כבתה, האם זקוק לה להדליקה
בס“ד סוגיות בהלכות חנוכה מסכת שבת ,מדף כא ע"א למטה עד דף כד ע"ב במשנה; שולחן ערוך אורח חיים ,סימנים תרעא עד תרפב. ענייני המועדים כסלו תשע"ה | חטיבת הלימוד: סוגיא ראשונה: כבתה ,האם זקוק לה להדליקה מסכת שבת דף כא ע"א למטה 'אמר רב הונא' עד ע"ב 'לשיעורה' .שלש דעות באמוראים ,ביחס לשתי שאלות :האם כתבה זקוק להדליקה ,והאם מותר להשתמש באור נרות חנוכה .בלימוד זה נתמקד בנושא הראשון. א .יסוד הדין – לדעת רב הונא זקוק לה ,לדעת רב חסדא ורב אין זקוק לה. האם נחלקו בשאלה מהו משך הזמן שהנר צריך להיות דלוק? האם מדובר כשקרוב לוודאי יכבה או דווקא אם יש סיכוי סביר שלא יכבה? ]עיין גם בחידושי הרמב"ן ד"ה הא דאמרינן ,בתוך דבריו .וכן – האם הטעם שפתילות ושמנים אלו פסולים בשבת ,הוא מחשש שיכבו או מסיבה אחרת? רש"י כא ע"א ד"ה שאין נמשכין[. מה הגדרת המצווה העולה לפי כל שיטה? למ"ד כבתה זקוק לה ,למה לא די לקיום המצוה בכך שאם ייכבה אכן ידליק? ראה רש"י ד"ה זקוק לה .וראה רש"ש ופני יהושע על דבריו. האם למ"ד שאין מדליקים בפתילות ושמנים אלו ,מי שהדליק בהם יצא ידי חובה או לא? האם זהו תנאי בהגדרת המצווה או דין צדדי? ]מה כוונת רש"י )ד"ה זקוק לה( במילה 'לכתחילה'?[; ב .הדין בשבת חנוכה – קושית הראשונים על דיוק הגמרא משבת שאסור להשתמש לאורה – תוס' ד"ה ומותר; חידושי הרמב"ן ד"ה הא דאמרינן. ]ראה גם רי"ף דף ט ע"א והגהות חוות יאיר )חו"י( אות א; קרבן נתנאל על הרא"ש אות צ[. לדברי הרמב"ן ,האם ההבדל בין שבת לחול מצביע על שוני יסודי בהגדרת המצווה או על הבדל בדין צדדי? הגדר. למ"ד כבתה אין זקוק לה :כשכבה הנר בערב שבת לפני השקיעה ,האם זקוק לה להדליקה? תשובת תרומת הדשן סימן קב ]בדבריו מתחדדת הבנת המצווה למ"ד אין זקוק לה[; ט"ז ס"ק ט. ג .כיבה המדליק בשוגג או במזיד – למ"ד כבתה אין זקוק לה :האם במקרים אלו יצטרך להדליק שנית? האם שונה בזה הדין מכבה מאליו? תשובת הרשב"א ,מובאת בר"ן על הרי"ף דף ט ע"א ד"ה שמע מינה )שים לב גם ללשון 'מסתברא'(. האם יש הידור לחזור ולהדליק למ"ד אין זקוק לה? ט"ז ס"ק י בשם מהרש"ל )ופרי מגדים ס"ק י וס"ק א(. מה טעם הדבר ,ומה זה מלמד אותנו בהגדרת המצווה? עסוקים בתורה – תורה בהעמקה לאנשים עסוקים טלפון | 050-3290318מייל © | asukimbatora@gmail.com :כל הזכויות שמורות בס“ד סוגיות בהלכות חנוכה מסכת שבת ,מדף כא ע"א למטה עד דף כד ע"ב במשנה; שולחן ערוך אורח חיים ,סימנים תרעא עד תרפב. ענייני המועדים כסלו תשע"ה | חטיבת הלימוד: סוגיא ראשונה: כבתה ,האם זקוק לה להדליקה -מקורות פני יהושע: אמר רבא מאי טעמא דרב הונא קסבר כבתה זקוק לה. ופירש"י דחיישינן דלמא פשע ולא מתקן לה .ולכאורה שפת יתר הוא דבפשיטות הו"מ לפרש טפי דחיישינן שמא ישכח מלתקן .והנראה בזה דרש"י בא ליישב קושיית התוספות דמנ"ל דטעמא דרב הונא בשבת משום דמותר להשתמש לאורה דלמא בשבת נמי משום דכבתה זקוק לה וכ"ש דאסור טפי כיון דבשבת אם כבתה אי אפשר לתקן וכמו שאבאר בסמוך בלשון התוספות .אלא על כרחך דפשיטא ליה לתלמודא דלכו"ע אם כבתה באונס וישכח מלתקן לית לן בה כיון דסתמא לא שכיח שיכבה דהא בשבת דעלמא נמי לא אסרינן להו משום האי חששא דשמא יכבה ויתבטל שלום בית אלא משום שמא יטה .ולפי"ז על כרחך דעיקר טעמא דרב הונא דאוסר בחול היינו משום שמא יפשע מלתקן משום דאתי למיטעי וסבר דכבתה אין זקוק לה ובאמת זקוק לה וא"כ לא שייך האי טעמא בשבת כיון דאי אפשר להדליק א"כ אם יכבה אנוס הוא וכיון דלא שכיח שיכבה ליכא למיחש ביה אלא על כרחך דאיסורא דשבת משום דמותר להשתמש לאורה ,כן נראה לי ודו"ק: חידושי הרמב"ן: הא דאמרינן כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה .ק"ל מנ"ל שמותר להשתמש לאורה דלמא אף בשבת אין מדליקין בהן לפי שכבתה זקוק לה ובשבת אי אפשר להזקק לה ,ואיכא למימר דס"ל לתלמודא כיון דבשבת א"א להזקק לה לא חיישינן ומדליקין בכל השמנים דכיון שאפשר שלא יכבו אף על פי שפעמים שכבין לא איכפת לן ,ושבת למ"ד כבתה זקוק לה דינו שוה לחול למ"ד כבתה אין זקוק לה כשם שבחול מותר להדליק בשמנים הללו ואם כבו אין זקוק לה אף בשבת כן לדברי הכל ,ואין מחזרין להדליק בפתילות ושמנים אחרים, שבשבת לדברי הכל כבתה אין זקוק לה ואין לך בה אלא מצות הדלקה בלבד .אבל קשיא לן מה שפי' רבינו הגדול ז"ל ש"מ כבתה אין זקוק לה מדקאמר מדליקין בהן בשבת דאי כביא לא מצי מדליק לה ,ולפי פירושנו אין ראיה משבת דלכ"ע אין זקוק לה אלא מחול מדלא חיישינן דלמא פשע כדפרש"י ז"ל, ולפי דברי רבינו אלפסי ז"ל יש לדחוק ולומר דהא דאמרינן קסבר מותר להשתמש לאורה לאו דוקא על כרחין אלא אפשר דסבר מותר להשתמש לאורה ,ומשום דלא ליפלוג אדרב חסדא אלא בחדא אמרינן הכי כלומר בדכבתה ודאי פליגי בלהשתמש לאורה לא פליגי דמותר הוא. תרומת הדשן סימן קב: שאלה :הא דקיימא לן בנר חנוכה כבתה אין זקוק לה .אם כבתה בע"ש קודם קבלת שבת ,שהרי צריכים לדלוק מבעוד יום זקוק לה כה"ג או לאו? תשובה :יראה דאין זקוק לה אפילו כה"ג .ואף על גב דכתב במרדכי שם דמצות נר חנוכה מסוף שקיעת החמה ואילך, והיינו צאת הכוכבים ולא קודם ,משום דשרגא בטיהרא מאי אהני ליה .וא"כ עיקר מצות נר חנוכה אינה בשעת הדלקה מבעוד יום ,אלא בשיהוי הדלקה שלאחר חשיכה היא קיום המצוה .ולכך היינו יכולין לומר דאם כבתה קודם התחלת קיום המצוה זקוק לה .אמנם מדמברכינן מבעוד יום אקב"ו להדליק נר חנוכה ,ואף על גב דאכתי ליכא מצוה ,ע"כ היינו טעמא דמשום דא"א בענין אחר חשיבא הכשר מצוה .כדפירשו התוספות הכשר מצות דכיבוד אב ואם בשמעתא דעליה בריש יבמות )דף ו' ע"א בד"ה שכן( ,שחוט לי בשל לי אכתי ליכא מצוה עד אחר זמן שמאכילו לאביו .ואפ"ה בעי למימר התם דלידחי ל"ת שיש בו כרת .הא קמן דחשיב קיום העשה בהכשר מצוה כמו במצוה עצמה ,ולכך מברכינן עליה .ולהכי נמי אי כבתה אין זקוק לה ,שהרי כבר הותחלה המצוה בהכשר .ונראה להביא ראיה לזה מדשרי רב התם להדליק בחנוכה בין בחול בין בשבת בפתילות ושמנים דאסרו חכמים להדליק בשבת דעלמא .ומפרש הטעם משום דקסבר אסור להשתמש לאורה וכבתה אין זקוק לה .פי' דאי הוה סבר כבתה זקוק לה ,לא הוי שרי להדליק באותם פתילות ושמנים שאסרו חכמים להדליק בשבת ,לפי שאינם נמשכין אחר האור .דחיישינן דילמא כבתה והוא יזקוק לה ,ודילמא פשע ולא מדלק בה .והכי סבר רב הונא התם דאסור להדליק באותם פתילות ושמנים משום דקסבר כבתה זקוק לה .והשתא ע"כ יש להוכיח דאפי' בנ"ד כשכבתה אין זקוק לה ,דאמאי שרי רב להדליק בשבת בחנוכה באותם פתילות ושמנים ,ליחוש דילמא כבתה אחר קבלת שבת שהיא צריכא להיות קודם בה"ש ,וכל זמן משך בין השמשות אכתי ליכא קיום מצוה לדעת מרדכי דלעיל .ואיהו לא מצי להדליק משקבל שבת כ"ש בין השמשות ,ונמצא בטל מן המצוה וטפי איכא למיגזור בהכי דודאי לא מצי להדליקה ,ממאי דגזרינן דילמא פשע ולא מדליק לה .והכי איתא בתוספות דגזרינן דילמא כבתה בשבת ולא מצי מדליקה... עסוקים בתורה – תורה בהעמקה לאנשים עסוקים טלפון | 050-3290318מייל © | asukimbatora@gmail.com :כל הזכויות שמורות בס“ד סוגיות בהלכות חנוכה מסכת שבת ,מדף כא ע"א למטה עד דף כד ע"ב במשנה; שולחן ערוך אורח חיים ,סימנים תרעא עד תרפב. ענייני המועדים כסלו תשע"ה | חטיבת הלימוד: סוגיא ראשונה: כבתה ,האם זקוק לה להדליקה -העולה מלימודינו שולחן ערוך אורח חיים סימן תרעג סעיף ב: הדלקה עושה מצוה .לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה ,ואפילו כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת שעדיין הוא מבעוד יום, אינו זקוק לה .וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג ,אינו זקוק לה. הגה :ואם רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליקה ,אין לברך עליה. א .יסוד הדין – הגמרא מקשרת בין האיסור להדליק בפתילות ושמנים בחנוכה לבין השאלה אם כבתה זקוק לה. מסתבר שאף פתילות ושמנים אלו אכן דולקים על הרוב ,או פעמים רבות ,כשיעור הנצרך )וכן נראה בחידושי הרמב"ן ,שכתב 'דכיון שאפשר שלא יכבו אף על פי שפעמים שכבין'( ,דאי לאו הכי לא היו סוברים רב חסדא ורב שיוצאים בהם כלל ידי חובה ,דהרי זה כמי שלא שם שיעור שמן כראוי] .וכן דייק הפנ"י מדכתב רש"י טעם האיסור בהם בשבת משום שמא יטה ולא שמא יכבו[ .ואם כן אין כוונתם להגדיר את המצווה כמתקיימת בכך שהנר דולק רגע אחד ,אלא הקלו שכאשר הדליק נר שראוי לדלוק כשיעור -די בזה ,ואין עליו להתאמץ יותר. לפי זה ,המחלוקת בין האמוראים אינה האם המצווה בהדלקה של רגע אחד או שיש לה שיעור ,אלא עד כמה צריך להתאמץ על מנת שידלק הנר כשיעור הרצוי. יש לשאול :למ"ד כבתה זקוק לה ,הפירוש הוא שצריך להדליק אם כבה .ולמה פסלו שמנים ופתילות אלו .ביאר רש"י שמא יפשע ולא ידליק .ואם כן היא גזירה חדשה מעבר לצורך להדליק אם כבה .ובפשטות )וכן כתב הרש"ש( אחר שגזרו כך חז"ל ,מי שידליק באלו לא יצא ידי חובתו) .ומה שכתב רש"י 'לכתחילה' יש לבאר כמו 'מתחילה'(. ]הקשו אחרונים למה לא כתב רש"י 'שמא יפשע' דמשמע מזיד ,ולא חשש לאופן שישכח בשוגג] .וכן הלשון בעוד ראשונים[ .תירץ הרש"ש דמשום שמא ישכח בשוגג לא מסתבר שיבטלו חז"ל מצווה וודאית עתה )למי שאין לו אלא פתילות ושמנים אלו( ,אך משום שמא יפשע ולא ידליק מובן שיתקנו חז"ל אופן המביא לקיומה .עוד תירץ דלשון יפשע כוללת גם שכחה .הפני יהושע תירץ שהחשש אינו מהעובדה שהנר לא ידלק ,אלא מכך שאנשים שחייבים בהדלקה לא ידליקו .וצ"ע[. ב .הדין בשבת חנוכה – התקשו הראשונים איך דייקה הגמרא מדברי רב הונא שאסר פתילות ושמנים אלו בשבת ,שאסור להשתמש לאורה ,הרי אף אם מותר ,כיון שסבר שכבתה זקוק לה להדליקה ,הא אינו יכול להדליק בשבת .כתבו תוס' שאכן מעצם הדין אין לדייק ,אלא מלשונו של רב הונא .אבל הרמב"ן למד דבשבת כיון שא"א להדליק וודאי כבתה אין זקוק לה לכולי עלמא .לדבריו לכאורה המצווה ביום חול היא שיהיה נר דלוק למשך זמן ,ובשבת המצווה להדליק רגע אחד נר שראוי לדלוק משך זמן .נראה לבאר בדעתו ,שגם ביום חול הדין היסודי הוא ההדלקה עצמה ,אך ישנו דין נוסף שמחויב לדאוג שיהיה נר דולק ,ואם לא קיים דין זה פגע בעצם המצווה .אך בשבת ,כיון שאי אפשר להדליק ,אין פגם באחריותו כאשר אינו מדליק נר שכבה. הרי"ף כתב שמכך שמדליקים בהם בשבת מוכח שכבתה אין זקוק לה .תמה הרמב"ן )לשיטתו( שמשבת אין להוכיח לחול ,דבשבת לכו"ע כבתה אין זקוק לה .החוות יאיר הגיה שאין כוונת הרי"ף דווקא משבת ,אלא אף מחול] .הקרבן נתנאל על הרא"ש הביא אפשרות שמ"ד כבתה אין זקוק לה סובר כן דווקא בשבת אבל בחול מודה דזקוק לה ,ודחאה[) .עוד יש לומר דדוקא משבת יש ראיה שכבתה אין זקוק לה להדליקה אם כבתה, דאילו מכח ההיתר להדליק בהן בחול היינו אומרים שאמנם לא גזרו חז"ל שמא יכבה ויפשע ,אך להדליק אם כבה עדיין צריך ,ומשבת מוכח שאף אם כבה אינו צריך להדליק(. כתב תרומת הדשן שאף אם כבה בערב שבת לפני קבלת שבת ,אין זקוק להדליקה .וביאר שקיום המצווה נעשה ,ומברכים עליו ,אף בהכשר שמביא לו ,למרות שעניין ותוכן קיום המצווה לא אירע בפועל .ע"ש .והיינו שמעשה הדלקת הנר הוא מעשה המצווה עליו תיקנו לברך למ"ד אין זקוק לה )ולרמב"ן ,בשבת אף למ"ד זקוק לה( ,אע"פ שמטרתה היא אכן היות הנר דלוק משך זמן. הט"ז חלק ,דלעולם אם כבה לפני זמן החיוב חייב להדליק שנית .אמנם בערב שבת הגדירו חז"ל שזמן קיום המצווה אינו משקיעת החמה אלא מקבלת שבת ,וכיון שדלק רגע אחד אחרי קבלת שבת אינו זקוק לה ,אבל אם כבה לפני כן וודאי זקוק לה. ג .כיבה המדליק בשוגג או במזיד – כתב הרשב"א בתשובה ,שמסתבר שהיכא שכיבה אותה בשוגג דינו ככבה מאליו ,וכגון בשעה שבא לתקנה .אבל אם כיבה במזיד זקוק לה )וכן מדכתב 'מסתברא' לגבי שוגג ,נראה שסבר שיש בזה קצת חידוש( .מבואר שאף למ"ד אין זקוק לה ישנו מרכיב של אחריות שלא לכבות הנר במזיד .ואף בשוגג היה מקום לומר ש'אדם מועד לעולם' ומשום כך זו אחריותו ,וחידש הרשב"א שאינו כמזיד. לפי זה מובנים דברי המהרש"ל שיש הידור להדליק אם כבה גם להלכה דכבתה אין זקוק לה ,דסוף סוף יש עליו אחריות לגבי הנר. עסוקים בתורה – תורה בהעמקה לאנשים עסוקים טלפון | 050-3290318מייל © | asukimbatora@gmail.com :כל הזכויות שמורות
© Copyright 2024