היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד
היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה הרצאה מס' 1 המטרה: לבחון את היחסים בין יהדות חז"ל לבין היהודים שראו בישו דמות משיחית .נבדוק את היחסים ביניהם וההשפעות האחד על השני. יהדות כפי שהיא בזמננו מתבטאת בעיקר במוסד הרבנות ,בשירותים הדתיים שהוא מציע וכו' .זוהי יהדות "ייצוגית" -יהדות הרבנות הראשית .כמובן שיש זרמים שונים בתוכה (חרדים ,חרד"לים ,דתים לאומים וכו').. לא כך הדברים בתקופת בית שני. לפני הספירה -הייתה יהדות מונוליטית -הומוגנית .לא הייתה רבנות ראשית שהכתיבה את הדרך ושעסקה בשירותים הקהילתיים ,בטקסים הדתיים .לא הייתה הלכה "נורמטיבית" שמחייבת את כל הציבור היהודי .החברה הייתה בנויה מכל מיני זרמים שכל אחד מהזרמים היה משוכנע שהוא זה שמחזיק את ההלכה הבלעדית הנכונה ,האמיתית והיחודית .כלומר ,כל זרם פירש את התורה ע"י דרכים שונות .היחסים בין הזרמים היו יחסים של שנאה בגלל השוני. יוספוס פלאביוס -או בשמו היהודי :יוסף בן מתיתיהו הכהן .יוספוס היה יהודי ,כהן .הוא היה מצביא שנלחם נגד הרומאים במרד הגדול ,במלחמה הגדולה שפרצה בשנת 66במהלך המלחמה מצא עצמו מוקף ע"י רומאים והחליט להסגיר את עצמו לרומאים .במהלך הזמן יוספוס הפך להיות יועץ לענייני יהודים לטובתם של הרומאים .הוא כתב 4ספרים ביוונית -על קדמוניות היהודים ועל המלחמה נגד הרומאים ,על היחסים בין הזרמים היהודים באותה תקופה . .ייתכן שנערכו שינויים בכתביו במהלך העריכה ולכן הכתבים אינם אובייקטיבים אך מספקים אותנו כדי לבחון את התקופה .המטרה שלו היא לתאר את העבר. מה יוספוס כותב בכתביו? במאה הראשונה לפני הספירה יש לנו ארבעה זרמים: .1 .2 .3 .4 הפרושים -פרושים מלשון "לפרוש" מן הזרם ,מן הציבור ,מהדבר המוכר .במאה השניה לפני הספירה יש זרם יהודים אדוקים שבאים מן השכבות הכלכליות הנמוכות של החברה .יהודים אלו פרשו מבית המקדש וירושלים ולא הסכימו עם ההתנהלות הפנימיות של הכהונה בבית המקדש .אותם פרושים טענו שאלו העוסקים בכהונה בביהמ"ק הם מושחתים שקנו את כהונתם בכסף .אותם אנשים התחילו לפתח אמונות חדשות כמו האמונה בתחיית המתים ,כמו פרשנות יחודית של התורה (מקורית) כלומר ,האנשים הללו התחילו לפרש את התורה בצורה לא רשמית .הם טענו שהתורה סתומה כפי שנתגלתה ,חייבים את התערבות האדם כדי לפרש את דברי האל .ללא פרשנות אנושית הסובייקטיבית התורה איננה מובנת .לדוג' -שכתוב בתורה "זכור את יום השבת לקדשו" איך אפשר לזכור יום שלא היינו בו -לשם כך צריך קידוש ,תפילות כדי שיעזרו לשמר את זכירת השבת( .משהו שלא כתוב בתורה עצמה). הפרושים הם אבות אבותיהם של היהדות שמלווה אותנו עד היום. צדוקים -צדוקים מלשון השם "צדוק" משמו של כהן שפעל בתק' דוד המלך .זרם הצדוקים טען שאין לפרש את התורה ,התורה היא התגלות מן השמים ואין מה להוסיף ולפרש עליה ,היא אלוקית .אי אפשר להוסיף על דברי האל. הם טענו שהצדוקים מחללים את הקודש. האסיים" -אסיים" מלשון אסיא= רפואה .פילון קורא להם טרפיטיים .אלו שכתבו את המגילות הגנוזות .יהודים שבכלל לא קיבלו על עצמם את הכנהונה בירושלים ,וככל הנראה עזבו את ירושלים והלכו להתגורר סביב ים המלח באתר קומראן .החל משנת 1947נמצאו מגילות שנכתבו ככל הנראה ע"י האסיים ובמגילות האלו מגלים זרם לגמרי שונה מהיהדות העתיקה .הם לא רצו להנשא ,להוליד ילדים והחשיבו את האשה לדבר טמא .הם הקפידו מאד בענייני טומאה וטהרה ,הם לא התרבו .הם היו קבוצה מאד סגורה ,לא כל אחד יכל להתקבל לזרם האיסיים .מי שרצה להתקבל היה חייב לעבור מבחנים שארכו בין שנה לשלוש שנים .האיסיים לא הסכימו לקבל על שולחנם יהודים אחרים שנחשבו בעיניהם לטמאים כי האמינו שהם מטמאים להם את האוכל .זרם האסיים מתואר ככת( .ויתור על חיי הפרט לטובת הכלל .בנוסף ,הם האמינו כי הם מחיזיקים באמת בלעדית שתזכה אותם לעתיד לבוא לגואל שיגאל אותם כיוון שהם "הנבחרים") הקנאים היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה רוב היהודים בעת העתיקה לא השתייכו לאף זרם .כשהפרושים פירשו את כל הפירוש של התורה והתלמוד -קשה לדעת מה ההיקף של היהודים שקיבלו את דבריהם. כשאנחנו מדברים על הזרם הראשוני של יהודים שמאמינים בישו כדמות משיחית (לא כאל) אנחנו מבחינה היסטורית ומחקרים חייבים לזווג ולשייך את הזרם של היהודים האלו לתוך היהדות המגוונת של ימי בית שני .כלומר ,הזרם הפרו-נוצרי הוא זרם יהודי לכל דבר. מי היה ישו? יהודי שבא מן הגליל .הוא לא נולד בי-ם ,לא גדל בתוך סביבה של כהנים ,לא חי את חיי ביהמ"ק מאז ילדותו. ההשפעה של הפרושים והצדוקים הגיעה א ליו עם מרחק מסויים .אנחנו לא יודעים אם הוא היה מלומד ,הוא כנראה התחנך כמו כל שאר היההודים באותה תקופה ע"י דברים בסיסים .ישו מושפע מאד מהטבע ,החקלאות ,זה העולם שלו משם הוא מביא את הדימויים שלו .הוא הגיע לי-ם כמה פעמים ולא יותר כך שאינו בקיא בענייני הכהונה וביהמ"ק .הוא היה איש כרזמטי עם קומץ תלמידים. נוהגים לחשוב שישו נולד בשנת .0למרות שלפי הממצאים הוא נולד ב .-6 ,-5 מה הייתה תורתו של ישו? הוא דיבר בארמית מדוברת ולא בעברית .ישו שם את הדגש על עניינים חברתיים ,היחסים בין האחד לשני -יחסי הזולת .הכנות ,הלבביות .דגש נוסף הוא -תפיסה משיחית :עידן הגאולה שעומד לקרות .בעיני ישו העולם הולך ומשתנה ,העולם לקראת עידן הגאולה .הוא לאו דווקא ראה עצמו כדמות משיחית ,הוא ראה את עצמו כמבשר של עידן הגאולה .ישו מושפע מהספרות הנביאית. משיח= קונוטציה של מלך .משיח מלשון משיחה -להמליך מלך .זהו מעשה פוליטי .כאשר ישו מבשר על עידן הגאולה הוא מוסר מסר פוליטי (נגד רומא למשל) או למסור מסר דתי? ישו טוען שהוא נביא חדש .הפרושים טענו שנפסקה הנבואה והחכם הוא המחליף של הנביא ,הוא מפרש את ההלכות והוא נמצא במקום הנביא. הספרות הנוצרית: הספר הקדוש של הנוצרים הוא הברית החדשה .החל מהמאה השניה הנוצרים טענו שיש ברית ישנה -התנ"ך ,והברית החדשה היא הברית שאלוקים כרת איתם (הנוצרים) לאחר שמאס ביהודים. בברית החדשה ישנם ארבעה ספרים ראשוניים -שמספרים את הביוגרפיה של ישו .ספרים אלו נקראים "הבשורות": )1 )2 )3 )4 בשורה ע"פ מתי ()85-95 בשורה ע"פ מרקוס ()65-75 בשורה ע"פ לוקאס ()85-95 בשורה ע"פ יוחנן ()100 בשורות סינופטיים (מקבילים) בספרים אלו ישו מוגדר כנביא /משיח. החלק השני של הברית החדשה הוא הקדום ביותר ( )45-65הוא נקרא "אגרות" ונכתב ע"י פאולוס שהיה פרושי .פאולוס שנא את אותם אנשים שהאמינו בישו אך בדרכו לדמשק הוא חווה התגלות של ישו מאז הפך להיות תומך נלהב של ישו .ישו מוגדר כאל ,כדמות על טבעית .פולוס הגיע מהתפוצות ,למד ביוונית את הפילוסופיה היוונית .פאולוס גדל על רגליה של הפילוסופיה היהודית והושפע מן הפילוסופיה היוונית הרבה יותר מאשר הבשורות. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה הרצאה מס' 2 65-69 43-44 29-30 0 -6-5 יעקב פטרוס צליבתו של ישו לידתו של ישו לידתו של ישו הקהילה של היהודים הנוצרים (מאמינים בישו) הונהגה ע"י פטרוס ,בשמו העברי -שמעון או בשמו הארמי -כיפא .הוא המנהיג עד 43-44לספירה .הקבוצה מונה עשרות תלמידים שמאמינים שהמשיח הופיע לעולם -בדמותו של ישו הנוצרי. לאחר תקופתו של פטרוס ,האיש הגדול והחשוב של התקופה הוא אחיו של ישו ,יעקב .הוא מנהיג את הקהילה .יעקב מסיים את חייו ע"י כך שהוא מוצא להורג ע"י הכהן הצדוקי. יעקב היה היריב הגדול של פאולוס או בשמו העברי שאול הטרסי מטורקיה .פאולוס לא מנהיג אף קהילה ,אין לו שום סמכות, הוא לא מו כר כאדם שמנהיג קהילה של מאמיני ישו ,אך פאולוס משחק תפקיד היסטורי חשוב .פאולוס הוא האדיאלוג הגדול של הנצרות הקדומה .פאולוס היה יהודי פרושי שבתחילת דרכו מגנה את הקהילה של מאמיני ישו ואף שונא אותם( .כך הוא כותב על עצמו) .חייו השתנו כי בדרך לדמשק זכה בהתגלות של ישו שאומר לו "מדוע אתה שונא אותי?אני המשיח!" פאולוס מתעוור לשלושה ימים וכאשר שהוא חוזר לראות (פיזיתי ורוחנית) הוא הופך להיות תומך אדוק של קהילת מאמיני ישו. לפי ההשקפה המסורתית נוהגים לחשוב שדת מתחילה עם התגלות מסויימת (מקשה אחת) ולאחר מכן יש השקפות שונות, כלומר ,מתחילים באורתודוקסיה (תפיסה אחת) והופך להטרודוקסיה (תפיסות ואמונות שונות) .אך תפיסה זו לא נכונה .אם אנחנו קוראים את התלמוד אנחנו מקבלים תמונה של חברה יהודית אדוקה ,אם אנחנו קוראים את הברית החדשה אנחנו מקבלים תמונה של חברה נוצרית אדוקה ,אך זה לא נכון מבחינה היסטורית .בתקופתו של ישו ולאחר צליבתו יש לנו בקהילה הנוצרית הראשונית זרמים שונים ,באותה המידה שיש בתק' בית שני ביהדות זרמים שונים וכמובן ש"המנצח" (הזרם החזק, הגדול) מכתיב את ההיסטוריה. כאשר פאולוס אומר את דבריו רוב האנשים לא מסכימים איתו .יש לנו יחסים מאד מתוחים בין יעקב לפאולוס .למשל -לפאולוס יש תפיסה של ביטול המצוות ליראי שמים .הוא מאמין כי המשיח הגיע ,הגאולה יצאה לדרך ולכן התורה כבר לא רלוונטית ,אין צורך במצוות .כלומר ,הוא לא מחייב את מי שמצטרף לקהילה של מאמיני ישו ל"התגייר" באופן פורמלי .יעקב מתנגד לו ואומר שחייבים את המצוות. בסוף המאה הראשונה ,בתחילת המאה השניה כשנכתבה הבשורה ע"פ יוחנן אנחנו רואים לפי המקורות הצטרפות של נכרים פאגנים לקהילה הנוצרית וכאן התמונה משתנה כיוון שהרוב של המאמינים הוא לא רוב של יהודים ,אלא רוב של פאגנים. כלומר במשך 70-80שנה הקהילה הנוצרית -יהודית היא קהילה יהודית לכל דבר מכל הבחינות. בסוף המאה הראשונה יש תמורה מאד חשובה בקרב הנצרות וגם בקרב היהודים .לאחר החורבן ,בסוף המאה הראשונה, החכמים הופכים להיות באופן הד רגתי המנהיגים של הדת היהודית ולאט לאט מרחיקים ,מגנים ומוקיעים את אלוה שלא חושבים כמותם ,אלו שנקראים סוטים ,כופרים .כלומר ,לאחר החורבן יש לנו תופעה של התכנסות ,הסתגרות בתוך היהדות עצמה ומי שלא נחשב כאורתודוקס (כמו שהחכמים רוצים שנאמין) הרי הוא מוגדר ככופר ורוצים להרחיק אותו מהקהילה. נראה שבסוף המאה הראשונה יש לנו תמיכה של אורתודוקסיה יהודית ואורתודוקסיה נוצרית .כלומר ,גם היהדות והנצרות מתגבשות והופכות לאורתודוקסיות .זוהי תפנית בכיוונים של שני הדרכים -ההתפרדות הראשונית לשתי דתות שונות. לפי הדעה הרווחת בקרב החוקרים :ישו לא המציא את הנצרות -הוא נולד כיהודי ומת כיהודי .הוא לא התכוון ליצור את הנצרות .כל השדה הסמנטי של ישו מושפע מהיהדות ,מהתנ"ך. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה פאולוס מושפע מהעולם הפילוסופי של התפוצות ,מן היוונית .הוא לא המציא את הנצרות מבחינה היסטורית ,הוא לא היה הדמות המרכזי בתקופתו .כשפאולוס מת תלמידיו היו מועטים וללא שום השפעה משמעותית .רק תלמידי תלמידיו לאחר הרבה שנים בנו את הנצרות .נכון לומר שפאולוס ייסד את העקרונות של הנצרות. הבשורה לפי מתי :ג ,יג-יז: ישו מגיע להטבל ופוגש את בן דודו -יוחנן המטביל .יוחנן המטביל נחשב לזרם של האיסיים שמקפידים מאד בענייני טומאה וטהרה .יוחנן המטביל חי חיי נזירות והוא בעצמו משתמש באותם הטקסים של האיסיים .הוא מטביל הרבה אנשים כדי להחזירם בתשובה .אותו מתי כותב שיוחנן מתפלא על כך שישו מגיע להטבל אצלן ,שהרי ישו גדול מיוחנן .המשפט הזה לא אמין מבחינה היס טורית .המחקר טוען שיוחנן המטביל בתקופתו היה דמות חשובה עם תלמידים רבים .כלומר ,יוחנן המטביל כן במעמד יותר נעלה מישו עצמו (בתחילת דרכו שלי ישו) .מדוע עם כך מתארים לנו שיוחנן מתפלא שישו בא להטבל אצלו? הרי אם יוחנן גדול מישו זה הגיוני למדי? מבחינת מתי יש מטרה להגביה את ישו ולהנמיך את יוחנן המטביל. ישו נכנס למים ועושה את התפילה שלו ומקבל נבואה .מדוע חשוב למתי להדגיש את עניין הנבואה? כי באותה תק' בית שני פסקה הנבואה .כלומר ,לפי החכמים אין יותר נבואה באותה תקופה ,בא מתי ואומר ההפך המוחלט -עם ישו הנבואה חזרה לעולם .ישו הוא נביא .יש כאן שימוש בדימויים תנכים שהם דימויים ספרותיים .יש כאן תק' חדשה ,נביא חדש בא לעולם- תחילת תקופתו של ישו. הבשורה לפי מתי :ה ,יז-יח מתי שם בפיו של ישו הכרזה ברורה :לא באתי כדי לבטל את התורה או לשנות משהו .באתי כדי למלא אותה .כשמתי (בצורת ישו) אומר "לא באתי להפר" -הוא בעצם משקף יותר את העמדה של עצמו מאשר את העמדה של ישו .לפי מסורת נוצרית ארוכה ,אבות הכנסיה (בישוף ,הוגים ותיאולוגים) החל מהמאה השניה אומרים שמתי היה בעצמו יהודי-נוצרי אשר ישב בסוריה ,כתב את הבשורה שלו לציבור היהודי -הנוצרי ולהם הפנה את דבריו .הוא כתב את הבשורה לפי מתי בלשונם של העברים -ארמית/עברית .ישו בוודאי חשב על עצמו שהוא לא בא לבטל כלום מן התורה ,אך העמדה הזו משקפת את עמדתו של מתי -כאילו הוא אומר זאת בעצמו .התפיסה סותרת את תפיסתו של פאולוב (שאומר לבטל את המצוות). מה היה מצב ההלכה בתק' של ישו? לא הייתה הלכה מגובשת אלא הייתה רק את התורה שבכתב ואולי מנהגים שהיו נהוגים בגליל במקום מושבו של ישו. "כי אם למלאת" מה הכוונה? .1למלא= לבצע ,לקיים את המצוות .זה פירוש דיי מקובל. .2למלא= להעניק לתורה מימד חדש כדי להשלים את התורה ,להכניס בתורה מימד שלא היה ידוע .להעלות את התורה. ישו נתפס ע"י מתי כנביא ,מישהו שבא להגשים את התורה ולתת לה מימד חדש. לפי המקורות התנכיים -תפקידו של נביא הוא להוכיח את העם .התוכחה היא דבר חשוב בתפקיד הנביא ואנחנו רואים זאת גם בברית החדשה. לסיכום- יש לנו את ישו כדמות נבואית ,דמות של נאמנות כל שהיא למסורת ישראל כפי שהייתה בתקופתו .יש חשיבות ,אינטרס למתי לצייר דמות של מתי כפי שהוא מציג אותו= נביא. הרצאה מס' 3 הבשורה לפי מתי :ט ,לה'-לח: היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה בתחילת הבשורה מסופר לנו שישו "מורה" בכל מיני מקומות ,אחד מהם הוא בתי הכנסת. סביר להניח שהמקום הכי אידיאלי להטיף בו הוא בית כנסת( .עדיין לא היו כנסיות) .בית כנסת בתקופתו של ישו זה לא בהכרח מקום שבו באים להתפלל -אלא מקום בו באים להתכנס (לנים ,לומדים ,מתארחים) ,ובאים לשמוע את התורה ולא ממש להתפלל. מתי מוצא לנכון (בסוף המאה הראשונה) לכתוב שישו בא כדי להורות -ללמד בבתי הכנסת ,כלומר ,בתפיסתו של מתי ישו הוא עדיין יהודי שבא להטיף בבית הכנסת. הטקסט משקף את התקופה שבה חי ופעל מתי (סוף המאה הראשונה) ולא רק את ההיסטוריה של ישו. ישו מגיע לבשר את בשורת המלכות .מה זו בשורת המלכות? א .מלכות האל -הטיף לאנשים-אמר להם לחזור בתשובה. ב .לביטוי זה יש קונוטציה פוליטית יותר מאשר קונוטציה דתית -ישו מבית דוד (מיוחס לדוד המלך) וע"פ היהדות המשיח צריך לבוא מבית דוד .הייחוס לבית דוד הוא לאו דווקא דתי ,הוא יכול להיות גם ייחוס פוליטי -בית המלוכה .כשיש מלוכה יש גם מדיניות כלשהי .אם הוא בא לומר שמלכות בית דוד תחזור להיות מחדש הוא בעצם מורד במלכות הקיימת -ברומאים .אי אפשר להחזיר את בית דוד כאשר יש כבר מלכות אחת (ה רומאים) ואי אפשר שיהיו שתי מלכויות ,לכן זו בעצם קריאה למרד במלכות הרומאים. "נכרמו רחמיו" -משהו אנושי ,ישו מתואר כבן אנוש. "כצאן אשר אין להם רועה" -רועה צאן זהו מוטיב מקראי שחוזר על עצמו .כשמתי רוצה לתאר מישהו הוא משתמש במוטיב מקראי ,מתי שואב את השוואתו ותורתו מהמקרא .ישו לא ראה עצמו כמשיח ,אלא מנהיג .השאלה היא איזה סוג של מנהיג? פוליטי ,דתי ,חברתי? ישו ראה עצמו כמנהיג יותר חברתי ,לא בהכרח מנהיג רוחני/משיחי. "אולם הקציר רב והפועלים מעטים" שדה סמנטי=מונחים שמשמעותם דומה. מה השדה הסמנטי של מתי? חקלאות ,שדות. זוהי התרבות של מתי ,זהו עולמו ,עולם שבא מן הטבע .תפיסה פשוטה. הקציר -עידן הגאולה .אין זמן ,הגאולה כבר מגיעה )צריך לקצור כבר את השדה). אדון הקציר -הגואל. "שנים עשר תלמידיו" -שוב ,מוטיב מקראי. מתי רוצה למשוך יהודים להאמין בדמות המשיחית -ישו ,ולכן מרבה להשתמש שוב ושוב במוטיבים מקראיים. "לרפא כל מחלה וכל מדוה" -המגיה הוא דבר שרווח בתקופה הקדומה .מתי רוצה "להעניק" לישו יכולות על טבעיות כדי לסחוף את העם. איך קבוצה של מעריצים/מאמינים מצליחים להתמודד עם מציאות שהמשיח/המנהיג שלה מת /נרצח? דיסונאנס קוגנטיבי -סתירה פנימית. התיאוריה הזו אומרת -האדם המאמין לא יכול להתמודד עם המציאות ,הוא האמין ש Xהוא המשיח ובסוף הוא מת. איך מוצאים כוחות נפש פנימיים כדי להתמודד עם המציאות? מכיוון שברוב הפעמים לאדם אין כוחות כאלה,הוא מבחינה קוגנטיבית ממציא מציאות חדשה כדי למצוא תשובה אלטרנטיבית למציאות כפי שהיא. ובאמת לאחר צליבתו של ישו מאמיניו "המציאו" מציאות חדשה בהם ישו הוא הבן של האל והוא המשיח אשר ממשיך להתקיים .הם גם הלכו לבדוק בקברו וראו שאין בו עצמות ולכן האמינו בצדקתם. דוגמה נוספת -חסידות חב"ד: הרבי מלובאביץ' היה נערץ ,החסידים ראו בו דמות מאד משיחית ע"י אמצעים תקשורתיים. הוא הלך לעולמו .היינו חושבים שהחסידות הולכת להתמוטט .ומה קרה? היו חסידים שהחלו לרקוד לאחר ששמעו על מותו של הרבי .הם טענו ש"הירידה" הזו שהרבי נפטר ,זהו משהו אשלייתי .אם היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה מבשרים שהוא מת ,זה סימן שהגאולה בפתח ולכן הם שמחים ורוקדים .הם במציאות לא יכלו להמאמין במות "המשיח" שלהם ולכן "המציאו" להם מציאות חדשה בו לרבי יש חיי נצח( .הם טוענים שהוא רק הסתלק ,לא רואים אותו אבל הוא נמצא). כמו כן אנחנו רואים שמתקופה של כמה תלמידים בודדים שראו את ישו נצלב ,במקום שהקבוצה תתפרק ותעלם היא דווקא התחזקה יותר. הבשורה לפי מתי :י ,ה'-י': "אל תלכו -"..ישו מצווה את התלמידים שלו לא ללכת לערי גויים ושומרונים. למי מפנה את דבריו מתי? אנחנו יודעים שמתי לא הכיר את ישו ישירות,ושהבשורה שלו מופנית ליהודים נוצרים (יהודים שהגיעו לבית הכנסת ,שמעו את המצוות שהם הכירו ,החשיבו את עצמם ליהודים אבל האמינו בישו כדמות משיחית .הם לדעתם היו יהודים לכל דבר) מתי פונה ל"צאן אובדות מבית ישראל" -אלו היהודים שעדיין לא קיבלו על עצמם את התגלותו של ישו ,שהם עדיין לא מבינים שהמשיח הופיע בעולם. לכן הוא שם בפיו של ישו את הדברים הבאים -לא ללכת לגויים ,לא ללכת לשומרונים אלא להשאר כמות שהם (יהודים) שמקבלים על עצמם את ישו כדמות משיחית. אצל אבות הכנסייה מהמאה השניה ישו מתואר כאל ולא כמשיח. בבשורה לפי יוחנן הוא כותב" -בראשית היה הדבר והדבר היה אלוקים" -יוחנן מתייחס לישו כאל. נק' התפנית בנצרות היא הבשורה ע"פ יוחנן .יוחנן כבר לא מפנה את דברים ליהודים ,הוא מפנה את דבריו לגויים .הוא מכניס לבשורתו מונחים פילוסופים ,יוונים ,הוא פונה לציבור נוכרים .כשהוא פונה לציבור הזה הוא עושה זאת כיוון שבדיוק בתקופה הזו (סוף המאה הראשונה) הוא כבר לא ציבור יהודי ברובו אלא הוא ציבור נוכרי ברובו ,ואז רואים באופן הדרגתי שיש הצטרפות של גויים לתוך הקהילות היהודיות ושם בעצם הנצרות מתחילה להתפתח. איך הנצרות התפתחה? יש בעת העתיקה ,ציבור דיי משמעותי שהם גויים אך נקראים ביהדות "יראי שמיים" ,הם בפריפריה :מגיעים לבית כנסת, קיבלו על עצמם את האמונה המונותאיסטית (אל אחד) ,קיבלו על עצמם מנהגים יהודים אך הם נשארו גויים -לא קיימו שבת, ברית מילה (כיוון שהרומאים האמינו שזה מטמא את הגוף) .האנשים האלו היו האנשים בסוף המאה הראשנה שקיבלו את המסר של תלמידי תלמידיו של פאולוס -אין יותר עם ישראל כעם נבחר ,כל האנושות כולה היא כעם נבחר וזוכה להבטחות שהובטחו לעם ישראל ללא קיום מנהגים יהודיים ,תוך אמונה בישו כמשיח .הרעיון הזה הצליח כי המבנה של אותן הקהילות היה בנוי לכך .אפשר לומר שהגישו להם על מגש של כסף יהדות-לייט. הרצאה מס' 4 הבשורה ע"פ מתי :פרק י' ,ה'-י': לבשורת המלכות יש קונוטציה פוליטית ולא דתית. אם ישו נתפס כמי שבא להתנגש עם הצדוקים= הוא בהכרח מתנגש עם הרומאים (אם נבין שמדובר על רעיון פוליטי -חזרת מלכות דוד לארץ ישראל) אנחנו נוהגים לחשוב שישו סטה מבחינה דתית -הקים דת חדשה ,היה כופר ,מחלל .אך מבחינה היסטורית זה לא נכון .העניין הפוליטי בין ישו לבין הכח הרומאי לבין הצדוקים ששלטו בבית המקדש הוא עקרי בכדי להבין איך ישו נתפס אז בעיני הציבור. לא בהכרח גואל דתי. הבשורה ע"פ מתי :פרק י"ב ,מ"ו-נ': היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה מצביעים לישו על אחיו ואמו ואומרים לו -הנה אמך ואחיך .ישו שואל "מי אימי ומי אחי" -זוהי שאלה רטורית" .הנה אמי ואחי"- ישו מצביע על תלמידיו ואומר שמי שעושה את רצון האלוקים הם המשפחה האמיתית שלו. ישו פונה אל תלמידיו ואומר להם -אל תקחו כלום איתכם (נכסים -בגדים ,כסף) ותלכו להפיץ את הבשורה. כלומר ,ישו מתנגד לבעלי הון .ישו רוצה ליצור מצב שהתלמידים יצרו תלות במנהיג-ישו. המשפחה המקורית של ישו לא מוזכרת הרבה בברית החדשה ,ישנה ביקורת של המשפחה על דרכו של ישו .ישנם מקורות המראים שהמשפחה של ישו לא תמכה בו. ישו מחשיב את תלמידיו כמשפחה -הוא רוצה להעצים אותם ,לתת להם הרגשה שהם לא עזבו הכל לחינם. הבשורה ע"פ מתי :פרק ט"ו ,כ"א-כ"ח: אשה נכריה ניגשת לישו ומבקשת שירפא את בתה (שיש בה רוח רעה) .ישו לא מתייחס אליה .התלמידים מבקשים מישו שיטפל בה כי היא מפריעה להם .ישו פונה לאשה וממשיל אותה לכלב" -לא נכון לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לפני הכלבים" -לא ראוי להשתמש באמונת היהודים לטובת הנכרים-גויים .כלומר -אין לי מה לדבר ,להתייחס אליך בכלל .האשה עונה לו" :גם הכלבים יאכלון מן הפתותים" -גם הכלבים צריכים "לאכול" מן הפירורים של של אדוניהם .ישו אומר לאשה שאמונתה גדולה מאד והוא מרפא את בתה ,וזה בגלל העובדה שהאשה בעצם מכירה בעובדה שהיא נחותה בעודה נוכריה. מתי מפנה את דבריו לציבור היהודי-נוצרי .יש לנו מסורת אצל הוגי הנוצרים העתיקים :מתי כתב את הבשורה והפנה אותה ליהודים נוצרים שהיו שומרים מצוות ומגיעים לבית כנסת ,ובמקביל האמינו בישו כדמות משיחית. מדוע מתי לא השמיט את הקטע הזה? זהו קטע שבעצם יוצא נגד הנכרים ,אלו שאינם יהודים .זה אוקסימורון להכליל אותו בברית החדשה! אולי כי הוא לא חשב שברבות הימים הדת הנוצרית תפתח גם לנכרים ,הוא האמין שישו יישאר ליהודים בלבד .כלומר ,תפיסתו של מתי היא תפיסה משיחית יהודית .הנצרות עדיין לא יצאה לדרך. הבשורה ע"פ מתי :פרק י"ט ,כ"ז-ל: פטרוס ,תלמידו המובהק של ישו שהלך אחריו בלי שאלות ,מערער על דרכו .הוא מבקש מישו שיתן להם אות .פטרוס מעמיד את ישו במבחן מאד בעייתי .מה ישו יכול לענות לו? קשה מאד להגיב לכך תשובה רציונלית. תשובתו של ישו :ישו מבטיח לתלמידיו משהו תיאורטי שיכול לקרות רק באחרית הימים כשהגאולה השלמה תבוא ,ובעצם מבטיח להם משהו כדי להרגיע אותם -שבעתיד לבוא הם יזכו בתפקיד נשגב .ישו משווה אותם ל 12שבטי ישראל -אשר יישפטו את העם באחרית הימים. כלומר ,כדי להרגיע את פטרוס הוא נותן לו תשובה שמחזקת את האמונה שלו שהייתה לו כבר לפני כן. "ימצא מאה שערים וחיי עולם יירש" -מבטיח משהו שאי אפשר לבדוק אותו ,כלומר -מנסה להעצים את אמונת תלמידו בעוד הבטחות כדי שהם יתחזקו וימשיכו להאמין בו. הבשורה ע"פ מתי כ"א ,י'-י"ג: "מי הוא זה" -הנביא ישו מנצרת .כלומר ,ישו מוגדר כנביא .אבל אין לדעת אם העם בירושלים חשב כך באמת או שזה מה שמתי חשב בלבד. הרצאה מס' 5 "ויהפוך את שולחנות" -ישו עושה בלאגן בביהמ"ק. ביהמ"ק זהו מקום בו באים להקריב קורבנות .העם המגיע לביהמ"ק חייב לקנות את הבהמות ולשם כך צריכים להחליף כספים .זהו מין שוק כזה .זהו מקום מרכזי בעל חשיבות כלכלי ,מלבד העניין הרוחני. מה הפעולה של ישו מסמלת? א .מדובר על יהודי פשוט (ישוע) שיש לו דימוי על ביהמ"ק .הגיע פעמיים לביה"ק בסה"כ בכל חייו .אחרי כל מה שהוא דמיין על בית המקדש ,הוא מגיע ורואה "שוק בשר" .זה גורם לו לזעזוע. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה יש פער בין מה שהוא דמיין למה שהוא רואה. ב .יש כאן פעולה של התנגדות/מחאה נגד השלטון המקומי .השלטון המקומי מנוהל ע"י הצדוקים -מדובר על שלטון מושחת של אנשים שמונו ע"י הרומאים או אפילו שקנו את כהונתם בכסף .ישו מגיע ורואה התנהלות שלא מוצאת חן בעניו ובכך הוא מבטא את ההתנגדות שלו. ההשלכות למעשה הן מאד גורליות .ברגע שישו מבטא את ההתנגדות שלו כנגד הצדוקים ,הוא בעצם מבטא את ההתנגדות שלו לשלטון הרומאים. ישו לא כפר ולא חטא בגלל סיבה דתית אלא מסיבה פוליטית. קריסטוס=משיח. הבשורה ע"פ מתי פרק ה' ,יז-כ: ישו אומר שהוא לא בא לבטל את התורה אלא לחזק. אנחנו רוצים לקרוא את הקטע כפי שהוא משקף את הכותב ולא רק כי שהוא משקף את ישו עצמו.מתי היה יהודי נוצרי (ע"פ מסורת אבות הכנסיה) הוא כתב את הבשורה כדי להפנות אותו ליהודים הנוצרים. הטקסט הזה חשוב כיוון שהוא אמין .ההגדרה של ישו בבשורות האחרות לא תואמת את ההגדרה בבשורה הנ"ל (של ישוכיהודי) אם השאירו את הפסוקים הללו למרות שהם לא תואמים את הגישות האחרות ,לא מתאימים לתפיסה המאוחרת של הנצרות -זוהי סיבה לכך שהטקסטים נכונים. הבשורה ע"פ מתי פרק ה' ,כא-כה: יש כאן התייחסות שהיא נבואית ,שימוש בשפה נבואית" -אם תקריב קורבן אבל אתה כועס או רב על חברך -הקורבן לא שווה כלום". אנחנו רגילים לשפוט אדם לפי מעשיו .אם אדם רוצח – אפשר לשפוט אותו על המעשה. ישו בא ואומר -מספיקה הכוונה .אם אתה רוצה לרצוח אדם מסויים ,עצם הרצון עצמו גורם לך להתחייב בדין-ולכן אתה יכול להשפט על כך. יש כאן ביסוס על כוונותיו ורצנותיו של האדם כדי לחייב אותו בדין. יש בעיה של אוטוריקה דתית -הוא לא מסתמך על הפרדוסיס. יש כאן סכיזופרניה -ישו אומר שמי שכועס יחוייב בנפשו .לעומת זאת ,בהרבה פרקים בברית החדשה מוזכר שישו כועס ולכן זה מעלה לנו תהיה" .נאה דורש נאה מקיים". כלומר ,בד"כ הפרשנות של הפרושים מבוססת על התלמוד ע"מ להגיע למטרה מעשית -להשיג הלכה .גם ישו דורש פסוק אבל לא למטרה מעשית אלא למטרה אוטופית (לא מעשית ,לא אנושית). אנחנו יודעים שישו מושפע מהעולם של הפרושים אבל מדוע יש לו תפיסה אוטופית? הבשורה ע"פ מתי פרק ה' ,לח-מא: "עין תחת עין -"..החכמים שינו את המקרא .אין הכוונה היא שאם אחד נותן לך מכה אתה צריך להחזיר לו בדיוק באותו המקום. החברה לא יכולה להתקיים כך. ישו קיבל את פרשנותו מהיהדות. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה הרצאה מס' 6 פרדוסיס -שושלת. מבחינת החשיבה הקוגנטיבית -איך שהוא מביא פסוק ,דורש אותו ומביא מסקנה מהפסוק זוהי דרכם של הפרושים. הבשורה ע"פ מתי :פרק ה': :44-43לאהוב את השונאים ואת האויב .הוא מסתמך על השמש שמאירה גם על הרעים וגם על הטובים ועל הגשם שזוכים לו גם הרשעים וגם על הצדיקים. הבשורה על פי מתי :פרק ו': :1-5האקט הדתי הוא לא אקט רעשני .הוא משקף את הקשר בינך לבין אלוקיך .לא כולם צריכים לדעת /לראות. הצבועים=הפרושים. אצל הפרושים יש זרמים שונים. ישו מבקר פרושים מסויימים ,זה לא אומר שהוא לא היה פרושי בעצמו .המאבק כאן הוא פנימי קבוצתי .פרושים נגד פרושים מסוג אחר (יהודים). וורמש במחקריו מראה שהעולם הפרושי היה עולם תוסס ,מגוון ,מחולק. אין כאן ביקושרת של ישו על הפרושים אלא ביקורת של החכמי על הפרושים האחרים. הבשורה על פי מתי :פרק יב': ישו בא לבית כנסת והפרושים מנסים להכשיל אותו בשאלה. ישו שם את הזולת לפני המצוות. א .אנחנו לא רואים שישו חילל שבת ב.ישו משתמש בכלים שהם מכירים ישו מביא דוגמא לתשובתו: אם לא רואים אותך והכבש היחידי שלך נופל לבור -אתה תקפוץ להציל אותו גם בשבת אם רואים אותך אתה אפילו לא מסוגל לטפל באדם בשבת. הבשורה על פי מתי :פרק טו': הפרושים תוקפים את ישו בגלל שהתלמידים שלו לא נוטלים את ידיהם לפני הארוחה. לאחר מכן ,ישו תוקף אותם ואומר להם" -אתם לא נאמנים למסורת שלכם" .הוא מסביר -כתוב בתורה "כבד את אביך ואת אמך" אבל אם יש לכם נכס אתם מעדיפים לתת אותו לביהמ"ק .אתם מקפחים את ההורים .אתם לא מקיימים את מה שכתוב בתורה" -כבד את אביך ואת אמך" ומקיימים את ההלכה שבע"פ לפני ההלכה הכתובה. א .המנהג בתקופה זו היה נטילת ידיים לאחר הארוחה (מים אחרונים) ב .כדי לבסס את מעמדם החכמים שמו את הלכותיהם ודעתם לפני המצוות שבתורה. אפשר להבין מדוע היו לכך תגובות נגד .יש חכמים שהתנגדו לדרך הזו ולא קיבלו אותה. פסוק :10שוב יש כאן פניה לחכמים שמקפידים מאד על מאכלים טהורים אבל לא מקפידים על מה שיוצא מפיהם ,על התנהגותם כלפי הזולת. הבשורה על פי מתי :פרק יט': האיש שפונה לישו פונה אליו בשם "רבי". יש לנו בקטע גישה נבואית. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה הרצאה מס' 7 הבשורה על פי מתי :פרק יט: המקורות האלו יסודיים כדי לעזור לנו להבין את הדמות ההיסטורית של ישו. יש כאן פניה של האנשים לישו בשם "רבי" .לתואר זה שני פירושים: .1מורה רוחני .2פוסק הלכה. השימוש הנפוץ הוא -מורה רוחני ,מייצג רמה רוחנית גבוה ומוכן לעשור להמוני העם למצוא את דרכם ,לא רק בחיים הדתיים. כלומר ,כשפונים לישו כ"רבי" לא מתכוונים במובן של ידע (פוסק הלכה) אלא כמישהו יראה להם את הדרך בה הם צריכים ללכת. "רצונך לבוא לחיים" -חיפוש של הדרך הנכונה שתוביל אותם לחיי נצח. ישו עונה להם" -שמור את המצוות" -האם מדובר על מצוות של תושב"ע ,מצוות החכמים או המצוות שבתורה שבכתב? אנחנו נוטים לחשוב שישו מתכוון למצוות שכתובות בתנ"ך"( .לא תרצח ,לא תנאף -"..יש כאן איזכור של מצוות מהתורה) כלומר ,ישו מעמיד עצמו כנביא. הבשורה על פי מתי :פרק כב: הרעיון שפונים לישו ומנסים להכשיל אותו בשאלות חוזר על עצמו .זה תמוה בגלל שמנסים להכשילו וגם קוראים לו "רבי" .ישו נתפס ע"י הפרושים והצדוקים כאיש פשוט ,אדם שנמצא בשולים של החברה ,מורד ברבים .הוא לא מקובל עליהם והם מנסים להכשיל אותו. ישו משיב לו שהמצווה החשובה ביותר היא "ואהבת לרעך כמוך" (מייחסים את אותו פסוק לרבי עקיבא) זאת משום שהם יונקים את הבסיס שלהם מאותה תרבות ,אותם כתבים. תזכורת -הנצרות עד תחילת המאה השניה היא זרם בתוך היהדות. הבשורה על פי מתי:פרק כג: "הסופרים והפרושים...כל אשר יאמרו עשו ושמרו" -ישו לא פוסל את תורתם ,הוא חושב שהיא נכונה ואף הוא פרושי .הוא פוסל את הרדיפה אחר הכבוד שמאפיין את התנהגותם של הפרושים. לישו מפריע עצם זה שאנשים ירצו שיקראו להם "רבי" -שירדפו אחרי הכבוד. הבשורה ע"פ יוחנן :פרק ח': שוב אנחנו נתקלים בישו כדמות של מורה רוחני. אישה סוטה -שנתפסה בניאוף .מעמידים את אותה אישה לפני ישו במטרה שוב לנסות ולהכשילו בשאלה .מה שמשתמע מהפסקה הזו: הפרושים מקובעים ,הם לא יכולים להשתחרר מאיך שהמצוות כתובות בתורה בדיוק .ישו הוא נעלה ,מסוגל לראות את הדברים מעבר לכתוב .ישו מתואר כנביא ,כאדם שמקרב לבבות. בבשורה ע"פ יוחנן כן יש כאן מגמה של תורה חדשה שבאה עם ישו, ליתר דיוק ,יש כאן נסיון להציג את התורה הקיימת כתורה מיושנת ולא רלוונטית שצריך "להוציא לשימוש" ולהחליף באחרת. יש לנו ישו שמתרחק לאט לאט מהיהדות. מגמה ברורה בבשורה ע"פ יוחנן: הפרושים מצד אחד -לא משוחררים מן הגבולול הקשים של החוק המקראי ,הם לא מוכנים להתעלות מעבר למה שניתן בתורה. מצד שני -ישו ,דמות של חופשיות ,אנושי ,מתקרב לדמויות היותר בזויות. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה פאולוס חי ופעל משנת .45-65 הוצא להורג בשנת .65לא הכיר את ישו. שמו העברי היה שאול הטרסי ובלטינית פאולוס (הקטן) .בתחילת דרכו היה פרושי שיצא נגד ישו עד שחווה התגלות של ישו והתחיל להאמין בו. פאלוס הוא תוצר של שתי תרבויות: .1האלנסטית הרומאית .2הפרושית היהודית .פאולוס יסד את עקרונותיה של הנצרות . אגרת אל הרומאים ט ,א-ה: מבחינת הניסוח ,התחביר ,הרעיונות זה לא דומה כלל למה שראינו אצל מתי. פאולוס מכנה את ישו "משיח" .יש כאן לשון אמוציונלית. "לבי עלי דוי" -אני עומד למות .הוא מוכן לקבל חרם בגלל אחיו (הכוונה ליהודים). "להם משפט הבנים...והבריתות ,עבודת הקודש"= הכל יש ליהודים. מה חסר ליהודים? שיכירו במשיח. יש להם את כל התקדימים כדי שתבוא עליהם הגאולה ,ומה שנותר להם זה רק להכיר במשיח. "הוא האלוקים" -מתכוון לישו .יש כאן תקדים של תיאור ישו כאלוקים. פאולוס מאמין שיש תוכנית אלוקית :היהודים הם העם הנבחר .אפילו המשיח עצמו יהודי (ישו). למי פאולוס פונה? גם ליהודים וגם לאלו שאינם. משימה: לקרוא את טקסט 10ו 11-ולהשיב על השאלות: א .איך פאולוס מגדיר את התורה? ב .מה היעוד של התורה לאחר התגלותו של ישו? ג .מה הגורלן של המצוות לפי התיאולוגיה של פאולוס? ד .מה ניתן ללמוד על יעודו של עם ישראל הרצאה מס' 8 ההבטחה של הגאולה ולהיות עם שהוא עם נבחר בעל מסר מוסרי -היא כבר לא הפריוולגיה של היהודים .פאולוס יזכה את הנכרים הפאגנים בזכות הזו. היהודים "פספסו את הרכבת" כיוון שהם לא רצו להכיר במשיח שהגיע (ישו). אגרת אל הרומאים ,פאולוס ,פרק י' ,א-יא: היהודים עובדים את האל .הם רוצים להיות אלו שיעבדו את האל ועושים זאת באמצעות המצוות .אך הדרך הרצויה היא כבר לא הדרך של המצוות אלא דרך האמונה בישו .התורה הגיעה לקיצה מכיוון שישו התגלה לעולם. פאולוס טוען שיהודים בסופו של דבר רוצים לעבוד את עצמם ,וזה מה שמדרבן אותם -שהם מצדיקים את עצמם .היהודים לא מבינים שהדרך שלהם היא דרך שהם בנו לעצמם בלבד ,זוהי לא דרך שמשקפת את אלוקים. "כי תכלית התורה"- תכלית= .TELOSלמילה זו יש שני פירושים .1 :סוף .2הגשמה ייתכן ופאולוס מתכוון לאחד משני הפירושים האלו- .1סוף -התורה הגיעה לסופה ,נגמר עידן אחד והעידן הבא זהו ישו .2הגשמה -ישו הוא מבצע ,בא להשלים פאולוס מתאים את עצמו לפי קהל היעד שהוא מדבר אליו. אם הוא מדבר ליהודים -הכוונה יותר בפירוש השני -של הגשמה היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה אם הוא מדבר לנכרים -הכנוונה בפירוש של סוף אל תאמר שהמשיח הוא בשמיים ,שאתה צריך מאמצים מאד גדולים כדי לקבל את המשיח כי זה לא כך במציאות .בקטע הנ"ל הוא לוקח שני קטעים מהתנ"ך ועושה מהם מדרש הלכה. אגרת אל הפילפיים ,פאולוס ,פרק י' ,א-יא: אל תחששו מהפרושים שהם "קצוצי עורלה" (פרושים)" .כי אנחנו בני ברית המולות אנחנו" -נימולו ע"י הרוח. הוא פונה לאנשים שמאמינים באל אחד .אנשים שהם קרובים ליהדות אך שיש מס' דברים שהם לא יכולים לקבל על עצמם. פאולוס פונה לציבור של יראי שמים :אתם רוצים לקיים מצוות אך זה לא מוביל אתכם לכלום( .לוקח את עצמו כדוגמה). לאחר מכן הוא פונה לציבור של גויים: אני יהודי נימול שקיים מצוות אבל הבנתי שזו לא הדרך וכל המצוות והתורה שקיימתי שווה לדומן (זבל) =ברור שכאן הוא פונה לגויים כי אם היה פונה ליהודים הם היו יוצאים נגדו. אם פאולוס מאמין בתחיית המתים (בכך שישו קם לתחיה) הוא מסתמך על רעיון שהיה רווח באותה תקופה ,רעיון שמגיע מהתנ"ך והיה מקובל ע"י היהודים הפרושים. אגרת אל הסלוניקיים ,פאולוס ,ב ,יג'-טז: פאולוס פונה לגויים. מדוע פאולוס פונה בצורה כה חריפה על היהודים? פאולוס עומד מול אנשים יראי שמים .ליבם קרוב ליהדות .הוא אומר להם שיהיהודים הם נלוזים ,הם אלו שהמיתו את ישו, שהם לא טובים בעיני אלוקים. פ אולוס מעצים את מעמדם של הגויים ע"י הקטנת מעמדם של היהודים .הוא רוצה לשכנע את הגויים שהם הנבחרים .הוא רוצה להבהיר להם שכרגע ליהודים אין דבר נעלה יותר מהם ולכן יש להם את אותה זכות להפוך להיות בעצמם העם הנבחר. הוא מוסיף ואומר שיש רק דבר אחד שהם צריכים לתקן והוא להפסיק ללכת לבית כנסת ולהתחיל להאמין בישו. אגרת אל הגלטיים ,פאולוס ,ב ,טו-כא: כאן פאולוס פונה אל היהודים" .הן מזרע היהודים נולדנו" .ניתן לראות שהוא מתאים את עצמו לקהל אליו הוא פונה ומעוות את דבריו מקהל לקהל ע"מ לזכות בהערצה. האנטיתזה לדבר על דבר והיפוכו טומן מטרה מסויימת -לדבר בסמלים .מה שפאולוס רוצה לומר הוא שהוא רוצה להלביש בתוכו את מהותו של האל כפי שהוא בא לידי ביטוי בישו .הוא רוצה לחוש את התכונות האלוקיות והפיזיות של ישו. בתוך אגרותיו של פאולוס יש עניין שחוזר על עצמו -החטא .החטא משול למוות .הוא לא רוצה לחטוא ,ולכן כדי לא לחטוא הוא לא יקיים שום מצוות .כי ברגע שיקיים מצווה -הוא עלול לחטוא .כדי להמנע מחטא הוא לא יקיים שום חוק .המוות הוא לא התורה ,התורה היא לא רעה במהותה ,היא עשתה את שלה ,היא ליוותה את האנשים עד שלב מסויים אך עכשיו היא סיימה את תפקידה .החטא הוא הדבר הנורא .החטא ממית את האדם. פאולוס משחרר את האדם מהחטא ע"י כך שהוא מבטל את מערכת החוקים ומשחרר את עצמו מהחטא ע"י שהוא משווה את עצמו לישו. הרצאה מס' 10 איך החכמים הגדירו יהודים אחרים? האם יש תמורה שקרתה לפני ואחרי החורבן לגבי התייחסות החכמים כלפי אותם יהודים נוצרים? תוספתא -חולין ב ,שורה :18 רבי אליעזר נתפס ע"י הרומאים כאשר אמר דברי מינות (כפירה). היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה הם מעלים אותו למשפט .אמר לו המנהיג (הגמון) :מה זקן כמותך עוסק בדברים בטלים שכאלו? רבי אליעזר עונה":נאמן דיין עלי" וכוונתו היא -אני סומך על הדיין (הקב"ה) .יש כאן אירוניה מכוונת ע"י העורכים התלמודיים שרוצים להציל את ר' אליעזר. ההגמון חשב שכשאמר "נאמן דיין עליי" התכוון אליו (להגמון) למרות שהוא באמת התכוון לקב"ה. דימוס (משוחרר) .ההגמון משחרר את ר' אליעזר. ר' אליעזר חוזר לביתו ,הוא מצטער על כך שהחשיבו אותו לכופר ,התדמית שלו נפגעה .באים תלמידיו לנחם אותו והוא לא מוכן להתנחם עד שר' עקיבא מגיע ואומר לו: שפעם אולי הוא היה בקשר עם המינים (כופרים) והרומאים ראו אותו ,והיום הם תפסו אותו כי הם רודפים אחר הכופרים האלו, ובגלל שר' אליעזר נפגש עם הכופרים הם תפסו אותו עכשיו .ר' אליעזר נזכר במקרה שקרה לו ,ומספר לר' עקיבא שפעם הוא פגש אחד בשם יעקב אשר אמר לו משהו ,בדבריו התבסס על דבריו של ישוע בן פנטירי ור' אליעזר מאד נהנה מדבריו .כנראה שבגלל המקרה הזה הוא נתפס. למה הרומאים תפסו את ר' אליעזר? ממתי הרומאים מתעניינים במה שאנשים מאמינים? מה רבי אליעזר עשה כדי להצטער על כך? כמה זמן עבר בין המפגש לבין המפגש? האם יכול להיות שההגמון הרומאי הוא טיפש שלא הבין את דברי ר' אליעזר? באיזו תק' אנחנו מדברים? למה מבחינה היסטורית הוא יכול להפגש עם המינים מציפורי והכל בסדר? ועוד למד מהן הלכות? מי הם המינים? מי זה ישוע בן פנטירי? האם כל האירוע הזה התרחש באמת? או שיש כאן מסר סמוי? *תוספתא :מאה ה2-3 *תלמוד בבלי :מאוה ה5-6 מסכת עבודה זרה ,פרק ראשון ,דף ט"ז ע"ב ,ב: "תנו רבנן" -ברייאתא .יש כאן תוספות שאינן מוזכרות בתוספתא: אנחנו יודעים את זהותו של יעקב שהיה תלמידו של ישואנחנו יודעים שהכוונה לישו הנוצרי (ולא ישוע בן פנטרי)אנחנו יודעים איזו הלכה יעקב לימד את ר' אליעזר :אסור להשתמש באתנן (הכסף שהזונה מקבלת) לדברי קודש .יעקב שואלאת ר' אליעזר אם אפשר לעשות משהו אחר בכסף זה .ר' אליעזר לא יודע את התשובה ויעקב ממשיך להסביר לו שאי אפשר להשתמש בכסף זה אפילו כדי לבנות בית נוחיות (שירותים) לכהן הגדול בביהמ"ק .אפשר לומר שר' אליעזר למד הלכה מיעקב בשמו של ישו .בנוסף לכן כתוב לנו שר' אליעזר נהנה מזה. מה לומדים מהגרסה של התלמוד הבבלי? מי זה יעקב ,מה מקור ההלכה ,שישו הנוצרי מוזכר כישוע בן פנטרי בתוספתא וכישו הנוצרי בגמרא .שבתק' שהיא לפני החורבן ,חכם גדול מן החכמים לא חושש מכך שהוא לומד הלכה בשמו של ישו. הקטעים עם ישוע הנוצרי הם קטעים שהושטמו מהמאה ה 16-ע"י הדומיניקנים ,זרם של המלומדים הנוצרים שהשמיטו קטעים שלא היו מתאימים להם. מזקקים -אנשים שקיבלו תשלום ע"י הקהילה היהודית כדי שישמיטו קטעים לא מתאימים להם. ככל הנראה לפני החורבן ר' אליעזר לומד הלכה חדשה שנאמרה בשמו של ישו והוא נהנה ממנה .סביר להניח שלפני החורבן הוא לא רואה ביהודים הנוצרים סכנה והוא גם לא מבחין בינהם לבין יהודים אחרים .גם ישו הוא עדיין לא ה"ישו ההיסטורי", הוא עדיין לא נחשב לאל. כלומר ,היסטורית אפשר לומר שאם הקו הזה שהוא משנה את העמדות הוא אכן החורבן ,אז אפשר לומר שעד החורבן היהודים נחשבים יהודים לכל דבר וישו הוא חכם שלומדים ממנו ומשמו הלכות. בתלמוד הבבלי כתוב משהו שלא כתוב בתוספתא" -כתוב בתורתכם" .ולכן בתלמוד ההבלי הם כבר לא שייכים לאותו הזרם כיוון שהם אומרים "כתוב בתורתכם" ולא "כתוב בתורתינו". בעייני אלו שכתבו את התלמוד הבבלי ,היהיודים הנוצרים הם כבר לא שייכים לזרם היהודי. אם בתלמוד הבבלי המציאו את הנושא של הדרשה" -לא תביא אתנן זונה" ,יכול להיות שבעצם הם משווים בין הנצרות לבין זנות ובית הכסא (דברים שלא מופיעים בתוספתא -לא מסופר לנו איזו דרשה) ומחשיבים את הנצרות לדת נפרדת. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה לאחר החורבן ר' אליעזר מתחרט על הפגישה הזו והוא מגנה אותה (עובר ממצב של נהנה למצב של מגנה). מדוע יש שינוי בשם? ישוע הפנטרי וישו הנוצרי .האם ישנם מקורות מאוחרים שיכולים לאמת לנו זאת? מה קרה בין שתי התקופות -ר' אליעזר הצעיר (נהנה מהפגישה) לבין ר' אליעזר הזקן ( מגנה את הפגישה)? למה הרומאים תפסו אותו? הרומאים רואים ביעקב כופר (מינות) .יעקב הוא יהודי נוצרי .ולכן כאשר ר' אליעזר נפגש עם יעקב הוא נחשב ככופר בעצמו ולכן הוא גם נתפס ככופר בפני עצמו. יכול להיות שהמשפט הזה נאמר בתקופה שבה הרומאים רדפו את הנוצרים ,כך שר' אליעזר נתפס כיוון שהוא יהודי זקן המקורב לנוצרים ולא בגלל תוכן המשפט עצמו. הרצאה מס' 11 ישו מוזכר לנו בשמות שונים במקורות: )1 )2 )3 )4 תוספתא( :מאה " )2/3ישוע בן פנטירי" פנטרה היה חייל רומאי שאיתו זנתה מרים בעצם הוא האבא הביולוגי של ישו .זהו לעג וזלזול באמונה הנוצרית שישו נולד ע"י רוח הקודש. מהמאה השניה עדיין אין כמעט נוצרים ולכן המתנגדים מרשים לעצמם ללעוג לאמונותיהם. תלמוד בבלי( :מאה " )5/6ישו הנוצרי" הנצרות מתחילה להתמסד ולכן כבר קוראים לו – ישו הנוצרי .ישו -השם הבבלי של יושוע. מדרש קהלת רבה( :מאה " )8פלוני" בשלב זה הדת הנוצרית כבר הופכת מדת מאויימת לדת מאיימת ,לא רוצים להזכיר את שמו ולכן מכנים אותו "פלוני". בכתבים המצונזרים של התלמוד הבבלי הזכירו אותו בשמות "ההוא גברא" ו" -אותו האיש" ילקוט שמעוני( :ימי הביניים) במקום "מין" יש "אפיקורס" (העלימו לגמרי את ישו הנוצרי) בתקופה המאוחרת יותר כלל לא מזכירים אותו ,ואף מעלימים אותו כדי לא להצית מלחמות עם הנוצרים. מדוע לגבי אליעזר הצעיר נאמר לנו שהוא "נהנה"? ולגבי אליעזר הזקן נאמר לנו שהוא "מגנה"? מה קרה באמצע שהשפיע על דעתו? נחפש בכתבים של הרומאים מקורות משפטיים בהם יש איזכור של רדיפות של רומאים נגד הנוצרים או נגד יהודים .נחפש זאת בכתבים נוצריים קדומיים .הבעיה בכתבים הנוצרים היא שהם לא אובייקטיבים. אוסביוס ,תולדות הכנסייה עמ' :]1[ ,95 אוסביוס מצטט שני אנשים חשובים: אגסיפוס -יהודי נוצרי שכתב כתבים קדומים .כתביו נגנזו ואת השרידים אוסביוס מצטט. שמעון בן פיוחס -יהודי שכתב כתבים קדומים. יש מסורת ארכיאולוגית שאוסביוס משמש כעד עליה -למות על קידוש ה' .המסורת הזו שייכת גם לנצרות וגם ליהדות ובשניהם היא התפתחה באותה תקופה. [ ]3שמעון כבר זקן בן 120שנה .באותה תקופה היו רדיפות נגד שושלת דוד ונגד הנוצרים עצמם. טראינוס עמד בשלטון ,הוא היה קיסר רומאי שעלה לשלטון ב 97וסיים את כהונתו ב.115 מקור זה מתאים לתקופת המשפט של רבי אליעזר ( ,)110כלומר יש לנו כאן מקור נוצרי שבא לאמת לנו את התאריך ששיערנו שבו התרחש המשפט של ר' אליעזר. אך המקור הזה בעייתי ,הוא רוצה לשבח עוד אנשים שמתו על קידוש ה' כמו ישו ובכח להעצים את ישו ולכן אי אפשר היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה להסתפק רק על המקור הזה כדי לבנות תיאוריה ,אך אין ספק שהמקור הזה מקדם אותנו במחקר. עמ' :]1[ 97 מזכירים את פליניוס הצעיר. 250שנה לפני פלניוס כותב בעצמו שהנוצרים הם אנשים שאינם מסכנים את השלום הרומאי. אוסביוס במאה הרבעית מצטט מקורות קדומים יותר שהם מקורות נוצרים ומקורות רומאים ,כלומר יש לו מסורת .מסורת זו עוזרת לו כדי לקבוע שאכן הרומאים רדפו את הנוצרים .הוא לא מציין ממש את הסיבה לרדיפתם ,הוא רק אומר שלפי הרומאים הם היו אנשים שלא סיכנו את רומא ולא עשו מעשה בפלילי כלומר ,לא עברו על החוק. לעומת זאת עבור היהודים כן הייתה רדיפה .בתחילת המאה השניה כתוב לנו שהרומאים רודפים את הנוצרים .רוב הנוצרים שהם תופסים הם יהודים-נוצרים ,מה שעוזר לנו להניח שבתוך היהודים הנוצרים שנשפטו ונרדפו ע"י הרומאים אולי נמצא גם ר' אליעזר. ר' אליעזר נשפט ע"י הרומאים וכנראה כאשר ההגמון הרומאי הבין שלא מדובר בנוצרי אלא ביהודי הוא שחרר אותו. יש לנו שאלות שמתעוררות בהקשר זה- )1מדוע כאשר נתפס ר' אליעזר הוא לא הסביר שהוא יהודי נוצרי? )2מדוע כתוב שהוא נתפס ע"י דברי מינות ,אם כן מה זה קשור אלינו? הרצאה מס' 12 מכתבי פליניוס -96 ,פליניוס אל טראינאנוס :עמ' :18 פליניוס היה המשנה לקיסר ,הוא נמצא באסיה והוא כותב מכתב לטראיאנוס. פליניוס שואל את הקיסר שלו איך לפעול לגבי הנוצרים .קשה לו לזהות אותם. המכתב נכתב בין -106-115סוף ימיו של ר' אליעזר. [פסקה :]1 מי שמתחרט יכול להשתחרר ,מצבו המשפטי משתנה. אם כן ,מדוע ר' אליעזר לא התוודה בפשוט -ואמר "אני מתחרט ,אני יהודי ומעולם לא הייתי נוצרי"? יש חוקרים שטוענים שר' אליעזר היה נוצרי במשך תק' מסויימת בה מקרה זה קרה ולכן כך הוא ענה להגמון. הנוצרים נתפסו ע"י מלשינים .יש הרגשה מהקטע שפליניוס לא ממהר להוציא להורג .הוא יודע שהוא צריך לתת דין וחשבון לקיסר על כל מעשיו והוא יודע שטעות אחת שלו תגרור מרד ע"י הנוצרים .לכן רק כאשר הם לא הסכימו לחזור בהם היה מוציא אותם להורג. [פסקה :]2 אם ר' אליעזר היה נתפס וטוען שהוא יהודי ושהם תפסו אותו בטעות ,זה היה נכתב במקורות התלמודיים אך משום שזה לא כתוב אנחנו בספק מה קרה שם באמת. [פסקה :]3 יש כאן דברי הלשנה ופליניוס לא יודע איך לפעול. פליניוס חושב על רעיון -להתנות כמה פעולות :לחייב את הנוצרים הנתפסים להשתחוות לדיוקן שלו ,להקריב קורבנות לאלים שלהם (הרומאים) ובסוף גם לקלל את הנוצרים .אם הם עומדים בכל הפעולות כנראה שהם באמת לא נוצרים ואפשר לשחררם. פליניוס רוצה נאמנות פוליטית ,לא איכפת לו מהדת .הוא רוצה שיפגינו את נאמנותם לקיסר ושהם מקבלים את מרותו. [פסקה :]4 אוביוס במאה הרביעית כותב את אותם דברים ואף מצטט את פליניוס. "ולא להתחייב בשבועה לא לפשע כלשהו..שלא לבצע גניבות ,מעשי שד וניאוף ,שלא להפר"... מאותם אנשים פליניוס לא מודאג כי הם לא מאיימים עליו. אמונה תפלה -דת שאינה עתיקת יומין ,אין לה מסורת ומקורות .פליניוס חושב שהדת הנוצרית לא מאיימת מבחינה פוליטית מכיוון שהיא אמונה תפלה. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה שוב ,הדת כאן היא לא האישו מה שמפריע לקיסר הוא האפשרות להתכנס ולהתקהל בטקסים ,דברי שיביא לכח חזק של ציבור אנשים שיוכל להשפיע מבחינה פוליטית וזה מה שמדאיג את הרומאים. הבשורה ע"פ מתי כ"א ,י-יג: "ויגרש משם כל המוכרים...ויהפך שולחנות" -כאן אנחנו רואים שישו מורד פוליטית. [פסקה ]5 מגפת האמונה התפלה -ביטוי מאד חשוב .מדוע פליניוס חושש? "אולם מגפת האמונה התפלה התפשטה לא רק להרים אלא אף לכפרים ולאזור השדה -"...הנצרות כבר מתשפטת וקשה מאד לעצור אותה. "שוב החלו להקריב קורבנות בהתאם למסורת..ושוב נמכר בכל מקום הבשר" -שוב נחזור למצב הכלכלי הטוב שהיה לפני שהחלה הנצרות .בגלל שהנוצרים הפסיקו להקריב קורבנות לאלים ,המצב הכלכלי הורע (כיוון שלא קנו בשר) .לכן החלו הרומאים לרדוף את הנוצרים -בגלל המצב הכלכלי. אם כן יש לנו שני טריגרים לרדיפת הנוצרים ע"י הרומאים :מבחינה פוליטית ומבחינה כלכלית. מכתבי פליניוס .97 ,טראיאנוס אל פליניוס -עמ' :18 התשובה של הקיסר טראיאנוס לפליניוס: הרומאים מסתפקים במעשה חיצוני. ר' אליעזר נשפט בין .105-117יודעים זאת בזכות אובסביוס ובזכות פליניוס. האם אכן ר' אליעזר נתפס בהיותו נוצרי? האם יש לו תמיכה כלפי ישו והנוצרים? הרצאה מס' 13 חסר למצוא ממי להשלים הרצאה מס' 14 עמודים -23-24מקור בתוספתא ,יבמות: החכמים שואלים שאלות לרבי אליעזר- מה דינו של ממזר לגבי חליצה? לגבי פלוני -האם הוא יכול לזכות בעולם הבא? רבי אליעזר מתחמק מהשאלות של החכמים. הם שואלים אותו שאלות מוזרות ,רצף של שאלות שר' אליעזר לא רוצה לענות על אף אחת מהן ולכן הוא מתחמק. ניתן לחשוב ש"פלוני" הכוונה לישו ,כיוון שלמדנו במדרש קהלת רבא בו ישו מוזכר כ"פלוני". בנוסף ,במקורות התלמוד ישו מוזכר כ"ממזר" .לכן יש הגיוני שמתכוונים כאן לישו. החכמים מבינים שר' אליעזר מתחמק אך הם רוצים לתרץ זאת כאילו ר' אליעזר לא עונה על שאלות שהוא לא קיבל עליהם תשובה מלמעלה. יש לנו אנלוגיה בין דבריו של ר' אליעזר לבשורות של מתי. המסקנות: א .לא ניתן לדעת אם ר' אליעזר קרא את הבשורות של מתי ,אך ניתן לשער שר' אליעזר למד מחכם דרשה תלמודית שהייתה בהשראת ישו וקיבל אותה בהנאה. זה מחזק את העובדה שהיהודים הנוצרים באותה תקופה היו יהודים לכל דבר. ב .הבשורה ע"פ מתי נכתבה ע"י מתי שהוא היה יהודי ויועדה ליהודים הנוצרים. ג .דעתו של ישו לגבי התורה" -לא באתי כדי לשנות באתי כדי למלא" היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה בשנות החמישים ,תקופתו של פאולוס :כל מה שלמדנו עד עכשיו מוביל אותנו לומר שמבחינה היסטורית הקהילה הנוצרית הראשונית ,היו כולן בתוך היהדות וכל הקהילות האלו היו זרמים שפעלו בתוך היהדות הרבגונית של סוף ימי בית שני. הבשורה ע"פ יוחנן ,ט ,עמ' :134 יוחנן מתאר איך הפרושים והיהודים נידו את הנוצרים והנוצרים פחדו מהם. היהודים נקראים בבשורה ע"פ יוחנן "פרושים". זוהי בשורה נכרית פגנית שאינה מושפעת מהמקורות היהודים. היהודים מקללים את הנוצרים קללות בביהכנ"ס ולכן הנוצרים מפחדים מהם. 2גורמים היסטורים חשובים נותנים לנו לחשוב שתחילת ההתפרדות בין היהודים לנוצרים היא: א .בקרב היהודים -ברכת המינים ב .בקרב הנצרות -הבשורה ע"פ יוחנן שם ישו נקרא "הלוגוס" -הדבר האלוהי ,כלומר הוא כבר לא רק נביא אלא משהו עליון. יוסטינוס היה הוגה נוצרי מהעיר נאפוליס שנמצאת בשכם .הוא חי בשנות ה ,156-160-הוא היה נכרי שהתנצר והוא כתב את הספר הראשון של הויכוח בין היהודים לנוצרים .הספר נקרא "הדיאלוג בין יוסטינוס לבין טרופיון היהודי" הספר דן בעיקרי האמונה ,בשאלות העיקריות שדנו בהן היהודים והנוצרים באותה תקופה או שהעסיקו את הנוצרים בקולמוס נגד היהודים שם מדובר על חשיבות המצוות והתורה לאחר הופעתו של ישו ,מדובר על חשיבות הברית מילה ,משיחיותו של ישו ,טעמי המצוות (יוסטינוס טען שהמצוות ניתנו כדי להעניש את עם ישראל) ברכת המינים נוסחה בסוף המאה הראשונה ועד המחצית השניה של המאה השניה היא נאמרה ככל הנראה בבתי הכנסת. לפי המקורות של יוסטונוס אפשר לומר שהברכה לא הצליחה משום שאם הם המשיכו לומר אותה גם בשנות ה 50-60ניתן להבין כי היהודים הנוצרים המשיכו להגיע לבתי הכנסת ,אחרת לא היה עוד צורך בברכת המינים. עמוד ,140פסקה :4 היהודים הקלאסיים -אין להם שום סיכוי להגאל ,בעוד שליהודים הנוצרים יש. כלומר ,הוא רוצה לחזק את היהודים הנוצרים. ע"פ המקורות -הבשורה ע"פ יוחנן והדיאלוג של יוסטונוס: א .ברכת המינים לא הצליחה ,לא השיגה את המטרה שלה מפני שהיהודים הנוצרים עדיין נמצאים בקרב הקהילות היהודיות והחכמים לא הצליחו לגרש אותם מבתי הכנסת .הם מתחילים להוות בעיה תפיסתית גם בקרב הנוצרים כיוון שהנוצרים מבקרים אותם מפני שהם לא נוצרים אורתודוקסים .כלומר ,היהודים הנוצרים נופלים בין הכסאות -היהודים מוקיעים אותם בגלל שהם מאמינים בישו והנוצרים מוקיעים אותם משום שהם מקיימים מצוות. את המקורות בע"מ 144תירגם ד"ר דן יפה עמוד :144אפיפאנוס כתב את פנריון: אינו נותן סימני זיהוי לנוזריאנים אלא רואה בהם מקוללים בברכת המינים הנצרות יצאה לדרך כדת ממוסדת לאחר שסילקה את כל האויבים שלה מבפנים .רק במאה הרביעית. עמוד :144ירונימוס ,מכתב אל אגוסטינוס -:מתאר את אמונתם של הנוזריאנים ירונימוס חי במאה הרביעית והיה הראשון שתרגם את התנ"ך ללטינית. ירונימוס יוצא נגד שמירת מצוות ,הוא טוען שהן לא יכולות לזכות את המקיימים אותם והן דברים שעברו זמנם מכיוון שישו התגלה לעולם. הוא מדבר על הקבוצות של היהודים נוצרים -הם נראים כמונו ,מאמינים כמונו אבל הם רוצים להחשב גם כיהודים וגם כנוצרים ובסוף לא נחשבים לא זה ולא זה. ירונימוס לא מצליח לזהות אותם בקלות ,כיוון שהם נראים יהודים לכל דבר בגלל המראה והמנהגים. כלומר ,היהודים הנוצרים מהווים בעיה כיוון שגם היהדות וגם הנצרות הופכות להיות אורתודוקסיות .היהודים הנוצרים רואים היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה את עצמם כיהודים אמ יתיים שהבינו שהמשיח הגיע לעולם אך הם כמו קוץ באמונה האורתודוקסית גם של הנוצרים וגם של היהודים. הרצאה מס' 15 סיכום -מה קרה לרבי אליעזר? א .לפני החורבן ר' אליעזר פוגש את תלמידו של ישו והוא בעיניו יהודי .הוא לומד ממנו את המשנה התלמודית ור' אליעזר לא רואה בו נוצרי כלל. ב .לפני החורבן רוב תלמידי ישו היו יהודים שראו את עצמם כיהודים וששמרו מצוות .ועל זה יש מקורות נוצריים לכן ר' אליעזר לא מגדיר אותו ככופר. ג .הבשורה ע"פ מתי במקורה הייתה בשורה שנכתבה בעברית או בארמית ולאחר מכן תורגמה ליוונית לכן למדנו את התכנים המקבילים בין הבשורה ע"פ מתי לבין הבשורה לפי יוחנן. כלומר ,החורבן היה נק' משבר. ד .בשנות ה 85-95המדיניות היהודית השתנתה כלפי יהודים המאמינים בישו ואז הוחלט להוציא אותם מבתי הכנסת ע"י קללה שנקראת ברכת המינים. ה .מדיניות היהודים החדשה גרמה לכך שר' אליעזר שינה את דעתו וזאת כי חייבו אותו לגנות את המפגש עם היהודים נוצרים באמצעות ברכת המינים. ו.למדנו מקורות אחרים שרומזים לנו על כך שר' אליעזר הסתכסך עם עמיתיו החכמים האחרים ושמר על קרבה עם היהודים הנוצרים .זה לא אומר שר' אליעזר היה נוצרי ,למרות המכתב של קילנימוס הצעיר. עד המאה הראשונה רוב הקהילה של מאמיני ישו הם יהודים נוצרים. החורבן היה נק' התנפצות כיוון שהחכמים שהנהיגו את הקהילה היהודית הסתגרו והוציאו את כל מי שלא קיבל את דעתם. עמוד :51 תקופת סוף המאה הראשונה ותחילת המאה השניה: האם היחסים בין היהודים והנוצרים התרכחו או החמירו? "מעשה ברבי אלעזר בן גמא"... היהודים הנוצרים מציעים להרפא על ידם באמצעות כישופים .במיוחד ע"י אזכור של שמו של ישו .ר' אלעזר הוכש ע"י נחש ועומד למות .יעקב תלמידו של ישו רוצה לרפא אותו אך ר' ישמאעל אומר לו שאסור לו להרפא ע"י שמו של ישו כיוון שזה "יהרג ובל יעבור" .ר' אלעזר אומר לו שהוא יביא לו היתר מהכתובים לכך ועוד לפני שהוא מספיק לעשות זאת הוא מת .ר' ישמעאל אומר לר' אליעזר שטוב שהוא מת ולא נרפא ע"י שמו של ישו. מה התקדים לאיסור? ייתכן שר' ישמעאל מקשר בין הנוצרים לעבודה זרה ומכאן ההלכה שאסור להרפא ע"י ע"ז בבחינת יהרג ובל יעבור. מדוע העורכים של הסיפור מביאים לנו ציטוט מקהלת -שמי שעובר על גזירת חכמים מוכש ע"י נחש? אין לנו שום מידע לגבי דברים שר' אליעזר עשה איזשהו מעשה ,אם כן מדוע מביאי זאת? האם היו לר' ישמעאל תקדימים הלכתיים שיכל להסתמך עליהם כדי לאסור על ר' אלעזר לזכות ברפואה הזו ולהרפא ע"י יעקב ותלמידי ישו? הלכה :20בשר שנמצא בידי גוי מותר בהנאה .בשר שנמצא ביד המין (יהודי שמאמין בישו) לא מותר בהנאה .יש דברים שאסור לאכול אותם ויש דברים שאסור להינות מהם (למשל למכור אותם או לתת מתנה). כלומר ,ההלכה מחמירה יותר עם היהודים שמאמינים בישו מאשר עם הגויים .את היהודים הנוצרים קשה לזהות משום שהם נראים כמו יהודים רגילים ולכן צריך להזהר מהם יותר. אם הוא שוחט את הבשר שקיבל ממין הבשר ששחט הוא טרפה. אפילו אם הם מייצרים יין -זה נחשב נסך. ממזר -ילד שנולד לאשה נשואה שבגדה. אסור להרפא מהם -לגבי בני אדם וחיות. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה החכמים מנפחים את הקטגוריות כדי ליצור תחושה שהמינים הם הכי גרועים והם מהווים את הבעיה המסוכנת ביותר. ייתכן שר' אליעזר גזר מההלכות האלו את האיסור להרפא מגוי. ניתן להבין גם שאם החכמים גזרו את הגזירות האלו כנראה שהיהודים נוצרים תפסו מקום רציני בחיי הקהילה היהודית בחלק רחב מתחומי החיים והיווי איום מפנים ,מתוך הקהילה .לכן החכמים גוזרים את הגזרות האלו כדי להתרחק מהם.הגזרות נגזרו מטעם היסטורי. הרצאה מס' 16 התוספתא לא מזכירה 2שאלות עיקריות: .1מה רצה לומר ר' אלעזר כדי להציל את נפשו וכדי לשכנע את ר' ישמעאל שיתרפא ע"י ישו? . 2מה היו הסיבות ההלכתיות או המסורת עליה התבסס ר' ישמעל כדי לאסור על ר' אלעזר להרפא? תלמוד ירושלמי ע"ז ,יד' .עמ' :52 הסיפור זהה לסיפור בתוספתא רק שכאן יש הוספות .איך זה הגיוני שר' אליעזר שמע לגזרת חכמים ובכל זאת מת ע"י נחש? הרי אומרים שמי שלא מקשיב לגזירת חכמים מוכש ע"י נחש ומת .אם כן התלמוד מוסיף כאן שעדיף למות ע"י נחש בעולם הזה ולהקשיב לגזירת חכמים ולא למות ע"י נחש בעולם הבא .זה נראה כאילו התלמוד ממציא כאן משהו לא רציונלי .אך אנחנו יודעים שבכל הדתות יש רצון להעשיר ולמשוך את המאמינים ולפעמים משתמשים במושגים לא רציונלים כאשר אין הסבר רציונלי או תשובה ממשית .הנחש השני הוא בעצם הנצרות. הירושלמי שם בפיו של ר' אליעזר פסוק" -אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא ,יח) חי בהם .1 :המצוות מקנות חיים .2 .הוא חייב לחיות כדי לקיים מצוות. הפסוק שממציאים כאן העורכים של הירושלמי ושמים בפיו של ר' אליעזר זהו פסוק שמדבר על החיים ואותו בחרו לשים בפיו של ר' אלעזר שמת .למה דווקא את הפס' הזה? יש כאן ביקורת סמויה של עורכי הירושלמי נגד ר' ישמעאל .התלמוד הירושלמי רוצה לומר שר' ישמע אל היה קיצוני מדי ומרחיק לכת .הם חושבים שהוא היה צריך לתת לר' אליעזר להתרפא ולא למות. כלומר ,היהודים נוצרים לא מהווים את אותה הבעיה במאה הרביעית כמו שהיוו בעיה במאה שניה-שלישית. מסכת עבודה זרה ,תלמוד בבלי ,עמ' :55התלמוד הבבלי מנסה להשיב על 2בעיות עיקריות: א .איך אפשר להסביר הלכתית את התנהגותו הקיצונית של ר' ישמעאל כלפי ר' אליעזר? ב .מה רצה לומר ר' אלעזר? הבבלי אומר שיש הבחנה בין מינות ,נצרות וע"ז .המינות יותר מושכת ויותר מסוכנת מהנצרות והע"ז .המפשט בא להסביר את ההתנהגות של ר' ישמעאל. אם רבי ישמעאל היה קיצוני ,זה בגלל השפעתם של היהודים נוצרים ,שהרבה יהודים נמשכו אחריהם.. לפי הבבלי הנחש הוא קללה של חכמים .עדיף לך להיות מוכש על ידי נחש אמיתי של הנוצרים ולא ע"י נחש של גזירת חכמים וכך לצאת מן העולם טהור ולא בעל חובה על כך שעבר על גזירת חכמים. למה יש צורך לתלמוד הבבלי והירושלמי להמציא סיפורים על הנחש ולהצדיק את ר' אלעזר בכל מחיר? העורכים לא הרגישו נוח עם הקיצוניות הדתית של ר' ישמעאל והם הרגישו חובה להצדיקו באיזה אופן. הרצאה מס' 17 חסר להשלים הרצאה מס' 18 היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה חשוב לזכור את הביקורת הסמויה של התלמוד הבבלי -שר' ישמעאל מקל בענייני ע"ז אבל מחמיר בענייני יהודים נוצרים.המינות מסוכנת יותר מאשר ע"ז כיוון שהיא יכולה למשוך אנשים יותר בקלות. המינים הם נידחים ומגונים בגלל היותם מינים .הרפואה המגית היא אינה בעייתית .הבעיה היא באזכור שמו של ישו. החכמים פועלים ע"י מגמה חברתית יותר מאשר מגמה דתית .החכמים רוצים להרחיק את היהודים מהיהודים-נוצרים גם בפן החברתי .המטרה היא ליצור חברה שלא יכולה להיטמע עם המינים (יהודים נוצרים). תופעה זו ממשיכה עד למאה השלישית. אפשר להסיק מספר מסקנות היסטוריות: א .תוך מאה שנה מאז צליבתו של ישו בשנות השלושים של המאה הראשונה הנצרות התעצמה ,התפשטה והשפיעה על לא מעט אנשים סביב אגן ים התיכון. ב .לאחר המאה הראשונה ,תחילת המאה השניה לאחר מרד בר כוכבא ,הנצרות עצמה משנה את פניה מכיוון שאם במשך מאה שנה הנצרות הייתה זרם יהודי בתוך היהדות .עד החורבן החכמים ראו אותם כחלק ולאחר החורבן לאט לאט יש תהליך של הפרדות .בתחילת המאה השניה הרומאים מתחילים להגדיר את הנוצרים כנוצרים ולא כיהודים. במשך מאה שנה מתחוללים כמה דברים בעלי משמעות- הנצרות עוזבת את היהדות .העזיבה נעשית תחילה ע"י החכמים ולאחר מכן ע"י הנוצרים. תהילך ההיפרדות: עד שנות ה 70-80יש לנו זרם המכונה " קדם נוצרי" או "פרו נוצרי" והוא זרם יהודי לכל דבר .היהודים הנוצרים ראו את עצמם כיהודים והאמינו את ישו בדמות משיחית. בסוף המאה הראשונה עם הבשורה ע"פ יוחנן יש לנו שם מוטיבים ספרותיים שלקוחים לא מהיהדות אלא מהפגניות. הצטרפותם של הנוצרים לא מהיהדות ,ירידתם של היהודים הנוצרים מהיהדות והתעצמותם של הגויים. בתחילת המאה השניה הספרים שנכתבו במחנה הנוצרי הם ספרים שנכתבו ע"י הוגים נוצרים המכונים "אבות הכנסיה" והם מגיעים מהגויים ולא מהיהדות .בספרים אלו הם עורכים פולמוס עם היהודים. לדעתם של החוקרים ,אלו שיזמו את ההפרדות בין היהודים-נוצרים ליהדות הם החכמים עצמם .לאחר מכן היה רצון של היהודים נוצרים להתבסס ולכן הם צירפו אליהם את הנוצרים הפאגנים והפכו לדת מבוססת. נושא חדש :הרפואה של היהודים הנוצרים: האם המעשים הרפואיים היו מוכרים לחכמים? האם יש לנו רמזים של רפואות בספרות חזל? האם יש לנו דברים דומים בין הרפואה של היהודים לנוצרים? עמוד 64-65בספר :משנה א: בתחילת המאה השניה ר' עקיבא אומר שני דברים חשובים: )1מי שקורא בספרים החיצוניים (ספרים שלא הוכנסו לתנ"ך) אין לו חלק לעולם הבא. )2הלוחש על המכה( -מי שרואה אדם גוסס ולוחש לו פסוקים על המקום הכואב .לדוגמה" -כל המחלה אשר שמתי על מצרים ) "...אין לו חלק לעולם הבא. מדוע ר' עקיבא אומר שמי שלוחש על המכה אין לו חלק בעולם הבא? האם המעשה כ"כ חמור? כנראה שיש שני סוגי לחישות -אחת בה מוזכר שמו של ישו ואחת שלא .חכמים התירו כנראה את הלחש שאינו מוזכר שמו של ישו. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה הרצאה מס' 19 בעת העתיקה הרפואה הייתה לא קונבנציונלית ולכן השתמשו בפעולות מאגיות כדי לרפא אנשים. רפואה בכתובים: משנה :לחישה תוספתא :רקיקה= יריקה. תלמוד בבלי" :שם שמים על הרקיקה" מדובר כאן על מסורת בעייתית שמקורה בחכמים. איך החכמים של התלמוד ריפאו? האם היא הייתה מאגית? מאגיה -על-טבעי .בעבר לא הייתה לעניין קונוטציה שלילית. עמוד :68 מסופר על אדם חולה מאד ויש לו חום גבוה. החכמים מציעים לקחת סכין וללכת למקום שבו יש סנה (סוג של צמח) .קושרים לסנה שערה של החולה .החולה יאמר את הפסוק "וירא מלאך ה' אליו". הרפואה כאן מלווה בפס' מהמקרא. יש כאן פרקטיקה רפואית שהיא דיי מושרשת במסורת היהודית .התלמוד הבבלי מזכיר אותה והיא בנויה משתי פעולות .זוהי לא הדרך היחידה ויש לנו דרכים נוספות. עמוד :69-70ברכות ה': מי שמתפלל וטועה בתפילה זה סימן שהוא רע .אם הוא שליח ציבור סימן שמי ששלח אותו רע. הכוח לא נמצא בתפילה עצמה ,אלא באיך התפילה יוצאת מהפ. ר' חנניא בן דוסא מתפלל על החולים ולפי איך שהתפילה יוצאת מפיו הוא יודע האם החולה מקובל או מטורף. עמוד :71מסכת ברכות ,תלמוד בבלי: ר' חניניא בן דוסא רואה את שני התלמידים שנשלחו ע"י רבן בן גמליאל והוא עולה .לא מתקרב לחולה ,הוא מתפלל והאופן בו יוצאת התפילה מפיו מסמן לו את התוצאה של החולה -האם הוא יחיה או ימות. ר' חנניא בן דוסא אומר להם לכתוב שעה בה החולה ירפא ואכן חזרו שני התלמידים לרבן בן גמליאל והחולה נרפא בשעה בה קבע ר' חנניא. הבשורה ע"פ יוחנן פרק ד' :46-54 יש כאן טקסט זהה לסיפור עם רבי חנניא בן דוסא .קשה לקבוע איזה טקסט קדום יותר .בברית החדשה יש את את כל האלמנטים הספרותיים שמופיעם בתלמוד הבבלי .זה לא מקרי .דבר אחד נמצא בתלמוד ולא נמצא בברית החדשה -המשפט: "וכי נביא אתה? לא נביא ולא בן נביא אנכי". אי אפשר לומר שהחכמים לא קיבלו את הרפואה היהודית הנוצרית בגלל שהיא נחשבת כמאגיה .ניסינו להוכיח ע"י מס' של טקסטים את טענה זו. מדוע שמי שלוחש וגם יורק על המכה אין לו חלק לעולם הבא כפי שכתוב בתלמוד הבבלי? עמוד :72הבשורה ע"פ מרקוס ז:31-37 , כשהתוספתא מדברת על הרקיקה ,אפשר להניח שהחכמים שם לא המציאו את זה .אם הם מדברים על זה זה כנראה ידוע להם וקשור למציאות היומיומית שלהם .החכמים שם מתכוונים אל היהודים הנוצרים. עמוד :72הבשורה ע"פ מרקוס ח21-26 , ישו מרפא את העיוור ע"י רוק ומגע. עמוד :73הבשורה ע"פ יוחנן ט: מאד מעניין לראות שבבשורה הכי רחוקה מהיהדות מכנים את ישו "רבי". היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה מסופר על איש עיוור .תלמידיו שואלים אותו מי חטא -הוריו או הוא על כך שנותר עיוור. ישו מרפא את האיש העיוור (בנוסף לריפוי חירש ואילם). היהודים הנוצרים ריפו לפי מסורת ע"י הרוק והחכמים ידעו על זה .ר' עקיבא יוצא נגד תופעה זו. המינות היא יותר חמורה מע"ז כיוון שהיא מסוגלת לסחוף אחריה .היהודים הנוצרים מצליחים לרפא ולכן יש חשש שילכו אחריהם. האם גם החכמים ריפאו ע"י הרוק? הרצאה מס' 20 עמוד :74 אשה שומעת את הדרשה והיא חוזרת לביתה .בעלה מחכה לה וכשהיא חוזרת הוא שואל אותה איפה היא הייתה .היא עונה לו שהיא הלכה לשמוע את הדרשה של ר' מאיר. בעלה אוסר עליה לחזור לביתם עד שהיא הולכת לבית כנסת ויורקת על פניו של הדרשן. ר' מאיר אומר שהוא ראה את הסיפור הזה ברוח הקודש .וידע שהאישה תתבייש לירוק על פניו .לכן הוא אמר כאילו שהוא חולה בעיניים וביקש שהאשה תירק לו על העיניים כדי לרפאו. תלמידיו חוששים שהדבר מבזה את התורה אך ר' מאיר מסביר לתלמידיו שלשם שלום בית ניתן לעשות הכל. מכאן אנחנו לומדים שהיה מקובל לירוק על העיניים כדי לרפא אותן. אם זה לא היה מקובל הוא לא היה ממציא את הסיפור הנ"ל כי אחרת הוא לא היה מתקבל. מבחינה היסטורית סביר לטעון שהחכמים בעצמם עסקו בפרקטיקות רפואיות ברורות כמו מאגיה ואמירת פסוקים כדי להרפא. ברגע שהיהודים הנוצרים אימצו את הפרקטיקות האלו וגם הוסיפו עליהם את הלחישה ובמיוחד את שמו של ישו ,אז החכמים גזרו איסור כללי לכל המעשים האלו. יש חשש מהיהודים הנוצרים משום שהם מתפשטים ומושכים את ליבם של יהודים אחרים .וכדי לבלום את השפעתם החכמים מעדיפים להפסיק עם פרקטיקות רפואיות שהיו מקובלות בעולמם . עמוד :77 אספסינוס היה קיסר רומאי ששלט בשנים 69-79במאה הראשונה לספירה. גם כאן שוב מוזכרות בעיות עיניים. יש לנו עדות ספרותית היסטורית לכך שהיה איזשהו ידע רב בעולם העתיק שאפשר להרפא ע"י רוק בבעיות עיניים .כלומר ,זה משהו שהיה דיי רווח .ניתן לשער שהדבר היה מקובל בעולם העתיק והחכמים אימצו את הפרקטיקה. ישנה גמישות ומעברים בין קבוצה דתית לקבוצה אנושית אחרת ואי אפשר לטעון שהדברים גמישים ונעים בין האחת לשניה וזוהי לא המצאה של קבוצה מסויימת. נושא חדש :הלידה הניסית של ישו ישו ע"פ המקורות הנוצרים נולד ע"י רוח הקודש .אמו הביולוגית היא מרים .אביו אינו קיים משום שמרים הרתה ע"י רוח הקודש. מה פשר השם ישוע בן פנתרה? ישוע זה השם הגלילי שהפך להיות ישו בתלמוד הבללי. אך מהו השם פנתרה? עמוד :78הבשורה ע"פ מתי ,פרק ראשון: יוסף מגלה שאשתו הרה (לא ממנו) ורוצה לגרש אותה .המלאך נגלה ליוסף בחלום ואומר לו שמרים הרתה ע"י רוח הקודש ושהיא תלד בן .עליהם לקרוא לו ישוע והוא יושיע את העם. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה הברית החדשה מתבססת על הפסוק מספר ישעיהו ז,י"ד: "לכן יתן ה' לכם אות הנה העלמה הרה ויולדת בן וקרא שמו עמנואל" עמוד :80תרגום השבעים לספר ישעיהו: מדוע תרגום השבעים תרגם את הפסוק מישעיהו בצורה מעוותת? במקום עלמה רשם בתולה? הרצאה מס' 21 למצוא ממי להשלים הרצאה מס' 22 פלינוס היה מושל רומאי בתחילת המאה השניה שכותב אגרת לקיסר טראינוס בו הוא מכנה את הנצרות "סופרסטיסיו" =אמונה טפלה .האמונה טפלה הזו היא מתפתחת ומתפשטת .הוא מכנה אותה "מגפה" שמונעת מהאנשים לסגוד לקיסר. כלומר ,יש לנו אינדיקציה שבתחילת המאה השניה הנצרות היוותה איום ממשי על השלטון הרומאי. לפי הבשורה ע"פ מתי ישו נולד ע"י "בתולה" -עלמה .הפסוק מישעיהו מוזכר בברית החדשה עם שינויים קלים כאשר המילה "עלמה" תורגמה ל"פרתנוס" (=בתולה) .על הפס' הזה מתבססים הנוצרים כדי להוכיח את אמונתם שישו נולד בדרך ניסית. כלומר" ,פנתרה" הוא עיוות של "פנתרוס" ויש שרצו לטעון שהחכמים היהודים לעגו על האמונה הנוצרית ולכן קראו לו "בן פנתרה" כדי ללעוג לו ולא כי הם באמת חשבו שהוא נולד בדרך ניסית. עמוד :81מעשי פילטוס: בברית החדשה ישנו סיפור על המלך הורדוס שבחזיונו צפה שיוולד ילד ישיציל את כל היהודים .הורדוס החל לרדוף את היהודים ולהרוג את כל הילדים מחשש שהחלום יתגשם .מרים ויוסף בורחים למצרים כדי להציל את נפשם ולא להלכד ע"י הורדוס. סיפור זה הוא שיכתוב של סיפור משה ופרעה. לטענתו -היהודים טוענים: א .ישו נולד ע"י יחסים אסורים ב .הורדוס רוצה לרדוף את כל הילדים ולעשות טבח ולכן הלידה של ישו גרמה למוות ילדים .עצם הולדתו של ישו היוותה איום ממשי על הורדוס ועל המשך מלכותו ולכן מותם של הילדים נעשה בגלל ישו. ג .אביו יוסף ואמו מרים נמלטו למצרים ,לא מכיוון שרצו להציל את נפשם אלא בגלל הבושה מפני העם. הכותבים האלו מנסים להתגונן -איך הם יכולים להוכיח שהייתה לידה ניסית? הם מנסים לרקום איזשהיא מציאות שעל ידה ניתן להסיק שכן הייתה לידה ניסית. אוריגינס: זקני העם מלגלגים על מרים שנכנסה להריון בדרך ניסית .כנראה שיש בסיס לדבריהם ולכן הם ממשיכים ללגלג עליה .במקום להתווכח היא בורחת למצרים .היא כמו אומרת להם "תגידו מה שתגידו אני יודעת שזו האמת" .ולכן מכאן ניתן להבין שמרים אכן נכנסה להריון בדרך ניסית. עמוד :B 81 –A 81מסכת שבת שבת ,כ"א ,ב': המסכת דנה באיסור כתיבה בשבת" .המשרט על בשרו" -הגמרא דנה אם זה נחשב כתב בשבת או לא .הגמרא מביאה בריתא :האם שריטה בבשר נחשב כתיבה או לא? לכן מביאים דוגמה לכך שזה כן נחשב כתיבה: ר' אליעזר מזכיר את בן סטדא שהיה מכשף שהגיע ממצרים עם שריטה על בשרו .זהו דבר בעייתי כי הוא גם מתעסק בכשפים .ר' אליעזר בעצם מנסה להוכיח שיש דבר כזה "השורט את בשרו". אומרים לו שבן סטדא היה שוטה ולא מביאים ראיה מן השוטים ,ולכן הם לא מקבלים את דעתו. התלמוד עוזב את נושא הכתיבה ועובר לדבר על בן סטדא. אין דרך לבדוק את זהותו ,ולכן הם רוצים לבדוק האם בן סטדא הוא שפוי או לא .הם מביאים דעות שונות על זהותו: היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה א .חכמים אומרים שבן סטדא ובן פנתרה זה אותו אחד ,כלומר זהו ישו. ב .ר' חיסדא מתנגד ואומר שאי אפשר לומר ששניהם איש אחד כיוון שהבעל של מרים היה סטדא אך אביו הביולוגי ,הבועל היה פנתרה .זה מחזיר אותנו למסורת החייל הרומאי. ג .הבעל הוא בכלל פפוס בן יהודה ושמה של אמו היה פנתרה= סטת-דה בתרגום לעברית :סטתה .כלומר מרים נאפה ומכאן זהו שמה. ד .האמא נקראת מרים מגדלא שהייתה קולעת שיער. כאן יש לנו 2דברים מעניינים: מרים מגדלא היא דמות ידועה בברית החדשה ,היא מגיעה לישו לאחר סעודתו .בתחיתו של ישו היא רואה אותו חוזר לעולם לאחר 3ימים .היא הייתה מאד קרובה לישו .התלמוד מביא לנו פרט שאינו מוזכר בברית החדשה ,שהיא הייתה קולעת צמות. בברית החדשה יש לנו סיפור על זונה ושמה מרים ששמה בושם על רגליו של ישו ומנגבת אותם עם שיערותיה .יש להניח שחכמים לא הבחינו בין הדמויות וקישרו אותן לדמות אחת -מרים אמו של ישו ___________________________________________________________________ הרצאה מס' 23 המקורות התלמודים לא ממש מדייקים בהתייחסות שלהם אל היהודים הנוצרים למשל ביחסם לישו. יש לנו כתבים במאה ה 2של היהודים הנוצרים אך אין לנו הגדרות מאחר והגדרות יש רק מהמאה ה4 מאפיינים של כתות היהודים הנוצרים: מוזכרים כ"אביונים" -.נקראים כך ע"י אבות הכנסיה מאחר והם מאמינים רק בנבוא של ישו ולא בו כאל וכן הם עניים מאמונה שהיא מלאה ויפה אמונה באל אחד שימוש יחודי בבשורה ע"פ מתי – מאמינים אך ורק בו ובתורה .אינם מכירים בקדושה של ספרים אחרים שונאים את פאולוס -כי הוא ביטל את התורה. מפרשים את הנבואות של הנבאים בצורה קפדנית ביותר מאחר והם רואים את ישו כנביא ולא כיותר מזה. סירוב לקבל את האמונה של הנצרות האורתודוקסית שישו נולד בלידה ניסית .מבחינתם מרים לא הייתה בתולה. מעריצים את ירושלים כביתו של האל סירוב לקבלת צליבתו של ישו -זה לא נעשה ע"מ להחזיר אותו לעולם .לא האמינו במובן התאולוגי של תחייתו לאחר 3ימים. סירבו להאמין בקרבנוות של בית המקדש ולכן סירבו להאמין בקבלת רעיון של גופו של ישו כקרבן – .לכן היו צמחוניים ע"פ פאולוס ישו הוא הקורבן של האל ולכן כל דבר שהם רואים כקשר לך הם רוצים לבטל את הרעיון כמו שפאולוס מבין אותה ולכן היו צמחוניים האם החכמים בתקופות קדומות הכירו מרחוק ומקרוב את הספרות הנוצרית ,את האוונגליונים? האם יש שימוש בשם הזה בספרות חז"ל? עמוד :82תוספתא ,שבת ,י"ג: מוזכר לנו את המילה "גליונים" >-אוונגליונים >-בשורות נוצריות "ספר מינים" >-הספרים של הכופרים אם יש שריפה שפרצה ביום שבת אז יש הלכות מסויימות המתירות לחלל שבת כדי להציל אותם. השאלה ששואלים בטקסט הנ"ל היא שאלה הלכתית -מה ניתן להציל? ולעניינו -האם מותר להציל את הגליונים משריפה בשבת? אם מוזכרת השאלה הזו -אנחנו יכולים להסיק שהגליונים היו מספיק נפוצים ומוכרים בעולם היהודי כדי שיהיו שווים להתייחסות כלשהי. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה בעת העתיקה "לגנוז" = לאחסן. בגליונים ובספרי המינים מופיע שם ה' במלכות ולכן יש חשיבות לספרים האלו. אלו ספרים שכנראה נכתבו ע"י יהודים או שייכים ליהודים .זהו ספר שעלול להמצא בבתי הכנסת. ביום רגיל ,שאינו שבת מה ניתן להציל? ר' יוסי הגלילי:לצריך לגזור את הקטעים עם שם ומלכות מהספרים ואת כל השאר לשרוף. ר' טרפון" :אקפח את בניי" -ביטוי ששגור בפיו של ר' טרפון .זוהי שבועה ,שאם כך וכך אקרה לא אעשה כך וכך..הוא מביא דוגמה: אם רודפים אחרי אז אני בורח כדי להמלט אך אם רודפים אחרי כדי להרוג אותי אני לעולם לא אכנס לביתם של אלה. כלומר ,ר' טרפון מעדיף להכנס לבית ע"ז מאשר לביתם של אלו (הוא מתכוון בסמוי ליהודים נוצרים) שהרי ע"ז אין מעכירים אותו (את אלוקים) ואין כופרים בו ,אך הללו (הכוונה ליהודים נוצרים) מכירים אותו (נולדו כיהודים ומכירים את המסורת) ובכל זאת כופרים בו (הם עושים זאת למרות שהם מכירים את המסורת ולכן זה גרוע יותר) ר' טרפון מעדיף להכנס למקדש עם פסלים מאשר להכנס לביתהם של יהודים נוצרים ,למרות שבאותה תקופה אין מדובר על כנסיות ואין שם פסלים. כלומר יש לנו כן הבחנה בין עובדי ע"ז לבין יהודים נוצרים .הבחנה זו מקילה עם עובדי ע"ז ומחמירה עם יהודים נוצרים. ר' ישמעאל :מביא לראיה דוגמה :שמוחקים את שמו של הקב"ה בטקס המים המאררים כדי להוכיח שאישה לא סוטה .מטקס זה ניתן להבין שניתן למחוק את שם ה' כדי לעשות שלום בית בין איש לאשתו ,שזהו דבר חיובי. קל וחומר לעניינו -ב דבר שהוא שלילי וגורם למחלוקות (הספרים של היהודים נוצרים) מותר למחוק את שם ה' ולכן מותר להשאיר את הספרים שירפו למרות שמופיע בהם שם ה'. המסקנה: הגליונים וספרי המינים היו נפוצים מאד בבתי הכנסת ,מה שמחזק את השערתנו שהיו ליהודים הנוצרים בתי כנסת משלהם שם היו קוראים את הבשורות. גליון -מאד מזכיר את המילה אוונגליון. עמוד ,86התלמוד הבבלי ,מסכת שבת: אותו טקסט כמו בתוספתא רק שבסופו יש לנו התייחסות לאוונגליונים ,בתקופתם כבר השם אוונגליון היה מוכר והשתמשו בו. ר' מאיר :אוון (רשע) גליון ר' יוחנן :עוון (חטא) גליון מדוע הנוצרים קיבלו את השם הזה אם הם יודעים שיש לו משמעות שלילית? על מה החכמים מדברים כאשר הם משתמשים במילה אוונגליון? לבשורות? לספרים של היהודים הנוצרים? כאשר מוזכר במשנה גליון הכוונה לריק ממה שכתוב ,כלומר החלק הלבן בדף ,איפה שאין כתוב. גם בתוספתא משתמשים במילה הזו ,אבל הם מוסיפים לו סיומת "ים" ,כלומר גליונים. כלומר ,הם לקחו את המילה הזו והשתמשו בה כגנאי לספרים של היהודים הנוצרים כדי לומר שהם ריקים מתוכן (על משקל ריקים מכתוב) .הם לקחו מילה עברית מוכרת והשתמשו בה במשמעות שלילית. באיזו תקופה הנוצרים גיבשו את הספרים הנוצרים שלהם והגדירו מה קדוש ומה לא? מתי התחילו לעצב את הקנון הקדוש שלהם? האם השם "אוונגליון" נמצא בברית החדשה? כן ,אך שם הוא לא מגדיר בכלל את הקנון הנוצרי ואת הספרים הקדושים ,אלא משמעותו שם הם הזכרונות של השליחים והבשורה שהם זכרו בע"פ. אירנוס מליון שהיה בשנת 170במחצית השניה של המאה השניה הוא הראשון שמשתמש בשם "לא אוונגליונוס". איך זה הגיוני שהוא החכמים הזכירו את השם אוונגליון לפני שהתחילו להשתמש בו בכלל? היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה התשובה היא שכן היה שימוש למילה אך לא במשמעות של כל הכתבים הנוצרים הפורמליים -הבייבל ,אלא הכוונה היא לכתבים נוצרים מפוזרים שהיו קיימים לפני התגבשותם. הרצאה מס' 24 האם עמדתם של ר' מאיר ור' יוחנן היא רק פרי יצירתם של אמוראי בבל ,כלומר משהו שמובא רק במאה החמישית? או שיש התייחסות אנטי נוצרית של ר' מאיר במקורות הקדומים יותר? תוספתא ,פרק ט: "כי קללת אלוקים תלוי" -מי שמשאיר גופה של מישהו תלוי לאחר זמן מה ,זוהי קללה לאלוקים. לאחר מכן מובא משל על תאומים -אחד מולך על כל העולם כולו (דבר שהוא מוזר ,כיוון שיש רק אלוקים אחד) והשני יצא לליסטיא (=הפך לשודד) לאחר זמן מה נתפס זה שהפך לליסטיא ,והיו צולבים אותו על הצלוב .כל העוברים והשבים אמרו שזה נראה כאילו צלבו את המלך ,ולכן נאמר קללת אלוקים תלוי. איך ניתן להסביר את הסיפור הזה? הטקסט הזה רוצה לרמוז על התופעה של הבלבול בין שני האחים -אפשר להשוות את זה ליהדות ולנצרות ,לבין התורה והכתבים. שני האחים הם בעצם אותה דמות שהיא ישו .הוא התחיל את דרכו כמצליח מאד,עם הרבה תלמידים וממש אפשר היה להשוות אותו למלך העולם כולו ,אך הוא סיים את דרכו כשודד שנצלב. החידוש הוא :רבי מאיר הכיר טוב את הברית החדשה .הוא כנראה הכיר טוב יהודים נוצרים שהיו בקרבתו. עמוד :b88בשורה לפי מתי כז' :לו-מד: גם השודדים הצלובים לצידו מבזים אותו. עמוד :b88בשורה לפי מתי כז' :כא-כו: מציגים שתי דמויות ,את ישו ובר-אבא שהיה שודד .בקטע הנ"ל ההגמון (שליט) שואל את העם את מי להרוג ואת מי לשחרר והעם מבקש לשחרר את בר-אבא. הטקסט הוא מגמתי ואפילו קצת לא הגיוני להניח שזה מה שההגמון עשה. עמוד :92תוספתא ידיים: ספר שמטמא את הידיים הוא ספר קדוש. ספר שאינו מטמא את הידיים הוא אינו קדוש. בעת העתיקה היו שמים את ספר התורה עם האוכל כדי שהעכברים יאכלו את האוכל ולא את ספר התורה. אם יש התייחסות בתק' של הת וספתא כלפי האוונגליונים ואנחנו לא יודעים אם הם קדושים או לא קדושים ,זה אומר שבתק' של ר' מאיר השאלה הזו הייתה נשאלת ולכן יש מצב שר' מאיר קרא את הספרים (שהרי לא הוחלט סופית על מצבם אם הם כשרים או לא). עמוד :89מסכת ברכות: יש מין אחד (כופר) שרוצה להטריד את ברוריה -אשתו של ר' מאיר .הוא שואל אותה מה פשר המשפט "רני עקרה ולא ילדה"- איך משפט זה הגיוני? אשה עקרה שמחה מזה שהיא עקרה? ברוריה אומרת למין שהוא שוטה ,ושעליו לקרוא את המשפט כולו כולל סופו" -כי רבים בני שוממה מבני בעולה" .סוף אותה אישה שהייתה עקרה תוליד יותר ילדים מזאת שאינה עקרה. היא ממשילה את זה למצבם של היהודים באותה תקופה -אמנם עכשיו אתם אומרים שהיהודים הם הבנים של העקרה ,כיוון שהם מיעוט כרגע ,אך זה עדיף עליכם (יהודים נוצרים) .עדיף שלא יהיה בנים מאשר בנים שילכו לגיהנום (מתכוונת ליהודים נוצרים). הרצאה מס' 26 היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה איך אפשר להסיק מן הסיפור שהוא בעצם המצאה ספרותית של החכמים היהודים? יש בסיפור הזה דברים לא הגיונים בסיפור ,לא הגיוני ששופט נכרי עשה אותם. א. ב. ג. ד. ה. הטקסט הזה נכתב במאה המאוחרת ולא מצאנו לו מקורות בתקופה הקדומה יותר .ייתכן והוא שוכתב או הומצא. לא הגיוני שרבן גמליאל בתור נשיא כנסת ישראל יעשה דבר כזה. אותו פליסוף טוען שמצוטט באוונגליון יש איש ואישה... יש כאן מציאות היסטורית שלא מאפיינת את המציאות ההיסטוריית שהייתה קיימת באותה תקופה העורכים הבללים כתבו שהוא הסתכל בסוף האוונגליון ושם כתוב "לא באתי לשנות אלא באתי לתקן" והרי זה כתוב בבשורה ע"פ מתי בתחילת הברית החדשה. שאלה למבחן -מה הפירוש של המונח גליונים? VERUS ISRAEL מאז שישו התגלה לעולם האל כרת ברית חדשה לעולם .הברית הישנה היא התנ"ך ,והברית החדשה הוא הבייבל הנוצרי. ומאז: היהודים מקוללים -הם עושים לעצמם אות קין. טיפולוגיה -משתמשים בדמות ישנה כדי להלביש עליה דמות חדשה ,טובה יותר. היהודים היו עיוורים -הם לא קיבלו על עצמם את ישו וגאולתו .מאז היהודים לא יכולים יותר להקרא ישראל ולכן הנוצרים נקראים הישראל האמיתי .היהודים הם ישראל ע"פ בשרם והנוצרים נקראים ישראל ע"פ הרוח. הטקסטיים התלמודיים הם לא אחידים ,יש מגוון דעות. בעד סוף המאה הראשונה החכמים רואים ביהודים נוצרים יהודים לכל דבר. בסוף המאה הראושנה המדיניות היהודית השתנתה ומתחילים להחשיב את היהודים הנוצרים לעויינים (שנת .)70 בטקסטים התלמודיים -ארץ ישראליים עד המאה הרביעית ניתן לראות עוינות כלפי היהודים נוצרים. הברית החדשה מחליפה את התנ"ך. איך ניתן לראות זאת ע"פ הטקסט? "מיום שאתם יצאתם לגלות נלקחה תורתו של משה והוחלפה בברית החדשה" ,הפילוסוף אומר זו במפורש. - VETUS TESTAMANTUMברית הישנה – NOVUM TESTAMANTUMברית חדשה. הברית הישנה משקפת משהו מאובן ,כבר לא רלוונטי .היהודים עם מקולל .אגוסטיניוס אומר שאין להשמיד את היהודים אך צריך להרע להם. למה לא להורגם? הם עדות. הם העם שנשא את הברית עד לישו אך ברגע שישו התגלה לעולם הברית נלקחה מהם ועברה לנוצרים. על מי הנצרות מבוססת היום? על פאולוס .זוהי דמות שנואה ע"פ היהודים הנוצרים. הנצרות האורתודוקסית עם העקרונות הברורים של הנצרות ,עם השילוש הקדוש החלה לא לפני המאה הרביעית מי שהנהיג את הקהילה הנוצרית הראשונית הוא יעקב (אחיו של ישו) ולפניו היה פטרוס. איך פאולוס הפך להיות המנהיג הראשי? קרה שינוי מאד חשוב ומשמעותי בהיסטוריה של האונושות - א .היהודים החכמים גירשו את היהודים הנוצרים מבתי הכנסת .היהודים הנוצרים לא מצאו אות עצמם הם היו מקוללים גם ע"י היהודים וגם ע"י הנוצרים ב .מי שלאט לאט הצטרף לנצרות הם הפריפריה של הרומאים -גויים שהאמינו בריבוי אלים ומתחילים להאמין ברעיון של ישו. היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד -ד"ר דן יפה הנוצרים טענו שהיהודים רצחו את ישו DEICIDERE רק בשנות 1962בועידת הותיקן הוציאו הודעה רשמית לכל הנצרות בה פוסלים את הרעיון שהיהודים רצחו את ישו ואמרו שזה לא נכון NOSTRA AETATE .התקופה שלנו( .זה קרה לאחר השואה) למבחן ר' אליעזר ר' אלעזר גליונים -ר' ישמעל ,ר' טרפון ור' יוסי הגלילי ברכת המינים -ר' גמליאל נוצרים -יוסביוס מקיסרה ופליניוס הצעיר הרומאי. ברכת המינים -חשוב מאד .קשור לשאלתו של משפטו של ר' אליעזר( .זו השאלה הכי ארוכה שיש במבחן) יש 5שאלות וצריך לענות על .3הנושאים הם: . 1הבשורה ע"פ מתי ויוחנן ואגרות של פאולוס .מה האשיות של ישו ע"פ רעיונותיהם .2ר' אליעזר בן הורקינוס +ברכת המינים .3הרפואה ע"פ המקורות הנוצרים -אלעזר בן דמרא .4לידתו הניסית של ישו -בן פנתרא .5האוונגליונים -אמא שלום
© Copyright 2024