‫פברואר ‪ ,2015‬שבט תשע"ה‪ ,‬גיליון ‪169‬‬ ‫מכתבים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫המועצה באינטרנט‬ ‫עם סטטוסקופ וגיטרה‬ ‫סיפור ילדים‬ ‫כוח נשי‬ ‫שלום‪ ,‬ירדן (‪)4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מדורים‬ ‫מכתבים‬ ‫מהמתרחש בחבל‬ ‫אם אתם בסביבה‬ ‫קפיצה בחבל‬ ‫יודעת חקלאית פיקחת‬ ‫ציפור החודש‬ ‫טור כלכלי‬ ‫נוסטלגיה אסוציאטיבית ‪ -‬יניב גולן‬ ‫שובו של הדובי‬ ‫תשבץ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מבט מכביש ‪ 40‬לעבר הרי אדום‬ ‫המושלגים‪ ,‬בשבת ‪.10.1.15‬‬ ‫צילום‪ :‬ליאור דפני‪ ,‬סטודיו ג׳ירפיק‪.‬‬ ‫"קצה המדבר"‪,‬‬ ‫ירחון המועצה האזורית חבל אילות‪.‬‬ ‫מופץ חינם בישובי האזור‬ ‫עורכת‪ :‬גל נקדימון‬ ‫עריכה גרפית‪ :‬סטודיו יטבתה‬ ‫הגהה‪ :‬נורית בארי‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬מ‪.‬א‪ .‬חבל אילות‪88805 .‬‬ ‫טל‪ ,08-6355829 .‬פקס‪08-6355800 :‬‬ ‫ארבע הערות על מיקומו‬ ‫של מאגר יטבתה‬ ‫מכיוון שמיקומו של מאגר יטבתה עלה לכות‬ ‫תרות בזמן האחרון‪ ,‬להלן ארבע הערות‪:‬‬ ‫א‪ .‬פעולות פיתוח במועצה‬ ‫התיאומים בפרויקטים רבים ומגוונים‪ ,‬חלקם‬ ‫פורמאליים וחלקם בלתי פורמאליים‪ .‬בכל‬ ‫פרויקט מיודעים מלכתחילה ‪ :‬רט"ג‪ ,‬הישוב‬ ‫הסמוך לפרויקט והנהלת ערדום בה חברים‬ ‫רכזי הישובים‪.‬‬ ‫להלן רשימה לא מלאה של הפרויקטים שבהם‬ ‫לקחה חלק המועצה‪ :‬מפעל קולחי אילת (שני‬ ‫מאגרים‪ ,‬מערכת קווי קולחין וכו')‪ ,‬איתור‬ ‫והכשרת ‪ 2,200‬דונם לחקלאות ליד מאגרי‬ ‫אליפז‪ ,‬תכנית האב האזורית לאספקת מים‪,‬‬ ‫התכנית המיידית לאספקת מים לאילות‪ ,‬סמר‬ ‫ואליפז‪ ,‬שטחים חדשים לחקלאות‪ ,‬קרנטינה‬ ‫חדשה‪ ,‬אתר קומפוסט אזורי‪ ,‬שטח לחקלאות‬ ‫לתושבים שאינם חברי אגודה‪ ,‬מתקני מים –‬ ‫קידוחים קוים וכו' של חברת מקורות ועוד‪.‬‬ ‫בכל הפרויקטים נוהגת המועצה באורח זהה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הועדה המקומית‬ ‫למותר לציין כי נערך דיון כחוק במליאת‬ ‫הועדה המקומית לתכנון ובניה (בהשתתפות‬ ‫נציג הרט"ג)‪ .‬כל החומרים הוצגו בפירוט‪,‬‬ ‫התקיים דיון והתכנית אושרה פה אחד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סבב"ע‬ ‫לבקשת סבב"ע הצגתי את תכנית האב למים‪.‬‬ ‫בהצגה נמסרו גם נתוני מיקום‪ ,‬כולל מית‬ ‫קום מאגר יטבתה‪ ,‬כפי שכתב יפתח הופמן‬ ‫ב"קצה המדבר" האחרון‪ .‬סבב"ע הסתפקו‬ ‫בכך בעת ההיא‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לעניין ההתעוררות המאוחרת‬ ‫צודק אודי גת בבואו בטענות למי שקיבל‬ ‫מידע בעת בה ניתן היה לשנות את הדברים‪,‬‬ ‫בחר לא לעשות דבר והתעורר רק בסופו של‬ ‫התהליך‪ .‬ברוב המקרים ניתן היה בנקודת‬ ‫הזמן הנכונה ‪ -‬לסייר‪ ,‬לדון ולמצוא חלופות‪.‬‬ ‫יחשוב לעצמו כל אחד מה משמעות הדבר‪:‬‬ ‫לקום ולהתנגד לפרויקט עליו ידעת מלכתת‬ ‫חילה‪ ,‬בחרת לא לעשות דבר והתעוררת רק‬ ‫לאחר שהושקע בו כסף רב בתכנון ובהשלמת‬ ‫החובות הסטטוטוריים‪.‬‬ ‫אבי רמות‬ ‫החבל ברשת‬ ‫אתר האינטרנט האזורי‬ ‫‪nakdimon@eilot.org.il‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬ ‫יעל איזנשטט‪-‬רוזן‪ ,‬עופר אלון‪ ,‬שרי ברקן‪,‬‬ ‫דובי גולדמן‪ ,‬יניב גולן‪ ,‬אבישי גרינברג‪,‬‬ ‫ליאור דפני‪ ,‬יורם הופמן‪ ,‬ענת מנור‪,‬‬ ‫מרג'ורי סטרום‪ ,‬מירב עפרוני‪ ,‬רעות פרנס‪,‬‬ ‫דורון קרן‪ ,‬איתי שני‬ ‫בשער‪ :‬עיבוד לכרזת ט"ו בשבט ישנה‬ ‫‪ 2‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫מתעדכן מדי יום‬ ‫‪www.eilot.org.il‬‬ ‫הטבות המס ליישובי‬ ‫חבל אילות ‪ -‬עדכון‬ ‫בסוף ינואר‪ ,‬התקבלה החלטה בבג"צ להאריך‬ ‫את תוקף הטבת המס לה זכאים תושבי חבל‬ ‫אילות עד ל‪ .1.8.2015-‬הדרך להחלטה לא‬ ‫היתה פשוטה; להלן עדכון שהופץ לתושבים‬ ‫ב‪ ,14.1-‬טרם ההחלטה המעודכנת‪ ,‬בנוגע‬ ‫לתהליך עד כה והמאמצים הרבים המושקת‬ ‫עים בנושא‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬החליטה הכנסת לחוקק חוק‬ ‫חדש‪ ,‬לגבי זכאות להטבת מס‪ .‬במסגרת‬ ‫החוק‪ ,‬כל מי שנהנה מהטבה של ‪ 13%‬ומעלה‬ ‫עד אותו יום – ימשיך לקבלה‪ ,‬והשאר לא יהנו‬ ‫יותר מההטבה‪ .‬כך קרה‪ ,‬שבשנה זו הוצאו‬ ‫מרשימת הזכאים להטבה יישובי חבל אילות‪.‬‬ ‫במהלך פוליטי ברור‪ ,‬ועדת הכספים והכנסת‬ ‫החליטו על חזרתנו לקבלת הטבה‪ ,‬במסגרת‬ ‫חוק לזכאות הטבה לעוטף עזה ל"כל מי שחת‬ ‫מישה ק"מ מרצועת עזה ‪ +‬חמש רשויות אלו‪:‬‬ ‫חבל אילות‪ ,‬ערבה תיכונה‪ ,‬ערד‪ ,‬בית שאן‬ ‫וחצור הגלילית‪ .‬החלטה זו‪ ,‬מ‪ ,2005-‬קיבלה‬ ‫תוקף‪ ,‬ומאז‪ ,‬שוב אנו מקבלים הטבה‪.‬‬ ‫מייד אחרי ההחלטה הנ"ל‪ ,‬הגישו רשויות‬ ‫וארגונים רבי ם בג"צ נגד ההחלטה‪ ,‬ומאז ה�ת‬ ‫נהל הנושא בבית המשפט באין ספור ישיבות‪.‬‬ ‫בג"צ סבר שההחלטה לגבי חמש הרשויות‬ ‫אינה חוקית משום שהיא ללא קריטריונים‪,‬‬ ‫ומצד שני‪ ,‬לא רצה להתעברב‪ ,‬כרשות שו�פ‬ ‫טת‪ ,‬בהחלטת הכנסת שהיא רשות מחוקקת‬ ‫(הפרדת רשויות‪ ,‬שעורי אזרחות‪ ,‬זוכרים??)‪.‬‬ ‫המדינה ביקשה להראות לבג"צ שהיא מקדת‬ ‫מת חוק וסדר‪ ,‬כולל בנושא הטבות מס‪ ,‬אולם‬ ‫עד שנת ‪ 2012‬לא הצליחה בכך‪.‬‬ ‫בג"צ‪ ,‬בסופו של הליך ארוך‪ ,‬החליט לבטל‬ ‫את החלק בחוק לגבי חמש הרשויות‪ ,‬וציין‬ ‫את סוף ‪ 2012‬כתאריך להוצאה סופית של‬ ‫תושבי רשויות אלה מההטבות‪.‬‬ ‫מאמץ גדול שנעשה על ידי חמשת ראשי‬ ‫הרשויות‪ ,‬כולל הפגנות תושבים וכו'‪ ,‬הביא‬ ‫את הממשלה ‪ -‬בהובלה של יאיר לפיד כשר‬ ‫האוצר ‪ -‬לקבל החלטה העושה צדק עם כל‬ ‫הישובים בארץ ומעניקה הטבות על פי קרית‬ ‫טריונים ברורים ושקופים‪ .‬שוב‪ ,‬התבצעה‬ ‫פנייה לבית המשפט לבקשת ארכה למתן‬ ‫הטבות‪ ,‬וזו ניתנה עד ‪.11/2014‬‬ ‫עם העובדה שתקציב הממשלה (שהוגש‬ ‫באיחור)‪ ,‬כמו גם החוק בעניין הטבות המס‪,‬‬ ‫כחלק מחוק ההסדרים‪ ,‬עבר קריאה ראשונה‬ ‫בכנסת ‪ -‬ניגשנו שוב לבית המשפט וקיבלנו‬ ‫ארכה נוספת‪ ,‬עד סוף ינואר ‪.2015‬‬ ‫עם נפילת הממשלה וההכנות לבחירות‪ ,‬ברור‬ ‫היה שתקציב המדינה לא יאושר‪ ,‬ואין ברירה‪,‬‬ ‫אלא ללכת שוב לבית המשפט ולבקש ארכה‬ ‫נוספת‪ .‬זאת עושות‪ ,‬בימים אלו‪ ,‬כל חמש הרת‬ ‫שויות הרלוונטיות‪.‬‬ ‫במידה שההחלטה תתקבל בכנסת ‪ -‬לכל תות‬ ‫שבי החבל‪ ,‬מכל הישובים‪ ,‬תוענק הטבת מס‬ ‫של כ‪( 10%-‬נכון למה שידוע היום)‪.‬‬ ‫אודי גת‬ ‫תנו לעצמכם לייק‬ ‫אתר‬‪‭‬האינטרנט‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬מועצת‬ ‪‭‬חבל‬ ‪‭‬אילות‬ ‪‭‬קיים‬ ‪‭‬מזה‬ ‪‭‬כעשר‬ ‪‭‬שנים‪‬ ,‬בגרסה‬ ‪‭‬כזו ‬או‬ ‪‭‬אחרת‪‭ ‬.‬הוא‬ ‪‭‬הוקם‬ ‪‭‬בכדי‬ ‪‭‬לת ‪‭‬ת‬ ‫‬מענה‬ ‪‭‬לתושבי‬ ‪‭‬החבל‬ ‪‭‬מול‬ ‪‭‬מחלקות‬ ‪‭‬המועצה‪‬ ,‬לעדכן‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬האירועים‬ ‪‭‬המתרחשים‬ ‪‭‬בחבל‬ ‪‭‬וגם‬ ‪‭‬לרכז‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬המידע‪‭‬‬ ‫‬הנחוץ‬‪‭‬לתושבים‬ ‫רבתו ‬ת ‪‭‬נאמר‪‭ ‬,‬ובוודאי‬ ‪‭‬גם‬ ‪‭‬נכתב‪‬,‬אודות‬ ‪‭‬הכ�ר‬ ‫חיתו ‬ת ‪‭‬תחזוקת‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬אינטרנט ‬הנותן‬ ‪‭‬לקהל‬ ‪‭‬ג�ו‬ ‫לשיו‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬כל‬ ‪‭‬האינפורמציה‬ ‪‭‬הדרושה‬‪ ‭,‬על‬ ‪‭‬מנ ‪‭‬ת‬ ‫‬שירגישו‬ ‪‭‬שייכים‬ ‪‭‬ומעודכנים‪‬ .‬יתרה‬ ‪‭‬מזאת‪‭,‬‬ ‫‬אם‬ ‪‭‬מדובר‬ ‪‭‬במוסד‬ ‪‭‬כלשהו‪‬ ,‬עסק‬ ‪‭‬או‬ ‪‭‬רשות‪‬ ,‬זה‪‭‬‬ ‫‬ממש‬ ‪‭‬מתבקש‬‪‭.‬‬ ‫במהלך‬ ‪‭‬שלוש‬ ‪‭‬השנים‬ ‪‭‬האחרונות‬ ‪‭‬עבר‬ ‪‭‬אתר‪‭‬‬ ‫האינטרנט‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬המועצה‮‬‬ ‪‭‬מתיחה‬ ‪‭‬גרפית‬ ‪‭‬‮‬ובמ�ק‬ ‫ביל‬ ‪‭‬נוספו‬ ‪‭‬תכנים‬ ‪‭‬חדשים‪‬ ,‬עדכונים‪‬ ,‬שדרוגים‪‭‬‬ ‫‬ותחומי‬ ‪‭‬עניין‬ ‪‭‬מסוקרים‪‭ ‬,‬וכל‬ ‪‭‬זאת‬ ‪‭‬בכדי‬ ‪‭‬להפכו‪‭‬‬ ‫למרכז‬ ‪‭‬המידע‬ ‪‭‬‮‬של‬ ‪‭‬החבל‬ ‪ ‭-‬אם‬ ‪‭‬לא‬ ‪‭‬בכל‬ ‪‭‬ה�ת‬ ‫חומים‪‬ ,‬אז‬ ‪‭‬לפחות‬ ‪‭‬ברובם‬‪‭.‬‬ ‫‪‬ w‬ניתן‪‭‬‬ ‫באתר‪‭ ‬,‬שכתובתו ‪‭‬ ww.eilot.org.il‭‬‬ ‫‬למצוא‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬כל‬ ‪‭‬המידע‬ ‪‭‬אודות‬ ‪‭‬משרדי‬ ‪‭‬המועצה‪,‬‬ ‫‬השירותים‬ ‪‭‬שהיא‬ ‪‭‬מספקת‬ ‪‭‬והטפסים‬ ‪‭‬הנדרשי ‪‭‬ם‬ ‫‬לכל‬ ‪‭‬עניין‬ ‪‭‬ועניין‪‬ ,‬הודעות‬ ‪‭‬המחלקות‬ ‪‭‬השונות‪‭‬,‬‬ ‫לדוגמא‬ ‪‭‬מחלקת‬ ‪‭‬הביטחון‬ ‪‭‬המודיעה‬ ‪‭‬כל‬ ‪‭‬סג�י‬ ‫רת‬ ‪‭‬כבישים‬ ‪‭‬והתראות‪‬ ,‬לוח‬ ‪‭‬השעות‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬קו ‪,20‬‬ ‫לוח‬ ‪‭‬מודעות‪‭ ‬,‬משרות‮‬‬ "‪‭‬דרושים‮" ועוד‬ ‪‭‬ועוד‬‪‭...‬‬ ‫הארת ‬ר ‪‭‬צבעוני‬ ‪‭‬ומזמין‪‬ ,‬מביא‬ ‪‭‬לתושבים‬ ‪‭‬תמ�ו‬ ‫נות‬ ‪‭‬מהאירועים‬ ‪‭‬הנערכים‬ ‪‭‬בחבל‪‬ ,‬תזכורות‬ ‪‭‬על‪‭‬‬ ‫‬אירועי‬ ‪‭‬תרבות‪‬ ,‬מופעים‪‬ ,‬הרצאות‬ ‪‭‬וסדנאות‪,‬‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫‪21.02.15‬‬ ‫‬מידע‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬ביקורים‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬ח‬"‪‭‬כים‬ ‪‭‬ושליחי‬ ‪‭‬ציבור‪,‬‬ ‫‬תחרויות‬ ‪‭‬ספורט‬ ‪‭‬בהן‬ ‪‭‬לוקחים‬ ‪‭‬חלק‬ ‪‭‬מבוגרים‪,‬‬ ‫‬נוער‬ ‪‭‬וילדים‬ ‪‭‬מבין‬ ‪‭‬תושבי‬ ‪‭‬החבל‪‭ ‬,‬לוח‬ ‪‭‬‭‬יד‬ ‪‭‬שניה‪‭,‬‬ ‫‬עסקים‬ ‪‭‬קטנים‬ ‪‭‬בחבל‬ ‪‭‬ועוד‬‪‭...‬‬ ‫כיום‪‭ ‬,‬בעידן‬ ‪‭‬הפייסבוק‬ ‪‭‬ששולט‬ ‪‭‬בחייהם‬ ‪‭‬של‪‭‬‬ ‫‬לא‬ ‪‭‬מעט‬ ‪‭‬אנשים‪‬ ,‬כל‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬מחזיק‬ ‪‭‬בנוסף‪‬ ,‬ג ‪‭‬ם‬ ‫‬עמוד‬ ‪‭‬פייסבוק‬ ‪‭‬מעודכן‪‬ ,‬רענן‬ ‪‭‬ו‬‪‭‬צבעוני‬ ‪‭‬‭‬בתיעוד‪‭‬‬ ‫‬אירועים‪‬ ,‬במידע‬ ‪‭‬ובחדשות‪‬ ,‬כל‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬בתחומו‬‪‭.‬‬ ‫עמוד‬ ‪‭‬הפייסבוק‬ ‪‭‬שלנו‬ ‪‭‬נקרא‬ ‪"‭‬מועצה‬ ‪‭‬אזורית‪‭‬‬ ‫‬חבל‬ ‪‭‬אילות‮"‬ ‪‭‬ומשמש‬ ‪‭‬לתושבים‬ ‪‭‬בעיקר‬ ‪‭‬כיומן‪‭‬‬ ‫‬אירועים‬ ‪‭‬ותזכורות‪‭ ‬,‬והוא‬ ‪‭‬מעודכן‬ ‪‭‬כמעט‬ ‪‭‬בכל‪‭‬‬ ‫‬אירוע‬ ‪‭‬אונליין‬ ‪‭‬בתמונות‬ ‪‭‬וסרטונים‬ ‪‭‬שנשלחי ‪‭‬ם‬ ‫‬ע"י‬ ‪‭‬גולשים‬ ‪‭‬נאמנים‪‬ ,‬ויש‬ ‪‭‬בו‬ ‪‭‬גם‬ ‪‭‬אזכור‬ ‪‭‬לא‪‭‬‬ ‫‬מבוטל‬ ‪‭‬לאירועים‬ ‪‭‬המתרחשים‬ ‪‭‬באילת‪‭ ‬,‬כגון‬ ‫‬פסטיבלים‪‬ ,‬הפנינגים‪‭ ‬,‬הרצאות‬ ‪‭‬ועוד‬‪‭.‬‬ ‫חבל‬ ‪‭‬אילות‬ ‪‭‬הוא‬ ‪‭‬מהאזורים‬ ‪‭‬הגדולים‬ ‪‭‬בארץ‪,‬‬ ‫‬הרבה‬ ‪‭‬אירועים‬ ‪‭‬נערכים‬ ‪‭‬בו‬ ‪‭‬ובתדירות‬ ‪‭‬גבוהה‪‭‬‬ ‫‬למדי‬‪‭ .‬‬ ‫כמנהתל ‬ת ‪‭‬התוכן‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬האינטרנט‪‬ ,‬העו�ר‬ ‫כת‬ ‪‭‬והמעצבת‬ ‪‭‬הגרפית‪‭ ‬,‬אני מנסה‬ ‪‬‭‬להשאירו‪‭‬‬ ‫‮‬‬חי‬ ‪‭‬ובועט‬‪‭ ,‬‮‬ועם‬ ‪‭‬הזמן‪‬ ,‬לאט‬ ‪‭‬לאט‬ ‪‭‬ובספונטניות‪,‬‬ ‫‬לאל ‬א ‪‭‬הגדרות‬ ‪‭‬רשמיות‪‬ ,‬התגבשה‬ ‪‭‬לה‬ ‪‭‬קב�ו‬ ‫תצ ‮ת"‬ ‪‭‬נאמני‬ ‪‭‬האתר‬‪‭‬‮" ‬אשר‬ ‪‭‬שולחת‬ ‪‭‬אלי‬ ‪‭‬תמ�ו‬ ‫נות‬ ‪‭‬וסרטונים‪‭ ‬,‬שברוב‬ ‪‭‬הפעמים‬ ‪‭‬עולים‬ ‪‭‬לד ‪‭‬ף‬ ‫‬הפייסבוק‮ ‬תוך‬ ‪‭‬כדי‬ ‪‭‬האירוע‬ ‪‭‬עצמו‬‪‭.‬‬ ‫‮צלימ ‬י ‪‭‬שטח‬‪‭‬‮ ‬אלה‬ ‪‭‬תורמים‬ ‪‭‬לשמירה‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬התע�ד‬ ‫כנותו‬ ‪‭‬התמידית‬ ‪‭‬של‬ ‪‭‬האתר‬ ‪‭‬והרלוונטיות‬ ‪‭‬שלו‪.‬‬ ‫מיותר‬ ‪‭‬לציין‬ ‪‭‬כי‬ ‪‭‬צלמים‬ ‪‭‬אלה ‬עושים‬ ‪‭‬זאת‬ ‪‭‬ב�ה‬ ‫תנדבות‬ ‪‭‬ובכיף‪‭ ‬,‬ומקבלים‬ ‪‭‬קרדיט‬ ‪‭‬כמובן‬‪‭.‬‬ ‫כל‬ ‪‭‬המידע‬ ‪‭‬המופיע‬ ‪‭‬באתר‬ ‪‭‬נשלח‬ ‪‭‬אלי‬ ‪‭‬או‬ ‪‭‬נאסף‪,‬‬ ‫‬נברר‬ ‪‭‬ומועלה‬ ‪‭‬לאחר‬ ‪‭‬מחשבה‬ ‪‭‬ובמקביל‬ ‪‭‬לעמו ‪‭‬ד‬ ‫‬הפייסבוק‪‭ ‬,‬ומשאיר‬ ‪‭‬אותו‬ ‪‭‬מעודכן‬ ‪‭‬עבורכם‬‪‭.‬‬ ‫אני‬ ‪‭‬מזמינ ‬ה ‪‭‬את כל‬ ‪‭‬תושבי‬ ‪‭‬החבל‬ ‪‭‬להיכנ ‪‭‬ס‬ ‫‬לאתר‪‭ ‬,‬להתעדכן‬ ‪‭‬מדי‬ ‪‭‬פעם‪‬ ,‬לעשות‬ ‪‭‬לנ‪‭‬ו‬ ‫‮‬"‬לייק‮" ‬בדף‬ ‪‭‬הפייסבוק‬‪‭ ,‬ובכך‬ ‪‭‬להישאר‬ ‪‭‬מע�ו‬ ‫דכנים‬ ‪‭‬וליהנות‬ ‪‭‬ממה‬ ‪‭‬שיש‬ ‪‭‬לנו‬ ‪‭‬להציע‪‭ ‬,‬וכמוב‪‭‬ן‬ ‫‬אשמח‬ ‪‭‬להערות‬ ‪‭‬והארות‬ ‪‭‬ואשדל‬ ‪‭‬לתת‬ ‪‭‬מענ ‪‭‬ה‬ ‫‬ככל‬ ‪‭‬שניתן‬‪‭.‬‬ ‫אתם‬ ‪‭‬גם‬ ‪‭‬מאד‬ ‪‭‬מוזמנים‬ ‪‭‬להצטרף‬ ‪‭‬למצלמי ‪‭‬ם‬ ‫‬ולמתעדים‬ ‪‭‬ולשלוח‬ ‪‭‬אלי‬ ‪‭‬תמונות‬ ‪‭‬וידיעו ‪‭‬ת‬ ‫‬לווטסאפ‬ ‪‭‬שלי‪‭ ‬,‬או‬ ‪‭‬למייל‬ ‪‭‬ב"צור‬ ‪‭‬קשר‬ ‪‭‬‮"‬באתר‬‪‭.‬‬ ‫ליאור‬ ‪‭‬דפני‬‪‭‬‬ ‫מנהלת‬ ‪‭‬אתר‬ ‪‭‬האינטרנט‬ ‪‭‬ועמוד הפייסבוק‬ ‫של‬ ‪‭‬מועצה‬ ‪‭‬אזורית‬ ‪‭‬חבל‬ ‪‭‬אילות‬ ‫קיבוץ יהל מזמין אתכם למופע‬ ‫בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקיבוץ יהל‬ ‫קונצרט של‬ ‫זיו איתן‬ ‫נותרו עוד‬ ‫כ‪ 20-‬מקומות‬ ‫פנויים‬ ‫אומן כלי ההקשה והמרימבה‬ ‫הבינלאומי‬ ‫ונגן הצ'לו‬ ‫יוני ניב‬ ‫יש להירשם מראש אצל שרון בטל'‪052-8498752 :‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪3 2015‬‬ ‫מהמתרחש בחבל‬ ‫סופת מחול‬ ‫רקדני להקת המחול הייצוגית של "סופה" ‪ -‬המרכז למחול ולתנועה‬ ‫מתנ"ס חבל אילות‪ ,‬השתתפו בתחרות המחול הארצית "כוכב המרום"‪,‬‬ ‫שהתקיימה בתחילת חודש ינואר בבאר‪-‬שבע‪ .‬להקת המחול הייצות‬ ‫גית זכתה במקום השני בקטגוריית המחול המודרני לקבוצות בגילאי‬ ‫‪ ,13-15‬ובמקום השלישי בקטגוריית הג'אז לגילאים אלו‪ .‬זו שנה‬ ‫ראשונה שאזורנו זכה לייצוג בתחרות‪ ,‬המתקיימת מזה שמונה שנים‬ ‫ברציפות‪ .‬כבוד גדול הוא לנו שלקחנו חלק באירוע ייחודי זה‪ ,‬בו‬ ‫השתתפו עשרות מרכזי מחול מובילים מרחבי הארץ‪ .‬ראוי לציין כי‬ ‫הישגי להקת המחול הייצוגית מרשימים במיוחד‪ ,‬עקב זמן הפעילות‬ ‫הקצר‪ .‬יישר כח!‬ ‫ועוד במהלך החודש האחרון‪ :‬עשרות תלמידי "סופה"‪ ,‬המשתתפים‬ ‫בשיעורי הבלט‪ ,‬המודרני‪ ,‬הג'אז‪ ,‬ההיפ‪-‬הופ וההתעמלות האמנותית‪,‬‬ ‫פתחו את דלתות הסטודיו בפני ההורים והחברים‪ ,‬אשר זכו להצצה חד‬ ‫פעמית מה באמת קורה בשיעורים‪...‬זו הזדמנות להביע התפעלות רבה‬ ‫מהעבודה הקשה‪ ,‬המוטיבציה הגבוהה והרצינות‪ ,‬אשר הביאו להתת‬ ‫קדמות רבה של הרקדנים‪ .‬בהמשך השנה צפויות פעילויות נוספות‪,‬‬ ‫מופעים וסדנאות ‪,‬שיעשירו את התלמידים‪ .‬אנו מזמינים אתכם להגיע‬ ‫ולקחת חלק בשיעורי המחול‪ ,‬המתקיימים מדי יום באולם הספורט‬ ‫האזורי‪ .‬התעדכנו במערכת השעות שלנו שבדף הפייסבוק "סופה"‪.‬‬ ‫ענת מנור‬ ‫מים במדבר‬ ‫ביום שישי‪ ,23.1 ,‬ביקרה במועצה האזורית קבוצת תלמידי‬ ‫כיתה ו' מבית הספר‪ ,‬עם המורה איילי אשחר‪.‬‬ ‫התלמידים הגיעו לפגישה עם אבי רמות‪ ,‬מנהל מחלקת המים‪,‬‬ ‫במסגרת פרויקט "מים במדבר"‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬התלמידים מתחלקים לקבוצות עבודה‪,‬‬ ‫בוחרים נושא ונפגשים עם בעלי מקצוע ‪ /‬מומחים רלוונטיים‪.‬‬ ‫התלמידים ניצלו את ההזדמנות לביקור בבניין המועצה‪,‬‬ ‫הכירו את גל ‪ -‬עורכת העיתון ואפילו ביקרו בחדר של אודי‬ ‫ראש המועצה‪......‬‬ ‫תוצרי הפרויקט‪ ,‬הביקורים והלמידה הוצגו ביריד המדעים‬ ‫שהתקיים ב‪.1.2.15-‬‬ ‫‪ ‬מירב עפרוני‬ ‫ביקור משלחת ‪JNF‬‬ ‫ב‪ 22-‬בינואר‪ ,‬ביקרה באזורנו משלחת של קרן המים ‪ JNF‬קק"ל‪ ,‬ארה"ב‪ .‬משלחת זו בוחנת שיתופי פעולה בנושא מיזמים הקשורים במים וה�ש‬‫קעה בהם‪ .‬הנציגים הגיעו בליווי של טליה צור‪ ,‬השליחה המרכזית של‪ JNF ‬ארה"ב‪ ,‬אשר אחראית על נושא התרומות‪ .‬במהלך הביקור‪ ,‬סיירה‬ ‫הקבוצה באזורים של קידוחי מים‪ ,‬שטחי חקלאות ותצפית הר עיט ויטבתה‪ .‬האורחים ביקרו גם באלגאטכנולוגי'ס‪ ,‬במו"פ החקלאי‪ ,‬במאגרי מים‪,‬‬ ‫וערכו סיור במתחמי האנרגיה המתחדשת בקטורה‪ .‬במהלך המפגש‪ ,‬השתתפו גם נציגי חברות שבודקות שיתופי פעולה עם חבל אילות‪ ,‬הוצגו‬ ‫פרוייקטים בתחום המים ופתרונות חדשניים בתחום‪ .‬לאורך הביקור הציגו בפניהם את הנושאים אודי גת ראש המועצה ואבי רמות אחראי מים‬ ‫וחקלאות‪ .‬הביקור היה מוצלח‪ ,‬ובעקבותיו יגיעו משלחות נוספות לאזור‪.‬‬ ‫שרי ברקן‬ ‫‪ 4‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫מהמתרחש בחבל‬ ‫יום הנוער ‪2015‬‬ ‫ביום חמישי ה‪ 22.1.15-‬התקיים יום הנוער המסורתי‬ ‫והיה גדוש בפעילויות מבוקר עד לילה‪ .‬בבוקר עברו בני‬ ‫הנוער הרצאות עם האנתרופולוג ומומחה לתרבות הנות‬ ‫ער ‪ -‬תמיר ליאון‪ ,‬בנושא "דור המסכים" ונהנו מפעילות‬ ‫חווייתית בבית הספר בהובלת המחנות העולים‪ ,‬ועם ערב‪,‬‬ ‫הגיעו לאילות להמשך הפעילות‪.‬‬ ‫כל ישוב פינק אותנו בכיבוד תוצרת בית‪ ,‬חילקנו חולת‬ ‫צות של יום הנוער אותן עיצבו בני הנוער מגרופית שזכו‬ ‫בשל כך בסווטשירטים מחממים במיוחד ובהרבה כבוד‪.‬‬ ‫הצבענו לבחירות והחלפנו דעות‪ ,‬בדוכן המידע והקלפי‬ ‫שהקימו המחנות העולים‪ .‬נהנו מהופעה של הרכב הנות‬ ‫ער המהמם מנעל"ה‪ .‬השתתפנו במסיבת עיתונאים עם‬ ‫חברי להקת מרסדס בנד בהובלה של בני הנוער ממגמת‬ ‫התקשורת‪ .‬המשכנו להופעה מקפיצה של להקת מרסדס‬ ‫בנד‪ ,‬אשר נבחרו להופיע על ידי בני הנוער‪ ,‬בסקר שנעת‬ ‫רך בקיץ‪ .‬קינחנו במסיבה לתוך הלילה והופעה מפתיעה‬ ‫של רקדני להקת המחול שלנו ‪" -‬סופה"‪ .‬נסענו הביתה‬ ‫עייפים אך מרוצים‪ ...‬היה מוצלח מאד‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬כי הייתה התגייסות בלתי רגילה של בני‬ ‫הנוער להשתתפות באירוע והוצאתו לפועל‪ ,‬ולא יכולנו‬ ‫לקיימו בהצלחה רבה כל כך ללא עזרתם‪.‬‬ ‫‪ ‬דורון קרן‬ ‫הזמנה‬ ‫מפגש אמנים‬ ‫בחווה לרכיבה טיפולית בגרופית‬ ‫בתאריך ‪26-28.2.2015‬‬ ‫אומני האזור מוזמנים להשתתף‬ ‫במפגש ישתתפו אמנים מהארץ ומחו"ל אשר יגיעו להתארח וליצור איתנו בחווה‪.‬‬ ‫במפגש ישתתפו גם קבוצה של יוצרים מאתונה‪ ,‬יוון‪.‬‬ ‫במסגרת האירוח‪ ,‬המשתתפים יתוודעו לנושא הרכיבה הטיפולית כולל התנסות‬ ‫ברכיבה‪ ,‬ויצרו בטבע מדברי קסום ורחב ידיים‪.‬‬ ‫האירוח בחווה לסוף השבוע כולל לינה וארוחות‪ ,‬ללא תמורה כספית‪ .‬הלינה בחווה‬ ‫בכיתות הלימוד על מזרונים או במאהל שנקים בחווה‪ .‬במקום שירותים ומקלחות‪.‬‬ ‫העבודות יוצגו בתערוכה ב‪ Brooklyn Workshop Gallery-‬בארוע התרמה חגיגי‬ ‫בניו יורק‪ ,‬בחודש אפריל ‪.2015‬‬ ‫כל הרווחים ממכירת העבודות יהיו תרומה לחוות גרופית‬ ‫ולקידום הפעילות המיוחדת של החווה‪.‬‬ ‫אמני האזור מוזמנים לקחת חלק‬ ‫במפגש כולו‪ ,‬או רק בחלקים ממנו‪.‬‬ ‫עצתנו היא להתפנות לסוף שבוע של‬ ‫שיח‪ ,‬לימוד ויצירה‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ולקבלת לו"ז של המפגש אנא פנו‪ :‬טל גולדמן‪ taal.goldman@gmail.com | 054-9798036 ‬ג'יל קיסבי‪jill.kisbee@gmail.com | 052-4225937 ‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪5 2015‬‬ ‫טורניר פיני ‪2015‬‬ ‫הטורניר ה‪ 19-‬לזכרו של פיני לוטמן ז"ל‬ ‫הטורניר יערך בין התאריכים‬ ‫‪8-13/3/2015‬‬ ‫בקיבוץ קטורה‬ ‫החלה ההרשמה על פי החלוקה לקבוצות הבאות‪:‬‬ ‫כיתות ד'‪ -‬ו'‬ ‫כיתות ז'‪ -‬ט'‬ ‫כיתות י'‪ -‬יב'‬ ‫נשים‬ ‫בוגרים‬ ‫ותיקים (‪)40+‬‬ ‫לפרטים‪ :‬אורן אלמוג‪oren@matnas-4u.co.il 053- 4244273 ,‬‬ ‫‪ 6‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫חשיפה לדרום‬ ‫בחבל ארץ שבו חיים מעט יותר מארבעת‪-‬אלפים איש‪ ,‬הגעתו של בעל תפקיד מרכזי כרופא‪ ,‬ראויה לציון‪,‬‬ ‫בייחוד אם הוא הגיע לכאן מבחירה‪ .‬ד"ר נמרוד לוי רצה להיות "רופא כפר"‪ ,‬אם אפשר ‪ -‬במדבר‪ ,‬אם אפשר‬ ‫ במרפאה האזורית בחבל אילות‪ .‬אז הוא קיבל מה שרצה ואנחנו קיבלנו אותו‬‫נמרוד לוי‪ ,‬בן ‪ ,38‬החל את לימודי הרפואה‬ ‫מאוחר‪ ,‬יחסית‪ ,‬בגיל ‪ ,27‬אחרי שהספיק‬ ‫לשרת ארבע שנים כקצין מודיעין ושלוש‬ ‫שנים כעוזר נספח צבאי בשגרירות ישראל‬ ‫בוושינגטון‪ .‬אבל לפני הכל‪ ,‬הוא מגדיר עצמו‬ ‫כמוסיקאי‪ .‬כשהוא מספר על השירות בחו"ל‪,‬‬ ‫הוא מגיע מהר מאד ללימודי המוסיקה ולנת‬ ‫גינה בלהקת רוק אמריקאית‪ .‬כשהוא מדבר‬ ‫על לימודי הרפואה‪ ,‬הוא מגיע להוראת הגית‬ ‫טרה וניהול מחלקת מוסיקה במתנ"ס בירות‬ ‫שלים בהם עבד במהלך הלימודים‪ ,‬וכשהוא‬ ‫מקבל טלפון במהלך הראיון‪ ,‬הוא מסביר‬ ‫שהוא מאחר לחזרה בנאות סמדר עם החבר'ה‬ ‫שינגנו בחדר האוכל ביום שישי‪.‬‬ ‫גם בתור כאלה שגרים כאן מבחירה ומאהבת‬ ‫האזור‪ ,‬האקלים והשקט‪ ,‬אנחנו עדיין מרימים‬ ‫גבה כאשר מגיע מישהו ‪ -‬בעיקר אם הוא‬ ‫מגיע בגפו ‪ -‬ואומר שהוא רואה עצמו משת‬ ‫תקע בערבה הדרומית‪ .‬אז שאלתי את נמרוד‬ ‫למה וקיבלתי תשובה משכנעת‪ .‬מאד‪.‬‬ ‫הוא לא הגיע אלינו מהעיר הגדולה‪ ,‬ממש לא;‬ ‫הוא גדל בכפר מרדכי שבשפלה‪ ,‬כך שהשקט‬ ‫והטבע לא זרים לו‪ .‬למד רפואה בירושלים‪,‬‬ ‫ובסוף הלימודים עבר להתגורר שנה באשת‬ ‫ראם במדבר‪ ,‬במהלכה למד חודשים ארוכים‬ ‫לבחינות הגמר‪ .‬כבר אז הוא התאהב באזור‪,‬‬ ‫וידע שבמוקדם או במאוחר ישוב לנגב‪.‬‬ ‫להיות רופא קהילתי בפריפריה‪,‬‬ ‫זו בחירה שיש בה מחויבות‬ ‫פנימית לאוכלוסייה שאתה בא‬ ‫לשרת‬ ‫לאחר שחזר לתל אביב וסיים את שנת הסת‬ ‫טאז' בבילינסון‪ ,‬החל לעבוד באזור המרכז‬ ‫ברפואה דחופה והגיע להחליף את ד"ר מתי‬ ‫זיו בכמה הזדמנויות‪ ,‬התלהב ממתי ומצוות‬ ‫המרפאה והחליט שכאן הוא רוצה להתמחות‬ ‫ברפואת משפחה‪.‬‬ ‫למה רפואה ולא מוסיקה?‬ ‫"מצד אחד‪ ,‬לא משנה מה עשיתי בחיים‪,‬‬ ‫מאז גיל תשע תמיד למדתי וניגנתי במסגת‬ ‫רת מוסיקלית כלשהי‪ ,‬מהרכבים ועד הופעות‬ ‫אקוסטיות בפאבים‪ ,‬וגם שנים לימדתי גיטת‬ ‫רה‪ .‬מצד שני‪ ,‬רפואה תמיד היתה שם‪ ,‬באוצר‬ ‫המילים המשפחתי – אימי‪ ,‬רונית‪ ,‬היתה‬ ‫אחות מיילדת‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬ד"ר גידי לוי‪ ,‬מנהל‬ ‫את היחידה הדנטאלית‪/‬פה ולסת בביה"ח‬ ‫קפלן וסבי‪ ,‬פרופ' יוסי לוי‪ ,‬מראשוני תחום‬ ‫הדיאליזה בארץ‪ ,‬ניהל את המחלקה הנפרות‬ ‫לוגית בביה"ח "השרון"‪ ,‬ובין השאר הקים גם‬ ‫את יחידת הדיאליזה באילת‪ .‬תמיד אהבתי‬ ‫ביולוגיה ואת תחום גוף האדם‪ ,‬אבל לקח לי‬ ‫זמן להגיע לרפואה‪ .‬כשגדלים בבית של רות‬ ‫פאים יודעים כמה החיים האלה קשים‪ ,‬והרבה‬ ‫שנים הסתייגתי קצת מהמקצוע; דווקא דרך‬ ‫הוראת גיטרה‪ ,‬גיליתי שעבודה עם אנשים‬ ‫והמפגש אחד על אחד ‪ -‬אלה דברים שאני‬ ‫טוב בהם‪ ,‬ומשם הגיע החיבור לרפואה‪".‬‬ ‫אתה מצליח לשלב את שתי האהבות?‬ ‫"לא תמיד זה קל‪ ,‬אבל המעבר לאזור מאפשר‬ ‫קצב חיים אחר‪ ,‬ודווקא כאן אני מוצא שיש לי‬ ‫יותר זמן לנגן במקביל למשרה מלאה כרופא‪.‬‬ ‫זה בכלל לא אומר שקצב העבודה עצמו הוא‬ ‫אחר – מרפאת החבל מאד עמוסה‪ ,‬ולפעת‬ ‫מים עוברים לי פה ימים של ‪ 12‬שעות עבודה‬ ‫ברצף ואני לא מרגיש אותם בכלל‪ .‬גם לא‬ ‫ממש חייב להיות שילוב בין מוסיקה לרפואה‪,‬‬ ‫אבל לפעמים יש השראה – לדוגמא‪ ,‬ברפואה‬ ‫יוצא להיתקל בכל כך הרבה מצבים אנושיים‬ ‫מרגשים ויוצאי דופן‪ ,‬שהרבה פעמים מביאים‬ ‫השראה לכתוב‪ .‬נתקלתי בזה במיוחד בתקות‬ ‫פה שהייתי רופא על אמבולנס במד"א באזור‬ ‫המרכז‪ .‬זו עבודה שלוקחת אותך לתוך הסית‬ ‫פורים האנושיים הקטנים שאפשר לראות רק‬ ‫כשיוצאים לשטח‪ ,‬כשנכנסים לתוך החיים של‬ ‫אנשים‪".‬‬ ‫שקט‪ ,‬כאן מוציאים קוצים‬ ‫אז למה דווקא חבל אילות?‬ ‫"כבר משלב מוקדם של לימודי הרפואה היה‬ ‫לי ברור שאני הולך להיות רופא משפחה‪.‬‬ ‫מבחינתי‪ ,‬הגעתי למקצוע הזה כדי למנוע‬ ‫מאנשים להגיע לבית חולים‪ ,‬ולא לטפל בהם‬ ‫אחרי שכבר הגיעו לשם‪ .‬לעסוק בבריאותם‬ ‫של אנשים ולא במחלות שלהם ‪ -‬יש הרבה‬ ‫חשיבות לטרמינולוגיה הזו‪ .‬היה לי גם ברור‬ ‫שאני הולך לפריפריה ‪ -‬גם כי אני רוצה‬ ‫לחיות במקום כפרי וגם כי אופי העבודה‬ ‫של רופא כפר הוא מאד מגוון וכולל דברים‬ ‫שרופאי משפחה בעיר כבר לא עושים‪ .‬החל‬ ‫מרפואת ילדים ומתבגרים‪ ,‬דרך רפואה דחות‬ ‫פה וכלה בפרוצדורות כמו טיפולים לווריד‪,‬‬ ‫תפירת חתכים והוצאת קוצי תמר בהרדמה‬ ‫מקומית – אנחנו עושים פה הכל‪ .‬אף פעם‬ ‫לא משעמם‪.‬‬ ‫לפני ההחלטה לבוא לכאן‪ ,‬בדקתי מקומו‬ ‫נוספים להתמחות בפריפריה‪ ,‬גם בגליל וגם‬ ‫בנגב‪ .‬הקשר עם המרפאה החל לפני כשנה‬ ‫וחצי‪ ,‬כששמעתי על מתי וביקשתי להתלוות‬ ‫אליו במרפאה ליום‪-‬יומיים‪ .‬מפה לשם‪ ,‬יצא‬ ‫שהחלפתי אותו בתפקיד לשלושה שבועות‬ ‫בתור התחלה ומאז עוד כמה פעמים‪ .‬גילית‬ ‫תי מרפאה נהדרת‪ ,‬עם צוות נפלא‪ ,‬שעומד‬ ‫יחד באתגרים לא פשוטים שמציב הריחוק‬ ‫הגיאוגרפי – רפואת ספר אמיתית‪ .‬דבר נוסף‬ ‫שדיבר אליי הוא האפשרות לבצע פה רפואה‬ ‫אינטגרטיבית‪ .‬המטרה שלנו‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫היא לעזור לאנשים‪ ,‬וזה אומר‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬להת‬ ‫שתמש לא רק ברפואה מערבית‪ ,‬אלא בכל‬ ‫שיטה שיכולה לעזור‪ .‬במרפאה שלנו כבר‬ ‫קיים ‪ -‬ברמה מסוימת ‪ -‬שילוב בין רפואה‬ ‫מערבית ורפואה משלימה‪ ,‬שהולך ומתפתח‪.‬‬ ‫זה מאד חשוב בעיניי‪ ,‬בדגש על חיבור גוף‪-‬‬ ‫נפש‪ ,‬שהוא תחום שאני אישית מתעמק בו‪".‬‬ ‫לא העדפת לחזור לאזור שגדלת בו? גם‬ ‫שם שקט‪...‬‬ ‫"רציתי לעשות שינוי רציני והחלטתי סוף‬ ‫סוף לבצע את המעבר הזה‪ ,‬ששנים דיברתי‬ ‫עליו‪ .‬אני אוהב את המדבר‪ ,‬את השקט במת‬ ‫קום הזה –גם החיצוני וגם הפנימי– בערבה‬ ‫בכלל ובנאות‪-‬סמדר בפרט‪ .‬זה משהו שקשה‬ ‫להגיע אליו בחיים הגועשים במרכז‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬יש גם הרבה אתגר וסיפוק בעבודה של‬ ‫רופא במקום כזה‪ ,‬האחריות ביום יום היא‬ ‫מאד כבדה והמחסור ברופאים בפריפריה‬ ‫מאד מורגש‪ .‬לדעתי‪ ,‬זה גם חשוב שיגור רופא‬ ‫באזור ההר‪".‬‬ ‫אתה רואה את עצמך משתקע בחבל?‬ ‫"בהחלט! בסופו של דבר באתי לפה לטת‬ ‫ווח ארוך‪ .‬עבודה של רופא משפחה זה לא‬ ‫משהו שעושים כמה חודשים והולכים‪ ,‬מדובר‬ ‫במחויבות קהילתית‪ ,‬וחלק מהיופי במקצוע‬ ‫הזה שהוא דורש היכרות מעמיקה עם האוכת‬ ‫לוסייה‪ .‬זו בחירה שיש בה מחויבות פנימית‬ ‫לאוכלוסייה שאתה בא לשרת‪".‬‬ ‫גל נקדימון‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪7 2015‬‬ ‫סיפור‬ ‫ילדים‬ ‫במהלך אירוע ההשקה לספר "הרפתקאות ילדי קיבוץ לוטן – תעלומות‪ ,‬דרקונים ואוצרות"‬ ‫שהתקיים בקיבוץ לוטן ב‪ ,24.10.14-‬כתבתי שני סיפורים קצרים‪ .‬הראשון‪ ,‬שמופיע פה‬ ‫בהמשך‪ ,‬נכתב בשיתוף עם ילדים מקיבוץ לוטן והוא סיפור מתח קלאסי‪ .‬הסיפור השני‬ ‫נכתב בשיתוף עם ילדי קיבוץ אילות ועם מאיה מקטורה‪ ,‬וזהו סיפור משעשע (וגם‬ ‫ביקורתי) על התמודדות של הילדים בקיבוץ אילות עם הרעש הבוקע מהמלון הסמוך‬ ‫לקיבוץ‪ .‬אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון‪ .‬כאמור‪ ,‬לפניכם הסיפור שנכתב בשיתוף עם‬ ‫עלמה ועידו איסטריק‪ ,‬איילת זבולון‪ ,‬אמיר נווה‪ ,‬סשה פופוב וליפז פין‪ / .‬עופר אלון‬ ‫פלישת הקיסר השמן לקיבוץ לוטן‬ ‫שאר הילדים" אמרה עלמה‪ ,‬שבאופן טבעי‪,‬‬ ‫תפסה פיקוד על הנעשה‪.‬‬ ‫אחרי התייעצות קצרה‪ ,‬הוחלט שאילת ואמיר‬ ‫יצאו לסיור‪.‬‬ ‫בזמן שהם נעדרו‪ ,‬שאר הילדים סידרו את‬ ‫המערה ובדקו אם יש בה ציוד שיעזור להם‬ ‫להתמודד עם חיילי הקיסר השמן‪.‬‬ ‫זה היה יום נעים‪ ,‬עידו ואמיר ישבו בבית‬ ‫של עידו ושיחקו במחשב‪ ,‬בפיפא ‪ .15‬עלמה‬ ‫היתה בחדרה וצפתה שוב בפרק של "שוברי‬ ‫הגלים"‪.‬‬ ‫לפתע‪ ,‬נשמע רעש חזק מאוד וכל הבית רעד‪,‬‬ ‫חפצים נפלו מהמדפים ושתי כוסות נשברו‪.‬‬ ‫אמיר קפץ ממקומו (עידו ניצל את ההזדמנות‬ ‫והבקיע גול) ורץ אל הדלת‪ ,‬הוא יצא החות‬ ‫צה והסתכל לשמיים‪ ,‬משהו גדול מאוד ריחף‬ ‫מעל הקיבוץ‪.‬‬ ‫"מה זה?" חשב אמיר‪" ,‬זה נראה כמו חללית"‪.‬‬ ‫אמיר חזר אל הבית "בואו מהר" הוא צעק‬ ‫"הקיסר השמן פולש לקיבוץ‪".‬‬ ‫למשמע הקריאה‪ ,‬עלמה יצאה בסערה מחדת‬ ‫רה "מהר‪ ,‬חייבים להגיע למערת הפתאיה‪".‬‬ ‫הם לא היססו ורצו לכיוון גן הבית של הקית‬ ‫בוץ‪.‬‬ ‫עידו חשב שכל ילדי הקיבוץ יגיעו‪ ,‬אבל‬ ‫כשהוא נכנס למערה‪ ,‬הוא הופתע לראות רק‬ ‫שלושה ילדים ‪ -‬איילת‪ ,‬סשה וליפז‪.‬‬ ‫"מה קורה פה?" שאלה סשה‪.‬‬ ‫"צבאות הקיסר השמן פלשו לקיבוץ" ענתה‬ ‫לה עלמה‪.‬‬ ‫"הקיסר השמן?" שאלה ליפז "למה לקיסר‬ ‫השמן לפלוש לקיבוץ?"‬ ‫לאף אחד לא היתה תשובה‪.‬‬ ‫הם המתינו כמה דקות‪ ,‬אבל לא הגיעו עוד‬ ‫ילדים‪.‬‬ ‫"חייבים לבדוק מה קורה בקיבוץ‪ ,‬ואיפה‬ ‫‪ 8‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫איילת ואמיר חזרו ודיווחו שכל‬ ‫המבוגרים והילדים שבויים‬ ‫בחדר האוכל "וחיילי הקיסר‬ ‫שומרים עליהם" הוסיף אמיר‪.‬‬ ‫"חייבים להציל אותם" אמרה סשה‪.‬‬ ‫"את צודקת" הסכימה איתה עלמה‪.‬‬ ‫הם לקחו חרבות‪ ,‬חבלים ועוד קצת ציוד‬ ‫ויצאו למסע הצלה‪.‬‬ ‫ליפז הציעה ליצור קשר עם הדרקונים השות‬ ‫מרים של גן הבית‪ ,‬אבל עלמה רצתה לסייר‬ ‫קודם בשטח‪" ,‬נקרא להם רק אם לא תהיה‬ ‫ברירה" היא אמרה‪.‬‬ ‫הילדים התקרבו לחדר אוכל‪ ,‬והסתתרו מאת‬ ‫חורי המועדון‪ .‬עלמה שלחה את עידו וליפז‬ ‫לתפוס חייל מצבא הקיסר השמן ולהביא‬ ‫אותו לחקירה "אנחנו חייבים להבין למה הם‬ ‫פלשו לקיבוץ"‪ ,‬היא אמרה‪.‬‬ ‫זה לא לקח הרבה זמן ועידו וליפז חזרו עם‬ ‫שבוי‪.‬‬ ‫חקירה מהירה והילדים הבינו הכל‪ .‬הקיסר‬ ‫השמן חושב שיש אוצר מוסתר בקיבוץ‪ ,‬הוא‬ ‫לקח בשבי את חברי הקיבוץ והוא מתכוון‬ ‫לענות אותם‪ ,‬עד שיגלו לו איפה האוצר מות‬ ‫חבא‪.‬‬ ‫"אוצר?" שאל אמיר "למה הוא חושב שיש‬ ‫אוצר מוחבא בקיבוץ?‪".‬‬ ‫"הוא בטח קרא את הספר של עופר וחושב‬ ‫שחצב הביאו אוצר מהמכרות" ענה לו עידו‪.‬‬ ‫ליפז חזרה והציעה לקרוא לדרקונים והפעם‬ ‫עלמה הסכימה איתה‪.‬‬ ‫הם רצו לכיוון המוסך ואמיר שרק בחוזקה‪.‬‬ ‫כעבור כמה דקות נחת לידו דרקון אדום‪.‬‬ ‫אמיר הסביר לו מה קורה והדרקון האדום‬ ‫הזעיק עוד חמישה דרקונים ‪-‬צהוב‪ ,‬תכלת‪,‬‬ ‫ורוד‪ ,‬שחור ואחד צבעוני‪.‬‬ ‫זה הזמן לספר שהדרקונים עקבו מזה זמן מה‬ ‫אחרי הקיסר השמן ומעלליו‪ ,‬וכבר החליטו‬ ‫שיש לטפל בו‪.‬‬ ‫אחרי התייעצות משותפת בין הדרקונים לית‬ ‫לדים‪ ,‬גובשה תכנית‪.‬‬ ‫עידו לבש את בגדי החייל השבוי וצעד לכיוון‬ ‫חדר האוכל‪.‬‬ ‫בזכות המדים‪ ,‬הוא הצליח לעבור בלי בעיה‬ ‫בין החיילים שהקיפו את הבניין‪ .‬אף אחד‬ ‫מהם לא חשד בו‪.‬‬ ‫עידו נכנס לחדר האוכל וסקר את המצב ‪-‬‬ ‫המבוגרים היו מרוכזים באזור המטבח והילת‬ ‫דים ישבו בקבוצה ליד הקיר הצפוני‪.‬‬ ‫בדיוק במרכז חדר האוכל‪ ,‬ישב על במה מוגת‬ ‫בהת הקיסר השמן‪ ,‬מוקף בשומרי ראש‪ .‬עידו‬ ‫התקרב ומיד נחסם על ידי שומרי הראש‪.‬‬ ‫"לאן אתה הולך‪ ,‬חייל?" צעק אחד משומרי‬ ‫הראש‪.‬‬ ‫"מצאנו את האוצר" ענה לו עידו "באתי לדת‬ ‫ווח לקיסר‪( ".‬כמובן שהוא לא אמר הקיסר‬ ‫השמן)‪.‬‬ ‫הקיסר שמח מאוד וציווה על עידו לקחת‬ ‫אותו אל האוצר ‪" -‬ומיד!"‬ ‫וככה הם יצאו בשיירה‪ ,‬בראש עידו ואחריו‬ ‫הקיסר השמן ובסוף שומרי הראש‪.‬‬ ‫לפי התכנית‪ ,‬עידו הוביל אותם לכיוון סככת‬ ‫המיון‪.‬‬ ‫הקיסר השמן התקשה בהליכה והזיע מאוד‪.‬‬ ‫ככל שהדרך התארכה הוא היה יותר ויותר‬ ‫עצבני‪ ,‬הוא חזר ושאל את עידו איפה האוצר‬ ‫ואיים להרוג אותו עכשיו ומיד‪.‬‬ ‫עידו הבין שהוא בסכנה‪ ,‬אבל נשאר נאמן‬ ‫לתכנית וחזר והבטיח לקיסר השמן שהם כבר‬ ‫מגיעים לאוצר‪.‬‬ ‫בסוף הם הגיעו‪.‬‬ ‫עידו הצביע על קופסה שהיתה מונחת באת‬ ‫מצע הסככה‪ .‬הקיסר השמן התקרב אל הקות‬ ‫פסה‪ ,‬גם שומרי הראש שהיו מאוד סקרניים‬ ‫לראות מה יש בקופסה‪ ,‬הצטופפו קרוב אליה‪,‬‬ ‫בדיוק כמו שהדרקונים והילדים תכננו‪ .‬עידו‬ ‫ניצל את ההזדמנות והתרחק מהם‪.‬‬ ‫הקיסר השמן פתח את הקופסה והופתע מאוד‬ ‫לראות שהיא ריקה‪ ,‬הוא הופתע עוד יותר‬ ‫כשלפתע הוא ושומרי הראש היו מוקפים על‬ ‫ידי דרקונים וילדים אוחזי חרבות‪.‬‬ ‫התפתח קרב מהיר‪ .‬איילת נפצעה ביד‪ ,‬אבל‬ ‫הצליחה לגבור על שלושה שומרי ראש‪.‬‬ ‫לפתע השתרר שקט‪ .‬עלמה כיוונה את חרבה‬ ‫לעבר צווארו של הקיסר השמן‪ ,‬שמיד נכנע‬ ‫והרים את ידיו‪ .‬שומרי הראש שעוד לא נשבו‪,‬‬ ‫נכנעו גם הם – הקרב הסתיים‪.‬‬ ‫"יש לך שתי אפשרויות"‪ ,‬עלמה אמרה לקיסר השמן‪" .‬הראשונה היא‬ ‫להסתובב ולברוח ולא לחזור לעולם לערבה‪"...‬‬ ‫"ומה האפשרות השניה?" שאל הקיסר השמן‪.‬‬ ‫"האפשרות השניה"‪ ,‬הייתה זאת סשה שנעמדה ליד עלמה‪" ,‬היא להת‬ ‫סתובב ולברוח‪".‬‬ ‫"אבל זה אותו הדבר‪ ".‬התבכיין הקיסר השמן וסשה אמרה "וואוו אתה‬ ‫ממש חכם"‪ ,‬וכולם (חוץ מהקיסר השמן) פרצו בצחוק‪.‬‬ ‫הקיסר השמן רצה להתווכח‪ ,‬אבל אז הדרקון השחור פלט להבה קטנה‬ ‫ושרף את שרוכי נעליו‪.‬‬ ‫עוד נשיפה קטנה מכיוון הדרקונית הורודה‪ ,‬לכיוון אחוריו של הקיסר‬ ‫השמן‪ ,‬וזה הספיק ‪ -‬הוא הסתובב והתחיל לרוץ ואחריו שומרי ראשו‪.‬‬ ‫ומאז איש לא ראה אותו יותר‪.‬‬ ‫הילדים זינקו על גב הדרקונים (הם יכלו ללכת ברגל‪ ,‬אבל בוודאי‬ ‫תסכימו איתם‪ ,‬שהרבה יותר כיף לרכב על דרקון)‪.‬‬ ‫הם טסו מעל הקיבוץ‪ ,‬מבריחים את חיילי הקיסר השמן מתחומי הקית‬ ‫בוץ‪.‬‬ ‫רק אחרי שעלמה וידאה שלא נשאר עוד אף חייל בשטח‪ ,‬היא נתנה‬ ‫הוראה והדרקונים נחתו ליד תחנת האוטובוס‪.‬‬ ‫הילדים ודרקונים נפרדו זה מזה‪ ,‬כשלפתע נשמע רעש חזק ומסוק‬ ‫צבאי התקרב אליהם‪.‬‬ ‫המסוק נחת בחניה וממנו יצא הרמטכ"ל‪.‬‬ ‫הילדים הסקרנים‪ ,‬ניגשו אליו והוא (הרמטכ"ל) אמר "יש לנו בעיה‬ ‫קשה‪ ,‬אתם חייבים לבוא ולהציל את המדינה‪"...‬‬ ‫הילדים הסתכלו אחד על השני‪ ,‬התשובה היתה ברורה‪ .‬הם רצו לכיוון‬ ‫הדרקונים‪ ,‬קפצו על גבם והמריאו לשמיים‪ ,‬מסתדרים בטור ומחכים‬ ‫שהרמטכ"ל יוביל‪.‬‬ ‫המשך יבוא?‬ ‫המרפאה הוטרינרית בקטורה‬ ‫פתוחה לשרותכם‬ ‫במרפאה מוצע מגוון רחב של שירותים‪:‬‬ ‫טיפולים מונעים ושגרתיים‪ ,‬ניתוחים‪,‬‬ ‫טיפולי פה ושיניים‪ ,‬ועוד‪ .‬טיפול במגוון‬ ‫חיות מחמד‪ ,‬חיות משק וחיות אקזוטיות‪.‬‬ ‫ניתן לקבוע תור במרפאה או להזמין ביקורי בית‬ ‫(בתוספת תשלום)‪.‬‬ ‫אפשרות לביקורים מאורגנים מרוכזים ביישובים‪.‬‬ ‫מגוון מוצרים למכירה‪.‬‬ ‫המרפאה מנוהלת על ידי ד“ר‬ ‫ראובן (ריק) עדן‪ ,‬מוסמך כרופא‬ ‫ווטרינר‪ ,‬מנתח ועוסק ברפואה‬ ‫מונעת‪ ,‬בעל ‪ 25‬שנות ניסיון‪.‬‬ ‫פוסעים בשביל ישראל‪+‬‬ ‫טיול מס' ‪2‬‬ ‫לזכרו של אלעד דן‪ ,‬מרץ ‪2015‬‬ ‫מיועד למבוגרים ולתלמידים מכתה ח' ‪-‬יב'‬ ‫יציאה ביום חמישי‬ ‫ה‪26.3.15-‬‬ ‫ב‪( 4:00-‬אילת)‬ ‫‪ 3‬ימים‬ ‫בגליל‬ ‫העליון‬ ‫יום רביעי ‪25.3.15 -‬‬ ‫תלמידי י'‪-‬יא' נשארים בסיום טיול השנתי עם מדריך‪,‬‬ ‫ישנים באחד מקיבוצי האזור וחוברים לקבוצה ביום‬ ‫חמישי בתחילת המסלול‪.‬‬ ‫יום חמישי ‪26.3.15 -‬‬ ‫יציאה מהערבה‪ ,‬נסיעה של כ‪ 500 -‬ק"מ לצפון‪ .‬איסוף‬ ‫תלמידי יב' שיסיימו את הטיול השנתי שלהם‪.‬‬ ‫נתחיל באנדרטת "האריה השואג"‪ ,‬נעבור ליד מכללת‬ ‫תל חי‪ ,‬נמשיך לדרך הפסלים ולתצפית במצוק רמים‪.‬‬ ‫נסיים באזור קיבוץ יפתח (‪ 15‬ק"מ)‪ ,‬הקפצה לחניון הלילה‬ ‫בשדה אליעזר – יש שירותיים ומקלחות עם מים חמים‪.‬‬ ‫יום שישי ‪27.3.15 -‬‬ ‫הקפצה לסדקי יפתח‪ ,‬ירידה לנחל קדש‪ ,‬מצודת‬ ‫ישע‪ ,‬קרן נפתלי‪ ,‬נסיים ונחזור לחניון הלילה בשדה‬ ‫אליעזר (‪ 20‬ק"מ)‪.‬‬ ‫יום שבת ‪28.3.15 -‬‬ ‫נחל קציון‪ ,‬חורבת מרות‪ ,‬מערת עלמה‪ ,‬הר אביתר‪,‬‬ ‫סיום בהר דלתון‪ ,‬תצפית על המירון (‪ 12‬ק"מ)‪.‬‬ ‫(סיום משוער ב‪ )14:00-‬נסיעה חזרה הביתה‪.‬‬ ‫*יתכנו שינויים במסלול עקב מצב ביטחוני‪.‬‬ ‫מפגש הכנה‪:‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬ה‪ ,22.3-‬ב‪ 19:30-‬במתנ"ס‬ ‫עלות למטייל‪ 400 :‬ש"ח‬ ‫המחיר כולל נסיעות‪ ,‬הדרכה‪ ,‬אוכל ולוגיסטיקה‬ ‫ביטול השתתפות ללא חיוב‪ :‬עד ‪ 3‬ימים לפני היציאה‬ ‫ההרשמה נסגרת ביום ראשון ה‪22.3.15-‬‬ ‫ההרשמה דרך אתר האינטרנט‬ ‫המרפאה פועלת בימים שני‪,‬‬ ‫רביעי וחמישי בשעות הבוקר‪,‬‬ ‫וביום חמישי אחר הצהרים‪.‬‬ ‫נא לתאם הגעה מראש‪.‬‬ ‫לקביעת תור יש להתקשר‪:‬‬ ‫‪matnas.ardom.co.il‬‬ ‫או אצל יפה בטל'‪08-6355901 :‬‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫קרן ספיר ‪ksapir19@gmail.com 054-9797946‬‬ ‫סנדרה – ‪054-9799051‬‬ ‫ד”ר ריק – ‪054-3182618‬‬ ‫אנחנו שמחים לספק מזון באיכות גבוהה של‬ ‫חברת‪ EUKANUBA ‬לכלבים!‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪9 2015‬‬ ‫מעצמה נשית‬ ‫מאז ומתמיד התהדרו יישובי חבל אילות בשיוויוניות‪ ,‬אבל דומה שלאחרונה נשים תופסות יותר תפקידי‬ ‫מפתח בחיי האזור‪ .‬יורם הופמן נפגש עם שתים מהן לשיחה על אידיאולוגיה קיבוצית‪ ,‬על הא‪ ,‬על דא ועל‬ ‫הרבה עבודה‬ ‫אם מדברים על נשים חזקות בערבה הדת‬ ‫רומית – ג'יג'י מקיבוץ סמר תופסת ביניהן‬ ‫מקום של כבוד‪ .‬שמחתי שהיא פינתה לי‬ ‫מקום בין ישיבה אחת לבאה אחריה והסת‬ ‫כימה לענות לשאלותיי‪:‬‬ ‫מי את ומה שמך המלא? זו הייתה שאלתי‬ ‫הראשוהנה‪ .‬הרי ברור ש "ג'יג'י" הוא רק כ�י‬ ‫נוי חיבה‪ ,‬וכמובן שלא התאכזבתי‪.‬‬ ‫קוראים לה מרג'ורי סטרום‪ ,‬ילידת ברוקת‬ ‫לין שגדלה בניו ג'רסי‪ ,‬בפרברי ניו‪-‬יורק‬ ‫שבארצות הברית של אמריקה‪ ,‬וכיום היא‬ ‫חברת קיבוץ סמר‪ ,‬ובנוסף היא גם המנהלת‬ ‫החדשה של המרכז למחקר ופיתוח בדרום‬ ‫הערבה‪ ,‬הידוע בשמו מו"פ ערבה דרומית‪,‬‬ ‫שעבר קצת זעזועים השנה‪.‬‬ ‫איך התגלגלת מניו ג'רסי לסמר?‬ ‫"כשהייתי בת תשע‪ ,‬הייתה לי חברה שגרה‬ ‫בחווה אמיתית בדרום ניו ג'רסי ואני מאד‬ ‫קינאתי בה והחלטתי שבבוא היום גם אני‬ ‫אגור בחווה‪ .‬בינתיים‪ ,‬עד שאגיע לחווה‪,‬‬ ‫ניסיתי לקרוא כל מה שניתן על החיים בחת‬ ‫ווה‪ .‬בין היתר‪ ,‬גם יצא לי לקרוא את "חוות‬ ‫החיות" של ג'ורג' אורוול‪ .‬את הפשט הבנת‬ ‫תי ‪ -‬סוסים‪ ,‬חזירים וכל מיני חיות אחרות‬ ‫ כאילו זה היה סיפור אמיתי או סיפור‬‫דמיוני על חיי החווה והחיות שבתוכה‪ ,‬אך‬ ‫כשניסיתי להבין את הדרש פניתי לשאול‬ ‫את אבי‪ .‬התוצאה הייתה שקיבלתי הרצאה‬ ‫שלמה על הקומוניזם ועקרונותיו‪ .‬דווקא‬ ‫העקרונות מצאו חן בעיני‪ ,‬אבל הימים ימי‬ ‫המלחמה הקרה‪ ,‬והקומוניזם נחשב לאבי כל‬ ‫רע ומוקצה מחמת מיאוס‪ .‬אין סיכוי‪ .‬ואז ‪-‬‬ ‫דווקא בביקורי בבית הכנסת ‪ -‬שמעתי על‬ ‫הקיבוץ ומה ששמעתי מאד מצא חן בעיני‬ ‫ונשביתי ברעיון הקיבוץ וישראל‪.‬‬ ‫"יש אצלנו הזדהות כמעט‬ ‫שלמה של החברים עם‬ ‫הקהילה‪ .‬מעט מאד שומעים‬ ‫ביטויים של הפרט כנגד הכלל‬ ‫– האני מול הקיבוץ"‬ ‫כשמלאו לי ‪ 16‬יצאתי לתוכנית קיץ בקיבוץ‬ ‫עין‪-‬דור‪ ,‬וחזרתי לארה"ב רק בשביל להשת‬ ‫לים את חוק לימודיי‪ ,‬כי כבר היה לי ברור‬ ‫לאן אני הולכת‪ .‬עם סיום התיכון‪ ,‬יצאתי‬ ‫שוב לארץ ישראל – והפעם לאולפן‪ ,‬ללמוד‬ ‫עברית ועוד אצל שושי הרץ בקטורה‪ .‬רצה‬ ‫הגורל ו"אומצתי" לתקופה זו על ידי דויד‬ ‫לרר‪ ,‬כיום מנכ"ל מכון ערבה ללימודי הסת‬ ‫ביבה‪".‬‬ ‫אחרי האולפן‪ ,‬מרג'ורי חזרה לארצות הבת‬ ‫רית לאוניברסיטת קורנל‪ ,‬שם התקבלה‬ ‫‪ 10‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫ללימודי פסיכולוגיה ומדעי המזרח התיכון‪.‬‬ ‫תוך כדי הלימודים הצטרפה לגרעין שהיה‬ ‫אמור להקים את קיבוץ לוטן ואף שימשה‬ ‫כמזכירת הגרעין‪ ,‬עד שבשנ ת ‪ 1997‬ה�ח‬ ‫ליטה שהגיע זמנה לעלות ארצה ולהתיישב‬ ‫בלוטן‪.‬‬ ‫החיים בלוטן‪ ,‬אף כי היו טובים ברובם‪ ,‬לא‬ ‫בדיוק התאימו לג'יג'י‪ ,‬שנשאה שם בתפקיד‬ ‫גזברית הקיבוץ‪ .‬ההחלטה של לוטן להכת‬ ‫ניס לשלחין עובדים שכירים היוותה עבורה‬ ‫מכה‪ ,‬כי גם מבחינה אידיאולוגית וגם כאחת‬ ‫שמבינה בחשבון‪ ,‬הגיעה למסקנה שמבחית‬ ‫נה כלכלית אין עתיד לגידולי שדה בערת‬ ‫בה‪ .‬כשפגשה את עופר כבר הייתה בשלה‬ ‫לעשות את הצעד המתבקש ולעבור אליו‬ ‫לקיבוץ סמר‪.‬‬ ‫האם תמשיכי בנדודים?‬ ‫"סמר הוא הבית‪".‬‬ ‫בסמר נכנסה ג'יג'י לעבודה ברפת ואז‬ ‫לריכוז הענף במשך ארבע שנים‪ ,‬עד שהגוף‬ ‫אמר די‪ .‬בתום תקופה זו עברה לעבוד כתת‬ ‫מחירנית ומכאן קצרה הדרך לריכוז משק‪.‬‬ ‫תוך כדי עבודה וגידול ילדים‪ ,‬מצאה זמן‬ ‫ללמוד ולעשות תואר שני במסגרת הפקות‬ ‫לטה לחקלאות ברחובות‪.‬‬ ‫מה היה הנושא של עבודת המסטר?‬ ‫"התפתחות החקלאות בערבה הצפונית‬ ‫והדרומית עם הגעת התאילנדים"‬ ‫ומה מצאת?‬ ‫"המסקנה של העבודה – הקיבוצים‬ ‫ממקסמים את הרווח מכוח האדם והמושת‬ ‫בים ממקסמים רווח ליחידת קרקע"‪.‬‬ ‫קופה פתוחה‬ ‫אז מה יש בסמר שכך שבה את ליבך‪,‬‬ ‫חוץ מעופר‪ ,‬כמובן?‬ ‫"הרבה דברים‪ ,‬אבל בראש ובראשונה‬ ‫האווירה‪ .‬יש אצלנו הזדהות כמעט שלמה‬ ‫של החברים עם הקהילה‪ .‬מעט מאד שומעים‬ ‫ביטויים של הפרט כנגד הכלל – האני מול‬ ‫הקיבוץ‪ .‬החברים מוכנים לדבר על הנות‬ ‫שאים המטרידים‪ ,‬יש מצב של דיון ובסופו‬ ‫יש קח ותן‪ ,‬אם זה בין חבר למשנהו‪ ,‬אם‬ ‫זה בין החבר היחיד לכלל החברים‪ .‬כך היה‬ ‫בנושא הבנייה‪ ,‬כאשר הבקשות לתוספות‬ ‫בניה עברו את התקציב המוצע‪ .‬על ידי קיום‬ ‫דיונים ובחינה אמיתית של הצרכים של כל‬ ‫אחד וכל משפחה‪ ,‬הדברים הסתדרו בלי‬ ‫צורך בוועדת חברים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כל אחד‬ ‫באמת לוקח לפי צרכיו האמיתיים‪ ,‬וכמובן‬ ‫יש גם חריגים‪"...‬‬ ‫איך מסתדרים בסמר עם המצב הכלכלי‬ ‫כשיש קופה פתוחה?‬ ‫"זה באמת לא פשוט‪ ,‬והוא יכול לעבוד רק‬ ‫אם יש לגביו קונצנזוס ותמיכה מסיבית של‬ ‫הקהילה‪ ,‬מצב שלדעתי אכן קיים‪ .‬אמנם‬ ‫קרה שנקלענו למצבים קשים שאילצו אותת‬ ‫נו לעשות מאמצים גדולים בתחום ההוצאות‬ ‫(‪-‬ב‪ ,2014-‬למשל)‪ ,‬ושרדנו אותם בלי פ�י‬ ‫צוצים‪ .‬בסך הכול‪ ,‬ניתן לומר כי המשבת‬ ‫רים הכלכליים שעברנו לא היו יותר קשים‬ ‫מאלה שעברו על הקיבוצים האחרים באזור‪.‬‬ ‫בדרך כלל אנחנו אמנם חיים טוב‪ ,‬אבל חיים‬ ‫מהיד לפה‪ ,‬בלי אפשרות לתכנן את התזרים‬ ‫הפיננסי לאורך שנים‪ .‬אנחנו באמת תלויים‬ ‫יותר מידי בענף התמרים‪ ,‬ובצורה שאנחנו‬ ‫מתנהלים בסמר‪ ,‬לא ניתן כמעט להגיע להת‬ ‫חלטה שצריך לחסוך משך שנים‪ ,‬על מנת‬ ‫לבצע השקעה גדולה וחשובה לעתידנו ‪-‬‬ ‫אם בענף קיים או בענפים חדשים ‪ -‬כמו‬ ‫שעשו בחלק מהקיבוצים האחרים‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬אם אנחנו כבר מדברים על סמר –‬ ‫גם שם מתחוללים שינויים‪ .‬אחד מהשית‬ ‫נויים שהצלחנו להעביר בקיבוץ הוא שית‬ ‫נוי שיטת רישום הוצאות‪ .‬רישום ההוצאות‬ ‫נעשה בעבר בשיטת הקופסה השחורה – כל‬ ‫ההוצאות האישיות של החברים נרשמו‬ ‫בחשבון אחד משותף‪ .‬השינוי שעבר קובע‬ ‫כי רשימת ההוצאות תהיה לכל חבר בטור‬ ‫נפרד‪ ,‬כך שניתן לעקוב אחרי הוצאות של‬ ‫כל חבר‪ .‬רמת ההוצאות ירדה (זמנית) בבת‬ ‫אחת‪"...‬‬ ‫אז איך נראה בעיניך העתיד החברתי‪-‬‬ ‫כלכלי של סמר?‬ ‫"מרגישה אופטימית‪ .‬קיבלנו לאחרונה את‬ ‫החברה המאה‪ ,‬ויש ביקוש לקליטה‪ .‬הבת‬ ‫עיה הגדולה – כמו בקיבוצים אחרים – אין‬ ‫דירות ואין כסף לבנות‪ ,‬וחברים מתחילים‬ ‫להתבגר‪"...‬‬ ‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬למעשה עד שמונתה‬ ‫למנכ"לית המו"פ‪ ,‬עבדה ג'יג'י שכם אחד‬ ‫עם דויד לרר במכון ערבה‪ ,‬כמורה לשיטות‬ ‫מחקר וכותבת בקשות למענקי מחקר‪.‬‬ ‫איך היתה תקופת העבודה במכון?‬ ‫"חזרתי בסו ף ‪ 2007‬משנת חופש וחיפ�ש‬ ‫תי עבודה‪ .‬רציתי לעבוד במקום בו ארגיש‬ ‫שאני עושה משהו טוב בעולם‪ ,‬מתפתחת‬ ‫אישית וגם מכניסה משכורת לסמר; מצאתי‬ ‫את שלושתם במכון ערבה‪ .‬עבדתי בהתחלה‬ ‫במשרה חלקית מאד כעוזרת לדיוויד לרר‬ ‫ולאורי נוסינוב‪ ,‬בבניה ומעקב אחרי תקצית‬ ‫בים‪ ,‬ואח"כ כמגישה בקשות למימון ועורכת‬ ‫מדעית‪ .‬צמצמתי את המשרה עם הכניסה‬ ‫לריכוז משק‪ ,‬אך גם התחלתי ללמד קורס‬ ‫שיטות מחקר‪.‬‬ ‫נשמע קלישאתי להגיד שהחוויה שינתה‬ ‫את חיי‪ ,‬אך כך היה‪ .‬תמיד הייתי שמאלנית‪,‬‬ ‫המתנגדת לכיבוש‪ ,‬אבל אתה לא יכול להבין‬ ‫מה משמעות הכיבוש עד שאתה לא מדבר‬ ‫עם מהנדס ביוב שבסה"כ מנסה להקים‬ ‫מט"ש בשטח בו יש לו אחריות על הזיהום‪,‬‬ ‫אך לא סמכות על התכנון‪ .‬יחד עם זה הכת‬ ‫רתי צעירים ישראלים‪ ,‬פלסטינאיים וירדנים‬ ‫שנותנים תקווה לעתיד טוב יותר‪ .‬אישית‪,‬‬ ‫למדתי הרבה מאד‪ ,‬והניסיון המקצועי שרת‬ ‫כשתי שם‪ ,‬יחד עם ההזדמנות להשתתף‬ ‫בכנסים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬נתן לי חומר לדות‬ ‫קטורט (שכרגע בהמתנה‪ ,‬אך יחזור בשנה‬ ‫הבאה)‪ .‬ובסוף‪ ,‬מאד נהניתי מהצוות‪ ,‬וחלק‬ ‫מהם נהיו חברים טובים‪ .‬אני מעריכה מאד‬ ‫את דיוויד ‪ -‬ניהול חברי קיבוץ דעתניים‪,‬‬ ‫עצמאיים‪ ,‬ואיכפתיים בארגון שהוא בעצם‬ ‫אינו חלק מהקיבוץ ויש בו חוקים והיראת‬ ‫רכיה משלו‪ ,‬אינו דבר קל‪ ,‬וכמנהל דיויד‬ ‫ספג לא מעט כעסים‪ .‬אך לדעתי הוא עשה‪,‬‬ ‫ועדיין עושה‪ ,‬עבודה מדהימה‪ ,‬ואני מביאה‬ ‫איתי לניהול המו"פ שיעורי ניהול שלמדתי‬ ‫ממנו‪".‬‬ ‫היבולים על ידי השימוש במים שפירים ולא‬ ‫מליחים‪ .‬פעם חשבו שהתמרים גדלים טוב‬ ‫במים מליחים‪ ,‬אך בניסויים שנעשו במסגרת‬ ‫המו"פ‪ ,‬התברר כי הם אמנם מסתדרים עם‬ ‫מים מליחים‪ ,‬אך פורחים כאשר מורידים את‬ ‫המליחות‪ .‬אנחנו בודקים את זה גם בגידות‬ ‫לי שדה‪ .‬בקרוב יוקמו מאגרי מים מותפלים‬ ‫לשימוש בחקלאות עד יטבתה‪ ,‬ובהמשך גם‬ ‫צפונה משם‪.‬‬ ‫תחום נוסף אותו אנחנו רוצים לפתח הוא‬ ‫השימוש באגרו‪-‬טכנולוגיה על מנת להכניס‬ ‫לשימוש נרחב קטיף מכני למטעי התמרים‪.‬‬ ‫היום כבר ברור שיש לו יתרון על הגדיד‬ ‫הידני מבחינת קצב עבודה והספק‪ ,‬בתנאי‪,‬‬ ‫כמובן שעובדים נכון‪ ,‬ואת זה ניתן להשיג‬ ‫על ידי פיתוח שיטות עבודה בכלים האלה‪,‬‬ ‫במסגרת המחקרים שלנו ובעזרת אנשי‬ ‫המטע באזור‪ .‬ומצד שני‪ ,‬במסגרת האגרו‪-‬‬ ‫טכנולוגיה יש תחום חשוב נוסף בו אנחנו‬ ‫רוצים להתרכז ‪ -‬איסוף נתונים והקמת‬ ‫בסיסי נתונים ממוחשבים שיעזרו לקיים‬ ‫חקלאות מדייקת‪ .‬חקלאות מדייקת מתבת‬ ‫ססת על הנתונים הנרשמים במחשב‪ ,‬והיא‬ ‫מביאה למצב שמאפשר ניטור וטיפול אישי‬ ‫בכל עץ‪ ,‬כפי שהדבר נעשה ברפת‪ .‬כך נוכל‬ ‫לאתר תקלות בהשקיה ובדישון ברמת העץ‪,‬‬ ‫וכן למצוא עצים שאינם מניבים טוב ולטפל‬ ‫בהם‪ ,‬או לעקור אותם וכיוצא באלו‪ .‬ההשת‬ ‫קעה במים ודשנים גם עולה כסף וגם יכולה‬ ‫לגרום להמלחת מי התהום‪ ,‬ובעזרת המעקב‬ ‫ניתן לשפר גידול‪ ,‬לחסוך כסף וגם למנוע‬ ‫חלק מהזיהום‪.‬‬ ‫תחום נוסף שזקוק לעזרת המחקר – הטיפול‬ ‫בפסולת חקלאית‪ .‬קיימת כמות עצומה של‬ ‫פסולת כזו‪ ,‬ואנחנו מחפשים דרכים לניצולה‬ ‫למטרות חיוביות‪ ,‬כגון הפקת אנרגיה‪ ,‬ויש‬ ‫כבר לא מעט התקדמות בתחום הזה"‬ ‫אילו ענפים אחרים יש בקנה?‬ ‫"ענף שנמצא בהתפתחות לקראת ייצור‬ ‫מסחרי בקנה מידה גדול הוא המרולה‪ .‬כפרי‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫פירות העבודה‬ ‫טוב‪ ,‬באנו לדבר גם על המו"פ שלניהולו‬ ‫נבחרת לפני כחודשיים?‬ ‫"כבר זמן רב אני מרגישה צורך להיות יותר‬ ‫מעורבת בקידום החקלאות באזור‪ ,‬והאמנת‬ ‫תי שהדרך הכי מתאימה לי להשפיע עובת‬ ‫רת דרך המו"פ‪ .‬העמדתי את עצמי לבחירה‬ ‫לקראת סיום תקופתו של אמנון גרינברג‪,‬‬ ‫והתאכזבתי כשלא הצלחתי לקבל את המית‬ ‫נוי אז‪ ,‬אבל לא הייתי צריכה להצטער הרבה‬ ‫זמן ובפעם השנייה‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬נבחרתי ומות‬ ‫ניתי למנכ"לית המו"פ‪".‬‬ ‫"כיום רובנו תלויים יותר מדי‬ ‫בתמרים בכלל ובמג'הול‬ ‫בפרט‪ ,‬ואם אנחנו לא רוצים‬ ‫להיקלע למשבר כמו זה‬ ‫שקרה בצפון הערבה עם‬ ‫הפלפל‪ ,‬חייבים לגוון‪ ,‬לחדש‬ ‫ולנצל יתרונות שברשותנו"‬ ‫מה התכניות שלך?‬ ‫"בגדול‪ ,‬יש צורך גם להגדיל ובעיקר לגת‬ ‫וון את שטחי החקלאות באזור‪ .‬כיום רובנו‬ ‫תלויים יותר מדי בתמרים בכלל ובמג'הול‬ ‫בפרט‪ ,‬ואם אנחנו לא רוצים להיקלע למשת‬ ‫בר כמו זה שקרה בצפון הערבה עם הפלפל‪,‬‬ ‫חייבים לגוון‪ ,‬לחדש ולנצל יתרונות שברת‬ ‫שותנו‪ .‬למשל‪ ,‬יש לנו יתרון בקרינת שמש‪,‬‬ ‫וכמו בתחום הפוטוולטאי שכבר התחלנו‬ ‫לנצל‪ ,‬גם בפוטוסינתטי אנחנו יכולים להת‬ ‫רחיב את השימוש בקרינת השמש‪ ,‬למצוא‬ ‫גידולים נוספים שמתאימים לאקלים שלנו‬ ‫ולשפר את הפריון בגידולים הקיימים‪ .‬תפת‬ ‫קיד המו"פ הוא לפלס את הדרך ולמשוך את‬ ‫הרכבת הזו בעליות‪.‬‬ ‫מחקרים הוכיחו כי ניתן גם לשפר את‬ ‫ג'יג'י סטרום‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪11 2015‬‬ ‫המשך מעמוד ‪11‬‬ ‫מאכ ל בלבד‪ ,‬המרולה כנראה אינה כל�כ‬ ‫לית‪ ,‬אך ממחקרים שהתבצעו כאן על ידי‬ ‫ד"ר חמוטל בורוכוב‪-‬נאורי והקבוצה שלה‪,‬‬ ‫נמצא כי מהזרעים של העץ הזה ניתן להפיק‬ ‫שמנים לא רוויים בעלי תכונות מיוחדות‬ ‫וחומרים נוגדי חמצון‪ ,‬ומהפרי ניתן להת‬ ‫כין יין או ליקר‪ ,‬ויש כבר מגעים עם יזמים‬ ‫לפיתוח הענף הזה (ראו קישור להלן‪ ,‬י‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪ )www//http/marulail.coo‬מרולה ת�ע‬ ‫שיות בע"מ ת‪.‬ד‪ 1351 .‬פרדס חנה ‪.)3711301‬‬ ‫בעתיד הלא רחוק כנראה שהמרולה תתווסף‬ ‫לתמרים בתור ענף חשוב"‬ ‫ומה עם ענפי בעלי חיים? מה עם מחק‪-‬‬ ‫רים ברפת? האם יש מקום לענפים אחרים‬ ‫מלבד הרפת‪ ,‬כמו עזים למשל?‬ ‫"באשר לעזים – עד היום לא הוכח כי הענף‬ ‫הזה יכול להיות רווחי משמעותית‪ ,‬וודאי‬ ‫שלא נקים אגף למחקר בעזים בזמן הנוכחי‪,‬‬ ‫אבל אם יהיו פניות – נבדוק את הנושא‪.‬‬ ‫באשר למחקר בנושא פרות לחלב‪ :‬חסרה‬ ‫תשתית לקידום מחקר כזה‪ ,‬תשתית מאד‬ ‫יקרה‪ ,‬שלא נוכל להקים‪ .‬מה שנראה ריאלי‬ ‫יותר זה להתבסס על מחקרים שנעשים על‬ ‫ידי חוקרים ממקומות אחרים כמו מכון וולת‬ ‫קני‪ ,‬ולהחזיק פה טכנאי מו"פ שלמד עבודה‬ ‫עם פרות‪ ,‬מחקרים שיעזרו לבצע מחקרי‬ ‫שדה אצלנו‪.‬‬ ‫צריך לזכור כי מטרת המו"פ לעזור לאנשי‬ ‫האזור להתקיים מחקלאות וממחקר בחקת‬ ‫לאות בצורה מכובדת וברמת חיים הולמת‪,‬‬ ‫וזה מה שקובע את סדר העדיפויות שלנו"‪.‬‬ ‫ומה עם מימון וקירוב של חוקרים צעירים‪,‬‬ ‫ובמיוחד אמורים הדברים באנשי האזור‬ ‫עם דגש על בני המקום?‬ ‫"הגדלת והגברת צוות החוקרים והטכנאים‬ ‫נמצאת בראש מעייניי‪ .‬קיימת‪ ,‬כמובן‪ ,‬מגת‬ ‫בלת המימון‪ .‬במשרד החקלאות מנסים כל‬ ‫שנה להוכיח כי המו"פים האזוריים הם‬ ‫מיותרים‪ ,‬ומאיימים להוריד לנו את התקת‬ ‫ציב‪ .‬למזלנו‪ ,‬בכל פעם שבודקים נמצא כי‬ ‫ההשקעה במו"פים נמצאת בשיא הכדאיות‬ ‫מבחינת החזר פר השקעה‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אין‬ ‫די בתקציב ממשרד החקלאות‪ ,‬ואנחנו מחת‬ ‫פשים מקורות נוספים ללא הרף‪ .‬לאחרונה‬ ‫יזמנו פנייה לטורונטו‪ ,‬לעזרה במימון של‬ ‫מלגות לבני האזור בלימודי חקלאות ובת‬ ‫מימון קליטה של דוקטורנטים ופוסט דות‬ ‫קטורנטים במחלקות‪ .‬לנו חשוב מאד למלא‬ ‫את השורות בחוקרים בעלי תואר שלישי‬ ‫לפחות‪ .‬היום יש‪ ,‬למעשה‪ ,‬רק חוקרת אחת‬ ‫בעלת תואר כזה‪ .‬חלק ניכר מהחוקרים‬ ‫הוותיקים כבר הולכים ומתבגרים‪ ,‬ונצטת‬ ‫רך להחליף אותם‪ ,‬או לפחות לסייע להם‬ ‫עם חוקרים וטכנאים צעירים‪ .‬לא שהצוות‬ ‫הקיים איננו טוב‪ ,‬להפך‪ .‬הצוות מצוין רובו‬ ‫ככולו‪ ,‬תומך ועוזר לי בתחילת דרכי‪ ,‬אבל‬ ‫הוא לא מספיק לכסות הכול‪".‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬מרגישה אופטימית?‬ ‫"בהחלט כן‪".‬‬ ‫‪ 12‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫הקיבוץ הוא כנראה בכל זאת הדרך הנכונה‬ ‫שיחה עם מאיה שפיר‪ ,‬רכזת המטה השיתופי‬ ‫מאיה שפיר‬ ‫תהיתי מה מניע אדם כמו מאיה שפיר –‬ ‫חברת קיבוץ יטבתה‪ ,‬אדריכלית נוף במת‬ ‫קצועה‪ ,‬שכבר מילאה תפקידים בעבר (כן‪,‬‬ ‫היא גם הייתה שש שנים מזכירת הקיבוץ)‪,‬‬ ‫גידלה משפחה‪ ,‬נעשתה סבתא מדופלמת‪,‬‬ ‫ויכלה לחזור למקצועה הראשי – תכנון נוף‪,‬‬ ‫או לשבת תחת גפנה ותאנתה (לא שיש לה‬ ‫תאנה ליד הבית) ‪ -‬להסכים לקחת על עצמה‬ ‫את התפקיד הקשה וכפוי הטובה של הנהגת‬ ‫המטה השיתופי בתנועות הקיבוציות (תק"צ‬ ‫והקיבוץ הדתי)‪.‬‬ ‫שאלתי שתים‪-‬שלוש שאלות ואחר כך זה‬ ‫הפך לשיחה‪ ,‬שבמהלכה התקשיתי לרשום‪,‬‬ ‫לכן הראיון יצא קצת מבולגן‪ .‬לא נותר לי‬ ‫אלא לסמוך על מאיה שתמצא דרך להכניס‬ ‫קצת סדר בבלגן‪.‬‬ ‫אז כפי שהקוראים יכולים להיווכח‪ ,‬מאיה‬ ‫אכן נענתה לאתגר‪ ,‬ותוצאת הסימביוזה מות‬ ‫גשת כאן‪.‬‬ ‫מה עושה המטה השיתופי?‬ ‫"המטה מלווה את הקיבוצים השיתופיים‪,‬‬ ‫מייצג אותם ומתמודד עם בניית כלים לפת‬ ‫תרון דילמות במגרש השיתופי‪ ,‬מוביל את‬ ‫רעיון השיתוף כדרך חיים בתנועה הקיבוצית‬ ‫ומחוץ לה‪ ,‬נמצא בקשר ושיתוף פעולה עם‬ ‫הקבוצות השיתופיות השונות‪ ,‬מוביל את קית‬ ‫דום רעיון הקואופרציה‪".‬‬ ‫האם לקחת על עצמך את התפקיד מתוך‬ ‫ציונות גרידא?‬ ‫"נמשכתי לתפקיד משתי סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מתוך ניסיוני כמזכירת קיבוץ הבנתי‬ ‫שהלך רוח של חברה אינו מצב סטטי נתון‪,‬‬ ‫הוא נמצא בתהליך תמידי של שינוי‪ .‬אם לא‬ ‫נעשה כלום – יפעלו הכוחות המפרקים‪ .‬אם‬ ‫יש לנו תמונת עתיד רצויה ‪ -‬יש כלים להשת‬ ‫פיע על הלך רוח על ידי הובלה וסימון הכיוון‬ ‫הרצוי ועלינו לעשות זאת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אני בתחושה שאנו נמצאים בתקופה משת‬ ‫מעותית ומאתגרת‪ .‬האווירה בעולם בכלל‪,‬‬ ‫בארץ ובקיבוצים בפרט משתנה‪ ,‬המטוטלת‬ ‫האידיאולוגית הופכת כיוון‪ ,‬החברה מחפשת‬ ‫כיוון לאחר חשיפת כשליו של הקפיטליזם‬ ‫החזירי‪ ,‬שיח הזכויות מפנה מקום לשיח זהות‬ ‫ואני רציתי לקחת חלק בתהליך השינוי הזה‪".‬‬ ‫"אחת הבעיות שמעלים קיבוצים‬ ‫שיתופיים היא בעיית המוטיבציה‬ ‫של החברים‪ ,‬בעבודתם ובחייהם‬ ‫בקיבוץ"‬ ‫איזה מין שינוי את מרגישה בקיבוצים?‬ ‫"אם בעבר הלא רחוק היה "ברור" כי המעבר‬ ‫מקבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש הוא תהת‬ ‫ליך סטיכי‪ ,‬דטרמיניסטי שאינו ניתן לעצירה‬ ‫– היום זה כבר לא כך‪ .‬קיבוצים שיתופיים‬ ‫אינם בהכרח שלב אבולוציוני בדרך להשת‬ ‫תנות לכיוון המתחדש‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬לאחר‬ ‫‪ 10-15‬שנות שינוי למדו החברים בקיבוצים‬ ‫המשתנים לחיות בצורת החיים החדשה‪ ,‬יצאו‬ ‫מהמצב הקיומי – הישרדותי אליו נזרקו עם‬ ‫השינוי והם מתפנים לעסוק בשאלת הזהות‬ ‫הערכית שלהם שנפגעה‪ .‬בתהליך השינוי‬ ‫התפרק חלק גדול מהמנגנונים הקהילתיים‬ ‫המשותפים ששרתו אותם כל ימיהם‪ ,‬מבלי‬ ‫שהייתה כוונה לכך‪ ,‬והסולידריות נחלשה‪.‬‬ ‫לחלק מן הדברים קיים געגוע‪.‬‬ ‫צומחת שכבה של צעירים שלא נחשפו פיזית‬ ‫למשבר הקיבוצים‪ ,‬וקבוצה זו מתחילה לקחת‬ ‫הובלה‪ .‬להם אין משקעי עבר‪ ,‬האופק שלהם‬ ‫נקי וברוח הזמן הם אינם פוסלים חלופות של‬ ‫חיזוק השיתוף‪".‬‬ ‫האם השינוי היה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬מחויב המציאות?‬ ‫"השינוי בקיבוצים רבים הוא ‪ -‬במידה רבה ‪-‬‬ ‫תולדה של חוסר הנהגה בקיבוצים ובתנועה‪.‬‬ ‫אנשים איבדו את העשתונות על רקע המשבר‬ ‫הכלכלי ולא הובילו כיוון ברור‪ .‬המדינה השת‬ ‫תנתה ועברה להשקפת עולם ניאו‪-‬ליברלית‬ ‫והאווירה שמקדשת את העושר החומרי‬ ‫והתחרות שהשתלטה על המדינה ‪ -‬חלחת‬ ‫לה לקיבוצים והשפיעה עליהם‪ .‬תוסיפו לזה‬ ‫התנהלות לא נכונה‪ ,‬הנהלה חיצונית‪ ,‬החת‬ ‫לשת המנגנון הדמוקרטי בקיבוץ‪ ,‬החלשות‬ ‫הנורמות ואי‪-‬קיום החלטות מצד החברים‬ ‫וחולשה מצד המערכת באכיפת קיומן‪ ,‬חוסר‬ ‫הוגנות של המערכת‪ ,‬קשיחות וחוסר גמישות‬ ‫ומעל לכל משבר כלכלי חמור – והרי לכם‬ ‫בסיס רחב לחוסר אמון של החבר ביכולת‬ ‫קיומו של הקיבוץ‪" .‬השיטה כבר לא עובדת"‪.‬‬ ‫לדעתי – זה לא כשל של השיטה אלא מבחר‬ ‫פרשנויות לא נכונות שלה"‪.‬‬ ‫אז מה השתנה עכשיו?‬ ‫"בשנים האחרונות חל שינוי גם בקיבוצים‬ ‫המתחדשים‪ .‬לאחר שחברי הקיבוץ החליטו‬ ‫על מעבר למשכורות דיפרנציאליות‪ ,‬לאחר‬ ‫שהכסף זרם לכיס הפרטי‪ ,‬התחילו החברים‬ ‫להסתכל מסביב על מה שנעלם מחייהם ולת‬ ‫חשב את חשבון הרווח וההפסד‪ .‬חלקם גילו‬ ‫שוויתרו על מנגנוני קהילה ושיתוף שהיו טות‬ ‫בים וראויים – מערכת חינוך מפוארת‪ ,‬תרת‬ ‫בות ויצירה‪ ,‬מערכת רווחה ובריאות ‪ -‬תמות‬ ‫רת חלום העצמאות האישית‪ .‬בין היתר גילו‬ ‫כי קשה ליהנות מהכסף כשלשכנים שלהם‪,‬‬ ‫חבריהם בעבר‪ ,‬אין מספיק כסף לחינוך ולבת‬ ‫ריאות‪ ,‬שלא לדבר על השכלה גבוהה‪ .‬נפערו‬ ‫פערים‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬מתחולל מהפך בחשיבה ומת‬ ‫תפתח רצון לחדש את מנגנוני השיתוף‬ ‫במידה כזו או אחרת‪ .‬אנו מרגישים תחילתו‬ ‫של תהליך חיפוש אחר זהות ערכית חדשה‪.‬‬ ‫למזלנו‪ ,‬נראה כי ברוב הקיבוצים נשאר על‬ ‫תילו השלד הפנימי‪ ,‬והמנגנון לערבות הדדית‬ ‫מתקיים במידה רבה‪ .‬כל עוד יש נכסים משות‬ ‫תפים‪ ,‬ניתן ‪ -‬בהחלטה משותפת ‪ -‬להשתמש‬ ‫בפירותיהם לבניה של מנגנונים קהילתיים‬ ‫משותפים‪ .‬כל זה תלוי ברצון החברים ובת‬ ‫מנהיגות מובילה‪ ,‬ובאווירה המשתנה בארץ‬ ‫ובחלקים רבים מהעולם‪".‬‬ ‫אילו בעיות מרכזיות מעסיקות את הקיבו‪-‬‬ ‫צים השיתופיים?‬ ‫"אחת הבעיות שמעלים קיבוצים שיתופיים‬ ‫היא בעיית המוטיבציה של החברים‪ ,‬בעבות‬ ‫דתם ובחייהם בקיבוץ‪ .‬ביום עיון שקיים לפני‬ ‫כשנה המטה השיתופי‪ ,‬דובר על כלים להגת‬ ‫ברת המוטיבציה בקיבוץ השיתופי‪ .‬מה מניע‬ ‫אדם לקום בבוקר ולהשקיע את מירב מרצו‪,‬‬ ‫איך ניתן להשפיע על המוטיבציה של החבת‬ ‫רים בקיבוץ השיתופי? המרצה דיווח שזוהו‬ ‫כ‪ 118-‬גורמי הנעה שונים‪ ,‬כשלכל אדם יש‬ ‫כ‪" 12-‬מפתחות הנעה" אישיים‪ ,‬ההלימה ב�י‬‫ניהם לחיי הקיבוץ ולתנאים במקום עבודתו‬ ‫יגדירו את רמת המחוברות וההנעה הפנימית‬ ‫שלו‪ .‬התגמול הכספי רחוק מלהיות גורם‬ ‫מוטיבציוני משמעותי‪ .‬בהמשך ליום עיון זה‪,‬‬ ‫השנה נקיים מספר מפגשים לאנשי מש"א‪,‬‬ ‫מזכירים ומרכזי משק ללימוד כלים לשיפור‬ ‫המוטיבציה של החברים‪.‬‬ ‫המושג החשוב הוא "מחוברות" – הרגשה‬ ‫של הזדהות עם החברה בה אני נמצא‪ ,‬ומת‬ ‫כאן הרצון לקחת חלק בנעשה ולתרום באופן‬ ‫משמעותי‪ .‬במקרה של חברה וולונטרית צריך‬ ‫שיתקיים תהליך של בחירה מתחדשת בצורת‬ ‫החיים‪".‬‬ ‫בשבחי הקואופרטיב‬ ‫איזה אופק אתם מציעים לקיבוצים המ‪-‬‬ ‫תחדשים?‬ ‫"הקיבוצים המתחדשים לא יחזרו למה שהיה‬ ‫קודם‪ ,‬אבל הם בהחלט יכולים לייצר סט‬ ‫ערכים קואופרטיבי והתנהלות ברורה ולהת‬ ‫שתלב בתהליך העולמי של התפתחות תנועת‬ ‫הקואופרציה‪.‬‬ ‫במסגרת עבודתי אני מובילה בתנועה הקית‬ ‫בוצית את קידום הקואופרציה‪ ,‬או נכון‬ ‫יותר – את פיתוח ההכרה במרכיב הזהות‬ ‫הקואופרטיבי של התנועה הקיבוצית ומתוך‬ ‫הכרה זו – את חיזוק הקואופרציה בארץ‬ ‫בכלל‪.‬‬ ‫הקואופרציה לא הומצאה עם הקמת דגת‬ ‫ניה ב‪ .1910-‬תחילתה הייתה באנגליה‬ ‫בשנת ‪ ,1844‬עת קבוצה של אורגים בעיר‬ ‫רוצ'דייל החליטה להתארגן ולהקים ביחד‬ ‫חנות‪ .‬כיום יש בעולם קואופרטיבים רבים‪,‬‬ ‫שמיליארד חבריהם מאוגדים בתנועה עולת‬ ‫מית ‪ ,‬ה‪ .ICA-‬זוהי תנועה חיה‪ ,‬תוססת ו�מ‬ ‫תפתחת‪ .‬הם נמצאים ברחבי העולם בכ‪120-‬‬ ‫ארצות‪ .‬בקהיר‪ ,‬למשל‪ ,‬חמישים אחוזים מהת‬ ‫תושבים גרים בדיור קואופרטיבי‪ .‬החברים‬ ‫בתנועה העולמית מחולקים גיאוגרפית לפי‬ ‫יבשות ולפ י סקטורים ותחום עיסוק‪ .‬א�ר‬ ‫גונים קואופרטיביים נוטים לעשות עסקים‬ ‫עם גופים קואופרטיביים המדברים בשפתם‬ ‫ומאמינים בערכיהם‪ ,‬ולכן הקשר אתם טומן‬ ‫פוטנציאל אדיר של צמיחה‪".‬‬ ‫ומה עתיד השיתוף?‬ ‫"בישראל קמו בשנים האחרונות קבוצות שית‬ ‫תופיות רבות‪ ,‬בעיקר על ידי תנועות הבוגרים‬ ‫של תנועות הנוער‪ ,‬מעגל הקבוצות המאגד‬ ‫את הקיבוצים העירוניים‪ ,‬תנועת "החלוץ"‬ ‫של בוגרי מכינות קדם צבאיות בהנהגת אבית‬ ‫שי בן אהרון‪ ,‬תנועת תרבות שהוקמה ע"י בות‬ ‫גרי בית הספר לאמנויות ועוד קבוצות רבות‬ ‫של צעירים שרואים בקואופרטיב דרך לבנות‬ ‫לעצמם סביבת חיים הוגנת ושוויונית בתוך‬ ‫הסדר הקפיטליסטי‪.‬‬ ‫במסגרת המטה השיתופי אנחנו נותנים גב‬ ‫תומך לכל הגופים האלה‪ ,‬ומתחזקים מכוח‬ ‫האמונה שלהם‪".‬‬ ‫"הקואופרציה לא הומצאה עם‬ ‫הקמת דגניה ב ‪ ;1910‬תחילתה‬ ‫הייתה באנגליה בשנת ‪ ,1844‬עת‬ ‫קבוצה של אורגים בעיר רוצ'דייל‬ ‫החליטה להתארגן ולהקים ביחד‬ ‫חנות"‬ ‫ומה באשר לעתיד הקיבוצים?‬ ‫"הקיבוצים חייבים לחזור לקחת הובלה בתהת‬ ‫ליכים משמעותיים בחברה הישראלית – קשר‬ ‫עם השכנים הערבים‪ ,‬הובלת הקואופרציה‬ ‫ועוד‪ .‬הובלת תהליכים אלו‪ ,‬מלבד התרומה‬ ‫לנושא עצמו‪ ,‬מייצרת משמעות לחיים בקית‬ ‫בוץ‪".‬‬ ‫האם את ילידת קיבוץ? איך הגעת ליט‪-‬‬ ‫בתה?‬ ‫"גדלתי בפרובינציה חדרה‪ ,‬אבל כילדה בית‬ ‫ליתי הרבה בקיבוץ כפר‪-‬הנשיא אצל דודי‬ ‫– ישראל אבידור‪ ,‬שהיה פעיל כל השנים‬ ‫בתנועה הקיבוצית וגם שימש מזכיר תנועת‬ ‫הבונים והנוער העובד והלומד‪ ,‬וזה השפיע‬ ‫עלי‪ .‬בצבא שרתתי בבית ספר שדה הר‪-‬גילה‪,‬‬ ‫ומשם המשכתי לטכניון ללמוד אדריכלות‬ ‫נוף‪ .‬במהלך השירות הצבאי פגשתי את דורון‪,‬‬ ‫בן קיבוץ גזר‪ ,‬וביחד עם שתי הבנות עברת‬ ‫נו לקיבוץ שדות‪-‬ים‪ .‬במסגרת עבודת הגמר‬ ‫בטכניון‪ ,‬פגשתי את צביקה גשייד ז"ל‪ ,‬איש‬ ‫הנוי הותיק של יטבתה‪ ,‬הוא הפגיש אותי עם‬ ‫דובי הלמן שהיה אז יו"ר המועצה‪ ,‬ומכאן‬ ‫קצרה הדרך להגעתנו ליטבתה‪".‬‬ ‫אז מה תעשי כשתהיי גדולה? מה עם רא‪-‬‬ ‫שות המועצה?‬ ‫"אני באמצע העשייה בתפקידי הנוכחי‪ .‬תן לי‬ ‫ליהנות קצת‪".‬‬ ‫יורם הופמן‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪13 2015‬‬ ‫אם את בסביבה‬ ‫‪ /‬יניב גולן‬ ‫בדיונה‬ ‫המאגר‬ ‫את‬ ‫עצרה‬ ‫המחוזית‬ ‫התקבלה התנגדותם של תושבי חבל אילות בפרשת המאגר בדיונת יטבתה‪ ,‬והיזמים נשלחו לבדוק ברצינות‬ ‫חלופות למיקום הפרויקט‪ .‬חברי יטבתה הראו שהנספח הסביבתי נערך ברשלנות של ממש‪ ,‬כשהמאגר מוצג‬ ‫במקום שגוי‪ .‬חברי הוועדה המחוזית לא השתכנעו שהנימוקים בדבר דחיפות הפרויקט וחשיבותו לעתיד‬ ‫ההתיישבות מכשירים את הפגיעה בטבע‬ ‫ובכן‪ ,‬רציתי מאוד שהדיווח על הדיון הדרמטי‬ ‫בוועדה המחוזית ייעשה על ידי מישהו שאינו‬ ‫קשור לסיפור‪ .‬מה שאירע באותו יום ב' (‪)5.1‬‬ ‫מספיק חשוב בשביל טיפול עיתונאי מסודר‪,‬‬ ‫אך מסיבות שונות זה לא הסתייע‪ .‬וכך קורה‬ ‫שאדם שמעורב עד צוואר בתוך הסמטוחה ‪-‬‬ ‫גם צריך לספר איך זה נראה מבחוץ ב"אופן‬ ‫מאוזן"‪ .‬אבל האפשרות האחרת היתה שרוב‬ ‫תושבי החבל לא ידעו בכלל שנפל דבר באת‬ ‫זורנו‪ .‬בשורה התחתונה‪ ,‬קיבלה הוועדה המת‬ ‫חוזית את ההתנגדויות והקפיאה את התוכנית‬ ‫להקמתו של מאגר מים על הדיונה שמצפון‬ ‫למו"פ החקלאי‪ ,‬מרחק דקת נסיעה ברכב‬ ‫מהמרכז האזורי‪.‬‬ ‫כעת נדרשים מגישי התוכנית (חברת "מקות‬ ‫רות"‪ ,‬מגובה במערכת האזורית)‪ ,‬לאתר‬ ‫חלופות ולבחון אותן בפרמטרים סביבתיים‬ ‫אמיתיים‪ .‬עדיין ייתכן שלבסוף תיבחר חלופת‬ ‫הדיונה‪ ,‬אבל זה לא יעבור בקלות‪ .‬בראשית‬ ‫אפריל תשוב הוועדה ותדון בעניין‪ .‬אף אחד‬ ‫לא יודע לאן זה יתגלגל‪.‬‬ ‫מעבר לסיכוי שההרס בדיונה ייעצר‪ ,‬החדת‬ ‫שות הגדולות הן שמערכת התכנון בישראל‬ ‫קשובה לנימוקי האזרחים‪ .‬ואם כי ברור‬ ‫שהוועדה המחוזית היא גוף מוטה פיתוח ‪-‬‬ ‫בכל זאת אין חבריה קופצים לדום בכל פעם‬ ‫שמישהו אומר "ציונות" או מאיים ש"לעצים‬ ‫לא יהיה מים"‪ .‬נגזרת מעניינת נוספת בפרת‬ ‫שה‪ :‬תושבי חבל אילות כבר אינם מותירים‬ ‫את עתיד הסביבה לשיקול דעתם הבלעדי‬ ‫של בעלי תפקידים או אנשי מקצוע‪ ,‬והארגון‬ ‫שלהם (סבב"ע) מתבסס כעת על מודל התנת‬ ‫דבותי בלבד‪.‬‬ ‫הדיון הטעון התקיים בבאר שבע‪ ,‬כשמצד‬ ‫היזמים ניצבת סוללה מרשימה של בכירי‬ ‫המועצה האזורית‪ ,‬נציגי "מקורות" ורשות‬ ‫המים‪ ,‬מנכ"ל "ערדום" וכן מרכזת משק יטבת‬ ‫תה‪ .‬מהעבר הסביבתי התייצבו ארבעה חברי‬ ‫יטבתה‪ ,‬שני חברי סמר ונציג החברה להגנת‬ ‫הטבע‪ .‬הדיון נמשך כשעתיים‪ ,‬אבל הוכרע‬ ‫כבר בדקותיו הראשונות‪.‬‬ ‫סיטואציה בהחלט בלתי רגילה‪:‬‬ ‫חברים מכובדים מיטבתה‪ ,‬אנשי‬ ‫חקלאות מובהקים‪ ,‬תוקפים‬ ‫בוועדה המחוזית בבאר שבע את‬ ‫התוכנית להקמתו של המאגר‬ ‫בדיונה ומתעמתים עם נציגים‬ ‫רשמיים של האזור‬ ‫יפתח הופמן (יטבתה) פתח והדגיש כי אין‬ ‫ויכוח על חשיבות המאגר‪ ,‬רק על מיקות‬ ‫מו‪ .‬המטרה ‪ -‬יישוב הערבה‪ ,‬אינה מכשירה‬ ‫את כל האמצעים‪ ,‬ועל מה שנותר מהדיונה‬ ‫חייבים להגן‪ .‬הוא ציטט מתוך "חזון יטבתה"‬ ‫ולפיו דרכו של הקיבוץ נובעת מתוך "זיקה‬ ‫עמוקה לאדמה עליה עומדת יטבתה ועיבות‬ ‫דה בעבודת חברי יטבתה; כבוד לטבע בתוכו‬ ‫נטועה יטבתה ‪ -‬ושמירתו"‪ .‬התנגדותנו למית‬ ‫קום המאגר‪ ,‬אמר‪ ,‬ודרישתנו למציאת חלופה‬ ‫סביבתית יותר‪ ,‬היא התגלמות השילוב שבין‬ ‫ערכי ההתיישבות והחקלאות לבין שמירת‬ ‫הטבע שלנו‪.‬‬ ‫יפתח הציג בפני המשתתפים את הנספח הסת‬ ‫ביבתי שהוכן למאגר‪ ,‬והנה הוא לקוי ביותר‪:‬‬ ‫המאגר מסומן במפות במקום הלא נכון‪ ,‬שוב‬ ‫ושוב‪ ,‬באזור שרגישותו הנופית נמוכה יחת‬ ‫סית (האתר הנכון מסווג במפות אלו כערכי‬ ‫ביותר)‪ .‬בנוסף‪ ,‬החלופות שהוצגו מתבססות‬ ‫על צילומי אוויר ישנים‪ ,‬כשבעצם הן מתוכת‬ ‫ננות על אזור שבו כבר קיימים מטעי תמרים‪.‬‬ ‫ויש גם קטע קומי משעשע‪ ,‬כשהנספח הסביבת‬ ‫תי מציין דרכים לצמצום ההשפעה הוויזואלית‬ ‫של הפרויקט‪ .‬וכך כתוב שם‪" :‬טרם חפירת‬ ‫המאגר‪ ,‬יבוצע חישוף האדמה העליונה‪ ...‬אבני‬ ‫הצור ייאספו בנפרד לחיפוי הסוללה‪ ,‬בתום‬ ‫תהליך הבנייה‪ .‬חיפוי הסוללה ייעשה בהתאם‬ ‫לפיזור הטבעי של אבני הצור בשטח‪ ,‬כך שהת‬ ‫סוללה תשתלב באופן מרבי בנוף הטבעי"‪ .‬מית‬ ‫לים נאות‪ ,‬אלא שיש בעיה‪ :‬אין בדיונה אבנים‪,‬‬ ‫בוודאי לא אבני צור‪ .‬מישהו כנראה עשה שם‬ ‫קופי‪-‬פייסט מתוכנית של מאגר אחר‪ .‬באולם‬ ‫חלפה ִאוושה של מבוכה‪.‬‬ ‫לא מאוחר מדי‬ ‫אחר כך דיבר אמנון גרינברג (יטבתה)‪ ,‬שניהל‬ ‫במשך שנים רבות את המו"פ החקלאי הסמוך‬ ‫לדיונה‪ .‬הוא סיפר שהופתע כאשר התברר לו‬ ‫שהתוכנית כבר אושרה‪ ,‬ולא במקום שדובר‬ ‫עליו בתחילה‪ .‬דובי הלמן‪ ,‬בעבר מרכז משק‬ ‫אין כאן שום אבנים‪ ,‬בטח לא אבני צור‪ .‬האזור שבו אמור היה לקום המאגר‪ .‬דיונת יטבתה (צילום יניב גולן)‬ ‫‪ 14‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫יטבתה‪ ,‬ביקש למסור לחברי הוועדה את עמת‬ ‫דתו‪ ,‬כמי שגיבש הסכמות עם רשות הטבע‬ ‫והגנים‪ ,‬ולפיהן נמנע הקיבוץ מלדרוש את‬ ‫הדיונה (על אף שהיא גובלת בשדותיו ויכות‬ ‫לה היתה לשמש עתודה מצוינת לחקלאות)‪.‬‬ ‫הוא הוסיף כי מיקום המאגר בגובה השטת‬ ‫חים המושקים יחייב השקעת אנרגיה רבה‬ ‫בשמירת הלחץ בצנרת‪ ,‬והעריך כי העלות‬ ‫תגולגל על החקלאים‪ ,‬בסופו של דבר‪ .‬דובי‬ ‫בעד החלופה שממערב ליטבתה ‪ -‬שנפסלה‬ ‫בהליך מקדים‪ ,‬בשל עלויות גבוהות והשפעה‬ ‫סביבתית משמעותית‪.‬‬ ‫נציג החברה להגנת הטבע‪ ,‬שי טחנאי‪ ,‬חיזק‬ ‫את טענות התושבים ומתח ביקורת על דבת‬ ‫רים שהושמעו מצד ראש המועצה‪ ,‬אודי גת‪,‬‬ ‫ולפיהן ההתנגדויות הוגשו "מאוחר מדי"‪.‬‬ ‫"הגיע הזמן לחדול מהטענה הזו"‪ ,‬הדגיש‬ ‫טחנאי‪" .‬עכשיו הוא הזמן שבו הציבור יכול‬ ‫להביע את דעתו על התוכנית‪ .‬זהו בדיוק‬ ‫ההליך התכנוני שמאפשר לתושבים לקחת‬ ‫חלק ולהשפיע על המציאות‪ .‬לו נעשה התת‬ ‫כנון כהלכה‪ ,‬לא היינו נמצאים במקום שבו‬ ‫אנו עומדים כעת"‪ .‬ומעניין כי בדומה למקרה‬ ‫המלונות בבקעת תמנע‪ ,‬גם הפעם לא נתגלו‬ ‫התקלות על ידי אנשי המקצוע‪ ,‬אלא בזכות‬ ‫ערנותם של אזרחים מהשורה‪.‬‬ ‫אחרי טחנאי דיבר הח"מ ועיקרי הדבת‬ ‫רים כבר פורסמו כאן לפני שני גיליונות‬ ‫("פיאסקו בדיונת יטבתה")‪ .‬למשל‪ ,‬שהיחס‬ ‫אל מה שנותר מבית הגידול החולי ‪ -‬אולי‬ ‫‪ 10‬אחוזים ממה שהתקיים לפני שהגענו‬ ‫לכאן ‪ -‬צריך להיות כמו אל שרידיה של ימת‬ ‫החולה‪ .‬אגב‪ ,‬עורכת הדין של חברת מקורות‬ ‫ביקשה מהוועדה לחייב אותי בהוצאות שכר‬ ‫טרחתה‪" ,‬בשל היותה התנגדותו קנטרנית‬ ‫וטורדנית‪ ,‬שהוגשה על ידי מי שאינו זכאי‬ ‫להגיש התנגדות לתוכנית"‪ .‬נראה שמבחינת‬ ‫"מקורות" הדיונה היא החצר האחורית של‬ ‫קיבוץ מסוים‪ ,‬ומי שמתגורר ביישוב סמוך‬ ‫אינו רשאי להשמיע את קולו‪" .‬מה שקורה‬ ‫ביטבתה‪ ,‬נשאר ביטבתה"‪ .‬אדם כזה אף צריך‬ ‫להינזק כספית‪ ,‬כדי שיסכור את פיו עד תום‬ ‫"תקופת ההפקדה" (ההפחדה?) של התוכנית‪.‬‬ ‫לאחר שהושמעו ההתנגדויות אמר מנהל‬ ‫הדיון‪ ,‬אדר' עלי פורטי (סגן מתכננת המחוז)‪,‬‬ ‫שהוא רוצה להעלות הצעה‪ :‬מגישי התוכנית‬ ‫יוותרו על זכות התגובה‪ ,‬ויוזמנו לדיון נוסף‬ ‫בעוד זמן מה ‪ -‬לאחר שיתכוננו כראוי‪ .‬דבת‬ ‫ריו הפתיעו את משתתפי הדיון‪ ,‬כולל ירוקים‬ ‫שבהם‪ ,‬ועוררו כעס אצל אנשי "מקורות"‪.‬‬ ‫"האם כבר חרצת דעה‪ ,‬לפני ששמעת את‬ ‫תגובתנו?"‪ ,‬הטיחו בו‪ .‬פורטי השיב שזו רק‬ ‫הצעה שלא חייבים לקבלה‪ ,‬ואפשר להמשיך‪.‬‬ ‫היזמים רצו להמשיך‪ ,‬אבל ספק אם הדבר‬ ‫הועיל לעניינם‪ .‬עו"ד לוי דיברה במשך כאת‬ ‫רבעים דקות ותיארה בפרוטרוט את אישורה‬ ‫הקפדני של התוכנית באינסטנציות הרבות‪,‬‬ ‫על פני עשור כמעט‪" .‬העתקת המאגר למיקום‬ ‫אחר פירושה עיכוב של שנים בביצוע העת‬ ‫בודות"‪ ,‬אמרה‪ .‬כמסתבר‪ ,‬זה לא עשה רושם‬ ‫גדול על חברי הוועדה‪ ,‬שהיו יותר מוטרדים‬ ‫מהתוצאה מאשר מהתהליך‪ .‬הם שאלו את‬ ‫עו"ד לוי האם לשיטתה מדובר בשטח מופר‬ ‫מתוך המצגת שהוקרנה בוועדה‪ :‬מיקום שגוי של המאגר בנספח הסביבתי‬ ‫או שמור‪" .‬לפי המידע שבידי מדובר בשטח‬ ‫מופר"‪ ,‬ענתה‪ ,‬ומיד הוסיפה ש"גם אם יתברר‬ ‫כי מדובר באזור בלתי פגוע‪ ,‬עדיין הנימוקים‬ ‫המחייבים את הקמת המאגר גוברים על הנזק‬ ‫לסביבה"‪ .‬היא לא ביקרה באתר‪ :‬בשבילה זה‬ ‫היה עוד יום במשרד‪.‬‬ ‫איפה המלך כשצריך אותו‬ ‫עורך הנספח הסביבתי‪ ,‬עידן אבידן‪ ,‬ניסה להת‬ ‫סביר שהטעויות שנתגלו במסמך שחיבר אינן‬ ‫מהותיות בעצם‪ .‬לאחר מכן התעורר ויכוח‬ ‫מוזר על שאלת סיווגו של השטח בתמ"א‬ ‫‪ - 35‬תוכנית המתאר הארצית הקובעת את‬ ‫ערכיותם וייעודם של שטחי המדינה‪ .‬נצית‬ ‫גת רשות המים‪ ,‬אורלי זיו‪ ,‬טענה כי הדיונה‬ ‫כלל אינה מוגדרת בתמ"א כשטח בערכיות‬ ‫גבוהה‪ .‬במהלך הוויכוח הסתבר כי האזור‬ ‫לא מופיעבתמ"א ‪ ,35‬משום שצורף לשטח‬ ‫ישראל במסגרת חילופי שטחים עם ממלכת‬ ‫ירדן‪" .‬אתם יכולים אולי לפנות לעבדאללה‪,‬‬ ‫שיאשר את המאגר"‪ ,‬התבדח אחד מחברי‬ ‫הוועדה‪" .‬עם המלך הכל יהיה יותר פשוט"‪,‬‬ ‫אמר אחד מתומכי התוכנית‪.‬‬ ‫בתום ההתפלפלויות המשפטיות וההתפתת‬ ‫לויות התכנוניות הללו‪ ,‬קיבל ראש המועת‬ ‫צה‪ ,‬אודי גת‪ ,‬את רשות הדיבור ואמר שהוא‬ ‫מבקש שהדיון יקבל תפנית‪ .‬צריך לראות‬ ‫את התמונה הגדולה‪ ,‬אמר אודי‪ ,‬והיא שחבל‬ ‫אילות מימיו הראשונים ועד היום מבוסס על‬ ‫חקלאות‪ .‬זה גם המנוף לצמיחה דמוגרפית‬ ‫בעתיד‪ .‬בתמונה זו המים הם החסם‪ ,‬המשאב‬ ‫החסר‪ :‬בכמות‪ ,‬באיכות ובזמינות‪ .‬כעת פות‬ ‫תרים את הבעיה על ידי חיבור האזור לקווי‬ ‫הולכה שיזרימו מים מותפלים ממפרץ אילת‬ ‫ועד הערבה הצפונית‪ .‬אלא שהמערכת הזו‬ ‫חייבת מאגרים שיווסתו בין כושר הייצור‬ ‫לבין צורכי החקלאות‪ .‬לא ייתכן שאחרי שנים‬ ‫של עבודה תכנונית מדוקדקת ‪ -‬כולל תהליך‬ ‫אישור שקוף שאפשר לתושבי חבל אילות‬ ‫להביע את דעתם ‪ -‬תוקפא התוכנית וייגרם‬ ‫עיכוב עצום בהשלמת המערכת‪.‬‬ ‫חיזקה את דבריו של אודי מרכזת המשק של‬ ‫יטבתה‪ ,‬עדית גרפונקל‪ ,‬שהדגישה כי הקית‬ ‫בוץ גם הוא קיים הליך מסודר (במזכירות‪,‬‬ ‫בוועדת משק‪ ,‬באסיפה)‪ ,‬שבסופו הוכרע כי‬ ‫יטבתה אינה מתנגדת לתוכנית המאגר‪ .‬אמת‬ ‫נון ואבישי גרינברג השיבו מנגד כי ההחלת‬ ‫טה התקבלה תוך הצגת תמונה מוטה‪ ,‬לפיה‬ ‫המאגר ממילא יוקם כבר ב‪ ,2015-‬ושאישורו‬ ‫הוא עניין מוגמר כביכול‪ .‬לדבריהם נמנעה‬ ‫העברתו במועד של מידע מדויק לגבי מית‬ ‫קום הפרויקט‪ ,‬וכמו כן טענו כי נציגי יטבתה‬ ‫בוועדה המקומית אומרים שכלל לא לקחו‬ ‫חלק בדיון על המאגר (וזאת למרות שהם‬ ‫מוזכרים בפרוטוקול כמי שהצביעו בעד‪.)...‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬בלגן רציני‪.‬‬ ‫זו היתה סיטואציה בהחלט בלתי רגילה‪ :‬חבת‬ ‫רים מכובדים מיטבתה‪ ,‬אנשי חקלאות מות‬ ‫בהקים‪ ,‬תוקפים בוועדה המחוזית בבאר שבע‬ ‫את התוכנית להקמתו של המאגר בדיונה ומת‬ ‫תעמתים עם נציגים רשמיים של האזור‪ .‬בצד‬ ‫השגיאות הכבדות שנתגלו בתוכנית‪ ,‬כנראה‬ ‫שזה מה שהיטה את הכף‪.‬‬ ‫הוועדה המחוזית החליטה‪ ,‬אם כן‪ ,‬להמשיך‬ ‫לקדם את התוכנית‪ ,‬וכי בתו ך ‪ 90‬יום יו�צ‬ ‫גו בפניה‪ ,‬בנוכחות הצדדים‪ ,‬מספר חלופות‬ ‫למיקום המאגר‪ .‬הוועדה תתכנס ותדון כיצד‬ ‫להמשיך הלאה‪.‬‬ ‫המשמעות המעשית היא שהסיפור נפתח‪.‬‬ ‫רשות הטבע והגנים‪ ,‬שהיתה ממוסמרת להת‬ ‫סכמתה בעבר להקמת המאגר בחולות‪ ,‬שבה‬ ‫להיות שחקן משמעותי בזירה‪ .‬עמדתו הקות‬ ‫דמת של הארגון נבעה מתוך התפיסה לפיה‬ ‫שטח המוגדר לחקלאות ממילא אבוד מבחינה‬ ‫סביבתית‪ ,‬ולכן אין משמעות אם ייושר לשדה‬ ‫או ישמש למאגר‪ .‬לאחר ההצלחה בהכרזתה‬ ‫של שמורה בחולות סמר‪ ,‬גם הפרדיגמה הזו‬ ‫נתפוגגה‪ .‬אקולוג מחוז אילת‪ ,‬רועי טלבי‪,‬‬ ‫אמנם נכח בדיון בב"ש אך נמנע ממנו לשאת‬ ‫דברים‪ .‬חברי הוועדה גם לא הניחו למנכ"ל‬ ‫ערדום‪ ,‬דובי קדישאי‪ ,‬לפרט על חשיבות‬ ‫המאגר לעתיד החקלאות בחבל‪" .‬כולם‬ ‫בחדר הזה מסכימים בנקודה זו"‪ ,‬אמר פורטי‪,‬‬ ‫"השאלה היא רק איפה"‪.‬‬ ‫‪golanyaniv@gmail.com‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪15 2015‬‬ ‫‪ 20‬שנה לשלום עם ירדן‬ ‫פרק רביעי – נשים ילדים ותוף‬ ‫על מפגשי נשים בהם עלו נושאים רגישים‪ ,‬יום כיף שארגנו ילדי יטבתה בירדן‪ ,‬שיתוף פעולה חקלאי‬ ‫והרבה סבלנות‬ ‫תקציר הפרק הקודם‪:‬‬ ‫ביום שישי אחד‪ ,‬צלצל הטלפון בעיצומה של‬ ‫ארוחת הבוקר בחדר אוכל של יטבתה‪ ,‬ומהת‬ ‫צד השני ביקשו את ציגי‪ .‬ציגי לא היה ולכן‬ ‫קראו לגליה‪ ,‬אשתו‪.‬‬ ‫ציגי‪ ,‬מרכז התמרים‪ ,‬היה באותה עת במטע‪,‬‬ ‫והיות שטרם היו מכשירים סלולריים‪ ,‬שלחה‬ ‫לו גליה הודעה ש"מישהו ממשרד הביטחון‬ ‫הודיע כי בילו אמר לו לאסוף אוךתך לא�ר‬ ‫מון של המלך חוסיין עוד שעה"‪ .‬ציגי‪ ,‬שהיה‬ ‫בטוח שזו מתיחה של אחד באפריל מבית‬ ‫היוצר של בן‪-‬גרעין‪ ,‬הגיע בכל זאת לחנייה‬ ‫של חדר האוכל‪ ,‬ואכן‪ ,‬רכב חיכה לו ובו ישבו‬ ‫יוסי גליקמן‪ ,‬מנהל מחוז בינוי אילת במשרד‬ ‫הביטחון‪ ,‬והקצין אבי‪ ,‬מפקד מעבר הגבול‪.‬‬ ‫בבגדי עבודה וחמוש במזמרה עלה ציגי על‬ ‫הרכב‪ ,‬ובנסיעה ישירה‪ ,‬ללא דרכון‪ ,‬עברו‬ ‫במסוף הגבול למרצדס של מפקד משמר‬ ‫הארמון‪ ,‬ותוך ‪ 30‬דקות הגיעו לארמון המלך‪,‬‬ ‫התעסוקה במלאכת יד אפשרה‬ ‫לנהל שיחה‪ ,‬כדוגמת הכנת‬ ‫מחזיקי מפתחות שהביאה אותן‬ ‫לשאול מדוע הן צריכות מחזיק‬ ‫מפתחות‪ .‬כשתשובת עדי הייתה‬ ‫שזה כדי לשמור על הרכוש‪ ,‬הן‬ ‫ענו שאין להן רכוש‬ ‫שם נפגשו עם מנהל משק הארמון שהציג‬ ‫את רצונו של המלך בנטיעת חלקה של עצי‬ ‫מג'הול בחצר הארמון‪ .‬ציגי הסביר שאין‬ ‫לו את המשאבים הדרושים לכך‪ ,‬אך למו"פ‬ ‫יש‪ .‬בתוך זמן קצר התקיימה פגישה ברחמה‬ ‫בין צוות המו"פ לבין זוהיר עבדאלה‪ ,‬מנהל‬ ‫‪ Farms EL-HAQ‬חברה שהוקמה לפיתוח‬ ‫מהמפגשים הראשונים‪ ,‬מסתירות את הפנים‬ ‫‪ 16‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫הכפרים הירדנים לאורך הערבה‪ .‬משתלמים‬ ‫ירדנים הגיעו בשני מחזורים ליטבתה לתקות‬ ‫פה של שלושה חודשים‪ ,‬עבדו במטע התמרים‬ ‫ובגידולי השדה של הקיבוץ‪ ,‬ונחשפו לטכת‬ ‫נולוגיה מודרנית של השקיה‪ ,‬הדברה ומיכון‬ ‫חקלאי‪.‬‬ ‫כשנה לאחר שנוצרו הקשרים הראשונים‬ ‫נקטפו ברחמה היבולים הראשונים באיכות‬ ‫פרי גבוהה מאד ונשלחו לשוק בעמן‪ ,‬ומאוחר‬ ‫יותר מעוד ארבע חוות חקלאיות‪ ,‬אותן קידם‬ ‫ופיתח המו"פ‪ .‬בשל ריבוי הכפרים בהם התת‬ ‫קיים הפרויקט‪ ,‬נחנך‪ ,‬בקיץ ‪ ,2003‬מעבר‬ ‫הגבול החקלאי בין רחמה ליטבתה‪ ,‬והחלו‬ ‫להיווצר פעילויות תרבותיות וחברתיות חות‬ ‫צות גבול‪.‬‬ ‫חשד הדדי‬ ‫בטיול המועצה לרחמה‪ ,‬שהתקיים בסוף‬ ‫‪ ,19944‬השתתפה גם עדי רמות‪ ,‬חברת י�ט‬ ‫בתה‪ ,‬שבמשך כמה עשורים מאד הסתקרנה‬ ‫לראות מה קורה בין האורות המרצדים בכפר‬ ‫שממול‪.‬‬ ‫עדי שהייתה אז האחות הראשית של בית‬ ‫חולים יוספטל באזור אילת‪ ,‬עקבה באופן‬ ‫מאד צמוד אחרי הפעילות החקלאית ברחת‬ ‫מה והייתה ערה לשינויים הגדולים שעוברים‬ ‫בכפר‪ ,‬וכל הזמן ניקרה בה ההרגשה שמה‬ ‫שלא יהיה וכמה שיהיה מוצלח החיבור החת‬ ‫קלאי‪ -‬הוא מבוסס על אינטרסים פשוטים של‬ ‫פרנסה וכלכלה‪ .‬ברור היה‪ ,‬שברגע שיוכח שית‬ ‫פור בפרנסה ובכלכלה‪ ,‬תושבי הכפר ימשיכו‬ ‫לשתף פעולה‪ ,‬ובמובנים של קשר אמיתי‪ ,‬היה‬ ‫לה חשוב לראות האם נפתח גם איזשהו צוהר‬ ‫לדו‪-‬שיח פתוח ובלתי תלוי‪ .‬המחשבה שלה‬ ‫הייתה על קשר עם הנשים בכפר‪ .‬חלף זמן רב‬ ‫עד שהפגישה הזאת התאפשרה והיא הייתה‬ ‫מלווה בהרבה מאד חשדות של "מה מסתתר‬ ‫מאחורי הרצון הזה"?‬ ‫בתחילת ‪ 2004‬יצרה עדי קשר עם משפחה‬ ‫בדואית מרתקת מהכפר חורה ולמדה מהם‬ ‫אורחות חיים 'בדואים'‪ .‬המיוחד במשפחה‬ ‫הזאת היה‪ ,‬שהיא כבר "חצתה את הקווים"‬ ‫– אב המשפחה היה אחראי על כל נושא‬ ‫בריאות הנפש ושרותי הרווחה של אזור הדת‬ ‫רום‪ ,‬ואם המשפחה היתה עובדת סוציאלית‬ ‫ועסקה בקידום נשים במגזר הבדואי‪ ,‬והם‬ ‫ידעו לגשר בין העולמות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקשרה‬ ‫עם אותם אנשים שמטפלים במגזר הבדואי‬ ‫בקופת‪-‬חולים‪ ,‬בשביל ללמוד מהם הנחיות‬ ‫בסיסיות של "עשה ואל תעשה" כשמגיעים‬ ‫לתוך החברה הזאת‪.‬‬ ‫הקשר עם רחמה היה באמצעות אותה חווה‬ ‫חקלאית שהיה לה קשר עם המו"פ‪ ,‬ולבסוף‬ ‫נקבעה פגישה עם עימאד‪ ,‬מנהל החווה‪ ,‬דרכו‬ ‫הגישה עדי קורות חיים ופירוט מאד מדוקדק‬ ‫באשר לכוונות שלה ומה עומד מאחורי הרת‬ ‫צון להיפגש‪ ,‬היות שהחשדנות של הירדנים‬ ‫הייתה רבה‪.‬‬ ‫הפגישה הראשונה התקיימה במרץ ‪,2004‬‬ ‫ואחותו של רביח‪ ,‬אחד מהמנהלים שבעמאן‪,‬‬ ‫שהיא אחות במקצועה‪ ,‬נשלחה לשמש כמתות‬ ‫רגמנית מאנגלית לערבית‪.‬‬ ‫בדרך לפגישה הראשונה ברחמה עם נשות‬ ‫הכפר‪ ,‬לאחר שכבר עברה את הגבול‪ ,‬הסתת‬ ‫בר לעדי שהמתורגמנית היא האחות הראשית‬ ‫של ירדן‪ ,‬שנשלחה מעמאן מטעם משרד הבת‬ ‫ריאות הירדני‪.‬‬ ‫במהלך הנסיעה שארכה כחצי שעה‪ ,‬היא‬ ‫חקרה את עדי בצורה יסודית לגבי העניין‬ ‫שיש לה בבדואיות האלה‪ ,‬שמבחינת הממשל‬ ‫הירדני הן שוות כקליפת השום‪ ,‬למה היא‬ ‫רוצה לדבר איתן‪ ,‬על מה יש לדבר איתן ואיך‬ ‫יכול להיות שמעניין לישראלית כמותה לדבר‬ ‫לאחר כמה חודשים‪ ,‬משוחררות וישירות‬ ‫איתן – נשים פרימיטיביות שלא מבינות מהת‬ ‫חיים שלהן כלום‪.‬‬ ‫עדי חזרה וניסתה להגיד לה שמדובר בשת‬ ‫כנות פשוטה‪ ,‬ושהמרחק הפיזי הגיאוגרפי‬ ‫בינן‪ ,‬בעצם מועט מאשר המרחק כמעט לכל‬ ‫יישוב אחר בישראל‪ ,‬אבל ההסברים נפלו על‬ ‫אוזניים ערלות‪.‬‬ ‫במהלך השיחה הסתבר לעדי שלירדנים היה‬ ‫כל הזמן חשד שהיא באה לשם לעשות עבודה‬ ‫מיסיונרית‪ ,‬ועלה בליבה החשש שהמשימה‬ ‫של המתורגמנית שלה לא הייתה לצורך תיווך‬ ‫ותרגום גרידא‪ .‬היא התעקשה להסביר לעדי‪,‬‬ ‫בצורה חד משמעית‪ ,‬שתושבי רחמה מקבלים‬ ‫שירותי בריאות מעולים‪ ,‬זאת‪ ,‬למרות שכבר‬ ‫בראשית הקשר הגדירה עדי שאין בכוונתה‬ ‫לעסוק בנושאים בריאותיים‪.‬‬ ‫בדרך ביקשה עדי להראות לה את הקיבוץ‬ ‫מעבר לגבול‪ ,‬ואמרה‪" :‬תראי‪ ,‬שם אני גרה"‪,‬‬ ‫היא לא הסתובבה לראות‪ ,‬זה פשוט לא עניין‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫באווירה חשדנית זו התקיימה הפגישה הראת‬ ‫שונה עם נשות הכפר‪.‬‬ ‫בדואית בחצר ביתה‪ ,‬טרם ניצני השינוי‬ ‫מעבר לרעלה‬ ‫בשל ההנחה של עדי שיהיה קושי ליצור קשר‬ ‫מיידי במפגש הראשון ובמפגשים בכלל‪,‬‬ ‫הכינה בעזרתה של חייקה (יטבתה) חומרים‬ ‫למלאכת יד‪ ,‬על מנת שתוך כדי עיסוק‪ ,‬תצמח‬ ‫שיחה ביתר בקלות‪ ,‬וגם אם יהיו קטעים של‬ ‫שתיקה היא תהיה פחות מביכה בשל העיסוק‬ ‫ביצירה‪.‬‬ ‫הפגישות התקיימו כל חודש בכפר‪ ,‬ובתוך‬ ‫זמן קצר הוחלפה המתורגמנית הירדנית באת‬ ‫שתו הבדואית של אחד הרופאים הערבים‬ ‫מאזור טבעון שעובדים באילת‪ ,‬בעלת תואר‬ ‫במשפטים‪ .‬אותה החליפה‪ ,‬לאחר מספר חודת‬ ‫שים אשתו של רופא אחר‪ ,‬ולמעשה במפגשים‬ ‫האלה כבר הרגישה עדי שהיא יכולה להיות‬ ‫שם גם בלי מתורגמנית‪ ,‬עם הידע המצומצם‬ ‫שלה בערבית מדוברת ועם התקשורת הבין‪-‬‬ ‫אישית שהייתה ביניהן‪ ,‬וגם באמצעות מספר‬ ‫בנות הכפר שהצטרפו למפגשים לאחר שחת‬ ‫זרו מלימודים באוניברסיטה בעמאן ודיברו‬ ‫אנגלית‪.‬‬ ‫הסתבר שלבנות אסור היה‬ ‫לצאת מהכפר למצוא חתן‪ ,‬ואלה‬ ‫שיצאו ללמוד באוניברסיטאות‬ ‫בעמאן או באירביד ולא חזרו‬ ‫לכפר‪ ,‬נחשבו מופקרות‬ ‫למפגשים‪ ,‬שהתקיימו אצל אחת הנשים‬ ‫בבית‪ ,‬הגיעו בי ן ‪ 8‬ל‪ 12-‬נשים‪ ,‬ולגברים נ�א‬ ‫סרה הכניסה‪ ,‬תוך אכיפה אסרטיבית של עדי‬ ‫שלא נתנה להם להתקרב לאזור‪ ,‬היות והיה‬ ‫לה ברור שליד הגברים הן נסגרות‪ ,‬לא מדת‬ ‫ברות ועוטות שוב את הרעלה‪ ,‬אפילו כשהן‬ ‫רק שמעו קול של גבר בחוץ‪ .‬הגברים‪ ,‬הבעת‬ ‫לים שלהן‪ ,‬שנאסרה עליהם הכניסה‪ ,‬היו כמו‬ ‫דבורים סביב הדבש‪ ,‬כל הזמן הסתובבו מחוץ‬ ‫בדואיות מהכפר מתפרנסות מחקלאות‬ ‫בתים חדשים‪ ,‬הון פרטי ושידורי לווין (‪)2007‬‬ ‫לחצר‪.‬‬ ‫התעסוקה במלאכת יד אפשרה לנהל שיחה‪,‬‬ ‫כדוגמת הכנת מחזיקי מפתחות‪ ,‬שהביאה‬ ‫אותן לשאלול מדוע הן צריכות מחזיק מ�פ‬ ‫תחות‪ ,‬כשתשובת עדי הייתה שז ה כדי ל�ש‬ ‫מור על הרכוש הן ענו שאין להן רכוש‪ ,‬מה‬ ‫שהוביל לשיחה עניינית על הנושא‪ .‬הפתיחות‬ ‫שלהן הייתה רבה ומהירה מאד‪ ,‬מה שהפתיע‬ ‫גם את כל מי שליווה את עדי מהארץ‪.‬‬ ‫השיחות נעשו אישיות ואינטימיות יותר ואף‬ ‫הגיעו לנושאים כמו מערכות היחסים בינן‬ ‫לבין הבעלים שלהן‪ ,‬מין ופוליגמיה‪ ,‬שהסתבר‬ ‫שהן לא ממש בעדה‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬ ‫אחד הנושאים שדובר בהם הרבה הוא נית‬ ‫שואים בתוך המשפחה‪ ,‬שנובעים מכך שהם‬ ‫שבט חלש ומדוכא שנדחק לשוליים‪ ,‬ובשל כך‬ ‫ברירת הנישואים היא קטנה‪.‬‬ ‫בכל שנתון דאז‪ ,‬היו ברחמה בין ‪ 10‬ל‪15-‬‬ ‫ילדים‪ ,‬ולמרות שהן ידעו לדקלם את הקשר‬ ‫בין נישואיי קרובים לבין דגנרציה‪ ,‬עדיין היו‬ ‫כמעט בכל משפחה ילד‪ ,‬או מספר ילדים עם‬ ‫פגיעה כלשהי‪ .‬עוד הסתבר שלבנות אסור‬ ‫היה לצאת מהכפר למצוא חתן‪ ,‬ואלה שיצאו‬ ‫ללמוד באוניברסיטאות בעמאן או באירביד‬ ‫ולא חזרו לכפר‪ ,‬נחשבו מופקרות‪ ,‬ובלית‬ ‫ברירה הן התנתקו ועברו לעבוד במקומות‬ ‫אחרים כמו דובאי‪.‬‬ ‫אלה שרצו להישאר נאמנות למשפחה וחזרו‬ ‫אחרי הלימודים לכפר‪ ,‬היו במצב הכי נורא‪,‬‬ ‫משום שמבחינתן‪ ,‬הבחורים שבכפר לא היו‬ ‫ברמתן היות שמעט מאד בחורים מהכפר‬ ‫יצאו ללמוד ‪ -‬לא היו להם שאיפות לצאת‬ ‫מהמעגל הזה של התפרנסות מרעיית כבשים‪,‬‬ ‫נוודות חלקית ועוני‪ .‬מכיוון שאת שוק העת‬ ‫בודה בירדן מנהלת הממשלה‪ ,‬בנות הכפר‬ ‫נשארו 'תקועות'‪ ,‬משום שהיה להן סיכוי נמוך‬ ‫למצוא עבודה בעקבה בתחום שהן למדו‪ ,‬ומת‬ ‫בחינתן לא היה יאה להן לעבוד בחווה והן‬ ‫פשוט ישבו בבית בחוסר מעש‪.‬‬ ‫אליטה חקלאית‬ ‫עם הזמן‪ ,‬התברר שהנשים שבאו למפגשים הן‬ ‫אלו הקשורות בקשר כל שהוא לחווה החת‬ ‫קלאית ‪ -‬או שהן עובדות בחוות‪ ,‬או שהבת‬ ‫נים שלהן עובדים בה או בעליהן‪ ,‬והן יצרו‬ ‫להן מעין מעמד חברתי גבוה בכפר בעקבות‬ ‫הקשר לחווה‪.‬‬ ‫לעדי היה חשוב שהפורום יתרחב‪ ,‬ולכן לחצה‬ ‫ודחפה‪ ,‬ולאחר זמן מה הגיעו לאחד המפגשים‬ ‫שתי נשים מארגון הנשים המקומי והתעניינו‬ ‫לדעת כמה כסף עדי מביאה‪ ,‬וכשהתברר להן‬ ‫שאין מקורות כספיים ושמדובר בשליחות‬ ‫הומניטארית גרידא‪ ,‬הן לא באו יותר‪.‬‬ ‫לשאר הנשים שבכפר‪ ,‬ככל הנראה לא נתנו‬ ‫המשך בעמוד ‪19‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪17 2015‬‬ ‫מבצע חורף‬ ‫‪2015‬‬ ‫(הומלי לשעבר)‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ות‬ ‫יש להוריד א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מחיר‬ ‫רח’ הבורסקאי ‪ 16‬א‪.‬ת‪ .‬טל‪ , 08-6330085 ,08-6318565 .‬שעות הפתיחה‪ :‬א’‪-‬ה’ ‪ ,08:30-19:00‬יום ו׳ ‪8:30-12:30‬‬ ‫‪ 18‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫המשך מעמוד ‪17‬‬ ‫להגיע למפגשים היות שנוצרה מן אליטה מעמדית שחשה צורך להתת‬ ‫קדמות ולפיתוח‪ ,‬בד בבד עם פתיחות‪ ,‬מה שהחל ליצור הבדלים בכפר‪.‬‬ ‫בשנ ת ‪ ,2001‬כשהכרם היה בן שלוש שנים‪ ,‬היה צורך בדילול ע�נ‬ ‫פים בכרם‪ ,‬עבודה מדויקת המצריכה סבלנות רבה‪ .‬החברה המפעילה‬ ‫הגיעה למסקנה שנשים עשויות לבצע אותה ביעילות רבה יותר‪ .‬הם‬ ‫פנו לנשות הכפר‪ ,‬שכאמור היו לבושות בלבוש מסורתי ועוטות רעלה‪,‬‬ ‫ובאופן מפתיע הן הביעו נכונות רבה לבוא ולעבוד בכרם‪ ,‬אך טענו‬ ‫שהבעלים שלהן מתנגדים שהן יהיו במחיצת גברים אחרים‪ .‬לאחר‬ ‫משא ומתן סוכם שרק מדריך אחד יהיה איתן בשדה ויפקח על עבות‬ ‫דתן‪ .‬ההתחלה הייתה קשה מאד – בבוקר הראשון‪ ,‬כשהטנדרים של‬ ‫החברה המפעילה אספו אותן אל השדה‪ ,‬הגברים עמדו בצידי הדרך‬ ‫ורגמו אותן באבנים‪.‬‬ ‫הנשים לא נרתעו‪ ,‬והמשיכו לבוא בוקר בוקר לעבודה‪ ,‬במשך חצי‬ ‫שנה‪ ,‬עד סוף העונה‪.‬‬ ‫לאחר כשנה‪ ,‬ההבדלים בין משפחה שהשתכרה מהפרויקט לכזאת‬ ‫שלא‪ ,‬היו בולטים לעין‪.‬‬ ‫אופטימיות לצלילי דרבוקה‬ ‫בקיץ ‪ 2005‬יזמה עדי ארגון קייטנה משותפת לילדי יטבתה ולילדי‬ ‫רחמה‪ .‬בשיתוף עם שלמה דנינו‪ ,‬המדריך של חברת הילדים (ומדריך‬ ‫הירדנים בדימוס)‪ ,‬ואמנון מהמו"פ‪ ,‬תכננה טיול של כמה ימים בהרים‬ ‫מעל הכפר‪ .‬הסתבר שמיזם כזה הכרוך באישורי לינה ואישורי טיולים‪,‬‬ ‫עלול לגזול זמן רב עד שיאושר‪ ,‬על כן הוחלט להסתפק בפעילות חד‬ ‫יומית ‪" -‬יום כיף" בכפר‪.‬‬ ‫ביום המדובר יצאו ילדי כיתות ז'–י"ב לרחמה‪ ,‬לאחר שלקחו מהקיבוץ‬ ‫את כל המתקנים של יום העצמאות‪ :‬בידורית‪ ,‬המכונות של הסוכר ושל‬ ‫הפופקורן‪ ,‬וכל אחר הצהריים התקיימה הפעלה באמצע הכפר‪ ,‬שכללה‬ ‫גם פרסים לזוכים‪.‬‬ ‫בהתחלה לקחו חלק רק בנים מהכפר בפעילות‪ ,‬אך לבסוף הסכימו‬ ‫לאפשר גם לילדות לבוא ולהשתתף‪.‬‬ ‫המפגש של הילדים‪ ,‬ללא שפה משותפת‪ ,‬היה מיוחד במינו‪ ,‬כשבסוף‪,‬‬ ‫באופן ספונטאני‪ ,‬גם התחילו לרקוד ביחד לצלילי הדרבוקות המקות‬ ‫מיות‪ ,‬חוויה שריגשה את כל הנוכחים‪.‬‬ ‫קפיצה בחבל‬ ‫‪ /‬רעות פרנס‬ ‫בפעם הקודמת היינו עם שולי‬ ‫גומל‪ ,‬שמקפיץ אותנו עד ל‪ ...‬באר‬ ‫אורה‪ ,‬להיכרות עם מימון שטרית‪.‬‬ ‫כשהוריו של מימון עלו ארצה‪,‬‬ ‫ב‪ ,1956-‬מימון אז בן שנה‪ ,‬שישי‬ ‫בסדר בין שלושת אחיו ושש‬ ‫אחיותיו ‪ -‬לא חסרו לילדים נעת‬ ‫ליים‪ .‬אבא אמנם עבד ב"מקורות"‪,‬‬ ‫אך הביא עימו ארצה את ציוד הסת‬ ‫נדלרים ששימש אותו במרוקו‪.‬‬ ‫מימון שטרית‬ ‫מימון עוד מעט בן ‪ 60‬ועוד מעט‬ ‫חוגג ‪ 40‬שנה עם רינה‪ ,‬שהכיר‬ ‫בשידוך חברים עם סיום השירות ונשאה לאישה כעבור שנה קלה‪,‬‬ ‫כשהוא בן ‪ ,22‬והיא לפני גיוס‪ .‬כבר יותר מ‪ 20-‬שנה שהוא תושב‬ ‫אילת והערבה‪.‬‬ ‫כפר ילדותו‪ ,‬יבנה‪ ,‬זכור לו כמוקף פרדסים‪ ,‬עם מתנ"ס ובו חוג מטווח‪,‬‬ ‫שם זכה מימון להתחרות באנשי משטרה מקומית בהיותו בן ‪ .14‬הדרך‬ ‫לתל נוף ‪ -‬פנימיית ח"א הייתה קצרה‪ ,‬שם גם ביסס את תחום מכונאות‬ ‫הרכב‪ ,‬מקצוע שמלווה אותו עד היום‪ .‬יחד עם רינה‪ ,‬זגזג הזוג בין‬ ‫רחובות וחולון‪ ,‬חזרו ליבנה וב‪ '92-‬הוחלט להיפרד מהמוסך בבעלותו‪,‬‬ ‫ולתת שנת ניסיון לאילת‪ ,‬שנראתה אז מקום קטן ונחמד‪ .‬ארזו את שלות‬ ‫שת הילדים‪ :‬יגאל (היום בן ‪ ,36‬רחובות)‪ ,‬עידן (בן ‪ ,32‬נתניה) ונופר‬ ‫(‪ ,26‬אילת)‪ .‬עד אז אילת הייתה מוכרת למימון משנות נערותו וימי‬ ‫הצבא העליזים‪ ,‬כשהגדוד של ל"א סייר הרבה בסיני‪ ,‬כשעוד היה שלנו‪.‬‬ ‫מימון עבד בשני מוסכים‪ ,‬ובמשך תשע שנים נשארו באילת‪ ,‬ונהת‬ ‫נו מהחופים הפתוחים טרום עידן ההשתלטות של גופים שונים‪ .‬אך‬ ‫מהר מאד העדיפו את החבל ‪ -‬חינוכית ומשפחתית‪ .‬ההזדמנות הגיעה‬ ‫כשחיפשו עובד למוסך בגרופית‪ ,‬ולאחר שנתיים וותק‪ ,‬גם המשפחה‬ ‫הצטרפה לגבעה‪ ,‬הפעם כבר עם ארבעה ילדים‪ ,‬האחרון ‪ -‬עמירן (בן‬ ‫‪ ,)166‬בן הזקונים‪ ,‬מכיל בשמו את אותיות תחילת שמם של בני מש�פ‬ ‫חתו‪ .‬ובהמשך הצטרף גם פאפי‪ ,‬בן ‪ ,10‬הכלב המשפחתי‪ ,‬מאותו הסוג‬ ‫שיש לאובמה‪ .‬מסלול לחברות עלה על הפרק אך לא התממש‪ .‬בינתיים‬ ‫המשפחה נהנתה מאווירת גרופית והחבל‪ ,‬שותפים לאירועים‪ ,‬חגים‪,‬‬ ‫טיולי משפחות‪ ,‬שלצערם התמעטו מאז ההפרטה‪.‬‬ ‫לפני שלוש שנים הגשים מימון חלום בדמות "בנה ביתך באר‪-‬אורה"‪,‬‬ ‫כשזכה במגרש‪ .‬הוא בנה למשפחתו בית ונאלץ להתרגל למטראז'‬ ‫שונה מעט מזה הקיבוצי המוכר‪...‬‬ ‫הילדים באים הרבה לבקר‪ ,‬וגם מימון ורינה נוסעים לראות את הנכת‬ ‫דים‪ ,‬אבל צ'יק צ'ק מרגישים את הלחץ של המרכז‪ ,‬וכבר רוצים לחזור‬ ‫הביתה לערבה‪ .‬כבר התרגלו למרחב ולשקט‪.‬‬ ‫נקודה לשיפור ולחזון‪ :‬שהמשק לא יתמקד רק ברפת‪ ,‬גד"ש‪ ,‬תמרים‪.‬‬ ‫אם לתת דוגמא מגרופית ‪ -‬יש מוסך‪ ,‬מפעל‪ ,‬וצריך עוד אופציות‬ ‫להתרחבות‪ ,‬להיכנס לשוק הפתוח‪ ,‬לעסקים‪.‬‬ ‫ובגדול ‪ -‬לפתח את הערבה‪ ,‬ולהביא יותר אוכלוסיה לאזור בישובים‬ ‫נוספים‪ ,‬בתעשייה‪ ,‬יותר תנועה‪ ,‬מסחר‪ ,‬תעסוקה‪.‬‬ ‫נקודה לשימור‪ :‬למרות ההתפתחות‪ ,‬שלא תעמיק ההפרטה‪.‬‬ ‫למרות ההוצאות‪ ,‬שלא ייפסקו הפעילויות המשותפות‪ ,‬אירועים‪,‬‬ ‫טיולים‪ ,‬חגים‪ .‬לא רק לילדים‪ .‬התחושה היום היא שיש יותר פעילות‬ ‫בבאר‪-‬אורה מאשר בקיבוץ‪.‬‬ ‫קייטנה לילדי רחמה‬ ‫פינת הנוסטלגיה‪ :‬בנערותו‪ ,‬נהג מימון לרדת עם החבר'ה בטרמפים‬ ‫לאילת‪ .‬זה היה קל‪ ,‬כשקצת שיעמם‪ ,‬והכביש הראשי לאילת מת"א‪-‬‬ ‫עבר ביבנה‪...‬‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪19 2015‬‬ ‫יודעת חקלאית פיקחת‬ ‫‪ /‬מרג'ורי (ג'יג'י) סטרום‬ ‫פרה‪-‬פסיכולוגיה‬ ‫או מחשבות שעוברות בראש של חולבת בת ‪ 50‬בשישי בערב‪ .‬וניחושים לגבי הנחלבות‬ ‫‪ 19:45‬ביום ו'‪ ,‬חדר אוכל בקיבוץ סמר‪ .‬אני‬ ‫לוקחת עוד ביס מהעוגה ולגימה מהקפה‬ ‫ונאנחת‪ .‬בעוד חבריי ימשיכו ליהנות מארות‬ ‫חת השבת‪ ,‬עלי לעלות על אוטו לנסוע לרפת‬ ‫לחליבה‪ .‬כן‪ ,‬אסע‪ .‬בחליבה הראשונה לאחר‬ ‫שחגגתי יובל החלטתי שבגילי מותר להתפת‬ ‫נק‪ .‬בני האמצעי צחק עלי‪" .‬יש לך כח לחת‬ ‫לוב‪ ,‬אבל לא לרדת לרפת באופניים?" "הבת‬ ‫עיה היא לא לרדת‪ ",‬הסברתי‪" ,‬אלא לעלות‬ ‫בחזרה לאחר ארבע שעות חליבה‪ .‬וחוץ מזה‪,‬‬ ‫כשאתה תהיה חולבת בת ‪ 50‬נראה מה יהיה‬ ‫לך להגיד‪ .‬עד אז‪ ,‬תשתוק!"‬ ‫בערבה הדרומית נקרא לבית‬ ‫האבות שלנו "דונמילקן‪ ",‬המקום‬ ‫אליו נלך כאשר ימי החליבה‬ ‫שלנו יסתיימו‬ ‫‪ .20:29‬פרות א' מתקלחות להן בנחת בחצר‬ ‫ההמתנה‪ .‬המכון מצוחצח ושקט‪ .‬לפניי ‪275‬‬ ‫פרות‪ 23 ,‬דבוקות‪( .‬אני שונאת כשיש מספר‬ ‫ראשוני של דבוקות‪ .‬אחרי ‪ 5‬דבוקות סיימתי‬ ‫– קצת יותר מחמישית? קצת פחות מרבע?‬ ‫מספרים כאלה מעוררים אי‪-‬נוחות‪ .).‬אני‬ ‫אחת משני חולבים בסמר שסופרים דבוקות‬ ‫במהלך החליבה‪ .‬יוסי אבנת סופר דבוקה‬ ‫כ"גמורה" אחרי שהרכנו‪ .‬אני סופרת רק‬ ‫אחרי ששחררנו את הפרות‪ .‬הבדל זה הוביל‬ ‫לוויכוח סוער ערב שישי אחד‪...‬‬ ‫‪ 2‬קולסטרום‪ ,‬אחת מהן מבכירה‪ 1 ,‬אנט�י‬ ‫ביוטיקה‪ 5 ,‬כד רבע‪ .‬בשלב זה של החליבה‬ ‫אני כולי ציפייה לקראת שלוש שעות של שית‬ ‫תוף פעולה ושיחה נעימה עם בן זוגי לחליבה‪,‬‬ ‫שיתוף פעולה מפרות נחמדות אשר ייכנסו זו‬ ‫אחר זו עם חיוכים על הפנים‪ .‬בשביל זה באתי‬ ‫לקיבוץ! מי רוצה לעבוד כל הזמן רק בישיבה‬ ‫מול מחשב‪ ,‬להפעיל רק את הראש ולא את‬ ‫הגוף?‬ ‫‪ :21:15‬סוף א'‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אותן מבכירות‬ ‫שהמליטו לאחרונה שעוד לא מבינות מה זה‬ ‫חליבה‪ .‬אני מנסה לסיים חליבה שלימה בלי‬ ‫שימוש במכשיר "נו‪-‬קיק" (יש שקוראים לזה‬ ‫"קשת" ‪ -‬ברזל מכופף ששמים בין השריר של‬ ‫הרגל האחורי של הפרה והגב‪ ,‬כך שהיא לא‬ ‫תוכל לבעוט‪ .‬כעיקרון‪ .‬יש מוכשרות שמצת‬ ‫ליחות לבעוט גם ככה‪ ,‬ואם לא מרכיבים את‬ ‫הקשת נכון‪ ,‬במקום בעיטה של פרה את מקת‬ ‫בלת ברזל בראש‪( .‬זה קרה לי פעם‪ ,‬יומיים‬ ‫לפני נסיעה לחופשה‪ ,‬זמן לא רב אחרי שהת‬ ‫תחתנתי‪ .‬לא נעים)‪ .‬בסה"כ‪ ,‬אין סיבה לכעוס‬ ‫על הפרה‪ .‬היא מבוהלת‪ ,‬ההורמונים משתת‬ ‫געים‪ ,‬היא לא יודעת מה רוצים ממנה‪ .‬אם‬ ‫חולב אחד יעמוד מול הפנים שלה ויחבק לה‬ ‫‪ 20‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫את הצוואר‪ ,‬כמו שפרה עומדת מעל עגלה‪,‬‬ ‫היא תיקח צעד אחד אחורה ותעמוד בשקט‬ ‫ובביטחון‪ .‬נכון? בדרך‪-‬כלל זה עובד‪ ,‬אבל יש‬ ‫חולבים שניים שמתעצבנים על זה ש"מעכבים‬ ‫את החליבה‪ ".‬ואין מה לעשות‪ ,‬עם כל הרצון‬ ‫הטוב להבין את הפרות ולהתחשב בצרכיהן‪,‬‬ ‫חלקן פשוט פסיכיות‪.‬‬ ‫‪ :22:00‬החולב השני הלך להביא את ג'‪ ,‬פרות‬ ‫ב' נחלבתות להן בשקט‪ .‬זה הזמן לתת למח�ש‬ ‫בות לרוץ לכל הכיוונים‪ .‬באזור בו גדלתי היה‬ ‫בית אבות בשם "דונרובן" (‪,)Dunroven‬‬ ‫על שם איזה מתיישב הולנדי מהמאה ה‪.18-‬‬ ‫כילדים‪ ,‬חשבנו שקוראים לו "דון רובינג"‬ ‫“(”‪ ,”Done roving‬או "סיים לשוטט")‪ .‬ב�ע‬ ‫רבה הדרומתית נקרא לבית האבות שלנו "ד�ו‬ ‫נמילקן‪ ",‬המקום עליו נלך כאשר ימי החליבה‬ ‫שלנו הסתיימו‪.‬‬ ‫‪ :22:45‬מתקרבים לסוף‪ .‬פרות ג' נכנסות‪,‬‬ ‫לאט‪ ,‬אחת אחרי השנייה‪ .‬כל אחת עם הזת‬ ‫מנה אישית‪ ,‬כתובה על נייר הזמנות משות‬ ‫בח בדפוס תחריט‪ .‬הפרות ‪ ,024 ,035‬ו‪087-‬‬ ‫עומדות בפתח‪ ,‬מפריעות לאחרות להיכנס‬ ‫אבל לא נכנסות בעצמן‪ .‬הן החברות בוועד‬ ‫ההנצחה ‪-‬ל‪ ,776-‬אשר הייתה אצלנו ‪ 7‬ת�ח‬ ‫לובות לפחות‪ ,‬והייתה עומדת בפתח הצפוני‬ ‫של המכון כל החליבה‪ .‬מי שלא הכיר אותה‬ ‫היה צועק‪ ,‬מרביץ‪ ,‬ובועט במאמץ להכניסה‬ ‫למכון‪ .‬חבל על הזמן‪ .‬צריכים לדחוף אותה‬ ‫בעדינות אחורה כדי שפרות אחרות יוכלו‬ ‫לעבור‪ .‬בסוף‪ ,‬היא הייתה נכנסת‪ .‬פרה אחת‬ ‫רונה‪ .‬אם אפשר‪ ,‬עם מרווח של עמדה אחת‬ ‫בינה ובין הפרה שלפניה‪ .‬היום היא כבר לא‬ ‫אתנו‪ ,‬ושלוש חברותיה הקימו עמותה שמת‬ ‫טרתה להפיץ את המורשת של ‪ 776‬לדורות‬ ‫הבאים‪ .‬בינתיים הן מצליחות בכבוד‪.‬‬ ‫מדברים על כך שהפרות סובלות פיזית ופת‬ ‫סיכולוגית ברפת חלב מודרנית‪ .‬אני חולקת‬ ‫על דעות אלה מהרבה סיבות‪ ,‬ולא רק כי אני‬ ‫(וכל חברי הקיבוצים עם רפתות) מתפרנסת‬ ‫מהרפת‪ .‬פיזית –ברגע שפרה סובלת היא‬ ‫יורדת בחלב‪ ,‬יורדת במשקל‪ ,‬נהיית חולה‪.‬‬ ‫אם החליבה המכאנית פוגעת בפרה‪ ,‬ספירת‬ ‫התאים הסומתיים בחלב תעלה‪ ,‬ועל זה מקבת‬ ‫לים קנס‪ .‬גם רפתן אשר לא אכפת לו מהפרות‬ ‫(ולרוב כן אכפת להם) ידאג לבריאות הפרות‬ ‫מסיבות כלכליות‪.‬‬ ‫הטענות הפרה‪-‬פסיכולוגיות קשות יותר‬ ‫להוכחה‪ .‬הבעיה העיקרית שלי עם טענות‬ ‫אלה היא‪ ,‬שברוב חוצפתנו אנחנו‪ ,‬בני האדם‪,‬‬ ‫מלבישים על הפרה את הרגשות והמחשבות‬ ‫שלנו בניסיון להבין מה עובר עליהן‪ .‬אנחנו‬ ‫שונים‪ .‬למשל‪ ,‬פרות שומעות יותר טוב מאת‬ ‫תנו‪ ,‬ולכן רעש קטן שלא מפריע לנו מבהיל‬ ‫אותן מאד‪( .‬ראיתם פעם איך הפרות מתת‬ ‫נהגות כאשר יורד גשם על סככת החצר?)‪.‬‬ ‫אנחנו אוהבים גיוון באוכל ובפעילות; פרות‬ ‫מחפשות שגרה‪ .‬אני לעולם לא אבין מה הביא‬ ‫את ‪ 776‬לחכות כל פעם עד סוף החליבה כדי‬ ‫להיכנס‪ .‬אם אנחנו באמת רוצים לכבד את‬ ‫הפרות‪ ,‬צריכים לקבל שהן פרות ולא בני‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫‪ :23:155‬הפרה האחרונה יוצאת מהמכון‪ .‬ש�ו‬ ‫טפים את המכונות‪ ,‬תולים‪ ,‬מחברים שטיפה‪.‬‬ ‫אני יוצאת לקרב אוכל ולעשות סיבוב אחת‬ ‫רון ברפת‪ ,‬עם התפילה של כל חולב ראשון‬ ‫בשעה הזו‪" :‬שלא תהיה המלטה‪ ,‬שלא תהיה‬ ‫המלטה‪"...‬‬ ‫‪ :23:45‬נכנסת לאוטו וחוזרת הביתה‪ .‬אחרי‬ ‫החזרת האוטו‪ ,‬עדיין מצליחה להיכנס הביתה‬ ‫לפני חצות – הישג חשוב‪ .‬עייפה‪ ,‬מסריחה‪,‬‬ ‫ומרוצה מלילה של עבודה מכובדת‪.‬‬ ‫[נ‪.‬ב‪ .‬בעת כתיבה זו אני בהפסקה מתורנויות‬ ‫חליבה עקב בעיות בריאותיות‪ ,‬אך אני בטות‬ ‫חה שזו הפסקה זמנית בלבד‪ .‬אני עוד לא מות‬ ‫כנה להיכנס לבית אבות "דונמילקן"]‪.‬‬ ‫ציפור החודש‬ ‫פברואר‬ ‫‪ /‬איתי שני‬ ‫עלוית חורף‬ ‫‪© | Avi Meir | Photography‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫מילה ששווה זהב ‪/‬‬ ‫עלוית חורף היא ציפור שיר קטנה‬ ‫מאד הניכרת בגודלה הקטן‪ ,‬צבת‬ ‫עיה הירקרקים – צהובים‪ ,‬בהתת‬ ‫נהגותה התזזיתית ובשירה הבלתי‬ ‫פוסקת‪ ,‬שגם נתנה לה את שמה‬ ‫הלועזי‪ .Chiffchaf ‬היא מגיעה‬ ‫אלינו‪ ‬במספרים גבוהים מאירופה‬ ‫ומערב אסיה כבר במהלך אוקת‬ ‫טובר ורבים מן הפרטים נשארים‬ ‫באזורנו משך כל החורף ועד מרץ‪.‬‬ ‫במהלך אמצע פברואר מגיעים‬ ‫פרטים בנדידה מהדרום מלאים‬ ‫טסטסטרון ולכן שירתם נשמעת‬ ‫מכל עץ רענן‪.‬‬ ‫חודש פברואר הוא גם תחילת‬ ‫נדידת האביב‪ ,‬ובעונה זו‪ ,‬בה‬ ‫הכל אפשרי‪ ,‬מספרי הציפורים‬ ‫מכל הסוגים וכל המינים עולה‬ ‫בכל מקום‪ .‬השיא עוד לפנית‬ ‫נו‪ ,‬אבל מומלץ בחום להתחיל‬ ‫לעקוב‪ ,‬כי בקרוב יתכסו השמיים‬ ‫בדורסים‪ ,‬והמדשאות והגינות ‪-‬‬ ‫בציפורי שיר צבעוניות‪.‬‬ ‫יעל אייזנשטט רוזן‬ ‫מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה‬ ‫היכון‪ ,‬הכן‪ ...‬צא לחופשה חלק א'‬ ‫תכנון מראש הוא ביטוי מפתח בכלכלת משת‬ ‫פחה‪ .‬ימי החורף הקרים מעלים אצלי געגועים‬ ‫לימי הקיץ ו‪...‬לחופש‪ .‬זה הזמן לתכנן את החות‬ ‫פשה השנתית‪.‬‬ ‫כצעד ראשון לפני כל חופשה משפחתית‪ ,‬יש‬ ‫להגדיר מסגרת תקציבית‪ .‬לא התכוונתי לכך‬ ‫שעכשיו יש להתחיל לחסוך‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ .‬החיסת‬ ‫כון החודשי לחופשה צריך להימשך כל השנה‪,‬‬ ‫בכל חודש יש להפריש סכום קבוע ליעד זה‬ ‫(כפי שיש להפריש ליעדים האחרים)‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫יום לאחר שפרקתם את המזוודה מחופשתכם‬ ‫האחרונה‪ ,‬זה היום בו התחלתם לחסוך לחופשה‬ ‫הבאה! בעלי חברות האשראי והבנקים מבקת‬ ‫שים להודות שנית לאלה שלקחו הלוואה לצות‬ ‫רך חופשתם ובכך מימנו גם את הבונוס השנתי‬ ‫שלהם‪ ....‬המספרים מדברים בעד עצמם‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬עלות שבוע נופש ביוון לזוג‪ 2+‬ילדים‬ ‫ ‪ 10,000‬ש"ח‪ .‬משפחה א' חוסכת ‪ 1000‬ש"ח‬‫בכל חודש‪ ,‬בכל שנה‪ .‬השנה‪ ,‬נוסעת משפחה א'‬ ‫לשבוע ביוון ונותרו להם ‪ 2000‬ש"ח לפינוקים‪.‬‬ ‫משפחה ב' מתכננת לקחת הלוואה לצורך טיול‬ ‫משפחתי ביוון‪ .‬בכל חודש יחזירו ‪ 1000‬ש"ח‬ ‫(במשך שנה)‪ .‬סה"כ תחזיר משפחה ב' ‪12,000‬‬ ‫ש"ח‪( .‬וזה כמובן במקרה הטוב שההלוואה נפת‬ ‫רסה לשנה ולא מעבר לזה)‪.‬‬ ‫תוצאה‪ :‬אותו נופש עלה למשפחה ב' ‪ 2000‬ש"ח‬ ‫יותר ולא נשאר להם כסף לפינוקים‪ .‬ברגע שהת‬ ‫גדרנו את מסגרת התקציב‪ ,‬יש לבנות תכנית‬ ‫אשר מתאימה לתקציב שבנינו‪.‬‬ ‫נשמע פשוט? זה נכון‪ ,‬ובכל זאת‪ ...‬חשוב לקחת‬ ‫בחשבון את כל ההוצאות הנלוות‪ ,‬כי הנופש‬ ‫המשפחתי אינו מסתכם בטיסה ומלון‪ .‬הדיל‬ ‫האטרקטיבי שמצאתם באינטרנט רק ב‪299-‬‬ ‫יורו לאדם‪ ,‬בקלות מתפתח להוצאה גדולה פי‬ ‫כמה כשמתחברות ההוצאות הנלוות‪ .‬יש לקחת‬ ‫בחשבון את הביטוח הרפואי‪ ,‬חידוש דרכונים‬ ‫וויזות‪ ,‬נסיעות (נסיעה‪/‬טיסה לשדה תעופה‬ ‫בארץ‪ ,‬מוניות‪ ,‬העברות‪ ,‬רכב שכור‪ ,‬רכבות)‪,‬‬ ‫כניסות לאתרים‪ ,‬מופעים‪ ,‬אטרקציות‪ ,‬אוכל וכת‬ ‫מובן גם קניות‪ ,‬עם או ללא הדיוטי פרי‪.‬‬ ‫כדי לחמם את לבבכם ומחשבתכם‪ ,‬ריכזתי‬ ‫מספר טיפים שימושיים להוזלת החופשה המשת‬ ‫פחתית‪ ,‬הגדלת ההנאה וכמובן הקטנת הגרעון‪.‬‬ ‫בחירת מועד ‪ -‬אלה מאיתנו שלא חייבים‬ ‫לצאת לחופש בזמן חופשות בתי הספר והחגים‪,‬‬ ‫ייהנו ממחירים זולים בעשרות אחוזים ומהרבה‬ ‫פחות עומס מבקרים ומטיילים בכל מקום‪ .‬אם‬ ‫אין ברירה ‪ -‬יש מדרג מחירים גם בשיא העונה‬ ‫ השבועיים היקרים ביותר הם השבועיים בהם‬‫אין קייטנות (אמצע עד סוף אוגוסט)‪ .‬מומלץ‬ ‫להימנע מנופש בזמן זה – מעבר למחירי השיא‬ ‫יש עומס בלתי נסבל של נופשים‪ ,‬מה שהופך‬ ‫את החוויה להרבה פחות נעימה ואת התורים‬ ‫להרבה יותר ארוכים‪.‬‬ ‫בחירת יעד – ניתן למצוא מגוון יעדים זולים‬ ‫יותר ומתויירים פחות‪ .‬יעד הטיול צריך להתאים‬ ‫לאופי הטיול ולשלב בין מה שההורים אוהבים‬ ‫לעשות לבין תחומי העניין של הילדי ם וכמ�ו‬ ‫בן להתאים למסגרת התקציב‪ .‬ערכו השוואה‬ ‫בין היעדים השונים אליהם תרצו לנסוע ‪ -‬אם‬ ‫אתם לא נעולים על חופשה ביעד מסוים‪ ,‬מומלץ‬ ‫להשוות בין המחירים של היעדים השונים אשר‬ ‫עונים על סוג החופשה שאתם מחפשים‪ .‬נכון‬ ‫שישנם יעדים מסוימים שנתפסים כזולים ביחס‬ ‫ליעדים אחרים מאותו סוג‪ ,‬אך זה נתון לשינויים‬ ‫ולעתים תמצאו חבילות אטרקטיביות ביותר‬ ‫ליעדים שנחשבים יקרים‪ ,‬לכן כדאי לבדוק‬ ‫ולא לפסול מראש‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬חלק מאת‬ ‫תרי התיירות מציעים ממשק חדשני‪ ,‬שמאפשר‬ ‫לכם לחפש הצעות לחבילות ביותר ביעד אחד‬ ‫בו זמנית‪ ,‬כך שניתן להשוות בין מחירי יעדים‬ ‫שונים ביתר נוחות ויעילות‪.‬‬ ‫עד כאן חלק א'‪ ...‬המשך טיפים לחסכון בעלות‬ ‫החופשה המשפחתית שלכם ‪ -‬בחודש הבא!‬ ‫שלכם בעושר ואושר‪ ,‬יעל‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪21 2015‬‬ ‫אצלנו בקיבוץ‬ ‫‪ /‬יניב גולן‬ ‫"הבעיה שנצטרך להוסיף כאן מּופה מגולוונת"‪ ,‬נאנח האינסטלטור‪" .‬אתה לא חייב לקחת נעלי ערב‪ ,‬אבל‬ ‫לא תקבל במקומן זוג נעלי בית נוסף"‪ ,‬מבהיר הסנדלר‪" .‬אם זה הפרצוף של הקיבוץ‪ ,‬אני עוזב"‪ ,‬אומר הנער‬ ‫ומושך סטיק‪ .‬נוסטלגיה אסוציאטיבית מחצרו של קיבוץ פלוני‪-‬פולני (פלוס רמיזות לימינו אלה)‬ ‫היה אצלנו בקיבוץ איש אחד ושמו‬ ‫לקסי‪ .‬בזקנתו ניהל את המרכולית המת‬ ‫קומית‪ ,‬והיא גם נקראה על שמו ‪" -‬הלת‬ ‫קסייה"‪ .‬אמרו שבצעירותו אהב לשטות‬ ‫בבריות ולהשתעשע בדיבורו‪ .‬באותם‬ ‫ימים קדומים הוא שימש כנהג משאית‬ ‫הליילנד האדומה‪ ,‬שלקחה מדי יום‬ ‫תוצרת חקלאית מהמשק שלנו לסניף‬ ‫תנובה בחיפה ‪ -‬והביאה משם ירקות‬ ‫ומוצרי חלב‪ .‬לפי אחד הסיפורים‪ ,‬שאלה‬ ‫אותו פעם חברה‪" :‬לקסי‪ ,‬אפשר לנסוע‬ ‫איתך מחר לחיפה?" והוא ענה לה‪" :‬כן‪,‬‬ ‫אבל בדרך אני מחליף הילוכים"‪" .‬נו‬ ‫טוב"‪ ,‬אמרה החברה‪" ,‬אם אתה מחת‬ ‫ליף הילוכים בדרך‪ ,‬אז אני כבר אסע‬ ‫באוטובוס של אגד"‪.‬‬ ‫(ולמה אני מספר את זה? כי אכן יקרה‬ ‫עבודה של הצייר יוחנן סימון (‪)1905-1976‬‬ ‫לעתים קרובות שבעל מקצוע ישתמש‬ ‫במונח מפוצץ‪ :‬אם כדי להבטיח שאף‬ ‫הפרצוף שלנו‬ ‫אחד לא יתחב את אפו לתוך ענייניו‪ ,‬ואם סתם‬ ‫כדי לעשות רושם‪" .‬הבעיה שנצטרך להוסיף‬ ‫כאן מּופה מגולוונת"‪ ,‬אומר אינסטלטור היה לנו אז‪ ,‬בראשית שנות השמונים‪ ,‬מוסד‬ ‫תשוש שהשבדי תיכף נשמט מידיו; "זה יחייב חינוכי נפלא‪ ,‬פסגת החינוך המשותף‪ ,‬אוטות‬ ‫אותי לעשות סקאן וקונברט"‪ ,‬מקונן גרפיקאי נומיה שבה היינו רשאים לבטא בחופשיות‬ ‫שמבקש מעט שקט בחייו; "הדבר בלתי אפת את כל הטוב והרע שבנו (למשל‪ ,‬להתעלל‬ ‫שרי מבחינה מינהלתית"‪ ,‬מסביר פקיד בכיר שיטתית בילדי חוץ)‪ .‬לבו של המוסד היה חדר‬ ‫אוכל משלנו‪ ,‬בראש הגבעה‪ .‬היו שם מסיבות‬ ‫במשרד זוטר)‪.‬‬ ‫פורים וערבי תרבות וקבלות שבת עם סיכום‬ ‫שבוע היתולי‪ .‬המבוגרים הבודדים שנכחו שם‬ ‫נעלי בית‬ ‫נדמו כאורחים בממלכה זרה‪.‬‬ ‫בשלהי הסתיו נשלחנו לסנדלריה ‪ -‬היה אצת‬ ‫לנו בקיבוץ דבר כזה ‪ -‬כדי לקבל "נעלי ערב" פעם שאלה אותו חברה ותיקה‪:‬‬ ‫ונעלי בית‪ ,‬לקראת החורף המתקרב‪ .‬המקום "לקסי‪ ,‬אפשר לנסוע איתך מחר‬ ‫נוהל על ידי אישה מהירת חימה שתקשרה לחיפה?" והוא ענה לה‪" :‬כן‪ ,‬אבל‬ ‫רק באמצעות צעקות איומות‪ .‬המטפלות בדרך אני מחליף הילוכים"‪" .‬נו‬ ‫סימנו לנו מאחורי גבה שלא להתרגש‪ ,‬אבל טוב"‪ ,‬אמרה החברה‪" ,‬אם אתה‬ ‫אנחנו רק רצינו לבחור כבר נעל ולהסתלק‪.‬‬ ‫מחליף הילוכים בדרך‪ ,‬אז אני‬ ‫כעבור שנים אחדות‪ ,‬כאשר כבר עמדתי על‬ ‫דעתי‪ ,‬ביקשתי שייתנו לי שני זוגות נעלי בית‪ ,‬כבר אסע באוטובוס של אגד"‬ ‫ושום נעלי ערב‪ .‬למה? כי אהבתי את נעלי באיזשהו שלב באו מהקיבוץ ואמרו לנו שרות‬ ‫הבית המשובצות והייתי הולך בהן לטיולים צים לסגור את המקום‪ .‬כי "זה לא היגייני‬ ‫שנתיים ואפילו משחק כדורגל‪ .‬אולי גם כי שמביאים את האוכל בטרקטור" (באמת היה‬ ‫כבר החלטתי שאיני רוצה עוד בנעלי עור‪ .‬לנו אכפת‪ ,)...‬ומשום שקשה לקיבוץ להחת‬ ‫"אי אפשר"‪ ,‬היתה התשובה‪" :‬אתה לא חייב זיק שני חדרי אוכל‪ .‬סירבנו‪ ,‬ואתם מבינים‬ ‫לקחת נעלי ערב‪ ,‬אבל לא תקבל במקומן זוג למה‪ .‬אז אמרו לנו "בואו נעשה עסקה‪ :‬אתם‬ ‫נעלי בית נוסף"‪" .‬למרות שהן פחות יקרות? תתחשבו בבקשה שלנו ותסכימו לרדת לשנת‬ ‫ניסיון לחדר האוכל הכללי‪ ,‬שבדיוק הורחב‬ ‫"כן‪ ,‬כל אחד מקבל זוג מכל סוג‪ ,‬וזהו זה"‪ ,‬בהשקעה גדולה‪ .‬ואם לאחריה תרצו לשוב‬ ‫פסק הסנדלר‪.‬‬ ‫לחדר אוכל שלכם ‪ -‬תוכלו"‪ .‬התקיים דיון‬ ‫הבירוקרטיה‬ ‫כי‬ ‫זה?‬ ‫את‬ ‫מספר‬ ‫(ולמה אני‬ ‫ב"שיחת המוסד" וההחלטה עברה‪ ,‬אם כי‬ ‫הקיבוצית נוטה לעשות סדר גם איפה שאין בקושי‪.‬‬ ‫בלגן‪ ,‬לקצץ במקום שממילא מתוקצב בחסר‪ ,‬האמת‪ ,‬התקשינו להתרגל למציאות החדת‬ ‫ובאופן כללי להוציא את החשק)‪.‬‬ ‫שה‪ .‬בעיקר משום שאסור היה להיכנס לשם‬ ‫‪ 22‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫יחפים‪" ,‬כי זה לא אסתטי"‪ .‬אבל‬ ‫מאיפה תביא מנעלים‪ ,‬אם אתה‬ ‫ממילא יחף רוב השנה? ואם אצייר‬ ‫רצועות סנדל על הרגל ‪ -‬שאל‬ ‫המוסדניק ‪ -‬אוכל להיכנס? "אל‬ ‫תתחכם"‪ ,‬אמר אחד העובדים וגרר‬ ‫אותו החוצה‪.‬‬ ‫מה שיפה הוא שבחדר האוכל היה‬ ‫קיר קרמיקה ענק ונהדר‪ ,‬שמדמה‬ ‫את אדמת הקיבוץ ‪ -‬עם קוליס של‬ ‫טרקטור וקני נמלים‪ ,‬טקסטורה של‬ ‫אדמה שנסחפה במים‪ ,‬אצטרה‪ .‬וכת‬ ‫מובן כמובן שהיו שם גם טביעות‬ ‫רגליים יחפות (סמל התיישבותי‬ ‫ידוע של תום וחיבור לקרקע)‪ .‬אז‬ ‫צחקנו שהזקנות הפולניות כאילו‬ ‫אומרות‪" :‬לא די שהם נכנסים יחת‬ ‫פים לחדר האוכל‪ ,‬הם גם הולכים‬ ‫על הקירות"‪.‬‬ ‫אחרי שנה כינסו אותנו שוב לשיחה והודיעו‬ ‫שהמשק אינו יכול למלא את חלקו בהסכם‪:‬‬ ‫הם לא חוזרים להפעיל את חדר האוכל של‬ ‫המוסד‪ .‬היינו בהלם‪ .‬בחורצ'יק אהוב במיוחד‬ ‫מכיתה י"ב‪ ,‬קם ואמר‪" :‬אם זה הפרצוף של‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬אני עוזב"‪ .‬אמר ועשה‪ .‬את משכורת‬ ‫הטייס שלו הקיבוץ כבר לא ראה‪( .‬בהמשך‬ ‫העפיל הבחור עד דרגת תא"ל בחיל‪ ,‬ולאחר‬ ‫שפיקד על בסיס ידוע עבר להיי‪-‬טק‪ .‬ולמה‬ ‫אני מספר את זה? כי קיבוץ שלא מאזין היטב‬ ‫לבניו‪ ,‬דינו להתנוון)‪.‬‬ ‫געגועים לעודד‬ ‫אני מהרהר לפעמים בבניי‪ ,‬שמתחנכים‬ ‫במעל"ש‪ ,‬על הטוב והפחות‪-‬טוב שבתיכון‬ ‫האזורי שלנו‪ .‬עם המגמות המעולות‪ ,‬אבל בלי‬ ‫סימולציות מושקעות של ועידה בינלאומית‬ ‫לשלום; עם אובססיית השואה המגוחכת‬ ‫שלנו‪ ,‬אבל בלי עלון בית ספר‪ .‬כולם מגיעים‬ ‫באוטובוסים ונעלמים באוטובוסים‪ .‬ברוך השם‪,‬‬ ‫אין הפקרות כמו בימינו‪ ,‬אבל גם אין השראה‪.‬‬ ‫(ולמה אני מספר את זה? כי פעם פעם‪,‬‬ ‫ב"שבוע האמנות" שנערך במוסד החינות‬ ‫כי ההוא‪ ,‬הופעתי עם חבר ב"קטע לפסנת‬ ‫תר וארוחת ערב‪ ,‬באורך של שלוש נורות"‪.‬‬ ‫הבחור קירקש בסכין ומזלג על מגש קיבוצי‬ ‫וכלי מזון‪ ,‬סחבק טרטר על המנענעים‪ .‬הקטע‬ ‫נוגן שלוש פעמים כשבסוף כל סיבוב‪ ,‬בשיא‬ ‫הקרשצ'נדו‪ ,‬השותף שלי מרסק מנורה‪ .‬בפעם‬ ‫האחרונה היה רעש הניפוץ גדול בהרבה מהת‬ ‫מתוכנן‪ :‬המחנך שלי‪ ,‬עודד רוטמן ז"ל‪ ,‬הצטת‬ ‫רף לחגיגה והטיח ברצפה קנקן זכוכית גדול‪.‬‬ ‫אז זהו‪ ,‬שאני מתגעגע אל עודד‪ ,‬אליו ואל‬ ‫חיוכו הרחב)‪.‬‬ ‫ח' והדיונה האמריקאית‬ ‫‪ /‬דובי גולדמן‬ ‫בלי הרבה הקדמות מיותרות ‪ -‬הוא חזר אלינו‪ .‬קבלו את דובי גולדמן והקרוקודילים‬ ‫הביצה המקומית רוחשת וגועשת בזמן האחת‬ ‫רון מן המתח שבין פיתוח לשימור‪ ,‬בין הטבע‬ ‫למטבע‪ ,‬בין הזחל לקטרפילר ובין חובבי‬ ‫האוהל והכוכבים למעדיפי המזגן ומטהר‬ ‫האוויר‪ .‬ואני הקטן‪ ,‬יותר ויותר הולך לאיבוד‪.‬‬ ‫אני הקטן שרואה עצמו ידיד לשממית ולמהת‬ ‫נדס‪ ,‬רע לצבי ולקבלן‪ ,‬חבר לביצה ולחלוץ‬ ‫ אינו מוצא את עצמו‪.‬‬‫אני נוהג לחשוב ששמירת הטבע היא נר לרת‬ ‫גלי‪ .‬אמת‪ ,‬אבל פיתוח ושגשוג כלכלי הוא‬ ‫פנס למותני‪ ,‬ובכלל – שלום בין הבריות הוא‬ ‫זרקור למעיי‪ .‬וכמובן שטרם דיברתי על כך‬ ‫שבעוד חובב אני את הטבע מאוד‪ ,‬הרי שאת‬ ‫פרנסתי אני מוציא מניצול (יש שיאמרו "נית‬ ‫צול ציני" מבלי להבין שזו מחמאה בשבית‬ ‫לי) של אותו טבע עצמו‪ .‬ובעוד אני לא יודע‬ ‫באיזה מחנה אני‪ ,‬רואים בי אלה את חברם‬ ‫ואלה את ידידם ואני רק מסתובב ומפזם לי‬ ‫בקולי הבורשטייני – "אומרים שאני אינני‬ ‫אני על כן אני נבהל"‪ .‬ולפעמים‪ ,‬בערב‪ ,‬אני‬ ‫מוריד את הה' מהמילה האחרונה‪.‬‬ ‫אחחחח‪ ,‬אילו זה רק היה פשוט כמו בברלין‪,‬‬ ‫או בלונדון‪ ,‬או באמריקה‪ .‬הכל פשוט יותר‬ ‫באמריקה‪ .‬הרעים רעים והטובים טובים‪.‬‬ ‫ואיפה שלא ברור ‪ -‬יודע הטבע להגן על‬ ‫עצמו‪" .‬כל‪-‬כך פשוט שם"‪ ,‬אני אומר לאת‬ ‫שתי‪ ,‬שמלכסנת אלי מבט של חוסר אמונה‬ ‫(אם כי מאוד יתכן שזה מבט של "מתי תתקן‬ ‫כבר את האופניים שמקולקלים חצי שנה" או‬ ‫"מתי תבין שיש לנו מדיח כלים חצי אוטומת‬ ‫טי ומישהו עדיין צריך למלא אותו"‪ .‬אני לא‬ ‫כל‪-‬כך מצליח להבחין בדקויות של המבטים‬ ‫שלה)‪" .‬באמת!" אני אומר לה‪" .‬לא סיפרתי‬ ‫לך את הסיפור על‪"......‬‬ ‫שמבחינתו שיאו של כל טיול הוא המפגש‬ ‫עם מקווה המים הקרוב‪ .‬אין גב בארצנו בו‬ ‫‪ ¤‬לא טבל ואין מעין בו לא שכשך ‪ ¤‬בחברת‬ ‫חברים ובני משפחה‪.‬‬ ‫כך ישב לו ‪ ¤‬ידידי באותו אי פראי‪ ,‬ספון‬ ‫בחליפתו במרכז הקונגרסים‪ ,‬ומחשבתו‬ ‫נדדה אל המרחבים הפתוחים‪ .‬הרצאה רדפה‬ ‫הרצאה עד שהחליט ‪ ¤‬כי די לו‪ .‬יצא ממרכז‬ ‫הקונגרסים‪ ,‬שכר אופניים ויצא לתור את‬ ‫האי‪ .‬תחילה הקיף את חופיו ומילא ראותיו‬ ‫באויר המלוח‪ .‬אחר‪-‬כך שינס מותניו לטפס‬ ‫על הגבעות המשקיפות על האוקינוס מצד‬ ‫אחד והיבשת מצד שני ואז‪ ,‬באחת הירידות‬ ‫מהגבעה הגדולה באי‪ ,‬נתקלו עיניו בפלא‬ ‫פלאי – אגם לא קטן לא גדול‪ ,‬שכולו פרא‬ ‫ופראיות‪.‬‬ ‫נפשו ש ל ‪ ¤‬עלתה על גדותיה‪ .‬בשארית כ�ו‬ ‫חותיו דיווש לחוף האגם והביט כמשתאה‪.‬‬ ‫אגם כחול טורקיז‪ ,‬עם חוף חולי בתול ואין‬ ‫אף איש שיפריע‪ .‬לא בית קפה‪ ,‬לא מעגן‬ ‫סירות‪ ,‬לא כסאות נח בעשרים שקל‪ .‬כלום‪.‬‬ ‫טבע בראשיתי ובלתי מנוצל‪" .‬רק באמרית‬ ‫קה‪ "...‬חשב ‪ ¤‬בראשו ומיד עשה כמנהג‬ ‫החלוץ הישראלי לדורותיו – פשט מחלפותיו‬ ‫וכשרק תחתוניו בלבד לגופו רץ אל המים‬ ‫הנעימים‪.‬‬ ‫שעה קלה בילה ‪ ¤‬בשחיה באגם‪ .‬חותר לגדה‬ ‫אחת וחוזר בסגנון גב לשניה‪ .‬צולל לעומק‬ ‫המים הצלולים ושב וצף אל קרני השמש‬ ‫החמימו‪,‬ת‪ ,‬שוכב על גבו ומשפריץ סיל�ו‬ ‫ני מים מפיו כמו היה תינוק לוויתן‪ .‬לאחר‬ ‫שסיים‪ ,‬חזר אל החוף‪ ,‬לבש מחלפותיו ומיהר‬ ‫למרזכז הקונגרסים‪ ,‬שם עמד להתחיל קו�ק‬ ‫טייל הערב‪.‬‬ ‫‪ ¤‬התייצב בזמן לקוקטייל כדי להשיח עם‬ ‫מארחיו בנושאים ברומו של עולם זה או‬ ‫אחר‪ ,‬והפעם תוך אחיזת כוסית משקה (מרת‬ ‫טיני‪ ,‬מנוער כמובן) ביד אחת ומתאבן כזה או‬ ‫אחר ביד השניה‪ .‬ובין דיון בסוגיה זו או אחרת‬ ‫שאל אותו בן שיחו מה הוא חושב על אזור‬ ‫זה של צפון דרום קרולינה (או שמא היה זה‬ ‫דרום צפון קרולינה כאמור)‪" .‬טוב ששאלת"‬ ‫השיב ‪ ¤‬ומיד פתח וסיפר לו את קורות אותו‬ ‫יום ובעיקר את ההתגלות שהיתה לו באותו‬ ‫אגם טורקיז צונן החבוי בלב האי‪" .‬מוזר"‪,‬‬ ‫הוסיף ‪" ,¤‬אצלנו אגם כזה כבר היה מתהדר‬ ‫בשורה של גזלנים‪ ,‬חניה בתשלום‪ ,‬כסאות‬ ‫נוח ושלטים של 'לא להאכיל את הדגים'‪.‬‬ ‫שלא לדבר על סירות להשכרה ואופנועי‪-‬ים‬ ‫שמחסלים שוערי נבחרת‪ .‬והנה אצלכם –‬ ‫כלום‪ .‬לא פיתחתם דבר והשארתם את הטבע‬ ‫בתולי‪ .‬איך זה יתכן?"‬ ‫בן שיחו של ‪ ¤‬נראה מזועזע מרעיונותיו של‬ ‫ידידי ‪ .¤‬הוא הניח את כוס הבירה הצוננת‬ ‫שלו ברעדה על השולחן והשיב לו במשפט‬ ‫אחד קצר וקולע – "‪But of course, it's‬‬ ‫‪."because of the crocodiles‬‬ ‫"את רואה?"‪ ,‬אמרתי לאשתי‪" ,‬אם רק היו‬ ‫מתרוצצים כמה קרוקודילים בדיונות במקום‬ ‫שממית השממון המצויה – אולי הכל היה‬ ‫נראה אחרת"‪...‬‬ ‫אני נוהג לחשוב ששמירת הטבע‬ ‫היא נר לרגלי‪ .‬אמת‪ ,‬אבל פיתוח‬ ‫ושגשוג כלכלי הוא פנס למותני‬ ‫ובכלל – שלום בין הבריות הוא‬ ‫זרקור למעיי‬ ‫מדובר בסיפור שסופר לי על‪-‬ידי אישיות כה‬ ‫סודית‪ ,‬שבתחילה חשבתי לכנות אותה בשם‬ ‫בדוי ‪ -‬חובב‪ ,‬בהמשך בחרתי לקצר את השם‬ ‫לאות ח' ולאחר התיעצות עם קב"ט העית‬ ‫תון החלטנו להרחיק לכת ולהשתמש באות‬ ‫בדויה הלא היא ‪.¤‬‬ ‫ובכן‪ ¤ ,‬ידידי השתתף פעם באיזה קונגרס‬ ‫מאוד חשוב‪ ,‬בנושא מאוד חשוב‪ ,‬ברומו של‬ ‫עולם זה או אחר‪ ,‬שנערך באי לחופה של צפון‬ ‫קרולינה הדרומית או דרום קרולינה הצפות‬ ‫נית – אינני זוכר‪ .‬דבר אחד יש לדעת על‬ ‫‪ ¤‬והוא שהוא חובב טבע וטיולים גדול‪ .‬תנו‬ ‫לו שבת ושביל במדבר והוא השמח באדם‪.‬‬ ‫אך ככל חובב טיולים אמיתי מבני עמנו‪ ,‬הרי‬ ‫קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪23 2015‬‬ ‫התשבץ החודשי‬ ‫והחודש ‪ -‬צבעים‪ .‬נושא פשוט‪ ,‬גם חלק מההגדרות‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬לא באנו לשבור את הראש‪ ,‬באנו ליהנות‪.‬‬ ‫פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר"‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות‪ ,‬מועצה אזורית חבל אילות‪ ,‬או למייל‪nakdimon@eilot.org.il :‬‬ ‫בהצלחה‪ .‬גל נקדימון‬ ‫מאוזן‬ ‫‪ .1‬אבן חן שקיבלה את שמה ממדינה שביןהים התיכון לים האיגאי‬ ‫‪ .2‬צבע אחד מפתילי הציצית‬ ‫‪ .3‬צבע התבשיל שרצה עשיו‬ ‫‪ .4‬בא עם "בעיניים" ו ‪" -‬חור"‬ ‫‪ .5‬אצל השכן הוא תמיד יותר‬ ‫‪... .6‬אשר על שפת הים‬ ‫‪ .9‬במגילה הוא מגיע עם כרפס ותכלת‬ ‫‪ .10‬בשינוי ניקוד‪ ,‬הוא ניקוד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מאונך‬ ‫‪ .3‬לפי הספר‪ ,‬יש לו כמה עשרות גוונים‬ ‫‪ .4‬צבע החוט הזה עזר למרגלים של יהושע‬ ‫‪ .6‬בין ההתנתקות לחברה הסלולארית‬ ‫‪ .7‬הצבע האהוב על פולניות‬ ‫‪ .8‬דרך משקפיים בצבע הזה רואים טוב‬ ‫‪ .9‬שם גוון שמאפשר גברים ללכת עם חולצה‬ ‫כתומה בלי לקרוא לה כך‪...‬‬ ‫‪ .11‬יש צווארון כזה‪ ,‬שקר כזה ואפילו‬ ‫ארמי אחד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫נושא‪:‬‬ ‫צבעים‬ ‫‪11‬‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫פתרון התשבץ הקודם‬ ‫"שמורות טבע"‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫‪ 24‬קצה המדבר | גיליון מס‪ | 169 .‬פברואר ‪2015‬‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫נ‬