אוצר מתנת חינם

‫גליון שבועי‬
‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬
‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬
‫פרשת ואתחנן‬
‫גליון מספר‬
‫‪11‬‬
‫אוצר מתנת חינם‬
‫ואתחנן ‪ -‬פרש"י לשון מתנת חינם‪.‬‬
‫נחמו נחמו עמי יאמר וגו'‬
‫'כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון‬
‫הדעת‪ ,‬כשנשלם הדעת נשלם כל החסרונות כמ"ש אם‬
‫דעת קנית מה חסרת‪ ,‬וכתיב (ישעי' ה') גלה עמי מבלי‬
‫דעת‪( .‬לשון רביז"ל לקו"מ סי' כ"א)‪.‬‬
‫מי איננו מעוניין לקבל מתנה‪ ,‬בפרט כזו הנצרכת לו מאד‪ .‬להשי"ת‬
‫יש הלא אוצר מתנת חינם‪ ,‬כולנו משתוקקים ומתפללים שיחננו‬
‫אותו מאוצר מופלא זה‪ .‬אולם אוצר זה נעלם מאיתנו‪ ,‬איך נוכל‬
‫לזכות לקבל ממנו‪.‬‬
‫את הדרך להשגת אוצר נפלא זה‪ ,‬גילה רביה"ק בשבת נחמו של‬
‫שנת תק"ע‪ ,‬ע"פ הפסוק ואתחנן אל ה'‪.‬‬
‫אותה שבת נחמו האחרונה במחיצת רביה"ק הותירה את רישומה‬
‫האדיר לא רק על מי שזכו לשהות שם‪ ,‬בעולם כולו התחולל שינוי‬
‫אדיר‪ ,‬עד היום שואבים אנו עידוד ונחמה מאותם גילויים נוראיים‬
‫עליהם מושתתים כל דרכי ההתחזקות‪.‬‬
‫'דעת חסרת מה קנית'‪ .‬כאן מודיעים לנו חז"ל שלא‬
‫יתכן למצוא מנוחה ושלימות בדבר גשמי‪ ,‬היגיעה סביב‬
‫השגת המנוחה בתחום הגשם נועדה מלכתחילה לאכזבה‬
‫וכשלון‪ ,‬תמיד נמצא משהו שיטריד ויגרום עוגמת נפש‪.‬‬
‫חיים אמתיים של שלווה ומנוחה נוכל למצוא רק על ידי‬
‫השלמת דעתנו‪ ,‬כאשר נדבוק בדרכי התורה והעבודה‬
‫באמונה וידיעת ההשגחה‪.‬‬
‫בשבת זו התגלה הסוד הנפלא שגם בתוך הגלות‪ ,‬בזמנים של‬
‫חשכות‪ ,‬הסתרה‪ ,‬ופחדים‪ ,‬שייך לקבל ִחיות ונחמה‪ ,‬להאיר כל מצב‬
‫לחיות דקדושה ולשמחת חיים אמיתית‪.‬‬
‫באור הדעת ולשוב תמיד ִ‬
‫למעשה‪ ,‬באופן הזה ממש היתה ההנהגה באותה שבת מופלאה‪,‬‬
‫על כך נוכל ללמוד מתוך תיאורו הנורא של רבי נתן‪' .‬בליל שבת‬
‫קדש נכנס מחדרו לבית‪ ,‬והיה חלוש מאד כמעט לא היה לו כח‬
‫לדבר‪ ,‬ותיכף קידש על הכוס‪ ,‬ואחר הקידוש ישב אצל השלחן‬
‫בחלישות גדול‪ ,‬והתחיל לשיח ולדבר מעט בחלישות ובעייפות‬
‫גדול‪ ,‬ענה ואמר‪ :‬מה אתם נוסעים אצלי‪ ,‬הלא אני איני יודע עתה‬
‫כלל‪ ,‬כשאני אומר תורה יש לכם על מה לנסוע ולבוא אלי‪ ,‬אבל‬
‫עתה על מה באתם‪ ,‬הלא אני איני יודע עתה כלל‪ ,‬והאריך בשיחה‬
‫זאת וכפל ושלש כמה פעמים שאינו יודע כלל וכו'‪ ,‬ומתוך שיחה‬
‫זאת התחיל לדבר ולבאר איך מחיה את עצמו בעת הפשיטות‬
‫מהדרך של ארץ ישראל (כמבואר כ"ז לקו"ת סי' ע"ח)‪ .‬ואחר כך בא‬
‫בשמחה גדולה וציווה לזמר‪ ..‬וישב כל הסעודה בשמחה רבה‪ ,‬ואז‬
‫צעק מעומק הלב‪ :‬גיוואלד זייט אייך ניט מיאש! (אהה! אל תייאשו‬
‫את עצמכם)‪ ,‬ואז ראינו ישועת ה' ונפלאותיו ונוראותיו העצומים‪,‬‬
‫שמתוך העלמה והסתרה כזאת נתהפך לרצון כזה‪ ,‬שבתחילה לא‬
‫היה יודע כלל באמת‪ ,‬ומתוך אינו יודע כזה בא לידי התגלות כזה'‬
‫(שיחות הר"ן סי' קנ"ג)‪.‬‬
‫כמה כוחות משקיע אדם סביב השלמת חסרונותיו‪ ,‬כמה‬
‫דואג הוא ומפחד שמא יחסרו לו חלילה צרכי ביתו‪ ,‬שמא‬
‫לא יתאפשר לו להתנהג כפי שהורגל זה מכבר‪ ,‬רוב החיים‬
‫עוברים למעשה סביב הניסיונות להשגת מנוחה ושלווה‪.‬‬
‫לא לכולם קל להסכים עם האמת הזו‪ .‬יש מי שמאמין‬
‫עדיין בקניינים והישגים גשמיים‪ ,‬ולא מסוגל להבין מה‬
‫כבר תועיל לו הדעת‪ .‬ויש שזכה כבר להכיר בערכו של‬
‫קניין הדעת היקר מכל‪ ,‬אולם נדמה לו שזה שייך רק‬
‫לצדיקים שזכו להיות קרובים להשי"ת ומלאים אור‬
‫ואמונה‪ ,‬עדיין איננו מסוגל להבין איך יתכן שאדם פשוט‬
‫יוכל להשלים את חסרונותיו ולצאת מעוגמת נפש על‬
‫ידי לימודי דעת‪ ,‬מה הם בכלל הלימודים הללו‪ ,‬ואיך‬
‫יוכל לדבוק בהם‪ ,‬והיתכן שישפיעו גם על בני ביתו לבוא‬
‫לסיפוק‪ ,‬הרגשת שובע ושלמות‪.‬‬
‫רביז"ל מגלה שהקול הקורא 'נחמו נחמו עמי' פונה בעצם‬
‫לכל אחד מאיתנו ומעורר אותו – 'תתנחם כבר מכל מה‬
‫שעובר עליך‪ ,‬גם לך יש שייכות עם אור הנחמה של‬
‫הדעת'‪.‬‬
‫בכפל הלשון 'נחמו נחמו' מרומזים שני השלבים שיש‬
‫בסדר קנין הדעת‪ .‬כאשר הלב סתום ולא מסוגל להבין‬
‫עניינים של השגחה ואמונה‪ ,‬צריך להתחיל להוליד את‬
‫הדעת ע"י שנתאמץ ונתייגע להרים קולנו בעסק התורה‬
‫והתפילה‪ .‬זוהי ראשיתה של נחמה‪.‬‬
‫כעת שכבר התחלנו להתנחם‪ ,‬יש להמשיך הלאה ל'נחמו'‬
‫השני‪ ,‬לבנות את הדעת בשלימות עד שנמצא בה נחמה‬
‫והסתפקות ושלימות לכל חסרון‪ .‬כל אחד מאיתנו יוכל‬
‫לזכות לכך ע"י שידבק בדרכי הצדיקים‪ ,‬ונתגבר לשמור‬
‫את המחשבה מכל מה שעלול לבלבל אותנו ולהשכיח‬
‫מאיתנו את השי"ת‪ .‬ע"י קדושת שבעת הנרות נזכה‬
‫להשראה דקדושה ולשפע רוחני קדוש‪ ,‬אשר ילהיב‬
‫ויחמם את ליבנו בהתרוממות אור הדעת‪ .‬כאשר קונים‬
‫קנין יקר כזה‪ ,‬לא חסר שום דבר‪.‬‬
‫הנביא קורא לכלל ישראל ואומר 'נחמו נחמו עמי'‪ ,‬הוא דורש‬
‫מאיתנו לקום מהארץ‪ ,‬להתנער מהעפר‪ ,‬ופשוט להתנחם‪ ...‬כולנו‬
‫מעוניינים בוודאי לציית לקריאתו‪ ,‬אולם איך עושים זאת‪ ,‬איך שייך‬
‫פתאום לקום ולהתנחם אחרי שאבדנו הכל‪ ,‬מאין נשאב כח לאסוף‬
‫את שברינו מתוך ים של גלות ולצעוד הלאה‪...‬‬
‫את התשובה לכך נתן רביז"ל באותה שבת מופלאה‪ ,‬הוא לימד‬
‫אותנו שגם כאשר נפלנו ואיבדנו כל כך‪ ,‬נוכל לשוב ולקבל הכל‬
‫בדרך אחרת ‪ -‬מאוצר מתנת חינם‪ .‬מאוצר זה נשאב חיות וכח‬
‫לאסוף עצמינו מכל נפילה‪ ,‬לעבוד את הבורא בכל מצב‪ ,‬להתנחם‬
‫ולהתחיל התחלה חדשה בתורה ותפילה‪ .‬נכיר בשליחות הגדולה‬
‫המוטלת עלינו ‪ -‬לגלות כבוד שמים בעולם ולבנות את האמונה‬
‫והקדושה‪ .‬שליחות זו נוכל לבצע רק כאשר נתנחם ונתחיל תמיד‬
‫התחלה חדשה (לקו"ת סי' ע"ח ועיין לקו"ה מתנה ה"ה)‪.‬‬
‫מתנה זו איננה ניתנת סתם כך‪ ,‬יש לזכות להיות בין הראויים‬
‫לקבלה‪ .‬האוצר הזה הוא פרי עבודת הצדיקים ופעולתם‪ .‬כאשר‬
‫נתקשר לרביה"ק ונבקש בכל עת להמשיך על עצמינו חיות‬
‫דקדושה‪ ,‬וגם בתוך הטרדות והנפילות נתחזק כמה ששייך‪ ,‬נזכה‬
‫להיכלל ולהמשיך על עצמינו שפע החסד מאוצר מתנת חינם‪.‬‬
‫אדם הזוכה לעסוק בתורה ותפילה‪ ,‬מתמיד בסדרי העבודה‬
‫ובלימוד ספרי רביז"ל‪ ,‬בונה את הדעת וקונה אמונה בהירה‪ .‬נפשו‬
‫בריאה ומחוסנת כנגד פיתויי התאוות‪ ,‬הוא מלא תמיד חיות ושמחה‬
‫ מאיר עליו אור קדושת בית המקדש‪.‬‬‫אולם יש ולדאבון לב רחוקים אנו מכל זה‪ .‬סדר יומנו עמוס טרדות‪,‬‬
‫הגוף דורש לאכול ולישון‪ ,‬העיסוקים החומריים גוזלים זמן יקר‬
‫ומכרסמים יותר ויותר בחיות ושמחת הנפש ההכרחית כל כך‬
‫להצלחתנו‪ .‬יש שנפלו על ידי זה ממש מקיום התורה‪ ,‬ואיבדו כל‬
‫חיות‪ - .‬מצב זה דומה ממש לחורבן בית המקדש‪.‬‬
‫האם יש לכך פתרון‪ ,‬היש סיכוי שטרדות היומיום והעיסוקים לא‬
‫ירוקנו אותנו לגמרי מכל חיות‪ ,‬האם שייך לעבור יום שלם בחיות‬
‫דקדושה‪ ,‬ולהישאר בהתרוממות הנפש גם בזמני ירידה‪ .‬האם יש‬
‫סיכוי לרומם את נפשו של מי שכבר התייאש מהכל‪ ,‬להחדיר בו‬
‫חשק ותקווה שהיא השער לעבודת השם‪..‬‬
‫זהו למעשה הגילוי הנורא של אותה השבת‪ .‬שיש אוצר מתנת חינם‪,‬‬
‫וכשנשכיל לקבל אותו כראוי נוכל תמיד בכל מצב לקבל סיפוק‬
‫וחיות דקדושה‪.‬‬
‫כל אחד יודע כמה חשק וסיפוק יש בלימוד התורה ובכוונה בתפלה‪,‬‬
‫כמה מתוקה הדביקות באמונה ובמחשבה זכה‪ .‬אכן‪ ,‬עבודת השם‬
‫מעניקה חיות וסיפוק עצום‪ .‬אולם ישנה חיות מזן שונה לגמרי‪,‬‬
‫חיות מופלאה בה דבקים הצדיקים דווקא בשעה שהם מוכרחים‬
‫לעסוק בענייני עוה"ז‪ ,‬כי הם מבקשים את התורה הנעלמת בכל‬
‫דבר ועובדים את השם בכל עניין ממש‪ .‬גם בפעולה גשמית של כל‬
‫אחד מאיתנו מלובשת תורה עליונה ונעלמת‪ ,‬תורה שקיימה את‬
‫העולם לפני מתן תורה‪ ,‬בחינת הדרך לארץ ישראל‪.‬‬
‫צדיקים הזוכים למצוא תורה כזו בכל מעשה‪ ,‬אכן עובדים את‬
‫השי"ת בכל דבר בחיות גדול‪ ,‬אבל מה נעשה אנחנו‪ ,‬כשהשכחה‬
‫והכבידות מעלימים מאיתנו את דרכי העבודה הזו‪ ,‬וגוזלים מאיתנו‬
‫חיות‪ ,‬איך שייך להתקיים רגע בלי תורה‪ ,‬הרי אין אויר לנשימה‪.‬‬
‫ב'שבת נחמו' התגלה שגם בזמני הגלות‪ ,‬בהסתרה ובטלה‪ ,‬יכולים‬
‫אפילו אנשים פשוטים כמונו לקבל חיות ויראת שמים בכוחו‬
‫המופלא של הצדיק‪ .‬כי בזמנים בהם מוכרח הצדיק להתבטל‪ ,‬הוא‬
‫עוסק עבודה נפלאה ופותח לנו שער לאוצר מתנת חינם‪ .‬אם נשאף‬
‫ונשתוקק באמת להחיות עצמינו מאוצר מתנת חינם‪ ,‬נזכה בודאי‬
‫למצוא בו נחמה‪ ,‬התחזקות‪ ,‬ושמחה‪.‬‬
‫כך מפרש רבינו את הפסוק 'ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר'‪.‬‬
‫'ואתחנן' ‪ -‬אוצר מתנת חינם‪ ,‬אותו נוכל להמשיך ע"י 'בעת ההיא‬
‫לאמר' ‪ -‬כאשר נידבק בחיות אלוקות שקיימה את העולם בעת‬
‫ההיא של קודם מתן תורה‪.‬‬
‫זוהי כפילות הלשון 'נחמו נחמו'‪ ,‬ללמד שהתחלת הנחמה היא‬
‫מהתעוררות ורצון קטן להתנחם‪ ,‬ועי"ז ימשך עלינו ה'נחמו' השני‬
‫מאוצר מתנת חינם של הצדיקים‪ .‬על כך צעק רביז"ל בקול גדול‬
‫'אין יאוש בעולם כלל' כי אכן אין שום מצב שעלול להפיל אותנו‬
‫ליאוש‪ ,‬כי תמיד נשאב חיות חדשה מאוצר מתנת חינם‪.‬‬
‫משבת זו אנו מתחילים לשמוע נחמה‪ ,‬כך במשך שבעה שבועות‬
‫מתכוננים אנו לר"ה‪ ,‬כי הנחמה מפנה את הדרך מכל מוקש‬
‫ומכשירה את הקרקע להתחלה חדשה‪.‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬
‫ספר משיבת נפש‬
‫כהמשך לביאורינו בספר משיבת נפש‪ ,‬נבוא עתה 'לבאר יותר' ביאור סימן ה'‪:‬‬
‫לשון "משיבת נפש"‬
‫כשצריך האדם לעלות מדרגא לדרגא צריך שיהיה לו ירידה קודם‬
‫העלייה‪ ,‬כי הירידה היא תכלית העלייה‪.‬‬
‫ומזה יכול כל אדם להבין כמה הוא צריך להתחזק בעבודת השם‪ ,‬ולא‬
‫יפול לעולם בדעתו מכל הנפילות והירידות שבעולם וכו'‪.‬‬
‫ויש בזה הרבה לדבר‪ ,‬כי כל אחד שנפל למקום שנפל‪ ,‬נדמה לו שעליו‬
‫אינם נאמרים דברים האלה וכו'‪ ,‬רק לגדולים במעלה העולים בכל‬
‫פעם מדרגא לדרגא‪ .‬אבל באמת תדע ותאמין‪ ,‬כי כל דברים אלו‬
‫נאמרים גם על הקטן שבקטנים והגרוע שבגרועים‪ ,‬כי השם יתברך‬
‫טוב לכל תמיד‪( .‬על פי ליקוטי מוהר"ן סימן כ"ב)‬
‫פשטות העצה‬
‫בשיחה זו מתגלה יסוד מופלא‪ ,‬שהירידה איננה כפי שנדמה לנו כנפילה ויציאה‬
‫מעבודת השי"ת‪ ,‬כי באמת הירידה בעצמה מביאה את העלייה‪.‬‬
‫איך זוכים לזה‪ .‬על ידי שאדם חזק בדעתו מאוד לא להסתכל כלל על הירידות‪,‬‬
‫וישמור את עצמו בכל מיני זהירות שלא להגדיר את המצב 'הנה נפלתי' 'הנה אני‬
‫בירידה'‪ ,‬רק יתחזק לדעת ולהאמין בידיעה מופלאה זו‪ ,‬שבוודאי הירידה היא רק‬
‫לצורך העלייה‪ ,‬כי אף שבאמת לפי הסתכלותו המצומצמת שרואה מה שחסר לו‬
‫בתורה ועבודה‪ ,‬נדמה שהוא בירידה‪ .‬אך כלפי התגברות הצלחת הנפש האמיתי‬
‫בהתקרבות להשי"ת והתדבקות האדם באמונה ובדעת‪ ,‬צריך לידע ולהאמין שכך‬
‫הוא הדרך שצריך לעבור ירידה לפני עלייה‪.‬‬
‫ולכן אין לו לעשות עסק מהירידה‪ ,‬אלא יתגבר אז לעשות מה שיש בכוחו לעשות‪,‬‬
‫להתפלל ולזעוק להשי"ת איך שיכול‪ ,‬ויחטוף תורה ומצוות כפי המזדמן‪ ,‬וידבק‬
‫את עצמו באמונת צדיקים‪ ,‬להאמין בדבריהם שגם במצב זה שייך להיות קרוב‬
‫ודבוק בהשי"ת‪ .‬ומתוך התחזקות נפש עצומה באמונה שבוודאי כעת הוא בדרך‬
‫לעלייה‪ ,‬תתהפך באמת הירידה לעליה‪ ,‬כי הכל תלוי במה שישכיל לחקוק ידיעת‬
‫אמת זו בליבו‪.‬‬
‫עמקות העצה‬
‫ובכדי שלא יטעה האדם לחשוב שאלו הם רק פיתויי דברים בעלמא‪ ,‬כי הלא‬
‫רואה הוא בחוש שלא הולך כסדר‪ ,‬והוא רחוק מהשי"ת ולא יודע איך להמשיך‬
‫אחר שפגם והפסיד כל כך‪ ,‬ואינו מסוגל להבין מה תועיל לו הידיעה שהירידה‬
‫היא לצורך עלייה‪ .‬משום כך ראוי לשים לב למקור הדברים‪ ,‬ולהבין עמקות האמת‬
‫שיש בעצה זו (ליקוטי מוהר"ן סימן כ"ב)‪.‬‬
‫כי באמת רק על ידי אמונה בצדיקים החותמים את האדם בתוך הקדושה‪,‬‬
‫שייך שהירידות לא יפילו אותנו‪ ,‬ונקבל בנפשנו שהירידה איננו ירידה‪ ,‬רק סדר‬
‫העלייה‪.‬‬
‫כי ממש כמו בהכשר בשר ויין צריך שיהיה חותם בתוך חותם‪ .‬כך כל אדם צריך‬
‫לקבל ביום כיפורים חותם חיים שיבטל ממנו את הדין‪ ,‬ובהושענא רבא חותם‬
‫חיצון לשמור על החותם הפנימי‪.‬‬
‫החותם הזה שורשו בכח הצדיקים הממתיקים דינים מעל ישראל‪ ,‬על ידי‬
‫שעומדים לפני השי"ת לבקש רחמים 'למה יחרה אפך בעמך' וכו' ומליצים טוב‬
‫על ישראל‪ .‬ומאידך מוכיחים את עם ישראל ומעוררים אותם לתשובה ואומרים‬
‫'אתם חטאתם חטאה גדולה' וכו'‪.‬‬
‫כאשר שומע האדם את תוכחתם ומתחדש לקבל בליבו אור התורה‪ ,‬הריהו‬
‫נכלל ונחתם ב'ספרן של צדיקים'‪ ,‬ונכנס לחיים בהוויה אחרת לגמרי‪ ,‬לראות‬
‫כל דבר באור האמת‪ .‬מצד אחד התעוררות תמידית לעבודת ה' ללכת מדרגא‬
‫לדרגא‪ ,‬ומאידך דביקות בהשי"ת בהתחזקות ושמחה תמידית בכל מצב‪ .‬וזהו‬
‫חותם הצדיק – כשנכנסים לקיים התורה כראוי‪ ,‬כך אין הדין יכול לשלוט עליו‪ ,‬כי‬
‫הצדיקים מליצים עליו לטובה‪.‬‬
‫אולם היות ויש הרבה נסיונות של ירידות ונפילות העלולים להפיל חומת החותם‪,‬‬
‫ולמנוע מלהיכנס לחיים של התדבקות לה' באור התורה‪ .‬וכח הדין חפץ לגרש‬
‫את האדם להוציאו לגמרי מהחותם הפנימי‪ ,‬לקלקל האמונה שלא יאמין בדברי‬
‫הצדיקים ובדרכי תורתם‪ ,‬ועי"ז אין האדם מסוגל להבין סוד בירורי הניצוצין שיש‬
‫בכל הירידות‪ ,‬ושההתחזקות שיש לאחר הנפילה מביאה התחדשות והבנה חדשה‬
‫בגדולת הבורא‪ ,‬וכך הוא מתייאש ונופל‪.‬‬
‫לכן זקוקים אנו לחותם החיצון‪ ,‬שיהיה קיים תמיד גם כאשר לא מאירה בלב‬
‫תוכחת והתעוררות הצדיקים‪ .‬החותם הזה תלוי בתוקף האמונה והעקשנות של‬
‫המקבלים ‪ -‬לקבל אור תורת הצדיקים‪ ,‬ולהיות חזקים תמיד להישאר אצל השי"ת‬
‫בכל מקום ובכל מצב‪ .‬בזה הם שמורים וחתומים בתוך הוויית קדושה‪ ,‬וניצולים‬
‫מהדין‪.‬‬
‫העצה למעשה‬
‫העצה והשמירה להישאר בתוך החותם דקדושה‪ ,‬היא ‪ -‬לבטל הדעת‪ .‬להבין‬
‫שבשורש אופן החשיבה מצויה טעות העלולה להרחיקו‪ ,‬ולהאמין בדברי‬
‫הצדיקים בכל תוקף‪ ,‬להיכנס להוויית חיים של הליכה תמידית מדרגא לדרגא‬
‫בעקשנות דקדושה‪ .‬כך נכללים בחותם הקדושה – חותם הפנימי‪ ,‬על ידו כל ירידה‬
‫תביא לעליה גדולה‪.‬‬
‫כי האמת שירידה לצורך עלייה‪ ,‬אבל זאת בתנאי שנכנסים ונכללים בחותמות‬
‫הללו‪ ,‬להתחזק באמונה בדברי הצדיקים‪ ,‬לעסוק בספריהם‪ ,‬ולקבל תוכחתם‬
‫לחזק הלב ברצונות וכסופים ללכת תמיד מדרגא לדרגא ולחפש את השי"ת‬
‫בכל מצב‪ ,‬גם בירידות וחשכות‪ .‬בזה נחתם חותם החיצון השומר שלא יתקלקל‬
‫חותם הצדיקים העוסקים תמיד להמתיק דינים ולהמליץ טוב עלינו שלא נתרחק‬
‫ונתגרש חלילה מהשי"ת לעולם‪.‬‬
‫אמנם מי שאיננו נכלל בחותמות הקדושה‪ ,‬ואיננו מתחזק באור דברי הצדיקים‪,‬‬
‫אצלו הירידה היא אכן ירידה‪ ,‬אם נדמה לו שבאמת יצא מגבול הקדושה והחותמות‪.‬‬
‫ולכן כמעט שאי אפשר לו להגביה נפשו להישאר קיים בעבודת הבורא‪ ,‬ולתקן‬
‫מה שיש לתקן‪ .‬אבל מי שחזק באמונה ומקבל את התחזקות הצדיקים‪ ,‬הוא יזכה‬
‫שלא להרגיש את הירידות‪ ,‬כי יהיה חזק בדעתו לחפש את השי"ת גם מאותו מקום‬
‫ולהיכנס בעקשנות להיות בתוך החותם‪ ,‬ובזה זוכה שהירידה תתהפך לעלייה‪.‬‬
‫תפילין דר"ת‬
‫מעלתה העצומה של הנחת תפילין דר"ת ע"פ דברי מוהרנ"ת בהל' תפילין‬
‫ה"ה‪.‬‬
‫מוהרנ"ת מבאר את מהות מצוות תפילין ואת החילוקים המייחדים את‬
‫תפילין דר"ת מתפילין דרש"י‪ .‬שפע קדושת תפילין דרש"י הוא בבחינת‬
‫שה'חסדים קודמים'‪ ,‬ואילו תפילין דר"ת שפע קדושתם בבחי' שה'גבורות‬
‫קודמות' (בתפילין דרש"י פ' שמע קודמת לפ' והיה אם שמוע‪ ,‬ובתפילין של‬
‫ר"ת פ' והיה אם שמוע הוא לפני פ' שמע)‪.‬‬
‫שורש העניין נעוץ עוד בסדר בריאת העולם‪ .‬כאשר ראה השי"ת שאין העולם‬
‫מתקיים במידת הדין‪ ,‬עמד ושיתף מידת הרחמים‪ .‬כי מלכתחילה חפץ השי"ת‬
‫בעבודתם של הגיבורי כח‪ ,‬העומדים כנגד כל נסיון בכח גדול עד שזוכין בדין‪.‬‬
‫אבל בשעה שראה השי"ת שרוב העולם אינם מסוגלים לעמוד כנגד היצר‬
‫הרע בכח וגבורה‪ ,‬הקדים ושיתף את מידת הרחמים‪.‬‬
‫תפילין דרש"י משפיעים עלינו את שפע הקודש של החסדים‪ ,‬הם מאיר‬
‫עלינו את חסדי השי"ת וטובו‪ ,‬מעוררים את זכרון יציאת מצרים‪ ,‬ומגדילים‬
‫את הדעת‪.‬‬
‫אולם בתפילין דר"ת חוזרים אנו לקבל ולהמשיך על עצמינו כח גדול בבחי'‬
‫שהגבורות קודמים‪ ,‬כמו שעלה במחשבה תחילה‪ .‬משפע מצוות תפילין דר"ת‬
‫נמשך על נפשותינו כח עצום לכבוש את היצר בכח וגבורה ולהתגבר בעבודת‬
‫השם‪.‬‬
‫"ועל כן עיקר התפילין הם של רש"י שמניחין אותם רוב העולם‪ ,‬כי עיקר‬
‫הנהגת העולם וקיומו הוא על ידי בחינה זו לבד כנ"ל (היינו ענין של הקדמת‬
‫החסדים)‪ ,‬רק מי שרוצה לקדש את עצמו בתוספת קדושה הוא צריך להניח‬
‫גם תפילין דרבנו תם‪ ,‬כדי לקבל הארה גם מהצדיקים הגבוהים שזכו לעלות‬
‫לתחילת המחשבה ולהמתיק כל הדינים בשרשם ממש‪ ,‬כי מהם אנו יכולין‬
‫לקבל קדושה יתרה‪".‬‬
‫ומוסיף מוהרנ"ת‪:‬‬
‫"ועל כן עכשיו בעקבות משיחא בסוף הגלות צריכים לזהר מאד להניח‬
‫תפילין דרבנו תם‪ ,‬כמו שהזהירו כל הצדיקים אמתיים שהיו בימינו‪ ,‬כי עכשיו‬
‫התגבר הבעל דבר מאד מאד מחמת שרואה שקרוב לבא קצו‪ ,‬על כן הוא‬
‫מתגבר מאד‪ .‬כמו שני בני אדם הנלחמים זה עם זה כשרואה שמתגבר כנגדו‬
‫וכמעט שיפול‪ ,‬אזי הוא מתגבר בכל כחו להפיל את שכנגדו‪ .‬וכמו שאמר‬
‫החכם‪ ,‬אין גבור כמתייאש"‪.‬‬
‫ידוע שרביה"ק הזהיר מאד את אנשיו על הנחת תפילין של ר"ת‪ .‬נמצא שבכח‬
‫רבינו אנו מניחים תפילין דר"ת‪ ,‬שימשך עלינו כח וגבורת הצדיקים הגדולים‪,‬‬
‫להאריך אף על כל המניעות והנסיונות‪ ,‬ולזכות למה שצריך בעבודת ה'‪.‬‬
‫שלום בכל העולמות‬
‫השבוע נעסוק בהכנת הלב לקדושת השבת על פי דברי‬
‫רבינו במאמר "להמשיך שלום" (לקו"מ סי' י"ד)‪.‬‬
‫ענין השבת מלשון המאמר‬
‫"אין אדם זוכה לתורה אלא ע"י שפלות וכו' וידמה‬
‫בעיניו שהוא למטה ממדרגתו כמו שנאמר (לענין‬
‫שבת) 'שבו איש תחתיו'‪ - .‬ובהמשך דבה"ק ע"י‬
‫שמפשיטין ומשליכין מעליהם הבגדים הצואים‬
‫נתבטלים כל המניעות והמסכים המבדילים בינם לבין‬
‫הקדושה וכו'‪ .‬וזה 'וכבדתו' וגו' (שנאמר לענין שבת)‬
‫כבדהו 'בכסות נקי' היינו להשליך הבגדים צואים וכו'‬
‫להחזיר בני אדם בתשובה ולהמשיך נשמות הגרים‬
‫וכו' ‪ -‬ושם בהמשך ליום חגינו וגו' זה בחי' אור בחי'‬
‫שלום בית כמ"ש 'נר שבת קודם לקידוש היום'" ע"ש‪.‬‬
‫אנשים כערכו‪ ,‬וקטנים ממנו‪ ,‬עד שידמה בעיניו שהוא‬
‫למטה אפילו ממדרגת עצמו בבחינת 'שבו איש תחתיו'‪,‬‬
‫רק אז לימודו הוא לשמה ויש בו כח לעורר לתשובה‬
‫ולרומם כבוד שמים‪ .‬תורה שכזו נותנת כח להתגבר על‬
‫המניעות הרבות ולהפשיט לבושי המעשים הרעים ולזכות‬
‫ל'כסות נקי' (הנלמד מ'וכבדתו' שנאמר לענין בגדי שבת)‪.‬‬
‫אז מאירה היראה ומתרומם כבוד שמים ויכול האדם‬
‫לזכות לכבד יראי השם בלב שלם‪ .‬אחר שזוכה ל'שלום‬
‫בעצמיו' יבא לדרגת השלום השניה‪ ,‬כי כאשר האדם זוכה‬
‫לשלימות היראה אז הוא זוכה לעבודת התפילה כראוי‪,‬‬
‫וע"י עבודת התפילה ניתן לעורר את ה"שלום הכללי"‬
‫שהוא שלימות העולמות והתאחדות הגשמי לשורשו‬
‫הרוחני להמשיך השפע כראוי ללא שום עיכוב‪.‬‬
‫פרטי עבודת השבת‬
‫קיצור המאמר וביאורו‬
‫כלליות הדברים‪ :‬שיש לזכות ל'שלום' בשני בחינות‪.‬‬
‫ראשית יש לזכות שיהיה "שלום בעצמיו" בין גוף לנפש‪,‬‬
‫היפך המצב של 'אין שלום בעצמי'‪ .‬לזה זוכים על ידי‬
‫שמתגברים לזכור את השי"ת וליראה את השם הנכבד‪.‬‬
‫על ידי היראה מרוממים ומגלים את כבוד השי"ת‪ .‬בגלותנו‬
‫מצוי הכבוד אצל הגויים‪ ,‬עלינו להעלות את הכבוד ע"י‬
‫יראה‪ ,‬שיהיה כמו שנאמר לעתיד 'והארץ האירה מכבודו'‪.‬‬
‫את הכבוד מעלים על ידי שגורמים להתעוררות תשובה‬
‫עד שנעשים בעלי תשובה וגרים‪ ,‬כפי שמצאנו ביתרו‬
‫שכאשר התגייר נתכבד שם ה' ונתעלה כבודו מאד‪ .‬כדי‬
‫לגרום להתעוררות התשובה‪ ,‬אף שבוודאי נעשה זאת‬
‫בפשטות על ידי הפצת התורה להודיע הדרך ילכו בה‪,‬‬
‫מוכרחים עוד להאיר בשורש הנשמות לעוררם לתשובה‪.‬‬
‫הארה והתעוררות זו נעשה על ידי בחי' 'תורת חסד' דהיינו‬
‫לימוד לשמה בשלימות באופן כזה שיגרום בלימודו לייחוד‬
‫והתנוצצות אותיות התורה שהם בעצם שורש נשמות‬
‫ישראל‪ .‬כאשר מאירים האותיות והנשמות ע"י לימוד‬
‫התורה כראוי ומתנוצצים זה לזה בבחינת יחוד הנשמות‬
‫המובא בזה"ק‪ ,‬עי"ז נמשך הארה נוראה לכל אדם אפילו‬
‫לפושעי ישראל‪ ,‬הארה זו מושכת ומעוררת את האדם‬
‫לתשובה‪ .‬לתורה שכזו אי אפשר לזכות רק על ידי שפלות‬
‫בארבעה מדרגות‪ :‬להקטין עצמו לפני גדולים ממנו‪,‬‬
‫על אף שלא הוזכרה במאמר זה עבודת השבת בפירוש‪,‬‬
‫מובן מדברי רבינו שקדושת השבת היא בחינת 'שלום‬
‫הכללי'‪ ,‬שבשבת הבריאה מתעלה ומתקרבת לשורשה‬
‫ומאיר ומתגלה כבוד שמים‪ ,‬כפי שידוע שבשבת מתעלים‬
‫העולמות ונכללים ונעשה שלום הכללי‪ .‬משום כך השבת‬
‫היא הפתח להיכנס ליראה ולזכרון כבוד שמים‪ .‬באכילת‬
‫שבת אנו מתענגים ומראים שאף שאכילה היא צורך גופני‬
‫וגשמי‪ ,‬בשבת מתאחדת הגשמיות בשורשה הרוחני ואז‬
‫האכילה כולה שפע קודש ומאוחדת ברוחני‪ .‬בשבת אין‬
‫מלאכה ועשיה משום שהגשם מתאחד ברוח ומתבטלת‬
‫ההנהגה של עולם החומר‪ .‬זוהי עיקר קדושת שבת ‪ -‬שעל‬
‫ידי התכללות העולמות מתבטלים כוחות הפירוד שנתהוו‬
‫בחטא עץ הדעת ומסתירים היראה והכבוד‪ ,‬ונמשכת‬
‫הבנה בגדולת השם וביראתו‪ ,‬כך נמשכת הברכה ללא‬
‫עיכוב לששת ימי החול‪.‬‬
‫קדושת השבת מסוגלת להוציא את האדם מגאווה ושכחת‬
‫כבוד השם‪ ,‬משם כך כתוב בה 'שבו איש תחתיו אל יצא‬
‫איש ממקומו' שלא יתגאה ויצא ממקומו‪ ,‬רק ישב תחת‬
‫מדרגתו‪ .‬כי בשבת זוכים לטעום ולזכור כבוד השי"ת‪,‬‬
‫ובאים לשפלות‪ ,‬להבין שכבודו איננו כלום‪ .‬זהו שורש כח‬
‫הזיכרון המעורר את נפשו ונפשות ישראל בתשובה ע"י‬
‫עסק התורה‪.‬‬
‫לכך הזמן הראוי לעסוק בתורה שבכתב הוא סביב יום‬
‫השבת‪ .‬בערב שבת קורים שנים מקרא ואחד תרגום‬
‫וביחד הוא שלש פעמים כנגד ג' מדרגות ראשונות של‬
‫ענווה וביטול הגאווה‪ .‬ובשבת בבוקר זוכים בכח קריאת‬
‫התורה בפעם הרביעית לתכלית מדרגות השפלות ‪-‬‬
‫'שבו איש תחתיו'‪ ,‬ובוודאי שעה זו מסוגלת להתעוררות‬
‫לתשובה‪ ,‬כי אז מתנוצצים הנשמות מעין דרגת לימוד‬
‫התורה של הצדיקים‪.‬‬
‫בערב שבת ראוי להתעורר לתשובה ולהתרחץ במים‬
‫חמים להסיר את העבר ולהפשיט הבגדים הצואים‪.‬‬
‫טובלים במקוה ומתלבשים בבגדי שבת 'כסות נקי' שהוא‬
‫זיכרון כבוד ה'‪.‬‬
‫בהדלקת נרות השבת מתחילים להאיר אור השלום‬
‫והיראה‪ .‬ובקבלת שבת נכנסים לאור הכבוד על ידי‬
‫עבודת התפילה ומאריכים במזמורים המגלים כבוד‬
‫שמים‪ .‬כך ראוי להתגבר מאד במשך כל יום השבת‪ ,‬לזכור‬
‫'ליראה את השם הנכבד'‪ ,‬כי בשבת היראה מתגלה לכל‬
‫אדם כמ"ש חז"ל שאפילו עם הארץ ירא לשקר בשבת‪.‬‬
‫בשבת זוכים ל'כסות נקי' לבטל כל המניעות והמסכים‬
‫המבדילים ולהתעורר מאד לתשובה וליראת השם‪ .‬נמצא‬
‫שההכנה העיקרית לשבת היא מכח אור הביטול והענווה‬
‫של השבת שעברה‪ ,‬המשפיעה על לימוד התורה במשך‬
‫כל ימות השבוע‪ ,‬בכוחה נזכה לעסוק כל יום בתשובה‪,‬‬
‫לזכור יראת השם וכבודו בכל יום ולהרבות דעת בכלל‬
‫ישראל‪.‬‬
‫זוהי עבודת השבת‪ ,‬להעלות כבוד ה' על ידי הדבקות‬
‫ביראת ה'‪ ,‬להיכלל בשלמות הקדושה של התכללות‬
‫העולמות מדרגה אחר מדרגה משך כל השבת‪ .‬כי בליל‬
‫שבת חוזרים העולמות כולם ונכלים בקדושה‪ .‬ובמשך יום‬
‫השבת עולים יותר ויותר ונכללים בשורש מידת הרחמים‬
‫והרצון העליון המגלה את הכבוד והיראה‪ .‬וכפי שנזכה‬
‫להמשיך השלום כך נבטל את ההסתרה ועיכוב השפע‪,‬‬
‫עד שבעת רעוא דרעוין נתפלל ונעורר עלינו רחמי השם‬
‫לצאת מכל המניעות ולזכות לכסות נקי‪.‬‬
‫את שלימות הכח הזה שהאיר עלינו בשבת נמשיך על‬
‫ידי סעודת מלוה מלכה‪ .‬כך נזכה גם בכל ימות השבוע‬
‫להתעוררות תשובה כראוי ולהתנהג בענווה ושפלות‬
‫ובזיכרון יראת ה' ונוראות כבודו יתברך‪.‬‬
‫לעת ערב יהיה אור‬
‫במסכת תענית (דף כט‪ ,‬א) מבארים חז"ל את סדר המאורעות‬
‫הקשים שאירעו בחודש מנחם‪-‬אב‪ ,‬בו נפל בית קדשנו‬
‫ותפארתנו ביד האויבים‪ ,‬וכך שנו רבותינו בתוספתא‪" :‬בשבעה‬
‫בחודש כבשו גוים את ההיכל‪ ...‬והיו מקרקרין בו שביעי שמיני‬
‫ותשיעי עד שפנה יום‪ ,‬וכן הוא אומר (ירמיה ו‪ ,‬ד)‪ :‬אוֹי ָלנ ּו ִּכי ָפנָה‬
‫ַה ּיוֹם‪ִּ ,‬כי י ִּנָט ּו ִצ ְל ֵלי ָע ֶרב‪ .‬לעיתותי ערב הציתו בו את האור‬
‫– והיה דולק והולך כל היום כולו – עד סוף עשירי"‪.‬‬
‫בעקבות כך שואל מהרח"ו (בשער הכוונות 'ענין תשעה‬
‫באב')‪" :‬מה שנהגו ביום תשעה‪-‬באב במנחה לומר פסוקים‬
‫של נחמות וגם לקום ולשבת על הספסלים למעלה‪ ,‬ואדרבא‬
‫נראה מן התלמוד בבלי כי לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום‬
‫תשעה‪-‬באב ונשרף בעת המנחה‪ ,‬וכפי זה היה ראוי להחמיר‬
‫במנחה יותר מבשחר"‪.‬‬
‫ומבאר מהרח"ו‪" :‬אבל הענין יובן במה שדרשו בגמרא‬
‫(ראה מסכת קידושין דף לא‪ ,‬ב) על פסוק (תהלים עט‪ ,‬א)‪ִ :‬מזְ מוֹר‬
‫ַח ָל ֶת ָך וכו'‪ ,‬והקשו‪' :‬מזמור' ‪ -‬קינה‬
‫ְל ָא ָסף ֱאל ִֹקים ָּבא ּו גוֹיִם ְּבנ ֲ‬
‫מיבעי ליה? ותירצו‪ ,‬כי בתחילה התחילו האויבים להרוג את‬
‫בני ישראל ואז חשבו ישראל שלא יהיה חס ושלום תקומה‬
‫למפלתם‪ ,‬ויכלו חס ושלום בחרב האויבים‪ ,‬ובראותם שהציתו‬
‫אש בהיכל לעת ערב שהוא זמן המנחה‪ ,‬אז אמרו מזמור‬
‫ושמחו שמחה גדולה וקבלו נחמה‪ ,‬כי אם חס ושלום לא היה‬
‫הקב"ה משליך חמתו על העצים ועל האבנים – לא היתה‬
‫תקומה ל'שונאי ישראל'‪ ,‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (איכה רבה‬
‫ד‪ ,‬יד על הפסוק)‪ִּ :‬כ ָּלה ה' ֶאת ֲח ָמתוֹ – ַו ּי ֶַּצת ֵאׁש ְּב ִצ ּיוֹן‪ .‬ונמצא‪ ,‬כי‬
‫לעת מנחת ערב שהציתו אש בהיכל‪ ,‬אז אמרו ישראל מזמור‬
‫וקבלו נחמה על צרתם‪ ,‬אם כן המנהג הנזכר הוא טוב ונכון"‪.‬‬
‫עוד כותב שם מהרח"ו‪" :‬ונראה לעניות דעתי‪ ,‬ששמעתי גם‬
‫כן ממורי [האר"י] ז"ל טעם אחר‪ ,‬והוא כי אז במנחת תשעה‬
‫באב נולד המשיח הנקרא "מנחם"‪ ,‬כנזכר במדרש איכה רבתי‬
‫(פרשה א‪ ,‬סימן נא)"‪.‬‬
‫נקודה נפלאה זו‪ ,‬שדווקא ברגעים הקשים ביותר – צומחת‬
‫מהלכותיו המיוחדות‬
‫גאולתן של ישראל‪ ,‬נדרשת היטב באחת ִ‬
‫של מוהרנ"ת‪ ,‬הלכות "ראשית הגז" הלכה ד'‪ ,‬בה מגלה רבי‬
‫נתן פלאות על הקשר ההדוק של תשעה באב – המסמל את‬
‫תכלית הירידה‪ ,‬עם עצתו המפורסמת של רבינו "אזמרה‬
‫לאלוקי בעודי"‪ ,‬זו המצמיחה את האור ושיא העליה – מתוך‬
‫לועו של החושך והירידה התלולה‪.‬‬
‫"ועל כן אז בתשעה באב הוא בחינת לידת משיח‪ ,‬דהיינו‬
‫שמתחיל להתנוצץ אור של משיח – כי עיקר הגאולה של‬
‫משיח יהיה על ידי זה‪ ,‬על ידי שהוא ישיג בחינת ריבוי החסדים‬
‫הנפלאים של בחינת 'עתיק' (‪ -‬הבחינה הגבוהה ביותר‪ ,‬שם‬
‫מתגלים הרחמים האינסופיים של הקב"ה) להסתכל רק על‬
‫הנקודות טובות שמוצאים בישראל" (הלכות ראשית הגז שם)‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬זוהי מטרת האבל והקינות להצמיח מתוכנו געגועים‬
‫עזים לעולם אחר‪ ,‬עולם של תיקון‪ ,‬עולם בו יתגלה יפיה‬
‫ועוצמתה של כל נקודה טובה‪ ,‬מזערית ככל שתהיה‪ ,‬עולם בו‬
‫נחוש בצורה הכי וודאית כי הקב"ה "קונה הכל"‪ ...‬אין צעקה‬
‫שהולכת לאיבוד! אין רצון טוב שהולך לאיבוד!‬
‫"כי בעקבות משיחא‪ ,‬בסוף הקץ‪ ,‬אז תתגבר חס ושלום‬
‫הסטרא אחרא כידוע‪ ,‬ואז יהיה גודל הבירור והצירוף‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב (דניאל יב‪ ,‬י)‪ :‬י ְִת ָּב ְרר ּו ְוי ְִת ַל ְּבנ ּו ְוי ִָּצ ְרפ ּו ַר ִּבים ו ְִה ְר ִׁשיע ּו‬
‫ְר ָׁש ִעים וכו'‪ ,‬ואז יהיה עיקר התיקון על ידי "מצדיקי הרבים"‪,‬‬
‫היינו על ידי הצדיקים שידונו את הכל לכף זכות‪ ,‬וימצאו‬
‫נקודות טובות אפילו בהפחותים מאד מאד‪ ,‬שזהו עיקר‬
‫עבודת הצדיקים‪ ,‬ועל ידי זה דייקא יבא משיח במהרה בימינו‪,‬‬
‫כי זה בחינת משיח וכו'‪ .‬וזהו (דניאל שם‪ ,‬ג)‪ :‬ו ְַה ַּמ ְשׂ ִּכ ִילים‬
‫ָעד‪ ,‬כי‬
‫יקי ָה ַר ִּבים ַּכ ּכו ָֹכ ִבים ְלעו ָֹלם ו ֶ‬
‫יע ו ַּמ ְצ ִּד ֵ‬
‫יַזְ ִהיר ּו ְּכז ַֹהר ָה ָר ִק ַ‬
‫עיקר התיקון והגאולה בקץ האחרון יהיה על ידי בחינה זו‪,‬‬
‫על ידי בחינת הנקודות טובות‪ ,‬שהם בחינת כוכבים" ('לקוטי‬
‫הלכות' השכמת הבוקר ה"א‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫עבודה שבלב‬
‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪-‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬
‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬
‫לבקשת רבים הצמאים לזכות להתעורר לתפילה בכוונה נמשיך לדבר בנושא התפילה‪:‬‬
‫בפנימיות הנפש‪ ,‬כל בחור בוודאי רוצה מאוד לזכות להתפלל בהתלהבות‪ ,‬להתגבר לדעת לפני מי הוא עומד‪,‬‬
‫להאמין באמונה שלימה שהשי"ת עומד ושומע תפילתו‪ ,‬שעל ידי זה זוכה שרוח קדושה והתעלות תלווה‬
‫אותו כל היום ויהיה לו אמונה חזקה ושלימה כראוי‪.‬‬
‫וצריך לדעת שכמו שהתפילה בהתלהבות היא תוצאה של אמונה יוקדת בלב‪ ,‬כמו כן להיפך‪ ,‬תפילה מביאה‬
‫לאמונה חזקה‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬כשבחור שלא זכה להתעוררות הלב‪ ,‬משקיע כוחותיו בתפילה כפי מה שיש בכוחו לעשות‪ ,‬עומד‬
‫במקום קבוע בלי להסתובב‪ ,‬עיניו בתוך הסידור וליבו לשמיים‪ ,‬מסיח דעת מכל דבר אחר ואינו מסתכל‬
‫במה שיכול לבלבל אותו‪ ,‬אלא מנסה לזכור שעומד הוא לפני ה'‪ ,‬ואומר בתמימות תיבה אחר תיבה ומכוון‬
‫משמעות מה שמוציא בפיו‪ ,‬על ידי זה בעצמו מתחזקת אצלו האמונה בהשי"ת‪ ,‬עד שיכול לבוא מזה בעצמו‬
‫להתלהבות גדולה מאוד לעבודת ה'‪.‬‬
‫הבה ונראה מה כותב מוהרנ"ת לבנו במכתבים בספר 'עלים לתרופה'‪ ,‬כמה וכמה פעמים חוזר ומבקש ממנו‬
‫שיראה להתפלל בכוונה לשים כוחותיו למה שמוציא בפיו‪ ,‬ודורש ממנו שיאמר כמה פרקי תהלים בכל יום‬
‫בכוונה גדולה‪ ,‬אשר זה עיקר מה שכל בחור צריך לדרוש מעצמו‪ ,‬וזהו העצה איך להיות יהודי כשר שמוחו‬
‫וליבו דבוקים בהשי"ת‪.‬‬
‫רבינו הק' אמר שעיקר עסקו הוא תפילה ולכן חולקים עליו‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל על התפילה שהיא מהדברים‬
‫העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בו‪ .‬ולכן אנו המשתוקקים להתקרב לדרך רבינו ז"ל בוודאי ראוי‬
‫שלא נזלזל בתפילה אלא נכניס כל כוחותינו בריכוז התפילה‪.‬‬
‫ר' לוי יצחק היה אומר שעל אף שצריך לעסוק הרבה בתורה ובשאר ענייני עבודת ה'‪ ,‬בכל זאת רבינו אמר‬
‫שעיקר עניינו הוא תפילה‪ ,‬כי כמו שהסנדלר מכונה בשם 'סנדלר' מחמת שזהו מקצועו אפילו שלמעשה‬
‫עושה הוא עוד הרבה דברים אחרים במשך היום‪ ,‬כך צריכים אנו להכניס כוחותינו בתפילה ובאמירת תהילים‬
‫ושאר תפילות‪ ,‬עד שנקרא בשם 'בעלי תפילה'‪ ,‬אשר רק כך נוכל להלהיב את הלב להיות דבוקים בה' ולעסוק‬
‫בתורה לשמה‪.‬‬
‫ובוודאי שעל דבר זה צריך הרבה עצות והתחזקות‪ ,‬שהרי יש בזה הרבה נפילות‪ ,‬כי לא בקל אפשר להכניס‬
‫הכוחות בתפילה‪ .‬אך אדרבה מתוך זה שאדם רוצה לזכות לחזק אצלו את האמונה שהשי"ת שומע תפילתו‬
‫ולבוא לכמה ידיעות בדרכי עבודת ה'‪ ,‬על ידי זה בעצמו יבוא ללמוד ולחפש כראוי בספרי רבינו להבין מה‬
‫שיאיר בליבו דרכי ההתקרבות‪.‬‬
‫אך יש לזכור כלל גדול‪ ,‬שאף שעיקר התפילה הוא כאשר הלב מלא בדביקות בה'‪ ,‬שאז מוציא כל תיבה‬
‫ותיבה בהתלהבות הלב בהרגשת תענוג ונעימות כזה שאין יכול להיפרד מהתיבה (כמובא בליקוטי מוהר"ן‬
‫סימן ס"ה)‪ ,‬בכל זאת עבודת התפילה היא גם כאשר אין התעוררות ולב‪.‬‬
‫שכאשר רואה שאין לו התלהבות הלב כדבעי‪ ,‬אזי עיקר עצתו‪ ,‬להכניס המחשבה בפשטות לתוך תיבות‬
‫התפילה‪ ,‬לדבר הדיבור באמת לפי מצבו באותו עת‪ ,‬לא לחשוב ולהתבלבל מהרצון שהיה רוצה להתלהב‪,‬‬
‫וכמו שרבינו אמר (לקו"ת סי' צ"ה) שלא יצפה לבכי באמצע התפילה‪ ,‬כי זה הוא מחשבה זרה‪.‬‬
‫והעיקר שידע‪ ,‬שעליו לעשות את שלו‪" ,‬להתחיל דיבורי התפילה בפשיטות גמור‪ ,‬אדון עולם אשר מלך וכו'‪,‬‬
‫ויטה אזנו מה שהוא אומר ויצמצם את מחשבתו מאוד שלא תתפזר מחשבתו לחוץ‪ ,‬רק שתהיה כל מחשבתו‬
‫בתוך דיבורי התפילה ויתפלל כך בסדר בפשיטות גמור אפילו בלי התעוררות וחיות והתלהבות‪ ,‬וילך כך‬
‫בתפילתו כמה וכמה מילות או דפין עד שבתוך כך יעזרו ה' ברחמיו להתעוררות" (שיחות הר"ן ע"ה)‪.‬‬
‫גם צריך לזכור שיחת רבינו ז"ל 'שאי אפשר להתפלל כל התפילה בכוונה כראוי‪ ,‬רק כל אחד ואחד אינו‬
‫מתפלל כי אם קצת מהתפילה בכוונה וכו'‪ ,‬על כן אל יפול לב אדם בראותו שזכה להתפלל קצת בכוונה איזה‬
‫חלק מהתפילה ופתאום נפסק ואינו יכול עוד להתפלל כראוי בשום אופן‪ ,‬כי זה מוכרח וכו' כי זה כלל גדול‬
‫שאסור ליפול בדעתו בשום אופן אפילו אם יעבור עליו מה' (שם)‪.‬‬
‫והכלל‪ ,‬שצריכים אנו מאוד לזכור כמה הזהירנו רבינו להתאמץ בתפילה בכוונה‪ ,‬לקשר הדיבור למחשבה‪.‬‬
‫ואם קשה‪ ,‬נתעורר על כל פנים לכבד את התפילה‪" ,‬כי התפילה היא גבוה מאוד ובני אדם מזלזלין בה‪,‬‬
‫וכשעומדים להתפלל חפצים לפטור התפילה מעליהם" (ליקו"ת סימן א')‪ .‬הרי שכדבר ראשון עלינו לעורר את‬
‫עצמנו בכל פעם מחדש‪' :‬תפילה זו הוא עיקר עבודתי היום'! ולא להתייאש ולזלזל באותה תפילה ולצפות‬
‫לסיומה‪ ,‬אפילו שלמעשה עכשיו אין חשק והתלהבות הלב‪.‬‬
‫לפחות לכבד ולהעריך‪ ,‬ולהכין הנפש בהבנה שכאן נמצא עיקר החיים שלנו‪ ,‬ושבוודאי יש לנו שייכות‬
‫לתפילה‪ .‬וכמה שנתעורר לידיעה זו‪ ,‬כך נחפש העצות בספרי רבינו‪ ,‬כי יש עצה לכל תפילה ומצב‪.‬‬
‫לתרומות והנצחות בטל'‪0573182246:‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ציון מאיר בן זוהרה‬
‫אברהם יוסף בן קריינדל‬
‫להצלחה וישועה‬
‫נחמן בן לאה‬
‫לזווג הגון בקרוב‬
‫הלב‬
‫המעוניינים להצטרף אל רשימת המנויים‬
‫לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא שלחו אלינו את‬
‫כתובתכם‬
‫לכתובת‪subscribe@haleb.org :‬‬
‫לקבלת אינפורמציה כללית‬
‫ה ל‬
‫ב‬
‫אנא צרו עימנו קשר‬
‫מרכז חסידי רסלב‬
‫ב ‪info@haleb.org -‬‬
‫האם אפשר להשתמש עם 'כספי מעשר' לצורך הנסיעה‬
‫לרבינו הק' באומן?‬
‫א] כללי ההלכה השייכים לזה‪:‬‬
‫[א] מעיקר הדין כספי מעשר מיועדים רק לעניים בלבד‪ .‬וי"א‬
‫שהוא הדין לתלמידי חכמים‪ .‬אבל לשאר צרכי מצוה ‪ -‬דעת‬
‫רוב הפוסקים שאי אפשר להשתמש בהם‪ .‬אמנם למעשה כבר‬
‫נהגו להשתמש בהם גם לשאר צרכי מצוה‪ ,‬ויש להם על מה‬
‫לסמוך בזה‪ .‬אמנם המפריש 'חומש' מרווחיו‪ ,‬לכל הדעות יכול‬
‫להשתמש עם חצי מהחומש לצרכי מצוה‪.‬‬
‫[ב] ברם‪ ,‬השימוש עם כספי מעשר ל'צרכי מצוה' מוגבל לכמה‬
‫תנאים‪( :‬א) שלא תהיה המצוה 'דבר שבחובה'‪ .‬והיינו אם חובה‬
‫עליו לקיים מצוה זו ‪ -‬אין לממן את המצוה מכספי מעשר‪,‬‬
‫כיון 'שאין אדם פורע חובו מן המעשר'‪ .‬וההגדרה של 'דבר‬
‫שבחובה'‪ ,‬אינו צריכה להיות כחובת אכילת מצה והנחת תפילין‬
‫וכדומה‪ ,‬אלא כל דבר 'שקבל עליו כחובה'‪ ,‬גם הוא בכלל האמור‬
‫שאי אפשר לקחת לזה ממעשר‪ .‬וכמו כן כל דבר שבלאו הכי‬
‫היה עושה מצוה זו‪ ,‬משמעות הפוסקים הוא שגם באופן כזה‬
‫נחשב כדבר שבחובה‪( .‬ב) אף אם אין המצוה חובה עליו‪ ,‬אלא‬
‫שהתחייב כבר לזה – אי אפשר להשתמש לזה ממעשר‪( .‬ג) אמנם‬
‫כשאין המצוה חובה עליו ולא התחייב לזה – יכול להשתמש‬
‫עם כספי מעשר‪ ,‬רק בתנאי שלפני שהתחייב לתת או לקנות‬
‫המצוה‪ ,‬החליט שיקח לזה מכספי מעשר‪ .‬אבל לאחר כך אינו‬
‫יכול לקחת ממעשר‪( .‬ד) בנוסף לזה‪ ,‬צריך שיהיו כספי המעשר‬
‫עדיין בלתי מופרשים לצורך עניים‪ ,‬אבל כאשר הם מופרשים‬
‫לעניים‪ ,‬לא תועיל מחשבתו לקחת מהם לצורך המצוה‪.‬‬
‫ב] ולעניננו‪:‬‬
‫הנסיעה לרבינו לר"ה‪ ,‬בודאי מצוה גדולה היא‪ ,‬ואפשר לממן‬
‫אותה מכספי מעשר‪ ,‬ומאידך אם נאמר שהיא 'דבר שבחובה'‪,‬‬
‫הרי כאמור אז אי אפשר להוציא מכספי מעשר בשבילה‪ .‬וכיון‬
‫שכן‪ ,‬ההכרעה נתונה לכל אחד להחליט אם הנסיעה לר"ה‬
‫נחשבת אצלו כדבר שבחובה או לא! אך כל זה בתנאי שתהיה‬
‫החלטתו בלי הערמה כלל‪ ,‬והיינו שמצד אחד יטען שצריך‬
‫למסור את נפשו לנסוע לר"ה לאומן וכו'‪ ,‬ומצד שני ברצונו‬
‫להשתמש עם כספי המעשר‪ ,‬יאמר שאין זה חובה כל כך‪ ,‬והרי‬
‫היא כדבר מצוה גרידא‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬שי"א [שו"ת נטע שורק יו"ד‬
‫סימן צד] שההולך לרבו על מנת לקבל ממנו יראת שמים‪ ,‬נחשב‬
‫לעולם כדבר שבחובה‪ .‬מה גם כאמור לעיל‪ ,‬שכל דבר שבלאו‬
‫הכי היה עושהו‪ ,‬נחשב דבר שבחובה‪.‬‬
‫ג] ולמעשה‪:‬‬
‫[א] לפי האמור‪ ,‬וכן לפי המקובל אצל אנ"ש ‪ -‬הרי זה דבר‬
‫שבחובה‪ ,‬וקשה להתיר בדרך כלל לממן הנסיעה מכספי‬
‫מעשר‪.‬‬
‫[ב] למי שנחשב אצלו כ'מצוה בעלמא' ואינו דבר שבחובה‪,‬‬
‫עדיין חייב להזהר בתנאים האמורים לעיל‪( :‬א) לפני קניית‬
‫הכרטיס יתנה שיקח את הכסף לזה ממעשר‪( .‬ב) לא יהיה‬
‫הכסף מכספי מעשר מופרשים לעניים‪ ,‬אלא מאלו שעדיין לא‬
‫הפרישם‪( .‬ג) י"א [שו"ת להורות נתן ח"א סימן מד‪-‬מה] שמותר‬
‫להוציא לזה רק כנסיעה הזולה ביותר‪ .‬ולענ"ד שאם הייקור נובע‬
‫מחמת שמרויח שנשאר כמה ימים בביתו‪ ,‬שאז אם הסיבה לזה‬
‫הוא ביטול תורה וכדומה‪ ,‬תו הוי גם זה כהוצאה לדבר מצוה‪ .‬מה‬
‫שאין כן כשעושה זאת בגלל נוחיות גרידא‪ ,‬אין היתר להפסיד‬
‫חשבון המעשר בעבורו‪( .‬ד) מה שמוציא עבור השינה והאוכל‪,‬‬
‫גם לזה יכול לקחת ממעשר‪ .‬אמנם יכול לקחת ממעשר רק את‬
‫ֶתר שעולה לו על מה שהיה אוכל בביתו‪ ,‬כי הרי מה שהיה‬
‫הי ֶ‬
‫עולה לו בביתו בלאו הכי היה מוציא מכספו‪.‬‬
‫ד] מימון הנסיעה לילדיו‪:‬‬
‫אין זה בסמכותי להכריע אם הוא דבר שבחובה או לאו‪ .‬אמנם‬
‫אף אם נאמר שהוא דבר שבחובה‪ ,‬גם בזה צריך שתהיה מטרת‬
‫הבאתם לאומן כולו לה'‪ ,‬ולא לשם הקלת עול הבית‪ .‬ומאידך אם‬
‫נאמר שאין זה חובה‪ ,‬הרי אם מטרתו כדי שיהיו תחת השגחתו‪,‬‬
‫אם כן י"ל ששוב הרי היא דבר שבחובה לחנכם‪.‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬