נתיבי הגז הטבעי לישראל

‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫דוחות כספיים‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫הההההה‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫דוחות כספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫הצהרת דירקטור‬
‫‪3‬‬
‫הצהרת מנכ"ל החברה‬
‫‪4‬‬
‫הצהרת סמנכ"ל הכספים‬
‫‪5‬‬
‫דוח רואי החשבון המבקרים‬
‫‪6‬‬
‫דוח רואה החשבון המבקר בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על דיווח כספי‬
‫‪7-8‬‬
‫דוח של הדירקטוריון וההנהלה בדבר הבקרה הפנימית על דיווח כספי‬
‫‪9‬‬
‫דוחות על המצב הכספי‬
‫‪10-11‬‬
‫דוחות על הרווח הכולל‬
‫‪12‬‬
‫דוחות על השינויים בהון‬
‫‪13‬‬
‫דוחות על תזרימי המזומנים‬
‫‪14-15‬‬
‫באורים לדוחות הכספיים‬
‫‪16-91‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫דוחות על המצב הכספי‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫באור‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫נכסים שוטפים‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫ניירות ערך סחירים שלא יועדו‬
‫לקוחות‬
‫ריבית מראש‬
‫חייבים ויתרות חובה‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬א'‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪553,000‬‬
‫‪79,419‬‬
‫‪22,090‬‬
‫‪2,812‬‬
‫‪25,071‬‬
‫‪682,392‬‬
‫‪246,015‬‬
‫‪113,126‬‬
‫‪19,919‬‬
‫‪2,389‬‬
‫‪23,889‬‬
‫‪405,338‬‬
‫נכסים לא שוטפים‬
‫מזומנים ושווי מזומנים מיועדים‬
‫ניירות ערך סחירים מיועדים‬
‫חייבים אחרים‬
‫רכוש קבוע‪ ,‬נטו‬
‫רישיון והקמת מתקני ‪SMRP‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬ב'‬
‫‪13‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪241,032‬‬
‫‪118,113‬‬
‫‪35,136‬‬
‫‪10,189‬‬
‫‪4,221,112‬‬
‫‪4,625,582‬‬
‫‪186,835‬‬
‫‪113,667‬‬
‫‪10,727‬‬
‫‪9,603‬‬
‫‪3,831,531‬‬
‫‪4,152,363‬‬
‫‪5,307,974‬‬
‫‪4,557,701‬‬
‫הבאורים המצורפים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫דוחות על הרווח הכולל‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫הכנסות‬
‫הוצאות הפעלה‬
‫רווח גולמי‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫הכנסות אחרות‪ ,‬נטו‬
‫רווח תפעולי‬
‫הכנסות מימון‬
‫הוצאות מימון‬
‫הוצאות מימון‪ ,‬נטו‬
‫רווח (הפסד) לפני מסים על ההכנסה‬
‫הטבת מס (מסים על הכנסה)‬
‫רווח נקי (הפסד)‬
‫רווח (הפסד) כולל‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫באור‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪449,943‬‬
‫(‪)250,139‬‬
‫‪199,804‬‬
‫(‪)20,485‬‬
‫‪873‬‬
‫‪180,192‬‬
‫‪82,599‬‬
‫(‪)226,980‬‬
‫(‪)144,381‬‬
‫‪35,811‬‬
‫(‪)7,295‬‬
‫‪28,516‬‬
‫‪28,516‬‬
‫‪399,419‬‬
‫(‪)235,705‬‬
‫‪163,714‬‬
‫(‪)23,396‬‬
‫‪1,069‬‬
‫‪141,387‬‬
‫‪67,817‬‬
‫(‪)232,373‬‬
‫(‪)164,556‬‬
‫(‪)23,169‬‬
‫‪3,559‬‬
‫(‪)19,610‬‬
‫(‪)19,610‬‬
‫‪276,662‬‬
‫(‪)200,274‬‬
‫‪76,388‬‬
‫(‪)24,953‬‬
‫‪993‬‬
‫‪52,428‬‬
‫‪63,570‬‬
‫(‪)183,921‬‬
‫(‪)120,351‬‬
‫(‪)67,923‬‬
‫‪16,485‬‬
‫(‪)51,438‬‬
‫(‪)51,438‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫הבאורים המצורפים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫דוחות על השינויים בהון‬
‫הון מניות‬
‫אלפי ש"ח‬
‫עודפים‬
‫אלפי ש"ח‬
‫סה"כ‬
‫אלפי ש"ח‬
‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪2012‬‬
‫הנפקת מניות‬
‫הפסד כולל‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫הפסד כולל‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫רווח כולל‬
‫‪498,330‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‬‫‪518,330‬‬
‫‬‫‪518,330‬‬
‫‪-‬‬
‫‪152,581‬‬
‫‬‫(‪)51,438‬‬
‫‪101,143‬‬
‫(‪)19,610‬‬
‫‪81,533‬‬
‫‪28,516‬‬
‫‪650,911‬‬
‫‪20,000‬‬
‫(‪)51,438‬‬
‫‪619,473‬‬
‫(‪)19,610‬‬
‫‪599,863‬‬
‫‪28,516‬‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫‪518,330‬‬
‫‪110,049‬‬
‫‪628,379‬‬
‫הבאורים המצורפים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫דוחות על תזרימי המזומנים‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת‬
‫רווח נקי (הפסד)‬
‫התאמות‬
‫פחת והפחתות‬
‫מסים נדחים‬
‫מס הכנסה ששולם‪ ,‬נטו‬
‫הוצאות מימון‪ ,‬נטו‬
‫ירידה (עליה) בלקוחות‬
‫ירידה (עליה) בחייבים ויתרות חובה‬
‫עליה (ירידה) בספקים ונותני שירותים‬
‫עליה (ירידה) בזכאים ויתרות זכות‬
‫עליה בהכנסות מראש‬
‫‪28,516‬‬
‫(‪)19,610‬‬
‫(‪)51,438‬‬
‫‪184,527‬‬
‫‪7,295‬‬
‫‪211‬‬
‫‪144,381‬‬
‫(‪)2,171‬‬
‫‪21,255‬‬
‫(‪)2,401‬‬
‫(‪)1,665‬‬
‫‪5,191‬‬
‫‪177,242‬‬
‫(‪)3,559‬‬
‫‪228‬‬
‫‪164,556‬‬
‫‪21,163‬‬
‫(‪)29,105‬‬
‫‪8,828‬‬
‫‪14,735‬‬
‫‪40,424‬‬
‫‪147,218‬‬
‫(‪)16,485‬‬
‫‪184‬‬
‫‪120,351‬‬
‫‪33,451‬‬
‫‪10,029‬‬
‫‪14,305‬‬
‫‪6,289‬‬
‫‪57,421‬‬
‫מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת‬
‫‪385,139‬‬
‫‪374,902‬‬
‫‪321,325‬‬
‫תזרימי מזומנים לפעילות השקעה‬
‫מזומנים ושווי מזומנים מיועדים‪ ,‬נטו‬
‫ריבית שנתקבלה‬
‫בטוחות סחירות‪ ,‬נטו‬
‫רכישת רכוש קבוע‬
‫השקעות בנכס בלתי מוחשי ‪ -‬רישיון והקמת מתקני ‪PRMS‬‬
‫(‪)54,197‬‬
‫‪7,355‬‬
‫‪32,529‬‬
‫(‪)3,026‬‬
‫(‪)559,801‬‬
‫(‪)83,278‬‬
‫‪11,246‬‬
‫‪6,922‬‬
‫(‪)5,341‬‬
‫(‪)373,487‬‬
‫‪22,465‬‬
‫‪31,532‬‬
‫(‪)40,588‬‬
‫(‪)2,744‬‬
‫(‪)594,583‬‬
‫מזומנים נטו ששימשו לפעילות השקעה‬
‫(‪)577,140‬‬
‫(‪)443,938‬‬
‫(‪)583,918‬‬
‫תזרימי מזומנים מפעילות מימון‬
‫הנפקת אגרות חוב‬
‫פירעון אגרות חוב‬
‫תקבולים על חשבון הון מניות והנפקת מניות‬
‫מכשירי גידור‪ ,‬נטו‬
‫פירעון קרן אשראי חח"י‬
‫פירעון הלוואה מתאגידים בנקאיים‬
‫ריבית ששולמה‬
‫‪805,506‬‬
‫(‪)43,566‬‬
‫‬‫(‪)4,195‬‬
‫(‪)54,912‬‬
‫(‪)54,369‬‬
‫(‪)163,428‬‬
‫‬‫(‪)32,623‬‬
‫‬‫(‪)5,681‬‬
‫(‪)53,070‬‬
‫‬‫(‪)150,544‬‬
‫‪891,868‬‬
‫(‪)116,595‬‬
‫‪20,000‬‬
‫(‪)1,557‬‬
‫(‪)57,067‬‬
‫‬‫(‪)143,508‬‬
‫מזומנים נטו שנבעו מפעילות (ששימשו לפעילות) מימון‬
‫‪485,036‬‬
‫(‪)241,918‬‬
‫‪593,141‬‬
‫עליה (ירידה) במזומנים ושווי מזומנים‬
‫‪293,035‬‬
‫(‪)310,954‬‬
‫‪330,548‬‬
‫השפעת השינויים בשערי החליפין על יתרות המזומנים המוחזקות‬
‫במטבע חוץ (*)‬
‫‪13,950‬‬
‫(‪)5,062‬‬
‫‪3,129‬‬
‫יתרת מזומנים ושווי מזומנים לתחילת השנה‬
‫‪246,015‬‬
‫‪562,031‬‬
‫‪228,354‬‬
‫יתרת מזומנים ושווי מזומנים לסוף השנה‬
‫‪553,000‬‬
‫‪246,015‬‬
‫‪562,031‬‬
‫(*) התאמה לא מהותית של מספרי השוואה‪.‬‬
‫הבאורים המצורפים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫דוחות על תזרימי המזומנים‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫נספח ב' ‪ -‬פעילות שאינה במזומן‬
‫(‪)95,399‬‬
‫רכישת נכס בלתי מוחשי כנגד אשראי ספקים‬
‫הבאורים המצורפים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫(‪)99,881‬‬
‫(‪)75,338‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור כללי של החברה ופעילותה‪:‬‬
‫חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ (להלן ‪ -‬החברה) נוסדה בחודש יולי ‪ 2003‬והחלה בפעילותה במהלך שנת‬
‫‪ .2004‬החברה הינה בבעלות מלאה של מדינת ישראל והיא הוקמה על פי החלטת ממשלה לפיה יוענק לחברה רישיון‬
‫להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת גז טבעי לפי חוק משק הגז הטבעי התשס"ב‪ .2002-‬לפיכך‪ ,‬על החברה חלות‬
‫הוראות חוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪ 1975-‬והוראות חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ 1999-‬והתקנות שהותקנו‬
‫לפיו‪.‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ ,2004‬קיבלה החברה מהמדינה רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכה (להלן ‪ -‬הרישיון)‬
‫לתקופה של ‪ 15‬שנה מיום מתן הרישיון‪ .‬בחודש נובמבר ‪ ,2005‬הוארכה תקופת הרישיון עד ליום ‪ 31‬ביולי‪.2034 ,‬‬
‫בחודש יוני ‪ ,2006‬חתמה החברה עם חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן ‪ -‬חח"י) על הסכם הולכה לתקופה של ‪15‬‬
‫שנים עם אופציה להארכה ב‪ 5-‬שנים נוספות‪ .‬להסכם זה צורף נספח המתייחס לתחנות אשכול ורידינג לפיו נקבעה‬
‫הקיבולת המוזמנת לתחנות אלו‪ .‬בחודש מאי ‪ ,2007‬נחתם בין הצדדים הסכם חדש הכולל את הסדרת לוחות‬
‫הזמנים והזמנת הקיבולות עבור ‪ 8‬אתרים של חח"י המתוכננים לעבור לשימוש בגז טבעי‪.‬‬
‫מאז תחילת שנת ‪ ,2007‬מרבית המימון לצורך הקמת מערכת ההולכה גויס על ידי החברה משוק ההון‪ .‬לצורך דירוג‬
‫האשראי של החברה קיימים מנגנונים כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬במסגרת התוספת להסכם בין החברה לבין חח"י ולבין מדינת ישראל (להלן ‪ -‬ההסכם המשולש)‪ ,‬התחייבה‬
‫ממשלת ישראל כי היא לא תיתן רישיון הולכה לגורם אחר שיבוא במקום החברה‪ ,‬אלא אם כן הגורם האמור‬
‫יקבל על עצמו את כל חובות החברה וזכויות החברה לפי ההסכם המשולש‪ ,‬ראה גם באור ‪.18‬‬
‫‪ .2‬במסגרת שטר הנאמנות בגין הנפקת אגרות החוב שנחתם בחודש דצמבר ‪ ,2006‬קיבלה החברה מכתב חתום על‬
‫ידי שר האנרגיה והמים והחשב הכללי‪ ,‬לפיו לא יועברו זכויות השימוש במערכת ההולכה אלא לגורם אשר‬
‫נתקיימו לגביו ‪ 2‬תנאים מצטברים‪ ,‬כמפורט בדוח הדירוג‪ .‬התחייבות זו אושררה בגיוסים הנוספים של אגרות‬
‫החוב (הרחבת סדרה א'‪ ,‬סדרה ב'‪ ,‬סדרה ג' וסדרה ד') של החברה‪.‬‬
‫ביום ‪ 13‬בדצמבר‪ 2011 ,‬קיבלה מועצת הגז החלטה לפיה תעריף ההולכה יעודכן על מנת לאפשר לחברה לממן בשלב‬
‫זה שלושה פרויקטים‪ :‬הקמת מצוף ימי מול חדרה‪ ,‬הקמת הקו לירושלים והקמת הקו מנשר לנתב"ג‪ .‬כמו כן‬
‫עודכנו הוצאות התפעול של החברה במסגרת ההחלטה (ראה באור ‪1‬ז'(‪.)) 7‬‬
‫החל מיום ‪ 1‬בינואר‪ 2012 ,‬מבנה ההצמדה של תעריף ההולכה שונה כפי שיפורט להלן‪ 100% :‬משיעור התעריף‬
‫יעודכן בהתאם למדד הידוע ביום האחרון לחודש הצריכה (במקום ‪ 65%‬למדד ו‪ 35%-‬לשער הדולר)‪ .‬ראה באור ‪1‬ז'‬
‫(‪.)7‬‬
‫במהלך תקופת הדיווח‪ ,‬עסקה החברה בהולכת גז ל‪ 8-‬תחנות כוח של חח"י (אשכול‪ ,‬רידינג‪ ,‬גזר‪ ,‬חגית‪ ,‬רמת חובב‪,‬‬
‫צפית‪ ,‬אלון תבור וחח"י חיפה)‪ ,‬למתקני בית הזיקוק באשדוד‪ ,‬תחנת הכוח הפרטית של מתקן התפלת המים‬
‫באשקלון‪ ,‬מפעלי נייר אמריקאיים ‪ -‬ישראליים בחדרה‪ ,‬מפעלי נשר‪ ,‬מפעלי ים המלח בסדום‪ ,‬במישור רותם וברמת‬
‫חובב‪ ,‬חיפה כימיקלים במישור רותם וחיפה כימיקלים בחיפה‪ ,‬מכתשים ברמת חובב‪ ,‬אגן כימיקלים באשדוד‪,‬‬
‫בז"ן‪ OPC ,‬רותם‪ ,‬סוגת‪ ,‬אלון תבור ‪ ,CNG‬דוראד‪ ,‬דליה ולמתקני חברת החלוקה נגב גז טבעי באשל הנשיא‪ ,‬ברמת‬
‫חובב ודימונה‪.‬‬
‫בהתאם להוראות סעיף ‪ 10‬לרישיון ולאחר החלטה משותפת עם שר האוצר על הקמת מתקנים נוספים למערכת‬
‫ההולכה‪ ,‬עדכן שר האנרגיה והמים‪ ,‬ביום ‪ 16‬באוקטובר‪ 2012 ,‬את נספח א' לרישיון באופן שיכלול את המקטעים‬
‫הבאים‪ :‬מקטע גזר ‪ -‬תחנת גז נתב"ג‪ ,‬תחנת גז נתב"ג ‪ -‬תחנת כוח חגית‪ ,‬מקטע יסודות ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מקטע דוברת ‪-‬‬
‫בית קשת‪ ,‬מקטע בית קשת ‪ -‬ציפורית‪ ,‬הכפלת מקטע אשדוד ‪ -‬שורק‪ ,‬מקטע אשדוד ‪ -‬פלמחים ומקטע כפר ברוך ‪-‬‬
‫רמת גבריאל‪.‬‬
‫לאחר תאריך המאזן‪ ,‬בחודש פברואר ‪ ,2015‬הושלמה הקמתו של מקטע דברת ‪ -‬בית קשת ‪ -‬ציפורית והחלה הזרמת‬
‫גז טבעי למפעל פניציה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫א‪.‬‬
‫תיאור כללי של החברה ופעילותה (המשך)‪:‬‬
‫לעניין ההסכם שנחתם בין החברה ל‪ Eastern Mediterranean Marketing Limited - NBL-‬לצורך חיבור מערכת‬
‫ההולכה הירדנית לצינור הגז הישראלי‪ ,‬ראה באור ‪ 27‬אירועים מהותיים בתקופת הדוח‪.‬‬
‫בהתאם לחוק רישוי עסקים‪ ,‬צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר)‪ ,‬תשל"ד‪ ,1974-‬תקנות הגז‬
‫(בטיחות ורישוי)‪ ,‬תשס"ו‪ ,2006-‬ותקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים)‪ ,‬נדרשת החברה לקבל רישיון עסק‬
‫להקמת מתקני גז‪ .‬בשנת ‪ 2013‬הוסרה הדרישה לקבלת רישיון עסק לקווי ההולכה (להבדיל מתחנות הגז) בשל‬
‫עדכון צו רישוי עסקים (עסקים טעונים רישוי)‪ ,‬התשע"ג‪ ,2013-‬במסגרתו הוסרה הדרישה לרישיון עסק לצורך‬
‫שינוע גז טבעי בצנרת (ס' ‪ 2.1‬ד בטבלה)‪ .‬הסדרת נושא הרישוי לתחנות הגז כרוכה בעמידה בדרישות כיבוי אש‬
‫והמשטרה ואישור הרשות המקומית לתכניות‪ ,‬בהתאם לתקנים העדכניים ביותר‪ .‬הפעלת אתרי החברה ללא רישיון‬
‫עסק מהווה עבירה על חוק רישוי עסקים ועלולה להביא להפסקת פעילות העסק‪ .‬נכון למועד הדוח‪ ,‬לחברה‬
‫רישיונות עסק צמיתים לתחנות הגז המופעלות מכלל הרשויות‪ ,‬המועצות המקומיות הרלוונטיות ומשרד הפנים‪.‬‬
‫אישורי השלמה ‪ -‬בהתאם לרישיון החברה‪ ,‬היא נדרשת לקבל אישור השלמה מאת מנהל רשות הגז הטבעי לצורך‬
‫הזרמת גז בחלקי מערכת ההולכה‪ .‬מנהל רשות הגז הטבעי רשאי לתת לחברה אישור הפעלה זמני לתקופה של ‪90‬‬
‫ימים במידה ולא מסר אישור השלמה‪.‬‬
‫החברה קיבלה אישורי הפעלה זמניים לכל מקטע של מערכת ההולכה שבו הזרימה גז‪ ,‬אולם טרם קיבלה אישורי‬
‫השלמה מקטעים אלה‪ ,‬פרט למקטע הצנרת אשדוד ‪ -‬שורק ‪ -‬קרית גת – אשקלון‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאחר תאריך המאזן‪,‬‬
‫קיבלה החברה ‪ 2‬אישורי השלמה נוספים‪ :‬בחודש פברואר ‪ ,2015‬נתקבל אישור השלמה בגין מקטע שורק נשר‬
‫ובחודש מרס ‪ ,2015‬נתקבל אישור בגין מקטע קרית גת ערוער‪ .‬אישורי ההפעלה הזמניים שנתקבלו כאמור פקעו‬
‫לאחר ‪ 90‬ימים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצורך קידום הטיפול בנושא על ידי הצדדים‪ ,‬קיבלה החברה הארכה של כשנה‪ ,‬עד לחודש‬
‫יולי ‪ ,2015‬למרבית אישורי ההזרמה הזמניים‪ ,‬עד לסיום הטיפול וקבלת אישורי השלמה‪.‬‬
‫יש לציין כי רשות הגז הטבעי לא פנתה לחברה בדרישה להפסיק את הזרמת הגז עקב אי קבלת אישורי ההשלמה‪,‬‬
‫והחברה פועלת באופן שוטף מול רשות הגז הטבעי על מנת להסדיר את קבלת אישורי ההשלמה‪ .‬נכון למועד אישור‬
‫הדוחות הכספיים‪ ,‬לחברה ‪ 20‬אישורי השלמה עבור מתקני הפחתת לחץ (‪ )PRMS‬ומקטעי הולכה‪ .‬לעניין קבלת‬
‫אישורי השלמה בתקופת הדוח (ובפרט קבלת אישור השלמה בגין המקטע המרכזי)‪ ,‬ראה באור ‪ 27‬אירועים‬
‫מהותיים בתקופת הדוח‪ .‬לעניין קבלת אישורי השלמה לאחר תאריך המאזן‪ ,‬ראה באור ‪ 28‬אירועים לאחר תאריך‬
‫המאזן‪.‬‬
‫תעודות גמר ‪ -‬בהתאם לחוק התכנון והבניה ולתקנות שהוצאו מכוחו‪ ,‬נדרשת החברה בהוצאת תעודות גמר‪ ,‬וזאת‬
‫בתוך שלוש שנים ממועד מתן היתר הבנייה הרלוונטי‪ ,‬לכלל מתקני הגז שהקימה‪ ,‬המעידה כי עבודות ההקמה‬
‫בוצעו בהתאם להיתרי הבנייה שהונפקו לשם ההקמה‪ .‬בהתאם לחוק משק הגז הטבעי‪ ,‬רשאי הממונה לאסור או‬
‫להגביל בצו את השימוש במתקן הגז וכן להורות לרוקן את מתקן הגז ככל ומתקן הגז האמור הוקם ללא אישור או‬
‫היתר הנדרשים על פי חוק משק הגז הטבעי או על פי חוק התכנון והבניה‪ .‬נכון למועד אישור הדוחות הכספיים‪,‬‬
‫טרם נתקבלו תעודות גמר למתקני הגז שהקימה החברה עד למועד זה‪ ,‬והחברה פועלת אל מול הרשויות השונות‬
‫לקבלת תעודות גמר כאמור‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫החברה‬
‫המנהל‬
‫‬‫‪-‬‬
‫הרשות‬
‫השר‬
‫השרים‬
‫בעלי עניין‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‪.‬‬
‫מנהל רשות הגז הטבעי או מי שהוא הסמיך לעניין רישיון זה בהתאם להוראות חוק משק‬
‫הגז הטבעי‪.‬‬
‫רשות הגז הטבעי‪.‬‬
‫שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪.‬‬
‫שר התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים ושר האוצר‪.‬‬
‫כמשמעותם בפסקה (‪ )1‬להגדרת "בעלי עניין" בתאגיד בסעיף ‪ 1‬לחוק ניירות ערך‬
‫התשכ"ח‪.1968-‬‬
‫צדדים קשורים‬
‫מדד‬
‫‬‫‪-‬‬
‫כמשמעותם בתקן חשבונאות בינלאומי מספר ‪ 24‬בדבר צדדים קשורים‪.‬‬
‫מדד המחירים לצרכן‪.‬‬
‫רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת גז טבעי‪:‬‬
‫עיקרי התנאים שנקבעו ברישיון הם כדלקמן‪:‬‬
‫החברה תקים את מערכת ההולכה‪ ,‬תקיים ותתפעל אותה בכל ימות השנה ובכל שעות היממה‪.‬‬
‫תקופת תוקפו של רישיון זה הינה ‪ 30‬שנים מיום מתן הרישיון (‪ 1‬באוגוסט‪ )2004 ,‬עד ליום ‪ 31‬ביולי‪.2034 ,‬‬
‫החברה לא תעסוק אלא בפעילויות הקבועות ברישיון שניתן לה‪ ,‬או בפעולות מותרות לבעל רישיון לפי החוק‬
‫ובפעילויות הנלוות אליו וכן בפעילויות שיותרו‪ ,‬ככל שיותרו‪ ,‬על ידי השר בהתייעצות עם המועצה‪ ,‬ובכפוף לתנאים‬
‫שיקבעו בהיתר‪.‬‬
‫החברה תספק את שירותיה לצרכנים‪ ,‬לספקים ולבעלי רישיונות‪ ,‬ולמי שמבקש לצרוך גז בלחץ גבוה‪ ,‬באמינות‪,‬‬
‫ביעילות‪ ,‬באורח תקין וללא הפליה‪ ,‬ובאופן שלא תיפגע האפשרות לתחרות הוגנת‪ ,‬בכפוף לנכונותם של אלו לחתום‬
‫על הסכמים שאושרו על ידי הרשות‪.‬‬
‫בביצוע הרישיון תפעל החברה‪ ,‬במתכונת של חברת ניהול והולכת גז ולא חברה מבצעת‪.‬‬
‫החברה תתקשר עם חברה מקצועית‪ ,‬לצורך קבלת יעוץ הדרוש למילוי תפקידיה על פי הרישיון‪ ,‬לרבות בנושא‬
‫הקמת המערכת והפעלתה‪ ,‬הכנת תכנון קונספטואלי ובסיסי של המערכת‪ ,‬מתן הנחיות למתכננים בנושא תכנון‬
‫מפורט של המערכת‪ ,‬פיקוח ובקרה על הקמת המערכת‪ ,‬הדרכה והסמכת עובדי החברה במכלול נושאים הקשורים‬
‫בביצוע העבודות‪.‬‬
‫ביום ‪ 27‬בדצמבר‪ 2010 ,‬התקבל אישור שר האנרגיה והמים‪ ,‬בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות‪ ,‬להגדיל‬
‫את מצבת העובדים ל‪ 96-‬עובדים‪ ,‬בהתאם להחלטת הדירקטוריון ולפי הכללים הקבועים ברישיון‪.‬‬
‫החברה לא תמסור את פעילויות התכנון וההקמה הדרושות לבניית המערכת‪ ,‬למעט המערכת הימית‪ ,‬לניהול‬
‫ולביצוע על ידי חח"י‪ ,‬אלא אם קיבלה הממשלה החלטה אחרת‪.‬‬
‫מערכת ההולכה‪ ,‬על כל מתקניה‪ ,‬תהיה בבעלות מלאה ובלעדית של המדינה או מי שהמדינה תורה לו ורשאית‬
‫המדינה להורות כי הבעלות במערכת תועבר גם לחברה‪ .‬החברה מתחייבת שלא תעביר‪ ,‬תמכור‪ ,‬תשעבד‪ ,‬תעקל או‬
‫תבצע כל עסקה אחרת במערכת ההולכה או בנכסי מערכת ההולכה במישרין או בעקיפין‪ .‬כל עוד לא הוקנתה‬
‫הבעלות במערכת לידי החברה‪ ,‬לחברה תהיה זכות שימוש בלבד במתקנים או זכויות אחרות כפי שייקבע בהסכם‬
‫בין המדינה לבין החברה‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬החברה תהיה רשאית לשעבד תקבולים שיגיעו לה בקשר עם קיום‬
‫רישיון זה‪ ,‬בכפוף להוראות כל דין‪ ,‬לרבות חוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪.1975-‬‬
‫‪18‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ג‪.‬‬
‫רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת גז טבעי (המשך)‪:‬‬
‫החברה תהיה אחראית להקמת המערכת בהתאם ללוחות הזמנים ותנקוט בכל הצעדים‪ ,‬כפי שבעל רישיון אחראי‬
‫ומיומן היה נוקט‪ ,‬על מנת לעמוד בלוחות זמנים שנקבעו בנספח לרישיון‪.‬‬
‫החברה לא תתחיל בהזרמת גז במערכת‪ ,‬או כל חלק ממנה‪ ,‬אלא לאחר שקיבלה אישור השלמה מאת המנהל‪.‬‬
‫החברה תבטיח באופן סדיר את בטיחות המערכת המשמשת לפעילויותיה לפי הרישיון‪ ,‬תערוך בדיקות תקופתיות‬
‫ותדווח למנהל על תוצאות וממצאים שנתקבלו‪ .‬החברה תפעיל מוקד חירום לענייני בטיחות לרבות תקלות ודליפות‬
‫גז‪ ,‬אשר יפעל במשך כל ימות השנה ובכל שעות היממה‪.‬‬
‫תנאי להקמה ולהפעלה של כל מקטע של המערכת הינו הגעה להסכם עם משרד הביטחון להקמה מראש ובכתב‪,‬‬
‫במסגרתו יוסדר נושא של פטור מאחריות למדינת ישראל ולעובדיה לעניין נזקים שיגרמו למערכת‪ ,‬לרכוש הקשור‬
‫למערכת‪ ,‬לעובדים המפעילים אותה או לצדדים שלישיים הקשורים לפעילותה‪ ,‬שיגרמו בקשר עם פעילות מערכת‬
‫הביטחון בשטחים המוגדרים בתמ"א כ"שטחים ביטחוניים"‪.‬‬
‫החברה תמלא אחר הוראות הביטחון המפורטות בנספח לרישיון‪.‬‬
‫החברה תספק את שירותיה בהתאם להוראות החוק ותחבר ספקים‪ ,‬צרכנים‪ ,‬ומי שמבקש לצרוך גז בלחץ גבוה או‬
‫לקבל שירותים מהחברה בלחץ גבוה כפי שהוגדר בתנאים שאושרו לחברה‪.‬‬
‫החברה תתקשר בהסכם התחברות בסיסי או בהסכם הולכה בהתאם לנוסח הסכם כללי שאושר על ידי המנהל‪.‬‬
‫החברה לא תהיה רשאית לגבות תעריף שונה מהתעריף שאושר על ידי המועצה‪ .‬חיברה החברה צרכנים למקטע‬
‫טרם השלמתו‪ ,‬ישלם הצרכן את התעריף שאושר לעניין אותו מקטע‪.‬‬
‫במידה ותתקיים עילה לביטול הרישיון או להגבלתו‪ ,‬יהיה רשאי השר לדרוש כי כחלופה לביטול הרישיון להתלייתו‬
‫או להגבלתו‪ ,‬תמציא החברה ערבות בנקאית בלתי מותנית‪ ,‬שתינתן על ידי בנק ישראל לטובת מדינת ישראל‪ ,‬בסך‬
‫של ‪ 10‬מיליוני דולר ארה"ב‪ .‬הערבות תשמש להבטחת קיום תנאי הרישיון בידי החברה‪ ,‬והבטחת תשלום עיצומים‬
‫כספיים כן להבטחת תשלומים המגיעים לפי כל דין מהחברה למדינה בגין פיצוי ושיפוי המדינה על כל נזק‪ ,‬תשלום‪,‬‬
‫אובדן הפסד או הוצאה שיגרמו לה במישרין או בעקיפין‪ ,‬עקב אי מילוי תנאי הרישיון‪ ,‬כולם או מקצתם‪,‬‬
‫במועדיהם ובמלואם‪ ,‬או עקב ביטול תנאי הרישיון הגבלתו או התלייתו‪ .‬רישיון זה יבוא לידי סיום עם סיום תקופת‬
‫תוקפו כאמור ברישיון זה‪ ,‬או עם ביטולו כאמור ברישיון זה‪ ,‬ובכל מקרה יחולו ההוראות בחוק משק הגז בדבר רצף‬
‫פעולות והעברת מתקני גז‪.‬‬
‫במסגרת הרישיון נקבעו מערכות דיווח ובקרה המחייבות את החברה במתן דוחות תקופתיים לרשות בנושאים‬
‫תפעוליים‪ ,‬כספיים‪ ,‬וכמו כן בנוגע להתקדמות עבודות הבניה של הקמת מערכת ההולכה‪.‬‬
‫בחודש נובמבר ‪ ,2005‬תוקן הרישיון ביחס לבעלות המדינה על המערכת כדלקמן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫תקופת הרישיון נקבעה ל‪ 30-‬שנה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫"למען הסר ספק‪ ,‬נקבע על ידי ערכאה משפטית מוסמכת‪ ,‬בניגוד לעמדת המדינה‪ ,‬כי בהתאם להוראות סעיף‬
‫‪ 54‬לחוק‪ ,‬המערכת או כל חלק ממנה הינם בבעלות החברה‪ ,‬תעביר החברה למדינה ללא תמורה את מערכת‬
‫ההולכה ואת הנכסים‪ ,‬כהגדרתם בסעיף ‪ 21‬לחוק‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬התחייבויות החברה וחובותיה יישארו‬
‫באחריותה בלבד‪ ,‬והכל מבלי לגרוע ובכפוף להמשך זכותה של החברה‪ ,‬בהתאם להוראות רישיון זה‪ ,‬להפעיל‬
‫את מערכת ההולכה במשך תקופת הרישיון כאמור בסעיף ‪ 12‬ולגבות תעריפים‪ ,‬כפי שיאושרו על ידי מועצה‪,‬‬
‫בגין מתן שירותיה"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכת גז טבעי (המשך)‪:‬‬
‫‪.3‬‬
‫סעיף ‪ 52‬לרישיון תוקן באופן הבא‪" :‬על אף האמור בסעיף ‪ ,51‬החברה תהיה רשאית לחבר רק צרכנים‬
‫שביקושם יעלה על ‪ 2,000‬מטר מעוקב שעה ו‪ 12-‬מיליוני מטר מעוקב לשנה לחיבור ספציפי"‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בשנת ‪ ,2004‬התקבלה החלטת ממשלה להפריט את החברה לא יאוחר מיום ‪ 1‬בינואר‪ .2007 ,‬במהלך חודש‬
‫יולי ‪ 2014‬נמסר לחברה על ידי רשות החברות הממשלתיות כי הועברה להתייחסות משרדי הממשלה השונים‬
‫טיוטת הצעת החלטה לממשלה‪ ,‬מטעם משרד האוצר‪ ,‬שעניינה תכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט‬
‫בחברות ממשלתיות‪ .‬ברשימת החברות הממשלתיות אליהן נוגעת טיוטת הצעה זו נמנית גם החברה‪ .‬הצעת‬
‫ההחלטה כאמור אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי‪-‬כלכלי) ביום ‪ 5‬באוקטובר‪,‬‬
‫‪.2014‬‬
‫חוק משק הגז הטבעי התשס"ב‪:2002 -‬‬
‫מטרותיו ש ל חוק משק הגז הטבעי הן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ליצור תנאים לפיתוח ענף הגז הטבעי בישראל‪ ,‬להסדיר את‬
‫הפעילות במשק הגז הטבעי באופן שיאפשר השקעות בו ומתן שירותים ברמת איכות‪ ,‬אמינות וזמינות נאותים‪,‬‬
‫ובשים לב לשיקולי יעילות‪ ,‬וכן להבטיח שמירה על הבטיחות בפעילויות במשק הגז הטבעי‪.‬‬
‫לשם השגת מטרות חוק זה נקבעה חובת רישוי להקמה ולהפעלה של מערכת הולכה‪ ,‬הוקמה במשרד האנרגיה‬
‫והמים רשות הגז הטבעי שתפקח על מילוי תנאי הרישיונות‪ ,‬תאשר תעריפים‪ ,‬תקבע אמות מידה לשרות שיתנו‬
‫בעלי הרישיונות ותטפל בנושא בטיחות משק הגז הטבעי‪.‬‬
‫להלן עיקרי חוק משק הגז הטבעי‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫רישיון יינתן לפעילויות הקמה והפעלה של מערכת הולכה‪ ,‬רשת חלוקה‪ ,‬מתקן גט"ן‪ ,‬מתקן אחסון‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫רישיון יכול שיינתן לפעילות אחת למקום או לאזור מוגדר‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫לא יינתן לבעל רישיון הולכה לעסוק במכר או שיווק של גז טבעי‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫רישיון יינתן רק לחברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫לא יינתן רישיון לחברה ממשלתית‪ ,‬למזקק נפט בעל שליטה או בעל זיקה במזקק נפט‪ ,‬או חברה המצויה‬
‫בשליטתו של מי מאלה‪ ,‬לספק חשמל בעל שליטה בספק חשמל‪ ,‬או חברה המצויה בשליטתו של מי מאלה‬
‫ולחברות קשורות אליהם‪ ,‬ואולם ניתן לתת רישיון לחברה ממשלתית על פי סעיף ‪11‬א לחוק‪ .‬לא יינתן רישיון‬
‫הולכה למי שהוא ספק גז טבעי (למעט כאמור בסעיף קטן ‪ 8‬להלן)‪ ,‬בעל שליטה בספק גז טבעי או חברה‬
‫המצויה בשליטתו של ספק גז טבעי‪ ,‬או חברה שספקי גז טבעי בעלי שליטה בה או תאגידים המצויים‬
‫בשליטתם של ספקי גז טבעי‪ ,‬מחזיקים בשליטה בה או ביותר מ‪ 26%-‬מאמצעי השליטה בה‪ ,‬בין בנפרד ובין‬
‫יחדיו‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫לא יינתן רישיון חלוקה למי שהוא בעל רישיון הולכה‪ ,‬בעל שליטה בו וחברה שבעל רישיון הולכה שולט בה או‬
‫הוא בעל זיקה בה‪ ,‬חברה שספק חשמל או מזקק נפט הוא בעל זיקה בה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫שר האנרגיה והמים רשאי בהתייעצות עם הממונה על ענייני הנפט לתת לספק גז טבעי‪ ,‬בלא מכרז‪ ,‬רישיון‬
‫הולכה שיוגבל להקמה ולהפעלה של קווי צינורות ומתקני גז הקשורים אליהם שישמשו אך ורק להעברת גז‬
‫טבעי שלו ושל ספקי גז טבעי אחרים למתקן לעיבוד הגז או לנקודת חיבור למערכת הולכה של בעל רישיון‬
‫הולכה אחר‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫במידה ויימצאו השרים כי קיימים צרכים דחופים של משק האנרגיה‪ ,‬רשאי השר לתת רישיון לחברה‬
‫ממשלתית (סעיף ‪11‬א' לחוק)‪ .‬מכוח סעיף זה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוענק רישיון ההולכה לחברה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ד‪.‬‬
‫חוק משק הגז הטבעי התשס"ב ‪( 2002 -‬המשך)‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫השר יקבע ברישיון את תקופת תוקפו‪ ,‬ובלבד שלא תעלה על ‪ 30‬שנים ואין להאריכה‪.‬‬
‫‪ .10‬השר‪ ,‬בהתייעצות עם המנהל‪ ,‬רשאי לקבוע ברישיון תנאים בין היתר בעניינים אלה‪:‬‬
‫‪ ‬מתקני הגז‪ ,‬שעל החברה להקים‪ ,‬אופן הקמתם‪ ,‬מיקומם והתקופות לכך‪.‬‬
‫‪ ‬ערבויות והתחייבויות שעל החברה או בעלי השליטה בה להמציא להבטחת מילוי תנאי רישיון ואופן‬
‫חילוטן או הפעלתן‪.‬‬
‫‪ ‬הביטוחים שעל החברה לעשות‪.‬‬
‫‪ ‬חובות החברה כלפי הצרכנים לסוגיהם וזכויותיהם כלפיה והדרכים להבטחתן‪.‬‬
‫‪ .11‬השר‪ ,‬בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת‪ ,‬רשאי לקבוע ברישיון חובת תשלום תמלוגים‬
‫על בעל רישיון שרישיונו לא ניתן על פי מכרז‪.‬‬
‫‪ .12‬השר רשאי לקבוע ברישיון כי משרדה הרשום‪ ,‬מיקום עסקיה והניהול השוטף של החברה יהיו בישראל‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬כי מטעמי בטחון‪ ,‬נושאי משרה ובעלי תפקידים מסוימים בחברה יהיו אזרחים ישראליים או תושבי‬
‫ישראל וכי כולם או חלקם יהיו בעלי סיווג ביטחוני מתאים‪.‬‬
‫‪(13‬א) המנהל‪ ,‬בהתייעצות עם המועצה ובאישור השר‪ ,‬ולאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה‪ ,‬רשאי‬
‫לבטל בכל עת רישיון אם התקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)4‬‬
‫(‪)5‬‬
‫(‪)6‬‬
‫החברה לא גילתה לשר מידע שנדרש לגלותו בקשר לבקשת הרישיון‪ ,‬או שמסר מידע לא נכון‪ ,‬והכול‬
‫בעניין מהותי‪.‬‬
‫בחברה התקיים סייג מן הסייגים לקבלת הרישיון או חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות‬
‫הנדרשים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון‪ ,‬והדבר לא תוקן בתוך תקופה שהמנהל קבע בהודעה‬
‫ששלח לחברה‪.‬‬
‫ניתן צו לפירוקה של החברה או שמונה לה כונס נכסים והצו או המינוי לא בוטל בתוך תקופה‬
‫שהמנהל קבע בהודעה ששלח לחברה‪.‬‬
‫החברה לא קיימה הוראה לתיקון ליקויים או לביצוע פעולות שניתנה לה או הפרה הוראה מהותית‬
‫ברישיון וההפרה אינה ניתנת לתיקון‪ ,‬ואם ההפרה ניתנת לתיקון לא תיקנה בתוך התקופה שקבע‬
‫המנהל או הממונה בהודעה ששלח לחברה‪.‬‬
‫החברה הפרה‪ ,‬הפרה נמשכת‪ ,‬הוראה לפי חוק זה או ברישיון או תנאי ברישיון‪.‬‬
‫התקיימה עילה אחרת שנקבעה ברישיון כעילה לביטולו‪.‬‬
‫(ב) המנהל‪ ,‬בהתייעצות עם המועצה ובאישור השר‪ ,‬ולאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה‪ ,‬רשאי‬
‫בכל עת להגביל רישיון לעניין תקופת תוקפו‪ ,‬המקום או האזור שבו תוכל החברה לפעול‪ ,‬או כל הגבלה‬
‫אחרת‪ ,‬אם התקיים אחד מן התנאים המנויים בסעיף קטן ‪( 13‬א)(‪ )4‬עד (‪.)6‬‬
‫‪(14‬א) בסעיף זה‪" ,‬נכסים" ‪ -‬מתקני גז ונכסים אחרים‪ ,‬בין שהם מוחשיים ובין שאינם מוחשיים‪ ,‬וכן זכויות‬
‫הדרושות להפעלת מתקני הגז‪.‬‬
‫(ב) בוטל רישיון‪ ,‬או פג תוקפו ולא הוארך‪ ,‬או מונה לחברה מפרק או מפרק זמני‪ ,‬או מונה כונס נכסים לחברה‬
‫או לנכסיה העיקריים‪ ,‬לא יועברו לאחר נכסים ששימשו לפעילותה‪ ,‬לא תוקנה בהם זכות שימוש‪ ,‬ולא‬
‫ישתמש בהם אחר‪ ,‬אלא באישור המנהל‪ ,‬ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות הפעילות‪.‬‬
‫(ג) בוטל רישיון או פג תוקפו ולא הוארך‪ ,‬יועברו הנכסים‪ ,‬באותו מועד‪ ,‬לבעלות המדינה‪ ,‬אלא אם כן הורה‬
‫השר לחברה לגבי הנכסים‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬כי לא יועברו כאמור‪ .‬הורה השר כאמור ‪ -‬ייתן הוראות לחברה‬
‫לעניין הנכסים שלא הועברו למדינה‪ ,‬לרבות בדבר האופן שעליה לנהוג בנכסים כדי שלא יהוו סיכון או‬
‫מטרד‪.‬‬
‫(ד) ניתן רישיון במקום רישיון שבוטל או שפג תוקפו ולא הוארך‪ ,‬רשאי השר ליתן הוראות לחברה הקודמת‬
‫ב עניין העברת הנכסים‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬לבעל הרישיון החדש‪ ,‬וכן רשאי הוא להחליט וליתן הוראות על‬
‫העברה כאמור גם לעניין הנכסים שהבעלות בהם עברה למדינה בהתאם לאמור לעיל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ד‪.‬‬
‫חוק משק הגז הטבעי התשס"ב ‪( 2002 -‬המשך)‪:‬‬
‫(ה) העברת נכסים כאמור לעיל בסעיפים קטנים ‪(14‬ג) או ‪(14‬ד) תהיה בלא תמורה אלא אם כן נקבע אחרת‬
‫ברישיון‪ .‬אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע מהמדינה לדרוש תשלום מבעל הרישיון החדש בעבור העברת‬
‫הנכסים אליו‪.‬‬
‫(ו) נכסים שייקבע לגביהם מראש בתנאי הרישיון כי יועברו בתמורה‪ ,‬יהיה בעל הרישיון זכאי לתשלום בעדם‬
‫מהמדינה או מבעל הרישיון החדש‪ ,‬בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה ברישיונו‪ .‬המנהל‪ ,‬בהתייעצות עם‬
‫המועצה‪ ,‬יחליט בהתאם לכללים האמורים‪ ,‬על סכום התשלום ומועדי תשלומו‪ ,‬לאחר שנתן לבעל הרישיון‬
‫הקודם הזדמנות להשמיע את טענותיו‪.‬‬
‫(ז) החברה הקודמת רשאית לעתור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים על הוראת השר‪ ,‬אישור או החלטת‬
‫המנהל לפי סעיפים קטנים ‪( 14‬ב)‪( ,‬ג)‪( ,‬ד) ו‪(-‬ו)‪ .‬ואולם אין בהגשת העתירה כדי למנוע פרסום מכרז או קיום‬
‫הליכים אחרים למתן רישיון חדש ונתינתו בפועל‪ ,‬או כדי לעכב את העברת הנכסים‪.‬‬
‫‪ .15‬רישיון או כל חלק ממנו אינו ניתן להעברה‪ ,‬לשעבוד או לעיקול‪ ,‬בכל דרך שהיא‪.‬‬
‫‪ .16‬החברה חייבת לתת את שירותיה‪ ,‬באמצעות מתקני הגז שהקימה ובהתאם לקיבולתם‪ ,‬לכל צרכן ולכל מי‬
‫שמבקש להיות צרכן‪ ,‬בהתאם לתנאי הרישיון‪ .‬השירותים יינתנו ללא הפליה‪.‬‬
‫‪ .17‬המנהל רשאי להורות לחברה לחבר למערכת ההולכה‪ ,‬בתוך זמן סביר שיקבע ובכפוף לשיקולי בטיחות‪ ,‬מי‬
‫שמבקש לצרוך גז בלחץ גבוה‪ ,‬אף אם הדבר מחייב הקמה של מתקני גז נוספים או שדרוג מתקני הגז‬
‫הקיימים‪.‬‬
‫‪ .18‬במתן הוראות כאמור לעיל ישקול המנהל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שיקולים של התפתחות משק הגז הטבעי וכדאיות‬
‫כלכלית לבעל הרישיון‪ ,‬וכן את חשיבות האספקה של גז טבעי למבקש‪ .‬במידה ואין כדאיות כלכלית בחיבור‬
‫או בשדרוג‪ ,‬לא יורה כאמור אלא לאחר שיקבע את הסכומים שהחברה זכאית לקבל בשל כך ואת דרך‬
‫קבלתם‪ ,‬לרבות בדרך של העלאת תעריפים באישור המועצה‪ ,‬או בדרך של הטלת תשלום על המבקש או על‬
‫צרכנים מסוימים‪ ,‬או בשילוב של דרכים כאמור‪ ,‬והכול בכפוף לתנאי הרישיון‪.‬‬
‫‪ .19‬לא תתנה החברה מתן שירות בקניית שירות אחר או גז מאדם אחר‪ ,‬או באי רכישת שירות או גז מאדם אחר‪,‬‬
‫ואולם‪ ,‬אם הוכח לפני המועצה כי קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי‪ ,‬רשאית‬
‫המועצה לאשר את התנאי‪.‬‬
‫‪ .20‬תעריפים שתגבה החברה‪ ,‬וכן עדכון שלהם‪ ,‬יקבעו בידי המועצה‪ ,‬בהתאם לכללים שייקבעו ברישיון‪.‬‬
‫‪ .21‬השר יקבע ברישיון מועדים שבהם ייבדקו התעריפים והכללים שברישיון לעניין תעריפים‪ .‬המנהל רשאי‬
‫באישור המועצה‪ ,‬לשנותם‪ ,‬והכול בהתאם לכללים שנקבעו ברישיון‪ ,‬ולאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע‬
‫את טענותיה‪ .‬כן רשאי המנהל לתת לכל אדם אחר שעשוי להיפגע מההחלטה להשמיע את טענותיו‪ .‬המנהל‬
‫יפרסם את התעריפים שאושרו לפי הוראה זו ברשומות‪ ,‬והחברה תפרסם כפי שהורה לה המנהל‪.‬‬
‫‪ .22‬בכל נקודת מעבר בין מערכת הולכה לבין רשת חלוקה א ו מתקן גז של צרכן או לחלופין בין רשת חלוקה לבין‬
‫מתקן גז של צרכן תתקין החברה מונה למדידת כמות הגז העובר ממערכת ההולכה לרשת החלוקה או למתקן‬
‫הגז של הצרכן‪ ,‬וכן מתקן להפחתת לחץ אם הדבר דרוש‪.‬‬
‫‪ .23‬המנהל‪ ,‬בהתייעצות עם המועצה‪ ,‬רשאי לקבוע כללים לתשלום שיחולו על החברה לרבות בעניינים אלה‪:‬‬
‫‪ ‬התקנת מונים‪ ,‬האופן והתדירות של קריאת מונים ושל משלוח חשבונות‪.‬‬
‫‪ ‬אופן גביית התעריפים‪ ,‬לרבות גביה בשיעורים‪ ,‬וכן סדרי הגביה והתשלום‪.‬‬
‫‪ ‬שיעורי הריבית או הפרשי ההצמדה והריבית שישולמו על איחור בתשלומים לבעל רישיון‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ד‪.‬‬
‫חוק משק הגז הטבעי התשס"ב ‪( 2002 -‬המשך)‪:‬‬
‫‪ .24‬בסעיף זה‪" :‬זכויות" ‪ -‬כל זכות שניתן לרכשה לפי פקודת הקרקעות‪ .‬שר האוצר רשאי להסמיך חברה לפעול‬
‫בשם המדינה לעניין רכישת זכויות הדרושות לצורך תחנת גז‪ .‬במקרה זה יחולו הוראות פקודת הקרקעות‪.‬‬
‫‪ .25‬החברה תישא בהוצאות רכישת הזכויות‪ ,‬לרבות הפיצויים שישולמו למי שממנו נרכשו‪ .‬הזכויות יירכשו‬
‫לטובת המדינה ויירשמו על שמה‪ ,‬והמדינה תיתן לחברה זכויות משנה‪ ,‬כדרוש‪ ,‬למשך תקופת הרישיון ובכפוף‬
‫לתנאיו‪.‬‬
‫‪ .26‬לפי פקודת הקרקעות לגבי מקרקעין שהינם חלק מתוכנית מערכת ההולכה‪ ,‬החברה‪ ,‬וכל מי שפועל מטעמה‪,‬‬
‫רשאים להיכנס למקרקעין ולתפוס בהם חזקה ללא צו בית משפט ובלבד שנתנה לבעל המקרקעין הודעה‬
‫מוקדמת‪ .‬לבעל המקרקעין יש זכות לפנות לבית משפט בבקשה למנוע או להפסיק את תפיסת החזקה‬
‫במקרקעין‪.‬‬
‫‪ .27‬אושר מתקן ומיקומו התת‪-‬קרקעי נקבע בתכנית‪ ,‬שאושרה לפי חוק התכנון והבניה‪ ,‬רשאית החברה להיכנס‬
‫למקרקעין שבתחום התוכנית‪ ,‬בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים‪ ,‬ולבצע בהם פעולות כגון‪ :‬לערוך‬
‫מדידות ובדיקות לצורך תכנון הקמתו של מתקן גז‪ ,‬להתקין‪ ,‬לבנות או להציב מתקן גז‪ ,‬להסיר או לגזום‬
‫מסביב לכל מתקן קיים או מתוכנן‪ ,‬כל צמח המפריע להקמתו לקיומו או לפעילותו התקינה של מתקן הגז‪,‬‬
‫לבצע בדיקה‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬תיקון או הסרה של מתקן גז‪ ,‬וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש‬
‫באותם מקרקעין‪ ,‬לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות גז במקרקעין‪ ,‬לחפור תעלות‪ ,‬מנהרות ומעברים מתחת‬
‫לפני הקרקע ועוד‪.‬‬
‫‪ .28‬החברה תפעל במקרקעין רק לאחר שמסרה לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לפעול במקרקעין‪ .‬במידה ולא‬
‫ניתן למצוא את בעל המקרקעין יש לפרסם הודעה‪ .‬החברה צריכה למסור הודעה גם לרשות המקומית‬
‫שבתחומה נמצאים המקרקעין‪ .‬בעל מקרקעין המתנגד לביצוע פעולות במקרקעין רשאי לפנות למנהל תוך ‪15‬‬
‫ימים מיום שפורסמה הודעה או נמסרה לו‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חוק הגז (בטיחות ורישוי)‪ ,‬התשמ"ט‪:1989-‬‬
‫על פי חוק זה‪ ,‬רשאי השר להסדיר בצו את בטיחות הביצוע של עבודות הגז וכן את בטיחות הייצור‪ ,‬המילוי‪,‬‬
‫האחסנה‪ ,‬ההולכה‪ ,‬ההובלה או השיווק של הגז או של מתקן הגז וכן את הצריכה של גז‪ ,‬ובלבד שאינה צריכה‬
‫לשימוש ביתי‪.‬‬
‫להלן עיקרי חוק הגז (בטיחות ורישוי)‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫השר ימנה אדם שהוא לדעתו בעל ידע וכישורים להיות מנהל ענייני בטיחות הגז‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫המנהל ייתן היתר בכתב לאדם להתקנת מתקן גז‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫המנהל רשאי‪ ,‬אם ראה שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת‪ ,‬להורות על הפסקת השימוש במתקן‬
‫הגז‪ ,‬לת ת הוראה לרוקן את המתקן מגז ללא דיחוי‪ .‬כן רשאי המנהל להתנות את המשך השימוש במתקן‬
‫בקיום תנאים שיקבע‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫אדם יהיה ספק גז ויעסוק בעבודת גז רק אם הוא בעל רישיון שניתן לו לפי חוק זה‪ .‬ואולם מי שקיבל רישיון‬
‫לפי חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬התשס"ב‪ ,2002-‬אינו חייב ברישיון גם לפי חוק זה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫חוק הגז (בטיחות ורישוי)‪ ,‬התשמ"ט‪( 1989-‬המשך)‪:‬‬
‫‪.5‬‬
‫המנהל רשאי לתת רישיון למבקש לעסוק בעבודת גז אם נתקיימו לגביו תנאים אלה‪:‬‬
‫(א) מלאו לו שמונה עשרה שנים‪.‬‬
‫(ב) הוא לא הורשע בעבירה שיש בה‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬כדי לפסול אותו מעיסוק בעבודת גז‪.‬‬
‫(ג) הוא ממלא אחר תנאי כשירות‪ ,‬מומחיות וידע מקצועי שקבע השר בתקנות‪ ,‬בהתייעצות עם שר העבודה‬
‫והרווחה‪.‬‬
‫(ד) הוא עמד בבחינות מקצועיות בנושאים ולפי סדרים שקבע השר בתקנות‪ ,‬בהתייעצות עם שר העבודה‬
‫והרווחה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫תקפו של רישיון לספק גז או רישיון לעסוק בעבודות גז הינו לשלוש שנים‪ .‬אך המנהל רשאי לתת רישיון‬
‫לתקופה קצרה מזו האמורה לעיל‪ ,‬ובלבד שלפני כן נתן למבקש הזדמנות נאותה להשמעת טענותיו‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫המנהל רשאי לבטל רישיון או לסרב לחדשו‪ ,‬אם נתקיים בבעל הרישיון אחד מאלה‪:‬‬
‫(א) הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון‪.‬‬
‫(ב) הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה‪.‬‬
‫(ג) הוא הורשע בעבירה שהיה בה‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬כדי לפסול אותו מלקבל רישיון‪.‬‬
‫(ד) הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון‪.‬‬
‫(ה) הוא הפר בעניין מהותי‪ ,‬הוראה שנקבעה לפי חוק זה או הוראה לפי כל חיקוק הנוגע לבטיחות‪.‬‬
‫(ו) הוא הוכרז פסול דין‪.‬‬
‫(ז) הוא הוכרז פושט רגל‪ ,‬ואם הוא תאגיד ‪ -‬ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או שהוא החליט על‬
‫פירוק מרצון‪.‬‬
‫חוק החברות הממשלתיות‬
‫על פי חוק החברות הממשלתיות‪ ,‬מוגדרת חברה ממשלתית כחברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה‬
‫הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה‬
‫ממשלתית או חברת בת ממשלתית‪ .‬כיוון שמדינת ישראל מחזיקה ב‪ 100%-‬מהון המניות המונפק של החברה‪,‬‬
‫החברה מוגדרת כחברה ממשלתית על פי חוק זה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫הוראות כלליות מתוקף חוק החברות הממשלתיות‬
‫(א) החלטות של חברה ממשלתית בעניינים אלה טעונות אישור הממשלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬שינוי במטרות החברה‪.‬‬
‫(‪ )2‬הגדלת הון המניות הרשום‪.‬‬
‫(‪ )3‬שינוי בזכויות הצמודות למניות‪.‬‬
‫(‪ )4‬הקצאה של מניות החברה או הסכמה להעברת מניות כשהיא דרושה לפי מסמכי היסוד ‪ -‬אם יש בהן‬
‫כדי להביא לשינוי מהותי ביחסי הכוחות בין חברי החברה או כדי להקנות לחבר חדש ‪ 10%‬או יותר‬
‫מן הערך הנקוב של הון המניות או מכוח ההצבעה בחברה או זכות למנות דירקטור‪.‬‬
‫(‪ )5‬הנפקת מניות בכורה הניתנות לפדיון‪.‬‬
‫(‪ )6‬הנפקת איגרות חוב הניתנות להמרה במניות‪ ,‬והמרה במניות של אגרות חוב שהוצאו בלי זכות המרה‬
‫או של הלוואה שקיבלה החברה‪.‬‬
‫(‪ )7‬הפיכת החברה מחברה שאינה פרטית לחברה פרטית או מחברה פרטית לחברה שאינה פרטית‪.‬‬
‫(‪ )8‬ארגונה מחדש של החברה‪ ,‬פירוקה מרצון‪ ,‬פשרה‪ ,‬סידור או מיזוג עם חברה אחרת‪.‬‬
‫(‪ )9‬הקמת חברה‪ ,‬לבד או עם אחרים‪ ,‬ורכישת מניות בחברה קיימת‪ ,‬למעט רכישת מניות בבורסה בידי‬
‫חברה שרכישה כזאת היא בין עיסוקיה הרגילים‪.‬‬
‫(‪ )10‬זכות שהעניקה חברה או התחייבות שנטלה על עצמה חברה אשר יכול שיהיה בה כדי להגביל‪,‬‬
‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬את הממשלה‪ ,‬בין בתפקידה השלטוני ובין במעמדה כבעלת מניות בחברה‪,‬‬
‫לרבות בקשר עם ביצוע שינויים מבניים והפרטה‪ ,‬קידום התחרות והסדרת הענף שבו פועלת החברה‪,‬‬
‫לעניין זה‪" ,‬זכות או התחייבות" ‪ -‬לרבות זכות או התחייבות ולפיה מעשה או מחדל של הממשלה‪,‬‬
‫שאינו בשליטת החברה‪ ,‬יקנה לצד שלישי סעדים ותרופות נגד החברה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ו‪.‬‬
‫חוק החברות הממשלתיות (המשך)‪:‬‬
‫(‪ )11‬הצעת ניירות ערך לציבור על פי תשקיף‪ ,‬אם סברה הרשות כי כתוצאה מפרסום התשקיף עלולה‬
‫המדינה‪ ,‬בהיותה בעלת שליטה בחברה‪ ,‬לחוב באחריות לנזק שייגרם מחמת פרט מטעה בתשקיף‪,‬‬
‫לפי חוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬והודיעה על כך לחברה‪.‬‬
‫(‪ )12‬פעולה כבעלת מניות בחברת בת ממשלתית באחד העניינים האמורים בפסקאות (‪ )1‬עד (‪ )10‬לעיל‪.‬‬
‫(‪ )13‬התחייבות לאחת הפעולות האמורות בפסקאות (‪ )1‬עד (‪ )11‬לעיל‪.‬‬
‫(ב) שר האוצר רשאי‪ ,‬על פי המלצת רשות החברות‪ ,‬לקבוע כללים לעריכת התקציבים והתכניות‪ ,‬אם לכלל‬
‫החברות הממשלתיות ואם לסוגיהן‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הוראות דיווח מתוקף חוק החברות הממשלתיות‬
‫(א) בנוסף על הוראות כל דין‪ ,‬רשאי שר האוצר‪ ,‬בהתייעצות עם שר המשפטים‪ ,‬וביחס לחברה ציבורית ‪-‬‬
‫בהתייעצות עם רשות ניירות ערך‪ ,‬לקבוע‪ ,‬לפי הצעת רשות החברות‪ ,‬כללים לעריכת דוחות כספיים של‬
‫חברה ממשלתית שלגביה קבע כי היא נותנת שירות חיוני לציבור‪ ,‬לרבות לעניין הפרטים שייכללו בהם‪,‬‬
‫העקרונות החשבונאיים לעריכתם‪ ,‬וההצהרות והבאורים שיצורפו להם‪.‬‬
‫(ב) ראתה רשות החברות כי אינטרס ציבורי מחייב זאת‪ ,‬רשאית היא להורות לחברה ממשלתית על דרך‬
‫הצגת פרטים בדוחות כספיים או בכל דוח אחר שהחברה נדרשת להגישו לפי כל דין‪ ,‬ובלבד שהוראות‬
‫לעניין זה לא נקבעו בכללים‪ ,‬בדין או בעקרונות החשבונאיים המקובלים ובכללי הדיווח המקובלים‪.‬‬
‫(ג) חברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים שעל פיהם נוהגת לפעול חברה לא ממשלתית‪ ,‬זולת אם‬
‫קבעה לה הממשלה‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬שיקולי פעולה אחרים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בהתאם להנחיות רשות החברות הממשלתיות נדרשת החברה לפעול בנוגע לדוחות כספיים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫(א) בהתאם להחלטת ממשלה בק‪ 70/‬מיום ‪ 5‬באוגוסט‪ 2004 ,‬התקינה החשבונאית הכללית‪ ,‬לגבי החברות‬
‫הממשלתיות הינה של הסקטור הפרטי‪ .‬התקינה הייחודית לחברות הממשלתיות‪ ,‬הינה בנוסף לתקינה‬
‫של הסקטור הפרטי או כהרחבה או בחידוד של נושאים ספציפיים לחברות ממשלתיות כמפורט בחוזרי‬
‫הרשות‪ .‬התקינה הייחודית לחברות הממשלתיות תתבצע בהתאם לחוק‪ .‬הרשות תמשיך להסתייע‬
‫בצוותים המקצועיים שהוקמו על ידה לצורך זה‪.‬‬
‫(ב) נקבעו לחברה יעדים (בין בחקיקה‪ ,‬בין בהחלטות ממשלה‪ ,‬או על ידי רשות מוסמכת על פי דין לקבוע‬
‫יעדים וכן בהסכמים בין החברה לבין המדינה או רשות מרשויותיה)‪ ,‬החברה תכלול בדוחות הכספיים‬
‫מידע כספי מהותי הרלוונטי למדינה וליתר המשתמשים בהם לצורך קבלת החלטות כלכליות באופן‬
‫שהמידע ישקף באופן נאות את המהות הכלכלית של האירועים והעסקאות בביצוע היעדים שנקבעו‬
‫ותכלול מידע עקיב ובר השוואה לתקופות קודמות‪.‬‬
‫(ג) חברה ממשלתית תיתן בדוחות הכספיים ביטוי וגילוי נאותים בנוגע למדיניות הרשות ולאישור הרשות‬
‫כחוק לעניין ייעוד רווחים הכלול בהם‪.‬‬
‫(ד) החברה נדרשת לפעול להתאמת יתרות מלאה עם המדינה‪ ,‬רשויותיה וחברות ממשלתיות אחרות ובעלי‬
‫עניין אחרים בחברה ובכלל זה תפעל לקבלת אישורים בכתב של הגורמים המוסמכים מטעם המדינה‪,‬‬
‫רשויותיה או החברה הממשלתית שימוען במישרין לרואה החשבון המבקר של החברה עם העתק שישלח‬
‫לחברה‪ .‬לא התקבלו אישורי יתרה בכתב מהגורמים המוסמכים כאמור לעיל תיתן לכך החברה גילוי‬
‫נאות בדוחותיה‪ ,‬בכפוף למהותיות היתרות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ו‪.‬‬
‫חוק החברות הממשלתיות (המשך)‪:‬‬
‫(ה) החברה תיתן ביטוי בדוחות הכספיים לנתונים בנוגע לנכסים (מקרקעין ומחוברים) כמפורט להלן (ראה‬
‫באור ‪1‬יא' להלן)‪:‬‬
‫‪ ‬החברה תיתן גילוי נאות בדוחות הכספיים לזכויותיה בנכסים מהותיים (מקרקעין ומחוברים)‬
‫שבידיה או שמופעלים‪/‬מוחזקים על ידה עבור המדינה או אחרים לרבות נכסים שיש או שהייתה‬
‫מחלוקת בעבר עם מי מרשויות המדינה לעניין הזכויות בהם‪ .‬גילוי זה יכלול את פירוט זכויות‬
‫החברה בנכסים אלו (בעלות‪ ,‬חכירה ולאילו מועדים‪ ,‬נאמנות וזכויות אחרות) וכן תנאים‪ ,‬הגבלות או‬
‫מחויבויות שיש לחברה בנוגע לנכסים אלו (חובת העברה למדינה‪ ,‬חובת קבלת אישור להעברת‬
‫זכויות בהם וכו')‪.‬‬
‫‪ ‬פרוט זכויות המדינה בנכסים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬פרוט זכויות אחרים בנכסים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬מועד יצירת הזכויות בשלושת הסעיפים שלעיל‪.‬‬
‫‪ ‬מצב הרישומים או האישורים שנתקבלו או ניתנו בנוגע לזכויות הנ"ל כגון רישום או אישור בעלות‬
‫או חכירה או נאמנות‪ ,‬שכירות מוגנת או בר רשות‪ ,‬צווי תפיסה‪/‬סגירה‪/‬אחר‪ ,‬רישום הערת אזהרה‬
‫בטאבו ובכל מקום רלוונטי אחר ובהתאם להוראות כל דין‪.‬‬
‫‪ ‬מחלוקות‪ ,‬אם קיימות‪ ,‬לגבי הנכסים והזכויות הצמודות לנכסים‪.‬‬
‫‪ ‬החברה תיתן גילוי נאות בדוחות הכספיים על קיומם של נכסי מקרקעין שאינם משמשים באופן‬
‫כלכלי לפעילות החברה ושהשימוש בהם ביחס לפוטנציאל הינו חלקי ו‪/‬או התמורה בגינם הינה‬
‫חלקית ואינה משקפת תמורה ריאלית נאותה‪.‬‬
‫‪ ‬החברה תיתן גילוי נאות בדוחות הכספיים ובדוחות הדירקטוריון על פעולות איתור זיהוי ורישום‬
‫נכסים‪ ,‬שנעשו בתקופה המדווחת ועל פעולות איתור וזיהוי שיש לבצעם וטרם נעשו‪.‬‬
‫‪ ‬נעשתה שמאות או הערכת שווי מהותית (כהגדרתה בנספח)‪ ,‬ימסרו אלו לדירקטוריון ולרשות‪ ,‬יחד‬
‫עם כל פרט רלוונטי לבחינת סבירותם‪ ,‬נכונותם‪ ,‬מיומנות ואי תלות מבצעיהם‪ ,‬זמן סביר קודם לדיון‬
‫בטיוטת הדוחות הכספיים בדירקטוריון החברה והדירקטוריון יבחן את סבירותן ויוודא שלא ייכלל‬
‫בהן פרט מטעה כאמור בסעיף ו' להלן‪.‬‬
‫‪ ‬החברה תיתן גילוי בדוחות הכספיים ליישום הוראות רשות החברות לכללי דיווח ובקרה‪ ,‬לגבי‬
‫מקרקעין ומחוברים בחברות הממשלתיות בהתאם לחוזר דוחות כספיים ‪ 2006-3‬מיום ‪17‬‬
‫בספטמבר‪.2006 ,‬‬
‫‪ ‬נעשו שמאויות או הערכות שווי מהותיות‪ ,‬והשמאויות או הערכות השווי הינן מהותיות‪ ,‬כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬לעניין הערך של פרטים בדוחות הכספיים‪ ,‬וצורפו השמאויות או הערכות השווי המהותיות‬
‫לדוחות הכספיים יינתן גילוי‪.‬‬
‫(ו) בדיקה ומתן גילוי של החברות וביקורת של רואי חשבון המבקרים אותן ביחס לבקרות על הדיווח הכספי‬
‫של החברה בקשר לנכסים‪ /‬התחייבויות‪ /‬פעילויות‪ /‬נאמנויות‪ /‬פרויקטים ושירותים המנוהלים באמצאות‬
‫נותני שירותים כהגדרתם ב‪ - SAS70-‬הוראה זו חלה ביחס לדוחות הכספיים לשנת ‪ 2010‬ואילך לגבי‬
‫חברות שנדרשות ליישם את הוראות חוק ‪ SOX404‬בהתאם לתקנות החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫(ז) אי הכללת פרטים מטעים בדוחות כספיים ומידע נלווה של חברות ממשלתיות‪:‬‬
‫‪ ‬חברות ממשלתיות נדרשות לוודא כי בדוחות הכספיים ובמידע הנלווה המוגש על ידיהן לא ייכלל‬
‫פרט מטעה לרבות‪ ,‬מידע העלול להטעות קורא סביר של הדוחות הכספיים והמידע הנלווה להם‪.‬‬
‫‪ ‬המצגים הכלולים בדוחות הכספיים ובמידע הנלווה הינם באחריות החברה בלבד ואין הם מחייבים‬
‫את מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ו‪.‬‬
‫חוק החברות הממשלתיות (המשך)‪:‬‬
‫(ח) יש לוודא לעניין ההצגה החשבונאית בדוחות הכספיים כי‪:‬‬
‫‪ ‬מקום שהכללים החשבונאיים מאפשרים להציג מספר חלופות יש לוודא כי החלופה שנבחרה הינה‬
‫החלופה שתגרום להצגה רלוונטית‪ ,‬המדויקת והמהימנה ביותר‪.‬‬
‫‪ ‬מקום שכלולות בהצגה החשבונאית שנבחרה אי וודאות מהותית יינתן להן גילוי לפי העניין בין‬
‫במסגרת הדוחות הכספיים ובין במסגרת הגילוי בדוח הדירקטוריון בדבר האומדנים החשבונאיים‬
‫המהותיים הכלולים בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪ ‬מקום שבדוחות או במידע הנלווה כלול מידע שלא נבדק באופן מלא על ידי נותן חוות הדעת או‬
‫החברה והמידע נסמך על גורמים אחרים יש לתת גילוי לכל‪.‬‬
‫(ט) עסקאות עם מדינת ישראל‪ ,‬רשויותיה וחברות ממשלתיות אחרות‪:‬‬
‫חברה ממשלתית תיתן גילוי נאות בדוחותיה הכספיים לגבי עסקאות עם מדינת ישראל‪ ,‬רשויותיה‬
‫וחברות ממשלתיות אחרות כולל היתרות בגינן‪ ,‬לרבות אופן הטיפול החשבונאי בעסקאות ויתרות אלו‪.‬‬
‫על החברה לוודא כי העסקאות יוצגו בהתאם למהותן (עסקאות עם המדינה כריבון‪ ,‬כבעל עניין וכיוצא‬
‫בזאת) מקום שקיימת אי בהירות בנושא יש לתת לכך גילוי בדוחות הכספיים ולפעול בתאום עם הרשות‬
‫ויתר גורמי המדינה להסרת אי הבהירות האמורה ‪ -‬המדיניות החשבונאית בה נוקטת החברה בקשר עם‬
‫עסקאות רגילות עם מדינת ישראל‪ ,‬רשויות וחברות ממשלתיות אחרות אינה שונה מהמדיניות‬
‫החשבונאית הננקטת עם יתר ספקיה‪ ,‬לקוחותיה ונותני שירות אחרים‪.‬‬
‫(י) גילוי לגבי ההערכות לדיווחים על הבקרה הפנימית לעניין דיווח כספי‪:‬‬
‫חברה ממשלתית תיתן בדוחותיה גילוי תמציתי להערכות לדיווחים על הבקרה הפנימית בהתאם‬
‫לרשימת נושאי ההיערכות כאמור בחוזר הרשות דוחות כספיים ‪.2013-5-1‬‬
‫(יא) בהתאם לתקנות החברות הממשלתיות (דוח נוסף בדבר הפעולות שננקטו והמצגים שנתנו להבטחת‬
‫נכונות הדוחות הכספיים ודוח הדירקטוריון) התשס"ו‪ 2005-‬ולחוזר נכללו בדוחות אלו הצהרות מנהלים‬
‫של האחראי על ענייני הכספים בחברה‪ ,‬מנכ"ל החברה‪ ,‬יו"ר הדירקטוריון (ובהיעדרו יו"ר ישיבת‬
‫הדירקטוריון בה אושרו הדוחות הכספיים)‪.‬‬
‫(יב) חברה ממשלתית תיתן בדוחותיה גילוי בנוגע להיערכותה לביצוע בדיקת התחייבויות בשל יחסי עובד‪-‬‬
‫מעביד כאמור בחוזר הרשות דוחות כספיים ‪.2013-5-1‬‬
‫ז‪.‬‬
‫החלטות המועצה לענייני משק הגז הטבעי (להלן ‪ -‬המועצה)‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫עקרונות לאישור תעריף ההולכה (החלטה מיום ‪ 16‬במרס‪:)2006 ,‬‬
‫המועצה אישרה את הצעת בעל הרישיון לפיה הפחתת הנכסים המוקמים במהלך שלב א' של מערכת‬
‫ההולכה יופחתו עד תום תקופת הרישיון‪ .‬אין בהחלטת המועצה כדי להיות תקדים לעניין הפחתת נכסים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ ,2006‬התקבלה החלטת המועצה בעניין העקרונות והפרמטרים לעדכון תעריף ההולכה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אישרה המועצה צבירת שלוש כריות ביטחון ועמידה ביחסי כיסוי כפי שנדרשה החברה בדוח הדירוג‬
‫של מעלות ובשטר הנאמנות בגין הנפקת אגרות החוב‪ .‬המועצה אישרה צבירה של כרית ביטחון רביעית‬
‫לצורך שירות החוב כלפי חח"י‪ ,‬אשר תהיה בגובה שירות החוב החצי שנתי כלפי חח"י‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ז‪.‬‬
‫החלטות המועצה לענייני משק הגז הטבעי (המשך)‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 5/08‬תעריפי חיבור מתקני ‪ PRMS‬לרשת החלוקה‪:‬‬
‫ביום ‪ 17‬במרס‪ 2008 ,‬פרסמה המועצה את החלטה מספר ‪ 5/08‬בדבר תעריפי חיבור (מתקני ‪ )PRMS‬לרשת‬
‫החלוקה‪ ,‬שעיקריה להלן‪:‬‬
‫(א) תעריפי החיבור לרשת החלוקה יהיו כדלקמן‪:‬‬
‫(‪ )1‬מתקן ‪ PRMS‬בגודל של עד ‪ 10,000‬מ"ק לשעה ‪ 1.85 -‬מיליוני דולר‪.‬‬
‫(‪ )2‬מתקן ‪ PRMS‬בגודל של ‪ 10,001 - 20,000‬מ"ק לשעה ‪ 1.95 -‬מיליוני דולר‪.‬‬
‫(‪ )3‬מתקן ‪ PRMS‬בגודל של ‪ 20,001 - 30,000‬מ"ק לשעה ‪ 2.11 -‬מיליוני דולר‪.‬‬
‫(‪ )4‬מתקן ‪ PRMS‬בגודל של ‪ 30,001 - 40,000‬מ"ק לשעה ‪ 2.22 -‬מיליוני דולר‪.‬‬
‫(ב) תעריפי החיבור כוללים את כל העלויות הכרוכות בהקמה ובחיבור מתקן ה‪ PRMS-‬למערכת ההולכה‬
‫אך אינם כוללים את עלויות המקרקעין‪.‬‬
‫(ג)‬
‫מנגנון ההצמדה של תעריפי החיבור הינו כדלקמן‪ 2/3 :‬בהתאם לשינוי שער החליפין אירו‪/‬דולר (שער‬
‫הבסיס הינו השער שהיה ידוע ביום ‪ 16‬במרס‪ )2007 ,‬ו‪ 1/3-‬בהתאם לשינוי מדד המחירים לצרכן‬
‫בישראל (מדד הבסיס ‪ -‬מדד פברואר ‪.)2008‬‬
‫(ד) תוקף תעריפי חיבור אלו הינו לתקופה של ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫(ה) במידה והעלות בפועל מהתעריף שנקבע למתקן ה‪ PRMS-‬תהיה גבוהה ביותר מ‪ 10%-‬ישולם לחברה‬
‫על ידי מזמין מתקן ה‪ PRMS-‬פיצוי בגובה מחצית ההפרש בין העלות בפועל לבין תעריף החיבור‬
‫בתוספת ‪.10%‬‬
‫‪.3‬‬
‫(ו )‬
‫במידה והעלות בפועל מהתעריף שנקבע למתקן ה‪ PRMS-‬תהיה קטנה ביותר מ‪ 10%-‬ישולם למזמין‬
‫מתקן ה‪ PRMS-‬פיצוי בגובה מחצית ההפרש בין העלות בפועל לבין תעריף החיבור בניכוי ‪.10%‬‬
‫(ז)‬
‫במידה ונתגלתה מחלוקת בין מזמין ה‪ PRMS-‬לבין החברה לגבי העלויות מתקן ה‪ PRMS-‬יובא העניין‬
‫להכרעת המועצה‪.‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 3/09‬תעריפי חיבור ‪ -‬מתקני ‪ PRMS‬לרשת החלוקה‪:‬‬
‫ביום ‪ 29‬בספטמבר‪ 2009 ,‬פרסמה המועצה את החלטה מספר ‪ 3/09‬בדבר תעריפי חיבור ‪ -‬מתקני ‪PRMS‬‬
‫לרשת החלוקה‪ .‬החלטה זו קובעת‪ ,‬כי תעריף החיבור שישלם בעל רישיון חלוקה לחברה יהיה בהתאם‬
‫להחלטה ‪( 5/08‬ראה סעיף ‪ 2‬לעיל) בכפוף לנוסחה אשר מגבילה בפועל את תעריף החיבור לסך מקסימלי של‬
‫כ‪ 2.399-‬מיליוני דולר למתקן ‪ PRMS‬בודד‪ .‬בנוסף לאמור‪ ,‬קובעת החלטה ‪ 3/09‬כי במידה וייווצר פער חיובי‬
‫בין תקציב מתקן החיבור‪ ,‬כפי שיוצג על ידי החברה‪ ,‬ובין התקציב המקסימלי‪ ,‬בהתאם להחלטה זו‪ ,‬תהיה‬
‫רשאית החברה לפנות למועצה על מנת שזו תבחן את הדרכים להכיר בעלויות נוספות אלו (ראה גם החלטה‬
‫מספר ‪ 1/14‬בנושא עדכון תעריף ההולכה בבאור ‪ 27‬אירועים מהותיים בתקופת הדוח)‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ז‪.‬‬
‫החלטות המועצה לענייני משק הגז הטבעי (המשך)‪:‬‬
‫‪.4‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 5/09‬תעריף הזרמה שגובה בעל רישיון הולכה מצרכני גז טבעי מחוברים לרשת החלוקה‪:‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ ,2009‬פרסמה המועצה את החלטה מספר ‪ 5/09‬בדבר התעריפים שיגבה בעל רישיון הולכה‬
‫מצרכנים המחוברים לרשת החלוקה או ממשווקים הפועלים ברשת החלוקה‪ ,‬שעיקריה להלן‪:‬‬
‫צרכן רשת חלוקה ישלם תעריף הזרמה בלבד אשר יתבסס על הנוסחה הבאה‪:‬‬
‫‪DSTT = CT/LF+GTT‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪DSTT‬‬
‫‪CT‬‬
‫‪LF‬‬
‫‪GTT‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫תעריף הזרמה למשווקים במערכת ההולכה‪.‬‬
‫מרכיב הקיבולת בתעריף ההולכה לצרכנים של מערכת ההולכה‪.‬‬
‫מקדם העמסה שנתי ממוצע חזוי באחוזים‪.‬‬
‫מרכיב ההזרמה בתעריף ההולכה לצרכנים של מערכת ההולכה‪.‬‬
‫בהתאם לתעריף ההולכה‪ ,‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬צרכן רשת חלוקה יחויב בתעריף של ‪ 0.9182‬ש"ח‬
‫למיליון ‪( BTU‬ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 0.8472 - 2013 ,‬ש"ח למיליון ‪.)BTU‬‬
‫לדעת החברה‪ ,‬משמעות החלטת מועצת רשות הגז הטבעי היא סבסוד מהותי של חברות החלוקה‪ ,‬והחברה‬
‫תדרוש החזר עלויות אלה באמצעות תעריף ההולכה הכללי או בדרך אחרת שתימצא הרשות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 7/09‬התחברות למערכת ההולכה באמצעות תחנות הגז הנמצאות באזור חלוקה של בעל‬
‫רישיון חלוקה אחר‪:‬‬
‫ביום ‪ 20‬בדצמבר‪ 2009 ,‬התקבלה החלטת המועצה מספר ‪ 7/09‬בדבר התחברות למערכת ההולכה באמצעות‬
‫תחנות גז הנמצאת באזור חלוקה של בעל רישיון חלוקה אחר‪ ,‬שעיקריה להלן‪:‬‬
‫(א) לצורך מתן שירותים בהתאם לתנאי רישיונו יהיה רשאי בעל רישיון חלוקה להתחבר למערכת ההולכה‬
‫אף באמצעות תחנת חלוקה הנמצאת באזור החלוקה של בעלי רישיון חלוקה אחר‪.‬‬
‫(ב) בעל רישיון חלוקה לא יהיה רשאי לחבר לרשת החלוקה צרכן הנמצא מחוץ לאזור החלוקה שלו‪,‬‬
‫לרבות באזור בחלוקה אשר שבתחומו נמצאת תחנת החלוקה אליה להתחבר‪.‬‬
‫(ג)‬
‫הוגשה לבעל הרישיון הולכה בקשה להתחברות למערכת ההולכה כמפורט לעיל‪ ,‬יבוצעו התכנון‬
‫וההקמה באופן שלא יהיה בהם כדי למנוע מבעלי רישיון החלוקה שבתחומו נמצאת התחנה מלהתחבר‬
‫למערכת ההולכה לצורך מתן השירותים בהתאם לתנאי רישיונו‪.‬‬
‫(ד) התחברו שני בעלי רישיונות חלוקה למערכת ההולכה באותו אתר‪ ,‬יישאו הם בחלק היחסי של העלות‬
‫הכוללת של דמי החיבור ובלבד שכל אחד מהם בנפרד לא יישא בעלות גבוהה יותר מתעריף החיבור‬
‫בהתאם להחלטות המועצה מספר ‪ 5/08‬ומספר ‪.3/09‬‬
‫‪.6‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 1-2011‬הקמת מתקן קליטת גז טבעי נוזלי בטכנולוגיית מצוף‪:‬‬
‫ביום ‪ 14‬ביוני‪ 2011 ,‬התקבלה החלטת המועצה מספר ‪ 1-2011‬בדבר הקמת מתקן גז טבעי נוזלי‬
‫בטכנולוגיית מצוף‪ ,‬שעיקריה להלן‪:‬‬
‫(א) לאפשר לחברה לרכוש מצוף גז טבעי נוזלי (גט"ן) ולהכיר‪ ,‬באופן עקרוני‪ ,‬בעלויות בסך של ‪20-30‬‬
‫מיליוני דולר ארה"ב בבסיס תעריף הולכת הגז הטבעי אותו גובה בעל הרישיון מצרכניו (במסגרת‬
‫החלטה מספר ‪ 3/11‬מיום ‪ 13‬בדצמבר ‪ 2011‬עדכנה המועצה את התעריף תוך לקיחה בחשבון של עלות‬
‫בסך של ‪ 530‬מיליוני ש"ח לפרויקט כולו)‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ז‪.‬‬
‫החלטות המועצה לענייני משק הגז הטבעי (המשך)‪:‬‬
‫(ב) תעריף ההולכה יעודכן לאחר ביצוע ההשקעות בפועל על ידי החברה‪.‬‬
‫(ג)‬
‫לאפשר לחברה להתקשר עם מתקין מצוף גט"ן בעל ידע וניסיון מוכחים‪ ,‬ובתוך כך לקבוע כי עלויות‬
‫ההתקשרות יוכרו לצורך קביעת תעריף ההולכה כאמור‪.‬‬
‫(ד) להורות לחברה להציג בפני המועצה‪ ,‬בתחילת כל רבעון את הפרטים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬תכנית התקדמות הפרויקט‪.‬‬
‫(‪ )2‬לוח זמנים עדכני להשלמת הפרויקט‪.‬‬
‫(‪ )3‬פירוט סך ההוצאות שהוצאו בקשר עם הפרויקט ברבעון הבא‪.‬‬
‫(‪ )4‬צפי העלויות העתידיות הכולל‪ ,‬וביחס לרבעון הבא‪.‬‬
‫(‪ )5‬כל פירוט נוסף שיידרש בהתאם להוראת המועצה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 3/11‬עדכון תעריפי ההולכה כתוצאה מהרחבת מערכת ההולכה‪:‬‬
‫ביום ‪ 13‬בדצמבר‪ 2011 ,‬פרסמה המועצה את החלטה מספר ‪ 3/11‬אשר לפיה אושרו תעריפי ההולכה‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫תאריך‪/‬תקופה‬
‫‪1.1.2012‬‬
‫‪1.1.2013‬‬
‫‪ 1.1.2014‬ואילך‬
‫תעריף קיבולת‬
‫(ש"ח למיליון ‪)BTU‬‬
‫‪0.6135‬‬
‫‪0.6938‬‬
‫‪0.7302‬‬
‫תעריף הזרמה‬
‫(ש"ח למיליון ‪)BTU‬‬
‫‪0.1043‬‬
‫‪0.1169‬‬
‫‪0.1213‬‬
‫להלן עיקרי ההחלטה‪:‬‬
‫‪ ‬התעריף אינו כולל מע"מ‪.‬‬
‫‪ ‬עדכון התעריף יחול בגין שירותים שייתן בעל הרישיון החל מיום ‪ 1‬בינואר‪.2012 ,‬‬
‫‪ ‬התעריפים יוצמדו למדד המחירים לצרכן כדלקמן‪ 100% :‬משיעור התעריף יעודכן בהתאם להפרש‬
‫בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע ביום האחרון לחודש‬
‫הצריכה‪ ,‬לבין מדד הבסיס הידוע ביום ההחלטה‪( 104.1 :‬מדד הבסיס‪ :‬ממוצע ‪.)100=2010‬‬
‫לעניין החלטת המועצה בדבר עדכון התעריף‪ ,‬ראה סעיף ‪.10‬‬
‫‪.8‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 03/2012‬קביעת אופן המימון‪ ,‬תעריף החיבור של צרכנים מרוחקים (גדולים ובינוניים)‬
‫ותעריף החלוקה לכל הצרכנים הגדולים והבינוניים ברשת החלוקה באזור הנגב‪:‬‬
‫ביום ‪ 28‬ביוני‪ 2012 ,‬פרסה המועצה את החלטה מספר ‪ 3/12‬לקביעת אופן המימון תעריף החיבור של‬
‫צרכנים מרוחקים (גדולים ובינוניים) ותעריף החלוקה לכל הצרכנים הגדולים והבינוניים ברשת החלוקה‬
‫באזור הנגב‪ .‬על פי ההחלטה‪ ,‬החל מיום ‪ 1‬ביולי‪ 2012 ,‬התוספת לתעריף החיבור אשר ישלם צרכן מרוחק‬
‫המפורט בסעיף ‪ 7‬להחלטה לבעל רישיון להקמה והפעלה לרשת החלוקה באזור הנגב ‪ -‬חברת נגב גז טבעי‬
‫בע"מ תהיה ‪ 650‬ש"ח למטר‪ .‬החל מיום ‪ 1‬בנובמבר‪ 2014 ,‬יהיה תעריף החלוקה לכלל הצרכנים הגדולים‬
‫והבינוניים באזור הנגב ‪ 0.0512‬ש"ח למ"ק (כשהוא מעודכן בהתאם לסל המדדים הקבוע בסעיף ‪2.3‬‬
‫לרישיון של בעל הרישיון לאזור החלוקה באזור הנגב ויחולו עליו הוראות עדכון התעריפים הקבועות בסעיף‬
‫‪ 49‬לרישיון‪ .‬החברה‪ ,‬בעלת הרישיון להקמה ולהפעלה של מערכת ההולכה‪ ,‬תייעד מתוך הסכומים שאושרו‬
‫לה בהחלטות המועצה מספר ‪ 3/11‬ומספר ‪ 4/09‬לצורך חיבור צרכנים נוספים סכום של ‪ 52‬מיליוני ש"ח‬
‫לחיבור צרכנים מרוחקים באזור הנגב‪ .‬מימון הקווים לצרכנים מרוחקים על ידי החברה יתבצע בהתאם‬
‫לאבני הדרך כדלקמן‪ 20% :‬ישולמו עם קבלת היתרי הבנייה‪ 50% ,‬נוספים עם השלמת החיבור והמונה‬
‫ויתרת ‪ 30%‬עם קבלת אישור הזרמה‪ .‬חלקה של החברה במימון הקווים יהיה בסך של כ‪ 490-‬ש"ח למטר‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ז‪.‬‬
‫החלטות המועצה לענייני משק הגז הטבעי (המשך)‪:‬‬
‫‪.9‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 02/2013‬הארכת תוקף החלטות המועצה מספר ‪ 5/08‬ומספר ‪ 3/09‬תעריפי חיבור (מתקני‬
‫‪ )PRMS‬לרשת חלוקה‪:‬‬
‫על פי החלטת המועצה מספר ‪ 02/2013‬מיום ‪ 11‬בפברואר‪ 2013 ,‬הוחלט להאריך בשנתיים את תוקפן של‬
‫החלטות המועצה מספר ‪ 3/09‬מיום ‪ 29‬בספטמבר‪ 2009 ,‬ומספר ‪ 5/08‬מיום ‪ 12‬במרס‪( 2008 ,‬כפי שתוקנה‬
‫בהחלטה מספר ‪ :)3/09‬תעריפי חיבור (מתקני ‪ )PRMS‬לרשת חלוקה‪ ,‬כך שתהיינה בתוקף לגבי מתקני‬
‫‪ PRMS‬שיוזמנו על ידי בעל רישיון חלוקה עד ליום ‪ 10‬בפברואר‪.2015 ,‬‬
‫‪.10‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 1/14‬עדכון תעריף ההולכה‪:‬‬
‫לעניין החלטת המועצה מספר ‪ 1/14‬בדבר עדכון תעריף ההולכה‪ ,‬ראה באור ‪ 27‬אירועים מהותיים בתקופת‬
‫הדוח‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫החלטה מספר ‪ - 2/14‬מימון פרויקטי ייצוא באמצעות מערכת ההולכה‪:‬‬
‫לעניין החלטת המועצה מספר ‪ 2/14‬בדבר מימון פרויקטי ייצוא באמצעות מערכת ההולכה (למדינות שכנות‬
‫או לרשות הפלשתינית)‪ ,‬ראה באור ‪ 27‬אירועים מהותיים בתקופת הדוח‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫הסכם ההולכה‪:‬‬
‫על פי סעיף ‪ 56‬לרישיון החברה‪ ,‬פרסמה רשות הגז הטבעי בחודש אפריל ‪ 2006‬הסכם הולכה כללי‪ .‬להלן עיקרי‬
‫ההסכם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ההסכם הינו לרכישת קיבולת שעתית מקסימלית לתקופה בין ‪ 3‬ל‪ 15-‬שנים בהתאם להיקף‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫התעריף אשר נקבע בהסכם הוא תעריף אחיד וכולל תעריף בגין קיבולת‪ ,‬תעריף הולכה וכן את הכללים‬
‫לקביעת דמי חיבור‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ההסכם מבוסס על יחידות אנרגיה (מיליוני ‪.)BTU‬‬
‫‪.4‬‬
‫ההסכם מגדיר מנגנון לקביעת לוח זמנים לחיבור הלקוח‪ .‬ההסכם מכיל מפרט המחייב את הלקוח ואת‬
‫החברה בדבר איכות הגז אשר יזרום במערכת‪ .‬החברה אחראית למדוד את איכות הגז בכניסות למערכת‬
‫ובנקודות המסירה ללקוח‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫על הלקוח להעביר לחברה מידי יום תכנית צריכה לגבי היום שלמחרת‪ .‬התוכנית כפופה לאישור החברה וזאת‬
‫לאחר בדיקה שהיא תבצע מול הספקים והרצת סימולציה‪ .‬הלקוח רשאי לבקש שינויים בתכנית במהלך‬
‫היום‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫על הלקוח לדאוג לאיזון בין הכמות הנכנסת לכמות היוצאת ביום מסוים‪ ,‬בכפוף לגמישויות שנקבעו בהסכם‪.‬‬
‫במקרה של חריגה מהגמישויות שנקבעו יוטלו על הלקוח קנסות בהתאם‪ .‬החברה רשאית למכור או לרכוש גז‪,‬‬
‫במידת הצורך‪ ,‬על מנת לשמור על איזון במערכת ההולכה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫על החברה חלה החובה לתאם את תקופות התחזוקה עם הלקוחות‪ .‬בהסכם נקבעה תקרת זמן לביצוע‬
‫תחזוקה מבלי ש הלקוח פטור מחובת תשלום דמי קיבולת‪ .‬במקרה של הפסקה בצריכת הגז שבאה מצידו של‬
‫הלקוח‪ ,‬יחויב הלקוח בתעריף קיבולת מלא‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫הלקוח מחויב לשלם לחברה תוך ‪ 30‬יום ממועד הוצאת החשבונית‪ .‬איחור בתשלום יגרור חיובים בגין ריבית‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫ההסכם מגביל את אחריות הצדדים לסכום המבוסס על היקף החוזה‪ ,‬למעט במקרים חריגים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫ח‪.‬‬
‫הסכם ההולכה (המשך)‪:‬‬
‫‪ .10‬החובות הבסיסיות של החברה הינן סיום בניית מערכת ההולכה בהתאם ללוח הזמנים‪ ,‬מתן שירותי הולכה‪,‬‬
‫לרבות מדידה של כמות ואיכות הגז‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬תיקון וחידוש מערכת ההולכה‪ ,‬תפעול המערכת‪ ,‬לרבות הפעלת‬
‫חדר בקרה‪ ,‬רכישה ומכירה של גז לצרכים תפעוליים‪ ,‬תקשורת עם לקוחות וספקים ומתן הודעות מסודרות‬
‫לפי ההסכם‪ .‬הכול בהתאם לסטנדרט סביר ורגיל של גוף מיומן ומנוסה העוסק בתחום‪.‬‬
‫‪ .11‬כל צד מוותר על טענות נגד הצד השני בקשר לנזקים לרכוש עליהם אותו צד מבוטח‪ .‬הלקוח מוותר על טענה‬
‫נגד החברה ו‪/‬או משרד הביטחון בקשר לנזקים בשטחי אש‪.‬‬
‫‪ .12‬בחודש אוקטובר ‪ 2006‬נחתמה על ידי החברה התוספת השנייה להסכם ההולכה בה נקבעו כללים בנוגע‬
‫לגמישויות הזמנת קיבולת על ידי צרכני הגז המוגדרים כצרכני רשת ומתן אפשרות לרכישת קיבולת‬
‫בעסקאות ‪.SPOT‬‬
‫‪ .13‬ביום ‪ 31‬במאי‪ 2007 ,‬נתקבל אישור רשות הגז הטבעי לנוסח המעודכן של הסכם ההולכה הבסיסי‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫דירוג החברה ודירוג סדרות אגרות החוב של החברה‪:‬‬
‫החברה מדורגת על ידי חברת הדירוג מעלות ‪( Standard & Poor’s‬להלן ‪ -‬מעלות או ‪ )S&P‬בדירוג ‪.ilAA/stable‬‬
‫סדרות אגרות החוב של החברה מדורגות על ידי מעלות בדירוג ‪ ilAA‬ועל ידי חברת הדירוג מידרוג בדירוג ‪.Aa1‬‬
‫י‪.‬‬
‫הנפקת אגרות חוב‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ביום ‪ 28‬בדצמבר‪ 2006 ,‬גייסה החברה סך של ‪ 283.8‬מיליוני ש"ח בדרך של הנפקת ‪ 283.8‬מיליוני ש"ח ע‪.‬נ‪.‬‬
‫אגרות חוב סדרה א' רשומות על שם‪ .‬קרן אגרות החוב סדרה א' בצירוף הפרשי הצמדה‪ ,‬תעמוד לפירעון‪,‬‬
‫בתקופה של ‪ 15‬שנים‪ ,‬ב‪ 30-‬תשלומים חצי שנתיים בימים ‪ 29‬ביוני ו‪ 29-‬בדצמבר לכל שנה‪ ,‬החל מיום ‪29‬‬
‫ביוני‪ .2012 ,‬היתרה הבלתי מסולקת של קרן אגרות החוב נושאת ריבית שנתית בשיעור של ‪ 5.6%‬בצירוף‬
‫הפרשי הצמדה אשר תשולם בימים ‪ 29‬ביוני ו‪ 29-‬בדצמבר לכל שנה‪ ,‬החל מיום ‪ 29‬בדצמבר‪.2007 ,‬‬
‫‪.2‬‬
‫בחודש ספטמבר ‪ ,2007‬גייסה החברה סך של כ‪ 254-‬מיליוני ש"ח בדרך של הרחבת אגרות חוב סדרה א'‬
‫הקיימת‪ .‬במסגרת הרחבת הסדרה‪ ,‬הונפקו ‪ 259,117‬אלפי ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬אגרות חוב סדרה א' נוספות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בחודש מרץ ‪ ,2009‬גייסה החברה סך של כ‪ 150-‬מיליוני ש"ח בדרך של הרחבה נוספת של אגרות החוב סדרה‬
‫א' הקיימת‪ .‬במסגרת הרחבת הסדרה‪ ,‬הונפקו ‪ 158,228‬אלפי ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬אגרות חוב סדרה א' נוספות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בחודש מרץ ‪ ,2009‬גייסה החברה סך של ‪ 100‬מיליוני ש"ח בדרך של הנפקת ‪ 100‬מיליוני ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬אגרות חוב‬
‫סדרה ב' רשומות על שם‪ .‬אגרות החוב סדרה ב' היו צמודות למדד (קרן וריבית) והן הועמדו לפירעון לתקופה‬
‫של ‪ 3‬שנים‪ :‬קרן אגרות החוב נפרעה בתום תקופת אגרות החוב בתשלום אחד ("‪ ,)"bullet‬ביום ‪ 31‬במרס‪,‬‬
‫‪ .2012‬הריבית בגין אגרות החוב סדרה ב' שולמה במשך תקופה של ‪ 3‬שנים‪ ,‬ב‪ 6-‬תשלומים החל מיום ‪29‬‬
‫בספטמבר‪ 2009 ,‬והכול על פי לוח הסילוקין המצורף לתעודות אגרות החוב‪ .‬אגרות החוב נשאו ריבית שנתית‬
‫בשיעור ‪.5.1%‬‬
‫‪.5‬‬
‫בחודש ינואר ‪ ,2010‬גייסה החברה סך של ‪ 213‬מיליוני ש"ח בדרך של הרחבה נוספת של אגרות החוב סדרה א'‬
‫הקיימת‪ .‬במסגרת הרחבת הסדרה‪ ,‬הונפקו ‪ 213‬מיליוני ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬אגרות חוב סדרה א' נוספות‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ ,2010‬גייסה החברה סך של ‪ 300‬מיליוני ש"ח בדרך של הרחבה נוספת של אגרות החוב סדרה‬
‫א' הקיימת‪ .‬במסגרת הרחבת הסדרה‪ ,‬הונפקו כ‪ 223-‬מיליוני ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬אגרות חוב סדרה א' נוספות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫י‪.‬‬
‫הנפקת אגרות חוב (המשך)‪:‬‬
‫‪.7‬‬
‫ביום ‪ 29‬בדצמבר‪ 2011 ,‬גייסה החברה ‪ 500‬מיליוני ש"ח בדרך של הנפקת ‪ 500‬מיליוני ש"ח ע‪.‬נ אגרות חוב‬
‫סדרה ג' רשומות על שם‪ .‬קרן אגרות החוב סדרה ג' תיפרע בתקופה של ‪ 16‬שנים‪ ,‬ב‪ 32-‬תשלומים לא‪-‬שווים‪,‬‬
‫החל מיום ‪ 30‬ביוני‪ .2016 ,‬הריבית בגין אגרות החוב סדרה ג' תשולם במשך תקופה של ‪ 20‬שנים‪ ,‬ב‪40-‬‬
‫תשלומים החל מיום ‪ 30‬ביוני‪ 2012 ,‬והכל ‪ -‬על פי לוח הסילוקין שנקבע‪ .‬היתרה הבלתי מסולקת של קרן‬
‫אגרות החוב סדרה ג' והריבית עליהן צמודות למדד המחירים לצרכן‪ .‬שיעור הריבית השנתית שנקבע לאגרות‬
‫החוב סדרה ג' הינה ‪.4.8%‬‬
‫‪.8‬‬
‫בחודש דצמבר ‪ ,2012‬השלימה החברה גיוס של ‪ 400‬מיליוני ש"ח במסגרת הרחבת אגרות החוב סדרה ג'‪.‬‬
‫במסגרת הרחבת הסדרה הונפקו ‪ 346‬מיליוני אגרות חוב סדרה ג' נוספות בנות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ כל אחת‪ .‬תנאי‬
‫אגרות החוב זהים לתנאים בהנפקה הראשונה‪ .‬אגרות החוב שהונפקו גויסו בריבית אפקטיבית של כ‪.3.8%-‬‬
‫‪.9‬‬
‫ביום ‪ 10‬באפריל‪ 2014 ,‬גייסה החברה סך של ‪ 500‬מיליוני ש"ח בדרך של הנפקת אגרות חוב סדרה ד'‪,‬‬
‫במסגרתה הונפקו ‪ 500‬מיליוני אגרות חוב בנות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬כל אחת רשומות על שם‪ .‬קרן אגרות החוב תיפרע‬
‫בתקופה של ‪ 14.5‬שנים ב‪ 29-‬תשלומים לא שווים‪ ,‬החל מיום ‪ 30‬ביוני‪ 2019 ,‬ועד ליום ‪ 30‬ביוני‪ .2033 ,‬אגרות‬
‫החוב נושאות ריבית שנתית בשיעור ‪ .2.95%‬הריבית משולמת בימים ‪ 30‬ביוני ו‪ 31-‬בדצמבר של כל שנה‪ ,‬החל‬
‫מיום ‪ 30‬ביוני‪ 2014 ,‬ועד לסוף תקופת אגרות החוב‪ .‬היתרה הבלתי מסולקת של קרן אגרות החוב והריבית‬
‫עליהן צמודות למדד המחירים לצרכן‪.‬‬
‫על פי שטר הנאמנות בסדרה זו‪ ,‬קיימת אופציה של רישום אגרות החוב למסחר‪ ,‬כאשר עם רישומן למסחר‬
‫ועל פי מנגנון שנקבע בשטר הנאמנות יירד שיעור הריבית השנתית אשר תישא הקרן השנתית הבלתי מסולקת‬
‫של אגרות החוב ב‪( 0.3%-‬מ‪ 2.95%-‬ל‪.)2.65%-‬‬
‫‪ .10‬בחודש יולי ‪ ,2014‬גייסה החברה סך של ‪ 307‬מיליוני ש"ח בדרך של הרחבת אגרות החוב סדרה ד'‪ ,‬אשר‬
‫במסגרתה הונפקו כ‪ 300-‬מיליוני אגרות חוב בנות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬כל אחת רשומות על שם‪ ,‬בריבית‬
‫אפקטיבית‪/‬תשואה של כ‪.2.86%-‬‬
‫‪ .11‬כאמור בבאור ‪1‬א'(‪ )2‬לעיל במסגרת שטר הנאמנות בגין הנפקת אגרות החוב סדרה א' אשר נחתם בחודש‬
‫דצמבר ‪ ,2006‬קיבלה החברה מכתב חתום על ידי שר האנרגיה והמים והחשב הכללי‪ ,‬לפיו לא יועברו זכויות‬
‫השימוש במערכת ההולכה אלא לגורם אשר נתקיימו לגביו ‪ 2‬תנאים מצטברים‪ ,‬כמפורט בדוח הדירוג‪.‬‬
‫‪ .12‬התחייבות זו אושררה בגיוסי אגרות החוב הנוספים (הרחבת סדרה א') של החברה והנפקות אגרות החוב‬
‫(סדרה ב'‪ ,‬סדרה ג' וסדרה ד')‪.‬‬
‫‪ .13‬מגבלות החלות על החברה כתוצאה מהנפקת אגרות החוב ועלולות להביא לפירעון מוקדם‪:‬‬
‫שטרי הנאמנות שנחתמו בקשר עם כל אחת מסדרות אגרות החוב כוללים הוראות לפיהן‪ ,‬כפוף לאמור בשטרי‬
‫הנאמנות לעניין הודעה מוקדמת לפני העמדה לפירעון מיידי‪ ,‬אם יתקיים איזה מהמקרים המנויים במסגרת‬
‫שטרי הנאמנות‪ ,‬וחלפה תקופת הריפוי הנקובה לגבי אותו האירוע‪ ,‬יהיה הנאמן לכל אחת מסדרות אגרות‬
‫חוב‪ ,‬רשאי להעמיד לפירעון מיידי את יתרת החוב למחזיקי אגרות החוב‪ ,‬כולה או חלקה ויהיה חייב לעשות‬
‫כן‪ ,‬אם יידרש לכך על ידי החלטה מיוחדת של אסיפת מחזיקי אגרות החוב (ולעניין זה יהיה הנאמן רשאי‬
‫לכנס אסיפת מחזיקי אגרות החוב בהתראה של יום אחד)‪.‬‬
‫להלן יפורטו בתמצית חלק מהעילות להעמדה לפירעון מיידי הקיימות באחד או יותר משטרי הנאמנות‬
‫שנחתמו בקשר לסדרות אגרות החוב‪:‬‬
‫(א) החברה לא פרעה סכום של קרן‪ ,‬ריבית או הפרשי הצמדה המגיעים למחזיקי אגרות החוב לפי תנאי‬
‫אגרות החוב‪ ,‬לאחר שחלפו ארבעה עשר ימי עסקים מהמועד הקבוע לפירעונו‪.‬‬
‫(ב) נתמנה מפרק קבוע או זמני לחברה על ידי בית משפט או נתמנה כונס נכסים קבוע או זמני על עיקר‬
‫נכסיה של החברה או ניתן צו פירוק כנגד החברה‪ ,‬והמינוי או הצו האמור לא בוטל תוך ארבעים וחמישה‬
‫ימים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫י‪.‬‬
‫הנפקת אגרות חוב (המשך)‪:‬‬
‫(ג)‬
‫התקבלה החלטה בת תוקף לפירוק החברה‪ ,‬שלא בוטלה תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלתה‪.‬‬
‫(ד) אירע אחד מהאירועים המנויים להלן והנאמן קבע‪ ,‬או מחזיקי אגרות החוב קבעו בהחלטה מיוחדת‪ ,‬כי‬
‫יש בכך משום סכנה מהותית לזכויותיהם של מחזיקי אגרות החוב‪:‬‬
‫(‪ )1‬בעלי שעבודים על רכוש החברה מימשו‪ ,‬בהתאם להחלטה חלוטה של בית המשפט או ראש‬
‫ההוצאה לפועל‪ ,‬או הודיעו על מימוש עצמי כדין על שעבודים הקיימים להם על עיקר הנכסים‬
‫המהותיים של החברה‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוטל עיקול או בוצעה פעולת הוצאה לפועל אחרת על נכסים מהותיים של החברה‪ ,‬והעיקול או‬
‫פעולת ההוצאה לפועל לא הוסרו או בוטלו תוך ארבעים וחמישה ימים (לעניין אגרות החוב‬
‫סדרה ג' וסדרה ד' ‪ -‬שלושים ימים)‪.‬‬
‫(‪ )3‬מונה כונס נכסים זמני לחברה או לנכסים מהותיים של החברה‪ ,‬והמינוי לא בוטל תוך ארבעים‬
‫וחמישה ימים מיום כניסתו לתוקף (לעניין אגרות החוב סדרה ג' וסדרה ד' ‪ -‬שלושים ימים)‪.‬‬
‫(‪)4‬‬
‫החברה תחדל או תודיע על כוונתה לחדול מלנהל את כל נכסיה או את מרביתם‪.‬‬
‫(‪ )5‬מונה כונס נכסים זמני לחברה או לנכסים מהותיים של החברה‪ ,‬והמינוי לא בוטל תוך ארבעים‬
‫וחמישה ימים מיום כניסתו לתוקף (לעניין אגרות החוב סדרה ג' וסדרה ד' ‪ -‬שלושים ימים)‪.‬‬
‫(‪)6‬‬
‫החברה תחדל או תודיע על כוונתה לחדול מלנהל את כל נכסיה או את מרביתם‪.‬‬
‫(‪ )7‬ניתן צו להקפאת הליכים לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות‪ ,‬כנגד החברה‪ ,‬וצו כאמור לא בוטל תוך‬
‫שלושים ימים‪.‬‬
‫(‪ )8‬החברה הפרה באופן מהותי הוראה מהותית בשטר הנאמנות או בתנאי אגרות החוב‪ ,‬ולא תיקנה‬
‫את ההפרה האמורה תוך ארבעה עשר ימי עסקים מיום שנתקבלה אצל החברה דרישת הנאמן‬
‫לתיקון ההפרה‪.‬‬
‫(‪)9‬‬
‫ניתן צו פירוק קבוע וסופי ביחס לחברה על ידי בית המשפט‪.‬‬
‫(‪ )10‬החברה הפסיקה או הודיעה על כוונתה להפסיק את תשלומיה למחזיקי אגרות החוב או תחדל‬
‫או שתודיע על כוונתה לחדול להמשיך בעסקיה‪ ,‬או אם לדעת הנאמן קיים חשש ממשי שהחברה‬
‫תחדל מטעמי חדלות פירעון מלהמשיך בעסקיה‪.‬‬
‫במקרה של הרעה מהותית במצב החברה אשר כתוצאה ממנה קיים חשש הממשי שהחברה לא‬
‫תוכל לפרוע את אגרות החוב במועדן‪ ,‬לרבות הרעה מהותית שנגרמה כתוצאה מקרות האירועים‬
‫הבאים‪( :‬א) שינוי שליטה בחברה (כהגדרתה בחוק ניירות ערך‪ ,‬תשכ"ח‪( ;)1968-‬ב) מיזוג של‬
‫החברה ללא קבלת אישור מוקדם של מחזיקי אגרות החוב; (ג) מכירה של רוב נכסי החברה‪.‬‬
‫(‪ )11‬אגרות החוב סדרה ג' הפסיקו להיות מדורגות לתקופה העולה על ‪ 60‬ימים רצופים‪ ,‬עקב סיבות‬
‫ו‪/‬או נסיבות שהינן בשליטת החברה בלבד‪.‬‬
‫(‪ )12‬בשל הפרה של החברה‪ ,‬הועמדה לפירעון מיידי סדרת אגרות חוב אחרת של החברה אשר יתרת‬
‫ההתחייבות על פיה עולה על ‪ 5%‬מסך התחייבויות החברה על פי כל סדרות אגרות החוב‬
‫הקיימות של החברה לאותו מועד‪ ,‬ובתנאי שיתרת ההתחייבות לא תפחת מסך של ‪ 200‬מיליוני‬
‫ש"ח (להלן ‪ -‬הסדרה האחרת)‪ ,‬וזאת בכפוף להתקיימות התנאים המצטברים הבאים‪ .1 :‬החברה‬
‫לא תיקנה את ההפרה בסדרה האחרת בתוך תקופת הריפוי שניתנה לתיקון ההפרה בסדרה‬
‫האחרת; ‪ .2‬החברה לא פרעה את החוב שהועמד לפירעון מיידי בסדרה האחרת‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫י‪.‬‬
‫הנפקת אגרות חוב (המשך)‪:‬‬
‫(‪ )13‬בשל הפרה של החברה‪ ,‬הועמד לפירעון מיידי חוב שהעמיד תאגיד בנקאי לחברה אשר יתרת‬
‫ההתחייבות על פיו עולה על ‪ 5%‬מסך התחייבויות החברה לאותו מועד‪ ,‬ובתנאי שיתרת‬
‫ההתחייבות האמורות לא תפחת מסך של ‪ 200‬מיליוני ש"ח (להלן ‪ -‬החוב האחר)‪ ,‬וזאת בכפוף‬
‫להתקיימות התנאים המצטברים הבאים‪ .1 :‬החברה לא תיקנה את ההפרה בחוב האחר בתוך‬
‫תקופה אשר נקבעה בתנאי התקשרות עם התאגיד הבנקאי כאמור‪ .2 .‬החברה לא פרעה את החוב‬
‫האמור‪.‬‬
‫(‪ )14‬במידה ויתברר כי יחס הכיסוי (‪ )ADSCR‬בעבור השנה הקלנדרית החולפת נמוך מ‪ ,1.1-‬וכן כי‬
‫יחס הכיסוי (‪ )LLCR‬נמוך מ‪ .1.13-‬יחסי הכיסוי ייבחנו משנת ‪ 2011‬ואילך‪.‬‬
‫נכון ליום המאזן‪ ,‬החברה עומדת ביחסי הכיסוי‪.‬‬
‫(‪ )15‬רישיון ההולכה בוטל‪ ,‬וההחלטה בדבר הביטול לא שונתה או נהפכה על ידי בית המשפט או‬
‫הגורם המנהלי המוסמך על פי דין לשנותה בתוך שישים ימים ממועד ביטול הרישיון‪.‬‬
‫(‪ )16‬אם יתברר כי מצגים מהותיים של המנפיק בשטר הנאמנות שנחתם בקשר עם אגרות החוב‬
‫(סדרה ג' וד') אינם נכונים ו‪/‬או מלאים באופן מהותי‪ ,‬והנאמן למחזיקי אגרות החוב (סדרה ג'‬
‫וד') נתן הודעה למחברה לתקן את ההפרה והחברה לא תיקנה את ההפרה כאמור בתוך ‪ 14‬ימים‬
‫ממתן ההודעה‪.‬‬
‫‪ .14‬סדר התשלומים על ידי החברה (‪:)Flow Of Fund‬‬
‫החברה התחייבה על פי הוראות שטרי הנאמנות שנחתמו בקשר עם סדרות אגרות החוב כי סדר העדיפויות‬
‫בשימוש כספי התקבולים שיגיעו לחברה מלקוחות על פי רישיון ההולכה במהלך תקופת אגרות החוב‪ ,‬יהיה‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫(א) תשלום עבור הוצאות תפעול‪ ,‬אחזקה‪ ,‬תשלומים לקבלנים השונים בפרויקט‪ ,‬עלויות והוצאות שוטפות‬
‫של החברה‪ ,‬תשלומי חובה ואגרות וכיוצא בכך‪.‬‬
‫(ב) תשלומים בגין התחייבויות כלפי חח"י על פי ההסכם המשולש‪ ,‬עד גובה ‪ 95%‬מהסך המצטבר של‬
‫התקבולים עבור דמי קיבולת להם זכאית החברה מחח"י בגין תחנות הכח אשכול‪ ,‬רידינג וחגית‪.‬‬
‫(ג)‬
‫תשלומים לגורמים מממנים על חשבון ריביות‪ ,‬עמלות ותשלומים נלווים‪ ,‬כגון החוב הפיננסי של החברה‪.‬‬
‫(ד) תשלומים לגורמים מממנים על חשבון קרן החוב הפיננסי של החברה‪.‬‬
‫(ה) העברת כספים לצבירת קרן לשירות החוב‪.‬‬
‫(ו )‬
‫העברת כספים לצבירת קרן ההתחייבויות כלפי חברת החשמל‪.‬‬
‫(ז)‬
‫העברת כספים לצבירת קרן תפעול ותחזוקה (‪.)O&M‬‬
‫(ח) העברת כספים לצבירת קרן השקעות בחידוש ציוד‪.‬‬
‫(ט) תשלומי דיבידנד לבעלי המניות של החברה (ככל שיוחלט על חלוקה ובכפוף להוראות הנאמנות‬
‫הקבועות על פי שטרי הנאמנות ולהוראות הדין) וכן תשלומים בגין החזר הלוואות בעלים (ככל שיהיו‬
‫קיימות)‪/‬החזר חוב נחות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫י‪.‬‬
‫הנפקת אגרות חוב (המשך)‪:‬‬
‫‪ .15‬תנאים לחלוקת דיבידנד‪:‬‬
‫על פי שטרי הנאמנות התחייבה החברה‪ ,‬מבלי לגרוע מהוראות כל דין החל על חלוקת דיבידנדים על ידי‬
‫החברה‪ ,‬כי במהלך תקופת סדרות אגרות החוב חלוקת דיבידנד על ידי החברה תהיה כפופה להתקיים‬
‫התנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫(א) תקופת הגרייס שנקבעה על פי שטר הנאמנות שנחתם בקשר עם אגרות החוב סדרה א' (כאשר הוראותיו‬
‫בהקשר זה אומצו גם במסגרת שטר הנאמנות שנחתם בקשר עם אגרות החוב סדרה ב')‪ ,‬נסתיימה‪ .‬מועד‬
‫סיום תקופת הגרייס הוא המועד בו שולם תשלום הקרן הראשון למחזיקי אגרות החוב סדרה א'‪ ,‬הקבוע‬
‫ליום ‪ 29‬ביוני‪.2012 ,‬‬
‫(ב) חלפו שלוש שנים מהמועד בו החלה החברה בהפעלת כל אחד מהמקטעים המפורטים בנספח א' לרישיון‬
‫ההולכה (כפי שהוא נכון למועד גיוס אגרות החוב סדרה א')‪ ,‬על פי אישור שניתן לה על ידי המנהל‬
‫בהתאם להוראות סעיף ‪ 37‬לרישיון ההולכה‪ .‬משמעות תנאי זה היא כי החברה לא תחלק דיבידנד לפני‬
‫שנת ‪ ,2014‬שכן התוואי הצפוני הושלם בשנת ‪.2011‬‬
‫(ג)‬
‫החלוקה אינה אסורה על פי הוראות חוק החברות ולא קיימות מגבלות נוספות על החברה לביצוע‬
‫החלוקה‪.‬‬
‫(ד) יחסי כיסוי חוב לצורך חלוקת דיבידנד (יחסי הכיסוי הוגדרו בנספח לשטרי הנאמנות שנחתמו בקשר עם‬
‫כל אחת מהסדרות)‪:‬‬
‫‪ ‬יחס כיסוי (‪ )ADSCR‬מקיים את היחס הבא‪Min ADSCR ≥ 1.27 :‬‬
‫‪ ‬יחס הכיסוי המאוחד מקיים את היחס הבא‪Min ADSCR ≥ 1.135 :‬‬
‫(ה) קיימת אפשרות לחלוקת דיבידנד גם כאשר יחסי הכיסוי נמוכים יותר תחת התנאים והמגבלות‬
‫המפורטים בשטרי הנאמנות‪.‬‬
‫(ו )‬
‫החברה אינה מצויה בהפרה מהותית של ההסכם המשולש (למעט הפרה אשר תוקנה לאחר מכן על ידי‬
‫החברה)‪ ,‬וכן חח"י לא ביצעה קיזוז כדין על פי זכות המוקנית לה בהסכם המשולש‪ ,‬למעט מקרה בו‬
‫ההפרה שהקנתה לחברת החשמל זכות קיזוז תוקנה על ידי החברה במהלך ‪ 6‬החודשים העוקבים‪.‬‬
‫‪ .16‬השקעת כספים‪:‬‬
‫(א) תמורת ההנפקה מגיוס סדרות אגרות החוב וכן כל הכספים שנצברו בקרנות הביטחון שנוצרו מכוח‬
‫הוראות שטרי הנאמנות שנחתמו בקשר עם סדרות אגרות החוב‪ ,‬יופקדו בבנקים המדורגים בדירוג‬
‫‪ ilAA‬ומעלה על ידי חברות הדירוג‪ ,‬או בבנקים המדורגים בדירוג ‪ ilA‬לפחות על ידי ‪.S&P‬‬‫(ב) אחת מקרנות הביטחון כמפורט בבאור ‪25‬ז' הינה קרן להשקעה בחידוש ציוד (‪ )CAPEX‬אשר על פי תנאי‬
‫שטר הנאמנות שנחתם בקשר עם אגרות החוב סדרה א' נקבע כי תורכב מסל מטבעות ומדדים שמגדר‬
‫בצורה נאותה שינויים עתידיים בהשקעה בחידוש ציוד‪ .‬כספי הקרן יושקעו באחד מאפיקי ההשקעה‬
‫הבאים בלבד (להלן ‪ -‬אפיקי השקעה מותרים)‪:‬‬
‫(‪ )1‬פיקדון נזיל צובר ריבית בתאגיד בנקאי‪ ,‬המדורג ‪( AA‬לעניין אגרות החוב סדרה ג' ‪ (AA-‬ומעלה על‬
‫ידי חברת הדירוג‪ ,‬הניתן לפירעון בתקופה שאינה עולה על ‪ 30‬ימים‪.‬‬
‫(‪ )2‬רכישת אגרות חוב ממשלתיות של מדינת ישראל‪ ,‬לרבות מלווה קצר מועד (מק"מ)‪.‬‬
‫(‪ )3‬רכישת קרנות להשקעה משותפת בנאמנות אשר משקיעות בפיקדונות כאמור בסעיף ב(‪ )1‬ובאגרות‬
‫חוב ממשלתיות כאמור בסעיף ב(‪ )2‬לעיל בלבד‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫י‪.‬‬
‫הנפקת אגרות חוב (המשך)‪:‬‬
‫(‪ )4‬עבור אגרות החוב סדרה א' וסדרה ג'‪ :‬רכישת אגרות חוב של תאגידים המדורגים על ידי ‪S&P‬‬
‫בדירוג זהה לדירוג אשר הוענק על ידי ‪ S&P‬למדינת ישראל או גבוה ממנו‪ .‬לעניין אגרות החוב סדרה‬
‫ג' רכישת אגרות חוב של תאגידים המדורגים על ידי חברת דירוג בינלאומי מקובלת בדירוג זהה‬
‫לדירוג אשר הוענק על ידי חברת דירוג בינלאומית מקובלת למדינת ישראל‪ ,‬או גבוה ממנו‪.‬‬
‫(‪ )5‬כספי הקרן לשירות החוב‪ ,‬ויתר קרנות הביטחון כמפורט בבאור ‪25‬ז' יושקעו באפיקי השקעה‬
‫מותרים בלבד‪.‬‬
‫‪ .17‬על פי הוראות שטרי הנאמנות שנחתמו בקשר עם סדרות אגרות החוב רשאית החברה‪ ,‬בכל עת ולפי שיקול‬
‫דעתה‪ ,‬ללא צורך בקבלת אישור הנאמן או מחזיקי אגרות החוב‪ ,‬להנפיק אגרות חוב נוספות מסדרות אגרות‬
‫החוב הקיימות‪ ,‬בכפוף לתנאים המצטברים המפורטים בשטרי הנאמנות כאמור‪ .‬על פי הוראות שטרי‬
‫הנאמנות שנחתמו בקשר עם סדרות אגרות החוב‪ ,‬שמרה החברה לעצמה את הזכות להנפיק אגרות חוב‬
‫נוספות או לגייס אשראי נוסף מכל סוג‪ ,‬שלא בתנאי שטרי הנאמנות שנחתמו בקשר עם סדרות אגרות החוב‬
‫הקיימות ואגרות חוב שלא מאותה סדרה‪ ,‬בתנאי פירעון‪ ,‬תקופה‪ ,‬ריבית‪ ,‬הצמדה‪ ,‬בטחונות ותנאים אחרים‬
‫כפי שתמצא החברה לנכון‪ ,‬ללא צורך בקבלת אישור הנאמן או מחזיקי אגרות החוב‪ ,‬בכפוף לתנאים‬
‫המצטברים המפורטים בשטרי הנאמנות כאמור‪.‬‬
‫נכון ליום המאזן ובסמוך למועד אישור הדוחות הכספיים‪ ,‬עומדת החברה בהוראות שטרי הנאמנות שהונפקו‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫זכויות במקרקעין‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫התשתית הנורמטיבית לזכויות החברה במקרקעין ובמחוברים מצויה בחוק משק הגז הטבעי‪ ,‬התשס"ב‪,2002-‬‬
‫ברישיון שניתן לחברה מכוח חוק זה‪ ,‬ובהסכמים שבין החברה לבין מדינת ישראל ולבין צדדים שלישיים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חוק משק הגז הטבעי מבחין בין שני מרכיבים עיקריים של מערכת ההולכה‪( :‬א) מתקני גז תת‪-‬קרקעיים‪,‬‬
‫שהם בעיקרם הצינורות שבהם מוזרם הגז והם מוטמנים באדמה (ב) מתקני גז עיליים‪ ,‬המוקמים מעל פני‬
‫האדמה‪ ,‬ומשמשים לשליטה‪ ,‬תפעול ובקרה‪ ,‬פיצול הצנרת‪ ,‬הגפה‪ ,‬הורדת לחץ הגז לפני חלוקתו לצרכנים‬
‫ועוד‪ .‬מתקני גז עיליים מכונים "תחנות גז"‪ .‬תחנות גז עיליות נחלקות ל‪ 3-‬סוגים‪ :‬מתקני קבלה‪ ,‬מתקני‬
‫‪( PRMS‬הורדת לחץ) ותחנות הגפה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הזכויות בצנרת התת‪-‬קרקעית‪:‬‬
‫(א) בהתאם להוראות חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬הזכויות במקרקעין שבהם מוטמנת צנרת הגז נותרות בידי‬
‫בעליהן המקוריים‪ .‬אולם בניגוד לכלל הרגיל‪ ,‬לפיו הבעלות בקרקע משתרעת גם על המחוברים‪ ,‬חוק‬
‫משק הגז הטבעי קובע‪ ,‬שהזכויות במתקני גז שחוברו למקרקעין של אחר נפרדות מהזכויות בקרקע‬
‫(למעט מיתקן גז המותקן בחצרי הצרכן‪ ,‬אחרי המונה)‪ .‬עוד קובע חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬שהבעלות‬
‫במערכת ההולכה של מי שקיבל רישיון הולכה לפי סעיף ‪ ,8‬תהיה של המדינה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬זכויות‬
‫הבעלות בצנרת התת‪-‬קרקעית היא של המדינה‪ ,‬ולא של החברה ולא של בעלי קרקע אחרים‪ .‬הוראות‬
‫אלה מצויות בסעיף ‪ 54‬לחוק‪ ,‬וכך נקבע גם ברישיון החברה ובהסכם העקרונות שבין החברה למדינה‪.‬‬
‫(ב) חוק משק הגז הטבעי מאפשר למדינה להעביר לאחר זכויות (מלאות או חלקיות) במערכת ההולכה‪.‬‬
‫ברישיון החברה (סעיף ‪ )24‬ובהסכם העקרונות (סעיף ‪ )14‬נקבע‪ ,‬כי החברה מקבלת זכויות שימוש‬
‫במתקני הגז‪ ,‬אך ורק למטרת הקמתה והפעלתה של מערכת ההולכה‪ .‬כלומר‪ ,‬לחברה זכויות שימוש‬
‫בצנרת התת‪-‬קרקעית למטרות הקבועות ברישיון‪.‬‬
‫(ג)‬
‫בחוק משק הגז הטבעי (סעיף ‪ ,)22‬ברישיון (סעיף ‪ )24‬ובהסכם העקרונות (סעיף ‪ ,)14‬נאסר על החברה‬
‫להעביר‪ ,‬למכור‪ ,‬להמחות‪ ,‬לשעבד‪ ,‬לעקל ולבצע כל עסקה אחרת בזכויותיה במערכת ההולכה ללא‬
‫אישור מנהל רשות הגז הטבעי ‪ /‬החשב הכללי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 1‬כללי (המשך)‬
‫יא‪.‬‬
‫זכויות במקרקעין (המשך)‪:‬‬
‫‪.4‬‬
‫הזכויות בתחנות הגז (קבלה‪ ,‬הגפה‪:)PRMS ,‬‬
‫(א) ביחס לתחנות הגז (מתקני הגז העיליים) קובע חוק משק הגז הטבעי (בסעיף ‪ ,)43‬כי הזכויות במקרקעין‬
‫הדרושים להקמת תחנת גז תופקענה מידי בעליהן; תירשמנה על‪-‬שם המדינה; והחברה‪ ,‬כבעלת רישיון‬
‫הולכה‪ ,‬תקבל זכויות משנה בתחנות‪.‬‬
‫(ב) רישיון החברה והסכם העקרונות קבעו כאמור מה יהיה טיבן של "זכויות המשנה" שהחברה אמורה‬
‫לקבל בקרקעות תחנות הגז‪ .‬ברישיון ובהסכם נקבע‪ ,‬כי החברה תקבל בתחנות זכויות שימוש בלבד‪,‬‬
‫למטרת הקמה והפעלה של מערכת ההולכה‪ .‬מגבלות ההעברה והשעבוד חלות כמובן גם על זכויות‬
‫השימוש של החברה בתחנות הגז‪.‬‬
‫(ג)‬
‫החברה נוהגת בהתאם לכללים המפורטים לעיל‪ ,‬למעט במקרים מיוחדים שבהם נתקבלו הנחיות או‬
‫סיכומים אחרים על דעת המדינה‪:‬‬
‫(‪ )1‬תחנות גז במסגרת ההסכם המשולש בין מדינת ישראל‪ ,‬החברה וחח"י ‪ -‬בהסכם המשולש נקבע‪ ,‬כי‬
‫עד להשלמת הסדר הנכסים של חח"י‪ ,‬תשכור החברה את הקרקע הדרושה לתחנות הגז תמורת שקל‬
‫אחד לשנה‪.‬‬
‫(‪ )2‬תחנת קבלה במתחם חברת קו צינור אילת אשקלון (להלן ‪ -‬קצא"א) בנמל אשקלון ‪ -‬בשל חילוקי‬
‫דעות עם חברת קצא"א ביחס לאפשרות להפקיע את הקרקע (נוכח הוראות זיכיון קצא"א)‪ ,‬הגיעו‬
‫הצדדים להסכם‪ ,‬ולפיו הקרקע תיגרע בהסכמה מהשטח החכור על ידי קצא"א תמורת תשלום‬
‫פיצויים‪ ,‬תושב למדינה ומינהל מקרקעי ישראל ייתן לחברה זכויות שימוש בקרקע‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫סטאטוס תהליכים פרויקט ‪( SARBANES OXLEY ACT-2002‬להלן ‪:)SOX -‬‬
‫בהתאם להנחיות רשות החברות הממשלתיות‪ ,‬מיישמת החברה את סעיפים ‪ 302‬ו‪ 404-‬לחוק ה‪ .SOX-‬לדעת‬
‫הדירקטוריון וההנהלה‪ ,‬הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי של החברה לתקופה שמסתיימת ביום ‪ 31‬בדצמבר‪,‬‬
‫‪ 2014‬אינה אפקטיבית וזאת בשל ליקוי בבקרות ברמת הארגון ("‪ )"ELC‬המגיע עד כדי חולשה מהותית בבקרה‬
‫הפנימית‪ .‬לפרטים בנושא‪ ,‬ראה דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי של ההנהלה‬
‫והדירקטוריון‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית‬
‫המדיניות החשבונאית המפורטת להלן יושמה בדוחות הכספיים בעקביות בכל התקופות המוצגות‪ ,‬למעט אם נאמר‬
‫אחרת‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫בסיס הצגת הדוחות הכספיים‬
‫הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים (להלן ‪.)IFRS -‬‬
‫החברה בחרה להציג את פרטי הדוחות לפי שיטת מאפיין הפעילות‪.‬‬
‫בעת הכנת הדוחות הכספיים‪ ,‬נדרשת ההנהלה להסתייע באומדנים חשבונאיים קריטיים‪ .‬כמו כן נדרש מההנהלה‬
‫להפעיל שיקול דעת בתהליך יישום עיקרי המדיניות החשבונאית‪.‬‬
‫הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים ושנתיים)‪ ,‬התש"ע‪( 2010 -‬להלן ‪ -‬תקנות‬
‫דוחות כספיים)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מטבע הפעילות‪ ,‬מטבע ההצגה ומטבע חוץ‬
‫‪ .1‬מטבע הפעילות ומטבע ההצגה‬
‫מטבע הפעילות של החברה ומטבע ההצגה של הדוחות הכספיים הינו ש"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬עסקאות‪ ,‬נכסים והתחייבויות במטבע חוץ‬
‫עסקאות הנקובות במטבע חוץ נרשמות עם ההכרה הראשונית בהן לפי שער החליפין במועד העסקה‪ .‬לאחר‬
‫ההכרה הראשונית‪ ,‬נכסים והתחייבויות כספיים הנקובים במטבע חוץ מתורגמים בכל תאריך דיווח למטבע‬
‫הפעילות לפי שער החליפין במועד זה‪ .‬הפרשי שער‪ ,‬למעט אלה המהוונים לנכסים כשירים בעסקאות גידור‪,‬‬
‫נזקפים לרווח או הפסד‪ .‬נכסים והתחייבויות לא כספיים הנקובים במטבע חוץ המוצגים לפי עלות מתורגמים‬
‫לפי שער החליפין במועד העסקה‪ .‬נכסים והתחייבויות לא כספיים הנקובים במטבע חוץ המוצגים לפי שווי הוגן‬
‫מתורגמים למטבע הפעילות בהתאם לשער החליפין במועד שבו נקבע השווי ההוגן‪.‬‬
‫‪ .3‬פריטים כספיים צמודי מדד‬
‫נכסים והתחייבויות כספיים הצמודים על פי תנאיהם לשינויים במדד המחירים לצרכן בישראל (להלן ‪ -‬המדד)‬
‫מותאמים לפי המדד הרלוונטי‪ ,‬בכל תאריך דיווח‪ ,‬בהתאם לתנאי ההסכם‪ .‬הפרשי הצמדה הנובעים מההתאמה‬
‫כאמור‪ ,‬למעט אלה המהוונים לנכסים כשירים‪ ,‬נזקפים לרווח או הפסד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫שווי מזומנים נחשבים השקעות שנזילותן גבוהה‪ ,‬הכוללים פקדונות בתאגידים בנקאיים לזמן קצר אשר אינם‬
‫מוגבלים בשעבוד ושלא יועדו על פי אשראים או התחייבויות אשר הועמדו לחברה‪ ,‬שתקופתם המקורית אינה עולה‬
‫על שלושה חודשים ממועד ההשקעה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מזומנים ושווי מזומנים שיועדו‬
‫מזומנים ושווי מזומנים שיועדו נחשבים השקעות שנזילותן גבוהה‪ ,‬הכוללים פקדונות בתאגידים בנקאיים שיועדו‬
‫על פי אשראים או התחייבויות אשר הועמדו לחברה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫פיקדונות לזמן קצר‬
‫פיקדונות בתאגידים בנקאיים לזמן קצר שתקופתם המקורית עולה על שלושה חודשים ממועד ההשקעה‪.‬‬
‫הפיקדונות מוצגים בהתאם לתנאי הפקדתם‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫ו‪.‬‬
‫הפרשה לחובות מסופקים‬
‫ההפרשה לחובות מסופקים נקבעת באופן ספציפי בגין חובות שלהערכת הנהלת החברה גבייתם מוטלת בספק‪ .‬נכון‬
‫לתאריך המאזן לא קיימת לחברה יתרה בגין הפרשה לחובות מסופקים‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הכרה בהכנסה‬
‫הכנסות מהולכה‬
‫הכנסות מוכרות ברווח או הפסד כאשר הן ניתנות למדידה באופן מהימן‪ ,‬צפוי שההטבות הכלכליות הקשורות‬
‫לעסקה יזרמו לחברה וכן העלויות שהתהוו או שיתהוו בגין העסקה ניתנות למדידה באופן מהימן‪ .‬ההכנסות‬
‫נמדדות על פי שוויה ההוגן של התמורה בעסקה‪.‬‬
‫הכנסות מדמי חיבור‬
‫הכנסות מדמי חיבור נזקפות על ידי החברה ברווח והפסד בגין אותם מתקנים שהופעלו בלבד‪ ,‬למשך תקופה של ‪18‬‬
‫שנים‪ ,‬וזאת על פי אורך החיים של מתקני ה‪ PRMS-‬ראה באור ‪2‬יב'‪ .‬כמו‪-‬כן החברה מיישמת את ‪.IFRIC 18‬‬
‫הכנסות מדמי חיבור בגין מתקנים שטרם הופעלו נדחות על ידי החברה עד למועד ההפעלה ונזקפות מאותו מועד‬
‫לדוח רווח והפסד בהתאם‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫מסים על ההכנסה‬
‫מסים על ההכנסה ברווח או הפסד כוללים מסים שוטפים ומסים נדחים‪ .‬תוצאות המס בגין מסים שוטפים או‬
‫נדחים נזקפות לרווח או הפסד‪ ,‬למעט אם הן מתייחסות לפריטים הנזקפים לרווח כולל אחר או להון‪ .‬במקרים‬
‫אלה השפעת המס אף היא נזקפת לסעיף המתייחס ברווח כולל אחר או בהון‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מסים שוטפים‬
‫חבות בגין מסים שוטפים נקבעת תוך שימוש בשיעורי המס וחוקי המס שחוקקו או אשר חקיקתם הושלמה‬
‫למעשה‪ ,‬עד לתאריך הדיווח‪ ,‬וכן התאמות נדרשות בקשר לחבות המס לתשלום בגין שנים קודמות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מסים נדחים‬
‫מסים נדחים מחושבים בגין הפרשים זמניים בין הסכומים הנכללים בדוחות הכספיים לבין הסכומים‬
‫המובאים בחשבון לצורכי מס‪.‬‬
‫יתרות המסים הנדחים מחושבות לפי שיעור המס הצפוי לחול כאשר הנכס ימומש או ההתחייבות תסולק‪,‬‬
‫בהתבסס על חוקי המס שחוקקו או אשר חקיקתם הושלמה למעשה עד לתאריך הדיווח‪ .‬סכום המסים‬
‫הנדחים ברווח או הפסד מבטא את השינויים ביתרות הנ"ל בתקופת הדיווח‪ ,‬למעט בגין שינויים המיוחסים‬
‫לפריטים הנזקפים לרווח כולל אחר או להון‪.‬‬
‫בכל תאריך דיווח נכסי מסים נדחים נבחנים ובמידה שלא צפוי ניצולם הם מופחתים‪ .‬הפרשים זמניים (כגון‬
‫הפסדים מועברים לצורכי מס) בגינם לא הוכרו נכסי מסים נדחים נבחנים בכל תאריך דיווח ובמידה שניצולם‬
‫צפוי מוכר נכס מס נדחה מתאים‪.‬‬
‫נכסי מסים נדחים והתחייבויות מסים נדחים מוצגים כנכסים לא שוטפים והתחייבויות לא שוטפות‪,‬‬
‫בהתאמה‪ .‬מסים נדחים מקוזזים אם קיימת זכות חוקית לקיזוז נכס מס שוטף כנגד התחייבות מס שוטפת‬
‫כאשר המסים הנדחים מתייחסים לאותה ישות החייבת במס ולאותה רשות מס‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫ט‪.‬‬
‫החברה כחוכר‬
‫חכירה תפעולית‬
‫נכסים אשר לא מועברים באופן ממשי כל הסיכונים וההטבות הגלומים בבעלות על הנכס החכור‪ ,‬מסווגים כחכירה‬
‫תפעולית‪ .‬תשלומי החכירה מוכרים כהוצאה ברווח או הפסד בקו ישר על פני תקופת החכירה‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫רכוש קבוע‬
‫פריטי הרכוש הקבוע מוצגים לפי העלות בתוספת עלויות רכישה ישירות‪ ,‬בניכוי פחת שנצבר‪ ,‬בניכוי הפסדים‬
‫מירידת ערך שנצברו‪ .‬העלות כוללת חלקי חילוף וציוד עזר המשמשים את הרכוש הקבוע‪.‬‬
‫נכס בהקמה כולל את עלות החומרים‪ ,‬שכר עבודה ישיר‪ ,‬עלויות אשראי וכן כל עלות נוספת שניתן לייחס במישרין‬
‫להבאת הנכס למיקום ולמצב באופן שיוכל לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה‪.‬‬
‫אורך החיים השימושי ושיעורי הפחת בהם נעשה שימוש בחישוב הפחת הינו כדלקמן‪:‬‬
‫ריהוט וציוד משרדי‬
‫מחשבים‬
‫התקנות ושיפורים במושכר‬
‫כלי רכב‬
‫שיעורי‬
‫פחת‬
‫‪7%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪15%‬‬
‫אורך חיים‬
‫שימושיים‬
‫‪ 14‬שנים‬
‫‪ 3‬שנים‬
‫*)‬
‫‪ 7‬שנים‬
‫*) שיפורים במושכר מופחתים לפי שיטת הקו הישר על פני תקופת השכירות (לרבות תקופת האופציה להארכה‬
‫שבידי החברה שבכוונתה לממשה ובכפוף למועד תוקף רישיון החברה) או בהתאם לתקופת החיים המשוערת של‬
‫השיפור‪ ,‬לפי הקצר שבהם‪.‬‬
‫אורך החיים השימושיים‪ ,‬שיטת הפחת וערך השייר של כל נכס נבחנים לפחות בכל סוף שנה והשינויים מטופלים‬
‫כשינוי אומדן חשבונאי באופן של מכאן‪-‬ולהבא‪.‬‬
‫הפחתת נכסי ם מופסקת כמוקדם מבין המועד בו הנכס מסווג כמוחזק למכירה לבין המועד שבו הנכס נגרע‪ .‬נכס‬
‫נגרע מהדוחות הכספיים במועד המכירה או כאשר לא צפויות עוד הטבות כלכליות מהשימוש בנכס‪.‬‬
‫יא‪ .‬עלויות אשראי‬
‫החברה מהוונת עלויות אשראי הקשורות לרכישה‪ ,‬הקמה או ייצור של נכסים כשירים אשר נדרשת תקופת זמן‬
‫משמעותית להכנתם‪ ,‬לשימושם המיועד או מכירתם‪.‬‬
‫היוון עלויות האשראי מתחיל במועד שבו הוצאו עלויות בגין הנכס עצמו‪ ,‬התחילו הפעולות להכנת הנכס ונגרמו‬
‫עלויות אשראי‪ ,‬ומסתיים כאשר הושלמו מהותית כל הפעולות להכנת הנכס הכשיר לשימושו המיועד או למכירתו‪.‬‬
‫הסכום של עלויות האשראי המהוון בתקופת הדיווח כולל עלויות אשראי כללי על פי שיעור היוון משוקלל‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫יב‪.‬‬
‫רישיון והקמת מתקני ‪PRMS‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים הנרכשים בנפרד נמדדים עם ההכרה הראשונית לפי העלות בתוספת עלויות רכישה ישירות‪.‬‬
‫לאחר ההכרה הראשונית‪ ,‬נכסים בלתי מוחשיים נמדדים על‪-‬פי עלותם בניכוי הפחתה מצטברת ובניכוי הפסדים‬
‫מירידת ערך שנצברו‪ .‬נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים שימושיים מוגדר‪ ,‬מופחתים על פני אורך החיים‬
‫השימושיים שלהם ונבחנת לגביהם ירידת ערך כאשר קיימים סימנים המצביעים על ירידת ערך‪ .‬תקופת ההפחתה‬
‫ושיטת ההפחתה של נכס בלתי מוחשי נבחנות לפחות בכל סוף שנה‪ .‬שינויים באורך החיים השימושיים או בדפוס‬
‫הצריכה הצפוי של ההטבות הכלכליות הצפויות לנבוע מהנכס מטופלים כשינוי אומדן חשבונאי מכאן ולהבא‪.‬‬
‫כאמור בבאור ‪ 1‬לעיל‪ ,‬בחודש אוגוסט ‪ ,2004‬הוענק לחברה הרישיון להקמה ולהפעלה של מערכת ההולכה של הגז‬
‫הטבעי בישראל וזאת עד ליום ‪ 31‬ביולי‪ .2034 ,‬בהתאם לרישיון‪ ,‬החברה תהיה זכאית לחייב את המשתמשים‬
‫השונים במערכת ההולכה בדמי הולכה‪ ,‬כאשר תעריפי החיוב נקבעים ומפוקחים על ידי מועצת הגז הטבעי‪ .‬לאור‬
‫תנאי הרישיון ובשים לב להיותה של החברה בבעלות מלאה של המדינה‪ ,‬מטפלת החברה בעלות הקמת מתקני ה‪-‬‬
‫‪ PRMS‬ועלות הקמת המקטעים השונים כנכסים בלתי מוחשיים בהתאם להוראות ‪ .IAS 38‬עלות הקמת המקטעים‬
‫השונים מופחתת בשיטת הקו הישר לאורך תקופה של ‪ 30‬שנה המסתיימת בתום תקופת הרישיון (‪ 31‬ביולי‪.)2034 ,‬‬
‫עלות הקמת מתקני ה‪ PRMS-‬מופחתת בשיטת הקו הישר לאורך תקופה של ‪ 18‬שנים או עד לגמר תקופת הרישיון‬
‫כנמוך‪ .‬החברה מיישמת את ‪ IFRIC 18‬לגבי הנכס הבלתי מוחשי לעניין עסקאות בהן מועבר מלקוחות תשלום‬
‫מזומן‪ ,‬המיועד לצורך רכישת או הקמת פריט רכוש קבוע (נכס בלתי מוחשי) אשר ישמש למטרת אספקת שירותים‬
‫חיבור לרשת או שניהם‪.‬‬
‫יג‪ .‬ירידת ערך נכסים לא פיננסיים‬
‫החברה בוחנת את הצורך בירידת ערך נכסים לא פיננסיים כאשר ישנם סימנים כתוצאה מאירועים או שינויים‬
‫בנסיבות המצביעים על כך שהיתרה בדוחות הכספיים אינה ברת‪-‬השבה‪ .‬במקרים בהם היתרה בדוחות הכספיים‬
‫של הנכסים הלא פיננסיים עולה על הסכום בר‪-‬ההשבה שלהם‪ ,‬מופחתים הנכסים לסכום בר‪-‬ההשבה שלהם‪.‬‬
‫הסכום בר‪-‬ההשבה הינו הגבוה מבין שווי הוגן בניכוי עלויות למכירה ושווי שימוש‪ .‬בהערכת שווי השימוש מהוונים‬
‫תזרימי המזומנים הצפויים לפי שיעור ניכיון לפני מס המשקף את הסיכונים הספציפיים לכל נכס‪ .‬בגין נכס שאינו‬
‫מייצר תזרימי מזומנים עצמאיים נקבע הסכום בר‪-‬ההשבה עבור היחידה מניבת המזומנים שאליה שייך הנכס‪.‬‬
‫הפסדים מירידת ערך נזקפים לרווח או הפסד‪.‬‬
‫הפסד מירידת ערך של נכס‪ ,‬למעט מוניטין‪ ,‬מבוטל רק כאשר חלו שינויים באומדנים ששימשו בקביעת הסכום בר‪-‬‬
‫ההשבה של הנכס מהמועד בו הוכר לאחרונה ההפסד מירידת הערך‪ .‬ביטול ההפסד כאמור מוגבל לנמוך מבין סכום‬
‫ירידת הערך של הנכס שהוכר בעבר (בניכוי פחת או הפחתה) או סכום בר‪-‬ההשבה של הנכס‪ .‬לגבי נכס הנמדד לפי‬
‫העלות‪ ,‬ביטול הפסד כאמור נזקף לרווח או הפסד‪.‬‬
‫יד‪ .‬מכשירים פיננסים‬
‫‪.1‬‬
‫נכסים פיננסיים‬
‫נכסים פיננסיים בתחולת ‪ IAS 39‬מוכרים במועד ההכרה הראשונית לפי שווי הוגן ובתוספת עלויות עסקה‬
‫ישירות‪ ,‬למעט לגבי נכסים פיננסיים הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪ ,‬אשר לגביהם עלויות עסקה‬
‫נזקפות לרווח או הפסד‪.‬‬
‫לאחר ההכרה הראשונית‪ ,‬הטיפול החשבונאי בנכסים פיננסיים מבוסס על סיווגם כמפורט שלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬נכסים פיננסיים הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‬
‫בקבוצה זו נכללים נכסים פיננסיים המוחזקים למסחר ונכסים פיננסיים אשר יועדו עם ההכרה‬
‫הראשונית בהם להיות מוצגים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪.‬‬
‫החברה בוחנת את קיומו של נגזר משובץ והצורך בהפרדתו במועד בו היא הופכת להיות לראשונה צד‬
‫להתקשרות‪ .‬הערכה מחדש של הצורך בהפרדת נגזר משובץ נעשית רק כאשר יש שינוי בהתקשרות‬
‫המשפיע באופן משמעותי על תזרימי המזומנים מההתקשרות‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫יד‪ .‬מכשירים פיננסים (המשך)‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫התחייבויות פיננסיות‬
‫התחייבויות פיננסיות בתחולת ‪ IAS 39‬מסווגים כהתחייבויות פיננסיות הנמדדות בשווי הוגן דרך רווח או‬
‫הפסד‪ ,‬הלוואות בעלות מופחתת‪ ,‬או נגזר המיועד לשמש כמכשיר להגנה אפקטיבית‪ .‬החברה קובעת את סיווג‬
‫ההתחייבות במועד ההכרה לראשונה‪ .‬כל ההתחייבויות מוכרות לראשונה בשווי הוגן‪.‬‬
‫לאחר ההכרה הראשונית‪ ,‬הטיפול החשבונאי בהתחייבויות פיננסיות מבוסס על סיווגם כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬התחייבויות פיננסיות בעלות מופחתת‬
‫לאחר ההכרה הראשונית‪ ,‬הלוואות‪ ,‬לרבות אגרות חוב‪ ,‬מוצגות על פי תנאיהן לפי העלות בניכוי עלויות‬
‫עסקה ישירות תוך שימוש בשיטת הריבית האפקטיבית‪ .‬הפחתת הריבית האפקטיבית נזקפת לרווח‬
‫והפסד לסעיף המימון‪.‬‬
‫ב‪ .‬התחייבויות פיננסיות הנמדדות בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‬
‫התחייבויות פיננסיות הנמדדות בשווי הוגן דרך רווח או הפסד כוללות התחייבויות פיננסיות המוחזקות‬
‫למסחר והתחייבויות פיננסיות המיועדות עם ההכרה הראשונית בהן להיות מוצגות בשווי הוגן דרך רווח‬
‫או הפסד‪ .‬התחייבויות פיננסיות מסווגות כמוחזקות למסחר אם הן נרכשו לצורכי מכירה בתקופה‬
‫הקרובה‪ .‬רווחים או הפסדים בגין התחייבויות המוחזקות למסחר נזקפים לרווח או הפסד‪.‬‬
‫נגזרים‪ ,‬לרבות נגזרים משובצים שהופרדו‪ ,‬מסווגים כמוחזקים למסחר אלא אם הם מיועדים לשמש‬
‫כמכשירים להגנה אפקטיבית‪ .‬החברה בוחנת את קיומו של נגזר משובץ והצורך בהפרדתו במועד בו היא‬
‫הופכת להיות לראשונה צד להתקשרות‪ .‬הערכה מחדש של הצורך בהפרדת נגזר משובץ נעשית רק כאשר‬
‫יש שינוי בהתקשרות המשפיע באופן משמעותי על תזרימי המזומנים מההתקשרות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫שווי הוגן‬
‫השווי ההוגן של מכשירים פיננסיים הנסחרים בשוק פעיל נקבע על ידי מחירי השוק בתאריך הדיווח‪ .‬בגין‬
‫מכשירים פיננסיים שלהם אין שוק פעיל‪ ,‬השווי ההוגן נקבע באמצעות שימוש בשיטות הערכה‪ .‬שיטות אלו‬
‫כוללות התבססות על עסקאות שבוצעו לאחרונה בתנאי שוק‪ ,‬התייחסות לשווי השוק הנוכחי של מכשיר אחר‬
‫דומה במהותו‪ ,‬היוון תזרימי מזומנים או שיטות הערכה אחרות‪.‬‬
‫פירוט בדבר מדידת השווי ההוגן של מכשירים פיננסיים ראה באור ‪.25‬‬
‫‪.4‬‬
‫ירידת ערך נכסים פיננסיים‬
‫החברה בוחנת בכל תאריך דיווח האם קיימת ראיה אובייקטיבית לירידת ערך נכס פיננסי או קבוצה של‬
‫הנכסים הפיננסיים‪.‬‬
‫נכסים פיננסיים המוצגים בעלות מופחתת‬
‫ראייה אובייקטיבית לירידת ערך קיימת כאשר אירוע אחד או יותר השפיעו באופן שלילי על אומדן תזרימי‬
‫המזומנים העתידיים מהנכס לאחר מועד ההכרה‪ .‬סכום ההפסד הנזקף לרווח או הפסד נמדד כהפרש בין‬
‫יתרת הנכס בדוחות הכספיים לבין הערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים (שאינם כוללים‬
‫הפסדי אשראי עתידיים שטרם התהוו)‪ ,‬המהוונים בהתאם לשיעור הריבית האפקטיבית המקורית של הנכס‬
‫הפיננסי‪ .‬בתקופות עוקבות הפסד מירידת ערך מבוטל כאשר ניתן לייחס באופן אובייקטיבי את השבת ערכו‬
‫של הנכס לאירוע שהתרחש לאחר ההכרה בהפסד‪ .‬ביטול כאמור נזקף לרווח או הפסד עד לגובה ההפסד‬
‫שהוכר‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫טו‪ .‬מכשירים פיננסים נגזרים‬
‫החברה ביצעה התקשרויות במכשירים פיננסיים נגזרים כגון חוזי אקדמה (‪ )Forward‬בגין מטבע חוץ ועסקאות‬
‫החלפה של שיעורי ריבית (‪ )IRS‬כדי להגן על עצמה מפני הסיכונים הכרוכים בתנודות בשערי החליפין של מטבע חוץ‬
‫ובשיעורי הריבית‪ .‬החברה אינה מיישמת חשבונאות גידור בגין מכשירים אלו‪ .‬נגזרים פיננסיים נמדדים מידי‬
‫תקופת דיווח בשווי הוגן כאשר השינויים נזקפים לרווח או הפסד‪.‬‬
‫טז‪ .‬הפרשות‬
‫הפרשה בהתאם ל‪ IAS 37-‬מוכרת כאשר לחברה קיימת מחויבות בהווה (משפטית או משתמעת) כתוצאה מאירוע‬
‫שהתרחש בעבר‪ ,‬צפוי שיידרש שימוש במשאבים כלכליים על מנת לסלק את המחויבות וניתן לאמוד אותה באופן‬
‫מהימן‪.‬‬
‫להלן סוגי ההפרשות שנכללו בדוחות הכספיים‪:‬‬
‫תביעות משפטיות‬
‫הפרשה בגין תביעות מוכרת כאשר לחברה קיימת מחויבות משפטית בהווה או מחויבות משתמעת כתוצאה‬
‫מאירוע שהתרחש בעבר‪ ,‬כאשר יותר סביר מאשר לא כי החברה תידרש למשאביה הכלכליים לסילוק המחויבות‬
‫וניתן לאמוד אותה באופן מהימן‪.‬‬
‫יז‪ .‬התחייבויות בשל הטבות לעובדים‬
‫‪ .1‬הטבות עובד לזמן קצר‬
‫הטבות לעובדים לזמן קצר כוללות משכורות‪ ,‬ימי חופשה‪ ,‬מחלה‪ ,‬הבראה והפקדות מעסיק לביטוח לאומי‬
‫ומוכרות כהוצאה עם מתן השירותים‪ .‬התחייבות בגין בונוס במזומן או תכנית להשתתפות ברווחים‪ ,‬מוכרת‬
‫כאשר לחברה קיימת מחויבות משפטית או משתמעת לשלם את הסכום האמור בגין שירות שניתן על ידי העובד‬
‫בעבר וניתן לאמוד באופן מהימן את הסכום‪.‬‬
‫‪ .2‬הטבות לאחר סיום העסקה‬
‫התוכניות ממומנות בדרך כלל על ידי הפקדות לחברות ביטוח והן מסווגות כתוכניות להפקדה מוגדרת וכן‬
‫כתוכניות להטבה מוגדרת‪.‬‬
‫לחברה תכניות להפקדה מוגדרת‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 14‬לחוק פיצויי פיטורין שלפיהן החברה משלמת באופן קבוע‬
‫תשלומים מבלי שתהיה לה מחויבות משפטית או משתמעת לשלם תשלומים נוספים גם אם בקרן לא הצטברו‬
‫סכומים מספיקים כדי לשלם את כל ההטבות לעובד המתייחסות לשירות העובד בתקופה השוטפת ובתקופות‬
‫קודמות‪ .‬הפקדות לתוכנית להפקדה מוגדרת בגין פיצויים או בגין תגמולים‪ ,‬מוכרות כהוצאה בעת ההפקדה‬
‫לתוכנית במקביל לקבלת שירותי העבודה מהעובד‪.‬‬
‫יח‪ .‬שיקולי דעת ביישום מדיניות חשבונאית וגורמי מפתח לחוסר וודאות באומדן‬
‫בעת הכנת הדוחות הכספיים‪ ,‬נדרשת ההנהלה להסתייע באומדנים‪ ,‬והנחות המשפיעים על יישום המדיניות‬
‫החשבונאית ועל הסכומים המדווחים של נכסים‪ ,‬התחייבויות‪ ,‬הכנסות והוצאות‪ .‬שינויים באומדנים החשבונאיים‬
‫נזקפים בתקופה בה נעשה שינוי האומדן‪.‬‬
‫להלן ההנחות העיקריות שנעשו בדוחות הכספיים בקשר לאי הודאות לתאריך הדיווח ואומדנים קריטיים שחושבו‬
‫על ידי החברה ואשר שינוי מהותי באומדנים ובהנחות עשוי לשנות את ערכם של נכסים והתחייבויות בדוחות‬
‫הכספיים בשנה העוקבת‪:‬‬
‫‪44‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫יח‪ .‬שיקולי דעת ביישום מדיניות חשבונאית וגורמי מפתח לחוסר וודאות באומדן (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬תביעות משפטיות‬
‫בהערכות סיכויי תוצאות התביעות המשפטיות שהוגשו נגד החברה‪ ,‬הסתמכה החברה על חוות דעת יועציה‬
‫המשפטיים‪ .‬הערכות אלה של היועצים המשפטיים מתבססות על מיטב שיפוטם המקצועי‪ ,‬בהתחשב בשלב בו‬
‫מצויים ההליכים‪ ,‬וכן על הניסיון המשפטי שנצבר בנושאים השונים‪ .‬מאחר שתוצאות התביעות תקבענה בבתי‬
‫המשפט‪ ,‬עלולות תוצאות אלה להיות שונות מהערכות אלה‪.‬‬
‫‪ ‬נכסי מסים נדחים‬
‫נכסי מסים נדחים מוכרים בגין הפסדים מועברים לצורכי מס ובגין הפרשים זמניים ניתנים לניכוי‪ ,‬שטרם נוצלו‪,‬‬
‫במידה שצפוי שתהיה הכנסה חייבת עתידית שכנגדה ניתן יהיה לנצלם‪ .‬לאור זאת נדרש אומדן של ההנהלה על מנת‬
‫לקבוע את סכום נכס המסים הנדחים שניתן להכיר בו בהתבסס על העיתוי‪ ,‬סכום ההכנסה החייבת במס הצפויה‪,‬‬
‫מקורה ואסטרטגיית תכנון המס‪.‬‬
‫‪ ‬קביעת שווי הוגן של מכשירים פיננסיים נגזרים‬
‫השווי ההוגן של מכשירים פיננסיים נגזרים נקבע בהתאם לשיטות הערכה‪ ,‬בדרך כלל על פי הערכת תזרימי‬
‫מזומנים עתידיים ואומדן שיעורי היוון בהתחשב בהערכת סיכונים כגון סיכון נזילות‪ ,‬סיכון אשראי ותנודתיות‪,‬‬
‫עשויים להשפיע על השווי ההוגן של נכסים אלו‪.‬‬
‫‪ ‬מתקני ה‪ PRMS-‬ועלות הקמת המקטעים‬
‫לגבי הטיפול בהפחתת מתקני ה‪ PRMS-‬והמקטעים השונים כנכסים בלתי מוחשיים בהתאם להוראות ‪,IAS 38‬‬
‫ראה באור ‪2‬יב' לעיל‪ .‬הנהלת החברה בוחנת בכל תקופת דיווח שנתית את אומדן אורך החיים השימושיים של‬
‫פריטי מתקני ה‪.PRMS-‬‬
‫יט‪ .‬תקני דיווח כספי חדשים ופרשנויות שפורסמו‬
‫תקנים‪ ,‬פרשנויות ותיקונים לתקנים שפורסמו ואינם בתוקף ולא אומצו באימוץ מוקדם בידי החברה‪ ,‬אשר צפוי‬
‫או עשויה להיות להם השפעה על תקופות עתידיות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ - IFRS 9‬מכשירים פיננסיים‬
‫‪ ‬ה‪ IASB-‬פרסם את החלק הראשון בשלב הראשון (‪ )phase 1‬של ‪ - IFRS 9‬מכשירים פיננסיים‪ ,‬כחלק‬
‫מפרויקט החלפת ‪ - IAS 39‬מכשירים פיננסיים‪ :‬הכרה ומדידה‪( IFRS 9 .‬להלן ‪ -‬התקן) מתמקד בעיקר‬
‫בסיווג ובמדידה של נכסים פיננסיים והוא חל על כל הנכסים הפיננסיים שבתחולת ‪ .IAS 39‬התקן קובע‬
‫כי בעת ההכרה לראשונה כל הנכסים הפיננסיים יימדדו בשווי הוגן‪ .‬בתקופות עוקבות יש למדוד מכשירי‬
‫חוב בעלות מופחתת רק אם מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הנכס מוחזק במסגרת מודל עסקי שמטרתו היא להחזיק בנכסים על מנת לגבות את תזרימי המזומנים‬
‫החוזיים הנובעים מהם‪.‬‬
‫‪ ‬על פי התנאים החוזיים של הנכס הפיננסי‪ ,‬החברה זכאית‪ ,‬לקבל תזרימי מזומנים המהווים אך ורק‬
‫תשלומי קרן ותשלומי ריבית על יתרת הקרן‪.‬‬
‫המדידה העוקבת של כל יתר מכשירי החוב והנכסים הפיננסיים האחרים תהיה על פי שווי הוגן‪.‬‬
‫נכסים פיננסיים שהינם מכשירים הוניים יימדדו בתקופות עוקבות בשווי הוגן‪ ,‬וההפרשים ייזקפו לרווח‬
‫והפסד או לרווח (הפסד) כולל אחר‪ ,‬על פי בחירת המדיניות החשבונאית לגבי כל מכשיר ומכשיר‪ .‬אם‬
‫מדובר במכשירים הוניים המוחזקים למטרות מסחר‪ ,‬חובה למדוד אותם בשווי הוגן דרך רווח או‬
‫הפסד‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫יט‪ .‬תקני דיווח כספי חדשים ופרשנויות שפורסמו (המשך)‪:‬‬
‫תאריך התחילה של התקן הוא ‪ 1‬בינואר‪ .2018 ,‬האימוץ בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫החברה בוחנת את ההשפעה האפשרית של התקן‪ ,‬אך אין ביכולתה‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬לאמוד את השפעתו‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ ,‬על הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫פורסמו תיקונים בנושא גריעה ובנושא התחייבויות פיננסיות‪ .‬לפי הוראות התיקונים‪ ,‬יש להמשיך‬
‫וליישם את הוראות ‪ IAS 39‬לגבי גריעה ולגבי התחייבויות פיננסיות שלא נבחרה לגביהן חלופת השווי‬
‫ההוגן (ייעוד לשווי הוגן דרך רווח או הפסד)‪ .‬כלומר‪ ,‬הוראות הסיווג והמדידה של ‪ IAS 39‬ימשיכו לחול‬
‫על התחייבויות פיננסיות שמוחזקות למסחר ועל התחייבויות פיננסיות שנמדדות בעלות מופחתת‪.‬‬
‫לפי התיקונים‪ ,‬סכום השינוי בשווי ההוגן של ההתחייבות ‪ ,‬שמיוחס לשינויים בסיכון האשראי ‪ -‬ייזקף‬
‫לרווח כולל אחר‪ .‬כל יתר השינויים בשווי ההוגן ייזקפו לרווח או הפסד‪.‬‬
‫תאריך התחילה של התיקונים הוא ‪ 1‬בינואר‪ .2015 ,‬אימוץ בהקדם האפשרי‪ ,‬בתנאי שהחברה מיישמת‬
‫גם את הוראות התקן בנוגע לסיווג ומדידה של נכסים פיננסים (שלב הנכסים)‪.‬‬
‫החברה בוחנת את ההשפעה האפשרית של התקן‪ ,‬אך אין ביכולתה‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬לאמוד את השפעתו‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ ,‬על הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪ - IFRS 15‬הכנסות בגין חוזים עם לקוחות‬
‫התקן החדש קובע מנגנון מקיף ואחיד המסדיר את הטיפול החשבונאי בהכנסות הנובעות מחוזים עם‬
‫לקוחות‪ .‬התקן מבטל את תקן חשבונאות בינלאומי ‪" IAS 18‬הכנסות" ותקן חשבונאות בינלאומי ‪IAS 11‬‬
‫"חוזי הקמה" והפרשנויות הנלוות להם‪ .‬עיקרון הליבה של התקן הוא שההכרה בהכנסה תשקף את העברת‬
‫הסחורות או השירותים ללקוחות בסכום המייצג את ההטבות הכלכליות שהישות צופה לקבל בתמורה להם‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬קובע התקן כי ההכרה בהכנסה תתקיים כאשר הישות מעבירה ללקוח את הסחורות ו‪/‬או השירותים‬
‫המנויים בחוזה עמו באופן שהלקוח משיג שליטה על אותם סחורות או שירותים‪.‬‬
‫התקן קובע מודל בעל חמישה שלבים ליישום עקרון זה‪:‬‬
‫‪ .1‬זיהוי החוזה (או החוזים) עם הלקוח‪.‬‬
‫‪ .2‬זיהוי מחויבויות הביצוע בחוזה‪.‬‬
‫‪ .3‬קביעת מחיר העסקה‪.‬‬
‫‪ .4‬הקצאת מחיר העסקה למחויבויות הביצוע‪.‬‬
‫‪ .5‬הכרה בהכנסה כאשר הישות משלימה מחויבות ביצוע‪.‬‬
‫יישום המודל תלוי בעובדות ובנסיבות ספציפיות לחוזה ומחייב‪ ,‬לעיתים‪ ,‬הפעלת שיקול דעת נרחב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קובע התקן דרישות גילוי נרחבות לגבי חוזים עם לקוחות‪ ,‬האומדנים המשמעותיים והשינויים בהם‬
‫אשר שימשו בעת יישום הוראות התקן‪ ,‬וזאת על מנת לאפשר למשתמשי הדוחות הכספיים להבין את המהות‪,‬‬
‫הכמות‪ ,‬העיתוי והמהימנות של ההכנסות ושל תזרימי המזומנים הנובעים מהחוזים עם הלקוחות‪.‬‬
‫התקן ייכנס לתוקף מחייב לגבי תקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ 2017‬או לאחריו‪ .‬יישום‬
‫מוקדם אפשרי‪ .‬ככלל‪ ,‬התקן ייושם למפרע‪ ,‬אולם ישויות תהיינה רשאיות לבחור התאמות מסוימות במסגרת‬
‫הוראות המעבר של התקן לעניין יישומו לתקופות דיווח קודמות‪.‬‬
‫בשלב מקדמי זה‪ ,‬אין ביכולתה של הנהלת החברה לאמוד את השפעת יישום התקן על מצבה הכספי ותוצאות‬
‫פעילותה‪ .‬הנהלת החברה תבחן את השפעת יישום הוראות התקן על החוזים עם לקוחותיה ותבחן האם‬
‫להוראות אלו תהיה השפעה מהותית על עיתוי ואופן ההכרה בהכנסה מחוזים אלו‪ ,‬אשר יש בהם על מנת‬
‫להשפיע על הדוחות הכספיים של החברה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 2‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫כ‪.‬‬
‫בסיס ההצמדה ושער החליפין‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫יתרות צמודות למדד המחירים לצרכן נכללות על בסיס המדד שפורסם בגין החודש שנסתיים בתאריך‬
‫המאזן‪ .‬יתרות שעל פי הסדרי ההצמדה לגביהן המדד הקובע הוא "המדד הידוע"‪ ,‬נכללו על בסיס "המדד‬
‫הידוע" לתאריך המאזן‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫להלן טבלאות מדדים ושערי חליפין‪:‬‬
‫מדד‬
‫המחירים לצרכן‬
‫נקודות‬
‫אירו‬
‫(‪)E.C.U.‬‬
‫ש"ח‬
‫דולר‬
‫ארה"ב‬
‫ש"ח‬
‫תאריך הדוחות הכספיים‪:‬‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫‪119.773‬‬
‫‪119.890‬‬
‫‪117.644‬‬
‫‪4.7246‬‬
‫‪4.7819‬‬
‫‪4.9206‬‬
‫‪3.889‬‬
‫‪3.471‬‬
‫‪3.733‬‬
‫שיעורי השינוי לשנה‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪2012‬‬
‫(‪)0.01‬‬
‫‪1.91‬‬
‫‪1.44‬‬
‫(‪)1.19‬‬
‫(‪)2.81‬‬
‫‪1.66‬‬
‫‪12.04‬‬
‫(‪)7.02‬‬
‫(‪)2.30‬‬
‫‪47‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 3‬מזומנים ושווי מזומנים‬
‫מטבע ישראלי‬
‫מטבע חוץ (בעיקר דולר)‬
‫פקדונות לזמן קצר במטבע ישראלי‬
‫פקדונות לזמן קצר במטבע חוץ (בעיקר דולר)‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪37,539‬‬
‫‪59,125‬‬
‫‪389,074‬‬
‫‪67,262‬‬
‫‪553,000‬‬
‫‪21,379‬‬
‫‪28,138‬‬
‫‪53,041‬‬
‫‪143,457‬‬
‫‪246,015‬‬
‫באשר לתנאי הצמדה ראה באור ‪.25‬‬
‫הפקדונות בבנקים נושאים ריבית שנתית של ‪.0.22%-0.35%‬‬
‫באור ‪ - 4‬לקוחות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫חובות פתוחים במטבע ישראלי *)‬
‫הכנסות לקבל‬
‫‪18,807‬‬
‫‪3,283‬‬
‫‪22,090‬‬
‫‪16,636‬‬
‫‪3,283‬‬
‫‪19,919‬‬
‫*) כולל צדדים קשורים ובעלי עניין (חח"י מהווה לקוח עיקרי)‬
‫‪17,073‬‬
‫‪13,120‬‬
‫ממוצע ימי אשראי לקוחות הינו ‪ 48‬ימים‪.‬‬
‫לקוחות שטרם הגיע‬
‫מועד פירעונם‬
‫(ללא פיגור בגבייה)‬
‫עד ‪ 90‬יום‬
‫לקוחות שמועד פירעונם עבר והפיגור בגבייתם הינו‬
‫‪ 91-180‬יום‬
‫‪ 181-270‬יום‬
‫‪ 271-365‬יום‬
‫מעל שנה‬
‫סה"כ‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪4,729‬‬
‫‪10,002‬‬
‫‪683‬‬
‫‪2,504‬‬
‫‪834‬‬
‫‪3,338‬‬
‫‪22,090‬‬
‫‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫‪8,089‬‬
‫‪7,922‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪625‬‬
‫‪3,283‬‬
‫‪19,919‬‬
‫נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬החברה לא כללה בספריה הפרשה לחובות מסופקים (ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ - 2013 ,‬כנ"ל)‪.‬‬
‫החל מחודש אפריל ‪ ,2014‬מחייבת החברה את חח"י בהגדלת קיבולת בגין תחנת הכוח ברמת חובב (סך של כ‪ 530-‬אלפי‬
‫ש"ח בחודש)‪ .‬נכון למועד המאזן‪ ,‬חח"י טרם שילמה לחברה על ההגדלה האמורה (סך מצטבר של כ‪ 4.8-‬מיליוני ש"ח)‪.‬‬
‫בין החברה‪ ,‬חח"י ורשות הגז התנהלו דיונים בנושא‪ ,‬כאשר רשות הגז הביעה עמדה המצדדת בהגדלה האמורה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫פנתה החברה לרשות החברות הממשלתיות לצורך הסדרת החוב האמור‪.‬‬
‫באור ‪ - 5‬ריבית מראש‬
‫א‪ .‬הסעיף מיצג ריבית מראש בגין אשראי חח"י‪.‬‬
‫ב‪ .‬ראה באור ‪15‬ג' ובאור ‪.1.18‬א‪.2.‬‬
‫‪48‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 6‬חייבים ויתרות חובה‬
‫מקדמות לספקים‬
‫הוצאות מראש‬
‫נכסי מסים שוטפים‬
‫מוסדות‬
‫חייבים בגין דמי חיבור חלוקה‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‬‫‪2,925‬‬
‫‪1,686‬‬
‫‪8,539‬‬
‫‪11,921‬‬
‫‪25,071‬‬
‫‪4,261‬‬
‫‪2,949‬‬
‫‪1,896‬‬
‫‪271‬‬
‫‪14,512‬‬
‫‪23,889‬‬
‫באור ‪ - 7‬מזומנים ושווי מזומנים מיועדים‬
‫א‪ .‬ההרכב‪:‬‬
‫מטבע ישראלי‬
‫מטבע חוץ (בעיקר דולר)‬
‫פקדונות לזמן קצר במטבע ישראלי‬
‫פקדונות לזמן קצר במטבע חוץ (בעיקר דולר)‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪1,650‬‬
‫‪320‬‬
‫‪204,487‬‬
‫‪34,575‬‬
‫‪241,032‬‬
‫‪438‬‬
‫‪859‬‬
‫‪98,384‬‬
‫‪87,154‬‬
‫‪186,835‬‬
‫באשר לתנאי הצמדה ראה באור ‪.25‬‬
‫הפקדונות בבנקים נושאים ריבית שנתית של ‪.0.22%-0.35%‬‬
‫ב‪ .‬סך של כ‪ 46-‬מיליוני ש"ח וכ‪ 32-‬מיליוני ש"ח הינו סכום מיועד ומשמש ככריות ביטחון לשירות החוב‪ ,‬בהתאם‬
‫להוראות שטרי הנאמנות של אגרות החוב סדרה ג' וסדרה ד'‪ ,‬בהתאמה (ראה באור ‪1‬י' (‪.))7-10‬‬
‫ג‪ .‬סך של כ‪ 19.6-‬מיליוני ש"ח מופקדים בפיקדון דולרי בגין ריבית המיוחסת לאשראי הקו הימי בגין מקטעים שטרם‬
‫מולאו בגינן כל מחויבויות ההסכם על ידי חח"י בהתאם לתוספת הראשונה להסכם המשולש‪ .‬ראה באורים ‪.15‬ב‪ .‬ו‪-‬‬
‫‪.1.18‬א‪.2.‬‬
‫ד‪ .‬סך של כ‪ 30-‬מיליוני ש"ח מופקדים בפיקדונות לצורך בטחונות בהתאם לתנאי עסקאות החלף שביצעה החברה מול‬
‫תאגידים בנקאיים שונים‪.‬‬
‫ה‪ .‬סך של כ‪ 31-‬מיליוני ש"ח מופקד בפיקדון בגין קרן חח"י על פי שטר נאמנות של אגרות החוב סדרה א'‪.‬‬
‫ו‪ .‬סך של כ‪ 82-‬מיליוני ש"ח מיוחס לטובת השקעות עתידיות במערכת ההולכה וזאת על פי החלטת מועצת רשות הגז‬
‫מיום ‪ 24‬ביוני‪.2014 ,‬‬
‫באור ‪8‬א' ‪ -‬ניירות ערך סחירים שלא יועדו‬
‫החברה משקיעה בקרנות כספיות שקליות ומלווה קצר מועד‪ .‬שיעור התשואה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬הינו ‪.0.54%‬‬
‫‪49‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪8‬ב' ‪ -‬ניירות ערך סחירים מיועדים‬
‫שיעור תשואה‬
‫מלווה קצר מועד‬
‫אגרות חוב מדינה שיקלי‬
‫אגרות חוב מדינה צמודות למדד‬
‫אגרות חוב מדינה צמודות לדולר‬
‫אגרות חוב מדינה צמודות ליורו‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪%‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪0.54‬‬
‫‪1.44‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪1.80‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪51,026‬‬
‫‪17,301‬‬
‫‪17,709‬‬
‫‪18,027‬‬
‫‪14,050‬‬
‫‪118,113‬‬
‫‪52,579‬‬
‫‪7,627‬‬
‫‪20,583‬‬
‫‪4,525‬‬
‫‪28,353‬‬
‫‪113,667‬‬
‫נכון לימים ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬ו‪ ,2013-‬יתרת ניירות ערך סחירים שיועדו משמשת כחלק מכריות הביטחון לבעלי אגרות‬
‫החוב בהתאם להוראות שטר הנאמנות‪ .‬ניירות הערך הסחירים מוצגים בשווי הוגן‪ ,‬כאשר השינויים בשווי ההוגן נזקפים‬
‫לרווח והפסד‪.‬‬
‫באור ‪ - 9‬רכוש קבוע‬
‫כלי רכב‬
‫ריהוט וציוד‬
‫משרדי‬
‫מחשבים‬
‫ותוכנות‬
‫אחרים‬
‫סה"כ‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫עלות‬
‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר‪2013 ,‬‬
‫תוספות בשנת ‪2013‬‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫תוספות בשנת ‪2014‬‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪531‬‬
‫‪36‬‬
‫‪567‬‬
‫‪63‬‬
‫‪630‬‬
‫‪3,364‬‬
‫‪1,878‬‬
‫‪5,242‬‬
‫‪576‬‬
‫‪5,818‬‬
‫‪12,099‬‬
‫‪1,269‬‬
‫‪13,368‬‬
‫‪1,101‬‬
‫‪14,469‬‬
‫‪4,697‬‬
‫‪2,158‬‬
‫‪6,855‬‬
‫‪1,286‬‬
‫‪8,141‬‬
‫‪20,691‬‬
‫‪5,341‬‬
‫‪26,032‬‬
‫‪3,026‬‬
‫‪29,058‬‬
‫פחת נצבר‬
‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר‪2013 ,‬‬
‫תוספות בשנת ‪2013‬‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫תוספות בשנת ‪2014‬‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪176‬‬
‫‪81‬‬
‫‪257‬‬
‫‪86‬‬
‫‪343‬‬
‫‪1,336‬‬
‫‪519‬‬
‫‪1,855‬‬
‫‪590‬‬
‫‪2,445‬‬
‫‪8,589‬‬
‫‪2,451‬‬
‫‪11,040‬‬
‫‪1,375‬‬
‫‪12,415‬‬
‫‪3,019‬‬
‫‪258‬‬
‫‪3,277‬‬
‫‪389‬‬
‫‪3,666‬‬
‫‪13,120‬‬
‫‪3,309‬‬
‫‪16,429‬‬
‫‪2,440‬‬
‫‪18,869‬‬
‫עלות מופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪287‬‬
‫‪3,373‬‬
‫‪2,054‬‬
‫‪4,475‬‬
‫‪10,189‬‬
‫עלות מופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫‪310‬‬
‫‪3,387‬‬
‫‪2,328‬‬
‫‪3,578‬‬
‫‪9,603‬‬
‫‪50‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫באור ‪ - 10‬רישיון והקמת מתקני ‪PRMS‬‬
‫א‪ .‬ההרכב‪:‬‬
‫מקטעים יבשתיים‬
‫מקטע‬
‫מקטע‬
‫אשדוד‬
‫הקמת מתקני‬
‫‪PRMS‬‬
‫מקטעי ימי‬
‫מקטע‬
‫אשדוד‬
‫מסעף‬
‫מקטע‬
‫רידינג‬
‫רידינג‬
‫חדרה‬
‫דור חגית‬
‫מקטע‬
‫פרויקטים‬
‫צפוני‬
‫אחרים **‬
‫מצוף ימי‬
‫סך הכל‬
‫עלות‬
‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר‪2013 ,‬‬
‫תוספות‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫תוספות‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪655,012‬‬
‫‪102,330‬‬
‫‪757,342‬‬
‫‪135,400‬‬
‫‪892,742‬‬
‫‪356,016‬‬
‫‬‫‪356,016‬‬
‫‬‫‪356,016‬‬
‫‪73,926‬‬
‫‪330‬‬
‫‪74,256‬‬
‫(‪)835‬‬
‫‪73,421‬‬
‫‪809,692‬‬
‫(‪)69‬‬
‫‪809,623‬‬
‫(‪)637‬‬
‫‪808,986‬‬
‫‪* 402,056‬‬
‫‪* 545‬‬
‫‪402,601‬‬
‫‪1,480‬‬
‫‪404,081‬‬
‫‪569,827‬‬
‫‪* 5,828‬‬
‫‪575,655‬‬
‫‪3,263‬‬
‫‪578,918‬‬
‫‪723,655‬‬
‫‪* 3,803‬‬
‫‪727,458‬‬
‫‪9,092‬‬
‫‪736,550‬‬
‫‪* 83,496‬‬
‫‪* 162,890‬‬
‫‪246,386‬‬
‫‪439,477‬‬
‫‪685,863‬‬
‫‪418,418‬‬
‫‪96,128‬‬
‫‪514,546‬‬
‫(‪)15,572‬‬
‫‪498,974‬‬
‫‪4,092,098‬‬
‫‪371,785‬‬
‫‪4,463,883‬‬
‫‪571,668‬‬
‫‪5,035,551‬‬
‫פחת שנצבר‬
‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר‪2013 ,‬‬
‫תוספות‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫תוספות‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪76,056‬‬
‫‪34,340‬‬
‫‪110,396‬‬
‫‪39,226‬‬
‫‪149,622‬‬
‫‪80,317‬‬
‫‪12,765‬‬
‫‪93,082‬‬
‫‪12,765‬‬
‫‪105,847‬‬
‫‪14,967‬‬
‫‪2,741‬‬
‫‪17,708‬‬
‫‪2,753‬‬
‫‪20,461‬‬
‫‪105,385‬‬
‫‪32,465‬‬
‫‪137,850‬‬
‫‪32,422‬‬
‫‪170,272‬‬
‫‪64,167‬‬
‫‪15,681‬‬
‫‪79,848‬‬
‫‪16,568‬‬
‫‪96,416‬‬
‫‪69,045‬‬
‫‪23,176‬‬
‫‪92,221‬‬
‫‪23,330‬‬
‫‪115,551‬‬
‫‪48,482‬‬
‫‪31,074‬‬
‫‪79,556‬‬
‫‪31,531‬‬
‫‪111,087‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪21,691‬‬
‫‪21,691‬‬
‫‪23,492‬‬
‫‪45,183‬‬
‫‪458,419‬‬
‫‪173,933‬‬
‫‪632,352‬‬
‫‪182,087‬‬
‫‪814,439‬‬
‫עלות מופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫‪646,946‬‬
‫‪262,934‬‬
‫‪56,548‬‬
‫‪671,773‬‬
‫‪322,753‬‬
‫‪483,434‬‬
‫‪647,902‬‬
‫‪246,386‬‬
‫‪492,855‬‬
‫‪3,831,531‬‬
‫עלות מופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫‪743,120‬‬
‫‪250,169‬‬
‫‪52,960‬‬
‫‪638,714‬‬
‫‪307,665‬‬
‫‪463,367‬‬
‫‪625,463‬‬
‫‪685,863‬‬
‫‪453,791‬‬
‫‪4,221,112‬‬
‫מימון שהוון‬
‫דרומי‬
‫גזר אשקלון‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪338,616‬‬
‫* סווג מחדש‪.‬‬
‫** תכנון והקמת מקטעים ופרויקטים חדשים‪ :‬הכפלה אשדוד ‪ -‬שורק‪ ,‬הכפלה אשקלון ‪ -‬קריית גת‪ ,‬הכפלה שורק ‪ -‬נשר‪ ,‬הכפלה שורק ‪ -‬רמת חובב‪ ,‬פלמחים‪ ,‬נשר ‪ -‬נתב"ג‪ ,‬מקטע מזרחי‪,‬‬
‫דוברת ‪ -‬ציפורית‪ ,‬מקטע ירושלים‪ ,‬מקטע נילית‪ ,‬דליה ‪ -‬צפית‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 10‬רישיון והקמת מתקני ‪( PRMS‬המשך)‬
‫ב‪.‬‬
‫מקטע ימי‬
‫‪ .1‬בשנת ‪ ,2004‬החלה חח"י בהקמת הצינור הימי מאשדוד לאתר חגית עבור החברה‪ .‬היקף ההשקעה נאמד בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 250‬מיליוני דולר‪ .‬למידע נוסף לעניין עלות הקמת המערכת ‪ -‬ראה גם באור ‪.18‬‬
‫‪ .2‬בחודש יוני ‪ ,2006‬נתקבל אישור הזרמה למקטע אשדוד ‪ -‬רידינג‪ ,‬מקטע זה הינו חלק מהצינור הימי ‪ -‬ראה סעיף קטן‬
‫א' לעיל‪ .‬עלות המקטע נאמדה בסך של כ‪ 67.7-‬מיליוני דולר ועלות מתקן ה‪ PRMS-‬נאמדה בסך של כ‪ 3-‬מיליוני דולר‪.‬‬
‫‪ .3‬בחודש יולי ‪ ,2008‬הופעל מתקן הקבלה הקבוע באשדוד‪ .‬עלות המתקן נאמדה בסך של כ‪ 11-‬מיליוני דולר‪.‬‬
‫‪ .4‬בחודש מאי ‪ ,2009‬הופעל מקטע רידינג ‪ -‬דור ‪ -‬חגית ‪ -‬מקטע ג'‪ 2‬כהגדרתו בתוספת השנייה להסכם המשולש‪ .‬עלות‬
‫המקטע נאמדת בסך של כ‪ 160-‬מיליוני דולר‪ ,‬עלות זו טרם נבדקה ואושרה במלואה על ידי הגוף המוסמך (ראה גם‬
‫באור ‪.1.18‬א'‪.)3.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מקטעים יבשתיים‬
‫‪ .1‬בחודש ספטמבר ‪ ,2009‬החל לפעול המקטע הדרומי (קריית גת ‪ -‬רמת חובב ‪ -‬סדום)‪ .‬ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬נאמדת‬
‫עלות הקמת המקטע הדרומי בסך של כ‪ 579-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪ .2‬בחודש אפריל ‪ ,2011‬החל לפעול המקטע הצפוני (חגית ‪ -‬תל קשיש ‪ -‬חיפה חגית ‪ -‬אלון תבור)‪ .‬ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫נאמדת עלות המקטע הצפוני בסך של כ‪ 736-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪ .3‬בחודש מאי ‪ ,2007‬החל לפעול המקטע המרכזי (אשדוד ‪ -‬שורק ‪ -‬גזר ‪ -‬קריית גת ‪ -‬אשקלון)‪ .‬ליום ‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫נאמדת עלות המקטע המרכזי בסך של כ‪ 404-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מצוף ימי‬
‫בחודש ינואר ‪ ,2013‬השלימה החברה את פרויקט המצוף הימי (‪ (BUOY‬וביום ‪ 28‬בינואר‪ 2013 ,‬החלה הזרמת גז טבעי‬
‫לחח"י באמצעות טכנולוגיה זו‪.‬‬
‫באור ‪ - 11‬ספקים ונותני שירותים‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫חובות פתוחים במטבע ישראלי *)‬
‫חובות פתוחים במטבע חוץ‬
‫המחאות לפירעון‬
‫‪16,458‬‬
‫‪35,490‬‬
‫‪19,791‬‬
‫‪71,739‬‬
‫‪39,374‬‬
‫‪45,752‬‬
‫‪18,444‬‬
‫‪103,570‬‬
‫*) כולל צדדים קשורים ובעלי עניין‬
‫‪19,977‬‬
‫‪21,232‬‬
‫‪52‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 12‬זכאים ויתרות זכות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫עובדים והתחייבויות בשל שכר‬
‫צדדים קשורים ובעלי עניין (‪)1‬‬
‫הוצאות לשלם‬
‫הכנסות מראש בגין דמי חיבור חלוקה‬
‫הכנסות מראש בגין קיבולת‬
‫חלות שוטפת של הכנסות מראש לזמן ארוך בגין דמי חיבור‬
‫אחרים‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪3,357‬‬
‫‪230‬‬
‫‪86,837‬‬
‫‪11,921‬‬
‫‪29,026‬‬
‫‪37,958‬‬
‫‪6,423‬‬
‫‪175,752‬‬
‫‪3,104‬‬
‫‪180‬‬
‫‪58,665‬‬
‫‪14,512‬‬
‫‪29,679‬‬
‫‪35,185‬‬
‫‪10,610‬‬
‫‪151,935‬‬
‫(‪ )1‬ראה באור ‪.26‬‬
‫באור ‪ - 13‬הכנסות מראש לזמן ארוך‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫הכנסות מראש לזמן ארוך בגין דמי חיבור‬
‫הכנסות מראש לזמן ארוך בגין דמי חיבור חלוקה (‪)1‬‬
‫חלויות שוטפות של הכנסות מראש לזמן ארוך בגין דמי חיבור‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪585,152‬‬
‫‪35,136‬‬
‫(‪)37,958‬‬
‫‪582,330‬‬
‫‪554,722‬‬
‫‪10,727‬‬
‫(‪)35,185‬‬
‫‪530,264‬‬
‫(‪ )1‬היתרה זהה ליתרת חייבים אחרים (נכסים לא שוטפים)‪.‬‬
‫באור ‪ - 14‬הלוואה מתאגיד בנקאי‬
‫בחודש נובמבר ‪ ,2009‬קיבלה החברה הלוואה מתאגיד בנקאי בסך של ‪ 50‬מיליוני ש"ח‪ .‬הלוואה זו היתה צמודה למדד המחירים‬
‫לצרכן (קרן וריבית) והיא נשאה ריבית שנתית בשיעור של ‪ .3.99%‬בחודש נובמבר ‪ ,2014‬פרעה החברה את קרן ההלוואה בפירעון‬
‫מוקדם‪ ,‬על פי זכות דו‪-‬צדדית אשר קיימת בהסכם ההלוואה‪ .‬לאחר תאריך המאזן‪ ,‬בחודש ינואר ‪ ,2015‬פנתה החברה לתאגיד‬
‫הבנקאי בבקשה לביטול הפירעון המוקדם‪ .‬לאור הסכמת התאגיד הבנקאי לבקשת הביטול כאמור‪ ,‬הושבה לחברה יתרת‬
‫המזומן בתנאי ההלוואה המקורית וכהמשך להלוואה המקורית‪ ,‬עד לתאריך פירעונה המקורי‪ ,‬אשר יחול בחודש מרס ‪.2019‬‬
‫הריבית על ההלוואה תשולם בתשלומים רבעוניים שווים‪ ,‬החל מיום ‪ 12‬בפברואר‪.2015 ,‬‬
‫באור ‪ - 15‬אשראי חח"י‬
‫א‪ .‬ההרכב‪:‬‬
‫אשראי לזמן ארוך מקטע ימי‬
‫בניכוי יתרת הוצאות גיוס אשראי‬
‫בניכוי חלויות שוטפות‬
‫‪53‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪712,314‬‬
‫(‪)9,001‬‬
‫(‪)57,764‬‬
‫‪645,549‬‬
‫‪687,307‬‬
‫(‪)9,463‬‬
‫(‪)51,555‬‬
‫‪626,289‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 15‬אשראי חח"י (המשך)‬
‫ב‪ .‬מועדי הפירעון לאחר תאריך המאזן נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר‪:2014 ,‬‬
‫שנה ראשונה‬
‫שנה שניה‬
‫שנה שלישית‬
‫‪57,764‬‬
‫‪57,764‬‬
‫‪57,764‬‬
‫שנה רביעית‬
‫שנה חמישית ואילך‬
‫סה"כ‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אשראי חח"י‬
‫‪57,764‬‬
‫‪481,258‬‬
‫‪712,314‬‬
‫ג‪ .‬בהתאם לתוספת להסכם המשולש‪ ,‬נמשך על ידי חח"י עד ליום המאזן סך של כ‪ 223-‬מיליוני דולר מתוך סכום של כ‪250-‬‬
‫מיליוני דולר כהלוואה ל‪ 20-‬שנה בגין הקמת המקטע הימי‪ .‬הלוואה זו צמודה לדולר והיא נושאת ריבית שנתית בשיעור של‬
‫‪ LIBOR‬בתוספת מרווח של ‪ .0.6%‬קרן ההלוואה נפרעת ב‪ 30-‬תשלומים חצי שנתיים שווים החל מיום ‪ 17‬בדצמבר‪.2010 ,‬‬
‫תשלומי הריבית בגין ההלוואה משולמים מראש כל שישה חודשים מיום לקיחת ההלוואה‪.‬‬
‫תשלומי הקרן והריבית חלים על החברה על פי התנאים שנקבעו בתוספת להסכם המשולש‪.‬‬
‫ד‪ .‬החברה מציגה את אשראי חח"י בסכום של כ‪ 250-‬מיליוני דולר (תקציב הפרויקט דאז) למרות שמסגרת האשראי זו טרם‬
‫נוצלה וזאת להערכת ההנהלה‪ ,‬על מנת לשקף את אומדן עלויות המקטע הימי מעבר למימון שנלקח על ידי חח"י במסגרת‬
‫הלוואת אופיק ‪ .‬נכון ליום המאזן‪ ,‬טרם אושר אומדן עלות המקטע הימי על ידי הגוף המוסמך‪ .‬ראה באור ‪ - 18‬התקשרויות‬
‫ערבויות ותלויות‪.‬‬
‫באור ‪ - 16‬אגרות חוב‬
‫א‪ .‬ההרכב‪:‬‬
‫אגרות חוב (סדרה א'‪ ,‬סדרה ג' וסדרה ד')‬
‫בתוספת‪(/‬בניכוי) ‪ -‬יתרת הפרמיה‪(/‬ניכיון) ועלויות גיוס הון‪ ,‬נטו‬
‫בניכוי חלויות שוטפות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2,923,413‬‬
‫‪54,242‬‬
‫(‪)44,979‬‬
‫‪2,932,676‬‬
‫‪2,164,387‬‬
‫‪55,781‬‬
‫(‪)42,318‬‬
‫‪2,177,850‬‬
‫ב‪ .‬לעניין פירוט סדרות אגרות החוב שגויסו על תנאיהן ואמות מידה פיננסיות להן התחייבה החברה במסגרת הנפקת אגרות‬
‫החוב ראה באור ‪1‬י' ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מועדי הפירעון לאחר תאריך המאזן ליום ‪ 31‬בדצמבר‪:2014 ,‬‬
‫שנה ראשונה‬
‫שנה שניה‬
‫שנה שלישית‬
‫‪44,979‬‬
‫‪70,113‬‬
‫‪93,833‬‬
‫שנה רביעית‬
‫שנה חמישית ואילך‬
‫סה"כ‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אגרות חוב‬
‫‪54‬‬
‫‪92,500‬‬
‫‪2,621,988‬‬
‫‪2,923,413‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 17‬הטבות לאחר סיום העסקה‬
‫התחייבות החברה בשל סיום יחסי עובד‪-‬מעביד לעובדיה מחושבת בהתאם לחוק פיצויי פיטורין והסכמי ההעסקה‪ .‬כל עובדי‬
‫החברה חתומים במסגרת הסכמי העסקה על סעיף ‪ 14‬לחוק פיצויי פיטורין‪.‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות‬
‫(א) הסכמים עם חח"י‬
‫‪ .1‬ההסכם המשולש‬
‫בשנת ‪ 2004‬נחתם הסכם בין החברה לבין חח"י ומדינת ישראל (להלן ‪ -‬ההסכם המשולש) לפיו תבנה חח"י את‬
‫המקטע הימי‪ ,‬אשדוד ‪ -‬דור והחיבור היבשתי לתחנת הכח חגית (להלן ‪ -‬המערכת)‪.‬‬
‫להלן עיקרי החוזה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הממשלה מטילה על חח"י וחח"י מקבלת על עצמה ומתחייבת למלא את כל תפקידי המימון‪ ,‬הניהול והזמנת‬
‫העבודות (להלן ‪ -‬מנ"ה)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫חח"י מתחייבת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לפעול כמקובל בקרב חברות בינלאומיות ברמה גבוהה בתעשיית הגז הטבעי‪ ,‬בקשר‬
‫למערכות הולכה מסוג ומגודל דומה ככל הניתן ולנקוט בכל הפעולות הדרושות על מנת שהמערכת וכל מקטע‬
‫שלה ייבנו על ידי הקבלנים בהתאם‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫חח"י מתחייבת כי לצורך הזמנת העבודות וביצוע התחייבויותיה‪ ,‬היא תסתייע בגורמים הנדסיים ומקצועיים‬
‫מתאימים בתחום הגז הטבעי ותעסיק או תשכור את שירותיהם של מהנדסים ומפקחים כמתחייב‪ .‬לגבי כל‬
‫מתקן גז טבעי שיוקם על פי ההסכם‪ ,‬תהיה המדינה בעליו "ומי שהתקין אותו כדין" לצורך סעיף ‪ 54‬לחוק משק‬
‫הגז הטבעי‪ ,‬התשס"ב‪ 2002-‬והחברה תקבל מהמדינה זכויות במערכת על כל חלקיה ומתקניה כפי שיקבע‬
‫בהסכם בין המדינה והחברה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫חח"י מתחייבת לעשות כל פעולה הנדרשת במסגרת תפקידי המנ"ה על מנת להבטיח שהעבודות יבוצעו על ידי‬
‫הקבלנים במקצועיות‪ ,‬במיומנות‪ ,‬בטיב ובאיכות ראויים‪ ,‬כמקובל בקרב חברות בינלאומיות ברמה גבוהה‬
‫בתעשיית הגז הטבעי בקשר למערכות הולכה מסוג ומגודל דומה ככל הניתן‪ ,‬במידת זהירות‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫הבטיחות ובכל מומחיות של בעל מקצוע מומחה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫חח"י תבצע בשם ועבור הממשלה ו‪/‬או החברה את הפעולות הדרושות לרכישה ולהסדרה של כל הזכויות‬
‫בקרקע הדרושות לשם בניה והפעלה של תחנות הגז במערכת‪ ,‬בין בדרך של הפקעה ובין בדרך אחרת‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫כל רכישה והסדרה של זכות במקרקעין על ידי חח"י תעשה לטובת מדינת ישראל וכל הזכויות במקרקעין‬
‫תרשמנה על שם מדינת ישראל‪ ,‬או לטובתה או על שם מי שיורה הגוף המוסמך‪ ,‬ולחח"י לא יהיו כל זכויות‬
‫במקרקעין כאמור‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫לאחר השלמת בניית המערכת‪ ,‬או כל מקטע שלה‪ ,‬הפעלת המערכת או כל חלק ממנה תתבצע אך ורק על ידי‬
‫החברה‪ ,‬בהתאם להוראות רישיונה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫המערכת תהיה בבעלות המדינה‪ ,‬והחברה תקבל מהמדינה זכויות במערכת על כל חלקיה ומתקניה כפי שייקבע‬
‫בהסכם בין המדינה לחברה‪ .‬בהתאם להסכם המשולש קיבלה חברת החשמל על עצמה לנהל את הקמת‬
‫המערכת עבור המדינה וכן התחייבה לבצע את הפעילות הדרושה למימון הפרויקט‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫חח"י תשתף פעולה באופן מלא עם הגורם המפעיל‪ .‬כל עוד לא החלו בהפעלת המערכת על ידי הגורם המפעיל‪,‬‬
‫ניתן לפנות לחח"י שתתקשר לקבלן לצורך תחזוקת המערכת‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות (המשך)‬
‫(א) הסכמים עם חח"י (המשך)‬
‫‪ .10‬תקופת האחריות של חח"י כלפי הממשלה ו‪/‬או החברה בכל מקרה לא תפחת מהתקופה שתחילתה עם קבלת‬
‫אישור ההשלמה וסיומה בתום ‪ 18‬חודשים ממועד מתן אישור ההשלמה או בתום ‪ 12‬חודשים ממועד התחלת‬
‫הפעלת המערכת לפי המוקדם מביניהם‪ .‬במשך תקופת האחריות מתחייבת חח"י לעשות ככל הדרוש להבטחת‬
‫תקינות המערכת במקטעים הרלוונטיים‪ ,‬ולצורך כך תתקשר עם קבלנים ככל הדרוש על מנת שיתוקנו כל‬
‫ליקוי‪ ,‬פגם‪ ,‬טעות או תקלה כדרוש לצורך הבטחת תקינות המערכת‪.‬‬
‫‪ .11‬בתמורה לביצוע פעולותיה‪ ,‬תהיה חח"י זכאית לקבל מהממשלה‪ ,‬בעצמה או באמצעות גורם אחר שאישרה‬
‫לצורך זה בכתב‪ ,‬החזר כל ההוצאות המוכרות שהוציאה למילוי חובותיה‪ ,‬ובלבד שהוצאות שניתן לייחס‬
‫למקטע מסוים ייחשבו להוצאה מוכרת רק לאחר שניתן אישור השלמה לאותו מקטע‪ .‬הוצאה מוכרת ‪ -‬כל‬
‫הוצאה שהוציאה חח"י בפועל במסגרת ביצוע התחייבויותיה‪ ,‬עד לגובה התקציב הכולל‪ .‬ההוצאות המוכרות לא‬
‫יכללו סכומים ששולמו לחח"י עצמה בגין שירותים‪ ,‬עבודות וכו'‪ ,‬שניתנו או בוצעו על ידה אלא אם הגוף‬
‫המוסמך אישר מראש ובכתב‪.‬‬
‫ההוצאות המוכרות יכללו דמי ניהול בסך של ‪ 10‬מיליוני דולר‪ ,‬בתוספת ‪ 50%‬מגובה החיסכון בעלויות (החיסכון‬
‫בעלויות ‪ -‬ההפרש בין העלויות החזויות לפי האומדן שהוכן על ידי חח"י לבין העלויות בפועל‪ ,‬ובלבד שבחישוב‬
‫כאמור לא יובא בחשבון עלויות חזויות ועלויות בפועל בגין דמי ניהול ואחריות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬ריבית בזמן הקמה‬
‫ועלויות מימון וכן עלויות בלתי צפויות מראש) ובלבד שסך דמי הניהול לא יעלה על סך של ‪ 14‬מיליוני דולר‪,‬‬
‫ההוצאות יכללו גם הוצאות מימון‪ ,‬עלויות מיגון‪ ,‬סכומים שאושרו מראש‪ ,‬הוצאות מיסים‪ ,‬אגרות והיטלים‪,‬‬
‫הוצאות סבירות להגנה על תשתיות‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬הוצאות בגין תחזוקת המערכת וכו'‪.‬‬
‫‪ .12‬בהסכם נקבע כי ההוצאות המוכרות יוחזרו לחח"י בתקופה שלא תעלה על ‪ 15‬שנים מיום תחילת הזרמת הגז‬
‫הטבעי לתחנת הכח אשכול באשדוד‪.‬‬
‫ההחזר יבוצע באמצעות קיזוז בשיעור של עד ‪ 90%‬ממרכיב ה‪( Capacity-‬קיבולת) של תעריפי הולכת הגז‬
‫הטבעי‪ .‬עם הקמת כל חלק ממערכת ההולכה הארצית וגידול בכמויות הגז המוזרמת במערכת ההולכה הארצית‬
‫יותאם שיעור הקיזוז כך שתישמר תקופת החזר של ‪ 15‬שנה‪ .‬שיעור ההנחה ייבחן אחת לשנה על ידי רשות הגז‬
‫ויקבע בהתחשב בתקופת ההחזר (עד ‪ 15‬שנה) ובסך ההוצאות המוכרות שיש להחזיר‪( .‬ראה גם באור ‪.1.18‬א‪.)2.‬‬
‫‪ .13‬חח"י תהיה אחראית להש גת מימון בגובה התקציב הכולל לצורך בניית המערכת‪ .‬כמו כן נקבע כי חח"י תהיה‬
‫אחראית להסבה או העברה של הסכמי ההלוואות והמימון לחברה או לגורם אחר אם יורה לה הגוף המוסמך‬
‫לעשות כן‪.‬‬
‫‪ .14‬הממשלה רשאית בהתאם להחלטת ועדת השרים‪ ,‬להורות כי ההסכם יסתיים עם השלמת אותם מקטעים‬
‫שהקבלנים החלו כבר בבנייתם בפועל על פי תכנית ההקמה‪ ,‬או לאחר השלמת מקטע או מקטעים נוספים‬
‫שטרם אושרו‪ .‬הממשלה צריכה להודיע קודם לכן בכתב לחח"י ולחברה‪ .‬הממשלה רשאית להסב חוזים עם‬
‫קבלנים‪ ,‬יועצים‪ ,‬חברות וכו' לגורם אחר‪.‬‬
‫‪ .15‬הגוף המוסמך‪ ,‬לרבות באמצעות החברה המקצועית‪ ,‬יהיה רשאי לפקח על פעילותיה של חח"י ולבצע בקרה על‬
‫פעולותיה בכל הנוגע לביצוע ההסכם‪.‬‬
‫הגוף המוסמך לרבות באמצעות החברה המקצועית רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מיתקן או משרד‬
‫המשמשים את חח"י לצורכי ביצוע הסכם זה‪ .‬לערוך מדידות ובדיקות במערכת ולהעתיק‪ ,‬לבדוק ולעיין בכל‬
‫רשומה‪ ,‬דו"ח‪ ,‬מסמך‪ ,‬מפה‪ ,‬תכנית‪ ,‬ספר חשבונות‪ ,‬פנקס‪ ,‬מאגר מידע וכיוצא בזאת של חח"י או של הקבלנים‬
‫בכל הקשור לביצוע הסכם זה‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות (המשך)‬
‫(א) הסכמים עם חח"י (המשך)‬
‫‪.2‬‬
‫תוספת להסכם המשולש‬
‫בחודש דצמבר ‪ ,2005‬נחתמה בין חח"י‪ ,‬החברה והמדינה תוספת להסכם המשולש‪ .‬בהתאם להסכם זה‪ ,‬תצטרף‬
‫החברה להסכם ה‪ (Foreign Enterprise Support Agreement( FESA-‬כמפעיל המערכת עם קבלת המקטעים של‬
‫המערכת הימית‪.‬‬
‫במסגרת זו כלולה התחייבות החברה לעמוד בסטנדרטים מוגדרים בנושא הקפדה על בטיחות וגהות‪ ,‬איכות הסביבה‪,‬‬
‫חוקי עבודה וטוהר מידות‪ .‬במסגרת התוספת להסכם בוטל מנגנון הקיזוז‪ ,‬כפי שמתואר בסעיף ‪.1.18‬א‪.‬יג' לעיל‪,‬‬
‫בהחזר תשלומים ‪ Back to Back‬לסכומים שחח"י תשלם למלווה בהתאם ללוח הסילוקין של ההלוואה (על סך של‬
‫‪ 250‬מיליוני דולר)‪ .‬סך של ‪ 19.2‬מיליוני דולר אשר חח"י קיזזה לחברה במסגרת הסדר הקיזוז הקודם ועל חשבון‬
‫הקמת המקטע הימי‪ ,‬שימשו כמקדמה על חשבון סכומי החזר הריבית ועלויות גיוס ההלוואה שחח"י תשלם למלווה‬
‫ולפיכך סווגו כהוצאות ריבית מראש‪.‬‬
‫במסגרת התוספת להסכם מוגדר כי סכומי ההחזר לא יעלו על ‪ 95%‬ממרכיב הקיבולת המשולם על ידי חח"י עבור‬
‫הולכת גז לתחנות הכוח אשכול‪ ,‬רדינג וחגית‪.‬‬
‫היה וחח"י תחרוג מהתקציב בסך של ‪ 250‬מיליוני דולר עד לסך של ‪ 260‬מיליוני דולר‪ ,‬הסכום העודף עד לסך של ‪260‬‬
‫מיליוני דולר ישולם במשך ‪ 5‬שנים בתוספת ריבית‪ .‬במידה וחח"י תחרוג מעבר לסל של ‪ 260‬מיליוני דולר הסכום‬
‫העודף מעבר לסך של ‪ 260‬מיליוני דולר ישולם במשך ‪ 15‬שנים בתוספת ריבית‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬לתוספת להסכם המשולש נקבע‪ ,‬כי הממשלה לא תיתן רישיון הולכה לגורם אחר שיבוא במקום החברה‪,‬‬
‫אלא אם כן הגורם האמור יקבל על עצמו את כל חובות החברה וזכויות החברה לפי ההסכם המשולש‪ ,‬התוספת‬
‫להסכם המשולש והסכם ‪.FESA‬‬
‫‪.3‬‬
‫התוספת השנייה להסכם המשולש‬
‫ביום ‪ 17‬ביולי‪ 2007 ,‬נחתמה בין חח"י‪ ,‬החברה והמדינה התוספת השנייה להסכם המשולש‪ .‬מטרת התוספת השנייה‬
‫הינה פיצול מקטע ג' המקטע הימי הצפוני‪ ,‬הקטע שבין תחנת רידינג לתחנת חגית‪ ,‬וזאת על מנת לאפשר את חיבור‬
‫הצרכנים באזור חדרה‪.‬‬
‫להלן עיקרי התוספת השנייה להסכם המשולש (להלן ‪ -‬הסכם הפיצול)‪:‬‬
‫(א) מקטע ג' יפוצל כדלקמן‪ :‬מקטע ג'‪ – 1‬הקו הימי הצפוני (רידינג‪-‬דור) וקטע יבשתי מחוף דור ועד תחנת המגופים‬
‫דור‪ ,‬כולל התחנה‪ .‬מקטע ג'‪ – 2‬קו יבשתי מהיציאה מתחנת המגופים דור ועד לתחנת הכוח חגית‪.‬‬
‫(ב) מקטע ג'‪ 1‬יימסר מחח"י למדינה ומהמדינה לחברה לצורך הפעלתו לשם הזרמת גז לצרכנים בחדרה‪ .‬אולם‪ ,‬על‬
‫אף הוראות ההסכם המשולש‪ ,‬תשלום החזר ההוצאות של חח"י בגין מקטע ג'‪ 1‬יחל רק לאחר השלמת מקטע ג'‬
‫כולו (קרי‪ ,‬הזרמת גז לתחנת הכוח חגית)‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬תקופת האחריות של חח"י ביחס למקטע ג'‪ 1‬תוארך כך‬
‫שהיא תחל עם הפעלת מקטע ג'‪ 1‬ותסתיים לאחר ‪ 12‬חודשים ממועד הפעלת מקטע ג' כולו והזרמת הגז לחגית‪.‬‬
‫(ג)‬
‫מקטע ד' של ההסכם המשולש‪ ,‬הכולל את המסעף הימי מהקו הימי הצפוני עד לנחיתה בחוף חדרה‪ ,‬יימסר‬
‫מחח"י למדינה ומהמדינה לחברה לצורך הפעלה‪ .‬תשלום החזר ההוצאות של חח"י בגין מקטע ד' יחל עם‬
‫הזרמת הגז במקטע‪.‬‬
‫(ד) התחייבויות החברה לפי הסכם ה‪ FESA-‬יחלו ביחס למקטעים ג'‪ 1‬ו‪-‬ד' עם תחילת הזרמת הגז‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות (המשך)‬
‫(א) הסכמים עם חח"י (המשך)‬
‫(ה) חח"י תעמיד ערבות עצמית (עד לסך של ‪ 9‬מיליוני דולר) ותסב ערבויות של קבלנים (במידה וחח"י לא תסב את‬
‫ערבויות הקבלנים יהא עליה להעמיד ערבות בנקאית עד לגובה של ‪ 1.2‬מיליוני דולר) לצורך הבטחת‬
‫התחייבויותיה של חח"י כמפורט בהסכם המשולש ובתוספות להסכם המשולש‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫(ו )‬
‫התחייבויות חח"י לגבי נשיאה בעלויות ביצוע ה‪ Rock Dumping-‬תוארך עד לסוף חודש דצמבר ‪ 2010‬לאור‬
‫הדחייה בקבלת היתרים‪ .‬ביצוע פרויקט ה‪ Rock Dumping-‬בוצע במהלך שנת ‪.2012‬‬
‫(ז)‬
‫אין לפרש את הוראות הסכם הפיצול כגורעת מטענות מי מהצדדים לפי ההסכם המשולש וכל צד שומר על‬
‫מלוא זכויותיו לפי ההסכם המשולש כלפי האחרים לרבות במסגרת הליך הבוררות לפי סעיף ‪ 112‬להסכם‬
‫המשולש‪ .‬ראה סעיף ‪ 4‬לבאור זה‪.‬‬
‫התוספת השלישית להסכם המשולש‬
‫בחודש פברואר ‪ ,2009‬נחתמה התוספת השלישית להסכם המשולש בנוגע לתיקון שבוצע בצינור הימי במקטע רידינג‪-‬‬
‫דור בשיטת ה‪ Morgrip-‬ואשר קובעת את הדברים הבאים‪:‬‬
‫עם קבלת החלטתו של הגוף המוסמך בדבר הצורך לבצע תיקון נוסף למחבר ה‪ ,Morgrip-‬בשיטת ריתוך (להלן ‪-‬‬
‫התיקון הנוסף) תנהל החברה את התיקון הנוסף בכפוף לאמור להלן‪:‬‬
‫(א) חח"י תישא ב‪ 50%-‬ממלוא עלות התיקון הנוסף בפועל וזאת עד לתקרה בסך של ‪ 15‬מיליוני דולר (להלן ‪-‬‬
‫עלויות התיקון הנוסף)‪.‬‬
‫(ב) אם תקבע הכרעה כי חח"י אינה צריכה לשאת בעלויות התיקון הנוסף או אם לא תתקבל הכרעה עד ליום ‪30‬‬
‫באוקטובר‪ 2011 ,‬תפקע חבותה של חח"י כאמור לעיל‪ ,‬ובמידה וחח"י נשאה בסכום כלשהוא מתוקף התוספת‬
‫השלישית‪ ,‬תחזיר החברה סכום זה לחח"י תוך ‪ 60‬ימים ממועד קבלת ההכרעה או עד ליום ‪ 31‬באוקטובר‪,‬‬
‫‪ ,2011‬לפי העניין‪.‬‬
‫(ג)‬
‫אם תתקבל החלטה בהכרעה כי חח"י אחראית לתיקון הנוסף‪ ,‬מתחייבת חח"י שלא לתבוע אף אחד מן הצדדים‬
‫להסכם זה בגין נזקים שיגרמו לה כתוצאה מהשבתת ההולכה בשל ביצוע התיקון הנוסף‪.‬‬
‫(ד) במידה ומנהל רשות החברות הממשלתיות יפסוק לטובת חח"י במסגרת ההכרעה‪ ,‬חח"י מתחייבת שלא לקבל‪,‬‬
‫לתבוע או לדרוש החזר נוסף של עלויות התיקון הנוסף מעבר למה שנקבע בהכרעה‪.‬‬
‫(ה) החברה מתחייבת להפעיל את פוליסות הביטוח הרלבנטיות לנושא ביצוע התיקון הנוסף‪ ,‬ומתחייבת כי אם‬
‫תקבל תגמולי ביטוח במסגרת זו‪ ,‬רק יתרת הסכום שלא כוסה במסגרת הביטוח תתחלק בין הצדדים ומחציתה‬
‫תושת על חח"י‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות (המשך)‬
‫(א) הסכמים עם חח"י (המשך)‬
‫במעמד החתימה על התוספת השלישית להסכם המשולש‪ ,‬אשר עיקריה מובאים לעיל‪ ,‬נחתם בין הצדדים להסכם‬
‫המשולש מסמך המגדיר את הנושאים שטרם הושלמו לקראת מסירת חגית (להלן ‪ -‬מסמך מסירת חגית) ואשר‬
‫עיקריו הם‪:‬‬
‫(א) חברת החשמל מתחייבת לעשות כל שנדרש ותלוי בה להסדרת סוגיית היתרי הבנייה באופן שתהיה התאמה בין‬
‫התמ"א והיתרי הבנייה של הקו הימי למצב הצינור במדידה שבוצעה בחודש יוני ‪.2006‬‬
‫(ב) חח"י תאריך את התחייבותה לשאת בעלויות ביצוע עבודות ה‪ Rock Dumping-‬עד לסך של ‪ 10‬מיליוני דולר‬
‫ועלויות ה‪ Intelligent Pig-‬עד ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2010 ,‬או עד תום ‪ 8‬חודשים ממועד קבלת תעודות הגמר‪,‬‬
‫כמוקדם מביניהם לאור הדחייה בקבלת היתרים‪ .‬פרויקט ה‪ Rock Dumping-‬בוצע במהלך שנת ‪ 2012‬והסתיים‬
‫במהלך חודש ספטמבר ‪ .2012‬נכון ליום המאזן‪ ,‬טרם התקבל הסכום לעיל ראה באור ‪ 3 18‬א'‪.‬‬
‫(ג)‬
‫לעניין העברת התשלום בסך ‪ 16.3‬מיליוני דולר המוחזק על ידי החברה ואשר לו זכאית חח"י עם הזרמת הגז‬
‫לתחנת הכח בחגית בהתאם להוראות המפורטות בתוספת הראשונה להסכם המשולש יועבר התשלום לידי‬
‫חח"י כדלקמן‪ :‬מחצית מהסכום לתשלום יועבר לחח"י תוך ‪ 14‬ימים ממועד הזרמת הגז לתחנת הכוח חגית‪,‬‬
‫רבע מהסכום לתשלום יועבר לחח"י תוך ‪ 14‬ימים ממתן אישור בכתב על ידי הגוף המוסמך שיידרש לעניין לא‬
‫יאוחר מ‪ 14-‬ימים ממועד העברת הודעה בנושא מחח"י בדבר השלמת חמישה מהסעיפים המפורטים בנספח א'‬
‫למסמך מסירת חגית‪ ,‬יתרת הסכום תועבר לחח"י תוך ‪ 14‬ימים ממתן אישור בכתב על ידי הגוף המוסמך‬
‫שיידרש לא יאוחר מ‪ 14-‬ימים ממועד העברת הודעה בנושא מחח"י בדבר השלמת יתר הסעיפים המפורטים‬
‫בנספח א' למסמך מסירת חגית‪.‬‬
‫(ד) על אף האמור לעיל‪ ,‬מוסכם כי אם חח"י לא תשלים את התחייבויותיה המפורטות בנספח א' למסמך מסירת‬
‫חגית תוך ‪ 3‬שנים ממועד החתימה על מסמך מסירת חגית‪ ,‬יישאר סכום של ‪ 10%‬מהסכום לתשלום‪ ,‬וזאת עד‬
‫למילוי ההתחייבויות המפורטות‪.‬‬
‫לעניין הליך "מעין בוררות" מול חח"י ראה באור ‪)3(18‬א'‪.‬‬
‫(ב) הסכמים עם המדינה‬
‫‪ .1‬בין השנים ‪ 2004‬עד ‪ ,2010‬התקשרה החברה בשורה של הסכמים עם מדינת ישראל‪ ,‬שעיקרם עסקו בהקמתה של‬
‫מערכת ההולכה היבשתית‪ ,‬ואשר במסגרתם העמידה המדינה לחברה מימון לפעילותה בדרך של הקצאת מניות‪.‬‬
‫בסך הכול העבירה המדינה לחברה מכוח ההסכמים האמורים‪ ,‬בשנים ‪ 2004‬עד ‪ ,2012‬סך של כ‪ 518-‬מיליוני ש"ח‬
‫כנגד הקצאת מניות‪.‬‬
‫מאז ההשקעה האחרונה בשנת ‪ 2012‬ועד למועד אישור הדוחות הכספיים‪ ,‬לא בוצעו השקעות נוספות בהון‬
‫החברה‪ .‬כן יצוין כי פרט לאמור לעיל ונכון למועד אישור הדוחות הכספיים‪ ,‬לא העמידה המדינה לחברה מימון‬
‫נוסף‪ ,‬לרבות בהתאם להסכם המסגרת‪ ,‬ולמדינה אין נכון למועד הדוח התחייבויות להעמדת הון עצמי ו‪/‬או מימון‬
‫לחברה‪ ,‬שטרם הועמדו‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות (המשך)‬
‫(ב) הסכמים עם המדינה (המשך)‬
‫‪ .2‬בשנת ‪ ,2004‬חתמה החברה על הסכם מסגרת עם המדינה להסדרת מערכת היחסים וההתחייבויות בין החברה‬
‫והמדינה על בסיס חוזי מבלי לפגוע בסמכויות הממשלה והשרים על פי כל דין‪.‬‬
‫להלן עיקרי ההסכם‪:‬‬
‫(א) מעבר לחובות הדיווח שנקבעו לחברה ברישיון‪ ,‬החברה תעביר לרשות הגז ולמדינה‪ ,‬בכל נושא שייקבע‪,‬‬
‫דיווחים כפי שיידרשו‪ ,‬במועד ובמתכונת שייקבעו על ידם‪.‬‬
‫(ב) החברה מתחייבת להעביר למדינה ו‪/‬או לרשות דיווח מיידי הנוגע לכל אירוע חריג או לא מתוכנן‪ ,‬שיכולה‬
‫להיות לו השפעה מהותית על התכנון ו‪/‬או הקמה ו‪/‬או תפעול של המערכת‪.‬‬
‫(ג) בהתאם להסכמה שניתנה לחברה על ידי שר האוצר החברה תישא בהוצאות רכישת הזכויות‪ ,‬לרבות‬
‫הפיצויים שישולמו למי שממנו ירכשו הזכויות ירכשו לטובת המדינה וירשמו על שמה‪ .‬תפיסת זכויות‬
‫במקרקעין או רכישתן וכן קביעת פיצוי לבעל המקרקעין תהיה טעונה אישור החשב הכללי‪.‬‬
‫(ד) השקעת המדינה בהקמת המערכת‪ ,‬ככל שתהיה‪ ,‬בין בדרך של השקעה בהון מניות ובין בדרך של הלוואה‪,‬‬
‫נועדה לממן חלק מהסכום הנדרש להקמת המערכת‪ .‬החברה מתחייבת לגייס‪ ,‬על אחריותה בלבד‪ ,‬את כל‬
‫המקורות הכספיים והמימוניים הנדרשים להשלמת הסכום הנדרש לתכנון‪ ,‬להקמה‪ ,‬לפיקוח‪ ,‬לתפעול‬
‫ולתחזוקת המערכת‪.‬‬
‫(ה) אישור הממשלה או מי מטעמה‪ ,‬וביצוע התחייבויותיה על פי הסכם זה‪ ,‬לא ייחשבו ולא יתפרשו בשום דרך‬
‫כקבלת אחריות כלשהי להתחייבויות מהתחייבויות החברה או כקבלת אחריות כלשהי לכל נזק שייגרם בכל‬
‫נסיבות שהן או לכל חובה שתיווצר בכל דרך שהיא‪ ,‬במסגרת כלל פעולותיה של החברה לרבות בקשר עם‬
‫ביצוע הסכם זה‪.‬‬
‫(ו) למען הסר ספק‪ ,‬מובהר כי מערכת ההולכה והנכסים‪ ,‬כמשמעותם בחוק משק הגז‪ ,‬תהיה בבעלות מלאה‬
‫ובלעדית של המדינה‪ .‬המדינה מעניקה לחברה זכות שימוש בנכסי המערכת למטרת הקמתה והפעלתה בלבד‪.‬‬
‫(ז) זכויות יוצרים של תוצרי עבודת החברה וכל זכות אחרת שנרכשה על ידי החברה יהיו שייכים למדינה‬
‫והמדינה נותנת לחברה בזאת זכות לעשות שימוש בתוצרים אלו לצורך ביצוע פעילות בהתאם למטרות‬
‫החברה ועל פי תקנונה וללא תמורה‪.‬‬
‫(ח) עם תום תקופת הרישיון החברה מתחייבת להעביר את המערכת למדינה או למי שהמדינה תורה לרבות‬
‫העברת כל הזכויות והחובות‪ ,‬הסבת הסכמים ומתן כל סיוע או שיתוף פעולה הנדרש לצורך העברה תקינה של‬
‫המערכת‪.‬‬
‫(ט) שימוש החברה בכספים שהועברו לה שלא למטרה שלשמה הועברו מהווה הפרה יסודית של ההסכם‪.‬‬
‫(י) המדינה תהא רשאית להפסיק את ההתקשרות עם החברה ו‪/‬או לבטל את ההסכם ו‪/‬או להתלות את ההסכם‬
‫בהתקיים אחד מהמקרים המפורטים בהסכם זה‪.‬‬
‫(יא) מוסכם כי החשב הכללי או מי מטעמו רשאים לבצע בכל עת‪ ,‬לפי שיקול דעתם‪ ,‬לרבות באמצעות רואה חשבון‬
‫חיצוני או גורם אחר מטעמם‪ ,‬ביקורת‪ ,‬בקרה ופיקוח על כל פעילות‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות (המשך)‬
‫(ב) הסכמים עם המדינה (המשך)‬
‫(יב) בחודש יוני ‪ ,2006‬חתמה החברה על כתב התחייבות למדינה בעניין הבעלות על מערכת ההולכה‪ .‬בהתאם‬
‫לכתב התחייבות זה אשר מטרתו להסיר ספק בעניין בעלותה של המדינה על מערכת ההולכה והנכסים כאמור‬
‫לעיל‪ ,‬התחייבה החברה‪:‬‬
‫(‪ )1‬החברה מתחייבת לא להעלות כל טענה ו‪/‬או דרישה ו‪/‬או תביעה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבעלות על‬
‫מערכת ההולכה והנכסים‪ ,‬או כנגד בעלותה של המדינה באלה‪.‬‬
‫(‪ )2‬החברה תהיה מנועה מלהעלות כל טענה ו‪/‬או דרישה ו‪/‬או תביעה‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבעלות על‬
‫מערכת ההולכה והנכסים‪ ,‬או כנגד בעלותה של המדינה באלה‪.‬‬
‫(‪ )3‬היה וייקבע על ידי ערכאה משפטית כי מתקני מערכת ההולכה והנכסים‪ ,‬או כל חלק מהם‪ ,‬הינם בבעלות‬
‫החברה‪ ,‬מתחייבת החברה לנקוט באופן מיידי בכל האמצעים הנדרשים‪ ,‬כפי שתורה המדינה‪ ,‬כדי‬
‫להעביר את הבעלות על מערכת ההולכה והנכסים לידי המדינה ללא תמורה‪ ,‬לרבות באמצעות חתימת‬
‫החברה על שטר העברת בעלות‪ ,‬בכפוף לזכות שימוש של החברה במערכת ההולכה והנכסים למטרת‬
‫הקמת והפעלת המערכת בתקופת השימוש‪.‬‬
‫(‪ )4‬היה וייקבע על ידי ערכאה משפטית כי מערכת ההולכה והנכסים הינם בבעלות החברה ולמרות האמור‬
‫לעיל לא הועברה הבעלות במתקני גז אלה לידי המדינה ללא תמורה‪ ,‬תשפה החברה את המדינה בסכום‬
‫השווה לערך של מערכת ההולכה והנכסים‪ .‬היה והצדדים יהיו חלוקים ביניהם בנוגע לגובה הסכום‬
‫האמור‪ ,‬יובא העניין להכרעתו של מומחה מקצועי אשר ימונה על ידי היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫(‪ )5‬בחודש נובמבר ‪ ,2005‬חתמה החברה על הסכם עם המדינה לקבלת סך של ‪ 90‬מיליוני ש"ח (בשנים ‪2005‬‬
‫ועד ‪ )2009‬לצורך הקמת המקטע קרית גת ‪ -‬רמת חובב ‪ -‬סדום‪ .‬החברה הנפיקה הון מניות למדינה כנגד‬
‫סכום זה‪.‬‬
‫(ג) הסכמי הקמה ותכנון‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬לחברה הסכמים עם ארבעה מיזמים לרכישת והקמת מתקני ‪ ,PRMS‬בהיקף כולל של‬
‫כ‪ 201-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫נכון לתקופת הדיווח‪ ,‬לחברה הסכמי הולכה עם חח"י‪ ,‬פז בית זיקוק אשדוד‪ ,‬מפעלי ים המלח (עבור מפעלי‬
‫כי"ל)‪ ,‬בז"ן‪ ,‬מנא"י‪ ,‬מפעלי ים המלח‪ ,‬חיפה כימיקלים‪ ,‬משאב יזום ופיתוח (נשר)‪ ,‬אשדוד אנרגיה‪ ,‬רמת נגב‪,‬‬
‫דלק ‪ ,IPP ,OPC‬מכתשים‪ ,‬אגן‪ ,‬דוראד‪ ,‬אלון מרכזי אנרגיה‪ ,‬סוגת‪ ,‬פניציה (ציפורית)‪ ,‬דליה אנרגיות‪ IPP ,‬רמת‬
‫גבריאל‪ IPP ,‬אלון תבור‪ ,‬ו‪ IPP-‬שורק‪ ,‬וקבוצת אדלטק‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫לחברה הסכמי התחברות עם ‪ 4‬חברות חלוקה בגין ‪ 4‬אזורי חלוקה‪ :‬נגב גז טבעי (אזור הנגב)‪ ,‬גז טבעי דרום‬
‫(אזור הדרום)‪ ,‬סופר אן‪.‬ג'י (אזור המרכז‪ ,‬חדרה והעמקים) ומרימון (אזור חיפה והגליל)‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הסכם עם חברת ‪( Noksel‬תורכיה) וחברת ‪( STS‬ספרד) לרכישת צנרת להקמת המקטעים החדשים ‪ -‬בחודש‬
‫ינואר ‪ ,2012‬ובסיומו של הליך מכרזי‪ ,‬התקשרה החברה עם חברת ‪( Noksel‬תורכיה) ועם חברת ‪( STS‬ספרד)‪,‬‬
‫בשני הסכמי מסגרת נפרדים לאספקת צנרת‪ .‬סך ההזמנות שנמסרו במהלך שנת ‪ 2013‬הינם בהיקף כולל של כ‪-‬‬
‫‪ 27‬מיליוני אירו‪ ,‬לצורך הקמת המקטעים והקווים החדשים שהוטל עליה להקים מכוח הרישיון‪ .‬בנוסף‪ ,‬במהלך‬
‫שנת ‪ ,2013‬מסרה החברה הזמנות לחברת ‪( Borusan Mannesmann‬תורכיה) בהיקף של כ‪ 12.4-‬מיליוני אירו‪,‬‬
‫במסגרת ההליכים המכרזיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬רוכשת החברה צנרת בקטרים קטנים מ‪ 18"-‬בסבבים תחרותיים‬
‫הכוללים את המציעים ממאגר הספקים שנוצר במכרז‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.1‬‬
‫התקשרויות (המשך)‬
‫(ג) הסכמי הקמה ותכנון (המשך)‬
‫‪.5‬‬
‫בחודש מאי ‪ ,2013‬נחתם הסכם עם חברת דלק אנרגיה לחיבור מתקן ‪ PRMS‬לתחנת הכוח בשורק‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫בחודש אפריל ‪ ,2013‬חתמה החברה על הסכם חלוקה עם מפעל שניב לייצור מוצרי נייר ומפעל פניציה ירוחם‬
‫ליצור זכוכית‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫בחודש יוני ‪ ,2013‬חתמה החברה מול חברת ‪ IPP‬אלון תבור וחברת ‪ IPP‬רמת גבריאל על הסכם לחיבור שתי‬
‫תחנות כוח פרטיות בקוגנרציה‪ 50 ,‬מגה‪-‬וואט כל אחת‪ ,‬האחת באלון תבור והשנייה באזור התעשייה בנילית‪.‬‬
‫שני המקטעים המובילים לתחנות‪ ,‬נילית באורך של ‪ 15‬ק"מ ואלון תבור באורך של ‪ 1.5‬ק"מ‪ ,‬הוכרו בעדכון‬
‫לרישיון החברה (הקמת המקטעים הותנתה בחתימה של צרכן על הסכם הולכה)‪ .‬הקמת חיבורים אלו מותנת‬
‫בסגירה פיננסית של הפרויקטים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫בחודש יוני ‪ ,2013‬החלו העבודות להנחת קו הגז לירושלים מערב (יסודות ‪ -‬מסילת ציון)‪ .‬החברה התקשרה עם‬
‫חברת הקמה בינלאומית אשר זכתה במכרז קבלן ההקמה לפרויקט זה‪ .‬סך ההתקשרות בגין הפרויקט מוערכת‬
‫בסך של כ‪ 60-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫ביום ‪ 21‬ביולי‪ 2013 ,‬נחתם הסכם התחברות למערכת ההולכה עם חברת החלוקה מרימון גז טבעי צפון‪.‬‬
‫‪ .10‬בחודש יולי ‪ ,2013‬נחתמו הסכמים עם חברות הקמת ישראליות להנחת קו הגז במקטע דוברת ‪ -‬ציפורית‪.‬‬
‫עבודת ההקמה החלו בחודש יולי ‪ ,2013‬סך ההתקשרות בגין הפרויקט מוערכת בכ‪ 75-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪ .11‬ביום ‪ 8‬באוגוסט‪ 2013 ,‬נחתם הסכם התחברות למערכת ההולכה מול חברת החלוקה אשר זכתה במכרז‬
‫להקמת מערכת לחלוקת גז באזור חדרה והעמקים‪ ,‬סופר ‪ .NG‬בחודש אוקטובר ‪ ,2013‬החלו העבודות להנחת‬
‫קו הגז במקטע כפר אביב ‪ -‬שורק‪ .‬החברה התקשרה עם חברת הקמה בינלאומית אשר זכתה במכרז קבלן‬
‫ההקמה לפרויקט זה‪ .‬סך ההתקשרות בגין הפרויקט מוערכת בכ‪ 53-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬כמו כן לחברה התקשרות עם‬
‫חברת הקמה בינלאומית להקמת מקטע הקו המזרחי הצפוני (חגית ‪ -‬יד חנה) בעלות מוערכת של כ‪ 148-‬מיליוני‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫‪ .12‬בחודש מאי ‪ ,2014‬החלו עבודות הקמת צנרת ועבודות נלוות בתחנת הקבלה לגז טבעי באשדוד בהתקשרות עם‬
‫חברת הקמה ישראלית‪ .‬סך ההתקשרות בגין הפרויקט מוערכת בכ‪ 8.5-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪ .13‬בחודש מאי ‪ ,2014‬נחתם הסכם עם חברת הקמה ישראלית להנחת קו הגז במקטע נשר ‪ -‬נתב"ג ‪ -‬יד חנה‬
‫(המקטע הדרומי של התוואי המזרחי)‪ .‬עבודות ההקמה החלו בחודש יוני ‪ ,2014‬כשסך ההתקשרות מוערך בכ‪-‬‬
‫‪ 195‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫‪ .14‬בשנת ‪ ,2014‬הרחיבה החברה שתי הזמנות רכש לצנרת עבור הקמת המקטע המזרחי אשר נמסרו בשנת ‪2013‬‬
‫ליצרן הצנרת ‪( Borusan Mannesmann‬תורכיה)‪ :‬הראשונה‪ ,‬להזמנת צנרת גז בקוטר "‪ 36‬בהיקף של כ‪ 440-‬אלפי‬
‫אירו‪ ,‬אשר העמידה את ההזמנה על סך של כ‪ 9-‬מיליוני אירו‪ ,‬והשנייה‪ ,‬להזמנת צנרת מעטפת (‪)Pipe Casing‬‬
‫בקוטר "‪ 48‬בסך של כ‪ 160-‬אלפי אירו אשר העמידה את ההזמנה על סך של כ‪ 1.6-‬מיליוני אירו‪.‬‬
‫‪ .15‬לעניין הסכם בין החברה לבין חברת ‪ ,NBL Eastern Mediterranean Marketing Limited‬לצורך חיבור מערכת‬
‫ההולכה הירדנית לצינור הגז הישראלי‪ ,‬ראה באור ‪27‬טז' אירועים מהותיים בתקופת הדוח‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.2‬‬
‫חשיפות וסיכונים‬
‫‪.1‬‬
‫לעניין החלטת המועצה ביחס לתעריף שקבעה ‪ -‬ראה באור ‪1‬ז' ובאור ‪.27‬‬
‫‪.2‬‬
‫בהתאם לחוק לרישיון ולהסכמים עם המדינה תעביר החברה למדינה או למי שהיא תורה‪ ,‬ללא תמורה‪ ,‬את‬
‫מערכת הגז הטבעי‪ ,‬לרבות כל הזכויות והחובות (להלן ‪ -‬המערכת) עם ביטול הרישיון‪ .‬במקרה זה עלולה‬
‫החברה שלא לעמוד בפירעון של מלוא התחייבויותיה‪.‬‬
‫החברה פעלה להסדרת החשיפה כאמור לצורך גיוס מימון להקמת מערכת ההולכה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ ‬במסגרת התוספת להסכם המשולש‪ ,‬התחייבה המדינה כי היא לא תיתן רישיון הולכה לגורם אחר שיבוא‬
‫במקום החברה‪ ,‬אלא אם כן הגורם האמור יקבל על עצמו את כל חובות החברה וזכויות החברה לפי‬
‫ההסכם המשולש‪.‬‬
‫‪ ‬במסגרת הנפקת אגרות החוב שבוצעה לראשונה בחודש דצמבר ‪ ,2006‬נתקבל מכתב חתום על ידי שר‬
‫האנרגיה והמים והחשב הכללי‪ ,‬לפיו לא יועברו זכויות השימוש במערכת ההולכה אלא לגורם אשר נתקיימו‬
‫לגביו ההוראות הבאות (להלן ‪ -‬הגוף החליף)‪:‬‬
‫הגוף החליף יהיה בעל רישיון הולכה לתקופה שאינה פחותה מיתרת תקופת הרישיון כפי שהיא במועד‬
‫החתימה על המכתב או תקופה של שנתיים לאחר המועד הקבוע להחזר ההלוואה על פי לוח הסילוקין של‬
‫אגרות החוב כנמוך מביניהן‪ .‬הגוף החליף יתקשר בשטר נאמנות עם הנאמן וינפיק אגרות חוב לטובת‬
‫מחזיקי אגרות החוב‪ ,‬הדומים בעיקר תנאיהם המהותיים של שטר הנאמנות ואגרות החוב (לרבות לעניין‬
‫הביטחונות שהועמדו על פיהם)‪ ,‬וייטול על עצמו את יתרת החוב למחזיקי אגרות החוב‪ ,‬כפי שתהיה באותו‬
‫מועד‪ ,‬כנגד ביטול אגרות החוב סדרה א' שהנפיקה החברה‪.‬‬
‫מכתב זה קיבל משנה תוקף בעת הרחבות שבוצעו לאגרות החוב סדרה א' בשנים ‪ 2007‬עד ‪ 2011‬וכן בהנפקת‬
‫אגרות החוב סדרה ב'‪ ,‬סדרה ג' וסדרה ד'‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.3‬‬
‫תביעות תלויות‬
‫כנגד החברה מתנהלים הליכים בבתי משפט‪/‬בוועדות ערר‪/‬בבוררויות בסך נתבע של כעשרות מיליוני ש"ח (לא כולל הליך‬
‫הבירור על פי ההסכם המשולש)‪ .‬ההליכים העיקריים המתנהלים כנגד החברה הינם‪:‬‬
‫א‪ .‬הליך בירור על פי "ההסכם המשולש"‬
‫בהתאם להסכם שנחתם בין המדינה‪ ,‬חח"י והחברה ביום ‪ 10‬בנובמבר‪ 2004 ,‬על תוספותיו (להלן ‪ -‬ההסכם המשולש)‪,‬‬
‫הוטל על חח"י להקים את התוואי הימי של מערכת הולכת הגז הטבעי‪ ,‬ובכלל זה לממן ולנהל את הפרויקט‪ ,‬וכן לשמש‬
‫כמזמין העבודות של הפרויקט‪ .‬בין הצדדים נתגלעו מחלוקות בנוגע להקמת המערכת והסכסוך הועבר להליך של‬
‫הכרעה אצל מנהל רשות החברות הממשלתיות‪ .‬חח"י‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬והחברה והמדינה‪ ,‬מצד שני‪ ,‬הגישו את עמדתן‬
‫למכריע‪ ,‬וכן את תשובתן לנייר העמדה של הצד האחר‪.‬‬
‫טענות מדינת ישראל והחברה כנגד חח"י נוגעות בעיקרן לליקויים בביצוע הקמת המערכת אשר נגרמו על ידי מעשיה‬
‫ו‪/‬או מחדליה של חח"י בביצוע תפקידיה כאמור לעיל‪ .‬טענות חח"י נוגעות בעיקרן להכרה בעלויות והוצאות נוספות‬
‫שהיו לה בפרויקט‪ .‬החברה וחח"י מצויות בדיונים ביניהם בניסיון לקדם פשרה‪ ,‬כאשר עדיין קיימות מחלוקות על‬
‫מספר נקודות בעלות השלכות כספיות‪ .‬במידה ותושג לבסוף פשרה בין החברות‪ ,‬הרי שתוקפה כפוף לאישור המדינה‬
‫(במסגרת "הגוף המוסמך" שהוקם במסגרת ההסכם המשולש או בהיותה צד להסכם המשולש) ו‪/‬או רשות החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬אשר מונתה לשמש כגורם המכריע בעניין כאמור לעיל‪.‬‬
‫במסגרת החלטת המועצה לענייני משק הגז הטבעי ‪ 01/14‬שפורסמה ביום ‪ 24‬ביוני‪ 2014 ,‬צוין כי לחברה יוכרו הוצאות‬
‫בסך של כ‪ 44.4-‬מיליוני ש"ח בגין סיום המחלוקת בין חח"י לבין החברה‪ .‬למרות ההכרה בעלויות שצוינו כאמור‬
‫ובהתאם להחלטה‪ ,‬לא חל עדכון בתעריף ההולכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערר ‪ 905/10‬לאחם נ' נתג"ז‬
‫ביום ‪ 25.4.10‬הוגש ערר לועדת הערר ‪ -‬מחוז צפון‪ ,‬בתביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם למקרקעין שבבעלות סמיר‪ ,‬אמיל‬
‫ונביל לחאם במקטע תל‪-‬קשיש ‪ -‬אלון תבור‪ ,‬בסמוך לקיבוץ דברת‪ ,‬עקב אישור תמ"א ‪/37‬ב' וביצוע העבודות בקרקע‪.‬‬
‫בחוות הדעת השמאית‪ ,‬שצורפה לערר‪ ,‬נטען שלמקרקעין נגרמה ירידת ערך בשיעור של ‪ 4,900,000( $ 1,225,000‬ש"ח)‬
‫עקב פגיעה בפוטנציאל לשינוי ייעוד‪ ,‬ונזק נוסף בשיעור של ‪ 38,803‬ש"ח בגין ביצוע העבודות‪ .‬ביום ‪ 19.7.10‬הוגשה‬
‫תשובת החברה לערר‪ ,‬הנתמכת בחוות דעת שמאית של שמאי החברה‪ ,‬ולפיה לא נגרמה כל ירידת ערך למקרקעין נשוא‬
‫הערר כתוצאה מאישור תמ"א ‪/37‬ב'‪.‬‬
‫ביום ‪ 5.6.12‬ניתנה החלטת ועדת הערר (להלן‪" :‬ההחלטה") לפיה העוררים לא הוכיחו את עילת תביעתם לירידת ערך‬
‫המקרקעין‪ ,‬והחברה היא שהוכיחה כי התכנית לא פגעה בתכונות המקרקעיות של המקרקעין ולכן ועדת הערר דחתה‬
‫לחלוטין את התביעה בגין ירידת הערך‪ ,‬ופסקה כי על החברה לפצות את העוררים בגין הנזק מביצוע העבודות בלבד‬
‫בסך של ‪ 38,803‬ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית‪ .‬בהתאם לכך שולם לעוררים סך של ‪ 46,890‬ש"ח ביום ‪.29.7.12‬‬
‫ביום ‪ 12.9.12‬הגישו ה"ה לחאם ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים‬
‫מנהליים‪ .‬הערעור נסוב על ‪ 3‬טענות מרכזיות כנגד ההחלטה‪ )1 :‬טעויות עובדתיות‪-‬תכנוניות‪ )2 ,‬שגיאות משפטיות‪)3 ,‬‬
‫פגמים דיוניים אשר גרמו לפי הטענה לעיוות דין‪.‬‬
‫ביום ‪ 23‬ביוני ‪ 2014‬דחה בית המשפט המחוזי בצנרת בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים את הערעור‪.‬‬
‫ג‪ .‬ת"א (ת"א) ‪ 2375/07‬אורדן חברה לדייג ושווק נ' מדינת ישראל‬
‫ביום ‪ 5‬בספטמבר ‪ 2007‬הגישו ‪ 29‬דייגי מכמורת בים התיכון תביעת פיצויים בסך של ‪ 35‬מיליוני ש"ח נגד מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬רשות הגז הטבעי‪ ,‬החברה‪ ,‬חברת החשמל וחברת ים תטיס‪ .‬בכתב התביעה נטען‪ ,‬כי בעת שהוכנה תכנית‬
‫המתאר הארצית תמ"א ‪/37‬א‪ ,2/‬ההנחה הייתה כי צינור הגז יהיה טמון בעומק של כ‪ 1-‬מ' מתחת לקרקעית הים ועל כן‬
‫לא תיגרם כל פגיעה בענף הדיג‪ .‬ואילו בפועל‪ ,‬על‪-‬פי הטענה‪ ,‬הונח הצינור שלא לפי התוואי המקורי ולא הוטמן במלואו‬
‫לכל אורכו‪.‬‬
‫עוד נאמר בתביעה‪ ,‬שמיום תחילת העבודות להנחת צינור הגז הימי תוואי אשדוד‪-‬דור‪ ,‬אסר משרד התחבורה על דיג‬
‫מכמורת בקרבת באר הגז של חברת ים תטיס ובקרבת צינור הגז‪ .‬לטענת התובעים‪ ,‬גרם האיסור על דיג להפסד‬
‫הכנסות‪ ,‬שאותו הם תובעים בדרישתם לפיצוי כספי‪.‬‬
‫ביום ‪ 8‬ביולי ‪ ,2014‬דחה בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב את התביעה על כל רכיביה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.3‬‬
‫תביעות תלויות (המשך)‬
‫ד‪ .‬הליך בוררות מפעלי סיד מאוחדים (מחצבת עין אילה) נ' חברת החשמל ואח'‬
‫מערכת ההולכה לגז טבעי במקטע דור ‪ -‬חגית שבוצע על‪-‬ידי חברת החשמל‪ ,‬עוברת בתחום מחצבה פעילה של חברת‬
‫מפעלי סיד מאוחדים בע"מ ("מס"מ")‪ .‬בהסכם שנכרת בין חח"י‪ ,‬החברה ומס"מ להסדרת יחסי הגומלין שבין מס"מ‬
‫לבין מערכת ההולכה‪ ,‬סוכם שמס"מ תגיש לחח"י את דרישתה לפיצויים בגין הקמת מערכת ההולכה בשטחה‪ ,‬ונקבע‬
‫מנגנון לבירור דרישה זו‪ .‬ביום ‪ 14.7.09‬נתקבלה דרישת מס"מ ובה נטען שהמחצבה זכאית לפיצויים בסך ‪19,745,085‬‬
‫ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ריבית ובתוספת הוצאות שכ"ט עו"ד‪ ,‬יועצים ומומחים‪ .‬עילות התביעה של מס"מ‬
‫התמקדו במספר ראשי נזק‪ )1( :‬אובדן רווחים בגין איסור הכרייה בשטח המרוחק עד ‪ 25‬מטרים מקו הצינור; (‪)2‬‬
‫הגבלות בקשר לעוצמת הפיצוצים והפרשי השהייה (‪ )3‬נזקים בשל פיצול המחצבה; (‪ )4‬הוצאות שכ"ט עו"ד‪ ,‬יועצים‬
‫ומומחים (‪ )5‬תוספת עלויות במעבר בין השיטה הקיימת לשיטת הנפצים האלקטרוניים‪.‬‬
‫בהתאם להסכם המשולש (בין המדינה‪ ,‬חח"י ונתג"ז) ובהתאם להסכם עם המחצבה‪ ,‬חח"י היא זו שתנהל את המו"מ‬
‫ואת ההליך המשפטי‪ ,‬אם ייפתח כזה‪ .‬נתג"ז מעורבת בהליך כבעלת הרישיון ובכובעה כחברה ב"גוף המוסמך" שהוקם‬
‫בהתאם להסכם המשולש‪.‬‬
‫עמדתה המרכזית של חח"י היא כי מאחר ולא נותרו כמעט עודפי כרייה בשטח המיועד לכרייה‪ ,‬אין למעשה נזק שנגרם‬
‫ואין מקום לפצות‪ .‬לא כל שכן לגבי שטחים נוספים לגביהם אין כל תב"ע תקפה לכרייה ואין למס"מ זכויות כרייה‬
‫בהם‪ .‬לגבי התביעה לתשלום בגין המעבר לנפצים אלקטרוניים‪ ,‬עמדתה המרכזית של חח"י היא כי מדובר בחישובים‬
‫מוגזמים‪.‬‬
‫בהתאם להוראות ההסכם בין הצדדים‪ ,‬פנו הצדדים לממונה על המכרות במשרד התשתיות כדי שיכריע בדבר מגבלות‬
‫הכרייה‪ .‬ביום ‪ 24.11.2010‬התקבלה חוות דעתו של הממונה על המכרות‪ ,‬במסגרתה חושבו כמויות חומרי הגלם הלא‬
‫מנוצלים‪.‬‬
‫בהתאם להוראות ההסכם‪ ,‬פנו ב"כ מס"מ ביום ‪ 23.12.2010‬לרו"ח גבריאל אשד על מנת שישמש כבורר בין הצדדים‪.‬‬
‫ביום ‪ 24.9.12‬ניתן פסק בוררות במסגרתו חויבה חח"י לשלם למס"מ ‪ 1,393,022‬ש"ח בגין תוספת עלויות לאור המעבר‬
‫בין השיטה הקיימת לשיטת הנפצים האלקטרוניים‪.‬‬
‫בהמשך למשא ומתן שהתקיים בין הצדדים‪ ,‬הגיעו הצדדים להסכמה כי חח"י והחברה תשלמנה למס"מ בנוסף על‬
‫סכום הפיצוי ע"פ פסק הבורר‪ ,‬סכום כולל וסופי של ‪ 1‬מיליוני ש"ח בתוספת מע"מ לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעה‬
‫ו‪/‬או דרישה (יחד עם זאת הסכם פשרה אינו כולל ויתור על כל טענה ו‪/‬או תביעה לפיצוי מסוג כלשהו שתהיה למס"מ‬
‫אם וכלל‬
‫שתקום לה כזו מכוחה של תב"ע חדשה אם תאושר)‪ .‬ביום ‪ 24‬במרס ‪ 2014‬נחתם הסכם פשרה‪ .‬הודעה על הסכם‬
‫הפשרה ובקשה לביטול פסק הבורר הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה‪ .‬ביום ‪ 4‬במאי ‪ 2014‬ניתן פסק דינו של בית‬
‫המשפט המחוזי המבטל את פסק הבורר ונותן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה‪ .‬החברה ביצעה בהתאם הפרשה‬
‫לתביעות‪.‬‬
‫ה‪ .‬ערר קי‪.‬בי‪.‬ע‪ .‬קבוצת בוני ערים בע"מ ("קיביע") לפיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין‬
‫ביום ‪ ,14.7.10‬כחודשיים לאחר חלוף תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לפי סעיף ‪( 28‬ה) לחוק משק הגז הטבעי‪,‬‬
‫התשס"ב‪( 2002-‬להלן‪" :‬החוק") וסעיף ‪( 197‬ב) לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬התשכ"ה‪( 1965-‬להלן‪" :‬חוק התו"ב")‪ ,‬הגישה‬
‫קיביע לשר הפנים‪ ,‬בקשה לפי סעיף ‪( 197‬ב) לחוק התו"ב‪ ,‬להארכת מועד להגשת תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך‬
‫מקרקעין עקב תת"ל‪ ,23/‬תחנת כח בקוגנרציה ותוואי למערכת הולכה לגז טבעי לתחנה במתחם סולבר‪ ,‬באזור תעשיה‬
‫אשדוד (להלן‪" :‬התכנית")‪ ,‬בסך של ‪( ₪ 6,780,000‬להלן‪" :‬הבקשה")‪.‬‬
‫בהתאם להוראות סעיף ‪( 28‬ה) לחוק‪ ,‬החברה היא הגורם שאמור לשפות את הועדה המקומית לתו"ב‪ ,‬אשדוד (להלן‪:‬‬
‫"הועדה המקומית")‪ ,‬במידה ויוארך המועד להגשת תביעה בגין התכנית והיא תוגש על ידי קיביע כנגד הועדה‬
‫המקומית ובמידה והועדה המקומית תחליט לקבל את התביעה בקשר עם ייעוד המקרקעין למיתקן גז‪.‬‬
‫ביום ‪ 3.7.13‬התקבלה החלטת שר הפנים לפיה נדחתה הבקשה (להלן‪" :‬ההחלטה")‪.‬‬
‫ביום ‪ 22.8.13‬הוגשה על ידי קיביע לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"ץ ‪ )5761/13‬עתירה כנגד שר הפנים‪ ,‬הועדה‬
‫המקומית והחברה למתן צו על תנאי‪ ,‬לביטול ההחלטה (להלן‪" :‬העתירה")‪.‬‬
‫ביום ‪ ,2.10.14‬בעקבות המלצת בג"ץ‪ ,‬נמחקה העתירה‪ ,‬ונקבע כי שר הפנים ישקול שוב את הבקשה‪.‬‬
‫קיביע‪ ,‬הועדה המקומית והחברה הגישו את טענותיהן לשר הפנים‪ .‬על שר הפנים ליתן את החלטתו בבקשה עד ליום‬
‫‪.1.3.15‬‬
‫‪65‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.3‬‬
‫תביעות תלויות (המשך)‬
‫ביום ‪ 9.3.15‬הודיעה נציגת שר הפנים כי בכוונת שר הפנים להגיש בקשה לארכה למתן החלטתו‪ .‬ביום ‪ 16.3.15‬הגישה‬
‫קיביע בקשה לחידוש הדיון בעתירה ועל המשיבים ליתן תגובתם לבקשה הנ"ל עד ליום ‪.26.4.15‬‬
‫בשל השלב המקדמי של התיק‪ ,‬בטרם הוארך המועד להגשת תביעה בגין התכנית‪ ,‬בטרם הגשתה על ידי קיביע כנגד‬
‫הועדה המקומית ובטרם קבלת התביעה‪ ,‬אם וככל שיתקיים כל הנ"ל‪ ,‬ומאחר ומדובר בנושאים מקצועיים וטרם‬
‫נערכה חוות דעת שמאית מטעם החברה‪ ,‬לא ניתן להעריך כעת את סיכויי התביעה‪ ,‬אם וכאשר תוגש‪ .‬יחד עם זאת‬
‫יצוין‪ ,‬כי לפי מדידה שנעשתה מטעם החברה קיימת חפיפה בין תוואי מערכת ההולכה לפי התכנית וקווי הבניין‬
‫מהתוואי‪ ,‬לבין חלק מהמקרקעין‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בהתאם להערכה ראשונית של שמאי מטעם החברה‪ ,‬הסכום אותו תידרש החברה לשלם‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫אם וככל שייקבע כי נגרמה פגיעה למקרקעין‪ ,‬הוא בגבולות של כ‪ 1.6-‬מיליוני ש"ח‪ .‬החברה ביצעה בהתאם הפרשה‬
‫לתביעות‪.‬‬
‫ו‪ .‬תביעת קיביע לפיצויים מהחברה‬
‫ביום ‪ 4.5.14‬הגישה קיביע לבית משפט השלום בתל אביב‪ ,‬תביעה כספית נגד החברה‪ ,‬לתשלום פיצויים בסך של‬
‫‪ ,₪ 2,000,000‬בגין עילות נזיקיות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מצג כוזב‪ ,‬התרשלות והפרת חובה חקוקה‪ .‬בתביעה נטען כי בשל מעשיה‬
‫ו‪/‬או מחדליה של החברה‪ ,‬נפגעו מקרקעי קיביע מהתכנית כאמור לעיל ונמנעה מקיביע האפשרות להגיש תביעה לפני‬
‫חלוף תקופת ההתישנות להגשתה לפי סעיף ‪ 197‬לחוק התו"ב‪ .‬עוד צויין כי אילו תתקבל העתירה‪ ,‬שומרת קיביע על‬
‫זכותה לעתור לתיקון כתב התביעה באופן שלא תיפרע פעמיים‪.‬‬
‫ביום ‪ 5.6.14‬הוגשה בקשה מטעם החברה לסילוק התביעה על הסף‪ .‬בבקשה טענה החברה כי למעשה מדובר בהגשת‬
‫תביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם למקרקעין על ידי תכנית לפי סעיף ‪ 197‬לחוק התו"ב‪ ,‬כי התקופה להגשת תביעה זו‬
‫חלפה‪ ,‬ועל כן התביעה התיישנה‪ .‬החברה טענה עוד‪ ,‬כי מדובר בנסיון לעקוף‪ ,‬באמצעות תביעה נזיקית‪ ,‬את תקופת‬
‫ההתיישנות של שלוש שנים שנקבעה בחוק התו"ב להגשת תביעה מסוג זה‪ ,‬וכי חוק התו"ב מהווה הסדר חקיקה‬
‫ספציפי הגובר והחל בעניין זה‪ ,‬ועל כן יש לסלק את התביעה על הסף‪.‬‬
‫לאור פסק הדין הנ"ל של בג"ץ בעתירה (ראה סעיף ד' לעיל) מיום ‪ 2.10.14‬והעובדה כי בסופו של דבר תיתכן הגשת‬
‫תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין על ידי קיביע (שאז תתייתר התביעה הנזיקית)‪ ,‬ביקשה קיביע מבית משפט‬
‫השלום בתל‪-‬אביב‪ ,‬בהסכמת החברה‪ ,‬לעכב את ההליכים בתביעה הנזיקית עד לחודש מרץ ‪ ,2015‬בו צפויה להתקבל‬
‫החלטת שר הפנים בבקשה‪ ,‬כאמור בסעיף ד' לעיל‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬ביום ‪ ,5.10.14‬התקבלה החלטת בית משפט השלום על עיכוב ההליכים בתביעה הנזיקית עד ליום ‪,15.3.15‬‬
‫כמבוקש‪ .‬ביום ‪ ,17.3.15‬לבקשת הצדדים‪ ,‬האריך בית המשפט את עיכוב ההליכים בתיק עד ליום ‪.15.6.15‬‬
‫בכל מקרה והיות והחברה לא תכננה ו‪/‬או יזמה את התכנית וכי התביעה מבוססת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על טענה להסתמכות‬
‫קיביע על מכתב מתכנני התכנית‪ ,‬בכוונת החברה להגיש הודעת צד ג' כנגד מתכנן ו‪/‬או יזם התכנית‪ ,‬אם וככל שתביעה‬
‫זו תתנהל‪.‬‬
‫כאמור בבאור ‪()3(18‬ה) לעיל‪ ,‬טרם נערכה חוות דעת שמאית מטעם החברה‪ ,‬אך בשלב זה נמצא‪ ,‬כי קיימת חפיפה‬
‫מסוימת בין התוואי לבין המקרקעין‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשלב מיקדמי זה של התביעה‪ ,‬לא ניתן להעריך‪ ,‬אם בכלל ובאיזו מידה‪,‬‬
‫ניתן יהיה לייחס אחריות בנזיקין למי מהצדדים המעורבים‪ .‬לאור האמור לעיל‪ ,‬לא ניתן להעריך כעת את סיכויי‬
‫התביעה אם וכאשר תחודש‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬כאמור בבאור ‪()3(18‬ה) לעיל‪ ,‬בהתאם להערכה ראשונית של שמאי מטעם החברה‪ ,‬הסכום אותו תידרש‬
‫החברה לשלם‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬אם וככל שייקבע כי נגרמה פגיעה למקרקעין‪ ,‬הוא בגבולות של כ‪ 1.6-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫כאמור בבאור ‪()3(18‬ה) לעיל‪ ,‬החברה ביצעה בהתאם הפרשה לתביעות‪.‬‬
‫ז‪ .‬ערר ‪ 9120/10‬הדר מאיר נ' נתג"ז ואח'‬
‫יום ‪ 20.9.2010‬הגיש הדר מאיר ערר לועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז חיפה כנגד חברת החשמל לישראל‬
‫בע"מ והחברה‪ .‬עניינו של הערר בנזקי אבק שנגרמו (לטענת העורר) למטעים שבבעלותו בגין מעבר משאיות לשם ביצוע‬
‫העבודות בתוואי הפרויקט‪ .‬סך הנזק הנטען על ידי הדר מאיר (בהתאם להודעת ערר מתוקנת שהוגשה מטעמו) עומד‬
‫על סך של ‪ 1,474,420‬ש"ח‪ .‬חברת החשמל לישראל בע"מ והחברה הגישו כתבי תשובה מטעמן ביום ‪ ,2.1.2011‬שעיקרם‬
‫דחיית כל טענות העורר‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.3‬‬
‫תביעות תלויות (המשך)‬
‫ביום ‪ 4.4.2012‬הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם מאיר הדר‪ .‬ביום ‪ 12.9.2012‬הוגשו תצהירי עדות ראשית וחוות דעת‬
‫נגדית מטעם חברת החשמל‪ .‬ביום ‪ 18‬בפברואר ‪ 2013‬הודיעה ב"כ העורר מאיר הדר לועדת הערר על כשלון המשא ומתן‬
‫וביקשה לקבוע מועד לשמיעת ההוכחות בתיק‪ .‬ביום ‪ 24‬באפריל ‪ 2013‬התקיים דיון קדם הוכחות ‪ ,‬לפיו במידת הצורך‬
‫ימונה מומחה מטעם הועדה‪ .‬ביום ‪ 12‬ביוני ‪ 2013‬התקיים סיור בשטח על ידי ועדת הערר‬
‫ונציגי הצדדים‪ ,‬אשר בסופו הודיע יו"ר ועדת הערר כי הוא מציע לצדדים הסדר פשרה לפיו ועדת הערר תפסוק פיצוי‬
‫לעורר הסכום שלבין ‪ 200,000‬ש"ח ל‪ 500,000-‬ש"ח ‪ .‬העורר הודיע כי הוא מקבל את הצעת הועדה‪,‬אך החברה וחח"י‬
‫הודיעו כי אינן מקבלות את הצעת הועדה‪ .‬לאור סכום התקרה שהציבה ועדת הערר בהצעת הפשרה כאמור‪ ,‬ההחברה‬
‫בהתבסס על חוות דעת יועציה המשפטיים של החברה הינה כי הסכום שיפסק אינו צפוי לעלות על סך של כ‪ 500-‬אלפי‬
‫ש"ח‪ .‬בהתאם להסכם המשולש בין המדינה‪ ,‬חח"י והחברה‪ ,‬חח"י היא זו שאחראית לניהול ההליך המשפטי ותישא‬
‫בתשלום הפיצויים אם ייקבעו כאלה‪ .‬החברה תהיה מעורבת בהליך כבעלת הרשיון ובכובעה כחברה ב"גוף מוסמך"‬
‫שהוקם בהתאם להסכם המשולש‪.‬‬
‫ביום ‪ 26‬בנובמבר‪ 2013 ,‬הגיעו הצדדים להסכם לסיום המחלוקת בתיק מאיר הדר‪ ,‬לפיו מבלי להודות באחריות‪,‬‬
‫בחבות או בטענות כלשהן‪ ,‬ישולם לעורר סכום כולל וסופי של ‪ 215‬אלפי ש"ח‪ ,‬לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעה ו‪/‬או‬
‫דרישה ו‪/‬או טענה בקשר עם העבודות ו‪/‬או הנזקים נשוא הערר‪ .‬נכון ליום ‪ 3‬בפברואר‪ 2014 ,‬נחתם ההסכם על ידי‬
‫חח"י‪ ,‬החברה והעורר‪ .‬החברה ביצעה בהתאם הפרשה לתביעות‪.‬‬
‫ח‪ .‬דרישת משאב פיתוח וייזום בע"מ‪ ,‬חיפה כימיקלים דרום בע"מ ואגן יצרני כימיקלים בע"מ ומכתשים מפעלים‬
‫כימיים בע"מ להפסקת תשלום דמי קיבולת [מוצג אף שטרם הגיע להליך משפטי]‬
‫ביום ‪ 27.12.2011‬התקבל במשרדי החברה מכתב מאת משאב פיתוח וייזום בע"מ‪ ,‬חיפה כימיקלים דרום בע"מ ואגן‬
‫יצרני כימיקלים בע"מ ומכתשים מפעלים כימיים בע"מ ("החברות")‪ ,‬שחתמו על הסכם הולכה עם החברה‪ .‬על פי‬
‫הנטען‪ ,‬בשל סדרת הפיצוצים בצנרת הגז במצרים‪ ,‬ובשל הודעתה של שותפות "ים תטיס" כי אין ביכולתה להמשיך‬
‫ולספק גז טבעי‪ ,‬אין החברות עושות שימוש בגז טבעי במתקניהן‪ ,‬ולפיכך מתקיים אירוע כוח עליון על פי הסכם‬
‫ההולכה‪ .‬על פי הוראות הסכם ההולכה‪ ,‬במקרה של כוח עליון פטורות החברות מתשלום דמי קיבולת במשך שבועיים‬
‫ימים בלבד‪ ,‬וביתר התקופה בה נמשך אירוע הכוח העליון עליהן לשלם את מלוא דמי הקיבולת‪ ,‬הגם שהגז הטבעי אינו‬
‫מוזרם לאתריהן‪ .‬בפניית החברות נטען כי ההסכם הינו חוזה אחיד‪ ,‬וכי הוראות ההסכם הנוגעות לכוח עליון הינן‬
‫תניות מקפחות בחוזה אחיד‪ ,‬ודינן להתבטל‪ .‬במכתב מוצע לקיים פגישה בטרם יפנו החברות לערכאות‪.‬‬
‫ביום ‪ 7.2.2012‬הגיבה החברה כי הסכם ההולכה שחתמו החברות עם החברה איננו חוזה אחיד‪ ,‬וממילא נדחית הטענה‬
‫בדבר תנאי מקפח; תנאי ההסכם נקבעו לאחר תהליך במסגרתו נשמעו באופן מלא‪ ,‬בעל פה ובכתב עמדות החברות‪,‬‬
‫קוים שימוע על ידי רשות הגז‪ ,‬ובסיומו קבעה רשות הגז את נוסח ההסכם; במסגרת קיומו של הסכם הולכה עם כל‬
‫אחת מהחברות הוקמה עבורן במיוחד תשתית הולכת גז טבעי‪ ,‬הכרוכה בעלות אדירה‪ ,‬ותנאי ההסכם משקפים עלויות‬
‫שימוש ארוך טווח; החברות מנסות לבצע "מקצה שיפורים" ולהביא לשינוי הוראות ההסכם והקצאת הסיכונים‬
‫במסגרתו; לאור מאפייניו הייחודיים של משק הגז הטבעי‪ ,‬חלוקת הסיכונים שנקבעה בהסכם ההולכה סבירה‬
‫ומקובלת‪ ,‬ודומה לתנאים המקובלים בהסכמים מסוג זה במדינות אחרות‪ .‬עוד נאמר במכתב‪ ,‬כי החברה מסכימה‬
‫לקיים הידברות עם החברות‪ .‬בתקופת הדיווח נחתמו הסכמים עם חברות משאב פיתוח וייזום בע"מ וחיפה כימיקלים‬
‫דרום בע"מ‪ ,‬נכון ליום המאזן שולמו סך של ‪ 326‬אלפי ש"ח‪ ,‬החברה ביצעה הפרשה בספרים על יתרת החוב‪.‬‬
‫ט‪ .‬ערר ‪ 404/07‬איתן אוריאלי ובניו נ' נתיבי הגז‬
‫ביום ‪ 17‬בספטמבר ‪ 2007‬הגישה העוררת‪ ,‬חברה העוסקת בעיבוד חקלאי‪ ,‬ערר לוועדת הערר ‪ -‬מחוז מרכז‪ ,‬על החלטת‬
‫החברה לדחות את דרישתה לפיצויים לפי סעיף ‪ 53‬לחוק משק הגז הטבעי בגין נזקים שנגרמו לה‪ ,‬לטענתה‪ ,‬עקב הנחת‬
‫מערכת ההולכה במקטע אשדוד‪-‬גזר‪ .‬לטענת העוררת‪ ,‬מגיעים לה פיצויים בסכום של ‪ 5.2‬מיליוני ש"ח בגין אבדן‬
‫רווחים ממכירת שתילי עצים שגידלה בתוואי הצינור‪ ,‬ושנעקרו במהלך ביצוע העבודות‪ .‬עמדת החברה שוללת לחלוטין‬
‫את דרישת הפיצויים‪ .‬עמדתה של החברה יסודה בכך שהעוררת שכרה שטח החופף בדיוק לתוואי הצינור ונטעה בו את‬
‫השתילים סמוך מאוד לפני תחילת העבודות‪ ,‬ביודעה כי צפויות להתבצע בו עבודות במטרה ליצור באופן מלאכותי‬
‫זכות לפיצויים‪ .‬ועדת הערר הורתה להעביר את הסוגיה להכרעת שמאי מכריע‪ ,‬שיקבע אם מדובר בגידולים פיקטיביים‬
‫או רגילים‪ ,‬ומה הפיצוי המגיע‪ ,‬ככל שמגיע‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.3‬‬
‫תביעות תלויות (המשך)‬
‫ביום ‪ 5‬בספטמבר ‪ 2010‬נתן השמאי את חוות דעתו לפיה יש במעשי העוררת משום הסתכנות מתוך בחירה‪ ,‬קרה‬
‫ומחושבת‪ ,‬שאינה בתום לב‪ .‬השמאי ערך תחשיב של הנזק הממוני שנגרם לעוררת בסכום של ‪ 331,000‬ש"ח‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מדגיש שהוא עושה זאת למרות שנדרש לחשב את שיעור הנזק רק אם מדובר בגידולים "רגילים"‪ ,‬וקובע כי יש גם‬
‫במקרה כזה להפחית את הנזק לסכום של ‪ 110,000‬ש"ח‪ .‬בעקבות חוות הדעת פנתה החברה לוועדת הערר וביקשה‬
‫לפסוק לזכותה הוצאות‪ ,‬שכן להבנתה משמעות חוות הדעת היא קבלת עמדת החברה בערר‪ .‬העוררת בתגובה כתבה‬
‫לוועדה שלדעתה חוות הדעת השמאית לא סיימה את הדיון בערר וביקשה לקיים דיון בפני הוועדה‪ .‬החלטת ועדת‬
‫הערר טרם התקבלה‪.‬‬
‫י‪ .‬ערר לולה נורטמן ואחרים‬
‫ביום ‪ 9.10.2012‬הוגשה לועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה במחוז המרכז‪ ,‬תביעה לפיצויים בסך של ‪4,089,199‬‬
‫ש"ח בגין נזק שנגרם לטענת העוררים למקרקעין שבבעלותם שבסמוך לגדרה‪ .‬לערר צורפה חוות דעת שמאית לגבי‬
‫סכום הנזק הנטען הנ"ל‪ .‬עילות התביעה המובאות על ידי העוררים כמבססות‪ ,‬לשיטתם‪ ,‬את סכום תביעתם‪ ,‬הינן‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬פגיעה במקרקעין לפי סעיף ‪ 28‬לחוק משק הגז הטבעי (להלן‪" :‬החוק") עקב אישור תמ"א ‪/37‬א'‪( 1/‬להלן‪:‬‬
‫"התכנית")במקרקעין בעלי פוטנציאל לשינוי ייעוד‪ ,‬אי מתן הודעת כניסה למקרקעין לפי סעיף ‪ 50‬לחוק‪ ,‬הסגת גבול‪,‬‬
‫הפרת חובה חקוקה‪ ,‬הפקעת זיקת הנאה ללא תשלום פיצויי הפקעה‪ ,‬תביעה לדמי שימוש ראויים‪ ,‬פגיעה בקניין‪,‬‬
‫עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬הפרת חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחרותו‪ ,‬אפליה לעומת חברות תשתית אחרות וניזוקים‬
‫אחרים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ביום ‪ 2.1.13‬הוגשה תשובת החברה לערר‪ ,‬לפיה יש לדחות את הערר על הסף‪ ,‬שכן התביעה לפי סעיף ‪ 28‬לחוק‬
‫התיישנה‪ ,‬ולחילופין‪ ,‬לדחות את הערר לגופו‪ ,‬שכן לטענת החברה לא הוכחו העילות הנטענות על ידי העוררים‪ ,‬ולא‬
‫נגרם לעוררים כל נזק‪ ,‬לרבות לא לפי סעיפים ‪ 28‬ו‪ 53-‬לחוק‪ .‬תשובת החברה נתמכת בחוות דעת שמאית מטעם‬
‫החברה‪ ,‬לפיה לא נגרמה כל ירידת ערך למקרקעין נשוא הערר‪ ,‬כתוצאה מאישור התכנית‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.6.14‬התקיים דיון בערר‪ ,‬בו טענו הצדדים‪ ,‬בין היתר לעניין זכויות חלק מהעוררים במקרקעין‪ ,‬התיישנות‬
‫התביעה‪ ,‬מסירת הודעות כניסה לעוררים‪ ,‬ולגבי הסף הנדרש להעברה לשמאי מייעץ‪ .‬בסיום הדיון ניתנה החלטת ועדת‬
‫הערר כי ייקבע דיון נוסף בו תתבצע בדיקה לגבי כל עורר ועורר‪ ,‬בן באשר לזכויותיו במקרקעין והן באשר למועד ואופן‬
‫מסירת הודעת הכניסה‪ .‬כן נקבע כי על העוררים להגיש טבלה המרכזת נתונים אלה לגביהם עד ליום ‪ 31.7.14‬ולאחר‬
‫מכן לחברה תהא זכות תגובה לטבלה הנ"ל‪ .‬לאחר הדיון פנה ב"כ העוררים לב"כ החברה וביקש לקבל את הצעת‬
‫החברה לפיצוי בהסכם פשרה‪ .‬בעקבות זאת נשלחה לב"כ העוררים טיוטת הסכם פשרה וטבלה המפרטת את סכומי‬
‫הפיצויים לעוררים בסכומים המופרטים בשומת השמאי משנת ‪ 2005‬בגין איסור נטיעה וטיוב הקרקע עבור חלקי‬
‫העוררים במקרקעין‪ ,‬בתוספת ריבית והצמדה‪ .‬טרם התקבלו הערותיו והסכמתו החתומה של ב"כ העוררים‪.‬‬
‫מאז הדיון ניהלו הצדדים מו"מ לפשרה‪ .‬בגובה הסכומים המפורטים בשומת השמאי גולדשטיין ז"ל משנת ‪ 2005‬בגין‬
‫איסור נטיעה וטיוב קרקע עבור חלקי העוררים במקרקעין‪ ,‬בתוספת ריבית והצמדה (סך של כ‪ ₪ 30,000-‬נכון להיום)‪.‬‬
‫ביום ‪ 22.10.14‬נחתם בין הצדדים הסכם פשרה וביום ‪ 26.10.14‬ניתן להסכם הפשרה תוקף של החלטה על ידי ועדת‬
‫הערר‪ .‬לפי הסכם הפשרה‪ ,‬כנגד סילוק כל טענות העוררים בערר ומבלי להודות בטענות‪ ,‬בחבות או באחריות‪ ,‬החברה‬
‫תשלם לעוררים סך כולל של ‪ 30,630‬ש"ח‪ ,‬שהינו הסך הכולל של הסכומים המפורטים בשומת השמאי גולדשטיין ז"ל‬
‫משנת ‪ 2005‬בגין איסור נטיעה וטיוב קרקע עבור חלקי העוררים במקרקעין‪ ,‬בתוספת ריבית והצמדה למועד חתימת‬
‫ההסכם‪.‬‬
‫יא‪ .‬ערר רולן בע"מ לפיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין‬
‫ביום ‪ 8.8.13‬התקבלה בחברה דרישה מאת עו"ד משה כהן ושות'‪ ,‬בצירוף חוו"ד שמאית‪ ,‬בשם חברת רולן בע"מ‪ ,‬בעלת‬
‫זכויות בחלקה ‪ 78‬בגוש ‪ ,11637‬לתשלום פיצויים בסך של ‪ 11,000,000‬ש"ח‪ ,‬בגין פגיעה נטענת על ידי תמ"א ‪/37‬א'‪4 /2/‬‬
‫(מכלול ימי ויבשתי דור – חיפה) לפי סעיף ‪ 28‬לחוק משק הגז הטבעי‪ ,‬תשס"ב‪.2002-‬‬
‫ביום ‪ 6.10.13‬ניתנה תשובת החברה לפיה הדרישה נדחית‪ ,‬בין היתר מחמת העדר זכויות במקרקעין‪ ,‬התיישנות‪ ,‬העדר‬
‫פגיעה ואי ירידת ערך מקרקעין‪.‬‬
‫ביום ‪ 11.11.13‬הוגש לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה‪ ,‬מחוז חיפה‪ ,‬ערר על תשובת החברה‪.‬‬
‫ביום ‪ 20‬בינואר ‪ 2014‬התקבלה החלטת ועדת הערר‪ ,‬לפיה נמחק הערר על הסף‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.3‬‬
‫תביעות תלויות (המשך)‬
‫יב‪ .‬עתירת קיבוץ רגבים לביטול החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן‪" :‬המועצה הארצית") לאישור תמ"א‬
‫‪/37‬ב'‪8/‬‬
‫עתירת קיבוץ רגבים לביטול החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה לאישור תמ"א ‪/37‬ב'‪( 8/‬קו מזרחי) ‪ -‬קיבוץ רגבים‬
‫הוא קיבוץ הממוקם ממזרח לכביש ‪ .6‬לפי התכנית‪ ,‬באזור רגבים‪ ,‬השתנה תוואי מערכת ההולכה המאושר לפי תמ"א‬
‫‪/37‬ב'‪ ,‬אשר תוכנן לעבור ממערב לכביש ‪ ,6‬לתוואי שיעבור ממזרח לכביש ‪ ,6‬קרוב יותר לרגבים‪.‬‬
‫לעניין מעבר התוואי בסמוך לרגבים הוחלט לאשר את התוואי שיעבור ממזרח לכביש ‪ ,6‬קרוב יותר לרגבים‪ ,‬וכן כי‬
‫תחום הסקירה יצומצם ככל הניתן‪ ,‬באופן שלא יחפוף לשטח רגבים (להלן‪" :‬ההחלטה")‪.‬‬
‫ביום ‪ 27.2.14‬הוגשה על ידי רגבים לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"ץ ‪ )1517/14‬עתירה כנגד המועצה הארצית‪,‬‬
‫הולנת"ע‪ ,‬הועדה המחוזית לתכנון ולבניה‪ ,‬מחוז חיפה‪ ,‬הועדה המקומית לתכנון ולבניה מנשה ‪ -‬אלונה (להלן‪" :‬הועדה‬
‫המקומית") והחברה‪ ,‬למתן צו על תנאי (ובהמשך לצו החלטי)‪ ,‬לביטול ההחלטה‪ ,‬ולחילופין להורות כי המועצה‬
‫הארצית ו‪/‬או הולנת"ע ישובו וידונו בחלופות לתוואי הרלוונטי (להלן‪" :‬העתירה")‪.‬‬
‫ב עתירה נטען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי מעבר התוואי בחלופה המאושרת‪ ,‬הינו בקרבה יתרה לרגבים‪ ,‬יוצר סכנה בטיחותית‬
‫ופגיעות חקלאיות ותכנוניות‪ ,‬יסודו בחשד בלתי מבוסס שלא נבדק להמצאות קברים וכן בכדי להימנע מכריתת עצים‬
‫מוגנים בתוואי המאושר לפי תמ"א ‪/37‬ב'‪ ,‬וכי לא נשקלו כראוי החלופות שהוצגו ואף הומלצו על ידי הועדה המחוזית‬
‫לתכנון ולבניה‪ ,‬מחוז חיפה‪ ,‬הועדה המקומית והחוקר לעניין השגות שמונה על ידי המועצה הארצית (כגון מעבר‬
‫התוואי בקידוח אופקי מתחת לגבעה המיוערת שממזרח לכביש ‪.)6‬‬
‫העתירה נקבעה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים ביום ‪ 29.10.14‬ועל המשיבות להגיש תגובתן לעתירה לכל‬
‫המאוחר ‪ 21‬יום לפני מועד הדיון‪ .‬ביום ‪ 10.4.14‬הוגשה על ידי רגבים בקשה למתן צו ביניים למניעת כניסת החברה‬
‫לביצוע העבודות להקמת מערכת ההולכה בתוואי נשוא העתירה עד להכרעה בעתירה (להלן‪" :‬הבקשה")‪ ,‬ובג"צ קבע כי‬
‫על המשיבות להגיש תגובה לבקשה עד ליום ‪.15.5.14‬‬
‫עמדת החברה כפי שבאה לידי ביטוי בתגובתה המפורטת לבקשה ובתגובתה המקדמית לעתירה שהוגשה לבג"צ היא‪,‬‬
‫בתמצית‪ ,‬כי יש לדחות את הבקשה והעתירה מאחר ואין עילה להתערב בתוואי המאושר לפי התכנית‪ ,‬סיכויי העתירה‬
‫נמוכים‪ ,‬והנזק העלול להיגרם לחברה ממתן צו ביניים עולה עשרות מונים על הנזק העלול להיגרם לרגבים מאי מתן‬
‫הצו‪.‬‬
‫ביום ‪ 26.5.14‬ניתנה החלטת בג"ץ לפיה‪ ,‬מאחר ופעולות ההכנה לכניסה והכניסה למקרקעין אינן בלתי הפיכות‪ ,‬נדחתה‬
‫לפי שעה הבקשה‪ .‬העתירה נקבעה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים ביום ‪.29.10.14‬‬
‫ביום ‪ 24.11.2014‬ניתנה החלטת בג"ץ לפיה יש לדחות את העתירה‪.‬‬
‫יג‪ .‬עררים ‪ 927 - 921 /13‬אוסאמה אחמד אמארה ואח' ‪ -‬קו ציפורית‬
‫(גוש ‪ 17384‬חלקות ‪ 67 ,66 ,64‬ו‪ 72-‬ובגוש ‪ 17385‬חלקות ‪ 55‬ו‪)57-‬‬
‫ביום ‪ 29.7.13‬התקבלה בחברה דרישה לפיצויים לפי סעיפים ‪ 28‬ו‪ 53-‬לחוק‪ ,‬בצירוף חוות דעת שמאית‪ ,‬עקב תמ"א‬
‫‪/37‬ב‪( 5/‬קטע בית קשת ‪ -‬ציפורית) אשר אושרה למתן תוקף ביום ‪ 11.6.2012‬ועקב הקמת מערכת ההולכה במקרקעין‪,‬‬
‫בסך כולל של ‪ 505,450‬ש"ח (נכון ליום ‪.)26.6.12‬‬
‫ביום ‪ 23.9.13‬נשלחה תשובת החברה לפיה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הדרישה לפיצויים לפי סעיף ‪ 28‬לחוק נדחית שכן‪ ,‬בהתאם‬
‫למכתבו של שמאי החברה‪ ,‬לא נגרמה ירידת ערך למקרקעין וכי הדרישה לפיצויים לפי סעיף ‪ 53‬לחוק נדחית‪ ,‬מאחר‬
‫והנזק הנטען טרם נגרם והדרישה מוקדמת‪.‬‬
‫ביום ‪ 10.11.13‬הוגשו ‪ 6‬עררים לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה מחוז הצפון‪( ,‬אחד לכל חלקה) על תשובת‬
‫החברה לדרישה כאמור‪ ,‬בהם תוקן הסכום הכולל לסך של ‪ 556,950‬ש"ח (נכון ליום ‪ )26.6.12‬מתוכם ‪ 10,800‬ש"ח בגין‬
‫פגיעה במחוברים ו‪ 546,150 -‬ש"ח בגין ירידת ערך מקרקעין‪.‬‬
‫ביום ‪ 23.1.14‬הגישה החברה תשובה לערר בצירוף חוות דעת שמאי‪ ,‬לפיה לא נגרמה ירידת ערך מקרקעין ולכל היותר‬
‫נגרם נזק בגין פגיעה במחוברים ואיסור נטיעה בסך של ‪ 11,200‬ש"ח למחוברים‪.‬‬
‫לאור עמדת השמאי מטעם החברה‪ ,‬סיכוי הערר בעילת ירידת הערך להתקבל הם‪ ,‬להערכת יועציה המשפטיים של‬
‫החברה‪ ,‬פחות מ‪.50%-‬‬
‫‪69‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 18‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות (המשך)‬
‫‪.3‬‬
‫תביעות תלויות (המשך)‬
‫יד‪ .‬עררים מס' ‪ 910/14‬ו‪( 911/14-‬משפחת חטיב) לפיצויים בגין טענה לירידת ערך מקרקעין ובגין נזק למחוברים‬
‫(ציפורית)‬
‫ביום ‪ 20.02.14‬התקבלה בחברה דרישה לפיצויים לפי סעיפים ‪ 28‬ו‪ 53-‬לחוק‪ ,‬בצירוף חוות דעת שמאית‪ ,‬בגין ירידת‬
‫ערך נטענת למקרקעין הידועים כחלקות ‪ 35‬ו‪ 90-‬בגוש ‪ 17384‬שמצפון לכביש ‪ 77‬באזור כפר כנא (להלן‪:‬‬
‫"המקרקעין") עקב תמ"א ‪/37‬ב‪( 5/‬בית קשת ‪ -‬ציפורית) אשר אושרה למתן תוקף ביום ‪ ,11.6.2012‬ובגין נזקים‬
‫פיזיים למחוברים עקב העבודות להקמת מערכת ההולכה במקרקעין‪ ,‬בסך כולל של ‪( ₪ 667,500‬נכון ליום ‪,)26.6.12‬‬
‫מתוכם ‪ 648,500‬בגין ירידת ערך מקרקעין ו‪ 19,000 -‬בגין פגיעה ב‪ 54-‬עצים מסוגים שונים‪.‬‬
‫ביום ‪ 13.4.14‬נשלחה תשובת החברה לפיה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הדרישה לפיצויים לפי סעיף ‪ 28‬לחוק נדחית שכן‪ ,‬בהתאם‬
‫למכת בו של שמאי החברה‪ ,‬לא נגרמה ירידת ערך למקרקעין‪ ,‬וכי לגבי הפגיעה במחוברים יש לפנות לשמאי מטעם‬
‫החברה בנוגע לפיצוי‪.‬‬
‫ביום ‪ 19.5.14‬הוגשו עררים על דחיית הדרישה הנ"ל‪ ,‬לוועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה במחוז נצרת‪ .‬על החברה‬
‫להגיש תשובתה עד ליום ‪ .31.7.14‬בעניין המחוברים‪ ,‬לפי אישור העתקה שהתקבל מהקבלן‪ ,‬הועתקו ‪ 13‬עצים בלבד‬
‫והושארו ברשות המעבד‪ .‬לפי תשובת החברה‪ ,‬הוצע לעוררים פיצוי בסך של כ‪ 39-‬אלף ‪ ₪‬בגין מגבלת עיבוד‪ ,‬מחוברים‬
‫וטיוב קרקע במקרקעין‪ ,‬והם סירבו לכך‪.‬‬
‫ביום ‪ 11.3.15‬התקיים דיון בעררים אך בסיומו לא התקבלה החלטה‪.‬‬
‫להערכת יועציה המשפטיים של החברה‪ ,‬סיכויי העררים להתקבל בפחות מ‪.50% -‬‬
‫טו‪ .‬ערר מטעי ש‪.‬ד‪ .‬בע"מ (משגב דב) (להלן‪" :‬מטעי ש‪.‬ד‪ )".‬לפיצויים לפי סעיף ‪ 53‬לחוק בגין פגיעה נטענת במטעי‬
‫רימון ובפרדסים‬
‫ביום ‪ 27.8.14‬התקבל מכתב מאת ב"כ מטעי ש‪.‬ד‪ ,.‬בגין שטח מטעים המעובד על ידה בגוש ‪ 4664‬חלקה ‪ 51‬ובגוש ‪4665‬‬
‫חלק מחלקות ‪ 39‬ו‪ ,69-‬בו נדרשה החברה להשיב בתוך ‪ 30‬יום מהו הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת אותו בכוונת החברה‬
‫לשלם למטעי ש‪.‬ד‪ .‬בגין הפגיעה הנטענת בשטח הנ"ל עקב העבודות‪.‬‬
‫ביום ‪ 5.11.14‬הודיעה החברה למטעי ש‪.‬ד‪ .‬כי בהתאם לחוות דעת שמאי מטעמה‪ ,‬הנזק שנגרם למטעי ש‪.‬ד‪ .‬בחלקה ‪39‬‬
‫בגוש ‪ 4665‬הוא בסך של ‪ 77,848‬ש"ח‪.‬‬
‫ביום ‪ 5.1.15‬הוגש על ידי מטעי ש‪.‬ד‪ .‬לוועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה מחוז מרכז‪ ,‬ערר כנגד החברה לפי סעיף‬
‫‪ 53‬לחוק‪ ,‬לפיצוי בגין נזק כתוצאה מעקירת מטעים‪ ,‬בסך של ‪ 966,508‬ש"ח‪ ,‬בצירוף חוות דעת שמאית ואסמכתאות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫ביום ‪ 16.3.15‬ניתנה תשובת החברה לערר בצירוף חוות דעת שמאית‪ ,‬לפיה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהסתמך על הנתונים החלקיים‬
‫שסופקו ע"י העוררת‪ ,‬הנזק שנגרם לעוררת הוא בסך של כ‪ 74 -‬אלפי ש"ח‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬יועציה המשפטיים של החברה מעריכים את סיכויי הערר להתקבל בפחות מ‪.50%-‬‬
‫טז‪ .‬תביעת יחסי עובד מעביד‬
‫ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2014‬הוגשה על ידי עובד החברה לשעבר תביעה כנגד החברה בסך של כ‪ 1-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬בנוגע‬
‫לתקופת העסקתו על ידי החברה‪ .‬הערכת הנהלת החברה‪ ,‬בהסתמך על הערכת יועציה המשפטיים בשלב מקדמי זה‬
‫של התיק‪ ,‬היא כי חשיפת החברה היא בסיכון נמוך ואין מקום לבצע הפרשות בגין התביעה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימות כנגד החברה דרישות לתשלום שאינן מנוהלות בבתי המשפט‪/‬בוועדות ערר‪/‬בבוררות בסך של כעשרות‬
‫מיליוני ש"ח‪ ,‬ובכלל זה דרישות בעלי זכויות במקרקעין לפיצויים‪ ,‬דרישות רשויות לתשלום היטלי פיתוח ותשלומים‬
‫אחרים‪ ,‬דרישות לקוחות‪ ,‬קבלנים וספקים‪ ,‬וכיוצא בזאת‪ .‬החברה בדעה כי ההפרשה בדוחות הכספיים בגין‬
‫הדרישות לעיל‪ ,‬משקפת נאותה‪ ,‬בהסתמך בין היתר על חוות דעת של יועציה המשפטיים את החשיפות האמורות ככל‬
‫שקיימות‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 19‬הון עצמי‬
‫א‪ .‬הרכב הון המניות הנומינלי‪:‬‬
‫לימים ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬ו‪2013-‬‬
‫מונפק ונפרע‬
‫רשום‬
‫כמות המניות באלפים‬
‫‪554,054‬‬
‫מניות רגילות בנות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬כל אחת‬
‫‪518,330‬‬
‫ב‪ .‬יעוד רווחים וחלוקת דיבידנד‪:‬‬
‫(‪ )1‬סעיף ‪(33‬א) לחוק החברות הממשלתיות קובע כי הדוחות הכספיים השנתיים חייבים לכלול‪ ,‬בין השאר‪ ,‬יעוד רווחים‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫בהמשך לחוזרי רשות החברות נקבע המונח‪" ,‬יעוד רווחים"‪ ,‬אשר הינו מושג רחב יותר מדיבידנד‪ .‬יעוד רווחים כולל‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬החלטה להקצות או לא להקצות כסף או שווה כסף כדיבידנד ו‪/‬או החלטה ליעד רווחים לקרנות החברה‬
‫או להעבירם לקבוצת רווחים שטרם יועדו או לכל מטרה אחרת‪.‬‬
‫(‪ )3‬סעיף ‪(33‬ג) לחוק החברות הממשלתיות קובע כי‪" :‬החלטת הדירקטוריון בדבר יעוד הרווחים של החברה טעונה‬
‫אישור הרשות‪ ,‬חלקה הרשות על החלטת הדירקטוריון‪ ,‬תובא המחלוקת להכרעת השרים‪ .‬ואם ניתנה לגבי החברה‬
‫החלטת הפרטה‪ ,‬תובא המחלוקת להכרעת שר האוצר"‪.‬‬
‫(‪)4‬‬
‫על הדירקטוריון להחליט בדבר יעוד רווחים לקראת ובטרם הגשת הדוחות הכספיים ולהביא עמדתו לפני הרשות‬
‫בעוד מועד על מנת שתוכל להביע את עמדתה‪ ,‬ובמקרה של מחלוקת להביא הנושא להכרעת השרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בהתאם להוראות רשות החברות הממשלתיות החברה צריכה לחלק דיבידנד מהרווח השנתי כדלקמן‪:‬‬
‫בהתאם לתכנית העסקית ולתנאים המופיעים בשטר הנאמנות‪ ,‬במהלך תקופת אגרות החוב‪ ,‬חלוקת דיבידנד על ידי החברה‬
‫תהיה כפופה להתקיים בתנאים המצטברים הבאים‪ ,‬מבלי לגרוע מהוראות כל דין החל על חלוקת דיבידנדים על ידי החברה‪:‬‬
‫(‪ )1‬תקופת הגרייס נסתיימה‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫חלפו שלוש שנים מהמועד בו החלה החברה בהפעלת כל אחד מהמקטעים המפורטים בנספח א' לרישיון ההולכה‪ ,‬על‬
‫פי אישור שניתן לה על ידי המנהל בהתאם להוראות סעיף ‪ 37‬לרישיון ההולכה‪.‬‬
‫(‪)3‬‬
‫החלוקה אינה אסורה על פי הוראות חוק החברות‪.‬‬
‫(‪)4‬‬
‫יחסי כיסוי לצורך חלוקת דיבידנד‪:‬‬
‫‪MIN ADSCR ≥ 1.27‬‬
‫‪ ‬יחס כיסוי (‪:)ADSCR‬‬
‫‪MIN ADSCR ≥ 1.135‬‬
‫‪ ‬יחס כיסוי מאוחד‪:‬‬
‫(‪)5‬‬
‫קיימת אפשרות לחלוקת דיבידנד גם כאשר יחסי הכיסוי נמוכים יותר‪ ,‬תחת התנאים והמגבלות המפורטים בשטר‬
‫הנאמנות בסעיף ‪.10‬‬
‫(‪ )6‬החברה אינה מצויה בהפרה מהותית של ההסכם המשולש (למעט הפרה אשר תוקנה לאחר מכן על ידי החברה)‪ ,‬וכן‬
‫חח"י לא ביצעה קיזוז כדין על פי זכות המוקנית בהסכם המשולש‪ ,‬למעט מקרה בו ההפרה שהקנתה לחח"י זכות‬
‫קיזוז תוקנה על ידי החברה במהלך ‪ 6‬החודשים העוקבים‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 19‬הון עצמי (המשך)‬
‫ד‪ .‬יעוד רווחים ‪ -‬הצגה חשבונאית ומנגנון ההכרעה במחלוקת‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫כל עוד לא אושרה החלטת הדירקטוריון על ידי הרשות‪ ,‬או הוכרעה המחלוקת בהתאם לסעיף ‪(33‬ג) לחוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ ,‬לא ניתן להציג את המלצת הדירקטוריון בעניין יעוד רווחים כהחלטה מחייבת בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫מקום שלמרות הפניה האמורה‪ ,‬החברה אינה יכולה לעכב את פרסום הדוחות הכספיים וקיימת מחלוקת בין הרשות‬
‫לדירקטוריון‪ ,‬הדרך הנכונה לטפל בנושא במסגרת הדוחות הכספיים השנתיים היא לכתוב ביעוד הרווחים את אשר‬
‫נדרש על ידי הרשות כייעוד רווחים‪ .‬בבאורים לדוחות הכספיים יש להתייחס לקיומה של המחלוקת לרבות החלטת‬
‫הדירקטוריון‪ ,‬עמדת הרשות ומנגנון ההכרעה על ידי השרים (או ראש הממשלה)‪ .‬הכרעת השרים‪ ,‬או ראש הממשלה‪,‬‬
‫תובא בפני האסיפה הכללית השנתית בעת שזו דנה בדוחות הכספיים השנתיים ובדיבידנדים לאותה שנה‪ .‬אופן הצגה‬
‫כאמור מאפשר לאסיפה הכללית לקבל החלטה בדבר חלוקת דיבידנד בסכום השווה או הקטן מסכום הדיבידנד‬
‫שבדוחות הכספיים המובא לאישורה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מדיניות יעוד רווחים לתשלומי דיבידנדים‪:‬‬
‫מדיניות הרשות‪ ,‬שאושרה על ידי שר האוצר בתאריך ‪ 26‬במרס‪ 1996 ,‬ומיושמת לגבי הליך יעוד הרווחים משנת ‪ 1995‬ואילך‬
‫(בכפוף למגבלות מיוחדות אם קיימות על כל דיון)‪ ,‬מחלקת את הרווחים מהם ישולמו הדיבידנדים לשני סוגים‪.‬‬
‫(‪ )1‬דיבידנד מרווחים שוטפים אשר ישולם לפי הכלל הבא (לגבי חברות שירותים ציבוריים)‪:‬‬
‫‪ 60%‬מהרווח הנקי השוטף התקופתי לפני תשלום בונוס מתוך הרווחים לעובדים‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫דיבידנד מרווחים צבורים ‪ -‬לגבי כל חברה רלבנטית תוגש דרישה ספציפית‪ ,‬גובה הדיבידנד יקבע תוך התחשבות‬
‫בהוראות מסמכי היסוד של החברה‪ ,‬הוראות כל דין ובנתונים הבאים‪ :‬צרכי ההשקעה בשנים הקרובות‪ ,‬אמצעים‬
‫נזילים‪ ,‬צבר המזומנים‪ ,‬תזרים המזומנים‪( ,‬פחת ‪ +‬רווח)‪ ,‬מנוף פיננסי קיים‪/‬רצוי‪ ,‬הון חוזר דרוש‪ ,‬אפשרות של‬
‫הפרטת החברה‪.‬‬
‫כתוצאה מהנפקת אגרות חוב‪ ,‬קיימות על החברה מגבלות בייעוד רווחים‪ ,‬כפי שמתואר בבאור ‪1‬י'(‪ )15‬ובסעיף ג' לעיל‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 20‬הכנסות‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪415,664‬‬
‫‪34,279‬‬
‫‪449,943‬‬
‫הכנסות מקיבולת והזרמה‬
‫הכנסות מדמי חיבור‬
‫‪366,675‬‬
‫‪32,744‬‬
‫‪399,419‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪248,056‬‬
‫‪28,606‬‬
‫‪276,662‬‬
‫באור ‪ - 21‬הוצאות הפעלה‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪12,915‬‬
‫‪55,027‬‬
‫‬‫‪182,197‬‬
‫‪250,139‬‬
‫שכר עבודה ונלוות‬
‫הוצאות תחזוקת המערכת‬
‫הוצאות בגין הפרשה לתביעה‪ ,‬נטו‬
‫פחת והפחתות‬
‫‪)* 12,763‬‬
‫‪)* 48,152‬‬
‫‪763‬‬
‫‪174,027‬‬
‫‪235,705‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪)* 10,826‬‬
‫‪)* 46,925‬‬
‫‬‫‪142,523‬‬
‫‪200,274‬‬
‫*) סווג מחדש‪.‬‬
‫באור ‪ - 22‬הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪6,074‬‬
‫‪2,389‬‬
‫‪5,732‬‬
‫‪2,330‬‬
‫‪1,020‬‬
‫‪846‬‬
‫‪589‬‬
‫‪1,505‬‬
‫‪20,485‬‬
‫שכר עבודה ונלוות‬
‫שכר דירה ואחזקה‬
‫שירותים מקצועיים‬
‫פחת והפחתות‬
‫תקשורת ומחשוב‬
‫אחזקת רכב‬
‫ביטוחים‬
‫אחרות‬
‫*) סווג מחדש‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫‪)* 6,460‬‬
‫‪2,234‬‬
‫‪7,515‬‬
‫‪3,215‬‬
‫‪711‬‬
‫‪758‬‬
‫‪535‬‬
‫‪)* 1,968‬‬
‫‪23,396‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪)* 6,071‬‬
‫‪1,918‬‬
‫‪7,786‬‬
‫‪4,695‬‬
‫‪726‬‬
‫‪900‬‬
‫‪714‬‬
‫‪)* 2,143‬‬
‫‪24,953‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 23‬הכנסות מימון והוצאות מימון‬
‫הכנסות מימון‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪3,780‬‬
‫‪56,238‬‬
‫‪21,397‬‬
‫‪1,184‬‬
‫‪82,599‬‬
‫אשראי לזמן ארוך‬
‫רווח משערוך מכשירים נגזרים‬
‫רווח מבטוחות סחירות ופיקדונות אחרים‬
‫אחרות‬
‫‪56,519‬‬
‫‪3,060‬‬
‫‪8,186‬‬
‫‪52‬‬
‫‪67,817‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪21,299‬‬
‫‪17,320‬‬
‫‪22,491‬‬
‫‪2,460‬‬
‫‪63,570‬‬
‫הוצאות מימון‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪144‬‬
‫‪215,857‬‬
‫‪27,329‬‬
‫‬‫‪243,330‬‬
‫(‪)16,350‬‬
‫‪226,980‬‬
‫אשראי לזמן קצר ועמלות‬
‫אשראי לזמן ארוך כולל הפרשי שער‬
‫ריבית ושערוך מכשירים נגזרים‬
‫אחרות‬
‫בניכוי ‪ -‬הוצאות מימון שהוונו‬
‫‪840‬‬
‫‪166,266‬‬
‫‪65,419‬‬
‫‪6,074‬‬
‫‪238,599‬‬
‫(‪)6,226‬‬
‫‪232,373‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪319‬‬
‫‪139,415‬‬
‫‪55,368‬‬
‫‪163‬‬
‫‪195,265‬‬
‫(‪)11,344‬‬
‫‪183,921‬‬
‫באור ‪ - 24‬מסים על הכנסה‬
‫א‪ .‬על‪-‬פי החוק‪ ,‬עד לתום שנת ‪ 2007‬נמדדו התוצאות לצורכי מס בישראל כשהן מותאמות לשינויים במדד המחירים‬
‫לצרכן‪.‬‬
‫בחודש פברואר ‪ ,2008‬התקבל בכנסת תיקון לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)‪ ,‬התשמ"ה‪ 1985-‬המגביל את‬
‫תחולתו של חוק התיאומים משנת ‪ 2008‬ואילך‪ .‬החל משנת ‪ ,2008‬נמדדות התוצאות לצורכי מס בערכים נומינליים‬
‫למעט תיאומים מסוימים בגין שינויים במדד המחירים לצרכן בתקופה שעד ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ .2007 ,‬תיאומים‬
‫המתייחסים לרווחי הון‪ ,‬כגון בגין מימוש נדל"ן (שבח) וניירות ערך‪ ,‬ממשיכים לחול עד למועד המימוש‪ .‬התיקון לחוק‬
‫כולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את ביטול תיאום התוספת והניכוי בשל אינפלציה והניכוי הנוסף בשל פחת (לנכסים בני פחת שנרכשו‬
‫לאחר שנת המס ‪ )2007‬החל משנת ‪.2008‬‬
‫ב‪ .‬בחודש אוגוסט ‪ ,2013‬פורסם ברשומות חוק ההסדרים (להלן ‪ -‬החוק)‪ ,‬במסגרתו נחקקו שינויי מס כדלקמן‪ :‬העלאת‬
‫מס החברות החל משנת המס ‪ 2014‬לשיעור של ‪( 26.5%‬עלייה של ‪ .)1.5%‬כתוצאה מהחקיקה האמורה‪ ,‬חל גידול‬
‫בהתחייבויות המסים הנדחים של החברה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2013 ,‬בסך של כ‪ 2,236-‬אלפי ש"ח אשר נזקף כנגד הוצאות‬
‫מסים לשנת ‪.2013‬‬
‫ג‪ .‬בקשה לאישור מקדמי (‪:)Pre Ruling‬‬
‫ביום ‪ 24‬בספטמבר‪ 2008 ,‬קיבלה החברה אישור מקדמי (‪ )Pre Ruling‬ולפיו‪:‬‬
‫במהלך תקופת ההקמה (תקופה שתחילתה בשנת המס שבה החלה החברה בהקמת המערכת וסיומה בתום שנת המס‬
‫שבה סיימה החברה את הקמת המערכת‪ ,‬אך לא יאוחר מתום שנת המס ‪ )2010‬תוכר הכנסה מתעריף קיבולת עד לגובה‬
‫עלויות ההקמה הנדרשות באותה שנה כהפחתת הנכס הבלתי מוחשי‪ ,‬לרבות הוצאות מימון הקמת המערכת‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 24‬מסים על הכנסה (המשך)‬
‫למען הסר ספק יראו בשנה בה שיעור עלויות הקמת המערכת שהוצאו בפועל על ידי החברה עולה על ‪ 95%‬מהעלות‬
‫הכוללת החזויה של הקמת המערכת‪ ,‬כשנת המס שבה סיימה החברה את הקמת המערכת‪ .‬האמור לעיל יחול רק על‬
‫הכנסות מקיבולת ורק בשנות המס שבתקופת ההקמה‪.‬‬
‫הכנסות שלא ידווחו בשנת קבלתן‪ ,‬יזקפו למאזן כהכנסות נדחות ויוכרו לצרכי מס על פני תקופת הרישיון‪ ,‬כל שנה‬
‫ושנה בחלקים שווים‪ ,‬החל מתום תקופת ההקמה ועד לתום תקופת הרישיון‪.‬‬
‫כל עלויות המערכת אשר נרשמו ו‪/‬או ירשמו במאזן החברה כנכס בלתי מוחשי‪ ,‬הינן הוצאות מראש‪ ,‬אשר יופחתו‬
‫בשיטת הקו הישר במהלך תקופת הרישיון‪ .‬עלויות הקמה שהוצאו בשנת מס מסוימת (להלן ‪ -‬שנת ההוצאה) ונזקפו‬
‫בהתאם למדיניות החברה לנכס בלתי מוחשי (הוצאות מראש) במאזן החברה‪ ,‬יופחתו לצרכי מס בשיטת הקו הישר‪,‬‬
‫החל משנת המס שלאחר שנת ההוצאה ועד לתום תקופת הרישיון‪.‬‬
‫הנכס הבלתי מוחשי המוצג במאזן החברה לא ייחשב כנכס קבוע‪ ,‬כהגדרתו בתוספת ב' לחוק התיאומים‪ ,‬לרבות עניין‬
‫סעיפים ‪ 3‬ו‪ 7-‬לחוק התיאומים‪.‬‬
‫יישום הפרה‪-‬רולינג בוצע החל מהדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ .2008 ,‬לאור השינוי שבוצע בעבר במדיניות‬
‫החשבונאית של החברה לעניין ההכרה בהכנסה‪ ,‬פנתה החברה לרשות המסים לאשרור הפרה‪-‬רולינג לאור יישום‬
‫הוראות ‪ RE6‬למפרע בדוחות הכספיים דאז‪ .‬במסגרת הפניה ביקשה החברה מרשות המסים להחיל את בסיס ההכרה‬
‫בהכנסות מתעריף הקיבולת לצרכי מס בהתאם להצגת מרווח אפס‪ ,‬כפי שחל בפרה‪-‬רולינג לעיל‪ ,‬גם לעניין ההשקעות‬
‫החדשות המתוכננות‪ .‬טרם ניתנה תשובת רשות המסים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרכב הטבת מס (מסים על ההכנסה)‪:‬‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫מסים נדחים‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫(‪)7,295‬‬
‫‪3,559‬‬
‫‪16,485‬‬
‫ה‪ .‬מיסים נדחים‪:‬‬
‫רכוש קבוע‬
‫ועלות‬
‫הקמת‬
‫המערכת‬
‫אלפי ש"ח‬
‫הטבות‬
‫לעובדים‬
‫אלפי ש"ח‬
‫הכנסות‬
‫מראש‬
‫אלפי ש"ח‬
‫מכשירי‬
‫גידור‬
‫אלפי ש"ח‬
‫סך הכל‬
‫אלפי ש"ח‬
‫יתרה ליום ‪ 1‬בינואר ‪2013‬‬
‫שינויים במשך השנה‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫שינויים במשך השנה‬
‫‪55,149‬‬
‫‪19,618‬‬
‫‪74,767‬‬
‫(‪)20,284‬‬
‫(‪)20,224‬‬
‫(‪)484‬‬
‫(‪)20,708‬‬
‫‪1,048‬‬
‫‪359‬‬
‫‪47‬‬
‫‪406‬‬
‫‪44‬‬
‫(‪)115,022‬‬
‫(‪)1,255‬‬
‫(‪)116,277‬‬
‫‪5,646‬‬
‫‪38,018‬‬
‫(‪)14,367‬‬
‫‪23,651‬‬
‫‪6,251‬‬
‫(‪)41,720‬‬
‫‪3,559‬‬
‫(‪)38,161‬‬
‫(‪)7,295‬‬
‫יתרה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫‪54,483‬‬
‫(‪)19,660‬‬
‫‪450‬‬
‫(‪)110,631‬‬
‫‪29,902‬‬
‫(‪)45,456‬‬
‫הפסדים‬
‫לצרכי‬
‫מס‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪75‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 24‬מסים על הכנסה (המשך)‬
‫ו‪ .‬שומות סופיות‪:‬‬
‫החברה טרם נישומה לצרכי מס מיום התאגדותה‪.‬‬
‫ז‪ .‬החברה מכירה בנכסי מסים נדחים על הפסדים עסקיים מועברים בסך של כ‪ 206-‬מיליוני ש"ח ‪.‬‬
‫ח‪ .‬מס תיאורטי‪:‬‬
‫להלן התאמה בין סכום המס התיאורטי שהיה חל אילו כל ההכנסות היו מחויבות במס לפי שיעור המס הסטטוטורי‬
‫החל על החברה‪ ,‬לבין סכום המס שנזקף בדוח רווח והפסד‪.‬‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫רווח (הפסד) לפני מסים על ההכנסה‬
‫שיעור המס החל‬
‫‪35,811‬‬
‫‪26.5%‬‬
‫‪9,490‬‬
‫(‪)23,169‬‬
‫‪25%‬‬
‫(‪)5,792‬‬
‫(‪)67,923‬‬
‫‪25%‬‬
‫(‪)16,981‬‬
‫הוצאות לא מוכרות‬
‫שינוי בשיעור המס‬
‫מסים בגין שנים קודמות‬
‫אחרות‬
‫מסים על ההכנסה (הטבת מס)‬
‫‪67‬‬
‫‬‫(‪)2,272‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7,295‬‬
‫‪143‬‬
‫‪2,206‬‬
‫‬‫(‪)116‬‬
‫(‪)3,559‬‬
‫‪118‬‬
‫‬‫‬‫‪378‬‬
‫(‪)16,485‬‬
‫‪76‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים‬
‫א‪.‬‬
‫קבוצת מכשירים פיננסים‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫נכסים פיננסים‬
‫נכסים שוטפים‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫ניירות ערך סחירים שלא יועדו‬
‫נכסים לא שוטפים‬
‫מזומנים ושווי מזומנים מיועדים‬
‫ניירות ערך סחירים מיועדים‬
‫‪553,000‬‬
‫‪79,419‬‬
‫‪246,015‬‬
‫‪113,126‬‬
‫‪241,032‬‬
‫‪118,113‬‬
‫‪991,564‬‬
‫‪186,835‬‬
‫‪113,667‬‬
‫‪659,643‬‬
‫התחייבויות פיננסיות‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫חלות שוטפת של אגרות חוב‬
‫חלות שוטפת של אשראי חח"י‬
‫מכשירי גידור‬
‫הלוואה מתאגיד בנקאי‬
‫‪44,979‬‬
‫‪57,764‬‬
‫‪21,170‬‬
‫‪-‬‬
‫התחייבויות לא שוטפות‬
‫אשראי חח"י‬
‫אגרות חוב‬
‫מכשירי גידור‬
‫ב‪.‬‬
‫‪645,549‬‬
‫‪2,932,676‬‬
‫‪102,180‬‬
‫‪3,804,318‬‬
‫‪42,318‬‬
‫‪51,555‬‬
‫‪33,124‬‬
‫‪54,476‬‬
‫‪626,289‬‬
‫‪2,177,850‬‬
‫‪148,296‬‬
‫‪3,133,908‬‬
‫גורמי סיכון פיננסיים‬
‫פעילויות החברה חושפות אותה לסיכונים פיננסיים שונים‪ ,‬כגון סיכוני שוק (לרבות סיכון מטבע‪ ,‬סיכון מדד המחירים‬
‫לצרכן‪ ,‬סיכון בגין שיעור ריבית בנק ישראל וליבור דולרי)‪ ,‬סיכון בגין שינויים בתעריף הולכת הגז‪ ,‬סיכון אשראי וסיכון‬
‫נזילות‪ .‬תכנית ניהול הסיכונים הכוללת של החברה מתמקדת בפעולות לצמצום למינימום השפעות שליליות אפשריות‬
‫על הביצועים הפיננסיים של החברה‪ .‬ניהול הסיכונים הפיננסיים מבוצע על ידי סמנכ"ל הכספים‪ ,‬בהתאם למדיניות‬
‫שאושרה על ידי הדירקטוריון‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫‪ .1‬סיכוני אשראי‬
‫סיכון א שראי הוא הסיכון להפסד כספי שעלול להיגרם במידה והצד שכנגד למכשיר הפיננסי (לקוחות‪ ,‬חייבים וכו') לא‬
‫יעמוד בהתחייבויותיו החוזיות‪ .‬החברה נוהגת להפקיד את יתרות המזומנים ושווי המזומנים שלה בתאגידים בנקאיים‬
‫מהדרג הגבוה ביותר בישראל ולהערכתה אין סיכון אשראי משמעותי בגין יתרות אלו‪.‬‬
‫הכנסות החברה מהולכה וחיבור מורכבת ממספר מצומצם של לקוחות‪ .‬יתרת הלקוחות כוללת מספר מצומצם של‬
‫לקוחות (חח"י מהווה לקוח עיקרי) אשר להם קיימת בדרך כלל יתרת חוב משמעותית (מיליוני ש"ח עד עשרות מיליוני‬
‫ש"ח)‪ .‬בגין מרבית יתרות הלקוחות שהועמדו כאמור לא הועמדו לחברה בטחונות‪.‬‬
‫הנהלת החברה עוקבת באופן שוטף אחר חובות הלקוחות ואומדת במידת הנדרש את הצורך בהפרשות ספציפיות‬
‫לחובות מסופקים המשקפות בצורה נאותה‪ ,‬לפי הערכת ההנהלה‪ ,‬את הסיכון וההפסד הגלום בחובות שגבייתם מוטלת‬
‫בספק (ראה גם באור ‪.)4‬‬
‫‪ .2‬סיכוני ריבית‬
‫ההלוואה מחח"י ועסקאות החלף שבוצעו לצורך גידורה הכלכלי של הלוואה זו נושאות ריבית בשיעור משתנה ולפיכך‬
‫חשופה החברה לשינויים בתזרים המזומנים ושינויים בשווי הוגן‪ .‬אגרות החוב לזמן ארוך נושאות שיעורי ריבית‬
‫קבועים החושפים את החברה לסיכון שווי הוגן‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכונים לשינוי בשער חליפין‬
‫החברה מתקשרת עם ספקים ונותני שירותים (לרכישת ציודים לצורך הקמת מערכת ההולכה ומתקני ‪ PRMS‬ולמתן‬
‫שירותים מקצועיים בעיקר) בעסקאות במט"ח‪ .‬בנוסף לחברה הלוואה מחח"י נקובת דולר (כנגדה בוצעו עסקאות‬
‫‪ ,)SWAP‬בעוד שמטבע הפעילות וההצגה של החברה הינו השקל‪ .‬לפיכך לחברה חשיפה מטבעית הנובעת מתנודות‬
‫בשערי חליפין של הדולר והיורו‪ ,‬ראה סעיף ז' להלן‪.‬‬
‫‪ .4‬סיכוני מדד‬
‫לחברה עודף התחייבויות צמודות למדד המחירים לצרכן הנובעות בעיקר מאגרות החוב‪ ,‬אשר חושפות את החברה‬
‫לתנודתיות ולסיכון שבעליית המדד‪ ,‬ראה סעיף ז' להלן‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי תעריף ההולכה אשר נקבע לחברה על ידי רשות‬
‫הגז הינו צמוד מדד באופן מלא וזאת החל מיום ‪ 1‬בינואר‪ .2012 ,‬ראה סעיף ז' להלן‪.‬‬
‫‪ .5‬סיכונים בגין שינויים בתעריפי הולכת הגז‬
‫הכנסות החברה מבוססות על תעריף הולכת גז טבעי ועל תעריפי חיבור הנגבים מלקוחות החברה‪ .‬בהתאם לחוק משק‬
‫הגז הטבעי‪ ,‬התעריפים כאמור ודרכי עדכונם נקבעים באופן בלעדי על‪-‬ידי מועצת הגז הטבעי‪ .‬מצבה הפיננסי של‬
‫החברה‪ ,‬הכנסותיה‪ ,‬רווחיה ותזרים המזומנים שלה‪ ,‬כמו גם תכניתה העסקית‪ ,‬מושפעים אפוא באופן מהותי מרמת‬
‫התעריפים כאמור‪ .‬ככלל התעריפים נקבעים בהתייחס לתוכנית העסקית המוגשת על ידי החברה‪ ,‬ואשר כוללת בין‬
‫היתר התייחסות לפעולות העיקריות אותן מתכננת ונדרשת החברה לבצע לצורך עמידה בהוראות הרישיון ובפרויקטים‬
‫המוטלים עליה‪ ,‬דרכי מימון‪ ,‬עלויות הקמה ותפעול‪ ,‬תחזיות ביקושים וכדומה‪ .‬בהתאם להוראות הרישיון‪ ,‬התעריפים‬
‫יאושרו על ידה באופן אשר יאפשר את קידום מטרות חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬מילוי חובות החברה כבעלת רישיון וכיסוי‬
‫עלויות סבירות של החברה בתוספת תשואה נאותה על ההון כפי שייקבע על ידי המועצה‪ .‬על אף התוכנית העסקית‪,‬‬
‫למועצה שיקול דעת בלעדי ביחס לתעריפים הסופיים שייקבעו על ידה‪.‬‬
‫‪ .6‬סיכוני נזילות‬
‫החברה מממנת את צורכי הפעילות השוטפת באמצעות אשראי חוץ בנקאי ואגרות חוב מגופים מוסדיים‪ .‬היקפי‬
‫המימון לעיל מותאמים לצרכים המשתנים של החברה‪ .‬להבטחת אגרות החוב מהגופים המוסדיים מחויבת החברה‬
‫לשמור על יחסי כיסוי מוגדרים וכריות בטחון כמוגדר בשטרי הנאמנות אגרות החוב‪.‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬עומדת החברה ביחסי הכיסוי שנקבעו ומפקידה כספים בפיקדונות וניירות ערך סחירים לצורך‬
‫כריות הביטחון כנדרש‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫ג‪.‬‬
‫שווי הוגן של מכשירים פיננסים‬
‫‪.1‬‬
‫יתרות הסעיפים בדוחות הכספיים תואמות או קרובות לשווי ההוגן‪ ,‬פרט ליתרות שלהלן אשר שוויון ההוגן לימים ‪31‬‬
‫בדצמבר‪ 2014 ,‬ו‪ 2013-‬מוצג להלן‪:‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪3,495,423‬‬
‫‬‫‪653,940‬‬
‫אגרות חוב (סדרה א' ‪,‬סדרה ג' וסדרה ד')‬
‫הלוואה מתאגיד בנקאי‬
‫אשראי חח"י‬
‫‪2,633,618‬‬
‫‪56,470‬‬
‫‪624,487‬‬
‫יתרת הערך הנקוב לימים ‪ 31‬בדצמבר‪ 2014 ,‬ו‪ ,2013-‬הסתכמה לסך של כ‪ 2,676,414-‬אלפי ש"ח וכ‪ 1,912,490-‬אלפי‬
‫ש"ח‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫שערוך הנכסים התבסס על מתודולוגיית‪/‬מודל השערוך של החברה‪ ,‬הקובעת כי בהיעדר עסקה מהותית בין קונה‬
‫מרצון למוכר מרצון בנכס מסוים במהלך יום עסקים אזי שוויו ההוגן של הנכס יבוסס על היוון של תזרימי מזומנים‬
‫חזויים כאשר כל תזרים מהוון בריבית הרלוונטית לו בהתאם למועד התשלום‪ .‬המודל בעיקרו גוזר את המידע‬
‫לריביות חסרות סיכון ומרווח סיכון לנכסי חוב לא סחירים מהמסחר של כלל אגרות החוב הרלוונטיות בבורסה‪.‬‬
‫שיעור הריבית להיוון מתקבל בשני שלבים‪ :‬אמידת שיעור ריבית חסרת סיכון וקביעת מרווח חוב (הכולל בין היתר‪,‬‬
‫את סיכון האשראי ופרמיית אי סחירות‪ ,‬להלן ‪ -‬מרווח( מעל לריבית חסרת הסיכון‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סיווג מכשירים פיננסים לפי מדרג שווי הוגן‬
‫המכשירים הפיננסיים המוצגים במאזן לפי שווי הוגן מסווגים‪ ,‬לפי קבוצות בעלות מאפיינים דומים‪ ,‬למדרג שווי הוגן‬
‫כדלהלן הנקבע בהתאם למקור הנתונים ששימש לקביעת השווי ההוגן‪:‬‬
‫רמה ‪ -1‬מחירים מצוטטים (ללא התאמות) בשוק פעיל של נכסים והתחייבויות זהים‪.‬‬
‫רמה ‪ -2‬נתונים שאינם מחירים מצוטטים שנכללו ברמה ‪ 1‬אשר ניתנים לצפייה במישרין או בעקיפין‪.‬‬
‫רמה ‪ -3‬נתונים שאינם מבוססים על מידע שוק ניתן לצפייה (טכניקות הערכה ללא שימוש בנתוני שוק ניתנים לצפייה)‪.‬‬
‫נכסים פיננסיים הנמדדים בשווי הוגן‬
‫‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫ניירות ערך סחירים‬
‫רמה ‪1‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫רמה ‪2‬‬
‫רמה ‪3‬‬
‫‪197,532‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫רמה ‪1‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫רמה ‪2‬‬
‫רמה ‪3‬‬
‫‪226,793‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫ניירות ערך סחירים‬
‫‪79‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫התחייבויות פיננסיות הנמדדות בשווי הוגן‬
‫‪ 31‬בדצמבר‪2014 ,‬‬
‫רמה ‪1‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫רמה ‪3‬‬
‫רמה ‪2‬‬
‫התחייבויות פיננסיות בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪:‬‬
‫מכשירי גידור (עסקאות ‪)SWAP‬‬
‫‪-‬‬
‫‪123,350‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪123,350‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 31‬בדצמבר‪2013 ,‬‬
‫רמה ‪1‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫רמה ‪3‬‬
‫רמה ‪2‬‬
‫התחייבויות פיננסיות בשווי הוגן דרך רווח או הפסד‪:‬‬
‫מכשירי גידור (עסקאות ‪)SWAP‬‬
‫‪-‬‬
‫‪181,420‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪181,420‬‬
‫‪-‬‬
‫מכשירי גידור‬
‫החברה התקשרה בעסקאות החלף (‪ )SWAP‬לצורך גידור כלכלי בגין הלוואת חח"י (ראה באור ‪ .)15‬להלן פירוט סכומי‬
‫הקרן הנקובים בעסקאות ה‪ SWAP -‬והשווי ההוגן של עסקאות אלו בגין יתרות הקיימות לתאריך המאזן‪:‬‬
‫סכום קרן נקוב‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי דולר‬
‫עסקאות החלפת שיעורי ריבית ושער‬
‫חליפין (‪:)PAWS‬‬
‫עסקאות צמודות למדד‬
‫עסקאות שאינן צמודות למדד‬
‫‪105,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪175,000‬‬
‫‪115,000‬‬
‫‪76,667‬‬
‫‪191,667‬‬
‫שווי הוגן‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪82,520‬‬
‫‪40,830‬‬
‫‪123,350‬‬
‫‪129,051‬‬
‫‪52,369‬‬
‫‪181,420‬‬
‫להלן תיאור העסקאות שבוצעו‪:‬‬
‫‪ .1‬החברה התקשרה ב‪ 9-‬עסקאות ‪ SWAP‬להחלפת קרן התחלתית של ‪ 100‬מיליוני דולר לשקלים‪ ,‬בשער החלף של‬
‫‪ 3.5892-3.97‬ש"ח לדולר‪ .‬יתרת הקרן הולכת ופוחתות בהתאמה ללוח הסילוקין של האשראי לזמן ארוך מקטע ימי‬
‫אחת לחצי שנה לפי ירידת קרן קבועה של ‪ 3.33%‬בכל תקופה‪ ,‬וזאת עד ליום ‪ 17‬ביוני‪ .2025 ,‬עסקאות אלה כוללות‬
‫גם החלפה של מרכיב הריבית‪ ,‬מריבית ליבור דולרית ל‪ 6-‬חודשים לריבית שקלית קבועה בשיעורים ‪6.15%-4.49%‬‬
‫לשנה‪ ,‬הריבית נקבעת חצי שנה מראש ומשולמת בסוף מידי חצי שנה‪.‬‬
‫‪ .2‬החברה התקשרה ב‪ 10-‬עסקאות ‪ SWAP‬להחלפת קרן התחלתית של ‪ 150‬מיליוני דולר‪ ,‬לשקלים צמודים למדד‬
‫המחירים לצרכן‪ ,‬בשער החלף של ‪ 3.633-3.97‬ש"ח לדולר‪ .‬יתרת הקרן הולכת ופוחתות בהתאמה ללוח הסילוקין‬
‫של האשראי לזמן ארוך מקטע ימי אחת לחצי שנה לפי ירידת קרן קבועה של ‪ 3.33%‬בכל תקופה‪ ,‬וזאת עד ליום ‪17‬‬
‫ביוני ‪ .2025‬עסקאות אלה כוללות גם החלפה של מרכיב הריבית‪ ,‬מריבית ליבור דולרית ל‪ 6-‬חודשים לריבית‬
‫שקלית קבועה בשיעורים ‪ 3.65%-2.2%‬לשנה צמודה למדד המחירים לצרכן‪ .‬הריבית נקבעת חצי שנה מראש‬
‫ומשולמת בסוף מידי חצי שנה‪.‬‬
‫השווי ההוגן של עסקאות ה‪ SWAP-‬נקבע על בסיס הערכת שווי שבוצעה על ידי מעריך שווי חיצוני בלתי תלוי‪.‬‬
‫המתודולוגיה ששימשה בהערכת השווי של כל אחת מעסקאות ה‪ SWAP-‬מבוססת על בניית סדרות התשלומים‬
‫העתידיים בכל אחד מהמטבעות ותרגום למטבע משותף (דולר ארה"ב) לחישוב ערך נטו‪.‬‬
‫עסקאות ההחלף אינן מטופלות כחשבונאות גידור ועל כן השינויים בשווי ההוגן נזקפים לדוח על הרווח הכולל‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫ד‪.‬‬
‫ריכוז סיכון נזילות‪:‬‬
‫הטבלה שלהלן מציגה את זמני הפירעון של הנכסים הפיננסיים וההתחייבויות הפיננסיות של החברה על פי התנאים החוזיים בסכומים לא מהוונים‪:‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫ניירות ערך סחירים שלא יועדו‬
‫לקוחות‬
‫מזומנים ושווי מזומנים מיועדים‬
‫ניירות ערך סחירים מיועדים‬
‫ספקים נותני שירותים‬
‫זכאים ויתרות זכות‬
‫מכשירי גידור‬
‫אשראי חח"י לזמן ארוך‬
‫אגרות חוב‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬א'‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬ב'‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫שיעור ריבית ממוצע‬
‫‪Libor + 0.6%‬‬
‫‪4.56%‬‬
‫שנה ראשונה‬
‫אלפי ש"ח‬
‫שנה שניה‬
‫אלפי ש"ח‬
‫שנה שלישית‬
‫אלפי ש"ח‬
‫שנה רביעית‬
‫אלפי ש"ח‬
‫מעל חמש שנים‬
‫אלפי ש"ח‬
‫סך הכל‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪553,000‬‬
‫‪79,419‬‬
‫‪22,090‬‬
‫‬‫‬‫(‪)71,739‬‬
‫(‪)96,847‬‬
‫(‪)24,150‬‬
‫(‪)64,239‬‬
‫(‪)172,021‬‬
‫‪225,513‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)21,953‬‬
‫(‪)64,239‬‬
‫(‪)192,088‬‬
‫(‪)278,280‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)19,682‬‬
‫(‪)64,239‬‬
‫(‪)210,973‬‬
‫(‪)294,894‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)17,363‬‬
‫(‪)64,239‬‬
‫(‪)204,494‬‬
‫(‪)286,096‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪241,032‬‬
‫‪118,113‬‬
‫‬‫‬‫(‪)47,878‬‬
‫(‪)511,110‬‬
‫(‪)3,410,328‬‬
‫(‪)3,610,171‬‬
‫‪553,000‬‬
‫‪79,419‬‬
‫‪22,090‬‬
‫‪241,032‬‬
‫‪118,113‬‬
‫(‪)71,739‬‬
‫(‪)96,847‬‬
‫(‪)131,026‬‬
‫(‪)768,066‬‬
‫(‪)4,189,904‬‬
‫(‪)4,243,928‬‬
‫‪81‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫ד‪.‬‬
‫ריכוז סיכון נזילות (המשך)‪:‬‬
‫הטבלה שלהלן מציגה את זמני הפירעון של הנכסים הפיננסיים וההתחייבויות הפיננסיות של החברה על פי התנאים החוזיים בסכומים לא מהוונים‪:‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫ניירות ערך סחירים שלא יועדו‬
‫לקוחות‬
‫מזומנים ושווי מזומנים מיועדים‬
‫ניירות ערך סחירים מיועדים‬
‫ספקים נותני שירותים‬
‫זכאים ויתרות זכות‬
‫מכשירי גידור‬
‫הלוואה מתאגיד בנקאי‬
‫אשראי חח"י לזמן ארוך‬
‫אגרות חוב‬
‫באור‬
‫שעור ריבית‬
‫ממוצע‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬א'‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬ב'‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪25‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3.99‬‬
‫‪Libor +0.6%‬‬
‫‪5.35%‬‬
‫שנה ראשונה‬
‫אלפי ש"ח‬
‫שנה שניה‬
‫אלפי ש"ח‬
‫שנה שלישית‬
‫אלפי ש"ח‬
‫שנה רביעית‬
‫אלפי ש"ח‬
‫מעל חמש שנים‬
‫אלפי ש"ח‬
‫סך הכל‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪246,015‬‬
‫‪113,126‬‬
‫‪19,919‬‬
‫‬‫‬‫(‪)103,570‬‬
‫(‪)72,559‬‬
‫(‪)33,027‬‬
‫(‪)56,468‬‬
‫(‪)59,590‬‬
‫(‪)140,473‬‬
‫(‪)86,627‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)30,806‬‬
‫‬‫(‪)59,590‬‬
‫(‪)150,936‬‬
‫(‪)241,332‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)28,644‬‬
‫‬‫(‪)59,590‬‬
‫(‪)145,940‬‬
‫(‪)234,174‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)26,408‬‬
‫‬‫(‪)59,590‬‬
‫(‪)157,579‬‬
‫(‪)243,577‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪186,835‬‬
‫‪113,667‬‬
‫‬‫‬‫(‪)116,800‬‬
‫‬‫(‪)537,330‬‬
‫(‪)2,265,184‬‬
‫(‪)2,618,812‬‬
‫‪246,015‬‬
‫‪113,126‬‬
‫‪19,919‬‬
‫‪186,835‬‬
‫‪113,667‬‬
‫(‪)103,570‬‬
‫(‪)72,559‬‬
‫(‪)235,685‬‬
‫(‪)56,468‬‬
‫(‪)775,690‬‬
‫(‪)2,860,112‬‬
‫(‪)3,424,522‬‬
‫‪82‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫ה‪.‬‬
‫סיכוני מטבע‪:‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫צמוד למדד‬
‫המחירים‬
‫צמוד לדולר‬
‫צמוד לאירו‬
‫צמוד‬
‫ללא הצמדה‬
‫לצרכן‬
‫ארה"ב‬
‫‪E.C.U‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫ליש"ט‬
‫לא כספי‬
‫סך הכל‬
‫רכוש‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫מזומנים ושווי מזומנים מיועדים‬
‫ניירות ערך סחירים‬
‫לקוחות‬
‫ריבית מראש‬
‫חייבים ויתרות חובה‬
‫רכוש קבוע‪ ,‬נטו‬
‫רישיון והקמת מתקני ‪PRMS‬‬
‫סה"כ נכסים לפי בסיס הצמדה‬
‫‪426,613‬‬
‫‪206,137‬‬
‫‪147,746‬‬
‫‪22,090‬‬
‫‪2,812‬‬
‫‪60,207‬‬
‫‬‫‬‫‪865,605‬‬
‫‬‫‬‫‪17,709‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪17,709‬‬
‫‪105,418‬‬
‫‪34,650‬‬
‫‪18,027‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪158,095‬‬
‫‪20,932‬‬
‫‪245‬‬
‫‪14,050‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪35,227‬‬
‫‪37‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪37‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪10,189‬‬
‫‪4,221,112‬‬
‫‪4,231,301‬‬
‫‪553,000‬‬
‫‪241,032‬‬
‫‪197,532‬‬
‫‪22,090‬‬
‫‪2,812‬‬
‫‪60,207‬‬
‫‪10,189‬‬
‫‪4,221,112‬‬
‫‪5,307,974‬‬
‫התחייבויות‬
‫ספקים ונותני שירותים‬
‫זכאים אחרים‬
‫הכנסות מראש קיבולת‬
‫הכנסות מראש דמי חיבור ז"א‬
‫אשראי חח"י‬
‫אגרות חוב‬
‫מכשירי גידור‬
‫מסים נדחים‬
‫סה"כ התחייבויות לפי בסיס הצמדה‬
‫(‪)36,249‬‬
‫(‪)108,768‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)309,770‬‬
‫‬‫(‪)454,787‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)2,977,655‬‬
‫(‪)495,009‬‬
‫‬‫(‪)3,472,664‬‬
‫(‪)19,977‬‬
‫‬‫‬‫‬‫(‪)703,313‬‬
‫‬‫‪681,429‬‬
‫‬‫(‪)41,861‬‬
‫(‪)15,513‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)15,513‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫(‪)29,026‬‬
‫(‪)620,288‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)649,314‬‬
‫(‪)71,739‬‬
‫(‪)108,768‬‬
‫(‪)29,026‬‬
‫(‪)620,288‬‬
‫(‪)703,313‬‬
‫(‪)2,977,655‬‬
‫(‪)123,350‬‬
‫(‪)45,456‬‬
‫(‪)4,679,595‬‬
‫נכסים בניכוי התחייבויות‬
‫‪410,818‬‬
‫(‪)3,454,955‬‬
‫‪116,234‬‬
‫‪19,714‬‬
‫‪37‬‬
‫(‪)3,581,987‬‬
‫‪628,379‬‬
‫‪83‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫ה‪.‬‬
‫סיכוני מטבע (המשך)‪:‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫צמוד למדד‬
‫המחירים‬
‫צמוד לדולר‬
‫צמוד לאירו‬
‫צמוד‬
‫ללא הצמדה‬
‫לצרכן‬
‫ארה"ב‬
‫‪E.C.U‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫ליש"ט‬
‫לא כספי‬
‫סך הכל‬
‫רכוש‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫מזומנים ושווי מזומנים מיועדים‬
‫ניירות ערך סחירים‬
‫לקוחות‬
‫ריבית מראש‬
‫חייבים ויתרות חובה‬
‫רכוש קבוע‪ ,‬נטו‬
‫רישיון והקמת מתקני ‪PRMS‬‬
‫סה"כ נכסים לפי בסיס הצמדה‬
‫‪74,420‬‬
‫‪98,822‬‬
‫‪173,332‬‬
‫‪19,919‬‬
‫‪2,389‬‬
‫‪34,616‬‬
‫‬‫‬‫‪403,498‬‬
‫‬‫‬‫‪20,583‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪20,583‬‬
‫‪6,002‬‬
‫‪87,581‬‬
‫‪4,525‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪98,108‬‬
‫‪165,552‬‬
‫‪432‬‬
‫‪28,353‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪194,337‬‬
‫‪41‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪41‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪9,603‬‬
‫‪3,831,531‬‬
‫‪3,841,134‬‬
‫‪246,015‬‬
‫‪186,835‬‬
‫‪226,793‬‬
‫‪19,919‬‬
‫‪2,389‬‬
‫‪34,616‬‬
‫‪9,603‬‬
‫‪3,831,531‬‬
‫‪4,557,701‬‬
‫התחייבויות‬
‫ספקים ונותני שירותים‬
‫זכאים אחרים‬
‫הכנסות מראש קיבולת‬
‫הכנסות מראש דמי חיבור ז"א‬
‫הלוואות מבנקים‬
‫אשראי חח"י‬
‫אגרות חוב‬
‫מכשירי גידור‬
‫מסים נדחים‬
‫סה"כ התחייבויות לפי בסיס הצמדה‬
‫(‪)58,058‬‬
‫(‪)87,071‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)318,893‬‬
‫‬‫(‪)464,022‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)54,476‬‬
‫‬‫(‪)2,220,168‬‬
‫(‪)528,941‬‬
‫‬‫(‪)2,803,585‬‬
‫(‪)43‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)677,844‬‬
‫‬‫‪666,414‬‬
‫‬‫(‪)11,473‬‬
‫(‪)45,469‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)45,469‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫(‪)29,679‬‬
‫(‪)565,449‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)38,161‬‬
‫(‪)633,289‬‬
‫(‪)103,570‬‬
‫(‪)87,071‬‬
‫(‪)29,679‬‬
‫(‪)565,449‬‬
‫(‪)54,476‬‬
‫(‪)677,844‬‬
‫(‪)2,220,168‬‬
‫(‪)181,420‬‬
‫(‪)38,161‬‬
‫(‪)3,957,838‬‬
‫נכסים בניכוי התחייבויות‬
‫(‪)60,524‬‬
‫(‪)2,783,002‬‬
‫‪86,635‬‬
‫‪148,868‬‬
‫‪41‬‬
‫‪3,207,845‬‬
‫‪599,863‬‬
‫‪84‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫ו‪.‬‬
‫מבחני רגישות בגין שינוי בגורמי שוק‪:‬‬
‫מבחן רגישות לשינויים במדד המחירים‬
‫לצרכן‬
‫רווח (הפסד) מהשינוי‬
‫ירידה של ‪1%‬‬
‫עלייה של ‪1%‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫(‪)34,569‬‬
‫(‪)27,854‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪34,569‬‬
‫‪27,854‬‬
‫מבחן רגישות לשינויים בשער החליפין‬
‫של הדולר‬
‫רווח (הפסד) מהשינוי‬
‫ירידה של ‪5%‬‬
‫עלייה של ‪5%‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫(‪)26,262‬‬
‫(‪)28,989‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪26,262‬‬
‫‪28,989‬‬
‫מבחן רגישות לשינויים בשער חליפין‬
‫של היורו‬
‫רווח (הפסד) מהשינוי‬
‫ירידה של ‪5%‬‬
‫עלייה של ‪5%‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2,537‬‬
‫‪11,990‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪85‬‬
‫(‪)2,537‬‬
‫(‪)11,990‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫ו‪.‬‬
‫מבחני רגישות בגין שינוי בגורמי שוק (המשך)‪:‬‬
‫מבחן רגישות לשינויים ניירות ערך‬
‫סחירים‬
‫רווח (הפסד) מהשינוי‬
‫ירידה של ‪5%‬‬
‫עלייה של ‪5%‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪9,877‬‬
‫‪11,340‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫(‪)9,877‬‬
‫(‪)11,340‬‬
‫מבחן רגישות לשינויים ריבית בנקאית‬
‫רווח (הפסד) מהשינוי‬
‫ירידה של ‪2%‬‬
‫עלייה של ‪2%‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪6,954‬‬
‫‪7,641‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫(‪)6,954‬‬
‫(‪)7,641‬‬
‫מבחני רגישות והנחות העבודה העיקריות‬
‫השינויים שנבחרו במשתני הסיכון הרלוונטיים נקבעו בהתאם להערכות ההנהלה לגבי שינויים אפשריים סבירים‬
‫במשתני סיכון אלה‪.‬‬
‫החברה ביצעה מבחני רגישות לגורמי סיכון שוק עיקריים שיש בהם כדי להשפיע על תוצאות הפעולות או המצב‬
‫הכספי המדווחים‪ .‬מבחני הרגישות מציגים את הרווח או ההפסד‪ ,‬עבור כל מכשיר פיננסי בגין משתנה הסיכון‬
‫הרלוונטי שנבחר עבורו נכון לכל מועד דיווח‪ .‬בחינת גורמי הסיכון נעשתה על בסיס מהותיות החשיפה של תוצאות‬
‫הפעולות או המצב הכספי בגין כל גורם סיכון בהתייחס למטבע הפעילות ובהנחה שכל שאר המשתנים קבועים‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 25‬מכשירים פיננסים (המשך)‬
‫ז‪.‬‬
‫שעבודים שיצרה החברה לטובת מחזיקי סדרות אגרות החוב‬
‫‪ .1‬להבטחת תשלום החוב למחזיקי סדרות אגרות החוב‪ ,‬יצרה החברה שעבוד על קרן שירות החוב של כל סדרה‬
‫מסדרות אגרות החוב‪.‬‬
‫קרן שירות החוב הינה חשבון בנק שנפתח על שם הנאמן למחזיקי כל אחת מסדרות אגרות החוב‪ ,‬בנאמנות‬
‫עבור החברה‪ ,‬בו הופקדו סכומים מתמורת ההנפקה של כל אחת מסדרות אגרות חוב‪ ,‬בהתאם להוראות שטר‬
‫הנאמנות הרלוונטי‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוסף יצרה החברה שעבוד‪ ,‬לטובת הנאמן למחזיקי אגרות החוב (סדרה א') לטובת הנאמן למחזיקי אגרות‬
‫החוב (סדרה ג') ולטובת הנאמן למחזיקי אגרות החוב (סדרה ד')‪ ,‬פרי פסו‪ ,‬על התקבולים המגיעים לחברה על‬
‫פי רישיון ההולכה‪ ,‬אם וככל שמגיעים‪ ,‬בניכוי‪ 95% :‬מהסך המצטבר של התקבולים בגין דמי הקיבולת להם‬
‫זכאית החברה‪ ,‬עד למועד פירעון ההתחייבויות כלפי חברת החשמל על פי ההסכם המשולש‪ ,‬בגין תחנות‬
‫הכוח אשכול‪ ,‬רידינג וחגית‪ ,‬כפי שיהיו מעת לעת‪.‬‬
‫‪ .3‬מגבלות שימוש בכספי קרנות הביטחון ששועבדו לטובת מחזיקי אגרות החוב‬
‫בנוסף לשעבודים כפי שתוארו בתמצית בסעיפים ‪ 1‬ו‪ 2-‬לעיל‪ ,‬שעבדה החברה קרנות בטחון שונות נוספות‬
‫(קרן תפעול ותחזוקה וקרן חידוש ציוד)‪ ,‬לטובת מחזיקי אגרות החוב‪.‬‬
‫החברה רשאית לעשות שימוש בכספים המופקדים בקרנות הביטחון רק למטרה שלשמה נצברה כל קרן‬
‫בטחון כמפורט בשטר הנאמנות שנחתם בקשר עם אגרות החוב (סדרה א')‪ .‬על אף האמור‪ ,‬במקרה בו החברה‬
‫עשתה שימוש במלוא הסכומים המופקדים בקרן שירות החוב של מחזיקי אגרות החוב (סדרה א') תהיה‬
‫החברה רשאית לעשות שימוש בכספים המופקדים בקרנות הביטחון האחרות לצורך ביצוע התשלומים‬
‫האמורים‪.‬‬
‫בהתאם לתיקון שטרי הנאמנות של אגרות החוב סדרה א' וסדרה ג' מיום ‪ 30‬בדצמבר‪ 2013 ,‬ובהתאם לשטר‬
‫הנאמנות של אגרות החוב סדרה ד'‪ ,‬כריות הביטחון האחרות (תפעול ותחזוקה וחידוש ציוד) יועברו עם‬
‫פקיעת אגרות החוב סדרה א' לאגרות החוב סדרה ג' ועם פקיעת אגרות החוב סדרה ג' לאגרות החוב סדרה‬
‫ד'‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 26‬בעלי עניין וצדדים קשורים‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פרוט היתרות המאזניות עם צדדים קשורים ובעלי עניין‪:‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪2013‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫נכסים‬
‫לקוחות‬
‫‪17,073‬‬
‫‪13,120‬‬
‫התחייבויות‬
‫אשראי לזמן ארוך ‪ -‬חח"י (כולל חלויות שוטפות)‬
‫ספקים ונותני שירותים‬
‫זכאים ויתרות זכות‬
‫(‪)703,313‬‬
‫(‪)19,977‬‬
‫(‪)230‬‬
‫(‪)677,844‬‬
‫(‪)21,232‬‬
‫(‪)180‬‬
‫להלן פירוט העסקאות עם צדדים קשורים ובעלי עניין‪:‬‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫הכנסות‬
‫הוצאות הפעלה‬
‫הוצאות הנהלה וכלליות (ראה סעיף קטן ג')‬
‫הכנסות (הוצאות) מימון (*)‬
‫‪313,387‬‬
‫‪2,441‬‬
‫‪51‬‬
‫‪86,855‬‬
‫‪292,424‬‬
‫‪2,207‬‬
‫‪115‬‬
‫(‪)43,939‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪204,590‬‬
‫‪1,808‬‬
‫‪105‬‬
‫(‪)4,940‬‬
‫(*) בגין אשראי קו ימי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הטבות לבעלי עניין‪:‬‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫אלפי ש"ח‬
‫דירקטורים שאינם מועסקים‬
‫‪51‬‬
‫‪115‬‬
‫‪2012‬‬
‫אלפי ש"ח‬
‫‪105‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מדינת ישראל וחברות ומוסדות שבשליטתה מהוות צד קשור ובעל עניין בחברה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫לעניין התקשרויות עם מדינת ישראל בעניין השקעות המדינה בחברה הסכמי מימון להקמת צנרת להולכת גז טבעי‪.‬‬
‫ראה באור ‪.1.18‬א‪ .‬ו‪.1.18-‬ב‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לעניין התקשרות החברה להקמת המקטע הימי בהסכם משולש עם המדינה וחברת חשמל (חברה ממשלתית)‪ .‬ראה‬
‫באור ‪.1.18‬א‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫לעניין הסכמים עם חח"י ‪ -‬ראה באור ‪.10‬ג‪ .‬ובאור ‪.1.18‬א‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫הכנסות החברה בשנת הדיווח נובעות ברובן מחח"י (ראה גם באור ‪.)20‬‬
‫ט‪.‬‬
‫לעניין הליך "מעין בוררות" מול חח"י בגין ההסכם המשולש‪ ,‬ראה באור ‪)3(18‬א' ‪ -‬התקשרויות‪ ,‬ערבויות ותלויות‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫לעניין חוב של חח"י בגין הגדלת קיבולת בגין תחנת הכוח ברמת חובב‪ ,‬ראה באור ‪ - 4‬לקוחות‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 27‬אירועים מהותיים בתקופת הדוח‬
‫א‪.‬‬
‫ביום ‪ 1‬במאי‪ 2013 ,‬בהתאם לישיבתה מיום ‪ 21‬באפריל‪ 2013 ,‬החליטה המועצה לענייני משק הגז הטבעי לקיים הליך‬
‫שעניינו מתן אפשרות לכל גורם שיש לו עניין בכך להציג את הצעתו או עמדתו ביחס לעדכון התעריף‪ .‬ביום ‪ 22‬במאי‪,‬‬
‫‪ 2013‬מסרה החברה את תגובתה‪.‬‬
‫ביום ‪ 24‬ביוני‪ 2014 ,‬פרסמה רשות הגז את החלטתה בנושא‪ ,‬כי תעריף ההולכה יישאר על כנו‪ .‬ההחלטה מבוססת על‬
‫עקרונות השימוע מיום ‪ 1‬במאי‪ 2013 ,‬ושינויים נוספים שחלו בקרב בעל רישיון ההולכה אשר השפעותיהם המצטברות‬
‫מותירות את התעריף ללא שינוי בהשוואה לתעריף שנקבע בהחלטת המועצה מספר ‪ 3/2011‬מיום ‪ 13‬בנובמבר‪.2011 ,‬‬
‫כמו‪-‬כן במסגרת החלטה זו נקבע כי על החברה לייעד סך של ‪ 81.6‬מיליוני ש"ח לטובת השקעות עתידיות במערכת‬
‫ההולכה (שיבוצעו החל מיום ‪ 1‬בינואר‪ 2015 ,‬ואילך)‪ .‬על מנת להבטיח כי סכום זה ישמש אך ורק לצורך השקעות‬
‫עתידיות החברה תציג בדוחותיה הכספיים את הסכום האמור בקרן נפרדת בשם קרן להשקעות עתידיות (אשר תוצג‬
‫בדוחות הכספיים תחת סעיף מזומנים ושווה מזומנים מיועדים)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ביום ‪ 10‬באפריל‪ 2014 ,‬גייסה החברה סך של ‪ 500‬מיליוני ש"ח בדרך של הנפקת אגרות חוב סדרה ד'‪ ,‬במסגרתה‬
‫הונפקו ‪ 500‬מיליוני אגרות חוב בנות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬כל אחת רשומות על שם‪ .‬קרן אגרות החוב תיפרע בתקופה של ‪14.5‬‬
‫שנים ב‪ 29-‬תשלומים לא שווים‪ ,‬החל מיום ‪ 30‬ביוני‪ 2019 ,‬ועד ליום ‪ 30‬ביוני‪ .2033 ,‬אגרות החוב נושאות ריבית שנתית‬
‫בשיעור ‪ .2.95%‬הריבית משולמת בימים ‪ 30‬ביוני ו‪ 31-‬בדצמבר של כל שנה‪ ,‬החל מיום ‪ 30‬ביוני‪ 2014 ,‬ועד לסוף תקופת‬
‫אגרות החוב‪ .‬היתרה הבלתי מסולקת של קרן אגרות החוב והריבית עליהן צמודות למדד המחירים לצרכן‪ .‬על פי שטר‬
‫ה נאמנות בסדרה זו‪ ,‬קיימת אופציה של רישום אגרות החוב למסחר‪ ,‬כאשר עם רישומן למסחר ועל פי מנגנון שנקבע‬
‫בשטר הנאמנות יירד שיעור הריבית השנתית אשר תישא הקרן השנתית הבלתי מסולקת של אגרות החוב ב‪( 0.3%-‬מ‪-‬‬
‫‪ 2.95%‬ל‪.)2.65%-‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ביום ‪ 9‬באפריל‪ 2014 ,‬קיבלה החברה שני אישורי השלמה עבור מתקני ה‪ PRMS-‬גזר ובז"ן ‪ .2‬ביום ‪ 20‬במאי‪2014 ,‬‬
‫קיבלה החברה אישור השלמה עבור מתקן ה‪ PRMS-‬באשל הנשיא‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ביום ‪ 14‬במאי‪ 2014 ,‬הושלמה הגזת תחנת המניה באלון תבור אשר משרתת את מתקן ה‪ CNG-‬של חברת סופר ‪.NG‬‬
‫ה‪.‬‬
‫במהלך חודש מרס ‪ ,2014‬סיימה החברה את הקמת תחנת ה‪ PRMS-‬עבור מפעל סוגת שבקרית גת‪ .‬ביום ‪ 29‬במאי‪,‬‬
‫‪ 2014‬הושלמה הגזת מתקן ה‪ PRMS-‬וביום ‪ 22‬ביוני‪ 2014 ,‬החלה הזרמת גז ללקוח‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫בחודש מאי ‪ ,2014‬החלו עבודות הקמת צנרת ועבודות נלוות בתחנת הקבלה לגז טבעי באשדוד בהתקשרות עם חברת‬
‫הקמה ישראלית‪ .‬סך התקשרות בגין הפרויקט מוערכת בכ‪ 8.5-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫בחודש מאי ‪ ,2014‬נחתם הסכם עם חברת הקמה ישראלית להנחת קו הגז במקטע נשר‪ -‬נתב"ג ‪ -‬יד חנה (המקטע‬
‫הדרומי של התוואי המזרחי)‪ .‬עבודות ההקמה החלו בחודש יוני ‪ ,2014‬כשסך ההתקשרות מוערך בכ‪ 195-‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ביום ‪ 30‬ביוני‪ 2014 ,‬קיבלה החברה שני אישורי השלמה נוספים עבור מתקני ה‪ PRMS-‬באגן ובתחנת הכוח ‪.OPC‬‬
‫ט‪.‬‬
‫בחודש יולי ‪ ,2014‬גייסה החברה סך של ‪ 307‬מיליוני ש"ח בדרך של הרחבת אגרות החוב סדרה ד'‪ ,‬אשר במסגרתה‬
‫הונפקו כ‪ 300-‬מיליוני אגרות חוב בנות ‪ 1‬ש"ח ע‪.‬נ‪ .‬כל אחת רשומות על שם‪ ,‬בריבית אפקטיבית‪/‬תשואה של כ‪.2.86%-‬‬
‫י‪.‬‬
‫ביום ‪ 13‬ביולי‪ 2014 ,‬נתקבלו הארכה לאישורי הפעלה הזמניים לכל מקטע של מערכת ההולכה שבו הזרימה גז‪ ,‬וזאת‬
‫עד ליום ‪ 1‬ביולי‪ 2015 ,‬וזאת בכפוף לכך שהחברה נדרשת לביצוע פעולות תחזוקה שונות‪ ,‬כגון עבודות סקר במקטע‬
‫צפוני ובמקטע חדרה‪ ,‬ועבודות אחזקה שונות‪.‬‬
‫יא‪ .‬במהלך חודש יולי ‪ ,2014‬נמסר לחברה על ידי רשות החברות הממשלתיות כי הועברה להתייחסות משרדי הממשלה‬
‫השונים טיוטת הצעת החלטה לממשלה‪ ,‬מטעם משרד האוצר שעניינה תכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט‬
‫בחברות ממשלתיות‪ .‬הצעת ההחלטה כאמור אושרה על ידי ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי‪-‬כלכלי)‬
‫ביום ‪ 5‬באוקטובר‪ .2014 ,‬יש לציין כי על פי סעיף ‪59‬ב' לחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬הפרטה של חברה ממשלתית‬
‫כפופה להחלטה של ועדת השרים לענייני הפרטה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 27‬אירועים מהותיים בתקופת הדוח (המשך)‬
‫יב‪ .‬ביום ‪ 31‬ביולי‪ 2014 ,‬נמסר צו תחילת עבודה לקבלן ‪ SICIM‬להקמת קו הצינור במקטע הצפוני של תוואי הקו המזרחי‬
‫(בין חגית לניצני עוז‪ 40 ,‬ק"מ)‪.‬‬
‫יג‪ .‬ביום ‪ 7‬בספטמבר‪ 2014 ,‬פרסמה רשות הגז הטבעי את החלטה מספר ‪ 2/14‬בדבר מימון פרויקטי ייצוא באמצעות‬
‫מערכת ההולכה למדינות שכנות או לרשות הפלשתינית‪ .‬להלן מובאים עיקרי ההחלטה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫עלות הקמת מקטע של המערכת המיועד לצורכי ייצוא‪ ,‬תושת במלואה על הגורם המוכר או המשווק את הגז‬
‫הטבעי אל המדינות השכנות או לרשות הפלשתינית (להלן ‪ -‬היצואן) ולא על צרכני מערכת ההולכה‪ .‬באפשרות‬
‫החברה והיצואן להגיע להסכמה לגבי העלות ולהציגה לאישור רשות הגז‪ ,‬או להביא את העניין להכרעת רשות‬
‫הגז במקרה שאין הסכמה‪.‬‬
‫במקרה של הצטרפות צרכן נוסף בעתיד למקטע המיועד לייצוא‪ ,‬יזוכה היצואן על חלקו בהשקעה וזאת על פי‬
‫העלות שתשויך למצטרף הנוסף‪ ,‬אותה תקבע רשות הגז (על פי יחסי קיבולת)‪.‬‬
‫באם הצרכן הנוסף הינו ישראלי‪ ,‬יזכה בעל רישיון ההולכה את היצואן בעלות שתיקבע כאמור‪ .‬באם הצרכן‬
‫החדש הוא ייצואן‪ ,‬היצואן החדש ישלם את עלות זו לייצואן הקודם‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬יממן היצואן את חלקו‬
‫בהקמת מקטעי הכפלה הנדרשים לצורך אפשרות ייצוא‪.‬‬
‫למרות העובדה שהיצרן מממן את עלויות הקו‪ ,‬המקטע לא יהיה בבעלותו בשום אופן והמקטע יהיה חלק‬
‫ממערכת ההולכה‪.‬‬
‫היצואן ישלם לחברה את תעריף ההולכה החל על הצרכנים הישראליים‪.‬‬
‫הסכם ההולכה שיחתם בין היצואן לבעל רישיון ההולכה יאושר מראש ובכתב על ידי מנהל רשות הגז הטבעי‬
‫והקמת המקטע כפופה להוספתו ולרישיון החברה‪.‬‬
‫החלטה זו לא תחול על הסכמי ההולכה לייצוא דרך מערכת ההולכה הארצית שנחתמו עם החברה עד ליום ‪2‬‬
‫בנובמבר‪.2014 ,‬‬
‫יד‪ .‬ביום ‪ 6‬באוקטובר‪ 2014 ,‬קיבלה החברה אישור השלמה עבור מתקן ה‪ PRMS-‬בתחנת הכוח של חח"י ברמת חובב‪.‬‬
‫ביום ‪ 25‬בדצמבר‪ 2014 ,‬קיבלה החברה אישור השלמה עבור מקטע הצנרת המרכזי של המערכת (‪ ,)Phase-1‬צינור‬
‫בקוטר "‪ 24‬במקטע אשדוד ‪ -‬שורק ‪ -‬קריית גת ‪ -‬אשקלון‪ .‬מדובר בתעודת השלמה ראשונה המתקבלת עבור מקטע‬
‫צנרת של מערכת ההולכה‪ .‬לאחר תאריך המאזן‪ ,‬קיבלה החברה ‪ 2‬אישורי השלמה נוספים‪ :‬בחודש פברואר ‪,2015‬‬
‫נתקבל אישור השלמה בגין מקטע שורק נשר‪ .‬בחודש מרס ‪ ,2015‬נתקבל אישור בגין מקטע קרית גת ערוער‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫נכון ליום אישור הדוחות הכספיים‪ ,‬בידי החברה ‪ 20‬אישורי השלמה‪ .‬החברה הגישה לרשות הגז זה מכבר בקשות‬
‫עבור כל המתקנים והמקטעים שהוקמו על ידה‪ .‬נכון למועד אישור הדוחות הכספיים‪ ,‬חסרים לחברה ‪ 9‬אישורי‬
‫השלמה קבועים‪.‬‬
‫טו‪ .‬ביום ‪ 1‬באוקטובר‪ 2014 ,‬נחתמה תוספת להסכם בין החברה לחברת מיקופרי (להלן ‪ -‬מיקופרי)‪ ,‬קבלן איטלקי‬
‫לעבודות ימיות‪ ,‬אשר היה קבלן הביצוע בפרויקט המצוף הימי‪ .‬במסגרת התוספת להסכם‪ ,‬הוסדרו כלל הנושאים‬
‫שנותרו במחלוקת בין החברה לבין מיקופרי‪ ,‬לרבות קביעת פיצוי מוסכם לטובת החברה בגין העיכוב בהשלמת‬
‫הפרויקט‪ ,‬ויתור תביעות הדדי בקשר לאירוע נזק שהתרחש במהלך הפרויקט‪ ,‬העסקת מיקופרי לביצוע סקר של הקו‬
‫הימי‪ ,‬וחתימה על הסכם זמינות במסגרתו מיקופרי מתחייבת להגיע תוך ‪ 45‬ימים לביצוע עבודות ימיות בחירום‪,‬‬
‫תיקונים שיידרשו על ידי החברה והתחשבנויות שונות אחרות‪ .‬תקופת ההסכם הינה לשש שנים‪ ,‬החל מחודש‬
‫אוקטובר ‪.2013‬‬
‫טז‪ .‬ביום ‪ 13‬באוקטובר‪ 2014 ,‬נחתם הסכם בין החברה לחברת ‪ Noble Energy Mediterranean Ltd.‬לצורך תכנון מערכת‬
‫ההולכה הירדנית לצינור הגז הישראלי באזור צפון (דוברת ‪ -‬עמק הירדן)‪ ,‬בהיקף של ‪ 5‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫יז‪ .‬ביום ‪ 2‬בנובמבר‪ 2014 ,‬נחתם הסכם בין החברה לחברת ‪( NBL Eastern Mediterranean Marketing Limited‬להלן ‪-‬‬
‫‪ )NBL‬לצורך חיבור מערכת ההולכה הירדנית לצינור הגז הישראלי באזור דרום (סדום ‪ -‬נאות הכיכר)‪ .‬חברת ‪NBL‬‬
‫תשלם בגין הקמת הקו וחיבורו סך של כ‪ 82-‬מיליוני ש"ח‪ ,‬ההסכם הינו הסכם ראשון שהחברה חותמת לטובת עסקת‬
‫ייצוא ותוקפו היה מותנה באישור רשות הגז הטבעי‪ .‬ביום ‪ 2‬בדצמבר‪ 2014 ,‬פרסמה רשות הגז כי אין מניעה שהחברה‬
‫ו‪ NBL-‬יפעלו בהתאם להסכם שמפורט לעיל‪.‬‬
‫יח‪ .‬ביום ‪ 24‬בדצמבר‪ 2014 ,‬החלה הגזת מתקן ‪ PRMS‬בתחנת הכוח דליה אנרגיות (‪.)870 MW‬‬
‫‪90‬‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫באורים לדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫באור ‪ - 28‬אירועים לאחר תאריך המאזן‬
‫א‪.‬‬
‫ביום ‪ 29‬בינואר‪ 2015 ,‬הושלמה הגזת קו דברת ‪ -‬שדה אילן (‪ 12.5‬ק"מ צינור בקוטר "‪ .)18‬המשכו של הקו במקטע שדה‬
‫אילן ‪ -‬ציפורית‪ ,‬אשר בסופו מגיע לתחנת ההגפה הסמוכה לאזור התעשייה ציפורית (בו נמצא מפעל פניציה)‪ .‬לאור‬
‫הגזת הקו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬החל מפעל פניציה לצרוך גז טבעי‪ ,‬בתחילת חודש פברואר ‪.2015‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בחודש פברואר ‪ ,2015‬נתקבל אישור השלמה בגין מקטע שורק נשר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בחודש מרס ‪ ,2015‬נתקבל אישור השלמה בגין מקטע קרית גת ערוער‪.‬‬
‫‪91‬‬