נפלאות התפיסה – איך המוח שלנו תופס את המציאות
נפלאות התפיסה – איך המוח שלנו תופס את המציאות אינפורמה ישראל שולמית אסיף 1/1/2012 אחרי שפרשנו את כל הנחות היסוד ,בואו נצא לדרך כדי לחקור את התפיסה שלנו ולקבוע לעצמנו נקודות התייחסות חדשות. הטכניקה לקריאה מהירה היא קלה! אנחנו אלה שמקשים על עצמנו כי קשה לנו לעשות שינוי. בואו נראה מה עושה ,אם כן ,המוח שלנו בלעדינו ונבין על מה אנחנו יכולים לסמוך וממה עלינו להיזהר .נרכיב ביחד רשימה של 9סעיפים שבהם נחקור מה המוח שלנו עושה ,כרגע "בלעדנו", כלומר מבלי שאנו מודעים לכך ,וכך נוכל להבין על מה ניתן לסמוך וממה צריך להיזהר. אומר לכם מראש שכדי להמחיש טוב יותר את הרעיונות ,השתמשתי בכל מיני סיפורים ,תמונות ורעיונות שאספתי באינטרנט .גם אתם בוודאי תזהו חלק מהם ,כי בטח כבר קיבלתם אותם במצגת, במייל וכו' .בקשה קטנה לי :אנא ,לפני שאתם מוצאים עצמכם עוברים הלאה כי "את זה כבר ראיתי", נסו לחכות לרגע .סביר מאד להניח שאני משתמשת ברעיון הזה בצורה קצת שונה מהדרך בה הכרתם אותו מכיוון שהמטרה היא שונה לגמרי. אז ..מוכנים? דלית כדי לצאת לדרך אספר לכם על חברה שלי דלית. דלית היא בחורה נחמדה ,בת ,29אקדמאית ,רווקה ,מחפשת בן זוג .יום אחד נמאס לה לצפות לאביר התכלת שייקח אותה על גבי סוסו הלבן אל טירתו הרומנטית ,והיא קנתה כרטיס טיסה כדי לצאת לבדה לטיול בחו"ל. ביום הטיסה היא התייצבה בשדה התעופה כשלוש שעות לפני הטיסה ,ממש לפי ההוראות ,ואחרי 20 דקות כבר סיימה בעצם את תהליך הצ'ק-אין .נשאר לה המון זמן לפני הטיסה .אז אחרי שעלתה לרגל לדיוטי-פרי ועדיין נותר לה המון זמן עד הטיסה ,היא החליטה שתעביר את הזמן בקריאת ספר. היא ניגשה לחנות הספרים וקנתה ספר והחליטה שתקרא אותו במרחב שבקצה ה"זרועות" של שערי היציאה ,שם יש הרבה יותר שקט ומקום לשבת. בדרך לשערי היציאה דלית עצרה בדוכן שמוכר שוקולדים .יש שם גם אגוזים למיניהם מצופים בשוקולד ,שקונים לפי משקל .היא אספה אגוזים ,שקדים ,צימוקים מצופים בשוקולד והכינה לעצמה שקית נייר מלאה בכל טוב. כשהגיעה למחוז חפצה ,דלית התיישבה על אחת מהכורסאות שם .הכורסאות נמצאות בשלשות ודלית התיישבה בכורסא הקיצונית מימין והתחילה לקרוא את הספר שלה. לא עבר זמן רב ועל הכורסא הקיצונית משמאל התיישב ...בחור .דלית העיפה מבט קל וציינה לעצמה – תוך כדי שהיא מעמידה פנים שהיא שקועה בקריאה עמוקה – שהבחור בהחלט מעניין ואף נראה כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 2 טוב .אך לא עובר זמן רב ודלית מבחינה שהבחור ,בשיא הטבעיות והשלווה ,לוקח שוקולדים מהשקית שמונחת על הכורסא האמצעית ואוכל להנאתו. דלית נעצרת לרגע ואומרת לעצמה" :סליחה?! לא ממש זכור לי שמישהו ביקש ממני רשות לאכול את השוקולדים שלי!" ,וכדי להבהיר את הנקודה ולמי שייכים השוקולדים ,דלית מושיטה את ידה ונוטלת בהפגנתיות מה גם היא שוקולד מהשקית. וכך זה ממשיך :הוא אוכל שוקולד ,היא אוכלת שוקולד ,הוא אוכל שוקולד ,היא – יותר ויותר עצבנית – אוכלת גם היא שוקולד ,ובינתיים עולה בה חמתה" :איזו חוצפה! איזה מין חינוך זה?! אם הוא היה מבקש הייתי ,הרי ,נותנת לו ברצון .אבל מה זאת ההתנהגות הזאת?". וכך זה ממשיך עד שנותר לו אגוז פקאן אחד אחרון. בינה ובינה דלית תוהה מה יעשה עכשיו הבחור. והבחור שלנו ,בשיא הטבעיות והשלווה ,לוקח לו את האגוז האחרון ,שובר אותו לשניים ,אוכל חצי ומגיש לה את החצי השני בחיוך. דלית עומדת להתפוצץ. אך בדיוק מכריזים על הטיסה שלה .דלית אוספת את חפציה ובכל האנרגיה שהיא יכולה לכנס ,היא קמה ממקומה ,זורקת מבט של סלידה לכיוון הבחור ועולה למטוס ,עצבנית. הטיסה ממריאה ,דלית נרגעת לאיטה .מגיע הרגע בו ניתן לפתוח את חגורת הבטיחות ודלית תוהה איך להעביר את שאר שעות הטיסה .היא מחליטה לחזור לספר שלה. היא מחלצת את התיק שלה מתחת למושב ,מכניסה את היד כדי להוציא את הספר ו ...במה פוגשת ידה? בשקית השוקולדים ,כמובן. אופס! אלה לא היו השוקולדים שלה ,מסתבר ,אלא השוקולדים שלו .אז אם מישהו היה פה לא בסדר -היא חושבת -זה לא הבחור ,זאת אני! וכמה בחורים כאלה אני מכירה שמוכנים שיאכלו להם חצי מהשוקולדים וגם את האחרון הם נותנים לך בחיוך??? מכירים סיטואציות כאלה? תודות לדלית אנו יכולים לנסח את הנחת היסוד שלנו במסע להבנת התפיסה: המציאות אינה קיימת! מה זאת אומרת המציאות אינה קיימת? שקיימת רק התפיסה שלנו של המציאות. בואו נחזור רגע לסיפור שלנו ,לרגע בו דלית עדיין בטוחה שמדובר בשוקולדים שלה. כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 3 לו היינו עוצרים לרגע את התמונה והולכים לשאול את דלית מהי המציאות ,היא הייתה – סביר להניח – עונה לנו שיש פה בחור חוצפן שאוכל לי את השוקולדים שלי בלי רשות ,נכון? ואם היינו שואלים את הבחור שלנו ,איננו יודעים את שמו ,מהי המציאות? הוא היה עונה – סביר להניח – שיש פה בחורה נחמדה אבל קצת עצבנית ,שלא רק שאוכלת לו את השוקולדים שלו ,אלא גם כועסת עליו בו זמנית משום מה... אך גם המציאות של דלית השתנתה כשהיא הבינה שלא מדובר בשוקולדים שלה אלא בשלו ,ושהיא בעצם הייתה זו שהתנהגה לא כראוי. מה היה חוסך מדלית את עוגמת הנפש )ואולי עוזר לה למצוא בן זוג תוך כדי(? בטח תענו :היא הייתה יכולה להגיד לו ,לתקשר איתו. אבל זה צעד שדורש אומץ. יש משהו שאפשר לעשות עוד לפני כן ,עם עצמך ,והוא אינו דורש כל אומץ. קוראים לזה ספק בריא. דלית הייתה יכולה לשאול את עצמה אם הוציאה בכלל את שקית השוקולדים מהתיק ...או – צעד מרחיק לכת – אולי אפילו לבדוק את התיק ...מה שבטוח הוא שבאותו הרגע היא הייתה משוכנעת שהפירוש שהיא נתנה למציאות הוא הפירוש האפשרי היחיד .הספק הבריא ,לעומת זאת ,זה שבפשטות בא לבדוק אם התשובה שניתנה היא התשובה היחידה האפשרית ,יכול לעזור לנו לראות דברים מנקודת מבט שונה ולפתוח בפנינו אפשרויות נוספות ,כמו למשל לקרוא מהר... מה שהמוח שלנו שואל את עצמו אוטומאטית בכל שנייה מגיעים כארבעה מיליארד גירויים אל המוח שלנו .כדי לברור את הגירויים שהוא יוכל להביא לתודעתנו ,המוח שלנו שואל את עצמו אוטומאטית כל הזמן שתי שאלות: מה זה? מה אני צריך לעשות? כל זה נעשה בצורה אוטומאטית ,כפי שאמרנו ,מכאנית לחלוטין ולרוב איננו מודעים לתהליך הזה. התשובה שהמוח מספק לעצמו היא זו שתגדיר את ההתנהגות שלנו. זהו כמובן מצב דינאמי ומשתנה ,מצב שמחייב אותנו לשאול את עצמנו :מי מחליט? מי נותן את התשובה? ממה היא נובעת? מה שבטוח הוא שאם אנו רוצים שמשהו ישתנה ,אם אנו רוצים באמת לתפוס את השליטה ,אנו חייבים להציב כאן שאלה נוספת ,שלישית .זו כבר לא שאלה שמגיעה באופן אוטומאטי ,אלא דורשת רצון וכוונה: מה אני רוצה להשיג? השאלה הזאת מכילה בתוכה את אותו הספק הבריא שדלית הייתה צריכה לגייס לעצמה ,אותו הספק בתשובה הראשונה והמכאנית שנתנה ואשר מאפשר בדיקה מחודשת. כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 4 אני ,אגב ,אוהבת להבדיל בין ספק לבין סקפטיות .הספק מזמין אותנו לחקור ולבדוק ,לוודא ,בעוד שהסקפטיות מגיעה כדי לשלול. השאלה הזאת גם מכוונת אותנו למטרה ,אך לכך נגיע מאוחר יותר. איך אנחנו קוראים היום? מ צ י א ו ת <-מציאות <-המציאות אינה קיימת ↓ אותיות ↓ שהופכות למילים, ↓ שמוכלות במשפטים המעניקים להן תוכן ומשמעות. נכון? האמנם? בואו נבדוק את הנחת הבסיס הזאת. להלן תמצאו פסקה בעברית. אני מבקשת שתקראו אותה וגם תבינו מה אתם קוראים ,אוקי? שימו לב ,אני כבר מפרידה בין קריאה והבנה .ואכן ,כולנו יודעים שאפשר לקרוא משהו ולא להבין אותו כלל וכלל ,נכון? כולנו התנסינו בכך .אבל הפעם אבקש מכם לא רק להבין את מה שאתם קוראים ,אלא גם להתבונן מה קורה ,מה ניתן ללמוד על המוח והתפיסה. זה באמת עובד ...תראו בעצמכם בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירה אנליגת ,זה לא מנשה באיזה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון .השאר יוכל ליוהת באגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה .זאת בלגל שאנו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה עם ההקשר ההגיוני שלה נמחד ,לא? נחמד ,לא? נכון שכולנו הצלחנו לקרוא? חלק אפילו ימצאו שרק בשלב מאוחר יותר הם שמו לב שהאותיות מבולבלות. חלק ,לעומת זאת ,קודם נתקעו ,אבל ברגע שהבנו שצריך להתעלם מהבלגן ופשוט "לזרום" עם זה, הצלחנו לקרוא את זה כאילו זה כתוב נכון? ראיתם את השאלה ההתחלתית :מה זה? מה אני צריך לעשות? ו איך זה יכול להיות? אגב ,הנה זה באנגלית: כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 5 The phenomenal power of the human mind I cdnuolt blveiee taht I cluod aulaclty uesdnatnrd waht I was rdanieg The phaonmneal pweor of the hmuan mnid! Aoccdrnig to a rscheearch at Cmabrigde Uinervtisy, it deosn't mttaer inwaht oredr the ltteers in a wrod are, the olny iprmoatnt tihng is taht the frist and lsat ltteer be in the rghit pclae. The rset can be a taotl mses and you can sitll raed it wouthit a porbelm. Tihs is bcuseae the huamn mnid deos not raed ervey lteter by istlef, but the wrod as a wlohe. Amzanig huh? Yaeh, and I awlyas thought slpeling was ipmorantt. NOTE: I read this somewhere and I just had to pass it around. I do not know the origins of the text הצלחתם? למי שיודע אנגלית זה היה אפילו יותר קל מלקרוא את זה בעברית ,נכון? למה? כי באנגלית יש לנו עיצורים ותנועות .אנחנו כבר ידענו אילו צלילים יש במילה וזה הקל עלינו. מה נותן את הצלילים בעברית? הניקוד. אבל מוקדם מאד בבית הספר אנו מתחילים לקרוא בלי ניקוד ,נכון? אז איך אנחנו יודעים מה כתוב? מתוך ההקשר. אנו מסיקים מההקשר את המשמעות שתהיה למילה המסוימת. וכך הפרכנו ,כבר מההתחלה ,את הצורך לקרוא כל אות ואות ,מה שמאפיין את הקריאה האיטית שלנו. אם כן ,ברשימה שלנו ,החוקרת איך המוח תופס את המציאות ,סעיף מספר 1יהיה: .1המוח מבין לפי ההקשר. אנו ,אגב ,ממש לא הראשונים שהגיעו למסקנה הזאת .בשנות השלושים של המאה ה ,20-קבוצת חוקרים בגרמניה יסדו תנועה בשם ֵגשטָ אלט .התנועה הזאת חקרה את החוקים שלפיהם מתנהג המוח שלנו .את הכלל הראשון של הגשטאלט כולנו מכירים: כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 6 השלם גדול מסכום חלקיו. הכלל השני שהם מצאו היה: המוח תלוי בהקשר והוא מתנהל לפי חוקים אשר עוזרים לו לארגן את המציאות ההקשר ,אם כן ,עוזר למוח שלנו להבין את המציאות גם כשלא מדובר בניקוד של המילה. אך הפסקה המבולגנת שקראנו נכון מלמדת אותנו דברים נוספים. בואו נראה אותה שוב: זה באמת עובד ...תראו בעצמכם בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירה אנליגת ,זה לא מנשה באיזה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון .השאר יוכל ליוהת באגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה .זאת בלגל שאנו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה עם ההקשר ההגיוני שלה נמחד ,לא? הסיבה שבגינה יכולנו לקרוא את הבלגן הזה ולהבין אותו הייתה שאנו לא קוראים אותיות שהופכות למילים ,אלא אנו קוראים תבניות .ואכן ,המילה גשטאלט עצמה משמעותה תבנית. הכלל שתנועת הגשטאלט ניסחה ביחס לזה נקרא עיקרון הקרבה. עיקרון הקרבה טוען שכאשר אלמנטים נמצאים בקרבה פיזית אחד לשני ,הם נתפסים כמכלול. ראו את הריבועים האלה המפוזרים במרחב .אנו לא מצליחים למצוא את התבנית ולכן פשוט קולטים אותם כריבועים מפוזרים במרחב. אך ברגע בו הריבועים האלה מסודרים בסדר שאנו תופסים כמכלול בעל משמעות משלו ,מאותו הרגע נעלמת החשיבות של מיקום הריבוע הספציפי בתוך התבנית ומהרגע בו התבנית תהיה מוכרת לנו ,נתפוס אותה כתבנית. הכלל השני שלנו ,אם כן ,יהיה: .2המוח תופס תבניות דניאל כהנמן ,חתן פרס נובל לכלכלה ,כתב בספרו " "Thinking fast and slowעל הנטייה שלנו לחפש תבניות ,וכיצד נטייתנו זו גורמת לנו להחליט לגבי דבר זה או אחר מבלי לאסוף מספיק נתונים ,אלא פשוט בשל התבנית הראשונה שהמוח שלנו מזהה .זהו צורך קיומי ממש ונובע מהמנגנונים במוח האמונים על ההישרדות כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 7 המהירות האמתית של המוח בואו נראה מה עוד אנו יכולים ללמוד מהפסקה שקראנו. אצל מעל 1500האנשים שעשו את התרגיל הזה בקורסים שלי ,בדרך כלל קורה שברגע שהם רואים את הפסקה יש רגע של בלבול .ניתן אז להיווכח ממש שהמוח שואל את עצמו :מה זה? מה אני צריך לעשות עם זה? אך מהרגע שבו הבנו שצריך להתעלם מהבלגן ולתת למוח להבין לבדו -או אם להשתמש בסלנג ,צריך פשוט לזרום – אנו קוראים את הפסקה הזאת במהירות הרגילה לנו ,כאילו היא כתובה נכון. נכון? שמתם לב לכך? היו גם כאלה שאמרו לי שרק באמצע הפסקה הם הבחינו שהיא בכלל מבולגנת... ובכן ,כדי שזה יקרה ,צריך שיהיה בנו חלק שהוא יותר מהיר מאתנו ,יותר אינטליגנטי מאתנו ,אשר מבלי שאנו שמים לכך לב מארגן את הנתונים עבורנו. ואכן ,מחקרים מדעיים מוכיחים היום כי המוח מבין כחצי שנייה לפני שאנו מודעים לכך. חצי שנייה! חשוב שנבין שזהו זמן השקול לנצח במונחי המוח. כדי להבהיר לנו את חשיבותן המכרעת של עשיריות השנייה ,מספיק שנתייחס אל עולם הספורט. כולנו מודעים להבדל הגדול שיש בין לעמוד על הפודיום הגבוה ביותר ,המסומן במספר ,1כשעל החזה שלך יש את מדליית הזהב ,ראשך מתבונן בדגל וברקע מתנגן ההימנון של מדינתך ,ובין פודיום מספר ,2נמוך יותר ,מדליית כסף על החזה ,ראש מתבונן בדגל וברקע מתנגן ההימנון של מי שנמצא במקום הראשון... מייקל פלבס ,האיש שזכה ב 8-מדליות זהב באולימפיאדה בביג'ין )ובכך שבר את שיא העולם למספר מדליות זהב למתחרה יחיד( ,זכה במדליית הזהב במשחה למאה מטר פרפר כשבינו ובין הזוכה במקום השני ,מילוראד צ'אביץ' ,מבדילה מאית )!( שניה .אין לנו שום תפיסה מודעת למאית שנייה. אני בטוחה שמייקל פלבס היה לוקח בשמחה את חצי השנייה שעוברת מהרגע שבו המוח הבין ועד הרגע שאנו מודעים להבנה הזאת. ובכן ,אני מעיזה להכריז כאן כי אותו פרק הזמן שעובר בין התפיסה ובין המודעות לתפיסה הוא הוא האחראי להרבה מהסחות הדעת שלנו ,מאיבוד הקשב שלנו .אנחנו פשוט הולכים לאיבוד בפרק הזמן הזה. למה אני מרשה לעצמי להצהיר זאת? כי כולנו ,או כמעט כולנו ,התנסינו בתרחיש הנ"ל :יש לנו בחינה או הגשה ויש לנו שלושה שבועות להתכונן לבחינה או להגשה ,אבל אנחנו לא עושים כלום עד יומיים – במקרה הטוב – או יום אחד כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 8 לפני המבחן .אבל ביום הזה שלפני המבחן ,תחת לחץ אדיר ,אנחנו לומדים כל הלילה כמו מטורפים, ואנו מביאים לידי ביטוי רמת ביצועים ,פרפורמנס ,יכולת של ריכוז ויכולת של הבנה ומהירות ויעילות שאין לנו בכל השלושה שבועות האחרים האלה ,נכון? כולנו מכירים את זה. בחור שלמד אצלי קריאה תלת מימדית אמר לי בקורס" :אני לא הייתי לומד בכל הסמסטר כי אין לי כל יכולת של ריכוז וקשב" .הוא היה דייל וסטודנט לתואר שני ,כלומר כבר עבר כמה מבחנים בחייו. יומיים לפני המבחן הוא היה לומד סמסטר שלם .אז -ותסלחו לי על הפרובוקציה -השאלה שצריכה להישאל היא :מי אתה? אתה זה של הפרעות הקשב והריכוז ,או אתה זה שמסוגל ביומיים ללמוד סמסטר שלם? אתם מבינים את הסתירה? כי כדי לשבת וללמוד ביומיים סמסטר שלם צריך יכולת קשב וריכוז מדהימה! אבל זה עובד רק בעקבות הלחץ .אני מוצאת שזה משהו ששווה להרהר עליו... החוק השלישי ,אם כן ,הוא .3המוח מארגן את הנתונים. מישהו בתוכנו ,חלק בנו ,עוד לפני שאנו מודעים לכך ,מארגן את הנתונים עבורנו. או ,כמו שאומר לי כבר 19שנה מי שהוא המורה שלי ,מר פטריציו פאולטי" :יש בנו חלק שהוא יותר אינטליגנטי מאתנו". קריאה ורגשות נמשיך הלאה במסע להכרת התפיסה שלנו .בקורסים שלי אני מקרינה בזו אחר זו על גבי מסך לבן את המילים האלה ואני מבקשת לקרוא אותן כמה שיותר מהר בקול רם ולהשתדל גם להתבונן מה קורה לנו תוך כדי ,שכן זה נעשה כדי ללמוד איך אנו בנויים .המילה הראשונה היא: נו ׄ ְר ׇמ ׅלי ַז ְציׇ ה המילה השניה היא: רשינו ׄחַ הֵ פְּ ׇט ׇפּ ַר ׇפּ ׅ כן ...אני יודעת ,זו מילה מוזרה .המשמעות שלה אמורה להיות :הכוח שמניע את היקום .אינני יודעת אם המילה עצמה קיימת ,אך היא מופיעה בספר )סיפורי בעל זבוב לנכדו ,ג .א .גורדג'ייף ,הוצאת שוקן( ,ספר שמלא במילים מוזרות שכאלה. אז מה קרה לנו? מה קרה בפעם הראשונה שקראתם את המילה נורמליזציה? הכרתם אותה? מדובר בתופעה שמאפיינת את המוח שלנו .לא קרה דבר ,נכון? פשוט קראנו את המילה. כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 9 ומה קרה ,לעומת זאת ,בפעם הראשונה שקראנו את המילה "הפטפרפרשינוח"? נעצרנו ,גמגמנו, הססנו. טכנית אין לנו כל בעיה לקרוא את המילה הזאת ,היא אפילו מנוקדת! אז מדוע אנחנו מסתבכים בקריאה שלה? התשובה היא :המבוכה .אנחנו לא מבינים מה באמת כתוב שם ,אז אנחנו נעצרים. למען האמת ,אין בין המבוכה הזאת למיומנות הקריאה דבר מן המשותף ,המבוכה הזאת היא רגשית בעוד שמלאכת הקריאה היא מוטורית ,תנועתית .אנו רואים ,אם כן ,שבתהליך הקריאה מתערבים גם גורמים שאין ביניהם ובין הקריאה דבר ומדובר ,בעצם ,בתהליכים רגשיים. ואכן ,מספיק שאם קרה לנו ,כשהיינו קטנים ,שהקראנו בקול רם בכיתה והאחרים צחקו עלינו ,נוצר בנו מעצור וגישה שהיא "אנטי קריאה" ,כי זה לא נעים. במשפחות רבות יש את הטראומה השנתית שנקראת "סדר פסח" .במשפחה שלי ,כמו במשפחות רבות אחרות ,זה עובד כך :יש את הספר הזה בארמית ,ההגדה של פסח ,שמשמעות תכניו סתומה לגבי רבים מאתנו ,בעיקר בשל השפה .ואז תלוי ליד מי אתה מתיישב השנה ומאיפה תתחיל ההקראה וכך נופל בחיקך קטע זה או אחר .ישנם קטעים יותר קלים או פשוט מוכרים יותר – "והיא שעמדה לאבותינו ולנו" – ויש קטעים שבהם יש שמות מוזרים ומדברים על מכות על המים וביבשה וקשה להבין מה בעצם אומרים שם ,ותמיד יש את הדודות הנחמדות – וזה כדי לא לדבר על מה שקורה בבית הכנסת ,שם תמיד יש את הנשמות הטובות שרק מחכות לתקן אותך – אז הדודה הנחמדה אומרת" :יופי ,יוסי השנה קרא נהדר ,אבל דני ,"....ודני בטראומה ובשנה הבאה הוא כבר לא ירצה לקרוא. אני יודעת ,זה נשמע קצת מוגזם ,אבל אנו מבינים שפעמים רבות דווקא תהליכים שלא קשורים לקריאה מגדירים את יכולת הקריאה שלנו .פעמים רבות אני פוגשת אנשים שניסיון עבר עגום בקריאה פשוט השאיר אותם שם ,עם חוסר היכולת וזאת ,וזאת למרות שבתחומים רבים הם מהירים ויעילים. פגשתי פעם בעל חברה מצליחה שיש לו 20עובדים והוא היום לומד לבד דיני עבודה וכן ראיית חשבון דרך האינטרנט ,כשבכוונתו לעבור באופן עצמאי את בחינות הלשכה ...ובכן ,כשקראנו קטע קריאה כדי למדוד את מהירות הקריאה ההתחלתית ,את נקודת המוצא ,הוא קרא במהירות של 60 מילים לדקה ,ממש קצב של ילד בכיתה א' או ב' .היה ברור מלכתחילה שהקצב הזה הוא לא הגיוני ולא תואם את כל מה שהוא עושה בחייו .ואז גילינו שבבית הספר היסודי הוא היה נחשב תלמיד גרוע, צחקו עליו ,ומאותו הרגע היה לכל נושא הקריאה סימן מינוס .ברגע שהשתחרר המעצור הרגשי הזה, תוך דקה אחת ,הבחור שילש את קצב הקריאה שלו! סעיף מספר 4ברשימה שלנו ,אם כן ,יהיה: .4 המוח מחפש את ומרגיש בנוח עם המוכר. ההצהרה הזאת מכילה בתוכה גם הניגוד שלה :המוח שלנו מרגיש מבוכה בכל פעם שהוא נפגש במשהו שאינו מוכר. כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 10 אבל שתי המילים האלה יכולות ללמד אותנו עוד דברים נוספים. נו ׄ ְר ׇמ ׅלי ַז ְציׇ ה רשינו ׄחַ הֵ פְּ ׇט ׇפּ ַר ׇפּ ׅ נו ׄ ְר ׇמ ׅלי ַז ְציׇ ה רשינו ׄחַ הֵ פְּ ׇט ׇפּ ַר ׇפּ ׅ נו ׄ ְר ׇמ ׅלי ַז ְציׇ ה רשינו ׄחַ הֵ פְּ ׇט ׇפּ ַר ׇפּ ׅ דיימנו לעצמכם שהמילים האלה היו מופיעות אחת אחרי השניה ,כל אחת בנפרד על גבי מסך לבן. בפעם הראשונה שנתקלנו במילה נורמליזציה ,קראנו אותה בתשומת לב מסוימת ,אך זו הלכה ופחתה בפעם השניה ,ובפעם השלישית -בואו נהיה כנים -כבר הייתה תחושה של "די ,כבר ראיתי את זה" ,נכון? כך גם לגבי הפטפרפרשינוח – גם אם עדיין לא הבנו את המשמעות ,היא כבר בכל מקרה הייתה מוכרת יותר. מה ניתן להסיק מכך? חוק חמישי לדרך בה המוח תופס את המציאות: .5המוח שלנו לומד מהר. לא נדרש הרבה ,אם כן ,כדי ללמוד דברים חדשים. החוקים ששולטים על היקום נעצור לרגע כדי להביא בחשבון את אחד מחוקי הטבע אשר שולטים על כל דבר על פני כדור הארץ: חוק המטוטלת ,או חוק הדואליות .אם נטלטל חוט עם משקולת לצעד אחד ,הוא לא יחזור חזרה אל ציר האמצע ,אלא ימשיך בדרכו עד הנקודה מצידו השני של הציר ,זהה לנקודה אליו הגיע קודם. תופעה זו נוסחה בפתגמים רבים בערך כך :ככל שהפסגה גבוהה יותר ,כך עמוקה הנפילה .זה אומר שכל תופעה על פני כוכב הלכת שלנו נושאת בתוכה הן את ה"פלוס" והן את ה"מינוס" באותה מידה. גם הרשימה הזו שאנו מרכיבים מצייתת לחוק זה ולכן ,כל אחד מהסעיפים שציינו מעלה הוא בו זמנית לטובתנו ולרעתנו. בוא ננסה להבין טוב יותר: למשל ,אמרנו שהמוח מבין לפי ההקשר .מתי זה לטובתנו? הנה ,הצלחנו לקרוא פסקה שהאותיות בה היו מבולגנות ובכל זאת הבנו את התוכן .מתי זה לרעתנו? זוכרים את החברה דלית והשוקולדים שלה? היא הסיקה מסקנות מוטעות מההקשר.... וכך זה לגבי כל אחד מהסעיפים שכבר מצאנו וגם לגבי אלה שיגיעו. מה יגדיר ,אם כן ,אם התנהלות המוח תהיה לטובתנו או לרעתנו? כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 11 הנוכחות שלנו ,הבעלות שלנו על התהליך. כרגע המוח מתנהל כך לפי רצונו ,כלומר כל התופעות האלה קורות באופן מכאני ומקרי ,בהתאם לנסיבות של הרגע. אנו לא מודעים לדרך בה הוא הסיק משמעות מההקשר ,אנו לא יודעים איך המוח ארגן את הנתונים. אנו רק חווים את התוצאה. אך אם נהיה מודעים לחוקים האלה ונתחיל לאמן את עצמנו להפעיל את החוקים באופן רצוני ,הרי שהם יכולים לשמש לנו כדרכי קיצור. התניות והרגלים נמשיך הלאה .מה אתם רואים בתמונה הזאת? בדרך כלל התשובות נעות בין עננים ,תצלום אוויר ,תצלום רנטגן ועוד ,אך יש מי שרואה פרה. רואים את הפרה? ואכן ,זוהי פרה .ראו את השרטוט: עכשיו אתם בוודאי רואים את הפרה בתמונה ,נכון? אך הבעיה היא שמהרגע שבו ראיתם את הפרה ,אין לכם יותר אפשרות לראות כאן דברים אחרים. בקורסים שלי אני אוהבת לעשות ניסוי .אני לוקחת ליד כוס קרטון חד פעמית ,מאלה המשמשות למשקאות חמים ,מחזיקה אותה בידי ושואלת את האנשים מה זה .כמובן התשובה היא "כוס". לשאלה :ומה עוד? אחרי כשלוש פעמים בהן התשובה ממשיכה להיות "כוס" ,אנשים זזים אל עבר קרטון ,גליל נייר ,קפה וכו' ורק לעיתים רחוקות ולאחר התעקשות אני שומעת תשובות יצירתיות יותר כמו תוף ,עציץ ,אהיל ,טלפון ואפילו ...כסא לגמדים. מה שגורם לנו להתעקש על הכוס הוא השימוש ,כלומר ההתוויה של החפץ והתיוק שלו במוח כ"כוס". כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 12 איוון פטרוביץ' פבלוב ) 14בספטמבר 27 - 1849בפברואר ,(1936זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ,היה מדען ופיזיולוג רוסי .הוא ערך ניסוי עם כלבים :הוא היה מצלצל בפעמון ונותן להם מזון. בכל פעם ,צלצול בפעמון בישר את הגשת המזון .לאחר זמן מה פבלוב נוכח שהכלבים מריירים )מייצרים ריר( בכל פעם שהם שומעים את הפעמון ,וזאת אף ללא שהוגש להם כל מזון .פבלוב התווה את המושג "התנייה קלאסית" והוכיח שרפקלסים מותנים הם מיומנות נרכשת. החוק השישי שלנו ,אם כן ,יהיה: .6 המוח מותנה. המוח ,אם כן ,באופן אוטומאטי לאחר כל גירוי ,אחרי ששאל עצמו :מה זה? מה אני צריך לעשות? נותן את התשובה לה הוא מותנה .אנו תמיד מגיבים באותה צורה לאותו כפתור שנלחץ .ובקריאה? אנו תמיד משייכים מילה מסוימת לעולם התוכן שאנו מותנים לו. ניקח לדוגמה את המילה "אבן" .לסתת או בנאי מדובר יהיה בחומר גלם .אך זו יכולה להיות גם אבן טובה שמעטרת תכשיט ,או חומר גלם לפסל או ,עבור הנער ,סתם אבן שמשליכים במקרה זה ,קל לנו לראות כיצד החוק הזה משחק לרעתנו .איך ניתן ,לעומת זאת ,להשתמש בו? כשאנו משתמשים בנטייה של המוח ליצור תהליכים אוטומאטיים כדי ליצור התניות רצוניות שישמשו אותנו .זה יכול לחסוך לנו זמן רב ואנרגיה רבה ביצירת הרגלים מועילים יותר .דוגמה ברורה לכך נוכל לראות בנהיגה :כשהתחלנו ללמוד נהיגה היינו צריכים לחשוב על כל תנועה שאנו עושים וכתוצאה מכך ,הנהיגה עצמה הייתה איטית ומקרטעת .אך למזלנו המוח – ומאוחר יותר נראה איזה חלק בו – הפנים את המיומנות ועם הזמן אנו נוהגים בטבעיות ואף מסוגלים לעשות פעולות נוספות תוך כדי. והנה משהו נוסף שבוודאי כולכם מכירים: האם אתם רואים את האשה הצעירה? או האם אתם רואים את הזקנה? וכאן? האם אתם רואים את האינדיאני? או האם את האסקימוסי? ומדוע? מדוע את זה או את השני? לפי המחקרים ,וגם לפי מה שאמרו חוקרי הגשטאלט כבר לפני יותר מ 80-שנים ,אנחנו רואים הכל, רקע ודמות ,גדול וקטן .אנחנו אפילו משלימים את התמונה .אז מה יגדיר את מה שנראה מהתמונה? כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 13 נזכיר רק את מה שאמרנו בתחילת הדרך .בפני כל גירוי שמגיע אלינו ,המוח שואל את עצמו שתי שאלות :מה זה? מה אני צריך לעשות? מה יגדיר ,אם כן ,את התשובה הראשונה שהמוח ייתן? התשובה היא גוגל. הגוגל שבמוח מכירים את מנוע החיפוש? בוודאי .הוא נחשב מנוע החיפוש הפופולארי ביותר .איך גוגל עובד? אנחנו מכניסים לשורת החיפוש את המילה או הביטוי שאנו מחפשים וגוגל פורש בפנינו את התשובות שלו, בדרך כלל כעשר תשובות לעמוד .אנו לא מתייחסים כאן לקישורים הממומנים אלא לחיפוש ה"אורגאני". הסטטיסטיקה גורסת כי רובם הגדול של המחפשים מסתפקים בתשובה הראשונה שגוגל נותן להם, מה שמופיע במקום הראשון בדף .כבר לקישור הממוקם רביעי בעמוד מגיעים רק כ20%- מהמחפשים ולדף השני ,הקישור האחת עשר ואילך ,מגיעים – שימו לב – רק 2%מהמחפשים! כלומר ,גוגל יחפש את האתרים בהם הביטוי הזה נמצא )עם הקשר הגיוני( וידרג אותם לפי שורה שלמה של פרמטרים – עלומים לגבי רובנו שכן האלגוריתם הוא סודי – כאשר השניים הידועים לנו ביותר הם .1 :רלוונטיות ,כלומר כמה פעמים הביטוי שאנו מחפשים מופיע באופן הגיוני בתוך הטקסט של האתר ו .2-קישורים :לכמה מקומות האתרים האלה מובילים ,מכמה מקומות מגיעים אליהם. ניסוי שנערך באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה הראה כי האלגוריתם לפיו בנוי גוגל ,זה הקרוי על שם יוצרו לארי פייג' ,דולה את הנתונים מהרשת בדרך דומה לזו בה המוח דולה את הנתונים מהזיכרון. זה ,כמובן ,גם מסביר את הפופולאריות הרבה לה זוכה מנוע החיפוש הזה. ובכן ,כשהמוח נתקל בגירוי – במקרה שלנו ציור – והוא שואל את עצמו :מה זה? מה אני צריך לעשות? התשובה הראשונה שהוא יספק תהיה זו שנמצאת "במקום הראשון בגוגל שלנו במוח", כלומר זו התדירה ביותר ,השכיחה ביותר. החוק השביעי שלנו ,אם כן ,יהיה: .7המוח נותן את הפרשנות השכיחה ביותר אך מה אנחנו רואים? מעבר למה שניתן לקרוא בפרק המוקדש לעיניים ולראייה,מחקרים הראו שרק חלק קטן מאד מהגירויים שאנו קולטים נכנס לתודעה שלנו. מה מבין כל הגירויים שמסביב יכה בנו וייכנס לתודעתנו? לפי קארל פופר ,הפילוסוף של המדע ) (Karl Raimund Popper, 1902-1994אנו נתפוס רק את מה שאנו מכירים כבר .בספרו "ראיונות" משנת 1989הוא כותב: "אנו יכולים להתייחס ,בכדי לתת דוגמא ,להאזנה ,שהינה המחקר של הפנימיות שלי דרך האוזן ודרך סטטוסקופ .זהו מחקר המתבצע על ידי רופאים .אם מישהו שאינו רופא ,היה מניח את אוזנו על החזה כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 14 שלי ,הוא היה שומע רק רעשים שאין להם כל משמעות; הוא יוכל אולי לשמוע את ליבי פועם ,אך גם זה – שאינו כלל וכלל משהו פשוט – הינו בכל מקרה תוצאה של ידע מוקדם. זהו הידע הקודם של העובדה שיש לי לב ושהלב הזה פועם ,אשר מאפשרת לזהות או לפרש את מה ששמעתי .אך עבור רופא ,ההקשבה לפעימות הלב שלי ולרעשים הפנימיים של בית החזה שלי הם ברי משמעות גבוהה הרבה יותר ,מכיוון שהוא כבר יודע כיצד לפרשם(...) . הידע ,אם כך ,אינו מתחיל מההתבוננות". כולנו מכירים את התופעה בה נשים בהריון פתאום רואות רק נשים בהריון סביבן .או הרגע בו אתה מחליט לקנות מכונית מסוג מסוים ופתאום הכביש מלא בדיוק בדגם הזה .ככה זה ,אנו רואים רק מה שאנו מחפשים ,המוח שלנו ננעל על הדבר שאנו מחפשים כמו באות ראדאר על המכ"ם. דבר זה גם גורם לתופעות ההפוכות .כלומר ,אם נתייחס לקביעתו של פופר ,אנו פשוט לא נראה את מה שאנו לא מצפים למצוא או אם אותו הדבר יהיה שונה ממה שחשבנו שיהיה. איפה המפתחות? הנה סצנה שכולנו מכירים מקרוב: אנחנו חוזרים הביתה אחרי יום עמוס ובהיסח הדעת משליכים את המפתחות על השולחן )רק לרגע, כי צריך להניח את השקיות /להוריד את המעיל /לענות לטלפון וכו'( .אנו פונים לכל שאר העיניינים שלנו ,אך מגיע הרגע בו אנו זקוקים שוב למפתחות .אנחנו חוזרים לשולחן ומחפשים אותן ,אך מוצאים את המשקפיים ,את הספל ,את העיתון וכל מיני דברים אחרים חוץ – כמובן – מהמפתחות. בצר לנו אנו פונים לחדרים האחרים ,מחפשים בתיקים ,מחפשים בכיסים ,עוברת רבע שעה ומפתחות אין .ואז אנחנו נעצרים לרגע ,חושבים ואומרים :לא יכול להיות! אני זוכרת ,כשבאתי הביתה הנחתי את המפתחות על השולחן!" ,אנו חוזרים לשולחן וראה זה פלא :המפתחות שם .למען האמת ,הם תמיד היו שם ,אנחנו אלה שלא ראינו אותם. אמנם ,כולנו צריכים להתמודד עם הסקוטומה ,השדה העיוור שיש לכל אחד מאתנו בעיניים )שונה מעין לעין( ,אבל לרוב ,אנו פשוט לא רואים את הדברים כי אנו מצפים למשהו אחר ,כי אנו חושבים על משהו אחר ,כי אנו משוכנעים שלא נמצא אותם. בסטטיסטיקה שיכולתי לערוך בין משתתפי הקורסים שלי ,ניכר כי התופעה הזאת מאפיינת יותר את הגברים מאשר את הנשים .אין לי הוכחה מדעית לכך ,אני פשוט מתמודדת עם זה בבית עם בן זוגי... מפורסם הסרטון של דניאל סיימונס מ1999-על הגורילה הבלתי נראית .בסרטון יש שתי קבוצות של נערים ונערות אשר מתמסרות בכדורי כדורסל .המשימה המוטלת על הצופה היא לספור כמה פעמים מסרו חברי הקבוצה הלובשת חולצה לבנה את הכדור אחד לשני .בעודנו עוסקים בספירת המסירות של חברי הקבוצה ,נכנסת לתמונה גורילה שחורה )או יותר נכון ,אדם בתחפושת גורילה( ,עוצרת כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 15 באמצע ומכה על חזה ויוצאת חזרה .כולם יודעים להגיד שהיו 15מסירות ,אך מעטים רואים את הגורילה... אך אם כל זה נכון ,אם זה נכון שאנו רואים רק את מה שאנו מכירים ומה שאנו מצפים למצוא ,הרי שיש לנו כאן בעייה :כיצד ניתן ,אם כן ,לעשות משהו שלא מכירים? כיצד ניתן להתמודד עם הלא מוכר ולהשיג אותו? את התשובה ניתן למצוא במשפט המפורסם של וולט דיסני" :אם אתה יכול לחלום את זה ,אתה יכול לעשות את זה!" .לוולט דיסני היו בוודאי הרבה חלומות והוא הגשים אותם. אם אתה יכול לחלום את זה ,אתה יכול לעשות את זה מבחינה מדעית ,המוח שלנו מתנהג בדיוק באותה צורה כשהוא רואה משהו באמת וכשאנו מדמיינים אותו .אותם 30מרכזים במוח האחראים על ניתוח נתוני הראייה )ראו את הפרק על העיניים( פועלים גם כשאנו מדמיינים. כולנו חווינו חלומות בלהה בהם לא הצלחנו לקפוץ ,לרוץ או לצעוק וגם התעוררנו מהם בבהלה כשהדופק שלנו מואץ ואולי אפילו מכוסי זיעה .אבל כשהתעוררנו נוכחנו לדעת שאנו במיטה שלנו, בביטחה ,פשוט אולי נפלה השמיכה ,או נרדמה לנו היד .לא רדפו אחרינו ,לא היתה תהום שצריך לדלג מעליה ...אבל אנחנו חווינו את זה כדבר אמיתי לגמרי ,נכון? כל הספורטאים מרמה גבוהה יוכלו לספר לכם – ואני שמעתי את זה מפי 4אלופי עולם או זוכי מדליית זהב אולימפית – שהמאמנים שלהם ,לפני התחרות עצמה ,מבקשים מהם לדמיין את עצמם, לראות את עצמם בדימיון ,עושים את המרוץ ,המשחה ,הקפיצה ומנצחים .פעם אחר פעם הם מנצחים בראש ,שוברים את השיא בדימיון ,וזאת כדי שהאפשרות הזאת תהיה להם מוכרת .אחר כך הם מצליחים לשבור כך שיאי עולם. כשנגיע לפרק על הקריאה המהירה עצמה ,אתן לכם להתנסות בעצמכם ,דרך תרגיל פשוט ,בכוחו של הדימיון ליצור מציאות. מה שאנחנו לא רואים הגענו לשני הסעיפים האחרונים ברשימה שלנו שמטרתה לעזור לנו להבין איך המוח תופס את המציאות. גם כאן יש לי משחק קטן או אפילו שניים עבורכם. כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 16 נתחיל מכאן: ספרו כמה פעמים מופיעה האות Fבטקסט מעלה. כמה? בהתחלה ראיתם רק ,3נכון? אבל יש כאן .6 כדי לראות את כל הששה ,פשוט התעלמתם מתוכן הפסקה והתייחסתם רק לצורה הגראפית של האות .F מה לא ראיתם? את שלוש הפעמים שהאות Fמופיעה בתוך המילה ...OF והנה עוד משחקון: מה כתוב כאן? נכון שלא ראיתם שהמילה THEמופיעה פעמיים? עכשיו אתם מבינים מדוע ,כשאתם רוצים להגיש מסמך ואתם עוברים עליו שלוש פעמים כדי לעשות לו הגהה ,אתם מגישים אותו ורק אחר כך מוצאים בו עוד טעויות שלא ראיתם.... מה אנו יכולים להסיק מכך? מה יהיו הכללים מספר 8ו 9-ברשימה שלנו? .8המוח שלנו מבדיל באופן טבעי בין עיקר לטפל. מבין כל 4מיליארד הנתונים )!( שמגיעים אל המוח שלנו בכל שנייה ושנייה ,המוח שלנו מודע רק ל- .2000נדבר על זה מאוחר יותר כשנכיר את ה"פרשן" שלנו ,אך כרגע הרשו לי לשאול אתכם :מה שלום האצבע האמצעית ברגל שמאל שלכם? ובכן ,אלא אם כן יש לכם נעל לוחצת ,ציפורן חודרנית או עמדתם על רגליכם מהבוקר ,אין לכם כל תפיסה שיש לכם בכלל אצבע אמצעית ברגל שמאל ,כלומר עד ששאלתי .נכון? אבל כשנשאלה השאלה ,מיד המוח שלך "פינג" אל האצבע האמצעית ברגל שמאל ובדק מה שלומה. כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 17 אז המוח שלנו סינן את כל הפעמים שבהן האות Fהופיעה במילה ,OFשכמובן איננה מרכזית לצורך הבנת הנקרא .לצורך הבנת הנקרא ,לא היה גם הכרחי שנבחין שהמילה THEמופיעה פעמיים... זה מוביל אותנו לכלל התשיעי והאחרון שלנו: .9המוח מסנן ומתקן את הנתונים אנחנו לא רואים את הטעויות בטקסטים שלנו כי ,כפי שאמרנו "המציאות אינה קיימת" ,אנו רואים את מה שאנו רוצים לראות. ותרשו לי פרובוקציה קטנה גם כאן :כמה דברים ,אם כן ,אנחנו לא רואים בספרים שאנו קוראים? נכון ,אנחנו לא מודעים לכך ולכן אנחנו חושבים שקראנו הכל .אבל כעת ,כשאנו יודעים שזה לא כך, אנחנו יכולים להירגע ולהבין ש -אין ...100% סיימנו את החלק הראשון של המסע שלנו והנה עבורכם הרשימה שלמה: תשעת כללי התפיסה ,או איך המוח שלנו תופס את המציאות? .1המוח מבין לפי ההקשר .2המוח קורא תבניות .3המוח מארגן את הנתונים .4המוח מחפש ומרגיש בנוח עם המוכר .5המוח לומד מהר .6המוח מותנה .7המוח נותן את הפרשנות השכיחה ביותר .8המוח מבדיל בין עיקר וטפל .9המוח מסנן ומתקן את הנתונים כל הזכויות שמורות לאינפורמה ישראל ושולמית אסיף | www.in-forma.co.il 18
© Copyright 2024