יוסף הלוי ונהוג
הוא וכל הקהל אתו יתר על אלף וחמש מאורז בתים ומי
שלא יאה בכבודם והצלחתם ותפארתם לא ראה מעולם תפארת כי גדולים היו
בחכמה וביראת חטא והתאכלו עליהם הקרובים והרחוקים מפני חשיבותם וגם
מיראה שמא נם עליהם תעבור כוס וגזיה זאת היתה בתשעה בטברז ומגלח
תענית אשר היו עושים לא נודע על מי וכנראה שכונו כונה )ו( ברוח הקדש
ו( במגלת תענית קרוב לסופה כתוב אלו ימים שמהענין בהם וכו׳ בתשעה
-,-,״-י׳ יי* י-ר.יו רבותינו על מה •
ליום ההוא )כתג הר״ו אבוהס הלף נסור הקבלה)ו( אשי לו( תה וני אניהס
הלר נתלה על קוושת השט כי מלך ספוד רעה לאנסו על המות רות וט ל*
יכול' לו *וה שיתלוהו:
ה ש מ ד ך(ן' היא גזית הרועים אשר כמוה לא גד,׳תה ולא יהיה עוד וכיח
נסחאות מתחלפות ומה שכתוכ כספר דברי הימים למלכי ספיד
כך הוא נעיר איגין )ח( קם נער אחד וקבץ קבוץ גדול מן רעם ואמר ט נראה
אליו דמות יונה נכל יום פעם על שכמו פעם על דאשו ומוכר אליו ברוח
נבואה וכששולח יוו לקחת אותה חווית לנעוה בתולה טונת מדאה ואומרו/
בזה הלשון אתה רגעי הנני מקים אותך וועה נאוץ ופרצת על פני ישמעאל
פרץ על פרץ ווה לך האות אשר תראה בעיניך ט בזוועך כחוב הונייס ד,אלק
ורבים היו מעידים שכן ואו ואח וים העיוו שראו עודות עץ המושיע מעו״ן.
בזרועו ואחרים אמרו כ׳ בהיות הנער על עץ המים שמעו הונרי' ההם אכלו
דמות לא ראו וכששמעו העם דבריהם הלכו אל הנער וכרעו כלם והשתחין
והיו מנשאים אותו ושמוהו לראש וקצין קדוש אבל לא רדפו אחרי רנעי מ מ ק ו 0
למקום כי אס הרועים ורבים היו באותן גלילות כחול דהישסרנעי הילד וגדל
ומכל המלטות היו באים לאלפים ולרבבות ובמעט זמן נאספו שלשי׳ א^ף
רועים ושמו פניהם לבא לעיר גראנאדה ומשם לכל מלכות ישמעאל וכעמד0
על כוונה• זו אמר אחד מהם אין עצתינו טובה ט איך נלחם עם הישמעאלי
מלומדי מלחמה והם רבים ואנחנו מעט והם יש להם כלי מלחמה ולנו אץ
לנו אפילו מחט קטן אם טוב בעיניכם נשים פנינו נגד היהודי כי הם עם דפ־ש
וחלושי' ואין עוזר להם ועם אצבעותינו לבו נוכל להפילם וכאשר נתחוק ע 0
שלל היהודים ועשים כי וב הוא נקח כלי מלחמה דוקבצו אלינו עוזיים י ט ס
ואחי זה נלך ללחום נגד ישמעאל והרי מלחמתנו בטוחה בהיותם בעצה זו ךלן
דרך שם יהודי חייט והעני לא ידע על מה היו עומדים ולעג עליהם ועל ענינ0
ואז בחמה שפוכה קפצו הרועים עליו ועשו את בשיו ככברה ואיש אחד חט״
ועל כל עם היהודם יצא הקצף כי עלה בלבם להכרית שם יהודי מעולם ואחרי׳
כתבו כי סבת שנאתם היתה דכוח אשר עשה אחד מהם עם יהוד אחדונמשכך
מריבה ביניהם וכאשר ואו הרועים שהיהוד היה מחליש עניינם היגוהו )נ!/
ומשם נמשכה הרעה לכל המקומות אשר השיג יד הרועים אז שלחו ^יהוד׳ס
שלוחים למלך צרפת והיטב חרה לו מאד ט מלך חסד היה ושלח רצים דחופים
בכל עיר ועיר להשאיר את השריד וכן לכל הכומיים שיעמדו נגד היועי' דכטלו
מחשבתם היעה כי לא באמונה רם עושים ואם אותותם אמת שיבואו לפניו כ•
ו( בספר הקבלה כצ״ל וכדפ״אד חסר מן הו״ר אכרהם הלר עד אשד .
לו ובמקום ווה רבי אברהם הלוי כתוב שם ווה רבי יוסף הלד׳
ח( ביפייאד חסר מן ובזה עד א־גין ולפני קם כתוב ט •
ט( מן והאחרים עד הרגוהו חסר בדפ״אד •
הוא יעזום וילך לפניהם ללחום מלחמתם והוועיט לעגו על הדנוים ושחקו
מאד מאו ואו היהודים העניים שלחו כמרוצה לאפפיוו והוא עור ,חום גדול
בכל המקומות שיקומו נגד המעי' ולא הועיל כי הרועים היו ינים ואנשי הכפרי'
נלוו עמהם וכן כל מרי נפש ראו עת מזומן נגד היהודים וקומו הרועים והרגו
כל היהודים הנמצאים במקום ההוא לא נמלט מהם איש ומשם הלכו לסרדיל )י(
והוגו שם כל היהודי הנמצאי' לבו מעם מוער שנתנו נכסיהם לשיים שיחביאום
בבתיהם )יא( וכאשר נודע הדבר לשר טולושא שלח פרשים ועור ,להם שיתאמצו
לתפוש נין הרועים ולאסים ולהביאם לפניו לטולושא הלכו הפרשי' ותפשו
מהם ונים והניאו עשי עגלות והגיעו לטולושא בלילה וקומו הנוטרים אשר
נעיר והתירו הוועי' ננקד הרימו קול ואמוו איך נעשה נס לרועים ני התירם
המושיע והוי מווה אמתת עניינם ותהום כל העיו ושמו פניהם להציל הרועים
מיד המלצר טולושא והוא היה מנקש להעילם )יב( ולא ואה נח נירו והיהווים
אשר נוחו למגול נונונה נאשר שמעו איך נתפשו אותם הרועים ולא ידעו
מה נהיה אחרי נן אמדו מעתה אין פחד ני ננד נפלו הרועים ומהוו לעאוז
מן המגדל וקבצו עליהם הרועים בדרך והיהודים היו מתאמצים כנגדם רעאו
אנשי נפרים לעור הרועים ונפלו מן היהודי' מאה וחמשים איש ונאשר שמע
מלצר טולושא יצא הוא נעצמו נגד הרועים ומצא שנני נאספו שם עם רב
ולא וצר) ,יג( ללחום ונקש להוניחם והס נקשו לשלוח נו יד והונןח להשיב
אחוו ימינו ושב למקומו והאיש איש חסד ושלח לכל היהודים אשר כסביבורז
שלא יצאו ט אם ננטחון ונאשר ינואו הוא ישלח פרש קוונו שיוליכם לעיר
קוקאשונא ני היא עיר נעורה רונלו להנעל שם ונל היהודים אשי נאו מסרם
ביד הפרש והזהירו מאו שיזהו נשמיות' ננפשו כי אין עליהם חטא מות ואנש
הכפרים נתיעעו עם הפרש והוא מכרם וקמו בלילה והרגו כל היהודים ותנער
האש הגדולה הזאת ננל מקומות אינגלאטידא ונורדיליש וקשטיל שידן ואגינאש
וככל אותם המקומות הלכו הלוך והרוג ומשם לעיי נזגורדה)יד( ומשם למודעיין
ומשם לקונוון ולא השאירו פליטה אלו הם עיירות גדולות כי מהקטנורו אין
מספר וסוף הדברים נהרגו מיד הרועים ק״ך קהלווז ובקשטיל שוון נאספו
ונים מהיהודם והרועים נקשו לשבור הדלתות וט ראו היהודים שאבד מנוס מהם
אמרו טוב לנו לד,דוג את עעמנו ולא נפול ניד אלה והפילו ניניהם גורלות טי
יהרוג את מי והרגו אלו לאלו מאתים נפשות ושנים הפילו עעמם מן המגדל
וכאשר התחזקו הרועים שבו לעיר טולושא והמלעי יעא עליהם בחן ובתחנונים
י(
יא(
יב(
יג(
יד(
נראה שע״ל למרדיל •
שיחניאום בבתיו 0,חסד בדפ״אד •
בדפ״אד כתוב להורגם וכן נכון .
בדפ״אד ולא ראה •
בדפ״אד ביגוודה וע״ל ביגוווה .
ו א מ ו להם אח׳ ובעלי אמונתי אהם לא כאלה היהודים הפושעים אכל נראהל•
שאין לכם וין ל ה ו ג ם כ׳ אם להכדיחם על דת מושיענו דת א מ ת ועוד ש ה כ ת ב
•לא א מ ו אלא ש ת נ ו א ו נגו הישמעאלים והשיבו הוועים ש א ם י ק ב ל ו היהודים
א ש ר מ ט ו ל ו ש א דת ישו שיסלקו יום מעליהם אז המירו כלם את ו ח ם ולא נ ש א ו
בדת היהודים ל ב ו אשר ,אחת א ש ו נחכאתה כבית ש ו א ח ו מכיוה ובעיו גאשקונא
•כלם נהוגו לבד עשוים ש כ ו ח ו לעיו לירידה ובכפר לואיש היו ש ל ש מאורו
נפשות ועשירים גדולים היו ונתנו נכסיהם לשר א ח ו שיצוה פ ו ש י ם ע מ ה ם יביאום
כבטחון למלכות איאגון ובצאתם תנאו עליהם מן העיר ונהרגו כ ל ם וכמלכווז
אראגון היו בצרה עצומה ונאספו כלם לכל עיר מבצר וכן ש ל ח ו אל האפפיור
והוא צור ,לכל ההגמונים ש ת ח ת מ מ ש ל ת ו שיטילו ח ו ם על הרועים שישובו מדרכם
ו ל א הועיל והגמון טולושא בן מלך אראגון היה ועזו את קהל ליוידד ,וניצולו
וילכו הוועים בכל מלכות אואגון ו כ מ ע ט נאבוו כלם לולי כ• מלך אראגון מלך
חסד היה והתאוו על הצלת קהלות מלכותו ושם פרשים ושומוים בכל מוינה
ומדינה ועם כל זה לא היה מועיל אלא שהאדון דון אלפונסו בן מלך אראגון
ש ם נפשו על ו ב ו מ ש פ ט ובא לעיו אושקא ותפס מ ה ם ארבעים ותלה אותם
על ע ץ במצות אביו וכן בהר סגור ת פ ש מ ה ם ותלד .אותם והכעיום מ כ ל מלכותו
גם מלך צרפת ד,כרץ בכל מלכותו כי כל הנמצא מן הרועים יהרג רצאו הרועים
מ מ ל מ ו * אראגון ויבואו במלכות נאכארה ובאו לקהל פאנפלונא וברחוק מ ש ם
ש ל ש ה פרסאות ושם המקום מונדיאל )טו( היו היהודים ו נ י ם דכו ברועים מ כ ה
ו ב ה וילכו מ ש ם .א ח ו זה א מ ו האדון דון אלפונסו לאחד מפרשיו הגדולים
ש א ם •וכל לאזור כ ח נגד הדועים ולהכות את הנער יעשרנו עושר גדול דנשאהו
על כל שריו אמר הפרש ואיך אלך נגד כונת האל אמר לו דון א ל פ ו נ ש ו א ם
היא כונת האל הוא יציל אח הנער מידך ואם הוא ש ק ו אתה תמיתהו הלך ה פ ו ש
ועשה מ ל ח מ ה ו ה ת א מ ץ לקרב אל מ ק ו ם הנער והשליך עליו חץ ו נ פ ל לארץ
וידאו הרועים ני מ ת גנורם רנוסו ד נ ו א ו ח מ ש מאות איש אשר לא ידעו מיתת הנער
לעיו טווילה ו כ א ש ו ש מ ע ה פ ו ש יצא עליהם והרג מ ה ם אין מ ס פ ו ע ו שנתפזרו
אלו מאלו והיו נ ו מ ו ת כווחים מ מ מ ל כ ה ל מ מ ל כ ה ו כ א ש ו ו א ו השוים וההגמונים
כ׳ הוועים נחלשו היו עושים נ ה ם ש פ ט י ם מ נ ח ח ר ם האפפיוו ונזמן מ ו ע ט
ט פ ו ת מ ו הרועים כ׳ אותם ש ל א נפלו מ מ כ ת ח ו ב נפלו מ מ כ ת ד נ ו לא נשאה
מ ה ם ש ו י ו א נ ל את אשר ככר עשו אין מרפא כן מצאתי נ ס פ ו ו כ ו י הימים
למלכי ס פ ו ר והעתקתי אותו מלשון לעז ללשון הקדש ושמעת־ כ׳ נעיד מווילה
היו עשירים גדולים וכי ראו אנדן העניים מכל מ ה שעבר התנדבו וקנצו כאוצרות
חטים ושמן לתת לעניים ל ש ל ש שנים וכאשר ראו היהודים ד,השונים אשר נצרפת
ואשכנז גמילות ח ס ו אחלהם עשו גס ה ס כורך וחמנים כני ו ח מ נ י ם ג ו מ ל י ם
חסד עם אחיהם נ ע ת צ ו ה וצוקה ישלם ה ' פ ע ל ם :
טו( נ ד פ ״ א ו מונדיאל וכן נכון .
ה ש ב י ע י ענץ ויכוח היה בין המלך האחר והחסיד מלך אלפונסו מ ס פ ר ו עם
.ט ו מ א ש ד ח כ ם המהודר א מ י המלך ל ט ז מ א ש בואך לשלום לחצרות
גיולתנו ובעצתן תנחני ותצילני מ ב א בדמים או להזיק ל ע ט היהווים כי זה ש ש ת
•מים בא אל מקומינו משרת מושיענו הגמון א ח ו וורש לובים כי היהודים לא
יוכלו לחוג חג נקרא בלשון העברי פ ס ח כי אם בדם נוציי ואף אל פי שראיתי
באיש ההוא סימני ש ט ו ת יותר מסימני ח כ מ ה מה א ע ש ה כי ה ע ם האמינו דבריו
ובאו לבקש מ ש פ ט ו י מ ס ו חצרי ו כ מ ע ט שנחשבתי בעיניהם לאיש נכרי או •הודי
באשר לא עשיתי נ ק מ ה ביהודים כאשר נתאמת במוחם המזוהם השבוש ההוא
ואף על פי ש ד כ ו זה דחזק הוא מן השכל כתכלית ח פ ץ הייתי שאדע סד ,להשיב
לשוטים כי הם עם רב ולא אוכל לדחותם על נקלה רדעתי שידעת בדת היהודים
•בקבלתם וכמנהגם ואתה תדע אס יש ש ו ש בדתם מענין דד ,או בחבוי הנקרא
אצלם תלמוד והוא פיווש הבויבייא )טז(-ואתה נכנסת בחדריו כפי המסופר מ מ ך
ועינינו ו א ו ואם יש בהם עון כזה אגרשם מארצי ואס ש ק ו אשים נפשי להצילם
כי עבוי ה ם :
הודעני סבת נפילת היהודים מימי קדם ולא תאמר כי מ ה לי בענייני היהודים
ב'
ויש לי בזה סוד באחד מן הימים אודיענו אליך והנה לא מצאתי נפילתם
ל א בדרך ט ב ע ולא בדרך עונש כי ראינו ושמענו עמים רכים ש פ ש ע ו וחטאו
•ותו מ ה ם ולא נענשו אבל להפך כי הצליחו הצלחה גדולה והנה בומן המלך
למינו היו עונדים למזל שבתא• והמלך לסינו ה י ס היכלו ובנה היכל ללוציפיר ולקח
כהני שבתאי ושרפם על מזבח לוציפיו ולוציפיי הוא ככב נגה והצליח לאטינו ו ע ט ו
הצלחה ועוד היום כתבו המספרים האמתיים שיש באיי הים הוחוקיס עבודת נוגה
ו ש ם היכל כנף וצלם מ ו ט ל ופניו למעלה ובו כצורת גיד ומביאים בתולה ושוכבת
ע ל אותו צלם ומקבצים טיפי הדם היורדות ולשין בו עיסה והאוכל ט מ נ ה קדוש
יאמר לו והנערה ההיא לא תנשא עוד לאיש אבל נשכרת היא לונות לכל הבא
וכל ט ה שתררח הנערה חציו למזונותיה וחציו למשרתים בהיכל ההוא ונשכרת
בדמים יקרים מפני שכל הבא עליה נתקדש לעולם וסמוך לאי ההוא יש ע ״ ו
א ש י קובנה ש ב ע ה עכברים ושבעה עטלפי' ושמענו כי ה ע ם ההוא אוכל את
דשן הארץ ומעולם לא כ ב ש ם מלך ו ש ר .ו א ח י המלך לאטינו בא מדיך א ח ו
ב י ו מ י והרס מ ו נ ח לוציפיו והרים היכלו למול שבתאי ומצינו שהרומיים מ ש ל ו
מים עד ים ו מ נ ה ו עד אפסי א ו ץ וכבשו מ ק ו מ ו ת ש ל א כ ב ש ם אדם מ ע ו ל ם ו ה ס
•ושבי אלימאנייא )יו( ובווגונייא ה מ י הגכורים א ש י מ ע ו ל ם וכן מצינו תושבי
ריניש שהיו עובדים ללבנה וכן כ ל עם קאוווטי ועם כורזמין ובושמין היו עובדים
ל ש מ ש ואנשי כשדים היו עובדים לאש ד ש בא״ הים מ ש ת ח ר ם ליסוד ה א י ץ
טו( בדפ״אד כתוב הניכייא ובלשון ס פ י ד הכד' ספרי קודש נקראים *!*•!!)י
אן 11)14־נ>•1
יז( בדפ״אד אשכנז •
ומן הדק היד ,הרשימו אותם תחת האיי( לשיעלה אלהיהם עליהם וכזמן קדום
מ ק ו מ ו ת היו נ א ר ץ כשוים מ ש ת ח ד ם לתונגולת ומהם לעוות תיש ומהם לעוות
חמור פרד וסוס יחדיו ויש שמשתחוים ל נ י שיפגעו נ נ ק ו נצאתם מ פ ת ח ניחם
ו נ ל ם מוצלחים הצלחה עצומה ונעיר הגדולה וומי אשר אנשיה פקחים קם ט ל ד
אחר ש מ ו גאנום )יח( והצליח במלחמותיו ו ה ע ם ח ש נ ו ה ו לאלוה וקראוהו אלה׳
[
האלהים והצליחו הצלחה ל ו ו ג וכאשר האמת שהיהודים על עונם נענשו ל מ ה
היה עונש גיווש כי לא מציגו א נ ש נ נ ו ח ט א לו וגרשו א נ ל הוכיחו והוא נ נ י ת ו
וארמונו והנה היהודים נקראו נניס לאל כ מ ו ש כ ת ו נ נ ס פ ו ה נ ו י נ ״ א עד ש נ א
מושיענו א ש י עליו א מ י דוד ]תהלים נילי[ י ׳ אמר אלי נני א ת ה ־ עוד אשאלך
ותודיעני אם היהודים ח ט א ו מ ה ח ט א המקום הקדוש אשר נ י ר ו ש ל ם ו מ ו ס כ ם
לכל הכתות כי הוא הקדוש היהודים אומרים כי הוא המקום א ש י התחיל האל
נ ו י א ת העולם ו ש ס קכלת התפלות ל כ ל ח• ו ה י ש מ ע א ל י ם קווים אוחי ש ע י
השמים והנוצוים אומוים כי מ ש ם ע ל י ת הנשמות לגן ע ק ושם מקום הננואה
לנניאים ו ש ם נולד מושיענו נ מ ו ש א מ י דוד )תהלים קי׳ נ וגי[ מ ט ה עוזך ישלח
״ ' מציון מ ו ח ם מ ש ח ו וגוי• וכאשר נאמר כי לא על צד העונש נפלו אלא נ ס נ י ,
ט נ ע י ׳ נועה נינינו הדנוים הצויכים ל מ ל ח מ ו ת והם ד' ׳ הא׳ הפקחות וד,תכוני,
לתחנולות והמצאות תכוניוח ומוסכם לכל הכתות כי ד,יהודים פקחים וערומים
מ כ ל האומות • א"כ לא נפלו כ מ ל ח מ ו ת ל ה ע ו ו ם • ד.נ׳ הגכודה והכח וטיפוס
אויביהם ס פ ד עליהם מ ג נ ו ו ו ת ם ומכללם א מ ו כי ש ל ש ה בחווים אחים העמיוו
ש ע ו אחד משערי ירושלם ג׳ ימים פתוחה יומם ולילה נגד כל מחנהו להכעיסו
עד שנתבייש ו ק נ ץ כ ל ע מ ו והוכיח אותם ונאספו כ ל ם והתאזרן ו ע ס 1,:,״ -
נפלו מ מ ח נ ה ו ו נ י ם אק מ ס פ ר ובאו הנחודים תוך ה ש ע ו ו ס ג ו ו הדלתות ואין
נ כ ל מחנהו נד ש י ע כ ג ההסגר • הגי העושר להכק מזונות א ל ה מ ח נ ה והיו־,
מ ן היהווים מי ש ה ת נ ו נ לתת רמים למחנה היהווי' שתי שנים ו א ש י אני ו י א ה
מ ג ו ו ל ח ע ש ו ם ש כ א ש ו נ א עליהם מלך ווצו להשלים ע מ ו היו נותנק לו כ ל
כ ס ף ווהב ש נ ה י כ ל לשיסלק מ ל ח מ ת ו מעליה׳ ובשנה הב׳ בא נילך א ח י ואומר
הכתוב שהיו נותנין לו כל כ ס ף וזר.נ שני,יכל ט לא א מ י שהיו נותנק השאר
ווה מ ב ו א ו נ ס פ ו ׳ מלכיהם א ש י ) י א ה כי ב ש נ ה א ח ת היו משלימין <-,3
שחסרו בשנה ה ק י ו מ י ו א ל ו יקוה כזה נ ס פ ו ד לא היד ,ה ע ם יכול להוים ו א ש
ז׳ שנים .ה ו ׳ ו כ ף ה ע ם ונתוב נ י ק ו ל א ו די ליוה שהיו ביהודים ש ו ל פ י חרב
מיהודה ש ש מ א ו ת א ל ף ומאנשי ישואל מושכי ק ש ת ומחזיקי ו ו מ ח ש מ נ ה מ א ו ת
א ל ף ולא ימצא ו נ ו י כזה בכל מלכי הגרם יחד ולעם א ש ו כ ז ה לא מ צ א ת י כדרך
ה ט ב ע סבת הנפילה :תשובת ט ו מ א ש ״ ל ו א י י י ו ק י ו ש ו כ ו י ם מתמיהים אנכי
ש ו מ ע היום הפלאתי מ א ו איך נ נ נ ס נ ל ב נבון וחכם כמוך ו ב ו ו ח ו ק מן ה ש כ ל
ע ו שאין ז י יוחו מ ט נ ו ש א ף ע ל פי ש א ו מ ו שהוא אינו מאמין למד! הוצוך
יח( בדפ״אד יאנוס
אדוננו השאלה עליו גם תושבי העיר והם ספידים נכונים ופקחים ש ב א ו מ ו ת
האמינו הבלי זקנות משיחות כ ש ט ו ו ת לאוו מלבנה ועלילות עויצים יבקשו עילה
ל מ ל א חסוונם בעמל אחדים ולא מצאתי להט התנצלות אלא כ׳ גם יש ב ז ה
ש נ א ת הדת לכן יבקשו להפיל היהווים העם ה ש פ ל מאשר ימצאו ולא יאמינו
מ ה שבפיהם אכל ׳קחוהו ל מ ה שבלבם ואין בהם תכונה בבקשה זי כי גואלם
ש ל אלו חזק הוא ולא מפני אהבתו אותם כימי ק ו ם אבל מפני ש ט ב ע ה א ל
המשגיח להשגיח ביותו ש פ ל ויותו משגיח בו ממד ,שישגיח בדכי הגבוה ו ט ע מ ו
ש ל ד נ ו מבואו כי הדבו ה ש פ ל והנמוך ק ו ו ב מאד אל ההפסד ורחמי האל על
כל מעשיו אינו ווצה שיאכד א ח ו ממיני כוואיו אפילו מין הנמלה או הזבוב
וכל ש כ ן היהודים בעלי דת )ואם בטלה ואשר קרבם האל בימים הראשונים
וסובלים היום גלות מ ו לסבול מ ה שתושבים שהוא וצון האל( )יט( :ועל ש א ל ת
מלכנו א ו מ ו כל מאכל ש ל א הווגל נ ו האדם כאשד יביאוהו לפניו ימאסנו וטבעו
ישקצנו ש א ם יאטוו לנוצו׳ שיאכל מבשר הכלב או החתול יווק ד נ ר ח מ ש ם
כמו שבורח היהודי מאכילת החזיד או החלב והנד ,כשר החדד נאות היא למזג
האדם וטבעו ולמה י נ ו ח ואם מפני ש ה ו א משוק׳ן ו מ ט ו נ ף במאכלו ל מ ה יאכל
התרנגולת האוכלת התולעים ש נ א ש פ ו ת ו כ ל מין שקי( והחלב ה ו א ה מ ש ו ב ח
ש נ ח י אלא מפני ש ל א הורגל לאוכלו וכן מפני ש ח ל עליו מ א מ ו האל ו כ ״ ש
זרות אחד והוא שיהא ליהודי א ו מ ץ לב שיוצר) ,כ( אדם ל ק ח ת דמו והוא בתוך
עיוו ו מ מ ש ל ת ו א ש י אם ימצא יעשוהו חתיכות ו כ ״ ש זוות אחר שעניין הרציחה
הוזהרו היהודי' מאד בדתם ומד .נ א מ ו מ מ ו ו ך ל ב נ ם ש א ם ימצאו ברחוב מ א ה
יהודים דבא נ ע ו קטן נכו׳ ראמר קום על היהודי יברחו כלם ואם יוציאו שופטיך
א ו ם להויגה ב מ ש פ ט ודין ׳כוחו כלם מ ש ם כ׳ אין ט ב ע ם סובל ראות ה ד י ג ה
אפילו משונאיהם ווה מפני ש ק ל ל ם האל נ מ ו ש א מ ו הנדיב״א ]ויקרא כוי לוי{
והבאתי מ ו ו ן בלבנם ורדף אותם קול עלה נדף והנה היהודי ראינו שאינו אוכל
דם מ ש ו ם ח׳ ואפילו מן הדגים ש א מ ד ו ההלמוד״ם ש ל א יקרא דם אסווהו לשתות
והוא מאוש בעיניהם מאד מפני ש ל א הווגלו בו ואפי' ש ו א ה כ מ ה עמים אוכלים
הדם וכל שכן ש י מ א ס דם האדם ש ל א ראה ש ו ם אומה שיאכלנו ר ו א ה מ ל כ נ ו
דבר זה ש א ם יאכל יהודי מן הכבד )כא( רצא מן השנים דם עליו לא יאכלנו
עד ש י ג ד מ ו וידוע שיותר נמאס לאדם דם אחדים ט ו ט ו ואפילו ו ט ו ימאסנו מפני
ש ל א הורגל בו ומה שנצטוו היהודים ש ל א ל ש ח ו ם בסכין פגום אינו אלא להצילם
מאכילת דם מפני שחרדת הפגימה גורמת ש ה י ם הולך להציל את הלב ט הוא
המלך ושוב אינו ייצא ולכן יותר מ ה ו ה יתעפש החי ש ש ח ט הנכרי מ מ ה שישחוש
היהודי מפני ש ש ח י ט ת הנכוי לא ה ו צ י א ה כל ה ד ם שבחי יהינפוש נ מ ש ך מן
יט( נ ד פ ״ א ד ח ס י מן ואם ב ט ל ה עד רצון האל י
נ ( בדפ״אד ובדפ״אט הראשון שירצח וכן נכון •
נ א ( נדפ״אד מן ה כ נ ו ונן ננון .
1
ה י ם ודבר זד ,מבואר וכן נסיח• :השיג י מ ל ד חמת• עליך ט ו מ א ש ט הכני! מ ס ט
שאני מאמין מ ה שמעליליט ע ל היהודם ולחדפה נ ח ש ב לי הרבו כוה ו מ ה
י
ששאלתי מ מ ך הוא מעני ש א ו ע הטענות א ש ו אמדת להשיב את העם ה ס כ ל
,ל .ש נ לעת׳ .ועל מ ה ש א מ ו ת איך אסור ל ה ם הריגת א ו ם יש להשיב כי זה
הוא י ה ו ד ליהוד א נ ל •הווי ה ה ו ו ג את ר*",וי לא נ ח ש ב לו לאדם ס מ ך לזד,
מד ,ש ש מ ע ת י ש א ו מ ו י ם התלמוויים ש א ס ש ו ו ש ל ישואל הרג ש ל נכרי פ ט ו ו •
ת ש ו ב ת מ ו מ א ס אדוני ומלכי מכוח היה לי בזד .ע ם ש ר א ח ו מבני אנובאניל
נ א מ ש נ י ל י י א א ו ץ מולותו ו א מ ו כי ה מ ט ו בלשו! ענרי לא יקשה לוד .מ ה נ ו ל
י ש ללשון נכדי או לשון נועד׳ או נוי כי ה נ כ ד הוא ש ה ת נ כ ו ליוצרו ואינו מאמין
ב ע י ק ד הדת אבל הנוצרי כיון שמאמין בחדוש העולם והפלאות ו ה ה ש ג ח ה לא
י ק ו א נכרי :א מ ו ה מ ל ך ואם אנו מאמינים ה ש ל ו ש איך לא נ ח ש ב נ כ י ״ ם בעיני
היהודי :א מ ו ט ו מ א ש כבד ה ו א ט ה ח כ ם הגדול ההוא פירוש מגדולי הקדמונים
ביותו מ ש ש מ א ו ׳ ש נ ה וזה לשונו ה מ א מ ץ מציאות האל והחדוש והנבואה ושכר
ועונש ה ד הוא נ ע ל דת והנוצרים מאמינ•׳ בכל אלד ,ואס יאמינו בשילוש אינו
מפני כפירת האחדות כ׳ אם מפני ש א מ ר ו כי הוא האחדות ולכן •קיאו נעלי דת
ואין לנו דשות כפי הדת להרגם ולא להדק מ מ ו נ ם כל זמן ש א ק לנו מלכות
ו מ מ ש ל ה ואינן כ נ ו ש ק תחת ידינו ואם אינם עושים המצות אק להם א ש ם ט
לא נצטוו בהם אלא ה ע ם אשד יצא ממצרים ורב המצות תלויות נ ז ה ה ש ר ש :
עוד אמד לי אותו האנדכאניל ט כאשר נאמד שאין הנדל כק נוצד ל נ כ ד עדיין
• ש תשובה מ פ ו ר ש ת ט הנה התלמודיים אומיי׳ גול הגר אסור ו ה ת מ י ו ו עליו
•ותו מגזל הישואל ואם כן איך נ א מ ו כי ש ו ו ש ל ישראל שהרג ש ל נכד• פ ט ו ר
לכן ע ל כרחינו צריך ש נ א מ ר אחד מ ש נ י ד נ ד ם או ש י ש ה נ ד ל נין נ כ ד לגו• או
שנענין השוודים הוא שאמרו פטור מפני ש ה ו א נזק מ מ מ ו ן ל מ מ ק והיהודי אינו
יווע נ ט י נ השמידה נ מ ו הגו• ש ה ו א י נ ע ל מ ק נ ה חנדוי ועוו שאפילו נ א מ ו שנזק
שורו ש ל ישראל מותה לא התיר ש י י ק נ ו בידו או יגזול מ מ נ ו כל ש כ ן ש-היה
מותר להרגו ש א ם גם נ ז ה היה מ ו ת י היי .לו לאומרו כיון שהוא ה ח מ ש הגדול
א מ ו ה מ ל ך ש מ ח ת י מ א ו נ ו נ ו י ך רותו נ ד נ ד ה א נ ו נ א נ י ל ומר ,מ א ד ת ש מ ח נ י א ם
תמשכהו ש י נ א אצלנו לחצוו' גוולתינו ומעתה ת ו ע ו מ ת יש לי נגד עמנו ש ט ק
ש י ש ליהוד׳ חקים ו מ ש פ ט י ם צדיקים ו מ ו ו ת חשובות כ מ ו הנוינות והצוקו־,
ו ה ו ח מ נ ו ת והיותם עם פ ק ח ל מ ה ישנאו אותם וכן לא יעשה מי שאוהב ה א מ ת
ועל הרחמנות דרש לפני הגמון גוול ו א מ ו ט הקורא ליהוד כלב טועה א נ ל
יקראנו ח ד ו לפי שיש נ ו מדת החזיר לא מדת הכלב וואינו בנסיון ש כ א ש ו יכה
א ו ם כלב א ח ו כל הכלכים ווופים אחויו לנשכו נוסף על מ ה ש ה כ ה ו א ל ו
החדר כאשר יטילו צ ו ו ו ל א ח ו מ ה ם וצועק כל החזירים צועקים ע מ ו והן ד,יהוד
א ם ינוא נ נ י ת תפלתנו רגנוב הקאלים מ י ו היהודים ימהרו להצילו )כב( ה ח ״ ס
כב( נ ד פ ״ א ד כתוב וכן היהודים גם אם יעשה י ה ו ד ו נ ו שיחריב מיתר־,
הולך לשר פ ל מ י אוהבו והעורף אל ה מ כ ו ס וכן כלם אלו ב מ ח י ומתן ואלו בתחנונים
ולא ינוחו עד שיוציאו היהודי מצרתו וראוי להחשיב זה בין ה מ ו ו ת המעולות:
חשובת ט ו מ א ש לא דאיתי מ ע ו ל ם כ ע ל ש כ ל שיהיה לו ש נ א ה ע ם היהודי ואין
מי שישנא אותם כי אם כללות ה ע ם ד ש להם ביה ט ע ם האחד כי היהודי הוא
נ ע ל גאוה ו מ ב ק ש תמיד המשתרר )כג( ולא יחשבו ש ה ם גולי' ועבדים דחופים
מגוי אל נ ד א ג ל להפך שיבקשו להראות ע צ מ ם א ת נ י ' ושרים לכן ה ע ם מ ק נ א
בהם ואמר ה ח כ ם ש ה ש נ א ה ה נ מ ש כ ת מצד קנאה אק לה תקנה כל ימי עולם
דדאה אדוננו הנסיון בזה כי כאשר באו היהודים למלכות אדוננו היו באים כעבדים
וגולים לובשי בלויי הסחבות ועמדו שניט ובות ש ל א ל ב ש ו בגד יקר ולא הראו
ש ו ט התנשאות ובימי' ההם אם ש מ ע ת אדוננו שהיו מעלילי' עליהם אכילת הדם
ש א ל ו קדה בזמנים ההם היה נכתב כ ס פ ו דבו׳ הימים למלכי ס פ ו ד כדרכם הישר
והטוב לקחת ואיה ל מ ה שיבא אלא ודאי שבזמן ש ל א נתנו מ ק ו ם לקנא בהם
אהובים היו ועתה היהווי משתדר ואס יש לו מאתים זהובים נרו לובש בגוי
משי ולבניו רקמה מ ה ש ל א יעשו השרים אשר להם הכנסת אלף כפולות לשנה
לכן מעלילים עליהם אולי ימשך לגרשם מן המלכות ומגאות ד,יד,ודם באו בעיר
מולידו ל ש ו ר ה כל כך עד ש ה ם היו מכים בנוצוים ומכויר! הגדולים ש ב ה ם
ש נ י שיכה לנוצרי •וסד בדיניהם ועליהם אמר ש ל מ ה ]משלי ל' כאי וכבי[ ת ח ת
ש ל ש וגזה אד׳ן ה ח ת עבד כי ימלוך • ט ע ם שני לשנאתם כי היהודים כשכאו
ל מ ל כ ו ת א מ נ ע היי עע״ס זהנוצוים עשירים ועיזה הוא ל ה פ ך לפי שהיהודי הוא
פ ק ח ובעל תחבולות ל ק ו ב תועלתו )ועוד ש ע ל דבר הרבית נתעשרו מאד( )כד(
ד ו א ה אדוננו ש ל ש ה חלק• הקרקעות והנחלות אשד בספרד כלם ה ם היו ביד
היהודים )וזה מצד הרבית הכבד( )כה( א מ ו המלך ט ע מ י ם אלו ש ל ט ע ם ה ם
לקרב השנאה אע"פי ש י ש ליהודי התנעלות מ ה כי מי הכדיחו לנוצרי שיקח מיהודי
ברכית וגס אני חשבתי ט ע נ ה אחרת והוא ה ת ו ח ק ם מלאכול ומלשתות עם הנוצרי'
ואץ דבי מ ק ו ב הלבבות הרחוקות כהדגל האכילה אלו עם אלו ע י ש י ש מקוט
באיים שאין שבועתם אלא על ה ל ח ם שאכלו יחוו נשבע אני במושיענו אשר
המליכני ש פ ע ם אחד עלה חווני להכרית זרע היהודים או לגרשם מפני ש ש מ ע ת י
ש א ם ׳פול שרץ בכוס ש ל יין שהיהודי ש ו ת ' שישליכו השרץ דשתו ה ק )כו(
ואלו נגע א ח י מ מ נ ו באותו כוס ישפכו היין כ נ ו א ה שבעיניהם נחשבנו ל ע ם
ליהודים בזד ,א ש מ ה )אלא על התלמודיים ש ש מ ו
ט מ א :תשובת ט ו מ א ש
מ י ו כל היהודים י מ ה י ו להצילו .ובמקום קאליס )והוא הגביע א ש י
נ ק י א בלשון ס פ ו ד (011111כתוב בדפוס הוראדנה בטעות האקרים
ונדפוס לכוב דבר •
כג( בדפ״אד ה ה ש ת י ר .
כד( בדפ״אד ח ס ו מן ועוד עד מאד •
כה( בדפ״אד כתוב היום ביו היהודים • וזה מפני הרבית הכבד חסר ש ם ׳
בו( כדפ״אד כתוב שהיהודי ישליך השרץ וישתה היין וכן נכון •
כבלי ברזל לדגליהם והחמירו בענינים עד ש ל א השאירו מחיה האמת()כז( שהבריביא
אומרת ]דברים לב׳ לחי[ אשר חלב וכחימו יאכלו ישתו ״ן נסיכם ולא הבינו שזה
מדבר על הזבח׳' והנסכים שהיו עושים ל ש מ ש ולירח קודם שבא ישו ל ע ו ל ם
באו התלמודיים )כח( ואמרו כי כל יין שנתנסך לאיזו עבודה חוץ מ מ ק ו ם מ ק ד ש ם
א ס ו ו והחמירו עוד ש א ע ״ פ י ש ל א ידעו שנתנסך ש ע ל ה ס פ ק יהא אסור ) כ ט ( :
אמד המלך אתה אמרת ש ה א ש ם על התלמודיים ואני א ו מ ו ש א י א אלא לשומעים
דבריהם מ כ ל מ ק ו ם נודע אצלי עתה כי היהודים בענין היק מצד דתם בא,־ :אמר
ט ו מ א ש כן הוא בלי ס פ ק וככר ק ו ה לפני המלך אביך ש א מ ו לרופא יהודי אשר
לו ש מ ע ת י שאנו בעיניכם טמאים לכן נשמרתם מנגיעתנו ביינכם יהי כן האלי
ע מ כ ם השיב הרופא אתה אדוננו חולה ואץ ל׳ עסק אחר אלא בקשת בריאותך
יביאו מים לרחוץ דגלי אדוני כ׳ הוא מועיל ואחר כך אבוא אל השאלה אחר
ש ר ח ץ הוופא וגלי המלך ש ת ה מן המים ה ה ם :אמר המלך ככר ה ש ב ת על
שאלתי אמרו השוים ואץ אנו מבינים אמד הרופא איזה מ ת ו ט מ א מה שרחצו
בו רגלי אדם או שנגע בידו או בפניו )ל( אם הדבר מצד ט ו מ א ה איך שתיתי
מי הרחיצה אמר המלך אלפונשו הטיב הרופא ובלי ס פ ק מ פ ק ח י היהודי' היה:
אמר המלך ל ט ו מ א ש מ ה עצתך לבקש על היהודים ש ל א יאבדו בין עמי :השיב
ט ו מ א ש עצתי שתכריז במלכותך ש כ ל הנחלות שבאו ליהודים מ כ ח הרבית שיחזרו
לבעליהם ווה כפי ראות ש ו פ ט י ה א י ץ ועוד ש ש ו ם יהודי לא ילבש מ ש י ועוד
שישאו חותם אדום לשיכיוו ש ה ם יהודים השיב המלך עצתך היא הנכונה ואין
אני תמה אלא איך התיר להם תורתם גזל בענץ הרבית • השיב ט ו מ א ש חלילה
שתורתם התיר להם אבל היהודים בעלי חמדה ועשו פירוש להנאתם כי הבריבייא
א ו מ ו ]דברים כ ג ' כאי[ לנכרי תשיך והנכרי ווצה לומר מי שאינו מ א מ ץ ש ו ם
אמונה ואומר ]שם[ ולאחיך לא תשיך ואנו ע ם היהודים אחים אנחנו שכן א מ ו
הנביא ]מלאכי א' בי[ הלא אח ע ש ו ליעקב ו ה ס הודו האחוה ו א מ י ו ]במדבר
כ ' ידי[ כה אמר אחיך ישראל .אמר המלך כ מ ה רחוק פירוש זה מ מ ה ש ש מ ע ת י
שיש בין היהודים כת אחת במצרי' ש א ו מ ו י ם שלנכר׳ תשיך דוצה לומד שאפי׳
ליהודי ולאחיך לא רוצה לומר אחיו מ מ ש )לא( • וכהיו' המלך בענין זה באו
אנשים לפני המלך ואמרו ש מ צ א ו הרוג בכי' איש יהודי ושלהוצי' דמו הרגוהו.
אמר המלך ל ט ו מ א ש אתה תשיב לאלו ה ט פ ש י ם כי יוא אנכי ש מ א תעלה חמתי
עליה' י אז השיב ט ו מ א ש ככל מ ה ש א מ ר למלך ו ג ע י כ ה ם תכלית הגערה ובסוף
כז(
כח(
כט(
ל(
לא(
בדפ״אד הסד מן אלא עד האמת •
בדפ״אד במקום באו התלמודים כתוב מ " מ חכמיהם ע ש ו גדר וס״ג •
בדפ״אד במקום והחמירו וכו׳ ע ו אסוו כתוב וגזרו אף על ה ס פ ק
ואף על הנגיעה להרחקה יתדה •
בדפ״אד כתוב בפיו •
מן ואין אני ח מ ה ע ו אחיו מ מ ש חפר בדפ״אד •
דבריו א מ ו ככר ידע המלך החולי המגיע אתכם ושהדין ע מ כ ם שהיהודים הארורים
לקחו מ מ ו נ כ ם ונחלתכם והוא כ ב י צוה שיחזרו נחלתכם לכם וטי שהכביד הרבית
עליהם )לב( שיחדרהו ולא ילבשו מ ש י ולא לבושכם ודי לכם בתועלתכם ולא
תבקשו מ ה שהוא קלון לכם ולא תלכו אחרי .ההבל ותהבלו אז ה ע ם כולו נ פ ל ו
על פניהם ואמרו יחי אדוננו המלך אוהב מ ש פ ט א מ י המלך עמי אתם בני אתם
הנני נ ש ב ע בזבח מושיענו ש ל א תקבלו ש ו ם נזק בלבד שתאמרו לי ענין ההרוג
אמהו העם מה נ ו ב ו ונצטדק ואדוננו חכם כמלאך אלהים רודע מכאובינו כי
היהודים אכלונו הממונו ובעד הרבית לקחו אפילו את בקרינו עד ש ל א נשאר
במה ל ח ו ו ש את שדותינו ובקשנו אולי יגרשם אדוננו ממלכותו .א מ ו המלך
כפי זה היהודי לא ה ו ג את הנוצוי אבל אתם הרגתם אותו וואוי שתוסרו ב מ ש פ ט •
אמרו העם חלילה לאדוננו אבל מצאנוהו הרוג בוחוב העיו בלילה ו א מ ו נ ו לרואים
שכוונתינו להוליכו לבית הקכרוח והשלכנו אותו בכית יהווי ו ש ל ש ה חשובי העיו
יש לנו לעדים ובאו העדים לפני המלך ו פ ט ו ם מפני שבועתו והמלך ש מ ח מ א ו
כי ראה בחוש מ ה שמעלילים על היהודים )לג( וצוד .שיכתב בדברי ה י מ י ם •
גם ט ו מ א ש ש מ ח מאד כי נפל ש כ ל ו באמיתת הדברים :אמר המלך ל ט ו מ א ש
הנה באת להאיר עיני ושכר גדול תטול מ א ת האלהים בעולם הכא • אמר ט ו מ א ש
והלואי אקבלנו מ מ ך בעולם הזה • א מ ו המלך מ ה ו נשוב לשאר השאלות ואולי
תטול גם ממני ובתנאי שתביא לפני האבובאניל ההוא •אם הוא בתוך עיונו ואם
אינו במקומנו תכתוב אליו ב ש מ נ ו • השיב ט ו מ א ש י ש מ ח אווננו ב ו ב ו ו ע מ ו
ו מ ה גם עתה כי הוא מורע מלוכד • .השיב ה מ ל ך זה ש ק ו כי את א ש ו ראינו
כל זרע מלכות יהודה נ כ ו ת כאשר כא נכוכתצר עליהם כי ירא ש מ א י ת ע צ ם
ה ע ם ע ם ורע המלוכה • השיב מ ו מ א ש יודע לאדוננו כי כ א ש י ב א נכוכדנצר
על יוושלם מלכים אדירים באו ש ם לעזרו מיראתם אותו כי מ ש ל בכחו על
יצורי עולם ואם מ ש נ א ת היהודי׳ נ ד ה ם ו ב ו א ש ם עלה ה מ ל ך אשפיאן א ש ו מ ל כ ו '
ספרד נקראת על ש מ ו אישפאניי' וחתנו ע מ ו הנקרא סירוס ממלכי יון ופירוט
זה ואשפיאן השחיתו והכניעו עדת היהודים עם .כל ת ק פ ם וגבורתם והם א ש י
לכוו את יוושלם והמלך נבוכונצו כ א ש ו ו א ה ע ו ו ת ם נתן להם חדיק בשלל
ובשביה כחקי המלכים עוד ידע אדוננו כי מ מ ש ל ם ש ל ש ה מחיצות היו מצפון
לדרום ומן ח ו מ ת העיד ש כ ל פ י המערב עד המחיצה הראשונה היו יושבים כ ל
בעלי מלאכה ובראשם שוחקי הסמנים מפני שהיו צריכים לעבוות ה מ ק ו ש ואמר
הנביא עליהם ]צפניה א ' יאי[ הלילו יושבי ה מ כ ת ש ומן המחיצה הראשונה לשניה
היו יושבים כל לומדי ספר והסוחרים כי החכמים צריכים לסוחרים יותר מ מ ה
ש ה ס ו ח ו י ם צריכים אליהם וזה אינו אלא כי אם מפני ש ה ס ו ח ו אינו מבין בחסרון
ה ח כ מ ה ואילו ה ח כ ם מבין בחסרון המעות ומן המחיצה השניה לשלישית היו
לב( בדפ״אד ומי שהכביד הרבית עליכם שיחזיר אליכם •
לג( בדפ״אד נוסף כאן הוא ש ק ו גמור .
,
ושנים כ ל ודע ה מ ל ו כ ה מ ש פ ד ת דוו והנהנים מ ש ו ח ׳ מ ז נ ח ו נ א ש י נ ד ל ק הי ו ו ש ל ם נין המלכים האלה לקח נ נ ו כ ו נ צ ו השני מחיצות ו נ ל ע ט ש נ ס נ י נ ו ר ו
ושאר המדינות והוליכן ל פ ו ס ומוי והמחיצה השלישית נתן לפירוט ואישפיאן •
ופיווס זה לקח ספינות והוליך כל השניה לספרד הישנה היא אנדאלוזיאה ולעיר
טולידו ו מ ש ם נתפזרו ני דנים היו ולא יכלה אותם הארץ והלכו קצת מזרע המלוכה
לשכיל״א וגם מ ש ם הלכו לגואנדה ו נ ח ר נ ן הכית השנית היה קיסו בוומי שהיה
מ ו ש ל נ נ ל היעולם לקח מיוושלם א ו נ ע י ' אלף נתים מ ש נ ט יהודה נ ר י ו ש ל ם
ומן העידית ו ע ש י ת אלפים מ ש נ ט ננימין ומן הכהני' ושלחם ל ס פ ו ו א ש ו תחת
מ מ ש ל ת ו נימים* ההם ודוג ש נ ט נניפדן והנהנים הלכו לצרפת ומעטי' מ נ נ ״ ה ו ד ה
כאופן ש כ ל היהודי' אשר במלכותך הם מזרע מ ל ו נ ה ולפחות רונן מ ש נ ס יהודה
ואיך יפלא אדוננו א ם ימצא מ ש פ ת ה מיוחסת לדוד • השיב ה מ ל ך דברים אשר
לא ש מ ע ת י הודעתני ולולי כי מכיר אני את מ ש פ ח ת ך הייתי אומר כי מזרע יהודים
אתה ב א ש י דאיתי ש א ת ה מליץ נ ע ד ם • השיב ט ז מ א ש מלך גוזל וקדוש מד־.
מ א ו חופתני ח ו פ ה ש א ץ עליה ח ו פ ה • השיב ה מ ל ך נ נ ו אמרתי שאינך מ ה ם
ואילו אמרתי ש א ת ה מ ה ם וכעת נוצרי אתה מ ה מאד חרפתיך ונודע לעולם ני
אין נ כ ל העמים מ ׳ שיוכל להגיד התחלתו וגועו ו ש ר ש ו הטהור נ ס ו היהודים
העניי׳ ראלי .והנה אכוהינו המלכים האדירים התנארו )לד( נ• ה ס מזרע גודוש
זקצו .מהספרדים )לה( אמדו ט הגודוש הם מזרע ג י נן הפאטדיארקד) ,לו( י ע ק נ
אשר בא אחד מ ן הזרע ההוא לדוס׳ ו ק נ ל י ת ישו והצליח מאד והשיג להיות
ו א ש כל היועצים הנקואים קונשוליש א ח י זה הצליח למלוכה וממנו מ ש פ ח ת
גודוש וכאשר ת ח ק ו י בשאר העמיס לא המצא מאי זה ש ר ש נ מ ש כ ו והנה וונד
אשד מ ש ל ה נ כ ל העולם ע ו הוי חשך ט לא יכלו עכור עוד נפל ס פ ק מאי
זד ,זרע או ע ם הם שלושטייו כ ת ג ש ה ם מ מ ש פ ח ת טוריאנוש דדגיליו כר.נ
ש ה ם מגני יון ואחרים נ ת נ ו ש ה ם מכני דומולו ונדום שבאו הקסרים ל ע ו ל ם
ה ח נ ל נ ל ו ה מ ש פ ח ו ת ט ואשונד .היה הקיסוות נ ו ו ט י ו מ ש ם נ ע ת ק ' ל ק ו ש ט א נ ט י נ א
והם מנני ו ו מ ה ו נ א ו לישב ש ם ע ל ידי הקיס׳ קושטאנט-ן ועוד היום אנשי יון
נקואים ו ו מ ״ ם על ש ם וומי אחד זה נ א ו הצופתים ו א ט י ו כ׳ לא נודע לרומים
ש י ש וכי הצופתים הם מ ז ו ע המלך אליפס והניאו הקיסרות לצרפת על ידי ה מ ל ך
ה ג מ ל קארלו מאגנו נ א ו האשכנזים ואמרו ט לא נמצא ש י ש א מ ת ט אם נ ה ם
ועשו מ ל ח מ ה והניאו הקיסרות לאשכנז על •יי הקיסר אנטוניו ואלו ואלו אין
יודעים אנלתת ש ר ש ם ואיך נפלא כ׳ הנה נאמונתינו לא נודע מ ש פ ח ת מושיענו
כ ,ה נ ה 0א ע .א ו מ י י ח ו אותו ל נ ע ל ה ש ל מדים הנקרא יוסף ו א מ י כי יוסף מזרי!
״ י ' ד ,ה ז ל י ק א א מ ו כ י הוא לא היד .מזרע המלוכה רוצה לומר יוסף הנזכר )ל!(
לד(
לה(
לו(
לן(
נ ד פ ״ א ד התפארו •
נ ד פ ״ א ד מהמספרים •
כלשון ספרד כל אחד מ ש ל ש ה האבות נקרא
ו ״ ל יוסף הנוכר חסר בדפ״אד •
—
5נ
—
ואנו מאמינים ש ל א ידע יוסף את ט י י ס לא קודם לדת ישו ולא אחד כך לכד
דוח אלהיט אם ק איך ניחסו לדוד ואמדנו עובד הוליד את ישי דשי הוליד את
דוד ודוד הוליד את ישו • השיב ט ו מ א ש אדוננו ה מ ל ך מרים היא נתיחס' לדוד
כל ש כ ן שאינו פ ג ם כאמונתינו באשר נאמד ש א ץ לו יחס ע ם כשר ודם אלא
עם האל הגדול וווחו • אמר ה מ ל ך כן אני מאמין ואליו אני אפקיד רוחי ואין
הכוונהיאלא לומר ם אין ש ו ש מ פ ו ו ס ם ב מ ש פ ח ו ת ואילו אלו העניים היהודים
ע ט ו ש ר ש ם בם .ומה ש א מ ד הנביא הגדול בלעם ]כמדבר כ ג ' טי[ ו ב ג ד ם
לא •תחשב וחשבנוהז למיון הלא הוא לכבוד כ׳ לפי ש ל א נתערבו ע ם ה נ י י ם
נודע ש ו ש ם ונזעם כמו ש א מ ו ]שם יי[ מי מנה עפר יעקב .השיב ט ו מ א ש
פניו לשדים ואמר אין כ ת ו ככתר׳ המלכים הנה אדוננו המלך הליין על היהודים
כפליס מ מ ה שד,לעתי ואץ סי שיאמר לו מ ה ש א מ ר הלא עלי • אמר הטלך
הדברים אשר אמרתי לך דרך א מ ת ו ש מ ח ה ל מ ה תהפוך אותם לשמיטות )לח(
ו י א ד שנעווב הדבוי' האלה ונבוא לוביים היותו עצמיים ואשאלך כי אמדת בדבריך
ש ל א נתנו המצות כי אם ל ע ם א ש י יצא ממצרי' וזה נאות לאותם מצות התלדות
ביציאת מצוים אכל ש א י המצות והם חקיס ותורות א מ ת ל מ ה לא נתנו לנוצרים
השיב ט ו מ א ש אמרו היהודים כי א ץ ש א ל ה כ מ ו שאינה ש א ל ה ל מ ה לא ע ש ה
החמור פילוסוף והפרד נביא או כ מ ו ש ל א נתן לגמלה )לט( האור שנתן ל ש מ ש .
אמר המלך אני לא שאלתי מ מ ך מ ה שאומוים ה ט פ ש י ם אבל שאלת• מ מ ך ט ה
דעתך אם אינך ט פ ש כמותם • א מ י ט ו מ א ש גם בזה היה לי דכוח עם האבדבאניל
ועליהם שנאתיו ימים ה ו כ ה ע ט היות מ מכנו גדול הוא • א מ י ה מ ל ך לא יפה
א מ ו ת כי אץ ש נ א ה כענין הזיכוי׳ ו ה י ש ו ת נתונה לך לכן אמוד מ ה ש א מ ו לך •
השיב מ ו מ א ש א מ ו כי האלמוג הוא אמצעי בין ה ו ו מ ם והצומח והאספוג הוא
אמצעי בין הצומח והחי ש ה ו י יש לו חוש ההדגש והקוף הוא אמצעי מ ן החי
והאום והאדם הוא אמצעי בין החי ליהווי והיד,ווי הוא אמצעי כין השמים והאר׳ן
והשמים הם אמצעיים בין המלאכים והיהודי׳ ולכן מוון היהודי נבדל כי הצומח
ניזק מן ה ע פ י והחי ניזון מן הצומח וכל צ מ ח יערב אל החי והאדם שהוא במדרגה
יותו מן החי אינו ניזק נץ העשבים כי אם מן הנאותים למזגו וכן ניוון מן החי
ולא כל )מ( חי כ׳ לא יוק מן הסוס וסן ה פ ו ד והיהודי ש ה ו א ל מ ע ל ה ממדרגת
האדם אינו ניזון מן החי כי אם מבעלי חיים נ ד ו ח ד ם ואפילו מ א ל ה אחר תיקונים
וביט במליחה והדחה והסרת חלבו ת מ ו עד שישתנה הבשר ההוא ויהיר ,כאילו
אינו ב ש י אלא מאכל א ח י כוי ש ל א •אמו שאוכל כשר ב ה מ ו ת .אבל הגוצי•
,אוכל כל חי כלי ש ו ם השתנות לכן אמר הנביא על ענץ המאכלים ]ויקרא כיכוין
ואבדיל אתכם מן העמים • וכן בענץ המצות לא נתנו אלא למי ש ה ו א ל מ ע ל ה
לח( בדפ״אד לסמי מות .
לט( צ״ל ללבנה כ מ ו ש ה ו א בדפ״אד -
מ( בדפ״אד מ כ ל חי •
ממדרגת האדם לכן אמר עליהם ]שמות יט' הי[ והייתם לי סגולה מ כ ל העמיס
ולכן לא נתנו אותם מצות ל כ ם :אמר ה מ ל ך ו מ ה תשוכתך אליו :אמר ל ו
ט ו מ א ש השיבותי לו ה א מ ת כי כל המעות ההם לא נתנו אלינו מפני חשיכותיגו
ושלמותינו כי הנה החלב והדם מחדקים ה ת א ו ה וכן בשר החזיר ושאר בעלי
ח י ם אבל היהודים הרודפים הזנות כ מ ו שהעיד הימר עליהם ]•חזקי ט ז ' לה"( לכן
זונה ש מ ע י דבר ה ' הוכרח להזהיר' ו ל מ נ ע ם סן הדברים העוזרים אל התי1ה אבל
הנועדים לטוב מזגם ושלמותם מהפכים כל דבר למוגם כ מ ו ש ה ד ב ש מ ה פ ך
מרידות קליפת הנאראנגד) ,מא( למתיקות :אמר לו ה מ ל ך יכול היה להכות על
דאשך מ כ ל ש א י הטעות שאינם ממין ה מ א כ ל .אמד ט ו מ א ש נ 0זד! מפני
השיכותינו וטוב מזגנו ט דבד מ ו ע ם יספיק לשנבוא אל ה ש ל מ ו ת כ ט ו שראינו
אנשים חזקי הבריאות כי כ א ש י יבואו לחולי ב מ ע ט הדופה יחזרו אל הבריאות
מפני שהבריאות הוא מבעי ל ה ם ד ש אנשים חלושי ההוכבד ,עריך כ מ ה תרופות
להשיבם והם ה ם היהודים אשר לא הועיל כל תרי״ג מעות ל ע ש ו ת ם טובים
והנני מ ד מ ה הנועדים לגלגל היומי והיהודי לגלגל הירח וכמו ש כ ת ב הפילוסוף
מ המלאכים לפי ש ה ם כלם ש כ ל לא יצטרכו ל ש ל מ ו ת ם לעשות ש ו ם פועלי
בעעמם כי אם ההנעה לגלגלים והגלגל היומי לפי ש ה ו א ס ו ף בעל ח ו מ ו עריך
שיעשה פועל בעצמו והיא התנועה אבל יספיק תנועה אחת והגלגל שאחריו ש ה ו א
ו ח ו ק •ותו מ ה ש ל מ ו ת ע ו ש ה ל ש ל מ ו ת ו שת• תנועות וגלגל הירח ימצא לו תנועות
רבות לדוב ד ח ו ק ה מ ה מ ע ל ה • אמר המלך היטבת מאד בתשובתך וובוי ה ח כ ם
ההוא לא מפניהם תפר אהבתך ומוסכם לכל כי הדתות אינם מתקיימות כי אם
ע ם הדמיון .היהודי יחשוב בכח ה מ ד מ ה אשר לו כ׳ אץ דת אחרת ולא א מ ת ה
כי אם אמונתו והמאמין בדבי א ח ו הוא בעיניו כדמות ב ה מ ה ) ו ש מ ע ת י שאומרים
כשעוכוים בבתי קברות שלנו בושה א מ כ ם וגוי( ]יומי נ' ׳ נ י ( ) מ ב ( ו ה נ ו ע ד מ ד מ ה
כי היהודי אינו אלא בהמה כעוות א ו ם ונפשו בטווד התחתון ש ל גיהנם ו א ש
תשאל לישמעאל יאמר על שנינו כי הגיהנם מ ל א מ מ נ ו ובאיי הים ה ו ח ו ק י ס
יש מ ש ת ח ד ם לעוות פרד ונושאים על וגליהם עוות הפרד וגדול המגיע ש ם נושקו
וכשהולכים ש ם הנועויס לועגים עליהם ל א ט ד שאנו טשתחוים לעוות א ו ם אפילו
שהיא עורה נכבדתשבעווות ע ו ש ע ל כסא האל אטד דמות כמראה אדם ]יחזק׳א׳כוין
ובחיות אמד דמות פניהם פני אדם ]שם •׳( והאל שהרחיק מן היהודם כל הצורות
עוה לעשות כ י ו נ י ם במקדש והם עודת א ד ם :א ח י זה א מ י המלך יספיק ו כ ו ו נ ו
היום כי ה ש מ ש ש ו ק ע ו מ ח ו תשוב כי נמלעו ל ח ט אטויך ו ו ם ה מ ה ו ת ב א
ט ו מ א ש ו א מ ו לו המלך נ מ ש כ ו הובוים בינינו ובסבת נפילת היה ווים לא ואיתי
ת ש ו ב ה :השיב ט ו מ א ש אשאל מ מ ך ו א ש ו נ ה ט ה ש ש מ ע ת י עליך המלך א ט י
מא( בלשון ס פ ר ו ג]םגמ4ט היא ה פ א מ ע י א נ צ ה ובדפ״אד כתוב ה מ א י א נ ׳ ן
והוא הוא ב ה ש מ ט ת הפי בתחלת המלה .
טב( בדפ״אד ח ס י מן ושמעי,׳ עד וגו׳ .
המלך מ ה עשיתי רעה יבוא המגיד • א מ י ס ו מ א ש כ׳ ש ל ח ת שר אחד למלחמה•
וכאשר ט ע ה במה ש ע ש ה גזרת עליו ש ל א יוסיף עוד ואות פניך א ח י זה הלך
ל ש ם ש ו א ח ו ו ט ע ה ולא נתת לו שום עונש ואיה מ ל ן ה מ ש פ ט שהושוו שניהם
ב ח ט א וזה נענש וזה לא נענש • השיב המלך מ׳ ש א מ ו לך ו כ י זה אינו מ מ ב ק ש י
ה א מ ת כי הראשון הזהרתיו בכל עוצם ה מ ל ח מ ' וככל סרטיה ובכל ע ש ה להפך
ואילו השר השני אפילו שליחות ל מ ל ח מ ה לא שלחתיו והוא ח ש ב ש ע ש ה רצוני
והלך ל ש ם ועשה כפי ש כ ל ו ולמה ימות מ ה ע ש • -השיב ט ו מ א ש י ש מ ע ו
אזנין אדוננו מ ה שיצא מפיך כי ה ש י הראשון הם היהודים אשר נצטוו על מניעת
עבודת צורות השמים ובאו להם ארבעים נביאים א ח ו מ ש ה להזהירם והם ע ש ו
להפך לכן לא רצה האל שיראו פניו עוד וכמו ש א מ ו ב ס פ ו ה נ ר י ב ״ א ]דברים לאייח'{
ואנכי ה ס ת י אסתיו פני ו נ א מ ו ]שם כ ט ' כז'[ וישליכם אל ארץ אחרת כ י ו ם
הזה אבל כל העטים העובדים עבודה זוה לא ק י א ם האל ולא נצטוו והם מ ש כ ל ם
ראו לכבד צבא השמים כמי ש מ כ ב ד לשרים מפני כבוד המלך ולכן אמר על
היהודים ]עמוס ג ' כי[ רק אתכם ידעתי מ כ ל מ ש פ ח ו ת ה א ד מ ה על כן אפקוד
עליכם וגוי • ועוד נענשו מפני ש כ ל אותם העמים אין גם אחד שיעבוד שה-
אלוהות ו ה ט ו ו ה בשנים כופר באחד והיהודים עבדו הוכו׳ עד ש נ א מ ו ע ל י ה ם
שהיו בשומרון עיר המלוכה ש ס ״ ה בתים ש ל עבודה ז ו ה כמנין ימות ה ח מ ה
והיו עובדים בכל אחד מ ה ם יום אחד ובסוף השנה לכלם יחד והוא הדבד השנוי
לאל כי הרבוי הפכי לאחדות אבל ה ש ל ו ש אינו רבו׳ כ׳ אם אחדות פ ש ו ט למבין
ו ש ל ש ה גדולים ט ח כ נ ד אשכנז ראיתי ולמדתי מ ה ם מספרי ה ק ב ל ה וראיתי כי
מ ש ם מתבאר איך ה ש ל ו ש הוא האחדות ובתוך הדברים שאלתי מ ה ם מי ה ם
טובים יותו הם או אבותיהם והשיבו ודאי כי אבותינו קטנם ע נ ה ממתנינו והמקדש
יוכיח שחזר עליהם לסוף שבעים ש נ ה אמדתי להם ואם הם טובים מ כ ם ועבדו
הדבר אתם ל מ ה לא תאמינו ה ש ל ו ש כל שכן כי מ ס פ ר קבלתכם יראה ש ה ו א
האחדות הגמור • השיבו לי אדרבא מאבותינו קבלנו תוכחה ש ל א לעבוד רבד
כ׳ מ כ ל הנביאים הוזהרו ש א ם יעבדו עבודה זרה יפלו נפילה ע צ ו מ ה • א מ ד
ה מ ל ך יותר טוב השיבו לך מ מ ה ש א ת ה ש א ל ת • אמר ט ו מ א ש ואם ה ש ל ו ש
הוא האחדות אק ט ע נ ה מ ע ו נ ש אבותיהם .א מ ו המלך אומר לך ט ו מ א ש כי
אני רחוק מדעת המלכים שקדמוני אשר בקשו להכרית )מג( היהודים באמונת ישו
ולכסוף לא עלתה בידם כי בחדרי משכיתם הם ירוחם ככל תנאיהם וכבר אמרו
נ י ש ל ש ה מימות אנזדים הם מ׳ ה נ א ב ט י ש מ ו ) מ ד ( על איש יהוד• והנדס הנופלים
נים והמים ש ע ל היין ו ה ט ע ם אשר לי הוא זה כי היהודי' אשר ראו אותם ה מ ע מ ד ו ת
הנוראות והקדושות ואותם הפלאות ואש מן השמים ננתינת דחם נתחוקד .אותה
צודה ושבה אליהם ט נ ע י ת ולכן ש י פ ש ט ו אותה צורה הקדומה שבלבם וילבשו
מג( נדפ״אד להכריח •
מד( כלשון ספרד 10ט<18ק 1>8ובדפ״אד כתוב מי התנצרות והוא היא •
2
צורר ,ה ד ש ' כ מ ע ט ש ה ו א ל ה ם ה פ ך ה ט ב ע אכל הנוצרים כ ש ל ב ש ו *ודת אמונת
ישו לא היה להם מקודם צורה אחרת מן ה ש מ י ' ט אם ו ב ד ם שהוציאו מ ש כ ל ם
והיא עבווח הצווות ו נ ו שאין לו צווה קיימת מ ו ק לקבל כל צווה .א מ ו ס ו מ א ש
לכן אני א ו מ ו שאי אפשר להוציא מ ל ב היהווים את דתם א ם לא נ א ש כ מ ו
שניתנה נ א ש י א ט ד ה מ ל ך יפה דנדת א נ ל יאמרו לך ש ה א ל שנתנה כאש דאוי
שיוציאנה נ א ש ולא אתה וכן שמעתי על שלחן אני מפי שני שלוחים דון גושפ•
בן ננננישתי ודון שולימאן נ ן יעיש ו ה ם שלוחים מ ן ה א ל ג א מ א ש )מה( א ש י
ט ק א ש ס י ל י א ו כ א ש ו א ט ו ו לפני א נ י לאותם אנשים שינואו ל ו ח ישו א מ ו ו ט
נתינת תוותם בששים ו ב ו א ופלאים והגלות ש ט נ ה ו א ש מן ה ש נ י ם ונטילתדה
ראוי שהיד ,כנתינת' ל נ ן יבוא האל הגדול דקדננז אל ה ו אחד יראנו גדלו ו א מ ו
לנו שנעזוב דת מ ש ה ונקח דת ישו ותואה ה מ ל ך אם נפציו נ ד נ ד ולכן אמדתי
ט אץ להאשימם נ ה פ צ ר זה וכל ש נ ן ט ענייני מושיענו א ף על פי שאינם ח ו ץ ן
לשכל אינם ק ו ו נ י ם אל השכל ילנן נקראת אמונתנו פירוש ולא דת ו נ ה אני ן
חי ו נ ה אמות ועמה א ק נ ו והיא יושיענו דושיננ׳ נגן עדן ע ם ה מ ל ט ם אשד |
היו לפני י ל א אמרתי זה להליץ בעום ט א ס לומר ש א ץ לנו כח להעבירם על
ד ת ם .א מ ו • ו מ א ש ו כ מ ה ז נ ד ם יוצאים מן ה ש כ ל אני וואה ש ה ם מאמינים •
א מ ד ה מ ל ך אמור קצתם • א מ ו ט ו מ א ש אמרו ש כ ש ע ט ד ו בסיני קרע ל ה ס האל
נ ל ה ש מ י ט מ מ ע ל והנה השמים לא יקבלו ש ו ס הפסד ולא קריעה ואמרו ש ה א ל
היה יושב נאד,ל מ ש ה ולפי זה האל הוא גוף והם בורחים מ א מ ו נ ת משיחנו
מ פ נ י שהיה ל ו ג ו ף ואמרו ט בנית השני לא יודה א ש מ ן ה ש מ י ם א נ ל מ צ א ו
נ ה ר חפייה מלאה ש מ ן ולקחו מ מ נ ו ונתנו על עצי ה מ ע י כ ה ש נ מ ז נ ח ונהפך
ה ש מ ן ל א ש ואמרו ט ח נ ק ו ק היה הולך אל השדה לחת מ א כ ל לקוצרים ו נ א
מ ל א ך והוליכו כ מ ה פרסאות לגוב האריות א ש י ש ם דניאל ואכלו ושתו שניהם
וחזו חבקוק אל הקוצוים ו ע ו י ן ש ע ת א ט ל ה לא הגיע ו א מ ו ו ט צדיק מ ה ם
ה ע ד ם ש ל ו היו קמים על הואנים ואוכלים אותם )ווצה לומר ה כ נ ש י ס לזאבים(
)מו( ואחר א מ ו ש ש ם ח ו מ ץ נ נ ו והדליק נ מ ק ו ם ש מ ן ־ א מ י ה מ ל ך ג ם אני
ש מ ע ת י מ ש ט ו ת היד,ודם כאלה א מ ו ו ש ע ו ף א ח ו הטיל ניצה א ש י החריבה ש ש י ם
כוכים ו א מ ו ו ש ב מ ק ו ם אחד מן הים ירד ביזל ועבר ש ב ע שניט ולא הגיע ל ק ו ק ע
היס ותמה אני מ א ו ט אותס ש א מ ו ו ר,וביים י,אלת נבונים וחכמים היו א ם
לא שרומדם נ ו ב ו י ה ם סודות או ש נ א סכל ו י ש ע והכניס אותם ה ו ב ד ם בתלמוד
להטיל דופי נ כ ל ובויהם ואיך שיהיה אץ מזה כ ח או ש א ל ה ל ו מ ו שיאמינו
השילוש לפי שאותם ו נ ד ם מחדקיס האמונה בלב ד,המק כי ה ם מואים יכולת
האל ואיך משגיח על הצדיקים ש מ ש נ ה ה ט ב ע בעבורם ואולי לזד־ ,כוונת טי
ש א ט ו ם • .אבל השילוש מפסיד אמונתם מפני ש ה ם ט א נ ד נ י ם האחדות ואץ
מה( בלשון ס פ ו ד !1גנ!11ג11׳ היא כנסת זקני ישואל .
מו( ר״ל הכבשים לואנים חסר בדפ״אד .
בהמון העם כח ועיון לאמת איך הס שלשה והס אחד ולכן יאמרו לך כי יאמינו
כובוים המחזיקים אמונתם ולא במה שיבטלנה • א מ י טומאש דבריי אלו דאוים
ליכחב ולדרוש אותם לפני חכם לב ונשוב לענק ואומר סבת נפילת היהודים
בדרן טבע אם לא יואה לדמותו ד י ן העונש א מ ו איומו מ ע ש י ם יותר דותו
היה להם והנה שלמד ,הוציא במקדש אלף ושמונה ככרי זהב ושבעת אלפים
ככדי כסף ומדברים יותר וותר היה וביאו דבת הימים האיון ו מ צ א כתוב ]ד״ה א'
כאי הי[ שהיו ישראל אלף אלפים ומאה אלף שולפי חרב ומבני המלוכה אדבע
מאות אלף ושבעים אלף :השיב המלך על נ ׳ דבהם נפלאתי • האי טנק לו
לשלמה כל העושו ההוא • הב׳ אק• נתמעטו אלה היהודים תחת היותם כ ל
ה ו כ ו א ש ו אמות :השיב טומאש באניות אופיו היו מביאין לו בכל שנה ו ב ו
מפליא ואביו הניח לו הון עצום א ש י גזל מן העטים ולכן לא יצר ,שלמה לבנות
ממנו המקוש :אמה המלך ואוי אתה לעונש גמל א ש י חופת לנו ולכל המלכים
וכי מה שלוקח המלך בחובו גזל יקיא אבל חכמתך יכפו היום עונך ומה חשיב
על ענק הטעום שנתמעטו :השיב טומאש נתמעטו במלחמות העצומות וכמו
שאספר והנשארים א ש י באו למלכותך באותה שנה עלה עליהם דבר כבו כי
הם אשר הביאו ה ו ב י לעולם שכן אמד הבריבייא ]וביים כחי כאי[ יובק ה ' ב ך
את הובו בך ולא באומה אחות וזה כשהיו עומוים באוצם אבל אחו שיצאו
נדבק בנו משום א ו לרשע ו א ו לשכנו• השיב המלך אילו היה האוטו איש
אחר הייתי חושב כי מוח חתול אכל והנה סובין)מז( גדול ממך א מ ו כי חמשים
שנה קודם שבאו היהודים לספרד היה דבי כבר כל כך עצום עד שננעלו שעדי
המרינות הגרולות ובפוט קוודובא טוליח שביליא >ם בוטני ואיתי מגפה גדולה
והיו נופלים מן הנוצרים מאה בכל יום ומן היהודים לא מת אחד ע ו שבלילות
היו הנוצרים מוליכין בניהם לבית היהודים אולי ינצלו ובעיר הגדולה רומא וכל
גלילותיה היה ו ב ו שלש שנים וצופים עד שחשכו כ׳ האלוהות כעסו עליהם
זשרצום להכריתם כלס לכן די מה שיש ליהודים מהגנות ולא תטיל עליהם ט ה
שאין בהם וכמעט אוטו כי לא הלצת בעדם בתחלה אלא להטיל סם זה באחרונה 1
! נ ש ו ב אל הענק ט עמק אין תשובה איך נפלו בסבה טבעית • השיב טומאש
אומו לאדוני כי גדולתם ונשיאותם היא היתה סיבת נפילתם משל לאילן
כי כאשי יגבה קומתו היא סבת נפילתו לפי שהארי שולט בו יותו וכן היהודים
ע כ ו עליהם רוח גאוה ושונא הגאים השפילם ואמר עליהם הנביא ]איכה א׳ בי[
השליך משמים אוץ אשי כיון למה שאמרנו כ• עלייתם לשמים י־.יא ס ב ת
נפילתם כי נתגאו אלו על אלו ע ו ש נ פ י ו ו הלבבות ט א ו רדוע שכל הדברים
שבעולם יש להם חבר חוץ מן הגאוה שאק לה חבר ומן הגאוה נמשכ' ביניהם
השנאה ומן השנאה הפירוד וכל אחד מהם היה אומו ט לו יאתר ,השריה ומלכות
וכדי להשתרו אלו על אלו שמו ביניהם נכריים וכאשר ידעו מסתוייהם ו פ י ו י
טז( בדפ״אד טוליו
לבבם ד ,ןםו מעליהם אימתם ולא חשבום ובאו עליהם וד,פילוס ט קוים זה היה
נאמד עליהם מה ש א מ ו הנוינ״א ]שם ד' ׳ני( לא האמינו מלכי א ו ץ כי יבוא
עו וארב נשעוי יוושלט ולא עמוו כנגו אויניהם ט ה ו נ ף עם הפרוד שב למיעוט
וכל אחד היה פונה לווכו כוי להנעים את הניר ו ונזה ה ו ו ן נחלש כחם והיה
רנדים דבר היתושים לא לעוד ולא להועיל ואמר עליהם הנניא ]יששה מ ' וי[
כלנו מ א ן תעינו ואמרו הטבעיים ט אץ בטץ החי יותר סכל מנדן ד*,אן ולכן
אמי הנביא מ א ן תעינו ולא היד ,להם מוניות ד*,אן שד,פ אזהנות הקנוץ אנל
להפך שכל אחד פנה לווכו ולכן א מ ו ]שם[ איש לודכו פנינו ומזו־ ,נמשכו
המחלוקות נק ד,יד.מ׳ •03 0ו ז ע 0110זטה יפר ,פירוש טקולאו 7י לירא והוא
יודע עניינם אמר ט מה שאמד הכתוב ]שטוו /לה'גי[ לאתכערואשנכלמושנותיכם
ניים השבת ט לא על האש נאמד ט איסווו ככד גווע כמד .ש א מ ו ) ש פ כ י ׳ ' [
לא תעשה כל מלאכה אנל א מ י על המחלוקת שלא יבעוו אותו בשבתותיהם
כמנהג ד,יד,ודי כשיושב בסל־ אטד המלך •פה פידש דהוא נ מ ו הגנב אשו היא
מנג׳ הניח אבל בענין השבח הועוטח יש לי על ישו למה לא *ונו השבת והוא 1
הודאה למעשה בראשית א ש י א;ן מסכי מ• ם נאותה אמונה ואם תאמר שיום
ואשון נכנס במקומו זהו אם הנוצוים היו שוטרים אותו בכפול המלאכות אנל
אץ שמידתם אלא נאטלד ,ופיזל ואלו היהודים שומוים אותו כנסול טלאכרז
והקויאה בדת האלהים וכן הישמעאלי׳ ט ו ס השש -קווץ אלגומעא)מח( שלהם
ונזה יש יתרון להם עלינו! השיב טומאש אץ הנוצרים חיינץ נבטול מלאכה
לשי ששמירת השנת יש נ ו ב׳ כוונות • א׳ זכו ה ח מ ש והב׳ )מט( זכר שהיו
ענוים במצוים כמו שנאמו ]וגויס ה' מוי[ חכות ט ענד ה״ת וגו׳ והנוצרים
שלא 3א ו ולא יצאו מטצדים אץ להם זכר נטול המלאכה• אמו המלך טון
שנמשכו הדברים אשאלך מדוע בחד גישה ביום השבח ונביא הישמעאל ט ו ם
ששי דשו יום ו א ש ק :תשונת טומאש משה אמו שואוי לתת כנח־ ליום המנוחה
ט בו ש נ ת האל ושלימותו יואה נמנוחתו ולא נעשות דנוים א ש ו יואד! כ•
הוא צויך להם ושמהם שלמותו ונניא ד,ישמעאל אטר ט האום ישמח ביום
גמר מלאכתו לכן צוה יום השש• שבו נגמו מעשה נואשית דשו נ ח ו ט ו ם
ראשון ט ראד לתת כבוד להתחלת המעשה לפי שכל אחו יואר־ .לאל שהוא
רא׳ י ו ן :ואבוא לגמי הסנה הטבעית ואומר שהם בידם הביאו עליה־ היעה בכמה
זמ;י פ .הא׳ בזמן בן נבט אשד באו היהודים לבקש מ ק שלמה שיקל עולם
והוא השיב שיכביד עולם מ מ ה שהיה וכן לא היה ד א ד ל ה ש י נ ם נ • ד א ף למשוח
מח( אלגומעה בלשון עיני ספד הקודש והעיניים קויים ליום ד,ששי יום
אלגומעה מפני שנקנצים מ לבית תפלתם לעבודת הנורא ונדפ״אד
כתוב במקומו אלקורען והוא . •1001-111
מט( בדפ״או נשמטו המלוח זכו ה ח מ ש והבי ואיננה ט אט הכוונה השנית
אע"פ שכתוב מלפניה שיש בו כ' כוונות .
מלך לתת לעמו ועבדיו הן ובנח־ ם לא ידע מה יולד יום והמלך בעצם ה ו א
העט והמלך הוא מלך בשם והם גם כן ברוע מזגם ופחזותם מאסו מיד במלכות
בית דוד כי כאשד בחרו אלהיט חדשים כן בחרו מלכים והיה להם לשית עצות
ולהמתק עד יתרצה לשאלתם ת מ ש כ ו מלחמות חוקות והיו מתמעטי' והולכי' כי
ה י ע מפסיד את עצמו ומה היה מועיל פקחותם אשר א מ י אדונינו אם חכמתם
להרע את עצמם אלו לאלו ולא לחוק מלחמוי/ם נגד ד,ארב אז הלך בן נכס
למצרים והביא את שישק עליהם וגלה לו מצפוני היהווים ובאיזה ו ב ו העיר נוחה
ליכבש' והעומדים בתוך העיר מכת בן נבט היו שולהים כתבים לשיש ק איך יעשה
וכאשו נודע לכת בן שלמה עוכו מלחמה בתוך העיו והוגו אלן לאלו באופן
שהם היו עושים מה ש ה א ו ב לא היה יכול ואביך המרומם כעס פעם אחד על
היהודי' ורצה לאבדם אמר לו יועץ אחו הזהר אדוננו כי לא קט מלך במחשבה
וו שלא נפל ואס תוצה להנקם מהם צוה שיכנסו בלם בעיי אחד ואץ זד בתוכה
ושישימו ואשים עליהם ותראה כי לעולם לא יסכימו בהסכמה אחת ועל זרז
ן
יהרגו אלו לאלו רוך לא תהיה בהם :הנפילה הבי בזמן מלך נקיא אביה הוא
דבי עליהם טובות והשיבו לו כי אין עוד להם חלק בבית ו ו י ונמשכו מלחמות
תפלו באותם מלחמות ארבע מאות אלף ועליהם חמישים אלף )נ( גמרי חיל
כל תפארת ישראל :י הגי בזמן מלך ממלכי יהודה אשי שלח למלך מצדים
תשורה כל כלי בית האלהים לשיעורהו וגם זה סבה לנפילתם כי היו מחללים
כלי הקיש תתנו אותם ביד ווים ובא מלך מצרים עליהם והכה בהט מכה ובה
ואמי כי הגיע יום לקחת נקמה מ מ ה שהיו עושים היהודים לאבותיו על הים:
הדי בזמן מלחמות שני מלכים אחד מיהודה ואחו מישראל והעליל מלך ישראל
כי יד ד,כד,נים במעל זהדגו ביום אחד עשרים אלף כהנים :הה' בזמן מלך
אחו נקוא מנחם א ש ו השחית מיהודים השחתה גמלה וכי ש מ ע סנחוב פירוד
לבבם בא עליהם בחיל עצום נתן לו מנחם אלף כבוי כסף לשיחדק הממלכה
בידו והיה לו לעכו והוא לא וצו ,לתת הסך מאוצוותיו והטילו על העם והוצרכו
למכוו את בניהם להביא הסך ההוא :הו׳ בזמן שעלה נבחראק עליהם וכתבו
התלמודיים שנהוגז באותן מלחמות כפלים כיוצא׳ מצדים ואז לשרף המקום הקדוש
וכרעב מתו ב' מאות אלף כן כתוב בדברי הימים הישן :הזי נפילת אלכסנדייאה
אשר במלחמות שעל ירושלם הלכו ש ם יהודים ובים כחול ושם הצליחו מאד
ועשו מקדש והתחילו להשתיו אלו על אלו וכת אחת שלח שליח למרוגינויס
קיסו שיבא עליהם אז בא טווגיגום והיתה המלחמה מבפנים ומבחוץ ועביו על
ידי חוב ח מ ש מאוח אלף :הח' היתד ,ביו שני אחים נקראו הווקנוס ואייסטובלוס
ני לא רצה הקטן להודות המלוכה לגדיל ושלח אווססוכלוס מ ד ק לפונפיאן
שר דומי כיי שיעזיהו והמרק היה גפן זהב משקלה חמש מאות ככויזהכ עם
אבנים טובות ומרגליות ואז באפונפיאו בחיל גדול תלחמו האחים מבפנים ופונפיאו
נ( בדפ׳׳אד כתוב ה׳ מאות אלף וכן הוא נד״ה ב' יגי מ׳ :.
י
מחוץ ונפלו איש בחוב אחיו עם רב ונשאר המלכות להורקינוס ואדיסטובלוס
הובא אסוו בדקים לוומא :הם' בזמן מלחמת הווווס וגס ד,׳א מפירוד לבכם
היי נפילת הבית השני כאשר בא עליהם טימום )ולולי דובר לא היו נופלים
וכן הרעב הגדול במו שהעיד ן' גוייון( )נא( כי מן הרעב מתו ארבע מאורו
אלף וספד מעזותם שהיה שואל טיטוס מהם לכד שישימו דגל הדומים נ ש ע י
יוושלם )נב( ג' פענדס בשנה שיואה ש ש לדומים עליהם מ מ ש ל ה ולא וזנו
שאם עם אחיהם היה להם ההפצר והעזות כל שכן עם זוים ואספד לאווני ט
א ש יהודי היה נקרא מנשה ולו אשה מואבית נגד הסכמת עזרא שגזד לגדש
כל הנשים המואביות כפי הדת שלהם ומנשה לא דונה ונאספו כל הכד,נים וגרשוהו |
מעבודת המקדש אז מנשה בעזו חתנו סנבלט קבץ כל ואשי הכהנים ואמו להם 1
שאס יושוהו לעבודה הוי טוב ואס לאו ט הוא יעשה דבד שכלי ׳תחוסו שלא ן
יוכלו לתקן עד עולם והכהנים לעגו מובחן או הלך ו ק נ ץ אליו וכים על ידי 1
מחנות רבות ט עשיו גדול היה ובקש לבנות מקדש בהר גוידם והלך הוא ופנבלט 1
ן
המלך לאלכסנדר המלך בעושר גדול לשוחד כדי שיתן להם דשות ונתן .וכל
העירות הקרובות שמחו מאד מפני סורח עליתם• לירושלם וכן מפני ההנאה 1
מן העולים שם לחוג ומנשה ערום היה ושלח כרוז לכל הסביבות שכל ט׳ שיבוא 1
אל מקושו לא יתן מן התוומות והמעשרות כ• אם מתנת ידו ויזמנו ט אין חפץ 1
ן
האל בדברים שהם על *י ההכרח כי אם בנדבה ומשך לב העניים אליו ובנה
ן
מקדש וכל הסביבות עזבו המקדש אשר בירושלם אשר בחי האל כי אין ליהודים
1
דת ברבר שיש בו תועלת ומזה נמשכו מלחמות בין היהודים העולים לידושלם
1
ליהודים העולים אל המקדש החדש והיו נופלים מבי הכתות עם רב וכין )נג(
ר,כד,ני׳ האמתים היו יוצאים ע ד הכהנים החדשים אשי עשה מנשה ובזמן עלית (
[
החגים היו נופלים מהם לאלפים ונמשך המקדש ההוא קרוב לסאתים שנד ,ער
שקם מלך אחד נקוא הודקנוס ומלך חסיד היה ואוהב הדת וצא ונתץ המקיש [
ההוא וד,חויבו ועשה הרג רב ושפטים גדולים ושבו היהודים לידושלם אבל נפלו [
במלחמות ההם השליש מן היהודים :עוד אודיע לאדוני עזותם של אלו ט נמצאו [
נהם שני אחים בני הצדיק שביהודים והגדול לא היה יודע בעבודת ן מ קדש כמו [
הקטן וצוה אביהם שיתמנה הקטן לכהן גדול )נד( והקטן לא רצה ואמר שיהא [
אחיו הגדול כהן גדול וכן היה לימים נתחרט הקטן ובקש תחבולה להכשיל לגדול |
,להוציאו מכהן גדול ואמר לו בא ואלמדך סדי עבודה והלכישו בגד שאין הכהניס
וג ילין בו וחגד אותו המין שאינו לבוש עבודה והיא צורת בגד והמין שלובשים
הנשים והגישו אל הטובח רדד אל הכהנים שבמקדש ואמר להם דאו ט אחי
:
נא(
נב(
(11
נד(
בדפ״אד חסו מן ולולי עו גודיון .
בשעו ירושלים חסר בדפ״אד •
בדפ״אד כתוב וכן •
בדפ״אד נוסף באן לעבוד עבודה במקדש .
ו
ן
|
1
ן
1
1
1
—
23
—
יש לו חשוקה שהוא מונה עמה חה הבגד וההנייין הוא שלה ני נשבע לה שביום
שיתמנה כהן גדול שילבש בגדיה לסימן אהבת׳ או קמו כל הנהנים להיגו והוא
נ ק ש מהם רחמים שישמעו דנייו ראשונה וספר להם תחנולות אחיו ונמצא כי
אמת אתו ורצו אחדיו להרגו ונמלט נני' המלך ומשם נקשוהו והלך לאלנטנדויא
של מצדים ובנה מקדש שם ונתמנה לכהן גדול נאותו מקדש ועמד הנית קדונ
למאחים שנה .אמר המלך נפלאתי איך כל פרטי היהודים נמצאים נזכירחך.
אמד טומאש שמא גם מזה יאמר אדוננו שאני מהם והענץ הוא שאני דורש
לנוצרים דנרי תוכחות ואני מביא ראיה מדעות היהודים וסכת נפילתם ז עוד אודיע
לאדוני ב' סכות אחרות • האי כי היהודים נתחלה כאשר נשאו חן נעיני האל
היה לוחם מלחמותם כמו שזה מפורסם בכל ספר הנדינייא ולכן לא למדו
תחבולות המלחמה ט לא הוצרכו וכן נאמד עליהם ]שופטים ה׳ חי[ מגן א ם
ידאה ורומח וכאשר חטאו הסתיר האל פניו מהם ונשארו קרחים מכאן ומכאן
כלי מלחמה והמצאתה לא היו יודעים ורצון האל לא היה עמם ונשארו מופשטים
והיו נופלים כצאן נלי רועה! הכי כי לא היו להם הסוללות )נד (.להפיל החומות
אשר הביאו )נו( הרומיים והיונים וכן אילי הברזל הנוראים וכן פילים עם מגדלים
עליהם וכי לא נסו היהודים ולא ראום מעולם לא ידעו להשמר מנזקם והיו
אומרים אלו לאלו ראו חיות נוראות אשר לא שמענו כ׳ חשנו שהם חיות השדה:
השיב המלך ואמר ידוע הוא שהדבר שאדם לא ראהו מעולם לא יוכל לצייר
אמתת צורתו ומציגו בימים הקדומים שהיו יורדים מן הד אחו אל הבקע' אנשים
רונכים על הסוסים וחוטפים וגוזלים מאנשי הבקעה והם כאשר לא ראו כעולם
ו ו כ נ סוס נדמה להם שהיא צורת חיה אשד מחציה ולמעלה צורת אדם ושהאדם
והבהמה גוף אחו והיו קווין אותם סינטאויוש )נז( עו שעבו ו ו ך שם היוקוליש
הגנוו וואה הסינטאריוש ושחק על אנשי הבקעה ורדף אחריהם והראה להם
שהם אנשים רוכנים על סוסים ונמלחמה אחת היה לנו עגלה עם סוללה גדולה
ושמו אותה נגד פתח העיר ורצנו עמה וחשבו העניים שבעיו שהיא חיה וכוחו
ונכנסנו אצל העיו וכבשנו אותה אבל מה שאטרח שהיהודים לא ידעו מה הוא
הוא שקר שהוי כתב גושיפוש הגמל שכאשו צוה טיטוש שיקובו אל החומה
כלי הנוזל יצא נחוד אחד וחפד תחת אופני העגלו' ושם שם גפוית חפת והוליק
אש ונשופו אילי הנוזל וכל האנשים ד,שומרי' :אחר זה הקויבו שלשה אילי נוזל
שנשארו ואמר טיטוס ט יצאו ארנעד ,נחורים מירושלם ונקראו טפטיוס הגלילי
וטגנוס הגרוני רורטינוס שומרוני ואדיוס ירושלמי רצאו אליהם רהרגו כל השוטרים
והכו נטחנה הרומיים מכה עצומה והיו באים אליהם כאדם נ א אל שפחתו ועד
שנתרחק החיל ואז הציתו אש באילים ואיך ת א 0ו שלא היו יודעים ו ש נ ד מ ה
נה( בופ״או נוסף בל״א ברקסן •
נו( נדפ״אד המציאו •
נז( 06.תט*1מ0€
•להם לחיה ובמלחמת אנטיוכוס יונא גביו )נח( אחד ותקע חרב בבטן הפיל הגדול
לפי ש א מ ו מתתיה שאם ימצא הורג את הפיל שיפול המגול שעליו הנה שידעו
כי מגול היה אבל הטענה הקוומת לזה היא טענה ש א ץ עליה ספק אבל נשאי
שנדע למה נושם מביתו :השיב טומאש הטעם הוא שהם הביאו אלי לכו
בבית אלהיהם לכן היה שכום באותה מוה שילכו כאומת נכו רעבווהו ש ם
וזה מדבוי ׳ומיה נווע ו ק התווה אמוה )דבוים כחי סדי[ ועבדתם שם אלהים
אחייס או הלכו לבבל וישבו שם שנעים שנה וחשבתי בזה מחשבה דקה למה
היו שבעים שנה הה לפי שהשפעת המזלות הוא בסך זד ,ואחו כך החדים חלילה
שנות שבתאי אחד עשדה שנה שנות *דק י״ב שנות מאדים ז' שנוח השמש
י״א )נם( שנות נוגה ט ' שנות כוכב י״ב שנות הלבנה ט ' ולכן ישבו בגולה שנות
כל אחד מהם לפי שהם עובדים לכלם :אמד המלך ועתה שאין להם עבודה
זרה למה נענשו כל כך זמן אדון :-אמד טומאש יודע לאדוננו כי העבירות
שבין אדם לחביוו הם יוהו חמודות מאד מ ט ה שבין אדם למקום לפי ש ה ם
חקון המדינות ושלום העולם והנה הנוצרי נזהו מאד מגזל ואונאה ורבית וכיועא
ובמה שבינם לטקו׳ לא נזהרו רש גד שאינו מתפלל אלא פעם אחת ב ש נ ה
דהודי להפך כי מי מן היהודי׳ יאבד תפלה אחת ואילו בגנבה ואונאה ונזל אינן
נזהרין לכן הענישם האל שונא נזל ונתאדך קיצם ואין להם משיח והבוערים
קוואים איי"־ ב כ ל מ י צ א ' ש נ ת י • א ט י לי י ל מ ה קוראץ אותו על היין :אמו
טומאש אין לי בזה טעם אלא אולי יתפתה מיינם :וטעם למה נחרב המקדש
אומר לאדוני כי הוא קרה לו מה שקרה למושיענו כי ישו נ א לכפר עון אדם
הראשון וקבל עליו המות וכן המקדש כא לכפר על עק ישראל ונשרף עליהם:
אמד המלך באת להשיב דבד זד עם דבר אחר זר כמוהו כי נר ראה המלך שחטאו
לו עבדו והרג את בנו לכפר חטאם או שרף את כיחו :השיב טומאש אק
ענק המושיע דומה שאם הוא קבל המות לא קבלה אלא הבשר והוא הלך פיר
אל אביו שבשמים ונשאר ח׳ וקים לפניו לעולם וכאשר מת לא מת ולא נהרג
אלא לפי ראות האנשים :אמר המלך ד בזה במה שדברנו בעניני היהודים ומה
שאמרת הוא דבו נכון גט בענק המקדש ואני חושב עוד טענה אחרת גי י ד ד ו
מפני שעדין אפילו ביום זעם ותוכחה זכו אהבתם וכיון שכונתו היה לגרשם
כפי המחייב טבע עונם כמו שאמרת לא ר*ה שישאד המקדש ביד נכיים כל
שכן אם אותם עבודות לא היו נכונות ) (0אלא אל העם אשד יצא ממצרים
וישתבח אל אמת היודע על כל האטת ואנחנו טוביים בענ־נים על דיך ההשכלה
׳
לא על דיך אמיתת העצם ומכל מקום ש מ ח אני בהגלות שאץ ליהודים מ ה
שמעלילים עליהם והמבקש הרעה לסי שאין לו חטא יעה תבוא עליו נאם האל:
נח( בדפ״אד נעי •
נט( בדפ״אד י' וכן נכון לפי החשבון
ס( בדפ״אד נוסף מלת לו •
ןקףן' כשנת הוי למלך הגדול אלפתשו מספרו קמו נעיר איסיגא ג' אנשים
אנשי החמס והשליכו פ ג ו אחו בכית יהוו* והלכו אצל השיפטים וצעקו
לאטד ט מצאו נוצהי הווג כבית א ש יהודי אז בא השופט ואנשיו לכית היהוד
ואמו )סא( יהא ה' ו ש פ ו ט מ אני לא הרגתיו ושונאי בקשו להפילני ושמו
היהווי בבית הסוהר והיה זה עוב פאסקואה וי סינסינייאש )סב( אשר העבויס
קורק פסח רצא קול בתוך העיר וקמו בלילה ואשונה של פסח והוגו מן היהודים
כל אשר מצאו ורביס מהם ברחו לבית השרים ונמלטו אבל התענו כל ימי
חגם ט אק מ ו ת היהוויס לאכול חמין ובעיו באלמהן )סג( יצא הקול ועשו
גם הס כמו שעשו בעיו איסיגא ומשם שלחו היהודס שלוחים לעיירות הגדולות
ש ש ל ח ו שלוחים לחצו המלך וגרו באו לחצו שלשה מ ח ש ו ט היהודים ושמם
י ק אכוהם בנבנשת׳ ודק יוסף הנשיא ו ה ו ״ ו שמואל בן שושק והמעלילים
כאשי יועו שהיהודים שלחו שלוחי' ודפו אוזויהם והיהווי׳ ידאו מאד ונחבאו
בתוך היעו יום אחד והתובעים הלכו לחצו המלך וצעקו לפניו אמר המלך זה
לי ימיט שידעתי טחשבוודכט ורופיט שלכם אשר תבקשו להפיל עם עני ודרי
וכבר נתגלה בזמני שהכל ש ק ו ועטו אתם באים היום ומלך מ ש פ ם אני ולא
אסבול עניינכם ואץ לכס התנצלות אלא סכלות שלכס ולכו היום ו ט ח ו תבואו
לפני ואוא' לעיניכם קלונכ' וחופתכ' הלכו משם התובעים בפחי נפש וביום
הב׳ בבקר הגיעו שלוח• היהודים וכקש המלך לדעת את ש מ ם ונכתב בספר
והסטמו שידכו השליח החשוב דק יוסף הנשיא ט חכם היה בחכמות ו ד ע
בטיב הלשונות והוא התחיל וכל השרים והמלך ש מ ח ו בתבונתו וטענותיו אמר
המלך עלז לבי על דבריכם ט הבאים על דבד אמת יש בהן מהנעימות והחן
חלק גדול ודכריכם על דבר אמת שאק בו ספק אבל מכל מקום אשאל מכם
אם הוחוק אחד אצלכם לאיש נאמן ודובר צדק והגנבה נמצא בידו אם תאמרו
אתם שלא גנב אמוו לו ומי יוכל להכחיש מואית העץ וביוו הגנבה ורם הם
עדים כנגדו :אמר המלך דשמע אונכם הנה היהודי נמצא ט ד ו ורשותו נוצרי
הרוג ואיך אצילהו מפני שהוחזק לנאמן ושאינו רוצח :השיבו השלוחים אדוננו
המלך אץ הדבר דומה האיש שגזל וראוהו עדים או מי שנמצא בישותו ואפשר
שאחרים השליכוהו ש ם :השיב המלך ו ב מ כ ס אמת רועת׳ באטת שאץ ע ל
ודהויים בוה שום אשם אבל יש לכם חטאים ממקום א ח י ואלה העמים
טחטאתכם ושנאחכם יקומו יום יום עליכם :אמרו השלוחים וגיד לנו מלכנו
מקבל כעבד הנאמן לאדוניו או כבן לאביו :השיב המלך נודע לכם ט באתם
לארצותינו ערומים ודעטם והנוצרים קבלו אתכם באהבה ואתם שלמתם ר ע ה
סא( בופ״אד נוסף היהודי •
סב( בלשק ספוד הוא •1 <18 06110600ס>*80ן ובד״אד
ערב פסח .
פג( בדפ״אד כתוב פאלטה •
כתוב
ן-
וה,ה זה
תחת סונה ונדבו הונית לקחתם את נחלתם ושורט ו נ ק ו ם :נ ' אם א ת ם
עבדים וגולים למה תלנשו נגדי השוים וזה להטיל קנאה ושנאה ואני *דתי
,
נמלנות׳ שלא חלנשו משי אנל יש לנם התנ*לות שאם לא שמעתם נקוד
אל איך תשמעו נקולי הנה י*אחם ממחתנתכם ולני אומד לי שהערות ישיגו
אתכם ולא יועיל לכם ואט תצאו ממלכותי לא תהיה כצאתכס ממעויס בקולי
ששון ושמחה אנל ניללה ואני חמיה מאד מלכותכם כי מנהג שלכם להתחיל
עשיוים ולמות ענ״ם וכשאתם נאים לעולם מזל צומח נ ו א ש י נ ם והולך דווי
ע ו דגליכם והנוצרים להפך המזל מתחיל מרגליהם והולך לואשיהם כשיולו
הנוצוי לובש סחבות בואשיתו דלוותו וננחוותו וזקנתו דקמה :ג׳ מה אלה
הקבוצים שלכם ללכת נשווקים ניום הבוית וכיוצא ואתם מלונשים כסגנים
ועיני העטים רואות וכלות ואתם השוני ע מ נ ם לא עמותם כ׳ אם על ככוונט
וצאן אובוות היו עמכם :ד' שאם אתם סועדים עם הגר תדיחו הכוס לסי
שנגע בו והגוים אומוי' חלונותינו על מלכנו אשו קבל כאוצנו מי שלועג
עלינו וקווא אותנו טמאים :ה׳ למה תלמדו את בניכם הניגון ואתם ב כ ל
ימיכם חייבין הבכיה וההספד כי הכריז עליכם אלה׳ השמים שאתם ושעים ולכן
פזר אתכם ולא עשה כן לכל גד :ו׳ למה תלמדו את בניכם האישגוימה )סו(
ואין אתם יוצאים למלחמה אין זה אלא כדי שתוכלו היטב להווג הנוצדי ואלו
חשבתם בגלותכם ופזורכם והיותכם תמיד כסכנה לא הייתם עוסקים בכמו אלה
כל זה יורד ,אבוד הרגשותכס ואכידת שכלכם ואם עמי נהג כן הדן עמהט ט
טבע הממשלה כן ח״ב ־ואתם רואים התפשטות ממשלתם ורצון האל עמד,ם
וכאשר למדתם הרע מעמי למה לא למדתם הטוב מהם מישובם והנהגתם
ומוסרם ולא עשיתם כן אבל למדתם מהם הרע ולמדתם להם הרע מכם )סד(.
ואל תחשבו דברי דבדי איש שונא שאס אלהיכם ידע ט כ ס בראשונה מוותיכם
ואהב אתכם איך אני אמאס בכס לא אמרתי זה כי אם להצילכם מידשמאיכט:
.
|
1
1
ת ש ו ב ת השלוחים שמענו דבי אדוננו המלך דברי מלך חסיד ואב רחטן
למדע מלכנו כי לך •אתה וחסו אם תוכיחנו ונאמו לתת התנצלות
למקצת פשעינו אם יהיה לנו ושץן :אמד המלך הלוא׳ שתדעו להשיב כי
לא לאהבת נצוח באתי ודי לכס כבוו ט בפוטותוכותי עמכם :א מ ת השלוחים
מכל החולאים א ש ו הזכיר אדוננו עדין שכח חולי אחד חזק א ש ו ל ט והוא
י א י ן 0ליץ עלינו טובה בלי השקפת קנאה או שנאה אפילו שהטוב מפווסם
ל ע ,נ ץ ,ד נ ו אדונינו וקצפו הלא הוא כמו שהעידו המליצים לדעה :ועל דט-
הרבית טמים הקדומים כן ייי׳ ו א ח י י צ א י נ י י ז מ ל 1ויחי אין עסק זה בינינו
לבד משלשה חושים עד העם אשר הכריחונו נעל נדחינו לתת להם ברנירז
סד( *מ)1ז; 6<8כלשון ספרד החכמה ללחום יחד בחובות ורמחים •
פה( ולמדתם להם הרע מכם חסר בדפ״אד .
י לא יוכלו לחרוש ולוווע אם לא יקחו כונית וכאשו זכינו ו ב ו המלך באנו
לחעיותץ ולא מעינו מקום לובו עמו ושאל לנו המשנה ואמונו לו המאויע
ואמר לנו אץ בזה אשמה עליכם שאם המלך מנע הרבית הלא הוא לתועלת
הנוצרים ואם הס מואסים אותו תועלת אתם *צולים מאשמה ומכל מ ק ו ם
בתנאי שלא תקחו אלא דבו מ י ע ט וקציב וכן עשינו־ ועל דבו הגנבה ט ח
נאמר והנה נימינו לעכנוים ש א ח ו יאכל הגבינה ועל כלם יאמר ומטבע הבויאה
להמצא רעים וטובים ולנו יטילו האשמה האס לא ימצא בין הנוצרים מי שגנב
או גול ואף על פי שנמצאו בנוצרים כל המוות החשוכות וכל המעלות כבר
ואינו בכל יום תולין על הגנבה והגזל אלא שהממשלה כסות לכמה ו ב י י ם
גטו שהלבנינות )סו( באשה כסות לכמה מוטין והגלות הפן כי הוא ה מ ג ל ה
והמראה מוס קטן כגוגיר חוול בכמות כווה ה ש מ ש :ועל לבוש המשי מיום
שהוכרז לא ימצא א ש ממנו שעבר מאמרו ואנו שלוחי ע מ ן והעשיוים שבעמנו
ואין לביא אל שער הטלך כי אס כלבוש יקי והגנו בבגדיי שחווים מהנמכוים
ביול :קפץ איש אחד ואמו והנה הנשים לובשות טשי ורקמה ותכשיטי זהב:
השיבו השלוחים והנה הכרוז לא אמר אלא ששום איש יהודי לא ילבש טשי
ולא אמר אשר ,וחשבנו כי מ ד ו ן המלכיות לתת י ש ו ת וכבוו לנשים :אמו
ה ט ל ן אס כן אתם הולכץ כחמור הפחמי ונשותיכם כפרד האפיפיור ואינו מן
•הדין :ועל הקבוץ אמרו השלוחים מ ה נעשה אווננו ודחינו עונו לגמול חסד
ואומה ש פ ל ה כמוט הלוא׳ בהתחבו תתקיים :ועל הניגון וכיוצא ט׳ נפש סובלת
שלא תתפתה למה שריאה נשכנית כ ״ ש הבחורים והנערים א ש ו לא יספיק כח
להכניעם ואץ בהם הבונה ל ה ש ט ו ממה שאינו ו א ד ! השיב המלך יש בובייכם
מענה ועתה אל תוגוו ותנוחו בבתיכ' ומחר תבואו וכסה מאלה ק י ה א ת כ ם
וזרח בחשך אורכם :בבקו באו לפני המלן ואמי ואוי לשלוח חוקו יחקוו
בד בבד )סז( :אמרו התובע׳' אווננו המלך הנה כתב טן השופטים כמה חקיו
ודרשו :אמד המשנה יביאו היהודי ותייסו בייסויץ קשים והוא יגיד את א ש י
עשה :אמדו השלוחים אם על ידי יסורץ יתאמת ידענו באמת ט היהודי יאמר
שהוא הדגו ושאבל את דמו והיהודים וכי הלב חלוש׳ מזג וכמעט מועד ׳כנעו
־לכל :א ט י המלך לא הפסדו מזה ואני נשבעתי כזבח מושיענו שלא ל ק ב ל
שוס אומדנא או הוכחה מאיש יהודי על ידי יסודץ מ מ ה שאירע כ ה ת ח ל ת מ ל כ ו ת י
כי לגנבו שתי כפות זהב והץ נכנסים דוצאים ב' אנשים חשוכים נקראים יהודה
אנקווה ושמואל אנקווה ואמוו כל אנשי החצו כי היהודים גנבום כדרכם והכיתי
היהודים כיסורץ וטיו הודו שגנבום ותליתי אותם אחו ג' ימים נמ׳לאו ה כ פ ו ת
ביו א' ממשיתי וכנואה בתיו במות הפתאומית להנצל מן הארוכה והיא מכת
יסווץ :א מ ו אחד מיועצי המלך ביטים הקוומיט לא היו ונץ שום אדם על
סו( בופ״או שהלבניות •
סז( בדפ״או בדבו •
י
ידי יסווק והביא ססו דבי׳ הימים וכעס המלך על שלא ד,זכידוד,ו בענק גניבת
הכפות ועל זה אמד המלך אק <0שיגלה זה כי אם הגבוי שבגבודים :אמדו
השרים ונר הוא אמר המלך אמרו אתם :אמדו הם כבר עבד ענק זה בינדם
הקדומים יש טי ש א מ י ט ה ו א האשה כמן שיכלה להכשיל לאדם היאשון
ולשלמה עם כל חכמתו ושאל הכם לאפלטון מהו הרוב בעולם האנשים א ו
הנשים והשיב טון שכל האנשים שומעין לנשים כל העולם הוא נשים ד ש
ש א מ ו ט הוא היין אשר הכשיל לנח המעיל בזכותו כל העולם ואחרים אמדו
ט הוא המלך כי אם יאמר לעקוד הדים יעקדו דש טי שאסר ט הוא יעו האדם:
אטד המלך גנודיס הם אלה דותו סד,ם הוא הממון אק קנאה בקנאת ה ט ל ט ם
ואק שנאה בשנאתם ואק וויפת הכנוו כוויפתם ואק שמחה כמו הנצחון ועל
כל אלה אם יתנו למלך ממון יסלק מלחמתו מעל אדנו וכן כל הדנוים הזרים
יתפשרו עט הממון יכריזו נגלילות׳ שמי שיניא שום עדות יחנו לו חמש מאות
כפולות וביתו חפשי מחוקי המלוכה ותראו ט אז יתגלה ענק זה או י צ א טיו
כרוז בחעוערות וביום הג׳ בא גער אחד כבן שמונה עשרה שנה ואמר אדוננו
המלך את האלהיט אני יוא ואוויע לפניו א ש ו ידעתי :אטד המלך האלהים
אפשר שאתה ירא אבל הממון אתה אוהב אומד )סח( ט סיד יגתן לך ש מ -
הרבה :אמר משרת לאדוני הנקרא גו״אן די״לה ףד"ה אני ונתקוטט מאד עם
היהודי אשר נמצא ההרוג בביתו על ענק נחלה שלקח לו על דבר הרבית ז ח
שנים הוכה ולילה אחת אמו לי אדוני אם תהיוג היהודי החזיו הזה אתן לך
לבוש משי יקר מאד ועשוים כפולות אמות׳ נער אנכי לא נסית׳ ב ט ו צ א לך
ופגע אתה ט כאיש גבורתו אחר זה ראיתי שצור ,אדוני שיקראו לששה שכניו
וכאשר נאו אמר לי שאצא לחו•( אטותי הלא ד נ ו הוא ושמתי אזני אחורי הדלת
ושמעתי לאדוני אומד אלה היהודים אחר שעשו ס ה שעשו לטושיענו ו ס ם סוחר
והמלטם אם ישמרו אותם הם להנאתם ספני המסים הנה היום נקבו אח•
נכרי ובית הקברות סמוך אאנו נוציאהו ונשליכהו בנית היהודי שכננו דקומו
העם ואנו עמד,ם נחלק ש ל ל :אמרו השכנים ואם ימצאו קבר ריקם יודע הדני
א מ י אדוני יש שם סמוך לקברו אכן גדולה ונשליכה כקבר במקום המת והלכו
ונתאחוו ואני ישנת• ולא נווע לי יותו מזה שלחו וקואו לגו״אן וי״לה וי״דה
ואמר אדוני המלך אק עדות הנער עדות ט הוא נרע ענד על ד נ י שטרותוו
אמר המלך טעתה אין אנו צויטן אל הנעו ילכו דואו אם ימצא ש ם אנן ולא
פגו האבן יעיד עליך הלכו ומצאו כדברי הנער אמר גו״אן היהודי הוא שהוציא
הפגר ושם האבן אמר המלך אי טמאים ואתם אומדים ט להוציא את דמו
הוציאוהו היהודים אחר שמת האדם כלום יצא טמנו דם ובהיותם בדבור זד!
באו שני אנשים והעיוו איך ראוהו כלילה מוליך פ ג י ולא ידעו מה הוא אמר
המלך לשיים הלא אטותי לכם ט אין גבוו כממון דשתבח האל המגלה האמת
סח( צ״ל אמוד וכן הוא כדפ״אד .
צוה המלך שיקברו את ט״אן יי״לה וי״וה ע ו ראשו ויניחוהו ש ס עו שימות
ולשכנים שיתלו והארץ יואה ושקטה:
ה ש מ ד ה ^ ' בוטן שמלכו אומת גוווש על ארצות המערב וטלכיות אחוווו
ועל הכל בעיו הגדול ווט׳ ביטים ההם ט ל ו על רומי מ ל ך א ת ו
שטו שישבוק והיה זה שנת ת״ת לישו ובקשו מכל היהודים א ש ו בספרו
שיקבלו טבילת ישו במקום מילה ואס יעשו הדבה הוה ימשלו במלכותו שודז
בשוה עם הנחנויט שומדי ותו וכי שמעו היהודים כונתו נאספו מכל עריהם
אל העיר הגמלה והוימו קול בתענית ובמה והספר ולקול הצעקה באו נוצויס
ושאלו להם טה הענין וכאשו הגיוו אמרו להם הנוצרים תקבלו טה שיאמו
לכם כי זה המלן עז ועומד קייס במחשבתו ולא תצליחו עטו בשום הריצות
או הוצאה ואם לא חודו לו על פרט זה הוא יכריחכ' על בטול כל תורתכם
ותיאו שלא יועיל תעניתכם לכן תפייסוהו בטועט כוי שלא ישאל לכם הרבה:
השיבו היהודים מצות טילה היא ש ו ו ש כל ותינו ואתם אומרים ששואל לנו
פרטי אינו שואל ם אם הכל ונמות כלנו ולא נבטל מצוה אחת כל שכן שורש
כל האמונה ניד נתקבצו כלס ובאו לפני המלך ואמרו לו שיטהו כיתתם כי
לא יבטלו טצוה אחת כל שכן הגדולה שבאמונה נ אמר להם המלך )אי עניים
ומפשיט וודונים א ש י אתם שואלים בתפלתכם מלכות זדון מהרה תעקו ואתם
מתפללים על עצטיכם כי אין לכם מלכות אחר אלא ד,ודון למה קבלתם עצה
נבעיח כזו( )סס( המי נשבע שאם לא תקבלו טבילת ישו מיד אעשה שתעבדום
כולם ולא יועיל לכם! או צוה שאם לא יקבלו טבילת ישו תוך חודש ימים
יכויחום לעבוד בכל דתם ו א ח י כך יעברו בחרב הלכו היהודים עט כסף ווהב
למיון לשדים שיתחמו אל ד,מלן שיקח נכסיהם לעשות מלחמותיו וניחם בדתם:
והשיב להם המלך אקרא בין המלכים מלך ח מ ק ויאמרו כי לא שאלתי טבילת
ישו אלא לשיבואו לפשרה של ממון ועוד כי העניים האלה דת נתחייבו לי ולא
מטון כיון שאוכל להכריחם לדתי כמו שהיו הם עושים לנו אם היה להם מלכות:
השיב יובירטו החכם לפניו ואמר אדוננו המלך משה ובם של אלו ויהושע משרתו
ל* רץ מכויחיס לשוס אומה שיקבל ות משה לבו שיקבל עליו שבע מצות שהם
מצות אום הואשון ועוו שיהושע בהגיעו סמוך לכל עיו חומה להלחם עליה היה
מכריז ואומי הרוצה להשלים עמנו ולקבל דת ישלים רוצה לוטו שבע מצות והיוצר,
לצאת מן העיו ולבווח יבוח והיוצר ,להלחם ישלף חרבו רבוא :א מ י המלך
יהושע מלך היה בזמנו ואני בוטני ואקח מן השלשה חלוקות הנאותה ץתו
אצלי והוא שיקבלו עליהם מצוה אחת לבה החת שבע מצות שיהושע ה י ה
מכריח :אחה זה שלח המלך בעד היהווים ואמו להם אני מבקש מוב מכם)ע(
סט( מן אי עניים ע ו כוו חסר בדפ״או .
ע( בדפ״אד בטובתכם •
ולמה תדחוה בשתי ידים ואני שמעתי מן האפיפיור וההגמונים שכל נר שאינו
מקבל טבילת ישו הוא טמא לעולם ולא יוכל לבוא לגן ע ק ! אמר אהד
מחכמי היהודים הנה כתוב בתורתנו ש ש ו א ל מאסו במחנה הגדולה שנתן להם
האל והיא ארץ חמדה אוץ זבת חלב ודבש ומה היד ,ענשם אמר המלך מבואי
הוא שם ]במדבר ידי כג'[ והוא שלא יראוה :אמר החכם רשמע מלכנו הנה
כבוד מלכותה )עא( נתן לנו גן עדן ואנחנו מאסנו נ ו יהיה עונשנו א ם כן
שלא נבוא ש ם :אמד המלך בדברי הגוף אין להכריח האדם וארץ חמדה דבר
הנוף הוא אבל דבד הנפש כופין לאום כמו שכופין לנער שילמד ומיד צ ו ה
לתפוש כל ראשי העם דושמו במאסר קשה ימים רבים ומתוך המצוקות הרבות
והרעות יצאו מכלל הדת רוב קהדיות ספרד וכי מת המלך ההוא הלכו לבקש
את ה' במקומות אחיות ורבים מצאוהו ורבים נאבדו ולא מצאו מנוח!
ח ע י צ י ר ו דה׳ בימי המלך דון אלפונסו בן המלך ח ן שאנגו בן אלפונשו
ה ג מ ל המולך על אוץ קאשטילייא ועיר טוליוו וליאון וגאליפ״א
ושניל״א וקוודוכא ומווס״א וגאק ואלגובי ומוליגא עשו מלכיות בן שנד!
אלפונשו במלכו ו ל ק שוי הארץ בקשו למנות שני פיהמים הנקראים אינפאנטיש
)עב( האחד דון פידרו בן המלך דון שאנגו ווון גואן ומתו שניהם במלחמו״,
ביום אחד והמליכו לדון גואן בן האינפאנטי דון מנואל ובימים ההם איש היה
בארץ איסיגא ושמו יוסף בן אפויס בן אבי בושת הלו׳ ר ע י האל את דוחו
ללכת בחצר המלך ולגבות המסים וכל עכוות המלך הוא יוסף בצדקו מתחלה
ועד סוף נבון דבר ויודע לנגן וטוב תאו מאד והי עמו והמלך כ א ש י דאהו
איש אמונים ומצליח הפקידו בכל מלכותו איננו ג מ ל במלכות קאשטילייא ממנו
הוא משנה ל מ ל ן ו נ מ ל ליהודים ויהיו ליוסף משרתים בני השרים אוכלים על
שלחנו רעש לו מיככה וסוסים וחמשים איש רצים לפניו בימים ההם היה ש ם
איש אחד שמו גונסלו מדטין איש גבוי חילי עבד ליוסף דקס לשטן לו רמיוד
ביוסף כי מנהו פקיד בקצת מקומות מהמלכות ויקנא ביוסף גבייו ר א מ י המלוך
ימלוך איש יהודי עלינו וחשב דעה לאבדו ואמי הלא האל הסתיי פניו מ ה ם
הם עזבוהו והוא עזב אותם ועתה אוכל להנקם מיוסף ומכלם והלך אל המלך
ואמו לו אדוננו המלך אם תשמע עצתי אתן לך טמון עצום ללחום המלחמה
ראמו לו המלך ואיך יהיה הדבר הזה דאמר גונסלו מכור ל׳ עשרה יהודים
״ ממלכותך ואני אשקול ככדי כסף שמונה להביא אל גנד המלך אמה המלך
ומי הם א מ י גונסלו הראשון הוא יוסף פקידך א ש י כלה אוצרותיך וכלה ממון
העטים ושמואל בן ווקר הדופא א ש י ש מ ח ליועץ ושמונה אחרים עשיוי מלכותך
חמכום לץ הם ובניהם ומפס ויאמר המלך יהי כדבריך • ואמר גונסלו ׳כתב
עא( צ״ל מלכותך ובדפ״אד רוממותך •
עב( הוא יזזט&ט! בל״ס .
ויחתם בטבעת המלך ואני אשקול הכסף עובר לסוחר דסר המלך את טבעתו
ויתגה לגונסלו רכתב ככל אשר צוה הצורר אין סכר המלך ליוסף ולשמואל
הרופא וחי ננדט אדם הם ובניהם וכל קרקעותיהם ונכסיהם לגונסלו מרטץ
ויתפשו את יוסף ואת שמואל ביום אחד וימת יוסף בתפישה ויודע למלך וחיה
לו מאד רצו המלך והוליכוהו בכבוד לעיר קורדובה דעלו עמו רכב ו פ ו ש י ם
ומחנה כבד רפטור המלך את אשתו ובניו מכל תביעות ומכל חשבונות גביות
אשר גבה רקח הצורר את שמואל ואת שני אחיו ראסרס להם ובניהם דמצא
לשמואל כסף וזהב לדוב ומטמון גדול רשם כלי בחל לרגליו דענהו רמת
מפני הענוי רושם בארק בבית הכלא ולא נקבר עד מלאת לו שנה תמימה אץ
גדול כשמואל בדווו חכם גדול רועי( למלך וחתה הכככים ודברי שמואל כתובים
לכל ס ל ם קאשמילייא • אחו הדברים האלה גדל המלך לגונסלו רשם את
כסאו על כל השרים רמנהו הגמון באלקנטיה ובכל כומיות אלקנטרא )עג(
דחי לו מרכבה וסוסים רגבה לבו ראמד לאבד את כל היהודים ואמר להכחיד
היהודים הגדולים היושבים בשער המלך ואחר כך שארית היהודים ט דאה שאץ
לבקש על כלם כאחד שמא לא ירצה המלך והעליל עלילות על כל שרי צבאות
ישואל דון שמואל בן יעש ווי משה אבוויאל )עו( העומדם בפרץ לפני אדוני
האוץ ולקח אותם לביתו ואמר להם מבקש טכס המלך ממון רב לא תוכלון
שאת ועשה עצמו כמפשר ביניהם והוא היה מבקש לעקרם ונתנם האל לחסד
ונתפשרו עם המלך בממון רשב משה אל שער המלך הוא הסופר הגדול
למלך והוא הולך וגול במלכות קאשטילייא רבן המלך מ גונסלו מדסץ צורר
היהודים ט פער פיו נגו כל זוע ישראל ויהי מימים רלחס מלך ישמעאל עם
מלך קאשטילייא ויעברו הישמעאלים רבים כארבה רעבור הים אבומליך בן
המלך אבואל חתן מלך מרויכיש )עה( והצר מאד למלך קאשטילייא ויאמרו
השרים למלך מה נוכל לעשות עם ההמון הדב הוה ויען גונסלו הצורר אני
אייעץ למלך עצה לשיהיה לו ממון רב אמרו לו השרים מה עצתך אמד הצורר
אם על המלך )עו( טוב יצוה לקחת כל ממון היהודים שככל ערי מלכותו ואני
אתן מאשר ימצא להם ארבע מאות רבוא ועוד שישליך כל היהודי׳ ממלכותו
ואני אעשה שיתנו אנשי הארצות למלך אובע מאות רבוא ממון תחת ה מ ס י ם
והעבודות אשר היהווים נותנים למלך שנה בשנה ונשמעו הדברים למלך ושאל
אל עצתו ואמרו הדברים האלה ישרים הם )עז( ובמה יודע איפה ט אני עבד
נאנק למלך ט אם נעצה כוו ואם את האלהים אתה יוא כבו שכחם ושלחם
עג(
עו(
עה(
עו(
עז(
ובכל כומרות אלקנטוא ח ס ו בדפ״אד •
ב ו פ ״ א ו אבוויאל •
בדפ״אד מלך חסן מרכוש •
ממלת עצה עד המלך נשמט בדפ״אד .
נ ו פ ״ א ו נוסף ואמו בסוף •
'מלפניו ולא יוסיף הביטם ואם הוא קצף עליהם אץ• א י,ה וועד ,נהם וגמד!
ימים שאין לישואל מ ל ן ולא ש ו ט י ולא כהן ולא הווה עם מוי המה לא לעזי
ולא להועיל אדוננו המלך יוצא למלחמה על אויביך והס אוכלים ושותים ננתיהט
מה בצע ט תניחם במלכותך השמד אותם כי למלך אץ שוה להניחם לכן ישלח
המלך ספוים לגוש היהודים א ש ו במלכותך וצוה לכל מי שימצא יהווי בחון
ביתו שיהיו נכסץ למלך וגופו להויגה ד פ ק ו המלך פקידים דשמוו כל השלל
כסף חר,נ להניא אל גנד המלך וישמע המלך דה׳ מחריש ומן הקדובים למלך
געוו נגונסלו ויאמוו לא טונה העצה נ פ ע ם הזאת כי מנהג קאשטילייא ו מ ל ט ה
לאהוב היהודים דלשמוד אותם וכזי ישמע לך נדנד הזה רקד ה' לואש ההגמון
דון גי״ל דשם דבר בפיו דאמד השיב לצורר וכה תדבר ויאמד לגונסלו ד,ליועץ
המלך גתנוך יעצת נ ש ת לניתך ט היד,ודם הלא הם אוצר למלך אוצר טוב
ואתה מבקש לאבדם ושיעשה המלך מ ה שלא עשו אבותיו אץ אתה שונא
ליהודים ט אם למלך וישמע המלך ולא ענה ו ב ו וישמעו השרים וכלם גערו
נ ו ויאמרו לו לא משנאת היהודם ט אם משנאת המלך ולא מאהבתו ד ש מ ע
האיש משה רוא וישלח ספרים להודיע לכל היר,ווים ונאספו בעדהם ויצומו
רככו דצעקו לאלה׳ אנותם ויאמרו אנא ה' אל נא גאנדה כעצת ד,צויר לך ה'
הצדקה ולנו נושת הפנים לאיש יהודה ולפליטת 'יושלם א ש י בספרד וישמעו
העמים ונסכו עלינו והכריתו את שטנו ומה תעשה לשמך הגדול למה תהידת
כאיש נדהם ואתה בקרבנו עננו ה' עננו דדעו העמים ט ה' נלחם לישראל
ותעל שועת עם בני ישראל וגאלם מיד צורר ושרי ישמעאל התפקדו דד,י בהם
שולפי חוב כחול אשר על שפת הים דפקד המלך ש ד חיילים לשמוו מעברות
הים לנלתי חת מעבד לישמעאלים וישם המלך את גונסלו לואש רקח גונסלו
ו כ נ ופרשים וינא על טחנה ישמעאל נ ט ח דך בהם מנד ,גדולה והם נטושים
על פני השוד ,ותהי נהם מהומת הי דנה רד,׳ו כל הנופלים מטחנה י ש מ ע א ל
ביום ההוא עשות אלפים שולפי חוב ואיש מושך נ ק ש ת לתומו רך אח אכומליך
שר צנא הישמעאלים בין הדבקים ובץ השדון ויאטו" המלך לנעוו הוציאני מן
המחנה כי נחלתי דפול מ ע ל הטרכנה וימות ויצא גונסלו מדטץ מן המלחמה
שמח וטוב ל נ דאמד נלנו עתה ישלים המלך רצוני כיהודים ונקטתי מארבי
והוא לא ידע כי ה׳ ס ו מעליו הוא יוצא ביד חזקה והנה ה׳ קנא לעמו והפך
לב ה מ ל ך עליו דשלח פ ו ש לתפשו דצא הפוש דמצאו כשדה בסוסיו וברכנו
דאמד לו הצורר השלום ויאמר אץ שלום ט המלך צוד ,ל ׳ לתפשך דבוח
דנוא נעיר דלתים ונד ,מגדל גנוה דשלח לאטד אל המלך ו ב ד ם קשים דשם
לשונו כמלך ומאן /ה' היתד ,להכשילו לנלתו תת רפואה למכתו דחר למלך
מאד דטלא חטה עליו דצו לתפוש לכל אחיו דתנם נמאסר דקחו כל ד,ממק
אשר נמ׳נא לו ולאחיו ככל מלכותו דניאו אותם לאוצר המלך אחר זה צוד,
המלך לתפשו דסגו במגדל גבוה וילחמו עליו ד ו נ ו ל מ ל ך קשור! ד ו ח
הטווים מן ה ט ג ו ל ויכו את פ ו ש המלך נושא כלץ דפול לוגליו דמורז
ויקצוף המלך מאד רצו רציתן את המגדל באש י ת פ ש ו הצורר דובר הטק־יך
אתו משפטים רצו המלן לשחטו וישחטוהו וישרפוהו:
ו ב ף ן ך אל הרחמים אשו נתן כואח בלב המלך לנקום נקמת עמו רושע ה '
את עמו בחוש שנים עשר הוא חדש אדר ראשון )עח( או ישיד
ישראל את העדרה רואת לה' אשירה לה' כי גאה גאה ועני עמו ראה ה' איש
מלחמה הוא נלחם בנו ימינך ה׳ נאדרי ובדוב גאונך הרסת קמין והשבות לו
גמולו בראשו וכל המושל עליו ימשול לאמר איך שבת נוגש ש ב י ה' מ ט ה
רשעים הורד שאול גאוהם לתחתית גיהנם לנצח :אחר הדברים האלה כשוך
חמת המלך וון אלפונשו זכי את גונסלו ואת א ש י עשה ויאמוו נעוי המלך
משרתיו יביאו לפני המלך ס פ י דבוי הימים דהיו נקואים לפניו רמצא כתוב
א ש י העליל גונסלו על שמואל בן ווקי ועל אחיו ושטר המכירה ויאמר אחד
מעבוי המלך אם על המלך טוב ימכרו אחי הצורר וכל אשר להט ערי א ש י
שלח יוו ביהודים רעשו לו כמותו רצו המלך דמכוו שטר המכיוה מכל נכסי
הצורר ומכל אשר לאחיו ליהודים היושבים בשער המלך ר ס י הטדיך את
טבעתו אשר העביר מהצורר רתנה למשה רצא האיש משה ש מ ח וכל היהודים
א ש י במלכות קאשטילייא שמחים וטובי לב על כל הטובה אשי ע ש ה ה '
לישואל:
ך ץ " א שנח חמשת אלפים ומאתים וחמשים ודו גויות כוללות באיץ שאבדה
ופיאטונטי ולונברויא ושיולייה ורושיאה ולא נמצא כחוב פרמי הגדרות
וסבתם גם בפלורינצייא היה שם שמד וגירוש דצאו מן הכלל ע ם רב מן
היהודים וגם אחי שיצאו לא נחו כמאמר האל ]דברים כחי סה [ ,ובגדם ההם
לא תיגיע ואחר )עט( בקשו ובים ללכת אחי ה׳ למלכיות אחרות וכאשר
הבינו שכוונתם ללכת להתייהו קמו עליהם לאלפים ולרכבות ולקחו נכסיהם
וממונם למלך ומהיהודים אשי בסרדינייא נהדגו רבי' ב ו ו ן ומאותם הנשאוים
בפמדנצ״א אחר השמד נוהגים היו יהוות בהצנע ובפוט הנשים אבל היה ענץ
הנשים בטקוה כי שואלין להן למה ידליקו נו ערב שבת ו ק שמביאץ ירקוות
ומיני מגוים ליל שבח אל השלחן ואוטמת שכך ואו אמן נוהגת:
א ^ ן ף יוסף בן ררגה מ מ ה לוה שמעתי מפי השר ה מ מ מ ם הוופא הגדול
כ מ ה ״ י משה הטון יו״ה )פ( כי ואה במצוים בלכתו למלחמה ע ט
המלך האדיר על כל מלכי האדמה סולטאן סולימאן יד״ה כמה הנרות אשר
עח( בדפ״אי ח ס י מלת ראשון •
עם( בדפ״אד נוסף מלח ינדם •
פ( בדפ״אד זצ״ל •
תושבי הארץ נועלץ נשכת והם ישטעאל!ם גמורי׳ ושאל להם מד .ענץ נעילת
החנדות והשיבו כי לא ידעו מזה דבר ואין להם השקפה אחות אלא ש כ ן
ראו אבותיהם נועלין בשבת ואין זה אלא מזמן השמד אשר דיה שם עצום
ונורא מאד:
ו נ ש ו ב לענין הראשון וזה ט באותם ארצות היה בשנה ההיא שנת השמד
דבר כבד מאד בכל אותם העמים ומהאנוסים לא מת אחד ו ט ראו
הגרם הדבר ההוא הכבד אמרו בלבם כיון שהדבר עלינו היא ולא על האנוסים
נצוה שילכו למקום אשר יחפוצו אז תנאו מהאנוסים עם רב להוגי ל את נפשם
אבל רבים נשארו באותם ארצות ט ודו יראים שמא תחבולה ודא מן העמים
לדעת מה שבלבם ונשארו באותם ארצות לאלפים והס באותם מקומות נוהגים
היו יהדות ואע״פי שהיו חוקרים עליהם לא נמנעו משמידת חורת משה ע״ד;
כל אפשרותם לימים קמו עליהם חוקרים והשחיתו והתחילו לשרוף )פא(
ולקחת נכסיהם עד שקם מ ל ן א׳ וחמל עליהם וצוה שלא ימצא ש ו ם חוקו
במלכותו ולא איש מעליל עליהם ט באמונה הם עושים:
ד ״ ״ ב בזמן המלן דק מנואל בן ה מ ל ן אלפונשו בעיי אוקניא קרה ט איש
נוצרי נכנם בביתו נעו קטן כבן שלש שנים והנוצרי איבה היה ל ו
י
עם הנוצרית אס הנעו ואמי השליכהו חוצה בן הסודות המונה וכשלא יצא
מיד קם ובעט בו והכהו בבטנו ומת הנער ו ט דאה ט מת החביאו ובלילד!
השליכו בחלק איש יהודי שכנו והיהודי איננו כעיר ותקם האשה בעוד לילה
ופרחה נשמתה ונתעלפה מווב פחדה ט ואתה שלהעליל עליה השליכוהו שם
והלכה לפתח הבית לראות אם תוכל להשליכו בפתח איזה נוצרית ושמעה
אם הנער צועקת ומבקשת בנה והשכנים אומוים לה בכית יהודי זה נ מ ס זלא
יצא עוד וערב חגם הוא זה כמו שהוא מנהגם והעניה היהודית ט ש מ ע ו -
פוחד ,נשמתה מדוב הועדה וחשבה אופן הצלה ולקחה הנעי וחגיה אותו על
בטנה ולבשה לבושיה עליו וכאשר ,מעובדת ישבה על ה מ ש כ ו והתחילו-
לצעוק כאלו היו לה חבלי יולדה ושלחה את בנה לקרא לנולדת ובאה ו י נ ח ה
לה התחבולה ובהיותה בזה בא השופט עם אנשיו ו ח פ ש כל ה ט ת ו ב ת י ב ו ת
ובתנוי וכבוד ובכל מטמון ולא מצא דכי וכל היום ישבה על המשבר ובלילה
ה ו ו י א ה קול איך הפילה ולקחה שני אנשים מקרוביה ובמשא של זבל הוציאו
את הנער אל השדה וקברוהו :טום השני נתקוטט הנוצרי עם אשתו והכר!
אזתו .על ואשד ,מכת מות אז צעקה האשה ואמרה הלהרגט אתה חושב כמו
שהרגת לבן השכנה ונשמעו הדברים לאם הנער והלכה אל השופט וצוד!
שיתפשו האיש ההוא ואם החקירה נתאמת ט אמת הדבי ובייסורין הודה ואמו
פא( בדפ״אד נוסף אותם •
איך השליך את הנער מת כבית היהודית להעליל עליה אן אמרר אם הנער
שיתפשו היהודית שיחן לה הנער לקברו ושכבר נודע מי הכהו והאשה התחלה
לכחש כי ידאה והשופט נשבע לה שלא יקדנה עון וכלכד שתגיד לו כל הדבר
כפרט או ספוה האשה הענין כמות שהואן והשופט ש מ ח על שכל ה א ש ה
ושלח הדברים בכתב אל המלך והמלך ש ט ח מאד על שכל האשד .והיה )פב(
ש ם אדם גדול במלכות ואמו למלן אדוננו המלך אין פקחו' כפקחות יהודי
זהנה אנשי רומי הפקחים והעוומים תמהו ממה ש א מ ו להם איש עברי שלוח
מיוושלם ונכתבו נ ס פ ו ד,זכרונו׳ למלכי רומה ומשם העתקתיו אמר המלך
•בא נא לפנינו וחן תקבל ממנו בא הכתב לפניו חה ענינו נעתק מליטין
ללשון הקדש:
17׳ "]"12ך ,רמושלת העם המוצלח רב המזל מעוכת שמינו הודו ואלהינו
אשר עזבנו אשר ידושלם רבנית האש״א אם וגברת מכל רעברים
הושלכה משועבדת לרומה ולדומיים באמת גדולה היתה ממשלת פונפיו ורב
וכוי חיילותיו לקחת אותנו אני אומר כי היתה יותר גדולה החיטה מאלהינו
ובלי ערך רבוי עונותינו אשר עליהם חייבנו האכדון רצוני להודיע אתכם דבר
אחד וחרה לי שלא נסיתם אותה בנסיון וזאת היא כי הוא כל כך טוב אלהינו
שאס היו בינינו עשוה צדיקים עם המשים אלף רשעים או היה אחד כל כך
טוב כי בעבורו יתכפרו העם הייתם דואים היומאנום כמי שראו המצרים וכמה
היה יכול אלד,׳נו לבדו מכל אלהיכם יחד תדעו באמונה כמה נהיה אנחנו
חטאים תהיו אתס אדונינו והזמן שיתמיד חרון אף אלהינו על העברים כך יתמיד
מ מ ש ל ת הרומאנוס ולפי שבענין זה אני מדגיש אחד ואמונתכם מרגיש אחרת
ואני לא אוכל להחדו אתכם לאמונת אל אחו ולא אתם תשיבוני לאלהווז
הוכה ואעזוב ענק זה לאלוה שעם יכלתו בואנו ועם טוכיותו אנו מונהגים
והנני מספר ענק שליחותי ידעתם כמה שלוי היה לרומי עט נודיאה וגודיאדז
ע ם דומי אנחנו לכם בכל נכנענו ואתם לנו שום דבר ע ת ק לא הכחדתם ולפי
שאק דבר יותר נאהב מהכל ופחות ישימוה בפועל כמו השלום ואק דבר יותר
שנוי ובהיותה שנואה יהיו הכל בה כמו המלחמה אני טוהיר עם אמת ו א ת ם
משגיחים עם מ ש פ ט נעניש את הטעוווים את וצונכם שיוצו ועותינו ונוחוק
רועים המבקשים לעוב אותנו העמוד התזק והקיים בלתי מתנועע מ ה ש ל ו ם
הוא להסיר מאמצע המערבית ומה יועיל שיאמרו לנו ולכס בפוסום שלום
•שלום ואחר כך שיאמרו לנו ולכם בהצנע מלחמה מלחמה ואני אומי זה ט
אחד שגדשתם הכבוד מהמלך אידומיאו על חוקיו הרעים שלחתם לנו במקומו
לקתפנאו ומארקו ולשופו ובאלידיו למושלים והם ד' מורסות ט הקטנה מספקת
לתת א ו ס בכל קיסרות רומי כל שכן ה מ ל ט ת שלנו עני מפלישטינה א' דעה גדולה
פב( מן והיה עד סוף השט־ וי״ב נשמט בדפיאד
*3
יכולה להיות כ• השופטים ששולחים חמי( להסיר המדות הדעות מהרעים יהיו
הם ממציאים תענוגים חושים ואי גדול גריעות ל מ ש פ ט כי אותם שהיה להם
להסיר הנערות מהנערים שיתענגו להיות ואשים לקלים ואי גמלה חופה לווטא
כי אותם שואוי שיהיו צדקים בכל מ ש פ ט ומשל לכל המעלות יהיו ו ע י ס
בכל הרעות ומגיעים לכל ד,תענוגי' העוו ה מ ש פ ט והחלישו והיו לכחוות גודיאה
ללמו המצאות מתענוגים כי מאבותינו לא נשמעו ולא בספוים נקראו ולא
בזמנינו נראץ או וומאנוס האמינו לי ו ב י אחו ומכל העצות אשר לקחו גוויאה
מ ו ו מ א יקח וומא אחד מגודיאה והוא שתבקשו ואשונה ממנן ו ו ן ת ח נ ה
קוים שתצוונו כי כלים מלכיות ובים עט נבור חיל ש ו פ ן ו נ י ס ובים ומתק״טיס
כלם עם שופט אחד טוב לא שידע שפיכות ומיס אלא שידע לרבו לבבות
באמונה השופט שיודע להרוח לבבות מטמונות ו א ו להיות נאהב ומאק נמשך
שופטיכם אשר שלחתם שלא יכנעו העם לובו אחד צודק באמונה לפי שגזוו
ואשונה דבוים הובה בלתי צווקים המאמרים הצודקים עושים הלבבות רכות
והמאמרים בלתי צודקים עושים לאנשים אכזריים אנו כל כ ן עניים בכל כך
עניות ט אפילו כשיצוו לנו בטוב נכנעים רע כל שכן כשיצוו לנו רע שנהיה
נכנעים טוב האמינו דבו אחד כי מווב הקלות בשופט נבוא מעוט היראה
ומעוט הבושה כמשועבד' אנחנו היהודי' יש לנו למוסכם וכן מפי אלהינו
שכל מלך שיתן עול ה מ ש פ ט לטי שרואה שאינו ראר בעד חמדת מטון או
לתת כבור לאיש ההוא יהיו לו לאמונה כי כאשו לא יביט יואה כבווו ל ח ו פ ה
ונאמנותו נאבד ועונש גדול בביתו ולפי שיש לי ובוים אחויס לנסתו וצוני
להשלים המפורסם וסוף אומו שאם חרצו להעמיד מלכותכם לזמנים ו ,ו ב ה
על מה ששמתי עצטב׳ לסכנות גדולות דעו לגזוו ולצוות כמו ווטייס ונהיה
נכנעים כמו יהודים שלחו לנו מושל וחמן לא תהיו אכזריים לייסר חולשתינו
ונהיה נכנעי' לצוואתכם אני חוור ומתחנן לכם שהתחננו לנו קוום שתצוונו
לפי שבתחנון ולא בצוף תמצאו אהבה כמו בנים לאב ולא מוד כעבדים
לאדוניהם וכל שדי דומי ויועציה תמהו על הדברים וצוו שיכתבו בספי הוכיונות
כדדכם לכתוב כל וכוי משלוחים באים לפני מממשלתם! אמר המלך מנואל
כמה טהפקחות והערמה מעורבת בידעה ומצח קשה היו הדבדים ההם ו מ ה
כח החכט׳ והובוו השלם שמחלו הווטיים על כל ו ב ד העבד ההוא בהיות
שאמר להם דבוים פוטים נוגעים לדחות ועם מליצת העבד נשכחו:
ד,י״ג' בזמן המלך ההוא א ש ו וכונו למעלה קט כומר אחד ודרש לרבים
וקרא אל ד,יד,ווים אל הוושה והם יואו מ א ו שמא יוכו כנגום כי
שטעו שכונתו דעה לדבר כנגדם ולתת חרב ביד העם אז קמו כל ראש• היהודים
והלכו לפני המלך כאשו יועו ט המלך יודע היה בימים הקדמונים שכל ט ה
שמדבוים על היהודים עלילה הם וכבר נתאמת אצלן כי א ץ עליהם אשמה
אמוו לו אדוננו מ ״ ל ז אבינו אתה ועליך •הבנו להצילנו מלשון טובות גדולות
ואתה מלכנו ׳ועת מקום אם יש עולה בעניננו והנה קם כומר אחו וכפי מה
ששמענו כונתו לדבר ע ו היהודים :השיב המלך כאמונה יפה הכיר א ת כ ם
רביכם אשר כתב עליכם ]ייקי א 5י ' לוי[ ו ו ו ף אותם קיל עלה נוף כי אחרי
א ש ו יצא ו ב ו מלכות מלפני כימים הואשונים כי כל מה שנאמו עליכם ש ק י
מעתה לטי תראו והכומו א ש ו אמרתם ידעתי כי הוא יקואני אל הוושה והנני
לשכר את שיניו אם הוא )פג( יובו :ביום הראשון נקרא המלן אל הדרשה•,
והכומר התחיל ואמו מה לעשות לעם הוע כזה עם היהודים )ומה ל ע ש ו ת
להם( )פו( אז המלך קט בהמתו רעא ו ו ף הכומר אחריו ואמו אדוננו המלך
סוף הדבוים מפושק תחלתן יניחני לגמור ואפרש דברי אמותי כי יש לעשות
להם כבוד והדו להם הן והסד )פה( מפני מה שעשו עמנו כי השליכו מעליהם
טוב ההצלחות והמלכות ונתנו אותם מוינו ואילו היו טובים וישרים מושלים
היו עלינו כמו ש א מ ו הכתוב בבויכייא ]דבוים כחי אי[ ונתנן ה' עליק על כל
גרי הארץ ומה מאד עלז לבי כאשר יאמר שהיהווים ועיט לפי שועתם וחטאתט
הוא ממשלתנו לכן ואוי להחזיק להם טובה )פו( לפי שמחזיקים ממשלתנו
בידינו וכאשר היכו לפשוע אז יותר ראוי לכבדם ולא לבקש עליהם עלילות
כרשע יוצאות מהשווי וטבע השכל דשו אמד עליהם שהנוגע בהם כנוגע
בבת עינו והמלך שמח במה שאמר הכומו אף על פי ש ו א ה שכונתו אחרת
היה! אמר עוד הכומר שכשחטאו היהודים האל הסתיו פניו ונשאוו אל הטבע
א ט יצליחם יצליחם ואם ינדתם וישסילם ישפילם :אמר לו המלך הדברים
שנשארו אל הטבע לא יסבו מלתת לאדם ברב או במעט והנה היהודים ואיתי
שנפלו ומעולט לא קמו ואם היה בדרך הטבע ראוי היה שיקומו בזמן מהזמנים
ועוד שהכתוב מכחישך ש א מ ו ]וברים לאי יז' ויחי[ ואנכי הסתד אסתיר פני
מהם ומצאוהו צוות ובות וועות והנה הכומר הודה לדברי המלך:
ך ן י ״ ך במלכות יומי היה שם אפיפיור איש חסיד דובר צדק דובו מ ש ו י ם
ובמדותץ והנהגתו איש אמת אבל היד ,לו אחות מאד ארכת ליהודי'
ומבקשת רעתם ושם האשד ,שאנגישה )פז( ומשנאתה את ישראל ב ק ש ה
והתחננה לאחיה האפיפיוו שיגוש היהווים מכל ממשלתו ואמוה לו ם בהיות
הוא במקום המושיע איך יסבול שיעמוו שונאיו באוצו וממשלתו ועוד שמיום
שמרדו במושיע נשארו כלם טמאים טומאת נפשות כפי מה ששמעה מד,הגמונים
הקדושים וכן נשאוו טמאים מחטא אום הראשון ואותט שקבלו דת ישו נטהרו
פג(
פד(
פה(
פו(
פו(
בופ״או אם שוא יוכו .
ומה לעשות להט ח ס ו בופ״או וכן נכון •
בדפ״אד כי יש להם לעשות כבוד ולתת עליהם חן וחסד .
בדפ״אד נשמט מן לפי שרעתם עד טובה .
צ״ל שאנכא •
והשאר נשארו בטומאתם והוא יתבע עלבונו אם לא יגרשם מארצו ו מ ק י ם
קדושתו היא רומא העומדת במקום קדש הקדשים היא ירושלם ואם יגרשם
הנה שכרו ממנו בגן עדן כי ילמדו כל המלכי' לעשות כמוהו :השיב האפיפיור
ואמר סוף כל סוף אין בנשים דעת שהוי אם המושיע מחל להם ואמר שהנוגע
בהם בנוגע בעינו איך לא נמחול אנחנו ואין לאשה הסמוכה בפלך להבין
בעטוקות האלה אין זה כ׳ אם ווע לב ומה שאמות שלא קבלו טבילת ישו
ונשארו טמאים כיון שיש להם בוית מילה נטהוו כי לא היתה הטבילה אל#
במקום טילה כי רחם מושיענו לילדינו לבלתי שפוך דמם בילדותם בצאתם
מ ו ח ם אטם עד שיראה לנו פלא איך יתקיים זרע היהודים כאשר שופך דמו
בזמן שהתינוק בתכלית החולשה וכי ואתה שאנגישה תשובת האפיפיוו וכוונתו
לא יספה לדבו אליו ואחר ימים שבה אל שאלתה עם האפיפיור והביאו״.
הגמונים שיעידו איך בעבדם עם צלם ישו דאו היהודים איך היו לועגים ורומזים
אלו לאלו ובדוב לקחה וחלק שפתיה והעדויות ההם הטה אזנו וגור גירוש
כולל בכל ממשלתו ועל זה היה דוה לב כל היהודים בכל מקום שהקול נשמע
אכל חושבי מלכות דומי הגדילו ההספד כי באותם מקומות גדלו והעשירו
וקנו בתים ונחלו׳ וכסף וזהב ברבוי ובימים ההם היה מלך אחד בידושלם )פח(
מלך חסד ואוהב היהודים ונקרא ש מ ו דובידטו ומלך זה היה לו אהבה ואחוד.
עם האפיפיור והיהודי' שלחו שלוחים אל המלך ההוא עם מחנה כראוי ושאלו
ממנו יבקש מאת האפיפיור ישוב חמתו מהשחית ושלחו לו לאמת )פט( כלי
ענייני שאנגישה ואיך ממנה נמשכה כל הרעה ואם יצטרך שידוד בעדם עליהם
לשלם מיד • ומצד אחר שלחו מהר ומתן לכל ההגמונים שיפייסו את שאנגישה
ואם לא יוכלו עמה לבטל הגדרה לפחות יפייסוה להאויך להם זמן הגירוש
למען יוכלו למכוו בתיהם ונחלתם ולקבץ ממונם והלואתם וכן כדי שיוכלו
לדעת תשובת המלך דובירטו אולי על ידו ימצאו תרופה למכאובם וצווחו
לפניהם ולא הועיל להם ובהיותם בזה והנה תשובת המדיך רובירטו ח ז ק ט
ואמצם בדבריהם טובים :עוד שלח המלך דובידטו שלוחים לאפיפיור בדברים
של טעם ותחנונים והוא השיב כי כבר יצא מפיו ונדר לשנגישה אף על פי
שהיה שלא ברצונו אין אחו ובוו ונדו האפיפיור כלום אבל אם שנגישו־,
תתיר לו הנדר יוכל לחוור בו וכאשו ואה המלך וובירטו דברי האפיפיור הכין
הענין ושלח שלוחים לשאנגישה וגדר לה מאה אלף פרחים מצו היהודים
ונתפייסה וקבצו המעות ונתנו לה אז שאנגישה נהפכה לאוד,בת היהודים והיא,
התחננה אל האפיפיור שלא יגרש היהודים מארצו כי נכמרו רחמיה עליהם
א מ י האפיפיור אין זה כי אם נכמרו רחמי המעות אליך ואז צוד ,האפיפיור לקרוע
ש ט י או כתב הגירוש ונשאוו במקומם אבל עו הגיעם לזה הצו להם מאד־
פח( צ״ל בנאפולי .
פט( בדפ״אי לאמי .
ה ט ״ ך בעיר מונטישון יצאו היהודים בחול המועד של פסח אל השדה לשמוח
ועשו שם השחוק שהנערים עושים שישימו אחד באמצע ב כ ס ו ת
עינים וכלם הולכים סביבו ומי שיוכל לאחוז ישב כמקומו :היו הולכים דרך
שם אנשי הכפרים וחפשו דברים עם היהודים ונמשכה מריבה וכאשר הלכי
משם אמרו איש אל רעהו במה נקח נקמה מאלה הלא הוא בשנעליל עליהם
לפני השופטים ונאמו כי האיש האמצעי אשר ש מ ו קיאו את ש מ ו ישו והיו
מכין בואשו ללעג ואומוים זה ישו יין טוב מוכר הלכו לפני השופטים וספרו
הדברים והם האמינו ונתפעלו מאד ואמוו ו א ד שנודיע למלך הענין הרע ה ז ה
והעם מהוו ולא וצו להמתין ותפסו חוב נידם ולא השאירו מן היהודים פליטה-
לנד נעו קטן אשר נחנא בתוך היער והילדים הקטנים עשאום גויס :כיום
הב׳ באו יהודים מעיו אחרת סמוכה ויצא הנער ואמר אנה תלכו כי נך ונך
איוע כוחו ולקחו הנעו למקומם וגויס שהרגישו רדפו אחויהם ולא השיגו
אבל כפשע היה בינם ובין המות וכאשר שבו לאוצם מצאו שם בלבול כי
ככר שמעו הנעשה בטונטישן ועם שוחד עצום נצולו:
ד ׳ ו"ך בספרד באו גדם ואמוו שמצאו הרוג בכית איש יהודי היה ש ם לפני
המלך אחד מיועציו ודבר נגד היהודים רעה ואז נתחזקו העם לאמר
למלך שאם הוא לא יעשה מ ש פ ט כי הם יקחו נקמת ההרוג בידם :אמר
המלך יתעלה וישתבח המושל האטתי השופט צדק אל אמונה ואק עול ועתר.
אואה לכם שקרוחכם ואת כל אשי הליץ יועצי לרעה וזה תראו ותגידו לבאים
אחריכם או שלח שיביאו לפניו כל היהודים וכשבאו לפניו שאל ל ה ם ואטד
מהו זה שאמר דוד ]תהלים קכא' די[ הנה לא ינום ולא יישן ש ו ט ו ישראלי
שאם לא ינום כ״ש שלא ״שן כ׳ בלשון עכו׳ שינה היא יותר מתנומה כפי
מה ששמעתי :השיכו היהודים מה שפיושו המפרשים לנו אינו אלא שרצה
לוטי שלא ינום וכ״ש שלא יישן :אמר המלך זהו לתרץ השאלה עם השאלה
עצמה ולא הבינו כוונת הכתוב על מה נאמר וזה פירושו והוא אשר דאו עיני
הנה הלילה אשר .עברה לא יכולתי לנוח ולישן בשום צד ולכן קמתי ממטחי
דצאתי אל החצו החיצונה והוצאתי ראש• בעד החלון והיוח מאיוה וראיתי
אנשים וצים ואחד מהם על כתיפו כדמות אדם ושלחתי ג׳ אנשים שילכו
אחריהם לאט ויראו היטב אם הוא אדם הרוג או מה היה הענין ר ג ידו לי הלכו
עבדי כאשד צרחי ושמו עצמם במארב ודאו כי הוא הרוג והכירו שנים מן
האנשים הטוליכים ה פ ג י ההוא והנה המעידים לעיניכם באו האנשים והעידו
ושאל להם היועץ ולמה לא תפשתם אותם והשיגו כ• טהרו והשליכו הפגר
בחצד ה־הוד וברחו להם ועוד שהיו נושאים כלי דין ולנו אין בידנו דבד כי
לא צוה לנו המלך לחפשם כי אם לדאות מה הענק חזר המלך לענינו זהו
ש א מ ו הכתוב הנה לא ינום ולא ״שן ר״ל כי הוא לא ינום וגט אינו מניח
ל־שן גר שהוא שומר ישיאל אז הלכו כלם בפחי נפש ומן המעלילים עשו
שפטים:
ך ץ " ן במלכות ערפת קמו שני אנשים אוהבי הרע ואמוו ל מ ל ן אין דאו איש
יהודי שתפס איש נערי והביאו בחוקה בביתו וזה ודאי כדי להרגו כי
ערב חגם הוא והמלך מלך מ ש פ ט היה ואוהב האמת ודאה בשכלו ש ק י ו ת
התביעה ועלילה שמעלילים על היהודי' וגעי בכל אותם אנשים וצוה שישליכום
מלפניו ואמר שכל ט׳ שיבא לפניו בעלילה כוו יתיזו ראשו בחרב והאנשים
ההם נתמלאו הימה לפי שנשארו לעדים שקרים לפני המלך ולעומר רשע
והלכו וקבעו המק העם ונשבעו להם שיהודי תפש את הגוי והביאו ככה לביתו
ועיניהם ואו והנערי ההוא לא יעא עוד מבי' היהודי ואמיו עוד אל העם מ
הלכו לפני המלך וואו שחמל המלך על המורד '1והפושעים ושונאי' ברח ישו
ולא חמל על הנועדים מאמיני אמונתו אז אמרו העם הבה נתחכמה ל ה ם
וביקשו ב' נערים שאמרו שהלכו אל היהודי ליקח טסנו ניבית ושמעאו היהודי
יועא מן החדר וסכין מלא דם בידו אמר המלך ליהודי מה ענץ הסכין והשיב
כי שחטתי עופות למועדי :אסרו השרים למלך אין שחיטת העופות תוך החדר
ומון שיש אמתלאה יכו היהודי ביסורין וגיד האמת אז עוה המלך להכות
ביסורין ליהודי והוא הודה שהרגו ו ט חמשים א ש גדולי היהודים יעעוהו והיו
עמו עוה המלך רתפשו כל אותם ׳הווים והיהווים כשמעם התאבלו ובכו
וצעקו כי דאו אבדן האומה ונתקבעו והלכו אל המלך ואמיו אווננו ה מ ל ך
מחקי המלכים א ש ו קומוך הלא הוא שכל טי שיודה באיזה דבי ע״י יסווין
והנאות )צ( שאם יהיה נאמן על עעמו לא יהא נאמן על אחויס ואם האיש
ההיא הרג הנועדי אנחנו לא ידענו ולא עלה בלבנו י ע ה כזאת ט לא שוטים
אנחנו ולא טפשים לשום עצמנו ובנינו בסכנה כוו והי לא עוה ש א ס לא כן
כל טי שיגנוב וגזול יאמר ט כל שוי העיר היו עטו שאל המלך לשיים על
ענין זה אס נטעא בדבוי הימים ראמרו הן ט נמעא בפיווש כמו שהיהודים
אומוים והמלך נפל בלבו חסו )עא( ואמו להם למה לא אמיתם לי מזה עד
שהיהודי נתעוור לכן הביאו לי ספר דברי הימים וארעה הביאו הספו ו נ מ צ א
ככל ובוי היהודים ואז עוד ,המלך שיתירו כל היהודים מן המאסר לבד האיש
א ש י ברשותו נמעא ההווג בעת ההיא היה בחעו המלך שד אחד משדי ישמעאל
א ש י 5א עם שליחות ואמר לו המלך אתה האיש הנכבד אם נטעא במלכות
שלכם כדברים האלה א מ ו הישמעאל מעולם לא שמענו ולא ואינו רש להחזיק
סובה למלכינו א ש י לא יושפלו בעינינו )עב( נערות ובדברים שאין להם שורש
צ( בדפ״אי והכאות .
צא( בדפ״או חשד .
צב( בדפ״אד בעניני וכן נ כ ק .
לא בשכל ולא בדת כ׳ איך היהודי ימלאנו לבו להרוג נערי הוא נכנע ת ח ת
ממשלתו ומלכותו וכל שכן בענק מאוס כזה שיעשו קרבן מדם האדם אשד
לא שמענו בכל משטחו׳ האדמה אע״פי שנטפלו בדברים מאוסים •ועאים מן
השכל ונכיוצא בור ,לא עלה בלבם לוחקו רחוק לאין תכלית משכל אדם אתם
נטפלי׳ בארצכם ושומעים בחצרותיכם חצוי מלכים דברים שאסור להאטינם
והמלך כעס על זה ואמו לו הנה בעל הדבר הודה אני כפי ה מ ש פ ט מה יש
לי לעשות וכי יועיל שהוא דחוק נק השכל אם הוא הודה כדברים ו השיב
הישמעאל הודה על ידי יסווק במלכותנו יועיל לאמתלאה ובהצטרף ט ע נ ו ת
אחרות אנל לא יועיל לתת עליו דין ומשפט ואחד מן הנוצרים אשר שם אמר
לישמעאל השר הנכנד אם לא נמצא זה ניניכם הוא מפני שאין ליהודים ע ל
הישמעאלים שאלה או תואנה אכל יש להם עם הנוצרי מ ט ע ם ישו רקחו איש
נוצרי משיטו ש ט ו ישו דאנלו את דמו להנקם ממנו :אמד השד עתה נתאמת
לי יותר שהכל כזג איך חטא להם איש אחד )צג( רנקטו מאחי וכ״ש כי ישו
היה דאר שינקו׳ מהם לא הם ממנו שהם הרגוהו ונתנו לו יסורק קשים וזה
אני אומו כפי דעתכם כי כפי אמונחינו לא הוגו היהודים את ישו כי עלוז
לשמים חי אבל לדעתכם אני אומו א ש ו ואיתי בבית תפלתכם מצריד בכותל
כל מיני מיתות אשר גתנו לו ושם ואיתיו שהיו סובבין עליו גלגל כדרך עושי
מלאכת הכגדם או קושרי ס פ ד ם על הספר ואחר נקמה זו מד! נשאר עוד
לנקום והיה לו לישו לתבוע מאביו יקח נקמתו מן היהודם ש נ ח ליוצר שהבדלנו
י מכובים ושם חלקנו במאמיני אמת! השיבו הנוצדם אמית שהיה לו לישו
לתבוע נקמה מהיר,ודם כן עשה והמציאות יוכיח כי למד ,ישבו בגלות דחופים
סחופים ממושכי' וממווטים כי אם לנקום דם ישו :השיב הישמעאל ו א ם
האב לוקח נקמה זו על כנו ד,יקומו היהודם לחזור שנית להנקם כ ד שיהיה
להם פרעון שני כל אלה דברי טפלות ועוד כיון שהאל עושה ביהודם שפטים
אתם מה לכם לבקש מ ש פ ט אחר ובכל זה אני לא באתי להציל היהודים ם
אינם נני נדתי וגם לא ממלנותי ולא אהבתי אותם כי ידעתי מה שעשו לכמה
נביאים אנל נאת׳ ל ו ט י האמת אחר שהמלך שאל ממני דעתי והמלך כשמעו
דנוי הישמעאל כעס מ א ו לפי שואה שהיה מחרף כל הנוצדם אנל ב נ י י נ ה
שדנריו ונרי שכל שתק ו ש מ ו הונוים • ביום הג׳ נ א ש ו ראו העם נ ל העלנון
שעשה הישמעאל לנוצרים כי נשארו לרשעים או לפתאים מאמינים כל דנר
אז קמו והניאו שני ע ד ם ש ק ד ם חה עדותם אנו נכנסנו בבית יהודי ז ה כי
היה לנו עמו חשנון וראינו שם קנוץ נ ל היד,ודם שאמר היהוד ש נ ע צ ת ם
עשה וכאשר נכנסו שתקו כלם אז אסרנו הלא דבר הוא ויצאנו מ ש ם ונחנינו
א ח ו ד הדלת ושמענו ליהודי אומר להם ואם יתגלה שאני הרגתי הנוצרי א ת ם
חשנו מנגד והם השיבו יש לנו עושר רב להצילך לא תייא ולא תפחד והמלן
צג( נדפ״אד נוסף כאן והרגוהו •
1
ן
1
ן
כאשי ש מ ע עוות זד ,שמח מ א י מפני דברי ד,ישמעאל ואטד לו מר! האטד
עתה ד,ישמעאל הנכבד א ש ו כאת לחופני בביתי :השיב רישמעאל אני ל א
חרפתי כי אם לטעלילים ואחר עדות זה הענין הוא רחוק משכל׳ יותד מ ט ה
שהיה מקדם וכי דבר מסוכן כזה היו היהודי' מדברים במקום שישמעו הנוצרים
דבריהם ואני שמעתי שהיהודים פקחים הס רואים מאד ואיך אפשד שעמדו
בעצה בכיוצא כזה במקום שישמע הדבר או שיאמרו אותו בקול רם עד שנשמעו
הדברים כל כך בבידוד וכאשר השלים הישמעאל את דבריו קמו כל העם ואמרו
זכי ישמעאל זה מלכנו הוא אתה מלכנו ואתה שופטנו לכן עשה לנו דין פן
תצא חמת העמים ואין מכבה והמלך מכעס אשר כעס על דברי הישמעאל נטה
לבו לדברי העדים וגזד גדדה משונה והוא שיתפשו דאשונה כל אותם יהודים
שהיו בעצה וישימו כל אחד ואחד בחבית אחד רסתמו כל החביות דתקעו
מסמרות מבחוץ וחודן בפנים וגלגלו החביות ברחוב העיר או קט שר אחד
לפני המלך ומלאך ה׳ צבאות הוא ואמר אדוננו המלך חק המלכים הקדומים
אשר בצרפת שכל מ ש פ ם נעשה מחמשים איש ולמעלה יד המלך תהיה בו
בראשונה ואחריו כל העם לכן קום אחה אדוננו רעבוד מלכנו לפנינו ותתחיל
לגלגל חבית אחד ואנחנו אחריך ראמד המלך אני לא באתי לבטל ולשבד חוקי
המלוכד ,כי אם לקיימם אני אלך ואתחיל המשפט כאשר אמרתם רלך המליך
והדים רגלו לגלגל חבית אחת ונכווצו גידי שוקיו ונפל לארץ ו נ ת ע ל ף ואחר
העלוף א מ י שיוציאו היהודים מן החביות כי האל ראה העול והוא אלהי ה מ ש פ ט
וכאשר ראו העמי' הנס המפורסם לעיניהם לא הוים איש את יוו ואת י ג ל ו
והמלך הוליכוהו בעגלה לביתו ובקש מן היהודים שיתפללו עליו וכן עשו ואחו
ימים נתרפא המלך והיהודים ישבו ככבוד באותו מלכות :אחו ימים באו הנוצרים
ואמרו אדוננו המלך הנס ההוא אשר נעשה לא היה אלא כעד כל אותם יהודים
שהיו נקיים כנראה ושלא ידעו מן הענין דכי אבל ה א ש שנמצא בידו ההווג
דאר הזא לעונש אז חקר המלך ו ו ו ש ונמצאו נוצויס שהעידו איך ואו שפלוני
השליך הפגר בכית יהודי וצוה המלך שיקוצו ידיו ורגליו וכן נעשה ואז הארץ
יואה ושקטה :יש נסחאו' בענין וו .אבל מה שראיתי בספר דבוי הימים
לחכמי צופת כך הוא:
ןקי״ךן האי אשר נקיא היום אינגלאטיוה נעשה שם שמד ג ח ל ועצום ב כ ל
אותם קהלות גדולות ועצומות אשד היו שם בימים ההם בחכמה ובינה
וכבוד וביחוד העיר הגדולה הנקראת לונדדיש אשר היו שם קרוב לשני אלפי'
בעלי בתים כלם אנשים כעלי חכמה ועושו ושם עשה החכם ו ׳ אברהם בן
׳ " י א אגרת קראה אגדת שבת והשמד היה שימירו דחם וכאשר עמדו ע ל
קדושת השם העלילו עליהם שהיו עושים דוף במטבע ובאה תביעה זו לפני
המלך והמלך חקר ודרש ומצא כי המעלילים המזויפים היו )צד( מטילים האשמה
צד( בדפ״אד כתוב כי המעלילים הם הטזוייפים והיו •
על היהודים ונמלטו .לימים שבו הנועדים ובקשו מי שיעיד נגד הירודים ומצאו
כדצונם אין דאו יהודי קוצץ המטבע ואף על פי שידע המלך כי הכל שקד
מפני המיית העם כקש להשליך מעליו תרעומות אלו ושמא יקומו העם וחוב
בידם כדרכם ואץ מציל צוה וגרשם והיה הגידוש זה שנת חמשת אלפים
,י .
•
ועשרים ליצירה!
ה י ״ ט בשנת הגירוש הנזכר נאנסו ב' קהלות גדולות נאפוליש וטדאנא לשימירו
דת והמירו רובם וסבת השמד לא מצאתיו אבל כן שמעתי מוקנים
כי כומר אחד נתקוטט עם יהודי בעיר טדאנה ובקש להטיל האף על _ כ ל ם
דשם ע>| ישו באשפת איש יהודי ואמו בבקר שחלום חלם איך היהודים ש מ ו
העץ באשפה מיד יצאו כמה נוצד' לחקור ולחפש ונמצא בבית איש יהוד
באשפתו או העם נתמלא הימה ובקשו לשלוח יד בכל היהודם והשופטים
כ ש מ ע ם קמו להציל את רעם כי היו חושדים כי מיד הכומר היתה זאת וכי
דאו השופטים כי אין כחם כנגדם כי העם רב מאד יעצו ליהודים שימירו ד ת
רנצלו כי אין להם תקנה אחרת ורובם רמירו ומקצת ריהודם ברחו לנאפוליש
והגרם רדפו אחריהם גם אנשי נאפוליש חושבי הארץ כאשר שמעו הדבר אותם
שנתנו אמונר בענץ קמו עלי היהודם אנשי ד,עיר נאפוליש שיתנו היהודם
הבורחים ואם לאו שיהרגו את כלם וראו עצמם אלו ואלו בסכנה עצומה לבד
אנשים רשומים אשר נחבאו בבית השרים וקצתם הוכרחו להמיר דת והשאר
מן הנחבאים כאשר נחו הגרם עדן יראו ויצאו ללכת לארצות דחוקות והיו
בטראנה וברא )צה( ונאפוליש אנשים השובים מאד בידעד ,ובפרט מליצים
ומשוררים לא נמצא כמותם בארץ לבד באנשי פרוכינצא א ש י גברו כזה על
כל משפחות היהודים לימים נודע למלך כי הכומר זייף והמלך צ ו ה לתלותו
אלא מפני ע ט ו ת רכומרות קמו העם על הדבר וצוד ,המלך לגרשו אל האיים
הרחוקים:
ך ; ^ ' במלכות צרפת היה גרוש כולל ולא נמצא כתוב מאנשי המלכות הסבה
ובדברי הימים לאשכנזים כתוב כ׳ כומר אחו מכת רדורשים ד,נקראים
פידדקאדוויש )צו( חשק אשה אחת יפה מאד והיא ל א ש מ ע ה אליו ואחר
הפצר הרבה ובובוו אליה יום דום אמוה אליו ם חרפה הוא לה כפי ד ת ה
לד,נשא לערל לכן אם ימול אז השמע אליו והכומר כפי חשקו ואהבתו ש מ ע
אליה ונתגייו ברצנע ולקחר לו לאשר ורכת ד,דורשים כאשר שמעו ריר ־ ז ה
להם לחרפה נוסף על שנאת היד,ודם בקשו לתת יד ביהודים ורכומו ררוא
איש חשוב כי המלכה ריחה מתודת עטו הנקרא בלשון לעז קונפישור )צו(
צה( בדפ״אד ובארא •
צו( צ״ל פרידיקאדודש והוא בל״ס 6<110*<10168זק .
צז( נ ל ״ ס *• 0011^6801
יהלכו כלס רועה לומר כל הכוטויס אל המלכד ,מידו לה כל עניני הקונפישוו
יאק• היהודים ג״רוהו וטלו אותו ותתחלחל המלכה מאד וחשכה מחשבות אין
חקח נקמת כבודה מהיהודים והלכה לפני המלך והתחננה והתנפלה! לפניו
וספדה לו כל הענין ההוא ושאלה מאתו שיגרש היהודים ממלכותו והמלך לא
אכה כי היהודים חשובים היו בעיניו והנאתם במלכות הנאה גדולה היא למלכים
ובלש לדחות המלכה בטענות כאלה מיום ליום וכי ראתה המלכה כי לא יכלה
לו שמה כל השרים אשר בחצו שידברו אל המלך והשדים גם הם יודעים
ד,ץ שאק ליהודים אשם אכל יואים היו מהמלכה ובעל כרחם יעצו למלך על
הגרוש ואמרו לו אדוננו המלך אק לבקש זכות ליהודים האלה כי הם שונאים
אמונתנו ושונאים אותנו ואומוי' טוב שבגדם הרוג ואמרו שיאכל י אדם דבש
ולא ילמדנו לגד וכיוצא בהם :השיב המלך שעליהם אינם חייכק גירוש וכבר
עבו דכוח זה לפני אבי הגמון אחו עם חכמי היהודים ואמרו ש מ ה שאמרו
הטוב שבגרם הרוג שרוצה לומד שהטוב והיפה שבגרם הוא מ ש פ ט ההייגה
שעושין כי בזה מטילין אימה על העם וכלם ישמעו דראו ווה ציק• לקיום
העולם כפי טה שנתקלקל אבל כפי דת היהודים היה אומי י ׳ עקיבא התלמודי
שאם היה עומד דושב בסגר,דוק לא היו הורגים אדם מעולם כי שמא טרפה
היה או במקום נקב הכה :בסוף אמרו ה ש ח ם ומישיש לו חוקים כאלה האס
יאר לרחם עליהם :השיב המלך כבר שמעתי שם כי כל התלמודיים הכו על
קדקדו ואמוו שאם כן היה מדבה רוצחים בעם כל שכן כי כדעות נופלים
השבושים העצומים והנה אפלטון ראש הפילוסופים אמו שאנשי)צח( מלאכה
אחת ראד שיהיו משותפות לכל אנשי אותה מלאכה ודי בזיק וקלקול משפחו׳
בני האדם וגנות חמה לרוב ומי לנו נפש סובלת שלא תתפתה בדעות הזרות
באיזה זמן מהימני'! אמיו ה ש ח ם ומה יאמר אדוננו מאכול דבש וכוי :אמר
המלך כבו שמעתי שכונתם לאמי שהנסיק ליין הטוב הוא כאשו ימתק לחץ•
וערב א ח ו אכילת הדבש והגוים השומעים זה יחשבו שהוא משום ו פ ו א ה
ושלכן אמרו אל תלמדהו ל ג ו ולעגו עליהם מפני שהוא ש ק ו וכזב :אמוו
השחם ואנחנו שטענו כי הוא משום שאחר אכילת הדבש יתנסה אם הוא יק
טוב ודעו היין הטוב הדאף לנסך על מזבחותיהם וצוו שלא ילמדהו ל ג ו מפני
שיבא לנסך לפני ישו והיה נחשב להם לחטא שלמדו במה לעבוד את ישו:
אמד המלך וכי עתה באנו לעולם ולא ידענו שהם כחשו אלוה שלנו וכל שכן
.שיכחשו עבודתו :א מ ו אחד מיועציו ואיך יוכל אדוננו לסבול שיבזו את ישו
והם במלכותך ובממשלתך וכתוב בספר התלמודיים ׳!דשו נדון וכוי :אמר להט
הטלך לא שמעתי בלתי היום ואתם באיזה זמן או יום שמעתם אותו :השיבו
השייט יש הרבה שנים ששמענו הדברים ונתאמת אצלנו :אמר המלך ו מ כ ל
צח( לדעתי צ״ל שהנשים של אנשי מלאכה אחת וארות להיות משותפות
וכוי •
הזמן הזה למה לא גליתם אזני אלא היום )צט( אלא ודאי פתר המלכה הניא
אתנם לנל זה ו ניום ד,נ' ש נ ו עוו ל ו נ ו מרעת היהודים ע ו הסיתו ל מ ל ן
ויצא כווז מלפניו שיצאו היהווים ממלכותו תוך שלשה הדשיס והנשאוים נ ס ו ף
הגי ימותו נחרב ונכסיו לאוצר המלך ועל קצת מד,אנשי' ר,ושוט׳ י העלילו ש ה 0
טלו הכוטו ונשרפו והיהודים הוכרחו לעזוב בתיהם כאשה הם ולצאת כמווצה
מ כ ל המלכות כ׳ לא וצו לחת להם זמן לשיכולו לקבץ ממונם ונכסיהם!
ך • ,ב ״ א שנת חמשת אלפים ואונעיס ושש )ק( ליציוה קם מ ל ן אכוו ושטו
פיליפו כן פיליף וגוש כל היהודים אשו במלכותו ונתאכזו ט א ו ע ו
היהווים ולקח כל אשר להם כספם וזהנם וטלטל )א( וקוקע ונתגושו נ ע ו ו ם
ועויה וחסו נל והיו היהווים ונים כחול באותם מלכיות ע ו ש א מ ו ן שהיו
כפליט כיוצאי מצוים והקהלות ההם היו קהלות גוולות כחכמה וכמנין וכן
כתב הו״ר לוי בן גושום בפיווש מי מנה ע פ ו יעקב וחבו הפירוש ההוא ט ״ ו
שנה אחו הגווש וקצת המיוו וח אבל מועטים היו ט א ו וקהל טולושא המיוו
כלס וסימן השנה ההיא נק ה פ ו ט ויגרשהו ו י ל ך והיה גווש זרז בחווש אב
בחג הנוצויט הנקוא מוגילינא )ב(!
ה כ י ב לפני זה שנת אובעה ע ש ו לפרט היה ש ם גרוש אחד לא כללי אלא
פרטי בקצת הערים ההם ולא נודע למה וסימן השנה ההיא וחלו י ר
ישראל הלון וקשה!
ה ב " } אחי זה כחמישים שנה היה שם גדוש כולל מ י וקשה מאד כי היהודים
מהגרושים שענדו ש נ ו ע"׳ ממון ונתחדש מ ל ך חדש מ ל ך אכזד׳
וגזר ואמר שאם היהודים יקבלו דת ישו טוב הארץ יאכלו ואס לאו שיענרו
כלם בחרב ואין מציל ונתן להם זמן שלשה חדשים לשיתיעצו הטוב ל ה ם
ובזמן ההוא היה ש ם חכם גדול אהוב מ א ו למלך גקוא ש מ ו אבוגוזק דלכח'
והתחנן לפני המלך פעמים ולא הועיל ולא ש מ ע כ< אטד המלך שכנר קמו
העם על היהודים זגווש שלהם הוא תקנתם וטובתם שמגרש אותם להצילם
מיד שונאיהם והקמים עליהם:
ה כ י ר שנת נשלחו כ ל ך ,גרש יגיש יצא המלך פיליפו המגרש לצוד ציד ומצא
צבי רץ ורץ אחריו בסוסו בכח גדול והנד ,לפניו חפירה גדולה ו נ פ ל
צט(
ק(
א(
ב(
בופ״אד נ ש מ ט מן וכתוב בספר וכוי עד אלא היום •
וששים ושש כצ״ל י
בדפ״או ומטלטלין •
צ״ל מגדאלינא-והוא 16ז£<1*16ג86 1£וז14ג .
ש ט ה עם סוסו ותשבר טפוקתו ונזת רדעו הכל כי אכזריותו על היהודים גום
א אותה טית' כי כפי הטבע ראו שלא היה מספיק אותה הפיו' שבנפלו ש ם
ימות :ואחרי המלן האכזר ההוא קם בנו תחתיו והוא מ ל ן חסד ואוהב מ ש פ ט
חנוקה וואה מה שאיוע לאביו ושלח שליח ליהודים שאם יתנו ישובו לעריהם
כבטחון גדול ושהוא ישמר' כבבת עינו ורבים לאהבת אוצם ומולותם שבו
לעריהם כי כלל המלכים מלכי ס פ ו ו וצופת והשוים והיוועים וכל נכבוי א ו ץ
אוהבים היו היהודים ולא נפלה השנאה כי אם נ ע ם אשר קנאו כיהודים ו א ם
ה מ ל ן יבטחנו והעם יקומו אין נוכל לבטוח ובסרט במה שראינו לשעבר כמה
גיוושים סבבו העם עלינו ומה הנאה בהבטחת המלן ושופטי ארץ א ם רצון
העטים איננו עמנו ומבקשים תמיד ועותינו )וקצתם אמוו נשב באשו ישבנו
ולא נביא עלינו דוגז גרושים ולא נוסיף עוו לואותס( )ג( :ולמקצת ימים
שבו ואמרו לכו ונשובה לאוצוח מולדתנו כי היא אמנו והמלן מ ל ן טוב וישר
ומה שיצא מפיו יקיים ושבו לאותם אוצות וכורכים שללו אותם עוברי דדן
ושלח המלך חוקיים ולא נודע מי הם וצוה ה מ ל ן יחנו ליהודים מאוצותיו בגד
ללבוש ומזון לאותה שנה כי על פיו באו בצל קוותו ו ש ב ו לבטח ב ע ו י ה ם :
ה כ ״ ך ן אחר שבע שניט חזוו והעלילו עליהם וגורשו פעם.אחרת א ן המלך
ההוא מלך ישר היה וגרשם עם נכסיה׳ וממונם ושלח עמהם שומרים
לשלא יגולו אותם בדרכים ולונים מהם לא הועיל כי הפשיטום בדרכיי אנשי
הכפוים ועובוי ו ו ן :
ה ע ״ ן שנת חמשת אלפים וקייס ליצירה היתד ,מגפה חוקה ועצומה ככלי
גלילות אשכנז )וגלילות אליטאניא( )ד( ופוובינצח ובכלי גלילות
קאטאלוניא ובכל ספרי דברי הימים לא ספוו כמותה ולא נשמעה לבו מגפות
רומי וגלילותיה אשר כמעט חשבו שיכלו בלם ובענק הכללות ל א נשמעה
כמוה וקמו קצת מגו״ הארצות ואמרו .שהיהודי׳ היו משליכים סם מות בנהרות
ושמשם נמשכה המגפה אז נקבצו כלם והלכו וצעקו לפני המלך וספרו ל ו
כל המאורע שאל המלך ומהיהודיט יש מתים במגפה השיבו העם מהם ל א
ט ת אחד :אמר המלך ואם יטילו סם כנהרות הם מה ישתו אמדו ל מ ל ן שוחים
מי בורות :אמר המלך ושאר ארצות שאין להם מי בורות מה ישתו ח ה אני
משיב ל9י דבריכם ט לפי האמת הוא נמנע שמוה' ,נמשכה המגפה ט כמה
סס יטילו בנהר אחד שלא יתבטל ברוב מימיו ועוד שאותם מים טי נהרות
רצות ובאות א ח ר ו ת ב מ ק ו מ ן והנאות אין בהם סם ועוד המת מסם המות אינו מוציא
מורסא ועוד לכו עתה אתם ושתו מי בורות ותראו אט נצלתם מן המגפה או
ג( כדפ״אד נשמט מן וקצתם ע ו לואותם •
ד( וגלילות אלימאניא חסר בדפ״אד .
לא וכי ראו העמים רצון המלך יצאו משם אבל כי דאו איש יהודי לועג עליהם
לאמר מה הוא עלילותיכם התאמצו שנית ובקשו עדים כרצונם ובאו והעידו
אין ראו יהודים הולכים בחצי הלילה ומטילים דבר בנהרות ולא ידעו מה והיו
לוחשין לחישות על הנהרות ולא הבינו וכל כך באו ערים והעידו וכל כך באו
מספרים רעות על היהודים ע י שהמלך א מ י לא יהא אלא ספק ראוי ל ג ו ש
אותם קמו העם ואמרו אחו שהמיתו מטנו עם רב איך ילכו בלי עונש ו ה ם
עשירים מלאים מיגיענו ומן הרבית שאכלו ממנו אלא יצוה המלך שימירו דת
ואם לא שיהרגום והשרים עזרו בזה לאמו שימידו דת ואז היו גדרות כוללות
בכל אדצות אשכנז וארצות פדובינצא וצרה וצוקה אשר לא נהיתה כמוה ו מ ״ ט
האשכנדס עמדו על קדושת האל הגדול ועל תורתו ולא המירו כבודם:
ה ב ״ ן שנת חמשת אלפים וק״ן לפרט היו גדרות כוללות ברוב ספרד)וביותו
גדולות בחכמה ובמנין( )ה( כי קמו גו״ הארצות פתאום עליהם להרוג
ולשלול שלל ולבת בז אם לא יצאו מכלל הרת ודביס מהשרידי' עמדו ע ל
נפשם ודתם וקבלו עליהם לעמוי על כל מה שיגזרו עליהם וחוות אמת במקומה
ו ה ו ו ה תהרגו רבים על קדושת השם וכן היה במלכות ארגון וליסי׳)ו( מאורקה
ברצלונא לירידה ובאותם מקומות מקצת מהם יצאו מכלל הית מווב הצוקות
והאימות כי נלאו מ א י ועט כל זה נצח ישראל לא ישקר ולא יכזב וכל אותם
האנוסים ש ט ו פניהם לבקש דיך להציל את נפשם וגזרו עליהם גלות ל ל כ ת
מגר אל ג ו באוצות אוביהם עד ימצאו מקום בטוח לשמור תורתם וה׳ עורם
אכל אותם שהלכו לארצות הערב עברו )ז( בדרכים דבר לא יכילנו ספר כמו
שכתבו הם לקרוביהם הנשאדיס בארצם ובפוט כי אנשי הכפרים היו ק מ י ם
עליהם באמור שהם הולכים לשמור את דתם והיו אוסרים אותם בשלשלאות
עד יודע הדבר למלך ומקצתם היו נצולים בתת יגיעם וממונם לרודפים אותם
ומקצתם מתוקף הצרות היו אומרים נתנה ראש ונשובה כי כבר יעונו אל אמת
]רקדא כוי לחי( ואבדתם בנדם ואכלה אתכם אר׳ז ארביכם:
ה כ ״ ן ־ ן בעח יון כפי מה ששמעתי מקומונים יצאה גויה מאת המלך להעבירם
על דת ועמדו כלם מקטנים ועד גוולים על קדושת השם וכאשר יאדל
המלך כי לא יכול• להם נתייעץ מה לעשות רצאה )ח( שיגרשם מבתיהם א ל
ה ש י ה שלשה ימים ולא ימצא להם שם שום מדון ולא נ ו ט לשתות ועמדו
ג ל ם ולא אכלו ולא שתו שלשה ימים לבד קטנים ונערים שלא יכלו לסבול
ה(
ו(
ז(
ך(
וביותר גדולות בחכמה ובמנין נשמט בדפ״אד •
בדפ״אד ולינסיא •
בדפ״אד עבד עליהם •
בדפ״אד נוסף העצה •
והיו בורחים מבית אבותיהם והולכים לבתי היונים וכי לא יכול המלך להביאם
לוחו וואה גבוותם להעמיו אמונתם נכמוו רחמיו ולפייס את העם גוו עליהם
נדוות אחוות וצוה שלא יוווו נ ת ו ן העיר קושטאנטינא א ל א שידורו בעיר
כנגוה נקראת פיוא וגזר על מקצתם שלא יהא להם אומנית אלא עבוד עווות
ושיעשו הנרות )ט( סביבות הים לאומנות וה ואחוים מן המספרים אמוז כי
זה לא היה בזמן ההוא אלא גזיוה אחות ולענין א ח ו ) :י(
ה כ י ט בזמן המלך הישו הוקן מ ל ן אלפונשו באו אנשים לפני השופטים
א ש ו כארץ ואמרו איך ואו איש נצוי נכנס עוב הפסח בכית איש
יהווי ואחו וה שמעו אותו צועק ואומו הנצרים הצילוני אז השופטים שלחו
אנשים רלכו לחפש כבית האיש יהודי ולא מצאו דבד :אמרו השופטים כעין
זה העלילו בשנה שעברה ונתגלה השקר ואתם התובע׳' למה תלכו אחרי ההבל
ולמה תרגזו הדלים על לא חמס בכפיהם קמו העם בקול המייה ואמרו השופט
כל הארץ לא יעשה מ ש פ ט אנחנו נלך אל המלך כי הוא יוציא לאור משפטינו
באו לפני המלך וספרו לו כל הענין :אמד המלך הביאו לפני האיש היהודי
הביאוהו מיד לפניו ושאל לו המלך והשיב חס ושלום כי לא נכנס בכיתי שום
גוצוי זה ימים :אז אטד המלך לתובעים בני מות אתם כאשו שמעתם הנוצרי
צועק ואומה הצילוני ואתם הכותם בקולו למה ל א שבותם דלתות היהודי
ונכנסתם להציל העשוק מיו עושקו :השיבו כי היו יראים מן השופטים
שיטילו עונש עלינו על שבירת דלת לשום אדם :השיב היהודי ווה י' ימים
שבוח עבד ונכנס בביתי ונעל בפניו איך שבותם ולתותי ועוץ הן ש ב ו ו ו ח
דלכו שתקו ולא ענו ו ב ו :או אמו המלך לשוים הואיתם היהודי הווג נוצוים
והוא זקן עד מאד וחלש אק בידו להרוג פרעוש אק זה פי אם ו ו ע לבכם של
אלו ודארם לתת אח הדין וחוו פניו אליהם ואמר מורפים ושקרנים אתם השמרו
לנפשותיכם שלא תבואו עוד בדבר כזה לפני :ביום הבי נאספו ושבו א ל
המלך לאמר כי יש עדים רבים ואמתלאות חוקות :או אמר המלך כיון שכן
ראויה החקיוה אז צוה שיבוא סופו המלך ובא וכתב שם היהודי וסי' ביתו
ושאל למכירים אשר אמרו שהכירוהו מה שם הנוצרי ואמרו פידוו גוזמאן שאל
על אשתו ואמרו ביאטריץ משרתת ההגמון ורה ברחוב פלוני שאל המלך ומה
תואר הנוצרי והשיבו איש צעיר הקומה ואדמוני וזקנו מחולק והוא עור מעץ
אתו שלה המלך כעו האשד ,ושאל ממנה על בעלה ואמרה לבית יהודי הלך
לקחת חוב שהיה ח״ב לו ולא שב עוו לביתי אחו זה שאל המלך עדות הנעוים
ואמוו האיש הנוצוי ההוא אשר כך וכך סימניו היה מכירנו ומצאנוהו לפתח
היהודי ואמר לנו שהיה מקור ,ליהודי על חוב שחייב ועודם מובוים בא היהווי
ט( ביפ״אד אנ״ות •
י( מן לאומנות עד לענץ אחד נשמט בדפ״אד •
ונכנס הנוצו׳ עמו ומעט שעה שמענו קולו אומר הצילוני ואו כחלון >כנסנו
כבית היהודי וחפשנו ולא מצאנו הנוצו׳ אכל מצינו י ס על האיץ לרוב :אז
אמו המלך לאמתלאה כזו דאו להכותו בייסורין והכו היהודי ואמו >• ה ו א
הונו ובלילה השליכו בנהר ונגזו עליו השריפה ובעת קריאת ה ג י י ה בא ההגמון
הגמל לפני המלך ושמע קויאת הגזיה א מ י ההגמון פידוו וי גוומאן זה מ ל ה
של ביאטדיץ הוא או איש אחו השיבו בעלה של ביאטריץ) :יא( אמו ההגמון
דבוים תמוהים אני יואה כי הגזיה אומות שביום יאשון ליינאיו הוגו ואני א מ ש
מצאתיו חי בכפה הסמוך לעיו ויבא היום או מ ח ו :א מ י המלך כפי זד .או
א ש היהודי ש ו ט ה היה או יצא בקיוב מדעתו כ׳ הודה במה שלא עשה :או
השיב ההגמון היסודן ומעשה השדים אין בהם אמונה ולא בטחון :א מ ו
וזהווי אדוננו המלך לא שוטה אנכי ולא ה״תי שוטה אבל הוציאוני מדעתי
בכח הייסורין כ׳ אבדה החנינה מן הנוצוים ועשו בי שפטים שלא נעשו למוווים
בכתו המלך וכאשו ואיתי ש א ח י שהכוני בכמה מיני יסודין היו חחדים ומחדשים
׳סויים אחוים בהיתי במות אחת ולא בכמה מיתות :אז שלח המלך ב׳ עבדיו
ושלח יהודי אחי עמהם לשלא •הביאוהו עם שוחד ובא הנצוי לפני המלך אז
קם המלך על רגליו ואמו ישתבח המאיר אפלות ישתכח למי שאליו הדין והמשפט
ולמה צוד ,לבעוים כמונו' לשכת על כסא דין ואנחנו כבהמות השדה לא ידעו
במה יכשלו :עוד אני אומי כי שמעתי בזמן הקוום היה מנהג היונים יכי
ביום שנולד התנוק היו נוכץ ונשמת הזקן היו שמחים ושוחקים וטעמם הוא
כי ואוי לבכות לאדם הנולד כיון שבא לבכי אבל כשמת ו א ו לשמוח כיח ש ה ל ן
לשמוח ולנוח והיהודים ו א ד שיבכו בלידתן ובמיתתן ובימים שבנתים ט לא די
להם הגלות הטבעי אלא שמבקשים עליהם תואנות להפילם ודואג אני עליהם
לא מפני שהם יהודים כ׳ אם מפני שהם דלים ושפלים ואץ לנו מלכות א ל א
מה שנתן לנו מלך עולם והוא אמר על יד נביאו ]ישעיה סו' בי[ ואל זו״.
אביט אל עני ונכה רוח ולך ההגמון חסד כ׳ מנעתני מבא בדם נק• והאלי
שלחך לכל יצא מידנו מ ש פ ם מעוקל אמו ההגמון עדין עשה לך המלך מלכו
של עולם חסד אחד כי ראית בעיניך שאין אמונה והבטחה כמה שיאמו האדם
ע י ' מכות וסודק והנה העני היהודי אמו שהדג הנוצר• ההוא והננו ח• לפני
אדוננו וישתבח המאיר למלכות ישרים וצדיקים כמוך ונצח י א י פניו אליך אמן:
ך ' ^ ,שנת ארבעת אלפים תתק״ו היו גזיוות כוללות ועצומות בכל אוץ ברברייא
ובארצות המזרח על כל הקהלות אשר ש ם ויכו מאד במנין ובאיכות
וזה כי המלך וצה להכויחם להמיו דת ואנס כלי הקהלות אשי במלכותו
לשימשכו אחי חוות נביא הישמעאלים בזמן ההוא כוח ה ו מ ״ נ ם אל צוען
יא( מן הוא עד ביאטדיץ נשמט בדפ״או •
קצרים הנקרא אלקהיה )יב( ועמד תחת ממשלת השולטן שאיית חייו ובכבוד
גדול• היה שם דופא לשולטאן ולחכמתו העצומה נתגדל שם על כל בני קדם
מן המלך ומשריו ואו עשה איתן זה האגדת המפורסמת הנקראת אגדת תימן
לחוק יהי כל הקהלות הנשאוות ולהוה־ום בשמיות תורת משה עליו ה ש ל ו ם
ולהבטיחם על הגאולה העתידה מהרה תגלה אמן:
ך ,ל ״ א בשבע שנים קוום גזור ,זו א ש ו אמונו למעלה היו לישואל צ י ו ת
עצומות על יד איש בליעל אשר עשה עצמו משיח והמלך והשוים
חרה להם עד מאד על היהודים באמום שמבקשים נפילת המלכות אשו להם
בבקשת משיח והארור ההוא נקרא ש מ ו דוו אלדרד מעיי ע מ ד ה והיה ש ם
קהל גוול סביב לאלף בתים עשיוים מלאים וחשובים ומוצלחים ואותו קהלי
היה תחלת קהלות היושכות סביב נהר סבטיון והם יותר טמאה קהלוח והיא
תחלת אוץ מ ד ולשונם לשון תוגום ומשם עד מ ד נ ת גולן מהלך חמשים
יום והס תחת ממשלת מלך פ ו ס ונותנין לו מם בכל שנה מחמש עשרה שנה
ולמעלה והב אחד והאיש ההוא דוו אלורו ל מ ו לפני ואש הגולה חסואי ולפני
אדם גדול ראש ישיבה אשר בעיר כגדד והיה חכם גדול בתלמוד ובכל חכטית
חצוניות ובכל ספרי החרטומים והמכשפים והכשדים והאיש אלדדד בחוקתו
וגובה לבו הרים יד במלך וקבץ היהודים היושבים נהר חפתן והסית אותם לצאת
להלחם נכל הגוים והיה מואה להט אותות ולא היו יודעים במה כחו רזיו
אנשים אומרים כי דרך מכשפות ותחבולה היה ואחרים היו אומרים שהיה כחו
גדול על יד שם וההולכים בחברתו היו קורק אותו משיח ומר,ללק ומנשאין
אותו והמלך פרס כאשי ש מ ע ענייני האיש ואיך היה מצליח ומתקרב אליו
ומקבץ עמים פחד נכנס בלבו מאד ושלח לו שליח שיבא אצלו בבטחון גדול
ושיראה אותותיו ואם הם אותות יוע כ• הוא משיח באמת וינק כי האל המליכו
דודה נ ו ויכנע לעבודתו כ׳ הוא רצון האל הממליכו ודוד אלררד בלי שום מורא
ופחד נא לפני המלך ושואל המלך ואמר אמת ני אתה משיח והשיג דוד אלדויד
משיח אני וישלחני ה' לפרות עם נני ישראל :השיב המלך אני אשימך ננית
הסהו ואס תתיו עצמך משם אוע כי משיח אתה ואס לאו ענשך יהיה ע ל
סכלות שלך המאסו לעולם ולא אהונך כי שוטר ,אתה ואחו שנתפש ו ו ו
אלודו שלח המלך לקוא לכל שריו דועציו רשאל להם עצה מה לעשור!
ביהודם הפושעים והמודדם במלכות ובהיותם באותה עצה ש מ ע ו איך ו ו ו
אלדדד התיר עצמו מבית הסוהר והלך בדרך מרחוק ולא הכירו איזה דוך הלך
והמלך כאשר ש מ ע שלח אתריו פרשים ושרים לתפשו הלכו ה פ ו ש י ם ושבו
אל המלך ואמרו לו סמוך לנהר אנו שומעין קולו ומואהו לא ואינו ואיך נוכל
לתפשו )והמלך חשב שמאמר מה היא ועל יד שוחד התירוהו או שאמרו שאין
יב( ה נ ק י א אלקהרה חפר בדפ״אד וכן שארית חייו וגם איתן ז ה ה כ א
אחריה .
יכולץ לתפשו( )יג( ואו דבב על סוס ורץ אחריו הוא ועבדיו ושריו והלכו סמוך
לנהי ההוא ולא ראוהו וקראו לו והשיב להם אי שוטים המי הולך לדרכי אם
יש בכם כח רדפו אחדי הפרוש סודרו בנהי גוזן דעבור את הנהר וזה ר א ה
המלך איך עובי וכן ראוהו עבדיו :או אמר המלך דבר כזה אץ כח ל ש ו ם
אדם כי אם למי שהמלך המליכו ועוני לומר סלך העולם ומשם המליכו האיש
הזה ועלינו להודות :אמרו לו עבדיו ושריו מעינו מעשים נעשים בכשוף
ובמיאית העין לבו או עוה המלך שיביאו אני שיט ועברו את הנהר ועברו הנהי
כמה פרשים רעים ולא השיגוהו כי הלך ביום ההוא מהלך עשוה ימים וכאשר
יאה המלך שלא הועיל בדרך זו לקח דרך אחות ושלח שלוחים לראשי הגולה
שיתפסו את האיש ההוא וועיאוהו לפניו ואם לא שיהווג את כלם נעה וזקן
יחדו ולכל ראשי הגולה יענה ביסודין ואחר כך ישרפם אחד לאחד נם ש ד ר
כתב לאימיד אלמועדין היושב בבגדד שיעשה בזה כל החדיעות הראד ויתרה
ליאשי הגולה על הדבר הזה :אז נקבעו ואשי הגולה ושלחו שלוחים לדוד
אלדויד שישוב משטותו ואז טוב לו ולכל עדת ישראל אשד הם בסכנה עעומה
ואם לא ישוב שיהא מוחים חום עולם בעולם הוה ובעולם הנצחי גם שלחו
כתב אל ובאי הנשיא אשר בארץ אשור ולרבי יוסף בוכן אלפלח החוזה א ש י
שם ושיכתבו נם הם משמם כי עת ערה היא ליעקב וצויך להעלתו וחמי שנדם
המרובים וכלם שלחו כתבים לדוד אלדויד להזהירו מאד ישוב מדרכו ה ו ע ה
וקבל כל הכתבים וקראם ולעג עליהם ושחק ולא ש מ ע ולא חוד מפניהם
והאל המוחם שם בלב מלך חוגרמה ושמו זיז־ אלדץ ומשועבד היה למלך פרס
ואוהב היהודי' היה מ א ו ו מ ט ו היה לחמיו של דוד אלדוו ואמו לו אתה ידעת
את עמך ואיך הם בצרה עצומה עם מלך פ ו ס ל ק עליך להעיל א ת נפשך
ולהציל את עמך י' אלפים זהובים יתנו לך היהודי׳ ואני מבטיח עליה׳ וממני
תדעם אם תהיוג האיש ההוא החוטא אשי שם כמה נפשות נקיים ב ס כ נ ה
גם ש כ י תקבל מאת האל ט הצלת את עמך הנקיים והאיש ההוא להצלת עמו
ולאהבת התועלת שם פניו לגמוו הדבו ובלילה ההוא קיא לדוד אלדוו אלי
המשתה והשקהו ובחצי הלילה והוא בטוח וישן שכוי קפץ עליו וכרת א ח
׳ואשו והביא הואש ומסרו ביי המלך,זיד אלדין ואמו המלך כ א ש י ואה הראש
דמך בראשך והמלך זידאלוין שלח הראש למלך פ ו ס עם עדים נאמנים ט הוא
המשיח א ש ו שאל עליו וחמת המלך שככה מדוד .אלדוד אבל מכל מ ק ו ם
אמד שרעונו לקחת נקמה מן היהודים הנמשכים אחריו ושאל מכלל הקהלוח
שימסדו בידו כל אותם שנמשכו אחו אותו איוו והם השיבו כי אין מ ט ו י ם
בהם ואנה יבקשום או צוה המלך לתפשם ומבית מאסרם ש מ ו אמצעיים ונתפשרו
עם המלך בממון עצום והם מאה ככת זהב :והר״ם כתב ט השולטן שאל
לו אם הוא משיח ואמי הן ואמר לו המלך ומה האות והשיב שיכרתו ראשו
יג( מן והמלך עד לתפשו השר בדפ״אד .
דשיב ויחיה אז צוה המלך וכרתו ראשו ומת ואמרו ם זה טוב לו שלא למות
ביסווין קשים וקצת מ ן הפתאים ממתינים שישונ דוויה ועוק השוטה לא נ א :
א בן ף שלמה נן דרגה המעתיק מצאתי להו״ס ש א מ ו כי בתחילת מ ל כ ו ת
ישמעאל עמד איש נעבר הנהר ואמי שהוא משיח והיו ישואל בשכנה
עצומה רצאו מכלל הות ע ש ו ח אלפים מישראל והיתה האות שלו שלן מצורע
והשכים נויא ובסוף נפל ונשארו ישראל נעצם הגלות והשנאה וכמו כן עמד
איש במערב במדינת מאיים ואמר שהוא משיח ונתיזושו מצוקות ו נ ו ת לישואל
וקודם זה עשר שנים ע ט ו משיח בטוינת קווווב' וכטעם היתד ,כליה בשארית
ישראל וכן בצרפת עמד איש ונהרגו עליו כמד .קהלוח ובן בזמן ה ו ש נ ״ א קם
טשיח אחו כמו שכתוב משאלותיו:
ה ל " ב במלכות פ ו ס בזמן אחו קם איש יהוו• ועשה עצמו משיח והצליח
מ א ו וקבץ אליו עם י ב מישואל וכי ש מ ע המלך כ ל תוקפו וכי
כונתו לבוא להלחם עמו שלח וקבץ ליהודים שבאוצו ואמי להם שאם ל א
יעשו עם האיש ההוא שיסתל׳ מעליו שיועו נאמנה שיעבוו את כלס בחרב
דעה דשמיד ט ף ונשים ביום אחי או נקבצו יחדיו כל עם ישראל והלכו א ל
האיש ההוא ונפלו לפניו אוצה והתחננו ט א ו וצעקו ובכו שישוב מ ו ו כ ו ולמה
ישים עצמו בסכנה וכל עניי עמל )יי( ט כבי נשבע המלך ל ה ע נ י ו ם נחרב
ואיככה יוכל רואה נ י ע ת כל קהלות פ ו ס :השיב אני באתי להושיע אתכם
ולא אביתם ולטי יואתס וטי יעמוד לפני ומה יעשה המלך פ ו ס ולא יוא ממני
ומחרבי שאלו לו מה המופת שהוא משיח והשיב ט הוא מצליח ואין למשיח
צורך אות אחר ד,׳ודנו ה ו נ ה עשו כן ולא הצליחו אז שלחם מעל פניו נחמה
עזה :ט ו ס הבי שבו לפניו בתענית וקטניהם לפניהם לשיכמיו וחמיו אז א מ י
למען דחמי הקטנים האלה כן אעשה אס יחן לי מלך פרס ההוצאות שהוצאתי
להכנם מלחמה זו אשוב אל מקומי ולא אדקנו אמרו לו היהודים ואיך מ ל ך
אדיר כמו מלך פרס יכנע לתת הוצאות לאיש יהווי השיב האיור משיח השקר
ואמר אם תשובו פעם שנית אפילו יתן לי כל ההוצאות וחצי מלכותו ל א
אתפיים ו ט דאו היהודים רוע לבבו ואין טענת אמת מועיל הלכו מוים ובוכים
לפני המלך ואמרו אדוננו המלך בבקשת השררה וכתר המלוכה אין דת ו ל א
טעם יספיק להעביר השטות למי שנשטתה ט האיש ההוא ראינו נו כי הוא
בענק זה שטות מוחלט איננו שומע בקולנו ובכל מה שאמרנו לו ט ש ם
נפשנו בסכנה עצומה ואנחנו נקיים על זה נפלינו אנחנו כ׳ איך ישית אדוננו
את לבו לדברי השוטה הוה שאם יניחנו הוא יפול מעצמו כמו שמצינו ב כ ל
דברי שקד ט יפלו באשר אק לו רגלים וכמו האילן הנופל כאשר אין לו שורש
יד( נדפ״אד וכל עניי ע מ ו .
ונוים ו נ י נ ו אל האיש ההוא מספיקו׳ ל ש נ י לב האבן והוא נסבלוווו עו6ו
ואמי לנו שאם יתן לו אדמנו כל מה ש ה ו י א לעשות מלחמה זו ישוג לארצו
ויספיק כל זד ,להעיד אין הוא שוטה מפורסם :השיב המלן ולמה קראתם
אותו שוטה על זה ואם העני אץ לו אוצרות והוציא ה ו מ ו ת בעיבון ובטחון
נצוח המלחמה והוא שב לווכו )טו( מה יעשה אם לא ברין וו לכן טהיו
ושובו אל האיש ההוא ואמרו לו כי מתרצה אט במה שהוא שואל ושישלח
כבטחון ואמונה איש אחד עם פנקסו ומיד אשלח לו במעות יפים וכן נעשה:
אחר ששב האיש ההוא ונתנטלה המלחמה צוה המלך וקבץ כל היהודים אשי
במלכותו ואסר להם אחד מכם נא אלי להלחם ני וספרו לי שהיה בהסכמת
כלכם ולא חשנתם כי הועד ,ישוב נגד פניכם השיבו היהודם מענות מספיקות
ולא הועיל וסוף כל הדנרים אמד להם חנו לי ההוצאות מיו ואחוי כן אדעה
מה לעשות לכס וכאשד שבו לפיס ולדבי צוה רתפשו כל ואשיהם במאסר
חזק ומתוך הצרה הוצרכו לתת הסך ורבים מהם היו מוכרים את בניהם למלאות
הסך ואחו שנתנו לו מה ששאל אמר שבעד עלבונו יקבלו הם עלבון זה שילכו
היהודים יחפים ושלא יוליכו מכנסים אלא עו הירך:
א ־ מ ן י יוסף בן ו ו ג ה אני שמעתי טפי השי הנשגב והמוומם כ מ ה ו ״ ו משה
הטון ירייה שגזד עליהם שיוליכו עץ כבד ועב לאחוריהם תלד בצואויהם
ללעג ולזה לא היו יוצאים מבתיהם כי אם לנחץ גדול כי זה היה מחזיר ליו
העץ לפניו חה מכה ומחזירו לאחוריו והיו לשמע' וקלם לכל עובי• ושב וככל
רחוב ודאש כל חוצות ינזרו לבושת:
היה מהמלך דון פידדו הזקן עם החנם גיקולאו ד ואלינסיא :אמד
ניקולאו שמעתי עלץ• מלכנו שרצון רוממותך לצאת למלחמה עדי
אוביך אשר נקואו אינפיאיליש )סז( ולמה ל ך אדוננו אל האויבים אשי מחוץ
ויניח אותם שבפנים והם היהודים אשד גדלה שנאתם אלינו וכתוב בספריהם
1
שאסור לתת לנו שלום )ומפי המכיר אותם שמעתי שהנוצרי אין ראוי שיקבל
מן היהודי אלא האמצע ופירושו כי כשהגוי בא לעומת היהודי אז אומר עלי
הנוצרי בא בשעה רעה ובהתקרב אצלו אוסר לו שלום עליך אדוני והאל יחיו
וכהתוחק טמנו אומד לו לך כקדוז לגיהנם וכפדעה אל הים() :מ( השיב המלך
אס שמעת באזניך :השיב ניקולאז מ א ח ו מדם שבא לדתנו שמעתי :אמו
הטל!־ אץ ואד להאמינו כי מי שד,טיר דתו נקל לו להמיר הדברים• ועוד כי
טו( והוא שב לדוכו נשמט בדפ״אי •
טז( אשר נקראו אינפיאיליש חסר בדפ״אד וכל״ס 1086184הם אנשים
•
שאינם מאמינים •
יו( בדפ״אד חסר נק ומפי המטר עד אל הים •
השנאה מפאת הדח אינה אלא שנאה מקריו! כי ך!* אינו מכרן אלא א ה ב ת ־
וחו :אמו ניקולאו אין אני וואג אלא מעזותם א ש ו על פניך אדוננו יאמרו
ש ו ת ן ו 0שקואית :א מ ו המלך יקוא אחו מחכמי היהוויס ונשאל ו כ ש ב א
א מ ו לו המלך מה שמך אמו לו אפרים כן שאנגן )יח( :אמו המלך כנואה
הוכנה יש בך ומחציך ולמטה ש נ ו אות הברית יקוא שמך א פ ו י ם וטחציך
ולמעלה נוצרי אתה שכן יורה ש ס שאנגו :השיג היהודי אדוני המלך שאנגו
ש ס המשפחה היא והיא שנעי אלא שנשתנש נלשון העם :אמו המלך נתך
הייתי מבקש כי הגות לי משפחתך :השיב היהווי אותי המלך אמרתי שאנגו
להנויל ט כמה אפויט יש נחוצות ואמני המלך מ נ ק ש היה להכיוני כיון
ששאל את שמי :אמר המלך נניח זה ט למה שהניאוך לפני הלא לשתשיב
איזו משתי הדתות טונה ו ת ישו או דתך :השיג החכם ותי יותר טונה ליי
נפי עניני א ש ו הייתי נמצוים ענד לעבדים והוציאני האל משם בנסים ואותות
ודתך טונה לך נפי ממשלתה התמידית :אמר המלך על הדתות מצו עצמם
אני שואל לא ננחינח המקנליט :אמר החנם אחר עיון ג' ימים אשיג ל א מ י
אם יואה בעיניו השיב המלך יר,י ק :אחר השלשה ימי׳ בא החכם והראה
עצמו כעוס ובפני׳ זועפות :אמר המלך מדוע פניך ועים :השיב ואמו ט
קללוני היום על לא חמס עשיתי ועליך אדוננו לריב את ריבי והענין ה ו א ט
זה חדש ימים שהלך שכני למרחוק ולשני כניו כדי לפייסם הניח ב' אבנים
יקרות ועתה באו הבי אחים אלי ובקשו ממני שאודיעם סגולת האבנים וההבדל
שבין זו לוו ואמרתי להם טי היודע בוה מתר מ א ט כ ם הנה הוא אומן ג ד ו ל
נהנדת האבנים וציוום הנקרא לאפידאדיו )יט( שלחו אליו והוא יגיד ל כ ם
האמת ועל תשונה זו הנוני וחרפוני :אמד המלך שלא כדין חופוך רארם
ל ע מ ש :השיג החכם וישמעו אוניך מ ל כ ע היוצא מפיך הנה עשו ד ע ק ג אחים
היו ונתן לנל אחד אנן אחת ואדוננו שואל איזו יותר טונה ישלח מלננו ציי
לאבינו שבשמים כי הוא הלאפידאריו הגדול והוא יאטו הנדל האננים :אטד
המלך הראית ניקולאו פקחות היהודים וחכם זה ואוי למרק וכבוד ואתה יספיק
לך לעונש ט שקד דברת על עדת היהודים :אמר גיקולאו איך שיהיה מחוק
המלכים הקדושים להכניע כל הדתות לדתו ולמה לא יכניע ל א ל ה :השיג
המלך לא ואיתי מעולם שום הצלחה כובו על צד הכרח ט מיד שיעלם המכריח
ישוב לקדמותו כמו האבן כשהושלך למעלה סיד נסור כח היד תשוב א ל
מוכזה וכן הרוח כשנכנס בבטן הארץ מיד קורע ושב ליסודו לכן איעצך ניקולאו
לא תלך אחי העם הזה נדרך ההכוח אבל א פ ש ו שתוכל להם בהודאת הרצק
והסתה בהתמדה מיום אל יום כי הדלף הטורד עט כל חולשתה עושה רושם
באבן השיש עם כל תקפה כ ״ ש שיושמו הלשונות הרכות בלב בשר ושמעתי
יח(*בדפ"אד אפרים שאנג •
יט( בל״ס 10ז>ג<״ן 11הוא סוחר של אבנים טובות •
כי חכם אחו רצה לייסר את בניו ועשה משתה מלשונות ופות וקשות ו כ ל ם
היו מושכין את ידיהם מן הקשות והולכים אל הרכות אמר להם אביהם אי
כני אם כה תעשו בדברכם עם האנשים טה טוב ומה נעים ח ל ק כ ם :השיב
ניקולאו גם מ ד ו ן דו אין הקנה כ׳ אינו ממנהג העם הזה לקבל ע צ ה וטבעו
טבע הפתן שכאשר יזקין יחרש מאזנו אחת וכאשר יבא המלחש יטמין אמו
הבי בעפר כלי שלא ישמע שכן א מ י דוד ]תהלים נחי הי[ כמו פתן חרש
יאטם אונו .וכתב שלח ש י צ ב א טיטוס ליומי והעתקרזי נסחו אשר נעתק
טלאטין אל לשון עבדי והס דבי׳ יושיפוס הגדול ליהודים היושבים על החומה
אביאנו לפניך והביאו וקואו וכה א מ ו :
ה י ^ ם ה נ ב ח ר בני אבוהם תלמיוי משה חושבי ׳יושלם מעון השכינה
משוש האיץ יעלו נא לרעק דברי אלה על מזבח חכמתכם
ישמעו האונים יבינו הלבבות יברח הזדון ימשול השכל יגזור הדעת בצאת חפשי
ט י ש ת התאוה תועו כי תשוקת הנצחון ישים בעליו מנוצח מקבוו א ש י כוהו
והוא לא ידע אם שמעתם בן עיי אשי אמר לאלכסנדר בבאו עלו מן המלחמה
וכה אמר אי אליכסנדר הנה באת שמחיבנצחון המלחמה הקטנה טי יתן שתנצח
הגדולה אמר לו המלך ואיוו גדולה יותר מאשר נצחתי א ״ ל ה מ ל ח מ ה
הגדולה היא מלחמת יצרך אנא הבחורים הכניעו יצרכם דגדל נא כחכם להיות
זקנים בוטן הבחרות כי בזמן הזקנה אין עוין כח והימים בעצמם ישיתו עצות
כנפשכם מה בצע כי יהיה לכם שכל כמו חכמים ותחיו כמו בעלי חיים וכיק
שהאויב מבקש שלום ומבטיח קיום מקדשכם למה השיטו אותו בסכנת האבדון
האם יחמלו עליו אוביכם ואתם השלחתם האש ראשונה :ומה יעשו חכמי
יועעי ירושלם אשד נגו עעתם כל עעה נבעוה וכל חכמה מגועת איה יודעי
בינה לעתים כאלה איה זוועות חזקות נעורות בוכות הלבבות הטהורים משליכים
אלף חעים ואחד לא יחטיאו ואתם אפילו אחד מאלף לא הדק לאוב ונשארתם
כאניה כלב ים ורוח סערה סביבה ולפניה עור מכשול ולמעלה ממנה ענן
ועופל אש וגפוית טלאתם מקדש מדם נקיים והרשעים שלחתם חפשים ומעד
פירוד לבבכם אם האויב הורג א ח ו מכם אתם בעעטכם הורגים אלף שמעו
נא שוי קדש כי אמר טיטוס לשוא טוחתי להביא מוומי כמה סוללורו כי
היהודים בעעטס כל אחד סוללה לחבירו תדעו נאמנה כי הבטחון בלי יושו
כאניה בלי חוון ולמה העליחו הדוטיים אלא ביושרם הנה ש מ ו בשוקי דומי
בכל אחד איש נאמן ידועים )כ( בכל מם טי שבר אחד מדתי וומי ולא נטעא
טי ששבר אפילו אחת ואתם שברחם דתי אלהיכם כלם בכל יום חללתם שבתות
ה' מועדי קדש לקחתם הבתולות הנאות מחדרי משכיתם וחיק אמותם ש א ף
ב( ע״ל יודיעם
ע ל פי שאפר החכם אץ זקן כל כ ן כבד נון הווקן שאס יראה אשה יפה לא
יחשוק ואין בחוד פווש שלא יואג זהו נשעת שלוס אבל בשעת מלחמה וספרי
.הסכנה פתוחים ואר שלא יואה לכם עדות דבר כמאמר מלככם ואתם חטאתם
•בדבור ובמחשבה :אליכסנדר שלא ראה אור האל היה מחזיק בית אחת הוומח
•ובשנית מפזר לעניים לשיחרק יד ליד ואתם בשתי ידם שפכתם דם צ ד ק י ם ו
עוד ראו מזל הרומיים צומח הם מושלים עד ערי בריסאנייא ועד הרי הענקים>גם אתם דאר שתכנעו כאשד ראיתם רצון אלהיכם השגיחו חכמת הטבע כי
•הקנה יכנע לרוח חזק והכנעתה היא ופואתה לשוב לעלייתה כי כשיעבור הרוח
תשוב לקדמותה גם תנינו שלא התמיר הצלחת שום אומה א ל א נהתמורז
ש ל מ ו ת ה :אנשי מוי ענדו תודות השכל וכעס עליהם והמליו אנשי כשדים
•כעס עליהם והמליך ומנים כעם עליהם והמליך הרומיים כעס עליהם דמליך
אתכם אם תטיבו דרכיכם ידעתי כי העריץ שד צנא שלכם יאמץ את ל כ ב כ ם
בדברים שהיה ראוי להטיל מורך ולא אומץ אתם לוקחים נק האיש ההוא עצות
רבות תדעו באמת כי לא יועילו מאה עצות מאיש אחו מ ה שיועיל עצה אחת
טמאה אנשים והשפעת האל בשכל המרובים היא ומה ת קחו עצה מן העריץ
משולל מהשכלה מופשט מעשות טובי בחייו וכי תאמרו איך נשתעבד ולעולם
היינו חפשים אתם תאמרו לעולם ואני לא ראיתי ש ע ה שלא הייתם משועבדים
כי ראה היוצר שאי אפשר השארוחינו אלא בהכנעת יציינו ולא הצליחו הרומיים
כי אם לשענד אתנם אחד היה אברהם בחכמה ועושי והשתחוה כמה פעמים
לעם הארץ רעקב נשתעבד תחת יו המצויים כ• ידע שרצון האל הוא וטגנורת
יהודה דוסף ואחיו היה להחויו את מ צ ד ם כל שכן להרוג ארז יוסף דראז
לגשת לפי שהאל המליכו וכרום הצלחתכם הוא זמן המלך הראשון שאורי
לוקח היה את בניכם לרוץ לפני סוסיו והנעוווו הבתולות לונשורז רקמודז
למבשלות ואופות ואיו* בעיני פי אתם מחפשים טיחתכם בנמח ועם אבוקווז
שייפת בית אלהינו ואיך לא ישופוה ואתם השלחתם האש הראשונה :ובעוד
ש ה ש ר היה טיבר השליכו עליו חצים מן החומה ועם כל ז ה נתאמץ ושב
להשלים דבריו וכה אמו א• קריה נאמנה ירושלם א׳ מעון שכינה אי תפארר!
פלישטינא אי משוש מלאכי עליון אני איני דואג על שני חומותיך באשר כבו
נ פ ל ן ולא על דלתוחץ• אשד גשכוו ולא על חומותיו אשר נפרצו על מ ה אני
מ א ב ובוכה הלא על שאני ח א ה היותך ריקנית מאנשים ,טובים• אי ירושלם
גוזז שאנן אם ׳ניחוני אתת תבקש מלפני אל את ומי כי הם יבקשו להרגני
תחת בקשתי חיותם גם אני מצטער ובוכה א ש י ילדך לקחו כלי• ווים ש ה ם
חדב וחנית וכליהם והוא המעשה הטוב למרץ הניחו :האם הוצרך אביהם:
א י ל ו תסלוד כאשר לקחו מטנו שרה בשככו על מטתו נגף ה' את פרעדי
וכאשר חשב לגלות טסתוד שרה גלה השם מסתורי פרעה לעיני הרופאים ולא
הועיל וכאשר הקיץ אברהם מצא ש י ה בצדו וכתר מלכות בראשה אי ירושלם
מי הניא עליך ארב כי אם גניך מי הניא אנטוניוס וקוסיאוש וני הניא נדון
קיסר הלא ננין שלחו בעדו טפט טחלקותם דכי ג ה ירושלס באמי האנשים
האלה היושבים על החומה להצילך והס יבקשו הריסותך אסור כה להם שאם
אין חומל עליך שיחמלו על הבית א ש י בנו הנסיכים היקרים והנביאים הקדושים
וכל זמן שאתם מאחרים כניעתנם אחם מאחרים גאולתכם וסי יתן וכבו עכרו
ימי הכניעה כי בכל יום שעובי אתם קיומם .להשמת מלכותכם עד נאן!
א ך ן ך דבריו אלה השליכו עליו סן החומה אבן גדולה והוכיח לביוח מ ש ם :
א מ ו ניקולאו ראה נא המלך הזעיל עצה עם האנשים האלה אין עצה
ואין תכונה נגד טפשות היהודם :א מ ו המלך ואם לא יועיל לא וה ולא ז ה
לא היום ולא לעולם הלואי שיספיק זמנינו לבקשת שלמות נפשותינו ו ל א
נוציאהו לבקש שלמות נפשות היהודים ומ״ט עלו לבי מאד בדבוי הכתב ההוא
וכנראה יש בין היהודים מיופי המליצה ונועם המשך הובהים :אמו ניקולאו
היהודים היו אם המליצות כ א ש י גולו קטניהם על ברכי ספוי הבריב״א והיא
עצמות המליצה ומי שיבקש לדעת איך ידבר להמשיך ו צ ק המלך יראה וביי
אביגיל עם יוד ומי שיוצה להבץ איך יספו שבחי האל ומחלליו יואה תפלוז
חנה ומי שירצה לדעת ורך תלמה והערומות יעיין בדבוי יהודה עם יוסף כאשו
נגש אליו :א מ י המלך היש להם השירים השקולים :א מ ו ניקולאו היא
מלאכתם הטבעית ללוים- :כמקדש וכיומי ט ן הספרים שהובאו מ י ו ו ש ל ם
ואיתי בגנדו ט פ ו חכוו איש אחד נקרא לאזוו הלו• א ש ו יתחיל מ כ מ ו האיץ
ואם יש לה תנועה ולמה באמצע עומדת ואדמו על זה ש י ו שקול משובח כפי
מ ה שהבינו נבוני הנוצרים ומשוווי היהודים א ח ו כך •דבי מהאבנים טובורז
והצמחים וסגולתם ועושה על זה שיי מהולל א ח ו וה ידבר במין האדם ומחלקו
לארבעה חלקים והם החכמים והסוחרים ואנשי מלחמה ועובדי אומה ואומי
עליה שירים א ש ו ו ו ו היה תמה מ ה ם א ח י וה יוכו בסדר ד' יסודות ואומי
ש י ו :אחו זה עולה לשמים ומתחיל מן הלבנה ותועלותיה ותנועתה ואומר
שיו וכן בכל ככב וככב אחר זה יובר כשנים ע ש ו מזלות באיכות' וגדולה*
ואוטו שיו א ח ו זה יובו בעשוה כיתות של מלאכים וכמה משוהים את פני ח'
ואזמר על כל אחד שיו אחי זה יוכר בארבע צווות הקדש מן החכמה לאץ
שיעור :א מ ו המלך אחת שאלתי ושתים שמעתי כי יש להם נק החכמות יד
ושם ועתה אני חמה מן המאמרים שנאמרו כשם התלמודיים יוצאים מההקש
ומופתי החכמה רהיה טה שיהיה כיק שבאנו לובו בסיוי העולם והטבע שאלות
יש לי• אם• תשיבני ט כ ב ת מלנדם חקוו ו ב ו :אמריגיקולאו שאלאווננו ו ש
׳
״
•. • ,
לאל ידיו -
א'
אם יש סבה טבעית לעמידת האיי( באמצע העולם ואיך ל א
הטה לאחו מן הקצוות:
ת ש ו ב ה בהתחלת הבויאד ,נביאו שמים וארץ יחד מ ח ט י אחד לכן ר ם
באהבה כשני אחים מבטן אחו ולכן כל חלק מן רשמים יאהבנו״.
וימשכנה אליו וכיון שכל חלק וחלק מושכת ואין כח בשום חלק ׳ותו ע ל
חניון ברמשכר נשאות באמצע כלם :א מ ו המלך אני אומו להפך שישנאוה
השמ־ם לגויעותה וכל חלק מוחק אותר נשוי .ונשאות באמצע :א מ ו ניקולאו
גם זו סבות אוסטו ריא ועוין יש סבות אבן סיני אשר א מ ו כי ד,אוץ מוכן
ורשמים עגולה ומטבע הטוכז לעמוו באמצע . :א מ ו רמלך לכל אלו יש
חשובר ורנכון יואר טר ששמעתי בשם רתלמוויי' שברצון ד,אל ומאמרו עומדת
והוכיחו מ ט א מ ו איוב ש א מ ו ]כוי זי[ תולה אוץ על בליטה.
שאלך,
ב ' אין בבטן הארץ יולד הזהב והמהגליות המאיוות כ׳ איך עפר
חשוך ועכוו יוליו ו ב ו מוריד:
ת ש ו ב ן ״ ,מניצוצות ד,שמש ורככבי׳ נבואו :אמו ד,מלך ואיך יפעלו בבטן
ה א ו ץ :השיב ניקולאו ואץ־ נוצד הולד בבטן אמו ולכן אמד דוד
]תר,לים קלטי טו [ ,דוקטתי נתחתיות ארץ להשוות זה לוה ויותו מתמיה בריאת
הפיו״לא והיא מקליפת חיה הנקוא בעובי צויף ואותם קליפות הולכות נ י ם
רום א' נשנר אשר ירד מטר עולות ממעמקי ים ופותחות כי רם נ מ ו ב' אזנים
זו על גב זו ומקבלות רטיפץ וסותמות ושם נבואת רפיו״לא ו כ נ ע ר ,לחזק
רלב ורעיניס :אמר ר,מלך אני לא כן שמעתי אלא שבים אוקיינוס יעלר ווח
חוק ומעלה גלים ואותר חיר אשד אמרת פותחת פיר ושואנת מן רמים ולימים
פותחת פיה לקואת ניצוץ ר ש ט ש ומור ננואת האנן ההיא וכל אלו הם ו נ ו י ם
של תימה :אמר גיקולאו ומד .יש בעולם שאינו ד נ ו מתמיה ו נ נ ו אמו דוד
]שם ידי[ נפלא׳' מעשיך ונפשי יודעת מאד וצח לומר יוועת מאד אבל ל א
הכל ומי יתן סבה להמשכת הקאל״מיטא )כא( את הברזל :א מ י המלך אני
שמעתי שר״ל נפלאים הם מעשיך רוחו נפלא אין נפשי יודעת וזהו לשון מאוו ו
אבל לפירושך דוד היה מתפאר במה שאפשר שלא ה י ה 1ו כי יוענו קוצו
המשיג לכל חכם לבב ומה שאמרת טן רקלאמי״טה ראיתי כתונ שיש נד.
מ ט ב ע רכוזל ולכן מושכי הנוזל כי כן טבע כ ל דבר לקרב הדומה לו או
מטבעו:
-
רצמחנם איך יצמחו לצי מעלה שאע״פי שיש נהם שתי יסודות
שאלה
פונות לטעלר ורם ראש וראויו כבו יש ברם יסוו ר,אוץ ורמים
אשר לכבדותה היה נואר שיספיקו לרכויח רשני יסודות קלי' או לפחות שיטו
ד,צמחים לאחד ד,קצוות ולא למעלר:
כא( רוא * 0*1*1011נ ל ״ ס ובלשון חכמינו ו״ל אבן שואבת •
ה ת ש ו ב ה יש בהן נפש *ומחת שמכריח השני יסומוז אשד ר 0בבמות
לשיעלו למעלה וכבי היה לי ויכוח עם אחד מתושבי מלכותו
הוא דון יוסף כינבינשטי ואמר לי שהתלמודיים הרגישו הספק שנסתפק לאדוננו
ואמי כי זר מכח הככבים אשר אמרו זה לשונו אץ ל ן עשב למטה שאץ לו
ככב למעלה ואומי לו גדל >
שאלך,
ך ' מה טבע מחייב השתנות הגוונים בצמחים:
ת ש ו ב ה כאשי יגבר יסוד המים יטה ללבן ואם יגבר יסוד עפו יטה לשחור
ואם יגבר יסוד האש יטה לאדום וכן בשאר הגוונים .טעמם מבואר
בספרים:
שאלה ר ',מדוע האילן עב למטה ודק למעלה:
תשובה
מפני שאין כח ביסוד העפר והטיס לעלות כל כך:
ש א ל ה ן ' מווע החיות חזקי החוש יותר מהאדם כי אמדו שהארי׳ שומע
למרחוק מאד״והעורב מריח למרחוק וכן הדבורים והנשר יואר . ,
״ -
_
.״ ,
כמה פרסאות:
ת ש ו ב ה כל אלה אין להם אלא חוש אחו ובו ימשכו כח ש א י החושים
והוצרך אותו כח בחוזק מפני שבזה נ ט ש ן מציאת המזונות לאותו
חי והנה כל החיות ׳ואים מן האריה ונחבאים כין הסלעים והאילנות ואילו
האריה לא היה שומע מוחוק כשהשוו גועה היה ק ש ה לו ל מ צ ו א ט ו ף
)וכששומע מרחוק מאד שאג ישאג כי ואה שלא יכול להגיע שם ביום ההוא
כפי מה שראיתי בספר) (:כב(
ש א ל ך ,ן ' מדוע לא נתן לאדם גבורת האריה:
ת ש ו ב ה אדוננו המלך אץ זה משאלותיך כי כן תשאל מדוע לא עשה האל
את הזבוב פילוסוף והיתוש נביא והאדם ככב בשמים וכבר מצינו
לאדם גבורה יותו מן האויה שהו* דוד הכה האריה :אטד המלך ח ד ב ע ת
ההיא עוץ לא היה מדבר טכח הנקרא אצלינו אישפריטו שאנטו )כג( ולטר״.
נאמינהו :השיב ניקולאו כבר ראיתי כיוצא בשחוק עשו ברומי כ׳ נא ל ש ם
כב( מן וכששומע עד בספר חסד בדפ״אד •
כג( הוא בל״ס 1010 800(0נ! 08ובדפ״אד נתוב ברוח הקודש •
לא נמזג טאיוה מקוש ש ו ו גדול אמיץ א ש י הפיוז מאה אנשים ואמיד הטבע״ם-
ש ה ש ו ו יש לו כח במצח נ ל מה שיש לאויה בידיך ונצפוניו ובא גבוו א ח ו
ובאגוופו הכהו במצחו והמיתו ואחו כך צלאו ואכלו כלו באכילה אחת :השיב
המלך מה החלום הזה אשי חלמת ו ט יש אשסומכא סובלת אכילת ש ו י א ח ו ;
א מ ו ניקולאו דותו מזה ואיתי הוא בויה אחו ווטו שני אמות ווחבו אמוז
וואשו נלא עוו אלא עצם הקוקו ל נ ו ואין לו אזנים אנל חוו אחד לאחווי
הואש ואמרו ט משם שומע ובכל יו שני אצנעות והוגלים נ מ ל י הסוס:
א מ ו המלך כ נ ו יצאת ממחיצת ח נ ם ונננסת נמחיצת השוטים ו ט נאת לחזק
כוב אחי עט כזב אחר :אמד ניקולאו והלא נמצא נספר נעלי חיים שיש
אנשים באים הרחוקים שאץ להם ראש ועיניהם בחוה :אטד המלך ו מ ה
זה תמיהה אני אואך בממלכתי אלף אנשים שאין להם ו א ש ו נ ם אתד!
כאחד מהם:
ש א ל ך ,ךן' מווע הנחלים הולכים אל הים והוא אינו מלא :אמו ניקולאו
1
ואם אץ ל• ראש איך אוכל להשיב :אטה המלך מ ט ב ע כל
א ו ם לכעוס אבל מהוה ישקום ואס ינוח )כד( כעסו בו נתפוסס לכסיל כי
כן אטד ה ח נ ם ]קהלת ו' טי[ נ ע ס בחיק כסילים ינוח:
תשובה
בקצור ש ה ש מ ש שואב כל אותו הוספת:
אמוו ט מלך צפון כסה פני סוס לנסותו והזמינו לו אח אמו
שאלך,
ובא עליה ואחי שגילו פליו וידע עלה להי והפיל עצמו מ ש ם
והלא )כה( עשו הסוס בעל ש נ ל ומצווה ועושה:
תשובה
שאלה
האל ש ס בו אותו טבע להוטח מ בני האום:
י ' מדוע השלג לבנה שטון שהיא מן המים היה ו א ף להיות דוגמתה:
ת ש ו ב ה המיס לבנים הס כשלג אלא ששכונת ה ע פ ו נווטת ל ה ם עובוב
• ואחו שהוציאם העב ממקומם הארז־ והחום טוקוקים ומזככים
אותם ע ו שישונו לטבעם:
ש א ל ה י״א
מדוע הברד ירו קטן ועגול לפעמים ו ל פ ע מ ש אינו ק •
כו( בופ״או כתוב ואם לא ינוח וכן נכון •
כה( נרפ״אר והלאה .
תשובה
הנא עגול וקטן גא מ מ י יו ק ג מ ל והאויר מקיפו ומקסיגו שאוני*
ממנו ומעגל אוהו והבא מקרוב לא הפסיק הזמן־
שאלה י״ב
מדזע בקיץ מ ז ו ת המסד גדולות־
ת ש ו ב ה שהחום מקבץ החלקים אלו לאלו ונעשות מפות גדולות כ• ה מ י ט
נווחים מהחום וטתקבצות אלו עם אלו להתחזק בנגדו •
שאלה י"^ מדוע הגלגלים מהם תנועהם מאוחרת ומהם תנועתם מהיריד
רש מהם מקיפים העולם ומהם לא :השיב ניקולאו חיך
אדוננו לא תשאל לי מן השטים ואני אפילו מה שלמעלה מגג ניתי איני יודע
ואמרו החכמים כ׳ טה שנאמר בטבעיות רובו אטה ובלטודיות יוכו ש ק ו ונאלהיות
כלו ש ק י בי אין בכח שכל אום ע"כ:
ו י כ ו ה היה בין איש נוצרי ובין א ש יהודי לפני המלך דון אלפונשו מפווטיגאל י
אמר הנוצרי ש לנו כמה מזמווים מודים מציאות משיח שלנו ומכללמ
טומוי ]ההלים כבי בי! אלי אלי למה עזבתני אשי א מ י כששמו אותו על ע ץ
חתוך ועליו א ט י ] ש ם סוי[ כמים נשפכתי וגוי ואמי ] ש ם יגי[ סבבוני
פרים ינים והם שופטי היהודים ]שם ידי[ פצו עלי •יהם א ש י אמרו בי מסית
ומויח היה ומה ש א מ ו ]שם יו [,כי סבבוני כלבים על היהירים נאמי ומרז
ש א מ ו ]שם[ כיו יוי ורגלי על ישו נאמר שד,׳הווים תקעו מסטיות בידיו ורגליו
על העץ ואמי ]שם לי[ ונפשו לא חיה זהו ישו שקבל המות בוצון לכפר
עון אדם ולעס נולד כ׳ עשה על הנוצרים נאמו שנולו ונתחוש להם ו ח ד
תשובת היהודי אתה החכם ידעת כי כל פשוק נלשון עברי סובל כל *ודדי.
שירצה המציד אבל הצורה האמיתית במה יתאמת הלא הוא אם נמשכו ש א ו
הפסוקים על הצורה ההיא והנה במזמוו אלי אלי יש כמה פסוקים מתנגדים
לפייושך וראשונה אומו לך טה ש א מ ו חכם יהודי בכיוצא בזה לפני מלך
ספרו א מ ו זה לשונו אדוני המלך אתמול כעסתי על התרנגול א ש י בביחי
לפי שהתענג• בקריאתו והכתיו במקלי וידפתי אחריו ע י שהבאתיו בחיר אחד
חשיך ואחו כך בכל יוס רום הית• מכה אותו .ע ו שקרעתי עורו ו ש ב ו ח י
עצמותיו אחו כך הבאתיו בקדרה וכסיתיו כראוי ואחו שמת נעשה לו נס ושב
אליו הווה והתחיל לקיא ולינן כסדוו והנה עתה מצאתי כל הענין הוה שנתנבא
עליו יונדהו ]איכה נ' אי[ אני ו,גבו ואה עני הוא התונגול שכן נקיא בלשון
הלמוד בשבט עבותו הוי המקל אותי נהג ]שם בי[ הו• הרדפ' חשך ולא אוו
הוי ה ח ו ו החשוך אך ב• ישיב ]שם גי[ ה ד הודפות האחווה או שיאמר שהיה
מגיס בקדרה והוא מצרכי הבישול בלה בשדי ]שם די[ ה ד קריעת העוו ושביית
העצמות בנה עלי ]שם הי[ הוי הקדרה במחשכים הושיבני הכביד נהשתי
! ש ט ו' חי[ הרי הטסוי גם ט אזעק ואשוע ]שם הי[ הוי קדאת ד ג נ ו ריאד,
אותנו אם יאף שנאמר שהנטא נתנבא כזה כל שכן כ א ש י ש א י הפסוקים
לא ימשכו לכוונה זו ע״כ ובו• השלם ההוא :וכן אני אומי כ׳ מזמור אלי
אלי אע"פ שיש פסוקים מורים על עני( המשיח הווב אינם טווים כן שהוי
התפלל ]תהלים כני ב' וגי[ אל• אלי לטה עזבתני אלד,י אקרא יומם ולא תענה •
יהלא אם הוא קבל המות בוצון כמו שמורה ונפשו לא חיה איך היה מתפלל
שיענהו ויושיענו טמנה ועוו איך א מ י ]שם הי[ נך נ ט ח ו אנותינו והוא
לא היה לו אב וכן ]שם כג"[ אספרה שמך לאחי ולא היו לו אחים ואיך
א מ י יושב תהלות •שואל וכל ודע יעקב כבדוהו ]שם כוי[ ו ה ם היו שונאים
לו ומה שאמר )שם לבי[ לעם נולד עלינו נ א מ ו ש ט ת ו ן הגלות והערות הד
כאלו נולוגו בכל יום :אמר המלך א׳ יהוו• בעל תחבולות אין נ ו ח ת מלהשיב
על הדבר העצמי והוא אומר ]שם >[ כרו ידי ורגלי :השיב היהודי אווננו
המלך אס הוא עצמי הלא הוא ל8י טעות גידוניטו המעתיק ט כאוי ב א ״ ל ף
כתיב ועם יו״ד ולא ואייו וכן עשה על מה כבודי לכלימה ]תהלים ד' גי[ אשר
קרא על מה כבדי לב ואמר שהם דברי האל על היהודים כאשי לא רצו להאמין
במושיעם וכארי יו׳ על יושבי הגלות נאמר שיקוה להם כטו שיקוי ,לחיורז
ע ם האריה שעושה עם זנבו עגולה סביב ההר ואין ישות לשום חיה לצארז
ממנה אבל להפך שמקבצות ידיהם ורגליהם לפני האריה :השיב המלך ה י ה
לו לומר כ א ד קבצתי י ד ווגלי כ ״ ש שענין העגולה א פ ש ו ש ה ו א טובו׳
הזקנות )כו( :אמה הנוצו׳ וכאשר נאמר כי אין מן המזמור הכועה למה לא
תאמינו במשיחנו ואתם מאמינים בדבר יותר זו והוא הבויאה יש מאץ אע״פי
ש ה ט א אופסו מופתים אל הקומות :השיב ד,יהוד שאלה זו כבר נ ש א ל ה
לפני המלך דון גואן מאוגון :ודשיב חכם נוול משלנו ט ט ו פ ת י א ו ס ס ו אינם
מופתים חותכים ועוד ט דדבר דזר ואוי להאטינו אם מודה יכולת האל והבדאה
מאין הוא המורה היכולת המוחלט אבל שנאמד שהאל נתלבש בכשו י ו א ה
חסרון באלוה ט עשינו מה שהוא אלוה שאינו אלוה ועוו שאם נתלבש בבשר
לקבל עונש בלתי בעל תכלית על עק אדם שחטא כנגד הבלתי ב״ח עונש זה
מי קבלו א"נ החלק האלהי א״א ט הוא אינו מקבל מות ואם חלק הבשר
•וזע ט הבשר ב״ח ואיך נאמר שקבל עונש הבב״ת :אמר הטלך יש ע ל
הובוים האלה השגות אביאם בסוף עניינינו ואני אומה ט ק שמנהג ש ל כ ם
לומר וכוי שקר ושוא כנר הוחזקת׳ לשקונים בכל ובר ואני שמעתי ברכוח
א' שאתם אומדס בתלמוו שלכם שנמצא צפווע גדולה כסי בתים ושתנין בלע
אותה ושבא עווב ובלעו ודלג על האילן וכל אלו דנו׳ ש ק ו מ פ ו ו ס ם כפי
סה שנתאמת ועוד אתם אומוים ש ט ס אוקינוס נפל ברזל ונתגלגל ז' שנים
ילא ייי לקרקע מי דאה בעמקי ים אם ירד או לא ועוד אתם אוסוים ט איש
כו( בדפ״אד נוסף הטפלות .
חכם דאה בים שנתגאו גליו ובץ נל לגל שלש מאות פרסאות חה שקר כי
כל הים ההוא אמו שלש מאות פרסאות :השובת היהודי כתבו קונת מנבוני
לב שהקדמונים היה מנהגם שכשירצו לקרב העם שישמעו דבריהם היו לוקחים
נבל ומנגנים וכשהעם קרב לערבות הניגון אז היו אומרים מה שנראה להם
לתקון הסדר המדיני והשרת הנשמה והנה קדמונינו כאשד לא יועו לנגן חפשו
ו ר ן אחרת להביא דבריהם בדרך משל ומליצה .והיודע ידע התוכיות ושתי
הדברים למדנו מלשון המשודר אשד אמר ]תהלים מ ט ׳ הי[ אסה למשל אזני
אפתח בכנור חיותי :ומשל הצפווע ומו לחכמה הטבעית המשודרת מעשדז
ה ' כמו שעושה הצפרדע ואמר שהיא גדולה כששים בתים ו מ ו לששים חלקים
או פיטיס אשר בה :הראשון יסוד הארץ ומתחלק לשבעה אקלימים ו כ ל
אקלים מזגו וטבעו מתחלף מחבירו וכל חלק מתחלק לחמשה חלקים ו ה ם
סלעים והרים וגבעות ועמקים ומישור :ובבטן הארץ יש עצמות ועורקים
וחאה וכסף ווהב וברזל ונחושת בדיל ועופרת וכסף חי ונפחת הרי בבטן
הארץ י״א דבחם והעצמות הם האבנים הגדולות שהם לארץ כעצם א ו ם
והעורקים הס המקורות ההולכזת בתוך הארץ זהמע״נות זד,ריאה ד,ם האבנים
הטובות אשר מראיתם כמראה החאה יש חלק לבן כסו הספיר נקרא דאמנט"׳
ד ש אדומה והיא חנפן ושני ממין יש בו האחד אדום מאד והשני דומה נוטה
לירוק והאחלמה הנקראת גסי״נטה היא האבן ירוקה ותועיל לרועי העין ולכהות
עיני הזקנים ביוצא מן האיץ )כז( הם ה ' זיבחם עשב מזריע ועשב בלתי מוריע
אילן פוי ואילן סרק ואילן מורכב והוא בקצה הארץ אשר יוצא מן הארץ
כ ש ה ש מ ש זווח ונכנס בארץ כשהשמש שוקע נראה שיש בו טבע הארץ
בצמיחה וטבע השמים בזריחה ושקיעה ובגדל מן הארץ הם שבעה חלקים
והם האל־ם המתחלק לבשר ולנשמה ולא ראי זה כראי זה והבהמה וחיה ושרץ
ורמש ומורכב מאדם ובהמה הוא חי שחציו אדם וחציו בהמה נקרא בלשונכם
סינט״אריו היי בארץ וביוצא וגדל ממנה ל״ז־ חלקים יסוד המים מתחלק לשני'
למים מתוקים והם הנהיות ולמים מלוחים והם טינר הים ד ש באלה דגים
וצפייעיס וכפים הצפיוע הנקוא תמ״סת שכל הבעלי חיים טניעין הלחי
העליון )כה( והוא אינו מניע ד ש בים ביחוד בהמה חיה שרצים ו ו מ ש שכן קבלו
התלמודיים ש ש ש ו ו בים ושור ביבשה ש ו י היבשה טותר לנו ושור הים
אסור לפי שאין לו סימני מהוה ובחמור הוא להפך ש ח מ ו ו היבשה אסוו וחמור
הים מותי לפי ׳!דש בו סימני מהוה ויש בים מורכב מאדם ודג והוא הסורס׳
הנקרא בלעז שייינא דיל ט א ו )כס( והשלג והבוד ו ה מ ס ו ו ה ש ה ם והאלמוג
ולותן ה ח בנדם ס ״ ו דבחם והספוג ה ח ששה עשר וסוד האדו והנולו ממנו
כז( בדפ״אד כתוב כיוצא מן הדברים •
כח( בכתב יד של ורען כתוב הלחי התחתון .
כט( הוא בל״ם •1ו1.מ 8 (161ס6מ! 8ובדפ״אד נוסף עוד ובל״א וואשרוריב •
והם חיות דורסות ובלהי דודסו' והקאמיליק והוא נזק מן ד,אויר לבד אשי שואב
בואש הויס והמורכב והוא הנשר אשי מולה עד יסוד האש ל * שהוא נוודבב
נרסוד אש וארו הו• •חמשה חלקים דסוד האש וחולוותיו והם •הסלסנדדד־.
והרעם והבוק והלפיד הדי חמשה הגה בין כלם ס' חלקים עליהם אמד שלמה
]שיד ו' חי[ ששים המה מלכות והם מלאכת הטבע ושטנים *לנשים ה ס
עשוים דבויס סגוליים ד ש נהם קצת מהטבע ועלמות אק מספר ר״ל דברים
נעלמים ועוד אנאר הדנוים הסגוליים א ח י גיאוי המאמרים והחנק הבולע היא
החכמה הלטווית וקראה הנק לפי שהתנק מתעגל כעגולת השנים ורמו ט
חכמה זו מעולה מחכמת הטבע וזהו ש י ט ו נאומיו שהתנק בלע הצפרדע
והעווב דטז לחכמה האלהמו וכן המשילה שלמה ש נ א מ ו ]שם ה' יאי[ שחורות
כעורב ונאמד ]תהלים •ח' •ני[ ישת חשך פחדו ח ה רמז לעומקה זאמד ש נ ל ע
התנק רמז לגדולתה על הלימודית ואטד שעלה לאילן ו ט ו לתורו־! ש נ א פ ו
]משלי ג' ירי[ עץ חיים היא ורמז שכל החכמות בה ו מ א מ י גלי ה י ם רמז
לתאוות האום ש נ ל תאור .והאוה ו ח נ ה היא מני ים ומאמר הנרזל רמז לשכל
האום חד נ נ ו ז ל ושנע שנים וומז ל ש נ ע חכמות ואמו שעם כל זה מ ע ו ל ם
לא ידוו לעומק הנינה :אטד המלך ליהודי דואה אני דבוק• טובים אכל הכרח
לא יכויחו וכיק שכן אנחנו הנועדים נעמוד על קנלהנו האמהות ואתם תעמדו
נ ט ה שחשנתם שהוא אמת ויש לכם שכד לפי שכונתכם לשמים ואלו יועתם
במופת הפך אמונתכם הייתם שנים אלינו :אמר הנוצו׳ הם לא ק יומו עלינו
וחכם שנהם אמו ש א ט כעוויס מגמת פנינו דיך המלך )ל( ותעינו ונפלנו
כבוי שחת :השיב המלך אק זה פלא ט מאמר החכם הוא שהדתות ל א
•תק״טו כי אם נומיק ועם כל זה אני אענישם בעונש אם השבע לי ש ל א
תאטי כנגדם •ותו מזה! השיב הנוצרי ח׳ אדוננו וכתוו אלי היי טי הים דחי
והשמיט נ״ריס ועצי היעו קולמוסים לא יספיקו לכתוב מ ה שאמרתי אני עלחזם
רעה :השיב המלך זהו פועל הדמיון א ש י אמרתי לך )ועתה נבוא וכוי ל א
יכולתי להעתיק הסיוט ט נ ט ש ט ש מ א י ) ( :לא(
ך ,ל " ג נעיו גדולה פיס היה שמד גדול ולפי שלא מצאתיו כתוב לא כהבתיו
הנה כ׳ ואיתי נעלי נוסחאו' גמלות ננולות ל א ה ה מ ס פ ו ל נ ת ב ם
באשר לא נתאמת דבר:
ד,ל"ך כאחת מעו׳ אשכנז קמו הנוצויס וקבצו היהודים ואמוו להט ש א ם
יקבלו עליהם תוך שלשה ימים דת ישו הדי טוב ואם לאו ידעו נאמנה
כי כולם ימותו בחרב אין המלט נקבצו היהודים ובשק ו א פ י ובתענית צעקו
ל( מגמת פנמי דיך המלך נשמט נדפ״אד •
לא( מן ועתה ננוא ע י ט א ו נ ש מ ט נ ו פ ״ א ו •
־
-
65
-
י
אל ה׳ ואחר ג׳ ימים ואו שלא נענו מן השטים הסכימו כלם ל מ ו ת אמיר
הבחורים שבהם אנחנו נבקש להנקם מצרינו ואחו כ ן למות על קדושת השט
הגדול וכבקו נקבצו כל הנוצרים למקום ועד שופטיהם והיו ממתינים ש ם
שיבאו היהודים להתנצר ו ק ח לו כל אחד מהם אחד אל ביתו ללמדו ד ת ם
ועקיט )לב( קמו אנשים בחווים מבחורי ישראל וחרבם תחת לבישם והלכו
לפתח מקום הועד ולא השאירו מן הנוצרים פלטים וקודם בואם צוו לנשותיהם
שידליקו א ש בדי מקומות העיר וכי אין א ש מכבה הבעיה כי כלם בבית הועד
היו נשיפה כל העיר והיהודים עמרם זה שמעתי מפי חכם גדול אשכנזי ש נ א
לשליח:
ה ל י ר ,גם מפי חכם מקובל בא מצרפת שמעתי ט בעיר א' נקואת בודון
נגזרה נדדה והוא ט הדליקו אבוקה של שעוה ושמו אותה ברחוב
העיר והכריוו ואמרו כל יהודי שיבא ותנצד קודם גמר האבוקה יקבלו אותו
וכל נ י שיבא א ח ו כך ישרף באש וכולם עמדו על קדושת השם ונשופו הם
ובניהם והיה ביניהם א ש גבור חיל וחכם ואהוב מאד ל ש ו העיו ושלח ה ש י
לקיא לו ולבקש ממנו שיתנצר ו ע ש ה לו כבוד ושווה א ש י כמוה לא נשמע
אמד לו האיש היהודי ומה כבוד תעשה לי שידומה ו ע ר ן ל מ ת שיעשה ליי
אוון הנשמות באשו לא אתנצו והשד כעם מאד והתחילי לחוף לו ולדתו:
אחר הדברים א מ ו לו האיש היהודי אין לבי להתנצו אבל א פ ש ו שבראותי
האש הנוזלה אשר בו ישרפוני אפחד ואשוב מ ד ו ט לכן אדוני ה ש ו צוה ויעשו
ברחוב אש גדולה ולן עטי סמוך לאש אולי בעת ההיא יחן האל בלבי א ת
אשר כוצונך :אמר השר סוב הוכו מאו וצוה שידליקו אש גדולה מאד והלך
עמו ש ס והאיש היהודי ט ואה עצמו סמוך למרווה והוא איש זווע תפש ה ש י
והשליכו באש והוא עליו ומתו שניהם:
ה ל י י ן באחד מעדי אשכנז נזרו גדוד ,שכל היהודים ינדדו דת חול נ ' ימים
ואם לאו שישרפו כלם נאספו העניים והתענו ג' ימים ו ה ס ט מ ו שאם
לא יענו תוך ג' שיבאו כלם ל ט ת הכנס' ו׳זישחטו זה לזה ולא כרד ערלים וכל
טי שלא יהיה לו אכזדות לב )לג( יתחנן לשמש הקהל שישחטנו הוא וכן
נעשה והם ש ח מ ו נשיהם דלדיהם ו א ש מ ה ונשאה השמש לבדו ו ה ע ט ו סט!
על צואיו ומת בבקי יום ד' באו הנוצרים לפתחי היהודים לדעת מה ב מ ת ם
ולא מצאו איש ולא אשה בבית הלכו כלם לבית הכנסת ומצאום כלם שחומים
הלכו אל המלך והגידו לו הדכר״והוא צור .שלא ינתנו לקכווה אלא שישלימם
לכלבים על פני השדה רש לקצת אשכנדם בקבלה שכפה עליהם הר אחד
לב( בדפ״אד כתוב רלך כל אחד מהם אל ביתו ללמוד דתם ועקדם •
לג( בדפ״אד אבירת הלב •
ונשארו קבורים וכות הקדושים האלה וכאלה יעמוד לזוע ישראל נכל מ ק ו ם
שהם אמן:
ק ל י י ן חינן וחרב היה נגואנדא ומצאתי שהענין כך היה נימים ההם הירז
שם רופא למלך נקרא ה״ר יצחק המון ז״ל והיה נ נ ל יום הולך לחצר
המלך רוט אחו ראה ברחוב ישמעאלים מריבים ואמר לשוב לאחוריו ולא יכול
ובעבוו דדך ש ם אמר א' מן הישמעאלים לאחד מבעלי הריב בחיי נביאנו
שתעווב אח חבוך ולא תוווף אחריו והוא לא רצה אז חזר ואמו בחיי ר ו פ א
המלך שתניחנו אז הניחו מיל נתקבצו הישמעאלים ואמוו נפלה דתנו נפילה
שאין ל פ פ ו בחיי נביאנו השביעו ולא וצד ,וכשאמו לו חיי איש יהוד או הניחו
הנה אלה ה ד מ ו ו א ש קומו ונכדתם קמו כלם וחוב ביום ולא השאירו פליט
לבד קצת מהחשובים א ש ו כוחו לבית המלך ונצולו מן היום ההוא והלאה
קבלו עליהם הרופאים אשר שם שלא לרכוב על סוס ושלא ללבוש משי ושלא
להואות שום ש ו ו ה בלכתם נוחוב העיו אם כדי שלא יקנאו הישמעאלים
ואס להתאבל על אחיהם הנהרגים:
ה ל י י ך ן מפי איש חסיד וחכם כמ״ר אברהם בן ערמא שמעתי שנעשה נס
ע״י אדוני ה״ר יהודה בן דרגה משנילייא אכתבנו :הנה בעיר סמוכה
לשבילייא נקראת שיר׳ן דילה פרונטיוא באו כומרים בנית איש יהודי מעשיד
האוץ ושאלו ממנו צדקה ולא רצה לתת להם ונמשכה ביניהם ק ט ט ה ומחלוקת
והיהוד הכה אחד מהם והם על כל הקהל יצא כעסם ונתיעצו להעליל ולהשחיחם
וביום ההוא ראו ש מ ת איש משומד ונקבר בכית הקבדות שלהם והלכו הכומויט
ההם והוציאו את המשומד מקברו והוליכוהו לקברי ישואל ובבקר צעקו ואמרו
כי מצאו קבר המשומד ד ק ם ואץ זה אלא מפני שהאיש ההוא יהוד היה מלפנים
והיהודם הוציאוהו מקבוו שלא ילך לגיהנם עמנו הלכו כלם אצל הווכוס
וספרו לו כל המאורע :השיב הדוכוס תלכו מיד קוום שיועו היהודם ושאלו
להם אם יש ימים שקברו איש יהוד הלכו לחפש ואמרו היהודם כי זר ,ימים
לא נקבר יהוד ובאו אצל הדוכוס ואמי להם לכו עתה לקברי היד,ודם וראו
אם נמצא ק נ ו חדש הלכו ומצאו שם ק נ ו מ ח ו ש וחפוו ומצאו המשומד ובאו
אל הווכוס ואמוו לו מצאנו קבו חדש וחפונו גם הכונו האיש ההוא ו ה ו א
באמת האיש שנתנצר והווכוס חמתו בעוה נ ו ומכל מקום א מ ו ו א ף לתות
חשבון ל ו נ י כזה אל המלך ישבו כל היהודם בבית הסוהר עד יבא פ ת ג ם
המלך והיהודט כאשר שמעו את הובר הרע הזה שלחו שליח לה״ר יהווה
בן דונא לשנילייא ינא טיו לבקש על עמו העומדם כלס בצרה כי נחבאים
היו ולא היו יוצאים לחוץ מגלות העם עליהם וכאשו בא ה ״ ו יהווה אל הווכוס
לא היו ווצים לתת לו מקום לבא אל הדוכוס כי לבבם להרע דחף ה״ר יהודה
לאנשים בחוקה ואמו לדוכוס אדוננו הדוכוס לא באתי להציל מאשמה ליהודם
קי כיון שעשו דבר כזה ו א ף לשורפם אבל באתי להניד לאדוני נ י ד ם א ש י
עשו כור ,ולא חבא בום נקיים :א מ ו הדוכום ידעתי כי חכם אתר! כמלאך
ואשר נדות תעשה ותשמחני מאד ומאד אכבדך כל הימים או אמד דון יהודה
יביאו לאדוני נייד חלק וקח אותו בידך ואני לא אקחנו כלל שלח והביאו נ״ר
א מ ו לדוכום הכפלנו באובע חלקים וכן עשה אחר כך א מ ו שים אותו בחיקך
לצו הימין וכן עשה אמוו כי ה״ר יהווה הזכיר ש ם כי מקובל היה והוציא
הדוכום הנייו ומצא מצוייר ארבע כתות כומוים לצד אחד היו שלשה כומיים
חופרים בקברות הגוי ם ומוציאין הפגה ובפאה השנית בנייה היו מצוידין שלשה
כומרים מוליכי! הפגר וכי כבד עליהם העביר אחד מהם אזורו מתחתיו הנקיא
קורדון די פדאיל׳ )לד( והראש היוצא מיד השני שתפש היה נראה שם להראות
פוטיות ההשגחה ושלשה עומדים בואש השוקי' ליאות אם יבוא אדם ר ו א ם
ש ם ושלשה היו מצרידין בפאה רביעית שחופדין בקבוי ישואל ו ב כ ל כומו
דכומו מהם שמו היה כתוב על ראשו וכאשר יאה הדוכום הענין הזה המופלא
תטה עד מאד ונפל על פניו והשתחוה ושלח הנייד המצויד אל המלך מיד
שלח ד,מכוס בעד הכומחם והכחישו ואו הוציא הנייר ונבהלו מפניו והודו שאל
להם הדוכום ענק האזוו ואמרו ש כ ן היה המעשה שאל להם על מה היו עושים
ככה והשיבו להנקם מיהודי אחד שקללנו :א מ ו להם ומה חטאו האחדים:
השיבו לנקום נקמת דם ישו :אז צוה הדוכום שישימו כובע שורף בואש
•כל אחד ואחה וקמו כל העם להצילם מפני ע ט ו ת גלחות א ש ו להם כי כ ל
בזי שיש לו אותה ע ט ו ה אק דק להניחו ושנים ש כ ב י נשרפו נ ש י פ ו והאחחם
ניצולו בשגישם הדוכוס גווש עולם:
ה ל י ט בעיו וומא קמו פתאום תושבי האר׳ן וחוב פיפיות בידם וקהל גדול
וחשוב היה שם ביטים ההם ויאמרו להם אם תקבלו ו ת הנוצוים
אחינו אתם ותקבלו ממנו בכל יום כבוד ותועלת ותחיו עטנו ח״ם עובים נם
כגן ע ק נשב יחדיו ואם לא תדעו נאמנה שתעברו כלכם בחובותינו אלה ואק
מציל מידינו והיהודים נפלו לפניהם והתחננו ט א ו ונתנו ונורו להם כל ממונם
ונכסיהם שיניחום בדתם ולא הועיל ובשלשה יטיס יצאו מכלל ה ד ח מיומי
•ומן הסביבות חמשה ע ש ו אלף נפשות ולא נמלטו כי אם יחידים א ש י ברחו
למוחקיס כי שמעו בהיותם בסביבות מ ט י את כל א ש י נעשו ,בעיו ואחוים
•נמלטו בשוחו עצום בהחבא וכוחו לעיו הגדולה נאפוליש ושם נחו מאויביהם
ולימים מועטים נם ש ם עבו עליהם כוס >
ך ( £י טופס הכתב ששלח החכם הגמל אבונשטרוק לקהל קדוש גירוניא שנת
קי״ג )לה( ל פ י ט כי עמדו בציה וצוקה בפני האפיפיוו גמלי ישראל
לו( הוא בל״ם -*116א <36ם0ג<ת• 00
לה( בדפ״אד שנת קי״ו וצ״ל קע״ג •
י
•5
לבקשת יהושע הלורקי אשד אחי שנשתמד נקרא שמו בין הגרם מאישטדי
גירונימו וי שאנסה 8י וסימנו מגדף כי שאל מאת האפיפיור שיגאו חכמי •שואל
לפניו והוא יוכיח להם שהמשיח כבר בא והוא ישו ויוכיח מן התלמוד שלהם
ווה לשון הכתב:
א צ י ל י כני ישואל חווי יהווה א ש ו בבתיהם וחומותם יו ושם שם יחנו *דקות
ה' ש מ ה ישנו כסאות לתווה ולתעודה כסא התלמוד ש ם ישבו מימי
קום יחי ל נ נ כ ם לעד אשד יועתס מ ק ו ם תועו נם עתה כי לא מום ולא יישן
מושיענו להצילנו מ מ נ ק ש י רעתנו ועץ אחד אשר י צ א ממנו וחשב לאבדנו
ולהשפיל דת אמת או*ה הלא הוא יהושע הלווק• ח ש ג מחשנוות להדיחנו
להואות כי הוא נועוי נאמת ושומר האמונה החדשה ו נ ק ש מ א ח האפיפיור
שי*וה דבאו לפניו ראשי חכמי היהודים כ• רעונו להוכיח מתלמוד שלנו שהמשיח
נ נ י נא ואמי אל האפיפיור )לו( שכאשר יוכיח זה ואר להכריחם ל ו ח ישו
נ א ש ו יואה לפני דוממות קדושתו ראיות אמיתיות ואני הנני נא להודיע ל נ ם
נ ל המאורע וממנו תדעו פרסים ל מ ה שחשינו לאפיקורוס ותועו נ א מ נ ה
כי עבונו מהסכנה דבר שאין לו שיעור כי היינו לפני כמה הגמונים ושרים
ורכים היו המבקשים עלינו חובה .שלוחי הקהלות הגיעו הנה יום ו א ש ק לחוש
גיניו״ו ובפוט שלוחי קהלות אוגק אשר הלווקי שאל עליהם בפרטות שיבאו
על כל פנים ובא מעיר שוגוסה ה ״ ו זוחיא הלו׳ והשר דון ויואל כן ננננשתי
וה״ר מתתיא היצהרי ומקלעטיוב הנשיא דק שמואל הלר ו ה ״ י משה נן מושא
ומעיו גואישקא וון טווווס אלקושטנטין )לו( ומאלקויס וון מסף בן אוווט
ודון מאיו חלגיואה.ומוווקא וון אישטווק הלף וממונויאל ה״ר יוסף אלבו
וממונצון דון מסף ד,לוי ווני מם טוב קוקושה וממונטאלכאן אבו גנדה ומוילייסיס
דק מסף אלבלג והחכם בונגואה וה״ר טודווס בן יחייא מגיוונא והאיש נורא
מאד :ונתקבצו יחד כל השלוחים והסנימו ניניהם טי יהיה ראש המדנדים
בפני האפיפיור וטי יתחיל הנקרא בלשונם איינגא )לח( והסכימו כלם שיתחיל
דון רדאל בנבנשתי מפני שהיה חכם בחכמות ומדע בטיב לשק לאטץ והסכימו
ביניהם שלא יהיה ענינם כמדת היהודים המלומדים בישיבותיהם ליכנס כל אחד
בובוי חניוו ולחוף כאשר לא יווה לו כדי שלא יהיו לבת בפני האפיפיור
ושינהגו עם יהושע הלווק׳ וכן עם ההגמונים ביישוב ומוסו ולא יתקצף שום
אחד מהם אף אם יחופוהו וכל אחו בנחת יאמץ לב חביון שלא ׳ פ ו ל אז
הלכנו כל השלוחים לפני האפיפיור בעזר אל מציל עני מחזק טמנו והאדק
האפיפיור קבל אותנו בסבר פנים יפות ו נ ק ש לדעת מטנו הערים אשר ישבנו
לו( נדפ״אד חסר מן שיצור ,עד אל האפיפיור •
לז( במקום דק טודווס אלקושטנטין כתוב בדפ״אד דון מרדכי •
והוא דנוד בפני קהל ועדה •
לח( נ ל ״ ס
ושאל את ש ם כל אחי מ מ נ ו דזנרה שיכתג ו0זה ח י י ה נוולר נ פ ל ה עלינו
ובקשנו מן הסופי לועת טעמו של ו ב ו ואמו לנו כי אין בזד .שום נזק כי
מדוך האפיפיוו והמלכים לכתוב וכוי ימיהם בספויהם הכל בפוש ואחייב א מ ו
ל ט האפיפיוו חשובי עם היהודים עם הנבחו מאת הבוחו א ש ו היה בימי קום
ואם נמאסו לאשמתם אל תואו מהוכוח כי לא תקבלו בפני שוס אונאה או
עול ינוחו מחשבותיכם וובוו בלב אמיץ אל תיאו ואל תונזו :א מ ו מאישטרי
גייונימו שתוה להוכיח כי המשיח בא וזה מהתלמוד שלכם לפנינו יואה א ם
אמת בפיו או חלום חלם ואתם אל תעוצו מלפניו כ׳ בענייני הדכוח המדד ,שוה
ועתה לכו ותנוחו בבתיכם ו מ ח ו כבקי כואו אלי ונדו צוה שיתנו לנו בתים
כואר ושיתנו ל מ מלחמו או ממה שנוכל אנחנו לאכול כפי ותנו וקצתינו
הינו שמחים עם וכוי האפיפיוו וקצתינו עצבים כמות היהודים :כיום השני
באנו לפני האפיפיור ומצאנו כל החצו הגדולה מלובשת ו ק מ ה והוא מ ק ו ם
הויכוח ו ש ם שבעי' כסאות להגמונים הנקראים קארדינאלש ואובישפוש
ואוטובישפוש )לט( כלס טלובשים בבגדי זהב ושם כל גדולי מ מ י ומבני העיו
ומן ה ש ד ם קווב לאלף אנשים וכן היו כל ימי הרכוח ונמס לבבנו והי למים ועם
כל זה אמונו בוון שחלק מכבווו וכוי! א ח ו זה התחיל האפיפיוו ואמי אתם
חכמי היהודים תדעו כי לא באתי ולא שלחתי בעוכם כוי להוכיח טי מ ש ת י
הדתות אמת כי ידוע אצלי שדתי ואמונתי אמת ותודתכם אמת היה ו נ ב ט ל ה
לא באתם אלא שגידונימו א מ י שיוכיח מתלמוד הרבנים שלכם היודעים יותר
מכם שהמשיח כבו בא לכן לא חדבוו לפני אלא בדבוי זה לבו ואחו זר״.
החדו האפיפיוו פניו ננו מאישטוי גיוונימו ואמו התחיל אתה להתוכח רשיבו
הט :התחיל מ א י ש ט ד גירוניפו לכו נא ונוכחה יאטו הי ואם תמאנו ומדתם
ח ו ב תאכלו ]ישעיה א׳ יחי וכי[ :ואחד זה התחיל דון וידאל בן בנבנשתי
האדנגא בלשון לאמין ושמח האפיפיור ט א ו מחכמתו ומלשונו ומתוך ה ו ב ד ם
נתועם על גיווניטו ט הבא להתוכח אק ואוי שיכנם במשטמה כי אמה ו א ם
תמאנו ח ו ג תאכלו כי עדק לא הוכיח וכבה ש ב לשופט תוקם :השיב האפיפיור
הדן עטכם ואל תתמהו כמוה זו הוער ט משלכם הוא :והתחלת דון ודאל
ריחה הננו אתאנו לך ט אחה אווננו רדון שמואל ה ל ו א מ ו אחדו הואנו אדוננו
חסדן ר ש ע ן חתן לנו ובסוף הדבוים התחננו לאפיפיור שיתיום מויכוח זה לפו
שהיהודים לא נסו ללכת ב י י ט ההקש וההגיון וכבו התחיל גיוונימו החכם בהם
ועלינו היהודים כלם הם מ ו ו ן הקבלה :השיב האפיפיור אם מפני היראה
שאלתם שאלה זו כבו הבטחתי אתכם רצא מ0י ולא אשוב טמנה ואם ט פ ט
שלא יועתם י ו ט ההגיון כאשו יבוא גיווניטו בהגיון והקש אתם לא תשיבו
לו ו ב ו וכאשו ירבו טואיות מקבלה העיבו עם קבלה :א ח ו זה מ פ ג י ש א ו כ ו
ר,ובדם אמו המלך שילכו לאכול וטחו בבקו ישובו וכן נעשה וצוה האפיפיוו
לס( בל״ם •0ץ101>18ץ• ן• •1111*16< 01)11110ת*. 0
שרים ונכבדים שילוונו ואמרנו בלבנו הלואי שתהא אחריתנו כראשיתנו וביום
ההוא הלכנו לבית הכנסת ושם קבוץ עצום ובקול בכיה ובקשה התפללנו לצור
ישענו ישיב מחשבתנו )מ( לאור ואל יצא מפינו מכשול לפני כל האריות ההם
העומוים עלינו ואז בווב עם וכנפש שפלה ודוח נמוכה וכלב נשבר ו נ ו כ ה
התחיל ה״ר זרחיא הלוי והתחלת דרושו ה מ מ ה בוומה מבריא וההפך נהפך
ואמו נוה פיווש נפלא לא יובן כי אם פה אל פה וסיס ווושו בתפלה ו ב ק ש ה . :
ביום הגי היתה התחלת הויכוח והתחיל טאישטוי גיוונימו ואמו בתלמוו שלכם
כחוב שיתא אלפי הר עלמא ב' אלפים תוהו ב' אלפים תווה ושני אלפים ימות
המשיח :הנה ממאמר זה הוכו בווו שבשני אלפים אחומים בא המשיח מי הוא
כי א 0מושיענו ואל זה האוין הלווקי ודרש כחפצו עד ש א ט ' לו האפיפיור
גירתימו יהעתי זה יניס ט ו ו ו ש ג מ ל אתה אבל לא באנו לוה כי אס להוכיח
מה שנדרת ל ק הזהר שלא תלך אצל דרשות והפך פניו לשלוחים ואמו תשיבו
אתס על המאמר :אטד דק ויואל כן כנבנשתי אדוננו האפיפיור נדע ת נ א י
המשיח ואו יתבאר אם כבר בא שאם ימצאו במי שבא תנאי המשיח גם אנחנו
נודה בו :א מ י האפיפיור אין זה תשובה למה ששואלים לכם ט הדרוש ל א
היה על.תנאי המשיח אלא שאותו המאמר אומר שככר בא וככר באתם למרת
היהודים כרכוחים ש ש א ל ו להם בדבר אחד וישמטו עצמם לדבר אחד :השיב
דק רדאל אווננו האפיפיוו התחלתנו היא מדת החכמים ט תחלה ו א ף לדבר
בעצם הענין ואחי כך במקריו וכן כתב הטבעי אבל אם לא יואה לאדוננו
דרך זו לא נלך בה ואשיב אל עצם המאמר ואוטו ט גיוונימו החכם לקח מן
המאמר מה שההנהו רש לו נ ו ממנו סיוע והניח הובר המנגד והנה בסוף
המאמר אומר חה לשונו ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו וזה יורדי בבידוד
שלא בא :השיב גירמימו כפי זה לא הבנתם המאמר או אפשר שאתם עושים
עצמכם כמי שאץ מכין והוא ט ושני אלפים ימות המשיח הוא מאמר הנביא
אליהו והוא א מ ו ו לתלמידיו והם אמדוהו בשמו כמו שיורה לשק תנא דבי
אליהו תה מפווסם לתלמודיים והם או אנשי התלמוד שקבעו המאמר בספריהם
שאמרן ובעונותינו שרבו חה כפי דעתם שישו אינו המשיח אבל אליהו הנביא
כפי מה שהוא נביא וידע האמת אמר שני אלפים ימות המשיח כפי מה שנודע
אצלו בנבואה :השיב ה ״ ו זדחיה הלוי ואמר אדוננו האפיפיור כל מי ש ב א
להוטח דרוש א ץ יוכל להוטחו בובו שיסבול פיוושים ואס יקוא ואיה מופתית
הנה גירונימו אומי שסוף הלשון התלמודיים אמרוהו ועשה פירוש זה לאמת
יעיזו והמנגד יאמר שסוף הלשון ותחלתו הכל אליהו אמרו ווה לאמת סברתו
נגד החולק ואם אץ לאחד מהם ואיה או מופת על פיוושו לפחו׳ ישאו ה ו כ ו
ב ס פ ק יאץ• יוכל ללוכיח מ ש ם גירונימו מה שוצה להוכיח ט החולק יאטו אם
אתה באת להוכיח מ ש ם עם פירושן אני אעשה פירוש אחד ולא תוטח וכאשר
מ( בופ״אד טחשכנו .
תאמו לי ומנץ לך אני אשיב ומנץ לך ועוד שכיק שהוא בא כנגדנו עם תלמודנו
הנה הוא היודע כי ו ו ך תלמודנו הוא זה כי כאשי הפירוש אינו מוכיח מקשה
שכנגדו ואומו ודלמא וכוי! ואם אינו משיב נשאה הדבו דחף ע ו שהוליך
כעל הפירוש ומבקש אוקמחא אחרת! ועוד שיותר ראו שני על לשון א ח ו
ש א ש א ח ו אמרו משנאט' ששנים אמרוהו ובביתא בוה וגיל התלמוד לוטו
א מ ו וב אשי או א מ ו פלוני בעונותינו שובו יצאו מה שיצאו ועוו שלכן אמונו
בהתחלתנו לפני אדוננו שנואה אותו שבא אם יש לו תנאי המשיח אז לא ווה
שאם מצאנו לאיש ההוא תנאי המשיח אז נהפך המאמו לפיווש גיווניטו ואם
לא נמצאו בו תנאי המשיח הנה פיוושנו אמת :א מ ו האפיפיוו בלי ספק מה
שאמרתם שכל שבא להוציא אתה ובה שואף שיהיה בובו מוסכם ומוכות
שלא יסבול פיווש א ח ו :השיב גיווניטו אווננו האפיפיוו אץ עניני חלף במאטו
זה לבד כי יש לי מאמרים אחרים ובים :השיב האפיפיוו כבו יצא זה מ ט ו ת
מתוכח נוצרי וחזר למתוכח יהודי הבורח לצד אחד כאשר נחלש מהצד הראשון
דאוי שתשיב לדברי היהודים על ך,מאמר ההוא :השיב גיווניטו והלא כמד*.
זמנים קודם שגלו היהודים בא אליהו ובהכרח שנאמר אומרו ובעונותינו שדבו
איש אחו אמוו אשר נמצא בגלות ואף כי נאמר שתלמידיו אמדוהו ו ה ל א
חלטיויו סמוכץ היו לו אלא שהתלטוויים אטווהו ועם טכוחם כמו שאטותי:
השיב דון דדאל ואטד אדוננו האפיפיור ויהיה כן שהתלמווייס אטווהו נ ב ו א
למה ש א מ ו אליהו הנה אמה ושני אלפים יטיח המשיח אם המשיח כבה נ א
היה לו לומר ובסוף הארבעה אלפים יבוא משיח או שיאמו ובהתחלתו י ב א
המשיח ווצה לומר בהתחלת האלף ד,חמשי או בזמן פלוני יבוא משיח ו א •
כן איפשר שיבוא בסוף :השיב גידונימו כי רצה לומד שכל המשך זמן שני
אלפים יהיו זמן המשיח ואחד כך בשביעי העולם חרב :אטד ה״ר יוסף אלכו
גס זה מתורץ עם מה שכבר נאמר והודה בו אדוננו האפיפיור והוא כי נעשה
פירוש אחה ואץ הכוח לפירושך :ועוד התלמודיים אשד בהם באת להוכיחנו
הם קבעו אותו מ א מ ו בתלמוד ולא היו קובעים ו ב ו שהוא כנגו סבוחם והם
אמוו כי שני קיצץ יש למשיח או זמן שנשבע האל או זמן שיהיו ישראלי
מורצים )מא( השובו בתשובה ו ל ק לא ש ם ה מ א מ ו זנק קצוב לימי המשיח
אכל א מ ו ושני אלפים ימות המשיח ה״ל מוכנים לבוא המשיח ואס יהיו היהודים
ואוים יבוא בהתחלה ואם לא יהיו ו א ו י ם בהתחלה ויהיו באמצע יבא המשיח
באמצע הזמן ואם לא יהיו ו א ו י ם באמצע דודו דאו״ם בסוף יבוא משיח בסוף
אבל לא יעבוד מאותם ב' אלפים שלא יבוא :א מ ו האפיפיוו ולטה לא ת א ט ו ו
שאם יהיו הנועדים ואוים יבוא סיד ואם לאו שיתארך ע ו סוף ב' אלפים:
אמדו השלוחים אין )טב( אומדים שיבוא גואל אלא לטי שיושב כגלות כי
מא( בדפ״אד מוכנים •
טב( בדפ״אד נוסף אנו •
היושב נ ה ש ק ט מי! *ויד לו לגואל והמשיח הוצרך לעס היושב מ ל ו ח ו ש ע מ ד :
אט' גיווניטו ולמה לא תאמרו בשידוש• :השיבו השלוח•׳ ולמה ל א תאמי
אתה בפימשגו וכבו אמונו שהדבר שאינו מוכרח אין ראיה ממנו וכבר הודדז
נזה האיון האפיפיור ולא ישוב אחוד ואתה ידעת מעלת והשיבות וביט ש ל מ ה .
יצחק׳ ו״ל ופירש כפי שימשנו :אמו גירונימו בטקוט• אני ע ו מ י ובדוד שהמשיח
כנד כא ואתם אומרים שלא בא ועליכם להביא ראיה שלא בא :אמרו השלוחים
•אמרו ההגמונים מניני האטת על טי להביא דייה כי אדרבה אני ק מ ם מ כ מ ה
זמנים שקבלתי תוות משה ומי שבא להוציאני מחזקתי עלץ להניא ראית:
העיבו ההגמונים כן הוא נל׳ פסק כמו שאתם אומרים ותמהנו מגיווממו ם
לא דבר נכונה ולא כמו שנדד בתחלה כי הוא יביא רזיה ואנחט כמאמר ה א י י ו ר
להחדק האמת באגו :א מ ו ו ד,שלוחי' כבו ה ו א ט אדונט האפיפיור ט ה ש ש א ל נ ו
מאתו ה ו א ט ה' חסוך ועליכם ההגמונים הקדושים אמר וישעך חתן ל ט ולא
כטו שהתחיל גייונימו ואמר חוב תאכלו האם יחשוב שהפצרנו בקיום דתנו
על ההצלחות והמלכיות שהגיע ל ט בקיומה הממשלה והכבוד שלכם •היד:
באשו ראינו היום ומיום באנו תכלית גדולתכם וחשיבותכם ראינו לא החזקנו
כחווה זו אלא שתורתנו נתנה ל ט בששים רכוא ובמופתים חזקים וכהגלורז
כנח־ האל וחשבנו שאק לנו דשות לצאת טמנה אלא כאשר יכוא ד,טחן בעצמו
מאטד האמינו כפלוני ולא כאשר יבוא גידתימו דאמר לנו עזכוה וכתתו נוד!
אולי ישיג למעלתכם ובוחן לבנות הוא יודע מה שבלבו :השיב גיוונימו מה
שבלבי הוא מ ה שאמדתי שמשיח כבי כא ואין זה המאמר אשר שמתי ׳סווי
בו ואיש את רעהו יעזורו :א מ ו האפיפיור כבר אמרתי ל ן שאין 1ו סענה ומה
שאטרח איש אח דעהו יעוורו ז ד לו לטי שצוין עמודים להעמידו ואין לו כח
מעצמו כ׳ הגפן מצד חומד ש ל ה צוק• ל ע ט ו ד ם להעמידה טה שידן *רץ• אחי
לבנון א ש י הוא להפך כ• הוא ת ו מ ן לאחדם :אחר זה פטרנו האפיפיור
והלכנו בשטחה לאכול ל ח ט ט ני ביום ההוא גירונימו לא מצא עזי־ פיוס
הוי התחיל גירתיטו במאמר סטון לואשון ח״ל א״ל אליהו לרכ יהודה א י ן
העולם פחות משמונים וחמשה יובלות וניוכל אחוק נ א א מ ו ליה נוישא או
בסיפא א״ל איני •ויע־ השיב החכם ה״ר מתחיה מ א מ ו זה איט מאמת כלל
שישו הוא המשיח שהוי לא נ א נופק ההוא ר ק שירנו עולה למספר היובלות:
השיב גיותימו אני בהתחלתי לא אמיתי שישו הוא המשיח אלא שמשיח כבר
בא ואס היה זה לעשר שנים או עשוה ימים הכל שוה :א מ ת השלוחים
יואה א מ נ ט ו ש פ ו ט ואס אינו ישו א ש י נראה נ ו סיפק מגדולה וחכטדו מי
יהיה מאטיאי השוטה או טראישט׳ הסכל :אמר האפיפיור ולמה לא ה נ נ ת םלגייוניטו והוא משלכם בעלילה בא לכם שאם תאמרו ש כ נ ו בא כ * הניאה
מהמאמר >תבטל הדכוח ואס תאטוו שאפשר שבא אבל אינו ישו אז יאמר
לכם מה שהקשיתם לו אם הוא מאטו או פיקו :א ט ו ו השלוחים ה י ט ב ת
אדתט לראות ואנחנו לא נדע אח אשו בקשה השנאה והתחבולה :אחר זד!
אמה ה״ר טתתיה לגירונימו האדון החכם עד שאתה מ ט א ואיה מן התלמוד
שהמשי׳ כבו ג א למה לא תניא ואיה להפך מן התלמוד עצמו ש א מ ו הפח
ווהן ש ל מחשבי קצץ :ענה האפיפיוו ז א מ ו כבו שמעתי מ א מ ו זה וחפץ
הית׳ לדעת פירושו :אמה ה״ה מתתיה אץ לנו פיווש אלא ה פ ש ס והוא
שמקלל מי שעושה חשבונות ואומי מ ו י יבוא משיח כי ימשך מזה נזק נוזל
לעם כי באשו יגיע הזמן ההוא ולא יבוא יתייאשו ררפה לבות המקדם ישועה
מאסרים בכבל ובמאסר החקוה ועור כי יש בוה עון כי האל הסתיו ענץ ז ה
מכל העמים ומכל הנביאים והוא חושב לגלותו ועל זה כעס האפיפיוו כעס
עצום ואמר א׳ עם שוטים אי המאוסים אי התלמודיים הסנלים וכי דניאל*
א ש י ח ש ג הקץ האס היה ראר שיאמר עליו תפח רוחו נראה נ א מ ת ט פושעים
ומודדים אתם והם • ענה דון טודדוס ואס' אי אדתנו האפיפיור אם התלמודיים
כל כך סכלים בעיניו למה מניא ואיה מהם לאמת שהמשיח נ ב ו בא אץ מניאין
ואיה נק השוטים ועל זה כעס האפיפיור יותר :אז שב דון רדאל ואמו אדוננו
האפיפיור אץ מחוק קדושתו שיכעס בעניני הדכוח וכמו זה הישות נחתה אלא
שיש לגו עק א ח ו תכשלנו בובוינו ועל טחנא בזה אמונו הואנו אוזננו ח ס ו ן :
ענה האפיפיור לא תחשבו להדיחנו נדברים נזה תשיבו לאותו מ א ס ו שאמד
תפח דוח ם של מחשבי קיצץ :א מ ו דון רדאל לשון מחשבי בלשק העבה•
הוא המחשב ומוציא דבי על פי החשבון אבל הנטא או ט ו ב ו בודח הקדש
לא יקיא מחשב אבל דואה שכן א מ ו הנביא ]שמואל א' ס ׳ יחי( אי דה ט ו ז
ה מ א ה )מג( בנבואת דבו אגרתי ועל זה נתפייס האפיפיור ואמו ט באנו לדגו
אמת זה גואה לנו ו ק •תיש :בלב נבק רצאנו מ ש ם ט ו ס ההוא ובבקו הלכנו
לדרכנו אבל בבתינו נמשכה ק ט ט ה עצומה טנינו )מד( ה״ר מתתיה ו ה ״ ו
מוירוס ט לא ש ט ו ו ולא ש מ ו מחסום לפיהם ו ט באנו אמתו'לגידונימו אדתנז
ה ח נ ם עד שאתה מביא דאיה מן האמוראים לומד שבא המשיח למה לא תביא
ואיה מהאחרק שבהם וואשם הוא י ב אשי שאמד עד השתא ת ס ח ט מכאן
ואילך לא ת ס ת ט ט יואה שלא בא באותו זמן :השיב גירונימו זו נ ב ו אמותי
ל נ ם שאץ להניא ואיה מכד שאינו מאטץ שבא המשיח ט הוא ו ב ו כפי דעתו
ואמונתו אבל המאמר הראשון אליהו הנטא א ט מ והוא נ ג ט א יוע האטת :אז
קמו השלוחים ו א מ ת לו אותנו הודיענו הב אשי פקח היד או סכל ו ש ע הזז
או צדיק :השיב ניותימו אץ זה שאלה ט חכפ גוול היה וחסיד כפי הנואה
ממאמריו * :ט ו ו לו אם ק איך היה מכחיש דבוי הנביא אליהו ל ק על כוחנו
צויבץ אנו לומר א ח ו משני דבוים או שאותו אליהו אינו אליהו הנביא תשתבש
נאותה סברא או שהוא אליהו ורב אשי הטן כתת מ א ט מ ופידש טה שפירש
שאם ודה מסופק זדה ט ס ה להחמיר כדברי הנטא ולמה ננקש אנחנו להתחכם
מג( נ ו פ ״ א ו נוסף ט ראה •
טד( נדפ״או נופף ובץ •
ביותר מוה :השיב ניוונימו אפילו אורה לכם שוו היא כמת אותו המאמר ,10
תאמרו במאמר הבי מחשבון היובלות כי אין לו פירוש אחר אלא מה שפירשתי.
קפץ ה ״ ו יוסף אלבו ואמר כוונת מאמר זה הוא לומר שלא יהיה ה ע ו ל ם
פחות מוה אבל אפשר יותר כי האומר לא אתן זה בפחות מעשרים לא יתחייב
שלא יתנהו בארבעים או המשים אכל אפשר שיהיה יותו רוחו וביובל האחרון
יבוא משיח :אמרו ההגמונים לפי זה אין זמן קצוב למשיח :השיב ה״ר
מתחיה אין זה לנו תמיהה כי גם לכם אין ומן קצוב שהרי א מ ו ושני אלפים
•משיח ובחון הענינים השגחנו וואינו שהיו כותבים כל וברינו ורעדה עצומד־•
נפלה בלבנו כי אמרנו שהכוונה היתד! כי הסופרים ירימו ואחר כ ן יאמר
האפיפיור כ ן אמותם ונטצינו נתפשים בדברינו ולא היינו יכולים לוטו שהסופו
זייף והוא מפורסם לאפיפיור :והסכמנו משם והלאה לד,שמו בדבורנו ולשתוק
האפשר ולא יכולנו כי דבר האפיפיור להשיב בכל לאיש ההוא גידונימו ו א ם
לא נשיב אחת דתנו למות ועל זה נתייעצנו שלא ידבר אלא אחד ממנו ואם
יואו דבדיו אל .האפיפיור הרי טוב ואם לאו נאמד שאץ תשובתו הסכמת
כלנו וכי הוא מעה ואץ דעתנו דעתו וביום ההוא נשלם הדכוח וכי שבנו כבקר
ב ו ע ו ופחו התחיל גיוונימו מ א מ ו אחה זה לשונו :הוה עובוא בחד גברא
וכו׳ עד איתליד משיחא אמר ובי יוון מקרא כתיב ]ישעיה י' לוי דאי אי[
והלבנון נאדר יפול דצא חוסר מגוע ישי הנה מבואר ממאמר זה• מה ש ל א
תוכלו להכחיש שביום החורבן נולד המשיח :השיב החכם ן' אסטווק מ א מ ו
זה כבר דבוו בו גדולי עולם נדכוח מאישטרי משה עם פראי פול ו ה ת ח ל ת
הדכוח היה כי פואי פול וצה להוכיח כי היהודי ו א ד שיקואו כנעניים בעבור
שתפשו מעשה כנען ד ש נ ו בארצם והנוצרים ואוי שיקראו ישראל לפי שנכנסו
במקומן :א מ י האפיפיור מה השיב על זה הטאישטד :אמר תשובתו ה ו א
כי הנכנס במקום אחר ו א ד שיירש חפציו ואם הנוצוים נכנסו במקומנו למה
לא ירשו חפצנו האמתיים וו> 0ננואה ואש מן השמים ואודים וחומים וכיוצא
והנה אנחנו היהודים כאשר אבדנו דברים אלו מעולם לא מצאנו אותם ביד אחר
אשר יואה מזה שכונת הנותן לשומום ע ו יואה אם נשוב דשיבם אלינו כבראשונה:
אמר האפיפיור ובפני טי היה הויכוח :אמרו לפניהמלן החסיו וון פידרו ה ז ק ן :
שאל עוו ופוא׳ פול מה השיב למאישטוי משה אמרו שתק ולא ענה :השיב
האפיפיו' המלך ההוא חסיד היה ולא ח נ ם ופראי פול שלא השיב אין זר!
מחכמתו כי ינול היה לומו שאנו אין אנו צויכים לונויס ההם אחן ש נ א
מושיענו והבטיחנו ישועת הנפשות ונננס כמקום אדם להציל נפשות האכות
ואץ• שיהיו הובוים אין בזה תשונה למה שאמר המאמר ש כ נ ו נולו המשיח:
אמו וון דואל המאישטוי פירש שאץ הכתה שנולד בפועל ואפילו נאמר שנולד
י בפועל אץ בזה סתירה כי אפשר שנולד ביום ההוא והוא ח׳ בגן ע ק והוט״בם
נתב שלא נולד משיח ביום החרבן אבל רצה לומר שמן היום ההוא ו ה ל א ה
נ כ ל דוד ודור נולד אדם ראד להיות משיח אם ישראל יהיו רארם ואומר הדברים
האלה כוונתו היתה לעורר הלבנות אל החשוכה ולפרש לה 0כי אין המשיח
תלוי בזמן קצוב כמו שהיה גלות בבל וכן פירי וון חסדאי :השיב האפיפיור
נ כ ע ס ואמר ני נאתס לחצרותי לא היה להגיד לנו מה אומויס מפושים שלכם
אלא מה תאמהו אתם ומה לי לפירושי הראשונים ודנרי הנל ו ה ח ו ל לומר
שנולו ולא נ א שאם ה ו נ ו תלוי נוכות היהוויס למה נולה יתעכב ה ו נ י ויולו
ניום שיהיו מוכנים וואויים :אניוו השלוחים ואם וארים היום דולו המשיח
היום האם תנוק בן יומו יוכל להנהיגם ומשה נן שמונים שנה הוצרך לעוו
אלוה ולאחיו ולעור )מה( זקנים :אמר האפיפיור כן היה ששים רבוא דותיו
השיבו השלוחים במקום שתרבה ההשכלה אץ צורך לשופט כי שכלו ש ל
אדם ראף שיהיה שופטו והדור ההוא כפי קבלת התלמוד דוד דעה היה ואנחנו
יתושי' כעוכם ואיש מטנו לכדו צוין ע ש ו ה שופטים כפי מעוט השכלתנו:
אמר האפיפיור בזה אני מורה לכם כי כל אחד מכם היה צויך מלך אחו ושופט
אחד ונשוב לעניננו :או קם אחד מתושבי ווטי ואמר אדוננו האפיפיור יש
שמות משותפים וזה מוסכי ליהוד ולנוצרי ונולד הוא שם משותף כמו ]תהליס
עי בי[ בסוס ה ד ם יולדו ]משלי כוי אי[ מה יולה יום ]איוב סו'לה ( ,הוה עמל
וילד אץ וכל אלו לשון שעלה במחשבה הוא ועוו כי אומרו באדר יפול ואחר
כך ויצא חוטר אינו מונרח שיהיה מיד ואפשר ליטים הרנה ובא הכתוב לנחם
אותם *על אנדן המקדש ולומר להם שעוד ישונו לקדמותם ואם אפשר שכן
הוא פירוש הפסוק טי נתן כח לנעל המאמר לומר שמיו יבוא אלא נואו־ן
שכפי חשינות המשיח עלה נ מ ח ש נ ה וכן אמוו התלמודיים שבעי דברים קדמו
לעולם ואחד מהם ש מ ו של משיח והנה אמוו לשון בדאה ולא היה בעולם
אלא שרצה לומר שעלה במחשבה לפי שמוכוח לתכלית הבדאה שיבואו כל
העולם להאמין באל אחד וכן נאמר כי ביום ה ח ד ק עלה במחשבה בדארו
המשיח אבל לא היו ראריס שיבוא מיד כי עדץ היה צדך התכת הגלות לעונות
ראשונים ולהתם כל פשע וחטאת • וניום ההוא נתבטל הויכוח ונבקר כששבנו
אמונו לגירונימו הנה התרגום אומר אתילר ומצאנו נפסוק נולי שרוצה לומר
עתיד להיות נולד נ מ ו שנאמד ]מ״א יג' ני[ הנה נן נולד לנן ישי והיה אחר
חמש מאוח שנה )סו( :השיג גירונימו מלח נולד לא תעשה הוראה זמנירו
כי רצה לומר או יהיה נולו או היה נולו אמונו נלנו 1וה הוואה וסיוע למדז
ש א מ ת ו שאנו נאמו יהיה נולה ומעתה אץ הכרח לפירושך ונחנטל הכנץ אשר
בנית! חור הגיווניסו לתקן דבריו הואשוני׳ ולא ינול ונתנייש ה ו נ ה •והאדך
ש ם בואיות אחוות וכלם הבינו שהיתה הכונה לתקן אח אשר עוות וכי ראינו
ידנו על העליונה אמונו טוב לנו עתה אם נוכל לישמט בכבוד ושמנו שדים
על יד שוחו יוכוו עם האפיפיוו וכן הגמוני' ובים שיובוו עט ישוע הלורקי
מה( נמקוט ולעור כתוב בופ״או ולשבעים •
מו( בדפ״אד כתוב והיה זה אחר ד׳ מאוח שנה ־•
• .1; . .
לבטל הויכוח ולא יכולנו כי האפיפיור אמו על כוחו של גייוניניו יוכיח נזה י
שנדר ובבקר פושוו זכור אמו האפיפיור אחם היהודי דברים מבהילים אתם
אומדם כי )מו( בעל שכל שיאמר שנולד המשיח ו מ הוא חי בגן עדן כמה
שנים ואיך הוא חי אלף ת' שנה :אמדנו לו כבו הקשה זה פראי פול והשיב
המאישטרי כי אדם הראשון חי אלף שנים וכמו שאפשר לזדות אלף אפשר
ביותר מזה כי לא נאמר מפני שלא ראינוהו והד כפי הקבלה חנון ואליהו עדן
חים בגן ע ק :אמר האפיפיור ה ד זה כמי שמתרץ קושיא עם קושיא אחרת
ט גם זה יוצא מן ההקש :אז קפץ רבי אשטרוק ואמו אדוננו האפיפיור עד
שאתם מאמינים במשיח שלכם כמה דבדם רחוקים הניחו לנו להאמין במשיחנו
אחת ועל זה נתפעל האפיפיור מאד וחרה לנו פן תצא כאש חמתו :ואמרנו
אל האפיפיור אדוננו לא יפה דבד חברנו ואינו בהסכמת כלנו ודרך שמחה אמר
זה לא מפני שהוא האד ט אק האפיפיו׳ כאחד טמנו זה עם וה ושננו ל מ ה
שהתחלנו ואמרנו הואט אדוננו הסק• הלכנו לטוונו וצעקנו כלנו על ובי
אשטרוק ואמונו חמסנו עליך ועל דבריך כי שמת חרב ביד שונאינו ו ל א ק
הסכמנו בינינו שנדבר על האופן אשר דבות והנה ענינינו היו עולין יפה ע ם
האפיפיור וותר היה בעזרנו ממה שעוד את גירונימו ועתה ט האפיפיוד כעס
מי יגן בעדנו לולי רחמי שמים ואק סומכק על הנס במקום שהזכות מסופק
וביום ההוא ברחנו משם בושים תכלמים ושבנו בבקר בחרדה עצומה "וידאה
והאל נתננו לחסד ומצינו האפיפיור בפנים מאירות ושב גיוונימו ואמה אם אתם
מאמינים שהמשיח נולד בפועל אני אראה לכם שכבר נגלה :אמרו השלוחים
אק א ט מאמינים שנולו בפועל אבל אמונו שבעל אותו מ א מ ו אפשו שהבק
כ ן :ע נ ה האפיפיור אתה גירונימו מאיזה מקום תביא ו א י ה שכבו נ ו ל ד
,
ונגלה :א מ ו אדוננו האפיפיור מפגי שהם אמרו בתלמוד אמר שמואל
מנק אתה אומו שביום שחוב טוו המקדש ט ל ו המשיח שנאמו ]ישעיה סו' זין
בסדם תחיל ילדה ותרגם יונתן עד ולא ייתי עקא תתפרקו עד ל א ייתי זווע
חובנא איתגליא משיחא :והשיבו השלוחים תרגום יונתן אינו מהמימוא ומאמו
ו ' שמואל לחוד ותוגום לחוו וטק לוטו שכאשו יבוא המשיח יבוא פתאום
כמו האשה היולדת פתאום שנאמר במום תחיל ילדה ולא טון התוגום לוטו
מה ש א מ ו ו ט שטואל אלא שבא לגלות שכאשד יבוא המשיח יבוא פתאום
וכבד גילו חכמים זה ואמוו ג' דבדם באים בהיסח הדעת :אטה האפיפיור
ד לי שאתם אומדם שכבו נולה המשיח :אמונו לו חס ושלום א ב ל אט
אוטדם' ששמואל בעל אותו מאמר נשתבש באותו דעה וחשב כך והתוגום
שהוא דוח הקדש לא אמו מה ש א מ ו שמואל אבל פיוש הפשוק ואמו שכאשו
יבוא המשיח יבוא פתאום אבל אמונתו ואמונת כל יהוד שאס יבא אדם רקבץ
נדחי ישראל רכנה מקדש וכל העטים יאספו אליו רקואו כלם בשם א ל אז
טז( בדפ״או נוסף טי .
נאמר כ׳ הוא משיחנו וכל מאמר שיאמר הפך זה יש לו פירוש ועוד אוחו
מאמו שהביא גירונימו אומר ברגליה מתבני מקדשא ואיה המקוש אשר נבנה
בזמן ישו :ועל זה גידונימו לא יכול להשיב ותפש דברים א ח ד ם והאוין
ונתבטל הויכוח ימים )מח( עד ט״ו לפיבריו ששלח האפיפיור בעדנו ובאשה
באנו לפני האפיפיור חזר לאותו המאמר דשמואל שאמר נולד המשיח :אז
אמר האפיפיור לילה וו חשבתי איך הטעיתם אותנו בדברים כי אמרתם שנולד
הוא ש ם משותף ויהיה פירושו יולד ויהיה פירושו נולד ואיך שיהיה כ ן ה י ה
העני! שנולד ישו קוום ה ח ו ק הרבה כי הוא נולד שנת שלשת אלפי' ושש
מאוח ושבעים ואחו ליצירה וחובן הבית היה שלשת אלפים ושמונה מ א ו ח
ועשוים ושמונה הוי שנולו ק״ן שנה קוום ה ח ו ק :אמר וון וידאל אווננו
האפיפיוו יש לנו מוסכם בתלמוד שאפילו ׳פושו כמה פיוושים נפסוק א' לעולם
אין גם אחד מהם שיכחיש הפשט ואמוו בפירוש אין מקוא יוצא מיד פשוטו
וכאשר יבוא אמורא ויוציאנו מפשוטו אנו אומוים ורך ו ו ש הוא זה רש לו
סוד או ענין ולא נאמין לאותה דרשה אם מנגדת לפשט תה מוסכם בתלמוד
לא יוכל ניוונימו להכחישו לכן יקח אדוננו לפניו הבדבייא ויראה כי אותם
פסוקים אינם מדבדם כלל בענין מושיעכם שהוי כאשר א מ ו בטרם תחילי
ילדה על ירושלם נאמר כמו שנאמר מיד ]שם חי[ היוחל ארץ יום א' וכן אומי
מיו ]שם יי[ שמחו את יוושלס ואם על מושיעכם נאמר מה תמיהה היא לומד
מי ראה כזאת האם נאמו שהוא פלא שיולד אדם אחד ביום אחד כ ״ ש מי
שנאמו עליו שהוא חלק אלוה או ב ט כל ש ק שאמר מיד ]שם חי[ אם יולד
גוי פעם אחת כי חלה נם ילדה ציון את בניה ומה ענין לידת גוי בענין המושיע
אלא שלעתיד מדבי בזמן קבוץ גליותינו כי כאשר יתאספו בכח אלהי בפתע
פתאום אז נאמו מי ש מ ע כואח :ועוד איך אמר ]שם יגי[ ובירושלם תנחמו
ואחו לידתו נחוב :ועל זה אמו גיוונימו כיון שאתם מכחישי' מאמוי התלמוד
אני אוכיח מן הכתובים אשר לא תוכלו להכחיש הנה כתוב בתורתכם ]בראשית
מטי יי[ לא יסור שבט נדהודה ומחוקק מבין וגליו עד כי יבוא שילה :ופירש
התרגום עד דייתי משיחא והנה אץ לכס לא שבם ולא מחוקק ואיך א מ ו שלא
יסור :ענה ר' אשטרוק ואמו כבו אמונו בהתחלתנו שכל פסוק או מ א מ י
שיש לו פירושים אין משם הכרח לאמת סברא או אמונה ואתה האדון גידהימו
ידעת פירושי אבן עזרא ופירושי גדולי ראשונים והאחרונים וגם אנחנו אם תרצה
לשמוע נאמר עליו אחד משני פירושים האחד שכיון לומר ש ל א יסור שבם
מיהודה הסרת עולמית אבל פעמים יהיה להם שבם מיהודה ופעמים יהיה לוה
הפסק ותסוי והמשך זה יהיה עד כי יבוא המשיח כי כאשר יבוא המשיח אשר
אנו מקוים שוב לא יהיה הפסק הפירוש הבי כי הנה מצינו במלת עד יתיב והיא
תנועה מפסקת ופירושו לא יסור שבט יהודה לעולם כ׳ הנה שילה והוא המשיח
מח( בדפ״אד איזו ימים
—
78
—
יחדו השבט ליהודה :השיב גירונימו אין אנו מוכיחים להאמין בטעמים כי
התווה לא נתנה בהם :אמר דון דדאל א׳ גידונימו החכם במה שהוא מועיל
לכוונתך אתה מאמין ובמה שאינו נאות לך אין אתה מאמין ועוו נפוש פירוש
אחה כי יהיה עו זה כמו ]בואשית כחי מוי[ כ< לא אעזבך ע ו א ש ו אם עשיתי
ו ט כוונת הפסוק ש א ח ו שיעשה מה ש א מ ו אן יעזבנו אלא שפיוושו כווך
האדם או המלך האומר לאחד ממשרתיו לא אעזבך עו שאגיעך להיווז ש ו
נ מ ל כי אין הכוונה שיעזבנו אחו כך וכן א מ ו לא יסור איזה מנד או ש ו ו ה
מן היהווים ע ו שיגיע שיבוא שילה ולו יקהת עמים א מ ו גיוונימו למה אאמין
פיוושכ' ולא אאמין מה ש א מ ו משה הוושן א ש י הביאו וש״י בפיוושו ווש״י
גוול המפושי' למד ממנו א מ ו כי אומוו לא יפוו.שבט מיהווה מ צ ה לומי
לשכת הגדת שנתן בחלק יהווה ושבט זה מ צ ה לומו הסנהורין וכיון ש ס ו ו
הסנהדרין ס י שבט יהודה רוצה לוטי הסנהדרין שהיו ש ם :אמדו השלוחי'
עדיין אין אנו מבינים מה ואיה מפיווש זה ועוו ט ובי מ ש ה הדרשן דרשן
היה ולא תלטווי ועוו שהמאמר אינו כן אלא כך א מ ו יעקב לבניו :עד כאן
מצאתי כתוב )מט( ומפי השמועה אמדו לי שיצאו השלוחים בכבוד גדול אע"פ
שעברו עליהם מצוקות רבות הם והקהלות המקרם ישועתם:
ך ,מ " א בוטן האפיפיור מאוקו פלוונטין בא לפניו פראי פיורו ואמי לו
• אדוננו האפיפיור שאלה אחת אנכי שואל מי שהוא שנוי מהאל וגם
הוא שונאו אס ואף לבעל שכל כ ״ ש איש קדוש שיאהבנו :אמר האפיפיור
בלי ספק באחת מאלה יספיק למאוס בו כ״ש נשתיהם :אמר פראי פידרו
ואיך אדוננו אוהב היהודים :אמו האפיפיור ובמה דאית שאני אוהב אותם :אמר
כי ישבו באוצך דאכלו פוי •אומתך ויסחוו בארץ ר ה נ ו מ מ נ ה :א מ ו האפיפיור
ובמה ראית שהם שונאים את האל ואיך אפשר ו כ והנה הם סובלים גלורז
ארוך ומד לקיים הדת אשר צוה להם האל ואם ראית אומה אוהבת האל שלא
היתה לואה בגלות כור ,ומואסת את ותה באלף שנים ויותו ואשו אמות שהם
שנואים מהאל אני רואה שהם בגלות לא הניח לאיש ל ע ש ק ם כאשר יחשוב
י רקום לכלותם ולא ואיתי מי שהצליח במחשבה כוו ואף על פי שקמו ו ט ם
כמוך לצדד צווים להבאיש את היחס בעיני השוים מלכים רועצי א ו ץ :השיב
פואי פיווו אווננו האפיפיוו לא הצליחו בשאלה זו מפני שמושיענו צוה שלא
יגעו בהם והובוים ההם יש להם פיווש ולא כמו שחשבו העמים :א מ ו
האפיפיור ומה תאמו מהזמנים שעדין מושיענו לא נולד או מהמקומות ש ל א
נתפשט שם הכותו ומצינו פזוו העם הוה ו ב ו שלא ישועו כי ואיתי בספרי
הטלכיס הקמטים ט נתפווו כמלכות אלימאן ובמלכות אלמבוטין)נ( ומלכות
מם( כדפ״או נוסף וסופו לא מצאתי כתוב •
י ג( בדפ״אד אלמדבטין .
מ ש א ואלברבר ואצפהן ובארסאן ואפריקי ומלכות כושיים וקצת מגלילי אשיאה
והלך ופיוש״א בסופה ובכל •אלה קמו עליהם להכריחם ולאכד דחם ולא הצליחו
ובמדי קם ש י אחד גדול נקיא המן וגם[ הוא חכם דביא רע עליהם ומד!
שהצליח הזא שנתלה הוא ו ב י ו :השיב פראי פידרו המן וה שאמרות אדתנו
לא נתלה בעון היהודים אלא שבקש לשכב עם המלכה :אמר האפיפיור עדין
אין אתה יכול לצאת מאותן כזבים אשר נתגולת בומן היהדות אפשר כי א ד ם
שכעס עליו המלך והמלכה וכחצי היום ולפני משוחי המלך ובאה .לו אוחד!
חאוה אם חרצה לדבר עמי לא תדבר בפני דברים של הבל :השיב פראי
פידרו אמת אדוננו שאין בנו כח לכלותם וכבד הבטיחם אלהיהם ואמו ]רקוא
כוי מוי[ לא מאסתים לכלותם לכלותם הוא ולא אבל להוכיח' בצוות דסוריס
כבר מאס בהם והעד הצרות שעוברים עליהם תמיד :א מ ו האפיפיור אין מן
הצרות ראיה כי ידוע שאנו מורכבים מארבע יסודות וטבע הפשוטים יש במורכב י
ומציגו כל יסוד דסוד בהתגבר מבקש לשאוב חברו ולהפכו לעצמותו כמו
שמצינו האש שישרוף כל דבד אם לא ימנעוהו והמים מתגברים על ה א ד מ ה
ומפרדין אותה וממחין אותה והאדר שואב את המים וכן בב״ח והעופות והדגים
המתגבר בולע את חבירו וכן העמים האומה הגוברת מבקשת להפך האומות
האחרות לעצמותה ואלו היה בידי שלא ימשול בעולם אלא אני הייתי שם בזה
כל יכלתי וממשלתי וצרח היהודים נמשכת מההתגברות שיש לנו עליהם :אמר
פראי פידרו ולמה לא נאמר כי הצרות הם על עונם :השיב האפיפיור ו ה ח ה
גוום להם וסוף כל סוף אומר לך שלא תקנא בטי שלא עברו עליו צרות כי
לא פרע חובו ואפשר שאחריתו רעה אבל תקנא בטי שעברו עליו דברים אשר
ע ט ם ינוח בסופו דשקוט כי אחרית ל א ש שלום :אמד פראי פידרו ואיך יסבול
קדושתו העם שמחרפים אותנו י ואומרים שראוי להרגנו ומחרפין את מתינו הט
אומדים טוב שנגדם הרוג ואומרים בושה אמכם חפרה יולדתכם הנה אחרית
גויס וגוי :ואין חופה גדולה מזו :השיב האפיפיור על מ ה שאמרו טוב
שבגוים הרוג ככר שמעתי מן היהודים פירוש בו ועל מה שאומרים בושה אמכם
בזה לא שמעתי מעולם וכיון שדברים כאלה באו לידינו ראר שנחקור בם לאהבת
האטת הנה ב' שלוחים הגיעו אמש להראות לפני יקראו ונשמע טת תשובה
יש להם :נקואו האנשים ההם והם דון שמואל אבראכאלייא ודון שלמה הלד
ואמר להם האפיפיור אפשר שכתוב בתלמוד שלכם טוב שבגוים הדוג :השיבו
כן הוא אדוננו אבל קבלנו מזקנינו שכל דבד שהוא דין או פירוש הפסוק הוא
מרבינא ורב אשי מחברי התלמוד אבל דברים אחרים כתבום כת הדורשים וכדי
לחוקם ש ט ו אותם בתוך התלמוד אבל אנו המקובלים ממה שאמרנו לא השגחנו
בדברים ההם :אמד האפיפיור סוף כל סוף בתוך התלמוד הוא זה וטי שירצה
לומר כמותכם צריך שיביא ערב או יוכיח בראיה לכן תאמרו לי פידוש הדברים
כי כפי הנגלה דברים מרים הם וראוי להוכיח בני מלכותי מן היהודים עליהם:
השיב דון שלמה הלף אדוננו האפיפיור מה שפירשו הקדמונים הלא הוא כ׳
הוא הפך דננו א ש י א ט ו ו קצת גיוליס שלנו שאלו היו נמצאים בזמן שופםינו
לא היה אום נהוג מימיהם כי שמא הנהוג ט ו פ ה היה והיה כאלו כ נ ו מרז
והנה אום מת הוג ואין דינו ליהוג אנל אומות העולם ראו שנפי הזמנים
•ונו הרוצחים אם נדיק תכלית דקדוק זה ובאמתלאות הורנים כדי להוכיח את
העם ורצה לומר טוב שבגרם הו* המשפט רוצה לומר מ ש פ ט ההויגה כי לא
אמר הרגו הטוג שבנוצרים אנל אמר ה מ ג והוא מקור עוד אמרו הטוב והמעולה
שבגוים כל כך חושש אל הכנוד והמשפט עד שמיו אומו הוגו לפלוני ש נ ד
עשה :אמו האפיפיור אם דעות התלמודים הם כמו אלה שלא יהרג ההורג
מפני שהנהוג ש מ א ס ו פ ה ודה כלם בלי ספק טועים היו ולא ח כ מ י ם וכי
•ש סבוה ועועה כזו שמצל ההווג בטענה כזו! השיב ה״ר שלמה ר,לד
אדוננו האפיפיור כבר א מ י ]עמוס ג' בי[ ו ק אתכם •ועת• מכלי משפחורז
האומה על כן אפקוד עליכם והנצול נ ד ד בית דן של מ ט ה לא הח־ .נ צ ו ל
מבית דן של מעלה וקכלגו שכל המומת על י ד בית דן של מטה ע מ מ י ו
מכופרים והצלתו זאת שנצול מבית דק של מטה אינה הצלה אבל ודא ל ו ע ה
לו כי לא ינצל מבית דק של מעלה ובעונש טר ממות :השיב האפיפיור מענה
היא זו אשר אמרתם אף על פי שלעולם היה צויך דק של מ ט ה מפני ה ע ם
להטיל עליהם איטה :אמר פידרו אווננו האפיפיור איך נתפ״סת נדבר• שקר
הנד ,אמד בסמוך טוב שנטבחים שותפו של עמלק הנה יואה נ ׳ לועה נאמר
ולא לשנח וכן הוא פירוש מ ו ג ש נ ג ד ם :ענה הלד מה ש א מ ו טוב ש נ ט נ ח י ם
שותפו של עמלק ר״ל שהוא יהיה אכזוי נ מ ו עמלק על היהווים שאם ל א
כן לא ׳הווג נהמה לעולם וטוב שבמפאים לגיהנם ו ״ ל שיואה ,לעולם גיהנם
פתוח לפניו אט יהוג האיש שהופואה על יוו ובזה יעינו ויעשו החויצות ה ו א ד
והסוב הוא נאשר יחשנו שהם עתידים ליוש גיהנם אם ל א יכוונו כראוי
במחשבה ועיון :אמר האפיפיור ומה תשיבו לנו ממד .שאתם אומרים נ ו ש ה
אמכם וגוי :השיב ח ן שלמה הלד )נא( אומנו האפיפיור תמהנו מפיווו השואל
והוא היה ממנו רדע אלא שרצה ל נ ק ש עלינו להנשילנו נ ד שינין קדושתך
כי הוא מאמק דת ישו ומבקש עילה :פירוש בושה אמכם הוא מאמר כולל
לנל נוצר נק יהודי נק נוצד והיא תוכחה לומד שאמותיהם של נקברים אשד
עמלו לגדל ולדותיהם הנה סוף עמלם מדבי וציה והכמה לומר שכפי הנוף
אק דבר נצחי אלא הכל הבל ועפר אבל הנשמה כפי מעשיה אין ט• שיכחיש
שעולה לגן ע ק וכן כתב לנו טאישטוי משה ד אגי״טו כי חסיד אומות העולם
יש להם חלק לעולי ה נ א :ואמה חכם אחו מתוכח עס מלך כוזו ז ״ ל אק
.אנחנו שוללים משום אדם או משום אומה ולשק גמול מעשיו הטונים ואק־
*ונו שנאמר בושה אמכם אלא נ מ ו שאמרנו :השינ האפיפיור והלא אמרתם
הנה אחרית גדם ולשון גויס עלינו כוונתכם :השיב דון שמואל לא ק אדוננו
נא( נדפ״אד דק שמואל .
שהי• א ט י ישעיה על •שואל ]אי די( הוי גר הובא :ש ב הכומר עידון לדבר
נגד היהודים עד שאמר האפיפיור אין ואיה טמנה שהם נרדפים שהו• לא בהה.
האל לקונן אלא הנרוך כמו תווים ובני יונה ו ל א בחר בנץ ובנשר והעורב!
השיב הכומר בחר בדבדים המצרי! הנרד כמו שבחר באובע *מחים לפי שמצרי!
בארץ היהודים! השיב האפיפיור ויבחו כתונגולח אשר היא מעריה תמיד בבתים
אלא מפני שהיא טוופת :א מ ו הכומו נניח זה מפני ׳ותו קשה ולמה ל א
יצור ,אווננו שישרפו אותם ספרים שכתוב בהם בושה אמכם! אז צוה האפיפיור
למשרתיו שיסתמו חלונות החצר וסתמו ואמו לכומו שיראה מן הפתח א ם
זרח השמש בשוקים ואו המשרתים ואמון מלא כ ל האיץ ש מ ש :אמר
האפיפיוד כן הדבר הוה ומה יועיל שאשרוף הספדים שבמלכותי וספוי היהודים
מלאה הארץ הלן הכומו מעל פניו :אז אמו האפיפיור לשלוחים אי ע ם
סכל למה לא תבקשו וצון העגזיס הראיתם הקנה א ץ יכנע כאשר יתחזק הרוח
וכניעתה רפואתה כ׳ מיו תשוב למקומה וכן הבא בהון הים אם יכנע אל הגל
יחיה ואם יזקוף הגל יטכענו וזה ש א מ ו הלמוו שלכם לעולם יהא א ד ם ר ן
כקנה ואל יהא קשה כאוז ופירושו שהקנה בהכנעתה תעלה ואלו הארז לקושי
עורפו הדוח •שכונו כל שכן לדעת התלמודיים שאמדו י שהיהודים נקראים אדם
ואין אומות העולם קדו״ם אדם אשתחוה אם תאמרו לי מה אנזשית יש ב כ ם
יוהד מ מ ה שיש לנו! השיב השליח ח ן שלטו ,הלו׳ ו א מ ו לא על אנושית
נאמו כי אם על הגירוש והשעבוד כ׳ אנו במקום אדם הראשון וכמו ש ה ו א
חטא וגורש מגן עדן כן אנו מגורשים מנן עדן שלנו הוא ארצנו ויוושלם
והמקדש תפאותנו :השיב האפיפיוו אמרו אנשי ערב כי אין הי גבוה ותלול
שלא יוכל אום לכבוש אותו בוגליו ולא תהום שלא ישליכו עליו עופות ואלו ^
להשיב לב אדם אין שום מבוא לבד האל אשד כל לבכות הוא ידע והענינים
האלה נישורתם )נב( אנשי התלמוד להחניף אתכם ולכן א מ ו א ו ס אתם ו ל א
אומות העולם :השיב היהודי השליח לא אדוננו ומאמר הנביא הוא אשר אמר
]יחזקאל לדי לאי[ ואתנה צאני צאן טרעיתי אדם אתם :השיב האפיפיור א י
סכל עם חכם אתה מדבר אשר לא יקבל אונאה אמר הפסוק אף על פ׳ שקראתי
אתכם צאן אל תחשבו שאחשוב עונותיכם כעון הבהמה כ׳ לפי האמת א ד ם
בעלי שכל אתם וקראתי אתכם צאן בבחינת הועיד ,והנהגה אכל טי יוכל לועות
אתכם הנה שנו׳עתי כ׳ מלך א ח ו צוה לכס שלא תעשו בבתיכם צורה צ ל ם
השמש וה״הם עושים אותו כאחורי הדלתות חציו בדלת אחו וחציו בדלת אחות
באופן שכשהדלת נסתם היה הצלם שלם ואז ה,׳׳הם משתחוים ומקטיוים לו ,
וכשבא אום לחפש ופותח הדלת היה מוצא חצי הצלם ולא היה מחשיבו ל״פרו
עליו ומוכיח הגדול הוא זכריה שהרגתם בתון בית המקדש ואנו נד שהורג
נכש נצול בבוא אל מקדשנו הוא בית הפלהנו :שמעתי שאתם אומדים בנית
ננ( בדפ״א־ משדות •
הפלתכם יעמוד השם הטוב המעולה ומה טוב היו; לפס אם תאמרו יעמוד
השנוי הגולה הנמאס מכל עם ואז יכנע לבבכם ואני מציר מצבכם ו ה ו א
כזקן הלש שכהו עיניו מראות ורפו ידיו ורתת ברגליו ונפלו שניו שאלו ה י ה
הקבר פה היה צווח לקרוא לו ואיך תאמרו השם הטוב ואתם אמרהם )נג(
השם הטוב עם הממון הדע והוא האונאה והרבית הזהרו)נד( כי אתם מקבצים
הממון מעם מ ע ט ואולי יחד יקחוהו עמים הוהרו ני אפיפיור אחד אני ו א ם
יקומו עשית אלפים אנשים מהמון העם נחרב פיפיות נידם הם עשרת אלפים
אפיפיורים אז התחילו השלוחים לבכות :א מ י להם האפיפיור אתם כוכים על
שלשוני משולח ולא תראו כי מעשיכם משולחי' יותר רותר ו השיבו השלוחים
אנו בוכים לפי שהאיש אשר מזלו רע הבכיר ,ש מ ח ה ונחת רוח היא לו ו ה נ ה
הכומר הוה מזרענו הוא והבאיש את ריחנו ואינו מרחם עלינו ואנו נמשלים
לעוף אשר נשכו חיה בשיניה ודרסו ברגליה וקרעו נצפרניה :עודם מדברים
והנה הנוטר נא ושמע דכריהם ואמר להם בואו לדתינו ותחיו אתם הדורסים
את אחדים :השיבו השלוחים נתאמת אצלך שתלך לגן עדן :השיב הכומר
כן אני חושב :אמרו השלוחים אם כן רצוננו ללכת לגיהנם ולא נשב עמך
בג״ע :אז הכומד כעס מאד :אמר לו האפיפיור זה שכר מי שנותן ע צ ה
לטי שאינו שואל אותה :ונניח זה ואשאל אותך על מה שהיינו בו מהו ז ה
שאומר׳' היהודים אתם קרוים אדם ולא אומות העולם ו ט צורתם נכבדת מצורתינו
או גבורתם מגבורתינו :השיב הכומר וכי וה השנוש לנד אומרים התלמודיים
הנה כל פירושיהם נדנרים יוצאים מן השנל ו ה ט נ ע ח ה ימים ראיתי שנתבו
התלמודיים שואוי לשום ני נ ק י ק ע הכית שמת שם טת ואמרו ש ה ט ע ם ה ו א
שכאשר חרצה הנשמה לשוג אל הנית שיאיר לפניה הדרך ו ט הנשמה אשר
היא עצמה עצם האורה לאור נ י גשמי היא צריכה ועוד אחר שיצאה כ ל ו ם
ש נ ה אל הגוף :ב' דאיתי שכשחחרים מנית הקברות עוקרים ע ש ט ם ו ע פ י
וזורקין על ראשם ואומרים ט זה להבריח מלאך המות וכפי ה מ נ ע מ ה התייחסות
לזה עם זה :שלישית אמרו שהמת שומע כל מה שיאמו עליו ע ו שיקבר
והנה מבואר שאם נאבדו החושים אין ש ם ואיה ולא שמיעה :רטעית אמרו
ט יונתן חכם שלהם כשהיה עוסק בתווי ,כל עוף הפווח היה נשוף ו א ם
יסוד )נה( האש בעצמו לא יוכל לשווף עו היותו קווב אל הדבר הנשרף וכל
שכן ש ה ו נ ו ישוב לאש רשווף ד,וחוק :אמו האפיפיור לשלוחים שישיבו הם ו
השובת השליח החשוב לראשונה ש א מ ו הכומר שכתוב בתלמוד שישימו נד
־בקרקע ט ת המת אפשר חלום חלם ואינו אלא מנהג קדום והיה כוי לדחות
אטונת הכשוף אשר אמדו שהשונא אשר יוצה לצעו המת שישים נ ו בקוקע
נג( בדפ״אר כתוב אבדתם וכן נכון •
נו( כדפ״אט הואשון כתוב בטעות הותוו •
נה( כמקום ואם יסוד כתונ נדפ״אד ואם היה דנוו •
ביתו ולכן לא ישימו נר בקיק* בית המת ואנו לנגו אותה סבוא והיא סבור!
עם האמורי נשים הנר בקיקע הבית! על השאלה הכי שנהגו לעקור עשבים
ובקעת מקומות להרים ר ע פ י הלא הוא לנחם אבלים מ ירמוז ומן התחיד־.
שנאמר בה ]שעיר ,כוי ׳טי[ הקיעו ורננו שוכני עפר ונאסר ]תהלים עב׳ ׳וי[
ויעיעו טעיו כעשב הארץ :מעם שני לעורר הלבבות ולשבר גאות אדם דרים
ד,עפו לומו כי ע פ ו אתה ואל עפר תשוב והעשב הוא ו מ ו ל א ו ם שאמרו
קדמוננו בני אדם כעשב השדה הללו נועעים והללו נובלים! ועל השלישיות
קבלנו שהנשמה אינה הוזות למקומה אשו בשטים עד שיקבר הגוף שכן אמר
שלמה ]קהלת יב' זי[ ו ש ו ב העפו אל הארץ כשהיו ,והווה תשוב וגומו והנה
ביון שהווח יועא ראשונה ואחו כך קובוים הגוף היה לו לוטו הווה תשוב
אל אלהיט וישוב העפו וגומו אלא ו מ ז שהווה אינו שב למקומו עד ש ש ב
העפר אל האיץ כשהיה והוא קבורת הגוף ולכן אותה נשמה עדין •ודעת עניני
העולם הזה משל לישן וחולם חלום ולכן אנו אומדים בעדיקים כד דמך פלוני
א ש ו ומוו שמיתת העריקים כמו שינה! ועל הוביעית שאמוו שכל עוף פורח
נשוף ומוז שכל ו ע ת משובש הפורח בשכל היה נשרף כשהיה החכם ההוא
עוסק בתווה ועה לומו שהיה משיג האמת ודוחה ה ש ק ו ! א מ ו האפיפיוו
הטיבו השלוחים אשר דביו ואתה הכומר כי נתארך הזמן שבאת לדתינו שכחת
העניינים! א מ ו הכומו ואיך שכחתי חה שלשה ינים ואיתיו בספו ש ל ה ם :
א מ ו האפיפיוו זה הייתי מבקש ומה לך לחפש ספוי היהודי' אלא שערק יש
בלבך דת יהודית ולולי כתו הגלחות שבראשך ה״תי מצוה לשורפך אבל ל א
תוסיף עוו ואות פני :אחי זה אמו לשלוחים מה שאלתם :והשיבו תדע
אדוננו כי שופטי אוענו עוו שנשיב הרבית מכמה שנים ולזה עדיך שנמכוו
את בנינו :השיב האפיפיור כבד אמרתי לכם דעתי ומכל מקום כיק שבאתם
לא תשובו דיקם לכן יפרעו לכם החע׳ משל לזה שאם הם י' שנים יפרעו הי:
השיבו השלוחים דבי אדוננו טוב אם ישאר לשבועתנו :א מ י האפיפיור טוב
הוא בלי ספק כי תשבעו שהיו ארבעים שנה כדי שיפרעו הכי ועל טה שהשביע
לכם אלהיכם לא עמדתם ואיך תעמדו במה שישביע לכם הנוערי :כשראו השלוחי'
שאין עוד הקנה בוה ש נ ו לשאלה שנית ואמיו יש לנו בית תפלה סמוך לביו!
תפלת הנועדים והם באו לגבולנו כ׳ בנייננו קדם והמלכה עביה דוך שם ולעגה
ע ל הסמיכות ואמו לה יועץ שלה גבירתנו המלכה זה כמה שנים יושבות כשתי
אחיות לא דבוו מאומה ו ע זו לזו :השיבה המלכה כיון שכן ישבו יחדיו עד
זקנה ועתה נווה השופט שנסתוו הבית :השיב האפיפיור הדק עמו ולא ע ם
המלכה כי איך השנו סמוך לפתח משיחנו ואתם אומדים עליו ניאעווז לכן
סתרו מהוה הבית :השיבו השלוחים אם תעונו המלכה נסתור :או כעס
האפיפיוה ועוה להגמונים בכח חום שיסתרו וכן שישיבו הוכית ע " פ השופכיט .
א מ ר שלמה מן הובויס האלה •קחו הוכחה שלוח• עמנו השלוחים ל ס ל ט
אימה שיעיינו ממד היוצא מ פ י י ט זאל •חשנו שהם עיטלים נ פ ט חכם
שלהם אונל לחמם שאף על פ׳ שהוא לחם שמים הוא מ ו ו נ נ *ם לחם עצבים
ואמרו קימוננו שטון שהכס נהנה נועם האיץ וההרגל שיש ליהווים עם מנהיגיהם
גוום לאכד דרך מוסרי )נו( וכאשר נסתלק מעלינו המנהיג האטת׳ נשארנו נל׳
הנהגה ודעת כל שכן המבוכות והגלית שלא הגיחו מור ,ט ו נ ה ו כ נ ו ואג המקונן
הגיול על זה ואמו ]איכה ג' ני[ אוו.׳ נהג ויולד חשך ולא אוו ו ו צ ה לומר
נהתחלת זמני נהג השם אותי ונאחוונה אשו אחרית לאיש שלום הנה אחריתי
הולך כמו שיולינו הסוס והפוו לנן מה שיש לי היום יקוא חושך ולא אומי
שבהתחלתי היה לי אוו שכיון שלא היה זה נאחוית יאמר כי אינו אור ואילו
היה להפך שאוו.׳ הוליך ואחו כך נהג ה״ת• אוטו ש נ א ח ו מהזמנים הי רז לי
אוי ועל הצוות אמו ]שם גי[ אן ני ולא כאומות העולם •שוב להכות ומחוש
מכות וזהו יהפוך ומחשבת וו ]שם וי[ נלד ,נשוי ועוו׳ היה לו להתחיל* מן
העוד וללכת לצד פנים או מן העצמות ולצאת לחוץ אנל רצה שהנגע עונזד
באמצע והיא נ נ ש ו ופעמים יוצאה לצו חוץ וזהו אומוו ועוו׳ ופעמים נכנסת
יותי בפנים וזהו שבו עצמותיי .ואשונ לענין ואומד ני הד,וגל אשו לנו ע ם
שופטינו וחנמינו גום לשלוחים להיות ננשלים ולא הועיל ח נ ט ת וון שלמו״.
להצילו ממכשול ולא נינת חנייו ו כ נ י אמר ההכם כי האדם ואוי שירגיל
נניתו מד ,שהוא צריך לעשות בשוק שאם יתנהג נטר,ו בדברי נבלה ופחיתות
אותו הוגל יביאהו לעשות כן בוחוב העיד ואפשר שלזה אמו נמקום שאין
אנשים השתדל להיות איש כלומד כמקום שאין אנשים שיראוהו גם שם ישתול
להיות איש חשוב ושם ׳למוו מה שואר לעשות בשוק או לובו ועל הכל ואיי
שנאמר כ׳ לפעמים מעוט הזכות מכשיל השליח שכן נאמר כנבואה ]ישעין־•,
מדי נהי[ משיב חכמים אחוד ודעתם יסכל וכשיש זכות נטשלחים האל ישים
נפי שלוחים מה שראוי ל ו נ ו ולא לחנם אנו מתחננים ניום האדיר היד .ע ם
פיפיות שלוה׳ עמך:
ה מ י ב אמר שלמה ראיתי לכתונ הנה סדו הנשיא׳' נ נ נ ל ובמלכות פ ו ס
ולמה נר,נטל והוא מכלל הצווח נם יווע הווו ו נ נ ו ו אומתנו נמו־.
)נז( שעדיין לחלוחית ממשלתם היתר .עומדת וענ־ן זר ,מצאתי נתשונת גאונים
ראשונים ז״ל נשער ,שישואל היו מבקשים להקים עליהם נשיא והזא ד,נקיא
נשיא ונקרא ראש הגולה היו מתקנצים נל ראשי ישיבות וראשי עם נדינים
וזקנים ושופטים א ש י במלכות והיו נא־ש לנבל ומיחדים שם נית גדיל מעוצר'
כשש ווקמד ,ומושיבין שש כסאות לכל ואשי ד,־שינות ולבל החכמים והזקנים
נו( נדפ״אד מוסכס .
נז( כדפ״אד בזמן .
ושם כסא מהודר להושיב הנשיא ובי כסאות מימינו ומשמאלו לראש ישיבות
סודא ולראש ישיבת פומבייתא ושם קם ראש סורא ואומר לנשיא דבוי תוכחה
לימי שלא ירום לבבו מאחיו כי עבודה נותנים לו ולא ממשלה שנאמר ]מ״א
יכי וין אם היום• ההיה עבד לעם הוה וגוי וביום הה' הולכין לבית הכנסת ושם באים
ראשי ישיבות ונותנין יד עליו ותוקעין בחצוצרות וקולי שופר ו מ כ י ר ן אותו .
ואומרים בקול רם יחי אותנו הנשיא לעולם היא נשיאנו הוא ראש הגילה ראש
גולת ישראל ומלוץ אותו ע י ביתו ושם חוזייך ותוקעץ בחצוצרות ומתרץ בו
שיתנהג ביושר צדק ו מ ש פ ט ומישרים עם טוב ההבנה וההנהגה והסבלנות ת ל
מנת ש ־ ם טוחנים ורגזנים יקבל עבודתם כי הוא עבודת שמים שאם אלופינו
מסוכלים רוצה לומו יודעים לסבול אין פ ו ץ ואין יוצאת ויוצאים מלפניו וביום
ההוא שולחים־ לו מתנות ודורונות מכסף וזהב כל אחו לפי כהו ואחה זה הנשיא
מ מ ן סעודה גדולה ליום השבת כי ש ם יאכלו עמו ואש• הישיבות וזקני העיר
וגדולי המלכות הנמצאים ש ם ובערב שבח בונים לו מגדל בבית הכנסת ומכסץ
אותו בבגדי משי ווקמה וביום השכח הולכים לביתו בכקו כל ואשי הישיבות
וראש• עם ומלוץ אותו עד בית הכנסת והוא הולך לפניהם כי כן מנהג המלכים
והשרים במלכות ההוא ללכת לפני עמם וכשהנשיא הולך פניו מכוסות בבגד
מש• ולא ידאו פניו וכשמגיעין לבית הכנסת מתחיל החזן ביון שאמר וראשי
ישיבות עונים ביון אומו ועושה וחוזר החץ ואומי ביון גווי"ומקיים ו ה ם
עתים ב ח ך עושה ביאשית ובאיפן זה ע י נשמת כל ח• א ח י זה מתקבצים
החזנים וכל יודע בטיב שיר סביב המגדל ואומו התפלה בנגון ע י הוצאת ספר
הווה ואו מעלין הנשיא אל יאש המגדל ופניו מכוסות וראש ישיבת "סורא
ואחויו ואש ישיבת פומבויתא ומושיבין הנשיא בכסא שבמגדל ומוציאין ספר
הווה מן ההיכל ומביאין אותו אל המגול לקווא וקווא ואשון ואחריו ואש•
הישיבות ואחו סיום הקויאה פותח הנשיא ווווש ועוצם עיניו מפני כבוו התווה
ואם ירצה נותן ישות לראש ישיבת סודא ודורש לרבים דברי ככושץ ותוכחות
ומעורי הלבבות לצדקות והנדבות הצריכות לתלמידי השיבות והוא פותח תחלה
בנדבה לפי עשרו ונדבות עצומות ודו עושים ש ם לכבוו התווה וכבוד הנשיא
א ח י כד קמים כלם ומברכיך את הנשי* ואומרים קדיש וכשמגיעץ לבחיכון
אומרים• ובחי אדוננו נשיאנו ו א ש גולת ש ו א ל אחו זה היה הנשיא קם ע ל
וגליו ומבקש תחנה ובקשה־ מאת האל לכל כת וכת בפני עצמו מפני הכבוד
ו א ש ת ה מבקש תחנה על ואשי ישיבות שיצליחו בתוותם ותלמודם ואהו כך
•מבקש תפלה על המתנדבים כעם ואחה כך מתפלל על כל העוסקים עם הצבוו
ואחר כך מתחנן על כל מדינה ומדינה בפני עצמה ואומי מדינה פלונית האל
׳בוכה דצילה מחרב מדבו ומכל העות ובימיה הושע יהודה וכולי' וסיף זד!
היה אומר בקול נמוך שלא ישמעו הנכדס שלא יאמרו שמבקשים השפלרז
המלכות כי לא יקומו אלא בהשפלת אחרים והולכץ אחד ההפלה עטו לביתי
ששים ושמחים ומושיבץ השולחנות ואוכלץ וככרכת המוץ אומי ברכה לנשיא
נרוחות ומתוקנת ומן היוס ההוא והלאה אין הנשיא יוצא מפתח ביתו ו ש ם
באים יחידם ומתפללים עמו בכל יום נץ נחול נין כשנת וכשרוצה ל ל כ ת
לדבי אל המלך שולח שם שליח לקבל רשיון והמלך אומר יבוא ושולח ל י
מרככת המשנה אשר לו לתת כ נ ו י לויע דור כי כל הנשיאים מזרע ו ו י היו
ולא היה י ו כ נ נ ו מפני כ נ ו י המלכות אנל הולכת לפניו והוא הולך בלבוש
רקמה וחמשים איש רצים לפניו וכל ישראל הרואהו ח״ב ללוותו וכשמגיע
לחצו סויסי המלך יוצאים לקואתו ווצים לפניו ע ו הגיעו שמוך למלך ו ע נ ו
הנשיא עונר לפניו נכים והוגים ומפזר לפני הנשיא ונשמגיע הנשיא אל המלך
משתחוה ואחו כך קם על וגלו אחו כי כן מנהג המלכות להראות ש ה ו א
נננע ועומו נ ע נ ו והמלך וומו לסריסיו שיושיבו הנשיא בכסא הסמוך ל ו
לשמאלו והמלך שותק מ ע ס ני נ ן המנהג להואות כנווו ואחו זה המלך הופך
פניו אל הנשיא ואומר נשיא אי שלומך והוא אומר שלום שלום בחיי מלנגו
וואות פניו ואחו כך אומר לו אי שלום עמך ואז מתחיל ואומר לו ש א ל ת ו
ונתת שאלתו קם על וגליו ואומו בוכה מתוקנת כחכמה והולך לו :לזמן
כאשו ואו אנשי נ נ ל גדולת הנשיא קנאו השוים וגם עם הארץ אמוו ה נ ה
ע ם כני ישראל הולך וגדל ומחר יקומו עם עזו זרע מ ד והם זוע מלוכה המליכו
עלינו לכן הבה נתחכמה והסכימו כ׳ כשיענוד הנשיא יהרגוהו ואחדו ראשי
היהודים וכאשר נשמע בבית המלך יצאו לעזר אבל הנשיא כבד נהרג והצילו
את ש א ו העם וכשישראל ראו וה אמרו לבטל הנשיאות מן היום ההוא והלאה
והיה לו לזוע דוד כתב איך בא מזועו אבל לא שוס ש ו ו ה על י ש ו א ל עד
ישקיף רוא הי:
ה מ י ג שנת ש״א לפרט נ ח ו ש תמוז היתד .גזות המצוועיס כי היתה הובר
כבד סאד בכל אותו מלכות ואמרו הנוצרים כי היד,ודם נתיעצו ע ם
המצורעים אשר מחוץ לעיר מפני שהמצורעים היה להם ש נ א ה עם תושבי
הארץ שלא היו מספיקים להם מזק כל הצורך וכי מצאו אותם מתיעצים והיהודם
הין אומרים שיביאו הסם והמצורעים היו אומדים שהם יטילו אותו כנהר והמלך
נל׳ שאלה או חקירה.עוד שלח ותפשו נ ל היהודים שנעיר ו ע ט מ בתפישה ם '
חדשים אחו זה ידע המלך כי הכל עלילה ונתבייש ששם אותם בסאסו ואסר
כי לא על אותו ענין שם אותם כי אם מפני שיבואו ל ו ת ישו הנועד והכו
אותם ניסווין ועמדו על קוושת השם ונשרפו חמשה ע ש י אלפים נ פ ש ו ת
טישואל ולא נתנו תפלה לאלהים:
המ״ך כ ס פ י ו ה י ה כומר ש ו נ א מאד את היהודים וכל המצו לישואל נעשה
ראש והיה קונפישוו למלכד ,והסית למלכה להכדח היהודים להמיר
דתם ואם לא שיעברו כחרב והמלכה התחננה לפני המלך ונקשה מלפניו דבר
זח ואחו ימים נזר המלך בעצת אשתו לשיטירו דת )נח( ו א ם ל א שיצאו
ויתגרשו כלם טטלכותו ונכתבו הכתבים בגזהת המלך והיהודים כשמעי הלכו
לאחד משרי המלך כי אוהב היה להם מאד כמו שהיו בספרד היהודי'נאהבים
מן המלכים ומן השרים ומכל החכמים והיודעים שלהם ומכובדים מהם מאד
ולא נמשכו הגוושים כי אם בסבת קצת טעמי הארי( באטום כי מצד היהודים
ובואם למלכות נתייקוו מזונותיהם וכן כשנכנסו במלאכותיהם ג ם נמשכו
הגוושין מ צ ו הכוטוים כדי להואות קדושת ולהראות לעם שהם מבקשים לכבו
,
ולרומם דת ישו הנצדי הץ דורשים נגד היהודים דברים מרים בכל יום אבד
משאר כתות הנוצרים היו היהודים מכובדים מהם כאילו ישבו ע ל א ד מ ת ם
ונאהביס מאד מהם כמו שנודע לזקני ספרד והשר ההוא אמד ליהודים המלכה
אוהבת זהב וכסף מאד לכן קבצו מהרה המשים אלפים זהובים ושימו אותם
בבית סמוכה למלכה אשר אראה לכם ואני אעשה שתעכוו המלכה דרך ש ם
ואומר לה מה שיראה לי לתקן ענ״ניכס והיהודים כן עשו והשו ההוא העביר
המלכה לאותו בית ואמר לה גבירתנו המלכה כרם הנותנת פרי כזה האם ראוי
לקצצה באותו יום עכר דרך ש ם לטודי גדול מויענו נקרא מאישטר׳ מימין די
לוסינא ואמר ליהודים לא תהיה דבד המלכה כי מחר יחלו הכומר ומנהג המלכים
שכאשר יהרגו האיש ההוא שעל ידו נגור דבי שיבטלו הגזיה ההיא באותו־.
לילה העידו עבדי המלך כי ראו הכומר מדכי למלכה דברי עגכים וקראו למלכה
ואמרה שכן הוא וצור ,המלך שיחלו אותו על עי( וצור ,והביאו הכתובים ונקראו
כי ידע המלך כי הוא הסית למלכה לבקש הוכו ההוא והמלך ש ל א כרצונו
הודה ושבו המעות ליהודים ר ש בזה נוסח אחה בעל פה אבל זד־ .מצאתי
כתוב! )נט(
ה מ ״ ך ,שנת קנ״ג לפרט נאבד קהל בוצלונא ורוב גירונא ובסוף הוב קטאלוניה
וסבת השמד לא נודע אמיתות הדבר וסבתו!
ך,מיין קע״ב חשכו ועבו עיני כל ישראל כי קם ברומא אפיפיור ועשה כ ל
יכולתו להמיר דת וגזרו על היהודים גדרות קשות ונתחברה עם האפיפיור
מלכת ספרד שהיתר ,המלכה ההיא נוהגת המלכו׳ והוציאם לחרבות מבתיהם
והצי להם מאד עד שיצאו מכלל הדת ששה עשר אלף נפשות ורבים עמדו
על קדושת השם ונשרפו ורבים מתו על ידי יסומן ואותם שברחו נפלו בשדות
ואין קובה וקצת מהם ניצולו בתת כל נכסיהם לעוביים ואנשי הכפרים!
ך ,מ " ן שנת מאה וחטשים ואחו העלילו הנוצרים על קהל מורא וקהל לוגריט
)ס( וקהל קאייאוןוכל העיירות אשד סביבותיהם גם קהל בויגוש אשו היד,
נח( מן ועם לא שיעברו עד דת נשמט בדפ״אד •
נט( מן ויש בוה עד כתוב הפר בדפ״אד •
ס( גואה שצ״ל לוגוומ •
ק ה ל וושוב בחכמה ועושי רצאו מכלל רות ומשאי מקומות עצזדך על קוושת
ד ש ם ונשרפו ומשס והלאה דיו ווב קהלות ספוד במצוי ובמצוק וכל יום
קללתו מהובה משל חביהו ומחשבת העס או הוכט איך יוכלו לכלות שאוירו
ישראל!
ה מ י יון כתוב מכתיבת יו החכם רחסיו ו ' ש ם טוב ק ש ס טוב סופם ל״ז
בשנת מאה וחמשים לאלף הששי בספיר בינו המלך וון אנריקי
בהיותו נעו קמו עמים ובים להוציא את ישראל מכלל רות והציקום והכום
מכה ובה ועצומה לא נשמעה כמותה מיום שירח ישראל לשערי הענדם
ומווב הצוות והיסווין יצאו עם ו ב מ ס פ ו ו מכלל דת משה ובינו ובפרט קהל
גוול שביליא רובם המירו את כבודם וקהל קורדובא וקהל איסיגה וכל האנדאלוזיאה
1
וערים גוולות אחרות וכן מגויט וליישקט ואוקנייא ועיי גואיסי וקאשטיל
מנרים ומוניוס וטוריגוש ובאשקלונא לא נמלט איש וכן כ ש א י קהלות עברו
עליהם צוות א ש י אסור להעלותם על ס פ ו מפני שסחריוות הלב מ א ו ומשם
והלאה מדעה על יעה יצאו:
ה מ ״ ט בימי המלך וון גואן בן המלך אנויקי הוסיפו עוו עליהם והסירו
מחייתם וגזרו עליהם גדרות קשות לכל הנשארים מהשטרות ו ה ו א
שלא ישאו ויתנו ברבים ולא ישאו ותנו בדבי מאכל למכור לגרם ני העלילו
עליהם כי היו מטילי' סם במיקחו׳ ובטאכלי' וגזרו שלא ימצא מהם מקין דם
ולא וופא לבו וופא למלך ושלא יוכלו לקנות נחלו' וש־שאו חותם אדום לסימן
שהוא יהודי והנמצא בלי חותם יחוג עוו גזרות אחוות אשו ובו כמו ובו ועוו
יום נטויה כל הימים והיו לגמרי מבטלים אותנו מ ו ת אטרז לולי שהבטיחנו
1־שעיה נטי כאי[ לא ימושו מפיך ומפי זועך מעתה ועד עולם ודי בזה הוואה
שהאל משנית בנו בדבר העקו׳ והוא קיום דת מ ש ה ובינו עליו השלום עד
באן דברי החסיד ההוא:
^ ן ך ן שמוות וגליות עברו על ישראל שלא נכתבו נם אנחנו לא נוכל לדעת
כל המלכיות וכל הערים א ש י נפוצו ש ם עט בני ישראל נם יש דברים
שאץ ואוי לנתבם וננר נתקיים ננו ]ויקרא נוי לחי[ ואבדתם בגוים לא נשאי
מ ז י ע ישראל אחד מן אלף מן היהודים אשד יצאו מייושלם וערי ישראל ונאו
לספרד ואותם שהלכו לצרפת ו א ש מ ו כי הרבו לעמוד על קדושת השם נהרגו
צלהם לאלפים ולא נשארו מאותם שהלכו שם אשר היו כיוצא• מצרים חלק
א ח י מחמשת אלפים ואנשי אשכנו וחשוביהם כתבו על צרותיהם מנילה ועשו
חבוי גיול מ ס פ י עניניהם בארצות ההם וכי נכתבו כבי לא ראיתי לכותבם הנה
כל שכן כשלא הגיעו אלינו אמיתות העניניט להיותנו וחוקים צדיק הוא ה ' כי
פיהו מוינו וכאשי פרענו חובותינו יאי ה׳ פניו אלינו רשיב שכותנו אמן:
ה ן ; ׳ אמי שלמה גם אט שמעת• יוא־ת׳ כאלה רנות מגמש• קאשטיל״א
ופוומוגאל ומגזות פיא• רס/ט• גט כן ושממת אחוות ואמית• לכתבם
הגה אלא שואית׳ לשו וון יהווה אכואכטל כעושת תוכחות ששם בד.בס כלם
לכן מנעת• עצמי מוה לבו קצת מוטים ולאה השו לכתוב אותם מכל הערות
מ א ת ם מקאשטיליא אשי עבו עליהם מהאבק שלא יצריי אם י ד ן •ם לעור
)סא( המזונות וובוי השוללים הבאים עליהם בכל יום ובכמה מהם בגוו אנשי
האניות ומכרום נאיים והוקים ואמון שלקחו אותם בחובם ]•ונדה מטי אי!
הבנים *ין לישראל אם יורש אין לו וכמה השליכו ניט נ א מ ו ט שהם חולים
כוי ליקח נכסיהם ואם דרך ינשה כיה וכוה מתקיים ב ה ט ]דברים כחי סאין
,
גם כל חל׳ וכל מכה אשר לא כתוב ונעיו הגמלה מולידו היה ש מ ו גווד
בזמן מ ן שמואל בן שושץ החסיו אשי היה נותן שמן לכל ישיכות מצרים
דשיכות ידושלם תונ״נ שנה נשנה ונתבטלה הגדוה כי בא לשם ש ו גדול
קיוב׳ נקוא וון שמואל הנשיא והוא ממשפחת ווו במו שהואר .כתב וחותם
וכתבת• הובו באווך בחנות הנקוא ש נ ט ענותו ומשם תואנו!
ה ^ ״ א אמו •וסף מעם גווש קאשטילייא וענינו כתבו השי הגדול המופלג
בחכמה דון יצחק אנדאנניל בהתחלת ס פ י מלכים ואמורזי לכתבו
הנה ובלשונו העוו והמפואר עד מאד ווה לשונו שגת מזר״ה ישראל לכד מלך
ספרו נ ל מלנות גראנדי .והעיר הגדולה •דאנדה רבתי עם שרתי נמדינורז
ובחזקתו וגונח לבו חלף דוח ראשם וה )סב( לאלהיו דאמי עשו בלנו נ מ ה
אתרצה לאלה׳ המאזוני חיל למלחמה נמה אקדם לקמי אשי נתן איז העיר
הזאת נידי אם לא נהכניס תחת כנפיו העם ההולכים בחשך שה פזורה ישראל
ולהשיב לאמונתי הכת השונכה או להשליכה אל אוץ אחות מעל פני לא ישכו
עוד בארצי ולא יכונו נגו עיני ולכן יצא דבו מלכות ודתו כות מ ד ופוס וכווזא
קוא כחיל לכון אמוק כל משפחות נית ישראל כי תענרו נמים ותפלון ותסגדון
לאלה• הגרם טוב האו׳ן תאכלו כסוני היום ותשנו נאי׳( ותסחווה ואם תמאנו
ומייתס ושם אלהי לא הזכירו ולאלהי לא אורבי! פלחין קימל צאו מתיך עמי
מאיצות ספרו שכיל״א )0ג( ומאיווקא וסרדנ״א אשי החת ממשלתי וכמשלש
חושים לא תשאו פיסה מכל אשי יקיא בשם יעקב בנל מ מ ו ת מלכורזי
כעת הייה• שס אני נחצר מת המלך יגעתי נקיא• נחי גרוני ונוחי אל המלך
פעמים שלש נ ט ו פי אתחנן לו לאמו הושיעה המלך למה תעשה כה לענויך
ה ו נ ה עלינו מ ה ו וטחן זהנ וכסף וכל אשו לאיש מנית ״שואל יתן נ ע ו ארצו
סא( נ ו פ ״ א ו להעוו •י
סב( בדפ״אד נוטף כאן כחו כמו שהוא נהקדסה לספי מלכים לדק יצחק
אנואנניל •
סג( בהקדמה לספר מלכים הנ״ל דפוס לפסיא כתונ וטסיציל-א .
קראתי למאהבי וואי פני המלך לבקש על עטי וווזניס נוסדו יחד לדבי אלי
המלך בכל עוו להשיב ספרי האף והחמה ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים
לאבוס וכמו פתן ח ו ש יאטם אזנו לא ״טוב מפני כל והמלכה עומדת עלי
ימינו לשטנו הטתו בווב לקחה לעשות מעשהו החל וגמוו יגענו ו ל א הונח
לנו לא שלותי ולא שקטתי ויבא ווגז וישמע העם את הובו הוע הזה התאבלו
ובכל מקום אשד ו ב ו המלך וותו מגיע אבל גוול ליהווים ותהי חווה גמלה
צור .כמבכיוה א ש ו כמוה לא נהיתה מיום גלות יהווה מעל אומתו על אומת
נכו ראמוו א ש אל אחיו חזק ונתחזק בעו עמנו )סו( ותורת אלהינו מ כ ל
מחרף ומגוף אס יחייגו נחיה ואם ימיתנו )סד (.לא נחלל בויתנו לא נפוג אחוו
לבנו ואנחנו נלך בשם ה ' אלהינו וילכו בלא כח שלש מאות אלף דגלי העם
אשר אנכי בקרבו מנער ועד זקן ט ף ונשים ביו׳ אחד מכל מדינות המלך אל
אשר היה ש ט ה הרוח ללכת ילכו ויצא מלכם לפניהם והי בראשם זה יאמר
לה׳ אני ווה יכתוב י מ לה׳ מהם הלכו למלכות פורטוגאל ומהם למלכות
נאברה הקרובים והנה צרה וחשכה ואפלה טנודח ומצאום צרות רכות השוד
והשבר והועב והובר ומהם שטו בים נתיבה )סו( במים עדם ונס ש ם יד ה׳
היתה נ ס להמם ולאבדם כי רבים בני שומטה לעבדים ולשפחות נמכרו ב כ ל
גלילות הגרם ודבים טובעו בים סוף צללו כעופרת מהם באו באש ובמים כי
נשרפו האניות ותבער בס אש הי סוף דבר כל משפטיו הרעים איש לא נעדר
אשר לחרב וכוי :והדביקם השם את הדבר והיו לזעוה לכל ממלכות הארץ
עד כי ספו המו מן בלהות ונשארו מ ע ט מועד מהדכה כמאמר אבותינו הן
*וענו כלנו אבדנו :יהי ש ס ה' מבורך :עד כאן:
ה נ ״ ב שמעתי טפי זקנים יוצאי ספרד כי אגיד ,אחת באה בה מכת הדבר ובעל
האניה השליכם אל היבשה מקום שאין ישוב ושם מתו רובם ברעב
וקצתם נתאמצו ללכת לרגלם עד ימצאו ישוב דהודי אחד בתוכם הוא ואשתו
ושני בניו התאמצו ללכת והאשה מאשר לא נסתר ,כף רגלה נחעלפה ו מ ת ה
והאיש היה נושא הבנים ונתעלף נם הוא ושני בניו מצד הרעב ו ט הקיץ מן
רעלוף מצא שני בניו מתים ומרוב הדאגה קם על רגליו ואמר דבון העולמים
הוכה אתה עושה שאעווב דתי תדע נאמנה שעל כרחם של יושט שמים יהוד•
אני רהודי אהיה ולא יועיל כל טה שהבאת ותביא עלי ואסף מן העפר ומן
העשבים וכסה את הנערים והלך לבקש ישוב וחברת היהודים לא המתינו שלא
למות גם הם וכל א ח ו היד! טרוד נצעד נפשו איננו משגיח וטצטעד ע ל
חביוו:
0ד( בהקדמה ל ס ״ ט כתוב דתנו י
סה( בדפ״אד ובהקדמה לסיים נוסף כאן ומתנו •
סו( בהקדמה לס״ט כתוב ביס דדן ונתיבה וכוי •
ה ג ״ ג אותם שהלכו לפיס עבי עליהם שפטיו יתברך ו ב פ י ט הרעב ר כ נ ד
ולא הניחו אותם •תושבי האיץ לבוא כתוך העהים שן יתיקרו המזונות
ועשו בשווה אהלים והיו וועים עשבי השוה והלואי ימצאו כי טווב היובש
אין ו ש א לבו מ ע ם טעקוי עשבים ומתו ש ם בשוה ע 0ו ב ואין קובי כי לא
היה כח בנשאוים מווב חולשת הועב וביום השבת היו רועים בפיהם ומתנחטץ
שלא היו תולשים ביום ואיוע שם ו ב י אשר כמוהו לא נשמע כי בא עיבי
אחד וואה נעוה •פה מבנות ישראל ולעיני אביה ואמה בא עליה והלך לו וכמו
העי שעה שב ועם ווטח שניוו תקע בבטן הנעוה אטוו לו אי אכזו ל מ ת
כך עשית והשיב ט ירא שמא נשארה הנעוה מעוכות רהיה הנעו נ ו ת יהודים
שמעו נא וואו הן היתר .כזאת בכל העולם או נשמע כמוהו גס ש ם א ש ת
עניה ראתה את בנה מתעלף ואץ לה שום מציאות מהיר .ואי איפשר שלא*
ימות והוימה אבן והשליכה על ואשו ומת הנער אחי זה י הכתה בעצמה עד
שמחה אחוץ:
ה ג י ר בהיות היהודים בשדה סמוך לפיס כי כבה הועב באוץ הגיע ענינם
שהיה היהווי הולך אל העיר ומוכי בנו לעבו בעו פת לחם אבל המלך
ההוא מלך פיס איש חסיו היה ואחר עבור הרעב צוד ,להכייו כי כל טי שקנר.
נעי יהוד בעו לחם יפטונו בן חורץ לאביו ואמו:
ה נ י י ך ן במקום אחו קווב לפיס היתה ש ט אניה גוולה מגרם והנעדם נ ע י י
בני ישואל היו הולכים קווב אל המקום ההוא הנקוא שליא לקושש
סמוך לים מ א ש ו ימצאו להשיב נפש ובעל האניה קואם בשפת הים ונתן לכל
א ח ו פווסת לחם וכי ואו הנעויס לחם ש ט ח ו מ א ו והלכו בבשורה זו לנעוים
אחרים וביום השני של השמועה באו נערים שם על שפת הים כמאה וחמשים
א מ י להם בעל האניה שיכנסו בספינה דתן להם לחם לשובע וכאשר נכנסו
ה ד ם הרלון והוליך לכלם וכאשר נשמע במחנה העבוים ובפי' כאשי ש ט ע ו
הנשים קפצו אל שפת הים וצעקו ואץ ש ם מושיע ושם עשו אמות הנעוי'
*עקה ובכיה אשר כמוה לא נשמע והפויץ ההוא הבדל הפוחים )סז( והיפים
שבהם ונתנם מ י ק ל ש ד האיץ והשאר מ כ י ם בארץ נכדה!
ך1נ"ן מגלות ספרד הגיעו ספינות למחוז איטלייא וגט שם הועב כבו ובספינות
דבו עצום ולא היו העניים יודעים מ ה לעשות ולסוף יצאו אבל אנשי
העייוות לא היו מניחים אותם ליכנס והלכו למחת נינובא וגם שם הועב כאוין
אבל הניחום לבא בעיו והנערים לא היו יכולץ לסבול והיו הולט! לבית העבודה
זיר ,להמיר דת לשיתנו להם מ ע ט לחם ו ו ט ם מהעולים היו הולכים בשווקים
סז( בדפ״אד הפקחים >
ועץ ישו נידם ומעט לחם נידם השנית והיו אונווים לנחור• ישיאל אם תשתחוה
לזו הר• פת ועל ו י ן זו נשתמדו רבים ונתערבו נתין• הגרם:
מן היהווים שנאו למחוז גינובא כי כבו הועב יצאו מ ש ם והלכו
לוומא והיהווים אשו ביומא נתקנצו לשית עצות מה יעשו ש ל א
יכנסו ווים בתוכם ט יקפחו פינסתם ומיו קבצו אלף פרחים ל ת ת לאפיפיור
דורון לשלא יקבלם באיצו והאפיפיור כי נאמרו לו הדבוים אמו זה אצלי חדש
כי שמעתי כי מווך היהווים לוחם אלו לאלו והנה אלה נהגו אכזריות ולכן
נזר שיגורשו נם הם ולא ישבו בארצו אז הוצרכו היהווים אשר ברומא לקבץ
עוו שני אלפים זהובים לתת דורון לאפיפיור לשיניהם ושיבואו הנכרים בתוך
העיר וטוב הארץ אכלו העניים המגורשים:
ה ^ ״ ק ספינה אחת מאנשי גירוש ספרד בקש בעל הספינה להמיתם כדי
לקחת נכסיהם וכאניה היה שם סוחר אחו איש חסר ואמר עון גדול
הוא וה כי תשפוך דם נק״ם השיב האיור אני לא באתי אלא להנקם מדם ישו
א ש ו שפכו השיב הסוחר הוא מחל על דמו כוי לכפר במין האנושי ואתה לא
המחול זאת עצתי שתשליך אותס באחת האיי' ואם ימותו ימותו רדך לא תהיה
בם בא האכזר ההוא והפשיט אותם והשליך אותם סמוך לשן סלע שעל שפת
הים מקום שלא עכר ולא ישב אדם שם וכל אח' מהעניים אשר הושלכו שם
לא היו קמים ממקומם מפני הבושה ט ערומים היו לכד בלילה בחשכה יתהלכו
ובשפת הים היו מוציאי! מים מן הנקעים מים מתוקים ושותין רשבו באופן וה
ג' •נרם ובסוף הגי אמרו איש אל אחיו נעלה בשן זה מדאה מ ש ם אולי יש
ישוב או אידה כ פ י מחיה ובטורח ועמל עלו אל שן הסלע ו ט עלו שם לבקש
הצלה מצאו מעונות אריות וולנו עליהם וטרפו אחד מהם והאחרים השליכו
עצמן מן הסלע ונשברו והיהודים העניים ה מ ק י ם הצלה באו בתוך הים להנצל
מן האריות ובשוב האויות למעונות' היו הם ש ט ם ' אל היבשה וישנו בחיים
אלו חמשה ימים אחד החמשה ואו אניה באה ואנשי האניה כי ראו מרחוק
נפשות תמהו מ א ו כי יועו שישוב לא היה ש ם ולא מקום לנוח ובעל האטה
שלח ש ם איש לועת ענינס והיהודם הגיוו המאווע ה י ע והוא נכמרו וחמיו
עליהם וצוה שיביאום בתוך הספינה ולקח רלון ישן וקרעו ונתן לכל אחד חלק
לכסות׳ בשר ערוה ולנשים נתן חלוק שלם לצניעותם והאכילם והשקם וכאשר
1
עבר מקום שהיהודים נמצאים שם הורידם והעניים מריו ושלחו שליח אד
היהוויס כי חשבו שרצונו למכים או באו ראשי היהודים בתוך האניה והוא
א מ י להם ענ״ם אלו לא לקחתי אותם בחרב לקחת מהם פדיון אם תתנו לי
ההוצאה די א מיד נתנו לי ההוצאות ודויון רצאו היהודים והלכו שם והשקום
כמדת בני ישראל וכל ימי העניים ההם מתפללי! שיאריך האל,ימי כעל האניה
ההיא דתן לו האל שכרו:
י
*1
—.
93
•
—
ך " } ,ט מה נאמר ומד ,נדבי מגזרות לישנונא ונואש כל הציות העצומות
היא לקיחת הנערים להשליכם באיי היס האפויות לא •שב אדם שס
נקיאו אצלם אישילש פיודיואש )סח( וכאשר לוקחו במאמר המלך והובאו
בספינות נר שלא ואה הנכיה והצעקה מן הנשים לא ואה ולא ש מ ע דאגה!
ואנחה ורעה נימיו ואין מ ו ח ם ואין מנחם ואין מליץ עליהם טוב ואשה אחוז
היתד ,שלקחו ממנה ו' בנים וני שמעה העניה שיצא המלך לנית תפלתו יצאה
לקואתו והתנפלה לוגלי סוסו יניח לה הבן הקטן ולא ש מ ע אליה ואמו לעבדיוהשלינוד ,מעל פני והיא התחזקה על שאלתה וגערו בה . :אמר המלך הניחו
לה כ׳ היא כמו הכלבתא כאשו יקחו ממנה גוויה •וא ה׳ וישפוט עשוק׳ בני
׳שואל ואמוו קצת כ׳ סבת גזו' וו מפני שאנשי גווש ס פ ו ו נורו למלך סך
יווע לשיקבלס במלכותו ולסוף ו נ י ס מד,פ לא פועו ויצא הפו׳ ה ו ע והמו
ההוא וכמה מאותם נעויס מתו בספינות להשתנות המזונות והארוים ו כ מ ה
מהם נצאתם לאיים אכלו' התנינין אשו ש ם באגמים ועל שפת הימים ובהמשך
הזמנים נמצא כחור נשא את אחותו מהם לא •דעו ומהם ידעו)סט( יצא מהם
י איש )שב לארצו ונשא אמו:
ן,-ס' גזרת ההויגה אשו שם נלישכונא מחיץ לעיי הייתי ואחר •מיס בשוני
־ אמח..לי לא ואי יה כואי 1ה הצד השוה כי דע ומד היד ,ע ו תכלירז
ואשי ספר ל׳ זקן הוא מר ,שאכתוב • בליל פסח מצאי הנוצרים אנוסים יושבים
ולפניהם מצות ומחיים ככל חקת הפסח והביאום לפני המלך והוא צוה לאוסרם
בבית הסהר עו יצא מ ש פ ט ם ו ט מ ן ההזא דענ זיונש ה י ה נאדץ ונתקנצו
הנוצוים ואמוו על מה עשר ,ה' נ כ ה לנו ולאוצנו אם לא נאשמת היהודים
האלה וני נשמעו דנריהם לכת הדווש־ם הנקראים *פויויקאווויש ש מ ו עיונם
לנקש המצאה לעזור לנוצוים וקם אחד ננית תפלתם ודרש נגד זרע ישראל
ונוים מדים וקשים מאד והמציאו המצאה ועשו צלם חלול ופתח לאחוויו
וחזהו כזכוטת והיו מעניוין ודך שם נר דלוק והיו אומו׳ם ט מן הצלם י צ א
אש והעם נופלים על פניהם ואימוים ואו הנס הנוזל חה הרואה )ע( כ׳
נאש ה' שופט לנל זוע יהוו׳ ואנוס נ א שם ולא ש מ ע הדנרים ואמר כתום
לננו הלוא׳ שהיה נס בטיס ולא באש ט נפי היובש למים היינו צויכין קמו
הנוצוים אשד תאוהם לועד ,ואמרו הנה היא לועג עלינו ונדד הוציאוהו העם
ההוא והרגוהו ואחיו נ ש מ ו ע נ א לשם והיה אומר אוי אוי אחי טי הרגך וקם
אחד משולפי חרג והתיז את ראשו והשליכו על פגר אחיו אחי זה קמו כ ל
הנוטרים והוציאו עצי ישו הנוצרי והלנו אל רחוכ העיר והכריזו ואמרו כל הורג
סח( נ ל ״ ס <11<1£3ת0ק *. 1918
פט( נדפ״אד נוסף כאן מלת ני •
ע( ניפ״אד הוראה •
זרע ישראל יהיה לו בעולם הבא מאה יום מכפרה או קמו נין העם וחרבם
בידם ו ה מ ו בשלשה ימים שלשת אלפים נפשות והיו סוחבין אותם ומוליכין
אותם אל רחוב ושודפין אותם וכמה עוברות היו משליכין מן החלונות ומקבלים
אותי בוטחים מלמטה והולד קופץ כמה אמות וכן אכזריות אחוות ונבלות
אחדות אין ראר לספרם ואמרו קצת ט משנאת א ש יהודי נקרא מאשקרינ״אש
גיוכס היתה כל שנאת הנוצרים לפי שהיה מתגאה עליהם ומרבה להם חוקים
>נגדם וראיה להם מיו שמצאו למאשקרינייאש )עא( נחו מן ההריגה ואין לשופטי
לישבונא שום אשם ולא לשדיה ומנהיגיה כי באפס כל זה נעשה והם יצאו
להצילם ומרוב העם לא יכלו כי חשבו לשלוח יד נם ב ה ם והוכרחו לברוח
להציל את נפשם ומלך פורטוגאל מלך חסיד היה ובתוך העיר לא היה בזמן
•זד ,ו ט ש מ ע בכה וצעק על המאורע הרע ובא מיד אל העיד וחקר ומצא עלילת
*זכומרים ואמר לחרוש בית התפלה אשר משם יצא ה י ע ושריו לא הניחוהו
ואמר להרוג כל הרוצחים והיועצים הראו לו חוק קסוות שכל חטא ש י ע ש ה
ע ם אחד מחמשים א ש ולמעלה אץ לו מ ש פ ט מוח לבד אותם שיעשו היעה
א ו צוה המלך לתפוש הכומוים וגזי עליהם לשורפם ומדינת לישבונא נקראת
בימי קדם קריה נאמנה וצוה המלך שיכריוו עליה לשלש שנים המדינה המורדת:
ן ק ם ״ א שמעתי ט בספרד העלילו קצת שמצאו נער בבית א ש יהודי הרוג
וקרוע כנגד הלב ואמרו כי הוציאו את לבו לחוג בו ובא דון שלטה
הלף וחכם ומקובל היה ושם תחת לשון הנער ש ם אחד הקיץ הנעד ואמר מי
הרגו ומי הוציא את לבו להעליל נגד העניים היהודים ולא ראיתיו כתוב וכך
,
שמעתי ••
*
•ך־ 3"•,כעיר הגדולה ש ט ל ״ א היה ה״ר יודא ן' וירגא !"לי וכאשר ב א ה
החקירה ש ם אמרו ת ו ש ט הארץ שאם ירצו לדעת מי הם מהאנוסי'
נוהגים יהדות שיתפשו לי",ר יהודה ן' הינא כי על יוו היו עושים כל מעשה
•היהודים ומצותס והוא ז״ל קוים בא החקיר' ירע אח כל א ש י נעשה ו ש ם
בחלון ג' זוגות הורים האחד ממורט ושחוט וכתב בצוארם אלו יהיו האנוסים
שיצאו באחרונה ואחרים ממורטים ולא שחוטים ואטד אלו יהיו האמצעיים
•ואחרים עם הנוצה וחיים וכתב אלו יהיו הראשונים והס לא שמעו ונפלו במה
שנפלו' ורביס מהאנוסים העבירו באש כדי שיחק״ם בזה הגזרה מן השמיט )עב(
ברח והלך ללישבונא ושם נתנו לו יסודץ קשים לשיאמד הנוהגים יהדות והוא
עליו השלום עטו בנסיון ומת טכח היסודין בבית הסוהר זכות כל הקדושים
•יעמוד עמנו:
עא( בדפ״אד כתוב כי מיד שנהרג הוא •
עב( בדפ״אד נוסף כאן והוא .
ה ס י י ג א מ ו שלמה כשיעטר אדם במחשבתו המכות הגדולות האלה י פ ל א
בעיניו ראמו מה הוי האף הגמל הזה לא עשה כן לכל גר ע ם
היותם עמוסים מפשעים יותר מהיהודים י וכל השאלות האלה וכיוצא תשובתו
פסוק אחה לבו והוא אומוו ]עמוס ג' בי[ ו ק אתכם ירעחי וגוי ו נוסף עלי
זה שבעה דברי׳ אשר גומו מה ש ע כ ו עלינו :האי עונות אבותינו כמו שגילו
חז״ל ואמון וביום פקדי ופקדתי אין ל ן כל פקיוה ופקידה וכו׳ ואמר המקונן
]איכה ה׳ וי[ אבותינו חטאו ואינם וגוי ו הבי כי כשאץ הוכות ג מ ל ה ג ל ו ת
נמשך בטבע מפני שנאת הדת ואהבת המושל להכניע באי עולם לותו ואמונתו
ואו״זל למה נקוא שמו סיני ש מ ש ם ירדה שנאה כל שכן כאשר דתנו מונעת
אכילה ושתיה עמהם המקובת הלבבות כמו שאר״זל גדולה לגימה ש מ ק ר ב ת
את הוחוקים וכמו שאמוו הם על כי אתה עשית :ג' הויגת ישו הנוצרי ולא
למזער א מ ו משה ]שטות ח' כבי[ הן נובח את תועבת מצוים לעיניהם ו ל א
יסקלונו )עג( :ד' ט ג' קנאות עצומות הם קנאת הדת קנאת נשים ק נ א ת
מטון וכלס בישראל עם האומות ט כבי התחילו בספרד לתת עיניהם בבנות
הארץ מדוב ההרגל וקצתם לקחו היתר לאמו ט אי ,בו אלא מלקות ולא ואו
כי קנאים פוגעים בו ד ש בו כית מדברי קבלה ועל כל העונות שאם תתעבר
הוליד בן לע״ו קנאת ממון ט באו היהודים במלאכתן ובסחווותיהם ועל הכל
כ א ש י ימצא איש גונב או גחל מטילים האשמה על כלם כ ו ו כ ם ונמצא ש ם
שמים מתחלל ט יאמרו שאק לנו דת כמו שכתב ה ו ״ ם מקוצי שאם לא היה
אלא ענין זה בתוך עטנו היה בו די להאריך גלותנו ונאמד בנבואה ]צפני'ג'יג'[
שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כוב :הה' מה שהורגלו העם לישבן
על שקר וכתב ן' עזרא ט זה לבד יספיק להאריך קצנו :הו׳ הגאודל אשר
נתגאו קצת מבני עמנו ואמרו להשתרר על הגרם תושבי האיץ בהיותם אדונים
ומצה הגאוה איוע בשנת הגרוש שבליל כפור על מושבות בית הכנסת נמשכה
קטטה ולקח כל אחו אבוקה שלפני ההיכל כדי להכות את ח ט ו ו וכאלה ובות
עטנו וצדיק הוא ה' ולפי שוכוים אלה משכרות הלבבות דאיתי להביא ה נ ה
דבי מ ש ט ה והוא תפארת המקדש ובנינו כמו שמצאתיו כתוב לוירשוריש הגמל
כאשר שאל ממנו המלך אלפונשו החסיד והעתקת• אותו מלשון לאטין אדי
לשוננו הקודש:
ה ם " ר כתב המלך לרושוויש דושוריש רב תבונות עמוק המחשבות מופלא
בעצות כשבאת לחצרותי קראתי לך א ט אתה ועלי פיך ישק עטי
ואתה הלכת לא נודע אצלי כוונתך ואם תשוב אוסיף לך כביי ו י ר י על כדי
א ש י היו ל פ נ י ן ידעתיך בקי בתורת היהודים ומנהגם וספרו לי מהם יעות אשר
אמיתי להעניש ולגרש אותם ומכללם שאומרים בכל יום ומלכות ודון מ ה ו ה
עג( כדפ״אד נשמט הענין הגי ובמקום ד' כתוב ג' והדי ח ס ו .
תעקר היי ששואלים על נ9ילח מלכותנו עוד אומרים לי שתוקעים שופר ביזם
חגם והוא רמו שתפול מלכותנו כנפילת יריחו' עור אשאלך ובר יותר עיקוי
כי שמעתי שבא לידך כתב סיטוס הקדוש אשר עייר בו *ורות המקדש אשר
בירושלם וההוצאות אשד הוצרכו אל הכנין ועלה בדעתי לבנות בית לשם ישו
הנוצרי וממי אקח עצה כי אם בדבריי הקדומים כי הם היו אנשי החכמה וכל
שכן אם היה ציוי בנין שלמה אשר עליו נאמר ]מ״א ה' יא'[ ויחכם מכל האדם
הודיעני הכל בכתב ובלשון מובן ואחר זה שאל ממני ואתנה כחפצך:
ת ש ו ב ו ן וירשוריש מלך קדוש מלך אמיץ עוקר מלכיות משפיל גאים לפניו
•כרעו מלכים ואויבים עפר ילחכו אם יצאתי מחצרות קדשך ב׳
ראיתי צעירים ממני יבקשו להשתרר ועיני המלך דואות ואין דובי :ואל שאלת
אדוננו מעניני הפלת היהודים מה שראית• בכל הפירושים הוא שנאמו 1ה על
עמלק אשי נצטוו היהווים שאם יהיה להם ממשלה יעקרוהו מן העולם ובומן
השעבוד לפחות לא ישכחוהו שכן אמו הבריב״א ]וברים כה' יט'[ מתחת השמים
לא תשכח ונקרא מלכות זדון כ׳ בזדון בא עליהם בצאתם ממצרים ולא הכיר
נפלאות ש ע ש ־ האל כמה ש כ ב י הווה פרע־ הקשה ואמר ]שמות ט ' כוי[ ה'
הצדיק וזה בא להוכיח המפורסם לכן כעס עליו האל כעס נפלא ואמר בספר
הבויב״א ]שם ץ' יו'[ מלחמה לה' בעמלק זר,שכדי כן גזזי כ׳ *•ך יתפללו
לעקירת מלכות אדוננו והם גי׳ פעמים בשבוע מוציאין ספר תודה ומתפללים
עליך שתחיה ויגדל כסאך ובליל נווא שיש להם קראוהו כפורים מוציאין כ ל
ספרי תורה שבהיכלם ומתחננים על שלום המלך וכן באשמורות אומרים כתחנה
הן שלום במלכות ואיך סותרים את עצמם בתפלתם וזה מאד נ ג ל ה :וענין
תקיעת שופר כתבו ממכייהם כ• הוא סימן שהוא יום דין ותוקעין ואומרץ הקיצו
הנרדמים גם מתחננים עם וכי העקידה והוא אילו של יצחק ועיקר טעמו הוא
כי ביום ההוא נתבטלה העבודה במצוים וצאו בני חורק ומנהג היהודים ה י ה
לתקוע בשופר כשיוצאים העבדים לחירות ומי •תן שכל עניני היהודים יהיו כמו
אלה ל ק הזהר אדוננו כי לא ראיתי מ• שבקש להשחית אומה וו שלא נ פ ל
לא מפני שהאמת אתם אלא כ׳ שומע אל אביונים ה' ושמעתי שכונת אדוננו
להכריחם על דת הנה מה טוב ומה נעים אם היה עולה ותדע אדוננו כי האנוסים
יותר יעברו את דתם הראשונה אחר האונס מטה שד,יה קודם האונס ושמעתי
כי אנוס אהד כשהיה בא לבית הפלתנו והיו מרימים גו״ת מושיענו היה מ כ ה
על לבו ואומר אף טי שרואה זה ואוי טי שמאמץ בזה ובעיר שביל״א אמר
חוקי אחר אל הדוכוס אס הרצה אדוננו לדעת איך האנוסים שומרים ש נ ת
נלך ונעלה אל המגדל עלו אל המגדל ואמר לו שא נא עיניך ויאה בית פלוני
היא בית אנוס ובית פלוני בית אנוס וכן ובים ולא היאה מאחד מהם עם כ ל
הוקף החויף שיצא משם עשן והוא מפני שלא הדליקו אש להיותו יום השבת
עוד נודע אצלנו כי אנוס היה בטפרד שהיה איכל כל השנה לחם שלא החמיץ
כדי שיוכל לאכול כן בספרד )עי( ולא יקומו עליו והיה אומי ש א ס ט ו מ כ ה
שלו אינה סובלת חמץ וי״ט שתוקעין שופר הולכץ אל השוה ובתוך הרים
ועמקים תוקעץ כדי שלא ישמע הקול חוצה ואיש מוכן יש להם ששוחט ומנקר
וטולין לבתיהם ומהם מי שימול בהחבא ומהם מי שמל את עצמו כי לא בטח
באדם מיראה שיגלה הדבר ומהם מי שמביא ספר חורה של מ ש ה בתוך ש ק
של פלפלץ וכן בשאר מצות שלהם ומה יועיל לאדוננו ומלכנו כאשר ישפוך
על היהודים מים קדושים רקיאוהו בשמנו פידרו או פאבלו והם שומוים א ת
דחם כעקיבא וטרפון אין תועלת בהתנצרם אלא שמתגאים על הנוצרים האמתיים
ולא יראו כי כבו הוחזקו למראית העין לנוצרים וחקי המלכות אשד היו נותנין
בהיותם יהודים לא יתנו תדע אדוננו שאין ספק בו כי היהדות הוא מן החולאים
אשר אץ להם רפואה:
השאלה הבי זאת עצתי עח ותפארת הנוצרים שלא יבוא במחשבתך לדמות
או ליאות )עה( ראיה ממה שעשה שלמה וגם ל א מן הכני! הבי כי
אפילו שלמה שנתנדל בחכמה ועושר על כל בני קדם לא היה יכול לבנות
הבית ההוא אם לא בעוד אל השטים וכד שלא יאמר אדוננו שאני נודה ומבקש
התנצלות לבלתי עשות מאמרו הנני הנני מ מ ה שיש בידי מה שאמר אדוננו כי
בא אלי כתב טיטוס אני חקרתי ברומא כי חושק גדול אני לרעת הדברים
הקדומים ולא מצאתי לכד זה קונטויס מאוקוש קונשול הומאנו היושב לשופט
היהודם אשר בירושלים והיה זה לבקשת הרומיים כי רצו לבנות ביח באותו
ציור וזה לשונו העם המוצלח מימי קדם העם המושל עד אפסי ארץ חכמי
יועצי העיר הקדושה והגדולה רומי בקשו גדולתכם דבר שאינו בידי לפי ש ל א
יוכל אדם לצייר באימות )עו( אלא הדבר אשד ראו עיניו והיהודים לא יניחו
לבוא בתוך המקדש כי הוא נגד דתם לבד עזרה אחת שם יבואו הנוצרים לכן
משם והלאה אין לי בו היכו לבו מה שאמוו לי הכהנים המשרתים ומה שראיתי
מחוץ עד מקום שעיני השיגו ו כ ד לפרט הדברים אחלקם כפי החלוקה האמתית
האחו חוטר הבית השני מקום הכית הגי בוני הבית הד׳ הוצאות הבית הה' מדות
הכית הוי בתי הבית הזי פתחי הבית הח' כלי הבית הטי משות׳ הבית הי׳ קוושת
העבודה:
ח ו מ ר הבית ע ש ו ה ו ב ד ם היו ואלו הם אבנים אוזים בוושים אלמוגים
זהב וכסף ומוגליות בוול נחשת בדל אלמוגים אלו כפי מה ששמעתי
בוומא הס עצים אוומים כעין האלמוג הנקרא קוראל ואמרו זה מפני ש ל א
עו( צ״ל בפסח וכן הוא בופ״או •
עה( בופ״אד לקחת •
עו( צ״ל באמת •
דאו מעולם עץ אלמוג אלא חתיכות קטנות כאצבע וגדול שבהם נדו א כ ל
הנה מן הכהנים שמעתי כי הם אלמוגים מ מ ש ושאלתי מה עשו מהם ואמרו
שעשו קווות הקדש וקדש הקדשים ותמהתי מאד איך ימצאו אלמוגים בשיעור
זה אמרו כי זר ,מחכמת שלמה ואשר ידע בסדרי בראשית ובמציאות רוע
בחכמתו שיש בים לבנון מעצים ו ״ ל עצי אלמוגים כמו ש ש כיבשה לבנון
מארדם ושם בקש להוציא בהמצאות אשר המציא כפי חכמתו וספיו אופן
הוצאתם והוא זה מביאין אניד ,גדולה מלאה חול מפני שהיא כבו׳ מ א ו ואיש
יווע לשוט וליכנס כים בא ונכנס וקושר חבל באילן הקוראל• וראשו האחו
בתורן האניד ,ואחייב מריקין החול וכמו שהספינה מתרוממת ועולה כן האילן
בא ונעקר; שאלתי איך לא נראה בזמננו קוראל בשיעור זה והשיבו כי הים
ההוא רחוק מן הישוכ לגמרי ואין כח להביא ממנו לבד קצת מהענפים ו ה ם
אותם חתיכות הנראות לנו עוד אמרו לי כי מאותם אלמוגים היו עושין כלי שיר
והיה נחשב להם יותה מן הזהב לפי שהיה אדמימותו אדמימות חזק יותר הרכה
ממה שמכיאין אלינו כ׳ ישתנה בהשתנות האקלמים והאדדים והאבנים הטובות
עדין נאמר למה היו משמשות והנחשת והבדיל לקצת כלים משמשים בדברים
הפחותים והכחל למסמרים והאבנים אמרו לי שבבנין שלמה היו באורך שמונה
אמות כל אבן ואכן ורבים מעשר אמות ואמרו כי בנין זה אשר להם היום
הוא בנין ד,ורודוס כ׳ מד .שבנו אנשי בבל ברשיון כודש המלך לפי שהיו עניים
לא כנו בנין נאה ולא מעושר עד ש נ א המלך הגדול נקרא הווודוס וסתר
הבנין ההוא ועשה בנין אשר בקצת ונוים היה יותו מפואו ועשיו משלט—
כי ברוב עשרו שלח באיים לחקור ולדעת והביאו לו אבני ש ש טהור לכנים
כשלג ומדתם דבר מתמיה כ׳ מצא אבנים מחמשה ועשרים אמה באורך ו ״ ב
אמות ברוחב ושמונה אמות הקומה מדו ,אחת לכל האבנים מיסוד הבית ועד
ראשו ומן התיטא איך היו מעלי! אותו למעלה ממאה אמה אבנים כבדות
כאלה וגם מצא בים אכניס מגוונים נבולים אלו על אלו דמות גלי הים אשר
לא נראה כמוהם־
ך ' ^ ,מקום הבית הבית היה בהר גבוה משופע ולא נבנה בגישור לפי שההר
ההוא קדוש היה מימי קדם ואומרים היהודים כי שם בואש אוהו ה י
היה׳ אבן השתיד ,שממנה הושתת העולם והיא מרכז העולם ואמרו שהוא מקום
שמטנו נבוא אדם הראשון והוא המקום שבנה מזבח והקריב קרבן ושם הקריב
הכל בנו קרבן ובאותו הו יוו נח מן התיבה ושם הווה חסד׳ האל כי הצילו
מ נ י המבול ומן החיות הטורפות העומדות עטו בתיבה ושם עלה האב הגדול
אברהם והקריב את בגו יצחק על המזבח והיא הנקרא בלשון העברים ה י
המוייה א ש י לשונו טורה שהראהו האל המקום ההוא ונתקדש ההו מפי האל
ואמרו ל׳ עוד הכהנים שהיד ,ההר ההוא מלא עשבים מייהים כקטרזז וכמוו
חהו לשון טוריה אצל העברים והיהודים האלה כשנועדו ללכת א ל המקד׳ן
אין אומרין נלן למקדש כי אם נלך אל ה ו המוויה והוא המקום ש ו א ה יעקב
האג השלישי המלאכים שהיו יוווין ועולין והוא המקום א ש ו החדשים שלנו
אמוו בוומא שואה זוע עשו אבינו עולה ושוב לא ירד והוא המקום שהנבואה
והשפע מן השמים •ודד לנביאים והוא התו שהנשמות הזכות והטהוווח עולות
למנוחתם בגן ע ק והוא המקום שהאל שומע תפלת כל פה כך קבלו היהודים
שהנכו׳ הבא מן האיים אפילו שלא יהיה לו ות כלל אם יצעק במקום ההוא
האל שומע צעקתו ועונה אותו ואנו הנוצרים יש לנו מפי דוד הנביא ש ש ם
נולד ישו כמו ש א מ ו הבויבייא ]ההלים קי'ני[ מטה עוזך ישלח ה' מציק מ ו ה ם
משחד ושם הושיבו אביו לימינו ואמד ]שם אי[ נאט ה' לאדוני שב לימיני ולפי
שבא לכפר על עון אום הראשון אשר נבוא מן המקום ההוא לכן נולד ש ם
המכפר:
ך ; } ' בוני הבית אמרו לי הכהני' כי שם בבנין שלמה נקבצו חמשה משפחות
והם הצווים והצוונים והגכליים והגוים והיהודים הצווים והצוונים היו
חכמים בקיאין מ א ו לחצוב האבני' והעצים רוועי מחצב האבנים הגוולות והיא
חכמה נפלאה והגבליים היו חכמים גוולים לעשות ציווים נ ע ץ ובאבן וק־ם
מאד ככל שיעשה הצורף החכם בזהב או בכסף ובמלכיות אלו מן העבוים
ובפוס ומוי יש היום עושים בעץ ובאבן לחלונות המלכים ובוים דקים כאלו
נעשו בזהב או בכסף והגוים היו להביא האבנים והעצ־ס אל מ ק ו ם החפץ
ולכל מלאכת משא וגם לחצוב העצים כרעו הלבנון אשו סמוך ליוושלם
ומאה והמשיט אלף היו בחשבון נודע להם ליהורם ומפווסם ביניהם אבל לא
היו נוגעים כבנין לפי שחשודים אולי באמונתם הואשמה עומדים כסתד והבונים
היו מישראל שלשים אלף איש והממונים עליהם ועומדים תמיד על ה מ ל א כ ה
היו ג' אלפים ושלש מאות באופן שהיו בבנין ההיא מאה ושמונים אלף ושלש
מאות איש לא נשמע כזה בשום בנין בעולם כמו שידעתם וקראתם בספזר•
י ו ט ה וקדמותה:
ן ק ף ' הוצאות הבית ומן המשך הבנין היה שלמה נותן מזון ופרנסה לכלי
הפועלים והבונים וכל זמן הכנין היה נותן למלך צור פרנסת ביתו ופרנסת
עבדיו הוצאה לאץ שיעור לפי שהיו כורתין העצים ומביאץ אותם דרך ים לנבול
א י ץ ישראל עוד אמרו לי הנה אנשי אסונה והראו לי כתוב בספריהם כי המלך
דוד כאשר חשב שהוא יבנה הבית ההוא הכין מוהב ככרים מאה אלף וכסף
אלף אלפים ככרים ונחשת וברול אין משקל ומלבד וה הכץ מוהב אופיר שלשת
אלפים ככרי זהב ומכסף מזוקק שבעת אלפים ושרי היהודים והפחות עשו
נובה ח מ ש ת אלפים ככרי זהב ועשרת אלפים ככדי כסף ואמרו לי הכהנים
הגדולים כי כל הזהב אשר הוציאו בבית הקדוש היה נתך ככור זמן הוכה ע ו
ש ט מ א ה ככוים היה יוצא כ כ ו מזוקק לפי שאק ו ב ו שאין בו מאובע ׳סומרו
.
•7
והיו מבקשים להוציא מן הזהג כל חלק העפר אשר נ ו עד שהיה נשאר נ ו
יסוד האש והטיס לנד עד שהיה נהיר כשמש וכירח ואמרו לי הכהניס שנכנס
בהיכל ונקדש זהב אלף אלפיס פרחי והב והאנניס הטונות היו הוכו־ .כי
הכותל שבץ הקדש ובין קודש הקדשים עד עשרים אמה היה מעופה זהב ועשר
אמות למעלה היה מ ו ש ת והב ובין חור וחוד מהרשת היה כלו מפוזר סאבניס
טובות כמו הספיד והאודם עד שלא יכלו לשער אותם עשר אמות ע ו כ ם
ושווים ולמה נעשה המקום ההוא כרשת כדי שיכנס הקטרת אל מקום האדון:
עוד הראו ל׳ בכתב כ׳ כל הנדבה שעשה דוד לא הוציא ממנה שלמה ח ת
מפני שיאה שאמר לו האל אתה לא תבנה הבית ואמר ש ל ט ה אם אני בונד!
אותה מטמונו הרי הוא כאלו בונה הוא והביא כל נדבת אביו לאוצרות הקדש
ובנה משלו ואינו מן התימה מנץ לו כל זה העושר בכל שנה ושנה היו מביאץ
לו ש ש מאוח וששים ככרי זהב מלבד המכס והמס:
ך ( ףן' מדות הבית ההר הזה אשר אמרנו שהוא הר המודיה מרובע היה ח מ ש
מ א ו ח אמה על ח מ ש מ א ו ת אמה ומוקף חומה גדולה וכן ה ו א
היום וכל אותו קרקע חלל ובנד כיפה מפני שאם יש ש ם מת מ ט מ א שכך
קבלו היהודים שאם יש אהל על המת אינו מ ט מ א לעומדים למעלה ומדקדוקי
היהודים הוא זה :לפנים מחומה זו מחיצה קטנה טי' טפחים עשרה מעצים
משולבות עשרות כמין רשת :לפנים ממחיצה זו מקום נקרא חיל גבוה עשר
אמות :לפנים מחיל זד ,עזרת נשים כי משם עולין לעזרת הנשים בשנים
עשר מעלות ועורה וו היא מאה ושלשים וחמש אמה מרובעות ומן עזרדז זו
נכנסים לעזור .הגדולה היא עזרת ישראל והכהניס והיא היתד! באורך קפ״ז
וברחבה קלייה אמות וארבע בוחלים היו סובבין המקדש קויס הגיעם להיכלי
הקדש וכץ הכותלים מקומות פנרין סובבץ כל הקדש משלש רוחות צפון ורום
ומערב וחוזרים אל המזרח וכל אותם מקומות פנרם נקראים עזיה כי הכלי
היה לשמוש הבית הקדוש ושיעור קדש הקדשים היה עשרים באורך ועשרים
ברחב מרובע וההיכל אשד לפניו כנגד ארכו היה עשרים ברוחב וארבעים
באורך והאולם ע ש ד ם אמה ארכו לרחב הכית ועשוים וחבו נמצא אורך ה ק ו ש
וההיכל והאולם שבעים אמה ואמרו לי כי ההיכל )עז( והקדש הקדשים אשר
בנה שלמה והורתם מאה ועשר׳' אמה בגבהו אבל בנין אנשי הגולה לא היד.
אלא מאה אטה וגוכה ההיכל והקדש הקדשים לא היה אלא שלשים אמה אלא
היו על נביהן עליות שנים נגד עולם הגלגלים ועולם המלאכים כי אמרו ש כ ל
ענייני הכית ציוד היה לעולמות שלמעלה ומעזות ישואל היו עולין ל ע ו ו ת
הכהנים בט״ו מעלות ושם מקום נקרא בין העבדים דוכן ושם היו הלדים
מ ש ו ו ד ם ומנגנים בשעת הקרבן ובסוף עזות הכהנים לפני האולם היה המזבח
עו( בופ״אד נוסף כאן והקווש •
ואחר המוכח עולץ ני״ב מעלות אל ההיכל וההיכל והקדש ואולמו בנרשוד
היה עומד על גובה ההד שוה בשוה:
ך ן ן ' בתי הבית נעזרת נשיס היו ארבעה בתים כלס משמשות לעבודות המקדש
ועוד מצד עזרה זו היה בית גדול נקרא בלשון התלמודים בידז המוקד
ופיווש הדבר לפי ש ש ם היתד ,מדורה גדולה תמידית והיא מ ש מ ש ת לבי ו ב ד ם
' ה א ח ו ליקח ממנה אש לתת על הטובח וכשנאמוו לי וברים הללו אמותי
לכד,נים אם כן שקר הוא מה שאתם אומרים שהאש היה יורד מן ה ש מ י ם
והשיבו לו אע״פי שהיה אש יווה מן השמים מצוה מבוואנו להביא מן ההדיוט
לפי שלא ימצא ענודה שאין לנו נוה עסק כך אמרו לי ואמרתי ט זה דברים
יהודים הם ואיני מאמין והשיבו לי לא היום ולא לעולם ואמרתי לקום כנגדם
לולי יראתכם כי תאמרו שעשיתי דבר שלא ברצונכם והתועלת השני לבית ההוא
היא לכהנים לפי שהיו הולכין יחפין על וצפת אבנים של שיש עו שובים היו
מתים מקדרות :ונפנות הנית ההיא הץ ארנעה חווים גם הם לענוות ה מ ק ו ש
ובבית זו מקום בקרקע וטנלא של שיש נשלשלת ונאותה חפירה מפתחווז
המקדש וכהן ישן על אותה טבלא למשמוות המפתחות ושם בבקר היה הממונה
לפתיחת השעוים בא ומוסרים לו המפתחות :בעזרת ישראל היו שטנה בתים
כלם ל ש ו ת ה מ ק י ש ולעבודותיו ט ובים היו ושם בית נקוא ל ש נ ת הגדת וטי
שלא דאה בניינה אמוו שלא ואה מעולם בנין מפואו קווש והטעם ש ב נ א ו ה
ש ם הוא מפני שעיקוה לדון את הכהנים "ואמרו כי כל כהן שנמצא בו פסול
ונודע מדין סנהדוין היה לונש שחווים ומוציאין אותו מחברת ד,כד,נים והולך
אל ביתו ומתאבל ואם לא נמצא נ ו פסול יום טוב היה עושה לאוהניו ואוטו
בווך ש נ ח ו נזועו של אהון לשות נקדש קדשים גם במקום הוה היה ש ם
בית והוא בית כהן גדול שהיה שם ש נ ע ה ימים קודם שיגיע היום הנווא הנקוא
אצלם יום הכפורים והוא היום המיוחד לכהן גדול נקרא אצלינו סאסירדוטי
מאיור )עח( ושם היה לומד הכהן ההוא כל סדרי עבודת ודום ההוא מן הכהנים
הגדולים אשר קדמו ווה בבית השני שהיו נעשים כהנים גדולים על י ד מטון
גם בוה תועלת שיהא פרוש מאשתו אותם ימים וגס ש ם בית ש מ ש ם היו
מביאין מים מבוי גדול לכל העזרות ולכל מקום אשר היו צריכין נ י ם לטהר
איזה טהרה גס ש ם בית לכהן המלביש אשר היה מלביש כל ר,כד,נים ל ש ע ת
עבודה ונותן לכל אחד ואחד ארבעה מיני לבוש אשר נצטוו והוא היה מוציא
מחלונות הבית ההוא הלבושין ובכל חלון וחלון מחלונות שבכחלי הבית ה י ה
כתוב עליו )יוצר ,לומד למעלה מן החלון( ש ם הלבוש ההוא כ ד שלא י ט ע ה
א ו שלא יתבלבל בעת הצורך ועוד בתים דבים היו במקומות הפנדים ו כ ל ם
לשירות הקוש וכן ביום כל המעלות היו אוצרות נכנסות תחת הקרקע ונקראים
עח( בל״ס ;1]0וש *061-<10*6ו •
אוצרות בית ה' ובאותם המקומות הפנויים אשד אמונו היו שלשים ושממו.-
בתים סביב סביב ג' בתים זו על גב זו חמשה עשד בצפון וחמשה עשד בווום
וחמשה עשו במעוב ובנץ זה היה מעצי בוושים בנין מפואר עד מאד ו ל א
היה בנץ זה נסמך לכותלי המקדש כדי שלא ישתמשו בו ולא יסתכלו מבפנים
ואפילו החלונות גבוהים היו •לן אותם בתים כדי שלא יסתכלו וכן החלונות היו
נעשות בשיפוע ואלכסון כוי שלא יוכלו בשום צד להסתכל בפנים עוד בחומות
מבחוץ היו עשרים זאחד מקוטזת שהלז״ ם היו שזמיים בלילות לא שהיה ציין•
שטירה אלא להראות גדולה ושלשה מקומות מבפנים ששם הכהנים שומרים
וכן היו משמרות אלו משמשות לשלא יעשו הכהנים מבפנים שום עבירה
רטנפו ויטמאו הבית ומכאן תוכחה לנו הנוצרים אשר בלילה הרשומה למיתת
מושיענו עושים הבחורים בבית תפלתנו כמה מן הומות והנבלות והויודוס ה מ ל ך
אשד זכדגו הוסיף כנץ מפואר מאד מאד כי בנה ארבעה אולמים לארבע דוחות
הכית אורך כל אולם מאתים וחמשים אמה ומאה אמה וחכו וגבהו מאה ועשרים
אמה כמדת הבית ובנה ניפה על הנחל הוא נחל קדרון ועל הכיפות בנה נשרים
ואדיות ועליהם בנין האולמים והאולם אשר משך עד נחל קדדון עשאו כשלשה
גגות והעומד על ראש הגג לא היה רואה נחל קדרון לגבהו והאולמים האלו
היו סביבות המקדש מכל ארבע רוחותיו ועשה בנץ זה למקצת העם ה ע ו ל ה
לשלש רגלים לשינוחו שם ויתענגו :כל בתי העזרות היו בנינם ראשונה בנין
אבנים ועל האבנים קרשים אחוזות אלו עם אלו ועל העצים קרשים של כסף
בם נכנסו שבעה אלפים ככדי כסף'ועל הכסף מצריד כל מיני אילנות ופרחים
שבעולם זכרני חיזת זעופות םהזדות לדזב ובהיכל ובקדש נכנסו שלשה אלפים
ככרי והב ובקדש וקדש הקדשים היה ראשונה כותל אבנים ועליה כותל ארזים
וכן על גגה וקיקעיתה כותל ברושים שהם יותר חזקים ואינם כל כך קלויז
להתעפש ועליה הזהב מצוייר דמות מלאכים ודמות תמוים בין מלאך למלאך
וכל הצורות שקועות בזהב כי לא היו יכולץ כפי דתם לעשות צווה בולטרז
לבד הכוזבים • וסביבות המלאכים והתמרים צורות פרחים וציצין היוצאץ בשדוז
וצורתן כשעת התחלחן בשדה:
ך ן ' פתחי הבית להו הבית ה' שערים היו לו ולחומי העזרה שבעה ש ע ר י ם
שלשה מן הצפון סמוכים ל מ ע ו נ ושלשה נק הווום ואחת נ מ ז ו ח מנוון
ע ד קדש הקדשים כל פתח ופתח ע ש ו אמות בווחב ועשויס בגובה ו כ ל
הדלתות מעצי נדושים ומצופות זהכ מצויירות תכלית הציור והדקות חה דאיתי
בעיני חוץ משער המזרח שהיה מצופה מנחשת קלל )עט( בי היה אותו נחשת
יותר נחשב מזהב לרוב הבהירות והיהודים אמרו שנקרא השעי ה ה ו א ש ע ר
עט( בדפ״אד נוסף כאן שהיה מבהיק מאד ומזהיר וזה מעם היותו מ נ ח ש ת
קלל •
ניקנוד מפני כי ירודי אחד נקיא ניקנור אשד עשי ,אותם דלתות באלכסנדריה
של מעדים ונשונו משם היה דים הולך וסוער ודשליכו אחת נים לדקל והינו
לא נח ודצו להשליך האחרת וקם ניקנוו אשד עמל בהן וכרך עצמו עם הדלת
ואמר אם תשליכו הדלת תשליכו גם אותי עמה והים נח מיד מזעפו ודואג היה
היהודי מאד על הדלת האחד ובהגיעו אל הנמל מצאה על שפת הים כי נס
נעשה לו ולכן נקרא ש ם שער הדוא שער ניקנור ואלו דדברים יהודיים ה ם
•ופתח האולם היה ארנעים אמה גנהו ופתח ההינל פשפש היה נ ו שלא ה י ה
נפתח מעולם ואמרו כי משם היה נכנס אלהי השמים ואמרתי להם אי טפשים
אתם נורחים ממושיענו מפני שהוא גוף ואתם מייחסים לאלהיכם נוף כיון
שמסבב אוהו הבית :והשיבו שכינתו הלא הוא ככניסת השמש אל הכית כי
אנו אומרים שנכנס השמש ואינו אלא אורו עוד אמוו לי ש ה ו נ ה פתחים
אחוים היו קטנות ווה מפני שרצו לתת כבוו לכל עבודה וענודה נפני עצמה
שיכנס נפתח ההוא וכמקום שהיו מכניסין הקוכנות לא מכניסין המיס לניסוך
וכן לכל עבודה ועבודה ושער היה מיוחו למנווה ולאבל ושם ׳ושנים כהנים
הרבה ומנחמים אותו ואומרים מי ששכן ש מ ו בבית הגדול והקדוש הזה ינחמך
ופתח וה היו דלתותיו מישפה שחור ושער אחד היה מיוחד לחתנים ודלתותיו
טוכוכית לבנה ושם כהנים מתפללי' כשנכנסו שהאל יהן להם בנים ישותו לאל
ועוו אמוו לי כי נשער המזוחי מצריו שושן הביוה כי כשעלו היהווי' משושן
לבנות המקוש צוה המלך שיעשו צוות מדינתו באחת מן השעוים כוי שיזכרו
המקום א ש ו ישבו דהא עליהם אימת מלך )פ( ולא ימווו:
ך ך ן ' כלי הבית בעזרת נשים לא היו שם )פא( לבד בחגי היהודים ומועדיה•
ששם תולין מנווות גוולות מוהב ובתחתית כל מנווה ומנורה ספל של
זהב גדול ומשליכין שם הכהנים המייניהם הישנים ומוליקין בהן אש ונעשו
מדורות גדולות עד שכל ירושלים נראה מדורה אחת :כעזרת הכהני' היו המזבח
ועשר שלחנות של שיש סביבותיה רכולין היו לעשותם של זהב ואמרו ליי
הטעם שלא עשו נן מפני שהזהב מ ח מ ם ומעפש ו ה ש ש אינו כן והשלחנור!
ההם היו משימים עליהם הקונות והחלניס ונאותה עזיה היה הים ש ע ש ה
שלמה וגנהו חמש אמה ושלשים אמה סנינ שלו והים עומו על שנים ע ש י
בקר ג' לצד צפון ושלשה לווום ושלשה למורח ושלשה למערב והיה ב ל ו
מצרר בפרחים וציצים והסיט היו באים מתחת רגלי הבקר מן המעין אל ה י ם
ומן הים הולכים לפיפיות הבקר רוצאים והכהנים רוחצים ש ם ידיהם וכן צרכי
עבודה ושם הכיור שעשה משה ע״ה ועשרה כיורים של זהב עשה ש ל מ ה
סובבק אותו לכבודו ובאולם סמוך לפתח ההיכל עשה הווווס המלך ו ב ו נפלא
פ( בדפ״אד נוסף נאן מלת פרס •
פא( בדפ״אד נוסף כאן מלת כלים •
>הוא גפן אחת עוטות על עמוויס של ישסה ואדניהם בסף ואלף כבוי זהב
מ ש ק ל הגפן והחרצנין והזגין שלה אבני ספיר ואודם חה להדאוח גדולת האומה
היהודית שמה שבפנים הוא יוחו ממה שבחוץ א ש ו עושין להפך וכל המתנדב
מהיהודי' גרגיר או אשכול של והב היה חולה שם ובפתח ההיכל תלה חוב של
זהב והיה כתוב בה הזי הקרב יומת ושם ס מ ו ן לפתח ההיכל היו נ ׳ עמודים
א ש י עשה שלמה והם עמודי נחשת לזכר דאש המשפחה הוא בועז וכן נקרא
העמוד האי והשני לזכר דוד א ש ו הכין לבנין הבית ולא בנאו ולכן נ ק י א יכי4
ואמרו הכהנים שעשאו מנחשת לפי שאותו נחשת אינו כנחשת שלנו אבל מצא
מחצב של נחשת אשר מראיתו נוטה לאדום )פב( ו פ ה הוא עד מאד וגובה
כל עמוד שלשי' אמה וכראש כל עמוד ב' עטרות וכל עטרה כשלש א מ ו ת
גבוה ועל העטרה כמין רשת בתכלית הדקות ובכל עטרה מאה ומונים חלוות
ומן העטרות יוצאות כמין לולבים ועולות עד התקרה כפי טה שספרו לי הכהנים
ואני לא ראיתי דבר מזה ואמרו לי כי עטרות אלו אין תכלית לציורס ודקותם
ואמרו כי היו ב' לפי שהיו האנשים שנרמזו שלטים במעשיהם ושלטים בדעות
ואמרו כי כל היהודים שעמדו בסיני קבלו אותם ב' עטרות ואני לא ראיתים
ובפתח ההיכל היו ב' שולחנות אחד של ש ש ואחד של זהב של ש ש ה י ה
לקרה בו הלחם כשהיה נכנס לשוטו על שלחן משה הבינו שבהיכל וזה השלחן
י היה מפני הכניס׳ ושל זהב מפני ההוצאה ש א ח י ש ש מ ו אותו בשלחן מ ש ה
א ש ו הוא של זהב ונתעלה אם ישימו אותו בשל שיש כשיוצא היו מורידין
אותו מקדושתו לפנים בהיכל היה מזבח הקטרת ושלחן א ש ו עשה משה ושם
עשר שלחנות שעשה שלמה להדר ולכבד שלחן משה וכן עשר מנורות מימין
המנורה ומשמאל לכבוד מנורת משה אבל לא היו מדליקין אותם וכקרש
הקדשים היה הארון ומטה אהרן פורח חמיו ושמן המשחה וצנצנת המן והכרובים
על האמן וגופי הכוובים בולטים אל פני הכית והכנפים היו יוצאים משורש
אחד ומגיעים לכותלי •הבית וכרובים עשה שלמה והם למעלה מכרובי מ ש ה
•ושלש עשרה פרוכות היו צריכין לפתחי שערים כל פרוכת עשרים גבהו ועשר
אמות וחבו כמדת חלל הפתח וגם בעליות המקדש היו פרוכות וכל פרוכרז
מ ש ש ורקמה ותכלת ובבית השני לא היה בין הקדש וכץ קדש הקושים כותל
אלא שני פרוכות ואמה רוחב בנתים וכל פרוכת נארגת בנערות ש ל א ואו
עדין נדות ובשמונים נירין היה נארג ואלו הפרוכות לגמלה וחשיבות לא היו
.משמשות ש ם אלא שנה אחת ואחר כך גונזים אותם באוצרות ובי היו עושין
בכל שנה )פג( ובחגיהם ובמועדיהם היו מצפין בהם חומות העזרה ל ש ט ח ה
בית השואבה:
פב( בדפ״אד לינדי' ?
פג( בדפ״אד נוסף כאן נמצא בתי שנה שעמד לבית שמונה מאות פרוכות •
ך ^ ' משרתי הכיח מן המשוררים והמנננים היו ארבעה ועשרים אלף כמו
שהורו לי הכהנים בכתב דברי הימים והשוערים ארבעה אלפים מתחלקים
למשמרות והתוקעים בחצוצרות היו מאה ועשרים:
ק ר ׳ מענין עבודת הבית ועל זה לא רצו אלו היהודים להגיד לי דבר כי אמרו
שהוא גגו ותם להואות לעמים ענין עכוותם לבו ב' וברים אמרו ומקצת
מהם ראיתי בעיני ושמחתי מאד האחד הוא הקובן שהיו עושים בחגם הנקרא
בלשון העברים פסח וחשוב הוא מכל חגיהם והב׳ כגישת כהן גדול נ ק י א
אצלנו סאשיידוטי מאיור ביום שיש להם גדול מכל ימות השנה לענק ק ד ו ש ה
ומהוה וכבוד הנפש .ענין קובן הפשח כפי מה שואיתי קצתו והוגד לי כלו
הוא באופן כשמגיע ראש החדש הנקרא אצלם ניסן יוצאים וצים ושלוחים
במאמר המלך והשופטים לכל סביבות ירושלם לכל מי שיש לו מ ק נ ה צאן
וקצ' בקר ימהר להביא המקנה כוי שימצאו עולי דגלים ד זבחיהם וגם למאכלם
כי העם רב מאד וכל מי שלא היה בא לזמן הקצוב היו מחוימין כלי ממונו
לקדשי הבית ואו היו כל אנשי מקנה ממהרים ובאים ובנחל סמוך לירושלם
היו מעבירק המקנה בנחל כוי שירחץ הנקה מכל לכלוך ואמרו שלזה אמר
ש ל ט ה ]ש״ה ו ' בי! שעלו מן הרחצה ובהגיעם להוים א ש ו סביב ליוושלם היה
הדבר כל כך עד שלא נראה דשא כי כלו הפך לבן מלבנינות הצמה ובהגיע
יום העשור כי בארבעה עשר מן החדש היו עושק אותו קרבן היו יוצאין כ ל ם
לקנות את הוכח הנקוא אצלם פסח ומתקנת היהודים שכשיוצאין לעבודה זו
לא יאטו שום אום לחבוו גש הלאה או שיאטו •הניחני ואעבוו אפילו ה י ה
האחוון שלמה או ו ו ו מלכם ושאלתי לכהנים כי וה אינו מורך המוסו והשיבו
כי הוא להואות שאין גבהות לפני המקום בזמן הכנת עבוותו כל שכן בעבוותו
מ מ ש ובאותם שעות כלם שוים לטובה ובהגיע יום י״ד לחדש היו עולק במגדל
נכוה שבמקדש קראוהו העברים לול וכבש שלו עשר כמק קאנפנאריו )פד(
שלנו ושלשה חצוצרות של כסף נידם ותוקעים ואחר תקיעה מכריזק ואומרים
עם ה' ש מ ע ו הגיע זמן שחיטת הפסח לשם טי ששכן ש מ ו בבית הגדול והקדוש
הזה וכאשר שמעו העם הקויאה היו לובשים בגוי מועד כי מחצי היום ולמטה
היה יום טוב לכל היהודים לפי שהוא ומן הקובן ובפתח העזרה הגדולה היו
עומדים שנים ע ש ו לדים מבחוץ וגזוי כסף בידם ר״ב מבפנים וגזרי והב בידם
אלו שבחוץ לישב ולהתרות בבאים שלא יזיקו זה לוה לרוב המהירות והפחז
ושלא יכנסו בערבוביא דכאו למחלוקת וכבר אירע בפסח אחד שמעכו שבן
זקן אחו עם קובנו לרוב הלחץ והעומדים בפנים היו נם לישב היוצאים שלא
יוחקו זה לזה וכן אלו היו נועלק שעוי העווה כאשו ואה שנכנסו מ ה שיש
בו ד בפעם אחת ובהגיע אל מקום .השחיט' שורות שורות של כהנים היו
פד( בל״ס 10ז8םג1ןג0ג 0והוא מגדל של ביח תפלת הנוצרים י
בכפות של כסף וכפות של והב ביום ושווה שהתחלתה של כסף כלה ש ל
כסף ושל והב כלה של והב וכל וה להוור ותפארת וכל אחד נון הכהני׳ שבואש
השורה מקבל כף אחת מדם השחיטה ונותנה לחבירו וחבירו להכירו עד מקום
המוכח ושבראש המובח היה מחזיר הכף ריקם ונותנה לחבירו וחבירו לחבירו
עד סוף באופן שכל כהן וכהן היה מקבל כף אחת מלאה ומחזיר כף אחרת
ויקנית ולא היה זה להם עכוב כי היו כל כך זריזים בעבודה וו עו שהיו הכפות
נראות רצות ובאות כחצים ביד גכור • ושלשים יום מקודם היו טוגילים ע צ מ ם
בעבודה זו ורואים מקום הטעות אשר אפשר או מכשול שיסופק להם ו ש ם
שני עמודם גדולים גבוהים ועליהם שני כהנים בחצוצרות של כסף בידם ותוקעים
בהתחלת קובן כל כת וכת כ ד להשנדע לכהנים העומדים שם על דוכנן שיאמרו
ההלל בקול רנה ותודה ובכל כלי שיר אשר להם וכל הכלים היו מוציאין ש ם
ביום ההוא וכן כעל הקרבן אומר ההלל ואם עדין לא נגמר השחיטה חוזרין
וקורץ ואחי השחיטה היו יוצאים אל העזרות ושם כל הכותלים סביב משיני
ברזל ומולגות לתלות הקרבן ולהפשיט ושם אגודות אגודות של מקלות שכאשר
לא ימצאו מזלג פנוי לוקח מקל אחד על )פה( כתף הכירו ומפשיט ונותן מה
שראוי לתת למזבח ויוצא והולך בשמחה וטוב לבב כמי שהולך למלחמה ונצח
כי דופי וקלון מתמיד היה ביניהם מי שלא קרב קרבן הפסח במועדו והכהנים
בשעת אותה עבודה היו לובשים אדום מפני שלא יראה דם אס יפול על הבגד
והלבוש לבוש קצר עד השוק ועומדם יחפים ובתי היד ער הורוע לבר כ ד
שלא יעכב בשעת אותה עבודה ועל ראשו כובע קטן ושלשה אמות מצנפרת
קשור סביבו והכהן )פו( היה לו ארבעים כרכות מצנפות כפי מה שספרו לי
והוא מצנפת לכן והתנורים שהיו *ילין בהם הקרכן היו על פתחיהם ואמוו
לי כי הוא לפוסט האמונה ולשמחת החג ואתר הצליה אוכלים בקול הלל ורנה
ונשמע קולם למרחוק ואץ שער משערי ירושלס שינעול דלת בלילי הפסח
מפני כבוד העוברים והשבים כי רבו :אמרו היהודי שנמצאו בפסח א' כפלים
כיוצאי מצרי' כי בקשו להעלות חשבונן לפני המלך!
ה ע מ ד ה הב׳ היא ביאת כהן גדול למקדש ולא אמרו לי עבודתו אבל א מ ת
לי עלייתו וצאתו מן הקדש וקצת טמנו ראיתי בעיני ותמהתי במאד
מאד ואמרתי בעת ההיא ברוך טי שחלק מכבודו לאלה שבעת ימים קודם היום
ההוא יום מיוחד שקורץ כפור והוא האדיר להם מכל הימים היו מכינים בבית
הכהן הגדול מושב וכסאות לאב ב״ד ולנשיא ולכהן גדול וסגן הכהנים ולמלך
ילבד אלה שבעים כסאות של כסף לשבעים סנהדרץ והוקן מן הכהניס ה י ה
קם על רגליו ואומר לפניו דברי כבושין ותוכה׳ ואומר לו ראה לפני טי א ת ה
פה( בדפ״אד על כתפו ועל כתף וכוי •
פו( .בדפ״או נוסף הגוול •• ; • • • . .
נכנס ודע שאם תאבד הכונה סיר תפול ותמות ותאכד כפרת ישראל ורנה עיני
כל ישראל תלויות בך וחפש דרכיך• שמא יש בך עון אפילו קלי כי יש עוץ
שקול כנגד כמה מעות ושקול זה הלא הוא ביד אל דעות ג ם חקוי באחיך
הכהנים וטהר אותם שים נגד פניך כי לפני מלך מלכי המלכים היושב על כסא
דין ומזרה בעיניו כל רע אתר נ א ואיו תבוא והארב עמך ואומד להם שכבר
חפש ועשה תשובה ממה שנראה שיש בידו עון גם כל אחיו הכהני' קרבם
בעזרת המקדש והשביעם במי ששכן ש מ ו שם שכל אחד יאמר מ ת שיודע
בחבירו או מה שיודע בעצמו ושנתן להם לכל דבי ודבר התשובה הראוית:
גס המלך אומו לו דניים טובים ומבטיחו לכבדו בצאתו בשלום מן ה ק י ש
א ח ו זה היו מכריזין ואומוים איך הכהן הגוול יוצא והולך ללשכה שלו אשר
במקוש ואו יוצאים כל רעם ללוותו והולכין לפניו כסדו וכן ואיתי בעיני
ראשונה הולכין לפניו כל שהוא מורע מלכי ישראל כי רקוב רקוב אל ר,כרן
רוא יותר חשוב ואחויהם כל אותם שהם ממלכי בית דוד וכלם כסדר נכון זה
אחר זר וכמו לפנירם אומר תנו כבוד לבית דוד ואחרירם ריר בא ביר! רלד
והכרוו אומד תנו כנוד לכית הלו׳ שלשים אלף וששת אלפים היו וכל סגניהם
היו לובשים באותה שעה בגדי טשי תכלת והנהנים משי לבן וארבעה ועשוים
אלף היו ואחרירס רמשודרים ואחדירם המנגנים ואחריהם תוקעי חצוצרות
ואחריהם השוערים ואחריהם עושי הקטורת ואחריה' עושי הפרוכות ואחריהם
השומרים ואחויהם האמרכלים ואחריהם כת אחת נקראת קארטופילוש )פו(
ואחריהם כל אנשי המלאכה ממלאכת הקדש ואחריהם השבעים הסנהדרין
ואחריהם מאה כהנים וגווי כסף בידם לעשות דרך ואחריהם הכהן הגדול ואחריו
כל וקני רכהונה שנים שנים ובראש כל חוצות היו ואשי ישיבות עומדים
ואומרים איש כהן גדול בואך לשלום רתפלל ליוצרנו שיחיינו לעסוק בתורתו
ובהגיעם לפתח הר רבית היו מתפללים שם על קיום מלכי בית דוד ואחר ז ה
על הכהנים ועל המקדש וריר הקול כל כך חוק מרבד רעם בענותם אמן עד
שהעופות הפורחות היו נופלים לארץ ואו הכהן רגדול משתחוה לכל ה ע ם
ופורש נבכיה ריאה ובי סגני כהונה מוליכין אותו ללשכה שלו ושם פורש
מכל אחי^ הכרנים וזה ננניסתו אנל בצאתו היה הכבוד כפלים כי כ ל ה ע ם
אשר בירושלם ריו עונדים לפניו ודונם נאנוקות של שעור לננה דולקות וכלם
לובשים בגדי לבן וכל החלונות מעוטרות ברקמה ומלאות נרות וספרו לי הנהני'
כי הרבר מרשנים לא ריה כהן גדול יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה
מפני דוחק העם העובר ודבר הגדול שאע״פי שהיו כלם מתענים לא היו הולכים
לנתיהס עד יואו אם יוכלו להגיע לנשק ידי הכהן הגוול וביום שאחויו ה י ה
עושה סעודה גדולה ומומן לאוהניו וקווניו ויום ט ו נ היה עושה לפי שיצא
בשלום מן המקדש א ח ו זה היה סצוה לצווף יעשה לוח מזהב רפתח בה זה
פו( הוא בל׳׳י §)1(1וק׳0ז?מ* •
הלשון אני פלוני כהן גדול בן פלוני הכהן גדול שמשתי בכהונה גדולה בביות
הגדול והקדוש לעבודת טי ששכן שמו שם והיה זה שנת כך וכן ליצירה טי
שוכני בעבודה זו הוא מכה בני אחוי לעמוו לשות לפני הי • עו כאן מה ששלח
האיש ההוא לרומא בכתב ושלחו ררשוריס למלך אלפונשו וקראו ואמר היהודי׳
דאוים לעונש על עונם ולכבוד על אשר כך נמצא בהם ואני הדל שלמה בן
דרגה שלחוני קהלור! ספרד לקבץ פדיון לשברי מאלאנה ושט בחצר המלך
בקשו הגויס להגיש קרבן הפסח ועשו בפעל מזבח ושורות כהנים עם כלי כסף
ומשוררים אומרים הלל ותמהו העם והשרים מאד אמר המלך יהודים שכך ראו
מאבד מהם טוב מותס מחייהם ובטעם העבודה וקרבן הפסח וענינו כתב הרב
דון מנואל בדורו דברים נפלאים בספר טעמי ה מ צ ו ת שחבר והבאתי עניני בספר
ש ב ט עבותו האל יוכנו לראות כבנין בית קדשנו ותפארתנו ועבודת אלהינו
כימי עולם וכשנים קדמוניות אמן:
ו י כ ו ח היה בין המלך דון אלפונשו מפורטוגאל ודון יוסף ן' יחייא :אמר
המלך היהודי החכם שאלות עמוקות יש ל' על דתך אניחם עד אחר
החג וכעת לא אשאל אלא הקלות וראשונה אוכיחך למה לא תוהיר עמך כי
שמעתי שגוזלים את העמים וכן נראה ממלבושכם ותכשיטי נשיכם ו א ת ם
מוזהדים על הגזל יותר ממנו ושמעתי שבקרבנכם צוה האל שקרב ה כ ה מ ה
ירחצו ויקריבו ואילו בעוף אמו ]ויקוא.א' יו'[ והסיר את מוראתו בנוצתה מפני
שהבהמה על הווב אוכלת מאבוס בעליה ולא מגזל אבל העוף נוון מגזל לכן
ישליכו מוראתו ושאלתי שאם כן כל עוף היה ראוי להשליך והשיבו שבגוף
העוף כבר נשתני' הגזלה ושב חלק אבר ואמי הבריבייא ]שם כני[ והשיב את
הגזלה אשר גזל אם היא בעין שגזל וכוי ומה רחוק עניניכ' ממה שגזו אגושטוש
קיסר יומי והוא שכל איש לא ילבש משי אחר שנשא אשה ולא אשר ,תכשיטיה
אחר עבור ב' שנים בנישואיה וכל איש שגזל את רעהו מפורסם שיגיש מרומי
עד סוף ג' שנים ואיני רוצה בתשובתך כי ידעתי מות או שלל ישיב א ת כ ם
ואו תבכו מעשיב' ואבוא אל השאלות השאלה הראשונה שכיון שמצינו בישו
מושיעי הדברים המיוחדין לאלוה ואר שנאמו שהוא אלוה או חלק ממנו והמיוחה
לאלוה הוא תחית המתים והעמדת החיים ו א ש מזרעכם שבא לדתי אמר שיש
בתפלתכם ברכה שמשבח מושיעי באלה ווה הנוסח אתה גבוי לעולם ה' מחיה
מתים אתה רב להושיע וכוי אמר אתה גבור הרי האב ואמר שמחיה מתים ואחר
זה משבח את בנו וקראו רב להושיע שכן אמר הנביא ]ישעיה סג' אי[ מדבר
בצדקה רב להושיע ואמר שהוא מוריד הטל מכלכל ח״' ומחיה מ ח י ם וכבי
נתפרסם בינינו שמושיענו החיה מת אחד וכן מציגו שהיה הולך במדבר ומאה
אנשים עמו והוצרכו לנים והמס׳' להם והוצרכו ללחם והוריו מן השנים מאה
ככרות כבי לכל אחד וכיון ש ק מחריבים אתם להאמין כן .תשובת ה ח כ ם
אדוננו המלך כאשי נווה שהחיה מת לא יחח״ב שהוא אלוה שהרי אליהו החיה
מת וכן אלישע והנוצוים שמאמינים ו,שילוש ואה שיאמינו ו מ ע י וחמישי
ט לדעתם אליהו ואלישע אלוהות היו וענין הוודת הגשם יש בתלמוונו כמה
צדקים שעשו זה וכן היהודי חושבי טוליוו הנוצרים שואלים מהם שיביאו
מ ט ו ובתפלתס מ ו ד ד ן אותו ק נמצא איש שהוא צריך ל ח ח מזון לפועליו
ולא היה נכון לו ואמו לתאנתו תאנה תאנה הוציאי פייותץ• והוציאה ו א כ ל ו
ושבעו :השיב המלך ונניח שאינו אלוה לפחות מצו הפלאות שעשה תאמינו
שהוא נביא :השיב החכם עם כל אותות משה לא האמינו בו ישואל ע ו
ש ק ו ע להם הים יבוא מושיע שלכם ויקרע לנו הים הצילנו מאויבינו ונאמין
בו :אמי המלך כפי מה שיסרתם אותו אם היה שב לעולי היה קורע הים
להטביע א ח כ ם לא להציל ומה תאמו מהברכה :השיב החכם לזה אין צורך
להשיב ט הבוכה על האל יוכו כי לפירוש המשומד יפה כח הכן מהאב שבבן
א מ ו מוויד הטל מכלכל חיים)פח( ובאב לא אמו אלא מחיה מתים ועוד אין אנו
אומרים כתפלה מה שאין אנו מאמינים ואותה בוכה יצחק אמוה כשנצול מעל
גבי המזבח ט הראשונה היא בוכת אברהם והגי שאומו אתה קווש היא בוכת
יעקב שנאמר ]ישעיה כט' בגי[ והקדישו את קדוש יעקב נשארה האמצעית
ליצחק:
שאלה
ב ' מנין לכם בטעם שכלי שתורחב' נצחית ואחריה לא נתחדש דת:
ת ש ו ב ן ־ ,לא ימנע או החווה הואשונה יותו מועילה לשלמות הנפש או
האחרונה או שתיהם אם הראשונה יותר שלמה למה האל ע ש ה
עול לדודות אחהונים שנתן להם החסרה ואם הוא להפך למה עשה ע ו ל
לראשוני' ואס שת• הדתות אמת )פט( ה ד הבי בטלה :השיב המלך נאמו
ששתיהן שוות אלא שכפי הזמן והאנשים הוצרך לשנות פוטים שהוי אם היה
מצוה לנו תפילין וסוכה היה בטל כי אנחנו לא באנו למצוים הוצרך לנו מצות
אחרות במקומן :אמר החכם אם כן היה ראד שכל המצות שאינן תלויות
במצוים שתעשו אותם ואחוות במקום התלויות אכל אתם אומוים שכל דתנו
בטלה ועוו שתוופוח הגוף הם כמו תוופות הנפש וכמו שתוופות הגוף ל א
ישתנו כן תרופות נפש :השיב המלך כאשר אווה הטענה הואשונה שיש לה
מקום השנית היא שקוית שאס הופואות לא ישתנו הוא מפני שהסמים שבהם
מרפאים הם טבעים ולא ימצא לומן מה החום פותח והקוו סותם ובזמן אחה
להפך אבל ה ו ת ו ת נתלות בוכוים שסבתם הרצון:
שאלך,
אם ת פ ל ת הנוצרי נשמעת כ ת פ ל ת היהודי או לא :ת ש ו נ ה
ודאי נ ש מ ע ת שכן אנו אומרים ט אתה שומע ת פ ל ח כל פ ה
פח( בדפ״אד נוסף כאן מחיה מתים .
פט( בדפ״אד שוות •
ואומד ]מ״א ח' מאי[ וגם אל הנכרי וגוי! אמו המלך ואיך אתם סותרים
עצמכם כי תלמוד שלכם אומד שנזמן עצירת גשם ילכו להתפלל על הקברות
ואמר שם אנל לא על קנוי גרם שאם הם לא הצילו עצמם איך יושיעו אהוים!
ה ש ו ב ר ,ה״ו אנל הטעם הוא מפני שהגרם מ ס נ ת שנאתם לא ינקשו עלינו
רחמיי! אמר המלך יניאו התלמוד ונמצא נרש״י נ מ ו שאמר המלך
וכעס מאד :חוו החנם לתקן ואמר אולי על הגשם נאמר שיש לנו נו סגולה
שנאמו ]ויקרא כוי וי[ ונתתי גשמכט ולא א מ ו ונתת׳ גשם :א מ ו המלך לתקן
שקר אחד צריך לומר כמה שקרים:
שאלך; ך ' נתונים נמצאו סותרים אחד אומר ]איוג כה' גי[ היש מספר
לגדודיו ואחד אומר ]דניאל ז' יי[ אלף אלפין ישמשוניה נואה שיש
מספר ורננים שלכם אומרים ש א ח י שגלו ישראל נתמעטו המלאכים אי סכלים
אס הם נצחיים ואין נהם לא הפסד ולא שגוי ולא חסרון איך נתמעטו ועוד
שכל העולם הוא כגוגיר חרדל נים הגדול נערך אותס צורות קדושות נ ל
שכן נערכם והוי וה נמי שאומו שנתמעטו שוי המלך ונאכוו מפני שהוליכו
נשכיה פרעוש אחד:
ת ש ו ב ה אוחו מעוט אינו נעצמותם חלילה אנל הוא בשכלנו כי קודם
שגלינו היה השגתנו עד אין מספר ובגלות אבדה ה כ מ ת חנמינו
ובינת נבונינו ואנו אין אנו משיגים אלא דבר קצוב :אמר המלך הטבח מאד
בתשובתך וראוי אתה לכבוד:
שאלה ה ' אם הקסם והכשוף הוא דבי שאץ בו מ מ ש למה ת ו ר ת כ ם
אמרה לענוש להולך באותם עניינים שלא השיגה ת ש ו ק ת ו
והלך אחיי ההנל:
תשובה
אותם שהלנו נאוחם עניינים לאמת חשנוס והפסידו )צ( ימיהם
ואת האל עזכו ל ק וארים לעונש גוול ע"כ:
ב כ ת ב שבא מפיס מצאתי כתוב נ׳ דנים טהמגוישי׳ שיצאו מספרו ל א
יכלו לסבול מה שאירע להם נדרכים ושנו לספוד וכן כדרכים היו
האנשים הולכים לכפרי' ולא היו שביס עוד וכשהגיעו אנשי הגדוש למלכות
פיס נמצאו כ' מאות נשים קצתן עגונו׳ וקצתן וקוקות ליבם ונאספו כלם בעיי
נקראת שאליה ובנו בית גדול ונכנסו כלן ש ם ועושות מלאכה ומהויוח היו
צ( נדפ״אד לאמת שקרם יפסידו וכוי •
ממציאות להן לחם ומים לבד וכל השאר נותנות לתלמידים להתפרנס זכות נשים
צדקניות עומדוז לעד :אמר יוסף דאיתי לכתוב פה מה שאירע בזמננו כעיר
הגדולה מצרי׳ ובעיר מאצ״א שבתי ויאה שאם אומי גזרי מאצייא דרך פרט ועל
ירי טי וסופו שמא ישמע חוצה דאמרו שאנו שמחים וכוי :לכן ורך כ ל ל
וסתם אומר המפורסם )צא( והוא כי העלילו העמלקי' שבא נוצוי בביר! איש
יהודי ולא יצא עוד כעין העלילות אשי כתב אדוני אבי ה ״ י שלמה בן דרגה
בחבור זה והכו יסורים קשים לאנשים צדיקים ונקיים וכי לא יכלו לסבול אמרו
שהם הרגו הנוצרי ההוא ונתלו ורופא חשוב נקיא ה ח כ ם ה״ר יעקב אביוב
בן החכם השלם ה״ר יוסף אביוב ו״ל נשרף אחר ימיי בא הנוצרי ההוא א ל
העיר ונכר ונודע לכל העם היה והובא לפני שופטי אוץ והכירוהו ונגלה הקשר
והעלילה אשר העלילו על העניים והמלך האדיר שולטאן סוליימאן צוה גזרה
לחקור על המעלילים ולתת להם העונש הראו והשי המפואר כה״ר מ ש ה
המון מסר נפשו על עמו ו ע מ ו כשער המלך לפני כל מסטין והוציא גזרות
עצומות גזורות שכל עלילת דס שאומרים שאנו מטילים במצה וכיוצא שלא
ישמע לפני שום שופט משופטי ארץ כי אם לפני שער המלך ירייה וכן בטוקאט
העלילו כעלילת מאסייא ונגלה השקו לעיני הכל חה בטחון לעניי עם ה' כי
כל לשון תקום ירשיעו :ונס מצרים מגלה עשו ולקחתי ממנה בקצור כי אין
בי כח להדפיס כלה :והי בימי המלך האדיר סולטאן סוליימאן המולך ב כ ל
א ו ץ תוגרמה וארץ עוץ ומדי רון ומשך ותירס ועבי הנהי אדום ומואב וכנען
ופלשתים ומלכי הערב השוכנים כמדבר סיני ומצרים ולווים וכושים עד ק צ ה
ארץ תימן בשנה הראשונה למלכו עשה צדקה וחסד והשיב לסוחרים אלפי והב
וכסף אין מספר אשר ה ע נ ש המלך אביו בשנה הבי עלה לעיי בלוגרארו ילכד׳
ובסוף השנה עלה על רודיש וילכוה ושם עשה משנהו אחמט האגגי גבורות
עצומות והמלך גדלו ושמו מושל בכל ארץ מצרים ויצא אחמט בלבוש מלכות
דבוא למצרים בשנה השלישית למלך ונטה אחדי הבצע והכביו עול על מצרים
אחר זה מרד במלך והרג שלשה משריו והשאר נסו על מגדל העיר ר ת ל ק ט ו
לו מרי נפש רתן להם מתנות רלחם בעבדי המלך שלשה ימים רהרוג מ א ה
איש בעת ההיא יצאו בני בליעל אל מחנה העברים לשלול שלל רהי לאחמט
יועץ ושמו מאני ראטר לו הנה היהודים עשירים גדולים כספם ווהבם לך יאהה
ולא לשוללים אז הוציא כיוו כי כל שולל יתלו על עץ ובערב יצאו ח מ ש ה
יהודים וקפצו עליהם חיל גירקיו והרגום ותהי צעקה גדולה במצרים ביום הגי
הקהיל אחטט כל חיל גירקיש ושופטי הארץ ושימליכוהו דמלוך ושם לאחמט
ביני לו למשנה והוא נתן לו עצה ללקט כל הכסף שבמצייס והטיל עדי
הסוחרים מ ס כבד ובחדש אדר שנת חמשי אלפים ומאתים ושמונים וארבע
קרא י״ב חשובי היהודים ואמי כד ,תאמרו לעמכם ז א ת עשו וחיו מאתים
צא( מן שבתי וראה עד המפורסם חסר בדפ״אד .
ככרי כסף תשקלו להניא אל ג נ ך ה 0ל ן ף ש מ ע ה ע 6רתאנלו רום הפורים
נהפך לאבל יאסרו נדקים חשוכי היהודים י נ ם ״ י נ א ד ו ך,לכו וצעקו לפגי המווד
יתן להם זמן ללקט ואמו להם גועים אהס ואני נשבעתי להשמיד להרוג אחכם
אז קואו צום ואספו עוללים ויונקי שדים ויצעקו *עקה גדולה וטרה ו ת ע ד
ש ו ע ח הילדים השמיטה ויבאו למגדל ובידם ס״ו ככרי כסף חדא הסופה א מ י
להם אתם תאסרו עד יצא המלך ט ה מ ו ח ץ ותואו ה ו ג ואבון והנה מלאך
ויאט' לזוא מחמם כיגי ועבויו קשוו אל המלך בהיוחו רוח׳( ובקשו לשבוו
הדלת וינוח אחמם מפתח קטן שבמוחץ וילד אל המגול ולא בטח ונוח עם
עשוה אנשים ומעט מחיל גיוקיש דשנו תחרז ההר כל הלילה ומחטט ניג׳
נ א והתיר היהודים האסווים אחו זה קני( שלשרת אלפי איש מחיל גיי קיש
ו י ר ד ו ף אחר אחמם דדן שלשת ימים השיגהו ויכרות ראשו נ ש נ ע ה ועשרים
לאדר וישימהו על נס וינא בכבוד גדול מצרימה וליהודים היתד ,אורד .ושמחה
אז קיימו וקנלו עליהם ועל זרעם משתה ושמחה יום ש נ ע ה ועשרים לאדר
וקראו שמו יום נסים כי נס להמלם ישימו אותו על נס נן יאגדו נ ל אויני
ה' אמן!
א מ ר הדל והנרדף יוסף אחר ימים שנדפס החבור הקטן הוה מצאתי ניו-
ד,חנם השלם כה״ו שם טוב שאנצולו קונטויס מ ס פ ו מאורעות מלכי
אדום! נם קצת דברים איועו את אבותינו ש ס וקצרתי ולקטתי מה ש נ ו א ה
לי נאות וכרון לנני ישראל גם מצאתי ספוו כספו אחד בלשון נוצרי והעתקתי
אותו ללשון הקדש כי ואיתי מה שכולל ממוסדים והנהגות ואוי לזוכרן! )צג(
שנח ו ' אלפים תרמ״ז לכדו הישמעאלים את עכו וטכויא וווב ארץ ישראל
בתוך וי חדשים ואחו זה נקנצו טחנה העולים טארנע רוחות העולם ונאו עד
עכו ויצווו עליה וצלוין מלך ישמעאל קבץ גם כן חיל נ נ ד לאין מספר והעטיו
העולים נמצוו ימים ונים ולסוף הישמעאלים כנשו כל האוץ :ש נ ת ח ש ״ מ ח
תפש אלטצור נן צלדין את יוושלים והגלה ממנה עם ו ג וישנ נ ה ו ' ימים!
שנת קכ״ח מסירת בדרש ונהרג השלטון ואנשי הקהל נשבו :ו נ ש נ ה ק״ל
נתלו המוסרים פרשת ואלה המשפטים :ו נ ש נ ה ההיא נתנקש נישינה ש ל
מעלה ה ו נ ו ' משולם והנדינ הגדול רני יעקנ פרופ״ג)צג( :ש נ ה קל"נ תפש
הצווו אליציו ה ו נ ו ' אנוהם נד דוד :ו נ ש נ ה קל״ג נתפש השר והוגלה
לקרקשונא לפני הדג! בשנת קל״ט קנץ האפיפיור כל הגמוניו וכומריו מצרפת
ומספרד ונל הקהלות חרדו חרדה גדולה והתענו שלשה ימים רצופים ויערב
להם אלד•,הס ני לא ונרו רק טוב :נשנוש קמ״ו נעלה ענן נ נ ו י י ' זדחיא
ז״ל :ש נ ה קנ"נ נטבעה צי אדיו ובה כמה חכמים גוולים יזכו לקץ הימין׳
צכ( מן אטד הדל עד דאר לזוכרן נשמט נדפ״אד •
צג( בופ״או כתוב פוות״ו .
שניז קלייה מ ״ ׳!למון רימון ובקהל בלקירו נהרגו כמה נ פ ש ו ת מישראל־
ש נ ח קכי׳ו *3מלך ישמעאל אימיו אלממטוניר והשליל איז *רץ קאשטילייא
וכבש קלעמיבא ועיירות גדולות אחרים והשחית כל גבול םוליוו והיהודים א ש י
נעיר יצאו לקראתו דלוזמו ויהרגו רבים משונאיהם ובאותה מלחמה מרז בנו
4
של עלי אוזו משרי הגדולים :ש נ ת קנ״ח שלל שר העיר את כל הקהל
וחפש את בתיהם וכל אוצרותם :ש נ ת קנ״ט מלך אינגלאטירא אהוי שוכר
מהכוח את עכו ומת מלך ישמעאל אימיי אלממטוניו :ובשנה ההיא נהבקש
בשיבה של מעלה המאור הגדול ר' אברהם בר דוו ערב שבת והכהנים הפרד
את קביו :שנת קס״ה מרדו העקוונים לאנשי ששטרון והרגו ביהודים שמונים
נפש :ש נ ת קס״ה ערב נראל יום ז' שב מלך ארגון מן יומי והוציאו לו
ס פ י תורה והתעמ כלם מרוב הפחד והיה יום מעונן מ א י ויצא להט ח מ ה :
ו נ ש נ ה ההיא נתעלה ענן כבוו משה עבו ה' במצרים ורום עשרים וחמשו״.
נגנו בביתו ובכו אותו היהודים והמצריים שלשה ימים היא ש נ ת נהי״ה וביים
השביעי הגיע השמועה לאליכסנדרייא וביום הח' עשו מספד גדול וקראו צ י ם
וקרא ולחון מחצי פ' אם בחקותי עו סוף התוכחות והמפטיר קיא והי דבי•
שמואל ]ש״א ד׳ אי[ עד כי נלקח ארק האלדרט ואחר שנים העלוהו לאר׳ן
4
ישיאל ובהעלות אותו פגעו לסטין ואמרו להשליך הארק בים ולא יכלו בכל
כחם להתיקו מן הארץ והם יותר מלי א ש וכיון שראו כך אמיו איש אלהים
הוא ו ש ל ח ו הפריצים אחרי היהורים והם גם הס לוו אותם וגנווהו קרוב לניעות
האבות יה שמענו באמת גמור :שנרי קס״ט היא ש נ ת יגק יצאו מתועבים
מצופת לצבוא צבא וביום תשעה עשר אב היה ש ם הרג גדול ונהרגו מן
הערלים עשרים אלף ומן הירודים מאתים ורבים נשבו :ש נ ח ק״ע נ ע ל ה
ענן כבוד הרב ר' אהרן בר משולם :ש נ ח קע״א העיר השם רבני צרפת
ורבני אנגלאטיוא ל ל כ ת לתוך ירושלם והיו יותר משלש מאות וכבדם המלך
כבוד גדול ויבנו להם שם בתי כנסיות ומדושות נם ובינו הכהן הגמל ובינו
,הונתן רכרן רלך לשם ונעשר להם נס והתפללו על הגשמים ונענו ונתקדש
שם שמים על ידם :ש נ ת קע״ב חדש השדי תפשו הישמעאלים שלוואטיוא
ובאו שרידי עמנו א ש ו היו שם בערב הכפורים לעיי מוליטולא ובשנה ה ה י א
4
יצאו גדודי אימיד כארץ אדום ונקבצו מלכי אדום ולחמו בם מעיכה מול
מערכי ,ויכום מלכי אדום אנל ריו ישראל בצדה עצומה:
ש נ ן ן קע״ה בחוש שבט נקבצו כל הרגמונים קרוב למאתיס וכל שיי הארץ
בהד געש בפני הקרדינאל והיה שם רנשיא דון יצחק בינבינשטי ג ם
מכל הקהלות היו שנים שנים ובשנה הריא בחדש סיק בא מלך לוא״ש
מלך צרפת אל ברדיש וציה להפיל ההומות והיו הקהל בסכנה גדולה עד
שנשבע להם פרת מק פורם )צו( ואחיו לשמור ראשיהם ובשנה ההיא קבצו
צד( בדפ״אד מונפראט •
י ח י ד ם מ כ ל קהלה וקהלה מניבונא ועד מרשיל״א ב מ ג ר ש יאלי במצות הנשיא
הגדול ש ר השרים רבי יצחק נינכינשתי לפני הנשיא רבי לוי להסכים מי יעלה
לרומי להפר עצת האפיפיור ביום קבוץ כל ההגמונים :ש נ ת ק ע ״ ו גזרה מלכות
הרשעה על ע מ נ ו ) צ ה ( שילכו מצו״נים בחותם נכר מי״ב ש נ ה ולמעלה האנשים
בכובעיהם והנשים בצעיפיהם ועוד הכבידו עולם שיחן לו כ ל בעל הבית לגלח
העיר ו׳ פשוטים בכל ש נ ה לזמן חגם ובשנה ההיא ט ת האפיפיור פתאום א ש ד
דבר סרה על בני ע מ נ ו :
ש נ ת ק ע ״ ז ה פ ש ה ד ש ל ט ו נ א א ש רז פ ה ו ז מון פורט כל היהודים אשר
בטולושה ה ם ונשיהם ובניהם וגזור ,עליהם ש מ ד להפד ברירז ולהחליף
ח ׳ במרז )צו( והעמידה אנשים לבד ו ט ף וכל טי שהיה מ ש ש שנים ו ל מ ט ה
נתן ביד הגלחים להטבילם בעל כרחם והילדים צועקים לאבותיהם ואין מצילי
ו ע ם כל זה לא ו צ ו לאכול מגיעוליהם )צז( דצאו מ ה ם נ" 1נפשות רחר הקהל
ע מ ד ו באמונתם ונמסרו למיתה ע ל קדושת ה ש ם ובר״ח אב הגיע גזית הפחת
להתיום ולהשיב נכסיהם לבד ד,ילדם אשר כבר ע ב ו ו כי כן צוה ה ק י ו י נ א ל
בשנה ההיא גזר הקרדינאל שילכו מצוינים כעין עגלה במלבוש העליון ולימים
מועטים נתבטלה הגורה:
שנןן
ק ע ״ ט נועצו לב יחדיו המתועבים אשר באר>ן אנ״יוב ופט״יב ובריטאנ״א
ע ל בני עמנו להמיר כבודם והחזיקו באמונתם וקדשו ש ם שמים ונהרגו
יותר מ ש ל ש ה אלפים ו מ ה ם ש ח ט ו בניהם ואחרים ש ח ט ו את ע צ מ ם גם נשתמדו
יותר מ ח מ ש מ א ו ת אף נא לנו כי ח ט א נ ו :
על י ד מ ש ו מ ד אחד שהיה מן
ההר ובקש לעקור את הכל ובא להכריו בכל הקהלות ימירו ד ת בעל כ ו ח ם
וכי לא יכול הביא מ ן האפיפיור חוקים לא טובים וצוה ל ש א ת חותמות ג מ ל ו ת
מ ב ג ד פלטרי אדום או כרכומי וכל איש שילך זולתו י ו מ ת אז נתקבצו יחידים
מ ק ה ל ז ת לבור טי ילך ובידיו הנעלה ד ' מרדכי בר •וסף אדניק והרב י ׳ ש ל מ ה
דשאילי מ מ ג ד ל טרשקון לבוא אל המלך להתחנן לו על ענין הסימנים והצליחו
ו ש ב ו ש מ ח י ם כי נתבטלה הגורה לימים מועטים תקפה יו החוקרים
ע ל בני
עיינו ויעלילו לחקור בכל פיובינצא רוציאו ממון גדול עד אין ח ק י ו ג ם יצאו
וביש מגדולי ה א ו ץ בציונים מ ש ו נ י ם נ ט ו ש י ל ״ א ובעיר אאינש ונאדניון עוד
הכבידו מ ש א ע ל עיר אויניון וסגרו בביתם שני צנתרות הזהב ו נ י מ י י נ י כר
יוסף וה״ר ישראל ו א ח י נ ך יצאו בציונים משונים ואחר כך נעשה נס ג ו ו ל
)צח( והותרו ורבים זולתם ציינו ותאר הציון היה רהבו זית נין פ ל ט י י כ י כ ו ט י
צה( בדפ״אד נגזר על בני עמנו •
צו( בדפ״אד כתוב וגירו עליהם שימירו ו ה ם ונין להפר עד נ מ ת נ ש מ ט •
צו( בדפ״אד מאכוליהם י
צח( בדפ״אד כתוב ו א ח " כ נענשו עוד עונש גדול •
ורחב העגלה ד׳ א צ נ ע ו ת ובחללה דמות לבנה לוקה מבגד שחור! ב ע מ ק ה נ נ א
ארץ חלאובות נלויאיריש העלילו על בני ע ט נ ו מ ש ר ע ת אחות; ש ט ב ע ה בטיט
היק ומתה ואין רואה ויוציאו דבה ע ל היהודים ש ה ם המיתוה ר ק ח ו כל היהודים
>יאםרום כלם בנחשתים כרוב א ו ץ פדונינצה ו ו ח ק ו ם בווחקים משונים ו נ מ נ ו
בעונותינו! ב ש נ ה ש נ ת פ ס מלך ערפת ביד ישמעאלים אחר שהותר ושב לארצן
ג ר ש כל היהודים מ מ ל כ ו ת ו ! ש נ ח ה' אלפים הטיל ה ש ם רוח רעה בערלי
ס פ ר ד )צט( אשר ק מ ו הרועים לאלפים ולרבבות ו ט ע ו ב ע צ מ ם לעבור ים בלי
,משום וגדול ש ב כ ל ם וו״ר ש מ ו ו נ ה ט ע ו ת ם האומורת הרגו מבני ע ט נ ו כמהז
>כמה גם גזוו גורה דעה על עיר נוניילאש באותה שנה נגודה גורה על הקהל
ד ק ד ו ש ק ה ל ל ש מ א ד ש כי קמו אנשי העיר והזמינו אנשים דקים ויהרגו כ ל
ה ע ם אנשים ונשים ו ט ף ביום הגת אניוב במדינת פוונינצא ו ה פ ש כל ב י ת
אוצרות ולקח כל ה מ פ ת ח ו ת וגבה ממון דב מן היהודים כחפצו ורצונו:
ב ש נ ן ן )ק( הגי למלך אלפונשו מספרד ח ל ם חלום ושלח ו ק ו א לשויו
ו ל מ ש נ ה ו דון פידרו ולחכם הגדול ט ו מ א ש ו ס פ י ל ה ם חלוניו ו כ ן
א מ ר נראה לי בחלומי שהייתי עומד בשדה ורועה את הצאן והנה לנגדי כר!
ש ל זאבים ואמרו לי אתה הרועה ו ע לך כי אלה הצאן פ ש ע ו כנו מ א ד לכן
אם תענישם כראוי נסלק מ ל ח מ ת נ ו ואס לא תדע נאמנה כי אנחנו נשמיד את
•הצאן השיבותי להם לכו אל מעונותיכם ואני אשמידם לא השאר פרסי* .או
הזייתי )א( ש ו א ל עצה וכלם הסכימו שהדין הוא להשמיד אות הצאן ובהיותי
בזה והנה גור בן אייה יוצא מ מ ע ו נ ו ת אריות והיה טוען מ ע נ ו ת אשר שכחתי
מ ן החלום ומתוך טענותיו היה מציל את הצאן אחר ימי׳ הייתי רואה איך הזאבים
ח ו ט פ י ם כמה שיות ועולות להר ג נ ו ה ואתם שדי ונאמני הצוותי א ם הודיעו
•לי פתרון החלום השיבו השרים דרך כלל ואמרו אדוננו המלך ה כ מ ת הפתרון
אינו שלנו ואין בניוצא בזה ש י ו ו ע ה א מ ת כי אם הזמן :ענה ט ו מ א ש ואמר
אינה השובר ,ח כ מ ה מ ה ש ה ז מ ן יספיק להוצאת האמת אבל ה ח כ מ ה היא שיגזור
ויודיע ה ש כ ל אימות הדברים קודם בא זמנם׳ ,א מ ו ו השרים אמור אתה ט ו מ א ש>י לך ׳אתה השיב ט ו מ א ש אין אני גוזר ש א ו מ ר כ ל פרטי החלום באמת אבל
א ו מ י כללות עניינו אתה המלך ה ו ו ע ה את ע ט ו כ מ ו ש י ע ש ה הרועה את צאנו
•ונימיד יקומו זאנים והם השרים החזקים נגד ה ע ם ו ה ס כ מ ו הצאן וימשך
מ ח ל ו ק ת ביניהם רנואו לוין לפניך ואתה הגזוו ש ה ד ן ע ם השרי׳ ו מ ה ש ח ל מ ת
ש י ק ו ם גור נ ן א ד ה הלא הוא נ נ ך או יוצא מחלציך ויציל את העם וענין הוות
*זאבים א פ ש ר ט לא ׳אותו ל מ ש פ ט יוצא מחלציך רעשו איזה נזק נ ע ם וינוחו
צט( בדפ״אד כתוב ציפת •
ק( כדפ״אד כתוב ממעל לספור הוד ,חלום המלך ונסיון
א( כדפ״אד נוסף כאן מקבץ כל הרועים וד,״ר.׳ י
*8
-9ח ן ת
היהןךם,
אל ההד!
לנ,
נבדל
אמו המלך אע״פי שיש קצת ישוב נדנויך • ו מ א ש מכל ס ק ו ט
ן נ ש 0ח ,יעברו מעלי מחשנייו
ל ק גלכה נא א ל ין)|יי 0הגוןל
ודבל• חלומות אן קמן כ ל ר ש מ פ י ד 5י נ י כ ל ^ ו ־ ם ו ך ל כ ן ׳ ] 6ך 0 ,לן אל הפרדס
ובהיותם ש ם א מ ו המלך לטומאש תמה אני טומאש כ• הנד ,טעינו שנשלמו
החבטות בהמשך הזמנים כ׳ לא מעינו בזמנים החולם• ם קודם בא או0טו כר
׳ורוע כמוהו ולא מ פ א כאבן פיני ולמה נמעא פוחדים בוטן נ נ ו כ מ צ י וגיטן
פועה ולא נמעאו היום :תשובת טומאש א ו ו י המלך ב' תשובות ב ו נ ו האחד
כי החלוט הוא ענף אחד מן הנבואה ובעת )ב( שנמצאת נבואה נמצא יויערי
פתוון החלום ולא ומצא נבואה כי עם נ ע ם היהודים לנקשי־ו מ ש ה מ ל כ ס
אשר שאל ׳תוון זה ל ע מ ו .ב' כי שלמה היה חכם מכל ד,חכמי' דדע נ מ נ ע
ובמהות הווד׳ מ ה שלא ידע שוט חכ 0והוא ט ס י לעמו פימני' בהם יוכלו
לפחוד חלום •:אמד המלך כיון ש נ ן הוא נבקש אמה יהודי חכם אולי ינקי
לנו ענין החלו' אז צוד .למשותמ ויניאו לפנמ לבינבינישטי הזקן ובשבא לפניו
אמר לו המלך וידעת החכם נפתרון החלומות כמו שידעו נ נ י ע מ ך נימי קדם:
1השינ היהודי אדוננו המלך מיום שגלינו מאוצנו פוחח מטנו כל חכמה ואיך
גדע לפתור חלום השיב המלך זה שקר ואני שמעתי מפראי פול אשד נ א
משלאמאנקא ואמו לי שנהחכא היה הוא ורעיו לומד ע ם חכם אנוס חכמות
התלמוד ואמו שאחר ימים ושנים שלטו ואה כי ח נ ט ה עמוקה היא מ נ ל
החכמות ואם הגלות מאניד החכמה הנה נ נ נ ל נולי' היו ואיך ידעו אותו*.
חכמה תשובי! היהודי אע״פי שהיו גולים עדי[ היה נהם לחלוחית כי קרוניט
המ לחכמים הגמלים אנשי הקנלה אנל אנחנו נתרחקנו מאד מאותו שרש
לכן כנה נינו ואוו תורתנו המם מגששד .כעוויס נלנו! א מ ו המלך ואיד!
סכלות כזה כי תאנלדז שמצד שגליתם מארצכם אכדתם החכמה וכי הידיעה
תלדה היא בארץ אז בשכל האדם השיב היהודי החכם לא אדוננו מצד גיורו
מן האיץ כי אם מצו גלות שכלנו אשו היא ט ש ו ע נ ו לגלוי חנוון פונסתנו
והמסי' וחוקי המליכה איך ישאי פנד לענינ• החכמה ו נ נ ו אמו הנניא )יומיה
מחי יאי[ שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא על שמדיו לא הורק מכלי אל כלי
על נן עמד טעמו נ ו וריחו לא נסר :ואמר המלך לטומאש דואית ט ו מ א ש
וחיית היהווי :א מ ו לפי מחשבתי אינה דחייה אנל האמת מאשי ראינו ננסמן
גודל חכמתם כשהיו נני חורק והשמעוני נצח לאפלטון )ג( נכמר דברים ואלו
היום נתדלדלה חכמתם מאוד ואני ממשיל עניני למי שמדליק מן המדורה למי
שמדליק מ ה נ א ' אבן לאבן וניטים הקדמונים היו נמדליקק ממדורה והוא(
השפעת הנבואה והקבלה והיום הם מורחים הרנה ומוציאין מ ע ט ואותו מ ע ם
נלת׳ מאומה כמו המכה נ א ק דצאו נצוצור! פעמים פורחות והגבהתן הווי•
נ( *"ל ונעם נ מ ו שהוא נדפ״אד •
ג( נואר .שצ״ל לארסטו .
•ניתן ופעמים * ל ! לארץ ובדו כנץ ויז הוא *•וני חיהיוים היום כגדי שראית•
בישיבתם אשר שאלתי מהס מ0ק>ת היבריס ואין נם אחו שיו* להשיב :אמר
המלך גם אני שמעת• שכשהם טתופחים פוגעים יח עם יה מ י ו שעושים
השירים בשטתקוטטיפו א מ י טימאש אילי •ש להם חול• הכבשים כ• אמרו
קוני•! מן הטבעי•' שיש להם ווולערו במוחם וכוי להמיתו מכיס במצחם זרז
עם וא והאמת אמיתת ו ב ו הוא כ• היא עלילה שמעלילים עליהם כמו ש ה ו א
טב* השתא• • ס ו המלך הם הנווטים שישנאו אותם כי לא ו*ו לבא לדתנו
א מ ו טוטאש הנה היהוויס כמו האבוקה הדולקת ששוושת ומכלה את עצמה
ומאירה לאחרים כי כאשי ש לנו איזה ספק הם מאירים אותנו באשו יועו
לשק העברי וטכעו והם הולכים וכלים מעולמם לבלתי שטוע וסוף כ ל סוף
צית הגלורו •צו חכמתם ויאחרוה )ו( בהחלט וכבר נמצא בספרי הערב איך
מלך ערב א מ י לו חכם א' כי הגלות מקטין לב הגולה והמלך רעה לנסורז
הענק וצוה שיביאו לפניו ב' גויי אריות לפי שהאריות אמיצי הלב ועוה שיקיפו
שוו ,א' ושימו ש ם הכי גווים א ש ו לוקחו שניהם מלידה כיי שיהיו שדן ועור,
שיקשרו האחד והאחד ילך בתוך אוחו שדה חפשי דתנו להם מוין שוה ואחד
ימים עוה לשחוט הגורים ונמצא לב הקשוי אחד מעשיה חלקים מלב הז׳פשי:
או א ט י המלך עתה איני תמה למה נאמו ביהודים ]ויקרא כוי לוי[ ורדף אותם
קדל * ל ה נדף כי לפי ורכך אין להם ל 8וממקום אחר אני תמה שיש ל ה ם
אימץ הלב לשיקבלו השריפה ולא ישנו ותם :אמר טומאש כל הדברים
חווייס בטבע אל השרש יראה אדוננו שהנעו בן החכם מיו שיוע לקוא אבי
ואט• הוא וומז י מ ד ס כנד שקודא בספו ואם ׳ואו לו חרב יברח לפי ש ל א
נ ש ו ש בטבע אביו ו ה פ ו ש בנו עושה להפך כי מיד יבקש לחגור חרב ולכווח
מן הספר וכן האופה מיד עושה תנורים והנער בן הננו מיי יבקש כלי נגרות
וכן אלו כאשר אברהם עמד על אמונתו וסכל יסודי! במדינת כותא ארבעים
שנה והפילו אותו בכבשן האש הנמשכים מורעו ואמונתו יש להם האומץ
ההוא :א מ ו המלך כבו יחשב וה להם לחשיבות ומעלה )ה( בהומור! הענף
או הפרי לשרשו ואפי' יוקינו בגלות יוחו ואוי שירמז• ל ש ו ש ' כי בן מעינו
האילן הזקן שאינו מגלה ש ו ש ו על פני ו,אוץ אלא באשו מקק :אחו זרו
זזשיב המלך פניו לבינבינישט׳ ואמו לו תטה אני ט א ו מ כ ם היהווים כ׳ כמו
שהגלות א נ ו חכמתכם למה לא אבי גאותכם ולמה לא הוקטן לבבכם א צ ל
זזשיוה ותלבשו בגוי בני חורק ואתם משועבדים ואתם ידעתם כי אק הגאוה
מעריה אלא בפחותים 1א ט י היהודי היא הנותנת כי הפתור! •*קש להתנשא
בלכיש כבוד בדי שלא יפול לגטו• כיש אדוננו שלא ילבשו בניי יקי כ׳ אם
הבחורים והנשים ובקשת השכל בבחורים ובנשים כבקשת שועלים בים ודגים
ד( בדפ״אד ראבדוו• .
ה( כדפ״אד נוסף כ• אק מעלה כהדטות .
ניכשה הראית מלכנו אני עבדן וכל ע־סק קאשטילייא ביד אם לבשתי משיג
ענה המלך כי יראת שאומר כי מאשר לי עשית ארו כל הכבוד הזה :אמר
טומאש כאשר ילבשו אלו בנדי יקר כבוד הוא למלכנו מפני שאנשי קאששיל״א
מורע מלוכה הם והאריה עם הקדחת הו׳ שלו עדין הוא אויה ושאוג ישאג
כמוהו וז״ש פפר הבריב״א ]במדבר כד׳ טי[ כרע שכב פארי׳ :אחר הדבדם
האלה באו אל פתח הפרים עם וב וצעקו הושיע המלך* :וה המלך ופתחו
שעיים ובוא עם רב וכבד ואמרן אי אוזננו והנה נפלנו נפילה שאין אהדה
נפילה אחרת והנה אנחנו עולים נמס־לה כפווסיסיון )ו( על הנצוות וההגמון
הגדול לפנינו עם הקאליס כיח והנר .יהודים נשקפו בעד החלק ושפכו כד
של שחן על הקאלים• אמר המלך דבר יוצא מהקש השכל אתם אומרים:
ענו העם ואמרו מה יועיל שיוצא מן השכל דש אלף אנשים מעידים מה שואו
בעיניהם :אמר המלך אדבר עם יועצי אם אכריתם או אגרשם בלילי .בדברו
עם יועציו אמרו הגדול )ז( הוא מוכרח להצילם מיותר רע כי ודאי יקומו רעם
וחרב בידם לכבוד האלוה ומי יעכב בידם כי המעכב יקרא כופר •• אמר המשנה
אע"פ שיוצא מהקש השכל ומי יווע אס האל הניע לבבם לוה כיי להגקס
מטה שחטאו לכנו ומאתו היתה נסיבה :אמר המלך יכתב דחר״ם שבעוד ג'
חדשים יצאו ממלכיות שלי ונכתב ונחתם :א ח י זה א מ י ייטלו לטומאש
ולמה אתה שותק ענה הוא כ׳ אין אחר חתימה כלום ועוד שיראה ל' כי הם
הם דברי החלום אשר חלמת :אמר המלך ראלהים כן יראה לק לא תצויז
הגורה חוצה עד נוע )ח( עודם מדברים והנה בן המלך יוצא והוא כבן י״ח
שנה נבון וחכם ואמיץ רפה האר מאד ואמר אב• המלך אם תרשני אומר דבו:
ענה המלך דבר בני שתחיה אמר בן המלך טי ראה כאלה כי מפני המירז
פתאים תגוור גזרה על עם אחד בלי שום חקירה ט אפשר שאחד מהנכרים
שונאיהם עשה וימסור הובר ליהודים או שמא יש לו ליהודי בנים קטנים והם
עשו והעני לא ידע וכבר נמצא בומן המלך דק פיויו איש נוצרי שהטיל נוף
מושיענו בבית הכסא של איש יהוד כדי להפילם וכאשר נניח ט היהודי עשהו
מעול׳ לא פיצינו רועה שכאשר יצאו מעם הצאן מן הגדר שישמיד את כלם
אבל מישים אל העדר ונהנה מצמרם ושותה חלכיהן ואוכל מלאים והמלאים
והצאן לא יעדרו :או שלח המלך לקרוא ליהודי ואמר לו המעט מכם היהודים
הלאות אח עמי כי הלאו גם את אלהי. :ענה היהודי עם אשר תמצא אח
אלהיך אשר עשוז לו כוה לא יחיה ואיך ימצא בשכל אום שבפני אלף אנשים
נעשה נבלה כוו אשר דינה שיעשו גופותינו ככברה :אמר בן המלך היש לך
בנים :אמר לא :אמר לו טי הם שכניך אמר לצד אחד איש נוצרי :אן
ו( בל׳׳ס ם006510זק .
ז( נדפ״אד רגייוש .
ח( בדפ״אד נוסף הענק איך יפול הדבר •
שלח המלך בעדו ונא הוא וכנו והנוצרי הזקן נשבע שלא ידע מזה מאוטו־ .ז
אמו בן המלך לנער א 0תגיד לי מד ,שאתה יודע הנני נשבע שאעשך פיש:
אז ענה הנער ידא אנכי מבוא בדטיט אך לעשות רצונך אודיע לאדוני כי אני
עשיתי היע לא במרד ולא כמעל כי נוערי אנכי אלא חלון קטן יש לאבי יורי
למרפסת היהווי וקצפתי )ט( שם כי הטקוט יותר מרווח לראות ונכשלתי נכד
ומים טהויים היו והאומר וכו אחי חוטא בנפשו :קם המלך ערי כסאו
כשמעו ואמו ברוך האל שנתן לי בן יושב על כסאי ראוי יותר ממני :אמרו
הנוצרים אולי היהודים שחדו לנער שיאמר הדנוים ההם :ע5ס המלך לכן
האל הגדול הודיעני בחלום כל הדני הזה ואיך כן אייה יציל ארז הצאן ואין
צאן אובדות נין זאבים אלא העניים האלה ומעתה צאו מיד מעלי פן תצא כאש
המתי עליכם כי כל השרים עדים כ׳ נל זה נגלה אלי נחלום :אחר זה אמר
המלך לשריו מה השנאה הגדולה הזאת שהנוצרים שונאים ליהודים ואם מצו
שהוגו את מושיענו הנה העונ״ם שונאים )י( יותר ולא הרגו לנביאיהם כי
שמעתי שלא יניחום לעלות נמשלה אלא נאמצע הדוך נסוסים וקווים אותם
זיונון)יא( :אמר טומאש לועתי הלא הוא שלא ישתתפו עם שום אומד־.
והצרות יעשו שיברחו לק״ם דחם משל לאש הפחמי כי נאשו יוצר ,הפחמי
שיתלהב מיד ישליך עליו מים והטעם הוא מפני שבטבע יתחזק האש בהדגש
המנגו :אחו ג' ימים באו מקאריאון העיר ב' יהווים שלוחים ואמרו איך קמו
נוצרים כנגדם להמיתם על דבו הקאליס והמיתו מהם שנים וכל היהודים נוחו
לביח השר ולא היה שם ולשר חצר גדול לו פתח קטן אשר ידעו ר,׳הווים
והנוצרים וופו אחריהם ובאו בשער הגדול אשר לחצר ובערמה יצאו ד,׳הודם
מן הפתח הקטן וסבבו אל השעי הגדול וסגוו אותו על הנוצויס אחו שסגרו
הקטן ונשארו הנוצרים תפושים אמי המלך יחזק כחכם כי יפה עשיתם אז צוד,
המלך חוקר ף׳ מן הנוצרים חלו אשר נמצאו כי הס הקמי׳ ראשונה והשאר
נגזר עליהם תפישה ט' חושים :אז אמר המלך ישתבח האל והנה עי.ה כ ל
החלום נשלם ני זהו הזאנים שיחזרו וקומו אחר זה צוה המלך מביאו ספר
ייכרתו ת לפניו כדי שיכתנ ענק היהודי' ונהתחלתו נמצא ספור אשר אמו י״ח
דניים נבחרו :האי יעקב באבות הבי דוד במלנים הגי יהושע ננונשים הדי
ארץ הערניים לונותיהאויר הה' ירושלם לקדושה הוי היהודים לפקחים וקשה
עורף הזי ארץ כשדים לעושר הח׳ ארץ מצרים לסחורה הטי ארץ יון לחנמות
היי ארץ דומי למלחמות ד,י״א נאפוליש לתפארת הי״ב ארץ טושקנא למליצה
הי״ג ספרד למומר וכנוי הי׳׳ו פווטוגאל להנהיג על הים הט״ו ויניצייא להנהגה
(0עייל וקפצתי כמו שהוא נדפ״אד •
י( בדפ״אד נוסף כאן היהודים י
יא( בדפ״אד כתוב וקורץ אותו דובון והיא בלשוננו ביווני ובדפוס הראשון
כתוב בידוגי )?(
>עצה זד״ו פרנסיה לנאמנות וארנה רי״ו אלימנייא ליופי וגמור הי״וו מושיענו
לרחמן :ונגשים אביגיל נהשכלה ואסתר לחן ודונה לתפלה ומחם אמנו
לומיעות :אמר המלך ואיך אמר המספר גי ננחרו הירודים לקשה עורף והיא
דמיה הפחות׳ שבמוות ולא יאהב הקשה עורף כי אם קשה עורף אוזר כמוהו!
ישיב המשגה *רינה היא אל הדתות כי עם קשה עווף ההוא תורתם קימת
ואולי לזה ננחרו ולפי שהיו קשה עורף לקבל דת גרם שהץ קשי עורף לאבדה
ואמרו חכמי ספרד רממרר בארבה מגזהר בשנאה :אמר •ומאש דברי הפילוסוף
י ם שמי שמקנל אוהב בנקל יאבדנו בנקל )יב( :אמו המלך דדן אחררו
ששמעתי והוא שסי שמקבל אוהב בלי נסיון ישנאהו בלי נסיון* אמד המלך
עוד אמר המספר שנבחוו לפקחים מנין להם פקחות זה! השיב המשנות
פקחות שלהם ך,וא עוטות חר נמשך משרשם הוא יעקנ אנירם :אטד המלך
הנר נאמד )בראשית כרי כוי[ ויעקב איש חם :אמר טומאש ברתחלתו היד!
חם ובסופו נעשה ערום כי כן אמו הטבעי שהנער התם בסופו חזיה עמס וק
להפך עוד נמשך להם הערמה ממה שיש להם מהעורך יותר מכל עם לק
צייכין לחשוב מחשבות וערמות לרתיח :אמר רמלך נעקר רעגין יש להקשות
גי במה נראה מהם שהם פקחים :אמר טומאש יוכל אדוננו לנסותו יקראו
לפניו שלשה מהם מהיותם מפשיט ריאה תשובתם מתישברו בכל דבר :אז
שלח המלך שיקראו לפנץ מן השוק ג׳ היותי מזומנים ראשתה והנה באר
שאל המלך מה מלאכתכם :אמר א' הופר ואי גרדי ואחר סנדלר :אמר המלך
דנני שואל מנם דברם ולא תפחדו כלל כי אין רצוני אלא לנסות שכל היהודי׳
ואם לא תשיבו כהוגן מלאכתכ' היא התנצלותב' :השיבו היהודים אנחנו לא
למדנו ספר כמפורסם זאק• נשיב לאדונמ :השיב המלך דה אני מבקש לק
עכ"פ תש־נך לי ראשונה הנה כלנו וכי יש אתם ודינים לדעת למי אתם עונדים
כמו שאמר ]ירמיה לאי לדי[ *ך דעו את זז' חזמעו לי מהות האמן הזה מהו
השיב היהווי הראשון אני אש־ נ אנל ראשונה אשאל מאת אדוני כשישכ על
כםאו מחייג קם מי הוא העצם שהוצרך להניע והעצם שהוצרך שינוח ומי הס
העווקים שהוצרכו שיחפשו וכן מד ,שאמת שיש באדם אבריי מבשלים ואברים
מחלקים ואברים מוליכץ המזון נד הם כתות אלו :ענר המלך אי שוטה ואס
שיני שהם קצת מגולות איני יודע ואיך אוכל לדעת פנימיות גופי ועוד וכשד
•מכסים :השיב היהודי וישמעו אונך רפה אמות שנן אמו יוד ]חהלים קלט׳
3׳[ אתה ידעת שבתי וקומי ואם וה לא ידעת איך תדע טי שהוא למעלה
מעשרה רקיעים ונאמו ]שם צו' ני[ ענן וערפל סניביו :השיב השלי הנורא
הוא מלך רם ורגליו מגיעות עד הארץ :אמר המלך כמה יצא וה הספש מן
הועת וכמה נתגשם האל במוחו המווהם הנשמה מוחלטת גם לדבריו צריך
שנאמר שהאל הולך יחף כי כל צמו הנהמות לא יספיקו לשוקיו ועודוהם
יב( הפירוש הוה נשמש בדפ״אר ,
לא יספיקו למנעלים 1זבהיויומ 3יי 5ה נ ה 3״ יון יוסף הנשיא אניד לו המלך
וזי־אית ססש זח שאמר מדגלי האל נונעורו כארץ :אטד הנשיא אל י ת מ ח
אדוננו והוא ל • למד מעולם ת מ ש ו העני אדור פשס הפסוק אשר אטד
]ישודה סו' א [ ,דהאוץ הוום דגלי! •אי אטד זזיהודי הכל זזלר נטיל והיה כל
הנוצרים מאמינים הגשמה גמורה הגשמת נ ש ו ! אניי המלל אי ט0ש אנז
מ*ממים מ ה לפי שהאל היה *וין לכפו עק הכשו ולכן נתלבש בגשר גדי
*הגשר יקבל עונש ואו יתכפוו כל העם החוטאים אבל הבוהא פשוש ה ו א
חכלי׳ ופשיטות :השיב היהודי הנווא הוא חי ולא כחיותנו חכם ולא כחכמתנו
יכול ולא כיכלתנו :השיב המלך בזה לא אמרת ובר ומוז :השיב היהודי
ואיך אומו מה שלא יכלו הנביאים משה אמר ]דברים ג׳ כוי[ מי אל בשמים
אשי יעשה כניעשץ וירמיהו אמר ]י׳ וי[ בכל הכנר הגרם ניאץ כמוך ה נ ה
שכלם לא אמרו אלא לשון שלילה לא חיוב ואלו היית שואל על אלהיך במה
שואיתץ מצוייר ועיניו חוות מוחת על השכל ותואוו וק מורה החכמת תקנו
מחולק מורה על המחשבה והתחבולה הייתי אומר תוארו :אמה משנה המלך
זה חייב שרפה במה שאמר שאלהינו תחבלן וערום :השיב המלך ראר לכבוד
כ׳ האטת אמו והנה מושיענו אמו יהודית היתה ומשם נמשך לו התחבולדת
אלא שהחלק דאלהי שבו נבו על חומרו והיה מה שהיה :שאלה ג' אמדו
יזכמיכם שמן הארץ ועד להקיע נוהלך חמש נואו' שנת מנין להם :תשובת
היהודי שמעת• לחכם כזומאש שאמו שיש בי״ב מזלות מזל שגופו גדול מגוף
הארץ מאה ושבעים פעם ומי שמדו כשעלו הגוף דהוא מדד בוגליו מהלך
מן הארץ עד לרקיע :אמר המלך שישיב הבי :אמו חכמתי בזה אינו א ל א
במהלך בגווי לבד :אמו לשלישי שישיב ואמו אק לי פ ה להשיב כאשר
שגית• ואשונו ,ולא לקחתי עצת דוד שאמו ]תהלים לטי בי[ אשמרה לפי
גוווסום :אמר המשנה זו קשה מן הראשונה :שאלה ג׳ איך נמשך מהשמש
חום גדול והוא אין בו חוס הנתת מימיך דבר שאץ בך :תשובה שמעתי כי
אינו מן השמש אלא שהוא מסבב גלגל האש ומשם נמשך החום והוא ח ו ם
©שועד לחיים והו* חיותנו; אמר המלך ומנץ לך שהוא חיותך :תשובות
יזייייי ני אנו יואה שכל חולה בבקר יקל חוליו מפני שבא השמש ובערב
יכבד עליו החולי :א מ ו המלך כמוומה לי שאתה רופא :ענה המשנה שמעתי
כי הוא מתלמיד צאלינוס :השיב היהודי לא אדוני אבל אטי הזקנה כ ש מ ת ה
לאיי הלבנה אומדת ואני כותב על הספר דברים נפלאים גם אשתי יודעות:
העויכ המלך כנוה מההשכלה יהיה לאדם שיוצא מחיק אמו ובא א ל חיק
אשתו :שאלה ד׳ כיון שהחלב והדם נאם י לכס מפני שהוא ק י ק אלהיכם
למה לא האכלו אותו ויום :השיב היהודי הראשון כי מחו יבנה בית המקוש
ואחר שהורגלנו נשגה בו :א מ ו המלך והלואי יבוא בסוף השנה וכמה שקעו
ש נ ל כ ס נחקור ,זו והנביא אומו ]עמוס ה׳ נ׳| נפלה לא תוסיף קום כתולוז
ישראל :השיג היהודי פירושו הוא שלא 0הא עוד בתולה שלא :בעל׳ ו ל א
נכבשה לשום אום ואנחנו כבו כבשונו מלבים וזהו שאמו הנביא ]ישעיה כוי
עי[ בעלונו אדונים וולתך :אמו המלך היה ואוי שתציירו בפתח יוושלם כמו
שציירו אנשי נאפוליש כי קודם שנכבשו ציירו נפתח צורת בתולה ואחו שנכבשו
ציירו צוות מודעת לומר שנכבשו כחמוו :ענה היהודי נבר שבו הנאפוליטאנום
לממשלתם :שאלה ה' למה מתחזק׳ השינה בלילה :השיב היהוד מפני
שהקור מתחזק והחום בווח מפניו אל הלב מפני שהוא מנגו שלו וגורם
השינה :אמו טומאש כן הוא ולכן בקי׳) החום יוצא מן הלב ומתקרב אלי
החום הנכוי ונשאר הלב פנוי ולא ישן ואחד מיסורי מלכי פווטגאל שישימו
ד,מווו סמוך למוווה של אש ולא יניחו אותו לישן :שאלה ו' הנשמה תמות
או לא :תשונה לא תמות כי אינה מיסווות שיגבו האחי על חברו רמווז
אבל תקכל עונש מר :אמי המלך אי שוטה והלא נ ל העול׳ מסכימים שאץ
בלתי בעל תכלית אלא האל ולועתך גם הנשמה :השיב היהודי מההתחלה
היא בעלת תכלית שהרי נבראת והיתה ל.ז התחלה :אמר המלך והלא חכמיכם
אמרו הילוד׳ למות :אמו היהודי ו״ל אפשריים למות אם ירצה האל כי ל א
אמי הילודים ימותו :אמר המלך וי זה למה שרצינו לנסות ובווך שבחר באלה
וט״ט אני תמה איך ישיבו בחלוקים שיש בהם קצת מן החכמה והם לא למדו:
אמר טומאש הם נוטים אוון מאד אל השמיעה והם כמו הנערים כי ל מ ה
הנער יזכור יותר טהוקן מפני שיפלא מכל דבי והדנר הנפלא עושה רושם
בזכייה אחו זה שאל המלך למה נבחר דוד למלך ולא נבחו שאול אשר
דאינו נ ו חסידות נפלא כי לא דצה להמית הקטנים מעמלק וכן ראינו בו קדושה
כי אמר לו שמואל ביום המחרת ימות הוא ובניו ועכ״ז לא נמנע מללכת כמי
1
שהולך לחופה :ענה סומאש אם היה שואל ומתחנן האל היה משיבו אכל
דוד מיד היה בוכה והאל מכפר ל ו .אמי המלך עתה נודע אצלי למה היהודים
נענים בעצירת הגשמים :ענה המשנה אני לא כן אחשוב אלא שהאל ש ו נ א
אותם כדי שלא ישובו אליו לעמוד לפניו נותן שאלחם:
ס פ ו ר מה שצוה המלך לאומן על הנהג' ננו וכה אמר תדע האומן מ ה נ ע ר
הקטן הוא נ מ ו האילן הרך שאם יאחזנו נאחד מענפיו יכנע מיד
י"
וכשיהקשה ישבו ולא יננע :ואמו ניקולאו כי והו פייוש ]משלי ים׳ יחי[ יסר
בנך ני יש הקור ,פיווש כשהוא נעו ני או יש תקוה שיקנל מוסי :ואשמה
תוחיקהו מן הכזב כי אין בכל המוות הפחותות מדה פחותה נ מ ו הנזב והעוני
והוא כולל כל הפחיתיות ואמו החנם ני הוא טוב ממנו שנאמ׳ ] ש ם כני(
טוב וש מאיש מ ב :כ' תמנעהו מהשחוק כי הוא נ מ ו נשינת הכלב ל א
ידגישו כהחחל׳ ובסוף ממית :ג' הוחיקהו מן היין ולפי משפטי הייתי הווג
1
השכוו יותו מבא על אשת איש כי האדם נפי צרכיו היה ואוי שיוסיף שכל
על שכלו והוא גווע אותו שנתן לו האל :ד׳ הוחיקהו מן מאכל גם ושמן
והוצרנתי להוהירן כי מזיע היהודי׳ אתה והאונל ב ש ו השוו הטה אני אין לא
יוליכהו טכעו אל השדר• ויחרוש שם עטו כי אחיו הוא גפ הזהייהו מאכילות
השום מ מודעך הוא והמיבעי אמר כי המאכל הגם תגבר הליחה הוומה לטוג
אותו מאכל והחוש קוחת עיפושית ואמר משורר אחד מי ימלט מחולי הזקונים
ומי ידפא וזול׳ השטני' :ה' תוהיוהו להשכים לכיוו התפלח ומשבח אני היהודים
שישכימו אפילו הילוים ואלו הנחנוי' לא ישכימו פי אם הזקנות והפסח׳' ואמר
החכם רסן כל התאוות היא ההפלה! אמר האומן דדא אנכי אם אייסיהו
שיעשה כמו שעש' בן מלך אחד לשיניכא )יג( רבו על שהיה בייסדו אמד
המלך אני ערב! השיב האומן ררבו לן שנות חים ותלך לג״ע האם אלך לשם
1
לבקש הערב! אמר המלך כשתיסרנו לא תראה פנים זועפים כמתנק׳ אכל
פנים מאירי' כמוכיח לעתיד! אמר המלך לטומאש הוכה הזהרתי ואני חושב
שהמוות נמשכות כפי שעת הלידה :אמו טומאש כת פיתגוויש לא כן יחשבו
אבל אמרו זה לשונם אם ידע האדם עת רדת מפת הורי ידע כל המקרים שיקרו
לו בהיותו בשליל ואם ידע עת הלידה ידע כל המקיים שיקרו לו עד *את
נשמתו אבל טדותיו אמרו שנמשכו כפי ההרגל אע״פי שיש מבוא למעיכרז
ולטבע :אמר המלך מה יש לכת פיתגורים אם השמי׳ יש להם קול :אמרו
שיש להם קול והוא ערב תכלית הערבות והקשו עליהם כי כמו שיגיע לנו
החמום מהם למה לא הגיע הקול והיא טענת שכל:
ךי£נךן )יד( הב׳ למלך דון אנייקו הביאו לפניו שאלבאגי ווה תאיו שעי ראשו
עד שוקיו וזקנו עו כוסו וגבות עיניו כורת וער ששה ימים לא היה
אוכל כי אם עשב ואחר הו׳ ימים הווגל מעט אל הלחם והתחיל לדבר דבר
מובן :או אמר לו המלך מה שמך :והשיב דון אנויק׳ מינדוסא ועל שלחן
אביך הייתי ולפי שנתת׳ לו עצה לגוש ד,יהורם גישני למי )טו( אשי ממנה
לוקחת׳ :אמר המלך נאמת עתה עלה וכרוני כי שאל אני ממך עניני חכמה
אמר נן הוא ובענין חווש העולם חברתי ספר :אמו המלך המה אני אק-
ד,נוצרים והיהודים והישמעאלים מפנימים בחרוש והוא דבר שאין עליו מופרז
כמו שכתב אוסטו השיב השאלנאגי אק לארסטו מופת על הקדמות ווה
לשונו כל החנמים שקדמוני מפנימי׳ בחדוש לבה אפלטון ע״כ ואם היה לו
ניופת לא יתוסף נאמנו׳ כאשר יאמינוהו נל החנמי׳ ולא דסרון אם לא יאמיגהו
איסטו :אטד המלך ומה דעתך בהשגחה על הבעל׳ חיים :אמר השאלנאגי
כבו כתב נזה בגיליו דילה מות ואמו מן הבריאה נוע ההשגחה כי נתן האל
צפונים ומלתעות לחיות עוינות בשו ולעופו׳ המים וגלים מרובעות לשוט
יג( נופ״או שהוג •
יד( בופ״אד כתוב ממעל לספוו הוה ספור איש שיה הנקרא שאלנאגי
]בל״ס [881*880עם המלך •
סו( בדפ״או נקוב גרשני ד,ש״י י
והפה ארוכה להשיג התולעי' ולעופות דיבשה רגלים ארוכים לעדוכלו לעטר
הסיט ונתן לעוף זנב ארוך לשיס״ע לעוף והוא להם מנהיג כמו לספיגה למג ודיג
הנקרא גובירנליו)סז( והרחמנו' בנקבות ׳יתד מבזמ־ים לגדל הנדס יעככום בכיתי
לבד האונסא )יו( והלביא שאץ להם רחמנות והאריה והחתול 1ישימו מארב
כמו המלכים במלחמו׳ :אמד המלך היש השגחה ביהודי אחר שחטאו :אמר
השלבאג׳ ההשגחה נהם יזהר נפלאה מפני שהם תכלית השפלות :השיב
המלך אץ היהודים הארווים מהפכין בוכותינו כמו שאנו מהפכין עליהם כ•
שמעתי שמשלינץ הסנץ מעל השלחן לפי שהוא בינת עשו ולא רעו לחנרו
בברכת המזק ובאמת לא יתרחקו הם ממנו בסו שאנו דחוקים :השיב השאלבאג'
כשהלכתי שליח למלכות ארגון מצאתי איש זזבם ומנץ חיות נקרא גן דנא
ואמר לי כי הסעם הוא לקים מאמו עשו כי אמר ]בראשית לגי טי[ יהי לך
אשו לך ו״ל דגן ותירוש ותניח לי ברכתי והוא החרב ולכן גכוכתם על המזון
מודם לו על חובו ונותנץ אותו לכל אחו :אמה המלך שכ עמי ואכבוך ^
השיב השלנאגי אם התן לי מלא ביתך כסף לא אשב איה התאוו' לבקש מאכלי׳
אשי ילאה הטבע לעכלם כי אם )יח( שלחן מלכים ואיה כקשת מלבושיי בקצות
הארץ לבקש עומת חיות כי אם בכם ואיה תאות נשים משרות לובשות י ק מ ה
ומרקמת בפניכם והשטן מרקד נכס ואיה שדים מנגנים לא תהלות ה' יספרו
אלא לשבח שד )יט( אשה לשורר אהבים ולמה תבקשו מה שהוא נאה לסוס
ולחמור ולאיש מגונה מאד :אמר המלך והלא בספרי היהודים כתוב שהנאה
למלך הוא מעדנים בשמים יינות סלתות בנינים גנות פרדסים רקמה שיות
משווים מיקדם משוררים מרגלים צופים כלי מלחמה סוסים כסף חהב:
אמר השאלנאגי לכן מתו כל אותם מלכים בקוצי שנים וכן יקרה לו אם
לא תשוב :והמלך כעס על דבויו וצוה לעבדו שיתיוו ראשו בסייף ובשער!
מותו אמר כאשד עשיתי לכי יהודם דיך ולינסייא ק עשו לי וכוון שופט
צדק אמן:
כ ן ן ^ אשר שלח השר איש תבונות וראש הנדביס ר' משולם איש דומי
לקהלות כל ממשלת האפיפיור וממשלת נאפוליש הקהלו' המפואיו'
נושאי כלי הי ותורתו :דעו לכם כי המושיע הרב ונאמן אשר עמו עליכס
בימי קום הוא העומד הנרד להצילכם יום ואשון לנאטאל באו לפני אדוננו
האפיפיו׳ שני ש ר ם שלוחים נון המלך מלך ספדו לבקש מאת האפיפיור שרצונו
לגוש היהודם אשר במלכותו ושיגושם הוא ראשונה כמו שהוא נאות לאיש
טו( בל"ס • £01161-0*110
יז( כל״ס * 001הוא הנמי הקטן •
יח( בדפ״אד טסף מלת על .
ים( בדפ״או כתוב שירי.
העומד במקו' י מ ו דד כל הנילכיס באחרונה ממני שהיהודי' רע־ ם וחטאי' מאד
לאל ולבנו א ש י ה ו ג ו והאפיפיור איש ח מ י הוא ואוהב כוש 11ט והשיב ל ר ם
יאמר בעיני ׳ • ל א מ ש כ ל המלכ-ם אשר בזמננו והם כואבים על ש ה י ר ו ד ם
הם ועיש וחטאי' לאל וכי המלכים אפוטוופופיס כמקום אל השניים עומדים
יענישם האל אשר בראם כ מ ו ש ע ש ה קודם ש ע מ ו ו המלכים ואם הם מצטעיים
על שיש ביהודים אנשים חטאים אני מ ע ס ע ו על מ ה שיש בהם טובים כי ראיתי
גבל ספווי קפדי רומא שבזמן שהיהודים היו בלחי שומרים דתם מיד היו נופלים
ובשנריתר .היו מ ת נ נ י י ס מ ע ט ע ל הרומים :ענה הרגמון הגדול שני לאפיפיור
ו א מ י אס יבקשו מלכי ס פ י ד לגרשם לא מפני ש ה ם חוטאים אלא שלא יעשו
את שכניה׳ חטאים ויעים כמותם וכן מצינו שהיהודים כשהיו במצרים המצויים
שהיו רעים מאד עשאום יעים כמותם וכן אמר בספר הבויב״א ]דכייס כוי וי[
וירעו אותנו המצרים אשר רצה לומר שלמדום אורחוחס שאם על מה שעשו
להם רעה ידבר הוי אמו בסמוך רע נ ונו ואין אחר ענף כלל כי כל היעורז
כלולות נו וכן אמר בספר הבוינ״א ]שמות כג׳ לגי[ ל א ישבו בארצך פן
יחטיאו אותך :אמי האפיפיור אתו׳ שבאתם לדבר כענק המצויים ספק אחד
נפל בלבי אמר ספר הנריבייא ]במדבר לגי וי[ ובאלריהם עשה ה' שפטים
וכיון שהאל הראה שאינו חפץ בפסילים איך אנחנו משתחוים להם :ענד״.
ההגמון ואמר אינו דומה פסילים שלנו לפסילים שלהם כי הפסילים שלנו הם
דמות רקרשיס אשר נמשכו אחו ישו ורם כדמות הכרובים אשר נקדש הקושי'
אבל צלמם של מצרים הם דמות ככבי רשמים אשר כפי תקפם ונכוותס יטעו
האדם ואפשר שיחשב שהם אלורות ולכן אסרס ספר הבויבייא אבל מי שישתהוה
לצלם פאבלו לא ישתחוה מפני שהוא אלוה ני ננר ידע שהוא אדם כמונו
ועוד עבודה אחות היתה למצרים והיא עבודת הננויות ףדוע נספוריה׳ שהאב
והנן היו נושקים יוי הנן הנכור ני אמרו שהוא דומה לאל ני הוא הנכור
ואחו שנית הבנוי היו מציירים דמותו בנוהל חדוי משניתם ומשתחוים אליו:
אמו האפיפיור טעם זה מ היש ב ונשוב בעדן ני איני מאד ,אשמה ביהודים
לגרשם ני המתאדם להיות ושעים נבו ימצאו בין הנוצרים ממי ללמוד נאשר
לא ימצאו הירודים :אחר זר נתעצמו כל רשרים וקצת מההגמונים ולא יכלו
לנצי! האפיפיור עד שאחד מההגמונים נתייעץ במשרתיו שיעלילו על היהודים
שאחד מהם גנב צלם אחד של נסף מנית תוענותס )כ( ומצאו עדים כרצונם
ותלו אותו וכאו הרגמונים וספרו הדבו לאפיפיור :אז אמו האפיפיור ועת
היהודי יורה המעשה הרע הזה כי לא שם רירוד׳ רהוא כל כך נפשו בכפו אלא
מסעם הדת והוא לבזות יראתנו ולהר,ינה באש לכן לא לבד גירוש אני גווי
אנל יותו מזה והוא שהנערים והנערות הקטנות יתנצרו מיו והגדולים אם ירצו
הרי סוב ואם לאו ׳עניו בחוב אבל ממונם ליוושיהם כי אין ועי '.נזה כדעת
כ( נדפ״או הפלתם •
המלכים וצוה האפיפיור לנתוב הגזרה • בלילה ההוא נהיות הגמון הגדול ע ל
שלחנו אמר ראשי ואשי ונפל ארצה ומת והאפיפיור אמר ליועציו חושש אגי
שמא ההגמון על שדנר דעה נגד היהודים נענש וצוה ל ע נ ד ו ש ל א יכריזו
הגורה נחצוצרות עד ישמעו שנית :ונלילה הנ' שאחר זה נקראו נ ל אותם
שרים והנמונים והשלוחים שנאו על דנר הגרוש למשחה הגמון אשר שמו
במקו' הגדול ובאות' לילה היה ברומי רעש ג ח ל אשי כמוהו לא נהיה ו ל א
נפל שום בית ולא עשה שום נוק ובית המשתה עם כל השרים וההגמונים
נפל ומתו כלם לא נשאר עד אחד והאפיפיור כאשי שמע הדברי׳ ה א ל ה
חשב ואמי אין זה כי אם על אשר העלילו על העניים היהודים וצוה שיקחו
מי שהעליל על גניבת הצלם והכוהו בייסורין והתה ואמי כי עלילה היתה
כמאמר ההגטק הגוזל :אז אמר האפיפיור עתה אני חושב כי ט ה שיאמרו
ש ה ם הוגו את ישו הכל הוא עלילה ואיך שיהיה אני יואה שהאל עושה נ ע י ם
ואם לא ידע טעם לא היה עושה כי אלהי משפט הוא ולפן אני אוהביו ש ל
אל אהב ומשחויו ימצאונני ותמות נפשי עם הטונים שבהם או צ ו ה לקווע
הגזרה ולמעליל ן0ישרף נאש ומשם והלאה היה מכבד את היהודים ועושה
רצונם וחפצם מאוד וכל ימיו •שבו נשלוה והשקט אץ שטן ואץ פגע ו ע
וישתכח מציל עני מחזק ממנו:
בדפוס הראשון נמצאת פ ה התחנה הזאת:
אתה מ ק ד ם אל קדושי לא נ מ ו ת כי האכלנו א ש ה צ ו ו ת *יורות תכופות
אחרונות בתקפם משבחות ראשונות נאנחו שמחי לב שברש משוש
עליזים עליד גאותנו הבאים ישרש יעקב כל אויבינו יצעוו להפיצנו צר ואור
חשן בעריפי זמננו עד הגבול האחוון שלחונו לא עצרנו כח ולא נותרה נשמה .
אלהים הן גרשת אותי גרוש אחר גרוש ואמרתי זעף ה׳ אשא כי חטאתי עתה
יריב ריבי יוציאני לאור והנה ערות חושות אני מגיד ולנגוהות באפלווש נהלך
עלינו ישאגו כפיוים יחוו מואבי עוב • לא אל משפחות ישמעל)!( הלונותי
כי מן השמים המליכוה אבל על העמונית ומואבית מדנית עמלקית מצוית
משפחת מצרים לא תעלה והוא עם בזר ושפוי ויחופני כפלים אבל כבד זה
למצרים הצד השוה כי כל העמים ילכו איש בשם של גנאי לכנות עלינו
הכריתו שמנו הקדושים יהודה וישראל וישורון הקשורים בשם יה וכלי חרס
טמא ונשכי קראו לנו בוחובות קריה בדמעות שלוש כלו עיני כי נחשבו לנבלי
חרס נושאי כלי ה' מה מתוק מוכש בעיניו האיש אשר ישא אלה שמור!
בשפתיו הביטה עננו ה' אלהי להשאיר שאריתנו כי אם תעמוד מנגד מה תהיה
אחריתנו • אהה ה' אלהיט וכל יציריך כנגונו כוכבי השמיט וכסיליהם לארבים
היו לנו והאיץ דנוה תחתנו אבן מקיר וכפיס מעץ יקום עלינו מרט ידע הנער
קרא אביו ^ומו יעשה לנו שם :זכרתי ימים מקום בין ככבים שמת קננו
זדו הדרך עלינו ועתה משם הוריונו ואף גם זאת כי אואה שמיך מעשה
אצבעותיך על עובד מת אלהים הלף ימטירו מן וכבוד ורמות וגביש ועל
מאמיני אל אמת אלה־ם חיים אש וגפרית ואבני אלגביש • בני קטורה בתיהם
מלאים עד יאמרו ד ובני ישואל המלאים חמת ה' • שלח ידך ממרום ה׳
אלהים כי אין תולעת שנטבוו הארץ שפל בשפלותנו במתים חפשי אם תחתיו
יוצע רמה ועל פיו יצא ויבא ועליו אבנים יקרות אבני טלואים מאי איכפת ליה
אם יכבדו אבניו לא ידע דצעיו לא יבין והחי ׳תן אל לבו צרותץ ומבוכותיו
התמידות ונפשו מרה לו יומו ולילו כמונו היום אם רבו פשעינו וככחנו אז
כחנו עתה יגדל נא כחך כאשר דבות רעה עמך בשבטך ולא בשבט אנשים
תסגיר שרימו אל רחום וחנון איבנה תוכל לסבול עוד וראית ברעה אשר מצא
את עמך ואיככה תוכל וואית אבדן מולדתך בני עבדך אל ימעטו לפניך צרותינו
*השקיפה ממעון קדשך עט השמוות לכתנו אחייך מהו קח לבוש חסדיך
והושיענו למען שמך .קרוב יום ה׳ ומהרה יבא לנביאך אמרת מה זה מהות
כן העשה כאשר דברת נשבעת בקדשך לרעת אמוניך דני אלהינו ׳קיס ותשלם
נדריך ישועתה לה׳ אמן ואמן
החנת הדל והמר יוסף בכמ״ור שלמה ן' ייגה .
כ ת ב אשר שלח האשל האדיר ה ר ב מםרגוםא שמר י ת
חפדאי קרשקש אל קהלות אויג״יין על דבר הגזרות
אשר היו בספרד בשנרז קנ״א לאלף הששי ונכתב
הכתב ההוא ב ע ש ר י ם לחרש מדחשון .של שנר־ז
קג״כ לפ״ק
א ״ א כ ר מ ן ל י בשנת אל קנ״א שפן ה׳ אש מכלתו על גלות ־ריש ל־ ם אשר
בספיר ותצא האש נזשכיליא ותאכל גוה •שואל 4באד׳ן
אספניה • קצתם נהרגו ובראשם ו׳ יצחק בן שושין וקצתם המיתו את עצמם
על קדושת השם ובכללם החכם ו' יהודה כן אשי מורע היא״ש הוא ואשתו
וחמותו אשת ר׳ יעקב בעל הטורים אנל וובם נמלטו ב ב נ זןח ןךגףןן א ת ו ה 0
יותר ממאתים אלף נפשות • הגדרה הגיולה הזאת נהפשטה מעיד לעיר עד
מיוד״קה ונדחו משם חכמים גרולים לעוי אפריקה ומהם י' יצחק ביפת ו' שטעון
דוואן וו׳ מ״מון נגאר • והנה כעל שנש יהודה מוטי הגייה העצומה
הזאת נשלש מקומות מספיו 0י' כז' מהי ומזי אן לא זמן וענק* סיפור זמ
בסיפוו זד . ,ועיקר דבוי הוב דון חסדאי קושקש שהיה בזמן הגדרה זאכד
בה ננו יחידו יהיה בזה אין שיהיה הכתב הוד ,אשי כבר נדפס במעות )בא(
ואיה בדורה נגד ספד יוחסין )כב( שלא מת ד,וב שנת ק"ט כ"* אחי שנוז
קנ״ב זמן כתיבת הכתב אשו בה תופש לשונו:
א £אמרתי אספרה להם רובי התלאות אשי מצאונו ישתוממו ועיונכס .
האמנם אערוך לפניכם שלחן הרעד ,מעוטרת ראש ולענה בקצרה .
הדברים כהויתן להשביעכם מרווות לענוהנו ולהשקותיכם מיין עצנומו • וכעבור
אחשוב כבר הוגד לכם הדבר אכתוב אוהו בתכלית הקצור על הסדר חי .הלי:
י י ח ד״ח המוז קנ״א המו והגמור דרך ה' קשתות האויב על קהלת סניל״אה
ונר,׳ עם שהיו נת כמו ששה או שבעה אלפים בעלי בתים הציתו נאש
שעריה זהרגו בל ,עם וב אך רוב 0המיוו ומהם מכרו לישמעאלים מהטף
כא( ע״( כשלשלת הקנלה דפוס אמשטרדם דף צג׳ ע"כ •
דרי מזיע
המוציא לאור.
• -.
ננ( עיק דפוס קדאקא דף קלג׳ ע"ב
המייל •
ומהנשים והיו מסילות היהודים יושבים ברד ויניס ניתו על קרישת השם ,ויניפג
•.
...
חללו נרית קודש .
*א אש ותאכל כל אוד הלבנון העיר הקדושה קהלת קווטו״נה י ,גם שם המירו רבים ותהי לחויבר- . ,
ו ב י ו ם צרה ותוכחה יום שהוכפלו בו הציות יו׳ תמוז חמת ה' נתנה על עיר
הקורש אשר משם תצא תורה ודבר ה׳ היא קהלת טוליטו״לה ויהוגו
במקדש ה' כהן ונביא • שמה קדשו אח השם ברבים ובניה הס ורע הכשר
והנבחר זרע הרב יי אשי זצ״ל הם ובניהם ותלמידיהם • גם שם הטיוו
ובים לא יכלו לעמוד על נפשם .
שלש אלה וגוה אייז • מלכד קהלוח אחרות סביבותיהן נא מספים כמו
שנעים עיר ובכל זאת אנחנו פה על משבר והיה לנו הלילה והיום למשמו.
דהי בשביעי לחודש אב בלע ה׳ ולא חמל בקהלת ולינצי״אה היו בה כמו אלף
בעלי בתים והיו המתים בקדושת השם כמו מאתים וחמשים אנשים והנשארים
הרה נסו ונמלטו מעטים ורובם המירו •
מ ע ם פשטה הנגע בקהלות מיור״קה העדינה לחוף ימים ישכון יום ו״ח
אלול באו בה פריצים דחללוה בזזוה ושללוה ועזבוה כמצודה שאין
בה דגים ומתו בקדוש השם כמו שלש מאות נפשות וכמו שמונה מאות נמלטו
במגדל המלך והנשארים המירו •
ון^ שנת אחריו שפך ה׳ כאש חמהו נאד מקדשו וחלל נזר תורתו היויז
קהלת ניצ״לונד ,אשר הובקעה ביזם ההוא ובא מספר ההרוגים כמו
מאתים וחמשים נפשות • וכל יתר הקהל נסו אל המגדל ושם נמלטו והאויבים
בוזו כל מסילות היהודים והציתו אש בקצתם • דד מנהיג המדינה לא היה
נמעל אך התאוה להצילם נכל ׳כלתו ויכלנלו שם היהודים נלחם ובמים דאזיו
לעשות שפטים באנשים הפושעים • אד קם שאון דלת העם והמון רבה ע>ל
נכבדי המדינה רלחמו עם היהודים אשר במגדל עם קשתות ובלסטראות ויכום
ויכתום שטה במגדל • רבים קדשו ה׳ בתוכם בני יחידי חתן שה חמים העליתיו
לעולה אצדיק עלי הדין ואתנחם לטוב חלקו ולנעימת גורלו .ומהם ונים
ששחטו עצמם ומהם הפילו עצמם מהמגדל ולא הגיעו לחצי המגול עו שנעשו
אביים אברים וקצתם יצאו משם וקושו ארז השם בוחוב וכל השאר המירו
רק מעטים היו שנמלטו בעד הסגנים נער יכתנם אך הם מהננבוים וברוב
עוונותינו אין היום בברצלונה איש בשם ישראל יכונה •
ו כ ן בעיר לידי״דה מחו דנים זד,שאד המיון זשנמלטו היו יק מעצים .
ז*•*׳׳ 4
״ ״•
י ב ע י ר גירונ״דה תורה וענוה כמקום אחו קושו ה׳ נינים הרבנים אשר ׳08
לא המיוו בה ט אם מועטים ווונ הקהל נמלטו בנוי העיוונים וד0,
•היום כמנול •
ח ן ן ן דנר נמלכות ולינעי״אה לא נשאו יהוד זולתי כמקום אחד הנקרא
מורניו״רו • ובמחוו קטלו״ניאה לא נשאר יהוד זולתי נערי הסגנים
ץהפחות שלא שלחו יד בהם נ נ ל המקומות •
א נ ח נ ו פה היום נ נ ל מדנות אר״גון אין פרץ ואין עוחה בחמלת ד' עלינו ׳
הותיר שדד ככל מקומות אלו אחד ההשתדלות הנמרץ זהפווו הוב
.טנל רכושנו לא נשאו לגו בלתי גרותינו • ובכל זאת לכנו יהגה אימה ועינינו
אל אבינו שבשטים נשואות עד שיחננו דיפאנו ממכאננו ואל יתן למוט רגלינו
כן יהי רעון אמן •
א נ י הגנר ראה עני בשנט ענרתו
חסראי בר אברהם כר חסדאי
ב ר י ה י ר ה ק ר ש ק ש הכותב פ ה ס ו ק מ ט ה יום עשוים לחודש
מרחשון שנת חמשת אלפים וקנ״ב ליצירה .
ה כ ת ב הזה נ מ צ א ב ס פ ר מ ק ו ר חיים לר' ש מ ו א ר צרצה
כ ת ב יר ב ת ו ך אוצר • פ ר י ה מ ל ך א ש ר במינכען ו ג ם
ה ו א נ ד פ ס כ ב ר ב ט ע ו ת בצייטונג ר ע ם י ו ד ע נ ט ה ו מ ם
ל ש נ ת ת ק ״ צ ח ותקנתי כ ו איזה שבושים כ פ י ש כ ל י ה ק צ ר •
המוציא לאוו •
ב ר ו ך ה׳ אלהיט אלהי ישראל מן העולם ועד העולם אשר לו העוז והממשלה
והגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובאוץ לו
אשו עזוגי להבו זד ,החיבור והביאוו בשנת ה׳ אלפים ומאה ועשרים ל נ״ע
זמן שנכנס המלך דון אנדויאן עם כח חילות גדולות שבאו עמו במלכות
קשטיליא וחילות שבאו עמו הוא גוי עד פנים אשר לא ישא פנים לוקן ונער
לא יחון עם עמקי שפה אשר לא ישמע לשונו ואמרו כל אנשי המלכות יחי
המלך דון אנדדיא • ואמיו אך זה יום שקימוהו מצאנו דאינו • ובראות
זה המלך דון פידרא ברח ממלכות למלכות אנגליטרא וכהחלת מלוך המלך
וון אנדויא הוגו הגוים שבאו עמן לקהל הקודש והטהור קהל בירכי אישקה
)כג( אשר היו חכמי' אנשי שם ולא נשאר בהם עד אחד ממאהים כעלי בתים
שהיו דדם שם והיתד ,נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת האיץ • וכשהגיע
המלך דון אנדריא למדגת בווגז תבע לציבור המשים ואלף כפולות והיו בציה
גדולה ולהשלים הפרעות מכרו כל העטרות ותפוחים של כסף של ספרי תורות
זולתי של ספר עזרא שלא מכרוהו • והדבר שהיה שוה אלף מאתים מכרו
1
.במאתים והובים כי אין קונה והאנשים שלא הספיקו לפרוע מה שהוטל
•עליהם מכרו לעבדים ואין קונה .וצוה המלך דון אנדריא שלא יפרעו ליהודים
יווכוהיהס ותיכף זה קמו קהל שקוכיא)כד( וקהל מובילא)כה( וקהלות רבות על
היהודם ושללום ונטלו כל שטרי חובות והמשכונות • ובמלאת למלך רון
אנדדיא י״א שנה תמימה בא המלך דון פידרא למלכות קשתיליא ובא עמו שר
הגמל שר של גאליט׳ איש אשר לו עצה וגבורה והמלך של נפולה ואלופים
גדולים רבים ונכדים )כו( בעלי יכולת והרגו רבים מהחילות שהיו עם המלך
בג(
כד(
כה(
מ(
הוא 10808עז. 81
צ״ל שקוביא והוא • 8680*14
•
נראה שצ״ל אבילא והוא
צ״ל ונכבדים •
דון אנדריא ונרחו רנים מהם וטנעו ננהר ״ארה יותר משנעת אלפים איש
ונשבו כל הגדולים שהיו נמחנה המלך דון אנדדי׳ ומן החילות שנאו עם המלך
דון פידדא הרגו הרבה קהלות הקודש קהל וילא דיאננו שהיו בעלי חכמה נעלי
*וקה והיו מכלכלים ניניהם הדנה תלמידי חכמים וגס הרגו לקהל אניליאו)כז(
ולקהלות רכות אחוות ומרוב הערות בעונות יזגאו הדנה •שואל מן הכלל וכמו
חעי שנה לביאת דון מלך פידדא פשעו בו קהל ולדדליד ואמוו יחי המלך דון
אנדריא ושללו ליהודים הדרים ביניהם ושסו הבתים לא נשאו בלתי עם גרתם
ערומים ואדמתם חורבות וחובו שמנה בתי כנסיות ואמרו עיו עדו עד היסוד
בה ונטלו בל עטרות ותפוחים של כסף לנפשם וספרי תודות קיעום והשליכום
בשוקים וברחובות ואפילו חובן הבית לא היי כמוהו • ונשמעם הדנרסנינות
ולדדליד אמדו היאך)כח( נפשנו ואתה עינינו ועשו כמוהם קהל פרידש ליהודים
הדהים ביניהם וגם קהלות רבות אץ מספר עשו כן ליהודים הדדים ביניהם •
סוף דכו נשארו מעט מהרבה שלא שדדו וגם גאץ וכל סביבותו פשעו במלך דון
פידרא כשמעם שהשר של גאליש' וכל האלופים שבאו עטו הלכו למקומם •
וכראות המלך דון אנדריא שהרנה קהלות לנס עמו וגט קהל נרנט )כט( שהוא
ראש מלנות קשטיליא שלחו נענווו שיכוא וימלוך עליהם חזר למלכות נ ע ם
טועמו לנרנט בידים וקניות ותנע ליהודים ממון דג וראו נפשם בערה גדולה
שלא דאו אנותם זאנזת אנזתם מהיותם על האדמה עד היום הזה • ו ג ם
מדינת פלינסיא מ ק ו ם שחנות׳ ז ה החינור והניאור נשלמו ע ם המלך דון
אנוריא ובא שם עם כל חילותיו ותבע ליהווים מטון ו ג והיו נעער גוול ונעד
העת הזאת אמר הנביא כי עת ערה היא ליעקב • ובשמעו המלך דון עידדא
כל זה שלח בעד ישמעאלים ובא המלך של גינטא בעעמו ובכנודו עם חילות
גדולות והיה נננש במקומות שפשעו נו והי' מ נ ה אותם מנת חרג הרג ואנדן
ונכבשה גאין בנח והרגו אנשים עי אין מספר וליהווים עוה המלך וון פידרא
שלא ישלחו בהם יו כי אץ נם אשם אנל אם ירעו לשנות ישנו אותם והוליכום
שבוים למלכות גדאנטא עד שלש מאות נעלי בתים שהיו ווים בגאץ • וכנל
זאת הערבוביא הרעה היה רעב גדול בכל המלכות ובפוט בכאן בפלינעיא וכל
כך הי׳ היוקר נ נ ל הדנויס עו שלא נשאו נניתי לחם ושלמה כפשוטו ומדרשו
ו ב ן ה ה ו מ ן לא הי׳ אדם יוכל לפתוח ספר להגות בו מדוחק העיות .
3ז ( עייל אגילאר והוא ?*• •(1111
כה( נראה שצ״ל האח עיין ההלים לה' כה׳ י
כם( ;יאה שע״ל מדרט והוא 1(1־! . >13(1
קינה על גזירת ספרד אשר שלח החכ}! איידיק בן —
יעקב איש ווילנא מתוך כ״י ישן נושן על קלף ישנו תחת
יר החכם הקראי כ״ר אברהם פירקאוויץ אל ה ח כ ם
הדרשן מהו״רר אהרן יעללינעק בלפסיא י
עלי ברוך שאמר
שמעו כל עמים תוגתי • כי גדלה וגם אנחתי • לזאת עיני בדמעתי • אווה ותלד שנתי •
שמעו נהרות וימים • וגבהות והרים רמים • אבכה בין אפר ופחמים • אתאבל לילות
וימים •
שמעו ארץ ושמים • ואבכה בכי אגלים • על שממות רבותים • מיום צאתי מירושלים •
בפרט יללה ובה 'ייי• י ב ש נ ת ה ק ״ נ א כשאיה • כי נחובקהלאישבי״ליא • וקהלות
רבות בקשטי״ליא.
וקהלות כל אנד״לום .ובפוובינ״ציא וע נחוץ • ובקטלו״גיא היה לבוז • ואו״גון
עמס אחוז •
יהודה ועם ישראל • סורו מן יצר מתגאל .ואולי יחנן האל • וישלח לכס הגואל •
בן דוד יבוא לקהלם • יבנה מקדש אל ואולם • שם ישכחוהו כלם • נרוך שאמר והיה
העולם •
*
•
ו •
העתק מגילת עיפה למזכרת עדן שחיבר ההכם השלם
כמוהר״ר שבתי כהן זצ״ל מק״ק ווילנא ממקרי׳ רעים
ומאורעות קשות שבעווניתנו אירעו לאחינו בית ישדז*
בשנת חמשת אלפים ת״ח ות״ט ליצירה במלכו,ית
פולוניא •
ידעתם אם לא שמעתם כל עם ה' הישרים )ל( אשי ה' קורא עליהם
ואל וכיו הווים נדי כנפות האיץ מפוזרים ומפודדם כל מקום אשד
דני המלך ה' צבאות ודתו מניע אבל גדול ליהודי צום ונכי ומספר טר יצא
)לא( לובים גדולים מכבדם לבשו שקים והעלו עפו על ואשם קצינים ויוזניס
ונגידים על כית ישראל ועל עם ה' כי נפלו בחוג נגזוות כיד עילים וטמאים
רשעים איווים וודם היגו לאלפי' ולרבבות ישיים ותמימים חסידות וחסידים
בני ישראל היקוים ומסולאים בפז הנחמדים וגאונים ווכנים כעלי תריסין
המלמדים עם התלמידים הלא המה עם בווי נכדם ושפלים פוחדם ויקים הט
היונים המנוני' בשם קאוק״ין איכוים וכורמים עובד אומה התאספו קרובים
ורחוקים ויו ימו יד המלך ושריו וסגניו עס גדול ורם כענקים הוא המלך ולדסלאוו
מלך כשי ואד למנותו נץ צדקים כי מעולם הטיב חסדו עם היהודים וארז
בריתו אתם הקים כשנת חמשת אלפים ודי מאות ושמנה לבריא' תבל ושחקים
בחדש הואשון הוא חדש ניסן גדלר דמעת העשוקים כי התחילו אז הרקים
לקבץ )לב( ולזנב הנחשלים משושנת העמקים רהיגו חסייי עליון קדושי׳
וצדקים וחשוקי' כמה מאות נפשות קדושות אביונים הנאנחים ונאנקים רצאו
לנגדם שיים ונים ועם יב מעם הפאלק״ץ ללחום עם היקים לשלם להם
כפוי מעלליהם ויהי כאשר הקויבו הפאלקי״ן לבוא אל מחגיהם אל אוץ
הטמאים הנקרא אקריי״נא וסביבותירם או באו היקים נעימה ותחבולה עליהם
כי גם אותם הדקים הנושמים בנהג אמת בספריהם אשר הוא מעולם וזק ולא
יעכוו למלכות פולי״ן נתוב בדתיהם י״כ אלף חלוצי צבא קאזקי״ן י א ז ר ו ח ל צ י ה ׳
לשות את המלך ולעווו בכל אשר יגזור עליהם ועתה הפיו חק וביית וכותו
ביית עם שאר היקי׳ אחיהם וגם שלחו והתאספו עם רב מייקדיים אליה׳ ומבנו
ל( בסליחה כתוב השרידם .
לא( צ־׳ל יצע וכן הוא כשליחה
לב( בסליחה כתוב לקצץ .
אה שר *ב* המלך עם כל השרי׳ ונושיו/ירט ועבדיהם רהרגו מך ס •היג ״וב
ואניח ויבוזו את נל כספיהם גם שי• הצבא עם שאר שרים הרגו על חלליהם
חה היה סמוך לחג השבועות שלשה ימים לפני איויה' ביום הרביעי -הוא יו'0
מוכן לשורענותיה' :ובאותו יום נאסף המלך אל עמו ויצאה נשמתו במדינתי
ליטא וחוק טאו טאו׳} אקי״״נא מוינתו רגוע ויאסף סמוך לעיה הגדולה ווילנא
ז
היא הבירה במלכותו ולא ידע המלך דבה מהמלחמה בשעת פטיהתו גם הוקיט
לא״ידעו או ממיתתו ואנחנו עם ה׳ ענייו וצאן מרעיתו הנפוצי׳ במדינת ליטא;'׳
היינו נוני' ומתאנלי׳ על המלך ננוד מנוחתו ועדיין לא ידענו ממגורי )לג(
רעה אשד גזר ה' על נחלתו וכל נית ישראל אשר כארץ אקריי״נא עזנו כלי
איש את ביתו השליכו משכנותיהם וארצם ולא נשאר לאיש כי אם גויתו ומעוטי
רכושם אשר הניסו כל א' למחיתו ואת יום מקרא קוש חג השבועות חללו׳
דתו כי הוכרחו לנרוח ולעמוד על נפשם נאיש גנודתו שנת חגנו ומועדנו'
:
אשר כל עות ישראל יעשו אותו :וובים נסו לק״ק נעמר״ב העיר הגדולה
והחשוכה היתה ראש לקהלות ולא ידעו עדיין מפטירת המלך כל אותן הגלילות'
ונגלל נן היו מקוים עוד ליושג תהלות ישלח עורתו על יוי המלך נעם רבי
ונמקהלות ויהי אחיי כן נשמעם ויתעצנו מאד וינכו נתחנונים ותפלות ודמעתם
על לחיים תמיי ויקוננו קינות ויללות ויראו כי כלתה עליהם היעה מנורא עלילות
והדקים כאשר שמעו מפטירתו שמחו שמחות גדולות או נפלה רעיה ופחד׳
על נל עם הפאלקי״ן ולנשם חלחלות שנת אורח ונשמו דרכים ומסילות
ובאו לק״ק נעמד״נ נחמשים דקים נתחנולות והשמיעו שם קול חצוצרות
ושופר וכל העם רואים את הקולות כאלו עם הפאלק־״ן יבואו בסוסים ורכבים
במצהלות למען יפתחו שערי המבצר לבלתי יהיו נעולות והצליחו מעשה שטן
וכן עשו מוטותיהם מעשה נבלות :והרגו בעיר כמו ששת אלפים נפשות
קדושים גאונים ורבנים חכמים ונבונים זקנים וישישים בהוריי ובתולות חתנים
״ וכלות טף ונשים וכפים הגאון מורינו הרב ר' יחיאל מיכל חכם חרשים וכמה
מאות טבעו כמים ובכל מיני יסויים קשים ובבית הכנסרז לפני ארון קדש
הקדשים שחטו בחלפות המשוררים והחזנים והשמשים שם העלו בני ישראל
עולות וקרבנות ואישים עקיו עצמם כאילים וכבשים וה״שים לריח ניחוח יעלו
לשוכן תושישים ואח״כ החריבו הבית מקדש מעט שם שאגו צוררים ורוגשים
והוציאו כל הספוי תווות ישנים ונם חושים וקרעום לגזרים ונתנום למרמס
רגלי אדם ובהמה סוסים ופרשים וגם עשו מהם סנולים ומנעלים שקווין י
פאס״טליס וכמה מיני לנושים והפנו הנתב לארץ ועל היריעות היו ברגליהם י
דשים והיה זה ביום הוביעי עשויט יום לחוש סיון ירח הגי נכל מיני שלישים
יום שנתלו בו המאית חסר כתיב יום מארה וקללה לילדים החלשים שגם י
גדרת תתקל״א היתה ביום ההוא עשרים יום לחדש ההוא נו היינו נכלמים י
לג( בסליחה כתוב מהגזרה
זבושים הנה הקהלה קדושה נעמו״ב היוזה ואש לגזית היקים האילים וטפשים
ומשם נפוצו על פני כל הארץ והיו להוב״ה ואשים הואש הא׳ יפנה אלי
קהלת קוש טולטשים :ויסנבו שם את הטבצו שמנת ימים רצויו עליה עד
כי כל אשר בתוכו היו מוכפנים וצמים והץ שם ובים מבני ישיאל ופייצים
ובים משאו עמים :ותמיו יום ולילה לא ישבותו והץ כנגר היקים נלחמים
ואחייב דברו היקים אל השייט הפויצ־ם למה תיגשו ג י ס ולאטים בשבילי
הידודם האומללים אשר הם שונאינו נדמים קדומים • ודברו אליהם דברים
רכים ודבוי נוגן כמתלהמים ה לא אין חפץ לנו בכם פריצים רבים וכן שלמים
י ק תנו לנו היהודים הכופוים באמונתינו ונשתה עליהם כוס של תנחומים •
ונעשה בם כרצונינו וננגחם כמו בקרני ואמים רמלאו הפריצים את וביי הוקי׳
ףמסרו בידם מכני יהודה מן הפרתמים דהיגו שם כשלשת אלפים נפשו' ישרים
ותמימי׳ ומהם הכו ומהם פצעו גרתם נתנו׳ למכים ומהלוט׳' בכל מיני כלי
דן נמחיישות ואתים וקדדוטים • והיד ,זה ביום השש• דכלו השמים והאוץ
וכל צבאם מושלים )לד( • ד׳ ימים לחוש תטוו אשי בו נשתברו הלוחות
ונגנזו האורים ותומים • ועין כעין היה נראה גזר דין הקשה המתוח עלינו
ממרומים כי באותו יום הששי נגזונו שני פעמים כי גס אז הרגו כמו ט״ו
מאות נפשות הנאהבים והנעימים בקריה הוטי״ה כמדינת יוסיא שהיא ו ח ו ק ה
מטולטשים כמו שבעים פרסאות שהם י״ס תחומים בפרשת ]במדבר כאי וי[
ו נ ש נ ו את העם וימת עם רב מישראל רבים ועצומים ונודע ידעה כרויה כאמת
ובתמים ני אותן היהודם אשר היו בקוית הומי״ה סגורים וחתומים קדשו א ת
שם המיוחד יותר משאר היהודם הצדיקים והחכמים באשר כי גם שם באו
היקים הטמאים ככלבים אלטים כברית עם שאי הפדצים וימסרו בידם א ת
היהודים ככבש׳ שלמים וגרשום מחוץ לעיר על פני שדות וכימים .ואן
הקיפום היקים כחצי ג ק עגולה והפשיטוס עיונרם • והושיבום לארץ והיו
היהודים בושים וגם נכלמים כשה לטבח יובלו כיחל לפני גוזזיה נאלנים ואז
דביו היקים אל היהודם דברים טובים ונחומים למה תהיו נהרגים נחנקים
ונשחטים כפר בן בקר תנדם י על אלהיכם אשר שפך חמתו עליכם טבלי
וחמים .הלא טוב לכם עבוד אלהינו הפסילים והצלמים • וה״נו לעם א׳
יחדיו נהיה חמים • ואו תהיו חפשים מאתנו ותהיו חיים וקיימים • ואת כ ל
הרכוש נשיב לכם ותהיו עשירים גדולים ושדים ו נ י ס י וזיע קיש אמונים
אשר נהוגים על ה׳ כל הימים .מאסו בחיי העולם הזה בחורים ובתולור!
חקנים שנים ועולמים • והתאספו יחד גדולים וקטני׳ ד ל ד ם אשי אץ ב ה ם
כל מומים .וצעקו בצעקה גדולה ומרה לאל עליון שוכן ט י ו נ ד ם :שמע
ישיאל ה׳ אלהינו ה׳ אחד מלך עולמים .ט עליך הורגנו בל היזם ה׳ אלהי
ישיאל הכה חטים • לא נשב עם מתי שוא ולא נבוא עם נעלמים • והתורן
לד( בסליחה כתוב מושלמים .
על חטאתם ואמרו אבל אנחנו אשמי' • מ ר ק ו עליהם הרץ ויומרו העוו פעלו
חמים • רקמנו קינות רנות ע ו כי עלתה נכיותט למרומים • דחי כאשר
ראו ההקים כי היהודים באמונתם שלמים • אז יענום עוות ודגיו עליהם דברי
גוומים • עד מתי תקשו עיפכם והאכוו עצמכם לרעת ותהיו כשופכי ומים •
כי אתם בעצמכם מסבנים הויגתכם ואתם הגורמים לכם הויגה ושחיטה ותעשו
זבח כל הימים • נאשר כי אינכם חפצים לעכוו את אלהינו על ההוים הומים:
ואמרו אליהם היהודם למה תאחרו להרגנו הלא לא נשמע בקולכם ולא נאמר
למעשה ידנו אלהינו כי אחו הוא אלהינו בשמים ובארץ ה׳ מלכנו הוא יושיענו
ואתם היום שלוחים מאתו יתברך לפגוע בנפשותינו • כי מגלגלין חובה ע״י
חייבים כמותכם שונאינו ואויבינו י ואם אין אתם הורגים אותנו הובה שלוחי׳
למקום עלינו י הרבה אריות ודובים יש לו לבלענו .ואתם הס המוכנים
ומזומנים לפורענות אתם חיכו לנצח להשחיתנו .ואז הוימו הרקים בהם יו
ויהרגו אותם בעינינו )לה( י רעשו הרג רב באחינו בני בריתנו בבנינו בבנותנו
בנעורינו ווקנינו • ושללם לבוו שלל גדול מאד ישליכו בחוצות כספינו • ט
רוב עשירי איין אקרי״ינא ברחו שמה אל שאר היהודם כי אמדו הם אחינו
בשרינו ונאספו גם היהודם אשי היו מקדם שמה בחטאתינו • ומשם יפדרו
הגוים היקים והיו להיבה ואשים רפשטו על ארצינן .ויחויבו כל מקומותינו
רהוסו כל כתי כנסיותינו • ובק״ק טשעוניאווה הונו כמו שני אלפים נפשות
מכני בריתינו ונק״ק סטרד״וב הרגו כמו י״ב מאות נפשות מזוע ישואל קדושינו •
ומלבו אשו הרגו במסילות ודרכים סאות ואלפים נשמו מסילותינו ועוו נתיבותינו
ומלבד אשו מתו כועב ובצמא בימים ונחלים עד כי נהפכו לרם יאורינו •
כחרב ובדבר וברעב שפטנו צורנו • ומלבד אשר ענו וזנו וטמאו בתולות
ונשים כמה מאות לעינינו • והוליכו שבי למאות ולאלפים בתולות ונשים
לארצם על אלה חשכו עינינו גם קרעו ושרפו באש נ ל ספרינו הקדושים וכל
ס פ ד תורתינו י על זה דוה לבנו ולא נשאו רוח כקובנו העל אלה ת ת א פ ק
ותחשה ה׳ אלהינו י והיקים אשו בארץ אקרי״ינא גס הס נפוצו ע ל פני
כ ל ממנותינו י והחריבו כל אקד״ינא ופאדלי וואלין לא נודע איה מקוטינו
נ ם מקצה איץ ליטא עקרו תחומינו והרבו חללינו על ההרים דלקונו מנשרי
שמים היו קלים רוופינו • ק״ק פאוולויטש הרסו ער היסוד עד כ׳ נמס לבנו •
ק״ק פארהביש החויבו לא השאיוו מחיה בנל גכולינו • בק׳׳ק שדה לבן
השחיוו כשולי ק ו ו ה פנינו • בק״ק כא״ר הוגו כשלשת אלפי׳ נפשות קדושות
וגם שם השליכו משכנותינו • קרעו ספרי תורתינו והוסו ובססו מקדשינו
ונק״ק קושטנטין הרגו "0ו מאות נפשות מנני עמנו • ונק״ק פאלינאף הרגו
הרג רג מאד נ כ ל רחונותינו • נ ט ו י׳ אלפים נפשות קדושות עסיות יאשנו •
כי היתה עיר בצורה וברחו שם בל גאונינו ומחמדינו • ואחייב הרגו בק״ק
לה( בסליחה בעונינו •
א ו ״ ס ט ו י ה הנשארים ש ם בנחלתינו • והחריבו כל העיר וכל קהילותינו ו כ ל י
הגלילות והישובים אשר סביבותינו • יותר מגי מאות קהלות גוולות וחשוכות 1
ובפרט ב ק ״ ק נ א ה ו ל וק״ק שעבושין ו ק ״ ק ט א מ ש א ו ו ׳ ש ם הרגו ל א ל פ י ם
וובבות • בחדש תשוי ש נ ת ת׳ טי״ת ל מ ס פ ו הקצובות • והוציאו ש ם ספרי
תורה וספרים ולוחות נבונות .ועשו ש ט ח גוול מהיריעות וישטחו ש ט ו ח ע ל
פני האדמה בחוצות ורחובות ו ש ח ט ו ע ל היריעות זבח מ ש פ ח ה ו מ ש פ ח ה בחלפים
וחרבות .חכמים ונבונים זקנים וזקנות זכרים ונקבות .והוגד אחים לעיני
אחיות ו ש ח ט ו ביום א׳ בנים ע ל אבות .ובמקום )לו( הפרם ה מ ט ה ר ת מ כ ל
טומאות ותועבות ש ם היו מטבילץ כלים תדות וזבות השליכו ש ם ט ״ ו מ א ו ת
ילדים ח נ י נ ד ס בריאות רכסו עליהם ע פ ר ועודם מפדפרים ושפתותיה׳ בקבל
מ כ ב ו ת העל אלה תתאפק ה ׳ ותחשה יה שוכן ערבות • ואחייב בק״ק וולאדוי
ע ש ו זבח דב ש ם יזבחו זבחי צדק עולות ראיות ועולות חובות • ו נ ש מ ע ש נ ו
קול נהי ונהיה קול תוועו' ושבוים ויבבות נ ם ב ק ״ ק בייסק וק״ק פינסק ו כ ל
הגלילות והסביבו׳ אין מ ק ו ם אשר אץ ש ם הרוגים מושלכים איש אל אחיו ואשד,
אל אחותה משולבות • ת ל ו מ ס פ ר ההרוגים מ ע ם ישואל בשתי ש נ י ם א ל ו
הנקובות • יותר מ מ א ה אלפים נפשות נ ח מ ד ם אהובים ואהובות ומלכד זדי•
נ א ו עלינו נ מ ה מיני ׳סורים ו מ נ א ו נ ו ת נ מ ק ו ם אשר ברחו היהודם ש ם בארץ
תלאונות • מתו י נ י ס מ ה ם נערים הדחוקות והקרונות • אץ נ י ת אשר אין
ש ם מ ת בכל מושבות • עד כי חדל ל ס פ ו י ולהכין ל ה ם תכיינץ ו א ר ו נ ו ת
למען ינוחו שלום על מ ש כ ב ו ת • והיו מושלכים כ כ ' ולי כבודות חצובורז • .׳
ונתק״ט בנו כל הצ״ח קללות ]דברים כחי סא ( ,נם כל חלי וכל מ כ ה א ש י ל ו
נ ת ו נ ו ת • ו נ פ ר ט ב ק ״ ק לבוב בעת אשר ד,יתד ,במצור ובמצוק ובתיהם מסביב
חייבות • היה ש ם דבי ורעב ומתו כ מ ה אלפים נפשות יקרות וחביבות -
ונאספו אל ע ט ם הרבה גאונים זואשי ישיבות • ט ״ ו הגאון הגדול מ ה י ״ ר יושיע
ו " מ ואב ב״ד דק״ק ק י א ק א נאסף בעונינו ה י ט ת • הוא היה אביהן ש ל ישראל
הוא יבץ תוכן לבבות • פ ל פ ל א חויפתא פרי ע ץ ה ד י וענף ע ץ עכות • והגאון
ה ג מ ל מ ו ה ״ ו ר נפתלי ד ״ ט ואכ״ד דק"ק לובלין מ ט נ ו ישאכון השואבות • באר
מים חיים אשר מימיהם לא מכזבות • ושאוי הגאון ה ג מ ל מ ה ״ ר י ש ל ט י ז
ואב״ד דק״ק סטנאווה יניק וחכים ד נ ו י ו בוקעים וקיע ותהום נוקבות בן ה נ א ץ
הגדול מ ה ״ ו ר נתן שפירא איש האלהים מפיו יהלוכוכיוווי א ש ושלהבות וכאלה
רבות גאוני ארץ מלאים רוח ח כ מ ה ובינה ולחשוב מחשבות • א ש י לא א ו כ ל
א ש א ש מ ו ע ו ת )לז( ע " פ אף כי להעלות במכתכות • עצמו מ ס פ י הגאונים
הובנים יושבי ע ל מדין על מליאות יושבו׳ • מתר פליטת י ש י א ל ה נ מ ל ט י ם
מרקים היונים • נשארו בערום ובחסד כ ל בידם דיקנים והעשירי' אשר היזי
/
לו( בסליחה ובמקור• ,
לז( נראה ש צ ״ ל שמותם .
עלי תולע אמונים .יעווו נקי טנכפיהם ונעשו דלים ואביונים • יורדי היז״ם
בעני״ות הטה ואו כן תטהו ונבהלו ועיונים • קווע״ים והולכים לתומם עניים
ודווים וסחופים ועיפים ועטופים ברעב ומוכפנים • שואלים ללחם ואץ פורש
ואין כ״ל ואין כסייף ואין עזגים • הולכים ושסים וניכהתים רגליהם מעיו לעיר
לכל עד הם פונים • לבקש עזיה מאחיהם נית ישראל גד שומר אמוניבז
גונן לי חסדים וביישנים ווחמנים בני וחמנים .ומתווים תמיד על חטאתם
לפני אדוני האדונים • כלב נשבר והוח נכאה פני מלך מוחל וסולח לעונים .
על הפשעים והמרדים והחטאים הזדונים ׳ על כן קבעתי לעצמי ולדומתי
לבנים ולבני כנים • יום צום ותענית ואבל ומספר וקינים • ביום כ' לחדש
פיון שבו נתנה תורה היקרה מפנינים • ועתה קרעוה פיעוה גוים רבים המוני׳
המונים • יען כ׳ יום זה היא תחלה לגזרות ומכאובות וחלאים רעים ונאמנים.
וגם כי בו הוכפלו הציות וקלקו״לים מקלקו״לים שונים • כי גם גזית התקל״א
היתה כיום ההוא ובאותן הזמנים • וגם כי יום זה לא יארע בשבת קדש בשום
פנים • ע"פ הקביעות והלוחות אשר ביוינו מתוקנים .וחביתי סליחות והקינות
בבכי ותחנונים • לאומים ביום וה בכל שנה ושנה עידן ועידני׳ .וכל איש אשר
הויחו ה׳ ביואתו ובשם ישואל מכונים .ישיט על לבו אלו הובוי' והענינים •
רקכע עצמו יום זה לקונן עליו כעל שני החורכנים • אולי ישקיף ה׳ דואה
ממעונים • כי עדיין לא שככה חמת המלך ה׳ צבאות מלך עליתי׳ ותחתונים •
כי עוו חמת יד המציק הצר הצורר נטויה בחרבות וכדוני' ותמיד הם פושטי׳
באוץ ולמלחמה הם מוכנים ומזומנים .ובכל מקום אשר ימצאו מהיהודים
הווגים ובולעים כתנינים י והתאספו יחד עם וב מהדקים סזויינים ולבושי
שריונים .ומאספים אליהם עם וב מהקודים אשר סביבותיהם חונים י ויאטוו
לכו ונכחיו ישראל ושמם נמח׳ כעננים ולא נשאיר להם שאו וזכרון עם הראשונים
והאחרונים • ואנחנו בשם ה׳ אלהינו נזכיר ועינינו ליד ,שוכן מעונים • ינקום
נקטת דם עבדיו הנשפך כמים על העצים ועל האבנים .ונקמת דם החסידים
הקדושים חכמים ונבונים • ובעלי תויסין עוקוי הרים גאונים ורבני' • שוערים
ומשויוים שמשים והזגים • .בחורים ובתולות ילדים וילדות גדולים וקטנים •
חשובים וחשובות מלמדים עם תלמידים נעוים וזקנים • אשר נהוגו על קוושת
שטו המיוחד באלו הזמנים • שנת ת״ח אשר חשכה׳ בזא״ת יבוא אהרן עדי
הקדש לפני ולפנים נהפך כמרי לאבל ושטחתי ליגונים • והקריבו את עולתם
הישראלים והלוים והכהנים .ובשנת ת״ט שומרי משמרת הק״וש הם האנשים
ההגונים י נהיגו על קדושת שמו יתברך בחדש השביעי הוא ירח האיתנים .
עם נשיהם ובניהם וטפם כנות ובנים • ונטמאו ונתעבו טומאה תחת פוהו
ניוי הקווים והיקים הטמאים גף עו פנים .קויתי שק״ט ויבא וגז וכל מיני
משחית המכונים אף וחמה ומשחית ומשכו ומכלה • בכלם היינו נדונים .
באלו השתי שנים:
תיקונים והשמטות •
*ד שודר
18 22
17
30
23
ז8
91
22
10 108
4 111מלמטה
5מלמטה
1
22
23
33
48
הערה פ׳
ז
קרא
תחת
עד
*י
ננננשתי נן אני בושת
קנג
קנא
נעיר
נעיר
עניני
ענינו
לאחטם
למחמט
אולי יש לגרוס דיניש תרת ריניש
יש לגרוס סייטאויוש והוא נל״ם 0ז40מ 9או ס!•*?;!*!-
רנה קשת ועיין נשלשלת הקנלה דפוס אמששידם נוי ע״א
עריך להוסיף ונן הוא נ*ד גג׳ עיין שם
יש לישנ הגרסא וארנעיס ושש
א ל ה ש מ ו ת ה א נ ש י ם והנשים אשר ב א ז כ ר ם ב ס פ ר ש ב ט
יהודה על ס ד ר א ל פ א ב י ת א •
צד
י
68 . .
45 . .
אבומליך בן אבואל .
31, 32 .
אנונשטווק • דון אישטדוק ד,לוי.
ן' אסטדוק 67, 68, 74, 76, 77
.
57, 120
58, 116 .
אברבאניל
10, 13, 15 . . . .
אברהם 65, 56, 98, 109, 117 . .
דון אברהם כנבנשתי • 25 . . .
ר' אברהם בן דוד .
112, 113
ר' אביהם בן עזרא 42, 77, 95 . .
66 . .
ר' אברהם בן ערמא.
4
, .
1, 108 .
. . .
אגושטוש
אדם הראשון 28, 29, 37, 61, 81, 98
101, 104
ר׳ אהרון בר משולם 113 . . .
1
אוקטוביאנוס . . . . . .
111, 112 .
85 . . .
אליהו .
70, 71, 76, 108, 109 .
112 . . .
109 . .
.
אלכסנדר 22, 55, 56 • • . .
)אימיר( אלמועדן • 51 . . .
צד
113 . . . . .
דון אלפונסו 6, 7, 12, 25, 30, 33,
34, 48, 95, 108, 115
דון אלפונסו מפדטוגאל61,108. .
112
אלמצור , .
2
אמימר , . . . . . . .
131, 132 . .
דון אנדדאן . .
אנטוניום 1, 14, 66 . . . . . .
24
אנטיוכוס . . .
דון א נר י קו 88, 123 . . . . . . • .
אסר,ד 120 . . . . . . . . . . . .
אפלטון 28, 44, 116, 123 , .
64
אפרים בן שאנגו
23 . . . .
. . . .
ארייס
22 . . .
62, 116,
73, 79
14 . .
21,
68,
71,
13,
129
85
אריסטונלוס . . .
א ד ס ט ו 123 . . .
ר' אשי . . . .
. . ...
אשפיאן
ר' אשר . .
. .
באליריו
183 . . .
בגילייד דלה טורי .
68
בונגואה . .
בועז 104 . . . . . . . .
ביאטו״ן 48, 49 . . . . . .
116, 117 . .
בינבנישר״י הזקן .
בלעם • . .
15
.
בנימין . .
14
גאלינוס
.
.
121
גאנוס .
.
.
8
142
צד
14
דון גואן 30, 62, 88 •. . . .
גואן וילה דוה 28, 29 • • • .
גונסלו הווטץ 30, 31, 32, 33 . .
22
ן׳ גייייו •
23
18
דון גושפי בן בנבנישתי
גג
2
גירוניגיו די שאנסה 6׳ 68, 69, 70
1, 72, 73, 74, 75, 76, 77,78ז
דוד 55, 57, 68, 59,
14, 15,
86, 89, 99,100,104, 105, 107,
119 120, 121, 122
50, 51 • .
דוד אלדויד
124
73
3
הוני מוי .
2
הוירוס . .
22, 98, 100 102
.
הירק וליש .
המן . . .
דון ריאל בן
ררגיליו. .
וירשוייש .
ולויסלאוו.
זנאי הנשיא
וכריה . .
י' ורחיה הלוי
חנה
...
21, 22
23
•
•
79
•
בנבנשתי68, 69, 70, .
77, 78
73,
• • • 14
95, 96, 108
• • • 134
112
.
51
51
• • • 81
68, 70 112
18
120
76
—
חסואי ראש דגולה • .
דון רסיא׳
וון חסוא• קושקש . .
דון טוורוס אלקושטנטין
ר' טודרוס בן יחייא • .
צי
50 . .
75 . .
128, 130
68, 73 .
• 08 .
19 . .
טומאש 7, 8, 10, 11, 12,13, 15,
16, 17,18 19, 20, 23, 24, 115,
116, 117, 118, 110, 120, 121,
122, 123
טיטוס • 8, 22, 23, 55, 96, 97
• * 23
טרוגינוס
• • 21
טרפון
• • 97
יהווה 21, 32, 56, 57
1, 19,
דון יהודה אנראבניל 89 • • . •.
ר' יהודה כן אשו
ר' יהווה נן דוגר,
יהושע
.
. .
27 .
128 .
.
1, 66, 67, 94
29, 119
2
יהושע בן יהוצוק כ״ג • . .
2
יהושע בן סירק . . . . .
ד' יום טוב קרקושה68 . . . .
יבינו יהונתן הכהן 113 . . . .
82 . .
56, 67 .
יוסף )אבי ישו( 14, 15 . . . .
ד' מסף אניוב 111 < . . . .
י ק יוסף אלנלג 68 . . . .• .
68, 71, 74 . .
י ׳ יוסף אלנו
יוסף נן אפרים בנכנשהי הל,״ 30,31,59
וון יוסף נן ארדוט 68 . . . .
ר' יוסף נוכן אלפלח • 51 . .
וון יוסף הלוי • • • 8, 68 .
דו! יוסף הנשיא • • • 25, 121
צד
יוסף בן וירנד83, 53, 89,111 112, ,
127
יורמינוס 23 . . . . . • • . .
138 , . . .
יי יושיע
56 .
ג
.
יושיעוס שיריק
ר' יחיאל .מיכל 135 . . . . .
יעקב 14, 15, 54, 56, 99, 119,120
ד׳ יעקב אביוב 111 . . . . .
112
96, 98,
דון יצחק אבראבניל 89 . . . .
דון יצחק בנבנשוזי 113, 114 . .
128 ,
66 .
ו ' יצחק בן שושין 128 . . . .
24, 61, 121 . . . . .
.ירמיה
ישו 6, 14, 15, 17, 18, 20, 24,
29, 80, 37, 38 39, 40, 41, 43,
44, 61, 64, 67 68, 70, 72, 77,
80, 86, 87, 92 93, 95, 96, 99,
108, 125, 126
15 .
ישי
. ..
ישמעאל2,4,16,31,32, 41,42,52,
112, 113
י י י 114 .
ו' ישראל אויניון
98 ,
57 .
113 .
45 .
ו ׳ לף בן גרשום
114 .
7
ז
35 .
14 .
דון סאיו חלגיואר68 . • • • .
מאיקו .
.
מאדקוש
.
.
. .
*ד
111 . . .
36 . . .
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
97 .
. .
13 . . .
ג
. . .
111, 112 .
128 . . .
30, 34, 86
108 . . .
21 . . .
22 . . .
114 . . .
...
מחמט ביגי . . .
ר' מיימון נגאו .
• .
דון מנואל
ד' מרדכי בר יוסף
מאישטרי מדטין די לוסינא . .
מדים 15, 120 . • . . .
משה 29, 50, 55 , 72, 75, 88,
103, 104, 109, 113, 121
מאישטדי משה 76 . . . .
ר' משה אבודיאל 33 . . .
ו' משה דדשן . . . . .
ר׳ משה המון 53, 111 . .
68 . . .
ר׳ משה בן מושא .
87
14,
17,
95,
74,
31,
78
33,
ר' משה בן מיימן 49,51, 52,74, 80
95 . . .
.
ו' משולם 112, 124 . . . .
צ
. . . .
מתתיה *4 . . . . . . . .
ו' מתתיה היצהוי 68, 72, 73, 74
41 • . . .
נבוכדנצר 13, 14, 116 . . . .
בן נבט 20, 21 . . . . . .
28, 98 . . .
כיקולאו די ולינסיא 53, 54, 57, 58,
59, 60, 61
ניקולאו די לירה .
•
8, 20, 122
צד
138 .
56 .
.. .
. .
נדון
138 .
ר' נתן שפיוא . . .
33, 111
סולטאן סוליימן . .
2
.
22 .
21 .
15 .
22, 131
113 .
•
עלי • .
44, 97
ר׳ עקיבא • • • • ..
עשו 54, 99, 124 . . . . . . . . . . .
21, 35
פונפיאו
30, 53,
דון פיווא 115, 118,
131, 132
48, 49
פידרו די גוומאן . . .
פיאי פידרו 78, 79, 80, 81 . .
45 .
פיליפו בן פיליף . .י
13, 14
123 .
89 .
פראי פול
74, 76, 116 . . . .
פרעה
53, 56, 96, 116 . . .
112 .
י 14
קארלו מאגנו• • .
•
קושיאוש• קיפיאוש .
קלעאפטוה
• • •
•
14 .
1, 56
1
.
53 .
79 .
29 .
.
38
צד
115 .
11 .
58, 182
שאול
30 . • . . . .
וון שאנגו
שאנגישה )שאנכא( 37, 38 • . .
7
.
שבתא . ,
דון שולימאן בן יעיש 18 . . .
21 .
שיניכא 123 . . . . . . . .
י 29
שלושטייו
• 14
שלמה 19, 20, 21, 28, 64, 96, 97,
98, 99, 100,103,104,115,116
י׳ שלמה בן אדרת 52 • . . .
ר׳ שלמה בן וירגה 1, 52, 84, 89,
95, 108, 111
ר' שלמה דשאילי 114 . . . .
ר׳שלמההאי 79, 80, 81, 84, 94
ש ניה
י' ל
יצחק׳ • • 72, 78, 110
ו' שם טוב בן שס טוב
88 .
ו' שם טוב שאנצולו .
112 .
שמואל
• 122
וון שמואל אבראבאלייא
79, 80
שמואל אנקוור. . . .
27 .
דון שמואל הלוי . . .
68, 69
דון שמואל הנשיא . .
89 .
שמואל בן ווקי • • 30, 31, 83
וון שמואל בן יעש . .
81 .
שמואל בן שושין . .
25, 89
116 .
66 .
• *:
שמות הערים והארצות ההרים והנהרות כ ס פ ר זה
נרשמות •
אאינש • אגינאש .
אדום
. . . .
צד
5, 114 .
• •
111, 112, 113
19, 99 . . .
34, 88 . . .
6
. . . .
4
. . . .
91 . . .
איטלייא . . . .
אינגלאטירא •אנגליטרא 5,42,113,131
איסיגא 25, 30, 88 . . . . .
79 . . .
אלנדנד )נובדייא( .
30 . . .
.
אלימאנייא 7, 46, 78, 120 . . .
אלנסנדדיאה 113 .
אלמדנטין . . . .
.
.
אנדאלוזיאה
אניוב .
.
.
.
.
103,
.
.
.
23,
. .
. .
. .
21,
78
50
68י
31 . . .
.
14, 88, 133 .
79 . . .
אצפהן . . . . .
אקויינא 134, 135, 137 . . .
אראגון •ארנון2, 6, 47, 62, 68, 113,
124, 130, 133
.
. . .
51
צד
אשייא 35, 79 . . . . . . .
אשכנז 14,17, 46,47,64,65,88
13 . . .
אשפאנייה . . . .
$8 . . .
אשקלונה . . . .
25 . . .
נאלמהן . . . .
137 . . .
. . . . .
כאי
43 . . .
נאוא . . . . .
בארסאן 9 . . . . . . .ל
24, 84, 86, 98, 116 . .
נבל.
•50, 51 . . . . . . .
בגדי
בדוש 112 . . . . . . . .
65 . . . . . . . .
בזדון
בוניילאש 115 . . . . • . .
ד
נווגונייא . . . . . . .
87, 131 . . . . .
נווגוש
5
נורדיליש . . . . . . .
7
נושמץ. . . . ....
5
נזגדדה . . . . . . . .
131 . . .
נידביאישקה . . .
111 . . .
נלוגדאדו . . . .
115 . . .
נלויאיריש . . . .
113 . . .
נלקירו. . . . .
49 . . .
נרברייא )אלנדבר( .
113 . . .
נרדיש . . . . .
נויטאנ״א 56, 114 . . . . .
138 . . .
נריסק . . . . .
132 . . .
ברנט . . . . .
ברצלמא
גאין
.
.
.
87, 129 .
.
.
41,
30, 132
*י
גאליטא • גאליש״א 30, 131, 132
6
גאשקונא
99 ,
גנלייס
88
גיאיטי
68 . . .
גואישקא )אושקא( .
14, 29 . . . . . .
גוווש .
85, 36 . . . . . .
גודיאה ;
5
• • • • . . .י
נהר גחן
״*
גולן
גמובא 91, 9* . . . . . . .
גיוונא .גיוונוא 67, 68, 87, 180 .
12ג " 1 ,
גיוקיו
גראנאדה-גרנטא 8,4,14,66,89,132
22 . . . . . .
הר גריויט .
68 . . . .
דווקא . . . .
99
הגרים
136
הוטיה
79
הלך
114
ההר
113
הר געש
הו הטוויה 98, 99, 100 . . .
הח חשך • • • 14 . . . .
137
וואלין
138
וולאור
״1ו>\( 182 .
וילא ויאנגן )!'
וילייסיט • וליישקט 68, 88 . . .
119 . . . . . . .
ויניע״א .
132 . . . . . .
ולווליו .
ולינסיא .פלינסיא 47,124, 129, 130
132
132
זעמי
ילי ״עיין • .
50 . . . . .
סאטשאווד,
מנויה
מודלה • • • • י • י . .־.
סולזשא
. . .
112
0, 45, 114
6
136
טולטשים
טוליוו .טוליטולא 11,14, 19, 30,
89, 109, 113, 129
1,1
טוקאם
87
טוויאנוש .
*8
טוויגוש .
19 . . . . .נ
סושקנא . .
43 . . . . .
•ואנא . . .
114 . . . .
טגול סושקון .
87 . . . . .ג
טשעוניאווה .
יון 1, 18, 14, 47, 111, 119 . .
114
"אל• .
יוושלים 1, 2, 13, 14,20, 22, 32,
85, 38, 55, 56, 57, 77, 81, 88,
96,105,106,107,113,119, 122
ישמעאלים 113,115, 123,128, 132
80
נוזו
7
מחמין
79, 111
נושיים
117
נותא
111 . .כנען
6
. . . . . .
כפי לואיש
נשוים 7, 8, 50, 56, 119 . . .
138 . . . . . . .
לנונ .
.לונלין 188 . . . . . . . .
87 . . . . .
לוגוונו. . .
87
לוגויט
111
לווים
>3
לוננודיא
*4
לונוו׳ש
14
לוקא
*0
ליאון
185, 137 .
ליטא . . .
*> 17, 129
ליויוה
•*> *4
לישנונא
—
צד
116 . .
לשטאדש .
מאורקה .סאיווקד .מיודקד47,89, ,
128, 129
108 . .
מאלמנה •
111 . .
מאסייד • .מאצייא .
מדי 9 89, 111 .ד 14, 50, 56
111 .
30 . .
מונטאלבאן
68 . .
מונטישון .
89 . .
88 . .
טונפורט • מונפואט .
113, 114
68 . .
6, 68 .
מונדיאל . .
130 . .
טורביררו . .
30 . .
6
. .
79 . .
מישא . .
מצרים 1, 20, 21, 33, 56,95, 96,
109, 111, 112 113 119, 125
6
. .
31 . .
מררכיש .
114 . .
טדשילייא ,
111 . .
6, 90 .
138 . .
נאפוליש 38,43, 67, 119 122, 124
132 . .
נהי נגאוה
135, 136
131 . .
5, 114 .
50 . .
6
. .
85 . .
138 . .
סטנאווה .
137 . .
סטרדוב • .
147
—
*ו
סיציליא
89 . . . .
.
ספיד 8, 4, 8, 11, 18, 14, 19,
25, !9, 80, 84, 89 46, 47, 61,
86, 87, 88, 89, 90, 91, 92, 94,
95, 96, 97,110, 112, 115,119,
120, 124, 125
128
סמוסא
5
, 89 . . .גג-
,
סודינ״א
111 . . .
112, 118 . . .
50
80, 96, 111, 122
עמלק . .
118 .
. . . .
עקרוניס
ערב
111, 117, 119 .
137
187 . . . . . .
פאוולויטש
25 . . . . , . * .
134, 135 . . .
137
פאלינאר
6
פאנפלונא
187
פאוהביש
134
85 . . . .
.
פומבדתא
פווטוגאל 61, 89, 90, 94, 119, 122
83
פיאממטי
. . .י188 . .
114
52, 64, 91, 110.
פיס • פאס
48
33
פלורינצייא
פלשתים
פלישטינה
פרווינצ״א 33, 43, 46, 47, 114
115, 133
צד
120
פרנסיא
פיס • פירשייא 2, 3, 14, 50,51, 52,
79, 84, 89
99 . .
צורים
צרפת 6, 14, 40, 42, 43, 46, 52,
65, 88, 112, 113, 115
•
134
קאזקין
קאטאלוניא • קטאלוניה 46,87,130,
133
87, 119
קאריאון
קאשטילייא 18, 30, 31, 32, 33, 89,
113, 118
קורדונא 19, 30, 31, 52, 88, 129
137
קושטנטין
14, 48
קושטאנטינא
68,113 .
קלעטיבא• קלעטיוב
קרקאשונא
5, 112
131, 132, 133 . .
קשטיליא .
88 . . . .
קאשטיל טנרים .
צד
5
.
•• 111
רוויש
רומי 1, 2, 8, 14 19, 21, 22, 29,
35, 36, 38,46, 55, 59, 67, 69,
75, 87, 92, 97, 99, 108, 113,
119, 124, 125, 126
136 .
33 .
113 .
.
שבילייא 14, 19, 80, 66, 88,
94, 96, 128, 133
.
.
.
33
10,
89,
137
17
103
• 33
שירץ וילה פרמטירא
66 .
116 .
113 .
שאילי• שאליה• שליא 91,110,114
שעכרשין . . . .
•
138 .
131 .
68 .
113 .
51, 111
111 .
111 .
© Copyright 2024