הזיקה בין מקורות היהדות בנושא פעילות גופנית ותזונה לאורח חיים פעיל ובריא
1
בס"ד
הזיקה בין מקורות היהדות בנושא פעילות גופנית ותזונה
לאורח חיים פעיל ובריא בציבור הדתי הלאומי
מגיש :קלינגל משה ת.ז 772712720 -
מוגש ל:ד"ר כ"ץ מנחם
במסגרת לימודי מוסמך לחינוך גופני במכללה האקדמית
לחינוך "גבעת וושינגטון"
כסלו תשע"ד -אוקטובר 7710
2
הקדמה
נושא העבודה הוא נושא רחב היקף ומטרת העבודה לבדוק מה גישת היהדות כלפי הפעילות
הגופנית והתזונה ועד כמה היהדות הדתית על כל גווניה מתייחסת לאורח חיים בריא ופעיל
ולהבחין בהבדלים בין הזרמים השונים.
נולדתי למשפחה דתית ,עוד בנעורי הורי חינכו אותי לכללים נכונים הקשורים בשמירת
הבריאות .כלומר ,לאכול את מה שהגוף צריך באופן טבעי .הורי דאגו לי ולכל אחי ואחיותיי למזון
טבעי ובריא לגוף .ויותר מזה אמנו דאגה להשקות אותנו מדי פעם משקה טבעי צמחי על מנת
לנקות את הקיבה והמעיים כמניעה נגד מחלות מעיים שונות .אבי שהיה חובב ספורט בעיקר
בצפייה ,דאג תמיד לעודד אותנו לבצע פעילות גופנית והיה מגיע לצפות בנו בכל מיני תחרויות
ופעילויות ספורט.
בעבודה זאת ,אני מבקש לתת לציבור דתי הלאומי מידע על יחס היהדות לפעילות גופנית ושמירת
הגוף ,כדי לשבור את הסטריאוטיפ על הדתיים שאינם עוסקים בעניינים גשמיים מעבר ללימוד
תורה.
בעבודה זאת יש מגוון רחב של מקורות ראשונים ומאוחרים .יש לציין כי רוב הוגי הדעות לא
התייחסו לעניין הספורט בהיבט הבריאותי ,מה שגם מלמד על הגישה לספורט .נראה כי בעיה זאת
לא העסיקה מאד את היהודים לאורך התקופות.
העבודה בנויה על פי סדר כרונולוגי ,תוך בדיקת התייחסות גדולי הדור של כל תקופה ותקופה.
מהמקרא ,משנה ותלמוד ,כתבי הרמב"ם והרב קוק.
חכמי המשנה והתלמוד עוסקים בכל ענין בתקופתם ומביאים נקודות מבט מזוויות שונות.
חשיבות התזונה הנכונה למניעת מחלות שונות ואת סוגי פעילות הגופנית.
גישתו של הרמב"ם כרב ,הוגי דעות ורופא ,מבליטה את חשיבות פעילות הגופנית לגוף האדם
ובריאותו .השפעת פעילות הגופנית על הצורך ככוח גופני ונפשי לעבודת הבורא .לעומת הגישה של
הרב קוק ששם דגש על הצד הלאומי.
בעבודה מובא מחקר איכותני שנעשה על ידי ,על מנת לבדוק כיצד מורים מנהיגים רוחניים את מה
שנאמר במקורות היהדות בנושא פעילות גופנית ותזונה לתלמידיהם וכיצד זה מתבטא מהלכה
למעשה.
לכתיבת העבודה וחיפוש מקורות נעזרתי במערכת המחשוב באוניברסיטת בר אילן ובספרייה
הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים וכן ביעוץ ועזרה של הספרניות בספריית המכללה
"גבעת וושינגטון" ועל כך אני מודה להם ,תודה מיוחדת למנהלת הספרייה יפה סלם על כל העזרה
בחיפוש מקורות והתמיכה .תודה לד"ר אלה שובל על ההקשבה ועידוד בבחירת נושא העבודה.
3
ואחרון חביב למנחה העבודה ד"ר כ"ץ מנחם על ההנחיה המקצועית ,רעיונית והביבליוגרפית .על
כך ,תודה לכל.
מבוא
תרבות הגוף ,פעילות בריאה ותזונה נכונה תופסים מקום מרכזי בחיי האדם
בימינו.במחקר שנעשה בארה"ב התברר כי תרבות הגוף והספורט היא המוערכת ביותר בקרב בני
נוער אמריקאי יהודי ושאינו יהודי (אורן יריב ,3791,לח) .מה מעמדה של תרבות הגוף בעיני חכמי
ישראל? מה הם חשבו ופסקו לגבי התזונה? מה מקומה של תרבות הגוף והתזונה בציבור הדתי
הלאומי? על שאלות אלה ואחרות ננסה להשיב עליהן בעבודה זאת.
בתקופתנו שנושא הבריאות הכולל תזונה ופעילות גופנית משיקים זה אל זה ,נכתבו
ספרים רבים ונעשים מחקרים רבים בעניין בכל רחבי העולם .לפי מיטב ידיעתי ,לא נכתב אף לא
ספר אחד רציני ומשמעותי בימינו על ידי אישיות רבנית .כאדם דתי ושומר מצוות ,חשובה
התשובה ,מה דעת תורה בעניין? מה חושבים וכותבים בעלי סמכא רבנית בנושא שמירת הבריאות.
מעבר לחובה של האדם שהיא כמובן גם זכות גדולה ,מי מאיתנו אינו חפץ בחיים?! חיים תקינים
ובריאים ,עם מינימום בעיות ומקסימום יכולות ואפשרויות לקיים את יעודינו בעולם הזה .ומי
אינו חפץ בחיים ארוכים יותר?! ואל נאמר ,זה לא בידינו והכל גזרה משמים.
חשוב להדגיש ,העבודה הזאת אינה עוסקת בשיטות לא טבעוניות ולא דיאטטיות כזה או אחר,
אלא בדברים חיוניים השוים לכל נפש ,גברים ,נשים וצעירים .המטרה לנסות להביא למודעות כל
אחד על חשיבות הידיעה להתרחק מן הדברים המזיקים לבריאות ,לאמץ הנהגות טובות שחז"ל
לפני מאות ואלפי שנים כבר כתבו והנחו את הדורות הקודמים.
שני גדולי תורה,הרמב"ם והרב קוק (הראי"ה) מתייחסים לנושא .גישת שני הרבנים לנושא הוא
פרקטי אך יחד עם זאת הם דורשים עשיית פעילות גופנית מתוך גישה של קיום מצוות התורה
כהלכתה תוך הדגשה שחוסן גופני יעזור לאדם ולאומה היהודית כולה לעבוד את ה' טוב יותר.
הרמב"ם מרחיב גם בנושא התזונה ולדעת הרמב"ם לפעילות גופנית ותזונה יש גם השפעות נפשיות
ורגשיות על האדם.
גם ברפואה ידוע כי שמירה על אורח חיים בריא ומניעת מחלות תלויה בעיקר בשלושה גורמים:
הירגעות והימנעות מסטרס ,תזונה נכונה ופעילות גופנית ,ישנו מרכיב נוסף שלישי -גנטיקה,
(הבעיה היא שאיננו יודעים מה הגנטיקה שלנו טומנת בחובה) .מה גם שאדם שהגנטיקה שלו
איננה אופטימלית ,יכולה להשפיע על איכות חייו ואורכם ע"י אימוץ אורח חיים בריא המורכב
משלושת הגורמים לעיל.
אפשר לקבוע מעיון במקורות כי גם בתקופת חז"ל ,בימי הביניים ובעת החדשה אין חכמי
ישראל מתיחסים בחיבוריהם לפעילות גופנית אלא כדרך אגב,בעיקר כשהם נדרשים לפרש או
לפסוק אודות עימות לכאורה בין פעילות גופנית להלכה מסויימת .כך למשל ,מתיחס התנא אבא
שאול לריצה (תוספתא שבת,טז ,כב)" :אין רצין בשבת כדי להתעמל"; ובמאה ה -33במסגרת
ביאור ברייתא המתארת מקרה של אדם שהרג חבירו במהלך משחק בכדור (סנהדרין עז ,ע"ב)
4
מבאר רש"י את כללי המשחק בכדור":רגילין תינוקות להכות בכדור בכותל בכח כדי שתחזור
לאחור הרבה,ולאחר שזורק הוא רץ וחבירו אוחז את הכדור ומכה אותו בה אם יכול לכוון"
(רש"י,שם).
להלן סדר הפרקים ותוכנם:
פרק א' בעבודה זאת עוסק בסוגי הפעילות גופנית ותזונה .חשיבותם והשפעתם על בריאות האדם,
הדרך שעל האדם לנהוג לאורך חייו לפי המקרא המשנה והתלמוד .בנושא התזונה הפרק מתרכז
בעיקר בתקופת המשנה והתלמוד מאחר ובנושא זה אין כמעט התייחסות בהיבט הבריאותי
במקרא.
פרק ב' עוסק בהשקפתו של הרמב"ם שידוע שהיה רופא ופוסק הלכה.בספריו "משנה תורה"
"הנהגת הבריאות" וב"פרקי משה ברפואה" .הרמב"ם כותב על חשיבות פעילות גופנית ותזונה
נכונה ומאוזנת לשמירת בריאות הגוף.
פרק ג' מביא את הפירושים השונים להלכות דעות פרק ד' של הרמב"ם בספרו "משנה תורה
לרמב"ם" שמתייחס לאורח חיים פעיל ובריא.
פרק ד' מובא ההשוואה בין הנחיות בענייני תזונה ופעילות גופנית במשנה ותלמוד לבין הרמב"ם .
הפרק מפרט את ההשואה בנקודות שונות.
פרק ה' מביא את השקפתו של הרב קוק-הראי"ה ז"ל.הרב קוק שחי בתחילת המאה ה02-
בתקופה של התעוררות הציונות ,ראשית הגעגועים לארץ ישראל והחשיבה על הקמת המדינה.
הרב קוק ראה חשיבות רבה בחוזקה הגופני של עם ישראל כדי לחזק את החוסן הנפשי של העם
לתקומה.והדברים כתובים בספריו הרבים והמגוונים :מורה נבוכים ,אורות התשובה ,אורות
הראי"ה ועוד.
בפרק ו' העבודה דנה בהבדלים בהשקפתם של הרמב"ם והרב קוק בנושא פעילות גופנית.ניתן
לראות בפרק זה התייחסות לנקודות השונות הקשורות לפעילות גופנית ,השונה והמשותף לגבי
כל נקודה.
בפרק ז' העבודה עוסקת במחקר האיכותני הכולל שאלת החקר ,תמלול הראיון עם שני רבני
הציונות הדתית ,הראשון ר"מ במכינה קדם צבאית והשני רב המכללה לחינוך "גבעת וושינגטון".
הראיון הראשון היה עם הרב זאב מוק ר"מ במכינה קדם צבאית .התלמידים הצעירים במכינה
הקדם צבאית מגיעים מייד לאחר סיום בתי ספר תיכונים דתיים וישיבות תיכוניים .הראיון
הוקלט בבית הרב בישוב נווה צוף חלמיש .המרואיין השני הרב יצחק לוי ,רב המכללה לחינוך
"גבעת וושינגטון" המלמד סטודנטים וסטודנטיות להוראה .רובם לאחר שרות צבאי ושרות
הלאומי .הראיון הוקלט במשרד הרב במכללה.
הראיונות הוקלטו בעזרת תוכנת הקלטה ועברו תהליך תימלול ושיכתוב .לאחר הוצאות התמות
והקריטרונים ודיון ,הוסקו מסקנות על תהליך ומגמות בציבור הדתי הלאומי מהיבט הלימודי,
5
פעילות גופני והבריאות .בסיכום נכתבו מסקנות ,כיצד מקורות היהדות רואים את נושא הפעילות
הגופנית והתזונה על חיי היהודי והשפעתם על אורח חיים פעיל ובריא בציבור הדתי הלאומי.
פרק א :פעילות גופנית ותזונה בתקופת המקרא ,המשנה והתלמוד
א .1.פעילות גופנית תקופת המקרא
גילויי הספורט וביטוייו בתקופת המקרא בממלכות הפרת והחידקל ובתרבות המצרית
הפרעונית ,היו מכונסים על פי רוב תחת קורת גג כללית אחת והיא שניתן לכנותה בשם" :ספורט
קרבי" או "ספורט צבאי" ,כלומר" :אימוני גוף שונים ,שיועדו לטפח את המיומנויות הגופניות של
הלוחם ואת כושר הסיבולת שלו" (שורק יחיעם.)6 , 3792 ,
חשיבות הכוח
שימוש בכוח ,כפי שבא לידי ביטוי וגילוי במעשהו של יעקב ,הגל את האבן מעל פני הבאר
ונאבק(בראשית ,כט ;9-32 ,לא .)54 ,גיבורים ששימשו נושא להערצה כגון שמשון או יתר הדמויות
של השופטים ( אהוד בן גרא ,גדעון וכיו"ב) וכן דוד המלך (שמואל-א ,ד' ,) 30-39,מבשרי בשורות
מות אבשלום לדוד (שמואל-ב ,י"ח )37-10 ,ועוד מקרים .וזאת ,כמובן ,בשל אותן מלחמות מרובות
שנאלצו בני ישראל לנהל .ראוי לציין ,כי החיים עצמם דרשו מהאדם להיות חזק ,רק כדי שיוכל
לשרוד .בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף חלק מהשקפת עולם סדורה
או יעד אסתטי .גוף חזק היה אמצעי ואדם חזק ובעל מיומנות גופנית זכה להערכה.
המחול
במקרא אין הרבה עדויות המצביעות על קיום משחק וספורט במובן המודרני של המושג.
לעומת זאת קיים שפע של חומר המעיד על כך ,שהמחול היא חלק בלתי נפרד מהווי היהודי
בתקופה זאת .המחול כמו הספורט ,הנו תגובה מוטורית ופורקן יצר התנועה ,כאשר המחול שואב
את סיפוקו מתוך התנועה הריתמית עצמה ,והספורט מתוך שאיפה להישג .אפשר לראות,
שבעמים בימי קדם עדיין לא הייתה הפרדה בין ספורט משחק ומחול ,כפי שהיא קיימת בימינו אנו
(חרמון שלום,3797,עמ' ד) .מאז ותמיד היה הריקוד אחת הדרכים בהן הביע היהודי את דבקותו
בה' ואת תודתו לו .יותר מאשר בעמים אחרים היה הריקוד הדתי לא פולחן מגי המבוצע על ידי
מתווך אלא קשרו הישיר של הפרט אל אלוקיו ,שמצא את ביטויו בחגיגות עם של שמחה ציבורית
כללית.
שחיה
בין ענפי ספורט המוחזקים כמטפח הכושר הגופני של החייל וכמשפרים מיומנויותיו
בלטה השחייה ,תרגיל שמטבע הדברים היה מקובל באותם אזורים המשופעים בנהרות גדולים
(כגון :הפרת ,החידקל והנילוס) .לראשונה נזכר הביטוי "שחה" בספר ישעיהו והוא על דרך הסמל:
"ופירש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות ,והשפיל גאוותו עם ארובות ידיו" (ישעיהו ,כ"ה,
6
יב) .נראה כי זו הכוונה בספר ישעיהו .השוחה פורש את "ידיו בקרבו" תוך שהוא מאמץ בדרך זו
או נאד העור ו"משפיל גאוותו" כסמל לאותו נאד עור ,ובתנועת חביקה" ,עם ארובות ידיו" וכמה
מעניין הדבר ,שהביטוי "ארבה" בתלמוד הבבלי (בבא בתרא ,ל"ד ,ב ) בהשפעת השפה המקומית,
אינו אלא ספינה קטנה ,זו המופיעה גם במקום אחר כ"חבית של שייטין" (כלים ב ,ג; בבלי ביצה,
ל"ו ,ב; ירושלמי ביצה ,פ"ה ,סג ע"א; תוספתא ,שבת ,י"ד ,ד ),כלומר :מיתקן עשוי עץ ללימוד
שחייה או אבזר עזר לשחייה.
האבקות
לפני פגישת יעקב ועשו ,חוצה יעקב עם ליל את מעבר נחל יבוק ,הוא ומשפחתו עמו.
" ויותר יעקב לבדו ,ויאבק איש עמו עד עלות השחר ,וירא כי לא יוכל לו ויגע בכף ירכו .ותקע כף
ירך יעקב בהיאבקו עמו ,ויאמר :שלחני כי עלה השחר .ויאמר :לא אשלחך כי אם בירכתני"
(בראשית ,ל"ב .)04-09 ,לדעת יחיעם שורק ,יריבו של יעקב בחר בתכסיס שהיה מקובל על
המתאבקים בתקופה זאת ,היינו :חביקת ירכו או רגלו של היריב ולפיתתה ,בדרך שתכוון
להמעידו ולהפילו.
א .7.תקופת המשנה והתלמוד
רקע היסטורי -עם כיבוש הרומי של ארץ ישראל (ימי פומפיוס 61 ,לפנה"ס) כאילו הוחזרה עטרה
ליושנה וחוזקו הקשרים בין רומא לפרובינציות .אז גם עולה ההכרה בדבר עולם אחיד מלכות
אחידה ומשותפת לכל בני התרבות ההלניסטית -רומאית .כל מפעליו שך הורדוס המלך מצביעים
למשל ,על רצונו במימוש רעיונות אלו .ואכן ,תקופתו ,התקופה ההרודיאנית ,מתבלטת בין השאר
בעידוד הגימנסטיקה היוונית -הרומית בארץ ישראל ואף מחוה לה (שורק ,י.)34 .3792 .
יותר מאוחר אימצו חכמי המשנה והתלמוד את הגישה לנורמליזציה ביחסים בין ישראלים
לנוכרים כמורה דרך להנחותם בדרך (משנה ,גיטין ,ה' ,ו; עבודה זרה ,ב' ,ו' מ ; תוספתא ,שם ,ד,
א; יבמות ,יב ,יג ועוד) בעיקר לאחר המרד השני וזאת בכל תחומי החיים ,ולעיתים מזומנות דווקא
אזהרותיהם החוזרות ונשנות בדבר איסור מעשה זה או אחר ,ביחס לפעילויות ספורטיביות
(למשל בשבת) עשויות ללמדנו על פריצות בחוק\בהלכה .ולכן נראה להניח כי היהודים היו פעילים
גם בתחום הספורט (שורק ,י.)39 .3792 .
מסקנתי ,נראה כי החכמים לא ראו סתירה בין שלמות וגדלות רוחנית ובין כוח פיסי .להפך:
חכמים ראו בשלמות הפיסית של הגוף כוח ,דבר שיש להשתבח בו ,כמובן כל עוד שאין הדבר כרוך
בפולחן של עבודה זרה ( כפי שהיה בעולם היווני -רומי).
מדרשים
רבי שמעון בן מנסיה אומר משום רבי שמעון בר יוחאי" :הנוי והכוח והעושר והכבוד והחוכמה ...
נאה לצדיקים ונאה לעולם" (משלי טז ,לא) שנאמר " :תפארת בחורים כחם" (ישעיה ,כ .)07 ,ר'
שמעון בן מנסיה אומר" :אלו שבע מידות שמנו חכמים לצדיקים כולם נתקיימו ברבי ובניו"
7
(אבות ,ו ,ח) .כלומר רבי שמעון בן יוחאי רואה בתכונת הכוח הפיסי אחת משבע התכונות,
המרכיבות את האידיאל שרבי שמעון בן מנסיה מוצא ברבי יהודה הנשיא ובניו-הנחוץ הן לשלמות
האנושית (= צדיק) והן לצורך קיום העולם .ראוי לציין שחכמים ראו בכוח אידיאל יהודי ,שראוי
שימצא אצל צדיקים ולאו דווקא אצל גויים (שפיר ,א .תשנ"ג .)71-75 .מיומנות הגופנית של רבי
שמעון בן גמליאל נחשבה לאחת ממעלותיו הבולטות ( סוכה ,נג ,א) כמו כן יש פתגמים כלליים
בשבח הכוח:
.3הקב"ה משתבח בבעלי קומה( בכורות ,סד ,א).
.0אמר רבי יוחנן :אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם וענו (נדרים ,לח).
.1כן אמר רבי יוחנן :אין משיבים בסנהדרין אלא בעלי קומה ,בעלי חכמה ,ובעלי מראה
( סנהדרין ,יז ).
.5האב זוכה לבנו בנוי ובכוח ( עדיות ,ב ,ט ).
.4הנוי והכוח והעושר והחכמה ...נאה לצדיקים ונאה לעולם(פרקי אבות ,ח).
שמירת הגוף היא מצווה
אנו לומדים מהלל הזקן .גומל נפשו איש חסד היה הלל הזקן .הלל הזקן בשעה שהיה
נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך .אמרו לו תלמידיו :רבי ,להיכן אתה הולך? אמר להן :לעשות
מצווה ...לרחוץ במרחץ .אמרו לו :זו היא המצווה? אמר להן :אין ,ומה אם איקוניות של מלכים
שמעמידין אותן בבתי תיאטראות ובבתי קרקסין שלהן ,מי שהוא ממונה עליהן מורקן ושוטפן והן
מעלין לו סודרין ,ולא עוד ,אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות ,אנו שנברנו בצלם ובדמות דכתיב
כי בצלם אלוקים עשה את האדם על אחת כמה וכמה( ויקרא רבה ,מהדורת מרגליות ,ד.)7 ,
רווחת הדעה שדימוי היהודי הקלאסי ,כפי שהוא משתקף אצל חכמינו הוא של יהודי
תלמיד חכם ,העוסק כל היממה בלימוד תורה ולכן אין דעתו פנויה להבלי העולם הזה ,ובכללם
העיסוק בתרבות הגוף .דימוי זה הוא מוטעה מעיקרו .אנו מוצאים במדרשים תיאורים מפליגים
על כוחותיהם הפיזיים הגדולים של אבות האומה ,כמובן ,בד בבד עם ציון מעלתם הגדולה בתורה,
במידות ובמעשים טובים (שפיר ,א .תשנ"ג ,עמ' .)71כמו כן יש גם התייחסות להתעמלות.
שחייה
מתברר שהיהודים לא הסתפקו בשחייה במקווי מים ובמרחקים קטנים .אלא אף שחו
למרחקים ניכרים" :הטובל בים או בנהר אף אל פי שהפליג יותר ממיל ,הרי זה בחיותן"
(.תוספתא ,מכשירין ,ב ,ג) .הגמרא שחה לנו על רבי יוחנן ששחה בירדן והוא הסיפור על החזרתו
בתשובה של ריש לקיש ,על מנת שיינשא לאחותו היפה של רבי יוחנן (בבא מציעא ,פד ,א) .במקום
נאמר על ריש לקיש שהייה שחיין (שם ,ד ,א).
רכיבה
8
הלל הזקן לא ראה בספורט הרכיבה על סוס מותרות ,אלא צורך נחוץ שאם אדם היה
רגיל בו ,הרי אין למנוע זאת ממנו .על כן הקפיד לצייד את העבד בסוס כדי שיתעמל בו " :די
מחסורו אשר יחסר לו" (דברים טו ,ח) אפילו עבד אפילו סוס ,מעשה בהלל זקן שלקח לעני בן
טובים אחד סוס שהיה מתעמל בו" (תוספתא פאה ,ד ,י ) .הלכות מרוצי סוסים היו ידועים
לפרטיהם ,שימוש בסוסים ,פרדות ועגלות\מרכבות קירב את היהודים לאותם מרוצים (שורק ,י.
.)02 .3792
היאבקות
אמר רבי שמעון בן יוחאי :קשה הדבר לאומרו ואי אפשר לפה לפרשו( :משל) לשני
אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך .אילו רצה המלך לפרשן-פרשן ,ולא רצה המלך
לפרשן ,נתחזק אחד על חבירו והרגו .והיה מצווה ואומר :מאן יבעי דיני קדם מאלכ?! {מי יבקש
את דיני מלפני המלך}(בראשית רבה ,כב ,י).
ריצה
ריצה לצורכי ספורט ותחרות היה דבר מקובל בקרב אנשים .התלמוד הבבלי מביא משל:
" משל לאדם אחד ,אמר :יכול אני לרוץ שלוש פרסאות לפני סוסים בין ביצעי המים .נזדמן לו
רגלי אחד ,רץ לפניו שלושה מילין ביבשה ונלאה" ( סנהדרין ,צו ,א) כלומר ,המון העם הכיר היטיב
את המציאות של תחרויות ריצה בין אנשים ,בן אם מדובר בתחרויות שנערכו במקום יבש או
בתנאים יותר קשים – ביצות.
הליכה
נראה כי היא הייתה דרך התחבורה העיקרית באותה תקופה ,ולכן מודדים הרבה דברים
לפי זמן הליכה .למשל" :אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום" (ירושלמי ,ברכות ,א ,א) וכן
במקומות נוספים ( פסחים ,צנ ,צד) .אין בכך הוכחה כי עשו זאת לשם ספורט ,אלא לשם הגעה
ממקום למקום .ברור שהם היו בכושר שאיפשר להם ללכת מרחקים אלו.
משחקי כדור
בקהלת רבה מדובר על הפסוק " דברי חכמים כדרבנות" .הפשט הוא כדור בנות .מה כדור
מתגלגל מיד ליד ואינו נופל ,מקלעין בו בידיים ואינו נופל ,כך משה קבל תורה מסיני ומסר ליהושע
ויהושע לזקנים וכו' (אבות א ,א ) .המשחק היה מקובל מאד ( סנהדרין ז ,ב) .נראה שבאופן כללי
היה היחס למשחק הכדור שלילי ,משום שהיהדות ראתה בזמן הקדום במשחק הכדור עבודת
אלילים ( זמרי ,א .)3791( .יג ).
מחול
בתלמוד יש הגדרה של ריקוד המובאת בשם רב הונא" :קיפוץ-עוקר שתי הרגלים באחת ,
ריקוד -עוקר אחת וניח אחת" (ירושלמי ,ביצה ,ח) .וכן יש עדות על ריקודים שונים ,למשל:
"בשמחת בית השואבה היו מרקדין כאבוקות" (סוטה ,נא ,א).בתלמוד יש עדות על חגיגה שנערכה
9
ובה היו ריקודי נשים " :אמר רבן שמעון בן גמליאל :לא היו ימים טובים לישראל בחמישה -עשר
באב וביום הכיפורים ,שבהן בנות ירושלים בכלי לבן שאולין ,שלא לבייש למי שאין לו ...ובנות
ירושלים יוצאות במחולות ובכרמים ,ומה היו אומרות :בחור ,שא עיניך וראה מה אתה בורר לך"(
משנה ,תענית ,ד' ,ה')
דעה אחרת ,הייתה בקיאות לא היתה השתתפות.
נראה כי היהודים היו בקיאים גם בהוויות עולם ובכל הסובב אותם .מסופר על בית
מדרשו של רבי אליעזר שהיה נראה כאצטדיון (שיר השירים רבא ,א) וכוונתו לכך שהיה זה בית
מדרש גדול מפואר ומודרני ,לא נראה שאכן נכנס לאצטדיון לצפות בהתגוששות .נראה כי במקום
לא הייתה בו פריצות או אכזריות נטו .הן בני העם והן תלמידי חכמים בצעו תרגילי גוף הבאים
ליהנות את הנפש (אלוף ,י ,3791 .ז)
סיכום:
א .חז"ל הכירו בנחיצות הפעילות הספורטיבית כחובה דתית לשמירה על גוף בריא והכנה לחיי
מעשה.
ב .חז"ל הושפעו מהתרבות יוונית -רומית ולא התנגדו לפעילות גופנית כאשר הדבר לא בסתירה
לאורח חיים הדתי במפורש או במשתמע.
ג .תלמידי חכמים עסקו בפעילות גופנית לגוף ולנפש.
הנהגות תזונה במשנה ובתלמוד
הנהגת תזונה אנו פוגשים בעיקר בתקופת המשנה והתלמוד לכן אתרכז בתקופה הזאת.
בתלמוד בבלי במסכת שבת אנו קוראים את הסיפור על רב הונא ובנו.
אני מביא את הסיפור מתוך תלמוד בבלי מסכת שבת שמבואר ומתורגם ע"י הרב שטיינזלץ:
"אמר ליה רב הונא לרבה בריה :מאי טעמה לא שכיחת קמיה דרב חסדא דמחדדן שמעתיה? אמר
ליה :מאי אזיל לגביה? דכי אזילנא לגבי מותיב לי במילי דעלמא .אמר לי :מאן דעייל לבית הכסא
לא ליתיב בהדיא ,ולא ליטרח טפי .דהאי כרכשתא אחלת שיני יתיב ,דילמא משתמטא שיני
דכרכשתא ואתי לידי סכנה .אמר ליה :הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא?! כל
שכן זיל לגביה" ( .מסכת שבת ,פב ,א)
מבאר הרב שטיינזלץ (שם ,פב ,א) " :אמר לו רב הונא לרבה בנו :מה טעם אין אתה מצוי לפני רב
חסדא שמחודדות הלכותיו? אמר לו:מה אלך אליו? שכאשר אני הולך אליו מושיב מושיב אותי
ומעסיקני בעניני עולם .שאינם דברי תורה .כגון שאומר :מי שנכנס לבית הכסא לא ישב מיד ולא
יתאמץ מדי כי סופו של המעי התחתון תלוי על שלש שיניים שמא יתאמץ מדי וישמטו השיניים ,
השרירים האוחזים אותו ויבוא לידי סכנה .אמר לו רב הונא לבנו :הוא עוסק בחיי הבריות ,ואתה
אומר שבדברים סתם?! כל שכן שעליך ללכת אליו".
11
אנו רואים כמה היה חשוב לרב הונא ענייני הבריאות ואת רצונו לשכנע את בנו ללכת ולשמוע את
רבו בעניין זה.
להלן עניינים העוסקים בבריאות במשנה ובתלמוד:
3
ואמר רבא בר שמואל משמיה דרב חייא :אחר כל אכילתך אכול קמח ,ואחר כל שתייתך
שתה מים ,ואי אתה ניזוק .תניא נמי הכי :אחר כל אכילתך אכול מלח ,ואחר כל שתייתך
שתה מים ,ואי אתה ניזוק(ברכות ,מ ,ע"א).
0
ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן :הרגיל בחרדל- 1אחת לשלושים יום – מונע חלאים מתוך
ביתו(,אבל כל יומא לא .מאי טעמה-משום דקשה לחולשא דלבא) (ברכות ,מ ,ע"א).
1
ואמר רבי יצחק :כל האוכל ירק קודם ארבע שעות -אסור לספר הימינו (ברכות ,מד ,ע"ב).
5
תנו רבנן :טחול – יפה לשיניים וקשה לבני מעיים .כרישין - 2קשין לשיניים ויפין לבני
3
4
5
מעיים .כל ירק מוריק ,וכל קטן מקטין וכל נפש משיב את הנפש ,וכל קרוב לנפש.
4
תנו רבנן :אספרגוס 6יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעיים ,הרגיל בו -יפה לכל גופו,
המשתכר הימנו-קשה לכל גופו (ברכות ,נא ,ע"א).
6
אמ ר רבי חייא בר אשר אמר רב :הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעים; ולא עוד
אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין ומברין כל גופו של האדם(.ברכות ,מ ,ע"א)
9
שלושה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן :גודגדניות 7,וכפניות 8,ופגי תמרה( 9,ברכות ,נז,
ע"ב).
9
אמר רב חיסדא :תבשיל של תרדפין-10יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מיעיים
(ברכות ,ל"ט ,ע"א). 11
1פליקס סובר שהחרדל בספרות חז"ל הינו הכרוב ה (שחור (( )Brassica nigraפליקס ,הצומח עמ' ,)67פלדמן טוען שסתם חרדל בספרות חז"ל הוא
החרדל הלבן (( )Sinapis albaפלדמן ,צמחי עמ' )095-099
2רבים של כרישה()Allium porrumהשתמשו בה גם לעלים ("כרתי")וגם לשם קבלת "ראש" ,החלק התת אדמתי הלבן הקרוי בלשון המשנה
"קפלוט" (פליקס ,הצומח עמ' )99
3לגריעותא-עושה פניו ירוקות (בן יהודה ,מילון ,ד ,עמ' ,0361ערך ירק)
4היינו כל מאכל שלא הגיע לגמר בשלותו-מצמק ומזיק .בהמשך הסוגיה (שם)":אמר רב חיסדא :אפילו גדיא בר זוזא".כלומר ,פילו גדי ששוה זוז
אך עדיין לא נגמרה גדילתו גורם להקטנה-צימוק .הגמרא מדייקת שאם נגמרה גדילתו כדי רבע-אינו מזיק.
5פירוש :מאכלים שהגיעו לגמר בשלותם-מועילים.
6האספרגוס בספרות חז"ל אינו האספרגוס של ימינו(.)Asparagusפליקס כותב שהוא גבעולו של הכרוב (פליקס ,הצומח עמ' )96
7תלתן אלכסנדרוני (( )Trifolium alexandrinumפליקס ,עצי פרי עמ' .)064-069
8פרחי התמרים הזכריים (פליקס ,הצומח עמ' )393וראו הצעות זיהוי נוספות (פלדמן ,צמחי עמ' )343
9תאנים שלא הבשילו (בן יהודה ,מילון י ,עמ' 5927ערך פג)
11
7
אמר רב מרי אמר רבי יוחנן :הרגיל בעדשים 12אחת לשלושה יום מונע אסכרה מתוך
ביתו .אבל כל יומא לא .מאי טעמה-משום דקשה לריח הפה (ברכות ,מ ,ע"א).
32אמר רבי חמא ברבי חנינא :הרגיל בקצח- 13אינו בא לידי כאב לב (ברכות ,מ ,ע"א)
33והתניא ,עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות:
14
האוכל עלי קנים,
15
ועלי
גפנים ,ולובבי גפנים 16,ומוריגי בהמה 17 ,ושדרו של דג ,ודג מליח שאינו מבושל כל צרכו,
והשותה שמרי יין ,והמקנח בסיד 18ובחרסית 19 ,והמקנח בצרור שקינח בו חבירו ,ויש
21
אומרים :אף התולה את עצמו בבית הכיסא יותר מדאי (ברכות ,נה ,ע"א) 20.ישראל.
30משיב את הנפש 22.כרוב 23למזון ותרדין
(ברכות ,מ"ד ,ע"ב).
24
לרפואה ,אוי לו לבית שהלפת 25עוברת בתוכו
10התרד בתקופת חז"ל הוא סלק העלים ( )beta vulgarisשכן התרד של ימינו ( Spinacia oleraceaפליקס,
הצומח עמ' ;391,370פלדמן ,צמחי עמ' )007-006
11וכן עירובין כ"ח ע"ב
12עדשה תרבותית ()Lens esculenta
13קצח ( )Nigella sativaצמח תבלין ,בארץ גדלים בר שלושה מינים של קצח הבר (פליקס ,הצומח עמ' )359
14תחתוניות הם טחורים ראו פרוייס עמ' .394-396
15כל מיני הקנים הגדלים בארץ יש למנות את האבקה ( )Arundo donaxואת הקנה המצוי ( )Phragmites communisאשר נעשה בהן שימוש רב
כחומר לבנייה ,לקליעת מחצלות ולהתקנת קולמוסים .קיים גם מין נוסף של קנה והוא קנה הסוכר המצרי שימושי כעקבנה וקנה המצוי.
16תחילת צמיחת הזמורות בעונה ,הענפים הרכים של הגפנים (פליקס ,עצי פרי עמ' .)93
17החך של הבהמה והחלק העליון של הלשון .מוריגא בארמית חך וכך פירש הערוך.
18חומר לבן המופק משריפת אבני גיר (אלקלעי ,מילון עמ' ,3274ערך סיד).
19חומר שעושים ממנו כלי חרס (בן יהודה ,מילון עמ' 3991ערך חרסית).
20וכן שבת פא ע"א בשינויים קלים.
21הדבר תלוי כמובן במחלוקת בשאלה אם כל חמשת מיני דגן נכללים בחיטה ובשעורה ,הנמנות עם שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ
ישראל (דברים ח ,ח) ואם גם הם חייבים במצוות ביכורים .כך למשל נאמר שהכוסמין אינם בכלל שבעת המינים .ראה תוספתא ,ברכות ד,
י"א; ירושלמי ברכות פ"ו ע"א ,י ע"ב ; טור ושולחן ערוך ,אורח חיים קסח ,ד ועוד .לעומת זאת ,ממקורות אחרים נראה שכל חמשת מיני דגן
נכללו בחיטה ובשעורה שבמניין שבעת המינים ,ראה למשל בטור ,אורח חיים סימן רח; רמב"ם ,תשובות סימן פד ,עמוד .126-127
22על פי הגמרא שם קרוב לנפש פירושו קרוב לבית השחיטה.
23הוא כרוב העלים (( )Brassica oleraceaפליקס ,הצומח עמ' )96
24סלק העלים ,ראו הערה 6
25לפת ( )Brassica Rapaכנראה שהיא הלפת בעלת הפקעת השטוחה (פליקס ,הצומח עמ' )79הימ' מסייגת את ההתנגדות הנחרצת ללפת ומציעה
כצ=מה אפשרויות בהן ניתן לאוכלה (עם בשר ,עם יין ,לאחר בישול ממושך)
12
31סילון –מביא את האדם לידי ירקון( 26ברכות ,מ ,ע"א).
27
35תניא אידך :אכל כל מאכל ולא אכל מלח ,שתה כל משקין ולא שתה מים ,ביום-ידאג מן
ריח מהפה ,ובלילה מפני אסכרה (ברכות ,מ ,ע"א).
34תנו רבנן :הרוצה ליכנס לסעודת קבע -מהלך עשרה פעמים ארבע אמות ,או ארבע פעמים
עשר אמות ויפנה ,ואחר כך נכנס (ברכות ,כ"ג ,ע"ב ;שבת ,פב ,עא).
מזון בריא ודפוסי תזונה נכונים חשובים לבריאותו של האדם .המזון מספק לגוף את
אבות המזון להם הוא זקוק :חלבונים ,פחמימות ושומנים .מטבע הדברים ,חלו במהלך התקופות
תמורות בהרגלי האכילה ובהגדרות של מאכלים מומלצים ושאינם מומלצים.
ירקות קטניות ופטריות
היחס לאכילת ירקות בתקופת המשנה והתלמוד היה אמביוולנטי ,בתפריט המאכלים של
האמוראים הארצישראליים תפסו הירקות מקום חשוב .הם מעשירים את המזון בסיבים
תזונתיים (תאית) המצויים בהם בכמות משמעותית ,ובכך הם תורמים לפעילות עיכול תקינה
(אנציקלופדיה העברית ,כרך לב )913-911 ,ואף להקטנת הסיכון לסרטן המעי הגס .על החשיבות
התזונתית שייחסו לירק מעיד המאמר ":אסור לדור בעיר שאין בה גינות של ירק" (אורות ,טז)
בכתבי רבנים בימי -הביניים בולטת ההסתייגות מאכילת חלק מהירקות ביניהם הרמב"ם.
להלן נמנה את הירקות המרכזיים שנזכרו בספרות התקופה (:שמש ,א ,א .תשס"א)0-1 .
ירקות חריפים ( )Allium capeושום ()A .sativum
הבצל והשום נזכרו כירקות בסיסיים בדיאטה של עבדים המצרים (במדבר יא ,ה) .בימי חז"ל היו
הבצל והשום מאכלים עממיים חשובים ששימשו לבישול או כמתאבנים זולים .מאזכורים
ספרותיים שבתקופה זו עולה ,שהם נחשבו למאכלים מבריאים ומחסנים את הגוף (פסחים ,קיד,
ע"א) ,על אף שעלי הבצל הירוקים נחשבים למזיקים (בבלי עירובין ,לט ,ע"א) .באופן כללי,
הרמב"ם בניגוד לחז"ל המליץ להמעיט באכילתם (משנה תורה ,הלכות דעות ,פ"ד ,ה"א) ועל אף
זאת ,הוא ציין את חשיבותם הרפואית .הדעה הרווחת המודרני היא ,שלשני גידולים אלה יש
חשיבות רפואית משום שהם מכילים חומרים בעלי תכונות אנטיביוטיות ,כך למשל לפי מחקרים
אחרונים עולה שהשום מונע עליה ברמת השומנים בדם ((Kendler,s.)1987) .pp 670-685
ירקות למאכל העלים חסה ()Lactuca sativa
חז"ל החשיבו את החסה כגידול מועיל לעיכוב המזון ולשיפור הזיכרון (עבודה זרה ,יא ,א).
26לדעת פרוייס ,ירקון היא האנמיה והצבע הירוק מעיד על מצב חיוורון .לדעתו אין מקום לפרש את הירוק החזל"י כאן כצהוב כיוון שבנושא
המחלות וגווני הגוף הצהוב עומד בניגוד לירוק למשל :כתובות ק"ג ע"ב (פרוייס ,רפואה עמ' .)365-369קיימת מחלת ירקון נוספת זו הפוגעת
בגידולי שדה ראו פליקס ,הצומח עמ' .92
27וכן ברכות סב ע"א ,בכורות מד ע"ב ,תמיד כז ע"ב.
13
כרוב ))Brassica oleracea var. Acephala
חז"ל החשיבו מאד את הכרוב מבחינה תזונתית ורפואית (משנה תרומה ,פרק י' ,מ יא.
ברכות מד ,ב) אולם חכמים בימי הביניים הסתייגו מאכילתו .יש שמנו אותו בן הירקות המזיקים
שלא לאכלו (צידה לדרך ,מאמר ראשון כלל ג ,פ"ד ,עמ' .)49הרמב"ם ,המליץ להמעיט באכילתו
או שלא אכלו חי .לפי מחקרים אחרונים נודעת חשיבות לכרוב וגידולים אחרים ממשפחת
המצליבים ( )Cruciferaceבשיפור פעילות המעיים משום ריבוי הסיבים התזונתיים ומניעת
מחלות סרטניות ).(Puelo,M,A. 32, PP 6
חציל ()Solanum melongena
למרות ערכו התזונתי הנמוך הוא שימש כמאכל ומרכיב בתרופות (אנציקלופדיה לחקלאות ,ח"ב,
עמ' .) 112מקורות רבניים ומקורות רפואיים בימי הביניים המליצו שלא לאכלו ,ומסתבר,
שכוונתם לזנים המכילים חומרי רעל והמצריכים עיבוד טרם האכילה .הרמב"ם טען שהחציל הוא
מזון רע ,אולם יחד עם זאת ,הוא כסם המחזק את הקיבה ,מפיג בחילות ובעל אופי חם ויבש
(הרמב"ם הנהגת הבריאות .3749 .א.)33 ,
14
פרק ב:פעילות גופנית ותזונה בהשקפת הרמב"ם
ב 1.פעילות גופנית
בין ענקי הרוח שקמו ליהדות בולט הרמב"ם גם ברב-גוניות אישיותו וכתביו .הוא עסק
בפילוסופיה ,פרשנות למשנה ,ספרי הלכה ,הנהגת העם וכתיבת איגרות וכמו כן עסק ברפואה
וכתב ספרים בנושא .הרמב"ם דן בחיבוריו בפעילות גופנית בתחומים :הפילוסופי ,ההלכתי
,הרפואי והתזונתי .בנוסף לכך ,דעת הרפואה המודרנית היא שקיימת חשיבות רבה מאד לפעילות
הגופנית של האדם .כבר לפני כאלף שנה ,הרמב"ם אמר מילים ברורות על חוסר פעילות גופנית:
"וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל ,או מי שמשהה נקביו ,או מי שמעיו קשין -אפילו אכל
מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה -כל ימיו יהיו מכאובים ,וכחו תשש" (הלכות דעות ,ד
,יד)
הבריאות צורך חיוני
תכליתו של האדם היא הכרת האלוקים .סגולות האדם ,צרכיו ופעולותיו מגויסים להשגת
התכלית הזו וכל פעולה שאינה תורמת להשגת מטרה עליונה זו ,הרי הוא פועל הבל .כל בני האדם
זקוקים לבריאות קובע הרמב"ם .אולם אינם יודעים מה נכון לעשות וכיצד לעשות ,הקושי היא
באי-ידיעת התועלת של הבריאות ובהעדר אמות מידה ,שעל פיהן ידע האדם את המידות הראויות
לו .כי האדם צריך לדעת לאזן בין מיעוט העלול להזיק לבין ריבוי שגם הוא עלול להזיק .עליו
לבחור בדרך האמצעית והיא לאיזון לפי צרכיו לא פחות ולא יותר(שמונה פרקים ,פרק ד' ;הלכות
דעות א ,ב ),וכיצד ידע מה היא המידה הנכונה ,המאוזנת? הרמב"ם ער לבעיה הזו והוא הכן מנחה
את האדם להתנהגות הראויה.
הבריאות היא תכלית אמצעית
יש גישה אחת ואחידה בכתבי הרמב"ם ,שמירת הגוף היא אמצעי למטרה גבוהה יותר
ושלמותו הוא המצווה .כלומר ,אין לראות בתרבות הגוף תכלית לעצמה .וכך הוא אומר" :המנהיג
עצמו על פי הרפואה ,אם שם לבו שיהיה כל גופו ואבריו שלמים בלבד ,ושהיו לו בנים עושים
מלאכתו ועמלים לצורכו-אין דרך טובה .אלא ישים ליבו שיהיה גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו
ישרה לדעת את ה' שאי אפשר שיבין וישתכלל בחכמות והוא רעב וחולה או אחד מאבריו כואב"
(הלכות דעות ,ג ,ג) .תפיסתו של הרמב"ם היא שפעילות הגופנית נחוצה מאד לשם שמירת
הבריאות ,אולם היחס לפעילות גופנית הוא בתודעתו של האדם ,ויחס זה שונה מאדם לאדם וזה
ישתנה כפי מטרת העושים ושלמותם" .כי יש שם (במציאות) דברים רבים והכרחיים או תועלתו
גדולה אצל אחדים ,ואצל אחרים אין להם צורך כלל ,בהתעמלות הגוף לכל שינוי מיניהן (סוגי
התעמלות ) שהם הכרחיים להתמדת הבריאות כפי שראוי אצל מי שיודע מלאכת הרפואה" (מורה
נבוכים ,של"ה) .היחס לפעילות גופנית שונה מאדם לאדם ,יש הרואה בה פעולה שתועלתה גדולה,
15
בעוד שיש גם מי שרואה בהתעמלות פעולה מיותרת .אם כי ,אומר הרמב"ם שעל פי הרפואה
המוסמכת להורות בענייני הבריאות ,ההתעמלות הכרחית בשמירת הבריאות ,כי בכוחה לדחות
את רוב " החולאים" .מן הנכון הוא להתנהג על פי הצורך הרפואי וההדרכה הרפואית .ואף על פי
כן ימצאו בני אדם שיראו בהתעמלות פעולה בלתי נחוצה.
"ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף .כל זמן שהאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע
ומעיו רפין ,אין החולי בא עליו וכחו מתחזק" (הלכות דעות ,ד ,י"ד)
"ובהתעמלות ידחה נזק רוב ההנהגות הרעות אשר יתנהגו בהם רוב האנשים" (הנהגת
הבריאות ג ,ל"ג)
"הואיל והיות הגוף בריא ושלם הוא מדרכי ה' יתברך ,שהרי אי אפשר שיבין או ידע
דבר מידיעת הבורא והוא חולה ,לפיכך צריך אדם להרחיק את עצמו מדברים
המאבדים את הגוף" (הלכות דעות ,ד ,א)...וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל ...
כל ימיו מכאובים וכוחו תשש "(הלכות דעות ,ד ,טו)
העובדה ,שהרמב"ם מעמיד את העיסוק בעמול כמצווה והלכה ,עשויה להעיד על החשיבות הרבה
שהוא ייחס לנושא תרבות הגוף ופיתוחה בקרב היהודים .לדעת הרמב"ם אסור שהתרגול יעשה
באקראי אלא יבוצע באופן תקין וסדיר ,על מנת שיהפוך להרגל.
הרמב"ם פוסק במפורש כי "כי המשובח שבמיני התעמלות הוא שיתעמל עד יגיעת הגוף ,שתגיל
הנפש ותשמח ,כמו הצורה והצחוק בכדור ...ראוי שתחדש כוונתך בעניין תנועת הנפש יותר מעניין
תנועות הגוף כדי מעלת הנפש על הגוף ,ותכוון בכל מיני התעמלות שתחבר בהם לבעליהם עד
שיגיע שמחה ושעשוע גילה"(פרקי משה ,מאמר השמונה עשר)
אם כן ,הרמב"ם העניק לגיטימציה לפעילות גופנית ,אך זו לא הפכה בכך לחלק אינטגרלי בחינוך
היהודי הממוסד שהוקדש ברובו ככולו ללימוד התורה.
ב 7.תזונה לפי הרמב"ם
גישתו של הרמב"ם היא " ,שפעולתו הרוחנית של האדם מושפעת במידה רבה מהתנהגותו
והרגליו של בעניינים פיזיים .הוא ייחס למזון בריא ולהרגלי אכילה נאותים חשיבות רבה ,כאשר
הם משמשים בסיס לבריאות תקינה ואמצעי לעבודת הא -ל .ככל הנראה ,כרב וכרופא גם יחד
,ניצל הרמב"ם את הדת ,שהיו נגישים לאנשי תקופתו ,כאמצעי להפצת עקרונות הרפואה
והדיאטטיקה .נציין שגישת הרמב"ם ששמירת הבריאות היא תנאי חשוב בעבודת המאמין אומצה
על ידי רבנים נוספים בימי -הביניים המאוחרים עד ימינו" (שמש ,א ,א .תשס"ה.)3.
הרמב"ם דורש התאמת מזון האדם לצורכי גופו לשמירת הבריאות .רוב המחלות נובעות
מתזונה לא נכונה " :ורוב החולאים( "...הלכות דעות ,פרק ד') מאכילת מאכלים רעים או מפני
שאוכל אכילה גסה וממלא את כרסו ,לכן מציע הרמב"ם לכל ":ישים על ליבו שיאכל וישתה כדי
להברות גופו ואיבריו בלבד .לפיכך לא יאכל כל שהחך מתאווה ,אלא יאכל דברים המועילים לו"
16
(שם ,פרק ג) .האדם יאכל אך ורק מזון בריא ,מזון שיתעכל כראוי ,בלשונו" :לא יאכל אדם עד
שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משביעתו"(הלכות דעות ,פרק ב') .עודף מזון בקיבה גורם
לכך שחלק ממנו אינו מתעכל כראוי; בנוסף לכך נוצר לחַ ץ אל כיוון הסרעפת ,הגורם קשיי נשימה
ודופק מהיר .להלן מבחר מחיבוריו בהלכה וברפואה המייצגים את דעתו:
".3ישים את ליבו שיאכל וישתה כדי להברות את גופו ואבריו בלבד" ( הלכות דעות ,ג,
ב).
".0לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב"(.הלכות דעות ,ד ,א).
".1לא יאכל אלא אחר הרעב הצודק ...ולא ישתה האדם מים ,כי אם המצא הצודק (הנהגת
הבריאות ,עמ' .)11
".5לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו ,אלא יפחת כמו רביע משביעתו" ( הלכות דעות ,ד,ב).
הבריאות היא אפוא צורך קיומי ,והיא תכלית הצרכים הביולוגיים .הבריאות בהיותה צורך
מצורכי האדם דומה לאכילה ושתיה ,אם כי אינה חיונית כמותם .האדם בוחר את ההתנהגויות
הרצויות לו באשר לאיכות הבריאות ושלמותה .בעוד שהוא מנוע מלבחור אם לאכול ולשתות,
שכן אלו הם כורח חיים שאין מנוס מהם.
הרמב"ם מתייחס גם לשתייה ,ומציע שלא לשתות בשעת הארוחה" :ולא ישתה מים בתוך המזון
אלא מעט מהול ביין" (שם ,פרק ד') .השתייה בעת האכילה מדללת את מיצי העיכול ומפריעה
לתהליך העיכול .שתייה כזו גורמת גם אכילת-יתר .אחד התנאים לעיכול תקין של המזון הוא:
אחרי הארוחה ,יש לתת לגוף מנוחה מוחלטת .פעילות גופנית אפשרית ורצויה לפני הארוחה ,אבל
לא אחריה" :לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו ולא יהלך ולא ירכב ולא יגע ולא יזעזע גופו ולא
יטייל עד שיתאכל [יתעכל] המזון שבמעיו ,וכל המטייל אחר הליכתו או שייַגע הרי זה מביא על
עצמו חולאים רעים וקשים( ".הלכות דעות ,פרק ד').
הואיל והיות גוף הבריא ושלם – מדרכי ה' הוא ,שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא
והוא חולה ,לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולנהג עצמו בדבריו
המחלימים ,ואלו הן " :לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא ואל
ישהה נקביו אפילו רגע אחד("...הלכות דעות ,ד,ב).
סיכום
ארוחה המותאמת לצרכיו של האדם ,ילד ומבוגר כאחד ,ארוחה קלה ,טעימה ,המותירה
אחריה הרגשה נוחה עם מרץ להמשך הפעילות ,תוסיף משמעות מיוחדת לברכה האחרונה" :בורא
נפשות רבות וחסרונן על מה שברא להחיות בהם נפש כל חי" (סידור תפלת החודש .)515 .תחושת
החיות והחיוניות הממלא אותנו שופעת ומתפשטת דרך כל מערכות הגוף ,ומעלה אותו לרמת
הבריאות המרבית .ונזכה לקיים את מצוות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד' ,טו )
להרחיק את עצמנו מהדברים המזיקים לגוף ,ולהנהיג עצמנו מהדברים המזיקים לגוף ,ולהנהיג
עצמנו בדברים המבריאים והמחלימים.
17
לעיתים המליץ הרמב"ם באופן שונה מזה של חז"ל -כך למשל :בעוד שחז"ל ראו בירקות מזון
בריא לאדם כמו שנאמר " :א"ר יוסי בי בון אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק
(ירושלמי קידושין ,פ"ד) ,הרמב"ם הסתייג מאכילתם הוא השמיט המלצות רפואיות רבות של
חז"ל בענייני מאכלים ותזונה ,וגם קבע הנהגות בריאות אחרות ,כגון המלצתו להמעיט באכילת
כרוב ושום כנ"ל לגבי תמרים (שמש ,א .א .)6 .יחס דומה מצאנו גם אצל חכמים ורופאים אחרים
בימי הביניים .יש לאמר שחכמים והרופאים היום רואים את הדברים בצורה שונה מהרמב"ם.
לדעתי ,היום ניתן לגדל ירקות בשיטות שונות ובמערכות השקיה טובות מהעבר .המערכות היום
יותר היגייניות וטובות יותר ולפי חכמי והרפואה בימינו ,הירק הוא מרכיב חשוב ובריא לגוף
האדם ומגדיל את מערכת החיסון בגוף האדם.
18
פרק ג :פירושים להלכות דעות פרק ד' לרמב"ם
בפרק ד' בהלכות דעות הרמב"ם עוסק בהנחיות הקשורות לפעילות גופנית לאכילה ושתיה.
מפרשי הרמב"ם ונושאי כליו מפנים למקורות התלמודיים.
הלכה א
הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא ,שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא
והוא חולה ,לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ,ולהנהיג עצמו בדברים
המברים והמחלימים ,ואלו הן:
לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ,ולא ישתה אלא כשהוא צמא ,ואל ישהא נקביו אפילו רגע
אחד ,אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד.
מפרשי הרמב"ם ונושאי כליו מפנים לתלמוד בבלי :
הרב קאפח( :ברכות סב ,ב)בר קפרא ...עד דכפנת – אכול ,עד דצחית – שתי ,וכו' [= בעוד שאתה
רעב – אכול ,בעוד שאתה צמא – שתה ,וכו'] .רש"י ,לדוגמה ,מפרש ,ד"ה עדכפנת אכול" :שאם
תשהה תעבור ממך תאות המאכל ,ואין המאכל מועיל" .ראה עוד ב'עיונים' במהדורת שטיינזלץ.
כלומר ,בר קפרא בתלמוד ,כמו הרמב"ם ,מתייחס לזמן הרצוי לאכילה ושתיה .אך ככל הנראה
הנחיה שלו היא שונה מהנחיית הרמב"ם ,במיוחד לפי פירוש רש"י ,וככל הנראה אף מנוגדת לדעת
הרמב"ם.
הרב רבינוביץ'' :צריך אדם להרחיק -המטרה כלל התורה 0דברים והם" :תיקון הנפש ותיקון
הגוף" (מורה נבוכים ג ,כז) .לעולם לא יאכל אדם עד שירעב ושלא ישתה עד שיצמא .כשיצמא שלא
יאחר לשתות ושצריך נקביו שלא ישהה אותם.
הלכה ב
לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו .ולא ישתה מים בתוך המזון
אלא מעט ומזוג ביין .וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות ,ולא ירבה
לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון ,ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו,
לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום ,או יעשה מלאכתו או יתיגע ביגע
אחר...
על המשפט הראשון "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו" מפנים
מפרשי הרמב"ם ונושאי כליו לבבלי.
הרב קאפח( :גיטין ,ע ,ע"א) :הממלא כרסו מכל דבר אחזתו אחילו ...אמר אליהו לר' נתן אכול
שליש ושתה שליש והנח שליש...
הרב רבינוביץ( :גיטין ,שם) תנא ,והממלא כרסו מכל דבר אחזתו אחילו ...מאי אחילו? אמר רבי
אלעזר ,אש של עצמות.
ב"ספר הקצרת"( מהדורת ז ,מוטנר ,ירושלים תשכ"ה עמ' )93כתב רבינו ז"ל :וכבר גדרו הרופאים
הראוי בזה והוא שיסלק אדם ידיו קודם שיקוץ מאוכל ,אך בעת שתנוח רב תאוותו ,וישאר על
האדם מן התאוות שארית מועט .ולא יאכל עד שיבדוק עצמו ...עד שיהלך וכו' (ברכות כג ,ב ):
"תנו רבנן ,הרוצה להיכנס לסעודת קבע ,מהלך 32פעמים 32אמות או ד' פעמים י' אמות ויפנה
ואחר יכנס" .פרקי משה (מאמר יח) עמ' :039מי שהרגיל להתעמל קודם המאכל לא יצטרך
19
לשמירה רבה וחזקה .המשובח שבמיני התעמלות היא שיתעמל עד יגיעת הגוף שתגיל הנפש
ותשמח .משחק הטניס -משובח .אינו מביא לפגיעות.
הרב רובינשטיין :המשך פירוש על המשפט השלישי "וכשיתחיל המזון להתעכל" מפרשי הרמב"ם
מפנים למסכת ברכות נג:
הרב קאפח :וכמה שיעור עיכול? כל זמן שיצמא מחמת אכילתו .וכבר תמהו המפרשים .והנכון
מבחינה בריאותית ,כשהמזון דליל מחמת המים קשה להתעכל ומתעפש וגורם לנפיחות בטן.
הרב רובינשטיין :על המשפט "ולא יאכל עד שיבדוק את עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו"
לפי פירוש הרמב"ם לעם מביא ממסכת שבת פב" :הנצרך לנקביו ואוכל ,דומה לתנור שהסיקוהו
על גבי אפרו – וזוהי תחילת הזוהמה.
לפי הפירוש ,האדם צריך לנהוג בהתאם לצורך גופו ומקרה זה צורך נקביו קודמים לאכילה.
הלכה ג
לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל ,ולא יהלך ולא ירכב ולא ייגע ולא יזעזע גופו
ולא יטייל עד שיתעכל המזון שבמעיו .וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע -הרי זה מביא על עצמו
חלאים רעים וקשים.
הרב רובינשטיין :על המשפט ":לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו "...המפרש מפנה למסכת גיטין
,ע ושם נאמר ":שלושה דברים מתישין גופו של אדם ,ואלו הן :אכל מעומד ושתה מעומד...
ומסביר ,בימינו אין נוהגים להיזהר בזה.
על המשפט "וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע -הרי זה מביא על עצמו חלאים "...המפרש מפנה
למסכת תענית י' אך לא נמצא פירוש.
נראה שהרמב"ם מבדיל בין זמן האכילה בפועל שצריכה להיות בישיבה ללא כל פעילות פיזית
כלומר במנוחה מוחלטת .לעומת זאת לאחר האכילה אין לבצע פעילות אקטיבית אך לא צריך
להיות במנוחה מוחלטת .וזאת הכוונה בדברי הרב רובינשטיין "בימינו אין נוהגים להיזהר בזה".
הרב קאפח( :בגיטין ע ע"א) שלושה דברים מתישין גופו של האדם אכל ועמד שתה ועמד.
הלכה ד
היום והלילה כ"ד שעות ,די לו לאדם לישן שליש שהוא שמונה שעות ,ויהיו בסוף הלילה כדי
שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות ,ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש.
הלכה ה
לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו אלא על צדו ,בתחלת הלילה על צד שמאל ,ובסוף הלילה על
צד ימין ,ולא יישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה כמו שלש או ארבע שעות ,ולא יישן ביום.
הרב רובינשטיין :על המשפט " לא ישן אדם ...בתחילת הלילה על צד שמאל" .כדי שיהא הכבד
שהוא בימין על האצטומכא (קיבה) ויחממהו להחיש עיכול המזון" וכן נאמר ..." :ולא ישן ביום"
כוונת רבינו לשינה קבועה.
הרב רבינוביץ :פירש המאירי ז"ל :אין ראוי לאדם לקבוע שינה ביום אלא שישן ארעי ויתחזק
באומנותו או בתורתו לפי מה שהוא.
הרב קאפח :הרמב"ם לא כתב כאן ע" פ ההלכה רק מה שהוא על פי הרפואה ,וכבר נודע בזמנינו
שהשינה ביום לא טוב לבריאות.
21
הלכה ו
דברים המשלשלין את בני מעים כגון ענבים ותאנים ותותים ואגסים ואבטיחים ומיני( ומעי)
הקשואים ומיני( ומעי) מלפפונות אוכל אותם האדם בתחילה קודם אכילה ,ולא יערבם עם המזון,
אלא שוהה מעט עד שיצאו מבטן העליון ואוכל מזונו ,ודברים שמאמצין את בני מעיים כגון
רימונים ופרישים ותפוחים וקרוסטומולין אוכל אותן תיכף למזונו ,ולא ירבה לאכול מהן.
הרב רובינשטיין :המשלשלין אומר המפרש :המרפים את הקיבה .פרישין הם חבושים,
קרוששטומולים הם אגסים קטנים.
הרב רבינוביץ" :מיני הקישואים ומיני המלפפונות" ,בפירוש המשנה (עדיות ג ,ג ) פירש רבנו :מעי
אבטיח – הזרע והרוטב שבתוך האבטיח.
הרב קאפח :מתרגם רבנו קישואים "קת'א" או "פקוס" הוא אותו הפרי המאורך הדומה
למלפפון .ומוסיף עיין מסכת עבודה זרה ,כט " :קישואים שהן קשין לגופו של האדם כחרבות ,צ"ל
דזה אינו בימות הגשמים".
האגסים והקרוסטומולין( -משנה כלאים ,פרק א ,מ"ד) – מין אגס בר קטנים.
הפרישים( -שם) הם החבושים.
הלכה ז
כשירצה אדם לאכול בשר עוף ובשר בהמה כאחד ,אוכל בתחלה בשר העוף ,וכן ביצים ובשר עוף
אוכל בתחלה ביצים ,בשר בהמה דקה ובשר בהמה גסה אוכל בתחלה בשר דקה ,לעולם יקדים
אדם דבר הקל ומאחר הכבד.
הרב רובינשטיין ..." :לעולם יקדים אדם דבר הקל ומאחר הכבד" :כי הכבד מאחר להתעכל
בעוד שהקל מתעכל מיד -לפיכך יקדים את הקל שימהר לצאת מן הבטן העליון.
הרב רבינוביץ'" :כי רצה ...אוכל בתחילה ...כותב רבנו בספרו " ברפואת הטחורים" (מהדורת ז,
מונטנר עמ' )35יקדים הקל שבמאכלים ,ויקדים הירקות השלוקים לפני הביצים ,ויקדים הביצים
לפני בשר העופות ,ובשר העופות לפני בשר הצאן.
הלכה ח
בימות החמה אוכל מאכלים הקרים ולא ירבה בתבלים ואוכל את החומץ ,ובימות הגשמים אוכל
מאכלים החמים ומרבה בתבלים ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית ,ועל דרך זו הולך ועושה
במקומות הקרים ובמקומות החמים בכל מקום ומקום הראוי לו.
הרב רובינשטיין" :בימי החמה אוכל ...ולא ירבה בתבלים" .תבלין -מיני ירקות וסממנים אחרים.
לתיקון תבשילים ולהטבת טעם המאכלים והם מחממים .בהמשך נאמר ...":ואוכל את החומץ"
אומר המפרש טובל בו את פתו ,כתוב" :וטבלת פתך בחומץ" (רות ,ב ,יד) ואמרו (שבת ,יג)" :מכאן
שהחומץ יפה לשרב" .ודווקא " אוכל" ,אבל השתייה מזיקה.
"ובימות הגשמים אוכל מאכלים החמים ...ואוכל מעט מן החרדל ומן החילתית" אומר המפרש:
החילתית מיני תבלים חריפים ומחממים .ועל החרדל אמרו (ברכות ,מ)" הרגיל בחרדל אחת
לשלושים יום – מונע חליים מתוך ביתו; אבל לא בכל יום ,מפני שהוא מחליש את הלב"
הרב קאפח( :ברכות ב ,יד) "וטבלת פתך בחומץ" ואמרו (שבת קיג ,ב) "מכאן שהחומץ יפה לשרב".
הרב רבינוביץ' :בימות החמה וכו' מדרש תהילים (בובר) לד ,א :את הכל עשה בעיתו.
(קהלת ג ,יא) "כל מה שעשה הקב"ה -בעתו" .פירות חמין נאכלים בימות החורף ,פירות קרים
נאכלים בימות החמה.
21
"ואוכל מעט מן החרדל" (ברכות מ ,א) ואמר רב ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן" :רגיל בחרדל אחת
לשלושים יום מונע חלאים בתוך ביתו .אבל אכל כל יומא לא .מאי טעמא? משום שקשה לחולשא
דלבא".
הלכה ט
יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם ,כגון הדגים הגדולים
המלוחים הישנים ,והגבינה המלוחה הישנה ,והכמהין ופטריות והבשר המליח הישן ,ויין מגתו,
ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו ,וכן כל מאכל שריחו רע או מר ביותר ,הרי אלו לגוף כמו סם המוות,
ויש מאכלות שהן רעים אבל אינן כמו הראשונים לרוע ,לפיכך ראוי לאדם שלא לאכול מהן אלא
מעט ואחר ימים הרבה ,ולא יין ירגיל עצמו להיות מזונו מהם או לאוכלן עם מזונו תמיד ,כגון
דגים גדולים וגבינה וחלב ששהה אחר שנחלב כ"ד שעות ,ובשר שורים גדולים ותיישים גדולים
והפול והעדשים והספיר ולחם שעורים ולחם מצות והכרוב והחציר והבצלים והשומים והחרדל
והצנון ,כל אלו מאכלים רעים הם אין ראוי לאדם לאכול מאלו אלא מעט עד מאד ובימות
הגשמים ,אבל בימות החמה לא יאכל מהן כלל ,והפול והעדשים בלבד אין ראוי לאוכלן לא בימות
החמה ולא בימות הגשמים ,והדלועין אוכלין מהן בימות החמה.
הרב קאפח" :יש מאכלות שהם רעים ביותר( ...בברכות נה ,א .ושבת פא ,ו) "...דג מליח מביא לידי
תחתוניות( "...פירש הרב שטיינזלץ -טחורים).
הרב רובינשטיין ..." :יין מגתו" ,יין ששמריו עדיין מעורבים בתוכו .עד ארבעים יום נקרא :יין
מגתו.
הספיר-מין קטניות הנקרא בלע"ז :נאהיט .והכרוב -בכרוב חי עוסק פה רבנו ,כי כרוב מבושל מנו
חכמים בין הדברים המרפאים את החולים .בצלים -קשים לגוף כחרבות (קידושין ,סב)
והשומים -אמרו חז"ל (ספרי ,בהעלותך) המן היה משתנה לכל דבר מאכל שהם רוצים ,חוץ
מחמשת המינים המנויים בפסוק " :זכרנו את הדגה ...את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר
ואת הבצלים ואת השומים" ( במדבר ,א ,ה).
הרב רבינוביץ :ותבשיל ששהה וכו' השווה (תוספתא תרומות ט ,י) מנו דברים שאין דרכן לאכלן-
פת שעיפשה ותבשיל שעברה צורתו.
בספר "רפואת הטחורים" כתב רבנו :אמר גלינוס בזה הלשון" :המאכלים והמשקים המעופשים
יולידו הפסד כמו שיולידוהו הסמים הממיתים".
הלכה י
ויש מאכלות שהם רעים ואינן כמו אלו ,והם עוף המים ובני יונה הקטנים והתמרים ולחם קלוי
בשמן או לחם שנילוש בשמן והסולת שנפו אותה כל צרכה עד שלא נשארה בה ריח מורסן ,והציר
והמוריס ,אין ראוי להרבות מאכלות אלו ,ואדם שהוא חכם וכובש את יצרו ולא ימשך אחר
תאוותו ולא יאכל מן הנזכרים כלום אלא אם נצרך להם לרפואה הרי זה גיבור.
הרב קאפח :עוף המים-כל הברווזים למיניהם.
הרב רובינשטיין ..." :והציר" הוא מיץ היוצא מדגים או ממאכלים אחרים כבושים ומלוחים.
"והמריוס" היא שמנונית היוצא מדגים כבושים (נדרים ,נא).
הרב רבינוביץ :מתייחס למשפט " ...וכובש את יצרו "...הרי זה גבור על פי המשנה (אבות ד ,א )
"בן זומא אומר ...אי זה הוא גיבור? הכובש את יצרו".
22
הלכה יא
לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות ,ולא ירבה מהן ואפילו יבשין ואין צריך לומר רטובים,
אבל קודם שיתבשלו כל צרכן הרי הן כחרבות לגוף ,וכן החרובים רעים לעולם ,וכל הפירות
החמוצין רעים ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה ובמקומות החמים ,והתאנים והענבים
והשקדים לעולם טובים בין רטובין בין יבשין ואוכל אדם מהם כל צורכו ,ולא יתמיד אכילתם
אע"פ שהן טובים מכל פרי האילנות.
הרב קפאח( :ברכות נז ,ב) שלושה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהם :גודגדניות ,כפניות ופגי
תמרה .מהן חמוצין ומהן שלא נתבשלו כל צורכן .ומה שנאמר והתאנים והענבים לעולם טובים
(בקה"ר ה ,יא) "שלושה דברים נאמרו בתאנה טוב למאכל ,ויפה לעיניים ומוסיף חכמה".
הרב רבינוביץ' " :לעולם ימנע "...בספר "תשובות רפואיות" סימן יא כתב רבנו :גלינוס אומר
שמאז חדל לאכול פירות נאים לא קיבל קדחת עד לקץ ימיו.
הרב רובינשטיין :ואמרו חז"ל (מדרש קהלת ה ,י) " :התאנה טובה למאכל ויפה לעיניים ומוסיפה
חכמה".
הלכה יב
הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים וכל שכן בימות הגשמים ,וצריך אדם לאכול בימות החמה
שני שלישים מה שהוא אוכל בימות הגשמים.
הרב רבינוביץ :הדבש והיין רע לקטנים( ...ספר הנהגת הבריאות ,עמ' :)19והדבש מזון טוב
לזקנים ורע לבחורים ,וכל שכן למי שמזגו חם.
הרב קאפח ... :והיין "...לפטור את הקטנים מארבע כוסות (הנהגת הבריאות ,פז ,ד).
הלכה יג
לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו ויהיה קרוב לשלשול מעט ,וזה כלל גדול ברפואה כל
זמן שהרעי נמנע או יוצא בקושי חלאים רעים באים ,ובמה ירפה אדם מעיו אם יתאמצו מעט ,אם
היה בחור יאכל בבקר מלוחים שלוקים מתובלין בשמן זית ובמורייס ובמלח בלא פת ,או ישתה
מי שלק של תרדין או כרוב בשמן זית ומורייס ומלח ,ואם היה זקן ישתה דבש מזוג במים חמים
בבקר וישהה כמו ארבע שעות ואחר כך יאכל סעודתו ,ויעשה כן יום אחד או שלשה או ארבעה
ימים אם צריך לכך עד שירפו מעיו.
הלכה יד
ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף ,כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין
חולי בא עליו וכחו מתחזק ,ואפילו אוכל מאכלות הרעים.
הלכה טו
וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל ,או מי שמשהא נקביו ,או מי שמעיו קשין ,אפילו אכל
מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה ,כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש ,ואכילה גסה לגוף
כל אדם כמו סם המות ,והוא עיקר לכל החלאים ,ורוב החלאים שבאים על האדם אינם אלא או
מפני מאכלים רעים ,או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים ,הוא
ששלמה אמר בחכמתו "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" ,כלומר שומר פיו מלאכול מאכל רע
או מלשבוע ולשונו מלדבר אלא בצרכיו.
23
הלכה כב
כל מקום שאין בו רופא ,אחד הבריא ואחד החולה אין ראוי לו לזוז מכל הדרכים האלו שנאמרו
בפרק זה ,שכל אחד מהן לאחרית טובה מביא.
הלכה כג
כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה ,ואלו הן :רופא ,ואומן,
ובית המרחץ ,ובית הכיסא ,ומים מצויין כגון נהר ומעין ,ובית הכנסת ,ומלמד תינוקות ,ולבלר,
וגבאי צדקה ,ובית דין מכים וחובשים.
24
פרק ד:השוואה בין הנחיות בענייני תזונה ופעילות גופנית במשנה ובתלמוד לעומת
הרמב"ם.
על מה מתבססת השיטה?
תקופת המשנה והתלמוד .לאחר חורבן הבית השני ( 92לספירה) ,עם היעלמותן ההדרגתית של
הכתות השונות (הצדוקים ,האיסיים ,כתות ים המלח) החל להתגבש ביבנה מרכז רוחני בצלמה
ובדמותה של היהדות הפרושית ,שהייתה דומיננטית גם קודם לחורבן .יחסם של החכמים כלפי
תרבות הגוף מפתיע מאד הן במידת הליברליות והן במידת הידע המופגן על-ידם .דוגמאות אחדות
יעידו על כך :אבא שאול אוסר על ריצה בשבת "כדי להתעמל" ,מה שמעיד כי אין איסור על כך
ביתר ימי השבוע (תוספתא ,שבת ,טז ,כ"ב) ; ריש לקיש משתמש בדוגמה מעולם האתלטיקה
להמחיש את כוחו של הקב"ה (שמות רבה ,כ"א ,י); ובמסכת שבת מובא מקור המוכיח בקיאות
מעמיקה באורחות הפנקרטיון הגימנסיוני (שבת ,כ"ו ,ו) .לימוד שחיה היא אחת החובות המוטלות
על האב (קידושין ,כ"א ,ע"א); ומשחקי כדור היו מקובלים מאד (קהלת רבה ,י"ב ,י"א; סנהדרין
ע"ז ע"ב) .הלכות מרוצי הסוסים היו ידועים לפרטיהם (בית המדרש ,ה' ,) 19ומיומנותו הגופנית
הרבה של רבי שמעון בן-גמליאל נחשבה לאחד ממעלותיו הבולטים (סוכה נ"ג ,ע"א) .
תזונה :מתבססת על הסעודה הפשוטה ,היום-יומית של מרבית תושבי הארץ שכללה בעיקרה מזון
המבוסס על גרעיני דגנים ,קטניות ושמן זית.
שיטת הרמב"ם :מתבססת על חוכמתו של הרמב"ם והידע הרב שלו בנושא הרפואה .למרות
שתורתו של הרמב"ם נכתבה לפני כ 922 -שנה והתבססה על ידעו ברפואה בלבד ,היום מראות
תגליות חדשות בתחום הרפואה והתזונה כי יש בסיס מדעי לדבריו.
מהות השיטה
המשנה והתלמוד :חוסן הגופני הוא השלמת החוסן הנפשי והבריאותי של האדם היהודי על מנת
שיוכל לעבוד את ה' בנחת ובשלווה .בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף
חלק מהשקפת עולם סדורה או יעד אסתטי.
הרמב"ם :הנחת היסוד של הרמב"ם היא שבריאות האדם היא מצב טבעי וכדי לשמור על
בריאותו ,יש לשמור על אורח חיים בריא ולהימנע מדברים המזיקים לגוף .רפואתו היא רפואה
מונעת בעיקרה" .הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה'' הוא ,שהרי אי אפשר שיבין או ידע
והוא חולה .צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין
והמחלימין ואלו הן( "...הלכות דעות,ד,א).
נקודות להדגשה
המשנה והתלמוד מדגישים את התזונה ומרכיביה ,דגש על מניעת מחלות שונות .הסברים בנושא
הפעילות הגופנית והתזונה יש פירוט על העשייה והתועלת.
25
הרמב"ם :בכתביו השונים מדגיש ברמב"ם את התזונה הנכונה והפעילות גופנית כשני היסודות
העיקריים לשמירת הבריאות .בנוסף ,מקדיש ברמב"ם מקום גם להיבטים אחרים הנוגעים
לבריאותו של האדם כגון :חיי נפש ,חיי המשפחה של האדם ואורחות חיים שונים.
הרגלי אכילה נכונים
תלמוד והמשנה :מזון בריא ודפוסי תזונה נכונים חשובים לבריאותו של האדם .המזון מספק
לגוף את אבות המזון להם הוא זקוק :חלבונים ,פחמימות ושומנים .מטבע הדברים ,יש חשיבות
רבה לאכילת ירקות .הם מעשירים את המזון בסיבים תזונתיים(תאית) המצויים בהם בכמות
משמעותית ,ובכך הם תורמים לפעילות עיכול תקינה.
הרמב"ם :מדגיש את חשיבות הרגלי אכילה נכונים וסילוק הפסולת מהגוף כתנאי הכרחי לשמירה
על הבריאות.
מה לאכול ומתי וממה להימנע?
משנה והתלמוד" :למדך התורה דרך ארץ מן הקורבנות .שאם ילך לאכסניה וקבלו חברו ,יום
ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות ,בשני מאכילו בשר ,בשלישי מאכילו דגים ברביעי מאכילו ירק,
כך הולך ופוחת עד שמאכילו קטניות"(.במדבר רבה כ"א כ"ה) במדרש זה מובא לפנינו דירוג במיני
המזון על פי חשיבותם כאשר סדר החשיבות הוא :עוף ,בשר ,דגים ,ירקות וקטניות .במסכת
ברכות ממליץ רב חייא את אכילת הדגים הקטנים .הדגים הקטנים כוחן שהם מפרין ,מרבין
ומברין את גופו של האדם .לעומת זאת נאמר במסכת ברכות ,א ,ב) ":שלושה נכנסין לגוף ואין
הגוף נהנה מהן :גודגדניות ,כפניות ,ופגי תמרה ."...תרדפין כן לאכול כי הוא יפה ללב וטוב לעינים
ועדשים מונע אסכרה =( מחלה מגפתית לילדים הפוגע בלוע ובגרון).
הרמב"ם" :לעולם לא יאכל אדם אלא שהוא רעב ,ולא ישתה אלא שהוא צמא ולא ישהה
נקביו אפילו רגע אחד ,אלא כל זמן שהוא צריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד"( הלכות
דעות ,ד ,א) .זאת אחת הדוגמאות שמראות על פירוט עם דיוק רב של הרמב"ם בנושא הנהגות
אכילה ועיכול .וכמו כן הרמב"ם מנחה את האדם בעניין שתייה בארוחה .פעילות גופנית לפני
ואחרי אכילה ,שינה ועוד" .ולא ישתה מים תוך המזון אלא מעט למזוג ביין" .ידוע היום ששתיית
מים בזמן האכילה מדללת את מיצי העיכול ,החומציות והאנזימים המפרקים את המזון
וגורם לשחיקת הבלוטות המפרישות את מיצי העיכול ולקושי בעיכול .הפירוק של המזון בקיבה
מלאה גורם לליקויים לכל אורך העיכול בסעיף זה מסכם הרמב"ם שהאדם חולה משתי סיבות:
א.אכילת מאכלים מזיקים לגוף.
ב .אכילה גסה ומרובה (אפילו אם אכל דברים שטובים לגוף).
26
אכילת בשר
משנה והתלמוד :בשר נאכל על פי האפשרויות הכלכליות ,בהתאם למציאות החברתית ובהקשר
לסביבה הגיאוגרפית-חקלאית ואפשרויותיה .יש הטוענים כי בשר נאכל רק בסעודות חג ומועד או
באירועים מיוחדים כשמחת נישואין ,ורק בעלי אמצעים אכלו בשר בשבתות רגילות .אך המקורות
מלמדים כי הבשר נאכל על ידי כל האוכלוסיות ,גם על ידי עניים ואף בימי חול ובסעודות רגילות.
הרמב"ם :מביא את פירוט אך נותן גם הנחיות כיצד ומתי לאכול" .כשירצה אדם לאכול בשר עוף
ובשר בהמה כאחד ,אוכל תחילה בשר העוף .וכן ביצים ובשר עוף אוכל תחילה ביצים וכו''...
"לעולם יקדים אדם דבר הקל ואחר הכבד"( הלכות דעות ,ד ,ז) .גם היום מתחילים לתת את הדעת
על אכילת מזון קל קודם ולאחריו המזון הקשה יותר לעיכול.
צורת אכילה
משנה והתלמוד :הנחיה בריאותית חשובה היא להימנע מאכילה מהירה וחטופה (סדר נזיקין,
סנהדרין דף יז ,ב גמרא) ":ואמר רב יהודה :שלשה דברים [המאריך בהן] מאריכין ימיו ושנותיו
של אדם – המאריך בתפילתו ,והמאריך על שלחנו ,והמאריך בבית הכסא" .ומפרשים את
והמאריך על שלחנו שמדובר על לעיסה יסודית ואיטית של האוכל.
הרמב"ם" :ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות והיא עיקר כל החלאים"( הלכות דעות ,ד,
יד) .הרי ידוע שהאכילה גסה וכול עיסה לא נכונה ,הפירוק של המזון בקיבה לא מלא והדבר
גורם לליקויים לכל אורך העיכול של המזון – מפירוק -ספיגה -יציאה( .ידוע שע"י הלעיסה
מופרש העמילאז מהרוק לפרוק העמילן .)...בנוסף בלעיסה גסה של המזון ,האכילה מהירה יותר
ולכן האכילה מרובה יותר כיוון שאפקט השובע נוצר רק אחרי 02דקות.
מטרת פעילות גופנית
משנה והתלמוד :פעילות גופנית אינה המטרה אלא אמצעי לחיזוק הגוף והבריאות כדי שליהודי
יהיה הגוף השלם והבריא לעבודת ה'.
הרמב"ם :מוקיר בערך של פעילות גופנית לפתוח הגוף ולרפואת הנפש .תרגילי התעמלות השלובים
בנשימה סדירה משבחים ומבריאים את השרירים ואת הגוף .אין אלה " מעשי נערות" אומר
הרמב"ם אלא גורמים חשובים לבריאות האדם .אך הכל בצורה מבוקרת ובגבולות הנורמה
הנורמאלית" .הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא ,שהרי אי אפשר שיבין או ידע והוא
חולה .צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין
והמחלימין " ( הלכות דעות ,ד ,א) .המטרה שמירת הבריאות הגופנית לעבודת ה' יתברך.
"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ,ואינו שבע ומעיו רפין ,אין חולי בא עליו .וכוחו מתחזק,
ואפילו אכל מאכלות הרעים"( הלכות דעות ,ד ,יד) – לפי הרמב"ם יכולה ההתעמלות להקטין את
הנזק ממאכלים רעים ,אבל זאת בתנאי שהאדם אינו מפריז באכילה ואינו ממלא את בטנו וכן אין
27
לו עצירות והוא מתפנה באופן תקין .לדבריו ,ההתעמלות מחזקת את הגוף ומחסנת אותו מפני
מחלות גם אם האדם אוכל מאכלים שמזיקים לגוף.
חובת מזונות לעניים (חברתי)
משנה והתלמוד :לחם" -אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מכיכר בפונדיון מארבע סאין
בסלע" (משנה ,פאה ח' ז') .חשיבותו של הלחם עולה מהמשנה שלפנינו ,המלמדת כי המאכל
הבסיסי שאותו היו אנשי העיר מחויבים לתת לעני הוא לחם.
הרמב"ם :ההתייחסות שלו היא כללית לכל האוכלוסייה ואינו נכנס לצד החברתי.
סיכום
חז"ל במשנה ותלמוד קבעו מספר כללים בתחום התזונה ,כדהלן :לפי ספרו של פרויס ,י.
(.)913-911.)0230
א".אל תרבה באכילה" במסכת גיטין ,ע ,ע"ב .מציע רב חייא להפסיק לאכול בעוד מועד.
ב .אכול אוכל פשוט .משמע אכול מאכלים המכילים את המרכיבים החיוניים לגוף ,לדוגמא :אכול
לחם עם סובין וקטניות לעומת פת נקייה ובשר שמן.
ג .אכול לאט .טחן בשיניים ,התוצאה כוח ברגליים כמו שנאמר במסכת שבת קנ"ב ע"א :תנא
משמיה דרבי מאיר :תנא משמיה דרבי מאיר " :דוק בבכי ותשכח בניגרי" .טחן בשיניים ותמצא
ברגליים(.שבת .קנ"ב ע"א)
ד .אכול בצורה אחידה וקבועה .שינויים בסדרי האכילה גורמים להפרעות בעיכול.
יש חשיבות רבה לאכילת ירקות היחס לאכילת ירקות ,בתפריט המאכלים של האמוראים
הארצישראליים תפסו הירקות מקום חשוב .הם מעשירים את המזון בסיבים תזונתיים(תאית)
המצויים בהם בכמות משמעותית ,ובכך הם תורמים לפעילות עיכול תקינה ואף להקטנת הסיכון
לסרטן המעי הגס .על החשיבות התזונתית שייחסו לירק מעיד המאמר ":אסור לדור בעיר שאין
בה גינות של ירק" (אורות ,טז)
הרמב"ם נתן הנחיות מפורטות בנושא הבריאות ,מובא כאן 33הנחיות מתוך 11הנחיות
המתייחסות לקשר בין אוכל לבריאות .הן נשמעות מודרניות ומשכנעות גם היום ,ממש בלב
הקונצנזוס והעיקריים שבהם מתוך הלכות דעות ד:
א .לעולם לא יאכל אדם ,אלא כשהוא רעב; ולא ישתה ,אלא כשהוא צמא...
ב .לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו ,אלא יפחות כמו רביע משובעתו...
ג .לא יאכל אדם ,עד שיהלך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום ,או יעשה מלאכה ,או יתייגע ביגע
אחר...
ד .לעולם כשיאכל אדם ,יישב במקומו ...ולא יהלך ולא ירכוב ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא יטייל,
עד שיתאכל המזון שבמעיו; ...
28
ה(.... .באכילה) לעולם יקדים אדם דבר הקל ,ומאחר הכבד.
ו .בימות החמה – אוכל מאכלים הקרים ;... ,ובימות הגשמים – אוכל אוכלין החמין ... ,ועל דרך
זו ,הולך ועושה במקומות הקרים ובמקומות החמים – בכל מקום ומקום ,כראוי לו.
ז .יש מאכלות שהן רעים ביותר עד מאוד ,וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם – כגון ...תבשיל
ששהה עד שנדף ריחו ,וכל מאכל שריחו רע או מר ביותר :הרי אלו לגוף ,כמו סם המוות.
ח.... .פירות האילנות ... ,קודם שיתבשלו כל צורכן ,הרי הן לגוף כחרבות ....וכן הפירות החמוצין
רעים ,ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה ובמקומות החמין...
ט... .וצריך אדם לאכול בימות החמה ,שני שלישי מה שהוא אוכל בימות הגשמים.
י .. .ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות ,והיא עיקר לכל חולאים.
יא.... .רוב החולאים הבאים על האדם ,אינן אלא מפני מאכלים רעים ,או מפני שהוא ממלא בטנו
ואוכל אכילה גסה ,אפילו ממאכלים טובים....
מעבר להנחיות כלליות שנותנים חז"ל ובתוכם הרמב"ם המלצות ספציפיות לגבי מאכלים
ומשקאות הטובים לבריאות כללית ,או לבריאותו של איבר זה או אחר בגוף .אפשר לומר כי
בשורש התרבות היהודית קיימות מספר קבוצות של מאכלים בריאים ,חשובים וטובים .סביב
מאכלים אלה יש תילי תילים של אמירות חיוביות ,פירושים ,ואפילו אגדות ומעשיות .ראשון
שבהם הוא הלחם ,אחריו הזוג "חלב ודבש" ,והמשך בשבעת המינים ,שמתוכם קיבלו הגפן
והתאנה מעמד מיוחד .ויש מזונות נוספים שזוכים לשבחים -ביצים ,דגים ,ירקות ופירות.
29
פרק ה' :תרבות הגוף ופעילות גופנית במחשבת הרב קוק
הרב קוק זצ"ל הוא הרב של הציונות הדתית ,לכן יש חשיבות רבה למחשבת הרב קוק
בשני נושאים שהעבודה דנה .ניתן לראות בהמשך במחקר שגם שני הרבנים שרואיינו מצטטים
רבות את משנתו של הרב קוק זצ"ל לכן יש חשיבות נוספת להבאת השקפתו של הרב קוק זצ"ל.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק(הראי"ה) נולד בעיירה גריווה שבלטביה בשנת .3964את השכלתו
התורנית רכש בחלקה בישיבה וולז'ין,מיסודו של של רבי חיים מוולז'ין,ששמה הלך לפניה בכל
רחבי העולם היהודי והרבני.בין מוריו נמנו הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין)והרב חיים הלוי
סולוביציק עוד בתקופת לימודיו כונה בתואר העילוי מפוניבז' ולא עבר זמן רב ושמו יצא לתהילה
כבעל דעות ומחשבות מקוריות ונועזות,שמצאו את ביטויין בכמה מאמרים שכבר אז הספיק
לפרסם מעל במות סיפרותיות שונות.
הרב קוק היה מחשובי הוגי הדעות היהודיים במאתיים השנים האחרונות .הרב קוק היה איש
הרנסאנס :גדול בהלכה ובאגדה ,פילוסוף ,משורר בעל שיעור קומה ומלחין ,אמן השולט במכמני
השפה העברית ומליץ יושר לתחיית השפה העברית ,נציג העם ואיש "עממי" ,חסיד ו"מתנגד" ציוני
ואיש ה"מודרנה" ועם זאת יהודי מ"הדור הישן" שלא סטה מההלכה כמלוא הנימה.
הרב קוק פעל בארץ בימי העליה השניה והשלישית ,באותה עת היתה ההתעוררות הלאומית בארץ
בעיצומה ,יהודים עלו מן הגולה והחלו בבנין הארץ .מחנכי הדור כתבו על ההתעמלות כמכשיר
לקידום מטרות העלייה.
תחרויות הספורט החלו להתמסד ,וכבר בשנת 3737היו תחרויות בירושלים של חברי "מכבי" .על
רקע זה טבעי היה שהראי"ה ,שהיה קשור וקשוב גם לחלוצים ולמתיישבים ,יתיחס הכתביו
לתרבות הגוף .ואכן בספריו ובמכתביו מרבה הראי"ה לכתוב על חשיבות בריאות הגוף.
רקע עיוני
נפש בריאה בגוף בריא
האומה והאנושות,צריכים לשים לב לאחדות הרוחניות,דהיינו שהשכל יהיה משפיע ישר
על הרגש,והרגש על הדמיון והדמיון על הפעולות.17הרב קוק מדגיש באותו הקשר ,כשהגיינה
הרוחנית והגופנית של האדם במצב תקין ,שורר איזון בין המגמות והנטיות השונות.ממשיך הרב
ומסביר שעוותים וקלקולים בתחום חיי הרוח עלולים להיות נעוצים בחולשה ובהזנחה גופנית,
בספריו ובמכתביו מרבה הראי"ה לכתוב על חשיבות בריאות הגוף .ההתייחסות המרכזית שלו
לפעילות גופנית הינה בספר "אורות" שנדפס לראשונה בקיץ תר"פ .בספר מחשבתי זה כותב על
התחיה הלאומית של עם ישראל בארצו ישנו מובא חשוב של בריאות גופנית .כותב הראי"ה כך:
"גדו לה היא תביעתנו הגופנית ,גוף בריא אנו צריכים,התעסקנו הרבה בנפשיות,שכחנו את קדושת
הגוף,זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית,שכחנו שיש לנו בשר קודש,לא פחות ממה שיש לנו רוח
הקודש.עזבנו את החיים המעשיים…כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה,עם כל הוד
רוחניותה ,גם תשוב ה גשמית יוצרת דם בריא,בשר בריא,גופים חטובים ואיתנים,רוח לוהט זורח
39
הלל רסקין" ,האם מערכת החינוך הגופני מתאימה לדרישות החברה בישראל על סף המאה ה-12
.מתוך"אלינור טילמן ( עורכת),החינוך הגופני והספורט,עמ'.1-11
31
על גבי שרירים חזקים,ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה ,זכר לתחית המתים
הגופנית" (אורות הקודש ,פ).
גוף בריא יגביר לימוד התורה
מי שאין לו שמחת חיים ולא נהנה מזיו היצירה ,אינו יכול לההתנזר ולהסתגף,מכיון שבין
כך ובין כך אינו נהנה מהחיים.שמחת חיים אינה שמחת הוללות אלא שמחת הבנת התורה (אגרות
הראיה ,מה).
הרב קוק מיצר על כך שמרוב שאנו עמלים בתורה ,אנו שוכחים את התנאי הבסיסי ללימוד
תורה,היינו גוף בריא.ובלשונו:
"גדולה היא תביעתנו הגופנית :גוף בריא אנו צריכים,התעסקנו הרבה בנפשיות,שכחנו את
קדושת הגוף,זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית,שכחנו שיש לנו בשר קודש,לא פחות ממה שיש
לנו רוח הקודש…כל תשובותנו תעלה בידינו רק אם תהיה,עם כל הוד רוחניותה ,גם תשובה גשמית
יוצרת דם בריא בשר בריא,גופים חטובים ואיתנים,רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים.
ובגבורת הבשר המקודש ,תאיר הנשמה שנתחלשה ,זכר לתחיית המתים הגופנית…ההתעמלות
שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנם אמיצי כוח לאומה".
(אורות התשובה ,פג) .את דעתו זו הוא מביא גם במקומות אחרים בלשונות אחרים(אורות
הקודש,יז :שם,מט :שם,נ :שם,נד :שם,קכח :זרעונים,א ועוד) .הרב קוק מביע את אמונתו
ותקוותו שמשך הזמן תהפוך גם הפעילות הספורטיבית שיש בה אלמנט של טומאה לדרך של
צדיקים (אורות התשובה ,פג) .הרב רואה בפעילות גופנית ערך רוחני גדול ,עד כדי דרגה של עבודת
קודש .לדעתו צריך להעמיד קודם כל בסיס איתן ,שעליו ורק עליו ניתן לבנות את התקומה
הרוחנית כולה .יתרה מזאת ,אם יתברר שחולשה רוחנית מופיעה בגלל חולשה גופנית (שם ,צז,
שם תכא) ,חובה לטפל קודם בסיבה ,היינו בחולשה הגופנית ,ורק אחר כך יש לטפל בתיקון רוחני.
הספורט ושמירת שבת
לא רק שהרב קוק התנגד בכל מאודו לחילול השבת בפעילות ספורטיבית אלא הוא הגן,
באופן טבעי ,על אלו שמחו כנגד חילול השבת בספורט .הרב פנה אל יועץ המשפטי לארץ ישראל
מר נורמן בנטוויץ' וביקש ממנו להבין לרוחם של המוחים נגד משחקי כדור הרגל שהתקיימו
בשבת בפתח –תקוה.56
בשנת תרפ"ז כתב הרב קוק מכתב לקונגרס הציוני ,שהתפרסם בספר "חזון הגאולה"(עמ'
רמב),ובו בקשה להעביר את משחקי הספורט ליום חול.
יחס החרדים להתעמלות
הרב קוק ועמו כמה מרבני הציונות הדתית עוררו התנגדות רבה בקרב החרדים .נראה כי
החרדים הרגישו כלפיהם "כאויב" גדול יותר מחילוניים ,שכן הם היו מעין אוייב מבית .על רקע
זה גם אין הסכמה בין החרדים לדתיים הלאומיים גם ביחס לפעילות גופנית.
46
קוק ,א( .תשמ"ה) ,אדר יקר ,מוסד הרב קוק ,ירושלים ,עמ' ב.
31
החרדים התנגדו לכל דבר שסימל את הציונות .ומכיוון שהציונות אימצה את ההתעמלות
כמבשרת השינוי וכאידיאל ליצירת יהודי חדש ובריא ,הרי היהדות החרדית התנגדה לכך.
סיכום
הרב קוק הוא ממשיכם של הרמב"ם ושל חז"ל .הוא רואה בספורט עניין חשוב ,אך
אמצעי כדי שנהיה עם חזק מבחינה בריאותית וגופנית כדי שנוכל לעבוד את ה' ונוכל להלחם
לתקומת המדינה ולהביא לעם ישראל עצמאות .
הרב קוק ראה בהתעסקות בפעילות גופנית דבר נעלה .אך אין לחלל איתו את השבת .לכן תמך
במתנגדים למשחקים בשבת.
הרב קוק מדגיש שכדי לקיים מצוות,יש צורך בגוף-בריא ,וכי על האדם לעבוד את ה'
בשמחה .ופעילות גופנית הגורמת לגוף בריא תורם להרגשה הטובה ולעבודת ה' הראויה.
חרדים רבים סברו כי יש לשמור על הגוף ,אך לא על ידי התעמלות.הדרך לשמור עליו היא
ללמוד תורה ולהשתמש בגוף למטרות קדושות ,ההתעמלות נתפסה כביטול זמן וכביטול תורה .אך
גם לפן הציוני היתה משמעות להתנגדות החרדים להשקפותיו של הרב קוק.
32
פרק ו :השואה בין השקפת הרמב"ם להשקפת הרב קוק בעניין פעילות גופנית
למעשה אין הבדל מהותי בין שתי ההשקפות ,גם הרמב"ם וגם הרב קוק רואים בפעילות
גופנית אמצעי ולא מטרה .המטרה בסופו של דבר אצל שניהם עבודת ה' .אם כן מה בכל זאת
ההבדל בהשקפתם.
הרמב"ם מסתכל מהפן האישי ,כאשר הוא רואה חשיבות רבה שהאדם ישמור על גופו ובריאותו,
כידוע הרמב"ם היה רופא והושפע כניראה מהאסקולה הרפואית הערבית בת-זמנו ,ודגלה בתרגילי
עימול רפואיים ,ואף הושפע מהאסקולה היוונית-קלאסית .הרמב"ם היה האישיות הבולטת
בתפוצה היהודית במאה השתים עשרה ,והשפעתו על חכמים והפוסקים היתה רבה .אלפי שאלות
נשלחו אליו ,ולכן דעותיו בנושא הפעילות הגופנית נודעה חשיבות רבה נודעת .לכן לדעת הרמב"ם
פעילות גופנית הוא אחד האמצעים שעל האדם לעשות כדי לשמור על גופו וכל זה למען שהאדם
יוכל לעבוד את ה' ללא חולאים ועם גוף בריא וחסון.
לעומת זאת הרב קוק שחי בתחילת המאה ה,02-תקופה שהעם היהודי מתחיל לחשוב על
ציונות וחזרה למולדתו בארץ ישראל ,רואה בעין יפה את עניין "יהדות השרירים" כל זה למען
הכלל .הרב קוק קורה לפעילות גופנית מעשה קודש ,הדרבה היהודי צריך להיות חזק ושרירי לא
רק למען עצמו כדי שיוכל לעבוד את ה' אלא חזק לתחיית כל האומה והקמת מדינת ישראל
שבדרך.
מטרת ההתעמלות
הרמבם :טוען שכאשר הגוף שלם ,אין מי שיפריע לנפש לעסוק במעלות המדות והשכליות.
והתעמלות היא העיקר בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החולאים.
הרב קוק :חיזוק כל פרט ופרט היא לטובת חיזוק כל האומה .ובמקום שהגוף לקוי גם הרוח
לקויה.
פעילות גפנית לכל
הרמב"ם :מדבר על "עימול לכל ,שאינו מוגבל בגיל המתעמל .ונראה שאפילו ממליץ ":הזקנים
יצטרכו ויתנועעו גופותם,כי מזג גופם צריך אל החום ,ואין זקן אחד שיצטרך השקט והמרגוע עד
שלא יתנועע כלל" (פרקי משה ברפואה ,מאמר יח .) 6 ,והוא ממשיך שם ,שאסור לזקנים להתעמל
בחזקה ,כי זה עלול להזיק להם .ואם לזקנים מומלץ ודאי גם לאחרים.
הרב קוק :אינו מפרט מי יעסוק בפעילות גופנית ,איזה גיל ,לא מתייחס לסוגי פעילות .השקפתו
שחובה על כולם ואיך צורך לפרט ,הרב מסתכל מהיבט הלאומי לכן צריכה להיות פעילות לכל
חתך האומה היהודית.
ספורט לבריאות
הרמב"ם שהיה רופא ,גדול בתורה ופילוסוף החשיב מאד את נושא הבריאות וההתעמלות .הוא
אומר ,האדם נברא בצלם אלוקים ,ולכן השמירה על בריאותו וגופו-מצווה היא":הואיל והיות
הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא…לפיכך צריך להרחיק עצמו מדברים המאבדים הגוף ולהנהיג
עצמו בדברים המבריאים והמחלימים" (הלכות דעות ,ד,א) .
33
הראי"ה :מרבה לכתוב על חשיבות בריאות הגוף .ההתייחסות המרכזית שלו לפעילות גופנית
ובריאות הגוף הינה בספר "אורות"" :גדולה היא תביעתנו הגופנית ,גוף בריא אנו צריכים,
התעסקנו הרבה בנפשיות ,שכחנו את קדושת הגוף זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית…"
(אורות ,פ )
כמה הערות על קטע זה:
א.בתארו את זניחת הגוף נוקט הראי"ה בלשון עבר" :התעסקנו…שכחנו…זנחנו…עזבנו" ,יש
לשוב בתשובה גשמית ,העבר אליו מתייחס הראי"ה הוא זמן היות עם ישראל בגלות ,הוא הזמן
שבו "עזבנו את החיים המעשיים" .בריאות הגוף עולה כאן בהקשר של גאולה ובואנו לארץ ישראל
בניגוד למצב בגלות.
ב.הרב קוק מדבר על תשובה גשמית .זאת לאור השקפתו ,המצויה בראש ספר "אורות התשובה",
כי יש לתשובה מספר שלבים והשלב הראשון הוא התשובה הטבעית ,חזרת גוף האדם לאיתנו
ובריאותו.
ג.בסוף הקטע כותב הראי"ה כי גבורת הבשר המקודש תאיר את הנשמה .כלומר יש כאן השקפה
כי האדם הוא אורגניזם המורכב מגוף ונשמה וכדי שהנשמה תהא בריאה צריך הגוף להיות בריא
חזק ,וממילא יש חשיבות בפיתוח הגוף.
הנאה מפעילות
הרמב"ם מדבר על ההתעמלות והמשחק -פעילות גופנית שמטרתה ,עצם ההנאה מן העיסוק בה.
הוא רואה בפעילויות אלו תקנה אפילו לנפש.
מול דברים אלה ב"מורה נבוכים" הרמב"ם שולל בחריפות מקומה של תרבות הגוף כהנאה לשמה.
נראה לי שניתן להסביר את הסתירה בתכלית של העיסוק .אם העיסוק להנאה בלבד ,הרמב"ם
שולל .אך אם מדובר על עיסוק בפעילות גופנית כאמצעי לחיזוק הגוף כדי לעבוד את ה' ויש בדרך
הנאה מעצם הפעילות ודאי שאין בעייה.
הרב קוק אינו מתייחס לנקודה זאת.
סוגי פעילות
הרמב"ם מדבר על תנועת איברים מרצון דהיינו טיול ,ריצה .בהנהגת הבריאות כותב
הרמב"ם":ועוד כלל אמרו בבריאות הגוף,כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה-אין חולי בא עליו
וכוחו מתחזק" (הלכות דעות ,ד ,יד) )בפרקי משה הוא כותב :המשובח שבמיני ההתעמלות הוא
שיתעמל עד יגיעת הגוף שתגיל הנפש ותשמח ,כמו צודה והצחוק בכדור..ראוי שתחדש כוונתך
בעניין תנועות הנפש יותר מתנועות הגוף כפי מעלת הנפש על הגוף .ותכוין בכל מיני התעמלות
שתחבר בהם לבעליהם עד שיגיע שמחה ושעשוע גילה" (פרקי משה.)39 ,
הרב קוק לא דיבר באופן פרטני על סוג פעילות .אך לפי כרוזים שנתפרסמו נגד גישת הראי"ה
לתרבות הגוף ניתן להבין שהוא מדבר על כדור רגל .בשנת תרפ"א מובאים בכרוז אנונימי דברים
בגנות הראי"ה וביניהם" :אותו האיש המוצא קדושה במשחק כדור רגל לא יטול חלק במוסדותינו
הקדושה".57
49
לשעה ולדורות( .תשל"א) ח"ב.72 ,
34
ספורט כשלימות הגוף
הרמב"ם :קושר בין הגוף והנפש ,ומציע" :ולא ישכח לעולם לחזק הכח הנפשי בריח טוב וכן לחזק
הכח החיוני בכלי הניגון ולספר לפני החולה סיפורים שירהיבו את נפשו ולחדשו חידושים ויצחק
מהם…כל זה מחייב כל חולי" (הנהגת בריאות ,ג) כלומר המטרה היא בריאות הגוף" .שתמצא
הנפש כלים בריאים ושלמים לקנות החוכמות ולקנות מעלה המידות ומעלות השיכליות עד שיגיע
לתכלית ההיא" (שם ,ג).
הרב קוק :בעניין זה מדבר בצורה כוללנית ,הוא מדבר על תועלת של החיזוק האומה באמצאות
פיתוח הגוף .בספרו "אורות" הוא מעלה בצורה מאד חזקה ,ואלו עקרי דבריו:
"ההתעמלות,שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ-ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי
כח לאומה ,היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים"(אורות ,לד) .הרב מדבר על
התועלת של חיזוק האומה באמצאות פיתוח הגוף ,כדי לעמוד מפני האוייבים החיצוניים .האומה
מורכבת מאנשי גוף ואנשי רוח ואין היא שלמה בלי שיהיו בה אלו ואלו.
חוסר פעילות
הרמב"ם" :ההשקט (היינו,המנוחה והעצלות) הוא רוע גדול בשמירת הבריאות,כמו שהתנועה היא
טוב גדול ".
הרב קוק :קורא לחזק מצבם הפיזי של הירוד של תלמידי חכמים בדורו .הרב מוסיף ואומר
שחוסר חוסן גופני לא שלא יסייע בידי האדם ללמוד תורה אלא מוריד את היכולת הפוטנציאלית
הרוחנית החבוי באדם.
מידת הפעילות
הרמב"ם :מגדיר את ההתעמלות כתנועה חזקה משני הנפש ( הגוף והנשימה) .כי כשיתנועע האדם
תנועת מה ,שתכריחהו להתנשם נישום גדול ( )Deep Breathingויותר מהיר ותכוף" (פרקי משה,
מאמר יח.)30 ,
"ושיעורו הוא ,שיתחיל גופו להזיע והנשימה להעלות ,ואולם ההתעמלות החזקה הנה היא תריק
מן הגוף יותר מה שיצטרך אליו והוא מפני זה יחלש" ( שם ) כלומר,ישנו שעור להתעמלות ואין
להוסיף עליו.
הרב קוק :מדבר על הצורך בהרמוניה ובאיזון בין כוחות הגוף לכוחות הנפש ונותן משנה תוקף
לאימרה "נפש בריאה בגוף בריא".
35
פרק ז :מחקר איכותני
שאלת החקר
האם יש קשר בין ידיעת דברי חז"ל על חשיבות פעילות גופנית ושמירת הבריאות מהיבט התזונתי,
על הציבור הדתי הלאומי מבחינת ",מהלכה למעשה" ושמירה על אורח חיים פעיל ובריא?
שיטת המחקר:
ראיון עם 0רבנים הבקיעים בנושא ומתוקף תפקידם עובדים עם ציבור דתי לאומי בקהילה
ובמערכת החינוך ,הם מורי דרך ,מלמדים ונותנים שיחות והרצאות בנושא בריאות ,תזונה
ופעילות הגופנית במקורות יהדות וחז"ל .הריאיון המוקלט במחשב יעבור תמלול ושכתוב ,תתבצע
ניתוח הריאיון לפי כללי המחקר האיכותני ומתוך זה נסיק מסקנות.
הראיון עם הרב זאב התקיים בביתו בישוב נווה צוף בשעות הערב ברוגע ובהשקט.
הראיון עם הרב יצחק התקיים במשרדו במכללה לחינוך "גבעת וושינגטון".
הראיון הראשון עם הרב זאב מוק ר"מ במכינה קדם צבאית .תלמידיו של הרב זאב צעירים בגיל
ה 39-ויותר ,מגיעים למכינה הקדם צבאית מייד לאחר סיום בתי ספר תיכונים דתיים וישיבות
תיכוניים .התלמידים לומדים במכינה שנה או יותר ואחר כך מתגייסים לשרות משמעותי בצה"ל
למשך 1שנים .הראיון נעשה בבית הרב בישוב נווה צוף חלמיש.
הראיון השני עם הרב יצחק רב ומרצה במכללה ור"ם בישיבה "כרם ביבנה" .הסטודנטים מגיעים
בעיקר מאיזור מהמרכז ,אזור הדרום ומהפריפריה .גברים ונשים לאחר שרות צבאי ושרות לאומי
ולומדים לקבלת תואר ראשון בחינוך ומורים לחינוך גופני ,חינוך מיוחד ,תנ"ך ועוד.
אמצעים טכנולוגיים:
ההקלטה של הראיונות נעשה במחשב בעזרת מיקרופון ותוכנת הקלטה .הקלטה נוספת לגיבוי
נעשתה ע"י טייפ מנהלים .הראיון במחשב עבר תימלול על ידי חברת "יוניק" המתמחה בתחום
זה .התמלול עבר שיכתוב במקביל לשמיעת הראיון ע"י כותב העבודה לבדיקת תיאום בין הראיון
המוקלט לבין התימלול שנעשה ע"י החברה "יוניק".
עיבוד המחקר ומסקנות
נקבעו 32תמות (קטגוריות) שנבדקו בראיונות ולאחר מכן התמות עברו ניתוח.דיון והסקת
מסקנות של החוקר מהמחקר.
36
ראיון הרב זאב מוק
משה :הרב זאב ,ספר לי את סיפור חייך .מילדות ,וכיצד איך זה עבר ,עד שהגעת לתפקיד הזה
שאתה נמצא כרגע?
הרב זאב :גדלתי ברעננה .נולדתי ברעננה .. .אחר כך הוא למד בישיבה התיכונית ברעננה .לאחר
מכן למדתי ,בישיבת שבי חברון ,שלוש שנים .אחרי שלוש שנים ,התגייסתי לצבא ,הייתי בסיירת
גולני ואחר כך ברוב גולני .לאחר השירות הצבאי ,התחתנתי ,חזרתי לקריית ארבע ,חברון,
המשכתי ללמוד עוד כשבע שנים.
משה :בישיבה.
הרב זאב :בישיבה בשבי חברון .עבדתי תוך כדי ,קצת להתפרנס ,גם בביטחון ,כרכז בטחון בקרית
ארבע .שנה אחת בישיבה תיכונית .לאחר מכן התחלתי לעבוד במכינה קדם צבאית "אלישע".
משה :כשכבר הגעת לפה.
הרב זאב :לא .כשהגעתי לקריית ארבע .גרתי בקרית ארבע ואחר כך עברתי לפה ,לנווה צוף,
למכינה ולמכינה קדם צבאית.
משה :אוקי .מהי האוכלוסייה שהרב מלמד ונמצא בקשר יום יומי .איזה סוג אוכלוסייה,
התלמידים.
הרב זאב :למכינה מגיעים ,תלמידים מישיבות תיכוניות ומתיכוניים דתיים .חבר'ה שרוצים
לעשות משהו לפני הצבא .שנה לפני הצבא ,לברר לעצמם בשביל מה ומה הם רוצים בכלל ויש כל
מיני סוגים של תלמידים .יש תלמידים שבאים מאוד רציניים ורוצים לשבת ללמוד ,עם שאיפות
וגם עם יכולת מאוד גדולה ויש תלמידים שפחות .שבאים עם שאיפה מסוימת אבל אחרי התיכון,
מרגישים אולי קצת רצון גם להשתחרר והם לאט לאט נכנסים למדרש .ברוך השם רואים דברים
נפלאים ,אחרי שנה וחצי שהם לומדים פה .מכינה מחוברים לבית מדרש ומתגייסים לצבא עם
הרבה כוחות ,מוטיבציה ומטענים חיוביים.
משה :זאת אומרת ,בסופו של דבר הם באים עם רקעים שונים והם באים ככה לישיבה ,קצת איך
אומרים ,למלא את המטענים לפני הגיוס והם עוברים שינויים די משמעותיים.
הרב זאב :כן .כן .והם גם מגיעים מכל מיני מקומות בארץ .מאילת עד רמת הגולן .כל הסוגים .גם
ממרכז הארץ .חברה מרעננה ,מגבעת שמואל .חבר'ה מהתנחלויות ,חבר'ה מעיירות פיתוח,
מדימונה .אנחנו מאוד משתדלים לקבל מגוון שלם של...
משה :ואחר כך ,רובם מתגייסים לישיבות הסדר ...לצבא?
הרב זאב :הם מתגייסים גם לצבא ,כל אחד לפי היכולות והכישרון שלו .החל מהיחידות הכי
מובחרות ,טייס ,קרב ,שייטת עד לאנשים שהם תומכי לחימה ,שיש להם פרופיל נמוך .יש לנו
37
תלמידים שהם גם מתנדבים לצבא שיש להם בעיות רפואיות .אחד מהם מושתל כליה ואחד קטוע
יד והם יעשו הכל כדי להתנדב לצבא ויעשו שירות משמעותי.
משה :יש חבר'ה שאולי גם במקור למדו בבית ספר תיכון לא דתי ואז הם מגיעים למכינה?
הרב זאב :זה לא שיגרתי.
משה :לא שיטתי.
הרב זאב :יכול להיות מצב ,שבחור עבר תהליך של חזרה בתשובה ,אבל זה לא שגרתי .אין לנו
תלמידים ,שהם לא קיבלו חינוך דתי ולא מצהירים על עצמם שהם אנשים שומרי תורה ומצוות.
משה :כיצד באה לידי ביטוי ,הזיקה בידע של הרב בנושא התזונה והחז"ל ,והספרות בנושא
הראשונים והאחרונים בשיעורי הרב במכינה? זאת אומרת ,אם יש איזה שהוא הדגש בנושא הזה
של התזונה שיש בספרות?...
הרב זאב :אתה מדבר בכלל על תזונה או באיזה שהוא אופן?
משה :גם בעבודה שלי זה גם את הנושא של התזונה .אני רוצה אולי להתרכז בנושא התזונה.
הרב זאב :ואחר כך נדבר על דברים אחרים.
משה :כן.
הרב זאב :על תזונה אני פחות מדבר כיוון שרציתי לומר את הדברים הנשמעים .זה לא סוד ,יש לנו
הרבה תלמידים שמעשנים .אני בוודאי שלא מעשן,לא מתקרב לנושא .סביב זה כך נדבר אבל
מכיוון שהאווירה במכינה היא אוירה מאוד מאוד פתוחה ,לא מסגרתית .זה לא בדיוק איזה חלק
מתהליך ,אז אנחנו מאפשרים את זה .כי לא מאוד מעודדים ,בוודאי שלא .הם מדברים בנושא,
כמובן שזה דבר נורא ,נורא חשוב.
משה :אתה מדבר בנושא של תזונה או נושא של עישון?
הרב זאב :בנושא של עישון .תזונה .תזונה ,אני אומר שוב ,אני יודע שמאוד חשוב ,אני אחראי על
זה ,תזונה בחדר האוכל .זה מאוד חשוב לנו במערכת שיהיה לנו את כל מרכיבי המזון לנו
ולתלמידים ואנחנו דואגים לזה ,שיהיה אוכל יחסית בריא.
משה :כן.
הרב זאב :אני לא יודע באיזה רמה .זה לא שיש לחם מלא על השולחן וסלט אבל כן ,שיאכלו את
הפחמימות .ויהיה ירק ויהיה פרי ואנחנו מבינים גם ,נדבר על זה בהמשך ,הם מתאמנים ומוציאים
הרבה ,הרבה אנרגיה .אז הדברים האלה מאוד מאוד חשובים.
משה :השאלה היא אם זה רק בעניין של ההרכב המזון שאתם ..אתה יודע ,היום יש את ענין
הטרנד...
38
הרב זאב :לא .לא .רואים את זה.
משה :או שיש איזה שהיא השלכה לימודית בקטע הזה.
הרב זאב :כן .אני אומר שוב .הדברים כנראה לא נשמעים .יש דברים אחרים שאני מדבר עליהם.
להתחיל לדבר איתם על לאכול בריא ,אני לא נוגע בזה.
משה :כן? גם לא מתעסקים בנושא הזה ברמב"ם בהלכות דעות שמדבר על נושא של תזונה?
הרב זאב :ממש לא.
משה :כל הנושא הזה של הלכות דעות שמדבר על נושא של תזונה?
הרב זאב :כן .בהלכות דעות ,בפרק ד' ,אז הרמב"ם באמת מדבר על הבריאות .אנחנו מדברים על
זה בה קשרים יותר רחבים .בעיקר בעמל .שמירה על הגוף,יש בזה הרבה הרבה תועלת לגוף .לגבי
תזונה ,אני באופן אישי ,פחות מדבר על התזונה עצמה.
משה :בדברים אחרים כן? יש מורים אחרים שכן נותנים דגש על זה?
הרב זאב :אני יודע שהיה מורה אחד שכן .אני חושב שזה גם קשור מאוד עם הרב עצמו ,בסופו של
דבר .הרב פידמונט ,שהיה מאוד מאוד בריאותי בעצמו ,אומנם הוא מאוד מאוד נראה ,ואני חושב
שהוא היה יותר מדבר על זה.
משה :מדבר על זה .כן .התלמידים עצמם ,באים ,באיזה שהיא תובנה של ...הרב ,אולי תדבר
יותר חזק אנחנו רוצים היום...
הרב זאב :התלמידים שכן חשוב להם וזה .אני רוצה לדבר ,במובן היותר פרקטי כי הם הרי בגיל
כזה שהם מתעמלים הרבה לקראת הצבא ומאוד חשוב להם סידן ,פחמימות וכן הלאה .הם
אוכלים הרבה קופסאות של סרדינים ,של טונה .כדי לחזק את עצמם .הרבה חלבה .ויש מדברים
על זה .אבל יותר בהקשר של בניה של הגוף .לי יצא לדבר ,יותר במובן הפרטי ,בענין חשיבות של
שינה וכן הלאה .שזה הזמן הנכון לבנות את הגוף וכן הלאה ,אבל ההקשר הוא יותר פרקטי ,פחות
בהקשר של דעות הרמב"ם ,שהרמב"ם אומר שצריך לאכול בריא .אני כן מביא את הרמב"ם,
במובן הזה של שמירת הגוף ,למזון לא הגעתי .בגיל הזה הם עושים הרבה דברים.
משה :אז הדגש יותר הוא לכיוון של הפעילות גופנית אם יש לך כושר וכו'.
הרב זאב :לא .לא דיברתי על זה .לא הדברים החיוביים שצריך לעשות .אני אומר מה הדברים
השליליים שהרבה פעמים מזיקים לגוף שלנו .כל מיני דברים .דיברנו על סיגריות וזה בוודאי
שמדברים על זה שזה חשוב מאוד .וכמה זה באמת סותר את ההלכה .כן? זה לא מסתדר.
משה :כן .מה עוד?
הרב זאב :כמובן ,אנחנו אומרים את זה בעדינות אבל ,כי אנחנו יודעים שהם לא תמיד נשמעים,
בוא נגיד את זה ככה.
39
משה :דווקא בקטע זה ,באחד הקורסים ,אני רוצה אני זוכר שבאחד השיעורים ,הביאו את הרב
אליעזר ציץ ששאלו אותו את השאלה מדוע הרבנים לא יוצאים בפסק הלכה של לא לעשן? ובסוף,
התשובה שלו לא הייתה כזאת חד משמעית אז כנראה זה אומר...
הרב זאב :אני .הדעה שלי היא חד משמעית .בסדר? היום זה לא מקובל .היום יודעים בוודאות ...
ואני לא רואה שום היתר לעשן .בעבר היה כזה ספק .אמרו אולי כמו הפלאפונים ,זה מזיק .לא
מזיק.
משה :עד כמה שהבנתי ,זה שלא יבוא ,שלא יביא לידי ..שציבורים מסוימים לא יבואו לידי
מכשלה כי מה לעשות ,יש כאלה שמעשנים .זה לא בגלל ש ...הוא לא רצה להגיע למצב של פסק
הלכה ולהגיד ..ואז בעצם הוא גורם לכך שאנשים שלא מצליחים להפסיק ,בעצם עוברים על
ההלכה.
הרב זאב :יש סיפור של הרב אורבך שהוא ..היה ..הוא עישן .וברגע שהוא הבין ,ביום שהוא הבין
שיש בזה סכנה והיה בזה מחקר שהיה מאוד מאוד רפואי ,באותו יום הוא הפסיק לעשן .זהו! הוא
סיפר את זה גם לתלמידים.
משה :כן.
הרב זאב :הכח רצון שלו בזה .זה שהוא הבין שזה מביא לסכנת נפשות .אנחנו מדברים על זה.
הישמרו לנפשותיכם .הוא עושה גם הרבה שטויות לפעמים .יכול להיות שזה משפיע במובן
השלילי .איך הם נוהגים בכבישים ואיך הם קופצים בכל מיני מעיינות ואיך הם עושים כל מיני
דברים שמסכן את החיים שלהם ,טרמפים .בהקשר הזה ,אני כן מדבר על המושג הזה הישמרו על
נפשותיכם והמושג הזה של משמעות של שמירה על ....זה כן .אמרתי לך ,הצגה חיובית במובן של
הספורט ,שאנחנו מדברים על זה .תזונה ,אני באופן אישי לא יצא לי לדבר יותר מדי על תזונה.
משה :אז בוא עכשיו .בוא באמת נעבור לנושא הזה של החינוך גופני שזה גם אחד המקימים של
הנושא הזה של בריאות .אז פה ,בקטע הזה כן אתם לוקחים את המקורות גם ,את המקורות
המקראיים ,גם בזמן התלמוד והמשנה וגם דברי חז"ל שבאים יותר מאוחר כמו דברי הרמב"ם
ודברי הרב קוק.
הרב זאב :כן .כן .לחלוטין .לחלוטין .הם עוברים במכינה ,מכינה קדם צבאית אז הם מכינים את
עצמם כמובן לצבא וחלק מהכנה לצבא ,זה הכנה גם פיזית .בוודאי גם בפועל יש לנו מישהו
שנחשב מד"סניק שלהם .הם מתאמנים בצורה נורא שיטתית ,קבועה .השבוע שהייתי בראש
המכינה ,אז דרשתי שתהיה תוכנית מאוד מאוד מסודרת מהמד"סניק .לא ככה תוכנית ספונטנית,
אלא משהו מאוד ,מאוד רציני.
משה :תוכנית שנתית.
הרב זאב :כן .דגש מאוד רציני ברמה של ..מהיום שהם מגיעים למכינה ,הם שוקלים את עצמם
ויש תיק רפואי.
41
משה BMI :וכל ה...
הרב זאב :כן .והיה חשוב לי מאוד ,לא רק במובן הטכני אלא גם באווירה .אני רואה בזה ,חשיבות
מאוד גדולה ודיברתי על זה בתחילת השנה .אם אני לא טועה ,על השיחה הראשונה .בחשיבות
להצטרף למד"סניק לפעילות הספורטיבית ובעיקר גם לחלק של חשיבות של התמדה והתניה של
הרגלי חינוך גופני.
משה :פעילות גופנית.
הרב זאב :כן ,פעילות גופנית
הרב זאב :עכשיו .בהקשר ל ...אולי ברור ואני רואה ,אנחנו מלמדים ...יש שלוש מדרגות בהבנה
של החשיבות של פעילות גופנית נכונה שקשורות אחת לשניה .ששזורות אחת בתוך השניה .הבנה
פשוטה ...יש נפש יש גוף .כדי שהנפש ,תוכל להוציא את מה שצריכה לפועל ,היא צריכה גוף .ללא
גוף היא לא תפעל ולכן אנחנו צריכים להחזיק את הגוף הזה .כן? אנחנו צריכים להחזיק את הגוף
הזה .אנחנו צריכים להחזיק את הגוף .ולכן אנחנו צריכים להחזיק את הגוף וזהו .זה המדרגה
הראשונה .יש בזה הרבה.
משה :מה .גוף בריא ..נפש בריאה בגוף בריא.
הרב זאב :כן .זה אפשר להגיד בשני ההבנות .הבנה ראשונה היא שכדי שהנפש תוכל לעבוד היא
צריכה את הגוף .אין .זה כמו אדם אומר ,אני כדי להגיע לבית כנסת ,אני צריך רכב או צריך
רגליים.
משה :כן.
הרב זאב :איך אני אגיע לבית כנסת להתפלל בלי רגליים בלי גוף .אז צריך גוף.
משה :נכון.
הרב זאב :זה אמצעי .מדרגה .המדרגה זה האמצעי .אתה מדבר על להגיע למדרגות רוחניות וכן
הלאה ,אתה חייב את הגוף .ככל שהגוף עובד יותר טוב ,אז האפשרות להגיע למעלה ,למדרגות
הרוחניות ולהתקדם ,הם רוחנית ,הם רוחנית ,יותר טוב .אבל ,אני אגיד עוד דבר .שזה היה ,ניזכר,
אם זה בזה .הדגש פה על הגוף בשביל הנפש ,היום..
משה :אמרת את זה.
הרב זאב :זה בספרות הרשמית ,אצל האחרונים בעיקר ,החבר'ה בדור האחרון .אתה יודע מה,
הרב קוק מזכיר את זה מאוד.
משה :עבודת הקודש.
הרב זאב :איגרות הראי"ה .מכתב שלו לרב חרל"פ .גם היום אתה יכול לראות אצל גדולי הרבנים,
כמעט כולם לוקחים אותו כיוון .לפני מה דורות עסקו מאוד בסיגופים.
41
משה :כן.
הרב זאב :כדי להצליח רוחנית ,אתה צריך להסתגף .להתקרר בשלג ,צומות ,תעניות וכן הלאה.
והיום זה פחות מקובל .וזה לא סתם .אמורים להיות ,יש ששואלים רבנים ,איך לחזור בתשובה
וכן הלאה .באמת בספרים הטובים ,בספרים הפשוט טובים ,הרבה ימים של תענית וכל מיני
דברים שנחשבים טובים .בדור הזה אתה רואה שיש שינוי .מדברים על ...להוסיף תורה .מדברים
על לימוד תורה.
משה :ספרות.
הרב זאב :לימוד במובן החיובי .ויש לזה שתי פנים .אומרים ,טוב ,הדור הזה חלוש ואין לו את
הכוחות לזה .לעמוד בסיגופים כאלה .בדרך כלל ,זה לא רק הרב קוק .גם מה שמכונה היום
חרדים ,יש הרבה ..
משה :ציבורים אחרים אתה אומר.
הרב זאב :ממש .ציבורים אחרים לחלוטין .מדברים על זה בדור הזה ,בדור הזה זה לא פחות שייך
לגוף . ....בדור הזה צריך גוף חזק .הרי אדם שצם היום ,לא מסוגל בלי שיתפלל ,לא מסוגל להגיע
לשום מקום .עדיף שלא תצום .עדיף שתוסיף חיוך ,עדיף שתוסיף תורה ,תוסיף צדקה ,תוסיף
דברים כאלה ,אל תגיע לסיגופים כי סיגופים ,ידרדרו אותך.
משה :לעומת זאת ,כשיש גוף חזק ,אז....
הרב זאב :אז זה יתן לך יותר כוחות .אז זה המדרגה הראשונה ,זה הראשונה .ככה אנחנו עומדים.
יש ,שהנשמה מוציאה את עצמה לפועל .זה אולי מובן אחד של נפש בריאה בגוף בריא .יש הבנה
שניה שהיא יותר עמוקה ,אני חושב שהנשמה היא לא רק צריכה את הגוף כאמצעי אלא זה חלק
מהביטוי של הנשמה .זאת אומרת ,רוחנית ,שהגוף בריא ,זה לא רק שהנשמה יוצאת לפועל בצורה
יותר אידיאלית ,בצורה יותר שלמה ,כשהגוף בריא .נפש בריאה בגוף בריא .הנפש היא לא רק
אמצעי .כמו שאמרתי ,זה כמו רכב שמסיע אותך או רגליים שלוקחות אותך לבית כנסת ,אלא זה
הדרך.
משה :זה הולך ביחד.
הרב זאב :בדיוק .זה הולך ביחד.
משה :אי אפשר להפריד בין שניהם.
הרב זאב :זה מובא...בכמה מקומות
משה :כן .כן.
הרב זאב :זה מובא בכמה מקומות לא רק כאמצעי .שזה המדרגה הנכונה .מדרגה שלישית.... ,זה
הרב כותב באורות התחיה.
42
משה :קורא לזה בשר קודש.
הרב זאב :קורא לזה הטובים .הוא קיבל על זה. .דרך אגב ,יש פישקווליים שיצאו נגדו על הדבר
הזה על זה שהוא אמר משהו חיובי על כדורגל וכן הלאה וחיזק את צעירי ישראל .שמה הוא מרים
אותם למקום אחר .אומר ,זה חלק מהתשובה הפרטית וגם הכללית ,זה חלק מעם ישראל .עם
ישר אל זה גוף שצריך להיות גוף בריא .לא רק כביטוי של הוצאה של נפש בצורה הכי ברורה אלא
זה האידיאל ,בסופו של דבר.
משה :הרב קוק גם מתייחס לזה בצד הלאומי ,לא רק בצד הפרטי.
הרב זאב :היא עוברת לצד הלאומי .לאום חזק ,גוף חזק ,מדינה חזקה .אנשים חזקים שגם יוכלו
להילחם ולהוציא חקלאות טובה ולהוציא מדע ו ..בכל התחומים .הוא מדבר על זה ,במובן מסוים
בגבורה.
משה :הוא ראה את זה ,בעצם כחלק מהתקומה של עם ישראל.
הרב זאב :חלק ,בדיוק .חלק מתקומת ישראל.
משה :גדולה של עם ישראל.
הרב זאב :חלק של משהו באמת .בוא נסביר .אז מה זה חידוש? למה יצאו נגדו? כיוון שבגלות,
באמת ,הגוף לא היה לו שום ערך .באמת ,לגוף לא היה כל ערך .היינו מפוזרים בכל אומות העולם,
לא היתה לנו מדינה.
משה :היהודי היה כפוף.
הרב זאב :זה כפוף כי כל מה שכתוב בגמרא .מה שהוא השאיר לנו בגלות זה ד אמות של הלכה.....
זה כמו סכר .הגוף מת ,מנסה לברוח ממנו.
הרב זאב :הסיגופים יותר שייכים ל ...וכל ההתחמקות מהגוף .להיפך ,אנחנו רוצים להידבק לגוף
ולהישאר בשכל ובתורה ובעבודה הזאת של ההלכה כי זה מה שמחזיק אותנו.
משה :אנחנו חוזרים ברוך ה' לישראל .חוזרים לדעות שלנו.
הרב זאב :הבריאות שלנ ו זה הדעות ועל זה אנחנו מדברים פה הרבה מאוד על הדעות האלה.
ואנחנו רואים ערך מאוד גדול ,ואני אומר את זה ,באימונים שלהם .זה שהם מתאמנים כמובן גם
כהכנה שלהם להיות חיילים .אנחנו רוצים שתהיו חיילים חזקים .חוץ מהכנה מנטאלית של בית
המדרש ,ההכנה היא גם פיזית אבל מעבר להכנה הזאת של אידיאל ושיהיו ביחידות מובחרות
ושיתנו למדינה את כל מה שהם רוצים....
הרב זאב :גם לעצמם ,לא רק כהכנה לצבא .שיכינו את עצמם .עכשיו אני אומר מעבר לזה ,אנחנו
רואים .אני יכול לספר גם על עצמי ,ככזה שעושה את השילוב ,שגם אני רואה ,שמוציאים אותם,
רואים את זה במוחש.
43
משה :זאת אומרת רואים את זה באופן מעשי.
הרב זאב :אני רואה תלמיד שיודע להתמיד בריצות ובכושר ,הוא יכנס למדרש .גם אם הוא לא
התחיל במדרש .כן? יש בעיה ,שהתלמידים שלו לא קמים בבוקר ונורא קשה להם והם מאוד
איטיים וכן הלאה ,אבל תלמיד שאפילו לא נכנס לבית מדרש אבל מתפלל באופן קבוע וכן הלאה,
ואני רואה אותו מתמיד ,לוקח מאוד מאוד ברצינות את הענין הזה של הפעילות.
משה :פעילות גופנית.
הרב זאב :פעילות גופנית .אני יודע שהוא נמצא בשלב אחד קדימה....
משה :כן.
הרב זאב :כי הוא מבטא .שלושה דברים .גם את האופי שלו ,את היכולת שלו להתמיד בצורה
נפלאה ,וגם הוא יודע שאם הגוף שלו בריא וזורם והוא לא ישנוני ..כלומר ,הוא לא רדום בגופו.
משה :אז הוא הגיע.
הרב זאב :אז אם הוא חי וזורם אז הוא סקרן ופתוח וזה יעזור לו .בן אדם ששוכב במיטה כל
היום ולא זז ולא עוזר לעצמו אז ..מבחינתי ...תתחיל לרוץ.
משה :יש דברים מאוד חזקים ,אין מה להגיד .האם התלמידים שואלים שאלות הלכתיות בנושא
של תזונה או פעילות גופנית? האם הם מגיעים לתובנות האלה? זאת אומרת ,זה מיוזמה שלהם
הם באים לרב ,יש לי בעיה ,רציתי לשאול אותך בהקשר של זה .האם כדאי לי למשל ללכת
להשתתף במרתון ולעומת זה יש לי היום שיעור כך וכך?...
הרב זאב :כן .יש את ה ..את הדילמות האלה כמו שאתה אומר .יש מרתון וצניעות .אנחנו לא
מקדשים את המרתו דווקא .אנחנו רואים בזה אמצעי שיכול לדרבן .בכלל ,תחרויות .אני אספר.
אצלי בישיבה ,שאני למדתי ,הרב בלייכר ,נאחל לו רפואה שלמה ,תמיד אומר .משחקים במצאי
שבת כדורסל .זה חשוב .ישיבה...
משה :הוא דחף את העניין.
הרב זאב :זה היה חשוב שישחקו ,לאפשר .למרות שזאת ישיבה שלומדים יומם ולילה והאווירה
היא מאוד יהודית .לא .היא לא .ספורט זה גם משהו .תופס מקום .חשוב לו שיצא שבת לא שהוא
אמר כולם יצאו אבל ראה בזה ערך .ידענו את זה .אבל הוא אמר אמירה ,אצלנו בישיבה ,משחקים
אבל בלי תחרות.
משה :בשביל הכיף.
הרב זאב :כן .בלי תחרות.
משה :בשביל הפעילות עצמה.
44
הרב זאב :אם רוצים ,אני אגיע מקום שני ,לא ראשון .בוא .הוא ,היה לו מהלך של ...הענין הוא לא
עכשיו התחרותיות והמשחק של התחרות אלא אתה יודע .הנאה .ספורט .זה כן .זה דבר שלא
תמיד אנחנו יודעים את זה .זה ...
משה :זאת אומרת זה כן..
הרב זאב :אני אומר .גם פה .אנחנו לא מעודדים את המרתונים והתחרויות וכן הלאה .כי דבר
שמדרבן ,אנחנו עושים .יש לנו מכינה עם כמה תחרויות .עם כמה וכמה תחרויות .יצא השנה,
בפעם הראשונה ,מרוץ של המכינה .אחד לקח מקום ראשון .קיבל חינוך טוב .וגם מרוצים פה
באזור .רואים בזה ערך כדבר שמדרבן .זה לא .זה לא החזות של המכינה .ממש לא .ממש לא .אני
אפילו יכול להגיד ,אני לא רואה ערך בלרוץ מרתון אם זה הורס את הגוף שלכם ברגע .זה לא.
משה :היום .אתה יודע במרתון היום לא רצים ,לא כולם רצים ארבעים ושתיים .יש עשר ,חמש,
אבל זה בשביל ההשתתפות לא בשביל ....
הרב זאב :אבל כן .יש שאלות לגבי צניעות וכן הלאה .יש שאלה אחת מפורסמת שתמיד שואלים.
התחלתי ..בצבא מאוד שכיח ,לעשות מד"ס לפני התפילה .עכשיו היה לי במילואים גם דיון בזה.
אני יודע מה זה מד"ס לפני תפילה .סדרת חינוך ומד"ס והדתיים שאלו .והם שואלים? יש פה ,יש
פה באמת שאלה הלכתית .אנחנו יודעים ,שמבחינת ההלכה ,לפני התפילה אסור .בעצם בן אדם
שקם בבוקר ,דבר ראשון הוא צריך להתפלל ואסור לו להתעסק בדברים אחרים .באמת,
מלכתחילה ,אתה צריך קודם להתפלל ואחר כך לעשות מד"ס .יש מצבים בצבא ,וגם באזרחות ,יש
מצבים שיותר מתאים לעשות איזה ריצה לפני כן .אני תוהה ואני חושב שאם זה משהו שהוא לא
קבוע ,בלוח הזמן הצבאי נוצרה מציאות כזו ,אני חושב שאפשר ,אפשר לרוץ .אפשר לרוץ לא
באופן קבוע .כי באמת האידיאל ,קודם אתה מתפלל ,אחרי זה אתה רץ .זה הסדר הנכון .אבל ,אם
יש לו"ז .היה לי תלמידים ,בקורס קצינים ,שהמג"ד בקורס קצינים עמד והחליט שכולם רצים
לפני התפילה .אז הם באו למג"ד ,הוא מג"ד דתי ,דרך אגב ,הם באו אליו והתווכחו אתו .אמרתי
להם ,לא הייתם צריכים להתווכח אתו ,לפי דעתי .פעם אחת ,וזה בלוח הזמן הכללי ,אפשר למצוא
היתרים לדבר הזה .אבל עוד פעם ,יש סוגיות כאלה ,שאנחנו פה משלבים.
משה :כן .כן.
הרב זאב :כמו היתר של הריצה וכן הלאה .אז הם שואלים שאלות
מש ה :יפה .בכל זאת בנושא של תזונה אם מדברים על ה ...כרגע .גם הרמב"ם מדבר על הנושא
הזה של ארוחת בוקר שצריך לאכול כמו מלך .הייתה הקפדה בקטע הזה או היה ?...או
שהתלמידים ...למדנו איפה שהוא שכך וכך הרמב"ם אומר.
הרב זאב :תראה .אתה שואל שאלות שבשנים האחרונות ...דיברנו על זה .אתה אומר על הרמב"ם.
דיברנו על הארוחות ודיברנו בנושא השרימפ ( בשר לא כשר) ,נושא השרימפ שזה הגבלה .לא מזמן
דיברנו על זה אני חושב ,לגבי מאכלות אסורים והדוגמאות שהוא מביא .שאדם צריך לראות
מאכלות אסורים כאילו יש בהם ארס ,כאילו הם רעל ואף אדם לא היה מתקרב .בנושא הזה גם
45
דיברנו על תזונה שהיא לא בריאה ואף אחד לא יאכל .דיברנו על כל מה שיש היום .כל הצבעי
מאכל וכל ה – Eואני לא יודע מה וכן הלאה .אז היה שיח סביב זה ,סביב כשרות .יש להם שיח
אבל אני חושב שזה לא עלה ...אנחנו לא מגיעים לסוג ...כמו שאתה אומר ,הלאה .לאכילה .אין
להם הרבה מה להתלבט כי ,מבחינת התפריט.
משה :כן .השאלה שרציתי לשאול .עד כמה התלמידים מושפעים מהשיח התורני בנושא הזה של
פעילות גופנית בחיי שגרה? האם הם עושים את זה גם מעבר לשיעורי מד"ס ו?...
הרב זאב :כן .כן.
משה :או שהם ...גם בזמן הפנוי שלהם מתעסקים בזה?
הרב זאב :לחלוטין .בטח .בטח .הם עושים .בכלל המכינה היא מאוד מאוד ,מפתחים מאוד את
הרצון שלהם .ואין ארוחה שאתה רואה אותם לפני ארוחה הם לפעמים מעדיפים לדחות את
הארוחה בחצי שעה כדי לעשות תרגילי כח להיכנס לחדר.
משה :אני יודע שהם הולכים הרבה לבריכה.
הרב זאב :בריכה .כן.
משה :זאת אומרת ,זה חלק ...
הרב זאב :מהכיף .אבל הם עושים גם דברים .משקיעים מאמץ.
משה :משקיעים מאמץ .הם רואים את החברה גם...
הרב זאב :כן .יש אווירה .אוירה מאוד ספורטיבית .אני אומר שוב זה קשור גם לזה שהם
מתכוננים לצבא .אני חושב שגם ....ברוך ה' הם זוכרים .בזכות הצבא מקבלים כל החיילים,
משהו לאורך ....אם יש מורים טובים לחינוך גופני בבית ספר ,מצוין .אתה יודע .אבל לפחות אני
יודע ,שמי שקרבי ,קיבל בצבא את המדסניק וההרגלים של הבריאות הגופנית .אני יכול להגיד לך
עכשיו שוב .באמת ,היה לי איזה יומיים מילואים ,של סוג של סדרת חינוך .רובם קצינים ,בני
שלושים וחמש ,ארבעים .וראיתי שכולם רצים ,כולם מתעסקים בפעילות גופנית .יחידה קרבית
מאוד ,אבל זה נכנס מאוד חזק .אולי יש תקופה שפחות מתאמנים אבל אחרי זה חוזרים לזה .יש
סוג של מודעות .אתה עושה מתיחות לפני ריצה ,אתה מחויב לשמירה על הגוף .אני חושב שהפרק
הזה ,הזמן הצבאי הזה ,הוא מאוד משמעותי שעוברים אותו .ופה זה ההכנה זה המכינה.
משה :בסופו של דבר הם מגיעים גם להישגים .מגיעים ליחידות שדורשות את הכושר ואת ה...
הרב זאב :נכון .נכון .הם מדברים על זה ביניהם .על יציאות ,כושר ,בגרות .כל מיני.
משה :זה תחום ש...
הרב זאב :לא יצא לנו להשקיע בזה.
46
משה :זה תחום שבעצם מעסיק הרבה את החבר'ה ,אה? כל הנושא של פעילות גופנית ודברים
כאלה.
הרב זאב :כן.
משה :אוקי .כיצד הרב רואה את תלמידיו ,לאחר סיום הצבא? תהיה המשכיות לדרך החינוכית
שחינכתם את התלמידים? אני מדבר בעיקר בנושא של פעילות גופנית ,שזה בעצם ....
הרב זאב :אני חושב שכן כי יש פה .זה לא רק ..זה לא שאני מלמד אותם על איזה מקור מסוים או
ספר מסוים .את הספרים הם לא יזכרו .את התוכן הם לא זוכרים .מה למדנו בדיוק .אבל
המסרים הכלליים בטח שהם ייקחו איתם .והמסר הזה שהגוף ,זה לא דבר שאנחנו צריכים לבטל
אותו .להיפך .אנחנו צריכים לשמור אותו ,לשמור עליו .יותר מזה ,כמו שאמרתי הוא אמצעי
לרוח ,הוא חלק מהרוח וזה גם האידיאל הגדול בכלל של תחיה פה בארץ ישראל .ואני חושב
שהמסר הזה....
משה :המסר התורני הזה.
הרב זאב :המסר התורני הזה כן ממשיך.
משה :כן.
הרב זאב :רואים את זה במוחש.
משה :כן .תודה רבה .באמת .היה מרתק לשמוע.
הרב זאב :אני אספר לך משהו .זה סיפור אישי .אני מספר גם לתלמידים את הסיפור .אני,
כשהייתי בישיבה ,לא הייתי ... .אבל ,לפני הצבא ,לפני הצבא התחלתי באמת להיות מוכן
לריגושים וכל הדברים .ובשיעור ג' ,הייתי בן עשרים ,עשרים ואחת .באמת ,הייתי קם יותר
מוקדם לתפילה ,באיזה שש בבוקר .והייתי עולה לקריית ארבע בחברון .בחברון זה קשה לרוץ
בסיטואציות של בוקר .הייתי רץ קצת ספרינטים ,קצת קצרים אבל אין לך אפשרות אז הייתי
עולה לקריית ארבע ,בבוקר ,הייתי שוחה .מתחיל בשחייה ,או בריצה .לא זוכר מה קודם .ואז
ריצה .אני זוכר שזה היה בשבילי ....זה היה פעם ראשונה שעשיתי ...בניתי את עצמי לאט ,לאט.
בכל מזג אוויר .כן? הייתי עושה מתמיד .הרגשתי שהלימוד שלי השתנה .אני אומר את זה
לתלמידים .אני מספר להם .שהלימוד שלי השתנה .בסופו של דבר ישנתי פחות וקמתי יותר .הייתי
הרבה יותר ערני ,הרבה יותר רענן.
משה :רענן.
הרב זאב :יותר חד .יותר ברור .פחות ישנוני בסדרים .זה נורא קשה ללמוד גמרא כל היום.
משה :בטח.
הרב זאב :שעות לומדים וזה ..וראיתי כשהריכוז עובד ,בצורה שיטתית ,הלימוד הוא שונה לגמרי.
משהו אחר לגמרי.
47
משה :איזה שהם כוחות ככה.
הרב זאב :כן .גם כשהשתחררתי מהצבא ,זה היה משמעותי וזה מבחינתי הוכחה ברורה .זה בזכות
הצבא כמובן .כן.
משה :זה שוב מוכיח את מה שהרב אמר .את התיאור של ..איך זה פתאום שינה אצלך את ...
שפעילות גופנית יש לזה השלכות גדולות על הגוף וזה בעצם משפיע על הנפש.
הרב זאב :בדיוק .זה לא קשור לאקטואליה וצריך לשאת בנטל .התורה תגדל .העולם החרדי ,אם
יעשה צבא ויעבור דרך המדסי"ם וישמור על הגוף יותר ,אני חושב שהתורה תגדל .ברור.
משה :תודה.
48
ראיון בנושא העבודה עם הרב יצחק לוי
משה -שלום לך הרב יצחק לוי ,אני מבין שאתה הרב של המכללה "גבעת וושינגטון" ור"ם בישיבת
ההסדר "כרם יבנה" .ספר על עצמך.
הרב יצחק -למדתי בישיבה תיכונית ולאחר מכן למדתי בישיבת ההסדר "כרם יבנה" ,הייתי
בשרות צבאי בחיל שריון כטנקיסט ולאחר מכן למדתי במכון למורים " מורשת יעקב" וסיימתי
סמיכה לרבנות ודיינות .היום אני רב ודיין ,רב המכללה לחינוך "גבעת וושינגטון" ר"מ בישיבת
ההסדר "כרם יבנה" ומשרת בצבא כרב צבאי בדרגת רב סרן באוגדת עזה.
משה -אני מבין שאתה רב המכללה ומלמד את אוכלוסיית הסטודנטים הלומדים כאן ,מה
מאפייני האוכלוסייה והמכללה בגבעת וושינגטון?
הרב יצחק -הסטודנטים למכללה מגיעים מהפריפריה :אשדוד ,אשקלון ,וכל המושבים באזור וגם
מגיעים מכל הארץ .המכללה מאופיינת כמכללה ביתית ומשפחתית ,לא גדולה ,מכללה שמשתדלת
להעניק לסטודנטים אוירה של בית ,מכללה שמעניקה מלגות ,מעונות לזוגות נישואים ,יש כ322 -
זוגות נישואים .במכללה יש הרבה חוגים ,חינוך ,חינוך מיוחד ,גולת הכותרת חוג חינוך גופני.
במדינת ישראל אין מכללה דתית לחינוך גופני והמכללה דתית היחידה בארץ שמלמדת הוראת
חינוך גופני ולכן החוג הזה הוא חוג מאד חשוב ,המכללה משקיעה הרבה גם מבחינת ציוד וגם
מרצים ולכן חשוב לנו הנושא חינוך גופני בחינוך הממלכתי דתי .הכשרת מורים טובים קשורים
לממלכתי דתי וגם החינוך גופני חשוב.
משה-איפה הרב משתלב בלימוד במכללה ,בהרצאות ,בית המדרש?
הרב יצחק -עיקר התפקיד שלי במכללה להיות דמות תורנית קשובה לצרכים של הסטודנטים
הדתיים .וזה בא לידי ביטוי ביעוץ ,שאלות אישיות והלכתיות וזה בא לידי ביטוי בפעילות תורנית
שאני מעביר במהלך כל השנה וזה בא לידי ביטוי גם בקורס שאני מעביר שנקרא ":חינוך גופני על
פי מחשבת חז"ל" קורס סימסטריאלי ,כל סטודנטית וסטודנט במכללה חייב לעבור אותו .וכמובן
עוסקים בכל מיני סוגיות הלכתיות שצצות מהשטח בלימוד במכללה אני נותן להם פתרונות.
משה -אתה בעצם האדם בעל הסמכות...
הרב יצחק -הרב הסמכותי ההלכתי והרוחני במכללה וב"ה עובד ומצליח.
משה -אוקי ,מאחר ו הנושא העבודה" :הזיקה בין הספרות היהודית וחז"ל ,המשנה והתלמוד
בנושא פעילות גופנית ותזונה בציבור הדתי הלאומי" אני מבקש לשאול אותך הרב ,כיצד זה בא
לידי ביטוי בשיעורי הרב במכללה?
הרב יצחק -שאלה מאד כללית .כן ,שאלה מאד כללית .קודם כל נושא הראשון שאני עוסק בו זה
בריאות הגוף .כיצד התורה חז"ל מתייחסים ואנו מוצאים בתורה מספר ציוויים שעוסקים גם
בבריאות בכלל וגם בבריאות הפרט "ושמרתם את נפשותיכם" היא ציווי המדבר על בריאות הגוף.
49
הרבה הרבה מצוות עוסקות בחלקים כאלה בחיים של האדם שתפקידם שהאדם לא ינזק .דוגמא:
האדם בונה בית יש לשים מעקה ,למה? כדי שלא יפול.
התורה מדברת על תזונה שמאד חשוב ,מזון שיהיה בריא לגוף האדם וכבר מוצאים בתלמוד
וברמב"ם הרבה הרבה עצות הדרכות מה לאכול כיצד לאכול וכיצד לדאוג לבריאות גופו של האדם
זה נושא ראשון שאני עוסק בו על מנת שהסטודנט יבין שבריאות הוא גם ערך דתי ולכן חז"ל
אומרים " :המציל נפש אחד בישראל כאילו קיים עולם ומלואו" .הצלת נפש לא רק כשהוא הולך
למות מצילים אותו ,הצלת נפש פירושו להדריך את האדם כיצד לחיות בצורה נכונה וזה כבר דבר
ראשון שחשוב ביהדות .נקודה שנייה שהאדם צריך להבין שהקב"ה ברא אותו מגוף ונפש .גוף זה
פיזיולוגיה ,האדם השלם זה אדם שכל איבריו שלו בגוף מתוקנים בלשון הרמב"ם ומתוקנים
פירושו למים .זה אדם שצריך לדאוג לבריאות ,היד הרגל שרירי הגוף .צריך לדאוג לפעילות לב
נכונה .איך האדם דואג לזה יש דרך אחת ויחידה על ידי פעילות גופנית .פעילות גופנית גם
הרמב"ם כותב זה האדם שעוסק בפעילות .המסר ,מביא לבריאות.
הערך הראשון שאנו עוסקים בו הוא ערך של הבריאות ולכן אני חושב שזה מה שאני מעביר
לסטודנטים שחינוך גופני הוא אמצעי הטוב ביותר לבריאות האדם .גם אדם שמשחק משחק
הערך הוא לא המשחק ,אלא המשחק הוא אמצעי .למשחק יש ערכים מוסריים גדולים מאד
שלאדם קל ללמוד דרך המשחק ,יושר ,נאמנות ,טובת הכלל ,יחסים בין שחקנים שונים באותה
קבוצה.
משה – אוקי ,אנסה למקד את הנושא ,מאחר ועבודת החקר מתמקדת בנושא התזונה והפעילות
גופנית .בנושא התזונה ,כמה הרב עם התלמידים נכנס לעומק בעניין הזה ,האם יש בה עניינים
מעבר ללימוד עצמו .בהלכות דעות של הרמב"ם אחד הנקודות מאד חשובות הוא התזונה .האם
יש עוד נקודות .הרב מביא מקורות מימינו או אולי בתקופות אחרות או רק מתרכז בנושא
הרמב"ם?
הרב יצחק -אין ספק שבתלמוד אנחנו מוצאים הרבה מקורות שאני עוסק בהם על אכילה נכונה
אני לא נכנס למרכיבי התזונה .מרכיבי התזונה זה לא שיעור לתזונה ,אני לא מכיר ,אני לא מבין
בזה לא למדתי ולא עוסק במרכיבים .אני עוסק באכילה של דבר המועיל ולא לדבר הערב כלשון
הרמב"ם ,האדם צריך לחשוב מה המאכלים שחשובים שהאדם שיאכל ,דברים בריאותיים ,לא
יאכל כל היום שוקולדים זה מאד טעים לא ניתן לגוף את המזון המועיל ה ...העיסוק בעיקר
בחשיבה ,לא במרכיב עצמו אלא בהתייחסות ז"א בהתייחסות איך האדם היהודי צריך ללמוד את
האכילה .הרמב"ם כותב למשל שהאדם שאוכל מעבר למה שהוא שבע הוא כאכילת בהמה.
משה – אכילה גסה?
הרב יצחק -כן .והוא קורא לזה אפילו כבהמה ,למה זה? כי האדם אכל ושבע ,זהו ,זה הצורך,
בשביל מה הוא ממשיך לאכול? אין צורך .זאת אומרת אנו רואים ,האכילה הוא צורך חשוב מאד
לצרכים הפיזיולוגיים שיש לאדם .היהדות רואה בזה צורך מאד חשוב ולא ערך .כמעט הופך את
זה ,את הצורך ערך של סוג של עבודה זרה או מקדש את האכילה .כאשר היהדות רואה באכילה
ערך ,בשבת יש מצווה לאכילה ,ט' תשרי ערב יום כיפורים מצוות אכילה פורים מצוות אכילה,
51
אפשר לקחת את האכילה ולמנפה למצווה ,אין ספק מה המטרה ואני עוסק בזה ,לא במרכיבי
המזון.
משה :איך אתה מרגיש ,כשהסטודנטים שומעים ממך את הדברים האלה? האם הסטודנטים
רואים עולם חדש משהו פתאום שנראה להם ,וואו ,איפה היינו עד היום?
הרב יצחק -הרבה סטודנטים חושבים שלהיות יהודי אידיאלי זה להיות סגפן ,להיות אדם
שמתנזר במיוחד בענייני אכילה .והפוך ,מתפעלים ,פתאום הם רואים שאכילה זה דבר חשוב אסור
לזלזל בזה .אדרבה אם אדם לא אוכל הוא מזיק לגופו הוא עובר על איסור זה מביא להתפעלות.
ז"א ,אני גם עוסק בהרבה פעמים במשמעות כאשר אני מדבר על חינוך גופני ...תפיסת עולם דתי,
אני מראה ש ...למשל :המעבר מגלות לארץ ישראל ,אחד מהדברים שציונות דתית או התעוררות
לאומית היא גם לפתח את הגוף ,נורדאו קרא לזה "יהדות שרירים" .כן רע מאד נכון ,אנו רואים
בזה חלק מהגאולה של עם ישראל שהיו יהודים גלותיים ,צנועים ,רזים ,סגפנים אלא אנחנו
אנשים בריאים ,חסונים אך חשוב בריאות לצורך עבודת ה' .הרמב"ם כותב בהרבה מקומות לא
רק הוא ,חז"ל אומרים אדם אוכל ושותה כדי שגופו יהיה בריא ויוכל לעבוד את הקב"ה .גם
לאכילה יש לה ערך מצווה ,השאלה מה המטרה? אם למשל אדם אוכל ארוחת צהרים מה פירוש
להיות בריא? מה זה להיות בריא? לקיים מצוות ולעבוד את ה' .אז ,האכילה שהיא כביכול אמצעי,
הופך להיות מצווה בפני עצמה וזה ערך עצום .זה ההתפעלות של הסטודנט ,סטודנט לפעמים
חושב שיהודי ,דברים שמופיעים בסיפורים ,הסגפן שאוכל חתיכת פרוסה מסכנה בקושי רב ,לא
זה לא האידיאל.
משה -הרב דיבר על נושא חשוב מאד ,הגוף .אחד הדברים שהרב קוק אומר ,הוא קורא לגוף "בשר
קודש".
הרב יצחק -המאמר של הרב קוק אנו לומדים אותו( .אתה לא למדת את זה אצלנו בתואר ראשון?
מי מלמד בתואר שני את נושא זה?
משה -יש בתואר שני קורס בנושא :פעילות גופנית במקורות היהדות".
הרב יצחק-מי מעביר את הקורס?
משה -ד"ר כ"ץ מנחם.
הרב יצחק :ה ...טוב הלאה.
משה -הרב ,לאחר שהרחבת בנושא התזונה אבקש מהרב להרחיב בנושא פעילות גופנית.
הרב יצחק -פעילות גופנית אני מגדיר אותה "רפואה מונעת" זה ההגדרה .הפירוש יש מושג שאדם
חולה ויש מושג שאדם עושה דברים כדי שלא להיות חולה .כדי לא להיות חולה חייב לעשות
פעילות גופנית .גוף הא דם בנוי בצורה כזאת שצריך פעילות ,הפעילות באה לידי ביטוי גם בלמידה
באימוץ המוח וגם בפעילות של עשייה .אנו רואים שהפעילות גופנית היא בעלת משמעות עד כדי
כך שחז"ל הרבה פעמים משבחים דמויות שונות שהיה להם כוח .יעקב אבינו מגולל את האבן מעל
51
פי הבאר ביד אחד .חז"ל משבחים את זה ,מדוע? על כוח .לא כוח למטרות שליליות אלא כוח
למטרות של בריאות .אנחנו מוצאים הרבה פעמים שחז"ל מאד משבחים הליכה .למשל :הליכה
לדבר מצווה .שכר פסיעות זו פעילות .חז"ל מדברים על כך שאב חייב ללמד את בנו שחייה .שחייה
לא במובן של שחייה שלא לטבוע בים אלא ,שחייה לפעילות גופנית .אנו מוצאים שפעילות גופנית
היא מרפאת עד כדי כך ,שלפעמים פעילות גופנית נאסרה בשבת מכיוון שזה סוג של רפואה .אנו
רואים בעצמינו את ההתייחסות שזה סוג של רפואה ,חז"ל אוסרים על פעילות עם זיעה .כי הזיעה
גוררת מצב בריאותי בעייתי .הוצאת זיעה מוציאה מינרלים .כל הדברים האלה אני מורה על פי
חז"ל .לאורך כל הדורות הפעילות חשובה וחשוב לעשות זאת ,שוב מתייחסים בעיקר בשביל הלב
פעילות לב ריאה ,כן ,שהמטרה שלאדם יהיה הבריאות כן ,המטרה היא שהאדם ילך .נכון
שלפעמים אני מדבר על הנפש ,כנדרש ,אדם רגוע כשהגוף עובד .כשהגוף לא עובד אדם מתנוון
ויוצר מציאות מאד מאד שלילית .
משה -איך הרב רואה את המכללה מאחר ויש מגוון של אוכלוסייה .יש כאן אוכלוסייה דתית
ואוכלוסייה כללית ,כיצד האוכלוסייה הלא הכללית מתייחסת לדברי חז"ל בנושא העבודה?
הרב יצחק -תראה ,כל דבר ערכי שהוא שכלי וקיומי ,כל אדם מתחבר אליו אפילו אם הוא לא
דתי ,במיוחד שהוא בא ממקום של בבות .רוב הסטודנטים הם מהפריפריה רובם מסורתיים.
המסורת בלבם גם אם אינו ניכר כלפי חוץ אך זה בא מתוכם .אין כאן איזה הברקה הם מתחברים
לזה ,ב"ה ,אני לא מפרגן לעצמי ,המשובים דווקא בקורס זה הם מאד טובים .הסטודנטים רוצים
שהקורס ימשך ולא יהיה סימסטריאלי.
משה -אני רואה גם בתואר שני יש הרבה חברים שבאים מקבוצות שונות ,כמו שאמרת ,רובם
מסורתיים ,אתה רואה בשיעור שהם שומעים את הדברים ומשתוממים ,לא ידענו שכך כתוב
בתורה ,כך אמרו חז"ל!? הרבה דברים שהיה נראה להם בתחילת הקורס שהמקור הוא חיצוני הם
מבינים שהם כתובים במקורות שלנו .הרב ,האם עולות שאלות הלכתיות של סטודנטים בנושא
תזונה ופעילות גופנית? האם באים אליך לשאול ולהתייעץ בנושאים אלו?
הרב יצחק -שאלות הלכתיות בנושא פעילות קשורות לשבת ,יש שאלות של צניעות יש שאלות
הלכתיות של הוראת החנ"ג של בנים ובנות ,הלבוש מאד חשוב בפעילות גופנית .דברנו על צניעות,
דברנו על סוג של פעילות גופנית שהיא מסוכנת ,סכנת חיים אתגרי ,האם לעשות סנפלינג? האם
לעשות פעילות גופנית ,שיכולה חס ושלום ,לסכן חיים? מה הגבולות? זה גם שאלות שאני עוסק
בהן.
שאלות נוספות שאנו עוסקים בהן בתחום התזונה .עניין אכילת מזון כשר למרות שאני בתיזה
שאכילת מזון כשר הוא לא בשביל הבריאות הגוף ,זה לא המטרה אבל גם בזה אנו עוסקים.
בריאות סביב אכילה וגם פעילות גופנית לפני ואחרי אכילה ועוד.
משה -עד כמה הסטודנטים מושפעים בעיסוק התורני בנושא בשגרה .האם הם פעילים גם בשעות
הפנאי?
52
הרב יצחק -אני לא יודע .אני יודע שאנו משתדלים להעניק להם מוטיבציה סתם ללמוד תורה .כפי
שאני אומר לסטודנטים כאשר אתה מורה לחנ"ג ,ואתה אומר להם חברה תשמעו עכשיו אנו
עושים פעילות גופנית ,קדימה ,פעילות גופנית הזאת יש לה תפקיד ,יש לה תפקיד היא באה לפתח
את הגוף את שרירי הגוף ,עכשיו אנו הולכים לשחק משחק ,כל התלמידים משחקים במשחק .אם
המורה מטמיע ערכים סביב הפעילות ואת זה אני מחדיר כל הזמן ,זה שכרנו .ז"א רק מספיק
שבשיעור חנ"ג המורה יחליט עכשיו עושים פעילות זאת או כזאת אני מעוניין שהוא ישחיל את
הערכים תוך כדי פעילות וזה מסר שאני משתדל לעשות כל הזמן .תעבירו ערכים ,מסרים ,תחשבו,
תובנות למה אנחנו עוסקים בפעילות כדי שיוכלו לצאת עם נכס רוחני ולא רק נכס פיזי.
משה -שאלתי ,האם מתייעצים גם כשהסטודנטים מעבירים שיעורי חינוך גופני בבתי ספר?
הרב יצחק -מתייעצים הרבה ,אבל אני ...סטודנטית שצריכה להעביר שעור ספורט לבנים אז יש
שם גדרות .משתדלים לעמוד בגדרות מה מותר לה ומה אסור לה וכו' .הם שואלים הרבה פעמים
לתת להם טיפים הרבה מיני טיפים של כל מיני מסרים מה להעביר לתלמיד .האם זה הרבה
פעמים עובד או לא עובד .זה קצת התייעצות ,לא רבה אבל קיימת.
משה -כיצד הרב רואה את תלמידיו אחרי סיום הלימודים ,האם ממשיכים במסר החינוכי שהם
קיבלו ,חינוך שקיבלו פה בהרצאות הרב והרצאות של מרצים אחרים בנושא של פעילות גופנית?
הרב יצחק -אין לי בדיקה .קצת קשר שיש לי עם סטודנטים ,שוב זה לא מחקרי ,יש סטודנטים
שסיימו חינוך גופני ממשיכים לתואר ביהדות כזה או אחר וזה דבר שאני רואה מבורך כי השילוב
של תואר ביהדות ותואר בחינוך גופני הוא תואר שאני קורה לזה "האנרגיה" .אני אומר להם כל
הזמן תדעו לכם ,תלמידים מאד מחוברים למורים לחנ"ג .מורה לחינוך גופני יש לו השפעה
משמעותית על התלמיד צריך לנצל כוח זה .אחד מהדברים שאני מתרשם ואני שמח בזה שהרבה
פעמים סטודנטים שמסיימים ואפילו תוך כדי לימודים אני מוזמן לחתונה שלהם במיוחד הבנות.
אחרי החתונה הם מתייעצות איתי על עניינים הקשורים לבניית הבית ,שולחים אלי שאלות ב-
, SMSיש קשר זה לא גדול זה קיים בקבוצות קטנות אבל קיים .יש לנו ב"ה גם זוגות נשואים
שלומדים חינוך גופני במכללה או שהאישה סטודנטית לחנ"ג והבעל אברך והם חיים בתוך
הקהילה בגבעת וושינגטון.
משה-איך הם רואים עצמם בקהילה?
הרב יצחק -הם משתלבים וגם הקהילה מקרבת אותם .ואפילו מנכ"ל המכללה יקי עושה להם
פעם בשנה שבת ,שבת של אירוח עם פעילות חבל על הזמן.
המשה -הציבור הדתי הלאומי הנמצא בגבעה פעיל מבחינה גופנית?
הרב יצחק -יש כאן מתקנים ,אתה רואה הרבה חברה רצים ,הקהילה מאד פעילה ,הבריכה פעילה
הרבה שוחים ,יש כאן מגרשי כדור סל שפעילים ומגרשים אחרים .זה מוטמע.
משה -כל התושבים דתיים כלומר יש התעוררות ועצם העובדה שזה מכללה לחינוך גופני ,זה עורר
שינוי גם בציבור הדתי מבחינת הפעילות הגופנית?
53
הרב יצחק -אני חושב ב"ה ,ששנים הרבות שהמכללה קיימת משנה לשנה אנחנו מוציאים יותר
ויותר מורים לחנ"ג מורים דתיים ערכיים .יפה לראות פה סטודנטית עם כיסוי ראש מלא ,דוסית
בכל הגדרה ,כן שהיא מורה לחנ"ג ,פעם זה היה כתם ,היא מורה לחינוך גופני ובעלה אברך במרכז
הרב או בישיבות הכי רציניות בציונות הדתית ,זה שינוי אדיר.
משה -שינוי דרסטי?
הרב יצחק -זה נעשה פה השינוי ,אני חושב שזה ילך ויתעצם ואני חושב שבסופו של דבר זה ישפיע
על כל החינוך הדתי .כי לצערי אני שומע ,לא בדקתי ,חינוך גופני בממלכתי דתי ברמה יותר נמוכה
מאשר בחינוך ממלכתי בעיקר בגלל ההשקעה הנמוכה במתקנים ובשעות ,ובמיוחד בתיכוניים,
איך אומרים אם אפשר לבטל שעור בואו נבטל קודם כל את החנ"ג .כשאנו נחדיר יותר ויותר
מורים לחנ"ג מהסוג הזה ילך ויתעצם .הישיבות והאולפנות יקימו יותר אולמות ספורט ,הרבה
יותר מתקנים ,ציוד .נכון שיש חשש שאני מודה שמתחברים יותר ,מהר מאד ,לספורט...
לאליפויות...
המשה -לספורט התחרותי.
הרב יצחק -כן ,הספורט בתחרותי .ופה צריך לעשות את האיזון בפיתוח גופני עצמי לצורך בריאות
לבין האלילות הזאת של שחקני הספורט.
המשה -מרגיש את ?
הרב יצחק -זה חודר לאט לאט.
המשה -יותר הולכים לספורט התחרותי ופחות לעממי.
הרב יצחק -כן כן ,כשנכנסים לתחום הספורט זה לא פשוט.
המשה -אוקי ,תודה רבה לרב על הכל.
הרב יצחק -תצליח ,מקווה שעניתי לך על השאלות.
54
טבלת התמות וניתוח הראיונות עם הרב זאב והרב יצחק
הרב זאב :ר"ם במכינת קדם צבאית " אלישע" ליד הישוב נווה צוף -חלמיש בחבל ארץ בנימין..
הרב יצחק :רב המכללה לחינוך "גבעת וושינגטון" ור"מ בישיבה "כרם ביבנה".
טבלת סיכום למחקר האיכותני
תמה
הרב זאב
הרב יצחק
ניתוח
(קטגוריה)
סיפור אישי
נולד וגדל ברעננה .בוגר
למד בישיבה תיכונית,
שני המרואיינים עברו מסלול
ישיבה תיכונית ברעננה.
ובישיבה גבוהה "כרם
לימודים דומה מבחינה
למד בישיבה גבוהה
ביבנה" .שירת בצבא בחיל
חינוכית ,למדו במוסדות
"שבי חברון" .התגייס
שריון כטנקיסט ,לאחר
החינוך הדתי הלאומי.
לצבא ושרת בסיירת
השרות הצבאי למד במכון
גולני כחייל וקצין.
למורים "מורשת יעקב"
לאחר שרות הצבאי
וסיים סמיכה לרבנות
התחתן ולמד עוד 9
ולדיינות.
שנים בישיבה "שבי
ישיבה תיכונית ,ישיבה גבוהה
,שרות צבאי חזרה לספסל
לימודים בישיבה והסמכה
לרבנות.
חברון" .עבד לפרנסתו
כר"מ בישיבה תיכונית
והיום ר"מ במכינה
הקדם צבאית " אלישע
".
האוכלוסייה
למכינה מגיעים,
הסטודנטים למכללה
התלמידים במכינה מגיעים
שהרבנים
תלמידים מישיבות
מגיעים מהפריפריה:
מכל הארץ .בוגרי תיכוניים
מחנכים
תיכוניות ומתיכוניים
אשדוד ,אשקלון,
דתיים ויישבתים.
דתיים .והם גם מגיעים
מהמושבים באזור ומכל
מאילת ועד רמת הגולן.
הארץ.
הסטודנטים\יות במכללה
לאחר שרות צבאי ושרות
לאומי .בנים ובנות מכל הארץ
בעיקר ממרכז והדרום.
התלמידים
מתגייסים לצבא ,כל
חלק מהבוגרים שמסיימים
שתי האוכלוסיות נמצאות
לאחר
אחד לפי היכולות
כמורים לחינוך גופני
במסגרות של המשך עשייה
הלימודים
הגופניות והכישרון שלו.
נקלטים במערכת החינוך.
גופני-פיזי ושמירה על אורח
משרתים ביחידות
חלקם ממשיכים לתואר
חיים פעיל ובריא .תלמידי
קרביות מובחרות
ביהדות כזה או אחר וזה
המכינה ממשיכים בפעילות
ותומכי לחימה .יש
דבר שאני רואה צעד מבורך
גופנית במסגרת הצבאית.
תלמידים שהם גם
כי השילוב של תואר ביהדות
בנושא התזונה ,סביר להניח,
מתנדבים לצבא עקב
ותואר בחינוך גופני הוא
שלא תהיה הקפדה יתירה על
בעיות רפואיות.
תואר שאני קורה לזה
תזונה בריאה.
"האנרגיה".
תלמידי מכללה ממשיכים
בפעילות גופנית תוך כדי
55
לימודם וגם מרחיבים את
ידיעתם בנושא פעילות גופנית
ותזונה .יש סבירות גבוהה
שישמרו על אורח חיים פעיל
ובריא בעתיד.
ביטוי מעשי
הרב זאב" :יש שיחות
הרב יצחק " :הרבה
במכינה -אין ביטוי מעשי .יש
של התזונה
על תזונה בריאה,
סטודנטים חושבים שלהיות
שיחות אך אין מדיניות כוללת
בחיי היום
מדברים על כל מה שיש
יהודי אידיאלי זה להיות
של המוסד .אין הוראות
אצל
היום .כל צבעי המאכל
סגפן ,להיות אדם שמתנזר
ספציפיות למבשלים במטבח
התלמידים
וכל ה – " ."Eיש שיח
במיוחד בענייני אכילה.
בנושא התזונה.
סביב זה ,סביב כשרות.
והפוך ,מתפעלים ,פתאום
במכינה משתדלים לתת
הם רואים שאכילה זה דבר
מכללה -יש מודעות גבוהה
לתלמידים מה שהגוף
חשוב ,אסור לזלזל בזה.
בהיבט התיאורטי במהלך
צורך .אך לא לומדים
אדרבה אם אדם לא אוכל
הלימודים .מעשית לא ניתן
כמשנה סדורה.
הוא מזיק לגופו הוא עובר
לבדיקה במחקר זה ,אין מטבח
על איסור" " .היהדות רואה
משותף .יש סבירות גבוהה
בזה צורך מאד חשוב ,ולא
שמיישמים את מה שלומדים.
ערך ,אכילה נכונה"
מה
מקרא ,משנה ,תלמוד,
מקרא ,המשנה ,התלמוד
שתי המוסדות לומדים את
המקורות
רמב"ם
ברמב"ם .כל הסטודנטים
מורשת הפעילות הגופנית
בנושא
(בנים ובנות) עוברים קורס
ממקורות היהדות .
פעילות
":חינוך גופני על פי מחשבת
הסטודנטים מהמכללה ודאי
גופנית ?
חז"ל" קורס סימסטריאלי.
מרחיבים את ידיעותיהם גם
ממקורות כללים ,כגון:
הרצאות מקצועיות ,קריאת
מחקרים ,מעבדה ועו'
מה
רמב"ם -עוסקים מעט
המקורות
מאד יחסית.
תלמוד ,הרמב"ם ,חז"ל
במכינה הידע בנושא התזונה
היא מידע כללי ומשיחות בלתי
בנושא
יש קורסים שונים העוסקים
תזונה?
בנושא התזונה בהיבטים
שונים של בריאות.
פורמליות.
במכללה המשנה סדורה
והלימוד נעשה ממקורות
שונים .במכללה רואים את
הדברים בנושא תזונה":
המציל נפש אחת בישראל
כאילו הציל עולם ומלואו".
סוגי
כושר גופני צבאי ,ריצות
משחקי כדור ,שחיה ,ריצה,
אפשר לאמר ,שהאוכלוסייה
הפעילות
למרחקים ,שונים,
ספורט תחרותי
הצעירה בשתי המוסדות
הגופנית
שהתלמידים
פעילים.
שחייה.
מגלים ענין בפעילות גופנית
ומבצעים זאת הלכה למעשה.
מה יגיד העתיד? לא ניתן
להסיק ממחקר זה .יש סבירות
56
גבוהה שחלק נכבד מהם
ימשיכו בפעילות גופנית גם
בשנים הבאות.
היחס
יש השתתפות אישית,
יותר ויותר פעילים גם
בשתי המוסדות אין ענין לעודד
לתחרויות
אין עידוד כללי.
בספורט התחרותי.
תחרותיות אלא עצם עשייה
ארגון מרוץ של המכינה
הרב לא רואה את התופעה
לשמור על רמת פעילות ברמה
לזכר בוגרים.
בעין טובה.
רצויה בהתאם למטרות
.3צניעות ,כשרות.
.3צניעות ,לימוד חנ"ג
עולות שאלות ערכיות ,שאלות
בכיתה מעורבת.
מיוחדות למגזר הדתי הלאומי
של פעילות גופנית מתוך רצון
בספורט
המוסד.
שאלות
הלכתיות
בפעילות
גופנית
ותזונה.
.0פעילות לפני או אחרי
המנסים להביא את הפעילות
תפילת שחרית?
.0הסכנה בספורט אתגרי.
.1כיצד להתמודד עם
.1אכילה לפני פעילות ואחרי
הפקודה! פעילות
פעילות .כשרות ,פעילות
קודמת לתפילה בשרות
גופנית בשבת.
למגוון רחב של הציבור.
אכילה בריאה ונכונה לפי רוח
הזמן עם מבט לדברי חז"ל.
הצבאי?
פעילות
יש אוירה ספורטיבית,
פעילים מאד ,ריצה ,שחיה,
בשתי האוכלוסיות פעילות
גופנית
"התמדה והתניה של
משחק כדור סל .אכילה
מבחינה גופנית .ישנה חדוות
בשעות
הרגלי חינוך גופני".
נכונה ולא גסה.
עשייה ופעילות .מודעות גבוהה
מזון בריא ,חשיבה על
"הקהילה מאד פעילה,
תפריט בריא בחדר
הבריכה פעילה הרבה
האוכל ע"י שיחות
שוחים ,יש כאן מגרשי כדור
הפנאי ואורח
חיים בריא.
"יש מרתון וצניעות.
של חשיבות פעילות גופנית
מסיבות שונות:
.3
סל שפעילים ומגרשים
הבנה של מקורות
אחרים .זה מוטמע".
היהדות והציווי
אנחנו לא מקדשים את
"ושמרתם את
המרתון .אנחנו רואים
נפשותיכם".
בזה אמצעי שיכול
לדרבן".
פעילות לשמה מתוך
.0
הבנת חשיבות פעילות
גופנית ותזונה על
בריאות האדם
ותפקודו.
דיון
. 3שני הרבנים למדו ומלמדים במוסדות הקשורים לזרם הציבור הדתי הלאומי .הם עובדים עם
ציבור דתי לאומי צעיר .
. 0התלמידים במכינה מגיעים לאחר סיום לימודיהם בבתי ספר בזרם ממלכתי דתי ,מתוך רצון
להתחזק בלימודי קודש וחיזוק הכושר הגופני כדי לשרת את המדינה כחיילים ביחידות הכי
קרביות בצה"ל.
57
הסטודנטים במכללה רובם בוגרי צבא ומכינות קדם צבאיות או ישיבות הסדר .באים למכללה
לקבלת הסמכה להוראה החינוך גופני ותואר ראשון בחינוך.
.1שתי האוכלוסיות עוסקות בפעילות גופנית באופן קבוע כל אחד לקראת המטרה כפי שנאמר
לעיל.
.5תוכנית הלימודים בנושא הפעילות גופנית מתבססת על מקורות היהדות ,בעיקר :המשנה
התלמוד ,הרמב"ם והרב קוק .במכללה במסגרת הלימודים להכשרת מורים לחנ"ג הסטודנטים
לומדים גם ממקורות כלליים ,דהיינו :הרצאות ,מחקרים ,מעבדות ועו'.
.4בנושא תזונה בריאה ,הדברים שונים .במכינה אין לימוד שיטתי לא מהמקורות ולא כל דרך
אחרת .מדי פעם הנושא עולה בשיחות לא פורמליות .הרמי"ם במכינה אינם מלמדים את הנושא
כחלק מהלימוד השבועי.
פעילות גופנית ותזונה נכונה לפי המקורות לכל תלמידי המכללה .בתוכנית הלימודים יש קורסים
שונים העוסקים בנושאים התזונה מהיבטים שונים.
.6אין רצון מצד הרבנים להפוך את הפעילות גופנית לפעילות תחרותית אלא למען חיזוק גופו
ושמירת הנפש של האדם לעבודת ה' .דהיינו ,לימוד תורה ועבודה למען העם והארץ.
.9יש פעילות גופנית ענפה בשעות הפנאי בשני המוסדות ,מספר העוסקים גדול ובענפים שונים,
כגון :משחקי כדור ,הליכה ,ריצה ,שחיה ועוד.
סיכום ומסקנות המחקר
מקורות היהדות מקדמא דנא ,ראו חשיבות רבה בחיזוק גופו ושמירתו של האדם .התנ"ך וחז"ל
ראו בגוף האדם ערך חשוב .האדם הוא נברא על ידי הקדוש ברוך ,לכן כל אחד מצווה לשמור על
גופו כמו שנאמר" :ושמרתם מאד לנפשותיכם" הפסוק מתייחס לכל אחד בישראל בנים ובנות.
השמירה על הגוף צריכה להיות בשילוב פעילות גופנית ותזונה נכונה .שני הרבנים מדגישים את
הנושא לאורך כל הדרך .כל רב בדרכו המיוחדת מנסה לחנך את תלמידיו לשמור על בריאותם.
הרב זאב מדגיש את הצד הפיזי ופחות את צד התזונתי .הסיבה העיקרית היא המסגרת המיוחדת
של המכינה שהתלמידים באים ללמוד תורה ולחזק את הצד הגופני למשימות הצבאיות שמחכה
לאחר סיום המכינה .לכן הדגש יותר על פעילות גופנית וכושר גופני והכנה נאותה למשימות
הצבאיות .לכן נושא התזונה לא נלמד במסגרת הלימוד הפורמאלי אלא בשיחות אקטואליה על
הספסל בשבילים ובחדר אוכל בזמן הארוחות.
במכללה הדגש נעשה בשני הנושאים .בצד הגופני ,הסטודנטים להוראה עושים זאת הלכה למעשה
במסגרת השיעורים יחד עם לימוד הידע והפדגוגיה ובשעות הפנאי להנאה והעלאת הכושר הגופני.
לעומת זאת ,בתחום התזונה ,הלימוד הוא תיאורטי עם הדגשים ממקורות היהדות בעיקר
מהמשנה והתלמוד והרמב"ם וכן בקורסים השונים שלומדים על מחקרים וידע של מדענים
העוסקים בנושא התזונה .לא ניתן לדעת מהמחקר כיצד נוהגים הסטודנטים בהיבט התזונתי ,אך
58
ניתן להניח ,שלמידה וידיעה ברורה מה הוא אוכל בריא ,תהיה לכך השלכה על בחירת המזון
שיאכלו .מהמחקר האיכותני זה ניתן להסיק שהרבנים השותפים למחקר רואים בעין אחת עם
המקורות היהדות את חשיבות פעילות הגופנית כדי לחזק ולשמור על גופו של האדם כדי שיוכל
לעבוד את בוראו בדרך הנכונה והטובה ביותר .המקורות מציינים דרכים רבות לפעילות גופנית:
ריצה ,הליכה ,שחיה ,האבקות ,משחקי כדור ועוד .מקורות יהדות לא רואים בפעילות גופנית
"ביטול זמן" של לימוד תורה ,אלא ההיפך הוא הנכון ,האדם מצווה לחזק את גופו להפעילו למען
הבריאות ובכך יוכל ללמוד תורה טוב יותר.
הרבנים מעודדים את תלמידיהם להיות פעילים בפעילות גופנית אך הם מתנים זאת בעשייה למען
הגוף עד גבולות שכל אדם יכול לעשות לפי יכולתו .הרבנים מתנגדים לפעילות תחרותית שאינו
עונה על צורך גוף האדם ,בכל אופן ,לא ספורט תחרותי .האוכלוסייה הדתי הלאומי בשתי
המוסדות הינם פעילים גופנית ומקיימים אורח חיים פעיל .כבחורים צעירים חלקם עסקו בוודאי
בעבר בפעילות גופנית אך כניסתם למסגרת הדורשת יכולת גופנית וגם לומדים את חשיבותה של
הפעילות הגופנית יש לכך השלכות מעשיות .לגבי תזונה בריאה היחס יכול להיות שונה .תלמידי
המכינה אינם מודעים מספיק אלא אם יש להם ידיעה קודמת לכן סביר להניח שהם פחות יקפידו
על מזון בריא ,ולמעשה האוכל המוגש בחדר האוכל של המכינה ,אין הקפדה יתירה על תזונה
בריאה .הסטודנטים שכן מקבלים הכוונה על חשיבות אכילת מזון בריא הן מהרב בקורס על
תזונה נכונה במקורות היהדות והן בשיעורים הכללים בוודאי יותר מודעים לנושא ויאכלו תזונה
בריאה.
המסקנה חשובה שאני מצאתי בעקבות המחקר היא :לפני המחקר השערתי הייתה שאין קשר בין
ידיעת המקורות היהודיים בנושא פעילות גופנית ותזונה לבין אורח חיים פעיל ובריא ,אך אחרי
המחקר לאחר ששמעתי את דברי הרבנים מהמקורות היהודיים ואת יכולת ההנהגה והשכנוע
הפנימי ואורח החיים שלהם ואם נוסיף את כל הידע והמחקר שיש היום ,לדעתי ניתן לשנות
בצורה משמעותית את אורח החיים של הציבור הדתי הלאומי וניתן לעשות זאת בהסברה ומתן
תנאים פיזיים נאותים.
מגבלות המחקר
.3המחקר נעשה בהקשר לאוכלוסייה צעירה שפעילות גופנית היא חלק מאורח חיים .לכן לא ניתן
להשליך את המסקנות לשאר הגילים.
.0המוסדות במחקר מלכתחילה מיועדות לאוכלוסייה פעילה מאחר ופעילות גופנית היא חלק
מהכשרתם ,לכן לא ניתן לעשות הכללה על שאר סוגי האוכלוסיות.
.1הרבנים שרואיינו במחקר הם עובדי המוסדות לכן יש להם מחויבות למוסד ולתלמידים
הלומדים בהם ובודאי השפעתם רבה על התלמידים.
.5נושא התזונה יותר קל ללמד ולשכנע אוכלוסייה צעירה על חשיבותה .נושא התזונה הוא חלק
מהלימוד ואורח חיים בעיקר אצל תלמידי המכללה לכן אי אפשר הכללה.
59
סיכום
פעילות גופנית ,חיזוק הגוף ותזונה בריאה הם דברים חשובים ביהדות .מקורות היהודים
וחז"ל עוסקים בנושאים האלה ורואים בחיוב מבחינה פרקטית והן מבחינה בריאותית כאמצעי
למניעת מחלות שונות ותפקוד טוב של הגוף והנפש של האדם על מנת שיוכל להתרכז בעבודת
בורא העולם.
במקרא הפעילות הגופנית הייתה חלק מעבודת כפיים היום יומי ,כגון :עבודה בחקלאות,
פעילות צבאית ,מחול שהיה חלק מהווית החיים .במקרא יש דמויות שהיו להערצה כמו :יעקב
אבינו ,שמשון ,דוד ועוד .ראוי לציין ,כי החיים עצמם דרשו מהאדם להיות חזק כדי שיוכל לשרוד.
בעולם המקראי לא סגדו לכוח הגופני ולא ראו בטיפוח הגוף חלק מהשקפת עולם סדורה או יעד
אסתטי .גוף חזק היה אמצעי ואדם חזק ובעל מיומנות גופנית זכה להערכה .במקרא אנו מוצאים
ביטוים שונים לפעילות גופנית :חול \ מחול ,רקד\ריקוד ,שחק-צחק \ משחקים ,פזז ,כרכר ,דלג,
קפץ ,פוסח .ענפי הפעילות כוללים :ריצה ,שחיה ,האבקות ,מחול ,פיתוח גוף.
בתקופת המשנה והתלמוד המהפכה החלה עם כניסת התרבות ההלניסטית הרומאית.
הורדוס היה הראשון שהכניס את התרבות ההלניסטית .הוא עצמו היה בצעירותו בעל כושר גופני
מצוין ,גם משפחתו הייתה קרובה לחוגים האתלטיים .תרומותו של הורדוס לספורט היתה רחבה
ביותר ,הוא בנה אולמות ואצטדיונים ומתקנים.
לדעת החוקר שורק ,נראה כי החכמים לא ראו סתירה בין שלמות וגדלות רוחנית ובין כוח
פיסי .להפך :חכמים ראו בשלמות הפיסית של הגוף-בכוח ,דבר שיש להשתבח בו ,כמובן כל עוד
שאין הדבר כרוך בפול חן של עבודה זרה .בתקופה זאת אנו קוראים על חכמי ישראל שעסקו
בפעילות גופנית כגון :הלל הזקן שעליו נאמר" :הלל הזקן בשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך
והולך ."...בתקופה זאת עסקו בפעילות בענפים :שחיה ,האבקות ,ריצה ,הליכה ,רכיבה ,האבקות,
מחול .בנושא של פעילות גופנית ותזונה חכמי המשנה והתלמוד גם נותנים הכוונה ליהודי כיצד
לעשות זאת ,כגון :תנו רבנן " :הרוצה ליכנס לסעודת קבע -מהלך עשרה פעמים ארבע אמות ,או
ארבע פעמים עשר אמות ויפנה ,ואחר כך נכנס (ברכות כג ,ע"ב .שבת ,פב ,ע"א) .ההתייחסות כאן
לפעילות גופנית לפני האכילה אך עצם העובדה שדנים על כך ,כנראה ,היה נהוג לבצע פעילות
הליכה לפני האכילה.
בנושא התזונה חכמי המשנה והתלמוד נותנים הנהגות בריאות ,הם ידעו להבחין בין סוגי
המאכלים כגון :ירקות ,תבלינים ,דגים ,בשר .אילו טובים למאכל אדם ,כמויות האכילה ,ומה
הנזק הרפואי ובריאותי של כל דבר לדוגמא :והתניא ,עשרה דברים מביאין את האדם לידי
תחתוניות (טחורים) האוכל עלי קנים (סוגי קנים :קנה האבקה ,קנים מצויים) ,ועלי גפנים ,ולובבי
גפנים ,ומוריגי בהמה ( החך והלשון) ,ושדרו של דג ,ודג מליח שאינו מבושל כל צרכו ,והשותה
שמרי יין ,והמקנח בסיד ובחרסית ,והמקנח בצרור שקינח בו חבירו ,ויש אומרים :אף התולה את
עצמו בבית הכיסא יותר מדאי (ברכות נה ,ע"א).
61
בתקופת המשנה והתלמוד היו הירקות בצל ושום מאכלים עממיים חשובים ששימשו
לבישול או כמתאבנים זולים .מאזכורים ספרותיים שבתקופה זו עולה ,שהם נחשבו למאכלים
מ בריאים ומחסנים את הגוף (פסחים ,קיד ,ע"א) ,על אף שעלי הבצל הירוקים נחשבים למזיקים
(בבלי עירובין ,לט ,ע"א) .כמו כן ,חז"ל רואים חשיבות לחסה ,לכרוב ולחציל .מיני הדגן השונים
עשירים לא רק בפחמימות ,אלא גם בחלבונים ( 32-31אחוז),אם כי החלבון בדגנים איננו שלם
וצריך למלא את חסרונו ממקורות אחרים ,בעיקר בחלבון הבא מן החי .הספרות התלמודית
מכירה חמישה סוגי דגנים חורפיים :חיטה ,שעורה ,כוסמת ,שיבולת שועל ושיפון.
מהעבודה ניתן להסיק שרק בודדים מחכמי ישראל התייחסו לפעילות גופנית עצמה.
לעיתים הנושא עלה כאשר באו לרב או חכם בשאלה הקשורה לפעילות גופנית בשבת או בחג.
היהודים עסקו בפעילות גופנית כמעט בכל התקופות שכלל משחקי ספורט המוכרים לנו היום.
הראשון ,הבולט והחשוב שהתייחס לפעילות גופנית עצמה הוא הרמב"ם .כפי שניתן
לראות מהעבודה .הרמב"ם מתייחס בשלושה התחומים ,הפילוסופי ההלכתי והרפואי.הרמב"ם
רואה בבריאות צורך קיומי והוא תכלית הצרכים הביולוגיים .פעילות גופנית היא אמצעי לשמירת
הבריאות לכן היא נחוצה מאד .הוא פוסק שתכלית האדם היא ההכרה האלוקית ,סגולות האדם,
צרכיו ופעולותיו מגוייסים להשגת התכלית .הרמב"ם מנחה את האדם להתנהגות הראוייה ,הוא
מדבר על איזון בתזונה ,איזון בפעילות גופנית ,זמני פעילות ,סוגי פעילות ,כאן הוא מדגיש על
נחיצות פעילות שהיא אמצעי לחיזוק הגוף ותורמת במובן החיובי לפעילותם התקינה של
האיברים.
הרמב"ם מנחה את האדם להתנהגות הראויה .להלן מבחר מחיבוריו בהלכה וברפואה המייצגים
את דעתו בנושא התזונה:
".3ישים את ליבו שיאכל וישתה כדי להברות את גופו ואבריו בלבד" -אדם צריך לאכול את
הכמות הרצויה ולא מעבר .
".0לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב" -אדם יאכל רק כאשר יש צורך ,לדעת הרמב"ם האדם צריך
להסתפק בשתי ארוחות ביום.
".1לא יאכל אלא אחר הרעב הצודק ...ולא ישתה האדם מים ,כי אם המצא הצודק .לגבי השתייה
,המדע היום לא מסכימה עם דברי הרמב"ם וממליצה להרבות בשתייה.
".5לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו ,אלא יפחת כמו רביע משביעתו" -אדם צריך לדעת להפסיק
כאשר שבע ולהציב לעצמו גבולות .האכילה לשובע ולא למלא את כרסו.
הנהגות בנושא פעילות גופנית:
יש גישה אחת ואחידה בכתבי הרמב"ם ,שמירת הגוף היא אמצעי למטרה גבוהה יותר ושלמותו
הוא מצווה .כלומר ,אין לראות בתרבות הגוף תכלית לעצמה.
61
הרמב"ם רואה בפעילות גופנית פעולה חשובה שמשלימה את בריאות הגוף והנפש.
מסקנה נוספת וחשובה מדברי הרמב"ם לגבי היחס להתעמלות ,שהתעמלות הכרחית בשמירת
הבריאות כי בכוחה לדחות את רוב "החולאים" ,ומן הנכון הוא להתנהג ע"פ הצורך הרפואי .וכך
הוא אומר בהלכות דעות פרק ד" :המנהיג עצמו על פי הרפואה ,אם שם לבו שיהיה כל גופו ואבריו
שלמים בלבד ,ושהיו לו בנים עושים מלאכתו ועמלים לצורכו-אין דרך טובה ,אלא ישים ליבו
שיהיה גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה' שאי אפשר שיבין וישתכלל בחכמות
והוא רעב וחולה או אחד מאבריו כואב".
וכן הוא אומר שם" :ועוד כלל אמרו בבריאות הגוף ,כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה,
אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק" .על רקע זה יוסבר גם מדוע קובע הרמב"ם בספרי הרפואה שלו,
כללים ביחס לחשיבות שמירת הבריאות ולחשיבות ההתעמלות והמשחק .כללים שקבעם כמצוות
והלכות מדרכי השם ,שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא ,והוא חולה" .לפיכך צריך
להרחיק אדם עצמו בדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברים והמחלימים
"(הלכות דעות ד ,יט).
הרב השני שבולט בהתייחסות לפעילות גופנית הוא הרב קוק .הרב מדגיש את הצורך
בשיפור המצב הגופני כשלב מוקדם במחשבתו הכוללת של האדם ,וזה תנאי הכרחי וכחלק בלתי
נפרד של ההתעלות הרוחנית.הגוף והנשמה הם לא אנטיתיזה אחד לשני אלא משלימים זה את זו.
האדם כולל את הטבע הגופני והרוחני ,אם נעשה הקבלה לאומה כולה נוכל לאמר כשם שאדם
יחיד לא יגיע לשלמות אנושית כאשר הפונקציות התאיות המשותפות לו עם בעלי חיים ,אינן
פועלות כתיקונן ,כך גם היצירה הרוחנית נפגעת כאשר הבריאות הגופנית לוקה ,ניתן להסיק
שהרב קוק קורה לכל פרט ופרט לחיזוק גופו למען הכלל .לפעילות גופנית הרב קוק קורא עבודת
קודש ,הרב מבקר בצורה קשה את ההזנחה של הגוף כאשר היינו בגולה .הרב אפילו רומז במילים
עזבנו ,התעסקנו ,שכחנו ,זנחנו .זאת הסיבה להמשכיות הגלות .רק כאשר החילונו לחשוב על הגוף
שהביאה לבריאות הגוף החלה המחשבה והרצון לגאולה והקמת הבית בארץ ישראל.
הרב תמך במשחקי כדור ,עם כל ההסתייגות שלו לחילול השבת,כמו כן ממליץ על פעילות
במשחק הטניס והליכה .הרב לא ראה בעין יפה את חוסר הפעילות של תלמידי חכמים בדורו .לכן
בדבריו הוא דרבן את תלמידי חכמים לעסוק בפעילות גופנית כדי לחסן את גופם ולעלות את
היכולת הפוטנציאלית הרוחנית.
נקודה חשובה שהרב קוק מעלה היא מידת הפעילות .הרב קוק מדבר על הרמוניה ואיזון
בין כוחות הגוף והנפש והמשפט "נפש בריאה בגוף בריא" מסבירה את האיזון .אסור שפעילות
גופנית תהפך למטרה אלא רק אמצעי כדי שנוכל להעלות לדרגות רוחניות גבוהות יותר.
מסקנה חשובה ששני הרבנים מדברים זו מידת הפעילות ,האדם צריך להתעמל במידה
שהגוף צריך ולא לחרוג מעבר ליכולת הרגילה של האדם והוא שיתחיל גופו להזיע והנשימה לעלות
עד שתכריהו להתנשם נישום גדול ויותר מהיר ותכוף.
ניתן להבחין שבשתי ההשקפות,התכלית של האדם הוא אחד,עבודת ה' וקיום המצוות.
אך יש הבדל בין הגישות ,הרמב"ם מדבר על כל פרט ופרט כרופא וכפוסק הלכה כאשר הדגש הוא
על בריאות הגוף .לעומת זאת הרב קוק מדבר גם אל הפרט ,אך מתייחס לכל פרט כיחיד הנמצא
62
בכלל ,שבסופו של דבר,כל הפרטים יחד הם האומה כולה .חוסן וחוזק האומה הם שיביאו לתחיית
האומה היהודית והקמת מדינת ישראל.
משפטים חשובים
הרמב"ם -אומר במילים ברורות מה גורם לחוסר פעילות גופנית:
"וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל ,או מי שמשהה נקביו ,או מי שמעיו קשין -אפילו אכל
מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה -כל ימיו יהיו מכאובים ,וכחו תשש" (הלכות דעות
פרק ד').
הרב קוק מדגיש את הגישה הלאומית:
"גדולה היא תביעתנו הגופנית ,גוף בריא אנו צריכים,התעסקנו הרבה בנפשיות,שכחנו את קדושת
הגוף,זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית,שכחנו שיש לנו בשר קודש,לא פחות ממה שיש לנו רוח
הקודש( " ...אורות הקודש ,תשמ"ה ,פ).
המסקנה מעבודת חקר האיכותני
המסקנה שלי מהמחקר שיש צורך לבצע שינוי בהכשרת מורים להוראת החינוך גופני במכללות,
יש לתת לסטודנטים נוסף להכשרה בתחום הגופנית והפיזיולוגי גם הכשרה בתחום התזונה.
הרבנים שהשתתפו במחקר ומעשיהם הביאו אותי למסקנה שידיעה של הרבנים בתחומים אלה
לפי המקורות היהדות יכולים להוות מודל על חשיבות התמקצעות של מורים לחינוך גופני גם
בתחום התזונה .לפי המחקר ,הציבור הדתי הלאומי בשני המוסדות רואים חשיבות רבה בקיום
אורח חיים פעיל ובריא והם עושים זאת הלכה למעשה (בהסתייגות – במכינה הקדם צבאית אין
לימוד בנושא התזונה).
ניתן וחובה להביא נושאי העבודה הזאת למודעות ציבורים אחרים ,על ידי הכשרת נכונה של
מורים לחינוך גופני להוראת פעילות גופנית ותזונה .השינוי חייב לבוא גם בשיפור מערכת הסברה,
תשתיות ,מתקנים וציוד .רק בדרך זאת נוכל להביא קהלים רבים יותר להנהגת אורח חיים פעיל
ובריא בעם ישראל.
63
ביבליוגרפיה
ספרות ראשונית
.3אברמס,י( .תרפ"ז) .צוואות גדולי ישראל ,א ,פילדלפיה (מתוך צוואות הרמב"ם).
.0חרל"פ ,י .מ( .תשכ"ז ) .טובים מאורות .ירושלים :הוצאה שנייה.
.1מדרש רבה( .ח"ש) .ירושלים :ח .וגשל בע"מ
.5מונטנר ז( .תשכ"ה) ספר הקצרת( ,בתרגום שמואל בנבנשתי) ,כתבים רפואיים ,כרך
רביעי ,ירושלים.
.4מונטנר,ז'( .תשכ"א) פרקי משה [ברפואה]( ,בתרגום נתן המאתי) ,כתבים רפואיים ,כרך
שני ,ירושלים.
.6מדרש המבואר( .תשנ"ב) .ירושלים :מכון המקדש המבואר.
.9משניות-ש"ס( .תשנ"ב) .מבוארות על ידי קהתי ,פ .ירושלים :הוצאת היכל שלמה.
.9עמר ,ז( .תשס"א) .שמירת הבריאות לרמב"ם .פירושו של ר' יעקב צהלון הרופא להלכות
דעות פרק ד .נווה צוף.
.7
פירוש המשנה להרמב"ם .כלאיים .במהדורת רבינוביץ.
.32פירוש המשנה לרמב"ם .כלאיים .במהדורת רובינשטיין.
.33פירוש המשנה לרמב"ם .כלאיים .במהדורת קאפח ,י.
.30פירוש משנה תורה לרמב"ם ,רמב"ם לעם פירוש של הרב רובינשטיין .ירושלים :מרכז
הרב.
.31פרויס ,י .)3733( .הרפואה במקרא ובתלמוד .תרגום מגרמנית וירצבורגר אורי.
האוניברסיטה העברית ,ירושלים :מאגנס.
.35קאפח י (.תשכ"ט) ,משנה עם פירוש הרמב"ם ,מקור ותרגום ,ירושלים .כרכים א-ז.
.34קוק ,א-3726( .תרס"ו) .אדר היקר ,רעיונות ורשמים לתולדות ר' אליהו דוד ראבינאוויטץ
תאומים .ירושלים.
.36קוק ,א( .תשמ"ה) .אגרות הראיה .ירושלים :מוסד הרב קוק.
.39קוק ,א( .תש"י) .אורות .ירושלים :מוסד הרב קוק.
64
.39קוק .א( .תשמ"ה) .אורות הקודש .ירושלים :מוסד הרב קוק.
.37קוק .א( .תשמ"ה) .אורות התשובה .ירושלים :מוסד הרבה קוק.
.02קוק ,א( .תש"א) .חזון הגאולה .הקרן קיימת לישראל ,ירושלים :האגודה להוצאת ספרי
הראי"ה ז"ל.
.03רמב"ם .)3759( ,שמונה פרקים – הקדמה למסכת אבות .ת"א :מהדורת רבינוביץ,
ראשונים.
.00רמב"ם ,הנהגת הבריאות ,)3749( .מהדורת מונטנר .ירושלים :מוסד הרב קוק
.01רמב"ם ,מורה נבוכים ( .)3790תורגם ע"י הרב קאפח ,י .ירושלים :מוסד הרב קוק
.05רמב"ם ,ספר משנה תורה .הגיה ,לקט ופירש ,קאפח ,י .מכון משגת הרמב"ם.
.04שולחן ערוך( .תשס"ד) .אורח חיים .ירושלים :לשם.
.06שטיינזלץ ,ע( .תשנ"ב) תלמוד בבלי .ירושלים :המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים.
.09שמש ,א ,א( .תשס"ה) .ירקות ,קטניות ופרות-העץ בכתבים רבניים בימי -הביניים:
הנחיות דיאטטיות –רפואיות .המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה עפ"י
התורה .אסי"א .כרך י"ט( ,ג-ד) .97-332
.09שרקי ,א .על שמונה פרקים לרמב"ם .הוצאת העמקת ערכי היהדות.
.07תלמוד ירושלמי( .ח"ש) .פ"ת :מהדורת לויוב.
.12תנ"ך (.תש"ס .)0222 -ירושלים :קורן ירושלים בע"מ.
.13תפילת החודש( .תשמ"ח) .תל אביב :הוצאת שילה.
34 .Preuss, J. (2004). Biblical and Talmudic. Medicine. London
:Rowman & Littlefield Publishers.
מאמרים וספרות משנית
.3אורן,י ,א",)3791 ( .היבטים סוציולוגיים של תרבות הגוף ביהדות" ,מתוך :זמרי
אוריאל(עורך),תרבות הגוף ביהדות,נתניה:וינגייט.
.0אלוף ,י .)3791( .תרבות הגוף בתקופת התלמוד ,מתוך זמרי ,א( .עורך) תרבות הגוף
ביהדות .נתניה :מכון וינגייט.
.1אליעזר בן יהודה ,מילון ,ערך פג.
65
.5אנציקלופדיה הלכתית -רפואית( .תשנ"ח) .כרך א .ירושלים.
.4אנציקלופדיה העברית( .תשל"א).כרך לב .ירושלים.
.6אנציקלופדיה לחקלאות( .תשנ"ד) .כרך .5
.9אנציקלופדיה שימושית מאוירת ,החי והצומח של ארץ ישראל .)3772(.תל אביב :הוצאת
משרד הבטחון
.9בקשי ,מ .)3797( .על תרבות הגוף בכתבי הרמב"ם .מתוך :פרקי קריאה בתולדות החינוך
הגופני .מכון וינגייט :נתניה
.7ברוש ,מ( .תשמ"ז).על מזונם של בני ישראל בתקופה הרומית .קתדרה 51 .עמ' .39-02
.32כהן ,צ( .תשע"ב) .מברכת משה .קובץ מאמרים במשנה לרמב"ם .מעליות .מעלה
אדומים.
.33זמרי ,א .)3791( .תרומת תשובתו של ר' משה פרובינצאלו לתולדות משחק הטניס .מתוך
זמרי אוריאל (עורך) .תרבות הגוף ביהדות .וינגייט :נתניה.
.30חרמון ,ש" .)3797( .המחול בתנ"ך" .מתוך :פרקי קריאה בתולדות החינוך גופני ,מכון
וינגייט :ת"א.
.31כרמי ,ש( .תשנ"ה)" .עמדותיהם ותפיסותיהם של הגרי"ח זוננפלד והראי"ה קוק בשאלת
תחיית הלשון העברית והנהגתה כשפת-הוראה" ,דור לדור ,ג'.
.35ליפשיץ ,ח ( .תשל"ט) .שבחי הראי"ה .ירושלים :מוסד הרב קוק.
.34לשעה ולדורות( .תשל"ו) .אוסף כרוזים ומודעות בעניני דת ודין ,ג .ירושלים.
.36פלדמן ,א .)3746(.צמחי המשנה .הוצאת דביר.
.39פליקס,י.)1982(.הצומח והחי במשנה .ירושלים :מכון לחקר המשנה
.39צידה לדרך(.תשנ"ב) .מאמר ראשון כלל ג ,פ"ד ,עמ' .49שו"ת יכין ובועז .ירושלים.
.37קאופמן ,ח (.תש"ס .)3777 -הזיקה בין יהדות הציונית ובין אבות הגוף –מבט היסטורי.
התנועה ,ה,)0( ,עמ' .006-059
.02קרויס ,ש (.תש"ה) .קדמוניות התלמוד ,ב )3(,תל אביב.
.03רסקין ,ה" .) 3777( .האם מערכת החינוך הגופני מתאימה לדרישות החברה בישראל על
סף המאה ה .03-מתוך אלינור טילמן (עורכת) ,החינוך הגופני והספורט .נ"ה (.32-31 )0
66
.00שביד ,א(.תשל"ד)" .חילוניות מנקודת-ראות דתית– משנת הראי"ה קוק"" .מתוך:
היהודי הבודד והיהדות .תל אביב :עם עובד.
.01שוויד ,י ( .תשנ"ה .)3744 -עיון "הפעילות הגופנית במשנתו של הרמב"ם" .בתנועה ,ג' ()3
.9-00
.05שורק ,י" .)3792( .פירש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות" .החינוך הגופני
והספורט.6-9 ,5 .
.04שורק ,י .)3792( .תרבות הגוף והספורט יהדות ימי בינים והרנאנס .נתניה :מכון וינגייט .
.06שינפלד ,י ,.שפירא ,י ,.בר-חמא ,ע .)3799( .פעילות גופנית ובריאות .ירושלים :אקדמון.
.09שפיר א( .תשנ"ג) "הספורט בעיני חכמים ארץ ישראל במאות הראשונות לספירה .הגיגי
גבעה ,א'.71-322 ,
.09שץ אופניימר ,ר( .תשכ"ט".)3799 -אוטופיה ומשיחיות בתורת הרב קוק" .כוונים ,כתב עת
ליהדות וציונות.34-00 , 3 ,
28.Kendler.B.S.(1987)."Garlic and Onion: A Review of Relationship to Cardiovascular
Disease, Preventive Medicine,16 ,pp 670-685.
29.Puelo, A, M.(1978). Mythobotany ,Pharmacology and Chemistry of ThujoneContaining Plants and Derivatives", Economy Botany.
© Copyright 2024