‫ב"ה‬ ‫קול שופר‬ ‫רבני אירופה‬ ‫גליון קז' אדר ‪ -‬ניסן ה'תשע"ב‬ ‫‪November - December 2012 Issue 107‬‬ ‫‪KESHER, Platform for European‬‬ ‫‪Rabbis to research Jewish Law‬‬ ‫שאלות שלא‬ ‫פסקו לעלות‬ ‫עליה לקברים בחודש ניסן‬ ‫איבעיא להו?‬ ‫בעניין גזיזת ציפורניים לבעל‬ ‫עסק בתוך ל' יום לפטירת אחיו‬ ‫*‬ ‫הגאון רבי משה שלמה עמאר שליט"א‬ ‫הראשון לציון‪ ,‬רבה הראשי של ישראל ונשיא בית הדין הגדול‬ ‫נשאלתי על ידי כב' ממשפחת פרץ הי"ו שם‪ ,‬שהם כן‪ ,‬ומדקדקים שלא ליטול בשבוע שחל בו ט"ב‪,‬‬ ‫תוך ל' לפטירת אחיהם‪ ,‬ואחד האחים מנהל קייטרינג והבאתי סמך מדברי הפוסקים‪ ,‬ואין לנו עסק‬ ‫ועוסק בבישולים ויושב עם אנשים ויש חשש שידחו בנסתרות‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫מפניו אם יראו ציפורניים מגודלות‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ומזה נלמד דלא רק מדקדוק הפוסקים אמר לה‬ ‫להא מילתא שלא ליטול צפרנים בשבוע שחל בו‬ ‫והנה בתבואות שמ"ש חא"ח )סי' ל"ח( דן בנטילת ט"ב‪ ,‬וכדמשמע בתבואות שמ"ש הנ"ל‪ ,‬אלא כאן‬ ‫צפרנים בבין המצרים‪ ,‬והזכיר דברי הט"ז )סי' הדגיש שהוא מנהג‪.‬‬ ‫תקנא סקי"ג( שהוא אוסר כמו תספורת‪ ,‬ושע"ת וראיתי בילקוט יוסף מועדים ה' )עמוד תקסג‬ ‫)סקי"ב( כתב שהרב איתן האזרחי בשם מהר"ש אות י'( שכתב יש אוסרים לגזוז צפרנים בשבוע‬ ‫מלובלין ג"כ כתב לאסור בימי הספירה ובין שחל בו ט"ב‪ ,‬ויש מתירים‪ ,‬ועכ"פ כשצפרניו‬ ‫המצרים‪ ,‬וכן כתב הגר"א אשכנזי שמנהג אשכנז גדולים יש להתיר‪ ,‬ובמקום מצוה כגון אשה שיש‬ ‫שלא ליטול‪ ,‬וגם מט"י אוסר‪ .‬והמג"א מתיר‪ ,‬וכ"כ לה טבילת מצוה בשבוע זה ודאי שיש להקל‪.‬‬ ‫יד אפרים בשם אליה רבה להקל אפילו בע"ש ובע"ש חזון פשוט שמותר‪ .‬וכתב שם )הערה‬ ‫שחל בו ט"ב ונדחה‪ .‬והרב יעב"ץ בספר שערי ‪ (34‬שהיא תשובה כת"י של אביו מרן שליט"א‪.‬‬ ‫שמים התיר לצורך שבת וע"ש‪.‬‬ ‫וע"ש‪.‬‬ ‫וכתב שמדברי המתירין נר' שמתירין גם בשבוע ובספר חזון עובדיה הנד"מ )ארבע תעניות דין‬ ‫שחל בו ט"ב‪ ,‬וכ"נ מדברי מו"ר דודו הרה"ג שבוע שחל בו‪ ,‬דיני תספורת ס"ז(‪ ,‬כתב מותר‬ ‫כמוהר"ר דוד משאש ז"ל‪.‬‬ ‫ליטול הצפרנים אפילו במספרים גם בשבוע‬ ‫והרב ז"ל שב וכתב דנ"ל שכולם מודים לאסור שחל בו תשעה באב‪ .‬ויש להזהר תמיד ליטול‬ ‫בשבוע שחל בו ט"ב‪ ,‬ולא נחלקו אלא עד שבוע הצפרנים העודפים על הבשר‪ ,‬והמזהיר והנזהר‬ ‫שחל בו‪ ,‬וגם בימים שעד שבוע שחל בו ט"ב אסרו ירבה שלומם כנהר‪ .‬עכ"ל‪ .‬וע"ש בהערה )אות‬ ‫בחול‪ ,‬והתירו רק לכבוד שבת‪ .‬וע"ש שכתב דגם ו'( שציין המקורות לדין זה‪ ,‬וכתב שהט"ז סימן‬ ‫מהמג"א משמע שמתיר רק לצורך שבת‪ ,‬אבל תקנ"א דימה צפרנים לתספורת ואסר בשבוע‬ ‫בימות החול גם המג"א אוסר מר"ח עד התענית‪ .‬שחל בו ט' באב‪ ,‬אך רבים התירו וביניהם המג"א‬ ‫וע"ש עוד‪.‬‬ ‫והנוב"י‪ ,‬ומל"ח כ' המחמיר תע"ב‪ ,‬וברב פעלים‬ ‫סוף דבר כתב שם‪ ,‬דבשבוע שחל בו ט"ב ליכא כתב שאם עודפות מכנגד הבשר‪ ,‬מותר‪ ,‬וחייב‬ ‫מאן דפליג ומקיל בדבר‪ ,‬ומר"ח עד התענית לקוץ אפילו ביום ט' באב‪ ,‬ושוב הביא מ"ש‬ ‫לכתחילה לא יטול אלא בע"ש‪ .‬ובמקום צורך בתבו"ש הנז'‪ ,‬שבשבוע שחל בו ט' באב לית‬ ‫קצת יש להתיר גם בחול כדעת הט"ז‪ ,‬ואפשר מאן דפליג וכו'‪ ,‬וכמ"ש הט"ז‪ ,‬וכן מ"ש בשמש‬ ‫ומגן הנ"ל‪ ,‬וכתב ובמחכ"ת אין דבריו מחוורים‪,‬‬ ‫שהיא דעת הרב איתן האזרחי ג"כ‪ .‬עכתד"ק‪.‬‬ ‫ושו"ר אליו בספר שמ"ש ומגן ח"א )חא"ח סי' ולא ראה דברי הנוב"י‪ .‬עו"כ שגם בשואל ונשאל‬ ‫ט"ו אות ח( שהשיגו עליו במה שאסר ליטול העלה שאין לאסור גם בשבוע שחל בו ט' באב‪.‬‬ ‫צפורנים בשבוע שחל בו ט"ב‪ ,‬והזכירו מהבן איש ושוב מצא למהר"ם חלאוה ז"ל )סי' י'( שהתיר גם‬ ‫חי ז"ל שכתב שאם הצפרנים עודפים על הבשר‪ ,‬בכלי בשבוע שחל בו וכן עיקר‪.‬‬ ‫יטלם אפילו בט"ב עצמו‪ .‬וכתב הרב ז"ל‪ ,‬ואני ובש"ע א"ח )סימן תקל"ב( בדיני חול המועד‬ ‫אומר גברא אגברא קרמית‪ ,‬ואנן בדידן לא נהגנו כתב מרן ז"ל שם‪ ,‬מותר ליטול צפרנים בין דיד‬ ‫בעניין זה מצינו מנהגים שונים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בשו"ת "מלמד להועיל" חלק ב' )יורה‬ ‫דעה( סימן קמ"ה כתב‪" :‬על כן נראה מי‬ ‫שלא הלך על הקבר בערב ר"ח ניסן ויש לו‬ ‫יאהרצייט בניסן יש להתיר לו לילך בניסן‪ ,‬אך‬ ‫לא יאמר כל התחינות שאומרים בשאר ימות‬ ‫השנה אלא תחנת ההשכבה או תחינה של‬ ‫יאהרצייט הכל לפי הענין"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בספר "גשר החיים" )עמוד ש"ז( כתב‪:‬‬ ‫"ואפילו בחודש ניסן עולין לבית הקברות‬ ‫ליאר צייט ולשלושים ולשבעה לומר שם‬ ‫מזמורי תהילים לעלוי נשמת והקדיש אלא‬ ‫שאין אומרים ההשכבה"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בספר "חיים וחסד" עמ' ש"מ ‪ -‬כתב‪:‬‬ ‫"מותר לעלות בחודש ניסן לקבר הנפטר‬ ‫כשחל יום שבעה או שלושים וכן יום פקודת‬ ‫השנה בימים שלפני החג או אחרי החג"‪.‬‬ ‫ובהערות שם‪" :‬הרב משה אמריליו בשו"ת‬ ‫דבר משה )יו"ד סימן י"ח( התיר לעלות‬ ‫בחודש ניסן ושכן עשו מעשה גדולי ישראל‬ ‫לעלות אחר הפסח לציון וקבר אביהם"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בספר נפש כל חי"‪ ,‬עמ' קיג ‪ -‬כתב‪ " :‬כי‬ ‫בכל חודש ניסן רבים נוהגים להתיר"‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בספר "מועד לכל חי"‪ ,‬עמ' קי"ח ‪ -‬כתב‪:‬‬ ‫"יש שנהגו שאין עולים לבית הקברות כל‬ ‫חודש ניסן‪ ,‬ויש שמקילים בזה ובמקום הצורך‬ ‫המקל בזה יש לו על מה לסמוך‪ .‬ובפרט אם‬ ‫זה לצורך אזכרת השבעה השלושים ואזכרת‬ ‫השנה"‪.‬‬ ‫ו‪ .‬בספר "נטעי גבריאל"‪ ,‬עמ' תר"ח ‪ -‬כתב‪:‬‬ ‫"יש שאין הולכים להתפלל על הקברים בחודש‬ ‫ניסן מפני שהם ימי רחמים ולכן מי שיש לו‬ ‫יארצייט בחודש ניסן הולך שם בערב ראש‬ ‫חודש ניסן‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬אם לא הלך בערב‬ ‫ראש חודש ניסן‪ ,‬אפשר לילך ביום היארצייט‪,‬‬ ‫אך לא יאמר התחינות שאומרים בשאר ימות‬ ‫השנה‪ .‬ויש אומרים דביום היארצייט של‬ ‫אבותיו וכל שכן על קברי צדיקים מותר לילך‬ ‫להתפלל בחודש ניסן"‪.‬‬ ‫להלכה‪:‬‬ ‫א‪ .‬אם חל סיום שבעה או שלושים או יום‬ ‫השנה בחודש ניסן‪ ,‬לדעת רוב הפוסקים מותר‬ ‫לעלות לבית הקברות אך יש לקצר באמירת‬ ‫התפילות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם יום השנה חל בימי חג הפסח או בחול‬ ‫המועד יש לעלות בערב ראש חודש ניסן או‬ ‫לדחות את העליה לקבר ל‪-‬ב' באייר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בימי חול המועד אסור לעלות לבית‬ ‫הקברות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש מתירים לעלות לקברי צדיקים בחול‬ ‫המועד לצורך תפילה על חולה‪.‬‬ ‫בין דרגל‪ ,‬אפילו במספרים‪ .‬והרמ"א ז"ל כתב‬ ‫שם דיש מחמירין וכן המנהג ע"ש‪ .‬ועיין בכה"ח‬ ‫שם )אות ד'( לגבי מנהגנו ע"ש וכן באות י"א‬ ‫שם‪ .‬והעיקר להתיר גם בשבוע שחל בו ט' באב‬ ‫ואפילו בכלי‪ ,‬וכמ"ש בחזו"ע‪.‬‬ ‫ולענין אבלות כתב מרן ז"ל בש"ע יו"ד )סימן‬ ‫ש"ץ ס"ז(‪ ,‬כשם שאסור לגלח כל שלשים יום‬ ‫כך אסור ליטול צפרנים בכלי‪ ,‬אבל בידיו או‬ ‫בשיניו מותר אפילו בתוך שבעה‪ .‬ואשה שאירע‬ ‫טבילתה אחר שבעה בתוך ל'‪ ,‬ואם תטול בידיה‬ ‫או בשיניה אינה נוטלת יפה‪ ,‬תאמר לעכו"ם‬ ‫ליטלם לה בתער או במספרים‪ .‬וע"ש בהג"ה‬ ‫דגם ע"י ישראלית אחרת שרי ע"ש‪.‬‬ ‫וראיתי למרן החיד"א ז"ל בשיורי ברכה שם‬ ‫אות ב' שכתב וז"ל בידיו או בשיניו וכו'‪ ,‬אבל‬ ‫אסור ליטלם ע"י אחר אפילו גוי‪ .‬ודלא כהרב‬ ‫מקום שמואל בחידושי דינים אשר ל"ו צד"ה‬ ‫צידד צדדים להתיר ע"ש ודו"ק‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ובאות ג' שם‪ ,‬כתב שהעלה בשו"ת חיים שאול‬ ‫ח"א )סימן ב'( דאשה איסטנסית שאינה יכולה‬ ‫לסבול שאחרת תגזור לה צפרניה‪ ,‬יש להתיר‬ ‫שתטול ע"י עצמה‪ ,‬ועיין נוב"י מהדו"ק )י"ד סי'‬ ‫צ"ט( ועיין נקודות הכסף וע"ש‪.‬‬ ‫ועיין בביאור הגר"א ז"ל )אות י'( דמהרי"ף‬ ‫משמע שכל ל' יום אסור בכלי וע"ש‪ .‬ובעצם‬ ‫הדבר מבורר בב"י וגם בפסקו של הש"ע‪,‬‬ ‫שבפירוש כתב מרן שבכל הל' יום אסור ליטול‬ ‫צפרנים בכלי‪.‬‬ ‫ואשר ע"כ אם גדלו הצפרנים מעל הבשר‪,‬‬ ‫שבזה יש קפידא גדולה עפ"י המקובלים‪ ,‬יש‬ ‫לגוזזם בשינוי כמו ע"י צפורניו או שיניו‪ ,‬או‬ ‫לפחות ישנה בכלי שאינו מיוחד לכך‪ ,‬והטוב‬ ‫טוב שיגזרם ע"י כלי שאינו מיוחד לכך ויעשה‬ ‫את זה ע"י אחר‪ ,‬ועדיף ע"י גוי‪.‬‬ ‫ואע"ג דמרן החיד"א ז"ל פסק בחיים שאל‬ ‫לאסור אפי' ע"י גוי‪ ,‬וכנ"ל‪ .‬י"ל דהני מילי בכלי‬ ‫רגיל כדרכו‪ ,‬אבל בזה שמשנה מהרגלו‪ ,‬וגם ע"י‬ ‫אחר‪ ,‬כדאי הם דברי הרב מקום שמואל הנ"ל‪,‬‬ ‫לסמוך על צדדי ההיתר שצידד להתיר‪ ,‬לפחות‬ ‫קשר‬ ‫שבצפרנים יש להתיר מכוח ס"ס‪ ,‬שדעת כמה‬ ‫פוסקים להתיר אחר השבעה אפילו במספרים‬ ‫)כנ"ל(‪] ,‬ויש מתירים כשחל השלשים בשבת‬ ‫להסתפר מע"ש‪ ,‬וע"כ יש להקל בצפרנים ביום‬ ‫כ"ט שחל בערב שבת‪ .‬ודלא כהפנים מאירות ח"ב‬ ‫)סס"י קמ"ט( שהחמיר בזה‪ .‬והזכיר שכן התירו‬ ‫בשו"ת אהל יצחק ומשנת רבי אליעזר‪ ,‬וכ"כ‬ ‫בזרע אמת וכ"כ בשו"ת ישמח לב )פראנג'י(‪,‬‬ ‫והרב זכור לאברהם ח"א‪ ,‬אסר גם צפרנים‪,‬‬ ‫אולם חזר בו בספרו חסד לאברהם אחר שראה‬ ‫שגם הגרח"פ התיר‪ .‬וע"ש עוד שהאריך בזה‬ ‫כיד ה' הטובה עליו‪ .‬ובסוף דבריו )בעמוד ש"ב‬ ‫ד"ה מעשה בגאון אחד( כתב שהיה אב"ד שהיה‬ ‫נוסע לעיר אחרת‪ ,‬והיה תוך שלשים לאבלו‪,‬‬ ‫והיה מתבייש בצפרנים ארוכות והם לא יודעים‬ ‫שהוא אבל‪ ,‬וקשה עליו מאד לחותכם בשיניו‪,‬‬ ‫והתירו לו מכוח ס"ס שמא הלכה כר"י ן' גיאת‪,‬‬ ‫ובה"ג וסמ"ג‪ ,‬ואפילו לש"ע שפסק כהרי"ף‬ ‫והרמב"ם והרמב"ן שאסרו ליטול צפרנים כל‬ ‫השלשים במספרים‪ ,‬וכיון שאותו גדול יש לו‬ ‫צורך גדול לגזור הצפרנים בכלי‪ ,‬ויש בזה‬ ‫משום כבוד תורה וכבוד הבריות ואין לו שום‬ ‫כונה של נוי ויופי ח"ו‪ ,‬יש מקום להקל‪ ,‬דהלכה‬ ‫כדברי המיקל באבלות‪ ,‬וכמו שהותרה רחיצה‬ ‫תוך שבעה לאסטניס כן יש להתיר בזה‪ ,‬ובפרט‬ ‫אם הצפרנים עודפים על הבשר דיש לצרף מ"ש‬ ‫הגרי"ח בבן איש חי )פרשת דברים אות י"ג(‬ ‫דשרי גם ביום תשעה באב‪ ,‬ואם יכול לגוזרם‬ ‫ע"י גוי עדיף טפי ע"פ מ"ש מרן בש"ע א"ח‬ ‫)סימן תס"ח ס"א( וע"ש עוד‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ושמחתי שכיוונתי בהוראה ההיא לדעתו‬ ‫הגדולה של מרן הראש"ל גדול הדור שליט"א‪,‬‬ ‫וה' יראנו נפלאות בתורתו‪ ,‬ויזכינו לעובדו‬ ‫ולדבקה בו כל הימים עד בא לציון גואל‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫ע"י שינוי כאמור‪) .‬וע"ע בט"ז סק"ג‪ ,‬ובש"ך‬ ‫סק"ד ובאה"ט שם‪ ,‬ע"ד הרמ"א שכתב דמותר‬ ‫לאשה גם ע"י ישראלית אחרת‪ .‬ע"ש בדבריהם(‪.‬‬ ‫ובפרט בכהאי גוונא שגדלו מעל הבשר שכתב‬ ‫רבינו יוסף חיים זללה"ה בשו"ת רב פעלים ח"ד‬ ‫)סימן כ"ט( שכל שהצפרנים עודפות מכנגד‬ ‫הבשר מותר ליטלם‪ ,‬מפני שע"פ הסוד יש חיוב‬ ‫גדול ליטלם‪ .‬כי שם נתלים החיצונים ויונקים‬ ‫בתכלית וכו'‪ ,‬כמ"ש בעץ חיים‪ ,‬וע"כ חייב לקוץ‬ ‫ואפילו בתשעה באב יקוץ אותם בצינעא‪ .‬וכ"כ‬ ‫בבן איש חי )פרשת דברים אות י"ג(‪ .‬וראיתי‬ ‫למרן גדול דורנו בחזון עובדיה ועוד שמביאו‬ ‫פעמים רבות וסומך על זה‪.‬‬ ‫וגם מה שנשאל כב' ממשפחת פרץ שם‪ ,‬שהם‬ ‫תוך ל' מפטירת אחיהם המנוח ז"ל‪ ,‬ואחד‬ ‫מהאחים מנהל קייטרינג ועוסק בבישולים‪,‬‬ ‫ויש חשש שהבאים לאכול ירגישו דחיה מפני‬ ‫צפרניו‪.‬‬ ‫ובאמת יש בזה חשש של הדבקות בחוליים‬ ‫שונים רח"ל‪ ,‬וע"כ גם הוא יגזור צפרניו בשינוי‪,‬‬ ‫ואם זה בשינוי גמור כגון בצפרניו וכדו'‪ ,‬יעשה‬ ‫ע"י עצמו‪ .‬ואם זה בכלי שאינו עשוי לכך יעשה‬ ‫ע"י אחר ויעדיף ע"י גוי‪ .‬ויראו שמחות ונסו‬ ‫אנחות אמן‪.‬‬ ‫והנה מקרוב נדפס הספר הבהיר חזון עובידה‬ ‫)אבלות ח"ב( ושם בדינים שהאבל אסור בהם‬ ‫כל שלשים יום )הלכה ה'‪ ,‬עמוד רצ"ה( כתב‬ ‫דברי השו"ע הנ"ל‪ ,‬והוסיף שאבל שחל יום כ"ט‬ ‫לאבלו בערב שבת‪ ,‬אסור לו להסתפר בע"ש‪,‬‬ ‫אבל מותר לו ליטול צפורניו לכבוד שבת‪.‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫ובאות ה' כתב‪ ,‬שלדעת בה"ג ור"י ן' גיאת‬ ‫והסמ"ג התירו אחר השבעה גם במספרים‪,‬‬ ‫ומרן בב"י כתב שהעיקר כהרי"ף והרמב"ם‬ ‫לאסור במספרים כל השלשים‪ .‬ועיין עוד שם‬ ‫שבצפרנים א"צ גערה‪ ,‬וע"כ אין הבדל בין אב * תשובה זו עתידה להתפרסם בשו"ת 'שמע‬ ‫ואם לשאר קרובים‪.‬‬ ‫שלמה' חלק ז אשר עתיד לראות אור בקרוב‪.‬‬ ‫ובאות ז' שם‪ ,‬כתב דרוה"פ אוסרים להסתפר תודתנו להגאון המחבר שליט"א על הרשות‬ ‫ביום כ"ט שחל בע"ש‪ .‬אבל ליטול צפרנים יש לפרסמה‪.‬‬ ‫להתיר‪ .‬וכתב )באמצע הד"ה ואנכי הרואה(‬ ‫‪ -‬במה הלכתית לרבני אירופה‬ ‫יו"ל ע"י מרכז רבני אירופה ‪ -‬אגף הוצאה לאור‬ ‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג‬ ‫מנהל האגף‪ :‬הרב שמואל ביסטריצקי‬ ‫חברי המערכת‪ :‬הרב הגאון פ‪ .‬פאדווע דמ"צ דק"ק עץ החיים הולנד‪,‬‬ ‫הרב הגאון ל‪.‬י‪ .‬כהן ראש כולל היכל מנחם וחבר ועד רבני ליובאוויטש‪,‬‬ ‫הרב הגאון ש‪ .‬סלבטיצקי רב קהילת חב"ד אנטוורפן‬ ‫הגהה‪ :‬ר' מוטי ריזל‬ ‫‪KESHER‬‬ ‫‪Platform for European Rabbis to research Jewish Law‬‬ ‫‪Published by: Rabbinical Centre of Europe‬‬ ‫‪Deputy Director: Rabbi Arie Goldberg‬‬ ‫‪Dept. Manager: Rabbi Shmuel Bistritzky‬‬ ‫‪Editorial Committee: Rabbi S. Slavaticky - Belgium,‬‬ ‫‪Rabbi L.Y. Kahn - France, Rabbi P. Padwe - Holland‬‬ ‫‪Rabbinical Centre of Europe Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium y kesher@rce.eu.com – www.rce.eu.com‬‬ ‫‪Israel Branch: 12 Beit Hadfus street, Givat Shaul, Jerusalem y Tel: +32.2.808.2753 Fax: +32.2.791.9259‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שופר‬ ‫קול ש‬ ‫רבני אירופה‬ ‫איבעיא להו?‬ ‫בעניין אמירת "שלום עליכם" בליל שבת‬ ‫הרב שמואל ביסטריצקי שיחי'‬ ‫בעמח"ס 'המבצעים כהלכתם' וסדרת ה'יהדותון'‬ ‫הגמרא במסכת שבת )קיט‪ ,‬ע"ב( מביאה‪:‬‬ ‫"תניא‪ ,‬ר' יוסי בר יהודה אומר‪ :‬שני מלאכי‬ ‫השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית‬ ‫הכנסת לביתו‪ ,‬אחד טוב ואחד רע‪ .‬וכשבא‬ ‫לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו‬ ‫מוצעת‪ ,‬מלאך טוב אומר‪ :‬יהי רצון שתהא‬ ‫לשבת אחרת כך‪ ,‬ומלאך רע עונה אמן בעל‬ ‫כרחו‪ .‬ואם לאו ‪ -‬מלאך רע אומר‪ :‬יהי רצון‬ ‫שתהא לשבת אחרת כך‪ ,‬ומלאך טוב עונה‬ ‫אמן בעל כרחו"‪.‬‬ ‫וביאר יפה בספר 'השבת בקבלה‬ ‫והחסידות'‪ ,‬המציאות הגשמית והקדושה‬ ‫הרוחנית מנותקים והפוכים זה מזה‪ ,‬ככל‬ ‫שפורשים מההנאות והתאוות הגשמיות‬ ‫כך יכולים להוסיף ולהתקרב לקדושה‪ ,‬כפי‬ ‫שכתב רבינו בחיי "מתוך אכילה ושתיה‬ ‫באים לידי מכשולות וחטאים גדולים לעבור‬ ‫מקו התורה והעבודה"‪ ,‬אבל בשבת נוצר‬ ‫שלום ביניהם כפי שכתב הרמב"ם )הלכות‬ ‫שבת‪ ,‬פ"ל‪ ,‬ושו"ע סימן רמב ועוד( "מצוה‬ ‫בשבת להרבות במאכלים רבים וטובים‬ ‫ולענג את הגוף" כי היהודי וגופו הגשמי‬ ‫מתקדשים וסופגים כוחות אלוקיים ואפילו‬ ‫החפצים הגשמיים כמזון סעודות השבת‪,‬‬ ‫בגדי השבת וכו' מזדככים ונהיים קדושים‬ ‫– ולכן דווקא אז אומרים "שלום עליכם"‬ ‫כי זהו השלום האמיתי שמתחיל בשבת‪,‬‬ ‫שגם הגשמיות נהפך לקדושה‪ ,‬וממילא‬ ‫אמירת "שלום עליכם" נאמרת על השלום‬ ‫שמשרים המלאכים בשבת‪ ,‬וזה ניכר היטב‬ ‫בסעודות השבת ולא דווקא קשור לבואם‬ ‫מבית הכנסת‪ .‬וזו גם הסיבה שאין בעיה‬ ‫לומר "ברכוני לשלום" הרי אין אנו מבקשים‬ ‫מהמלאכים שיברכו אותנו הרי זה לא‬ ‫בשליטתם‪ ,‬אלא זה נאמר לשבת וקדשותה‬ ‫שהיא המתאחדת עם הגשמיות של היהודי‪.‬‬ ‫הקידוש?‬ ‫סעודת מלווה מלכה בצאת השבת‪ ,‬הרי‬ ‫ולכאורה יש לברר אודות אדם יחיד‬ ‫שמתפלל בביתו תפילת קבלת שבת‪ ,‬או‬ ‫קבוצת אנשים שהתכנסו להתפלל יחד‬ ‫במקום שאינו בית כנסת‪ ,‬וכן קבוצת בנות‬ ‫שנמצאות יחד כגון ב'מחנה קיץ' וכדומה‪,‬‬ ‫האם אינם צריכים לומר "שלום עליכם"‬ ‫לפני הקידוש היות ואינם באו מבית הכנסת‬ ‫וממילא המלאכים לא הגיעו לביתם )למרות‬ ‫שהיום נוסח "שלום עליכם" נהפך לחלק‬ ‫מהקידוש‪ ,‬מ"מ ע"פ המובא לעיל מהגמרא‬ ‫צריך עיון בזה(?‬ ‫'המלכה' עזבה כבר בשעת ההבלדה‪ ,‬וביאר‬ ‫שם דיש קדושת השבת וברכת השבת‪,‬‬ ‫דבשעת ההבדלה קדושת השבת יוצאת‬ ‫ובסעודת המלווה מלכה יוצאת ברכת‬ ‫השבת‪ ,‬ואולי אפשר לומר עד"ז דבשעת‬ ‫הדלקת הנרות מגיע קדושת השבת‪ ,‬ובשעת‬ ‫הקידוש מגיעה ברכת השבת‪ ,‬ולכן המלאכים‬ ‫– שתפקידם לברך – באים לתחילת הסעודה‪,‬‬ ‫וראה שם בארוכה‪.‬‬ ‫***‬ ‫ומעניין לעניין‪ ,‬מצאתי ביאור מעניין מדוע‬ ‫מוסיפים אחרי "שלום עליכם" את הפסוק‬ ‫"כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך‪,‬‬ ‫ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"‬ ‫ כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט‬‫איננה מופנית למלאכים‪ ,‬אלא לה' שישלח‬ ‫לנו ברכה על ידי מלאכיו‪.‬‬ ‫ולגבי זה ישנה מחלוקת בהלכה לגבי‬ ‫מספר פיוטים הכוללים פנייה למלאכים‬ ‫שיפעלו עבור המבקש‪ ,‬ביניהם גם הפיוט‬ ‫שלום עליכם‪ ,‬מאחר שתפילה לכל כוח‬ ‫שאינו הקב"ה אסורה‪ .‬המתירים‪ ,‬ובראשם‬ ‫החת"ם סופר‪ ,‬מבארים שמדובר בפנייה‬ ‫מליצית לקב"ה שייטיב לנו על ידי מלאכיו‪.‬‬ ‫רבי יעקב עמדין‪ ,‬התנגד לאמירת פיוט זה‪,‬‬ ‫מפאת הפנייה למלאכים‪ .‬פיוטים אחרים‬ ‫הכוללים פנייה למלאכים הם הפיוט "מכניסי‬ ‫רחמים"‪ ,‬שנאמר בסוף הסליחות לימים‬ ‫נוראים‪ ,‬וקטע הפיוט "מידת הרחמים עלינו‬ ‫התגלגלי"‪ ,‬המופיע אף הוא בסליחות‪ ,‬סיבה‬ ‫נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט הובאה‬ ‫בסידור הגאונים והמקובלים שבימינו איננו‬ ‫במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים‪.‬‬ ‫וכדי להבין זאת‪ ,‬ננסה להבין מהיכן מגיעים‬ ‫המלאכים‪ ,‬ואולי אין כוונת הגמרא לומר‬ ‫שדווקא באים הם מבית הכנסת לביתו‪,‬‬ ‫אלא עם סיום תפילת קבלת שבת )ולא‬ ‫משנה איפה התקיימה התפילה( המלאכים‬ ‫מצטרפים לאדם בדרך לערכית הקידוש‪ ,‬ממילא מובן שכל אחד יכול לומר "שלום‬ ‫וצ"ע בזה‪.‬‬ ‫עליכם" בביתו‪ ,‬גם אם התפלל ביחידות ללא‬ ‫והנה‪ ,‬לפי בעל ה'דברי אמת' )סידור תפילה‪ ,‬מניין ולא בבית הכנסת‪ ,‬ואשר להוכיח זאת‬ ‫לקוטי יהודה‪ ,‬עמ' שטז(‪ ,‬הדברים מובנים‪ ,‬מהגמרא עצמה )שם( דלפני שמביאה את‬ ‫היות ולדעתו בשבת היהודי כמו מלאך – דברי רבי יוסי בר יהודה‪ ,‬אומרת הגמרא‬ ‫איבריו וגופו מעצמם מרגישים את רצון ה' "אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המתפלל‬ ‫והם קרובים לה'‪ ,‬ואם כן בעומק הדברים בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת‬ ‫"שלום עליכם מלאכי השרת" אומר היהודי המלוין לו לאדם מניחים ידיהם על ראשו‬ ‫גם לעצמו‪ ,‬למציאות השבתית החדשה‪ ,‬ואומרים לו יוסר עונך וחטאותיך תכופר"‪,‬‬ ‫לנשמה היתירה שבו‪ ,‬שהיא רוממה אותו ממילא רואים שזה קשור לתפילה ומשם ב'אור התורה' לכ"ק אדמו"ר ה'צמח‬ ‫צדק' )שיום היארצייט שלו חל בחודש זה(‬ ‫להיות כמו מלאך ה'"‪ ,‬ממילא לא משנה באים המלאכים‪.‬‬ ‫על הסידור‪ ,‬הביא ביאור בנושא‪ ,‬שהיות‬ ‫הכין נעשתה התפילה וכו'‪.‬‬ ‫והערני חכם אחד‪ ,‬שאפשר לסמוך דברים‬ ‫והאווירה השבתית המרוממת קיימת בעולם‬ ‫וכן יש להבין‪ ,‬אם המלאכים באים במיוחד אלו לאור שיחת קודש של כ"ק אדמו"ר‬ ‫מילובאוויטש זי"ע בפרשת בשלח‪ ,‬לקו"ש על ידי אותם המלאכים‪ ,‬והם גם מביאים‬ ‫לשבת‪ ,‬מדוע הם לא באו כבר מיד לאחר‬ ‫הדלקת הנרות‪ ,‬ודווקא באים לקראת חל"ו )עמ' ‪ ,(74‬ושם ביאר מדוע עורכים קדושה וברכה לימות השבוע‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫קול שופר‬ ‫רבני אירופהה‬ ‫דור דור ורבניו‬ ‫שעדרין והושיב בה כשלוש מאות‬ ‫הצמח צדק‬ ‫משפחות‪ .‬לפי דברי האדמו"ר הששי של‬ ‫רבי מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬מכונה בעל‬ ‫חב"ד‪ ,‬אדמו"ר הריי"ץ‪ ,‬הוא ייסד ישיבה‬ ‫ה'צמח צדק' על‪-‬שם ספרו‪ .‬האדמו"ר‬ ‫בליובאוויטש על מנת למנוע מרוח‬ ‫השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות‬ ‫ההשכלה לסחוף אליה את הצעירים‪.‬‬ ‫חב"ד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫חב‬ ‫מעל עשרים שנה‪.‬‬ ‫הישיבה שרדה ל‬ ‫נולד בכ"ט באלול‪ ,‬ערב ראש השנה‬ ‫ניהל מאבקים נחושים נגד יוזמות של‬ ‫תקנ"ט בעיירה לאזני שבתחום המושב‬ ‫המשכילים‪ ,‬ששכנעו את השלטון הרוסי‬ ‫של האימפריה הרוסית ‪ ,‬לדבורה לאה‬ ‫להתערב באורחות חיי היהודים ובמערכות‬ ‫בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי ולרבי‬ ‫החינוך שלהם‪ .‬באסיפת הרבנים בשנת‬ ‫שלום שכנא אלטשולר ונקרא מנחם‬ ‫תר"ג בנוגע להצעה לכפות על היהודים‬ ‫לימודי חול‪ ,‬הזהירו אותו השלטונות כי‬ ‫מאבקיו נתפסים בעיניהם כהתנגדות‬ ‫לשלטון‪ .‬למרות זאת הוא המשיך‬ ‫ובעקבות זאת נעצר במהלך האסיפה‬ ‫עשרים ושתיים פעמים )מעצרים קצרים‬ ‫שנמשכו ימים אחדים(‪ ,‬לאחר האסיפה‬ ‫קיבל את התואר "אזרח נכבד לדורותיו"‪.‬‬ ‫המובהקים‪ .‬עוד בחיי רבו הקים את המרכז‬ ‫החסידי בעיר קרלין )כיום פרברבעיר‬ ‫פינסק בבלארוס(‪ .‬ביחד עם רבי מנחם‬ ‫מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות‬ ‫ברחבי ליטא‪ .‬על השפעתו הרבה תעיד‬ ‫העובדה שמתנגדי תנועת החסידות‬ ‫שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את‬ ‫כלל החסידים "קרלינאים"‪.‬‬ ‫אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג‬ ‫להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי‬ ‫צעקות של ממש‪ .‬הנהגה כזאת קיימת עד‬ ‫היום בחצר קרלין‪ .‬רבי אהרן שהיה בעל‬ ‫חוש נגינה הוא מחברו של הפיוט הידוע‬ ‫י‪-‬ה אכסוף‪ .‬פיוט זה הוא אחד היצירות‬ ‫החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת‬ ‫והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות‬ ‫רבות בכמה לחנים‪ .‬על פי המסורת‬ ‫החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו‪,‬‬ ‫הצמח צדק נחשב גאון בתורת הנגלה‪ ,‬המגיד ממזריטש‪.‬‬ ‫וגם גדולי תורה מקרב המתנגדים העריכו רבי אהרן נפטר בצעירותו‪ ,‬כשהוא בן ‪36‬‬ ‫את למדנותו‪ .‬שאלות הלכתיות נשלחו שנה בלבד‪ .‬על מצבתו בבית הקברות‬ ‫אליו מאזורים שונים באימפריה הרוסית‪ .‬בקרלין נכתב‪" :‬זכה וזכה את הרבים כמה‬ ‫תשובותיו וחידושיו קובצו בספרים "צמח וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות‬ ‫צדק"‪ .‬נודע גם בשל ספרייתו הגדולה‪ .‬נפש על זה‪ ,‬לפי שכלו לזכות את הרבים‬ ‫מסופר עליו כי מגיל ‪ 12‬החל לכתוב והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה‬ ‫חידושי תורה‪ .‬חלק מכתביו יצא לאור‪ ,‬הן מסותרת לקרב את ישראל לאביהם‬ ‫בנגלה שבתורה והן בקבלה ובחסידות‪ .‬שבשמים וליחדם ביחוד גמור"‪.‬‬ ‫מנדל על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק‪.‬‬ ‫רבי מנחם מנדל נודע בכינוי 'הצמח צדק'‪ ,‬כתבי יד רבים שלו אבדו וחלקם נמצא דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר‬ ‫מאוחר יותר ויצא לאור‪.‬‬ ‫בספרי נכדו‪ ,‬רבי אהרן מקרלין )השני(‪,‬‬ ‫על שם סדרת הספרים בשם זה שכתב‪.‬‬ ‫נפטר ביום י"ג בניסן תרכ"ו ונקבר מחבר הספר "בית אהרן"‪ .‬את מקומו של‬ ‫כשהיה בן שלוש התייתם מאמו‪ ,‬ועל‬ ‫בבית העלמין בלובביץ'‪ .‬ממלא מקומו רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו‪,‬‬ ‫פי צוואתה גדל בבית סבו‪ ,‬רבי שניאור‬ ‫בליובאוויטש היה צעיר בניו‪ ,‬רבי שמואל רבי שלמה מקרלין‪ ,‬שהיה אחראי גם על‬ ‫זלמן מלאדי "בעל התניא"‪ ,‬שאף לימדו‬ ‫גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין‪,‬‬ ‫שניאורסון‪.‬‬ ‫תורה‪ .‬בגיל ‪ 14‬התחתן עם בת דודו‪ ,‬חיה‬ ‫בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי‬ ‫מושקא‪ ,‬בתו של רבי דוב בר שניאורי‬ ‫רבי אהרון הגדול מקרלין‬ ‫בשושלת‪ .‬מחסידות קרלין הסתעפו‬ ‫"האדמו"ר האמצעי" )בן בעל התניא(‪.‬‬ ‫רבי אהרן מקרלין היה אדמו"ר בראשית חסידויות לודמיר‪ ,‬לכוביץ'‪ ,‬קוברין‪ ,‬סלונים‬ ‫לאחר הסתלקות חותנו אדמו"ר האמצעי‪,‬‬ ‫ימי תנועת החסידות‪ ,‬תלמידו של המגיד וקודינוב‪.‬‬ ‫בשנת תקפ"ח‪ ,‬סירב למלא את מקומו‪.‬‬ ‫בליטא‬ ‫החסידות‬ ‫מפיצי‬ ‫מגדולי‬ ‫ממזריטש‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫היו ארבעה‬ ‫לרבי אהרן ולאשתו לאה ה ו‬ ‫לרב‬ ‫וחצי‪ ,‬כשרבו הפצרות‬ ‫רק לאחר שנה וחצי‬ ‫רבי‬ ‫מכונה‬ ‫קרלין‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫של‬ ‫ומייסדה‬ ‫ילדים‪ :‬בנם הבכור‪ ,‬רבי יעקב עלה לארץ‬ ‫החסידים‪ ,‬ניאות לקבל על עצמו את‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫אהרן‬ ‫ישראל והתגורר בצפת ובטבריה‪ ,‬רבי‬ ‫נשיאות חב"ד‪.‬‬ ‫נולד ביאנובה ובצעירותו רכש השכלה אשר ‪ -‬לימים האדמו"ר מקרלין‪ ,‬חיה שרה‬ ‫עם קבלת הנשיאות החל בפעילות להצלת‬ ‫בש"ס ובפוסקים‪ .‬בהשפעת אחי אמו‪ ,‬אשת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבקה אשת‬ ‫צעירים יהודים מגזירת הקנטוניסטים‪.‬‬ ‫רבי מנלי מקרלין‪ ,‬התקרב לרבי דב בער‪ ,‬בזיווגו השני של שלום שכנא אלטשולר‪.‬‬ ‫בשנת תקצ"טעודד את חסידיו לעבוד‬ ‫בחקלאות‪ .‬לצורך זה יסד את העיירה "המגיד ממזריטש"‪ ,‬שהיה ממשיכו של נפטר ביום י"ט בניסן‪.‬‬ ‫הבעל שם טוב‪ ,‬והפך לאחד מתלמידיו‬ ‫‪4‬‬ ‫קול שופר‬ ‫רבני אירופה‬