חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" הלכת המר – פרק מבוא אליעזר ריבלין* א .ההלכה ומוצאותיה .1פסק הדין בעניין המר נ' עמית )להלן :עניין המר או הלכת המר( 1ביטל את ההלכה הנוהגת שהייתה בתוקף במשך כרבע מאה 2.בית המשפט העליון ,בהרכב מורחב של חמישה שופטים ,ביטל את עילת התביעה שהייתה נתונה בידי הילד "שנולד בעוולה" )עילת "החיים בעוולה"( והותיר בעינה את תביעת ההורים בגין נזקים שהוסבו להם עצמם לאחר לידת ילדם )עילת ההולדה בעוולה( .ההורים זכאים לתבוע פיצויים מן הרופא שלא גילה את מצבו הרפואי של העובר ובכך הסב את נזקם שבא בעקבות לידתו של הילד הסובל מנכות .בית המשפט העליון הותיר בעינה תביעה זו של ההורים – ואף הרחיבה מעבר לגבולות שהיו קבועים לה קודם לכן. .2מאז פרסום פסק הדין בעניין המר חלפו למעלה משנתיים ימים ,ובתי המשפט ממשיכים לגבש את דרכי יישומה של ההלכה ומתמודדים עם שאלות שבסדרי דין ,שאלות של התיישנות ,שאלות שבכללי ראיות – אך לא עוד בשאלות של מהות .הצורך להתמודד עם דרכי היישום של ההלכה ,אך גם הביקורת על עצם התפישה העקרונית מוצאים להם ביטוי מעמיק ויסודי במאמרים שקובצו בגיליון זה .משפטנים והוגי דעות נקבצו כאן יחד על מנת לתרום מכישרונם ובקיאותם להתרת השאלות שהתעוררו בפרשת המר ובעקבותיה .יש בכתיבתם תובנות חדשות ומקוריות ובצדן ביקורת בונה .חלקם מצרים על ביטול עילת התביעה של הקטין וחלקם מברכים עליו .מקצת המאמרים מצביעים על קשיים דיוניים וראיתיים ומקצתם על קשיים אחרים ,ובצד אלה גם הצעות לפתרון ,ומכאן חשיבותו הרבה של קובץ זה .אסקור בתמצית ,לנוחות הקורא ,את עיקר השאלות הנדונות בגיליון זה ואומר כבר עתה כי לשיטתי המהות חשובה מן ה"פריפריה" הדיונית ,וכי כמו בכל פסק דין שחידש הלכה בסוגיה משפטית מורכבת ,הקביעות הנחשוניות מתוות את הדרך ,אך הכוונון העדין של יישומן בא בעקבותיהן ,כשהוא מתגבש בהדרגה מכוח הניסיון המצטבר .הכוונון הפרוצסואלי נתון למהות והוא משני לו; המהות אינה משתנה בשל הקשיים המתלווים ליישום ההלכה .זאת ועוד זאת ,בעניין המר נקט בית המשפט העליון ,כפי שעשה עוד קודם לכן3 בגישה האוחזת לא רק בצד העקרוני של הסוגיה שבאה לפניו כי אם גם בצד המעשי הקונקרטי .הלכת המר ביקשה להבטיח כי הגשמת התפיסה העקרונית לא תבוא על חשבון רווחתם של הניזוקים הורי היילוד והיילוד עצמו. .3פרופ' אסא כשר היה חבר בוועדת השופט א' מצא שנתבקשה לגבש כללים לפיצוי נפגעי ההולדה בעוולה )להלן: ועדת מצא( .במאמרו בחוברת זו הוא מצביע על השיקולים הפילוסופיים העומדים ביסוד הדו"ח של ועדת מצא וביסוד פסק הדין בעניין המר .בצדק מציין פרופ' כשר כי אף שלכאורה הדיון במסגרת ועדת מצא עסק בסוגיות משפטיות ,הרי שבפועל הוא נועד לגבש תפיסה עקרונית בדבר המעמד הראוי של עילת התביעה בהיוולד ילד הסובל מלקויות" .גיבושה של תפיסה כזו" – כך מציין פרופ' כשר – "אינו בגדר מלאכה משפטית ,גם אם עוסקים בה נאמנה ,ואולי אף בהצלחה ,שופטים ,פרקליטים ועורכי דין אחרים .גיבוש תפיסה עקרונית בדבר המעמד הראוי של הולדה בעוולה במדינת ישראל ,האמורה להתנהל כמדינה דמוקרטית מתוקנת ,היא מלאכה בעלת מרכיבים פילוסופיים מובהקים ,מתחומי הפילוסופיה של המוסר והפילוסופיה המדינית" .דברים אלה יפים לא רק לדיונים שנתקיימו במסגרת ועדת מצא כי אם גם לדיון שהתקיים בבית המשפט. _____________________________________ * 1 2 3 14 פרופסור נלווה הפקולטה למשפטים ירושלים; המשנה לנשיא בית המשפט העליון )בדימוס(. ע"א 1326/07המר נ' עמית )פורסם בנבו.(28.5.2012 , ע"א 518/82זייצוב נ' כץ ,פ"ד מ)) (1986) 85 (2להלן :ענין זייצוב ,או הילכת זייצוב(. ע"א 4641/06מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון כרכבי ז"ל ,פ"ד סב) ;(2007) 527 (3ע"א 2739/06עזבון דוביצקי ז"ל נ' בזקאללה ,פ"ד סב) ;(2006) 864 (3ע"א 140/00עזבון המנוח אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי ,פ"ד נח) .(2004) 486 (4בעשור האחרון נקט בית המשפט העליון ,בעת שדן בתביעות נזיקין ,גישה שיפוטית יוצאת דופן כשבחר לצאת מתוך חישוב הפיצויים הקונקרטי אל ההכרעה העקרונית והמפורטת יותר .התובנות נגלו בעת עריכת החישוב האריתמטי; העקרונות גובשו בעקבות התוצאות האמפיריות .בעניין המר נפגשו שני הקטבים של הפסיקה – הקוטב העקרוני והקוטב המעשי. רפואה ומשפט חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" – ינואר 2015 אליעזר ריבלין ,הלכת המר – פרק מבוא תפיסתו של פרופ' כשר ,שעם כל הכבוד אני שותף לה ,היא כי הרשות הניתנת ליילוד ,או לטוענים בשמו ,להעלות את הטענה שעצם חייו הם בגדר נזק ,אינה עולה בקנה אחד עם החובה לשמור על כבוד האדם .תפיסה זו עומדת גם ביסוד פסק הדין בעניין המר .פרופ' כשר סבור כי בדין הראוי לא צריכה להיות להוריו של הנולד עילת תביעה על נזק שנגרם להם בגין עצם חייו .התפיסה השוללת תביעה בגין עצם החיים – היא תפיסה ראויה .להשקפתי אין בה כדי לגרוע מזכאותם של ההורים עצמם לתבוע בעילת ההולדה בעוולה. פרופ' אסא כשר מתווה בדייקנות גם את גדריה של הפגיעה באוטונומיה ואת הזכאות לפיצויים בגין הפגיעה הזו .גם תפיסה זו משמשת נקודת מוצא ראויה ונוחה לדיון המתפתח במאמרים האחרים הכלולים בגיליון זה ובפסיקה שהתגבשה במהלך העשור האחרון. .4הסוגיות הערכיות מוצאות ביטוי גם במאמריהם של ד"ר מיכאל ויגודה וברק קדם. ד"ר ויגודה מבהיר את עמדת המשפט העברי בשאלת קיומה של עילת תביעה ליילוד שבא לעולם נגד מי שבהתרשלותו הביא ללידתו .בצדק הוא מציין כי שאלה זו כרוכה הן בשאלות משפטיות הן בשאלות לבר-משפטיות :ערכיות ,פילוסופיות ,תאולוגיות וחברתיות .הדילמה המתוארת במקורות בשאלה אם נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ובאמרתו של איוב "יאבד יום אולד בו" – אינה עוסקת ,כך הוא מבהיר ,בחיים שבמום אלא במום שבחיים – בקושי לשאת את החיים באשר הם; אין בהם ,במקורות ,כך מבהיר ד"ר ויגודה ,משום שלילת ערך החיים במום .מצד אחר ,כך הוא מציין ,מוסכם על פוסקי ההלכה שרצוי ומותר למנוע לידת ילד בעל מום ,ולפיכך הם מעודדים בדיקות גנטיות קודם לנישואין .ניתן לדלות מן ההלכה את ההשקפה שהבאת אדם פגום לעולם אינה מוגדרת כנזק .עצם הורתו ולידתו של אדם אינו יכול להיחשב נזק אף אם נגזר עליו לסבול בשל קיומו במום. מנגד ,בכל הנוגע לתביעת ההורים ,הרי גם לפי המשפט העברי ,כך מבהיר היטב ד"ר ויגודה ,ומצד העיקרון ,אם היו ההורים רשאים למנוע את לידתו של אדם בשל נכותו הצפויה ולא עשו כך רק בשל רשלנותו של הרופא ,נושא הרופא באחריות כלפיהם ,ועליו לפצותם על ההוצאות הכספיות העודפות הכרוכות בטיפול בילדם הנכה בשל צרכיו המיוחדים .ואכן ,הדין העברי ,כפי שהוא מובהר במאמרו של ד"ר ויגודה ,מוסיף נדבך ערכי חשוב להלכת המר. .5ברק קדם מוצא במקורות המשפט העברי את שד"ר ויגודה אינו מוצא בהם .חייו של כל אדם טובים ממותו – הוא מסכים – אך אינם טובים מאי-היותו .לשיטתו ,ניתן למצוא במקורות תמיכה דווקא להעדפת אי-החיים שטרם באו לעולם ,על פני החיים .בתהליך לוגי שהוא בונה במאמרו מבקש קדם להוכיח כי אין לשלול את ההנחה שעילת החיים בעוולה סומכת על נזק הכרוך בחיים עצמם .גם העובדה שרוב שיטות המשפט בעולם אינן מכירות בעילת התביעה של היילוד אין בה לדעתו כדי למנוע החזרת עילת התביעה של הילד למכונה .עמדתו היא כי אין מקום ליתן משקל לרוב המצוי מחוץ לכותלי בית המשפט ,ואין מקום להנחה שדעת הרוב קולעת יותר אל האמת. אל לה לפסיקה ,כך עמדתו" ,לקפוא על דעת הרוב". .6השופטת )בדימוס( בלהה כהנא מטילה גם היא ספק בבחירה שלא לראות בעצם החיים ,או בחיים במום ,משום נזק .היא סבורה כי שאלת ההכרה בחיים במום כנזק אינה שונה קונספטואלית מהשאלה כשהיא מתעוררת בסוגיה של המתת חסד .הדיון שערך בית המשפט בדרישה להשוואת החיים לאי-חיים כתנאי להכרה בחיים במום כנזק אינה מקובלת עליה .היא מלינה על שבמציאות הלכת המר מוותרת למעשה על דרישת הקשר הסיבתי בין התרשלות הרופא לבין התוצאה ,והיא סבורה כי בית המשפט לא הכריע בשאלה העקרונית אם הפגיעה באוטונומיה היא ראש נזק או שזוהי עילת תביעה. .7עו"ד יונתן דייויס ממקד את ביקורתו על הלכת המר – במוצאותיה .מאמרו מתמקד בקשיים הדיוניים והראייתיים שביישום ההלכה .המאמר משכיל להצביע על השלכות הלכת המר על זכויות הקטין הפגוע ועל זכויות רפואה ומשפט חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" – ינואר 2015 15 חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" הוריו .במסגרת זו מעלה המחבר גם סוגיות נוספות כמו שאלת האשם התורם של ההורים במסגרת דיני ושאלת סבירות החלטותיה של הוועדה להפסקת היריון – במסגרת המשפט המנהלי. הנזיקין4 המאמר מציע נקודת מבט מיוחדת על הלכת המר :שאלת הקשר הסיבתי הנדרש להוכחת עילת התביעה על ההורים נדונה על רקע הדין המתפתח בשאלות של התרשלות ,היעדר הסכמה מדעת והפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה .אם בעבר הושתתה עילת התביעה של ההולדה בעוולה בעיקר על עוולת הרשלנות ,כותב עו"ד דייויס ,הרי כיום היא מושתתת על שלושה ראשי תביעה :רשלנות בטיפול ,היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה 5.בעניין זה האחרון סוקר עו"ד דייויס ביסודיות ובדייקנות את הדין המתגבש ,את המרחב שבין ראיית הפגיעה כראש נזק במסגרת עוולת הרשלנות לבין ההכרה בקיומה של עוולה חדשה – עוולה חוקתית .הוא עומד על ההבחנה ,המתבקשת ,בין ראש הנזק של הפגיעה באוטונומיה לבין קיומם של נזקים אחרים – ממוניים ולא-ממוניים. ולבסוף :המחבר עומד על השוני העקרוני ,והמעשי ,שחל בדין בעקבות הלכת המר בכל הקשור להוכחת הקשר הסיבתי שבין התרשלות הרופא לבין התוצאה המזכה בפיצויים .הוא מתאר את ההקלה שהתובעים זוכים לה בכל הנוגע להוכחת הקשר הזה הודות להצבת החזקה הנוגעת להחלטת הוועדה להפסקת היריון .עם זאת מצביע עו"ד דייויס על הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בהחלטת הוועדה ,ובהם מעמדו החסר של האב בפני הוועדה .ככלל, המחבר מסכים כי ההקלה בהוכחת הקשר הסיבתי פתרה ,לפחות חלקית ,את הקושי הטבוע בהוכחת עילת ההולדה בעוולה. עו"ד דייויס מסכם ואומר כי בביטול עילת התביעה של הקטין פתרה הלכת המר בעיות שהעסיקו את בתי המשפט בתחום המוסרי-פילוסופי ,ועם זאת עוררה שאלות פרקטיות ומשפטיות רבות שעד כה נדונו מאחורי הקלעים, ובמיוחד שאלת דרכי השמירה על עניינו של הקטין שאינו צד למשפט .המתח בין פתרון השאלה הערכית לבין השאלות הקונקרטיות אכן עומד ביסוד החיבורים שבגיליון זה ,ולשאלה זו עצמה ,שאותה מציב המחבר בבהירות, אדרש בהמשכם של דברים. .8לקושי המעשי שביישום הלכת המר מתייחסים גם המאמרים הנוספים שבקובץ זה .מאמרם של ד"ר ילינק ועו"ד וייס נדרש לשאלת השימוש בכספי הפיצויים ,לשאלת ההתיישנות ,לשאלת ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ולשאלה אם הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה בא להוסיף על הפיצוי בגין נזקי הכאב והסבל – אלה הן אכן השאלות המרכזיות הכרוכות ביישום הלכת המר 6.בית המשפט היה ער לשאלות אלה כבר בעת מתן פסק הדין בעניין המר ,במגבלות החוקיות הקיימות 7.בצדק מציינים המחברים בעניין זה כי גם כיום ניתן למצוא מענה ,ולו חלקי ,בחקיקה הקיימת לצורך להבטיח את צורכי היילוד 8.מאמרם של עורכי הדין ילינק ווייס כולל התייחסות בהירה ומקיפה לשאלות ההתיישנות שהושארה פתוחה בעניין המר 9,אלא שמופעיה השונים מצאו בהדרגה את פתרונם בפסיקת בית המשפט העליון שפורסמה בעקבות הלכת המר 10.בטבלאות מאירות עיניים ממחישים המחברים את השוני שבפסיקת הפיצויים בין הלכת המר לאלה שנפסקו בעקבות הלכת זייצוב. _____________________________________ 4לשאלה זו האחרונה נדרש בית המשפט העליון לאחרונה בע"א 7416/12קופת חולים מאוחדת נ' פלוני )פורסם בנבו, .(4.11.2014אף שההורים הפכו בעקבות הלכת המר מניזוקים משניים לניזוקים ישירים ,הן במישור הממוני הן במישור הלא ממוני ,סבור המחבר כי אין לקזז מן התביעה את אשמם התורם של ההורים. 5אכן סוגיות הפגיעה באוטונומיה והיעדרה של הסכמה מדעת זכו לדיון חדש בפסיקה של השנים האחרונות ,אך דיון זה נתקיים במסגרת עוולת הרשלנות ולא מחוצה לה. 6חברי ועדת מצא הציעו כי דרך אפשרית להבטחת ייחוד כספי הפיצויים למילוי צרכיו של היילוד היא להסמיך את בית המשפט ,באמצעות שינוי בחוק ,לכלול בפסק הדין הוראות לעניין השימוש בכספי הפיצויים. 7בית המשפט ציין בעניין המר כי אם יתבושש המחוקק להתערב לצורך הבטחת כספי היילוד ,ישתמשו בעתיד בתי המשפט בכלים העומדים לרשותם כדי להבטיח את השימוש הראוי בכספי הפיצויים. 8במיוחד הוראות החוק הרלוונטיות לאחריותם של ההורים כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. 9להתייחסות מקפת לשאלה זו ראו אסף ,פוזנר "מזייצוב עד המר :חלק ב' – בין חיים בעוולה להולדה בעוולה :היבטים מעשיים של הוראות המעבר בפס"ד המר" ספר שלמה לוין ) 489בעריכת א' גרוניס ,א' ריבלין ומ' קאריאני.(2013 , 10רע"א 4512/13בית החולים אגודת הסהר האדם נ' פלוני )פורסם בנבו ;(28.8.2014 ,רע"א 9444/12ד"ר דן זאבי נ' פלוני )פורסם בנבו ;(28.4.2013 ,ע"א 8776/08פלוני נ' ויקטוריה שראי )פורסם בנבו.(9.10.2013 , 16 רפואה ומשפט חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" – ינואר 2015 אליעזר ריבלין ,הלכת המר – פרק מבוא .9גם עורכת דין אהובה טיכו נדרשת במאמרה לשאלות ההתיישנות – ולדרך פסיקת הפיצויים במקרים שבהם התיישנה תביעת ההורים ונדונה תביעת היילוד לבדה 11.המחברת עומדת אף היא על הצורך במציאת מנגנון מתאים שיבטיח כי כספי הפיצויים שיתקבלו על פי הלכת המר ישמשו את צורכי היילוד בלבד ,ובעניין זה היא מציעה מחקר השוואתי שערכה בעניין שיטות משפט שונות .המאמר מתאר את שני החידושים העיקריים המצויים בהלכת המר בשאלת הקשר הסיבתי :האחד ,הקביעה כי החלטת הוועדה להפסקת היריון תשמש מעין חזקה ,הניתנת לסתירה, בדבר עמדתם של ההורים כלפי הפסקת ההיריון – לו ידעו מראש על מצבו של העובר; השני ,ההוראה להסתמך על נתונים אישיים ולא על נתונים קבוצתיים ,כגון השתייכות דתית ,בעת קביעת נכונותם של ההורים התובעים להפסיק את ההיריון אילו ידעו על מצב העובר .המחברת מצביעה על הקשיים הערכיים והחוקתיים שבהידרשות להחלטות הוועדה להפסקת היריון ,ואין ספק כי בתי המשפט ידרשו בעתיד ליתן דעתם גם לשאלות אלה. עורכת דין טיכו מותחת במאמרה ביקורת על בחירת בית המשפט ,בעניין המר ,לפסוק להורי היילוד אך ורק את "ההוצאות העודפות" שבגידול הילד הנכה .היא סבורה כי יש בכך משום פיצוי בחסר ,וכי היה ראוי לכלול בפיצוי גם את "שכבת הבסיס" – לאמור ההוצאות הרגילות הכרוכות גם בגידול ילד בריא12. פרק שני :שיח ערכי מול קושי פריפריאלי – חוקה ,חקיקה ושיפוט .1הלכת המר מתמודדת עם אחת הסוגיות המורכבות ביותר בדיני הנזיקין .יש לקרוא אותה על רקע השיח החוקתי המתפתח בדיני הנזיקין בישראל ,אך השאלות שהיא מבקשת ליתן להן מענה חורגות אל מעבר לדיון החוקתי .אלה הן אותן שאלות הנמנות עם תפיסות עולם שקדמו לניסוחים הפוזיטיביים של המשפט החוקתי, שאלות בראשית 13.האם קיימות נסיבות שבהן "טוב מותו של אדם מחייו"" ,ארור היום אולד בו"? האם החיים, כל חיים ,על כל תלאותיהם ,יכולים להיחשב נזק? האם ניתן לכמת "נזק זה" מתוך השוואה ל"אי-חיים"? ומהו היעדר החיים? ומהו ערך החיים – הנאות החיים או מה שמעבר להן? והנאות החיים מהן? הלכת המר באה לענות על השאלות המשפטיות שניתן לחלצן מן הדילמות – שהן עצמן חורגות מן הדיון המשפטי הטהור ומערבות שאלות תאולוגיות ,מוסריות ופילוסופיות. .2אלא שהלכת המר לא צמחה יש מאין 14.השיח החוקתי שהתפתח במהלך העשור האחרון במסגרת דיני הנזיקין בפסיקת בית המשפט העליון הניח את התשתית הנורמטיבית שאפשרה את ההתמודדות המשפטית בעניין המר. אכן ,גם בעבר הגנו דיני הנזיקין על מספר זכויות יסוד ,הן במסגרת ההוראות הכלליות שבפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ ,ובמיוחד ההוראה המגדירה את ה"נזק" בהרחבה ,הן במסגרת העוולות המסוימות כמו עוולת התקיפה )הגנה על שלמות הגוף( ,כליאת שווא )הגנה על החירות( ,השגת גבול ,מטרד וגנבת עין )הגנה על הקניין( .אלא שכעניין שבמסורת נתפסה ההגנה על זכויות אדם אצלנו ,ובשיטות משפט אחרות ,כמכוונת נגד כוחו של השלטון לפגוע בפרט; 15השפעת השיח החוקתי על המשפט הפרטי היא השפעה מאוחרת יותר ,ואצלנו היא זכתה לרוח גבית עם העיגון החוקתי של מקצת זכויות האדם בחוקי היסוד שנתקבלו בשנת .1992העמדה המקובלת אצלנו בדבר החלתן של זכויות האדם המוגנות על המשפט הפרטי היא זו המצדדת בתחולה עקיפה .זכויות היסוד המתוארות _____________________________________ 11 12 13 14 15 לעניין זה נדרש בית המשפט העליון לאחרונה בע"א 1326/07המר נ' עמית )פורסם בנבו.(21.5.2014 , שאלה זו הייתה במחלוקת גם בוועדת מצא והיא נפתרה בעניין המר על פי הכללים הרגילים של חישוב הנזק .ראו :ע"א 140/00עזבון המנוח אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי ,פ"ד נח) – (2004) 486 (4מודל "המאזניים הכפולים". השיטה האמריקאית התייחסה לשאלות על חוקתיות כשאלות שמעבר לזכרון האנושי ,from time immemorialעקרונות שהם חלק מהמשפט הטבעי ומעבר לחוקה הפוזיטיבית "זכויות שאינן כתובות ,עלי ספר" ,בג"ץ 1/49בז'רנו נ' שר המשטרה ,פ"ד ב ;(1949) 83 ,80בג"ץ 243/62אולפני הסרטה בישראל בע"מ נ' גרי ,פ"ד טז .(1962) 2407 הסיבה הראשונית להחלטת בית המשפט לבחון מחדש את הלכת זייצוב הייתה נעוצה בצורך ליתן פרשנות ברורה ומחייבת להלכת זייצוב על מנת להנחות את הערכאות הדיוניות ,אלא שבחינה ראשונית זו הביאה להכרה כי ראוי לבחון מחדש את עצם ההכרה בעילת "החיים בעוולה". ראו דפנה ברק-ארז וישראל גלעד "זכויות אדם בדיני החוזים ובדיני הנזיקין :המהפיכה השקטה" קריית המשפט ח )תשס"ט( .11 רפואה ומשפט חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" – ינואר 2015 17 חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" בחוקי היסוד לא הוחלו ישירות במשפט הפרטי ,ותחת זאת הן שימשו השראה נורמטיבית בעת שנתפרשו מושגי שסתום במשפט הפרטי ופותחו עוולות מסגרת בתחום דיני הנזיקין16. דיני הנזיקין ודיני הפיצויים בישראל שאבו כאמור השראה מן העיגון החוקתי של זכויות היסוד ,ובה בעת הקלו דיני הנזיקין על ההשראה החוקתית באמצעות פיתוח דיני הפיצויים .הסרת הסייגים מעל לזכאות לפיצוי בגין נזקים "טהורים" 17הקלה על הפסיקה שביקשה להעניק פיצויים בגין נזקים "טהורים" מטבעם – שנגרמו בשל הפרת זכויות אדם מוגנות .הרחבת תחומיו של הנזק הלא ממוני 18תרמה אף היא לפיתוח דיני הפיצויים בכל הנוגע לנזקים שנגרמו מהפרת זכויות אדם מוגנות. .3ההתפתחות החשובה ביותר בתחום ההגנה על זכויות אדם במסגרת המשפט הפרטי נתאפשרה הודות לתרומה יוצאת הדופן של הפסיקה להגנה מפני הפגיעה באוטונומיה .זכות יסוד זו ,שאינה מפורשת בחוקי היסוד הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון לראשונה בהקשר של התביעות בגין רשלנות רפואית 20והורחבה לתחומי חיים אחרים בפסיקה מאוחרת יותר .השפעתה של ההכרה בזכות לאוטונומיה על דיני הנזיקין ועל דיני הפיצויים בישראל מבטאת בעת האחרונה את ההשפעה החשובה ביותר של השיח החוקתי על המשפט הפרטי .גם הלכת המר משקפת את השפעתו של השיח החוקתי בכלל ושל פיתוח הזכות לאוטונומיה בפרט על המשפט הפרטי .הזכות לאוטונומיה היא זכותו של אדם להחליט על מעשיו ומאווייו לפי בחירותיו – ולפעול על פי בחירות אלה 21.זוהי זכותו של אדם לכתוב את סיפור חייו 22.הזכות לאוטונומיה היא חלק מן הזכות לפרטיות ,אך גם הרבה מעבר לה: זוהי הזכות לכבוד; הזכות לשוויון; הזכות להגשמה אישית ,ומעל לכול – הזכות לחירות :הזכות להחליט בשביל עצמך כל עוד אינך גורם נזק לאחרים .הזכות לאוטונומיה שוללת את הפטרנליזם – היא מכבדת את האדם המחליט עצמו – בשבילו משום שהיא רואה בו שווה למי שמבקש להחליט במקומו ובשבילו .היא מתנגדת להתייחסות לאדם ,כל אדם ,כמי שאין לכבד את רצונותיו .הזכות לאוטונומיה גיבשה את עקרונות ההסכמה המודעת בתחום הטיפול הרפואי; הזכות לאוטונומיה עמדה ביסוד ההכרה כי אין לשום בחסר את נזקיו של מי שנולד אל תוך רקע חברתי-כלכלי קשה 23.גם ההגנה על חירות הביטוי ,כפי שנתפתחה בשיטה הישראלית בעשור האחרון ,היא חלק מעץ החירות שהאוטונומיה היא ענף חשוב שלו. שלנו19, .4הזכות לאוטונומיה היא גם זכות האישה על גופה וזכותם של ההורים בכל הנוגע להחלטה אם להביא ילד נוסף לעולם או להימנע מכך בנסיבות מסוימות .שלילתה של זכות זו של ההורים היא פגיעה מהותית באוטונומיה שלהם. על הפגיעה הזו יש לפצות; בה בעת אין בזכות הבחירה הזו בשום פנים כדי לגרוע מערכי היסוד של האדם בכל הנוגע לקדושת החיים .הזכות לאוטונומיה היא חלק מן ההכרה בערך האדם וחייו .הכרה זו מושתתת הן על ערכים אוניברסליים הן על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וחופשית .החיים אינם נזק ,והולדתו של אדם אינה מקימה לו עילת תביעה .חיים אינם עוולה ,ועילת התביעה המתבססת על טענת "החיים בעוולה" אינה יכולה להתקיים; אסור לה שתתקיים – ולא רק משום שעל פי כללי הפיצויים המצויים בכלינו איננו יכולים להעריך את הפער שבין המצב שאלמלא התרשלות הרופא שלא גילה את לקותו של העובר ,לאמור אי-חיים ,לבין המצב שנוצר בעקבות מחדלו – חיים במום; ולא רק משום שבשל דרישת הקשר הסיבתי אין רלוונטיות להשוואה בין חיים במום _____________________________________ 16 17 18 19 בצדק מציינת בלהה כהנא במאמרה כי ניתן למצוא בפסיקת בית המשפט העליון הרהורים בדבר ניסוחן של "עוולות חוקתיות" מחוץ למסגרת פקודת הנזיקין וחקיקת הנזיקין הספציפית ,אלא שבסופו של יום נתגבשה הפסיקה סביב הבחירה להחיל את העקרונות החוקתיים במסגרת המסורתית של דיני הנזיקין. נזקים שאינם פיזיים או שאינם תוצאה של נזק פיזי שנגרם לגופו או לרכושו של התובע. ע"א 4022/08אגבבה נ' המעוצה המקומית פרדס חנה )פורסם בנבו ;(21.10.2010 ,ע"א 754/05לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק ,פ"ד סב).(2007) 218 (2 בארצות הברית היא אוזכרה כחלק מן הזכות לפרטיות שאינה מפורשת במגילת הזכויות האמריקאית ושנגזרה היא עצמה מהוראות מפורשות של מגילת הזכויות אף שלא פורשה בהGriswold v. Connecticat, 381 u.s. 479 (1965); Roe v. : )wade, 410 u.s. 113 (1973 20 21 22 23 18 ע"א 2781/93מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה ,פ"ד נג).(1999) 526 (4 שם. ע"א " 10064/02מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא )פורסם בנבו .(29.9.05 שם. רפואה ומשפט חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" – ינואר 2015 אליעזר ריבלין ,הלכת המר – פרק מבוא לבין חיים בריאים 24כי אם בשל מחויבותנו למושכלות בראשית – לתפיסה העקרונית בדבר ערך החיים .ואת התפיסה העקרונית יש להגשים. .5מקום שבו התפיסה העקרונית נכונה וראויה ייפתרו גם הקשיים הפריפריאליים – אלה הכרוכים ביישומה. שאלות של התיישנות ,של חישוב הפיצויים ,של הבטחת כספי הפיצויים באופן שישמשו לרווחת היילוד הן שאלות הצריכות פתרון ,והפתרונות יינתנו במסגרת הכוונון העדין שבא בעקבות הפסיקה העקרונית .עניין המר הוא דוגמה ברורה לכך 25.הבחירה לבטל את עילת החיים בעוולה עוררה מטבע הדברים שאלות של יישום 26,אולם בכך אין בשום פנים כדי להצדיק סטייה מן התפיסה העקרונית הראויה 27.בפועל ניתן מענה מלא ,בתוך זמן קצר יחסית, לשאלות היישום רובן ככולן. הילכת המר היא חלק מן המשפט המקובל ,נוסח ישראל ,בתחום המשפט הפרטי .היא משקפת ,כמו בעניין אטינגר 28,בעניין עדן מלול 29,בעניין רים אבו חנא 30ובפרשות עקרוניות אחרות ,את הצורך ליתן מענה למציאות המשתנה בעולם המודרני .תחומי ידע מתפתחים ,התפתחויות טכנולוגיות ושינויים חברתיים מעמידים אתגרים חדשים בפני בתי המשפט .מקום בו מתבקש הצורך בפריצת דרך משפטית ,בעקבות ההתפתחויות הלבר משפטיות, ראוי שהמענה העקרוני והעיוני שמציעה הפסיקה יהיה איתן ומלא; בה בעת טוב עושה הפסיקה כשהיא בוחרת להותיר גם מרחב מחיה לבדיקה עתידית של דרכי היישום של התפיסה החדשה .לעתים מוצעות בפסק הדין העקרוני מספר חלופות ליישום ההלכה ולעתים מתמלא הצורך בכוונון עדין על ידי הפסיקה שמתפתחת בערכאות הדיוניות בעקבות עיצוב ההלכה העקרונית .אכן ,ניתן לגלות בפסיקה העקרונית עצמה מצע "חקיקתי" במובנים רבים ,אולם בית המשפט המציע רפורמה פסיקתית חסר תכופות את המידע הפרוש בפני הגוף המחוקק .המידע הזורם מן "השטח" במהלך יישום החידוש הפסיקתי ממלא את החסר. .6דווקא בשאלות המורכבות של דיני הנזיקין נקודת המוצא העקרונית משתלמת .ככלל ,פסק דין ראשוני אינו בא להציע פתרונות מידיים לכל שאלה יישומית שעשויה להתעורר בעקבותיו .לא את כולן ניתן לצפות מראש .הפסיקה בוחנת כל מקרה על פי נסיבותיו ומציעה את הפתרון המתבקש באותו מקרה .המשפט הוא סיפור בהמשכים ,אם להשתמש במטפורה שהציע דבורקין 31.זהו סיפור הנכתב על ידי השופטים לאורך כל הזמנים .בסוגיה שלפנינו זהו סיפור אוניברסלי שלפסיקה בישראל היה חלק חשוב בכתיבתו 32.ההתמודדות עם השאלות הפרטניות הנלוות לבחירה העקרונית – גם היא סיפור בהמשכים ,ותנאי לכתיבתו הוא שראשיתו תבטא תפיסה ראויה של ערכי בראשית. _____________________________________ 24 25 26 27 28 29 30 31 32 שהרי הרופא לא גרם למום – ראו עניין המר. דוגמאות נוספות :ע"א 140/00עזבון המנוח אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי )פורסם בנבו;(15.3.2004 , דנ"א 4693/05בית החולים כרמל חיפה נ' עדן מלול )פורסם בנבו.(29.8.2010 , הלכת המר משלבת בין הכרעה עקרונית המסרבת להכיר בעילת התביעה של היילוד מחד לבין פתרון יצירתי הבא לדאוג לרווחתם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים מאידך; ראו :רונן פרי "להיות או לא-להיות? זו כבר אינה השאלה" מחקרי משפט כט ) 61התשע"ג.(2013- שאלות של יישום ההלכה נתעוררו גם בעקבות הלכת זייצוב – שעמדת הרוב בה שונתה בהמר .בפועל שאלות אלה שנתעוררו בעקבות זייצוב לא נפתרו במשך שנות דור ,והדבר שימש מניע ראשוני לבחירת בית המשפט העליון לבחון מחדש את ההלכה .על המציאות המשפטית הבלתי אפשרית שנוצרה בעקבות הלכת זייצוב עומדת בלהה כהנא במאמרה המקיף בקובץ זה. ע"א 140/00עזבון המנוח אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי ,פ"ד נח).486 (4 דנ"א 4693/05בית החולים כרמל חיפה נ' עדן מלול )פורסם בנבו.(29.8.2010 , ע"א " 10064/02מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא )פורסם בנבו.(29.9.2005 , ).RONALD DWORKIN, LAW ON INTEGRITY (1986 עניין המר בפסקה .34הלכת המר מצטרפת לקונצנזוס העולמי בסוגיה זו .יש ליתן משקל להסכמה כמעט גורפת בשאלה זו ולהתייחס לגורמים שהביאו ליצירתה. רפואה ומשפט חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" – ינואר 2015 19
© Copyright 2025