‫“אין מזל‬ ‫לישראל”‬ ‫הביטחון שלנו בעובדה‬ ‫שישוע קם מן המתים‬ ‫תרדוף‬ ‫סדר סדר‬ ‫כלים לניהול כלכלת משק הבית‬ ‫טיול‬ ‫לנחל תנינים‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪1‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫בהודיה גדולה לאדוננו‪ ,‬אנו שמחים להגיש לכם את הגיליון השלישי של “והשכל”‪ .‬כמו‬ ‫בשני הגיליונות הקודמים‪ ,‬גם כאן תוכלו לקרוא מאמרים אשר נכתבו בעברית על ידי‬ ‫מאמינים מגוף המשיח המקומי‪.‬‬ ‫אחד המאמרים‪“ ,‬אין מזל לישראל”‪ ,‬מתאר את מערכת היחסים המורכבת של חז“ל‬ ‫עם תחום האסטרולוגיה‪ .‬נראה לי‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬שהיחס אשר מתואר במאמר נותן‬ ‫את אותותיו גם בימינו אנו בכל הנוגע לעניין הציבורי באסטרולוגיה בכלל‪ ,‬ובתחזיות‬ ‫הורוסקופיות בפרט‪ .‬הראו לי‪ ,‬אם תוכלו‪ ,‬עיתון ארצי אחד המכבד את עצמו‪ ,‬שאינו‬ ‫מספק לקוראיו תחזית זו מדי שבוע או אפילו על בסיס יומי‪ .‬התלות הזו בכוכבים‬ ‫והסגידה להם מצטרפות לשיטפון ה“מיסטי” הכללי‪ ,‬הבא לידי ביטוי בקריאה בקלפים‪,‬‬ ‫ב“תקשור” וב“מרפאים הוליסטיים” מסוגים שונים במסגרת הגל הגואה והולך של‬ ‫השפעת תורות “העידן החדש”‪.‬‬ ‫ראוי לציין כי בתנ“ך מופיע השורש מז“ל פעם אחת בלבד‪ 1‬וזאת ‪ -‬באופן שלילי ביותר‪.‬‬ ‫בספר מלכים ב פרק כג מתואר הטיהור המקיף אשר עשה המלך יאשיהו בירושלים‬ ‫יכל יְ הוָ ה ֵאת ָּכל ַה ֵּכ ִלים ָה ֲעשּׂו ִים ַל ַ ּב ַעל‬ ‫“להו ִֹציא ֵמ ֵה ַ‬ ‫רבתי‪ ,‬כאשר בין היתר ציווה ְ‬ ‫שא ֶאת‬ ‫ירּוש ִַלם‪ּ ְ ,‬ב ׁ ַש ְדמוֹת ִק ְדרוֹן‪ ,‬וְ נָ ָ ׂ‬ ‫ש ְר ֵפם ִמחּוץ ִל ׁ ָ‬ ‫ּולכֹל ְצ ָבא ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ם‪ .‬וַ ּיִ ְ ׂ‬ ‫וְ ָל ֲא ׁ ֵש ָרה ְ‬ ‫הּודה וַ ְי ַק ֵּטר ַ ּב ָ ּבמוֹת ְ ּב ָע ֵרי‬ ‫ֲע ָפ ָרם ֵ ּבית ֵאל‪ .‬וְ ִה ׁ ְש ִ ּבית ֶאת ַה ְּכ ָמ ִרים ֲא ׁ ֶשר נָ ְתנּו ַמ ְל ֵכי יְ ָ‬ ‫ּולכֹל ְצ ָבא‬ ‫רּוש ִָלם‪ .‬וְ ֶאת ַה ְמ ַק ְּט ִרים ַל ַ ּב ַעל‪ַ ,‬ל ׁ ּ ֶש ֶמ ׁש וְ ַלּיָ ֵר ַח וְ ַל ַּמ ָ ּזלוֹת ְ‬ ‫ּומ ִס ֵ ּבי יְ ׁ ָ‬ ‫הּודה ְ‬ ‫יְ ָ‬ ‫ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ם” (פס׳ ‪ .)5-4‬שימו לב להשוואה הלא מחמיאה בין “הכלים העשויים לבעל‬ ‫ולאשרה ולכל צבא השמים”‪ ,‬לאלו “המקטרים לבעל‪ ,‬לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא‬ ‫‪2‬‬ ‫השמים”‪ .‬את הראשונים ציווה המלך להוציא (פס׳ ‪ )4‬ואת האחרונים להשבית (פס׳ ‪.)5‬‬ ‫לפני שנים רבות השתתפתי בסמינר מדעי בטכניון‪ .‬באחת התחנות הסביר מדריך צעיר‬ ‫את המקור לאסטרונומיה ולאסטרולוגיה‪ .‬לדבריו‪ ,‬בשעות הפנאי שלהם היו היוונים‬ ‫הקדמונים צופים בשמים‪ ,‬עוקבים אחר תנועתם של הכוכבים ומנסים למצוא בה סדר‪,‬‬ ‫מבנה וחוקיות מדעית (אסטרונומיה)‪ .‬בכך‪ ,‬נסללה הדרך לאמונה כי קיים קשר בין‬ ‫תנועת הכוכבים לבין מעשיהם‪ ,‬תכונותיהם וגורלם של בני אדם (אסטרולוגיה)‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‪.‬‬ ‫רוצים לקבל עותק של‬ ‫“והשכל” ישירות לביתכם?‬ ‫נא שלחו את כתובת הדואר שלכם‬ ‫אל‪vehaskel@gmail.com :‬‬ ‫המאמרים בכתב עת זה משקפים‬ ‫את דעותיהם של המחברים בלבד‪.‬‬ ‫הציטוטים מן הברית החדשה‬ ‫לקוחים מן התרגום החדש‪.‬‬ ‫© כל הזכויות לתרגום החדש‬ ‫שמורות לחברה לכתבי הקודש‪.‬‬ ‫קוראים כותבים‪:‬‬ ‫רוצים להגיב?‬ ‫נא שלחו תגובותיכם אל‪:‬‬ ‫‪vehaskel@gmail.com‬‬ ‫הסיפור הבא יכול להמחיש מה קורה כאשר מעדיפים למצוא משמעות אסטרולוגית‬ ‫על פני זו הפרגמאטית יותר‪...‬‬ ‫באמצע הלילה העיר שרלוק הולמס את שותפו‪“ :‬ווטסון‪ ,‬קום! מהר!”‬ ‫התעורר ווטסון ומלמל בקול מנומנם‪“ :‬מה קרה‪ ,‬שרלוק?”‬ ‫“הבט סביב ואמור לי מה אתה רואה”‪ ,‬אמר שרלוק‪.‬‬ ‫ווטסון הביט סביב‪ ,‬הרים את ראשו אל על ואמר‪“ :‬אני רואה כוכבים‪ .‬כוכבים בוהקים בשמים”‪.‬‬ ‫“ומה אתה מסיק מכך?”‪ ,‬שאל שרלוק‪.‬‬ ‫גירד ווטסון בראשו וענה בקול מחושב ורציני‪“ :‬גורמי השמים מברכים אותנו‪ ,‬שרלוק‪.‬‬ ‫יופיטר מעניק לנו חכמה; מאדים נותן לנו אומץ; וונוס ממטירה עלינו יופי ואהבה”‪.‬‬ ‫הביט בו שרלוק במבט זועם ואמר‪“ :‬יופיטר‪ ,‬מאדים וונוס בראש שלך‪ ,‬ווטסון! אתה‬ ‫אידיוט מושלם‪ .‬זה פשוט אומר שמישהו גנב לנו את האוהל!”‪...‬‬ ‫כאמור‪ ,‬המאמר בעמוד ‪ 10‬מבקש להתמקד בהתפתחות השקפתם של חז“ל בנושא‬ ‫האסטרולוגיה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬תוכלו למצוא בגיליון זה מאמר על תלמידות והתחברות ועל‬ ‫תבנית הצלחתה של הקהילה הראשונה; מאמר העוסק בביטחוננו במהימנותה של‬ ‫העדות על תקומתו של המשיח; מאמר בנוגע לחשיבות השמירה על סדר בהתנהלות‬ ‫הכלכלית שלנו‪ ,‬ומאמרים נוספים‪ .‬במדורים הקבועים תוכלו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לקרוא קטעים‬ ‫על מנוחת השבת מתוך ספרו של ישראל הראל המתמקד באיגרת אל העברים‪.‬‬ ‫קריאה מהנה ומושכלת‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫גולן ברושי‪ ,‬עורך ראשי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫לפי דעות מסוימות‪ ,‬המילה “מזרות” (איוב לח ‪ )32‬אמורה לתאר “מזלות”‪ ,‬אך במקרה הזה אין מדובר בשעבוד‬ ‫להם אלא פשוט בציון העובדה כי האל בראם‪.‬‬ ‫קונוטציה שלילית לעבודת הכוכבים ניתן למצוא במקומות נוספים בתנ“ך‪ :‬דברים (ד ‪ ,19‬יז ‪;)3‬‬ ‫מלכים ב (יז ‪ ,16‬כא ‪ ;)5 ,3‬ירמיהו (י ‪ ,2‬יט ‪ ;)13‬דברי הימים ב (לג ‪.)5 ,3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תלמידות והתחברות ‪ -‬תבנית הצלחתה של הקהילה הראשונה‬ ‫‪7‬‬ ‫מגילות ים המלח‬ ‫חשיבותן ללימוד התנ“ך והברית החדשה | חלק ב‬ ‫‪10‬‬ ‫“אין מזל‬ ‫לישראל”‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פטור‬ ‫מארנונה‬ ‫לבתי תפילה‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הביטחון שלנו בעובדה‬ ‫שישוע קם מן המתים‬ ‫סדר סדר תרדוף | כלים לניהול כלכלת משק הבית‬ ‫עמותת ”אחרית ותקווה“‬ ‫המלצה לספר | מנוחת השבת‪ :‬שיעורים מהאיגרת אל העברים‬ ‫‪26‬‬ ‫שווה ציטוט | ל״ג בעומר ‪ -‬פולחן קברים והילולות‬ ‫טיול‬ ‫לנחל תנינים‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪3‬‬ ‫תלמידות‬ ‫והתחברות‬ ‫מאת צ‪ .‬בלזר‬ ‫תבנית‬ ‫הצלחתה‬ ‫של הקהילה‬ ‫הראשונה‬ ‫‪4‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫כ‬ ‫יצד אנו עושים תלמידים? מי אמור לעשות‬ ‫תלמידים? כיצד אנו יוצרים יחד קהילה‬ ‫בריאה? התשובות הניתנות לשאלות אלו הן‬ ‫מגוונות משום שהמשיחיים שעוסקים במלאכת עשיית‬ ‫התלמידים מגדירים את המטרות והאסטרטגיות במגוון‬ ‫דרכים‪ .‬לעומתם‪ ,‬יש מי שסבורים שעשיית תלמידים היא‬ ‫עבודתם של רועי הקהילה‪ ,‬הזקנים והשמשים ולא של‬ ‫כלל המאמינים‪ .‬אחרים פשוט מרימים ידיים ומודים בפה‬ ‫מלא שהם אינם יודעים כיצד למלא תפקיד חשוב זה‬ ‫שהטיל עלינו המשיח‪ .‬יש כמובן גם אנשים שאינם רואים‬ ‫את חשיבותן של שאלות אלו ולכן גם לא גיבשו לעצמם‬ ‫מטרות ודרכי פעולה בנושא‪ .‬מטרה משותפת וגיבוש‬ ‫שיטות מוסכמות להשגתה הם חיוניים ביותר‪ִ .‬חשבו על‬ ‫קבוצת כדורגל שעולה על המגרש‪ .‬תארו לכם ששחקניה‬ ‫תלמידות והתחברות‬ ‫ישוע ביקש לעצמו מאמינים‬ ‫שיתחייבו להרחיב את מלכות‬ ‫השמים כאן‪ ,‬עלי אדמות‬ ‫אינם מסכימים ביניהם בדבר הכיוון שאליו הקבוצה‬ ‫אמורה לנוע בכדי לתקוף‪ ,‬או בדבר תפקידי השחקנים‬ ‫השונים במגרש ודרך הפעולה שאותה ביקש המאמן‬ ‫לבצע על המגרש‪ .‬קבוצה זו לעולם לא תוכל לנצח‪,‬‬ ‫גם אם שחקן יצירתי כזה או אחר יצליח להבקיע שער‬ ‫מדי פעם‪ .‬הדבר נכון גם לגבי קהילה שאמורה לתפקד‬ ‫כקבוצה שמאוחדת סביב מטרה משותפת ומסכימה‬ ‫לגבי הדרך הטובה ביותר להשגתה של מטרה זו‪.‬‬ ‫“לכּו וַ ֲעשּׂו‬ ‫מטרתה של הקהילה היא ברורה ומובנת‪ְ :‬‬ ‫ֶאת ָּכל ַהגּ וֹיִ ים ְל ַת ְל ִמ ִידים” (מתי כח ‪ .)19‬אלו היו‬ ‫מילותיו הראשונות של ישוע לתלמידיו כאשר קרא‬ ‫להם להצטרף אליו ואלו היו גם מילותיו האחרונות לפני‬ ‫“לכּו ֶאל ָּכל ָהעו ָֹלם”‪ ,‬אמר להם ישוע‪,‬‬ ‫שעלה השמימה‪ְ :‬‬ ‫שו ָֹרה” (מרקוס טז ‪ .)15‬לאחר שפתח‬ ‫“וְ ַה ְכ ִריזּו ֶאת ַה ְ ּב ׂ‬ ‫את לבבם להבין את הכתובים‪ ,‬הוא שלח אותם לעולם‬ ‫כפי שהאב שלח אותו (יוחנן כ ‪ )21‬וביקש מהם להכריז‬ ‫יחת ֲח ָט ִאים” (לוקס כד‬ ‫ּוס ִל ַ‬ ‫ּובה ְ‬ ‫“ת ׁש ָ‬ ‫לסובבים אותם ְּ‬ ‫‪ .)48-47‬משימה זו הועברה אלינו‪ ,‬ואנו כקהילתו אמורים‬ ‫להמשיך ולעשות תלמידים למשיח שגם הם‪ ,‬לכשיגיע‬ ‫הזמן‪ ,‬יישלחו אל העולם וידעו להכשיר תלמידים נוספים‪.‬‬ ‫כאשר הטיל עליהם ישוע את המשימה החשובה הזו‪,‬‬ ‫לא שאלו אותו תלמידיו כיצד לעשות זאת‪ .‬לא היה להם‬ ‫ספק בדבר אופייה של התכנית האסטרטגית והם ידעו‬ ‫שזוהי התכנית הטובה ביותר להצלחת המשימה‪ .‬הם‬ ‫צפו בו במשך שלוש שנים‪ ,‬ראו את תבנית פעילותו‬ ‫של ישוע ואף יישמו אותה בעצמם‪ .‬הם דבקו בדרכי‬ ‫הפעולה שלמדו מישוע כפי שדבקו בתורתו‪ .‬כך נוצרה‬ ‫קהילה דינמית ששערי השאול לא הצליחו לגבור עליה‬ ‫(מתי טז ‪ - )18‬קהילה שהפכה את העולם על פיו (מעשי‬ ‫השליחים יז ‪ .)6‬זוהי התכנית שהוביל ישוע‪ ,‬זוהי התבנית‬ ‫שעל פיה חיו השליחים וזהו אורח החיים שאותו עלינו‬ ‫ליישם בקהילות שלנו גם בימינו‪.‬‬ ‫חייו של ישוע היוו דוגמה לכך שהתלמידּות היא תהליך‬ ‫שתמיד צומח מתוך התחברותם של המאמינים זה עם‬ ‫זה‪ .‬ישוע ביקש לעצמו מאמינים שיתחייבו להרחיב את‬ ‫מלכות השמים כאן‪ ,‬עלי אדמות‪ .‬הוא שם את הדגש על‬ ‫הכשרת התלמיד כמשרת‪ ,‬העלה על נס את מרכזיותן‬ ‫של מערכות היחסים בין תלמידיו ועשה את כל זה‬ ‫כשהמטרה הסופית עומדת לנגד עיניו ‪ -‬שליחתם של‬ ‫התלמידים אל עולם כואב ואבוד‪ .‬הוא הציב להם למטרה‬ ‫ליצור קשרים אישיים עם אנשים שבסופו של דבר‬ ‫יצטרפו‪ ,‬גם הם‪ ,‬למילוי אותה משימה‪ .‬אלו היו דגשיו‪ ,‬ואם‬ ‫אנו רוצים להצליח כקהילה‪ ,‬עלינו לאמץ אותם לעצמנו‪.‬‬ ‫התהליך שישוע הדגים היה פשוט‪ ,‬ברור וקל לחיקוי‪ .‬הוא‬ ‫היה מורכב מארבעה שלבים‪:‬‬ ‫‪ .‬אלשתף‬ ‫‪ .‬בלקשר‬ ‫‪ .‬גלשרת‬ ‫‪ .‬דלשלוח‬ ‫ישוע שיתף את תלמידיו ַ ּבאמת ושיתף אותם בחייו‪.‬‬ ‫בתחילת מילוי תפקידו כמשיח‪ ,‬שיתף ישוע את הסובבים‬ ‫אותו במסר שמבהיר שמלכות האלוהים קרבה‪ ,‬שיש‬ ‫לחזור בתשובה ושהוא המשיח המובטח (מתי ד ‪ ;17‬לוקס‬ ‫ד ‪ .)21-13‬אך ישוע גם שיתף את תלמידיו בחייו והשתתף‬ ‫בחייהם‪ .‬הוא הזמין אנשים לביתו (יוחנן א ‪,)39-38‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪5‬‬ ‫תלמידות והתחברות‬ ‫ביקר אצלם במקום עבודתם (לוקס ה ‪ )3-1‬ואף הצטרף‬ ‫לחגיגות שלהם (יוחנן ב ‪ .)2-1‬תהליך החניכה היה‬ ‫למעשה חלק מהחיים האמתיים והיה מונע מאהבה‬ ‫אמתית לאלוהים ואנשים‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬הם היו מוכנים לתפקיד‪ ,‬וישוע שלח אותם אל‬ ‫העולם שכל כך היה זקוק למסר שהיה בידם‪ .‬בשלב‬ ‫זה הם סמכו על מה שישוע לימד אותם‪ ,‬על הנחיית‬ ‫רוח הקודש ועל הקשר שהיה להם זה עם זה‪ .‬בשלב זה‬ ‫הם היו שותפים לעבודה ולמערכה‪ ,‬והכשירו תלמידים‬ ‫בעצמם ובחסד אדונם‪.‬‬ ‫בנוסף לכך שישוע שיתף את התלמידים בחייו‪ ,‬הוא‬ ‫גם פעל כדי לבנות אתם קשרים עמוקים‪ .‬הוא נתן‬ ‫להם הזדמנויות לגבש את הקשרים אתו ואת מערכות‬ ‫ואכן‪ ,‬השיטה הצליחה ושוכפלה‪ .‬תלמידיו של ישוע‬ ‫היחסים שלהם זה עם זה כאשר הם ביקרו יחד בבית‬ ‫שיתפו את הלא‪-‬מאמינים במסר שהיה להם ובחיים‬ ‫שניהלו (מעשי השליחים ב‬ ‫הכנסת‪ ,‬הלכו יחד ממקום למקום‬ ‫‪ .)47-43 ;24-22‬הם הפנו את‬ ‫והתארחו בבתיהם של מאמינים‬ ‫הכשרת תלמידים‬ ‫אלו שהחלו להאמין בישוע‬ ‫אחרים (מרקוס א ‪;21-20‬‬ ‫שצומחת מתוך‬ ‫לקשר עם מאמינים אחרים‬ ‫ג ‪ .)20 ,7‬בהזדמנויות אלו הוא‬ ‫יצירת‬ ‫שמעודדת‬ ‫בסביבה‬ ‫לימד אותם את תורתו‪ ,‬הכשיר‬ ‫החיים המשותפים‬ ‫מערכות יחסים וגדילה רוחנית‬ ‫אותם לתפקידם‪ ,‬נתן להם את‬ ‫של המאמינים ‪ -‬היא‬ ‫(מעשי השליחים ד ‪.)33-32‬‬ ‫הכלים שיצטרכו כדי לשרת‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬מתוך הקהילה‪ ,‬הם‬ ‫התבנית שהשאיר לנו‬ ‫בדרכים שונות ושם את הדגש‬ ‫בחרו להם אנשים שישרתו את‬ ‫על הדבר החשוב ביותר‪ :‬אהבו‬ ‫ישוע וזוהי התבנית‬ ‫האלמנות (מעשי השליחים ו ‪.)6-3‬‬ ‫את אלוהים ואהבו אנשים‬ ‫שהפכה את הקהילה‬ ‫ובבוא העת יהיו עושי תלמידים‬ ‫(מרקוס יב ‪.)31-28‬‬ ‫בעצמם (מעשי השליחים ו ‪;8‬‬ ‫הראשונה להצלחה‬ ‫על בסיס מה שהתרחש “בקבוצת‬ ‫ח ‪ .)31-26‬תהליך עשיית תלמידים‬ ‫חדשים התחיל מהתחברותם של‬ ‫הבית” שלהם‪ ,‬נתן ישוע לתלמידיו‬ ‫המאמינים‪ ,‬המשיך בשירות לזולת והסתיים בשליחתם‬ ‫את ההזדמנויות לשרת יחד אתו‪ .‬בתחילה הרשה להם‬ ‫של עושי התלמידים אל העולם‪.‬‬ ‫לעזור לו כאשר סייע לנזקקים (מרקוס ח ‪ ,)6‬לאחר מכן‬ ‫הוא שלח אותם לשרת את העם בעצמם והורה להם‬ ‫הכשרת תלמידים שצומחת מתוך החיים המשותפים‬ ‫לחזור אליו לקבלת הדרכה (לוקס ט ‪ .)10‬הוא הזכיר‬ ‫של המאמינים ‪ -‬היא התבנית שהשאיר לנו ישוע וזוהי‬ ‫להם מה אמורה להיות הגישה הנכונה ועזר להם לתקן‬ ‫התבנית שהפכה את הקהילה הראשונה להצלחה‪.‬‬ ‫את הטעויות שעשו תוך כדי מילוי שליחותם‪ .‬לדפוס זה‬ ‫ישוע הכשיר את תלמידיו דרך ארבעת השלבים‪:‬‬ ‫הייתה חשיבות רבה‪ .‬לכל אורך תקופת הכשרתם של‬ ‫לשתף‪ ,‬לקשר‪ ,‬לשרת‪ ,‬לשלוח; כך נוכל גם אנו להכשיר‬ ‫התלמידים‪ ,‬מעשיהם הטובים נבעו מתוך קשרי האחווה‬ ‫את חברי קהילותינו כדי שיעשו תלמידים ויפיצו את‬ ‫בשורת החיים‪Ω .‬‬ ‫שהיו להם והם לא היו מנותקים ממערכות יחסים אלו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫מגילות ים המלח‬ ‫חשיבותן ללימוד התנ“ך והברית החדשה | חלק ב‬ ‫מאת ר‘ בראון‬ ‫ה‬ ‫מאמר הקודם סקר את סיפור‬ ‫מציאת המגילות‪ ,‬תיארוכן‬ ‫ותוכנן‪ ,‬התייחס לכתבי היד‬ ‫המקראיים של מגילות ים המלח‬ ‫ולהשוואתם לתנ״ך של היום והדגיש את‬ ‫הקשר בין תוכן המגילות שאינן מקראיות‬ ‫לבין האמונות היהודיות של קהילת‬ ‫האיסיים בקומראן‪.‬‬ ‫מאמר זה יתמקד בקשר שבין מגילות‬ ‫ים המלח לבין הברית החדשה‪ .‬אף על‬ ‫פי שבין מגילות ים המלח אין כתבי יד‬ ‫של הברית החדשה והתוכן של מגילות‬ ‫ים המלח אינו דומה למה שהברית‬ ‫החדשה מלמדת‪ ,‬קיימים כמה קשרים‬ ‫משמעותיים בין המגילות לבין הברית‬ ‫החדשה‪ .‬להלן כמה דוגמאות‪:‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪7‬‬ ‫מגילות ים המלח‬ ‫‪ .1‬יוחנן המטביל‬ ‫יוחנן המטביל‪ ,‬שהכריז על ביאתו של המשיח‪ ,‬היה‬ ‫דמות חשובה בברית החדשה‪ .‬מתיאורו בברית‬ ‫החדשה עולים הרבה אפיונים שמשותפים לו ולאיסיים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬דרך חיים סגפנית (גם באוכל וגם בלבוש)‪,‬‬ ‫דגש על חזרה בתשובה מחטא‪ ,‬וההכרזה שלו‬ ‫הלקוחה מספר ישעיהו מ ‪3‬‬ ‫הרבה‬ ‫מצוטט‬ ‫(שגם‬ ‫במגילות)‪ .‬ניתן למצוא גם‬ ‫קשר גיאוגרפי‪ :‬האתר שבו‪,‬‬ ‫על פי המסורת‪ ,‬נטבל ישוע‬ ‫(נמצא בצד הירדני של נהר‬ ‫הירדן)‪ ,‬נמצא לא רחוק‬ ‫מקומראן‪ ,‬והמקום שבו‬ ‫נוסה ישוע במדבר לאחר שנטבל נמצא גם הוא באזור‬ ‫זה‪ .‬התמונה בצד שמאל מראה את אותו האתר שבו‪ ,‬על‬ ‫פי המסורת‪ ,‬נטבל ישוע‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬האם אפשר לשער שיוחנן היה חבר בקהילת‬ ‫קומראן ועזב אותה לאחר שהוטלה עליו השליחות‬ ‫לצאת לכיכר הירדן ולקרוא לאנשים לחזור בתשובה‬ ‫כדי להכין את העם לביאת המשיח?‬ ‫‪.2‬בני האור‬ ‫מגילות ים המלח מרבות לתאר את אנשי ה״יחד” במונח‬ ‫“בני האור”‪ .‬הביטוי לא מוזכר בתנ״ך וגם לא במשנה‬ ‫או בתלמוד‪ ,‬אבל מופיע בברית החדשה שלוש פעמים‬ ‫(לוקס טז ‪ ,8‬יוחנן יב ‪ 36‬והאיגרת הראשונה לתסלוניקים‬ ‫ה ‪ .)5‬מכאן שהן קהילת קומראן והן הקהילה המשיחית‬ ‫הראשונה ראו את חבריהן כ״בני האור”‪ ,‬בניגוד לעולם‬ ‫המושחת שסביבן‪.‬‬ ‫לפיכך יש מקום לשאול‪ ,‬האם הביטוי “בני האור” היה‬ ‫חלק משפה עממית של אותם הימים שאומץ גם על ידי‬ ‫האיסיים וגם על ידי ישוע והקהילה המשיחית הראשונה?‬ ‫‪ .3‬הקרב הסופי‬ ‫בין מגילות ים המלח נמצאה מגילה מיוחדת שנקראת‬ ‫“סרך המלחמה” (‪ ,)1QM‬שמתארת את הקרב הסופי‬ ‫בין בני האור לבין בני החושך בקץ העולם‪ .‬בברית‬ ‫החדשה מתואר באופן דומה קרב סופי בקץ העולם‬ ‫שנקרא “קרב הר מגידון” (התגלות טז ‪ ;16‬יט ‪ .)19‬בקרב‬ ‫הזה יתאספו כל הכוחות הרעים למערכה הסופית נגד‬ ‫הכוחות של אלוהים בקץ העולם‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫האתר שבו‪ ,‬על פי המסורת‪ ,‬נטבל ישוע (נמצא בצד הירדני של נהר הירדן)‬ ‫לכן‪ ,‬האם יש קשר משותף בין המגילות לבין הברית‬ ‫החדשה? הרי שתיהן רואות תקווה לעתיד ומעודדות את‬ ‫חבריהן להישאר נאמנים עד קץ העולם למרות הרוע‬ ‫והשחיתות שבעולם‪.‬‬ ‫‪.4‬מעשי התורה‬ ‫כתב היד המיוחד שנקרא “מקצת מעשי התורה”‬ ‫(‪ )4QMMT‬עוסק במהותה של צדקה‪ ,‬במיוחד בהקשר‬ ‫טקסי‪ ,‬כגון חגים‪ ,‬כשרות וברית מילה‫‪ .‬המונח‬ “מעשי‬ ‫התורה” לא מוזכר בתנ״ך‪ ,‬במשנה או בתלמוד אבל‬ ‫הוא מופיע בכמה מאיגרותיו של פולוס השליח בברית‬ ‫החדשה‪ ,‬כגון בגלטים ב ‪ .16‬בפסוק זה גם פולוס‬ ‫משתמש ב‫מונח‬ “מעשי התורה” כשהוא מלמד על חגים‪,‬‬ ‫כשרות וברית מילה‪ .‬אבל פולוס מדגיש שצדקה באה‬ ‫על ידי אמונה בישוע המשיח ולא על ידי מעשי התורה‪.‬‬ ‫הפירוש של הביטוי “מעשי התורה” לפי רוב הפרשנים‬ ‫הוא שמירת מסורת התורה‪ .‬אבל האם פולוס למעשה‬ ‫מנסה להגיב לתנועה פופולארית שהתפשטה‬ ‫ביהדות‪ ,‬ונשקף ממנה איום ישיר לדברים שלימד בין‬ ‫המאמינים המשיחיים הראשונים?‬ ‫מסקנה‬ ‫סקירה קצרה זו הראתה כי מגילות ים המלח חשובות‬ ‫מאוד גם כעדות לדיוק נוסח המסורה וגם להבנה‬ ‫טובה יותר של יהדות ימי בית שני והברית החדשה‪.‬‬ ‫מאמר זה הוא רק בגדר הקדמה וסקירה קצרה‬ ‫של נושא מגילות ים המלח‪ .‬ספרים רבים מפרטים‬ ‫נושא זה בהרחבה‪ .‬מעניין לציין שהרבה מהנושאים‬ ‫שבהם עוסקות מגילות ים המלח עדיין נמצאים‬ ‫במרכז השיח שלנו‪ ,‬ולכן חשובים מאוד גם בימינו‪Ω .‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪9‬‬ ‫“אין מזל‬ ‫לישראל”‬ ‫מאת ג‪ .‬ברושי‬ ‫נדמה כי כיום אין‪ ,‬ולו גם עיתון אחד‪ ,‬אשר‬ ‫ירשה לעצמו לסרב לפרסם מדור אסטרולוגיה‬ ‫או תחזית הורוסקופית על בסיס יומי או‬ ‫במהדורות סוף השבוע המנופחות‪ .‬על מה‬ ‫מעידה עובדה זו ומהו המקור לכך? האם‬ ‫מדובר בעוד סימפטום להתייוונות המודרנית?‬ ‫כיצד חדרה האמונה באסטרולוגיה כה עמוק‬ ‫לתרבותנו החילונית והדתית? כדי לנסות‬ ‫ולמצוא תשובות לשאלות אלו‪ ,‬חזרתי אל כור‬ ‫מחצבתה של היהדות המסורתית ובחנתי את‬ ‫הנושא מבעד לעיניהם של חז״ל‪.‬‬ ‫העיסוק בחכמת הכוכבים והמזלות כונה בפי‬ ‫החכמים‪“ :‬אצטגנינות”; “אסטרולוגוס”; “אסטרולוגין”;‬ ‫“אסטרולוגיא”; “כלדיים”; “כלדאי”; “מזל” (ו“מזלות”);‬ ‫ואולי אף “תקופות”‪ 1.‬כאמור‪ ,‬למושגים אלה קיים מכנה‬ ‫משותף אחד והוא העיסוק בחכמת הכוכבים והמזלות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש לציין כי ביטויים אלה מופיעים בספרות חז“ל‬ ‫עשרות (אם לא מאות) פעמים – דבר היכול להעיד‬ ‫על תפוצתה של תופעה זו בקרב עם ישראל וחכמיו‪.‬‬ ‫הקשרים ההדוקים בין היהודים שחיו בארץ ישראל‬ ‫לבין הגויים‪ ,‬כותב שאול ליברמן‪ 2,‬הביאו את הראשונים‬ ‫להאמין באצטגנינות‪ 3,‬בכישוף ובאמונות תפלות אחרות‬ ‫הזרות לחלוטין לדת היהודית המקראית‪ .‬ליברמן מוסיף‬ ‫כי החכמים שנאלצו להתמודד עם מציאות זו‪ ,‬ניסו‬ ‫להכשיר ולייהד את היסודות הזרים שבאמונות האלו‬ ‫ולנצל את התחושות הכוזבות של המוני העם לטובת‬ ‫אפיקי דת ואמת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬חז“ל לקחו על עצמם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫כפי שנראה בהמשך אצל ‪.)2006( Harari‬‬ ‫ליברמן‪“ ,‬יוונית ויוונות בארץ ישראל” ‪.73 :1962‬‬ ‫אצטגנינות‪ ,‬משמע “חכמים וחוזים בכוכבים ויודעים בחכמת המזלות”‬ ‫(רש“י‪ ,‬בפירוש לבבלי‪ ,‬סוטה ל“ו‪ ,‬ב׳)‪.‬‬ ‫ליברמן‪.74 :1962 ,‬‬ ‫“אין מזל לישראל”‬ ‫האסטרולוגיה הניחה את קיומו של משחק קבוע של‬ ‫כוחות מופשטים המצייתים לחוקי הטבע הקבועים‬ ‫את התפקיד לסנן (או לצנזר) מתוך האצטגנינות את‬ ‫‪4‬‬ ‫הרכיבים שעלולים להעמיד בסכנה את האמונה היהודית‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬לדידו של א״א אורבך‪ 5,‬מצאה לה האמונה‬ ‫באסטרולוגיה מהלכים בחוגים רחבים בתקופת‬ ‫האמוראים‪ .‬אמנם בתקופה הרומאית לא הייתה‬ ‫האסטרולוגיה דת‪ ,‬אך מקורה בדת הבבלית המאוחרת‬ ‫ויש להבדיל בינה לבין עכו״ם – עבודת כוכבים ומזלות‬ ‫(למשל‪ :‬פולחן השמש‪ ,‬שהיה למעין דת רשמית של‬ ‫הקיסרות הרומאית)‪ .‬אורבך מסביר כי האסטרולוגיה‬ ‫הניחה את קיומו של משחק קבוע של כוחות מופשטים‬ ‫המצייתים לחוקי הטבע הקבועים‪ .‬דווקא משום שלא‬ ‫נתפסה כדת‪ ,‬היא נקלטה בשיטות מחשבתיות שונות‬ ‫‪6‬‬ ‫והדתות השונות ראו שאין בררה אלא להתפשר עמה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬האצטגנינות הייתה אומנות מכובדת ביותר‬ ‫בימי קדם‪ ,‬כפי שמציין ליברמן‪ .‬בלתי אפשרי היה לבטל‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חכמה מזרחית זו שאותה גם אימצו לעצמם היוונים‬ ‫והרומאים‪ .‬אדם משכיל ובן תרבות פשוט לא היה יכול‬ ‫להתעלם מן האסטרולוגיה‪ ,‬שנחשבה למדע שכל העולם‬ ‫התרבותי העתיק הכיר והודה בו‪ .‬כפירה ביעילותה של‬ ‫האצטגנינות‪ ,‬נחשבה לכפירה בעובדה מבוססת היטב‬ ‫ופגיעה בכבודו של ה“מדע” שהלנים וברברים כאחד‬ ‫קיבלוהו וכיבדוהו‪ .‬לכן אין פלא שכמה מחכמי ישראל‬ ‫לא כפרו בתועלת שבאסטרולוגיה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לדברי ליברמן‪ ,‬חלק מן החכמים הגיע לפשרה בין‬ ‫האמונה בכוחה של האסטרולוגיה לבין העמדה היהודית‬ ‫הנאותה כלפיה‪ .‬כדי להוכיח שחז“ל אינם כופרים בכוחה‬ ‫של תורת האצטגנינות אלא מגבילים אותה לגויים בלבד‪,‬‬ ‫מצטט ליברמן הן את המכילתא (פרשת בא‪ ,‬פרשה א׳)‪,‬‬ ‫לפיה כל האותות והמזלות ניתנו לגויים; והן את תלמוד‬ ‫בבלי (שבת קל“ו‪ ,‬ע“א)‪ ,‬שם נאמר כי אין מזל לישראל‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אפרים אלימלך אורבך‪ ,1976 ,‬חז״ל – פרקי אמונות ודעות‪ ,‬מאגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ׳ ‪.245‬‬ ‫אורבך‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫ליברמן‪.74 :1962 ,‬‬ ‫ליברמן‪ ,‬שם עמ׳ ‪.75‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪11‬‬ ‫“אין מזל לישראל”‬ ‫יובל הררי (‪)2006‬‬ ‫מציין כי מעטים מחכמינו‬ ‫‪9‬‬ ‫הפגינו שליטה מלאה בתורת האצטגנינות‪ ,‬הן בגלל‬ ‫האסוציאציה שהייתה לדבר זה עם האמונות הפגניות‬ ‫(עכו“ם וכדומה) והן משום שכדי לעסוק באסטרולוגיה‬ ‫נדרש ידע אסטרונומי ומתמטי מקיף ביותר‪ .‬אחד מן‬ ‫החכמים שכן העיד על עצמו כמומחה בתחום היה‬ ‫שמואל‪ ,‬שאמר‪“ :‬נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי‬ ‫ישנם כמה‬ ‫מדרשי חז“ל‬ ‫המשייכים‬ ‫לאברהם אבינו‬ ‫תכונות של‬ ‫אסטרולוג‬ ‫דנהרדעא‪ ,‬לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו”‬ ‫(בבלי‪ ,‬ברכות נ״ח‪ ,‬ע״ב)‪ .‬במקום אחר‪ ,‬מצביע שמואל‬ ‫על היררכיה בין התורה לאסטרולוגיה ולמעשה אומר‬ ‫כי “אין התורה מצויה באיסטרולוגין‪ ,‬שאומנותן בשמים‪.‬‬ ‫אמרו לשמואל‪ :‬הרי אתה איסטרולוגין וגדול בתורה‪.‬‬ ‫אמר להן‪ :‬לא הייתי מביט באיסטרולוגים‪ ,‬אלא בשעה‬ ‫שהייתי פנוי מן התורה”‪ 10.‬על פי הכתוב בבבלי‪ ,‬סוכה‬ ‫כ״ח‪ ,‬ע״א‪ 11,‬משער הררי כי ייתכן שגם המונח “תקופות”‬ ‫קשור לתורת האסטרולוגיה (ועל כן ניתן להסיק כי גם‬ ‫ר׳ יוחנן בן זכאי‪ 12‬הבין בתחום זה)‪ .‬עוד מומחה אפשרי‬ ‫באצטגנינות היה רבי יהושע בן לוי שבמקום אחד קישר‬ ‫בין חולי לתנועת הלבנה‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ובמקום אחר נאמר כי‬ ‫בפנקסו מצוי מידע אסטרולוגי בנוגע להשפעת הימים‬ ‫בשבוע על אופיו של הנולד‪ 14.‬נוסף על כך‪ ,‬מביא הררי‬ ‫גם את שמם של רבי אפס‪ ,‬רבי מאיר‪ ,‬רבי יאשיה‪ ,‬רבי‬ ‫שמעון‪ ,‬רב פפא ורב יוסף‪ - 15‬שהכירו כולם בהשפעת‬ ‫הכוכבים והמזלות על העולם‪.‬‬ ‫במקביל‬ ‫לרבנים‬ ‫והתעסקו‬ ‫שהושפעו‬ ‫בתורת‬ ‫האצטגנינות‪ ,‬מציין הררי כמה מדרשי חז“ל המשייכים‬ ‫לאברהם אבינו תכונות של אסטרולוג‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬ ‫“והלא אני רואה מזלו של יצחק בין הכוכבים‪ ,‬שהיה‬ ‫אברהם אסטרולוגים במזלות”;‬ ‫פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא (תמונה‪ :‬ויקיפדיה)‬ ‫‪16‬‬ ‫או‪“ :‬אמר [אברהם]‬ ‫לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬נסתכלתי באיצטגנינות שלי‬ ‫ואיני ראוי להוליד בן‪ .‬אמר ליה‪ :‬צא מאיצטגנינות שלך‪,‬‬ ‫שאין מזל לישראל”;‬ ‫‪17‬‬ ‫וגם‪“ :‬איצטגנינות היתה בלבו‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬שכל מלכי מזרח ומערב משכימין‬ ‫לפתחו” (בבלי‪ ,‬בבא בתרא ט“ז‪ ,‬ע“ב)‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.Yuval Harari, 2006, The Sages And The Occult, pp. 521-561‬‬ ‫‪ 10‬מדרש דברים רבה פרשה ח׳‪ ,‬סימן ו׳‪.‬‬ ‫‪“ 11‬אמרו עליו‪ ,‬על רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬שלא הניח מקרא ומשנה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬הלכות ואגדות‪ ...‬תקופות וגימטריאות”‪.‬‬ ‫‪ 12‬לפי הכתוב באבות דרבי נתן פרק ה׳; ובבבלי‪ ,‬סוכה כ״ח‪ ,‬ע״א‪.‬‬ ‫‪“ 13‬א״ר יהושע בן לוי‪ :‬אכל בשר שור בלפת‪ ,‬ולן בלבנה בלילי י״ד או ט״ו בתקופת תמוז – אחזתו אחילו” (בבלי‪ ,‬גיטין ע׳‪ ,‬ע״א)‪.‬‬ ‫‪ 14‬כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי‪ :‬״האי מן דבחד בשבא ‪ -‬יהי גבר ולא חדא ביה” (בבלי‪ ,‬שבת קנ״ו‪ ,‬א׳)‪.‬‬ ‫‪ 15‬שהציעו לו לקחת את המנהיגות ו״אף על פי כן לא קבל עליו רב יוסף‪ ,‬דאמרי ליה כלדאי‪ :‬מלכת תרתין שנין” (בבלי‪ ,‬ברכות ס״ד‪ ,‬א׳)‪.‬‬ ‫‪ 16‬מדרש זוטא‪ ,‬שיר השירים פרק א׳‪ ,‬סימן א׳‪.‬‬ ‫‪ 17‬בבלי‪ ,‬שבת קנ״ו‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫“אין מזל לישראל”‬ ‫אולם את ההוכחה המובהקת ביותר לאמונת כמה מן‬ ‫החכמים בגורל המזלות‪ ,‬מביא הררי מתלמוד בבלי‪,‬‬ ‫שבת קנ“ו‪ ,‬ע“א‪“ :‬כתוב על פנקסו של ר’ יהושע בן לוי‪:‬‬ ‫מי [שנולד] באחד בשבת ‪ -‬יהא אדם כלו טוב או כלו‬ ‫רע‪ ...‬בשני בשבת – יהא אדם רגזן‪ ...‬בשלישי בשבת ‪-‬‬ ‫יהא אדם עשיר ומנאף‪ ...‬ברביעי‬ ‫בשבת ‪ -‬יהא אדם חכם ונבון‪...‬‬ ‫בחמישי בשבת ‪ -‬יהא אדם גומל‬ ‫חסדים‪ ...‬בערב שבת ‪ -‬יהא אדם‬ ‫חזרן‪ ...‬בשבת ‪ -‬בשבת ימות‪ ,‬על‬ ‫שחללו עליו את היום הגדול של‬ ‫שבת‪ ...‬אמר להם ר’ חנינא‪ :‬צאו‬ ‫אמרו לו לבן‪-‬לוי‪ :‬לא מזל יום גורם‪,‬‬ ‫אלא מזל שעה גורם‪ .‬מי [שנולד]‬ ‫בחמה ‪ -‬יהא אדם זיותן‪ ,‬יהא אוכל‬ ‫משלו ושותה משלו וסתריו גלויים‪,‬‬ ‫אם יגנב לא יצליח‪ .‬בכוכב נגה ‪-‬‬ ‫יהא אדם עשיר ומנאף‪ ...‬בכוכב ‪ -‬יהא אדם סובל נבון‬ ‫וחכם‪ ...‬בלבנה ‪ -‬יהא אדם סובל חלאים‪ ...‬בשבתאי‬ ‫ יהא אדם שמחשבותיו בטלות‪ ...‬בצדק ‪ -‬יהא אדם‬‫צדקן‪ .‬במאדים ‪ -‬יהא אדם שופך דם‪ .‬אמר רב אשי‪:‬‬ ‫או אמן‪ ,‬או לסטים‪ ,‬או טבח‪ ,‬או מוהל‪ ...‬ר’ חנינא אומר‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מזל מחכים‪ ,‬מזל מעשיר ‪ -‬ויש מזל לישראל‪”.‬‬ ‫ולכן יש בידם סיבה מספקת להאמין בכך‪ ,‬לישראל יש‬ ‫את אביהם שבשמים ואת תורתו הקדושה ולכן אין להם‬ ‫להסתמך על אמונת האסטרולוגיה‪ ,‬כפי שאמר רבי‬ ‫יוחנן‪“ :‬מניין שאין מזל לישראל?‪ 21‬שנאמר‪‘ :‬כה אמר ה׳‬ ‫אל דרך הגוים אל תלמדו ומא[ו]תות השמים אל תחתו‬ ‫כי יחתו הגויים מהמה’ ‪ -‬גויים יחתו‬ ‫“‪...‬ומא[ו]תות‬ ‫השמים‬ ‫אל תחתו‬ ‫כי יחתו הגויים‬ ‫מהמה”‬ ‫קביעה מסכמת זו‪ ,‬טוען הררי‪ ,‬תואמת את דבריו של‬ ‫רבא‪ ,‬שאמר‪“ :‬חיי‪ ,‬בני ומזוני‪ ,‬לא בזכותא תליא מילתא‪,‬‬ ‫אלא במזלא תליא מילתא”‪ 19,‬אך סותרת לגמרי את‬ ‫מה שנאמר מיד בסוף מסכת שבת קנ“ו‪ ,‬א׳‪ ,‬בשמם‬ ‫של רבי יוחנן‪ ,‬של רב ושל רבי יהודה‪ ,‬הסבורים כי “אין‬ ‫מזל לישראל”‪ .‬הררי מסביר כי המתח שנוצר בין התלות‬ ‫בפטאליות של האסטרולוגיה לבין עיקרון הבחירה‬ ‫החופשית‪ 20,‬הוא שגרם לחלק מהחכמים לקבוע כי “אין‬ ‫מזל לישראל”‪ .‬בצורה כזו לא מבטלים חז“ל את ההשפעה‬ ‫שיש לאצטגנינות על אומות העולם‪ ,‬אם כי דואגים‬ ‫להדגיש שישראל נמצאת תחת השפעתו הבלעדית של‬ ‫האל שברא את הכוכבים והמזלות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫בעוד הגויים נתונים תחת השפעת המזלות והכוכבים‬ ‫ולא ישראל”‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אומר הררי‪ ,‬בחירתו‬ ‫של האל באברהם הוציאה אותו‬ ‫אחת‬ ‫ממערכת‬ ‫של‬ ‫אמונות‬ ‫והעבירה אותו לתוך מערכת שונה‬ ‫לחלוטין; מן היראה מהאצטגנינות‬ ‫אל היראה מאלוהים‪ ,‬שנאמר‬ ‫“צא‬ ‫(לאברהם)‪:‬‬ ‫מאיצטגנינות‬ ‫שלך‪ ,‬שאין מזל לישראל”;‬ ‫‪22‬‬ ‫“נביא‬ ‫אתה ואין אתה אסטרולוגוס”‬ ‫(מדרש בראשית רבה פרשה מ“ד‪ ,‬סימן י“ב)‪ .‬כך‬ ‫היה עם אברהם וכך היה עם כל ישראל‪ .‬לכן ‪ -‬כפי‬ ‫שציין כבר ליברמן ‪ -‬התקינו‪ ,‬הכשירו ועקרו החכמים‬ ‫את כל היסודות הזרים מן האסטרולוגיה ולמעשה‬ ‫הגיעו עמה לפשרה ולפיה‪ :‬כשם שאין כפירה‬ ‫במזלות‪ ,‬באותה מידה אין ישראל תלויים בם‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ניתן אם כן לסכם ולומר כי גם בנושא האמונה‬ ‫באסטרולוגיה והתלות בה‪ ,‬כמו בנושאים רבים אחרים‪,‬‬ ‫ניתן למצוא בקרב חז“ל דעות לכאן ולכאן‪ ,‬ללא הכרעה‬ ‫ברורה‪ ,‬מוחלטת וסופית‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬מצאנו רבנים‬ ‫השוללים את העיסוק בחכמת הכוכבים מכל וכל‬ ‫ומוכנים להתפשר בכך שמדובר בנחלת הגויים בלבד;‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬שמענו קולות אחרים המודים אמנם‬ ‫כי תלותם של ישראל בקב“ה מבטלת את התלות‬ ‫בכוכבים‪ ,‬אך באותה נשימה לא נמנעים מלהעניק‬ ‫לאסטרולוגיה‬ ‫לגיטימציה‬ ‫ואף‬ ‫מספקים‬ ‫תחזית‬ ‫הורוסקופית‪ ,‬בדומה לזו שאנו מקבלים כיום בעיתוני‬ ‫החדשות המובילים בישראל‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Ω‬‬ ‫‪ 18‬התרגום לעברית לקוח מתוך‪ :‬ביאליק ורבניצקי‪ ,1962 ,‬ספר האגדה‪ ,‬הוצאת דביר‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמוד תר״כ‪.‬‬ ‫‪ 19‬בבלי‪ ,‬מועד קטן כ״ח‪ ,‬א׳‪.‬‬ ‫‪ 20‬א״א אורבך (‪ )246-247 :1976‬מסביר כי תורת האצטגנינות לא רק שנגדה את עיקרון הבחירה החופשית‪ ,‬אלא אף חיבלה בהשגחה‪ ,‬היינו‪ ,‬ברצון החופשי‬ ‫וביכולתו הבלתי מוגבלת של אלוקים‪.‬‬ ‫‪ 21‬בבלי‪ ,‬שבת קנ״ו‪ ,‬ע״א‪.‬‬ ‫‪ 22‬שם‪.‬‬ ‫‪ 23‬ליברמן‪.74-75 :1962 ,‬‬ ‫‪ 24‬תנו דעתכם לעמדתו הנחרצת של הרמב“ם בנושא‪“ :‬איזה הוא מעונן? אלו נותני העתים‪ ,‬שאומרין באצטגנינות יום פלוני רע‪ ,‬יום פלוני טוב‪ ,‬יום פלוני ראוי‬ ‫לעשות בו מלאכה פלונית‪ ,‬שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני‪ .‬אסור לעונן‪ ,‬אף על פי שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהסכלים מדמין‬ ‫שהן דברי אמת ודברי חכמה‪ .‬וכל העושה מעשה מפני האצטגנינות‪ ,‬וכיוון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים‪ ,‬הרי זה לוקה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫‘ולא תעוננו’ (ויקרא יט‪,‬כו)‪( ”...‬משנה תורה לרמב״ם‪ ,‬הלכות עבודה זרה פרק י״א‪ ,‬ח׳‪-‬ט׳)‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪13‬‬ ‫הביטחון שלנו בעובדה‬ ‫שישוע‬ ‫קם מן המתים‬ ‫מאת א‪ .‬בר‬ ‫בחג הפסח‪ ,‬אנחנו כיהודים משיחיים זוכרים גם את מותו על הצלב‬ ‫של השה התמים‪ ,‬קרבן הפסח הנצחי ‪ -‬ישוע משיחנו‪ .‬אך המוות של‬ ‫ישוע היה חסר משמעות במידה והוא לא היה קם לתחייה ומנצח‬ ‫את המוות‪ .‬האמונה המשיחית נשענת על העובדה שישוע קם מן‬ ‫המתים‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬מהימנותה של הברית החדשה כולה נשענת על‬ ‫העובדה הזאת‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫הביטחון שלנו בעובדה שישוע קם מן המתים‬ ‫ש ִמים‬ ‫שאּו ֶאת ַה ְ ּב ָ ׂ‬ ‫בּוע‪ִ ,‬ל ְפנֵ י ֲעלוֹת ַה ׁ ּ ַש ַחר‪ ,‬נָ ְ ׂ‬ ‫אשוֹן ַ ּב ׁ ּ ָש ַ‬ ‫“ב ִר ׁ‬ ‫ָּ‬ ‫ּובאּו ֶאל ַה ֶּק ֶבר‪ֵ .‬הן ָראּו ׁ ֶש ָה ֶא ֶבן ְּכ ָבר נָ ג ָֹּלה ִמן‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ֵה ִכינּו ָ‬ ‫ּוע‪.‬‬ ‫ּופת ָה ָאדוֹן ׁיֵש ַ‬ ‫ַה ֶּק ֶבר וְ נִ ְכנְ סּו ְלתוֹכוֹ‪ַ ,‬א ְך ל ֹא ָמ ְצאּו ֶאת גּ ַ‬ ‫עו ָֹדן נְ בוֹכוֹת ַעל ַהדָּ ָבר ַה ֶ ּזה וְ ִה ֵ ּנה ׁ ְשנֵ י ֲאנָ ׁ ִשים ִ ּב ְבגָ ִדים‬ ‫ַמ ְב ִר ִיקים נִ ְ ּצבּו ַעל יָ ָדן‪ֵ .‬הן נִ ְת ַמ ְּלאּו ּ ַפ ַחד וְ ִה ְר ִּכינּו ּ ְפנֵ ֶיהן‬ ‫שוֹת ֶאת ַה ַחי ֵ ּבין ַה ֵּמ ִתים?’ ׁ ָש ֲאלּו‬ ‫ַא ְר ָצה‪‘ָ .‬ל ָּמה ַא ֶּתן ְמ ַח ּ ְפ ׂ‬ ‫ַה ׁ ּ ְשנַ יִם‪‘ .‬הּוא ֵאינֶ נּּו ּפֹה‪ ,‬הּוא ָקם ִל ְת ִחּיָ ה’” (לוקס כד ‪.)6-1‬‬ ‫במהלך ההיסטוריה נעשו ניסיונות שונים להפריך את‬ ‫הטענה שישוע קם מן המתים‪ .‬בחלק מהטענות הללו‬ ‫משתמשים עד היום‪ .‬הבה נבחן כל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫אולי התלמידים גנבו את גופתו של ישוע?‬ ‫נסו לתאר לעצמכם‪ :‬ישוע מת‪ ...‬התלמידים נמצאים תחת‬ ‫לחץ ומלאים פחד; הם הקדישו לישוע שנים מחייהם‬ ‫ולפתע הוא מת‪ .‬האם יכול להיות שהם החליטו לגנוב את‬ ‫גופתו של ישוע כדי “לא לצאת פראיירים”?‬ ‫היה מעורר מהומה גדולה בכל האזור שללא ספק עדים‬ ‫רבים היו מתעדים אותה‪.‬‬ ‫אופס‪ ,‬טעות בכתובת?‬ ‫חוקר בשם קירסופ לייק טען שגם הנשים וגם התלמידים‬ ‫שבאו אל הקבר פשוט מאוד התבלבלו בכתובת‪ ,‬והגיעו‬ ‫לקבר הלא נכון‪.‬‬ ‫נניח לרגע שהתלמידים‪ ,‬לאחר כשלושה ימים בלבד‪,‬‬ ‫באמת הצליחו איכשהו לשכוח היכן נקבר ישוע‪.‬‬ ‫המשמר הרומאי יכול היה בקלות להכחיש את טענתם‬ ‫שישוע קם לתחייה ולהציב את הגופה במקום פומבי‬ ‫כהוכחה לציבור‪ ,‬להודיע שהתלמידים התבלבלו בקבר‪,‬‬ ‫ובכך לשים קץ לשמועות‪ .‬אבל המשמר הרומאי ידע‬ ‫שגופתו של ישוע נעלמה‪ ,‬והם וראשי הכוהנים אפילו לא‬ ‫ניסו להשתמש בתירוץ הזה‪.‬‬ ‫ואולי ישוע בכלל לא מת‪ ,‬אלא התעלף?‬ ‫תירוץ זה היה הראשון שניסו לקדם ראשי הכוהנים עוד‬ ‫במאה הראשונה‪ ,‬בעת התרחשות האירועים המתוארים‬ ‫בספרי הבשורה‪.‬‬ ‫קארל ונטוריני טען שישוע לא מת אלא התעלף‪ ,‬ולפיכך‬ ‫גם לא קם לתחייה‪.‬‬ ‫הבעיה היא‪ ,‬שלהבדיל מסרטי דראקולה‪ ,‬לא יכלו‬ ‫התלמידים להגיע לבית הקברות המקומי ופשוט לחפור‬ ‫ולהוציא את גופתו של ישוע מאחד הקברים בשעות‬ ‫הלילה בלי שאיש יבחין בכך‪.‬‬ ‫במקרה הזה מדובר בקבר אישי‬ ‫שהיה בבעלותו של איש יהודי‬ ‫מר ָמ ַתיִם‪ ,‬שהיה‬ ‫ָ‬ ‫עשיר‪ ,‬יוסף‬ ‫גם חבר הסנהדרין‪ .‬יוסף קיבל‬ ‫אישור מיוחד מפילטוס לקבור‬ ‫את ישוע בקבר פרטי שחצב‬ ‫יוסף בסלע מבעוד מועד‪ .‬לפי‬ ‫תיאורים היסטוריים‪ ,‬משקלה‬ ‫של אבן כמו זו שגוללה על ידי‬ ‫החיילים הרומאים כדי לסתום את‬ ‫פי הקבר היה בסביבות שני טון‪.‬‬ ‫בעקבות ההמולה שקמה סביב‬ ‫ישוע וצליבתו בירושלים בזמן החג‪,‬‬ ‫הציב פילטוס משמר הדוק של‬ ‫כעשרה עד עשרים חיילים רומאים‬ ‫סביב הקבר‪ .‬הפחד מעונש המוות‬ ‫הצפוי לחייל שלא יבצע את עבודתו כראוי העמיד את‬ ‫החיילים על רגליהם ערניים ומוכנים לכל תרחיש‪ .‬גם אם‪,‬‬ ‫בניגוד לכל הערכים וקוד המוסר שלימד אותם ישוע‪ ,‬רצו‬ ‫התלמידים בכל זאת לנסות לגנוב את הגופה שלו‪ ,‬הם‬ ‫פשוט לא היו מצליחים לעשות זאת‪ .‬ועצם הניסיון עצמו‬ ‫נניח לרגע שישוע אכן התעלף (או שהעמיד פנים כאילו‬ ‫מת)‪ .‬קרבנות צליבה מתים לאט‪ .‬הסבל והכאב העצומים‬ ‫גורמים להם להיחלש כשהם תלויים על הצלב עד שאין‬ ‫להם עוד כוח לדחוף את עצמם‬ ‫כלפי מעלה כדי להכניס מספיק‬ ‫חמצן לריאות‪ .‬בהדרגה‪ ,‬הריאות‬ ‫של הנצלבים התמלאו בדו‪-‬‬ ‫תחמוצת הפחמן‪ ,‬והנצלבים‬ ‫בדרך כלל מתו כתוצאה מחנק‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נעיצת המסמרים בכפות‬ ‫ידיו ורגליו והרומח שדקר את‬ ‫ישוע בצדו הביאו למותו הוודאי‪.‬‬ ‫יוחנן ציין שדם ומים יצאו‬ ‫מצד גופו של ישוע כתוצאה‬ ‫מהדקירה‪ .‬לכאורה‪ ,‬לא ברור‬ ‫מדוע טרח יוחנן לציין זאת‪.‬‬ ‫הפיזיולוגיה המודרנית מלמדת‬ ‫שכאשר אדם מת‪ ,‬הדם שבגופו‬ ‫נחלק לסרּום (נוזל שקוף) ולתאי‬ ‫דם אדומים‪ .‬עובדה זו מוכיחה‬ ‫שאותו אדם מת מוות קליני‪ .‬ליוחנן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא היה כל‬ ‫מושג על כך‪ .‬הוא פשוט תיאר את מה שראה‪ .‬כך שללא‬ ‫ספק‪ ,‬ישוע מת‪ .‬אבל גם אם לא מת‪ ,‬לא הגיוני שישוע ‪-‬‬ ‫שגסס לאחר שגופו הוצלף והוכה עד אבדן צלם אנוש‪ ,‬היה‬ ‫צלוב במשך שעות רבות ונמצא באפיסת כוחות מוחלטת ‪-‬‬ ‫הניסיונות‬ ‫להפריך את‬ ‫הטענה שישוע‬ ‫קם לתחייה‬ ‫אינם עומדים‬ ‫במבחן ההיגיון‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪15‬‬ ‫הביטחון שלנו בעובדה שישוע קם מן המתים‬ ‫הצליח להשתחרר ולצאת מ‪ 40-‬ק״ג של תכריכים שהיו‬ ‫על גופו‪ .‬התכריכים העשויים כמיטב המסורת הורכבו‬ ‫ממשחות חניטה שעורבבו יחד עד למרקם סמיך ודביק‬ ‫כגומי שהודק לגופתו‪ .‬גם הסברה שהצליח לאחר מכן‬ ‫לדחוף לבדו את האבן הכבדה (ששקלה שני טון) שסגרה‬ ‫על הקבר והצליח לגבור על כל אנשי המשמר הרומאי‬ ‫שהמתין מחוץ לקבר‪ ,‬היא פשוט סברה בלתי אפשרית‪.‬‬ ‫הבעיה המרכזית בכל הטענות האלה היא שהן לא‬ ‫מסוגלות להסביר את העובדה שישוע‪ ,‬לאחר שקם‬ ‫מן המתים‪ ,‬התגלה למשך ‪ 40‬יום כשהוא בריא ושלם‬ ‫לפני מאות אנשים ברחבי האר ץ‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אם‬ ‫התיאורים בברית החדשה אודות התגלותו של ישוע‬ ‫לפני כל כך הרבה אנשים למשך כל כך הרבה זמן‬ ‫הייתה שקרית‪ ,‬הרי שאנשים אלו‪ ,‬שחיו בתקופה שבה‬ ‫נכתבו הדברים‪ ,‬היו מתקוממים ויוצאים בקול תרועה‬ ‫רמה כנגד מה שנכתב‪Ω .‬‬ ‫למאמר מורחב בנושא ומאמרים נוספים בנושא‬ ‫מותו ותחייתו של ישוע בקרו באתר‪iGod.co.il :‬‬ ‫סדר סדר‬ ‫תרדוף‬ ‫כלים לניהול כלכלת משק הבית‬ ‫מאת א‪ .‬פלד‬ ‫רבים בקרבנו‪,‬‬ ‫משפחות ויחידים‪,‬‬ ‫סובלים מקשיים‬ ‫כלכליים ומצויים באי‬ ‫סדר כלכלי ולעתים‬ ‫אפילו בתוהו ובוהו‬ ‫בתחום זה‬ ‫‪16‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫סדר סדר תרדוף‬ ‫על הכתובים‪ .‬אנחנו מאמינים שתהליך ארוך‪ ,‬מחושב‬ ‫“ה ּז ְֹר ִעים‬ ‫ואחראי‪ ,‬יוביל לפתרון ולאורח חיים נכון שכן ַ‬ ‫ְ ּב ִד ְמ ָעה‪ּ ְ ,‬ב ִר ָ ּנה יִ ְקצֹרּו” (תהילים קכו ‪ ...)5‬ומי שיהיה‬ ‫נאמן במעט‪ ,‬אלוהים יפקיד אותו על הרבה (מתי כה ‪.)21‬‬ ‫השלב הראשון הוא סדר וארגון והוא בעצם המפתח‬ ‫לתחילת התהליך‪ .‬ריכוז ההוצאות וההכנסות מאפשר לנו‬ ‫לראות את המציאות שחור על גבי לבן‪ .‬ברוב המקרים‬ ‫צפוי שנופתע‪ ,‬שכן נגלה בחיינו דפוסי התנהגות והרגלים‬ ‫שדורשים תיקון‪ .‬לא פעם נצטרך לחזור בתשובה‪ ,‬ואולי‬ ‫גם נגלה שאנו זקוקים לעזרה מאנשי מקצוע ‪ -‬אין זאת‬ ‫בושה‪ .‬באמצעות טיפול נכון בבעיה וחינוך מתאים‪ ,‬נוכל‬ ‫כולנו להרים ראש‪ ,‬להסתכל קדימה ולעלות על דרך המלך‪.‬‬ ‫כל מה שאתם צריכים זאת מוטיבציה ורצון לעבוד על‬ ‫עצמכם‪ ,‬לשתף פעולה‪ ,‬לגלות שקיפות מלאה‪ ,‬לקחת‬ ‫אחריות אישית ומעשית ולשנות הרגלים‪.‬‬ ‫הניצחון צריך לעמוד לנגד עינינו‪ ,‬לא רק ניצחון למען‬ ‫עצמנו אלא גם למען אחרים‪ .‬דוגמה אישית ועדות‬ ‫להתנהלות נכונה בונות את הסביבה הקרובה שלנו‪.‬‬ ‫לשם המחשת חשיבותו של הנושא‪ ,‬להלן דוגמה מתוך‬ ‫חומר שכתבתי לזוגות צעירים בתחילת דרכם‪:‬‬ ‫רובנו מתמודדים עם חובות ומשיכות יתר‪.‬‬ ‫בלי כלים מתאימים וידע בניהול כלכלת‬ ‫משק הבית‪ ,‬לא נוכל להתנהל בצורה תקינה‪.‬‬ ‫מצב זה משפיע על חיינו האישיים‪ ,‬על הזוגיות‪ ,‬על‬ ‫הילדים ועל מצבנו הבריאותי‪ ,‬הנפשי והרוחני‪ .‬אין ספק‬ ‫שהמתח הרב שנוצר בגלל בעיות כלכליות‪ ,‬גובה מחיר‬ ‫כבד מרובנו ומשפיע לרעה‬ ‫גם על חוסנה של הקהילה‪.‬‬ ‫שאינו‬ ‫סיוע‬ ‫לדאבוננו‪,‬‬ ‫נוגע בשורש הבעיה רק‬ ‫כיבוי‬ ‫שרפות”‪.‬‬ ‫“מכבה‬ ‫שרפות רק מנציח את‬ ‫הבעיה‪ ,‬וברוב המקרים‬ ‫חוזר מקבל הסיוע לסורו‪.‬‬ ‫“מצב כלכלי הוא אחד היסודות החשובים בהצלחת‬ ‫הנישואין‪ .‬קושי כלכלי יכול לאיים על מערכת החיים‬ ‫המשותפת בהווה ובעתיד‪ .‬כאשר האהבה בינינו לבין בני‬ ‫זוגנו מרקיעה שחקים נדמה לנו שנתגבר על הכול‪ ,‬אבל‬ ‫מיד אחרי ירח הדבש אנחנו חוזרים לשגרת החיים ולכן‬ ‫יש צורך לחשוב באופן נכון ומציאותי”‪.‬‬ ‫אנחנו כעת גוף אחד גם במובן הכלכלי ולא רק במובן‬ ‫הפיזי‪ .‬עלינו לקבל החלטות‬ ‫כלכליות משותפות ולהתמודד‬ ‫יחד עם ההשלכות של החלטות‬ ‫כלכליות קודמות שעשינו‪.‬‬ ‫סיוע שאינו‬ ‫נוגע בשורש‬ ‫הבעיה רק‬ ‫“מכבה שרפות”‬ ‫בעיות כלכליות הן בדרך‬ ‫כלל תסמין לבעיה עמוקה‬ ‫שצריך לטפל בה מן השורש ומול אלוהים‪ .‬עלינו‬ ‫ללמד ולחנך את החברה שלנו לחיות באיזון כלכלי‬ ‫(הוצאות מול הכנסות‪ ,‬הקטנת הוצאות והגדלת‬ ‫הכנסות)‪ ,‬על פי יכולתנו ובאופן עצמאי‪ ,‬ללא תלות‬ ‫באיש ועל בסיס ערכים ודגשים נכונים המבוססים‬ ‫בניית יסודות איתנים חשובה‬ ‫גם בתחום הזה לא פחות מבכל‬ ‫תחום אחר‪ ,‬ולשם כך נדרשים‬ ‫שיתוף פעולה ורגישות זה לזה‪.‬‬ ‫עלינו להבין שאנחנו נושאים‬ ‫באחריות על עצמנו‪ .‬אנחנו‬ ‫אלה שבונים את ביתנו‪ .‬איש לא יעשה זאת במקומנו‬ ‫ולכן עלינו לקחת אחריות על היחסים בינינו ועל‬ ‫היחסים בתוך המשפחה ולבנות אותם על הסלע‪.‬‬ ‫בניית בית כרוכה בשלבים רבים של תכנון‪ .‬אנשים‬ ‫הבונים בית רואים בדמיונם את הבית‪ ,‬משרטטים אותו‪,‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪17‬‬ ‫סדר סדר תרדוף‬ ‫יוצרים תכנית בנייה ומנסים לצפות מראש את הבעיות‬ ‫והטעויות כדי להימנע מטעויות במציאות‪ .‬הם מתכננים‬ ‫תשתית‪ ,‬יסודות‪ ,‬קירות‪ ,‬תכניות ביצוע‪ ,‬תקציב ועוד‪ .‬האם‬ ‫לא כך אנחנו צריכים לנהוג גם עם הבית שזה עתה‬ ‫הקמנו? בית הוא מפעל חיים ויש להתייחס אליו ככזה‪.‬‬ ‫להלן כמה נקודות חשובות בניהול הכלכלי המשותף‬ ‫שלכם‪:‬‬ ‫» »הסתכלו על האמת בעיניים ושאלו את עצמכם‪:‬‬ ‫האם מה שאני רוצה לקנות עכשיו מתאים ליכולות‬ ‫הכלכליות שלי?‬ ‫» »אל תאשימו במצב את בן הזוג שלכם‪ .‬דברו ביניכם‪,‬‬ ‫הביעו את עצמכם‪ ,‬שתפו ושאלו‪ .‬אל תפחדו‬ ‫להתעמת כבר עכשיו‪ .‬מוטב ללמוד לעשות זאת‬ ‫בדרך נכונה ובונה כבר מתחילת הדרך המשותפת‪.‬‬ ‫» »נהלו את משק הבית בצורה תקינה‪ :‬הכנסות מול‬ ‫הוצאות‪ ,‬הפחתת הוצאות והגדלת הכנסות‪ .‬לניהול‬ ‫לא תקין יש השלכות ומחירו יקר לאין ערוך‪.‬‬ ‫מהו ניהול תקין?‬ ‫סדר וארגון שני בני הזוג חייבים‬ ‫לדעת כמה כסף הם מוציאים‬ ‫וכמה הם מכניסים‪ .‬חשוב לשמור‬ ‫יחד על בקרה ומעקב‪.‬‬ ‫שליטה אסור לנו לתת לכסף‬ ‫לנהל אותנו‪ ,‬לשלוט בנו ולהפעיל‬ ‫עלינו לחץ‪ .‬אנחנו אלה שצריכים‬ ‫לנהל אותו ולשלוט בו‪.‬‬ ‫“סוף מעשה במחשבה תחילה”‬ ‫אל תתחייבו לקנות דבר לפני‬ ‫שחשבתם מראש אם תוכלו‬ ‫לשלם עליו‪ .‬דחו סיפוקים‪.‬‬ ‫המעיטו בפריסה לתשלומים‬ ‫השתדלו לא לפרוס קניות‬ ‫קבועות לתשלומים‪ .‬במקרים‬ ‫של רכישות גדולות‪ ,‬אל תתחייבו‬ ‫ליותר מאשר שניים‪-‬שלושה תשלומים ללא ריבית‪.‬‬ ‫כך לא תאבדו שליטה‪ .‬אל תחיו על חשבון המינוס (שכן‬ ‫המינוס הוא בעצם הלוואה עם ריבית גבוהה)‪.‬‬ ‫חובות אם יש לכם חובות‪ ,‬הקדימו לשלם אותם ונסו לא‬ ‫לחיות מהלוואות (מלבד משכנתא‪ ,‬רכב)‪.‬‬ ‫כרטיסי אשראי אל תאבדו שליטה על כרטיסי אשראי‬ ‫ועל ניהול חשבון הבנק‪ .‬הקפידו לבדוק את הניירת שאתם‬ ‫מקבלים מהבנק‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫חשבו על העתיד‪ .‬הציבו יעדים ומצאו את הדרכים‬ ‫להגשימם המעיטו את תלותכם הכלכלית באחרים‪.‬‬ ‫עבדו והתפרנסו בעצמכם‪.‬‬ ‫קחו אחריות על הכסף שהרווחתם‪ ,‬שהתברכתם בו ואל‬ ‫תנהגו בבזבזנות‪.‬‬ ‫קשה מאוד לתקן מן היסוד בית שכבר נבנה‪ ...‬זוכרים‬ ‫את הבית שעסקנו בו קודם? לכן חשוב לחשוב מראש‬ ‫על כל שלבי הבנייה שלו‪ .‬עד כמה חשוב לכם הבית שבו‬ ‫תבנו את חייכם? הניחו יסודות תקינים כבר מעכשיו‪ ,‬בנו‬ ‫אותו על הסלע ולא על החול‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הקמנו את “א‪.‬ל‪.‬י ישראל” ‪ -‬חל“צ (חברה‬ ‫לתועלת הציבור) שפועלת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לניהול משפחה‬ ‫תקין ולקידום עסקים‪ .‬א‪.‬ל‪.‬י פועלת כדי לעזור לגוף‬ ‫המקומי להניח יסודות נכונים‪ ,‬גם בתחום הכלכלי‪.‬‬ ‫א‪.‬ל‪.‬י מבקשת לעשות זאת בדרכים הבאות‪:‬‬ ‫» »להעלות על סדר היום את נושא כלכלת משק‬ ‫הבית בקרב המאמינים‪.‬‬ ‫» »לעזור לקהל המאמינים להבין את חשיבותו של‬ ‫הנושא ואת הקשר הישיר שיש בין כלכלה מאוזנת‬ ‫לבין חוסנם של הקהילה ושל הפרט שבתוכה‪.‬‬ ‫» »להביא את המשפחות והיחידים למצב שבו ישמשו‬ ‫דוגמה ועדות לאחרים בתוך הקהילה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫» »לספק כלים‪ ,‬ידע ומיומנות בתחום‪ ,‬ולקדם כל כלי‬ ‫שנחוץ לפיתוח כלכלת המשפחה‪ :‬מאגר מידע‪,‬‬ ‫חומרים כתובים‪ ,‬הרצאות וסדנאות ועוד‪.‬‬ ‫» »לקדם תכניות חינוך והכשרה לנוער‪ ,‬חיילים‪,‬‬ ‫סטודנטים ולזוגות לפני הנישואין‪.‬‬ ‫» »להכשיר שמשים ומתנדבים שיעזרו‬ ‫המשפחות‪ ,‬בעיקר בקרב הקהילות‪.‬‬ ‫בליווי‬ ‫אלוהים רוצה לתת לנו חיים בשפע‪ ...‬חיים מלאים‬ ‫בברכותיו‪:‬‬ ‫יוקר המחיה בארץ גבוה ומהווה קושי לכולנו‪ ,‬אבל‬ ‫אלוהים נתן לנו כלים נפלאים‪ .‬אם נשתמש בהם‬ ‫נוכל להתגבר על כל קושי וניהנה משפע וברכה בכל‬ ‫תחום בחיינו‪ ,‬נשפיע על הסביבה שלנו‪ ,‬נתרום ליצירת‬ ‫עתיד טוב יותר ונשמש עדות לחברה שסביבנו‪Ω .‬‬ ‫בעשור האחרון הוכשר אריק פלד לעסוק בייעוץ וליווי‬ ‫בתחום כלכלת המשפחה‪ ,‬וכיום הוא משמש כמנהל‬ ‫פרויקטים לקידום כלכלי ב״א‪.‬ל‪.‬י ישראל”‪.‬‬ ‫לשם קבלת ייעוץ ניתן לפנות לאריק‪:‬‬ ‫‪arik .p elled@el y - isr ael.or g‬‬ ‫עמותת‬ ‫“אחרית ותקווה”‬ ‫מאת א‪ .‬קרמר‬ ‫נהוג לומר שהכול‬ ‫קשה בארץ‪.‬‬ ‫אך הקושי‬ ‫נעוץ בדרך כלל‬ ‫בהתייחסות למצב‬ ‫ולא במצב עצמו‬ ‫בעל הספק רואה את המכשול‪ ,‬אך בעל‬ ‫התקווה רואה את הדרך להתגבר עליו‪.‬‬ ‫תקוותנו ואמונתנו נבחנות בדרכים‬ ‫שונות וניצבות מול אתגרים שונים‪.‬‬ ‫באחת התקופות הקשות בהיסטוריה של עם ישראל שלח‬ ‫הנביא ירמיהו איגרת ליהודים שישבו בגלות בבל ועודד‬ ‫“כי ָאנ ִֹכי יָ ַד ְע ִּתי ֶאת ַה ַּמ ֲח ׁ ָשבֹת ֲא ׁ ֶשר‬ ‫אותם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כך‪ִּ :‬‬ ‫יכם נְ ֻאם יְהוָ ה; ַמ ְח ׁ ְשבוֹת ׁ ָשלוֹם וְ ל ֹא ְל ָר ָעה‪,‬‬ ‫ָאנ ִֹכי ח ׁ ֵֹשב ֲע ֵל ֶ‬ ‫ות ְקוָ ה” (ירמיהו כט ‪ .)11‬אם ניקח מילים‬ ‫ָל ֵתת ָל ֶכם ַא ֲח ִרית ִ‬ ‫אלה לתשומת לבנו‪ ,‬לעולם לא נאפשר לקושי שבאתגר‬ ‫להסיח את דעתנו ולגרום לנו רפיון ידיים שימנע מאתנו‬ ‫למצוא דרכים להגשים את המטרה שעלינו להשיג‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪19‬‬ ‫עמותת “אחרית ותקווה”‬ ‫המצב בארץ‬ ‫אמצעי התקשורת מדווחים מדי יום על מקרי אונס‪,‬‬ ‫התעללות מינית בילדים ובבני נוער ועל פשעים מיניים‬ ‫אחרים‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬מקרי אונס קבוצתי שמבצעות‬ ‫חבורות נערים במשך שנים בנערות צעירות עד שהפשע‬ ‫נחשף‪ ,‬כבר אינם נדירים‪ .‬פדופילים מסתובבים בקרבנו‬ ‫ומפתים (בדרכים שונות‪ ,‬כולל דרך הפייסבוק) ילדים‬ ‫קטנים לסיפוק צרכיהם המעוותים‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫שרשרת המקרים הזאת מעוררת את השאלה איפה היו‬ ‫ההורים ומי שומר על הילדים מפני עצמם ומפני אחרים‪.‬‬ ‫כיצד ייתכן שבמשך תשע שנים נאנסת ילדה באלימות‬ ‫בתוך המשפחה ובני משפחתה לא מבחינים בדבר?!‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬גם הוריהם של האנסים לא מעלים על‬ ‫דעתם מהן הזוועות שמעוללים בניהם בלילות ובימים‪.‬‬ ‫אב לנער שנאשם באונס‪ ,‬צוטט בעיתון‪“ :‬כיצד בגיל‬ ‫הצעיר הזה הילד שלי אמור להבין שמה שהוא עושה לא‬ ‫בסדר? הבעיה היא בחינוך בארץ‪ ,‬שילמדו אותם חינוך‬ ‫מיני נכון”‪ .‬בלי שהתכוון לכך‪ ,‬תגובתו של האב הצביעה‬ ‫על הבעיה‪ .‬הכי קל להאשים את מערכת החינוך‪ ,‬את‬ ‫האינטרנט‪ ,‬את החשיפה התקשורתית‪ ,‬את החברה ‪-‬‬ ‫ורק לא את תפקודו כהורה‪.‬‬ ‫כל זה עורר תהיות בחברי עמותת “אחרית ותקווה” שגם‬ ‫הם הורים לילדים מתבגרים‪ :‬עד כמה מעורבים ההורים‬ ‫בחיי ילדיהם בגיל ההתבגרות ואיזה מושג יש להם על‬ ‫עולמם? האם ההורים המשיחיים מדברים עם הילדים‬ ‫על התפתחות מינית ומיניות‪ ,‬על מה שנכון ורצוי בעיני‬ ‫אלוהים ועל מה שאינו רצוי ונכון על פי אמות מידותיו‬ ‫הקדושות? האם מצבי הרוח והכעס שמשדר המתבגר‬ ‫לסביבתו הקרובה הם סיבות להניח לו לנפשו? מבוכת‬ ‫ההורים רבה‪ ,‬בעיקר כיוון שאיבדו את סמכותם ההורית‪,‬‬ ‫כיוון שהם רוצים להיות חברים של הילדים ופחות הורים‬ ‫שמציבים להם גבולות ותובעים תשובות‪ .‬אלא שמכאן‬ ‫בדיוק מתחילות הצרות‪ .‬כשנער בן ‪ 15‬יוצא מהבית‪ ,‬אין‬ ‫זו בושה לשאול אותו לאן הוא הולך ועם מי‪ .‬כשנערה‬ ‫מסתגרת בחדרה לא מוכרחים הוריה להיכנע לעיקרון‬ ‫המקודש של שמירה על פרטיותה ולאפשר לה להתנתק‬ ‫מהם ומהמשפחה מבלי לדעת מה עובר על נפשה ומה‬ ‫הם מעשיה‪ .‬כדי לא להגיע למצב הבלתי נתפס שבו‬ ‫נערה נאנסת במשך שלוש שנים בלי שמישהו יודע על‬ ‫כך‪ ,‬הורים חייבים להיות נוכחים בחיי ילדיהם‪ ,‬ליצור‬ ‫יחסי קרבה ביניהם כבר מגיל צעיר ולא לחשוש לתבוע‬ ‫מהם לשתפם בדברים המשמעותיים שעוברים עליהם‪.‬‬ ‫זה קשה‪ ,‬זה מזמין עימותים‪ ,‬אבל זה הכרחי‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫עד כמה מעורבים‬ ‫ההורים בחיי ילדיהם‬ ‫בגיל ההתבגרות?‬ ‫איזה מושג יש‬ ‫להם על עולמם?‬ ‫במסגרת עבודתנו בדקנו מהי ההתנהגות המינית‬ ‫הרווחת בקרב בני נוער בארץ וכיצד משפיעה התעללות‬ ‫מינית על בני נוער‪ .‬ראינו שהבעיה איננה רק הריונות לא‬ ‫רצויים אלא גם חשיפה למחלות מין‪.‬‬ ‫ישנם בארץ יותר מ‪ 8000-‬בני נוער אשר חיים‬ ‫ברחוב‪ ,‬חלקם באופן זמני וחלקם באופן קבוע‪ .‬יותר‬ ‫מ‪ 1000-‬נערים ונערות עסקו בזנות בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫עמותת “אחרית ותקווה”‬ ‫ישנה מגמת עלייה במספר בני הנוער‬ ‫העוסקים בזנות וצורכים סמים‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬הפרסום הטוען שהקונדום‬ ‫מספק הגנה מלאה אינו נכון‪ .‬אמצעי‬ ‫המניעה אינם יכולים לספק הגנה מפני‬ ‫וירוסים רבים של מחלות המועברות‬ ‫במגע מיני‪ .‬בשונה ממבוגרים‪ ,‬אצל בני‬ ‫נוער קיים לחץ חברתי הנוגע לקיום יחסי‬ ‫מין‪ .‬יש להם רצון עז להשתייך לקבוצת‬ ‫“המבוגרים” ולהיתפס כמותם‪ ,‬ובהתאם‪,‬‬ ‫לפעול על פי חוקים חברתיים המאפיינים‬ ‫גיל מבוגר יותר‪ .‬נושא המיניות הוא נושא‬ ‫מסקרן ככלל‪ ,‬אך בגיל ההתבגרות הוא‬ ‫מושך בפרט‪ .‬ההתפתחות הפיזיולוגית‪-‬‬ ‫מינית ומשמעותה הרגשית הן חלק‬ ‫משמעותי מתהליך ההתבגרות‪ ,‬כמו גם‬ ‫הרצון להכיר את גופם דרך חוויות מיניות‪.‬‬ ‫מחקרים בקשר לשכיחות מחלות מין‬ ‫ואיידס אצל אנשים פעילים מינית על פי‬ ‫קבוצות גיל‪ ,‬מצאו שבני ‪ 19-14‬נמצאים‬ ‫בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות מין‪ .‬כך‬ ‫שככל שהגיל צעיר יותר כן עולה הסיכון‬ ‫להידבק במחלת מין ולהיכנס להיריון‬ ‫לא רצוי‪ .‬אחד ההסברים לתופעה הוא‬ ‫שמבחינה פיזיולוגית מערכת החיסון של‬ ‫המתבגרים עוד לא הבשילה לגמרי ולכן‬ ‫אינם מוגנים מפני מחוללי מחלות‪ .‬ידוע‬ ‫שמבנה רירית הרחם אצל נערות צעירות‬ ‫לא השלים את התפתחותו (הריר פחות‬ ‫צמיגי) ולכן אינו יעיל במניעת היצמדות‬ ‫מחוללי מחלות לריריות וחדירתם‬ ‫למערכת המין העליונה‪.‬‬ ‫תאים”‪ .‬חשוב לנו להתאים את הנושא לרמת הגיל‬ ‫וההבנה של אותה כיתה‪ .‬בחסדו הרב אלוהים פותח‬ ‫דלתות גם לעסוק בהסברה לאנשי חינוך ומקצוע‪ ,‬שלא‬ ‫תמיד שומעים את כל האמת על נושאי ההפלות‪ ,‬אמצעי‬ ‫מניעה ומחלות מין‪.‬‬ ‫ההסברה שלנו שונה מזו שנעשית על ידי יועצים לחינוך‬ ‫מיני‪ ,‬המתמקדים בשיחות ישירות ומעשיות עם הנוער‬ ‫אודות זוגיות ובתפיסות ליברליות לגבי זהות מינית‪.‬‬ ‫הסברה מסוג זה יוצרת אצל הרבה מבני הנוער בלבול‬ ‫ואי‪-‬ודאות‪ .‬לצערנו הרב התופעה נפוצה ורבים מאמינים‬ ‫בתרמית וממאנים לשנות את דרכם‪ .‬כפי שאמר הנביא‬ ‫ש ִמים ח ׁ ֶֹש ְך‬ ‫ישעיהו‪“ ,‬הוֹי ָהא ְֹמ ִרים ָל ַרע טוֹב וְ ַל ּטוֹב ָרע; ָ ׂ‬ ‫ּומתוֹק ְל ָמר” (ה‬ ‫ש ִמים ַמר ְל ָמתוֹק ָ‬ ‫ְלאוֹר וְ אוֹר ְלח ׁ ֶֹש ְך‪ׂ ָ ,‬‬ ‫‪ .)20‬ובתוך כל הכאוס הזה אנו חיים‪ .‬תפקידנו להשמיע‬ ‫קול אחר לגמרי‪ ,‬שונה ואף קשה ומקומם בעיני רבים‪.‬‬ ‫עלינו לעודד את הנוער לשמור על גופם ועל לבם‬ ‫כאחד‪ ,‬ללמוד לחכות ולא לתת ללחץ חברתי להניע‬ ‫אותם לקיים יחסי מין בגיל כה צעיר‪ ,‬על כל המשתמע‬ ‫מכך‪ .‬היריון ואולי מחלות מין הם סיכונים מוכרים‪ ,‬ומה‬ ‫עם לב כואב ושבור? כל אדם‪ ,‬כל נער ונערה‪ ,‬נבראו‬ ‫מיוחדים ויחידים במינם‪ .‬הזהות שלהם מושלמת כבר‬ ‫מרגע ההפריה‪ .‬השיטה היחידה והבטוחה למניעת היריון‬ ‫ומחלות מין היא הימנעות מיחסי מין לפני הנישואין‪.‬‬ ‫“מניעה היא הרבה יותר טובה מהחלמה כי היא‬ ‫חוסכת את כל העבודה הקשה שכרוכה בלהיות‬ ‫חולה” (תומס אדאמס‪.)1618 ,‬‬ ‫אלוהים הפקיד בידינו את ילדינו ואנו נדרשים ללמד ולכוון‬ ‫אותם בהתאם ללקח הבריא שמלמדים כתבי הקודש‬ ‫בנוגע למיניות יפה‪ ,‬נקייה‪ ,‬קדושה ונכונה בעתה‪ .‬הבה‬ ‫נמלא את חובתנו זו כלפי ילדינו וכלפי הדור הבא‪Ω .‬‬ ‫היועצות שלנו עורכות סדנאות ומפגשים לילדים מכיתה‬ ‫ו׳ ועד כיתה י״ב ובין היתר עוסקות בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ •היכרות עם שינויים גופניים ורגשיים – תחילת‬ ‫התבגרות‬ ‫איגרת פטרוס השנייה ג ‪18‬‬ ‫ •עבודה עם קבוצת בנות (כפי שעשינו מספר‬ ‫פעמים במעונות ופנימיות)‬ ‫ּוב ַד ַעת‬ ‫“ג ְדלּו ְ ּב ֶח ֶסד ְ‬ ‫ִּ‬ ‫ּוע ַה ָּמ ׁ ִש ַיח‪.‬‬ ‫ֲאדוֹנֵ נּו ּומו ׁ ִֹש ֵיענּו ׁיֵש ַ‬ ‫ל ֹו ַה ָּכבוֹד ַ ּגם ַע ְכ ׁ ָשו‬ ‫ַ ּגם ְליוֹם עו ָֹלם‪ָ .‬א ֵמן”‬ ‫ •הגוף והמראה‬ ‫ •הסברה המתמקדת בהתפתחות הילד בתוך‬ ‫הרחם‪.‬‬ ‫מאוד חשוב לנו להשתמש בשפת הכתובים ולכן אנו‬ ‫מדברים על “ולד” ו“ילד” ולא על “עובר” או “רקמת‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪21‬‬ ‫המלצה לספר ‪ //‬י‪ .‬הראל‬ ‫מנוחת‬ ‫השבת‬ ‫שיעורים מהאיגרת אל העברים‬ ‫מתוך פרק ‪1‬‬ ‫ניתן להזמין את הספר‬ ‫בשפה האנגלית‬ ‫דרך האתר “אמזון”‪:‬‬ ‫‪www.amazon.com‬‬ ‫בקרוב תצא לאור המהדורה בעברית‬ ‫לאיגרת אל‬ ‫העברים‬ ‫יש חשיבות‬ ‫גדולה במיוחד‬ ‫עבור היהודים‬ ‫המאמינים‬ ‫בישוע‬ ‫‪22‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫לדעתי‪ ,‬לאיגרת אל העברים יש חשיבות גדולה במיוחד‬ ‫עבור היהודים המאמינים בישוע‪ .‬סביר להניח שאילו‬ ‫הייתה האיגרת נכתבת היום‪ ,‬שמה לא היה “האיגרת אל‬ ‫העברים” אלא “המכתב אל היהודים”‪.‬‬ ‫האיגרת אל העברים הופנתה לעם ישראל בתקופה‬ ‫של שינויים גדולים‪ .‬חשוב להבין שכל שינוי שמתרחש‬ ‫בחיינו איננו עניין של מה בכך‪ .‬נחוץ לנו הרבה זמן כדי‬ ‫לשנות צורת חשיבה‪ ,‬להשתחרר מתפיסות והרגלים‪,‬‬ ‫להבין את החופש‪ ,‬להפנים שינויים‪.‬‬ ‫השתנות היא תהליך שנחוץ לו זמן‪ .‬ואם ההשתנות של‬ ‫הפרט‪ ,‬של אדם אחד‪ ,‬נמשכת זמן רב‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫וכמה התהליך קשה יותר לעם שלם‪ִ .‬חשבו על עם‬ ‫ישראל כשיצא ממצרים‪ :‬נדרשו שנות דור שלם‪ ,‬ארבעים‬ ‫שנה‪ ,‬כדי לשנות את צורת החשיבה המאפיינת עבדים‬ ‫לצורת חשיבה של עם חופשי שבא לרשת את נחלתו‬ ‫המובטחת‪ .‬רק אז‪ ,‬אחרי ששינה את צורת החשיבה‬ ‫שלו‪ ,‬היה מוכן להיכנס אל הארץ‪ .‬נהוג לומר שאלוהים‬ ‫הוציא את עם ישראל ממצרים בתוך לילה אחד‪ ,‬אבל‬ ‫נדרשו לו ארבעים שנה כדי להוציא את מצרים מישראל‪.‬‬ ‫גם לנו‪ ,‬לאחר שאנחנו מתחילים להאמין בישוע‬ ‫המשיח‪ ,‬נדרש זמן רב עד שאנחנו מבינים את הדברים‬ ‫לעומקם‪ ,‬עד שאנחנו מפנימים ומשתחררים‪ ,‬עד שאנחנו‬ ‫מתחילים לחיות את החיים החדשים‪ .‬שינוי חשיבה‬ ‫והבנה הוא תהליך שמאוד קשה לנו בתור יחידים‪ .‬כעם‪,‬‬ ‫כקבוצה‪ ,‬התהליך הוא הרבה יותר מורכב וקשה‪ .‬לכן‬ ‫קשה לקהילות להשתנות‪ ,‬לכן קשה לעם להשתנות‪.‬‬ ‫נחוץ לפחות דור אחד לשינוי צורת חשיבה של עם‪.‬‬ ‫מנוחת השבת‬ ‫האיגרת אל העברים נכתבה בתקופה שבין מותו‬ ‫ותקומתו של המשיח לבין חורבן בית המקדש‪ ,‬תקופה‬ ‫שנמשכה גם היא כארבעים שנה‪ .‬היא נועדה לעזור‬ ‫לתלמידי ישוע היהודים‪ ,‬כקבוצה וכיחידים‪ ,‬להפנים את‬ ‫השינוי הנדרש בצורת המחשבה שלהם ‪ -‬מהתמקדות‬ ‫בעבודת אלוהים הסובבת את בית המקדש לעבודת‬ ‫אלוהים שבמרכזה עומד המשיח‪.‬‬ ‫האיגרת נכתבה אל תוך השיח היהודי ומתייחסת לקשיים‬ ‫שהיו ליהודים באותה תקופה‪ .‬חלק מהנושאים הם עדיין‬ ‫חלק מהשיח היהודי ולכן האיגרת חשובה גם לנו היום‪.‬‬ ‫האיגרת אל העברים באה להראות עד כמה ישוע נעלה‪:‬‬ ‫הוא נעלה מהמלאכים‪ ,‬נעלה מאברהם‪ ,‬נעלה ממשה‪,‬‬ ‫אמתי יותר‪,‬‬ ‫נעלה מהכוהן הגדול‪ .‬הוא עבר דרך מקדש ִ‬ ‫קיים ושינה את התורה (אל העברים ז ‪ )12‬ונתן לנו‬ ‫הבטחות טובות יותר‪ ,‬קרבן טוב יותר‪ ,‬ברית טובה יותר‪,‬‬ ‫תקווה טובה יותר‪ ,‬והכין לנו מקום טוב יותר ‪ -‬מנוחת שבת‪.‬‬ ‫מתוך פרק ‪2‬‬ ‫האיגרת מתחילה בהכרזה‪ .‬אלוהים הוא אלוהים שמדבר‪.‬‬ ‫הוא רוצה להתגלות לפני בני האדם ולכן הוא מדבר‪.‬‬ ‫ישוע נקרא “דבר” בבשורה על פי יוחנן בפרק א ‪:1‬‬ ‫אשית ָהיָה ַהדָּ ָבר‪ ,‬וְ ַהדָּ ָבר ָהיָה ִעם ָה ֱאל ִֹהים‪,‬‬ ‫“ב ֵר ׁ ִ‬ ‫ְּ‬ ‫וֵ אל ִֹהים ָהיָה ַהדָּ ָבר הּוא ָהיָה‬ ‫אשית ִעם ָה ֱאל ִֹהים ַה ּכֹל‬ ‫ְ ּב ֵר ׁ ִ‬ ‫ּומ ַ ּב ְל ָע ָדיו‬ ‫ִ‬ ‫נִ ְהיָה ַעל ָי ָדיו‪,‬‬ ‫ל ֹא נִ ְהיָה ָּכל ֲא ׁ ֶשר נִ ְהיָה”‪.‬‬ ‫התורה לארמית מהמאה הראשונה או השנייה לספירה)‬ ‫משתמשים שוב ושוב במושג ממרא דיה (ממרא =‬ ‫מילה או דבר‪ ,‬דיה = של יה‪ ,‬של אלוהים)‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫בראשית א ‪ 3‬מתורגם כך לארמית‪“ :‬ואמר ממרא דייי‬ ‫יהוי נהור והות נהור כגזירת ממריה”‪ .‎‬בעברית‪“ :‬ויאמר‬ ‫דבר אלוהים יהי אור‪ ,‬ויהי אור כפקודת דבר ה’”‪ .‬כלומר‬ ‫המושג “ממרא דיה” או “ממריה” או “ממרא דייי”‪,‬‬ ‫שפירושו דבר אלוהים כחלק מאלוהים‪ ,‬כחלק ממהותו‬ ‫של אלוהים‪ ,‬היה מושג מובן‪ ,‬מקובל וידוע ביהדות‬ ‫של תקופת בית שני‪ .‬גם היום אם נדבר עם אנשים‬ ‫דתיים המתמצאים היטב במקורות היהודיים ונשתמש‬ ‫במושג ממרא דיה‪ ,‬הם ֵידעו על מה אנחנו מדברים‪.‬‬ ‫מתוך פרק ‪7‬‬ ‫“א ֵכן ַּכ ֲא ׁ ֶשר‬ ‫באיגרת אל העברים פרק ז ‪ 12‬כתוב‪ָ :‬‬ ‫ִמ ׁ ְש ַּת ֵ ּנית ַה ְּכ ֻה ָ ּנה‪ִ ,‬מן ַה ֶה ְכ ֵר ַח ׁ ֶש ִּת ׁ ְש ַּת ֶ ּנה ַ ּגם ַה ּתו ָֹרה”‪.‬‬ ‫יש כאן הכרזה מרעישה‪ ,‬שנשמעת מדהימה בימינו‬ ‫הן לאוזניים יהודיות והן לאוזני מאמינים בישוע‪:‬‬ ‫כאשר הכהונה השתנתה‪ ,‬גם התורה השתנתה‪.‬‬ ‫כל יהודי דתי שיישאל‪“ :‬האם התורה משתנה?‬ ‫השתנתה? תשתנה?” יענה כמובן מאליו‪“ :‬מה פתאום‪,‬‬ ‫התורה הייתה קיימת עוד לפני בריאת העולם‪ ,‬יחד עם‬ ‫המשיח ויחד עם אלוהים‪ ,‬והיא תהיה לנצח”‪ .‬גם אם‬ ‫נשאל מאמינים משיחיים‪,‬‬ ‫רבים יענו‪“ :‬לא! התורה‪,‬‬ ‫תורת אלוהים‪ ,‬היא נצחית”‪.‬‬ ‫מאמינים רבים מקבלים את‬ ‫הטענה שהתורה נשארת‬ ‫לנצח כאמת לאמיתה‪.‬‬ ‫האם התורה‬ ‫נצחית או‬ ‫שהיא משתנה?‬ ‫מה היהדות‬ ‫הרבנית חושבת?‬ ‫ביוונית המילה המתורגמת‬ ‫האמרה‪.‬‬ ‫כ״דבר” היא לוגוס‪ִ ,‬‬ ‫ביוונית המושג הזה מאוד‬ ‫מוזר‪ ,‬אבל ליהודים שחיו‬ ‫בתקופת בית שני הוא היה‬ ‫מובן היטב‪ .‬באותה תקופה‬ ‫הכירו היהודים את המושג‬ ‫ממרת אלוהים‪“ ,‬ממרא דיה”‬ ‫בארמית‪ ,‬שפירושו דבר‬ ‫אלוהים‪ .‬במקורות‪ ,‬מושג זה מופיע בצורות‪ :‬ממרה דיה‪,‬‬ ‫ממריה‪ ,‬ממר‪-‬יה‪ ,‬ממרא דייי‪ .‬השימוש במילה היוונית‬ ‫לוגוס הוא למעשה תרגום של מושג יהודי שהיה מקובל‬ ‫‏“ב ְד ַבר יְהוָ ה ׁ ָש ַמיִם‬ ‫באותה תקופה‪ .‬בתהילים לג ‪ 6‬כתוב‪ּ ִ :‬‬ ‫רּוח ּ ִפיו‪ָּ ,‬כל ְצ ָב ָאם”‪ .‎‬בתרגום ניאופיטי (תרגום‬ ‫ּוב ַ‬ ‫נַ ֲעשּׂו; ְ‬ ‫ובכן‪ ,‬האם התורה נצחית או‬ ‫שהיא משתנה? מה היהדות‬ ‫הרבנית חושבת?‬ ‫בי״ג עיקרי האמונה של‬ ‫הרמב״ם‪ ,‬העיקרון התשיעי‬ ‫טוען ש״זאת התורה לא תהא‬ ‫מוחלפת ולא תהיה תורה‬ ‫אחרת מאת הבורא יתברך שמו”‪ .‬כל יהודי דתי חוזר‬ ‫על כך מדי יום‪ .‬שום דבר לא ישתנה‪ ,‬היא לא תתחלף‪,‬‬ ‫לא תהיה תורה אחרת‪ .‬אבל בתלמוד הבבלי (מסכת‬ ‫נידה ס״א עמ׳ ב)‪ ,‬בדיון בשאלת הכשרות של תכריכים‪,‬‬ ‫מופיע משפט שמבלבל מאוד את אחינו הרבנים‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪23‬‬ ‫מנוחת השבת‬ ‫כתוב שם‪“ :‬זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא”‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬המצוות יתבטלו בעתיד‪ .‬איך ייתכן‪ ,‬הרי קראנו‬ ‫ושמענו שהתורה קיימת לנצח ולא תהא מוחלפת‪ .‬אגב‪,‬‬ ‫גם הרמב“ם עצמו טוען (הלכות כלאיים פרק י׳ הלכה‬ ‫כ“ה) שהתורה איננה תקפה לנצח והוא תומך בטענה‬ ‫הזאת מהתלמוד הבבלי‪ .‬גם “שולחן ערוך” תומך בטענה‬ ‫שהמצוות יתבטלו בעתיד‪ ,‬וגם בתוספות מדובר על כך‪.‬‬ ‫זאת אומרת שגם בספרות הרבנית יש תמיכה ברורה‪,‬‬ ‫אף שאינה מובנת‪ ,‬בכך שהמצוות יתבטלו בעתיד‪ .‬הדבר‬ ‫יוצר חוסר בהירות והרבנים מתווכחים ביניהם ושואלים‪:‬‬ ‫“מה יוחלף‪ ,‬איך יוחלף ומתי?” יש מי שאומרים שרק מצוות‬ ‫“עשה” יוחלפו‪ ,‬יש שמתווכחים ואומרים שרק מצוות “אל‬ ‫תעשה” יוחלפו‪ ,‬ואחרים שאומרים “הכול יוחלף”‪.‬‬ ‫במשך הדורות דנו הרבנים גם בשאלה מתי זה יקרה‪.‬‬ ‫חלקם אמרו שבימות המשיח‪ ,‬אחרים אמרו שאחרי‬ ‫תחיית המתים‪...‬‬ ‫רבים מהרבנים אומרים שהמצוות יתבטלו בזמן תחיית‬ ‫המתים‪ ,‬כי המת יהיה חופשי מן התורה‪ .‬הסבר זה הוא‬ ‫מעניין במיוחד עבורנו כתלמידי ישוע המשיח‪ ,‬ונשמע לנו‬ ‫מוכר מכיוון שזהו קו מחשבה שמופיע בברית החדשה‪:‬‬ ‫‏״א ַחי‪ַ ,‬ה ִאם ֵאינְ ֶכם יו ְֹד ִעים — וַ ֲה ֵרי ֲאנִ י ְמ ַד ֵ ּבר ֶאל יו ְֹד ֵעי ּתו ָֹרה‬ ‫ַ‬ ‫‏ה ִא ׁ ּ ָשה‬ ‫— ִּכי ַל ּתו ָֹרה ׁיֵש ָמרּות ַעל ָה ָא ָדם ָּכל זְ ַמן ׁ ֶשהּוא ַחי?‪ָ ‎‬‬ ‫ּׂואה ְק ׁש ָּורה ְל ַב ֲע ָל ּה ַעל ְי ֵדי ַה ּתו ָֹרה ָּכל עוֹד הּוא ַחי‪,‬‬ ‫ַה ְ ּנש ָ‬ ‫טּורה ִהיא ֵמחֹק ַה ּתו ָֹרה ַה ּקו ׁ ֵֹשר‬ ‫ַא ְך ִאם יָמּות ַ ּב ֲע ָל ּה ּ ְפ ָ‬ ‫‏כן ַ ּגם ַא ֶּתם‪ַ ,‬א ַחי‪ַ ,‬מ ֶּתם ְלגַ ֵ ּבי ַה ּתו ָֹרה‬ ‫או ָֹת ּה ְל ַב ֲע ָל ּה‪ֵּ ... ‎.‬‬ ‫ש ֶיתם ׁ ַשּיָ ִכים ְל ַא ֵחר‪ָ ,‬לזֶ ה‬ ‫ְ ּבגּופ ֹו ׁ ֶשל ַה ָּמ ׁ ִש ַיח‪ּ ְ ,‬בא ֶֹפן ׁ ֶש ַ ּנ ֲע ֵ ׂ‬ ‫‏א ָבל‬ ‫שה ּ ְפ ִרי ֵלאל ִֹהים‪ֲ ... ‎.‬‬ ‫הּוקם ִמן ַה ֵּמ ִתים‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ַ ּנ ֲע ֶ ׂ‬ ‫ׁ ֶש ַ‬ ‫ָּכ ֵעת‪ְ ,‬ל ַא ַחר ׁ ֶש ַּמ ְתנּו ְלגַ ֵ ּבי ַמה ׁ ּ ֶש ָּכ ַבל או ָֹתנּו‪ֻ ׁ ,‬ש ְח ַר ְרנּו ִמן‬ ‫רּוח וְ ל ֹא ְ ּבי ׁ ֶֹשן‬ ‫ַה ּתו ָֹרה ְּכ ֵדי ַל ֲעבֹד ֶאת ֱאל ִֹהים ְ ּב ַח ְד ׁשּות ָה ַ‬ ‫תּובה”‪( ‎‬רומים ז ‪.)6-1‬‬ ‫ׁ ֶשל אוֹת ְּכ ָ‬ ‫נאמר לנו כאן שהמשיח שחרר אותנו מהתורה מפני‬ ‫שכאשר מת‪ ,‬הוא מת למצוות התורה‪ ,‬ואנחנו מתנו‬ ‫בו‪ ,‬והמת משוחרר מהתורה‪ .‬ההבנה שהמוות משחרר‬ ‫מהתורה קיימת במחשבה היהודית וגם בתפיסה‬ ‫היהודית משיחית‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬האם במחשבה היהודית התורה מתחלפת או‬ ‫שהיא נצחית? הנצח כולל את הזמן הקיים עוד לפני‬ ‫שהיה זמן והוא נמשך לעולמי עולמים‪ ,‬עד שממד הזמן‪,‬‬ ‫כפי שהוא מוכר לנו‪ ,‬יחדל להתקיים‪ .‬אך אם דברים‬ ‫ישתנו‪ ,‬ולא משנה אם זה יקרה בתחיית המתים או‬ ‫בימות המשיח‪ ,‬וגם לא משנה מה בדיוק ישתנה‪ ,‬הרי‬ ‫שהיא אינה נצחית‪ .‬אפילו ההלכה עצמה משנה את‬ ‫התורה‪ .‬בכל בית ספר דתי המורה מלמד שההלכה היא‬ ‫התורה הנמצאת בתהליך של השתנות‪ ,‬בתהליך של‬ ‫התאמה לתקופתנו‪ .‬אם ההלכה משנה ומתאימה את‬ ‫התורה והתורה נמצאת בתהליך של השתנות והתאמה‪,‬‬ ‫הרי שהתורה אינה נצחית‪.‬‬ ‫‪...‬אם אשאל את הקוראים‪ :‬למה אלוהים אוהב אותך?‬ ‫למה אלוהים בחר בך ולא במישהו אחר? התשובה של‬ ‫רוב הקוראים‪ ,‬אם לא של כולם‪ ,‬תהיה‪“ :‬כי הוא מצא בי‬ ‫משהו שלא היה במישהו אחר‪ .‬הוא מצא בי משהו שהוא‬ ‫רצה להשתמש בו או יש לו תכנית מיוחדת עבורי שרק‬ ‫אני יכול להגשים”‪ .‬התשובה לכך היא‪“ :‬לא נכון!”‬ ‫מה שמחזיק אותנו לפני‬ ‫אלוהים הוא רק החסד שלו‪.‬‬ ‫אסור לנו לשכוח זאת‬ ‫‪24‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫מנוחת השבת‬ ‫בעובדה שאנחנו חוטאים וזקוקים לרחמים של אלוהים‬ ‫כדי להגיע לישוע‪ ,‬ולא רק זאת – עלינו לחיות יום יום‬ ‫ורגע רגע בידיעה זאת‪ .‬כך נחיה יום יום בבית המקדש‬ ‫השמימי‪ ,‬שבו אנחנו אומרים‪“ :‬אלוהים‪ ,‬אני חוטא ואני‬ ‫זקוק לרחמים שלך!”‬ ‫הכתובים אינם אומרים לנו לאהוב את עצמנו‪ ,‬זהו דבר‬ ‫שהעולם מעודד אותנו לעשות‪ .‬שמעתי דרשות רבות‬ ‫שבהן נאמר‪’“ :‬ואהבת לרעך כמוך’ פירושו שתחילה‬ ‫עליך לאהוב את עצמך ורק לאחר מכן אתה צריך‬ ‫לאהוב אחרים”‪ .‬זוהי הדרך שבה העולם חושב‪ ,‬אבל‬ ‫הכתובים אומרים לנו בדיוק את ההפך‪ .‬עלינו לשנוא את‬ ‫הבשר שלנו‪ ,‬לצלוב אותו ולא לאהוב אותו‪ .‬הכתובים‬ ‫אומרים לנו שהבעיה שלנו היא שאנחנו אוהבים את‬ ‫עצמנו יותר מדיי‪ ,‬ולא ההפך‪.‬‬ ‫שנֵ א ִא ׁיש ֶאת‬ ‫״הן ֵמעו ָֹלם ל ֹא ָ ׂ‬ ‫כתוב באל האפסים ה ‪ֵ 29‬‬ ‫ּומ ַט ּ ֵפ ַח אוֹתוֹ”‪ .‬אין איש אשר‬ ‫שרוֹ‪ֶ ,‬א ָּלא הּוא ְמ ַכ ְל ֵּכל ְ‬ ‫ְ ּב ָ ׂ‬ ‫שונא את בשרו‪ .‬הבעיה שלנו היא שאנחנו אוהבים את‬ ‫עצמנו יותר מדיי ואנחנו כועסים כאשר‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬אחרים‬ ‫אינם אוהבים אותנו כמו שמגיע לנו‪.‬‬ ‫כתוב ביעקב א ‪ 26-22‬שעלינו להסתכל בתורה‬ ‫כבמראה‪ .‬בכל פעם שאני בוחן את לבי אני רואה את‬ ‫עצמי כפי שאני באמת‪ ,‬עם מחשבות תאווה‪ ,‬עם כעס‪,‬‬ ‫עם ה“כמעט‪-‬שקרים”‪ ,‬ה“כמעט‪-‬חטאים”‪“ ,‬הכמעט‪-‬‬ ‫גם הרמב״ם עצמו טוען (הלכות כלאיים פרק י הלכה כה) שהתורה‬ ‫איננה תקפה לנצח‬ ‫ניאוף” אשר תמיד נמצאים שם ואני צריך להילחם בהם‪.‬‬ ‫“הכמעט‪-‬כעס”‪,‬‬ ‫“הכמעט‪-‬מכה”‬ ‫ו“הכמעט‪-‬קללה”‬ ‫תמיד נמצאים שם‪ .‬מה שמחזיק אותנו לפני אלוהים הוא‬ ‫רק החסד שלו‪ .‬אסור לנו לשכוח זאת‪ .‬הסכנה שאורבת‬ ‫הוא לא בחר בנו משום שהיה בנו משהו מיוחד‪ ,‬או‬ ‫מאתנו‪ ,‬אלא ‪ -‬מתוך חסד‬ ‫מפני שהיה צריך משהו ִ‬ ‫ורחמים‪ .‬הוא רצה בכך‪ .‬הוא בחר בנו כי הוא אוהב‬ ‫יך ַעל ֵּכן ְמ ׁ ַש ְכ ִּת ְ‬ ‫(“א ֲה ַבת עו ָֹלם ֲא ַה ְב ִּת ְ‬ ‫יך ָח ֶסד”‬ ‫אותנו ַ‬ ‫ירמיהו לא ‪ .)2‬קשה לנו לתפוס זאת כי אנחנו רוצים‬ ‫להשיג את מקומנו בכוחות עצמנו‪ ,‬ואנחנו מאוד רוצים‬ ‫שיהיה בנו משהו מיוחד שירשים את אלוהים‪ ...‬אנו‬ ‫רוצים לחשוב שאלוהים עבר על כל האנשים וכשהגיע‬ ‫אלינו‪ ,‬יהלום נצנץ מתחת לכל הלכלוך והוא אמר‬ ‫לעצמו‪“ ,‬אקח ואנקה אותו‪ ,‬ואעשה אותו ליהלום יפה‬ ‫ומלוטש”‪ .‬טעות! אנחנו איננו יהלום שזקוק לליטוש‪,‬‬ ‫אנחנו פחם מלוכלך‪ .‬אבל הלחץ שאלוהים מפעיל עלינו‬ ‫והאש שהוא מעביר אותנו דרכה הופכים את הפחם‬ ‫ליהלום‪ .‬עלינו להגיע למקום שבו אנחנו מוכנים להכיר‬ ‫לנו כמאמינים היא השכחה‪ .‬אנחנו חייבים לגשת אל‬ ‫אלוהים כחוטאים שמבקשים סליחה‪ ,‬בכל רגע‪ ,‬בכל‬ ‫מצב‪ ,‬ולהודות לו על חסדו‪ .‬הסליחה והצדקה אינן‬ ‫מתקבלות בזכות מעשינו אלא על אף מעשינו‪ .‬לא על‬ ‫פי התורה אלא על פי החסד‪.‬‬ ‫ימה דָּ ָבר‪ְ :‬ל ֻע ַּמת זֹאת ָ ּב ָאה ִּת ְקוָ ה‬ ‫‏״ש ֵּכן ַה ּתו ָֹרה ל ֹא ִה ׁ ְש ִל ָ‬ ‫ֶׁ‬ ‫טו ָֹבה יו ֵֹתר וְ ַעל ָי ֶד ָיה ֲאנַ ְחנּו ִמ ְת ָק ְר ִבים ֵלאל ִֹהים”‪( ‎‬אל‬ ‫העברים ז ‪.)19‬‬ ‫אכן ישוע שינה את הברית‪ ,‬את הכהונה ואת‬ ‫“‪...‬ש ְ ּבחּוהּו ָּכל ָה ֻא ִּמים‪ִּ ,‬כי גָ ַבר ָע ֵלינּו ַח ְסדּ וֹ”‪.‬‬ ‫התורה‪ַ ׁ .‬‬ ‫חסדו אכן “גבר עלינו” וניצח אותנו‪ ,‬ועדיין מנצח אותנו‬ ‫יום יום‪ ,‬ונותן לנו צדקה המושתתת על חסד יום יומי‪.‬‬ ‫התודה לאלוהים על חסדו כי רב! ‪Ω‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪25‬‬ ‫פסק דין ‪ //‬עו”ד מ‪ .‬דקר‬ ‫פטור מארנונה‬ ‫לבתי תפילה‬ ‫בשנת ‪ 2010‬הותקן החוק לתיקון פקודת‬ ‫ִמסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)‬ ‫(מס׳ ‪( )17‬פטור מארנונה לבתי כנסת)‬ ‫התש״ע ‪( 2010 -‬להלן‪“ :‬תיקון ‪ .)”17‬תיקון‬ ‫זה עסק בסעיף ‪5‬ג(ה)(‪()1‬א) לפקודת מסי‬ ‫העירייה ומסי הממשלה (פטורין) ‪,1938‬‬ ‫כך שמעתה העניק סעיף זה פטור מלא‬ ‫מתשלום ארנונה רק לנכסים המשמשים‬ ‫ללימוד תורה ולתרבות תורנית (כלומר ‪-‬‬ ‫לא לתפילה) אשר לצדם בית כנסת‪ ,‬זאת‬ ‫כאשר נכסים המשמשים ללימוד דתות‬ ‫אחרות אשר לצדם יש בית תפילה לא זכו‬ ‫לאותו הפטור‪ ,‬על אף שהשימוש שנעשה‬ ‫בנכס היה שימוש זהה לשימוש שנעשה‬ ‫בבתי כנסת‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫פטור מארנונה לבתי תפילה‬ ‫חדרים אשר סמוכים‬ ‫לבית התפילה‬ ‫ומשמשים לפעילויות‬ ‫נוספות התומכות‬ ‫בבית התפילה‪ ,‬זכאים‬ ‫כעת‪ ,‬על פניו‪ ,‬לפטור‬ ‫מלא מתשלום ארנונה‬ ‫בשל הפער בין חיובי הארנונה בבתי כנסת לעומת בתי‬ ‫תפילה אחרים‪ ,‬הוגשה ביום ה‪ ,12.1.2012-‬על ידי מכון‬ ‫ירושלים לצדק ועמותות המייצגות קהילות משיחיות‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬עתירה לבית המשפט העליון אשר במרכזה‬ ‫הטענה שהעובדה שתיקון ‪ 17‬אינו חל על בתי תפילה‬ ‫המשמשים את כלל תושבי ישראל‪ ,‬ביניהם אלה שאינם‬ ‫יהודים וגם אלה שאינם מוכרים בהכרח כיהודים על ידי‬ ‫הרשויות‪ ,‬מהווה פגיעה בשוויון ופגיעה בחופש הדת של‬ ‫קבוצות מיעוט דתיות בישראל אשר ברשותן מבנים‬ ‫המשמשים כבתי תפילה שלצדם חדרים שבהם עושים‬ ‫שימוש נלווה לבית התפילה‪ ,‬ואשר אינם בתי כנסת‪.‬‬ ‫יש לציין כי בתי קהילה רבים נהנו מפטור מלא מארנונה‬ ‫רק עבור אולם התפילה‪ ,‬אבל יתר החדרים בבית‬ ‫הקהילה‪ ,‬כגון חדרי הילדים‪ ,‬חדרי לימוד‪ ,‬המשרד של‬ ‫רועה הקהילה וכיוצ״ב‪ ,‬לא זכו לפטור מלא מארנונה‪.‬‬ ‫מדובר‪ ,‬אם כן‪ ,‬בעשרות מיליוני שקלים בשנה‪,‬‬ ‫אם לא יותר‪ ,‬שגבתה העירייה שלא באופן חוקתי‪.‬‬ ‫בעקבות העתירה לבג״צ‪ ,‬בהמלצת היועץ המשפטי‬ ‫לכנסת‪ ,‬וכדי לתקן את המעוות‪ ,‬הגישו חברי הכנסת‬ ‫ניסים זאב ומשה גפני‪ ,‬אותם חברי כנסת שקידמו את‬ ‫תיקון ‪ ,17‬הצעת חוק פרטית שנועדה להחיל את תיקון‬ ‫‪ 17‬על כלל בתי התפילה בארץ‪ ,‬ולא רק על בתי כנסת‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬תוקן החוק כך שהפטור שבפקודת הפיטורין‬ ‫יחול על כלל בתי התפילה בארץ‪ ,‬וכך יחול פטור מלא‬ ‫מתשלום ארנונה גם על נכסים שייעודם העיקרי הוא קיום‬ ‫תפילה ושנעשים בהם שימושים נוספים המאפשרים‬ ‫קיום תפילה או לימוד דתי ושאינם דווקא בתי כנסת‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬חדרים אשר סמוכים לבית התפילה ומשמשים‬ ‫לפעילויות נוספות התומכות בבית התפילה‪ ,‬כדוגמת‬ ‫חדרי לימוד‪ ,‬חדרים שבהם נערכות פעילויות‬ ‫דתיות לילדים‪ ,‬חדר אשר משמש כמשרדו של‬ ‫רועה הקהילה וכו’‪ ,‬זכאים כעת‪ ,‬עם התיקון החדש‬ ‫‪Ω‬‬ ‫לחוק‪ ,‬על פניו‪ ,‬לפטור מלא מתשלום ארנונה‪.‬‬ ‫למעוניינים ליצור עמנו קשר‪jijoffice@jij.org.il :‬‬ ‫‪w w w.jij.or g.il‬‬ ‫מכון ירושלים לצדק‪:‬‬ ‫אשמח לענות על כל שאלה‪ .‬בברכה‪ ,‬מיכאל‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪27‬‬ ‫שווה ציטוט ‪ //‬ג‪ .‬ברושי‬ ‫ל״ג‬ ‫בעומר ‪-‬‬ ‫פולחן‬ ‫קברים‬ ‫והילולות‬ ‫בהודעה קצרה שהתפרסמה ב“ישראל‬ ‫היום”‪ 1‬לקראת חגיגות ל“ג בעומר‪,‬‬ ‫יוצאת הרבנות הראשית בקריאת קודש‬ ‫נרגשת להמוני בית ישראל “לקיים את‬ ‫מנהג ההדלקה לכבוד התנא ר׳ שמעון‬ ‫בר יוחאי זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל‪,‬‬ ‫ביום ראשון אחר הצהריים‪ .”...‬שימו לב‬ ‫לאילו שיאים מגיע מעמדו של בר יוחאי‬ ‫בפסקה המסכמת את המודעה ותנו‬ ‫דעתכם לבחירת המילים שבהן השתמשה‬ ‫הרבנות הראשית‪“ :‬יהי רצון שזכותו של‬ ‫התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי תגן‬ ‫עלינו‪ ,‬והוא ימליץ טוב בעדנו‪ ,‬שיתקבלו‬ ‫תפילותינו ותפילת כל עם ישראל‪.”...‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫מהדורת יום חמישי‪ ,25.04.13 ,‬עמ׳ ‪.31‬‬ ‫ל“ג בעומר ‪ -‬פולחן קברים והילולות‬ ‫כיצד‬ ‫מתחם הקבר‪,‬‬ ‫המקום הטמא‬ ‫ביותר בהלכה‪,‬‬ ‫הפך למקום‬ ‫של קדושה?‬ ‫זכרו‪ ,‬אין מדובר במודעה של פלג אורתודוקסי איזוטרי‬ ‫בשולי החברה החרדית‪ ,‬כי אם בהודעה רשמית‬ ‫וממלכתית מטעם הרבנות הראשית לישראל‪ .‬אגב‪ ,‬אל‬ ‫תטעו‪ ,‬אין זו פליטת פה או טעות חד פעמית; הכותרת‪:‬‬ ‫“התנא האלוקי ר׳ שמעון בר יוחאי” מתנוססת דרך קבע‬ ‫מעל קברו‪.‬‬ ‫צדיקים לפני המקום כחורבן בית המקדש’ (תוספתא‬ ‫סוטה ו‪ ,‬י)‪ ,‬ליום של שמחה והילולה?‪ ...‬כיצד מתחם‬ ‫הקבר‪ ,‬המקום הטמא ביותר בהלכה‪ ,‬הפך למקום של‬ ‫קדושה‪ ,‬וכיצד האיסור לדרוש אל המתים לא מפריע‬ ‫להמוני בית ישראל להתפלל אל הצדיקים המתים‪,‬‬ ‫במקום אל הקב“ה?”‪.‬‬ ‫שערו בנפשכם מה היו התגובות לאותה מודעה אילו‬ ‫היה מתחלף המשפט‪“ :‬התנא האלוקי רבי שמעון בר‬ ‫יוחאי” במשפט‪“ :‬המשיח האלוקי רבי ישוע בן דוד”‪...‬‬ ‫הוא מסכם באומרו כי “התפיסה הדואליסטית השמה‬ ‫דגש על נפש מנותקת מגוף‪ ,‬טובה הייתה לקיום שבגלות‪,‬‬ ‫לימים שבהם לא הייתה תקווה מלבד שכר טוב לעולם‬ ‫הבא‪ .‬אבל בימינו המצב שונה‪ .‬אנו נתבעים להשיב את‬ ‫הקדושה אל החיים‪ ,‬למצוא בקיום הממשי את הטּוב‬ ‫והדבקות‪ .‬התעסקות במתים ובקברים‪ ,‬כל שכן תחושת‬ ‫התעלות דתית בהם‪ ,‬היא האנטיתזה לכך”‪Ω .‬‬ ‫אפרופו ל“ג בעומר‪ ,‬הילולה ופולחן קברים‪ ,‬כתב עידו‬ ‫פכטר במאמר שפורסם באתר ‪ Ynet‬תחת הכותרת‪:‬‬ ‫“ובחרתם בחיים‪ :‬די לפולחן המתים היהודי” כי “דומה‬ ‫שאין עוד תחום שבו פעורה תהום כה עמוקה בין‬ ‫המקורות ובין האמונה העממית הרווחת כיום‪ ,‬כמו זה‬ ‫הנוגע ליחס אל המת ואל הקבר‪ ,‬ובכלל זה אל קברי‬ ‫ונשמות הצדיקים”‪.‬‬ ‫בהמשך המאמר‪ ,‬שואל פכטר‪“ :‬כיצד הפך יום‬ ‫פטירתו של צדיק‪ ,‬שעליו נאמר ‘קשה מיתתן של‬ ‫‪2‬‬ ‫מדור “יהדות”‪ ,‬בתאריך ‪ ,28.04.13‬באתר‪:‬‬ ‫‪.www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4373228,00.html‬‬ ‫קראתם משהו בעיתון‪ ,‬בספר או בכל‬ ‫מקור כתוב אחר ששווה ציטוט?‬ ‫אנא שתפו אותנו ושלחו פרטים למערכת “והשכל”‪:‬‬ ‫‪vehaskel@gmail.com‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪29‬‬ ‫טיול‬ ‫לנחל תנינים‬ ‫מאת א‪ .‬ביטון‬ ‫שמורת הטבע נחל תנינים נמצאת במישור חוף‬ ‫הכרמל‪ .‬בשטח השמורה יש שני נחלים איתנים‬ ‫(נחלים שמימיהם זורמים כל ימות השנה) ‪ -‬נחל‬ ‫עדה ונחל תנינים; רכס כורכר; מגוון עשיר של‬ ‫בעלי חיים וצמחים‪ .‬בנוסף אפשר לראות בה‬ ‫שרידים של אחד משיאי הטכנולוגיה ההנדסית של‬ ‫העולם הקדום‪ :‬סכר גדול ממדים ובו טחנות קמח‬ ‫אשר נבנו בתקופות שונות ופעלו בצורות מגוונות‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬ ‫טיול לנחל תנינים‬ ‫מעשה שהיה‪...‬‬ ‫בחורף של שנת ‪ 1992-1991‬נפתחו ארובות השמים‬ ‫וגשמי זעף ירדו ברחבי ישראל‪ .‬נחלים רבים עלו על‬ ‫גדותיהם והציפו את סביבתם‪ .‬כך קרה גם בנחל תנינים‪.‬‬ ‫אגם ענק שנוצר בסמוך לקיבוץ מעגן מיכאל חסם את‬ ‫התנועה בכביש החוף (המקשר בין חיפה לתל אביב)‪,‬‬ ‫הציף שטחים חקלאיים וגרם לנזקים כבדים‪.‬‬ ‫כדי למנוע מהנחל לעלות שוב על גדותיו‪ ,‬נקראה ׳רשות‬ ‫ניקוז כרמל’ לשפר את הניקוז בנחל תנינים‪ .‬במהלך‬ ‫העבודה התגלה הגורם המרכזי להצפות‪ :‬סכר עתיק‬ ‫מהתקופה הרומאית אשר רוב פתחיו נחסמו במרוצת‬ ‫השנים בצמחייה ובסחף‪ .‬באמצעות חפירה מורכבת‬ ‫חשפו הארכיאולוגים את הסכר וניקו אותו ואת פתחיו‪.‬‬ ‫בחורף של שנת ‪ ,2003-2002‬כאשר שוב נפתחו ארובות‬ ‫השמים‪ ,‬זרמו המים בנחל תנינים ללא הפרעה‪.‬‬ ‫סכר מימים עברו‪...‬‬ ‫‬ ‫•בתקופה הרומאית נבנה סכר גדול באזור שפך‬ ‫נחל עדה ונחל תנינים שחסם את הפרצות שנוצרו‬ ‫מחתירת הנחלים ברכס הכורכר בסמוך לחוף‬ ‫(הכורכר היא אבן סיד רכה המצויה לאורך חוף‬ ‫הים בארץ ישראל ושימשה בעבר לבנייה)‪ .‬הסכר‬ ‫יצר אגם מים ענק שאת מימיו הזרימו לעיר קיסריה‪,‬‬ ‫שהייתה אחת הערים החשובות ביותר באימפריה‬ ‫הרומאית‪.‬‬ ‫‬ ‫•בתקופה הביזנטית השתמשו תושבי המקום בסכר‬ ‫שחסם את מי נחל עדה ונחל תנינים כמקור אנרגיה‬ ‫להפעלת טחנות קמח שפעלו במשך מאות שנים‪.‬‬ ‫‬ ‫•הסכר המשיך לשמש כמקור אנרגיה להפעלת‬ ‫טחנות קמח במשך מאות שנים‪ ,‬החל מהתקופה‬ ‫הביזנטית וכלה בסוף התקופה העות’מאנית‪.‬‬ ‫‬ ‫•עם השנים נוצרה מזרחית לסכר ביצה גדולה (ביצת‬ ‫כבארה) אשר נוקזה בתחילת המאה העשרים כדי‬ ‫להכשיר את השטח לגידולים חקלאיים‪.‬‬ ‫למה תנינים?‬ ‫‪ .‬אאחת ההשערות היא שהרומאים הביאו לארץ את‬ ‫התנינים כדי להשתמש בהם במשחקי הלחימה‬ ‫(בין חיות לחיות או בין חיות לבני אדם) שהתקיימו‬ ‫בקיסריה ומאיומס (שוני של ימינו)‪.‬‬ ‫איך מגיעים?‬ ‫‪ .‬בבתקופה הרומאית אנו מוצאים עדויות לקיומם של‬ ‫תנינים בנחל‪ .‬כך לדוגמה ממקם הגיאוגרף הרומאי‬ ‫סטראבו את העיר קרוקודילופוליס (עיר התנינים)‬ ‫בסמוך לשפך הנחל‪.‬‬ ‫‪ .‬גהתנינים שחיו בביצות כבארה (עד תחילת המאה‬ ‫העשרים) העניקו לנחל את שמו‪.‬‬ ‫‪ .‬דתושבי הכפר ג’סר א‪-‬זרקא מכנים את הנחל‬ ‫בשמות‪ :‬נהר א‪-‬תמאסיח (נהר התמסחים‪/‬נהר‬ ‫התנינים) ונהר א‪-‬זרקא (הנהר הכחול)‪.‬‬ ‫לאן ללכת?‬ ‫שמורת נחל תנינים מציעה ארבעה מסלולי טיול‪:‬‬ ‫‪ .‬המסלול הסכר (מסלול מעגלי‪ ,‬מסומן באדום) עובר‬ ‫בין טחנות הקמח המשוחזרות ומתקני המים‬ ‫הקדומים‪ .‬המסלול עובר בסכר הרומאי וחוזר‬ ‫לרחבת החנייה לאורך גדת נחל תנינים‪ .‬משך‬ ‫המסלול כשעה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ומסלול הנחל (לא מסלול מעגלי‪ ,‬מסומן בכחול)‬ ‫נפרד ממסלול הסכר ליד הדקלים וממשיך לאורך‬ ‫נחל תנינים עד למקום שבו הנחל נשפך לים‪,‬‬ ‫בסמוך לתל קרוקודילופוליס (תל תנינים)‪ .‬אורך‬ ‫המסלול שלושה קילומטרים (קילומטר וחצי הלוך‬ ‫וקילומטר וחצי חזור)‪ .‬משך המסלול כשלוש שעות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫זהמסלול המקוצר (לא מסלול מעגלי‪ ,‬מתאים לנכים‪,‬‬ ‫מסומן בכתום) עובר בין מתקני המים הקדומים‪,‬‬ ‫תצפית הסכר‪ ,‬המחצבה ומפעל הצינורות וחוזר‬ ‫לרחבת החנייה‪ .‬משך המסלול כחצי שעה‪.‬‬ ‫‪ .‬חמסלול האמה (לא מסלול מעגלי‪ ,‬מסומן בשחור)‬ ‫יורד לתוך תעלה צרה אשר נחצבה בסלע הכורכר‬ ‫(בין קירות זקופים‪ ,‬שגובהם מגיע בנקודות מסוימות‬ ‫לשלושה מטרים)‪ .‬המסלול כולל הליכה בתוך אמת‬ ‫מים שאורכה כ‪ 260-‬מטרים‪ .‬המים הזורמים באמה‬ ‫מגיעים אליה מעיינות תמסח (מעיינות התנין)‪ .‬גובה‬ ‫המים באמה הוא כ‪ 45-‬סנטימטרים וההליכה בה‬ ‫היא חוויה מרעננת בעונת הקיץ‪ .‬אורך המסלול‬ ‫(המלא) כשלושה קילומטרים (קילומטר וחצי הלוך‬ ‫וקילומטר וחצי חזור) משך המסלול כשלוש שעות‪.‬‬ ‫לבאים מהצפון‪ :‬סעו דרומה על כביש החוף הישן (כביש מס‘ ‪ ,)4‬בצומת‬ ‫פארדיס המשיכו ישר (לכיוון דרום)‪ .‬כק“מ אחרי הגשר שמעל פסי הרכבת פנו‬ ‫ימינה לכיוון מושב בית חנניה (כביש ‪ .)6531‬שילוט לנחל תנינים נמצא במקום‪.‬‬ ‫לבאים מהדרום‪ :‬סעו צפונה על כביש החוף הישן (כביש מס‘ ‪ ,)4‬כשני ק“מ‬ ‫אחרי צומת בנימינה פנו שמא לה לכיוון מושב בית חנניה (כביש ‪.)6531‬‬ ‫שילוט לנחל תנינים נמצא במקום‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪31‬‬ ‫כולכם מוזמנים‬ ‫להגיב!‬ ‫לקריאת גיליון זה והגיליונות הקודמים‪ ,‬ולמשלוח תגובות‪,‬‬ ‫אנא בקרו באתר שלנו‪:‬‬ ‫‪www.vehaskel.co.il‬‬ ‫מעוניינים לקבל את הגיליונות המודפסים חינם וללא התחייבות מצדכם?‬ ‫שלחו לנו את כתובתכם דרך האתר (לשונית “שלחו לי בדואר”) ונוסיף אתכם‬ ‫לרשימת המנויים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬ ‫ַוְה ֵ‬