הכל מאחורי הקול - בית הספר לתקשורת אריאל
אריאלה
אביעד קיסוס ,האיש
שמצליח להצחיק
אותנו גם בפקקים,
מדבר על הכל | עמ' 12
עיתון בית הספר לתקשורת ,המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
צילום :גל נובנשטרן
יש חיים
באריאל
סיור לילי במוקדי הבילוי
באריאל מגלה :יש איפה
לצאת לדייט | עמ' 18
בקדימה הדג
מסריח מהראש
צילום :כרמית חדידה
ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
נכנסת בכל הכוח בציפי לבני
וקוטלת את הטרנד
הפמיניסטי | עמ' 10
ירושלים
של באסה
כי זה ,מה
שהלב שלו בחר
צילום :עמיר משה
אם אני מצליח להעביר את המוזיקה שלי הלאה,
אני עף | קובי אפללו ,כל הדרך מהמושב עד
הדיסק החדש שעומד לצאת בקרוב
שבת של דיכאון בטדי
מאשרת :אפילו האוהדים
כבר התייאשו | עמ' 28
ינואר ,2012טבת תשע"ב ,גיליון מס' )14( 3
צילום :עמית מגל" ,ידיעות אחרונות"
ה ידיעות של
הכל מאחורי
הקול
| עמ' 6
| 0הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
שתפו חוויה,
קבלו חנייה
כיף לכם אצלנו .צלמו ,צלמו
תחרות סרטי סטודנטים תיערך בקרוב
במרכז ,והזוכים יזכו ב...תו חנייה שנתי
בתוך הקמפוס .התחרות מחולקת לארבע
קטגוריות :הווי בקמפוס ,הווי במעונות,
הווי בשיעורים ו"פינה בלב" -מקום בקמפוס
ששבה את ליבכם.
"המטרה היא לעודד את הסטודנטים לשתף
את כולם בחוויותיהם מהלימודים" ,אומר
שמואל דברת ,הדובר.
כדי להירשם יש להיכנס למערכת הסטודנט
בדף הפייסבוק של המרכז ,או באמצעות האתר.
ההשתתפות פתוחה בפני כל סטודנט ,פרט
לעובדי המרכז ובני משפחותיהם.
מועד אחרון להגשת הסרטים .5.3.12 :הסרטון
הזוכה ייבחר על ידי ועדה שנבחרה מראש.
עומר פרבר
לידיעת
הקורא יצחק
תשובה
מאור גרידיש מציע
תספורות תמורת
בנים יקרים ,אם החלטתם להישאר כמה
שבועות רצוף במעונות והשיער שלכם זקוק
דחוף לקיצור וסידור – יש במרכז ספר .ולא
סתם ספר ,אחד שגר ממש קרוב ומוכן להגיע
אליכם לקרוואן.
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 0
אוניברסיטה
עד יולי ?2012
מקום ראשון בליגת הקטרגל
מסי ,מאחוריך
האם יש בעיות בדרך להכרה? >>> לדברי הדובר ,אין שום
סיבה או סימן שהמרכז לא יהפוך לאוניברסיטה בקיץ
12אלף הסטודנטים באריאל התחילו ברובם
את הלימודים בידיעה שייצאו עם תואר של
מרכז אוניברסיטאי ,אבל ביולי 2012זה עשוי
להשתנות.
ב־ 2007קיבל המרכז הכרה זמנית כאוניבר־
סיטה ,והשאלה היא אם אכן יחליטו על כך המל"ג
והות"ת בקיץ הקרוב.
שמואל דברת ,הדובר ,האם נכון שאחת
הדרישות לקבלת ההכרה כאוניברסיטה היא
ספרייה נוספת?
"לא מוכרת לנו דרישה כזו .יתר על כן ,בימים
אלה שוקד המרכז על בניית מבנה גדול וחדיש
של ספרייה מרכזית אחת ,כדי שסטודנט שצ־
ריך מספר ספרים לא יצטרך לכתת רגליו ברחבי
הקמפוס".
חסרים למרכז גם מחקרים כדי להיקרא אוני־
ברסיטה?
"להיפך .המרכז האוניברסיטאי ידוע בכמות
ואיכות מחקריו".
יש שמועה שבעיות כלכליות מגבילות את
בניית הספרייה השנייה בקמפוס התחתון?
"אני לא מכיר בעיות כלכליות .מטבע הדברים,
בניית מבנה דורשת אישורים ,פרוצדורות מנה־
לתיות וגם כסף .לפי תוכנית הפיתוח ,עד 2020
שני הקמפוסים אמורים להפוך לקמפוס אחד.
"כרגע איננו מקבלים תיקצוב מלא מהמדינה,
ורבות מההוצאות נופלות על כתפי המרכז .אם
תוסיפי לכך את העובדה שאנו מקפידים שכל
הסטודנטים ישלמו שכר לימוד אוניברסיטאי ולא
שקל יותר ,המעונות הם מהזולים בארץ ,ושירו־
תים נוספים ממומנים חלקית או באופן מלא על
ידי המרכז".
אז מתי המרכז יהפוך לאוניברסיטה?
"נכון לעכשיו לא ידוע לנו על שום גורם
שעשוי למנוע מאיתנו מלקבל הכרה קבועה
כאוניברסיטה ביולי .2012ההנהלה נמצאת בקשר
מתמיד עם הוועדה שמונתה לבחון את הנושא,
ומגישה דוחות ונתונים לפי הנדרש".
אילנה שוחט
למה לעמוד בתור ,אם אפשר
להיכנס דרך חור
מדי יום עוברים אלפי סטודנטים דרך ביתן
האבטחה בכניסה לקמפוס התחתון .אבל ביום
שני האחרון מצאו לעצמם סטודנטים חדי עין
אופציה נוספת ובעייתית .הגדר שתוחמת את
כביש הגישה שנסלל עבור רכבי הקבלן שעוב־
דים במקום -נפרצה .כמה סטודנטים החליטו
לוותר על התור הארוך ,ולהיכנס דרך הפירצה,
ואף אחד לא עצר בעדם.
הפירצה נסגרה על ידי מחלקת הביטחון בארבע
אחר הצהריים ,ויוסי כהן ,סייר ממחלקת הביטחון,
מרגיע" :אנחנו עם היד על הדופק .ברוך השם לא
היה כאן האירוע הכי קטן כבר שבע שנים".
מקצרים טווחים | צילום :גל נובנשטרן
לומדים
מהשטח
הדר מסלטון
הידיעות של אריאלה
כבוד .נבחרת הקטרגל של המרכז עלתה
למקום הראשון בטבלת הבית הדרומי של
ליגת המכללות והאוניברסיטאות .הנבחרת
מובילה על אוניברסיטת בן־גוריון בהפרש
של חמש נקודות ,כשלבן־גוריון משחק חסר.
דולקת אחריהן בטבלה המכללה למינהל.
במחזור האחרון התארחה הנבחרת בראשון־
לציון אצל המכללה למינהל ,השלישית בטב־
לה .המשחק החל בבליץ של המארחים ,שהיו
כבר בדקה ה־ 12ביתרון של שלושה שערים.
אבל הירוקים מאריאל לא רק שלא נכנעו -הם
ביצעו מהפך מדהים ,בדרך לניצחון 6:8והתבס
ססות במקום הראשון.
"ניצחנו קבוצה מצויינת" ,אומר אביעד גרוס,
יו"ר הקבוצה" .אנחנו חזק בתמונת העלייה לפ־
לייאוף ,ואם נמשיך ככה גם נעלה .בבית הד־
רומי משחקות שש נבחרות ,ורק שתיים מהן
יעלו".
זו לא הפעם הראשונה שהנבחרת כובשת
שמינייה .גם במחזור הקודם היא הביסה את
מכללת עמק יזרעאל עם שמינייה ,וניצחה .3:8
דודי אקשטיין
כך החזרתי את
גלעד שליט
נתניהו אומנם חתם על העסקה ,אבל הקמפיין הציבורי לא הותיר לו בעצם ברירה
>>> תמי שינקמן ,שעמדה בראשו ,חשפה במרכז את הקשר האישי שלה לנושא
השבויים והנעדרים ,וסיפרה על האסטרטגיה הגדולה (לא לחזור על טעויות העבר)
ועל הטקטיקות הקטנות (לברור את המראיינים ולעזור בניסוח את השאלות)
פירצה קוראת
לסטודנט
עמיר משה וגל נובנשטרן
מאור גרידיש ,24 ,לומד עיצוב גרפי בשנה
הראשונה ,ומגיע אלינו היישר מהצפון הרחוק,
עם כישרון גדול ולא רק בתספורות .אחרי
שהעביר את שירותו על מדים כספר צבאי
בבסיס בצומת גולני ,הוא מזמין אתכם (גם אם
אתם לא טייקונים ,שמבקשים תספורת כדי לא
להחזיר את כל החובות) ליצור איתו קשר -
(.)052-4053765
ולא ,זאת לא תהיה תספורת צבאית.
וכן ,הוא מבטיח לעשות לכם מחיר.
שתי שמיניות רצופות העלו את נבחרת המרכז
לראש טבלת הבית הדרומי של ליגת המכללות
והאוניברסיטאות ,בדרך לפלייאוף
מגמת הרדיו של בית הספר לתקשורת
ביקרה באולפני גל"צ וגלגל"צ ,ונפגשה
עם נעמי רביע ,מגישת התוכנית "אוטו־
נומי" .הסיור התארגן באמצעות אחד
המרצים במגמה ,אור צלקובניק ,שהוא
גם העורך הראשי של גלגל"צ.
בגל"צ צפו הסטודנטים ביעל דן מגישה
את "עושים צהריים" ,ולאחר מכן ביקרו
בתקליטייה וראו בלייב איך עורכים מוזיקה.
הכמות המטורפת של מדפים עמוסי דיסקים
שנמצאים שם ,אגב ,בדיוק כמו התקליטים
הגדולים הישנים של סבא וסבתא ,עומדים
שם כיום ללא שימוש ,אלא למקרי חירום,
כיוון שכל השירים נמצאים במאגרי המח־
שב.
| עיתון בית הספר לתקשורת לתקשורת ,המרכז האוניברסיטאי אריאל | עורכת :יעל רון | סגן עורך :עומר פרבר | עורך חדשות :אלירן קרסנטי | חברי מערכת :אילנה שוחט ,אורי ברגד ,דודי אקשטיין,
הדר מסלטון ,בני כהן ,עמיר משה ,גל נובנשטרן | יוצא לאור בחסות ידיעותיכון -המערכת לעיתוני תלמידים וסטודנטים מבית ידיעות אחרונות | רחוב מוזס ,2תל אביב ,טלפון | 03-6082524
| גרפיקה :שרית סטמקר | עורך ראשי :יהודה יערי
| www.yedtichon.co.il | e-mail: yt@yedioth.co.ilידיעותיכון גם ב־
תמי שינקמן ,שהובילה את הקמ־
פיין הציבורי לשחרורו של גלעד שליט
משבי החמאס בעזה ,הירצתה בבית
הספר לתקשורת לפני שבועיים.
שינקמן גוללה את סיפורה האישי,
שאולי מסביר חלק מהלהט שלה להירתם
למשימה" :הייתי בת זוגו של צביקה פל־
דמן ,מנעדרי קרב סולטן יעקב במלחמת
לבנון הראשונה" ,סיפרה שינקמן .אני
סוחבת את הטראומה הזו ,ועד היום -
כשאני רואה אנשים שדומים לו ברחוב
אני מזדעזעת.
"שנה וחצי לאחר שגלעד נחטף משפ־
חתו פנתה אליי ,והתנדבתי מיד לעשות
את העבודה ללא תשלום .המניע שלי
היה אחד :אסור לעשות עם גלעד את
הטעות שעשו עם צביקה".
לאחר מכן הסבירה שינקמן ,אחת
משלושת השותפים במשרד רימון-
כהן-שינקמן ,את האסטרטגיות שנקטה:
"דאגנו לרוץ עם המסר שהילד הזה הוא
של כולנו ,להפוך אותו לסמל ,לשמור
עליו באופן רציף בתודעה הציבורית.
"לפני פורים דאגתי לשחרר תמונה
של גלעד שליט כילד מחופש לליצן,
וכל תאריך שבו היה לו יום הולדת או
שמלאו לשבי שלו מספר עגול של ימים
צויין באירוע."בנוסף ,הפנינו אצבע לכיוונו של
ראש הממשלה .הוא בראש הפירמידה,
ולכן הוא הכתובת .דרשנו ממנו להשיב
בכל יום על השאלה הפשוטה' :מה עשית
היום כדי שגלעד יהיה בבית?'".
בנוגע לפעילות המשפחתית אמרה
שינקמן" :דאגנו שיהיו כל הזמן ראיונות
עם בני המשפחה ,וזה לא היה קל ,כי זו
משפחה מופנמת .אז דאגנו לברור את
המראיינים ,וגם עשינו מאמץ להכתיב
את השאלות".
לדבריה ,בשנה וחצי הראשונות לאחר
החטיפה התפרסמו בעיתונים רק שש
כתבות על המשפחה ,ולאחר שהצוות
שלה נכנס לעבודה עלה המספר ליותר
מ־ 1,000איזכורים בשנה.
למרות הנושא המורכב זכתה שינקמן
להקשבה ולמחיאות כפיים ,ובכל זאת
הועלו מצד אנשים בקהל טענות שה־
תקשורת היתה מגוייסת לשחרורו של
שליט ,ובעצם עשתה למענה את הע־
בודה.
שינקמן מיסמסה באלגנטיות את
השאלות המביכות ,ואודי רבינוביץ',
ראש מסלול עיתונות ,שהתעמת איתה
במהלך ההרצאה ,אומר על כך" :המפגש
היה מעניין ,אבל היא לא השיבה על שא־
לות קשות ,התחמקה ולא תמיד השלימה
את תשובותיה.
היו לא מעט עימותים על דרך הפעולה
בין המטה לשחרורו של גלעד לבין תמי,
ואפילו היו חילוקי דעות בינה ובין נועם
שליט .אם לא היית מקליט אותי ,הייתי
מספר לך עוד כמה דברים".
אלירן קרסנטי
שינקמן מרתקת
את הקהל
דמי הרווחה לא
זורמים לסעודיה
לא ,כרטיס האשראי של האגודה
לא נפרץ .אין בכלל כרטיס כזה
ישראל כולה קמה לפני שבועיים בבהלה ,לאחר שנודע כי מאות
אלפי כרטיסי אשראי נפרצו על ידי חבורת האקרים סעודים (או לא
סעודים) .כעת מסתבר ,כי כרטיס האשראי של אגודת הסטודנטים
נמנה אף הוא ברשימת הכרטיסים הפרוצים.
הסטודנט טים גולד פירסם בדף הפייסבוק של המרכז המלצה לבדוק
את העניין ,כדי לוודא שהכספים ששילמנו עבור ההופעות ביום הסטוד־
נט לא מטיילים ברחבי הגלובוס.
אז זהו ,שאין מקום לדאגה .לדברי היו"ר החדש ,שי שחף" ,לאגודה
אין בכלל כרטיס אשראי .זאת עמותה ,שמוציאה כסף רק באמצעות
צ'קים".
אורי ברגד וגל נובנשטרן
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 0
| 0הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
הנבחר
לידיעת כל מי שהתעורר מאוחר :יש יושב ראש חדש לאגודת הסטודנטים >>> נכון ,למעלה מ־12,000
בעלי זכות בחירה לא מימשו את זכותם הדמוקרטית ,ורק 1,300בערך הטריחו את עצמם לקלפיות
ב־ 28בדצמבר ,אבל את שי שחף זה לא מרתיע" :אני רוצה לתרום .תמיד נמשכתי לעשייה ציבורית"
עומר פרבר ואלירן קרסנטי
שחף" .בפוליטיקה כמו בפוליטקה ,יש הרבה פעמים לכלוכים" | צילום :עומר פרבר
ה
האוהדים הגיעו לתמוך .מימין :המנצחים מ"מעוף" ,המפסידים הגדולים מ"ערים" ואנשי "אופק" | צילומים :בני כהן
כלכלה ופסיכולוגיה .הוא נשוי לאיילה ,גם היא סטודנטית במרכז,
לפיזיותרפיה .את שירותו הצבאי עשה בגבעתי ,וסיים אותו כמ"מ
בסיירת חרוב .את ילדותו העביר בכפר ורדים שבגליל.
כפר ורדים זה יישוב של שמאלנים .איך הגעת לאריאל?
"לא כולם שם באמת שמאלנים .זו סטיגמה .אני בכל מקרה ימני".
אחד הדברים שמקוממים יותר את הסטודנטים במרכז הוא גובה
דמי הרווחה .כיום ,סטודנט משלם 410שקלים בשנה .מתוך זה 150
שקל הולכים לקאנטרי 170 ,שקלים גובה המרכז – ו 90-שקלים עוב
ברים לאגודת הסטודנטים.
שחף מבהיר כי אינו יודע מה קורה עם הכסף שהולך למרכז,
אבל בכל מה שקשור לאגודה הוא בטוח שהסכום מוצדק" :אנחנו
באמת מנסים לדאוג לרווחת כל הסטודנטים" ,הוא אומר" .עשינו די־
סקים אקדמיים לארבע הפקולטות הגדולות :תקשורת ,הנדסה ,מדעי
ההתנהגות וכלכלה ומינהל עסקים .יש בהם כל החומרים משנה א'
עד שנה אחרונה ,שסוכמו על ידי סטודנטים מצטיינים ,וכל סטודנט
יכול לקבל את זה בחינם .אנחנו עובדים עכשיו על דיסקים לשאר
המחלקות.
"יש גם דברים שמסובסדים דרך האגודה ,כמו משלחות לחו"ל וחי־
לופי סטודנטים .וכמובן ישנם גם אירועי תרבות שאנחנו מפיקים".
איך יכול סטודנט ששילם דמי רווחה ולא גר באריאל ליהנות
מההפקות של האגודה?
"אם מדברים על תרבות -תפקיד האגודה הוא בראש ובראשונה
להחיות את הקמפוס .מי שגר במעונות או בעיר יש לו מגוון פעילויות
שהוא יכול ליהנות מהן .אם נעשה מסיבה בתל-אביב -יבואו החב־
ר'ה שלומדים פה ויגידו 'רגע ,אנחנו לא ניידים' .תמיד יהיה הוויכוח
הזה".
מה תעשה כדי שאנשים יכירו את פעילות האגודה?
"אנחנו מנסים לייצר כמה שיותר אפיקי תקשורת -פייסבוק ,אתר
המרכז ,ניוזלטרים וגם באמצעים פשוטים כמו עלוני מידע ,עיתון
האגודה והודעות SMSכדי לדווח על הפעילות .אנחנו מנסים לתק
קוף את העניין מכל החזיתות התקשורתיות ,ומצד שני אנחנו גם
משתדלים לא להטריד".
איך תתנהלו מול המחירים המופקעים בקפיטריות?
"המחירים פה גבוהים .נקודה .מעט אחרי תחילת סמסטר ב' נשב
עם המנהלים ונבקש להוריד את המחירים .אם נראה שהדברים לא
זזים ,נפתח בחרם צרכנים ונקים דוכנים במקביל לדוכני הקפיט־
ריות".
הסטודנטים יעדיפו לשלם עוד קצת בשביל קפה אמיתי ,לא?
"אנחנו חייבים את התמיכה של הסטודנטים .אם הם יילכו איתנו
יד ביד במאבק הזה -נצליח .אם הם לא יהיו איתנו -כמובן שזה לא
יתקדם לשום מקום".
מה עושים עם מצוקת החנייה?
"כרגע מתעסקים במרכז יותר בפיתוח המעונות ובניין הספרייה.
אחרי שהבנייה תיגמר ,יקצו את המשאבים לפיתוח עוד חניות .בי־
נתיים ,אם ברכב ייסעו ארבעה סטודנטים ולא אחד ,זה יצמצם את
כמות המכוניות וגם יעזור לאיכות הסביבה".
וזה גם יעצבן כמה סטודנטים שיקראו את זה.
"בסדר ,לא בגלל זה אין חנייה .והסטודנטים לא אשמים .אבל במצב
הקיים יכול לעזור אם כמה חבר'ה יחברו ויעשו תורנויות .זה גם יותר
זול".
כמובן שיצאתי זכאי
לו ,שי ,איפה אתה?
"סליחה? מי זה?".
עומר ואלירן מ"אריאלה" .קבענו להיפגש ב־
16:00לראיון.
"אאאממממ ...שיט .אני בדרך לאריאל ...יש
פקקים מטורפים .אגיע עוד חצי שעה".
חברתי ותוסס
אז אחרי האיחור ומספר התנצלויות ,אנחנו מתיישבים במשרד של
היו"ר הטרי .החימום אופה אותנו לאט אך בטוח ,ואנחנו מתחילים
בעניין הכי מתמיה.
מה דוחף בנאדם נורמלי לרוץ לראשות אגודת הסטודנטים?
"הרצון לתרום .תמיד נמשכתי לעשייה ציבורית .כבר בשנה שע־
ברה ,בהיותי סגן היו"רית ,ניסיתי לשפר את התנאים של הסטודנטים
בכל מיני תחומים .לקראת סוף סמסטר ב' התחלתי לחשוב על העניין
בצורה רצינית ,ובקיץ קיבלתי החלטה ללכת על זה".
איך אתה מסביר את אחוזי ההצבעה הנמוכים? הצביעו בסך
הכל כ־ 1,300סטודנטים ,מתוך למעלה מ־ 12,000בעלי זכות
הבחירה.
"אני מסתכל על זה קצת אחרת :אחוזי ההצבעה היו גבוהים פי
שניים מאשר בשנה שעברה 10% :לעומת .5%אז חשובה גם נקודת
הפתיחה.
"יחד עם זאת ,ברור לי שיש מה לשפר .הסטודנטים לא מודעים
מספיק לחשיבות של האגודה ועד כמה היא רלוונטית לכל אחד .אני
הצבתי לעצמי מטרה לגעת בכמה שיותר סטודנטים ,וכתוצאה מכך
בשנה הבאה מספר המצביעים ימשיך לעלות".
הקמפוס העליון היה מת ביום הבחירות.
"הקמפוס העליון נורא גדול ,ויש גם הבדלי גבהים .אם נניח הצבתי
דוכן עם מוזיקה באזור של רחבת הספרייה ,הסיכוי שישמעו עליו
בבניין 1או 6לא קיים .אני מודע לבעייתיות ונחשוב על רעיונות איך
להפוך אותו לקמפוס חברתי ותוסס".
לפרסם ,לא להטריד
שחף ,25 ,הוא סטודנט שנה שנייה במחלקה הדו־חוגית במסלול
בוא נחזור לבחירות .מה אתה חושב על שני המתמודדים האח־
רים?
"אני לא מכיר אותם לעומק ,אבל הם נראים לי אחלה חבר'ה".
לקחת את הבחירות בהליכה .במה אתה הצלחת שהם נכשלו?
"אנחנו היחידים שהתמקדנו בקשר אישי עם הסטודנטים .ישבנו
עם חבר'ה וראינו מה חשוב להם .זה משמעותי ,כי במרכז יש סטוד־
נטים מגוונים :לאחד חשוב בית הכנסת ,לאחד חשוב שיהיה מסיבות
ומישהו אחר מוטרד רק מהלימודים.
"אבל המכנה המשותף לכולם הוא התקווה שהאגודה תדע לענות
על הצרכים שלהם .לא מעניין אם יש לך פלאיירים ,פוסטרים ,שלטי
חוצות והבטחות מפוצצות".
אולי נקודת הפתיחה שלך היתה טובה יותר? אתה הרי מקורב
ליו"ר היוצאת.
"אתם יכולים להסתכל על זה ככה .אני יודע שיש אנשים שאומרים
את זה .אבל ניתן גם לומר הפוך :העובדה שאני מזוהה עם האגודה
של השנה שעברה רק מראה שנעשתה שם עבודה טובה .אחרת היו
מחליפים אותנו .חוץ מזה ,גם שני המתמודדים האחרים היו חברי
מועצה".
הפעילים המתחרים טוענים שנעשתה עבורך ביום הבחירות
תעמולה אסורה ליד הקלפי.
"יש איסור מוחלט לבצע תעמולה ברדיוס של 20מטר מהקלפי,
והיו נציגים של כל המתמודדים ליד הקלפיות .זה מבטיח שאף אחד
לא יעבור על הנהלים ,כי הקבוצות האחרות ילשינו עליו .אז החבר'ה
שלי היו שם רק כדי לוודא שסביבת הקלפיות שקטה וסטרילית".
מה לגבי חסויות ,שהיו אסורות? השמועות אומרות שאתה
היחיד שקיבל חסות מ"בלו"?
"שטויות .אם תסתכלו היטב ,תראו שעל חומרי הפירסום של המ־
תמודדים האחרים מופיעים שמות של חברות מסחריות -ועל שלי
לא .לא לקחתי כסף מחברות .אני לא חושב שזה ראוי .כל אחד צריך
להשקיע משלו כמה שנראה לו ולשאת בתוצאות -בין אם הוא נבחר מנצלים את ההזדמנות להפנינג קטן
ובין אם לא".
וחצאי אמיתות .אולי יש אנשים שלא רצו שאצליח".
סתם חיפשו אותך?
מאיפה הכסף? זו השקעה גדולה.
"בפוליטיקה כמו בפוליטיקה ,יש הרבה פעמים לכלוכים ,תככים
"הכל כסף שחסכתי .אני שמח שזה השתלם".
בשורה התחתונה ,מערכת הבחירות הייתה הוגנת?
"הכי הוגנת שאפשר".
כשנבחרים זה תמיד הכי הוגן שאפשר.
"ועדת הבחירות החיצונית מאוד היקשתה עלינו .טענו ,למשל,
שהשתמשתי בבמה של האגודה במסיבת חנוכה כדי לפרסם את עצמי
ואת המפלגה שלי .נאלצתי להתייצב בפני הוועדה ,לתת הסברים מה
באמת קרה ולהביא הוכחות .אחרת היו פוסלים אותי .כמובן שיצאתי
בניגוד לשנים קודמות ,בהן הורגלנו ליום בחירות אפור,
זכאי ,כי לא היו דברים מעולם".
השנה זכינו בהפנינג של ממש .התוצאות ,לעומת זאת,
היו חד־צדדיות ברורות :מפלגת מעו"ף של שי שחף לקחה
כן ,אנחנו נטל
את הקופה.
שלושה דוכנים ,של שלושת המועמדים ,עיטרו את הקמפוס
באריאל לומדים 12,000סטודנטים .מתוכם 3,000גרים בעיר
התחתון ,והמועמדים -שחף ,אבנר שאקי ("ערים") ואבי תור־
עצמה .איך זה שאין להם מה לעשות בלילה?
ג'מן ("אופק") -פינקו את הסטודנטים במיטב הצ'ופרים.
"בשנה שעברה היה שיתוף פעולה מול העירייה ,שעזרה לנו ביום
הגדיל
פעיליו של שחף חילקו משקאות אנרגיה ,אבל הוא
הסטודנט .אנחנו לא יכולים להכתיב להם מה לעשות .אנחנו מעדיפים
אנשי
האווירה.
לעשות כשהזמין די.ג'יי מקפיץ ,שהלהיב את
להתמקד בעשייה בתוך הקמפוס ,ולהמשיך ולקיים את הקשר הטוב
"ערים" מילאו את הקמפוס בזמבורות ובלונים ,ואילו ב"אופק"
עם העירייה ,כדי שאם נצטרך את עזרתם הם ישמחו לסייע לנו".
שלפו מכונת מיץ .בקמפוס העליון ,אגב ,לא נראה שום סימן
אלו אירועי תרבות מתוכננים השנה?
לבחירות פרט לקלפיות הפזורות.
"המועצה מתכנסת בעוד שבוע .נקבל החלטה ונפרסם אותה".
מלבד החולצות המודפסות והצבעוניות ומצב הרוח החיובי
המעבר לאוניברסיטה יעבור בשקט?
ציידו המתמודדים את העוברים ושבים בפתקי הצבעה
"אני חושב שיהיה הרבה בלגן .לדעתי ,המהלך אכן יעבור ביולי.
ממולאים בשמות "הנכונים" -הן לראשות האגודה והן למוע־
אבל קשה לדעת .אנחנו מצידנו ,במידה שנצטרך ,נשתמש בכוח שלנו
צה (מישהו אמר פגיעה בדמוקרטיה ובחופש ההצבעה?).
בהתאחדות הסטודנטים הארצית ,וננסה להשפיע במישור הזה".
־
שלו
עו"ד
ובתוך ההמולה פגשנו את יו"ר ועדת הבחירות,
אתה חש שהנהלת המרכז רואה באגודה נטל?
מי אוחנה" .הבחירות הפעם סוערות יותר" ,הוא אמר" .רואים
"במובן מסויים כן ,כי לפני הכל טובת הסטודנט עומדת לנגד עי־
את זה גם לפי התעמולה וגם לפי מספר התלונות והערעורים
נינו .בשנה שעברה ,למשל ,הם הצמידו את מחירי המעונות למדד,
שהוגשו לוועדה .בשורה התחתונה ,מבחינתי ,כל המתמודדים
והמחירים זינקו .יצאנו על זה למאבק גדול ,והגענו להישגים יפים.
ראויים".
"אין לנו בעיה לצאת למאבקים ,בתנאי שאדע שהסטודנטים ניצ־
הדס לוי ,היו"ר היוצאת" :אתן למנצח ,בלא קשר לזהותו,
בים מאחורינו .הסטודנטים הם השיניים שלנו".
את כל הכלים והטיפים על מנת שיעביר את הקדנציה בצורה
תשבית לימודים?
המוצלחת ביותר".
"חבל לצאת סתם בהצהרות ,לפני שמתעוררת בעיה אמיתית .אבל
כ־
רק
התלהבו.
פחות
הפשוטים
הסטודנטים
ובכל זאת -
אם תהיה על הפרק סוגיה משמעותית ,שיכולה להקל על הסטודנטים
10%מבין 12אלף הזכאים להצביע טרחו להגיע לקלפי.
את החיים ,אז כן .גם הנהלת המרכז קוראת את זה ,ולא כדאי לי
היטיבה לתאר את המצב אסיה זיסלין ,סטודנטית לכלכ־
לחשוף את כל הקלפים עכשיו .יהיה מעניין .יהיה קרנבל".
לה ומינהל עסקים" :הכריחו אותי להצביע .לקחו אותי בכוח,
תגיד ,שכר היו"ר לא נראה לך מוגזם?
ודחפו לי פתק עם השמות .חשובים לי המחירים בקפיטריות,
"לא .תעשו חשבון פשוט ,ותגלו שזה יוצא פחות משכר מינימום
אבל אני לא רואה שהם הולכים לרדת .משקיעים פה רק במ־
לשעת עבודה .אני עובד 250שעות בחודש ,כולל שישי ומוצאי
סיבות ,ומי שלא גר באריאל לא נהנה מהן .נקווה שמעכשיו
שבת".
זה ישתנה".
איפה אתה בעוד 10שנים?
863
־
ב
זכה
שחף
חד־משמעיות:
היו
,
ר
כאמו
התוצאות,
קול
"עובד בעבודה שמכבדת את עצמה .מקווה מאוד עם ילדים ,מקווה
לות ,תורג'מן ,260 -שאקי .154 -
מאוד בצפון".
בני כהן
פוליטיקה?
"לא חושב על זה עכשיו"¿ .
משקאות ,ריקודים,
בלונים = 10%
| 06הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
ע
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 07
יעל רון
שר שנים הוא התרוצץ ודפק על
כל הדלתות האפשריות ,התח־
נן שמישהו ישמע את השירים
שלו וייתן לו צ'אנס .ולא נתנו.
"היו הרבה משברים" ,הוא אומר
היום" .כל דחייה וכל סירוב מו־
רידים לך את הביטחון העצמי ,ואתה נמצא במ־
לחמה עם עצמך ,עם היכולת שלך לא להתייאש,
היכולת שלך להתמיד .למזלי ,ההורים שלי היו שם
בשביל לתמוך".
אין ספק ,זה היה קשה .אפילו "בא מן השתיקה"
התגלגל שנה שלמה בכל מיני תחנות ,עד שפרץ
סוף סוף ולא הפסיק להתנגן במשך חודשים .וחמש
שנים אחרי ,קובי אפללו לא שוכח את הרגע הספ־
ציפי ההוא.
מה היתה התחושה כששידרו את השיר שלך
בפעם הראשונה?
"וואו ,התרגשות פסיכית .אני זוכר שהיחצנית
שעבדתי איתה התקשרה ואמרה לי שהולכים להש־
מיע אותי אצל דידי הררי .הייתי ברכב ליד נהריה,
פתחתי את הרדיו ,ודידי השמיע את השיר ,סיפר
עליי קצת ומאוד פירגן .זה היה מדהים.
"אני תמיד אומר ש'בא מן השתיקה' זה שיר שהיה
לו רצון חזק משלו .הוא כאילו אמר :אני אומנם קטן
עכשיו ,אבל אני אהיה גדול.
"גם בפעם השנייה שהשיר שודר מאוד פירגנו.
אני זוכר שהייתי בכותל ,זה היה יום רביעי ,וראיתי
17שיחות שלא נענו .אמרו לי שעברתי פלייליסט
גלגל"צ .אני זוכר שישבתי שם על המדרכה ובכיתי.
מין פורקן כזה שזה מגיע וזה יגיע.
"עד אז מאוד גימדתי את הציפיות שלי ,בשביל
להגן על עצמי ,ופתאום אמרתי :עכשיו אפשר לה־
עיז ,לחלום על דברים יותר גדולים".
"יש לי תפקיד בעולם,
ו
אפללו וידידה .ישמח להופיע ביום הסטודנט
| צילום :כרמית חדידה
התפקיד שלי
הוא להיות
זמר .לא לקדם
אני תפקידי ,להיות זמר
במקור אפללו ,35 ,הוא מושבניק .גדל בחוסן שליד
מעלות ,בבית מסורתי ,לשני הורים שנשואים כבר
36שנים .הוא הבכור במשפחה ,אח לשתי אחיות,
והם כולם חברים מאוד טובים ,הוא אומר.
הוא התחיל לכתוב שירים לאחר השירות הצבאי,
והיה חלק מלהקה גלילית בשם "שמעונה" .כיום ,יש
לו יחידת דיור במעלות ודירה בגבעתיים.
קשה יותר להצליח כשאתה בא ממושב בצ־
פון?
"בהתחלה זה חיסרון ,שהופך ליתרון .זה חיסרון,
כי קשה מאוד לבוא מבחוץ ולהגיע לבמות שנותנות
את האפשרות שיראו אותך .מצד שני ,אחרי שזה
כבר קורה נוצר איזשהו קסם מיוחד בזכות העובדה
שבאת ממקום שאף אחד לא שמע עליו ,וזה ניכר
בשירים ,ובעיקר בא מהמקום שאתה כותב קצת
אחרת".
מאדם אנונימי הפכת ל"זמר השנה" ו"תגלית
השנה" .איך מתמודדים עם השינוי?
"לאט לאט .פתאום העולם תופס אותך אחרת,
מתייחס אליך אחרת ,ואתה מתייחס לעולם אחרת.
פתאום ממקום מאוד אנונימי ושקט אתה מגיע לכל
מיני במות ,בכל הארץ .פתאום מכירים אותך ,פתאום
מכירים את השירים שלך ,שרים איתך בהופעות.
"פתאום המקום הפרטי ,המאוד מאוד אישי ,הופך
להיות מקום ציבורי ,וצריכים ללמוד להכיל .לאט
לאט אתה לומד לעשות את זה".
יכול לקפוץ פה פפראצי עכשיו ולשגע אותך?
"לא ,לפה הם לא מגיעים .בכלל ,זה נדיר שאני
מקבל פפראצי".
למה? אתה זמר מצליח.
"אני לא הולך למקומות שהם נמצאים בהם .אני
לא מחפש את זה .אני מחפש שישמעו .השליחים
שלי בעולם הם השירים שלי .אני פה בשביל השי־
רים ,ולא בשביל לקדם את הפרצוף שלי .יש לי תפ־
קיד בעולם ,והתפקיד הוא להיות זמר ,לא הפרזנטור
של עצמי".
ההגדרה היא שאין הגדרה
משקפי שמש שחורים נחים על עיניו .הוא משלב
את ידיו ,אומר שקר לו ומקרב את מפזר החום לשו־
לחן .מבחוץ אולי הוא נשמע אדם סגור ,שמשדר
לאנשים סביבו להתרחק -אבל אין זה כך .הוא מפזר
אהבה וחום לכל עבר ,שולח חיוכים ופרצופים מצ־
חיקים למלצרים ולמלצריות .שולף מהארנק תמו־
נות של המשפחה ומספר עליהם ברוך ,שואל מתי
את הפרצוף שלי"
לא מעניינים אותו צלמי הפפראצי (וגם הוא לא מעניין אותם) >>> אין לו רומן עם אגם רודברג (אבל הם
חברים טובים) >>> הוא שונא הגדרות והוא לא דתי ולא חילוני >>> הוא בא לא רק מן השתיקה אלא גם מן המושב >>>
והוא מאושר מכך שהוא זמר – אבל גם חושש" :כמו לפחד שיפטרו אותך מהעבודה ,מתפקיד שאתה מאוד אוהב"
>>> נאמר זאת כך :כמו שהשירים שלו מתוקים – גם קובי אפללו ממש מתוק
"אגם ואני לא היינו יותר
מחברים טובים .שמועות,
שמועות ,אין מה לעשות .בכלל,
בת זוג מתעשיית הבידור
זה משהו שאני לא
שש שיקרה .מה
שיש לי עם בת
זוגי הוא שלי
ושלה ,והפירסום
קצת מחריד אותי"
יום הסטודנט ואומר שישמח להופיע באריאל ,נבוך
עד עמקי נשמתו כשאנחנו שומעים ברקע את קולו,
השירים שלו.
"זה הכי מביך שיש .אם אני נכנס למקום ששומעים
שיר שלי ,אני מתכווץ".
אתה מרגיש שאתה משנה משהו לאנשים עם
השירים?
"לא יודע אם זה ברמה של משנה .אני מאוד אוהב
להרגיש שמעריכים את מה שאני נותן ,ואני משתדל
לתת שירים טובים ,כי שירים יכולים להיות פסקול
להמון רגעים בחיים של האדם.
"אתה יכול לשיר בקולי קולות את מה שהמאזין
רצה להגיד ,ולעטוף את זה בצלילים ובאיזשהו נועם
שמתחבר אליו ,ושהוא מוצא את עצמו בתוכו .מוזי־
קה היא מתנה מדהימה ,לפחות לי .אז אם אני מרגיש
שהצלחתי להעביר אותה הלאה ,אני עף מזה ,אני
בהיי .אני מרגיש את החיוּת במלואה ,אני מרגיש את
הייעוד במלואו ,אני מרגיש את התפקיד ,אני מרגיש
שיש לי תפקיד".
אתה מגדיר את עצמך כזמר מזרחי?
"לא ,לא .אני לא זמר מזרחי .אם מחפשים לי הג־
דרה ,אז ההגדרה היא שאין לי הגדרה .הגדרה זה
דבר שחוסם אותך ,ואני לא רוצה להיות חסום .אם
בא לי לעשות שיר רגאיי ,אז למה לא? ואם בא לי
לעשות שיר שנוגע ברוק? אני הולך להוציא עכשיו
שיר שלגמרי נוגע ברוק .שיר שהוא מאוד מלודי,
עם חיבור בין הגוון הקולי שלי לבין הרוק.
"את יודעת ,גם גדלתי על זה .היו כמה שנים
שממש ספגתי מוזיקת רוק ,רוק כבד ורוק ישן יותר,
וזה מאוד קסם לי".
מה שמעת?
"נכנסתי חזק למטליקה ,נירוונה ,אחר כך עברתי
קצת יותר לרוק הישן ,לד זפלין ופינק פלויד".
איזה דיסקים יש אצלך בבית?
"יש הרבה .אני צורך מוזיקה ישראלית ,ויש לי
הרבה דיסקים של אריק אינשטיין ,אברהם טל ושל־
מה ארצי שאני מאוד אוהב".
מי החברים שלך בתעשייה?
"אברהם טל חבר טוב שלי ,קרן פלס ,מירי מסיקה,
דוד דאור ,נתי רביץ .חברים שהכרתי דרך כל מיני
מסגרות".
"אין כזה דבר דתי ,חילוני,
יש כאלה שמקיימים מצוות
ולא יודעים שהם קיימו .למשל קרן
פלס .היא בחורה
מלאת חסדים.
בסופו של
דבר רק
אלוהים
שופט ,לא
אנשים"
וזנחת את החברים מהמושב ,מהצבא ,או
שאתה מצליח לשמור על קשר?
"החברים הטובים שלי גרים רחוק .אחד גר בפ־
ראג .שף של מסעדה .עוד אחד גר בפרדס חנה ,והוא
אבא במשרה מלאה אז זה קצת קשה .אבל אנחנו
בקשר".
יש אמנים שהיית רוצה לשתף איתם פעולה?
"עם אהוד בנאי .אהוד זה הגיבור שלי ,באלבום
החדש אני מחדש שיר שלו -רחוב האגס .1שיר
אדיר .זאת יצירת אמנות .מדהים .מדהים .אני חושב
שהוא הישראליות בשיאה ,באמת הישראלי הכי
יפה".
למה צחקה אגם
בשבועות האחרונים רוחשת הביצה שמועות על
אהבה גדולה בין אפללו ואגם רודברג .לפני כן ,כז־
כור ,הוא יצא תקופה ארוכה עם קרין מגריזו.
מגיע לך מזל טוב על אהבה חדשה?
"לא .אגם ואני לא היינו יותר מחברים טובים.
שמועות ,שמועות ,שמועות ,אין מה לעשות .בכלל,
בת זוג מתעשיית הבידור זה משהו שאני לא כל כך
שש שיקרה".
אז אני יכולה לכתוב שאתה פנוי ,ולהכניס את
הטלפון של כרמית היחצנית?
"את יכולה להכניס" ,הוא צוחק" ,תפרסמו את
הטלפון ,את האימייל שלי ,אין בעיה .היו לי מער־
כות יחסים בעבר ,אבל את יודעת ,נכנסים לקשרים,
מנסים ,ואם זה אמיתי זה נשאר ,ואם זה לא אמיתי
זה לא נשאר.
"אני לא יודע איך צפה השמועה הזו .אני בנאדם
שמאוד קנאי לפרטיות שלו ,ברמה האישית ובעיקר
הזוגית .אני מאמין שמה שיש לי עם בת זוגי הוא שלי
ושלה ,והמקום של הפרסום קצת מחריד אותי".
מה אגם אמרה על זה?
"נראה לי שהיא צחקה".
שירים הם מקום טוב לחלום
אלבום הבכורה של אפללו נקרא על שם הלהיט
הגדול הראשון שלו" ,בא מן השתיקה" ,וב2008-
הוא הגיע למעמד "אלבום זהב" .השני נקרא "היום
הכי בהיר" ,וגם הוא הוזהב.
אני יכולה לכתוב
שאתה פנוי,
ולהכניס את הטלפון
של היחצנית?
"את יכולה
להכניס" ,הוא
צוחק" ,תפרסמו
את הטלפון ,את
האימייל שלי,
אין בעיה"
את מרבית השירים כותב ומלחין אפללו בעצמו,
ומי שפתח את הרדיו לאחרונה יכול להאזין לסינגל
החדש שלו" ,צחורת כנף" .כבר בשמיעה הראשונה
ניתן להבחין שהאלבום החדש ייצא בהפקה גדולה
וייחודית .אפילו שלמה ארצי קופץ בו לביקור.
הדיסק כבר מוכן?
"כן ,אני בפינישים סופיים .תוך חודש־חודשיים
הוא יהיה בחוץ ,ואנחנו הולכים לקרוא לו 'שמע',
על שם אחד השירים".
מה אתה מביע שם?
"כל אחד יכול להזדהות עם הדיסק הזה .יש שם
בין אדם לחברו ,בין אדם לאהובתו ,בין אדם למקום,
בין אדם לעצמו ,לעולמו .שירי מסע ,מסקנות כאלה
שאתה עובר עם עצמך".
יומן?
"סוג של יומן .לגמרי .יומן שמשקף את המקום
שבו הנשמה שלי נמצאת כרגע".
לא מפחיד להוציא יומן? לחשוף? להיחשף?
"לא .בחיים האישיים אני שומר על עצמי ,אבל
את השירים גם ככה המאזין לוקח אליו .אני לא
חושב שהוא אומר :אוקיי ,זה מה שקובי עבר.
"אני משתדל לא לכתוב כתיבה אגואיסטית .לא
רק על עצמי .אני בא לספר .אני בא למאזין ואומר:
בוא נדבר ,בוא נמצא את המכנה המשותף ונדבר
עליו".
יש איזה פחד שכל זה ייגמר?
"בטח ,כל הזמן .זה כמו לפחד שיפטרו אותך מה־
עבודה ,מתפקיד שאתה מאוד אוהב".
יש לך חלומות אחרים ,דברים שהיית רוצה
לעשות?
"יש לי כל מיני תחומי עניין .אני מתעניין בר־
פואה אלטרנטיבית ,גוף האדם ,תזונה ,ספורט .רוב
חיי אני ספורטאי .שיחקתי כדורגל בצורה מקצו־
עית ,שיחקתי כדורעף ,שחיתי קצת .אבא שלי היה
חזק בכדורגל ,היה שופט כדורסל ועשה כל מיני
דברים כאלה".
איך אתה מגדיר את עצמך מבחינה דתית?
"ההגדרות האלו לא מדברות אליי .דתי ,חילוני,
אני רק רוצה להיות יהודי טוב .אני יהודי ,זו ההגדרה
הנכונה .אני זוכר את הרב לאו אומר שאין כזה דבר
דתי ,חילוני ,יש יהודי שמקיים יותר מצוות ויהודי
שמקיים פחות מצוות .יש כאלה שמקיימים מצוות
"אהוד בנאי זה
הגיבור שלי.
מדהים .מדהים.
אני חושב
שהוא
הישראליות
בשיאה,
באמת
הישראלי
הכי יפה"
ולא יודעים שהם קיימו.
"למשל ,קרן פלס .היא בחורה מלאת חסדים ,ועו־
שה הכל בשקט .בסופו של דבר רק אלוהים שופט,
לא אנשים".
יש שיר שאתה אוהב במיוחד או שכולם יל־
דיך?
"כולם ילדיי ,אבל 'ים הרחמים' ,למשל ,מאוד
מאפיין את הנשמה שלי ,מאוד מאפיין את הדרך
שאני עושה בעולם ואת הדברים שאני מאמין בהם.
ו'כי את ,מה שהלב שלי בחר' מאוד מאפיין כי־
סופים שלי ,רצון שכך תיראה האהבה שלי ,אפילו
שהוא קצת אוטופי .אבל שירים הם מקום טוב לח־
לום בו"¿ .
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 0
| 0הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
400מטר למקלחת
המאהל בגן סאקר.
חצי מהדיירים
הם עובדי עירייה
| צילומים :חנן גרינווד
כאן גרים
לא בכיף
ה
ערב יורד בין הבתים העתיקים בשכונת נחלאות בי־
רושלים .אחרוני האנשים שנמצאים בחוץ ממהרים
לביתם כדי לברוח מהקור הירושלמי ,רצים להדליק
נר ראשון של חנוכה .מבעד לחלונות אפשר לראות
משפחות שרות לאור הנרות המרצדים.
כמה מאות מטרים משם ,יושבים כמה אנשים בחו־
שך ,וסביבם כעשרים אוהלים .מדובר במאהל של מחוסרי דיור שהוקם
בגן סאקר לפני כבר קרוב לחצי שנה .לאנשי המקום זה מרגיש כמו
נצח .אנשים פשוטים ,כמעט חצי מהם עובדי עירייה ,מחוסרי דיור,
שעצרו את מירוץ העכברים של החיים ,ופנו אל הממשלה בדרישה
לעזרה .העם רוצה צדק חברתי.
כשמתקרבים אל האנשים ,אפשר לראות מיד מה זה אומר לחיות
בחוץ בדצמבר ,ינואר .שכבות שכבות של בגדים ישנים ,לנסות ולהדוף
את הקור הנורא .מכורבלים במעילים חמים ,על ספות ישנות ,במרכז
"חצר" מאולתרת .מדליקים סיגריה ביד רועדת ומדברים.
בכורסה מרופטת יושב שרון בן־דוד ,נהג משאית זבל בעירייה ,ול־
צידו אשתו אושרית .בשונה מהשמועה הרווחת ,שנהגי אוטו־זבל מר־
וויחים הון ,שכרו נמוך יחסית .בהסכם החדש שחתמו העירייה וההס־
תדרות ,התנאים הסוציאליים ירדו פלאים .כשהחובות הצטברו ,נאלצו
שרון ואושרית לעזוב את ביתם עם שני ילדיהם.
מצד שמאל יושבת ז'קלין ועקנין ,גם היא עובדת עירייה ותיקה .בתה
נכה ,בעלה נפטר לפני שנה ממחלה קשה ,והיא מכלה את כל חסכונותיה
במטרה לחיות .לידה יושב שלומי מזרחי ,נהג משאית זבל אף הוא .גם
הוא שקוע בחובות כבדים ,המונעים ממנו כל אפשרות לשכור דירה.
כשמסתכלים על המאהל באור יום ,הוא נראה כמעט פסטורלי -מדשאות
ענקיות ,רוכבי אופניים נוסעים בשלווה בשבילים האפורים .אופוריה.
כמובן שהתמונה מטעה ,וכל הדיירים כאן היו מעדיפים להתקפל אל בית עם
פחות ירוק ויותר קירות" .אין לנו ברירה ,אלא להיות פה עד שיימצא פיתרון
קבוע" ,אומרת ז'קלין" .אבל את המחיר הרבה פעמים משלמים הילדים .הילדים
שלנו חולים כל הזמן .נופלים ונחבלים בגלל החושך בלילה".
שרון מתאר תמונה דומה" .נכון שבאור יום הכל נראה יפה ושליו ,אבל אחרי
השקיעה המצב פה משתנה לחלוטין .יש פה נרקומנים ופדופילים ,שמסתובבים
כל לילה ומחפשים טרף קל .הילדה שלי ,רק בת שלוש וחצי ,עם שישה שברים
בכתף .מזכרת מהחושך הנורא שיש פה בלילה".
איך באמת הילדים מתמודדים עם המצב?
"הילדים של כולנו בקריסה .הקטנים כבר קוראים למקום הזה בית .כששואלים
אותם איפה הם גרים ,הם אומרים גן סאקר .עם הגדולים המצב הרבה יותר גרוע.
לפני חודשיים ניסתה ילדה בת ,16בת של אחד הדיירים במאהל ,להתאבד .זה
כבר אומר הכל".
הם מספרים לחברים שלהם על המצב?
ז'קלין כמעט בוכה" :ילדה בת 16שמנסה להתאבד לא מדברת על דברים
כאלה בכלל .היא מתביישת שהיא גרה במקום כזה ,במצב כזה .הילדה ניסתה
להתאבד בגלל שהיא הגיעה למקום כזה .היא לא רוצה שחברות שלה יידעו על
המצב שלה.
"לא נוח לאף אחד לדבר על זה שהוא הומלס .ילדים ,שלא ממש יודעים
להתבטא ,מביעים את התיסכול שלהם בדרכים אחרות ,כמו הדחקה וניסיונות
התאבדות".
תלונות רבות יש לדיירים על עיריית ירושלים ,שלא עושה מספיק ,לטענתם,
על מנת לעזור להם .החל בראש העיר ,שלא נראה במאהל מאז הקמתו ,וכלה
בשירותי הרווחה ,שגם הם לא מבקרים אותם כלל.
שלומי מזרחי" :למרות ששבע מתוך 17המשפחות הן של עובדי העירייה,
אנחנו לא באים בתלונות לעירייה .הבעיה היא עם הממשלה ,שלא מגמישה את
הקריטריונים לדיור ציבורי .ולמרות זאת ,אנחנו מרגישים שראש העיר מתעלם
מאיתנו .שאנחנו אפילו לא מקבלים את התנאים הבסיסיים למחיה.
"את החשמל העירייה ניתקה לפני כמה חודשים בתואנה שזה לא בטיחותי .לא
עזרו הבקשות שיסדרו לנו נקודות מסודרות .את ברזי המים והמקלחות קיבלנו
רק לפני שבועיים ,אבל הם במרחק 400מטר מפה ,וצריך לעבור דרך שדה
חשוך .לפני שבוע תפסו פה פדופיל עירום שניסה לבצע את זממו באחד הילדים.
איך אפשר לחיות ככה?".
זה שכמעט חצי מדיירי המאהל הם עובדי עירייה אומר משהו על המש־
כורות בעירייה?
ז'קלין רוצה לומר משהו ,אבל שרון קוטע אותה במהירות" .ממש לא" ,הוא
זועק" .אתה מקבל בעירייה משכורת כמו בשאר מקומות העבודה .לפעמים
אפילו יותר ,כמו משכורת .13המשכורות בארץ פשוט לא מותאמות למציאות.
אי אפשר לחיות לאורך זמן ממשכורת ממוצעת".
הגשמים העזים ,הקור המקפיא ,החושך המוחלט,
ברזי המים המרוחקים ,הפדופילים העירומים,
הילדים הפצועים והמבוהלים ,ובעיקר המדינה
שלא סופרת אותם >>> לילה עם מחוסרי הדיור
במאהל גן סאקר בירושלים >>> חלקם עובדי
עירייה ,שבכל זאת לא מצליחים לקיים את עצמם
מיקומו של המאהל מבטא את האבסורד .מעבר לכביש ניתן לראות
את בתיה המשופצים של שכונת נחלאות הוותיקה .מן הצד השני בנייני
היוקרה ההולכים וקמים מול התחנה המרכזית החדשה ובנייני האומה.
עוד שכונה יוקרתית שקמה בלב העיר הענייה ביותר במדינה.
ובמרכז התמונה היפהפייה מקלקל את הנוף כתם :אוהלים מטים
ליפול ,מכוסים ניילונים ,מנסים ללא הצלחה למנוע את חדירת הגשם
והרוחות של החורף הירושלמי הקשה .משטחי עץ נזרקו בין השלוליות,
כדי שהדיירים לא ישקעו בבוץ .והחושך כבד ,כבד מאוד .גם את החש־
מל ניתקה עיריית ירושלים .החיים בזבל.
ברנרד מיידוף אשם
כששומעים את סיפורו של שרון ,אי אפשר שלא לחוש חמלה .כילד
הוא חי עם הוריו ושמונת אחיו בדירה צפופה בשכונת המצוקה קטמון.
לאחר שירותו הצבאי הצליח להקים עסק של הסעת תיירים עשירים
לטיולים בארץ.
הוא חי טוב יחסית ,הצליח לפרנס את אושרית ושני ילדיהם הקטנים
ואפילו לחסוך קצת כסף להמשך .המהפך התרחש ב־ .2008ברנרד
מיידוף ,איש העסקים המצליח ביותר בניו־יורק ,נחשף בהונאה הכי
גדולה אי פעם .משקיעים כבדים (מיידוף לא אהב להתעסק בכסף קטן)
ירדו מנכסיהם תוך מספר ימים .התיירים העשירים ,שהיו מקור פר־
נסתו של שרון ,הפסיקו להגיע לארץ .העסק התדרדר במהירות עד
לקריסה מוחלטת.
"חיפשתי עבודה במשך כמעט שנה" הוא משחזר" .עבדתי בכל דבר
חנן גרינווד
מחר זה יכול להיות אתה
אפשר לשמוע את התיסכול .האנשים פה חשים שהמחאה החברתית באה והל־
כה -והם נשארו במקום .שהעמותות החברתיות ,שאמורות לעזור להם ,זנחו
אותם .שרשויות הרווחה לא עושות כלום .שכחו אותנו במאהל.
"היחידים שעוזרים לנו הם אנשים פרטיים" ,מספר שרון" .מלאכים משמיים.
מביאים לנו בגדים ונותנים לנו לעשות כביסה בבתים שלהם .חברי הכנסת
היחידים שהגיעו לפה הם משה גפני ופאינה קירשנבאום .את נציגי העירייה
אנחנו רואים אחת לכמה זמן ,אבל נראה שהם סתם באים למלא טפסים וללכת,
לא באמת לעזור".
מה עם עמותות שתפקידן לעזור?
"אף פעם לא בא לפה מישהו מעמותה כלשהי .רק אנשים פרטיים שעוזרים לנו
לשרוד .גם את נציגי הרווחה אי אפשר להגיד שראינו".
וראשי המחאה החברתית ,דפני ליף ,איציק שמולי?
"אותם לא ראיתי מהרגע הראשון .האמת היא שלא ציפיתי מסטודנטים לע־
זרה .הם היו בכיוונים אחרים לגמרי ,ולא הסתכלו לכיוון שלנו בכלל .למרות
שאנחנו מזדהים עם המאבק שלהם ,המצב שלנו בא ממקום של כאב ושל מצוקה
וכעת :שביתת רעב
לפני כשבועיים הבינו דיירי המאהל שהם בעצם לא מזיזים לאף אחד,
ופתחו בשביתת רעב.
הם גם כתבו לראש הממשלה" :בחלק מזערי מכספי הציבור המת־
בזבזים בידי מוסדות המדינה יכלו ילדינו לזכות בבית חם ולא לסבול
מהקור ,ממחלות ומסיוטים בלילה .רבים מאיתנו נמצאים על סף ייאוש.
אם העירייה תפנה אותנו מקורת הגג היחידה שנותרה לנו באוהלים ,זה
עלול להוביל לטרגדיה אמיתית".
בעקבות שביתת הרעב התקיימה פגישה עם ראש העיר ,ניר ברקת,
והוא הציע לדיירי המאהל מענקים בסך 3,000-1,800שקלים לחודש
לתשלום שכר דירה במשך חצי שנה ,בהנחה שבתום התקופה יצליחו
הדיירים לעמוד על רגליהם ולהסתדר לבד.
במקביל הוצא להם צו פינוי ,שיופעל בסוף ינואר.
"זה לתת אקמול למת" ,אומר שרון בן־דוד" .המשפחה שלי עברה
תלאות ,ואין סיבה שאני אתן לילדים אשליה של בית ,ובעוד חצי שנה
נחזור לגור ברחובות".
אמיתית ,ולא ממלחמה על קוטג' ,חינוך או רפואה.
"אין לנו קורת גג ,ועד שיהיה לנו בית אין לנו מה לדבר בכלל על קוטג' או
על חינוך .בסופו של דבר ,מי שנשארו עד היום ברחובות אלה אנחנו ,המשפחות
מחוסרות הדיור".
אפשר להרגיש שהשאלה הגדולה עומדת באוויר .איך יכול להיות ש־ 17משפ
פחות לא מצליחות לשרוד ויוצאות לרחוב ,ושאר האזרחים מצליחים לממן
משכנתא או שכירות ולהחזיק מעמד.
למה דווקא אתם נפלתם?
"זה לא דווקא אנחנו .לא פשוט היום להיות אדם פשוט" ,אומר שרון" .לדעתי,
80אחוז מהאנשים בישראל כבר חיים במצב כזה ,רק שאין להם אומץ לצאת
ולהילחם .לא רק בשבילם ,בשביל הילדים שלהם.
"אני לא מסוגל לראות את עצמי קונה בית ב־ 30השנים הבאות ,כי אין לי איך
לשלם על אוכל ושכירות ,שלא לדבר על הון התחלתי ומשכנתא עצומה.
"אנשים חייבים לקחת את עצמם בידיים ולהסתכל אל העתיד ,כי שום דבר לא
בטוח .היום אתה יכול לחיות עם משכורת יציבה ,אבל יש סיכוי שמחר־מחרתיים
תגיע למקום הזה ולמצב הזה.
"האבסורד הוא שאנחנו לא נטל על המדינה .אנחנו משפחות נורמטיביות
לחלוטין .אז בגלל שאנחנו נורמטיביים ,אנחנו לא עומדים בקריטריונים .דיור
ציבורי צריך להיות מיועד דווקא לאנשים כמונו ,כדי למנוע את דור ההמשך,
שעוד 20שנה לא יתפוצץ לכולם בפנים.
"אבל המצב היום הוא שדווקא המשפחות שהן נטל על המדינה מקבלות את
הבתים ,ואז הן ממשיכות להיות נטל ,ודווקא אנחנו ,שרוצים להשתקם ,לא מסו־
גלים".
מה הפתרון?
"אתה קורא לזה דיור ציבורי ,ואני יכול לקרוא לזה משכנתא בסיבסוד האוצר.
שאני אוכל לשקם את עצמי ולהפסיק להיות נטל על המדינה .אם יורידו לי את
העול הענק של שכירות ,אני אוכל לחזור ולתת מעצמי לחברה ,ולא רק לנצל
אותה".
כשיוצאים הכוכבים מתפנים דיירי המאהל להדליק נרות חנוכה .לאחר הב־
רכות המסורתיות הם מוסיפים עוד אחת קטנה משלהם -שאולי בשנה הבאה
יוכלו להדליק את הנרות בבתים משלהם ,ושיהיה גם להם אולי נס קטן של
חנוכה -ניצחון המעטים על הרבים.
כשהקור מגרש אותם לתוך האוהלים ,בחוץ נשארים רק שני נרות קטנים
בתוך החושך הכבד ,כמו מסמלים את התקווה.
תגובת עיריית ירושלים" :על אף שנושא הדיור נמצא באחריות משרד השיכ
כון ,עיריית ירושלים התגייסה לסייע למשפחות מחוסרי הדיור לפנים משורת
הדין .העירייה ,בהובלת ראש העיר ניר ברקת ,מקדמת פתרון זמני ,בדמות סיוע
כספי לשכירת דירה לחודשי החורף .כמו כן הפשירה העירייה ביחד עם משרד
האוצר מעל 100מיליון שקלים ,שמיועדים לדיור ציבורי ושיפוץ דירות קיימות
לצורך זה"¿ .
שרון" :באור יום הכל
נראה יפה ושליו ,אבל
אחרי השקיעה מסתובבים
פה נרקומנים ופדופילים,
ומחפשים טרף קל .הילדה
שלי ,רק בת שלוש וחצי ,עם
שישה שברים בכתף .מזכרת
מהחושך הנורא שיש פה"
ז'קלין" :ילדה בת
16שמנסה להתאבד.
שמתביישת לספר בבית הספר
שהיא גרה במקום כזה ,במצב
כזה .שלא רוצה שחברות שלה
יידעו על מצבה"
"היחידים שעוזרים לנו
הם אנשים פרטיים.
מלאכים משמיים .מביאים לנו
בגדים ונותנים לנו לעשות
כביסה אצלם בבית "
"למרות שאנחנו מזדהים
עם המחאה החברתית,
המצב שלנו בא ממקום של
כאב ושל מצוקה אמיתית.
עד שתהיה לנו קורת גג,
אין לנו מה לדבר בכלל על
קוטג' או על חינוך"
"האבסורד הוא
שאנחנו לא נטל על
המדינה .דווקא המשפחות
שהן נטל על המדינה מקבלות
דיור ציבורי ,וממשיכות
להיות נטל .ודווקא אנחנו,
הנורמטיביים שרוצים
להשתקם ,לא מסוגלים"
שיכולתי ,אפילו בניקיון .העיקר להמשיך לפרנס".
אבל זה לא הספיק .במהלך השנה ,עד שחזר לעבוד ,הוא ביזבז את
כל חסכונותיו ואף לקח הלוואות כדי להחזיק מעמד .לאחר שהבנקים
לא איפשרו לו לקבל הלוואות נוספות ,הוא נאלץ לפנות לשוק האפור.
בתחילת 2009מצא עבודה כנהג משאית אשפה ,אך את המצב כבר לא
היה ניתן לתקן.
מצבה של אושרית לא היה טוב יותר .היא נאלצה לשהות יותר ויותר
עם הילדים בבית ,כי שרון עבד בשעות לא שעות ,ובסופו של דבר
פוטרה מעבודתה כסייעת בגן ילדים.
"הייתי מועסקת בחברת קבלן .עבדתי משמונה בבוקר עד ארבע
וחצי אחר הצהריים ,ובסוף החודש הייתי מקבלת משכורת רעב".
ובכל זאת ,איך הגעתם לרחוב?
שרון" :ככל שהמצב החמיר ,הצטמצמנו יותר ויותר .בשלב כלשהו
גרנו בדירת שני חדרים 38 ,מטר מרובע ,תמורת 2,500שקל לחודש.
אין יותר מינימום מזה ,ועדיין לא עמדתי בתשלומים .בסופו של דבר
לא עמדנו בעומס ,ונזרקנו לרחוב".
אז למה לא עברתם למקום יותר זול? לפריפריה?
בשלב זה ז'קלין מתערבת" .בפריפריה סוגרים מפעלים על ימין ועל
שמאל .למה שאני אעזוב את העבודה שלי ,את הוותק שלי ,ואעבור
למקום שבו יהיה לי בית אבל לא תהיה לי עבודה? עשרים שנה אני
עובדת בעירייה ,ואני צריכה לעזוב הכל וללכת?
"הממשלה אמורה לספק לי פתרונות דיור בעיר שלי ,ולא לזרוק
אותי כמו זבל לפריפריה" ,היא אומרת בזעם" .איזה אופציה נתנו לי
ולא ניצלתי? המצב הזה פשוט בלתי אפשרי".
משטחי עץ נזרקו בין השלוליות כדי שהדיירים לא יטבעו
המחאה של רוטשילד באה והלכה .הם עדיין כאן
הילדים הקטנים קוראים לדבר הזה בית
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 11
| 10הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
צילומים :צביקה טישלר" ,ידיעות אחרונות"
"
הג'יהאד הפמיניסטי
מפמפם במוח שכל
הגברים אנסים ,שעדיף
לילדים לגדול בלי אבא"
שמאלוב-ברקוביץ'" .זה נהיה
אופנתי להביא ילד ללא נישואין
ואז לחלוב כספים מהמדינה"
בלי לעשות חשבון לאף אחד ,ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' נכנסת בכל מי ומה שמעצבן אותה >>> הדרת נשים? "אותי דווקא
מטרידה הדרת הגברים" >>> תהליך מדיני? "יש להחיל מיד את הריבונות על כל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון" >>> קדימה?
"הציבור לא רואה בנו אלטרנטיבה לשלטון" >>> וציפי לבני לקינוח? "בקדימה הדג מסריח מהראש" >>> ראיון עם ביצים
אלירן קרסנטי
"עזה? מה אכפת לי
עזה? מבחינתי ,נפטרנו
מהחטוטרת הזו .לא מזמן ראיתי
תמונות באינטרנט ,ועזה נראית
כמו מונטה קרלו .אם קצת צפוף
להם ,לא נורא ,שיבנו לגובה.
שיבנו 100קומות"
"בחוגים ה'נאורים',
אישה שמתחתנת נחשבת
היום חלשה ,מסכנה ונזקקת.
כשאמרתי שאלמלא בעלי לא
הייתי מגיעה לאן שהגעתי,
ושאני גאה בכך שאני תלויה
בו כפי שהוא תלוי בי ,קראו לי
פרימיטיבית"
"התהליך המדיני
הגיע למבוי סתום,
ואם אנחנו רוצים בחזרה
את הבוחרים ,יש להציב
אלטרנטיבה :יש להחיל
מיד את הריבונות על
כל היישובים היהודיים
ביהודה ושומרון"
שמאלוב-ברקוביץ' עם
לבני" .ההתנהגותשלה
מזכירה לי את רוסיה"
ב
קושי הספקתי להתיישב על הכי־
סא בחדרה של ח"כ יוליה שמא־
לוב-ברקוביץ' (קדימה) ,ומיד
קיבלתי נזיפה" :העיתון שלכם
שמאלני!" .היא ניפנפה לעברי
ב"ידיעות של אריאלה" מחודש
דצמבר והמשיכה" :למה צריך גם את יריב אופ־
נהיימר וגם את יוסי שריד באותו גיליון? אתם
באריאל התקלקלתם".
זר לו נכנס לחדרה של ח"כ שמאלוב–ברקו־
ביץ' היה עלול לחשוב שמדובר בפוליטיקאית
מהאיחוד הלאומי .את הקירות מקשטות תמונות
ותעודות הערכה שקיבלה מהמועצה המקומית בית
אל ,היישוב היהודי בחברון ומוזיאון גוש קטיף .גם
מקומן של המועצה המקומית קצרין ושל עיר דוד
לא נפקד .במפלגתה ,בגלל עמדותיה המדיניות ,היא
נחשבת לנץ .בגלל דעותיה בנושאים אחרים ,היא
נחשבת לעוף מוזר.
הפמיניזם מפרק משפחות
השיחה בינינו מתקיימת כאשר סוגיית הדרת הנ־
שים מסרבת לרדת מסדר היום ,ובשעה שסמוך לכ־
נסת מתקיימת צעדת לפידים תחת הכותרת "באנו
חושך לגרש" במחאה נגד התופעה.
בצעדה משתתפות כל חברות הכנסת מהאו־
פוזיציה ,אבל שמאלוב-ברקוביץ' לא מתרגשת.
"כבודן של הנשים בכלל לא מעניין אותן" ,היא
אומרת" .הן סתם פופוליסטיות ,ויש בקמפיין הזה
הרבה צביעות".
צביעות? למה?
"כל הפוליטיקאיות שצועדות עכשיו עם לפידים,
מה הן עושות כדי שתיפתחנה דלתות בשוק העבודה
ובאקדמיה עבור הנשים? ומה הן באמת עושות כדי
לצמצם את הבדלי השכר בין המינים? כלום! כי זה
לא מספיק סקסי לצאת נגד פערי השכר המגדריים.
זה לא עושה כותרות כמו לכסח את החרדים".
אוטובוסים נפרדים ,מדרכות נפרדות ,קופות
חולים נפרדות .אלו לא סיבות מספיק טובות למ־
חאה?
"אני מתנגדת לתופעות האלה ,כפי שאני מת־
נגדת לפגיעה בכל אדם ולהשפלתו .הבעיה היא
שלקחו כמה מקרים שמתרחשים בשולי החברה
החרדית ,בקבוצה קיצונית ,אנטי ציונית ,ששורפת
דגלים ,והציגו את זה כפרצוף של המדינה .בשם
'כבוד האישה' כרכו את המקרים העלובים האלה
עם ההפרדה שיש פעם בשבוע בחדר הכושר של
הטכניון.
"אתה יודע מה ,אני ,כאישה שאינה דתייה ,לא
רוצה שגברים יסתכלו עליי כשאני מזיעה ואני
בגופייה .ואני לא האישה היחידה שזה מפריע לה.
אבל המציאו לזה שם קליט ומעצבן' :הדרת נשים'.
אני לא שותפה לשטיפת המוח הזו .אותי דווקא מט־
רידה הדרת הגברים".
איפה יש הדרת גברים?
"בכל הארץ .עשרות אלפי גברים מופלים לרעה
בגלל החקיקה המגדרית שמובילים ארגונים פמי־
ניסטיים רדיקליים .כל התקנות בנושא הגירושין
פועלות כיום לטובת האישה .מישהי בוקר אחד
חוטפת קריזה על בעלה ,ומחליטה שהיא רוצה לה־
תגרש .היא הולכת ומגישה נגדו תלונת שווא והוא
נעצר.
"אחר כך ,כדי להיפגש עם ילדיו ,מחייבים אותו
לחתום שהוא לעולם לא יאיים יותר על אשתו.
חתימה כזו פירושה הודאה באשמה ,ולכן הוא מו־
רחק מהבית .ככה רבבות גברים מאבדים את נכ־
סיהם הכלכליים ,ועוד עושים להם טובה שנותנים
להם לראות את הילד פעם בשבוע .זו לא הדרת
גברים?".
אין בעלים שבאמת איימו על נשותיהם?
"יש ,ובפושעים צריך לטפל .אבל הג'יהאד הפ־
מיניסטי מפמפם במוח :שכל הגברים אלימים ,שכל
הגברים כוחניים ,שכל הגברים אנסים .והכי מטריף
אותי ,שהן כל הזמן מטיפות שעדיף לילדים לגדול
בלי אבא".
למה הן עושות את זה?
"קיים קשר הדוק בין הפמיניזם הרדיקלי לשמאל
הקיצוני .לא במקרה ,ארגוני הנשים ממומנים על
ידי 'הקרן החדשה לישראל' .החוסן הלאומי שלנו
תלוי בחוסן המשפחתי ,והם עלו על הנקודה הזו.
אז הם מנסים להרוס משפחות כדי לפורר אותנו
מבפנים".
אוקיי ,לא צריך להסכים עם הארגונים הפמיני־
סטיים בכל .אבל אל תשכחי שבלי הפמיניזם את
לא היית כאן בכנסת.
"אם הארגונים האלה באמת היו דואגים לקידו־
מן של הנשים ,הייתי הראשונה להצטרף .הפמיניזם
בעבר הביא ברכה ,אך כיום ,בגירסתו הקיצונית,
הוא מתעסק בפירוק משפחות ובהשפלת גברים.
"לגברים ונשים מגיע שיוויון זכויות ,אבל זה לא
סותר את העובדה הפשוטה שאנחנו יצורים שונים.
יש הבדלים ביולוגיים שמשפיעים גם על הנפש.
באות אותן פמיניסטיות צווחניות ,ורוצות לטש־
טש את ההבדלים .בשם אותו שיוויון הן עוד ידרשו
לבטל את ההפרדה בשירותים".
ארוחת צהריים בחמגשית
אל התודעה הציבורית פרצה שמאלוב–ברקוביץ'
לפני שנה ,כאשר השתתפה בכנס של "הפמיליס־
טים" ,ארגון הדוגל בערכי שלמות המשפחה ,שם
נשאה דברים חריפים בגנותן של נשים שבוחרות
להיות חד־הוריות.
דבריה קוממו עליה את הארגונים הפמיניסטיים,
וכמה מחברי מפלגתה אף הודיעו כי הם מתנערים
מהם .שמאלוב-ברקוביץ' מצידה ,לא רק שסירבה
להתנצל ,אלא חזרה שוב ושוב על עמדותיה.
מאז היא נחשבת לאחת שלא דופקת חשבון.
ישרה וכנה בפי תומכיה ,גסה וחצופה בפי יריביה.
נראה שהדימוי הזה לא מפריע לה" .תמיד הייתי
כזו" ,היא אומרת" .אותי או שאוהבים או שמתעבים.
אני לא מהפוליטיקאים שמתייפייפים .נבחרי ציבור
צריכים לדבר דוגרי ולשים את הכל על השולחן".
על השולחן ,אגב ,יש תיקיות ,קלסרים והרבה
ניירת .ניכר שהיא לא מתבטלת .אפילו את ארוחת
הצהריים היא אוכלת בלשכתה ,מחמגשית שהביא
יבגני ,אחד משלושת העוזרים שלה" .זה בסדר שאני
אוכלת לך מול הפרצוף" ,היא ספק שואלת ,ספק
זיציה ,עם מפלגה של 28מנדטים ,מזניחה לחלוט
טין את התחום הכלכלי ונשארת אדישה למחאה
החברתית .כשהצעתי לה שחברי המפלגה יקימו
אוהלים בכל הארץ ,היא ניפנפה אותי .במקום לה־
צטרף באופן אקטיבי למחאה ולנסות לקדם חקיקה
חברתית ,היא העדיפה לצאת בהצהרות פופוליס־
טיות נגד החרדים.
"צריך לומר ביושר :הציבור לא רואה בנו אל־
טרנטיבה לשלטון ,וכל עוד לבני כאן המצב רק
יחמיר".
לבני האשימה אותך ,שהיית בין ששת חברי
קדימה ,שחודשיים אחרי הבחירות ניסו לעבור
לליכוד.
"חודש אחרי שנכנסתי לכנסת הבנתי שבקדימה
הדג מסריח מהראש .בכל מקרה ,את אותן טענות
היא יכולה להפנות לעוד 15חברי כנסת".
15חברי כנסת מקדימה ניסו לעבור לליכוד?
"לפחות 15חברי כנסת מקדימה נפגשו עם נתנ
ניהו ועם בכירי מפלגתו ,כדי לשמוע מה יש להם
להציע .הסיפור דלף ,התעורר עליהום תקשורתי,
חלקם נבהלו ומיהרו להכחיש .יש כמה שלא הכ־
חישו ,ואני ביניהם .כיום ברור לי שאני לא הולכת
לשום מקום .לבני צריכה ללכת".
למה היא מתנגדת לקיום פריימריז?
"כי היא תפסיד .היא מנצלת את תקנון המפלגה,
שנתפר בזמנו למידותיו של שרון ,כדי לדחות את
הבחירות .היא מתנהלת ברודנות .ההתנהגות שלה
מזכירה לי את רוסיה.
"חשוב לי להדגיש ,המאבק שלי מולה הוא לא
אישי .כבן אדם היא לא מפריעה לי .אבל כמנהיגה,
אם בכלל ניתן לומר עליה מילה שכזו ,היא הרסה
אותנו".
אם לבני תיבחר שוב ,את תישארי במפלגה?
"לא .זו גם התאבדות ערכית וגם התאבדות פו־
ליטית .אבל אני סומכת על בוחרי קדימה ,שלא
יעשו את הטעות הזו".
במי את תתמכי לראשות קדימה?
"העיקר הוא במי אני לא אתמוך .לא משנה מי
ייבחר ,גרוע יותר לא יכול להיות".
"הדוברת של אבו־מאזן"
מצהירה.
למה יצאת נגד המשפחות החד־הוריות?
"לא מדוייק .אין לי בעיה עם אישה שלא הצליחה
למצוא גבר והיא מתקרבת לגיל 40ורוצה ילד .גם
אין לי בעיה עם מישהי שלא הסתדרה עם בעלה
והתגרשה .ואני מבקשת שתכתוב ,שאפילו מי שה־
ביאה ילד בלי להקים משפחה ,משום שהיא חושבת
שגבר זה יצור מיותר ,אין לי איתה בעיה .כל עוד
היא מוכנה לשאת בהוצאות ,שיבושם לה.
"אני יצאתי נגד אלו ,שמרצונן הן חד־הוריות
ומצפות שמשלם המיסים יממן את האידיאולוגיה
שלהן :קצבאות ,זיכויי מס ועוד הטבות .זה נהיה
אופנתי להביא ילד ללא נישואין ,ואז לחלוב כספים
מהמדינה .ברעה החולה הזו יש לטפל".
איך?
"חינוך .להכניס לתודעה של הנוער את החשיבות
בהקמת משפחות אורגניות .הדבר שאני הכי מתמ־
סרת לו בעבודתי הוא חיזוק ערכי המשפחה הנור־
מלית .תראה מה נהיה פה -היום בחוגים ה'נאורים',
אישה שמתחתנת נחשבת חלשה ,מסכנה ונזקקת.
"כשאמרתי שאלמלא בעלי לא הייתי מגיעה לאן
שהגעתי ,ושאני גאה בכך שאני תלויה בו כפי שהוא
תלוי בי ,קראו לי פרימיטיבית".
קיבלת גם תגובות אוהדות?
"בוודאי .הרבה אנשים ניגשים אליי ברחוב
ואומרים ,שהם שנים חיכו לשמוע קול שפוי כשלי.
למרבה הפלא ,תמכו בי יותר נשים מגברים .גם
הרבה פוליטיקאים אמרו לי שהם מסכימים איתי,
רק ש'לא נהוג לדבר כך' .חברת כנסת ניגשה אליי
ואמרה לי' :יוליה ,יש לך ביצים'".
"גרוע יותר לא יכול להיות"
היא נולדה בבית מסורתי באוזבקיסטן ,לפני 47
שנים ,ובגיל 15עלתה עם משפחתה לישראל .כיום
היא מתגוררת בהרצליה ,נשואה לחזי ,שמאי מק־
רקעין וכלכלן ,ואמא לנואל ,17 ,ושחף .11 ,יש לה
שני תארים מאוניברסיטת תל־אביב -במדעי הח־
ברה ובמינהל עסקים.
כשסיימה את לימודיה פנתה לתחום התקשורת.
היא שימשה כמנכ"ל "וסטי" ,העיתון הנפוץ בארץ
בקרב דוברי הרוסית .לאחר מכן נמנתה בין מקימי
ערוץ "( 9ישראל פלוס") ,ואף כיהנה שם כמנהלת
וכעורכת ראשית .בתקופה זו התיידדה עם אריק
שרון ,שהציע לה להתפקד לקדימה.
לכנסת ה־ 17היא לא הצליחה להיבחר ,וברשימת
קדימה לכנסת הנוכחית היא מוקמה ,29במסגרת
שיריון לעולים .כשהתפטר חיים רמון מהכנסת,
נכנסה במקומו ומאז היא שם.
על שרון ,מייסד מפלגתה ,יש לה רק שבחים.
"הוא היה מנהיג אמיתי ,שרצה לאחד את העם ול־
שים את הערכים מעל הפוליטיקה" ,היא אומרת.
"סמכתי עליו בעיניים עצומות" .לעומת זאת ,על
מנהיגת המפלגה הנוכחית היא שופכת קיתונות של
רותחין" .אצל לבני הכיסא הוא בראש סדר העדי־
פויות ,ורק אחר כך הערכים וטובת המפלגה .אין לה
את היכולת ללכת עם האמת שלה .היא משועבדת
לסקרים ,לעיתונאים ,ליועצים וליחצנים".
בבחירות האחרונות היא הצעידה אתכם
להישג .אתם המפלגה הכי גדולה בכנסת.
"יופי ,אבל מאז היא מרסקת אותנו .במקום לה־
צטרף לממשלת אחדות ,היו חשובים לה משחקי
הכבוד מול ביבי .זה פיספוס ענק ,כי בקדימה יש
אנשים עם רקורד מרשים ,מהמובילים בתחומם,
שיכלו לתרום מניסיונם ולהשפיע על מדיניות
הממשלה .אז מה הפלא ,שרבים מהם ממורמרים.
"בתחום המדיני היא נחלה כישלון חרוץ .אבו
מאזן נושא נאום שטנה באו"ם ,מתחבק עם החמאס
והיא ממשיכה לראות בו שותף .במקום להביןשאין עם מי לדבר ,היא מאשימה את נתניהו".
גם בנושא החברתי מלאה שמאלוב-ברקוביץ'
ביקורת על לבני כרימון" .לא הגיוני שיו"ר אופו־
אכן ,בשנתיים האחרונות משהו רע עובר על
קדימה .זה התחיל בכך שלאחר הבחירות היא מצאה
את עצמה מחוץ לממשלה ,למרות היותה הסיעה
הגדולה בכנסת .המשיך בזה שלא הצליחה לטר־
פד אף חוק שניסתה הקואליציה להעביר .לאחרונה
נחשף עוד כי הגזבר נחשד שמעל בכספי המפלגה,
אשר גם כך נמצאת בגירעון של 40מיליון שקל.
בין לבין היו ניסיונות ,שכמעט צלחו ,לפצל את
הסיעה.
ואם כל זה לא מספיק ,אז הסקרים האחרונים
מנבאים לקדימה צניחה ל־ 10מנדטים בבחירות
הבאות.
לשמאלוב-ברקוביץ' ברורה הסיבה למפולת.
"קדימה של הכנסת הזו הפכה לדוברת של אבו־
מאזן .במקום שנתמודד על קולות מול הליכוד,
כראוי למפלגת מרכז־ימין ,נגררנו שמאלה ממרצ.
"התהליך המדיני הגיע למבוי סתום ,ואם אנחנו
רוצים בחזרה את הבוחרים ,יש להציב אלטרנטי־
בה .יש להחיל מיד את הריבונות על כל היישובים
היהודיים ביהודה ושומרון".
איך העמדות שאת מציגה מסתדרות עם מצע
קדימה :שתי מדינות לשני עמים?
"שאלה מצויינת .תפנה אותה לאהוד אולמרט,
שהסכים לחלק את ירושלים למרות שבמצע המפ־
לגה כתוב שירושלים תישאר מאוחדת .אנחנו כבר
מזמן לא נאמנים למצע המפלגה".
יש בקדימה עוד חברי כנסת עם עמדות מדי־
ניות כשלך?
"יש עוד שלושה־ארבעה .הם מעדיפים שלא
להתבטא בעניין הזה מכל מיני סיבות .אבל אין לי
ספק ,שבקרב מצביעי קדימה ופעילי קדימה ,רבים
חושבים כמוני".
מה את מציעה לעשות עם מיליון וחצי פלסטי־
נים ביהודה ושומרון ועוד מיליון וחצי בעזה?
"ביהודה ושומרון יש להשאיר מובלעות ערביות,
ולתת להם לנהל את חייהם האזרחיים .אבל עזה? מה
אכפת לי עזה? מבחינתי ,נפטרנו מהחטוטרת הזו.
"השמאל משום מה מתבכיין שתושבי עזה מסכ־
נים ,אבל לא מזמן ראיתי תמונות באינטרנט ,ועזה
נראית כמו מונטה קרלו .אם קצת צפוף להם ,לא
נורא ,שיבנו לגובה .שיבנו 100קומות"¿ .
* למרות כמה פניות ,לא הגיעה מציפי לבני
תגובה על השאלותשהופנו אליה
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 1
| 1הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
"הלוואי
שיום אחד
יהיו לי
ילדים,
ואחד מהם
יהיה הומו"
בתוך הרדיו האינטימי שלי
את הקשר שלו עם טל ברמן הוא מדמה לזוג שעושה סקס כל יום ,כל היום >>> מה שלא הצליח לו בטלוויזיה -קרה בגלל
הרדיו >>> על נטיותיו המיניות הוא הצהיר בגיל .17למען הדיוק -אמא שלו שאלה" :אתה חושב שאתה הומו?" ,והוא
השיב לה" :כן" >>> ועל היציאה מהארון של אורנה בנאי -הוא מפרגן >>> אה כן ,ולאביעד קיסוס יש גם זוגיות חדשה
"
אם תשאלי את אמא שלי ,היא תגיד
לך שזה שאני הומו זה הדבר הכי טוב
שקרה במשפחה .זה פותח את הלב
לאנשים מסביבך .זה הופך אותם לסו־
בלניים יותר ,לאדיבים יותר .האחים
שלי גדלו בבית שבו היה מאוד ברור
שאם אתה נתקל באנשים עם חריגות כזאת או
אחרת ,אתה צריך להיות סובלני ולא לעשות להם
את המוות" ,אומר אביעד קיסוס ,כשאני שואלת
אותו ,מתישהו בראיון ,על היציאה מהארון.
זה היה בגיל .17הוא מתאר את עצמו כנער
שלבש שחורים ,מדוכא ומתבודד ,עד שאמו שאלה
אותו" :אתה חושב שאתה הומו?".
הוא השיב לה" :כן".
"אני מאוד מעריך את אמא שלי על הרגע הזה",
הדר מסלטון
הוא מספר" .הרבה הורים חושבים שאם הם לא
ישאלו -זה לא יהיה .יש גם הורים שמתנכרים
לעצמם כיוון שהילד שלהם הומו .הם ממש שונאים
את עצמם בגלל זה.
"גדלתי בבית שבו נאמר לנו בכל הזדמנות
שהאושר שלנו קודם לכל .אנשים שאוהבים אותנו
צריכים להתרגל למה שעושה אותנו מאושרים.
ואם אני הומו ואני עובד במה שאני עובד ,האנשים
צריכים להתרגל לזה.
"אתה עושה טובה גדולה למשפחה שלך כשאתה
בוחר לצאת מהארון .משפחות שיש בהן ילד הומו,
זאת זכות גדולה למשפחה .הלוואי שיום אחד יהיו
לי ילדים ,ואחד מהם יהיה הומו".
אורנה בנאי חשפה את נטיותיה המיניות לפני
כמה שבועות .היו כאלה שפירגנו לה ,ואחרים
כעסו על זה שהיא הסתירה את זה עד עכשיו.
"זה מדהים .האישור הזה מאוד חשוב .התחום
המסוכן ביותר הוא התחום שבו כולם יודעים ,אבל
המילה לא נאמרת .נוצרת מוטציה כזאת .כולם
יודעים אבל מפחדים להגיד.
"העובדה שאמן נמצא בארון ,וכולם יודעים על
זה ורק הוא לא מדבר ,מעביר מסר שצריך להס־
תיר .וזה לא מסר נכון עבור נער או נערה שנמ־
צאים בארון .צריך ללמוד לדבר על זה ולהודות
על זה.
”כשמישהי בסדר גודל של אורנה בנאי עושה
צעד כזה ,זה דבר מדהים .מעבר לחיים שלה ,זה
משנה לכל כך הרבה אנשים את החיים .האישור
הזה ,המילה הזאת ,הכמה אותיות האלה בעיתון,
זה ממש חשוב“.
צילום :עמית מגל" ,ידיעות אחרונות"
קיסוס" .חי בתחושה
המטופשת שכולם
מאזינים לנו"
אבל למרבה המזל אני נזכר בפומביות שיש ברדיו
ומקמץ בפרטים".
איך 99FMלעומת רדיו תל־אביב?
"מקום עבודה נעים יותר .גם מבחינת האנשים.
טוב לי ונעים לי שם .לשמחתי ,רוב מאזינינו הלכו
אחרינו .זו תחנה מקסימה .יש לה קו מוזיקלי טוב,
והם באמת מצליחים להיות משהו שגלגלצ אולי
היו פעם :הם הצליחו לייצר משהו עשיר ונעים ולא
מנג'ס .אני שמח שעשיתי את המעבר".
מאזיני הבוקר הצעירים יותר מתחלקים בין
אלה ששומעים אתכם לאלה ששומעים את שי
ודרור .התחרות קשה?
"איזה תחרות?! אני חי בתחושה המטופשת שכו־
לם מאזינים לנו ,אבל כנראה שאת צודקת .לא
שמעתי אותם שנים ,כי אנחנו בדיוק מולם מבחינת
השעות ,אבל הם עושים את מה שהם עושים וכנ־
ראה עושים את זה היטב.
"הסגנון שלנו שונה .הם סטיריקנים במלוא מובן
המילה ,ואין לי אלא להסיר את הכובע בפניהם וגם
בפנינו .היו ויש תוכניות שמנסות לייצר דברים דו־
מים בשעות האלו ,ולא מצליחות".
ובכל זאת ,שנים ארוכות היא בילתה במח־
בוא.
"זה לא נעים ,כי לאמנים יש המון כוח ,והם
ששים לנצל אותו -בין אם להתנדבויות ובין אם
לקבל משקפי שמש של ארמאני בחינם .מי שיש לו
כוח ולא מנצל אותו למטרות חשובות -הוא מסוג
האנשים הכי נחותים בעיניי.
"יש כל מיני דרכים להיות בארון .אני מודה
שאני יותר סלחן כלפי אנשים שנמנעים מלהת־
ראיין ומשתדלים לא לפגוש את התקשורת כדי
שלא יצטרכו לדבר על זה ,לעומת אנשים שמספ־
רים בתקשורת על החברות שהיו להם כל השנים
האלה ואיזה זיונים לוהטים הם השיגו".
מה דעתך על אאוטינג?
"אני לא מאמין בזה ,כי זה אונס .זה אלים .אני
רוצה שאנשים יגידו :אני הומו וטוב לי .אחרת זה
לא שווה .לכל אחד שעובד בלהיות מפורסם יש
הסכם בלתי כתוב ,שכל הזמן מתחדש עם הקהל
שלו ,ולא נכון להגיד 'אני לא שגריר של אף אחד'.
יש לך אחריות .מבחינתי זה משול לחיטוט באף
מול מצלמות הטלוויזיה ,או שאני לא אסגור את
המיקרופון בזמן שאני משתעל באולפן".
עשיר ,נעים ולא מנג'ס
קיסוס נולד וגדל בכפר סבא ,הבכור בין שלו־
שה אחים .הוא סיים לאחרונה את שיתוף הפעולה
עם "הארץ" ,שם כתב טור שבועי במוסף השבועי
במשך שנה וחצי.
את הזוגיות הרדיופונית עם טל ברמן הוא החל
כמעט לפני עשור ,ומאז – למרות שהם עברו בין
כמה תחנות -הוא מתעורר מדי בוקר ברבע לשש
ומתחיל לשדר כבר בשבע .שותה המון קפה ,עושה
יוגה ,קורא ומבשל .בקרוב מאוד יחגוג .33אבל את
זה כולנו כבר יודעים.
יש דברים שאתה בוחר שלא להגיד בשידור?
"תראי ,אני מאוד מחויב למערכת היחסים עם
המאזינים ,למרות שאני רואה רק את ברמן .כש־
קורים לי כל מיני דברים אני רוצה לרוץ לספר,
כשלמד בתיכון ,הוא עבד בתור מפעיל בובות.
התיאטרון היה מופיע ביישובי השומרון .היום הוא
אומר שלא היה מסכים להגיע למקומות האלה.
למה לא?
"כי זה מנוגד לאידיאולוגיה שבה אני מאמין .זו
לא אשמתו של אף אחד שהוא גר ברחוב כלשהו
באריאל ,זאת הממשלה שמאוד מאוד לא לטעמי
ומאוד מאוד לא הסגנון שלי.
"כמו כל בנאדם אני משלם מיסים וכן הלאה,
אבל אני לא חייב לאמץ כל דבר שנגזר על המ־
דינה הזאת .אני יודע איפה הגבולות שלי .כשיבוא
הזמן אני אלך לקלפי ,ואקווה שמישהו אחר יעמוד
בראשות הממשלה ויחלק את המשאבים העומדים
לרשותו בצורה אחרת".
איך זה שהסכמת להתראיין לעיתון שיפורסם
באריאל?
"אני יודע שהמון סטודנטים באריאל מאזינים
לנו ,ואני שמח על כך ,אם כי ברור שהדעות שאני
משמיע לא זהות לדעות שלהם.
"הבעיה היא שכל מה שנוגע לאכיפה במדינת
ישראל הוא מאוד פשוט -עד שאתה מגיע למתנ־
חלים או לחרדים .אז ,הגבולות מיטשטשים .למשל,
עם הסיפור התורן של הדרת הנשים.
"הפתרון הוא פשוט ,ותמיד היה פשוט :או שיש
חוק או שאין חוק .אבל אף אחד לא רוצה לממש את
זה ,כי יש אינטרסים יותר גדולים".
ואם אנחנו בענייני תקשורת וקריירות -ההיס־
טוריה הטלוויזיונית של קיסוס מורכבת מהנחיית
סדרות דוקו ,השתתפות בסידרה המוזיקלית "השיר
שלנו" ,הנחיית " Yבעשר“ ,הנחיית שעשועונים
בפריים־טיים ומגיעה כרגע להנחיית ריאליטי.
חלק מהתוכניות התקבלו בביקורות חיוביות ,חלקן
חטפו פידבקים שליליים ,וחלקן (”ווייפ־אאוט“) אף
הורדו מהמסך בטרם עת.
”הרבה שנים טל ואני תהינו איך להעביר את מה
שיש בינינו ברדיו לטלוויזיה ,אבל גם בתוכניות
הטלוויזיה הטובות אף פעם לא הייתי אני כמו שאני
ברדיו“.
וזה מאכזב?
"טלוויזיה היא מדיום פחות טוב .ברדיו אתה
מסוגל להביא מעצמך יותר .לקח לי המון זמן להבין
שאם למישהו יש רתיעה ממני בזמן שהוא צופה
בי בטלוויזיה ,זה כנראה המחיר שאני משלם בגלל
שאני ברדיו.
"רדיו זה משהו אחר .אינטימי יותר .זה מערכת
יחסים ארוכת טווח .בטלוויזיה אין מערכות יחסים
ממושכות .הביקורת הראשונה נכתבת אחרי הפרק
הראשון ,וברוב הפעמים היא זו שגוזרת את הדין גם
להמשך .כך גם הרייטינג .אם הוא נמוך ,לאן כבר
הוא יטפס? אנשים שיש להם קריירה טלוויזיונית
ארוכת טווח הם אנשים בני מזל.
"בפרוייקטים מהסוג שאני עשיתי בטלוויזיה,
הנפוצים יותר ,אתה לא באמת מקבל את ההזד־
מנות להצליח .מעולם לא הייתי רובוט שעומד
וקורא בקול מתוך הטלפרומפטר ,ואם כך זה נראה
כנראה שעשיתי משהו לא בסדר.
"תמיד השתדלתי להיות מעורב ,אבל תמיד יד־
עתי גם שאני המנחה ,ולא אני במרכז התוכנית.
במיוחד בתוכנית כמו ."24/7
ברמן ואתה צוחקים בלי סוף על המתמודדים
בתוכניות ריאליטי .זו לא צביעות לקחת פתאום
חלק בהנחיית תוכנית כזו?
"נכון שמדובר בריאליטי ,וברור שלתוכניות
כאלה מגיעים אנשים משעשעים ,שבאים לשם
להשתעשע 24/7 .באמת היתה תוכנית על
אהבה ,והציניות שם היתה במינון נמוך יחסית.
הצטערתי שהתוכנית לא התקבלה במספיק אה־
בה.
"אני לא נאיבי .אני יודע שרגשות ומצלמה לא
בהכרח עובדים יחד ,כי ברור שכשהמצלמה פועלת
אף אחד הוא לא בשיא הטבעיות ,אבל אני חושב
שהכוונות היו טובות ונעימות וטהורות .רצו למ־
צוא לאיתן אורבך בת זוג שבאמת תתאים לו".
הוא היה נורא יבש ,לא?
"אני לא מסכים .אני חושב שהוא מקסים ,ואני
חושב שממהרים להאדיר את המפורסמים ,או לש־
פוט אותם לחומרה ,הרבה לפני שניתנה הזדמנות
להכיר אותם באמת.
"הדיבור התקשורתי השחוק והפגום ,שאיתן
אורבך לא מספיק בשביל להחזיק תוכנית ,מוכיח
שיש מעט מאוד קולות מקוריים בתקשורת היש־
ראלית .יש כמה אנשים שמכתיבים את הטון ,וכו־
לם הולכים אחריהם .זה פתטי".
"כשמישהי בסדר גודל של
אורנה בנאי יוצאת מהארון,
זה צעד מדהים .מעבר לחיים
שלה ,זה משנה לכל כך הרבה
אנשים את החיים .האישור הזה,
המילה הזאת ,הכמה אותיות
בעיתון -זה ממש חשוב"
בלי משכנתא ,עם סופלה
כשאני שואלת אותו על הדמיון בין הצמד קיסוס
את ברמן לצמד אסי עזר את ארז טל -הוא מגיב
בפליאה וטוען שלא חשב על זה קודם .כימיה זוגית
בטלוויזיה ,הוא אומר ,מורכבת הרבה פעמים מהומו
וסטרייט.
למה אסי וארז עוברים כל כך טוב מסך?
"הם טובים במה שהם עושים .הנפח שהם תופסים
בתוך התוכנית הוא לא יותר מדי ולא פחות מדי".
ואיך הזוגיות בינך לבין ברמן עובדת כל כך
טוב כל כך הרבה זמן?
"מה שמקיים את המערכת הזוגית בינינו ,בין
השאר ,זה הרדיו .הייצור התמידי .כי מהבחינה
הזאת זה דומה לזוג שעושה סקס כל יום ,כל היום.
אתה כל הזמן יוצר ,מייצר ,עובד על זה .אני לא
מכיר זוגות ששלוש שעות ביום מנהלים דיאלוג
רצוף בלי הסחות דעת .בלי שהחיים ,הילדים או
המשכנתא יתערבו".
פעם ,הוא מספר ,כשרק התחילו לעבוד יחד ,הם
היו מגיעים הרבה לפני השידור כדי להתכונן .היום,
כיוון ש"השריר כבר מיומן" ,הם קוראים עיתונים,
מדפדפים בכמה אתרים ,ומחליטים בגדול על מה
ידברו .רוב הדברים שעולים בתוכנית -פשוט עו־
לים בתוכנית.
ממש קוראים עיתונים לפני השידור?
"כן .חוויה קשה ,שבמשך השנים נהייתה קשה
יותר ,כי רמתם של חלק מהעיתונים הולכת ויור־
דת .זה מצחיק שאנחנו עדיין קוראים עיתונים ,ולא
עשינו מעבר מלא לאינטרנט .אני עדיין מקובע על
זה שאני צריך עם הקפה של הבוקר את הדבר הזה
שמדפדפים בו ,ואם יום אחד זה ייכחד ,ייקח לי זמן
להתרגל לדבר החדש .דרך אגב ,גם נס קפה הולך
טוב יותר עם עיתון".
יש עליכם איזושהי צנזורה?
"אין צנזורה .לפחות ברדיו שאני משדר .אף אחד
לא מכתיב לי מה להגיד .כמובן שישנו גבול הטעם
הטוב .אבל מאחר שאני עושה את זה הרבה שנים,
יש לי מנגנון פנימי שאומר לי מה אסור ומה מותר
להגיד.
"לפעמים אני עדיין מתחרט על דברים שאמר־
תי ,אבל זה חלק מהעבודה".
מה הקטע שלך עם אוכל?
"אני משתדל להיות זהיר .אני אדם מבוגר ,ובגילי
יש נטייה להשמין .אז אני שומר .וגם כי אני עובד
בטלוויזיה ,שעושה לך עוול ביותר ממובן אחד .אני
אוהב אוכל ,אבל הייתי חייב לפרמט את האהבה
הזאת .יש ארוחה אחת ביום שבה אני אוכל הכל".
כולל סופלה?
"שני ביסים .אני לא אוכל קינוח שלם .אבל זה
שני ביסים יותר משהייתי אוכל פעם".
מה אנחנו לא יודעים על אביעד קיסוס?
"זוגיות חדשה .אבל זה מאוד מאוד טרי".
באמת? לא אמרת שום דבר בתוכנית.
"דווקא היום ברמן שאל אותי אם יש לי עם מי
להתנשק בסילבסטר ,ואמרתי שכן".
עוד מעט תחגוג .33מה תאחל לעצמך?
"מעבר לקלישאות של אהבה ופרנסה ,אני
מאחל לעצמי כמה שפחות שינויים .בזמן האחרון
אני מרגיש שהמון דברים מזדעזעים סביבי .אני
לא אוהב שינויים גדולים .אני לא אוהב טלפונים
ממספר חסוי"¿ .
"הרבה הורים חושבים
שאם הם לא ישאלו -זה
לא יהיה .יש גם הורים
שממתחילים לשנוא את עצמם.
אבל אני גדלתי בבית שבו
נאמר לנו בכל הזדמנות
שהאושר שלנו קודם לכל"
"זו לא אשמתו של אף אחד
שהוא גר ברחוב כלשהו
באריאל ,זאת הממשלה שמאוד
מאוד לא לטעמי ומאוד מאוד לא
הסגנון שלי .אז אני משלם מיסים
וכן הלאה ,אבל אני לא חייב לאמץ
כל דבר שנגזר כאן .כשיבוא הזמן
אני אלך לקלפי ,ואקווה שמישהו
אחר יעמוד בראשות הממשלה,
ויחלק את המשאבים אחרת"
"אני חושב שאיתן אורבך
מקסים ,ואני חושב
שממהרים מדי להאדיר
מפורסמים או לשפוט
אותם לחומרה .הדיבור השחוק
והפגום ,שהוא לא יכול להחזיק
תוכנית ,מוכיח שיש מעט מאוד
קולות מקוריים בתקשורת .כמה
אנשים מכתיבים את הטון ,וכולם
הולכים אחריהם .זה פתטי"
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 15
| 14הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
מ
בן סימון" .אני גאה
שתרמתי לפילוג
במפלגת העבודה"
| צילום :בני כהן
"המזרחיים
מצביעים עבור
התליין שלהם"
דניאל בן־סימון לא חושש להגיד את זה" ,כי אני אחד מהם" >>> "מרוקאי מאופקים שמצביע לנתניהו ,מצביע למי שמרושש
אותו ומשקיע את כספו בהתנחלויות .העולים מצפון אפריקה ומארצות ערב הם האנשים שלא סופרים אותם כשמחלקים את
התקציב" >>> הנער שעלה לבדו ממרוקו הפך לעיתונאי ב"הארץ" ,חצה את הקווים לפוליטיקה ,ומבין היום עד כמה כוחו מוגבל
בני כהן
ה גורם לעיתונאי מוערך ומ־
צליח לקום בוקר אחד ,להיפרד
מהעט והמקלדת ולרוץ אל
שדה המוקשים של עולם
הפוליטיקה ,ועוד אל מפלגה
שנדמה כי חלפה תהילתה מן
העולם?
שאלה טובה .ח"כ דניאל בן סימון ( )57עבר את
התהליך המורכב כשפרש מעיתון "הארץ" ,ועבר
לכתת רגליו בין פעילים ואנשי ציבור ,ורץ לפ־
ריימריז במפלגת העבודה ב־.2008
הוא נבחר למקום ה־ 11ברשימה ,ומכהן כעת
בכנסת ה־ 18מטעמה .תחילה הצטרף עם חבריו
לקואליציה ,כי "חשבתי שהולכים להסדר מדיני",
לאחר מכן תיכנן לעקור מהמפלגה ולהקים סיעת
יחיד ,כי "לא הייתי שותף למהלכיו של אהוד ברק.
למזלי ,הוא הקדים אותי ופרש בעצמו".
תחילת דרכו של בן סימון בתקשורת היתה
ב־ ,'84כשחזר מלימודי תואר שני בעיתונות
באוניברסיטת בוסטון .הוא החל לשמש ככתב מדי־
ני בעיתון "דבר" ,בו עבד עד לסגירתו ב־ .'96לאחר
הבחירות באותה שנה אף כתב את ספרו הראשון,
"ארץ אחרת -ניצחון השוליים -איך קרס הש־
מאל ועלה הימין" ,בו ניסה להסביר כיצד באמת
עלה בנימין נתניהו לשלטון ,באמצעות פגישות עם
פשוטי העם .בד בבד החל לכתוב בעיתון "הארץ".
אתה מתחרט על המעבר לפוליטיקה?
"אין חרטה ,וזו גם איננה השאלה .מעברים הם
קשים .עברתי מצופה לאדם שפועל ופעיל .אלה
שני צידי המתרס ,ואני יכול לומר שהייתי בש־
ניהם .מבחינתי ,זה המשך למה שהתחלתי בו .זה
לא סותר .אני עוסק באותם תחומים ,אבל במקום
לכתוב עליהם עברתי להצביע בעדם".
וזה באמת קל יותר ,להשפיע דרך הכנסת?
"לא בטוח" ,הוא מפתיע ומסביר" .יש פה השפעה
הדדית .התקשורת והפוליטיקה -שניהם רקדני
טנגו ,ואתה לא תמיד יודע מי מוביל .כאן מצביעים
וחותכים דברים ,ובעיתונות יוצרים אקלים".
אבל החיים באופוזיציה לא קלים" .אני חייב
להודות" ,הוא אומר" ,שכחבר אופוזיציה אתה לא
מצופה לשנות סדרי עולם ,וכמעט בלתי אפשרי
להעביר מכאן חוקים .הדבר היחיד שאפשר לעשות
הוא לשנות את השיח ,להכניס את הרעיונות שלך
לוועדות ,למליאה .אבל כמעט כל מה שתאמר לא
יזכה לתמיכה".
התחתית של התחתית
המעבר של בן סימון ,מעולם המילים אל בית
הנבחרים לא היה היחיד שלו .בגיל 15ארז את הפק
קלאות ,עזב את ארץ הולדתו ,מרוקו ,ועלה ארצה,
לבדו.
"כשאני חושב על זה בדיעבד ,זה נראה קשה
יותר מכפי שזה נראה לי אז" ,הוא מספר במבטא
הצרפתי שלו ,שנרקם ,בין השאר ,בתקופה בה שהה
בפנימייה צרפתית במרוקו" .בתוך המערבולת של
הפרידה מההורים והקליטה במקום החדש והלא
מוכר ,לא הייתי פנוי מספיק על מנת לנתח את
הקושי .נדמה לי שהיום הייתי מוותר על החוויה".
עם זאת ,הוא רואה במסלול חייו יתרון" .אני
מביא עימי מימד נוסף וניסיון חיים קודם .לא
נולדתי פה ושרתי שירי ילדות כמו 'נד נד' של
ביאליק .למדתי את הילדות פה דרך ילדיי .יש לי
תפיסה וגישה אחרות ,והן ממשיכות להוביל אותי
הן בפוליטיקה והן בעיתונות .למי שגדל בארץ,אין אותן".
בן סימון גרוש ואב לארבעה ילדים .ביוני '81
התחתן עם אשתו הראשונה ,ענת .שבועיים לאחר
מכן נסע ללמוד לתואר שני בארצות־הברית .היום
הוא חי עם אשת הפירסום אוריאלה בן־צבי .אחיו,
נפתלי ,שימש במשך שנים כתב בערוץ הראשון.
מלבד הספר על בחירות '96כתב דניאל בן סימ
מון עוד שלושה" :קסם על שפתי מלך" מספר על
עלייתו לשלטון של אהוד ברק; "נשיכה צרפתית"
מדבר על האנטישמיות במאה ה־"( 21האנטישמ
מיות היום איננה נוצרית־דתית .היא נובעת מנקמה
על מדיניותה של ישראל"); "עסקה אפילה בדרום"
עוסק בהזנחת הנגב על ידי ממשלות ישראל.
אתה חש כמייצג המזרחיים ותושבי הפריפ־
ריה בכנסת?
"אני מייצג חלק מטענותיהם ,אבל לא בטוח
שבהצלחה ,כיוון שזו הממשלה הכי אשכנזית
שהיתה פה ,והיא מוצבעת על ידי המזרחיים .הגיע
הזמן שהם יעשו חשבון נפש .מרוקאי מאופקים
שמצביע לנתניהו ,שיידע שהוא מצביע למי שמ־
רושש אותו ומשקיע את כספו בהתנחלויות".
הוא איש אדיב ,חייכן ,מנומס .לאורך רוב הראיון
הוא אפילו רגוע ונינוח ,אך כשנושא ה"מזרחיים",
הנוגע ביותר לליבו ,מונח על השולחן ,ניתן להבחין
בשינוי שחל בו .הוא הופך תקיף ומרים את קולו.
"הבעיה חמורה בהרבה מכפי שתיארתי לע־
צמי כעיתונאי .לא רק שמוקדי הכוח לא השתנו
מאז שנות ה־ ,50הם התעצמו אף יותר ,והמזרחיים
נמצאים בצד התחתון של הסיפור הזה .נוצר פה
דור שלישי של מצוקה .הם התחתית שבתחתית.
העולים מצפון אפריקה ומארצות ערב הם האנשים
שלא סופרים אותם כשמחלקים את התקציב".
ב־ ,'98כעיתונאי "הארץ" ,ריאיין בן סימון את
ח"כ דאז אורי אור ,שהתבטא בחריפות נגד אופן
הצבעתם של המזרחיים לכנסת .הראיון הזה חיסל
בעצם את הקריירה הפוליטית של אור ,אשכנזי
מבטן ומלידה.
הפעם בן סימון עצמו משמיע את אותם דברים,
אלא שלו מותר ,לפי דעתו ,כי הוא משם.
"מאז שנות ה־ 50המזרחים ממשיכים לדפוק את
עצמם .על זה נפל אורי אור ,אבל לו אסור היה לה־
גיד את זה -לי מותר .הוא אמר לי אז 'הם טיפשים?
הם לא מבינים ש .'...לי מותר להגיד שההצבעה
שלהם טיפשית ,כי אני אחד מהם ואיש לא יכול
לפטר אותי".
אז למה הם ממשיכים להצביע לימין הקפי־
טליסטי?
"הם ממשיכים להצביע עבור התליין שלהם,
אולי משום שהם מסכימים עם הימין מבחי־
נה מדינית־ביטחונית .הם אומרים' :אתם יודעים
מה? אנחנו מוכנים לאכול פחות ולמות צעירים'.
"מבחינתי זה בסדר גמור .מקובל עליי שאדם יצביע
הצבעה אידיאולוגית ויהיה מוכן לשלם את המחיר
עליה .אני מעריך את זה ,בתנאי שאחר כך הם לא
ישחקו משחקים ולא יבואו בטענות".
גאה שתרמתי לפילוג
כשהבין שהממשלה אינה משיקה עם דרכו ,ולא
תרה אחרי הסכם מדיני ,מיהר בן סימון לעזוב .הוא
חזר לעבודה רק כשברק פרש ממנה עם ארבעה
ח"כים נוספים.
"אני גאה שתרמתי לפילוג הזה .ברק ניסה להח־
ריב את המפלגה ולא הצליח .אני שמח שהוא הח־
ריב את עצמו ,ברח עם עוד ארבעה אופורטוניסטים
כמותו ,ויצר מפלגה מגוחכת שהיא הכל חוץ מעצ־
מאות" ,מרים בן סימון את קולו בפעם השנייה.
"מה עצמאי במפלגה שמבקשת שישריינו
אותה?".
מה דעתך על אהוד ברק האדם?
"דעתי על ברק שלילית" ,הוא עונה" .מצד אחד
הוא הגאון הכי גדול בכנסת .מזלזלים ביכולתו
הפוליטית .גם אני זילזלתי .אבל הוא גאון .העובדה
היא שללא נכסים הוא מנהל את המדינה.
"מצד שני יש לו תכונה בזויה -אין לו אלוהים
כפוליטיקאי ,אין לו אידיאולוגיה ,הוא חייב להיות
בשלטון ולא חשוב לו אצל מי".
מה הסיכויים של מפלגת העצמאות לשרוד?
"יש לה סיכוי רק אם נתניהו ישריין את העצ־
מאות שלה .זה שם לא מוצלח למפלגה הזו -הומו־
ריסטי כמעט".
ומה אתה חושב על נתניהו וממשלתו?
"נתניהו הוא עוד גאון פוליטי .אוטוטו הוא יעבור
את בן־גוריון מבחינת משך כהונתו כראש ממשלה.
לצערי הרב ,הוא ימני אמיתי ,קיצוני אפילו ,שמצ־
ליח להסוות את עמדותיו.
"אני מודה שבתחילה האמנתי שהוא הולך להס־
דר מדיני .הוא עבד עליי כמו שעבד על אובמה ועל
כולנו .נתניהו הוא איש ארץ ישראל השלמה ,ואתה
כסטודנט באריאל או תושב אריאל יכול להיות
מרוצה ורגוע ,הוא לא יחזיר סנטימטר אחד".
למפלגת העבודה יש עתיד?
"יכול להיות שהיתרון שלה הוא דווקא בכך
שעברה לפניה .כלומר ,אנשים מתגעגעים למפל־
גה ולא רוצים להיפרד ממנה .הם חושבים שמותנו
אינו נחוץ כרגע ,וזה מה שנקרא החיים שלאחר
המוות".
על אף שתמך בעמיר פרץ בפריימריז ,מי שנב־
חרה להנהיג את המפלגה לקראת הבחירות הבאות
לכנסת היא דווקא שלי יחימוביץ'" .יש לקוות
שהיא תעיר את המפלגה ותכניס מסרים חדים בנו־
שאים הכלכליים .צריך לדבר על מדינת רווחה ועל
חלוקת הון טובה יותר.
"תמכתי בפרץ עד שהפסיד ,עם ההפסד ,התמיכה
הסתיימה ועכשיו אנחנו מפלגה אחת ,בלי מחנות.
אני מצפה ממנו ליישר קו ולהיות אחד מאיתנו".
מי יהיה המנהיג הבא של ישראל?
בן סימון מפתיע שוב ,ונוקב תחילה בשמות
של ח"כים צעירים מהליכוד" .אני חושב שגדעון
סער ,משה כחלון וישראל כץ ,למשל ,יכולים .יש
הרבה .אבל מסלול ההגעה לשם כרוך בסבל נוראי.
גם ציפי לבני ,שאול מופז ,יחימוביץ' ,פרץ ובוז'י
הרצוג מתאימים".
מה לגבי יאיר לפיד ,אריה דרעי? גם הם מתכ־
וונים אולי לרוץ.
"בעניין לפיד ,עדיין לא שמעתי ממנו דעה נח־
רצת באף נושא .הוא תמיד באמצע ,ופה זה מקום
שדורש להביע דעה .דרעי הוא פוליטיקאי מוכשר,
והייתי רוצה שיבוא וימתן את החרדים .הוא יותר
פרגמטי מהחברים שלו".
הוא לא מוכתם בכתם ההרשעה והמאסר?
"הוא מוכתם ,אבל חברה צריכה להיות מסוגלת
להפוך דף ולא לתייג לנצח .הוא שילם את חובו
לחברה".
ממחנה נופש למחנה עבודה
לאורך הפגישה קיימת התחושה שבתוך תוכו
יישאר בן סימון לנצח עיתונאי שמשקיף על הח־
ברה מהצד" .אני לא פוליטיקאי קלאסי" ,יאמר לי
בסוף הראיון" .אני עדיין חושב כמו עיתונאי".
מה דעתך על "הדרת הנשים"?
"זה התקף שיגעון .אפילו אצל הטליבאן לא היה
דבר כזה .דרוש פה טיפול מיידי -רפואי או פולי־
טי .מה זה? זאת לא בושה?".
המחאה החברתית?
"היתה מצויינת ,אבל גם כאן מתבטאת הגאונות
של נתניהו .הוא קבר אותה .המחאה נעלמה ,וכל
ההבטחות נעלמו כלא היו".
"תג מחיר"?
"כל פעולה כזאת מקצרת את תוחלת החיים של
ההתנחלויות .זה מביא את האזרחים הישראלים
ואת העולם למצב שבו הם מצביעים כנגד ההתנ־
חלויות ,ובסופו של דבר הן ייפלו קורבן לקיצוניים
שלהן".
ההתנחלויות הן נושא רגיש עבור בן סימון ,אבל
הוא יודע לכבד את השלטון" .זו ממשלה שנבח־
רה כדי לבנות התנחלויות .אם אני ראש הממשלה
ואני מאחל למתנחלים שאני לא אהיה -הייתימפנה אותם במסגרת הסכם תוך שנה־שנתיים .כי
כל עוד אין הסדר ,נחיה כאן בעימות מתמשך".
נגמרו החיים הטובים
אין לו ,הוא אומר ,זמן פנוי מאז כניסתו לפולי־
טיקה ,וגם כשיש -לא תתפסו אותו צופה ב"אח
הגדול" למשל" .אם זה היה תלוי בי ,הייתי מטיל
פצצה על כל התוכניות בטלוויזיה .אני רואה רק
חדשות .תקראו לי סנוב ,אבל אני לא מסוגל לצ־
פות בתוכניות הבידור העכשוויות".
אז מה אתה כן עושה בזמנך הפנוי?
"פעם הייתי קורא או כותב .כיום אני נשאב
לפוליטיקה ,והפכתי לפוליטיקאי פול־טיים .אני
גר ליד הים ,אז אני קופץ לקרוא שם ספר ,ואז מגיע
טלפון...
"נגמרו לי החיים הטובים שהיו לי כעיתונאי.
עברתי ממחנה נופש למחנה עבודה".
תמשיך או לא תמשיך בפוליטיקה?
"שאלה מצויינת .עדיין לא החלטתי"¿ .
"כחבר אופוזיציה,
כמעט בלתי אפשרי
להעביר חוקים .הדבר
היחיד שאפשר לעשות הוא
לשנות את השיח ,להכניס
את הרעיונות שלך לוועדות,
למליאה .אבל כמעט כל מה
שתאמר לא יזכה לתמיכה"
"ברק הוא הגאון הכי
גדול בכנסת .עובדה:
ללא נכסים הוא מנהל את
המדינה .אבל יש לו תכונה
בזויה :אין לו אלוהים
כפוליטיקאי ,אין לו
אידיאולוגיה ,הוא חייב
להיות בשלטון ולא
חשוב אצל מי"
"נתניהו ,לצערי הרב,
הוא ימני אמיתי,
קיצוני שמצליח להסוות
את עמדותיו .הוא איש
ארץ ישראל השלמה ,ואתה
כסטודנט באריאל יכול
להיות מרוצה ורגוע .הוא לא
יחזיר סנטימטר אחד"
* מלשכותיהם של ברק ונתניהו לא הגיעו
תגובות לשאלותינו.
ברק ונתניהו.
"גאונים פוליטיים"
צילום :חיים צח" ,ידיעות אחרונות"
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 17
| 16הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
"אני עומד בשמאל השפוי ,אם יש דבר כזה .כש־
עמיר פרץ היה בראשות העבודה ,הצבעתי והתאכז־
בתי כשהלך לביטחון ולא לאוצר .עשו לו מניפולציה
והוא אכל אותה .עד היום הוא משלם על כך.
"את הממשלה הנוכחית צריך להעיף מכל המ־
דרגות .את כל ממשלת הימין .הכלכלה החזירית
והקפיטליסטית צריכה לעוף .יש לחזור לסוציאליזם
הישן .גם מבחינה מדינית הכל תקוע ,אין נכונות
להתקדם ,שני הצדדים אינם פרטנרים".
יש מנהיג אלטרנטיבי באופק?
"כיום אין מנהיג בישראל ,בטח לא כזה בסדר
גודל של בן־גוריון ובגין .יאיר לפיד הוא עיתונאי
חביב ,אבל מה לו ולהנעת חוקים? הוא טוב במה
שהוא עושה כרגע .אני מתגעגע למנהיגות של
מנחם בגין".
ושל אריק שרון?
"שרון עשה הרבה צרות .הוא היה מיליטנטי,
ובהחלטה על ההתנתקות פשע כנגד אנשים כשזרק
אותם ללא פיתרון"
אז אולי תנסה אתה את מזלך בפוליטיקה?
"לא הייתי רץ ,זה לא אני".
המחאה החברתית עשתה לך משהו?
"תמכתי בה מאוד ,אבל היא התפספסה .מחאה
צריכה להיות מפוקסת מטרה .התחלנו לדבר על
דיור בר־השגה ומשם התפזרו ברעיונות -עגלות,
תנובה וכו' -וזה פגע בהצלחה שלה בסופו של דבר.
אבל המודעות הצרכנית עלתה.
"נקווה שבתחום הדיור המצב ישתפר ,ושוועדת
טרכטנברג תיישם עשרה אחוזים ממה שהציעה,
למרות שאני בטוח שבתוך הפוליטיקה והבירוקר־
טיות הכל יתמסמס.
"מצד שני ,התקשורת פימפמה את המחאה
והוציאה את האנשים החוצה ,ובסופו של דבר זה
פגע בה כבומרנג ,כי החברות והפרסומאים הורידו
פרופיל ,וכעת אין כסף לערוצים המסחריים".
"
לערסוואת
מתחת
המחוספס
מסתתרת
כוסית
מבוהלת
"
"לקום בבוקר זה מוות"
בוסי" .אצלי הכל
פתוח ,על השולחן,
והכל נאמר במפורש"
| צילום :בני כהן
רגע לפני ש"מחוברים "2עולה ,רגע לפני שמפציעים בחיינו גיבוריה החדשים ,חזרנו אל הסופר והעיתונאי
דודו בוסי >>> "כל יציאה שלי מהבית היא סוג של התקף חרדה קל" ,הוא מתוודה >>> ומרגיע" :כל היצירות
שלי נכתבו בצלילות מוחלטת על כוס קפה .רק כשאני סוגר את המחשב בלילה ,בחשיכה ,אני מתחיל לשתות"
"לכל אחד יש החולשה שלו,
אחד ייקח ציפרלקס ,אחר
הרואין ,ואצלי האלכוהול מרגיע
את הנפש .הוא משתיק לי את
הטרקטור בראש"
"אני גרוש מאז שקים היתה
בת שלוש ,והיא גדלה תחת
החינוך של אמא שלה.
אי אפשר לחנך בשלט־רחוק,
כשנפגשים פעם בשבוע
וכל סוף שבוע שני ,לכן
לקחתי את הדמות
המייעצת ,החבר
הטוב בלי תנאים"
ד
בני כהן
ודו בוסי מגיע לבית הקפה "עמ־
ליה" הסמוך לביתו שביפו כש־
לעיניו משקפי קריאה ,על ראשו
משקפי שמש ודיבורו וידיו רוע־
דים קמעה.
"אני אדם חרדתי" ,הוא מסגיר.
"כל דבר מלחיץ אותי .אני לא יודע להתמודד עם
בירוקרטיה ,לא אלך לבנק ואעשה סידורים ,ודברים
שהייתי יכול לעשות אתמול נדחים לרגע האחרון.
"אני אוהב להיות בבית .כל יציאה ,כל ירידה לר־
חוב ,הן סוג של התקף חרדה קל עבורי .אבל גם קר
עכשיו" ,הוא מתרץ את הרעידות.
בוסי ,42 ,הוא סופר מיוסר .את ההשראה לחמש
שת ספריו קיבל ,לדבריו ,מילדות קשת יום בשכונת
התקווה ומחיי רווקותו ,בהם זכינו להצצה מקרוב
בסידרה "מחוברים" .הסידרה עקבה ,כזכור ,אחר
חמישה גברים שתיעדו את עצמם במצלמת וידיאו.
בצעירותו הוא ניהל את מסעדת השיפודים
המשפחתית בשכונת התקווה .לאחר מכן
פנה ללימודי משחק אצל יורם לוינשטיין,
שם גילה את יכולותיו הספרותיות" .במסג־
רת אחד התרגילים בסטודיו סיפרתי סיפור
בדיוני ,הפידבקים היו טובים ,ומשם הכל
התגלגל" ,הוא משחזר.
את יצירת הביכורים שלו" ,ירח ירוק
בוואדי" ,הוציא בשנת .2000הספר הפך לרב־מכר
וזכה לביקורות טובות .מאז ,ספריו מתובלים בנ־
גיעות אוטוביוגרפיות ,אשר להן הוא מוסיף נופך
דימיוני" .ב'הירח ירוק בוואדי' למשל ,הגיבור הוא
כמוני והמבנה המשפחתי שלו זהה לשלי ,כולל
ההשראה של ההורים .אבל על הרקע הזה שתלתי
עלילה ,כי אילו הייתי צריך לספר את סיפור חיי ,היו
לי 30עמודים משעממים .צריך להפעיל את הראש
כדי להחזיק ספר".
מהמקום שבו אתה ניצב ,אתה מנסה לשפר את
החיים בשכונת התקווה של שנות האלפיים?
"אין לי יכולת לעשות משהו פרגמטי למען הש־
כונה .אני לא עומד במקום ציבורי שבו אני יכול
להזיז דברים .תמיד אנצור את השכונה כמקום שעי־
צב אותי ,והוא מושא השראתי .ברמה הפרוזאית אני
נותן למצוקות הללו במה .מרים להנחתה".
אפשר להתפרנס מספרות בארץ?
"מעטים מתפרנסים מספרות בארץ .השאר צרי־
כים להיעזר מדברים שמסביב לכתיבה .אני מנחה
סדנאות כתיבה ומרצה בבתי ספר".
אם תקבל הצעת משחק מפתה?
"המשחק כבר לא עושה לי את זה ,למרות שלא
מזמן השתתפתי בסרט סטודנטים .שמונה ימי צי־
לום .אבל היה נחמד .אם תבוא הצעה לתפקיד אורח,
שלא דורש לזכור טקסט בעל־פה -כי אין לי זיכרון
טוב -אשקול".
מה החלומות שלך כיום?
"אני רוצה שספריי יתורגמו ויופצו בחו"ל ,ויגיעו
לכמה שיותר קוראים .חוץ מזה אני עובד כעת על
תסריט לטלוויזיה ,ומקווה שזה יקרום עור וגידים,
למרות שבמצב הנתון ,שבו בערוץ 10ובערוץ 2נעצ
צרות הפקות ,זה לא יהיה קל".
"נשים? הכל באצילות"
ב"מחוברים" השתתף בוסי לאחר פנייה מהבמאי
דורון צברי .הוא הוצג שם כשתיין כפייתי ,רווק מו־
שבע ,חובב נשים ,אדם בעל מצבי רוח משתנים וקי־
צוניים ,שאותם רק בתו ,קים ,הצליחה למתן ולאזן.
דודו ,אתה אדם דיכאוני?
"אני אדם שחווה רגעים .יש לי רגעים של אושר
ושל דיכאון ,כמו כולם .אין בי משהו פתולוגי או
קליני".
בסידרה היה נדמה לעיתים שבוסי משחק ,שלא
לומר מתעלל ,בבנות המין היפה הסובבות אותו.
למעט מערכת יחסים קצרה ואינטנסיבית עם נטלי
עטיה ,בנות זוגו התחלפו בזו אחר זו ,כשזכורה בעי־
קר סצינה צובטת לב במיוחד ,בה אחת מאותן נשים
מצהירה מול המצלמה על אהבתה כלפיו .בוסי ,שי־
כור כלוט ,מודה שהוא אוהב בחזרה ,אבל הוא "לא
טיפוס של בנאדם אחד".
העריכה היתה מניפולטיבית? זה פגע בך?
"כל עריכה עושה מניפולציות ,ולעיתים כדי
ליצור סיפור מעניין עושים דברים שבאים על
חשבון ההרגשה הטובה שלך .זה הפריע לי בה־
תחלה ,אחר כך פחות .בשורה התחתונה הם יצרו
דמות עגולה שעוברת תהליך .שמתחילה ככה ונ־
גמרת אחרת".
למה בעצם השתתפת בזה? יש בך חרטה?
"אני לא מתחרט ,פשוט יש רגעים מסויימים
שהייתי בונה אחרת .עשיתי את 'מחוברים' כדי
לנסות לספר סיפור דרך מצלמה .סיפור קולנועי
יותר מאשר ספרותי .שילבתי בכך את שני התע־
נוגות שלי".
והיה קשה להיפרד מהמצלמה?
"להיפך ,נפרדתי ממנה הרבה לפני שהייתי צריך.
הפסקתי ליצור חומר ,והמערכת ישבה עליי .זה
התיש אותי .מבין חמשת המשתתפים בתוכנית ,אני
הבאתי הכי מעט חומר .אחרים הביאו 400שעות
מצולמות ,ואני רק ,100שמתוכן חצי עשיתי בכוח,
כי ברגע שהפסקתי ליהנות ,כעבור שבוע ,זה הפך
לעבודה עבורי".
אתה חסר לב מול נשים?
"בסצינה אחת או שתיים זה הצטייר ככה ,אבל
אותן נשים יודעות שזה לא בא מחוסר לב .אצלי הכל
פתוח ,על השולחן ,והכל נאמר במפורש .כלומר ,אם
אנחנו מגדירים מערכת יחסים כפתוחה ,אז הדברים
מוגדרים כך מלכתחילה .ואם בוחרים להישאר יחד,
זה נעשה מתוך החלטה בוגרת ושקולה .הכל בהגי־
נות ,בג'נטלמניות ,באצילות".
רומן עם אישה נשואה לגיטימי לדעתך?
"לא .זה בעייתי ולא מוסרי .אם אישה מגיעה
ואומרת שהיא פרודה וכבר לא חיה עם הבעל ,זה
סיפור אחר -אבל עם נשואה לא יהיה לי סטוץ".
אז הרומן של רן שריג ודנה ספקטור ,שהחל
בסדרה ,קומם אותך?
"לא קומם אותי כלל וכלל ,כי שניהם מיצו את מה
שהיה להם קודם ,ומצאו זה את זה .מהשמיים".
אתה מאמין באהבה?
"אני תמיד מאמין באהבה ,אבל יש שאלה נוספת
שנגזרת מכך :האם אני מאמין בזוגיות .אני מאמין
שלזוגיות יש תוחלת חיים .פעם ,בתקופה של הסבא
והסבתא שלנו ,היתה זוגיות לנצח ,שלא משנה מה
לא מתגרשים ,כי זה אות קין .היום הזמנים הש־תנו .לאהבה יש זמן מוקצב ,שבו המוח מפריש את
החומרים ,ואחרי שלוש־ארבע שנים הוא כבר פחות
מפריש אותם.
"יש זוגות שנשארים יחד ,כי הם יצרו חברות ,או
ברוב המקרים אפילו תלות שמאחדת אותם לאורך
השנים ,ויש כאלה שפשוט מיצו וממשיכים הלאה.
זוגיות תחומה בזמן ,ולכל אחד יש הזמן שלו".
ומה לגביך? עוד חתונה ,עוד ילדים?
"כרגע עוד לא מצאתי את הפרטנרית העתידית,
שאני רואה בה דמות שאיתה אזדקן .יש לי כבר
ילדה אחת".
"אלכוהוליסט? יש בזה משהו"
הפגישה מתקיימת בשעת צהריים .הוא מערבב
את כוס הקפה שלו ,שקרוב לוודאי תוחלף בערב
בבקבוק בירה צונן או כוסית ערק.
אתה שותה הרבה ,אתה אלכוהוליסט?
"כאחד ששותה כמעט מדי ערב -יש בזה משהו.
אבל אני מה שנקרא בקונטרול -יש לי שליטה .אני
שותה רק בשעות מסויימות ,וכל היצירה שלי ,כל
ספריי וכל מה שכתבתי ופירסמתי ,נכתב בצלילות
מוחלטת על כוס קפה .כשאני סוגר את המחשב
בלילה ,בחשיכה ,רק אז אני מתחיל לשתות".
סיגריות ,אלכוהול ,זה לא בריא .אולי תפסיק?
"הרבה דברים לא בריאים .החיים לא בריאים .הם
גורמים לנו למות בסוף .לכל אחד יש החולשה שלו,
אחד ייקח ציפרלקס ,אחר הרואין ,ואצלי האלכוהול
מרגיע את הנפש .הוא משתיק לי את הטרקטור
בראש.
"בחיים לא ניסיתי כדורים רפואיים ואני לא מת־
כוון .זאת לא הנישה שלי".
בוסי מדליק סיגריה נוספת L&M .לייט ארוך.
סיפרת בעבר שגדלת כילד שמן .עד כמה זה
השפיע עליך במרוצת השנים?
"שמנתי כילד ,ובגיל 16עשיתי דיאטה ,שעליה
אני שומר בעצם עד היום .הרגלתי את עצמי לאכול
מעט.
"מתחת לחזות הערסוואתית המחוספסת מס־
תתרת כוסית מבוהלת .בתוך תוכי תמיד אפחד מה־
שמנה ,ותמיד אבדוק את הכרס שלי כמו דוגמנית
במראה .זה מאוד מעסיק אותי".
"חארב ודארב"
אולי זרוק ,נע בין יותר מדי קפה ליותר מדי
אלכוהול ,לא יציב בזוגיות ,לא פוליטיקלי קורקט
– אבל יש לבוסי עניין רב בנעשה בישראל ,וכ־
שעולה הנושא הפוליטי ,עיניו בוהקות ופיו יורק
אש.
במלחמת לבנון השנייה ,למשל ,הוא חתם יחד
עם ניר ברעם וסופרים צעירים נוספים על עצומה,
הקוראת להפסיק את הלחימה" .כשהמלחמה החלה,
90אחוז מהציבור היה בעדה .אני כבר בהתחלה התנ
נגדתי ,כי ראיתי את חוסר התכלית שלה .אז כש־
חתמנו על העצומה התנפלו עלינו מימין ומשמאל,
אחר כך הכל התהפך והסכימו איתנו.
"יש מלחמות אין ברירה ,שתוקפים אותך ואתה
מתגונן .מלחמת השחרור היתה כזאת' .עופרת יצו־
קה' ,לעומת זאת ,היתה אגרסיבית מדי .חרגנו שם
מכל פרופורציה .עשינו 'חארב ודארב'".
ומה עם השטחים? מה עם אריאל ,למשל?
"שטחים צריך להחזיר .אריאל צריכה להישאר
אצלנו ,כי לא יעקרו עשרות אלפי ישראלים מב־
תיהם .הפלסטינים יקבלו חתיכה מהנגב בתמורה,
אבל את השאר להחזיר".
למי אתה מצביע בבחירות?
גם קים בוסי ( ,)23כמו אביה ,הספיקה להשתכשך
בביצת הברנז'ה ,ולאחר "מחוברים" השתתפה ב"־
שלוש" ,הריאליטי ש"קשת" שידרה בפריים־טיים:
שלוש נשים מנסות למצוא את אהבת חייהן מול
עדשת המצלמה.
כשביקשתי ממנו במהלך הראיון רשות לשאול
עליה ,הזדקף" .תלוי מה" ,ענה .בקשר לסידרה שבה
השתתפה ,הוא לא הביע התלהבות יתרה" .לא הת־
חברתי לסידרה הזו ,וגם היא לא התחברה .לראיה,
אף אחת מהשלוש לא יצאה משם עם אהבה.
"היה מישהו שקים הכירה שם ,והיה ניסיון של
שבוע או שבועיים לאחר הצילומים ,אבל זה לא עבד
והם נפרדו כידידים".
היה מתמודד שכן רצית שאיתו היא תצא?
"לא הכרתי את המתמודדים לעומק ,אלא רק
היכרות שטחית ,ואם היא החליטה שלא ,אז לא".
אתה מרוצה מכניסתה לעולם השואו־ביזנס?
"היא שוחה שם טוב .אני מאוד מעודד אותה
בכיוון .אחרי 'מחוברים' הציעו לה להיות כתבת
שטח בגיא פינס ואצל ליאון רוזנברג ,והיא סירבה
לשניהם .היום אמרתי לה שלא תהיה קשוחה ולא
תסרב בקלות להצעות .היא גם אוהבת להיות מא־
חור ,בהפקה ,ועובדת כמלהקת ועוזרת הפקה ב'ק־
שת' .כשהיא תקבל הצעה מעניינת ומכובדת להיות
בפרונט ,היא כבר לא תשלול".
נראה שאתה וקים מתפקדים כמודל נפלא של
אב ובתו .מה הסוד?
"אני גרוש מאז שקים היתה בת שלוש ,והיא גדלה
יותר תחת החינוך של אמה .אני לקחתי את התפקיד
של חבר ,כי אי אפשר לחנך בשלט־רחוק ,כשנפג־
שים פעם בשבוע וכל סוף שבוע שני .לקחתי את
הדמות המייעצת .החבר הטוב בלי תנאים .הייתי
היד הרכה .כשהיא עברה במהלך הצבא להתגורר
אצלי ,זה רק הלך והתחדד".
בוסי פעיל מאוד בעמוד הפייסבוק שלו ,ונוהג
לשחרר סטטוסים עוקצניים .רבים מהם נפתחים
במשפט" :בוקר טוב לאנשי המשרדים" .הוא נוהג
להצהיר על שעות כמו " 9לפנות בוקר" ,ומספר על
לילות לבנים שלו "כי מישהו צריך להישאר ער".
מנין האמירות הללו באות? מתוך קנאה? בוז?
"זה בא דווקא ממקום של קריצה .רוב חבריי הם
אנשי משרד ,אז אני עוקץ בטוב לב .אני כמו הצר־
צר במשל של הצרצר והנמלה .אתם העמלים ואני
יושב בבתי קפה .הכל ברוח טובה ,והם מבינים את
זה".
היית מתחלף איתם?
"בחיים לא .לקום כל בוקר בשבע ולהיות במשרד
עד שש בערב? בשבילי זה מוות"¿ .
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 19
| 18הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
קוקולה
רול בר
צ'ק פוינט
לדייטים ועסקים
אחרי
מבחן,
לפני
עבודה
"קוקולה" הוא פאב שמיועד
בעיקר לסטודנטים במעונות .אני
לא מצליח להבין את האנשים
שיושבים בסככה החיצונית ,בכ־
פור של אריאל ,ונכנס פנימה.
מול הכניסה ניצב לו הבר,
ועליו מעט אנשים .מימין שול־
חנות וספות ,משמאל שולחנות
בר גבוהים ,רחבה קטנה ושולחן
סנוקר במרכזה .מאחורי הברמן,
תחת מדפים עמוסים בקבוקי
אלכוהול ,ניצב המחשב שדרכו
הברמן -די.ג'יי מנגן את השי־
רים .ויש לו טעם טוב – רד
הוט צ'ילי פפרס ודפש מוד,
למשל ,מככבים בפלייליסט
של הערב.
האווירה נעימה וסטודנ־
טיאלית .אין ספק ,זה מקום
מפלט לסטודנטים מעבודות
ומבחנים .באמצע השבוע המ־
קום שוקק חיים ,כי גם המ־
עונות שוקקים .בסוף השבוע,
רגוע ואינטימי יותר.
ולמה "קוקולה"? כי "זה שמה
של אחותו של טיפטיפון מהקט־
קטים" ,מסבירים הבעלים ,אלעד
וסער.
"צ'ק פוינט" שוכן בין הרים ומוסכים ,באזור התעשייה.
רועי כחלון פתח את המקום לפני שלושה חודשים ,ואחד
היתרונות הגדולים של המיקום :חנייה בלתי מוגבלת.
הכניסה רחבת הידיים הולכת ומצטמצמת ככל שנכנסים
פנימה .על הקירות משני הצדדים טלוויזיות תלויות מש־
דרות וידיאו-קליפים .הישיבה ביניהן גורמת ,לכל אורך
הבילוי ,לראות אורות מרצדים שהופכים בשלב מסויים
למעיקים.
מוזיקת הרקע אכן נותרת ברקע ,מה שמאפשר שיחה.
הרוק הקלאסי שהתנגן הישרה אווירה רגועה .מי שרוצה
לצאת לדייט או לדבר עסקים באמצע השבוע ,יכול בהח־
לט לעשות את זה כאן.
התגלו סימני
חיים באריאל
לילה
מודים ואחרי שעות רבות
ה לעשות כאן בשעות הערב ,אחרי שנגמר יום לי שגרירנו עשה סיבוב ונתן
ין מ
בעיר כמה אתרי בילוי >>>
חשבתם שא תם .בשנים האחרונות קמו
בספרייה? טעי
בהם סימנים
ב
"המקום של אבא" משתרע על שתי קומות ,אך
הוא אינו גדול במיוחד .בקומה הראשונה נמצא הבר
ולידו מקום לחמישה אנשים בערך .חצי חבית בירה
תלויה על הקיר ,ועליה אוסף שטרות מרחבי הג־
לובוס .בקומה השנייה שולחנות שנותנים הרגשה
של טברנה ישנה.
הבירות הגיעו עם צלוחית חמוצים ביתיים
טעימים .ברקע מתנגן רוק שלא מפריע לשיחה.
המקום הוקם על ידי ולדי קרישנוביץ' לפני שבע
שנים ,ואת הרעיון לשם הוא קיבל מאשתו .למה?
ככה.
החשבון שהגיע עם השלוק האחרון התגלה כזול במיוחד .רק 17
שקלים לשליש בירה .המקום פעיל כל השבוע ,אך כיוון שהפאב
ממוקם ליד בתי מגורים ,הוא נסגר כבר בחצות.
"רול בר" של טל אשורי ונדב חג'בי קם לפני שנה .את הרעיון לשם הם
קיבלו יום לפני הפתיחה מחבר ,ולא ,לא בגלל הסושי שנמכר שם.
גם כאן ,בכניסה יש אזור מקורה ,לא סגור וצפוף ביותר .גם כאן יש נר־
מלאה מבטלת את האפשרות לעשן.
גילות בסככה ,אך תפוסה
בפנים שירי מיינסטרים (MTV
ולהיטים) ומוזיקה שחורה מתנגנים
לסירוגין .על הבר מגיעה הבירה עם
צלוחית בייגלה שמולאה שוב ושוב,
לעתים עוד בטרם התרוקנה.
שני ברים מייעלים את השירות,
ועוצמת המוזיקה לא מפריעה לשי־
חה .מאחר שהמקום משמש מסעדה
בשעות הערב המוקדמות ,הווליום
והקצב עולים רק לקראת חצות.
בלילות שישי מתקיימת כאן
מסיבה צפופה ,מי שאוהב מסיבות
הומות אדם – יוכל ליהנות כאן.
צילום :אייל מס
גל נובנשטרן | צילומים :גל נובנשטרן
מקור אני מפתח־תקווה ,שגם לה – גם אם מתאמצים -אי־אפשר לקרוא "עיר גדולה" .גם היום אני מפתח־
תקווה ,ומעמדת הזינוק הזאת הגעתי לאריאל לבילוי לילי.
את הרוח המנשבת בחוץ אפשר היה ממש לראות באור פנסי הרכב .את הקור חשנו עוד בתוך המכונית.
המקום של אבא
עדיף בקומה
השנייה
גם
לאכול,
גם
לרקוד
טרבין
עלינו על
מדים
מקום הבילוי הוותיק באריאל
– ה"טרבין" -נפתח לפני 11
שנים על ידי איתן מקמל .השם
נבחר כדי להזכיר אווירת שנטי
ונרגילות .אז לעשן נרגילה
אפשר אומנם רק בחוץ ,ובחורף זו
בהחלט לא אופציה מלהיבה ,אבל
בפנים הבר מלא.
רוק ומוזיקה שחורה שולטים
באטמוספירה יחד עם כמה שירי היפ-הופ ישנים ,אז נכנעים לאווירה ומעלים זיכרונות מהמסיבות של
ימי הצבא .אחרי הכל ,אין כמו שירים ישנים.
רחבת הריקודים אינה מזמינה במיוחד .קודם כל ,ממדיה המצומצמים יוצרים תחושה של צפיפות גם
כשהיא לא מלאה .חוץ מזה ,קבוצת רקדנים השתלטה על הרחבה והורידה את החשק.
בקיצור :בסופי שבוע האתר יכול לשמש מפלט נחמד ביותר ,אבל באמצע השבוע פחות.
קקטוס
שווה אבל עוקץ
ה"קקטוס" נפתח לפני שנתיים על ידי האחים
בלקי ,ונמצא היום בבעלותו של קיריל גיטלין.
מקור השם ,לדבריו" :שווה אבל עוקץ" ,בקרוב
יעבור המקום שיפוץ (אם לא עבר עד שהגיליון
ירד לדפוס) ,ובהזדמנו החגיגית הזו שמו יוחלף
ל־.Night bar
עוד מהחנייה שומעים את המו־
זיקה שבוקעת מבפנים .ובפנים
האווירה אכן מצדיקה את הרעש
אנשים רוקדים ממלאים אתהרחבה .על הבר מחוללות שתי
בחורות ,אליהן יצטרפו בהמשך
בני הזוג שלהן .המוזיקה כאמור
רועשת -שחורה ולהיטי .MTV
מוזיקה אלקטרונית מתגנבת בין
לבין ,וזה המקום היחיד באריאל
שמנגן אותה.
הפתעת הערב -שיר ברו־
סית .מה שמסב את תשומת הלב
לאוכלוסייה .בגדול ,זהו דאנס-
בר טיפוסי – מי שיושב ,יושב
על הבר .מי שלא יושב -רוקד .שמחת החיים
של האורחים גורמת לבר להיות ריק כמעט בכל
שעות הפעילות ,והוא משמש בעיקר למנוחה .גם
מחוץ למועדון בליינים רוקדים ושותים.
חשוב רק לציין ,שבאמצע השבוע המקום הרבה
פחות מלא והאווירה הרבה פחות שמחה.
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 1
| 0הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
מגליד
ונפתח,
מגליד
ונפתח
דודי אקשטיין
ה
געתי לרחוב שקט בפתח־תקווה .הבית מסודר
להפליא ,תמונות הנכדים על המדף כשלצידן
תמונה אחת שמושכת את תשומת ליבי .תמונה
של בחור יפה תואר ,פרצוף מחייך ,תכול עיניים.
לפני יותר מ־ 11שנים נפלה מכה על משפחת
קרופר .נתי ,השני מבין שלושה ילדים ,התאבד
בבסיס השריון שלו בנגב.
השיחה עם אמא של נתי ,אטי ,מתקיימת בחדרו .כלום בו לא השת־
נה .המיטה עדיין מוצעת ,הבגדים מקופלים בארון ,ורק התמונות על
השידה ,תמונותיו של נתי מהבר־מצווה ומיום גיוסו לצה"ל ,מרמזות
על מה שקרה.
ראיון כזה אינו דבר מובן מאליו .הבושה והסטיגמה בנושא התא־
בדויות בעת השירות הצבאי גורמות להורים לא לדבר על זה מחוץ
למשפחה ,בטח ובטח לא עם עיתונאים.
אבל אטי רוצה לספר על נתי.
כבר כשנולד ,היא אומרת ,היה ילד מיוחד .ילד מחונן ,שבגיל שנ־
תיים ידע לקרוא ולפתור תרגילים בחשבון" .כשהוא היה בן ,"3היא
נזכרת" ,נסענו באוטו ,ואבי ,בעלי ,היה שואל את הבכורה ,ליאת,
שהיתה אז בת 6וחצי ,שאלות בחשבון ,והיא היתה מתעצבנת כי נתי
ענה על כל השאלות לפניה".
נתי ,מספרת אטי ,ניחן בשמחת חיים יוצאת דופן ,והצליח בכל מה
שעשה .כשסיים בהצטיינות את הלימודים בישיבה התיכונית במושב
נחלים ,החליט ללכת לישיבת ההסדר במעלה אדומים ,ונחשב לעילוי
גם שם ,כשהיה לחברותא של רב הישיבה.
אחרי שנה וחצי הגיע זמנו להתגייס .הוא החליט ללכת לצנחנים
יחד עם חבריו הטובים מהישיבה ,אך לא עבר את הגיבוש ,והחליט
ללכת עם חברים אחרים לגולני .שבועיים לפני הגיוס הגיע מפקד
”אבי ,בעלי ,היה שואל את
הבכורה ,ליאת ,שהיתה אז בת
6וחצי ,שאלות בחשבון ,והיא היתה
מתעצבנת כי נתי ,שהיה רק בן ,3
ענה על כל השאלות לפניה“
גורם המוות
מספר 1בצבא
לפי נתוני דובר צה"ל ,גורם המוות מספר 1בצבא הוא
התאבדויות .בין 30ל־ 40חיילים מתאבדים בכל שנה.
אליעד כהן ,פסיכולוג קליני שמתמחה בנושא" :הגיוני שה־
אם מאשימה את עצמה ,ולא קל להגיד את זה ,אבל יש לה
סוג של אשמה במה שקרה .כמו שהיא אומרת ,כנראה שהיא
לא חינכה את הבן להתמודד עם כישלונות .מצד שני ,היא לא
צריכה לקחת אחריות .נתי היה בוגר ואחראי למעשיו".
מדוע אמהות לחיילים שהתאבדו ממעטות להיחשף?
"כי זה כישלון מבחינתה ,אם הבן שלה ,שהיא חינכה וגידלה,
התאבד .אבל אם מסתכלים על זה בצורה הגיונית ,מבינים שזו
היתה הבחירה שלו ואין לאם מה לעשות".
לא רואה שום דבר יוצא דופן ,אבל מחר ,כשאחזור לבסיס ,אקדיש לו
יותר תשומת לב'".
זה היה מאוחר מדי .נתי שם קץ לחייו בבוקר יום ראשון,2.7.2000 ,
מיד לאחר תפילת הבוקר .בהלוויה ,ספד לו האח יובל ,ואמר בין
השאר:
"נתי ,למה? למה הלכת מאיתנו? תסתכל על אמא ,אבא ,ליאת ואני.
תסתכל על כל האנשים הקרובים שבאמת הכירו אותך וידעו מי אתה.
איך נוכל להמשיך לחיות בלעדיך? איך נוכל בלי החיוך שלך ובלי
הצחוק שלך? איך?
"אני זוכר ,לאחר שליאת התחתנה והיו בבית שני חדרים ריקים,
אמא אמרה לנו :תיפרדו ,וכך לכל אחד יהיה חדר נפרד .ואנחנו לא
רצינו להיפרד .רצינו להישאר באותו חדר תמיד .ועכשיו ,רק המוות
הצליח להפריד בינינו".
הכל הלך לנתי קל בחיים ,עד שהגיע
לקורס טענים־קשרים בשריון >>>
לפתע הוא הרגיש שכלום לא הולך
לו ,שאין לו עתיד >>> הורים רבים
מסרבים לדבר על הבן
שהתאבד .מתביישים
בכישלון שלהם,
פוחדים מרגשות
האשמה על שלא היו
שם להציל אותו
>>> אבל אטי קרופר
החליטה לדבר
מגליד ונפתח ,מגליד ונפתח
דודי אקשטיין
אוגדה בשריון לנאום בישיבה .הוא בא בטענות כלפי התלמידים ,על
שאינם רוצים להיות שריונרים" .אנחנו חייבים כוח איכותי כמוכם
ביחידה" ,אמר.
חברו הטוב של נתי ,אורי ,החליט ללכת לשריון ,והצליח לשכנע
את נתי להצטרף אליו" .בכלל לא אהבתי את הרעיון שנתי יתגייס
לחי"ר" ,משחזרת אטי" .פחדתי ,כי כל יום כמעט שמעתי על עוד
חייל פצוע או הרוג בלבנון .כששמעתי שהוא החליט ללכת לשריון,
זה עשה אותי שמחה.
"בדיעבד יכול להיות שלבחור גבוה כמו נתי לא התאים החלל
המחניק הזה בתוך הטנק .יכול להיות שהוא היה חי היום אם היה הולך
לגולני".
מחר אדבר איתו
את הטירונות הוא סיים בהצלחה .חבריו לאוהל סיפרו כי לא פעם
לא הלך לישון עד שעודד את אלה שלא הצליחו במטווחים או במ־
שימות אחרות .אחר כך ,בשלב מקצועות הטנק ,הוא קיבל את תפקיד
"כששמעתי שהוא החליט ללכת לשריון
זה עשה אותי שמחה .בדיעבד יכול
להיות שלבחור גבוה כמו נתי לא התאים החלל
המחניק הזה בתוך הטנק .יכול להיות שהוא
היה חי היום אם היה הולך לגולני"
נתי ז"ל עם אטי" .בתוך תוכי אינני רוצה להתגבר .אני נזכרת בו כמעט בכל יום ,ואני רוצה שזה ימשיך כך"
הטען־קשר ,שנחשב לקשה ביותר .אבל מה זה בשביל נתי ,שלא חווה
כמעט כישלונות.
מתי התחלת להרגיש שמשהו אצלו לא בסדר?
"שבועיים לפני שקרה האסון ,הוא התקשר ונשמע לא טוב .הוא
אמר לי שהוא לא מצליח לעשות את התפקיד שלו כמו שצריך .כולם
מצליחים והוא לא .זה הטריף אותו .הוא היה פרפקציוניסט ,ובזה הוא
פשוט לא הצליח.
"לא העליתי בדעתי שזה עלול להגיע להתאבדות .הייתי כבר אז
צריכה להוציא אותו משם ,עד שיתאפס על עצמו .אפילו אם הוא היה
נכנס לכלא".
באותו סוף שבוע יצא נתי הביתה .כדי לשפר לו את ההרגשה ול־
"זה לא כעס ,אלה יותר רחמים .כאב.
מה הוא החמיץ בחיים ,לאלו פסגות
היה יכול להגיע .אני בעיקר כועסת על
עצמי .כמה שאומרים לי שזו לא אשמתי,
זה לא עוזר"
שמח אותו החליטה אטי שכל המשפחה תיסע למלון בירושלים .אבל
הוא הרגיש לא טוב ,ובמוצאי שבת לקח אותו אביו לרופא ,שם קיבל
שלושה גימלים.
"זאת היתה הפעם האחרונה שראינו אותו .הוא שיחק בשלושת
הימים האלה הרבה עם אחיו הקטן ,יובל ,שהיה אז בן ,15במגרש ליד
הבית .ואז הוא שב לבסיס".
ביום שישי הגיע טלפון ממנו" .אני לא יודע שום דבר" ,אמר לאטי.
"מה יהיה בהמשך האימון?".
במוצאי שבת התקשרה אטי למפקדו של נתי ,ועידכנה אותו במצב
של בנה" .אמרתי לו שדיברתי איתו ,וזה לא היה הקול של הבן שלי.
שהוא מדוכא .הוא אמר לי' :אל תדאגי ,אטי ,כולם מתקשים בזה .אני
"בכינו כי הרגשנו שיכולנו להציל
אותו .הרגשנו אשמים .אצל הורים
אחרים זה לא היה קורה ,כי אם הם היו
שומעים שבועיים את מה שאני שמעתי,
היו עוצרים אותו"
נתי השאיר אחריו מכתב .אטי לא רוצה לפרט מה כתב .היא כן
אומרת שביקש מהם להמשיך בחייהם ,אבל הוא לא יכול לחיות ,כי
הוא לא יודע שום דבר .הוא לא שווה כלום ,כי הוא לא יודע כלום.
איך נראים החיים שלכם מאז?
"בחיים אי אפשר להתאושש מאירוע כזה .כמו פצע שמגליד ונ־
פתח ,מגליד ונפתח .נהיינו שחקנים כלפי חוץ ,אך בפנים זה בוער
כל הזמן .אבי נהיה מופנם ,ומדבר רק איתי .אני רוצה לדבר ,רק כדי
להגיד איזה ילד מיוחד נתי היה".
"יובל גדל מגיל 15בבית בעייתי .שבת זאת לא שבת ,ובשנה־
שנתיים הראשונות כל היום בכינו .בכינו כי הרגשנו שיכולנו להציל
אותו .הרגשנו אשמים .אצל הורים אחרים זה לא היה קורה ,כי אם הם
היו שומעים שבועיים את מה שאני שמעתי ,היו עוצרים אותו .אנחנו
לא עשינו את זה.
"הרבה פעמים יובל אמר לנו' :איך הוא השאיר אותי לבד?' .הוא
ממש התגעגע .רק מאז שהתחתן ,לפני שנה וחצי ,הוא קצת נפתח.
אולי הוא רוצה שגם אשתו ,עדי ,תשמע קצת על אחיו שלא הכירה".
איך האסון השפיע על הגיוס של יובל?
"הוא רצה ללכת לקרבי ,אבל לא חתמנו לו .הוא אפילו פנה למשרד
הביטחון ,כדי שישכנעו אותנו -אבל לא היינו מוכנים לשמוע .לא
רציתי לקחת את הסיכון הכי קטן שאאבד עוד ילד .אבי הבטיח לו
אוטו אם לא יילך לקרבי ,והוא לא היה מוכן לשמוע.
"בסופו של דבר הוא התגייס למודיעין ,סיים קורס קצינים ,ונהנה
מאוד מהשירות".
את כועסת על נתי?
"זה לא כעס ,אלה יותר רחמים .כאב .מה הוא החמיץ בחיים ,לאלו
פסגות היה יכול להגיע .אני בעיקר כועסת על עצמי .כמה שאומרים
לי שזו לא אשמתי ,זה לא עוזר.
"בחודש הראשון יובל העיר אותנו לילה אחד ואמר' :נתי אמר לי
להגיד לכם שאתם לא אשמים' .הוא שמע כל היום שאנחנו מאשימים
את עצמנו ,אז הוא אפילו חלם על זה".
תוכלו להתגבר על הטרגדיה?
"עברו יותר מ־ 11שנים ,ואני עדיין לא התגברתי .אולי בתוך תוכי
אינני רוצה להתגבר .אני נזכרת בו כמעט בכל יום ,ואני רוצה שזה
ימשיך כך"¿ .
"הוא היה פרפקציוניסט ,ופתאום
הוא פשוט לא הצליח .הייתי
כבר אז צריכה להוציא אותו משם,
עד שיתאפס על עצמו .אפילו אם הוא
היה נכנס לכלא"
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 23
| 22הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
"הם אומרים לי
בכל הזדמנות
"לא ידעתי אם אראה את אמא
שלי .נחטפתי .מבחינתי ,שני
אנשים זרים באו ולקחו אותי .שלושה
שבועות אני זוכרת את עצמי בוכה
כל לילה .בכי מרעיש כזה .ואף אחד
לא ידע את השפה שלי .הייתי צריכה
לדבר עם הידיים כדי שיבינו אותי"
מריאנה באריאל" .אם הייתי
נשארת בבית ,הייתי הופכת
לזונה מכורה בדרום תל־אביב"
| צילום :הדר מסלטון
שהם אוהבים
אותי .שכחתי
"הדבר שהשתוקקתי לו יותר
מכל היה משפחה .לדעת איך זה
כשיש אבא ,אמא ,אחים שלפעמים
מציקים ,אחיות שאפשר לגנוב להן
בגדים מהארון ,ובכלל ,ריח של בית"
שככה זה
צריך להיות"
היא היתה בת 8כשדפקו על הדלת שני שוטרים עם שתי עובדות סוציאליות ,ואמרו שהיא צריכה לבוא
איתם >>> "אין יותר מאמא" ,אמרה אחת הנשים הלא מוכרות >>> מאז מריאנה מלינובסקי התגלגלה
עם אחיה בין פנימיות ומשפחות אומנה ,עד שמצאה בית חם >>> היום היא סטודנטית באריאל
ב
הדר מסלטון
קומה השלישית בספרייה המוכרת לכולנו ,בשו־
לחן צדדי ודי נסתר ,בין עשרות מדפים ואלפי
ספרים ,מריאנה מלינובסקי ,23 ,סטודנטית שנה
ב' במסלול הדו־חוגי ,משחזרת את אותו בוקר
בחודש מאי ,'96שבו השוטר עם הקרחת הנוצצת
ועמיתו לקחו אותה ואת אחיה מבית אמה בקריית
אתא ,חודשים ספורים לאחר שעלו ארצה מאוקראינה.
במשך שנים סבא שלה האיץ באמה להצטרף אליו ולעלות לארץ,
כי "ברית המועצות כבר נפלה ,למה את מחכה?" .שלושה חודשים
לאחר מכן ,כשמריאנה היתה בת שמונה ואחיה בן שלוש וחצי ,דפיקה
גורלית נשמעה בדלת .עד אותו רגע היא לא הבינה שלהסכמה של
אמה שלא תלך בבוקר לבית הספר -קוראים הזנחה.
מה את זוכרת מאותו יום?
"קמתי בשש וחצי בבוקר ,ולא התחשק לי ללכת לבית ספר .אמרתי
לאמא שאני לא מרגישה כל כך טוב .זה היה יום שישי ,יום קצר ,אז היא
הסכימה .ישנתי על הספה בסלון ,והיא הייתה בקניות או משהו בסגנון.
"פתאום שמעתי מכוניות עוצרות מתחת לבית ,וכשהסתכלתי מה־
חלון ראיתי שוטר שכבר הכרתי מהשבוע הקודם ,כשפרצו לנו לבית.
היתה לו קרחת נוצצת כזאת .ראיתי אותו וחשבתי :מה הוא עושה כאן?
הרי סיימנו את הסיפור עם הפריצה.
"ואז אני שומעת דפיקה בדלת .פתחתי אותה ,והוא ,עם שוטר
נוסף ושתי עובדות סוציאליות ,עמדו שם ואמרו שאני צריכה ללכת
איתם".
שני שוטרים ושתי עובדות סוציאליות בפתח הבית .היה מקום
להתנגדות?
"בטח .איך שהם אמרו לי שאני צריכה ללכת איתם ,חשבתי לעצמי:
מה פתאום אני אלך איתכם? זה הבית שלי ,אני נשארת פה .הם לקחו
את אחי הקטן ,שלא הבין אז כלום ,ולי אמרו לארוז תיק .לא הבנתי
למה .התחלתי לצרוח ולהתפרע ,אבל זה לא עזר ולקחו אותי בכוח".
מהניידת העבירו את מריאנה לרכב של העובדות הסוציאליות.
"בשלב הזה כבר הפסקתי לעקוב אחרי אח שלי .הייתי עסוקה בלה־
רביץ לכולם .אני זוכרת שצרחתי שאני רוצה את אמא שלי ,ועובדת
סוציאלית ענתה לי' :זהו ,אין מאמא יותר'.
"איזה דבר נורא להגיד את זה לילד שכרגע לקחו אותו מהבית .אמא
שלי היתה כל העולם שלי .אבא שלי לא היה איתנו .מבחינתי כדור
הארץ סבב סביבה".
אחרי עוד כמה שעות העבירו את מריאנה למרכז חירום .מאוחר
יותר אמה הגיעה לשם ,אך לא יכלה לעשות דבר .את מריאנה הכניסו
לחדר עם ברביות ,אבל היא סירבה לגעת בהן" .ועד שכן התחלתי
לשחק בהן ,העבירו אותי לחדר אחר .מבחינתי זה היה אסון מספר
שתיים .עד שמצאתי נחמה בברביות ,באים ושוב ולוקחים אותי".
את הבגד שלבשה באותו יום ,מריאנה לא תשכח לעולם .חליפה
שקיבלה מסבתה לכבוד יום העצמאות של אוקראינה .סט תואם עליו
מצויירים דשא וילדים" .היה לי מאוד קשה להיפרד מהם .זה היה
הפריט היחיד שהיה לי מהבית .לא ידעתי אם אראה את אמא שלי.
נחטפתי .מבחינתי ,שני אנשים זרים באו ולקחו אותי .שלושה שבועות
אני זוכרת את עצמי בוכה כל לילה .בכי מרעיש כזה .ואף אחד לא ידע
את השפה שלי .הייתי צריכה לדבר עם הידיים כדי שיבינו אותי".
את אחיה אישרו לה לראות רק אחרי חודש וחצי ,כשבאה לבקר
אותו במרכז לילדים צעירים.
מה את זוכרת מהפגישה הראשונה איתו?
"הוא לבש חולצה סגולה־כחולה ,ישב על טרמפולינה ופתח גביע
של 'פרילי' ,מהגדולים האלה שהיו מערבבים עם גרנולה .הוא היה אז
כמעט בלונדיני ,עם עיניים מלוכסנות .עכשיו כבר לא .הוא ישב שם
וראה אותי פתאום ,וחיבק אותי".
היא פורצת בבכי ,ורק אחרי שהיא נרגעת היא ממשיכה" .שיחקתי
איתו ,אבל אחרי שעה הייתי צריכה כבר ללכת .מאז ביקרתי אותו כל
שבועיים־שלושה .אמא שלי ביקרה אותי אחת לשבועיים".
סנדוויצ'ים עם גבינה
זה לא הספיק לה" .יום אחד השאירו את השער של המרכז פתוח.
לא היה לי מושג איפה אני ,רק ידעתי שאני בקריית אתא ושאני רוצה
לראות את אמא שלי .אירגנתי חמישה ילדים ,והתחלנו לעשות רונ־
דלים .רצנו ,רצנו ,רצנו ,ותוך כדי ריצה קלטנו שאנחנו בחלק האחורי
של המבנה .זיהינו את עצי התמר ואפילו כמה מהמדריכים שיצאו
לחפש אותנו.
מריאנה עם המשפחה החדשה שלה" .אין לי משפחה אמיתית אחרת" .למעלה :מריאנה בילדותה
"נתנו לי עונש שאני בחיים לא אשכח :כל חודש היינו יוצאים
לראות סרט בקניון לב המפרץ ,והעונש שלי היה לא ללכת לסרט.
ועוד שאחר כך כל הילדות דיברו על הסרט ,ואיזה כיף היה להן".
בקומות העליונות של הבניין גרו הילדים ,ובקומה התחתונה היה
בית הספר .באחד המשרדים שלו הוחזקו צרור מפתחות של כל החד־
רים .מהכבדים האלה" .יום אחד ראיתי פתאום את הצרור הזה ,וישר
תיכננתי את הבריחה הבאה ,שתהיה מתישהו באמצע הלילה .אני
אפילו זוכרת שהכנתי סנדוויצ'ים ,ויומיים אחרי כן שאלתי את אחת
הבנות אם היא רוצה לשמוע סוד.
"קראו לה מרים ,והיה לה שיער קצוץ שחור .היא אמרה' :בטח ,אני
החברה הכי טובה שלך' .הרמתי את הכרית ,הראיתי לה את המפ־
תחות ,ואמרתי לה שאני הולכת לברוח הלילה .אחרי לא הרבה זמן
הבנתי שהיא הלשינה עליי .אבל עד אז ,כשהמפתחות היו אצלי ,הייתי
מסתובבת בלילות ,גונבת ממתקים מהארונות ,משחות שיניים ,שמפו
שאהבתי".
ובטח שוב חטפת.
"העונש שקיבלתי הפעם היה ללכת לישון בשמונה במשך שבוע.
ולמדתי גם לא לסמוך על מרים .מצד שני ,איפה הייתי היום אם הייתי
מצליחה לברוח?".
היו עוד אירועים שהשאירו עלייך חותם?
"קרו שם הרבה דברים .אחד הבנים ,שהיה בן ,12ניסה לתלות את
עצמו .מאוחר יותר הוא התאשפז בבית חולים לחולי נפש .בדיוק
שנייה לפני שהוא תלה את עצמו ,צעקתי לאחד המדריכים שיבוא
מהר ,והוא הציל אותו".
שיחת טלפון אחת
עברית למדה מריאנה מהר מאוד ,חוץ ממילה אחת :חנות" .הייתי
אומרת 'נו ,המקום שקונים שם דברים' .חוץ מהמילה הזאת למדתי
מהר מאוד את השפה ,וזה הגיע למצב שהיה קשה לי לדבר עם אמא
שלי ברוסית".
השיחות השבועיות שהיא ניהלה עם העובדת הסוציאלית ,הפיחו בה
תקווה שיום אחד היא תחזור לאמה ,אלא ששני בני זוג מקריית טבעון
הגיעו יום אחד למרכז ,ואמרו שהם רוצים לקחת את מריאנה לביתם.
בסוף דצמבר '96היא עברה עם אחיה לבית החדש שלהם .היא היתה
אז בכיתה ג' ,הוא בגן .הם התוספו לשש בנות ובן ,ילדיהם הביולוגים
של הזוג" .הרגשתי מיד שזה יהיה זמני .ידעתי שלא אשאר שם לנצח",
היא נזכרת.
ואכן ,כנראה שהנטל היה גדול מדי עבור המשפחה .כעבור פחות
משנה עברה מריאנה למשפחתון במושב בשדה יצחק ,שם שהתה
כחמש שנים ,עד סוף כיתה ח'.
אם כל זה לא מספיק ,בסוף '98נולד למריאנה אח נוסף" .האבסורד
הוא שאותו השאירו אצל אמא" ,היא אומרת" ,ולנו המשיכו להאריך
את צו ההוצאה מהבית".
אביו של יואב ,אחיה הקטן של מריאנה ,עזב את האם עוד במהלך
ההריון .וזו היתה הפעם השנייה שזה קורה לה .אביה של מריאנה עזב
את הבית ברגע שהיא נולדה ,ואביו של סתיו ,האח שהוצא מהבית יחד
איתה ,נהרג בעת מילוי תפקידו כשוטר.
מסיבות שלא ברורות למריאנה עד היום ,פגישותיה עם אמה הת־
בטלו אז פעם אחר פעם .עד אותה עת היא היתה פוגשת אותה אחת
לשלושה שבועות" .אין תחליף לאמא .יכלו להזמין אותי לאלף מסי־
בות כיתה ,אבל אין כמו לראות את אמא .הדבר שהשתוקקתי לו יותר
מכל היה משפחה .לדעת איך זה כשיש אבא ,אמא ,אחים שלפעמים
מציקים ,אחיות שאפשר לגנוב להן בגדים מהארון ,ובכלל ,ריח של
בית.
"גם כשהייתי נורא עצובה ,כי ילד שהייתי דלוקה עליו בחר להיות
חבר של מישהי אחרת ,נשמע לי קטנוני לבוא למדריך בפנימייה ול־
בכות על זה .מי יקשיב לשטויות האלה ,כשלידך עומד ילד שהביא
סכין לבית הספר?".
בגיל 8עבר סתיו למשפחה אומנת .האב במשפחה הקודמת והאב
במשפחה החדשה עובדים באותה חברה ,בשני סניפים שונים .יום אחד
הם דיברו בטלפון בנושאי עבודה ,עד שחנן אמר לגיל ,האב במשפחה
הנוכחית ,שיש להם ילד שהם צריכים להעביר לפנימייה .גיל ואשתו
מעיין החליטו לקחת את סתיו אליהם.
לא חשת קנאה? אחיך קיבל משפחה ואת עדיין תקועה בפני־
מייה.
"בטח שקינאתי .וכשהתחלתי לבקר אותו אצלם גם ראיתי איך מש־
פחה צריכה להיות .בכל פעם שהגעתי לשם היה לי נורא קשה לעזוב
אחר כך ,ובאיזשהו שלב התחלתי לבקר אותם באינטנסיביות ,כולל
בחגים ובחופשת הקיץ".
באחת הפעמים ,בחופשת חנוכה ליתר דיוק ,שאלה מריאנה את
מעיין אם תוכל להגיע שוב בעוד שבועיים ,כי קבעה עם חברים
מהיישוב" .היא קראה לי לבוא רגע לחדר ,ולא הבנתי מה קרה .ואז
היא אמרה לי שהיא וגיל חשבו על זה הרבה ,ושאלה אם אני מעוניינת
לעבור לגור איתם".
ומה ענית?
"ברור שכן .איזה ילד יעדיף לגור בפנימייה אחרי שהוא יודע מה
זאת משפחה? כיוון שהייתי באמצע שנת הלימודים ,חיכינו עד ה־20
ביוני ,אבל עוד לפני כן ,בכל פעם שהגעתי לביקור הייתי משאירה
אצלם חלק מהחפצים שלי".
מה ההבדל בין אימוץ לאומנה?
"משפחה אומנת היא בעצם סידור זמני .התפקיד שלה הוא לגדל את
הילדים תוך כדי שמירה על קשר עם המשפחה הביולוגית .גם שומ־
רים את שם המשפחה ,להבדיל מאימוץ .בהגדרה החוקית ,גיל ומעיין
הם משפחה אומנת ,אבל למעשה הם אימצו אותנו .הם ההורים שלנו
ואנחנו הילדים שלהם לכל דבר".
היה אז מונדיאל
"לא יכולתי להפסיק לחכות לרגע שבו אתאחד עם אח שלי ,אחרי
חמש שנים שלא גרתי איתו" ,משחזרת מריאנה" .הוא האהבה הקטנה
שלי ,אני מוכנה לתת את החיים שלי בשבילו".
והרגע הזה אכן הגיע .ברלינגו כחולה התקרבה לפתח הפנימייה .גיל
יצא מהרכב ,והחל להעמיס את התיקים של מריאנה .בינתיים מיכאל,
אחד הבנים של הזוג ,פינה לה את המושב הקדמי ,למרות שאהב לשבת
שם בעצמו.
כל הדרך הסתכלה מריאנה מבעד לחלון" ,ופתאום הכל נראה הרבה
יותר יפה .היה אז מונדיאל ,וכל הדרך דיברנו על תוצאות של משחקים
ועל נושאים ברומו של עולם.
"פסל של גמד בודד עם מזוודות ,שחברה מהפנימייה נתנה לי במ־
תנה ,ממש מזכיר לי את עצמי בכל פעם שאני מסתכלת עליו .אני
רואה אותו ונזכרת איך ביום האחרון בפנימייה עמדתי עם המזוודות
וחיכיתי שיבואו לקחת אותי".
זהו .אין לה משפחה אמיתית אחרת .הבית זה שם ,לבכות ולהתלונן
זה שם ,לעשות כביסה זה שם ,עוגת יומולדת זה שם .מעיין וגיל הם
הורים לכל דבר .עם אמה הביולוגית מריאנה מדברת פעם בשבו־
עיים־שלושה .עם יואב היא מדברת כל יום .היא אפילו נכנסת למשוב
ההורים של בית הספר שלו ,ומכוונת אותו להצלחה" .כשהוא רוצה
לשמח אותי ,הוא מתקשר עם ציון טוב שקיבל" ,היא מתגאה.
העבר הלא מוצלח של אמך עם גברים משפיע עלייך?
"אם לא הייתי נמצאת איפה שאני היום ,הרקע של אמא שלי היה
מערער לי את הביטחון בגברים ,אבל גיל ומעיין נתנו לי מודל בריא
למשפחה ,ובגלל זה אני בסדר .את הנזק שיכול היה לקרות לי הם
מחקו .יש להם חיי נישואים שאני יכולה רק לשאוף אליהם.
"אני רואה את ההורים שלי ואומרת :ככה בדיוק אני רוצה שיהיה
לי .רמת הכבוד והשיתוף ,התקשורת הטובה ,ההורות הטובה ,עד כמה
הם מתעניינים בכל אחד .בכלל ,מי שהם ומה שהם גורם לי לשאוף
להיות כמוהם".
מה הם חושבים על הקשר שלך עם האמא הביולוגית?
"הם ממש מפרגנים ,וכל הזמן דוחפים אותנו ומעודדים אותי ואת
סתיו להיפגש איתה .הם הסיעו אותנו לשם המון פעמים ,או דאגו
שיהיה לנו איך לחזור .הם מבינים את החשיבות של שמירת הקשר
איתה .וגם עם סבא שלי ,שמבחינתי הוא הדבק של המשפחה .הם אפי־
לו מזמינים את יואב ,אחי הקטן ,אלינו הביתה.
"זה טוב ,כי זה מחבר בינינו .אני יודעת שאם זה היה תלוי בהם ,הם
היו מביאים גם את אמא שלי .היא פשוט לא תמיד באה".
יש בך כעס עליה?
"אמא שלי הגיעה לאן שהגיעה בגלל הדברים שהיא עברה .היתה
לה ילדות הרבה יותר קשה משלנו באוקראינה .גיל ומעיין ,למשל,
אומרים לי בכל הזדמנות שהם אוהבים אותי .לא היה לי את זה ממנה.
שכחתי שככה זה צריך להיות".
מה היה קורה אם השוטר הקירח לא היה דופק בדלת ולוקח
אתכם?
"היום ,כאדם בוגר ,אני יודעת שהיינו צריכים לצאת מהבית .אני
כבר לא מסתכלת על זה כמו ילדה קטנה שלקחו אותה מאמא .אני
מבינה טוב מאוד שהשירות הסוציאלי פעל כמו שצריך כשהוציא
אותנו משם .זה היה מאלוהים.
"פגשתי לא מזמן ,במקרה ,חברה מהפנימייה ששוהה כעת בהוסטל
של זונות מכורות .אם הייתי נשארת בבית ,הייתי הופכת לזונה מכורה
בדרום תל־אביב"¿ .
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 25
| 24הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
רגל פה,
נפש שם
לגיהינום".
איך קיבלו אותך בחברה החילונית?
"לקח לי שנים ללמוד איך הראש שלהם עובד.
הראש שלי עבד אחרת לגמרי".
יש לה תואר ראשון בפוליטיקה וממשל ותואר
שני במזרח תיכון ,אבל בגיל ,23בעת שיחה עם
חברה ,הבינה מיכל שהיא לא יודעת דברים מאוד
בסיסיים בגוף האדם" .היא צחקה עליי ,שלא ידע־
תי דברים טריוויאליים על גוף האישה .במקרה היא
היתה רופאה ,ונתנה לי ספר אנטומיה .שאלמד".
מה היית ממליצה למישהו שמתלבט אם לעזוב
את העולם החרדי?
"לא הייתי ממליצה לו כלום .אני לא יכולה לקחת
אחריות על חיים של מישהו אחר .יש לי חברים שי־
צאו בשאלה ולא היה אף אחד שיעזור להם להת־
מודד .הם ירדו מהפסים .היו גם כאלה שפשוט לא
הצליחו לההתמודד ,וחזרו לעולם החרדי".
למה את מתגעגעת שם?
"בקהילה החרדית יש תמימות יפה .אני רואה
ילדה חרדית באוטובוס ומתלהבת :כמה זה יפה איך
שהיא תמימה .אני מצטערת שלי כבר אין את הת־
מימות הזאת ,כי מכאן כבר אי אפשר לחזור חזרה.
"לא הייתי רוצה לחזור למקום הזה היום ,אבל יש
משהו מאוד אלוהי שם .אי אפשר להבין את זה עד
שאין לך את זה ,וכשאין לך -אי אפשר להחזיר את
זה למצב הקודם.
"לעולם החילוני חסרה האלוהיות בחיים .משהו
מעל השטחיות .חסרה תמימות ,אפילו אצל ילדים
קטנים .חסר משהו מעבר לשולחן והכיסא הזה.
האלוהיות ,המלאכים ,הרוחניות.
"בוקר אחד הרגשתי שנשארה לי פינה קטנה
של רוחניות ,שאני לא רוצה לאבד .החלטתי שאני
לא רואה יותר טלוויזיה ולא קוראת עיתונים .זה
גס ,טיפשי ,חסר משמעות ,רדוד ורודף אחר המ־
טריאליזם".
מה הכי הפריע לך בעולם החרדי?
"הפחד מהאחר חושף בעצם פחד גדול מהספק.
מי שבטוח בדעות שלו -מוכן לעמוד עליהן מול
אחרים.
"אבל הדבר שאני הכי שונאת אצלם זה שהם
דוחפים את האף ונכנסים לחיים של אחרים -גם
לאנשים מתוך הקהילה וגם מבחוץ.
"היום היא רואה את היופי של גוף האישה ,ומבי־
נה שלא צריך להתבייש בו ולהרגיש רגשות אשמה
כלפיו".
היא גדלה כילדה חרדית בניו־יורק ,וחשה ש"ניסו להרוס את המחשבות שלי .ניסו להשמיד אותי כבנאדם" >>>
ואז נכנסה להריון ,כי "לא היה לי מושג איך הגוף פועל" >>> אילצו אותה להפיל ,קיוו שתינשא ,תפרנס אברך
שילמד כל היום ותלך בתלם ,אבל היא חיה היום בישראל כחילונית >>> ולמרות הכל היא מתגעגעת" .לעולם
החילוני חסרה האלוהיות בחיים .חסרה התמימות .משהו מעל השטחיות .משהו מעבר לשולחן והכיסא הזה"
אורי ברגד
"כמה חברות שלי שמעו
מוזיקה לועזית" ,נזכרת
מיכל" ,אז ההורים שלהן לקחו
את כל הקלטות ושרפו באש.
כל המשפחה עמדה יחד סביב
המדורה ,וקראה 'שיישרף הרע
מקרבך'"
"בקהילה החרדית יש
תמימות יפה .אני רואה ילדה
חרדית באוטובוס ומתלהבת:
כמה זה יפה איך שהיא תמימה.
אני מצטערת שלי כבר אין את
התמימות הזאת ,כי מכאן כבר אי
אפשר לחזור חזרה"
לצאת מהקהילה החרדית זה כמו תינוק
שנזרק ברחוב .אין דרך להתמודד .לקח
לי כל כך הרבה שנים להבין את הראש
של החילונים -והם לא הבינו אותי .הר־
גשתי שאני מכוכב אחר".
מיכל (שם בדוי) ,29 ,ילדה שישית בין תשעה
אחים ,גדלה במשפחה חרדית בניו־יורק .בגיל 23
היא עלתה לארץ -וגם חזרה בשאלה.
רק היום ,אחרי שנים של מאבק עם עצמה ,עם המ־
שפחה ועם הסביבה ,היא מרגישה שלמה עם עצמה.
סוף סוף אין לה רגשות אשמה על מה שהיא.
אבל ההתחלה לא הייתה פשוטה כלל וכלל.
ילדותה של מיכל עברה עליה עם קשיים רבים -
החל בכללי הצניעות הנוקשים של הקהילה החרדית
שבקירבה גדלה ,עד כדי תחושה שמסרסים לה את
המחשבה.
"גדלתי בחסידות בית יעקב בבורו־פארק .מקום די
קיצוני .היינו צריכות ללכת עם גרביונים באוגוסט,
שיער אסוף ,חולצה סגורה עד הסוף בלי אוויר לנ־
שימה .חצאית ג'ינס אסור ,כי זה לבוש של הגויים .גם
חצאית עם כיסים מאחור לא הירשו ,כי זה מדגיש את
הישבן .אף אחת לא התאפרה ,ונאסר עלינו ללבוש
בגדים בשום צבע שמושך תשומת לב.
מיכל עם בני משפחתה בניו־
יורק" .מסורת של חברה
פרימיטיבית מאירופה"
"נשאר משהו שמותר?" ,היא שואלת בחיוך.
אבל כאן לא נגמרו חוקי הצניעות המחמירים:
"לבחורה גבוהה היה אסור לעמוד או ללכת בין שתי
חברות נמוכות ,כדי שלא תבלוט .אם גברים הולכים
מאחורינו ברחוב ,היינו צריכות להמתין שהם יעברו
אותנו ,כדי שלא יסתכלו על הגוף שלנו".
גם בתחום הלימודים שמרו היטב על הנפשות
הטהורות .בבית יעקב הבנות אומנם לומדות מק־
צועות כגון ביולוגיה ומתמטיקה ,אך ברמה מאוד
בסיסית ,וחלק מהדפים בספרי הלימוד נתלשו,
כדי שהילדות לא ייתקלו רחמנא ליצלן בחומר על
האבולוציה או על גוף האדם .הבנים בכלל לא זכו
ללמוד את המקצועות הללו.
"כמה חברות שלי שמעו מוזיקה לועזית" ,נזכרת
מיכל" ,אז ההורים שלהן לקחו את כל הקלטות וש־
רפו באש .כל המשפחה עמדה יחד סביב המדורה,
וקראה 'שיישרף הרע מקרבך'".
ומה את עברת?
"תמיד היו אומרים לנו בבית הספר ,שהבעל הראוי
היחיד בשבילנו הוא בעל שלומד תורה ,ובאחריות
האישה לפרנס אותו .יום אחד קמתי בכיתה ,ואמרתי
שאבא שלי בן תורה ,בקיא מאוד ,ולומד כל יום -
אבל הוא גם עובד ,ולא תגידו לי שהוא פחות טוב
ממישהו שיושב בכולל ומחטט באף .המורה ממש
כעסה עליי.
"אני מרחמת על האחיות שלי ,שעשו את זה .הן
ממש סובלות .יש להן עשרה ילדים ,והבעל לומד
כביכול בישיבה ולא נוקף אצבע בבית .ועוד אסור
להן לפתוח את הפה ולהגיד שהן לא מאושרות עם
הסידור הזה".
בחתונה של אחת מאחיותיה ,מחייכת מיכל ,הבחין
אביה שהכלה לא הביאה פיאה כדי לעטות על ראשה
אחרי החופה .הוא עזב את האולם ,נסע מקווינס עד
ברוקלין ,וחזר עם פיאה.
הקש ששבר את גב הגמל התרחש כשמיכל וח־
ברותיה חזרו לבית הספר מאחת החופשות .המורה
נתנה להן תרגיל מחשבתי :הן נמצאות על ספינה
בלב ים ומתחוללת סערה נוראית ,המאיימת להטביע
את הספינה .המשימה של הבנות היתה להסביר לרב
החובל למה דווקא להן הוא צריך לתת לרדת אל
ספינות ההצלה.
מיכל בנתה סיפור מרשים ,בו היא מספרת איך
היהודי שעל הספינה מתפלל וזועק לאלוהיו ,לצי־
דו מוסלמי שפונה לאללה שיציל אותו ,ובצד השני
עומד נוצרי שמתחנן לישו.
המורה לא אהבה את הסיפור .היא הבינה שהת־
למידה שלה מטיילת במחוזות אחרים ,ושלחה את
המכתב אל הוריה עם הסבר לגבי הבעייתיות של
בתם.
התגובה לא איחרה להגיע" .ידעתי שלא עשיתי
שום דבר רע" ,משחזרת מיכל" ,אז הבאתי להורים
את המכתב .חשבתי שאני לא צריכה לפחד ממה
שכתוב שם .אבל אבא שלי צרח עליי .הוא מצא את
הספרים שקראתי ,וזרק אותם לפח.
"לקחתי את זה קשה .במקום להעריך איזו ילדה
שנונה אני ,הם ניסו להרוס את המחשבות שלי .הרג־
שתי בנאדם שמצמצמים אותו כל הזמן לדף".
איך היתה ההרגשה הכללית לגדול במקום
כזה?
"אני מרגישה שניסו להשמיד אותי כבנאדם ,ול־
עשות ממני משהו אחר .איזשהו מוצר יבש .אבל זאת
לא אני .והיו הרבה נקודות בחיים שיכולתי להישבר
וללכת איך שהם רצו".
מה היה הבילוי שלך בתור חרדית?
"היינו הולכים לפיצריה ביום שישי אחרי בית
הספר .לא היה יותר מדי זמן לבילויים ,כי הייתי
עסוקה בלעזור לאמא .בתור בחורה ,זה מה שמצפים
ממך .מחמשת האחים שלי לא ציפו שהם יעזרו .מדי
פעם הם היו מוציאים את הזבל או מורידים צלחת
מהשולחן .היו להם תפקידים של גברים ,כמו לבנות
סוכה' .את חרוצה בבית' זאת המחמאה הכי גדולה
בעולם החרדי".
מיכל סירבה להיכנע .היא למדה ,למשל ,את "הת־
קווה" דרך האינטרנט ,והיתה מזמזמת אותו בבית
כדי לעצבן את אביה.
בגיל 17זרקו אותה מבית הספר ,לאחר שתפסו
אותה משוחחת עם בחור .בהתחלה הציעו לה לעבור
לגור אצל אחותה הגדולה ,כדי שתוכל להישאר שם
ולא ייצא למשפחה שם רע ,שיהרוס לאחיה ואחיותיה
את השידוכים ,אבל מיכל לא הסכימה ,כי אחותה
היתה קיצונית בדעותיה .בסופו של דבר העבירו
אותה לבית ספר ברוד איילנד ,מרחק שלוש וחצי
שעות נסיעה מבית ההורים.
כמו רובוט ברחוב
בגיל 19התגלגלה מיכל להרפתקה שאפילו היא
לא חשבה שתיפול אליה" .פגשתי אתיופי ישראלי -
צנוע ,עדין ומאוד מכובד .לא הבנתי איך אדם שחור
מדבר עברית ,אבל הוא דיבר איתי קצת ,והרשיתי
רק לא מזרחית
מיכל של אחרי המהפך" .היום אני רואה את היופי שבגוף האישה ומבינה שלא צריך להתבייש בו"
לעצמי לדבר איתו ,למרות שפחדתי שיראו אותנו.
"מהר מאוד ברחתי משם ,כדי לא לפתוח דלת
למשהו רע ,אבל הוא לא עזב אותי .יצאנו תקופה
מסויימת ,ואף אחד לא ידע .אפילו החברות הכי
טובות שלי.
"לא היה לי מושג באותם ימים איך הגוף פועל.
התמזמזנו ושכבנו ,ולא ידעתי מה אני עושה עד שזה
נגמר .וכמו בסיפורים ,נכנסתי להריון".
ו?...
"כשגיליתי את זה הלכתי כמו רובוט ברחוב .הב־
נתי שנגמרו לי החיים .בחורה חרדית לא נשואה
בהריון -זה האסון הכי גדול .קיוויתי שמשאית תד־
רוס אותי ותגמור את הסיוט הזה.
"להורים שלי נודע מתישהו שאני יוצאת עם הב־
חור ,כי מישהו סיפר להם .ביקשתי להתחתן איתו,
אבל כולם התנגדו .הרגשתי ממש לבד בעולם.
"כדי לשכנע אותי עוד יותר ,לקחו אותי לרב גדול,
שניסה להבין למה בחורה כמוני רוצה להתחתן עם
הבחור הזה .סיפרתי לו שאני בהריון .הוא אמר לי
שאני יכולה לעשות הפלה ,אבל אני התקוממתי :מה
פתאום ,זה אסור מבחינה הלכתית.
"הוא התעקש שנוכל למצוא לזה היתר ,אבל אמ־
רתי לו שאין סיכוי שאעשה דבר כזה.
"באותה תקופה חשבו שיש לאמא שלי סרטן
ברגל .היא אמרה לי' :תראי מה עשית לי' .עד שיום
אחד נשברתי ,וסיפרתי לה שאני בהריון .היא פרצה
בבכי שלא פסק כל השבת .היא אמרה לי שאם אני
לא מפילה ,היא מתאבדת.
"הייתי מאוד צעירה ,ופחדתי שהיא באמת
תתאבד .הרגשתי שאני צריכה לבחור בין העובר
לבין אמא שלי ,ונכנעתי .זה היה בשבוע הראשון של
החודש הרביעי".
מה חשבת אחרי כל מה שעבר עלייך?
"היה לי ברור שלאף אחד לא אכפת מהיהדות,
אלא רק ממה שיגידו השכנים .לא אכפת להם מהע־
רכים ,ואורח החיים שלהם הוא בסך הכל מסורת של
חברה פרימיטיבית מאירופה .בהלכה ,להביך מישהו
זה כמו להרוג אותו ,אבל לא היה אכפת להם מזה".
בטוחה ומהוססת
היום ,כאמור ,מיכל היא חילונית .האירוניה של
החיים מכה לה בפרצוף ,והיא חיה באחת הערים הח־
רדיות .כשאנחנו משוחחים ,אני רואה מולי בחורה
דעתנית ,אחת שיודעת מה היא רוצה מעצמה.
המבטא האמריקאי לא עוזב אותה ,וקשה לה לה־
תנסח בעברית ,אבל מיכל היא לא אחת שתיתן לק־
שיים לשבור אותה .היא לבושה במכנסיים ,עגילים
ארוכים בצבע טורקיז מעטרים את אוזניה ומשקפי
ראייה על עיניה .לכאורה בחורה חילונית ממוצעת,
אבל משהו בתנועות הגוף שלה אומר :הייתי פעם
בעולם אחר .יש בה משהו מאוד ביישני ,מאופק .מצד
אחד נראית בטוחה בעצמה ,אבל עם היסוס.
מתי הבנת שאת לא רוצה להיות חרדית
יותר?
"רק בשנה האחרונה הבנתי שאני לא רוצה להיות
חלק מהעולם הזה .הגעתי לשלמות עם עצמי,
ואין לי רגשות אשמה .אני כבר לא חושבת שאלך
למרות הלבטים וההרגשה החצויה ,מיכל משת־
דלת ליהנות ממנעמי העולם החילוני .היא אוהבת
לרכוב על אופניים ,לטייל בטבע ,לשחק טניס ,ללכת
לים ,לצייר בשמן ,לייצר תכשיטים .היא קוראת
עכשיו את תולדות האמנות ושומעת רוק קלאסי:
פינק פלויד ,גאנס אנד רוזס ,הדורס ,אריק איינש־
טיין ,שלום חנוך .מזרחית? "על גופתי המתה".
כשתקימי משפחה ,איך ייראה הבית שלך?
"אני לא יודעת איפה יהיה האיזון .אני רוצה משהו
מהיהדות בבית .משהו מסורתי .אני מחפשת בחור
שמעריך את זה שהוא יהודי .שיהיה לו רצון לקבל
את המשפחה שלי איך שהיא ,ולכבד אותה".
העולם החרדי הולך ומקצין ,או שהוא נפתח
לעולם החילוני?
"גם וגם .הקיצוניים הולכים למקום הרבה יותר
קיצוני ,ואלה שמחפשים איזון ורוצים להיות נורמ־
ליים יותר מבקשים להיות חלק מהעולם המודרני".
תגידי ,יש אלוהים?
"בטח שכן .אני לא מתחילה את הבוקר בלי 'מודה
אני' ולא הולכת לישון בלי 'קריאת שמע' .אני לא
שומרת שבת ולא מקפידה על בשר וחלב ,אבל מד־
ליקה נרות בערב שבת.
איפה את רואה את עצמך בעוד 10שנים?
"אני חייבת להאמין שאגיע רחוק .אני חייבת לה־
רגיע את עצמי שהכל יהיה בסדר".
יש סיכוי שיום אחד תחזרי בתשובה?
"המחשבה הזאת עוברת לי בראש לפעמים ,אבל
קשה לי לראות את זה קורה .הרבה ממה שאני עושה
או לא עושה נובע מחולשה".
מה החלום שלך?
"להרגיש שאני נמצאת במקום שבו אני יכולה
ללמוד ולפתוח את הראש .אני רוצה לעשות משהו
משמעותי בעולם .שכשאמות ירגישו בחסרוני .שלא
יהיה לי תחליף .שלא אהיה כמו רוח שחלפה ואף
אחד לא הרגיש אותה .אולי אני כבר בדרך לזה.
השותף שלי לדירה תמיד אומר לי :אם לא הייתי
מכיר אותך ,בשום אופן לא הייתי יכול להמציא
אותך"¿ .
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 7
| 6הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
דירה
קרוואן - 238/2האחיות
בניין - (2) 101אהלן וסהלן
הקור השאיר אתכם בבית? חשבנו לקפוץ אליכם
לביקור פתע ולבדוק כמה דברים מעניינים
בהפתעה
דודי אקשטיין | צילומים :דודי אקשטיין
ליטל ומעיין יעקב ,במקור מנתניה ,שתיהן רווקות ,לא
יכולות לעזוב אחת את השנייה .זו הפעם הראשונה שהן
יצאו מבית הוריהן ,וכדי להמשיך להרגיש קצת בית בחרו
לגור יחד.
ליטל ,21 ,לומדת שנה ראשונה כלכלה ומינהל עסקים
ועובדת במחלקת השיווק של המרכז .היא הבשלנית של
הדירה ,ואם תיתקעו רעבים באחד הערבים ,תקפצו -היא
תפנק אתכם .עוף בגריל ,פסטות ,סנדוויץ' חביתה עם
טונה.
מעיין צעירה מאחותה בשנה .היא לומדת שנה ראשונה
מדעי המחשב ומתמטיקה ,ועובדת במחלקת גיוס התרו־
מות של ישיבת נצרים .אתמול במקרה היא שברה את שיאה
האישי ,כשהצליחה לשכנע מישהו לתרום 1,700שקלים
לישיבה.
כל מי שגדל בחדר עם אחים ,יודע שחוץ מהכיף -לפ־
עמים גם רבים" .אנחנו אומנם החברות הכי טובות ,ואני
יודעת שמעיין תבוא לדבר איתי על כל דבר שמפריע לה",
אומרת ליטל" ,אבל גם אנחנו רבות לפעמים .בדרך כלל זה
את הדלת פתחה לי שפא אזברגה ,בת 20מטייבה ,שנה א' בפסיכולוגיה ,ונכנסתי
לדירת שני חדרים ,שבכל אחד מהם גרות שתי סטודנטיות.
זה בסדר להיכנס ככה ,לצלם לכן את הדירה ולפתוח את המקרר?
"תפאדל".
השותפות של שפא באות מקלנסוואה .איה נאטור ,בת ,20לומדת איתה פסיכולוגיה.
גם ביאן קשקוש ,בת ,,19לומדת פסיכולוגיה ,אבל היא כבר בשנה שנייה .סג'א גיוסי ,בת
,19היא סטודנטית לכלכלה ומינהל עסקים בשנה א'.
שפא היא היחידה שעובדת :מוכרת בגדים בחנות "פוקס" ברעננה ,וכולן רווקות.
כצפוי ,המקרר עמוס בכל טוב ,ובעיקר בחומוס .ושהתמונה לא תבלבל אתכם כמו
שהיא בילבלה אותי :החומוס שוכן אומנם בקופסא של "צבר" ,אבל איך אמר לי פעם איש
זקן? (המורה בכיתה ג' ,אבל מה זה משנה?)" :אל תסתכל בקנקן ,אלא במה שיש בו".
אז אני גם טעמתי ,ואני מצהיר :החומוס הוא חומוס ביתי שיוצר על ידי אמא של איה,
והוא אחד הטעימים שאכלתי.
הדירה הייתה מסודרת כמו דירת בנות .החדרים נקיים ,המצעים פרושים מיושרים,
הבגדים על השידה בסדר מופתי -והמטבח מצוחצח.
אתן אוהבות לבשל כאן?
"בטח .כל ערב אנחנו עושות ארוחה .מבשלות אורז ,מכינות טוסטים ,חביתות .גם
בשר אנחנו מביאות מהבית קפוא ומבשלות פה".
מה אתן עושות בערבים ,כשמשעמם?
"מבשלות ,מדברות ולומדות .אין כאן מה לעשות חוץ מזה".
שוקרן.
ע
רב באריאל ,קור ,גשם זלעפות .כולם בבתים שלהם ,צמודים לרדיאטורים .אפילו החתולות הצליחו לתפוס מחסה ,ורק אני ,איך אומרת סבתא שלי,
חוּכם" .תפסתי לי יום לצאת לשטח ,ולחפש משהו לכתוב עליו.
"אוֹבּר ֶ
החלטנו לעשות לכם ביקור פתע בדירה ,ולבדוק את רמת הניקיון ,הסדר ,מה יש במקרר ,מה אוכלים ומה עושים לעזאזל ביום חורפי שכזה? (כאילו שאם היה
נעים ושמשי ,היינו רואים מאות סטודנטים יוצאים בהמוניהם לעבר עשרות הפאבים והמסעדות הפזורים ברחוב מוריה בואכה אזור המעונות).
קרוואן - 238/1הדוסים
בניין - (1) 101
NOעברית
לאחר שנדחיתי על ידי זוג נשוי שהיה בעיצומו של
ניקוי יסודי של הקרוואן ,ולאחר שנמנעתי מלהיכנס
לשכן ,כי קולו הערב של אבי ביטר בקע ממנו ,התדפק־
תי על דלת מספר .238פתח לי בחור בשם אברהם .משב
של חום שטף אותי.
"כן בטח ,תיכנס" ,הוא אמר לי.
אברהם סופר ("אל תקרא לי אבי ,כדי שלא יחשבו
שאני זה ההוא שמוכר מוצרי חשמל") ,בן 24ממירון,
לומד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה שנה שנייה .לפרנס־
תו הוא שר במקהלת "קולות מן השמיים" ,המלווה חזנים
ומזמרת באירועים .עמיחי הומינר ,בן 24מעטרת ,הוא
סטודנט לארכיטקטורה שנה שנייה .הוא עובד באבטחה
ביישוב שלו .שניהם רווקים ,מכירים אחד את השני עוד
מישיבת ההסדר במעלות.
במקרר מצאתי מה שמוצאים בדירה של שני זכרים.
חלל כמעט ריק ,עם מצרכים בסיסיים כגון חלב ,קוטג'
וריבה .במקפיא התחבא לחם פרוס קפוא.
אתם לא מבשלים?
"מבשלים פירה ,מרקים ,אבל בדרך כלל אנחנו
מביאים אוכל קפוא מהבית ואוכלים אותו כאן".
קונים בקפיטריות?
"מה פתאום" ,אומר אברהם" .בשנה וחצי שאני כאן,
קניתי פעם אחת סנדוויץ' .חוץ מקפה אנחנו לא קונים
כלום .יש לנו מנגל חשמלי ,אז לפעמים אנחנו עושים על
האש .ואם אני ממש רעב מאוחר בלילה ,יש לי מתכון
זול ,קצר וטעים ,שחבל על הזמן".
שפוך.
"לוקחים תפוח אדמה ,חותכים לשניים ,מטפטפים
שמן זית ,מוסיפים שום וקצת פפריקה ,ולמיקרוגל ל-
8-7דקות .זה יוצא ממש טעים".
איך אתם מבלים בערבים?
"חוץ מללמוד ,שזה מה שעושים כאן רוב הזמן ,אנחנו
צופים במשחקי כדורסל באתר של ערוץ הספורט ומ־
שוטטים בפייסבוק .אין כאן הרבה מה לעשות .במיוחד
בקור הזה".
לשאול למה הם לא מקפידים יותר בסעיף "סדר וני־
קיון" – לא היה נעים.
למי שאינו בקי ,בניין 101של
המעונות מכיל עשרות חדרים
קצת יותר גדולים מהקרוואנים,
עם תנאים יותר טובים -שעולים
בהתאם.
התחלתי ללכת במסדרונות הח־
שוכים והקרים ,כשלפתע ראיתי
דלת פתוחה .דפקתי ונכנסתי.
קיבלו את פניי שתי בחורות מק־
סימות.
"אפשר להיכנס?" ,שאלתי כשא־
ני כבר בפנים.
"אההה NO ,עברית“ ,אחת מהן
ענתה לי במבטא רוסי כבד .הבנתי
ששיחה יהיה לי קשה לפתח כאן.
ניסיון אחרון ,באנגלית ,אך אין
תשובה .איכשהו הצלחתי לשאול
אותן איפה יש פה חדר של בנות,
והן הצביעו על הדלת שמולן.
ספסיבה.
מוריה ,15דירה - 4
האדריכלים
סוף סוף דירה אמיתית .לא
חדר וחצי ,לא קרוואן .דירת
ארבעה חדרים גדולה ,מטופ־
חת ויפה ,עם שלושה שותפים
מטופחים ויפים .שלושה חברים
טובים שגם לומדים ביחד.
יקיר צרפתי ,26 ,סטודנט
אדריכלות בשנה ב' ,במקור
מנתניה ,הוא הגבר היחיד
בבית .הוא עובד בתור זמר
חתונות ,וכן ,יש לו חברה .איתו גרות שני גלעד,
,23אדריכלות שנה א' ,מלצרית בפאב ,במקור
מאשקלון ,תפוסה ,ולינור ליאני ,24 ,לומדת
אדריכלות שנה ב' ,ברמנית ורווקה גאה ,במקור
ירושלמית.
"לימודי האדריכלות מאוד קשים" ,אומר
יקיר" .אנחנו מגיעים לדירה רק בערב ,ולפע־
מים ממשיכים ללמוד גם כאן .אין לנו הרבה זמן
פנוי ,אבל כשיש ,אנחנו משתדלים לנצל אותו
כמו שצריך :נפגשים עם חברים ,אוכלים ביחד
ורואים סרטים".
השלושה -יותר נכון השתיים -היו עסו־
קות בהכנת ארוחת הערב .הבצל המטוגן עם
העגבניות העלו ניחוחות של שקשוקה ,אך
שני תיקנה אותי" :זה לפתיתים .בערב אנחנו
מעדיפים לאכול ארוחות בשריות .זאת הארו־
חה המרכזית שלנו ביום ,אז אנחנו משקיעים
בה".
כראוי לדירה שבה הבישולים הם גורם חשוב,
המקרר עמוס כל טוב -בשרים ,גבינות ,ירקות
ושתייה .ובפריזר – המבורגרים ושניצל טבעול.
לכל אחד חדר משלו ,ובסלון הגדול ממוקמת
הטלוויזיה" .בחורף בקושי יוצאים לבלות" ,אומר
יקיר" .אז אחד הבילויים המועדפים עלינו זה
סרט ופופקורן".
איך היחסים עם השכנים? הרי לא כולם סטו־
דנטים.
"יותר נכון ,אנחנו הסטודנטים היחידים בבניין.
שמע ,אנחנו משלמים 1,200ש' לחודש כל אחד.
זו הוצאה גדולה לסטודנט ,אז הרוב מעדיפים
לגור בדאון־טאון המעונות.
"היה לי קטע מצחיק עם אחד השכנים ,שהוא
כוורן ,והכוורות שלו מונחות בחצר המשותפת.
יום אחד רציתי לשתול שם נענע ,כדי שיהיה לנו
לתה ,ותוך שניות הקיפו אותי מלא דבורים .בר־
חתי חזרה לדירה ,והתנחמתי בזה שהוא הביא לנו
צנצנת דבש .מהאיכותיים בארץ".
לשעה־שעתיים ,ואז אנחנו משלימות".
לא נמאס לך ממנה?
"אני לא רואה את עצמי גרה בקרוואן עם שותפה
אחרת".
מעיין" :לדעתי זה יתרון .כל אחת מכירה את היתרונות
והחסרונות של השנייה ,אז זה עושה הכל קל יותר .מה גם
שאנחנו בקושי מתראות במשך היום ,כי שתינו מאוד עסו־
קות".
איך אתן מבלות בערבים?
"אנחנו יוצאות לפעמים לפאב של המעונות ,ונפגשות עם
אנשים .כשאני חושבת על זה עכשיו זה מצחיק ,אין לנו כאן
חברות .אנחנו נפגשות רק עם בנים .לפעמים רואות סדרות
וסרטים דרך המחשב ,אבל רוב הזמן לומדות .שתינו גם עו־
בדות ,אז בערב זה הזמן היחיד לשבת בשקט וללמוד".
מה עם ארוחות ערב ביחד?
ליטל" :את הארוחות המשותפות אנחנו אוכלות דווקא
בצהריים .לרוב יוצא שאני ומעיין פנויות ,אז אנחנו אוכלות
יחד ,בין לימודים לעבודה .ובארוחה הזאת אנחנו משקיעות:
עופות ,אורז ,סלטים .זה כיף".
המקרר שלהן מסודר ונקי ,עמוס כלי פלסטיק עם תבשי־
לים שהכינה ליטל .מדף עליון חלבי ,תחתון בשרי ,ולמטה
שתייה .בכלל ,הקרוואן מסודר .ניכר שגברת יעקב ,אמן של
השתיים ,עשתה עבודה יפה¿ .
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה |
| הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
צהוב?
שחור!
מיומנו של
אוהד מאוכזב
חצי עונה חלפה ,האוהדים ביציעים מתמעטים משבת לשבת ,ובית"ר ירושלים צונחת גול אחרי גול לכיוון הליגה השנייה
>>> למרות האזהרות ("חבל על הכסף ,הם יקבלו בראש") ,עמיר משה הלך לעוד משחק בטדי >>> וחזר ,כרגיל השנה ,מיואש
עמיר משה
"המשטרה לא תעזור ,הלב שלי תמיד יהיה צהוב־שחור" | צילומים :עמיר משה
בת בצהריים .בבית הוריה של אשתי מת־
נהלת שיחה ערה על מצבה העגום של בי־
ת"ר ירושלים .ערימות פיצוחים נגרסות,
בעודי מנסה לשכנע את גיסי ,אוהד בית"ר
שרוף ,לבוא איתי למשחק היום ,נגד הפועל
באר שבע.
"אין מצב" ,הוא אומר לי" .אנחנו נפסיד ,אני לא בא"" .הוא צודק",
מצדיק אותו חמי" .חבל על הכסף שלך ,הם יקבלו בראש" .אותי לא
מעניין כלום ,בעוד שעה אני נוסע לטדי.
מבט חטוף ומאוכזב לחלון הגדול שבסלון .מספרים כאן ,שפעם
היה אפשר לראות דרכו את טדי בכל הדרו .עד שקבלן מרושע
החליט להעמיד על קו התצפית הזה מפלצות בטון בנות 18קומות,
העונות לשם "מגדלי הולילנד" .הם בטח רואים את המשחק כמו
שצריך .אנחנו ,האוהדים הפשוטים ,קונים כרטיס 80 .שקל מחירו.
ולא ,זה לא עוזר שאתה סטודנט ואין לך כסף ,המחיר אחיד לכל
היציעים.
בית"ר .כמובן שזה לא עוזר לו .שירת "רואה אדום נהיה כמו שור"
מופנית אליהם בתוספת מנת קללות עסיסיות .הניידת שעומדת
בצד מונעת החרפה של האמצעים.
מאסות גדולות של אוהדים עוטי צעיפי המנורה כבר ממתינות
בכניסות לשערים .אני מצטרף לתור בשער .8אומנם סטודנט ,אבל
אני ליציע המזרחי .אני נעמד מאחורי שתי צעירות מאופרות בכב־
דות .אחת המאופרות מאפרת את הסיגריה ואומרת לשנייה במלוא
הרצינות" :בית"ר קורעת היום לבאר־שבע את הצורה" .חברתה,
שלועסת מסטיק בצורה רועשת ,מסכימה איתה.
אני ממתין לבדיקה הפולשנית מדי של הסדרנים .זוג ידיים מחו־
ספסות ממששות כל חלקה בגופי" .תוציא זה" ,הוא אומר לי במבטא
רוסי כבד כשהוא נתקל בשתי בליטות במעיל ,אבל זה בסך הכל
פלאפון וסיגריות.
אני ממשיך הלאה .חצי כרטיס נקרע על ידי כרטיסן עייף ,שמא־
שר לי להיכנס.
הרעש מהדהד בין קירות האיצטדיון .אני חולף על פני עמדות
פיצוחים מאולתרות ,עובר דרך שער גדול ונחשף למגרש עצמו.
הגוף נדרך ,וצמרמורת קטנה עוברת במעלה הגב .אני בפנים.
בעוצמה אדירה שר הקהל
"אני נשבע,
חושב עלייך בכל מקום ,בכל דקה.
המשטרה לא תעזור,
הלב שלי תמיד יהיה צהוב־שחור".
מטחי קללות ניתזים מכל פינה .המשחק עוד לא התחיל ,אבל
רצפת היציע כבר מכוסה בשיכבה דקה של קליפות גרעינים.
" אני ממהר ,נשמה"
"שיישרפו לכם הגמלים"
בימים כאלה ,נוסף לפקקים המעצבנים ,כל איזור המגרש הופך
לחניון אחד גדול .הנהגים שלפניי מחנים את הרכבים שלהם בכל
מקום אפשרי -בכיכרות ,בתחנות האוטובוס ועל כל איי התנועה
שבסביבה .הפתרון עבורי מגיע בדמות חלקת מדרכה פנויה ,שגם
עליה אני צריך לריב עם אוהד אחר" .אחי ,אני ממהר ,נשמה" ,הוא
מסביר לי.
בלי להסתכל עליו בכלל אני מסובב את ההגה ,ושני גלגליו
הימניים של האוטו מטפסים בזריזות על האדום־לבן ונעצרים .אני
כורך צעיף צהוב־שחור על הצוואר ,ופותח בהליכה מהירה לכיוון
המגרש.
ערבוביה של צבעים ,אורות מהבהבים וצעקות מקדמת את פניי.
קומץ אוהדי באר־שבע שהגיעו לטדי נזהר לא לעצבן את אוהדי
הקור הירושלמי עוטף אותי ,אך נשמע שאין לו כל השפעה על
גרונותיהם של האוהדים .הם צורחים "מה שיש לי בעולם ,לא שווה
בלעדייך" ,כשהם מניפים את ידיהם באוויר ללא הפסקה .במרו־
מי היציע ,קבוצת צעירים עובדת במרץ על חיבור תופים גדולים
לגדר .הכל מוכן לקראת השריקה.
אני מחליט לחפש לי מושב פנוי ומבין שזו לא הולכת להיות
משימה קשה .קרחות גדולות נראות כמעט בכל פינה ביציעים .רק
חמשת אלפים צופים הטריחו עצמם לכאן היום .הלב נצבט.
שחקני שתי הקבוצות עורכים בינתיים חימום קצר על כר הדשא
המטופח .עשרות הכדורים התועים נאספים על ידי ילדים לבושים
באימוניות לבנות .השופט מתקרב לעיגול האמצע ,מלווה בשני
הקפטנים .הכרוז מבקש מהקהל לעמוד למשמע ההמנון הלאומי.
יציע ריק .למרות המצוקה ,רק 5,000צופים הגיעו למשחק
ש
דממה משתררת לאיטה ביציעים.
בסיומה של "התקווה" המשרוקית נכנסת לפעולה .הכדור נמצא
בין רגליהם של שחקני בית"ר ,והיציעים הצהובים בטירוף .המועדון
חשוב יותר מהכל .גם אם מצבה של הקבוצה בכי רע .אפילו הכרוז
שוכח את החוקים וצורח במיקרופון "יאללה ,בית"ר" .האווירה לא
מותירה לי ברירה .אני מוצא את עצמי קופץ ומקלל " -שיישרפו
לכם הגמלים" -כל באר־שבעי שהחליט להגיע לכאן היום .מה הם
עשו לי רע? לא עשו ,אז מה?
בחלוף חמש דקות ,האורחים משתלטים על המשחק ומעלימים
את מארחיהם .איבוד כדור סתמי של אחד משחקני בית"ר נענה
בקריאות בוז מהיציע .אחד האוהדים פותח בקריאות "תורידו את
החולצות .אתם מביישים את הסמל" .הבחור מצליח לסחוף אחריו
את כל היציע .מכאן עוברים לקללות נמרצות על יו"ר הקבוצה:
"קורנפיין תתפטר,
לא רוצים אותך יותר,
לך הביתה בן ...שוטר".
ככל שעוברות הדקות ,משתלט הייאוש יותר ויותר על פני
האוהדים .בית"ר מתקשה להגיע למצבי הבקעה ומפשלת בהגנה.
שני מבוגרים מגוללים שיחה על בית"ר הגדולה של פעם מול זו
של היום .אני מטה את האוזן בניסיון לשמוע טוב יותר ,אך שומע
בעיקר את המילה "חרא".
בתחתית היציע ,קרוב לדשא ,בחור נמוך ומשופם מתרוצץ ומניף
שלט לעבר שחקני בית"ר .הוא מקפיד שאף שחקן לא יפספס את
הכיתוב ,ומתרוצץ מולם הלוך ושוב .על גבי השלט הצהוב נכתב
באותיות שחורות:
"שחקנים יקרים,
לשחק בבית"ר זו זכות,
זו לא חובה".
לא התאפקתי ושאלתי אותו לשמו" .צביקה רזניק" ,הוא עונה לי
בקול בס עמוק .הוא לא הגיע לצפות במשחק בכלל ,הוא הגיע לטדי
רק בשביל להביע את דעתו" .כבר לא משחקים בשביל הסמל" ,הוא
אומר" .אפשר להפסיד ,אבל גם להפסיד יש דרך .אנחנו משלמים על
זה שהסגל צעיר .אני לא מאשים את יובל נעים (המאמן) ולא מצפה
לניסים ונפלאות ,רק שישחקו מהלב".
דיונים בקבינט
המסך הגדול מעל היציע מציין שהמשחק נכנס לדקה ה־.28
התקפה יפהפייה של בית"ר נעצרת בעבירה של בלם באר־שבע
בתוך הרחבה .טדי על הרגליים ,וזעקות "פנדל" נשמעות בסראונד.
השופט משתהה כמה שניות ,ולבסוף מצביע על הנקודה הלבנה.
חגיגות עצמאות וקפיצות לשמיים ביציעים .כמה שניות מאוחר יותר ,בק־
בינט מתחילים הדיונים מי צריך לבעוט.
שתי דקות שלמות נגזלות על הנחת הכדור בדיוק במרכזה של הנקודה
הלבנה והרחקת שחקני באר־שבע אל מחוץ לרחבה .עמית בן־שושן ניגש
לבעוט .מאות ציפורניים נכססות בעצבנות .בן־שושן מניף את הרגל ובועט
בשלומיאליות למרכז השער .השוער של באר־שבע הודף אל מחוץ ל־.16
"בן־שושן ,יא אפס" ,נורה מאחוריי" .מי לימד אותך לבעוט? אפילו אני
הייתי מכניס את זה".
מן הפח אל הפחת .המגן השמאלי ,אבי ריקן ,מחליט שהוא משיג את הכ־
דור בכל מחיר .קפיצת קראטה שלו לתוך הברך של שחקן באר־שבע מזכה
אותו באדום מוצדק .הקהל ,שטרם הספיק להירגע מהחמצת הפנדל ,פורק
את זעמו על ריקן .חפוי ראש ,הוא יורד מהמגרש באיטיות" .כל משחק הוא
עושה את השטויות האלה" ,מסביר לי פרשן מבוגר בפנים רציניות.
מרגע זה ,הופך המשחק לקרב בושידו .כרטיסים צהובים נשלפים מדי
כמה דקות והרמה ,אם זה עוד אפשרי ,רק מתדרדרת .כמה נערים לפניי מא־
בדים עניין במה שמתרחש על הדשא ופונים לסמארטפונים שלהם .תכלס,
באנגרי בירדס הולך לנו יותר טוב היום .עד ההפסקה התוצאה נשארת
בעינה ,תיקו מאופס.
"מערבי ,מערבי ,להתעורר"
מחצית .כבר חשבתי שאין סיכוי שאראה מחזה כזה במשחק של בית"ר,
אבל זה קורה .עשרות אוהדים מורידים מעליהם את הכובעים והצעיפים
ועוזבים את האיצטדיון בהפגנתיות .אחד מהם מבטיח בקול שהוא "בחיים
לא בא יותר למשחקים של בית"ר" .בתחתית היציע מתעמתים כמה צעירים
עם סדרני הקווים .מבחינתם ,כרגע הם הכתובת לתלונות.
מחצית שנייה .בנוהל ,היציע המזרחי מחליט שהגיע הזמן לעורר את
היציע שמנגד .מאות מתחילים לשיר את "מערבי ,מערבי להתעורר" .במ־
ערב מצייתים .בספירה לאחור ,ובתיאום ,טדי מחליט לתת פוש לשחקנים
שלו .אלפי ידיים מורמות לאוויר בקריאות "מלחמה! מלחמה!".
העידוד עושה את שלו .לפתע מתגלה הקרבה .הבית"רים שורפים את
הדשא ולא מוותרים על אף כדור .הקהל ,בתצוגת תכלית ,מפגין את האהבה
העמוקה שהוא רוחש לאהבת חייו ושר:
"גם בשעות הכי קשות,
את שמך צועק ברחובות.
צהוב זורם אצלי בווריד,
בית"ר מאז ולתמיד".
בדקה ה־ ,84למרות העידוד ,קורס עולמנו .כדור שהוגבה מאגף ימין
מוצא את ראשו של עידו אקסברד ומשם לרשת 0:1 .להפועל באר־שבע.
הלם בטדי .הידיים עולות באופן אוטומטי לכיוון הראש ומחזיקות בו .המח־
שבה היחידה שעוברת לי היא – למה זה קורה לנו עוד פעם?
זהו .עד סיום המשחק עוסק הקהל בדבר אחד :דורש את התפ־
טרותו של קורנפיין .חבורת
אוהדים שולפת שלט ומפנה
אותו לכיוונו של היו"ר" :את
החיים שלנו שמת על שולחן
קזינו במדריד" .אוהדים רבים
מחליטים להצביע ברגליים
ונוטשים את האיצטדיון.
אני מדליק סיגריית ייאוש
ומחכה לשריקת הסיום .זו לא
מאחרת להגיע ,וכמו זריית
מלח על פצע טרי ,אוהדי
באר־שבע נזכרים שגם הם
יכולים לעשות רעש.
המראה הזה ,של אוהדי
היריבה חוגגים בבית שלך,
שורף לך את הלב .כנראה שגיסי
צדק.
"חייב להיות טוב"
שלט לבן ענק במרומי היציע " -המנורה לא
למכירה" -הוא הדבר האחרון שאני רואה בד־
רכי החוצה.
בסבך האנשים שיוצאים מהאיצטדיון אני
פוגש שוב בצביקה .הוא מניע את ראשו מצד
לצד באכזבה .חיוך עצוב נמתח על פניו.
"יהיה טוב" ,הוא אומר" .חייב להיות טוב".
הרוכלים שבחוץ מתאימים את עצמם למצב
השוק .בלי ללמוד כלכלה ,הם יודעים מה זה היצע
וביקוש" .שלוש קסטה בעשר" ,הם צורחים במ־
קצב קבוע .קסטה? למי בא קסטה עכשיו? אחרי
חמישה משחקים בלי ניצחון?
אנחנו כבר במחזור ה־ ,17והקו האדום נושף
בעורפנו .יש סיכוי שהשחקנים יתעוררו לפני
שיהיה מאוחר מדי ,ויזכירו לנו שבית"ר עדיין
חיה ובועטת? אין לדעת .מה שבטוח הוא שבי
ת"ר חייבת חיזוק ומהר .ככה ,לא נגיע לשום
מקום¿ .
בחור נמוך ומשופם
מניף שלט .הוא
מתרוצץ מול השחקנים
ומוודא שאף שחקן לא
יפספס את הכיתוב .על
השלט הצהוב נכתב
בשחור" :שחקנים יקרים,
לשחק בבית"ר זו זכות,
זו לא חובה"
הרמה ,אם זה בכלל עוד
אפשרי ,רק מתדרדרת.
הנערים שלפניי מאבדים
עניין במה שמתרחש על
הדשא ופונים לסמארטפונים
שלהם .תכלס ,באנגרי בירדס
הולך לנו יותר טוב
הרוכלים בחוץ
מתאימים את עצמם
למצב השוק .בלי ללמוד
כלכלה ,הם יודעים מה זה
היצע וביקוש" .שלוש קסטה
בעשר" ,הם צורחים במקצב
קבוע .קסטה? למי בא
קסטה עכשיו? אחרי חמישה
משחקים בלי ניצחון?
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 1
| 0הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
"שנאה
ספורטיבית
עושה את
הליגה"
הוא רץ ומנופף בידיים ,מתווכח עם השופטים ומעיר לשחקנים ,יורד רגע לכריעת צפרדע
ופתאום מזנק >>> עשרות שנים הוא על הקווים ,זה בסך הכל משחק בליגה השנייה ,גם קצת
יותר קשה היום להבחין אצלו בצבע השיער – אבל ארז אדלשטיין הוא ממש ג'ינג'י >>> האיש
שכמעט הרג את כתבנו לפני כמה שנים מוסר שהוא לא מעוניין לאמן במכבי תל־אביב ,שאין כמו
הקהל של הפועל תל־אביב ,ושלהיות מאמן כדורסל זה המקצוע הכי כפוי טובה בעולם
ש
אורי ברגד
בוע של שיכנועים ותחנונים נדרשו כדי שארז
אדלשטיין יסכים להתראיין ,וגם אז היה לו
תנאי .שהראיון יארך 45דקות בלבד ("אפילו
'ידיעות אחרונות' מקבלים בקושי 45דקות").
למרות העומס ,בסוף הוא הסכים לתת לי שעה.
אני פוגש אותו באולם הדר יוסף ,האולם הבי־
תי של הפועל תל־אביב.
שלא יירדמו על הספסל
לראות את אדלשטיין על הקווים זה תענוג .הבחור כבר בן ,50אבל
מתרוצץ על הקווים כמו ילד שקיבל את הג'וב הראשון שלו .הוא ישב
כמה שנים בחוץ ,אבל זה לא פגע בחדווה ובאהבה שלו למשחק ,אפשר
אפילו להגיד שהצמא לחזור אל הקווים רק חיזק אותן.
הוא לבוש בחולצה בהירה ,מכנסיים שחורים ,ונראה כמו רואה חש־
בון או עורך דין .שיער כמעט לא נשאר לו ,אבל יש עוד זכר לצבע
הג'ינג'י שמסביר את הטמפרמנט.
הוא משחק נגד הפועל לב השרון ,אחרי שני משחקים שבהם הפועל
הפסידה -לבאר יעקב וקרית־טבעון – פלוס ניצחון אחד לא מרשים
על עפולה ,ניכר בו המתח .רק הוא יכול להפסיד אם לא יעלה בסיום
העונה לליגת העל .כל המוניטין שלו מונח על העניין הקטן הזה.
בינתיים ,הוא מעורב בכל פרט במשחק .לא נח לרגע ,זז מצד לצד,
ידיים על המותניים ,לעיתים משולבות ,יושב לכמה רגעים בתנוחת
צפרדע ,ואז קופץ ,ורץ ,ומנופף בידיים ,וצועק ,מתלונן ,טוען ,לא נח
לשנייה .כשהשופטים שורקים עבירה לרכז שלו ,אדלשטיין מדגים
להם שוב ושוב למה זאת לא היתה עבירה.
אחרי מחצית צמודה ,האדומים מצליחים לפתוח פער .בר טימור
הצעיר – רכש של אדשלטיין -מסיים מתפרצת בסל קל וזוכה לפיר־
גון .הוא לא יוריד את הרגל מהדוושה עד שריקת הסיום.
תגיד ,אני שואל אותו כשהוא סוף סוף מתפנה אליי ,האטרף והצע־
קות על הקווים לא דועכים עם השנים?
אדלשטיין אומר שלא .שזה מכניס אותו לדריכות ,וגורם לו להיות
במשחק" .גם לשחקנים על הספסל זה תורם ,שלא יירדמו ,ויהיו מעו־
רבים בנעשה במגרש".
בשנים האחרונות הוא פירשן עבור ערוץ הספורט ולא אימן ,בין
השאר משום שהוא זן נדיר בכדורסל הישראלי :לא מתפתה לכל הצעה
(והיו לו לא מעט) ,שומר על היושרה ועל האמונה המקצועית שלו ,לא
מוכר את עצמו בעבור נזיד עדשים.
איך הצלחת להחזיק משפחה כשלא אימנת?
"עבדתי כפרשן וגם השתמשנו בחסכונות".
בראיון שנתת לפיני גרשון בערוץ oneאמרת שאתה לא נכנס
לאמן במהלך עונה .למה?
"דבר ראשון ,אני לא חושב שזה אתי מבחינת המאמן הנוכחי .שנית,
אני לא מאמין שבוס של קבוצה שלא רצה אותי בתחילת שנה צריך
אותי עכשיו .חוץ מזה ,לקבוצות שלי לוקח זמן לקלוט את הסגנון שלי
ואת הדרך שאני רוצה להנחיל".
יצא לך לאמן הרבה קבוצות בארץ ,והיית גם העוזר של פיני
באולימפיאקוס .מה ההבדל?
"אי אפשר להשוות בכלל ,מעמד המאמן שונה בתכלית .על פיו
יישק דבר ,לטוב ולרע .אתה שומע את זה מאריק שיבק ,משרון דרוקר
וממולי קצורין .פה כולם חברים של כולם ,פה זה סמוך על סמוך ,ואם
מישהו שונה ודורש יותר -הוא נראה כאן הלא בסדר".
ממה יש לי לפחד
הפועל תל־אביב זה מותג בכדורגל ,כדורסל ,פינג־פונג ובכל ספו־
רט שתבחרו .בלי שום קשר למיקום בטבלה ,אליפות או ירידת ליגה.
והפועל תל־אביב בכדורסל -זה סיפור מהאגדות.
הקבוצה שזכתה בעבר בחמש אליפויות ובארבעה גביעים (כולל
דאבל ,אי־שם בשנות השישים) ,והיוותה במשך כמה שנים יריב שווה
כוחות של מכבי תל־אביב ,קרסה כלכלית לפני כמה שנים ,ויחד עם
ניהול גרוע והריסת אולם אוסישקין ההיסטורי ,צנחה לליגה ב'.
האוהדים הקימו אותה מחדש כהפועל אוסישקין ,היא החלה לטפס
במעלה הליגות ,וכששאול אייזנברג ויתר סופית על המותג הפועל
תל־אביב ,רכש אותו איש עסקים אלמוני והעביר אותו לבעלותה של
הפועל אוסישקין.
הטיפוס חזרה אל ימי התפארת נמשך ,אבל בשנה שעברה לא הצלי־
חה הקבוצה להשלים את המשימה ולעלות לליגת העל .המאמן שעמד
עד אז על הקווים ,שרון אברהמי ,הוחלף ,ומי שמונה במקומו השנה הוא
אחד המאמנים המובילים והמוערכים בכדורסל הישראלי ,ארז אדל־
שטיין" .הג'ינג'י" בא להשלים את המלאכה ולהעלות את האדומים
לליגה הבכירה ,אחרי היעדרות ארוכה מדי.
לקחת השנה כמה שחקנים צעירים ,כדוגמת בר טימור ,אבירם
זליקוביץ‘ ויותם שירן ,על חשבון הוותיקים של הפועל ,שהעלו
אותה שלוש ליגות בשלוש עונות .זה לא פוגע בקבוצה?
"יכול להיות .המוטו היה שאם הם יגדלו עם הפועל וילמדו מה
רוצים מהם ,נרוויח שחקנים לליגת העל.
"את ירון להט רציתי ,אבל הוא בדיוק קיבל הצעה בעסקים וזה לא
התאים לו .ירדן שוורצמן לא יכול לעמוד בעומס עם הלימודים ,ועזב.
ולגבי טוהר חיימוביץ' אני יוכל להגיד שיש שחקנים -גדולים ככל
שיהיו -שבשלב מסויים לא מתאימים לקבוצה .מבחינה מקצועית הוא
לא התאים לי".
לא פחדת מתגובת הקהל ,שהיה מאוד מחובר לשחקנים האלה?
"אני לא מבין את השאלה? ממה יש לי לפחד?".
בכל זאת ,הפועל זו קבוצה של האוהדים ,והם מאוד מחוברים
לשחקנים.
"חלק מהקהל קיבל את זה טוב ,ויכול להיות שחלק קיבל קצת פחות
טוב ,אבל מה שהוביל אותי בבניית הקבוצה זה שהיא תוכל להתאים
גם לליגת העל".
במשחקים האחרונים הצעירים כמעט לא משחקים.
"כל משחק מתנהל אחרת .לא הבטחתי לאף אחד כלום .אני עושה
את המקסימום בכל משחק כדי לנצח .כל אחד מקבל צ'אנס .יכול
להיות שההזדמנות היא לדקה ,והוא צריך לקנות את הדקה השנייה.
יכול להיות שבדקה מישהו יאבד את כל הצ'אנס שלו.
"אני לא בא עם תוכנית מהבית ,ואומר היום הוא משחק שלוש דקות
או שבע דקות .יש הרבה אילוצים תוך כדי משחק .אלף ואחד דברים.
איך היריב שומר ,באיזה הרכב כדאי לנו לשחק ,באיזה כושר כל שחקן
נמצא ,מה הביטחון שלו .אתה מחבר את כל המרכיבים האלה ,ומקבל
הרבה מאוד החלטות תוך כדי משחק .לא מחלקים את הדקות כמו
במתמטיקה .כל אחד צריך לעבוד קשה כדי לקנות את הדקות שלו".
חתמת בהפועל לשלוש שנים .מה התוכנית שלך?
"להחזיר עטרה ליושנה .בעצם גם היום יש עטרה ,אז בטווח הקצר לעלות
עם הפועל לליגת העל".
ומה הלאה?
"אם נעלה -אני ממשיך .אם לא נעלה -אני מניח שיהיה להנהלה קשה
לעמוד בחוזה .הסכמתי לרדת לליגה השנייה רק בגלל שזה הפועל".
מה אתה חושב על האוהדים של הפועל ,ובעיקר על ההתנהגות שלהם
כלפי שופטים והיריבות של מכבי?
"אין קהל כמו הקהל של הפועל תל־אביב .הקהל מספר 1בארץ ביי פאר.
ראו את זה כשהקבוצה היתה בליגה השלישית והשנייה ,איך הוא ליווה אותה
לכל מגרש ,לכל פריפריה .ראו את זה גם בכדורגל ,ויש פה חיבור גדול בין
כדורסל לכדורגל .זה לא כמו בירושלים ,שאתה יכול לאהוד את בית"ר
בכדורגל וגם להיות אוהד הפועל ירושלים בכדורסל.
"אני לא מבין מה אתה רוצה מהם .מה עם הקהל של מכבי? אתה חושב
שמאחורי הספסל הם לא מקללים אותך?".
בסדר ,אבל אני מדבר על הקהל שלך.
"שנאה ספורטיבית היא לחם חוק של ספורט .יריבות ספורטיבית כמו בין
ברצלונה וריאל מדריד ,פנתינאיקוס ואולימפיאקוס ,הפועל תל־אביב ומכבי
תל־אביב היא דבר סופר מקובל .הלוואי שהיו עוד חמש־שש יריבויות כאלה.
זה רק עושה ליגה ,עושה עניין ,עושה מתח ואדרנלין".
יש לזה קווים אדומים מבחינתך?
"אתה יודע ,אלימות פיזית ואלימות מילולית .לא אני המצאתי את זה.
ככה אנחנו חונכנו ,ככה נחנך את הילדים שלנו ,ככה אנחנו רוצים שיהיה .לא
תמיד זה מצליח ,וצריך לדעת לעצור את מה שאסור.
"אתה מדבר איתי על הקהל של הפועל?" ,שוב מתעורר לו הארז" .ראיתי
מוט ברזל שאוהדים של מכבי חיפה מעיפים .פה זה עוד לא הגיע למצב כזה,
ואני רוצה להאמין שגם לא יגיע.
"אין קהל כמו הקהל של הפועל תל־אביב .אנרגיות ,עידוד ,ליווי ,אהבה
אמיתית .אין ,אין דברים כאלה".
אני הראש
לארז אין סוכן ,הוא לא מחפש להתראיין לתקשורת ולא מחפש להיות חבר
של אף אחד .הוא בא לעשות את העבודה וללכת הביתה .מה שמשמח אותו זה
הדברים הקטנים של החיים ,כמו לראות את שני הילדים שלו צוחקים.
הוא אוהב לשמוע אריק איינשטיין ושלום חנוך ,ובכלל מתגעגע לארץ
ישראל הישנה ולעפולה של פעם" .זה לא אותו העמק שהיה חלום .העולם
השתנה ,והקידמה הרסה את העמק .בכל מקום סוללים ובונים ,למרות שיש
עוד ירוק .אבל יש המון תנועה .אתה כבר לא מכיר את האנשים .זה לא מה
שהיה פעם ,שהכרת כל אחד בקיבוצים ובמושבים .היום זה כל אחד לביתו".
הרבה מומחים אומרים שמצב הכדורסל בארץ בכי רע.
"הם צודקים .אין היום שחקנים כמו עודד קטש ועדי גורדון .היום לילדים
יש הרבה גירויים אחרים :מחשב ,חוגים .אז שחקנים פחות משחקים ,ולכן יש
להם פחות יסודות .בעבר ילד היה גומר בית ספר ,והולך למגרש עד הערב.
היום זה לא קורה .חוץ מזה ,נראה לי שגם אין היום את רמת הכישרון של
פעם".
מה דעתך על האקדמיה שאיגוד הכדורסל הקים בווינגייט לנערים מו־
כשרים.
"אני לא בעד .אני חושב שילד צריך לחוות את חוויות הילדות .יש מספיק
אגודות שעובדות יפה עם ילדים ,כמו ראשון־לציון ,מכבי רמת־גן ,מכבי תל־
אביב ,ועוד הרבה .אולי לפריפריה צריך למצוא פתרון .בלי לפגוע באף אחד,
התנאים שם פחות טובים".
אין היום אף ישראלי שמוביל באמת קבוצה.
"אם תעבור על הנבחרת הבוגרת ,שום שחקן בעשור האחרון -מלבד מאיר
טפירו -לא היה שחקן מוביל בקבוצה שלו .כולם היו שחקנים משלימים.
תראה לעומת זאת מה קורה בליגה השנייה ,כשיש שני זרים בקבוצה :היש־
ראלים נדרשים להיות הלידרים".
סיפרת בעבר שאתה פגוע מהאופן שבו הסתיימה הקדנציה שלך בנ־
בחרת.
"עזוב ,כבר עברנו את זה".
אבל אחרי רגע הוא לא מתאפק .בכל אופן ארז אדלשטייין .בכל אופן
ג'ינג'י .בכל אופן הבנאדם מחזיק מעצמו" .הגעתי עם הנבחרת האולימפית
למקום הרביעי באוניברסיאדה .שיחקנו כדורסל מדהים ,ונבחרתי למאמן
המצטיין .פתאום החליפו בעלי תפקידים באיגוד הכדורסל ,והחליטו לעשות
דברים אחרים אפילו בלי להודיע .זה לא שווה אפילו התייחסות .זה מעיד
עליהם ולא עליי".
אני כבר ממשיך לשאלה הבאה ,אבל ארז חוזר לנושא הנבחרת" .למרות
שכשהם הבינו שהם טעו ,הם ניסו לתת לי תפקידים אחרים ,שלא רציתי".
למשל?
"אחראי מקצועי על הנבחרות הצעירות".
אז למה לא רצית? זה מתאים לך.
"לא בפורמט שהעסק עובד .אני מוכן להיות מתווה דרך ומקבל החלטות,
אבל לא מיישם החלטות של אחרים".
כלומר ,שאתה הראש?
"כן".
תל־אביב.
מאז ,קבוצות בכירות שרצו להתמודד מול מכבי לקחו את ארז שיוביל
אותן לקרב .בקדנציה הקודמת שלו בהפועל תל־אביב ,למשל ,הוא נכנס
להיסטוריה עם המשחק הבלתי נשכח באוסישקין המיתולוגי ,שהסתיים ב־25
הפרש לטובת הפועל.
הוא הספיק להיות שתי קדנציות בהפועל ירושלים ,וגם איתם הגיע לגמר
הפלייאוף מול מכבי ,שם חטף תבוסה עצבנית .מאז – עד השנה – הוא לא
אימן קבוצה .היה העוזר של פיני גרשון באולימפיאקוס ,עוזר מאמן הנבחרת
תחת צביקה שרף ,ומאמן האולימפית.
אתה לא מרגיש שהקריירה שלך קצת התפספסה?
"לא .אני לא מרגיש שהיא התפספסה .להיות בגמר הפלייאוף עם הפועל
ירושלים ,עם הפועל תל־אביב ,עם מכבי רמת־גן ,עם גליל עליון ,להיות
בפיינל־פור של היורוקאפ .אל תשכח שהכל טיימינג בחיים .כשאני אימנתי
בהפועל ,היה במכבי תל־אביב אחד שקוראים לו אנתוני פרקר ,שלא הפסיד
שום תואר ,והיה נדב הנפלד ,ונייט האפמן ואריאל מקדונלד ,ואחר כך וויצ'יץ'
ושאראס .אף אחד מכל אלה שמפטפטים ,חוץ ממסינה ,לא ניצח אותם".
אם אתה כל כך טוב ,בטח היו לך גם מגעים עם מכבי.
"לא .שום דבר .אני לא שואף לשם".
אתה בטוח?
"אני מעדיף לאמן בהפועל תל־אביב ,בהפועל ירושלים".
אם עכשיו היתה לך הצעה ,לא היית הולך למכבי?
"איך אני אלך ,אני חתום בהפועל לשלוש שנים".
עזוב את זה.
"לא הולך .לא בא בחשבון .זה בכלל לא עמד על הפרק".
למה?
"לא יודע למה .אלף ואחד דברים .אני בכלל לא שואל את השאלה .הם טו־
ענים שאמרתי 'אלטרנטיבה' .שאנחנו -הפועל תל־אביב -מאיימים עליהם.
היו תקופות ,שמי שניצח את מכבי היה ישר מגיע לשם .אותי הם לא רצו.
"אני גאה בזה ששחקנים שאימנתי ,כמו טל בורשטיין ,יניב גרין ,ליאור
ליובין ויואב ספר הגיעו למכבי .הם צריכים לשאול איך זה יכול להיות שעוד
לא אימנתי שם? לי טוב בהפועל".
כל מאמן רוצה להגיע לטופ.
"בשבילי ,הפועל תל־אביב זו נבחרת ישראל .לאמן את הפועל ירושלים
זה יותר מאשר לאמן את מכבי תל־אביב .יותר כיף לנסות לנצח את מכבי
תל־אביב בהפרשי התקציב הקיימים מאשר להיות אלוף איתם".
מה היית עושה אם לא היית מאמן?
יש לי בגרות עם מתמטיקה ופיזיקה בחמש יחידות בציון כמעט .10אני
מאמין שהייתי מתעסק באחד התחומים האלה".
שונה קצת מרוב המאמנים בליגה .אולי חוץ מדיוויד בלאט ,בוגר
פרינסטון.
"יש הרבה מאמנים משכילים .לא רוצה להיכנס לשמות".
יש לך לפעמים חרטות לגבי המקצוע שבחרת?
"כל הזמן .כל מי ששואל אותי ,הורים שבאים להתייעץ ,הילד שרוצה
לאמן ,אני אומר להם שלא יתעסקו עם התחום הזה .זה המקצוע הכי כפוי
טובה בעולם .אני עושה את זה ושורד עם הרבה הצלחות והרבה הערכה ,אבל
זה לא שווה".
"שנאה היא לחם חוק
של ספורט .יריבות כמו
בין ברצלונה וריאל מדריד,
פנתינאיקוס ואולימפיאקוס,
הפועל תל־אביב ומכבי תל־אביב
היא דבר סופר מקובל .הלוואי
שהיו עוד חמש־שש יריבויות
כאלה .זה רק עושה ליגה ,עושה
עניין ,עושה מתח ואדרנלין"
"אם תעבור על הנבחרת
הבוגרת ,אף אחד בעשור
האחרון -מלבד מאיר טפירו -לא
היה שחקן מוביל בקבוצה שלו.
כולם היו שחקנים משלימים.
תראה לעומת זאת מה קורה
בליגה השנייה ,כשיש רק שני
זרים בקבוצה :הישראלים
נדרשים להיות הלידרים"
"להיות בגמר הפלייאוף עם
הפועל ירושלים ,עם הפועל
תל־אביב ,עם מכבי רמת־גן ,עם
גליל עליון ,להיות בפיינל־פור
של היורוקאפ .אני לא מרגיש
שהקריירה של התפספסה"
ההודאה
לפני כמה שנים הרמתי טלפון אל ארז .לצערי ,התברר לי שהערתי אותו
משנת הצהריים וזכיתי לשמוע ג'ינג'י עצבני בפעולה.
אני אוזר אומץ ומספר לו שהוא כמעט הרג אותי פעם דרך הטלפון.
"חבל שלא עשיתי את זה" ,אדלשטיין צוחק" .אז לא הייתי צריך להת־
ראיין עכשיו"¿ .
אדלשטיין בזירה" .יש לי בגרות
עם מתמטיקה ופיזיקה בחמש
יחידות בציון כמעט .10אם לא
הייתי מאמן ,הייתי מתעסק באחד
התחומים האלה"
| צילומים :אורי ברגד
לא הולך לשום מקום
את קריירת האימון הוא התחיל אחרי
הצבא ,בקבוצת הבית הפועל עפולה .מאז
הוא כבר אימן בגליל העליון ,הגיע איתם
לפלייאוף ונכנע רק למכבי תלאביב .גם
עם מכבי רמת־גן הצנועה הוא הגיע
להישגים ,והצליח להפתיע את כולם
ולהגיע לגמר הפלייאוף .שם הוא ספג
– נכון -נוק־אאוט משפיל מ ...מכבי
"אם נעלה לליגת העל
אני ממשיך .אם לא נעלה אני מניח שיהיה להנהלה שלהפועל לעמוד בחוזה .הסכמתי
לרדת לליגה השנייה רק בגלל
שזה הפועל"
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה |
| הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
צילום :עממי
לא
דעות
מוכנה לזוז
ראשונות
ינואר 2012
כמו גיבור הסרט שלה ,שלא מוכן לזוז מהספסל ברחוב עד שימצא שוב את אהובתו -מוריה דביר ,שזכתה על התסריט
במענק של "קרן סנונית" ,מאמינה שהיא עוד תמצא את עצמה בתעשיית הקולנוע >>> בקרוב בערוץ 2או 10
אילנה שוחט • פחדים והרגלים
אילנה שוחט
ס
רט הגמר של מוריה דביר,
שסיימה בשנה שעברה תואר
בתקשורת במרכז" ,לא מוכן
לזוז" ,זכה בפרס התסריט של
"קרן סנונית" .הסרט שדביר
כתבה וגם ביימה ישודר בערוץ
2או .10
ברוח המחאות של העת האחרונה ,התסריט מספר
על מחאה פרטית של בחור צעיר (עמית אפשטיין)
המתאהב בצעירה אתיופית (אושרת אינגדשט),
אך היא עוזבת אותו ואינה מוכנה לחזור אל חייו.
בייאושו ,הוא יושב וישן על ספסל ברחוב עם של־
טים ותמונות שלה ,בתקווה שמישהו יוכל לעזור לו
לאתרה.
הם הכירו על ספסל הלימודים ,וכשסוף סוף הח־
ליטו לצאת לדייט ,אבא של עמית (ששי קשת) פסל
אותה משום שהיא אתיופית .אושרת אינה מוכנה
לסבול את העלבון ואת העובדה שעמית לא הגן
עליה מפני אביו -ונעלמת מחייו.
לילה אחד
תמונות מהסט | צילומים :נטע אושרי
מדובר בסרט קצר ,של 20דקות ,הכולל קטעים
מצחיקים ,עצובים ומרגשים .הוא מסתיים עם סוף
פתוח וטעם של עוד ,עד שמתחשק לצופה לבקש
מדביר לכתוב גם פרק ב'.
מוריה ,מאיפה הרעיון?
"הוא הגיע מהשיר The men who can’t
be movedשל להקת ' ,'The scriptהמספר
על בחור שנפרד מהחברה שלו ,ורק מנסה להחזיר
אותה .הוא מחכה לה ברחוב ,אנשים באים ונותנים
לו כסף ,והוא רק רוצה להחזיר אותה .מקווה שיום
אחד היא תראה אותו בחדשות -ותבוא.
"אני מאוד אוהבת את השיר ,והקליפ שלו נורא
יפה ,תמיד חשבתי מה הסיפור מאחוריו ,אז החלט־
תי אני לכתוב את הסיפור"
כמה זמן זה לקח?
"לילה .הוא עבר המון שינויים ,אבל הגירסה
הראשונה נכתבה תוך לילה".
איך גייסת את השחקנים?
"אני והמפיק ,שלומי מישר ,ראינו את השחקן
הראשי באיזה אתר ,פנינו אליו והוא בא .ואז אמ־
רנו לו שאנחנו מחפשים שחקנית אתיופית ,והוא
היפנה אותנו לבחורה שהוא לומד איתה .יצא לנו
טוב ,כי יש ביניהם כימיה מעולה".
הם סטודנטים למשחק?
"כן ביורם לוינשטיין".
איך גייסת את הכספים?
"לא גייסתי .ההורים שלי עזרו .וגם הצוות הב־
כיר שם כסף -שלומי ,נטע ,מעיין העורכת ,מיקי
הצלם.
"בית הספר מספק את הציוד .השחקנים עשו
את זה בחינם .גם את המוזיקה כתבו לי בחינם.
אמרתי שאם אני אקבל מענק ,אשלם להם .גם
המאפרת עשתה הכל בחינם ,ונשארה איתנו
מבוקר עד ערב ,למרות שהיא גרה רחוק ,והיא
נשואה עם ילדים".
גייסת גם את המרצה שלך ד"ר בני בן־
דוד.
"כן ,זה היה ממש חמוד שהוא הסכים".
ואפילו הבאת את ששי קשת.
"חשבנו הרבה מי יכול לשחק את האבא .חיפשנו בהרבה
אתרים ,ולא מצאנו אף אחד שיכול להתאים ללוק .ואז
נטע אושרי ,עוזרת הבמאי ,אמרה :אולי נשאל את ששי
קשת.
"לששי ולאשתו ,יונה אליאן ,יש אתר אינטרנט ,השא־
רנו לו שם הודעה ,והוא אמר :סבבה ,תשלחו תסריט .הוא
ממש נחמד .היה כיף לעבוד איתו".
הוא עשה את זה בהתנדבות?
"כן".
כמה זמן עבדתם?
"הצילומים ארכו ארבעה ימים ,בערך 12שעות כל יום.
אחרי זה באה העריכה .התחלנו בספטמבר וזה לקח שלושה
חודשים".
היו הרבה קשיים?
"לקח הרבה זמן עד שהתסריט היה מגובש ועד שסגרנו
על צוות השחקנים ועל הלוקיישנים .זה קרה ממש שבוע
לפני הצילומים .וכמובן שלעבוד ארבעה ימים בצורה אינ־
טנסיבית זה קשה ומעייף ,אבל העבודה היתה ממש כיפית.
היתה אווירה נהדרת ,ועמדנו בכל מה שהצבנו לעצמנו,
כמעט בלי חריגות מהלו"ז.
"היו הרבה צחוקים על הסט ,הרבה חוויות משותפות,
ואם בסוף הסרט יצא טוב -הקשיים ממש לא חשובים.
"גם העריכה היתה חוויה מהנה .מספק מאוד לראות
כיצד הסרט מקבל צורה והופך מקובץ של שוטים שאין
קשר ביניהם לסיפור עם התחלה ,אמצע וסוף".
מה היית עושה אחרת?
"כל שלב -מוטעה או נכון -הייתי צריכה לעבור כדי
שהסרט ייצא כמו שייצא .אין בי חרטות על כלום .אני
רק שמחה שהמרצים והצוות של המסלול הסיקו מסקנות,
ובניגוד לשנים קודמות ,שבהן התחילו לעבוד על סרטי
הגמר רק לקראת סוף הסמסטר השני ,השנה מתחילים כבר
במשך הסמסטר .אין לי ספק שזה שינוי מבורך ,שרק יועיל
לסטודנטים ולהפקות".
מהי בעצם קרן סנונית?
"זאת קרן של הרשות השנייה ,שמחלקת מענקים לת־
סריטים .זה נותן הרגשה טובה שמישהו מעריך את הסרט
שלך ,וגם זה נותן לך גב כלכלי.
"אם הייתי יודעת מראש שאקבל כסף ,זה היה יותר קל,
אבל אני יודעת לפחות שאוכל לשלם לבחור שעשה לי
את המוזיקה".
מבוי סתום
לא הבנת ,לא הבנת ,לא הבנת ,הבנת .נחמד ,לא?
הדר מסלטון • שמנים ומכוערים
עולם משוגע
זוכרים איפה הייתם לפני
חמש ,שש ,שבע שנים?
בתיכון ,בחטיבה ,בצבא.
תחשבו על השטויות שע־
שיתם פעם .כמה קל היה
לשקר ,לקלל .כמה קל היה
לא לקחת אחריות ,להאשים
את האחר.
בכיתה שלי בתיכון היתה
ילדה עם עודף משקל .עכ־
שיו תארו לכם סצינה :נערה שמנה בתיכון ,יושבת ליד
השולחן בהפסקה ,אוכלת את האוכל שאמא שלה הכי־
נה לה ,כשסביבה שישה נערים מכוערים (כן ,מכוערים)
לועגים לה ,צוחקים עליה ,מציקים לה -ובעיקר ,הור־
גים אותה אט אט.
זאת היתה הכיתה שלי.
לפני כמה שבועות היה לי וירוס במחשב .אחד הנפ־
געים למד איתי אז .הוא היה אחד מאלה שהציקו למס־
כנה .היום הוא טכנאי מחשבים ,והציע לעזור לי -מה
שהוביל לשיחת טלפון ארוכה ואפילו לפגישה.
עד אותו רגע תיעבתי אותו ,ולא היה לי שום רצון
לפתח איתו איזושהי אינטראקציה .אבל אז ,תוך כדי
שעידכנו זה את זו במה שעבר עלינו כל השנים האלה,
הוא סיפר לי שחברתו בשנה האחרונה זרקה אותו כמה
ימים קודם לכן ,וסיפר שהוא בדיכאון ,מרגיש מסכן ,לא
יודע איך הוא ימשיך הלאה ,אם יש סיכוי שהיא תחזור
אליו ,ולמה ואיך וכמה ומה עושים.
כשביקשתי לראות תמונה שלה ,גיליתי בחורה
מלאה .מלאה מאוד .יפה? לא כזאת .ופתאום קלטתי
שיושב כאן בחור ,מתנהג כמו נקבה ,מספר לי כמה
עצוב ובודד לו וכמה הוא נואש בגלל בחורה שנראית
כמעט כמו זו שצחק עליה בתקופת התיכון.
השינוי שעברנו בשנים האחרונות הוא מדהים .עו־
בדה .מי חשב שהבחור הדוחה והמתלהב מפעם ,של־
רגע היה נדמה שיוכל להשפיע על כולם לעשות מה
שירצה ,זה שחשבתי כמה עלוב ומסכן הוא ,יבכה על
מישהי שפעם נהג לצחוק על בנות כמוה? ובכלל ,מי
חשב שאני זו שאצטרך לגלות חמלה כלפיו?
אלה נפלאות החיים .אם אתם בטוחים שאתם יודעים
הכל על כולם ,תחשבו שוב .אבל הכי חשוב :תנו צ'אנס
לאנשים להוכיח שהשתנו.
אבל 100היא לא קיבלה
עם השיער הג'ינג'י־שטני הקצר והעיניים הבהירות
היא נראית בתחילה ביישנית ומופנמת .אך זה לא מדוייק.
מדובר בבחורה דתייה ,שיודעת מה היא רוצה לעשות
בחיים.
ספרי קצת על עצמך.
"אני בת 24מראשון־לציון .עכשיו אני עובדת בחברת
הייטק .חיפשתי עבודה בתחום הקולנוע הרבה זמן ,אבל
ממש קשה למצוא .אני ממשיכה לחפש לפעמים ,כי אני
אוהבת את התחום ,ומאוד נהניתי בלימודים".
עשית עוד סרטים?
"עשיתי סרט של 12דקות בשנה ב' ועוד כמה סרטים
קטנים .אבל זה ה־סרט".
את באה איתו כדי להתקבל לעבודה?
"תלוי מה מחפשים".
ומה את מחפשת?
"כל דבר בתחום .ככה נכנסים לתעשייה".
קיבלת ?100
"לא .הציון מורכב לא רק מפרוייקט הגמר"¿ .
לעיתים אנחנו עולים על דרך ללא מוצא .דרך
עם מבוי סתום שלא אנחנו בחרנו לעצמנו .פשוט,
כי אלה החיים.
אני מסתכלת על עצמי במראה ,ושואלת האם
זו אותה ילדה שהכרתי .אותה ילדה שסבי ז"ל
הכיר .אני מנסה לזהות את אותה דמות ,והיא
נראית לי מוכרת אך גם זרה .האם היתה נראית
אחרת אילולא נכנסה למבוי סתום? אילו לא ני־
סתה לרצות אחרים? אילו חיה את חייה כרצונה,
בלי לתת דין וחשבון?
אולי היתה אז פחות סגורה וביישנית? אולי היתה אז יותר חברותית? אולי
היתה תמיד יודעת להגיד את המילה האחרונה לא רק בלב.
האם כולנו חיים כפי שהיינו רוצים ,או שמא אנו חושבים לפעמים שמי־
שהו שם למעלה ,או מהצד ,מתבונן בנו ,ואנחנו מנסים לא לאכזבו .אבל אולי
הוא היה מעדיף שנהיה אנחנו -במקום לנסות להיות מי שאנחנו לא.
אנחנו נכנסים למבוי סתום לא רק כשאנחנו מנסים לרצות אחרים ,אלא
גם כי אנחנו מפחדים לעשות שינוי .למשל ,אישה נשואה שבעלה מכה אותה
והיא לא מאושרת בחיי הנישואים שלה ,ובכל זאת נמנעת מלפרק את הח־
בילה כי היא מפחדת משינוי .כך גם עולה חדש ,אשר עלה לארץ בלי לדעת
את השפה ובחר לעבוד בעבודת כפיים פשוטה ,במקום ללמוד את השפה
ולעבוד במקצוע שלו.
הספר "מי הזיז את הגבינה שלי" מלמד ילדים לפעול למען השינוי בו
הם חפצים .הוא מלמד אותם שצריך לעבוד קשה ולהעיז לקחת סיכון כדי
להצליח .הילדים ,שדמותם עדיין אינה מעוצבת וההתנהגות שלהם משתנה,
מצליחים להביא את השינוי -אז למה למבוגרים זה כל כך קשה?
האם כולנו חיים כפי שהיינו
רוצים ,או שמא אנו חושבים
שמישהו שם למעלה ,או מהצד,
מתבונן בנו ,ומנסים לא לאכזבו
אורי ברגד • שיחות ונסיעות
שמישהו יסתום לה את הפה
לכל אחד שקורא את השורות האלו יצא
לפחות פעם אחת לשמוע שיחה בעל כו־
רחו בין אנשים אחרים במהלך נסיעה בת־
חבורה ציבורית.
זאת לא בעיה כל כך גדולה ,כיוון
שהישראלים מדברים אחד עם השני ,גם
אם הם לא מכירים.
הצרה החדשה ,שכבר אפשר לקרוא לה
ישנה ,באה מהפלאפונים .הברברת הב־
לתי פוסקת במהלך נסיעה של 10דקות
באוטובוס יכולה לגרום לאנשים בסביבה לאבד את השפיות ולגרום
לעצמם נזקים בלתי הפיכים.
לא בא לנו לדעת למה דוד רב עם החברה שלו ,ובטח שלא לשמוע
מישהו מקלל בלי סוף כי בית"ר הפסידה .אבל המציאות הזאת היא
יומיומית -וכנראה שאי אפשר כבר לעצור אותה.
אני חייב לשתף אתכם בשיחה שכמעט גרמה לי להקיא .בעת נסיעה
באוטובוס בירושלים "זכיתי" לשמוע שיחה בקולי קולות של בחורה
עם חברה שלה :היא לא מבינה את הבוס שלהן -איך הוא העז לשכור
ערבייה לעבודה? זה הרי עלול להבריח את הלקוחות.
שאלתי את עצמי אם לערבייה יש קרניים ואם היא יורקת אש
מהפה ,אבל המסע הגזעני רק נמשך" :אם היא תעיז לדבר איתי יותר
מ'מה נשמע' ,אני אכנס בה".
אני שותק ומכריח את עצמי לא להתערב ,כי יש מפגרים בעולם ואי
אפשר לשנות את כולם .הבעיה היתה שהבחורה פשוט לא הפסיקה
לרגע ,ולפחות חצי אוטובוס שמע אותה ,כולל נוסעים ערבים.
לקראת סוף הנסיעה הסתובבתי אליה ודפקתי לה מבט .זה לא עזר.
היא ממש לא הבינה את הרמז .כבר כמעט הגעתי ליעד שלי ,והיא
ממשיכה לגדף אישה שהיא בכלל לא מכירה ,וחטאה היחיד שהיא לא
באה טוב למישהי.
התלבטתי אם להגיד לה משהו ,ולבסוף אזרתי אומץ ,הפרעתי
לה ופשוט אמרתי" :גם בשואה דיברו עלינו ככה ,רק בגלל שהיינו
יהודים".
תשובתה היתה" :סבבה".
| 34הידיעות של אריאלה | ינואר 2012
ראשונות
ינואר 2012
עמיר משה • סלים ומנהלים
יש בנו אהבה
והיא לא מנצחת
מאז שאני זוכר את עצמי ,היא מתעללת בי.
אני משתדל להבין אותה ,אבל מתעצבן בכל
פעם מחדש .יש לה כל מה שצריך -אבל זה
כנראה לא מספיק .היא תמיד תסתכל בקנאה
על חברתה מעיר החטאים ,שעושה את זה כמו
שצריך.
סוג של מזוכיזם .אין לי הגדרה טובה יותר.
שנה אחר שנה אני משכנע את עצמי שהשנה
זה יילך -ומתבדה .הבעיה היא ,שאני שומר
לה אמונים מהרגע הראשון שפגשתי אותה ,אי־
שם בגיל .8
התאהבתי .קוראים לה הפועל ירושלים.
מה לא אמרו עליה :שהיא בית קברות למאמנים ,שהיא לעולם תסתכל
על מכבי מלמטה ,שחסר לה אופי .קשה לי להאמין בכל אלה ,אבל המ־
ציאות מוכיחה את טעותי.
טובי המאמנים עברו כאן בשני העשורים האחרונים :פיני גרשון ,צביקה
שרף ,ארז אדלשטיין ,אפילו רלף קליין הגדול ז"ל אימן אותה בשנות
השבעים .אף אחד מהם לא החזיק יותר משתי עונות .וגם אליפות אף אחד
מהם לא הביא .את ההישגים המשניים ,כמו הזכייה ביולב־קאפ וארבעת
הגביעים ,גם ככה לא זוכרים.
אני יכול לשפוך את מה שבליבי על מכבי ועל כך שהיא הורסת את
הליגה .האמת היא שזה לא ישנה .הבעיה טמונה בהפועל .הקבוצה בעלת
התקציב השני בגובהו כבר שנים -לא מדגדגת אפילו את היריבה הש־
נואה .כמה שנים עוד נחכה לאליפות אחת מצ'וקמקת? אפילו גליל־גלבוע
לקחה אליפות .עם תקציב של מכולת .לא נמאס?
לעניות דעתי ,הבעיה היא בניהול .אין מילים לתאר את כל מה שדני
כמה שנים עוד נחכה לאליפות
אחת מצ'וקמקת? אפילו
גלבוע־גליל לקחה אליפות .עם
תקציב של מכולת .לא נמאס?
קליין וההנהלה עושים מבחינת גיוס כספים והענקת בית חם לזרים ,אבל
וזה אבל גדול -ככל הנראה הם כושלים בצד הניהולי.מאמניה של הפועל לא זוכים לקבל גב .בכלל ,יש הרגשה שבירוש־
לים לא אוהבים לשמור את הכביסה המלוכלכת במלחה .בנוסף ,ההנהלה
עובדת באופן אמוציונלי ולא מקצועי ,והיא מעורבת מדי במהלכים המ־
קצועיים ובבחירת הזרים.
במשך שנים הקבוצה מתפרקת מדי עונה או שתיים ונבנית מחדש .לא
פלא שהמושג המשכיות כמעט ולא קיים בבירה .גם שחקני בית משמ־
עותיים ,כמו עדי גורדון הגדול ,לא נראו כאן כבר שנים .יובל נעימי הוא
שחקן מוכשר ,אבל הוא לא סמל ובטח לא אחד שמסוגל לסחוב את הקבוצה
על כתפיו.
ואם כבר אוהבים הירושלמים להתעסק במכבי ,אולי הגיע הזמן ללמוד
ממנה משהו .כדי שהפועל תהפוך למועדון גדול באמת ,היא חייבת לה־
תחיל להתנהל ככה.
לארנָ ה ולרענן
זה לא יקרה כמובן תוך לילה ,אבל גם לא צריך לחכות ֶ
כץ שיזרים כסף .צריך רק לעשות סוויץ' בראש.
צילום :אורי ברגד
דעות
ינואר | 2012הידיעות של אריאלה | 35
בני כהן • פשעים ומבחנים
מודה ועוזב ירוחם?
אי־שם ב־ .2011תקופת המב
בחנים בעיצומה וההרגשה
היא של מתקפה אקדמית
שאינה בוחלת באמצעים.
עוד יומיים בחינה ,לאחר
מכן עבודה להגשה ,ושוב
בחינה ,והופ שכחתי שיש גם
עבודה שאינה עשויה מדפי
נייר ,כזו מוחשית יותר שא־
ליה צריך לקפוץ ,וגם משל־
מים בה .שכר מינימום ,אבל משלמים.
"תעזבי" ,אמרתי לחברתי הקרובה" ,אין מצב שאני
מסיים את העבודה הזאת .בכלל ,אני לא מבין מה הקו־
רס הזה רוצה ממני ,ואיך מכינים אותה .נראה לי שאני
אמצא משהו מוכן ואגיש".
"השתגעת?" ,היא ענתה" .יתפסו אותך ומה אז? אין
מצב שאתה עושה את זה" ,שאגה לשפופרת.
"מאוחר מדי" ,הפטרתי .בשלב זה כבר גמלה ההחלטה
אלירן קרסנטי • עורכים ותמהונים
חיבה יתרה
יש בישראל קבוצה שלא עובדת
ולא מתגייסת .לא ,אני לא מתכוון
לחרדים .רוב החרדים היו מתים
להיפטר מהם .אני מתכוון לקבוצה
קטנה ,קיצונית וקולנית ,שמתעל־
מת מהצפירה ביום הזיכרון ,אינה
מחזיקה בתעודות זהות ,אינה מש־
למת מיסים ולעיתים אף שורפת
דגלים.
אם תשאלו אותה ,היא תסביר
לכם שאין כאן מדינה והיא מתעבת כל מה שמזוהה כציוני
או מודרני :משטרה ,בית משפט ,אפילו בתי חולים .אבל יש
מסגרת שאיתה יש לה יחסים רומנטיים במיוחד.
אז למה הקבוצה הזאת אוהבת את התקשורת זה נושא למא־
מר אחר -אבל למה התקשורת אוהבת אותה?
מקובל לטעון שהעיתונות אוהבת אנשים קיצוניים ,כי הם
מייצרים כותרות .פרצופו של פרחח אלים מבית־שמש יימרח
על שער העיתון ,נערי "תג מחיר" יפתחו מהדורות חדשות,
וגם מתפרעי נעלין ובילעין יזכו לכותרת.
אלא שלאנשי הקצה מהסוג המסויים הזה יש לתקשורת
חיבה יתרה.
עד לפני כמה שנים רווחה הטענה שבתוכניות טלוויזיה
עומר פרבר • סיגריות ומחלות
סתם ,כי בא לי לעשן
כריסטופר קולומבוס גילה את
אמריקה ,ובאמריקה גילה את
הטבק שעישנו האינדיאנים בטק־
סיהם המסורתיים .הוא היה הרא־
שון שנחשף לעישון והראשון שה־
ביא עימו את הטבק לאירופה .משם
הדברים התגלגלו לכך שמאות
שנים אחרי הפך הטבק למגיפה
השחורה של האנושות.
בכל שנה נוספים מחקרים על
מחקרים קיימים לגבי השלכותיו של העישון .באופן מדוקדק
ומוכח הוא הגורם הראשי למחלות קשות שניתנות למניעה.
אנחנו מתחילים לעשן לרוב מתוך לחץ חברתי ,שמהר מאוד
הופך להתמכרות -ואם לא נפסיק ,נקצר את חיינו ב־ 14שנים
בממוצע .כשליש מהגברים המעשנים ימותו טרם זמנם .בי־
שראל בטוח יותר לנהוג מאשר לעשן סיגריה ,שקוצרת את
חייהם של 8,600אנשים בכל שנה .עישון מגדיל את הסיכ
כוי לסרטן הריאות ,הוושט ,הפה ,הקיבה ,לוקמיה ,מגדיל את
הסיכון לשבץ ,סתימת עורקים ,מחלות לב ,לחץ דם וראייה
עכורה.
העישון לא אסטטי .העישון הוא נזק כלכלי .העישון פוגע
במיתרי הקול ,פוגע בסובבים אותך ,במשפחה שלך .ילדים
להורים מעשנים יעשנו כנראה כשיגדלו .העישון מזהם את
הסביבה ,גורם להתמכרות ,פוגע באון ובפוריות .אנשים מע־
שנים נראים מבוגרים יותר מבני גילם.
גורלו של מעשן ידוע מראש .המעשן יודע שזה מסריח ובטח
ער לכך שהוא פוגע באחרים ,בוודאות מלאה הוא מבין שזה
פוגע לו בכיס -וכן ,הוא בטח שמע כבר אינספור פעמים את
המנון הסכנות של הסיגריה ,השגור בפיהם של הוריו ,חבריו
ורופאיו.
אז למה המעשן הסדרתי לא מפסיק?
הוא לא מפסיק כי כיף לו לעשן.
שונים אבל ביחד
"כל אדם לעצמו לא יעבוד" ,אמר ג'ק,
המנהיג הלא רשמי ב"אבודים"" .אם
לא נוכל לחיות ביחד ,נמות לבד" ,נאם
לניצולי המטוס שהתרסקו על אי מפ־
חיד ומאיים.
ישבתי לתומי מול המסך ,נפעמת
מכושר המנהיגות שלו .נפעמת מהד־
רך שבה הנחיל לכולם את ההבנה שאם
כל אחד ידאג לעצמו ולאינטרסים
הפרטיים שלו -בסוף הם יאכלו אחד
בליבי" ,אני כבר לא אספיק".
נכון .אני ,בני ,הילד שכולם אוהבים לאהוב ,העתקתי
עבודה .עבודה אקדמית .היישר מהרשת אל תוך ארונית
המחלקה ,אותן מגירות עם שמות המרצים המפחידים.
כעבור חודש הגיע המייל הבלתי צפוי(?!) .עבודתי,
או איך שלא נקרא לה ,נפסלה והטיפול מועבר מיידית
לוועדת המשמעת.
"אמרתי לך .אני לא מבינה מה חשבת לעצמך .איך
הסכמתי שתעשה את זה?" ,הגיבה (הפעם בהחלט כצ־
פוי).
מאז עברו כמה חודשים ,עבדכם חי מוועדה לוועדה,
מערעור לערעור ,מסתובב עם אות קין של עבריין אק־
דמי על המצח ,ומתכופף בכל פעם שעובר לידי שוטר.
הרי מאין לי מה הם עושים עם כאלה פושעים?
אל תנסו את זה בבית ,ילדים .ראו הוזהרתם .זו טעות.
הפעם עדיף להשקיע מאשר לשקוע.
ולמרות הכל ,יש משפט שהפעם אני מאמין בו יותר
מאשר בדרך כלל :מודה ועוזב ירוחם.
שמתקיימים בהן עימותים פוליטיים דואגים העורכים לשבץ
במשבצת הימין דווקא את הרדיקלים ,העילגים ומאותגרי
החזות.
אותו תמהוני מגבעות השומרון טועה לחשוב שלמפי־
קים באמת אכפת מדעתו .הוא אינו מבין שהמטרה היחידה
בהזמנתו היא דחיפת הצופים המתלבטים שמאלה .שהרי
קל יותר להזדהות עם נציג השמאל ,שהוא נאה ,משכיל
ורהוט ,מאשר עם בעל הזקן המדובלל שממלמל בזעם שברי
פסוקים.
אז אם בחודש האחרון ראיתם אינפלציה של לובשי שחור
מעצבנים על המסך ,זה לא משום שהם מייצגים מישהו מהצי־
בור שלהם או מפני שיש לכך ערך חדשותי .זה פשוט משרת
את אלה שרצו לעשות סיבוב על אוכלוסייה שלמה.
לא באתי לטעון שאין גרעין אמת בקמפיין האחרון .בוודאי
שיש .אבל אני מסרב להאמין שאותו רקוב מהאוטובוס שכינה
חיילת "פרוצה" ,או המטונף שירק על ילדה בת ,7זכו לחשיפ
פה תקשורתית היסטרית רק כיוון שמדובר במקרים קשים.
למרבה הצער ,הטרדות מיניות באוטובוסים או ילדים שחווים
התעללויות -יש בשפע.
קשה לי להשתחרר מהתחושה שהסיבה לעיסוק המוגזם
במקרים הללו היא אותה סיבה שבגינה מזמינים תמהונים מג־
בעות השומרון לאולפני הטלוויזיה.
יעל רון • ילדות ויריקות
דודי אקשטיין • נוסעים ונהגים
14הדיברות לטרמפיסט
• יורד גשם? אין לך מה לנס
סות אפילו .יש סברה שנהגים
מרחמים על מי שעומד בגשם.
בולשיט! רובם יותר לא בעניין
שתלכלך להם את האוטו בבוץ.
• השיעור מתחיל ב־?9:00
אם אתה מגיע מאיזור המרכז,
השתדל להיות ב־ 8:00בטרמפ
פיאדה .רוב הסטודנטים יעברו
עם המכוניות שלהם בסביבות
8:15-8:20ולרוב הם אלה שיעצרו לך.
• יש ניידת בצומת? אכלתם אותה .אף אחד לא יעצור
לכם גם בעוד שנה .הוציאו את הארנק ותעלו על אוטובוס,
קמצנים.
• אתה לא לבד? כבד את התור ואל תקפוץ על רכב
ותגנוב (כן ,זו גניבה) את מקומו של מי שהיה לפניך .ואם
בכל זאת עלית ,אל תתפלא שהרכב שעלית עליו יתהפך
או משהו .אתה חתיכת מניאק!
• הגיעה לטרמפיאדה בחורה ורק שניכם שם? תן לה
להרים את היד ולסמן לנהגים למה אתם עומדים שם .נה־
גים עוצרים לבחורות יותר מאשר לבנים .ואל דאגה .למי
שעוצר יש בדרך כלל יותר ממקום אחד.
• מישהו כבר מנסה לעצור את הנהגים? זה מספיק.
הרבה אצבעות יוצרות לחץ על הנהגים .ואם מישהו מצטרף
ומתחיל לסמן -אל תתבייש להעיר לו .החרא הקטן זומם
לעקוף אתכם.
• הנהג חובש כיפה? מחקרים מוכיחים שדתיים עוצרים
יותר ,ובדרך כלל הם יעדיפו לעצור לדתיים .זה לא שאם
אתה לא דתי אין לך סיכוי ,אבל "כיפת טרמפים" היא פת־
רון אידיאלי .בהגיעך לטרמפיאדה שים כיפה על הראש,
ותופתע עד כמה זה נכון.
• בדיוק מתקשרים אליך? דיבור בסלולרי מקטין משמע
עותית את הסיכוי שמישהו יעצור לך .זה מראה על זלזול.
עלית על טרמפ? מזל טוב! אך גם ברכב יש מספר חוקים
שאסור לעבור עליהם:
• אל תירדם! זה יכול לעצבן את הנהג .הוא אמור להת
תנהג כאילו אין איתו אף אחד ,כדי שבפעם הבאה ירצה
שוב לעצור.
• אל תדבר בסלולרי! זה מעצבן את הנהג.
• אל תיזום שיחת חולין! לא לכולם יש כוח לדבר על
הבוקר .תן לנהג ליזום ,ואם הוא פוצח בשיחה -זרום איתו.
• הישמע לחוקי התנועה! חגור חגורה ואל תבקש
מהנהג שיוריד אותך ברמזור .מספיקה פעם אחת ששוטר
יארוב לו והוא יחטוף קנס כדי שהוא בחיים לא יעצור יותר
לטרמפיסטים.
• אל תאכל! זה מראה על זלזול וחוצפה.
• שים לב! ככל שעולה מחיר הרכב כך פוחת הסיכוי
שהוא יעצור.
מחקרים מוכיחים שדתיים עוצרים יותר ,ובדרך כלל
הם יעדיפו לעצור לדתיים .זה לא שאם אתה
לא דתי אין לך סיכוי ,אבל "כיפת טרמפים" היא
פתרון אידיאלי
את השני.
חשבתי עלינו בשבועות האחרונים .אנחנו לא רחוקים מכך.
מדינה קטנה ,מוקפת אויבים ,עושים שירות מצויין לשונאינו,
אוכלים את עצמנו מבפנים .שונאים ,יורקים ,משפילים ,חרדים,
דתיים ,חילונים .כולנו כל כך שונאים ,שזה מפחיד.
יריקות הפכו לדבר שבשיגרה .חרדי ירק על ילדה שלא התלב־
שה בצניעות מבחינתו ,וחילוני בתגובה ירק על ילדה חרדית.
לפעמים אני חושבת שאבדנו בתוך השרשרת המורכבת של
החיים.
מה אפשר לעשות? יש שיצקצקו בלשונם .יש שיגידו שהשנאה
צודקת ,שיש מה לשנוא .שהחרדים באמת בלתי נסבלים .בוא נצא
לרגע מתוך נקודת ההנחה שבכל חברה יש חצופים ויש גם כאלה
שדווקא די בסדר .בואו נצא מנקודת ההנחה שאנחנו לא הולכים
לזרוק אנשים לים ,ואולי בעצם אנחנו לא תמיד לגמרי מכירים
את האנשים שאנחנו רואים בטלוויזיה.
זה קשה ,אבל אולי אם נעשה סוויץ' קטן במוח ,וננסה לא לה־
כליל ,ננסה להסתכל בפרטים ולא נפנה ישירות לכלל ,אולי יש
לנו סיכוי.
החרדים הם לא ציצית שכולה תכלת ,אבל שנאה לא תועיל.
אנחנו רק נהרוס את עצמנו מבפנים .צריך לנסות להכיל שיש
כמה חברות במדינה ,עם מושגי חיים שקשה לאחרים לתפוס .אין
כאן רצון זדוני לעשות רע ,אלא תפיסות חיים עם פערים ,וצריך
לנסות להתדיין עם מי שניתן ,עם מי שנותן.
בכוח ,אני בטוחה שזה לא יעבוד.
גל נובנשטרן •
ריצות ועבודות
בזכות הלחץ
אנחנו רצים .כל היום .לפה ולשם הלוך
וחזור .עוד סידור בבנק ,שוב קניות
לבית ,מבחן גדול שמתקרב ,עבודה
להגשה ,משמרת כפולה .מתחילים את
היום בשש וחצי ורואים את הכרית,
אולי ,באחת עשרה וחצי (בלילה).
איפשהו בין כל הזמן הזה צריך לה־
כניס גם חיי חברה ,אם לא נישחק ולא
תהיה נקודת אור .אבל...תמיד יש אבל,
לא?
ככל שאנחנו עמוסים יותר ,אנחנו מספיקים יותר .לעיתים ,חל־
קנו אפילו עושים את הדברים טובה יותר מאשר אילו היה להם
זמן.
לדוגמא ,עבודות הגשה .אם יש לנו עבודה אחת לעוד שבועיים,
אנחנו ניקח את הזמן ויומיים לפני ניזכר שאין לנו ברירה .זה
יהיה אחרי משמרת ארוכה ומתישה ,ואחר כך ,כשנקבל את הציון,
נאמר לעצמנו" :פעם הבאה אני לא משאיר לרגע האחרון" (ממש
כמו ששיכורים אומרים "לא שותה יותר ,בחיים").
מנגד ,אם היו מוטלות עלינו שלוש ...לא ,לא שלוש ,נגזים ונ־
כתוב חמש עבודות בשבועיים? זה נראה לא הגיוני ,אך אל דאגה:
העבודות האלה ,הסידורים בבנק ,ארבע משמרות בשבוע והחתו־
נה של החבר -כולם יחד יגרמו לכם לבצע את העבודה כראוי.
אבל (עוד אחד ,מה לעשות) אי אפשר כל הזמן לחיות בלחץ
ולעשות דברים במהירות האור .חלקנו גברים ,ולא יכולים לע־
שות שני דברים בו־זמנית .לכן ,כל מה שאני יכול להציע הוא:
אל תדחו דברים לרגע האחרון ,ואם כבר דחיתם -אז לרגע אחד
לפני האחרון.
אם אתם מרגישים שיש עליכם לחץ של מטלות ,נסו למצוא את
הצד החיובי :כשהכל ייגמר תוכלו לנשום באנחת רווחה גדולה,
ולהרגיש טוב עם עצמכם -שעמדתם בלחץ והוכחתם שגם אתם
יכולים לעבור את מבחן החיים המודרניים.
הידיעות
של אריאלה
י
ד
שנייה
מ
ב
ח
ו
רה
"
אילנה שוחט
אופנה ירוקה" היא לא ממש חנות .המכירה מת־
בצעת בבית של מוריה דביר ,והיא מתקיימת רק
פעמיים בשבוע – בימים רביעי בערב בין 20:00
ל־ ,22:00ובימי חמישי בבוקר מ־ 9:30עד .11:30
אז אם את – או אתה – מחפש בגד יד שנייה ,נעל־
יים שכבר נעלו ,צעיפים ,תכשיטים ושעונים שכבר
ענדו או בגדי ילדים ,אתה מוזמן לרחוב גדעון 4באריאל.
כבר בכניסה לרחוב יש שלט גדול ועליו חץ .כשמגיעים לבית
יורדים בגרם המדרגות ופונים שמאלה ,והדלת הלבנה הפתוחה
תזמין אתכם פנימה .מוזיקה עברית רגועה מתנגנת ברקע ,וגם
הבגדים הם מפעם .התה החם – טרי.
בעלה של מוריה המוכרת אומנם מפזר כבר חודש וחצי מוד־
עות במרכז ,אבל לא רבים מגיעים בינתיים .לא ברור אם בגלל
חוסר מודעות או מחוסר ביקוש .מלבד המוזיקה והיחס החם היא
מציעה גם תה חם ,וממלאה יותר תפקיד של מארחת מאשר
מוכרת.
במקור מי שיזמה את הרעיון היא ג'וליה דולגין בת 23מכוכב
יאיר ,שהתחילה את המכירות בביתה לפני שנה .פשוט ,היו לה
המון בגדים שהיא לא לבשה.
איך הגעת לאריאל?
"רציתי לפתוח עוד שלוחות ,ומוריה התעניינה בזה".
איך עובדת שיטת הזיכוי שלך?
"על השיטה הזו בנוי העסק -ועליה הוא כל הזמן גדל :לאנ־
לא תמיד בגד
ח
ד
ש
ו
נו
צ
ץ
ע
די
ף
ע
ל משהו
קלאסי ,שיושב ע
לי
ך
ב
ד
יו
ק
>
>
>
ח
נו
ת חדשה
שנפתחה באריאל
מ
צי
ע
ה
בג
די
ם
ו
פ
רי
טי
אופנה יד שנ
יי
ה,
ו
מו
כנ
ה
ג
ם
ל
ק
נות ממך –
תמורת זיכוי –
א
ת
ה
בג
די
ם
הי
ש
ני
ם שלך
שים יש הרבה בגדים ,ולא תמיד יש להם מה לעשות איתם .הם
מביאים לי ,אני עוברת וממיינת ,ורואה מה מתאים למכירה ומה
לא .את מה שמתאים אני מתמחרת ,וכשהבגד נמכר מי השביא
אותו מקבל ,30%בזיכוי שטוב לחנות".
איך את מפרסמת את המקום?
"אני פותחת הרבה אירועים בפייסבוק ,יש לי קבוצה ועמוד
של אופנה ירוקה ,יש תמונות ,והחברים מתעדכנים.
"אני גם מציעה תמריצים :אם מישהו עושה likeעל העמוד
הוא מקבל 50%הנחה על פריטי האופנה -תיקים ,נעליים,
צעיפים ,תכשיטים .כל מיני דברים שהם לא בגדים.
”מי שעושה shareמקבל 40%הנחה על כל הקנייה ,אבל
בינתיים רק אישה אחת נענתה לזה .כנראה ש־ shareזו נקודה
רגישה אצל אנשים .ב־ likeהמון כבר קיבלו הנחות".
מאיפה את מביאה את הסחורה?
"זה התחיל מבגדים שהצטברו אצלי ,והמשיך לאנשים שמ־
צאו בזה פתרון טוב .הם מביאים את הבגדים שהם לא צריכים,
ונהנים מבגדים של אנשים אחרים".
לאיזו אוכלוסייה את פונה?
"בעיקר לנשים ונערות ,אבל יש גם מעט בגדים לגברים וגם
בגדי ילדים".
דתיות ,חילוניות?
"גם וגם .יש גם מכנסיים וגם חצאיות ובגדים יותר צנועים.
אני פונה גם לאוכלוסייה הערבית ,אבל הם פחות מתעניינים,
אני לא יודעת למה".
את בעצמך לובשת בגדים מהחנות שלך?
"בטח .שני הג'ינסים הכי טובים שלי באו מפה .גם האחיות
שלי מתלבשות בבגדים של 'אופנה ירוקה' .הבעיה היא שמרוב
שאני עסוקה בניהול ,אין לי זמן למדוד".
מהו טווח המחירים?
"הממוצע הוא 22שקלים לפריט .המחירים נעים בין חמישה
ל־ 80שקלים .אני מאמינה ברווח קטן על כמות גדולה .כשאנ־
שים רואים שזה זול ,הם רוצים לקנות יותר .זה כיף לשלם מעט
ולקנות הרבה.
"חולצה עולה בממוצע 25ש' .מכנסיים 35 :ש' .ז'קט 40 :ש'.
שמלה 48 :ש' .צעיף 15 :ש' .בגדי ילדים 20 :ש' .נעליים 35 :ש'
לזוג .זה משהו שלא נמכר בקלות .תכשיטים :עד 20ש' .ויש גם
חגורות ,תיקים ,משקפי שמש ,שעונים ותלבושות בית ספר.
"אנשים שואלים אותי אם אני מכבסת את הבגדים .אני לא
מכבסת שום דבר .כמו שזה מגיע ,ככה אני מוכרת"¿ .
צילומים :אילנה שוחט
"הממוצע הוא 22שקלים .בין חמישה ל־ 80שקלים לפריט .אני מאמינה ברווח קטן על כמות גדולה .כשאנשים
רואים שזה זול ,הם רוצים לקנות יותר .זה כיף לשלם מעט ולקנות הרבה"
© Copyright 2024