אחאות גברית לעומת אחאות נשית: הקשר ליחסי אחאות ולתפיסת לכידות ו
מן המחקר הדס דורון ,ענבר בן סימון ,ענת גולן ,רוני לוי ,עומרי גוטליב ,עמית בן דוד אחאות גברית לעומת אחאות נשית: הקשר ליחסי אחאות ולתפיסת לכידות וגמישות במשפחה תקציר המחקר על אחאות הינו חדש יחסית ומתפתח בעשור האחרון .מחקר מועט יחסית מתייחס כיום להבדלים מגדריים ביחסי אחאים ,והוא נוטה לטעון ליחסי קרבה וחום גבוהים יותר בקרב אחיות לעומת אחים. תרומתו של מחקר זה היא בבחינת ההבדלים ביחסי אחאים בין אחאים זהי־מגדר -קבוצת אחאות נשית לעומת קבוצת אחאות גברית ,כולל השוואה עם קבוצת אחאים משולבי מגדר .כמו כן ,מחקר זה מחדש בכך שהוא בוחן את הקשר בין יחסי אחאים לבין מאפיינים משפחתיים של לכידות וגמישות. 156נבדקים בוגרים ,בהם 89נשים ו־ 67גברים ,ענו על שאלון דמוגרפי, על שאלון לבדיקת יחסי אחאים ) ,)Furman & Buhrmester, 1985ועל שאלון לכידות וגמישות במשפחה .)Olson, Portner & Lavee, 1985( FACES III מממצאי המחקר עולה כי בקבוצת האחאות הנשית ממד הקונפליקט גבוה ביחס לקבוצת האחאות הגברית .כן נמצא קשר בין ממד החום/ קרבה לבין לכידות וגמישות בקרב כל הקבוצות ,ואילו קשר בין מעמד וסמכות ביחסי אחאים לבין לכידות וגמישות נמצא בקרב אחאים מאותו מגדר ,אולם לא בקרב אחאים משולבים .הממצאים נדונים כאן ,כמו גם השלכות של הממצאים לפרקטיקה ולמחקר המשך בתחום. סקירת ספרות יחסי אחאות אחאים הם חלק חשוב של חיי המשפחה .רוב הילדים גדלים במשקי בית הכוללים לפחות אח או אחות אחת (Dunn, 2007; McHale et al., .)2003מדובר במערכת היחסים הארוכה ביותר שאדם חווה בכל חייו, אשר נקבעה עם לידתו ,לא נרכשה ולא ניתן להתירה (ברג־קרוס;2010 , גור־בוסתנאי.)Connidis, 2001; Spitze & Trent, 2006; 2007 , קיימת הסכמה בין תיאורטיקנים וחוקרים בדבר השפעתה הרבה של האחאות על התפתחות האדם ,כילד וכמבוגר (גור־בוסתנאי;2007 , ד"ר הדס דורון -מרצה בכירה בחוג לעבודה סוציאלית ,המכללה האקדמית תל־חיhadasdoron@012.net.il . ענבר בן סימון ,ענת גולן ,רוני לוי ,עומרי גוטליב ,עמית בן דוד -תלמידי סמינריון מחקר שנה ג בשנה"ל תשע"ד ,בחוג לעבודה סוציאלית ,המכללה האקדמית תל־חי. המאמר מציג מחקר שהוגש כחלק מדרישות הסמינריון. 36 Cicirelli, 1995; Day, 2010; Dunn, 2007; McHale et al., 2003; Toman, .)1993באמצעות האינטראקציות היומיומיות ,אחאים יכולים להשפיע זה על זה בכך שהם משמשים כמודלים ,יועצים ,שותפים חברתיים ויריבים. אחאים משפיעים זה על זה גם באופן עקיף ,על ידי מידת ההשפעה על תפקידים ודינמיקות יחסים במערכת המשפחתית המורכבת .בנוסף, הם מספקים זה לזה הזדמנויות וחשיפה לחוויות ולפעילויות רומנטיות וחברתיות (.)McHale et al., 2003 הבדלים מגדריים ביחסי אחאים על אף שידוע כי לאחאים יש השפעות רבות זה על זה ,מעט מאוד תשומת לב מחקרית ניתנה לתחום של התפתחות מגדרית בהקשר זה. למעשה ,הרבה מהמיומנויות שילדים לומדים מתוך האינטראקציות בין האחאים עשויות לתרום ישירות לפיתוח התנהגויות ,תפקידים ועמדות מגדריות (.)Day, 2010 רוסט ,גולומבוק ,היינס וג'ונסטון (Rust, Golombok, Hines & Johnston, )2000מצאו שילדים עם אחים גדולים וילדות עם אחיות גדולות היו מותאמים יותר למגדר מאשר ילדים יחידים ,וילדים יחידים היו מותאמים יותר למגדר במהלך ילדותם מאשר ילדים עם אחים מהמין השני .עוד נמצא כי הימצאות של אח גדול קשורה באופן חיובי להתנהגות גברית ופחות להתנהגות נשית ,אצל בנים ובנות כאחד .וונג ,ברנג' ,ונדרוולק ומיוס ( )Wong, Branje, VanderValk, & Meeus, 2010דיווחו כי לאחים בוגרים ,בעיקר אם הם בני אותו מין ,השפעה ניכרת על עיצוב הזהות בשלבי ההתבגרות והבגרות הצעירה של אחיהם הצעירים .בנוסף ,המחקר מספק תמיכה בתהליכי הזדהות ו"מודלינג" בין אחאים. אפדגראף ,מקהייל וקראוטר ()Updegraff, McHale, & Crouter, 2000 מצאו כי יש השלכות משמעותיות למגדר של האחים או האחיות במשפחה על ההתנסויות והחוויות של מתבגרים צעירים עם בני הגיל שלהם ,כולל בחירת החברים ואופי מערכות היחסים עם חבריהם. בצמדי אחאים מתבגרים ממין מעורב ,למשל ,בנות עם אח גדול למדו אסטרטגיות שליטה הנחשבות גבריות מהאחים הבכורים שלהן ויישמו אותן בחברויותיהן .עוד נמצא כי אחיות בכורות ושניות בסדר הלידה חוו יותר אינטימיות ,הנחשבת סממן נשי ,עם חבריהן ,מאשר אחים מקבילים. מחקרם של וובר ,קולמן וגנונג ()Weaver, Coleman & Ganong, 2003 הדגיש כי לאחאים ,ובמיוחד לאחיות ,יש תפקיד תמיכתי משמעותי בתקופת הבגרות הצעירה .אריקסון וגרצל ()Eriksen & Grestel, 2000 מצאו שנשים ,במיוחד כאלה שיש להן אחיות ,דיווחו על קשר טלפוני בתדירות גבוהה עם האחאים לעומת גברים או משיבים ללא אחיות. בביקורים פיזיים לא נמצא הבדלים מגדריים .מחקרה של ריגיו (Riggio, )2000בקרב סטודנטים הצביע על הבדלים מגדריים ביחסי אחאים. נשים דיווחו יותר על רגשות חיוביים ואינטראקציות חיוביות עם אחאים. כמו כן ,המשתתפים דיווחו על רגשות ואינטראקציות חיוביים יותר כלפי אחיות מאשר כלפי אחים. ממדי אחאות על פי בוהרמסטר ופורמן טיפולוגיה יעילה לאפיון יחסי אחאים הוצגה על ידי פורמן ובוהרמסטר ( )Furman & Buhrmester, 1985ומכילה ארבעה ממדים :חום וקרבה; כוח וסטטוס; יריבות; קונפליקט .להלן נציג את המאפיינים של פורמן ובוהרמסטר ( ,)1985יחד עם ממצאים רלוונטיים בהקשר המגדרי. א .חום וקרבה ממד זה מוגדר על ידי פורמן ובוהרמסטר (Furman & Buhrmester, )1985כאינטימיות ,חברותיות ,שותפות ,דמיון ,הערצה וחיבה .מחקרם של קול וקרנס ( )Cole & Kerns, 2001מצא כי אחים דיווחו על רמה נמוכה יותר של יחסים חיוביים המאופיינים בדאגה ,אינטימיות ופתרון קונפליקטים לעומת אחיות .מחקר נוסף ,של ספיץ וטרנט (& Spitze ,)Trent, 2006בדק השפעות של קרבה רגשית ,קשר ועזרה בקרב אחאים בוגרים במשפחות של שני ילדים .נמצא כי המגדר הוא אחד המרכיבים החשובים המשפיעים על טבע היחסים בין אחאים בוגרים ,כאשר נשים דיווחו יותר על רגשות קרבה לאחאים ועל היכולת להסתדר עמם. תמיכה לכך מספקת עבודתה של ואן וולקום (,)Van Volkom, 2006 המראה כי אחיות מספקות יותר תמיכה רגשית זו לזו מאשר אחים. ב .מעמד יחסי (סטטוס) וכוח ממד זה מוגדר על ידי פורמן ובוהרמסטר (Furman & Buhrmester, )1985כאיכויות של טיפול ,הערצה ודומיננטיות הטומנים בחובם התנסויות ביחסים משלימים ויחסים הדדיים בהתאם למגדר .ממדים אלה קשורים בתפקידים שהאחים לוקחים או מקבלים .לדוגמה ,לאחיות בוגרות יוחסו יכולות טובות יותר בלקיחת אחריות ,הוראה וטיפוח של אח/ות צעיר/ה ,מאשר לאח גדול ( .)Cicirelli, 1995מחקר שבדק את הקשר בין מגדר האחאים לבין תפקידים ותפיסות קרבה ,הראה שצמדי אחיות נטו יותר לדווח על תפקידים טיפוליים ומעצבים שהן מספקות זו לזו ( .)Weaver et al., 2003וורפוסטל ,ואן דר ליף ,דיקסטרה ופלאף ( )Voorpostel, Van Der Lippe, Dykstra & Flap, 2007מצאו הבחנה ברורה בין צמדי אחיות לצמדי אחאים אחרים באשר למתן עזרה במטלות הבית ובמתן עצה זה לזה .כמו כן ,אחיות סיפקו יותר תמיכה זו לזו ודיווחו על קשר ( )bondמיוחד .ולבסוף ,ילדים תפסו את אחיהם הגדולים מאותו מגדר כדומיננטיים יותר מאשר אחים/ות גדולים/ות מהמגדר השני (.)Furman & Buhrmester, 1985 ג .יריבות פורמן ובוהרמסטר ( )Furman & Buhrmester, 1985מגדירים את ממד היריבות על ידי תחרותיות ואפליה/העדפה הורית .במחקר שבדק השפעות שונות על יחסי אחים מעורבים בקרב סטודנטים בקולג'ים, נמצא כי היריבות בין אחים מגיעה לשיאה בילדות ובגיל ההתבגרות, ובבגרות היא לרוב נעלמת (.)Van Volkom, Machiz & Reich, 2011 יריבות וקונפליקט ברמות גבוהות בין אחאים נמצאו קשורים לתוצאות שליליות הכוללות חרדה ,דיכאון ומגוון בעיות התנהגותיות .ראוור ווולינג ( )Rauer & Volling, 2007דיווחו כי כאשר החיבה ההורית שונה בין אחים ,יש לכך השפעות שליליות על האחאים -הן ברמה האישית והן על מערכות היחסים הרומנטיות שלהם בעתיד .במחקרם לא נמצאו הבדלים מגדריים ,אולם רוב המשתתפים במחקר היו נשים .בעבודה קודמת יותר ,של בול ,פרינג ופיליפ (,)Boll, Ferring & Filipp, 2003 נמצא כי כאשר הייתה העדפה הורית במשפחה ,איכות היחסים בין האחאים התדרדרה. ד .קונפליקט ממד הקונפליקט מוגדר על ידי פורמן ובוהרמסטר (& Furman )Buhrmester, 1985כמצבי תחרות (על משאבים ,תשומת לב ,הערכה ועוד) ,איבה ומריבות ,אשר יכולים להתבטא בהצקות ,צעקות ,קללות, מכות וכדומה .סטוקר ,בורוול ובריג'ס (,)Stocker, Burwell & Briggs, 2002 מצביעים על קשר בין קונפליקט אחאי לבין הסתגלות פסיכולוגית בגיל הילדות ובתחילת גיל ההתבגרות. קים ,מקהייל ,אוסגוד וקראוטר (Kim, McHale, Osgood & Crouter, )2006בדקו את השינויים ברמת האינטימיות וברמת הקונפליקט בין אחים לאורך שנות הילדות המאוחרת ותחילת ההתבגרות במשך ארבע שנים ,ומצאו כי אצל אחאים מאותו מין נראה דפוס יחסים יציב לאורך השנים .לעומת זאת ,אצל אחאים ממין שונה נראתה "תבנית ( "Uיחסים טובים יותר בתחילת המחקר ובסופו ,וירידה באיכות היחסים בתחילת ההתבגרות) .עוד נמצא כי רמת האינטימיות הגבוהה ביותר היא בין אחיות ,וכי רמת הקונפליקט ביחסי האחים יורדת עם העלייה בגיל. במחקר אחר ,של פינצי־דותן וכהן (,)Finzi-Dottan & Cohen, 2011 אשר בדק את הקשר בין יחסי אחאות ,העדפה הורית וקווי אישיות נרקיסיסטיים ,נמצאה רמת קונפליקט גבוהה בין אחיות .עם זאת ,נשים לעומת גברים דיווחו גם על חום כלפי האחאים .פינצי־דותן וכהן דנו בכך שכאשר נשים מרגישות קרבה כלפי אחיהן ואחיותיהן ,המעורבות הרגשית הגבוהה שלהן עלולה אף להביא למצבי קונפליקט. 37 מן המחקר מאפיינים משפחתיים ויחסי אחאים מקהייל ,קרוטר וויטמן ( )McHale, Crouter & Whiteman, 2003מציעים כי השפעת אחאים עשויה להיות הן ישירה -כאשר אחאים משמשים כמודלים ושותפים חברתיים ,והן עקיפה -על ידי כך שהם תורמים לעיצוב המבנה המשפחתי ומשפיעים על פעילויות ורוטינות יומיומיות במסגרתה. ברודי ( )Brody, 1998הציגה מודל הכולל משתנים שונים המשפיעים על יחסי אחאים .גורמים משפחתיים שנכללו במודל של ברודי ()1998 היו :תהליכים זוגיים ,יחסי הורה-ילד וחום מצד ההורים -כמנבאים מובהקים של יחסי אחאים. ואולם ,הספרות המתייחסת לקשר שבין מגדר הילדים לבין מאפייני המשפחה היא מועטה .נמצאו ראיות מסוימות לכך שיש השפעה שונה של משתנים משפחתיים על התפתחותם של בנים לעומת התפתחותן של בנות בגיל ההתבגרות .למשל ,בהתפתחות הערכה עצמית ,בנים גילו רגישות גבוהה יותר להיבט השליטה/עצמאות באינטראקציות עם ההורים ,ואילו בנות הושפעו יותר מתמיכה ושיתוף ההורים .קני ( ,)Kenny, 1990במחקר על ההתבגרות המאוחרת ,מצא כי נשים נטו יותר מגברים לבקש עזרה מהוריהן במצבי לחץ ,כולל בקשת תמיכה רגשית מההורים .על פי מקהייל ( ,)McHale et al., 2003מבנה המשפחה, ובפרט אם המשפחה כוללת הורים משני המגדרים ו/או אחאים משני המגדרים ,יכול לאפשר או לחסום הזדמנויות לדפוסים תואמי מגדר של תפקידים ,יחסים ופעילויות משפחתיות. באר ( )Baer, 1999ציינה מחקרים קודמים שמצאו כי מבנה המשפחה (למשל ,משפחה חד הורית) נראה כמשתנה מכריע יותר עבור בנים, ואילו קונפליקט במשפחה הוא גורם משמעותי יותר עבור בנות .בחינה של התקשורת הזוגית בין אמהות לילדיהן המתבגרים גילתה כי בנות ואמהותיהן גילו רמות קונפליקט גבוהות יותר מאשר בנים ואמהותיהם (;Hill and Holmbeck, 1987; Collins, 1990; Collins and Russell, 1991 ;Paikoff & Brooks-Gunn, 1991אצל .)Baer, 1999 לעומת זאת ,באר ( )1999במחקרה לא מצאה הבדלים בין המגדרים בהשפעת התקשורת -הן עם האם והן עם האב -על קונפליקט משפחתי. משתנה המגדר לא מיתן את הקשר בין המבנה המשפחתי לקונפליקט. בפרק הבא נסקור את המשתנה השני במחקר :לכידות וגמישות במשפחה והקשר לזהות מגדרית. לכידות וגמישות במשפחה אולסון ()Olson, Russel & Sprenkle 1979; 1986; Olson, 2000 טבע את המושגים לכידות וגמישות בהתייחסותו למערכות יחסים במשפחה .הלכידות הוא ממד שבוחן עד כמה המערכת המשפחתית מאזנת את הנפרדות ואת תחושת ה"ביחד" .ישנן ארבע רמות של לכידות: ניתוק (נמוכה מאוד) ,נפרדות (נמוכה-מאוזנת) ,חיבור (מאוזנת-גבוהה) ולכידות/סבך (גבוהה) .ברמות האיזון (נפרדות וחיבור) ,חברי המשפחה מסוגלים לחוות את שני הצדדים; כלומר ,להיות עצמאיים ובו בזמן מחוברים למשפחה .ברמת לכידות גבוהה/סבך יש קונצנזוס רב מדי ועצמאות מעטה לפרט .בניתוק ,כל חבר במשפחה עסוק בחייו שלו וחש מחויבות מינימלית לשאר חברי המשפחה (.)Olson, 2000 גמישות היא מידת הפתיחות או הסגירות של המערכת ,אשר נעה על רצף בין נוקשה ,מובנה ,גמיש וכאוטי ( .)Olson, 2000מערכת משפחתית פתוחה יחסית תתאפיין בגבולות ברורים אך גמישים ,ובספיגה של משוב וביקורת מהסביבה תוך עיבודם לפי צרכיה .מערכת משפחתית סגורה יחסית תתאפיין בגבולות חיצוניים נוקשים ,בעיוות המידע המובא אליה ,בתלות גבוהה שלה בסביבה ובתלות גבוהה במיוחד של חבריה בה (ואצלאוויק ,ויקלנד ופיש.)Hoffman, 1988 ;1979 , על בסיס שני ממדים אלו נבנה כלי מחקרי המתאר 16סוגי משפחות, אשר מתקבלים משילוב של שני הממדים -מודל ה"סירקומפלקס". הלכידות המשפחתית וממד הגמישות חשובים להבנת המערכת 38 המשפחתית .ככל שהשילוב בין שני הממדים פחות קיצוני ,כך המשפחה תתפקד טוב יותר לאורך מעגל החיים ובמצבי משבר (Olson, Russel .)& Sprenkle, 1983; 1986; Olson, 2011 כמעט שלא נעשו מחקרים הקושרים בין "מודל הסירקומפלקס" ואחאות להיבט המגדרי .גורבט וקרוזק ()Gorbett & Kruczek, 2008 מצאו קשר חיובי בין מספר האחאים ולכידות גבוהה במשפחה לבין הערכה עצמית חברתית חזקה .אולם ,המגדר במחקרם לא נמצא כמנבא משמעותי .במחקרם של ג'ין יו וגמבל ( )Jin Yu & Gamble, 2007נמצא כי הסביבה המשפחתית ,הכוללת לכידות והבעה רגשית חיובית ,משמעותית בהפחתת תוקפנות בין אחאים .כמו כן ,מגדר האחאים לא נמצא משפיע באופן משמעותי .במחקר אחר ,של הארדי ( ,)Hardy, 2001על תוקפנות פיזית והתנהגות מינית בין אחאים ,הלכידות והגמישות המשפחתית לא נמצאו כמנבאות אלימות פיזית ומינית בין אחאים .יחד עם זאת, אחאים שדיווחו על רמות גבוהות של תוקפנות והתנהגות מינית דיווחו על רמות גבוהות של סטרס במשפחה. נכון להיום ,לא מצאנו אף לא מחקר אחד שהתייחס להבדלים במאפיינים המשפחתיים (לכידות ,גמישות) בין אחיות לאחים ,על פי המודל של אולסון .מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון לראשונה את הקשר בין יחסי אחאות ותפיסת הלכידות והגמישות במשפחה, במשפחות המאופיינות בזהות מגדרית אחאית גברית לעומת נשית. שאלות המחקר במחקר זה בחנו ,לראשונה למיטב ידיעתנו ,את הקשר בין יחסי אחאים לבין גמישות ולכידות במשפחות בוגרות עם אחאים ממגדר נשי ,לעומת גברי .במחקר גישוש זה נוסחו שאלות המחקר הבאות: ש .1האם קיימים הבדלים ביחסי אחאים בקרב אחאים משילובי מגדר שונים (אחיות ,אחים ,אחאים מעורבים)? ש .2האם קיימים הבדלים במאפיינים משפחתיים (לכידות ,גמישות) בקרב אחאים משילובי מגדר שונים (אחיות ,אחים ,אחאים מעורבים)? ש .3האם ישנו קשר בין מאפיינים משפחתיים (לכידות ,גמישות) לבין איכויות של יחסי אחאים? שיטת המחקר נבדקים במחקר השתתפו 156נבדקים ,בהם 67גברים ,המהווים 42.9%מהמדגם, ו־ 89נשים ,שהן 57.1%מהמדגם .משתתפי המחקר גויסו באמצעות רשת האינטרנט ,והם בטווח הגילים ( 35-18ממוצע ,27.51 -סטיית תקן .)3.987אופן ההשתתפות היה התנדבותי .הנבדקים נחלקו לשלושקבוצות :קבוצה - Iאחים בנים; קבוצה - IIאחיות בנות; קבוצה - III משולב בנים ובנות .קבוצה Iמנתה 59נבדקים ,קבוצה 55 - IIנבדקות, וקבוצה 42 - IIIנבדקים ונבדקות. כלי המחקר משתתפי המחקר התבקשו למלא שאלון ,שהורכב מכמה כלים: שאלון דמוגרפי כולל שאלות שונות על אודות מגדר ,גיל ,מקום מגורים ,מיקום במשפחה, מספר ילדים במשפחה ,סוג המשפחה (רק בנים ,רק בנות ,משולב בנים ובנות) .המשתנה האחרון מהווה את קבוצות ההשוואה במחקר. שאלון יחסי אחאים ))Furman & Buhrmester, 1985 השאלון כולל 48פריטים ,המתייחסים ל־ 16ממדים מרכזיים של יחסי אחאים .הגרסה המתוקנת של עורכי המחקר הנוכחי כוללת 48 פריטים המחולקים לארבע קטגוריות מרכזיות ,שלפיהן אפשר לאפיין "איכות יחסי אחאים" ,כלהלן: .1חום וקרבה ) - )Warmth/Closenessקטגוריה זו כוללת התייחסות לנושאים כמו אינטימיות בין אחאים ,התנהגות פרו־סוציאלית, חברותיות ,שותפות ,דמיון ,טיפול על ידי אח וטיפול באח ,הערצה על ידי אח ,הערצה של אח וחיבה. .2יריבות ( - )Rivalryקטגוריה זו קשורה בעיקר לתחרות ואפליה/ העדפה הורית ,שמתבטאת ביריבות בין האחים. .3מעמד (סטטוס) יחסי/דומיננטיות (- )Relative status/Power קטגוריה זו כוללת יחסי טיפול וחסות ,דומיננטיות של אח אחד על פני האחר. .4קונפליקט ) - )Conflictקטגוריה המייצגת את תגובת האחים סביב תחרות ,תשומת לב ,איבה ,התקוטטות ,דומיננטיות וכוחניות. כל היגד בשאלון "יחסי האחאים" דורג על ידי סולם ליקרט בן חמש רמות ( - 1כמעט אף פעם; - 5הרבה מאוד) .חושב ציון לכל ממד יחסי אחאים בנפרד. שאלון לכידות במשפחה רמת הלכידות והגמישות במשפחה נבדקה באמצעות שאלון FACES .)Olson, Portner & Lavee, 1985( III שאלון זה בודק את רמת הלכידות ( )cohesionואת רמת הגמישות ( )flexibilityבמשפחה .הוא מורכב מ־ 20היגדים 10 ,לכל ממד .שני הממדים -לכידות וגמישות ,נמצאו כבלתי תלויים כמעט זה בזה (טייכמן ונבון.(Olson, sprinkle & Russell, 1986 ;1990 , הבדלים בין נשים וגברים ביחסי אחאים ובמאפיינים משפחתיים לבחינת שאלת המחקר ,1נערך מבחן ניתוח שונות חד־כיווני (One )Way ANOVAלכל אחד מהממדים הנבדקים .הממצאים מוצגים בטבלה מספר 1להלן. טבלה :1ממצאי השוואת מבחן ניתוח שונות חד־כיווני בין שלוש קבוצות המחקר ()n=156 ()n=42( )n=55( )n=59 M S.d S.d M η2 F(2,155) S.d P ויסות רגשי 0.845 0.004 0.327 0.491 3.434 0.465 3.483 0.483 3.512 חום וקרבה 0.310 0.022 1.732 0.746 3.585 0.546 3.800 0.627 3.618 יריבות 0.310 0.015 1.181 0.407 2.960 0.472 2.845 0.393 2.839 מעמד וסמכות 0.217 0.019 1.545 0.663 2.188 0.547 2.404 0.627 2.341 קונפליקט 0.055 4.499 0.584 1.674b 0.745 1.987a 0.503 1.678b לכידות רווחה במצבי חולי כרוני מודל ה־ .W.C.Cהינו מודל אינטגרטיבי הממזג בין הגישה הביו־פסיכוסוציאלית ,הטיפול הרפואי־משפחתי והגישה האימונית .עוסק במאבק להחלמה ולהשגת איכות חיים משמעותית בצל המחלה תוך לקיחת אחריות ורכישת כלים להתנהלות עם המחלה/נכות. נושאי הקורס: ● התמקדות בתכנים הטיפוליים :תפיסת המחלה, רשת משפחתית ,חזרה לשגרה ● טכניקות ודרכי טיפול המבוססות על המפגש בין הגישה האימונית והגישה הרפואית־משפחתית ● התמודדות עם מצבי חולי/נכות שונים וייחודיים בבתי החולים ובקהילה הקורס מוכר לגמול השתלמות סגל א ההור ה מרגלית דרורי ( – )M.S.Wמנהלת התחום המקצועי של הקרן על שם רות ורובל .מרצה בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב. נחמה דורי ( – )M.S.Wסגנית מנהלת הפרויקט, מדריכה ביחידה להנחיית קבוצות באוניברסיטת תל אביב. בנים בנות משולב M W.C.C. – Wellness In Chronic Care קהל היעד: עובדים סוציאליים ובעלי תואר בוגר במקצועות הבריאות השונים. ממצאי המחקר ממדים/ קבוצות קורס הכשרה עפ"י מודל ההתערבות *0.013 0.845 0.002 0.169 0.653 3.840 0.495 3.907 0.552 3.883 גמישות 0.943 0.007 0.059 0.560 2.902 0.513 2.870 0.495 2.869 *p<0.05 כפי שניתן לראות מהנתונים המוצגים בטבלה ,1נמצא הבדל מובהק בין שלוש קבוצות המחקר בממד הקונפליקט ביחסי אחאים ,כאשר בקרב קבוצת האחיות נמצאה רמת קונפליקט גבוהה יותר לעומת שתי הקבוצות האחרות (אחים ,ואחאים משולבים) .במבחן שלאחר מעשה ( )Post Hoc Testמסוג ,Scheffeנמצא הבדל בין קבוצת האחים לקבוצת האחיות בלבד ( ,)F(2,155)=4.449, P<0.05כלומר ,בקבוצת האחיות נמצא ענת מילנר כהן ( – )M.C.I.L, M.Aיועצת אקדמית בכירה בגומא -המרכז הישראלי לאימון וגישור. מרצה באוניברסיטת תל אביב. דר' רנה פיגין – מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. פרופ' תמר קרוליק – פרופסור אמריטוס ,החוג לסיעוד, אוניברסיטת תל אביב. הקורס יתקיים בימי ג' החל מ־20.10.15 בין השעות 19.15-16.00במרכז להשכלת מבוגרים בכפר סבא ,רח' גלר ,4כפר סבא ויסתיים ב־.2.2.16 סה"כ 15מפגשים עלות הקורס ₪ 1,500 להרשמה ופרטים נוספים נא לפנות: תמי גולןamutatruti@gmail.com ,054-4956868 , מרגלית דרוריmargalitdrory@gmail.com ,052-8424130 , נחמה דוריnechama@udori.co.il ,050-5606555 , 39 מן המחקר ממד הקונפליקט גבוה באופן מובהק מבקבוצת האחים ,ולא נמצא הבדל מובהק בין שתי קבוצות אלו לבין הקבוצה של אחאים משולבים. בהתאם ,אפשר לראות מהטבלה כי ממד הקונפליקט מסביר את מרב אחוזי השונות המוסברת 5.5% -מהשונות ביחסי אחאים מוסברים על ידי ממד זה .ממד נוסף המסביר שיעור ניכר באופן יחסי הינו ממד החום והקרבה ביחסי האחאים ,המסביר 2.2%מהשונות בין נבדקי המחקר. קשר בין יחסי אחאים לבין מאפיינים משפחתיים כדי לענות על שאלת המחקר ,2חושבו מתאמי פירסון בין ממדי יחסי אחאים לבין מאפייני משפחה בקרב הקבוצות השונות (אחיות, אחים ואחאים משולבים) .הממצאים מוצגים להלן ,בטבלה מספר .2 טבלה .2מתאמי פירסון בין משתני המחקר בקרב קבוצות האחאים השונות 1 אחים אחיות 2 3 4 5 .1חום וקרבה - .2יריבות 0.188 - .3מעמד וסמכות **0.496 0.126 - .4 קונפליקט -0.29 0.58 0.247 - .5לכידות **0.653 1.36 *0.275 0.39 - .6גמישות *0.306 0.29 0.187 0.140 **0.519 .1חום וקרבה - .2יריבות -0.025 - .3מעמד וסמכות **0.465 0.076 - .4קונפליקט -0.098 -0.127 - **0.347 .5לכידות **0.530 0.143 - -0.188 **0.478 .6גמישות *0.313 0.120 אחאים .1חום משולבים וקרבה *0.293 0.023 **0.604 - .2יריבות -0.093 .3מעמד וסמכות **0.561 0.142 - .4 קונפליקט 0.227 -0.095 - **0.463 .5לכידות **0.600 -0.049 .6גמישות **0.470 0.082 0.236 משתנה B SE B β לכידות -0.37 0.10 ***-0.33 גמישות 0.23 0.11 *0.19 מעמד וסמכות 0.41 0.08 ***0.40 גיל R² -0.03 0.01 **-0.21 0.22 F ***10.92 *** p<0.001; ** p<0.01; *p<0.05 דיון - -0.092 0.157 **0.638 **p<0.05, *p<0.01 כפי שעולה מן מהטבלה ,נמצא קשר חיובי ,בינוני ומובהק בין ממד מעמד וסמכות לבין ממד חום וקרבה בקרב כל הקבוצות (Pr=.496, .465, .561, P<0.01עבור אחים ,אחיות ואחאים משולבים ,בהתאמה) .כלומר, ככל שהמעמד והסמכות גבוהים יותר ,כך עולה מידת החום והקרבה, וגם ההפך הוא הנכון. עוד נמצא קשר חיובי ,בינוני ומובהק בין שני ממדי המשפחה -לכידות 40 טבלה :3ניתוח רגרסיה של משתני המחקר המנבאים את רמת הקונפליקט ()n=156 מהממצאים המובאים בטבלה עולה כי ניתן לנבא את רמת הקונפליקט בקרב אחאים על פי ארבעה ממדים :לכידות; מעמד וסמכות; גיל; גמישות .בנוסף ,שיעור השונות המוסברת במשתנה רמת הקונפליקט הינו ,22%והוא מוסבר על ידי המשתנים בטבלה. - 0.232 וגמישות -וממד החום והקרבה בקרב כל הקבוצות (Pr =.653, .530, ,.600, P<0.01עבור אחים ,אחיות ואחאים משולבים ,בהתאמה ,עבור הקשר בין לכידות וחום/קרבה; Pr =.306, .313, .470, p<0.05בהתאמה, עבור הקשר בין גמישות לחום/קרבה) ,כך שככל שהלכידות והגמישות במשפחה גבוהות יותר ,כך עולים החום והקרבה ביחסי האחאים ,וגם ההפך הוא הנכון. קשר בינוני ,חיובי ומובהק נמצא גם בין ממד הגמישות לבין ממד הלכידות ( ,)Pr =.519, P<0.01כך שככל שעולה הגמישות כך עולה הלכידות ולהפך. כן נמצא קשר חיובי מובהק בין ממד המעמד/סמכות לבין לכידות משפחתית בקרב האחים והאחיות מאותו מגדר ( Pr =.275, p<0.05עבור אחים; Pr =.478, p<0.01עבור אחיות) ,אולם לא בקרב אחאים משולבים. כלומר -ככל שהמעמד והסמכות גבוהים יותר בקרב אחאים מאותו מגדר ,אולם לא בקרב אחאים משולבים ,כן הלכידות במשפחה גבוהה. בקרב קבוצת האחיות בלבד נמצא קשר חיובי מובהק בין מעמד/ סמכות וגמישות ( .)Pr =.293, p<0.05כלומר -ככל שהמעמד והסמכות גבוהים בקרב אחיות ,כן גבוהה הגמישות במשפחה. נמצא קשר חיובי בינוני מובהק בין גמישות ולכידות במשפחה בקרב כל הקבוצות ( Pr =.519, .604, .638, p<0.01עבור אחים ,אחיות ואחאים משולבים ,בהתאמה) .כלומר ,ככל שרמת הלכידות גבוהה במשפחה, כן רמת הגמישות גבוהה. לבסוף נבחן ניתוח רגרסיה של משתני המחקר המנבאים את רמת הקונפליקט במשפחות במחקר. הבדלי מגדר ביחסי אחאים במחקרנו נמצאה בקבוצת האחאות הנשית רמת קונפליקט גבוהה יותר ביחס לקבוצת האחאות הגברית .הבדל זה אינו קיים בין נשים וגברים ככלל .יתכן כי המבנה המשפחתי של אחאות נשית משפיע על תחושת יתר קונפליקט .ממצא זה תואם למחקרן של פינצי־דותן וכהן ( )Finzi-Dottan & Cohen, 2011אשר דיווחו על רמת קונפליקט גבוהה בין אחיות .ניתן למצוא לכך תימוכין גם בכתביו של פרויד. פרויד ( )Frued, 1916-1917ראה באחאים שחקנים חשובים בהתפתחות הילד ,כאשר הם מייצגים יריבים במאבק על חיפוש חיבה ותשומת לב הורית .לדעתו ,אחאים הם האויבים הקדמוניים המתחרים על אהבה מוחלטת בכל צורותיה של ההורים ,ובמיוחד של האם (;Day, 2010 בחינת השפעות הדדיות ויחסי אחאים צריכה להתקיים לא רק בקונטקסט פרטני או זוגי, כפי שהמחקר מרבה להתייחס לנושא עד כה; יש צורך להרחיב את נקודת המבט על יחסי אחאים לקונטקסט המשפחתי .)Finzi-Dottan & Cohen, 2011בהתייחס להיבט המגדרי ,פרויד (Frued, )1962הדגיש את ההבדלים בין בנים לבנות בהתפתחות המיניות, כאשר בקרב בנות ,פתרונם של תסביכים התפתחותיים הוא מורכב יותר לעומת פתרונם בקרב בנים. התפתחות הזהות והאישיות הנשית מושפעת רובה ככולה מחסרונו של הפין ומהכרתה של האישה בחיסרון זה .הדרך להתפתחותה של הנשיות היא דרך קשה ,המאופיינת בעוינות כלפי דמות האם והאישה בכלל; עוינות הנובעת מהכרה בנחיתותה ובמומה של האם בשל החיסרון באיבר המין הגברי .בשונה מהגברים ,האישה כמעט לעולם אינה משתחררת מעוינות זו .הילדה אשר מפנה את העורף לאמה מביאה להתפתחות קנאה המופנית לאנשים אחרים ,לאחים ואחיות ,ליריבים וכן לאב (מלאך־פיינס ;2007 ,פרויד.)2005 , בהתבסס על כתביו של פרויד ,קנאות וצרות עין הם לפיכך חלק ממאפייני הזהות של האישה ואלו נראים כבר בגיל צעיר .הילדה רוצה לזכות בלב האב ,וכאשר אינה מצליחה בכך ,היא חשה תסכול וקנאה. פרויד אף מסביר כי הקנאה וצרות העין מופנות בעיקר כלפי נשים בכלל וכלפי האם בפרט .ניתן להניח כי כאשר יש כמה בנות במשפחה, התחרות מתעצמת ,כולן רוצות לזכות בלבו של האב היחיד ומאפייני הזהות באים לידי ביטוי בעוצמה גבוהה (מלאך־פיינס ;2007 ,פרויד, .)2005יתכן כי זהו הסבר לרמת הקונפליקט הגבוהה במשפחת אחאות נשית ,כפי שמצאנו במחקר הנוכחי. הקשר בין יחסי אחאות לבין מאפיינים משפחתיים למיטב ידיעתנו ,עד כה טרם נערך מחקר שבחן את הקשר בין הממדים של יחסי אחאות לפי פורנם ובוהרמסטר (Furnam & Buhrmester, ,)1985לבין מאפיינים משפחתיים של לכידות וגמישות לפי מודל הסירקומפלקס .באופן לא מפתיע ,מצאנו כי ממד הקרבה/חום עמד במתאם עם לכידות משפחתית בקרב כל קבוצות האחאים -אחים, אחיות ואחאים משולבים .ניתן להסביר זאת באמצעות הגדרתו של אולסון ( )Olson, 1999את ממד הלכידות ,כ"חיבור הרגשי שיש לבני המשפחה זה כלפי זה" .בהיותו מאפיין רגשי ,סביר להניח כי הוא יעמוד במתאם עם תפיסת חום וקרבה בקרב אחאים .זה גם עומד בקנה אחד עם מחקר קודם ,שהצביע על כך שתפיסות לגבי קרבה משפחתית היו קשורות באופן מובהק עם ביטויי אמפתיה של מתבגרים כלפי אחרים (.)Henry, Sager & Plunkett, 1990 מסקרן יותר הוא הממצא לגבי מתאם חיובי בין קרבה/חום ביחסי אחאים לבין גמישות משפחתית בקרב כל קבוצות האחאים .גמישות משפחתית מוגדרת כמידת השינוי במנהיגות ,יחסי תפקיד וכללי תפקידים בתוך המשפחה .הדגש של גמישות הוא על האופן שבו מערכת משפחתית מאזנת בין יציבות לבין שינוי ( .)Olson, 1999הקשר בין ממד זה לבין קרבה/חום בקרב אחאים מצביע כל כך שאחאים קרובים עשויים לגלות גמישות ביחסיהם ,או לחלופין ,קרבה וחיבה בין אחאים עשויות לשמש כגורם מגן בפני שינויים ודרישות חיצוניות ומאפשרות גמישות בתוך המשפחה .קשר זה ראוי למחקר נוסף של אחאים ומשפחותיהם .בפרט ,מחקר על משפחות במצבי לחץ עשוי לשפוך אור על הקשר בין קרבה וחום בין אחאים לבין יכולת ההסתגלות וההתמודדות של המשפחה. ממד אחאות נוסף שהניב מתאמים מובהקים עם מאפיינים משפחתיים הינו מעמד וסמכות .במחקר הנוכחי מצאנו כי מעמד וסמכות קשורים חיובית עם לכידות בקרב משפחות עם אחאים מאותו מגדר -אחים או אחיות -אולם לא בקרב משפחות עם אחאים משולבים .בנוסף ,מצאנו כי מעמד וסמכות קשורים חיובית עם גמישות משפחתית בקרב אחיות. הממד מעמד/סמכות של פורנם ובוהרמסטר (Furnam & Buhermester, )1985מתייחס למידה ולכיוון של הא־סימטריה ביחסי אחאים ומהווה מרכיב חשוב ביחסים אלו .ילדים מדווחים באופן עקבי על מעמד וסמכות גבוהים של אחים בוגרים על אחיהם הצעירים יותר .במהלך הילדות ,אחאים בוגרים מגלים סמכות חיובית יותר (לימוד ,סיוע וטיפוח), ומגמה זו פוחתת בחלקה לקראת הבגרות (.)Shortt & Gottman, 1997 ממצאינו מצביעים על כך שבקרב אחאים מאותו מגדר ,בין אם הם אחים או אחיות ,מעמד יחסי וסמכות תורמים ללכידות המשפחתית או לחלופין מעודדים על ידה .אנו מניחים כי כאשר מדובר באחיות נשים או באחים גברים -אזי לקיחת תפקיד ,טיפול או אפילו שליטה בין אחאים ,כל אלו נחוצים למדי כדי להימנע מקנאה ומריחוק וכדי לשמר תחושת חיבור רגשית בתוך המשפחה .באשר לאחיות בנות ,תרגולים של מעמד וסמכות נראים קשורים גם עם גמישות בתוך המשפחה .זה עשוי להתקשר לדיון שהובא לעיל בנוגע להתפתחות הזהות הנשית. קרי ,הביטויים הגלויים של מעמד וסמכות בקרב נשים ,במקום רגש לא מבוטא ,עשויים לקדם הסתגלות משפחתית. הטבע המורכב של מעמד וסמכות מתואר היטב על ידי שורט וגוטמן ( )1997להלן" :אנו סבורים כי מאבקי כוח ...הינו התהליך החברתי שהוא חשוב במיוחד ,ומקושר עם מטלת האחאים לפתור חוסר איזון בכוח... [הם] נחשבים אבן דרך התפתחותית שעל אחים להשיגה" (& Shortt ,Gottman, 1997עמוד .)158 יש צורך במחקר עתידי ,שיעסוק בהבדלים בין אחים ואחיות ביחסי מעמד וסמכות במסגרת ההקשר המשפחתי הרחב יותר. השלכות יישומיות יחסי אחאים הינם יחסים ארוכי טווח ומשמעותיים ביותר בחיי הפרט. לאחאים יש השפעה על מגוון תחומי התפתחות ותפקוד בגילי הילדות, ההתבגרות ואף בגילים מאוחרים יותר ( .)McHale et al., 2003בחינת השפעות הדדיות ויחסי אחאים צריכה להתקיים לא רק בקונטקסט פרטני או זוגי ,כפי שהמחקר מרבה להתייחס לנושא עד כה; יש צורך להרחיב את נקודת המבט על יחסי אחאים לקונטקסט המשפחתי. 41 מן המחקר תפיסות ופרקטיקות המופעלות על ידי הורים לא בהכרח מתחשבות במבנה המגדרי של האחאים במשפחה .נראה כי אנשי מקצוע, בעבודתם עם הורים ,צריכים להאיר את הנושא ולהעביר להורים את משמעותו של המבנה המגדרי של ילדיהם התייחסות מערכתית שכזו ליחסי אחאים תאפשר לעובדים סוציאליים ולאנשי מקצוע העובדים עם משפחות לאבחן ,לאתר ולהתערב מול תת מערכות (אחאות) בתוך המערכת המוכללת של המשפחה ,כדי להשיג השפעות משפחתיות. זאת ועוד ,ההבחנה המגדרית בין צמדי אחאים שונים (אחיות ,אחים, אחאים מעורבים) מאפשרת למטפלים פרטניים ומשפחתיים הבנה מעמיקה יותר באשר למניעים ,לרגשות ולתפקוד של מטופליהם. ערך יישומי נוסף טמון בעקרון ההתערבות המוקדמת בעבודה עם ילדים ומשפחותיהם; למשל :מצאנו כי יחסי סטטוס וכוח קשורים יותר ללכידות וגמישות משפחתית בקרב אחאים מאותו מגדר ,אולם לא בקרב אחאים מעורבים .על אף שממצא זה הינו מתאמי ואינו מעיד על סיבתיות ,הרי הוא בעל משמעות ,שכן כיווני התערבות שקשורים בהבניית תפקידים עבור אחים ואחיות בתוך משפחותיהם עשויים להשפיע גם על הלכידות והגמישות המשפחתית; או לחלופין ,עיסוק בלכידות המשפחתית ישפר תפקידים וסטטוסים בין האחים והאחיות במשפחה. הבחנה זו עשויה להיות רבת משמעות עבור ההורים .ההורים, כקברניטי הספינה המשפחתית ,מובילים אותה על פי תפיסותיהם ועולמות התוכן הערכיים והרעיוניים שלהם .תפיסות ופרקטיקות המופעלות על ידי הורים לא בהכרח מתחשבות במבנה המגדרי של האחאים במשפחה .נראה כי אנשי מקצוע ,בעבודתם עם הורים, צריכים להאיר את הנושא ולהעביר להורים את משמעותו של המבנה המגדרי של ילדיהם .סדנאות הורים ,למשל ,עשויות לכלול עיסוק בהשפעות השונות הפועלות בקרב אחים ,אחיות ואחאים מעורבים, ובפרקטיקות הורוּת תואמות. ולבסוף ,בממצאי המחקר הנוכחי טמונות הבנות בנוגע להתנהלות משפחות במצבי דחק ומשבר .הממצא כי ישנו קשר בין חום/קרבה בין אחאים לבין לכידות וגמישות משפחתית ,עשוי להעיד על שוני בין אחאים מסוגים שונים ביכולת ההתמודדות שלהם עם משברים משפחתיים. המשמעות היא שעבור אחאים מופרדים ורחוקים רגשית ,הקושי בפני משבר עשוי להיות כפול :הן הניתוק הרגשי והן היעדר גמישות ולכידות 42 משפחתית הנדרשות בכדי להתמודד ביעילות .לחלופין ,אחאים הנמצאים במערכת יחסים של קרבה וחום ,כמו גם הגדרות תפקיד וסטטוס ברורות, יתמודדו גם כמערכת משפחתית בצורה מיטבית .על אנשי מקצוע המסייעים לפרטים ולמשפחות בעמידתם בפני משבר ומצבי דחק לשקול במקביל את שני הרבדים הללו ,בכדי לשפר כישורי התמודדות. מגבלות המחקר והצעות למחקר עתידי המחקר הנוכחי ,בהיותו הראשון המשלב בין מודל הסירקומפלקס של מאפיינים משפחתיים לבין איכויות של יחסי אחאים ,סובל מכמה חסרונות. ראשית ,יש צורך במדגם רחב יותר כדי להניב ממצאים מובהקים נוספים בנוגע לשאלות המחקר. שנית ,המחקר הנוכחי התמקד ביחסי אחאים בבגרות ולא שיקף שלבים מוקדמים יותר בחיים .על מחקר עתידי לבחון כיצד יחסי אחאים ותפיסות של לכידות וגמישות במשפחה מתבטאים במהלך שלבי חיים שונים; למשל ,ילדות והתבגרות .חקירת תחום זה בגילאים צעירים יותר עשויה לתרום לזיהוי התגבשותן של תפיסות משפחתיות בקרב ילדים ומתבגרים ,ואולי לחשוף אם וכיצד הן מעוגנות בזהות מגדרית. אנו גם מציעים לבחון ולהשוות בין תפיסות אחאים באותה משפחה לבין תפיסות הוריהם .מחקר כזה עשוי לקדם את הבנתנו בנוגע ליחסים משפחתיים ,מעבר לתפיסות האישיות של נציג בודד מתוך המשפחה. לסיכום ,במחקר הנוכחי ביקשנו להתבונן ביחסי אחאות מתוך נקודת מבט מערכתית משפחתית ,בעוד מחקרים קודמים בחנו מערכת זו מנקודת מבט פרטנית או דיאדית .על מחקר עתידי בנוגע ליחסי אחאים להמשיך ולנקוט בקו התבוננות זה ולהרחיב את היריעה מרמת המיקרו לרמת המאקרו ,ובתוך כך לשפוך אור על יחסי אחאים בתוך קונטקסט רחב יותר שבו הם פועלים. רשימת מקורות 1 .1ברג־קרוס ,ל .)2010( .מושגי יסוד בטיפול משפחתי (כרך א') .קרית־ביאליק :אח. 2 .2גור־בוסתנאי ,ט .)2007( .תרומת איכות יחסי אחים לעבריינות מתבגרים בהקשר של גישות הורים ,תמיכה חברתית וקשר עם קבוצת בני הגיל (עבודת תזה שלא פורסמה) .אוניברסיטת חיפה ,ישראל. 3 .3היימן ,ט .)2000( .הסתגלות חברתית של תלמידים לקויי למידה .פרספקטיבה, .55-47 ,17-16 4 .4ואצלאוויק ,פ ,.ויקלנד ,ג ,.ופיש ,ר .)1979( .שינוי; עקרונות של יצירת בעיות ופתרונן .תל אביב :ספרית פועלים. 5 .5וייס ,י .)2002( .הקשר בין מגדר לזהות תפקיד המין :תפיסת חלוקת התפקידים במשפחה והזדהות עם ההורים (עבודת תזה שלא פורסמה) .אוניברסיטת בר אילן ,רמת־גן ,ישראל. 6 .6טייכמן ,י ,.ונבון ,ש .)1990( .הערכת משפחות -המודל הסירקומפלקסי ,תרגום ועיבוד לעברית של המהדורה השלישית ( ,)Face 3פסיכולוגיה ,ב(.46-36 ,)1 7 .7מלאך־פיינס ,א .)1998( .פסיכולוגיה של המינים (מהדורה ,1כרך ב') .תל אביב :האוניברסיטה הפתוחה. 8 .8סרוף ,א ,.קופר ,ר ,.ודהארט ,ג .)1998( .התפתחות הילד -טבעה ומהלכה (מהדורה .)3תל אביב :האוניברסיטה הפתוחה. 9 .9פרויד ,ז .)2005( .מיניות ואהבה .ע .ברמן (עורך) .תל אביב :הוצאת עם עובד. 1010קוליק ,ל .)2006( .סטריאוטיפים מגדריים בקרב מתבגרים -תרומתם של משתני רקע ,העברה בין־דורית ומשתני אישיות .מגמות ,מד(.577-556 ,)3 Baer, J. (1999). The effects of family structure and SES on family processes in early adolescence. Journal of Adolescence, 22(3). 341-354 11. Barnett, R. A., & Hunter, M. (2011). Adjustment of siblings of children with mental health problems: Behaviour, self-concept, quality of life and family functioning. Journal of Child and Family Studies, 21(2), 262-272. 12. 13. Boll, T., Ferring, D., & Filipp, S. H. (2003). Perceived parental differential treatment in middle adulthood: Curvilinear relations with individuals' experienced relationship quality to sibling and parents. Journal of Family Psychology, 17(4), 472-487. 14. Buhrmester, D. (1992). The developmental course of sibling and peer relationships. In F. Boer & J. Dunn (Eds.), Children's sibling relationships: Developmental and clinical issues (pp. 19-40). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum. 15. Button-Smith, B., & Rosenberg, B. G. (1968). Sibling consensus on power tactics. Journal of Genetic Psychology, 112, 63-72. 16. Cicirelli, V. G. (1995). Sibling relationship across the life span. New York, NY: Plenum Press. 17. Olson, D. H. (2000). Circumplex model of family systems. Journal of Family Therapy, 22(2), 144-167. Cole, A., & Kerns, K. A. (2001). Perceptions of sibling qualities and activities of early adolescents. Journal of early adolescents, 21(2), 204-227. 18. 39. Olson, D. H., Portner, J., & Lavee, Y. (1985). FACES III. St. Paul, MN: University of Minnesota. Connidis, I. A. (2001). Family ties and aging. Thousand Oaks, CA: Sage. 19. 40. Olson, D. H., Sprenkle, D. H., & Russell, C. (1986). Circumplex Model 7: Validation studies and FACES III. Family Process, 26, 337-351. Day, B. L., (2010). The influence of sibling relationship on the attitudes of men toward women. Unpublished doctoral dissertation. University of Hartford, West Hartford, CN. 41. Rauer, A. J., & Volling, B. L. (2007). Differential parenting and sibling jealousy: Developmental correlates of young adults’ romantic relationships. Personal Relationships, 14(4), 495-511. 20. Derkman, M. M. S., Scholte, R. H. J., Van der Veld, W. M., & Engels, R. (2010). Factorial and construct validity of the sibling relationship questionnaire. European Journal of Psychological Assessment, 26(4). 277–283. 21. Dunn, J. (2007). Siblings and socialization. In J. E. Grusec & P. D. Hastings (Eds.), Handbook of socialization: Theory and research (pp. 309-327). New York, NY: Gilford. 22. Eriksen, S., & Gerstel, N. (2000). Adult siblings as family resources: Factors that shape contact and care. Paper presented at the annual meeting of American Sociological Association, Washington, DC. 23. Eriksen, S., & Gerstel, N. (2002). A labor of love or labor itself: Care work among adult brothers and sisters. Journal of Family Issues, 23(7), 836-856. doi: 10.1177/019251302236597 24. Finzi-Dottan, R., & Cohen, O. (2011). Young adult sibling relations: The effect of perceived parental favouritism and narcissism. The Journal of Psychology, 145(1), 1-22. 25. Freud, S. (1916-1917). Introductory lectures on psychoanalysis (Standard Ed., Vols. 15-16). London, England: Hogarth. 26. Freud, S. (1962). Three essays on the theory of sexuality. New York, NY: Avon. 27. Furman, W., & Buhrmester, D. (1985). Children's perceptions of the qualities of sibling relationships. Child Development, 56(2), 448-461. 28. Gorbett, K., & Kruczek, T. (2008). Family factors predicting social selfesteem in young adults. The Family Journal: Counseling and Therapy for Couples and Families, 16(1), 58-65. 29. Hardy, M. S. (2001). Physical aggression and sexual behavior among siblings: A retrospective study. Journal of Family Violence, 16(3), 255268. 30. Hoffman, M. S. W. (1988). The family life cycle and discontinuous change. In B. Carter & M. McGoldrick (Eds.), The changing family life cycle (pp.191-207). Boston, MA: Allyn and Bacon. 31. Houtzager, B. A., Oort, F. J., Hoekstra-Weebers, J. E. H. M., Caron, H. N., Grootenhuis, M. A., & Last, B. F. (2004). Coping and family functioning predict longitudinal psychological adaptation of siblings of childhood cancer patients. Journal of Pediatric Psychology, 29(8), 591-605. doi: 10.1093/jpepsy/jsh061 32. Jin Yu, J., & Gamble, W. C. (2007). Familial correlates of overt and relational aggression between young adolescent siblings. Journal of Youth and Adolescence, 37(6), 655-673. doi 10.1007/s10964-0079208-0 33. Kim, J. Y., McHale, S. M., Osgood, D. W., & Crouter, A. C. (2006). Longitudinal course and family correlates of sibling relationships from childhood through adolescence. Child Development, 77, 1746-1761. 34. Kirk, B. A., Schutte, N. S., & Hine, D. W. (2008). Development and preliminary validation of an emotional self-efficacy scale. Personality and Individual Differences, 45(5), 432-436. 35. Mandleco, B., Frost Olsen, S., Dyches, T., & Marshall, E. (2003). The relationships between family and sibling functioning in families raising a child with disability. Journal of Family Nursing, 9(4), 365-396. 36. McHale, S., Crouter, A., & Whiteman, S. (2003). The family contexts of gender development in childhood and adolescence. Social Development 12, 125-148. 37. Morill, M., & Bachman, C. (2013). Confronting the gender myth: An exploration of variance in male versus female experience with sibling abuse. Journal of Interpersonal Violence, 28, 1693-1708. 38. 44 המשך בעמוד התוכנית ללימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה מחזור תשיעי- בשיתוף אוניברסיטת תל אביב תכנית יחידה מסוגה בארץ המבוססת על ניסיון וידע רב ומציגה תפיסה ייחודית של התמודדות,שנצבר בארץ ובעולם , תוך דגש על הבנת התהליכים הנפשיים,במצבי טראומה ואסון אותם חווים הנפגע וסביבתו והקניית כלים מגוונים ויעילים .להתערבות פרטנית קבוצתית ומערכתית :)'ב-'סגל ההוראה והמרצים (לפי א פרופ' אילנית חסון־אוחיון ד"ר ציביה זליגמן ד"ר יוסי טריאסט פרופ' מולי להד ד"ר לוסיאן לאור פרופ' זהבה סולומון ד"ר דניאל לוי ד"ר אודי אורן ד"ר דפנה מיתר ד"ר איתמר ברנע ד"ר רבקה תובל־משיח ד"ר עדיאל דורון .ומרצים אורחים נוספים ד"ר יעקב דפנה ד"ר זאב וינר :מנהל אקדמי פרופ' אבי בלייך :מנהלת מקצועית בינה לוין :פתיחה באוקטובר2 1 2015 ;)0 (שלוחה0732-363-363 : טלפון, לי מורי:לפרטים נוספים והרשמה school@natal.org.il :מייל www.natal.org.il :אתר נט"ל מוכר לגמול השתלמות 43 מן המחקר נעמי דואק שפירא ב ובו התחברתי מחדש לשורשיי,תהליך אישי שעברתי רותקתי לאפשרות לנסות ולמצוא,היהודיים הרוחניים המנסות להבין את,חיבורים בין התיאוריות העכשוויות אשר נכתבה לפני, לבין פנימיות התורה,הלכי הנפש של האדם במהלך לימודיי זכיתי לגלות שאכן יש חיבורים.מאות שנים שהציע (ועדיין מציע) תשובות להלכי נפשו,ויש ידע רב שנים .ולמבוכותיו של האדם מאמר זה עוסק בחיבור אחד מתוך שלל החיבורים הקיימים כפי שמתגלה בחלק,בין הפסיכולוגיה המודרנית לבין היהדות .הפנימי־חסידי של התורה פסיכיאטר ורופא, פסיכואנליטיקאי,1971-1896( דונלד ויניקוט אדמו"ר ומייסד חסידות,1810-1772( ילדים) ורבי נחמן מברסלב שניהם כאחד דנים בקיומו של מרחב־חלל אשר קיים,)ברסלב צמדים אלה. מטפל ומטופל, הורה וילד,בין אם לתינוק אשר,נפרדות פרדוקסלית-מתקיימים בתוך אחדות .רק קיומה מאפשר גדילה וצמיחה של השניים כאחד המאמר יציג בתחילה את משנתו של דונלד ויניקוט יציג,"ואת התפתחות המושג "המרחב הפוטנציאלי את דמותו של רבי נחמן מברסלב ויספר על המושג בהמשך יידון."החלל הפנוי" מתוך ספר הזוהר החיבור בין שתי הדמויות בהקשרים שונים של כולל הקשר הראשוני,חינוך ויחסי הורים וילדיהם לכל אלה יש נגזרות גם לקשר.שבין אם לתינוקה שבו,הטיפולי ולפיתוחו של מרחב בחדר הטיפולים מתפתחים אמון ויצירתיות בדרך ממשבר לצמיחה מטפל, אם ותינוק- ומפירוד לאחדות בין השניים .ומטופל 43 המשך מעמוד 42. Richardson, S. S. (2009). A developmental approach to sibling relationships: Disaggregating the components of sibling relationship quality over time for siblings of individuals with intellectual disability. Unpublished master's thesis, Georgia State University, Atlanta, GA. 43. Riggio, H. (2000). Measuring attitudes towards adult sibling relationships: The lifespan sibling relationship scale. Journal of Social and Personal Relationships, 17, 707-728. 44. Romig, C., & Bakken, L. (1992). Intimacy development in middle adolescence: Its relationship to gender and family cohesion and adaptability. Journal of Youth and Adolescence, 21(3), 325338. 45. Rust, J., Golombok, S., Hines, M., Johnston, K., & Golding, J. (2000). The role of brothers and sisters in the gender development of preschool children. Journal of Experimental Child Psychology, 77(4), 292-303. 46. Shortt, J. W., & Gottman, J. M. (1997) Closeness in young adult sibling relationships: Affective and physiological processes. Social Development, 6(2). 142-164. 47. Spitze, G., & Trent, K. (2006). Gender differences in adult sibling relations in two-child families. Journal of Marriage and Family, 68(4), 977-992. 48. Stocker, C. M., Burwell, R. A., & Briggs, M. L. (2002). Sibling conflict in middle childhood predicts children's adjustment in early adolescence. Journal of Family Psychology, 16(1), 50-57. 49. Toman, W. (1993). Family constellation (4th ed.). New York, NY: Springer. 50. Updegraff, K. A., McHale, S. M., & Crouter, A .C. (2000). Adolescents' sex-typed friendship experiences: Does having a sister versus a brother matter? Child Development, 71(6), 15971610. 51. Van Volkom, M. (2006). Sibling relationship in middle and older adulthood: A review of the literature. Marriage and Family Review, 40, 151-170. 52. Van Volkom, M., Machiz, C., & Reich, A. E. (2011). Sibling relationships in the college years: Do gender, birth order, and age spacing matter? North American Journal of Psychology, 13(1), 35-50. 53. Voorpostel, M., Van Der Lippe, T., Dykstra, P. A., & Flap, H. (2007). Similar or different?: The importance of similarities and differences for support between siblings. Journal of Family Issues, 28(8), 1026-1053. 54. Weaver, S. E., Coleman, M., & Ganong, L. H. (2003). Sibling functions and relationship perceptions as influenced by sibling pair composition. Journal of Family Issues, 24(2), 245-263. 55. White, L. (2001). Sibling relations over the life course: A panel analysis. Journal of Marriage and Family, 63, 555-568. 56. Wong, T. M. L., Branje, S. J. T., VanderValk, I. E., Hawk, S. T., & Meeus, W. H. J. (2010). The role of siblings in identity development in adolescence and emerging adulthood. Journal of Adolescence, 33(5), 673-682. doi: 10.1016/j. adolescence.2009.11.003 ויניקוט במרחב האם היא הבסיס להתפתחות,בשלב הראשון של חיי הילד .הקשר של התינוק עם העולם ) תרם תרומה רבת ערך להבנתנו את2005 ( ויניקוט ילד ואת חשיבות הסביבה החיצונית-התפתחותם של יחסי אם הנחתו היא שהאם היא הסביבה.הממשית בגדילת הילד . אשר אינו יכול לחיות ללא דאגה אמהית,הראשונה של הילד בהתייחס,"ויניקוט הוא שטבע את המושג "אם טובה דיה לאם שיכולה להציע תמיכה והגנה לתינוק כדי לאפשר לו .התפתחות תקינה ויניקוט גם טבע את המושג "המרחב הפוטנציאלי" ופיתח אותו , מרחב זה מתפתח בתחילה בין האם לתינוקה.במהלך השנים הילד לומד להחזיק מרחב,כאשר במהלכה של התפתחות בריאה התפתחות זו מתאפשרת כאשר נוצר מרחב פוטנציאלי.זה בעצמו בין התפיסה שהאם היא חלק,)בין התינוק לבין האובייקט (האם המרחב הפוטנציאלי אינו.ממנו לתפיסה שהוא נפרד ממנה הוא מתקיים במרחב. אך גם לא בתוכו,מתקיים מחוץ לאדם .)2009 , מפריד אך גם מחבר ביניהם (ויניקוט,שבין האם לתינוק ויניקוט משתמש במושג זה גם כדי לתאר את אחד משלבי זהו. חוויית המעבר- הביניים בהתפתחותו התקינה של הילד השלב שבו מתקיימות תופעות כגון היצמדות של הילד אל .אובייקט מעבר בהמשך הרחיב ויניקוט את המושג לכל חוויה שהיא בתחום עו"ס משפחה במחלקה לשירותים- MSW ,נעמי דואק שפירא חברתיים ד' באר שבע 44
© Copyright 2024