אפלטון
את שאהבה נפשי -אהבת החכמה הקשר בין אהבה ארצית לאהבה שמימית (עמ' )35-40 omridunour@gmail.com סיכום וקישור לנושא הקדם בנושא הקודם עסקנו בהבדל שבין אהבה ארצית (אהבה של דברים מוחשיים) לאהבה שמימית (אהבה לדברים מופשטים ורוחניים) ,כפי שהדבר בא לידי ביטוי באהבת האל ,שהיא הביטוי המובהק ביותר לאהבה שמימית. דרך חקירה של קריאת שמע ,ראינו כי היהדות מנסה לכוון אותנו למקום של אהבת האל ,שאמורה להוות את האידיאל שלנו כיהודים וללוות אותנו בכל רגע של היום ובכל דבר שאנו עושים ,מתוך אמונה שאין דבר אמיתי וחשוב יותר מאהבת האל. קריאת שמע היא ביטוי למחויבות של היהודי לאמונה באלוהים ,אך היא לא נשארת כעניין תיאורטי אלא צריכה לשנות את האופן בו הוא מתנהג ופועל בעולם. מה הקשר בין אהבה ארצית ושמימית? אחת השאלות הגדולות בנוגע לאהבה היא האם יש בכלל קשר בין שני סוגי האהבה? מה הקשר בין אהבה לאלוהים ,למשל ,לבין אהבה לאנשים, למקומות ,לתחביבים וכ'ו? לכאורה ,הדברים נראים בכלל לא קשורים אחת לשני ,ושאי אפשר לחבר בין אהבה לדבר מופשט כמו אלוהים ,לבין דבר מוחשי כמו בני אדם או מקומות .אך האם זה אכן כך? על שאלה זו ננסה לענות כעת ,באמצעות הקריאה בדיאלוג 'המשתה' שכתב אפלטון, העוסק בפילוסופיה -אהבת החכמה. מי היה אפלטון? אפלטון (ביוונית , Πλάτων" :פלטון"; 427-8או 423-4 לפנה"ס 347-8 -לפנה"ס) ,פילוסוף יווני ,מתמטיקאי, מהמשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. תלמידו של סוקרטס ,מורו של אריסטו ,מחברם של כתבים רבים ומייסד האקדמיה באתונה. בחייו הקדיש אפלטון את מיטב זמנו להרצאה באקדמיה, אך הוא גם כתב על נושאים פילוסופיים רבים. כמויות החומר העצומות שהשאיר אחריו אפלטון מהוות את אבן הפינה של הפילוסופיה המערבית ,וכבר אמר הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד כי "ציונה הכללי והבטוח ביותר של הפילוסופיה המערבית הוא ,שאינה אלא אוסף של הערות שוליים לאפלטון". תורת האידיאות (עמ' 38בספר) הרעיון המרכזי בפילוסופיה של אפלטון היה האמונה כי העולם מורכב מצורות נצחיות ,מושלמות ובלתי משתנות ,או 'אידיאות' ,אשר קיימות בנפרד משאר הדברים בעולם ונותרות כפי שהן תמיד. לפי אפלטון ,האידיאות הן המעניקות לכל הדברים בעולם ,מהקטן עד הגדול ביותר ,מהאטום ועד אלוהים ,את הצורה והתכונה הייחודית לו ,ורק בזכותן אותו דבר ממשיך להתקיים כפי שהוא לאורך זמן. האידיאות נתפשו ע"י אפלטון כמודל מושלם ,בעוד ששאר הדברים -רק כחיקוי נחות שלהם. עולם האידיאות אפלטון האמין כי האידיאות מתקיימות בעולם מקביל לעולמנו ,המכונה 'עולם האידיאות' ,אותו אנו תופשים בשכלנו ,ומתוכו אנו משיגים את המושגים והרעיונות הבסיסיים לכל דבר בעולם. דוגמא בולטת לרעיון זה ניתן למצוא ב'-משל המערה' המפורסם 'המשתה' -אהבת החכמה הפילוסופיה של אפלטון מנסה לקחת כל דבר שקיים בעולמם של בני האדם ,ולהפוך אותו לפילוסופי ,כלומר למצוא את הרעיון או המהות שעומדת מאחוריו ,באמצעות החקירה העיונית או השכלית .כך עושה אפלטון גם ביחס לאהבה. בדיאלוג שמכונה 'המשתה' ,מביע אפלטון את הרעיון שאהבה היא בסופו של דבר עניין פילוסופי, וכי האהבה האמיתית היא האהבה לחכמה ,או פילו-סופיה (פילו-אהבה ,סופיה -חכמה). אפלטון מנסה להבין בדיאלוג זה 'מהי אהבה?', ותוך כדי לתאר את הקשר בינה לבין החכמה. שאלה למחשבה... מה הקשר בין אהבה לבין חכמה? האם חכמה היא משהו שצריך ואפשר לאהוב? כיצד ניתן לעשות זאת? הפילוסופיה היא אהבה לדעת אפלטון ,הפילוסופיה עצמה היא אהבה, כלומר -תשוקה לאמת ,רצון עז להבין דברים ולהיות חכם יותר .לדעתו ,חייבים לאהוב את החכמה, משום שאי אפשר להישאר אדישים אליה .אדם שאינו אוהב חכמה ,לא ירצה להיות חכם ,ולכן גם לא יעשה מאמץ להיות חכם יותר ולחפש את התשובות לשאלות המטרידות אותו. לדעתו ,הרצון להיות חכמים יותר הוא שמניע אנשים לחפש את האמת ,וצריך להיות המניע לכל מה שאנו עושים בעולם ,ולהשפיע על כל שאר הדברים. כלומר ,שאהבת החכמה אמורה להשפיע על האהבה לכל דבר אחר בחיים שלנו. שלבי הדיון בדיאלוג הדיאלוג 'המשתה' של אפלטון מחולק למספר חלקים .הוא כולל שבעה נאומים ,שנישאו במהלך דיון לילי בביתו של מחבר הטרגדיות אגאתון, לכבוד זכייתו בתחרות. הנאומים עוסקים בארוס ,כלומר בתשוקה או באהבה ,ומדברים בשבחו ועד כמה הוא חשוב לחיינו .חמשת הנאומים הראשונים מציגים את הארוס כמשיכה לבני אדם ,בעוד שאפלטון מציג את הארוס כמשיכה לטוב ,ליפה ולחכם כשלעצמו. כלומר ,שבעוד ששאר הנואמים בדיאלוג רואים את האהבה כדבר ארצי ,אפלטון רואה אותה כדבר שמימי ,שמכוון אל האידיאה של האהבה ,שהיא החכמה סדר הנואמים בדיאלוג הנואם הראשון :פיידרוס ,רואה באהבה קודם כל משיכה מינית ,ומשבח אותה משום שהיא מעודדת מעשה גבורה ואצילות. הנואם השני :פאוסניאס ,מבחין בין שני סוגי אהבה -ארצית ושפלה ,המכוונת לגוף ,ושמימית ואצילית ,המכוונת לנפש ,וכך מטפחת את התכונות הטובות באדם. הנואם השלישי :אריכסימכוס ,רואה באהבה רגש המקשר לא רק בין בני אדם ,אלא בין כלל הדברים בעולם ,כולל דברים חומריים כמו: הגוף. סדר הנאומים בדיאלוג -המשך הנואם הרביעי :אריסטופנס ,מחבר קומדיות, המציג את האהבה ע"י מיתוס ,לפיו כל אדם נמשך אל 'החצי השני שלו' ,ולכן האהבה היא החתירה לשלמות והרמוניה בין בני אדם. הנואם החמישי :אגתון ,משבח את האהבה בזכות עצמה ,ולא בזכות מה שהיא מעניקה לאדם .לדעתו ,האהבה היא רגש ומעשה, המכיל את כל התכונות הטובות והחשובות, והיא חשובה יותר מאשר מושא האהבה. הנואם השישי :סוקרטס ,המציג את תפישתו של אפלטון עצמו .הנאום של סוקרטס מתחל לשלושה חלקים: הנאום של סוקרטס (עמ' )37-39 הנאום של סוקרטס הוא המרכזי והחשוב בדיאלוג ,והוא מחולק לשלושה טיעונים: אהבה היא מושג רחב ,המבטא תשוקה אוניברסאלית ל- 'טוב' ,ואינה מצטמצמת לאהבה זוגית .אי אפשר להפריד בין אהבה זוגית לבין שאר סוגי האהבה ,כי בסוף זה מבטא אותו רעיון -השאיפה לטוב והרצון של האדם להתעלות ולהפוך לטוב יותר. המיניות של האדם ,המתבטאת ביצר המין והיכולת להוליד, היא ביטוי של השאיפה באדם אל הנצח והאלמוות .האדם רוצה להתעלות מעל המוות שלו ,והאהבה מסייעת לו בכך. לכן כל אדם מכבד את ילדיו ,שהם הדרך שלו להפוך לנצחי ובן אלמוות. הדרך הראויה אל הארוס ,האהבה והתשוקה האמיתית, עוברת מהשלב הגופני והמיני אל השלב הרוחני והפילוסופי, בסופו של דבר האדם מגיע לאהבת החכמה ,שהיא האהבה האידיאלית .זוהי האהבה השלמה ,היפה והאמיתית ביותר, ולכן האדם צריך לזנוח את הרצונות הגופניים ולהתרכז בה. שאלות לדיון: מהי התפישה הרווחת בחברה שלנו בנוגע לאהבה ,והאם היא מסתדרת עם התפישה של אפלטון? (רמז :הסתכלו במצגת 'האם האהבה היא אמנות') מה חשוב יותר לדעת אפלטון ,האהבה הזוגית או אהבת החכמה? מדוע? האם אתם מסכימים עם קביעתו של אפלטון? האם לדעתכם היא מבוססת מבחינה הגיונית? האם יש קשיים בתפישה הזו? האם היא ניתנת בכלל למימוש? מהי דורשת מאיתנו כבני אדם? דיון בשאלות... התפישה של אפלטון לגבי האהבה קשה מאוד להבנה ומימוש ,משום שהיא מניחה כי קיים דבר כזה 'אהבה אידיאלית' ,שאפשר להתחבר אליה ולהתנתק מהתשוקה הארצית והגופנית. כל מי שהרגיש אהבה כלפי אדם אחר ,יודע שפעמים רבות נלווה לרגש זה גם סוג מסוים של משיכה מינית ,והניסיון לנתק ביניהן עשוי להיות קשה לביצוע ,ואולי אפילו בלתי אפשרי ,משום שהוא דורש מאיתנו לוותר על כל האינטרסים האישיים שלנו. התפישה של אפלטון מניחה כי קיימת אידיאה של אהבה שמימית ,שאפשר לייחס לה את כל הטוב, היופי והחכמה בעולם ,ולשאוף אליה מתוך שאיפה של כל אדם לדברים הללו .האם זה אכן כך? מבדק -חלק א': ענו על אחת מהשאלות הבאות: האם לדעתכם אפלטון חושב שהאהבה היא אמנות? הסבירו .היעזרו לצורך התשובה בחומרים שלמדנו מאריך פרום ואמנות האהבה במצגת השנייה. האם לדעתכם המושג המוכר 'אהבה אפלטונית' מסביר היטב את התפישה של אפלטון לגבי אהבה? הסבירו והביאו דוגמאות. מבדק -חלק ב': חשבו על מערכת יחסים שהייתה או שיש לכם עם אדם מסוים (בן\בת זוג ,חברים ,הורים וכ'ו) שהרגשתם אהבה כלפיו .האם מה שהרגשתם היה אהבה מהסוג שאפלטון מדבר עליה? אם לא ,האם אתם חושבים שתוכלו לחוש דבר כזה בחיים האישיים שלכם? נמקו.
© Copyright 2024