שיר לט;quot&ו בשבט ראש השנה לאילנות
הקבוצה ע”ש קדושי פינסק השנה ה 80-׀ גליון )3485( 10 יום שישי ,ט"ז בשבט ,התשע"ד17.01.14 , ראש השנה לאילנות שיר לט"ו בשבט מדוע נבחר ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות? קביעה זו תמוהה .הלוא אין זו עונת הפריחה ,מלבד השקדיה המקדימה ללבלב .אין זו גם עונת הפירות ,או זמן תחילת גשמים, ואף לא תחילת האביב .אם כן ,מדוע ט"ו בשבט? התשובה לכך" :הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ,ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטים מעתה" (מסכת ראש השנה י"ד ,ע"א). כלומר ,התאריך נקבע לא בתחילת עונת הגשמים ואף לא בעת הפריחה או בזמן הבשלת הפרי .התאריך נקבע לאחר שנספגו הגשמים כראוי ועלה השרף בעץ .העץ נמלא לחלוחית ,סם-חיים וחיוניות ,והוא מוכן להוציא את פירותיו .מאותו יום מונים לו שנה חדשה .עידן חדש! בט"ו בשבט ,לאחר שירדו רוב גשמי החורף ,מתחדש כוח האדמה להניב את תנובתה ,להוציא את פירותיה ,להראות את שבחה. האילנות אצרו בתוכם את יכולתם העתידית לפרוח באביב ובקיץ הממשמשים לבוא .היום שבו אדמת ארץ ישראל מחדשת את כוחותיה ,הוא יום שמחה לעם ישראל ,לנוחלי הארץ ולאוהביה. ט"ו בשבט -חג האילנות .אנו באים לחוג את חגם כאשר ענפיהם עירומים ופירותיהם עדיין לא חנטו .במצב זה אנו באים לברך את האילנות בברכת חג. מילים :לאה גולדברג לחן :שרון אילאיל אור הבוקר על כותל חדרנו רוקד מספר כי הנץ ופרח השקד. מדפק על חלון הענף הלבן: אל תישן ,אל תישן צא לחורש וראה :האילן מקושט כילדה שלבשה את שמלת השבת, וכל פרח פרח ,וכל נבט נבט - ט"ו בשבט ,ט"ו בשבט ,ט"ו בשבט! אדמה ירוקה ,ריחנית ודשנה, מברכת אותנו ברכת השנה - לא לריק העמל וישמח השותל: אילנות מזדקרים על כל תל. והשמש צוחקת בירק הפארות, מבטיחה לשממה :פה יהיו יערות עוד יגיל כל לבב ,עוד תצמיח כל יד - ט"ו בשבט ,ט"ו בשבט ,ט"ו בשבט! אכן ,דווקא במצב זה! דווקא משום כך! (מתוך "תפוז אנשים" בלוגים /דברים שלא ידעתם על) עריכה :חגית שני *כל הכתוב ברשימות הוא באחריות הכותב בלבד. יומן גבת גליון 17.01.2014 10 1 yoman@gvat.org.il חשמל זורם... שלום לכולם, למי מכם שלא יודע החל מיולי ,2013החלפתי את שי סידלניק בתפקיד קורא מוני החשמל והגז. אתם מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה ועניין (עדיף שקשורים לתחום ,למרות שאני מבטיח לנסות ולענות גם על דברים אחרים) .כמה דגשים והבהרות: מועד קריאת המונים :קריאת המונים מתבצעת בטווח שבין הימים האחרונים של חודש לימים הראשונים של החודש העוקב .בדרך כלל אין עיכובים משמעותיים מצידי באיסוף הנתונים. בגבת לא מעט חברים עם מונה המותקן בתוך דירתם .אני מקפיד לפנות לחברים אלו מבעוד מועד במסרון או במייל ולנסות לקבל מהם את הקריאות .בנוסף ,אצל חלק מהמבוגרים אני עובר אישית מדלת לדלת לבצע את הקריאה .אני מודה שזו משימה לא פשוטה .אני יודע שמדובר במטרד ,אבל אני מפציר בכל מי שמקבל את הפניה ,לנסות ולבצע את קריאת המונה במהירות האפשרית ולהעבירה אלי .יש אנשים שדרושים 3-4 ניסיונות כדי "להוציא" מהם את קריאת המונה .אני אישית שונא להטריד ,ואני מזכיר שבסופו של דבר זה באמת באחריותכם .בעלי מונים פנימיים ,שלא מעבירים קריאות ,הרי שאני נאלץ לבצע הערכות .לפעמים הדבר פועל לטובתם ופעמים לרעתם. גז – ע"פ הנוהל ,המונים נקראים אחת לרבעון .השנה ,בגלל שההחלפה ביני לבין שי לא נעשתה בצורה מסודרת, היה פער גדול בקריאות – המונים נקראו ע"י שי במרץ ואז על ידי רק בספטמבר ,וכעת שוב בדצמבר .את מחיר הגז אני מקבל מאלה במשרד הבניין (הוא נשאר ללא שינוי מאז שאני בתפקיד) .הנה"ח מחייבת כל בעל מונה בעלות של ₪ 5בכל חודש בו מתבצעת הקריאה .אני מודע לכך שיש חברים שלא צורכים כלל גז ובכל זאת משלמים את 5הש"ח הללו מדי חודש בו מתבצעת קריאה של המונה .אלו הן ההחלטות נכון להרגע ,והן לא תלויות בי. תפקידי הוא לקרוא את המונים בלבד ולהעביר את הנתונים להנהלת חשבונות .אין לי סמכות לזכות חברים או להעביר חיוב מצרכן אחד לאחר .בכל פנייה שכזו יש לפנות לעדית – מנהלת הקהילה או לאודי ברקין – המנהל העסקי. טעויות – כמו בכל דבר ,ישנן כאלו .למרות שאני מתגאה בכך שאני לא מרבה לטעות ,תיתכן טעות נקודתית בקריאת מונה כזה או אחר .במידה ואתם סבורים שנתגלעה טעות בקריאה אצלכם ,אתם יותר ממוזמנים לפנות אלי ואבצע בדיקה חוזרת של הקריאה .אני רק מזכיר לכם ,שאנשים נוטים להתריע כאשר הקריאה נראית להם גבוהה מהרגיל ,זכרו שמכיוון שמדובר במונה "רץ" – אם טעיתי לרעתכם וקראתי קריאה גבוהה יותר מהצריכה בפועל – הרי ממילא היא תתקזז באופן טבעי עם הקריאה של החודש הבא .כך שאין מה להיבהל אם החיוב שקיבלתם גבוה מעט מהממוצע. קביעת המחיר – מחיר החשמל מועבר אלי כל חודש ע"י אודי ברקין .אין לי כל נגיעה או השפעה על המחיר. הערת ספציפית לחודש האחרון – בחודש דצמבר חיובי החשמל גבוהים משמעותית מהרגיל .הסיבות ,פרוזאיות, האחת :מובנת מאליה ,דצמבר היה חודש קר מאוד ,אמצעי חימום הבתים (כולל המים) דורשים לא מעט אנרגיה מה שהביא לצריכות גבוהות מהרגיל .השניה :מחיר החשמל .הוא עמד בדצמבר על ₪ 0.66לקוט"ש, לשם השוואה בנובמבר הוא עמד על - ₪ 0.47כך שאנו מדברים על עלייה של כמעט 20אגורות בחודש. מקווה שהכל ברור. בברכה, פז ישראלי קורא המונים הישובי שלכם... יומן גבת גליון 17.01.2014 10 2 yoman@gvat.org.il הודעות תחילת חיוב על שימוש בציוד הנוי החל משנת העבודה 2014נחל בחיוב מוסדות וחברים על השימוש בציוד של ענף הנוי. מוסדות -נחייב על שימוש בטרקטור ,ריסוס ועבודות נוי אחרות ,ע"פ המחירון המקובל בין ענפים בגבת. חברים -נחייב רק על השימוש בטרקטור בתעריף של ₪ 80לשעת עבודה .כל עזרה אחרת לחברים תמשיך להתבצע בהתאם ליכולת צוות הנוי ולזמינותו – ללא תשלום. הצורך בחיוב עולה מהוצאות רבות בטיפול בטרקטור (מוסך ודלק) ונובע ממחשבה כי בצורה זו נוכל לשמור על הציוד החשוב הזה למען כולנו .הרישום ,שיתבצע ע"י ענר ,ייתן מענה לחיוב מדויק ולמעקב. להבהרות ניתן לפנות לענר ו/או רון. תודה על ההבנה ושיתוף הפעולה. כותבים ומציעים ״קישואים אדומים״ בילדותי ,כשישבנו לאכול ארוחת צהריים בגן רימון ,לאחר שהצצנו מתחת לצלחות הפלסטיק הכתומות כדי לראות מי המנצח שקיבל את הצלחת שבתחתיתה מוטבע כוכב אחד ,הוגש כתוספת התבשיל לו קראנו ״קישואים אדומים״ .אלו היו קישואים שעברו בישול ברוטב עגבניות מתקתק .הייתי יכול לאכול אותם בלי סוף. אלו היו סוף שנות השבעים .במטבח של חדר האוכל עבדו חברות קיבוץ. אני מאוד רוצה לשחזר אותם במטבח הביתי שלי ותוהה האם אפשר לאתגר את חברי גבת הוותיקים לשחזר עבורי את המתכון? תודה, עידו יוחנן שנת בר מצווה בגבת משימת בר /בת מצווה קיבוץ גבת מחזור כיתה ז' 2014 השנה פתחנו את משימות בר/בת מצווה בנסיעה מרתקת לתל-אביב (מוזיאון העצמאות וכיכר רבין). הילדים שהשתתפו (בני הכיתה מגבת) :נועה רוגל ,עופרי בהט ,אריאל גז ,נועם עזר ,אור אלמוג ,עמית שכטר, תומר נועם ,ינאי הנר ודניאל יזרעאלי. בהתחלה יצאנו בשעה מוקדמת ביחד כולם לאוטובוס ( )301לחיפה .בתחנת "לב המפרץ" עלינו על רכבת לתחנת "ת"א השלום" (מגדלי עזריאלי) .ירדנו כקבוצה מהרכבת והגענו כולם יחד לכניסה למגדלי עזריאלי. שם התפצלנו לשתי קבוצות של ארבעה וחמישה. במשימה הראשונה היינו צריכים לחפש תמונות ולענות על שאלות על התמונות .חיפשנו הרבה ושאלנו הרבה מאוד אנשים .אחרי שסיימנו ,שתי הקבוצות ,התפצלנו קבוצה אחת למוזיאון העצמאות והשניה לכיכר רבין. במוזיאון ,עינב (אמא שלי) ,עשתה הרצאה מרתקת מאוד על הקמת המדינה כולל שאלות. אח"כ נכנסנו ל"חדר ההכרזה" ואחרי ההסבר המרתק של עינב הלכנו לאוטובוס ועברנו לכיכר רבין (החלפנו תחנות). בכיכר רבין היינו צריכים להצטלם עם אתרים שצולמו באזור ,לאחר שמצאנו וסיימנו להצטלם הלכנו לרח' בן יהודה ( 147ליד הנמל) שם שכרנו אופניים .ויצאנו לטיול כולם יחד. היתה חוויה מאוד מרתקת ובעיקר אוורירית .עצרנו באמצע ב"קפה קפה" לאכול ארוחת צהריים וגם קפצנו על הדפים שציירנו (כמו בסיום קטע במרוץ למיליון) .אח"כ החזרנו את האופניים. אחרי חוויה כיפית ומרתקת עם מלא שאלות ,חזרנו הביתה עייפים אבל עם חיוך על הפנים. אנחנו מאוד מודים לחן וזהר נועם שהיו במגדלי עזריאלי ,איתן גז ויוני רוגל בכיכר רבין ולעינב יזרעאלי על ההרצאה. בשם ילדי הכיתה ,שמחכים כבר למשימה הבאה, דניאל יזרעאלי יומן גבת גליון 17.01.2014 10 3 yoman@gvat.org.il יזמות בגבת מספרה שלום לכולם, חזרתי לפתוח את המספרה בימים :שלישי ,17:00-20:00 :שישי8:00-12:00 : אשמח לפגוש אתכם ולתת את שרותיי( .רצוי לתאם מראש). טלפון04-6549767 ,054-2408320 : בברכה, משה ברוך מחשבים תיקון ושידרוג מחשבים ,חומרה ,תוכנה וציוד היקפי +הדרכה רז שגיא נייד054-2408545 : מיילrazsagi87@gmail.com : קרמוניקה -חזרה! מוזמנים לבוא בכל יום עד הצהריים, או לאחר מכן בתיאום טלפוני: 6549455 ,6549756 מוניקה איכות הס ביבה וע דת ועדת איכות הסביבה גבת תעודת הוקרה קיבלנו תעודת הוקרה מחברת "אקומיוניטי" עבור מסירת פסולת אלקטרונית ל"אקולוגיה לקהילה מוגנת" לצרכי מיחזור. אלו המבקשים לפנות פסולת אלקטרונית (ציוד מחשבים בעיקרו) ,מוזמנים ליצור קשר עם פז 054-2408384 -לפינוי. הציוד מרוכז במשרד הרכב. בברכה ועדת איכות הסביבה יומן גבת גליון 17.01.2014 10 4 yoman@gvat.org.il ראיון אישי הראיון עם אלון אנו מכירים אותו כבעלה של נועה לוצקי או זה מהפרסומת של ...ועכשיו גם זה שעושה מדי פעם הצגות מצחיקות בקיבוץ .אבל לאחר שנה שהוא איתנו ,הגיע הזמן שנכיר אותו קצת יותר לעומק כי לאלון זמק יש כישרונות רבים ואחרים והתפקיד שעשה בטלויזיה מתגמד לעומת הדברים הגדולים שעשה באמת. קניתי ציוד לנגריה .גרתי אז ביפו ,הקמתי בסלון שלי נגריה קטנה ובניתי להנאתי .את מה שבניתי חילקתי כמתנות .נגרות למדתי לבד .הכרתי נגר מבוגר ביפו, שעזר לי .הייתי השוליה שלו וזה היה מבחינתי הבי"ס הכי טוב לנגרות. באותה תקופה חברי מהתחום הקהילתי ביקשו שאעזור להם בהקמת תיאטרון קהילתי לנשים אתיופיות חד הוריות בגבעת אולגה .בבוקר עבדתי עם הילדים ואחר-הצהריים עם האימהות .מדובר בנשים שלא ידעו קרוא וכתוב ,מרקע סוציו-אקונומי לא פשוט וכדי שלא אעשה טעויות ביקשתי מהעובדת הסוציאלית שלהם שתהיה נוכחת שם. עבדנו הרבה על משחקי תיאטרון ,שנועדו לעזור להן לצאת אל העולם ,לדבר ,לתקשר אחת עם השניה ועם העולם .הן גילו את עצמן וגם אחת את השניה וראו שיש עוד נשים שעוברות בדיוק מה שהן עוברות. בסוף בנינו מופע של 8דקות שנקרא "חלומות" ,ובו כל אחת מציגה את החלום שלה .את המופע הן הציגו מול הקהילה האתיופית. עם הילדים עבדתי על מיומנויות שפה ואוריינות ,על משמעות הטקסט והחיבור שלו לחיים וכל זה מתוך חוויה ,דרך מופעי התיאטרון האינטראקטיביים. למדנו כמו ב"ג'ונגל" -אירגנו את השולחנות והכיסאות בערימה וטיפסנו עליהם ,היינו בתנועה כל הזמן .אלו ילדים שקשה להם לשבת ולהקשיב ויש להם חסכים -מאוד חסרה להם למשל דמות אב בחיים .ניסיתי להעביר להם את הפעילות בצורה כזו שתמלא להם את החסר. עבדתי שם כשנתיים ותוך כדי גם הצגתי בהצגת הילדים "הכבש ה "16-ושיחקתי בתיאטרון של אורנה פורת (יחד עם השחקן ליאור ייני) את "אורי" אחד מסיפוריה של הסופרת אסתר שטרייט וורצל, שהלכה לעולמה לפני כחודש .עשיתי עוד דברים רבים ובמקביל עסקתי גם בקרמיקה ובנגרות ובפעילות חברתית. אלון זמק בן ,45כאמור נשוי לנועה לוצקי ,הבת של משה ואסתי לוצקי .אבא לנעמי ( ,)7עלמה (,)5 ותמרה ,שנולדה לפני כשלושה חודשים .אלון מספר: במקור אני משכונת צהלה בתל-אביב ,גדלתי שם בתקופה שהמקום עוד היה כמו מושב קטן ללא כבישים ,עם חול ,גבעות ופרדסים ,טבע ,משחקי ילדות והרבה פעילות בחוץ ובתנועת הנוער. למדתי בבתי ספר בתל-אביב והייתי פעיל מאוד ב"תנועת הצופים" -הייתי מדריך ורשג"ד .במקביל למדתי במוזיאון הלנה רובינשטיין פיסול עד גיל .16 הייתי מהילדים המצחיקים ,השובבים החיינניים .לא הייתי תלמיד מצטיין כי לא יכולתי לשבת יותר מדי... "הצילה" אותי אישה מדהימה שקראו לה חיה .היא היתה מורה לציור ,שלקחה אותי תחת חסותה והפכה אותי לאחראי על הקישוט של בית הספר (יסודי צהלה), כולל תפאורות למסיבות סוף שנה .בניתי וציירתי איתה ועם המורה למלאכה .חיה ראתה את היכולות שבי וטיפחה אותי ועל כך מגיעה לה תודה רבה! לאחר שסיימתי את התיכון יצאתי לשנת שירות ,שזה היה דבר מאוד לא נפוץ בזמנו בתל-אביב ,וזה היה המיפגש הראשון שלי עם עוני ,אוכלוסיות טעונות טיפוח ואנשים שצריך ואפשר לעזור להם .מה שחיה המורה עשתה איתי ,אני עשיתי עם תלמידים מתקשים -נתתי להם אחריות על תחומים שונים כמו גננות ,תפאורה ,הפקה בבית הספר וזה הפך אותם לשייכים וגם לתלמידים טובים יותר. גם בצבא עסקתי בדברים דומים -הייתי מדריך קידום נוער בגדנ"ע -הכנה לצה"ל לילדים ממשפחות טעונות טיפוח ,מקום שנותן להם הזדמנות רגע לפני שהם מגיעים לעבריינות .ניסיתי למצוא "כתובת" ותפקיד מתאים בצבא לכל אחד ואחת מהם שהגיעו אלינו. את העסק שלנו שנקרא "תיאטרון סיפור קשוב" ייסדה נועה .מדובר בעיבודים של סיפורי ילדים לתיאטרון בבית הלקוח .אנו מגיעים למקום ,אם זה בי"ס ,גן ,מעון ,ספריה וכו' ,כאשר אנו בונים תכנית אישית לכל מקום. מכאן זה התגלגל לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים .עבדנו במרכז ספיבק ברמת-גן ויצרנו תכנית מותאמת לילדים בעלי צרכים מיוחדים (פיגור קל, ליקויי ראיה ושמיעה ושיתוק מוחין) .גילינו עולם חדש. אני למדתי לא לקבל כמובן מאליו דברים כמו היכולת לראות ,לשמוע ,לחייך ...וזה מתחזק כאשר הופכים להורים ומרגישים ברי-מזל שהילדים בריאים .זה לימד אותי לבחור בחיים בכל יום כשקמתי בבוקר. אחרי הצבא טיילתי בהודו .גם זה עוד לא היה ממש אופנתי בתקופה הזו .רכבתי על אופנוע ברכבי הודו, הגעתי למקומות נידחים ואכלתי מאכלים מיוחדים... לאחר הטיול בהודו התחלתי ללמוד משחק ב"ניסן נתיב" במטרה להיות שחקן ולרגש אנשים .הלימודים היו מאוד קשים ומורכבים ברמה האישית והרגשית. כשסיימתי את הלימודים התחלתי לעבוד בתיאטרון ובמקביל התחלתי ללמוד כדרות על אובניים וגם יומן גבת גליון 17.01.2014 10 5 yoman@gvat.org.il עם כל הקושי השתדלתי לא לרחם על הילדים האלו ולגרום להם להרגיש שהם ילדים רגילים. העבודה הזו הפגישה אותי עם חוויות קיצוניות עם הורים וילדים .פיתחנו אצל הילדים האלו גירויים שעזרו מאוד להתקדמות שלהם ולא הבנו את גודל ההתקדמות והמשמעות עד שקיבלנו פידבק מהמוסד עצמו ומההורים .זה הוביל אותנו לעבוד עם ארגון ה"ג'ויינט" ועם ילדים עם חרדות בתקופת הקסאמים בשדרות. המרכז והתחלנו לבדוק יישובים ומקומות בצפון. נעמי התחילה ללמוד בכיתה א' בבית-ספר לאומנויות בהרצליה -בי"ס נחשב .כששמנו לב לאורח החיים מסביב ,תוך 3שבועות מרגע שהחלה את הלימודים, החלטנו לארוז ולעבור לקיבוץ כדי לבדוק את החיים פה. היום ברור לנו שזה המקום בו אנו רוצים לחיות .אנו גרים ב 50-מ"ר אבל מאושרים!! כיף לראות שהילדים פה הם עדיין ילדים עם תום. אני רואה את זה במופעים שאני עושה כאן .זה פשוט מיפגש נקי של איש שבא לספר סיפור לילדים .אני מרגיש ממש כמו "בולבול הקבולבול". אני מרגיש שזכינו בזה שבאנו לכאן .זכינו בסבא וסבתא נדיבים ,שזה לא דבר מובן מאליו ,שהכניסו אותנו לביתם ומבלים זמן איכות עם הנכדות. באותה תקופה הציעו לנו להשתתף בפרוייקט "אוטו ספר" .הרעיון היה להביא את עולם הספר למקומות שאליהם הוא לא מגיע ,לילדים שאין להם גישה לספרים ואין להם ספריה במקום מגוריהם .אנשים היו מתאספים ורואים מופע בחינם כאשר הרכב שימש ועוצב כתפאורה ובסוף המופע הם יכלו לקנות את הספר במחיר עלות .זה היה פרוייקט שנמשך 3שנים מהערבה ועד קצרין ויהודי טוב תרם את הכסף להפעלתו .הפרוייקט היה מרגש ביותר .הגעתי למקומות שלא הכרתי ושכנראה לא הייתי מגיע אליהם בחיים והכרתי אנשים שונים ומגוונים. כיום אני עדיין עוסק בקרמיקה וזה גם חלק קטן מפרנסתי .את הקרמיקה אני יוצר בסטודיו של סיסיליה מקיבוץ יפעת .סיסיליה אישה מדהימה .היא מעבירה חוגים לילדים ויוצרת קרמיקה סביבתית למחייתה .אני עושה קרמיקה שימושית :קערות, ספלים ,צלחות ,קדרות וכו' ...אני מתמקד במתנות ייחודיות שאני מכין בהזמנה .למשל מתנה מיוחדת לחתונה. יש לי עמוד בפייסבוקAlon Zamek Pottery : ולשמחתי כבר היו הזמנות מתושבי הקיבוץ. לאורך השנים התמקדתי בעבודה קהילתית-חברתית. במובן מסויים שימשתי גם ככלי טיפולי למרות שלא למדתי טיפול .במקביל השתתפתי בפרסומת ל"מזרחי טפחות" עם דביר ,במשך כחמש שנים ועוד פרסומות נוספות. נועה החלה לעבוד במשרד פרסום כאשת תוכן וקריאייטיב וכשנעמי נולדה היא החלה לעבוד בעריכת תוכן ותחקירים לגופים ,מוסדות ,אתרי אינטרנט וחברות .אני התחלתי לעסוק גם בקריינות לפרסומות כמו "דלתא" למשל. בנוסף אני מנסה לחבור לעמותות חברתיות ולעבוד בעבודות קהילתיות. טוב ,אולי לא אהיה מזה עשיר אבל כן מאושר! מסר לחברי גבת: אני מקווה שכל מי שגר פה חווה את מה שאני מרגיש, שאני גר במקום אסתטי ויפה עם עתיד טוב! ברגע שנולדים הילדים מתחילים לחשוב איך רוצים לגדל אותם .אנו ידענו שאת ילדינו לא נרצה לגדל באזור פרוייקט "אוטו ספר" יומן גבת גליון 17.01.2014 10 אלון בשדרות 6 yoman@gvat.org.il אבל עם לכתו של בית גבת ֵ מיכאל פוקס ומשתתף בצערו של יהודה פוקס והמשפחה מיכאל פוקס מיכאל נולד בתאריך 4.5.1925בעיירה קוטי ,הנמצאת באזור מזרח אוקראינה ,להוריו רבקה ומשה פוקס-פיסטנר. משפחה דתית בת 12ילדים מתוכם 7נפטרו בינקותם ומיכאל היה הבן הרביעי במספר .המשפחה חיה בצניעות ,האב עסק בחייטות והילדים עזרו בפרנסת המשפחה. כילד שגדל בבית דתי חגגו לו בר מצווה כשהגיע למצוות ב .1938-מייד לאחר מכן קצץ את פיאותיו והפך לאיש עצמאי. מיכאל הצטרף לתנועת בית"ר ,שם רכש את הרוח הציונית ,למד לתפעל נשק ורכש ניסיון ומשמעת צבאית. בשנת 1941בחול המועד פסח ,החלה האקציה בעיירה קוטי שם נולד ,וכבר אז נאלץ להתמודד עם קשיי החיים ועם השואה הקשה .רבים מצאו את מותם באש וכך גם משפחתו של מיכאל. אחיו הבכור ,אברהם מאיר ז"ל ,גוייס לצבא וכך ניצל גם הוא. כילד בודד החל מיכאל את נדודיו מגיל 14ובמשך ארבע שנים .מיכאל היה בעל אומץ ,תושיה וכח רצון להמשיך את החיים ומשום כך הצליח להינצל פעמים רבות ממוות .כאדם שלא נשבר ולא ויתר לעצמו ,עזר הרבה לחבריו ולכל מי שהיה זקוק לעזרה והחדיר בהם הרבה מוטיבציה להמשיך הלאה. בדצמבר 1944הגיע מיכאל לארץ דרך קונסטנס לאיסטנבול ומשם ברכבת לסוריה ,לבנון ,ראש הנקרה ולעתלית ,שם שהה במחנה מעבר .משם הגיע לגבת לתקופה קצרה להבראה והתאוששות. ב 1945-גוייס מיכאל לצבא הבריגדה היהודית באירופה. ב 1946-עם פרוץ המאורעות ,חזר מיכאל והגיע לקיבוץ מחניים בעקבות חבריו שהכיר בשואה .מיכאל לחם במלחמת השחרור והגן על קיבוץ מחניים ,הצליח להפיל מטוס ,היה בשיירה שהובילה אספקה לקיבוץ מנרה, שנמצא תחת מצור .בנוסף היה חלק מהפלוגה שיצאה להגן על משמר הירדן ,שהדפו את הסורים וגם מכל מאורעות אלו הצליח להינצל. ב 1947-במחניים פגש את אשתו ליזה ז"ל ,שהכיר אותה עוד בשואה .מיכאל וליזה נישאו ונולדו להם 5ילדים. ב 1952-היה הפילוג במחניים ומיכאל וליזה עברו להתגורר במושב בצת .לאחר שנתיים ב 1954-הגיעו לקיבוץ גבת עם בתם הבכורה ,הדסה ועם התאומים ,משה ויהודה .מיכאל עבד בקיבוץ בענפים שונים :בענפי הפרי וכחצרן .מיכאל היה מוכר כאיש עבודה ,חרוץ ,אהוד ומוערך. בשנת 1963התאלמן מיכאל מאשתו ליזה ונשאר עם ארבעה ילדים קטנים ,ביניהם שרל'ה בת השנתיים .הוא לא ויתר לעצמו ,שיקם את חייו ונישא בשנית לעליזה וביחד גידלו וגיבשו משפחה לתפארת עם המון חום ואהבה. מיכאל עבר לא מעט טרגדיות וקשיים ולמרות הכל שמר על אופטימיות ורצון חזק לחיים. ב 1973-שוב הפגישו אותו החיים עם כאב נוסף -מלחמת יום כיפור ,שבה שכל את בנו משה ז"ל ,התאום של יהודה. למרות כל זאת המשיך מיכאל את חייו בגבת ותמיד בראש מורם וזקוף ,כשהאני המאמין שלו היה" :הגרמנים לא שברו אותי ,גם עכשיו לא אשבר". מיכאל כאב את כאבו בשקט ומיעט לשתף אחרים בכאבו .שידר יציבות והמון ביטחון לילדיו ומשפחתו. בשנת 1990עזבו מיכאל ועליזה את גבת ועברו להתגורר במגדל העמק ,משם עברו לצור-יגאל .מיכאל הספיק להנות מנישואי נכדיו ומהנינים שהסבו לו נחת ושמחה בלב. ב 2003-מיכאל הרגיש שהוא מעט מתאושש ושוב ניחתה עליו מכה -שוב פקד אותו השכול כאשר נכדו אסף ז"ל נהרג בפעילות מבצעית ,דבר שהקשה עליו את המשך חייו. בשלוש השנים האחרונות סעד מיכאל את עליזה אשתו ,שגם היא חלתה ולאחרונה עברו לבית הסיעודי בגבת וכאן בגבת מיכאל סגר מעגל של כל מהלך חייו. כך נזכור את האבא ,סבא מיכאל -איש מיוחד במינו ,אדם שנסך ביטחון למשפחתו ולסביבה ,איש עם הרבה אופטימיות שראוייה להערצה ,מוסר ,מצפון ,יושר ובעיקר אדם עם טוב לב והמון נתינה .נשק לשנתו ה.89- יהי זכרו ברוך. כתבו :בני משפחת פוקס יומן גבת גליון 17.01.2014 10 הקריאה על הקבר הפתוח :תלמה 7 yoman@gvat.org.il אבא אהוב ויקר לי מאוד אתה שייך לדור נפילים שמעטים נשארו עדיין בחיים. איך אפשר להפרד ממך? אני לא יכולה לקלוט שלא אראה את החיוך שלך יותר ,את שמחת החיים ,את הנימרצות ,חכמת החיים והחיות שתמיד היו בך .היית חלק בלתי נפרד מחיינו ,מהילדות ועד לבגרות. כל-כך הרבה עברת -שרדת את השואה ,איבדת רעיה ,בת ,בן ונכד ונשארת כעץ ענף זקוף קומה. היו לך תכונות כל-כך נפלאות והבולטות ביותר הן :יושר ,אהבת אדם ,שמחת חיים ,צניעות ואופטימיות ,נדיבות רצית רק לתת ולא הסכמת לקבל דבר.תמיד כששמעת על מצבים קשים קיבלת הכל בהבנה והקרנת אופטימיות ורוגע. תמיד אמרת" :יהיה בסדר ,לא לדאוג" .היית חזק וכל יכול כסלע איתן. יחד עם עליזה בנית משפחה לתפארת ,שגדלה ומתרחבת ויסודותיה איתנים ואיכותיים ביותר. 16נכדים ו 8-נינים השארת. כאב -היית המסור שבאבות ,הענקת לי המון אהבה וחום .היית מעודד ,מתעניין ושותף לכל התנהלותי מהילדות דרך הבגרות ,האמהות הסבתאות עד ימינו אלה. היה עם מי להתייעץ ,למי לספר ,אל מי להקשיב וממי ללמוד הכל. יחסים של אהבה ,דאגה ואמון היו בינך לבין עליזה .הייתם מרכז המשפחה -כולם אהבו לבוא אליכם ,לשוחח שיחה תרבותית ,לשמוע עצות מועילות ובכלל להנות מאווירה חמה ומיוחדת בביתכם היפה ,הנקי והמטופח. כל אחד קיבל את המאכל האהוב ,המשקה המתאים ,הענקתם בלי גבול. ליוויתם אותנו בכל החגים ,בראש השנה ובפסח הענקתם מתנות לכולם ,וכך אירוע רודף אירוע וכל אחד קיבל את תשומת הלב המגיעה לו. אהבתך הגדולה מכולן היו ילדיךֿ ,נכדיך ונינך .הם היו המקור לגאוותך ואושרך .בכל הזדמנות התעניינת ,צילצלת, התמוגגת מהם כמו אילן שגדל ומתפתח מכוחות הטבע שניתנים לו. שעות וימים סיפרת על מה שעברת בשואה .כמה עזרת לאנשים .היה בך רצון עז לחיות ולהיות האחד שנשאר להמשיך את המשפחה שנספתה. לפני מספר שנים לקחת את כל המשפחה לסיור במחניים ,הראית לנו כל עמדה ועמדה וכל מקום ריגש אותך. סיימנו את הסיור במשמר הירדן. אהבת את המדינה והתעניינת בכל המתרחש בה. באתם לכל מפגשי המשפחה לראות את כולם ואלו היו הרגעים היפים ביותר .כמה שמחת להיות בחתונה של גיא .בפסח הספקנו לבלות איתכם כל המשפחה המורחבת ,כאילו חשנו שאירוע כזה לא יחזור יותר. בשנים האחרונות עליזה הפכה להיות סיעודית וסעדת אותה במסירות ללא גבול למרות בריאותך הרופפת. לא התלוננת וסבלת בשקט. חסרונכם ניכר בכל. בשעה קשה זו אנו נפרדים ממך אבא יקר ,אנו עומדים כאן ומקבלים על עצמנו להמשיך את דרכך המופלאה, את ערכיך הנעלים עליהם חינכת אותנו יחד עם עליזה לאורך עשרות שנים. דמותך ,אישיותך ואצילותך ילוו אותנו ילדיך ,נכדיך ונינך תמיד. יהי זכרך ברוך! באהבה רבה, בתך הבכורה הדסה יומן גבת גליון 17.01.2014 10 8 yoman@gvat.org.il אבא מיכאל אזכור אותך תמיד ,איש עבודה ,אדם פשוט ואמיתי ,טוב לב ,חזק ,נאמן ,מאמין בדרכו ועיקש לחיים. חייך היו לא קלים וקרו לך טרגדיות משפחתיות ,ולמרות זאת ,הקמת משפחה לתפארת וכל זאת בקומה זקופה. היו לך מילים פשוטות המקרינות רוגע ובטחון בכל מצב" :לא לדאוג ,יהיה בסדר"" ,אל תעזרו לי"" ,אני אסתדר", "לא לכרוע ברך"" ,תשאירו את זה לי"" ,אני יודע מה אני עושה"" ,אני עצמאי"" ,זה מה יש". אתה תמיד אמרת שצריך להמשיך קדימה ולהיות אופטימי לקראת המחר .אתה נתת לנו דוגמא בחייך לראות שהחיים יפים ולהתגבר על קשיים. תמיד התעניינת לשלומנו .ידעת וגם יעצת ,תמיד ב"עניינים" ,עוזר ותומך ,איש משפחה אוהב ומעורב מאוד. לפני מספר חודשים נפלת ומאז רותקת לכסא גלגלים .אדם סיעודי!? זה לא מיכאל פוקס .אבא שלא אהב לקבל עזרה ותמיד עזר לאחרים .ידעתי בתוך תוכי שזה לא מתאים לאישיות שלך ובטח לא תוכל לחיות כך שנים. אישית לא היה לי אבא לפני שהגעתי אליך .היה לי מזל להיות הבן שלך .בהתחלה קראתי לך "מיכאל" ולאחר מספר שנים "אבא" ,עם כל המשתמע מכך. בחוץ היתה לך חזות נוקשה ,אבל בפנים איש טוב לב ועדין ,שרק נותן ועוזר. מאוד אהבתי והערכתי אותך .אני מנסה להמשיך את דרכך .לא אשכח אותך .היית לי ולמשפחה דוגמא לבעל נאמן לאמא עליזה ,וכן אבא וסבא לכל ילדייך ,נכדייך ונינייך. אוהב אותך ,בנך ,יאיר לזכרו של מיכאל פוקס בימים אלה הובא למנוחות חברנו מיכאל פוקס ששב לאדמת גבת אותה הרווה בזיעתו ובה טמונים יקיריו – אשתו ליזה אם ילדיו ,ביתו התינוקת רבקה ,בנו משה ,שנפל במלחמת יום הכיפורים ונכדו אסף שנהרג בפעולת צה"ל בעת שרותו. מיכאל ניצול שואה נשאר כמעט יחידי מכל משפחתו הגדולה .עבר מצבים קשים ביותר ולולא התושייה ,ההיגיון והאופטימיות שלו ,לא היה שורד .לאחר תלאות רבות הגיע לארץ התגייס לבריגאדה ורצה לתת את חלקו למיגור הנאצים. כשהשתחרר הכיר בתל אביב בחורה צעירה -ליזה ,גם היא ניצולת שואה וביחד עברו למושב בצת .לאחר לידת התאומים – משה ז"ל ויהודה ,אימם טיפלה בהם ומיכאל חיפש עבודה .באותם הימים המצב בארץ היה קשה מאד ולאחר חיפושים מצא עבודה באחד הקיבוצים .לאחר תקופה קצרה המשפחה עברה לקיבוץ מחניים. מיכאל נלחם שם במלחמת השחרור .כאשר חל הפילוג בקיבוץ המאוחד ,עברה המשפחה לגבת .הקליטה לא הייתה קלה .גבת היה קיבוץ גדול וגדל .לקבוצות שהגיעו מאוחדות לאחר הכשרה בפולין היה יותר קל. למשפחה בודדת כאשר החיים בקיבוץ לא מוכרים היה זה לא פשוט .בינתיים נולדו בגבת עוד 2ילדים .ליזה עבדה במטבח ,מיכאל התחיל את עבודתו בפלחה וכעבור זמן עבר לעצי הפרי. היה ידוע כאדם חרוץ בעל כוח פיזי ומצא את מקומו .הוא גם היה אחראי למחסן הציוד של גבת רהיטים וכל מיני דברים היו מאוכסנים אצלו במחסן מסודרים כמו "יד שניה" ואם נזקקת למשהו הוא מאד שמח לעזור. את אירועי השואה הוא לא שכח אף פעם ובכל הזדמנות היה מספר את מה שעבר ,ואיך שרד בזכות האופטימיות והחוסן הנפשי. ליזה רעייתו חלתה במחלה קשה והלכה לעולמה ,והוא גידל את ארבעת ילדיו כאב וכאם ,היה מסור ללא גבול. בערב היה אפשר לראותו בין בתי הילדים עד השעות המאוחרות. מיכאל הכיר את עליזה ,שהגיעה לחיות עימו והביאה עימה את שני ילדיה וביחד הקימו משפחה גדולה לתפארת. כמה שנים לאחר מכן התגייס משה לצבא וכשפרצה מלחמת יום כיפור נפל ליד התעלה בשעות הראשונות. השבר היה נורא .שנים לאחר מכן בשל אי הסכמות בינו לבין הקיבוץ החליטו מיכאל ועליזה לעזוב את גבת – הכבוד העצמי והרגישות גרמו לעזיבה זו. החיים נמשכו ,ילדיו התחתנו ונולדו נכדים ,ומיכאל סבא מסור דואג ואוהב. ואז נפל עליו אסון נוסף ,כשנכדו אסף ,בנם של יהודה ושולה ,ששירת בסדיר נהרג בפעולה צבאית. מיכאל – נוח בשלום על משכבך. אזכור אותך בידידות אטי שהם יומן גבת גליון 17.01.2014 10 9 yoman@gvat.org.il 87לגבת חידון מקום זוכרים את החידון מהיומן הקודם? ובכן ,מייל המערכת קרס ,אבל לא בגלל עומס התשובות. לצערי אף לא תשובה אחת הגיעה למערכת .הנה בכל זאת התשובות הנכונות: 1 הבניין מימין נקרא פעם "בית הנוער" (הבית בו גר כיום פז) .משמאלו הבית בו גרה כיום מירי יעקבי ומשפחתה וביניהם נראים ברקע אוהלים בהם התגוררו אנשי הכשרת הפלמ"ח. 2 3 "העליה" -מבנה עץ שעמד במקום שבנין הארכיון והספריות היום. אלו היו 6חביות ענקיות ,ששימשו כאסם תבואה ועליהן נבנו מספר חדרי מגורים. 4 לינה משפחתית -הנחת תוספות לבנינים בשכונת "אורנים" ,לטובת הלינה המשפחתית .1984 - בית הזכירות והנהלת החשבונות. נבנה כבית הילדים. סיכומים פרוטוקול ישיבת וועד הנהלה מספר 30/2013מתאריך10/12/2013 : יו"ר הישיבה :משה רוגל .מזכירת הישיבה :עדית פלך. משתתפים :משה רוגל ,עדית פלך ,אודי ברקין ,אלי סידלניק ,קובי זריהן ,אלי פלד ,פז ישראלי ,מיכל אבן ,עפרי כהן חסרים :מירי יעקבי-הורוביץ ,רעיה וולוז' ,מיכל רוגל מוזמנים קבועים :חגית שני – דוברות (חסרה) ,רון יזרעאלי – יו"ר אחות גבת. מוזמנים נוספים :חברי הנהלת אחות גבת (ענר טלמור ,רפי צור ,גיא הררי) ,ארנונה הרש. סיכומים והחלטות: .1אישור פרוטוקול מה – 19/11/2013-הפרוטוקול מאושר. .2תקציב 2014בקריאה ראשונה החלטה :המשך דיון על בסיס ההערות ,בישיבה הבאה. .3אישור מורשי חתימה קיימת דרישה רגולטורית לפרוטוקול נפרד לכל תאגיד ומורשי החתימה שלו .עד כה היה אישור גורף. החלטה :מאושר להוציא פרוטוקול נפרד לכל תאגיד. .4דיווחים: עדית :לוטם שגיא הודיעה על עזיבה (בסוף נובמבר). יו"ר הישיבה :משה רוגל מזכירת הישיבה :עדית פלך פרוטוקול ישיבת וועד הנהלה מספר 31/2013מתאריך17/12/2013 : מזכירת הישיבה :עדית פלך. יו"ר הישיבה :משה רוגל. משתתפים :משה רוגל ,קובי זריהן ,אלי פלד ,אודי ברקין ,פז ישראלי ,עופרי כהן ,מיכל אבן ,מירי יעקבי-הורוביץ ,אלי סידלניק. חסרים :רעיה וולוז' ,מיכל רוגל. מוזמנים קבועים :חגית שני – דוברות ,רון יזרעאלי – יו"ר אחות גבת. מוזמנת נוספת :ארנונה הרש. סיכומים והחלטות: .1אישור פרוטוקול מה – 10/12/2013-הפרוטוקול מאושר. .2המשך דיון על תקציב 2014 החלטה :הדיון בתקציב ימשך גם בישיבה הבאה. יו"ר הישיבה :משה רוגל יומן גבת גליון 17.01.2014 10 10 מזכירת הישיבה :עדית פלך yoman@gvat.org.il פרוטוקול ישיבת וועד הנהלה מספר 32/2013מתאריך26/12/2013 : יו"ר הישיבה :משה רוגל. מזכירת הישיבה :עדית פלך. משתתפים :משה רוגל ,אודי ברקין ,עדית פלך ,פז ישראלי ,עפרי כהן ,מיכל אבן ,מירי יעקבי-הורוביץ ,אלי פלד, אלי סידלניק. חסרים :רעיה וולוז' ,קובי זריהן ,מיכל רוגל. מוזמנים קבועים :חגית שני – דוברות (חסרה) ,רון יזרעאלי – יו"ר אחות גבת (חסר). מוזמנת נוספת :ארנונה הרש. סיכומים והחלטות: .1אישור פרוטוקול מה – 10/12/2013-הפרוטוקול מאושר. .2המשך דיון על תקציב 2014 א .תקציב אחזקת חצר יעמוד על סכום של ₪ 500,000-במקום .₪ 600,000ההפרש יועבר לסעיף בצ''מ והשימוש בו יהיה רק באישור המזכירות. ב .כל החברים יחויבו על חבילת תקשורת הכוללת את שרות "יס" ,קו טלפון נייח ,ושרותי אינטרנט. ההחלטה תביא לביטול הצורך לסבסד את הסעיפים הנ"ל בתקציב. ג .תקציב ועדת ביקורת יעמוד על .₪ 25,000 ד .תפקיד שילוב חברתי בשכר אינו נדרש. ה .תפקיד ריכוז ועדת קליטה בשכר אינו נדרש. ו .דיון על חדר האוכל יערך בתום רבעון ראשון על בסיס נתונים מעודכנים. ז .תקציב גינות נוי יגדל ב( ₪ 50,000-ולא ב ₪ 100,000 -כפי הבקשה) זאת עקב גידול משמעותי בשטחי הגינון. החלטה :התקציב עובר לעדכונים בהתאם להחלטות הנ"ל ,ההנהלה הפעילה תשקול אם יש צורך לחזור לדיון נוסף במזכירות או להעבירו לאישור האסיפה. יו"ר הישיבה :משה רוגל מזכירת הישיבה :עדית פלך דיווח מהשטח ילדי גן אורי נפגשו עם אילן ,סבא של יאיר לוי-בארי ,עובד קק"ל לשעבר ,שלכבוד ט"ו בשבט נטע איתם עץ צילום :איריס זסלבר והביא להם דגלים וסימניות של קק"ל. יומן גבת גליון 17.01.2014 10 11 yoman@gvat.org.il לזכרם 1935 1963 1975 1979 1983 1987 1987 1989 חודש ינואר פינסקי הרשל שושני משה גוטליב אטל בן-הלוי טובה צור מרים גרזון חיים מאיר יצחק (איצ'ה) בורקו מרים תודה תודה לצוות בית אשל ממשפחת פוקס מספר ימים לפני שמיכאל פוקס נפטר (כשהיה במצב קשה). 1990 1993 1993 1993 1994 1996 1998 1998 מרגלית יהודית ארליך יוסי שורצבורד משה שביט יהודית ליזרוביץ שמעון קלמן גושה שיפמן יהודית זמירי שושנה 1999 2000 2002 2003 2004 2005 2005 2012 רבניצקי שמוליק רבינוב יהושע סנטו לאה גודמן מנוחה רז חביבה שיוביץ אולי שרון יהודית אוחנה פלורה לנאוה היקרה ולכל הצוות שעובד איתה אתם חבורה נהדרת שלא היינו מחליפים באחרת יש בכם המון נתינה שזאת ממש מתנה אתם מעניקים בית חם ואוהב וזאת מכל הלב אנחנו מאושרים שההורים זכו ועדיין... לכל הטיפול המסור ,האוהב והמחבק. על כולכם נאמר :שיש עדיין "אנשים טובים באמצע הדרך". עם המון תקווה... אוהבים ,משפחת פוקס ברכות ואיחולים גשם גשם ברכות לפיוט שחר עם שחרורך מצה"ל בהצלחה באזרחות! מתחילת העונה ירדו 204מ"מ יומן גבת גליון 17.01.2014 10 12 yoman@gvat.org.il
© Copyright 2024