‫בס"ד‬ ‫עבודת ה' ברוח חסידית‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫גליון ‪ | 88‬ו' אלול תשע"ה | פרשת שופטים‬ ‫בשבילי נברא העולם?!‬ ‫תארו לעצמכם‬ ‫בשביל שלי‬ ‫הרב שלום ארוש‬ ‫"חוט של חסד"‬ ‫לא פעם אני אומר לאנשים "מגיע לי מזל‬ ‫טוב!" וכולם מתפלאים – מזל טוב?! מה‬ ‫העניין? ואני משיב להם‪" :‬הרגע נולדתי‪ .‬לא‬ ‫יודע מה היה עד הרגע הזה‪ ,‬וזה גם לא מעניין‬ ‫אותי‪ .‬אני מסתכל קדימה‪ ,‬כי החיים יפים"‪.‬‬ ‫רבי נתן מסביר שה' משנה את הנהגת כל‬ ‫העולמות מראש ועד סוף בכל עת ורגע‪ ,‬וכל‬ ‫זה בשביל לרמז לכל אחד רמזים‪ ,‬כדי שיתקרב‬ ‫אליו מהמקום בו הוא נמצא באותה עת‪.‬‬ ‫מכאן יוצא שכל העולמות‪ ,‬הגלגלים והמזלות‬ ‫משתנים כל הזמן‪ ,‬ואף־על־פי שעד עכשיו‬ ‫היה מה שהיה‪ ,‬האדם יכול לעשות עכשיו נחת‬ ‫רוח לה' יתברך‪ ,‬כי כל ההשתנות הזו נועדה‬ ‫בשבילו‪.‬‬ ‫האמונה "בשבילי נברא העולם" מלמדת‬ ‫אותנו את הכלל הגדול‪ ,‬שצריך להתחיל בכל‬ ‫פעם מחדש‪ .‬כל השתלשלות הבריאה והמצבים‬ ‫בעולם הם אך ורק בשביל שברגע הזה‪ ,‬אעשה‬ ‫את מה שה' רוצה ממני‪ ,‬בתורה‪ ,‬בתפילה או‬ ‫במצווה‪ ,‬בתשובה‪ ,‬במחשבה טובה‪ ,‬ברצון‬ ‫וכיסופים אליו יתברך‪ ,‬ואּוכל בכל פעם לקום‬ ‫ולהתחיל מחדש‪ ,‬כמו תינוק שזה עתה נולד‪.‬‬ ‫תארו לעצמכם – אדם מחליט שהוא מתחיל‬ ‫מעכשיו ואחרי רבע שעה הוא לא מצליח לקיים‬ ‫את מה שהחליט לעשות‪ ,‬ושוב הוא מתחיל‬ ‫מחדש‪ .‬כאן בודאי יופיע היצר הרע ויאמר לו‪:‬‬ ‫"הרי נפלת! נכשלת!"‪ ,‬אך הוא משיב‪" :‬אני רק‬ ‫עכשיו מתחיל‪ ,‬על מה אתה מדבר?"‪ .‬כשהיצר‬ ‫הרע רואה דבר כזה הוא פשוט מתייאש מאדם‬ ‫כזה ועוזב אותו לנפשו‪.‬‬ ‫בעולם שלי‬ ‫הרב יהושע וידר‬ ‫מרצה באמונה‬ ‫הרב נפתלי פלינטנשטיין‬ ‫מכון שפתי צדיקים‬ ‫קודם כל צריך לזכור ש"כל אחד ואחד חייב‬ ‫לומר‪ ,‬בשבילי נברא העולם" ‪ -‬ממילא מובן‬ ‫שכוונת חז"ל איננה שכל אחד כפרט יראה את‬ ‫עצמו כמרכז היקום‪ .‬אמירה זו נועדה לגלות‬ ‫לאדם שקיימת זיקה בינו‪ ,‬כאישיות פרטית‪,‬‬ ‫לבין העולם כולו‪ .‬מובנה של זיקה זו אינו‬ ‫שהעולם מסתובב סביבי אלא שגם עלי‪ ,‬כפרט‪,‬‬ ‫מוטלת האחריות לקיומו ולהארתו של העולם‬ ‫כולו‪" ,‬עשה מצוה אחת ‪ -‬אשריו‪ ,‬שהכריע את‬ ‫עצמו ואת כל העולם כלו לכף זכות" (קידושין‬ ‫מ‪ ,‬ב)‪ .‬הכרת האחריות חושפת את המימד‬ ‫הכללי שבעבודתו של כל יחיד‪ ,‬וכפי שכתב‬ ‫מרן הראי"ה קוק זצוק"ל ‪ -‬הזיכוכים שאני‬ ‫מזכך את עצמי‪ ,‬את מחשבותיי‪ ,‬רעיונותיי‪,‬‬ ‫מידותיי והרגשותיי‪ ,‬הם יהיו זיכוכים כוללים‬ ‫לכל העולם כולו‪.‬‬ ‫כשם שנשמותינו אינן אוסף של נקודות־קצה‬ ‫זהות‪ ,‬המשתלשלות מאותו מקור‪ ,‬אלא תרכובת‬ ‫של גוונים שלכל אחד מהם ייחודיות בלעדית‪,‬‬ ‫כך גם אחריות כללית זו איננה אחידה‪ .‬על‬ ‫כך אמר הרב קוק‪ ,‬שעולם מלא הוא כל יחיד‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬וגוון מיוחד הוא נותן על הכל‪.‬‬ ‫וכפי שכתב רבי צדוק הכהן מלובלין‪" :‬שבאמת‬ ‫בשביל כל אחד מישראל נברא‪ ...‬כי כל אחד‬ ‫הוא מדּוגָ ל ומנושא בעניין מיוחד בפני עצמו‪,‬‬ ‫שעל זה כל העולם כולו בשבילו וצריכים‬ ‫לו בזה‪ ."...‬על המילה "בשבילי" דרש רבי‬ ‫חיים מטשרנוביץ בספרו "סידורו של שבת"‪,‬‬ ‫שפירושה "בשביל שלי" ‪ -‬גם לשם מימוש‬ ‫דרכי הייחודית בעבודת ה'‪.‬‬ ‫הדגים רועדים ‪ /‬אהרן רזאל | ‪3‬‬ ‫הדגים לא רועדים ‪ /‬הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) | ‪10‬‬ ‫תפילה יותר מתורה ‪ /‬משה שילת | ‪2‬‬ ‫רצון יותר מקבלה ‪ /‬מיכל וולשטיין | ‪2‬‬ ‫מסופר על הרב הקדוש ה"אוהב ישראל"‬ ‫מאפטא‪ ,‬שקיבל פעם מכתב מאת הגאון‬ ‫רבי עקיבא אייגר‪ ,‬ובו הוא מתארו בתארים‬ ‫ובשבחים‪ ,‬ביניהם כתב‪" :‬רבן של כל בני‬ ‫הגולה"‪ .‬הרב מאפטא נכנס לבית המדרש‬ ‫והתפאר במכתב לפני קהל חסידיו‪ ,‬והתפלאו‬ ‫כולם‪ .‬השיב להם הרב מאפטא‪" :‬מעתה כאשר‬ ‫יבוא אלי יצר הרע וינסה לפתות אותי בדבר‬ ‫עבירה‪ ,‬אנקר את עיניו במכתב זה‪."...‬‬ ‫מדרכו של יצר הרע הוא להכניס לאדם ענווה‬ ‫יתירה‪ ,‬ולומר לו מי אתה שתתפלל‪ ,‬שתלמד‬ ‫תורה ושתעבוד את ה'? על כך זעק הקדוש רבי‬ ‫שלמה מקארלין‪" :‬אי אפשר להיות יהודי‪ ,‬אלא‬ ‫אם כן יודעים שבשבילי נברא העולם"‪ .‬לכל‬ ‫אחד ואחד יש עולם בפני עצמו‪ ,‬מסביר ה"בית‬ ‫אהרן" מקארלין‪ ,‬לכל אחד נברא עולם אישי‬ ‫שעליו לתקן‪.‬‬ ‫ובדרך בית רוז'ין למדנו שלכל אחד יש את‬ ‫הבחינה של "את האלקים התהלך נח"‪ ,‬לכל‬ ‫אדם דרך משלו‪ ,‬לפי מדרגתו שלו‪ ,‬הקשורה‬ ‫לשורש מהותו‪ ,‬תיקונו ועבודתו בעולם‪ .‬כל אחד‬ ‫צריך להביא את ה"אני" האישי שלו לתיקונו‪.‬‬ ‫"אם אני כאן ‪ -‬הכל כאן"‪ .‬אין כאן "אני" של‬ ‫אנוכיות‪ ,‬יש כאן "אני" של דרך אישית ומסלול‬ ‫אישי‪ ,‬ומחויבות ואחריות לאותה הדרך‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הפ ולטה!‬ ‫מדקעי הזוגיות‬ ‫ל‬ ‫הרב יצחק ערד‬ ‫‪2‬חמ‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫דשים ם‬ ‫!‬ ‫‪7‬‬ ‫בעטעבומודהתמיואלול‬ ‫חד של‬ ‫הרב‬ ‫ישראל אריאל‬ ‫תהליך השלום ‪ /‬מגשרים מדברים בגובה העיניים | ‪6‬‬ ‫מה אתה עושה‬ ‫ב‪ 15-‬דקות?‬ ‫‪15‬‬ ‫דקות ביום‬ ‫ֶהגיֹון לִ בּי‬ ‫חודש אלול הוא ה"עונה החמה" של התפילות‪.‬‬ ‫הדבר התחדש עוד בימות משה רבנו‪ ,‬שהקדיש‬ ‫לתפילה את ארבעים הימים שמראש חודש אלול‬ ‫ועד יום הכיפורים‪ .‬בספרי הפוסקים מופיע שגם‬ ‫בעלי התורה ירפו מעט משקידתם בחודש הזה‬ ‫לטובת התפילה‪.‬‬ ‫לפרוק ולהתרפק‬ ‫בלימוד התורה "דודי לי" ויורד עד אלי עם‬ ‫תורתו‪ ,‬אבל בתפילה אני מתעלה אליו‪" ,‬אני‬ ‫לדודי"‪ .‬ה"אני" מתקרב לקדוש ברוך הוא‪ ,‬עולה‬ ‫בסולם מלמטה למעלה‪ ,‬ה"אני" כולו‪ ,‬עם האגו‬ ‫ועם כל חדרי הלב‪.‬‬ ‫מה שאנחנו משתדלים ולא מצליח לנו כל היום‬ ‫יכול כן להצליח בתפילה‪ ,‬כי היא דומה לניתוח‬ ‫לב פתוח‪ .‬תיקון האדם הוא בתפילה‪ ,‬לכן לפעמים‬ ‫נקראת התפילה "עבודה" סתם‪ ,‬ללא כל מילה‬ ‫נוספת‪ .‬כי זהו הזמן של העבודה‪ ,‬לעבד‪ ,‬לשנות‬ ‫ולתקן‪.‬‬ ‫ותפילה באלול על אחת כמה וכמה‪ .‬התפילה‬ ‫באלול היא סיכום שאנחנו עורכים למצב הנפשי‬ ‫שלנו בשנה האחרונה‪ .‬בתפילה אנחנו חושבים‬ ‫על מה שיש לנו ועל מה שעדיין חסר‪ .‬זה הזמן‬ ‫לפרוק‪ ,‬להתפרק‪ ,‬להתמלא ולהתרפק‪.‬‬ ‫תמיד לשמה‬ ‫ההבדל בין תורה לתפילה הוא מרתק‪ .‬אל‬ ‫לימוד התורה עלולה להתגנב מחשבה של גאווה‪.‬‬ ‫כמה אני מתמיד‪ ,‬כמה אני חכם ומבין‪ ,‬אולי יקראו‬ ‫לי רב‪ ...‬ישנו גם לימוד חיצוני של "הלומד על‬ ‫תשובה מספר אחת‬ ‫תפילתו אומנותו‬ ‫| משה שילת |‬ ‫מנת לקנתר" וחז"ל הגדילו לומר שאם "לא זכה"‬ ‫ אם אין לאדם אפילו טיפת זיכוך פנימי – "נעשית‬‫לו סם המוות"!‬ ‫בתפילה כל זה לא שייך‪ .‬בכל דרגה שנהיה בה‪,‬‬ ‫התפילה היא ביטול הישות‪ ,‬בקשה מה' וחיבור‬ ‫הלב‪ .‬מטופש להתמלא בגאווה מתפילה מוצלחת‬ ‫ואין דבר כזה להתפלל על מנת לקנטר‪ .‬לא צריך‬ ‫לחדש חידושים בתפילה ואין צורך להזהיר להתפלל‬ ‫"לשמה"‪ .‬הסיבה הפנימית לשוני בין תורה לתפילה‬ ‫היא שתנועת הנפש של התפילה היא של ניתוק‬ ‫ויציאה מהמציאות‪ ,‬לעומת לימוד התורה בה תנועת‬ ‫הנפש היא של חיבור הקדושה למציאות האדם‬ ‫ולהבנתו‪ ,‬כאן יש חשש וצריך זהירות עד כמה יהיה‬ ‫זה "לשמה"‪.‬‬ ‫תפילה נעלית מתורה‬ ‫בחסידות מופיע שהתפילה נעלית מהתורה משום‬ ‫שישראל קדמו לתורה (עוד לפני שישראל הם למען‬ ‫תורתו אומנותו‬ ‫ולמרות כל זה‪ ,‬מי ש"תורתו אומנותו" כרבי‬ ‫שמעון בר יוחאי‪ ,‬פטור מתפילה‪ .‬אם אדם לא‬ ‫מפסיק מלימוד תורה ודבק בה לחלוטין‪ ,‬תורתו‬ ‫מכילה גם את מעלת התפילה‪ ,‬היא נוגעת בנשמתו‬ ‫עד הסוף והוא בביטול מוחלט לה' בלימודו‪.‬‬ ‫בכל לימוד תורה יש דבקות גדולה מאוד‪,‬‬ ‫כי האדם מכניס את ה' ממש אל תוכו פנימה‪,‬‬ ‫ומבחינה זו התורה נעלית מהתפילה‪ ,‬בה אנחנו‬ ‫שואפים אל ה' אך לא תופסים אותו ממש‪ .‬הבעיה‬ ‫היא רק שבדרך כלל‪ ,‬לימוד מצריך ריכוז בלימוד‬ ‫עצמו ולא מותיר מקום לעיסוק באותו הזמן‬ ‫בעצמו בדביקות וב"ביטול היש"‪.‬‬ ‫מי ש"תורתו אומנותו" או מי שהתפלל טוב‬ ‫טוב לפני הלימוד‪ ,‬יכול לזכות במעלת התפילה‬ ‫גם בתוך התורה‪ .‬אך לנו‪ ,‬הרגילים‪ ,‬מצפה התפילה‬ ‫כגשר נפלא אל ה' יתברך‪ .‬ובפרט בימי אלול‪.‬‬ ‫מיכל וולשטיין‬ ‫מספרים שלאחר שהאדם הראשון חטא‪ ,‬הוא רצה לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫בא אליו הנחש וטען‪" :‬מה לך אדם‪ ,‬אם לפני החטא‪ ,‬כשהיית בדרגה‬ ‫כה גבוהה לא הצלחת לעמוד בציווי האלוקי‪ ,‬כיצד זה תבוא עכשיו‬ ‫ותקבל עליך תשובה לעתיד? הלא כוחך נחלש מאוד"‪...‬‬ ‫אדם עזב את העניין‪ ,‬עד שפגש בקין בנו לאחר חטאו‪ ,‬ושאל‬ ‫אותו "מה היה בדינך?"‪ ,‬וענה לו קין "עשיתי תשובה ונתפשרתי עם‬ ‫קוני"‪ .‬ומה היתה תשובתו? שאמר "גדול עווני מנשא"‪ .‬קין רק הכיר‬ ‫בחטאו והצטער עליו‪ .‬לא הייתה בתשובתו היכולת הּכנה לקבל על‬ ‫עצמו שלא יעשה זאת שוב לעולם‪ .‬וה' קיבל את תשובתו‪ ,‬התפשר‬ ‫ונתן לו עונש במידה מועטה לעומת החטא‪ .‬אז הבין אדם כי לא‬ ‫רק "מודה ועוזב ירוחם"‪ ,‬אלא גם המודה בלבד‪ ,‬הוא בגדר השב‬ ‫בתשובה‪ .‬ראה זאת אדם ואמר‪" :‬אם כך ‪ -‬תקיף חיילה דתשובה"‬ ‫(גדול כוחה של תשובה)‪.‬‬ ‫שתיים זו שמעתי‬ ‫התורה‪ ,‬התורה היא למען עם ישראל) והתפילה‬ ‫היא הביטוי הישיר של נשמות ישראל‪ .‬הדבר בא‬ ‫לידי ביטוי גם באופן מעשי‪ :‬תפילה מינימלית‬ ‫ארוכה מלימוד תורה מינימלי‪ .‬על אף שללימוד‬ ‫התורה אין גבול "ובהם נהגה יומם ולילה"‪ ,‬הרי‬ ‫שבפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית יוצא‬ ‫אדם ידי חובתו‪ .‬בתפילה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המינימום‬ ‫ההכרחי גדול יותר‪ ,‬ברכות קריאת שמע‪ ,‬שמונה‬ ‫עשרה ועוד‪ .‬גם חיוב העמידה בחלק מהתפילה‬ ‫מורה על התבטלות כלפי מעלה‪ ,‬לעומת לימוד‬ ‫התורה שאינו מחייב עמידה‪.‬‬ ‫יותר מכך‪ ,‬מסביר ה"בני יששכר"‪ ,‬הבין אדם שכשחוטא מדבר‬ ‫עם ה' על רצונו לקבל לעתיד לא לשוב עוד לכסלה‪ ,‬אזי משלים‬ ‫ה' את רצונו ועוזר לו לסיים את תשובתו ולהשלימה‪" .‬קחו עמכם‬ ‫דברים (דיבורי אמת) ושובו עד ה'" – עד אליו ממש‪ ,‬בזכות דיבורי‬ ‫הרצון‪ ,‬הרבה לפני היכולת להוציאו לפועל‪ .‬בפרט בחודש אלול‪,‬‬ ‫עת הרצון‪ ,‬החודש בו מביטים על הרצונות ומניחים את המעשים‬ ‫מעט מאחור‪.‬‬ ‫שלש פעמים בהיסטוריה‬ ‫התעוררות הרצון בזמן הזה דווקא‪ ,‬מתגלה בכמה נקודות בהיסטוריה‪:‬‬ ‫בזמן מתן הלוחות השניים‪ .‬הלוחות הראשונים היו בדרגה גבוהה מאוד‪ ,‬הם באו‬ ‫מרצון פשוט ונקי לתת תורה‪ ,‬מתנה של אהבה‪ .‬אבל הלוחות השניים גבוהים מהם‪,‬‬ ‫כמעלת בעלי התשובה שצדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם‪ .‬הלוחות‬ ‫האחרונים באו מתוך רצון שמגיע אחרי ההיכרות עם הגרוע מכל – ובכל זאת רוצה‪.‬‬ ‫מכיר אותך טוב‪ ,‬מכיר את שריטותייך‪ ,‬כבר רבנו לא פעם וראיתי אותך מתעצבנת‬ ‫ולא מרוצה‪ ,‬ועם כל זאת אני רוצה אותך איתי לתמיד‪ .‬זוהי אהבה גבוהה בהרבה‪.‬‬ ‫עוד התעוררות של רצון בימי אלול טמונה ביסודות הבריאה ‪ -‬הרצון לברוא עולם‪.‬‬ ‫כ"ה באלול היה היום הראשון לבריאת העולם‪ ,‬וסוף מעשה במחשבה תחילה – בימים‬ ‫אלו הקדימו המחשבה והרצון את בריאת העולם‪.‬‬ ‫גם משה ידע לנצל את הזמן המיוחד הזה בו התעורר הרצון האלוקי‪ ,‬והתפלל בו‬ ‫על רצונו שלו "ואתחנן אל ה' בעת ההיא"‪ .‬ה"בני יששכר" אומר כי "זמן אלול היה‪,‬‬ ‫שהוא עת רצון והוא זמן תפילות‪' ,‬ואני תפילתי לך ה' עת רצון'"‪ .‬בקשתו של משה‬ ‫אמנם לא התקבלה‪ ,‬אך הוא הצליח להתעלות מעל לרצונו ולקבל עליו את רצון קונו‪.‬‬ ‫גם לנו ראוי לעלות על הגל‪ ,‬לנצל את נקודת הזמן הזו‪ ,‬שיכולה להזיז אותנו הרבה‬ ‫מעבר לכוחנו כשלעצמו‪ ,‬לתת לנו אחיזה במקומות גבוהים‪ ,‬ואפילו לגרום לרצוננו‬ ‫לטפס לדרגות חדשות‪.‬‬ ‫אז מה נותר לנו לעשות? להביא עימנו דיבורים כנים‪ ,‬רצונות פשוטים וללכת‬ ‫לקבל חיבוק‪ ,‬ללכת עד אליו‪.‬‬ ‫עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות | ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן | עיצוב‪ :‬סטודיו דוסה ‪| www.Dosa.co.il‬‬ ‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬והצטרפות לרשימת תפוצה‪ info@qarov.org | 054-4530951 :‬לפרסום‪ 052-4061065 :‬העלון טעון גניזה‬ ‫קרוב אליך בפייסבוק!‬ ‫אישית‬ ‫"רעדה‪ ,‬כי מה לעשות‪,‬‬ ‫השולחן רועד‪,‬‬ ‫הלב רועד‬ ‫ואריה שאג מי לא ירעד"‬ ‫חנניה בן עקשיא ופסל החרות‬ ‫| אהרן רזאל |‬ ‫חנניה בן עקשיא‪.‬‬ ‫כל אחד צריך להיות קצת חנניה וקצת עקשיא‪.‬‬ ‫חנניה בבחינת מתחנן‪ ,‬ועקשיא מתעקש‪.‬‬ ‫חנניה מתחנן לה' כעבד המפייס את רבו‬ ‫רואים אותו בפינת בית המדרש מכוסה בטלית‬ ‫כולם כבר הלכו והוא עדיין מתנועע במקומו בדמעות‬ ‫ידיו מסבירות‪..‬פ‪ .‬הבעת פניו אומרת ענווה‬ ‫ואף על פי שיש בידיו מעשים טובים הוא איננו תולה בהם‬ ‫אלא מבקש מתנת חנם‬ ‫ועקשיא עומד מול בורא עולם‪ ,‬עקשן בעבודתו‬ ‫הוא לא מוותר‬ ‫מתמיד ותובע את שלו‪ .‬כחנה‪ ,‬כרחל‬ ‫יש לו טענות‬ ‫והוא יודע שחביבות לפני בורא־עולם אותן הבקשות‬ ‫שאין הן באות ככלב הצווח הב הב‬ ‫אלא כאומרות ‪ -‬שמע קולי‬ ‫למענך עשה אם לא למעננו‬ ‫למען הגדיל שמך בעולם‬ ‫פסל החרות‪.‬‬ ‫כל אחד צריך למצוא בתורה את "פסל החרות"‬ ‫קצת פסל וקצת חרות‬ ‫פסל בחינת "פסל לך לוחות"‬ ‫חרות בבחינת ‪" -‬חרות על הלוחות"‬ ‫פסל זה הקבוע‪ ,‬המנהג הישן‪,‬‬ ‫הגדר לגדר והגזירה לגזירה‪,‬‬ ‫פסק־ההלכה באותיות קטנות‪ ,‬בהערות החזון־איש על המשנה־ברורה‬ ‫לא תסור ימין ושמאל‪ .‬אפילו כל העולם מלעיגים עליו‬ ‫אין משים לבו אליהם אלא מוסר נפשו על קוצו של אות‪.‬‬ ‫וחרות‪...‬‬ ‫זה הלבן בין האותיות‪ .‬השקט בין מזמור למזמור‬ ‫זו השירה בה עולה התפילה‬ ‫זה החידוש שהתחדש לו‬ ‫בחיים‪ ,‬ובהבנה של החיים‪ ,‬בקריצה של בורא עולם‬ ‫מתוך קרן הרחוב אל תוך לבו‬ ‫חרות זה הלב שגואה ומרגיש שאהבת הא־ל נושאת אותו‬ ‫כאותן נשים בעשיית המשכן שנשא לבן אותנה בחכמה‬ ‫זו השלהבת שעולה מאיליה‪.‬‬ ‫חשבת שכל החוקים יגבילו‬ ‫והנה מתוכם אתה פורח‪ .‬מתעופף כמשק כנפי היונה‬ ‫גילו ברעדה‪.‬‬ ‫כל אחד צריך באלול להיות‬ ‫גם גילו וגם ברעדה‬ ‫גילו‪ ,‬כי בורא עולם הוא כל־כך טוב וקרוב‬ ‫רעדה‪ ,‬כי מה לעשות‪,‬‬ ‫השולחן רועד‪ ,‬הלב רועד והדגים בים רועדים‬ ‫האדמה רעדה ואריה שאג מי לא ירעד‬ ‫שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫בונים את צבא העם‬ ‫עם אהבת חינם‬ ‫מלגה למתנדבים | אירוח מתואם ומסודר‬ ‫ארגון ’מחנה משותף‘ בשיתוף עם‬ ‫הרבנות הצבאית מזמינים אתכם לזכות‬ ‫את חיילי צה“ל במצוות היום ובאווירת‬ ‫החג‪.‬‬ ‫יכולות נדרשות‪ :‬תקיעה בשופר‪ ,‬מסירת‬ ‫דברי תורה בפני קהל גדול )כולל סימני‬ ‫החג בסעודות ליל ראש השנה(‪ ,‬העברת‬ ‫שיעורים לקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫חזנות וקריאה בתורה ‪ -‬יתרון‪.‬‬ ‫יום השתלמות והכנה ייערך בירושלים ביום רביעי י“א אלול‪ .‬פרטים ישלחו לנרשמים‬ ‫לפרטים נוספים נא לשלוח שם וטלפון לכתובת דוא“ל ‪ isr5743@gmail.com‬או בטלפון ‪072-221-5383‬‬ ‫פקולטה‬ ‫ה למדעי הזוגיות‬ ‫כאשר הקשר מבוסס רק על נתינה וקבלה‪,‬‬ ‫בני הזוג עדיין נפרדים זה מזה‪ ,‬כל אחד חי את החיים שלו‬ ‫לא טוב לבד‬ ‫| הרב יצחק ערד |‬ ‫למה בכלל להתחתן? לא פעם נראה שעדיף להיות לבד‪ .‬קל יותר‬ ‫ונוח יותר בלי יותר מדי אחריות‪ .‬בקשר זוגי צריך לדעת לוותר‪,‬‬ ‫להתחשב בבן הזוג‪ ,‬לקבל עול נוסף בחיים‪ .‬בשביל מה כל זה? למה‬ ‫לא להישאר לבד?‬ ‫לא לחינם פסוקי התורה המתארים את הקשר הזוגי הראשון‬ ‫בעולם‪ ,‬פותחים בהצבת הנחת יסוד‪" :‬ויאמר ה' אלוקים‪ ,‬לא טוב‬ ‫היות האדם לבדו"‪ .‬התורה מגדירה בצורה ברורה ש"היות האדם‬ ‫לבדו" הוא "לא טוב"‪ .‬צריך פשוט להתחתן‪ .‬לא להישאר לבד‪.‬‬ ‫האחריות‪ ,‬המחויבות והעול‪ ,‬הם חלק מהטוב האמיתי‪.‬‬ ‫נשואים בודדים‬ ‫בעומק הדברים‪ ,‬לצאת מה"לבד" זה לא רק להתחתן‪ .‬אדם יכול‬ ‫להיות נשוי שנים רבות ולהיוותר בודד‪ .‬אנשים רבים מתארים‪ ,‬איך‬ ‫בתוך קשר זוגי ארוך‪ ,‬עמוק בתוכם הם מרגישים שהם עדיין לבד‪.‬‬ ‫הכאב הגדול ביותר של האדם הוא להרגיש לבד‪ .‬כשאדם מרגיש‬ ‫שמה שקורה איתו לא נוגע לשני‪ ,‬כי לזולת לא איכפת ממנו‪ ,‬הוא‬ ‫חש בבדידות תהומית‪ .‬לצאת מהבדידות ולהגיע אל הביחד זהו‬ ‫צורך אנושי בסיסי‪ ,‬להפוך מ"הוא" ל"אתה"‪.‬‬ ‫ב"ביחד" ישנה היכולת והמסוגלות להזדהות עם השני‪ .‬הכאב‬ ‫של השני הוא הכאב שלך‪ ,‬השמחה של השני היא השמחה שלך‪.‬‬ ‫אתה חושב על בן הזוג והוא חושב עליך‪ .‬הדיבורים שלך איתו לא‬ ‫מבטאים רק את הביטוי האישי שלך‪ ,‬אלא את השותפות שבקשר‪.‬‬ ‫היציאה מה"לבד"‪ ,‬היא המסוגלות לראות גם את האחר‪ ,‬את מי‬ ‫שהוא אינו אתה‪ ,‬להרגיש אותו ולהזדהות עם מה שעובר עליו‪.‬‬ ‫כאן צריך להדגיש‪ :‬הרגשת ה"אני" היא חיובית והכרחית במערכת‬ ‫זוגית‪ .‬לאדם שיגיע לזוגיות ברגש נחיתי‪ ,‬מפוחד או חסר־בטחון‬ ‫וחוט שידרה‪ ,‬יהיה קשה לבנות מערכת זוגית תקינה‪ .‬לא מתחתנים‬ ‫עם השני‪ ,‬כי ויתרתי על עצמי‪ .‬גם עשיית שלום־בית אינה על־ידי‬ ‫שאחד מבטל את עצמו ו"נכנע" אל השני‪.‬‬ ‫ישנן מערכות קשרים אחרות‪ ,‬כמו לדוגמה בין הורים וילדים‪,‬‬ ‫שלעיתים ההורים מרגישים "ויתור" מוחלט על ה"אני" העצמי‬ ‫שלהם בשביל ילדיהם‪ .‬אבל בקשר זוגי אין זה כך‪ .‬אך למרות זאת‪,‬‬ ‫כאשר האדם מרגיש את ה"אני" שלו בצורה שאינה נכונה‪ ,‬הוא לא‬ ‫מסוגל לראות באמת את מי שנמצא לידו‪.‬‬ ‫בכל קשר זוגי יש גרעין של "אני"‪ ,‬אבל צריך לדעת לזכך אותו‪.‬‬ ‫"זכו – שכינה בניהם"‪ .‬אם ישנו זיכוך עצמי‪ ,‬יכולה לשרות שכינה‪.‬‬ ‫הזיכוך הוא היכולת לראות גם את השני‪ ,‬לכבד אותו ולתת לו מקום‪.‬‬ ‫זוגיות של אינטרסים‬ ‫הקשר הזוגי הוא גם סוג של השלמת צרכים – רגשיים‪ ,‬שכליים‬ ‫ומעשיים‪ .‬במימד זה האדם רואה את בן זוגו‪ ,‬את מעלותיו‪ ,‬וכיצד‬ ‫הם משלימים זה את זה‪ .‬כשאדם מבין שהוא לא יכול להסתדר‬ ‫לבד והוא צריך השלמה מהזולת‪ ,‬זהו תהליך חיובי‪ ,‬אבל זהו רק‬ ‫אמצע התהליך‪ .‬כאשר הקשר מבוסס רק על נתינה וקבלה‪ ,‬בני‬ ‫הזוג עדיין נפרדים זה מזה‪ .‬כל אחד חי את החיים שלו‪" .‬שלי שלי‬ ‫ שלך שלך"‪ .‬המקום בקשר שבו יש אינטרסים משותפים‪ ,‬הוא‬‫חיבור מותנה‪ .‬מפחיד לחשוב מה יקרה כשישתנה המצב וישתנו‬ ‫האינטרסים‪ .‬זוגיות כזו עומדת על גורם חיצוני המחבר בין השניים‬ ‫– "אהבה התלויה בדבר"‪.‬‬ ‫ההשפעה ברובד הגלוי קיימת תמיד ונחוצה‪ .‬היא באה לידי ביטוי‬ ‫בנתינה וקבלה‪ ,‬כבוד הדדי‪ ,‬חוויות משותפות וכדומה‪ ,‬אך כדי לחשוף‬ ‫את עומק הזוגיות צריך "לגעת" בשורש של הקשר‪ ,‬ברובד הפנימי שלו‪,‬‬ ‫בו ישנה אחדות שלימה‪ ,‬ללא אינטרסים‪ ,‬ומעבר לנתינה ולקבלה‪.‬‬ ‫זוגיות שלמה היא לגלות שהזולת הוא בעצם ה"אני" האמיתי שלי‪.‬‬ ‫"עצם מעצמי ובשר מבשרי"‪ .‬הזוגיות יוצרת תודעה של זהות אחת‪ .‬זה‬ ‫כבר לא אני ואתה‪ ,‬אלא "אנחנו"‪ .‬הזוגיות השלימה היא המגלה את‬ ‫המימד הנסתר‪ ,‬בו נחשף אותו רובד פנימי שבו לא האינטרס והשלמת‬ ‫הצרכים השונים מחברים בין בני הזוג‪ ,‬אלא היותם בעלי מהות אחת‪.‬‬ ‫כשנמצאים בשלב של חיפוש הקשר‪ ,‬הבדיקה היא בדרך כלל של‬ ‫הרובד החיצוני‪ :‬האם אנו מתאימים זה לזה? האם יש לנו אינטרסים‬ ‫משותפים? האם אנו מרגישים קשר וקירבה? אבל לאחר מכן‪ ,‬צריך אט‬ ‫אט להיחשף רובד עמוק ופנימי יותר‪ ,‬בו הקשר הוא בגלל רובד נעלם‪,‬‬ ‫נסתר‪ ,‬שמעבר לכל חשבונאות או אינטרס‪.‬‬ ‫מוגש על ידי מכון 'דעת' ‪daat.tur@gmail.com‬‬ ‫מחפשת לעשות תואר בחינוכ עמ זווית ייחודית בעלת מעופ?‬ ‫בעלת תשובה? מתקרבת?‬ ‫מחפשת לשלב אקדמיה עמ לימודי יהדות?‬ ‫תואר‬ ‫מעופ‬ ‫עומק‬ ‫נשיות‬ ‫תואר‬ ‫ראשונ‬ ‫בית מדרש‬ ‫ייחודי ועמוק‬ ‫לימודי‬ ‫אמנויות‬ ‫”נטיעות“ איגוד מדרשות”‬ ‫מציעה לכ מגוונ מלולימ מגוונימ ומעניינימ ברחבי הארצ‪,‬‬ ‫לתואר ראשונ עמ ערכ מופ‬ ‫בואי לאחת ממדרשותינו‬ ‫ב“בת ח"נ“ בגולנ‪ ,‬ב“נביעה“ ברמת גנ‪ ,‬ב“זהר“ בבת עינ או ב“מגדל אחד“ בת"א‬ ‫ותוכלי לקבל את הטוב מכל העולמות ולצאת לחיימ עמ מקצוע‬ ‫מכובד ואפשרויות התפתחות עתידיות עמ מיטב הרבנימ‪ ,‬המרצימ‬ ‫והמורות בניגונ נשי רוחני עמוק ומרוממ‪.‬‬ ‫התכנית פתוחה גמ עבור טודנטיות הלומדות‬ ‫תואר אחר ועבור נשימ שאיננ טודנטיות‬ ‫לפרטימ נופימ ולכל שאלה‪ -‬חנ | ‪054-4838762‬‬ ‫איגוד המדרשות‬ ‫בדרך הביתה‪...‬‬ ‫חודש‬ ‫התנסות‬ ‫חינם!‬ ‫הרמב"ם‬ ‫היומי‬ ‫‪15‬‬ ‫דקות ביום‬ ‫הרמב"ם היומי‬ ‫הזמן יכול לקבל משמעות‬ ‫הצטרפו לעשרות אלפי אנשים שהפכו את הרמב"ם היומי לדרך‬ ‫חיים‪ .‬לומדים רק פרק אחד ביום ומקיפים את כל התורה כולה‪.‬‬ ‫ערכת הלימוד כוללת‪:‬‬ ‫›› עלות מנוי חודשי רק ‪ ₪ 18‬כולל משלוח‪.‬‬ ‫אפליקציית‬ ‫מובייל‬ ‫להורדה‬ ‫חינם‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל‪" :‬ראוי להתרגל בחזרת הרמב"ם כסדר פרק בכל יום‪ ,‬העיקר החזרה ההיקפית‪".‬‬ ‫הרבי מלובביץ' זצ"ל מייסד הלימוד היומי ברמב"ם‪" :‬יש לאחד את ישראל בלימוד הרמב"ם ‪ -‬לימוד הכולל את התורה כולה‪".‬‬ ‫הרב מרדכי אליהו זצ"ל‪" :‬הרמב"ם הוא לימוד המקיף את כל הלכות התורה‪ ,‬המתאים לכלל הציבור ויש בו כדי לאחד את ישראל"‬ ‫‪www.yad14.co.il‬‬ ‫גדולי ישראל על לימוד הרמב"ם‪:‬‬ ‫ספר‬ ‫רמב"ם‬ ‫מבואר‬ ‫ומהודר‬ ‫באתר‬ ‫הרמב"ם‬ ‫היומי‬ ‫תקליטור‬ ‫שיעורים‬ ‫להאזנה‬ ‫‪072-2602040‬‬ ‫מרבים‬ ‫אלול מפגיש אותנו עם רצונות‬ ‫ואכזבות מהשנה כולה‪ .‬בין‬ ‫המשפחה‬ ‫בתוך‬ ‫חברים‪,‬‬ ‫ובעבודה אנחנו מנסים לתקן‬ ‫מערכות יחסים אבל זה לא‬ ‫כל־כך פשוט ‪ //‬מקצוע הגישור‬ ‫מנסה לתת לדברים לקרות‬ ‫באמת‪ ,‬וכשהוא מוסיף לארגז‬ ‫הכלים שלו את חז"ל‪ ,‬הרמב"ם‬ ‫והחסידות הוא מתעצם ‪ //‬שני‬ ‫מגשרים מובילים חושפים את‬ ‫סודות המקצוע‬ ‫כ‬ ‫| אור גולדשטיין |‬ ‫מה צפוי שפתרון לסכסוך יגיע ממקום‬ ‫לא צפוי‪ .‬בעל ואישה או שותפים עסקיים‬ ‫שנקלעו לסכסוך‪ ,‬מכירים אחד את השני‬ ‫ואת הסכסוך שפרץ ביניהם מכל צד אפשרי‪.‬‬ ‫כשהם מסכימים ללכת למגשר הם עלולים‬ ‫לקוות בסתר לבם לפגוש שופט שיכריע מי מהם‬ ‫צודק‪ ,‬אבל זה לא עובד ככה‪ .‬הרב נפתלי וירניק‪,‬‬ ‫חסיד בויאן ומגשר מוסמך‪ ,‬מסביר שתפקידו של‬ ‫מגשר הוא לא שיפוט והכרעה בין הגורמים‪ ,‬אלא‬ ‫גילוי הצורך המשותף‪ .‬על־פי הקבלה‪ ,‬בעולמות‬ ‫"אב למשפחה החליט שהוא‬ ‫מפסיק לשמור תורה ומצוות ודרש‬ ‫שכל בני הבית ילכו בעקבותיו‪.‬‬ ‫הוא התעקש על שבירת כל הגבולות"‬ ‫העליונים אין מקום למחלוקת אלא רק לזוויות‬ ‫הסתכלות שונות‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬כשמגשר מצליח‬ ‫לחשוף את הצורך המשותף של הצדדים‪ ,‬הם‬ ‫מגלים שבבסיס הם אינם חלוקים‪" .‬אסור למגשר‬ ‫לנקוט עמדה‪ .‬ברגע שהוא יעשה זאת‪ ,‬הוא לא‬ ‫יהיה חכם יותר משני הצדדים שבאו לבקש את‬ ‫עזרתו‪ .‬על המגשר למצוא את המקום המשותף‬ ‫ששניהם יכולים לחיות בו‪ ,‬מקום בו כל צד מבין‬ ‫מה הוא צריך ולא מתעקש על מה שהוא רוצה‪.‬‬ ‫כשזה קורה‪ ,‬העמדות מתרככות‪ ,‬ואדם יכול‬ ‫לראות את הדברים גם מנקודת מבטו של האחר"‪.‬‬ ‫האם אדם באמת מסוגל לשים את עצמו במקום‬ ‫האחר? הרב וירניק מסתייע בספרי חסידות‪" :‬על‬ ‫'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו' אומר‬ ‫השפת־אמת שאכן‪ ,‬למקומו של חברך לעולם‬ ‫לא תוכל להגיע ולכן לעולם אל תדון אותו‪ .‬גם‬ ‫אם זה לא ייתכן באופן מושלם‪ ,‬המגשר מסייע‬ ‫לצדדים להפסיק לדון ולהתחיל לנוע‪ ,‬קרוב ככל‬ ‫הניתן‪ ,‬לצד השני"‪.‬‬ ‫אזהרה למגשר החובב‬ ‫השכנת שלום היא מצווה גדולה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫משננים אותה בכל בוקר לאחר ברכות התורה‪,‬‬ ‫אך האם כל אחד יכול לעסוק בתחום הכל־כך‬ ‫רגיש הזה? הרב שמעון בן־שעיה‪ ,‬מנהל מרכז‬ ‫"גישור כהלכה"‪ ,‬מפתיע בתשובתו החיובית‪,‬‬ ‫אך ממהר לסייג‪" :‬כל מי שבאופיו חי את 'הווי‬ ‫מתלמידיו של אהרן' יכול לעשות את זה‪ ,‬אהרן‬ ‫ותלמידיו לא עברו בשום אקדמיה‪ .‬מנגד‪ ,‬מובן‬ ‫שצריך לעשות הבחנה בין גישור לבין טיפול‪.‬‬ ‫טיפול דורש הכשרה מתאימה"‪.‬‬ ‫הרב וירניק מסכים‪" :‬לא כתוב 'הבאת שלום‬ ‫בין אדם לחברו ובין איש לאשתו לבעלי‬ ‫מקצוע'‪ .‬כל יהודי חייב לעסוק באומנותו של‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬העושה שלום במרומיו‪ .‬ו'אין‬ ‫כלי מחזיק ברכה אלא השלום'"‪ .‬עם זאת הוא‬ ‫מציב שני תנאים למגשר החובב‪" :‬הראשון –‬ ‫שלא יהפוך להיות צד בנושא‪ .‬הוא עלול להוסיף‬ ‫שמן למדורה‪ .‬השני – הוא צריך תמיד לדעת‪,‬‬ ‫שאם לא הצליח לגשר‪ ,‬שיזקוף את זה לחוסר‬ ‫הניסיון שלו‪ .‬אסור שאותו זוג יאמר או יחשוב‬ ‫'ניסינו‪ ,‬לא הצליח‪ ,‬אי־אפשר'‪ .‬הם צריכים לדעת‬ ‫שהמגשר לא היה מיומן דיו‪ .‬יש אנשים שנולדו‬ ‫עם יכולות לפייס‪ ,‬ויש מקצוענים שעברו את‬ ‫התהליך עם מאות זוגות ולמדו את השטח"‪.‬‬ ‫הרב בן־שעיה מסכם שלושה צעדים לגישור‪:‬‬ ‫"קודם כל להזדהות ולחוש את הכאב של האחר‪.‬‬ ‫אתה רוכש את האמון של בעל השיח ומשכנע‬ ‫אותו שאתה מבקש להיטיב איתו‪ .‬הצעד השני‬ ‫הוא לדבר על התועלת של כל אחד‪ .‬לשכנע‬ ‫שהפיוס יעשה טוב קודם כל לאדם עצמו ואז‬ ‫לצד השני‪ .‬בשלב האחרון לנסות לאט ובזהירות‬ ‫להכניס אותו לתוך הנעלים והפרשנויות‬ ‫של האחר‪ ,‬לתת כיוון איך האחר רואה את‬ ‫הסיטואציה"‪.‬‬ ‫לרפא זוגיות חרוכה‬ ‫זה היה מקרה אבוד‪ .‬בבוקר בהיר אחד‪,‬‬ ‫החליט אב למשפחה שהוא מפסיק לשמור תורה‬ ‫ומצוות ודרש שכל בני הבית ילכו בעקבותיו‪.‬‬ ‫הוא התעקש על שבירת כל הגבולות‪ ,‬ואשתו‪,‬‬ ‫שהייתה מזועזעת לחלוטין מהפגיעה בה‬ ‫ובילדים‪ ,‬התמלאה ברצון לנקמה‪ .‬המצב נראה‬ ‫בלתי־פתיר בעליל‪ .‬בפגישה עם מגשר‪ ,‬הוא‬ ‫ניסה לברר האם באמת יש פה קונפליקט ערכי‬ ‫"כל זוג לא בוחר להינשא סתם כך‪.‬‬ ‫גם אם זה היה בגיל צעיר ולא שקול‪,‬‬ ‫יש אינטואיציה מאוד עמוקה‪,‬‬ ‫הבזק פנימי"‬ ‫שלא ניתן לגישור‪ ,‬או שדבר אחר רחש מתחת‬ ‫לפני השטח והוביל לסיטואציה‪ .‬קילוף זהיר‬ ‫גילה משחקי שליטה וכוח שהובילו לקיצוניות‪,‬‬ ‫עד לשימוש בדת כקלף מיקוח‪ .‬לאחר התרת‬ ‫הפלונטר ויצירת קשר חזק‪ ,‬יכלו בני־הזוג לדבר‬ ‫באמת על מה שמפריע‪ ,‬ולחזור לחיות כמשפחה‬ ‫מאוחדת בה כל אחד חושב על צרכיו של השני‬ ‫ומנסה להעניק לו אך טוב וחסד‪.‬‬ ‫גישור בין בני זוג דורש רגישות יתירה‪" .‬זוג‬ ‫מתאים יש רק בחנות נעליים"‪ ,‬מתבדח הרב‬ ‫וירניק‪" ,‬יש חשיבות להדגיש את הייחודיות של‬ ‫כל אחד‪ ,‬מתוך הניגוד שלו לאחר‪ .‬הניגוד יכול‬ ‫מתעלים אותו נכונה‪ ,‬הוא‬ ‫לגרום לפיצוץ‪ ,‬אך אם ָ‬ ‫משלים‪ ,‬מביא תועלת ומרבה שלום"‪.‬‬ ‫"אצל גברים‪ ,‬התפייסות היא פעמים רבות‬ ‫כמעט טכנית‪ ,‬תועלתית‪ ,‬אסטרטגית‪ .‬אצל‬ ‫אישה העיסוק מגיע ממקום מאוד רגשי"‪,‬‬ ‫מסביר הרב בן־שעיה‪" .‬עוד לפני הפסיכולוגיה‬ ‫החדשה‪ ,‬הדריכו אותנו חז"ל להיזהר בצערה‬ ‫של האישה מפני שדמעתה מצויה‪ .‬גבר יכול‬ ‫להיות בעל מערכת זוגית מאוד חרוכה‪ ,‬אבל עם‬ ‫חיים נורמטיביים‪ .‬אצל אישה זה בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫כשהמערכת הזוגית לקויה‪ ,‬אז משהו כבוי אצלה‬ ‫בכל המישורים בחיים"‪.‬‬ ‫ארבעים יום קודם יצירת הוולד הכריזו‬ ‫בשמיים על נשמתנו התאומה‪ ,‬אבל לא ממש‬ ‫היינו שם בשביל לשמוע‪" .‬כל זוג לא בוחר‬ ‫להינשא סתם כך‪ .‬גם אם זה היה בגיל צעיר‬ ‫ולא שקול‪ ,‬יש אינטואיציה מאוד עמוקה‪ ,‬הבזק‬ ‫פנימי"‪ ,‬אומר הרב בן־שעיה‪" ,‬אלא שלאורך‬ ‫השנים במצוקות החיים נוצרת שכבת אבק‪,‬‬ ‫והרובד העמוק דוהה"‪ .‬על המגשר לחשוף את‬ ‫הנקודה המקורית‪ ,‬הנקודה בה האיש והאישה‬ ‫היו לאחד‪" .‬אם באים ממקום נקי‪ ,‬אפשר‬ ‫למצוא נקודת חיבור בכל אדם‪ ,‬אלא שלרוב‬ ‫מה שמוצאים בפנים זה אי־הבנות ואכזבות‪.‬‬ ‫בגישור מנסים לחשוף את כל מארג היחסים‪,‬‬ ‫ולהבין שהכעס והאיבה נוצרו מנקודת מבט‬ ‫מצומצמת‪ .‬רבי נחמן בתורה רפ"ב מלמד על‬ ‫הנקודה הטובה‪ .‬גם כשעשית עבירה‪ ,‬עליך‬ ‫להאיר את עצמיותך באור כזה שבו הנקודה‬ ‫השלילית בטלה בכל הטוב שלך‪ .‬ניתן ליישם‬ ‫זאת במערכת יחסים בין אנשים"‪.‬‬ ‫ככה מבקשים סליחה‬ ‫איש עבודה ומשפחה מצליח‪ ,‬גילה לתדהמתו‬ ‫על מחלה שקיננה בגופו‪ ,‬והפך באחת ממנהיג‬ ‫המשפחה לנתמך‪ .‬אשתו‪ ,‬אשת קריירה בעצמה‪,‬‬ ‫לא הייתה מסוגלת להתמודד עם המצב החדש‬ ‫וברחה מהבית‪ .‬הם הגיעו לגישור כמוצא‬ ‫אחרון‪ .‬היא לא הייתה בנויה להחזיק את הבעל‬ ‫והילדים על כתפיה‪ ,‬בעוד הוא ציפה לאמפתיה‬ ‫מאשתו על אובדן עבודתו במקביל להידרדרות‬ ‫מצבו הרפואי‪ ,‬גם אם זה יבוא על חשבון שעות‬ ‫העבודה שלה‪ .‬הגישור אפשר להמיר את הטחת‬ ‫ההאשמות בשיח של הכלה‪ .‬בזמן קצר יחסית‪,‬‬ ‫למד הגבר לזהות את הגבולות של אשתו‪,‬‬ ‫האכזבה ותחושת המחנק נעלמו‪ ,‬ומיוזמתה‬ ‫ורצונה שבה האישה הביתה‪.‬‬ ‫סליחה היא תהליך דו־כיווני‪" .‬הסליחה היא‬ ‫תוצאה של התקרבות בין שני אנשים שהיו בשני‬ ‫קצוות ושררה בינהם איבה ושנאה‪ ,‬זאת פונקציה‬ ‫של אמון מחודש"‪ ,‬כך הרב בן־שעיה‪ .‬כפי‬ ‫שהתשובה מול הקדוש ברוך הוא היא תהליך‬ ‫מורכב שבסופו סליחה‪ ,‬כך גם הסליחה מול‬ ‫בשר ודם היא תהליך מורכב‪" .‬לא מספיק לומר‬ ‫'סליחה'; צריך להעביר את המסר ואת התחושה‬ ‫שזה לא יקרה עוד"‪ ,‬אומר הרב וירניק‪.‬‬ ‫תהליך הסליחה הוא למעשה מה שנוהגים‬ ‫לקרוא בעולם העסקים‪" :‬משבר אמון"‪ .‬מגשרים‬ ‫רבים נוהגים ליישב משברים כאלו באמצעות‬ ‫"משל המעטפות"‪ .‬דמיינו שאתם בעלי חנות‬ ‫ושאחד הלקוחות שילם בצ'ק‪ .‬הצ'ק חזר ורק‬ ‫לאחר נדנודים רבים קיבלתם את הכסף במזומן‪.‬‬ ‫לאחר חודש‪ ,‬מגיע שוב הלקוח‪ ,‬ומעוניין לשלם‬ ‫שוב בצ'ק‪ .‬האם יש לקבל אותו? זה מצב של‬ ‫משבר אמון שיש לשקם בזהירות‪ .‬נגיד שהלקוח‬ ‫מציע לכם עסקה‪ :‬הוא נותן צ'ק להפקדה‬ ‫ומעטפת מזומן לפיקדון לשם בטחון‪ ,‬ואכן הצ'ק‬ ‫לא חוזר‪ .‬כך גם בחודש הבא וזה שלאחריו‪,‬‬ ‫עד שהאמון נבנה מחדש‪" .‬בניית אמון זה‬ ‫תהליך של העברה של תחושת הסליחה‪ ,‬לפי‬ ‫כל השלבים היהודים‪ :‬חרטה על העבר‪ ,‬קבלה‬ ‫לעתיד‪ ,‬והוכחה בשטח שאני באמת מתחרט"‪,‬‬ ‫אומר הרב וירניק‪.‬‬ ‫"השלום הוא המטרה – כך חותמת התפילה‬ ‫והמשנה‪ ,‬וכך מסיים הרמב"ם את הלכות מלכים‪,‬‬ ‫זה האידיאל"‪ ,‬אומר הרב בן־שעיה‪" ,‬לשם הולכת‬ ‫המציאות‪ ,‬והיא מתחילה בחייו האישיים של כל‬ ‫אחד‪ .‬לא צריכים להיבהל מלבקש עזרה בעשיית‬ ‫שלום‪ .‬לעיתים‪ ,‬שנים של עוגמת נפש נפתרות‬ ‫בזמן קצר"‪.‬‬ ‫אשרי האיש‬ ‫כי בא אורך‬ ‫ל'תדלוק' רוחני באמצע השגרה‪ ,‬לנתינת כח למאבקים‬ ‫ולהתגברויות‪ ,‬ולהארת העומק והמשמעות שבכל רגע‬ ‫של חיים‪ .‬לשם כך נכתבו המאמרים שבספר‪.‬‬ ‫הרבנית אורה רבקה וינגורט‬ ‫ספר נכתב לאומרי תהילים ולמבקשי האמירה‬ ‫של התהילים‪ .‬גם למדנים ימצאו כאן חידושים‪ ,‬הן‬ ‫בדרכי הלימוד וההתבוננות והן בהפנמת הנלמד‪.‬‬ ‫חדש!‬ ‫ב'יריד‬ ‫החסידות'‬ ‫י"ט כסלו תשע"ו‬ ‫בנייני האומה ירושלים‬ ‫אחרית‬ ‫שנה‬ ‫שיבת החשק‬ ‫| הרב ישראל אריאל |‬ ‫הפגישה שלנו עם המלך במטרה להשיבו‪ ,‬היא האמון כי יש לנו מה לחדש‪,‬‬ ‫כי מוצאים אנו בתוכנו בשורה חדשה ונכונות חדשה‬ ‫השנה משובצת מועדים רבים ומגוונים‪ ,‬בהם נקראים אנו להתקדש כדי‬ ‫להיוועד עם ה'‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬דווקא בימי החולין של אלול מאירים רחמי‬ ‫ה' יותר מבשאר ימות השנה‪ .‬האדמו"ר הזקן משל משל יקר‪ ,‬שבשנים‬ ‫האחרונות זכה לפרסום רב‪ ,‬כדי להסביר את ה"תופעה" של חודש אלול‪,‬‬ ‫שאף כי כולו ימי חולין‪ ,‬הנה בו דווקא מאירים רחמי ה'‪:‬‬ ‫"משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו‪ ,‬ומקבלין‬ ‫פניו בשדה‪ ,‬ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו‪,‬‬ ‫והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם‪.‬‬ ‫ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו‪.‬‬ ‫ואחר כך‪ ,‬בבואו להיכל מלכותו‪ ,‬אין נכנסים כי אם ברשות‪ ,‬ואף גם‬ ‫זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה‪.‬‬ ‫וכך הענין על דרך משל‪ :‬בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך‬ ‫בשדה"‪.‬‬ ‫יח ִלי ִל ְב ּכוֹ ת ַע ְכ ׁ ָשו‪ֶ ,‬א ָּכנֵ ס ְל ָמקוֹ ם ׁ ֶש ֵאין ְל ָך ְר ׁשוּת‬ ‫ָא ַמר לוֹ ‪ִ :‬אם ֵאין ַא ָּתה ַמ ִ ּנ ַ‬ ‫ִל ָּכנֵ ס ְו ֶא ְב ֶּכה‪ֶ ׁ ,‬ש ֶ ּנ ֱא ַמר‪'ְ :‬ו ִאם לֹא ִת ׁ ְש ָמע ּו ָה ְ ּב ִמ ְס ָּת ִרים ִּת ְב ֶּכה נַ ְפ ׁ ִשי ִמ ּ ְפנֵ י‬ ‫ֵג ָוה' (ירמיהו יג‪ ,‬יז)"‪ .‬‬ ‫היציאה לשדה לפי זה היא היציאה מהמסתרים ושיבת החשק למלוך‪.‬‬ ‫החשק הזה נולד מן האמון שיש טעם להתחיל מחדש‪ ,‬הוא התקוה של‬ ‫המלך‪ ,‬שחש בעבר בלתי מובן‪ ,‬כי מעתה יבינו אותו‪ .‬ומצדנו‪ ,‬הפגישה‬ ‫שלנו עם המלך במטרה להשיבו היא האמון כי יש לנו מה לחדש‪ ,‬כי יש‬ ‫בידינו לעודד שמוצאים אנו בתוכנו בשורה חדשה ונכונות חדשה‪.‬‬ ‫חיבור אלול אל המתח שבין חורבן לגאולה פותח חיבור בין תשובה‬ ‫לבשורה‪ ,‬בין התנסות אישית ובין תקוה; כי ככל שזו תעלה יפה כך‬ ‫תוכל להפוך למדבקת יותר‪ ,‬למניעה תהליכים גם במציאות החיצונית‬ ‫ולמזמינה את ה' לשוב לביתו ועולמו‪ .‬סימנך‪ :‬ראש השנה‪ ‬עולה‬ ‫בגימטריא‪ ‬בית המקדש‪.‬‬ ‫תהלוכה לארמון שננטש‬ ‫כלומר‪ ,‬אלול אינו חג בו מופיע המלך במלוא רוממותו ותובע מהרוצים‬ ‫לראות פניו כי יצאו ממקומם ומהקיום המוכר להם‪ .‬אדרבה‪ ,‬אלול הוא‬ ‫הזמן בו ה' יורד כביכול מרוממותו וממציא עצמו לנו בתוך עולם החולין‬ ‫שלנו‪ ,‬בו הוא רוצה שנדע חיבתו אלינו כפי שאנחנו‪.‬‬ ‫ואולם יש לשאול‪ :‬מהיכן הגיע המלך לשדה?‬ ‫כשחושבים בפשטות על המשל של המלך בשדה נדמה שהמלך יצא‬ ‫מארמונו וירד אל העם‪ ,‬וצריך לנצל את חלון ההזדמנויות של התקרבותו‬ ‫אלינו טרם שישוב אל התנשאותו ורוממותו שבארמון‪ .‬מהמשל הזה עולה‬ ‫לכאורה שבראש השנה שבים למצב שקודם אלול‪ ,‬בעוד שתחושותינו‬ ‫שונות לחלוטין‪ :‬אנו חשים את אלול כהכנה לשיא חדש‪ ,‬להמלכה‪,‬‬ ‫לפתיחה חדשה‪ ,‬ואת ראש השנה כראש חדש ושונה‪ ,‬וממש מוזר לחשוב‬ ‫עליו כאל שיבה אל החיים הסדירים לאחר חריגה מרנינה‪.‬‬ ‫לכן נכון יותר לראות את המלך יוצא לשדה לא מארמונו אלא ממקום‬ ‫גלותו‪ ,‬ממקום בו היה מנותק מעמו‪ ,‬ויציאתו לשדה היא בעצם התהלוכה‬ ‫בה העם שבשדות מלווה אותו לשוב לארמון שננטש‪.‬‬ ‫בין התנסות אישית לתקווה‬ ‫פירוש‪ :‬בתשעה באב נחרב הארמון‪ ,‬המלך כביכול התפטר‪ ,‬והסתלק‬ ‫יכל וּשְׂ ָרפוּהוּ‪,‬‬ ‫"באוֹ ָת ּה ׁ ָש ָעה נִ ְכנְ ס ּו אוֹ ְי ִבים ַל ֵה ָ‬ ‫להתבודד ב"מסתרים"‪ּ ְ :‬‬ ‫ְו ֵכ ָיון ׁ ֶש ִ ּנשְׂ ַרף ָא ַמר ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך ה ּוא‪ׁ :‬שוּב ֵאין ִלי מוֹ ׁ ַשב ָ ּב ָא ֶרץ‪ֲ ,‬א ַס ֵ ּלק‬ ‫'א ֵל ְך ָא ׁשו ָּבה‬ ‫אשוֹ ן‪ֲ ,‬ה ָדא הוּא ִד ְכ ִתיב‪ֵ :‬‬ ‫ׁ ְש ִכינָ ִתי ִמ ֶּמ ָ ּנה ְו ֶא ֱע ֶלה ִל ְמכוֹ נִ י ָה ִר ׁ‬ ‫ה‪ ‬ה ָיה‬ ‫ֶאל ְמקוֹ ִמי ַעד ֲא ׁ ֶשר ֶי ְא ׁ ְשמ ּו ו ִּב ְ ּק ׁש ּו ָפנָ י' (הושע ה‪ ,‬טו)‪ּ ְ .‬באוֹ ָת ּה ׁ ָש ָע ָ‬ ‫יתי ׁ ְש ִכינָ ִתי‬ ‫יתי‪ִ ,‬ה ׁ ְש ֵר ִ‬ ‫ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך ה ּוא ּבוֹ ֶכה ְואוֹ ֵמר‪ :‬אוֹ י ִלי ֶמה ָעשִׂ ִ‬ ‫אשוֹ ן‪ַ ,‬חס‬ ‫ְל ַמ ָּטה ִ ּב ׁ ְש ִביל ִישְׂ ָר ֵאל‪ְ ,‬ו ַע ְכ ׁ ָשו ׁ ֶש ָח ְטא ּו ָח ַז ְר ִּתי ִל ְמקוֹ ִמי ָה ִר ׁ‬ ‫יתי שְׂ חוֹ ק ַלגּ וֹ ִים ְו ַל ַעג ַל ְ ּב ִר ּיוֹ ת‪ּ ְ .‬באוֹ ָת ּה ׁ ָש ָעה ָ ּבא מטטרו"ן‬ ‫ְו ׁ ָשלוֹ ם ׁ ֶש ָה ִי ִ‬ ‫ל‪ ‬פנָ יו ְו ָא ַמר ְל ָפנָ יו‪ִ :‬ר ּבוֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ ָלם‪ֲ ,‬אנִ י ֶא ְב ֶּכה ְו ַא ָּתה לֹא ִת ְב ֶּכה‪.‬‬ ‫ְונָ ַפל ַע ּ ָ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪050-2077032‬‬ ‫‪www.zipikol.com‬‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ש!‬ ‫ניגון הוא הרבה יותר‬ ‫מסתם יצירה מוסיקלית‪.‬‬ ‫ניגון הוא הרבה יותר‬ ‫אמנים שרים‬ ‫את ניגוני בעל התניא‬ ‫‪2‬‬ ‫נאור כרמי מארח‪:‬‬ ‫אביתר בנאי | אהוד בנאי | דוד דא'ור | דניאל זמיר | נריה מויאל‬ ‫ברי סחרוף | רמי קליינשטיין | ישי ריבו | יונתן רזאל | חיליק פרנק‬ ‫להשיג ב‪ :‬סטימצקי‪ ,‬צומת ספרים‪ ,‬דברי שיר‪ ,‬בחנויות הנוחות ובחנויות המוסיקה המובחרות‬ ‫להזמנת עותק דרך האתר‪ music.nmcunited.co.il :‬או סרקו את הברקוד בנייד‬ ‫הפקה‪:‬‬ ‫נאור כרמי‬ ‫פעם אחת‬ ‫ברצינות‬ ‫ולא בעצבות‬ ‫מאה קילומטר מהגבול‪ ,‬התחיל בעל הבית לרעוד מפחד‪ ,‬אבל העגלון המשיך לשרוק‬ ‫אימת הדין איננה קשורה לעצב אלא לסיכום‪ ,‬להתרוממות ולאפשרות לשינוי‬ ‫ומדוע חיפש האורח את הקרניים והזנב שלו מחוץ לבית הכנסת?‬ ‫עכשיו חודש אלול ואמורים לעשות איתו משהו‪ .‬פעם היו אומרים‪" :‬בחודש אלול ‪ -‬אפילו‬ ‫הדגים במים רועדים מחמת אימת הדין"‪ .‬נראה שכיום הדגים הפסיקו לרעוד‪ ,‬וגם בני האדם‬ ‫הפסיקו לרעוד‪ .‬באופן כללי‪ ,‬גם יהודים שומרי מצוות מקיימים כיום מצוות בעיקר מחמת אהבה‬ ‫ולא מחמת יראה‪ .‬בזמננו‪ ,‬נעשה יותר ויותר נדיר שאדם יהיה ממש ירא‪ .‬לא שזה דבר טוב‪ ,‬אבל‬ ‫זאת המציאות‪ .‬אברהם אבינו אמר "רק אין יראת אלוקים במקום"‪ ,‬ונראה שזה עדיין כך‪ .‬גם‬ ‫אם יש אהבת ה' ‪ -‬אין יראת אלוקים‪ ,‬וזהו דבר שיש לו משמעות לגבי קיום מצוות‪ ,‬בין מצוות‬ ‫עשה ובין מצוות לא תעשה‪.‬‬ ‫העובדה שבדורותינו אין אימת הדין לא נובעת מכך שכיום כולם מושלמים‪ ,‬ואף לא מכך‬ ‫שאנשים חושבים שהם מושלמים‪ .‬אחת הסיבות למיעוט אימת הדין היא ריבוי החילונים‪ .‬דתי‬ ‫מרגיש‪" :‬אולי אני לא עושה בתכלית השלמות‪ ,‬אבל יש כל־כך הרבה אנשים שמתנהגים גרוע‬ ‫ממני‪ ,‬אז אני בעצם צדיק‪ .‬אמנם צדיק יחסי‪ ,‬אבל צדיק"‪.‬‬ ‫יש שיר עתיק באידיש‪ ,‬שהולך בערך כך‪" :‬מה שאנחנו ‪ -‬אנחנו‪ ,‬אבל כפרות אנחנו‬ ‫סלבטיצקי‬ ‫שבתי‬ ‫אבן ישראל‬ ‫הרבעדין‬ ‫הרב‬ ‫(שטיינזלץ)באנטוורפן‬ ‫שליח חב"ד‬ ‫בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע‬ ‫בלגבי‬ ‫א‬ ‫‪11‬‬ ‫‪7 10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫עושים‪ .‬מה שאנחנו ‪ -‬אנחנו‪ ,‬אבל אוזני המן אנחנו אוכלים‪ .‬מה שאנחנו‬ ‫ אנחנו‪ ,‬אבל נרות חנוכה אנו מדליקים"‪ .‬זהו שיר עממי‪ ,‬שמבטא את‬‫התפיסה הפשוטה‪ ,‬שאלה הם דברים שכל יהודי עושה‪ .‬כשזו הייתה‬ ‫הנורמה הבסיסית‪ ,‬היה לאנשים על מה להתבונן; הם לא הסתכלו רק כלפי‬ ‫מטה אלא גם כלפי מעלה‪ .‬כשבן־אדם מסתכל למעלה ורואה כל מיני‬ ‫יהודים צדיקים ‪ -‬ליבו נשבר בקרבו‪ ,‬ואז‪ ,‬כשמגיע זמן של התבוננות ‪-‬‬ ‫הוא מתבונן‪.‬‬ ‫מסופר שפעם הגיע יהודי לבית מדרש של חסידים‪ ,‬והיה שם חסיד‬ ‫שהתפלל‪ .‬היהודי ישב והסתכל איך מתפלל החסיד‪ ,‬והוא כל־כך התרגש‬ ‫מזה‪ ,‬עד שיצא מבית הכנסת וצעק‪" :‬כך נראה בן אדם! איפה הקרניים‬ ‫שלי? איפה הזנב שלי? אני בהמה פשוטה‪ ."...‬כשיהודי יכול להסתכל על‬ ‫זה‪ ,‬אז יש לו אימת הדין ‪ -‬לא רק מפני שאמרו לו שהדגים רועדים במים‪.‬‬ ‫יש סיפור על מישהו שנסע בעגלה טעונה בסחורה שלא שולם‬ ‫עליה מכס‪ .‬הוא היה צריך לעבור את הגבול‪ ,‬ואם היו תופסים‬ ‫אותו הוא עלול היה להיכנס לצרות גדולות‪ .‬כשהעגלה הייתה מאה‬ ‫קילומטרים מהגבול‪ ,‬התחיל בעל הבית לחשוש‪ :‬מה יהיה אם יתפסו אותו‪,‬‬ ‫איזה צרות יהיו לו ‪ -‬יחרימו לו את כל הסחורה ובנוסף הוא ישלם קנס‪,‬‬ ‫ואולי אף ייכנס לבית־הסוהר‪ .‬בינתיים‪ ,‬העגלון נוסע ושורק‪.‬‬ ‫כשהגיעו עשרה קילומטרים מהגבול גם העגלון התחיל לחשוש‪ :‬אם‬ ‫יתפסו את הסחורה המוברחת ‪ -‬גם הוא עלול להיכנס לצרות‪ .‬אז גם בעל‬ ‫הבית וגם העגלון ישבו מפוחדים‪ .‬מי עבר את הגבול בלי פחד בכלל?‬ ‫הסוס‪ .‬הסוס לא פחד ‪ -‬לא במרחק מאה קילומטרים ולא בשום מרחק אחר‪.‬‬ ‫את הסיפור הזה הביאו כמשל לימי אלול‪ .‬יהודי ירא‪ ,‬כבר בראש חודש‬ ‫אלול מתחיל לפחד‪ ,‬יום הדין יבוא בקרוב והוא חושש מה יעלה בגורלו‪.‬‬ ‫יהודים אחרים עדיין לא מפחדים‪ ,‬אך כשמגיעים ימי הסליחות אז גם‬ ‫יהודים פשוטים יותר מתחילים לחשוש‪ .‬אבל יש מישהו שלא דואג לא‬ ‫לפני ולא אחרי ‪ -‬הסוס‪.‬‬ ‫שבן־אדם מנסה בעל כורחו להשלים את מה שהחסיר‪ .‬יכול להיות‬ ‫שזה בעצמו עושה תשובה‪ ,‬לא במובן של חרטה על העבירות‪ ,‬אלא‬ ‫תשובה מתוך התעוררות לדברים גדולים‪.‬‬ ‫לפי מה שאמור בנביאים‪ ,‬לא צריך להתעצב בראש השנה ולא לצום‪.‬‬ ‫בספר נחמיה כתוב שעשו עצרת בראש השנה ועזרא אמר לעם ישראל‪:‬‬ ‫"אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום‬ ‫לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם"‪ .‬העניין של אימת הדין לא‬ ‫בא מעצבות‪ .‬ליהודי ששנת הכספים שלו נגמרת בשלושים ואחד‬ ‫בדצמבר יש אימת הדין ממש‪ ,‬הוא צריך לשבת ולסכם דברים והוא‬ ‫בכלל לא בטוח מה יצא לו‪ ,‬יתכן שהוא נמצא בצרות גדולות ‪ -‬חייב כך‬ ‫וכך כספים והוא לא יודע מאיפה להחזיר אותם‪.‬‬ ‫בחודש אלול נהגו לעסוק בדברים המעוררים את הלב‪ ,‬עסקו בספרים‬ ‫המעוררים את הלב ‪ -‬כל אחד לפי ענינו ומקומו‪ .‬אין משהו אחד שמעורר‬ ‫את הלב באופן אוניברסאלי‪ ,‬יש אדם שמתעורר לבו מספר מסויים‪ ,‬ממאמר‬ ‫מסויים‪ ,‬ויש אחרים שלא מתעורר לבם מזה ומתעורר לבם מדבר אחר‪.‬‬ ‫לשבת ולהכות את בשרו בשבטים זה לא דבר שמועיל בכל ימות השנה‪,‬‬ ‫בא ֶבל זה לא דבר שמועיל‪ .‬בכל‬ ‫וגם לא בחודש אלול‪ .‬לשבת באלול ֵ‬ ‫זאת אפשר לשבת ולחשוב על שנה‪ ,‬ולחשוב עליה באופן כללי‪.‬‬ ‫הייתה שנה‪ ,‬ומין הראוי לערוך לה סיכום‪ .‬כשמסכמים כראוי‪ ,‬אז יש‬ ‫דברים שאפשר לעשות ולשנות‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫מרכז‬ ‫עברה שנה‪ ,‬ובמשך השנה הזאת עשה כל אחד דברים רבים‪ ,‬אבל רק‬ ‫מעטים עשו במשך השנה מצוות מופלאות‪ .‬בדרך כלל מה שקורה הוא‬ ‫שאנשים פחות או יותר חיו את חייהם‪.‬‬ ‫סיפרו על חסיד שהיה סוחר יהלומים‪ ,‬שנהג מדי לילה לסכם את‬ ‫חשבונות היום‪ .‬פעם מישהו הציץ בחלון שלו וראה אותו יושב וכותב‪ ,‬אחרי‬ ‫שסיים לכתוב את החשבונות שלו ראה שהוא מתח קו מתחת למספרים‬ ‫ורשם "סך־הכל"‪ ,‬וישב דומם‪ ,‬ולאחר כמה רגעים רשם למטה במקום את‬ ‫הסכום הכולל‪" :‬אין עוד מלבדו"! זה היה הסך־הכל שלו‪.‬‬ ‫בראש השנה לא אומרים וידוי‪ .‬מה כן קורה בראש השנה? לפעמים‬ ‫קורה שמרימים את האדם בתפילה ביום הזה ‪ -‬והוא מתעלה למעלה‪,‬‬ ‫ואז הוא מנסה לעשות דברים בדרגה קצת יותר גבוהה‪ .‬בתוך כך יוצא‬ ‫עברה שנה‪ ,‬והשאלה אם אדם חטא או לא חטא קצת תלויה‬ ‫בקנה המידה ובמודעות שלו‪ .‬יש אנשים שזה מעיק עליהם ומציק להם‬ ‫יותר ויש אנשים שפחות‪ ,‬והתשובה שיעשו תהיה בהתאמה‪ .‬בכל אופן‪,‬‬ ‫כשעושים חשבון של השנה שחלפה‪ ,‬מתברר שלעשות תשובה על עבירות‬ ‫זה דבר שיחסית קל וגם יש דרך לעשות אותו‪ .‬השאלה הקשה היא ‪ -‬איך‬ ‫עושים תשובה על מצוות? איזה פרצוף יש למצוות שאדם עשה?‬ ‫לדוגמה‪ ,‬נניח שאדם שכח יום אחד ולא התפלל מנחה ואפילו לא‬ ‫התפלל אחר כך תפילת תשלומים‪ ,‬הוא צריך לעשות על כך תשובה‪ .‬יש‬ ‫אנשים שיש להם עבירות מהסוג הזה‪ .‬אך‪ ,‬יש אנשים שהבעיה שלהם היא‬ ‫לא בכך שלא התפללו מנחה‪ ,‬אלא בשאלה איזה מין מנחה הם התפללו?‬ ‫זו שאלה לגמרי שונה‪.‬‬ ‫בן־אדם עושה הרבה מצוות‪ ,‬והמצוות האלה הן "נקבים נקבים חלולים‬ ‫חלולים"‪ .‬תשובה על מצוות היא הרבה פעמים משמעותית מאוד‪ ,‬מצויה‬ ‫יותר וגם יתכן שהאדם יזכור אותה‪.‬‬ ‫בראש השנה ויום הכיפורים לא עושים רק פרצופים של יראת‬ ‫שמים‪ .‬הרבה מהעניין של התפילות בימים האלה הוא שאדם יכול‬ ‫לעשות את הדברים שהוא צריך לעשות ‪ -‬פעם אחת ברצינות‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬חודש אלול הוא חודש שלם שאמורים לעשות בו תשובה‪.‬‬ ‫יום הדין בנוי באופן פשוט על כך שעושים סיכום‪ .‬סיכומים עלולים להיות‬ ‫מפחידים‪ ,‬בן־אדם חושש מה יצא בסך הכל‪ ,‬בין כשעושים סיכום של עסקי‬ ‫השנה או סיכומים אחרים‪ ,‬תמיד יש משהו מפחיד בסיכומים מהסוג הזה‪,‬‬ ‫עבר יום ועוד יום ‪ -‬ויום אחד צריך לסכם וזה מפחיד‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬בן־אדם עסוק בענייניו‪ ,‬אוכל‪ ,‬שותה וישן‪ .‬יום אחד באים‬ ‫לבן־אדם ואומרים לו‪ :‬מה הסך־הכל שלך? וזו שאלה קשה ביותר‪ .‬ראש‬ ‫השנה דורש מאיתנו את הסך־הכל שלנו‪.‬‬ ‫ארחות אהרן‬ ‫אור ועבודת המועדים‬ ‫לימי הרחמים והסליחות ומועדי האיתנים‬ ‫חודשי אלול ותשרי‬ ‫מבחר שיחות קודש המעוררים את הלבבות מאת אוהבן של ישראל‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫מפינסק קארלין זיע"א‬ ‫מהדורה שניה מפוארת ומהודרת | ערוך ומסודר לפי ענינים | באותיות מאירות עינים‬ ‫להשיג בחנויות הספרים – להזמנות עד הבית‪ ,‬מכון מטה אהרן טל‪05271-41446 .‬‬ ‫"הלשון היא קולמוס הלב‪.‬‬ ‫והניגון הוא קולמוס הנפש"‬ ‫(בעל התניא)‬ ‫‪2‬‬ ‫מתוך פרויקט‬ ‫אם אני לא מסוגל להסתכל לך בעיניים‪,‬‬ ‫אני לא מסוגל לומר לך תודה אמיתית‪.‬‬ ‫היכולת להודות על טובה קשורה ליכולת‬ ‫להודות על האמת‪.‬‬ ‫בלחן מתרפק אנחנו מודים‪.‬‬ ‫מודים שבלעדיך אנחנו לא יכולים‪.‬‬ ‫מודים מקרוב‪ ,‬מכל הלב‪ ,‬מחובקים‪,‬‬ ‫ובמקום לקרוא לך א־לוהים רשמי‪,‬‬ ‫קוראים לך א־לי‪ ,‬אישי‪ .‬אינטימי‪ .‬לא רק א־להים‬ ‫של עולם ומלואו ומיליארדים של יצורים‪.‬‬ ‫א־לי אתה‪ .‬כמה פשוט‪.‬‬ ‫אֹוד ָּך‬ ‫אּתה וְ ֶ‬ ‫"א ִלי ָ‬ ‫ֵ‬ ‫רֹומ ֶמ ָּך"‬ ‫ֹלהי ֲא ְ‬ ‫ֱא ַ‬ ‫למי שתקוע בפוזה חיצונית‪,‬‬ ‫להתרפק עלול לאיים כמו להתפרק‪.‬‬ ‫הניגון מציע לנו להסכים להרפות‬ ‫מתדמית המצליחן והכל־יכול‪,‬‬ ‫להיות נזקק לאהבה‪ ,‬נזקק לעזרה‪.‬‬ ‫למסור את ההגה‪ ,‬את המפתחות‪.‬‬ ‫לעצום עיניים ולהניח את הראש‬ ‫על הכתפיים שלך‪ .‬הכל בסדר‪.‬‬ ‫אני לא שולט‪ ,‬זה גדול עלי ואתה דואג לי‪.‬‬ ‫אם ממיסים את הקושי‪ ,‬אם עוקפים את הרשמיות‪,‬‬ ‫להודות לך זה הכי מתוק בעולם‪.‬‬ ‫רק‬ ‫הפרסום שלך‬ ‫בתפוצהובשלא יך‬ ‫קר‬ ‫בס‬ ‫"ד בודת ה' ברוח חסידית‬ ‫ע‬ ‫גיליון ‪7‬‬ ‫| כז' כסלו תשע"ד |‬ ‫פרשת מקץ | שבת חנוכה‬ ‫שאלה‪ :‬חושך באנו לגרש?‬ ‫איזה‬ ‫וכיצד‬ ‫נעשה זאת?‬ ‫דור‬ ‫מצוות‬ ‫חייםה כהן ("החלבן")‬ ‫הרב‬ ‫הנפוץ ביותר מבין עלוני השבת‬ ‫כ‪ 250,000-‬קוראים מידי שבוע‬ ‫המקדש מסמלים‬ ‫בבית‬ ‫הנרות שדלקו במנורה הגדול וזרעו אחריו זכו‬ ‫שראל‪ .‬אהרן הכהן‬ ‫ועד היום מדליקים‬ ‫י‬ ‫את נשמות מנורה בבית המקדש‪,‬‬ ‫להדליק את ה‬ ‫לכך אהרן? המדרש‬ ‫שראל‪ .‬מפני מה זכה‬ ‫הם את נשמות י‬ ‫חבל של ברזל על‬ ‫משום ש"היה קושר‬ ‫מסביר‪:‬‬ ‫וכל מי שלא היה יודע‬ ‫(תנחומא) על כל פתחי ישראל‪.‬‬ ‫מותניו‪ ,‬ומחזר‬ ‫יודע להתפלל‪ ,‬היה‬ ‫שמע וכן מי שאינו‬ ‫לקרות קריאת‬ ‫בגופה של תורה היה‬ ‫שאינו יודע לכנוס‬ ‫מלמדו‪ ...‬וכן מי‬ ‫החבויה בכל יהודי‪,‬‬ ‫ראה את נשמת הקודש‬ ‫מלמדו"‪ .‬אהרן‬ ‫יתברך מתגוללים‬ ‫לומים היקרים של ה'‬ ‫וראה את היה‬ ‫של המלכות שראויה‬ ‫אבדים את ההוד וההדר‬ ‫בתיקון העולם‪ ,‬והם‬ ‫באשפתות ומ‬ ‫שותפיו של הקב"ה‬ ‫להם‪ .‬ישראל הם‬ ‫אינם מתעוררים לכך‪.‬‬ ‫תברך‪ .‬ארס הכפירה‬ ‫כולו צמא מאוד לה' י‬ ‫עם ישראל‬ ‫חמישים שנה‪ ,‬פג‬ ‫שהחלו לפני כמאה‬ ‫והתסיסה החריפה‬ ‫ידע את יוסף‪ ,‬או את‬ ‫שלא‬ ‫ועבר מן העולם‪ .‬ישנו דור שלם ואת שולחן ערוך‪ .‬דור‬ ‫ויעקב‪ ,‬את הרמב"ם‬ ‫קדושת ה' שבו‪ ,‬ויחד עם‬ ‫אברהם יצחק‬ ‫את סוד נשמתו‪ ,‬את‬ ‫נשמה אצילית של דור‬ ‫זה אינו יודע‬ ‫נשמה גבוהה מאוד‪,‬‬ ‫כולם‪ ,‬צמאה לאלוקות‬ ‫זה הוא בעל‬ ‫של‬ ‫גאולה‪ ,‬שזועקת בקרב הלבבות תפילה‪ .‬דורנו הוא הדור‬ ‫למים חיים של תורה ו‬ ‫אֲדֹנָ י ה' וְ ִהׁ ְשלַ ְח ִּתי‬ ‫ומתגעגעת‬ ‫ֵנּה יָמִים ָבּאִים נְאֻם‬ ‫שעליו נאמר‪ " :‬הִ‬ ‫ַּמיִ ם ִּכי ִאם לִ ׁ ְשמ ַֹע‬ ‫ב לַ ֶּל ֶחם וְ ֹלא ָצ ָמא לַ‬ ‫רָ ָעב ָּבָארֶ ץ‪ֹ ,‬לא רָ ָע‬ ‫בְ רֵ י ה'" (עמוס ח')‪.‬‬ ‫מבקש את דבר ה' אך‬ ‫ֵאת ִּד‬ ‫מחפש ומשוטט ו‬ ‫הדור הזה‬ ‫שיאמץ אותם‪ ,‬אין מי‬ ‫מדוע? מפני שאין מי‬ ‫ויציע להם לשמוע‬ ‫אינו מוצא‪.‬‬ ‫ביתם בראש השנה‬ ‫שידפוק בדלת‬ ‫הדליק חנוכיה‪ ,‬אין‬ ‫מי שמזמין אותם ל‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬אין‬ ‫הצטרף אליו ללמוד‬ ‫פתיות יקרא להם ל‬ ‫מי שבאהבה ואכ‬ ‫הוא עצום ורב ברוך‬ ‫מחנה שלומי ישראל‬ ‫סותינו והרגלינו‪ ,‬נביט‬ ‫מעט תורה‪.‬‬ ‫רק נשנה את תפי‬ ‫ה'‪ ,‬והנה‪ ,‬אם‬ ‫ממש נזכה לקיים את‬ ‫עימו חסד – כי אז‬ ‫על האחר ונעשה‬ ‫לים מכסים"‪ .‬דרכו‬ ‫הארץ דעה את ה' כמים‬ ‫הפסוק "ומלאה‬ ‫הזמן על התפתחותו‬ ‫ה' היא לחשוב כל‬ ‫של האדם עובד‬ ‫מעשים טובים‪ ,‬תיקון‬ ‫מצוות‪ ,‬בקדושה ו‬ ‫הרוחנית בתורה וב‬ ‫במחנה שלומי ה' עוסק‬ ‫ה'‪ .‬אמנם כל אחד‬ ‫מידות ועבודת‬ ‫אנו סובבים סביב‬ ‫כולתו‪ ,‬אולם לרוב‬ ‫בתורה ומצוות כפי י‬ ‫ישראל ירגיש שמוטל‬ ‫והנה‪ ,‬אם כל אחד מ‬ ‫עבודתנו שלנו‪.‬‬ ‫ואל לבבו את אותם‬ ‫שצריך לאמץ אל ביתו‬ ‫וירגיש‬ ‫להם מי שיאמצם – כי‬ ‫עליו חוב‪ ,‬בקשים את דבר ה' ואין‬ ‫ותיקון הדור שלנו‪ ,‬בדרך‬ ‫המשוטטים ומ‬ ‫היסוד להשלמת מצוות‬ ‫אז זה יהיה‬ ‫לגאולה השלמה‪.‬‬ ‫לראות את ה' יום יום‬ ‫הרב יובל הכהן אשרוב‬ ‫מרכז "בסוד הדברים"‬ ‫וחושך על פני תהום'‪,‬‬ ‫ובהו‬ ‫על הפסוק 'והארץ היתה תהו מצרים‪' ,‬בהו' – זו גלות‬ ‫דרשו חכמינו ש'תהו' – זו גלות תהום' – זו גלות אדום‪.‬‬ ‫זו גלות יון‪' ,‬על פני‬ ‫החשיך את עיניהם‬ ‫בבל‪' ,‬חושך' –‬ ‫יון? מכיוון שרצו ל‬ ‫מדוע החושך כנגד‬ ‫ישראל מן התורה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מי שרוצה‬ ‫של‬ ‫חיים' למחזיקים בה‪.‬‬ ‫התורה נקראת‪' :‬עץ‬ ‫החיות והשפע ישירות‬ ‫את‬ ‫להיות מחובר לחי החיים‪ ,‬לקבל נתיבים שהתורה מסמנת‬ ‫דרך התורה ודרך ה‬ ‫מהמקור‪ ,‬מתחבר‬ ‫לשפע האלוקי‪ ,‬ולגרום‬ ‫לו‪.‬‬ ‫שלנו‬ ‫היוונים רצו לקטוע את החיבור שבים‪ .‬הם זממו להחשיך‬ ‫הענף שעליו אנחנו יו‬ ‫וסופיה שלהם ולאחר‬ ‫לנו לחתוך את‬ ‫בהתחלה דרך הפיל‬ ‫לנו את האור‪ .‬איך?‬ ‫מאותה תפיסת עולם‪.‬‬ ‫שנבעו‬ ‫גזירות‬ ‫סגידה לטבע‪ ,‬סגידה‬ ‫מכן בכוח‪ ,‬דרך‬ ‫שלהם מיוסדת על‬ ‫כאלה שאינם יכולים‬ ‫הפילוסופיה‬ ‫אז וגם היום‪ .‬ישנם‬ ‫שהיתה קיימת‬ ‫היחיד שמופץ גם בישיבות ומוסדות חינוך‪,‬‬ ‫וכן ב‪ 25,000 -‬תיבות דואר אלקטרוני מדי שבוע‬ ‫ובנוסף מעל ‪ 200‬מפיצים פרטיים בכמות של כ‪ 20,000-‬עלונים!‬ ‫עותקים מודפסים‬ ‫מספר פרסומות מצומצם עם מיקוד חזק יותר לפרסום שלך‪ .‬פרסום בעמודים מרכזיים‪ ,‬במיקומים אסטרטגיים ובמגוון‬ ‫רק ב‬ ‫עדין אבן ישראל )שטיינזלץ( | הרב יהושע שפירא‬ ‫הרב‬ ‫רזאל‬ ‫אהרן‬ ‫|‬ ‫רנד‬ ‫שולי‬ ‫|‬ ‫בנאי‬ ‫אביתר‬ ‫ב‪-‬‬ ‫רק‬ ‫דרכים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ראיון עם דניאל שליט‬ ‫‪6‬‬ ‫חיבור אמיתי ולא מאולץ של כל הזרמים הרב יהושע שפירא‬ ‫מיוחד של מדורים‪.‬‬ ‫והמינים עם מגוון‬ ‫רק ב‬ ‫אינו מכיל חדשות‬ ‫התוועדות‬ ‫עוסק בעבודת ה' ברוח חסידית!‬ ‫ורכילויות ולכן נכנס לכולם הביתה‪ .‬ו‪ ...‬רק‬ ‫מחנכים! מדריכים!‬ ‫עוניינים לקבל עותקים של‬ ‫לשימוש בפעולה או שיעור‪,‬‬ ‫מ‬ ‫קרוב אליךלמידים או לחבר'ה?‬ ‫לחלק לת‬ ‫סמסו ל‪054-4530951-‬‬ ‫אליכם מדי שבוע!‬ ‫ונביא אותו קרוב‬ ‫בשבועות הקרובים‬ ‫ההפצה‬ ‫תחל ללא כל עלות‬ ‫פיג'מה ברחוב‪,‬‬ ‫ורוטשילד הבין‬ ‫למה גמרא‪ ,‬למה?‬ ‫מוזיקה נבואית‬ ‫להצעת מחיר במיוחד בשבילכם‪ :‬שלחו ‪ SMS‬לאהרן‪ 052-4061065 :‬או שלחו מייל‪pirsum@qarov.org :‬‬ ‫'קרוב אליך' עכשיו קרוב ליותר קוראים!‬ ‫מבצע‬ ‫רלכל‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫יהודי‬ ‫קול שופר‬ ‫לכל יהודי‬ ‫יוצאים להמלכה הגדולה!‬ ‫בראש השנה‪ ,‬לאחר סיום התפילה‪ ,‬נאכל בזריזות‬ ‫ונצא לזכות יהודים בשמיעת קול שופר‪.‬‬ ‫יוצאים לרחוב‪ ,‬אוספים בכל עצירה כמה שיותר‬ ‫יהודים‪ ,‬ותוקעים בכל הכוח ובכל ההתלהבות!‬ ‫כל צוות מקבל ערכה הכוללת‪ :‬שופר‪ ,‬כיפות‪,‬‬ ‫פליירים וממתקים‪.‬‬ ‫רוצים להצטרף? צרו קשר עם הרכז באזור מגורכם‪:‬‬ ‫אופקים‪ ,‬גלעד ‪ | 050-8908927‬אור יהודה‪ ,‬שירת ‪ | 058-4011256‬אור עקיבא‪ ,‬עמוס ‪ | 058-6662699‬אילת‪ ,‬מרדכי ‪ | 052-6598979‬אליפלט‪ ,‬יצחק ‪052-3487300‬‬ ‫| אריאל‪ ,‬יוסף ‪ | 050-9761889‬אשקלון‪ ,‬אביחי ‪ | 054-2461348‬באר שבע‪ ,‬אהרון ‪ | 054-7901977‬בית שאן‪ ,‬יוסי ‪ | 053-2787655‬בית שמש‪ ,‬שאול ‪050-2202525‬‬ ‫| גבעת אולגה‪ ,‬מאור ‪ | 052-7464144‬גבעתיים‪ ,‬סימה ‪ | 052-6305240‬גדרה‪ ,‬מיכאל ‪ | 052-3003441‬דימונה‪ ,‬אחיה ‪ | 052-2232048‬הוד השרון‪ ,‬הרב עמי ‪050-‬‬ ‫‪ | 6839259‬חולון‪ ,‬אלי ‪ | 054-6618151‬חיפה ‪ -‬הדר‪ ,‬ינון ‪ | 052-7464307‬חצור הגלילית‪ ,‬אריאל ‪ | 054-6346152‬טבריה‪ ,‬מוריה ‪ | 052-5990421‬טירת הכרמל‪ ,‬שמעון‬ ‫‪ | 054-6374180‬יהוד‪ ,‬שי ‪ | 052-6208136‬יפו‪ ,‬יהודה ‪ | 052-7333875‬ירוחם‪ ,‬יחיאל ‪ | 054-2523737‬ירושלים ‪ -‬מרכז הרב‪ ,‬עמיחי ‪ | 054-5369985‬ירושלים ‪ -‬נווה יעקב‪,‬‬ ‫הרב אביתר ‪ | 054-3331255‬ירושלים ‪ -‬עטרת כוהנים‪ ,‬איתי ‪ | 054-2070532‬ירושלים ‪ -‬מכון מאיר‪ ,‬אופק ‪ | 054-6411955‬ירושלים ‪-‬ארמון הנציב‪-‬גרעין עוז‪ ,‬אסף‬ ‫‪ | 050-9638436‬ירושלים ‪ -‬קטמון‪ ,‬ליאור ‪ | 054-5773753‬כורזים‪ ,‬מנחם ‪ | 054-6580120‬כרמיאל‪ ,‬חגי ‪ | 053-2244668‬לוד ‪ -‬רמת אלישיב‪ ,‬אלירם ‪| 054-5666662‬‬ ‫לוד ‪ ,‬יחיעם ‪ | 052-8271790‬מבשרת ציון‪ ,‬אליהו ‪ | 050-6733186‬מגדל העמק‪ ,‬שמואל ‪ | 054-3366275‬מודיעין‪ ,‬צבי ‪ | 052-8990550‬מודעין קהילת אלעד אלון‬ ‫‪ | 052-3567930‬טפחות‪ ,‬אבירן ‪ | 052-8418405‬מעלה אדומים‪ ,‬נעמה ‪ | 052-6898284‬מעלה אדומים ‪ -‬ישיבת ברכת משה‪ ,‬אברהם דוד ‪ | 054-3086444‬מצפה‬ ‫רמון‪ ,‬נחמיה ‪ | 054-3356104‬נהריה‪ ,‬יצחק ‪ | 052-2849257‬נצרת עלית‪ ,‬דניאל ‪ | 054-2811252‬נתיבות‪ ,‬אביחי ‪ | 050-2674044‬נתניה‪ ,‬אביחי ‪ | 054-3296785‬נתניה‬ ‫ קריית השרון‪ ,‬הרב שלמה ‪ | 052-2725501‬עכו‪ ,‬הרב שלמה ‪ | 053-8311069‬עפולה ‪ -‬אמי"ת עפולה‪ ,‬פנחס ‪ | 050-4245712‬עפולה ‪ ,‬דוד ‪ | 054-2248777‬ערד‪,‬‬‫הרב קובי ‪ | 053-2312067‬פרדס חנה‪ ,‬אורי ‪ | 052-8693990‬פתח תקווה‪ ,‬אליעזר ‪ | 052-4380126‬פתח תקווה ‪ -‬קריית מטלון‪ ,‬אלון ‪ | 054-7728650‬צפת‪ ,‬אלעזר‬ ‫‪ | 054-6671478‬קדימה‪-‬צורן‪ ,‬ישראל ‪ | 050-935348‬קצרין‪ ,‬ורדית ‪ | 050-2798700‬קריית שמונה‪ ,‬חגי ‪ | 053-2244668‬קרית אונו‪ ,‬נעם ‪ | 052-3003637‬קרית ארבע‪,‬‬ ‫דניאל ‪ | 050-6915150‬קרית מלאכי‪ ,‬רועי ‪ | 052-3114127‬קרית שמונה‪ ,‬כרסנטי ‪ | 052-5835053‬ראש העין‪ ,‬נחמיה ‪ | 050-6418123‬ראש פינה‪ ,‬הרב גבי ‪054-‬‬ ‫‪ | 2277274‬ראשון לציון ‪ -‬בית מדרש גבוה לתורה ולהוראה‪ ,‬אברהם ‪ | 052-4847948‬רמת גן ‪ -‬נהורא‪ ,‬עידן ‪ | 052-3712207‬רמת גן‪ ,‬מיכל ‪ | 052-5560199‬רמת‬ ‫השרון‪ ,‬בנציון ‪ | 054-8097818‬רעננה‪ ,‬חגי ‪ | 058-7348120‬רעננה ‪ -‬ישיבת בינות‪ ,‬הרב נועם ‪ | 050-5717942‬שדרות‪ ,‬הרב משה ‪ | 054-7506391‬שדרות ‪ -‬ישיבת‬ ‫לב לדעת ‪ ,‬שי ‪ | 055-6602343‬תל אביב ‪ -‬מעלה אליהו‪ ,‬אורי ‪ | 050-9424446‬תל אביב ‪ -‬רמת אביב‪ ,‬ערן ‪ | 052-3003692‬תל אביב ‪ -‬סמאטס‪ ,‬משה ‪054-4538116‬‬ ‫אין רכז באזור מגוריך? צור איתנו קשר‪ -‬דן‪054-3286986 -‬‬ ‫שו"ת‬ ‫הרב יהושע שפירא‬ ‫ראש ישיבת רמת גן‬ ‫חשוב‬ ‫למה‬ ‫לשמור נגיעה?‬ ‫נפשי בשאלתי‬ ‫תלמיד שלי כתב פעם חוברת ובה טעמים‬ ‫לשמירת נגיעה‪ .‬החוברת נכתבה בטוב טעם‪ ,‬הוא‬ ‫הזכיר כמה עמוק נוגע עניין הנגיעה בנפש האדם‬ ‫וכמה חשוב לשמור את הפנימיות לקשר קדוש‬ ‫בין איש לאשתו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אמרתי לו שלכל מה‬ ‫שהוא כתב אין קשר למקור "איסור נגיעה"‪.‬‬ ‫את הטעם האמיתי הוא לא כתב‪ ,‬והוא‪ :‬שהקדוש‬ ‫ברוך הוא ציווה על כך בתורתו‪ ,‬ואנחנו חפצים‬ ‫בכל לב ונפש לעשות את רצונו‪.‬‬ ‫כל הסברות והנימוקים הם רק ענפים חלקיים‪,‬‬ ‫ואילולא הציווי האלוקי‪ ,‬לא היינו יכולים להכריע‬ ‫על־פיהם הכרעות מעשיות‪ .‬רק אחרי שאנו דבקים‬ ‫בציווי האלוקי‪ ,‬אנו מנסים למשוך ממנו קווי אור‬ ‫לתוך שכלנו הקט ולחפש טעמים למצוות‪.‬‬ ‫המהפכה‬ ‫כבר כאן!‬ ‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬ ‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬ ‫איך הופכים את הקנאה‬ ‫הרמב"ם אומר שיש לאדם‬ ‫נפש אחת‬ ‫ואילו בעל התניא אומר‬ ‫לחלק מעבודת ה'?‬ ‫שיש שתיים‪.‬‬ ‫איך זה מסתדר ביחד?‬ ‫אלו ואלו דברי אלוקים חיים‪ .‬ודאי שגם לפי‬ ‫בעל התניא‪ ,‬הנפש הבהמית והנפש האלוקית אינן‬ ‫דמויות זרות אלא גילויים וקישורים שונים של‬ ‫אותה דמות אנושית‪ ,‬על שלל צדדיה העליונים‬ ‫והתחתונים‪ .‬מאידך‪ ,‬אין ספק שגם הרמב"ם‬ ‫מכיר בכך שיש באדם כוחות שמושכים אותו אל‬ ‫ענייני העולם הזה‪ ,‬אך יש בו גם צדדים עליונים‬ ‫שמושכים אותו לדבקות האלוקית‪.‬‬ ‫אין כאן מחלוקת‪ .‬הרמב"ם דיבר על עצם מהות‬ ‫האישיות‪ ,‬ואילו בעל התניא ‪ -‬מצד הגילויים של‬ ‫צדדים שונים במצב בו הנשמה יורדת לתוך הגוף‪,‬‬ ‫ומוצאת את עצמה עם שתי נטיות‪ ,‬שכל אחת‬ ‫נחשבת במידה מרובה של צדק לנפש בפני עצמה‪.‬‬ ‫הקנאה בצורתה השלילית מבקשת שמעלות‬ ‫חומריות או כישרונות שיש לחברי יהיו שייכים‬ ‫לי‪ .‬אדם אינו מסתפק בשלו אלא רוצה לחמוד‬ ‫ולקחת לעצמו את מה שחנן ה' את זולתו‪ ,‬וזוהי‬ ‫ודאי מידה רעה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש בקנאה פריצה‬ ‫של הגבולות המוגדרים של האני‪ ,‬וקריאת שייכּות‬ ‫לתכונותיו של הזולת‪.‬‬ ‫כשמכירים בקנאה ככוח שפורץ את גבולותיי‬ ‫ומקשר אותי לאוצרות רבים שנמצאים מחוץ‬ ‫לי‪ ,‬אפשר להכיר באוצר הגדול מכל – בזולת‬ ‫בעצמו‪ .‬לשמוח בשמחתו‪ ,‬להצטער בצערו‪ ,‬להיות‬ ‫"מקבלין דין מן דין" (מקבלים זה מזה) ולפרגן לו‬ ‫על מעלותיו ועל המתנות שהקדוש ברוך הוא נתן‬ ‫לו – ועל־ידי כך להתקשר אליו בקשר עצמי ונוגע‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫קורס מאמני חתונה‬ ‫של הרב יהושע שפירא וצוות “מאמנים לחיים” יוצא לדרך‪.‬‬ ‫קורס אימון מלא כלים מעשיים שמביאים תוצאות התנסות מעשית (פרקטיקום)‬ ‫בואו לראות מקרוב בערב היכרות מרתק!‬ ‫ירושלים‪ :‬י”ז אלול ‪ | 1.9‬גבעת שמואל‪ :‬י’ אלול ‪25.8‬‬ ‫מספר המקומות מוגבל! התקשרו עכשיו‪050-599-0080 :‬‬ ‫קונים עכשיו בפרדס חנה!‬ ‫קהילה דתית וחמה‬ ‫בנייני בוטיק‬ ‫שיווק שלב ג’ בעיצומו!‬ ‫(‪ 12‬דירות בבניין)‬ ‫קהל צעיר ואיכותי‬ ‫בניינים מותאמים לציבור הדתי‬ ‫(מעלית שבת‪ ,‬מרפסת סוכה וכו’)‬ ‫בואו לקחת חלק‬ ‫בקהילה צעירה ואיכותית‬ ‫‪| 1-700-500-555‬‬ ‫‪www.bemuna.co.il‬‬