‫הקרן לעידוד ופיתוח‬ ‫ענף הבניה בישראל‬ ‫בקרו באתר‬ ‫האינטרנט החדש‬ ‫שלנו‬ ‫הקרן מממנת לך‬ ‫עד ‪75%‬‬ ‫מעלות הקורסי‬ ‫ם‬ ‫‪l‬‬ ‫‪.i‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.c‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪akere‬‬ ‫‪www.h‬‬ ‫קורס מנהלי עבודה בבנין‬ ‫קורס בונה פיגומים‬ ‫עלות הקורס בין ‪ 12,000‬ש"ח ל‪ 20,000-‬ש"ח לעובד‪.‬‬ ‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬ ‫עלות הקורס כ‪ 2,000-‬ש"ח לעובד‪.‬‬ ‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬ ‫קורס מנהלי עבודה כבישים ותשתיות‬ ‫קורס למניעת ליקויי בניה‬ ‫עלות הקורס בין ‪ 12,000‬ש"ח ל‪ 16,000-‬ש"ח לעובד‪.‬‬ ‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬ ‫עלות הקורס לכיתה עד ‪ 45‬תלמידים כ‪ 30,000-‬ש"ח‪.‬‬ ‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬ ‫קורס נאמני בטיחות‬ ‫הכשרת עובדים לעבודה בגובה‬ ‫עלות הקורס כ‪ 900-‬ש"ח לעובד‪.‬‬ ‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬ ‫עלות הקורס לכיתה של עד ‪ 10‬תלמידים כ‪ 2,500-‬ש"ח‪.‬‬ ‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬ ‫קורס מפעיל עגורן צריח‬ ‫הכשרת מדריכים לעבודה בגובה‬ ‫עלות הקורס כ‪ 8,000-‬ש"ח לעובד‪.‬‬ ‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬ ‫עלות הקורס כ‪ 2,600-‬ש"ח לעובד‪.‬‬ ‫הקרן משתתפת עד ‪ 75%‬מעלות הקורס‪.‬‬ ‫נוסף על כל אלה‪ ,‬הקרן משתתפת במימון קורסים מקצועיים נוספים בתחום עבודת‬ ‫הבנין‪ ,‬בהתאם לצורכי הענף ודרישות הקבלנים והעובדים‪.‬‬ ‫לקבלת פרטים נוספים‬ ‫ניתן לפנות למיקי גרוס‪ ,‬מנהל הדרכה בקרן‪:‬‬ ‫טלפון‪052-3805454 ,03-6247495 :‬‬ ‫פקס‪03-6247494 :‬‬ ‫דוא"ל‪miki@hlb.org.il :‬‬ ‫לבדיקת זכאות וקבלת השתתפות הקרן במימון קורסים‬ ‫יש לפנות באמצעות אתר האינטרנט בכתובת ‪( www.hakeren.co.il‬הכשרות מקצועיות)‬ ‫תשרי‪-‬חשון תשע"ה‬ ‫אוקטובר ‪ 2014‬ש ‪339‬‬ ‫‪ 0‬יו"ר המערכת‪:‬‬ ‫ יוסי לוינסקי‪ ,‬סגן נשיא‪ ,‬יו"ר הארגונים‬ ‫ המקומיים ויו"ר ועדת תדמית‬ ‫‪ 0‬עורך‪ :‬שי פאוזנר‬ ‫‪ 0‬עורכת לשונית‪ :‬דפנה אשכול‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪0‬‬ ‫‬ ‫מערכת‪ :‬התאחדות בוני הארץ‪,‬‬ ‫רח' אחד העם ‪ ,9‬ת"א‬ ‫טל‪,03-5671217 .‬‬ ‫פקס‪03-5671207 .‬‬ ‫‪ 0‬הוצאה לאור‪ ,‬מנויים ומודעות‪:‬‬ ‫ תירוש הוצאה לאור בע"מ‬ ‫ מנכ"ל ומו"ל‪ :‬ויקטור ביטון‬ ‫ רח' הגר"א ‪( 17‬בית גרפוליט)‬ ‫ תל‪-‬אביב ‪6602433‬‬ ‫ טל‪ ,03-5662080 .‬פקס‪03-5662081 .‬‬ ‫ ‪tirosh@tirosh-site.co.il‬‬ ‫‪ 0‬יועצות פרסום‪ :‬לאה צור‬ ‫חדווה פז‬ ‫‬ ‫‪ 0‬עיצוב גרפי‪ :‬מאשית קורצמן‬ ‫‪10‬‬ ‫דבר הנשיא ‪ /‬ניסים בובליל‬ ‫‪14‬‬ ‫“אנו בוני הארץ‪ ,‬כי טוב שם‪ ,‬משמן טוב” ‪ /‬יוסי לוינסקי‬ ‫‪16‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫אגף יזמות ובנייה‬ ‫‪“ 0‬קבוצות רכישה” או “עמותות בנייה” ‪ -‬השמות השתנו‪ ,‬הסיכון בעינו עומד ‪ /‬רוני בריק‬ ‫‪ 0‬פעילות ההתאחדות לקידום תמ”א ‪ / 38‬אמיר הלר‬ ‫‪ 0‬יש חניה ‪ -‬עסקה קלה‪ :‬פתרונות חניה בתמ”א ‪ / 38‬איציק שגב‬ ‫‪22‬‬ ‫‬ ‫אגף בנייה חוזית‬ ‫‪ 0‬מקבלי ההחלטות בתחום הבנייה “אופים” לכם “חצי עוגה” ‪ /‬אשר גרין‬ ‫‪24‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫אגף תשתיות‬ ‫‪ 0‬מזמיני עבודות מנסים למנוע תביעות באמצעות סעיפים מקפחים במכרז ‪ /‬אילן מרדכי‬ ‫‪ 0‬שוב ושוב כוללים מכרזים העדפת חברות זרות ללא הסבר רלוונטי ‪ /‬דוד שחף (שפי)‬ ‫‪28‬‬ ‫‬ ‫אגף כספים וכלכלה‬ ‫‪ 0‬תופעת התביעות של עובדים פלשתינים הצריכה שינוי מחשבתי בענף ‪ /‬איציק גורביץ‬ ‫‪34‬‬ ‫תוכנית אכיפה פנימית בנושא ההגבלים העסקיים בהתאחדות בוני הארץ ‪ /‬קובי פלקסר‬ ‫‪36‬‬ ‫‬ ‫אגף טכני‬ ‫‪ 0‬תקן חדש למערכת פסיפס ואריחי קרמיקה בחיפוי פנים מיושמים בהדבקה ‪ /‬נתן חילו‬ ‫‪4 0‬‬ ‫אגף הקשר עם הקבלן‬ ‫‪ 0‬מסיבת עיתונאים מיוחדת בשל המצב הקשה בענף ‪ /‬שי פאוזנר‬ ‫‪ 0‬ההתאחדות בתקשורת‬ ‫‪42‬‬ ‫אגף פרסום ושיווק‬ ‫הכשרות מקצועיות‪ ,‬יום עיון והטבות לחברי ההתאחדות ‪ /‬ז’ואל טל‬ ‫‪44‬‬ ‫‬ ‫ראיון מיוחד עם יו”ר איגוד מהנדסי הערים בישראל‪ ,‬מרים ארז‬ ‫“היזמים הם לא האויבים שלנו” ‪ /‬שי פאוזנר‬ ‫‪48‬‬ ‫רשמים מהכנס השנתי של המועצה לבנייה ירוקה ‪ /‬זיו לזר‬ ‫‪52‬‬ ‫בארגונים‬ ‫‪75‬‬ ‫הפינה הירוקה‬ ‫מיתוסים על צפיפות‪ ,‬בנייה גבוהה והמרחב הציבורי ‪ /‬עידית הוד וד”ר יודן רופא‬ ‫‪78‬‬ ‫חידושים בשירות המיפוי הממשלתי‬ ‫אזור קבוצתי חדש בשרת המפות ‪ /‬יעקב בר לביא‬ ‫‪80‬‬ ‫הפינה המשפטית‬ ‫קומה ללא היתר בקניון‪ ,‬חלוקת דירה בניגוד לתב”ע‪ ,‬מגורים לעובד זר‪ ,‬התחשבנות‬ ‫עם מזמיני עבודה‪ ,‬תחרות בענף המלט ‪ /‬עו”ד נתן לרר‬ ‫‪83‬‬ ‫חדשות מיסים‬ ‫נוהל גילוי מרצון ברשות המיסים‪ ,‬סיווג תקבול מהמדינה בסיום חכירה‪ ,‬סיווג עסקה‬ ‫כקומבינציה‪ ,‬תשומות שישמשו לפעילות שאינה חייבת מע”מ ‪ BDO /‬זיו האפט‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ 0‬הפצה‪ :‬התאחדות בוני הארץ‪,‬‬ ‫ רח' אחד העם ‪ ,9‬ת"א‬ ‫‪ 0‬כתובת ההתאחדות באינטרנט‪:‬‬ ‫ ‪www.acb.org.il‬‬ ‫‪ 0‬חומר פרסומי המופיע או מצורף‬ ‫ לעיתון‪ ,‬הינו על אחריות החברות‬ ‫ המפרסמות בלבד‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪INDUSTRIALIZED‬‬ ‫‪CONSTRUCTION LTD‬‬ ‫חברת עזר תיעוש בניה בע"מ‬ ‫חברה המתמחה‬ ‫במתן שירותי‬ ‫תכנון ואספקת‬ ‫מערכות תבניות‬ ‫לפרוייקטים‬ ‫בבניה ובתשתית‬ ‫תבנית ‪Polex‬‬ ‫מערכת תבנית מודולרית‪,‬‬ ‫שילוב של טגו‪ ,‬חיבור ע"י‬ ‫מחבר ייעודי‪.‬‬ ‫מתאים לעבודה ידנית‬ ‫או לעבודה בפנלים גדולים‬ ‫תבנית ‪EzerPlast‬‬ ‫בואו לבקר אותנו‬ ‫‪www.ezer-netzer.co.il‬‬ ‫תבניות מפלסטיק‪ ,‬מיועד לעבודה ידנית‪,‬‬ ‫אידיאלי לפרויקטים תחת המסגרת של‬ ‫תמ"א ‪ ,38‬מערכת קלה‬ ‫לתפעול‪ ,‬קלות משקל‪,‬‬ ‫יתרון איכותי וברור ביחס‬ ‫למערכות אחרות‪ ,‬אידיאלי‬ ‫ליציקת עמודים‪ ,‬ממד"ים‪,‬‬ ‫מיגוניות וכו'‬ ‫חדש!‬ ‫אי‬ ‫לתמדיאלי‬ ‫"‬ ‫א ‪38‬‬ ‫תבנית ‪Porti‬‬ ‫לפרטים‪ :‬אבי מן‬ ‫נייד‪052-3220022 :‬‬ ‫טלפון‪03-9734448 :‬‬ ‫‪08-9225331‬‬ ‫פקס‪03-9734449 :‬‬ ‫‪Avi.mann89@gmail.com‬‬ ‫אביזרי בנייה‪ :‬שומרי מרחק‪ ,‬ניילונים‪,‬‬ ‫ברגי דיבידג‪ ,‬אומים‪ ,‬אטמי ממ"ד‪,‬‬ ‫ברגי עיגון‪ ,‬קלינים ושאר האביזרים‬ ‫מערכת תבניות "פורטי" מתאימות לעבודה ידנית או‬ ‫לעבודה בפנלים גדולים לשינוע באמצעות מנוף או עגורן‪.‬‬ ‫המערכת מתאימה ליציקות גרעין‪ ,‬עמודים‪ ,‬עמודים‬ ‫עגולים‪ ,‬חדרי ממ"ד‪ ,‬חדרי מדרגות‪ ,‬פירי מעליות ועוד‪.‬‬ ‫מערכת תבניות מודולריות‬ ‫ליציקת קירות עם אבן (שיטת‬ ‫ברנוביץ) מערכת "פטנט"‬ ‫מאפשרת יציקת הקירות ללא‬ ‫חורים (ללא קידוח באבן)‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫דבר הנשיא‬ ‫ניסים בובליל‬ ‫‪10‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫"אחרי החגים" כבר פה‪ ,‬ובהזדמנות זו אני מבקש‬ ‫לעצור לרגע ולבחון את השאלה‪ ,‬מדוע לא ראינו‪,‬‬ ‫גם בשנה החולפת‪ ,‬שינוי מהותי לטובה של הענף‬ ‫שלנו ולהציג לכם את התובנה שלי בעניין זה‪.‬‬ ‫מאז אמצע העשור הקודם שמענו אין ספור‬ ‫הבטחות של ראשי ממשלה‪ ,‬שרי אוצר‪ ,‬שרי‬ ‫פנים ושרי בינוי ושיכון על כך שהנה הנה‪ ,‬הם‬ ‫מצאו כלים ישימים אשר יאפשרו להוריד את‬ ‫מחירי הדירות‪.‬‬ ‫אך ההיסטוריה הקרובה הזו מלמדת שכל‬ ‫ההבטחות‪ ,‬החל ב"פטישי חמישה קילו" ועד‬ ‫ל"כיפות ברזל כלכליות"‪ ,‬התגלו כהצהרות לא‬ ‫ממומשות של ממשלות ישראל‪ .‬הצהרות שעלו‬ ‫מאז ועד היום הרבה מאוד כסף לרוכשי הדירות‬ ‫ופגעו בעוסקים בבנייה ובמשק כולו‪ .‬בפועל‪,‬‬ ‫מדובר בזינוק של כ‪ 80%-‬במחיר דירה ממוצעת‬ ‫בתוך שש שנים‪.‬‬ ‫הדברים בלטו במיוחד בתקופת כהונתה של‬ ‫הממשלה הקודמת‪ ,‬בעת שפרצה המחאה‬ ‫החברתית‪ ,‬לאחר כשנתיים של הבטחות ללא‬ ‫כיסוי‪ .‬אם אז חשבנו שמצבו של ענף הבנייה‬ ‫קשה‪ ,‬הרי שנוכחנו לדעת שיכול להיות הרבה‬ ‫יותר גרוע‪.‬‬ ‫במרכז סיפורו של שוק הדיור הישראלי בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬בולטת העובדה שהפתרון האמיתי‬ ‫לבעיות הייסוד בענף זה מורכב ממספר פעולות‬ ‫פשוטות‪ ,‬שיחד יכולות להביא לשינוי המיוחל‬ ‫בו בתוך שנים ספורות‪ .‬במהלך העשור האחרון‪,‬‬ ‫פנתה התאחדות בוני הארץ שוב ושוב לממשלות‬ ‫השונות והציגה להן את הפתרון הפשוט הזה‪.‬‬ ‫ערב כניסתה של הממשלה הנוכחית לתפקידה‪,‬‬ ‫בחודש פברואר ‪ ,2013‬עשינו זאת שוב והגשנו‬ ‫לשרים‪ ,‬לחברי הכנסת ולמנכ"לי משרדי הממשלה‬ ‫הרלוונטיים את "תוכנית התאחדות בוני הארץ‬ ‫לקידום פתרונות הדיור בישראל"‪ .‬‬ ‫בסיס התוכנית הוא פתרון משולב של הגדלת‬ ‫היצע הדירות במשק‪ ,‬לצד הסרת חסמים וצעדים‬ ‫משלימים‪ .‬נציין‪ ,‬כי החלק המרכזי בהחלטות‬ ‫שקיבלה ממשלת ישראל הנוכחית בתחום קידום‬ ‫הבנייה למגורים עלה לראשונה בתוכנית שהוצעה‬ ‫על ידי ההתאחדות‪ .‬מדובר בהחלטות כמו‪:‬‬ ‫הגדלת מכסות העובדים הזרים והפלשתינאים‬ ‫בענף‪ ,‬אישור חלקה המרכזי של הרפורמה בחוק‬ ‫התכנון והבנייה‪ ,‬שכלול שוק הדיור להשכרה על‬ ‫ידי עידוד השקעה של גופים מוסדיים‪ ,‬החלטה‬ ‫כי כל סוג רגולציה חדש יצריך בחינת עלות מול‬ ‫תועלת‪ ,‬הרחבת תוספת יחידות הדיור בתקנת‬ ‫שבס מ‪ 20%-‬ל‪ 30%-‬בכל פרויקט ומתן הטבה‬ ‫של אפס אחוז מע"מ על שירותי הבנייה במסגרת‬ ‫תמ"א ‪ .38‬אולם כל אלה הן החלטות שאושרו‬ ‫אך לא בוצעו בפועל‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית של ההתאחדות לטיפול בצד‬ ‫היצע הדירות‪ ,‬קראנו לממשלה להגדיל את היקף‬ ‫שיווק הקרקעות המתוכננות ומאושרות לבנייה‬ ‫באזורי הביקוש‪ ,‬להאיץ את שיווק הקרקע‬ ‫המתוכננת והמפותחת‪ ,‬לשנות את שיטת מכרזי‬ ‫הקרקע כך שההצעות הזוכות לא יהיו ההצעות‬ ‫הגבוהות ביותר אלא הקרובות ביותר לממוצע‪.‬‬ ‫עוד נציין כי דרישה מרכזית שלנו במסגרת‬ ‫התוכנית לטיפול בחסמים היתה לטפל בביצוע‬ ‫הלקוי של הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה‬ ‫בנושא הקמת התשתיות‪ ,‬שכן‪ ,‬אי אפשר להקים‬ ‫שכונה בלא חיבורה למערך התנועה באיזור‪,‬‬ ‫ואכלוס של בניין מגורים לא יתכן ללא השלמת‬ ‫חיבורו למערכת החשמל‪ ,‬המים והביוב וללא‬ ‫הקמת מוסדות ציבור בשכונה‪ .‬כל אלה נכללים‬ ‫במסגרת הסכמי הגג שעליהם חתם השנה משרד‬ ‫הבינוי והשיכון ובהם התחייב לתקצוב מקדים‬ ‫של בניית תשתיות ופיתוח במתחמי מגורים‬ ‫מתוכננים של הרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫הביטו ברשימת הפעולות שהצגנו כאן‪ .‬כל מי‬ ‫שעיניו בראשו מבין‪ ,‬כי עמידה ביעד של ייצוב‬ ‫שוק הדיור המקומי לא תתאפשר בלי פתרונות‬ ‫אלה‪ .‬נותר לנו רק לקוות שמכשולים פוליטיים‪,‬‬ ‫רשלנות או חוסר אכפתיות שהפגינה המדינה עד‬ ‫כה יפנו בקרוב מקום לעשייה‪.‬‬ ‫עשייה ולא דיבורים‪ .‬עשייה שתאפשר לנו‪ ,‬בוני‬ ‫הארץ‪ ,‬לבנות בשקט את הארץ הזו‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫ניסים בובליל‬ ‫נשיא התאחדות בוני הארץ ‪0‬‬ ‫אנו בוני הארץ‪,‬‬ ‫כי “טוב שם‪ ,‬משמן טוב‪”...‬‬ ‫משולחנו של‬ ‫יוסי לוינסקי‬ ‫סגן נשיא ההתאחדות‬ ‫ויו”ר הארגונים המקומיים‬ ‫כשיו‪ ,‬כשהחגים מאחורינו ושנה‬ ‫חדשה מתחילה באמת‪ ,‬אין נכון מזמן‬ ‫זה להתחדשות‪ .‬בשבועות האחרונים‬ ‫עמלנו על הכנת עיתון ההתאחדות שאתם אוחזים‬ ‫כעת כאשר בשיא העבודה‪ ,‬קבלנו את ההחלטה‬ ‫לשנות לאחר שנים רבות את שמו‪ .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬אין זו‬ ‫טעות או ניסיון חד פעמי‪ .‬שמו של מגזין מבית‬ ‫התאחדות בוני הארץ‪ ,‬יהיה מעתה "בוני הארץ"‪,‬‬ ‫כשמה של ההתאחדות‪ .‬העיתון שלנו ימשיך לכלול‬ ‫את אותם מדורים מקצועיים שאתם מכירים‬ ‫ואת אותם טורים אישיים של ממלאי התפקידים‬ ‫ע‬ ‫‪14‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫השונים בהתאחדות בוני הארץ ‪ -‬הנשיא והמנכ"ל‪,‬‬ ‫יושבי ראש האגפים ומנהליהם‪ ,‬סיכום החשיפה‬ ‫של פעילותנו בתקשורת‪ ,‬דיווחי הפעילות‬ ‫בארגונים המקומיים‪ ,‬חשיפת חידושים הנדסיים‪,‬‬ ‫חקיקה חדשה ורלוונטית לכל בוני הארץ‪ ,‬מדורי‬ ‫המשפט‪ ,‬המיסוי ועוד‪.‬‬ ‫ההחלטה על שינוי שמו של העיתון איננה‬ ‫מקרית‪ .‬היא מייצגת שלב נוסף בתהליך חשוב‬ ‫שבמרכזו ‪ -‬שינוי תפיסת העולם של המשק‬ ‫והציבור כלפינו‪ ,‬בוני הארץ‪ .‬כאן נכון לפתוח‬ ‫לרגע דיון קצר במושג ה"מיתוג"‪ .‬הכוונה היא‬ ‫לפעולות הנעשות במהלך פעילות השיווק שנועדו‬ ‫למנף את העסק או האדם עצמו על ידי הדגשת‬ ‫ייחודו מול מתחריו‪ .‬לצד רוב הליכי השיווק‬ ‫במשק המודרני‪ ,‬אנו מוצאים הליכים של מיתוג‬ ‫למוצרים ‪ -‬אך לא רק לאלה‪ .‬גם פוליטיקאים‪,‬‬ ‫מנהלים בכירים‪ ,‬מוסדות אקדמאים‪ ,‬ובעצם‬ ‫כל מוסד או אדם המציע שירותים שואף למתג‬ ‫עצמו כדי לבדל עצמו מהאחרים שפועלים‬ ‫באותו שדה פעילות‪.‬‬ ‫תהליך המיתוג מחדש החל לפני כשנתיים וחצי‪,‬‬ ‫בהובלת נשיא ההתאחדות ניסים בובליל‪,‬‬ ‫עם שינוי שמה של "התאחדות הקבלנים"‬ ‫ל"התאחדות בוני הארץ"‪ .‬ההחלטה לשנות את‬ ‫שמה של ההתאחדות נבטה על רקע הזילות‬ ‫שנהוגה בשנים האחרונות במושג "קבלן"‪ .‬אם‬ ‫בעבר המונח קבלן יוחס‪ ,‬לפני כל דבר אחר‪,‬‬ ‫לבעל המקצוע המוביל בנייה ‪ -‬היוזם‪ ,‬מבצע‬ ‫ומעניק אחריות מלאה למוצר שלו בתחום זה‪ ,‬הרי‬ ‫שלאורך הזמן‪ ,‬הפך מושג זה לשם תואר המקפל‬ ‫בתוכו אוסף של מקצועות ועיסוקים שאין בינם‬ ‫לבין המקצוע שלנו ‪ -‬בוני הארץ‪ ,‬מאום‪ .‬כך אנו‬ ‫נתקלים בקבלני עבודות ניקיון‪ ,‬קבלני כוח אדם‬ ‫ורחמנא צלצלן ‪ -‬גם קבלני קולות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬קבלנו החלטה להוביל מהלך שייחד‬ ‫אותנו‪ ,‬חברי ההתאחדות‪ ,‬משאר ה"קבלנים"‬ ‫שם בחוץ‪.‬‬ ‫אחת הפעלות הקשות ביותר בתחום המיתוג‪ ,‬אם‬ ‫לא הקשה ומסובכת ביותר‪ ,‬היא פעולת ה"מיתוג‬ ‫מחדש"‪ .‬כמו במקרה שלנו‪ ,‬הקבלנים הבונים‬ ‫אנו מבקשים בעצם להעביר מסר משכנע לכל‬ ‫הקהלים הרלוונטיים לנו‪ ,‬לקוחות‪ ,‬רגולטורים‪,‬‬ ‫מערכות הביטחון‪ ,‬המשפט‪ ,‬התקשורת ועוד‪ ,‬כי‬ ‫אנחנו איננו אוסף מקרי של אנשים שהחליטו‬ ‫לקרוא לעצמם קבלנים ‪ -‬בונים אלה בעלי‬ ‫כישורים‪ ,‬יכולות‪ ,‬ניסיון והבנה עמוקה בתחום‬ ‫ההתמחות שלנו ‪ -‬בנייה‪ .‬המיתוג יכול לבוא לידי‬ ‫ביטוי בשלל דרכים והוא מתחיל תמיד מבחירת‬ ‫השם‪ .‬ולכן‪ ,‬ישנה חשיבות עצומה לכך שכולנו‬ ‫נתחיל בהדרגה לקרוא לעצמנו ‪" -‬בונים" במקום‬ ‫"קבלנים"‪.‬‬ ‫אציין שלאחר שינוי שמה של ההתאחדות פעלנו‬ ‫נמרצות בשנתיים האחרונות כדי להשריש את‬ ‫השם החדש בתקשורת ומול מקבלי החלטות‪.‬‬ ‫תהליך זה הצליח וכאשר מסקרים כיום את‬ ‫פעילות ההתאחדות בתקשורת ‪ -‬כמעט בלי יוצא‬ ‫מהכלל‪ ,‬היא מזוהה כ"התאחדות בוני הארץ"‪.‬‬ ‫כך גם הצלחנו לשנות את המושגים בהם‬ ‫משתמשים רבים ממקבלי ההחלטות הבכירים‬ ‫ביותר במדינת ישראל‪ .‬אספר בהזדמנות זו‪ ,‬כי‬ ‫לא פעם אנו‪ ,‬בכירי נציגי הציבור והסגל הבכיר‬ ‫בהתאחדות‪ ,‬מוזמנים להופיע בפני הרגולטורים ‪-‬‬ ‫מראש הממשלה ושריו‪ ,‬דרך ועדות הכנסת‪ ,‬עובר‬ ‫לראשי ערים ומועצות מקומיות ומול רגולטורים‬ ‫במערכת הביטחון‪ ,‬הפנים‪ ,‬ועדות תכנון ועוד ועוד‪.‬‬ ‫ברוב רובם של המפגשים הללו‪ ,‬כבר כיום פונים‬ ‫אלינו אותם מקבלי החלטות כנציגי "התאחדות‬ ‫בוני הארץ" לשמחתנו הרבה‪.‬‬ ‫אז מה עכשיו?‬ ‫ובכן‪ ,‬כפי שכתבתי‪ ,‬ההליך שבו אנו נמצאים‬ ‫הינו הליך מדורג‪ .‬כפי שרואות עינכם ‪ -‬שמם‬ ‫של ההתאחדות‪ ,‬העיתון שלה וכל הניירת שלה‬ ‫מותגו מחדש וכוללים בשמם ובכותרות שלהם‬ ‫את המושג "בוני הארץ"‪ .‬בשלב הבא נפעל מול‬ ‫הארגונים המקומיים‪ ,‬שעליהם אני אחראי‬ ‫במסגרת תפקידי בנשיאות ההתאחדות‪ ,‬כדי‬ ‫לשנות שמותיהם ל"ארגוני בונים"‪ ,‬במקום‬ ‫"ארגוני קבלנים"‪.‬‬ ‫אני משוכנע כי שינוי שם המקצוע שלנו יתרום‬ ‫ישירות למעמדו המקצועי והאישי של כל חבר‬ ‫וחבר‪ .‬כפי שכתב קהלת‪" ,‬טוב שם‪ ,‬משמן‬ ‫טוב‪0 "...‬‬ ‫חברות כלכליות עירוניות‪ ,‬או כל רשות אחרת‬ ‫להתחדשות עירונית‪ ,‬מאכרים או קבלני‬ ‫חתימות לא יביאו שום בשורה לקידום‬ ‫הפרויקטים להתחדשות העירונית‬ ‫אגף יזמות‬ ‫ובנייה‬ ‫משולחנו של‪ :‬רוני בריק‪,‬‬ ‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬ ‫ויו”ר אגף יזמות ובנייה‬ ‫סוד ההצלחה של פרויקטי התחדשות עירונית נמצא אצל היזמים הפרטיים ב”אחד‬ ‫על אחד” ולא דרך “מתווכים”‬ ‫מע"מ בשיעור אפס לפרויקטים של חיזוק מבנים‪ ,‬תמ"א ופינוי בינוי ישחרר פרויקטים‬ ‫נוספים לשוק ויגדיל את ההיתכנות של לא מעט פרויקטים תקועים‪.‬‬ ‫ופרסמנו בעיתונות את כל ההסתייגויות שלנו‪,‬‬ ‫ההתנגדויות וההערכות שלנו באגף לגבי ההשפעה‬ ‫השלילית הצפויה בענף‪,‬כתוצאה מההמתנה‬ ‫הארוכה שנכפתה על הענף עד לאישור הסופי של‬ ‫הפתרונות האלה אשר הביאו לקיפאון בו‪.‬‬ ‫ההתארגנות חשפה‬ ‫את האמת‬ ‫הגיעה השעה לעשות סדר‬ ‫בתחום קבוצות הרכישה‬ ‫מארגני "עמותות בנייה" ו"קבוצות רכישה"‬ ‫ממשיכים לגרום לעליית מחירי הקרקעות‬ ‫בישראל וכתוצאה מכך לעליית מחירי הדירות‬ ‫‪,‬תוך מתן הבטחות שווא לציבור שטועה לחשוב‬ ‫שהוא קונה דירה‪.‬‬ ‫יש להביא להשוואת החובות‬ ‫הרגולטוריות שאנו בוני הארץ‬ ‫מחוייבים לעמוד בהן‬ ‫בחודשים האחרונים השתתפנו בעשרות ישיבות‬ ‫של ועדת הכספים בכנסת שדנה בחוק מע"מ‬ ‫אפס אחוז על דירות מוטבות לזוגות הצעירים‪.‬‬ ‫במסגרת הדיונים הוכנסו להצעת החוק תיקונים‬ ‫רבים שהצענו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על אף מה שחשבנו ‪ -‬כי מפרט טכני‬ ‫מיוחד עבור הדירות המוטבות אינו נדרש לאור‬ ‫הרגולציה האחרת הקיימת בתחום‪ ,‬משמשרד‬ ‫השיכון התעקש על המפרט כאמור‪,‬הצלחנו‬ ‫לאחר פגישות וישיבות עבודה רבות או מול‬ ‫נציגי המשרד‪ ,‬להביא למפרט טכני סביר הרבה‬ ‫יותר מזה שהוצע לראשונה ושיתאים באופן‬ ‫ריאלי יותר לדירות שנבנות היום בישראל ולא‬ ‫כפי שהתבקש על ידי משרד הבינוי והשיכון‬ ‫בתחילת הדרך‪.‬‬ ‫קיימנו מפגשים רבים עם נציגי התקשורת‬ ‫‪16‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫אחת מהפעולות המרכזיות שקיימנו בחודשים‬ ‫האחרונים הינה פעילות הסברה עיקשת ונחרצת‬ ‫בעניין "עמותות הבנייה" ו"קבוצות הרכישה"‪.‬‬ ‫עמדנו על ההבדלים המהותיים בין רכישת דירה‬ ‫מקבלן להבטחות שמפזרים מארגני קבוצות‬ ‫הרכישה למצטרפים‪.‬‬ ‫קבוצות אלו גורמות לעליית מחירי הקרקע‬ ‫וכתוצאה מכך לעליה במחירי הדיור‪,‬מתעלמות‬ ‫מהאחריות שיש למי שמוכר את המוצר הכי יקר‬ ‫שרוכש אדם בחייו‪,‬מבטיחות הבטחות שמראש‬ ‫יודעות שהן נועדו לכישלון‪,‬ונכשלות שוב ושוב‬ ‫בניסיון לעמוד בהן‪.‬‬ ‫אין התחייבות למחיר סופי‪ ,‬אין התחייבות‬ ‫ממשית ללוחות זמנים‪-‬תחילת בנייה‪ ,‬זמן בנייה‬ ‫ומועד הכניסה‪ .‬אין סנקציות בגין איחורים‪ ,‬אין‬ ‫ערבויות חוק מכר ועוד ועוד‪...‬‬ ‫התקשורת שסיקרה בהרחבה את הנושא חשפה‬ ‫שוב ושוב כיצד ניגשים למכרז קבוצות‪,‬שמיד‬ ‫לאחר זכייתן בקרקע למעשה משתנות בהיקף‬ ‫של עשרות אחוזים מהקבוצה המקורית‪,‬כיצד‬ ‫ההבטחות שלהן למחירי דירות נמוכים הופכים‬ ‫בפועל לנטל על הרוכשים‪.‬‬ ‫הפעולות של האגף‪ ,‬ההתאחדות והתקשורת‪ ,‬יחד‬ ‫עם העובדות אשר נחשפו בתקופה זו‪ ,‬חיזקו את‬ ‫התובנה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות‪ ,‬אלו‬ ‫נראה שמתן "תעודת הכשר" לעמותות הבנייה‬ ‫וקבוצות הרכישה תהיה טעות‪ .‬כך נראה‪ ,‬נכון‬ ‫לכתיבת שורות‪.‬‬ ‫על סדר היום‬ ‫רשימת הפעולות‪ ,‬ההישגים והנושאים‬ ‫הרבים המטופלים ארוכה ותוגש לחברים‬ ‫באסיפה הכללית בדצמבר ‪.2014‬‬ ‫התקופה הנוכחית מאתגרת‪ .‬אני יכול‬ ‫להבטיח לכם שנמשיך ונפעל בכוחות‬ ‫משותפים ובכל המרץ והמשאבים על מנת‬ ‫לקדם את הנושאים הבוערים של הענף על‬ ‫כל חלקיו ולהביא הישגים נוספים לטובת‬ ‫הקבלנים חברי ההתאחדות והעוסקים‬ ‫בענף כולו‪.‬‬ ‫אשמח לעמוד לשירותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬ ‫בקשה הקשורים לפעילותינו ופעילותכם‬ ‫אתם בענף‪.‬‬ ‫הגיעה השעה‬ ‫להסדיר את התחום‬ ‫בזאת אין די‪.‬‬ ‫דרושה חקיקה מסודרת שתביא בסופו של יום‬ ‫סוף סוף ליישור קו אמיתי!‬ ‫בכל הנוגע לדרישות שדורשת המדינה מאותם‬ ‫מארגני עמותות וקבוצות‪,‬תוך השוואתן לדרישות‬ ‫שבהן כל אחד מאיתנו –הקבלנים והבונים‪,‬לעמוד‬ ‫על פי חוק‪.‬‬ ‫לא ייתכן שמי שעוסק במקרקעין ובשיווק‬ ‫יחידות דיור לא יעמוד בהוראות החוק‪-‬חוק‬ ‫מכר דירות‪,‬לא יתחייב למחיר סופי‪,‬לא יתחייב‬ ‫ללוחות זמנים למסירת הדירה ולסנקציות בגין‬ ‫איחור במסירה‪,‬לא יעמיד ערבויות כנגד תשלום‬ ‫של רוכש דירה‪,‬לא יעמוד בדרישה למתן אחריות‬ ‫ותקופת בדק ועוד‪..‬‬ ‫אנו נמשיך לפעול בכל הכוח שהתחרות בענף‬ ‫תהיה הוגנת ושוויונית לכל העוסקים‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫רוני בריק ‪0‬‬ ‫פעילות נמרצת של האגף‬ ‫בתחום תמ”א ‪38‬‬ ‫כנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים‬ ‫קיימים בפני רעידות אדמה ‪ -‬תמ"א‬ ‫‪ ,38‬אושרה לראשונה על ידי ממשלת‬ ‫ישראל בהחלטתה מס' ‪ 3537‬מיום ‪.14.4.2005‬‬ ‫מטרתה הינה לעודד חיזוקם של מבנים ישנים‬ ‫וזאת כחלק מההערכות הלאומית להתמודדות‬ ‫עם הסכנות הטמונות ברעידת אדמה‪ .‬את מטרתה‬ ‫זו מבקשת התמ"א לקדם באמצעות רעיון מרכזי‬ ‫של עידוד דיירי בניינים ישנים ויזמים לפעול‬ ‫לחיזוקם של בניינים ישנים‪ ,‬בדרך של מתן‬ ‫תוספת זכויות בנייה אשר יהוו תמריץ כלכלי‬ ‫מספיק לביצוע החיזוק‪.‬‬ ‫הבעיות ביישום התמ"א הן רבות וכוללות‬ ‫היבטים של כדאיות כלכלית‪ ,‬קשיים אל מול‬ ‫הרשויות המקומיות‪ ,‬מימון‪ ,‬דיירים ועוד‪ .‬לאור‬ ‫האמור‪ ,‬האגף יוזם פעילות רבה בנושא זה‪ ,‬וכאן‬ ‫המקום לספר על חלקה‪.‬‬ ‫ת‬ ‫אגף יזמות‬ ‫ובנייה‬ ‫עו”ד אמיר הלר‪ ,‬סמנכ”ל‬ ‫ומנהל אגף יזמות ובנייה‬ ‫הגברת הידע ‪-‬‬ ‫קורס תמ"א ‪ 38‬לקבלנים ‪-‬‬ ‫מחזור ראשון הסתיים‬ ‫במסגרת החלטת קבינט הדיור של הממשלת‬ ‫ישראל בעניין קידום מדיניות לאומית כוללת‬ ‫לחידוש ופיתוח המרחב העירוני‪ ,‬נקבע כי כדי‬ ‫להגביר את המקצועיות של כלל הגורמים‬ ‫העוסקים‪ ‬בתמ"א ‪ 38‬יגבש משרד הבינוי‬ ‫והשיכון‪ ,‬בשיתוף גורמים רלוונטיים‪ ,‬כפי‬ ‫שיימצא לנכון‪ ,‬תכנית הכשרה לקבלנים בנושא‬ ‫בנייה בשטח בנוי ועל גבי בניין מאוכלס‬ ‫(תמ"א ‪ 38‬ועיבוי בנייה)‪ ,‬בסופה תינתן תעודה‬ ‫למסיימים ושמם יפורסם באתר האינטרנט של‬ ‫משרד הבינוי והשיכון‪.‬‬ ‫משרד הבינוי והשיכון בחר בהתאחדות בוני‬ ‫הארץ להוציא לפועל את הקורס‪ ,‬בשיתוף‬ ‫ובבקרה מקצועית שלו‪.‬‬ ‫הביקוש למחזור הראשון של הקורס היה גדול‬ ‫מאוד ובתוך ‪ 24‬שעות נסגרה ההרשמה‪ ,‬כאשר‬ ‫גם המחזור השני התמלא לגמרי‪ .‬הקורס כולל‬ ‫שישה מפגשים בני ‪ 3-4‬שעות ומרצים בו מיטב‬ ‫המומחים בתחום‪.‬‬ ‫המחזור הראשון‪ ,‬שכלל ‪ 30‬קבלנים‪ ,‬הסתיים זה‬ ‫עתה בהצלחה מרובה והמחזור השני יצא לדרך‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‪ .‬הרשמה למחזור השלישי‬ ‫תפתח בקרוב‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫דף מידע לדייר‬ ‫לנוכח פערי מידע וחששות של דיירים מפני‬ ‫ביצוע פרויקט תמ"א ‪ ,38‬הכין האגף לנוחיותכם‬ ‫"דף מידע לדייר" המכיל מספר עובדות חשובות‬ ‫אודות התמ"א לצד "עשרת הדיברות" שעל הדייר‬ ‫להכיר לקראת ביצע פרויקט תמ"א ‪ .38‬הדף מפנה‬ ‫את הדייר גם ללשכת המידע של ההתאחדות‬ ‫לשם בדיקת רישומו של הקבלן‪ ,‬ולמעשה מסייע‬ ‫גם בהקניית ביטחון לדיירים‪ ,‬כי הם מתקשרים‬ ‫עם קבלן רשום כדין‪.‬‬ ‫לרכישת דפי מידע אלה‪ ,‬יש לפנות לעינב סנד‬ ‫בדואר אלקטרוני‪.einav@acb.org.il :‬‬ ‫סיוע לארגונים המקומיים‬ ‫בהתנגדות לתכניות לפי‬ ‫סעיף ‪ 23‬לתמ"א‬ ‫הוראות התמ"א עצמה הקנו למוסדות התכנון‬ ‫שיקול דעת באשר לאישור תוספות בנייה‪ ,‬בין‬ ‫אם במסגרת היתר בנייה לבניין ספציפי‪ ,‬ובין‬ ‫אם במסגרת קידום ואישור תכנית מפורטת‬ ‫שמטרתה חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה (סעיף‬ ‫‪ 23‬להוראות התמ"א)‪.‬‬ ‫מספר רשויות מקומיות‪ ,‬בהן פתח תקווה ורמת‬ ‫גן‪ ,‬יזמו תכניות כאמור‪ .‬ההתאחדות‪ ,‬בשיתוף‬ ‫עם הארגונים המקומיים גיבשה התנגדות לחלק‬ ‫מהסעיפים בתכניות אלה‪ .‬לטעמנו‪ ,‬הרשויות חרגו‬ ‫מסמכויותיהם בחלק מההוראות שהן ביקשו לקבוע‬ ‫ הוראות המגבילות את התמ"א ועלולות להקשות‬‫ואף למנוע את עצם קיומה באזורים שונים‪.‬‬ ‫מע"מ ‪ 0%‬על שירותי בנייה‬ ‫בהתחדשות עירונית‬ ‫כפי שדיווחתי בגיליון הקודם‪ ,‬לאחר מאמצים‬ ‫רבים של ההתאחדות‪ ,‬ביום ‪ 7.7.14‬עברה בקריאה‬ ‫ראשונה בכנסת הצעת חוק ממשלתית שעניינה‬ ‫מע"מ בשיעור ‪ 0%‬על שירותי בנייה בפרויקטים‬ ‫של התחדשות עירונית (בנייה בתמ"א ‪ 38‬חיזוק‬ ‫והוספה‪ ,‬תמ"א ‪ 38‬הריסה ובנייה מחדש ופינוי‬ ‫בינוי)‪ ,‬במקום פטור ממע"מ שקיים היום החוק‬ ‫טרם אושר סופית והדיונים בעניינו בוועדת‬ ‫הכספים אמורים להתחיל בקרוב‪ .‬לכשיושלם‬ ‫תיקון החוק האמור‪ ,‬מדובר יהיה בהישג חשוב‬ ‫שיביא לדעתנו להרחבה משמעותית של היקף‬ ‫פרויקטים לאומיים אלה‪0.‬‬ ‫יש חניה ‪ -‬עסקה קלה‬ ‫התקנת מקומות חנייה בפרויקטים של תמ”א ‪38‬‬ ‫איציק שגב‪ ,‬יו” ר ועדת תמ”א ‪38‬‬ ‫בהתאחדות בוני הארץ‬ ‫התמודדות עם מי תהום והצורך ביציקת‬ ‫רפסודה תחתית ותקרה עלית המחוזקת בקירות‬ ‫וכלונסאות דיפון בצדדים‪ ,‬במידה ואפשרות זו‬ ‫איננה ישימה אזי האפשרות ליצירת מקומות‬ ‫חנייה לדיירים איננה קיימת‪.‬‬ ‫בהנחה והתגברנו את הבחינה ההנדסית‪ ,‬יש‬ ‫לחשב עתה את עלותה הגלובלית ואפשרות ביצוע‬ ‫לאור שיקולים כלכליים ותקציביים הבאים‬ ‫לידי ביטוי בדו"ח האפס אותו עורך היזם טרם‬ ‫כניסתו לפרויקט‪.‬‬ ‫פתרונות חנייה אפשריים‬ ‫חניות עיליות‬ ‫לעתים רחוקות אנו נתקלים בפרויקט אשר שטחו‬ ‫רחב (‪ 1 - 1.5‬דונם) וזה מאפשר הוספת מקומות‬ ‫חנייה ל"דיירים חדשים" ול"דיירים קיימים"‬ ‫כאחת‪ ,‬אנו בד"כ מבצעים בניית מקומות חנייה‬ ‫כאלה על חשבון גינה וצמחייה וכן על חשבון‬ ‫שבילים או אף על חשבון מבנים ומחסנים‬ ‫הקיימים כי לעולם הדיירים יעדיפו חניה על פני‬ ‫כל דבר אחר‪ ,‬פתרון זה הוא הפתרון האופטימלי‬ ‫שכן הוא מנצל את השטחים הקיימים וגם הסכום‬ ‫התקציבי איננו משמעותי לביצוע‪.‬‬ ‫רקע כללי‬ ‫בפרויקטים של שיפוץ וחיזוק בניינים במסגרת‬ ‫תמ"א ‪ 38‬ממוקמים המבנים במגרשים צרים‬ ‫אשר אינם מאפשרים בד"כ התקנת מקומות‬ ‫חנייה לכל דיירי הבניין‪ ,‬דבר הגורם לתרעומות‬ ‫ולעתים אי הסכמה מצדם לביצוע הפרויקט‪,‬‬ ‫במיוחד אמור הדבר במקומות צפופים (שהם‬ ‫גם אזורי הביקוש) אשר שטח המגרש צר ואינו‬ ‫מאפשר מרחב פעולה מספיק להתקנת מתקני‬ ‫חנייה‪ ,‬ולכן היזם הבוחן את דרישות הדיירים‬ ‫צריך לקחת בחשבון ‪ 2‬מרכיבים עיקריים‪:‬‬ ‫ היתכנות פיזית הנדסית‬‫ היתכנות תקציבית כלכלית‬‫המבחן הראשון בוחן את האפשרות של המיקום‬ ‫והשטח כאשר יש לקחת בחשבון את חוקי‬ ‫התעבורה‪ ,‬תמרון רכבים‪ ,‬כניסה ויציאה ואפשרות‬ ‫חפירה לעומק בשטח שהוא צר בד"כ ומחייב‬ ‫‪20‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫פתרונות במגרשים ציבוריים סמוך לבניין‬ ‫ישנם מקרים (היה מקרה בבת‪-‬ים) שהרשות‬ ‫המקומית הקצתה מקומות חנייה במגרשים‬ ‫סמוכים אשר שימשו לצרכי ציבור כמו גנים‪,‬‬ ‫מדשאות‪ ,‬שטחי אחסון של העירייה וכד'‪ ,‬בד"כ‬ ‫הרשות מבקשת תשלום עבור הרחבת שטח זה‪,‬‬ ‫ואז שוב יש צורך בבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫במקרים אחרים היזם רוכש ו‪/‬או חובר ליצירת‬ ‫מקומות חנייה בחניונים פרטיים סמוך לבניין‪,‬‬ ‫פעולה זו נעשית עבור הדיירים (חדשים כישנים)‬ ‫לתקופה ארוכת טווח והיזם פשוט לוקח זאת‬ ‫בחשבון בחישוביו הכלכליים‪.‬‬ ‫מכפילי חנייה‬ ‫מכפילי חנייה המתרוממים לגובה עד לפתחי‬ ‫חלונות אינם אהודים בלשון המעטה הן על ידי‬ ‫הדיירים והן על ידי הרשות המקומית‪ ,‬בד"כ‬ ‫מעדיפים מכפילים קבורים מתחת לפני הקרקע‬ ‫כאשר הרצפה העליונה מכוסה בדשא סינטטי‪.‬‬ ‫המכפיל הסטנדרטי הוא מנוף הידראולי ‪ -‬חשמלי‬ ‫שחלקו קבור באדמה והא מתרומם על ידי לחיצת‬ ‫כפתור או באמצעות כרטיס אשראי‪ ,‬מקום חנייה‬ ‫במתקן כזה עולה בממוצע ‪ 60-80‬אלף ‪ ,₪‬דמי‬ ‫החזקה הם כ‪ ₪ 60-‬לחודש‪.‬‬ ‫מכפילי חנייה משמשים במקומות רבים ובאזורים‬ ‫מסחריים וזאת על מנת לנצל שטחים צרי היקף‬ ‫על מנת ליצור מקסימום מקומות חנייה‪ ,‬בעלות‬ ‫נמוכה יחסית‪.‬‬ ‫מתקן חנייה רובוטי ממוחשב‬ ‫כל החברות הפועלות בארץ מציעות גם מתקנים‬ ‫אוטומטיים הקבורים באדמה בגבהים עמוקים‬ ‫‪ 10-20‬מטר‪.‬‬ ‫כאשר המכוניות מנותבות למקומן בשיטת‬ ‫"המחסן" על ידי בקרת מחשב ומערכת זרועות‬ ‫ומנופים הידראוליים ‪ -‬חשמליים‪ .‬כניסה ויציאת‬ ‫הרכבים מבוצעת באמצעות מעלית תת קרקעית‬ ‫הנשלטת על ידי מערכת בקרה ממוחשבת‪,‬‬ ‫המערכות האלו כל כך מתקדמות שבעל הרכב יכול‬ ‫"להזמין" רכבו מהלובי‪ ,‬מהדירה ו‪/‬או מהפלאפון‬ ‫בד"כ זמן הוצאת הרכב הוא ‪ 90‬שניות אם כי‬ ‫בשעות הבוקר כשכולם יוצאים לעבודה יכולה‬ ‫הוצאת הרכב לקחת גם כ‪ 10-15-‬דקות‪ ,‬גובה‬ ‫קומת חנייה ממוצע בחניון אוטומטי הוא כ‪15-‬‬ ‫מ"ר לעומת ‪ 32‬בחניון רגיל‪ ,‬רוחב הרצועה לחפירת‬ ‫הבור צריך להיות ‪ 3.2-3‬מטר ברוטו‪ ,‬כיום ישנן‬ ‫חברות שהרוחב הדרוש הוא פחות מ‪ 3-‬מטר‪.‬‬ ‫מתקני החנייה עשויים כולם שלדת פלדה‬ ‫מחוסמת לעמידות ארוכת שנים בעומסי עבודה‬ ‫גבוהים‪ ,‬טכנולוגיות ניוד הרכבים‪ ,‬הניטור‬ ‫והבקרה עושות שימוש בחיישנים‪ ,‬מצלמות‬ ‫ומערכות שליטה מתקדמות אלה מאפשרות‬ ‫אחסון ושליפה מהירים ‪ -‬אם על ידי פאנל מגע‬ ‫או על ידי הוראה מרחוק‪.‬‬ ‫מידות כלי הרכב אורך עד ‪ 5.25‬מ' רוחב ‪2.20‬‬ ‫מטר גובה ‪ 2‬מ'‪.‬‬ ‫מחיר ממוצע למקום חנייה ‪₪ 90.000-150.000‬‬ ‫ועוד מע"מ‪.‬‬ ‫למחיר המתקן יש להוסיף את עבודות החפירה‬ ‫והבנייה הדורשות תכנון מדוקדק‪ ,‬עריכת דו"ח‬ ‫קרקע ומעורבות של מהנדס קונסטרוקציה‪.‬‬ ‫הביצוע עצמו מורכב ומסובך ודורש מיומנות‬ ‫גבוהה מהקבלן המבצע אשר יבצע חפירה‪,‬‬ ‫קירות וכלונסאות דיפון‪ ,‬רצפת קרקע (‪ 0.5‬מ')‬ ‫והתמודדות עם מי תהום‪ ,‬ניקוז‪ ,‬איטום‪ ,‬בטיחות‬ ‫המבנה‪ ,‬מבני מפגעי טבע‪ ,‬חיבור לרשת החשמל‪,‬‬ ‫רעידות אדמה‪ ,‬אש ופגעי מזג אוויר‪ .‬לדעתנו‪,‬‬ ‫עלות הכנת התשתית והחפירה של מתקן ממוצע‬ ‫ל‪ 10-15-‬מכוניות כולל תכנון צריכה לעלות‬ ‫בסביבות ‪ 400-600‬אלף ‪ + ₪‬מע"מ‪ ,‬הוצאה לא‬ ‫פשוטה אשר יש לקחת אותה בחשבון‪ .‬לעתים‬ ‫קרובות נוצר קושי בסיבוב ותמרון הרכבים‬ ‫הנכנסים והיוצאים ויש צורך בהתקנת צלחת‬ ‫סיבובית (‪ 4-5‬מ' קוטר) שתפקידה לסובב את‬ ‫הרכב לכיוון הרצוי‪.‬‬ ‫ישנה אפשרות להוסיף גנרטור חשמלי לגיבוי בעת‬ ‫הפסקת חשמל המחובר למעגל חשמלי של המתקן‬ ‫ובא במקומו בעת הצורך‪.‬‬ ‫חניה על גגות‬ ‫קיימת חברה ישראלית שפיתחה מערכת חשמלית‬ ‫הידראולית‪ .‬בצדי הבניין מותקנת מסילה ‪-‬‬ ‫מעלית המעלה את המכוניות על גג הבניין ו‪/‬‬ ‫או לקומה מפולשת עלית שנוצרת על הגג החדש‬ ‫לפני יציקת הרצפה לשטחים המבונים החדשים‬ ‫על פי תמ"א ‪ .38‬החברה רשמה פטנט עוד בשנת‬ ‫‪ 2008‬מספרו ‪.179818‬‬ ‫כופר חנייה‬ ‫הכופר הוא תשלום של היזם לרשות המקומית‬ ‫(כ‪ )₪ 80,000-‬עבור כל מקום חנייה "חסר"‬ ‫במבנה‪ .‬זה פתרון מאכזב וכאוב שכן הוא עולה‬ ‫כסף ואינו מספק מקום חנייה מה שמקשה על‬ ‫מלאכת השיווק והמכירה‪ ,‬כיום אין הרשות יכולה‬ ‫להשתמש בכסף זה אלא אם כן בתוך ‪ 10‬שנים‬ ‫היא מוצאת פתרון חנייה חלופי לדיירי הבניין‬ ‫במרחק שלא יעלה על ‪ 500‬מטר‪ ,‬במידה ופתרון‬ ‫זה לא נמצא אזי הכסף מוחזר (כעבור ‪ 10‬שנים)‬ ‫בתוספת ריבית והצמדה אך כאמור זה אינו‬ ‫פתרון כלל וכלל‪.‬‬ ‫העדפה וגישת‬ ‫"הדיירים הקיימים"‬ ‫הדיירים ככלל‪ ,‬מעדיפים את החנייה על פני כל‬ ‫הטבה אחרת המוצעת על ידי היזם‪ .‬לעתים ישנם‬ ‫מצבים שבהם ישנה אפשרות בניית ממ"דים בשולי‬ ‫הבניין אך בנייה זו תמנע או תפחית את מקומות‬ ‫החנייה האפשריים בקומת הקרקע במקרה כזה‬ ‫כמעט תמיד יעדיפו הדיירים את מקום החנייה על‬ ‫פני הממ"ד‪ .‬זה אבסורד אך זו המציאות‪.‬‬ ‫ישנם מקרים בהם הדיירים מוכנים לשלם מכיסם‬ ‫לקבלן ולו רק שיהיה להם מקום חנייה‪.‬‬ ‫חוק התכנון והבנייה ‪-‬‬ ‫חניות בתמ"א ‪38‬‬ ‫בתיקון אשר נעשה לאחרונה נאמר כי הרשות‬ ‫המקומית לא תפסול או תימנע ממתן היתר בנייה‬ ‫כאשר אין מספיק מקומות חנייה‪ ,‬מה שמראה על‬ ‫סדר העדיפות הממלכתי לנושא תמ"א ‪.38‬‬ ‫לסיכום‬ ‫במדינתנו כמו ברוב העולם המערבי הולכת‬ ‫ומתעצמת בעיית החנייה בערים‪ ,‬באזורי‬ ‫מסחר כמו גם במגורים אך במקביל חושבים‬ ‫פרנסי הערים כמו גם חברות תחבורה על‬ ‫ייצור ומתן אפשרות להרחבת היקף החנייה‬ ‫במקומותיהם‪0 .‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מקבלי ההחלטות‬ ‫בתחום הבנייה‬ ‫“אופים” לכם “חצי עוגה”‬ ‫אגף בנייה חוזית‬ ‫אשר גרין‬ ‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬ ‫ויו”ר אגף בנייה חוזית‬ ‫הקמת מבני ציבורי ותשתיות היא חלק בלתי נפרד‬ ‫מה”עוגה” שעל שלמותה יש לשמור כדי לפתור את‬ ‫מצוקת הדיור‪ .‬החסמים שאיתם מתמודדים כיום‬ ‫קבלני תחום זה הפכו מזמן למכשול מרכזי בדרך‬ ‫להורדת מחירי הדיור‬ ‫גיעה השעה לתקן טעות יסוד בתפיסה‬ ‫הציבורית לגבי ענף הבנייה‪ .‬לאורך‬ ‫שנים רבות טוענות ממשלות ישראל‬ ‫כי די בטיפול במחסור בקרקע ובהאצת תכנון‬ ‫הבנייה למגורים‪ ,‬כדי להפחית את העומס‬ ‫הכלכלי המונח על כתפיו של ציבור רוכשי הדירות‬ ‫בישראל‪ .‬זה פשוט לא נכון‪.‬‬ ‫לאלה שחושבים כך יש לומר‪" :‬פקחו עיניים‬ ‫והציצו במציאות בה מתנהל ענף הבנייה"‪ .‬הרי‬ ‫אין סיכוי שתכנסו לדירה חדשה אם לא תחוברו‬ ‫לחשמל‪ ,‬לביוב ולמים‪ ,‬אם לא יהיו מדרכה או‬ ‫כביש גישה אל הבניין‪ .‬אם לא יסללו כבישי גישה‬ ‫ויבנו גשרים בדרך הראשית לעיר‪ ,‬אם לא יבצעו‬ ‫עבודות פיתוח‪ ,‬יוקמו עמודי תאורה‪ ,‬יונחו קווי‬ ‫ביוב ויבוצע תיעול בשכונות החדשות‪ ,‬לא יבנו‬ ‫גני ילדים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מרפאות‪ ,‬מרכזים מסחריים‬ ‫ועוד ועוד‪.‬‬ ‫את כל אלה בונים קבלני הביצוע‪.‬‬ ‫הבנייה למגורים‪ ,‬הבנייה ציבורית ובניית תשתיות‬ ‫הם שלושה חלקים המרכיבים יחד "עוגה" שלא‬ ‫ניתן "לאפות" רק חלקים ממנה‪ ,‬אם רוצים‬ ‫לאפשר לזוגות צעירים בישראל לרכוש דירה‪.‬‬ ‫המשק שלנו ניצב על סף משבר שבסופו לא יהיו‬ ‫מי שיבצעו את הבנייה של דירות למגורים ושל‬ ‫החלקים האחרים בעוגה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫שוטף פלוס כמה שמתחשק‬ ‫התפיסה המעוותת של מקבלי ההחלטות היא‬ ‫בסיס לחסמים שמציבים מזמיני העבודה‬ ‫המוסדיים כמו‪ :‬עיריות‪ ,‬חברות כלכליות‬ ‫‪22‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫מוניציפאליות וחברות ממשלתיות‪ ,‬בפני הקבלנים‬ ‫המבצעים בענף‪ .‬גופים אלה כפופים לחוק חובת‬ ‫המכרזים אך מתעלמים מחלקים בו והופכים את‬ ‫קבלני הביצוע לשחקנים ליד שולחן ההימורים‬ ‫במקרה הטוב‪ .‬במקרים הרעים ‪ -‬קבלנים פשוט‬ ‫לא ניגשים למכרזים ולא עובדים‪ .‬אני מכיר רבים‬ ‫כאלה‪ ,‬בעיקר קבלנים קטנים ובינוניים‪.‬‬ ‫אגע במקצת מהחסמים הללו‪ .‬תחילה נגלה כי‬ ‫מזמיני עבודה ציבוריים חוסמים בפני קבלנים‬ ‫רבים את האפשרות לגשת למכרז באמצעות‬ ‫דרישה לסיווג קבלני (הנקבע על פי תחום העיסוק‬ ‫והיקף הפעילות ההיסטורית של הקבלן) החורג‬ ‫משמעותית מההיקף הכספי של הפרויקט‪ .‬חוזים‬ ‫חד צדדים מקפחים ולא מאוזנים הפכו את‬ ‫המבצעים בענף הביצוע והתשתיות למהמרים‪,‬‬ ‫כל הסיכונים והאחריות הם על הקבלן‪ ,‬ולמזמין‬ ‫אין שום אחריות‪ ,‬הוא פטור בלא כלום‪.‬‬ ‫עלות מסמכי המכרזים הגיעה לממדים בלתי‬ ‫סבירים‪ .‬תנאי תשלום מסוג "שוטף ‪ +‬כמה‬ ‫שמתחשק"‪ ,‬העומדים בניגוד לתנאי התשלום של‬ ‫הוראות החשב הכללי באוצר (שוטף ‪ 38 +‬יום)‬ ‫היו לעניין קבוע בענף שלנו‪.‬‬ ‫הנה דוגמאות‪:‬‬ ‫במכרז לעבודות הפיתוח של עירית קרית גת‬ ‫בשכונה חדשה שאמורה להיבנות בעיר‪ ,‬נכלל‬ ‫סעיף לפיו התשלום לקבלנים יהיה שוטף פלוס‬ ‫‪ 170‬יום לאחר ביצוע העבודה‪ .‬זו החלטה‬ ‫מקוממת‪ ,‬שכן מדובר ב"כסף צבוע" שהינו תקציב‬ ‫ייעודי לעניין הפיתוח אשר לא אמור לשמש לשום‬ ‫דבר אחר‪.‬‬ ‫דוגמא אחרת היא של מכרזים שפרסם שירות‬ ‫בתי הסוהר‪ ,‬המחוייב לפעול על פי הוראות אגף‬ ‫החשב הכללי במשרד האוצר‪ ,‬אך מפרסם מכרזים‬ ‫בתנאי תשלום של שוטף פלוס ‪ 60‬יום‪ ,‬בניגוד‬ ‫להוראות הללו ואף דורש מהקבלן הזוכה להעמיד‬ ‫ערבות בשיעור של ‪ 5%‬מגובה התשלום‪ ,‬בשעה‬ ‫שההוראות החשב קובעת שרף גובה הערבות‬ ‫העליון יהיה ‪ 2%‬ממנו בלבד‪.‬‬ ‫תנאי המכרזים המקפחים מפחיתים בכל יום‬ ‫שעובר את מספר הקבלנים הבונים מבני ציבור‪.‬‬ ‫הצניחה במספר החברות בתחום נותנת אותותיה‬ ‫בקופה הציבורית‪ .‬מדובר בכסף שכולנו משלמים‬ ‫בשל ניהול כושל‪.‬‬ ‫עניין נוסף שחוזר שוב ושוב בהתנהלות של מזמיני‬ ‫עבודות בנייה ציבוריים‪ ,‬הוא פיגור בתשלומים‬ ‫במקרים שבהם מזמין העבודה דורש מהקבלן‬ ‫שינויים במהלך העבודה על הפרויקט‪ ,‬בניגוד‬ ‫לקבוע במכרז‪ .‬גופים ציבוריים פועלים תחת‬ ‫חסות המדינה אך מרשים לעצמם להתעלם‬ ‫מהתוספת להוצאות הקבלן מעבר לתוכנית‬ ‫המקורית‪ .‬כמעט בכל מקרה מסוג זה הסכסוך‬ ‫בין הצדדים יגיע לבית המשפט ושוב‪ ,‬הציבור‬ ‫ישלם‪.‬‬ ‫כמה זה עולה לנו?‬ ‫עצובה היא העובדה שאף אחד מהגורמים‬ ‫הממלכתיים לא כימת עד היום את עלות האיחור‬ ‫בפרויקטים בשל התנהלות קלוקלת של מזמיני‬ ‫עבודה בתחומי הבנייה הציבורית והתשתיות‪.‬‬ ‫ניתן להעריך על פי העבר‪ ,‬כי לו שולמה מראש‬ ‫תוספת עבור שינויים כאלה‪ ,‬היה הציבור מרוויח‪.‬‬ ‫די שניזכר באיחור של חמש שנים בפרויקט נתב"ג‬ ‫‪ .2000‬מקרה קיצון שלגביו נותרה שאלת עלות‬ ‫האיחור פתוחה‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה‪" ,‬נאלצה" התאחדות בוני‬ ‫הארץ לשתף פעולה עם המחוקק בקידום הצעת‬ ‫חוק שתחייב מזמיני עבודה ציבוריים לשלם בזמן‪.‬‬ ‫היכן בעולם המערבי תמצאו מחוקק שנדרש‬ ‫לחייב ממשלה לעמוד בתנאים מכרזים שהיא‬ ‫עצמה קבעה?‬ ‫תנו למהנדסים לתכנן‬ ‫לפני כשלוש שנים הזמין משרד השיכון עבודת‬ ‫מחקר מהטכניון שקבעה כי ב‪ 50%-‬מהמקרים‬ ‫נגרמות חריגות בתקציב ובזמן ביצוע פרויקטי‬ ‫בנייה ותשתיות ציבוריים בשל פרסום מסמכי‬ ‫מכרז לא בשלים‪ ,‬ריבוי שינויים בדרישות מזמין‬ ‫העבודה הציבורי וזכייה במכרזים למפחית‬ ‫במחיר באופן לא ריאלי‪ .‬אם נשווה את הנתונים‬ ‫בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי‪ ,‬גופים‬ ‫ציבוריים‪ ,‬לפי הטכניון‪ ,‬מייצרים כ‪ 62%-‬מחריגות‬ ‫התקציב בתחום זה‪ ,‬לעומת כ‪ 19%-‬מהפרויקטים‬ ‫במגזר הפרטי‪.‬‬ ‫האחראים על החוזים והוצאת המכרזים במגזר‬ ‫הציבורי הם עורכי הדין והחשבים‪ .‬במגזר הפרטי‪,‬‬ ‫המהנדסים נוטלים חלק באחריות על הזמנת‬ ‫העבודות‪ .‬הם מבינים היטב שמטרות הקבלן‬ ‫ומזמין העבודה‪ ,‬זהות הן‪ .‬הם גם מבינים שעל‬ ‫הקבלן להרוויח כסף וכי אם הקבלן לא ירוויח ‪-‬‬ ‫המטרות לא יושגו‪ .‬החשבים והיועצים המשפטיים‬ ‫במגזר הציבורי עוד לא הפנימו זאת‪0 .‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שיטה מפלה חדשה של מזמיני עבודות‪:‬‬ ‫תבעתם אותנו?‬ ‫גם אם תזכו בתביעה‪,‬‬ ‫תפסידו במכרז‬ ‫אגף תשתיות‬ ‫אילן מרדכי‬ ‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‬ ‫ויו”ר אגף תשתיות‬ ‫תאחדות בוני הארץ פועלת לאורך‬ ‫שנים ארוכות ומשקיעה משאבים‬ ‫רבים באיתור מכרזים וחוזים מפלים‬ ‫כנגד קבלנים ובונים‪ .‬הדבר בולט במיוחד בתחום‬ ‫התשתיות‪ ,‬שבו יותר ויותר מזמיני עבודה מכל‬ ‫הסוגים ‪ -‬משרדי ממשלה‪ ,‬חברות ממשלתיות‪,‬‬ ‫רשויות מוניציפאליות‪ ,‬חברות עירוניות ועוד‬ ‫ועוד‪ ,‬נוטלים לעצמם את החירות לכלול בתנאי‬ ‫המכרזים ובחוזים עימם סעיפים מפלים במגוון‬ ‫הולך וגדל של סוגים‪.‬‬ ‫אולם אפילו אנו‪ ,‬המובילים את האגף שבו הפך‬ ‫הניסיון להפליית קבלנים בתירוצים שונים‬ ‫ומשונים לשגרה של ממש‪ ,‬הופתענו כאשר נתקלנו‬ ‫בקיץ האחרון באחד מהמכרזים של חברת‬ ‫אתרים ‪ -‬זרוע בינוי וניהול נכסים מרכזית של‬ ‫עיריית תל אביב ומשרד התיירות‪.‬‬ ‫ה‬ ‫התירוץ לא משנה‪,‬‬ ‫העיקר לפסול‬ ‫אתרים שעוסקת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בקידום וביצוע‬ ‫תוכניות פיתוח בחוף ימה של תל אביב נאלצה‬ ‫להקפיא את הליך המכרז להקמת חלקו המרכזי‬ ‫של פרויקט הטיילת בעיר‪ ,‬בקטע שבין חופי‬ ‫פרישמן ובוגרשוב‪ ,‬בעקבות פניית קבלנים לבית‬ ‫המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב שבוצעה‬ ‫בשיתוף עם התאחדות בוני הארץ‪ .‬לצערי‪ ,‬אני‬ ‫יכול לספר‪ ,‬כי לא מדובר באירוע חד פעמי‪.‬‬ ‫ישנם מקרים נוספים מהשנים האחרונות שבהם‬ ‫ראינו מכרזים בהם נכתבו תנאי סף כדי להרתיע‬ ‫קבלנים שנפגעו בפרויקטים של מזמין עבודה זה‬ ‫או אחר‪.‬‬ ‫מקרה אתרים הגיע לשיאו בתחילת חודש‬ ‫ספטמבר האחרון‪ ,‬כאשר נעתר בית המשפט‬ ‫לבקשת חברת רם‪ ,‬חברה לעבודות הנדסיות‬ ‫ופיתוח תשתיות‪ ,‬לאחר שדרישת התאחדות בוני‬ ‫הארץ לבטל רשימת קריטריונים פוסלים במכרז‪,‬‬ ‫נענתה בשלילה‪ .‬על פי ההתאחדות‪ ,‬הקריטריונים‬ ‫בוחנים את התאמת הקבלן שיזכה בפרויקט‬ ‫באופן בלתי רלוונטי לצורכי הקמתו‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬שבאתרים החליטו שהתירוץ לא ממש‬ ‫‪24‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫משנה‪ .‬העיקר היא ההצלחה בפסילת המועמדים‬ ‫שבהם היא איננה חפצה‪ .‬בעברית פשוטה‪,‬‬ ‫החברה "המציאה" סעיפים פוסלים שהותאמו‬ ‫ל"מידותיהם" של קבלנים‪ ,‬אשר מנהלים או ניהלו‬ ‫בעבר סכסוך כספי עימה‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬דורשת אתרים כי החברה שתזכה‬ ‫במכרז תציג רצף בעלות של עשר שנים לפחות‬ ‫של אותם בעלים‪ .‬עובדה שאין בינה לבין‬ ‫יכולת החברה לבנות את הטיילת כל קשר‪,‬‬ ‫מאחר וחברות בנייה רבות מחליפות מידי פעם‬ ‫בעלים‪.‬‬ ‫על פי תנאי המכרז‪ ,‬חברה שמעורבת‬ ‫בהליכים משפטיים ובוררויות נגד החברה‬ ‫העירונית‪ ,‬תאבד נקודות המהוות ‪30%‬‬ ‫מניקוד האיכות לקבלנים במכרז זה‬ ‫החלטה כזו פוסלת גם חברות מהבולטות בענף‬ ‫הבנייה‪ ,‬שלהן מומחיות ויכולת כלכלית לבצע‬ ‫שעליה אין עוררין‪ ,‬פרויקטים כמו הטיילת‪.‬‬ ‫אולם הסעיפים הבולטים ביותר ברשימת‬ ‫הסעיפים הלא רלוונטיים לפרויקט הקמת טיילת‬ ‫חדשה‪ ,‬הם שלושה סעיפים שמשקלם בקביעת‬ ‫זהות הזוכה במכרז גבוה במיוחד ובינהם‪:‬‬ ‫על פי תנאי המכרז‪ ,‬חברה שמעורבת בהליכים‬ ‫משפטיים ובוררויות נגד חברת אתרים‪ ,‬תאבד‬ ‫נקודות המהוות ‪ 30%‬מניקוד האיכות לקבלנים‬ ‫במכרז זה‪.‬‬ ‫המחלוקת בעניין המכרז בטיילת תל אביב‬ ‫נמצאת עדיין בהליך משפטי אולם ברור לכל‪,‬‬ ‫שמדובר בניסיון של גוף ציבורי להשתמש בתנאי‬ ‫סף ובמכרז ככלי הגנה מפני תביעות נגדו‪ ,‬גם אם‬ ‫הן מוצדקות‪.‬‬ ‫החלטה כמו זו פוגעת בחופש העיסוק של ספקים‬ ‫וקבלנים ובסופו של דבר מפחיתה את התחרות‬ ‫בענף באופן שעלול לפגוע בקופה הציבורית‪.‬‬ ‫אנחנו דורשים מחברת אתרים ומחברות אחרות‬ ‫לבטל את הסעיפים המקפחים במכרז זה ולא‬ ‫לחזור על התנהלות מסוג זה גם בעתיד אנו נמשיך‬ ‫לפעול כדי שמקרים כאלה לא ישובו‪0 .‬‬ ‫מי צריך חברות זרות?‬ ‫שוב ושוב אנו נתקלים במכרזים בולטים שבהם‬ ‫המדינה‪ ,‬על זרועותיה השונות‪ ,‬שואפת להביא‬ ‫להשתתפות של חברות זרות במכרז‪ .‬ההסברים‬ ‫המנומקים הפכו ללא רלוונטיים בעוד מדינת‬ ‫ישראל פוגעת בעבודה המקומית‬ ‫אגף תשתיות‬ ‫ובנייה חוזית‬ ‫דוד שחף (שפי)‪ ,‬סמנכ”ל‬ ‫ומנהל אגף תשתיות ובנייה חוזית‬ ‫‪26‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫מאמר זה ברצוני להאיר את הסוגיה‬ ‫של שיתוף חברות קבלניות זרות‬ ‫בפרויקטים ממשלתיים בישראל‪,‬‬ ‫במיוחד לאור ביטויי השמחה והצהלה שראינו‬ ‫מעל דפי התקשורת והמסכים בטכס חתימת‬ ‫ההסכם עם חברת צ'יינה הארבור הסינית‪,‬‬ ‫להקמת נמל באשדוד‪.‬‬ ‫אני מבקש להדגיש כי הביקורת שתובא כאן נוגעת‬ ‫לעניין העברת העבודות לחברות זרות ולא לסוגיה‬ ‫הקשה של המחסור בעובדים זרים ומומחים זרים‬ ‫שבה עוסקת ההתאחדות לא מעט‪.‬‬ ‫הבסיס החוקי המאפשר לחברות זרות להשתתף‬ ‫ולזכות במכרזים בישראל כולל כמה נקודות‪:‬‬ ‫א‪ .‬על פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה‬ ‫בנאיות‪ ,‬רשאי שר הבינוי והשיכון לתת פטור‬ ‫לפי סעיף ‪14‬א' מתחולת החוק לגבי ביצוע‬ ‫עבודות הנדסה בנאיות לצורך ביצוע פרויקט‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫ סעיף ‪14‬א' קובע‪" :‬קבלן שמקום עסקו מחוץ‬ ‫לישראל ואין לו מקום עסקים בישראל‪ ,‬רשאי‬ ‫השר לפטור אותו מתחולת חוק זה לגבי‬ ‫ביצוע עבודות הנדסה בנאיות שבגדר מכרז‬ ‫בין‪-‬לאומי שהוא מבקש להשתתף בו"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסכם הרכש הממשלתי (‪ )GPA‬עליו חתומה‬ ‫מדינת ישראל מסדיר פרוצדורות המחייבות‬ ‫עריכת מכרז בינלאומי במגבלות של היקפים‬ ‫כספיים‪.‬‬ ‫כאשר בוחנים את מכרזי הבנייה והתשתיות‬ ‫המתפרסמים כמכרזים בין‪-‬לאומיים או הדורשים‬ ‫שותפות עם חברות קבלניות זרות (‪Joint‬‬ ‫‪ )Venture‬אנו מגלים מספר חברות ממשלתיות‬ ‫שבתנאי הסף שלהן נמצא דרישה להשתתפות‬ ‫חברה זרה בפרויקט כמו‪ :‬חברת נמלי ישראל‪,‬‬ ‫חברת נ‪.‬ת‪.‬ע ורשות שדות התעופה‪ .‬הסיבה‬ ‫לדרישה זו הינה ידע הנדסי חסר במדינת ישראל‪.‬‬ ‫האם כיום המחסור בידע הנדסי עדיין רלוונטי?‬ ‫אין לנו ספק שבתחום המינהור למשל‪ ,‬תחום בו‬ ‫בוצעו ומבוצעים מספר פרויקטים עבור חברת‬ ‫נתיבי ישראל ועבור רכבת ישראל בשיתוף של‬ ‫ב‬ ‫חברות ישראליות וחברות זרות‪ ,‬נצבר בשנים‬ ‫האחרונות ידע הנדסי רב ביותר המייתר את‬ ‫הדרישה לחברה זרה‪ .‬אנחנו בהתאחדות בוני‬ ‫הארץ יצאנו נגד מכרז שפרסמה חברת נ‪.‬ת‪.‬ע ‪-‬‬ ‫הרכבת הקלה בת"א בה הדרישה הייתה שלחברה‬ ‫הזרה תהיה שליטה בחברה המשותפת‪ .‬זהו דבר‬ ‫חריג של מעורבות המזמין בשיקולים עסקיים‬ ‫של חברות ישראליות וחברות זרות‪.‬‬ ‫ומה קורה כשרועמים התותחים?‬ ‫חשוב ביותר שחברות ישראליות יצברו ידע‬ ‫הנדסי ‪ -‬טכנולוגי מאותן חברות המגיעות לארץ‬ ‫ויש חשיבות רבה להנחיל ידע זה לכלל הקבלנים‬ ‫והמהנדסים בישראל כך שבסופו של דבר לא‬ ‫יהיה צורך בחברות קבלניות זרות‪.‬‬ ‫שאלה נוספת שעולה מנתונים אלה היא‪ :‬האם‬ ‫השתתפות חברות זרות בפרויקטים הינה מפתח‬ ‫להצלחת הפרויקט‪ ,‬לעמידה בתקציב ובלוח‬ ‫הזמנים? אינני בטוח שנכון הדבר‪ .‬כך היה בשני‬ ‫פרויקטים שהושלמו לפני מספר שנים כמו נתב"ג‬ ‫(תורכים) ונמל היובל באשדוד (ספרדים) ‪ -‬או‬ ‫בפרויקט הנמצא היום בביצוע ועולה לכותרות‬ ‫דווקא בימים אלה ‪ -‬מתקן ההתפלה של חברת‬ ‫מקורות כיזם המבוצע בשיתוף עם חברה ספרדית‪.‬‬ ‫הרי כבר היום מתפרסמות ידיעות על חריגות‬ ‫בתקציב ובלוח הזמנים להשלמת הפרויקט‪.‬‬ ‫צריך לזכור שגם לגורם הביטחוני‪/‬מדיני יש‬ ‫השלכות על דרך וקצב ביצוע הפרויקט בשיתוף‬ ‫גורמים זרים‪ .‬פרוייקט הרכבת הקלה בירושלים‬ ‫סובל מכך ולאחרונה קראנו בעיתונים‪ ,‬שהחברות‬ ‫הבין‪-‬לאומיות מתנערות מפעילות בירושלים וכי‬ ‫חברת סיטיפס תפעיל בעצמה את הרכבת הקלה‬ ‫בבירה‪ .‬כותרת אחרת דיווחה על כך ש"הרקטות‬ ‫הבריחו את הספרדים ובניית מתקן ההתפלה‬ ‫הוקפאה" בזמן מבצע "צוק איתן"‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בישראל יש את כל היכולות הביצועיות‬ ‫והאמצעים הטכנולוגיים לביצוע פרויקטים‬ ‫והתופעה הזו של שיתוף חברות זרות חייבת‬ ‫להצטמצם עד למינימום או אף להיפסק‪ .‬זו‬ ‫עמדתנו ואנו מציגים אותה בכל הזדמנות‪0 .‬‬ ‫המעסיקים צריכים להבין‬ ‫שסכסוכים נפתרים באופן‬ ‫הטוב ביותר סביב שולחן עגול‬ ‫אגף כספים וכלכלה‬ ‫איציק גורביץ‬ ‫משנה למנכ”ל‬ ‫ומנהל אגף כספים וכלכלה‬ ‫אז שנת ‪ 2010‬עוסקת התאחדות בוני‬ ‫הארץ בפעילות נרחבת למיגור תופעה‬ ‫ההולכת ומתרחבת של תביעות‬ ‫המוניות שאותן מנהלים עובדים פלשתינים‬ ‫בענף הבנייה כנגד מעסיקיהם‪ ,‬הקבלנים‪ .‬מדובר‬ ‫באוסף גדול של תביעות בטענות מופרזות‪ ,‬או‬ ‫מופרכות לפגיעה לכאורה בזכויות העובדים‪,‬‬ ‫המבוססות ברובן על תלושי שכר לא תקינים‬ ‫שמפיקה עבורם רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬ ‫הרקע לביסוס טענות אלה היא ההחלטה משנת‬ ‫‪ 1995‬שלפיה‪ ,‬קבלנים נאלצים לשלם שכר נטו‬ ‫ישירות לעובדים מהרשות הפלשתינית‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫לא ניתנת להם אופציה לתשלום שכר באמצעות‬ ‫המערכת הבנקאית‪ .‬עובדה נוספת שתרמה‬ ‫להרחבת התופעה לדבריו‪ ,‬היא החובה החלה על‬ ‫הקבלנים לדיווח על העסקת עובדים מהרש"פ‬ ‫בהיקף של מספר מינימום של ימי העסקה‪ ,‬גם‬ ‫במקרים בהם הפועלים לא הגיעו להיקף עבודה‬ ‫זה‪ ,‬מאחר והם לא הגיעו לעבודה מסיבות‬ ‫אישיות‪ .‬לכך נוסף היעדר הידע של הקבלנים‬ ‫באשר לאופן בו יש למלא את דוחות השכר של‬ ‫רשות האוכלוסין כיאות" הוא מוסיף‪.‬‬ ‫בשל ההיקף העצום של התביעות החליטה הנהלת‬ ‫ההתאחדות לטפל בנושא זה באופן מערכתי‪.‬‬ ‫הטיפול מבוצע במספר מישורים‪ :‬הכלי הראשון הוא‬ ‫הכנת חומרים תומכים לקבלנים אשר מתמודדים‬ ‫עם תביעות בבתי דין לעבודה‪ .‬חומרים אלה כוללים‬ ‫חוות דעת המוגשות לבית הדין על ידי ההתאחדות‬ ‫ועורכי דין מטעמה‪ ,‬ביחד עם ניסיון להעביר תביעות‬ ‫אלה לדיון בוועדה הפריטטית במסגרת ההסכם‬ ‫הקיבוצי שעליו חתמה ההתאחדות עם הסתדרות‬ ‫העובדים החדשה (ראו מסגרת)‪ .‬במקביל‪ ,‬בוצעה‬ ‫פניה של ההתאחדות להנהלת בתי המשפט שנועדה‬ ‫מ‬ ‫‪28‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫כדי להאיר בזרקור משמעותי את המצוקה שבה‬ ‫נמצאים המעסיקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬פועלת ההתאחדות‬ ‫להתאמת תלוש השכר של רשות האוכלוסין‬ ‫וההגירה להסכם הקיבוצי ולדרישות חוק הגנת‬ ‫השכר‪ .‬במקביל לאלה‪ ,‬מעניקה ההתאחדות ייעוץ‬ ‫שוטף לקבלנים לגבי אופן מילוי תלושי השכר‬ ‫ומקיימת ימי עיון והדרכות בנושא זה לחברים‬ ‫ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫זהו המקום לציין כי הוועדה הפריטטית טיפלה‬ ‫עד כה בעשרות מקרים אשר הובאו אליה‬ ‫בהסכמת שני הצדדים ‪ -‬עובדים ומעסיקים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אציין כי זכינו בשני תקדימים בבית הדין‬ ‫האזורי בירושלים אשר פסק כי תביעות שנידונו‬ ‫בו ילובנו ראשית בוועדה הפריטטית‪ ,‬ורק בהיעדר‬ ‫הסכמה ישובו למגרש של בית הדין‪ .‬בימים אלה‬ ‫אנחנו מכינים לבקשת בית הדין הארצי‪ ,‬נייר‬ ‫עמדה‪ ,‬באשר לצורך בהעברת התביעות לליבון‬ ‫ראשית בוועדה הפריטטית ולאחר מכן לדיון‬ ‫בבתי דין לעובדה‪ ,‬במידה ולא הושגה הסכמה‪.‬‬ ‫רוב התביעות שמגיעות‬ ‫לוועדה הפריטטית נפתרות‬ ‫בישיבה אחת‬ ‫"כדי ללמוד על התהליך שהביא להקמת הוועדה‬ ‫הפריטטית‪ ,‬צריך ללמוד מעט על הבסיס שעליו‬ ‫הקמנו אותה‪ .‬אני מתכוון להסכם הקיבוצי‬ ‫להסדרת העבודה בענף הבנייה בישראל"‪ ,‬מסביר‬ ‫יצחק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ‪.‬‬ ‫"כשהגעתי לתפקיד ב‪ 2009-‬ביקש ממני עופר עיני‪,‬‬ ‫יו"ר ההסתדרות‪ ,‬לשנות את פני הענף ואת תדמיתו‪,‬‬ ‫כדי להרחיב בו את העבודה הישראלית‪ .‬המטרה‬ ‫הראשונית היתה להסדיר את יחסי העבודה שנראו‬ ‫אז כמו ‘גבינה עם חורים רבים'‪ .‬היו פה הסכמים‬ ‫היסטוריים והנחת העבודה שלי‪ ,‬מניסיון עשיר‬ ‫שצברתי בתחום יחסי העבודה היתה‪ ,‬שיש לצלם‬ ‫את המצב ולהציע פתרונות שישנו את המציאות‬ ‫בשני הכיוונים ‪ -‬עובדים ומעסיקים‪ .‬כך נולד‬ ‫ההסכם הקיבוצי החדש‪ .‬רצינו הסכם אחיד שיבטל‬ ‫את הסכמי העבודה הרבים שהיו נהוגים בענף‪ .‬ולא‬ ‫פחות חשוב ‪ -‬רצינו שהוא יהיה ברור ומובן לכל‬ ‫ושוויוני לכלל העובדים"‪.‬‬ ‫יצחק מויאל‪" :‬הבעיה‬ ‫המרכזית בנושא‬ ‫העובדים הפלשתינים‬ ‫היא תלוש השכר‬ ‫שאינו מותאם באופן‬ ‫מדויק להסכם הענפי‬ ‫ובעיות של שפה‬ ‫ותקשורת בין העובד‬ ‫למעסיק"‬ ‫לאחר עבודת בדיקה מעמיקה של הענף‪ ,‬הגיעו‬ ‫מויאל וצוותו למספר נתונים שהביאו לתפיסה‬ ‫הקיימת כיום בהסתדרות‪ .‬הם מצאו כי בענף‬ ‫מוגשות בכל שנה תביעות רבות נגד מעסיקים ‪-‬‬ ‫חלקן מוצדקות‪ ,‬אך חלק גדול הן תוצר של חוסר‬ ‫ידע‪" .‬אם לא די בכך‪ ,‬הרי שגילינו שההחלטות‬ ‫בבתי הדין נוגדות אחת את השנייה במקרים‬ ‫רבים‪ ,‬בגלל ריבוי הסכמי הסדרת העבודה בענף‬ ‫אשר חלקם נחתמו בשנות ה‪ 60-‬וה‪ .70-‬בנוסף‪,‬‬ ‫למדנו שההליכים בבית הדין לעבודה הפכו‬ ‫לממושכים עד כי הם גרמו לעינויי דין של כל‬ ‫הנוגעים בדבר‪ .‬בנוסף למדנו כי בהרבה מקומות‪,‬‬ ‫ההפרשות לפנסיה של העובד היו נמוכות גם‬ ‫לאחר עשרות שנות עבודה"‪ ,‬מסביר מויאל‪ .‬‬ ‫הוא מוסיף‪" ,‬בסופו של דבר נחתם הסכם בשנת‬ ‫‪ 2010‬שהיה הסכם מיטיב לשני הצדדים‪ .‬המעסיק‬ ‫והעובד"‪ .‬ההסכם הקיבוצי חל על כל העובדים‬ ‫בענף וכל המעסיקים בו‪ .‬זהו הסכם ראשון שחל‬ ‫על כל המעסיקים בתחומי הבנייה ‪ -‬כולל כל‬ ‫סוגי הקבלנים והבונים‪ ,‬קבלני השיפוצים‪ ,‬קבלני‬ ‫התשתיות‪ ,‬הצמ"ה והעבודות הציבוריות‪" .‬רשימת‬ ‫יתרונותיו של ההסכם הקיבוצי הן‪ :‬פנסיה מקיפה‬ ‫לכל עובד מיום העבודה הראשון‪ ,‬ותק נצבר בענף‬ ‫כולו‪ ,‬ולא רק אצל מעסיק בודד‪ ,‬הפרשה לקרן‬ ‫השתלמות לעובדים שאינם מנהלים והפרשה‬ ‫מקסימאלית למנהלים‪ ,‬ציוד בטיחות‪ ,‬הכשרות‬ ‫מקצועיות וגידול משמעותי בפעילות הרווחה"‪.‬‬ ‫ש‪ :‬אז איך בעצם נוצרה המחשבה על ועדה‬ ‫משותפת לפתרון סכסוכי עבודה?‬ ‫"אני איש של הידברות ובאופן אישי תמיד אעדיף‬ ‫הדברות‪ .‬הראייה שלי דומה לזו של‪ ‬עופר עיני‪,‬‬ ‫יו"ר ההסתדרות"‪ ,‬מספר מויאל‪" ,‬הבנו שעל מי‬ ‫שחותמים על הסכם עבודה להיות אלה שיהיו‬ ‫הפרשנים הכי טובים שלו‪ .‬ישבנו חודשים רבים עם‬ ‫התאחדות בוני הארץ כדי להגיע להסכם ובמקביל‬ ‫עסקנו בבחינת פתרון לנושא הסכסוכים באופן‬ ‫מיטבי‪ .‬זה חלק מהחבילה כולה‪ .‬הועדה הפריטטית‬ ‫מורכבת מנציגי ההתאחדות‪ ,‬נציגי הסתדרות עובדי‬ ‫הבניין והעץ ויועצים משפטיים משני הצדדים‪,‬‬ ‫במספר שווה‪ .‬תפקידה של הוועדה לדון בנושאים‬ ‫שהתעוררו בהם חילוקי דעות‪ ,‬תוך ניסיון להגיע‬ ‫להכרעה המוסכמת על חברי הוועדה‪.‬‬ ‫ש‪ :‬האם לא היה שום כלי לפתרון סכסוכים בין‬ ‫מעסיקים וקבלנים לפני הוועדה?‬ ‫מהשיחה עם מויאל עולה‪ ,‬כי בעבר כבר היו בענף‬ ‫הסכמי עבודה שכללו מנגנון לפתרון סכסוכי‬ ‫עבודה‪ ,‬אך לדבריו‪ ,‬הם לא קרמו עור וגידים‬ ‫בשל חוסר התאמתם למצב הענף‪" .‬ניסחנו מחדש‬ ‫את המנגנון לפתרון סכסוכים בהסכם הענפי‪.‬‬ ‫התביעות אז היו באלפים‪ .‬הבנו שמי שחתום על‬ ‫ההסכם צריך לתת את התשובות‪ ,‬בלי לפסול‬ ‫אפשרות שבסופו של דבר יוכל כל אחד מהצדדים‬ ‫ללכת לבית הדין לעבודה אם לא ימצא פתרון‬ ‫המקובל עליו בהידברות כזו"‪.‬‬ ‫מדובר בניצול‪ :‬יועצים‬ ‫משפטיים גורפים ‪70%-‬‬ ‫‪ 80%‬מהסכומים שנפסקים‬ ‫בתביעות‬ ‫ש‪ :‬האם הזינוק בהיקף התביעות של עובדים‬ ‫פלשתיניים נגד קבלנים האיצה את הקמת‬ ‫הוועדה הפריטטית?‬ ‫"הוועדה קיימת מאוגוסט ‪ 2010‬ומאז דנה בעשרות‬ ‫תביעות של עובדים ישראלים ופלשתינים‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬בשנה האחרונה אנו חשים בגידול משמעותי‬ ‫במספר התביעות של העובדים הפלשתינים‪ .‬אחד‬ ‫הדברים שחשוב לי לציין הוא כי מוגשות תביעות‬ ‫רבות שהן יוזמה של יועץ משפטי כלשהו המבטיח‬ ‫לעובד הפלשתיני הרים וגבעות‪ .‬לא יתכן שמה‬ ‫שאנו עשינו בהסכם הקיבוצי לא יביא לכך שעובד‬ ‫פלשתיני יוכל לנצל את זכויותיו"‪ .‬לדברי מויאל‪,‬‬ ‫"בחלק גדול מהתביעות של הפלשתינים‪ ,‬הנהנה‬ ‫המרכזי מעצם התביעה הוא היועץ המשפטי‬ ‫שקיבל שכר טירחה גבוה מאוד‪ .‬חשוב מאוד‬ ‫להפסיק את ניצול העובדים שהסכימו לוותר על‬ ‫הזכויות המגיעות להם בדין‪ ,‬ובמקביל לדאוג‬ ‫למעסיקים שהתפשרו בעבר ולא פעם שילמו‬ ‫את מה שלא מגיע לעובד מתוך חוסר ידיעה‪.‬‬ ‫הבעיות המרכזיות בנושא העובדים הפלשתינים‬ ‫היא תלוש השכר שאינו מותאם באופן מדויק‬ ‫‪30‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫להסכם הענפי ובעיות של שפה ותקשורת בין‬ ‫העובד למעסיק‪ .‬הבהרתי למעסיקים שחשוב‬ ‫מאוד שיחתימו את העובדים על הודעה לעובד‬ ‫בשפה הערבית כמו גם על כל סכום כסף שמקבל‬ ‫העובד‪ .‬אחרת‪ ,‬במעמד הועדה אנו עומדים‬ ‫בפני מצב בו העובדות המוצגות סותרות ואין‬ ‫באפשרותנו להכריע מי דובר אמת‪ .‬חשוב להבהיר‬ ‫כי הוועדה מקיימת הליך שדומה מאוד לגישור‪.‬‬ ‫אנו מייצרים עבור המעסיק והעובד פלטפורמה‬ ‫להידברות"‪.‬‬ ‫ש‪ :‬כלומר‪ ,‬ישנם מקרים בהם גם מעסיקים הם‬ ‫צד נפגע לתפיסתך?‬ ‫"כן כמובן‪ ,‬במקרים בהם עורכי הדין של‬ ‫העובדים הפלשתינים כוללים רכיבי תביעה‬ ‫עו"ד צחי לב‪" :‬הפתרון‬ ‫טמון בתיקון תלוש‬ ‫השכר והתאמתו‬ ‫לתשלום השכר בענף‪,‬‬ ‫בהמשך הסדרת‬ ‫אופן תשלום השכר‪,‬‬ ‫ובביטול החובה למסור‬ ‫מינימום ימי דיווח"‬ ‫שאינם רלבנטיים ומנפחים את סכום התביעה‪...‬‬ ‫לצערי‪ ,‬מעסיקים בענף הבינו רק לאחרונה את‬ ‫מנגנון הוועדה הפריטטית המאפשר חסכון של‬ ‫זמן ושכר טרחה ליועצים משפטיים"‪.‬‬ ‫המקור לתביעות עובדים פלשתינים וההתמודדות עמן‬ ‫אלישע שור וצחי לב*‬ ‫מספר גורמים מביאים בשנים האחרונות מובילות לריבוי תביעות‪.‬‬ ‫למאות (ליתר דיוק אלפי) תביעות המוגשות הפתרון לתסבוכת הזו כמובן טמון בהסדרת‬ ‫על‪-‬ידי עובדים פלשתינים נגד מעסיקיהם הנושא בשלושת המוקדים הבעייתיים‬ ‫בבתי הדין לעבודה‪ .‬ביניהם‪ :‬ההפרדה בין ביותר‪ :‬בראש ובראשונה ‪ -‬תיקון תלוש‬ ‫הגורם המשלם את שכר העובד לבין הגורם השכר והתאמתו לאופן בו משולם השכר‬ ‫המנפיק את תלושי השכר (משרד הפנים ‪ -‬בענף הבנייה; בהמשך הסדרת אופן תשלום‬ ‫מדור התשלומים); והעובדה ששכר העובד השכר‪ ,‬וכן ביטול הדרישה והחובה למסור‬ ‫משולם במזומן (בדרך כלל לא ניתן לבצע מינימום ימי דיווח‪ .‬הסדרת סוגיות אלו‪,‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬אינה פשוטה ועד כה למרות‬ ‫העברה בנקאית או לשלם בהמחאה)‪.‬‬ ‫השילוב של שני אלה הוא מתכון לצרות‪ .‬שחלה התקדמות מה‪ ,‬מאמצי התאחדות בוני‬ ‫המעסיק אינו מנפיק את תלוש השכר‪ ,‬ולכן הארץ לא הביאו עד כה לשינויים המיוחלים‪,‬‬ ‫יכולתו להשפיע על תוכנו מוגבלת מאוד‪ .‬מטעמים של הרגולטור שאין בינם ובין‬ ‫מאידך‪ ,‬הגורם המנפיק את התלוש לא התאים המהות דבר‪.‬‬ ‫את תלוש השכר להוראות ההסכם הקיבוצי על מנת להקטין את הסיכוי לתביעות בהווה‪,‬‬ ‫וצו ההרחבה בענף הבנייה‪ .‬נוסף על אלה‪ ,‬דרך המלך היא להקפיד על ביצוע תשלום‬ ‫למעסיק גם אין דרך יעילה להוכיח שביצע את השכר באופן מסודר ומותאם להסכם הקיבוצי‬ ‫התשלום במלואו‪ ,‬אלא אם כן דאג להחתים בענף‪ ,‬מגובה במסמכים במידת האפשר‪ .‬כחלק‬ ‫את העובד בכל פעם על כך ששולם לו השכר בלתי נפרד מכך‪ ,‬יש למסור לעובד הודעה‬ ‫במלואו (פתרון שלרוב אינו ישים‪ ,‬ושאינו כחוק על תנאי העסקתו‪ ,‬ולתעד את קבלתה‬ ‫בידי העובד וכן לתעד את תשלום השכר‬ ‫מבטיח הגנה מפני תביעות)‪.‬‬ ‫גורם נוסף לריבוי תביעות קשור גם הוא לגורם כאשר זה נעשה במזומן‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬יש גם‬ ‫המפקח על העסקת העובדים הפלשתינים‪ ,‬להיעזר בייעוץ משפטי וחשבונאי ייעודי‪ ,‬וכן‬ ‫המחייב את המעסיקים לדווח על מספר מינימלי בעוסקים בדבר בהתאחדות בוני הארץ‪.‬‬ ‫של ימי עבודה בחודש עבודה‪ ,‬אף אם העובדים אנו רואים חשיבות גדולה בכך שמעסיק‬ ‫עבדו מספר ימים קטן יותר‪ ,‬מסיבות שונות‪ .‬שהוגשה נגדו תביעה לא יעדיף להתייעץ עם‬ ‫סוגיות נוספות כמו אי היכולת לדווח על תשלום עורך דין (פעמים רבות סכומי התביעה מנופחים‬ ‫דמי חגים (אין סעיף מתאים בתלוש השכר) וכמו מאוד וכוללים רכיבי תביעה בלתי מבוססים)‪,‬‬ ‫החובה לשלם חלק מן החופשה שנתית בתשלום וישקול להפנות את הסכסוך לוועדה פריטטית‬ ‫קבוע מדי חודש (דבר שאינו עולה בקנה אחד כדי לקבל את עמדתה בסכסוך ועל מנת לנסות‬ ‫עם הוראות החוק)‪ ,‬המצטרפות לקשיים שפורטו להגיע לפתרון מוסכם עם העובד‪.‬‬ ‫*הכותבים שותפים במשרד עוה"ד אשר חלד ושות'‪.‬‬ ‫ש‪ :‬האם אפשר להגדיר את הוועדה כהצלחה?‬ ‫"רוב התביעות שמגיעות לוועדה נפתרות בישיבה‬ ‫אחת ואין צורך לחזור אליה‪ .‬זה קורה כי הבסיס‬ ‫נכון‪ .‬כדי להבטיח שנעמוד לצד עובדים פלשתינים‪,‬‬ ‫ההסתדרות הקצתה לי יועץ משפטי הדובר את‬ ‫השפה הערבית‪ .‬הוא למעשה האיש שמסביר‬ ‫ומתרגם לעובד הפלשתיני את מהות התביעה ואת‬ ‫פרשנות ההסכם‪ .‬בישיבה כזו משתתפים יועצים‬ ‫של ההתאחדות וההסתדרות ולעיתים גם מנהלת‬ ‫הקשרים הבינלאומיים של הסתדרות מגיעה‬ ‫לוועדה‪ ,‬כדי לדאוג לנושא התדמית של ישראל‬ ‫בהיבט הזה בעולם‪ .‬מכל מיני סיבות‪ ,‬המעסיקים‬ ‫בענף הבניין מעדיפים להשתמש במנגנון הועדה‬ ‫בחילוקי הדעות שלהם מול עובד פלשתיני הרבה‬ ‫יותר מאשר מול עובד ישראלי‪ .‬אני מקווה כי גם‬ ‫מצב זה ישתנה לטובה בהקדם‪.‬‬ ‫מויאל אומר עוד כי‪" ,‬צריך לזכור שהיתרון‬ ‫הבולט של ההסכם הקיבוצי בענף שלנו הוא‬ ‫ייחודו‪ .‬בעולם אין אף הסכם השומר על שיווין‬ ‫זכויות של העובדים המקומיים‪ ,‬העובדים הזרים‪,‬‬ ‫ובמקרה שלנו גם של הפלשתינים"‪ .‬מויאל מספר‬ ‫כי בדצמבר ‪ ,2009‬כשההסכם כבר היה מוכן‪ ,‬הוא‬ ‫הציג אותו בכנס ארגון הגג של גופי ייצוג לעובדים‬ ‫בענף הבנייה בעולם‪ ,‬ה‪.BWI-‬‬ ‫"לאחר שהצגתי את ההסכם בקונגרס העולמי‪,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫ספרתי להם על התלאות שעברו עובדים‪ .‬לאחר‬ ‫חתימתו הוזמנתי שוב לקונגרס באירופה הם‬ ‫נדהמו שהפכתי את ההסכם הענפי לחוק‪,‬‬ ‫באמצעות צו הרחבה שנתנה לו המדינה‪ .‬מה‬ ‫שהפך אותו למחייב לכל המעסיקים וכל‬ ‫העובדים בענף‪ .‬הקונגרס נתן לנו על זה ציון‬ ‫לשבח‪ .‬עשינו הסטוריה"‪.‬‬ ‫‪ ‬ש‪ :‬מה מצבו של העובד בבנייה בישראל לעומת‬ ‫עמיתיו בעולם?‬ ‫"שכר המינימום שקבענו בהסכם הוא מהגבוהים‬ ‫בעולם‪ .‬במערב מדובר בשכר של ‪ 700-800‬דולר‪.‬‬ ‫אין שם צווי הרחבה להסכמי עבודה שהופכים את‬ ‫ההסכם לחוק‪ .‬באירופה‪ ,‬למשל‪ ,‬יישוב סכסוכי‬ ‫עבודה הוא מנגנון שנדיר כי מצליחים להגיע בו‬ ‫למיצוי ההליכים‪ ,‬בגלל התעלמות של מעסיקים‪ .‬זה‬ ‫בלט בעת משבר הנדל"ן של ‪ 2008‬שבו פוטרו עובדים‬ ‫רבים בענף הבנייה ונותרו ללא הגנה מול מעסיקים‪.‬‬ ‫ההדברות אצלנו יצרה מצב שניתן לעבוד בשקט‪.‬‬ ‫בכנס בינלאומי שנערך לאחרונה באיטליה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הוצגו נתונים קשים על הנעשה בארצות המפרץ‪.‬‬ ‫קראנו גם על אסונות בעת בניית האצטדיונים‬ ‫שנבנו לקראת המונדיאל בברזיל‪ .‬ניצול עובדים בענף‬ ‫הבנייה בעולם מתבטא בקיפוח חיי אדם"‪.‬‬ ‫ש‪ :‬מה צריך לעשות‬ ‫כדי להביא מעסיקים‬ ‫להפוך את הוועדה‬ ‫לכלי מרכזי ליישוב‬ ‫סכסוכי עבודה?‬ ‫"ההתאחדות עשתה‬ ‫רבות בכדי להביא‬ ‫לפרסום וקידום הוועדה‬ ‫הפריטטית‪ .‬כעת תורם‬ ‫של מעסיקים להבין‬ ‫שכיום מערכת יחסי‬ ‫העבודה מושתת על‬ ‫פתרון סכסוכים סביב‬ ‫שולחן עגול‪ .‬הם הרי‬ ‫יודעים שבתקציב‬ ‫ההוצאות שלהם רכיב‬ ‫השכר הוא רכיב כבד‬ ‫ושם אפשר לעשות‬ ‫סדר"‪.‬‬ ‫חבר התאחדות בוני‬ ‫הארץ‪ ,‬עמית גוטליב‪,‬‬ ‫מספר כי מאז שנת‬ ‫‪ 2000‬ועד היום הוגשו‬ ‫כ‪ 40 -‬תביעות של‬ ‫עובדים פלשתינים נגד‬ ‫החברה שלו לבדה‪.‬‬ ‫"רוב התביעות הן סביב‬ ‫נושא תלוש השכר‪ :‬התנאים‬ ‫סוציאליים המגיעים לכאורה‬ ‫לעובד‪ ,‬דמי נסיעה‪ ,‬דמי‬ ‫הבראה וטענות שונות אודות‬ ‫אי התאמה בין מספר ימי‬ ‫העבודה למספר ימי הנוכחות‬ ‫עמית גוטליב‬ ‫המופיעים בתלוש השכר"‪.‬‬ ‫גוטליב מצטרף לדיווחים על העלייה הדרמטית‬ ‫במספר התביעות בתחום זה שמאחוריהן עומדים‬ ‫עורכי דין המשווקים שירותיהם במגזר זה‪ .‬הוא‬ ‫מדווח על עובדים שהעבירו לו מידע לאורך השנים‬ ‫הללו‪ ,‬שלפיו‪" ,‬מדובר לא פעם בעורכי דין שהם סוג‬ ‫של ‘רודפי אמבולנסים'‪ .‬העובד לא נדרש לשלם להם‬ ‫שכר טרחה מראש‪ ,‬אלה רק לחתום על ייפוי כוח‬ ‫לעו"ד והבטחה להעביר אליו חצי מהסכום שיפסק‬ ‫בתביעה"‪ .‬עוד אומר גוטליב‪" ,‬השיטה עובדת כך‪:‬‬ ‫עו"ד לא פונה אלי‪ ,‬המעסיק‪ ,‬אלא פונה ישר לבית‬ ‫המשפט‪ .‬אחר כך אנחנו שומעים שוב ושוב שופטים‬ ‫שדורשים מאתנו להגיע לפשרה‪ ,‬גם כשהתביעה לא‬ ‫מבוססת על שום דבר המחייב אותנו לשלם"‪.‬‬ ‫לפי גוטליב‪" ,‬במקרים רבים מידי‪ ,‬התנהלות עורכי‬ ‫הדין שמייצגים עובדים פלשתינים היא ברמה נמוכה‬ ‫ביותר‪ .‬אפשר ללמוד עד כמה מדובר בתביעות סרק‬ ‫כשמסתכלים על תוצאות ההליכים‪ .‬הם מסכימים‬ ‫ברוב המקרים להתפשר על ‪ 4%-5%‬מסכום התביעה‬ ‫המקורי"‪ .‬הוא מוסיף‪" ,‬תובעים מקבלנים כל מיני‬ ‫תנאים שלא קיימים בהסכם הקיבוצי‪ .‬צריך לזכור‬ ‫שמי שמנפיק תלושי שכר לעובד פלשתיני היא רשות‬ ‫האוכלוסין‪ .‬אנחנו עושים כל מה שניתן כדי לשפר‬ ‫את שכרו של העובד‪ ,‬אך בסופו של דבר‪ ,‬הכסף עובר‬ ‫לעובד במזומן כי המדינה מאלצת אותנו לשלם‬ ‫באופן שלא מאפשר מעקב ובחינת העמידה בתנאי‬ ‫השכר באמת"‪.‬‬ ‫גוטליב סבור כי בתי דין לעבודה צריכים לפעול‬ ‫בהתאם להסכם הקיבוצי ולשלוח כל תובע ונתבע‬ ‫בתחום זה לוועדה הפריטטית‪" .‬השאלה היא ‪-‬‬ ‫האם כל תביעה מחייבת את שני הצדדים ללכת‬ ‫לוועדה? אנחנו טוענים שכן"‪ .‬הוא מספר כי על‬ ‫פי ניסיונו גם במקרה שבו לא מתקבלת פשרה‬ ‫בוועדה‪ ,‬היא קובעת את גבולות הגזרה לתביעה‪.‬‬ ‫"בסופו של דבר יש שם עו"ד שמייצג את העובדים‬ ‫מצידה של ההסתדרות‪ .‬עו"ד פרטיים מנסים לנפח‬ ‫את התביעה כדי לגרוף כסף‪ .‬כאשר העו"ד של‬ ‫ההסתדרות לא מתחלק עם העובד בסכום שיקבע‬ ‫ואז הכל נראה אחרת"‪.‬‬ ‫גוטליב מסכם‪" ,‬בעקבות ניסיוני אני ממליץ על‬ ‫פנייה לוועדה הפריטטית‪ .‬מדובר באנשי מקצוע‬ ‫ובדיון המבוסס על עובדות‪ .‬אם הקבלן טעה ולא‬ ‫שילם משהו מהסכום האמור‪ ,‬עליו לשלם‪ .‬אבל‬ ‫במקרים רבים שראיתי זה לא המצב‪ ,‬והעובד‬ ‫קיבל רק את מה שמגיע לו‪ ,‬זה הפתרון הנכון‬ ‫ביותר למצב שנוצר"‪0 .‬‬ ‫תוכנית אכיפה פנימית‬ ‫בנושא ההגבלים העסקיים‬ ‫בהתאחדות בוני הארץ‬ ‫אז שנת ‪ 2012‬החלה ההתאחדות‬ ‫ביישום תוכנית אכיפה פנימית‬ ‫בנושא הגבלים עסקיים שעיקריה‬ ‫יובאו להלן‪ .‬יודגש כי תוכנית‬ ‫האכיפה מותאמת להתאחדות בוני הארץ אך‬ ‫מומלץ ורצוי שכל גוף עסקי יהיה ער לאמור‬ ‫במאמר זה וישקול את פעולותיו בהתאם‬ ‫לדברים שלהלן‪.‬‬ ‫מ‬ ‫עו”ד קובי פלקסר‪,‬‬ ‫יועץ משפטי בהתאחדות בוני הארץ‬ ‫חוק ההגבלים העסקיים הוא אחד מהחוקים‬ ‫החשובים המעצבים את כללי ההתנהגות של‬ ‫הגופים המסחריים במשק‪ .‬מטרתו של החוק היא‬ ‫הבטחת קיומה של תחרות חופשית במשק‪ .‬הנחת‬ ‫המוצא היא כי תחרות חופשית מביאה ליעילות‬ ‫מוגברת בפעילות המשק‪ ,‬ומובילה לתוצאות‬ ‫רצויות מבחינתו של הצרכן כדוגמת מחירים‬ ‫נמוכים יותר‪ ,‬שיפור איכות המוצר (או השירות)‬ ‫וכן לתנאי אספקה משופרים‪.‬‬ ‫חוק הגבלים העסקיים מטפל בשלושה סוגי‬ ‫הגבלים עסקיים‪ :‬הסדר כובל‪ ,‬מיזוג חברות‬ ‫ומונופולין‪.‬‬ ‫לעניינו הנושא הרלוונטי הינו הסדר כובל‬ ‫שמשמעותו ‪ -‬כל דרך מתואמת המופעלת על ידי‬ ‫בני אדם המנהלים עסקים‪ ,‬ושמגמתה השלטת‬ ‫הסדר שעלול לפגוע בתחרות‪.‬‬ ‫כהסדר כובל ניתן לראות גם קביעת קו פעולה‬ ‫בידי איגוד עסקי ‪ -‬קו פעולה עשוי להיחשב‬ ‫כהסדר כובל כאשר מדובר בהמלצה‪ ,‬מפורשת או‬ ‫משתמעת‪ ,‬ולא בהנחיה או הוראה מחייבת‪.‬‬ ‫התאחדות בוני הארץ היא איגוד עסקי ועל כן‬ ‫קביעת קו פעולה לחברי ההתאחדות על ידי‬ ‫ההתאחדות הינה אסורה על פי החוק‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫פעולות שעשויות להוות‬ ‫עבירה על חוק ההגבלים‬ ‫העסקיים‬ ‫‪ .1‬קביעה או המלצה על נקיטת קו פעולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תיאום תנאי מכירה או רכישה‪.‬‬ ‫‪ .3‬חלוקת שווקים ולקוחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬תיאום הצעות במכרזים‪.‬‬ ‫‪ .5‬הסדר אי תחרות בין גופים‪.‬‬ ‫פעולות מותרות‬ ‫‪ .1‬העברת מסמכים ומידע לחברי ההתאחדות‪.‬‬ ‫‪ .2‬השתתפות בכנסים‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬ועדות‪ ,‬ישיבות‬ ‫ואספות כלליות‪.‬‬ ‫‪ .3‬חובי משותף מול רשויות השלטון‪.‬‬ ‫חוק ההגבלים העסקיים מטיל אחריות פלילית‬ ‫על העובר אותו כאשר העונשים המקסימאליים‬ ‫הקבועים בחוק הינם ‪ 3‬שנות מאסר או קנס כספי‬ ‫של עד ‪ 2.26‬מליון ‪ .₪‬יודגש כי בתי המשפט נוטים‬ ‫להחמיר בנושא ואך לאחרונה נקבעו עונשי מאסר‬ ‫לנושאי משרה בתאגידים שעברו על החוק‪.‬‬ ‫למען הסדר הטוב יובהר כי הגנה המוענקת‬ ‫למנהלי תאגיד הינה אם יוכיח שהעבירה נעברה‬ ‫שלא בידיעתו וכן שנקט בכל האמצעים הסבירים‬ ‫להבטחת שמירתו של החוק ‪ -‬מכאן חשיבות‬ ‫תוכנית האכיפה‪.‬‬ ‫כמובן שהיריעה קצרה מלפרט את כל ההנחיות‬ ‫וההוראות הרלוונטיות‪ ,‬אך כפי שניתן להבין‪ ,‬לא‬ ‫ניתן לקבוע בוודאות מה היא פעולה שעשויה‬ ‫להוות עבירה על החוק ומה היא פעולה "פטורה"‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬במידה ויש ספק ‪ -‬יש להתייעץ עם גורם‬ ‫מוסמך האמון על הנושא בארגון‪0 .‬‬ ‫תקן חדש למערכת פסיפס ואריחי‬ ‫קרמיקה בחיפוי פנים מיושמים בהדבקה‬ ‫(ת”י ‪ 1555‬חלק ‪ 2‬מ‪)2014-‬‬ ‫המעבר לאריחים גדולים יותר‪ ,‬המעבר למחיצות‬ ‫מלוחות צמנטיים או אפילו מלוחות גבס‪ ,‬חייב‬ ‫החיפוי‬ ‫דבק מסוג אחר‪ ,‬המותאם למערכות‬ ‫רקע‪ :‬קיר‪ ,‬עמוד או חלק מבניין‪ ,‬המיועד לחיפוי‪.‬‬ ‫החדשות‪.‬‬ ‫הרקע יכול להיות עשוי מבטון‪ ,‬מבלוקי בטון‪,‬‬ ‫התקן‬ ‫זו‪.‬‬ ‫דרישה‬ ‫על‬ ‫לענות‬ ‫בא‬ ‫‪2‬‬ ‫חלק‬ ‫‪1555‬‬ ‫תקן‬ ‫מבלוקים מבטון‪-‬תאי מאושפרים באוטוקלב‪,‬‬ ‫לתקנים‬ ‫התאמתו‬ ‫תוך‬ ‫‪,2014‬‬ ‫בשנת‬ ‫מחדש‬ ‫נכתב‬ ‫מבלוקי חול‪-‬סיד‪ ,‬מבלוקי גבס או מלוחות גבס‪.‬‬ ‫האירופאיים‪ ,‬משם אנו מייבאים את רוב אריחי פריימר‪ :‬שכבת יסוד המקשרת בין התשתית לבין‬ ‫הקרמיקה‪.‬‬ ‫שכבת ההדבקה‪.‬‬ ‫במערכת‬ ‫מתפקדים‬ ‫ראשיים‬ ‫מרכיבים‬ ‫שני‬ ‫שכבת ביניים‪ :‬שכבת טיח המושמת‪ ,‬לפי‬ ‫החיפוי ‪ -‬יישום ההדבקה (תקן ‪ 1555‬חלק ‪ )2‬הצורך‪ ,‬בין הרקע לבין שכבת ההדבקה‪,‬‬ ‫והדבק ‪ -‬בו מטפל תקן ‪ .4004‬המאמר הראשון ומיועדת ליצור פני שטח אחידים וישרים‪.‬‬ ‫דן באופן יישום הדבקה‪ ,‬המאמר השני דן בעיקר שכבת הביניים‪ ,‬אם קיימת‪ ,‬משמשת כתשתית‪.‬‬ ‫בדבקים‪.‬‬ ‫תשתית‪ :‬השכבה (הרקע או שכבת הביניים‪ ,‬לפי‬ ‫העניין)‪ ,‬שעליה מושמת שכבת ההדבקה‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫תקן ‪ 1555‬חלק ‪ 2‬קובע דרישות לביצוע מערכות שכבת הדבקה‪ :‬שכבה המשמשת להדבקת אריחי‬ ‫חיפוי קירות פנים ומחיצות בבניינים‪ ,‬בלוחות הקרמיקה או לוחות הפסיפס לתשתית‪( .‬שכבת‬ ‫דבק או שכבת מלט‪-‬צמנט יכולות לשמש בתנאים‬ ‫פסיפס או באריחי קרמיקה‪.‬‬ ‫הכשלים במערכות חיפוי אלה נגרמים בדרך מסוימים כשכבת הדבקה)‪.‬‬ ‫כלל בשל תהליכים המתהווים בשכבות מערכת חיפוי‪ :‬מערכת הכוללת את שכבת‬ ‫שמתחת לאריחים או ללוחות (שכבת ההדבקה הביניים (אם קיימת)‪ .‬שכבת האיטום (אם‬ ‫קיימת)‪ ,‬שכבת ההדבקה‪ ,‬אריחי הקרמיקה‬ ‫ושכבת הביניים) ובמישקים שביניהם‪.‬‬ ‫התקן מפרט דרישות והוראות להבטחת איכות או לוחות הפסיפס והחומר למילוי ולאיטום‬ ‫מערכת החיפוי‪ ,‬כגון‪ :‬דרישות הנוגעות לטיב המישקים‪ ,‬המהווים יחד חיפוי לרקע‪.‬‬ ‫החומרים והמוצרים‪ ,‬לתכנון מערכת החיפוי הדבקה בסירוק‪ :‬הדבקה בשכבת דבק שסורקה‬ ‫ולתפקודה‪ ,‬והוראות בדבר הבדיקות שיש לערוך במרית משוננת‪.‬‬ ‫הדבקה במלט‪-‬צמנט‪ :‬הדבקה בשכבת מלט‪-‬‬ ‫במהלך העבודה ובסיומה‪.‬‬ ‫התקן אינו דן בהדבקת אריחי קרמיקה‪ ,‬דקים מאד צמנט (טיט) שאינה מסורקת‪.‬‬ ‫שעוביים קטן מ‪ 5-‬מ"מ; (בגבם של חלק מאריחים מריחה כפולה‪ :‬מריחה הנעשית הן על גבי‬ ‫אלה ישנה רשת חיזוק עשויה פיברגלס‪ ,‬המודבקת התשתית והן על גב האריח‪.‬‬ ‫לאריח בזמן הייצור במפעל‪ ,‬וגם לא במוצרים זמן חופשי‪ :‬פרק הזמן המרבי שמותר להמתין‬ ‫המורכבים משני אריחים דקים המודבקים זה לזה‪ ,‬ממריחת הדבק על התשתית ועד להדבקת‬ ‫האריח מבלי לפגוע בחוזק ההידבקות‪ ,‬כמוצהר‬ ‫עם רשת ביניהם או בלעדיה)‪.‬‬ ‫על ידי היצרן‪.‬‬ ‫‪ .3‬להלן מספר הגדרות‬ ‫רלוונטיות למאמר זה‬ ‫אגף טכני‬ ‫אינג’ נתן חילו‪,‬‬ ‫מנהל האגף הטכני‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫חיפוי פנים בחדרי שירותים הוא אחד הרכיבים‬ ‫הקובעים את איכות הדירה בעיני הדייר‪ .‬הדייר‬ ‫רואה את חיפוי הפנים כמבטא את אישיותו ואת‬ ‫רצונותיו‪ .‬מלבד המראה האסתטי‪ ,‬חיפוי אוטם‬ ‫את המחיצה למעבר מים‪ ,‬קל לניקוי ומאפשר‬ ‫שימוש חופשי במים ללא חשש לגרימת נזקים‪.‬‬ ‫לפני עידן ועידנים חיפוי הפנים הנפוץ היה אריחי‬ ‫חרסינה ‪ 15/15‬ס"מ‪ .‬לכן המונח "חרסינה" שימש‬ ‫במקום המונח "חיפוי פנים"‪ .‬אריחים אלה‬ ‫הודבקו על ידי טיט צמנט‪ ,‬ובגלל מידותיהם‬ ‫הקטנות לא התפתחו בהם מאמצים חריגים‬ ‫המסוגלים לגרום לסדיקת האריחים‪.‬‬ ‫חיפוי בחרסינה בוצע על ידי מלט צמנט‪ ,‬המורכב‬ ‫מצמנט וחול‪ .‬במערכת זו הטיט מילא את תפקיד‬ ‫הדבק בצורה טובה‪ .‬ניתן להשתמש באותו מלט‬ ‫אף לתיקון ליקויים בבנייה‪ .‬המערכת אינה‬ ‫רגישה במיוחד לעובי המלט (ניתן לבצע מלט‬ ‫בעובי עד ‪ 4‬ס"מ)‪.‬‬ ‫בבניינים חדשים לא תמצאו שתי דירות ובהן‬ ‫חיפוי פנים זהה ‪ -‬כל דייר בוחר לו את הקרמיקה‬ ‫המוצאת חן בעיניו ואף בוחר שילובים שונים של‬ ‫אריחי קרמיקה‪ .‬על כן המוכר מעמיד לרשות‬ ‫הדייר מגוון של ‪ 4-6‬סוגים שונים של אריחי‬ ‫קרמיקה לבחירתו‪ .‬רוב הדיירים אינם מסתפקים‬ ‫בכך ובוחרים אריחי קרמיקה ואף שילוב של‬ ‫אריחים מתוך המגוון הרחב הקיים בשוק‪.‬‬ ‫היום נדרש הקבלן לבצע חיפוי באריחי קרמיקה‬ ‫שונים ומשונים‪ ,‬במידות גדולות מאד‪ ,‬בעלי‬ ‫טקסטורה מגוונת‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪ .2‬חלות התקן‬ ‫‪ .4‬דרישות כלליות‪,‬‬ ‫חומרים ומוצרים לתשתית‬ ‫תקן זה חל על מערכת חיפוי על קירות ומחיצות‬ ‫פנימיות של בניינים‪ ,‬באריחי קרמיקה ובלוחות‬ ‫פסיפס המותקנת באתר בהדבקה ישירה על המערכת מורכבת כאמור מאריחים‪ ,‬שכבות‬ ‫הרקע או בהדבקה על גבי שכבת ביניים‪ .‬התקן ביניים המיושמים על רקע הקיר הקיים‪ .‬יש‬ ‫חל על חיפויים המודבקים באמצעות דבקים חשיבות רבה מאד להתאמת חלקי המערכת אחד‬ ‫הן בשיטת ההדבקה בסירוק והן באמצעות לשני ‪ -‬הרקע‪ ,‬שכבת הביניים‪ ,‬הדבק והאריחים‪.‬‬ ‫התקן דן באופן התאמת חלקי המערכת‪.‬‬ ‫מלט‪-‬צמנט‪.‬‬ ‫התקן אינו חל על חיפוי קירות פנים העשוי כישלון בהתאמה זו עלול להוביל לכשל‬ ‫החיפוי‪.‬‬ ‫מלוחות צמנטיים ומלוחות כפיסי עץ‪.‬‬ ‫לפתור בעיית הסדקים באריחים‪.‬‬ ‫התאמת הרקע‪ ,‬התשתית וחומרי ההדבקה‬ ‫חומר הרקע‬ ‫בטון‬ ‫בלוק גבס‬ ‫בלוק בטון‬ ‫תאי‬ ‫בלוק בטון‬ ‫רקע‬ ‫סטיית הרקע‬ ‫מקס'‬ ‫‪ 5‬מ"מ‬ ‫לאורך ‪ 2‬מ'‬ ‫‪ 5-8‬מ"מ‬ ‫לאורך ‪ 2‬מ'‬ ‫יותר מ‪8-‬‬ ‫מ"מ לאורך‬ ‫‪ 2‬מ'‬ ‫כנדרש בת"י‬ ‫‪1925‬‬ ‫תשתית הדבקה על שכבת ביניים‬ ‫טיח גבס‬ ‫טיח‬ ‫טיח צמנט‬ ‫תרמי‬ ‫חומר ההדבקה‬ ‫דבק מלט‬ ‫דבק‬ ‫צמנטי תחליב צמנט‬ ‫הדבקה‬ ‫ישירה על‬ ‫הרקע‬ ‫כן‬ ‫לא חובה‬ ‫לא חובה לא חובה‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא חובה‬ ‫לא חובה לא חובה‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‪ ,‬מעל‬ ‫שכבת‬ ‫פריימר‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫חובה‬ ‫‪+‬שכבת‬ ‫פריימר‬ ‫לא‬ ‫‪----‬‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כנדרש בת"י‬ ‫‪789‬‬ ‫כן‬ ‫כן אך‬ ‫לא חובה‬ ‫כן אך‬ ‫לא‬ ‫חובה‬ ‫כן‬ ‫כן אך‬ ‫לא חובה‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא חובה‬ ‫לא חובה לא חובה‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫כן‪,‬‬ ‫על פי‬ ‫הוראות‬ ‫יצרן‬ ‫הדבק‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫גדולה מהנדרש לא‬ ‫בת"י ‪789‬‬ ‫כן‪ ,‬מעל‬ ‫בלוק חול‪-‬סיד ‪ 5‬מ"מ‬ ‫שכבת‬ ‫לאורך ‪ 2‬מ'‬ ‫(סיליקט)‬ ‫פריימר‬ ‫כן‪ ,‬מעל‬ ‫‪ 5-8‬מ"מ‬ ‫שכבת‬ ‫לאורך ‪ 2‬מ'‬ ‫פריימר‬ ‫לא‬ ‫יותר מ‪8 -‬‬ ‫מ"מ לאורך‬ ‫‪ 2‬מ'‬ ‫כן‬ ‫כנדרש בת"י‬ ‫לוח גבס‬ ‫‪1924‬‬ ‫לסוגיו‬ ‫כן‬ ‫הערות לטבלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬פרק הזמן שיש להמתין מגמר הכנת התשתית עד לתחילת ההדבקה לא יפחת מ‪ 14 -‬יום עבור טיח עשוי מלט‬ ‫מוכן באתר או מלט יבש מוכן מראש‪ ,‬ולא יפחת מ‪ 28 -‬יום עבור טיח עשוי מלט מעוכב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פרק הזמן שיש להמתין מגמר הכנת התשתית עד לתחילת ההדבקה לא יפחת מ‪ 7 -‬ימים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אין להשתמש במלט ‪ -‬צמנט כחומר הדבקה באזורים רטובים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פרק הזמן שיש להמתין מגמר יציקת הבטון עד לתחילת ההדבקה לא יפחת מ‪ 28 -‬ימים‬ ‫‪ .5‬יש חשיבות רבה לפרק‬ ‫הזמן שיש להמתין מגמר‬ ‫הכנת התשתית עד לתחילת‬ ‫ההדבקה‬ ‫רוב הכישלונות נובעים מאי עמידה בדרישה זו‪.‬‬ ‫המונח "הכנת התשתית" פירושו המעשי הוא‬ ‫תיקון ליקויים שהיו בבנייה כדי להתאימה כרקע‬ ‫לקרמיקה‪ .‬ברוב המקרים מתגלית בעייה זו כאשר‬ ‫מתחילים בהדבקה‪ .‬הפתרון הנכון הוא לתקן את‬ ‫הליקוי בבנייה‪ ,‬ליישר אותה בצורה מתאימה‪,‬‬ ‫להמתין ‪ 14-28‬יום ואז להתחיל בהדבקה‪.‬‬ ‫הליך זה הוא בעייתי‪ .‬חלק ניכר מהקבלנים‬ ‫‪38‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫מתעלמים מפרק זמן זה‪ ,‬ומבצעים את ההדבקה‬ ‫יום או יומיים לאחר השלמת תיקוני הרקע‪.‬‬ ‫את התוצאה מהתעלמות מדרישה זו‪ ,‬פוגשים‬ ‫כעבור מספר חודשים בדמות סדקים באריחים‪.‬‬ ‫יש גורסים כי הסדקים באריחים נוצרים בגלל‬ ‫ספיגות גבוהה במיוחד של אריחי הקרמיקה‪.‬‬ ‫תקן ‪ 1314‬מאפשר ספיגות גבוהה מאד באריחי‬ ‫קיר (בניגוד לאריחי רצפה שם הספיגות נמוכה‬ ‫ומוגבלת)‪ .‬הבעייה שמעלים קבלנים ודיירים‬ ‫היא כי אין מבחר גדול של אריחי קרמיקה בעלי‬ ‫ספיגות נמוכה‪ ,‬הקבלנים מתקשים לעמוד מול‬ ‫דייר שרכש אריחים בעלי ספיגות גבוהה‪.‬‬ ‫בכל מקרה הקפדה על זמן ההמתנה התקני עשוי‬ ‫‪ .6‬מישקים‪:‬‬ ‫מישקים הנם מרכיב חשוב באסתטיקה של‬ ‫הדירה‪ .‬יש מספר סוגים של מישקים כפונקציה‬ ‫של תפקודם בחיפוי פנים‪.‬‬ ‫מישקים רגילים‪ :‬רוחב המישקים הרגילים בין‬ ‫אריחי קרמיקה יהיה ‪ 3‬מ"מ לפחות‪ .‬חומר המילוי‬ ‫יושם לכל עומק המישק‪.‬‬ ‫מילוי מישקים רגילים‪ :‬מישקים רגילים ימולאו‬ ‫בחומר המתאים בהתאם לייעוד החלל‪ ,‬כמפורט‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫‪ - CGI‬חומר מילוי צמנטי רגיל ‪ -‬באזורים יבשים‬ ‫במבנים שאינם מבני ציבור‪.‬‬ ‫‪ -CG2W‬חומר מילוי צמנטי משופר עם אפיון‬ ‫נוסף של ספיגות מים מופחתת ‪ -‬לאזורים רטובים‬ ‫במבנים שאינם מבני ציבור ולאזורים יבשים‬ ‫במבני ציבור‪.‬‬ ‫‪ -RG‬חומר מילוי שרף בריאקציה ‪ -‬לאזורים‬ ‫רטובים במבני ציבור ולאזורים החשופים‬ ‫לחומרים אגרסביים‪.‬‬ ‫מישקי התפשטות‪:‬‬ ‫מישקים מבניים‪ :‬עוברים דרך מערכת החיפוי‬ ‫כולה בקו ישר וברוחב המישק המתוכנן‪.‬‬ ‫מישקי ביניים‪ :‬עוברים דרך שכבת ההדבקה‬ ‫ושכבת האריחים או הלוחות‪ .‬רוחב מישקי‬ ‫הביניים יהיה ‪ 6‬מ"מ לפחות‪.‬‬ ‫מישקים אנכיים‪ :‬יהיו במפגש בין מישורים‬ ‫(כגון‪ :‬פינות פנימיות וחיצוניות ‪ -‬מישקים‬ ‫אופקיים יהיו‪ :‬במפגש בין קיר לרצפה ולתקרה‪,‬‬ ‫במפגש בין שני מישורים (כגון מתחת לבליטות)‪.‬‬ ‫מישקי הפרדה‪ :‬עוברים דרך שכבת ההדבקה‬ ‫ושכבת האריחים או הלוחות‪.‬‬ ‫מישקי הפרדה יהיו במקומות שבהם חומר הרקע‬ ‫משתנה‪ ,‬ובמקומות המפגש בין האריחים או‬ ‫הלוחות לרכיבי בניין‪ ,‬כגון חלונות‪ .‬רוחב מישקי‬ ‫ההפרדה יהיה ‪ 4‬מ"מ לפחות‪.‬‬ ‫איטום בפני רטיבות‪ :‬באזורים רטובים יש‬ ‫לשקול השמת שכבת איטום על פני התשתית‪,‬‬ ‫בטיחות אש‪ :‬יובטח שמערכת החיפוי תתאים‬ ‫לנדרש על חלקיו בנוגע לסיווגם לפי תגובותיהם‬ ‫בשריפה‪.‬‬ ‫‪ .8‬הכנות לפני השמת החיפוי‪:‬‬ ‫לפני השמת החיפוי יש לנקות את פני הרקע‬ ‫בעזרת מברשת מכל לכלוך‪ ,‬אבק‪ ,‬שומנים‪,‬‬ ‫תפרחות וחומרי אשפרה‪ .‬בבניינים הנמצאים‬ ‫בסביבה ימית יש לשטוף במים את פני הרקע‬ ‫המוברשים כ‪ 24-‬שעות לפני התחלת עבודה‬ ‫החיפוי‪ ,‬למעט ברקע עשוי לוחות גבס‪.‬‬ ‫הכנת רקע מבטון‪ :‬יש להסיר את השכבה‬ ‫החיצונית הרופפת עד להגעה לשכבה יציבה‪.‬‬ ‫אם נדרש לתקן את הרקע בשלמותו או‬ ‫בחלקו‪ ,‬יש לתקנו באמצעות שכבת טיח‪ .‬אם‬ ‫ברקע יש זיון הנראה לעין‪ ,‬אין מתחילים‬ ‫בטיוח או בחיפוי לפני קבלת הוראות‬ ‫ממתכנן התכנון ההנדסי בנוגע לטיפול בזיון‪.‬‬ ‫לפני השמת הטיח תובטח אשפרת הרקע כנדרש‪.‬‬ ‫רקע בטון שאין בו פגמים מהותיים‪ ,‬כגון קיני חצץ‪,‬‬ ‫והעומד בדרישות הסטיות הנקובות‪ ,‬יכול לשמש‬ ‫תשתית להדבקה ישירה‪ ,‬ללא שכבת ביניים‪.‬‬ ‫הכנת רקע מבלוקים‪ :‬על גבי רקע שאינו עשוי‬ ‫בטון‪ ,‬כגון רקע מבלוקי בטון‪ ,‬מבלוקי בטון‪-‬תאי‬ ‫מאושפרים באוטוקלב או מבלוקי חול‪-‬סיד‪ ,‬יש‬ ‫לשים טיח‪.‬‬ ‫הכנת רקע למערכת טיח קיימת‪ :‬לפני‬ ‫הדבקת אריחים או לוחות על מערכת טיח‬ ‫קיימת יש לוודא‪ ,‬שהתשתית עומדת בדרישות‬ ‫הסטיות המותרות ובדרישות חוזק ההידבקות‬ ‫במתיחה‪.‬‬ ‫הכנת רקע מלוחות גבס‪ :‬לפני הדבקת אריחי‬ ‫קרמיקה או לוחות פסיפס על גבי לוחות גבס יש‬ ‫לוודא‪ ,‬שנעשו איחוי והחלקה של המישקים בין‬ ‫לוחות הגבס ושל ראשי הברגים המחברים אותם‬ ‫אל פרופילי השלד‪ .‬אין לתקן סטיות בלוחות‬ ‫הגבס על ידי טיט צמנט‪ ,‬ולא על ידי שכבת דבק‬ ‫ולא על ידי טיח‪ .‬יש לתקן אותה על ידי החלפת‬ ‫לוחות הגבס‪.‬‬ ‫‪ .9‬בדיקות ‪ -‬שיטות ודרישות‬ ‫בדיקות לפני תחילת עבודת החיפוי ובמהלכה‬ ‫השלמת עבודות קודמות‬ ‫א‪ .‬מוודאים שהסתיימו כל עבודות החשמל‪,‬‬ ‫השרברבות‪ ,‬הרכבת המלבנים הסמויים‪,‬‬ ‫הרכבת סיפי החלונות והעבודות המכניות‬ ‫השונות בשטחים המיועדים לחיפוי ובשטחים‬ ‫הסמוכים להם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מוודאים שפני הרקע נוקו‪ ,‬ובמידת הצורך‬ ‫נשטפו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מוודאים שהושלמה השמת שכבת איטום‬ ‫במקומות שהיא נדרשת בהם‪.‬‬ ‫התאמת התשתית‬ ‫א‪ .‬מוודאים את התאמת הרקע לדרישות‬ ‫המפורטות עבורם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מוודאים שנעשו כל עבודות ההכנה‪.‬‬ ‫התאמת החומרים והמוצרים‬ ‫מוודאים את התאמת כל החומרים והמוצרים‬ ‫המשמשים במערכת החיפוי לדרישות‪.‬‬ ‫בודקים את האריחים והלוחות בבדיקה חזותית‪.‬‬ ‫כל אריח או לוח פסיפס שמתגלים בו פגמים‬ ‫החורגים מהמותר פוסלים לשימוש‪.‬‬ ‫מוודאים שהאריחים או הלוחות המיועדים לחלל‬ ‫מסוים‪ ,‬לרבות תיקונים והשלמות‪ ,‬יהיו מאותה‬ ‫סדרת ייצור‪ ,‬מאותה מידת ייצור מוצהרת ובאותו‬ ‫קוד גוון‪ ,‬אם מתגלים הבדלי גוון משמעותיים‪,‬‬ ‫יש לקבל הנחיות מהמתכנן‪.‬‬ ‫בדיקה של חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה‬ ‫צירית) של הרקע‪ ,‬או של הרקע ושכבת‬ ‫הביניים‪.‬‬ ‫עורכים בדיקה זו במקרה של ספק או של‬ ‫מחסור בנתונים בנוגע לחוזק ההידבקות‬ ‫במתיחה (במשיכה צירית) של הרקע או של‬ ‫שכבת הביניים‪.‬‬ ‫בודקים את הרקע כפי שהוא באתר (עם שכבת‬ ‫טיח או בלעדיה)‪.‬‬ ‫חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה צירית) יהיה‬ ‫ממוצע התוצאות של כל הדוגמאות שנבדקו‪.‬‬ ‫חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה צירית) לא‬ ‫יהיה קטן מהנדרש‪.‬‬ ‫בדיקת כיסוי הדבק‬ ‫בודקים את כיסוי הדבק במהלך עבודת החיפוי‪.‬‬ ‫דוגמים אריח אחד או לוח אחד לכל ‪ 10‬מ"ר‪.‬‬ ‫לאחר הידוק האריחים או הלוחות מוציאים‬ ‫את האריח או הלוח ובודקים חזותית את מידת‬ ‫כיסוי גבם בדבק‪.‬‬ ‫הדבק יכסה ‪ 85%‬לפחות מגב האריח או הלוח‬ ‫ואת הפינות‪.‬‬ ‫בדיקות בגמר העבודה‬ ‫מישוריות החיפוי‪ :‬בעזרת סרגל מדידה‬ ‫מאלומיניום שאורכו ‪ 2‬מ'‪.‬‬ ‫בדיקות גימור הקיר‪ :‬בודקים חזותית הבדיקות‬ ‫המפורטות להלן‪.‬‬ ‫רוחב מישקים‪ :‬רוחב המישקים יתאים לדרישות‬ ‫התכנון‪ ,‬ויהיה אחיד לאורך המישק‪ ,‬כמפורט‬ ‫בתקן הישראלי ת"י ‪ 314‬ובסטיות המותרות‪.‬‬ ‫ישרות המישקים‪ :‬המישקים יהיו ישרים‪ ,‬אלא‬ ‫אם נדרש אחרת בדרישות התכנון‪.‬‬ ‫מילוי המישקים‪ :‬מוודאים שכל המישקים ללא‬ ‫חורים‪ ,‬וממלאים חללים אם נמצאו בהם‪.‬‬ ‫המים של האריחים והלוחות יתאימו להזמנה‪.‬‬ ‫המראה הכללי וגוון החיפוי יתאימו לדרישות‬ ‫התכנון‪.‬‬ ‫המישקים יהיו אחידים וישרים ויתאימו‬ ‫לדרישות התכנון‪ .‬מילוי המישקים יהיה אחיד‪,‬‬ ‫ללא חללים או נקבים‪ ,‬וגונו יתאים לגוון‬ ‫המוזמן‪.‬‬ ‫תכנון ‪ -‬כללי‬ ‫מערכת החיפוי נתונה‪ ,‬במרבית המקרים‪,‬‬ ‫במאמצים פנימיים הנוצרים בתוכה עקב‬ ‫תנועה יחסית של חלקי המערכת‪ ,‬בעיקר בין‬ ‫שכבת האריחים או הלוחות לבין השכבות‬ ‫שמתחת לה‪ .‬הגורמים השונים לתנועה יחסית‬ ‫זו הם אלה‪:‬‬ ‫ מקדם ההתפשטות התרמי הנמוך של‬‫האריחים והלוחות (קטן פי ‪ 2‬בערך מזה של‬ ‫בטון)‪.‬‬ ‫ התכווצות של שכבת הדבק או הטיח‬‫בייבוש‪.‬‬ ‫ שינויים בלחות היחסית בסביבה‪.‬‬‫כדי להבטיח את איכותה של מערכת החיפוי יש‬ ‫לוודא שיתקיימו תנאים אלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬תכנון מוקדם של מערכת החיפוי על כל‬ ‫רכיביה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחירת חומרים מתאימים ותקניים התואמים‬ ‫זה את זה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התאמת משך הזמן מסיום הכנת הרקע‪,‬‬ ‫התשתית ושכבת האיטום (אם קיימת)‬ ‫ועד לתחילת הדבקת האריחים או הלוחות‬ ‫לנדרש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ביצוע נכון של מלאכת החיפוי‪.‬‬ ‫תכנון מערכת החיפוי יתחשב בגורמים כגון‬ ‫אלה‪ :‬התנגדות המערכת למעבר מים (באזורים‬ ‫רטובים)‪ ,‬תכונות הרקע וחומרי ההדבקה‪,‬‬ ‫תנאי הסביבה הפנימיים שבחלל‪ ,‬מראה הקיר‬ ‫המחופה‪.‬‬ ‫אין להתקין את החיפוי בתנאים של‬ ‫טמפרטורות סביבה קיצוניות (נמוכות מ‪-‬‬ ‫‪ 5‬מעלות צ' או גבוהות מ‪ 35-‬מעלות צ')‪,‬‬ ‫כאשר נושבות רוחות חזקות או בימי שרב‪.‬‬ ‫בדיקת חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה אין להדביק אריחי קרמיקה על צידם התחתון‬ ‫צירית) של מערכת החיפוי המוגמרת‪:‬‬ ‫של משטחים אופקיים ללא חיזוק מכני שיעשה‬ ‫(במשיכה‬ ‫בודקים את חוזק ההידבקות במתיחה‬ ‫בהתאם להנחיות המפורטות בתכנון‪ ,‬למעט‬ ‫ימים‬ ‫‪28‬‬ ‫צירית) של מערכת החיפוי המוגמרת‬ ‫בחשפי פתחים (גליפים) עליונים שרוחבם אינו‬ ‫לפחות לאחר התקנתה‪.‬‬ ‫גדול מ‪ 20-‬ס"מ‪0 .‬‬ ‫חוזק ההידבקות במתיחה (במשיכה צירית)‪,‬‬ ‫לאחר ‪ 28‬ימים לפחות מתום התקנת מערכת‬ ‫החיפוי על כל מרכיביה‪ ,‬לא יהיה קטן מהנדרש‬ ‫בתקן‪ .‬מציינים את מקום הכשל‪.‬‬ ‫דרישות תפקוד‪ :‬הגימור‪ ,‬המידות‪ ,‬הגוון וספיגות‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪39‬‬ ‫מסיבת עיתונאים מיוחדת‬ ‫בשל המצב הקשה בענף‬ ‫אגף הקשר‬ ‫עם הקבלן‬ ‫שי פאוזנר‪ ,‬סמנכ”ל‬ ‫ומנהל אגף הקשר עם הקבלן‬ ‫לאור התארכות הליך החקיקה של חוק מע"מ‬ ‫אפס והפגיעה הממושכת בהתנהלות ענף הבנייה‬ ‫כולו‪ ,‬קיימו בכירי התאחדות בוני הארץ כינוס‬ ‫חירום‪ ,‬בשל הסכנה של כניסת ענף הבנייה למשבר‬ ‫עמוק‪ .‬במסגרת הכינוס שהוביל נשיא ההתאחדות‪,‬‬ ‫מר ניסים בובליל‪ ,‬יחד עם סגני הנשיא‪ ,‬רוני‬ ‫בריק‪ ,‬יוסי לוינסקי ואשר גרין והמנכ"ל‪ ,‬עו"ד‬ ‫אליאב בן שמעון‪ ,‬התקיימה מסיבת עיתונאים‬ ‫שבה הוצגו לנציגי התקשורת נתונים מקיפים על‬ ‫הפגיעה בענף בחודשים האחרונים לצד דרישה‬ ‫מראש הממשלה‪ ,‬מר בנימין נתניהו‪ ,‬לפעול‬ ‫מיידית לטיפול במצב זה‪.‬‬ ‫נשיא ההתאחדות אמר לכתבים‪" ,‬מי שהקשיב‬ ‫להמלצתם של שר האוצר‪ ,‬מר יאיר לפיד‪,‬‬ ‫והממשלה ולא קנה דירה בחודשים האחרונים‪,‬‬ ‫הפסיד בממוצע ‪ 30‬אלף שקל במחיר הקנייה"‪.‬‬ ‫הוא הוסיף‪" ,‬לא ייתכן שממונים על הענף יפעלו‬ ‫משיקולים פוליטיים‪ ,‬שיקולי יוקרה או שיקולים‬ ‫אישיים ויחבלו בענף ובכלכלת המדינה‪ .‬אם לפיד‬ ‫לא מסוגל להעביר את תכנית מע"מ ‪ - 0%‬שיחזור‬ ‫בו ויודה בכישלון"‪.‬‬ ‫להחזיר את המשק לוודאות‬ ‫על פי נתונים שנחשפו במסיבת עיתונאים‪ ,‬קצב‬ ‫בניית הדירות צנח השנה בחצי לעומת קצב‬ ‫הבנייה שלושה עשורים קודם לכן‪ .‬בשנת ‪1991‬‬ ‫בנתה ההתאחדות ‪ 83.5‬אלף יחידות דיור בקצב‬ ‫בנייה של ‪ 15‬חודשים בממוצע‪ .‬השנה עומד‬ ‫הנתון על ‪ 40‬אלף יחידות‪ ,‬בקצב בנייה ממוצע‬ ‫של ‪ 27‬חודשים‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫עוד מתברר מהנתונים‪ ,‬כי מספר התחלות‬ ‫הבנייה ירד ברבעון הראשון של השנה בכ‪6%-‬‬ ‫לעומת הרבעון האחרון של ‪ ,2013‬וב‪16%-‬‬ ‫לעומת הרבעון המקביל אשתקד‪ .‬קצב התחלות‬ ‫הבנייה השנתי עומד על ‪ 40,000‬יח"ד בלבד ‪-‬‬ ‫מספר נמוך בהרבה מיעדי הממשלה ל‪60,000-‬‬ ‫יח"ד‪ ,‬שאינו נותן מענה לקצב הגידול הטבעי‬ ‫במשקי הבית (‪ 43‬אלף)‪.‬‬ ‫נשיא ההתאחדות אמר במסיבת העיתונאים עוד‪:‬‬ ‫"אם אי אפשר להעביר את החוק‪ ,‬אז שלפיד‬ ‫יודה שניסה ולא הצליח‪ ,‬ושיחזיר את המשק‬ ‫לוודאות כדי שכל אזרח בישראל יוכל לכלכל‬ ‫את מעשיו‪ .‬אם המצב של חוסר וודאות יימשך‪,‬‬ ‫המצב רק יחריף‪ .‬הדירה רק תתרחק יותר ויותר‬ ‫מאזרחי ישראל‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬בנינו למעלה מ‪80-‬‬ ‫אלף יחידות דיור בזמן קצר‪ ,‬היום תקופת הזמן‬ ‫הוכפלה‪ ,‬וכמות הדירות ירדה ב‪."50%-‬‬ ‫עוד אמר נשיא ההתאחדות‪" :‬בשנות ה‪90-‬‬ ‫היינו לפני משבר הרבה יותר גדול‪ ,‬כאשר עמדו‬ ‫לעלות לישראל מיליון עולים‪ ,‬והיום אנחנו‬ ‫במצב יותר גרוע‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬נתנו פתרון מידי‬ ‫לבעיה‪ ,‬היום לא‪ .‬מה שקיבלנו כדי לפתור את‬ ‫הבעיה‪ ,‬הן הצהרות על מע"מ אפס‪ .‬אנחנו תמכנו‬ ‫ביוזמה‪ ,‬אבל כבר חמישה חודשים שלא קורה‬ ‫עם ההצהרה הזאת דבר‪ .‬מנתוני משרד האוצר‬ ‫והשמאי הממשלתי מהימים האחרונים נוכחנו‬ ‫לדעת שמאז הצהרות הממשלה על מע"מ אפס‪,‬‬ ‫מחירי הדירות רק עלו‪ ,‬ומי ששמע להן ולא קנה‬ ‫דירה בחמישה חודשים האחרונים‪ ,‬כבר הפסיד‬ ‫‪ 30‬אלף שקל‪ .‬הוא משלם על פי נתוני האוצר‬ ‫והשמאי הממשלתי תוספת של ‪ 1.7%‬ממה שהיה‬ ‫משלם לפני ההצהרות"‪.‬‬ ‫נציין כי בעקבות מסיבת העיתונאים‪ ,‬דיווחו רוב‬ ‫כלי התקשורת הארצית בישראל את הדברים‪.‬‬ ‫בעקבות הדברים אף נכתבו טורי דיעה ופורסמו‬ ‫התייחסויות לדברים של בכירים במשק‪ ,‬בכנסת‬ ‫ובממשלה כיום ובעבר אשר תמכו בדברי נשיא‬ ‫ההתאחדות‪0 .‬‬ ‫ההתאחדות בתקשורת‬ ‫ניסים בובליל בראיון למהדורה המרכזית‪:‬‬ ‫“חייבים להפסיק את גרירת הרגליים‪ ,‬יש לקבל‬ ‫החלטות מיידית ולהעביר את חוק מע”מ אפס”‬ ‫העיכוב במע”מ ‪ 0%‬וב”מחיר מטרה”‬ ‫ייקר הדירות‬ ‫מנכ”ל ההתאחדות אליאב בן שמעון‬ ‫בראיון לרזי ברקאי‪:‬‬ ‫“הציבור מאבד אמון בהבטחות הממשלה‬ ‫ומתחיל לשוב בהדרגה למשרדי המכירות”‬ ‫הקבלנים‪ :‬התחלות הבנייה ב‪2014-‬‬ ‫יירדו ב‪ ,12%-‬והמחירים יעלו ב‪9%-‬‬ ‫להערכת התאחדות בוני הארץ‪ ,‬המחירים יעלו‬ ‫ב‪ .8.9%-‬שר השיכון אורי אריאל‪“ :‬הנתונים‬ ‫מוגזמים‪ ,‬יישום הגדלת היצע הדירות בשוק‬ ‫ישנה את התמונה”‬ ‫האי‪-‬ודאות סביב תוכניות הממשלה להוזלת‬ ‫הדיור גורמת לציבור להקטין מאוד את‬ ‫רכישת הדירות – ולקבלנים להאט את קצב‬ ‫הבנייה‪ .‬מלאי הדירות הבלתי מכורות עלה‬ ‫ל‪ 26-‬אלף‬ ‫בנייה של כ‪ 1,000-‬דירות תקועה בגלל‬ ‫טעות ביורוקרטית של משרד הפנים‬ ‫סגן נשיא התאחדות בוני הארץ‪,‬‬ ‫יוסי לוינסקי בתוכנית הבוקר של‬ ‫אורלי וגיא‪:‬‬ ‫הוועדות המקומיות לא מוכנות לאשר בנייה‬ ‫עם מרפסות‪ .‬סגן נשיא ההתאחדות רוני בריק‪:‬‬ ‫“הדבר מצריך פתרון שאם לא יינתן הוא עלול‬ ‫לגרום להקטנת שטחי הדירות”‬ ‫“הצהרה פשוטה של שר האוצר היתה יכולה‬ ‫לפתור את מצב הקיפאון בענף הדיור”‬ ‫בובליל‪“ :‬מוכרים לכם אשליות‪ ,‬מי‬ ‫ששמע ללפיד והמתין ‪ -‬מופסד ‪30‬‬ ‫אלף שקל”‬ ‫הקבלנים ללפיד‪ :‬מי שהקשיב לך‬ ‫הפסיד ‪ 30‬אלף שקל‬ ‫נשיא ההתאחדות על הורדת הריבית‪“ :‬האמירות‬ ‫שפלוג משדרת היסטריה הן שובניסטיות‪ ,‬היא‬ ‫משקפת את המצב”‬ ‫ח”כ משה גפני‪“ :‬נעשה הכל כדי לחסל‬ ‫את חוק מע”מ אפס”‬ ‫נשיא התאחדות בוני הארץ‪ ,‬נסים בובליל‪:‬‬ ‫“ראש הממשלה הנחה את שרי הממשלה‬ ‫לטפל במשבר הדיור‪ ,‬אך הם נחלו כישלון חרוץ”‬ ‫■ “ב‪ 5-‬החודשים האחרונים הממשלה הפסידה‬ ‫מיסי נדל”ן בהיקף של ‪ 6‬מיליארד שקל”‬ ‫ניסים בובליל בתוכנית‬ ‫“סודות הנדל”ן”‪:‬‬ ‫ניסים בובליל נשיא ההתאחדות‪“ :‬היצע הדירות‬ ‫הרלוונטי עומד על ‪ 4,000‬דירות‪ ,‬מה שיקטין את‬ ‫התקציב הדרוש לתוכנית”‬ ‫“יש להפחית את הבירוקרטיה‪ .‬לא יתכן‬ ‫שקבלת אישור להקמת ממ”ד לוקחת אותו‬ ‫אורך זמן כמו קבלת אישור לבנות מגדל”‬ ‫הקבלנים‪ :‬התשלום במכרז של עיריית‬ ‫בני ברק ‪ -‬שוטף ‪150 +‬‬ ‫היזמים קיבלו מידע חלקי מהמנהל‪:‬‬ ‫מחולל מהומה‬ ‫לפני שבועיים נמנע הכנסת מקביעת מגבלה‬ ‫על תשלומים דחויים לספקים‪ .‬הקבלנים‪ :‬אנו‬ ‫משלמים לעובדים באופן מיידי‬ ‫מחולל הדו”חות שאמור לספק מידע על‬ ‫שיווקי קרקעות – אינו אמין‪ .‬השר אריאל‬ ‫הורה להשביתו‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪41‬‬ ‫הכשרות מקצועיות חדשות‪,‬‬ ‫יום עיון והטבות לחברים‬ ‫אגף פרסום ושיווק‬ ‫ז’ואל טל‬ ‫מנהלת אגף פרסום ושיווק‬ ‫פעילות מקצועית רבה נעשית בהתאחדות‬ ‫במטרה להעשיר את הידע של החברים ועובדיהם‪,‬‬ ‫הן במסגרת ימי עיון שונים והן במסגרת קורסים‬ ‫והכשרות‪ .‬נציג כאן כמה מפעילויות אלו‬ ‫השתלמות בנושא ניהול‬ ‫בטיחות למנהלי עבודה‬ ‫התאחדות בוני הארץ מקיימת השתלמות מיוחדת‬ ‫בנושא ניהול בטיחות באתרי הבנייה למנהלי‬ ‫עבודה‪ ,‬מנהלי אתרים ומנהלי פרוייקטים‪.‬‬ ‫ההתאחדות מקיימת השתלמות זו בשיתוף עם‬ ‫קרן מנוף‪ .‬ההתאחדות נרתמה למאמץ להכשיר‬ ‫את המנהלים במטרה להקטין את מספר תאונות‬ ‫העבודה באתרים‪ .‬ההשתתפות הינה ללא עלות‬ ‫מצד המעסיק‪ .‬לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל‪:‬‬ ‫‪einav@acb.org.il‬‬ ‫יום עיון בנושא ניהול סיכונים‬ ‫בענף התשתיות והבנייה‬ ‫מחזור ראשון‬ ‫לקורס תמ"א ‪38‬‬ ‫התאחדות בוני הארץ יזמה יחד עם משרד‬ ‫הבינוי והשיכון פתיחת קורס תמ"א ‪ .38‬מדובר‬ ‫בקורס ייחודי‬ ‫לקבלנים בענף ‪,100‬‬ ‫שהמחזור הראשון‬ ‫שלו הסתיים‬ ‫בימים אלה בבית‬ ‫התאחדות בוני‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫מטרת הקורס‪,‬‬ ‫המתקיים‬ ‫באמצעות חברת‬ ‫ה‪.‬ק‪.‬ב‪ ,‬להקנות‬ ‫למשתתפים כלים מעשיים‬ ‫לשם הוצאה לפועל של פרוייקטי תמ"א ‪38‬‬ ‫באופן מתוכנן‪ ,‬תוך שמירה על ביטחונות הדיירים‬ ‫והעובדים באתר‪ .‬בהתאם להחלטת הממשלה‪,‬‬ ‫יפורסמו שמות בוגרי הקורס באתרי האינטרנט‬ ‫של משרד השיכון וההתאחדות כבוגרי קורס‬ ‫תמ"א ‪ 38‬לקבלנים‪ .‬מחזור שני יפתח בקרוב‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫ההתאחדות תקיים יום עיון בנושא ניהול‬ ‫סיכונים בענף התשתיות והבנייה החוזית בתאריך‬ ‫‪ 17‬בנובמבר ‪ 2014‬בכפר המכביה‪ .‬במהלך יום‬ ‫העיון יתקיימו הרצאות בנושאים‪:‬‬ ‫ ניהול הסיכונים במכרזי הביצוע ‪ -‬כלים לקבלן‬‫לניהול פרוייקט‬ ‫ סוגיות במימון פרוייקט‬‫ תנאי סף במכרז ועמידה בתנאים‬‫ מנגנון התחשבנות מול מזמין העבודה (חשבון‬‫ביניים‪/‬חשבון סופי‪/‬שינויים וחריגים)‬ ‫ אחריות מנהל הפרוייקט מטעם המזמין‬‫טפסי הרשימה ניתן למצוא אתר ההתאחדות‬ ‫במדור "אירועים עתידיים" ‪www.acb.org.il‬‬ ‫או לפנות לבלה גלבוע‪ ,‬מזכירת אגף תשתיות‬ ‫ובנייה חוזית בהתאחדות בטלפון‪.03-5671225 :‬‬ ‫או במייל‪bella@acb.org.il :‬‬ ‫יום עיון בנושא טיח חוץ‬ ‫ההתאחדות תקיים יום עיון בנושא טיח‬ ‫חוץ עמיד יתקיים בתאריך ‪ 8‬בדצמבר ‪2014‬‬ ‫ב"אחוזה" מודיעין‪ .‬ביום העיון יוצגו סוגי‬ ‫טיח חוץ עמיד חדשים בשוק‪ .‬אדר' מרים ארז‪,‬‬ ‫יו"ר איגוד מהנדסי ערים תרצה על חשיבות‬ ‫גיוון חזיתות מבנים לשיפור מראה השכונה;‬ ‫אינג' משה ממון‪ ,‬איגוד המהנדסים לבנייה‬ ‫ותשתיות יציג את נושא תחזוקה שוטפת של‬ ‫חזיתות ועוד‪.‬‬ ‫טפסי הרשימה ניתן למצוא אתר ההתאחדות‬ ‫במדור "אירועים עתידיים" ‪www.acb.org.il‬‬ ‫או לפנות לאתי סופר‪ ,‬מזכירת האגף הטכני‬ ‫בהתאחדות בטלפון‪.03-5671216 :‬‬ ‫‪eti@acb.org.il‬‬ ‫טקס מצויינות בבנייה‬ ‫כמיטב המסורת שלנו‪,‬‬ ‫טקס מצויינות בבנייה‬ ‫יתקיים במסגרת‬ ‫האסיפה הכללית של‬ ‫ההתאחדות‪ .‬ועדה‬ ‫מקצועית בוחנת‬ ‫בימים אלה עשרות‬ ‫פרויקטים מועמדים‬ ‫שהגיעו לשלב הסיום‬ ‫בתחרות ובערב‬ ‫האסיפה נחשוף את‬ ‫הפרויקטים הזוכים‪.‬‬ ‫האסיפה וטקס מצויינות בבנייה יתקיימו השנה‬ ‫ביום שני ‪ 29‬דצמבר ‪ ,2014‬במתחם "האחוזה"‬ ‫במודיעין‪.‬‬ ‫תווי קניה בהנחה מיוחדת‬ ‫התאחדות בוני הארץ יצאה לקראת החגים‬ ‫השנה במבצע למכירת תווי קניה בהנחה של ‪6‬‬ ‫וחצי אחוזים‪ .‬אנו שמחים לדווח כי חברים רבים‬ ‫ניצלו את ההנחה ורכשו תווי קניה ששימשו כשי‬ ‫לעובדיהם‪0 .‬‬ ‫יו”ר איגוד מהנדסי הערים בישראל בראיון מיוחד‪:‬‬ ‫“היזמים הם לא האויבים שלנו”‬ ‫מרים ארז‪ ,‬הפועלת כיום להטמעת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה בוועדות מקומיות מסבירה‪:‬‬ ‫“הרפורמה תוסיף רבדים חדשים של שקיפות‪ .‬התנאים להיתר יהיו תקפים לשנתיים‪ .‬הוועדה לא‬ ‫תוכל לשנות אותם בזמן הזה”‪ .‬היא מגלה לראשונה כי המטרה שסימנה לעצמה היא להיות ראש‬ ‫עירייה ומעריכה שבבחירות המוניציפליות הבאות‪“ :‬ראשי ערים שישקיעו כסף בכיכרות ופסלים‬ ‫במקום בתכנון ובנייה מהותיים‪ ,‬ישלמו מחיר”‬ ‫מאת‪ :‬שי פאוזנר‪ ,‬צלם‪ :‬כפיר סיוון‬ ‫"כדי להסביר מהו בעיני תפקיד מהנדס העיר‬ ‫אני מעדיפה לתת פרשנות פשוטה‪ .‬תפקידו אמור‬ ‫להתמקד במימוש החזון של ראש העיר והנהלתה‪.‬‬ ‫הנדסה עירונית זו תורה‪ ,‬אך התפקיד הזה איננו‬ ‫בהכרח ביצוע של התורה הזו"‪ .‬כך פותחת יו״ר‬ ‫איגוד מהנדסי הערים בישראל‪ ,‬מרים ארז את‬ ‫השיחה עימנו‪ .‬הראיון עם ארז הוא הזדמנות‬ ‫לשמוע כיצד רואים מהנדסי העיריות את‬ ‫תפקידם‪ ,‬ולא פחות חשוב‪ ,‬מה דעתם על‬ ‫יחסיהם עם היזמים והציבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬זו הזמנות‬ ‫לקיים שיחה מעמיקה על הליך הרפורמה בחוק‬ ‫התכנון והבנייה עם ארז‪ ,‬ששימשה עד לאחרונה‬ ‫מהנדסת העיר אור יהודה‪ ,‬עד שגויסה על ידי‬ ‫משרד הפנים לשמש חלק מהקבוצה המקצועית‬ ‫המלווה את הטמעת הרפורמה בחוק התכנון‬ ‫והבנייה בשטח‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם כוונתך היא שמהנדסי ערים‬ ‫בישראל לא ממלאים את ייעודם?‬ ‫"לא בדיוק‪ .‬התפקיד של מהנדס עיר בישראל‬ ‫הוא תפקיד קשה ומורכב ולעיתים גובל בבלתי‬ ‫אפשרי‪ ,‬מאחר ובניגוד לנעשה במדינות‬ ‫רבות בעולם‪ ,‬מתוך רצון כן לחזק‬ ‫את מהנדס העיר‪" ,‬הלבישו" עליו‬ ‫סמכויות רבות ששילובן הפך‬ ‫לעיתים ללא ישים‪ .‬אנחנו‬ ‫מדברים על אחריות של‬ ‫בעל התפקיד הזה על מנהל‬ ‫ההנדסה‪ ,‬על התשתיות‪,‬‬ ‫הכבישים ותכנון מבני‬ ‫הציבור‪ .‬באדם אחד‬ ‫אמורים להיות גלומים‬ ‫כל היכולות האלה?‬ ‫נשאלת השאלה מהו‬ ‫בעצם צריך להיות ‪-‬‬ ‫מנהל‪ ,‬או ביצועיסט?"‬ ‫‪44‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫זו לא שאלה של השקפה‪ .‬התפקיד של‬ ‫מהנדס עיר מוגדר ברוב המקומות כמי שאמון‬ ‫על כל החלקים של התכנון והביצוע של הבנייה‬ ‫בעיר‪ .‬זה צריך להשתנות?‬ ‫"האחריות אכן מוטלת על המהנדס והוא אמור‬ ‫לעסוק בכל הנושאים האלה‪ .‬זה קשה‪ .‬אני רוצה‬ ‫לציין שבערים שונות אנו מוצאים הבנה שונה של‬ ‫תפקיד אגפי ההנדסה‪ .‬זה קרה לדעתי כי הערים‬ ‫עצמן לא דומות אחת לשנייה‪ ,‬לכל ראש עיר או‬ ‫מועצה יש אג'נדה ומבנה ארגוני ייחודי‪ .‬בתל‬ ‫אביב למשל‪ ,‬החלק של תשתיות לא נמצא תחת‬ ‫מהנדס העיר ובמקומות מסוימים יש מהנדס עיר‬ ‫שאמור להיות מומחה לתכנון עיר‪ .‬יש מקומות‬ ‫בהם המהנדסים אחראיים על התשתיות‪ .‬עניין‬ ‫חשוב שיש לזכור הוא שערים עשירות‪ ,‬שיש להן‬ ‫כוח אדם רב‪ ,‬יכולות לאפשר למנהל ההנדסה‬ ‫כמות משמעותית של אנשי מקצוע היכולים‬ ‫לעמוד במגוון הגדול של המשימות‪ .‬זה לא המצב‬ ‫ברשויות שאין להן כסף ומעסיקות שניים וחצי‬ ‫אנשים שאמורים למלא את התפקיד״‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אנחנו נמצאים בימים הראשונים של‬ ‫הטמעת הרפורמה החדשה אשר נכנסה לתוקף‬ ‫בקיץ‪ .‬התוצאה שלה‪ ,‬בין בשאר‪ ,‬צריכה להיות‬ ‫תוספת מימון לוועדות מקומיות‪ .‬ההשקעה‬ ‫המתכוננת תספיק כדי לעשות את השינוי שאת‬ ‫חושבת שצריך?‬ ‫״אני מעריכה שלא‪ .‬אבל צריך לומר מילה טובה‬ ‫בעניין זה על הממשלה‪ ,‬עוד לפני שנגיע כאן לדיון‬ ‫עמוק יותר על הרפורמה‪ .‬אני שומעת מהחברים שלנו‬ ‫בוועדות שהממשלה אכן הכניסה את היד לכיס‬ ‫ונותנת הרבה כסף כדי שהרפורמה תמומש‪ .‬אם‬ ‫רוצים לשנות את המצב ולשפר את יכולות מערכות‬ ‫התכנון המקומיות בארץ‪ ,‬צריך ללכת לחקיקה‪ .‬אני‬ ‫לא חושבת שניתן לעשות את זה כיום‪ .‬הרי יודעים‬ ‫איך חוק נכנס לכנסת ואי אפשר לדעת איך הוא‬ ‫יוצא‪ .‬לכן‪ ,‬כנראה עדיף שהמצב הנוכחי יישאר״‪.‬‬ ‫מרים ארז ‪ -‬קורות חיים‬ ‫מרים ארז היא ילידת ישראל‪ ,‬בוגרת‬ ‫תואר ראשון ושני בטכניון בחיפה‬ ‫באדריכלות ובתכנון ערים‪ .‬בתחילת‬ ‫דרכה עבדה מספר שנים בשוק הפרטי‬ ‫כאדריכלית שכירה במשרדי אדריכלים‬ ‫בולטים בענף התכנון הישראלי‪ ,‬ולאורך‬ ‫שנים עמדה בראש משרד מתכננים‬ ‫כעצמאית‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬שימשה כחברת‬ ‫מועצת העיר כפר סבא ובשנת ‪2000‬‬ ‫מונתה לתפקיד מהנדסת העיר אור‬ ‫יהודה‪ .‬בתקופת כהונתה בתפקיד קודם‬ ‫מאוד הנושא התכנוני בעיר והיא עמדה‬ ‫בראש פעילות למינוף משמעותי של‬ ‫התכנון ארוך הטווח שלה‪ .‬במסגרת זו‬ ‫קידמה ארז תוכנית מתאר כוללנית לאור‬ ‫יהודה ואת תכנון השכונות החדשות‬ ‫לצד איזורי תעסוקה חדשים בה‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬עמדה ארז בראש הצוות שקבע את‬ ‫דמותה של העיר לטווח של שלושת‬ ‫העשורים הבאים‪ .‬במקביל‪ ,‬היתה ארז‬ ‫פעילה בולטת באיגוד מהנדסי הערים‬ ‫בישראל לאורך שנים‪ ,‬והחל משנת ‪2004‬‬ ‫שימשה כמנכ"ל האיגוד‪ .‬בארבע השנים‬ ‫האחרונות משמשת מרים ארז יו"ר איגוד‬ ‫מהנדסי הערים בישראל‪.‬‬ ‫כל אימת שהשיחה עימה מגיעה לנושא המקצועיות‬ ‫של מהנדסי הערים‪ ,‬שומרת ארז על ארשת‬ ‫תקיפה‪ .‬״בעולם יש הבחנה ברורה בין החלק‬ ‫התכנוני לחלק ההנדסי של הרשות‪ .‬יש גם אבחנה‬ ‫בין החלק התכנוני מול הרישוי ‪ -‬הבנייה בפועל‪.‬‬ ‫שם אתה מוצא באמת מקומות עם מתכנן העיר‬ ‫או אדריכל העיר‪ ,‬מול גורם שעוסק בתשתיות‬ ‫שלא נוגע בזה‪ .‬צריכה להיות לאדם בתפקיד של‬ ‫מהנדס העיר מומחיות מוכחת בתחומים האלה‪.‬‬ ‫אני חושבת שהאנשים שמוצבים כיום בתפקיד‬ ‫הזה‪ ,‬הם סופר מקצוענים ולצערי‪ ,‬אירועים‬ ‫מקומיים בודדים שעברו על התחום בשנים‬ ‫עברו יצרו בציבור הרגשה שיש בקרבנו אנשים‬ ‫שפועלים באופן לא ראוי וזה חבל״‪.‬‬ ‫המתכננים והיזמים‬ ‫צריכים להחליף דיסקט‬ ‫חלקה הראשון של הרפורמה בחוק התכנון‬ ‫והבנייה‪ ,‬שחולק לכמה חלקים‪ ,‬נכנס לתוקפו‬ ‫בקיץ האחרון‪ .‬במסגרת הרפורמה מתחזק מאוד‬ ‫מעמדה של הוועדה המקומית שתשלוט לראשונה‪,‬‬ ‫כמעט לחלוטין בתוכניות בנייה מסוגים מסוימים‬ ‫ותייתר בכך את ההליך שהיה עד כה בסמכותה‬ ‫הבלעדית של הוועדה המחוזית‪.‬‬ ‫״תליתי תקוות גדולות ברפורמה ושתפנו פעולה‬ ‫עם המחוקק בכל התהליך של התכנון שלה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר נראה ששמעו ויישמו לא מעט‬ ‫מההערות שלנו‪ .‬משרד הפנים עשה סקר מקיף‬ ‫בקרב ועדות מקומיות בארץ ובחן את מצב כוח‬ ‫האדם והתוצאה היא תקצוב אמיתי ‪ -‬נותנים‬ ‫כסף ומוסיפים תקנים‪ .‬בניגוד למה שאמרתי כאן‬ ‫קודם‪ ,‬משרד הפנים לא הגיע למסקנה שלפיה‬ ‫צריך אחידות במבנה המחלקות בכל הערים‪.‬‬ ‫המסר של משרד הפנים הוא‪‘ :‬אנחנו לא מתערבים‬ ‫אלה מסייעים'‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם את מאמינה שבסופו של דבר‬ ‫הרפורמה הזו באמת תעשה שינוי בענף הבנייה‪,‬‬ ‫והאם זה יקרה בטווח הקרוב?‬ ‫״תלוי מה כל ועדה מקומית תעשה עם‬ ‫המשאבים שהיא מקבלת‪ .‬משרד הפנים הקים‬ ‫מערך הדרכות ואני וכמה מחברי מדריכים את‬ ‫הוועדות כיצד ליישם את הרפורמה‪ .‬הרפורמה‬ ‫נכנסה לתוקף לא מזמן וכבר עכשיו הלחץ של‬ ‫ראשי רשויות על מהנדסי העיר שלהם לבצע את‬ ‫הוראות הרפורמה הוא לחץ אמיתי‪ .‬המהנדסים‬ ‫באמת רוצים לעמוד בהוראות החדשות‪ .‬החשש‬ ‫הגדול הוא שהם לא יצליחו כי מדובר בשינוי‬ ‫תפיסה לא קטן‪ .‬לגבי המהירות‪ ,‬אני נאלצת‬ ‫לומר שחלק גדול ממהנדסי הערים סקפטיים‬ ‫לגבי היכולת שלהם לעמוד בדרישות הזמן‪.‬‬ ‫בכנס של האיגוד שבראשו אני עומדת בחודש‬ ‫מאי האחרון כינסנו יחד את מהנדסי הערים‬ ‫וראשי הרשויות ודברנו איתם על הצורך כי הם‬ ‫עצמם ירתמו לעניין קידום הרפורמה‪ .‬לא אחת‬ ‫התחושה היא שמנהלי אגפי התכנון נושאים‬ ‫באחריות לבדם‪ .‬זו צריכה להיות עבודת צוות‬ ‫של הרשות״‪.‬‬ ‫ארז מדגישה שוב ושוב שלוועדות גדולות יהיה‬ ‫הרבה יותר קל לעמוד בהוראות בתחום התכנון‬ ‫לפי הרפורמה מאשר לוועדות קטנות‪ .‬על‬ ‫המחוקק להבין זאת‪ ,‬לדבריה‪ ,‬ולחזק אותן יותר‪.‬‬ ‫כדי להבין עד כמה משמעותית תהיה הרפורמה‬ ‫בשטח‪ ,‬מדגימה ארז שינויים מהותיים שיורגשו‬ ‫בקרוב בכל מגע של יזם או של הציבור עם‬ ‫הוועדה המקומית‪.‬‬ ‫״עד היום היה המתכנן או היזם מבצע בדיקה‬ ‫ראשונית‪ ,‬לא מהותית‪ ,‬של האפשרויות לבנות על‬ ‫מגרש‪ ,‬ואומר לעצמו שבוועדה המחוזית יחליטו‬ ‫מה שיחליטו ואז הוא יצטרך להתאים את‬ ‫התוכנית שלו למה שהוחלט‪ .‬היזמים והמתכננים‬ ‫יצטרכו מעכשיו "להחליף דיסקט" ולקבל כי‬ ‫מדובר בתפיסה אחרת מזו האומרת ‘אני אכניס‬ ‫תוכנית לוועדה המקומית ונראה מה יקרה'‪.‬‬ ‫החלק הזה של ׳הנראה מה יקרה׳‪ ,‬יעלם״‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬יש כוונה לאפשר דיון מוקדם‬ ‫מול הרשות המקומית לפני הדיונים עצמם‪.‬‬ ‫זה יעבוד?‬ ‫״נכון שיש אפשרות לפרה‪-‬רולינג‪ ,‬כלומר‪ ,‬דיון‬ ‫ותיאום מוקדם‪ .‬אך בגלל שהחוק החדש קבע‬ ‫לוחות זמנים ברורים לתקופה שתעבור עד לקבלת‬ ‫החלטה מוועדה מקומית‪ ,‬הדבר עדיין דורש‬ ‫מהתוכנית להגיע מאוד מאוד מבושלת לוועדה‪.‬‬ ‫על פי החוק החדש‪ ,‬מרגע שתוכנית נקלטה היא‬ ‫תאושר תוך שמונה חודשים בוועדה מקומית ותוך‬ ‫שנה בוועדה מחוזית ולא יותר‪ .‬לכן אי אפשר‬ ‫יותר להגיש משהו לא בשל‪ .‬צריך יהיה לשכור‬ ‫אדריכלים טובים‪ .‬צריך להבין שבסוף תהליך‬ ‫ההטמעה של הרפורמה‪ ,‬הכל יהיה ממחושב‬ ‫ומתוזמן ולא תהיה אפשרות לומר יותר על‬ ‫הוועדה שהיא מושכת את הזמן״‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫גם בחלק של הרישוי יש שינוי תפיסה‪.‬‬ ‫איך זה יראה?‬ ‫״גם פה השורה התחתונה היא‪ ,‬שאם יזמים‬ ‫ומתכננים יפעלו נכון הם ירוויחו הרבה זמן‪ .‬עד‬ ‫כה יזמים הגישו בקשות לא בשלות והתקיים‬ ‫שיח ארוך‪ ,‬כשהיזמים עצמם לא ממש ידעו מראש‬ ‫מה הם רוצים באמת‪ .‬מעתה צריך היזם להגיע‬ ‫למצב בו הוא מגיש תוכנית שלא צריך לעשות‬ ‫בה תיקונים ואז אפשר יהיה להריץ אותה למתן‬ ‫היתר תוך ‪ 90‬יום‪ .‬החלק המרכזי של תהליך‬ ‫הרישוי הוא חלק המידע להיתר‪ .‬אם עד היום‬ ‫היתה לוועדות אפשרות לשמור על המידע "קרוב‬ ‫לחזה"‪ ,‬הרי שבשנה הבאה מתן המידע מיידי‬ ‫יהיה חובה‪ .‬אבל חשוב לומר שרק עורך הבקשה‬ ‫יוכל לקבל את המידע‪ .‬היזם צריך להשתמש‬ ‫בעורך הבקשה כדי ללמוד אם הוא יקבל מה‬ ‫שהוא רוצה לבנות״‪.‬‬ ‫ארז מדגימה‪ :‬״בוא ניקח לדוגמא מקרה שבו‪,‬‬ ‫במגרש מסוים אפשר לבנות עשר קומות‪ ,‬אבל‬ ‫יזם רוצה לבנות רק ‪ 3‬קומות‪ .‬הבקשה תאפשר‬ ‫לקבל את המידע רק לגבי מה שביקש היזם‬ ‫מעורך הבקשה״‪.‬‬ ‫המידע להיתר תקף‬ ‫לשנתיים‪ ,‬ללא שינוי‬ ‫ארז מסבירה עוד‪ ,‬שבכל מקרה שבו הוועדה‬ ‫תעביר מידע להיתר ליזם‪ ,‬התוקף של המידע‬ ‫להיתר יהיה קבוע לשנתיים‪ .‬ארז מוסיפה‪ :‬״בחוק‬ ‫יש הבדל בין מידע תכנוני ומידע להיתר‪ .‬המידע‬ ‫התכנוני שניתן למצוא באתרי אינטרנט של ועדות‬ ‫מקומיות ‪ -‬יאשר לדעת מה מותר לבנות‪ .‬לאחר‬ ‫שמצאת את המידע הזה‪ ,‬אתה‪ ,‬היזם ועורך‬ ‫הבקשה תיצרו פרוגרמה של מה שאתם רוצים‬ ‫לבנות ואז תגישו בקשה למידע על פי הפרוגרמה‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪45‬‬ ‫על חיסכון של חודשים‪ .‬אני מעריכה שכוחות‬ ‫השוק יכתיבו פה עידן חדש ושייוצר סינון‬ ‫של מצויינות בתכנון של בעלי מקצוע טובים‬ ‫יותר״‪.‬‬ ‫היו מהנדסי ערים שבחרו‬ ‫להקשות על יזמים כשיטה‬ ‫הזו‪ .‬הבקשה היא הבסיס לבקשה להיתר‪ .‬עמידת‬ ‫המידע ללא שינוי לשנתיים היא מצוינת ליזמים‬ ‫כי הוועדה לא תוכל להמציא מכשולים חדשים‬ ‫בשנתיים האלה״‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫את חושבת שהוועדות‪ ,‬כפי שהן‬ ‫פועלות כעת‪ ,‬יכולות לעמוד בדרישה לגילוי‬ ‫מידע מיידי?‬ ‫״כן‪ .‬אבל בשביל שזה יעבוד צריכות הוועדות‬ ‫לבנות מערך מיפוי מדוייק‪ ,‬ומערך עבודה מסודר‬ ‫מאוד של כל העירייה‪ .‬לא די בכך שוועדה‬ ‫מקומית תקבל החלטה‪ .‬ההחלטה שלה צריכה‬ ‫להיות מתואמת עם החלק בעירייה שקובע‬ ‫מדיניות ומתכנן את התשתיות ועם האג׳נדה של‬ ‫ראש העיר‪ .‬בעניין זה‪ ,‬אני רוצה לציין שתהיה‬ ‫בעיה לבצע את החלק הזה של החוק בוועדות‬ ‫מרחביות מפני‪ ,‬שהמועצות אזוריות לא תמיד‬ ‫מדברות אחת עם השנייה ויש לבנות שם נהלים‬ ‫חדשים״‪.‬‬ ‫ארז נוהגת לומר בהופעות פומביות שלה‪ ,‬כי יש‬ ‫קשר לרמתו המקצועית של עורך התוכנית עם‬ ‫המהירות בה יקבל הפרויקט אישור‪ .‬כעת‪ ,‬היא‬ ‫טוענת‪ ,‬הנושא הזה יקבל חשיבות הרבה יותר‬ ‫משמעותית‪ .‬״אני מכירה הרבה מאוד מקרים‬ ‫שבהם מתכנן לא יודע את העבודה על בורייה‬ ‫ומהנדס העיר צריך ׳לעשות לו בית ספר׳‪ .‬ככל‬ ‫שיזמים יפנימו שהם חייבים לשנות תפיסה‪,‬‬ ‫כך ייטב להם‪ .‬התהליך החדש יביא לכך שהם‬ ‫ידעו שכדאי להם להיעזר באנשי מקצוע טובים‪.‬‬ ‫מי שטוב יחסוך להם זמן בכל מקום שבו תגיע‬ ‫לוועדה תוכנית מסודרת ומקצועית‪ .‬אני מדברת‬ ‫‪46‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫השיחה עם ארז היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הזדמנות לבחון את‬ ‫היחסים בין מהנדסי הערים והמועצות והיזמים‬ ‫הבונים שפועלים מולם‪.‬‬ ‫״אני רואה באיגוד שלנו כלי חשוב לחברים בו‪.‬‬ ‫מדובר באנשים מקצועיים וישרים מאוד שעושים‬ ‫תפקידם נאמנה‪ .‬אנו רואים חשיבות בשיתוף‬ ‫פעולה עם הגופים והמרכזיים שמניעים קדימה‬ ‫את הבנייה בישראל ‪ -‬לכן ראינו חשיבות לפתח‬ ‫שת״פ עם התאחדות בוני הארץ‪ ,‬עם איגודי‬ ‫המהנדסים לתשתיות ואיגוד המתכננים‪ .‬כולנו‬ ‫עוסקים באותו דבר״‪.‬‬ ‫ארז מתייחסת לתלונות קבלנים על מהנדסי‬ ‫העיריות‪ .‬״אני מוכחה לומר שבשנים האחרונות‬ ‫עשינו באיגוד מהנדסי הערים בישראל עבודה‬ ‫מקיפה בתחום ההסברה‪ .‬חשוב לנו שיחסינו‬ ‫עם הענף שלכם יהיו תקינים‪ .‬אנחנו נפגשים‬ ‫במסגרות רבות וחוזרים ואומרים ‪ -‬היזמים‬ ‫אינם האויבים שלנו‪ .‬האשימו לא מעט חברים‬ ‫שלנו בקשרים לא חוקיים עם יזמים (כמו‬ ‫במקרה הולילנד) ולכן יש מהנדסים שבחרו‬ ‫להקשות על יזמים כשיטה כי‪ ,‬הם חשבו שכך‬ ‫יבטיחו שלא יאשימו אותם בקשרים בעייתיים‬ ‫עם קבלנים ויזמים‪ .‬אנחנו צריכים להפסיק‬ ‫את זה‪ .‬הרפורמה תוכל לקדם את העבודה‬ ‫המשותפת״‪.‬‬ ‫בעניין יחסי הוועדות והיזמים היא אומרת גם‪,‬‬ ‫״אני התחלתי בשירות הציבורי בגיל מבוגר‪ .‬באתי‬ ‫מהשוק הפרטי‪ ,‬עבדתי במשרדי אדריכלים ופתחתי‬ ‫משרד משלי‪ .‬לא אהבתי את התחושה שאתה בא‬ ‫לוועדה מקומית כעורך הבקשה ואתה נתקל בדלת‬ ‫סגורה של מהנדס הוועדה‪ .‬יש דיבורים על שחיתות‬ ‫גם במקומות שאין בהם בכלל שחיתות בגלל חוסר‬ ‫שקיפות‪ .‬הרפורמה מנסה להוסיף רבדים חדשים‬ ‫של שקיפות‪ .‬עצם זה שתוכנית‪ ,‬לפני שנכנסה‬ ‫להפקדה‪ ,‬תעלה לעיון הציבור‪ ,‬זו פתיחות ברמה‬ ‫חדשה‪ .‬חשוב שהציבור ילמד שהוא יכול להתשמש‬ ‫בזה‪ .‬עצם זה שהוסיפו שני נציגי ציבור לוועדות‬ ‫הוא חשוב מאוד גם כן״‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬כל מגע של היזם הבונה‬ ‫עם הוועדה תלוי ביחסים של שני הצדדים‬ ‫עם ראש העיר או הרשות‪ .‬הרפורמה טיפלה‬ ‫ביחסים האלה?‬ ‫״אחד הדברים שעליהם התרעמתי במסגרת‬ ‫הדיונים על הרפורמה היתה העובדה שהיא‬ ‫מהו איגוד מהנדסי‬ ‫הערים בישראל?‬ ‫איגוד מהנדסי הערים בישראל מאגד‬ ‫בתוכו את רוב מהנדסי ואדריכלי‬ ‫הרשויות המקומיות ומהנדסי הוועדות‬ ‫המקומיות בישראל‪ .‬האיגוד מקיים‬ ‫פעילות מקצועית ומשפטית ענפה‬ ‫בתחומי התכנון והבנייה‪ ,‬פועל לקידום‬ ‫מקצועות ההנדסה העירונית‪ ,‬מעניק‬ ‫ייעוץ והכוונה לחבריו‪ ,‬מקדם את‬ ‫מעמדם וסמכויותיהם של חבריו‪,‬‬ ‫מקיים כנסים וימי עיון מקומיים‬ ‫ובינלאומיים ופועל לקיום קשר הדוק‬ ‫עם משרד הפנים‪ ,‬מוסדות התכנון‬ ‫וארגונים אחרים לקידום תחומי‬ ‫התכנון והבנייה בישראל‪ .‬האיגוד מונה‬ ‫כ‪ 300-‬חברים‪ ,‬עליהם נמנים מהנדסי‬ ‫ואדריכלי רשויות מקומיות ומהנדסי‬ ‫ועדות מקומיות פעילים‪ ,‬וכן נושאי‬ ‫משרות אלו בעבר המוגדרים כחברים‬ ‫בדימוס‪ .‬אחת לארבע שנים בוחרים‬ ‫חברי האיגוד ועד‪ ,‬אשר תפקידו לפעול‬ ‫באופן שוטף לקידום מטרות האיגוד‪.‬‬ ‫הוועד בוחר מבין חבריו יו"ר‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫וגזבר המהווים את הנהלת העמותה‪.‬‬ ‫בין השאר שולבו נציגיו בשורה ארוכה‬ ‫של ועדות לבחינת ענף הנדל"ן והבנייה‬ ‫ובהן ועדות בנושאי חקיקה ויזמות‬ ‫לרישוי זמין שקמו בעקבות דו"ח ועדת‬ ‫זיילר בעשור האחרון‪.‬‬ ‫הוסיפה סמכויות לוועדה אבל גם תקעה מקלות‬ ‫בגלגליהן‪ ,‬כמו ועדת ביקורת על כל התהליכים‪,‬‬ ‫עונשים למי שלא יעמוד בזמנים וכו'‪ .‬בכל פעם‬ ‫שדנו בבקרה על הוועדה המקומית דובר רק‬ ‫בבקרה על הצוות המקצועי ולא על הפוליטיקאים‪.‬‬ ‫אנחנו שומעים את הטקסט על כך שוועדה מקומית‬ ‫היא ועדה של נבחרים שיודעת מה הציבור שלה‬ ‫רוצה‪ .‬אז כיצד יתכן שכל ׳המקלות׳ הופנו כנגד‬ ‫אנשי המקצוע של הוועדה״‪.‬‬ ‫במסגרת הרפורמה התקבלה החלטה חשובה‬ ‫לתת כלים ולחזק מאוד את הרשויות המקומיות‬ ‫שהוועדות שלהן יפעלו כפי שהרפורמה דורשת‪.‬‬ ‫הכלי המרכזי הוא הגדרה של ועדה שתפעל כמו‬ ‫שהרפורמה דורשת כ״ועדה מוסמכת״‪ .‬ועדה כזו‬ ‫יכולה לפעול בעצמאות יוצאת דופן‪ ,‬ללא תלות‬ ‫בוועדה מחוזית בהרבה סוגים של תוכניות‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬ועדות שלא יצליחו לעמוד בלוחות זמנים‬ ‫לאישור תוכניות‪ ,‬כפי שנקבע ברפורמה‪ ,‬יאבדו‬ ‫את הזכות הזו‪.‬‬ ‫להערכתה‪ ,‬״אם ייקחו הסמכה לוועדה זה יכאב‬ ‫לראש העיר‪ .‬מכאן צריך להבין שראש הרשות‬ ‫ילחץ על הוועדה לעמוד בזמנים ולפעול בצורה‬ ‫מסודרת מאוד‪ .‬ראש עיר שיקבל ועדה מוסמכת‬ ‫הופך לראש עיר חזק הרבה יותר ממה שהוא‬ ‫כיום ומעט ראשי ערים יסכימו לוותר על זה‬ ‫בקלות״‪ .‬ארז מוסיפה‪ ,‬״אני מאמינה שבבחירות‬ ‫הבאות לרשויות מקומיות‪ ,‬ראש הרשות יצטרך‬ ‫להסביר למה הוא לא קיבל ועדה מוסמכת וראש‬ ‫עיר כזה יתקשה לנצח בבחירות שוב‪ .‬ראשי‬ ‫ערים שישקיעו ממרצם ומהונה של הרשות‬ ‫כסף בכיכרות ופסלים במקום בתכנון ובנייה‬ ‫מהותיים‪ ,‬ישלמו מחיר״‪.‬‬ ‫הגיעה השעה לאחד רשויות‬ ‫כשארז נשאלת מהו היעד המקצועי הבא שהיא‬ ‫מסמנת לעצמה‪ ,‬היא מצליחה להפתיע‪ .‬״החלום‬ ‫שלי הוא להיות ראש עיר של עיר לא גדולה‪ .‬אני‬ ‫חושבת שזו תהיה דרך מצויינת להדגים כיצד‬ ‫צריך לנהל ולתכנן עיר‪ .‬ראש עיר צריך להבין‬ ‫שחובתו לתכנן לטווח ארוך ולבצע שיתוף ציבור‬ ‫כמו שצריך‪ .‬אני אוכל לבצע תכנון חברתי וכלכלי‬ ‫וליישם את כל מה שלמדתי‪ .‬ראשי ערים צריכים‬ ‫להבין שבידיהם מונח עתיד העיר‪ .‬הם מוכרחים‬ ‫לדאוג לעתיד הקרוב אבל לא להזניח את הטווח‬ ‫הארוך‪ .‬אבל כרגע זה רק רעיון תיאורטי‪ .‬אני‬ ‫עוסקת כיום בנושאים חשובים ומתכוונת‬ ‫להשלים את המשימה שלי כראוי״‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מהי הבעיה האקוטית ביותר ברשויות‬ ‫המוניצפאליות?‬ ‫״אני חושבת שנושא מרכזי בדיון הציבורי על‬ ‫התחום הזה צריך להיות איחוד רשויות‪ .‬מדברים‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬על איחוד בת ים ותל אביב‪ .‬אני מקווה שזה‬ ‫יצליח‪ .‬כדי להסביר אשתמש בדוגמא הקרובה‬ ‫אלי אישית‪ .‬הדוגמא של בקעת אונו כמשל‪ .‬זה‬ ‫איזור שגודלו כגודלה של עיר כפתח תקווה ויש‬ ‫שם שבע רשויות‪ .‬זה מטורף‪ .‬יש פה המון בזבוז‬ ‫כסף וכדי לעקוף את הפיזור הזה צריכים מקבלי‬ ‫ההחלטות במשרד הפנים וברשויות אחרות לעשות‬ ‫תרגילים שונים ומשונים‪ .‬לכו וחפשו כיצד עובדים‬ ‫על התוכנית לפינוי מחנות הצבא בתל השומר‬ ‫למשל‪ .‬מדובר בשטח עצום עם פוטנציאל לשינוי‬ ‫חברתי‪-‬כלכלי אדיר לאזור שתלוי בשורה כל כך‬ ‫ארוכה של ראשי רשויות ופקידים באיזור‪ ,‬כך שרק‬ ‫תרגילי התחמקות כמו הכנת תמ״א לאזור יכולים‬ ‫להזיז שם משהו״‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫לאחר שיחה ארוכה על השפעת החלק‬ ‫הראשון של הרפורמה בחוק התכנון‪ ,‬אבקש‬ ‫שתעריכי כיצד יראו החלקים הבאים של‬ ‫הרפורמה הצפויים לעבור בשנה הבאה?‬ ‫״מדובר בחלק אחד‪ ,‬כלכלי ובחלק שני ‪ -‬החלק‬ ‫של הקמת מכוני הבקרה‪ .‬לא ברור איזה כיוון יקח‬ ‫החלק הכלכלי של הרפורמה‪ .‬אני מבינה שרוצים‬ ‫להפחית את איום הפיצויים בגין תוכנית ולהגדיל‬ ‫את היטל ההשבחה‪ .‬אם רוצים לקחת יותר כסף‬ ‫מיזמים בסופו של דבר כולם סובלים מזה‪ .‬גם‬ ‫היזמים וגם הציבור‪ .‬בעניין החלק של הקמת‬ ‫מכוני בקרה‪ ,‬אני יכולה לספר שאני בוגרת הקורס‬ ‫הראשון של משרד הפנים בנושא מכוני בקרה‪.‬‬ ‫עשינו סטז' באנגליה ובו למדנו שיש שם אישור‬ ‫מרחבי לבנייה‪ .‬כלומר‪ ,‬מערכת גדולה שפועלת יחד‬ ‫נותנת אישור לשימוש במבנה‪ .‬לאחר האישור‪ ,‬היזם‬ ‫בוחר מכון בקרה מכמה מכונים שעובדים באיזור‬ ‫וחמישה ימים לאחר מכן הוא מקבל אישור‪.‬‬ ‫החזון הזה נמצא אצלי בראש ודבר כזה אפשרי‬ ‫רק אם היזם לוקח אחריות‪ .‬צריך להבין שיש לכך‬ ‫משמעות מהותית‪ .‬המשמעות היא שאם היזם‬ ‫עושה משהו לא בסדר ‪ -‬הוא יאלץ להרוס את מה‬ ‫שבנה‪ .‬האדירכל ומכון הבקרה לוקחים אחריות על‬ ‫כך שאם הם יעשו משהו לא בסדר‪ ,‬הם ישלמו על‬ ‫זה‪ .‬היום‪ ,‬כשיזם בונה שלא על פי ההיתר ועוצרים‬ ‫אותו בצו הפסקת עבודה‪ ,‬הוא רץ לראש הרשות‬ ‫ומבקש מחילה וכו'‪ .‬זה צריך להיעלם‪0 .‬‬ ‫החל מ‪750-‬‬ ‫כולל הרכב ‪ + ₪1‬מע"מ‬ ‫ה ראשוני‬ ‫ת במעלית‬ ‫‪www.3block.co.il‬‬ ‫להזמנות יובל‪052-2226079 :‬‬ ‫חליפה אוניברסלית‬ ‫לקבלני שיפוצים‬ ‫חליפת עץ‪ :‬למה לאלתר?‬ ‫תנו למומחים להגן בעץ על‬ ‫קירות המעליות!‬ ‫‪750‬‬ ‫‪ + ₪1‬מע"מ‬ ‫פקס‪073-7440353 :‬‬ ‫‪yuvalgolden@gmail.com‬‬ ‫חליפת הגנה למעלית‬ ‫הח‬ ‫כו ל מ‪₪199-‬‬ ‫לל הרכב‬ ‫ה במעלית‬ ‫חדש!‬ ‫לוח מודעות‬ ‫לוח מודעות כיס ‪ A4‬דקורטיבי מיוחד‬ ‫למעליות ודק במיוחד‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪47‬‬ ‫רשמים מהכנס השנתי‬ ‫של המועצה לבנייה ירוקה‬ ‫אגף כספים‬ ‫וכלכלה‬ ‫זיו לזר‪,‬‬ ‫מנהל המחלקה הכלכלית‬ ‫שנה התקיים הכנס של המועצה‬ ‫לבנייה ירוקה בראשית חודש ספטמבר‬ ‫במלון דייויד אינטרקונטיננטל ועסק‬ ‫בקידום הבנייה הירוקה ברמה הלאומית‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות כוללת למרחב הבנוי‪ ,‬לשכונות‬ ‫מקיימות ולפנים המבנה‪ .‬הכנס כלל כ‪ 60-‬הרצאות‬ ‫של אנשי מקצוע ומומחים מהארץ ומחו"ל‪ ,‬וחולק‬ ‫לערוצים שונים‪ :‬קיימות עירונית‪ ,‬חידוש מבנים‬ ‫קיימים‪ ,‬תפעול‪ ,‬תחזוקה ותפקוד מבנים‪ ,‬יזמות‬ ‫נדל"נית ועסקית‪ ,‬חדשנות באדריכלות ועיצוב‪,‬‬ ‫חומרים וטכנולוגיה‪ ,‬אדריכלות נוף בת קיימא‬ ‫וחדשנות בהוראת הבנייה הירוקה באקדמיה‪.‬‬ ‫השר לאיכות הסביבה עמיר פרץ דיבר על הבנייה‬ ‫הירוקה כהתפתחות טבעית ונכונה אבל הוסיף‬ ‫זוויות חברתיות וכלכליות חשובות לא פחות‪.‬‬ ‫"אומרים כאן שיש סקר ש‪ 70%‬היו רוצים לגור‬ ‫בבית ירוק‪ .‬אבל לא שאלו אותם כמה הם מוכנים‬ ‫לשלם בשביל זה"‪ ,‬אמר והוסיף "יש בעיות‬ ‫סביבתיות לא פחות חמורות ‪ -‬כשפגע טיל בגג‬ ‫אזבסט והיינו צריכים לסגור את כל האזור מחשש‬ ‫לזיהום‪ ,‬כולם הבינו איזו בעיה יש כאן ‪ -‬יש‬ ‫עכשיו תקציב גדול וקדימות לטיפול בנושא זה"‪.‬‬ ‫עוד הבטיח השר כי "רשויות מקומיות שיוכיחו‬ ‫שבנייה ירוקה הובילה לשינוי‪ ,‬יקבלו מימון‬ ‫לפרויקטים עתידיים‪ .‬החזון שלי הוא שמדינת‬ ‫ישראל תאמץ את הבנייה הירוקה‪ .‬שלושת‬ ‫הנושאים החשובים שיש לשלב יחד הם ‪ -‬צדק‬ ‫חברתי‪ ,‬צדק סביבתי ושלום"‪.‬‬ ‫שר הבינוי והשיכון‪ ,‬אורי אריאל הציג בכנס את‬ ‫ה‬ ‫‪48‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫השר להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫עמיר פרץ‬ ‫ניסים בובליל‪,‬‬ ‫נשיא ההתאחדות‬ ‫תפיסתו כי יש לתת עדיפות עליונה להתחדשות‬ ‫עירונית‪ .‬הוא סיפר על דיונים שמתקיימים‪,‬‬ ‫לטובת קידום מטרה זו‪ ,‬יחד עם משרד האוצר‪,‬‬ ‫על הקמת רשות להתחדשות עירונית שתקצר את‬ ‫הליכי התכנון הנדרשים לטובת יישום פרויקטים‬ ‫של התחדשות עירונית‪ .‬שר הבינוי והשיכון סיכם‬ ‫"ביחד איתכם נוכל לבנות מדינה יותר טובה‬ ‫לטבע ולתושבים"‪.‬‬ ‫נשיא התאחדות בוני הארץ ניסים בובליל נשא‬ ‫נאום תקיף שהתמקד בנושא המשבר בענף‬ ‫הבנייה וחוק מע"מ אפס‪ .‬לעניין הבנייה הירוקה‬ ‫הוא אמר כי היא ראויה אך יש ליישמה במדורג‬ ‫ובזהירות‪ .‬דחיפת הנושא צריכה‪ ,‬כמו בעולם‬ ‫כולו‪ ,‬לבוא מהסקטור הציבורי בהוכחת הכדאיות‬ ‫הכלכלית והסביבתית‪ ,‬לדבריו‪.‬‬ ‫יו"ר הוועד המנהל של המועצה הישראלית‬ ‫לבנייה ירוקה‪ ,‬מיכל ביטרמן‪ ,‬הציגה בהרצאתה‬ ‫את המגמות האחרונות בשוק הבנייה הירוקה‬ ‫בישראל‪ ,‬את האתגרים ואת החסמים העיקריים‬ ‫לקידום תפוצה רחבה שלה‪ .‬לדבריה‪ ,‬הבנייה‬ ‫הירוקה נמצאת בנקודת מפנה ויש לפעול להגדלת‬ ‫המודעות הציבורית ולהגדלת הביקוש בקרב‬ ‫הצרכנים‪.‬‬ ‫האדריכל הגרמני‪-‬הולנדי תומס ראו הציג‬ ‫את תפיסתו החדשנית לגבי קיימות ויישומה‬ ‫במקצוע האדריכלות‪" .‬בעבר‪ ,‬העתיד תמיד‬ ‫נראה אחרת‪ .‬אם תעשו את הטעויות הישנות‪,‬‬ ‫תישארו במקום‪ .‬למעשה קידמה היא טעויות‬ ‫חדשות ולכן הכול חייב להשתנות‪ .‬קיימות‬ ‫היא לא בנייה ירוקה‪ ,‬קיימות היא כל מה‬ ‫שהופך את השהות שלנו על כדור הארץ לטובה‬ ‫יותר עבור הטבע‪ .‬הכלכלה חייבת להתבסס על‬ ‫שימוש במוצרים ולא רכישתם‪ .‬השיטה צריכה‬ ‫להשתנות"‪.‬‬ ‫האדריכל דן זוהר סיפר על מגוון פרויקטים‬ ‫היזם חנן מור‬ ‫בהם הוא עוסק ובייחוד על פרויקט מדהים‬ ‫למגורים פאסיביים אנרגטית וברי השגה‬ ‫בנורווגיה‪ .‬המבנים כוללים בידוד תרמי‪ ,‬שימוש‬ ‫בחומרים ממוחזרים‪ ,‬שטחים לשימוש ציבורי‬ ‫והם ממוקמים בשכונה המאוכלסת בעיקר על‬ ‫ידי מהגרים‪.‬‬ ‫מושב המליאה כלל פאנל ייחודי בו דנו בכירים‬ ‫מהמגזר הציבורי‪ ,‬תעשיית החומרים ותעשיית‬ ‫הבנייה‪ ,‬בדרכים לגשר על הפער ולהגדיל את‬ ‫שיתוף הפעולה ביניהם‪ .‬בפאנל השתתפו‪ :‬אלי‬ ‫כהן ‪ -‬מנכ"ל תרמוקיר‪ ,‬אבי מאור ‪ -‬מנכ"ל קבוצת‬ ‫חנן מור‪ ,‬גלית כהן ‪ -‬סמנכ"לית בכירה לתכנון‬ ‫ומדיניות במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬דני מריאן ‪-‬‬ ‫יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות‪ ,‬ואיתן‬ ‫עטיה ‪ -‬מנכ"ל פורום ה‪.15-‬‬ ‫במסגרת הכנס התקיים טקס חגיגי בו הוכרזו‬ ‫זוכי התחרות "לגור ירוק בישראל" בשיתוף קק"ל‬ ‫והמועצה‪ .‬במקום הראשון זכתה הצעה להקמת‬ ‫יחידות מגורים מודולריות מתועשות המאפשרות‬ ‫תכנון גמיש ביצירת המכלול האורבאני‪ .‬ההצעה‬ ‫הזוכה תוקם בהמשך כמבנה לדוגמה‪ ,‬שיהיה‬ ‫פתוח לקהל הרחב‪ ,‬ינדוד ברחבי הארץ ויביא‬ ‫לציבור הישראלי את בשורת הבנייה הירוקה‪.‬‬ ‫עוד על התחרות בסרטון שהופק במיוחד לכבוד‬ ‫הכנס‪ .‬מידע נוסף על ההצעות הזוכות ניתן למצוא‬ ‫באתר קק"ל‪.‬‬ ‫כמו כן התקיים מושב ארוחת צהריים שכלל ‪10‬‬ ‫דיונים סביב שולחנות עגולים‪ .‬הדיונים עסקו‬ ‫בזיהוי ובחינת החסמים לקידום בנייה ירוקה‬ ‫ותכנון מקיים‪ ,‬והועלו אמצעים וכלים להסרתם‪.‬‬ ‫המושב היה סגור למוזמנים בלבד ואליו הוזמנו‬ ‫כ‪ 100-‬משתתפים‪ .‬עיקרי הדברים שהועלו בכל‬ ‫שולחן נערכו ורוכזו במסמך מסכם‪.‬‬ ‫לאורך היום הוצגה תערוכה בנושא חומרים‪,‬‬ ‫מוצרים‪ ,‬מערכות ושיטות בנייה ירוקה‪ ,‬בה הציגו‬ ‫ירוקה‪ ‬במסגרת תמ"א ‪ .38‬זהו פרויקט תמ"א‬ ‫‪ 38‬הראשון בישראל שיוסמך במסגרת התקן‬ ‫החדש לבנייה ירוקה‪ ,‬המתייחס לכל חלקי‬ ‫הבניין‪ ,‬כולל הדירות הקיימות והחדשות‪.‬‬ ‫דילמות‪ ,‬דגשים ועקרונות בנושא יישום‬ ‫הבנייה הירוקה במסגרת תמ"א ‪ .38‬הוא הציג‬ ‫תוספת עלויות של כ‪ 7%-‬לדירות בפרויקט קטן‬ ‫עם תוספת מעטה של דירות‪ ,‬וכ‪ 4%-‬לפרויקט‬ ‫בינוני ‪ -‬גדול‪ .‬זאת אל מול תוספת של כ‪3%-‬‬ ‫לדירה ירוקה בבניין חדש‪.‬‬ ‫‪ .7‬אדריכלית מיכל ויטל שביצעה תכנון ירוק של‬ ‫עשרות בתים פרטיים וכן פרויקטים ציבוריים‬ ‫שונים ‪ -‬חדרי אוכל במפעלים ובקיבוצים‪,‬‬ ‫מבני משרדים ופרויקטים לשימור הציגה את‬ ‫סיפורה של קבוצת דיירים שהצליחה להשפיע‬ ‫על עשרות הבניינים האחרים בסביבתה בכיוון‬ ‫של בנייה ירוקה‪.‬‬ ‫מספר חברות ביניהן‪ :‬שגראווי‪ ,‬תרמוקיר‪ ,‬שיכון‬ ‫ובינוי‪ ,‬חנן מור‪ ,‬אקרשטיין‪ ,‬אורבונד‪ ,‬כרומגן‪,‬‬ ‫אקווה‪ ,‬רימט ואחרות‪ .‬בסוף היום התקיימו שני‬ ‫סיורים מודרכים בנושא קיימות עירונית‪ :‬האחד‬ ‫עסק בתכנון חזית הים העירונית של תל אביב‬ ‫בדגש על התוכנית החדשה למתחם הדולפינריום‪,‬‬ ‫והשני התקיים במדרון יפו ועסק בהפיכת אתר‬ ‫פסולת עירוני לפארק‪.‬‬ ‫היו"ר של מושב יזמות נדל"נית ועסקית היה זיו‬ ‫לזר מנהל המחלקה הכלכלית של התאחדות בוני‬ ‫הארץ‪ .‬במושב זה‪ ,‬שמשך התעניינות רבה בכנס‪,‬‬ ‫היו הרצאות בנושאים מגוונים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כמאל שגראווי דיבר על ההזדמנות העסקית‬ ‫בבנייה הירוקה ואיך בנייה ירוקה והתחדשות‬ ‫עירונית יכולות להפוך את העיר לעדיפה‬ ‫בעיני תושביה‪ .‬שגראווי הראה צילומים‬ ‫מהפרוייקטים שלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬חנן מור הציג את היזמות בבנייה ירוקה‬ ‫כמחוללת שינוי חברתי‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪ .3‬חגי קוט (בעל משרד ייעוץ ומחקר בנושאים‬ ‫כלכליים ‪ -‬סביבתיים) וקרן שווץ (מנהלת‬ ‫תחום מחקר ופיתוח המועצה הישראלית‬ ‫לבנייה ירוקה) הציגו מודל עלויות בנייה ירוקה‬ ‫במבני משרדים בישראל ‪ -‬השוואה בין שני‬ ‫בניינים תיאורטיים; בניין קונבנציונלי ואותו‬ ‫בניין שהופך לבניין ירוק כוכב אחד לפי תקן‬ ‫‪ 5281‬באמצעים שונים‪.‬‬ ‫‪ .4‬אדריכל גיל שנהב‪ ,‬שותף בכיר בכנען‬ ‫שנהב אדריכלים‪ ,‬שותף ומייסד בחברה‬ ‫לפיתוח והתחדשות עירונית ויו"ר הפורום‬ ‫הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית‬ ‫‪ ,CTBUH ISRAEL‬הציג את נושא פינוי בינוי‬ ‫והתחדשות עירונית כהזדמנות לשינוי חברתי‪.‬‬ ‫גישה ייחודית לתפקיד האדריכל בבנייה ירוקה‬ ‫והזדמנות לשת"פ אדריכל‪/‬אזרחים‪/‬יזם‪/‬‬ ‫עירייה‪.‬‬ ‫‪ .5‬אדריכל חן שליטא‪ ,‬מנכ"ל "אלפא פרויקטים‬ ‫ירוקים בע"מ" הראה שלושה פרויקטים‬ ‫מעניינים בישראל שקבלו‬ ‫את הדרוג הגבוה של ‪LEED‬‬ ‫למשרדים ואת הטכנולוגיות‬ ‫הייחודיות ששולבו בהם‪.‬‬ ‫‪ .6‬יובל שמרת מנהל תחום‬ ‫הקיימות בחברת אקו סיטי‬ ‫המקדמת עשרות פרויקטים‬ ‫בתחום תמ"א ‪ 38‬בתל אביב‬ ‫במסגרתם היא מיישמת‬ ‫את מרבית עקרונות הבנייה‬ ‫הירוקה‪ ,‬הציג בניין שקיבל‬ ‫ממכון התקנים אישור‬ ‫לתכנון לפי תקן לבנייה‬ ‫במסגרת מושב יזמות בנייה הוצגה‬ ‫עמדת ההתאחדות בנושא התקן לבנייה‬ ‫ירוקה ‪:5281‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫כל עוד ‪ 5281‬היה תקן וולונטרי התאחדות‬ ‫בוני הארץ תמכה בו ואף הייתה שותפה‬ ‫בוועדות השונות במכון התקנים‪ .‬כאשר‬ ‫התפרסמה החלטת רשויות פורום ה‪+ 15-‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬בת ים ואשקלון לחייב בנייה ירוקה‬ ‫כתנאי להוצאת היתרי בנייה בתחומן‪ ,‬הבנו‬ ‫שמדובר במהלך מאוד משמעותי מבחינת ענף‬ ‫הבנייה בישראל‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬ההחלטה מדברת על בנייה ירוקה‬ ‫ברמת שני כוכבים בבנייה למגורים במבנים‬ ‫מעל ‪ 15‬קומות החל ב‪ .2016-‬מדובר בשליש‬ ‫מהתחלות הבנייה הרוויה במחוז המרכז‪.‬‬ ‫חברנו לאיגוד המהנדסים בקביעה שבנייה‬ ‫ירוקה היא ראויה אך יש ליישמה במדורג‬ ‫ובזהירות תוך לימוד והפקת לקחים‪ .‬על‬ ‫חלק מתהליך הלימוד שמעו המשתתפים‬ ‫במושב זה‪.‬‬ ‫ההתאחדות מקבלת את החיוב בבנייה ירוקה‬ ‫בסקטורים הציבורי והמסחרי אבל מאידך‬ ‫אנו חושבים שנכון להשאיר את התקן בבנייה‬ ‫למגורים כוולונטרי בשנים הקרובות‪ ,‬עד לימוד‬ ‫הנושא תוך קבלת נתונים מפרויקטים שבוצעו‬ ‫וכן מהפיילוט של המשרד להגנה"ס‪.‬‬ ‫הסקטור הציבורי צריך להוביל ולתת דוגמא‪.‬‬ ‫רשויות מקומיות אחדות נרתעות מבנייה‬ ‫ירוקה של גני ילדים חדשים אחרי שקיבלו‬ ‫את הצעות המחיר‪.‬‬ ‫הססנות נוספת מגלים ביישום החלטות‬ ‫שונות כמו הוראת חשכ"ל שמחייבת‬ ‫‪ 20%‬שימוש בחומרים ממוחזרים בבנייה‬ ‫ממשלתית‪0 .‬‬ ‫בארגונים‬ ‫ארגון חיפה‪ ,‬המפרץ‬ ‫נהריה וחדרה‬ ‫חיים פייגלין‪ ,‬יו ”ר‬ ‫מנדל שקד מרדכי‪ ,‬מנכ ”ל‬ ‫פגישה עם מינהל‬ ‫ההנדסה בחיפה‬ ‫הוועדה המוניציפלית של הארגון נפגשה עם אנשי‬ ‫מינהל ההנדסה של עיריית חיפה בראשות מהנדס‬ ‫העיר אריאל וטרמן‪ ,‬חדווה אלמוג סגנית ראש‬ ‫העיר ומחזיקת תיק מינהל ההנדסה וכן כל ראשי‬ ‫האגפים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫מטעם ארגון הקבלנים השתתפו בפגישה‬ ‫חיים פייגלין ‪ -‬יו"ר הארגון‪ ,‬אבי ירום ‪ -‬חבר‬ ‫ועדה וחבר הנהלה‪ ,‬יונה חורש ‪ -‬יו"ר הוועדה‬ ‫המוניציפלית‪ ,‬חברי ההנהלה רוברט ביליה‪,‬‬ ‫שמעון ארליך וניר גלבוע ומנדל שקד מרדכי‪,‬‬ ‫מנכ"ל הארגון‪.‬‬ ‫הנושאים העיקריים שנדונו היו‪:‬‬ ‫אבי ירום העלה את הנושא הישן של הפרצלציה‬ ‫בשכונות ותיקות עליו לא קיבלנו תשובה עדיין‪.‬‬ ‫בתגובה אמרה רוזה פרידמן כי הנושא מתקדם‪,‬‬ ‫לדוגמא בוורדיה‪ .‬שכונות אחרות הועברו לפקיד‬ ‫הסדר והעירייה תבדוק כיצד לקדם את שאר‬ ‫השכונות‪.‬‬ ‫יונה חורש‪ ,‬יו"ר הוועדה המוניציפלית בארגון‬ ‫העלה מספר נקודות ‪-‬‬ ‫היטל השבחה על מרתפים שאינם נבנים‪,‬‬ ‫סוכם לפני התב"ע שתשלום השבחה ישולם‬ ‫רק עם המימוש‪.‬‬ ‫ תגובת העירייה ‪ -‬החל ממרץ לכל מגיש תהיה‬ ‫השבחה בגין מרתפים‪,‬‬ ‫ אם יש ברשות הקבלן קרקע ישנה ובתוכנית‬ ‫אין מרתף‪ ,‬לא ייגבה מס השבחה‪.‬‬ ‫ קו בניין ‪ -‬חזרנו לאחור ומשך הזמן לאישור‬ ‫כרגע הוא ‪ 3-4‬חודשים‪.‬‬ ‫ קיימת דרישה להעביר הדמיות עד לראש‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫ נתבשרנו שיש צורך באישור ראש העיר לחציית‬ ‫כביש‪ .‬זה מאריך את זמן האישור‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫שמעון ארליך הזכיר כי הארגון הגיש נייר עמדה‬ ‫לגבי תמ"א ‪ 38‬בעניין דברים קטנים המציקים‬ ‫לקבלן ופרט אותם בדיון שהתפתח‪.‬‬ ‫יו"ר הארגון חיים פיגלין‪ ,‬ברך את העירייה על‬ ‫הפקדת תוכנית המתאר ועל עצם התנגדותם‬ ‫לתוכנית‪ .‬הוא המשיך ואמר כי הארגון למד‬ ‫את התכנים והגיע למסקנה שזו תוכנית של יום‬ ‫אתמול בגלל מספר סיבות‪:‬‬ ‫‪ .1‬האופק הוא רק עד ‪ ,2025‬מעט מאוד שנים‬ ‫לתוכנית מתאר‪.‬‬ ‫‪ .2‬על ציר הכרמל ניתן לבנות מעל ‪ 19‬קומות‪.‬‬ ‫‪ .3‬פינוי‪/‬בינוי צריך להיות בסמכות ועדה מקומית‬ ‫ונדרשת בנייה גבוהה בהרבה לצורך השגת‬ ‫כדאיות כלכלית‪.‬‬ ‫מהנדס העיר אריאל וטרמן נגע במספר נושאים‪.‬‬ ‫הוא הסביר כי דרך ההדמיות העירייה מטפלת‬ ‫בחזות העיר‪ ,‬שעברה מתיחת פנים עקב התמאו"ת‪.‬‬ ‫לדבריו לא ניתן לחתוך כבישים אחרי השקעה‬ ‫של ‪ 60‬מ' ‪ ₪‬ולכן נדרשים אישורים‪ .‬העירייה‬ ‫נדרשת להיות עירנית יותר בתאום העבודות‬ ‫שסביב הבנייה הפרטית‪ .‬וטרמן הוסיף כי אפשר‬ ‫להיות גמישים במס' נושאים כגון יותר מ‪ 45-‬מ"ר‬ ‫בקומה ‪ 2‬בתמ"א ‪ .38‬התנגדותה העיקרית של‬ ‫העירייה לתוכנית היא כי מותר לדון על כל פריצה‬ ‫של התוכנית בסמכות מחוזית‪ .‬העירייה מכינה‬ ‫מסמך חדש של "בדיקת גבהים" כדי להגדיל את‬ ‫הגבהים שבתוכנית‪ .‬לסיום דבריו הציע מהנדס‬ ‫העיר ליזום "פרה רולינג" על כל "בתי הרכבות"‬ ‫בעיר‪ ,‬כהתחדשות עירונית‪.‬‬ ‫פגישת עבודה עם ראש העיר‬ ‫קרית ביאליק וראש הוועדה‬ ‫המקומית לתכנון ובנייה‬ ‫בקריות‬ ‫‪ .2‬ארגון הקבלנים ביקש כי שיווק המגרשים‬ ‫ייעשה במבננים קטנים ככל הניתן‪ ,‬כ‪ 25-‬עד‬ ‫‪ 30‬יח"ד בכל מכרז בודד‪ ,‬ע"מ שקבלנים רבים‬ ‫בסיווגים השונים יוכלו להשתתף‪.‬‬ ‫‪ .3‬הארגון ביקש מהעיריייה כי בשיווק הקרקע‬ ‫יושם דגש על השתתפות של קבלנים רשומים‬ ‫כחוק בלבד‪.‬‬ ‫‪ .4‬הארגון ממליץ להימנע מחניות תת קרקעיות‬ ‫בשל הקשיים הטכניים והעלויות הכבדות‬ ‫הכרוכות בכך‪ ,‬שישפיעו על מחירי הדירות‬ ‫בצורה משמעותית‪ .‬הארגון הציע חניות עיליות‬ ‫ומבנים גבוהים של ‪ 25-35‬קומות‪.‬‬ ‫‪ .5‬הארגון הציע לפתוח אתר לפסולת בניין‪ ,‬באזור‬ ‫הדורש מילוי‪ ,‬דבר שיתן פיתרון טוב לשני‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫‪ .6‬הארגון הציע שבוועדת ההתנגדויות של הוועדה‬ ‫המקומית לתכנון ובנייה יתקיים דיון על‬ ‫ההתנגדויות עפ"י חומר שהוגש על ידי הארגון‬ ‫בכתב‪ ,‬ללא הופעת האנשים בפני הוועדה‪.‬‬ ‫‪ .7‬ראש העיר מבקש מארגון הקבלנים להקים גן‬ ‫שינציח את בוני קרית ביאליק לדורותיהם‪,‬‬ ‫בדומה לזה הנבנה ברחובות‪.‬‬ ‫‪ .8‬הארגון יערוך דיון בנושא ויתן תשובתו‪.‬‬ ‫ הארגון מבקש כי משקיף מטעמו יישב בוועדה‬ ‫המקומית לתכנון ובניין (בדומה לחיפה ולערים‬ ‫אחרות)‪ .‬יוסי עזריאל ישקול את העניין וייתן‬ ‫את תשובתו‪.‬‬ ‫‪ .9‬ראש העיר יופיע בכנס של הארגון בחודש‬ ‫ספטמבר במלון חוף התמרים בעכו וירצה על‬ ‫הפיתוח המתוכנן בעיר‪.‬‬ ‫סיור במפעלי איטונג‬ ‫במסגרת שיתוף הפעולה רב השנים והמתמשך‪,‬‬ ‫ביקרה קבוצה של חברי הארגון בליין הייצור‬ ‫של מפעל איטונג‪.‬‬ ‫לקבוצה הצטרפו קבלנים מחוץ לארגון המעוניינים‬ ‫להצטרף לארגון‪.‬‬ ‫ביקור זה הינו ביקור הנערך במסגרת שנתית‬ ‫מזה שנים רבות‪.‬‬ ‫בפגישה שנערכה בחודש יוני השתתפו מטעם‬ ‫העיר ק‪ .‬ביאליק ראש העיר אלי דוקורסקי‪ ,‬סגן‬ ‫ראש העיר יוסי עזריאל‪ ,‬מהנדס העיר נועם מסד‬ ‫וסגנו איגור שימנוביץ‪.‬‬ ‫מטעם ארגון הקבלנים מחוז‬ ‫חיפה לקחו חלק חיים פייגלין‬ ‫יו"ר הארגון‪ ,‬יונה חורש יו"ר‬ ‫הוועדה המוניציפילית וחברי‬ ‫ההנהלה יואב זיו וניר גלבוע‬ ‫ומנדל שקד מרדכי‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫הארגון‪.‬‬ ‫להלן עיקרי הנושאים שעלו‬ ‫בישיבה זו‪:‬‬ ‫‪ .1‬ראש העיר ומהנדס העיר‬ ‫הציגו את התוכנית לבניית‬ ‫אלפי דירות בקרית‬ ‫ביאליק‪.‬‬ ‫ביקור במפעלי איטונג בקיסריה‬ ‫יום עיון מקצועי‪16.9.2014 ,‬‬ ‫ביקור באצטדיון‬ ‫סמי עופר בחיפה‬ ‫למעלה מ‪ 40-‬חברי הארגון ביקרו באצטדיון סמי‬ ‫עופר שבנייתו הסתיימה בימים אלו‪.‬‬ ‫הביקור לווה ע"י מנכ"ל החברה הכלכלית של‬ ‫עיריית חיפה‪ ,‬יזמית הפרוייקט‪.‬‬ ‫החברים התרשמו משלושה תחומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬התכנון שהפיק לקחים מבניית אצטדיונים‬ ‫רבים באירופה ובוצע ע"י מומחים לנושא‬ ‫מהולנד‪ ,‬בשילוב אדריכלים ישראלים‪.‬‬ ‫‪ .2‬התקצוב של למעלה מ‪ 550-‬מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪ .3‬הביצוע המעולה ע"י מיטב הקבלנים המקומיים‬ ‫ובתוספת הכיפה המוזהבת המשמשת‬ ‫להצללה‪.‬‬ ‫אצטדיון סמי עופר בבנייה‬ ‫ביקור באצטדיון סמי עופר בחיפה‬ ‫‪54‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫ארגון הקבלנים מחוז חיפה המפרץ נהריה וחדרה‬ ‫קיים יום עיון וכנס מקצועי במחצית חודש‬ ‫ספטמבר במלון רימונים בעכו (חוף התמרים‬ ‫לשעבר)‪.‬‬ ‫בכנס נכחו כ‪ 140-‬חברים ואורחים‪.‬‬ ‫הנושאים העיקריים שנידונו בכנס‪:‬‬ ‫תוכנית לבניית ‪ 7,000‬יח"ד בק‪ .‬ביאליק‬ ‫המשק והשווקים הפיננסיים‪.‬‬ ‫סוגיות בחקיקה בענף הבנייה‪.‬‬ ‫רוויזיה בתקני בידוד‪.‬‬ ‫בתחילת הכנס הוענקה תעודת הוקרה מיוחדת‬ ‫לנותני החסות הקבועים של הארגון לאורך שנים‬ ‫רבות‪ :‬איטונג‪ ,‬סופרגז וביטוח ויגודסקי‪ .‬נותני‬ ‫חסות אלו מלווים את הארגון דרך קבע בכל‬ ‫האירועים המאורגנים על ידיו ולאורך שנים‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫הארגון מעריך ומוקיר את כל נותני החסות‬ ‫ובעיקר את נותני החסות הקבועים‪.‬‬ ‫יו"ר הארגון חיים פייגלין ברך את הנוכחים‬ ‫בשנה טובה ומוצלחת והרים כוסית לשנה‬ ‫החדשה עם הנוכחים‪.‬‬ ‫יו"ר הארגון סקר את הנושאים המטופלים על ידו‬ ‫כראש ועדת תכנון ובנייה בהתאחדות בוני הארץ‪,‬‬ ‫ועמד בעיקר על המגמות בשוק הנדל"ן וכיווני‬ ‫ההתפתחות בו‪ ,‬תוך הבעת הערכתו שמחירי‬ ‫הדיור אינם עומדים לרדת בתקופה הקרובה‪.‬‬ ‫מנכ"ל ההתאחדות‪ ,‬עו"ד אליאב בן שמעון ברך‬ ‫את הנוכחים וציין לשבח את העבודה המשותפת‬ ‫של ההתאחדות עם הארגון בדגש על ראשות‬ ‫שתי ועדות עיקריות בהתאחדות שבראשן חברי‬ ‫הארגון (חיים פייגלין‪ -‬ר' ועדת תכנון ובנייה‬ ‫ועופר שגיב ר' הוועדה מוניציפלית)‪ .‬כמו כן‬ ‫סקר בן שמעון את נושאי הפעילות העיקריים‬ ‫של ההתאחדות‪.‬‬ ‫רוני בריק‪ ,‬סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר האגף‬ ‫לתכנון ובנייה ברך את הנוכחים ועמד על‬ ‫הנושאים העיקריים המטופלים ע"י האגף‪.‬‬ ‫יוסי לוינסקי‪ ,‬סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר‬ ‫הארגונים המקומיים ברך את הנוכחים בשנה‬ ‫טובה וסקר מספר נושאים שעל הפרק‪.‬‬ ‫‪ 7,000‬יחידות דיור נוספות ייבנו בקרית ביאליק‬ ‫יו”ר הארגון חיים פייגלין‬ ‫מנכ”ל ההתאחדות‪ ,‬עו”ד אליאב בן שמעון‪ ,‬יו”ר הארגון חיים פייגלין ומנכ”ל‬ ‫הארגון מרדכי מנדל שקד‬ ‫באמצע ראש עיריית קריית ביאליק אלי דוקורסקי‪ ,‬משמאל יו”ר הארגון חיים‬ ‫פייגלין ומימין מנכ”ל הארגון מרדכי מנדל שקד‬ ‫ראש העיר קרית ביאליק‪ ,‬אלי דוקורסקי‬ ‫‪56‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫כמו כן נאם בכנס ראש עיריית קרית ביאליק‪ ,‬אלי דוקורסקי שסיפר על תוכנית‬ ‫לבניית ‪ 7,000‬יח"ד בקרית ביאליק‪ ,‬שהינה העיר בעלת עתודות הקרקע הגדולות‬ ‫ביותר במפרץ חיפה‪ .‬בתוכנית המיתאר של העיר קיימת קרקע לבניית ‪18,000‬‬ ‫יחידות דיור‪ .‬בכוונת העיר להקים ב‪ 3-‬השנים הקרובות למעלה מ‪ 7,000-‬יח"ד‬ ‫באזורים שונים בעיר‪ .‬לפני מספר חודשים נחתם הסכם בין העירייה‪ ,‬האוצר‪,‬‬ ‫משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל לשיווק ופיתוח קרקע זו‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הקווים המנחים להסכם זה‪ ,‬ישווקו ע"י מנהל מקרקעי ישראל ‪7,253 ‬‬ ‫יחידות דיור חדשות בתחום קרית ביאליק ב‪ 3-‬השנים הבאות‪.‬‬ ‫כל אדם וכל גוף רשאים לקחת חלק במכרזים כשאלו יפורסמו‪.‬‬ ‫המתחמים החדשים אליהם מתייחס הסכם הגג שמתוקצב על‪-‬ידי משרד האוצר‬ ‫כוללים שלוש שכונות חדשות‪:‬‬ ‫‪ .1‬שכונת אפק בה מתוכננות לצאת לשיווק ‪ 4,573‬יחידות דיור‪.‬‬ ‫‪ .2‬גבעת הרקפות בה מתוכננות לצאת לשיווק ‪ 800‬יחידות דיור‪.‬‬ ‫‪ .3‬כפר ביאליק דרום בה מתוכננות לצאת לשיווק ‪ 1,880‬יחידות דיור‪.‬‬ ‫על‪-‬פי לוח הזמנים שקובע ההסכם‪ ,‬מתחמים אלה ישווקו בשנים ‪2014-2016‬‬ ‫בהיקפים של כ‪ 2,000-‬יחידות דיור בממוצע לשנה‪.‬‬ ‫התוכניות כוללות בין היתר בנייה למגורים‪ ,‬מבני ציבור ומוסדות חינוך‪ .‬פיתוח‬ ‫התשתיות במגרשים החדשים יבוצע על‪-‬ידי העירייה‪ .‬‬ ‫על‪-‬פי ההסכם‪ ,‬מתחייבת העירייה להוצאת היתרים מהירה וזאת תוך ‪ 90‬יום‬ ‫מיום הגשת הבקשה על‪-‬ידי היזם‪ .‬שיווק הקרקעות יבוצע ככל הניתן במבננים‬ ‫קטנים יחסית על מנת לאפשר לקבלנים רבים להתמודד על רכישת הקרקע‬ ‫ובכך לפתח את השטח ולבנות במקביל ובמהירות רבה‪.‬‬ ‫ראש העיר מזמין את הקבלנים לבנות בעיר ומבטיח שיתוף פעולה מלא‪.‬‬ ‫נושא נוסף עליו דיבר דוקורסקי הוא הנגישות התחבורתית לעיר‪ ,‬במסגרתה‬ ‫בוצעו לאחרונה בעיר ובסביבתה מספר פרויקטים בהיקף לאומי‪.‬‬ ‫‪ .1‬פרוייקט המטרונית‪.‬‬ ‫‪ .2‬כביש ‪.79‬‬ ‫‪ .3‬כביש עוקף קריות‪.‬‬ ‫הרצאה נוספת בכנס היתה "המשק והשווקים הפיננסיים" מפי ויקטור בהר‬ ‫מבנק הפועלים‪ .‬ההרצאה עסקה בעיקר בנושאים הבאים‪ :‬שיעור הצמיחה החזוי‬ ‫יהיה נמוך מבעבר‪ ,‬ירידה בשיעורי הריבית הריאלית וירידה בשיעורי התשואות‪,‬‬ ‫גורמי סיכון כמו הריבית הנמוכה המעלה את מחירי המניות‪ ,‬שיעור החזר‬ ‫מההכנסה גבוה יותר בעת נטילת משכנתא‪ .‬בהר טוען כי יש להתרגל לצמיחה‬ ‫נמוכה יותר וכן לריבית נמוכה יותר‪.‬‬ ‫נושא רוויזיה בתקני בידוד הוצג על ידי דניאל גלצר שסקר את כל השינויים‬ ‫והשיפורים שנעשו בבלוקי איטונג וכן את כל המוצרים החדשים והנילווים‬ ‫בנוסף לבלוקים‪.‬‬ ‫את היום הגדוש סיימה הרצאתו של היועץ המשפטי של הארגון‪ ,‬עו"ד אורן‬ ‫סלעי על "סוגיות בחקיקה בענף הבנייה"‪ .‬הדגש המרכזי בהרצאה היה שינוי‬ ‫‪ 101‬בחוק התכנון והבנייה‪0 .‬‬ ‫חיזוק מבני בטון ע"י‬ ‫יריעות פחמן‪/‬דכוכית‬ ‫או רצועות פחמן מוכנות‬ ‫פאואר מש ‪ -‬חברה קבלנית המתמחה בשיקום וחיזוק מבנים קיימים‬ ‫ע"י חומרים מרוכבים לקבלת מאמצי מתיחה וגזירה נוספים‬ ‫ולשיפור עמידותם בעומסים סייסמיים‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הערכת מצב המבנים טרם חיזוקם‪ ,‬ע"י מהנדסי החברה‬ ‫תיכנון החיזוק לפי תקן אמריקאי ‪( ACI 420 - 2R‬תוכנה ממוחשבת)‬ ‫ביצוע השיקום והחיזוק ע"י חומרים מרוכבים איכותיים‬ ‫ביצוע החיזוק בשטיה "תכנון ‪ -‬ביצוע"‬ ‫אספקת חומרים מרוכבים לקבלנים אחרים תוך מתן ההדרכה‬ ‫‪ 15‬שנות ניסיון בארץ בתור מיישם מורשה של יצרן המערכות חב' )‪FYFE (USA‬‬ ‫ד"ר צבי רייכוורגר‪054-7698041 :‬‬ ‫פקס‪ 09-7423748 :‬מייל‪zvira40@gmail.com :‬‬ ‫‪Power Mesh Ltd‬‬ ‫‪www.power-mesh.com‬‬ ‫בארגונים‬ ‫ארגון באר שבע‬ ‫אלי אביסרור‪ ,‬יו"ר‬ ‫צביקה ליבנה‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫שיתוף פעולה בין ארגון‬ ‫קבלני הנגב לעיריית רהט‪,‬‬ ‫להכשרת צעירים מהמגזר‬ ‫הבדואי למקצועות הבנייה‬ ‫בפגישה שנערכה בעיריית רהט‪ ,‬נדונו הדרכים‬ ‫לשיתוף פעולה בין ארגון הקבלנים והבונים בבאר‬ ‫שבע והנגב לבין עיריית רהט‪ ,‬במטרה להפנות‬ ‫צעירים מתושבי העיר ומהמגזר הבדואי בכלל‬ ‫להתמקצעות בענף הבנייה‪.‬‬ ‫הפגישה בעיריית רהט‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬ראש עיריית רהט‬ ‫טלאל אלקרנאווי‪ ,‬יו”ר ארגון הקבלנים אלי אביסרור‪ ,‬חבר‬ ‫הנהלת הארגון עבד אבו קוש‪ ,‬מנכ”ל הארגון צביקה‬ ‫ליבנה‪ ,‬חליל דרוואשה מחזיק תיק המסחר והתעשייה‬ ‫בעירייה‪ ,‬חבר הנהלת הארגון אחמד אזברגה‬ ‫השתתפו בפגישה‪ :‬ראש עיריית רהט טלאל‬ ‫אלקרנאווי‪ ,‬יו"ר ארגון קבלני הנגב אלי אביסרור‪,‬‬ ‫מנכ"ל הארגון צביקה ליבנה וחברי הנהלת הארגון‬ ‫אחמד אזברגה ועבד אבו קוש (סגן יו"ר הארגון)‪.‬‬ ‫מטעם עיריית רהט נכחו גם מחזיק תיק המסחר‬ ‫והתעשייה בעירייה חליל דרוואשה והיועץ‬ ‫המשפטי של העירייה עו"ד שרון שטיין‪.‬‬ ‫בפגישה נבחנו דרכים להכשרת כוח אדם לענפי‬ ‫הבנייה השונים‪ ,‬והוחלט בה על שיתוף פעולה‬ ‫לארגון קורסים מסובסדים בתחומים שונים‬ ‫בענף‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫לצורך מימוש ההחלטה סוכם על פעילות‬ ‫משותפת‪ ,‬ביחד עם התאחדות בוני הארץ‪ ,‬הקרן‬ ‫לעידוד ענף הבנייה בישראל‪ ,‬מכללות מקומיות‬ ‫ועוד‪ ,‬כדי לבנות ולארגן את ההכשרות‪ ,‬בכדי‬ ‫שיענו באופן הטוב ביותר הן על צרכי הענף והן‬ ‫על צרכי הצעירים במגזר‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בבאר שבע‬ ‫והנגב‪ ,‬אלי אביסרור‪ ,‬אמר בתום הפגישה‪:‬‬ ‫"לצערנו קיימים שני תהליכים המאפיינים‬ ‫את המשק הישראלי ומכבידים עליו‪ :‬הראשון‬ ‫הוא המחסור בכוח אדם מקצועי בענף הבנייה‬ ‫והשני הוא אחוזי אבטלה גבוהים בקרב המגזר‬ ‫הבדואי‪ .‬אנו‪ ,‬בארגון קבלני הנגב‪ ,‬חושבים כי‬ ‫זהו אבסורד גדול ויש לאחד בין שני הגורמים‬ ‫כך שכולם ירוויחו‪ :‬מצד אחד הצעירים הבדואים‬ ‫יזכו למקצוע מבוקש ומכניס ומצד שני ענף‬ ‫הבנייה ירוויח עובדים מקצועיים‪ .‬אני שמח‬ ‫שמצאנו בעיריית רהט ואצל העומד בראשה‬ ‫טלאל אלקרנאווי‪ ,‬אוזן קשבת ודלת פתוחה‬ ‫ליוזמה חשובה זו"‪.‬‬ ‫מנהל רשות המסים‬ ‫במשרד האוצר התארח‬ ‫באירוע לרגל השנה החדשה‬ ‫של ארגון קבלני הנגב‬ ‫מנהל רשות המיסים במשרד האוצר משה אשר‪,‬‬ ‫היה אורח של ארגון קבלני הנגב‪ ,‬באירוע החגיגי‬ ‫לרגל השנה החדשה שנערך בבאר שבע‪.‬‬ ‫אשר נשא בפני הנוכחים הרבים‪ ,‬שגדשו את‬ ‫האולם‪ ,‬סקירה אודות התקנות שהתקינה‬ ‫הרשות שהוא עומד בראשה‪ ,‬בתחום הפיצויים‬ ‫לתושבי הדרום בעקבות מבצע "צוק איתן"‪,‬‬ ‫וסקר את המסלולים השונים לפיצוי‪ .‬הוא‬ ‫ציין כי בעקבות משא ומתן ארוך עם הנהלת‬ ‫התאחדות בוני הארץ הוחלט לקבל את עמדת‬ ‫הקבלנים‪ ,‬ולאפשר לקבלנים אשר בנו בטווח‬ ‫ה‪ 40-‬ק"מ‪ ,‬פיצויים גם במסלול המחזורים‪,‬‬ ‫ולא רק במסלולי הוצאות ושכר כפי שהוחלט‬ ‫בראשונה‪ .‬זהו הישג בעל משמעות רבה לציבור‬ ‫הקבלנים באזור‪ ,‬שרבים מהם נפגעו פגיעה‬ ‫כלכלית קשה בשל המבצע‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התייחס אשר לשינויים וחידושים נוספים‬ ‫ברשות‪ ,‬ובהם‪ :‬הגברת הפיקוח על ההון השחור‬ ‫ושיפור השירות לאזרח‪.‬‬ ‫באירוע נשא דברים גם ראש עיריית באר שבע‪,‬‬ ‫רוביק דנילוביץ‪ ,‬שבישר לנוכחים על החלטות‬ ‫הממשלה החדשות הנוגעות לנגב‪ ,‬וביניהן ביטול‬ ‫החלטת הממשלה על "הפנים למרכז" וההחלטה‬ ‫על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע בתוך‬ ‫עשור‪.‬‬ ‫עוד בירכו את הנוכחים‪ :‬נשיא התאחדות בוני‬ ‫הארץ נסים בובליל‪ ,‬סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר‬ ‫אגף יזמות ובנייה רוני בריק‪ ,‬ויו"ר ארגון קבלני‬ ‫הנגב אלי אביסרור‪ .‬את האירוע הנחה המנכ"ל‬ ‫צביקה ליבנה‪.‬‬ ‫בחלק המקצועי של האירוע נשא דברים‪ ,‬בנוסף‬ ‫למשה אשר‪ ,‬גם רשם הקבלנים‪ ,‬עו"ד אמנון כהן‪,‬‬ ‫שהתייחס לשינויים וחידושים במשרדו‪.‬‬ ‫בין הנוכחים שכיבדו את האירוע בנוכחותם‬ ‫היו ראשי התאחדות בוני הארץ‪ :‬המנכ"ל עו"ד‬ ‫אליאב בן‪-‬שמעון‪ ,‬המשנה למנכ"ל ומנהל אגף‬ ‫כספים איציק גורביץ‪ ,‬סמנכ"ל ומנהל אגף‬ ‫הקשר עם הקבלן שי פאוזנר ומנהלת אגף‬ ‫פרסום ושיווק ז'ואל טל‪ .‬כמו כן השתתפו‬ ‫ראשי מועצות‪ ,‬מנהלי מחוזות במשרדים‬ ‫ממשלתיים‪ ,‬ראשי התעשייה בנגב‪ ,‬אישי ציבור‬ ‫ועיתונאים מהאזור‪ ,‬קבלנים חברי הארגון‬ ‫וחברי ההנהלה‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון קבלני הנגב‪ ,‬אלי אביסרור‪ ,‬אמר‬ ‫בתום האירוע‪" :‬הנוכחים הרבים שהגיעו כדי‬ ‫לציין איתנו את כניסת השנה החדשה‪ ,‬מוכיחים‬ ‫את הקשר החזק של ארגון קבלני הנגב עם‬ ‫קהילת באר שבע והדרום‪ .‬האירוע היה הפגנת‬ ‫כוח ואחדות מחממת לב‪ .‬אני מאחל לכל חברינו‬ ‫הקבלנים‪ ,‬ולכל תושבי הנגב ומדינת ישראל‪ ,‬שנת‬ ‫ברכה ושגשוג‪ ,‬בה נדע להתגבר על כל המחלוקות‬ ‫ולהמשיך בתנופה בבניית הארץ"‪.‬‬ ‫ארגון קבלני הנגב למען‬ ‫חיילי צה”ל ותושבי הדרום‬ ‫במבצע “צוק איתן”‬ ‫באירוע לרגל ראש השנה‪ :‬מימין לשלמאל‪ :‬יו”ר הארגון‬ ‫אלי אביסרור‪ ,‬מנהל רשות המסים משה אשר ומנכ”ל‬ ‫הארגון צביקה ליבנה‬ ‫כארגון כלכלי גדול‪ ,‬אשר בסיס פעילותו בדרום‬ ‫הארץ‪ ,‬חרט ארגון הקבלנים והבונים בבאר‬ ‫שבע והנגב על דגלו את היותו חלק בלתי נפרד‬ ‫מקהילת הדרום‪.‬‬ ‫במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו היו הארגון‬ ‫וחבריו מעורבים במספר פעילויות של התנדבות‬ ‫ותרומה למען תושבי הדרום‪ ,‬למען חיילי צה"ל‬ ‫חיילים בתחנת הכניסה לרצועת עזה‪ ,‬עם ערכות השי‬ ‫שקיבלו מארגון הקבלנים‬ ‫שמן הזית מתוצרת דרומית שהוענק לחברי הארגון‬ ‫באירוע ראש השנה‬ ‫ולמען פצועי המלחמה ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫בין הפעילויות בהן נטלו חלק הארגון וחבריו‪:‬‬ ‫ תרומת מאות ערכות היגיינה אישית ללוחמים‪.‬‬ ‫הערכות חולקו על ידי האגודה למען החייל‬ ‫בתחנות הכניסה לרצועה וזכו לפופולריות רבה‬ ‫בקרב החיילים‪.‬‬ ‫ תרומת ארוחות שבת עבור בני משפחות פצועי‬ ‫צה"ל השוהים ליד מיטות יקיריהם בבית‬ ‫החולים סורוקה‪.‬‬ ‫ את השי המסורתי‪ ,‬המחולק לחברי הארגון‬ ‫במסגרת אירוע הרמת הכוסית לרגל ראש‬ ‫השנה‪ ,‬החליטה השנה הנהלת הארגון לרכוש‬ ‫מבית עסק דרומי‪ ,‬בכדי להביע את תמיכתה‬ ‫בבעלי עסקים מהדרום‪ .‬השי הנבחר‪ :‬בקבוק‬ ‫שמן זית מעוצב‪ ,‬מתוצרת בית הבד הדרומי‬ ‫"אנשי הזית"‪0 .‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪61‬‬ ‫בארגונים‬ ‫ארגון פתח תקוה‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬רמי גרינברג‪ ,‬השר ישראל כץ‪ ,‬ניסים בובליל‪ ,‬ח”כ מירי רגב‪ ,‬ראש העיר ברוורמן ואהרון דינוביץ’ (עומד)‬ ‫אהרון משה דינוביץ‪ ,‬יו”ר‬ ‫שרה בר און‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫כנס מקצועי והרמת כוסית‬ ‫כנס מקצועי והרמת כוסית‬ ‫לכבוד השנה החדשה‬ ‫הבעל”ט ‪9.9.14‬‬ ‫בכנס המקצועי והרמת כוסית לכבוד השנה‬ ‫החלדשה הבעל"ט‪ ,‬של ארגון הקבלנים והבונים‬ ‫פתח תקווה שהתקיים באולמי "קסאנדו"‬ ‫ב‪ ,9.9.14-‬השתתפו בין הייתר בכירי ארגוני‬ ‫הקבלנים המקומיים והסגל הבכיר של ההתאחדות‬ ‫בוני הארץ‪ ,‬ראש העיר מר יצחק ברוורמן‪ ,‬חברי‬ ‫מועצת העיר‪ ,‬סגל הבכיר של אגף מנהל הנדסה‪,‬‬ ‫קבלנים‪ ,‬יזמים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬שר‬ ‫התחבורה ישראל כץ וח"כ מירי רגב יו"ר וועדת‬ ‫הפנים והגנת הסביבה‪.‬‬ ‫תחילה דיבר יו"ר הארגון מר אהרון דינוביץ‪ ,‬יו"ר‬ ‫הארגון שקידם בברכה את הנוכחים‪ ,‬דינוביץ‬ ‫הדגיש את החשיבות של קידום הבנייה על פי‬ ‫תמ"א ‪ 38‬במרכז העיר ובשכונות‪ ,‬המגרשים לבנייה‬ ‫בעיר מתמעטים‪ ,‬האוכלוסייה גדלה ועתידה להגיע‬ ‫לסדר גודל של ‪ 350.000‬תושבים בעוד ‪ 10‬שנים‪,‬‬ ‫ציין שתושבי פתח תקווה זכאים לביטחון מפני‬ ‫רעידות אדמה וטילים וכן לדיור משופר‪.‬‬ ‫עוד ציין שתכנית המתאר המקומית תמ"מ ‪/2000‬‬ ‫יח הוראות לבנייה לפי תמ"א ‪ ,38‬שפורסמה ע"י‬ ‫העירייה‪ ,‬מחסלת את הכדאיות של ביצוע בנייה‬ ‫לפי תמ"א ‪ ,38‬ההתאחדות באמצעות עו"ד אייל‬ ‫מאמו הגישה התנגדות לתכנית כולל תכנית כדאיות‬ ‫כלכלית שהוכנה ע"י ‪ BDO‬ומקווה שהעירייה אכן‬ ‫תתעשת ותבצע את השינויים הנדרשים בתכנית‬ ‫ע"מ לעודד את הבנייה לפי תמ"א ‪.38‬‬ ‫בנוסף ביקש דינוביץ מראש העיר לשנות את‬ ‫מדיניותו בנושא האטת הבנייה בעיר‪ ,‬לא ייתכן‬ ‫שהתירוץ להאטת הבנייה יהיה חוסר במבנים‬ ‫ציבוריים‪ ,‬לא ידוע על ילד שנמצא מחוץ למסגרת‬ ‫לימודית או גן בשל חוסר במבנה ציבור‪ .‬התוצאה‬ ‫של מדיניות זו תגרום לדור הצעיר לעזוב את‬ ‫העיר מה שיוביל לגסיסה של העיר והישארות עם‬ ‫‪62‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬שמי יהורם‪ ,‬רמי גרינברג‪ ,‬מאיר עתמי‪ ,‬עמרי גלבאום‪ ,‬דינוביץ אהרון‪ ,‬איציק דייעי מ”מ ראש העיר‪,‬‬ ‫חוה ארליך מהנדסת העיר‪ ,‬איתי שונשין סגן ראש העיר‬ ‫אוכלוסייה מזדקנת‪ .‬ברך את מהנדסת העיר החדשה‬ ‫הגב' חוה ארליך והודיע לה שציבור הקבלנים‬ ‫תולים בה תקוות לפיתוח הבנייה בעיר‪.‬‬ ‫אחריו דיבר ראש העיר יצחק ברוורמן שמנה‬ ‫את הישגי העירייה בתחום לדבריו‪ ,‬מובילה פ"ת‬ ‫בארץ בכל הקשור לבניית מוסדות חינוך ומוסדות‬ ‫ציבור בשנה האחרונה‪ .‬ברוורמן סיפר על מלחמתו‬ ‫הקשה בבירוקרטייה וחשף גם כי כעת הוא עובד‬ ‫על תכנית אסטרטגית לעיר‪ ,‬שתהיה רלוונטית‬ ‫ל‪ 40-‬השנה הבאות‪.‬‬ ‫מר ניסים בובליל‪ ,‬נשיא ההתאחדות דיבר על‬ ‫השנה הקשה שעברה על הקבלנים בשל ההמתנה‬ ‫לאישור חוק מע"מ אפס‪ ,‬בובליל קרא לממשלת‬ ‫ישראל להחליט מהר באלו פעולות היא מתכוונת‬ ‫לנקוט כדי להוריד את מחירי הדיור‪.‬‬ ‫שר התחבורה ישראל כץ‪ ,‬הודה כי השנה צפויה‬ ‫פגיעה בשגרת החיים בציר ז'בוטינסקי בעיר בשל‬ ‫חידוש העבודות של הרכבת הקלה‪ ,‬אולם לאחר‬ ‫שהפרוייקט יושלם‪ ,‬הוא צפוי להביא רווחה לכל‬ ‫תושבי האזור‪.‬‬ ‫לאחר מיכן עלתה על הבמה ח"כ מירי רגב‪,‬‬ ‫שבחרה להתייחס תחילה לעתיד של מתחם‬ ‫סירקין‪ ,‬לטענתה‪ ,‬הגדלת היצע הדירות כתוצאה‬ ‫מפינוי מחנות צה"ל תוביל בסופו של דבר להורדת‬ ‫מחירים‪ ,‬כשעברה על השכונות הישנות בעיר‬ ‫ומרכזה‪ ,‬החליטה לתקוף חזיתית את מדיניות‬ ‫ראש העיר "לפני שראש העיר מאשים את את‬ ‫הממשלה באי הוזלת מחיר הקרקע‪ ,‬אני מציעה‬ ‫לו שיעשה התחדשות עירונית בעיר הזו‪ .‬לא‬ ‫מזרחי מאיר והרב אוריאל בוסו‪ ,‬יו”ר וועדת המשנה‬ ‫לתכנון ובנייה‬ ‫יכול להיות שיו"ר ועדי שכונות בוכים לי שראש‬ ‫העירייה לא מאפשר להם לעשות פינוי בינוי‪.‬‬ ‫לא יכול היות מצב שראש העיר מתעלם מכך‬ ‫שאנשים חיים במבנים רעועים במקומות של‬ ‫אלימות וסמים ולא נותנים להם לעשות שיקום‬ ‫שכונות‪ ,‬אם לא ילך במוח אנחנו באמצעות‬ ‫הממשלה נכפה את זה בכוח"‪.‬‬ ‫מהנדסת העיר החדשה חוה ארליך‪ ,‬ברכה את‬ ‫הנוכחים והודיעה שבכוונתה לבצע שינויים‬ ‫מהותיים הן באגף מנהל הנדסה והן בפיתוח‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫מר רוני בריק‪ ,‬סגן נשיא ויו"ר הנהלת אגף יזמות‬ ‫ובנייה בהתאחדות סקר את פעילות האגף בשנה‬ ‫החולפת‪.‬‬ ‫הרב אוריאל בוסו‪ ,‬יו"ר וועדת המשנה לתכנון‬ ‫ובנייה נשא דברים ברוח החג ברך את הנוכחים‪.‬‬ ‫האירוע נחתם בתקיעת השופר המסורתית ע"י‬ ‫חבר הארגון הקבלן מאיר מזרחי‪0 .‬‬ ‫ארגון הקבלנים מחוז‪-‬דן‬ ‫מיסודו של ארגון הקבלנים‬ ‫רמת‪-‬גן‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬בני‪-‬ברק‬ ‫משה נחום‪ ,‬יו”ר‬ ‫נורית שוקתי‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫הרמת כוסית לקראת ראש השנה‬ ‫טקס הרמת כוסית המסורתי של ארגון הקבלנים מחוז דן לכבוד ראש‬ ‫השנה‪ ,‬נערך במעמד יו"ר הארגון משה נחום‪ ,‬נשיא התאחדות הקבלנים‬ ‫ניסים בובליל וראש עיריית בני ברק הרב חנוך זייברט‪ .‬המכובדים נשאו‬ ‫דברים אל מול קהל של מאות הקבלנים החברים בארגון‪ .‬הדברים כללו‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬ברכות לחג‪ ,‬איחולים לשנה החדשה וכמובן‪ ,‬אי אפשר היה שלא‬ ‫לעסוק בנושא הבוער ביותר בעולם הנדל"ן ‪ -‬הקיפאון בתחום בעקבות‬ ‫הצעת חוק ‪ 0%‬מע"מ של שר האוצר יאיר לפיד‪.‬‬ ‫במהלך הכנס העלה הארגון על‬ ‫נס את תרומתם של העושים‬ ‫שלא על מנת לקבל שכר‬ ‫למען הקהילה המקצועית‪,‬‬ ‫ובכללם נשיא ההתאחדות‬ ‫וסגניו‪ ,‬חברי הנשיאות‪ ,‬הנהלת‬ ‫הארגון‪ ,‬יו"רי וחברי הוועדות‬ ‫המקצועיות‪ .‬הארגון העניק‬ ‫ספרי תנ"כ מהודרים לוותיקי הארגון שפעלו עשרות שנים בהתאחדות‬ ‫ובארגון והצטיינו בעשייה ובנתינה למען הציבור‪ :‬יעקב רוזן ומרדכי‬ ‫מנדלסון‪ ,‬וכן העניק מגיני הצטיינות לפעילים ולצעירים‪ ,‬דור ההמשך‪,‬‬ ‫המצטיינים בעשייה בעת הזו‪ :‬דוד נחמני מ"מ יו"ר הארגון וגיא ששון‬ ‫יו"ר הוועדה מוניציפאלית‪ .‬‬ ‫"החלת חוק מע"מ אפס תאפשר לחלק מבני הארץ‪ ,‬לרבות אלו המתגוררים‬ ‫באיזורי הביקוש‪ ,‬לרכוש דירה‪ ,‬להקים משפחה ובית בישראל‪ .‬החוק ייתן‬ ‫להם סיכוי לחיות בארץ ‪ -‬כך שלא ימהרו בתסכולם להגר למחוזות ניכר"‬ ‫אמר נחום‪ .‬יו"ר ארגון הקבלנים מחוז דן המשיך וחיזק את תמיכתו‬ ‫בחוק כאשר אמר כי "פטור ממע"מ על דירות חדשות לזוגות צעירים‪ ,‬הוא‬ ‫מהלך חשוב ממדרגה ראשונה‪ .‬הוא בראש וראשונה מבטא את אחריותה‬ ‫המוסרית והבסיסית של המדינה‪ ,‬הנגזרת גם ממגילת זכויות האדם‪,‬‬ ‫להבטיח מגורים נאותים לבני הארץ במחוזות נוף ילדותם"‪.‬‬ ‫נחום סיכם את הנושא כאשר מסר כי "למצער‪ ,‬היוזמה‪ ,‬בעקבות מהלכי‬ ‫החקיקה הבעייתית‪ ,‬הביאה איתה קיפאון בביקוש לדירות המאיים על‬ ‫יציבותם של קבלנים רבים‪ .‬אנו תומכים בחוק‪ ,‬וקוראים לעושים במלאכה‬ ‫לעשות עבודתם ביעילות ואחריות‪ ,‬כך שהגיצים לא יפגעו בענף ובעוסקים‬ ‫במלאכת בניין הארץ"‪.‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪63‬‬ ‫בארגונים‬ ‫רג‪ - 53/‬הסיפור המלא‬ ‫רג‪ 53/‬היא תוכנית העוסקת בכללים ובאפשרויות‬ ‫לניצול זכויות תמ"א ‪ 38‬בפרויקטים בהם הורסים‬ ‫בניין ישן ובונים בניין חדש במקומו‪ .‬בשל‬ ‫החלטות ביהמ"ש להכין תוכנית תשתיתית‪ ,‬עבדה‬ ‫הוועדה המקומית ובחנה את מצב התשתיות‬ ‫בעיר‪ .‬התוכנית המיועדת בחנה בין היתר את מצב‬ ‫התחבורה‪ ,‬מספר כיתות הלימוד‪ ,‬גני הילדים‪,‬‬ ‫ערכי קרקע באזורים השונים ופרמטרים נוספים‪.‬‬ ‫על בסיס תוצאות הבחינה‪ ,‬קידמה הוועדה‬ ‫המקומית תוכנית המגדירה בכל אזור ואזור כיצד‬ ‫ואיך ניתן לנצל את זכויות תמ"א ‪ 38‬בהריסה‬ ‫ובנייה‪ ,‬אפשרויות וכללי ניצול המתחשבים‬ ‫בתשתיות הקיימות בכל שכונה‪.‬‬ ‫"מימון עלויות החיזוק מתבצע באמצעות‬ ‫תמריצים כלכליים כגון זכויות בנייה נוספות‬ ‫על הקיימות ופטורי מס הניתנים לבעלי הדירות‬ ‫הישנות‪ ,‬כך ש"כוחות השוק" יממנו את החיזוק‬ ‫בלי להעמיס על בעלי הדירות או על התקציב‬ ‫הלאומי" מסביר נחום משה‪ ,‬יו"ר ארגון הקבלנים‬ ‫מחוז דן‪" .‬תוכנית תמ"א ‪ 38‬מתירה לכל רשות‬ ‫מקומית לקבוע כללים מיוחדים למימוש התמ"א‬ ‫אשר יתאימו את הוראותיה לתנאים המיוחדים‬ ‫‪64‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫של הרשות ויאפשרו את ישומה של התוכנית"‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי התוכנית אינה מוסיפה או גורעת‬ ‫מזכויות בנייה‪ ,‬אלא מגדירה כיצד ואיך ניתן‬ ‫לנצל את זכויות הבנייה בכל אזור‪ ,‬בצורה הנכונה‬ ‫והחכמה ביותר‪ ,‬בלא לפגוע באיכות החיים של‬ ‫התושבים והתוכנית העירונית‪ .‬עיקרי התוכנית‬ ‫מגדירים את מספר היחידות המותרות לבנייה‬ ‫בכל אזור ושכונה בעיר‪ ,‬כאשר ברוב אזורי העיר‪,‬‬ ‫המספר המותר להריסה ובנייה עומד‪ ‬בממוצע‪ ‬על‬ ‫יחס של ‪ 1:3.5‬על כל דירה שנהרסת‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫התוכנית מגדירה את המרחקים וקווי הבניין שיש‬ ‫לשמור במגרשים מתחת ומעל ל ‪ 600‬מ"ר‪ ,‬קובעת‬ ‫שברוב המגרשים ניתן יהיה לבנות ‪ 8.5‬קומות‬ ‫מעל קומת קרקע ועוד כללי תכנון המכתיבים‬ ‫את אופן ניצול זכויות הבנייה‪.‬‬ ‫התוכנית מייצרת ודאות תכנונית‪ .‬אחת הבעיות‬ ‫המרכזיות בתחום תמ"א ‪ ,38‬היא העובדה שטרם‬ ‫הכנת תוכנית רג‪ 53/‬לא ידעו הקבלנים‪ ,‬התושבים‬ ‫וכל מי שעוסק בתחום מה באמת ניתן לבנות על‬ ‫מגרש ספציפי‪ .‬אי הידיעה גרמה לציפיות מוגזמות‬ ‫בקרב התושבים‪ ,‬מתן הצעות לא מבוססות מצד‬ ‫חברות‪ ,‬שאין ביכולתן לעבור ולקבל את אישור‬ ‫הוועדה המקומית‪ .‬כך נוצר מצב בלתי סביר של‬ ‫חוסר סדר בתחום‪.‬‬ ‫"לתוכנית‪ ,‬כמו ליוזמות ותוכניות קודמות של‬ ‫הרשות המקומית רמת גן בעניין זה‪ ,‬יש מתנגדים"‬ ‫חושף משה‪" .‬המתנגדים רובם המכריע הם בעלי‬ ‫הדירות החדישות‪ ,‬אשר בתיהם עומדים בתקן‬ ‫רעידות אדמה‪ ,‬מצויידים בממ"דים ואין הם‬ ‫נהנים מפירות התוכנית‪ .‬אותם מתנגדים מעלים‬ ‫על נס את נוחיותם האישית הצרה על פני‬ ‫הצרכים הבסיסיים‪ ,‬הביטחוניים והבטיחותיים‬ ‫של אחיהם תושבי העיר"‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון הקבלנים של מחוז דן מסכם את‬ ‫עמדת הארגון‪" :‬ארגון הקבלנים מחוז דן תומך‬ ‫בתוכנית‪ ,‬כפוף להערותיו המקצועיות אשר יוגשו‬ ‫לגורמי התכנון המאשרים המוסמכים‪ ,‬משלל‬ ‫סיבות‪ .‬התוכנית מייצרת מלאי קרקע זמין‬ ‫לבנייה במחוז דן‪ ,‬מסדירה‪ ,‬מבהירה ומעגנת‬ ‫את זכויות ופוטנציאל הבנייה בכל העיר ובכך‬ ‫מפחיתה את פוטנציאל ההימור והסיכון של‬ ‫הקבלנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כחלק מהרקמה הציבורית‬ ‫הישראלית‪ ,‬הארגון תומך בתוכנית מצילת‬ ‫חיים‪ ,‬התומכת באוכלוסיות חלשות ומחדשת‬ ‫את פני העיר‪ .‬הארגון גאה בזכות להיות חלק‬ ‫ממחולליה"‪0 .‬‬ ‫ארגון השרון והשומרון‬ ‫רוני בריק‪ ,‬יו”ר‬ ‫ויקטור כנפי‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫יום עיון בנושא תלושי שכר‬ ‫לעובדים פלשתינאים‬ ‫כחלק מההסכם הקיבוצי ובשל המורכבות‬ ‫בתשלום לעובדים הפלשתינאיים והתגברות‬ ‫תופעת התביעות של עובדים אלו‪ ,‬קיים ארגון‬ ‫השרון יום עיון מיוחד המוקדש לנושא זה על מנת‬ ‫לסייע למעסיקים בענף הבנייה להטמיע את תלוש‬ ‫השכר החדש לעובדים פלשטינאים עפ"י ההסכם‬ ‫הקיבוצי‪ .‬יום העיון התקיים בהשתתפותו‬ ‫והדרכתו של איציק גורביץ'‪ ,‬משנה למנכ"ל‬ ‫ומנהל אגף כספים בהתאחדות בוני הארץ‪ ,‬אשר‬ ‫פרט את מרכיבי ההסכם הקיבוצי‪ ,‬מבנה התלוש‬ ‫החדש לעובד הפלשתינאי והמרכיבים השונים‪.‬‬ ‫ביום העיון השתתפו קבלנים‪ ,‬מנהלי כספים‬ ‫ומנהלי חשבונות‪ .‬לאור הביקוש הרב מתכנן‬ ‫הארגון יום עיון נוסף במהלך ינואר ‪.2015‬‬ ‫קורס גישור של ארגון השרון‬ ‫בשיתוף מכללת גומא‬ ‫ענף הבנייה הינו ענף מורכב‪ ,‬שלא פעם נוצרים‬ ‫בו חיכוכים בין גורמים שונים‪ ,‬צורך במשאים‬ ‫ומתנים דחופים‪ ,‬יצירת עבודה מתוך שיתוף‬ ‫פעולה וניהול קונפליקטים במידת הצורך‪ .‬בין‬ ‫היתר נדרשים העוסקים בתחום להתמודד עם‬ ‫ליקויי בנייה‪ ,‬טענות דיירים ולקוחות‪ ,‬חוזים‬ ‫ופרשנותם‪ ,‬קבלנים וקבלני משנה‪ ,‬סכסוכים‬ ‫בתוך ארגונים העוסקים בתכנון ובבנייה וביניהם‬ ‫לבין גורמים אחרים‪ .‬לעתים קרובות מורכבות‬ ‫זו מביאה לסכסוכים משפטיים‪ ,‬פעולות חד‬ ‫צדדיות וכיו"ב‪ .‬כתוצאה מכך נגרמים נזקים‬ ‫בטווח הקצר והארוך‪ ,‬בעלויות‪ ,‬מוניטין‪ ,‬מערכות‬ ‫יחסים ועוד‪.‬‬ ‫על מנת להתמודד עם סוגיות אלו מקיים ארגון‬ ‫השרון קורס גישור לחברי הארגון בשיתוף מכללת‬ ‫גומא‪ .‬הקורס‪ ,‬הכולל ‪ 10‬מפגשים‪ ,‬מתקיים באולם‬ ‫ההרצאות במשרדי הארגון ברעננה‪ .‬הקורס מקנה‬ ‫תעודת גמר מטעם מכללת גומא וארגון הקבלנים‬ ‫השרון‪ .‬התעודה מוכרת ע"י ועדת גנות ‪ -‬הוועדה‬ ‫המייעצת לענייני גישור בבתי משפט‪0 .‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪65‬‬ ‫בארגונים‬ ‫ארגון נתניה‬ ‫ארגון רחובות‬ ‫נורית ימין‪ ,‬מנהלת הארגון‬ ‫דוד סרוגו‪ ,‬יו”ר‬ ‫בהרמת כוסית לכבוד השנה החדשה התכנסו‬ ‫חברי הארגון למפגש אינטימי וצנוע במשרדי‬ ‫הארגון והרימו כוסית יחדיו‪.‬‬ ‫דוד סרוגו‪ ,‬יו"ר הארגון עדכן את הנוכחים‬ ‫בפעילויות הארגון בחודשים האחרונים ביניהן‪:‬‬ ‫התקדמות פרויקט גן הבונים ‪ -‬סיום עבודות‬ ‫התשתית של העירייה והמשך עבודות הפיתוח‬ ‫על ידינו ובמקביל המשך גיוס הכספים לביצוע‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫קרן המלגות שהוקמה לצורך מתן מלגות‬ ‫לסטודנטים הלומדים את מקצועות הבנייה ‪-‬‬ ‫דוד ביקש מהקבלנים הבונים ברחובות לתרום‬ ‫למטרה חשובה זו בכדי שנוכל לחלק מלגות‬ ‫בתחילת השנה הבאה‪.‬‬ ‫משרדי הארגון יעברו שיפוץ כללי במטרה לשפר‬ ‫את מראה המשרד כך שיכבד את אורחיו ואת‬ ‫יושביו‪.‬‬ ‫במסגרת שיתוף הפעולה בין הארגונים מתוכנן‬ ‫יריד דירות באמצע נובמבר ברחובות‪ .‬הארגון‬ ‫מזמין את כל החברות הבונות ברחובות והסביבה‬ ‫לקחת חלק ולהשתתף ביריד‪.‬‬ ‫עוד במסגרת שיתוף הפעולה מתוכנן הכנס‬ ‫המקצועי השנתי של ארגוני הקבלנים באזור‬ ‫השפלה שיתקיים בינואר בצפון‪.‬‬ ‫ארגון קבלני‬ ‫חפשו אותנו ב‪-‬‬ ‫רחובות ‪0‬‬ ‫רפי זנזורי‪ ,‬יו”ר‬ ‫ויקטור דורון‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫מפגש מקצועי ‪-‬‬ ‫חברתי השנתי בנתניה‬ ‫ב‪ 22-‬ספטמבר ‪ ,2014‬התקיים כנס מקצועי ‪-‬‬ ‫חברתי של ארגון בוני נתניה במלון "איילנד"‬ ‫המפואר בעיר‪.‬‬ ‫בחלקו הראשון מלא התוכן התקיימו שלוש‬ ‫הרצאות מרתקות‪:‬‬ ‫ הרפורמה בתכנון ובנייה ‪ -‬שינויים ועדכונים‬ ‫הועברו ע"י עו"ד אייל ממו‪.‬‬ ‫ התפתחות נתניה היום ומחר ‪ -‬ע"י מהנדס‬ ‫העיר ‪ -‬אדריכל אבנר אקרמן‪.‬‬ ‫ יתרונות ההסתדרות ובקרן לעידוד הבנייה ‪-‬‬ ‫שהועברו ע"י מר יצחק מויאל‪ ,‬יו"ר הסתדרות‬ ‫הבניין והעץ‪.‬‬ ‫שלושת ההרצאות הועברו בצורה מקצועית‪,‬‬ ‫מעניינת ומובן כי קהל הנוכחים גילה עניין ‪ -‬רב‬ ‫לנוכח האקטואליות וחשיבותם הרבה בימים‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫בחלק השני והחגיגי של הערב הצטרפו חלק‬ ‫מבנות הזוג לארוחת ערב חגיגית משותפת עם‬ ‫נשיא ההתאחדות‪ ,‬מר ניסים בובליל‪ ,‬וסגנו מר‬ ‫רוני בריק‪ ,‬וראש העירייה הגב' מרים פייברג‪-‬‬ ‫איכר אשר כל אחד בתורו סקר את הפעילויות‬ ‫המגוונות המתקיימות ע"י ההתאחדות הארצית‬ ‫וע"י עיריית נתניה בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫הרושם שקיבלו החברים כי אכן מתקיימת‬ ‫פעילות מבורכת‪ ,‬רבה ומגוונת‪.‬‬ ‫בכנס נכחו רוב חברי הארגון‪ ,‬חברי מועצת העיר‪,‬‬ ‫אגף ההנדסה‪ ,‬מהנדסים ואדריכלים הקשורים‬ ‫בקשרי עבודה יום‪-‬יומיים עם הארגון‪.‬‬ ‫בסיום המפגש המהנה‪ ,‬הורמו כוסיות לחיים‬ ‫לכבוד השנה החדשה‪0 .‬‬ ‫‪66‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫ארגון ירושלים‬ ‫צילום‪ :‬שמואל אדלר‬ ‫בועז ישראל‪ ,‬יו ”ר‬ ‫שנושא מע"מ ‪ 0‬ודברי שר האוצר שאמר לציבור‬ ‫לא לקנות דירות כי מכירם ירדו בשלושים אחוז‪,‬‬ ‫יצר בלבול גדול בשוק הנדל"ן בישראל והביא‬ ‫לקיפאון מוחלט‪ .‬עוד אמר בועז ישראל שהפתרון‬ ‫המוצע לבעיית האיזון התקציבי וגובה הגרעון‬ ‫לשנת ‪ 2015‬הוא הקטנת ההוצאה הציבורית‪ ,‬דבר‬ ‫שישפיע במישרין על ההשקעות בתשתיות ובנייה‬ ‫ועל יכולות הציבור להשקיע בדיור ושיפור דיור‪.‬‬ ‫יו"ר הארגון גם ציין את ראש העיר‪ ‬ניר ברקת‬ ‫על השינוי באווירה בעירית ירושלים בכל הקשור‬ ‫לרישוי ועל שיתוף הפעולה בין ארגון הקבלנים ולבין‬ ‫יוסי שכטר‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫הרמת כוסית לקראת‬ ‫ראש השנה תשע”ה‬ ‫בהרמת הכוסית לכבוד השנה החדשה שארגון‬ ‫קבלני הבניין והתשתיות בירושלים והסביבה‬ ‫ערך לחבריו השבוע‪ ,‬השתתפו מאות מוזמנים‬ ‫וביניהם‪ :‬ראש העיר ירושלים ניר ברקת‪ ,‬סגניו‬ ‫ מאיר תורג'מן‪ ,‬ישראל קלרמן‪ ,‬רחל עזריה‪,‬‬‫חברי מועצת העיר ירושלים ‪ -‬רמי לוי‪ ,‬יצחק‬ ‫פינדרוס ויעקב הלפרין‪ ,‬מנכ"ל העיריה אמנון‬ ‫מרחב ופקידות בכירה מהעריה‪ ,‬סגן נשיא‬ ‫בית המשפט השופט בדימוס עזרא קמא‪ ,‬סגני‬ ‫נשיא התאחדות בוני הארץ ‪ -‬רוני בריק‪ ,‬יוסי‬ ‫לוינסקי ואשר גרין‪ ,‬מנכ"ל התאחדות בוני‬ ‫הארץ אליאב בן שמעון‪ ,‬ז'ואל טל מנהלת האגף‬ ‫לפרסום ושיווק בהתאחדות‪ ,‬יצחק גורביץ משנה‬ ‫למנכ"ל ומנהל אגף הכספים בהתאחדות‪ ,‬שי‬ ‫פאוזנר סמנכ"ל ומנהל האגף הקשר עם הקבלן‬ ‫בהתאחדות‪ ,‬עורך דין קובי פלקסר סגן מנהל‬ ‫אגף התשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות‪ ,‬אבי‬ ‫יהודיוף יו"ר לשכת רואי החשבון בירושלים‬ ‫ונשיא המועדון הכלכלי‪ ,‬חברי הנהלת ארגון‬ ‫הקבלנים הרצל לוי‪ ,‬יצחק חסיד‪ ,‬אילן גורדו‪,‬‬ ‫שמלה קול‪ ,‬מאירי כהן‪ ,‬סימו טובול‪ ,‬אברהם‬ ‫גולדמן‪ ,‬מנשה לוי‪ ,‬וושאחי איסמעיל‪ ,‬בני ניר‪,‬‬ ‫שלמה קוטלר ואורחים נוספים רבים‪.‬‬ ‫האירוע נפתח עם הרצאה מרתקת של המזרחן‬ ‫ד"ר גיא בכור בנושא "ישראל במזרח תיכון‬ ‫סוער"‪ .‬לדעתו של בכור המדינות השכנות לישראל‬ ‫במזרח התיכון יתפרקו ויתפצלו לעדות שונות‪,‬‬ ‫מעמדם הכלכלי של מדינות אלה יפחת מכיוון‬ ‫שארצות הברית ומדינות אירופה תהינה פחות‬ ‫תלויות בהן כלכלית‪ .‬בכור הוסיף ואמר שישראל‬ ‫לא צריכה להתערב בסכסוכים הפנימיים בין‬ ‫העדות ובין המדינות השכנות‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון הקבלנים בירושלים והסביבה בועז‬ ‫ישראל שזאת הייתה הופעתו הראשונה כיו"ר‬ ‫מול הקבלנים החברים בארגון אמר מעל הבמה‪:‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪67‬‬ ‫בארגונים‬ ‫הגורמים המקצועיים בעיריה‪ ,‬קרי מנכ"ל העיריה‪,‬‬ ‫מנהל אגף הרישוי‪ ,‬מהנדס העיר וגורמים בכירים‬ ‫נוספים‪ .‬ישראל ציין את התייחסותם של סגני ראש‬ ‫העיר ובראשם קובי כחלון יו"ר הוועדה המקומית‬ ‫מול הקבלנים‪ .‬עם זאת הוסיף ישראל ואמר שעדיין‬ ‫יש עיכובים בהוצאות היתרי הבנייה‪ ,‬העיריה‬ ‫מטילה מטלות ציבוריות על הקבלנים בצורה לא‬ ‫הוגנת‪ ,‬קיים מחסור במקומות עודפי עפר‪ ,‬בתקווה‬ ‫שבעיות אלה תיפתרנה במהרה ותמשך העשייה‬ ‫המשותפת של הארגון מול העיריה‪.‬‬ ‫ראש העיר ניר ברקת אמר בהרמת הכוסית‬ ‫שהעיריה מחובתה לתת את השירותים לקבלנים‬ ‫הירושלמים‪ ,‬כי הקבלנים הם הלקוחות‪ .‬ברקת‬ ‫ציין ששיתוף הפעולה בין העיריה לקבלנים‬ ‫מתבטא במפגשים ופורומים שונים‪ ,‬נציגי‬ ‫הקבלנים נוטלים חלק בוועדות העיריה‬ ‫ומקיימים מפגשים קבועים עם ראשי האגפים‬ ‫בעיריה‪ ,‬הנהלת העיריה מתייעצת בנושאים‬ ‫הנוגעים לענף עם יו"ר הארגון ונציגי הארגון‪.‬‬ ‫ברקת הבטיח להמשיך לפעול לייעול המערכת‬ ‫ולפישוט ההליכים‪.‬‬ ‫לקראת סיום העניקו בועז ישראל וניר ברקת‬ ‫לשני קבלנים ותיקים מרדכי ריבק ודוד דרורי‬ ‫שהגיעו לגבורות ויצאו לגמלאות ופעלו רבות‬ ‫למען ‪ ‬בנית ירושלים‪ ,‬תמונה ממוסגרת של העיר‬ ‫ירושלים עם הקדשה מיוחדת‪.‬‬ ‫על הפקת האירוע היו אחראים‪ :‬מנכ"ל ארגון‬ ‫הקבלנים בירושלים והסביבה יוסי שכטר‬ ‫והמזכירות הנאמנות מלי כהן וכרמלה קול‪.‬‬ ‫אורחים בישיבות ההנהלה‬ ‫בסוף חודש יולי ארחה הנהלת ארגון הקבלנים‬ ‫בירושלים בישיבת ההנהלה את סגן נשיא‬ ‫התאחדות בוני הארץ ויו"ר ארגוני הקבלנים‬ ‫המקומיים יוסי לוינסקי‪.‬‬ ‫יו"ר הארגון בירושלים‪ ,‬בועז ישראל‪ ,‬בירך את‬ ‫לוינסקי על השתתפותו בישיבה ועל המינוי החדש‬ ‫שלו כסגן נשיא‪.‬‬ ‫חברי ההנהלה הירושלמים העלו בפני לוינסקי‬ ‫מספר מבעיותיהם של החברים‪ :‬הטיפול הרפה‬ ‫בנושא העמותות הפוגעות קשה בפרנסת‬ ‫‪68‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫הקבלנים‪ ,‬הקשיים שמזמיני העבודה מערימים‬ ‫על הקבלנים‪ ,‬בחינה מחדש של הקריטריונים‬ ‫להענקת תואר רב קבלן‪ ,‬בחינת נושא עמלות‬ ‫הבנקים‪ ,‬בדיקת החוזים של משהב"ש בנושא‬ ‫רכישת קרקעות (משנים את התנאים מעת לעת)‪,‬‬ ‫העברת הטיפול של החברות המשכנות לרשות‬ ‫מנהל מקרקעי ישראל ועוד‪.‬‬ ‫לוינסקי הודה על ההזמנה‪ ,‬ציין שתפקידו להיות‬ ‫הגוף המקשר בין הארגונים לנשיאות ההתאחדות‬ ‫והבטיח שיטפל ויביא בפני סגל ההתאחדות את‬ ‫הנושאים שהועלו בישיבה‪.‬‬ ‫בישיבה נוספת‪ ,‬בתחילת חודש ספטמבר‪,‬‬ ‫התארחו בישיבת ההנהלה סגן נשיא התאחדות‬ ‫בוני הארץ רוני בריק‪ ,‬וסמנכ"ל ומנהל אגף יזמות‬ ‫ובנייה עורך הדין אמיר הלר‪ .‬בועז ישראל יו"ר‬ ‫הארגון בירושלים‪ ,‬קידם בברכה את השתתפותם‬ ‫וציין את פעילותם למען הענף‪.‬‬ ‫רוני בריק פתח וציין כי הוא תמיד שמח‬ ‫להתארח בארגון בירושלים‪ .‬הוא דיווח שעיקר‬ ‫פעילות ההתאחדות בדיוני ועדת הכספים‬ ‫בכנסת היא בנושא העברת חוק מע"מ אפס‪.‬‬ ‫לצערו אישור החוק מתמהמה בשל מאבקים‬ ‫פוליטים‪.‬‬ ‫עורך הדין אמיר הלר דיווח כי הוא פועל בנושא‬ ‫העמותות וביקש שחברי הארגון יעבירו אליו‬ ‫נתונים לגבי העמותות שזכו במכרז בשכונת‬ ‫גילה בירושלים‪.‬‬ ‫הקבלן הוותיק והמוערך‬ ‫מתי ליפשיץ קיבל את‬ ‫עיטור יקיר ירושלים‬ ‫בערב יום ירושלים הוענק‬ ‫לקבלן הוותיק מתי ליפשיץ‬ ‫עיטור יקיר ירושלים‪.‬‬ ‫מתי ליפשיץ‪ ,‬תושב ירושלים‬ ‫ובנו של הקבלן הרב אהרון‬ ‫ליפשיץ ז"ל‪ ,‬פעל רבות‬ ‫מתי ליפשיץ‬ ‫לבניית העיר ירושלים ולעזרה‬ ‫לזולת‪ .‬בשנת ‪ 1966‬הקים מתי את חברת הבנייה‬ ‫"מתתיהו ליפשיץ בע"מ" והמשיך את המסורת‬ ‫של אביו לבנות את ירושלים‪ ,‬בירת ישראל‬ ‫לנצח‪ .‬חברת "מתתיהו ליפשיץ בע"מ" הייתה בין‬ ‫הראשונות שבנו בשכונות החדשות אחרי שחרור‬ ‫ירושלים‪ .‬גולת הכותרת של החברה היתה בנייה‬ ‫ושיחזור הרוב היהודי בעיר העתיקה‪ .‬החברה בנתה‬ ‫את ישיבת הכותל‪ ,‬ישיבת פורת יוסף‪ ,‬ישיבת אש‬ ‫התורה וכמו כן שיקמה את בתי המחסה ברובע‬ ‫היהודי ואת הקרדו‪ .‬בנוסף ליפשיץ פעל ופועל רבות‬ ‫במתן עזרה לזולת‪ ,‬תמך בהקמת בתי תמחויי‪ ,‬תרם‬ ‫לבית החולים "ביקור חולים" ואף שימש כחבר‬ ‫הנהלה בבית החולים‪ .‬הענקת עיטור יקיר ירושלים‬ ‫היא אות הוקרה לענף הבנייה כולו‪.‬‬ ‫רחוב על שם אהרון כהן ז”ל‬ ‫ועדת השמות לרחובות של‬ ‫עיריית ירושלים החליטה‬ ‫לקרוא רחוב בירושלים על‬ ‫שמו של אהרון כהן ז"ל‪,‬‬ ‫לשעבר יו"ר ארגון הקבלנים‬ ‫של ירושלים והסביבה‪.‬‬ ‫אהרון כהן ז”ל‬ ‫אהרון נבחר בשנת ‪2000‬‬ ‫ליו"ר ארגון קבלני הבניין והתשתיות בירושלים‬ ‫ומילא תפקיד זה במשך ארבע שנים‪ .‬בסיום‬ ‫הקדנציה שלו בירושלים‪ ,‬בשנת ‪ ,2004‬נבחר‬ ‫לנשיא התאחדות הקבלנים והבונים בישראל‪.‬‬ ‫בתפקידו כיו"ר הארגון בירושלים פעל רבות‬ ‫למען הקבלנים‪ ,‬הן מול עיריית ירושלים והן‬ ‫מול משרד הבינוי והשיכון למען בניין ירושלים‪.‬‬ ‫הוא זה שפנה לראש העיר דאז‪ ,‬אהוד אולמרט‪,‬‬ ‫ולממונה על המחוז‪ ,‬עו"ד מתי חותה וביקש‬ ‫להכין תוכנית מתאר חדשה שתחליף את תוכנית‬ ‫המתאר משנת ‪.1962‬‬ ‫פעילותו צלחה‪ ,‬וראש העיר מינה ועדת היגוי‬ ‫לתכנית מתאר ‪ 2000‬שגם כהן היה חבר בה‪.‬‬ ‫כיום הוועדה המקומית של עירית ירושלים‬ ‫והוועדה המחוזית של ירושלים פועלות לפי‬ ‫תוכנית המתאר החדשה על אף שעדיין לא אושרה‬ ‫סטטוטורית‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשנות ה‪ ,2000-‬כאשר‬ ‫הייתה האטה בבנייה בירושלים בשל ביקושים‬ ‫נמוכים פעל מול משרד הבינוי והשיכון שינתן‬ ‫מענק לרוכשים דירות בירושלים‪0 .‬‬ ‫בארגונים‬ ‫ארגון הצפון‬ ‫יאיר רחמים‪ ,‬יו”ר‬ ‫דגנית נהרי‪ ,‬מנהלת‬ ‫טקס רב קבלן‬ ‫חבר הארגון והקבלן יצחק בר קיבל את התואר‬ ‫רב קבלן בטקס שנערך ברוב כבוד בגני התערוכה‬ ‫בתל אביב‪ ,‬במעמד בני משפחתו ועובדי החברה‪,‬‬ ‫נשיא ההתאחדות וסגל ההתאחדות‪.‬‬ ‫קורס נאמני בטיחות‬ ‫בעבודה לענף הבנייה‬ ‫במהלך חודש אוגוסט קיים הארגון במשרדיו‬ ‫קורס נאמני בטיחות בן שישה מפגשים בו‬ ‫השתתפו ‪ 20‬מחברי הארגון ועובדיהם‪ .‬הקורס‬ ‫הועבר ע"י חברת בוב בטיחות וביטחון בע"מ‬ ‫והאגודה הישראלית לבטיחות ולגהות בע"מ‪.‬‬ ‫במהלך הקורס הובהרו הסמכויות והחובות של‬ ‫נאמן בטיחות‪ ,‬בוצע רענון תקנות בטיחות ועוד‪.‬‬ ‫בסיום הקורס התקיים מבחן מסכם והוענקה‬ ‫למשתתפי הקורס תעודת נאמן בטיחות‪.‬‬ ‫יום עיון של חברת ‪GEBERIT‬‬ ‫ארגון הצפון בשיתוף חברת ‪GEBERIT ISRAEL‬‬ ‫קיים יום עיון והדרכה של החברה לחברי הארגון‬ ‫ועובדיו‪ GEBERIT .‬הינה החברה המובילה‬ ‫באירופה לפתרונות סניטריים‪ .‬ביום זה ניתן רקע‬ ‫על החברה והתמיכה הטכנית בישראל‪ ,‬עקרונות‬ ‫תכנון וביצוע של המערכות השונות‪ ,‬עקרונות‬ ‫אקוסטיקה ועוד‪.‬‬ ‫מפגש מקצועי והרמת כוסית‬ ‫ראש השנה תשע”ה‬ ‫במחצית חודש ספטמבר התקיימו מפגש מקצועי‬ ‫וכן הרמת כוסית‪ .‬במפגש זה התקיימה ישיבת‬ ‫הנהלה חגיגית אשר נכחו בה מנכ"ל ההתאחדות‬ ‫אליאב בן שמעון‪ ,‬סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות‬ ‫ובנייה רוני בריק‪ ,‬סמנכ"ל ומנהל אגף הקשר עם‬ ‫הקבלן שי פאוזנר‪ ,‬סגן הנשיא ויו"ר אגף בנייה‬ ‫חוזית אשר גרין‪ ,‬מנהלת אגף פרסום ושיווק‬ ‫‪70‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫ז'ואל טל‪ ,‬סמנכ"ל ומנהל אגף תשתיות ובנייה‬ ‫חוזית דוד שחף ונציג ההסתדרות בצפון איתן‬ ‫גבאי‪ .‬בישיבה הועלו הנושאים הבאים‪ :‬שינוי‬ ‫שם הארגונים במקביל לשינוי שם ההתאחדות‪,‬‬ ‫דרישות ביטוח מהקבלנים והקשר של הארגון עם‬ ‫האגפים השונים בהתאחדות‪.‬‬ ‫רוני בריק דיווח על הנעשה באגף יזמות ובנייה‬ ‫תוך התייחסות לנושאי הישיבה‪ .‬הוא דיבר‬ ‫על תפקידה של ההתאחדות ונציגיה בכנסת‪:‬‬ ‫לבלום וליזום הצעות חוק‪ .‬בריק סיפר כי‬ ‫מאוד קשה לשבת בישיבות בהן יש המון‬ ‫הפסקות והתייעצויות סיעתיות דבר אשר‬ ‫מעכב תהליכים‪ .‬הוא ממליץ לחברים להיכנס‬ ‫לדיונים כצופים‪.‬‬ ‫אליאב בן שמעון נתן סקירה על פעילות‬ ‫ההתאחדות תוך שימת דגש על קבלני תשתיות‬ ‫ובנייה חוזית בתחום מוסר התשלומים של‬ ‫חברות עירוניות‪ ,‬מועצות מקומיות ומשרדים‬ ‫ממשלתיים‪.‬‬ ‫במעמד חגיגי זה נכח גם ראש העיר עפולה‬ ‫יצחק מירון אשר בירך את הנוכחים וסקר את‬ ‫הפרויקטים העכשוויים והעתידיים של העיר‬ ‫עפולה‪ .‬בהמשך דבריו אמר ראש העיר כי ישמח‬ ‫לקיים סיור קבלנים בעיר עפולה בשיתוף עם‬ ‫הארגון‪.‬‬ ‫יו"ר ארגון הקבלנים צפון יאיר רחמים בירך את‬ ‫סגל ההתאחדות החברים והאורחים בברכת שנה‬ ‫טובה ונתן סקירה על פעילות הארגון ושירותיו‪.‬‬ ‫בהמשך המפגש התקיימו מס' הרצאות‪:‬‬ ‫עו"ד תהילה אלדד ‪ -‬מזכירת איגוד מקצועי‬ ‫הסתדרות מרחב עמקים צפוני ‪ -‬חשיבות‬ ‫הקשר של הקבלנים עם ההסתדרות תוך שיתוף‬ ‫פעולה עתידי‪.‬‬ ‫איילה שאול ארז ‪ -‬נציגת קרן מעגלים ‪ -‬הציגה‬ ‫את קרן מעגלים בדגש על ענף הבנייה‪.‬‬ ‫אלעד הולנדר ‪ -‬בנושא נפלאות תורת‬ ‫המשחקים‪0 .‬‬ ‫ארגון ראשון לציון‬ ‫ראול סרוגו‪ ,‬יו”ר‬ ‫גל אברהם‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫אירוע השקה חגיגי‬ ‫“הגיע הזמן להתקדם”‬ ‫ארגון הקבלנים והבונים‬ ‫בראשון לציון ערך‬ ‫בחודש ספטמבר כנס‬ ‫לגיוס חברים חדשים‬ ‫במשרדי הארגון‪ .‬הכנס‬ ‫כלל מפגש חברתי של‬ ‫חברי הארגון והנהלתו‬ ‫עם קבלני האזור‬ ‫לצד הצגת הארגון‪,‬‬ ‫שירותיו ומטרותיו‪.‬‬ ‫באירוע השתתפו גם‬ ‫יו"ר ארגונים מקומיים‬ ‫וסגן נשיא ההתאחדות‬ ‫יוסי לוינסקי‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫ההתאחדות בוני הארץ‬ ‫עו"ד אליאב בן שמעון והמשנה למנכ"ל התאחדות‬ ‫בוני הארץ מר יצחק גורביץ העומד בראש אגף‬ ‫הכלכלה בה‪ ,‬אשר הרצה בפני המשתתפים והציג‬ ‫דגשים על העסקת עובדים בענף‪ ,‬הקצאות פועלים‬ ‫על ידי הרשויות והאופן הנכון בו יש למלא תלושי‬ ‫שכר‪ .‬יו"ר הארגון‪ ,‬מר ראול סרוגו קידם בברכה‬ ‫את המצטרפים החדשים וחבר הנהלת הארגון‪ ,‬מר‬ ‫אביעד פרסיקו סקר בהרחבה את פעילות ארגון‬ ‫ראשון לציון את יתרונותיו לקבלן וליזם‪.‬‬ ‫הרמת כוסית‬ ‫לכבוד השנה החדשה‬ ‫ארגון ראשון לציון קיים בתאריך ה‪ 18-‬בספטמבר‬ ‫‪ 2014‬את אירוע הרמת הכוסית החגיגי המסורתי‬ ‫במשרדי הארגון‪ ,‬לכבוד כניסתה של השנה‬ ‫החדשה‪ .‬התארחו בו חברי מועצה‪ ,‬מהנדס העיר‪,‬‬ ‫מר אלי יהלום‪ ,‬חברי הסגל הבכיר של התאחדות‬ ‫בוני הארץ‪ ,‬מנכ"ל ההתאחדות‪ ,‬מר אליאב בן‬ ‫שמעון ונשיא ההתאחדות‪ ,‬מר ניסים בובליל‬ ‫שברך את המוזמנים‪.‬‬ ‫במעמד מכובד זה הוענק תואר רב הקבלן‬ ‫לחברים בארגון‪ .‬הנהלת ארגון הקבלנים והבונים‬ ‫בראשון לציון גאה להודיע כי התואר המכובד‬ ‫"רב קבלן" הוענק על ידי התאחדות בוני הארץ‬ ‫לשניים מוותיקי החברים בארגון‪ :‬מר אברהם‬ ‫זאנטקרן ומר אהרון פרשקובסקי‪ .‬השניים‪,‬‬ ‫אשר שיתפו פעולה בעבר בבניית העיר‪ ,‬הקימו‬ ‫וניהלו חברות מצליחות משפחתיות אשר סיפקו‬ ‫קורת גג למאות משפחות בעירנו‪ .‬השניים קיבלו‬ ‫בצוותא את התואר המכובד‪ .‬זו הזדמנות שלנו‪,‬‬ ‫ראשי וחברי הארגון‪ ,‬לאחל להם מזל טוב‪ ,‬הצלחה‬ ‫רבה ובריאות ואריכות ימים‪.‬‬ ‫אנו רוצים לאחל בזאת לחברינו ובני משפחתם‬ ‫שנת שגשוג‪ ,‬שנת פעילות‪ ,‬צמיחה והרבה נחת‪.‬‬ ‫מכשירים לעסקים‬ ‫בחודש הקרוב יפתחו קורסים ראשונים במסגרת‬ ‫שיתוף פעולה של המכללה למנהל ראשון לציון‪,‬‬ ‫בשיתוף "קרן מעגלים" ו"הקרן לפיתוח ענף‬ ‫הבניה והעץ"‪ ,‬המשותפת להתאחדות בוני הארץ‬ ‫ולהסתדרות הכללית‪.‬‬ ‫הקורסים מיועדים לקבלנים ועובדיהם ויכללו‬ ‫מגוון נושאי לימוד בתחום ניהול העסק בתחום‬ ‫הנדל"ן וניהול כ"א בענף הבניה‪ .‬הקורסים נבנו‬ ‫במיוחד עבור קהל הקבלנים‪ ,‬והותאמו לצורכי‬ ‫החברים שלנו בשיתוף עם יו"ר ארגון‪ ,‬מר ראול‬ ‫סרוגו‪ ,‬תוך שימת דגש על אוריינטציה לפעילות‬ ‫העסקית בענף הבניה כיום‪.‬‬ ‫מתכוננים למעשים טובים‬ ‫טקס חלוקת המלגות של הקרן למלגות‪ ,‬מיסודו‬ ‫של ארגון קבלנים ובונים בראשון לציון‪ ,‬הינו‬ ‫מסורת רבת שנים שבמסגרתה מבקשת קהילת‬ ‫הבונים והקבלנים בעיר‪ ,‬בתמיכת העירייה‬ ‫ונותני חסויות רבים‪ ,‬לקדם‪ ,‬לתמוך ולעודד את‬ ‫הדור הצעיר של הסטודנטים תושבי העיר‪ .‬גם‬ ‫השנה‪ ,‬בחג החנוכה‪ ,‬לקראת סוף חודש דצמבר‪,‬‬ ‫נקיים את הטקס שבו יתנו מלגות לסטודנטים‬ ‫מראשון לציון הלומדים במסגרות רבות‪ ,‬בדגש‬ ‫על הלומדים מקצועות שונים בענף הבניה‪.‬‬ ‫חלוקת המלגות תתקיים בחג החנוכה והודעה‬ ‫על התאריך תועבר בהמשך‪0 .‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪71‬‬ ‫בארגונים‬ ‫ארגון ת”א‪-‬יפו‪-‬בת ים‬ ‫אלי רוזנטל‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫אבנר לוי‪ ,‬יו”ר‬ ‫ביקור במפעל‬ ‫‪ Geoplast‬איטליה‬ ‫אלי רוזנטל‪ ,‬מנכ״ל הארגון‪ ,‬ביקר לאחרונה‬ ‫במפעל ‪ Geoplast‬באיטליה‪ ,‬מפעל המייצר מגוון‬ ‫פתרונות מפלסטיק לתחום הבנייה‪ ,‬ובהם תבניות‬ ‫ליציקת בטון‪ ,‬תבניות ליצירת עמודים‪ ,‬אלמנטים‬ ‫מיוחדים ליצירת רצפות בטון‪ ,‬תקרות ועוד‪.‬‬ ‫בביקור נכחו גידי קוהלי‪ ,‬מנכ״ל ‪Geoplast‬‬ ‫ישראל ולוקה זאוסה‪ ,‬מנהל המכירות העולמי של‬ ‫החברה האיטלקית‪ .‬בין הפתרונות המוצלחים של‬ ‫החברה‪ ,‬הוצגה בניית מרחבים מוגנים בזמן קצר‪,‬‬ ‫בעלות נמוכה יותר וללא שימוש במנופים‪ .‬החברה‬ ‫מייצאת את מוצריה לכל רחבי העולם‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫מפגש עם גילה אורון‪,‬‬ ‫יו”ר הוועדה המחוזית‬ ‫לתכנון ובנייה בתל‪-‬אביב‬ ‫בחודש ספטמבר אירחה ועדת 'פינוי בינוי' של‬ ‫הארגון את גברת גילה אורון‪ ,‬הממונה על מחוז‬ ‫ת"א (משרד הפנים) ויו"ר הועדה המחוזית ת"א‬ ‫לתכנון ובנייה‪ .‬המפגש החשוב נועד בכדי ליצור‬ ‫שיח בין אנשי השטח‪ ,‬יזמים וקבלנים לבין‬ ‫המערכת הרגולטורית‪ ,‬לטובת קידום ומימוש‬ ‫פרויקטים נוספים של התחדשות עירונית‪.‬‬ ‫במהלך המפגש‪ ,‬התייחסה אורון בדבריה למספר‬ ‫סוגיות חשובות ובוערות בממשק בין הוועדה‬ ‫המחוזית ליזמים וקבלנים המעוניינים לקדם‬ ‫פרויקטים של התחדשות עירונית‪ .‬סוגיות בדומה‬ ‫לחוק הווד"לים‪ ,‬תקן ‪ 21‬ותיקון חוק התכנון‬ ‫והבנייה‪ ,‬הפקדה ישירה לוועדה מחוזית‪ ,‬בעיות‬ ‫שעולות מתוך צפיפות המחוז ועוד שיקולים‬ ‫משפטיים ותקציביים‪ .‬חברי הארגון העלו שאלות‬ ‫ונענו‪ ,‬כל אלו יחדיו סייעו להיכרות והבנה טובה‬ ‫יותר של פעולות ומדיניות הועדה המחוזית‬ ‫בפרויקטים של התחדשות עירונית‪.‬‬ ‫הרמת כוסית‬ ‫לכבוד ראש השנה‪ ,‬ערך הארגון‪ ,‬טקס הרמת כוסית‬ ‫בנוכחות ראש העיר בת‪-‬ים‪ ,‬יוסי בכר‪ ,‬סגן ראש‬ ‫העיר תל אביב‪-‬יפו נתן אלנתן‪ ,‬יו"ר לשכת שמאי‬ ‫המקרקעין‪ ,‬אוהד דנוס‪ ,‬נשיא התאחדות בוני‬ ‫הארץ‪ ,‬ניסים בובליל‪ ,‬מנכ"ל התאחדות בוני הארץ‪,‬‬ ‫אליאב בן שמעון‪ ,‬חברי הנהלת הארגון‪ ,‬חברי ועדת‬ ‫ביקורת‪ ,‬חברי ארגון ואורחים נוספים‪.‬‬ ‫הטקס שכלל ברכות רבות מפי המכובדים‬ ‫השונים‪ ,‬סיכם שנה מטלטלת‪ ,‬מלאה באי וודאות‪,‬‬ ‫רצופה בעליות ומורדות‪ ,‬הצהרות‪ ,‬כוונות‪ ,‬וחוקים‬ ‫רבים אשר הופרחו לאוויר‪ ,‬וניסו לפלס את‬ ‫דרכם במדיניות הבירוקרטית הנוקשה‪ .‬בתקווה‬ ‫לשנה חדשה של עשייה פורייה והצלחה כבירה‬ ‫מקצועית ואישית‪0 .‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪73‬‬ ‫בארגונים‬ ‫רחלי ביטון‪ ,‬מנהלת‬ ‫דוד רוזנר‪ ,‬יו”ר‬ ‫תמיכה נשיאותית‬ ‫במהלך מבצע ‘צוק איתן' הגיעו ראשי התאחדות‬ ‫בוני הארץ לקיים את ישיבת הנשיאות החודשית‬ ‫כאות הזדהות במלון ‘לאונרדו' באשקלון‪.‬‬ ‫הישיבה התקיימה במעמד קבלנים מכל רחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬וכן במעמד נשיא ההתאחדות ניסים‬ ‫בובליל שניהל את הישיבה‪ .‬ארגון אשקלון‬ ‫והעומד בראשו דוד רוזנר‪ ,‬היו האחראיים‬ ‫לארגון הישיבה‪.‬‬ ‫"אני מודה לסניף באשקלון שהסכים בשמחה‬ ‫לארח אותנו"‪ ,‬פתח את הישיבה ניסים בובליל‬ ‫נשיא ההתאחדות‪" .‬באנו להצדיע לתושבי הדרום‬ ‫וקבלני הדרום‪ .‬כל מי שנמצא כאן אלו האנשים‬ ‫שבונים את ארץ ישראל‪ ,‬ואני גאה על האחדות‬ ‫שלנו בעת הזאת‪ .‬יש כאן קבלנים מעפולה‪ ,‬חיפה‪,‬‬ ‫ראשון לציון‪ ,‬וזה מחמם את הלב"‪ .‬יו"ר ארגון‬ ‫הקבלנים והבונים סניף אשקלון‪ ,‬דוד רוזנר אמר‪:‬‬ ‫"אנחנו בונים באשקלון‪ ,‬ונמשיך לבנות בה על אף‬ ‫המצב הביטחוני‪ .‬אני מודה לכולכם שהגעתם‬ ‫לתמוך בנו בשעה קשה זו"‪.‬‬ ‫בהמשך הגיע ראש עיריית אשקלון‪ ,‬איתמר‬ ‫שמעוני‪ ,‬ונשא דברים‪ .‬שמעוני בירך את הקבלנים‬ ‫והודה להם על תמיכתם‪ ,‬והתייחס לתוכניות‬ ‫הבנייה הנרקמות בימים אלו באשקלון‪" .‬אני‬ ‫מצדיע לכם על כך שהתכנסתם כאן"‪ ,‬אמר‬ ‫צילום‪ :‬אושרי נעים‬ ‫ארגון אשקלון‬ ‫שמעוני‪" .‬באתם לחזק ותצאו מחוזקים‪ .‬המצב‬ ‫כיום אמנם לא פשוט כלל‪ ,‬אבל אני מבטיח לכם‬ ‫שאשקלון תהיה עיר שתוביל בכל התחומים‪.‬‬ ‫הסיכומים שיצאו מהמשבר הזה‪ ,‬יהפכו את‬ ‫העיר שלנו לעיר תיירות מובילה‪ .‬מי שישקיע‬ ‫באשקלון וייבנה בה צריך לדעת שזוהי השקעה‬ ‫בטוחה‪ .‬יש מגוון הזדמנויות לבנייה‪ :‬הקמת‬ ‫פארק היי‪-‬טק שכבר התקבלו עבורו האישורים‪,‬‬ ‫בתי מלון לתיירות‪ ,‬הקמת מרכזים מסחריים‪,‬‬ ‫הקמת ‘עיר היין' בה ייבנו אלפי יחידות דיור‪.‬‬ ‫אני קורא לכם לבוא ולהשקיע בעיר המדהימה‬ ‫שלנו‪ ,‬שבעוד חמש שנים מהיום תיראה אחרת‬ ‫לגמרי"‪.‬‬ ‫בישיבה עצמה עלו מספר נושאים על הפרק‬ ‫ביניהם חוק מע"מ ‪ 0‬שמתעכב‪ ,‬וכן מסלול‬ ‫הפיצויים הצפוי לקבלנים הבונים בדרום‪.‬‬ ‫"אנחנו מודעים לנזקים ולפדיון שירד בצורה‬ ‫דרמטית אצל קבלני הדרום"‪ ,‬אמר ניסים‬ ‫בובליל‪" .‬הקבלנים נפגעו מאוד והנזקים הולכים‬ ‫ומתגבשים‪ .‬היום אנחנו מנהלים מו"מ על פיצוי‬ ‫לקבלנים‪ ,‬וכבר התחלנו לפעול בנושא על מנת‬ ‫למזער את הנזקים עבור הקבלנים"‪.‬‬ ‫לסיום הודו כל החברים על האירוח הנפלא‬ ‫באשקלון וחברי הארגון בסניף אשקלון הודו‬ ‫לכולם על התמיכה ועל קיום הישיבה בעיר‬ ‫לאות הזדהות‪.‬‬ ‫קורס ניהול‬ ‫במסגרת פעילות ארגון אשקלון‪ ,‬נעשית עבודה‬ ‫רבה על מנת להכשיר קבלנים ודור ממשיך‬ ‫להיות מנהלים בחברות בנייה‪ .‬במסגרת זאת‪,‬‬ ‫ארגון הקבלנים אשקלון מקיים שיתוף פעולה‬ ‫עם מכללת אשקלון‪ ,‬ויפתח קורס "הכשרת‬ ‫מנהלים לחברות בתחום הבנייה והתשתית"‬ ‫ב‪.03.11.14-‬‬ ‫הקורס הינו קורס ייחודי שיעניק ידע רחב וכלים‬ ‫פרקטיים‪ ,‬הן לבעלי ניסיון וידע והן למעוניינים‬ ‫להשתלב בתחום‪ ,‬בכל התחומים הקשורים‬ ‫לניהול פרויקטי בנייה משלב התכנון ועד הביצוע‬ ‫בפועל‪ .‬הקורס רלוונטי ביותר לעולם התעסוקתי‬ ‫של היום ויבטיח לבוגריו השתלבות איכותית‬ ‫ומתגמלת באחד הענפים המשפיעים ביותר במשק‬ ‫הישראלי‪ ,‬ע"י הקמת עסק עצמאי‪ ,‬בחברות בנייה‬ ‫או פרויקטים נדלניים‪.‬‬ ‫מטרת הקורס היא הקניית כלים וטכניקות‬ ‫חדשניות לניהול פרויקטי בנייה‪ ,‬הכרת ההיבטים‬ ‫המשפטיים בתחום הבנייה‪ ,‬הכרת ההיבטים‪,‬‬ ‫הכלכליים בתחום הבנייה‪ ,‬הכרת מתודולוגיות‬ ‫וכלים מתקדמים לניהול פרויקטים בתחום‬ ‫הבנייה‪ .‬העומדים בהצלחה בדרישות הקורס‬ ‫ובתנאי הנוכחות‪ ,‬לרבות הגשת פרויקט גמר‬ ‫מסכם יקבלו תעודה "בוגר קורס מנהלים לחברות‬ ‫בתחום הבנייה והתשתיות" מטעם היחידה‬ ‫ללימודי חוץ והמכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬ ‫המעוניינים להירשם יכולים לפנות למשרדי‬ ‫הארגון בסניף אשקלון‪.‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬במקביל לפעילות הלימודית והעסקית‬ ‫של סניף אשקלון‪ ,‬מתקיימת גם פעילות חברתית‬ ‫למטרת גיבוש‪ .‬חברי הארגון יוצאים יחד לסוף‬ ‫שבוע חוויתי בסיציליה על מנת לחזק את‬ ‫הקשרים בין חברי הארגון ולקיים גיבוש חברתי‬ ‫גם מעבר לים‪0 .‬‬ ‫מחפש עבודה‪/‬עובדים בענף הבניה?‬ ‫היכנס עכשיו לפורטל‬ ‫‪http://cejobs.co.il‬‬ ‫פתוח חינם לתקופת הרצה‬ ‫‪74‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪fantom-xp.com‬‬ ‫צפיפות‪ ,‬בנייה גבוהה והמרחב‬ ‫הציבורי‪ :‬כמה מיתוסים שכדאי‬ ‫לנפץ וכמה דברים שכדאי לדעת‬ ‫הפינה הירוקה‬ ‫עידית הוד‪M.SC ,‬‬ ‫וד”ר יודן רופא *‬ ‫משבר הדיור בישראל מאיץ את הצורך לתכנן‬ ‫ולבנות בהקדם כמות גדולה של יחידות דיור‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬חוסר מדיניות עירונית ברורה‪ ,‬בשילוב‬ ‫עם תכנון המתבסס לעיתים על מיתוסים‬ ‫המנותקים מהמציאות‪ ,‬עלול לפגום ביכולת‬ ‫תכנון נאות ומהיר יחסית ולהשפיע על איכות‬ ‫שכונות המגורים הנבנות ועל מארג החיים‬ ‫העירוני העתידי‪.‬‬ ‫מיתוס הצפיפות‬ ‫* הכותבים‪ :‬ד”ר יודן רופא ‪ -‬הינו אדריכל ומתכנן ערים‪,‬‬ ‫מרצה בכיר לתכנון עירוני ועיצוב אורבני באוניברסיטת בן‬ ‫גוריון בנגב‪ ,‬ממקימי עמותת “מרחב”‪ ,‬התנועה לעירוניות‬ ‫בישראל ועד לאחרונה חבר הוועד המנהל שלה‪.‬‬ ‫מתכננת עידית הוד ( ‪ M.Sc‬בתכנון ערים ואזורים‬ ‫בטכניון)‪ ,‬מומחית בתחומי סביבה וקיימות ויועצת‬ ‫בתחומים אלה למגוון גופים ציבוריים משמעותיים‪,‬‬ ‫ביניהם התאחדות בוני הארץ‪.‬‬ ‫ראשית חשוב להבחין בין שלושה סוגי צפיפות‬ ‫המשמשים בדרך כלל בערבוביה בשיח המקצועי‬ ‫והציבורי‪.‬‬ ‫האחד הוא צפיפות דיור ‪ -‬הנמדדת בדרך כלל‬ ‫במספר נפשות לחדר או מ"ר בנוי לנפש‪ .‬צפיפות‬ ‫הדיור מודדת את כמות השטח הבנוי הזמין לכל‬ ‫אדם בבית מגוריו‪ .‬צפיפות הדיור הממוצעת‬ ‫בישראל היא ‪ 0.89‬נפש לחדר‪ ,‬אך יש פערים‬ ‫גדולים בין קבוצות אוכלוסייה שונות זו מזו‬ ‫ביכולתן הכלכלית בהקשר זה‪.‬‬ ‫הסוג השני הוא צפיפות ישובית‪ ,‬או עירונית‬ ‫ הנמדדת בדרך כלל במספר נפשות לקמ"ר‪.‬‬‫צפיפות זו מחושבת על ידי חלוקת מספר‬ ‫התושבים בישוב‪ ,‬בסך כל השטח שלו‪ ,‬כולל‬ ‫רחובות‪ ,‬שטחים פתוחים ושטחים רבים שאינם‬ ‫למגורים‪ .‬ככל שצפיפות זו גבוהה יותר‪ ,‬כך‬ ‫האוכלוסייה משתרעת על שטח קטן יותר‪ ,‬ונשאר‬ ‫יותר שטח פתוח למערכות טבעיות ולחקלאות‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬ככל שצפיפות זו גבוהה יותר‪ ,‬יתרונות‬ ‫העיר הפוטנציאלים גדולים יותר ‪ -‬יש יותר‬ ‫הזדמנויות לקשרים בין אישיים ולהזדמנויות‬ ‫כלכליות‪ ,‬ניתן לספק שירותים עירוניים ברמה‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬יש מגוון יעדים רחב יותר שניתן‬ ‫להגיע אליהם ברגל ובאופניים והיתכנות גדולה‬ ‫יותר לתחבורה ציבורית נאותה‪.‬‬ ‫הסוג השלישי הוא צפיפות בנייה נטו ‪ -‬זהו מספר‬ ‫יחידות הדיור הבנויות‪ ,‬או שניתן לבנות‪ ,‬לדונם‬ ‫המיועד למגורים‪ .‬צפיפות זאת מעניינת בעיקר‬ ‫את בעל הקרקע או היזם‪ ,‬כי על פיה נקבע ערך‬ ‫הקרקע‪ .‬אולם אין היא בהכרח מיתרגמת לצפיפות‬ ‫עירונית גבוהה יותר‪ ,‬משום שהצפיפות העירונית‬ ‫תלויה בכמות הנפשות הממוצעת ליחידת דיור‪,‬‬ ‫ובסך כל השטח שיש להקצות לשטחים ציבוריים‬ ‫ולדרכים ולשימושי הקרקע האחרים בעיר‪.‬‬ ‫מבין שלושת הסוגים השונים של צפיפות שתוארו‬ ‫למעלה‪ ,‬צפיפות דיור היא היחידה שמחקרים‬ ‫הראו קשר בינה ובין שלל בעיות חברתיות‪:‬‬ ‫מחלות זיהומיות‪ ,‬חוסר הישגים בלימודים‬ ‫ונשירה‪ ,‬פשיעה ועוד‪ .‬יש קשר הדוק בין צפיפות‬ ‫דיור גבוהה ועוני‪ ,‬וברור למה ‪ -‬ככל שמשפחה‬ ‫ענייה יותר‪ ,‬כך היא יכולה להרשות לעצמה פחות‬ ‫שטח בנוי למגורים‪ .‬יש גם קשר בין עוני וגודל‬ ‫משפחות ‪ -‬כללית‪ ,‬משפחות עניות נוטות להיות‬ ‫גדולות יותר ממשפחות אמידות‪ ,‬מה שמשפיע‬ ‫על צפיפות הדיור‪ .‬על כן בהחלט ייתכן שבבסיס‬ ‫הבעיות החברתיות הקשורות לצפיפות דיור‬ ‫גבוהה נמצא בעצם העוני‪ ,‬וההדרה ממקורות‬ ‫העושר של החברה‪ .‬צפיפות דיור גבוהה היא‬ ‫רק אחד מן התסמינים של עוני שהוא הבעיה‬ ‫המהותית יותר בחברות מפותחות‪.‬‬ ‫מדיניות עירונית בנושא צפיפות‬ ‫ העיר (או המדינה) צריכה לשאוף להקטין‬‫את צפיפות הדיור באותם מקומות שבהם‬ ‫היא גבוהה מדי‪ ,‬על ידי מציאת פתרונות‬ ‫דיור למשפחות הגרות בצפיפות דיור גבוהה‪,‬‬ ‫או על ידי יצירת פתרונות של דיור בר‪-‬השגה‬ ‫למשפחות שהכנסתן איננה מספקת לרכוש או‬ ‫לשכור דיור ההולם את צרכיהן‪.‬‬ ‫ מצד שני‪ ,‬העיר צריכה לשאוף להעלות את‬‫הצפיפות העירונית‪ ,‬משום שברוב הישובים‬ ‫בישראל צפיפות זו נמוכה מכדי לאפשר‬ ‫לתושביהן את היתרונות של עירוניות שצוינו‬ ‫לעיל‪ .‬עליה לעשות זאת הן כדי להגדיל את‬ ‫ההיצע של הדיור ועל ידי כך להוזיל את‬ ‫מחירו‪ ,‬והן כדי להשתלב במדיניות הארצית‬ ‫של העלאת הצפיפות העירונית במטרה לשמור‬ ‫על שטחים פתוחים ומערכות אקולוגיות‪.‬‬ ‫ את הצפיפות העירונית ניתן להעלות‪ ,‬בין‬‫היתר‪ ,‬על ידי העלאת צפיפות הבנייה‪ .‬חלק‬ ‫מהערים מנסות להעלות את צפיפות הבנייה‬ ‫על ידי תכנון ואישור בניית מגדלים‪ ,‬אם‬ ‫בתוכניות על קרקע פנויה‪ ,‬או בתוכניות‬ ‫התחדשות עירונית (פינוי בינוי)‪ .‬אך האם‬ ‫בנייה לגובה היא הפתרון האידאלי להעלאת‬ ‫הצפיפות העירונית?‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪75‬‬ ‫מיתוס הבנייה לגובה‬ ‫בניינים גבוהים מעוררים תחושות מעורבות‪ .‬מצד‬ ‫אחד יש משהו מלהיב בגורדי שחקים‪ .‬מי מאתנו‬ ‫לא התפעם לנוכח קו הרקיע של עיר גדולה על‬ ‫שלל מגדליה? בניינים גבוהים מסמלים עבור‬ ‫רובנו קידמה ועושר‪ .‬מי לא היה רוצה לגור‬ ‫בקומה עליונה של בניין גבוה? ליהנות מהנוף‬ ‫הנשקף מבעד לחלונות? להרגיש את תחושת‬ ‫ההתעלות הנלווית למבט על העולם מלמעלה?‬ ‫מצד שני‪ ,‬מי רוצה לחיות בצילו של בניין גבוה‪,‬‬ ‫אשר מסתיר את השמש ברוב שעות היום?‬ ‫בניינים גבוהים מגמדים את הבניינים הרגילים‬ ‫שנמצאים סביבם‪ ,‬ולעיתים קרובות אף גורמים‬ ‫לירידת ערכם‪ .‬מגדלי מגורים ממחישים את‬ ‫הפערים החברתיים והכלכליים בחברה ‪ -‬בין‬ ‫בעלי היכולת שיש להם אפשרות לקנות דירה‬ ‫במגדל חדש‪ ,‬ובין התושבים הגרים בבתים‬ ‫הישנים והרגילים שמסביב‪ .‬בניינים גבוהים‬ ‫משנים לגמרי את קנה המידה של הרחוב שבו הם‬ ‫נמצאים‪ .‬בדרך כלל הם מתעלמים ממנו לחלוטין‬ ‫ומפנים אליו חומות‪ ,‬פתחי אוורור וכניסות לחניה‬ ‫תת‪-‬קרקעית‪ .‬על ידי כך הם גורמים לפעמים‬ ‫לזרות בין יושבי המגדל ושכניו‪ ,‬הפוגעת בתחושת‬ ‫הקהילה בשכונה‪ .‬לעיתים הכניסה לבניינים‬ ‫מורחקת מהרחוב‪ ,‬ונמצאת במפלס גבוה יותר‪,‬‬ ‫ועל ידי כך מדגישה את הריחוק ממנו‪ .‬בניינים‬ ‫גבוהים יוצרים ריכוז גבוה של אנשים ומכוניות‬ ‫בשטח מצומצם‪ ,‬ומטילים עומס סביבתי נוסף‬ ‫על סביבתם הקרובה‪ .‬התוצאה של תחושות אלו‬ ‫היא שפעמים רבות התושבים הגרים בשכנות‬ ‫למגרש שהוצעה בו בנייה גבוהה למגורים מגישים‬ ‫התנגדות לתוכניות אלה‪ ,‬בטענה לפגיעה בערך‬ ‫נכסיהם ואיכות חייהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬במחקר‬ ‫שנעשה לאחרונה באוניברסיטת תל‪-‬אביב התברר‪,‬‬ ‫שרוב רוכשי הדירות הפוטנציאליים היו מעדיפים‬ ‫לגור בבניינים נמוכים יותר של ‪ 4-6‬קומות‪.‬‬ ‫בנייה גבוהה מאפשרת צפיפות עירונית גבוהה‬ ‫כאשר גורדי השחקים בנויים ללא מרווחים‬ ‫גדולים ביניהם‪ .‬אך במצב זה‪ ,‬תנאי האור‬ ‫והאוורור בקומות התחתונות של הבניינים‪,‬‬ ‫וברחובות הצרים שביניהם רחוקים מלהיות‬ ‫מספקים‪ .‬אי לכך‪ ,‬ברוב ארצות העולם המערבי‪,‬‬ ‫וגם בישראל‪ ,‬תוקנו תקנות שאינן מאפשרות‬ ‫בנייה צפופה של בניינים גבוהים‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫יזמים ומתכננים ממליצים על בנייה גבוהה כדי‬ ‫שניתן יהיה לשמור על שטחים פתוחים סביב‬ ‫הבניינים‪ .‬הדימוי המוכר והמשווק לציבור‪ ,‬הוא‬ ‫הדימוי של מגדלים בפארק מגדלים שבעצם‬ ‫צפיפותם מאפשרים שמירה על תכסית קרקע‬ ‫נמוכה‪ ,‬והשארת שטחים פתוחים ניכרים סביבם‪.‬‬ ‫דפוס הבינוי המקובל בישראל‪ ,‬של בניינים‬ ‫נפרדים זה מזה ובנסיגה מקו הרחוב‪ ,‬מתאים‬ ‫‪76‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫על פי רוב לצפיפות נמוכה ובינונית‪ -‬אך בצפיפות‬ ‫גבוהה יותר הוא יוצר שטחים פרטיים פתוחים‬ ‫בין הבניינים ומאחוריהם שהם צרים‪ ,‬מוצללים‬ ‫וקשים לניצול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן להגיע לצפיפות‬ ‫דומה לבנייה גבוהה‪ ,‬באמצעות בנייה נמוכה‬ ‫יותר‪ ,‬ותוך שמירה על נגישות טובה של אור‬ ‫ואוויר לכל הדירות‪ ,‬על ידי בנייה היקפית סביב‬ ‫לבלוק‪ ,‬המגדירה חצר פנימית מצד אחד‪ ,‬וחזית‬ ‫עירונית לצד שני (ראו איור וטבלה)‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬ברוב הערים בישראל נהוג‪ ,‬בבנייה‬ ‫חדשה ככלל‪ ,‬ובבנייה גבוהה בפרט‪ ,‬תקן חניה‬ ‫הגבוה ממכונית אחת ליחידת דיור‪ .‬בערים מסוימות‬ ‫נדרשים תקני חניה של יותר משתי מכוניות ליחידת‬ ‫דיור‪ .‬כך‪ ,‬ככל שגדלה צפיפות הבנייה נטו במגרשים‬ ‫למגורים‪ ,‬יש להקצות יותר שטח קרקע לחניה על‬ ‫חשבון השטח הפתוח המגונן (או לבנות חניה תת‪-‬‬ ‫קרקעית יקרה)‪ .‬זאת כאשר נדרש במקביל להקצות‬ ‫יותר שטח בשכונה למרחב הציבורי‪ :‬דרכי גישה‪,‬‬ ‫שטחים ציבוריים פתוחים ומוסדות ציבור‪ .‬הקצאות‬ ‫אלה מגבילות את יכולת היישום של ציפוף עירוני‬ ‫באמצעות ציפוף הבנייה נטו‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬איפה‪ ,‬למי‪ ,‬ואיך כדאי לבנות בנייה‬ ‫גבוהה?‬ ‫ישנם מקומות ומצבים שבהם בנייה גבוהה היא‬ ‫הגיונית‪ ,‬ואף יכולה לתרום לסביבה העירונית‪:‬‬ ‫בנייה גבוהה מתאימה למקומות שבהם הביקוש‪,‬‬ ‫ובעקבותיו ערכי הקרקע‪ ,‬גבוהים מאוד‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫באזורים עם נגישות מצויינת בתחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫בנייה גבוהה יכולה להתאים לאוכלוסיות צעירות‪,‬‬ ‫לאנשים מבוגרים‪ ,‬למשפחות ללא ילדים‪ ,‬לאנשים‬ ‫ברמת הכנסה גבוהה‪ ,‬למעדיפים דיור בשכירות‪,‬‬ ‫או דיור עם ניהול מרכזי‪.‬‬ ‫‪ -‬על העיר לגבש מדיניות ברורה של בנייה גבוהה‪,‬‬ ‫להגדיר את המקומות המתאימים לה ואת סוגי‬ ‫האוכלוסייה שלהם היא מיועדת ‪ -‬ולנקוט בכל‬ ‫הכלים האפשריים כדי להקטין את העומס‬ ‫שהיא מטילה על סביבתה הקרובה מצד אחד‪,‬‬ ‫ומצד שני לנצל את הביקוש הקיים לבנייה‬ ‫גבוהה בקרב אוכלוסיות אמידות‪ ,‬כדי להשיג‬ ‫יתרונות כלכליים‪ ,‬סביבתיים וחברתיים לעיר‪.‬‬ ‫‪ -‬העיר צריכה לשאוף להקטין את תקני החניה‪,‬‬ ‫לבצע תמחור מלא שלהם ולעודד את התושבים‬ ‫לוותר על כלי רכב פרטיים‪ ,‬זאת כדי להקטין‬ ‫את סך כל השטח הנדרש לחניה‪ ,‬אשר פוגע הן‬ ‫באפשרות להגדיל את הצפיפות העירונית‪ ,‬והן‬ ‫באיכותו של המרחב הציבורי (ראו להלן)‪.‬‬ ‫מיתוס המרחב הציבורי‬ ‫כל זה אמנם נכון‪ ,‬יגיד האדריכל‪ ,‬או הפעיל הסביבתי‪,‬‬ ‫אבל גם אם הצפיפות העירונית איננה גבוהה יותר‪,‬‬ ‫בניית בניינים גבוהים מאפשרת השארת יותר שטח‬ ‫קרקע פתוח ולא בנוי‪ ,‬ועל כן מגונן וירוק‪ .‬יותר שטח‬ ‫ירוק משמעותו יותר רווחה לציבור‪.‬‬ ‫אין ספק שעצים וגינון תורמים לתחושה הטובה‬ ‫של התושבים בסביבתם ‪ -‬ובלבד שהם מתוחזקים‬ ‫כראוי‪ .‬אך תחזוקתם היא מעמסה כבדה החלה‬ ‫על התושבים בבניינים עצמם ‪ -‬אם השטחים הם‬ ‫פרטיים‪ ,‬ועל העירייה‪ ,‬אם השטחים הם ציבוריים‪.‬‬ ‫יש לזכור שישראל היא ארץ יבשה‪ ,‬ושתחזוקת‬ ‫שטחים פתוחים נרחבים היא קשה ויקרה‪ .‬בהעדר‬ ‫השקיה ותחזוקה מספקת חוזרים שטחים אלה‪,‬‬ ‫לפחות בקיץ‪ ,‬להיות יובשניים‪ .‬עובדה זו עלולה‬ ‫לפגוע גם באמינות היזם‪ ,‬או בקבלן‪ ,‬שבמעמד‬ ‫השיווק מציע סביבת מגורים ירוקה‪ .‬במקרים‬ ‫אחרים שטחים אלה הם בבחינת מותרות לראייה‬ ‫בלבד ‪ -‬במחקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון‬ ‫בין השנים ‪ 2007-10‬נמצא שגם בשכונות שבהן‬ ‫היו שטחים פתוחים נרחבים ומטופחים‪ ,‬בפועל‬ ‫נעשה בהם שימוש מועט מאוד על ידי התושבים‪.‬‬ ‫רוב הפעילות החברתית בשכונות הייתה ברחובות‬ ‫וברחבות עירוניות שליד שירותי מסחר וקהילה‬ ‫מקומיים‪ ,‬למרות שאלו נפלו באיכותם מהגנים‬ ‫והפארקים בשכונה‪ .‬סקר תושבים בשכונות אלה‬ ‫הראה שהבילוי בשטחים הציבוריים הפתוחים‬ ‫בשכונה היה בעדיפות נמוכה יותר‪ ,‬לעומת בילוי‬ ‫בשטחים פרטיים פתוחים‪ ,‬בשטחים ציבוריים‬ ‫פתוחים מחוץ לשכונה‪ ,‬כמו חוף הים או שמורות‬ ‫טבע‪ ,‬או טיול ברחובותיה‪ .‬מסתבר שאנשים‬ ‫נוטים להשתמש בשטחים ציבוריים פתוחים‬ ‫המהווים חלק ממרחב התנועה היומיומי שלהם‪,‬‬ ‫ומרחב זה הוא בעיקרו רחובות העיר‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫השטחים הפתוחים הירוקים הנרחבים שניתן‬ ‫ליצור באמצעות בנייה גבוהה למגורים עלולים‬ ‫להיות פחות שימושיים‪ ,‬משום שהם אינם קשורים‬ ‫למרחבי תנועה‪ ,‬ואינם מוגדרים על ידי חזיתות‬ ‫פעילות‪ .‬דווקא בנייה נמוכה יותר‪ ,‬המלווה את‬ ‫הרחובות‪ ,‬ויוצרת חזיתות מגוונות ומרובות עניין‪,‬‬ ‫עשויה לתרום יותר לאיכות המרחב הציבורי‪.‬‬ ‫מדיניות עירונית נכונה לגבי המרחב הציבורי‬ ‫על העיר להשקיע קודם כל בטיפוח הרחובות‬ ‫והצללתם‪ ,‬באמצעות שדרות עצים ורחבות‬ ‫עירוניות מטופחות ומוצללות‪ ,‬במקומות שבהם‬ ‫אנשים באמת עוברים ומבלים‪.‬‬ ‫יש להגדיר את המרחב הציבורי באמצעות‬ ‫חזיתות רצופות לרחובות‪ ,‬המייצרות עניין‪,‬‬ ‫מושכות עוברי אורח ותורמות לבטיחות בו‪,‬‬ ‫ומצד שני לאפשר יותר שטחים פרטיים פתוחים‬ ‫הנדרשים על ידי התושבים‪.‬‬ ‫העיר צריכה לאפשר‪ ,‬ולהנחות תכנונית‪ ,‬שאותם‬ ‫שטחים פתוחים שבניינים גבוהים יוצרים סביבם‬ ‫יהיו חלק מן המרחב הציבורי מתוך מחשבה‬ ‫שתכנון שטחים אלו יהיה המשכי לרחובות‬ ‫אליהם הם מתחברים‪.‬‬ ‫לסיכום‪,‬‬ ‫ציפוף בנייה ‪ -‬הנובע מתכנון נקודתי הנהוג היום במרבית הערים‪ ,‬אשר‬ ‫מתבטא בהפקדת תוכנית למגרש‪ ,‬או לאזור מוגבל‪ ,‬התחום ברחובות‬ ‫מסויימים‪ ,‬או כזה המונע מתוך תפיסות ומיתוסים ישנים ‪ -‬עלול לייצר תמהיל‬ ‫בנייה שיפגום באיכות החיים העירונית העתידית‪ ,‬וכתוצאה מכך צפוי שיתקל‬ ‫ביותר התנגדויות ויאריך בצורה ניכרת את שלבי התכנון והביצוע‪.‬‬ ‫העיר צריכה לקבוע‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם‪ ,‬מדיניות ברורה ומושכלת‬ ‫להגדלת הצפיפות העירונית‪ .‬מדיניות זו צריכה להתייחס לכל בנייה חדשה‬ ‫באשר היא‪ ,‬לפרויקטים של פינוי בינוי‪ ,‬ת‪.‬מ‪.‬א ‪ ,38‬התחדשות עירונית‬ ‫וכדומה‪ .‬המדיניות צריכה לנבוע מתוך הסתכלות על העיר כמכלול מבחינת‬ ‫אפשרויות תפרוסת סוגי הבניינים ולכלול אמירה ברורה לגבי מיקום בנייה‬ ‫לגובה במרחב העירוני‪ ,‬תוך הגבלתה לאותם אזורים שיש להם שירות‬ ‫איור‪ :‬השוואה בין מגדל‪ ,‬בינוי ישראלי רגיל‪ ,‬ומבנה חצר ‪ -‬צפיפות ‪ 20‬יח”ד לדונם נטו‬ ‫נתונים‬ ‫שטח המגרש‬ ‫אחוזי הבנייה‬ ‫שטח בנוי‬ ‫מספר דירות‬ ‫צפיפות נטו‬ ‫‪ 10‬דונם ‪ 10,000 -‬מ"ר‬ ‫‪276%‬‬ ‫‪ 27,600‬מ"ר‬ ‫‪ 200‬דירות‬ ‫‪ 20‬יח"ד לדונם‬ ‫השוואה‬ ‫מספר קומות ממוצע‬ ‫תכסית שטח בנין‬ ‫שטח פרטי פתוח‬ ‫באחוזים‬ ‫מספר כניסות מהרחוב‬ ‫בניין חצר‬ ‫‪5.41‬‬ ‫‪ 5,100‬מ"ר‬ ‫‪ 4,900‬מ"ר‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בינוי ישראלי‬ ‫‪5.31‬‬ ‫‪ 5,200‬מ"ר‬ ‫‪ 4,800‬מ"ר‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מגדל‬ ‫‪18.4‬‬ ‫‪ 1,500‬מ"ר‬ ‫‪ 8,500‬מ"ר‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫טוב בתחבורה ציבורית‪ ,‬ומתן מענה לביקושים של אוכלוסיות מיוחדות‬ ‫המעדיפות מגורים בבניינים גבוהים‪.‬‬ ‫שילוב הבנייה החדשה‪ ,‬בכל קנה מידה‪ ,‬צריך לכוון לטובת המרחב הציבורי‬ ‫שסביבה‪ ,‬תוך אבטחה לאספקת שירותים נאותה לכלל התושבים‪.‬‬ ‫האיור מראה כי בצפיפות גבוהה‪ ,‬הבינוי המקובל בארץ (במרכז) של בניינים‬ ‫נפרדים זה מזה ועם חצרות צדדיות ואחוריות מייצר שטחים פתוחים‬ ‫פרטיים מפוצלים ומוצלים ושקשה לנצל אותם‪ .‬בנייה גבוהה (משמאל)‪,‬‬ ‫אמנם מייצרת שטחים פתוחים פרטיים נרחבים‪ ,‬אך אין להם הגדרה על ידי‬ ‫בינוי‪ .‬שטחים אלה אף מנתקים בין הבניין לרחוב ועשויים לפגוע בהגדרת‬ ‫המרחב הציבורי‪ .‬לעומת זאת בנייה של בניני חצר (מימין)‪ ,‬עם קו בנין‬ ‫קדמי ‪ 0‬וקיר משותף בין בניינים סמוכים מאפשרת הן בינוי היוצר חזית‬ ‫רחוב‪ ,‬והן שטח פרטי פתוח מואר ושימושי לרווחת הדיירים‪0 .‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪77‬‬ ‫שדרוג שרת המפות הממשלתי בדור ג’‪2016-2014 :‬‬ ‫האזור הקבוצתי החדש בשרת‬ ‫המפות הממשלתי‬ ‫יעקב בר‪-‬לביא מנהל אגף אינטרנט‪ ,‬המרכז למיפוי ישראל‬ ‫‪yaki@mapi.gov.il‬‬ ‫הקדמה והיכרות עם שרת המפות‬ ‫שרת המפות הממשלתי הינו אתר המאפשר גישה לרוב המידע הגאוגרפי‬ ‫הקיים ברמה הלאומית‪ .‬השרת בכתובת ‪ WWW.GOVMAP.GOV.IL‬קיים‬ ‫שלוש שנים ומשרת אלפי גולשים בכל יום‪.‬‬ ‫מטרתו של שרת המפות הממשלתי היא לשתף את האזרח במידע ממשלתי‬ ‫וציבורי‪ .‬בין סוגי המידע הקיימים בשרת ניתן למצוא מידע אודות גבולות‬ ‫של גושים וחלקות‪ ,‬מבנים‪ ,‬רחובות‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מלונות‪,‬‬ ‫אנטנות סלולריות‪ ,‬תחנות אוטובוס‪ ,‬מתקני ספורט‪ ,‬פארקים‪ ,‬זיהום אוויר‪,‬‬ ‫שכבת תקן רעידת אדמה‪ ,‬מקוואות‪ ,‬פנימיות‪ ,‬מיקום סניפי בנקים ועוד‪.‬‬ ‫כל הנתונים מוצגים על רקע מפה טופוגרפית או על רקע תצלום אוויר‬ ‫צבעוני (איור ‪.)1‬‬ ‫איור ‪ :2‬הצגת מיליון מגרשים ותוכניות ‪ -‬רשות מקרקעי ישראל‬ ‫אחת היכולות החשובות של שרת המפות היא להתממשק למערכות‬ ‫ולהשתלב באתרים‪ ,‬לדוגמה שרת המפות מתממשק למערכות של מנהל‬ ‫מקרקעי ישראל ומציג בזמן אמת את המכרזים של המנהל (איור ‪.)3‬‬ ‫איור ‪ :1‬הצגת מידע על תחנות אוטובוס ומיקום אנטנות סלולאריות בשרת‬ ‫המפות‬ ‫בנוסף לנתונים המוצגים כשכבות מידע גאוגרפיות‪ ,‬פותחו כעשרה‬ ‫יישומים לסוגי מידע ייחודיים‪ .‬דוגמה לכך הוא יישום של חיפוש תוכניות‬ ‫בניין עיר‪ ,‬המאפשר מציאת תוכנית מתוך מאגר של כמיליון תוכניות‬ ‫(איור ‪ .)2‬יישומים נוספים כוללים כלי לחיפוש תצלומי אוויר היסטוריים‪,‬‬ ‫יישום המאפשר הצגה של מידע דמוגרפי וסטטיסטי (לדוגמה אחוז בני‬ ‫‪ 65‬ומעלה‪ ,‬צפיפות האוכלוסין בחלוקה למין‪ ,‬אחוזי אחזקה של מחשב‬ ‫לבית אב‪ ,‬מספר נפשות בדירה ועוד)‪ ,‬יישום הנותן מידע אודות תחבורה‬ ‫ציבורית כגון‪ :‬תחנות אוטובוס (איור ‪ ,)1‬מידע בזמן אמת אודות נתוני‬ ‫מזג אוויר ועוד‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫איור ‪ :3‬הצגת מידע בזמן אמת ועל גבי תצלום אוויר אודות מכרזי המנהל‪ ,‬כולל‬ ‫קישור למכרז‬ ‫פיתוחים חדשים‬ ‫בתקופה הקרובה ישופר האתר באופן משמעותי ויכנסו יכולות חדשות‬ ‫לטובת האזרח והשוק המקצועי‪ .‬יכולות אלה יכללו עבודה בסביבת טלפונים‬ ‫חכמים (‪ )MOBILE‬ומתן‬ ‫כלים גאוגרפיים משופרים‬ ‫תחת מעטפת שנקראת‬ ‫ה"אזור האישי‪/‬קבוצתי"‪.‬‬ ‫כבר היום קיים האזור‬ ‫האישי‪/‬קבוצתי‪ ,‬והוא‬ ‫פתוח לכל אזרח‪ ,‬אך‬ ‫דורש הרשמה וכניסה עם‬ ‫סיסמה‪ .‬אולם‪ ,‬האזור‬ ‫האישי‪/‬קבוצתי החדש של‬ ‫שרת המפות הממשלתי‬ ‫יהיה מותאם יותר‬ ‫לרשויות המוניציפליות‪.‬‬ ‫רשויות אלה תוכלנה‬ ‫לעשות שימוש במגוון‬ ‫שכבות מידע ממשלתיות‪,‬‬ ‫המוצגות "מתחת" לשכבות‬ ‫העירוניות שהרשת יצרה‬ ‫בשרת המפות עצמו‪,‬‬ ‫הן כשכבות המיועדות‬ ‫לפרסום לציבור הרחב והן איור ‪ :4‬הפעלת כלי שרת המפות ודיווחים על‬ ‫כשכבות מידע לשימוש גבי טלפון חכם‬ ‫פנימי אינטרא‪-‬נטי אשר‬ ‫יוגבל במגוון סוגי הרשאות תפעוליות‪ :‬לטעינת ישויות\קבצי שכבות‪,‬‬ ‫לעריכתן‪ ,‬או רק למתן הרשאות לצפייה‪ ,‬וכל זאת על ידי מנהל המערכת‬ ‫מתוך הרשות עצמה‪.‬‬ ‫באזור הקבוצתי יוכלו לעבוד על אותה שכבה מספר משתמשים‪ ,‬ותהיינה‬ ‫בו אפשרויות שיתוף מתקדמות על ידי כלי מתן הרשאות‪ ,‬לדוגמה אפשרות‬ ‫שיתוף השכבה עם משתמשים נוספים‪ .‬עבור כל משתמש ניתן להגדיר את‬ ‫סוג ההרשאה ולאיזו קבוצה הוא שייך‪ .‬ההרשאות האפשריות יכללו‪ :‬צפייה‪,‬‬ ‫הזנה‪ ,‬עריכה‪ ,‬מנהל מערכת אורח‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫שרת המפות יופעל בממשק המותאם לסלולר‪ ,‬יוכל לקבל נתונים הנטענים‬ ‫מהשטח באמצעות ה‪ GPS-‬המובנה בכל מכשיר חכם וגם באמצעות משלוח‬ ‫טפסים מוכנים מראש לכל סוגי המידע\אירועים המובאים מהשטח אל‬ ‫מרכזי הבקרה או למחלקות מהנדס העיר‪ ,‬גבייה‪ ,‬בטחון‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫שרת המפות הוא כלי מרכזי של הממשלה להנגשת מידע וטכנולוגיות‬ ‫גאוגרפיות והנדסיות לאזרח ולבעלי מקצוע בתחום המקרקעין‪ .‬השרת‬ ‫יאפשר לרשויות מקומיות קטנות או הנעדרות תוכנות ‪ GIS‬לקבל חבילת‬ ‫מידע וטכנולוגיה וליעל תהליכי עבודה בצורה מהירה ומבלי להיכנס‬ ‫להשקעות גדולות‪.‬‬ ‫גם רשויות בינוניות וגדולות תוכלנה לעשות שימוש במידע וביכולות אלו‪,‬‬ ‫כרקע למערכות המידע הקיימות ובמטרה לקבל תמונה לאומית רחבה‬ ‫של המתרחש בסביבתן‪.‬‬ ‫יזמים ובעלי מקצוע הקשורים בנושאי נדל"ן יוכלו לעשות שימוש ביישומי‬ ‫"מה בסביבה"‪ ,‬אשר יחפשו מידע מפולח בנושאים שונים על אתר מבוקש‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬איכות סביבה‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬בטחון וחירום ועוד‪.‬‬ ‫עם ההתקדמות הטכנולוגית גם שרת המפות יתקדם ושרותיו ישופרו‬ ‫בהתאם לכך‪ .‬אתם מוזמנים להיכנס לשרת‪ ,‬להשתמש בו‪ ,‬ללמוד על כלים‬ ‫חדשים‪ ,‬להתייעל ולהציע הצעות לשיפור! ‪0‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪79‬‬ ‫קומה בקניון מסחרי‬ ‫ללא היתר בנייה‪ ,‬טופס ‪4‬‬ ‫ואישור כיבוי אש‬ ‫הפינה המשפטית‬ ‫נתן לרר‪ ,‬עו”ד*‬ ‫* הכותב הוא יו"ר ועדה מוניציפלית והתחדשות עירונית‬ ‫וחבר ועדת מוסדות ציבור שלטון וממשלה בלשכת‬ ‫עורכי הדין‪ ,‬מחוז ת"א והמרכז; חבר פורום תכנון ובנייה‬ ‫בלשכת עורכי הדין הארצית וכן יועץ משפטי לארגוני‬ ‫קבלנים ותאגידי בנייה ותשתיות‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫היעדרם של היתר בנייה‪ ,‬טופס ‪ 4‬ואישור כיבוי‬ ‫אש הם סיבה לאי קבלת רישיון עסקי‪ ,‬ולכן‬ ‫באפשרות שוכר לבטל את הסכם השכירות ולקבל‬ ‫מהמשכיר את שווי השקעותיו במושכר‪.‬‬ ‫פסק הדין המובא להלן‪ ,‬מהווה תמרור‬ ‫אזהרה ליזמים המחזיקים בבניינים מסחריים‬ ‫מניבים‪.‬‬ ‫התובעת ‪ -‬שוכרת של מושכר בקומה בקניון‬ ‫מסחרי בבעלותה של חברה ציבורית המפעילה‬ ‫את הקניון ומספקת לו שירותי ניהול‬ ‫ואחזקה‪.‬‬ ‫הנתבעת ‪ -‬החברה הציבורית שהשכירה לתובעת‬ ‫שטח של ‪ 1,100‬מ"ר להפעלת מכון כושר‪.‬‬ ‫התובעת טוענת שהשקיעה בחדר הכושר מאות‬ ‫אלפי ‪ ₪‬בציפייה לקבל רווחים בשנות השכירות‬ ‫וביקשה לקבל רישיון עסק‪ ,‬לרבות כהכרח לכיסוי‬ ‫ביטוחי שאין בלעדיו‪.‬‬ ‫בקשת התובעת לרישיון עסק סורבה על ידי‬ ‫הוועדה המקומית‪ ,‬בטענה שחלק מקומת חדר‬ ‫הכושר בנוי ללא היתר בנייה כדין‪ .‬חלק גדול‬ ‫מקומה ג' בקניון‪ ,‬בה מצוי חדר הכושר‪ ,‬בנוי‬ ‫ללא היתר בנייה ומעולם לא הוצא לו טופס ‪,4‬‬ ‫כיוון שהנתבעת לא קיימה את התנאים שנדרשים‬ ‫ממנה לאישור היתר הבנייה‪.‬‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬הנתבעת לא המציאה אישורים‬ ‫למערכות הספרינקלרים‪ ,‬מה שמנע מהתובעת‬ ‫לקבל אישור רשות כיבוי אש לרישיון עסק‪.‬‬ ‫התובעת טוענת שהנתבעת הפרה את הסכם‬ ‫השכירות‪ ,‬הציגה מצג שווא‪ ,‬לא גילתה לתובעת‬ ‫שאין היתר בנייה וטופס ‪ 4‬ועוד‪ .‬לכן תובעת‬ ‫מבקשת התובעת לבטל את הסכם השכירות נוכח‬ ‫פגם בכריתתו‪ ,‬הפרתו היסודית וחוסר תום לבה‬ ‫של הנתבעת‪ ,‬וכן‪ ,‬לחייב את הנתבעת בפיצויים‬ ‫כספיים בגין השקעות התובעת במושכר והפסד‬ ‫הכנסות‪.‬‬ ‫הנתבעת טוענת שהתביעה הוגשה עקב כישלון‬ ‫עסקי של התובעת‪ ,‬שבעת עריכת ההסכם היה‬ ‫ידוע דבר העדר היתר בנייה ורישיון עסק לחלק‬ ‫מהמבנה וכי הנתבעת הודיעה לתובעת שהיא‬ ‫פועלת להשלמת היתרי הבנייה וטופס ‪.4‬‬ ‫בית משפט השלום בתל אביב שמע עדויות‬ ‫למכביר ובהן חוות דעת בעקבותיהן קבע‬ ‫שהקומה בקניון בה מצוי מכון הכושר לא קיבלה‬ ‫מעולם היתר בנייה וזו הסיבה לאי מתן רישיון‬ ‫עסק למכון הכושר אותו הפעילה התובעת‪ .‬די‬ ‫בכך כדי לקבל את טענת התובעת בדבר ביטול‬ ‫החוזה‪.‬‬ ‫גם בעניין הספרינקלרים‪ ,‬לאחר בחינת הסדרי‬ ‫רשות כיבוי אש קבע בית המשפט‪:‬‬ ‫אין אישור למערכת כיבוי אש‪ ,‬אין אישור‬ ‫התראות‪ ,‬המערכת לא מתאימה לתקן ‪1956‬‬ ‫ובפועל לא ניתן אישור כיבוי אש לצורך קבלת‬ ‫רישיון עסק‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬התובעת היתה רשאית‬ ‫לבטל את חוזה השכירות באופן חד צדדי‪.‬‬ ‫לגבי התביעה הכספית‪ ,‬פסק בית המשפט על‬ ‫השבת השקעות התובעת במושכר‪ ,‬אך לא על‬ ‫נזקים כספיים כיוון שאלו לא הוכחו‪.‬‬ ‫ת"א (ת"א) ‪39337-02-13‬‬ ‫הסכם לחלוקת דירה בניגוד‬ ‫לתב"ע ולהיתר הבנייה‬ ‫הסכם שינויים ‪ -‬לחלוקת דירה לשתי יחידות דיור‬ ‫מהווה הפרה של היתר הבנייה והתב"ע‪ ,‬כמוהו‬ ‫כחוזה המנוגד להוראות הדין והינו בלתי חוקי‪.‬‬ ‫חברה יזמית בתחום הנדל"ן בנתה באמצעות‬ ‫קבלן מבצע ובמסגרת תמ"א ‪ 38‬תוספת לבניין‬ ‫מגורים בתל אביב‪ .‬אחת הדירות שנבנו נמכרה‬ ‫לרוכש שייעד את הדירה לצרכי השקעה ‪-‬‬ ‫השכרתה לאחרים‪.‬‬ ‫בין הצדדים הוסכם על חלוקת הדירה לשני‬ ‫אגפים נפרדים הניתנים לשימוש בנפרד ובמנותק‬ ‫זה מזה כדי להפעיל יחידת מגורים ומשרד‪ .‬כמובן‬ ‫שחלוקה כזו מנוגדת להיתר הבנייה‪.‬‬ ‫מנהלי החברה חזרו בהם מהסכמה זו‪ ,‬כיוון‬ ‫שכך‪ ,‬הגיש הרוכש נגד החברה תביעה בגין הפרת‬ ‫ההסכם עמו בכך שמסרה לידיו יחידה אחת‪,‬‬ ‫לטענתו ‪ -‬נכס שונה באופן מהותי מזה שרכש‪.‬‬ ‫הרוכש לא תבע סעד של השבת תמורת המכירה‬ ‫או לפיצוי אלא הוא מבקש סעד של קיום‪ ,‬ביצוע‬ ‫בעין או לחילופין פיצוי כספי בסכום הנדרש‬ ‫לביצוע של הסכם השינויים‪.‬‬ ‫המבנה החוזי של העסקה כלל הסכם מכר‬ ‫המתאר את הממכר כ"דירה בת ‪ 5‬חדרים"‪,‬‬ ‫את הצהרת הרוכש כי בדק את התב"ע ואת‬ ‫תוכנית ומפרט הבניין והדירה‪ ,‬מצאם מתאימים‬ ‫לדרישותיו וויתר על כל טענה בעניין זה‪ .‬החברה‬ ‫מצידה התחייבה לבנות את הבניין בהתאם‬ ‫לתב"ע ולהיתר הבנייה שיתקבל‪.‬‬ ‫ביחד עם הסכם המכר נחתם מסמך נוסף שהוכתר‬ ‫בכותרת ‪" -‬הסכם תוספות ושינויים"‪ ,‬ובו פירוט‬ ‫של מערכות נפרדות לשתי יחידות נפרדות ‪ -‬מים‪,‬‬ ‫חשמל‪ ,‬דוד חשמל‪ ,‬מטבח‪ ,‬תשתית לשתי מכונות‬ ‫כביסה‪ ,‬לאינטרקום‪ ,‬דלתות נפרדות‪ ,‬היעד‬ ‫המוצהר במסמך ‪" -‬חלוקה לשתי יחידות"‪ .‬כן‬ ‫הוסכם כי החלוקה תיעשה לאחר קבלת טופס‬ ‫"איכלוס לבניין" ‪ -‬טופס ‪.4‬‬ ‫בית משפט השלום בתל אביב בפניו התברר‬ ‫המשפט קבע שתכליתו של הסכם השינויים‬ ‫הוא לחלק את הדירה לשתי יחידות מגורים‬ ‫נפרדות ולא‪ ,‬כפי טענת הרוכש‪ ,‬לקיום יחידה‬ ‫אחת שתשמש הן למגורים והן לניהולו של‬ ‫עסק‪.‬‬ ‫כלשונו של בית המשפט‪" :‬אפילו ניתן לחלום‬ ‫הסבר ולפיו נדרשות תשתית של מטבח‪ ,‬מקלחת‬ ‫ושירותים בצדי "העסקי" של הנכס‪ ,‬על כורחך‬ ‫נמצאת תוהה מדוע זה עמד ההסכם על הכנתה‬ ‫של תשתית לשתי מכונות כביסה? בהנחה שלא‬ ‫היתה כוונה להפעיל בדירה בית עסק מסוג‬ ‫מכבסה‪"...‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מצא בית המשפט שהצדדים הבינו כבר‬ ‫אז שחלוקה בלתי חוקית תעמיד בסכנה את מתן‬ ‫טופס האכלוס ‪ -‬טופס ‪ ,4‬לכן יש לדחותה עד‬ ‫לאחר שיינתן אישור לאכלוסו של הבניין‪.‬‬ ‫בית המשפט עיין בתשריטי המהנדסים וקבע‬ ‫שהדירה ניתנת‪ ,‬באמצעות ביצועם של השינויים‪,‬‬ ‫לשימוש נפרד בכל אחת מהיחידות שבה‪.‬‬ ‫היתר הבנייה הרלוונטי צפה פני עתיד והוא כולל‬ ‫תנאי מפורש‪" :‬חלוקת הדירה בקומה רביעית‬ ‫ל‪ 2 -‬יח"ד‪ ,‬תהווה הפרה של ההיתר ותגרום‬ ‫לביטולו"‪.‬‬ ‫אלו הם דברים מפורשים שכמוהם כהוראה‬ ‫שבדין‪ ,‬לכן‪ ,‬הסכם השינויים‪ ,‬שבו הוסכם על‬ ‫בנייה הסוטה מהיתר‪ ,‬הוא בגדר חוזה המנוגד‬ ‫להוראות הדין והינו בלתי חוקי‪.‬‬ ‫את החוזה לא ניתן לקיים באורח העולה בקנה‬ ‫אחד עם הוראות החוק‪ .‬זהו חוזה שבמרכזו מטרה‬ ‫בלתי חוקית‪.‬‬ ‫כיוון שכך‪ ,‬לפי סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים (חלק‬ ‫כללי)‪ ,‬תשל"ג‪ 1973-‬הריהי חוזה פסול! וחוזה‬ ‫פסול הוא בטל!‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הסכם המכר כשלעצמו אינו פסול‬ ‫ואין דינו להתבטל‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין הסכם השינויים‬ ‫לחלוקת הדירה מתנה בקיומו ובביצועו את‬ ‫תוקפו של הסכם המכר ואינו גורע ממנו‪.‬‬ ‫כיוון שכך‪ ,‬בטל בית המשפט את הסכם השינויים‬ ‫והותיר על כנו את הסכם המכר‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע כי הרוכש עתר לביצוע בעין‬ ‫של השינויים או לפיצוי כספי בסכום המאפשר‬ ‫לו עצמו לבצע את השינויים‪ ,‬זו אותה הגברת‬ ‫בשינוי אדרת‪ ,‬הכל נגוע באי חוקיות‪.‬‬ ‫הרוכש לא הציג בפני בית המשפט מה הערך‬ ‫הכספי שנשא עמו הסכם השינויים לרוכש ולכן‬ ‫לא מצא בית המשפט מקום לזכותו בסעד כספי‬ ‫כלשהו‪.‬‬ ‫ת"א (‪27988-03-12‬‬ ‫עובד זר בענף הבנייה זכאי‬ ‫למגורים הולמים‬ ‫זכות העובד הזר למגורים הולמים מעוגן בחוק‬ ‫כיאה למדינת חוק נאורה‪.‬‬ ‫חברה לאספקת עובדים זרים לענף הבנייה‪,‬‬ ‫הורשעה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בת"א‬ ‫בעבירה של העסקת ‪ 11‬עובדים זרים מבלי‬ ‫שהעמידה לרשותם מגורים הולמים‪ ,‬בניגוד‬ ‫להוראות חוק עובדים זרים תשנ"א‪ .1971-‬על‬ ‫החברה נגזר קנס בסך ‪ .₪ 250,000‬כמו כן‪,‬‬ ‫הורשע בעליה של החברה ומנהלה והושת עליו‬ ‫קנס בסך ‪.₪ 50,000‬‬ ‫המורשעים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה‬ ‫וטענו כי לא התקיים אצלם היסוד הנפשי הנדרש‬ ‫להרשעה‪.‬‬ ‫בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור‬ ‫בקובעו כי "עובד זר אינו כלי עבודה זמין‬ ‫לעת מוצא‪ ...‬הוא בראש ובראשונה בן אנוש‬ ‫הזכאי לזכויות בסיסיות כעובד וכאדם‪.‬‬ ‫עובד זה מעצם מעמדו זה הוא חלש ופגיע‪.‬‬ ‫הוא אינו נהנה מזכויות בסיסיות של אזרח‬ ‫במדינה‪ ,‬הוא מנותק ממולדתו‪ ,‬ממסגרתו‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪81‬‬ ‫וממסגרת משפחתו‪ ...‬במקרים רבים הוא נתון‬ ‫לחסדי המעסיק‪ ...‬הוא אובייקט קל לניצול‬ ‫ולקיפוח"‪.‬‬ ‫לכן חוקק חוק עובדים זרים‪ ,‬לקביעת נורמות‬ ‫העסקה מחייבות בחקיקה ויצירת מערך של‬ ‫פיקוח ואכיפה של הוראות החוק‪.‬‬ ‫חובת המעסיק לספק מגורים הולמים לעובד‬ ‫הזר המעוגנת בחוק עובדים זרים מבוססת על‬ ‫ההכרה כי במקרים רבים תנאי המחיה של‬ ‫העובדים הזרים אינם הולמים מדינה נאורה‬ ‫ובמציאות כזו‪ ,‬די כדי לפגוע בתדמיתה של‬ ‫המדינה כמדינת חוק‪.‬‬ ‫בית הדין הארצי לעבודה קיבל את מצאי בית הדין‬ ‫האזורי לעבודה בדבר ההזנחה הקשה שמצאו פקחי‬ ‫שירות התעסוקה במגורי העובדים‪" .‬התמונות‬ ‫הרבות‪ ,‬תמונות שצולמו בצבע‪ ,‬אך לנו הן נראות‬ ‫שחורות משחור‪ ,‬מדברות בעד עצמן ומעידות על‬ ‫מבנה שאינו ראוי כלל וכלל למגורי אדם"‪.‬‬ ‫בית הדין הארצי לעבודה לא קיבל את טענות‬ ‫המעסיק לפיהן במועד שכירת המבנה‪ ,‬חודש‬ ‫ימים קודם לכן‪ ,‬היה המקום "מסודר‪ ,‬מאורגן‬ ‫ומדוגם" והוא התדרדר גם עקב התנהגות‬ ‫העובדים עצמם‪.‬‬ ‫בית הדין ייחס למעסיק מודעות בפועל לפחות‬ ‫לחלקם של הליקויים ולגבי וליקויים אחרים ייחס‬ ‫מודעות מכוח "דוקטרינת"‪" ,‬עצימת העיניים" ‪ -‬שכן‪,‬‬ ‫במימד האובייקטיבי נוצרו נסיבות שהיו צריכות‬ ‫לעורר אצל המעסיק הכרה בדבר קיום עבירה‪.‬‬ ‫הרשעות החברה ובעליה ‪ -‬מנהלה נותרו בעינן‪.‬‬ ‫ע"פ (ארצי) ‪33098-09-12‬‬ ‫התחשבנות קבלן‬ ‫עם מזמין עבודה‬ ‫על חברה קבלנית להגיש את חשבונותיה למזמין‬ ‫העבודה באופן מסודר ובר פענוח‪.‬‬ ‫בית משפט השלום דן במחלוקות כספיות‬ ‫הנובעות מפרויקט לשיפוץ מבנים בעיר אשקלון‬ ‫שביצעה חברה קבלנית עבור החברה הכלכלית‬ ‫לאשקלון בע"מ‪.‬‬ ‫החברה הכלכלית פרסמה מכרז בו זכתה החברה‬ ‫הקבלנית אשר סיימה חלק ניכר מהעבודות‪ .‬בין‬ ‫הצדדים התגלעו חילוקי דעות באשר לתמורה לה‬ ‫זכאית החברה הקבלנית בגין העבודות שבוצעו‪.‬‬ ‫החברה הקבלנית השביתה את העבודות‬ ‫לתקופה ארוכה‪,‬‬ ‫הוויכוח הכספי‬ ‫לא בא על פתרונו‬ ‫והחברה הכלכלית‬ ‫חילטה את הערבות‬ ‫הכספית ודרשה‬ ‫מהחברה הקבלנית‬ ‫להתפנות מהאתר‪.‬‬ ‫בית המשפט איתר‬ ‫את המחלוקת בין‬ ‫הצדדים כנוגעת‬ ‫בעיקר לשאלת‬ ‫התמורה המגיעה‬ ‫לחברה הקבלנית‬ ‫עבור העבודות‬ ‫פתרונות מגוונים ליזמים ומותאמים‬ ‫שביצעה‪.‬‬ ‫בית המשפט בחן‬ ‫בהתאם לצרכי הלקוח‪.‬‬ ‫את החשבונות‬ ‫שהוגשו על ידי‬ ‫שירות ייחודי ליזמים‪/‬קבלנים ‪-‬‬ ‫החברה הקבלנית‬ ‫שמירת ערבויות חוק מכר בנאמנות‪.‬‬ ‫ומצאם כחשבונות‬ ‫בלתי מסודרים‬ ‫שיש קושי לפענחם‪,‬‬ ‫סעיפי החשבונות‬ ‫המנופים ‪ ,9‬הרצליה ת‪.‬ד‪2148 .‬‬ ‫אינם תואמים‬ ‫את סעיפי כתבי‬ ‫טל‪ 077-9167316 :‬פקס‪072-2579729 :‬‬ ‫הכמויות ועבודות‬ ‫‪suretyfk@gmail.com‬‬ ‫שולבו בפרקים‬ ‫חברת נאמנויות לתחום הנדל"ן‬ ‫‪82‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫שונים באופן אקראי‪.‬‬ ‫לכן העדיף בית המשפט להידרש לחשבונות‬ ‫שנערכו על ידי החברה הכלכלית‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫בחן בית המשפט האם יש פגם בכך שהחברה‬ ‫הכלכלית אישרה חשבונות נמוכים באופן ניכר‬ ‫מאלו שהוגשו על ידי החברה הקבלנית‪.‬‬ ‫החברה הקבלנית טענה כי הכמויות והמחירים‬ ‫אינם תואמים את הביצוע בשטח‪ .‬בית המשפט‬ ‫פסק שלשם כך היה על החברה הקבלנית להגיש‬ ‫חוות דעת מומחה‪ .‬משלא הוגשה חוות דעת‬ ‫מומחה‪ ,‬לא ניתנו בידי בית המשפט הכלים‬ ‫הדרושים כדי לבחון האם הכמויות שאושרו על‬ ‫ידי החברה הכלכלית נכונות אם לאו‪ .‬לכן רוב‬ ‫טענות החברה הקבלנית נדחו‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע כי חילוקי דעות כספיים‬ ‫אינם מצדיקים עצירה של העבודות באתר‪ ,‬דבר‬ ‫המאלץ דיירים להתגורר תקופה ארוכה באתר‬ ‫עבודות בניין‪ .‬זו התנהלות שלא ניתן לקבלה‬ ‫ולכשהחליטה החברה הקבלנית לעכב את‬ ‫העבודות‪ ,‬עליה לפצות את החברה הכלכלית בגין‬ ‫הנזק שנגרם‪ ,‬וודאי שאינה זכאית לפיצוי כלשהו‬ ‫עקב העיכוב שכולו היה תלוי בה‪.‬‬ ‫בהתחשבנות כספית בין הצדדים שביצע בית‬ ‫המשפט עלה כי החברה הכלכלית נותרה חייבת‬ ‫לחברה הקבלנית סכום כפי שנקב בית המשפט‪,‬‬ ‫וכיוון שכך הורה לחברה הכלכלית להשיב לחברה‬ ‫הקבלנית את הערבות הבנקאית‪.‬‬ ‫ת‪.‬א‪( .‬ב"א) ‪27871-07-12‬‬ ‫בשורה של תחרות‬ ‫בענף המלט‬ ‫הממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬מכוח סמכותו‬ ‫להסדיר פעילות של מונופולים‪ ,‬התווה למפעל‬ ‫נשר תנאים ומועדים למכירת מפעל ייצור המלט‬ ‫בהרטוב המצוי בבעלותו‪.‬‬ ‫הסיבה לכך‪ ,‬היות "נשר" מונופול המספק כ‪85%-‬‬ ‫מכלל צריכת המלט בישראל‪.‬‬ ‫רוכש המפעל בהרטוב יתחרה במפעל נשר על‬ ‫אספקת מלט לכלל צרכני המלט בישראל כאשר‬ ‫המתחרה יהיה כפוף לתנאי שהוא אינו יבואן מלט‬ ‫ואינו מחזיק במפעלים לייצור בטון‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ייפתח השוק ליבוא מתחרה למלט‪,‬‬ ‫כאשר בתום תקופה של חמש (‪ )5‬שנים תבחן‬ ‫רשות ההגבלים העסקיים את התחרותיות במשק‬ ‫במגמה שכל מתחרה יחזיק פחות מ‪ 24%-‬מכלל‬ ‫אספקת המלט בישראל‪.‬‬ ‫בכך מבקשים משרדי הכלכלה והאוצר והרשות‬ ‫להגבלים עסקיים לבצע שינוי מבני במשק המלט‬ ‫ולעודד כניסת מתחרים חדשים לשוק‪ ,‬יצרנים‬ ‫ויבואנים‪0 .‬‬ ‫‪davidbork.com‬‬ ‫חדשות המיסים‬ ‫בעריכת רו”ח עו”ד טארק דיביני ואייל קרכטמן‬ ‫בהשתתפות רו”ח עו”ד אייל רובין‪ ,‬רו”ח יובל זלצמן‬ ‫‪ -‬משרד ‪ BDO‬זיו האפט רואי חשבון‬ ‫במדור זה פורסים מומחי המס חידושים‪,‬‬ ‫עדכונים וסוגיות נבחרות בתחומי הפסיקה‪,‬‬ ‫החקיקה וההוראות המקצועיות לקבלן‬ ‫ולבונה‪ .‬סוגיות המס הנזכרות במדור זה‬ ‫מובאות באופן כללי ותמציתי ונועדו לעורר‬ ‫תשומת לב בלבד‪ .‬אין לראות במדור זה‬ ‫משום תחליף לחוות דעת ואין להסתמך‬ ‫על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי‪.‬‬ ‫חקיקה‪ ,‬תקנות והנחיות‬ ‫‪ .1‬נוהל גילוי מרצון‬ ‫ביום ‪ 7.9.2014‬פרסמה רשות המיסים בישראל‬ ‫נוהל גילוי מרצון במטרה לעודד נישומים‪ ,‬יחידים‬ ‫ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על‬ ‫חוקי המיסים‪ ,‬לתקן את דיווחיהם ולדווח‬ ‫נתוני אמת‪ .‬נוהל זה מהווה נדבך נוסף בניסיונה‬ ‫של רשות המיסים לאתר יחידים וחברות בעלי‬ ‫הכנסות ונכסים בישראל ובחו"ל המחויבים‬ ‫במס בישראל‪ ,‬שלא דיווחו עד כה או שדיווחו‬ ‫דיווח כוזב‪.‬‬ ‫במסגרת הליך הגילוי מרצון תינתן לנישומים‪,‬‬ ‫בכפוף לתנאים המפורטים בנוהל‪ ,‬האפשרות‬ ‫לדווח‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על נכסים בישראל ובחו"ל‬ ‫שבבעלותם ועל הכנסות בגינם‪ ,‬תוך מתן חסינות‬ ‫מהליך פלילי‪ .‬הליך הגילוי מרצון על פי הנוהל‬ ‫מוגבל בזמן‪ ,‬וההקלות המפורטות בו יינתנו‬ ‫רק לנישומים שיינקטו בהליך זה עד ליום‬ ‫‪.31.12.2016‬‬ ‫בנוסף לפרסום הנוהל הכללי‪ ,‬פרסמה רשות‬ ‫המיסים הוראת שעה לפיה ניתן יהיה להגיש‪,‬‬ ‫במסגרת הליך הגילוי מרצון‪ ,‬בקשות אנונימיות‪,‬‬ ‫וזאת לתקופה של שנה מיום פרסום הוראת‬ ‫השעה (עד ליום ‪ .)6.9.2015‬כמו כן‪ ,‬מאפשרת‬ ‫הוראת השעה טיפול ב"מסלול מקוצר" עבור‬ ‫נישומים שסך ההון המדווח בבקשתם אינו עולה‬ ‫על ‪ 2‬מיליון ש"ח וההכנסה החייבת הנובעת‬ ‫ממנו אינה עולה על ‪ 0.5‬מיליון ש"ח בשנות‬ ‫הדיווח (בהליך המקוצר לא תתאפשרנה בקשות‬ ‫אנונימיות)‪.‬‬ ‫לאור האמור‪ ,‬מומלץ לנצל את הנוהל החדש ואת‬ ‫הוראת השעה‪ ,‬ולבחון את חובות הדיווח השונות‬ ‫ביחס להכנסות ונכסים בישראל ובחו"ל‪.‬‬ ‫יצוין בהקשר זה כי רשות המיסים פועלת‬ ‫בתקופה האחרונה להרחבת חילופי המידע עם‬ ‫מדינות זרות‪ ,‬וזאת בין היתר לגבי חשבונות‬ ‫בחו"ל‪ .‬לפיכך‪ ,‬מומלץ במקרים הרלוונטיים‬ ‫לשקול את הפנייה להליך גילוי מרצון בכדי‬ ‫להימנע מנקיטת הליכים פליליים‪.‬‬ ‫פסיקה‬ ‫מס שבח ומס רכישה‬ ‫‪ .1‬סיווג תקבול שהתקבל מהמדינה עם סיום‬ ‫תקופת החכירה‬ ‫בפרשת דגון (ע"א ‪ )5865/11‬חכרה החברה‬ ‫מקרקעין מהמדינה לשם הקמתן והפעלתן של‬ ‫ממגורות לתבואה‪ .‬בהסכמים בין הצדדים נקבע‪,‬‬ ‫כי תקופת החכירה תסתיים בשנת ‪ ,2003‬ובמועד‬ ‫זה ישובו המקרקעין לידי המדינה‪ ,‬והחברה תזכה‬ ‫לפיצוי בגין השקעותיה‪ .‬החברה הקימה אגפים‬ ‫נוספים על השטח‪ ,‬ונקבע כי עם סיום החכירה‪,‬‬ ‫יועברו אגפים אלה לידי המדינה‪ ,‬אשר תשלם‬ ‫לחברה את ערכם של האגפים‪ ,‬בתנאי שבאותו‬ ‫זמן האגפים ימשיכו להוות "מפעל פעיל"‪ .‬המדינה‬ ‫שילמה לחברה סך של ‪ 26‬מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫עיקר המחלוקת בין החברה למנהל מיסוי‬ ‫מקרקעין‪ ,‬נסבה סביב השאלה האם התקבול‬ ‫שהעבירה המדינה לחברה עם סיום תקופת‬ ‫החכירה‪ ,‬מהווה תמורה עבור מכירת זכויות‬ ‫במקרקעין החייבת במס לפי חוק מיסוי‬ ‫מקרקעין‪ ,‬או שמא היא מהווה פיצוי בגין זכות‬ ‫כספית החייבת במס לפי פקודת מס הכנסה‪.‬‬ ‫החברה שביקשה למסות את העסקה לפי‬ ‫חוק מיסוי מקרקעין טענה כי יש לראות את‬ ‫התקבול כתמורה בגין מכר חוזר של המקרקעין‬ ‫בסוף תקופת החכירה‪ ,‬ולחילופין‪ ,‬כי התקבול‬ ‫הוא עבור מכירת הבניינים בהם פעלו האגפים‬ ‫הנוספים למדינה‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה את טענות החברה‪ .‬תחילה‪ ,‬קבע‬ ‫בית המשפט כי במקרה דנן חכירת המקרקעין‬ ‫לא הקנתה לחברה זכויות הדומות לבעלות אלא‬ ‫זכויות קצובות בזמן‪ ,‬ומשכך בתום תקופת‬ ‫החכירה לא בוצעה כל עסקה במקרקעין‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫נדרש בית המשפט לשאלה האם התשלום לחברה‬ ‫הוא עבור זכויות הבעלות באגפים הנוספים‬ ‫כ"מחוברים" (המהווים זכות במקרקעין) או‬ ‫עבור האגפים בהיותם עסק פעיל המשיא רווחים‬ ‫לחברה (זכות חוזית כספית)? בית המשפט קבע כי‬ ‫העובדה שהתמורה מותנית בכך שהאגפים יהיו‬ ‫פעילים וכן העובדה שהתמורה שולמה גם בגין‬ ‫הציוד והמכונות שהיו בהם‪ ,‬מצביעות כי מהות‬ ‫העסקה היא תשלום בעבור הפעילות העסקית‬ ‫ולא בעבור המבנים‪ .‬על כן נפסק‪ ,‬כי התקבול‬ ‫שהתקבל אינו עסקה לעניין חוק מיסוי מקרקעין‪,‬‬ ‫אלא רווח הון לפי פקודת מס הכנסה‪.‬‬ ‫‪ .2‬סיווג עסקה כעסקת קומבינציה‬ ‫בפרשת קמחי (ע"א ‪ )6351/12‬היה המערער‬ ‫בעלים של מגרש עם זכויות בנייה של ‪3.68‬‬ ‫יחידות דיור‪ .‬בשנת ‪ 1999‬התקשר המערער עם‬ ‫קבלן בהסכם להזמנת שירותי בנייה לבניית שתי‬ ‫יחידות דיור תמורת ‪( 165,000$‬הסכם שירותי‬ ‫הבנייה)‪ .‬מספר ימים מאוחר יותר התקשר‬ ‫המערער עם הקבלן למכירת קרקע לבניית ‪1.86‬‬ ‫יחידות דיור תמורת ‪( 70,000$‬הסכם המכר)‪.‬‬ ‫המערער דיווח למנהל מיסוי מקרקעין על הסכם‬ ‫המכר בלבד‪ .‬מנהל מיסוי מקרקעין הוציא‬ ‫למערער שומה לפיה מדובר בעסקת קומבינציה‪,‬‬ ‫בה מכר המערער לקבלן קרקע לבניית ‪1.86‬‬ ‫יחידות דיור תמורת בניית ‪ 2‬יחידות דיור על‬ ‫המקרקעין שנותרו בידיו‪ .‬שירותי הבנייה נאמדו‬ ‫לפי ‪ .283,500$‬המערער טען מנגד כי מדובר בשני‬ ‫הסכמים נפרדים וכי אף אם יראו בעסקה כעסקת‬ ‫קומבינציה הרי שלצורך קביעת השווי יש לקחת‬ ‫בחשבון את נתוני עלויות הבנייה של הקבלן או‬ ‫את שווי שירותי הבנייה כפי שנקבעו בהסכם‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע שמכלול תנאיהם של שני‬ ‫ההסכמים בין הצדדים ונסיבותיהם מצביעים‬ ‫על היותם כרוכים זה בזה‪ ,‬וכי מדובר בעסקת‬ ‫קומבינציה‪ .‬שני ההסכמים נכרתו בהפרש של‬ ‫מספר ימים‪ ,‬הקבלן לא שילם למערער את‬ ‫תמורת המקרקעין הקבועה בהסכם המכר‪ ,‬אלא‬ ‫קיזז אותה מן הסכום לו היה זכאי על פי הסכם‬ ‫שירותי הבנייה‪ ,‬ושירותי הבנייה ניתנו לגבי‬ ‫מלוא יתרת הקרקע שנותרה בידי הבעלים‪ .‬בית‬ ‫המשפט הדגיש‪ ,‬כי מתבקשת בחינה מהותית של‬ ‫העסקה‪ ,‬ואין בפרטים טכניים הנוגעים לאופן‬ ‫שבו הוכתרה או המועד שבו נחתמה‪ ,‬כדי לשנות‬ ‫את פניה‪ .‬לגבי שווי המכירה‪ ,‬קבע בית המשפט‬ ‫כי בעסקת קומבינציה שווי הבנייה יחושב כשווי‬ ‫השוק של שירותי הבנייה לבעלים בצירוף רווח‬ ‫קבלני מקובל ביום המכירה ומע"מ‪ ,‬אך ללא‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪83‬‬ ‫מרכיב הקרקע‪ .‬בית המשפט פסק כי נתוני השווי‬ ‫שהוצגו על ידי מנהל מיסוי מקרקעין מהימנים‪,‬‬ ‫ובהיעדר ראיות סותרות מצד המערער יש לקבל‬ ‫את האומדן שאושר בוועדת הערר‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיווג הסכם אופציה כהסכם מכר לרכישת‬ ‫זכות במקרקעין‬ ‫בפרשת ליה ייזום והשקעות (ו"ע ‪)35167-03-12‬‬ ‫חתמו העוררות עם בעלי קרקע על הסכם אופציה‬ ‫לרכישת זכויות בעלות על קרקע‪ .‬מאחר שעל‬ ‫הקרקע היו שתי חנויות שהוחזקו על ידי דיירים‬ ‫מוגנים‪ ,‬נקבע בהסכם תנאי מתלה לפיו מימוש‬ ‫האופציה מותנה בפינוי הדיירים‪ .‬בהמשך‪ ,‬פונו‬ ‫הדיירים והעוררות סיחרו את האופציה לקבוצת‬ ‫רכישה‪ ,‬שמימשה אותה באותו מועד‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין טען כי הסכם האופציה‬ ‫הוא במהותו הסכם למכירת זכות במקרקעין‪,‬‬ ‫וחייב את העוררות במס רכישה ובמס שבח‪.‬‬ ‫העוררות טענו מנגד כי מדובר באופציה ייחודית‬ ‫הפטורה ממס בהתאם להוראות סעיף ‪49‬י לחוק‬ ‫מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫הוועדה קיבלה את טענת מנהל מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫הוועדה אומנם קבעה כי קיומו של תנאי מתלה‬ ‫באופציה אינו אסור ואינו מעיד לכשעצמו על‬ ‫עסקת מכר‪ ,‬אולם במקרה דנן מאפייני ההסכם‬ ‫ונוסחו מוליכים למסקנה כי מדובר בהסכם‬ ‫מכר ולא בהסכם למתן אופציה‪ .‬ראשית‪ ,‬מנוסח‬ ‫ההסכם עולה כי לעוררות לא הייתה כלל זכות‬ ‫בחירה לממש את האופציה אלא הייתה חובת‬ ‫מימוש וחובת קיום‪ .‬בין הצדדים לעסקה הייתה‬ ‫הבנה כי אם יתקיים התנאי המתלה תמשיך‬ ‫העסקה לשלב הבא של מימוש האופציה‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫בכתב האופציה נקבע כי דמי האופציה יקוזזו‬ ‫מתשלום התמורה בהסכם‪ .‬כלומר‪ ,‬דמי האופציה‬ ‫משמשים מעין מקדמה על חשבון תמורת‬ ‫המקרקעין‪ ,‬כך שלמעשה בעלי הקרקע לא קיבלו‬ ‫תמורה עבור מתן האופציה‪ .‬שלישית‪ ,‬נקבע כי‬ ‫העובדה שהצדדים הסכימו כי התמורה תשמש‬ ‫לצורך קיום התנאי המתלה ופינוי הדיירים‬ ‫מצביעה אף היא כי מדובר בהסכם מכר‪ .‬לבסוף‬ ‫הוסיפה הועדה כי מנגנון הפיצוי שנקבע לבעלי‬ ‫הקרקע במידה שהאופציה לא תמומש‪ ,‬תומך‬ ‫במכלול הזיקות המצטברות ההופך את ההסכם‬ ‫להסכם מכר‪.‬‬ ‫‪ .4‬קביעת שווי עסקה על פי שווי השוק ולא על‬ ‫פי התמורה המוסכמת עקב יחסים מיוחדים‬ ‫בפרשת בלפוריה (ו"ע ‪ )20580-02-11‬חתמה‬ ‫אגודה עם קרן היסוד הסכם לרכישת מקרקעין‪.‬‬ ‫האגודה הצהירה לצורכי מס רכישה על הרכישה‬ ‫על פי שוויים של המקרקעין בשוק‪ ,‬שהיה גבוה‬ ‫בהרבה מהמחיר שסוכם בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין דחה את ההצהרה וחייב‬ ‫את האגודה לפי התמורה כפי שנקבעה בהסכם‪.‬‬ ‫האגודה הגישה ערר על החלטת המנהל‪.‬‬ ‫ועדת הערר קיבלה את הערר‪ .‬הוועדה ציינה כי‬ ‫נקודת המוצא היא ששווייה של זכות במקרקעין‬ ‫ייקבע על פי שווי שוק בהתאם לשווי שהיה נקבע‬ ‫בעסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון‪ .‬כחריג לכלל‬ ‫זה נתאפשר לקבל שווי על פי תמורה מוסכמת‪,‬‬ ‫זאת בתנאי שהתמורה המוסכמת נקבעה בתום‬ ‫לב ובהעדר יחסים מיוחדים בין הצדדים‪.‬‬ ‫ועדת הערר פסקה כי במקרה הנדון התמורה‬ ‫המוסכמת נקבעה על רקע יחסים ארוכי שנים בין‬ ‫האגודה לקרן היסוד‪ ,‬ולכן המחיר שנקבע הוא‬ ‫מחיר המושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים‬ ‫וכתוצאה מכך לא חל החריג בקביעת השווי‪.‬‬ ‫לכן נפסק כי יש להביא בחשבון את שווי השוק‬ ‫ביום הרכישה‪.‬‬ ‫יודגש למען שלמות התמונה כי במקרה זה אומנם‬ ‫חל על האגודה מס רכישה גבוה יותר‪ ,‬אך היא‬ ‫צפויה ליהנות מעלות רכישה גבוהה יותר בעת‬ ‫מימוש עתידי של המקרקעין‪.‬‬ ‫‪ .5‬עסקת רכישת מקבץ דיור הכולל זכויות‬ ‫השכרה בראי חוק מיסוי מקרקעין‬ ‫בפרשת שערי כרמל (ו"ע ‪ )32738-09-12‬התקשרה‬ ‫העוררת בהסכם לרכישת זכויות במקבצי דיור‬ ‫הכוללים שלושה בניינים בעלי ‪ 362‬יחידות‬ ‫דיור ושטחי שירות‪ ,‬מועדון ושני חניונים‪ .‬על פי‬ ‫ההסכם התחייבה העוררת לשלם למוכרת עבור‬ ‫מלוא הזכויות במקבצי הדיור סך של כ‪101-‬‬ ‫מיליון ש"ח‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת ההסכם‪ ,‬הומחו‬ ‫לעוררת חוזים בגדרם התחייבה עמידר לשכור‬ ‫את יחידות הדיור במקבץ לתקופה מוגדרת עבור‬ ‫דיירים הזכאים לדיור ציבורי (להלן‪" :‬זכויות‬ ‫ההשכרה")‪ .‬יצוין‪ ,‬כי המקבצים נבנו על פי‬ ‫תוכניות מתאר תקפות המייעדות את המקרקעין‬ ‫לדיור מיוחד למקבצי דיור בלבד‪.‬‬ ‫העוררת העריכה כי חלק מהתמורה ששולמה‬ ‫על ידה (‪ 86‬מיליוני ש"ח)‪ ,‬שולמה בגין הסכמי‬ ‫הדיור שאינם בגדר זכויות במקרקעין‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫הצהירה העוררת כי מדובר ברכישת ‪ 362‬דירות‬ ‫מגורים ועל כן חילקה את סכום הרכישה לפי‬ ‫מספר יחידות הדיור הנרכשות וחישבה את מס‬ ‫הרכישה בשיעור של ‪ 3.5%‬לכל דירה עד לסך של‬ ‫‪ 969,330‬ש"ח (לפי המדרגות באותה עת) הקבוע‬ ‫בחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין דחה את הצהרות העוררת‬ ‫וקבע כי כל התמורה שולמה עבור זכויות‬ ‫במקרקעין‪ .‬עוד קבע המנהל‪ ,‬כי מדובר ברכישת‬ ‫נכס מקרקעין אחד המהווה בניין ועל כן רק סך‬ ‫של ‪ 969,330‬ש"ח ממכלול התמורה יחויב במס‬ ‫רכישה בשיעור ‪ 3.5%‬וכל היתרה תחויב במס‬ ‫רכישה בשיעור ‪.5%‬‬ ‫ועדת הערר דחתה את הערר‪ .‬תחילה נדרשה‬ ‫הוועדה לשאלה האם רכישת מקבץ הדיור‬ ‫כמוהו כרכישת דירות מגורים כמספר יחידות‬ ‫הדיור במקבץ‪ ,‬או שמא מדובר ברכישת נכס‬ ‫אחד? הוועדה פסקה כי שני המבחנים‪ ,‬אומד‬ ‫דעת הצדדים בעת ביצוע העסקה וטיב הנכס‪,‬‬ ‫מובילים למסקנה כי מדובר במכירת נכס אחד‬ ‫ולא מספר דירות‪ .‬מהסכם המכר עולה כי העסקה‬ ‫התייחסה לנכס הכולל‪ ,‬העוררת רכשה נכס אחד‬ ‫שכלל בחובו חלקים שונים ובהם יחידות דיור‪,‬‬ ‫וזאת להבדיל מהתקשרות פרטנית לרכישת ‪362‬‬ ‫דירות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬במקרה הנוכחי על פי תוכנית‬ ‫המתאר‪ ,‬טיב הנכס הוא כזה שמחייב רכישתו‬ ‫כמכלול ולא מאפשר רכישת דירות נפרדות‬ ‫במקבץ‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אף העובדה שהתמורה‬ ‫שנקבעה היא תמורה כוללת ואין בה פיצול בין‬ ‫היחידות השונות‪ ,‬מעידה כי הצדדים התכוונו‬ ‫לעסקה לרכישת נכס אחד‪.‬‬ ‫ועדת הערר פסקה כי יש לפעול בהתאם להלכת‬ ‫בית המשפט העליון בעניין אספן (ע"א ‪)924/12‬‬ ‫ובעניין וילאר (ע"א ‪ ,)6340/08‬לפיהן לא ניתן‬ ‫להפריד בין זכויות ההשכרה לבין זכות הבעלות‬ ‫במקרקעין‪ ,‬וזאת מהטעמים הבאים‪ :‬יעוד המגרש‬ ‫היה אך ורק להקמת מקבץ דיור; אין בהסכם‬ ‫הרכישה כל הפרדה בין הזכויות השונות והבחנה‬ ‫ביניהן; בעסקה נמכרו לעוררת כל הזכויות במקבצי‬ ‫הדיור‪ ,‬הן זכויות החכירה והן הזכויות הנלוות‬ ‫להשכרת יחידות הדיור לעמידר‪ .‬הוועדה הוסיפה‬ ‫כי אין בסיס לטענה כי ניתן להפריד בין הזכויות‬ ‫לקבל שכר דירה על פי הסכמי מקבצי הדיור‬ ‫לבין הזכות במקרקעין‪ .‬למקבץ הדיור יעוד מוגדר‬ ‫ואין לו קיום כמקבץ דיור ללא זכויות ההשכרה‪.‬‬ ‫הזכויות על פי ההסכמים שלובות במקבץ וגם‬ ‫אם יתכן שהתקבולים יתקבלו על ידי גורם נפרד‪,‬‬ ‫הרי שהקשר בין המקבץ להסכמי המקבץ אינו‬ ‫ניתן להפרדה‪.‬‬ ‫מס ערך מוסף‬ ‫‪ .1‬דינן של תשומות ששימשו בחלקן לפעילות‬ ‫שאינה חייבת במע"מ‬ ‫בפרשת סימקו אחזקות (ע"א ‪ )6364/12‬דיווחה‬ ‫המערערת בדוחותיה הכספיים כי היא עוסקת‬ ‫בשלושה סוגי פעילויות‪ :‬השקעה בחברות שונות‬ ‫לשם הפקת רווחים; מתן שירותי ניהול וניהול‬ ‫משק זיתים‪ .‬המערערת החזיקה לבדה וביחד‬ ‫עם חברה נוספת בשבע חברות קשורות בתקופה‬ ‫נשוא הערעור אשר הניבו לה הכנסות מדיבידנד‬ ‫בסך של כ‪ 16-‬מליון ש"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬החזיקה‬ ‫המערערת ב‪ 50%-‬ממניות חברות בנות בתחום‬ ‫הספנות‪ ,‬בהן שימש בעל המניות של המערערת‬ ‫בתפקידים ניהוליים שונים‪ .‬המערערת קיבלה‬ ‫משתי חברות אלו דמי ניהול שהסתכמו לסך של‬ ‫כ‪ 7.5-‬מליון ש"ח בתקופה הנדונה‪ ,‬ועל הכנסה‬ ‫זו שילמה המערערת מע"מ כחוק‪.‬‬ ‫בתקופת הערעור ניכתה המערערת תשומות בגין‬ ‫הוצאות כלליות על מגוון פעולותיה‪ .‬הוצאות‬ ‫אלו כללו‪ ,‬בין היתר‪ :‬הוצאות נסיעות‪ ,‬שירותים‬ ‫מקצועיים‪ ,‬הוצאות משרדיות‪ ,‬ספרות מקצועית‬ ‫וכד'‪ .‬מנהל מע"מ התיר לה לנכות רק רבע‬ ‫מהתשומות‪ ,‬בהתאם לתקנה ‪(18‬ב)(‪.)3‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי קבע כי עיקר פעולתה העסקית‬ ‫של המערערת היא כחברת החזקות‬ ‫המשקיעה בחברות לצורך הפקת רווחי‬ ‫הון ומשיכת דיבידנדים שאינם חייבים‬ ‫במע"מ‪ .‬עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי‬ ‫הוכח שהתשומות שניכתה המערערת הן‬ ‫תשומות מעורבות ששימשו הן בפעילותה‬ ‫החייבת במס (מתן שירותי ניהול) והן‬ ‫בפעילותה שאינה חייבת במס (רכישת‬ ‫חברות והשבחתן)‪ ,‬והמערערת‪ ,‬שבחרה‬ ‫לנהל את פנקסיה במאוחד‪ ,‬לא הרימה‬ ‫את הנטל לייחס הוצאות ספציפיות‬ ‫לפעילות החייבת במס‪ ,‬ומשכך‪ ,‬רשאי‬ ‫היה מנהל מע"מ לאשר למערערת לנכות‬ ‫רק רבע מהתשומות שדרשה‪.‬‬ ‫בערעור לביהמ"ש העליון טענה‬ ‫המערערת כי הוצאות כלליות מותרות‬ ‫לניכוי אלא אם הוכח שהן שימשו‬ ‫להכנסה שאינה חייבת במע"מ וכי נטל‬ ‫ההוכחה רובץ על מנהל מע"מ‪ ,‬ומשלא‬ ‫עמד בנטל יש להכיר במלוא התשומות‪,‬‬ ‫ולחילופין‪ ,‬בשני‪-‬שליש מסכום התשומות‬ ‫בהתאם לתקנה ‪(18‬ב)(‪ )2‬לתקנות‪ .‬עוד‬ ‫טענה המערערת‪ ,‬כי בקביעת החלק‬ ‫מהתשומות המותרות בניכוי יש לבחון‬ ‫את טיב ההוצאה ולמה שימשה ולאו‬ ‫דווקא לפי מבחן ההכנסה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש העליון דחה את הערעור‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬בערעורי מע"מ בדבר ניכוי‬ ‫תשומות‪ ,‬על העוסק המבקש לנכות את‬ ‫המס רובץ נטל השכנוע בדבר זכאותו‬ ‫לניכוי‪ .‬בית המשפט קבע כי כאשר‬ ‫המחלוקת היא לבר‪-‬פנקסית‪ ,‬כלומר‬ ‫המחלוקת היא על השימוש בהוצאה‬ ‫ולא על עצם ההוצאה‪ ,‬העוסק הוא‬ ‫שנושא בנטל השכנוע ובנטל הבאת‬ ‫הראיות‪ .‬בית המשפט דחה את טענת‬ ‫המערערת וקבע כי פרשנותה מרוקנת‬ ‫מתוכן את תקנה ‪(18‬ב) הקובעת איזה‬ ‫אחוז מהתשומות רשאי העוסק לנכות‬ ‫כאשר נעשה שימוש "בלתי מסוים"‬ ‫בתשומות כלליות‪ ,‬שלא ניתן לייחסן‬ ‫לעסקאות ספציפיות‪ .‬בית המשפט‬ ‫דחה טענה נוספת של המערערת כי קבלת‬ ‫דיבידנד אינה בגדר עסקה ומשכך אין לייחס‬ ‫לה תשומות‪ ,‬וקבע כי על המערערת הנטל‬ ‫להוכיח כי כל התשומות אכן שימשו לצורך‬ ‫מתן שירותי הניהול החייבים במע"מ‪ ,‬וכי לא‬ ‫ניתן לנכות תשומות שיועדו ‘לכל שימוש אחר'‬ ‫גם אם השימוש אינו בגדר עסקה‪.‬‬ ‫בסוף דבריו התייחס בית המשפט למבחן לפיו יש‬ ‫לקבוע את "עיקר השימוש"‪ .‬בהתאם לפסק הדין‪,‬‬ ‫אין מבחן ההכנסות‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬מהווה את מבחן‬ ‫השימוש אולם ניתן להיעזר בו כאחד המבחנים‪.‬‬ ‫בית המשפט הוסיף כי מקובלת עליו הגישה לפיה‬ ‫היחס בין התשומות ששימשו לפעילות חייבת‬ ‫במס ובין התשומות שיועדו לשימוש אחר יקבע‬ ‫לפי שיעור השימוש בתשומה הרלוונטית (מבחן‬ ‫טיב ההוצאה)‪ ,‬אולם במקרה דנן אין הוא נדרש‬ ‫לקבוע מסמרות בסוגיה הואיל והמערערת‪ ,‬עליה‬ ‫מוטל נטל ההוכחה‪ ,‬לא הציגה ראיות לאופן‬ ‫השימוש בתשומות הכלליות והבלתי מסוימות‪,‬‬ ‫ומשכך ממילא לא ניתן ליישם מבחן זה‪0 .‬‬ ‫מ‪.‬י‪.‬ישראלית‬ ‫סו כ נ ו ת ל ב י ט ו ח ב ע מ‬ ‫“‬ ‫קבלן ‪ /‬יזם נכבד‪,‬‬ ‫כל מבנה‪ ,‬גבוה ככל שיהיה‪ ,‬מתחיל בבסיס יציב ואמין‪.‬‬ ‫• הלבנה הראשונה בכל בנייה היא בחירה באנשי מקצוע שאתה מקיף עצמך‪,‬‬ ‫סוכנות הביטוח‬ ‫כאן בשבילך לדרך בטוחה‪.‬‬ ‫• כשאומרים לך “ביטוח”‪ ,‬מה המילה מסמלת עבורך‪ ,‬והאם עונים על כל צרכייך?‬ ‫• כשאתה בונה בניין אתה בונה ביטחון לאנשים‪ ,‬האם יש לך את הביטחון שאתה צריך‬ ‫כדי להעביר את זה הלאה?‬ ‫• צד שלישי‪ ,‬חבות מעבידים‪ ,‬חבות מוצר‪ ,‬אחריות מקצועית ו‪...‬שכחת משהו?‬ ‫בביטוח‪ ,‬אל תיתן לאף פרט לברוח ממך‪ ,‬הרשה לנו להזכיר לך‪.‬‬ ‫• כל סיפור טוב מתחיל בסוכנות ביטוח טובה‪ ,‬אנשים טובים‪ ,‬מסורים‪ ,‬מקצועיים ובעלי ניסיון רב‪.‬‬ ‫הקמת פרויקט מחייבת התייחסות לסעיפי הביטוח הנדרשים על ידי הבנקים הממנים ‪ /‬מלווים‬ ‫אישורי קיום בביטוח וסעיפי אחריות‪ ,‬נזיקין וביטוח בין המזמין לקבלן‪ ,‬לקבלני משנה‪ ,‬יועצים‪,‬‬ ‫מפקחים ועוד‪.‬‬ ‫נשמע מורכב? אל תקל ראש בבחירת הסוכנות אשר תלווה אותך‪.‬‬ ‫בקיאה ברזי הביטוח מעל לשלושה עשורים ולרשותה רזומה מכובד של מקרים‬ ‫מורכבים אשר דרשו התערבות מקצועית‪.‬‬ ‫הינה הסוכנות המובילה בתחומה כיועצת ביטוח בתחום ההנדסי וכסוכנות‬ ‫המבטחת פרוייקטים רבים‪ .‬החברה מעניקה שרות למעל ל‪ 100-‬חברות קבלניות ויזמים‪,‬‬ ‫בהיקף שנתי כולל מעל ‪ 6‬מיליארד‪.₪‬‬ ‫לכן טרם ביצוע הפרויקט‬ ‫מזמינה אותך לקבלת הצעה ולהצטרף אל אותם‬ ‫קבלנים ‪/‬יזמים רבים‪ ,‬המקבלים שרות מאיתנו‪.‬‬ ‫“כי אף אחד לא מתכנן להיכשל‪ ,‬אולם רבים נכשלים בגלל חוסר תכנון“‬ ‫גוש עציון ‪ ,11‬גבעת שמואל ‪54030‬‬ ‫טלפון‪ | 03-7382500 :‬פקס‪03-7382510 :‬‬ ‫בוני הארץ‬ ‫‪0‬‬ ‫אוקטובר ‪2014‬‬ ‫‪85‬‬