50 שנה ליחסי ישראל גרמניה
ברלין ,פברואר-מרץ | 2015שבט-אדר תשע"ה | גיליון 15
כברת דרך
50שנה ליחסי ישראל גרמניה
תוכן העניינים
שפיץ
ברלין ,פברואר-מרץ | 2015שבט-אדר תשע"ה | גיליון 15
קוראות וקוראים יקרים,
כפי שאתם בטח כבר יודעים 2015 ,היא שנת
היובל לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה
לישראל .לכאורה עוד תאריך סימבולי אחד מני
רבים (לצד 70שנה לשחרור אושוויץ) ,אירוע של
משרדי ממשלה ,שגרירויות וגורמים רשמיים
למיניהם .אבל כשחושבים על כך ,ציון הדרך הזה
בכל זאת קשור גם לחיים שלנו כאן.
תזכורת טובה לכך יכול לשמש הדימוי שמוצג
הפעם על שער הגיליון :עד 1956עוד הופיע
הכיתוב "פרט לגרמניה" על כל דרכון ישראלי,
ומי שרצה לבקר כאן היה צריך לבקש אישור
מיוחד כדי שיוסר .
אז נכון ,ביומיום כבר אין לנו כוח למי שעושים
עניין מכך שיהודים-ישראלים חיים על "אדמת
גרמניה" ,על כל השאלות הנדושות הנלוות לכך.
אבל מדי פעם בכל זאת צריך גם להסתכל רגע
מהצד ולקבל פרופורציות .כי אם תחשבו על
זה -באופן ספציפי וגם בהקשר של סכסוכים
איומים אחרים ברחבי העולם -בעצם זה די
פלאי מה שקרה כאן.
בעיניי זו גם הפרספקטיבה שדרכה ראוי להתבונן
על תוצאות מחקר כמו זה של קרן ברטלסמן
שאנחנו מפרסמים בהמשך הגיליון .את המחקר,
שבדק עמדות של ישראלים וגרמנים אלה כלפי
אלה לרגל חמישים שנות יחסים ,אפשר לקרוא
דרך הפילטרים הפבלוביים הרגילים .אבל מותר
גם לשאול כמה שאלות:
אולי לדעה החיובית הרווחת בקרב ישראלים על
ממשלת גרמניה ( )63%לעומת מיעוט הגרמנים
שמחזיק בדעה חיובית על ממשלת ישראל ()19%
יש קשר גם לאופן שבו שתי הממשלות פועלות,
ולא רק לנטיות אנטישמיות? אולי הישראלים
פשוט רואים מהצד שאזרחי גרמניה חיים חיי
רווחה ושלום ומעריכים את זה שהממשלה
המוזרה שלהם דואגת לאינטרסים של אזרחיה?
אולי העובדה שרק 26%מהישראלים מסכימים
לכך שבדמוקרטיה אין להגביל את זכויות הפרט
תחת שום נסיבות מדאיגה לא פחות מכך
ש 55%-מהגרמנים רוצים שיפסיקו לדבר איתם
כל הזמן על רדיפת היהודים?
אולי נתון כמו זה ש 66%-מהישראלים מתייחסים
להבעת ביקורת על ישראל (מצד ישראלים)
כאל חוסר נאמנות צריך לשמש תמרור אזהרה
לא פחות מכך ש 28%-מהגרמנים מאמינים
שליהודים יש יותר מדי השפעה בעולם?
20
18
אלה רק כמה דוגמאות ,ועוד מתוך מחקר שניכר
שתוכנן בדיפלומטיות על ידי הקרן הגרמנית כך
שיהיה לו יותר פוטנציאל להביך את הגרמנים
מאשר את הישראלים .הם עדיין רואים בכך
חלק מאחריותם ההיסטורית .כך שלמרבה
הנוחות ,הישראלים נשאלו בו על האנטישמיות
הגרמנית ולא על גזענות מקומית .אבל מישהו
אחר כבר שאל :בסקר שנערך בישראל לקראת
היום הבינלאומי למאבק בגזענות ב 2014-השיבו
)!( 95%מהישראלים שהם סבורים שיש גזענות
בישראל .עדות עצמית ,לא התרשמות חיצונית.
צילום :כפיר חרבי
רגע של גרמנית
גדי גולדברג
31
אין בכך כדי לומר שאנטישמיות אינה קיימת
בגרמניה .היא קיימת בהחלט ולאור ההיסטוריה
(וגם בלי קשר אליה) אכן יש חובה להיות
רגישים לקיומה ואף לפעול נגדה באמצעים
שונים .אבל מכאן ועד לנפנוף העונתי בטענה
שלפיה גרמניה נותרה כשהיתה ,נפנוף שבאורח
פלא גם מסייע לשמר את מעמדה הקורבני של
ישראל -המרחק רב.
04צייטגייסט | דעות ופרשנויות
בין שארלי הבדו לפגידה
תומר דותן ,אייל רוט ,אביטל יומדין
זהו כמובן רק נושא אחד מני רבים שבהם
אנו עוסקים בגיליון הראשון של 2015וה15-
במספר של שפיץ .אבל מכיוון שכבר הארכתי,
את האחרים תגלו כבר בהמשך הדפדוף.
קריאה מהנה וימים טובים,
06יחסינו לאן
ממצאים מרתקים בסקר מקיף על יחסי ישראל-גרמניה
טל אלון
טל אלון
12רשימת היובל
50סרטים על גרמניה שצריך לראות
אפרת יהל
עורכת | Redakteurin
טל אלון | Tal Alon
עיצוב | Design
מיכל בלום | Michal Blum
הגהה | Schlussredaktion
אריאל מואטי | Ariel Moatti
פרסום | Anzeige
רוני רוזנמן | Roni Rossenman
מו”ל | Herausgeber
Tal Alon, Spitz Magazin
Liegnitzer Str. 19, 10999 Berlin
info@spitzmag.de
www.spitzmag.de
030 20896796
צילום :אייל רוט 04
דפוס | Druck
Digital Media
Produktion, Berlin
Prinzessinnenstraße 26
10969 Berlin
להזמנת מודעות | roni@spitzmag.de :לקבלת המגזין עד הבית (בברלין)subscribe@spitzmag.de :
18ארזת לבד?
נוגה שטיינר 4.5 ,שנים בברלין ,עונה על השאלון
נועה גולן
20עברית בעבודת יד
בית דפוס חדש-ישן בשטרסבורג מחזיר עטרה ליושנה
מיכל זמיר
22הפינצטה | ישראלים ושות'
אירועים ופרגונים
26הפינצטה | שוטטות
דברים טובים לעשות בעיר
תמר גבלינגר
29שפיצפלאץ
עמוד מנוקד לילדים
רויטל סקלי
צייטגייסט דעות ופרשנויות
איור :אביטל יומדין
תומר דותן
אייל רוט
ז'ה סווי שארלי ,אבר נישט פגידה
לאחרונה אנו עדים לבחישה מחודשת בקלחת
המולטי-אתנית באירופה ,אחת שעלולה לדרדר
את היחסים בין הקהילות השונות לשפל חדש.
ארגון הגג הגרמני-ימני-שמרני PEGIDA
("פטריוטים אירופים נגד האיסלאמיזציה של
המערב" “Patriotische Europäer gegen -
”)die Islamisierung des Abendlandes
החל כידוע לארגן הפגנות ענק בעיר דרזדן ולאחר
מכן בערים נוספות בגרמניה נגד מה שהוא מכנה
"מגמת השתלטות" של גורמים איסלאמיים על
חלקים נרחבים מהחברה ומהמרחב בגרמניה
ובאירופה .בשמה של התנועה מופיע המונח
הע ֶרב" בתרגום מילולי,
"" ,"Abendlandארצות ֶ
שהוא כינוי ימי-ביניימי לארצות המערב ,הטעון
בעיקר במשמעות נוצרית .עם זאת ,הנצרות
אינה מאפיין מובהק של המפגינים ,וניתן למצוא
ביניהם אנשים מקבוצות שונות בימין הגרמני,
לרבות ניאו-נאצים כמובן .למעשה ,היומון הגרמני
דרזדנר מורגנפוסט חשף לאחרונה צילומים של
מייסד התנועה ,לוץ באכמן ,מחופש להיטלר ,וכן
אמירות אלימות ובוטות שלו נגד זרים ופליטים
והוא נאלץ להודיע על פרישתו.תומכי פגידה מציגים את הקהילה המוסלמית
כאיום אסטרטגי ,וזאת על אף שהמוסלמים
בגרמניה מהווים רק כ 6-4-אחוזים מהאוכלוסייה
(נתונים שונים פורסמו ,אך בשום מקום לא
פורסם מספר הגבוה משישה אחוזים) .שלוש
התקפות הטרור בתחילת ינואר בפריז -תחילה
על מערכת המגזין הסאטירי שארלי הבדו
( ,)Charlie Hebdoשבה נרצחו בירי 12בני
אדם ,למחרת רצח השוטרת ויום לאחר מכן
הפיגוע במרכול הכשר שהסתיים ברצח של
ארבעה בני ערובה יהודים -סייעו לאנשי פגידה
לגרוף תמיכה נוספת (אם כי חשוב לציין שמול
ההפגנות שלהם מתקיימות באופן קבוע גם
הפגנות נגד המסרים שלהם ,גדולות אף יותר).
כמו כן ,על פי הערכות רשמיות ,כ 320-אזרחים
גרמנים משרתים בימים אלה בשורות דאעש
בסוריה ובעיראק ,ויש מי שחוששים מתרחיש
שבו ישובו לגרמניה ויהוו איום על יציבותה.
עוד לפני שרשרת פיגועי הטרור בפריז ,בליל
הסילבסטר ,הותקף בברלין צעיר ישראלי בן 26
בשם שחק שפירא .שפירא היה ב ,U6-בדרכו עם
חברים לפאב בפרנצלאואר ברג .בקרון הרכבת
נסעה גם קבוצה של כשבעה נערים ממוצא ערבי או
טורקי (הוא לא היה בטוח בזיהוי) ,שגידפו יהודים ואת
ישראל בליווי מחיאות כפיים (Fuck Jews, Fuck
.)Israelשני מקומיים ביקשו מהנערים להפסיק
ונענו בעוינות ובקללות .בראיונות לכלי התקשורת
ולאחר מכן גם במפגש של יוזמת "סלאם שלום"בנויקלן -סיפר שפירא שבשלב הזה החל לצלם
4
את המתרחש עם הטלפון הנייד שלו ,מתוך תקווה
שעצם הידיעה שהאירוע מתועד תרתיע את
הנערים מלהשתמש באלימות ,וכן על מנת שניתן
יהיה לאתר אותם במידה שהדברים ייצאו משליטה.
כשהבחינו שהוא מצלם אותם החלו הצעירים לאיים
עליו ,ושפירא מיהר לרדת עם חבריו מקרון הרכבת
כשעצרה בתחנת .Friedrichstraßeאולם
הצעירים ירדו אחריו ,דרשו שימחק את הסרטון
ועד מהרה החלו לתקוף אותו פיזית .חבריו הצליחו
למשוך אותו חזרה לקרון הרכבת ולמרבה המזל הוא
לא סבל מפציעה משמעותית .בראיונות ובמפגש
בנויקלן הדגיש שפירא שלתוקפים לא היתה דרך
לדעת שהוא יהודי או ישראלי.
ה( NSU-המחתרת הנציונל-סוציאליסטית).
על המורכבות הזאת נסוב המפגש של "סלאם
שלום" בנויקלן ,שהתקיים תחת הכותרת "איך
(לא) לעשות שימוש מגמתי באנטישמיות?"
)Wie wird Antisemitismus (nicht
? .instrumentalisiertברב-השיח לא נאמרו
השורשים של פגידה
בהתייחסו לסניף הרומאי של הפגנות הסטודנטים
של ,1968שהפכו עד מהרה להתנגשויות בלתי
פוסקות עם המשטרה ,הכריז הקולנוען והוגה
הדעות האיטלקי פייר פאולו פאזוליני כי הוא
תומך דווקא בשוטרים .את הכרזתו הסביר איש
השמאל בהיותם של המפגינים הסטודנטים בני
מיד לאחר התקיפה של שחק
שפירא נכתב בפייסבוק של
פגידה שגרמניה אינה מקום
בטוח ליהודים .שפירא מיהר
להבהיר בצורה מפורשת
שהוא אינו מעוניין שהמקרה
שלו ישמש לצורכי תעמולה
של קבוצות ימין
איך זה קשור לפגידה? ובכן ,מיד לאחר המקרה
הופיע פוסט בדף הפייסבוק של הארגון שבו
נטען שגרמניה אינה מקום בטוח ליהודים .בגלל
האיסלאם ,כמובן .שפירא ,שהבין לידי מי הדברים
משחקים ,סירב לגלם את תפקיד הקורבן שיועד
לו ,ויצא בהצהרה מפורשת שהוא אינו מעוניין
שהמקרה שלו ישמש לצורכי תעמולה של
קבוצות ימין בישראל או בגרמניה .הוא גם הגיב
בעצמו בפוסט של פגידה ,והביא לכך שמנהלי
הדף מחקו את הפרסום.
אגב ,באחת ההפגנות של פגידה ניסה בלוגר
גרמני להפגין עם דגל ישראל בכדי לבחון את
תגובות המפגינים -והן היו קשות .אין זה סוד
שלפחות חלק מתומכי הארגון מחזיקים בדעות
אנטישמיות מובהקות .גם הגינוי של אירועים
אנטישמיים בין מוסלמים ליהודים על ידי הימין
הגרמני נגוע בצביעות רבה .על פי דיווחים של
משטרת גרמניה ,מדי יום מתבצעים בגרמניה
בממוצע שני פשעי שנאה על ידי ארגוני ימין
(נגד מוסדות ואישים מוסלמים ויהודים) .וזאת
מבלי לציין את שרשרת הרציחות של מהגרים
טורקים ויוונים בשנים 2006-2000בידי ארגון
אידיאולוגית .בתור הקונטרה הפוליטית
הטבעית לנאציזם ,הוא נאלץ להרחיק את
עצמו מהגרמניּות באופן גורף ,ואת מקומם של
מאבקי פועלים גרמנים תפסו מאבקים למען
פליטים ומהגרים ,ונגד אנטישמיות ,סקסיזם
והומופוביה .הגרמנים הנוצרים והלבנים סימלו
דבר שיש לעמוד מולו ולא איתו ,וכך שורטטה
המפה הפוליטית החדשה ,שסידרה ימין ושמאל
לפי היחס לגרמניה.
אבל אז נפלה חומת ברלין.
בעוונותיי עבדתי כברמן בפאב כושל שכבר
נסגר בקרויצברג .36במטבח ,בין סיגריה
לסיגריה ,בישלה את האוכל אימו של הבעלים
הטורקי ,אישה מבוגרת שחיה בשכונה מאז
שנות השישים .גם אני חייתי אז בין סיגריה
לסיגריה ,כך שיצא לנו לדבר די הרבה .באחת
הפעמים שישבנו בחוץ על ספסלי העץ הכבדים,
היא קיללה בטורקית ושאלתי אותה מה קורה.
"המזרחים האלה" ,היא סיננה בגרמנית,
והתייחסה כמובן למזרח-גרמנים" .הכל היה
פה טוב עד שהם הגיעו" .אני חושב שבשיחה
ההיא התחלתי להבין את מאזן הכוחות המוזר
שנוצר כאן .השמאל ,שהתרגל להתייצב למען
השמאל הגרמני עובד קשה
בקרויצברג ,בנויקלן ,בוודינג,
אבל מתרחק ממרצאהן-
הלרסדורף כמו מאש.
המזרח-גרמנים ,שננטשו על
ידי השמאל בשל מוצאם,
מוצאים נחמה בזרועותיהם
של ְמ ַקדשי מוצאם
דברים חדשים או מרעישים במיוחד ,אבל נראה
שהחשיבות שלו נבעה מעצם התכנסותם של
יהודים (ישראלים ולא-ישראלים) ,מוסלמים
ונוצרים לדיון פתוח על הנושאים הבוערים .אם
הסתתר מסר בין השורות הרי הוא הרצון של
הנוכחים לשתף פעולה ,על מנת שלא לאפשר
לארגונים קיצוניים לעשות שימוש ציני ביחסי
יהודים ומוסלמים בגרמניה ובברלין .עם קצת
הבנה תקשורתית ומודעות פוליטית -אפשר
לא להפוך לפיונים במשחק הבעייתי הזה .
ובנות הבורגנות ,בעוד שהשוטרים הם הפרולטריון
האמיתי ,מי שנשלחו לבצע עבור האליטה את
העבודה המלוכלכת בשכר זעום .לרבים מהשמאל
שהתקוממו נגדו בשל אותה התבטאות היתה
סיבה טובה לעשות כן :הוא הזכיר להם שעל
השמאל מוטלת אחריות להגן גם על אלה שאינם
מכירים לו תודה .הוא הזכיר שעל השמאל להיות
שמאל ,ולא פנטזיה ימנית של שמאל.
השמאל הגרמני חטף לא רק מהלומה פיזית
במלחמת העולם השנייה ,אלא גם מהלומה
המוחלשים והנדכאים בחברה המערב-גרמנית,
הפך לאנטי-גרמני בהגדרה ,עם ארגוני "אנטי-
דויטש" למיניהם ,רשמיים יותר ורשמיים פחות.
גרמניה והגרמנים הוצבו במשוואה השמאלנית
כ"רעים" ,וכל היתר כ"טובים" .אם הימין "גאה
להיות גרמני" ,הרי שהשמאל יתכחש לכל שבב
גרמניּות .אבל פתאום אחרי נפילת החומה הגיעו
בין לילה מוחלשים ונדכאים של החברה המזרח-
גרמנית ,ואבוי -הם גרמנים! את האוכלוסייה
המופקרת הזאת זיהה היטב הימין הקיצוני,
שצועד בביטחה לתוך הוואקום הפוליטי שנוצר.
השליטה המסורתית של מפלגת השמאל
במזרח גרמניה ,שנסמכת על כך שזקני
השבט עדיין זוכרים שהשמאל אמור להיות
בצד שלהם ,הולכת ונעלמת יחד איתם .יותר
ויותר מחוזות הצבעה אדומים וורודים נצבעים
בשחור ממערכת בחירות אחת לבאה אחריה.
והשמאל? עובד קשה בקרויצברג ,בנויקלן,
בוודינג ,אבל מתרחק ממרצאהן-הלרסדורף כמו
מאש .המזרח-גרמנים ,שננטשו על ידי השמאל
בשל מוצאם ,מוצאים נחמה בזרועותיהם של
ְמ ַקדשי מוצאם .תופעת "פגידה" ( )PEGIDAלא
הופיעה יש מאין .זה לא סתם קורה בדרזדן,
לייפציג ושכונות המזרח עם השיכונים במיטב
האדריכלות הסוציאליסטית של ברלין ,וסיסמתם
היא לא סתם הסיסמה שבשמה הפילו ההמונים
את החומה ("אנחנו העם" Wir sind das" -
.)"Volkבין הפלת החומה לתופעת הימין הקיצוני
המתנגד למה שהוא תופס כ"איסלאמיזציה" של
גרמניה יש קשר ישיר ,שרק בהתייחס אליו יהיה
ניתן להתעמת עם הבעיה .זו הפגנת נוכחות של
מזרח-גרמנים שנמאס להם להתחבא .שנמאס
להם להיות ה"אוזיס" .העובדה שהם בני עמם
של אלה שמדכאים אותם כ"מזרחיים" תייגה
את המוסלמים כשעירים לעזאזל .אבל כשמפגין
"פגידה" אומר שהם לא נאצים ,ושהם בסך הכול
רוצים להיות חופשיים ,יש להבין מאיפה זה מגיע.
הוא שייך לפרולטריון שהובטח לו במשך עשרות
שנים שהשמאל דואג לו ,אבל התעורר בוקר
אחד למציאות שבה השמאל לא עוזב את
שכונות המהגרים של ברלין ,לא פוזל אפילו
מזרחה (לא ,פרידריכסהיין לא נחשב) ,אלא
כשיש הפגנה בעד מבקשי מקלט בהלרסדורף.
אז הם באים להתנשא קצת על המקומיים .מה
שכן ,ימין קיצוני כידוע הוא מידבק ,ואם הבעיה
לא תטופל מהשורש ,יש סיכוי שגם הנאצים
האמיתיים במערב יצטרפו ,ואז תהיה חגיגה.
זה המקום לומר שאני מתנגד ל"פגידה" בכל
ליבי ,ואפילו נגעלתי לראות בפייסבוק ישראלים
שחיפשו שותפים ללכת יחד להפגנותיהם,
לכאורה בשל "אינטרס משותף" .כמיעוט ,אין
לנו אינטרס משותף עם שונאי מיעוטים .ויחד
עם זאת ,חלק גדול מעשרות אלפי המפגינים
הם לא יותר מחסרי-בית פוליטי שמחפשים דרך
לצרוח את שעל ליבם ולא נמצא מי שיתעל את
זעקתם לדרך טובה יותר .אם גרמניה מעוניינת
להבין כיצד התעצם לו קן הצרעות של הימין
הקיצוני ואיך ניתן להתמודד עם הלאומנות
הגרמנית החדשה -הזנחת המזרח מוכרחה
להיות חלק מהשיח.
05
יחסים באנליזה
66%מהגרמנים כועסים על כך שהפשעים שבוצעו נגד יהודים עדיין מוחזקים נגדם ,אבל 74%
מאמינים שלגרמניה יש אחריות לטיפוח החיים היהודיים במדינה 80% .סבורים שהגנה משפטית
על מיעוטים אתניים ודתיים היא משימה דחופה של החברה הגרמנית ,אבל רק 49%מסכימים
שעל ממשלת גרמניה לאפשר ברית מילה ממניעים דתיים .ואלה רק שתי דוגמאות למורכבות
הרבה שמציג המחקר העדכני של קרן ברטלסמן לרגל 50שנה ליחסי ישראל-גרמניה .טל אלון
א
ולי כדאי להתחיל מהסוף -במחקר
הזה יוכל כל אחד למצוא את מה
שבא לחפש .אין כאן כותרות חד
משמעיות ,וגם אם יהיו מי שייצרו אותן
(ויהיו) -היו בטוחים שניתן באותה מידה
לייצר כותרות שמחזקות את הטיעון הנגדי.
במקום לחפש מסקנה אחת נחרצת יש
לקרוא את המחקר המקיף של קרן ברטלסמן
לרגל חמישים שנה ליחסים הדיפלומטיים
בין ישראל לגרמניה כאוסף מרתק של
נתונים סותרים ומשלימים ,מפתיעים וכאלה
שאפשר היה לצפות .אין כאן נרטיב אחד,
בדיוק משום שמדובר ביחסים שהמילים
"מורכבים" ו"דינמיים" הן אנדרסטייטמנט
רציני לידם.
אבל יש כאן הרבה מאוד פיסות מידע
חשובות ,שביחד עשויות לתת תמונה
מורכבת יותר על מצב היחסים ,וכבונוס למי
שחיים בגרמניה -היכולת להבין טוב יותר
את החברה שבה אנו חיים.
המחקר ,שכותרתו היא "גרמניה וישראל
היום -מחוּברות דרך העבר ,חלוקות לגבי
ההווה?" ,מבוסס על סקרים שנערכו בקרב
מדגמים מייצגים של גרמנים בגרמניה ושל
יהודים-ישראלים בישראל בינואר 2013
(אלף משתתפים מעל גיל 18בכל מדינה).
לצורכי השוואה שימשו נתונים ממחקרים
דומים שנערכו ב 1991-וב .2007-כדי
לוודא שהנתונים בצד הגרמני לא השתנו
בצורה משמעותית מאז עריכת הסקר ועד
לפרסומו ,בעיקר על רקע המלחמה בעזה
בקיץ ,2014חלק משאלות המחקר נבדקו
שוב בגרמניה בלבד באוקטובר .2014
את המחקר ערכו ד"ר רובי נתנזון ,מנהל מרכז
מאקרו לכלכלה מדינית בישראל ,וד"ר סטפן
הגמן מאוניברסיטת Kaiserslauternבגרמניה,
וניהל אותו סטפן וופל מטעם קרן ברטלסמן.
עמדות עכשוויות לגבי המדינה
והזהות הלאומית העצמית
בחלק זה נבדקו היבטים הנוגעים לתפישת
המדינה והזהות הלאומית בקרב שני הצדדים,
במטרה לזהות הבדלים בתפישות העצמיות,
שעשויים להוביל בהמשך לפערים גם ביחסים.
"להיות גרמני/ישראלי זה חלק חשוב
6
"יחסית למדינות אחרות ,המדינה שלי מאוד מוסרית" ()%
ישראל
גרמניה
ניתנו 6תשובות אפשריות ,החל מ"מסכים בהחלט" ( )1ועד "בהחלט לא מסכים" (.)6
בגרף מוצגות תגובות 1עד 3
"נוטה להסכים"
"מסכים"
מהזהות שלי"
בסך הכל ,הסכימו 80%מהגרמנים עם
ההצהרה הזאת ,אם כי מתוכם רק 40%
השיבו "מסכים בהחלט"" 22% ,מסכים"
ו" 18%-נוטה להסכים" .בישראל ,לעומת
זאת ,רוב מדהים של 90%הסכימו להצהרה
שלהיות ישראלי זה חלק חשוב מהזהות
שלהם ,מתוכם 74%בחרו בתשובה שמביעה
את החיבור הלאומי החזק ביותר ("מסכים
בהחלט").
"בהשוואה למדינות אחרות המדינה שלי
מאוד מוסרית"
40%מהגרמנים הסכימו במידה רבה או די
רבה עם ההצהרה שמדינתם היא "מאוד
מוסרית בהשוואה למדינות אחרות",
לעומת 62%מהישראלים .בשתי המדינות
"מסכים בהחלט"
השיעור הכללי של הנוטים להסכים להצהרה
הזאת במידה כלשהי דומה ( 79%בישראל
לעומת 76%בגרמניה) ,אולם בישראל פי
שלושה משיבים בחרו בהחלטיות המרבית
האפשרית .עורכי המחקר מציינים כי
העובדה שעל אף השואה 76%מהגרמנים
מחשיבים את גרמניה למדינה מאוד מוסרית
ביחס למדינות אחרות ,עשויה להיות קשורה
לתפישה העצמית של הגרמנים כמי שלמדו
לקח מהעבר והפכו לאומה בוגרת ואחראית.
"ביקורת נגד המדינה היא ביטוי לחוסר
נאמנות"
כשני שלישים מהנשאלים הישראלים ()68%
סבורים שהבעת ביקורת על ישראל היא ביטוי
של חוסר נאמנות למדינה .מספר הישראלים
שמסכימים בהחלט עם האמירה הזאת ()37%
גדול יותר מפי שניים ממספר הגרמנים
שענו את אותה תשובה לשאלה המקבילה
( .)14%השיעור הכולל של גרמנים שסבורים
שביקורת נגד המדינה מהווה ביטוי לחוסר
נאמנות עומד על .50%
"בדמוקרטיה ,אין להגביל את זכויות הפרט
תחת שום נסיבות"
89%מהגרמנים הסכימו עם הצהרה זו,
מתוכם 48%בחרו במידת ההסכמה הגבוהה
ביותר .עורכי המחקר מייחסים את השיעור
הגבוה לטרנספורמציה בלאומיות הגרמנית
לאחר מלחמת העולם השנייה ,שהביאה
לאימוץ ערכים אוניברסליים תחת הערכים
הלאומיים .בישראל הסכימו עם ההצהרה
הנ"ל 63% ,מתוכם רק 26%בחרו במידת
ההסכמה הגבוהה ביותר.
"ההגנה המשפטית על מיעוטים אתניים
ודתיים היא אחת המשימות הדחופות של
החברה שלנו"
80%מהגרמנים הסכימו עם אמירה זו,
מתוכם 28%בחרו במידת ההסכמה הגבוהה
ביותר .לעומתם רק 66%מהישראלים הביעו
הסכמה עם דחיפות ההגנה המשפטית על
מיעוטים אתניים ודתיים בישראל .עורכי
המחקר מציינים ,כי המחויבות הליברלית
של הגרמנים לא נאלצה לעמוד במבחן מאז
מלחמת העולם השנייה ,לעומת המצבים
המורכבים -פוליטית וביטחונית -שעימם
מתמודדת ישראל .הם מפנים אצבע גם
לעובדה ש 58%-מהגרמנים הביעו הסכמה
עם ההצהרה "אני רואה בכך איום כאשר
מיעוטים תרבותיים או דתיים במדינה שלי
גדלים בצורה משמעותית" ,וכתבו כי לדעתם
מדובר בתמרור אזהרה לכך שבעיתות משבר
הערכים הליברליים של הגרמנים אינם
יכולים להילקח כמובנים מאליהם .אגב ,אותו
היגד לגבי המיעוטים זכה להסכמה של 73%
מהנשאלים הישראלים.
"זה חוסר נאמנות כשישראלים מבקרים את ישראל /כשגרמנים מבקרים את גרמניה" ()%
גרמניה
ישראל
ניתנו 6תשובות אפשריות ,החל מ"מסכים בהחלט" ( )1ועד "בהחלט לא מסכים" (.)6
בגרף מוצגות תגובות 1עד 3
"נוטה להסכים"
"מסכים בהחלט"
"מסכים"
גישות וערכים ()%
בדמוקרטיה ,הזכויות של הפרט
לא צריכות להיות מוגבלות תחת
שום נסיבות
ההגנה המשפטית על מיעוטים
אתניים ודתיים היא אחת המשימות
הדחופות של החברה שלנו
עמדות עכשוויות לגבי היסטוריה ושואה
בשלב הבא ביקשו עורכי המחקר לבדוק
את ההתייחסות העכשווית של גרמנים
וישראלים להיסטוריה ולשואה ,הן מבחינה
קוגניטיבית והן מבחינה רגשית.
81%מהנשאלים הגרמנים הביעו הסכמה עם
האמירה "עלינו להתרכז בבעיות העכשוויות
ולא בפשעים שבוצעו על ידי הגרמנים נגד
היהודים לפני יותר משבעים שנה" .עורכי
המחקר מציינים שרדיפת היהודים נתפשת
על ידי הגרמנים כפרק אפל בהיסטוריה
שלהם ,אבל לא כחלק מהותי מזהותם.
עם זאת ,חשוב לציין כי בהשוואה לסקרים
מוקדמים יותר ניתן לראות כי במהלך השנים
גדל בהתמדה מספרם של אלה שדווקא
מתנגדים להצהרות מסוג זה -מ20%-
שהתנגדו להתרכזות בהווה על חשבון
פשעי העבר ב 1991-ל 37%-ב 2007-ו42%-
במחקר הנוכחי .עורכי המחקר מציינים כי
הרצון לסגור את פרק השואה נתמך בעיקר
על ידי מי שנולד אחרי ,1970אלה שהוריהם
לא היו בדרך כלל מעורבים באופן ישיר
אני רואה בכך איום כאשר מיעוטים
תרבותיים או דתיים במדינה שלי
גדלים בצורה משמעותית
ניתנו 6תשובות אפשריות ,החל מ"מסכים בהחלט" ( )1ועד "בהחלט לא מסכים" (.)6
בגרף מוצגות תגובות 1עד 3
גרמניה
ישראל
"מסכים בהחלט"
"מסכים בהחלט"
"מסכים"
"מסכים"
"נוטה להסכים"
"נוטה להסכים"
בפשעי המשטר הנאצי .לדבריהם ,זהו אתגר
לזיכרון הקולקטיבי בגרמניה ,שיגבר ככל
שאותו זיכרון יתנתק מזיכרונות משפחתיים
ומהיסטוריה שבעל פה.
זאת ועוד 79% ,מקבוצת הגיל 18-29מסכימים
עם ההצהרה "מכעיס אותי שפשעים שבוצעו
נגד היהודים עדיין מוחזקים כנגד גרמנים
היום" .בקרב בני השישים פלוס שיעור
ההסכמה עם האמירה הזו עומד על .58%
עורכי המחקר כותבים כי בקרב הדור הצעיר
7
של הגרמנים ניכרת כמיהה לכך ש"להיות
גרמני" ייחשב ל"דבר נורמלי".
בקרב המשתתפים הישראלים 64% ,אמנם
הסכימו עם האמירה הכללית כי יש להתרכז
בבעיות העכשוויות ולא בפשעים שבוצעו על
ידי הגרמנים נגד היהודים לפני יותר משבעים
שנה ,אבל 77%התנגדו לאמירה ספציפית
יותר ,שלפיה "הגיע הזמן להפסיק לדבר כל
כך הרבה על רדיפת היהודים ולשים את העבר
מאחורינו".
בהמשך המחקר נבדקו גם הסיבות שלהן
מייחסים שני הצדדים את היתכנות השואה.
61%מהגרמנים בחרו ב"מצב הכלכלי הגרוע
והאבטלה הגבוהה" כגורם הראשון במעלה
שסייע למפלגה הנאצית לעלות לשלטון.
לעומתם ,הסיבה המרכזית שנבחרה על ידי
הנשאלים הישראלים ( )67%היא "הנטיה
הגרמנית למלא פקודות" ,והשנייה אחריה
היא "האופי הבסיסי של הגרמנים" (פי שניים
משיעור הגרמנים שהסכימו עם האמירה הזו).
עם זאת ,עורכי המחקר הופתעו לגלות כי
המשיבים משתי המדינות ייחסו משקל די
דומה לנטייה הגרמנית למלא אחר פקודות,
לפחד מהטרור הנאצי ולמצב הכלכלי ,וכתבו
כי בשני הצדדים רואים את השואה כתוצאה
משולבת של נסיבות חיצוניות ונטיות לאומיות.
בשלב הבא נבדקו נטיות רגשיות של
הנשאלים כלפי השואה ,מתוך הנחה שגם
רגשות הם תוצר של תהליכי סוציאליזציה
קבוצתיים ,וכן שאינטנסיביות רגשית כלפי
נושא מסוים מצביעה על הרלבנטיות שלו
ליחידים ולקבוצות .בשתי המדינות ,כ90%-
חשים חרטה ויותר מ 80%-עדיין חשים כעס.
חצי מהישראלים ו 60%-מהגרמנים חשים
בושה ,בעוד שמחצית מכל קבוצה חשה פחד.
המפתיע מכל לטעמם של עורכי המחקר הוא
ששיעור דומה של גרמנים וישראלים -קצת
יותר משליש בכל אחת מהקבוצות -חשים
אשמה ,וכמעט אותו שיעור של נשאלים
56%גרמנים ו 55%-ישראלים -חשיםאחריות .לדברי החוקרים ,העובדה שהרבה
יותר גרמנים חשים אחריות מאשר אשמה,
כמו גם העובדה ש 39%-מהם חשים אדישות
קשורה למרחק ההיסטורי מהאירועים(אבל אם כך -מדוע 83%עדיין חשים זעם
כשהם חושבים על רדיפת היהודים?).
העובדה ששליש מהישראלים חשים אשמה
מוסברת במחקר בתחושות שעדיין מלוות
חלק מהאוכלוסיה על כך שלא נעשה מספיק
כדי להגן על היהודים באירופה בזמן אמת.
אגב ,לא פחות מ 50%-מהישראלים חשים
תחושות של נקמה כשהם חושבים על
השואה (הגרמנים לא נשאלו על נקמה).
עורכי המחקר מציינים כי בהתחשב בדעות
החיוביות של ישראלים כלפי גרמניה כיום
(שיוצגו בהמשך) -לא ברור כלפי מי בדיוק
מופנות תחושות אלה.
תשובה "( 1תחושות עזות")
תשובה "( 1תחושות עזות")
תשובה 2
תשובה 2
יחסי ישראל-גרמניה כיום
תשובה 3
תשובה 3
על פי המחקר ,למרות הרושם שעשוי
להצטייר למשל מהעיסוק הרב במעבר של
8
" 70שנה אחרי השואה ,הגיע הזמן לשים את העבר מאחורינו" ()%
גרמניה
ישראל
"נכון"
"לא נכון"
לא נכללו" :לא יודע"" ,אין תגובה"
רגשות שעולים בך ביחס למחשבה על רדיפת היהודים תחת שלטונו של היטלר ()%
חרטה
זעם
אחריות
פחד
בושה
אשמה
אדישות
נקמה
לא נשאל בגרמניה
ניתן היה לדרג את עוצמת התחושות בין ( 1רגשות עזים) ל .6-מוצגות תגובות 1עד 3
גרמניה
ישראל
ישראלים לברלין ,לרוב הישראלים יש עניין
מועט אם בכלל להכיר את גרמניה של היום.
גרמנים מצידם מתעניינים יותר בישראל,
וכמעט רבע מהם מביעים עניין רב לדעת
עליה יותר .עורכי המחקר מציינים עם
זאת כי ייתכן שהעניין נובע מהכיסוי הלא
פרופורציונלי של הקונפליקט הישראלי-
פלסטיני במדיה הגרמנית ,ומזכירים שאין
לבלבל בין הבעת עניין במידע על הצד
השני לבין גישות חיוביות כלפיו .המשיבים
הגרמנים חלוקים באופן כמעט שווה בין
דעות חיוביות ( )46%ולא חיוביות ()42%
כלפי ישראל .רק ל 4%-יש דעה מאוד
חיובית על ישראל בעוד של 9%-יש דעה
מאוד שלילית עליה .עם זאת ,עורכי המחקר
מציינים שחל שיפור בעמדות הגרמניות
כלפי ישראל ביחס לנתונים מ.2007-
לעומת זאת 12% ,מהישראלים מביעים
תחושות חיוביות מאוד כלפי גרמניה ,פי
שלושה מהקבוצה המקבילה של גרמנים.
ניכר כי למרות התחושות החזקות שיש
עדיין בקרב הישראלים כלפי השואה,
הן מנותקות במידה מסוימת מהיחסים
העכשוויים עם גרמניה .לא פחות מ68%-
מהישראלים הביעו רגשות חיוביים בסך הכל
כלפי גרמניה ,לעומת 57%בלבד ב2007-
ו 48%-ב .1991-ל 63%-מהישראלים יש
גם דעה חיובית על ממשלת גרמניה.
הנתונים מראים שלרמת ההשכלה יש
השפעה על נטיית הנשאלים כלפי ממשלת
גרמניה :כמעט ל 75%-מהישראלים עם
רמת ההשכלה הגבוהה ביותר במחקר
יש דעה חיובית על גרמניה ,לעומת 59%
מהישראלים עם רמת ההשכלה הנמוכה
ביותר .משתנה נוסף שנמצא כמשפיע
בצורה מובהקת על האהדה לגרמניה הוא
גיל ורמת דתיּות :צעירים דתיים ישראלים
נוטים להחזיק בדעה השלילית ביותר על
גרמניה .אבל גם בקרב קהל לא דתי ,הדעה
על גרמניה נוטה להיות יותר שלילית בקרב
צעירים 53% :מבני ה 18-עד 29רואים את
גרמניה בצורה חיובית בעוד שהשיעור עולה
ל 80%-בקרב נשאלים בני 60ומעלה.
בקרב הגרמנים ,ניכר הבדל משמעותי בין
מגמת ההתייחסות לישראל באופן כללי
ולמדיניות הממשלה באופן ספציפי .בעוד
שכאמור ל 46%-מהגרמנים יש דעה חיובית
באופן כללי על ישראל ,ל 62%-יש דעה
שלילית למדי או שלילית מאוד על ממשלת
ישראל 41% .מהמשיבים נוטים להסכים או
מסכימים לגמרי עם האמירה ש"מדיניות
הממשלה הישראלית כלפי הפלסטינים דומה
למדיניות הנאצים כלפי היהודים" (עלייה
חדה לעומת 30%שסברו כך ב.)2007-
בשקלול כל הנתונים הללו עורכי המחקר
מגיעים למסקנה כי הגרמנים הרבה פחות
חיוביים כלפי ישראל מאשר הישראלים כלפי
גרמניה .הם מזהירים ,כי לקיחת התמיכה
הפוליטית הגרמנית בישראל כמובנת מאליה
אינה מביאה בחשבון את השינויים באווירה
הציבורית בגרמניה כיום.
מה היו הסיבות לנאציזם ולשואה בגרמניה? ()%
"הנאמנות העיוורת
של הגרמנים לרשויות"
"האופי הבסיסי
של הגרמנים"
"המצב הכלכלי הגרוע
והאבטלה הגבוהה"
"הפחד של הגרמנים
מהטרור הנאצי"
ישראל
גרמניה
הנשאלים התבקשו לדרג כל תשובה בין "( 1מסכים בהחלט") ל"( 5-בהחלט לא מסכים").
מוצגות תשובות 1ו2-
"מכעיס אותי שפשעים שבוצעו נגד היהודים עדיין מוחזקים כנגד גרמנים היום" ()%
לפי קבוצת גיל
> 60
50-59
40-49
כללי
30-39
18-29
"מסכים בהחלט" ו"נוטה להסכים"
השאלה לא הוצגה בישראל
המחקר בדק גם שאלות שקשורות
לאנטישמיות ,אך בהבהרה שנשלחה לאחר
שליחתו לדפוס ביקשו עורכיו להבהיר
כי הנתונים שאליהם הגיעו ,שנחשבים
גבוהים מעט יותר מהנתונים המוכרים,
קשורים לעובדה שהמחקר מפרסם תשובות
לשאלות בודדות ,בעוד שמומחים בתחום
נוהגים לשלב משתנים שונים על מנת
להגיע לתוצאות מהימנות .לכן מבקשים
עורכי המחקר להתייחס לשאלות בנושא
כאל שיקוף נקודתי ולא כאל מחקר מקיף
בנושא המורכב של אנטישמיות.
הנקודה הראשונה שנבדקה אינה עוסקת
באנטישמיות דה פאקטו בגרמניה ,אלא
דווקא באופן שבו תופשים אותה בישראל
ובגרמניה 77% .מהגרמנים מאמינים שמעט
מאוד גרמנים אם בכלל מחזיקים בדעות
שליליות כלפי יהודים .הנתונים מהצד
9
דעה על המדינה האחרת ()%
אין נתונים
ישראל
גרמניה
2013
ישראל
2007
גרמניה
ישראל
גרמניה
1991
אין נתונים
"טובה מאוד"
"די טובה"
"די גרועה"
"גרועה מאוד"
לא נכללו" :לא יודע"" ,אין תגובה"
דעה על הממשלה של המדינה האחרת ()%
ישראל
טובה מאוד/די טובה
גרמניה
די גרועה/גרועה מאוד
לא נכללו" :לא יודע"" ,אין תגובה"
הישראלי חושפים סקפטיות כלפי ההערכה
הזאת :בעוד ש 49%-מהישראלים מאמינים
שלרוב הגרמנים היום אין תחושות שליליות
כלפי יהודים 41% ,עדיין חושדים שרוב או
כל הגרמנים עדיין אנטישמים .לסקפטיות
הזאת שותפים גם 19%מהגרמנים .ואמנם,
על פי המחקר 28% ,מהגרמנים מסכימים
10
עם ההצהרה שליהודים יש יותר מדי כוח
בעולם -נתון מדאיג בהחלט.
אחריות מיוחדת?
מהן ההשלכות של היחסים המיוחדים בין
גרמניה לישראל כיום? האם לגרמנים יש
אחריות מיוחדת בשל העבר הנאצי? על
פי המחקר ,בקרב הישראלים יש הסכמה
רחבה למדי על כך שלגרמניה יש אחריות
מיוחדת באופן כללי ,וכלפי היהודים בפרט.
למרות שהשאלה נשאלה בשתי דרכים
שונות -פעם כהצהרה כללית שלפיה
"על רקע העבר הנאצי שלה ,לגרמניה
יש אחריות מיוחדת" ,ופעם כהצהרה
ספציפית ,שלפיה "על רקע העבר הנאצי
שלה ,לגרמניה יש אחריות מיוחדת כלפי
היהודים" -שיעור המשיבים בחיוב בקרב
הישראלים היה כמעט זהה 74% ,ו73%-
בהתאמה .עורכי המחקר מציינים כי לעמדה
זו שותפים גם חברי האליטה הפוליטית
הגרמנית ,והם מביעים אותה שוב ושוב
בנאומים ובאמצעות מדיניות ציבורית.
עם זאת ,ממצאי הסקר חושפים עמדות
מורכבות יותר בקרב המשיבים הגרמנים.
בעוד שרוב הנשאלים ( )61%מכירים בכך
שלגרמניה יש אחריות מיוחדת באופן כללי,
רק 40%מאמינים שלגרמניה יש אחריות
מיוחדת כלפי העם היהודי .עורכי המחקר
מייחסים את הפער הזה לכך שתודעת
ה"לעולם לא שוב" הגרמנית נשענת על
הרעיון האוניברסלי של זכויות אדם וההגנה
על מיעוטים ולאו דווקא בהקשר היהודי.
יתרה מזאת ,הלקחים של מלחמת העולם
השנייה כוללים נטייה גרמנית דומיננטית
להתנגד למלחמה ככלי פוליטי בכל תנאי,
מה שעל פי החוקרים "עשוי להסביר את
הדחייה של היבטים מסוימים במדיניות
הישראלית" .אחריות ,אם כן ,מוגדרת על
ידי הגרמנים לעתים קרובות במונחים
אוניברסליים יותר מאשר כסולידריות עם
ישראל .הישראלים ,לעומת זאת ,מצפים
מגרמניה לתמוך בישראל ובמדיניותה בכל
מצב .התפישה השונה לגבי המשמעות
המדויקת של מונח האחריות והציפיות
שנלוות לה עשויות על פי עורכי המחקר
להוות טריגר למחלוקות ולעימותים ,כפי
שיודגם בהמשך.
מחויבות לחיים יהודיים בגרמניה
חשוב להדגיש כי בשונה מהעמדות
האמביוולנטיות כלפי ישראל שצוטטו
לעיל 74% ,מהמשיבים הגרמנים מאמינים
שלגרמניה יש אחריות לטפח את החיים
היהודיים במדינתם .עורכי המחקר אינם
מציינים זאת ,אך ייתכן שזוהי אינדיקציה
לכך שבניגוד לטענות שנשמעות בנושא,
חלקים גדולים בציבור הגרמני אכן מבדילים
בין ביקורת פוליטית נגד ישראל לבין עמדות
אנטישמיות .רק 50%מסכימים במידה כלשהי
עם האמירה שעל ממשלת גרמניה לאפשר
ברית מילה ממניעים דתיים ,לעומת 87%
מהישראלים שמאמינים בכך .מכיוון שמנהג
זה משותף ליהודים ולמוסלמים ,מסובך
יותר להצביע על מקורות העמדה הגרמנית
בהקשר הזה.
יחסי ישראל-גרמניה בראי המזרח התיכון
החוקרים מצביעים על הבדלים מהותיים
בתפישות לגבי פתרון סכסוכים בקרב
ישראלים וגרמנים .בעוד שעם ההצהרה
"אני משוכנע שיש מצבים בפוליטיקה
בינלאומית שיכולים להיפתר רק באמצעות
כוח צבאי" הסכימו במידה כזו או אחרת
לא פחות מ 78%-מהישראלים ,עמד שיעור
ההסכמה הכללי בקרב הנשאלים הגרמנים
על .54%יתרה מזאת ,אם בוחנים את שיעור
הנשאלים שהסכימו בצורה מוחלטת עם
ההצהרה ,הפערים מתחדדים עוד יותר44% :
מהישראלים לעומת 14%בלבד מהגרמנים.
בתשובה לשאלה "במי מהצדדים תומכת
לדעתך ממשלת גרמניה?" השיבו 52%
מהגרמנים שממשלתם נוטה לתמוך
בישראל 20% ,שהממשלה תומכת בשני
הצדדים ,ורק 2%סבורים שהיא תומכת
בפלסטינים 15% .מהמשיבים הגרמנים
מאמינים שממשלתם אינה תומכת באף
אחד מהצדדים .לעומת זאת ,בתשובה
לשאלה "במי מהצדדים לדעתך תומך
הציבור הגרמני?" 33%מאמינים שהתמיכה
הולכת לישראל 26% ,סבורים שהציבור
הגרמני תומך במידה שווה בשני הצדדים,
9%סבורים שהציבור תומך בפלסטינים
ו 19%-חושבים שאף אחד מהצדדים
לא זוכה לתמיכת הגרמנים .הפערים
בתשובות לשתי שאלות אלה מצביעים
לדעת החוקרים על פער קיים בין מדיניות
הממשלה הגרמנית לעמדות הציבור .ואכן,
בשאלה הבאה שבדקה "במי מהצדדים
לדעתך על הממשלה הגרמנית לתמוך?"
השיבו 15%מהגרמנים שעליה לתמוך
בישראל (אם כי בשאלה שמנוסחת מעט
אחרת הסכימו לעמדה זאת - 48%פער
מוזר למדי) 5% ,בפלסטינים ורוב גדול
מעדיף שממשלת גרמניה תתמוך בשני
הצדדים באותה מידה ( )42%או שתישאר
נייטרלית ( .)32%החוקרים מפנים את
תשומת הלב לכך שהרצון שממשלת
גרמניה תתמוך בישראל נמוך במיוחד בקרב
משיבים צעירים בני פחות מ :30-רק 8%
מהם מצדדים בכך.
בצד הישראלי 33% ,מהמשיבים מאמינים
שהציבור הגרמני תומך בצד הפלסטיני ורק
16%סבורים שהוא תומך בישראל (מדובר
ביחס הפוך כמעט אחד לאחד להשערות
הגרמנים) ,אבל 83%חושבים שמחובתה של
ממשלת גרמניה לתמוך בישראל בסכסוך.
81%אף מאמינים שעליה גם לספק נשק
לישראל .בקרב הציבור הגרמני לעומת זאת,
רק 19%תומכים באספקת נשק לישראל.
בתשובה לשאלה מי מהצדדים צריך
להתפשר כדי לסיים את הקונפליקט ניכר
רוב הן בקרב הגרמנים והן בקרב הישראלי
(אם כי גבוה יותר בצד הגרמני) לתשובה
"שני הצדדים" .עורכי המחקר מציינים
כי חשוב להכיר בכך שבסופו של דבר הן
בציבור הישראלי והן בציבור הגרמני יש רוב
שמכיר בצורך של שני הצדדים (ישראלים
ופלסטינים) לעשות ויתורים.
בנוגע לגרעין האיראני 59% ,מהגרמנים
סבורים שהוא מהווה איום על קיומה של
ישראל ,לעומת 62%מהישראלים .ראוי לציין
אנטישמיות בגרמניה לפי קבוצת גיל ()%
"ישראל עושה היום
לפלסטינים מה
שהנאצים עשו ליהודים"
"ליהודים יש יותר מדי
השפעה בעולם"
"קשה יותר לאהוד
יהודים בגלל המדיניות
של ישראל"
"מסכים בהחלט" ו"נוטה להסכים"
40-49
18-29
30-39
> 60
50-59
לא נכללו" :לא יודע"" ,אין תגובה"
האחריות המיוחדת של גרמניה ()%
ישראל
גרמניה
לגרמניה יש אחריות מיוחדת
כלפי היהודים
ישראל
גרמניה
לגרמניה יש אחריות מיוחדת
בגלל העבר (כללי)
שקלול התשובות "מסכים בהחלט" ו"נוטה להסכים"
כי בקרב הישראלים חלה ירידה משמעותית
בנתון זה ,לעומת 75%שהאמינו בכך ב.2007-
לסיכום ממליצים עורכי המחקר ליצור
בעתיד עוד אפיקים לדיאלוג ישיר בין
גרמנים לישראלים ,שיאפשר לכל צד להבין
את הדמיון והשוני של האחר .לדבריהם ,על
השיח הזה להיות מודע לניואנסים ולשכבות
הרבות של היחסים ,על מנת לעשות צדק
עם ההקשרים הפוליטיים והתרבותיים
השונים בכל אחת מהמדינות ולמנוע אי-
הבנות ותפיסות מעוותות" .אם נצליח בכך",
הם כותבים" ,נסייע לכל צד ללמוד מהאחר
וליצור בסיס של אמון לחיזוק והעמקת
היחסים בעתיד" .אנחנו בעד.
11
חמישים גוונים של גרמניה
" 50שנים 50 ,סרטים 50 ,במאים" ,פרויקט מיוחד של מכון גתה בתל אביב לרגל שנת היובל ליחסי ישראל גרמניה,
משרטט מפה מרתקת של החברה הגרמנית וסדר היום הציבורי שלה בחמשת העשורים האחרונים .אפרת יהל
א
חד הפרויקטים הבולטים במסגרת
אירועי שנת היובל ליחסים
הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה
הוא " 50שנים 50 ,סרטים 50 ,במאים" -
תוכנית קולנועית-היסטורית מיוחדת שערך
מכון גתה בתל אביב ,שבמסגרתה יוקרן
בסינמטקים בישראל סרט לכל שנת יחסים,
החל מ 1965-ועד .2015
מטבע הדברים ,יצירת רשימה מהסוג הזה
אינה פשוטה .ההיסטוריה של הקולנוע
הגרמני רוויית תהפוכות (רק לפני כשני
עשורים היה הקולנוע הזה עדיין מפוצל
בין מזרח למערב) ,ושלובה בהיסטוריה
המורכבת של גרמניה .מעבר לכך ,ניכר
גם שבחירת הסרטים לתוכנית המיועדת
לקהל ישראלי ויהודי בעיקרו הפכה להליכה
על חבל דק והצריכה גיבוש אג'נדה מנחה.
בסופו של דבר הפרויקט מציג רשימת
סרטים לא טריוויאלית ,המייצגים באופנים
שונים את ה"צייטגייסט" של השנה שאותה
נבחרו לייצג ,ומלמדים דבר או שניים על מה
שהעסיק את החברה הגרמנית בתקופתם.
חלק ניכר מהרשימה מורכב מסרטים לא
מוכרים -בוודאי לקהל שאינו גרמני .בולטים
בהיעדרם סרטי מלחמה ,שאחדים מהם ,כמו
Das Bootמ ,1981-הינם סרטי מופת .כך
או כך ,מייצגת התוכנית את ההיסטוריה
התרבותית בכלל והקולנועית בפרט של שתי
הגרמניות בחמשת העשורים הללו ,ומכאן
נובע הערך המוסף שלה גם למי שאין לו
נגישות להקרנות בסינמטקים הישראליים.
"הקולנוע הגרמני החדש" במערב
והמאבק על חופש האמנות במזרח
ב ,1965-השנה בה כוננו היחסים
הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה ,היתה
כבר ברלין מחולקת מזה כארבע שנים.
בכללן ,היו שנות השישים רוויות טלטלות
פוליטיות ומתחים קיצוניים ,ששיאם
בתנועות המחאה והסטודנטים של .1968
אולם ב 1969-עלה לשלטון במערב גרמניה
השמאל המסורתי בראשות וילי ברנדט,
ובמסגרת מה שכונה ה ,"Ostpolitik"-ניהל
מדיניות מתונה שחתרה להפגת מתיחויות
ולפיוס מול הגוש המזרחי .על הרקע הזה
צמח "הקולנוע הגרמני החדש".
שבע שנים מוקדם יותר ,ב ,1962-פירסמו
26קולנוענים ,בהם הבימאים החלוצים
אלכסנדר קלוגה ,אדגר רייץ ופטר שאמוני,
את "מניפסט אוברהאוזן" .המנשר יצא נגד
האופן שבו נעשו סרטים בגרמניה -בכפוף
לנוסחתיות ולשיקולים מסחריים -ודרש
12
חקיקה שתתמוך באמנים צעירים ותעודד
חדשנות בצורה ובתוכן .המחאה הניבה
פירות ,והשנים הבאות הביאו לפריחה
חסרת תקדים של הקולנוע המקומי.
בדומה לתנועות אוונגרד שהתפתחו
במקביל במקומות אחרים ,כמו למשל
"הגל החדש" בצרפת ,התאפיין הקולנוע
הזה באקספרימנטליות של צורות ביטוי
ואסתטיקה ובתעוזה ,ולמרות שלרוב לא
הצליח בקופות ,הוא זכה להערכה ביקורתית
ובינלאומית משמעותית.
התוכנית " "50/50/50פותחת בסרטיהם של
שלושת מובילי התנועה הזו :קלוגה ,שסרטו
( Abschied von Gesternפרידה מאתמול)
מ 1965-קיבל את מענק התמיכה הראשון
מן הממסד; שאמוני ,שסרטו Schonzeit
( für Füchseהעונה האסורה לציד שועלים)
נבחר לייצג את שנת ;1966ורייץ ,שסרטו
( Mahlzeitenארוחות) מייצג את שנת .1967
בהמשך מוקרנים גם סרטיהם של בימאים
חשובים אחרים שיצרו במסגרת הז'אנר,
כמו ריינר ורנר פסבינדר (סוחרי ארבע עונות
השנה ,)1971 ,ורנר הרצוג (אגירה ,זעם האלה,
,)1972פולקר שלונדורף ומרגרטה פון טרוטה
(הכבוד האבוד של קתרינה בלום.)1975 ,
2001
אמנותית בשנים הבאות .רק עם עליית אריך
הונקר לשלטון ב 1971-החלה שוב תקופה
קצרה של פתיחּות יחסית ,שאיפשרה את
יצירתם של מספר סרטים איכותיים .מתוכם
נכנסו לתוכנית Die Legende von Paul und
( Paulaהאגדה על פאול ופאולה )1973 ,של
היינר קארוב ו( Jakob der Lügner-יעקב
השקרן )1974 ,של פרנק באייר ,אחד הסרטים
הבודדים ממזרח-גרמניה שעוסק במישרין
בגורל היהודים תחת הנאציזם .אולם כבר
ב 1976-נבלמה שוב מגמת הפתיחּות
והגבלות שונות על אמנים הביאו לעזיבה
של רבים מהם למערב.
2009
שקיעת "הקולנוע הגרמני החדש"
ומותו של הקולנוע המזרח-גרמני
הופעת כנופיית הטרור של השמאל הרדיקלי
"באדר מיינהוף" ( )RAFב 1973-ושיא פעילותה
באירועי "הסתיו הגרמני" ארבע שנים מאוחר
יותר ,בלמו את ההתרגשות והתקווה שהביאו
תנועות .'68מה שהחל בניסיונות לחשיפתם
של יסודות פשיסטיים בחברה המערב-
גרמנית יצא משליטה וגרר את המדינה
לטירוף מערכות ומערבולת דמים .גם הקולנוע
1999
1981
הפרויקט מציג רשימת סרטים לא טריוויאלית ,המייצגים באופנים
שונים את ה"צייטגייסט" של אותה שנה .חלק ניכר מהרשימה
מורכב מסרטים לא מוכרים
לעומת הפריחה במערב ,היה מצב האמנות
והקולנוע במזרח-גרמניה בשנים הללו
שונה בתכלית .תחת שלטון ולטר אולבריכט
התמקדה המדינה מצד אחד בשיפור איכות
החיים ובביסוס התעשייה והתעסוקה ,אך
מצד שני גם בדיכוי כל ניסיון להביא לשיפור
בזכויות האזרח .רשות הקולנוע המזרח-
גרמנית ,DEFA ,ניסתה לאזן באופן מתמיד
בין האמנות לדרישות הפוליטיות .הפתיחּות
היחסית של ראשית שנות השישים,
שהביאה לפריחה ביצירת דרמות חברתיות
ביקורתיות ,נבלמה ב 1965-עם התגברות
חשדנות המשטר אל מול מה שכינה
"הניהיליזם של דור הבימאים והסופרים
הצעיר" ,שחתר לטענתו תחת יסודות
הסוציאליזם .תחושת האיום הפוליטי הביאה
לגניזת פרויקטים רבים ולצנזורה עצמית
החדש והאוונגרדי ,כמו שאר תחומי התרבות
והאמנות שזוהו עם תנועות השמאל ,ספג
טלטלה עזה ונדמה שאיבד מהאוריינטציה
שלו .הסרט ( Deutschland im Herbstגרמניה
בסתיו ,)1978 ,מהווה נסיון התמודדות של
עשרה מאמני הז'אנר הבולטים עם המצב.
טרור ה RAF-והשלכותיו מהווים עד היום נושא
שנוי במחלוקת בגרמניה ויש הסבורים שעדיין
רב הנסתר בו על הגלוי .במהלך השנים הופקו
לא מעט סרטים העוסקים בנושא ,ושניים מהם
אף נכללים במסגרת התוכניתDie Innere :
( Sicherheitהביטחון הפנימי )2000 ,של
כריסטיאן פטצולד ,והסרט התיעודי Black
( Box BRDקופסה שחורה )2001 ,BRDשל
אנדראס פייל.
ב 1979-הופעל על "הקולנוע הגרמני
החדש" לחץ נוסף כשקולנועניות
1995
1994
)1981: Die Bleierne Zeit (Bioskop-Film
)1994: Auf Wiedersehen Amerika (Novoskop Film
)1995: Der Totmacher (Pantera Film
)1999: Die Unberührbare (Distant Dreams Filmproduktion
)2001: Black Box BRD (zero one film
)052009: Alle Anderen (Komplizen Film
ככל הנראה בשל החשיפה המשמעותית
שכבר זכו לה.
ב 1999-הוקרנו בברלינלה לא
פחות מארבעה סרטים של בימאים
טורקים-גרמנים ,ובישרו בכך את
פריצתו של קולנוע חדש ששינה
במידה רבה את פני התרבות
הגרמנית .בניגוד לסרטים אחרים
שעסקו עד אז בהגירה ובמיעוטים
ונוצרו מבחוץ על ידי מי שאינם
משתייכים לקבוצות הללו ,כעת
הופיעו סרטים על מיעוטים הנעשים
על ידי בני המיעוטים עצמם.
הסנונית המשמעותית הראשונה
בז'אנר אמנם הופיעה כבר בשנות
השמונים עם 40 qm Deutschland
( 40מ"ר גרמניה )1986 ,של טאופיק
באזר ,אולם הייבול של סרטי איכות
ואף סדרות טלוויזיוניות שטבעו
שפה חדשה לגמרי והנכיחו את
חוויות המהגרים ותרבותם ,העלו
את הניראות של הרב-תרבותיות
בגרמניה לדרגה חדשה .מבין
סרטיו של פאטי אקין ,הבולט
והמוערך ביותר מבין במאי
הקולנוע הזה ,יוקרן הסרט
המשובח Auf der anderen Seite
(בקצה גן עדן.)2007 ,
ב 1999-הוקרנו בברלינלה
לא פחות מארבעה סרטים
של בימאים טורקים-גרמנים,
ובישרו בכך את פריצתו של
קולנוע חדש ששינה במידה
רבה את פני התרבות הגרמנית
1987
אולם ל DEFA-הגיעו הרפורמות מאוחר
מדי והיא נמכרה ב 1992-לחברה
צרפתית .בכך למעשה חדל הקולנוע
המזרח-גרמני להתקיים.
הקולנוע הגרמני העכשווי
בסרטי הPost Wende-
נעשה ניסיון להתמודד עם
סוגיות פוליטיות ושאלות זהות
מקומיות ולייצג את החוויה
האישית בגרמניה המשתנה
פמיניסטיות פירסמו מניפסט
משלהן בפסטיבל הסרטים
של המבורג .הפעם היתה
זו ביקורת על ייצוג הנשים
בקולנוע ,ודרישה לתמיכה
אקטיבית ביוצרות וביצירה
נשית ופמיניסטית .ב1982-
סימל מותו של פסבינדר את
מות הקולנוע הזה .באותה שנה
עבר השלטון מהשמאל-מרכז לימין
המסורתי של הלמוט קוהל (.)CDU
כקונטרה לקולנוע האוונגרדי הקשה
לעיכול ,התאפיינו שנות השמונים בקומדיות
פופולריות שפנו בעיקר לקהל מקומי,
כדוגמת ( Männerגברים )1985 ,של דוריס
דורי .בשנים אלה איבד הקולנוע הגרמני
כמעט לחלוטין את הניראות הבינלאומית
שלו.
14
1988
1969
)1969: Der Attentäter (Bavaria Atelier
1987: Der Himmel Über Berlin
)(Road Movie Filmproduktion
)1988: Die Katze (Bavaria Film
בינתיים ,במזרח-גרמניה החריף מצבה
של רשות הקולנוע DEFAוהיא המשיכה
לסבול מעזיבתם של אמנים רבים למערב
וממגבלות פוליטיות חמורות .למרות זאת
הצליחה להפיק מספר בודד של סרטי
איכות ,שאף זכו להצלחה מעבר לגבול .אחד
מהם הוא ( Solo Sunnyסולו סאני,)1980 ,
שנולד משיתוף פעולה בין וולפנג קולהאזה
וקונרד וולף ומספר את סיפורה של זמרת
בסצנה המזרח-ברלינאית המתאהבת
בפילוסוף.
נפילת חומת ברלין ואיחוד גרמניה הביאו
לתקופה של פריחה תרבותית משמעותית,
בשנים שלאחר האיחוד סבלה הרפובליקה
הגרמנית מכאבי גדילה ,הן במזרח שבו
נמחקו כל המבנים המוכרים והן במערב,
שנאלץ לשאת בשיקום המזרח .זמן
קצר לאחר פוג האופוריה החלו לבצבץ
תופעות כ( Ostalgie-נוסטלגיה למזרח)
ושנאת זרים .בסוף שנות התשעים זכה
שוב השמאל בשלטון והפעם היו אלה
בני דור '68כגרהרד שרדר ויושקה פישר
שאחזו במושכות ההנהגה .לצד רפורמות
לא פופולריות ידעה המדינה גם גלים של
התמודדות מחודשת עם עברה הנאצי,
ולראשונה גם עם המורשת במזרח-לשעבר.
מחקרים על מעורבות אזרחים בפשעים,
תערוכת הוורמכט שחשפה את חלקם של
"חיילים פשוטים" בפשעי מלחמה בקנה
מידה נרחב והקמת המוזיאון היהודי בברלין
העלו שוב ושוב על סדר היום הציבורי גילויים
חדשים .לצד העיסוק בפשעים ,נוצרה גם
התמקדות חדשה בסבלותיהם של הגרמנים
בקרב
ָ
עצמם במלחמה .כל אלה השתלבו
הפוליטי על האזרחות ועל מדיניות ההגירה
והאינטגרציה (מאבק שנמשך למעשה עד
היום) .ב 2010-הכריז הנשיא כריסטיאן וולף
על היות האסלאם חלק בלתי נפרד מגרמניה,
אמירה שצוננה מעט על-ידי הכרזתה של
אנגלה מרקל בדבר כשלון פרויקט הרב-
תרבותיות .בקולנוע ,לאחר כמה שנים של
התרכזות כלפי פנים והיעלמות כמעט
מוחלטת מהנוף הבינלאומי ,תוך חיפוש
אחר "אנחנו" חדש ,החלו להופיע סימנים של
התמורות הפוליטיות והתרבותיות .בסרטי
ה( Post Wende-אחרי נפילת החומה)
נעשה ניסיון להתמודד עם סוגיות פוליטיות
ושאלות זהות מקומיות ולייצג את החוויה
האישית בגרמניה המשתנה .לרוב היו אלה
סרטים קונבנציונליים שפנו בעיקר לקהל
מקומי ,אולם חלקם ,כמו ( Halbe Treppeחצי
מדרגה )2002 ,של אנדראס דרזן (ורוב סרטיו
האחרים המצולמים במזרח-גרמניה לשעבר),
מלבבים בריאליזם הנגיש והיומיומי שלהם.
מגמה נוספת ,שהחלה כבר בסוף שנות
התשעים ,היא הופעתן של דרמות היסטוריות
כדוגמת ,Aimée & Jaguarמגמה שהמשיכה
אל תוך המילניום החדש ועד היום ,עם סרטים
מסוגננים שמצליחים גם
מעבר לגבולות .בין אלה
נזכיר את Der Untergang
מ 2004-וDas Leben der-
Anderenמ ,2006-שאף
זכו לשבחים ופרסים .אף
אחד מהסרטים הללו לא
נבחר לתוכנית ההקרנות,
בעשור האחרון ראינו את הקולנוע
הגרמני צובר שוב נוכחות בזירה
הבינלאומית .לצד סרטים הפונים
לקהל מקומי ,בעיקר קומדיות
מצליחות ,מתפתחים גם זרמים
אמנותיים חדשים ומעניינים
כמו הקולנוע הטורקי-גרמני
שהוזכר וכן אסכולת ברלין ,שמפגינים
הן תעוזה וחדשנות אסתטיות והן עמדה
ביקורתית שאינה נכנעת ללחצי השוק.
אולם למרות יבול הסרטים הרב יחסית,
עדיין מועט מספר היצירות המשמעותיות.
אפשר לקוות שפוטנציאל היצירה הנדיר
שמביאה עימה ההגירה הפנים-אירופית
והפיכתה של גרמניה (בייחוד ברלין) לאבן
שואבת לאוכלוסייה אמנותית ,ימצה עצמו
כך שבשנים הבאות נוכל לצפות בפירותיו
הברוכים.
בינתיים ,מספקת התוכנית הקולנועית
הרב-גונית של מכון גתה דוגמאות מייצגות
לזרמים ולז'אנרים העיקריים בקולנוע
הגרמני של היובל האחרון ,לרבות מחוות
לחשובי הבימאים שפעלו בו .הסרטים
שנבחרו יכולים להוות מפה מרתקת לחקר
החברה הגרמנית וסדר היום הציבורי שלה
בשנים שבהן נוצרו.
בהכנת הכתבה נעזרתי בקטלוג הפרויקט של
מכון גתה ובספר A new history of German
cinemaבעריכת ג'ניפר קפצ'ינסקי ומיכאל
ריצ'רדסון (הוצאת .)Camden House
לגזור ולשמור
1988
DIE KATZE
(החתול)
בימוי :דומיניק גראף
מותחן | 118דקות
1997
DAS LEBEN IST EINE BAUSTELLE
(החיים הם אתר בנייה)
בימוי :וולפגנג בקר
קומדיה טרגית | 115דקות
2006
SEHNSUCHT
(געגועים)
בימוי :ולסקה גריסבך
דרמה | 88דקות
1980
SOLO SUNNY
(סולו סאני)
בימוי :קונרד וולף ,וולפגנג קולהאזה
דרמה | 102דקות
1989
ÜBERALL IST ES BESSER WO WIR
NICHT SIND
(בכל מקום שבו איננו נמצאים טוב יותר)
בימוי :מיכאל קליר
דרמה | 74דקות
1998
LOLA RENNT
(ראן לולה ראן)
בימוי :תום טיקוור
מותחן | 81דקות
2007
AUF DER ANDEREN SEITE
(בקצה גן עדן)
בימוי :פאטי אקין
דרמה | 122דקות
1981
DIE BLEIERNE ZEIT
(הזמן כעופרת)
בימוי :מרגרטה פון טרוטה
דרמה | 106דקות
1990
DAS SCHRECKLICHE MÄDCHEN
(ילדה איומה)
בימוי :מיכאל פרהוון
דרמה | 92דקות
1999
DIE UNBERÜHRBARE
(האישה המנודה)
בימוי :אוסקר רוהלר
דרמה | 110דקות
2008
HARLAN - IM SCHATTEN VON JUD SÜSS
(הרלן -בצילו של היהודי זיס)
בימוי :פליקס מולר
תעודה | 97דקות
1982
DER MANN AUF DER MAUER
(האיש על החומה)
בימוי :ריינהרד האוף
דרמה | 105דקות
1991
MALINA
(מלינה)
בימוי :ורנר שרטר
דרמה | 125דקות
2000
DIE INNERE SICHERHEIT
(הביטחון הפנימי)
בימוי :כריסטיאן פטצולד
דרמה | 106דקות
2009
ALLE ANDEREN
(כל האחרים)
בימוי :מארן אדה
דרמה | 124דקות
1983
ZUCKERBABY
(שוגר בייבי)
בימוי :פרסי אדלון
קומדיה | 82דקות
1992
DAS LAND HINTER DEM
REGENBOGEN
(הארץ מעבר לקשת בענן)
בימוי :הרוויג קיפינג
דרמה | 89דקות
2001
BLACK BOX BRD
(קופסה שחורה )BRD
בימוי :אנדראס פייל
דרמה | 101דקות
2010
IM SCHATTEN
(בצל)
ֵ
בימוי :תומס ארסלן
מתח | 85דקות
2002
HALBE TREPPE
(חצי מדרגה)
בימוי :אנדראס דרזן
קומדיה טרגית | 111דקות
2011
DIE SUMME MEINER EINZELNEN TEILE
(סכום כל חלקיי)
בימוי :הנס ויינגרטנר
דרמה | 117דקות
2003
KROKO
(קרוקו)
בימוי :זילקה אנדרס
דרמה | 92דקות
2012
GNADE
(חמלה)
בימוי :מתיאס גלאזנר
134דקות
2004
LICHTER
(אורות)
בימוי :הנס-כריסטיאן שמיד
דרמה | 101דקות
2013
WESTEN
(מערב)
בימוי :כריסטיאן שווכוב
דרמה | 102דקות
2005
UNTER DEM EIS
(מתחת לקרח)
בימוי :אלרון גוטה
דרמה | 92דקות
2014
KREUZWEG
(תחנות צלב)
בימוי :דיטריך בריגמן
דרמה | 116דקות
50שנים 50 ,סרטים 50 ,במאים :הרשימה המלאה
1965
ABSCHIED VON GESTERN
(פרידה מאתמול)
בימוי :אלכסנדר קלוגה
דרמה | 84דקות
1966
SCHONZEIT FÜR FÜCHSE
(עונה אסורה לציד שועלים)
בימוי :פטר שאמוני
דרמה | 88דקות
1967
MAHLZEITEN
(ארוחות)
בימוי :אדגר רייץ
דרמה | 94דקות
1968
ZUR SACHE, SCHÄTZCHE
(לכי על זה ,מותק)
בימוי :מיי ספילס
קומדיה | 78דקות
1969
DER ATTENTÄTER
(המתנקש)
בימוי :ריינר ארלר
דרמה תיעודית | 90דקות
1970
ICH LIEBE DICH, ICH TÖTE DICH
(אני אוהב אותך ,אני הורג אותך)
בימוי :אווה ברנדנר
דרמה | 91דקות
1971
HÄNDLER DER VIER JAHRESZEITE
(סוחרי ארבע עונות השנה)
בימוי :ריינר ורנר פסבינדר
דרמה | 89דקות
1972
AGUIRRE, DER ZORN GOTTES
(אגירה ,אל הזעם)
בימוי :ורנר הרצוג
דרמה | 91דקות
1973
DIE LEGENDE VON PAUL UND
PAULA
(האגדה על פאול ופאולה)
בימוי :היינר קארוב
דרמה | 105דקות
1974
JAKOB DER LÜGNER
(יעקב השקרן)
בימוי :פרנק באייר
דרמה | 112דקות
1975
DIE VERLORENE EHRE DER
KATHARINA BLUM
(הכבוד האבוד של קתרינה בלום)
בימוי :פולקר שלנדורף ,מרגרטה פון טרוטה
דרמה | 106דקות
1976
NORDSEE IST MORDSEE
(הים הצפוני הוא הים הרצחני)
בימוי :הארק בוהם
דרמה | 87דקות
1977
DIE ALLSEITIG REDUZIERTE
PERSÖNLICHKEIT
(אישיות מושפלת מכל עבר)
בימוי :הלקה זנדר
דרמה | 98דקות
1978
DEUTSCHLAND IM HERBST
(גרמניה בסתיו)
בימוי :אלף ברוסטלין ,הנס פטר קלוס,
ריינר ורנר פסבינדר ,אלכסנדר קלוגה,
באטה מאיינקה-יילינגהאוס ,מקימסימילאנה
מאיינקה ,אדגר רייץ ,קטיה רופה ,פולקר
שלנדורף ,פטר שוברט ,ברנהרד זינקל
דרמה | 119דקות
1979
DIE HAMBURGER KRANKHEIT
(המחלה ההמבורגאית)
בימוי :פטר פליישמן
מדע בדיוני/פנטזיה | 117דקות
1984
DIE FRAU UND DER FREMDE
(האישה והזר)
בימוי :ריינר סיימון
דרמה | 97דקות
1985
MÄNNER
(גברים)
בימוי :דוריס דורי
קומדיה | 95דקות
1986
40 QM DEUTSCHLAND
( 40מ"ר גרמניה)
בימוי :טאופיק באזר
דרמה | 80דקות
1987
DER HIMMEL
ÜBER BERLIN
(מלאכים בשמי ברלין)
בימוי :וים ונדרס
דרמה | 127דקות
1993
KARAKUM
(קאראקום)
בימוי :ארנד אגתה
דרמה | 101דקות
1994
AUF WIEDERSEHEN, AMERIKA
(להתראות ,אמריקה)
בימוי :יאן שוטה
קומדיה/דרמה | 86דקות
1995
DER TOTMACHER
(הרוצח)
בימוי :רומואלד קארמאקר
פסיכו-דרמה | 115דקות
1996
JENSEITS DER STILLE
(מעבר לדממה)
בימוי :קרולינה לינק
דרמה | 112דקות
2015
סרט הפתעה
הקטלוג המלא של הפרויקטhttp://goo.gl/nguhtx :
16
ארזת לבד?
נועה גולן Iצילום :כפיר חרבי
אפילו לילדים בגן אני מדברת בSie-
איפה את גרה?
בפרנצלאואר ברג.
למה באת?
להרחיב אופקים באומנות ,לצאת מהביצה
ולגדול.
איך פה?
יש ימים מדהימים ויש ימים קשים .זה חלק
מלהיות מהגר .למרות שגם בישראל יש ימים
ויש ימים .בגדול ,טוב.
אם היתה לך מכונת זמן שהיתה מאפשרת
לך לנסוע לתקופה של שבוע ,כמתבוננת
בלבד -היית נוסעת לעתיד או לעבר?
לעבר.
למתי?
למקומות שהייתי משנה משהו.
אבל את לא יכולה לשנות.
אז לעתיד .בעבר הייתי כבר ,די.
אז בכל מקרה את נשארת בחיים שלך?
כן.
כמה קדימה?
עוד עשרים-שלושים שנה ,כשאני כבר
אמורה לקצור פירות וליהנות מהרבה ילדים.
לבדוק אם השגת את מה שרצית?
כן ,אם השגתי את מה שרציתי אז הכל סבבה
ואני יכולה להירגע ,ואם לא השגתי ...אז אני
צריכה להשלים עם זה ואני יכולה להירגע
וליהנות.
רגע של כיף בגרמניה?
האנרגיות של הפתוח ,השקט ,אני עם עצמי
וטוב לי.
רגע של כיף בישראל?
משפחה וחברים.
רגע של באסה בגרמניה?
בדידות.
רגע של באסה בישראל?
להיפך ,שיש יותר מידי ...שאין לי מקום
לעצמי .תמיד הקוץ הוא גם הפרח.
מה עושה לך לחלוחית בעיניים?
בעיקר חוסר סיפוק עצמי ,כשאני לא מגיעה
למטרה ,כשמשהו לא קורה כמו שאני רוצה.
או נגיד כשראיתי תערוכה טובה והיא לא שלי.
עם מי היית יושבת לשיחה איכותית?
עם סבתא שלי ,בטי קנוט לזרוס .היא
הייתה מפורסמת -כתבת פריזאית נוצרייה
שהתגיירה במלחמה ונלחמה בנאצים ,היתה
בלח"י ,הקימה מועדון לילה מיתולוגי
בבית שלה בבאר שבע ,שאפילו ז'ק ברל
התארח בו .בלילות אימא שלי והאחים
18
שלה היו ננעלים בחדר והבית היה הופך
למרכז בוהמייני ...יש עליה המון סיפורים
מדהימים .אימא שלי היתה בת תשע כשהיא
נפטרה ,כנראה מהתקף לב ,והילדים נשלחו
למשפחות אומנה בקיבוץ .הייתי מאוד רוצה
להכיר אותה.
באיזה סרט היית רוצה לשחק את הדמות
הראשית?
אומה ת'ורמן ב"קיל ביל".
על איזה ספר היית רוצה להיות חתומה?
הנסיך הקטן.
את הולכת לראיון עבודה והותקלת -
עלייך לשיר שיר .מה את שרה?
.Let It Be
איזה נוף היית רוצה מהמרפסת?
ים .או ניו יורק.
או הכי שקט או הכי אקשן.
אני צריכה קיצוניות .אבל היום כשאני אימא,
אז ים .כמו שהיה לי (בשבי ציון ,ליד נהריה).
אם היית יכולה לבחור בין להיות בגבהים
או מתחת למים ,מה היית בוחרת?
לגמרי מתחת למים.
אם היית צריכה לאכול ארוחה אחת כל
החיים ,בלי להתחשב בערך תזונתי ,מה
היית אוכלת?
את בעצם שואלת מה לא היה נמאס עליי?
נכון.
אין דבר כזה.
את חייבת.
אם זה סנדוויץ' אז זה אותו סנדוויץ'?
כן.
אז גלידה.
איזו?
שוקולד מנטה.
איזה כוח-על היית רוצה שיהיה לך?
לקרוא מחשבות.
איך היית מתאבדת?
קפיצה.
מאיפה -מטוס ,צוק ,בניין?
תראי ,מה זה לא בא לי להתאבד ,זה ככה,
מחשבה לא טובה ...אולי צוק? לא ,מפחיד.
בניין? זה לא יפה לשכנים ,מה הם אשמים?
אז מטוס.
איזה חלק ביממה את הכי אוהבת?
דמדומים .בגלל האור.
איזו דמות מצוירת היית רוצה להיות?
פיטר פן.
אם היית אלוהים ,מה הדבר הראשון
שהיית עושה?
כאילו ,מה הייתי משנה בעולם?
זה את אמרת.
אוקי .לא יודעת ...זו תשובה?
השלימי את המשפט :אני לא מבינה
איך...
הגענו למצב ההזוי הזה ביחסי ערבים יהודים.
בתור איזו דמות משמעותית היית רוצה
להיוולד?
מרלין מונרו.
בשני פעלים ,מה בן אדם צריך כדי להיות
מאושר?
גנים .כדי להיות מאושר צריך את הגנים של
האושר .יש אנשים שלא הכל קל להם אבל
הם עדיין יהיו מאושרים ויש אנשים שתמיד
יחפשו וימצאו מה אין להם .לצערי לי את
הגן של האושר.
ובכל זאת את חיה ופועלת .איזה שני
פעלים ינתבו אדם לאושר?
לאהוב ולהסתפק.
אם לא היית בן אנוש ,מה היית רוצה
להיות?
דב .אני רוצה לישון כל החורף.
איזו דמות תנ"כית היית רוצה להיות?
יעל .גירל-פאוור!
מה מילת השאלה האהובה עליך?
מתי.
אם היית חיה בזמן מלחמת העולם
השנייה ,מה היית ומה עלה בגורלך?
הייתי ילדה יהודייה ששרדה בפוקס .אולי
הועברתי לבית יתומים או משהו .הייתי בזמן
הנכון במקום הנכון.
איזו "חיפושית" היית רוצה להיות?
ג'ון .הבת שלי מתה עליו ועל יוקו.
אם היית צריכה לבחור סם אחד שיישאר
בעולם ,איזה סם זה היה?
גראס ,לגמרי.
Sieאו ?Du
הכי זורם לי ,Duאבל מרוב שאני לא יודעת
מה להגיד למי ,אני פונה לכולם ב .Sie-אפילו
לילדים בגן של הבת שלי אני מדברת ב.Sie-
מתי מתחיל ומתי נגמר הסופ"ש שלך?
מתחיל בשישי כשהבת שלי הולכת לישון.
כעצמאים שתמיד עובדים עד השעות הקטנות
של הלילה ,בשישי ושבת אנחנו מנסים לא
לעבוד .בראשון בערב אני כבר על המחשב.
"אני רוצה לישון כל
החורף" ,נוגה שטיינר
איך את מדמיינת את סוף העולם?
מלחמה.
ואם וכאשר ,את מעדיפה להיות בברלין
או בישראל?
בישראל .הממ רגע ...כן ,בישראל .עם
האנשים שלי ,עם המשפחה שלי .אם למות
אז איתם.
את מעדיפה להתקלח עם הטוש תלוי
או ביד?
תלוי.
מעדיפה סבון נוזלי או קובייה? האיכותי
ביותר בשני המקרים.
נוזלי.
מוטו או ציטוט שנחרת בזכרונך?
הכל קורה לטובה ואף פעם אי אפשר לדעת
למה .כשמשהו קורה אנחנו תמיד רואים רק
את הרע אבל אנחנו לא יודעים מה מחכה
שם :נוגה שטיינר
גיל32 :
במקור :מושב שבי ציון
בברלין :צלמת
ותק :ארבע שנים וחצי
לנו מעבר לפינה.
אז בעצם הציטוט הוא "הכל לטובה"?
אני מעדיפה את הגרסה של אימא שלי:
"לסמוך על היקום ,הכל מסתדר לטובה".
אם היית יכולה לצלם כל אחד ,במי היית
בוחרת?
אלטון ג'ון .קווין ספייסי .יוקו אונו.
מה תעשי עם כל אחד?
הקונספט תמיד בא לי אינטואיטיבית
כשנקבעים הצילומים .אולי בחדר השינה
שלהם -במקום הכי אינטימי שלרוב לא
חודרים אליו.
מסר לאומה?
אין לי משהו אחיד .לכל אחד יש את המסר
שלו ואת מה שנכון לו.
הבמה שלך לשאלה האחרונה.
כמובן ,מה יהיה?!
19
בשטרסבורג ייסדתי
את בית הדפוס העברי
מודעה של יהודי מבוגר שביקש להיפטר מגלופות ישנות של אותיות עבריות הובילה את יואב
שמר-קונץ לפתוח בית דפוס עברי בשיטה שבה פעל גוטנברג במאה ה ,15-ובעיר שאין בה כמעט
קוראי עברית .בשיחה עם מיכל זמיר הוא מסביר מה מניע אותו -תרבותית ,משפחתית ופוליטית
בהאנגר תעשייתי מאחורי תחנת הרכבת
המרכזית של שטרסבורג ,מסדר יואב
שמר-קונץ את גלופות המתכת .הוא מניח
את האותיות בכתב מראה ,אחת אחת ,נעזר
במראה קטנה כדי לקרוא את הכתוב ולבדוק
שלא טעה .עליו לוודא שאף אות לא הפוכה,
שהמם הסופית לא התחלפה בסמך ,שלא
התבלבל בין הוו לנון הסופית .כעת הוא מקבע
את האותיות בחוזקה ביחד על שולחן הברזל,
מורח צבע באופן אחיד ,מניח דף ,ומעביר
את המכבש .אם יזוז המכבש ,הכל יימרח
וההדפסה לא תצליח .כל הדפסה שונה ,אין
עמוד זהה למשנהו .עבודת יד בדפוס ֶּב ֶלט
(המכונה גם ְסדָר) ,ממש באותה הדרך שבה
פעל באותה העיר לפני כ 580-שנה יוהאן
גוטנברג ,מי שנחשב לאבי מהפכת הדפוס
במערב אירופה.
בית הדפוס העברי בשטרסבורג ,בירת איזור
אלזס שעל גבול צרפת-גרמניה ,עיר שעברה
פעמים רבות במהלך ההיסטוריה משלטון
גרמניה לצרפת ובחזרה ,נחנך בינואר השנה.
באחת המגירות זרוקות עדיין גלופות עברית
באי-סדר ,מכוסות שכבת אבק ופיסות טיח
מקיר מתקלף .מגירת עץ אחרת כמעט
ומתפרקת .שמר-קונץ ,בן ,36נתקל במגירות
עם גלופות העברית במודעה באינטרנט .יהודי
מבוגר שמר עליהן במרתף ביתו" .מייד הבנתי
שאני מקים פה בית דפוס עברי .שאני חייב
להחזיר את האמנות הזאת לחיים .ושדרך
אותיות המתכת האלה הילדים שלי ילמדו
לקרוא עברית .וגם אני אוכל לחזור הביתה,
לעברית” .יחד עם זאת ,הדפוס מתארח בתוך
בית דפוס אלטרנטיבי שהקימה קבוצת אמנים
צעירים" .זאת תרבות עברית עכשווית ,היא
אינה סגורה בגטו היהודי או הציוני אלא
פתוחה לעולם ולהשפעות משפות אחרות",
אומר שמר-קונץ.
הוא עומד לסיים את עבודת הדוקטורט שלו
בסוציולוגיה פוליטית על הפרלמנט האירופי.
למד תקשורת ועיתונאות באוניברסיטת תל
אביב ,אך את התואר הראשון בסוציולוגיה
ובמדע המדינה עשה בפאריז ,בצרפתית.
בחופשות הקיץ שכר חדר בברלין,
בדירת שותפים בפרנצלאואר ברג ,סמוך
ל" .Mauerpark-כירושלמי לשעבר
נדהמתי מהחופש ,מהיצירה ,מהעיר
המאוחדת ללא חומות ,מהתחושה
שהכל אפשרי פה באירופה .הבנתי
20
שאת הילדים שלי אני כבר לא אגדל בישראל".
הגלופות העבריות שמשמשות את בית
הדפוס שהקים אמנם נזנחו למשך כמה
וכמה עשרות שנים ,אבל עכשיו ,בין אצבעות
ידיו ,וגם בין אצבעותיהם של ילדיו ,יסמין
בת השבע ואמיל בן החמש (ילדה שלישית,
ָׂש ַרי ,הצטרפה למשפחה זה עתה) ,האותיות
מסתדרות שוב למילים ,והמילים למשפטים.
ביחד הם עובדים על סיפור ילדים קצר
בעברית ,שבמרכזו פיל שזקוק לאמבטיה.
"נמאס לי שהם מבקשים ממני לקרוא להם
ספרים בצרפתית או בגרמנית .ואין פה כמעט
ישראלים אז צריך לעשות לבד" .התוכנית
בשלב הזה היא להדפיס ספרי ילדים מקוריים
בעברית ,ספרים ללימוד קריאה בעברית ,וספר
שירים לחגים העבריים שיכלול גם את מילות
השירים באותיות לועזיות ,כדי שגם מי שלא
קורא עברית יוכל להצטרף לשירה.
העובדה שבשטרסבורג אין כמעט ישראלים או
קוראי עברית לא מטרידה את שמר-קונץ" .זה לא
רציונלי כל כך .זה למען הנשמה .בית דפוס הוא
כלי .כמו מיקרופון ,או מקלדת .החשיבות היא
בהשמעת הקול .באופן עצמאי ,בלי להתנצל ,בלי
להסביר למה .להגיד מה שאני חושב .ובשימוש
בדפוס עתיק יש גם משהו רומנטי כזה .להדפיס
משפט על גלויה בשיטת גוטנברג זה לא כמו
לכתוב סטטוס בפייסבוק או לצייץ בטוויטר.
זה איטי יותר .אתה חושב על המשפט ,מגיע
לבית הדפוס ,מסדר ,מדפיס ,כורך ,ואז מפיץ,
שולח בדואר .זה דורש הרבה השקעה ,הרבה
זמן .צריך לרצות ממש .המשפט שאתה כותב
צריך להיות חשוב לך .חשוב לך שהוא ייאמר,
ייכתב ,וגם יישאר שם .כל דבר-דפוס שיוצא
מפה הוא חפץ עשוי עבודת יד .זה
נורא אישי .זו אמנות כתיבה.
"המשפט שאתה כותב צריך להיות חשוב לך".
יואב שמר-קונץ בבית הדפוס
במפגש עם הגלופות הישנות שהמתינו לי
במרתף של יהודי זקן היה משהו שהתחבר
לי עם העיתונות כמו שהיתה פעם .לא כמו
היום ,שהכל מהר וקל ואתה כותב מילה ואז
מוחק ,משנה ,מזיז ,והכל בקלות כזאת800 ,
מילה 2000 ,מילה 8000 ,מילה ,עבודת דוקטורט
שלמה .מקצוע הסדר זו מלאכה עתיקה .איטית
ומדויקת .צריך לחשוב על כל מילה .לדבר לאט,
בקצרה .לא להכביר במילים .להגיע מיד לעיקר.
ועבורי המדיום הוא גם המסר .האיטיות שבו.
המגע הישיר עם החומר ,עם האותיות .מסדרים
את האותיות ביד ,אחת ליד השנייה .לאט לאט.
אין להקליק undoואין לשמור .מסדרים את
המשפטים ,מעבירים לשולחן הדפוס ,בודקים
שזה מה שרוצים ,מעבירים צבע -ומדפיסים.
ואז מסדרים שוב את האותיות במקלדת ,כלומר
במגירת העץ .יש משהו במאמץ הפיזי הזה,
במגע עם האותיות ,במעבר של הדיו ,שקצת
נוגע בנצח .אולי כי זה בדיוק מה שגוטנברג
עשה כאן לפני כל כך הרבה שנים .ההמצאה
שלו היתה מהפכנית כמו האינטרנט בזמנה.
זו היתה אוטוסטרדת הידע של המאה ה."15-
מעבר להיבטים האמנותיים והמשפחתיים,
שמר-קונץ רואה בהקמת בית הדפוס גם
אקט פוליטי" .זו השקעה לטווח ארוך ,זה
לא משהו שעושים ועוזבים .להקים מוסד
עברי בגולה ,שידפיס גם טקסטים שעוסקים
בפוליטיקה ובחברה ,זה צעד משמעותי
עבורי .כאדם מאוד פוליטי יש לי המון ביקורת
על מה שקורה בארץ .בעיקר על הנושא
של האפרטהייד ,הכחשת הנכבה ,בעיית
הפליטים ,אי-הנכונות לדון ברצינות על
הנרטיב הציוני ההיסטורי של 1948או על למה
מבצעים פשעי מלחמה בקיץ .2014ופתאום
הבנתי שבזה שאני גר באירופה קצת ויתרתי.
על העם שלי ,על המאבק שלי ,על העקרונות
שלי .הבנתי שאני משקיע את ימיי בלכתוב
מאמרים אקדמיים באנגלית לקהל מאוד
מצומצם ואליטיסטי ,שאני לא ממש תורם
לחברה ,לא לזו שבה אני חי ולא לזו שממנה
הגעתי .זו לא תחושה נעימה .התחלתי לכתוב
בעברית ,יותר ויותר בפייסבוק ,והרגשתי
כמה זה טוב לכתוב ביקורת פוליטית בשפה
העברית .לכתוב את האמת שלי .להפיץ את
מה שלמדתי מלחיות בגלות ,במרחקים,
שיקראו אותי ישראלים באשר הם .בעברית".
התקפות הטרור שאירעו לאחרונה בצרפת
והתגובות להן חיזקו את התחושה שלו שהוא
עושה את הדבר הנכון" .היתה לי תחושה
חזקה של דז'ה וו .מרצח רבין ,מפיגועים ,מיום
הזיכרון ,מיום השואה ,מהטקסים בבית הספר.
הדיבורים כאן בצרפת על אחדות לאומית,
כולנו מאחורי כוחות הביטחון ,המשטרה
והצבא ,ששומרים עלינו מהרעים ,יום אבל
לאומי ,דגלים בחצי התורן ,דקת דומייה,
הדלקת נרות נשמה וגעגועים רומנטיים לאיזו
אומה מאוחדת של פעם .עמידה כאיש אחד,
תחת ססמה אחת ,אחת ויחידה ,בהפגנה אחת,
לא הפגנה -עצרת המונים ,בכיכר ,מפגן של
אחדות ,רק להיות ביחד ,להתנחם ולהתחבק.
זה היה נורא מעיק ,דביק ,מייאש ,ובעיקר עצוב.
הרגשתי שאני חייב שיהיה לי קול ,קול משלי.
בעצם האירוע הלאומי החזק הזה החזיר אותי
לתחושה של היותי מהגר ,זר .לכך שחופש
הביטוי שלי הוא לכתוב בשפה שלי ,לחיות
את התרבות שלי ,לשמר אותה ,לפתח אותה,
להיות מיעוט פה .פתאום הרגשתי שגם אני
רוצה להילחם על חופש הביטוי שלי ,שיהיה לי
חופש מלא לכתוב מה שאני רוצה ,ובעברית .זה
הבהיר לי את התלישות שבה אני חי ,את היעדר
הקול שלי .אני רוצה לכתוב קודם כל בשביל
עצמי ,להסביר לעצמי שאני עדיין ישראלי,
שההתעסקות שלי ִעם ישראל ופלסטין לא
הולכת לחלוף לה פתאום ,שהגעגועים לא
הולכים לעבור .שהעברית נשארת שפת האם
שלי ,ושהרצון הפוליטי שלי לשנות את החברה
הישראלית למען שותפות בין העמים בישראל
ובפלסטין לא יחלוף אפילו שאני גר עכשיו
בצרפת .נראה לי שאני חייב להסביר את זה
לעצמי כל הזמן ,וגם אחרים בטח צריכים
להסביר לעצמם את סיפור ההגירה שלהם
מישראל ,שהוא גם פוליטי וגם אישי .קלטתי
שמול האחדות הלאומית של הרפובליקה
הצרפתית אחרי הפיגוע במערכת שארלי הבדו,
אני רוצה לדבר רק עם ישראלים .שאיתם יש לי
הכי הרבה מן המשותף .לשוחח איתם .הרגשתי
שאנחנו שותפים לקהילה פוליטית ,שההגירה
לאירופה היא חלק ממנה .זו חוויה משותפת
שאני עדיין מחפש לה משמעות ,ובהקמת
ת הדפוס אני נותן לה משמעות -תרבותית,
בי
פוליטית ,עברית".
אתה מקווה להתפרנס מבית הדפוס?
"אני לא מתייחס לזה כאל עסק אלא כאל
פרויקט אמנותי ותרבותי שאולי יכסה את
ההוצאות .הרעיון הוא להחזיר את המלאכה
העתיקה הזאת לשימוש ,ולהיות חלק
מפרויקטים תרבותיים דומים בשטרסבורג
ובאירופה ,למשל המוזיאון היהודי פה באיזור,
המוזיאון היהודי בבזל ,הספרייה העברית
בברלין ועוד .חוץ מזה ,בית הדפוס יכול להיות
גם שימושי -למשל להדפסת כרטיסי שנה
טובה או ברכות יומולדת בסגנון של פעם,
דפוס בעבודת יד .החלום הרומנטי לא חייב
להיות בקונפליקט עם המציאות ,הוא משפר
את המציאות ומוסיף קצת אמנות ותרבות.
אישית ,מאז שגיליתי את הדפוס הידני בשיטת
גוטנברג אני ממש מאוהב באמנות הזאת,
ומזמין אחרים לבוא ולהתנסות .בעתיד אפשר
יהיה גם לקיים ביקורים וסדנאות".
שמר-קונץ נרגש לקראת הפתיחה החגיגית
שתיערך ב 8-בפברואר ,שבה ישתתפו בין
השאר ההיסטוריון אמנון רז-קרקוצקין
מאוניברסיטת בן-גוריון ,מומחה לשלילת
הגלות בתרבות הציונית ,וסופרת הילדים
רונית חכם" .אבל יותר מהכל אני רוצה
שהילדים שלי ילמדו לקרוא בעברית ,ורק צעד
רדיקלי כמו שאבא שלהם יקים בית דפוס עברי
יכול לעשות את זה .ובעצם מה שהכי רציתי
זה לצאת קצת מהמחשב אחרי הדוקטורט".
* מיכל זמיר מנהלת את פרויקט הספרייה
העברית בברלין
21
הפינצטה ישראלים ושות‘
העתיד הטבעי של הדברים הלאומיים
אמנות
ליאור וילנצ'יק הגיעה לברלין ב ,2009-אחרי
שסיימה לימודי אמנות בישראל .כעבור שנה
כבר ייסדה את "דיאספורס" ( ,)Die Asporasפלטפורמה
לאמנים ויוצרים ישראלים שחיים בברלין ומבטאים עניין
בחוויית ההגירה האינדיבידואלית שלהם דרך צילום ,ציור,
עיצוב גרפי ומחקר אקדמי.
"הגרעין הקשה של הקבוצה מורכב מחמישה עד תשעה אמנים
שעברו מישראל לגרמניה ויש באופי העבודה שלהם חיפוש
ובירור לגבי התרבות המקומית שבה הם יוצרים" ,אומרת
וילנצ'יק" .בנוסף אני מזמינה בכל פעם אמנים ,חוקרים ויוצרים
אורחים לנסח את הסקרנות האישית שלהם ולשפוך עוד קצת
אור סביב חוויית הזרּות ומבטם לפנים ולאחור ,שהוא לפעמים
טעון ואירוני ולפעמים מסוקרן וחקרני".
הפרויקט הנוכחי של חברי דיאספורס Alter Native -
the natural future of national thingsמוצג בגלריה
,Sprechsaalשהיא בעלת אוריינטציה פוליטית ומשמשת גם
כפלטפורמה לדיונים בנושאים אקטואליים שונים" .התערוכה
נוגעת בנושא כבד ,מורכב ונפיץ -פוסט-לאומיות ,ואני מקווה
שנצליח להציע עמדה הומוריסטית ואירונית בעניין .אפשר
לומר שמעצם היותנו יוצרים שעובדים בין שתי תרבויות ,אנחנו
מממשים עמדה פוסט-לאומית .גם עניין הניידּות והצורך של
יוצרים רבים לזוז בין מדינות ,בחיפוש מתמיד אחר מרחב
מתאים לפיתוח עצמי ,משפיע על התגבשות זהויות פוסט-
לאומיות .דווקא בהצגת חומרים מעט מורבידיים אני מקווה
להציע חזון עמום לגבי 'עתיד העמים'".
האמנים המשתתפים בתערוכה :עלמה אלורו ,דורית ביאלר,
ימימה פינק ,מיה גורביץ' ,בנימין רייך ,נעמי תרזה שלמון ,מיכאל
שטיינדל ,שמחה טללבסקי ,עדי גלברט ,שירה קלע ,ג'וליה
פלומבינו ,אסף אבוטבול ,מאיה אטון ומיטל כץ מינרבו.
התערוכה תוצג בגלריה עד 14במרץ ובמסגרתה יתקיימו
במקום גם הרצאות מתחלפות של חוקרים צעירים ושיחות
אמן ,שיעסקו (באנגלית) בפרספקטיבות שונות על נושאי
זהות ופוסט-לאומיות:
נעמי תרזה שלמון
בראש מרכז היידיש בפריז ( )Medem Libraryואף עוסק בהקמת
כתב העת הדיאספורי "מכאן ואילך".
28 בפברואר ב :18:00-גישות עכשוויות ליודאיקה בעבודותיהם
של סטודנטים לעיצוב טקסטיל בשנקר -הרצאה של גלי כנעני ,אמנית
טקסטיל ומרצה בשנקר ובבצלאל.
6 במרץ ב :18:00-מה צופן העתיד לאני
הדיגיטלי? שיחת אמן עם גבריאל בן משה .האם
חזון של עולם פוסט-לאומי הוא בהכרח אוטופי או
שמא עולם ללא "אחרים" עלול דווקא ליצור דור
אלים משיעמום? האם המדע הבידיוני של היום יכול
בכלל לדמיין משהו מעבר להקצנה של המציאות
הנוכחית? שיחה מאוד רצינית על קומיקס.
Sprechsaal.de
Marienstraße 26, 10117 Berlin
www.dieasporas.com
אסף אבוטבול
זקוקים לזמן ולהמלצות מפה לאוזן ,הם לא גבוהים".
מה למדת על הסרט במהלך השנה שחלפה?
"החוויה היתה מיוחדת ומפתיעה ,במיוחד מפני
שהתגובות הרגשיות של צופים ממקומות שונים בעולם
היו די דומות .שמחתי לגלות שבקונפליקט של נועה
קיים מימד אוניברסלי חוצה גבולות .בדיוק למקום הזה
מומה ואני כיוונו במהלך כתיבת התסריט".
ובכל זאת ,לא זיהית הבדלים בתגובות בין
ישראלים לגרמנים למשל?
"מהתרשמותי ,הישראלים והגרמנים צוחקים במקומות
שונים בסרט .הומור הוא הרי תלוי-תרבות .גם סופו של
הסרט נתפש בצורה שונה -הישראלים חווים אותו באופן
מלנכולי ,אמביוולנטי ,ואילו הגרמנים רואים בו סוף מפייס.
מבחינתם זה 'סוף טוב' .לדעתי יש גם פערים בחוויית
הצפייה של קהל צעיר מול קהל מבוגר ,ולא משנה איפה.
שאלת ההגירה ,ובכלל מהי מולדת ,מעוררת תחושות
שונות ולעיתים מנוגדות בדורות השונים".
הסרט דובר ברובו עברית ,אך משלב גם מעט גרמנית ,אנגלית ויידיש ,והוא
יוקרן בגרמניה בגרסת המקור עם כתוביות לגרמנית .מלבד נטע רסקין
משחקים בו בין השאר גם חנה לסלאו ,דב רייזר ורומי אבולעפיה (אגב ,את
הסרט ערכה בכישרון רב אסנת מיכאלי ,גם היא ישראלית בברלין ומהיזמים
של הסטארטאפ Infarmשעליו דיווחנו בגיליון .)11
מודעה
14 בפברואר ב :18:00-מקשיי הגירה ל"מהפכת הקסטות" ותור הזהב
של שנות השמונים -אבי בוחבוט
ירצה על הייצוגים הוויזואליים
של המוזיקה "המזרחית" (Arab
Jewishבמקור) בתרבות הפופ
הישראלית .בוחבוט הוא מעצב
גרפי בוגר בצלאל שחי בברלין
מ .2013-כיום הוא לומד לתואר
שני במחלקה לתקשורת חזותית
ב.KHB Weißensee-
22
לפני כשנה דיווחנו כאן על הישגה
המרשים של הבמאית הישראלית
אסתר (אסתי) עמרמי ,כאשר סרטה
"( Anderswoבמקום אחר") ,שהוא בכלל סרט
הגמר שלה בלימודי הקולנוע בHFF Konrad-
,Wolfנכלל בקטגוריית הכישרונות הצעירים
בברלינלה ,ואף זכה בפרס במסגרת זו .מאז הוא
הוצג בפסטיבלים באירופה ,צפון אמריקה ,אוסטרליה
ואפילו ברזיל ,וגרף יותר מעשרה פרסים נוספים ,בהם
פרס הסרט העצמאי הטוב ביותר בפסטיבל קרלובי וארי
בצ'כיה ,אחד הפסטיבלים החשובים והוותיקים באירופה.
נועה ,גיבורת הסרט (נטע ריסקין) ,חיה בברלין מזה
כשמונה שנים .היא עומדת לסיים את הלימודים
באוניברסיטה ולאחרונה עברה להתגורר עם החבר
הגרמני שלה ,יורג .למרות שהכל לכאורה זורם
על מי מנוחות ,היא חווה משבר אישי ומחליטה
לקחת פסק זמן ולטוס באופן ספונטני לישראל.
הביקור בישראל מתארך ,ובמהלכו מתנגשים שני העולמות הנפרדים שבנתה
לעצמה .נדמה שאין כמעט יסוד מעולמם של "ישראלים בברלין" שלא בא
לידי ביטוי בסרט -באופן משעשע או מרגש ,ישיר או עקיף.
לאחר שנה עמוסת חוויות ,שבמהלכה הספיקו עמרמי ובן זוגה ושותפה לכתיבת
התסריט מומה פטרס גם להביא לעולם את בתם הבכורה ,יוצא הסרט ב 29-
בינואר להקרנות מסחריות בגרמניה .עמרמי ,ילידת כפר סבא המתגוררת
בברלין מזה כ 12-שנה ,מנמיכה ציפיות" :השיטה בגרמניה היא כזאת שאם
הסרט לא נוחל הצלחה קופתית כבר בשבוע הראשון הוא לא מקבל צ'אנס
נוסף לשבוע שני .כך שסיכויי ההצלחה של סרטים עצמאיים וקטנים ,שבאופן טבעי
מאיה אטון ומיטל כץ מינרבו
12 בפברואר ב :18:00-שיח גלריה עם אמני הדיאספורס על
"תסביכי זהות תרבותית" בעבודותיהם בכלל ובתערוכה בפרט .בהנחיית
אוצרת התערוכה ליאור וילנצ'יק.
21 בפברואר ב :18:00-מהי
עברית דיאספורית? הרצאה
של טל חבר-חיבובסקי ,שעומד
קולנוע
אחרי ההצלחה בפסטיבלים Anderswo :של אסתי עמרמי בבתי הקולנוע
הקרנה מיוחדת של Anderswoושיחה עם הבמאית במסגרת מפגשי "השולחן"
30בינואר ב 18:00-בקולנוע Moviementoבקרויצברג .לפרטים נוספים
ואישור הגעהfacebook.com/events/381353282045760 :
הפינצטה ישראלים ושות‘
מוזיקה
פורים
עמיר לב בברלין :הופעה ו"כיתת אמן"
קרנבל דה פורים
דיג'ייז ישראלים שעושים גלים בעיר לא
מעט זמן ,בהם מריון קוברטי ,לוטננט דן ,לה
טריק ,דניאל גורדובר ,דאסקו ,שחק שפירא
(שאפ) ולוסינה ,שבאה במיוחד מהמבורג
להתחפש איתנו".
facebook.com/events/810930612287005
עמיר לב ,אחד היוצרים המוערכים ברוק הישראלי ,יערוך לראשונה בברלין שתי
הופעות במהלך חודש פברואר :ערב אחד יוקדש להופעה מלאה ,שבה יבצע
ממגוון שיריו מכל התקופות .בערב נוסף יקיים מפגש "כיתת אמן" ,שבו תוענק
הצצה ייחודית לעולמו ככותב מילים .לצד ביצוע השירים יספר לב על תהליך
היצירה ועל הקשר בין הטקסטים ללחנים וכן ישוחח עם הקהל.
מאז ראשית שנות התשעים הוציא לב שישה אלבומי אולפן ושני אלבומי הופעה.
במקביל לקח חלק במגוון אלבומים של יוצרים אחרים ,שעימם שיתף פעולה
בהלחנה ,בכתיבת מילים ובהפקה מוזיקלית ,בהם ברי סחרוף ,מיכה שטרית,
אביתר בנאי ואחרים .בן שלו כתב ב"הארץ" כי "לב הוא אולי מספר הסיפורים
הטוב ביותר במוזיקה הישראלית" ,ועכשיו הוא בא להשמיע אותם גם בברלין.
שימו לב ,קוראי שפיץ וחברי "הבית" יכולים
להיכנס למסיבה במחיר מוזל של 5אירו
בהרשמה מראש:
habaitberlin@gmail.com
כיתת אמן
21בפברואר ב19:00-
Goldapfel Bar, Heinrich Roller Str. 20, 10405 Berlin
הופעה
22בפברואר ב19:00-
Privatclub, Skalitzer Str. 85-86, 10997 Berlin
facebook.com/events/397951490368944
הכירו את "האאוטלנדרס"
"האאוטלנדרס" היא להקה ברלינאית חדשה של צמד מוזיקאים ישראלים
החיים בעיר -אדיר אוחיון (שירה וגיטרה) וגילי רייכנטל (תופים) .השניים מנגנים
רוק ופופ אלטרנטיבי ,ולפי השמועות כדאי לכם לנצל את העובדה שבשלב זה
הכניסה לרוב ההופעות שלהם עדיין בחינם.
הטופוגרפיה של הכפייה
הדס תפוחי
24
כ 3,000-אתרים ומחנות עבודה בכפייה
פעלו במהלך מלחמת העולם השנייה בברלין
ובברנדנבורג .אל המקומות האלה נשלחו
מיליוני א/נשים מכל רחבי אירופה לעבוד
בכפייה עבור המנגנון הנאצי ,וברוב המקרים
המשמעות הסופית עבורם היתה גם גזר
דין מוות .ב 2001-נערך מחקר שמיפה
את כל האתרים האלה ,מיפוי שמשך את
תשומת לבה של האמנית הדס תפוחי
המתגוררת בעיר .מאז אוקטובר 2013
מתעדת תפוחי במצלמה האנלוגית שלה
את המקומות הללו ,שברובם כבר מזמן
אין זכר לעבר הבעייתי .הצילומים ,שיוצגו
כעת בתערוכה בשם Transforming
בגלריה Werkraum bild und sinn
שבקרויצברג ,מנסים בין השאר לעורר
רגישות ומודעות לתהליך הנורמליזציה
שבמסגרתו חוויות אלימות מועלמות
ומוסתרות בסופו של דבר מחיי היומיום.
פתיחה 21 :בפברואר ב19:00-
התערוכה תוצג עד 22במרץ (ימי שלישי
עד ראשון החל מ)16:00-
Werkraum bild und sinn
Bergmannstraße 59, 10961 Berlin
werkraumbildundsinn.de
בלוח המקוון של שפיץ תמצאו
את הכל במקום אחד!
spitzmag.de/events
הופעות ,הרצאות ,מפגשים,
מסיבות ,תערוכות ועוד -
עכשיו בעיצוב חדש וידידותי
(ניתן גם לסנכרן אירועים
נבחרים או את כל הלוח עם
היומן הפרטי שלכם)
מודעה
הופעות קרובות:
7בפברוארKallasch & Moabiter Barprojekt :
22בפברוארKiki Sol :
28בפברוארPrachtsaal :
7במרץ Hard Rock 2 Club :
28במרץCulture Container :
תערוכה
"כשהדוניזם ברלינאי פוגש במסורת
יהודית" ,זו הכותרת של מארגני ה"קרנבל
דה פורים" ,שיתקיים בשושן פורים 6 ,במרץ
החל מ .22:59-הקרנבל ,פרי שיתוף פעולה
עם ארגון "הבית" ,הוא "מסיבת תחפושות
מטורפת על שתי רחבות ולא פחות משבעה
מתקשים לעקוב אחר שלל
האירועים המתפרסמים באופן
מפוזר בקבוצות השונות
בפייסבוק?
הפינצטה שוטטות
תמר גבלינגר
בירה חברתית
כנראה שאנחנו לא צריכים לספר לכם על
מקומה של הבירה בתרבות הגרמנית .האהבה
הגדולה של הגרמנים לבירה לא רק גרמה
להם להקדיש לה פסטיבלים ,אלא גם לנסח
כללים שמגדירים אילו משקאות ראויים להיכלל
בקטגוריה .כ 1400-מיבשלות שונות מייצרות
את המשקה האהוב ,ובהן גם לא מעט מיבשלות
מקומיות קטנות שמגישות בירה תוצרת בית.
אבל ככל הידוע לנו רק מיבשלה אחת מייצרת
בירה ללא כוונות רווח ,שכל הכנסותיה קודש
לפרויקטים חברתיים בברלין ,לייפציג ,דרזדן ומינכן.
ה Quartiermeister-נמכרת בעשרות מקומות
ברחבי העיר (רשימה מופיעה באתר) ,והיזמים
עונים באתר גם לשאלות שעשויות להתעורר ,כמו
למשל איך זה שפרויקט חברתי בוחר דווקא לעודד
אנשים לשתות אלכוהול .התשובה שלהם במקרה
הזה היא שהם לא מעודדים לצרוך יותר אלכוהול,
אלא את מה שכבר צורכים ממילא להשקיע
במותג שמעדיף אחריות חברתית ארוכת טווח
על פני רווחים מיידיים למשקיעים .אז בפעם הבאה
שאתם רוצים לעשות מעשה טוב ,תזכרו שגם בקבוק בירה זו אפשרות.
www.quartiermeister.org
ֶׁש ֶקט בMitte-
בתוך אינסוף אירועים מעודכנים,
תערוכות שאסור לפספס ,חנות
מעניינות ויוזמות יצירתיות " -מוזיאון
השקט" ()Museum der Stille
מציע דווקא במרכז Mitteחדר
מדיטטיבי חילוני לדממה ולהתבוננות.
בחלל מוצגים מודלים של אדריכלים
ברלינאיים בולטים ,שאמורים לשמש
כ"מעבדה" ארכיטקטונית-אמנותית
לבחינת נושא השקט מזווית מהורהרת
ולאו דווקא שימושית .משוחררים
ממגבלות של תקנות בנייה ורגולציה,
הרעיון הוא לבחון שאלות של שקט
אורבני במפגש של אור ,אדריכלות
ואמנות .מאחורי הפרויקט עומד
הצייר הברלינאי יליד מוסקבה ניקולאי
מאקארוב ,שבמוזיאון מוצגות גם
עבודותיו.
museum-der-stille.de
Linienstraße 154A, 10115 Berlin
שלישי-ראשון19:00-14:00 ,
כניסה חופשית
בחוץ ,גם בחורף
לא זו בלבד שהפארקים יפים גם בעונה הזו של השנה ,אפילו אם לא
יורד שלג ,אלא שמבעד לעצים העירומים מתגלות לעתים תצפיות
יפות על העיר ,שבאביב ובקיץ מוסתרות על ידי עלוות העלים .כמובן
שאם בכל זאת מושלג ,הרווחתם פעמיים ,בהנחה שהבאתם אתכם
מזחלת מהבית (או שכרתם אחת ב.)Fahrradstation-
שלוש תצפיות מומלצות:
ˆ באווירה קלאסית :ויקטוריה
פארק בקרויצברג -מראש
הגבעה ניתן לצפות צפונה
לאורך .Friedrichstraßeלצד
נקודת התצפית ניתן לראות
גם את יד הזיכרון שהקים קרל
פרידריך שינקל לזכר מלחמות
השחרור מכיבושי נפוליאון.
העצלנים (או המתקשים ללכת
חלילה) אפילו לא צריכים
להתאמץ הרבה בשביל ליהנות
מהתצפית -ניתן להגיע לראש
הגבעה גם מלמעלה ,מ.U6 Platz der Luftbrücke-
ˆ באווירת המלחמה הקרה :ב ,Teufelsberg-באמצע יער גרונוולד,
מרחק הליכה של כ 25-דקות מתחנות Grunewaldאו ,Heerstraße
עומדת הגבעה הידועה שבראשה ניצבה בעבר תחנת האזנה אמריקאית
של ה .NSA-לאחר שנים שבהם נחשב המקום לנטוש ושימש אתר
מועדף לאמני גרפיטי ולצלמים ,כיום יש לשלם דמי כניסה כדי לסייר
בתחנה ולתצפת ממנהberliner-teufelsberg.com .
ˆ באווירה ספורטיבית :אם אין שלג ,המדרונות של Volkspark
Prenzlauer Bergמשמשים לדאייה ,עפיפונים ושאר תחביבים .אם
יש שלג ,הפארק מציע כמה מן המדרונות הטובים ביותר בכל ברלין.
במרגלות הצפוניים של הפארק ניתן למצוא גם מושבה שלמה של
ציפורים צבעוניות .אגב ,כמו כמה גבעות אחרות בברלין ,זו שעליה
יושב הפארק של פרנצלאוור ברג אינה טבעית ,אלא
בנויה על הריסות ממלחמת העולם השנייה .טראם
M5או M6עד .Judith-Auer-Straße
זאת גם העונה הטובה ביותר לשפר את כישורי
ההחלקה על הקרח שלכם (או ללמוד מבראשית).
רחבות ציבוריות להחלקה פתוחות בדרך כלל עד
סוף פברואר ,מקסימום סוף מרץ .חלקן נמצאות
בתוך בניינים ,כמו למשל הרחבה שבאיצטדיון
הספורט ב ,Hohenschönhausen-שבה מתאמנים
בימים אחרים גם מחליקים אולימפיים .אחרות
נמצאות בחוץ ,כמו למשל רחבה קטנה ומדליקה
להחלקה על הקרח שפועלת השנה לראשונה (עד
25בפברואר) על גג הטרסה של "בית הביקיני"
( .)Budapester Straße 38-50 10787 Berlinהמחיר לשעה וחצי
החלקה הוא 2.5אירו ( 1.5לילדים ולסטודנטים) .אם תגיעו בקבוצה
של 6אנשים ומעלה -המחיר (ללא הנחה) יכלול גם כוס Glühwein
(יין חם) או פונץ' ללא אלכוהול .השכרת נעלי החלקה יוסיפו למחיר
עוד 3.5אירו ( 2.5לילדים ולסטודנטים) .אם אתם זקוקים להדרכה
איך להתחיל -תוכלו למצוא קורסי החלקה שמתאימים גם למבוגרים
שגדלו בארצות החום ומעולם לא פגשו קרח מחוץ למשקה שלהם.
נסו למשל בeislaufschule.de-
… חברת הטיולים של תמר ונדב גבלינגר מציעה טיולי הליכה מודרכים בברלין בכל ימות השנה berlinhebrew.com
27
שפיצפלאץ
מודעה
רויטל סקלי
צילוםGiorgio Minguzzi :
ט"ו בשבט -ראש השנה לאילנות
(תאריך החג 4 :בפברואר)
סדר ט"ו בשבט בבית חב"ד לישראלים באלכסנדרפלאץ
יום שלישי 3 ,בפברואר19:00 ,
בתוכנית :הרצאת ''הפרי והבחירה'' עם ליאו גולד ,שירי ט"ו בשבט
עם אבידן מדר ,טעימת פירות
הכניסה חופשית
קייטנת ט"ו בשבט לילדים בגילאי 6-12
בבית חב"ד במערב
בין 2בפברואר ל 6-בפברואר (בזמן "חופשת החורף" בבתי
הספר) נקיים קייטנת ט"ו בשבט עם תוכנית מושקעת וחיבור
לצומח ולארץ ישראל
פורים -משנכנס אדר מרבין בשמחה
(תאריכי החג 5-4 :במרץ)
צילום :רון אלמוג
קרנבל פורים בבית חב"ד לישראלים באלכסנדרפלאץ
יום רביעי 4 ,במרץ18:15 ,
בתוכנית :קריאת המגילה ,מוזיקה ,הרמת כוסית ,על האש,
פאה במתנה לכל משתתפ/ת
הכניסה חופשית
אירוע פורים לילדים בבית חב"ד במערב
יום רביעי 4 ,במרץ17:00 ,
בתוכנית :הופעה והפעלות לילדים ,קריאת המגילה,
משלוח מנות לכל משתתף
ניקוד :אריאל מואטי
ָׁשלֹום יְ ָל ִדים יְ ָק ִרים,
ימן ֶׁשרֹב
(ה ָּׁשנָ ה יָ חּול ַה ַחג ָּבְּ 4-ב ֶפ ְּברּוָאר) ,זֶ ה ִס ָ
יע ַ
ְּכ ֶׁשּט"ּו ִּב ְׁש ָבט ַמּגִ ַ
ָאר ִכים ׁשּוב ,וְ ַעד
ָאביב ְּכ ָבר ִמ ְת ָק ֵרבַ .הּיָ ִמים ִמ ְת ְ
חֹורינּו וְ ָה ִ
ַהח ֶֹרף ְּכ ָבר ֵמ ֲא ֵ
ָאביב.
יח ָתם ָּב ִ
יע ַהּזְ ַמן ָל ַט ַעת ֶאת זִ ְר ֵעי ַה ְּצ ַמ ִחים ֶׁשּיָ ֵחּלּו ֶאת ְּפ ִר ָ
ְמ ֵה ָרה יַ ּגִ ַ
יתי יַ ְל ָּדהָ ,היִ ינּו ִמ ְת ַל ְּב ִׁשים
יֵ ׁש ִלי זִ ְכרֹונֹות ֻמ ְפ ָל ִאים ִמּט"ּו ִּב ְׁש ָבטְּ .כ ֶׁש ָהיִ ִ
ַאחד ַהּיְ ָערֹות
נֹוס ִעים ִעם ָּכל ַה ִּכ ָּתה ְל ַ
ִּב ְבגָ ִדים ֶׁש ֶא ְפ ָׁשר ְל ַל ְכ ֵלְך וְ ְ
ּמֹורה ָהיָ ה
ַאחת ֵמ ִא ָּתנּו ָהיָ ה ְׁש ִתיל ָק ָטן ַּבּיָ ד ,וְ ַל ָ
ְּביִ ְׂש ָר ֵאלְ .ל ָכל ֶא ָחד וְ ַ
ילים,
נֹוט ִעים ֶאת ַה ְּׁש ִת ִ
ׁשֹות ִלים וְ ְ
ְ
יחנִ יתָ .היִ ינּו
ַׂשק ָמ ֵלא ֲא ָד ָמה ֵר ָ
ּמּובן ִמ ְת ַל ְכ ְל ִכים ְּב ָהמֹון ּבֹץ .זֶ ה ָהיָ ה ֵּכיף ֲא ִמ ִּתי.
וְ ַכ ָ
ַאחרֹונֹות ִק ֵּבל ט"ּו ִּב ְׁש ָבט ַּב ֲעבּור ַר ִּבים ַמ ְׁש ָמ ֻעּיֹות ֶׁשל
ַּב ָּׁשנִ ים ָה ֲ
ּול ַהזְ ִּכיר ָלנּו
יבה ְ
ּנֹועד ְל ַצּיֵ ן ֶאת ֲח ִׁשיבּות ֵאיכּות ַה ְּס ִב ָ
"חג ֶט ַבע" ,יֹום ֶׁש ָ
ַ
ּצֹומ ַחָ .מס ֶֹרת ַהּנְ ִטיעֹות ֲע ַדיִ ן ַקּיֶ ֶמת,
ידנּו ִל ְׁשמֹר ַעל ַה ַחי וְ ַה ֵ
ֶאת ַּת ְפ ִק ֵ
יֹותר.
ימה ֵ
יבה יְ ֻר ָּקה ּונְ ִע ָ
ירת ְס ִב ָ
יצ ַ
ֲא ָבל ִהיא ֵח ֶלק ֵמ ִהזְ ַּד ְּמנּות ַל ֲעסֹק ִּב ִ
יֹותר ֵמ ֲא ֶׁשר ְּביִ ְׂש ָר ֵאל ַעד
ָאמנָ ם ָּכאן ְּבגֶ ְר ַמנְ יָ ה נִ ְצ ָט ֵרְך ְל ַה ְמ ִּתין ְק ָצת ֵ
ְ
ַאּתם ִל ְקנֹות זְ ָר ִעים
ּתּוכלּו ּגַ ם ֶ
ָאביב ָה ֲא ִמ ִּתיֲ ,א ָבל ֵּדי ְּב ָקרֹוב ְ
יע ָה ִ
ֶׁשּיַ ּגִ ַ
אֹותם ְּבגִ ּנַ ת ַה ַּביִ ת אֹו ַה ִּבנְ יָ ן ֶׁש ָּל ֶכם,
ֶׁשל ֶּפ ַרח אֹו ַּת ְב ִלין ָאהּוב וְ ִל ְׁשּתֹל ָ
אֹו ֲא ִפּלּו ָּב ֲא ָדנִ ית ַעל ַה ַחּלֹוןְּ .כ ֶׁש ַה ֶּׁש ֶמׁש ַּת ֲחזֹר ֵא ֵלינּוַ ,מ ֶּׁשהּו ָח ָדׁש
חּוׁשה ְמ ַמ ֵּלאת ִׂש ְמ ָחה.
יל ֶכם -וְ זֹו ְּת ָ
יִ ְצ ַמח וְ יִ ְפ ַרח ִּב ְׁש ִב ְ
ֶׁש ָּל ֶכם,
יטל ֶס ֶק ִלי
ְרוִ ַ
קּומזִ יץ ַ -ה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ַהּיִ ְׂש ְר ֵא ִלית ְּב ֶּב ְר ִלין
ְמנַ ֶה ֶלת ֲע ֻמ ַּתת ְ
yeladim.berlin@gmail.com
יום חמישי 5 ,למרץ17:00 ,
הרשמה מראש חובה
מ 09:00-בבוקר ועד 17:00ניתן יהיה לשמוע קריאת מגילה
בכל שעה עגולה
0177 8297142
ֵא ֶיזה ִמ ְס ָּפר ָּב ֵעץ ַמ ְת ִאים ְל ֵאיזֹו ִמ ָּלה?
קבלת שבת וסעודת שבת :בכל ערב שישי ב18:30-
בשבת :שיעור חסידות ב ,9:45-שחרית ב ,10:30-סעודת שבת ב13:00-
שיעור על פרשת השבוע בעברית ובאנגלית :בכל יום חמישי ב19:00-
שיעור גמרא :בכל יום שני ב19:00-
לפרטים נוספיםnz@chabadberlin.de :
0176 84304709
ָענָ ף
ח ֶֹרׁש
ֲא ָד ָמה
ָקנֶ ה
ֵעץ
ַח ָּמה
ּגַ ְר ִעין
ַח ְר ָצן
ּגִ ְבעֹול
ִל ְׁשּתֹל
ִלנְ ט ַֹע
ַּבד
ּגֻ ָּמה
ַק ְר ַקע
פ
א
ש
מ
ל
פ
ל
ק
ד
י
ש
ע
צ
ב
ה
נ
א
ת
ג
ז
ע
י
ד
ו
י
ד
ו
צ
מ
נ
ט
ע
ב
נ
ה
ל
מרכז הסטודנטים עבר למשכן חדש!
כתובתנו החדשה:
Wilmersdorfer Str. 96, 10629 Berlin
בכל שבת שנייה עורכים קבלת שבת ב18:30-
רישום דרך פייסבוק:
facebook.com/groups/528817810533188
2
3
4
5
אירועים קבועים בבית חב"ד לישראלים באלכסנדרפלאץ
Karl-Liebknecht-Straße 34, 10178 Berlin
ֶׁש ֶמׁש
ּבֹור
ִּת ְפז ֶֹרת ט"ּו ִּב ְׁש ָבטִ :מ ְצאּו ֶאת ַה ִּמ ִּלים
אֹותיֹות ְּב ָכל ַה ִּכּוּונִ ים (ּגַ ם ַּב ֲא ַל ְכסֹון).
ַה ִּמ ְס ַת ְּתרֹות ֵּבין ָה ִ
1
קבלת שבת וסעודת שבת :בכל ערב שישי במסעדת מילו
כשעה לאחר כניסת השבת
בשבת :שחרית ב ,10:00-סעודת שבת ב13:00-
לפרטים נוספיםrabbinersegal@chabadberlin.de :
יַ ַער
ילן
ִא ָ
יר ִּקים,
טֹובים וִ ֻ
ֶׁשּיִ ְהיּו יָ ִמים ִ
משתה פורים ענק בבית חב"ד במערב
אירועים קבועים בבית חב"ד במערב
Münstersche Straße 6, 10709 Berlin
ִמ ְתחּו ַקו ֵּבין ַה ִּמ ִּלים ַהּנִ ְר ָּדפֹות
(מ ִּלים ׁשֹונֹות ֶׁש ְּמ ַת ֲארֹות ֶאת אֹותֹו ַה ָּד ָבר):
ִ
6
Kosherfest
יום ראשון 15 ,במרץ13:00 ,
אירוע מיוחד בנושא כשרות
במלון Intercontinental
דוכני מזון כשר ,הכנת חלה ענקית ,הופעות ועוד
פרטים נוספים באתרchabadberlin.de :
ָ ענָ ף
ֶּ פ ַרח
ּ גֶ זַ ע
ְּ פ ִרי
ָ ע ֶלה
ֳׁ ש ָר ִׁשים
ח
ו
ר
ש
ה
י
כ
מ
ו
ז
ב
א
א
ס
ש
ק
ד
ג
ָׂש ֶדה
ילנֹות
ִא ָ
ְּברֹוׁש
יַ ַער
ֲא ָד ָמה
ּגֶ זַ ע
חּור ׁ ָשה
ְ
ְּת ֵאנָ ה
יצן
נִ ָּ
ָׁש ֵקד
ֶּד ֶקל
ימיל ֶׁש ָרׁשּום ְל ַמ ֲע ֶלה
ֹלח ִלי ָּב ִא ֵ
ַאּתן/ם ֻמזְ ָמנֹות/נִ ים ִל ְׁש ַ
ֶ
"ע ְצ ָמאּות"
נֹוׂשא ַ
ּיּורים ְּב ֵ
ִצ ִ
29
רגע של גרמנית
הלוח Iלהזמנת מודעות צרו קשרroni@spitzmag.de :
דרושים :אנשי/ות מכירות ,שיווק ושירות
לחברה המשווקת מוצרי אופנה ,משקפי שמש ,תכשיטים,
כובעים ועוד דרושים אנשי/ות מכירות ,שיווק ושירות.
גרמנית ברמה טובה -חובה .העבודה בצפון גרמניה ,בדנמרק
ובהולנד -ובקרוב ביעדים נוספים בגרמניה ובאירופה.
לפרטים פנו למתן:
0171 5700470 � mneuman@zozi-collection.com
פרקטיקום בשפיץ
הזדמנות ייחודית לצבור ניסיון בעולם העיתונות ,להרחיב את
רשת הקשרים האישית והמקצועית ולהעמיק את השתלבותכן/ם
בברלין .ההתמחות אינה בתשלום אך לסטודנטים/ות בתחומים
שונים היא יכולה להעניק נקודות אקדמיות .התחייבות לארבעה
חודשים מינימום (מלא או חלקי).
קורות חיים והקדמה קצרה יש לשלוח ל:
praktikum@spitzmag.de
גדי גולדברג
כרוב שמן ,כרוב מחומם -כרוב לכל מצב וזמן
- Consultancy for investors
- Feasibility studies and research for potential projects
- Architectural design
- Visualization and renderings
- Project and site management
מכאן שאת הביטוי Das macht den Kohl auch nicht fett
אפשר למצוא כנראה רק בגרמנית .פירושו המילולי הוא ״גם
זה לא יעשה את הכרוב שמן״ .אם נבחן אותו מנקודת המבט
של הפסקאות הקודמות ,הרי שהכוונה ב״כרוב״ היא לתוספת
הצמחית העיקרית למנת הבשר .והתוספת הזאת כנראה
לחּכם של הגרמנים אם לא בישלו אותה בשומן.
ערבה ִ
לא ֵ
בעצם הם רוצים לומר :גם זה לא יעשה את התבשיל
טעים .המובן המושאל הוא אפוא "גם זה לא ישפר הרבה
את המצב"" ,גם זה לא יועיל".
Services in English, Hebrew and German
10557 BERLIN
ALT-MOABIT 126
+49 171 785 9147
if@itayfriedman.com
רופאה ואנליטיקאית גרמנייה שלמדה עברית מציעה
פסיכותרפיה ופסיכואנליזה לדוברי עברית שלא שולטים
בגרמנית או אנגלית בקליניקה בפרנצלאואר ברג.
מקבלת מבוטחים של כל הקופות
Dr. med. Christine Gerstenfeld
Senefelder Str. 10, 10437 Berlin
030 44 71 47 41 � c.gerstenfeld@gmx.de
איור :עתליה לאופר
אחד הדברים האהובים עליי ביותר בברלין (ובגרמניה בכלל) הוא הנוכחות
המוחשית שיש כאן עדיין לעונות השנה .ולא רק מבחינת מזג האוויר,
אלא גם מבחינה קולינרית .אני אוהב את הכבוד לטבע שמתבטא בין
השאר בכך שרוב הגרמנים עדיין אוכלים את ירקות ופירות העונה ולא
מנסים להערים על הטבע ולאכול ,למשל ,דובדבנים בחורף .הבעיה היא
שבחורף ,כידוע ,אין הרבה ירקות ופירות שמבשילים באופן טבעי ,וכדי
שאפשר יהיה להסתפק במה שיש ,צריך להיות יצירתיים בבישול.
הירק בה״א הידיעה של עונת החורף בגרמניה הוא הכרוב .יש המון סוגים
של כרוב .לא מזמן בדקתי במקרר שלי ומצאתי לא פחות משמונה סוגים
שונים -כרוב אדום ,כרוב לבן ,כרוב ירוק (קייל) ,כרוב ניצנים ,כרוב סיני,
כרובית ,כרוב וירזינג ( ,)Wirsingכרוב מחודד ( )Spitzkohlוכמובן כרוב
כבוש .הגרמנים ידועים בתור עם של אוכלי כרוב ,ולפעמים אפילו אומרים
בגרמנית ״כרוב״ כשבעצם מתכוונים פשוט ל״ירק״ או ל״תבשיל צמחי״.
לפני כמה שנים תרגמתי יצירה של אחד מחשובי הפילוסופים הגרמנים ,גיאורג
וילהלם פרידריך ֵהגֶ ל ,ואני זוכר שכדי להדגים לקהל הקוראים שלו שכולם
טועים פה ושם ,הוא נתן את הדוגמה הבאה :״לטעות זה אנושי -מי מאיתנו
לא טעה בנוגע לעניין זה או אחר ,למשל בנוגע לשאלה אם אכל בארוחת
הצהריים אתמול כרוב מבושל או כרוב כבוש?״ .רוצה לומר -כרוב אכלת
בטוח ,בזה אין לטעות; השאלה היחידה היא אם הוא היה מבושל או כבוש.
השימוש בביטוי הזה נפוץ מאוד .הוא אינו מוגבל כמובן
רק לתחום המזון ,אלא יכול להופיע בכל עניין והקשר .אפשר לומר
למישהו Deine schöne Worte machen den Kohl auch nicht
( fettגם המילים היפות שלך לא מועילות הרבה עכשיו); או להתייחס
למשל למצב שבו ספריות ציבוריות זקוקות לתמיכה ממשלתית כי דמי
החבר כבר לא מספיקים ,ולומר Mitgliedsbeiträge machen den :
( Kohl längst nicht mehr fettדמי החבר כבר מזמן לא מספיקים/
מועילים).
ביטוי אחר שקשור למרכזיות הכרוב במטבח הגרמני הוא Alten Kohl
,aufwärmenשפירושו המילולי הוא ״לחמם שוב את הכרוב הישן״,
וכביטוי הוא בא לומר שמשהו כבר נטחן עד דק ואין צורך לדון בו שוב.
הביטוי העברי ״לטחון מים״ הוא בעל משמעות דומה ,וביטוי דומה אף יותר,
פחות מוכר בציבור הרחב אך שגור בעולם העיתונות בהקשר לסיפורים
שמתחזים לחדשות למרות שכבר פורסמו ,הוא "אטריות מחוממות".
באותה יצירה של הגל שתרגמתי ,הוא משתמש בביטוי Alten Kohl
aufwärmenכדי להטיח עלבון בפילוסופים הגרמנים של תקופתו ולומר
שכל הפילוסופיה שלהם מסתכמת בטחינת מים :״הם נוהגים לחמם שוב
ושוב את אותו תבשיל נושן ולהגישו לכל איש...״ .כך שהיופי בשני ביטויי
הכרוב שעסקנו בהם הפעם הוא לא רק שאפשר להשתמש בהם לכל
דבר ועניין ,אלא שהם גם קנו להם אחיזה בכל רבדי השפה -גם בשפת
הפילוסופים הגבוהה וגם בשפת היומיום.
בתיאבון.
השקעת נדל“ן איכותית ובטוחה בברלין
ישירות מהיזם
Berlin is flat
דירות נופש בברלין
+49 (0) 176 710 98480
www.BerlinIsFlat.com
למה ?Inspiration Group
החברה הגדולה ביותר להשקעות נדל"ן בברלין
שקט נפשי וביטחון כלכלי לאורך כל חיי ההשקעה
מכירה וניהול של מעל ל 800 -דירות ברחבי העיר
שירות לקוחות בעברית -משרדים בברלין ובת“א
Mehringdamm 33, 10961 Berlin
Tel: +49 30 698 19 3980 | 072-2419880/1 | Fax: +49 30 698 19 39811
www.inspirationgroup.biz | info@inspirationgroup.biz
Dein Tor zur israelischen
Gemeinschaft in Berlin
שפיץ
השער שלכם
לקהילה הישראלית בברלין
Anzeige: roni@spitzmag.de :מודעות
© Copyright 2024