‫המוניטור‬ ‫ועידת ישראל לעסקים‬ ‫איילת ורבין נחמיאס‬ ‫קודם נתחיל בחקיקה‬ ‫פאנל מיוחד בוועידת ישראל לעסקים‪ ,‬שהובילה רו"ח איריס שטרק‪ ,‬קרא לקדם‬ ‫חקיקה שמעודדת אפליה מתקנת לנשים‪ .‬קודם כל לטובת המשק‬ ‫בישראל יש היום ‪ 24‬חברות כנסת (מתוך‬ ‫‪ 3 ,)120‬שרות בלבד בממשלה (מתוך ‪6 ,)31‬‬ ‫ראשי ערים (מתוך ‪ 350 ,)250‬חברות מועצה‬ ‫(מתוך ‪ 18% ,)3,000‬נשים בדירקטוריונים של‬ ‫חברות ציבוריות ו–‪ 9%‬נשים בדרגי ניהול‬ ‫בכירים‬ ‫רו”ח איריס שטרק פותחת את‬ ‫הדיון ומתקוממת נוכח‬ ‫הנתונים המדכדכים‪.‬‬ ‫הדיון נסוב סביב החסמים‬ ‫הסביבתיים–חיצוניים‬ ‫המונעים את קידומן של‬ ‫נשים‪ ,‬והעובדה שכה מעטות‬ ‫מודעות בהנהלות‬ ‫רביב צולר‪ ,‬מנכ”ל ביטוח‬ ‫ישיר‪ ,‬הוא מהמנהלים‬ ‫המתקדמים בישראל‬ ‫בהיבט של גיוון מגדרי‪.‬‬ ‫‪ 50%‬מחברי ההנהלה שלו‬ ‫הן נשים‪ ,‬מה שלדבריו‪,‬‬ ‫תורם תרומה כלכלית‬ ‫מובהקת לתוצאות הארגון‪ .‬צולר סבור‬ ‫שבהשוואה לארה”ב‪ ,‬החברה הישראלית עדיין‬ ‫עתירת סטריאוטיפים‪ ,‬שיש להתגבר עליהם‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוא גם עושה מאמץ לשלב‬ ‫מגזרים שונים בחברה כמו חרדים‪ ,‬ערבים‬ ‫ואתיופים‪ .‬אני לוחשת לו בשקט שנשים הן‬ ‫‪ 51%‬ולא עוד מגזר‪ ,‬אבל הוא בכל מקרה אחד‬ ‫המנהלים היחידים שפגשתי בישראל שמקדם‬ ‫לכל סיר יש מכסה‬ ‫שטרק מעלה את שאלת ה”מכסות” לנשים‪,‬‬ ‫מונח שמאז ומתמיד מתלווה אליו מורכבות‬ ‫חברתית‪ .‬אפשר‪ ,‬למשל‪ ,‬להניח‬ ‫שהיו פחות חברות‬ ‫כנסת מכפי שיש‬ ‫היום‪ ,‬אלמלא המכסות‬ ‫שנקבעו במפלגות כחלק‬ ‫מהמעבר לפריימריז‪.‬‬ ‫הנושא מסעיר את‬ ‫משתתפי הדיון‪ ,‬וחברת הכנסת‬ ‫ד”ר רחל אדטו טוענת שהמכסות הן עניין‬ ‫זמני‪ ,‬ושלא יהיה בהן צורך לאחר שיושג איזון‬ ‫מגדרי‪.‬‬ ‫אדטו מדגימה את הנושא באמצעות מקצוע‬ ‫הרפואה‪ ,‬שממנו היא מגיעה‪ :‬רק ‪10%‬‬ ‫מהסטודנטים בתקופת לימודיה היו נשים‪,‬‬ ‫וודאי שלא היו אז מנהלות‬ ‫מחלקה‪ .‬כיום מקצוע הרפואה‬ ‫מרובה נשים‪ ,‬וברור לה שהן‬ ‫ישתלבו יותר ויותר גם‬ ‫כמנהלות מחלקה‪.‬‬ ‫יעקב פרי‪ ,‬יו"ר בנק‬ ‫מזרחי–טפחות‪ ,‬סבור שסוגיית‬ ‫המכסות עשויה להיות חרב פיפיות‬ ‫ולהזיק לנשים בעלות כישורים‪ .‬הפתרון‬ ‫שלו הוא קידום מהלך של העדפה מתקנת‬ ‫(צילומים‪ :‬בן יוסטר)‬ ‫ב‬ ‫שנים האחרונות‪ ,‬תחת כובעים‬ ‫שונים‪ ,‬אני נוטלת חלק בדיון‬ ‫המנסה להבין ולקדם את מעמדן של‬ ‫הנשים בישראל‪ .‬השיח הזה עבר אבולוציה‬ ‫משמעותית ‪ -‬מגישה פטרנליסטית המבקשת‬ ‫להגן על נשים באמצעות חקיקה משמעותית‬ ‫(שוויון הזדמנויות‪ ,‬אלימות במשפחה‬ ‫והטרדות מיניות)‪ ,‬לגישה המכירה בחשיבות‬ ‫השתתפותן בשוק העבודה להתפתחות החברה‬ ‫והכלכלה הישראלית‪.‬‬ ‫חשבנו שהתקדמנו‪ ,‬והנה אנו בתחילתה של‬ ‫שנת ‪ ,2012‬וכאילו חזרנו במנהרת הזמן‪ .‬הדרת‬ ‫נשים מהמרחב הציבורי פולשת ברגל גסה‬ ‫למרחב חיינו‪ .‬את יומה השני של ועידת גלובס‬ ‫לעסקים פתחנו בדיון על קידומן של נשים‬ ‫כמנוע לצמיחה כלכלית חברתית‪.‬‬ ‫צולחות את המשוכות ומגיעות לרמות הניהול‬ ‫הבכירות ביותר‪.‬‬ ‫ארגון ‪ Catalyst‬האמריקני מיפה ‪ 17‬חסמים‬ ‫עיקריים המונעים מנשים להשתלב בתפקידי‬ ‫ניהול בכירים‪ .‬ד”ר יעל יצחקי בוחרת לציין‬ ‫שניים מרכזיים‪ :‬קיר הזכוכית שבו נתקלות‬ ‫נשים (בנוסף לתקרת הזכוכית המוכרת)‪,‬‬ ‫כלומר הקושי שלהן לקבל תפקידי רוחב שהם‬ ‫תנאי קריטי להתקדמות במעלה הפירמידה‪.‬‬ ‫השני‪ ,‬כמה לא מפתיע‪ ,‬הוא אי נוכחות‬ ‫ברשתות בלתי פורמליות‪ ,‬כלומר הנטוורקינג‬ ‫של נשים חלש בהשוואה לזה של גברים‪.‬‬ ‫נשים לתפקידי ניהול בצורה מודעת‪.‬‬ ‫החסמים העיקריים המונעים מנשים להשתלב בתפקידי ניהול בכירים הם קיר הזכוכית שבו הן‬ ‫נתקלות‪ ,‬כלומר הקושי שלהן לקבל תפקידי רוחב שהם תנאי קריטי להתקדמות‪ ,‬והנטוורקינג‬ ‫החלש שלהן בהשוואה לזה של גברים‬ ‫‪82‬‬ ‫ליידי גלובס ינואר ‪2012‬‬ ‫ליידי גלובס ינואר ‪2012‬‬ ‫‪83‬‬ ‫המוניטור‬ ‫אין עדיין מנוס מחקיקה ככלי‬ ‫ליצירת מציאות חברתית‪ .‬שטרק‬ ‫יעקב פרי‪ ,‬יו"ר בנק מזרחי–טפחות‪ ,‬סבור שסוגיית המכסות עשויה להיות חרב פיפיות ולהזיק‬ ‫לנשים בעלות כישורים‪ .‬הפתרון שלו הוא קידום מהלך של העדפה מתקנת בדירקטוריונים‬ ‫בדירקטוריונים‪ ,‬בעוד שבתפקידי ניהול לא‬ ‫נכון לעשות זאת‪.‬‬ ‫מחסור בתמריצים‬ ‫צחי פישביין‪ ,‬יו”ר הטוטו‪ ,‬מספר על המהלך‬ ‫להחדרת נשים לשדרת הניהול ועל המהפך‬ ‫מארגון גברי לחלוטין‬ ‫לארגון שוויוני ‪ -‬כיום‬ ‫יש שלוש מנהלות‬ ‫לצד שלושה מנהלים‪,‬‬ ‫ולדבריו הד‪.‬נ‪.‬א של‬ ‫ההנהלה השתנה ממש‪.‬‬ ‫החסמים העיקריים‪ ,‬לדעתו‬ ‫הם מחסור קשה בתמריצים ליציאה מהבית‬ ‫לצד מורכבות המתלווה לאחריות ניהולית‬ ‫בתקופות של חופשות לידה‪ .‬כלומר‪ ,‬באופן‬ ‫פוטנציאלי‪ ,‬במשך חצי שנה לאחר הלידה‬ ‫המעסיק אינו יודע האם המנהלת תחזור‬ ‫למקום העבודה‪ ,‬אך על פי החוק הוא עדיין‬ ‫נדרש לשמור לה את התפקיד‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫ומנקודת מבטן של מנהלות‪ ,‬גם אם הן רוצות‬ ‫לחזור למשרה חלקית בזמן חופשת הלידה‪,‬‬ ‫הן אינן יכולות משום שאז יישללו מהן דמי‬ ‫הלידה מהביטוח הלאומי‪ .‬ח”כ‬ ‫אדטו וגם ד”ר יעל יצחקי‬ ‫מציינות כי בימים אלה‬ ‫מונחת על שולחן הכנסת‬ ‫הצעת חוק שתאפשר‬ ‫חופשת לידה גמישה‬ ‫לעצמאיות‪.‬‬ ‫סא”ל (מיל') אורנה מזרחי‪ ,‬המכהנת כיום‬ ‫בתפקיד בכיר במטה לביטחון לאומי‪ ,‬משוכנעת‬ ‫שהיעדר תמריצי יציאה מהבית וחוסר תמיכה‬ ‫מצד המערכת‪ ,‬תורמים מאוד לעובדה שמעט‬ ‫נשים מגיעות לדרגות קצונה בכירות בצה”ל‪.‬‬ ‫למרות שמניסיונה אפשר לשבור את תקרת‬ ‫הזכוכית‪ ,‬עדיין‬ ‫רואים מעט נשים‬ ‫שמתקדמות בצבא‪,‬‬ ‫אפילו לתפקידים שלא‬ ‫מתלווה אליהם שום‬ ‫מורכבות מגדרית‪.‬‬ ‫מזרחי אינה חוששת לשרטט‬ ‫את המציאות הקרייריסטית בדיוק כפי שהיא‪:‬‬ ‫קשה ובעלת מחירים כבדים‪ .‬הסביבה‪ ,‬במיוחד‬ ‫הצבאית‪ ,‬אינה ששה לספק פתרונות לנשים‬ ‫מנהלות ולכן סביר להניח שבין מי שהתקדמו‬ ‫יש לא מעט כאלה שאין להן ילדים‪ .‬אם הן‬ ‫בחרו שלא ללדת‪ ,‬זו ודאי זכותן; אולם אם הן‬ ‫נדחקו לסיטואציה מתוך‬ ‫חשש שלא יוכלו לעמוד‬ ‫במציאות שבה בין‬ ‫היתר‪ ,‬ישיבות מתחילות‬ ‫ב–‪ 19:00‬בערב‪ ,‬הרי שזהו‬ ‫מצב בלתי נסבל‪.‬‬ ‫אפרת דובדבני‪ ,‬מנכ”לית בית‬ ‫הנשיא‪ ,‬מספרת על המחויבות הטוטלית שהייתה‬ ‫לה לעבודה‪ ,‬עד שכמעט החמיצה את ההזדמנות‬ ‫להורות‪ .‬דווקא בזכות העובדה שהפכה לאם‬ ‫בגיל מבוגר יחסית‪ ,‬היא לא רוצה שילדיה‬ ‫יגודלו על ידי אחרים‪ .‬לדבריה‪ ,‬בניהול נכון‬ ‫ניתן להפוך את מקום העבודה למאפשר יותר‪.‬‬ ‫רוב המשתתפות מסכימות כי בצעירותן‬ ‫סברו שהעיסוק בנושא קידום נשים ובהעדפה‬ ‫מתקנת הוא מחליש‪ .‬אולם החיים בארגונים‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬הציבוריים וגם העסקיים‪ ,‬לימדו‬ ‫אותן שקשה להתקדם אם אין סביבה שמעודדת‬ ‫זאת‪ ,‬בארגון ובבית‪.‬‬ ‫שכר ועונש‬ ‫פערי השכר בין גברים לנשים במגזר‬ ‫הציבורי עומדים על ‪ 23%‬ברמות הניהול‬ ‫הבכירות (שיעור הנשים בדרגים הגבוהים‬ ‫הוא ‪ ,47%‬ובדרגות הנמוכות ‪)71%‬‬ ‫אורנה הוזמן בכור‪ ,‬מנכ”לית‬ ‫המשרד לפיתוח הנגב‬ ‫והגליל‪ ,‬מציינת שאין‬ ‫פערי שכר במשרד‬ ‫בניהולה‪ .‬בראש ארבעה‬ ‫מתוך שישה האגפים‬ ‫של המשרד עומדות נשים‪,‬‬ ‫והן מרוויחות בדיוק כמו עמיתיהן הגברים‪.‬‬ ‫היא מציינת כי אין לה ספק שלא הייתה‬ ‫מגיעה לתפקיד אלמלא תמיכה אינסופית‬ ‫בבית ו”קניית” שירותים של מטפלות‬ ‫ובייביסיטריות‪.‬‬ ‫יפעת זמיר‪ ,‬מנכ”לית‬ ‫עמותת כ"ן לקידום‬ ‫מנהיגות נשים‪ ,‬קוראת‬ ‫לשינוי תפיסה בתחום‬ ‫החקיקה‪ .‬העמותה מקדמת‬ ‫הצעת חוק ולפיה מפלגה‬ ‫ש–‪ 35%‬מחבריה הם נשים‪,‬‬ ‫תקבל תמריץ כספי מכוח חוק מימון מפלגות‪.‬‬ ‫בקיץ האחרון עברה הצעת החוק הזו את ועדת‬ ‫השרים לענייני חקיקה‪ ,‬אך נבלמה על ידי ש”ס‪.‬‬ ‫האזכור של המפלגה החרדית מעורר ויכוח‬ ‫סוער לגבי מידת כוחה‪ ,‬שלא לדבר על הנזק‬ ‫בכך שיש מפלגות שמדירות נשים בהגדרה‪ .‬מה‬ ‫אנחנו מתפלאים בעצם‪ ,‬זה קורה בבית הנבחרים‬ ‫שלנו מדי יום‪ .‬אולי הגיעה העת להדיר מפלגות‬ ‫כאלה מהכנסת?‬ ‫רגולציה עצמית‬ ‫ברבים מהדירקטוריונים שבהם אני מכהנת‪ ,‬אני‬ ‫עדיין מוצאת עצמי כאישה יחידה‪ .‬במסגרת‬ ‫עבודתי שם‪ ,‬אני מבקשת לוודא שנשים אכן‬ ‫מקודמות בארגון‪ ,‬בעיקר באמצעות בחירת‬ ‫חברות הנהלה ומינויים בדרגי הביניים‪ ,‬דרך‬ ‫תוכניות פיתוח של עובדים ומנהלים‪.‬‬ ‫אין ספק שככל שקיימת מודעות גבוהה בדרגי‬ ‫הניהול הבכירים לתרומה החשובה שיש לגיוון‬ ‫מגדרי להשגת המשימות‪ ,‬כך ניתן לקדם יותר‬ ‫נשים‪ .‬זוהי רגולציה עצמית‪ ,‬והיא כמובן עדיפה‬ ‫בהרבה על חקיקה‪.‬‬ ‫שטרק מוסיפה‪ ,‬בצדק‪ ,‬שאין עדיין מנוס מחקיקה‬ ‫ככלי ליצירת מציאות חברתית וחשוב להקפיד‬ ‫על אכיפתה‪ .‬אכיפה של חקיקה כזו במגזר‬ ‫הציבורי תחלחל גם למגזר הפרטי‪.‬‬ ‫תרבות באה ממנהיגות‪ ,‬על כך מסכימים כולם‪.‬‬ ‫קפיצה למים הקרים היא כורח השעה‪ .‬בבחירות‬ ‫המוניציפליות הקרובות אני לא אשב מהצד‪.‬‬ ‫בכוונתי להתמודד בבחירות למועצת העיר תל‬ ‫אביב‪ ,‬כי את הזכות להשפיע‬ ‫אנחנו צריכות לקחת‬ ‫בעצמנו‪ .‬‬ ‫הכותבת היא יו”ר משותף‬ ‫של ארגון הדירקטוריות‬ ‫הסביבה אינה ששה לספק פתרונות לנשים מנהלות‪ ,‬ולכן סביר להניח שבין הנשים שהתקדמו‬ ‫נמצאות לא מעט כאלה שאין להן ילדים‪ .‬אם הן בחרו שלא ללדת‪ ,‬זו ודאי זכותן; אולם אם הן‬ ‫נדחקו לסיטואציה מתוך חשש שלא יוכלו לעמוד בדרישות‪ ,‬הרי שזהו מצב בלתי נסבל‬ ‫‪84‬‬ ‫ליידי גלובס ינואר ‪2012‬‬ ‫ליידי גלובס ינואר ‪2012‬‬ ‫‪85‬‬