שמחה וחוויות שיא : על ראש שמחתי – חודש אדר
מפגש שישי -חודש אדר – על ראש שמחתי :שמחה וחוויות שיא מבוא למורה: "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ,בחודש זה בחרנו לעסוק עם התלמידים במושג "השמחה " השמחה –זו שאינה רגעית ,בהתחפשות ,בהוללות או בהצלחה ,אלא השמחה המשמעותית שהיא ביטוי של אושר ושלווה בחיים .החיבור בין תפיסת ה -FLOW-זרימה וחוויות שיא בפסיכולוגיה החיובית לבין התפיסה היהודית בנושא השמחה הוא הטבעי והחזק ביותר .העיסוק בנושא מעלה את המודעות של התלמידים לחשיבות השמחה בחיינו ,להשפעתה על תפקודינו והעלאת תחושת המיטביות .להלן מאמרים המצביעים על הקשר בין השמחה ליהדות. שמחה איננה רק תוצאה נעימה של מציאות טובה שמחה היא האנרגיה והכוח להתמודד עם המציאות וקשייה השמחה מהווה גורם ראשון במעלה ביהדות .נצטווינו לקיים תורה ומצוות ,לא מתוך תחושת חוסר ברירה ,אלא מתוך רגש של אושר ושמחה .מובן מאליו ,כי בימי חג ומועד מקבלת השמחה ביטוי בולט במיוחד .מבין כל החגים ,מקום מיוחד נתייחד לחג הסוכות .מהותו של מועד זה מוגדרת כ"זמן שמחתנו". המקור המאפשר לאדם לשמוח בכל ליבו ,הוא כוח המשמעת הפנימית .דרגה רוחנית גבוהה מתבטאת בהכנת הנפש לקראת הזדהות עם המצווה ,הכנה לקראת החוויה .טעות היא לחשוב שהספונטאניות מרוממת את החוויה .אם נבחן כיצד נוצרו דברים רבי ערך בתחום החשיבה ,הספרות ,האמנות והשירה ,נגיע למסקנה, שקדמה להם הכנה ארוכה ומייגעת .כל דרגה גבוהה של התפתחות בנפש האדם ,תובעת שחרור מן הספונטאניות ובמקומה באים התרגול ,הלמידה והאימון. להיות שמח באמת ,ניתן רק כאשר האדם מלא בתחושת סיפוק ,ומסתפק במה שבידו .רק כאשר האדם מסוגל לעצור את המרוץ המטורף אחר נכסים ,הוא מסוגל לשמוח באמת ובתמים .ומכאן קצרה הדרך להתעלות רוחנית .משום שההס תפקות במועט מבחינה חומרית ,מפנה מקום לצימאון רוחני .חג הסוכות ראוי לתואר "זמן שמחתנו" ,כי בחג זה בסיועה של מצוות הסוכה -מסוגל היהודי להגיע לשמחת נפש פנימית( .מתוך אתר ערכים) בחודש אדר ניתן דגש מיוחד על השמחה – "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ,אבל השמחה נדרשת במשך השנה כולה .למעשה ,מעצם המאמר הנ"ל מוכח שהשמחה נדרשת בכל זמן ,ורק שבחודש אדר "מרבים בשמחה" ומוסיפים בה. בתנ"ך ובמאמרי חז"ל מדובר אין-ספור פעמים על הצורך בשמחה ,על תועלתה וחשיבותה .די לציין את הפסוק הידוע מתהילים" :עבדו את ה' בשמחה". הבעש"ט (הבעל שם טוב) ,ובעקבותיו כל מורי החסידותׂ ,שמו דגש רב על עניין השמחה ,ולא רק על קיום המצוות ולימוד התורה מתוך שמחה ,אלא שהשמחה תהיה בכל אורחותיו ובכל מעשיו של היהודי .החסידות הדגישה והאירה באורה המיוחד את היסודות שקיימים ביהדות מאז ומעולם ,וכתוצאה מכך גם השמחה קיבלה את המקום הראוי לה. על העצבות שגורמיה הם אירועים גשמיים שונים ,אפשר להתגבר על-פי מאמר חז"ל ,אדם צריך לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה ,ולהאמין ש"גם זו לטובה"... אם-כן בהכרח לומר ,שגם הדברים המצערים ,הגורמים סבל וייסורים ,בפנימיותם הם טובים ,אלא שבמצבנו 1 הנוכחי איננו מסוגלים לראות את הטוב הצפון בהם. מקובל לזהות את השמחה עם קלות-ראש ו'לקיחת החיים בקלות'; ואין לך טעות גדולה מזו .שמחה אין פירושה התעלמות מדברים שאינם כראוי .זו אינה שמחה אלא פריקת-עול .השמחה היא עניין רציני ביותר גם בשעה שהיא מתפרצת בריקוד סוער .החסידות עושה הבחנה ברורה בין התהוללות ,שהיא דבר רע ומזיק ,לבין השמחה ,שאין כמותה להביא להתעלות ולהזדככות. השמחה החסידית קשורה תמיד עם תוכן והתעלות; ואילו ההתהוללות – עם ריקנות וקלות .השמחה היא השתחררות של האדם מעצמו והתחברותו עם מה שלמעלה ממנו; ואילו ההתהוללות היא התעלמות האדם מעצמו וירידתו אל מה שלמטה ממנו. מקור :תניא פרקים כ"ו-כ"ז ל"א -ל"ג בתוך":שמח תשמח" משנת תרנ"ז ,לקוטי-שיחות חלק ב הוספות לחג הסוכות מטרות: התלמידים יכירו את חשיבותה של השמחה להעלאת המיטביות התלמידים יבחינו בין שמחה משמעותית הנובעת מסיפוק לבין שמחת ההוללות והרגע. התלמידים ילמדו על הקשר בין השמחה ליכולת להגיע לחוויות שיא. התלמידים ידעו על משמעותה של השמחה ביהדות. מהלך השיעור: .1תרגיל פתיחה: המורה יביא לכיתה אביזרים :כדור ,מטפחת ,כובע ,כף עץ ,סיר קטן ויציג אותם לתלמידים .המורה יזמין חמישה תלמידים שמוכנים להצחיק את הכיתה למשך שתי דקות .אחרי שהתלמידים יציגו הם יבחרו את המצחיק ביותר. .2מבוא על חוויות שיא ()FLOW .3לימוד בחברותא: לימוד העוסק בחשיבות השמחה וביכולת שלנו להכניסה לחיינו ,הבחנה בין השמחה הרגעית לבין השמחה האמיתית זו שמחת הלב (עמ' .)4-5 .4סיכום במליאה: המורה יקרא עם התלמידים את סיפורו של י"ל פרץ (עמ' )3וידון עימם במשמעות הסיפור בעזרת השאלות המנחות. .5עיון חותם (עמ' )6 2 שהׂשמחה במעונו/י"ל פרץ ואספר לכם מעׂשה ,מעׂשה שהיה ,מעׂשה בבן-מלך... ובן-המלך היה נכא-רוח ,שרתה עליו מרה שחורה ...מעולם לא הוציא קול חדוָ ה מפיו ,ועל פניו לא נראו אותות רצון ...קודר הילך כל הימים ...ונחלקו הרופאים. אלה אומרים שעיניו רעות ,וכל מה שהן רואות – ירוק הוא ,מאוס ונמאס הוא ,וביקשו לו משקפים טובים ולא מצאו... והללו אמרו :שבלי ספק שתה מים מבאר ובלע איזה שרץ טמא ,ונטבע השרץ בנשמתו והבאיש אותה ...וביקשו סגולות שונות להוציא את השרץ ולא הועילו... ואחרים אמרו :כשּוף הוא; ונאספו אובות וידעונים וכל חכמי מזרח ומערב להכיר את הכשּוף ,והעלו חרס בידם... והמלך חפץ להציל את בנו – לׂשמחו ,להצהילו .והוא קונה לו כלי כסף וכלי זהב ,כלי זכוכית ובדולח ,וכלי בׂשמים שונים ...מכל ארבע פינות העולם מביאים לבן-המלך כל מיני ׂשכיות ודברים יקרים ...וגן נטע לו המלך ,וטירה בנה לו באמצע הגן ...ומסילות הגן – עפרות זהב ,ונחל של מים חיים מפּכה בתוך הגן ,ועל הנחל צפות האוָ וזות הלבנות ,והן צפות בהשקט ומנוחה ,באחד מששים של שלוות הצדיקים בגן-עדן – וללא הועיל! בן-המלך שרוי בצער ,והוא אומר ,שהכל שרוי בצער ,שבעצבון יגדל העץ ,שהעׂשבים והפרחים אבלים ,שהמים אינם מפּכים ,כי אם בוכים ומבּכים ,והאוָ וזות הלבנות הן זכר לתכריכים ...תפוחי זהב ,רימונים ,ענבים – הכול כאשר לכול באושים ,הכול מר בטעמו ונמאס במראהו... ואם קרה המקרה ,והעיף בן-המלך את עינו ,וראה את עצמו בראי או במים – היה צועק ונרתע לאחוריו באימה; "אני מת ,קרא" ,ופני פני מת"... ומי יודע מה היה בסוף הדבר לולא המקרה ...ועל פי המקרה מילא בן-המלך לפתע פתאום את פיו צחוק ,יצא במחול ויחּבק וינשק את המלך ואת כל בני ביתו ..ומה קרה? פעם אחת עבר צדיק על יד הגן .הצדיק היה שליח מצוָ וה ...הלך לסנדקאות ,לפדיון שבויים או כיוצא בזה ...אך חול הדרך היה כבד מאוד ,והקב"ה הוציא חמה מנרתיקה ,ויעף הצדיק ...עוד מעט ויפל ,רגע – ויתעלף ...אך שלוחי מצוָ וה אינם ניזוקין ...מעץ הגן נשל תפוח ויפל לרגלי הצדיק ...הצדיק הרימֹו ,בירך עליו ויטעם ממנו... פתאום הוסר הצל החופף על הגן ,פתאום אור וׂשמחה זרוע על פני כולו ...ובן-המלך נרפא... הוא אשר דּברתי – שהׂשמחה במעונו... לדיון : .1באיזו דרך ניסו להטביע שמחה בנסיך? מדוע זה לא עבד? .2מה הגורם שהשפיע על החלמת הנסיך? .3כיצד אנו יכולים להעביר משל זה לחיינו? מה קורה עם סיפוקים ושמחות בימינו? 3 והיית אך שמח השמחה הייתה השמחה מטלטלת בדרכים עד שנטלה עם לבבה לדרוש ולתור בבני האדם אשר תחת השמש, ו לידע מפני מה גוזרים עליה שתהא מחזרת על הפתחים ,ואינם משכינים אותה בתוך לבבם. בין כך ובין כך ראתה בני אדם דוהרים בסוסים ,אמרה להם :על שום מה אתם רצים? אמרו לה :למצוא שמחה אנו מבקשים. אמרה להם :למה תשימו פניכם על הרחוק -אני השמחה! לא שעו אליה ,הצליפו בשוטים ונעלמו מפניה. טרם נשתהתה השמחה זמן המספיק לה לנער עצמה מאבק שהעלו עליה הסוסים, וכבר מצאה עצמה במסיבת הוללים המנסכים ביין ,וגיל שחוקם מהדהד כאיסתרא בלגינא (*מטבע קטן בקנקן ריק). שאלה :יין למה לכם? ולשחוק מה זה עושה? אפשר שניטיב את לבנו ביין ונתגלגל בשחוקנו ותהא השמחה שרויה באוהלנו. אמרה להם :עד שאתם מבקשים שמחה באלה -הרי שמחה לפניכם. נתנו קולם בצחוק .והיה קול הצחוק מתפשט והולך בחלל החדר ומדחיסו כולו, עד שנדחקה שמחה הימנו לרחובה של עיר. הייתה השמחה מהלכת נזופה וראשה שמוט והיא תוהה ותמהה ושוקלת וטרה במה שאוזניה שמעו ועיניה ראו ומקשה בנפשה : בריות אלה -מה טיבן ,מתייגעים כל ימיהם למעט שמחה ואין הם מעלים בדעתם שאותה שהם מבקשים – בהישג ידם הוא ,ואין להם אלא להפוך וליטול הימנה מלוא הכף ,ולא עוד אף כשאני מתגלה לפניהם, משימים עצמם כאינם יודעים .שמא אין פני מעידות בי ששמחה אני ,או שמא נשתבשו הדעות, ומה שקורין שמחה -עניין אחר הוא?... ועד שהיא חוככת בדעתה מצאה עצמה מונחת לצד פרוטה אחת שחוקה ובלה שהייתה מוטלת בצידי הדרכים ואין בני אדם מרכינים ראשם לעומתה. ועבר שם תינוק אחד מתינוקות של בית רבן ,שלא טעמו טעם חטא מימיהם, שח עליה והגביהה .הייתה הפרוטה מתחננת לפניו ,מתאמצת להלבין שניים כנגדו ,ואף הוא היה מחיך כנגדה ,ומלטפה בחיבה בין אצבעותיו. עודו מחייך והנה איש אביון -מושיט ידו לנדבה -נזדמן לו ,נפתח לבו ונתנה לאותו אביון, ונכנסה שמחה אצלו ומלאה אותו עד גדותיו .רץ לספר לאמו וכל אותו היום היה שמח ושבח בפיו לקדוש-ברוך-הוא שזימנה לו ,עד שטרדתהו השינה. ושוב הייתה השמחה מרחפת בחללו של עולם .עתים מקפצת על בני אדם בעל כרחם, עתים מתחננת שלא תהא מונחת כאבן שאין לה הופכין, ועדיין היא מוטלת בין הבריות וכל הרוצה יבוא וייטלנה. בתוך :במעגל הזמנים ,בית הרב ,עמ' .1-8 4 על שמחה וחרות: עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה ,כי על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח כרצונו. כי שמחה היא עולם החירות ,ועל כן כשקושר שמחה לדעתו ,אזי דעתו בחירות ואינה בגלות. אך על ידי מרה שחורה ועצבות -המוח והדעת בגלות .וצריך לחזק עצמו שיבוא לשמחה בכל מה שאפשר ,ולהשתדל ולמצוא בעצמו איזו נקודה טובה ,כדי לבוא לשמחה.. .על פי הרוב אין יכולים לשמח את עצמם כי אם על ידי דברי חידוד ,כדי לבוא לשמחה. (רבי נחמן מברסלב,עפ"י ליקוטי מוהר"ן ,י') לדיון : בעקבות קריאת שני המקורות : .1מדוע ההוללים לא לקחו את השמחה? הרי מהי מטרתם? מה ההבדל בינם לבין השמחה? .2הסבירו את הקושי למצוא שמחה ,מהי הסיבה שאנשים אינם מוצאים אותה בקלות? מי האחראי על הימצאותה של השמחה בתוכנו? על ראש שמחתי /נעמי שמר על ראש שמחתי ענדתי זר, זר פרחי שדה, עם קוץ אחד או שניים. יצאה שמחתי לחולל בחוצות, ברגל יחפה בתוך הצהרים. תפסוה השומרים הסובבים בעיר, מה את רוקדת ככה, ועל מה יצהל קולך? מוטב שתשירי שירי מחאה, זה מה שהולך עכשיו, זה מה שהולך. אמרה שמחתי אני ארקוד וארקוד, עם זר פרחי שדה וקוץ אחד או שניים כי השמחה שלי היא המחאה שלי, ברגל יחפה בתוך הצהרים. אמרה שמחתי אני אשיר וארקוד, עד צאת נשמתי כי השמחה שלי היא המחאה שלי והיא כוחי האמיתי. 5 על ראש שמחתי /נעמי שמר על ראש שמחתי ענדתי זר, זר פרחי שדה, עם קוץ אחד או שניים. יצאה שמחתי לחולל בחוצות, ברגל יחפה בתוך הצהרים. תפסוה השומרים הסובבים בעיר, מה את רוקדת ככה, ועל מה יצהל קולך? מוטב שתשירי שירי מחאה, זה מה שהולך עכשיו, זה מה שהולך. אמרה שמחתי אני ארקוד וארקוד, עם זר פרחי שדה וקוץ אחד או שניים כי השמחה שלי היא המחאה שלי, ברגל יחפה בתוך הצהרים. אמרה שמחתי אני אשיר וארקוד, עד צאת נשמתי כי השמחה שלי היא המחאה שלי והיא כוחי האמיתי. 6
© Copyright 2024