‫ ירושלים‬,15 ‫רח' כנפי נשרים‬ machon@machon.org.il 077-532-5840 :‫ | פקס‬077-778-4400 www.machon.org.il 02 ‫דבר היו"ר‬ ‫אני מתכבד להגיש בפניכם נקודת סיכום ראשונה‪ ,‬פרי עמל בן חודשים ארוכים הרוחש בין‬ ‫כתלי המכון החרדי למחקרי מדיניות‪ .‬עמל ‪ -‬שאת תוצאותיו ההתחלתיות אנו קוצרים כבר‬ ‫עתה‪ ,‬ומבקשים להעניק את פירותיו לדור העתיד החרדי הגדל והולך במדינת ישראל‪.‬‬ ‫המכון‪ ,‬שזוכה ב"ה להכרה גורפת מצד כלל גופי הממשל‪ ,‬גורמי התכנון המקצועיים וקובעי‬ ‫המדיניות באורח שוטף ויומיומי‪ ,‬יונק את השראתו ממפעל חייו הציבורי של אבי ז"ל‪ ,‬הרב יהודה‬ ‫פלאי‪ .‬אבי‪ ,‬היווה עבורי סמל של עשייה וחסד במגוון תחומים‪ ,‬ואיש חזון שביקש לשפר ללא‬ ‫הרף את חיי החברה החרדית‪ .‬אני נרגש להמשיך בפעלים שהנחיל לי‪ ,‬וגאה להציב לעצמי רף‬ ‫גבוה ומקצועי שינגיש את הנתונים‪ ,‬המחקרים והיוזמות לקובעי המדיניות לעשורים הקרובים‪.‬‬ ‫המכון שהקמתי‪ ,‬הינו המשך ישיר גם לקבוצת התקשורת 'משפחה' שהקים אבי‪ ,‬במסגרתה‪,‬‬ ‫משך כשלושה עשורים אנו מעניקים במה‪ ,‬יוצרים שיח ומניעים תהליכים בכל הנחוץ לחברה‬ ‫החרדית כדי לחיות חיי רווחה‪ .‬פעילות המכון ‪ -‬שלמותר לציין כי הינו א‪-‬פוליטי לחלוטין ‪ -‬מהווה‬ ‫כבר עתה‪ ,‬באופן יומיומי‪ ,‬גשר מקצועי המחבר בין צרכיו הבסיסיים של הציבור החרדי לבין‬ ‫גורמי התכנון ומקבלי ההחלטות שמבקשים ללמוד על צרכיו באופן ישיר‪ ,‬מקצועי ומסודר‪.‬‬ ‫המכון החרדי‪ ,‬כשמו כן הוא‪ :‬מציב את ערכי היהדות המקודשים כנר לרגליו‪ .‬לימוד התורה‬ ‫הינו ערך יסוד בלתי מעורער‪ ,‬שכמכון חרדי‪ ,‬כאשר מתוכננות על ידנו מסגרות הכשרה או‬ ‫תעסוקה‪ ,‬אנו נשמרים מפני כל כוונה לפגוע בערך מקודש זה‪ .‬ההיפך‪ :‬אנו מוצאים פתרונות‬ ‫שיאפשרו את קיום כלל ערכי היהדות כשהם משמרים את החברה החרדית במתכונתה‪,‬‬ ‫ובמקביל‪ ,‬יהיו מקובלים גם על אנשי המקצוע והתכנון‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬התכניות וניירות העמדה שאנו מפיקים‪ ,‬מוב ְנים עם ערכי החברה החרדית ‪ -‬ממנה‬ ‫צמח המכון ומערוגותיה ינק‪ .‬הפתרונות וההצעות לאותם צרכים שהובעו כאלמנטריים‪,‬‬ ‫מוגשים לקובעי המדיניות כשהם על טהרת המקצוענות והחרדיות ‪ -‬בנשימה אחת‪ .‬ועל כך‪,‬‬ ‫גאוותי ותקוותי‪.‬‬ ‫תודתי נתונה לכולכם‪,‬‬ ‫אלי פלאי‬ ‫‪03‬‬ ‫מי אנחנו?‬ ‫‪04‬‬ ‫המכון החרדי למחקרי מדיניות הינו גוף מקצועי‪ ,‬פנים חרדי וא‪-‬פוליטי‪,‬‬ ‫שנוסד בשנת תשע"ד (‪ ,)2014‬ביוזמת אליהו פלאי מו"ל קבוצת משפחה‬ ‫ויזם חברתי ובשיתוף גורמים פילנתרופיים שונים‪.‬‬ ‫המכון מקדם סדר יום מקצועי‪ ,‬הנוגע לסוגיות האזרחיות של החברה‬ ‫החרדית בישראל‪ .‬במסגרת זו עוסק המכון בסוגיות הנוגעות לכלכלה‪,‬‬ ‫משפט‪ ,‬דיור ועוד‪.‬‬ ‫ייחודיות המכון על פני גופי מדיניות אחרים‪ ,‬מצויה בהיותו גוף פנים חרדי‪.‬‬ ‫עובדה זו מאפשרת הסתכלות על צרכי הציבור החרדי בפריזמה רחבה‪,‬‬ ‫הכוללת שלושה מעגלים‪ :‬צרכי הפרט‪ ,‬צרכי הקהילה והחברה הישראלית‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫פעילות המכון נעשית בדרך של מחקר‪ ,‬מעורבות אסטרטגית בעיצוב‬ ‫מדיניות‪ ,‬קידום יזמות חברתית והנעת כלים משפטיים‪ .‬במטרה לקדם את‬ ‫מטרותיו‪ ,‬פועל המכון בשיתוף ובתיאום עם גופים ממשלתיים‪ ,‬אישי ציבור‬ ‫חרדיים וכלל קובעי המדיניות‪.‬‬ ‫יעדים‪:‬‬ ‫להוות גורם הידע המקצועי בכל הנוגע לציבור החרדי‬ ‫בישראל‪ ,‬תוך צבירת מומחיות ומקצועיות באמצעות‬ ‫העסקת טובי המומחים בנושאים הנחקרים‪.‬‬ ‫לתמוך ולקדם יוזמות בשיתוף גורמים ממשלתיים וארגוני‬ ‫החברה האזרחית‪ ,‬שתכליתן קידום רווחת הציבור החרדי‬ ‫והעצמתו‪.‬‬ ‫להגביר השפעת החברה החרדית במרחב הציבורי‬ ‫הישראלי‪ ,‬לרבות בגופים הממשלתיים השונים‪ ,‬תוך‬ ‫נתינת ביטוי לקולו הייחודי של ציבור זה‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫צוות המכון‪:‬‬ ‫אליהו פלאי‪ ,‬יו"ר‬ ‫‪06‬‬ ‫ד"ר חיים זיכרמן‪ ,‬מנהל פרויקטים‬ ‫אליהו פלאי‪ ,‬בוגר ישיבת חברון‪ .‬מו"ל קבוצת‬ ‫התקשורת "משפחה"‪ ,‬המוציא לאור מדי‬ ‫שבוע מהדורה מודפסת בעברית ובאנגלית‬ ‫הפונה למגזר החרדי והדתי בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫פלאי הינו פעיל חברתי‪ ,‬יזם נדל"ן‪ ,‬ויו"ר קרן‬ ‫משפחת פלאי‪ ,‬העוסקת בתמיכה וקידום‬ ‫מרכזי תורה ויוזמות חברתיות בחברה‬ ‫החרדית‪ .‬חבר בארגון ‪ JFN‬ופעיל בגופים‬ ‫פילנתרופיים שונים‪ .‬לשעבר חבר נשיאות‬ ‫מועצת העיתונות בישראל‪.‬‬ ‫חיים זיכרמן הינו בוגר ישיבת בית מתתיהו‪,‬‬ ‫עורך דין ומומחה למשפט ציבורי‪ .‬זיכרמן‬ ‫חוקר החברה החרדית‪ ,‬ומחבר הספר‬ ‫"שחור כחול לבן" על החברה החרדית‬ ‫בישראל (ידיעות ספרים ‪ .)2014 ,‬משמש‬ ‫כיועץ לענייני חרדים למגוון גופי ממשל‪,‬‬ ‫וחבר סגל הפקולטה למשפטים בקריה‬ ‫האקדמית אונו‪.‬‬ ‫יהודה נחשוני‪ ,‬חבר הנהלה‬ ‫יצחק פינדרוס‪ ,‬ראש פרויקט דיור‬ ‫מנכ"ל קבוצת התקשורת משפחה‪,‬‬ ‫המוציא לאור מדי שבוע מהדורה מודפסת‬ ‫בעברית ובאנגלית הפונה למגזר החרדי‬ ‫והדתי בארץ ובעולם‪ .‬חבר נשיאות מועצת‬ ‫העיתונות בישראל וחבר אגודת העיתונאים‬ ‫בתל אביב‪.‬‬ ‫יצחק פינדרוס הוא בוגר ישיבת אדרת‬ ‫אליהו בעיר העתיקה בירושלים‪ .‬חבר‬ ‫הנהלת עירית ירושלים‪ ,‬דירקטור בחברות‬ ‫עירוניות‪ :‬מט"י‪ ,‬הגיחון‪ ,‬רשות ניקוז נחל‬ ‫שורק‪ .‬לשעבר ראש עיריית ביתר עילית‪,‬‬ ‫סגן ראש עיריית ירושלים וממלא מקום‬ ‫ראש העירייה‪.‬‬ ‫יונתן רוזנבלום‪ ,‬עמית‬ ‫יונתן רוזנבלום הוא סופר ופובליציסט‪ .‬פרסם‬ ‫ביוגרפיות רבות על מנהיגים יהודים בתקופה‬ ‫המודרנית והוא בעל טור פופולרי הזוכה‬ ‫לתפוצה עולמית‪ .‬רוזנבלום הוא ראש פרויקט‬ ‫"עם אחד" של אגודת ישראל באמריקה‪.‬‬ ‫יהודית מילצקי‪ ,‬חוקרת‬ ‫יהודית מילצקי‪ ,‬מאסטרנטית לפסיכולוגיה חברתית‪-‬‬ ‫ארגונית באוניברסיטה העברית‪ ,‬בוגרת תואר ראשון‬ ‫בפסיכולוגיה ולימודי מזרח תיכון‪ ,‬ומשמשת כפרקטיקאית‬ ‫לייעוץ ארגוני במכון 'צפנת'‪ .‬מנחת קבוצות ומפתחת‬ ‫תוכניות הכשרה והדרכה בארגונים ובמוסדות‪.‬‬ ‫יצחק טרכטינוגט‪ ,‬חוקר‬ ‫לי כהנר‪ ,‬יועצת לפרויקט הדיור‬ ‫דוקטור לי כהנר ראש החוג ללימודים רב‪-‬‬ ‫תחומיים במכללה האקדמית לחינוך "אורנים"‪.‬‬ ‫כהנר היא גיאוגרפית חברתית העוסקת בחברה‬ ‫החרדית‪ .‬היא משתתפת בקבוצות חוקרים שונות‬ ‫בתחום האוכלוסייה החרדית במכון הישראלי‬ ‫לדמוקרטיה‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪,‬‬ ‫ובמסגרות נוספות‪ .‬היא משמשת כיועצת בצוותי‬ ‫חשיבה ותכנון בנושא האוכלוסייה החרדית עבור‬ ‫משרדי הממשלה השונים‪.‬‬ ‫יצחק טרכטינגוט הינו בוגר ישיבת חברון‪ .‬דוקטורנט‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬עמית במכון מנדל למנהיגות‪,‬‬ ‫וחבר הנהלת עמותת "בסוד שיח"‪ .‬שותף בניהול פרויקטים‬ ‫עירוניים בעיריית ירושלים בתחום החברה והקהילה‪.‬‬ ‫הילה אפטרגוט‪,‬‬ ‫פיתוח קשרי חוץ ושותפויות‬ ‫הילה אפטרגוט היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה‬ ‫וניהול באוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬לשעבר סמנכ"לית מגזין‬ ‫'משפחה'‪ ,‬המהדורה האנגלית‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫מועצה ציבורית‪:‬‬ ‫ליבי אפין‬ ‫דורון כהן‬ ‫מייסדת שותפה וסמנכ"לית תפעול של‬ ‫מטריקס גלובל ישראל‪.‬‬ ‫יו"ר הדירקטוריון של מיזם הסיבים האופטיים‬ ‫‪ ,IBC‬לשעבר מנכ"ל משרד האוצר‪.‬‬ ‫פרופסור צבי אקשטיין‬ ‫דוד ליכטנשטיין‬ ‫דיקן ביה"ס אריסון למנהל עסקים‪ ,‬ביה"ס‬ ‫טיומקין לכלכלה ומנהל מכון אהרן למדיניות‬ ‫כלכלית‪ ,‬במרכז הבינתחומי (‪ )IDC‬הרצליה‪.‬‬ ‫לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל מ‪.2006-2011‬‬ ‫מנכ"ל קבוצת לייטסטון ומחבר הספר‬ ‫הרב ליאור גבאי‬ ‫‪08‬‬ ‫משפטן‪ ,‬מייסד ומנכ"ל רשת חינוך ארצית לגיל‬ ‫הרך 'נאות מרגלית'‪ .‬דירקטור בבית התפוצות –‬ ‫מוזאון העם היהודי‪ .‬חבר הנהלת הקונגרס‬ ‫היהודי העולמי ‪ ,WJC‬דירקטור ויו"ר ועדת‬ ‫הכספים של ארגון זק"א‪.‬‬ ‫הרב משה גרילק‬ ‫עורך ראשי של השבועון 'משפחה'‪ ,‬סופר‬ ‫והוגה דעות‪ .‬ממייסדי ארגון 'ערכים' לחיזוק‬ ‫זהות יהודית‪ .‬מחבר הספר "חרדים‪:‬‬ ‫מי אנחנו באמת?" (כתר‪.)2005 ,‬‬ ‫הרב אברהם יצחק גרינבוים‬ ‫בוגר ישיבת חברון‪ .‬ראש ישיבת 'נהורא'‬ ‫ומנהל קרן וולפסון ישראל‪.‬‬ ‫"‪."Headlines: Halachic Debates‬‬ ‫פרופסור ריצ'רד סטון‬ ‫פרופסור בבית הספר למשפטים קולומביה‪.‬‬ ‫לשעבר נשיא של ועידת הנשיאים היהודים‪,‬‬ ‫חבר הוועידה הלאומית ליהודי ברית המועצות‬ ‫(‪ )NCSEJ‬ונשיא ישיבת בית יוסף‪.‬‬ ‫אבינעם ערמוני‬ ‫דירקטור במספר קרנות פילנתרופיות ויו"ר‬ ‫חברת 'מידות' המקדמת אפקטיביות בארגוני‬ ‫חברה אזרחית‪.‬‬ ‫הרב מרדכי קרליץ‬ ‫איש ציבור חרדי‪ ,‬לשעבר ראש עיריית בני ברק‪.‬‬ ‫ביני שלו‬ ‫מנכ"ל ישראל של קרן ראסל ברי‪.‬‬ 09 ‫פ ע י ל ו ת ( א ו ק ט ו ב ר ‪ – 2 0 1 4‬מ א י ‪: )2 0 1 5‬‬ ‫דיור‬ ‫בשיתוף עם משרד הבינוי‪ ,‬מקדם המכון תוכנית‬ ‫אסטרטגית לדיור החרדי בישראל‪ ,‬עד לשנת ‪.2035‬‬ ‫התוכנית בוחנת את צרכי הדיור החרדי בהתאם לתחזיות‬ ‫דמוגרפיות‪ ,‬ובשים לב לשונות הקהילתית בתוך הקהילה‪ .‬דו"ח‬ ‫הביניים שמתוכנן לצאת בחודש יוני ‪ ,2015‬יכלול את הפריסה‬ ‫העתידית של החברה החרדית בישראל‪ .‬בראשות הפרויקט עומד‬ ‫מר יצחק פינדרוס‪ .‬צוות הפרויקט כולל מומחים שונים מתחמי‬ ‫הסוציולוגיה‪ ,‬הגיאוגרפיה והתכנון‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ייחודיות הפרויקט מצויה בשיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה‬ ‫השונים‪ ,‬ובראשם משרד הבינוי‪ ,‬לבין הקהילה החרדית‪ ,‬הפועלת‬ ‫לראשונה לבניית תוכנית אסטרטגית מקצועית עבור עצמה‪.‬‬ ‫במסגרת זו מתקיימים שולחנות עגולים עם גורמים רלוונטיים‬ ‫במגזר החרדי‪ ,‬כמו גם עם בעלי מקצוע מהתחומים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫בחודש יוני‪ ,‬מועד הגשת דו"ח הביניים‪ ,‬מתוכנן כנס ייעודי‪ ,‬משותף‬ ‫למשרד הבינוי ולמכון החרדי‪ ,‬ובו יחשפו המסקנות וילובנו הסוגיות‬ ‫המרכזיות העומדות בבסיס העבודה‪.‬‬ ‫כלכלה‬ ‫כלכלת משקי הבית החרדיים מתנהלת באופן‬ ‫שונה מזו הישראלית‪ ,‬בהיבטים רבים‪ .‬העשור‬ ‫האחרון מביא עמו תנועה חיובית חדה בדפוסי‬ ‫התעסוקה במגזר‪ .‬שינויים מהירים אלו משפיעים על רווחת‬ ‫משקי הבית ומציגים אתגרים חדשים לפתחה של הקהילה‬ ‫ושל קובעי המדיניות‪.‬‬ ‫המכון החרדי מקדם פרויקט מחקר מוטה יישום‪ ,‬שמטרתו‬ ‫להקיף את ההיבטים השונים של כלכלת משקי הבית‬ ‫החרדיים‪ .‬הפרויקט יעסוק בתיאור מקיף של הכלכלה‬ ‫החרדית‪ ,‬בסוגיית תמריצי התעסוקה‪ ,‬בסוגיות ניהול סיכונים‬ ‫וחינוך פיננסי ובסוגיות נוספות‪.‬‬ ‫את הפרויקט מנחים במשותף פרופ' צבי אקשטיין‪ ,‬דיקן‬ ‫הפקולטה למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה‬ ‫ופרופ' יורם מרגליות מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫חוק ומשפט‬ ‫נוכחותו הציבורית של המגזר החרדי נפקדת מהשיח המשפטי‪ .‬פעם‬ ‫אחר פעם מתקבלות החלטות משפטיות שונות‪ ,‬הפוגעות באופן‬ ‫משמעותי בקהילה החרדית‪ .‬כל זאת מבלי שהקהילה נטלה חלק‬ ‫בדיון המשפטי ומבלי שעמדתה הובאה כראוי בפני מקבלי ההחלטות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫באמצעות עורכי דין ומשפטנים מומחים‪ ,‬פועל המכון על מנת להביא בפני בתי‬ ‫המשפט ובפני נציגי היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬את מכלול התפיסות החרדיות‬ ‫בכל הנוגע לסוגיות העומדות על סדר היום‪ .‬במסגרת זו פועל המכון מול הגופים‬ ‫השלטוניים‪ ,‬תוך התראה על הפרת הזכויות במקרים שונים‪ ,‬ולעתים אף בדרך‬ ‫של הצטרפות לתיקי בית משפט רלוונטיים או ייזום הליכים כאלו‪ .‬אכן‪ ,‬במקרים‬ ‫לא מעטים עשוי מכתב אחד‪ ,‬לחולל שינוי של ממש במדיניות הממשלתית‬ ‫המשפיעה על הציבור החרדי כולו‪ ,‬בהיקפים משמעותיים ביותר‪.‬‬ ‫לצד זאת נטל המכון החרדי על עצמו ללוות הליכי חקיקה ותקינה‪ ,‬שעשויים‬ ‫להשפיע על המגזר החרדי‪ .‬במסגרת זו מלווה המכון את פעילות ועדות הכנסת‬ ‫השונות‪ ,‬מציג חוות דעת מקצועיות ופועל מול חברי הכנסת החרדים ומכלל‬ ‫הסיעות‪ ,‬במטרה להביא לידי ביטוי את תפיסות הקהילה החרדית ומכלול‬ ‫האינטרסים שלה‪.‬‬ ‫מחקרים‬ ‫סקר עמדות‪ :‬המחקר בוחן את עמדות החברה החרדית במגוון רחב של‬ ‫נושאים כלל ישראליים‪ ,‬זאת על שני צירים מרכזיים‪ :‬עמדות הקהילה‬ ‫החרדית מול קבוצות יהודיות אחרות‪ ,‬ועמדות הקהילה החרדית על ציר‬ ‫הזמן החל משנת ‪ 2000‬ועד עתה‪ .‬המחקר שיפורסם במהלך שנת ‪ ,2015‬מבוסס‬ ‫על סקרי מדד הדמוקרטיה הישראלית שמתפרסמים על ידי מכון גוטמן מדי שנה‪.‬‬ ‫תעסוקת נשים חרדיות‪ :‬המחקר בוחן את מגמות התעסוקה בקרב הנשים‬ ‫החרדיות‪ ,‬הן בהיבט שיעור ההשתתפות‪ ,‬הן בהיבט פריון התעסוקה‪.‬‬ ‫המחקר יכלול הצעות מדיניות שיאפשרו את הגדלת הפריון התעסוקתי‬ ‫של הנשים החרדיות‪ ,‬תוך שימת לב על ענפי התעסוקה‪ ,‬היקף המשרה והשכר‬ ‫השעתי‪ .‬המחקר נכתב בשיתוף פעולה עם ארגון תמך‪.‬‬ ‫זהות חרדית בסביבה הטרוגנית‪ :‬במהלך שנת ‪ 2015‬יפרסם המכון מחקר‬ ‫מקיף על אתגרי העבודה בסביבה הטרוגנית‪ ,‬והאסטרטגיות לשימור‬ ‫עולם הערכים החרדי‪ .‬המחקר‪ ,‬שנכתב על ידי חוקרי המכון‪ ,‬הינו פרי‬ ‫ניתוח של עשרות ראיונות עם גברים ונשים חרדים העובדים בסביבת תעסוקה‬ ‫הטרוגנית‪ .‬המחקר כולל היבטים מעשיים שיעניקו לחרדים העובדים כלים לשימור‬ ‫הזהות החרדית בעולם התעסוקה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שיתופי פעולה‬ ‫המכון פועל בשיתופי פעולה עם‬ ‫גורמים שונים‪ ,‬במטרה לקדם‬ ‫תוכניות בעלות חשיבות גבוהה‬ ‫עבור הקהילה החרדית והאוכלוסייה‬ ‫הישראלית‪ .‬להלן חלק מהפרויקטים‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שנתון סטטיסיטי לחברה החרדית‪ :‬יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה‬ ‫ומכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬נכתב כעת לראשונה שנתון סטטיסטי‬ ‫המכיל מידע רב על אודות החברה החרדית בישראל‪ .‬לראשונה ישפוך‬ ‫השנתון אור על היבטים גאוגרפיים‪ ,‬דמוגרפיים‪ ,‬חינוכיים ואחרים‪ ,‬זאת הן באמצעות‬ ‫דוח מודפס שיופק במהלך שנת ‪ ,2015‬הן באמצעות אתר אינטרנט שיכלול מאגר‬ ‫מידע מתעדכן‪.‬‬ ‫תוכנית נוטרי תורה‪ :‬המכון החרדי מסייע לארגון נוטרי תורה בייזום והקמת‬ ‫קהילות לימוד ברחבי הארץ המיועדות לחרדים עובדים‪ .‬במסגרת‬ ‫שיתוף הפעולה הוקמו כעשרים קהילות לימוד המעניקות חיבור תורני‬ ‫והשתייכות זהותית‪ ,‬לקהילת העובדים‪ .‬הביקוש לקהילות רב‪ ,‬ובמהלך שנת ‪2015‬‬ ‫מתוכננות הקמת קהילות נוספות‪.‬‬ ‫תוכנית הכנה ליציאה לעבודה‪ :‬אלפי חרדים משתלבים בשוק העבודה‬ ‫מדי שנה‪ ,‬לאחר רכישת מקצוע‪ .‬ואולם‪ ,‬המעבר מהחממה התורנית‬ ‫לעולם התעסוקה המערבי‪ ,‬איננו קל‪ .‬הוא טומן אתגרים זהותיים וערכיים‬ ‫מורכבים‪ .‬על הקהילה החרדית מוטל לפעול להקניית אסטרטגיות לצעירי‬ ‫הקהילה‪ ,‬לשימור עולם הערכים החרדי‪ ,‬בסביבה הטרוגנית‪ .‬במסגרת זו פועל‬ ‫המכון בשיתוף פעולה עם ג'וינט ישראל ומספר מוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬במטרה‬ ‫להטמיע קורס אקדמי שיכלול תוכנית הכנה ליציאה לעבודה‪ .‬הקורס‪ ,‬שיועבר‬ ‫לסטודנטים במוסדות האקדמיים והמקצועיים היעודיים‪ ,‬יעסוק במגוון הסוגיות‬ ‫הרלוונטיות ויכין את התלמידים להשתלבותם בשוק העבודה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ M&G ִ ‫ימיק‬ ִ ‫*ג‬ www.ma c h o n . o r g . i l