מציאות חייך בידייך.
מציאות חייך בידייך.... 10הדיברות של אניתיאה אמר החכם באדם: “...מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין חדש תחת השמש. יש דבר שיאמר ראה -זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו”.. (קהלת ,א’ .)10-8 האם לעיתים ,כשדברי חוכמה מקובעים אלה עולים מנבכי התת מודע שלך, קורה לך שאת עוצרת ,מביטה במראת נפשך ומרגישה שכל העשייה המחזורית הזו עגומה ו”משעממת”? תסכימי איתי שלא סביר שבאת לעולם כדי להיות עגומה ו”משעממת” את עצמך ,ועל אחת כמה וכמה לא כדי להסתתר כמעט בכל מצב מאחורי ארשת הפנים של “גברת שמח ,אצלי הכול בסדר”... אז מה כן? לאחר שחקרתי את משמעות כל הדברים הטובים והפחות טובים שקרו לי בחיי המורכבים בזכוכית מגדלת, הגעתי לתובנה שאכן קיימים עשרה עיקרים שאילו אימצתי אותם לפני 20שנה, יכלו לשנות את מסילות חיי ולהביאני למקום הטוב בו אני נמצאת היום מהר יותר ועם פחות צלקות בנפש. קבלי ממני את הנרטיב של תובנה זו כ”עשר דיברות אניתיאה”. זוהי עסקת חבילה! כולן ביחד או אף אחת מהן! הכוח והקסם של הרעיון טמון באינטראקציה היומיומית בין כל עשרת הדיברות, בכפוף לארבע “הוראות ההפעלה” הבאות: הראשונה -מקומן של הדיברות הראשונה והעשירית הנו קבוע. השנייה -הסדר של שאר שמונה הדיברות נתון לשינוי בסדר מעת לעת,על פי מציאות חייך ולהתאמה אישית שלך. השלישית -הדיברה הראשונה אינה מתייחסת בהכרח למצבך המשפחתי כיום ועל כן הנה האבן הראשה של כל הרעיון. הרביעית “ -ילדתי” את מרכז אניתיאה כדי לתת לך את המענה הטוב ביותר לדיברה העשירית -כל השאר תלוי בך... רוצה לארגן ואולי אף לשנות לטוב את מציאות חייך ? קחי נשימה עמוקה ,קראי והפנימי את עשר דיברות אניתיאה. שלך עטליה כל הזכויות שמורות לעטליה אוברמן – אניתיאה תוכן עניינים יהיי חזונך אחד – שלם 4 .1 · דאגי לעצמך וליקירייך 6 · הסתערי על המציאות עכשיו 7 · אישך ולא בעלך 8 · בית נאה ,כלים נאים 10 · הקשיבי במיוחד לילדייך 12 · אזני את המינון 14 · קבלי את גופך 16 · דברי על הכל אך לא עם כולן 17 .10 התייעצי עם מומחים 18 כל השמות בסיפורי המעשה -בדויים. 3 1 יהי חזונך אחד -שלם ,כולל וממצה את מאווייך היי אמיתית עם עצמך .שימי את עצמך במקום הראשון .פעלי מתוך בחירה ושלמות .תחלמי. חזון = חלום זהו הדיבר הראשון בעשרת הדיברות של אניתיאה .בלי הקדמות מיוחדות ,בואי נצלול יחד ,אני בטוחה שאת כבר תביני... זה היה ביום שלישי .יום שלישי ,נו פעמיים כי טוב ,לא? אני יושבת במשרדי ,מוסיקה ברקע ,ופתאום ...כמו רוח סערה נפתחת הדלת ,ככה בלי הודעה מוקדמת ...בהפתעה )-: גליה חברתי הטובה ביותר בדלת .זו שכל חיי נסובים סביבה ,איתה ובזכותה... גליה בדלת .איך שמחתי ,כבר חודשיים שלא ראיתי אותה -ממש התגעגעתי. "תקשיבי" ,היא אומרת לי" ,לא מעניין אותי כלום .את עסוקה או לא ,אני כאן! ועד שאת לא עוזרת לי כמו לחברותייך האחרות...אני לא יוצאת מכאן!" חברות? אחרות? את נורמלית? הרי את האחת... "נו אלה מאניתיאה שלך ...אלה שאת עוזרת להן ...עכשיו תעזרי גם לי .אני לא זזה מכאן! לא רוצה אנשי מקצוע לא כלום .רוצה שאת תקשיבי לי .רק את". "אבל אני מקשיבה לך תמיד ,לא?" התגוננתי, "לא! את מקשיבה תמיד באוזניים שלך עכשיו תקשיבי עם האוזניים שלי!!!" מה??? טוב ,זה לקח כמה דקות הרגעה ,צלחת מרק ,צחוק מטורף ו...זהו לדרך. ההקשבה התחילה )-: כל החיים שלי אני בשביל האחרים: בשביל ההורים -למדתי, בשביל הילדים -עבדתי, בשביל הבעל -פרנסתי, בשביל האחים שלי -הזמנתי, בשביל ...די! אני רוצה בשבילי .רוצה רק אני .רוצה ,רוצה ,רוצה... 4 "נו אז מה הבעיה?" אני שואלת, "מה זאת אומרת מה הבעיה? זו הבעיה! אני לא יודעת מה אני רוצה"... יקירתי גליה כמה את לא ייחודית )-: גליה סיפרה לי מההתחלה ,על פי שאלות מנחות שלי ,מה היא עושה ,מאיפה התחילה ,מה למדה ,למה? מתי? מה משך אותה... וכל אותו הזמן הזה אני רק הסתכלתי עליה. כל פעם שדיברה על הילדים -אורו עיניה ,כשדיברה על הבעל -חיוך שובב הופיעה בקצה הפה ,וכך הלאה ,אבל ככל שהתמקדתי בשאלות ,כתם אדום מתחת לצוואר הלך והתפשט .ככל שחדרתי עם השאלות הכתם התעצם... (כתם אדום על צוואר או חזה מעיד על התרגשות פנימית גדולה מאד .התרגשות בלתי מודעת .לעיתים פחד מלהודות באמת). "גליה יקרה שלי" ,אני שואלת באמצע" ,תגידי ,הפרויקט המיוחד הזה ,שנבנה לפני חמש שנים ,המשלב את יכולותייך האקדמיות ,הסביבתיות ,אהבתך לילדים, הנתינה האינסופית שלך ,מה זה? את כל זה עשית בשביל הילדים? הבעל? האחים?" "תגידי את שפויה?" קפצה עלי גליה "בשבילם? מה פתאום". "אז בשביל מי???" את פרץ הצחוק שלה אי אפשר היה לעצור מאותו רגע ואילך. "ב ש ב י ל י" ענתה גליה "זה היה רק בשבילי" )-: עכשיו את מבינה? את ,כן את ,זו שקוראת עכשיו. הדיבר הראשון של אניתיאה הוא מתנה עבורך. שימי את עצמך במקום הראשון .מיצאי לך חלום שממצה את כל מאווייך. כי כשאת במקום הראשון ,כל המערכת שלך עובדת יותר נכון .יש פחות תסכול, יש פחות כעסים ,ואז את שלמה יותר ,מובנת יותר ,פתוחה יותר. יהי חזונך-אחד :שלם ,כולל וממצה את מאווייך. לא עוד שני חזונות נפרדים-אחד לאדם שבך ואחד לאם ולרעיה שבך 5 . דאגי לעצמך וליקיריך יום אחד ,בתחילת חודש פברואר ,טיילתי במדבר יהודה באזור מערות קומראן. בעוד חברי ואני “מסובין” על הסלעים שבפתח המערה ,כשנוף מרהיב של ים המלח נשקף עמוק מתחתינו ,בעיצומו של הסבר מאלף מפי המדריך שלנו על האיסיים (כת בני אור הטוענים שממנה צמחה לאחר מכן הנצרות) פתאום ,אני מרגישה “פצצת חומר מן הטבע” נדבקת על מיצחי. היתה זו ציפור ענקית שכנראה ריחפה מעלינו דרך ארוכה כדי לפגוע לי “בול בפוני”. מאוחר יותר ,בעודי מנמנמת קמעה באוטובוס בדרך חזרה חשבתי כמה זה מדהים שעל אף שההסתברות הסטטיסטית שציפור Xתלשלש על מצחו של Y (להלן :מצחי שלי) באמצע שומקום שואפת לאפס ,בכל זאת המקרה קרה! ימים לאחר מכן אמר לי בני ,לאחר שראה את התמונה שמתעדת את המאורע, “אמא ,מילאת כרטיס פיס?” – השבתי לו “ :ככה אתה מכיר אותי? אני לא טיפוס שסומך על מזל ,יחד עם זאת ,בשביל להשקיט את מצפוני שאין אני מזלזלת במזל ,יש לי מנוי חודשי בסכום מינימלי במפעל הפיס”... אז מה מוסר ההשכל בשבילך מכל הסיפור הזה? הבשורה הטובה שמזל הינו דבר חשוב בחיים. הבשורה הרעה שהמזל הינו בלתי צפוי ומגיע ,אם הוא בכלל מגיע ,מתי שמתחשק לו ,אם בכלל מתחשק לו. על כן אל תזלזלי בסיכוי שלך לטיפ-טיפת מזל .פתחי לו את הדלת. אבל אל תכניסי את עצמך לעמדת המתנה בתקווה שהמזל יגיע ויפתור את בעיותיך! אז מה כן? כנר לרגליך אמצי לך את הדיבר הבא מתוך 10דיברות “אניתיאה”: דאגי לעצמך וליקירייך ,בזה הסדר ,ביחד ועכשיו! (אבות א’ פסוק יגִ :אם ֵאין ֲאנִ י ִליִ ,מי ִלי? ְּוכ ׁ ֶש ֲאנִ י ְל ַע ְצ ִמי, ָמה ֲאנִ י? וְ ִאם ֹלא ַע ְכ ׁ ָשיוֵ ,א ָימ ַתי?). 6 . הסתערי על המציאות עכשיו בשעת הליכת הבוקר שלי ...עליה אני מקפידה כבר שנים .אני משתדלת לקיים את מצוות היוונים הקדמונים “נפש בריאה בגוף בריא” ,אני חושבת. הדרך הנה פשוטה בתכלית :להשמיע מוזיקה טובה ומרגיעה באמצעות אוזניות משוכללות ולתת דרור למחשבותי שבדרך כלל מביאות אותי לחיבורים מעניינים של זוטות היומיום עם מחשבות על הבריאה (הנקראת בעיני ואצל אחרים ורבים “רוח אלוהים”). לעת מצוא ,אני נוצרת ברוחי (מדוע אחרים אומרים “בליבי”?) את התובנות המגובשות שאליהן הגעתי ,ואת רסיסי התובנות הבלתי מגובשות ,לעיתים אני מעלה על הכתב. הבוקר ,בוקר שבת אביבית ,נשאו אותי מחשבותי לכיוון הקשר שבין עצם הבריאה הקוסמית לעצם העשייה האישית. זה ברור ומובן מאליו שבכל אחד מאיתנו ,יש את יכולת הבריאה. עובדה :אני אמא לשני בנים ,גם בן זוגי אב לשני בנים ,ויחד אנחנו ‘סבים’ לארבע נכדות ונכד שנבראו מאיתנו .בדיוק כשם שאני נבראתי מהורי .הבריאה הנה זוגית – אני ובן זוגי. מלאכת החיים של כל אחד מאיתנו הנה “בריאה” :היכולת להוציא מהכוח אל הפועל את שאיפותינו ומחשבותינו לכלל עשייה .לכדי יצירה. אם כך הוא הדבר ,מדוע רבים נכשלים במלאכת החיים? כי מחשבותיהם בדרך כלל “מעופפות” ואין להם את המתג שיכול לתרגם לפחות חלק מאותן המחשבות לשפת המעשה. ומהו המתג שברא את עולמנו אחרי המפץ הגדול ושאת סוד קיסמו איש עוד טרם גילה? “ המכניזם של חיבור החלקיקים”. זה כל מה שצריך -לייצר מפץ גדול אישי ולאחריו לחבר ולהדביק את רסיסי המחשבות .ולעשות .פשוט לעשות !!! חשבתי שכל זה מתחבר לדיבר השלישי מתוך 10דיברות “אניתיאה”. הסתערי על המציאות עכשיו! זכרי: היום הנו האתמול של מחר. 7 . אישך ולא בעלך זה התחיל ב.Blind Date- “היא” בת ,35גרושה ,אמא לשניים ( )8 ,10שגרים אתה. “הוא” בן 53גרוש ואבא לשניים ( )21, 23שלא גרים איתו .מאז זה ממשיך בכיף כזוג נשוי (אחרי 5שנים) “היא” האישה ו”הוא” האיש. מי שיפגוש את שניהם היום ,אחרי 15שנה ,או קצת יותר ,עם כל ארבעת ילדיהם, עם שתי הכלות ועם 4הנכדות והנכד מילדיו של האיש ,יתקשה להבחין שאין זו משפחה “נורמלית” במובן שכולם צמחו יחד ,אלא כשני חצאי משפחות שנפגשו באמצע החיים .הדבר היחיד שאולי יסגיר את החיבור המיוחד הזה יתכן כשהנכדה הגדולה תספר בפעם המי יודע כמה שיש כמה ילדים בבית הספר שיש להם רק שתי סבתות. עוד אספר ,כי שניהם באו לחיי השיתוף ממקומות שונים בתכלית: האיש הוא בוגר בהצטיינות יתרה של הפקולטה “למדעי האטב” ומוסמך מטעם אמו ,מנוחתה עדן (שמוצאה מרוסיה) לתליית סדיני ענק מעומלנים בגודל של פעם ,בצפיפות אטבים ראויה וקפדנית על חבל לייבוש כביסה באופן שיתייבשו ישרים כסרגל... האישה ,בת למשפחה ייקית ,מרדה בילדותה בסדר היקי עד כדי תוצאות קיצוניות באשר ליחס בין כמות הבגדים האפסית שבארון חדרה בבית ההורים ,לעומת הכמות המושלכת על השטיח... אחת ההחלטות שלקחו בתחילת דרכם המשותפת הייתה שכף רגלה של עוזרת בית לא תעבור את מפתן ביתם המרווח ( 5חדרים ,דו-מפלסי ,גינה קדמית וחצר אחורית) ושעבודות הבית יתחלקו ביניהם ככל שיתחלקו כאבן-דרך לזוגיות. בשנים ששני ילדיה של האישה עדיין גרו בבית היה לכך מסר חשוב נוסף :תחשבי כמה קל יהיה לכם כהורים לדרוש מהילדים לנקות ולסדר את חדרם למופת בכל יום ששי כשאתם משמשים להם דוגמה אישית. חשבת פעם שיתכן שכאשר את מנהלת את המלחמה המתמדת והמעייפת עם הילד שינקה ויסדר את חדרו ,סביר שמה שהוא חושב באותו רגע וכמעט מסננן מפיו ,זה משהו כמו “...ס’אמק ...להם יש עוזרת ואותי הם מעבידים”... אז ככה זה עובד אצל האיש והאישה בכל יום ששי (בגינה האיש מטפל ביום חמישי): ברקע תמיד הרדיו :קריינית מאנפפת דברי ‘חוכמה’ לעם ישראל ,מבלי שכפית הזהב שאיתה נולדה נתקעת אי פעם בגרונה .ובין הברברת ,הרבה מוזיקה טובה. 8 “הוא” תחומי אחריותו :שואב אבק ,החלפת מגבות ומצעים ,מדיח כלים בבוקר. שלוש מכונות כביסה ומייבש ,קיפול הכביסה ,הכנסת הכביסה שלו לארון שלו, הנחת הכביסה שלה ליד הארון שלה ,הכנת מרק היום לקראת “הפרלמנט” המשפחתי בשעות הצהריים המאוחרות ,הכנה לשטיפת הרצפה (הוצאת כל מה שאפשר לגינה) ,שטיפת הרצפה ,סידור כל הרהיטים והחפצים במקום. “היא” תחומי אחריותה :קופסת מטליות סנו ,JET-ניקוי שלושה חדרי שרות ,ניגוב אבק מהרהיטים ,מדיח כלים צהריים .ניקוי המטבח .הכנסת הכביסה המקופלת לארון שלה. ותוך כדי שותים פעמיים-שלוש קפה (ג’ין טוניק נהוג אצלם רק אחרי השעה אחת בצהריים) ובעיקר צוחקים ,כי העולם מצחיק... חישבי על זה ,כמה סידור הבית ביחד כ”פרויקט זוגיות” יכול להיות נחמד, משעשע וחסכוני וכמה כל הסיפור הזה מתחבר נהדר לדיבר הרביעי מ10- דיברות “אניתיאה”: הפנימי שאיש הנשוי לך הוא “ אישך “ ולא “בעלך “ ! (הושע פרק ב’ פסוקים יח; יט :והיה ביום ההוא נאם-ה’ ,תקראי אישי ,ולא תקראי לי עוד ,בעלי .והסרתי את שמות הבעלים ,מפיה.)... 9 . בית .כלים נאים .יהי ביתך פתוח לרווחה קלטתי אותה בערב של “מעגל נשים" אליו זומנתי לספר על “אניתיאה”. ישבה מאחור ,בפינה ,מישירה אלי מבטה ,רגליה הארוכות והחטובות משוכלות באלגנטיות כשפלג גופה העליון בחצי תפנית כלפי הקיר שמשמאלה כאומרת: אני פה ואתם שם. לא התערבבה ,לא בסבב השאלות ולא במינגלינג שלאחר המפגש .המתינה בסבלנות עד שאפרד מכל אלה שחגו סביבי ואז פנתה אלי בקול קטיפה רך ונעים שדי הפתיע אותי לעומת שפת הגוף שלה במהלך הרצאתי “ :עטליה ,אני נטע ( שם בדוי)“ .אניתיאה” אני אלה ,מקסים .נוכל להיפגש? “ מי שמכירה אותי יודעת שבקשה שכזו בשבילי הנה כשמן זית כתית מכבישה קרה 0.2% ,חמיצות בלבד-לסלט בריאות. החלפנו כרטיסי ביקור ויאללה ביי ,נדבר ונקבע .יצאה מהאולם בהילוך של סטודיו Cוהבגד שעליה מתנפנף בהתאם ,חבל על הזמן. בעניין של מי יתקשר למי במצב שלא נשלפו יומנים ,קבעתי לעצמי כלל שיווקי “אניתיאי” :מי שבאמת מעוניינת להיפגש איתי כמנכ”ל "אניתיאה" היא שתדאג ליצור את הקשר .על זה אמר כבר חכם סיני עתיק :לעני נותנים חכה ולא דג! מי שמרימה את החכה זכתה .אך משהו בנטע סיקרן אותי ,על כן חרגתי הפעם ממנהגי ואני היא זו שהרימה את השפופ. "יופי שהתקשרת" צהלה נטע בטלפון" .מה דעתך שניפגש אצלי? אני גאה מאד בבית שלי ,החניה כאן בשפע ואין צורך להיכנס העירה “ וכו’ ובו’ וכו’ "זה לא אניתיאי ",אמרתי לעצמי ללא קול אך בטלפון קבענו מועד לפגישה ולקחתי את הכתובת. בהמשך יסתבר שהאינטואיציה שלי הניזונה ,כנראה ,מהתת מודע שלי כמאבחנת ,שוב קלעה בול. הגעתי לפנות ערב לאזור של בתים צמודי קרקע בפאתי פארק רמת גן ,ביניהם וילות רחבות ידיים מוקפות בחומות עטורות בונגוביליות עבות ענפים בשלל צבעים .הכול מעיד חיצונית על סביבת מגורים של משפחות וותיקות ו”מסודרות”, לא בהכרח נובורישיות. הקשתי בפעמון יפני נעים צלילים ונטע הפציעה לקראתי ,חיוכה רחב,עוטה טוניקה לבנה ולרגליה סנדלים בהתאם .בדרך לפינת האירוח שבפאתי הבריכה חלפנו על פני דלת סגורה שעליה שלט קטן “נטע עיצובים” וחצינו את הסלון הענק .הבחנתי שהרהיטים מכוסים בסדינים לבנים“ .אוהו” ,חשבתי לעצמי “אני מכירה גם את הסימפטום וגם את המחלה. ”... על שולחן הקש שמשטחו העליון פסיפס פרחים צבעוני ,המתין לנו מבעוד מועד לגין שקוף ומקסים בעיצובו ,מלא בלימונדה בנענע ולידו שתי כוסות מעוצבות בהתאם. שלפתי מעיניי את מבט המאבחנת האומר ללא מילים ..“ :אז מה יש לך לספר? ”...ונטע שפכה. נטע בת ,40++נשואה לאורי (שם בדוי) .אורי איש עסקים המרבה בנסיעות 10 לחו”ל .הבן שרון ( ,26שם בדוי) .לומד בבוסטון .הבת שירה (,28שם בדוי). נשואה ,אם לתאומות בנות 4ומתגוררת בלונדון .נטע מעצבת פנים מצליחה. “אז אם הכול כל כך בסדר ,מדוע אני מרגישה תקועה ?” התריסה נטע לעברי. “הסדינים על הרהיטים ,למה?” יריתי לעברה .בול פגיעה ונטע החלה ל”זמר”. זה החל כשהתאומות ,בעת ביקורי מולדת ,השתוללו בסלון וטינפו את הספות. אחר כך חשבה לעצמה שבלאו הכי אף אחד לא נכנס לבית אז למה להוריד“ . מה זאת אומרת אף אחד לא נכנס לבית?” אני שואלת בקטנה .מתברר שנטע סיגלה לעצמה אורח חיים של “חוצנית” .מזה כשנתיים היא משתמשת במשרדה הקטן ,זה שמאחורי השלט “נטע עיצובים”, לביצוע בלבד ואילו עם לקוחותיה היא נפגשת בבתיהם .היא מבקרת חמש פעמים בשבוע ,בשעות קבועות ,במועדון “כפר המכבייה” הסמוך ,מדלגת מחוג ברידג’ לחוג אירובי ומשם לבריכה ומשם לחוג לריקודי פלמנקו .הכול כמצוותו של הגאון הרב עובדיה “תצא בחוץ” .ככל שחלפו הימים נפש חיה כמעט ולא נכנסת לביתה. חשבתי לעצמי שהתרופה להיתקעות של נטע ,כבכל מקרה בו נקראתי לאבחון, נמצאת בקרב “עשר דיברות אניתיאה” ,הפעם בדיבר: "יהי ביתך פתוח לרווחה .בית נאה וכלים נאים אינם שווים כקליפת השום בלי אנשים" אז מה נחוץ כדי שנטע היפה ,החכמה והמוכשרת תעוף שוב: תוכנית עבודה בפיקוחי: • משימה ראשונה לנטע :להסיר את הסדינים מהרהיטים. • משימה שנייה לנטע :לתכנן כיחידה אינטגרלית .את המשרד שלה ביחד עם הסלון ,באופן שהסלון ישמש ,בנוסף לאירוח ,כגלריה לעבודות העיצוב המרהיבות של נטע. • נחוצה יועצת פנג שוואי מיומנת כמכוונת לתכנון הנ”ל ולהסרת רוחות רעות בקומת המגורים העליונה .לא יהיו יותר “חדרי ילדים” .מעתה “ חדרי אירוח” ! • נחוצה יועצת שיווק כדי למתג את נטע ולתכנן ביחד איתה כיצד לקיים ולשווק “בית פתוח” ביום קבוע בשבוע למפגש עם לקוחות פוטנציאליים .כל הבא -ברוך הבא. קייטרינג חיצוני (אוכל בריאות נטול גלוטן) -בשום אופן לא על ידי נטע( .אפשר להקפיא את השאריות ולקחת בצידנית לכפר המכבייה ,במקום לאכול שטויות במזנון.)... למותר לציין ש”אניתיאה” שבניהולי תספק את המומחיות להן תידרש נטע ,בכפוף לתוכנית העבודה : יועצת פנג שוואי ,יועצת שיווק וקטרינג “עד הבית”. תסגרי אצלך ביומן :יום ד’ ,28.9בשעה ,20:00 בית פתוח אצל “נטע עיצובים” ,רחוב ששון ,פינת רחוב שמחה ,ליד פארק רמת-גן. 11 . הקשיבי במיוחד לילדיך בצאתי מפגישה עסקית בקפה האינטימי שבמרכז התרבות השכונתי ,עטה עלי בצהלות רמות שלומית ,מכרה וותיקה שלי ,אותה לא פגשתי מזה עידן ועידנים. “יו ,כמה טוב לפגוש אותך .לא תאמיני ,השבוע כששוטטתי ברחבי המרשתת הגעתי דרך מקרה לאתר “אניתיאה” .השם סיקרן אותי וכשנכנסתי פנימה לאתר חייכה אלי תמונתך .חרשתי את האתר והרגשתי שאני חייבת להיפגש איתך”. בכור בניה וצעיר בניי למדו ביחד במגמה המוסיקלית בתיכון המקומי לפני שנים וניגנו ביחד בהרכבים שונים ומכאן ההכרות שלנו .בנה הצעיר רמי (שם בדוי), מסיים י”ב כבוגר המגמה המוסיקלית אף הוא. כרגע היא בדקות ההפסקה בקונצרט השנתי של מגמת המוסיקה. נתתי לה כרטיס ביקור ,הפרחנו נשיקות באוויר זו כלפי זו ו”יאללה ביי תתקשרי”. שבועות לא שמעתי משלומית. מניסיוני הרב ,הנשים המסיימות פגישה מקרית ב”נתקשר” או ב”נדבר” ,במיוחד אלו ששידרו אותות מצוקה מתחת למעטה הנחמדות והשמחה ,חוזרות כלעומת שבאו אל שיגרת חייהן ואינן עוזרות כוח להיפגש ולערטל את מצוקתן בארבע עיניים בפני מי שיכולה לעזור להן באופן מקצועי. אני מאמינה שהצעד הראשון חשוב שיעשה על ידי זו הנמצאת במצוקה ,ועל כן אני ממתינה. שלומית אספה את עצמה ,התקשרה אלי אחרי כמה שבועות וקבענו פגישה. לקביעת מקום הפגישה חשיבות רבה בעיניי .פגישה במשרדי הנחמד והאינטימי מתאימה בעיקר לכזו שהופנתה אלי על ידי מי שמכירה היטב את מרכז “אניתיאה” .פגישה עם מכרה מהעבר מוטב שתהיה בסביבה פחות פורמלית .כך יצא שנפגשנו שוב באותו קפה אינטימי שבמרכז התרבות השכונתי. סימן üעל דרום אמריקה ומשם ישר “רועי (אחיו של רמי) בסדר .כשהשתחרר ֵ ללימודים על מילגה בבוסטון” פתחה בגאווה“ .מוסיקה?” שאלתי“ .מה פתאום? מסיים בימים אלה תואר ראשון בננו-טכנולוגיה ,ממוסיקה אפשר לחיות?” השיבה. “נפלא ,מעולה ,אז אפוא האבל?” אני שואלת“ ..רמי ,רמי מדאיג אותי” וכאן שפכה ושפכה. רמי קומונר בנוער העובד והלומד .יוצא לשנת שרות .יוסי ( בעלה של שלומית, שם בדוי) ,קפיטליסט מדופלם ,נלחם ברמי מיום שהבין שהתנועה אינה אפיזודה חולפת .הדביק לו את השם “סטנין” (סטלין/לנין) ועלב בו בכל הזדמנות על הרעיון המטופש של חיים בקומונה בה כל אחד אמור לתרום לפי יכולתו ולקחת 12 רק את המינימום האפשרי לקיום .דווקא שלומית הייתה זו שאמרה “עזוב את הילד ,כשיתבגר יבין”. עכשיו ,מש”הילד” התבגר ודבק בדרכו ,התהפכו היוצרות :רמי השתבלל ,יוסי מתנכר ( “שיעשה מה שהוא רוצה ,לי זה נמאס”) ולשלומית מתהפכת הבטן. שלומית אספה מידע מכל הבא ליד מהורים ומכתבות בעיתונות והשכילה להפנים רק את אלה שמצאו פגמים ב”כיתתיות” של חברי התנועה הבוגרת של הנוער העובד והלומד .רמי בתגובה ,מתייחס אליה כאל אוויר ואפילו לקונצרט הסיום של המגמה למוסיקה לא טרח לספר לה .היא הגיעה לקונצרט בעקבות פגישה מקרית עם מרכזת המגמה. אני מכירה מצוין את המצב הזה .שני בני בחרו באותו המסלול וכיום הם עמודי תווך של עשייה מבורכת בתחום החינוך כאנשי התנועה הבוגרת של הנוער העובד והלומד ברמות-על, שלא שיערתי לעצמי לפני שנים. גם לי התהפכה הבטן לפני שנים ,אבל הברק בעיניים של שני בני עשה אותי אם מאושרת ,על אף שלא תמיד נינוחה עם הדרך שבחרו . הפעם לא הסתפקתי בלהיות המאבחנת ה”אניתיאית” ,הפעם פעלתי כמומחית, כד”ר לחיים עטליה וסיפרתי לשלומית על מערכת היחסים המופלאה שיש לי ולאישי עם שני בניי ,שני תפרנים מאושרים השמחים בחלקם ,העסוקים בשעות לא שעות למען עם טוב יותר והבטוחים ביכולתם להתפרנס כפי שצריך ,להיכנס לזוגיות ולהקים משפחה .סיפרתי לה על הקשר החם והמתמשך שיש להם עם בני המשפחה עד אחרונת הנכדות ואחרון הנכדים. חשבתי לעצמי שהתרופה להיתקעות של שלומית עם רמי ,כבכל מקרה בו נקראתי לאבחון ,נמצאת בקרב “עשר דיברות אניתיאה” ,הפעם בדיבר: “הקשיבי! (שמעי ועשי ולא -עשי ושמעי). במיוחד לילדיך :זכרי ,את לא ביקשת מהם רשות להביאם לעולם!” “שחררי שלומית ,שחררי באהבה .לא מתוך חוסר ברירה .לא שאלנו את ילדינו רשות להביאם לעולם ,על כן הם תמיד אצלנו ביתרת זכות .אנחנו חייבים להם ולא להיפך .לכל היותר הם חייבים לנו כבוד .אנחנו חייבים להם את חופש הבחירה .שחררי ותקבלי את רמי בחזרה ,מבין ואוהב“ 13 . אזני את המינון טנגו לשניים עם ילדת רטלין שצמחה לאשה תזזיתית גם אם יעירו אותי באמצע הלילה ויגידו לי שמחר בבוקר אני מתבקשת להרצות בנושא “ משבר -המקפצה להזדמנות” ,וסליחה שאנחנו מבקשים בשנייה האחרונה ותביני וכו’ – קיים סיכוי גדול שאדחה כל פגישה ו/או נושא אחר ,ככל שיתאפשר ,לטובת הרצאה בנושא שאני הכי אוהבת כי זה מה שקרה לי בחיים בגדול. אז הגעתי למתנ”ס ברימונה (מקום בדוי) ומצאתי מולי קבוצה של כעשרים נשים בגילאי , 30-50הקהל שאני הכי אוהבת .בעוד אני מפליגה בסיפורי האישי וגוזרת ממנו תובנות למכביר ,ההיא שם בשורה האחרונה בפינה מצד שמאל ריצדה לי ללא הרף בעיניים .היה איזה דיסוננס בין עיניה הפעורות לרווחה במבט באומר “אני איתך” לבין שפת הגוף הקופצנית והמבטים הגנובים והחטופים מפעם לפעם לעבר השעון שעל פרק ידה השמאלי. אני אוהבת יוצאות מהכלל .תמיד יש שם סיפור .להרבה מהסיפורים האלה מגיע מגע “אניתיאי”. “אנחנו צריכות לדבר” אני אומרת לעצמי וכאן אני מפעילה את הריטואל “טנגו לשניים” וכך זה הולך: שלב א’ :בסבב “מה את לוקחת איתך הביתה מכול אשר אמרתי?” אני פונה אליה ישירות כראשונה. שלב ב’ :כשכולן לקראת פיזור אני עוקבת אחריה ומשתחררת לקראתה לרגע ממעגל הנשים המקיף אותי ואומרת במאור פנים “אהבתי את מה שאמרת”... ובינגו היא רוצה שניפגש ,מוציאים יומנים וקובעים פגישה בבית קפה בשעות הערב המאוחרות ,כך ביקשה. אני נוהגת לקיים פגישות עבודה בשעות הבוקר או אחה”צ ,רצוי בבית “אניתיאה” אך לא רק. את שעות הערב ובמיוחד המאוחרות ,אני נוהגת להקדיש לסיפורי אלף לילה ולילה לאיש שאיתי ,למעקב טלפוני אחרי שני בניי הבוגרים ולסדרות הכי מטומטמות בטלויזיה .סימנתי לעצמי שלאופירה (שם בדוי”) ,התזזיתית הזמן אף פעם לא מספיק והיא נגררת ,על כן ,לשעות הערב המאוחרות .הלכתי לקראתה מסקרנות. נפגשנו .אופירה ,בת ,39בוגרת “וינגייט” ,מפעילה חוגי פלדנקרייז ארבע פעמים בשבוע ,נשואה לאפי ( שם בדוי) מעבד מוסיקלי,אם לתאומות בנות 13ולילד בן .11 אופירה אוהבת את משפחתה ,אוהבת את מה שהיא עושה ואת מה שעושה 14 האיש שלה והילדים שלה ,אבל אף על פי כן היא מרגישה תקופה ממושכת שהיא במשבר ,נוצרת זאת פנימה ואינה נדברת על כך עם אף חברה ,כי עבור כולן היא “ציפקה פייר ( )fireהמושלמת”. אופירה מעידה על עצמה שנולדה כ”ילדת ריטלין” ובשנות העשרה לחייה מרדה, מתוך אינטואיציה ,בתרופה ושיגעה את כולם .במהלך השנים העמיסה על עצמה מטלות יומיות/שבועיות/חודשיות בכמויות “ מסחריות” ,מבלי להבחין שסירסה את כול הסובבים אליה מלקחת אחריות על מלאכת החיים היומית בתא המשפחתי “ .לי 100%לא מספיק,אם אני לא מוציאה מעצמי 120%אני מרגישה שאני מתפוצצת”. חיזקתי את ידיה של אופירה בעצם מלחמתה עם ההיפר אקטיביות ללא רטלין וטיפול מקצועי מנערותה ,אך יחד עם זאת הצלחתי להוביל אותה להתחייב כלפי עצמה לתוכנית פעולה שאני קוראת לה “ “ Hold your horsesבאמצעות מאמנת “אניתיאית” המתמחה בהובלת נשים החיות עם הפרעות קשב וריכוז להתנהלות אחרת ,מאוזנת ורגועה. אחרי כחצי שנה נפגשתי שוב עם אופירה לבקשתה“ .זה ה לא היה קל ,אבל זה היה שווה ותודה לך” חייכתי לעצמי מפנים ,כי זבוב קטן שטייל על התקרה בביתה של אופירה לחש לאוזניי: שתדעי שהאיש שלה כבר מסתדר יופי עם מכונת הכביסה ,המייבש והמדיח! שתדעי שהתאומות נוסעות לפעולה ב”צופים” באופניים ,וכך הבן לחוג כדורסל! שתדעי שאופירה מתכתבת בכיף עם אפי והילדים בווטסאפ במקום לשאת בתואר “הנהג המשפחתי”! שתדעי שפעם בשבוע אופירה ואפי יוצאים לבילוי בבית קפה/סרט קולנוע/הצגה! שתדעי שאופירה מכייפת ,ערב פה ערב שם ,עם סודוקו בשעות הערב המאוחרות בגינה! חייכתי אליה ואמרתי לה :בסך הכול נתתי לך כלים כדי שתוכלי ליישם דיבר מעשר דיברות “אניתיאה” האומר: אזני את המינון ואת קצב העשייה שלך . 15 . קבלי את גופך השמש מפציעה בבקר יום שלישי... זהו יום חגיגי ו”מלכותי”! הערב -אנחנו רוקדות ,בגדול! במחשבותיי-אני מרחפת אל על...נעה “בקלילות” ובמחול ,משעה לשעה! אני כל כך מצפה לערב,שיגיע,ואז -ארקוד! אנוע! כבר במדרגות אל הסטודיו-אושר רב ממלא את נשמתי. אני -גדולת המימדים והענקית -מדמיינת עצמי כבלרינה הפוסעת באצילות צעדיי אלי עולם המחול והמעוף! (עולם שעד כה היה נעול בפניי בזעף ובסלידה בשל מימדי)... במהלך השיעור ,אנו נעות לצלילי המוסיקה הקסומה ומגלות עולמות נסתרים: “צובעות” בעזרת הידיים -שמיים וארץ ,מפעילות את גופנו כמברשת קסומה המעטרת בדי ענק נעלמים ומגלות את עוצמת האמירה של גופנו שעד כה בחר בשתיקה ! במשך שעתיים,יוצאת לאוויר העולם-מתוך גופי הגדול“ -רקדנית חטובה ויפהפייה” ,ללא מעצורים וללא בושה. המפגש עם בנות הקבוצה והריקוד תחת “שרביטה” של אילנית -מהווים חווייה ייחודית ונפלאה! אני חשה שמשהו נוסף מתרחש וקורה! לפתע ,אני מרשה לליבי לומר את דברו...כאילו פתחתי צוהר לתוך גופי ולתוך נפשי ואני מגלה בי מטמונות ואוצרות חבויים :יצירה ,רגשות ,אמירה ,העצמה... בשבילי-שיעורי המחול אינם רק מחול של גופי! הם גם מחול לנשמתי הפורצת מתוך “הכלא” שבו סגרתיה מפאת הבושה... הקשיבי לגופך כבבואת נפשך – הקשיבי לו יום יום הכותבת :ט.ק 16 . דברי על הכל – הסיפור האישי שלך “דברי על הכל אך לא תמיד עם כולן! חברות “טובות” לא נהיות “רעות” הן רק מתחלפות” 17 10 התייעצי עם מומחים... יום אחד זה קרה לה .צפי הכירה גבר מקסים ,צעיר ממנה בשלוש שנים ,איש הייטק שחזר לישראל לאחר 15שנים בארה”ב לתפקיד בכיר בחברת אבטחת מידע .האהבה פרחה .צפי הוזמנה להתמודד על עיצוב הפנים של משרדי חברת האבטחה .היא מלאה פחדים .היא יודעת שתגובתו של סשק תהיה קשה ופוגענית. אליבא דה סשק בלתי אפשרי שלאחד כמוהו יקרה שאשתו נחלתו תחפוץ להיפרד ממנו לטובת חיים אחרים עם גבר אחר. מצד שני ובנוסף ,יש כאן מצב מסובך של בעלות על רכוש .הוריו של סשק עלו בתחילת שנות החמישים מרומניה והופנו ע”י הסוכנות למושב עולים חדש בשפלה .על אף שהגיעו ממסחר ,חריצותם כחקלאים צלחה. כשסק התחתן עם צפי בנו להם בית כ”בן ממשיך” ,אך לא בטוח שהיו לכך אישורים נאותים ושהדבר נרשם כיאות במרשם המקרקעין .איך מממשים חלוקה הוגנת של “רכוש” שכזה? הבת“ -ילדה של אבא ,הבן“ -ילד של אמא” .צפוי ששסק ישתמש בבת כדי לנגח את צפי. כאן ,לפתע ,הבליח אלי השם “סשק” זיכרון רחוק .יושבת אני ,סמלת בצ.ה.ל, מאבחנת פסיכוטכנית החורצת גורלות לכאן ולשם ,בראיון אישי עם צעיר יפה תואר וכריזמטי ,ששמו “סשק” מאד לא ישראלי ,המבטא שלו “רומני” והוא בטוח מידי בעצמו“ .הנרקיסיסט הזה כן יהיה טיס ,לא יהיה טיס?” ,אני שואלת את עצמי“ .מאד גבולי ,אבל אצל טיס קרב זה אולי יתרון ?” ,אני חושבת ומעבירה. אני אומרת לכן כאן באחריות :זהו סשק של צפי! אני הרי יודעת שתכונות קיצוניות מקצינות עם השנים ועל כן אני בטוחה שתחושתה של צפי לגבי מהלכי הפרידה מסשק יהיו קשים עד מכוערים. כאן נכנס לתמונה ,כתמיד ,הדיבר העשירי מעשר דיברות “אניתיאה” ,המרכז לנשים בשביל החיים: כשהמשא בצומת בחייך נעשה לך כבד -התייעצי עם מומחה. איזהו מומחה -המומחה למומחים ! 18 צפי יצאה מהפגישה ,כשחיוך של הקלה נסוך על פניה ובידיה תוכנית העבודה עליה סיכמנו: * פסיכולוג המתמחה ביחסים במשפחה -נחוץ. * עו”ד המתמחה בגישור -נחוץ. * עו”ד המתמחה בנדל”ן ,המקושר למומחי רישוי בטאבו -נחוץ. יועץ/ת עסקי/ת לפיתוח כמעצבת פנים כעסק עצמאי -נחוץ* . כל המומחים מכירים האחד את השנייה ,מחויבים כלפי לעבוד בשיתוף פעולה עפ”י תוכנית העבודה שסיכמתי איתה כמנכ”ל “אניתיאה” ולדווח לי על ההתקדמות ,מבלי לפרט פרטים לגביהם הם מחויבים בחיסיון מתוקף מקצועם. 19 אני...תיאה?... אני...אלה?... אלוהים נפח רוח חיים באדם שייצר בצלמו ובדמותו. נשים יכולות ללדת ולתת רוח חיים. אז כן בכל אישה עלי אדמות -קיימת אלה!!! החיים ( 86,400שניות ביממה) של כל אישה באשר היא הנם מלאכת מחשבת של אינספור קטעי פזל ,וביחד ו/או בהשראת כל אלה שיש לנו איתם אינטרקצייה ...,אנחנו מנסות להרכיבו! יתר על כן–חלקי הפזלים לא מגיעים מתוך קופסה אחת ענקית שעל גביה מצוירת תמונה המקלה את מלאכת ההרכבה . נהפוך הוא!!! בדרך כלל הם מגיעים לסירוגין מתוך קופסאות שונות ובאופן מפוזר .לרובינו חלקי הפזלים נשפכים מתוך הקופסאות השונות באופן אקראי ובהרבה מקרים ללא יכולת שליטה בתזמון ובקצב. הקמתי את ארגון אניתיאה כדי לתת לכל מי שזקוקה ותחפוץ בכך, את הכלים ואת ההכוונה כמאבחנת פסיכוטכנית שיאפשרו לה “לסדר” את הפזל של חייה מחלקים בהירים יותר ,אם כי לפעמים כואבים ,אבל יכולים לכאוב פחות. ...כל אישה שנבוכה ונאלמת דום אל מול הפאזל שלה -מוזמנת ליצור קשר איתי במרכז אניתיאה ונמצא יחד את הדרך! שלך עטליה אוברמן אניתיאה-איתך בשביל החיים הרצל 12קרית אונו 054-5850030 info@anitea.co.il www.anitea.co.il הודפס בהוצאת “אניתיאה” כל הזכויות שמורות לעטליה אוברמן ולארגון “אניתיאה”
© Copyright 2024