פברואר ,2015שבט תשע"ה ,גיליון 169 מכתבים תוכן עניינים המועצה באינטרנט עם סטטוסקופ וגיטרה סיפור ילדים כוח נשי שלום ,ירדן ()4 3 7 8 10 16 מדורים מכתבים מהמתרחש בחבל אם אתם בסביבה קפיצה בחבל יודעת חקלאית פיקחת ציפור החודש טור כלכלי נוסטלגיה אסוציאטיבית -יניב גולן שובו של הדובי תשבץ 2 4 14 19 20 21 21 22 23 24 מבט מכביש 40לעבר הרי אדום המושלגים ,בשבת .10.1.15 צילום :ליאור דפני ,סטודיו ג׳ירפיק. "קצה המדבר", ירחון המועצה האזורית חבל אילות. מופץ חינם בישובי האזור עורכת :גל נקדימון עריכה גרפית :סטודיו יטבתה הגהה :נורית בארי כתובת המערכת :מ.א .חבל אילות88805 . טל ,08-6355829 .פקס08-6355800 : ארבע הערות על מיקומו של מאגר יטבתה מכיוון שמיקומו של מאגר יטבתה עלה לכות תרות בזמן האחרון ,להלן ארבע הערות: א .פעולות פיתוח במועצה התיאומים בפרויקטים רבים ומגוונים ,חלקם פורמאליים וחלקם בלתי פורמאליים .בכל פרויקט מיודעים מלכתחילה :רט"ג ,הישוב הסמוך לפרויקט והנהלת ערדום בה חברים רכזי הישובים. להלן רשימה לא מלאה של הפרויקטים שבהם לקחה חלק המועצה :מפעל קולחי אילת (שני מאגרים ,מערכת קווי קולחין וכו') ,איתור והכשרת 2,200דונם לחקלאות ליד מאגרי אליפז ,תכנית האב האזורית לאספקת מים, התכנית המיידית לאספקת מים לאילות ,סמר ואליפז ,שטחים חדשים לחקלאות ,קרנטינה חדשה ,אתר קומפוסט אזורי ,שטח לחקלאות לתושבים שאינם חברי אגודה ,מתקני מים – קידוחים קוים וכו' של חברת מקורות ועוד. בכל הפרויקטים נוהגת המועצה באורח זהה. ב .הועדה המקומית למותר לציין כי נערך דיון כחוק במליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה (בהשתתפות נציג הרט"ג) .כל החומרים הוצגו בפירוט, התקיים דיון והתכנית אושרה פה אחד. ג .סבב"ע לבקשת סבב"ע הצגתי את תכנית האב למים. בהצגה נמסרו גם נתוני מיקום ,כולל מית קום מאגר יטבתה ,כפי שכתב יפתח הופמן ב"קצה המדבר" האחרון .סבב"ע הסתפקו בכך בעת ההיא. ד .לעניין ההתעוררות המאוחרת צודק אודי גת בבואו בטענות למי שקיבל מידע בעת בה ניתן היה לשנות את הדברים, בחר לא לעשות דבר והתעורר רק בסופו של התהליך .ברוב המקרים ניתן היה בנקודת הזמן הנכונה -לסייר ,לדון ולמצוא חלופות. יחשוב לעצמו כל אחד מה משמעות הדבר: לקום ולהתנגד לפרויקט עליו ידעת מלכתת חילה ,בחרת לא לעשות דבר והתעוררת רק לאחר שהושקע בו כסף רב בתכנון ובהשלמת החובות הסטטוטוריים. אבי רמות החבל ברשת אתר האינטרנט האזורי nakdimon@eilot.org.il אין המערכת אחראית לתוכן המודעות יעל איזנשטט-רוזן ,עופר אלון ,שרי ברקן, דובי גולדמן ,יניב גולן ,אבישי גרינברג, ליאור דפני ,יורם הופמן ,ענת מנור, מרג'ורי סטרום ,מירב עפרוני ,רעות פרנס, דורון קרן ,איתי שני בשער :עיבוד לכרזת ט"ו בשבט ישנה 2קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 מתעדכן מדי יום www.eilot.org.il הטבות המס ליישובי חבל אילות -עדכון בסוף ינואר ,התקבלה החלטה בבג"צ להאריך את תוקף הטבת המס לה זכאים תושבי חבל אילות עד ל .1.8.2015-הדרך להחלטה לא היתה פשוטה; להלן עדכון שהופץ לתושבים ב ,14.1-טרם ההחלטה המעודכנת ,בנוגע לתהליך עד כה והמאמצים הרבים המושקת עים בנושא: בשנת 2003החליטה הכנסת לחוקק חוק חדש ,לגבי זכאות להטבת מס .במסגרת החוק ,כל מי שנהנה מהטבה של 13%ומעלה עד אותו יום – ימשיך לקבלה ,והשאר לא יהנו יותר מההטבה .כך קרה ,שבשנה זו הוצאו מרשימת הזכאים להטבה יישובי חבל אילות. במהלך פוליטי ברור ,ועדת הכספים והכנסת החליטו על חזרתנו לקבלת הטבה ,במסגרת חוק לזכאות הטבה לעוטף עזה ל"כל מי שחת מישה ק"מ מרצועת עזה +חמש רשויות אלו: חבל אילות ,ערבה תיכונה ,ערד ,בית שאן וחצור הגלילית .החלטה זו ,מ ,2005-קיבלה תוקף ,ומאז ,שוב אנו מקבלים הטבה. מייד אחרי ההחלטה הנ"ל ,הגישו רשויות וארגונים רבי ם בג"צ נגד ההחלטה ,ומאז ה�ת נהל הנושא בבית המשפט באין ספור ישיבות. בג"צ סבר שההחלטה לגבי חמש הרשויות אינה חוקית משום שהיא ללא קריטריונים, ומצד שני ,לא רצה להתעברב ,כרשות שו�פ טת ,בהחלטת הכנסת שהיא רשות מחוקקת (הפרדת רשויות ,שעורי אזרחות ,זוכרים??). המדינה ביקשה להראות לבג"צ שהיא מקדת מת חוק וסדר ,כולל בנושא הטבות מס ,אולם עד שנת 2012לא הצליחה בכך. בג"צ ,בסופו של הליך ארוך ,החליט לבטל את החלק בחוק לגבי חמש הרשויות ,וציין את סוף 2012כתאריך להוצאה סופית של תושבי רשויות אלה מההטבות. מאמץ גדול שנעשה על ידי חמשת ראשי הרשויות ,כולל הפגנות תושבים וכו' ,הביא את הממשלה -בהובלה של יאיר לפיד כשר האוצר -לקבל החלטה העושה צדק עם כל הישובים בארץ ומעניקה הטבות על פי קרית טריונים ברורים ושקופים .שוב ,התבצעה פנייה לבית המשפט לבקשת ארכה למתן הטבות ,וזו ניתנה עד .11/2014 עם העובדה שתקציב הממשלה (שהוגש באיחור) ,כמו גם החוק בעניין הטבות המס, כחלק מחוק ההסדרים ,עבר קריאה ראשונה בכנסת -ניגשנו שוב לבית המשפט וקיבלנו ארכה נוספת ,עד סוף ינואר .2015 עם נפילת הממשלה וההכנות לבחירות ,ברור היה שתקציב המדינה לא יאושר ,ואין ברירה, אלא ללכת שוב לבית המשפט ולבקש ארכה נוספת .זאת עושות ,בימים אלו ,כל חמש הרת שויות הרלוונטיות. במידה שההחלטה תתקבל בכנסת -לכל תות שבי החבל ,מכל הישובים ,תוענק הטבת מס של כ( 10%-נכון למה שידוע היום). אודי גת תנו לעצמכם לייק אתרהאינטרנט של מועצת חבל אילות קיים מזה כעשר שנים ,בגרסה כזו או אחרת .הוא הוקם בכדי לת ת מענה לתושבי החבל מול מחלקות המועצה ,לעדכן על האירועים המתרחשים בחבל וגם לרכז את המידע הנחוץלתושבים רבתו ת נאמר ,ובוודאי גם נכתב,אודות הכ�ר חיתו ת תחזוקת אתר אינטרנט הנותן לקהל ג�ו לשיו את כל האינפורמציה הדרושה ,על מנ ת שירגישו שייכים ומעודכנים .יתרה מזאת, אם מדובר במוסד כלשהו ,עסק או רשות ,זה ממש מתבקש. במהלך שלוש השנים האחרונות עבר אתר האינטרנט של המועצה מתיחה גרפית ובמ�ק ביל נוספו תכנים חדשים ,עדכונים ,שדרוגים ותחומי עניין מסוקרים ,וכל זאת בכדי להפכו למרכז המידע של החבל -אם לא בכל ה�ת חומים ,אז לפחות ברובם. wניתן באתר ,שכתובתו ww.eilot.org.il למצוא את כל המידע אודות משרדי המועצה, השירותים שהיא מספקת והטפסים הנדרשי ם לכל עניין ועניין ,הודעות המחלקות השונות, לדוגמא מחלקת הביטחון המודיעה כל סג�י רת כבישים והתראות ,לוח השעות של קו ,20 לוח מודעות ,משרות "דרושים" ועוד ועוד... הארת ר צבעוני ומזמין ,מביא לתושבים תמ�ו נות מהאירועים הנערכים בחבל ,תזכורות על אירועי תרבות ,מופעים ,הרצאות וסדנאות, מוצאי שבת 21.02.15 מידע על ביקורים של ח"כים ושליחי ציבור, תחרויות ספורט בהן לוקחים חלק מבוגרים, נוער וילדים מבין תושבי החבל ,לוח יד שניה, עסקים קטנים בחבל ועוד... כיום ,בעידן הפייסבוק ששולט בחייהם של לא מעט אנשים ,כל אתר מחזיק בנוסף ,ג ם עמוד פייסבוק מעודכן ,רענן וצבעוני בתיעוד אירועים ,במידע ובחדשות ,כל אתר בתחומו. עמוד הפייסבוק שלנו נקרא "מועצה אזורית חבל אילות" ומשמש לתושבים בעיקר כיומן אירועים ותזכורות ,והוא מעודכן כמעט בכל אירוע אונליין בתמונות וסרטונים שנשלחי ם ע"י גולשים נאמנים ,ויש בו גם אזכור לא מבוטל לאירועים המתרחשים באילת ,כגון פסטיבלים ,הפנינגים ,הרצאות ועוד. חבל אילות הוא מהאזורים הגדולים בארץ, הרבה אירועים נערכים בו ובתדירות גבוהה למדי . כמנהתל ת התוכן של אתר האינטרנט ,העו�ר כת והמעצבת הגרפית ,אני מנסה להשאירו חי ובועט ,ועם הזמן ,לאט לאט ובספונטניות, לאל א הגדרות רשמיות ,התגבשה לה קב�ו תצ ת" נאמני האתר" אשר שולחת אלי תמ�ו נות וסרטונים ,שברוב הפעמים עולים לד ף הפייסבוק תוך כדי האירוע עצמו. צלימ י שטח אלה תורמים לשמירה על התע�ד כנותו התמידית של האתר והרלוונטיות שלו. מיותר לציין כי צלמים אלה עושים זאת ב�ה תנדבות ובכיף ,ומקבלים קרדיט כמובן. כל המידע המופיע באתר נשלח אלי או נאסף, נברר ומועלה לאחר מחשבה ובמקביל לעמו ד הפייסבוק ,ומשאיר אותו מעודכן עבורכם. אני מזמינ ה את כל תושבי החבל להיכנ ס לאתר ,להתעדכן מדי פעם ,לעשות לנו "לייק" בדף הפייסבוק ,ובכך להישאר מע�ו דכנים וליהנות ממה שיש לנו להציע ,וכמובן אשמח להערות והארות ואשדל לתת מענ ה ככל שניתן. אתם גם מאד מוזמנים להצטרף למצלמי ם ולמתעדים ולשלוח אלי תמונות וידיעו ת לווטסאפ שלי ,או למייל ב"צור קשר "באתר. ליאור דפני מנהלת אתר האינטרנט ועמוד הפייסבוק של מועצה אזורית חבל אילות קיבוץ יהל מזמין אתכם למופע בשעה 20:30 בקיבוץ יהל קונצרט של זיו איתן נותרו עוד כ 20-מקומות פנויים אומן כלי ההקשה והמרימבה הבינלאומי ונגן הצ'לו יוני ניב יש להירשם מראש אצל שרון בטל'052-8498752 : קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 3 2015 מהמתרחש בחבל סופת מחול רקדני להקת המחול הייצוגית של "סופה" -המרכז למחול ולתנועה מתנ"ס חבל אילות ,השתתפו בתחרות המחול הארצית "כוכב המרום", שהתקיימה בתחילת חודש ינואר בבאר-שבע .להקת המחול הייצות גית זכתה במקום השני בקטגוריית המחול המודרני לקבוצות בגילאי ,13-15ובמקום השלישי בקטגוריית הג'אז לגילאים אלו .זו שנה ראשונה שאזורנו זכה לייצוג בתחרות ,המתקיימת מזה שמונה שנים ברציפות .כבוד גדול הוא לנו שלקחנו חלק באירוע ייחודי זה ,בו השתתפו עשרות מרכזי מחול מובילים מרחבי הארץ .ראוי לציין כי הישגי להקת המחול הייצוגית מרשימים במיוחד ,עקב זמן הפעילות הקצר .יישר כח! ועוד במהלך החודש האחרון :עשרות תלמידי "סופה" ,המשתתפים בשיעורי הבלט ,המודרני ,הג'אז ,ההיפ-הופ וההתעמלות האמנותית, פתחו את דלתות הסטודיו בפני ההורים והחברים ,אשר זכו להצצה חד פעמית מה באמת קורה בשיעורים...זו הזדמנות להביע התפעלות רבה מהעבודה הקשה ,המוטיבציה הגבוהה והרצינות ,אשר הביאו להתת קדמות רבה של הרקדנים .בהמשך השנה צפויות פעילויות נוספות, מופעים וסדנאות ,שיעשירו את התלמידים .אנו מזמינים אתכם להגיע ולקחת חלק בשיעורי המחול ,המתקיימים מדי יום באולם הספורט האזורי .התעדכנו במערכת השעות שלנו שבדף הפייסבוק "סופה". ענת מנור מים במדבר ביום שישי ,23.1 ,ביקרה במועצה האזורית קבוצת תלמידי כיתה ו' מבית הספר ,עם המורה איילי אשחר. התלמידים הגיעו לפגישה עם אבי רמות ,מנהל מחלקת המים, במסגרת פרויקט "מים במדבר". במסגרת הפרויקט ,התלמידים מתחלקים לקבוצות עבודה, בוחרים נושא ונפגשים עם בעלי מקצוע /מומחים רלוונטיים. התלמידים ניצלו את ההזדמנות לביקור בבניין המועצה, הכירו את גל -עורכת העיתון ואפילו ביקרו בחדר של אודי ראש המועצה...... תוצרי הפרויקט ,הביקורים והלמידה הוצגו ביריד המדעים שהתקיים ב.1.2.15- מירב עפרוני ביקור משלחת JNF ב 22-בינואר ,ביקרה באזורנו משלחת של קרן המים JNFקק"ל ,ארה"ב .משלחת זו בוחנת שיתופי פעולה בנושא מיזמים הקשורים במים וה�שקעה בהם .הנציגים הגיעו בליווי של טליה צור ,השליחה המרכזית של JNF ארה"ב ,אשר אחראית על נושא התרומות .במהלך הביקור ,סיירה הקבוצה באזורים של קידוחי מים ,שטחי חקלאות ותצפית הר עיט ויטבתה .האורחים ביקרו גם באלגאטכנולוגי'ס ,במו"פ החקלאי ,במאגרי מים, וערכו סיור במתחמי האנרגיה המתחדשת בקטורה .במהלך המפגש ,השתתפו גם נציגי חברות שבודקות שיתופי פעולה עם חבל אילות ,הוצגו פרוייקטים בתחום המים ופתרונות חדשניים בתחום .לאורך הביקור הציגו בפניהם את הנושאים אודי גת ראש המועצה ואבי רמות אחראי מים וחקלאות .הביקור היה מוצלח ,ובעקבותיו יגיעו משלחות נוספות לאזור. שרי ברקן 4קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 מהמתרחש בחבל יום הנוער 2015 ביום חמישי ה 22.1.15-התקיים יום הנוער המסורתי והיה גדוש בפעילויות מבוקר עד לילה .בבוקר עברו בני הנוער הרצאות עם האנתרופולוג ומומחה לתרבות הנות ער -תמיר ליאון ,בנושא "דור המסכים" ונהנו מפעילות חווייתית בבית הספר בהובלת המחנות העולים ,ועם ערב, הגיעו לאילות להמשך הפעילות. כל ישוב פינק אותנו בכיבוד תוצרת בית ,חילקנו חולת צות של יום הנוער אותן עיצבו בני הנוער מגרופית שזכו בשל כך בסווטשירטים מחממים במיוחד ובהרבה כבוד. הצבענו לבחירות והחלפנו דעות ,בדוכן המידע והקלפי שהקימו המחנות העולים .נהנו מהופעה של הרכב הנות ער המהמם מנעל"ה .השתתפנו במסיבת עיתונאים עם חברי להקת מרסדס בנד בהובלה של בני הנוער ממגמת התקשורת .המשכנו להופעה מקפיצה של להקת מרסדס בנד ,אשר נבחרו להופיע על ידי בני הנוער ,בסקר שנעת רך בקיץ .קינחנו במסיבה לתוך הלילה והופעה מפתיעה של רקדני להקת המחול שלנו " -סופה" .נסענו הביתה עייפים אך מרוצים ...היה מוצלח מאד. חשוב לציין ,כי הייתה התגייסות בלתי רגילה של בני הנוער להשתתפות באירוע והוצאתו לפועל ,ולא יכולנו לקיימו בהצלחה רבה כל כך ללא עזרתם. דורון קרן הזמנה מפגש אמנים בחווה לרכיבה טיפולית בגרופית בתאריך 26-28.2.2015 אומני האזור מוזמנים להשתתף במפגש ישתתפו אמנים מהארץ ומחו"ל אשר יגיעו להתארח וליצור איתנו בחווה. במפגש ישתתפו גם קבוצה של יוצרים מאתונה ,יוון. במסגרת האירוח ,המשתתפים יתוודעו לנושא הרכיבה הטיפולית כולל התנסות ברכיבה ,ויצרו בטבע מדברי קסום ורחב ידיים. האירוח בחווה לסוף השבוע כולל לינה וארוחות ,ללא תמורה כספית .הלינה בחווה בכיתות הלימוד על מזרונים או במאהל שנקים בחווה .במקום שירותים ומקלחות. העבודות יוצגו בתערוכה ב Brooklyn Workshop Gallery-בארוע התרמה חגיגי בניו יורק ,בחודש אפריל .2015 כל הרווחים ממכירת העבודות יהיו תרומה לחוות גרופית ולקידום הפעילות המיוחדת של החווה. אמני האזור מוזמנים לקחת חלק במפגש כולו ,או רק בחלקים ממנו. עצתנו היא להתפנות לסוף שבוע של שיח ,לימוד ויצירה. לפרטים נוספים ולקבלת לו"ז של המפגש אנא פנו :טל גולדמן taal.goldman@gmail.com | 054-9798036 ג'יל קיסביjill.kisbee@gmail.com | 052-4225937 קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 5 2015 טורניר פיני 2015 הטורניר ה 19-לזכרו של פיני לוטמן ז"ל הטורניר יערך בין התאריכים 8-13/3/2015 בקיבוץ קטורה החלה ההרשמה על פי החלוקה לקבוצות הבאות: כיתות ד' -ו' כיתות ז' -ט' כיתות י' -יב' נשים בוגרים ותיקים ()40+ לפרטים :אורן אלמוגoren@matnas-4u.co.il 053- 4244273 , 6קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 חשיפה לדרום בחבל ארץ שבו חיים מעט יותר מארבעת-אלפים איש ,הגעתו של בעל תפקיד מרכזי כרופא ,ראויה לציון, בייחוד אם הוא הגיע לכאן מבחירה .ד"ר נמרוד לוי רצה להיות "רופא כפר" ,אם אפשר -במדבר ,אם אפשר במרפאה האזורית בחבל אילות .אז הוא קיבל מה שרצה ואנחנו קיבלנו אותונמרוד לוי ,בן ,38החל את לימודי הרפואה מאוחר ,יחסית ,בגיל ,27אחרי שהספיק לשרת ארבע שנים כקצין מודיעין ושלוש שנים כעוזר נספח צבאי בשגרירות ישראל בוושינגטון .אבל לפני הכל ,הוא מגדיר עצמו כמוסיקאי .כשהוא מספר על השירות בחו"ל, הוא מגיע מהר מאד ללימודי המוסיקה ולנת גינה בלהקת רוק אמריקאית .כשהוא מדבר על לימודי הרפואה ,הוא מגיע להוראת הגית טרה וניהול מחלקת מוסיקה במתנ"ס בירות שלים בהם עבד במהלך הלימודים ,וכשהוא מקבל טלפון במהלך הראיון ,הוא מסביר שהוא מאחר לחזרה בנאות סמדר עם החבר'ה שינגנו בחדר האוכל ביום שישי. גם בתור כאלה שגרים כאן מבחירה ומאהבת האזור ,האקלים והשקט ,אנחנו עדיין מרימים גבה כאשר מגיע מישהו -בעיקר אם הוא מגיע בגפו -ואומר שהוא רואה עצמו משת תקע בערבה הדרומית .אז שאלתי את נמרוד למה וקיבלתי תשובה משכנעת .מאד. הוא לא הגיע אלינו מהעיר הגדולה ,ממש לא; הוא גדל בכפר מרדכי שבשפלה ,כך שהשקט והטבע לא זרים לו .למד רפואה בירושלים, ובסוף הלימודים עבר להתגורר שנה באשת ראם במדבר ,במהלכה למד חודשים ארוכים לבחינות הגמר .כבר אז הוא התאהב באזור, וידע שבמוקדם או במאוחר ישוב לנגב. להיות רופא קהילתי בפריפריה, זו בחירה שיש בה מחויבות פנימית לאוכלוסייה שאתה בא לשרת לאחר שחזר לתל אביב וסיים את שנת הסת טאז' בבילינסון ,החל לעבוד באזור המרכז ברפואה דחופה והגיע להחליף את ד"ר מתי זיו בכמה הזדמנויות ,התלהב ממתי ומצוות המרפאה והחליט שכאן הוא רוצה להתמחות ברפואת משפחה. למה רפואה ולא מוסיקה? "מצד אחד ,לא משנה מה עשיתי בחיים, מאז גיל תשע תמיד למדתי וניגנתי במסגת רת מוסיקלית כלשהי ,מהרכבים ועד הופעות אקוסטיות בפאבים ,וגם שנים לימדתי גיטת רה .מצד שני ,רפואה תמיד היתה שם ,באוצר המילים המשפחתי – אימי ,רונית ,היתה אחות מיילדת ,אבא שלי ,ד"ר גידי לוי ,מנהל את היחידה הדנטאלית/פה ולסת בביה"ח קפלן וסבי ,פרופ' יוסי לוי ,מראשוני תחום הדיאליזה בארץ ,ניהל את המחלקה הנפרות לוגית בביה"ח "השרון" ,ובין השאר הקים גם את יחידת הדיאליזה באילת .תמיד אהבתי ביולוגיה ואת תחום גוף האדם ,אבל לקח לי זמן להגיע לרפואה .כשגדלים בבית של רות פאים יודעים כמה החיים האלה קשים ,והרבה שנים הסתייגתי קצת מהמקצוע; דווקא דרך הוראת גיטרה ,גיליתי שעבודה עם אנשים והמפגש אחד על אחד -אלה דברים שאני טוב בהם ,ומשם הגיע החיבור לרפואה". אתה מצליח לשלב את שתי האהבות? "לא תמיד זה קל ,אבל המעבר לאזור מאפשר קצב חיים אחר ,ודווקא כאן אני מוצא שיש לי יותר זמן לנגן במקביל למשרה מלאה כרופא. זה בכלל לא אומר שקצב העבודה עצמו הוא אחר – מרפאת החבל מאד עמוסה ,ולפעת מים עוברים לי פה ימים של 12שעות עבודה ברצף ואני לא מרגיש אותם בכלל .גם לא ממש חייב להיות שילוב בין מוסיקה לרפואה, אבל לפעמים יש השראה – לדוגמא ,ברפואה יוצא להיתקל בכל כך הרבה מצבים אנושיים מרגשים ויוצאי דופן ,שהרבה פעמים מביאים השראה לכתוב .נתקלתי בזה במיוחד בתקות פה שהייתי רופא על אמבולנס במד"א באזור המרכז .זו עבודה שלוקחת אותך לתוך הסית פורים האנושיים הקטנים שאפשר לראות רק כשיוצאים לשטח ,כשנכנסים לתוך החיים של אנשים". שקט ,כאן מוציאים קוצים אז למה דווקא חבל אילות? "כבר משלב מוקדם של לימודי הרפואה היה לי ברור שאני הולך להיות רופא משפחה. מבחינתי ,הגעתי למקצוע הזה כדי למנוע מאנשים להגיע לבית חולים ,ולא לטפל בהם אחרי שכבר הגיעו לשם .לעסוק בבריאותם של אנשים ולא במחלות שלהם -יש הרבה חשיבות לטרמינולוגיה הזו .היה לי גם ברור שאני הולך לפריפריה -גם כי אני רוצה לחיות במקום כפרי וגם כי אופי העבודה של רופא כפר הוא מאד מגוון וכולל דברים שרופאי משפחה בעיר כבר לא עושים .החל מרפואת ילדים ומתבגרים ,דרך רפואה דחות פה וכלה בפרוצדורות כמו טיפולים לווריד, תפירת חתכים והוצאת קוצי תמר בהרדמה מקומית – אנחנו עושים פה הכל .אף פעם לא משעמם. לפני ההחלטה לבוא לכאן ,בדקתי מקומו נוספים להתמחות בפריפריה ,גם בגליל וגם בנגב .הקשר עם המרפאה החל לפני כשנה וחצי ,כששמעתי על מתי וביקשתי להתלוות אליו במרפאה ליום-יומיים .מפה לשם ,יצא שהחלפתי אותו בתפקיד לשלושה שבועות בתור התחלה ומאז עוד כמה פעמים .גילית תי מרפאה נהדרת ,עם צוות נפלא ,שעומד יחד באתגרים לא פשוטים שמציב הריחוק הגיאוגרפי – רפואת ספר אמיתית .דבר נוסף שדיבר אליי הוא האפשרות לבצע פה רפואה אינטגרטיבית .המטרה שלנו ,בסופו של דבר, היא לעזור לאנשים ,וזה אומר ,מבחינתי ,להת שתמש לא רק ברפואה מערבית ,אלא בכל שיטה שיכולה לעזור .במרפאה שלנו כבר קיים -ברמה מסוימת -שילוב בין רפואה מערבית ורפואה משלימה ,שהולך ומתפתח. זה מאד חשוב בעיניי ,בדגש על חיבור גוף- נפש ,שהוא תחום שאני אישית מתעמק בו". לא העדפת לחזור לאזור שגדלת בו? גם שם שקט... "רציתי לעשות שינוי רציני והחלטתי סוף סוף לבצע את המעבר הזה ,ששנים דיברתי עליו .אני אוהב את המדבר ,את השקט במת קום הזה –גם החיצוני וגם הפנימי– בערבה בכלל ובנאות-סמדר בפרט .זה משהו שקשה להגיע אליו בחיים הגועשים במרכז .יחד עם זאת ,יש גם הרבה אתגר וסיפוק בעבודה של רופא במקום כזה ,האחריות ביום יום היא מאד כבדה והמחסור ברופאים בפריפריה מאד מורגש .לדעתי ,זה גם חשוב שיגור רופא באזור ההר". אתה רואה את עצמך משתקע בחבל? "בהחלט! בסופו של דבר באתי לפה לטת ווח ארוך .עבודה של רופא משפחה זה לא משהו שעושים כמה חודשים והולכים ,מדובר במחויבות קהילתית ,וחלק מהיופי במקצוע הזה שהוא דורש היכרות מעמיקה עם האוכת לוסייה .זו בחירה שיש בה מחויבות פנימית לאוכלוסייה שאתה בא לשרת". גל נקדימון קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 7 2015 סיפור ילדים במהלך אירוע ההשקה לספר "הרפתקאות ילדי קיבוץ לוטן – תעלומות ,דרקונים ואוצרות" שהתקיים בקיבוץ לוטן ב ,24.10.14-כתבתי שני סיפורים קצרים .הראשון ,שמופיע פה בהמשך ,נכתב בשיתוף עם ילדים מקיבוץ לוטן והוא סיפור מתח קלאסי .הסיפור השני נכתב בשיתוף עם ילדי קיבוץ אילות ועם מאיה מקטורה ,וזהו סיפור משעשע (וגם ביקורתי) על התמודדות של הילדים בקיבוץ אילות עם הרעש הבוקע מהמלון הסמוך לקיבוץ .אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון .כאמור ,לפניכם הסיפור שנכתב בשיתוף עם עלמה ועידו איסטריק ,איילת זבולון ,אמיר נווה ,סשה פופוב וליפז פין / .עופר אלון פלישת הקיסר השמן לקיבוץ לוטן שאר הילדים" אמרה עלמה ,שבאופן טבעי, תפסה פיקוד על הנעשה. אחרי התייעצות קצרה ,הוחלט שאילת ואמיר יצאו לסיור. בזמן שהם נעדרו ,שאר הילדים סידרו את המערה ובדקו אם יש בה ציוד שיעזור להם להתמודד עם חיילי הקיסר השמן. זה היה יום נעים ,עידו ואמיר ישבו בבית של עידו ושיחקו במחשב ,בפיפא .15עלמה היתה בחדרה וצפתה שוב בפרק של "שוברי הגלים". לפתע ,נשמע רעש חזק מאוד וכל הבית רעד, חפצים נפלו מהמדפים ושתי כוסות נשברו. אמיר קפץ ממקומו (עידו ניצל את ההזדמנות והבקיע גול) ורץ אל הדלת ,הוא יצא החות צה והסתכל לשמיים ,משהו גדול מאוד ריחף מעל הקיבוץ. "מה זה?" חשב אמיר" ,זה נראה כמו חללית". אמיר חזר אל הבית "בואו מהר" הוא צעק "הקיסר השמן פולש לקיבוץ". למשמע הקריאה ,עלמה יצאה בסערה מחדת רה "מהר ,חייבים להגיע למערת הפתאיה". הם לא היססו ורצו לכיוון גן הבית של הקית בוץ. עידו חשב שכל ילדי הקיבוץ יגיעו ,אבל כשהוא נכנס למערה ,הוא הופתע לראות רק שלושה ילדים -איילת ,סשה וליפז. "מה קורה פה?" שאלה סשה. "צבאות הקיסר השמן פלשו לקיבוץ" ענתה לה עלמה. "הקיסר השמן?" שאלה ליפז "למה לקיסר השמן לפלוש לקיבוץ?" לאף אחד לא היתה תשובה. הם המתינו כמה דקות ,אבל לא הגיעו עוד ילדים. "חייבים לבדוק מה קורה בקיבוץ ,ואיפה 8קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 איילת ואמיר חזרו ודיווחו שכל המבוגרים והילדים שבויים בחדר האוכל "וחיילי הקיסר שומרים עליהם" הוסיף אמיר. "חייבים להציל אותם" אמרה סשה. "את צודקת" הסכימה איתה עלמה. הם לקחו חרבות ,חבלים ועוד קצת ציוד ויצאו למסע הצלה. ליפז הציעה ליצור קשר עם הדרקונים השות מרים של גן הבית ,אבל עלמה רצתה לסייר קודם בשטח" ,נקרא להם רק אם לא תהיה ברירה" היא אמרה. הילדים התקרבו לחדר אוכל ,והסתתרו מאת חורי המועדון .עלמה שלחה את עידו וליפז לתפוס חייל מצבא הקיסר השמן ולהביא אותו לחקירה "אנחנו חייבים להבין למה הם פלשו לקיבוץ" ,היא אמרה. זה לא לקח הרבה זמן ועידו וליפז חזרו עם שבוי. חקירה מהירה והילדים הבינו הכל .הקיסר השמן חושב שיש אוצר מוסתר בקיבוץ ,הוא לקח בשבי את חברי הקיבוץ והוא מתכוון לענות אותם ,עד שיגלו לו איפה האוצר מות חבא. "אוצר?" שאל אמיר "למה הוא חושב שיש אוצר מוחבא בקיבוץ?". "הוא בטח קרא את הספר של עופר וחושב שחצב הביאו אוצר מהמכרות" ענה לו עידו. ליפז חזרה והציעה לקרוא לדרקונים והפעם עלמה הסכימה איתה. הם רצו לכיוון המוסך ואמיר שרק בחוזקה. כעבור כמה דקות נחת לידו דרקון אדום. אמיר הסביר לו מה קורה והדרקון האדום הזעיק עוד חמישה דרקונים -צהוב ,תכלת, ורוד ,שחור ואחד צבעוני. זה הזמן לספר שהדרקונים עקבו מזה זמן מה אחרי הקיסר השמן ומעלליו ,וכבר החליטו שיש לטפל בו. אחרי התייעצות משותפת בין הדרקונים לית לדים ,גובשה תכנית. עידו לבש את בגדי החייל השבוי וצעד לכיוון חדר האוכל. בזכות המדים ,הוא הצליח לעבור בלי בעיה בין החיילים שהקיפו את הבניין .אף אחד מהם לא חשד בו. עידו נכנס לחדר האוכל וסקר את המצב - המבוגרים היו מרוכזים באזור המטבח והילת דים ישבו בקבוצה ליד הקיר הצפוני. בדיוק במרכז חדר האוכל ,ישב על במה מוגת בהת הקיסר השמן ,מוקף בשומרי ראש .עידו התקרב ומיד נחסם על ידי שומרי הראש. "לאן אתה הולך ,חייל?" צעק אחד משומרי הראש. "מצאנו את האוצר" ענה לו עידו "באתי לדת ווח לקיסר( ".כמובן שהוא לא אמר הקיסר השמן). הקיסר שמח מאוד וציווה על עידו לקחת אותו אל האוצר " -ומיד!" וככה הם יצאו בשיירה ,בראש עידו ואחריו הקיסר השמן ובסוף שומרי הראש. לפי התכנית ,עידו הוביל אותם לכיוון סככת המיון. הקיסר השמן התקשה בהליכה והזיע מאוד. ככל שהדרך התארכה הוא היה יותר ויותר עצבני ,הוא חזר ושאל את עידו איפה האוצר ואיים להרוג אותו עכשיו ומיד. עידו הבין שהוא בסכנה ,אבל נשאר נאמן לתכנית וחזר והבטיח לקיסר השמן שהם כבר מגיעים לאוצר. בסוף הם הגיעו. עידו הצביע על קופסה שהיתה מונחת באת מצע הסככה .הקיסר השמן התקרב אל הקות פסה ,גם שומרי הראש שהיו מאוד סקרניים לראות מה יש בקופסה ,הצטופפו קרוב אליה, בדיוק כמו שהדרקונים והילדים תכננו .עידו ניצל את ההזדמנות והתרחק מהם. הקיסר השמן פתח את הקופסה והופתע מאוד לראות שהיא ריקה ,הוא הופתע עוד יותר כשלפתע הוא ושומרי הראש היו מוקפים על ידי דרקונים וילדים אוחזי חרבות. התפתח קרב מהיר .איילת נפצעה ביד ,אבל הצליחה לגבור על שלושה שומרי ראש. לפתע השתרר שקט .עלמה כיוונה את חרבה לעבר צווארו של הקיסר השמן ,שמיד נכנע והרים את ידיו .שומרי הראש שעוד לא נשבו, נכנעו גם הם – הקרב הסתיים. "יש לך שתי אפשרויות" ,עלמה אמרה לקיסר השמן" .הראשונה היא להסתובב ולברוח ולא לחזור לעולם לערבה"... "ומה האפשרות השניה?" שאל הקיסר השמן. "האפשרות השניה" ,הייתה זאת סשה שנעמדה ליד עלמה" ,היא להת סתובב ולברוח". "אבל זה אותו הדבר ".התבכיין הקיסר השמן וסשה אמרה "וואוו אתה ממש חכם" ,וכולם (חוץ מהקיסר השמן) פרצו בצחוק. הקיסר השמן רצה להתווכח ,אבל אז הדרקון השחור פלט להבה קטנה ושרף את שרוכי נעליו. עוד נשיפה קטנה מכיוון הדרקונית הורודה ,לכיוון אחוריו של הקיסר השמן ,וזה הספיק -הוא הסתובב והתחיל לרוץ ואחריו שומרי ראשו. ומאז איש לא ראה אותו יותר. הילדים זינקו על גב הדרקונים (הם יכלו ללכת ברגל ,אבל בוודאי תסכימו איתם ,שהרבה יותר כיף לרכב על דרקון). הם טסו מעל הקיבוץ ,מבריחים את חיילי הקיסר השמן מתחומי הקית בוץ. רק אחרי שעלמה וידאה שלא נשאר עוד אף חייל בשטח ,היא נתנה הוראה והדרקונים נחתו ליד תחנת האוטובוס. הילדים ודרקונים נפרדו זה מזה ,כשלפתע נשמע רעש חזק ומסוק צבאי התקרב אליהם. המסוק נחת בחניה וממנו יצא הרמטכ"ל. הילדים הסקרנים ,ניגשו אליו והוא (הרמטכ"ל) אמר "יש לנו בעיה קשה ,אתם חייבים לבוא ולהציל את המדינה"... הילדים הסתכלו אחד על השני ,התשובה היתה ברורה .הם רצו לכיוון הדרקונים ,קפצו על גבם והמריאו לשמיים ,מסתדרים בטור ומחכים שהרמטכ"ל יוביל. המשך יבוא? המרפאה הוטרינרית בקטורה פתוחה לשרותכם במרפאה מוצע מגוון רחב של שירותים: טיפולים מונעים ושגרתיים ,ניתוחים, טיפולי פה ושיניים ,ועוד .טיפול במגוון חיות מחמד ,חיות משק וחיות אקזוטיות. ניתן לקבוע תור במרפאה או להזמין ביקורי בית (בתוספת תשלום). אפשרות לביקורים מאורגנים מרוכזים ביישובים. מגוון מוצרים למכירה. המרפאה מנוהלת על ידי ד“ר ראובן (ריק) עדן ,מוסמך כרופא ווטרינר ,מנתח ועוסק ברפואה מונעת ,בעל 25שנות ניסיון. פוסעים בשביל ישראל+ טיול מס' 2 לזכרו של אלעד דן ,מרץ 2015 מיועד למבוגרים ולתלמידים מכתה ח' -יב' יציאה ביום חמישי ה26.3.15- ב( 4:00-אילת) 3ימים בגליל העליון יום רביעי 25.3.15 - תלמידי י'-יא' נשארים בסיום טיול השנתי עם מדריך, ישנים באחד מקיבוצי האזור וחוברים לקבוצה ביום חמישי בתחילת המסלול. יום חמישי 26.3.15 - יציאה מהערבה ,נסיעה של כ 500 -ק"מ לצפון .איסוף תלמידי יב' שיסיימו את הטיול השנתי שלהם. נתחיל באנדרטת "האריה השואג" ,נעבור ליד מכללת תל חי ,נמשיך לדרך הפסלים ולתצפית במצוק רמים. נסיים באזור קיבוץ יפתח ( 15ק"מ) ,הקפצה לחניון הלילה בשדה אליעזר – יש שירותיים ומקלחות עם מים חמים. יום שישי 27.3.15 - הקפצה לסדקי יפתח ,ירידה לנחל קדש ,מצודת ישע ,קרן נפתלי ,נסיים ונחזור לחניון הלילה בשדה אליעזר ( 20ק"מ). יום שבת 28.3.15 - נחל קציון ,חורבת מרות ,מערת עלמה ,הר אביתר, סיום בהר דלתון ,תצפית על המירון ( 12ק"מ). (סיום משוער ב )14:00-נסיעה חזרה הביתה. *יתכנו שינויים במסלול עקב מצב ביטחוני. מפגש הכנה: יום ראשון ,ה ,22.3-ב 19:30-במתנ"ס עלות למטייל 400 :ש"ח המחיר כולל נסיעות ,הדרכה ,אוכל ולוגיסטיקה ביטול השתתפות ללא חיוב :עד 3ימים לפני היציאה ההרשמה נסגרת ביום ראשון ה22.3.15- ההרשמה דרך אתר האינטרנט המרפאה פועלת בימים שני, רביעי וחמישי בשעות הבוקר, וביום חמישי אחר הצהרים. נא לתאם הגעה מראש. לקביעת תור יש להתקשר: matnas.ardom.co.il או אצל יפה בטל'08-6355901 : לפרטים נוספים: קרן ספיר ksapir19@gmail.com 054-9797946 סנדרה – 054-9799051 ד”ר ריק – 054-3182618 אנחנו שמחים לספק מזון באיכות גבוהה של חברת EUKANUBA לכלבים! המשרד להגנת הסביבה קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 9 2015 מעצמה נשית מאז ומתמיד התהדרו יישובי חבל אילות בשיוויוניות ,אבל דומה שלאחרונה נשים תופסות יותר תפקידי מפתח בחיי האזור .יורם הופמן נפגש עם שתים מהן לשיחה על אידיאולוגיה קיבוצית ,על הא ,על דא ועל הרבה עבודה אם מדברים על נשים חזקות בערבה הדת רומית – ג'יג'י מקיבוץ סמר תופסת ביניהן מקום של כבוד .שמחתי שהיא פינתה לי מקום בין ישיבה אחת לבאה אחריה והסת כימה לענות לשאלותיי: מי את ומה שמך המלא? זו הייתה שאלתי הראשוהנה .הרי ברור ש "ג'יג'י" הוא רק כ�י נוי חיבה ,וכמובן שלא התאכזבתי. קוראים לה מרג'ורי סטרום ,ילידת ברוקת לין שגדלה בניו ג'רסי ,בפרברי ניו-יורק שבארצות הברית של אמריקה ,וכיום היא חברת קיבוץ סמר ,ובנוסף היא גם המנהלת החדשה של המרכז למחקר ופיתוח בדרום הערבה ,הידוע בשמו מו"פ ערבה דרומית, שעבר קצת זעזועים השנה. איך התגלגלת מניו ג'רסי לסמר? "כשהייתי בת תשע ,הייתה לי חברה שגרה בחווה אמיתית בדרום ניו ג'רסי ואני מאד קינאתי בה והחלטתי שבבוא היום גם אני אגור בחווה .בינתיים ,עד שאגיע לחווה, ניסיתי לקרוא כל מה שניתן על החיים בחת ווה .בין היתר ,גם יצא לי לקרוא את "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול .את הפשט הבנת תי -סוסים ,חזירים וכל מיני חיות אחרות כאילו זה היה סיפור אמיתי או סיפורדמיוני על חיי החווה והחיות שבתוכה ,אך כשניסיתי להבין את הדרש פניתי לשאול את אבי .התוצאה הייתה שקיבלתי הרצאה שלמה על הקומוניזם ועקרונותיו .דווקא העקרונות מצאו חן בעיני ,אבל הימים ימי המלחמה הקרה ,והקומוניזם נחשב לאבי כל רע ומוקצה מחמת מיאוס .אין סיכוי .ואז - דווקא בביקורי בבית הכנסת -שמעתי על הקיבוץ ומה ששמעתי מאד מצא חן בעיני ונשביתי ברעיון הקיבוץ וישראל. "יש אצלנו הזדהות כמעט שלמה של החברים עם הקהילה .מעט מאד שומעים ביטויים של הפרט כנגד הכלל – האני מול הקיבוץ" כשמלאו לי 16יצאתי לתוכנית קיץ בקיבוץ עין-דור ,וחזרתי לארה"ב רק בשביל להשת לים את חוק לימודיי ,כי כבר היה לי ברור לאן אני הולכת .עם סיום התיכון ,יצאתי שוב לארץ ישראל – והפעם לאולפן ,ללמוד עברית ועוד אצל שושי הרץ בקטורה .רצה הגורל ו"אומצתי" לתקופה זו על ידי דויד לרר ,כיום מנכ"ל מכון ערבה ללימודי הסת ביבה". אחרי האולפן ,מרג'ורי חזרה לארצות הבת רית לאוניברסיטת קורנל ,שם התקבלה 10קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 ללימודי פסיכולוגיה ומדעי המזרח התיכון. תוך כדי הלימודים הצטרפה לגרעין שהיה אמור להקים את קיבוץ לוטן ואף שימשה כמזכירת הגרעין ,עד שבשנ ת 1997ה�ח ליטה שהגיע זמנה לעלות ארצה ולהתיישב בלוטן. החיים בלוטן ,אף כי היו טובים ברובם ,לא בדיוק התאימו לג'יג'י ,שנשאה שם בתפקיד גזברית הקיבוץ .ההחלטה של לוטן להכת ניס לשלחין עובדים שכירים היוותה עבורה מכה ,כי גם מבחינה אידיאולוגית וגם כאחת שמבינה בחשבון ,הגיעה למסקנה שמבחית נה כלכלית אין עתיד לגידולי שדה בערת בה .כשפגשה את עופר כבר הייתה בשלה לעשות את הצעד המתבקש ולעבור אליו לקיבוץ סמר. האם תמשיכי בנדודים? "סמר הוא הבית". בסמר נכנסה ג'יג'י לעבודה ברפת ואז לריכוז הענף במשך ארבע שנים ,עד שהגוף אמר די .בתום תקופה זו עברה לעבוד כתת מחירנית ומכאן קצרה הדרך לריכוז משק. תוך כדי עבודה וגידול ילדים ,מצאה זמן ללמוד ולעשות תואר שני במסגרת הפקות לטה לחקלאות ברחובות. מה היה הנושא של עבודת המסטר? "התפתחות החקלאות בערבה הצפונית והדרומית עם הגעת התאילנדים" ומה מצאת? "המסקנה של העבודה – הקיבוצים ממקסמים את הרווח מכוח האדם והמושת בים ממקסמים רווח ליחידת קרקע". קופה פתוחה אז מה יש בסמר שכך שבה את ליבך, חוץ מעופר ,כמובן? "הרבה דברים ,אבל בראש ובראשונה האווירה .יש אצלנו הזדהות כמעט שלמה של החברים עם הקהילה .מעט מאד שומעים ביטויים של הפרט כנגד הכלל – האני מול הקיבוץ .החברים מוכנים לדבר על הנות שאים המטרידים ,יש מצב של דיון ובסופו יש קח ותן ,אם זה בין חבר למשנהו ,אם זה בין החבר היחיד לכלל החברים .כך היה בנושא הבנייה ,כאשר הבקשות לתוספות בניה עברו את התקציב המוצע .על ידי קיום דיונים ובחינה אמיתית של הצרכים של כל אחד וכל משפחה ,הדברים הסתדרו בלי צורך בוועדת חברים .בדרך כלל ,כל אחד באמת לוקח לפי צרכיו האמיתיים ,וכמובן יש גם חריגים"... איך מסתדרים בסמר עם המצב הכלכלי כשיש קופה פתוחה? "זה באמת לא פשוט ,והוא יכול לעבוד רק אם יש לגביו קונצנזוס ותמיכה מסיבית של הקהילה ,מצב שלדעתי אכן קיים .אמנם קרה שנקלענו למצבים קשים שאילצו אותת נו לעשות מאמצים גדולים בתחום ההוצאות (-ב ,2014-למשל) ,ושרדנו אותם בלי פ�י צוצים .בסך הכול ,ניתן לומר כי המשבת רים הכלכליים שעברנו לא היו יותר קשים מאלה שעברו על הקיבוצים האחרים באזור. בדרך כלל אנחנו אמנם חיים טוב ,אבל חיים מהיד לפה ,בלי אפשרות לתכנן את התזרים הפיננסי לאורך שנים .אנחנו באמת תלויים יותר מידי בענף התמרים ,ובצורה שאנחנו מתנהלים בסמר ,לא ניתן כמעט להגיע להת חלטה שצריך לחסוך משך שנים ,על מנת לבצע השקעה גדולה וחשובה לעתידנו - אם בענף קיים או בענפים חדשים -כמו שעשו בחלק מהקיבוצים האחרים .ובכל זאת ,אם אנחנו כבר מדברים על סמר – גם שם מתחוללים שינויים .אחד מהשית נויים שהצלחנו להעביר בקיבוץ הוא שית נוי שיטת רישום הוצאות .רישום ההוצאות נעשה בעבר בשיטת הקופסה השחורה – כל ההוצאות האישיות של החברים נרשמו בחשבון אחד משותף .השינוי שעבר קובע כי רשימת ההוצאות תהיה לכל חבר בטור נפרד ,כך שניתן לעקוב אחרי הוצאות של כל חבר .רמת ההוצאות ירדה (זמנית) בבת אחת"... אז איך נראה בעיניך העתיד החברתי- כלכלי של סמר? "מרגישה אופטימית .קיבלנו לאחרונה את החברה המאה ,ויש ביקוש לקליטה .הבת עיה הגדולה – כמו בקיבוצים אחרים – אין דירות ואין כסף לבנות ,וחברים מתחילים להתבגר"... בשלב מאוחר יותר ,למעשה עד שמונתה למנכ"לית המו"פ ,עבדה ג'יג'י שכם אחד עם דויד לרר במכון ערבה ,כמורה לשיטות מחקר וכותבת בקשות למענקי מחקר. איך היתה תקופת העבודה במכון? "חזרתי בסו ף 2007משנת חופש וחיפ�ש תי עבודה .רציתי לעבוד במקום בו ארגיש שאני עושה משהו טוב בעולם ,מתפתחת אישית וגם מכניסה משכורת לסמר; מצאתי את שלושתם במכון ערבה .עבדתי בהתחלה במשרה חלקית מאד כעוזרת לדיוויד לרר ולאורי נוסינוב ,בבניה ומעקב אחרי תקצית בים ,ואח"כ כמגישה בקשות למימון ועורכת מדעית .צמצמתי את המשרה עם הכניסה לריכוז משק ,אך גם התחלתי ללמד קורס שיטות מחקר. נשמע קלישאתי להגיד שהחוויה שינתה את חיי ,אך כך היה .תמיד הייתי שמאלנית, המתנגדת לכיבוש ,אבל אתה לא יכול להבין מה משמעות הכיבוש עד שאתה לא מדבר עם מהנדס ביוב שבסה"כ מנסה להקים מט"ש בשטח בו יש לו אחריות על הזיהום, אך לא סמכות על התכנון .יחד עם זה הכת רתי צעירים ישראלים ,פלסטינאיים וירדנים שנותנים תקווה לעתיד טוב יותר .אישית, למדתי הרבה מאד ,והניסיון המקצועי שרת כשתי שם ,יחד עם ההזדמנות להשתתף בכנסים בין-לאומיים ,נתן לי חומר לדות קטורט (שכרגע בהמתנה ,אך יחזור בשנה הבאה) .ובסוף ,מאד נהניתי מהצוות ,וחלק מהם נהיו חברים טובים .אני מעריכה מאד את דיוויד -ניהול חברי קיבוץ דעתניים, עצמאיים ,ואיכפתיים בארגון שהוא בעצם אינו חלק מהקיבוץ ויש בו חוקים והיראת רכיה משלו ,אינו דבר קל ,וכמנהל דיויד ספג לא מעט כעסים .אך לדעתי הוא עשה, ועדיין עושה ,עבודה מדהימה ,ואני מביאה איתי לניהול המו"פ שיעורי ניהול שלמדתי ממנו". היבולים על ידי השימוש במים שפירים ולא מליחים .פעם חשבו שהתמרים גדלים טוב במים מליחים ,אך בניסויים שנעשו במסגרת המו"פ ,התברר כי הם אמנם מסתדרים עם מים מליחים ,אך פורחים כאשר מורידים את המליחות .אנחנו בודקים את זה גם בגידות לי שדה .בקרוב יוקמו מאגרי מים מותפלים לשימוש בחקלאות עד יטבתה ,ובהמשך גם צפונה משם. תחום נוסף אותו אנחנו רוצים לפתח הוא השימוש באגרו-טכנולוגיה על מנת להכניס לשימוש נרחב קטיף מכני למטעי התמרים. היום כבר ברור שיש לו יתרון על הגדיד הידני מבחינת קצב עבודה והספק ,בתנאי, כמובן שעובדים נכון ,ואת זה ניתן להשיג על ידי פיתוח שיטות עבודה בכלים האלה, במסגרת המחקרים שלנו ובעזרת אנשי המטע באזור .ומצד שני ,במסגרת האגרו- טכנולוגיה יש תחום חשוב נוסף בו אנחנו רוצים להתרכז -איסוף נתונים והקמת בסיסי נתונים ממוחשבים שיעזרו לקיים חקלאות מדייקת .חקלאות מדייקת מתבת ססת על הנתונים הנרשמים במחשב ,והיא מביאה למצב שמאפשר ניטור וטיפול אישי בכל עץ ,כפי שהדבר נעשה ברפת .כך נוכל לאתר תקלות בהשקיה ובדישון ברמת העץ, וכן למצוא עצים שאינם מניבים טוב ולטפל בהם ,או לעקור אותם וכיוצא באלו .ההשת קעה במים ודשנים גם עולה כסף וגם יכולה לגרום להמלחת מי התהום ,ובעזרת המעקב ניתן לשפר גידול ,לחסוך כסף וגם למנוע חלק מהזיהום. תחום נוסף שזקוק לעזרת המחקר – הטיפול בפסולת חקלאית .קיימת כמות עצומה של פסולת כזו ,ואנחנו מחפשים דרכים לניצולה למטרות חיוביות ,כגון הפקת אנרגיה ,ויש כבר לא מעט התקדמות בתחום הזה" אילו ענפים אחרים יש בקנה? "ענף שנמצא בהתפתחות לקראת ייצור מסחרי בקנה מידה גדול הוא המרולה .כפרי המשך בעמוד הבא פירות העבודה טוב ,באנו לדבר גם על המו"פ שלניהולו נבחרת לפני כחודשיים? "כבר זמן רב אני מרגישה צורך להיות יותר מעורבת בקידום החקלאות באזור ,והאמנת תי שהדרך הכי מתאימה לי להשפיע עובת רת דרך המו"פ .העמדתי את עצמי לבחירה לקראת סיום תקופתו של אמנון גרינברג, והתאכזבתי כשלא הצלחתי לקבל את המית נוי אז ,אבל לא הייתי צריכה להצטער הרבה זמן ובפעם השנייה ,לשמחתי ,נבחרתי ומות ניתי למנכ"לית המו"פ". "כיום רובנו תלויים יותר מדי בתמרים בכלל ובמג'הול בפרט ,ואם אנחנו לא רוצים להיקלע למשבר כמו זה שקרה בצפון הערבה עם הפלפל ,חייבים לגוון ,לחדש ולנצל יתרונות שברשותנו" מה התכניות שלך? "בגדול ,יש צורך גם להגדיל ובעיקר לגת וון את שטחי החקלאות באזור .כיום רובנו תלויים יותר מדי בתמרים בכלל ובמג'הול בפרט ,ואם אנחנו לא רוצים להיקלע למשת בר כמו זה שקרה בצפון הערבה עם הפלפל, חייבים לגוון ,לחדש ולנצל יתרונות שברת שותנו .למשל ,יש לנו יתרון בקרינת שמש, וכמו בתחום הפוטוולטאי שכבר התחלנו לנצל ,גם בפוטוסינתטי אנחנו יכולים להת רחיב את השימוש בקרינת השמש ,למצוא גידולים נוספים שמתאימים לאקלים שלנו ולשפר את הפריון בגידולים הקיימים .תפת קיד המו"פ הוא לפלס את הדרך ולמשוך את הרכבת הזו בעליות. מחקרים הוכיחו כי ניתן גם לשפר את ג'יג'י סטרום קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 11 2015 המשך מעמוד 11 מאכ ל בלבד ,המרולה כנראה אינה כל�כ לית ,אך ממחקרים שהתבצעו כאן על ידי ד"ר חמוטל בורוכוב-נאורי והקבוצה שלה, נמצא כי מהזרעים של העץ הזה ניתן להפיק שמנים לא רוויים בעלי תכונות מיוחדות וחומרים נוגדי חמצון ,ומהפרי ניתן להת כין יין או ליקר ,ויש כבר מגעים עם יזמים לפיתוח הענף הזה (ראו קישור להלן ,י.ה. )www//http/marulail.cooמרולה ת�ע שיות בע"מ ת.ד 1351 .פרדס חנה .)3711301 בעתיד הלא רחוק כנראה שהמרולה תתווסף לתמרים בתור ענף חשוב" ומה עם ענפי בעלי חיים? מה עם מחק- רים ברפת? האם יש מקום לענפים אחרים מלבד הרפת ,כמו עזים למשל? "באשר לעזים – עד היום לא הוכח כי הענף הזה יכול להיות רווחי משמעותית ,וודאי שלא נקים אגף למחקר בעזים בזמן הנוכחי, אבל אם יהיו פניות – נבדוק את הנושא. באשר למחקר בנושא פרות לחלב :חסרה תשתית לקידום מחקר כזה ,תשתית מאד יקרה ,שלא נוכל להקים .מה שנראה ריאלי יותר זה להתבסס על מחקרים שנעשים על ידי חוקרים ממקומות אחרים כמו מכון וולת קני ,ולהחזיק פה טכנאי מו"פ שלמד עבודה עם פרות ,מחקרים שיעזרו לבצע מחקרי שדה אצלנו. צריך לזכור כי מטרת המו"פ לעזור לאנשי האזור להתקיים מחקלאות וממחקר בחקת לאות בצורה מכובדת וברמת חיים הולמת, וזה מה שקובע את סדר העדיפויות שלנו". ומה עם מימון וקירוב של חוקרים צעירים, ובמיוחד אמורים הדברים באנשי האזור עם דגש על בני המקום? "הגדלת והגברת צוות החוקרים והטכנאים נמצאת בראש מעייניי .קיימת ,כמובן ,מגת בלת המימון .במשרד החקלאות מנסים כל שנה להוכיח כי המו"פים האזוריים הם מיותרים ,ומאיימים להוריד לנו את התקת ציב .למזלנו ,בכל פעם שבודקים נמצא כי ההשקעה במו"פים נמצאת בשיא הכדאיות מבחינת החזר פר השקעה .בכל זאת ,אין די בתקציב ממשרד החקלאות ,ואנחנו מחת פשים מקורות נוספים ללא הרף .לאחרונה יזמנו פנייה לטורונטו ,לעזרה במימון של מלגות לבני האזור בלימודי חקלאות ובת מימון קליטה של דוקטורנטים ופוסט דות קטורנטים במחלקות .לנו חשוב מאד למלא את השורות בחוקרים בעלי תואר שלישי לפחות .היום יש ,למעשה ,רק חוקרת אחת בעלת תואר כזה .חלק ניכר מהחוקרים הוותיקים כבר הולכים ומתבגרים ,ונצטת רך להחליף אותם ,או לפחות לסייע להם עם חוקרים וטכנאים צעירים .לא שהצוות הקיים איננו טוב ,להפך .הצוות מצוין רובו ככולו ,תומך ועוזר לי בתחילת דרכי ,אבל הוא לא מספיק לכסות הכול". בקיצור ,מרגישה אופטימית? "בהחלט כן". 12קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 הקיבוץ הוא כנראה בכל זאת הדרך הנכונה שיחה עם מאיה שפיר ,רכזת המטה השיתופי מאיה שפיר תהיתי מה מניע אדם כמו מאיה שפיר – חברת קיבוץ יטבתה ,אדריכלית נוף במת קצועה ,שכבר מילאה תפקידים בעבר (כן, היא גם הייתה שש שנים מזכירת הקיבוץ), גידלה משפחה ,נעשתה סבתא מדופלמת, ויכלה לחזור למקצועה הראשי – תכנון נוף, או לשבת תחת גפנה ותאנתה (לא שיש לה תאנה ליד הבית) -להסכים לקחת על עצמה את התפקיד הקשה וכפוי הטובה של הנהגת המטה השיתופי בתנועות הקיבוציות (תק"צ והקיבוץ הדתי). שאלתי שתים-שלוש שאלות ואחר כך זה הפך לשיחה ,שבמהלכה התקשיתי לרשום, לכן הראיון יצא קצת מבולגן .לא נותר לי אלא לסמוך על מאיה שתמצא דרך להכניס קצת סדר בבלגן. אז כפי שהקוראים יכולים להיווכח ,מאיה אכן נענתה לאתגר ,ותוצאת הסימביוזה מות גשת כאן. מה עושה המטה השיתופי? "המטה מלווה את הקיבוצים השיתופיים, מייצג אותם ומתמודד עם בניית כלים לפת תרון דילמות במגרש השיתופי ,מוביל את רעיון השיתוף כדרך חיים בתנועה הקיבוצית ומחוץ לה ,נמצא בקשר ושיתוף פעולה עם הקבוצות השיתופיות השונות ,מוביל את קית דום רעיון הקואופרציה". האם לקחת על עצמך את התפקיד מתוך ציונות גרידא? "נמשכתי לתפקיד משתי סיבות עיקריות: א .מתוך ניסיוני כמזכירת קיבוץ הבנתי שהלך רוח של חברה אינו מצב סטטי נתון, הוא נמצא בתהליך תמידי של שינוי .אם לא נעשה כלום – יפעלו הכוחות המפרקים .אם יש לנו תמונת עתיד רצויה -יש כלים להשת פיע על הלך רוח על ידי הובלה וסימון הכיוון הרצוי ועלינו לעשות זאת. ב .אני בתחושה שאנו נמצאים בתקופה משת מעותית ומאתגרת .האווירה בעולם בכלל, בארץ ובקיבוצים בפרט משתנה ,המטוטלת האידיאולוגית הופכת כיוון ,החברה מחפשת כיוון לאחר חשיפת כשליו של הקפיטליזם החזירי ,שיח הזכויות מפנה מקום לשיח זהות ואני רציתי לקחת חלק בתהליך השינוי הזה". "אחת הבעיות שמעלים קיבוצים שיתופיים היא בעיית המוטיבציה של החברים ,בעבודתם ובחייהם בקיבוץ" איזה מין שינוי את מרגישה בקיבוצים? "אם בעבר הלא רחוק היה "ברור" כי המעבר מקבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש הוא תהת ליך סטיכי ,דטרמיניסטי שאינו ניתן לעצירה – היום זה כבר לא כך .קיבוצים שיתופיים אינם בהכרח שלב אבולוציוני בדרך להשת תנות לכיוון המתחדש .מן הצד השני ,לאחר 10-15שנות שינוי למדו החברים בקיבוצים המשתנים לחיות בצורת החיים החדשה ,יצאו מהמצב הקיומי – הישרדותי אליו נזרקו עם השינוי והם מתפנים לעסוק בשאלת הזהות הערכית שלהם שנפגעה .בתהליך השינוי התפרק חלק גדול מהמנגנונים הקהילתיים המשותפים ששרתו אותם כל ימיהם ,מבלי שהייתה כוונה לכך ,והסולידריות נחלשה. לחלק מן הדברים קיים געגוע. צומחת שכבה של צעירים שלא נחשפו פיזית למשבר הקיבוצים ,וקבוצה זו מתחילה לקחת הובלה .להם אין משקעי עבר ,האופק שלהם נקי וברוח הזמן הם אינם פוסלים חלופות של חיזוק השיתוף". האם השינוי היה ,לדעתך ,מחויב המציאות? "השינוי בקיבוצים רבים הוא -במידה רבה - תולדה של חוסר הנהגה בקיבוצים ובתנועה. אנשים איבדו את העשתונות על רקע המשבר הכלכלי ולא הובילו כיוון ברור .המדינה השת תנתה ועברה להשקפת עולם ניאו-ליברלית והאווירה שמקדשת את העושר החומרי והתחרות שהשתלטה על המדינה -חלחת לה לקיבוצים והשפיעה עליהם .תוסיפו לזה התנהלות לא נכונה ,הנהלה חיצונית ,החת לשת המנגנון הדמוקרטי בקיבוץ ,החלשות הנורמות ואי-קיום החלטות מצד החברים וחולשה מצד המערכת באכיפת קיומן ,חוסר הוגנות של המערכת ,קשיחות וחוסר גמישות ומעל לכל משבר כלכלי חמור – והרי לכם בסיס רחב לחוסר אמון של החבר ביכולת קיומו של הקיבוץ" .השיטה כבר לא עובדת". לדעתי – זה לא כשל של השיטה אלא מבחר פרשנויות לא נכונות שלה". אז מה השתנה עכשיו? "בשנים האחרונות חל שינוי גם בקיבוצים המתחדשים .לאחר שחברי הקיבוץ החליטו על מעבר למשכורות דיפרנציאליות ,לאחר שהכסף זרם לכיס הפרטי ,התחילו החברים להסתכל מסביב על מה שנעלם מחייהם ולת חשב את חשבון הרווח וההפסד .חלקם גילו שוויתרו על מנגנוני קהילה ושיתוף שהיו טות בים וראויים – מערכת חינוך מפוארת ,תרת בות ויצירה ,מערכת רווחה ובריאות -תמות רת חלום העצמאות האישית .בין היתר גילו כי קשה ליהנות מהכסף כשלשכנים שלהם, חבריהם בעבר ,אין מספיק כסף לחינוך ולבת ריאות ,שלא לדבר על השכלה גבוהה .נפערו פערים. כתוצאה מכך ,מתחולל מהפך בחשיבה ומת תפתח רצון לחדש את מנגנוני השיתוף במידה כזו או אחרת .אנו מרגישים תחילתו של תהליך חיפוש אחר זהות ערכית חדשה. למזלנו ,נראה כי ברוב הקיבוצים נשאר על תילו השלד הפנימי ,והמנגנון לערבות הדדית מתקיים במידה רבה .כל עוד יש נכסים משות תפים ,ניתן -בהחלטה משותפת -להשתמש בפירותיהם לבניה של מנגנונים קהילתיים משותפים .כל זה תלוי ברצון החברים ובת מנהיגות מובילה ,ובאווירה המשתנה בארץ ובחלקים רבים מהעולם". אילו בעיות מרכזיות מעסיקות את הקיבו- צים השיתופיים? "אחת הבעיות שמעלים קיבוצים שיתופיים היא בעיית המוטיבציה של החברים ,בעבות דתם ובחייהם בקיבוץ .ביום עיון שקיים לפני כשנה המטה השיתופי ,דובר על כלים להגת ברת המוטיבציה בקיבוץ השיתופי .מה מניע אדם לקום בבוקר ולהשקיע את מירב מרצו, איך ניתן להשפיע על המוטיבציה של החבת רים בקיבוץ השיתופי? המרצה דיווח שזוהו כ 118-גורמי הנעה שונים ,כשלכל אדם יש כ" 12-מפתחות הנעה" אישיים ,ההלימה ב�יניהם לחיי הקיבוץ ולתנאים במקום עבודתו יגדירו את רמת המחוברות וההנעה הפנימית שלו .התגמול הכספי רחוק מלהיות גורם מוטיבציוני משמעותי .בהמשך ליום עיון זה, השנה נקיים מספר מפגשים לאנשי מש"א, מזכירים ומרכזי משק ללימוד כלים לשיפור המוטיבציה של החברים. המושג החשוב הוא "מחוברות" – הרגשה של הזדהות עם החברה בה אני נמצא ,ומת כאן הרצון לקחת חלק בנעשה ולתרום באופן משמעותי .במקרה של חברה וולונטרית צריך שיתקיים תהליך של בחירה מתחדשת בצורת החיים". בשבחי הקואופרטיב איזה אופק אתם מציעים לקיבוצים המ- תחדשים? "הקיבוצים המתחדשים לא יחזרו למה שהיה קודם ,אבל הם בהחלט יכולים לייצר סט ערכים קואופרטיבי והתנהלות ברורה ולהת שתלב בתהליך העולמי של התפתחות תנועת הקואופרציה. במסגרת עבודתי אני מובילה בתנועה הקית בוצית את קידום הקואופרציה ,או נכון יותר – את פיתוח ההכרה במרכיב הזהות הקואופרטיבי של התנועה הקיבוצית ומתוך הכרה זו – את חיזוק הקואופרציה בארץ בכלל. הקואופרציה לא הומצאה עם הקמת דגת ניה ב .1910-תחילתה הייתה באנגליה בשנת ,1844עת קבוצה של אורגים בעיר רוצ'דייל החליטה להתארגן ולהקים ביחד חנות .כיום יש בעולם קואופרטיבים רבים, שמיליארד חבריהם מאוגדים בתנועה עולת מית ,ה .ICA-זוהי תנועה חיה ,תוססת ו�מ תפתחת .הם נמצאים ברחבי העולם בכ120- ארצות .בקהיר ,למשל ,חמישים אחוזים מהת תושבים גרים בדיור קואופרטיבי .החברים בתנועה העולמית מחולקים גיאוגרפית לפי יבשות ולפ י סקטורים ותחום עיסוק .א�ר גונים קואופרטיביים נוטים לעשות עסקים עם גופים קואופרטיביים המדברים בשפתם ומאמינים בערכיהם ,ולכן הקשר אתם טומן פוטנציאל אדיר של צמיחה". ומה עתיד השיתוף? "בישראל קמו בשנים האחרונות קבוצות שית תופיות רבות ,בעיקר על ידי תנועות הבוגרים של תנועות הנוער ,מעגל הקבוצות המאגד את הקיבוצים העירוניים ,תנועת "החלוץ" של בוגרי מכינות קדם צבאיות בהנהגת אבית שי בן אהרון ,תנועת תרבות שהוקמה ע"י בות גרי בית הספר לאמנויות ועוד קבוצות רבות של צעירים שרואים בקואופרטיב דרך לבנות לעצמם סביבת חיים הוגנת ושוויונית בתוך הסדר הקפיטליסטי. במסגרת המטה השיתופי אנחנו נותנים גב תומך לכל הגופים האלה ,ומתחזקים מכוח האמונה שלהם". "הקואופרציה לא הומצאה עם הקמת דגניה ב ;1910תחילתה הייתה באנגליה בשנת ,1844עת קבוצה של אורגים בעיר רוצ'דייל החליטה להתארגן ולהקים ביחד חנות" ומה באשר לעתיד הקיבוצים? "הקיבוצים חייבים לחזור לקחת הובלה בתהת ליכים משמעותיים בחברה הישראלית – קשר עם השכנים הערבים ,הובלת הקואופרציה ועוד .הובלת תהליכים אלו ,מלבד התרומה לנושא עצמו ,מייצרת משמעות לחיים בקית בוץ". האם את ילידת קיבוץ? איך הגעת ליט- בתה? "גדלתי בפרובינציה חדרה ,אבל כילדה בית ליתי הרבה בקיבוץ כפר-הנשיא אצל דודי – ישראל אבידור ,שהיה פעיל כל השנים בתנועה הקיבוצית וגם שימש מזכיר תנועת הבונים והנוער העובד והלומד ,וזה השפיע עלי .בצבא שרתתי בבית ספר שדה הר-גילה, ומשם המשכתי לטכניון ללמוד אדריכלות נוף .במהלך השירות הצבאי פגשתי את דורון, בן קיבוץ גזר ,וביחד עם שתי הבנות עברת נו לקיבוץ שדות-ים .במסגרת עבודת הגמר בטכניון ,פגשתי את צביקה גשייד ז"ל ,איש הנוי הותיק של יטבתה ,הוא הפגיש אותי עם דובי הלמן שהיה אז יו"ר המועצה ,ומכאן קצרה הדרך להגעתנו ליטבתה". אז מה תעשי כשתהיי גדולה? מה עם רא- שות המועצה? "אני באמצע העשייה בתפקידי הנוכחי .תן לי ליהנות קצת". יורם הופמן קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 13 2015 אם את בסביבה /יניב גולן בדיונה המאגר את עצרה המחוזית התקבלה התנגדותם של תושבי חבל אילות בפרשת המאגר בדיונת יטבתה ,והיזמים נשלחו לבדוק ברצינות חלופות למיקום הפרויקט .חברי יטבתה הראו שהנספח הסביבתי נערך ברשלנות של ממש ,כשהמאגר מוצג במקום שגוי .חברי הוועדה המחוזית לא השתכנעו שהנימוקים בדבר דחיפות הפרויקט וחשיבותו לעתיד ההתיישבות מכשירים את הפגיעה בטבע ובכן ,רציתי מאוד שהדיווח על הדיון הדרמטי בוועדה המחוזית ייעשה על ידי מישהו שאינו קשור לסיפור .מה שאירע באותו יום ב' ()5.1 מספיק חשוב בשביל טיפול עיתונאי מסודר, אך מסיבות שונות זה לא הסתייע .וכך קורה שאדם שמעורב עד צוואר בתוך הסמטוחה - גם צריך לספר איך זה נראה מבחוץ ב"אופן מאוזן" .אבל האפשרות האחרת היתה שרוב תושבי החבל לא ידעו בכלל שנפל דבר באת זורנו .בשורה התחתונה ,קיבלה הוועדה המת חוזית את ההתנגדויות והקפיאה את התוכנית להקמתו של מאגר מים על הדיונה שמצפון למו"פ החקלאי ,מרחק דקת נסיעה ברכב מהמרכז האזורי. כעת נדרשים מגישי התוכנית (חברת "מקות רות" ,מגובה במערכת האזורית) ,לאתר חלופות ולבחון אותן בפרמטרים סביבתיים אמיתיים .עדיין ייתכן שלבסוף תיבחר חלופת הדיונה ,אבל זה לא יעבור בקלות .בראשית אפריל תשוב הוועדה ותדון בעניין .אף אחד לא יודע לאן זה יתגלגל. מעבר לסיכוי שההרס בדיונה ייעצר ,החדת שות הגדולות הן שמערכת התכנון בישראל קשובה לנימוקי האזרחים .ואם כי ברור שהוועדה המחוזית היא גוף מוטה פיתוח - בכל זאת אין חבריה קופצים לדום בכל פעם שמישהו אומר "ציונות" או מאיים ש"לעצים לא יהיה מים" .נגזרת מעניינת נוספת בפרת שה :תושבי חבל אילות כבר אינם מותירים את עתיד הסביבה לשיקול דעתם הבלעדי של בעלי תפקידים או אנשי מקצוע ,והארגון שלהם (סבב"ע) מתבסס כעת על מודל התנת דבותי בלבד. הדיון הטעון התקיים בבאר שבע ,כשמצד היזמים ניצבת סוללה מרשימה של בכירי המועצה האזורית ,נציגי "מקורות" ורשות המים ,מנכ"ל "ערדום" וכן מרכזת משק יטבת תה .מהעבר הסביבתי התייצבו ארבעה חברי יטבתה ,שני חברי סמר ונציג החברה להגנת הטבע .הדיון נמשך כשעתיים ,אבל הוכרע כבר בדקותיו הראשונות. סיטואציה בהחלט בלתי רגילה: חברים מכובדים מיטבתה ,אנשי חקלאות מובהקים ,תוקפים בוועדה המחוזית בבאר שבע את התוכנית להקמתו של המאגר בדיונה ומתעמתים עם נציגים רשמיים של האזור יפתח הופמן (יטבתה) פתח והדגיש כי אין ויכוח על חשיבות המאגר ,רק על מיקות מו .המטרה -יישוב הערבה ,אינה מכשירה את כל האמצעים ,ועל מה שנותר מהדיונה חייבים להגן .הוא ציטט מתוך "חזון יטבתה" ולפיו דרכו של הקיבוץ נובעת מתוך "זיקה עמוקה לאדמה עליה עומדת יטבתה ועיבות דה בעבודת חברי יטבתה; כבוד לטבע בתוכו נטועה יטבתה -ושמירתו" .התנגדותנו למית קום המאגר ,אמר ,ודרישתנו למציאת חלופה סביבתית יותר ,היא התגלמות השילוב שבין ערכי ההתיישבות והחקלאות לבין שמירת הטבע שלנו. יפתח הציג בפני המשתתפים את הנספח הסת ביבתי שהוכן למאגר ,והנה הוא לקוי ביותר: המאגר מסומן במפות במקום הלא נכון ,שוב ושוב ,באזור שרגישותו הנופית נמוכה יחת סית (האתר הנכון מסווג במפות אלו כערכי ביותר) .בנוסף ,החלופות שהוצגו מתבססות על צילומי אוויר ישנים ,כשבעצם הן מתוכת ננות על אזור שבו כבר קיימים מטעי תמרים. ויש גם קטע קומי משעשע ,כשהנספח הסביבת תי מציין דרכים לצמצום ההשפעה הוויזואלית של הפרויקט .וכך כתוב שם" :טרם חפירת המאגר ,יבוצע חישוף האדמה העליונה ...אבני הצור ייאספו בנפרד לחיפוי הסוללה ,בתום תהליך הבנייה .חיפוי הסוללה ייעשה בהתאם לפיזור הטבעי של אבני הצור בשטח ,כך שהת סוללה תשתלב באופן מרבי בנוף הטבעי" .מית לים נאות ,אלא שיש בעיה :אין בדיונה אבנים, בוודאי לא אבני צור .מישהו כנראה עשה שם קופי-פייסט מתוכנית של מאגר אחר .באולם חלפה ִאוושה של מבוכה. לא מאוחר מדי אחר כך דיבר אמנון גרינברג (יטבתה) ,שניהל במשך שנים רבות את המו"פ החקלאי הסמוך לדיונה .הוא סיפר שהופתע כאשר התברר לו שהתוכנית כבר אושרה ,ולא במקום שדובר עליו בתחילה .דובי הלמן ,בעבר מרכז משק אין כאן שום אבנים ,בטח לא אבני צור .האזור שבו אמור היה לקום המאגר .דיונת יטבתה (צילום יניב גולן) 14קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 יטבתה ,ביקש למסור לחברי הוועדה את עמת דתו ,כמי שגיבש הסכמות עם רשות הטבע והגנים ,ולפיהן נמנע הקיבוץ מלדרוש את הדיונה (על אף שהיא גובלת בשדותיו ויכות לה היתה לשמש עתודה מצוינת לחקלאות). הוא הוסיף כי מיקום המאגר בגובה השטת חים המושקים יחייב השקעת אנרגיה רבה בשמירת הלחץ בצנרת ,והעריך כי העלות תגולגל על החקלאים ,בסופו של דבר .דובי בעד החלופה שממערב ליטבתה -שנפסלה בהליך מקדים ,בשל עלויות גבוהות והשפעה סביבתית משמעותית. נציג החברה להגנת הטבע ,שי טחנאי ,חיזק את טענות התושבים ומתח ביקורת על דבת רים שהושמעו מצד ראש המועצה ,אודי גת, ולפיהן ההתנגדויות הוגשו "מאוחר מדי". "הגיע הזמן לחדול מהטענה הזו" ,הדגיש טחנאי" .עכשיו הוא הזמן שבו הציבור יכול להביע את דעתו על התוכנית .זהו בדיוק ההליך התכנוני שמאפשר לתושבים לקחת חלק ולהשפיע על המציאות .לו נעשה התת כנון כהלכה ,לא היינו נמצאים במקום שבו אנו עומדים כעת" .ומעניין כי בדומה למקרה המלונות בבקעת תמנע ,גם הפעם לא נתגלו התקלות על ידי אנשי המקצוע ,אלא בזכות ערנותם של אזרחים מהשורה. אחרי טחנאי דיבר הח"מ ועיקרי הדבת רים כבר פורסמו כאן לפני שני גיליונות ("פיאסקו בדיונת יטבתה") .למשל ,שהיחס אל מה שנותר מבית הגידול החולי -אולי 10אחוזים ממה שהתקיים לפני שהגענו לכאן -צריך להיות כמו אל שרידיה של ימת החולה .אגב ,עורכת הדין של חברת מקורות ביקשה מהוועדה לחייב אותי בהוצאות שכר טרחתה" ,בשל היותה התנגדותו קנטרנית וטורדנית ,שהוגשה על ידי מי שאינו זכאי להגיש התנגדות לתוכנית" .נראה שמבחינת "מקורות" הדיונה היא החצר האחורית של קיבוץ מסוים ,ומי שמתגורר ביישוב סמוך אינו רשאי להשמיע את קולו" .מה שקורה ביטבתה ,נשאר ביטבתה" .אדם כזה אף צריך להינזק כספית ,כדי שיסכור את פיו עד תום "תקופת ההפקדה" (ההפחדה?) של התוכנית. לאחר שהושמעו ההתנגדויות אמר מנהל הדיון ,אדר' עלי פורטי (סגן מתכננת המחוז), שהוא רוצה להעלות הצעה :מגישי התוכנית יוותרו על זכות התגובה ,ויוזמנו לדיון נוסף בעוד זמן מה -לאחר שיתכוננו כראוי .דבת ריו הפתיעו את משתתפי הדיון ,כולל ירוקים שבהם ,ועוררו כעס אצל אנשי "מקורות". "האם כבר חרצת דעה ,לפני ששמעת את תגובתנו?" ,הטיחו בו .פורטי השיב שזו רק הצעה שלא חייבים לקבלה ,ואפשר להמשיך. היזמים רצו להמשיך ,אבל ספק אם הדבר הועיל לעניינם .עו"ד לוי דיברה במשך כאת רבעים דקות ותיארה בפרוטרוט את אישורה הקפדני של התוכנית באינסטנציות הרבות, על פני עשור כמעט" .העתקת המאגר למיקום אחר פירושה עיכוב של שנים בביצוע העת בודות" ,אמרה .כמסתבר ,זה לא עשה רושם גדול על חברי הוועדה ,שהיו יותר מוטרדים מהתוצאה מאשר מהתהליך .הם שאלו את עו"ד לוי האם לשיטתה מדובר בשטח מופר מתוך המצגת שהוקרנה בוועדה :מיקום שגוי של המאגר בנספח הסביבתי או שמור" .לפי המידע שבידי מדובר בשטח מופר" ,ענתה ,ומיד הוסיפה ש"גם אם יתברר כי מדובר באזור בלתי פגוע ,עדיין הנימוקים המחייבים את הקמת המאגר גוברים על הנזק לסביבה" .היא לא ביקרה באתר :בשבילה זה היה עוד יום במשרד. איפה המלך כשצריך אותו עורך הנספח הסביבתי ,עידן אבידן ,ניסה להת סביר שהטעויות שנתגלו במסמך שחיבר אינן מהותיות בעצם .לאחר מכן התעורר ויכוח מוזר על שאלת סיווגו של השטח בתמ"א - 35תוכנית המתאר הארצית הקובעת את ערכיותם וייעודם של שטחי המדינה .נצית גת רשות המים ,אורלי זיו ,טענה כי הדיונה כלל אינה מוגדרת בתמ"א כשטח בערכיות גבוהה .במהלך הוויכוח הסתבר כי האזור לא מופיעבתמ"א ,35משום שצורף לשטח ישראל במסגרת חילופי שטחים עם ממלכת ירדן" .אתם יכולים אולי לפנות לעבדאללה, שיאשר את המאגר" ,התבדח אחד מחברי הוועדה" .עם המלך הכל יהיה יותר פשוט", אמר אחד מתומכי התוכנית. בתום ההתפלפלויות המשפטיות וההתפתת לויות התכנוניות הללו ,קיבל ראש המועת צה ,אודי גת ,את רשות הדיבור ואמר שהוא מבקש שהדיון יקבל תפנית .צריך לראות את התמונה הגדולה ,אמר אודי ,והיא שחבל אילות מימיו הראשונים ועד היום מבוסס על חקלאות .זה גם המנוף לצמיחה דמוגרפית בעתיד .בתמונה זו המים הם החסם ,המשאב החסר :בכמות ,באיכות ובזמינות .כעת פות תרים את הבעיה על ידי חיבור האזור לקווי הולכה שיזרימו מים מותפלים ממפרץ אילת ועד הערבה הצפונית .אלא שהמערכת הזו חייבת מאגרים שיווסתו בין כושר הייצור לבין צורכי החקלאות .לא ייתכן שאחרי שנים של עבודה תכנונית מדוקדקת -כולל תהליך אישור שקוף שאפשר לתושבי חבל אילות להביע את דעתם -תוקפא התוכנית וייגרם עיכוב עצום בהשלמת המערכת. חיזקה את דבריו של אודי מרכזת המשק של יטבתה ,עדית גרפונקל ,שהדגישה כי הקית בוץ גם הוא קיים הליך מסודר (במזכירות, בוועדת משק ,באסיפה) ,שבסופו הוכרע כי יטבתה אינה מתנגדת לתוכנית המאגר .אמת נון ואבישי גרינברג השיבו מנגד כי ההחלת טה התקבלה תוך הצגת תמונה מוטה ,לפיה המאגר ממילא יוקם כבר ב ,2015-ושאישורו הוא עניין מוגמר כביכול .לדבריהם נמנעה העברתו במועד של מידע מדויק לגבי מית קום הפרויקט ,וכמו כן טענו כי נציגי יטבתה בוועדה המקומית אומרים שכלל לא לקחו חלק בדיון על המאגר (וזאת למרות שהם מוזכרים בפרוטוקול כמי שהצביעו בעד.)... בקיצור ,בלגן רציני. זו היתה סיטואציה בהחלט בלתי רגילה :חבת רים מכובדים מיטבתה ,אנשי חקלאות מות בהקים ,תוקפים בוועדה המחוזית בבאר שבע את התוכנית להקמתו של המאגר בדיונה ומת תעמתים עם נציגים רשמיים של האזור .בצד השגיאות הכבדות שנתגלו בתוכנית ,כנראה שזה מה שהיטה את הכף. הוועדה המחוזית החליטה ,אם כן ,להמשיך לקדם את התוכנית ,וכי בתו ך 90יום יו�צ גו בפניה ,בנוכחות הצדדים ,מספר חלופות למיקום המאגר .הוועדה תתכנס ותדון כיצד להמשיך הלאה. המשמעות המעשית היא שהסיפור נפתח. רשות הטבע והגנים ,שהיתה ממוסמרת להת סכמתה בעבר להקמת המאגר בחולות ,שבה להיות שחקן משמעותי בזירה .עמדתו הקות דמת של הארגון נבעה מתוך התפיסה לפיה שטח המוגדר לחקלאות ממילא אבוד מבחינה סביבתית ,ולכן אין משמעות אם ייושר לשדה או ישמש למאגר .לאחר ההצלחה בהכרזתה של שמורה בחולות סמר ,גם הפרדיגמה הזו נתפוגגה .אקולוג מחוז אילת ,רועי טלבי, אמנם נכח בדיון בב"ש אך נמנע ממנו לשאת דברים .חברי הוועדה גם לא הניחו למנכ"ל ערדום ,דובי קדישאי ,לפרט על חשיבות המאגר לעתיד החקלאות בחבל" .כולם בחדר הזה מסכימים בנקודה זו" ,אמר פורטי, "השאלה היא רק איפה". golanyaniv@gmail.com קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 15 2015 20שנה לשלום עם ירדן פרק רביעי – נשים ילדים ותוף על מפגשי נשים בהם עלו נושאים רגישים ,יום כיף שארגנו ילדי יטבתה בירדן ,שיתוף פעולה חקלאי והרבה סבלנות תקציר הפרק הקודם: ביום שישי אחד ,צלצל הטלפון בעיצומה של ארוחת הבוקר בחדר אוכל של יטבתה ,ומהת צד השני ביקשו את ציגי .ציגי לא היה ולכן קראו לגליה ,אשתו. ציגי ,מרכז התמרים ,היה באותה עת במטע, והיות שטרם היו מכשירים סלולריים ,שלחה לו גליה הודעה ש"מישהו ממשרד הביטחון הודיע כי בילו אמר לו לאסוף אוךתך לא�ר מון של המלך חוסיין עוד שעה" .ציגי ,שהיה בטוח שזו מתיחה של אחד באפריל מבית היוצר של בן-גרעין ,הגיע בכל זאת לחנייה של חדר האוכל ,ואכן ,רכב חיכה לו ובו ישבו יוסי גליקמן ,מנהל מחוז בינוי אילת במשרד הביטחון ,והקצין אבי ,מפקד מעבר הגבול. בבגדי עבודה וחמוש במזמרה עלה ציגי על הרכב ,ובנסיעה ישירה ,ללא דרכון ,עברו במסוף הגבול למרצדס של מפקד משמר הארמון ,ותוך 30דקות הגיעו לארמון המלך, התעסוקה במלאכת יד אפשרה לנהל שיחה ,כדוגמת הכנת מחזיקי מפתחות שהביאה אותן לשאול מדוע הן צריכות מחזיק מפתחות .כשתשובת עדי הייתה שזה כדי לשמור על הרכוש ,הן ענו שאין להן רכוש שם נפגשו עם מנהל משק הארמון שהציג את רצונו של המלך בנטיעת חלקה של עצי מג'הול בחצר הארמון .ציגי הסביר שאין לו את המשאבים הדרושים לכך ,אך למו"פ יש .בתוך זמן קצר התקיימה פגישה ברחמה בין צוות המו"פ לבין זוהיר עבדאלה ,מנהל Farms EL-HAQחברה שהוקמה לפיתוח מהמפגשים הראשונים ,מסתירות את הפנים 16קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 הכפרים הירדנים לאורך הערבה .משתלמים ירדנים הגיעו בשני מחזורים ליטבתה לתקות פה של שלושה חודשים ,עבדו במטע התמרים ובגידולי השדה של הקיבוץ ,ונחשפו לטכת נולוגיה מודרנית של השקיה ,הדברה ומיכון חקלאי. כשנה לאחר שנוצרו הקשרים הראשונים נקטפו ברחמה היבולים הראשונים באיכות פרי גבוהה מאד ונשלחו לשוק בעמן ,ומאוחר יותר מעוד ארבע חוות חקלאיות ,אותן קידם ופיתח המו"פ .בשל ריבוי הכפרים בהם התת קיים הפרויקט ,נחנך ,בקיץ ,2003מעבר הגבול החקלאי בין רחמה ליטבתה ,והחלו להיווצר פעילויות תרבותיות וחברתיות חות צות גבול. חשד הדדי בטיול המועצה לרחמה ,שהתקיים בסוף ,19944השתתפה גם עדי רמות ,חברת י�ט בתה ,שבמשך כמה עשורים מאד הסתקרנה לראות מה קורה בין האורות המרצדים בכפר שממול. עדי שהייתה אז האחות הראשית של בית חולים יוספטל באזור אילת ,עקבה באופן מאד צמוד אחרי הפעילות החקלאית ברחת מה והייתה ערה לשינויים הגדולים שעוברים בכפר ,וכל הזמן ניקרה בה ההרגשה שמה שלא יהיה וכמה שיהיה מוצלח החיבור החת קלאי -הוא מבוסס על אינטרסים פשוטים של פרנסה וכלכלה .ברור היה ,שברגע שיוכח שית פור בפרנסה ובכלכלה ,תושבי הכפר ימשיכו לשתף פעולה ,ובמובנים של קשר אמיתי ,היה לה חשוב לראות האם נפתח גם איזשהו צוהר לדו-שיח פתוח ובלתי תלוי .המחשבה שלה הייתה על קשר עם הנשים בכפר .חלף זמן רב עד שהפגישה הזאת התאפשרה והיא הייתה מלווה בהרבה מאד חשדות של "מה מסתתר מאחורי הרצון הזה"? בתחילת 2004יצרה עדי קשר עם משפחה בדואית מרתקת מהכפר חורה ולמדה מהם אורחות חיים 'בדואים' .המיוחד במשפחה הזאת היה ,שהיא כבר "חצתה את הקווים" – אב המשפחה היה אחראי על כל נושא בריאות הנפש ושרותי הרווחה של אזור הדת רום ,ואם המשפחה היתה עובדת סוציאלית ועסקה בקידום נשים במגזר הבדואי ,והם ידעו לגשר בין העולמות .בנוסף ,התקשרה עם אותם אנשים שמטפלים במגזר הבדואי בקופת-חולים ,בשביל ללמוד מהם הנחיות בסיסיות של "עשה ואל תעשה" כשמגיעים לתוך החברה הזאת. הקשר עם רחמה היה באמצעות אותה חווה חקלאית שהיה לה קשר עם המו"פ ,ולבסוף נקבעה פגישה עם עימאד ,מנהל החווה ,דרכו הגישה עדי קורות חיים ופירוט מאד מדוקדק באשר לכוונות שלה ומה עומד מאחורי הרת צון להיפגש ,היות שהחשדנות של הירדנים הייתה רבה. הפגישה הראשונה התקיימה במרץ ,2004 ואחותו של רביח ,אחד מהמנהלים שבעמאן, שהיא אחות במקצועה ,נשלחה לשמש כמתות רגמנית מאנגלית לערבית. בדרך לפגישה הראשונה ברחמה עם נשות הכפר ,לאחר שכבר עברה את הגבול ,הסתת בר לעדי שהמתורגמנית היא האחות הראשית של ירדן ,שנשלחה מעמאן מטעם משרד הבת ריאות הירדני. במהלך הנסיעה שארכה כחצי שעה ,היא חקרה את עדי בצורה יסודית לגבי העניין שיש לה בבדואיות האלה ,שמבחינת הממשל הירדני הן שוות כקליפת השום ,למה היא רוצה לדבר איתן ,על מה יש לדבר איתן ואיך יכול להיות שמעניין לישראלית כמותה לדבר לאחר כמה חודשים ,משוחררות וישירות איתן – נשים פרימיטיביות שלא מבינות מהת חיים שלהן כלום. עדי חזרה וניסתה להגיד לה שמדובר בשת כנות פשוטה ,ושהמרחק הפיזי הגיאוגרפי בינן ,בעצם מועט מאשר המרחק כמעט לכל יישוב אחר בישראל ,אבל ההסברים נפלו על אוזניים ערלות. במהלך השיחה הסתבר לעדי שלירדנים היה כל הזמן חשד שהיא באה לשם לעשות עבודה מיסיונרית ,ועלה בליבה החשש שהמשימה של המתורגמנית שלה לא הייתה לצורך תיווך ותרגום גרידא .היא התעקשה להסביר לעדי, בצורה חד משמעית ,שתושבי רחמה מקבלים שירותי בריאות מעולים ,זאת ,למרות שכבר בראשית הקשר הגדירה עדי שאין בכוונתה לעסוק בנושאים בריאותיים. בדרך ביקשה עדי להראות לה את הקיבוץ מעבר לגבול ,ואמרה" :תראי ,שם אני גרה", היא לא הסתובבה לראות ,זה פשוט לא עניין אותה. באווירה חשדנית זו התקיימה הפגישה הראת שונה עם נשות הכפר. בדואית בחצר ביתה ,טרם ניצני השינוי מעבר לרעלה בשל ההנחה של עדי שיהיה קושי ליצור קשר מיידי במפגש הראשון ובמפגשים בכלל, הכינה בעזרתה של חייקה (יטבתה) חומרים למלאכת יד ,על מנת שתוך כדי עיסוק ,תצמח שיחה ביתר בקלות ,וגם אם יהיו קטעים של שתיקה היא תהיה פחות מביכה בשל העיסוק ביצירה. הפגישות התקיימו כל חודש בכפר ,ובתוך זמן קצר הוחלפה המתורגמנית הירדנית באת שתו הבדואית של אחד הרופאים הערבים מאזור טבעון שעובדים באילת ,בעלת תואר במשפטים .אותה החליפה ,לאחר מספר חודת שים אשתו של רופא אחר ,ולמעשה במפגשים האלה כבר הרגישה עדי שהיא יכולה להיות שם גם בלי מתורגמנית ,עם הידע המצומצם שלה בערבית מדוברת ועם התקשורת הבין- אישית שהייתה ביניהן ,וגם באמצעות מספר בנות הכפר שהצטרפו למפגשים לאחר שחת זרו מלימודים באוניברסיטה בעמאן ודיברו אנגלית. הסתבר שלבנות אסור היה לצאת מהכפר למצוא חתן ,ואלה שיצאו ללמוד באוניברסיטאות בעמאן או באירביד ולא חזרו לכפר ,נחשבו מופקרות למפגשים ,שהתקיימו אצל אחת הנשים בבית ,הגיעו בי ן 8ל 12-נשים ,ולגברים נ�א סרה הכניסה ,תוך אכיפה אסרטיבית של עדי שלא נתנה להם להתקרב לאזור ,היות והיה לה ברור שליד הגברים הן נסגרות ,לא מדת ברות ועוטות שוב את הרעלה ,אפילו כשהן רק שמעו קול של גבר בחוץ .הגברים ,הבעת לים שלהן ,שנאסרה עליהם הכניסה ,היו כמו דבורים סביב הדבש ,כל הזמן הסתובבו מחוץ בדואיות מהכפר מתפרנסות מחקלאות בתים חדשים ,הון פרטי ושידורי לווין ()2007 לחצר. התעסוקה במלאכת יד אפשרה לנהל שיחה, כדוגמת הכנת מחזיקי מפתחות ,שהביאה אותן לשאלול מדוע הן צריכות מחזיק מ�פ תחות ,כשתשובת עדי הייתה שז ה כדי ל�ש מור על הרכוש הן ענו שאין להן רכוש ,מה שהוביל לשיחה עניינית על הנושא .הפתיחות שלהן הייתה רבה ומהירה מאד ,מה שהפתיע גם את כל מי שליווה את עדי מהארץ. השיחות נעשו אישיות ואינטימיות יותר ואף הגיעו לנושאים כמו מערכות היחסים בינן לבין הבעלים שלהן ,מין ופוליגמיה ,שהסתבר שהן לא ממש בעדה ,בלשון המעטה. אחד הנושאים שדובר בהם הרבה הוא נית שואים בתוך המשפחה ,שנובעים מכך שהם שבט חלש ומדוכא שנדחק לשוליים ,ובשל כך ברירת הנישואים היא קטנה. בכל שנתון דאז ,היו ברחמה בין 10ל15- ילדים ,ולמרות שהן ידעו לדקלם את הקשר בין נישואיי קרובים לבין דגנרציה ,עדיין היו כמעט בכל משפחה ילד ,או מספר ילדים עם פגיעה כלשהי .עוד הסתבר שלבנות אסור היה לצאת מהכפר למצוא חתן ,ואלה שיצאו ללמוד באוניברסיטאות בעמאן או באירביד ולא חזרו לכפר ,נחשבו מופקרות ,ובלית ברירה הן התנתקו ועברו לעבוד במקומות אחרים כמו דובאי. אלה שרצו להישאר נאמנות למשפחה וחזרו אחרי הלימודים לכפר ,היו במצב הכי נורא, משום שמבחינתן ,הבחורים שבכפר לא היו ברמתן היות שמעט מאד בחורים מהכפר יצאו ללמוד -לא היו להם שאיפות לצאת מהמעגל הזה של התפרנסות מרעיית כבשים, נוודות חלקית ועוני .מכיוון שאת שוק העת בודה בירדן מנהלת הממשלה ,בנות הכפר נשארו 'תקועות' ,משום שהיה להן סיכוי נמוך למצוא עבודה בעקבה בתחום שהן למדו ,ומת בחינתן לא היה יאה להן לעבוד בחווה והן פשוט ישבו בבית בחוסר מעש. אליטה חקלאית עם הזמן ,התברר שהנשים שבאו למפגשים הן אלו הקשורות בקשר כל שהוא לחווה החת קלאית -או שהן עובדות בחוות ,או שהבת נים שלהן עובדים בה או בעליהן ,והן יצרו להן מעין מעמד חברתי גבוה בכפר בעקבות הקשר לחווה. לעדי היה חשוב שהפורום יתרחב ,ולכן לחצה ודחפה ,ולאחר זמן מה הגיעו לאחד המפגשים שתי נשים מארגון הנשים המקומי והתעניינו לדעת כמה כסף עדי מביאה ,וכשהתברר להן שאין מקורות כספיים ושמדובר בשליחות הומניטארית גרידא ,הן לא באו יותר. לשאר הנשים שבכפר ,ככל הנראה לא נתנו המשך בעמוד 19 קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 17 2015 מבצע חורף 2015 (הומלי לשעבר) מ ב צ ע י ם נ ו ס פ י ם ב כ ל ה ח נ ות יש להוריד א ת ה מ ע ״ מ מ ה מחיר רח’ הבורסקאי 16א.ת .טל , 08-6330085 ,08-6318565 .שעות הפתיחה :א’-ה’ ,08:30-19:00יום ו׳ 8:30-12:30 18קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 המשך מעמוד 17 להגיע למפגשים היות שנוצרה מן אליטה מעמדית שחשה צורך להתת קדמות ולפיתוח ,בד בבד עם פתיחות ,מה שהחל ליצור הבדלים בכפר. בשנ ת ,2001כשהכרם היה בן שלוש שנים ,היה צורך בדילול ע�נ פים בכרם ,עבודה מדויקת המצריכה סבלנות רבה .החברה המפעילה הגיעה למסקנה שנשים עשויות לבצע אותה ביעילות רבה יותר .הם פנו לנשות הכפר ,שכאמור היו לבושות בלבוש מסורתי ועוטות רעלה, ובאופן מפתיע הן הביעו נכונות רבה לבוא ולעבוד בכרם ,אך טענו שהבעלים שלהן מתנגדים שהן יהיו במחיצת גברים אחרים .לאחר משא ומתן סוכם שרק מדריך אחד יהיה איתן בשדה ויפקח על עבות דתן .ההתחלה הייתה קשה מאד – בבוקר הראשון ,כשהטנדרים של החברה המפעילה אספו אותן אל השדה ,הגברים עמדו בצידי הדרך ורגמו אותן באבנים. הנשים לא נרתעו ,והמשיכו לבוא בוקר בוקר לעבודה ,במשך חצי שנה ,עד סוף העונה. לאחר כשנה ,ההבדלים בין משפחה שהשתכרה מהפרויקט לכזאת שלא ,היו בולטים לעין. אופטימיות לצלילי דרבוקה בקיץ 2005יזמה עדי ארגון קייטנה משותפת לילדי יטבתה ולילדי רחמה .בשיתוף עם שלמה דנינו ,המדריך של חברת הילדים (ומדריך הירדנים בדימוס) ,ואמנון מהמו"פ ,תכננה טיול של כמה ימים בהרים מעל הכפר .הסתבר שמיזם כזה הכרוך באישורי לינה ואישורי טיולים, עלול לגזול זמן רב עד שיאושר ,על כן הוחלט להסתפק בפעילות חד יומית " -יום כיף" בכפר. ביום המדובר יצאו ילדי כיתות ז'–י"ב לרחמה ,לאחר שלקחו מהקיבוץ את כל המתקנים של יום העצמאות :בידורית ,המכונות של הסוכר ושל הפופקורן ,וכל אחר הצהריים התקיימה הפעלה באמצע הכפר ,שכללה גם פרסים לזוכים. בהתחלה לקחו חלק רק בנים מהכפר בפעילות ,אך לבסוף הסכימו לאפשר גם לילדות לבוא ולהשתתף. המפגש של הילדים ,ללא שפה משותפת ,היה מיוחד במינו ,כשבסוף, באופן ספונטאני ,גם התחילו לרקוד ביחד לצלילי הדרבוקות המקות מיות ,חוויה שריגשה את כל הנוכחים. קפיצה בחבל /רעות פרנס בפעם הקודמת היינו עם שולי גומל ,שמקפיץ אותנו עד ל ...באר אורה ,להיכרות עם מימון שטרית. כשהוריו של מימון עלו ארצה, ב ,1956-מימון אז בן שנה ,שישי בסדר בין שלושת אחיו ושש אחיותיו -לא חסרו לילדים נעת ליים .אבא אמנם עבד ב"מקורות", אך הביא עימו ארצה את ציוד הסת נדלרים ששימש אותו במרוקו. מימון שטרית מימון עוד מעט בן 60ועוד מעט חוגג 40שנה עם רינה ,שהכיר בשידוך חברים עם סיום השירות ונשאה לאישה כעבור שנה קלה, כשהוא בן ,22והיא לפני גיוס .כבר יותר מ 20-שנה שהוא תושב אילת והערבה. כפר ילדותו ,יבנה ,זכור לו כמוקף פרדסים ,עם מתנ"ס ובו חוג מטווח, שם זכה מימון להתחרות באנשי משטרה מקומית בהיותו בן .14הדרך לתל נוף -פנימיית ח"א הייתה קצרה ,שם גם ביסס את תחום מכונאות הרכב ,מקצוע שמלווה אותו עד היום .יחד עם רינה ,זגזג הזוג בין רחובות וחולון ,חזרו ליבנה וב '92-הוחלט להיפרד מהמוסך בבעלותו, ולתת שנת ניסיון לאילת ,שנראתה אז מקום קטן ונחמד .ארזו את שלות שת הילדים :יגאל (היום בן ,36רחובות) ,עידן (בן ,32נתניה) ונופר ( ,26אילת) .עד אז אילת הייתה מוכרת למימון משנות נערותו וימי הצבא העליזים ,כשהגדוד של ל"א סייר הרבה בסיני ,כשעוד היה שלנו. מימון עבד בשני מוסכים ,ובמשך תשע שנים נשארו באילת ,ונהת נו מהחופים הפתוחים טרום עידן ההשתלטות של גופים שונים .אך מהר מאד העדיפו את החבל -חינוכית ומשפחתית .ההזדמנות הגיעה כשחיפשו עובד למוסך בגרופית ,ולאחר שנתיים וותק ,גם המשפחה הצטרפה לגבעה ,הפעם כבר עם ארבעה ילדים ,האחרון -עמירן (בן ,)166בן הזקונים ,מכיל בשמו את אותיות תחילת שמם של בני מש�פ חתו .ובהמשך הצטרף גם פאפי ,בן ,10הכלב המשפחתי ,מאותו הסוג שיש לאובמה .מסלול לחברות עלה על הפרק אך לא התממש .בינתיים המשפחה נהנתה מאווירת גרופית והחבל ,שותפים לאירועים ,חגים, טיולי משפחות ,שלצערם התמעטו מאז ההפרטה. לפני שלוש שנים הגשים מימון חלום בדמות "בנה ביתך באר-אורה", כשזכה במגרש .הוא בנה למשפחתו בית ונאלץ להתרגל למטראז' שונה מעט מזה הקיבוצי המוכר... הילדים באים הרבה לבקר ,וגם מימון ורינה נוסעים לראות את הנכת דים ,אבל צ'יק צ'ק מרגישים את הלחץ של המרכז ,וכבר רוצים לחזור הביתה לערבה .כבר התרגלו למרחב ולשקט. נקודה לשיפור ולחזון :שהמשק לא יתמקד רק ברפת ,גד"ש ,תמרים. אם לתת דוגמא מגרופית -יש מוסך ,מפעל ,וצריך עוד אופציות להתרחבות ,להיכנס לשוק הפתוח ,לעסקים. ובגדול -לפתח את הערבה ,ולהביא יותר אוכלוסיה לאזור בישובים נוספים ,בתעשייה ,יותר תנועה ,מסחר ,תעסוקה. נקודה לשימור :למרות ההתפתחות ,שלא תעמיק ההפרטה. למרות ההוצאות ,שלא ייפסקו הפעילויות המשותפות ,אירועים, טיולים ,חגים .לא רק לילדים .התחושה היום היא שיש יותר פעילות בבאר-אורה מאשר בקיבוץ. קייטנה לילדי רחמה פינת הנוסטלגיה :בנערותו ,נהג מימון לרדת עם החבר'ה בטרמפים לאילת .זה היה קל ,כשקצת שיעמם ,והכביש הראשי לאילת מת"א- עבר ביבנה... קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 19 2015 יודעת חקלאית פיקחת /מרג'ורי (ג'יג'י) סטרום פרה-פסיכולוגיה או מחשבות שעוברות בראש של חולבת בת 50בשישי בערב .וניחושים לגבי הנחלבות 19:45ביום ו' ,חדר אוכל בקיבוץ סמר .אני לוקחת עוד ביס מהעוגה ולגימה מהקפה ונאנחת .בעוד חבריי ימשיכו ליהנות מארות חת השבת ,עלי לעלות על אוטו לנסוע לרפת לחליבה .כן ,אסע .בחליבה הראשונה לאחר שחגגתי יובל החלטתי שבגילי מותר להתפת נק .בני האמצעי צחק עלי" .יש לך כח לחת לוב ,אבל לא לרדת לרפת באופניים?" "הבת עיה היא לא לרדת ",הסברתי" ,אלא לעלות בחזרה לאחר ארבע שעות חליבה .וחוץ מזה, כשאתה תהיה חולבת בת 50נראה מה יהיה לך להגיד .עד אז ,תשתוק!" בערבה הדרומית נקרא לבית האבות שלנו "דונמילקן ",המקום אליו נלך כאשר ימי החליבה שלנו יסתיימו .20:29פרות א' מתקלחות להן בנחת בחצר ההמתנה .המכון מצוחצח ושקט .לפניי 275 פרות 23 ,דבוקות( .אני שונאת כשיש מספר ראשוני של דבוקות .אחרי 5דבוקות סיימתי – קצת יותר מחמישית? קצת פחות מרבע? מספרים כאלה מעוררים אי-נוחות .).אני אחת משני חולבים בסמר שסופרים דבוקות במהלך החליבה .יוסי אבנת סופר דבוקה כ"גמורה" אחרי שהרכנו .אני סופרת רק אחרי ששחררנו את הפרות .הבדל זה הוביל לוויכוח סוער ערב שישי אחד... 2קולסטרום ,אחת מהן מבכירה 1 ,אנט�י ביוטיקה 5 ,כד רבע .בשלב זה של החליבה אני כולי ציפייה לקראת שלוש שעות של שית תוף פעולה ושיחה נעימה עם בן זוגי לחליבה, שיתוף פעולה מפרות נחמדות אשר ייכנסו זו אחר זו עם חיוכים על הפנים .בשביל זה באתי לקיבוץ! מי רוצה לעבוד כל הזמן רק בישיבה מול מחשב ,להפעיל רק את הראש ולא את הגוף? :21:15סוף א' .זאת אומרת ,אותן מבכירות שהמליטו לאחרונה שעוד לא מבינות מה זה חליבה .אני מנסה לסיים חליבה שלימה בלי שימוש במכשיר "נו-קיק" (יש שקוראים לזה "קשת" -ברזל מכופף ששמים בין השריר של הרגל האחורי של הפרה והגב ,כך שהיא לא תוכל לבעוט .כעיקרון .יש מוכשרות שמצת ליחות לבעוט גם ככה ,ואם לא מרכיבים את הקשת נכון ,במקום בעיטה של פרה את מקת בלת ברזל בראש( .זה קרה לי פעם ,יומיים לפני נסיעה לחופשה ,זמן לא רב אחרי שהת תחתנתי .לא נעים) .בסה"כ ,אין סיבה לכעוס על הפרה .היא מבוהלת ,ההורמונים משתת געים ,היא לא יודעת מה רוצים ממנה .אם חולב אחד יעמוד מול הפנים שלה ויחבק לה 20קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 את הצוואר ,כמו שפרה עומדת מעל עגלה, היא תיקח צעד אחד אחורה ותעמוד בשקט ובביטחון .נכון? בדרך-כלל זה עובד ,אבל יש חולבים שניים שמתעצבנים על זה ש"מעכבים את החליבה ".ואין מה לעשות ,עם כל הרצון הטוב להבין את הפרות ולהתחשב בצרכיהן, חלקן פשוט פסיכיות. :22:00החולב השני הלך להביא את ג' ,פרות ב' נחלבתות להן בשקט .זה הזמן לתת למח�ש בות לרוץ לכל הכיוונים .באזור בו גדלתי היה בית אבות בשם "דונרובן" (,)Dunroven על שם איזה מתיישב הולנדי מהמאה ה.18- כילדים ,חשבנו שקוראים לו "דון רובינג" “(” ,”Done rovingאו "סיים לשוטט") .ב�ע רבה הדרומתית נקרא לבית האבות שלנו "ד�ו נמילקן ",המקום עליו נלך כאשר ימי החליבה שלנו הסתיימו. :22:45מתקרבים לסוף .פרות ג' נכנסות, לאט ,אחת אחרי השנייה .כל אחת עם הזת מנה אישית ,כתובה על נייר הזמנות משות בח בדפוס תחריט .הפרות ,024 ,035ו087- עומדות בפתח ,מפריעות לאחרות להיכנס אבל לא נכנסות בעצמן .הן החברות בוועד ההנצחה -ל ,776-אשר הייתה אצלנו 7ת�ח לובות לפחות ,והייתה עומדת בפתח הצפוני של המכון כל החליבה .מי שלא הכיר אותה היה צועק ,מרביץ ,ובועט במאמץ להכניסה למכון .חבל על הזמן .צריכים לדחוף אותה בעדינות אחורה כדי שפרות אחרות יוכלו לעבור .בסוף ,היא הייתה נכנסת .פרה אחת רונה .אם אפשר ,עם מרווח של עמדה אחת בינה ובין הפרה שלפניה .היום היא כבר לא אתנו ,ושלוש חברותיה הקימו עמותה שמת טרתה להפיץ את המורשת של 776לדורות הבאים .בינתיים הן מצליחות בכבוד. מדברים על כך שהפרות סובלות פיזית ופת סיכולוגית ברפת חלב מודרנית .אני חולקת על דעות אלה מהרבה סיבות ,ולא רק כי אני (וכל חברי הקיבוצים עם רפתות) מתפרנסת מהרפת .פיזית –ברגע שפרה סובלת היא יורדת בחלב ,יורדת במשקל ,נהיית חולה. אם החליבה המכאנית פוגעת בפרה ,ספירת התאים הסומתיים בחלב תעלה ,ועל זה מקבת לים קנס .גם רפתן אשר לא אכפת לו מהפרות (ולרוב כן אכפת להם) ידאג לבריאות הפרות מסיבות כלכליות. הטענות הפרה-פסיכולוגיות קשות יותר להוכחה .הבעיה העיקרית שלי עם טענות אלה היא ,שברוב חוצפתנו אנחנו ,בני האדם, מלבישים על הפרה את הרגשות והמחשבות שלנו בניסיון להבין מה עובר עליהן .אנחנו שונים .למשל ,פרות שומעות יותר טוב מאת תנו ,ולכן רעש קטן שלא מפריע לנו מבהיל אותן מאד( .ראיתם פעם איך הפרות מתת נהגות כאשר יורד גשם על סככת החצר?). אנחנו אוהבים גיוון באוכל ובפעילות; פרות מחפשות שגרה .אני לעולם לא אבין מה הביא את 776לחכות כל פעם עד סוף החליבה כדי להיכנס .אם אנחנו באמת רוצים לכבד את הפרות ,צריכים לקבל שהן פרות ולא בני אדם. :23:155הפרה האחרונה יוצאת מהמכון .ש�ו טפים את המכונות ,תולים ,מחברים שטיפה. אני יוצאת לקרב אוכל ולעשות סיבוב אחת רון ברפת ,עם התפילה של כל חולב ראשון בשעה הזו" :שלא תהיה המלטה ,שלא תהיה המלטה"... :23:45נכנסת לאוטו וחוזרת הביתה .אחרי החזרת האוטו ,עדיין מצליחה להיכנס הביתה לפני חצות – הישג חשוב .עייפה ,מסריחה, ומרוצה מלילה של עבודה מכובדת. [נ.ב .בעת כתיבה זו אני בהפסקה מתורנויות חליבה עקב בעיות בריאותיות ,אך אני בטות חה שזו הפסקה זמנית בלבד .אני עוד לא מות כנה להיכנס לבית אבות "דונמילקן"]. ציפור החודש פברואר /איתי שני עלוית חורף © | Avi Meir | Photography ₪ מילה ששווה זהב / עלוית חורף היא ציפור שיר קטנה מאד הניכרת בגודלה הקטן ,צבת עיה הירקרקים – צהובים ,בהתת נהגותה התזזיתית ובשירה הבלתי פוסקת ,שגם נתנה לה את שמה הלועזי .Chiffchaf היא מגיעה אלינו במספרים גבוהים מאירופה ומערב אסיה כבר במהלך אוקת טובר ורבים מן הפרטים נשארים באזורנו משך כל החורף ועד מרץ. במהלך אמצע פברואר מגיעים פרטים בנדידה מהדרום מלאים טסטסטרון ולכן שירתם נשמעת מכל עץ רענן. חודש פברואר הוא גם תחילת נדידת האביב ,ובעונה זו ,בה הכל אפשרי ,מספרי הציפורים מכל הסוגים וכל המינים עולה בכל מקום .השיא עוד לפנית נו ,אבל מומלץ בחום להתחיל לעקוב ,כי בקרוב יתכסו השמיים בדורסים ,והמדשאות והגינות - בציפורי שיר צבעוניות. יעל אייזנשטט רוזן מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה היכון ,הכן ...צא לחופשה חלק א' תכנון מראש הוא ביטוי מפתח בכלכלת משת פחה .ימי החורף הקרים מעלים אצלי געגועים לימי הקיץ ו...לחופש .זה הזמן לתכנן את החות פשה השנתית. כצעד ראשון לפני כל חופשה משפחתית ,יש להגדיר מסגרת תקציבית .לא התכוונתי לכך שעכשיו יש להתחיל לחסוך ,לא ,לא .החיסת כון החודשי לחופשה צריך להימשך כל השנה, בכל חודש יש להפריש סכום קבוע ליעד זה (כפי שיש להפריש ליעדים האחרים) .למעשה, יום לאחר שפרקתם את המזוודה מחופשתכם האחרונה ,זה היום בו התחלתם לחסוך לחופשה הבאה! בעלי חברות האשראי והבנקים מבקת שים להודות שנית לאלה שלקחו הלוואה לצות רך חופשתם ובכך מימנו גם את הבונוס השנתי שלהם ....המספרים מדברים בעד עצמם. לדוגמה :עלות שבוע נופש ביוון לזוג 2+ילדים 10,000ש"ח .משפחה א' חוסכת 1000ש"חבכל חודש ,בכל שנה .השנה ,נוסעת משפחה א' לשבוע ביוון ונותרו להם 2000ש"ח לפינוקים. משפחה ב' מתכננת לקחת הלוואה לצורך טיול משפחתי ביוון .בכל חודש יחזירו 1000ש"ח (במשך שנה) .סה"כ תחזיר משפחה ב' 12,000 ש"ח( .וזה כמובן במקרה הטוב שההלוואה נפת רסה לשנה ולא מעבר לזה). תוצאה :אותו נופש עלה למשפחה ב' 2000ש"ח יותר ולא נשאר להם כסף לפינוקים .ברגע שהת גדרנו את מסגרת התקציב ,יש לבנות תכנית אשר מתאימה לתקציב שבנינו. נשמע פשוט? זה נכון ,ובכל זאת ...חשוב לקחת בחשבון את כל ההוצאות הנלוות ,כי הנופש המשפחתי אינו מסתכם בטיסה ומלון .הדיל האטרקטיבי שמצאתם באינטרנט רק ב299- יורו לאדם ,בקלות מתפתח להוצאה גדולה פי כמה כשמתחברות ההוצאות הנלוות .יש לקחת בחשבון את הביטוח הרפואי ,חידוש דרכונים וויזות ,נסיעות (נסיעה/טיסה לשדה תעופה בארץ ,מוניות ,העברות ,רכב שכור ,רכבות), כניסות לאתרים ,מופעים ,אטרקציות ,אוכל וכת מובן גם קניות ,עם או ללא הדיוטי פרי. כדי לחמם את לבבכם ומחשבתכם ,ריכזתי מספר טיפים שימושיים להוזלת החופשה המשת פחתית ,הגדלת ההנאה וכמובן הקטנת הגרעון. בחירת מועד -אלה מאיתנו שלא חייבים לצאת לחופש בזמן חופשות בתי הספר והחגים, ייהנו ממחירים זולים בעשרות אחוזים ומהרבה פחות עומס מבקרים ומטיילים בכל מקום .אם אין ברירה -יש מדרג מחירים גם בשיא העונה השבועיים היקרים ביותר הם השבועיים בהםאין קייטנות (אמצע עד סוף אוגוסט) .מומלץ להימנע מנופש בזמן זה – מעבר למחירי השיא יש עומס בלתי נסבל של נופשים ,מה שהופך את החוויה להרבה פחות נעימה ואת התורים להרבה יותר ארוכים. בחירת יעד – ניתן למצוא מגוון יעדים זולים יותר ומתויירים פחות .יעד הטיול צריך להתאים לאופי הטיול ולשלב בין מה שההורים אוהבים לעשות לבין תחומי העניין של הילדי ם וכמ�ו בן להתאים למסגרת התקציב .ערכו השוואה בין היעדים השונים אליהם תרצו לנסוע -אם אתם לא נעולים על חופשה ביעד מסוים ,מומלץ להשוות בין המחירים של היעדים השונים אשר עונים על סוג החופשה שאתם מחפשים .נכון שישנם יעדים מסוימים שנתפסים כזולים ביחס ליעדים אחרים מאותו סוג ,אך זה נתון לשינויים ולעתים תמצאו חבילות אטרקטיביות ביותר ליעדים שנחשבים יקרים ,לכן כדאי לבדוק ולא לפסול מראש .גם במקרה זה ,חלק מאת תרי התיירות מציעים ממשק חדשני ,שמאפשר לכם לחפש הצעות לחבילות ביותר ביעד אחד בו זמנית ,כך שניתן להשוות בין מחירי יעדים שונים ביתר נוחות ויעילות. עד כאן חלק א' ...המשך טיפים לחסכון בעלות החופשה המשפחתית שלכם -בחודש הבא! שלכם בעושר ואושר ,יעל קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 21 2015 אצלנו בקיבוץ /יניב גולן "הבעיה שנצטרך להוסיף כאן מּופה מגולוונת" ,נאנח האינסטלטור" .אתה לא חייב לקחת נעלי ערב ,אבל לא תקבל במקומן זוג נעלי בית נוסף" ,מבהיר הסנדלר" .אם זה הפרצוף של הקיבוץ ,אני עוזב" ,אומר הנער ומושך סטיק .נוסטלגיה אסוציאטיבית מחצרו של קיבוץ פלוני-פולני (פלוס רמיזות לימינו אלה) היה אצלנו בקיבוץ איש אחד ושמו לקסי .בזקנתו ניהל את המרכולית המת קומית ,והיא גם נקראה על שמו " -הלת קסייה" .אמרו שבצעירותו אהב לשטות בבריות ולהשתעשע בדיבורו .באותם ימים קדומים הוא שימש כנהג משאית הליילנד האדומה ,שלקחה מדי יום תוצרת חקלאית מהמשק שלנו לסניף תנובה בחיפה -והביאה משם ירקות ומוצרי חלב .לפי אחד הסיפורים ,שאלה אותו פעם חברה" :לקסי ,אפשר לנסוע איתך מחר לחיפה?" והוא ענה לה" :כן, אבל בדרך אני מחליף הילוכים"" .נו טוב" ,אמרה החברה" ,אם אתה מחת ליף הילוכים בדרך ,אז אני כבר אסע באוטובוס של אגד". (ולמה אני מספר את זה? כי אכן יקרה עבודה של הצייר יוחנן סימון ()1905-1976 לעתים קרובות שבעל מקצוע ישתמש במונח מפוצץ :אם כדי להבטיח שאף הפרצוף שלנו אחד לא יתחב את אפו לתוך ענייניו ,ואם סתם כדי לעשות רושם" .הבעיה שנצטרך להוסיף כאן מּופה מגולוונת" ,אומר אינסטלטור היה לנו אז ,בראשית שנות השמונים ,מוסד תשוש שהשבדי תיכף נשמט מידיו; "זה יחייב חינוכי נפלא ,פסגת החינוך המשותף ,אוטות אותי לעשות סקאן וקונברט" ,מקונן גרפיקאי נומיה שבה היינו רשאים לבטא בחופשיות שמבקש מעט שקט בחייו; "הדבר בלתי אפת את כל הטוב והרע שבנו (למשל ,להתעלל שרי מבחינה מינהלתית" ,מסביר פקיד בכיר שיטתית בילדי חוץ) .לבו של המוסד היה חדר אוכל משלנו ,בראש הגבעה .היו שם מסיבות במשרד זוטר). פורים וערבי תרבות וקבלות שבת עם סיכום שבוע היתולי .המבוגרים הבודדים שנכחו שם נעלי בית נדמו כאורחים בממלכה זרה. בשלהי הסתיו נשלחנו לסנדלריה -היה אצת לנו בקיבוץ דבר כזה -כדי לקבל "נעלי ערב" פעם שאלה אותו חברה ותיקה: ונעלי בית ,לקראת החורף המתקרב .המקום "לקסי ,אפשר לנסוע איתך מחר נוהל על ידי אישה מהירת חימה שתקשרה לחיפה?" והוא ענה לה" :כן ,אבל רק באמצעות צעקות איומות .המטפלות בדרך אני מחליף הילוכים"" .נו סימנו לנו מאחורי גבה שלא להתרגש ,אבל טוב" ,אמרה החברה" ,אם אתה אנחנו רק רצינו לבחור כבר נעל ולהסתלק. מחליף הילוכים בדרך ,אז אני כעבור שנים אחדות ,כאשר כבר עמדתי על דעתי ,ביקשתי שייתנו לי שני זוגות נעלי בית ,כבר אסע באוטובוס של אגד" ושום נעלי ערב .למה? כי אהבתי את נעלי באיזשהו שלב באו מהקיבוץ ואמרו לנו שרות הבית המשובצות והייתי הולך בהן לטיולים צים לסגור את המקום .כי "זה לא היגייני שנתיים ואפילו משחק כדורגל .אולי גם כי שמביאים את האוכל בטרקטור" (באמת היה כבר החלטתי שאיני רוצה עוד בנעלי עור .לנו אכפת ,)...ומשום שקשה לקיבוץ להחת "אי אפשר" ,היתה התשובה" :אתה לא חייב זיק שני חדרי אוכל .סירבנו ,ואתם מבינים לקחת נעלי ערב ,אבל לא תקבל במקומן זוג למה .אז אמרו לנו "בואו נעשה עסקה :אתם נעלי בית נוסף"" .למרות שהן פחות יקרות? תתחשבו בבקשה שלנו ותסכימו לרדת לשנת ניסיון לחדר האוכל הכללי ,שבדיוק הורחב "כן ,כל אחד מקבל זוג מכל סוג ,וזהו זה" ,בהשקעה גדולה .ואם לאחריה תרצו לשוב פסק הסנדלר. לחדר אוכל שלכם -תוכלו" .התקיים דיון הבירוקרטיה כי זה? את מספר (ולמה אני ב"שיחת המוסד" וההחלטה עברה ,אם כי הקיבוצית נוטה לעשות סדר גם איפה שאין בקושי. בלגן ,לקצץ במקום שממילא מתוקצב בחסר ,האמת ,התקשינו להתרגל למציאות החדת ובאופן כללי להוציא את החשק). שה .בעיקר משום שאסור היה להיכנס לשם 22קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 יחפים" ,כי זה לא אסתטי" .אבל מאיפה תביא מנעלים ,אם אתה ממילא יחף רוב השנה? ואם אצייר רצועות סנדל על הרגל -שאל המוסדניק -אוכל להיכנס? "אל תתחכם" ,אמר אחד העובדים וגרר אותו החוצה. מה שיפה הוא שבחדר האוכל היה קיר קרמיקה ענק ונהדר ,שמדמה את אדמת הקיבוץ -עם קוליס של טרקטור וקני נמלים ,טקסטורה של אדמה שנסחפה במים ,אצטרה .וכת מובן כמובן שהיו שם גם טביעות רגליים יחפות (סמל התיישבותי ידוע של תום וחיבור לקרקע) .אז צחקנו שהזקנות הפולניות כאילו אומרות" :לא די שהם נכנסים יחת פים לחדר האוכל ,הם גם הולכים על הקירות". אחרי שנה כינסו אותנו שוב לשיחה והודיעו שהמשק אינו יכול למלא את חלקו בהסכם: הם לא חוזרים להפעיל את חדר האוכל של המוסד .היינו בהלם .בחורצ'יק אהוב במיוחד מכיתה י"ב ,קם ואמר" :אם זה הפרצוף של הקיבוץ ,אני עוזב" .אמר ועשה .את משכורת הטייס שלו הקיבוץ כבר לא ראה( .בהמשך העפיל הבחור עד דרגת תא"ל בחיל ,ולאחר שפיקד על בסיס ידוע עבר להיי-טק .ולמה אני מספר את זה? כי קיבוץ שלא מאזין היטב לבניו ,דינו להתנוון). געגועים לעודד אני מהרהר לפעמים בבניי ,שמתחנכים במעל"ש ,על הטוב והפחות-טוב שבתיכון האזורי שלנו .עם המגמות המעולות ,אבל בלי סימולציות מושקעות של ועידה בינלאומית לשלום; עם אובססיית השואה המגוחכת שלנו ,אבל בלי עלון בית ספר .כולם מגיעים באוטובוסים ונעלמים באוטובוסים .ברוך השם, אין הפקרות כמו בימינו ,אבל גם אין השראה. (ולמה אני מספר את זה? כי פעם פעם, ב"שבוע האמנות" שנערך במוסד החינות כי ההוא ,הופעתי עם חבר ב"קטע לפסנת תר וארוחת ערב ,באורך של שלוש נורות". הבחור קירקש בסכין ומזלג על מגש קיבוצי וכלי מזון ,סחבק טרטר על המנענעים .הקטע נוגן שלוש פעמים כשבסוף כל סיבוב ,בשיא הקרשצ'נדו ,השותף שלי מרסק מנורה .בפעם האחרונה היה רעש הניפוץ גדול בהרבה מהת מתוכנן :המחנך שלי ,עודד רוטמן ז"ל ,הצטת רף לחגיגה והטיח ברצפה קנקן זכוכית גדול. אז זהו ,שאני מתגעגע אל עודד ,אליו ואל חיוכו הרחב). ח' והדיונה האמריקאית /דובי גולדמן בלי הרבה הקדמות מיותרות -הוא חזר אלינו .קבלו את דובי גולדמן והקרוקודילים הביצה המקומית רוחשת וגועשת בזמן האחת רון מן המתח שבין פיתוח לשימור ,בין הטבע למטבע ,בין הזחל לקטרפילר ובין חובבי האוהל והכוכבים למעדיפי המזגן ומטהר האוויר .ואני הקטן ,יותר ויותר הולך לאיבוד. אני הקטן שרואה עצמו ידיד לשממית ולמהת נדס ,רע לצבי ולקבלן ,חבר לביצה ולחלוץ אינו מוצא את עצמו.אני נוהג לחשוב ששמירת הטבע היא נר לרת גלי .אמת ,אבל פיתוח ושגשוג כלכלי הוא פנס למותני ,ובכלל – שלום בין הבריות הוא זרקור למעיי .וכמובן שטרם דיברתי על כך שבעוד חובב אני את הטבע מאוד ,הרי שאת פרנסתי אני מוציא מניצול (יש שיאמרו "נית צול ציני" מבלי להבין שזו מחמאה בשבית לי) של אותו טבע עצמו .ובעוד אני לא יודע באיזה מחנה אני ,רואים בי אלה את חברם ואלה את ידידם ואני רק מסתובב ומפזם לי בקולי הבורשטייני – "אומרים שאני אינני אני על כן אני נבהל" .ולפעמים ,בערב ,אני מוריד את הה' מהמילה האחרונה. אחחחח ,אילו זה רק היה פשוט כמו בברלין, או בלונדון ,או באמריקה .הכל פשוט יותר באמריקה .הרעים רעים והטובים טובים. ואיפה שלא ברור -יודע הטבע להגן על עצמו" .כל-כך פשוט שם" ,אני אומר לאת שתי ,שמלכסנת אלי מבט של חוסר אמונה (אם כי מאוד יתכן שזה מבט של "מתי תתקן כבר את האופניים שמקולקלים חצי שנה" או "מתי תבין שיש לנו מדיח כלים חצי אוטומת טי ומישהו עדיין צריך למלא אותו" .אני לא כל-כך מצליח להבחין בדקויות של המבטים שלה)" .באמת!" אני אומר לה" .לא סיפרתי לך את הסיפור על"...... שמבחינתו שיאו של כל טיול הוא המפגש עם מקווה המים הקרוב .אין גב בארצנו בו ¤לא טבל ואין מעין בו לא שכשך ¤בחברת חברים ובני משפחה. כך ישב לו ¤ידידי באותו אי פראי ,ספון בחליפתו במרכז הקונגרסים ,ומחשבתו נדדה אל המרחבים הפתוחים .הרצאה רדפה הרצאה עד שהחליט ¤כי די לו .יצא ממרכז הקונגרסים ,שכר אופניים ויצא לתור את האי .תחילה הקיף את חופיו ומילא ראותיו באויר המלוח .אחר-כך שינס מותניו לטפס על הגבעות המשקיפות על האוקינוס מצד אחד והיבשת מצד שני ואז ,באחת הירידות מהגבעה הגדולה באי ,נתקלו עיניו בפלא פלאי – אגם לא קטן לא גדול ,שכולו פרא ופראיות. נפשו ש ל ¤עלתה על גדותיה .בשארית כ�ו חותיו דיווש לחוף האגם והביט כמשתאה. אגם כחול טורקיז ,עם חוף חולי בתול ואין אף איש שיפריע .לא בית קפה ,לא מעגן סירות ,לא כסאות נח בעשרים שקל .כלום. טבע בראשיתי ובלתי מנוצל" .רק באמרית קה "...חשב ¤בראשו ומיד עשה כמנהג החלוץ הישראלי לדורותיו – פשט מחלפותיו וכשרק תחתוניו בלבד לגופו רץ אל המים הנעימים. שעה קלה בילה ¤בשחיה באגם .חותר לגדה אחת וחוזר בסגנון גב לשניה .צולל לעומק המים הצלולים ושב וצף אל קרני השמש החמימו,ת ,שוכב על גבו ומשפריץ סיל�ו ני מים מפיו כמו היה תינוק לוויתן .לאחר שסיים ,חזר אל החוף ,לבש מחלפותיו ומיהר למרזכז הקונגרסים ,שם עמד להתחיל קו�ק טייל הערב. ¤התייצב בזמן לקוקטייל כדי להשיח עם מארחיו בנושאים ברומו של עולם זה או אחר ,והפעם תוך אחיזת כוסית משקה (מרת טיני ,מנוער כמובן) ביד אחת ומתאבן כזה או אחר ביד השניה .ובין דיון בסוגיה זו או אחרת שאל אותו בן שיחו מה הוא חושב על אזור זה של צפון דרום קרולינה (או שמא היה זה דרום צפון קרולינה כאמור)" .טוב ששאלת" השיב ¤ומיד פתח וסיפר לו את קורות אותו יום ובעיקר את ההתגלות שהיתה לו באותו אגם טורקיז צונן החבוי בלב האי" .מוזר", הוסיף " ,¤אצלנו אגם כזה כבר היה מתהדר בשורה של גזלנים ,חניה בתשלום ,כסאות נוח ושלטים של 'לא להאכיל את הדגים'. שלא לדבר על סירות להשכרה ואופנועי-ים שמחסלים שוערי נבחרת .והנה אצלכם – כלום .לא פיתחתם דבר והשארתם את הטבע בתולי .איך זה יתכן?" בן שיחו של ¤נראה מזועזע מרעיונותיו של ידידי .¤הוא הניח את כוס הבירה הצוננת שלו ברעדה על השולחן והשיב לו במשפט אחד קצר וקולע – "But of course, it's ."because of the crocodiles "את רואה?" ,אמרתי לאשתי" ,אם רק היו מתרוצצים כמה קרוקודילים בדיונות במקום שממית השממון המצויה – אולי הכל היה נראה אחרת"... אני נוהג לחשוב ששמירת הטבע היא נר לרגלי .אמת ,אבל פיתוח ושגשוג כלכלי הוא פנס למותני ובכלל – שלום בין הבריות הוא זרקור למעיי מדובר בסיפור שסופר לי על-ידי אישיות כה סודית ,שבתחילה חשבתי לכנות אותה בשם בדוי -חובב ,בהמשך בחרתי לקצר את השם לאות ח' ולאחר התיעצות עם קב"ט העית תון החלטנו להרחיק לכת ולהשתמש באות בדויה הלא היא .¤ ובכן ¤ ,ידידי השתתף פעם באיזה קונגרס מאוד חשוב ,בנושא מאוד חשוב ,ברומו של עולם זה או אחר ,שנערך באי לחופה של צפון קרולינה הדרומית או דרום קרולינה הצפות נית – אינני זוכר .דבר אחד יש לדעת על ¤והוא שהוא חובב טבע וטיולים גדול .תנו לו שבת ושביל במדבר והוא השמח באדם. אך ככל חובב טיולים אמיתי מבני עמנו ,הרי קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 23 2015 התשבץ החודשי והחודש -צבעים .נושא פשוט ,גם חלק מההגדרות .אחרי הכל ,לא באנו לשבור את הראש ,באנו ליהנות. פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר" ,ד.נ .חבל אילות ,מועצה אזורית חבל אילות ,או למיילnakdimon@eilot.org.il : בהצלחה .גל נקדימון מאוזן .1אבן חן שקיבלה את שמה ממדינה שביןהים התיכון לים האיגאי .2צבע אחד מפתילי הציצית .3צבע התבשיל שרצה עשיו .4בא עם "בעיניים" ו " -חור" .5אצל השכן הוא תמיד יותר ... .6אשר על שפת הים .9במגילה הוא מגיע עם כרפס ותכלת .10בשינוי ניקוד ,הוא ניקוד 1 2 4 מאונך .3לפי הספר ,יש לו כמה עשרות גוונים .4צבע החוט הזה עזר למרגלים של יהושע .6בין ההתנתקות לחברה הסלולארית .7הצבע האהוב על פולניות .8דרך משקפיים בצבע הזה רואים טוב .9שם גוון שמאפשר גברים ללכת עם חולצה כתומה בלי לקרוא לה כך... .11יש צווארון כזה ,שקר כזה ואפילו ארמי אחד 5 3 7 6 8 9 10 נושא: צבעים 11 ה ר מ י ע נ ח ל ח ל י ל ח ת ל ה ח צ ו ר פתרון התשבץ הקודם "שמורות טבע" ה נ ג ל ב ש צ ד נ נ י ח ע ר י ה מ ו ד י ה פ ג ה 24קצה המדבר | גיליון מס | 169 .פברואר 2015 מ ג ת צ י א נ פ ר י מ ז ס ר ה ח ח ו י פ נ י א ח מ ל צ מ ב ו ק ל י י א מ כ ש ר ל ע מ ו ק ג ת ר ו מ ל ו ה נ ד נ
© Copyright 2024