‫יולי ‪ ,2015‬תמוז תשע"ה‪ ,‬גיליון ‪172‬‬ ‫באה מאהבה‬ ‫עדי רמות מקיבוץ יטבתה‬ ‫מביאה תקווה לאזורי אסון‬ ‫עמ' ‪8‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מהברון למדבר‬ ‫איש הזהב‬ ‫עדי הומניטארית‬ ‫דגל שחור‬ ‫רק היא והגלשן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מדורים‬ ‫דבר העורכת‬ ‫מהמתרחש בחבל‬ ‫ציפור החודש‬ ‫טור כלכלי‬ ‫אם אתה בסביבה‬ ‫יודעת חקלאית פיקחת‬ ‫שובה של הגברת ‪ -‬יניב גולן‬ ‫תשבץ‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫שכבת י"ב נפרדה מ"מעלה שחרות"‬ ‫בדרך מקורית וצבעונית‬ ‫"קצה המדבר"‪,‬‬ ‫ירחון המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬ ‫מופץ חינם בישובי האזור‬ ‫עורכת‪ :‬גל נקדימון‬ ‫עריכה גרפית‪ :‬סטודיו יטבתה‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬מ‪.‬א‪ .‬חבל אילות‪88805 .‬‬ ‫‪nakdimon@eilot.org.il‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬ ‫משתתפים‪ :‬יעל איזנשטט‪-‬רוזן‪ ,‬יניב גולן‪,‬‬ ‫רותם ג'קסון‪ ,‬ליאור דפני‪ ,‬שירלי חכם‬ ‫יפרח‪ ,‬מרג'ורי סטרום‪ ,‬מירב עפרוני‪,‬‬ ‫איתי שני‪.‬‬ ‫צילום שער‪ :‬רונן גל‬ ‫‪ 2‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫קרן השפע‬ ‫הקשר בין יהודי המאה ה‪ 19-‬למטעים של סמר‪ ,‬מתבטא היטב‬ ‫בפועלה של קרן יק"א בחבל אילות‪ .‬ואנחנו אפילו לא ידענו‪..‬‬ ‫כשאימות‪-‬אימותיהם של עולי “בית ראשון‬ ‫במולדת" חיו בקיסרות הרוסית של המאה‬ ‫ה‪ ,19-‬תנאי המחיה היו קשים ‪ -‬היהודים גרו‬ ‫בצפיפות ב"תחום המושב"‪ ,‬נאסר עליהם להחס‬ ‫זיק קרקעות והם סבלו מפרעות וחששו לחייהם‪.‬‬ ‫בקצה השני של העולם‪ ,‬בארגנטינה‪ ,‬היו שטחים‬ ‫רבים לא מיושבים‪ ,‬וחסר היה כוח ייצור לתוצרת‬ ‫החקלאית‪.‬‬ ‫אדם אחד עשה אז אחת ועוד אחת (הוא היה‬ ‫בנקאי ולכן הפעולה הנ"ל היתה פשוטה עבוס‬ ‫רו)‪ ,‬וקישר בין השניים‪“ :‬נעביר את יהדות רוסיה‬ ‫הנרדפת לארגנטינה!"‬ ‫אותו אדם היה בנקאי יהודי שניסה מזה שנים‬ ‫לסייע ליהודים ברוסיה הצארית ‪ -‬זהו הברון‬ ‫מוריס הירש‪ ,‬ז"ל‪.‬‬ ‫אני מצאתי את עצמי מתפלאת‬ ‫איך עדיין‪ ,‬יותר ממאה שנים‬ ‫לאחר פטירתו של הפילנתרופ‬ ‫הירש‪ ,‬משקיעה אותה הקרן‬ ‫כעשרה מיליון ש"ח בשנה‬ ‫בפריפריה הכפרית בישראל‬ ‫הברון הירש‪ ,‬שנולד למשפחה עשירה‪ ,‬הגדיל‬ ‫את הונו מקווי רכבות באירופה‪ .‬הוא החליט‬ ‫לרכוש חבל ארץ בו יוכלו היהודים להתיישב‬ ‫בלי שירדפו אותם‪ ,‬ולעסוק במקצועות שנואים‬ ‫פחות מהלוואה בריבית‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬כבר אז‬ ‫שם לב הברון הירש כי בארץ ישראל דווקא יש‬ ‫פוטנציאל רדיפה‪ ,‬והפנה את המשאבים הכסס‬ ‫פיים לקצה העולם‪ ,‬לארגנטינה‪ .‬לשם כך הוא‬ ‫הקים את החברה היהודית להתיישבות – יק"א‪,‬‬ ‫והפנה אל הקרן כספים אשר פועלים עד היום‪.‬‬ ‫הברון הירש רכש קרקעות ועזר ליישב מאות‬ ‫אלפי יהודים בארגנטינה‪ ,‬ובכך סייע להציל‬ ‫בפועל נפשות רבות משואת יהודי אירופה‪.‬‬ ‫לאחר מותו ש ל הברון‪ ,‬השקיעה קרן יק"א כ�ס‬ ‫פים גם ביישוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬הקרן‬ ‫זקפה לזכותה הקמת מושבות חדשות‪ ,‬סייעה‬ ‫למושבות הברון רוטשילד‪ ,‬ומאוחר יותר אף‬ ‫סייעה להקמת מושבים‪ .‬וכעת‪ ,‬יותר ממאה‬ ‫שנים לאחר פטירתו של הפילנתרופ הירש‪,‬‬ ‫משקיעה אותה הקרן כעשרה מיליון ש"ח בשנה‬ ‫בפריפריה הכפרית בישראל‪.‬‬ ‫רוח צוואת הברון מיושמת עד היום על ידי קרן‬ ‫יק"א‪ .‬הקרן שותפה בפיתוח אזורי הפריפריה‪,‬‬ ‫כולל חבל אילות‪ ,‬ומשתתפת במימון של מספר‬ ‫פרויקטים ברחב י המועצה במגוון תחומים‪ :‬ב�ת‬ ‫חום התיירות‪ ,‬כמו שבילי האופניים‪ ,‬בתעשייה‪,‬‬ ‫כמו הדוגמא המוצלחת של אלגאטק בקיבוץ‬ ‫קטורה‪ ,‬בחקלאות‪ ,‬בחינוך ובמחקר היישומי‪.‬‬ ‫הקרן גם תמכה במערכות למדידת יבול עץ‬ ‫התמר‪ ,‬כך שכיום במטע סמר ישנן מדידות‬ ‫מדויקות של היבול שנותן עץ תמר לעומת‬ ‫שכנו‪ .‬עופר בן טובים‪ ,‬מנהל פיתוח קריסטל‬ ‫ויז'ן‪" :‬אנחנו מקווים שחקלאים אחרים יפעילו‬ ‫את המערכת למדידת יבול מעץ תמרים‪ ,‬מאחר‬ ‫שהיא נותנת מידע יקר ער ך לחקלאי‪ .‬צריך ל�ד‬ ‫חוף את המחקר על הבדלי היבול בין עצי תמר‬ ‫שונים באותו המטע‪ ,‬על מנת להבין מדוע יש‬ ‫הבדל יבול בין עץ תמר אחד לאחר"‪.‬‬ ‫בבית הספר מעלה שחרות תמכה קרן יק"א‬ ‫בפעילות החממה הלימודית בביה"ס ובפיתוח‬ ‫מרכז למידה וגידול דגים‪ .‬פרויקט אחר בו‬ ‫תמכה הקרן הוא מרכז לימודים וחקר בנושא‬ ‫“חקלאות מדייקת"‪ :‬המטרה היא להציג שיס‬ ‫טות עבודה חקלאיות מתקדמות לתלמידים‪,‬‬ ‫בין היתר באמצעות ניסויים והדגמות בנושאים‬ ‫ה"חמים" בחקלאות מדייקת‪ ,‬כמו חישה מרחוק‪,‬‬ ‫כלי רכב רובוטיים‪ ,‬בניית רחפן ועוד‪ .‬יחד עם‬ ‫גל אשכנזי‪ ,‬בנו שני תלמידי תיכון בהצלחה דגם‬ ‫ראשוני של רחפן שאמור לשמש מערכת לניטור‬ ‫מטעי תמרים מתחת לנוף‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מסייעת הקרן רבות לקיס‬ ‫דום הפעילות המחקרית ב"מרכז מדע ים המלח‬ ‫והערבה" ‪ -‬המו"פ האזורי של משרד המדע‬ ‫הפועל בחסות אוניברסיטת בן גוריון‪ .‬הקרן‬ ‫שותפה גם לפרויקט ה"מסלולרי" – יוזמת‬ ‫מרכז מדע ים המלח והערבה ‪ -‬בו תלמידים‬ ‫משתתפים בכתיבת ציוני דרך של נקודות עניין‬ ‫– נוף‪ ,‬ארכיאולוגיה ומורשת‪ -‬על פלטפורמה‬ ‫סלולארית‪ ,‬בחבל אילות ובאזורים אחרים‪.‬‬ ‫מנכ"ל הקרן היום הוא מר זאב מילר‪ ,‬שהיה‬ ‫בעבר מנהל בית הספר “אשל הנשיא"‪ ,‬ואפשר‬ ‫להבין מדוע הוא חש קרוב לאזור שלנו‪ .‬מר זאב‬ ‫מילר מספר כי הקרן מחפשת לתמוך בפיתוח‬ ‫פריפריה מדעית‪ ,‬חוקרת ויוזמת‪:‬‬ ‫“היום הקרן מבינה כי תמיכ ה בפריפריה ה�ח‬ ‫קלאית‪-‬כפרית משמעה לא רק בחקלאות אלא‬ ‫גם בחינוך חקלאי‪ ,‬בתיירות‪ ,‬במחקר ובמדע‪.‬‬ ‫הקרן ממשיכה את מורשת הברון הירש בכך‬ ‫שאינה מעניקה “כספי חלוקה"‪ ,‬אלא נותנת‬ ‫הלוואות למחקר מדעי ‪ ,‬חינוך מדעי‪ ,‬יזמות ח�ק‬ ‫לאית או תיירותית חדשנית‪ .‬בפרויקט מסחרי‬ ‫התמיכה היא בדרך כלל למספר שנים‪ ,‬ואחר‬ ‫כך העסק צריך לעמוד על הרגליים‪ .‬אם העסק‬ ‫רווחי ‪ -‬ההלוואה מוחזרת ללא ריבית והצמדה‪.‬‬ ‫הקריטריונים הם‪ .1 :‬אזור פריפריה כפרית ‪.2‬‬ ‫בתחום חקלאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תיירות‪ ,‬מדע‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפרויקט צריך להיות בעל ייחודיות או ח�ד‬ ‫שנות‪ ,‬או שפיתוחו יכול לשמש מודל לגופים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫ייחודיות נוספת ש ל הקרן היא בהשקעה בפ�י‬ ‫תוח הרעיון בשלבים מוקדמים ‪ .‬הקרן משקיעה‬ ‫עד ‪ 50%‬מסכום הפרויקט‪.‬‬ ‫מנכ"ל הקרן מאמין באנשי חבל אילות ומתפעל‪:‬‬ ‫“האנשים מאוד מחויבים לאזור‪ ,‬מאוד יצירתיים‬ ‫ומחפשים רעיונות נוספי ם ואכפת להם מה�מ‬ ‫קום‪ .‬יש קטליזטור פנימי שעובד אצלם"‪.‬‬ ‫שירלי חכם יפרח‬ ‫מרכז מדע ים המלח והערבה‬ ‫דבר העורכת‬ ‫‪ /‬גל נקדימון‬ ‫החום כבד‪ ,‬גם הנושא ‪ -‬צאו ולימדו‬ ‫אראל סג"ל ושלי יחימוביץ‪ ,‬ט' באב ‪2013‬‬ ‫אי‪-‬שם‪ ,‬בשלהי יולי‪ ,‬יושב לו יום אבל לאומי‪,‬‬ ‫הלא הוא ט' באב‪.‬‬ ‫יום אבל לאומי? יתמהו התמהים‪ ...‬אז זהו‪ ,‬שכן‪.‬‬ ‫לפני כך וכך שנים‪ ,‬רצחו כאן ראש ממשלה‪.‬‬ ‫הזדעזענו‪ ,‬נרעשנו‪ ,‬בכינו‪ ,‬התאבלנו‪ ,‬האמנו‬ ‫שמכאן והלאה הכל ישתנה‪ ,‬שלמדנו משהו‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬לא למדנו כלום‪.‬‬ ‫בסביבו ת ‪ ,1999‬ניסיתי להבין איך ייתכן שצ�י‬ ‫בור שלם בעם ישראל אינו מציין את יום הזיכרון‬ ‫ליצחק רבין‪ ,‬ובדרך נחשפתי לעוד כמה ימים‬ ‫חשובים שציבור שלם לא מציין‪ ,‬כמו ט' באב‪.‬‬ ‫היכולת שלנו‪ ,‬כעם‪ ,‬לשמר בזיכרון הקולקטיס‬ ‫בי אירועים טראומאטיים‪ ,‬נתמכת על ידי לוח‬ ‫השנה היהודי והמנהגים האופייניים לכל מועד‪.‬‬ ‫ט' באב מציין את חורבן בית המקדש ‪ -‬מאורע‬ ‫שהיווה טראומה לאומית לכל דבר‪ .‬פעמיים‪.‬‬ ‫ט' באב די נדפק מבחינת לוח השנה החילוני‬ ‫(זה המתחיל בסילבסטר ומסתיים בכריסטמס‪,‬‬ ‫באמצע י ש איזה ולנטיין)‪ .‬הוא תקוע תמיד ב�א‬ ‫מצע החופש הגדול‪ ,‬בדרך כלל במחנה הגדול‬ ‫של הצופים (כבוד לשבט צופי הירקון בבקשה)‬ ‫ובשנות ה‪ 70 -‬וה‪ 80-‬גם לא היה מה לראות‬ ‫ביום הזה בטלוויזיה‪ ,‬כי היה רק ערוץ אחד‪ .‬כן‬ ‫כן‪ ,‬אחד‪.‬‬ ‫מתוך ההבנה שאי אפשר לצפות מציבור‬ ‫מסויים להתייחס בכובד רא ש למועד אחד ו�ב‬ ‫מקביל להתעלם לחלוטין ממועד אחר‪ ,‬בקיץ‬ ‫‪ ,1999‬קיימנו ‪ -‬שלושה חברים טובים ואני‬ ‫ אירוע ראשון מסוגו בארץ‪ :‬ערב הידברות‬‫ב ‪ -‬ט' באב‪ .‬היום‪ ,‬מתקיימים עשרות‪ ,‬אם לא‬ ‫מאות‪ ,‬כמעט בכל רחבי הארץ‪ ,‬והם כבר הפכו‬ ‫לחלק מהמסורת של היום החשוב הזה‪ .‬לא‬ ‫אפרט כאן את גלגוליו של האירוע וכמה זכות‬ ‫יש לנו ‪ -‬החלוצים‪ ,‬על התפשטות התופעה‪ .‬כן‬ ‫אספר שכנס ישראל‪-‬שדרות לחברה‪ ,‬בראשות‬ ‫האלוף במיל' עוזי דיין‪ ,‬היה הראשון להרים את‬ ‫הכפפה‪ ,‬וכשצמח האירוע המקורי (שהתקיים‬ ‫בתל‪-‬אביב) לממדים מפלצתיים‪ ,‬לקח עליו‬ ‫חסות והחל לקיימו במקביל במקומות נוספים‬ ‫בארץ‪ .‬האירועי ם הללו מארחים דמויות מו�כ‬ ‫רות מכל התחומים ‪ -‬משפט‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות‪,‬‬ ‫פוליטיקה‪ ,‬תקשורת ועוד‪ .‬המשתתפים מגיעים‬ ‫(תמיד) בהתנדבות‪ ,‬ולרוב‪ ,‬גם מפיקי האירועים‬ ‫עוזי דיין וסיוון רהב מאיר‪ ,‬ט' באב ‪2007‬‬ ‫הללו‪ ,‬עושים זאת בהתנדבות‪.‬‬ ‫חלפו שנים ובכל יום זיכרון (עברי) ליצחק רבין‬ ‫ז"ל‪ ,‬נפתח מחדש הויכוח ‪ -‬מי מציין‪ ,‬כמה‬ ‫ואיך? באיזה בית ספר כן מספרים על האיש‬ ‫ועל הרצח ובאיזה בית ספר מציינים את יום‬ ‫מותה של שרה אימנו? אבל‪ ,‬שימו לב! יחד עם‬ ‫חילוקי הדעות‪ ,‬שדומה שרק הולכים ומחריפים‬ ‫עם השנים ‪ -‬אנו רואים יותר אירועים המוניים‬ ‫לציון יום הרצח‪ ,‬בהשתתפות ציבור דתי‪ ,‬חובש‬ ‫כיפות סרוגות‪ ,‬כולל עצרות גדולות בכיכר רבין‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫ט' באב די נדפק מבחינת לוח‬ ‫השנה החילוני (זה המתחיל‬ ‫בסילבסטר ומסתיים בכריסטמס‪,‬‬ ‫באמצע יש איזה ולנטיין)‪ .‬הוא‬ ‫תקוע תמיד באמצע החופש‬ ‫הגדול‪ ,‬בדרך כלל במחנה הגדול‬ ‫של הצופים‬ ‫תמיד דובר על ט' באב כזמן הול ם גם לח�ש‬ ‫בון נפש‪ ,‬שכן‪ ,‬לפי הסיפורים‪ ,‬חרב הבית בשל‬ ‫שנא ת חינם‪ .‬לצערנו‪ ,‬כל שנה הנושא הופך א�ק‬ ‫טואלי יותר ויותר‪ .‬במהלך הערב המסוים הזה‪,‬‬ ‫שקיבל את הכותרת הפרובוקטיבית‪“ :‬הלילה‬ ‫לא לומדים תורה"‪ ,‬יושבים יחד בני פלוגתא‬ ‫ומשיחים ביניהם על משמעויות ט' באב לאור‬ ‫האקטואליה ועל האירועים האקטואליים לאור‬ ‫המשמעויות ההיסטוריות‪ .‬הקהל זוכה לראות‬ ‫אנשים‪ ,‬שבדרך כלל מתנצחים ביניהם באמצס‬ ‫עי התקשורת‪ ,‬יושבים כאילו היו בסלון ביתם‬ ‫ומשוחחים בניחותא‪ .‬כן‪ ,‬יש ויכוחים‪ .‬נכון‪ ,‬יש‬ ‫חילוקי דעות‪ .‬אבל אף אחד לא יורה‪ .‬ובשביל‬ ‫עם שכל פעם מצליח לירות לעצמו ברגל מחדש‬ ‫ זה הישג לא רע‪.‬‬‫לפני כך וכך שנים‪ ,‬פניתי למכר ותיק‪ ,‬שהקים‬ ‫את כנס ישראל‪-‬שדרות לחברה והיה אורח‬ ‫קבוע באירוע הגדול בתל‪-‬אביב‪ .‬האלוף במיל'‬ ‫עוזי דיין‪ ,‬שחילץ חטופים ממטוס סבנה‪ ,‬פיקד‬ ‫על סיירת מטכ"ל‪ ,‬היה בבינת ג'בל עוד לפני‬ ‫ששמענו על המקום‪ ,‬היה סגן הרמטכ"ל‪ ,‬ראש‬ ‫הקהל באירוע ‪ -‬חילוניים‪ ,‬דתיים וחרדים‬ ‫המועצה לביטחון לאומי ועוד כל מיני דברים‬ ‫חשובים ‪ -‬פנה לאפיקים חברתיים‪ ,‬והרבה‬ ‫לפני שהתיישב על כסא יו"ר מפעל הפיס‪ ,‬היה‬ ‫מתיישב בישיבת חי"רניק על מדרגות כיכר‬ ‫רבין‪ ,‬מסתכל סביב וחושב איך לתקן‪.‬‬ ‫עוזי‪ ,‬מה המשמעות של ט' באב בשבילך?‬ ‫“בשבילי‪ ,‬תשעה באב הוא לא פחות מיום כיפור‬ ‫לאומי – יום של חורבן ואבל וחשבון נפש של‬ ‫האומה כולה‪".‬‬ ‫איך ומתי נחשפ ת לראשונה לאירוע “הל�י‬ ‫לה לא לומדים תורה"?‬ ‫“לפני למעלה מעשר שנים‪ ,‬מאיר יפה (מד"א)‬ ‫הכיר לי בכיכר ציון בירושלים א ת גל נקד�י‬ ‫מון וסיפר בהתלהבות על האירוע שהיא עורכת‬ ‫בכיכר העי ר בת"א בליל ט' באב‪ .‬כבר בשמ�י‬ ‫עה ראשונה‪ ,‬חשבתי שזה הדבר היהודי הנכון‬ ‫לעשותו‪".‬‬ ‫מדוע החלטת שראוי לתת לו חסו ת ולה�ת‬ ‫חיל לקיימו במקומות נוספים בארץ?‬ ‫“כי לתפיסתי אין גיבוש של סדר יום חברתי‬ ‫ללא בסיס של זהות תרבותית ולאומית‪ ,‬וחשבון‬ ‫הנפש הלאומי של ט' באב הינו‪ ,‬בבסיסו‪ ,‬חברס‬ ‫תי‪ .‬לפיכך‪ ,‬על כנס שדרות לחברה לאמץ אותו‬ ‫ולקיימו במקומות ישוב רבים ככל האפשר‪ ,‬מה‬ ‫שאכן קרה עם השנים‪".‬‬ ‫כיצד‪ ,‬לדעתך‪ ,‬ראוי לקיים ולציין את‬ ‫תשעה באב במדינת ישראל? האם יש‬ ‫לחייב סגיר ת מקומות בילוי? האם יש ל�ה‬ ‫פסיק שידורים בחלק מהערוצים?‬ ‫“כן‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬כמו יום הכיפורים‪ ,‬ברמה‬ ‫הלאומית‪".‬‬ ‫אז אם תהיו בתל‪-‬אביב במוצאי שבת‪ ,25.7 ,‬אני‬ ‫מזמינה אתכם להצטרף לאירוע מיוחד‪ ,‬שונה‪,‬‬ ‫שאני מפיקה זו השנה ‪-‬ה‪ .16-‬בערב יתא�ר‬ ‫חו ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) וח"כ איילת‬ ‫נחמיאס‪-‬ורבין (המחנה הציוני)‪ ,‬האלוף במיל'‬ ‫עוזי דיין‪ ,‬הרב ישראל מאיר‪-‬לאו ועוד‪ .‬האירוע‬ ‫יתקיים על גג גן העיר בתל‪-‬אביב‪ ,‬הוא יתחיל‬ ‫בשעה ‪ 21:00‬והכניסה אליו חופשית‪.‬‬ ‫פרטים על אירועים דומים נוספים ברחבי‬ ‫הארץ ניתן למצוא באתר של כנס ישראל‪-‬‬ ‫שדרות לחברה‪.‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪3 2015‬‬ ‫מהמתרחש בחבל‬ ‫חבל אילות רוקד‬ ‫סופה‪ ,‬המרכז למחול ולתנועה של המתנ"ס‪ ,‬חתם את שנת הפעילות הראשונה במופע מחול מרהיב!‬ ‫על הבמה היו מעל למאה רקדנים‪ ,‬החל מתלמידי כתות א' ועד לבוגרי כתות י'‪ ,‬במגוון ריקודים מרשימים בתלבושות ססגוניות‪ .‬המופיעים‬ ‫רקדו ברמה גבוהה‪ ,‬סחפו וריגשו את קהל הצופים בביצוע כוריאוגרפיות מורכבות של צוות המורים המקצועי של “סופה"‪ ,‬בראשם מנהלת‬ ‫המרכז למחול‪ ,‬ענת מנור מורגן‪ .‬האולם האזורי היה מלא עד אפס מקום‪ ,‬הקהל הצטופף גם על מדרגות האולם והודה לרקדנים והרקדניות‬ ‫בתשואות ממושכות‪.‬‬ ‫צילומים‪ :‬גל נקדימון‬ ‫שורשים עמוקים‬ ‫זו השנה ה‪ 34-‬שמגיעים הורי שכבת כיתות ו׳‪ ,‬למופע‪-‬מייצג‪ ‬״שורשים‬ ‫מוסיקאליים״‪ ‬מבית היוצר של טוביה נאור‪ ,‬שנערך באולם המופעים‬ ‫של קיבוץ אילות‪.‬‬ ‫במהלך כל השנה עבדו התלמידים על הכנת מצגות ודפדפות‪ ,‬אודות‬ ‫שיר שכל ילד הביא מבית אבא ואמא‪ ,‬או סבא וסבתא‪ .‬שיר שהושר‬ ‫בבית המשפחה או שיר שעבר בירושה ומייצג תקופה‪ ,‬שיר ערש של אם‬ ‫לילדתה או שיר עם המייצג עדה‪.‬‬ ‫ההורים‪ ,‬האחים וא ף הסבים והסבתות הוזמנו‪ ,‬התלבושות הוכנו מ�ב‬ ‫עוד מועד‪ ,‬מיתרי הקול חוממו והצעדים תורגלו בימי חזרות מרוכזים‪.‬‬ ‫האירוע‪ ,‬שנערך בשני ערבים נפרדים (אחד לכל כיתה)‪ ,‬היה מרשים‬ ‫ומרגש כאחד‪.‬‬ ‫כל משפחה הביאה מאכל אהוב על בני המשפחה או מאכל עדה‪ ,‬ולאחר‬ ‫המופע התכבדו כולם בכל טוב המטבחים השונים‪.‬‬ ‫ליאור דפני‬ ‫‪ 4‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫צילומים‪ :‬ליאור דפני‬ ‫מהמתרחש בחבל‬ ‫מועצה נגישה‬ ‫במהלך יוני‪ ,‬התקיים יום עיון לעובס‬ ‫די המועצה בנושא נגישות השירות‪.‬‬ ‫יום העיון התקיים בשיתוף עמותת נגישות‬ ‫ישראל‪ ,‬המקדמת את התחום בארץ‪ ,‬ונערך‬ ‫במבנה המחודש והמונגש לבעלי מוגבלויות‬ ‫של המרכז לאנרגיה מתחדשת בחבל אילות‪.‬‬ ‫יום העיון אפשר היכרו ת עם עולם ה�נ‬ ‫גישות‪ ,‬באמצעות מפגשים מרתקים עם‬ ‫אנשים בעלי מוגבלו ת והתנסות מ�ע‬ ‫שית וחוויתית‪ ,‬בדגש על נגישות השירות‪.‬‬ ‫עובדי המועצה ע ל כל מחלקותיה‪ ,‬אגפיה ו�מ‬ ‫שרדיה התנסו לרגע בתחושת המוגבלות וחוו‬ ‫בעצמ ם כיצד נכים‪ ,‬עיוורים‪ ,‬חרשים ובעלי מ�ו‬ ‫גבלויות שונות מתנהלים במרחב ובחברה‪.‬‬ ‫מירב עפרוני‬ ‫צילום‪ :‬יעקב מנשה‬ ‫תודה ושירה‬ ‫שלום לדחפורים‬ ‫את העובדה שדובי גולדמן עזב את תפקידו כמנכ"ל החברה הכלכלית‪,‬‬ ‫ציינו באירוע פרידה מרגש‪ ,‬שכלל ברכות‪ ,‬בדיחות והענקת מתנות‪.‬‬ ‫עובדים ושותפים לדרך סיפרו על העבודה ע ם דובי‪ ,‬סיפרו כמה בד�י‬ ‫חות על חשבונו (כמובן)‪ ,‬ובעיקר הודו לו על תרומתו לתפקיד ולאזור‪.‬‬ ‫אחרי הברכות והתודות‪ ,‬התקיימה שירה בציבור‪ ,‬במהלכה כבשו את‬ ‫המיקרופון גם בכירי האזור והנעימו בקולם‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬גל נקדימון‬ ‫את יציאת הדחפורים מחולות סמר‪ ,‬חגגנו בהפנינג‪ ,‬באחר צהרים לוהט‬ ‫של יוני‪ .‬בשטח הוקמה במה‪ ,‬ומי שהקדי ם להגיע‪ ,‬יכול היה להצטרף ל�פ‬ ‫עילות של מדריכי בית ספר שדה אילת‪ ,‬שלקחו את הילדים לגלות ולזהות‬ ‫עקבות בחולות‪ .‬במקום הוצבו גם לוחות קרטון גדולים‪ ,‬עליהם אפשר היה‬ ‫לכתוב ברכות לחולות סמר לרגל השחרור‪.‬‬ ‫על אף החום הכבד‪ ,‬הקהל שהגיע למקום נהנה מהאווירה‪ ,‬מהטקס וכמובן‬ ‫מההופעה של מיכה שטרית ורון בונקר שהגיעו בהתנדבות למקום‪.‬‬ ‫האירוע הופק על ידי רשות הטבע והגנים ‪ ,‬המועצה האזורית סיפקה אוט�ו‬ ‫בוסים; תושבי האזור התגייסו לסייע‪ ,‬ובראשם טל גולדמן מקיבוץ יטבתה‪.‬‬ ‫גל נקדימון‬ ‫צילום‪ :‬גל נקדימון‬ ‫פירואטים באליפז‬ ‫זו השנה הראשונה בה התנהל חוג בלט מקצועי בקיבוץ אליפז‪ ,‬על ידי‬ ‫המורה נורית שני‪ .‬החוג‪ ,‬שהתחלק לרמות שונות בעיקר על פי גילאים‪,‬‬ ‫קלט לחיקו בנות מישובי החבל והכשירן לרקוד בלט ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫ביום ו׳ ה‪ ,19.6.15-‬נערך מופע הסיום המקסים של השנה‬ ‫הראשונה‪ ,‬ולאחר שבוע מרוכז של חזרות‪ ,‬עלו בנות החוג‬ ‫לבמה להופעת סוף שנה א'‪ ,‬כשההתרגשות ניכרת על פניהן‪.‬‬ ‫המופע כלל שיעור לדוגמא וריקוד משות ף לצלילי הנע�י‬ ‫מה המוכרת של״ ״‪Dance of the hours‬״ של פונצ'ילי‪ ,‬ב�ה‬ ‫שראת הקטע של בעלי החיים המרקדים מהסרט “פנטזיה"‪.‬‬ ‫הרקדניות‪ ,‬בגילאי ‪ ,6-10‬הציגו ברמות ‪ 1‬ו‪ 2-‬להנאתם הרבה של‬ ‫הקהל האורחים וההורים‪.‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪5 2015‬‬ ‫בציניות וברצינות‬ ‫דובי גולדמן‪ ,‬ההוא עם הטור המצחיק בעיתון האזורי‪ ,‬החזיק ארבע שנים באחד התפקידים הרציניים בחבל‬ ‫אילות ‪ -‬מנכ"ל החברה הכלכלית‪ .‬במאי האחרון הוא סיים את תפקידו‪ ,‬חצה בחזרה את הכביש לקיבוץ‬ ‫יטבתה ויש מה לומר על העניין‪...‬‬ ‫שיחה עם דובי‪ ,‬היא קצת כמו שיחה‬ ‫עם ילד בן חמש שיש לו המון שכל‪.‬‬ ‫הוא ממוקד רוב הזמן‪ ,‬עונה לעניין ובס‬ ‫רהיטות ותוך כדי כך‪ ,‬הוא פותח מגיס‬ ‫רות בשידה (שלי!)‪ ,‬משחק עם הניירות‬ ‫שעל השולחן (שלי!) וגם פותח את‬ ‫מגירת הניירות של המדפסת (שלי‪,‬‬ ‫כמובן)‪ .‬הוא לא ממש רצה להתראיין‪,‬‬ ‫דחה‪ ,‬או ביטל את הפגישה לפחות‬ ‫שלוש פעמים ועל כל שאלה שנשאל‪,‬‬ ‫קודם כל הודיע ‪ -‬לא יודע‪ .‬אין לי‬ ‫מה להגיד על זה‪ .‬והפופולארי מכולם‬ ‫ מה את רוצה ממני? אחרי שמסיים‬‫לומר לא‪ ,‬הוא דווקא מספק תשובות‬ ‫עם הרבה ערך מוסף‪ .‬חכו שיקרא מה‬ ‫אמרו עליו אחרים‪...‬‬ ‫דובי‪ ,‬למה עזבת?‬ ‫"רציתי לעזוב בעודי נהנה מהתפקיד‬ ‫ולא אחרי שאני ממצה אותו‪ ,‬חשבתי‬ ‫שזה צריך להיות תהליך ארוך ומסוס‬ ‫דר ‪ -‬הודעתי שנה מראש‪ .‬אני מטיבעי‬ ‫אדם תזזיתי שלא אוהב להישאר הרבה‬ ‫זמן בתפקיד אחד וחוץ מזה לא היתה‬ ‫שום סיבה ‪ -‬נהניתי בעבודה‪ ,‬החיים היו‬ ‫טובים‪ ,‬הציפורים צייצו בבוקר‪ ,‬רציתי לעזוב‬ ‫כשהן עדיין מצייצות‪ ...‬יש לציין שכשנכנסתי‬ ‫לתפקיד‪ ,‬אמרתי שאני בא לארבע שנים‪".‬‬ ‫אתה מרגיש שמיצית את התפקיד?‬ ‫"לא וזה טוב‪ .‬יש אין סוף דברים שאפשר לעס‬ ‫שות‪ .‬אני לא חושב שאני מיציתי אותו ואני‬ ‫לא חושב שמישהו יכול‪ ,‬כי תמיד יהיה מה‬ ‫לעשות‪".‬‬ ‫יש דברים שרצית לעשות ולא הספקת?‬ ‫"בוודאי‪ .‬הפרויקט שאני הכי רוצה לראות‬ ‫קורם עור וגידים‪ ,‬הוא מתקן לייצור אנרגיה‬ ‫מפסולת חקלאית שאמור לשבת באזור התס‬ ‫עשייה ערדום‪ ,‬צפונית לבית האריזה‪ .‬זרענו‬ ‫את הזרעים‪ ,‬התחלנו את התהליך ואני מקווה‬ ‫שזה יקרה‪ .‬הפרויקט השני שהוא מאד מעניין‬ ‫ואתגרי‪ ,‬זה הקמת קמפינג‪/‬אתר לינה מסוס‬ ‫דר בפארק תמנע‪ .‬מה שקיים היום‪ ,‬הוא לא‬ ‫פרי תכנון ארוך טווח‪ ,‬אלא תולדה של צורך‪:‬‬ ‫אנחנו מזהים היום צורך גדול מאד בלינות‬ ‫שטח באיכות טובה לכל המשפחה‪ .‬יש אנשים‬ ‫שרוצים לעזוב את המלונות ולחזור לישון‬ ‫תחת כיפת השמיים‪ .‬זה בנוסף לביקוש הגדול‬ ‫מאד של בתי ספר במהלך שנת הלימודים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יזמנו ‪ -‬יחד עם משרד התיירות ועם ה‬ ‫ ‪ ,JNF -‬הקמת אתר לינה שיהיו בו כמה א�פ‬ ‫שרויות‪ ,‬כמו בונגלוסים‪ ,‬אוהלים וקרוואנים‪.‬‬ ‫אנחנו עדיין צריכים לגייס את כל הכסף ואני‬ ‫מקווה שבמאמצים רבים זה יוכל להתחיל‬ ‫להיבנות ב‪".2017-‬‬ ‫אתה לא מתוסכל מכך שעזבת לפני שזה‬ ‫הושלם?‬ ‫‪ 6‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫"לא‪ .‬אם הייתי מחכה עד שזה יושלם‪ ,‬אז כבר‬ ‫היו עוד פרויקטים בצנרת‪ ,‬כי זה טיבה של‬ ‫העבודה‪ .‬אין מטרות שמסמנים וכשמגיעים‬ ‫אליהן אז מפזרים את החברה‪".‬‬ ‫נהנית מהעבודה?‬ ‫"רוב הזמן‪".‬‬ ‫טיפ למנכ"ל‬ ‫ממה הכי נהנית?‬ ‫"יש את הקלישאה ‪ -‬נהניתי לעבוד עם האנס‬ ‫שים‪ ,‬אבל במקרה הזה זו קלישאה נכונה‪ .‬היה‬ ‫לי צוות שרק עזר והרבה פעמים עשה את‬ ‫העבודה במקומי‪ ,‬כך שאני באתי ורק נשאר‬ ‫לי לאשר את מה שהם עשו ולשתות קפה‪.‬‬ ‫אני מאד מאד נהניתי מהביקורים בתמנע ‪-‬‬ ‫כמובן שהכרתי את הפארק‪ ,‬אבל התכיפות‬ ‫שבה הגעתי אליו במסגרת העבודה והיכולת‬ ‫לראות אותו משתנה מיום ליום ומשעה לשעה‬ ‫העניקו לי גילוי מחודש של המקום‪ .‬אפילו‬ ‫הנסיעה בדרך לאגם היא עוצרת נשימה ושוס‬ ‫נה כל פעם מחדש‪".‬‬ ‫מה היה החלק הפחות מהנה בעבודה?‬ ‫"זו לא עבודה של שיאים‪ ,‬היא לפעמים עבוס‬ ‫דה סיזיפית ומעצבנת‪ ,‬בעיקר בכל הקשור‬ ‫לבירוקרטיה של חברה מוניציפאלית‪ .‬באופן‬ ‫מוזר‪ ,‬תחושת ההתעלות היא כשאתה מצליח‬ ‫למצוא איזה מעקף לבעיה בירוקרטית ואתה‬ ‫מרגיש שאתה יכול התמקד בעבודה ולא בהס‬ ‫פרעות‪ .‬היה לי כיף‪ ,‬שלא ישתמע אחרת‪ .‬מאד‬ ‫נהניתי‪ .‬אני עוזב מבחירתי‪ ,‬אבל בצער‪.‬‬ ‫הקושי הגדול ביותר בעבודה‪ ,‬אלה המשקוס‬ ‫לות שהתקנות של משרד הפנים שמות‬ ‫לרגליך‪ ,‬שאני לא יכול להגיד שאני לא‬ ‫מבין את הנחיצות בהן‪ ,‬בעיקר לאור‬ ‫מה שראינו בשנה האחרונה במועצות‪,‬‬ ‫אבל מצד שני‪ ,‬משרד הפנים לא ערוך‬ ‫לטפל בחברות כלכליות‪ .‬האגף לתאגיס‬ ‫דים עירוניים‪ ,‬שמטפל ‪-‬ב‪ 500-600-‬ח�ב‬ ‫רות כלכליות‪ ,‬מונה משהו כמו חמישה‪,‬‬ ‫א ו שישה עובדים והם פשוט לא מס�ו‬ ‫גלים לתת את השירות הנדרש‪ ,‬למרות‬ ‫שהם ניסו לעזור לנו בכל הזדמנות‬ ‫שהיינו צריכים אותם‪ .‬יש המון המון‬ ‫בירוקרטיה‪ .‬באסה‪".‬‬ ‫אתה חושב שעשית עבודה טובה?‬ ‫"אני מעדיף שלא לענות על השאלה‬ ‫הזאת‪( .‬בכל זאת עונה‪ .‬ג‪.‬נ)‪ :‬אני יודע‬ ‫שהמבקר הכי גדול שלי זה אני‪ ,‬אז אם‬ ‫את שואלת אותי‪ ,‬אני יודע על עשרות‬ ‫דברים שיכולתי לעשות אחרת‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬כמו שלימדו אותי בצבא‪ ,‬היחידי‬ ‫שלא התברבר בניווטים‪ ,‬זה הרב הראס‬ ‫שי לצה"ל‪".‬‬ ‫בשלב מסוים‪ ,‬כשאני מבקשת ממנו‬ ‫להיזכר באירוע מיוחד‪ ,‬או מעניין‬ ‫שקרה לו בעבודה‪ ,‬הוא מתחיל לדקלם‪:‬‬ ‫הטיול השנתי‪ ,‬הוא הכי מגניב אותי‪...‬‬ ‫"חלק מהעבודה שלי הוא ליווי תורמים גדוס‬ ‫לים שמגיעים לפארק תמנע‪ .‬היה זוג תורס‬ ‫מים מפלורידה שכבר נשקו לעשור התשיעי‬ ‫בחייהם‪ .‬לקחתי אותם לסיור בפארק‪ ,‬אבל‬ ‫לאורך כל הסיור ממש לא עניין אותם הפאס‬ ‫רק‪ ,‬או החבל‪ ,‬או ישראל‪ ,‬אלא רק לספר לי‬ ‫איך הם היו מעורבים בשליחת תרופות לפי‬ ‫בקשה מיוחדת של המוסד לישראל‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ .1967‬הסיפור השתנה מדי עשר דקות‪ ,‬אבל‬ ‫המוטיב היחידי שנשאר בו קבוע זה המוסד‬ ‫והתרופות‪ .‬בסופו של הסיור החזרתי אותם‬ ‫למלון באילת והבעל הוציא שטר של ‪200‬‬ ‫ש"ח ונתן לי טיפ‪ ...‬ניסיתי לסרב‪ ,‬אבל הוא‬ ‫פשוט התעקש‪ .‬הוספנו את הטיפ לקופסת‬ ‫הטיפים של פארק תמנע‪ .‬הוא חשב שאני‬ ‫הייתי המדריך שלהם‪".‬‬ ‫יש לך חרטות?‬ ‫"לא מתחרט על שום דבר‪ ,‬גם לא על השס‬ ‫טויות שעשיתי ועשיתי שטויות‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫ספק"‪.‬‬ ‫אין ספק‪.‬‬ ‫מה התפקיד החדש שאתה הולך לעשות?‬ ‫"גזבר קיבוץ יטבתה‪ .‬אמרו שהקיבוץ זקוק‬ ‫למנהל כספים ולא לגזבר‪ .‬תשאלי מה ההבדל‬ ‫ביניהם?"‬ ‫מה ההבדל ביניהם?‬ ‫"גזבר יותר מוציא לפועל מדיניות ומנהל‬ ‫כספים גם נדרש לייצר מדיניות בכל הקשור‬ ‫לניהול כספים בארגון‪ .‬איך זה יעבוד ביחד‪,‬‬ ‫אני עדיין לא יודע‪ .‬יהיה מעניין‪".‬‬ ‫כמה זמן נראה לך שתישאר בתפקיד הזה?‬ ‫"אני מעריך שלוש‪-‬ארבע שנים‪".‬‬ ‫מתי אתה מגיש את הטור הקרוב?‬ ‫"לא מגיש‪".‬‬ ‫תמשיך לכתוב לעיתון?‬ ‫"נגמרו לי הסיפורים‪ ,‬אני מקווה שאמצא עוד‬ ‫סיפורים‪ .‬החיים שלי הרבה פחות סוערים‬ ‫ממה שנדמה למי שקורא את העיתון‪ .‬יש לי‬ ‫אישה‪ ,‬ארבע ילדות וכלב‪ ,‬ואפילו כלב אין‬ ‫לי‪".‬‬ ‫בין הצניעות להומור‬ ‫ראש המועצה אודי גת‪ ,‬מנכ"ל המועצה זהר‬ ‫מיכאלי‪ ,‬מנכ"ל פארק תמנע חגית גל ומנהלת‬ ‫לשכת מנכ"ל החברה הכלכלית לינדה זמזליג‬ ‫פגשו לראשונה את דובי גולדמן ‪ -‬כל אחד‬ ‫בזמן אחר ועבדו איתו בצמוד במהלך שנות‬ ‫תפקידו בחברה הכלכלית‪ .‬על אף תפקידיהם‬ ‫השונים בתכלית‪ ,‬ההתרשמות וההתנסות‬ ‫שלהם עם דובי די דומות‪.‬‬ ‫כמה זמן אתם מכירים את דובי?‬ ‫זהר מיכאלי מחזיק בוותק בתחום ‪" -‬מכיתה‬ ‫י'; הייתי מחנך שלו‪".‬‬ ‫איך הוא היה בתור תלמיד? "מעולה‪,‬‬ ‫מדהים‪ .‬חכם‪ ,‬חוש הומור‪ ,‬ציניות במידה‪ .‬היה‬ ‫תלמיד טוב ושקדן‪ ,‬חלומו של כל מורה‪".‬‬ ‫אודי‪ ,‬אמנם מכיר את דובי שנים רבות‪ ,‬אבל‬ ‫בהחלה כשכנים לחבל‪ ,‬אחר כך כשדובי היה‬ ‫מרכז משק יטבתה‪ ,‬נציג במליאה ו"מכיר‬ ‫אותו באמת רק מאז שנכנס לתפקיד מנכ"ל‬ ‫החברה הכלכלית"‪ .‬חגית ולינדה‪ ,‬לעומתו‪,‬‬ ‫נחשפו לנפלאות הדובי רק מיום כניסתו לתס‬ ‫פקיד המנכ"ל‪.‬‬ ‫זוכרים איך ולמה הוא נבחר לתפקיד?‬ ‫אודי‪" :‬התקיים מכרז ‪ -‬נגשו אנשים כולל‬ ‫דובי‪( ,‬לא זוכר מי עוד) וחשבנו הוא מתאים‪.‬‬ ‫הוא היה צעיר‪ ,‬נמרץ‪ ,‬עם ניסיון והבנה של‬ ‫צרכים אזוריים‪ ,‬מבין את האזור‪ ".‬זהר נכנס‬ ‫לתפקידו כמה חודשים אחרי דובי ומספר‬ ‫שהיה "מעורב יותר בדחיפה מאשר בקבס‬ ‫לה‪ ,‬כי ניהלתי את משאבי אנוש ביטבתה‪ .‬זה‬ ‫נראה בעיניי מהלך טבעי ‪ -‬שמרכז משק של‬ ‫קיבוץ‪ ,‬מתמודד ויוצא לתפקיד כמו מנכ"ל‬ ‫החברה הכלכלית"‪ .‬ולינדה פשוט קובעת‪" :‬‬ ‫כי הוא היה הראוי מכל המועמדים"‪.‬‬ ‫"חלק גדול מההחלטות אפילו‬ ‫הכי רציניות‪ ,‬מלוות אצלו בסוג‬ ‫של בדיחה‪ .‬לפעמים‪ ,‬מי שלא‬ ‫מכיר את דובי עשוי לטעות‬ ‫ולחשוב שההתייחסות שלו היא‬ ‫לא רצינית‪ ,‬אבל זה ממש לא‬ ‫ככה" (זהר מיכאלי)‬ ‫למה הוא עוזב?‬ ‫אודי מקווה שהוא עוזב בגלל שהתפקיד‬ ‫בקיבוץ קרא לו והקיבוץ קרא לו וחושב שיס‬ ‫תכן שדובי התעייף‪ ,‬שבע‪" .‬כשמחברים את‬ ‫הכל ביחד זו בטח סיבה טובה‪ ".‬חגית דווקא‬ ‫חושבת שמשעמם לו‪ ,‬שקטן עליו ובכלל ‪-‬‬ ‫שמיצה את עצמו בחברה הכלכלית‪" .‬יש בעס‬ ‫בודה הזו המון בירוקרטיה והוא צריך יותר‬ ‫עשייה‪ ".‬לינדה מחזיקה בדעה דומה‪" :‬אני‪,‬‬ ‫באופן אישי‪ ,‬חושבת שהתפקיד קטן עליו‪.‬‬ ‫אבל יש גם את מה שקורה לאנשים אחרים ‪-‬‬ ‫המשק קרא להם בחזרה והם הלכו‪".‬‬ ‫מה תחושתכם בעניין?‬ ‫אודי‪" :‬מצד אחד‪ ,‬נראה לי שזה תפקיד שאס‬ ‫פשר לבנות אותו עוד ולהתקדם איתו עוד‬ ‫ולעשות אותו יותר שנים‪ .‬אין קדנציה‪ ,‬והתס‬ ‫פקיד לא מוגבל בזמן‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני לא חוסם‬ ‫ואם מישהו מתעניין במשהו אחר וחושב ששם‬ ‫הוא יתפתח‪ ,‬אז אני לא יעצור את ההתפתס‬ ‫חות‪ .‬ברמה האישית‪ ,‬זו היתה עבודה צמודה‬ ‫ולמדנו להכיר ולהבין אחד את השני ולמרות‬ ‫שאני מאמין שיהיה אותו הדבר עם גיא‪ ,‬בכל‬ ‫זאת‪ ,‬נסגר כאן פרק‪"...‬‬ ‫זהר נחרץ במיוחד‪" :‬פה אני מאד ביקורתי ‪-‬‬ ‫אני חושב שהדבר רע‪ ,‬שדובי קיבל החלטה‬ ‫מאד שגויה לעזוב‪ .‬אני חושב שהתרומה שלו‬ ‫בתפקיד שיעשה ביטבתה פחותה לעין שיעור‬ ‫כתרומה לאזור לעומת מה שהוא עשה בחבס‬ ‫רה הכלכלית‪ .‬זה תפקיד מאד מכובד וראוי‪,‬‬ ‫אבל לאזור זה הפסד גדול‪ .‬כעסתי עליו וגם‬ ‫אמרתי לו את זה‪ ,‬אבל בסך הכל אני מאד‬ ‫אוהב אותו ואני מכבד את ההחלטה שלו‪".‬‬ ‫גם חגית מאד עצובה שהוא עוזב‪ ,‬אבל יכולה‬ ‫גם להבין את הצורך בשינוי ‪" -‬אני עצובה‬ ‫כי אני לא יכולה לדמיין איך זה יהיה אחריו‪,‬‬ ‫אבל אנחנו כבר לא ילדים‪".‬‬ ‫גם לינדה מצטערת ומפרגנת‪" :‬אני מאד מאד‬ ‫שמחה בשבילו שהוא ממשיך הלאה‪ ,‬זו עוד‬ ‫תחנה בדרך ואני מאחלת לו המשך הנאה‪".‬‬ ‫איך היתה העבודה מולו?‬ ‫אודי מאד נהנה מהעבודה המשותפת ומסביר‬ ‫שסוג העבודה דורש אינטנסיביות והקלילות‪,‬‬ ‫ההומור‪ ,‬הנכונות והציניות ‪ -‬אלה דברים‬ ‫שמאד אוהב אוהב אצל דובי‪.‬‬ ‫זהר‪" :‬דובי הוא בן אדם שאני מאד אוהב‬ ‫לעבוד איתו ואני חושב שיש לו את היכוס‬ ‫לת לייצר נינוחות מאד גדולה בעבודה‪.‬‬ ‫חלק גדול מההחלטות אפילו הכי רציניות‪,‬‬ ‫מלוות אצלו בסוג של בדיחה‪ .‬לפעמים‪ ,‬מי‬ ‫שלא מכיר את דובי עשוי לטעות ולחשוב‬ ‫שההתייחסות שלו היא לא רצינית‪ ,‬אבל זה‬ ‫ממש לא ככה‪ .‬זה לא מפריע לו להיות מאד‬ ‫מאד חד בניתוח ובביקורת‪ ,‬בראיית דברים‬ ‫כמו שהם ולא לעגל פינות; זה די נדיר ולא‬ ‫משהו שאתה מוצא אותו כל יום‪".‬‬ ‫חגית‪" :‬זכיתי לעבוד עם קסם וזה מדהים‪ ,‬כי‬ ‫זכיתי פעמיים ‪ -‬אחרי אמנון (שמעוני‪ .‬היה‬ ‫מנכ"ל החברה הכלכלית לפני דובי‪ .‬ג‪.‬נ)‬ ‫לקבל את דובי עם האישיות והשקט הזה‪,‬‬ ‫המעוף שלו והציניות המדהימה שלו‪ .‬הוא‬ ‫מצחיק אותי‪"!...‬‬ ‫לינדה‪" :‬חוש ההומור‪ ,‬הצחוקים והצניעות ‪-‬‬ ‫הוא פשוט כובש‪ .‬דובי הוא מנהל מהסוג הנס‬ ‫דיר והמיוחד ‪ -‬שיודע לשלב בין המקצועיות‬ ‫לחברות‪ ,‬בין התבונה והרגישות‪ ,‬הקשבה‪,‬‬ ‫הבנה‪ ,‬מילה טובה ופירגון והכל מתובל ועס‬ ‫טוף עם שפע של צחוק והומור‪ .‬גם אחרי ‪17‬‬ ‫שנה בתפקיד שלי‪ ,‬אני לא סובלת מעייפות‬ ‫החומר ‪ -‬כי כשאת מקבלת את הכוח ואת‬ ‫הרוח הגבית‪ ,‬זה נשאר מעניין‪".‬‬ ‫אילו פרויקטים מיוחדים הוא הרים?‬ ‫אודי וזהר מספרים שדובי לקח על עצמו‬ ‫לקדם נושאים חדשים בתחום המיחזור והפס‬ ‫סולת החקלאית ובתקופתו פיתחו הפקת גז‬ ‫מנימרה וגם את התחלת הפרויקט של מה‬ ‫שמכונה ‪ -‬המחלקה הנדל"נית של החברה‬ ‫הכלכלית‪ ,‬שזה קנייה והשכרה של בתים‪.‬‬ ‫(החברה הכלכלית‪ ,‬מחויבת ‪ -‬על פי חוק ‪-‬‬ ‫לכלכלה)‪ .‬זהר‪" :‬דובי קידם את מפעל המיס‬ ‫חזור הגדול של גזם ופרש פרות‪ .‬זה מפעל‬ ‫שיוקם והוא יהווה שינוי דרמטי בכל ההתס‬ ‫נהלות שלנו בנושא של מיחזור ‪ -‬הגזם כרגע‬ ‫מונח בעיקר ליד המטעים‪ .‬פרש הפרות ‪-‬‬ ‫חלקו שוכב בשדות‪ ,‬עם חלקו מזבלים והוא‬ ‫יכול לייצר הרבה יותר‪ .‬המפעל שיקום פה‪,‬‬ ‫הוא יוזמה והובלה של דובי וזה לזכותו‪".‬‬ ‫דובי קידם את מפעל המיחזור‬ ‫הגדול של גזם ופרש פרות‪ .‬זה‬ ‫מפעל שיוקם והוא יהווה שינוי‬ ‫דרמטי בכל ההתנהלות שלנו‬ ‫בנושא של מיחזור‬ ‫זכור לכם אירוע מיוחד שקשור לעבודה?‬ ‫חגית‪" :‬במהלך האירוע של הכדורים הפורס‬ ‫חים כשהבנו שהעלויות גבוהות משחשבנו‪,‬‬ ‫המשכנו כי האמנו בתהליך ובכך שזה ימתג‬ ‫את תמנע על המפה וכך היה‪ .‬אחרי הכישלון‬ ‫הכלכלי של האירוע אני התרסקתי‪ ,‬אז דובי‬ ‫בא אליי ואמר לי ‪ -‬מאמי! אני כל כך שמח‬ ‫שזה קרה לך‪ .‬מה זה כל ההצלחות האלה?‬ ‫הגיע הזמן שתחווי איזה כישלון כלכלי‪".‬‬ ‫ללינדה זכור דווקא סיפור סלפסטיקי יותר‪:‬‬ ‫"היה לנו סיור השתלמות‪ ,‬בצפון‪ ,‬לפני כשס‬ ‫נתיים‪ .‬בין היתר‪ ,‬עשינו שיט אבובים בירדן‪.‬‬ ‫באבוב ישבנו דובי‪ ,‬אני‪ ,‬הרצל חזון וגלעד‬ ‫פינקלשטיין והיינו אמורים לשוט עם הזרם‪,‬‬ ‫אבל מה לעשות שלא היה זרם‪ .‬המים עמדו‬ ‫כמו ביצה והיה חם ודובי החליט שהוא קופץ‬ ‫למים להתרענן‪ .‬אבל גובה המים היה רק ‪50‬‬ ‫ס"מ‪ ...‬למרבה המזל הוא לא קפץ ראש‪ ,‬אז‬ ‫יכולנו לצחוק על זה ובאמת ‪ -‬לא הפסקנו‪".‬‬ ‫אתם מצטערים שהוא עוזב?‬ ‫חד‪-‬משמעית‪ ,‬כל מי שעבד מול דובי‪ ,‬או‬ ‫איתו‪ ,‬במהלך כהונתו כמנכ"ל החברה הכס‬ ‫לכלית‪ ,‬מאד מצטער לראות אותו עוזב את‬ ‫המשרד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כולם גם מאד אופס‬ ‫טימיים באשר למנכ"ל החדש ‪ -‬גיא מרקמן‬ ‫ומצפים לעבודה המשותפת‪.‬‬ ‫אודי‪" :‬כן‪ ,‬אני מצטער שדובי עוזב‪ .‬את החס‬ ‫ברות אנחנו לא נפסיק‪ ,‬אבל חבל לי על הניס‬ ‫סיון המצטבר והיכולות‪ .‬ללא קשר‪ ,‬אני מאד‬ ‫מברך את גיא וחושב שהוא יצליח בתפקיד‪".‬‬ ‫באותה רוח‪ ,‬גם זהר מאד מצר על עזיבתו של‬ ‫דובי ובמקביל "מאד שמח על גיא‪ .‬הוא מביא‬ ‫איתו רוח יזמית חדשה‪ ,‬שמסתכלת על הדבס‬ ‫רים אחרת ואני חושב שזה מאד טוב לאזור‪".‬‬ ‫גל נקדימון‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪7 2015‬‬ ‫בדרך‬ ‫עזרה‬ ‫לעדי רמות‪ ,‬אחות במקצועה וחברת קיבוץ יטבתה‪ ,‬לא נעים להודות שהיא חיה מאסון לאסון‪ .‬כשכבר לא‬ ‫הספיק לה להתנדב תחת מיני ארגונים הומניטאריים שונים באזורי האסונות העולמיים בעשור האחרון‪,‬‬ ‫היא הקימה ארגון הומניטארי משלה‬ ‫עדי רמות החלה את חייה המקצועיים כאחות‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬אבל למישהי עם כריזמה רבה ועם‬ ‫סקרנות חוצת גבולות‪ ,‬לא היה סיכוי להישאר‬ ‫באותו תפקיד נוח ובאותו מקום קטן כל כך‬ ‫הרבה שנים‪ .‬מהר מאוד היא התמנתה לרכזת‬ ‫הבריאות האזורית והייתה בין יוזמי ומוביס‬ ‫לי המהלך של פתיחת מרפאה אזורית בחבל‬ ‫אילות‪ .‬משם היא עברה לתפקיד האחות‬ ‫הראשית של יוספטל ואזור אילת והערבה‬ ‫ואחראית תחום בריאות באילת ובערבה‪.‬‬ ‫“בתקופת המונסון יורדים בכל‬ ‫יום אחר הצהריים ליטרים של‬ ‫מים וממלאים את האוהל במים‬ ‫שמגיעים עד הברכיים‪ .‬כמובן‬ ‫שאי אפשר לתת לילדים לזחול‬ ‫במצב כזה"‬ ‫לפני כארבע שנים החליטה לסיים את תפקיס‬ ‫דה בבי ת החולים ולהתפנות להגשמת חל�ו‬ ‫מות‪ .‬אחד מהם‪ ,‬שהוא למעשה התוצאה של‬ ‫כל שנות התנדבותה במשלחות סיוע למדיס‬ ‫נות הרות אסון‪ ,‬הוא הקמת ארגון הומניטארי‬ ‫משלה‪ -‬עמותת “עדן" ‪ -‬לקידום צדק חברתי‬ ‫לאוכלוסיות חלשו ת בארץ ובעולם‪ ,‬כזה שפ�ו‬ ‫על על פי העקרונות ותפיסת העולם למודת‬ ‫הניסיון של מי שראתה כבר הרבה משלחות‬ ‫סיוע בחייה ולמדה מהם הצרכים האמיתיים‬ ‫של הנזקקים‪.‬‬ ‫עדי גדלה במושב כרם בן שמן‪ .‬היא הגיעה‬ ‫לאזור הערבה בשנת ‪ ,1975‬במסגרת השירות‬ ‫הצבאי בנח"ל‪ ,‬כדי להצטרף לגרעין הראשון‬ ‫שהקים את קיבוץ יהל ‪ .‬בזמן שהותה בק�י‬ ‫בוץ יטבתה כמקום המגורים‪ ,‬הכירה את אבי‬ ‫רמות‪ ,‬מי שלימים הפך לבעלה‪ .‬אחרי תקופת‬ ‫ניסיון ביהל‪ ,‬היא חזר ה ליטבתה ושם נש�א‬ ‫רה‪ ,‬הקימה משפחה והחלה לעסוק במקצוע‬ ‫הסיעוד‪.‬‬ ‫כיום ‪ ,‬היא חברת קיבוץ יטבתה ואמא ל�ש‬ ‫לושה ילדים (‪ ,)24 ,27 ,30‬ועסוקה עד מעל‬ ‫לראש‪.‬‬ ‫“להיות אחות זה לכל החיים‪ ,‬זו המהות שלי‪,‬‬ ‫ולמרות שאני לא עוסקת בזה כפרנסה‪ ,‬אני‬ ‫עדיין זמינה בשעת הצורך"‪ ,‬מאמתת עדי את‬ ‫ייעודה‪“ .‬כיום אני עובדת במחלקת הבריאות‬ ‫של התנועה הקיבוצית בתל אביב ובכל‬ ‫הארץ‪ ,‬ומנצחת על הארגון שהולך וגדל עם‬ ‫השנים"‪.‬‬ ‫“בכל שנותיי כאחות‪ ,‬מאוד אהבתי את הקשר‬ ‫האישי הראשוני‪ ,‬מה שאנחנו קוראים ‪-‬‬ ‫רפואה ראשונית‪ .‬לעזור לאנשים בכל מעגלי‬ ‫החיים‪ .‬בשנים הראשונות של הקיבוץ‪ ,‬תפקיד‬ ‫האחות היה מאוד רחב‪ ,‬ולהיות מסוגלת לתס‬ ‫‪ 8‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫מוך‪ ,‬לעזור ולהשפיע על התוצאות היה דבר‬ ‫שתמיד מאוד נגע לליבי‪ .‬תמיד חלמת י ל�ע‬ ‫שות את זה במובנים יותר רחבים‪ ,‬כשהדמות‬ ‫שנתנה לי השראה במשך שנים רבות היא לא‬ ‫אחרת מאשר אמא תרזה‪.‬‬ ‫בתחילת השהות שלי בקיבוץ אפילו חששתי‬ ‫להתקבל לחברות‪ ,‬כדי שלא אאבד את‬ ‫החירות לקום ולעזוב מתי שארצה על מנת‬ ‫שאוכל להגשים את החלום‪ .‬חשבתי להתחיל‬ ‫עם נסיעה של שנה להודו‪ ,‬אב ל החיים ה�ת‬ ‫גלגלו קצת אחרת‪ .‬התחלתי לגדל משפחה‪,‬‬ ‫ביססתי את עצמי‪ ,‬נוצרו מחויבויות והחלום‬ ‫נדחק הצידה‪ ,‬אך נשאר תמיד בליבי‪".‬‬ ‫מת י התחיל הרומן שלך עם העולם ה�ש‬ ‫לישי?‬ ‫“המפגש הראשון שלי ע ם אוכלוסיות ח�ל‬ ‫שות במדינות אחרות לא היה ברמה טיפוס‬ ‫לית‪ ,‬אלא מתוך סקרנות עצומה להכיר את‬ ‫הדמויות מקרוב‪ .‬זה היה כשחתמו את הסכם‬ ‫השלום עם ירדן וליטבתה היה קשר מאוד‬ ‫חזק עם רח'מה‪ ,‬הישוב הבדואי שנמצא ממש‬ ‫מולנו‪ ,‬מעבר לגבול‪ .‬מאוד סיקרן אותי לדעת‬ ‫מה קורה שם‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא הישוב הכי קרוב‬ ‫אלינו במרחק אווירי‪ .‬במשך שנים רבות ניס‬ ‫סיתי ליצור איזשהו קשר עם הנשים בכפר עד‬ ‫שבסופו של דבר זה קרה‪.‬‬ ‫הכפר הזה נבחר כאחד הכפרים לשיתוף‬ ‫פעולה חקלאי איתנו‪ .‬ביוזמה של קרן מימון‬ ‫גרמנית‪ ,‬הוחלט להקים שם חווה חקלאית‬ ‫עם הדרכה של מו"פ ערבה‪ ,‬ודרכם הצלחס‬ ‫תי לבנות את הקשר‪ .‬אני בעיקר הסתקרנתי‬ ‫מחיי היומיום של הנשים בכפר‪ ,‬מתוך אמונה‬ ‫ש"התפקידים" הנשיים הם אוניברסאליים‪,‬‬ ‫ולכן חשבתי שיש הרב ה בסיס לשפה משו�ת‬ ‫פת ולו רק מהמקום הזה‪ .‬הנשים‪ ,‬מבחינתן‪,‬‬ ‫הי ו די חשדניות בנוגע לאינטרס שלי‪ .‬מבח�י‬ ‫נת היררכיה‪ ,‬השבט הזה ברח'מה הוא הנחות‬ ‫מהקהילות הבדואיות בירדן‪ ,‬כל שכן הנשים‪,‬‬ ‫אז הם לא הבינו למה זה כל כך מעסיק אותי‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה הוצמדה לי מלווה‪ ,‬מאוחר‬ ‫יותר התברר שהיא הייתה האחות הראשית‬ ‫של ירדן שבאה לוודא שאין לי איזה אג'נדה‬ ‫סמויה‪ .‬במשך למעלה משנתיים הייתי נוסס‬ ‫ע ת לשם פעם בחודש ולוקחת איתי מתו�ר‬ ‫גמנית‪ ,‬בדרך כלל זו הייתה אחת הנשים של‬ ‫אחד הרופאים הערביים שעבדו בבית החוס‬ ‫לים באילת‪ .‬אלו היו מפגשים מרגשים בצורה‬ ‫בלתי רגילה‪ .‬בשביל לגשר על הקושי בשפה‬ ‫ובתרבות‪ ,‬כל פעם שהייתי נוסעת הייתי לוס‬ ‫קחת איתי פרויקטים של עבודת יד‪ ,‬ומתוך‬ ‫היצירה הייתה מתעוררת השיחה‪ .‬לקח לי‬ ‫הרבה זמן לרכוש את אמונן ‪ -‬בהתחלה הן‬ ‫היו יושבות איתי כשפניהן מכוסות רעלות‪,‬‬ ‫רק בשלב מאוחר יותר הן הרגישו יותר בנוח‬ ‫להסיר אותן‪.‬‬ ‫במסגרת הקשר הזה שנמשך כשנתיים‪,‬‬ ‫‪ ,2003-2005‬לקחתי איתי כמה פעמים גם את‬ ‫בתי למפגשי הנשים‪ .‬בסופו של דבר הסתיים‬ ‫הקשר בינינו בגלל שהתעוררו אצלן המון ציס‬ ‫פיות ממני והקשר כמו שהוא לא סיפק אותן‬ ‫יותר‪ .‬הייתה להן מחשבה שכמו שהבחורים‬ ‫של הכפר הצליחו ללמוד מהמו"פ ולשפר את‬ ‫מצבם הכלכלי‪ ,‬אני אביא להן איזה מפעל‬ ‫לתפירה או לקרמיקה‪ .‬מכיוון שלא הייתה‬ ‫לי האפשרות לעשות זאת באותם זמנים‪ ,‬לא‬ ‫יכולתי לתת להן מענה והקשר פסק"‪.‬‬ ‫פגישה עם המציאות‬ ‫ההתנסות הראשונה הזו של עדי‪ ,‬למרות שהס‬ ‫סתיימה עם טעם מר‪ ,‬העלתה אצלה את רמת‬ ‫הסקרנות והחשק והיוותה את יריית הפתיחה‬ ‫בחייה להמשך פרויקטים מהסוג הזה‪.‬‬ ‫אחרי אסון הצונאמי הגדול במזרח הרחוק‪,‬‬ ‫בשנת ‪ ,2005‬הבינה עדי שהיא לא יכולה‬ ‫לשבת בחיבוק ידיים בעבודתה המנהלתית‬ ‫בבית החולים‪“ .‬התעורר בי צורך עצום לצאת‬ ‫ולעזור‪ ,‬אבל בתור מנהלת בבית חולים לא‬ ‫הייתה לי אפשרות לצאת"‪ ,‬היא נזכרת‪“ .‬ימי‬ ‫שישי היו הימים החופשיים היחידים שהיו לי‪,‬‬ ‫בהם נהגתי להגיע מוקדם בבוקר לחדר אוכל‬ ‫כדי להתעדכן במה שקורה בקיבוץ‪ .‬באחד‬ ‫הבקרים שמעתי את אחת החברות מספרת‬ ‫כבדרך אגב שהגיע פקס למרפאה בו נאמר‬ ‫שמחפשים אחיות למשלחת סיוע לסרי‪-‬לנקה‬ ‫ושכלאחר יד הוא נזרק לפח‪ .‬אני לא אמרתי‬ ‫כלום‪ ,‬אבל בתגובה אינסטינקטיבית מפתיעה‬ ‫קמתי מהשולחן ורצתי מיד לפח במרפאה‪.‬‬ ‫אחר כך יצרתי קשר עם מי שלימים שינה את‬ ‫עולמי ‪ -‬הנרי אלקסלסי מהתנועה הקיבוצית‪,‬‬ ‫שריכז את משלחות הסיוע לסרי‪-‬לנקה‪ .‬אחרי‬ ‫שיחה קצרה איתו‪ ,‬ידעתי בדיוק מה עלי‬ ‫לעשות‪ .‬סידרתי לי חופשה בת חודש מבית‬ ‫החולים ועליתי על מטוס‪.‬‬ ‫יצאתי למשלחת הסיוע נרגשת מאוד‪ ,‬הרגשס‬ ‫תי שאני הולכת לשנות את העולם ולהגשים‬ ‫חלום‪ .‬תוך כדי הגשמת החלום גיליתי ‪ ,‬לד�א‬ ‫בוני‪ ,‬שהרבה פעמים הרצון לעזור הוא קצת‬ ‫אגואיסטי וחסר קשר למציאות הקיימת‪.‬‬ ‫במשך שלוש שנים‪ ,‬במקביל‬ ‫לעבודתה בבית החולים‪,‬‬ ‫הייתה עדי נוסעת לסרי‪-‬לנקה‬ ‫פעם בשלושה חודשים למשך‬ ‫שבועיים‬ ‫כשחיפשו אחיות למשלחת הסיוע אמרו שאין‬ ‫שירותי טיפת חלב באזור האסון וכי התזונה‬ ‫היא מתחת לכל ביקורת‪ ,‬גורם שמייצר בעיה‬ ‫קשה של גדילה והתפתחות‪ .‬אני יצאתי מפה‬ ‫עם אנציקלופדיות בנושא‪ ,‬אבל כשהגעתי‪,‬‬ ‫ראיתי שהאנשים שם גרים בבתים ארעיים‪,‬‬ ‫ממש אוהלים‪ ,‬ובתקופת המונסון יורדים בכל‬ ‫יום אחר הצהריים ליטרים של מים וממלאים‬ ‫את האוהל במים שמגיעים עד הברכיים‪.‬‬ ‫כמובן שאי אפשר לתת לילדים לזחול במצב‬ ‫כזה ‪ .‬לכן‪ ,‬זה לא יעזור שאני אסביר להם ש�י‬ ‫לדים צריכים לזחול כדי להתפתח; זה הרי‬ ‫לא רלוונטי לחיים שלהם‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬אחד ההישגים של המשלחות‬ ‫שהיו לפניי היה שהם קנו משקלי ם אלקטר�ו‬ ‫ניים למרפאות בהרבה מאד כסף‪ .‬המשקלים‬ ‫אמורים להיות מאוזנים על קרקע יציבה כדי‬ ‫לתת מידת משקל מהימנה‪ ,‬אבל בפועל אין‬ ‫רצפה אחת מאוזנת בכל סרי‪-‬לנקה‪ ,‬וחוץ‬ ‫מזה ‪ -‬מה ה ם יעשו כשיגמרו להם הב�ט‬ ‫ריות‪?...‬‬ ‫התקשרתי לארץ ואמרתי להם שמה ששלחו‬ ‫אותי לעשות הוא לא רציונאלי‪ .‬התנאים לא‬ ‫אפשרו עבודה ‪ -‬המרפאות נהרסו‪ ,‬האחיות‬ ‫נהרגו או ברחו ולא היה עם מי לעבוד ועל‬ ‫מה‪ .‬הסברתי להם שזו חוויה אנתרופולוגית‬ ‫מדהימה‪ ,‬אבל אין לי מה לעשות פה‪ ,‬אז אני‬ ‫יכולה לחזור במטוס הראשו ן לארץ‪ ,‬או ל�נ‬ ‫סות לשקם את השירות‪ ,‬וקיבלתי אוקיי לעס‬ ‫שות את זה‪ .‬יצרתי קשר עם משרד הבריאות‬ ‫המקומי והתחלנו לחשוב ביחד מה עושים‬ ‫ואיך משקמים‪ .‬לבסוף השתמשנו במבנים‬ ‫של גנים ובת י ספר‪ ,‬בשעות שאין בהן פע�י‬ ‫לות‪ ,‬שישמשו כמרכזי טיפת חלב וכך יכולתי‬ ‫להתחיל ליישם את מה שבאתי לעשות"‪.‬‬ ‫ברגע שהנרי אלקסלסי והתנועה הקיבוצית‬ ‫הבינו שעדי רמות היא לא רק עוד אחות‬ ‫במשלחת סיוע‪ ,‬אלא פרוייקטורית עם חזון‪,‬‬ ‫אמביציה מטורפת ונתינה אינסופית ‪ -‬הם‬ ‫החלו לנצל את כישוריה במידה הראויה לה‪.‬‬ ‫זמן מוע ט אחרי האסון במזרח‪ ,‬קיבלה ה�ת‬ ‫נועה הקיבוצית תרומה גדולה של כסף על‬ ‫מנת להקים כפר לניצולים‪ .‬לתורם הייתה‬ ‫פנטזיה שהכפר הז ה ינוהל ויופעל כמו ק�י‬ ‫בוץ; כמובן שהמחשבה הראשונה על האדם‬ ‫המתאים לפרויקט הייתה עדי רמות‪ .‬במשך‬ ‫שלוש שנים‪ ,‬במקביל לעבודתה בבי ת הח�ו‬ ‫לים‪ ,‬הייתה עדי נוסעת לסרי‪-‬לנקה פעם‬ ‫בשלושה חודשים למשך שבועיים כדי לפקח‬ ‫על הפרויקט‪ .‬היא הובילה וניהלה אותו ביד‬ ‫רמה‪ ,‬הפעילה אנשים בתחום הבנייה‪ ,‬המנהל‬ ‫והחברה והייתה שותפה לכ ל רגע ורגע בת�ה‬ ‫ליך ההקמה ‪ -‬החל מקבלת שטח האדמה של‬ ‫מטע הקינמון ועד איכלוס כל המשפחות‪.‬‬ ‫במקביל להקמת הכפר‪ ,‬כשהיא כב ר מ�ד‬ ‫וושת בשיא המהירות‪ ,‬החליטה עדי לשפץ‬ ‫בית יתומות שלא היה קשור לצונאמי‪ ,‬אבל‬ ‫היה קרוב לאזור כפר הניצולים‪ .‬היא ביקשה‬ ‫“מעשר" ‪ ,‬כמו שהיא‬ ‫מאותו תורם של הכפר ֻ‬ ‫קוראת לזה‪ ,‬כדי לזכות אותו בעוד מצווה‬ ‫על הדרך וכמובן שגם קיבלה‪ .‬בתום השיפוץ‬ ‫נסעו בתה‪ ,‬תכלת רמות‪ ,‬וחברתה ‪ -‬דריה אורן‬ ‫מנאות סמדר‪ ,‬להתנדב בבית היתומות לחצי‬ ‫שנה‪ .‬לאט לאט הפכה עדי רמות מלהיות רק‬ ‫חולמת ‪ -‬לחלום עצמו‪.‬‬ ‫עם שק מלא תובנות‪ ,‬סיפו ק ולמידה מתמ�ש‬ ‫כת‪ ,‬סיימה עדי את שני הפרויקטים הגדולים‬ ‫האלה‪ ,‬כשבאמתחתה תפיסת עולם חדשה‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪9 2015‬‬ ‫המשך מעמוד ‪9‬‬ ‫והתפכחות מהרעיון שהארגונים ההומניטאס‬ ‫ריים הגדולים יודעים תמיד מה הם עושים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬אחרי הרבה לבטים והתייעצויות‪,‬‬ ‫וכשהי א מודעת לקושי הגדול באיסוף תר�ו‬ ‫מות‪ ,‬החליטה עדי רמות לבחור בעצמה את‬ ‫הדרך לפעולה והקימה ארגון הומניטארי‬ ‫פרטי‪ ,‬המגובה בתמיכה של הקיבוץ ושל כמה‬ ‫חברים שנרתמו לחלום שלה‪.‬‬ ‫אזור אסון‬ ‫“הרבה פעמים נאלצתי לעשות דברים שלא‬ ‫תאמו את השקפת העול ם שלי וידעתי שה�ד‬ ‫רך היחידה לעשות אותם בדרכי‪ ,‬תהיה ליצור‬ ‫את הדרך"‪ ,‬היא משתפת בגילוי לב‪“ .‬כמובן‬ ‫שבזכות הכתף הרחבה והתומכת של הקיבוץ‬ ‫הייתה לי האפשרות ללכת עם החלום הזה עד‬ ‫הסוף וזה לא מובן מאליו‪ .‬שלושת הנושאים‬ ‫שאני מנסה לפעול בהם בתוך הארגון הם ‪-‬‬ ‫חקלאות‪ ,‬חינוך ובריאות בקרב אוכלוסיות‬ ‫נזקקות‪.‬‬ ‫הכל נראה לי מאוד רומנטי לפני שהתחלס‬ ‫תי וחשבתי שיהיה נפלא‪ ,‬אבל במציאות כמו‬ ‫במציאות‪ ,‬נתקלתי בהרבה קירות‪ .‬מאוד קשה‬ ‫לקושש דולר לדולר‪ ,‬ולגייס אנשים שיהיו‬ ‫מחויבים לעבודה שוטפת ויומיומית‪ .‬כולם‬ ‫אוהבים את ההיי‪-‬לייט‪ ,‬לנסוע למקומות‬ ‫אקזוטיים ולהרגיש שהם מצילים את העולם‪,‬‬ ‫אבל צריך מתנדבים גם לתפעול היומיומי‬ ‫של העמותה ‪ -‬להחזיק אתר אינטרנט ור�ש‬ ‫תות חברתיות‪ ,‬לנהל כספים‪ ,‬לאסוף תרומות‪,‬‬ ‫לגייס מתנדבים‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬חקלאים‪ ,‬בעלי‬ ‫ידע טכני ועוד‪..‬‬ ‫ארגון “עדן " נועד לסייע במצבי שגרה‪ ,‬ל�ה‬ ‫בדיל מארגונים הומניטאריים אחרים כמו‬ ‫“נתן"‪ ,‬שמסייע רק בזמני אסון‪ ,‬במסגרתו‬ ‫הצטרפתי למשלחת החילוץ שיצאה להאיטי‬ ‫אחרי רעידת האדמה האחרונה‪ .‬נסענו‬ ‫‪ 10‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫ל"פורט‪-‬או‪-‬פרינס" עיר הבירה של האיטי‪,‬‬ ‫שם היה הנזק הכי נורא‪ ,‬כדי לתת מענה רפואי‬ ‫לקהילה שמצאה מקלט בכנסייה המקומית"‪.‬‬ ‫אחד הפרויקטים האחרונים של “עדן" היה‬ ‫באתיופיה ‪ -‬גייסתי כמה חברים מתחום החס‬ ‫קלאות והרפת בקיבוץ לנסוע ללמד מקומיים‬ ‫איך לשפר את התפוקה והאיכו ת של הגיד�ו‬ ‫לים שלהם‪".‬‬ ‫איך מתפקדים באזור אסון?‬ ‫“בכל אזור אסון זה אחרת‪ ,‬כי תלוי באיזה‬ ‫שלב מגיעים‪ .‬בהאיטי‪ ,‬באמת הגענו בשלב‬ ‫הראשוני ‪ -‬לפני שהיה חשמל‪ ,‬מים ואוכל‪,‬‬ ‫וזה אומר שגם אנחנו בתוך הסיטואציה הזו‪.‬‬ ‫בתום יום עבודה מפרך אין איפ ה לנוח‪ ,‬ל�ה‬ ‫תקלח‪ ,‬או אפילו לאכול‪ .‬לנוכח כל המראות‬ ‫האלה‪ ,‬שמים בצד את כל הצרכים הפיסיים‪.‬‬ ‫זו הייתה התמודדו ת לא קלה אבל מאוד ח�י‬ ‫זקנו ונעזרנו זה בזה‪.‬‬ ‫“בתום יום עבודה מפרך אין‬ ‫איפה לנוח‪ ,‬להתקלח‪ ,‬או אפילו‬ ‫לאכול‪ .‬לנוכח כל המראות האלה‬ ‫את שמה בצד את כל הצרכים‬ ‫הפיסיים שלך"‬ ‫היינו ארבעה במשלחת ‪ -‬עובדת סוציאלית‪,‬‬ ‫אחות‪ ,‬רופא ואיש לוגיסטי‪ .‬הייתה לנו מטרה‬ ‫ברורה ‪ -‬בכנסייה הזו לא היינ ו צריכים ל�ה‬ ‫ציל חיים ולבצע ניתוחים‪ ,‬אלא להציע רפואה‬ ‫תומכת לאנשים שהופיעו אצלם סימפטומים‬ ‫פיסיים ונפשיים בעקבות הטראומה‪ .‬המגע‬ ‫האנושי כל כך חשוב במצבים כאלה‪ ,‬כי אין‬ ‫להם על מי להישען‪ ,‬כולם נפגעו‪".‬‬ ‫לא נשארו אצלך טראומות לנוכח מראות‬ ‫כאלו?‬ ‫“בכלל לא‪ ,‬אצלי זה עובד בדיוק הפוך ‪ -‬זה‬ ‫משאיר הרבה סיפוק על זה שנתתי את הטיפה‬ ‫שלי בים‪ .‬ואני בכוונה אומרת טיפה‪ ,‬כי המון‬ ‫אנשים חושבים שאם זו לא עזרה הירואית‪,‬‬ ‫היא לא נחשבת‪ ,‬אבל זו הטיפה שלי שיכולה‬ ‫להציל אנשים‪ .‬כמו שושנת יריחו שמספיקה‬ ‫לה טיפת מים אחת כדי לפרוח מחדש‪ .‬כל‬ ‫עזרה היא חשובה‪ .‬אי אפשר לבטל עזרה רק‬ ‫מתוך מחשבה שזה לא יציל את העולם‪ .‬ואולי‬ ‫אותו ילד שהצלת יגשים את החלו ם שלו וי�ע‬ ‫שה משהו למען אחרים?!‬ ‫אבל אם יש משהו שכן קשה לי‪ ,‬אלה הילדים‬ ‫שאני משאירה מאחוריי‪ .‬ילדים הם החולשה‬ ‫שלי‪ ,‬ובכל מקום כזה אני משאירה ילד יתום‬ ‫פרטי שלי‪ .‬בסרי‪-‬לנקה השארתי את סנקה‬ ‫ומראקי‪.‬‬ ‫בכל פעם אני יכולה לחזור הביתה עם כמה‬ ‫ילדים כאלה‪ .‬אמא של מראקי התחננה שאקח‬ ‫אותו איתי ‪ -‬לא כי היא רצתה לוותר עליו‪,‬‬ ‫אלא בגלל שהיא האמינה שאוכל לתת לו‬ ‫חיים יותר טובים‪ ,‬אבל ילד צריך לגדול עם‬ ‫המשפחה שלו והתרבות שלו‪ .‬קשה לעזוב‬ ‫אותם בידיעה שיש עוד המון דברים שאפס‬ ‫שר היה לעשו ת בשביל שילד אחד כזה י�צ‬ ‫ליח לשנות את חייו‪ ,‬אז אני לפחות נוטעת‬ ‫בו את החלום ואת הרצון לעשות משהו עם‬ ‫עצמו‪ .‬לכולם אני משאירה אלבום תמונות עם‬ ‫הטלפון והכתובת שלי ומנסה לשמור איתם‬ ‫על קשר כמיטב יכולתי‪ .‬מי יודע ‪ -‬אולי פעם‬ ‫כשהם יהיו גדולים הם יבואו לפה!"‬ ‫סביבה תומכת‬ ‫מה המשפחה שלך חושבת על העיסוק‬ ‫הזה?‬ ‫לאורך כל הדרך‪ ,‬חלק מהחוויה המשפחתית‬ ‫שלנו היא לחלום רחוק ולעשות דברים‪ ,‬גם‬ ‫אם הם נראים בלתי אפשריים‪ .‬מגיל קטן חיס‬ ‫נכנו את הילדי ם שאם אתה דוגר על הב�י‬ ‫צים לא יקרה כלום‪ ,‬לכן צריך לעבוד קשה‬ ‫כדי שיהיו לך חיים מעניינים וכדי שיקרו לך‬ ‫דברים לא שגרתיים‪ .‬לחשוב מחוץ לקופסה‪,‬‬ ‫אבל במקביל לחיות כרגי ל כי צריך להת�פ‬ ‫רנס‪.‬‬ ‫התמזל מזלי וקיבלתי הזדמנות לעשות משהו‬ ‫אחר ובתמיכה גדולה‪ ,‬מוראלית וכלכלית‪,‬‬ ‫מהמשפחה ומהקיבוץ‪ .‬מה אני אגיד? הם‬ ‫הלכו עם הפנטזיה שלי!"‬ ‫אם חשבתם לרגע שהנתינה של עדי שמורה‬ ‫רק למדינות מעבר לים‪ ,‬נשמח לבשר לכם‬ ‫שפועלה מתממש גם כאן‪ ,‬בישראל ובערבה‪.‬‬ ‫היא הייתה זו שהקימה א ת מרפאת הפל�י‬ ‫טים הראשונה בארץ‪ ,‬בבית חולים “יוספטל"‪,‬‬ ‫והמשיכה להיות פעילה בקהילה הסודנית‬ ‫באילת ובאילות‪ .‬במשך תקופה ארוכה היא‬ ‫התנדבה במרפאת הפליטים בתל אביב‪ ,‬ומזה‬ ‫כמה שנים שהיא מרכזת ביטבתה את תכנית‬ ‫“תלם" ‪ -‬תוכנית ארצית המשותפת לתנוס‬ ‫עה הקיבוצית ולמרכז הקליטה‪ ,‬לצעירים‬ ‫אתיופים בוגרי צבא‪ .‬הצעירים מתגוררים‬ ‫ועובדים בקיבוץ במשך שנה ובנוסף לומדים‬ ‫מקצוע שמאפשר להם לצאת לחיים יצרניים‬ ‫ועצמאיים‪.‬‬ ‫“אני לא מאמינה במשפט ‪" -‬עניי עירך ק�ו‬ ‫דמים"‪ ,‬מציינת עדי בישירות אופיינית‪“ .‬אני‬ ‫חושבת שצריך לעשות מה שאפשר‪ .‬אנו חיים‬ ‫בחברת שפע ולרבים יש משאבים פנויים של‬ ‫זמן‪ ,‬אהבה וכסף אותם אפשר לנצל כד י ל�ע‬ ‫זורל לאחר‪ .‬זה כבר שנים ארוכות שכל החו�פ‬ ‫שות השנתיות שלי מוקדשות לדברים האלה‪.‬‬ ‫אין מבחינתי הבדלי דת גזע או מין‪ .‬איפה‬ ‫שאפשר ‪ -‬עוזרים‪ .‬ברמה קהילתית‪-‬מדינית‬ ‫ אני אגיש עזרה לאחרים‪ ,‬ואחרים יעזרו לי‬‫כשאני אהיה במצוקה‪ ..‬לא יכול להיות שעם‬ ‫כל המשאבים שיש לנו כמדינה‪ ,‬לא נעזור‬ ‫בחוץ‪ .‬למשלחת בנפאל יצאתי עם כוח אדם‪,‬‬ ‫כי זה מה שהיה לי להציע‪.‬‬ ‫באתיופיה לא יכולתי לקנות טרקטור אבל‬ ‫יכולתי לשלוח אנשים שיעזרו להם לעשות‬ ‫שימוש נכון במה שיש להם‪ .‬אני דוגלת בעס‬ ‫בודה משותפת‪ ,‬כדי שילמדו ויוכלו להסתדר‬ ‫לבד‪ .‬חלק מהעזרה הכי גדולה היא להעביר‬ ‫ידע‪ ,‬ויש משמעות לעשייה המשותפת‪ .‬עכס‬ ‫שיו‪ ,‬למשל‪ ,‬אחד הפרויקטים החדשים שלנו‬ ‫זה להקים מרפאה באתיופיה‪ ,‬באזור שבו‬ ‫שירותי הבריאות מאוד דלים‪ ,‬כשהרעיון של‬ ‫המרפאה הוא לא שהרופאים והאחיו ת הי�ש‬ ‫ראליים יטפלו באנשים‪ ,‬אלא שהרופא המס‬ ‫קומי יבחר את המטופלים שיש לו שאלות‬ ‫לגביהם והם יטפלו בהם ביחד‪ ,‬כדי שהוא גם‬ ‫ילמד איך להמשיך לעשות את זה בלעדיהם"‪.‬‬ ‫מתי את מספיקה לעשות הכל?‬ ‫“בין לבין‪ .‬יש דברים שאני לא ממש עושה‬ ‫בלב שלם‪ ,‬כמו לנקות את הבית ‪ -‬זה מבחיס‬ ‫נתי בזבוז זמן ‪ .‬אני מוותרת על חופשות ב�מ‬ ‫לונות ובצימרים‪ ,‬אבל עדיין מספיקה ליהנות‬ ‫מהחיים ‪ -‬אני אוהבת מוסיקה וקוראת הרבה‪.‬‬ ‫נסעתי לא מזמן לארה"ב כדי ללמוד טלא‪-‬‬ ‫רפואה (רפואה מרחוק)‪ ,‬נסעתי גם להשתלם‬ ‫ברפואת חירום בלוס אנג'לס‪ ,‬התארחתי במס‬ ‫רכז הטראומה שלהם‪.‬‬ ‫כל פעם עשיתי כפי יכולתי‪ .‬כמובן שכס‬ ‫שהילדים היו קטנים זה היה יותר קשה‪,‬‬ ‫אבל תמיד קבלתי ג ב מהמשפחה ומכל ה�ס‬ ‫ביבה‪ .‬תוך כדי הכל גם למדתי לשני תארים‬ ‫באוניברסיטה ‪ -‬אחד בניהול מערכות בריאות‬ ‫ואחד בניהול מצבי חירום ואסון‪.‬‬ ‫כל מה שאני עושה‪ ,‬אני משתדלת שיהיה‬ ‫ברמה הכי גבוהה שיש‪ .‬תמיד לעומק ובכל‬ ‫הרצינות‪".‬‬ ‫רותם ג'קסון‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪11 2015‬‬ ‫טבלת השעות המעודכנת לחופשת הקיץ‬ ‫מה‪ 1.7.15-‬ועד ה‪31.8.15-‬‬ ‫מאילת ליהל בימים א‘‪-‬ה‘‪:‬‬ ‫‪ – 07:05‬קו ‪ 20‬מאילת ליטבתה דרך הישובים‬ ‫‪ – 10:00‬קו ‪ 20‬מאילת לנאות סמדר דרך הישובים‬ ‫)שאטל המשך ליהל(‬ ‫‪ – 12:00‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬ ‫)שאטל המשך עד נאות סמדר(‬ ‫‪ – 13:45‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬ ‫)שאטל המשך עד שחרות(‬ ‫‪ – 15:00‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬ ‫)שאטל המשך עד נאות סמדר(‬ ‫‪ – 17:15‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬ ‫)שאטל לישובי ההר‪ ,‬שחרות הזמנה טלפונית עד שעה ‪14:00‬‬ ‫באותו היום(‬ ‫‪ – 19:30‬קו ‪ 20‬מאילת עד יהל‪ ,‬שאטל לנווה חריף‪ ,‬נאות סמדר‬ ‫)לשחרות בימי א' ב' ג' ה‘(‬ ‫מיהל לאילת בימים א‘‪-‬ה‘‪:‬‬ ‫‪ – 06:40‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬ ‫‪ – 07:30‬קו ‪ 20‬מיהל דרך לוטן‪ ,‬קטורה‪ ,‬גרופית עד יטבתה‬ ‫)חיבור לקו ‪ 20‬של השעה ‪ 08:20‬מיטבתה לאילת(‬ ‫‪ – 08:20‬קו ‪ 20‬מיטבתה עד אילת דרך הישובים‬ ‫‪ – 10:00‬שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה ‪08:00‬‬ ‫‪ – 12:15‬שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה ‪08:00‬‬ ‫‪ – 14:10‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬ ‫‪ – 16:30‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬ ‫)כניסה לישובים ושאטלים לפי הזמנה טלפונית עם אנבלה עד ‪(17:00‬‬ ‫‪ – 21:15‬קו ‪ 20‬מאילת עד יהל‪ ,‬שאטל לנווה חריף‪ ,‬נאות סמדר‬ ‫)לשחרות בימי ד'(‬ ‫)כניסה לישובים ושאטלים לפי הזמנה טלפונית עם אנבלה עד ‪(19:00‬‬ ‫מאילת ליהל בימי שישי וערבי חג‪:‬‬ ‫‪ – 07:05‬קו ‪ 20‬מאילת ליטבתה דרך הישובים‬ ‫‪ –10:00‬קו ‪ 20‬מאילת לנאות סמדר דרך הישובים‬ ‫)שאטל המשך ליהל(‬ ‫‪ – 12:00‬קו ‪ 20‬מאילת ליהל דרך הישובים‬ ‫)שאטל המשך עד שחרות(‬ ‫מישובי ההר בימי א'‪-‬ה'‪:‬‬ ‫‪ – 07:05‬משחרות ליטבתה דרך מחנה עובדה בש‪.‬ג‪ ,.‬נאות סמדר‪,‬‬ ‫נווה חריף )חיבור לקו מיטבתה של השעה ‪ 08:20‬לאילת(‬ ‫‪ – 10:00‬קו ‪ 20‬מנאות סמדר לאילת דרך הישובים )דרך המרפאה(‬ ‫‪ – 12:15‬קו ‪ 20‬מנאות סמדר לאילת דרך הישובים‬ ‫‪ – 13:45‬שאטל מנאות סמדר‪ ,‬נווה חריף חיבור לקו של השעה‬ ‫‪ 14:10‬מיהל )עפי הזמנה טלפונית מול בתיה עד שעה ‪(10:00‬‬ ‫‪ – 15:45‬שאטל משחרות חיבור לקו של השעה ‪ 16:30‬מיהל‬ ‫)עפי הזמנה טלפונית מול בתיה עד שעה ‪(12:00‬‬ ‫‪ – 16:10‬שאטל מנאות סמדר‪ ,‬נווה חריף חיבור לקו של השעה‬ ‫‪ 16:30‬מיהל )עפי הזמנה טלפונית מול בתיה עד ‪(12:00‬‬ ‫מיהל לאילת בימי שישי וערבי חג‪:‬‬ ‫‪ – 06:40‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬ ‫‪ – 07:30‬קו ‪ 20‬מיהל דרך לוטן‪ ,‬קטורה‪ ,‬גרופית עד יטבתה‬ ‫)חיבור לקו ‪ 20‬של השעה ‪ 08:20‬מיטבתה לאילת(‬ ‫‪ – 08:20‬קו ‪ 20‬מיטבתה עד אילת דרך הישובים‬ ‫‪ – 10:00‬שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה ‪08:00‬‬ ‫‪ – 12:15‬שאטל מיהל חיבור לקו הזמנה טלפונית מול בתיה עד השעה ‪08:00‬‬ ‫‪ – 13:30‬קו ‪ 20‬מיהל עד אילת דרך הישובים‬ ‫מישובי ההר לאילת בימי שישי וערבי חג‪:‬‬ ‫‪ – 07:05‬משחרות ליטבתה דרך מחנה עובדה בש‪.‬ג‪ ,.‬נאות סמדר‪,‬‬ ‫נווה חריף )חיבור לקו מיטבתה של השעה ‪ 08:20‬לאילת(‬ ‫‪ – 10:00‬קו ‪ 20‬מנאות סמדר לאילת דרך הישובים )דרך המרפאה(‬ ‫‪ – 12:15‬קו ‪ 20‬מנאות סמדר לאילת דרך הישובים‬ ‫הזמנות שאטלים‪:‬‬ ‫<‬ ‫<‬ ‫<‬ ‫<‬ ‫<‬ ‫<‬ ‫הזמנות שאטל של ‪ ,10:00‬ו‪ 12:15-‬מיהל עד השעה ‪ 08:00‬הזמנה טלפונית באותו היום מול בתיה מיום א‘ עד יום ו כולל‪.‬‬ ‫‪ - 12:45‬שאטל חיבור של קו ‪ 20‬לנווה חריף ונאות סמדר‬ ‫‪ – 14:30‬שאטל חיבור של קו ‪ 20‬לנווה חריף‪ ,‬נאות סמדר ושחרות‬ ‫הזמנות שאטל של ‪ 16:10‬מנאות סמדר‪ ,‬ומנווה חריף עד השעה ‪ 12:00‬הזמנה טלפונית באותו היום מול בתיה‬ ‫הזמנות לקו של ‪ 19:30‬מאילת‪ ,‬מישוב לישוב ניתן להתקשר עד השעה ‪ 17:00‬לאנבלה‬ ‫הזמנה לקו של ‪ 21:15‬מאילת‪ ,‬מישוב לישוב ניתן להתקשר עד השעה ‪ 19:00‬לאנבלה‬ ‫אגף תחבורה מתחייב לשעת יציאת הקו מתחנת המוצא בלבד‪.‬‬ ‫לא תפורסם הערכת הגעה בין ישוב לישוב‪.‬‬ ‫אנבלה אגף תחבורה ‪ | 053-2291013‬בתיה אגף תחבורה ‪053-2291011‬‬ ‫‪ 12‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫יולי‬ ‫ציפור החודש‬ ‫עזניית הנגב‬ ‫מה פתאום אני מעלה אותה באוב? זו לא‬ ‫הציפור הגדולה ביותר שרואים בחי‪-‬בר‬ ‫בכלוב הנשרים?!‬ ‫לצעירים בינינו ‪ ,‬העזניה היא ציפור אפר�י‬ ‫קאית שהזקנים אומרים שקיננה פה פעם‪.‬‬ ‫לזקנים בינינו‪ ,‬העזניה היא ציפור מקומית‬ ‫שהצעירים כבר לא יכירו‪.‬‬ ‫ולאלה שבאמצע‪ ,‬כמוני‪ ,‬זוהי ציפור שפעם‬ ‫כשהייתי צעיר יותר‪ ,‬עוד הספקתי ליהנות‬ ‫מעוצמתה המרשימה בעוד היא מנווטת‬ ‫בשמי הערבה והנגב‪ ,‬אך כבר מעל ‪20‬‬ ‫שנה שלא ראיתיה בארץ‪ ,‬והייתי מוכרח‬ ‫להדרים לאפריקה לשם כך‪.‬‬ ‫אז למה נזכרתי פתאום?‬ ‫ביום שבת ‪ ,13.6.15‬נצפה פרט צעיר של‬ ‫עזניה על ידי עובדי המקום‪ ,‬כשהוא יושב‬ ‫על כלוב הנשרים בחי‪-‬בר כרמל‪ .‬זה בערך‬ ‫כמו להגיד “ביום שבת נצפה טירנוזאורוס‬ ‫רקס אוכל בנחת פרה בגולן"‪ ...‬מעטים‬ ‫המקרים בהם בעל חיים שהוכרז כנכחד‬ ‫בטבע‪ ,‬נראה שוב ‪ .‬אמנם לא פה‪ ,‬באזו�ר‬ ‫נו‪ ,‬אך בוודאות מייצג יותר מכל את חבל‬ ‫אילות‪ .‬עזניות הנגב קיננו בנגב‪ ,‬במדבר‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪ /‬איתי שני‬ ‫עזניית הנגב בכרמל‪ .‬צילום‪ :‬עזרא חדד‬ ‫יהודה ובערבה‪ ,‬אך כתוצאה מצייד ומאיסוף‬ ‫של פרטים לגני חיות‪ ,‬וכן בשל צמצו ם ב�מ‬ ‫קורות מזונן‪ ,‬הן הלכו והתמעטו במהלך‬ ‫המחצית השנייה של המאה הקודמת‪ ,‬עד‬ ‫להכחדתן המוחלטת כמין מקנן בסוף שנות‬ ‫השמונים –‪ ‬הקינון האחרון בארץ נרשם‬ ‫ב‪ 1989-‬באזור יטבתה ומאז ‪ 2004‬לא נ�צ‬‫פתה יותר בישראל‪.‬‬ ‫בואה של העזנייה הוא מאורע מאד משמח‪:‬‬ ‫מילה ששווה זהב ‪/‬‬ ‫משמח שאנשים רבים שלא זכו לראותה‬ ‫בעבר עפה בשמי הארץ‪ ,‬זכו לראותה עכשיו‪.‬‬ ‫הלוואי ואיכשהו‪ ,‬אם בעזרת בני אדם‪ ,‬אבל‬ ‫עוד יותר בלי עזרה‪ ,‬הן ישובו לדגור כאן‪...‬‬ ‫עזרא חדד‪ ,‬פקח הסיירת הירוקה באזור‬ ‫שפלת יהודה‪ ,‬מיהר לכרמל לצלם את הפלא‪,‬‬ ‫וזאת רק כשבוע וחצי אחרי שמצא באזורו‬ ‫נציג אפריקאי נוסף – חיוויאי להטוטן‪.‬‬ ‫מי אמר שצפרות זה משעמם?‬ ‫יעל אייזנשטט רוזן‬ ‫מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה‬ ‫כמה עולה לשבור כוס?‬ ‫חתונה‪ ,‬בר מצווה או ברית‪ ,‬הם אירועםים מ�ש‬ ‫מחים (ברוב המקרים) ובעיקר צפויים מראש‪.‬‬ ‫יחד עם הפנטזיתות‪ ,‬הציפיות‪ ,‬השמחה וההת�ר‬ ‫גשות‪ ,‬חשוב להפריד בין “צריכים" ל"רוצים"‪.‬‬ ‫טקס הנישואין תקף גם ללא כניסה לחופה עם‬ ‫מסוק‪ .‬אצל כולנו קיים הרצון להעניק לעצמנו‬ ‫ולילדינו את הטוב ביותר‪ ,‬אך כאשר הרצון מתס‬ ‫נגש במגבלת התקציב (במציאות)‪ ,‬חשוב לזכור‬ ‫כי הפקת אירוע היא החלטה כלכלית ואלא ר�ו‬ ‫מנטית‪ .‬חשוב קודם להגדיר מסגרת תקציבית‪.‬‬ ‫בהתאם למסגרת שקבעתם‪ ,‬אפשר להתחיל‬ ‫לתכנן את האירוע מטקס צנוע בבית כנסת (כ‪-‬‬ ‫‪ 2,500‬ש"ח כולל אגרות לרבנות) ועד לאירוע‬ ‫בגן אירועים (החל מ‪ 120,000-‬ש"ח)‪ .‬אפשר‬ ‫להתחתן בגדול גם עם תקציב קטן‪ .‬מאיפה להס‬ ‫תחיל? ההוצאה הגדולה ביותר (‪ )60%‬היא על‬ ‫המקום והקייטרינג‪ ,‬ולכן יש להתחיל בבחירת‬ ‫המקום והעונה המתאימה‪ .‬חשוב לזכור כי המס‬ ‫חיר בחורף יההיה‪ ‬נמוך‪ ‬בכ‪ 20%-‬וכך גם המח�י‬ ‫רים אצל רוב הספקים האחרים (שגם עבורם זו‬ ‫עונה חלשה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬האורחים יהיו נדיבים יותר‬ ‫בחורף מאשר לאחר החתונה השלישית בקיץ‬ ‫(למרות שזו טעות לבנות על הצ'קים למימון‬ ‫האירוע)‪ .‬אם בכל זאת החלטתם לערוך את‬ ‫האירוע בקיץ‪ ,‬כדאי לסגור את העסקאות מול‬ ‫ספקים‪ ‬בחורף‪ .‬הם לחוצים יותר לסגור דילים‬ ‫ונוטים להעניק מחירים אטרקטיביים יותר‪.‬‬ ‫בחירת היום ‪ -‬אירוע ביום חמישי (הכי מבוקש)‬ ‫יכול לעלות‪ ‬עד פי ‪ 2‬מאירוע ביום ראשון (הכי‬ ‫פחות מבוקש)‪.‬‬ ‫רשימת המוזמנים ‪ -‬אפשר לא להזמין את בת‬ ‫הדודה השנייה מצד האב‪ ...‬כל מילה נוספת‬ ‫מיותרת (וכן‪ ,‬שתיעלב!)‪.‬‬ ‫מיקום ‪ -‬מקומות שאינם מיועדים לאירועים כמו‬ ‫ואדי שחמון‪ ,‬גוררים תשלום לספקים נפרדים‬ ‫עבור ציוד נייד כמו הגברה‪ ,‬תאורה וכן הלאה‪.‬‬ ‫ההוצאה תהיה לרוב גבוהה בצורה משמעותית‬ ‫יותר ממקום מסודר שבנוי מראש לאירועים‪.‬‬ ‫שימוש בחברות הפקה וארגון חתונות לרוב‬ ‫עולה יותר‪ ,‬במידה שבכל זאת בוחרםים באפ�ש‬ ‫רות זו‪ ,‬חשוב לעשות בדיקה נפרדת נוספת של‬ ‫כל רכיבי הצעות המחיר‪.‬‬ ‫מיקוח ‪ -‬אין לכם מה להפסיד‪ .‬תגיעו מוכנים‬ ‫לפגישות‪ ,‬רצוי עם מלווה שמבין קצת במיקוח‬ ‫ולא מעורב רגשית‪ .‬מומלץ לא לסגור מחיר‬ ‫בפגישה הראשונה ולא להיכנע ללחצי האולם‬ ‫(התאריך שלכם מבוקש‪ ,‬זה ברור)‪ .‬יש לבדוק‬ ‫היטב את כל תכולת החבילה‪ ,‬גם את הפרטים‬ ‫הקטנים‪ ,‬ולוודא כי הכל מפורט בהסכם בכתב‬ ‫(גם מה שנראה מובן מאליו)‪ .‬זכרו שמה שלא‬ ‫תסגרו כעת‪ ,‬יעלה לכם “אקסטרא" מאוחר‬ ‫יותר‪ .‬נסו לשלם את המינימום מראש‪ ,‬סכום של‬ ‫‪ 10%‬עשוי לספק את בעל האולם‪ ,‬ומבחינתכם‬ ‫הסיכון הוא סביר‪.‬‬ ‫קחו בחשבון את המע"מ ‪ -‬לא לכל נותני הש�י‬ ‫רות מקפידים לציין שהמע"מ הוא בנוסף למחיר‬ ‫שצוין‪ .‬אלכוהול‪ - ‬קנו בעצמכם מראש‪.‬‬ ‫לגבי ספקים‪ ,‬לעתים‪ ‬אין התאמה‪ ‬בין איכות‬ ‫ומחיר‪ .‬ספקים שמשתמשים ברף מחירים גבוה‬ ‫כדי לשמור לעל תדמית יוקרתית‪ ,‬יכולים בה�ח‬ ‫לט לאכזב‪ ,‬וספקים זולים יכולים לתת שירות‬ ‫מצוין‪ .‬ערכו סקר שווקים לגבי כל הוצאה‪ ,‬התס‬ ‫מקחו ובדקו את עצמכם בכל שלב מול מסגרת‬ ‫התקציב‪ .‬אפשר לחסוך אלפי שקלים במחשבה‬ ‫יצירתית‪ ,‬ללא פגיעה באיכות האירוע‪.‬‬ ‫היכן שניתן ‪ -‬אל תציינו שאתם חתן‬ ‫וכלה‪ .‬התסרוקת היא אותה תסרוקת‪,‬‬ ‫אך המחיר‪( ...‬תקף לכל הוצאה כמובן)‪.‬‬ ‫אפשר ורצוי לשתף את החברים והמשפחה‬ ‫בהפקת האירוע‪ ,‬התחושה תהיה משפחתית‬ ‫יותר וללא עלות‪.‬‬ ‫טיפ החודש‪ :‬כאשר תפיקו אירוע בהתאם‬ ‫לתקציבכם‪ ,‬הזיכרון הוא שיישאר לעד –‬ ‫ולא התשלומים!‬ ‫שלכם בעושר ואושר‪ ,‬יעל‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪13 2015‬‬ ‫אם את בסביבה‬ ‫‪ /‬יניב גולן‬ ‫הסיכומים‬ ‫שלב‬ ‫‬‫סמר‬ ‫חולות‬ ‫באיחור כבד‪ ,‬חודשים ספורים לפני תום תקופת הכרייה‪ ,‬הגיע ההסדר המיוחל‪ :‬הקבלן יפוצה והדיונה הגדולה‬ ‫בערבה תזכה להגנה‪ .‬האם המאבק הצליח או נכשל? איפה נמצאת פרשה זו ברצף שבין חוף פלמחים לעמק‬ ‫ססגון? מה אחריותנו‪ ,‬החקלאים‪ ,‬לתהליכים שהתרחשו בדיונה ‪ -‬ומה השלב הבא בהגנה על החולות‬ ‫יוני ‪ :2015‬מיכה שטרית ורון בונקר מופיעים באירוע לציון סיום הכרייה‪ .‬משמאל‪ :‬הקהל שלא נרתע מהשרב הכבד‬ ‫בהודעות משותפת שפרסמו רט"ג ורמ"י בסוף‬ ‫מאי האחרון‪ ,‬הדגישו הדוברים את ערכיותם‬ ‫של החולות‪ ,‬את הצורך להאזין לקולו של‬ ‫הציבו ר ואת העובדה ש"אין בהפסקת ה�כ‬ ‫רייה בחולות בסמר משום פגיעה בפרויקטים‬ ‫של בנייה באזור וכי ניתן לספק חול חלופי‬ ‫מאתר י כרייה אחרים באזור"‪ .‬בכך הם מא�מ‬ ‫צים‪ ,‬אחת לאחת‪ ,‬את הטענות שעמדו בבסיס‬ ‫הקמפיין שהחל בקיץ שלפני שבע שנים‪.‬‬ ‫“לוגו של רט"ג ולוגו של רמ"י אחד ליד‬ ‫השני? או שהמסמך מפוברק או שהגיעו‬ ‫ימות המשיח‪ - "...‬זו אחת התגובות שהופיעו‬ ‫בפייסבוק ליד ההודעה המשותפת על סיום‬ ‫הכרייה בחולות סמר‪ .‬המסמך אמיתי לגמרי‪,‬‬ ‫כך שאלו כנראה פעמי המבשר‪ :‬לאחר שני‬ ‫דורות של ניצול כבד‪ ,‬עוזבים הדחפורים את‬ ‫הגבעות הצהבהבות‪ ,‬שלא על מנת לחזור‪.‬‬ ‫לפי ההסכם בין רשות הטבע והגנים לבין‬ ‫רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬יפוצה הקבלן במאות‬ ‫אלפי שקלים‪ ,‬תמורת נכונותו לקצר‬ ‫את מתסכל לראות כמה זמן‬ ‫תקופה הכרייה בארבעה חודשים‪ .‬האזורים‬ ‫שיועדו לאספקת חול למשק הבנייה האילס ומהלכים הושקעו כדי למצוא‬ ‫תי ‪ -‬יהפכו לשמורה‪ .‬ברוך שהחיינו וקיימנו נוסחה גואלת בקונפליקט פשוט‬ ‫והגיענו לזמן הזה‪.‬‬ ‫ההיסטורי צוין בהפנינג משמח בעס יחסית‪ ,‬שהרי לא היה אדם‬ ‫האירוע‬ ‫רבו של יום שרב כבד (‪ ,)9.6‬בהשתתפות אחד מדרום לבאר שבע שרצה‬ ‫‪ 250‬מתושבי אילת‪-‬אילות‪ .‬מיכה שטרית נתן בהמשך הכרייה‪ .‬בעמק ססגון‬ ‫הופעה מרגשת‪ ,‬נאומים נישאו ואפילו הקבס המאמץ שיידרש יהיה גבוה‬ ‫לן‪ ,‬יוסי הראל‪ ,‬שמשאיותיו רוקנו את‬ ‫הדיונה בהרבה‪ ,‬אבל כך גם שכרו של מי‬ ‫מעשרות אלפי טונות של חול ‪ -‬בא לחגוג‪.‬‬ ‫מה יש לומר‪ ,‬מוטב מאוחר מאשר מאוחר שיתיר את הפלונטר‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫האם המאבק הצליח או נכשל? מה היה יכול מה נשתנ ה אם כן? התודעה השתנתה‪ .‬הפק�י‬ ‫להיות אחרת? לאן ממשיכים כעת? פרשת דים ואנשי הציבור הגיעו למסקנה שהתועלת‬ ‫חולות סמר היא דוגמה קלאסית לקונפליס בהיענות לדרישות הציבור ובהגנה על הסס‬ ‫קט בחברה שמשאביה הטבעיים מידלדלים ביבה גוברת על הצורך בהמשך הכרייה‪ .‬הם‬ ‫ומודעותה מתפתחת‪ .‬זה תהליך מייסר‪ ,‬כי הרי כבר הוכיחו שידם על העליונה‪ ,‬בשעה‬ ‫כולם רוצים שינוי אבל כמעט אף אחד אינו שב"ג"צ סירב להתערב בפרשה‪ ,‬הצעירים ה�פ‬ ‫מוכן לשלם את מחירו‪ .‬המקרה של חולות רועים הוכנסו לניידות משטרה והדחפורים‬ ‫סמר פשוט יחסית‪ :‬אפילו הקבלן הצהיר שוב שבו להעמיס משאיות בחול הנחשק‪ .‬אז עכס‬ ‫ושוב שהוא מעוניין לצאת ‪ -‬רק תנו לו את שיו הם יכולים להיות לארג'ים ולהטות אוזן‬ ‫מה שמגיע לו‪ .‬אז למה בכל זאת נהרסו עוד לרחשי לבו של העם‪ .‬הפשרה תמומן מכספי‬ ‫‪ 50‬דונם יקרים? הבה נעקוב אחרי הרשומון האזרחים‪ ,‬כך שאף אחד לא נפגע באופן אישי‬ ‫שבשבת מצינורות השקייה וחלקי עץ הדקל‪ .‬עבודה של עמרי נצר וניר מנחם (צילום‪ :‬אילונה‬ ‫המאובק הזה‪.‬‬ ‫גבעון) מ�ל‬ ‫לבדוק למה‬ ‫מהדיל ‪ ,‬ואין גם מי שיטרח‬ ‫‪ 14‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫כתחילה יצא המכרז לדרכו‪ .‬אברי‪-‬באדי איז‬ ‫האפי‪.‬‬ ‫קצת קשה לקנות את הסיפור כפשוטו‪ .‬רק‬ ‫לפני שנה חתמ ו ‪ 600‬תושבים על עצומה ל�ה‬ ‫פסקת הכרייה‪ .‬שר הבינוי דאז‪ ,‬אורי אריאל‪,‬‬ ‫סירב במשך חודשים לפגוש את נציגי הערבה‬ ‫לדקות אחדות‪ ,‬וכאשר נאלצנו לבסוף לשס‬ ‫לוח את דפ י ההחתמה בדואר רשום לאר�ב‬ ‫עה משרדי ממשלה ‪ -‬לא הגיעה שום תגובה‪.‬‬ ‫נאדה‪ ,‬אפילו לא “פנייתכם התקבלה"‪ .‬כי‬ ‫למרות האמירות הגבוהות‪ ,‬הפקידים שונאים‬ ‫שהאזרחים מתערבים בעבודתם‪ .‬אם ישתקו‬ ‫ויתנו להם לעבוד בשקט‪ ,‬אולי תיזרק איזו‬ ‫עצם בסופו של הסיפור‪ .‬אולי‪.‬‬ ‫פיקוח נפש דוחה דיונה‬ ‫קל מאוד להפנות אצבע מאשימה כלפי חוץ‪,‬‬ ‫אבל האחריות נחה בעיקר עלינו‪“ .‬הוויכוח‬ ‫בחבל אילות והערבה הדרומית הוא פנים‪-‬‬ ‫אזורי‪ ,‬בין צורכי הפיתוח החקלאי לבין הדס‬ ‫רישות לשימו ר הנוף הטבעי"‪ ,‬כך הגיבה דו�ב‬ ‫רת המינהל לטענה שהמכרז לחידוש הכרייה‬ ‫הוא הרסני (“עושים מהדיונה בטון"‪“ ,‬קצה‬ ‫המדבר"‪ ,‬אוגוסט ‪ .)2008‬היא צדקה לגמרי‪.‬‬ ‫אפילו חודש לאחר שהחל המאבק הציבורי‬ ‫למען החולות ‪ -‬נשלח מהמועצה מסמך רשמי‬ ‫ובו נכתב כי יש לחקלאי חבל אילות צורך‬ ‫בשני מיליון קוב חול‪ .‬זה פי שניים מהמקס‬ ‫סימום שאפשר היה להוציא מהחולות‪ .‬בשנים‬ ‫שחלפו מאז‪ ,‬אפילו משאית אחת לא הלכה‬ ‫אלינו‪ .‬ומדוע? מהסיבה הפשוטה שיש לנו‬ ‫(בסמר‪ ,‬קטורה‪ ,‬לוטן ויהל) בעיה משמעותית‬ ‫של עודפי חול בשדות‪ ...‬אז למה ביקשנו שני‬ ‫מיליון? כדי לשדר שאנחנו זקוקים לעוד ועוד‬ ‫משאבים ‪ ,‬ככה באופן כללי‪ ,‬ושעניינים סב�י‬ ‫בתיים הם עדיין במקום משני בסול ם העד�י‬ ‫פויות האזורי‪ .‬עצוב‪ ,‬עצוב מאוד‪.‬‬ ‫בהמשך חל שינוי‪ ,‬והמועצה אימצה יותר‬ ‫ויותר את הגישה לפיה ראוי להגן על הדיונה‪,‬‬ ‫גם באזורים שכבר יצאו למכרז‪ .‬העבודה‬ ‫החוב של סמר לחולות‬ ‫העיקרית נעשתה על ידי סבב"ע וארגוני‬ ‫הסביבה המושמצים‪ ,‬אבל הרוח הגבית הזו‬ ‫היתה משמעותית‪ .‬במקביל למאב ק הציב�ו ההסכמה שגיבשו לאחרונה שאול גולדשטיין‬ ‫רי נגד הכרייה‪ ,‬יזם ראש המועצה‪ ,‬אודי גת‪( ,‬מנכ"ל רט"ג) וערן ראובני (מנהל מחוז דרום‬ ‫ביחד עם רשות הטבע והגנים‪ ,‬תוכנית חשובה ברמ"י) חשובה מאוד לעתיד החולות‪ ,‬אבל יש‬ ‫ביותר‪ :‬הכרזת שמורה בלב הדיונה‪ ,‬באזורים לה גם היבטים רחבים יותר‪ .‬בעשור האחרון‬ ‫שיועדו לחקלאות‪ .‬החזית האחידה שהצגנו היו מספר מקרים שבהם נאלצו יזמים לוותר‬ ‫הביאה לאישור השמורה בוועדה המחוזית על פרויקטים שקידמו‪ ,‬לעתים אף בשלבי‬ ‫ וזאת חרף התנגדותם הנחושה של נציגי הביצוע‪ .‬בחוף פלמחים כבר עלו הכלים על‬‫המינהל‪ .‬כמו שהגשש אומרים‪ :‬בלי האמונה השטח‪ ,‬והיזם נגרר החוצה בציציות ראשו‪,‬‬ ‫לאחר שהתעוררה מחאה רחבה והנושא הובא‬ ‫צסק"א לא היתה אוכלת אותה‪.‬‬ ‫בתיקיית המחשב שכותרתה “חולות סמר" לדיון בממשלה‪ .‬התסכול שלו עלה עד לב‬ ‫מאות מגה‪-‬בייטים של קובצי טקסט ‪ ,‬תמ�ו השמים‪ ,‬לא בלי צדק‪ .‬הבשורה מהדיונה היא‬ ‫נות‪ ,‬מצגות‪ ,‬הודעות דובר‪ ,‬עתירות‪ ,‬ערס שאפשר להקדים פיצוי לפינוי‪ ,‬ולקיים תהליך‬ ‫עורים ופסקי דין; הררי מסמכים רשמיים שבו ההסכמות והאינטרסים המשותפים גובס‬ ‫שבהם המדינה מסבירה למה ממש אין ברירה רים על הרווח הצר שצד אחד מקווה להשיג‪.‬‬ ‫וחייבים להמשיך לכרות‪ .‬עורכי הדין מורחים יוזמה‪ ,‬אחריות‪ ,‬גמישות מחשבתית ‪ -‬אולי‬ ‫את שופטי המחוזי והעליון בטיעוני טיעונים עוד אפשר למצוא משהו מכל אלה גם בתוך‬ ‫ונימוקי נימוקים ותקדימי תקדימים ‪ -‬כולם הממסד‪.‬‬ ‫כאחד מתבררים כהזויים במבחן הזמן‪ .‬כמה מצד שני‪ ,‬די מתסכל לראות כמה זמן ומהלכים‬ ‫טרחו והזיעו אנשי הממשל כדי להכשיר את נדרשו כדי למצוא נוסחה גואלת בקונפליקט‬ ‫השרץ העלו ב הזה‪ .‬כמה זמן וכמה כסף בו�ז פשוט יחסית‪ ,‬שהרי לא היה אדם אחד מדרום‬ ‫בזו בשביל להביא להרס של עוד ‪ 50‬דונמים לבאר שבע שבאמת רצה בהמשך הכרייה‪.‬‬ ‫מסכנים‪.‬‬ ‫הקמפיין למען החולות הועתק בקופי‪-‬פייסט‬ ‫בפני‬ ‫הוצגה‬ ‫‪2010‬‬ ‫באוקטובר‬ ‫אחת‪:‬‬ ‫דוגמה‬ ‫מהמאבק להגנה על עמק ססגון‪ ,‬שם מתכנן‬ ‫בג"צ תשובת המדינה לעתירה בעניין החוס יואב איגרא להקים קומפלקס תיירותי‪ .‬המאס‬ ‫לות‪ .‬אורי קידר‪ ,‬סגן בכיר לפרקליט המדינה‪ ,‬מץ שיידרש בצפון בקעת תמנע גבוה בהרבה‪,‬‬ ‫כותב כי חברת “דרכים"‪ ,‬הסוללת את כביש אבל כך גם שכרו של מי שיתיר את הפלונטר‪.‬‬ ‫הערבה המחודש‪ ,‬תלויה באספקה מידית של בעוד שבדיונה עסקנו בשאלה כמותית (האם‬ ‫חול מדיונת סמר‪ .‬הוא מסביר‬ ‫כי מדובר “בפרויקט לאומי‬ ‫דצמבר ‪ :2011‬עימותים בין מפגינים לבין עובדי חברת “רגב"‬ ‫רב חשיבות‪ ,‬נוכח המסוכס‬ ‫נות של כביש קטלני זה‪ ,‬אשר‬ ‫גבה קורבנות בנפש‪‘ ...‬דרכים'‬ ‫הבהירה כי בהיעדר חלופה‬ ‫סבירה‪ ,‬אי הספקת החול עלוס‬ ‫לה לגרום לעיכובים בסלילת‬ ‫הכביש"‪ .‬הטקסט הזה‪ ,‬שנשמע‬ ‫על פניו רציני ומדאיג‪ ,‬יתגלה‬ ‫תוך שבועות אחדים כנפיחה‬ ‫חלולה‪.‬‬ ‫כיוון שבג"צ נזקק לעוד זמן מה‬ ‫כדי לקבוע את עמדתו הסופית‬ ‫ מופת של פסיביות שיפוס‬‫טית ‪ -‬נאלצה “דרכים" לחפש‬ ‫חלופות‪ .‬נס בעיירה! התברר‬ ‫כי במרחק שלושה ק"מ בלבד‬ ‫ממחצבת סמר נמצאים עשרות‬ ‫מיליוני טונות של חול‪ ,‬בשולי‬ ‫מכרות תמנע‪ .‬איך לא חשבו‬ ‫על זה קודם (למרות שביקשנו‬ ‫שוב ושוב)? וכך‪ ,‬בשל התמס‬ ‫שכות הדיון המשפטי‪ ,‬אפשר‬ ‫לראות כי שולי כביש הערבה‬ ‫הם ורדרדים ולא צהובים‪ .‬מי‬ ‫יודע כמה דונמים ניצלו בזכות הסיפור הצס‬ ‫דדי והקטן הזה‪ .‬רק בשבילם היה שווה כל‬ ‫המאבק ‪ -‬ההפגנות‪ ,‬העצומות‪ ,‬שיחות הטס‬ ‫לפון‪ ,‬הוויכוחים‪ ,‬ההיעלבויות וההתנצלויות‪,‬‬ ‫בלבולי המוח‪ ,‬כאבי הבטן וכאבי הלב‪.‬‬ ‫יישארו משטחה המקורי ‪ 25‬או ‪ 23‬אחוזים‪,‬‬ ‫בערך)‪ ,‬בתמנע הדילמה היא איכותית‪ :‬האם‬ ‫יוקם מוקד פיתוח חדש באזור היחיד בבקעת‬ ‫תמנע שלא נפגע בפעולות הכרייה ואשר עודו‬ ‫פתוח לציבור בלא תשלום‪ .‬וכמו בחולות‪ ,‬גם‬ ‫בססגון האחריות העיקרית היא שלנו‪ ,‬חברי‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬משום שאנו היינו אלו שדרשו‬ ‫להקצות אזור בראשיתי להקמתו של מתחם‬ ‫מלונות‪ .‬נקווה שלא נשוב לראות תמונות‬ ‫של צעירים הנקשרים לדחפורים‪ ,‬ושוטרים‬ ‫שאוכפים החלטות אשר בתום זמן קצר הכל‬ ‫מתרחקים מהן‪ .‬אולי זה הזמן לפנות למנכ"ל‬ ‫רט"ג ולומר לו ‪ :‬הצלת את הדיונה‪ ,‬בוא ות�מ‬ ‫צא פתרון חכם גם בססגון‪.‬‬ ‫לקראת סיום נשוב בחזרה לחולות‪ ,‬כי יש לנו‬ ‫בהחלט עוד מה לעשות למענם‪ .‬קיבוץ סמר‪,‬‬ ‫ששדותיו ומטעיו משתרעים בחלקם המשמס‬ ‫עותי על מה שהיה בעבר חלק מהדיונה‪ ,‬צריך‬ ‫לקבל שיש לו חוב מיוחד וגדול לאזור הרגיש‬ ‫הזה‪ .‬הדיונה מפוצלת כיום לשתי אונות ‪ ,‬ה�מ‬ ‫חוברות ביניהן במסדרון דקיק‪ ,‬שרוחבו ‪150‬‬ ‫מטרים בלבד‪ .‬ראוי שחברי סמר יסכימו לכך‬ ‫שרצועה זו תוכפל‪ ,‬על חשבון החלקות המס‬ ‫זרחיות של הקיבוץ‪ ,‬שרובן לא עובד מעולם‪.‬‬ ‫גם כאן מותר להתמקח על הפיצוי הראוי‬ ‫(בשטח חלופי‪ ,‬למשל‪ ,‬או בתנאים להכרזתו‬ ‫של “פארק חולות")‪ ,‬אבל חשוב עוד יותר‬ ‫להסכים על העיקרון‪ :‬בית הגידול החולי‬ ‫נהרס במידה כזו שעלינו לפעול במהירות‬ ‫ובנחישות לשיקומו המינימלי‪ .‬סביבה בריאה‬ ‫היא אינטרס קיומי שבטווח הארוך תורם‬ ‫רבות לאדם ולכלכלה‪ .‬אי אפשר להפנות‬ ‫את כל הטענות לפקידי הממשל ולארגונים‬ ‫הירוקים‪ .‬שוב‪ ,‬האחריות היא קודם כל שלנו‪.‬‬ ‫יניב גולן‬ ‫‪golanyaniv@gmail.com‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪15 2015‬‬ ‫אילתים?‬ ‫מהיום אתם יכולים להטיס‬ ‫את כל המשפחה אליכם‪.‬‬ ‫יש לכם משפחה במרכז?‬ ‫מהיום אתם מטיסים אותם טיק טק‬ ‫לאילת ב‪ ₪ 199 -‬לכיוון בלבד!‬ ‫רכישת כרטיסי טיק‪-‬טק‬ ‫במשרד המכר באילת‬ ‫‪arkia.co.il‬‬ ‫המחיר לאדם לכיוון‪ .‬טיסות מ‪/‬אל נתב"ג במשך כל השבוע‪ ,‬טיסות שדה דב באמצ"ש‪ .‬תקף לשנה מיום הרכישה‪.‬‬ ‫ההטבה לתושבי אילת בלבד‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬ ‫‪ 16‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫במדבר‬ ‫צונאמי‬ ‫בוגרי מעלה שחרות קטפו את שני המקומות הראשונים בטקס הענקת פרס וינטראוב של מכון ויצמן המוענק‬ ‫לעבודות חקר מצטיינות של תלמידי המגמה למדעי כדור הארץ בחטיבה העליונה‪ .‬בן משק קטורה‪ ,‬בחר‬ ‫דווקא בנושא רטוב מאד ‪ -‬צונאמי‬ ‫“סיכוי‪ ,‬סיכון והיערכות לצונאמי בראש‬ ‫מפרץ אילת ועקבה" ‪ -‬זה נושא עבודת הגמר‬ ‫של איתי גת‪ .‬ניסיתי להבין מה גורם לתושב‬ ‫חבל ארץ צחיח וכמעט נטול משקעים לכתוב‬ ‫עבודות גמר בנושא צונאמי‪.‬‬ ‫איתי‪ ,‬מה נסגר?‬ ‫“חיפשתי נושא בגיאולוגיה שמעניין תאת הצ�י‬ ‫בור‪".‬‬ ‫צונאמי? באילת? אין חיה כזאת!‬ ‫“יש באזור מפרץ אילת אלפי מוקדי רעש‬ ‫בעוצמות שונות‪ .‬הסיכוי לצונאמי במפרץ‬ ‫אילת ועקבה עדיין לא נחקר באופן משמעותי‬ ‫וישנן עדויות למקרים בהם התפחתח במפ�ר‬ ‫צים צרים וארוכים ואפילו פיורדים ‪ -‬צונאמי‬ ‫בגובה רב‪ .‬במפרץ אילת מצוי מעבר מהיר‬ ‫ותלול בין מים עמוקים למים רדודים וההשעס‬ ‫רה היא שהדבר יגביר את הסיכון לגלי צונאמי‬ ‫גבוהים בראש המפרץ‪ .‬ברעידת האדמה של‬ ‫‪ '95‬באילת עלה גל בגובה מטר שגרם נזק“‪.‬‬ ‫צונאמי באילת הוא תרחיש סביר‪,‬‬ ‫הגיוני ומוחשי‪ .‬הדבר התרחש‬ ‫בעבר (גם בעבר הרחוק וגם‬ ‫ב‪ )1995-‬וסביר להניח שגם יתרחש‬ ‫בעתיד‪ .‬התנאים הגיאולוגים‬ ‫מאפשרים ואף תומכים בסבירותו‬ ‫של תרחיש כזה“‬ ‫טוב‪ ,‬נו‪ ,‬אני זוכרת את הכותרת ב"ערב‬ ‫ערב" שהעלתה את הנושא הדמיוני הזה‬ ‫לכותרות‪...‬‬ ‫“ד"ר בברלי גודמן וד"ר יוני שקד חקרו ומצאו‬ ‫עדויות לתופעות צונאמי במפץרץ אילת‪ .‬ב�ע‬ ‫בודת הגמר שלי חקרתי סיכוי‪ ,‬סיכון והיערס‬ ‫כות לצונאמי במפרץ אילת‪ .‬לצורך העבודה‬ ‫השתמשתי במפות טופוגרפיות והדמיות שנס‬ ‫עשו בצילום ליידאר ‪ -‬באדיבות רשות ניקוז‬ ‫ערבה‪ ,‬ובתוכנה הנדסית עליה נערכו הדמיות‬ ‫לשל צונאמי בחוף אילת בנקודות מפתח‪ .‬נ�ע‬ ‫שתה סימולציה של עלייה במפסלס המים כת�ו‬ ‫צאה מצונאמי‪ ,‬ונבדקו ההשלכות והנזקים של‬ ‫עלייה כזו במפלס על אתרים ומבנים שונים‪.‬‬ ‫האתרים והמבנים (“המבנים האדומים") שנס‬ ‫בחרו להדמיה הינם בעלי חשיבות תיירותית‪,‬‬ ‫כלכלית או מקומית רבה‪ ,‬ויש להם פוטנציאל‬ ‫סיכון גבוה כתוצאה מצונאמי‪ .‬בהדמיות נבדס‬ ‫קו תרחישי צונאמי של מטר אחד‪ 2 ,‬מטרים‪3 ,‬‬ ‫מטרים ו‪ 5-‬מטרים‪ .‬הדמייה נעשתה גם בחוף‬ ‫הצפוני של עקבה‪ ,‬בו נחפרו לגונות ומוקמים‬ ‫בתי מלון רבים‪".‬‬ ‫למי שבדיוק ישן בשנת ‪( 2004‬מזרח אסיה)‬ ‫או בשנת ‪( 2011‬יפן)‪ ,‬צונאמי הוא נחשול גל‬ ‫אדיר שמגיע אל החוף לאחר רעידת אדמה‪,‬‬ ‫מטביע את כל מה שנקלע בדרכו ונסוג‬ ‫כשהוא משאיר הרס רב‪.‬‬ ‫לפי העבודה של איתי גת‪ ,‬צונאמי נוצר מכמה‬ ‫סיבות כמו רעידת אדמה תת ימית‪ ,‬התפרצות‬ ‫הר געש תת ימי‪ ,‬או גלישת קרקע תת ימית‪.‬‬ ‫גלישת קרקע תת ימית ‪ -‬אנא הסבר‬ ‫“במפרץ אילת ישנו מדרון תלול מאוד ואחרי‬ ‫כמה מטרים הים נעשה עמוק‪ .‬על מדף היבס‬ ‫שת‪ ,‬קרוב לחוף‪ ,‬ישנו הרבה סחף – אבנים‬ ‫חול וכו'‪ .‬אם תתרחש גלישה פתאומית של‬ ‫הסחף במורד המדרון‪ ,‬הדבר יכול ליצור צוס‬ ‫נאמי‪".‬‬ ‫אז מי ומה יפגעו במקרה של צונאמי?‬ ‫“קו החוף עד טיילת המלונות‪ ,‬נמל אילת‬ ‫והמצפה התת ימי‪ ,‬בעיקר‪ .‬בעקבה‪ ,‬פרויקטים‬ ‫של הלגונות וקווי החוף‪ .‬הצפי לנזק הוא של‬ ‫מאות מיליוני שקלים‪".‬‬ ‫לא עדיף פשוט לא לדעת? מה כבר אפשר‬ ‫להגיד לרוחצים בים‪ ,‬לכו רק לבריכות‬ ‫בגובה ‪ 5‬מטרים מעל פני הים?‬ ‫“היום אין מודעות ואין שום היערכות במפרץ‬ ‫אילת‪ .‬ליעדע בנושא צונאמי יש משמעות או�פ‬ ‫רטיבית ‪ -‬אם לאנשים תהיה מודעות‪ ,‬תהיה‬ ‫להם יכולת להימלט מהחוף‪ .‬ישנן עדויות כי‬ ‫לפני צונאמי ישנה נסיגה משמעותית של הים‬ ‫לאחור ‪ -‬נחשפים בעלי חיים ימיים ועוד ‪-‬‬ ‫ולאחר כמה דקות מגיע הגל‪ .‬רעידת אדמה‬ ‫בעוצמה של ‪ 7‬ומעלה בסולם ריכטר היא‬ ‫רעידת אדמה משמעותית‪ ,‬ומי שנמצא על‬ ‫החוף צפוי להרגיש אותה‪ .‬הסברה אקטיבית‬ ‫ושילוט יביאו מודעות לרוחצםים ויכולים ל�ה‬ ‫ציל חיי אדם‪".‬‬ ‫תמצית עבודת הגמר במדעי כדור הארץ‪:‬‬ ‫א‪ .‬צונאמי באילת הוא תרחיש סביר‪ ,‬הגיוני‬ ‫ומוחשי‪ .‬הדבר התרשחש בעבר (גם בעבר ה�ר‬ ‫חוק וגם ב‪ )1995-‬וסביר להניח שגם יתרחש‬ ‫בעתיד‪ .‬התנאים הגיאולוגים מאפשרים ואף‬ ‫תומכים בסבירותו של תרחיש כזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במידה שיתרחש צונאמי במפרץ אילת ועס‬ ‫קבה‪ ,‬תרחיש של גלים בגובה מטר או שניים‪,‬‬ ‫בדומה לצונאמי שהיה במפרץב ב‪ ,1995-‬ב�ה‬ ‫חלט אפשרי‪ .‬אולם‪ ,‬בהחלט יתכן גם אירוע‬ ‫קיצוני יותר ובו גלי הצונאמי יהיו בגובה של‬ ‫שלושה ואפילו חמישה מטרים‪ .‬הדבר נובע‬ ‫מעוצמת רעידות האדמה שמתרחשות באזור‪,‬‬ ‫מגודלו ואופיו של המפרץ וממספר גורמים‬ ‫נוספים כמו הבתימטריה של החוף וכד'‪.‬‬ ‫כאמרור‪ ,‬ניתן לחלק את מגוון תרחישי הצ�ו‬ ‫נאמי לשתי אפשרויות עיקריות‪ :‬האפשרות‬ ‫הראשונה היא שהצונאמי העתידי יהיה דומה‬ ‫באופיו לזה שהיה ב‪ .1995-‬במקרה זה‪ ,‬גובה‬ ‫הגלים יהיה סביב מטר‪-‬שניים‪ ,‬לא צפויים‬ ‫להתרחש נזקים משמעותיים למבנים ואתרים‬ ‫ולא צפויה פגיהעה בחיי אדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הא�פ‬ ‫שרות השנייה עוסקת בגלי צונאמי שעלולים‬ ‫להגיע לגבהים של בין ‪ 3‬ל‪ 5-‬מטרים‪ .‬תרחיש‬ ‫כהזה‪ ,‬בדגש על תרחיש ה‪ 5-‬מטרים‪ ,‬עלול ל�ג‬ ‫רום לפגיעה קשה ברכוש‪ ,‬נזקים משמעותיים‬ ‫ביותר לאתרים ומבנים חשובים ואפילו לפס‬ ‫גיעה בחיי אדם‪ .‬הנזקים הכספיים לאתרים‬ ‫השונים‪ ,‬ביניהם נמל אילת למשל‪ ,‬נאמדים‬ ‫במאות מיליוני שקלים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גלי הצונאמי צפויים לפגוע בכל קו החוף‬ ‫של ראש מפרץ אילת ועקבה‪ ,‬בדגש‪ ,‬כמוס‬ ‫בן‪ ,‬על הערםים אילת ועקבה ואתריהן הש�ו‬ ‫נים הממוקמים בסמוך לקו החוף‪ .‬האתרים‬ ‫שעלולים לספוג את מירב הפגיעה הם חופי‬ ‫הרחצה למיניהם‪ ,‬נמלי הים‪ ,‬אתרי התיירות‬ ‫הסמוכים לחוף כמו המצפה התת‪-‬ימי‪ ,‬הפס‬ ‫רויקטים התיירותיםים שבעקבה בדגש על ה�ל‬ ‫גונות שכלולות בהם ושאר האתרים הסמוכים‬ ‫לקו החוף‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪19‬‬ ‫צונאמי ביפן‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪17 2015‬‬ ‫יודעת חקלאית פיקחת‬ ‫‪ /‬מרג'ורי (ג'יג'י) סטרום‬ ‫נחושתן לעתיד‬ ‫השנה ‪ .2030‬מאז רפורמת החלב של ‪ ,2021‬חלק ניכר ממחיר החלב נקבע במשא ומתן בין הרפת והמחלבה‪.‬‬ ‫בערך באותו זמן‪ ,‬במבצע “צדק חלוקתי" ופירוק רשות מקרקעי ישראל (אשר הוחלפה במשרד מקרקעי‬ ‫ישראל)‪ ,‬אישרו מכירת קרקע חקלאית לכל קונה‪ ,‬בלי חובת מגורים בנחלה‪ .‬מחיר המג'הול ירד ב‪20%-‬‬ ‫מהמחיר ב‪2015-‬‬ ‫העתיד‬ ‫חלק מהקיבוצים הופרטו לגמרי‪ ,‬כולל בעלות‬ ‫על הקרקעות‪ .‬חלק התחלקו למספר קבוצות‪,‬‬ ‫אגודות בתוך האגודה המרכזית‪ ,‬עם הבדלים‬ ‫באורחו ת חיים‪( .‬בסמר‪ ,‬הרפת שייכת רק ל�ק‬ ‫בוצה אחת‪ .‬הקבוצה השנייה טבעונית‪ ,‬אבל‬ ‫ילדיהם שמחים להתארח אצל השכנים‪)...‬‬ ‫נפתחה “שחרות ב'‪ ",‬כ י בעיני התושבים ה�ח‬ ‫דשים שחרות נהייתה ממוסדת מדי‪.‬‬ ‫היציאה הבאה‬ ‫תמונה א' או ב'?‬ ‫תמונה א'‪ :‬בחבל אילות גרים היום כ‪4,500-‬‬ ‫תושבים – עליה משנת ‪ ,2015‬אך לא קרוב‬ ‫ל‪ 11,000-‬שתכננו בתכנית האב‪ .‬בגלל‬ ‫היציאה לפנסיה של כ‪ 700-‬תושבים‪ ,‬בעצם‬ ‫אין עליה בכח העבודה או במספר ילדי‬ ‫ביה"ס‪ .‬הירידה ברווחיות ענפי חקלאות‪ ,‬יחד‬ ‫עם הקושי לגיי ס עובדים‪ ,‬הביאו חלק מהק�י‬ ‫בוצים למכור שטחים חקלאיים‪ .‬האזור עדיין‬ ‫נחשב למקום הטוב ביותר לגידול מג'הול‪ ,‬יש‬ ‫‪ 15,000‬דונם נטוע לאורך חבל אילות‪ .‬רק‬ ‫‪ 50%‬שייכים ישירות לקיבוצים וכחצי משטח‬ ‫זה מוחזק ע"י חברות ניהול מטעים חיצוניות‪.‬‬ ‫פרט לאנש י מקצוע בודדים‪ ,‬העובדים במ�ט‬ ‫עים אינם תושבי קבע באזור‪ ,‬אין להם ילדים‬ ‫בביה"ס ואינם רוכשים שירותים באזור‪.‬‬ ‫עלינו להכניס לכאן קבוצות‬ ‫משמעותיות של צעירים שרואים‬ ‫את עתידם בערבה – ובחקלאות‪.‬‬ ‫ויש לי תכנית כיצד לעשות זאת‬ ‫ריבוי השחקנים גרם למתחים קשים בארגון‬ ‫הדקלאים והביא לפירוקו‪ .‬נפתח בית אריזה‬ ‫פרטי שמתחרה לערדום‪ .‬נתח הרווחים קטן‬ ‫יותר מהיום – ורווחי בי ת האריזה הפ�ר‬ ‫טי‪ ,‬שבעליו גרים בתל אביב‪ ,‬אינם נשארים‬ ‫באזור‪ .‬אנחנו ממשיכים לייצר כ‪ 30-‬מיליון‬ ‫ליטר חלב בשנה‪ ,‬כחצי ברפת המשותפת של‬ ‫קיבוץ יטבתה וחברת שטראוס‪ .‬נשארו רפס‬ ‫תות גדולות נוספות ביהל ונווה חריף‪ ,‬ובסמר‬ ‫להיפך – קבוצה של “משוגעים לדבר" מחזיס‬ ‫קה רפת קטנה אשר מספקת משכורות בלבד‬ ‫‪ 18‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫ללא רווח‪.‬‬ ‫כמובן שיש פעילות כלכלית חדשה באזור‪,‬‬ ‫שלא קשורה לחקלאות המסורתית‪ .‬חוות‬ ‫האצות שנפתחה בנאות סמדר ובלוטן (עם‬ ‫שותפים פנימיים וחיצוניים אחרים) מצליחה‬ ‫מאד‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מספר חברות קטנות נפתחו‬ ‫בתחום האנרגיה‪ ,‬והרבה תושבים מחזיקים‬ ‫עסקים קטנים שונים‪ .‬אבל תוספת זו מספיקה‬ ‫לכסות את הפסד ההכנסות מהחקלאות‪ ,‬לא‬ ‫להגדיל את הכלכלה‪.‬‬ ‫תמונה ב' (אותו מצב במדינה‪ ,‬אבל החיים‬ ‫בחבל נראים אחרים לגמרי)‪ :‬גרים בחבל‬ ‫אילות ‪ 7,000‬איש – נכון‪ ,‬לא ה‪11,000-‬‬ ‫שחלמנו עליהם ‪ ,‬אבל כפול מכמות האוכל�ו‬ ‫סייה ב‪ .2015-‬לקראת מבצע “צדק חלוקתי"‪,‬‬ ‫"ניהו ל ואחזקות ערדום" פתחו חברת בת ל�א‬ ‫חזקת קרקעות‪ .‬כך‪ 13,000 ,‬מתוך ה‪15,000-‬‬ ‫דונם תמרים נשארו באחזקה מקומית‪ .‬התאס‬ ‫רגנות מגדלי התמרים פתחה חברת ניהול‬ ‫משותפת‪ ,‬אשר מנהלת את רוב שטחי התס‬ ‫מרים שמרוחקים מהקיבוצים‪ .‬ערדום תמרים‬ ‫פתח שלוחות בבתי האריזה הקיימים ביהל‬ ‫ואילות‪ .‬אמנם‪ ,‬מחיר המג'הול עדיין נמוך‬ ‫ממה שהיה‪ ,‬אבל רוב שרשרת הערך נשארה‬ ‫בבית‪- .‬ב‪ ,2018-‬האזור זכה בחממה לטכנ�ו‬ ‫לוגיה חקלאית‪ ,‬וממנה יצאו מספר עסקים‪,‬‬ ‫בעיקר בתחום התמרים‪ .‬כתוצאה מפיתוחים‬ ‫אלה‪ ,‬מספר ימי העבודה לעץ ירד בחצי והמס‬ ‫פעלים עצמם מביאים פרנסה לתושבי קבע‬ ‫באזור‪ .‬ליד הרפתות והתמרים קמו מספר‬ ‫יזמויות של חקלאות אחרת – מפעלי אצות‪,‬‬ ‫גידול צמחי מרפא וגידול ירקות אורגניים‬ ‫לשימוש מקומי‪.‬‬ ‫כל היישובים גדלו‪ ,‬אבל לא באותה צורה‪.‬‬ ‫שתי התמונות הללו אפשריות‪ ,‬כמו‪-‬כן‪ ,‬גם‬ ‫השינויים הארציים שתיארתי ברקע‪ .‬כבר‬ ‫היום‪ ,‬עקב קושי לנהל מטע מפוצל‪ ,‬המטעים‬ ‫הדרומיים של גרופית ונווה חריף מנוהלים‬ ‫ע"י חברה חיצונית מהערבה התיכונה‪ .‬קיס‬ ‫בוץ יהל פנה לגורם פרטי להיכנס לשותפות‬ ‫במטע התמרים‪ ,‬אך בסוף הגיע לסיכום עם‬ ‫ערדום ומשקי הנגב‪ .‬אנחנו יודעים שחלק‬ ‫מכישלון הפלפל בערבה התיכונ ה נבע מר�י‬ ‫בוי המשווקים‪ ,‬אשר גרמו לתחרות בין שכס‬ ‫נים‪ .‬הקיבוצים חוששים משותפויות לאחר‬ ‫כישלון גד"ש ערדום‪ ,‬אך גם רואים א ת ה�ח‬ ‫שיבות באחדות וקואופרציה‪.‬‬ ‫אם זה לא היה מספיק ברור ‪ -‬אני שואפת‬ ‫להגיע לתמונה ב'‪ .‬אנחנו אזור קטן ומבודד‪,‬‬ ‫והרווח של אף אחד מאתנו אינו שווה כלום‬ ‫אם אין לנו חברה תוססת ועשירה סביבנו‪.‬‬ ‫כדי להגיע לתמונה זו‪ ,‬צריכים לפעול בשני‬ ‫מישורים ‪ -‬הראשון הינו ארגוני‪/‬כלכלי‪ ,‬ואנס‬ ‫חנו כבר בכיוון הנכון‪ :‬הנהלו ת ערדום ומ�ש‬ ‫קי הנגב מבינות טוב מאד את החשיבות של‬ ‫שמירת שרשרת הערך של כל גידול חקלאי‬ ‫בידי החקלאיים‪ ,‬ואני סומכ ת עליהם שימש�י‬ ‫כו כך‪ .‬המישור השני מדאיג אותי‪ :‬כדי להס‬ ‫גיע לתמונה ב'‪ ,‬עלינו להכניס לכאן קבוצות‬ ‫משמעותיות של צעירים שרואים את עתידם‬ ‫בערבה – ובחקלאות‪ .‬ויש לי תכנית כיצד‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫שלב א'‪ :‬ארבעה קיבוצים (לפחות) מנהלים‬ ‫היום קבוצות של צעירים אחרי צבא אשר‬ ‫באים לתקופות של חצי שנה עד שנה‪ ,‬עוס‬ ‫בדי ם בקיבוץ ועוברים תכנית חינוכית ה�מ‬ ‫שלבת נושאים פרקטיים בחקלאות ונושאים‬ ‫חברתיים המתאימים לכל קיבוץ‪ .‬אני מציעה‬ ‫לחבר את לימודי החקלאות של כל הקבוצות‬ ‫הללו‪ ,‬כדי להעלות את הרמה המקצועית ולס‬ ‫גבש קבוצה חברתית‪/‬מקצועית‪.‬‬ ‫במקביל לזה‪ ,‬רותם נלביצקי‪ ,‬חוקרת צעירה‬ ‫שנקלטה לאחרונה במו"פ‪ ,‬מארגנת מפגשים של חקלאים עם בני הדור‬ ‫הבא‪ .‬קבוצה זו מיועדת לאנשים שכבר חיים כאן ורוצים לקחת חלק‬ ‫בעיצוב החקלאות בשנים הבאות‪.‬‬ ‫שלב ב'‪ :‬עכשיו אני רוצה להציע משהו יותר מהפכני‪ .‬אנחנו ה"זקנים"‬ ‫מתלוננים ש"הצעירים של היום" אינם בעלי יוזמה – אבל באותו זמן‪,‬‬ ‫אנחנו לא ממש רוצים לשחרר‪ .‬אנחנו רוצים שהם יבנו משהו חדש‪,‬‬ ‫אבל שהם לא יעזו לשנות את מה שאנחנו בנינו‪ .‬אני מציעה לגייס‬ ‫גרעינים של צעירים בוגרי אותן קבוצות שהיו בקיבוצים לפני ואחרי‬ ‫הצבא (ובני קיבוצים) ומעוניינים לגור בערבה‪ .‬כל קיבוץ יהיה אחראי‬ ‫על גיוס הגרעין “שלו‪ ".‬המועצה תגייס מימון לשיפוץ נחושתן‪ .‬תקום‬ ‫חברת ניהול מטעים‪ ,‬בבעלות הקיבוצים שיהיו שותפים בפרויקט‪ .‬כל‬ ‫הגרעינים יגורו בנחושתן‪ ,‬ויעבדו כשכירים של אותה חברת ניהול‬ ‫מטעים‪( .‬כמוב ן שחלק יעבדו כשכירים במקומות אחרים‪ ,‬יספקו ש�י‬ ‫רותים לקבוצה‪ ,‬או יפתחו עסקים קטנים משלהם)‪ .‬כל קיבוץ יספק‬ ‫לגרעין שלו ליווי חברתי‪ ,‬והתארגנות התמרים‪ ,‬ערדום‪ ,‬והמו"פ יספקו‬ ‫ליווי מקצועי‪ .‬כל גרעין יישאר בנחושתן משך שנתיים‪-‬שלוש‪ ,‬בהן‬ ‫גם ילמדו את העבודה המקצועית וגם יגבשו קבוצה חברתית‪ .‬אח"כ‬ ‫יעברו לקיבוץ הקולט‪ ,‬כל קיבוץ יחליט על אופי הקליטה (חברות‬ ‫מלאה‪ ,‬קבוצה עצמאי ת בתוך הקיבוץ‪ ,‬וכד')‪ .‬תהיה חפיפה בין הג�ר‬ ‫עינים שתאפשר המשכיות בנחושתן‪.‬‬ ‫הצעה זו פותרת שלוש בעיות‪ :‬היא מפתחת בסיס יציב וחזק לקליטת‬ ‫דור המשך בקיבוצים‪ ,‬מעבירה הכשרה מקצועית בחקלאות לאותם‬ ‫נקלטים‪ ,‬ומספקת כוח עבודה לשדות הדרומיים‪ .‬התקופה בנחושתן‬ ‫תאפשר לכל קבוצה להתפתח באופן עצמאי‪ ,‬לבנות מערכת חברתית‬ ‫ביוזמה עצמית‪.‬‬ ‫את שלב א' ניתן להתחיל באופן מיידי‪ .‬רותם כבר מארגנת פגישות‬ ‫לפורו ם דור המשך בחקלאות‪ ,‬וניתן לפתח תכנית לימודים משו�ת‬ ‫פת כבר בשנה הקרובה‪ .‬לדעתי‪ ,‬המשרד לפיתוח הנגב ישמח לתמוך‬ ‫ביוזמה כזו‪ .‬שלב ב' כמובן דורש הרבה יותר מחשבה וגם השקעה‬ ‫כספית לא קטנה‪ .‬אשמח לשמוע תגובות לרעיון‪.‬‬ ‫חקלאות דור ההמשך‬ ‫פרויקט “חקלאות דור ההמשך"‪ ,‬הוא פרי יוזמתה של 'ג'יג'י ס�ט‬ ‫רום‪ ,‬מנהלת מו"פ ערבה דרומית‪ .‬הפרויקט קם במטרה לאגד‬ ‫חבר'ה צעירים שמעוניינים לחיות בחבל אילות ולהיות שותפים‬ ‫בעיצוב אופי החקלאות בעתיד הקרוב והרחוק‪ .‬התפיסה היא‬ ‫שראוי לתת לדור הצעיר לבחון ולהתאים את אופי החקלאות‬ ‫לחייהם פה בעתיד‪.‬‬ ‫באמצע יוני התקיימה פגישה ראשונה של הפורום בחוות המו"פ‪,‬‬ ‫פגישה בה נכחו כ‪ 20-‬חבר'ה מהיישובים השונים‪ .‬לאחר שבירת‬ ‫הקרח‪ ,‬דנו החברים במטרות הפרויקט ובהיכרות ויצירת שיח‬ ‫בין העוסקים בחקלאות באזור‪ ,‬על כל גווניה‪ ,‬כבסיס לזרימת‬ ‫ידע ושיתופי פעולה עתידיים‪ .‬מטרה נוספת היא ‪ -‬כיצד לרתום‬ ‫יותר חבר'ה צעירים מהאזור לעיסוק בחקלאות מפרנסת‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הועל ו מטרות כמו חינוך חקלאי‪ ,‬תיירות חקלאית וק�י‬ ‫דום פיתוחים חקלאיים וחקלאו ת ישימה לאזור הערבה‪ .‬ה�פ‬ ‫גישה הראשונה הייתה יריית פתיחה מוצלחת מבחינתנו‪ ,‬כיוון‬ ‫שנראה שהחברים רואים חשיבות עצומה לעצם המפגש‪ ,‬ובס‬ ‫נוסף‪ ,‬דיון סביב גורל עתיד החקלאות בחבל אילות הוא נושא‬ ‫משותף ובוער שמדבר לכולנו‪.‬‬ ‫בימים אלה מתגבשת תכנית למפגשים הבאים של הפורום ‪ ,‬ת�כ‬ ‫נית אשר תכלול רקע היסטורי חקלאי של חבל אילות מוותיקי‬ ‫החקלאים‪ ,‬הרצאות על חקלאות ישימה לאזור הערבה‪ ,‬סיורים‬ ‫ביישובים השונים והיכרות מקרוב עם הייחוד של כל יישוב‪,‬‬ ‫קידום נושאי החינוך והתיירות החקלאית ועוד‪..‬‬ ‫אנו נשמח להצטרפות של חבר'ה נוספי ם שרואים עצמם מ�ש‬ ‫תלבים בפרויקט‪.‬‬ ‫ליצירת קשר ופרטים‪ :‬רותם נלביצקי ‪rotkenel@gmail.com‬‬ ‫המשך מעמוד ‪17‬‬ ‫ד‪ .‬למרות כל הנכתב לעיל‪ ,‬המודעות לנושא הצונאמי במפרץ אילת‬ ‫בקרב הציבור האילתי בכלל ובקרב הגורמים הרלוונטים בפרט‪ -‬היא‬ ‫אפסית עד בלתי קיימת‪ .‬העברת שאלונים בנושא מודעות לצונאמי‬ ‫בקברב תלמידי כיתות ז' וי"א מאילת ויטבתה‪ ,‬הראתה כי הם אינם מ�ו‬ ‫דעים לכך שיכול להתרחש צונאמי באילת (או בארץ בכלל)‪ .‬בעקבות‬ ‫השאלון‪ ,‬עלתה המודעות לנושא ואף נוצר חשש אצל הילדים מתרחיש‬ ‫כזה במידה שיתגשם‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיחות עם בעלי תפקידים ומנהלי אתרים‬ ‫תיירותיים ומסחריים שונים הניבו תמונת מצב ובה אין מודעות ו‪/‬או‬ ‫תכנית היערכות כלשהי לצונאמי במפרץ‪ .‬הנושא לא עלה על שולחנם‬ ‫של הגורמים ‪ -‬לא ביוזמתם ולא ביוזמת המדינה‪ ,‬ולא נידון באופן‬ ‫רציני ומעמיק עד כה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ההמלצות שנוסחו במסגרת העבוהדה הן שיש לבצע פעולות לה�ג‬ ‫ברת המודעות לנושא הצונאמי באילת‪ ,‬ובמקביל לנסח ‪ -‬לאחר מחקר‬ ‫והערכת סיכויים וסיכונים יסודית ‪ -‬תכנית היערכות לצונאימי‪ .‬הפע�ו‬ ‫לות שהומלץ עליהן בעבודה כוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הצבת תמרורי אזהרה‬ ‫לאורך קו החוף ‪ -‬שמטרתם להזהיר את ציבור המתרחצים ולהתריע‬ ‫על אפשרות של צונאמי במקרה שמתרחשת רעידת אדמה‪ ,‬והכנת דרכי‬ ‫מילוט ברורות עם הכוונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ לפעול בערוצים החינוכיים‬ ‫והתקשורתיים במטהרה להעלות את המודעות והידע של הציבור בנ�ו‬ ‫שא‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעות שיעורים בבתי הספר‪ ,‬תכניות רדיו‪,‬‬ ‫כתבות בעיתונות‪ ,‬חלוקת עלוני מידע ועוד‪.‬‬ ‫גולש‪ ,‬אוהב גלים?‬ ‫גל סערת חורף חזקה‬ ‫צונאמי‬ ‫אורך‬ ‫‪ 150-300‬מטרים‬ ‫עשרות ק"מ (קרוב לחוף)‬ ‫מהירות‬ ‫עד מאה קמ"ש‬ ‫מאות קמ"ש (בים העמוק)‬ ‫זמן מחזור‬ ‫‪ 10-14‬שניות‬ ‫עשרות דקות‬ ‫עומק‬ ‫כמאה מטרים‬ ‫עומק קרקעית הים‬ ‫בשל אורכם הרב של גלי הצונאמי‪ ,‬הם מכילים כמות עצומה של מים‪,‬‬ ‫שברי עצמים וסחף רב‪ ,‬דבר הגורם לעליית הים על גדותיו ובסופו של‬ ‫דבר להצפת היבשה וקו החוף‪ .‬גלים אלו עלולים להימשך שעות עד‬ ‫רגיעת הים‪ .‬ככל שהגל ארוך יותר וככל שגוף המים בו הוא נע עמוק‬ ‫יותר‪ ,‬הצונאמי נע מהר יותר ומאבד פחות אנרגיה‪ .‬לכן יכול צונאמי‬ ‫לחצות אוקיינוסים שלמים במהירות עצומה‪ ,‬כמעט מבלי לאבד אנרגיה‬ ‫ומהירות‪ .‬כשמגיע הצונאימי למים הרדודים ולקרבת החוף‪ ,‬הוא מ�ת‬ ‫חכך בקרקע ומאבד ממהירותו (שיורדת עד כ‪ 50-30-‬קמ"ש)‪ ,‬אולם‬ ‫האנרגיה שבו נשמרת ומחזוריותו לא פוחתת‪ ,‬ולכן כמויות אדירות של‬ ‫מים נערמות במהירות בפסגת הגל‪ .‬כך הגיע הצונאמי שנוצר ברעידת‬ ‫האדמה ביפן ב‪ 11.3.2015-‬עד לצ'ילי תוך מספר שעות‪.‬‬ ‫אופיר אליאסף זכה במקום השני‪ ,‬על עבודתו “היבטים סטקרטוריאלים‬ ‫וסדימנטים בקער רחבעם" שעסקה בלימוד מפורט של אחד האזורים‬ ‫המסובכים מבחינה גיאולוגית‪ .‬בעבודתו מציג אופיר את ההיסטוריה‬ ‫הגיאולוגית של התפתחות הנוף באזור אילת‪ .‬את העבודות של איתי‬ ‫ואופיר אפשר לקרוא באתר של מרכז מדע ים המלח והערבה‪.‬‬ ‫הידעתם?‬ ‫אפשר לנצל עדויות ארכיאולוגיות כדי לתארך אירועים גיאולוגיים!‬ ‫דוד רוט‪ ,‬בוגר כיתה י"א‪ :‬ביצענו אומדן של מידת השינוי בנוף על פי‬ ‫עדויות ארכיאולוגיות שידענו את הגיל שלהן‪ .‬לדוגמא ‪ -‬נחל שחוצה‬ ‫פיר כריה של נחושת‪ .‬ידוע שגיל הפיר הוא כ‪ 3000-‬שנה‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫חישבנו את קצב ההתחתרות של אפיק הנחל במהלך כל ‪ 1,000‬שנה‪.‬‬ ‫ידוע שהפירים והמנהרות הינם חללים תת קרקעיים המאיצים את קצב‬ ‫התחתרות הנחל‪ .‬בבקעת תמנע כ‪ 8,000-‬צלחות – אלו פירי כרייה‬ ‫סתומים בסחף נחלי‪ .‬הצלחות השפיעו על קצבי ואופי הבלייה על גבי‬ ‫מטחי סחיפה (טרסות) עתיקים הנמצאים בבקעה‪.‬‬ ‫שירלי חכם‪-‬יפרח‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪19 2015‬‬ ‫ווט‪-‬סאפ!‬ ‫אחרי מפרשיות‪ ,‬גלישת רוח‪ ,‬וקייט הגיע תורו של ה"סאפ" לכבוש את מאותגרי הספורט הימי בעולם כולו‬ ‫ובשנים האחרונות גם באילת‪ .‬הדר חרובי‪ ,‬מדריכת שחייה שנכבשה גם היא בקסמה של החסקה המודרנית‪,‬‬ ‫הייתה הראשונה שלקחה אותו מספיק ברצינות כדי לפתוח את מועדון הסאפ הראשון בעיר‪,‬‬ ‫והיא בכלל משחרות‪...‬‬ ‫הדר חרובי על הסאפ‬ ‫מסתבר שלא כל מי שחובב ים צריך לקחת‬ ‫את זה לאקסטרים כדי ליהנות מספורט ימי‪.‬‬ ‫הסאפ (‪ ,)stand up paddle board‬הוא‬ ‫התחליף המודרני לחסקה של פעם‪ .‬בים גלי‬ ‫הוא משמש כגלשן גלים לכל דבר‪ ,‬עם משוט‬ ‫שעוזר לחתור ולעלות על הגל ובמקורות מים‬ ‫שקטים כמו אגמים או כמו אצלנו בים סוף‪,‬‬ ‫הוא משמש כגלשן חתירה‪ ,‬עליו אפשר לצאת‬ ‫לטיול ימי במפרץ אילת‪ ,‬תוך כדי חתירה‬ ‫מאומצת מול רוחות‪ ,‬שמירה ע ל איזון ויצ�י‬ ‫בות‪ ,‬חיזוק שרירים וחיטוב ואפילו תרגילי‬ ‫יוגה ומתיחות‪ .‬הסאפ‪ ,‬למי שעוד לא מכיר‪,‬‬ ‫הוא התחביב החדש של חובבי הספורט הימי‪,‬‬ ‫בעיקר על חובבות‪ .‬את הגברים כנראה הוא‬ ‫לא מספיק מרגש‪ ,‬למרות שכל גבר שכבר‬ ‫ניסה‪ ,‬הודה שנדרש להתאמץ הרבה יותר‬ ‫ממה שחשב‪.‬‬ ‫חתירה על סאפ יכולה להתקיים בכל מקור‬ ‫מים‪ .‬החל מים גלי וכלה בראפטינג על גבי‬ ‫סאפ נהרות‪ .‬אצלנו בארץ אמנם אין את זה‬ ‫או את זה‪ ,‬אבל יש רוחות חזקות שמצריכות‬ ‫עבודה מאד מאומצת‪.‬‬ ‫א ם פעם הייתה זו סירת החסקה של המצ�י‬ ‫לים שעזרה להם להעמיס חתיכות‪ ,‬הרי היום‬ ‫החתיכות כבר יודעות לחתור בעצמן על סאפ‬ ‫ספורטיבי שעושה להן טוב לגוף ולנשמה‪.‬‬ ‫אולי זה מה שמסביר את המאמץ שמשקיעה‬ ‫הדר חרובי( (‪ )45‬אמא לשלושה ילדים המ�ת‬ ‫גוררת בישוב המרוחק “שחרות"‪ ,‬כדי לנסוע‬ ‫‪ 20‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫כמה פעמים בשבוע מרחק של ‪ 80‬ק"מ הלוך‬ ‫ושוב‪ ,‬רק כדי לחתור על הים‪ .‬אבל מבחינתה‬ ‫של הדר אין בכלל התלבטות ‪ -‬מרוב הנאה‬ ‫היה לה רק טבעי להדביק באהבה לסאפ עוד‬ ‫ועוד אנשים‪ ,‬ע ד הרגע בו היא החליטה ש�צ‬ ‫ריך לפתוח מועדון‪.‬‬ ‫“זה ספורט שמשלב גם עבודת‬ ‫כוח וגם עבודה אירובית‪ .‬הוא‬ ‫מאוד מתגמל ואתה עובד מכף‬ ‫רגל עד ראש‪ .‬כל שרירי הליבה‬ ‫עובדים‪ ,‬תוך הנאה עילאית‬ ‫מהנוף סביב‪ ,‬מהים ומהאווירה"‬ ‫“אפשר לדבר על זה ולהתפעל מתמונות‪ ,‬אבל‬ ‫עד שלא עולים על סאפ ‪ -‬לא מבינים מה‬ ‫זה"‪ ,‬מספרת הדר‪“ ,‬והאמת‪ ,‬שבעיקר נשים‬ ‫נתפסות ע ל זה‪ .‬כנראה שזה מספיק ספו�ר‬ ‫טיבי אבל לא לגמרי אקסטרימי‪ ,‬ולנשים זה‬ ‫השילוב המושלם‪ .‬רוב הגברים אוהבים ספוס‬ ‫רט יותר מהיר ומאתגר והסאפ מאפשר יותר‬ ‫עבודה על איזון‪ ,‬כוח ועבודה על שרירים‬ ‫חיצוניים ופנימיים כאחד‪ .‬למרות שכשגברים‬ ‫מנסים‪ ,‬הם מבינים את העבוד ה הפיסית ש�ב‬ ‫חתירה וביציבות‪.‬‬ ‫זה ספורט שמשלב גם עבודת כוח וג ם עב�ו‬ ‫דה אירובית‪ .‬הוא מאוד מתגמל ואת עובדת‬ ‫מכף רגל ע ד ראש‪ .‬כל שרירי הליבה עו�ב‬ ‫דים‪ ,‬תוך הנאה עילאית מהנוף סביב‪ ,‬מהים‬ ‫ומהאווירה‪ .‬האפשרויות בחתירה על סאפ‬ ‫מגוונות מאוד‪ -‬זה ספורט שאפשר לעשות‬ ‫לבד‪ ,‬בקבוצה‪ ,‬כמשפחה או אפילו תוך טיול‬ ‫רומנטי בים‪ .‬רוב העבודה במועדון שלנו‪,‬‬ ‫שממוקם כרגע ב"חשמל על הגל"‪ ,‬סמוך‬ ‫לחוף הדקל‪ ,‬היא עבודה בקבוצות‪ .‬יש כמה‬ ‫קבוצות בוקר וכמה קבוצות צהריים‪ ,‬והעס‬ ‫בודה הקבוצתית מרגיש ה נהדר‪ .‬אנחנו חו�ת‬ ‫רים בקבוצות קטנות של ‪ 4-6‬אנשים בשעות‬ ‫משתנות ‪ -‬בקיץ עדיף בשעות הבוקר המו�ק‬ ‫דמות ובשעות אחר הצהריים‪ ,‬ובחורף בסביס‬ ‫בות תשע בבוקר ושעות הצהריים‪ ,‬כי מחשיך‬ ‫מוקדם‪ .‬המסלול משתנה בהתאם לרוחות‪.‬‬ ‫אנחנו חותרים לאורך כל החופים ‪ -‬לאורך‬ ‫השמורה‪ ,‬דולפין ריף‪ ,‬מפרץ השמש‪ ,‬הלגונה‬ ‫והלאה‪ .‬בדרך אנחנו פוגשים הרבה חיות ים‬ ‫מעניינות‪ ,‬ובכמה מהפעמים האחרונות אפילו‬ ‫פגשנו צב ים ענקי‪ .‬במהלך החתירה אנחנו‬ ‫עושים תרגילים ולפעמים גם סשנים של יוגה‬ ‫על הסאפ בהנחייתה של אליסון לוי‪ ,‬מורה‬ ‫ליוגה שהיא אחת מהחותרות שלנו‪ .‬אנחנו‬ ‫תמיד יוצאים עם תיק על הגב שיש בו מים‬ ‫וכיבוד קל לעצירות של מנוחה ונשנושים‪.‬‬ ‫אם יש רוח חזקה‪ ,‬זה לא תמיד זה מתאפשר‪,‬‬ ‫ואז אנחנו עוצרים באחת ממסעדות החופים‬ ‫להפסקת אוכל או קפה‪.‬‬ ‫כשיש רוחות ממש חזקות‪ ,‬קושרים משקולת‬ ‫לסאפ ועובדים על הסאפ במקום ‪ -‬תרגילים‪,‬‬ ‫חיזוק‪ ,‬יוגה ומשחקים למיניהם‪.‬‬ ‫מי שכבר חותר כמה שיעורים יודע שאם יש‬ ‫גל‪ ,‬תמיד אפשר להתיישב כדי לא ליפול‪.‬‬ ‫ובאמת לא כל כך מהר נופלים למים‪ .‬אפילו‬ ‫אמא שלי‪ ,‬בת ה‪ ,71-‬עלתה על זה ונדהמה‬ ‫כמה כיף זה‪.‬‬ ‫לעתים אנו משלבים במהלך החתירה גם‬ ‫עבודה על שחיה ‪ -‬שיפור סגנון‪ ,‬תרגילים‬ ‫וכן הלאה‪ .‬בעתיד אני רוצה לעשות סדנאות‬ ‫יוגה‪-‬סאפ מיוחדות ואקרו‪ -‬באלנס בשילוב‬ ‫החתירה על הסאפ"‪.‬‬ ‫גלשן עם משאבה‬ ‫אם שאלתם את עצמכם איך מגיעה הדר בכל‬ ‫יום ממעלה שחרות לחוף הים באילת עם כל‬ ‫הסאפים שלה ברכב‪ ,‬אז התשובה לזה היא‬ ‫פשוטה ‪ -‬סאפ מתנפח‪ .‬עד כמה שזה נשמע‬ ‫מוזר‪ ,‬הסאפי ם המתנפחים קשיחים מאוד ו�מ‬ ‫רגישים בדיוק כמו סאפ רגיל ואפילו ע ם י�ת‬ ‫רון של שקט וקלילות שלא מאפיינים סאפים‬ ‫רגילים‪ .‬הסאפ המתנפ ח מגיע עם משאבה י�ד‬ ‫נית המצריכה כשבע דקות של ניפוח‪ ,‬ואפשר‬ ‫לקחת אותו בתיק לכל מקום‪ .‬בקיץ האחרון‬ ‫החליטו הדר ובעלה אילן לצאת לטיול סאפים‬ ‫נסיוני בחו"ל‪ ,‬וחזרו מאושרים עד הגג‪.‬‬ ‫“זה היה שבוע מושלם של טיול סאפים‬ ‫באיטליה"‪ ,‬נזכרת הדר‪“ .‬הגענו למקומות‬ ‫מדהימים שבלי הסאפ לא היה ניתן להגיע‬ ‫אליהם‪ .‬חתרנו באגמים מרהיבים בטבע ובס‬ ‫תוך התעלות של ונציה לצ ד הגונדולות‪ .‬מ�ס‬ ‫תבר שגם לשם הגיעו הסאפים וכבר יוצאים‬ ‫טיולי סאפים בתעלות ונציה‪ .‬יצרנו קשר עם‬ ‫מנהלת המועדון‪ ,‬דיברנו על שיתוף פעולה‬ ‫ואפילו למדנו לשוט בגונדולה‪ .‬יש לנו רעיון‬ ‫לערוך בעתיד טיולי סאפים מאורגנים לחו"ל‪.‬‬ ‫זו תהיה חוויה בלתי רגילה‪".‬‬ ‫איך הגעת לסאפים ועוד משחרות?‬ ‫“דרך המים‪ .‬הייתי שחיינית בעברי ואחר כך‬ ‫מורה לשחייה בערבה‪ .‬השנה לא הייתה לי‬ ‫בריכ ה והחלטתי להגיע לים‪ .‬הפעם הראש�ו‬ ‫נה שעליתי על סאפ הייתה באילת‪ ,‬וזה מיד‬ ‫תפס אותי‪ .‬בהמשך‪ ,‬כשהייתי נוסעת עם הבן‬ ‫שלי לתחרויות שייט בשדות ים‪ ,‬ניסיתי שוב‬ ‫ הפעם בים גלי ‪ -‬ונדלקתי על זה לגמרי‪.‬‬‫בהתחלה רכשתי שני סאפים מתנפחים רק‬ ‫בשבילנו‪ ,‬כי לא היה לי איפה לאכסן את‬ ‫הרגילים‪ ,‬ולנסוע איתם על הגג זו גם לא‬ ‫אופציה‪ .‬בהתחלה יצאתי בשביל הכיף שלי‪.‬‬ ‫ואנשים סביבי התחילו להתעניין‪ .‬בזמנו השס‬ ‫תתפתי בקבוצת העצמה לנשים שמתקיימת‬ ‫בחבל אילות בהנחייתה של מירב הגלילי‪,‬‬ ‫ומירב למעשה הייתה זו שדחפה אותי לצאת‬ ‫ליזמות הזו‪ .‬אחת המטרות של הקבוצה היא‬ ‫להוציא את עצמנו אל הפועל‪ ,‬ובזכות מירב‬ ‫והקבוצה הפכתי את הרעיון לבר‪-‬ביצוע‪.‬‬ ‫הכל כבר ישב לי בראש‪ ,‬אבל המרחק מנע‬ ‫ממני להתחיל‪ ,‬בכל זאת‪ 80 ,‬ק"מ מהבית‪".‬‬ ‫הסאפ המתנפח מגיע עם‬ ‫משאבה ידנית המצריכה כשבע‬ ‫דקות של ניפוח ואפשר לקחת‬ ‫אותו בתיק לכל מקום‬ ‫ספרי על המועדון‪...‬‬ ‫“פתחתי את המועדון בחודש מאי שעבר‬ ‫וכיום חותרות בו כ‪ 30-‬בנות‪ .‬המספר אינו‬ ‫קבוע‪ ,‬אבל המשתתפות כן‪.‬‬ ‫יש חתירות מסודרות‪ ,‬שמתקיימות בזמס‬ ‫נים קבועים ‪ -‬בסופי שבוע‪ ,‬בשעות הבוקר‬ ‫ובשעות שקיעה‪ .‬חתירות נמשכות בין שעה‬ ‫לשעה וחצי ‪ ,‬תלוי במזג האוויר‪ .‬ברוחות ח�ז‬ ‫קות (שיש לפעמים בים שלנו)‪ ,‬מאד קשה‬ ‫לחתור כנגד הרוח‪ .‬בימים של רוחות רגועות‪,‬‬ ‫החתירות נמשכות ולא רוצים לצאת מהמים‪...‬‬ ‫יש שיעורים לקבוצה של מתחילים בסופי‬ ‫שבוע ‪ -‬יום שישי בעשר וחצי‪ ,‬ימי שני בעשר‬ ‫וחצי וגם אחר הצהרים"‪.‬‬ ‫תוך כמה זמן אפשר להתחיל לחתור?‬ ‫"מיומנות החתירה על הסאפ נרכשת מאד‬ ‫מהר‪ .‬כמה שזה נראה לפעמים קשה לעמוד‬ ‫ולהתייצב‪ ,‬לומדים את זה מהר ואחרי מעט‬ ‫מאד חתירות ‪ -‬ארבע לכל היותר ‪ -‬בשיעורי‬ ‫מתחילים( (קבוצתיים‪ ,‬או פרטיים)‪ ,‬ניתן ל�ה‬ ‫צטרף לקבוצת החתירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן קודם‬ ‫לעבור שיעור ניסיון בעלות של ‪ 50‬ש"ח‪.‬‬ ‫לשיעורים ש ל המתחילים כל אחד יכול ל�ה‬ ‫צטרף והם נמשכים שעה‪ .‬חשוב מא ד לה�ד‬ ‫גיש שכל אחד יכול לחתור‪ .‬זה נראה לפעס‬ ‫מים מפחיד ויש כאלה שחוששים כי הם לא‬ ‫שחיינים טובים‪ ,‬אבל יש הרבה חתירות שבהן‬ ‫בכלל לא נוגעים במים‪.‬‬ ‫גם ילדים יכולים לחתור על הסאפ‪ ,‬החל מגיל‬ ‫שמונה‪ ,‬בערך‪ .‬ילדים לומדים בקבוצה נפס‬ ‫רדת‪ ,‬ובשלב הראשון יוצאים רק שניים עד‬ ‫שלושה ילדים לים‪ ,‬לכל היותר‪ .‬מגיעים גם‬ ‫משפחות וזוגות לשיעורים משפחתיים וזוס‬ ‫גיים‪ .‬בקרוב תיפתח קבוצה של יוגה‪-‬סאפ‪,‬‬ ‫עם אליסון שהיא מורה אילתית ליוגה‪.‬‬ ‫אני מעבירה גם פעילויות קבוצתיות ‪ -‬סדס‬ ‫נאות למבוגרים‪ ,‬למשל לקבוצה של העצמה‬ ‫נשית‪ ,‬שבאה להדרכה וחתירה‪ .‬סדנה כזו נמס‬ ‫שכת שעתיים‪ .‬בא ו גם ילדים מיטבתה‪ ,‬לפע�י‬ ‫לות שהותאמה להם במיוחד"‪.‬‬ ‫מה העלויות של תחביב הסאפ?‬ ‫"אפשר לרכוש מנוי חודש י של ‪ 360‬ש"ח ונ�י‬ ‫תן להגיע לכל השיעורים שמתקיימים במהלך‬ ‫החודש‪ .‬לארבעה חודשים יש מנוי שמחירו‬ ‫‪ 1250‬ש"ח‪ ,‬שאיתו אפשר לבוא מתי שרוצים‪,‬‬ ‫לקחת סאפ ולצאת לים‪ .‬יש לנ ו קבוצת וו�ט‬ ‫סאפ של המועדון והחותרים מתאמים זה עם‬ ‫זה ואיתי‪ .‬המועדון מספק את הציוד‪ ,‬ואפשר‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬לבוא עם סאפ"‪.‬‬ ‫איפה אפשר לקנות סאפ?‬ ‫"בארץ יש הרבה חברות שמוכרות סאפים‪,‬‬ ‫מכל מיני דגמים וסוגים‪ .‬את המתנפח של‬ ‫‪ red paddle‬אפשר ספציפית לרכוש דרכי‪.‬‬ ‫המחירים נעים בין ‪ 4,500‬ל ‪."10,000 -‬‬ ‫מה חושבים בבית על העיסוק החדש של‬ ‫אמא?‬ ‫"בבית מאוד מפרגנים‪ .‬בשבתו ת אנחנו יו�ר‬ ‫דים ביחד ומטיילים עם הילדים ועם חברים‬ ‫ולפעמים הילדים גם מצטרפים אלי לאחת‬ ‫הקבוצות"‪.‬‬ ‫רותם ג'קסון‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪21 2015‬‬ ‫‪ 22‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫כשאת אומרת “קומון סנס"‬ ‫‪ /‬יניב גולן‬ ‫למה את מתכוונת? לקומון סנס שלך או לקומון סנס שלי? ומדוע היום זה לא מה שהיה פעם (תודה לאל)?‬ ‫מה בין הבחורצ'יק מ"עבודה עברית" שבדיוק נפרד מהחברה שלו‪ ,‬לבין הפועל התאילנדי (שאף פעם לא‬ ‫כואב לו כלום)‪ .‬גברת נהדרת והפראייר עם הפלאייר מפטפטים‬ ‫גברת נהדרת‪ :‬בזמן האחרון אני מרגישה‬ ‫שהקיבוץ שלנו כבר לא מה שהיה פעם‪ .‬איפה‬ ‫הזמנים שהכלבים היו מתרחצים עירומים‬ ‫כמה שהם רוצים בתוך הקופה הפתוחה?‬ ‫והיום‪ ,‬במקום שאנחנו נשפיע על הנקלטים‬ ‫ הנקלטים משפיעים עלינו‪.‬‬‫הפראייר עם הפּלאייר‪ :‬את מתכוונת מהזמן‬ ‫שאת הגעת‪ ,‬או מלפני כן?‬ ‫נהדרת‪ :‬אני מדברת על זה שאני נכנסת‬ ‫לחדר האוכל ולא מזהה חצי מהפרצופים‪ .‬מי‬ ‫כל האנשים האלה? זה ממש כמו אז‪ ,‬כשהיו‬ ‫מגיעים בבת אחת מאה של"תניקים מופרעים‬ ‫מקן חולון‪ ,‬ותוך חמש דקות מרגישים אצלנו‬ ‫בבית‪ :‬הבנים מחסלים פאקט נובלס בארוחת‬ ‫ערב‪ ,‬הבנות נפטרות מהחזייה‪ .‬אני לא יודעת‬ ‫מה יש לנו מכל הצעירים האלה‪ :‬ממילא הם‬ ‫לא מסוגלים להחליט כלום עד גיל ארבעים‪,‬‬ ‫ואז גם להם כבר נתפס הגב‪.‬‬ ‫הפראיי‪:‬ר‪ :‬אפרופו‪ ,‬אתמול הייתי במוסך‪ ,‬ו�ב‬ ‫דיוק הגיע מרכז מטע של אחד הישובים כדי‬ ‫שנתקן לו צינור הידראולי‪ .‬דיברנו ככה על‬ ‫כוס קפה והוא תיאר את ההבדל בין פועל‬ ‫תאילנדי לבין צעיר ישראלי‪" .‬האלה ב'עבודה‬ ‫עברית'‪ ,‬סבתא שלהם תמיד נוטה למות בעיס‬ ‫צומו של הגדיד‪ ,‬או שהם נפרדו מהחברה‬ ‫באמצע הדילול והתנפחה להם היד‪ .‬אבל‬ ‫לתאילנדים לא כואב אף פעם כלום‪ ,‬סבתא‬ ‫שלהם בריאה כמו פרס והיא גם מגדלת את‬ ‫הנכדים‪ "...‬בקיצור‪ ,‬אנחנו מפשיטים את‬ ‫הפועלים הזרים מאנושיותם ו ‪-‬‬ ‫נהדרת‪ :‬תאילנד! לפני שנה! חייב להגיע‬ ‫לקופנגאן‪ .‬חצי שעה מקוסמוי‪ ,‬במעבורת‪.‬‬ ‫שקיעות גן עדן‪ ,‬והכל כל כך ‪ -‬גם הטיסה רק‬ ‫‪ 650‬דולר ‪ -‬זול‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬זה נשמע קצת כמו עברית‪ ,‬השפה‬ ‫שאת מדברת‪ ,‬המילים ממש דומות ‪ ,‬רק ה�ת‬ ‫חביר אחרת‪ ,‬אפשר להבין כמעט הכל‪ ,‬רק לא‬ ‫מה את אומרת‪.‬‬ ‫נהדרת‪ :‬זה שיר או משהו? התחלת לדבר‬ ‫בחרוזים‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬הרהרתי לפני רגע שאולי הגיע‬ ‫הזמן לחבר מנגינות לתלונות האלה‪ ,‬על‬ ‫אובדן האמון והחזון‪ .‬שכולם מסביב אינטרסס‬ ‫נטים ציניים ושהשגרה היא רק מין סחוס כזה‬ ‫שממלא את הרווח שבין חו"ל לחו"ל‪.‬‬ ‫נהדרת‪ :‬צריך ליהנות‪ ,‬חביבי‪ .‬אני לא מנאות‬ ‫סמדר וברוך השם לא מחליפה דירה כל שלוש‬ ‫שנים‪ .‬כן‪ ,‬אני שמחה שיש לי בית מטופח‪.‬‬ ‫כשאני צועקת על הילדים‪ ,‬הם לא שומעים‪:‬‬ ‫החדרים רחוקים והדלתות סגורות‪ .‬אפשר‬ ‫לעשות ג'וגינג בלי לצאת החוצה (בערבה‪ ,‬עם‬ ‫הקרינה האיומה‪ ,‬זה שומר על עור הפנים)‪.‬‬ ‫ורק חבל באמת שהאווירה בחצר השתנתה‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬לא יודע מה איתך‪ ,‬לי יש כתבות‬ ‫רחוק ‪ 600‬מיליון קילומטר מהחדר אוכל שלנו‪ .‬צדק‬ ‫על הקיבוץ שלנו מלפני ‪ 30‬שנה‪ .‬פייר ‪ -‬אין‬ ‫למה להתגעגע‪ .‬אולי היינו יותר יפים‪ ,‬יותר‬ ‫מגניבים‪ ,‬אבל לא נחמדים אחד לשני‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות ברוך השם ההורמונים קצת נרגעו‪.‬‬ ‫את זוכרת שבאסיפות היו לפעמים שתיקות‬ ‫של רבע שעה‪ ,‬ורק אז אנשים שופכים גופרית‬ ‫זה על זה?‬ ‫ואם אני לא ממש עונה “שלום"‪,‬‬ ‫אלא רק ממלמלת משהו לא‬ ‫מחייב בניב ספציפי של קרואטית‬ ‫הררית? מה הקשר בין מה‬ ‫שקורה אצלנו לבין העולם? הרי‬ ‫פה זה יקום מקביל‬ ‫נהדרת‪ :‬נכון! באמת אז היו שתיקות ארוכות‪,‬‬ ‫ומדהים שהיום קשה להשחיל מילה‪ .‬בזמן‬ ‫האחרון אני לא הולכת לשיחות‪ ,‬כי לא כיף‬ ‫שם‪ .‬אבל בכל זאת יש לי בקשה‪ :‬שתכניסו‬ ‫להחלטות שאתם מקבלים גם קצת קומון סנס‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬את מדברת על הקומון סנס שלך‬ ‫או הקומון סנס שלי?‬ ‫נהדר‪:‬ת‪ :‬אני מתכוונת לזה שהגיע הזמן ש�ה‬ ‫עניינים יפסיקו להתנהל לפי מה שנוח לאלו‬ ‫שנמצאים במוקדי הכוח‪ ,‬אלא לפי האמת‬ ‫והצדק‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬ובכן יקירתי‪ ,‬למיטב ידיעתי צדק‬ ‫הוא פלנטה שמרוחקת מחדר האוכל שלנו‬ ‫בערך ‪ 600‬מיליון קילומטרים‪ .‬בעולם הזה‪,‬‬ ‫ובטח בערבה המאובקת‪ ,‬אין אמת ואין צדק‪:‬‬ ‫יש מה שאת מרגישה וחושבת‪ ,‬ויש מה שאני‬ ‫מרגיש וחושב‪ .‬או שמתקיים בינינו דיאלוג‪ ,‬או‬ ‫שכל אחד מתחפר בתוך השוחה שלו‪ .‬או שאת‬ ‫אומרת לי שלום על השביל ‪-‬‬ ‫נהדרת‪ :‬ואם אני לא ממש עונה שלום‪ ,‬אלא‬ ‫רק ממלמלת משהו לא מחייב בניב ספציס‬ ‫פי של קרואטית הררית? מה הקשר בין מה‬ ‫שקורה אצלנו לבין העולם? הרי פה זה יקומון‬ ‫מקביל‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬נכון שיש פה דברים שאין בשום‬ ‫מקום אחר ‪ -‬למשל משחקי כדורגל פרועים‬ ‫על יריעת פלסטיק מוצפת במי סבון‪ .‬ומצד‬ ‫שני‪ ,‬אנחנו מנסים משהו חשוב‪.‬‬ ‫נהדרת‪ :‬לא שמתי לב לזה‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬השיטה הרגילה לשיתוף פעולה‬ ‫היא שמסכימים על מטרה ועל דרך‪ ,‬וקובעים‬ ‫מה מותר ומה אסור‪ .‬אז הכל ברור וקל לעבוד‬ ‫ביחד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאן מתקיי ם שיתוף פע�ו‬ ‫לה בלי הסכמה על כלום‪ .‬לא על הדרך ולא‬ ‫על המטרה‪ .‬בגלל זה‪ ,‬זה לגמרי בסדר אם את‬ ‫חושבת שאני נוכל או מופרע‪ ,‬למרות שאנחנו‬ ‫חיים באותה קהילה אינטימית כבר ‪ 30‬שנה‪.‬‬ ‫נהדרת‪ :‬איך שהזמן רץ‪ ,‬בחיי‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬ומעניין שזה בדיוק המצב גם‬ ‫מחוץ לגדר‪ .‬ניקח את השכונה המזר‪-‬ח‪-‬תיכ�ו‬ ‫נית שלנו כדוגמה‪ .‬הערבים מאמינים באללה‬ ‫ולא באלוהי ישראל; הם משוכנעים שאברהם‬ ‫לא עקד את יצחק אלא את ישמעאל; הדת‬ ‫שלנו מחייבת לשתות יין בעוד הדת שלהם‬ ‫אוסרת‪ ...‬ולמרו ת הפער העצום‪ ,‬אנחנו צר�י‬ ‫כים לחיות איתם ביחד ‪ -‬להסתדר עם אנשים‬ ‫שלא מסכימים איתנו על שומדבר‪ ,‬שאנחנו‬ ‫לא סובלים אותם והם סובלים מאיתנו‪.‬‬ ‫נהדר‪:‬ת‪ :‬אתה לא רומז שאם אחייך אליך ב�ש‬ ‫ביל יהיה פתאום שלום עולמי‪.‬‬ ‫הפראייר‪ :‬לא‪ ,‬אבל זו בהחלט יכולה להיות‬ ‫התחלה‪ ,‬נהדרת‪.‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪23 2015‬‬ ‫התשבץ החודשי‬ ‫עם פרוץ יולי‪ ,‬מגיע הזמן להפעיל את המזגן‪ ,‬לחב ק את הגלידה ולראות סרט טוב‪ .‬הפותרים יגלו שפע של סרטים פופ�ו‬ ‫לאריים‪ ,‬מז'אנרים שונים‪ .‬אם לא ראיתם אותם‪ ,‬בוודאי שמעתם עליהם ואם יש עודף יחסי של סרטים משנות השמונים‪ ,‬אז‬ ‫זה בגלל ששם גדלתי; כל אחד והקלאסיקות שלו‪ .‬ולפני שמישהו צועק ‪" -‬למה אין סרטים ישראליים בתשבץ?" כי תשבץ‬ ‫החודש הבא יהיה כולו מוקדש להם‪.‬‬ ‫פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר"‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות‪ ,‬מועצה אזורית חבל אילות‪ ,‬או למייל‪nakdimon@eilot.org.il :‬‬ ‫בהצלחה‪ .‬גל נקדימון‬ ‫מאוזן‬ ‫‪ 3‬הסרט בו מופיע השיר של פול וארתור על‬ ‫המילף הראשונה‬ ‫‪ 4‬הסרט שהביא לנו משפטים נצחיים ואת‬ ‫קולומבו בתור הסבא הכי חמוד (‪)6,6‬‬ ‫‪ 7‬חרבות של חתול גדול ומפלצת דמיונית (‪)5,3‬‬ ‫‪ 9‬לפני שהוא היה הוביט‪ ,‬הוא חיפש את האוצר‬ ‫של וילי‬ ‫‪ 10‬הסרט שחגג השנה ‪ ,30‬נגמר במכתב למנהל‬ ‫ובמחשבות פשוטות (‪)5,5,6‬‬ ‫‪ 13‬בשביל הסרט הזה צריך סירה גדולה יותר‬ ‫‪ 14‬כשמציצן בגבס הופך לבלש (‪)5,4‬‬ ‫‪ 15‬כשהנסיך מבל‪-‬אייר הפך ללוכד חוצנים (‪)5,5‬‬ ‫‪ 17‬נשמע כמו חזאי‪ ,‬אבל יודע לספור גפרורים‬ ‫(‪)4,3‬‬ ‫‪ 18‬לפני אי‪.‬טי היה דרייפוס (‪)6,5,6‬‬ ‫‪ 19‬הסרט נגמר בהתחלה של חברות‬ ‫‪ 20‬הסרט שעשה רק טוב לסוריקטות ולחזירי‬ ‫היבלות (‪)6,3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מאונך‬ ‫‪ 1‬שלושה סרטים על הרבה גברים עם שיער‬ ‫ארוך שנורא רוצים טבעת‪)6,2( ...‬‬ ‫‪ 2‬צליל חזק ומפחיד (לפעמים‪)...‬‬ ‫‪ 3‬הסרט שהפך את השואה לבדיחה ועוד קיבל‬ ‫על זה אוסקר (‪)4,5‬‬ ‫‪ 5‬ויטו‪ ,‬סאני‪ ,‬מייקל ועוד אנשים שלא כדאי‬ ‫להסתבך אתם‬ ‫‪ 6‬שלוש נשים‪ ,‬אבל רק אחת בלונדינית‬ ‫אמיתית (‪)5,4‬‬ ‫‪ 8‬המקום היחיד בו נפגשו ווין דיזל וג'ודי דנץ'‬ ‫‪ 11‬בין הירח לניו‪-‬יורק‪...‬‬ ‫‪ 12‬ומאז אף אחד לא שם את בייבי בפינה! (‪)5,5‬‬ ‫‪ 15‬חומר סיכה מוסיקלי‬ ‫‪ 16‬סיפור בדיוני על שליט יפני שהחל כספר‪,‬‬ ‫שהפך לסרט‪ ,‬שהפך לסדרה ואפילו למחזמר‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫פתרון התשבץ הקודם‬ ‫"תקשורת"‬ ‫‪ 24‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 172 .‬יולי ‪2015‬‬ ‫נושא‪:‬‬ ‫סרטים‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫נ‬