גג 3 2 -י *ת p —י ן 0. > < <1 ״ו —ו 3 כ יי; 0 01 111 במחממ חדשו! ה ח ב ר ה ל מ ת ^ ס ״ ם מרכזים קהילתיים בישר«ל בע״מ כסלו תשה־ דנממ׳ 1993 יצא ל א ו ו ה כ ו ך הראשון ש ל ה״הפעלופויה״ תיאורים מפורטים של פעולות חברתיות, הלוקחות בחשבון כל מטרה ,עיתוי, אירוע ,גיל ,קבוצה ,מ ש ן זמן ושאר גורמים -אלה חומרי האנציקלופדיה הראשונה מסוגה בארץ :״הפעלופדיה - אנציקלופדיה לפעילות חברתית״, שהופקה על ידי החברה למתנ״סים ותראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות / ספרי חמד. ב־ 12כרכים רחבי היקף מתרכזות רוב ההפעלות הישראליות המעניינות והמקוריות בתחומי התרבות ,ההווי והמסורת ,כפי שהתגבשו מאז קום המדינה ועד היום במסגרות כמו קיבוצים ,תנועות נוער ,צה״ל ,מרכזים פדגוגיים ,מתנ״סים וכדומה .הניסיון הזה הביא לשיתוף פעולה ב־2ו כרכי האנציקלופדיה החדשה יובא מגוון עצום של פעילויות לחברה ולמשפחה פורה בהפקת האנציקלופדיה בין גופים שונים ,בהם משרד החינוך והתרבות ,הקרן הקיימת לישראל ,ההסתדרות הכללית, מיפקדת קצין חינוך ראשי בצה״ל ,מכון יעדים המתמחה בפיתוח תכניות חינוכיות, בראשות דליה שטנצלר ,והחברה למתנ״סים. כרכי ה״הפעלופדיה״ מאורגנים בחלקם סביב לוח השנה העברי ומציגים משחקי הפעלה הקשורים לעונות השנה ,חגים ומועדים :ובחלקם סביב חיי המשפחה מטיילים על כיסאות גלגלים והקבוצה ,ומציגים משחקי הפעלה הקשורים בגיבוש קבוצתי ,אירועי תרבות, חגיגות משפחתיות וכדומה. הוגה רעיון ה״הפעלופדיה״ והעורך הראשי שלה ,ד״ר דב גולדברגר ,מנכ״ל החברה למתנ״סים ,מבהיר את הרקע להפקתה: ״הורגש צורך אדיר לחומר הדרכה והפעלה חדש ומגוון .יש בארץ עשרות אלפי הפעלות ,אך כל גוף מתרכז בהפעלות שלו, שעליהן הוא חוזר שוב ושוב ואותן הוא גרעיני נח״ל במתנ״סים התכנית להתארגנות של גני נוער מהמתנ״סים כגרעיני נח״ל הולכת ומתגבשת ,בשיתוף מפקדת הנח״ל והתק״ם. במסגרת זאת ,יאותרו בני נוער הפעילים במתנ״סים והמעוניינים לצאת לגרעיני נח״ל ,ויעברו הכנה מיוחדת לצורך שירותם הצבאי .המיוחד בתכנית הוא ,שבנוסף למסלול הרגיל של פעילות בקיבוצים ,יהיה גם מסלול קהילתי ,במסגרתו יופעלו החיילים במשימות לאומיות ביישובים שבהם יש מתנ״סים. משקי הסברה מהנח״ל כבר החלו באיתור בני נוער פוטנציאליים ובעבודה איתם. מה שנראה טבעי ומובן לכל משפחה ישראלית -לצאת ביום שבת בהיר ויפה ולטייל בחיק הטבע -אינו כה מובן מאליו לעשרות אלפי הנכים החיים בארץ, שמתקשים לנוע בשבילים ,להיכנס לשירותים ואפילו למצוא מקום חניה מיוחד עבורם. במסגרת פרוייקט של החברה למתנ״סים והג׳וינט ,לשיפור איכות חייהם של הנכים בישראל ושילובם בחברה הבריאה ,נחנך בחודש האחרון ,בשמורה הלאומית נאות־קדומים ,מסלול טיולים מיוחד לנכים על כיסאות גלגלים. 30נכים ,נציגי ארגון הגג של הנכים ,בדקו את המסלול והביעו את שביעות רצונם הרבה מההשקעה הגדולה במקום ומהמיתקנים שהועמדו לרשותם ,כמו שירותים מיוחדים ,שולחנות וספסלים המתאימים בגובה לכיסאותיהם ועוד. במקום נערכה גם תערוכה מיוחדת במינה, שהציגה חידושים בתחומי ניידות הנכים ,כמו כיסאות חשמליים ,קלנועים ,מיתקני עזר לכיסאות גלגלים וכוי. הכשרת המסלול נעשתה בעלות של למעלה מחצי מיליון ש״ח ,תרומת קרן כהנוף לפרוייקט שיפור איכות החיים של הנכים ובסיוע החברה הממשלתית לתיירות .את הפרוייקט מוביל אמנון רייכל ,ראש תחום נכים בחברה למתנ״סים מעביר מדור לדור .חשבנו שכדאי לאסוף את הדברים הטובים למיכלול עשיר ומגוון אחד, שיהיה נגיש לכל״. גולדברגר מדגיש את הערך השימושי וההיסטורי של ה״הפעלופדיה״ :״מרוכז כאן מגוון עצום של הפעלות ושיטות הפעלה, המהווה גם תיעוד היסטורי של הפעילות החברתית־תרבותית היהודית הייחודית למדינת ישראל מראשיתה״ .הכרך הראשון של ה״הפעלופדיה״ ,שראה אור בימים אלה, עוסק בהפעלות למועדי החורף ,ביניהם :כ״ט בנובמבר ,חנוכה ,יום קק״ל וט״ו בשבט .לט״ו בשבט ,למשל ,מוצעות כחמישים הפעלות ולחנוכה ,72שמוינו מתוך כאלף .בכרך השני יוצגו הפעלות חברתיות המתאימות למקומות סגורים ,כמו אירועים משפחתיים למיניהם. שיוויון הזדמנויות זו לא סתם מילה בבית דגן כ נ ס ע ו ב ד 1 • א ר צ י 20-21.12.93 ו׳-ד ב ט ב ת תשנ׳׳ד במלון קיסר בסבריה. הנושא: החצר האחורית ש ל החברה הישראלית התכנסות(20.12.93) 0 9 : 3 0 : )(21.12.93 פיזור1 5 : 0 0 : נבחרת הכדורסל של המתנ״םים הוכיחה שלמרות הכרם היא מנצחת ראה עמי 12 פרוייקט הבגרות בבית דגן הצליח במשך שתי שנות פעילותו לצמצם באופן בולט את הנשירה מבתי הספר ולהביא לגידול ניכר במסלול הלומדים במגמות עיוניות ע ר ב דר׳ •על פחנר •תק״ם ובמספר הניגשים והמצליחים בבחינות הבגרות. ראה עמ׳ .4-5 עיון ל ז פ ו ־ ה ש ל ב28.12.93- בתל אביב. ה מ ש א • :חס• ה ג ו מ ל י ן ב י ן ה ק ה י ל ה לביו ת כ נ ו ן מבנ• החינוך ס ד ר ־10 •1מ• 3 2 במתנ״סיס 197 2 _1 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 הסכם עקרונות ע ם אוניברסיטת w i l b e r f o r c e אוניברסיטת Wilberforceנמצאת בדייטון, אוהיו ,ומהווה אחת מ־ 42אוניברסיטאות המכונות Historically black colleges and universitiesוהראשונה שבהן .כל הסטודנטים הלומדים בה הם בני הקהילה השחורה בארה״ב. בשנת 1990פתחה האוניברסיטה בפרוייקט משותף עם מתנ״ס גיסי כהן בחולון ,בתיווך הקהילה היהודית המאמצת מדייטון ,אוהיו. במסגרת הפרוייקט נשלחים מדי שנה עשרה סטודנטים מהאוניברסיטה לישראל למשך 3 חודשים: בחודש הראשון — הסטודנטים מתארחים ועובדים בקיבוץ רמות מנשה. בחודש השני — ארבעה מהם מגיעים לשכונת גיסי כהן ומפעילים קייטנה באנגלית )כפיאדה( ביחד עם מתנדבים יהודים מהקהילות המאמצות. בחודש שלישי — הסטודנטים לומדים מספר קורסים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנה האחרונה גילו מספר ״אוניברסיטאות שחורות״ נוספות בארה״ב עניין בפרוייקט ואוניברסיטת Wilberforceפנתה למתנ״ס גיסי כהן בבקשה לייצגם בישראל ולדאוג לפתיחת כפיאדות נוספות ולהרחבת הפרוייקט. המתנ״ס נענה לבקשת האוניברסיטה בשמחה ואף עירב בכך את חברת המתנ׳׳סים. בתאריך 1.11.93נחתם הסכם עקרונות בין ד״ר דב גולדברגר — מנכ״ל החברה למתנ״סים לבין Dr. Erick Winstonסגן נשיא אוניברסיטת ,Wilberforceשעיקריו הם: .1חברת המתנ״סים ,באמצעות מתנ״ס גיסי כהן ,תהווה הנציג בישראל של ״האוניברסיטאות השחורות״ בארה״ב. אוניברסיטת Wilberforceתהווה הנציג בארה״ב שמייצג את 42״האוניברסיטאות השחורות״. .2בקיץ הקרוב ייפתחו ,בנוסף לכפיאדה בג׳סי כהן ,שתי כפיאדות נוספות במתנ״סים של החברה למתנ״סים .בכל כפיאדה יפעלו 5-4סטודנטים שחורים מארה״ב. .3תיבחן אפשרות שכל הקורסים שיעברו הסטודנטים בארץ יתקיימו במרכז צפורי ביער ירושלים ,תמורת קרדיט אקדמי של אוניברסיטת .Wilberforce זוהי אמנם תחילת הדרך ויש צורך לסכם סופית את פרטי ההסכם ,אך קרוב לוודאי שכבר בקיץ הקרוב ,שני מתנ״סים נוספים יהנו מקייטנה באנגלית עם סטודנטים סגן שר השיכון והבינוי מתארח במתנ״סים בפגישה שהתקיימה בלשכת סגן שר השיכון מר אלי בן מנחם ,בהשתתפות מנכ״ל החברה ד״ר דב גולדברגר ומנהל אגף הדרכה ,תכניות ופיתוח קהילתי ד״ר משה ארי ,הוצגו המשימות של פיתוח קהילתי בעידן של פיתוח מואץ של יישובים וכן במעברים של עולים מדיור זמני לדיור קבע. הניסיון המצטבר של המתנ״סים בעיירות הפיתוח ובשכונות ,יכול להוות דגם של התפתחות חברתית חיובית ,אשר תתרום לשיתוף תושבים בתהליך קביעת גורלם ולהשפעות חיוביות של העלאת רמת ההישגים הלימודיים .זאת ,באמצעות מרכזי פל״א )פעילות לימודית אחרת(, המתקיימים בכ־ 70מתנ״סים ובתכניות תנופה — המתקיימות בסיוע פרוייקט התחדשות השכונות — הבאות לתת הזדמנות שנייה בבחינות הבגרות. סוכם על ביקורי הכרות של סגן השר במתנ״סים בקדימה ובשכונת דורה נתניה, במגמה לעמוד מקרוב על התפקידים החברתיים של המתנ״סים. סדנת ״המרכז המשולש״ תתקיים בישראל בינואר 994ו הקונפדרציה העולמית של המרכזים הקהילתיים היהודיים ,יזמה הקמת פרוייקט חדש בשם ״המרכז המשולש״ ^6זח-06ח (1המקשר בין מרכזים קהילתיים בצפון אמריקה ,אירופה או דרום אמריקה עם ישראל כמרכז. מטרת הפרוייקט היא לפתח קשרי עבודה בין מרכזים קהילתיים מקהילות שונות המושתתים על בסיס יחסי גומלין לטווח ארוך ואשר יכללו עבודה משותפת של אנשי צוות ,מתנדבים ומנהיגות קהילתית. זהו ניסיון לאפשר למרכזים קהילתיים יהודיים בקהילות השונות ליצור קשרי עבודה על בסיס מתמשך. בסדנה ,שתיערך בחודש ינואר בישראל, ישתתפו 30משתתפים 10 :מצפון אמריקה, 10מישראל ו־ 10מדרום אמריקה ואירופה, אשר הביעו עניין בקידום הפרוייקט ואשר נמצאים בעמדה המאפשרת להם ליישם את הקשרים בין קהילותיהם. הקונפדרציה העולמית מרכזת את הקשרים בין המרכזים ומסתייעת במכבי העולמי, במחלקה לנוער והחלוץ בהסתדרות הציונית ובג׳וינט. החברה למתנ״סים ,בשיתוף מרכז צפורי ביער ירושלים ,שותפים לארגון הסדנה בת 11הימים שתתקיים בישראל. מארה״ב ואולי מרכז צפורי יהנה מקרדיט אקדמי של אוניברסיטה מארה״ב. יש לציין ,כי שותפים נוספים בעניין הם אנשי המחלקה להתיישבות ופיתוח בסוכנות היהודית ,שמסייעים בכל נושא ההכשרה של הסטודנטים ,הפיקוח על הכפיאדות ובחירת המתנ״סים הנוספים שבהם יתקיימו הכפיאדות. אנו מאחלים לכל הגורמים השותפים הצלחה בהמשך הדרך ואולי בפרוייקט זה נרוויח עוד כמה אוהדים לישראל שיגיעו, יעבדו ויתרשמו מהארץ ומאנשיה. סמינרים למנהיגות צעירה מארגנטינה שלושה סמינרים למנהיגות צעירה מארגנטינה יתקיימו בארץ במהלך חודשי החורף. זהו מפעל משותף לקונפדרציה של המרכזים הקהילתיים היהודיים ,למחלקה לנוער והחלוץ ,למכבי העולמי ולחברה למתנ״סים ,בשיתוף המרכז לחינוך קהילתי ע״ש חיים צפורי ביער ירושלים. סמינר המנהיגות יעסוק בחיזוק הזהות היהודית ובפיתוח פרוייקטים חינוכיים להפעלה בתנועות הנוער בקהילות התפוצה. כל משתתף יכין פרוייקט אישי על מנת ליישמו בקהילה. המשתתפים יסיירו ברחבי הארץ ויקיימו דיונים על אקטואליה ישראלית. בסמינר לרכזי ספורט יתייחסו לתפקוד מדריכי הספורט כמחנכים במרכזים הקהילתיים היהודיים בפרט ,ולישראל כמשאב חינוכי בתחומי הספורט ,בכלל. הסמינר השלישי יוקדש למחול ולריקודי עם ישראליים. מאיה בולצמן ,מנחה בתחום נוער בחברה למתנ״סים ,תרכז פדגוגית את הסמינרים. הוצג דו׳יח הביקורת על החברה למתנ״םים והמתנ״סים דירקטוריון החברה ,בישיבתו בחודש נובמבר ,דן בדו״ח הביקורת לשנת .1992דני דיל ,מבקר החברה ,הציג את המימצאים העיקריים של הדו״ח ,את הליקויים שתוקנו ואת הליקויים שנמצאו. הדו״ח מציג מימצאי ביקורת על החברה ועל המתנ״סים ,ומטרתם להביא לשיפור ברמת המינהל .הביקורת מתפרסת על תחומים רבים ,תוך מתן המלצות לשיפור ולקידום החברה. במהלך 1993נבחנו פעולותיהם של כל האגפים בחברה .יש לציין ,כי ברוב התחומים נמצא שיפור ברמת המינהל לעומת שנת ,1991וליקויים שנתגלו תוקנו במהלך הביקורת. במימצאי הביקורת במתנ״סים ,הושם דגש על פעולות שעל החברה לנקוט על מנת להביא לשיפור ברמת המינהל. דני דיל מציין ,כי הביקורת זכתה לשיתוף פעולה מלא מצד החברה ואגפיה השונים ורוב המלצותיה התקבלו ויושמו. ד״ר דב גולדברגר ,מנכ״ל החברה ,אמר כי החברה עוסקת בבדיקה עצמית כל הזמן .יו״ר הדירקטוריון ,פרופ׳ יוחנן פרס ,ציין שיחסה של החברה לביקורת הוא נדיר ,ושהחברה משקיעה כל מאמץ לתקן את הליקויים. 3 במתנ״סימ 197 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 זהירות על מאת נורית סתוי ראש תחום קשישים במדינת ישראל נפגעים מדי שנה כ־*,500 קשישים בני 55ומעלה ויותר מ־ 150מהם נהרגים .יש להדגיש כי 33%מתוכם נפגעים כהולכי רגל. במתנ״סים ברחבי הארץ משולבים אלפי קשישים ורובם מגיעים לפעילויות בתחבורה הציבורית או ברגל .אוכלוסייה זו עומדת בפני סכנת היפגעות מכלי הרכב ההולכים ומתרבים בכבישים. בגיל המבוגר מתרחשים שינויים פיזיולוגיים המשפיעים על הקורה לנו בכבישים .עם העלייה בגיל ,המעבר מגירוי ליכולת תגובה הופך איטי יותר .זמן רב יותר עובר מקליטת הגירוי ,במקרה שלנו הרכב המתקרב ,עד לקבלת החלטה במוח ולשליחת פקודה לביצוע .הסיבה :תמותת תאי המוח ואי־צמיחת תאים חדשים. בנוסף לכך ,קיימת ירידה בחושים וכבר בגיל 40חלים שינויים בשמיעה ובראייה. הראייה רקמת הראייה גדלה עם הגיל וגורמת לצורך באור חזק יותר להבחנה בגופים על ידי גירוי הרספטורים .בלילה ,לאור הפנסים ,קשה להבחין בכל המתרחש הזקן המהלך בכביש וגם אם יש פנסים למכונית לא תמיד מבחינים בה ,בייחוד כשהיא מגיחה פתאום מפינה .גם חדות הראייה נחלשת. בילדות היא חלשה ,מתחזקת ושוב נחלשת בגיל 40ומעלה ,ולכן הוראות שילוט וסימונים קשים לקריאה. הסתגלות במעבר מראייה קרובה לראייה למרחק ולהיפך איטית יותר .השרירים העוזרים להחזקת עדשות העין במקומן נחלשים וכך מתרחשת האטה בהסתגלות. גורס נוסף הוא מחלת הקטראקט :שכבה ערפילית מכסה את עדשת העין ומטשטשת את הראייה. הסתגלות לאור ולחשכה :בלילה יש מעברים מאזורים חשוכים למוארים .העין מסתגלת לשינויים אלו באיטיות בגיל המבוגר .מכונית המגיחה פתאום גורמת לסינוור ,ל׳׳איבוד״ תגובה ,לעצירה פתאומית באמצע חציית הכביש — ולתאונה. מהנאמר :אי ראיית רכב מתקרב ,קשיים בקביעת מרחק הרכב מנקודת החצייה ומהירות נסיעתו של הנהג — גורמים לתאונה. השמיעה כידוע ,האיבר המאפשר לנו לשמוע היא האוזן .אך לה גם תפקיד נוסף — בה נמצא הרספטור השומר על איזון הגוף ושיווי משקלו ומונע נפילות .מכאן שפגיעה באוזן גורמת גם לאובדן שיווי המשקל. בדרך החל מגיל 40חלה ירידה של 1/2דציבל )מידת רעש( כל שנה .נמצא כי 55%מבני 65ומעלה בעלי אובדני שמיעה ,בעוד של־ 65%מגיל 80ומעלה יש בעיות רציניות בשמיעה. בדרך כלל ,קיימת רתיעה משימוש במכשירי שמיעה .משקפיים הפכו לאופנה ויש גם עדשות מגע .כיום ,יש מכשירי שמיעה מיניאטורים שכמעט ולא מבחינים בהם ,ולמרות זאת אין רצון ונטייה להעזר בהם .במקום זאת, משתמשים יותר בעיניים ,אך גם אלו מתפקדות חלש יותר .כתוצאה מכך ,חלה אי אבחנה ברכב מתקרב על פי קולו וכן ירידה בכושר אבחון כיוון הקול .תגובה מוטעית — סכנה. תפקודים מוטוריים גם התפקודים המוטוריים עוברים שינויים .ההליכה נעשית איטית יותר ולוקח לנו זמן רב יותר לחצות את הכביש .חלקנו לא מודע לעובדה זו ומוצא עצמו באמצע הכביש כאשר הרמזור מתחלף לאדום. מהאמור לעיל ברור ,כי קיים צורך בחינוך בני הגיל המבוגר להתנהגות נבונה בדרך. כותבת מאמר זו היתה ערה לבעיית הגיל המבוגר כבר באמצע שנות ה־ .80בשיתוף עם מר דני שטרוזמן ,מנכ״ל ב.ב.ד,. הפעילה תכנית התערבות בקרב מנהיגים קשישים בקהילה .כיום מופעלת תכנית על ידי אשל ,בשיתוף המינהל לבטיחות בדרכים ,משרד העבודה וגופים במשרד הבריאות בארבע ערים שנבחרו כדגם ניסויי .בשנת 1992היתה החברה למתנ״סים שותפה פעילה ולאחר מכן פרשה מהתכנית ,היות שבערים הראשונות שנבחרו לדגם אין מתנ״סים. הודות למינהל הבטיחות בדרכים ולאגף הדרכה ,תכניות ופיתוח קהילתי ,בחברה למתנ״סים תופעל בשנת 1994תכנית רחבת היקף בנושא .אוכלוסיית הקשישים תתפוס חלק גדול בתכנית כקבוצה בסיכון גבוה .ההתערבות תיעשה הן ברמה הנדסית־פיזית והן ברמה חינוכית. בנקודות תורפה פיזיות יימצאו פתרונות הנדסיים כגון מעברי חצייה ,גשרים ומעקים .במקביל ,יגויסו פעילים קשישים על פי קריטריונים מקצועיים אשר ייקבעו מראש .אלה יוכשרו להדרכת חבריהם במועדונים ובקהילה .יונפקו ערכות הדרכה ויופץ חומר הסברה לכולם. התכנית תופעל באמצעות המרכז להדרכה של ב.ב.ד — .בטיחות בדרכים, ובאמצעות המטות לבטיחות בדרכים מטעם המינהל לבטיחות בדרכים. האחראי לפרוייקט הכללי בחברה הוא דני אדרעי. תקוותנו ,כי מירב המתנ׳יסים יירתמו לפעולה חשובה זו למען בטחונם של בני גיל הזהב ולמען שמירת איכות חייהם. מתרס רמת השרון יצא במבצע אהריות בדרכים מאת ארנית דקל ,רכזת קהילה יום יום אנו עדים לאסון נוסף בכבישים. ברמת השרון החלטנו לעבור משלב המודעות לשלב השינוי בהתנהגות בדרכים. ביוזמת המרכזים הקהילתיים ,חברו יחדיו כל הגופים העוסקים במטרה להפחית את תאונות הדרכים ביישוב. בפרוייקט חדשני ומיוחד ,תוגמלו בצורה חיובית הנוהגים ברכב והולכי הרגל ,כניסיון להשפיע להפנמת נורמות רצויות לנהיגה אחראית. במשך חודש ימים עמדו כ־ 180תושבים פעילים בכ־ 100מוקדים ורשמו מספרי כלי רכב שנהגו באחריות .בין הנהגים ניסינו לחזק עצירה בתמרור ״עצור״ ,עצירה להולכי רגל במעברי חצייה ,נהיגה נכונה ומתחשבת ,מתן זכות קדימה )גם ללא תמרור( ,נהיגה פחות מ־ 35קמ״ש ברחובות מגורים עם שילוט מתאים ,חגורת חגורות בטיחות גם במושב האחורי והדלקת אורות בשעות היום. בין הולכי הרגל ניסינו לחזק הליכה במעברי חצייה וחצייה נכונה של הכביש, במקומות שאין בהם מעבר מסומן. התנהגות חיובית זיכתה את הנהגים והולכי הרגל בניקוד חיובי והשתתפות בהגרלות נושאות פרסים :פרס שבועי — ארוחה זוגית במסעדה ,פרס לבעלי רכב שהדביקו מדבקה על רכבים — ״ברמת השרון אחריות בדרכים דרך חיים״ — 1000ש״ח זיכוי לדלק ,פרס להולכי רגל שמילאו גלויה — חולצות ותיקים ,ובפרס הגדול זכו 10בעלי רכב מאושרים — סופי שבוע זוגיים לשני לילות בבתי מלון יוקרתיים. הפרוייקט לווה בפרסום שבועי בעיתונות המקומית ובפרסום חוצות אגרסיבי באמצעות נותני החסות. קדם לביצוע הפרוייקט — תהליך חשיבה ותכנון בו השתתפו :המועצה המקומית רמת השרון ,המשטרה ,המועצה הלאומית הפרס הגדול -חיים 1 למניעת תאונות ,המינהל לבטיחות בדרכים, התנועה ״אנחנו נוהגים אחרת״ ,מועצת הנוער היישובית וההנהלות הציבוריות של המרכזים הקהילתיים. כך למשל התחרו בני הנוער ביניהם על בחירת שם מתאים לפרוייקט .הפעילים, חברי ההנהלות הציבוריות ,הם אלו שאיתרו את מוקדי הפעילות ביישוב ,ואף התגייסו במרץ למבצע. עם סיום הפרוייקט הוזמנו כל המתנדבים הפעילים והגורמים השותפים לטקס חגיגי ומכובד ,בהשתתפות ראש המועצה .כל מתנדב קיבל תעודת הוקרה ושי מחזיק מפתחות עם לוגו המבצע. אין ספק שהפעילים הרבים במבצע והאנשים הקרובים להם מחויבים היום יותר מתמיד לנהוג באחריות ואנו מקווים שהפרוייקט היה משמעותי גם לגבי כלל הנהגים ברמת השרון. לנו במתנ״סים ,היו אלו חודשים מרתקים של התנסות חדשה ,עשייה משותפת והרחבת מעגל המתנדבים אותם נמשיך ונטפח. למתנ״סים ,המעונייניס לפעול בנושא - נשמח לייעץ ולתרום מנסיוננו. כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 במתנ״סים 197 שוויון הזדמנויות זו לא מאת אלישבע מאי בבסיס בית דגן ,יישוב עירוני בפאתי תל אביב, הוקם בשנת 1948על ידי עולים חדשים וסבל ,במשך כל השנים ,מתדמית ירודה. רעש המטוסים הממריאים ונוחתים בשדה התעופה הסמוך מרעיד את הבתים ביישוב, המונה כ־ 3000תושבים .עד לשנתיים האחרונות ,היה האחוז היחסי של בני הנוער הרוכשים תעודת בגרות נמוך ואחוז הנשירה ממסגרות חינוכיות היה גבוה. מוטי עבו ,היום מנהל המתנ״ס ,אך באותם ימים רכז הנוער ,הגיש בקשה -במסגרת פרוייקטים משמעותיים לנוער — לתמיכה בפרוייקט של הכנה לבגרות. יוצא דופן ברשימת הפרוייקטים שהוגשו לוועדה, בהיותו היחיד אשר עסק בחינוך ,בעוד שכל השאר עסקו בתרבות ובפעילות פנאי. הפרוייקט חמורה״ ,אומר מוטי, ״אבל זאת המציאות. הדברים בדוקים ומוכחים במחקרים שונים שהתבצעו בארץ״ .נמצא גם ,כי ציפיות המורים מתלמידים בעלי רקע סוציו־אקונומי נמוך ,הן נמוכות ובולמות לא פעם את התקדמות התלמידים במסגרת בית הספר. בערי הפיתוח בישראל ,אנו מוצאים ששיעורי הנשירה מהחינוך התיכוני הם גבוהים ביחס לסוגי יישובים אחרים ושיעור מסיימי תיכון המגיעים למוסדות להשכלה גבוהה -נמוך למדי .בית דגן ,כיישוב פיתוח ,אינה שונה. ביישוב קיים בית ספר ממ״ד אחד ,לכיתות א-ו .כל שאר התלמידים לומדים מחוץ ליישוב ,וכשהם מגיעים לבתי הספר בראשון לציון או בניר צבי הסמוכה ,הם סובלים מפערים לימודיים בהשוואה לשאר התלמידים ומדימוי עצמי נמוך הנובע ממוצאם .נקודת הפתיחה שלהם נמוכה, עוד לפני שנתבקשו להוכיח את עצמם. עומדת התפיסה שהשכלה היא כלי לביצוע שינוי חברתי הוועדה אישרה והפרוייקט יצא לדרך במימון החברה למתנ״סים ,גיוינט ישראל ואגף הנוער .כעבור שנה ,כבר יכול היה מוטי להציג הצלחות בעת ביקור מנכ״ל החברה ,ד״ר דב גולדברגר ,ומי שאחראי על פיתוח תחום הלמידה — אשר לוי .השניים התלהבו ואישרו את המשכו והרחבתו של הפרוייקט במימון החברה. מרכז את הנושא בבית דגן — ניסים כהן, מ.א .בהצטיינות בתחום הסוציולוגיה של החינוך ,שגם מלמד במכללת הנגב .השילוב בינו לבין מוטי ,שני אנשים הדוגלים בשינוי חברתי ,הביא למהפך חינוכי בבית דגן. שניהם מאמינים כי השכלה בכלל ותעודת בגרות בפרט ,מהווים את כרטיס הכניסה להשתלבות אמיתית בחברה הישראלית. ״מערכת החינוך הפורמלית לא מאפשרת לתלמיד ,בסופו של דבר ,בחירה חופשית במסלול שבו ילמד ,אלא בוחרת עבורו את המסלול שלדעתה מתאים לו .הבחירה, לצערנו ,תואמת לא פעם את אזור המגורים או את המוצא המשפחתי/עדתי ולא בהכרח כישורים ויכולת אמיתית .בנוסף, בתודעה הישראלית ישנו אלמנט חברתי שנוטה להמעיט ביכולת של בני עדות המזרח ,מבחינת השכלה ולימודים ,וגורם לכך שהתלמידים אינם נבחנים תמיד על סמך יכולתם .משמעות דברים אלה מודל עבודת צוות הנוער בעקבות מודל המיון הבית ספרי והשלכותיו חטה׳׳ב )ז׳-ט׳( הקבצה א׳ בי״ס יסודי תיכון)ט׳-יב׳( 44 מסלול אקדמי )בגרות( אוניברסיטה צה׳׳ל תעסוקה א׳ ניידות)(+יוקרה )(+הכנסה כספית )(+-כח)(+ ©©+ )א׳-י׳( ©©+ מסלול לא־ אקדמי )מקצועי( הקבצה ג׳ יעיז 1 כיתה הומוגנית חלשה כיתוז לא תורנית)ממ״ד( ^ 1 \ © תעסוקה נשירה מקרא )ן( פרוייקט בגרות ) +עומק( © פרוייקט "הילה" ©מי"! ) (4פרוייקט מנחים צעירים כיוון זרימה רווח. כיוון השפעה של צוות הנוער שאיפותציפיות א .פגמליוןתיוג -ת .לימודים ב׳ צה״ל _[ *(3)1 נשירה ו ו ו סטיה חברתית תעסוקה ב׳ ניידות )(-יוקרה )(-הכנסה כספית )(--כח ) ־ ( 5 במתנ״סים 197 כסלו תשנ־׳ד ,דצמבר 1993 ס ת ם מילה בבית דגן בחלוקה להקבצות ,מגיעים תלמידים אלה בדרך כלל להקבצה ג׳ ומכאן הדרך ברורה: מסלול מקצועי שממנו סיכויי נשירה גבוהים מבית הספר ולעתים ,לאחר הנשירה ,התפתחות של סטייה חברתית. סיכוייהם של צעירים אלה להתקבל לצה״ל נמוכים ,מה שמקטין עוד יותר את אפשרות השתלבותם בחברה הישראלית. תמונת מצב עגומה זו הביאה את מוטי וניסים להגדיר את יעדי הפרוייקט בצורה מאוד תכליתית :שיפור הסיכויים של התלמידים לרכוש תעודת בגרות ומניעת נשירה מבית הספר .על מנת להגשים מטרות אלו ,הפרוייקט פועל בשני תחומים הקשורים זה בזה :התחום החברתי והתחום הלימודי ,מתוך אמונה כי לא ניתן להגיע להישגים לימודיים אם לא מטפלים גם בבעיות החברתיות. מושקע מאמץ בביצוע מוביליות מבנית כלפי מעלה — כלומר עלייה בהקבצה במקצועות המרבדים מתמטיקה ,אנגלית, הבעה ולשון ,שגם נתפסים כקשים בעיני התלמידים ובאמצעותם ממוינים התלמידים להקבצות .ההקבצות מביאות למסלולי לימוד נבדלים ומדורגים שמהם לא ניתן להגיע למסלול העיוני המאפשר גישה לבחינות הבגרות .הסטטיסטיקה קובעת ,כי הנושרים הם לרוב התלמידים שלמדו בהקבצה ג׳ והופנו למסלול המקצועי .ולכן ,ביחס לתלמידים אלה, המטרה של הפרוייקט היא להביא לעלייתם הקבצה ובכך למנוע את סיכויי הנשירה והתפתחות סטייה חברתית. הרבה פעמים ,לא ההורים ואף לא התלמיד ,מאמינים ביכולת לעלות הקבצה ויש לטעת בקרבם את האמונה שהם מסוגלים וזה אפשר .לצורך כך מתקיים קשר הדוק עם ההורים ,גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית ,והם נחשבים לחוליה חשובה בקידום התלמידים אל המטרה. הפרוייקט פועל בכיתות ז׳-י״ב ומשתתפים בו היום כמאה תלמידים .לאחר שנבנה פרופיל חברתי לימודי ,המתאר את מצבו של כל תלמיד ביישוב ,״מגייס״ הצוות את בני הנוער שישתתפו בפרוייקט .הצוות עורך ביקורי בית ומסביר להורים את חשיבות שיתוף הפעולה עמם .לביקור הצוות יש השפעה מאוד חשובה על ההתייחסות לפרוייקט ,כי זו אולי הפעם הראשונה שנציג של מערכת החינוך מגיע לבית התלמיד לא בהקשר של בעיות בלימודים, אלא כדי לעזור. הלמידה מתקיימת בקבוצות קטנות )8-5 פרוייקט הבגרות בבית דגן הצליח ,במשך שתי שנות פעילותו ,לצמצם באופן בולט את הנשירה מבתי הספר ולהביא לגידול ניכר במסלול הלומדים במגמות עיוניות ובמספר הניגשים והמצליחים בבחינות הבגרות. תלמידים( ,פעמיים עד שלוש בשבוע .כל הקבוצות הטרוגניות ,מתוך שאיפה לצמצם ,קיומם של גורמים ״תיוגיים״ מעכבי מוטיבציה .צרכי התלמיד ותפיסתו כמרכז התפנית ,מהווים אבן יסוד לפעילות כולה. הגברת המוטיבציה מתבצעת בשיחות קבוצתיות ואישיות ובאמצעות דינמיקה קבוצתית ,הרואה בקבוצת הלימוד קבוצה חברתית ,בה רוכשים התלמידים את האמונה כי הם יכולים להגיע להישגים, ובאמצעות הישגים לימודיים מחודשים ,הן בפרוייקט והן בבית הספר ,מנסים להפריך את תפיסתם הכושלת לגבי עצמם. תכנית הלימודים הינה אישית לכל תלמיד ונקבעת תוך דיאלוג עם כל הנוגעים בדבר: הורי התלמיד ,מורי בית הספר ,התלמיד עצמו והמורה בפרוייקט .הצוות כולל מורים מיומנים ביותר ,בעלי ניסיון הקשר ולהזדהות והם עוסקים בהוראה אישית, במפגשים עם התלמידים ולפעמים אף משמשים כ״רשת ביטחון״ בבית הספר, במגמה למנוע מהתלמיד לרדת הקבצה. הורים נמצאים בקשר שוטף עם המערכת הפורמלית .הם מבקרים בבתי הספר ומכירים את תכניות הלימודים לפרטי פרטים .במפגשים עם המערכת הפורמלית מקפידים להדגיש כי הפרוייקט מהווה מערכת תומכת ומסייעת למערכת החינוך הפורמלית ולא גורם מתחרה .לגישה זו חשיבות רבה ,כי על אף הביקורת על המערכת הפורמלית ,ללא שיתוף פעולה עמה ,לא ניתן ,כרגע ,להגיע להישגים. ״הייתי רוצה״ ,אומר ניסים ,״שמערכת החינוך תיתן שוויון הזדמנויות לכל התלמידים ותאפשר לכולם לגשת לבחינות הבגרות .אני יוצא נגד המערכת שממיינת במערכת הבית ספרית ובעלי הזדהות עם יעדי הפרוייקט .אלה הם אנשים בעלי תפיסה קהילתית ,המסוגלים ליצור קשר חיובי עם התלמיד ומשפחתו ולעורר אצלם את המוטיבציה. לצוות המורים מסייעת קבוצה של ״מורים צעירים״ ,שהינם תלמידי הפרוייקט בכיתות י״א וי״ב במגמות העיוניות .אלה מהווים בעיני הצעירים יותר מודל לחיקוי הישגים התוצאות ,במשך שנתיים של פעילות, המתרכזות במוביליות כלפי מעלה, מציגות את המימצאים הבאים: שכבה ט : , •לראשונה בתולדות היישוב לא קיימת נשירה מבית הספר בשכבה י׳ )המועדת ,בדרך כלל ,לנשירה(. • 6 0 %מתלמידי הפרוייקט הופנו למסלול האקדמי ,דהיינו 14מתוך 20תלמידים. • 2 5 %מתלמידי ט׳ הגשימו מוביליות מבנית כלפי מעלה ועלו הקבצה במתמטיקה או באנגלית ) 5מתוך 20 תלמידים( .זאת בהשוואה לשיעורים ארציים של מוביליות בחטיבות הביניים הנעים בין 1%ל־'.3% שכבה יי: האישי אמונתו של ניסים בחשיבות הפרוייקט מתחברת לסיפור חייו .בן עדות המזרח ,שהוריו עלו ממרוקו לבית שמש ,וכמו רבים אחרים חוו את השבר הגדול של אלה שהגיעו לארץ מתוך תחושה של פעמי משיח ונתקלו כאן במציאות כואבת וקשה .ניסים נשר מבית הספר התיכון ורק מאוחר יותר הבין שהמפתח להתקדמות בחיים הוא ההשכלה .השלים את תעודת הבגרות והתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים. בעיית החינוך בעיירות הפיתוח הציקה לו תמיד ,מבחינת השלכותיה הלאומיות .״אני רואה בבית שמש הרבה אנשים בני מחזור שלי ,שפשוט התבזבזו בגלל שה״סקר״ שהיה נהוג באותם ימים במערכת החינוך וכן טכניקות מיון הנהוגות עד היום ,שלחו אותם למסלול מקצועי והתקדמותם נעצרה. במדינה כמו שלנו ,שהמשאב העיקרי שלה הוא הון אנושי ,זה בזבוז עצום״. •«••»»•«»•»•»1 סוכן לשינוי חברתי ,להחדיר בקרב המתנ״סים את חשיבות ההשכלה ככלי כבד משקל לביצוע שינוי חברתי .אולי אף החברה צריכה לקחת זאת כאחד י מהפרוייקטים הלאומיים שלה״. •ו י • ^ י* • •» 1יו •* • ז י* *• *» 1ו ו כל כך מוקדם את התלמידים ובכך סוגרת בפניהם אפשרויות וקובעת את גורלם לעתיד״. יישובים אחרים שמעו על הפרוייקט ,מגלים התעניינות ומנסים לחקותו .״זה לא דבר טכני שניתן להעתיקו״ ,אומרים ניסים ומוטי .״הרעיון כולו מתבסס על אמונה מוחלטת בתפיסת עולם מסוימת .לדעתנו, תפקידה של החברה למתנ״סים ,בהיותה • 3 3 %מתלמידי הפרוייקט הצליחו לעלות הקבצה ) 4מתוך 12 תלמידים(. • 1 7 %עלו ממסלול מקצועי למסלול עיוני. שכבה י״א: • 16.6%מהתלמידים ) 2מתוך (12 עלו במספר יחידות הלימוד במתמטיקה מ־ 3יחידות לימוד ל־.4 שכבה י״ב: • 18.75%משכבת י״ב רכשו תעודת בגרות מלאה בתשנ״ג בהשוואה ל־ 3.3%בתשנ״ב. במתנ״סים 197 6 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 במבצע ייחודי ראשון מסוגו ,יצאו 17מחניכי המרכז לאתגרים וכושר קרבי במתנ״ס אילת למסע של שבועיים בהרי האלפים המושלגים .כשהם מודרכים על ידי דורון אראל ,הישראלי הראשון שהגיע לפסגת האוורסט. המשימה שהוצבה בפני בני הנוער :לעבור בדרן הררית ובתנאי קור מקפיאים מהכפר שמוני שבצרפת לצרמט שבשוויץ .הם חזרו לאילת מרוצים .הסבל והקשיים נדחקו. נותרו הזכרונות והחוויות .״היינו חוזרים על כן פעם נוספת׳ /הם אומרים היום ומתכוונים לכך. לפני שמונה חודשים ,כשהעלו מדריכי המרכז לאתגרים וכושר קרבי — אוליבר נוייברט ודני שיריון את הרעיון להוציא קבוצה של בוגרי המרכז למסע הישרדות וטיפוס הרים בהרי האלפים המושלגים ,גם הם התקשו להאמין שהחלום יהפוך למציאות. הם יושבים במבנה הפעילות של מרכז האתגרים :המדריכים אוליבר ,דני וארבעה חניכים ותוך כדי עלעול בערימות התמונות שהביאו איתם מהקור ,הם נזכרים בכל פרטי המסע ,כמו משהו שלא היה אלא בחלום .״חשבנו על משהו ייחודי ,שיהיה מתנת פרידה מאיתנו לבוגרי המרכז, שנמצאים לקראת גיוס .משהו שיהיה בו מן האתגר והייחודיות״ ,מספר שיריון. ״התחלנו לפנטז על טיפוס הרים מושלגים ונופים מרהיבים״ ,מוסיף אוליבר, ״וכשחשבנו על איך יסתדרו החבריה שלנו שם הגענו למסקנה שטיפוס הרים בשוויץ יהיה המקום הכי בטוח מאחר ושם ישנם שירותי טיפול חירום מצויינים במקרה שנצטרך״. ״אתם מה?!״ נדהם מנהל המתנ״ס, כשהוכנס לסוד העניינים ,לאחר עוד כמה שניות של תדהמה הוסיף :״אתם בטח צוחקיםזז?״ ״לא צחקנו״ ,מבהיר דני .״התחלנו לברר על חברות מקצועיות לטיפוס הרים ,עד שהגענו לדורון אראל ,שהתפרסם כמי שמנסה לארגן מסעות טיפוס הרים .באותם ימים עוד לא פורסם סיפורו על כיבוש האוורסט .ביקשנו אותו שיחבור אלינו לעזרה והדרכה .בחודש פברואר ארגנו אסיפת הורים .פרשנו גם בפני ההורים את תכנית המסע .להפתעתנו ,לא רק שלא נתקלנו בהתנגדות ,מלבד מקרה חריג אחד ,ההורים הציעו עזרתם בשכנוע הגופים האחראים״. ״יצרנו קשר עם הקהילה היהודית בג׳נבה וקיבלנו הצעות מחיר שונות .באותו שלב היו רשומים רק ארבעה חניכים ולכן התחלנו לחפש אחר ספונסרים״. ״רשת ״ישרוטל״ ,בה תלו תקוות רבות התנערה מהעניין ורק ש.א.מ .חברה מקומית לקירור ושירותי מיזוג אוויר הצילה את המצב בסיוע ,בעזרה ובתמיכה .ש.א.מ. תרמה לצורך העניין סכום השווה למחצית מעלות כרטיסי הטיסה .עיריית אילת הוסיפה עוד מעט תמיכה והמתנ״ס נאלץ לספוג את עיקר התמיכה .תודות לסיוע הוזלה הנסיעה למשתתף בכ־ 1,000דולר. עכשיו ,כשנראה היה כי התכנית תצא לפועל נתקלו אוליבר ודני בבעיית עודף חניכים רשומים .לבסוף אישר המתנ״ס יציאתם של 17חניכים. תחום נוער בחבלה בשיתוף עם גורמים למתנ״סים, נוספים ,מתעתד בשנה הקרובה לפתוח חמישה מרכזי אתגרים נוספים לנוער עפ״י המודל הקיים במתנ״סים של אילת וכרמיאל. "לאחר שהובחנו שאפשר ,בשנה הבאה אנחנו שוב ש"0 שלב ההכנות תחל גרבי צמר ,גרבי פוליפרופילן ,חותלות, תחתונים טרמיים ,מעיל פיל ,מעיל נגד רוח, מעיל פוך ,כובע גרב מצמר ,משקפי שלג, כפפות עבות ,משחת שיזנף חזקה ,פלסטרים ליבלות ,קרמפונס ,גרזן קרח ,ריתמה ,שק שינה... אלו היו רק חלק מתוך רשימת הציורים הארוכה שהיה על החניכים להשיג לקראת המסע .״ההתארגנות עם הציורים היתה בעיה לא קטנה״ ,מבהיר דני .״כאן באילת אתה אומר לבן אדם מעיל ,הוא שואל אותך מה זה ,אז שלא לדבר על ציוד להחלקה בשלג .בסופו של דבר התארגנו על קנייה מרוכזת של חלק מהציורים וזכינו להנחה של כ־30%״. סוף־סוף הגיע היום המיוחל .הכל כבר כמעט היה מוכן ,על־מנת להשלים קניות אחרונות הוחלט להגיע לתל־אביב יום קודם הנסיעה. עולים לגובה ביום רביעי ,בשעה חמש בבוקר עלתה המשלחת האילתית על הטיסה הראשונה לציריך .״לאחר ארבע שעות טיסה הבחנו בשלגים .נחתנו בציריך והמשכנו ברכבת לגינבה ,שם העברנו לילה אחד של שינה במקלט אטומי ,שהתנאים והנוחות בו היו כמו בבית מלון .למחרת בבוקר הגענו לנקודת ההתחלה של המסע — הכפר שמוני בצרפת ,שם שכרנו את ציוד הטיפוס המקצועי ופגשנו את המדריכים ,ביניהם דורון אראל ,שחיכה לנו שם ,ועוד שני מדריכי טיפוס הרים צרפתיים .אחד מהם נחשב לאחד מצלמי הנוף הטובים בעולם, שצילומיו מופיעים בסרטי קולנוע שונים. היינו בידיים טובות ,בכך לא היה ספק. משמוני ,נסענו לארגינטייר ,ואת הלילה הראשון עשינו בשטח .למחרת התחלנו את המסע האמיתי. ״בעזרת רכבל הגענו לגובה של 2,100מטר. את 700המטרים הנוספים טיפסנו בעלייה תלולה ברגל ,כשאנחנו סוחבים את הציורים בתרמילים .בגובה של 2,800מטר התארגנו ללינת לילה באוהלי סיירים ,בקור מקפיא של מינוס שמונה מעלות״. קור לא נכנס! אני שואלת את החבריה שמאזינים מסביב? ״נכנס ועוד איך״ ,הם עונים פה אחד. במתנ״סים 197 אין אילתים שלא רגילים לקור כזה, מצליחים להירדם! רונה :״היינו כל כך עייפים שאפילו הקור כבר לא הפריע לנו לישון״ מה לבשתם בתוך שק השינה! אביבית :״הבנות ישנו עם שלוש חולצות ושני זוגות מכנסיים וכמובן גרביים ,הבנים היו גיבורים בלילה הראשון וישנו בלי גרביים, אבל בלילה הבא כבר למדו לקח״. ״התעוררנו בלי רגליים״ ,נזכר אורן אברהם בחיוך. ״יש להדגיש״ ,מוסיף דני ,״כי בשווייץ זו תקופת הקיץ ,אחרת היו הטמפרטורות מגיעות בלילה למינוס 25מעלות ואף פחות״. למחרת בבוקר התחיל הטיפוס על הקרח. בשלב הראשון עברו האילתים תידרוך ולמדו איך משתמשים בציוד החדש .״הכנו את הקרמפולס״ ,מספרת אביבית ,״ברזלים חדים אותם מחברים לסוליית הנעליים ,כדי שיתאפשר לנו ללכת על הקרח מבלי להחליק ,את האיסקס ,גרזן הקרח בו נעזרים להליכה״. ״כעיקרון״ ,הוסיף דני ,״על השלג הולכים בטור ,כל ארבעה איש מחוברים בחבל. במידה שמישהו נופל אפשר למשוך אותו ולעזור לו .אסור לשכוח גם שבתקופה זו של הקיץ ישנס בקעים בקרח שלא תמיד רואים, עומק של סדק כזה יכול להגיע גם ל־100 מטר ,ובמקרה שמישהו נופל לסדק ,חברים 7 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 להסתיים המסע. אחת הפורשות :״היה קשה לי ללכת עם הנעליים ,התרמיל הכבד מאוד על הגב .מצד אחד היה לי חבל לפספס את המשך המסע, אבל העדפתי לפרוש מאשר ליפול על החברים לנטל .לא רציתי שיסחבו אותי ואת הציוד שלי .בהתחלה חשבנו לנוח יומיים בצרמט ואחר כך לחזור ולהצטרף ,אבל כשנוספו אלינו עוד שני פורשים הבנו שהמצב לא נעשה קל״. חמישה ימים לאחר תחילת המסע גדלה רשימת הפורשים לחמישה ,בהן כל שלוש הבנות שבחבורה .התכניות ההתחלתיות משתנות .למדריכים מתברר שהמסלול ותנאי ההליכה קשים מדי עבור החבריה .ההחלטה נופלת שלו יכולים לעזור״. ״המשכנו לצעוד״ ,מחזירה אותנו רונה לסיפור המסע ,״היה נדמה כי ככל שעובר הזמן ,השיפוע שאנו עולים בו נעשה יותר ויותר תלול ,בסך הכל נענו עכשיו בגבהים של 3,300-2,800מטר .הכל מסביב לבן .את הקור הנורא אנחנו בקושי מרגישים כי הנוף כל הזמן בתנועה ,גם העננים כבר איתנו .לפעמים יוצא לנו ללכת בתוך ענן, הכל נעלם מסביב וההרגשה נהדרת .השלג מחזיר קרינה חזקה ,אנחנו דואגים למרוח כל חלק שנותר חשוף בגוף בקרם חזק נגד שיזוף .גם את השפתיים מורחים בקרם שלא ישברו .משקפי שמש כאן על השלג הם חובה״. נקודת השבירה ״לאחר שלושה ימים של צעידה בתנאים הקשים של השלג ,עם כל הציוד של הגב ועם נעלי ההליכה הלא נוחות פורשים שלושה מן הקבוצה ,בן ושתי בנות )אל תשאלו מי, החבריה מתביישים לספר( .דני המדריך מקצר את הדרך ומלווה את הפורשים לעיר צרמט בשוויץ ,הנקודה שבה היה אמור — מקצרים את הדרך ,חוזרים לצרמט. אביבית קריוק ,נערה בלונדית ירוקת עיניים ,רחוקה מדמות המטפס הקלאסית ,היא היחידה שמוכנה להיחשף בשמה .אולי בגלל שהיא היתה האחרונה מבין הבנות שפרשו מהמסע. ״כבר לקחו לי את התרמיל .הרגליים לא תיפקדו .נתתי את המקסימום שיכולתי, אבל זה הפך ליותר כואב מאשר מהנה, למרות שבקטעים של העצירות ,כשהיינו מסתכלים על הנוף מסביב הכל היה שווה״. הדרן מצרמט עולים 12הנותרים עם חמישה מדריכים לשלושה ימים נוספים של טיפוס בפסגות צרמט .בגובה של 3000מטר מוקם המחנה .משם יוצאים החניכים לפעילות של טיפוס קרח טכני בעזרת מקושים .שניים נוספים פורשים ויורדים למטה .ביום השלישי מגיעים החניכים לפסגת השאיפות כשהם כובשים את פסגת ה׳יברייטהורן״ )הקרן הזוהרת( בגובה של 4200מטר ,רק עשרה חניכים ,בנים כולם ,מגיעים לפסגה. איך מרגישים על הפסגה! אורן אברהם :״זו הרגשה שקשה לתאר על היבשה .דבר ראשון שעשינו היה להתחבק, הפסגה רק כמה דקות ,היינו צריכים לרדת גם בגלל הקור העז וגם בגלל שמטפסים נוספים חיכו לתורם להגיע לפסגה הצרה״. עכשיו הגיעה הירידה יש שאומרים כי הירידה במקומות כאלו לא פחות קשה מהטיפוס ,זה נכון! אורן :״במקרה שלנו הירידה לא היתה קשה מדי .הרגשנו שזה הסוף ורצנו את כל הירידה .תחשבו איזה צחוק זה לרוץ בירידה ארבעה אנשים כשהם קשורים זה לזה... הגענו לרכבל ואיתו ירדנו למטה לצרמט, שם התקבלנו במחיאות כפיים ,נישוקים וחיבוקים מהחבר׳ה שפרשו״. אחרי הירידה חזרו החבריה לכפר שמוני בצרפת ,והלכו לחגוג בקרקס שבעיר. למחרת ,לאחר החזרת הציוד המושכר, חזרה החבורה לג׳נבה ,שם התארחה שוב ב״מלון האטומי״. דני :״בערב השני שלנו בג׳נבה התארחנו בבתי משפחות הקהילה היהודית שם .את הסכם השלום עם אש״ף ראינו שם על מסך וידאו גדול .ביום המחרת ,לאחר סיור במוזיאון ההיסטוריה של הטבע ,המשכנו לציריך ומשם בטיסה חזרה לישראל״. עוד באותו יום מיהרו האילתים להגיע לאילת ,כאן התקבלו כגיבורים בקבלת פנים חגיגית בבית רובין. הורים ,חברים ואנשי מתנ״ס הגיעו לכבד את החוזרים מן הכפור. ״אנחנו לא הרגשנו כמו גיבורים ,הרגשנו עייפים ,מסריחים וכל מה שרצינו באמת היה להתרחץ וללכת לישון״. ״החלום יהפוך למסורת״ "הרגשה שקשה לתאר במיליגז" הייתם חוזרים היום על המסע! בהחלט ,היום אני יודעת שהייתי מנסה לעשות את כל המסלול ,למרות הכאב והקשיים הכל היה שווה ,אחרי הכל זה מסע של פעם בחיים״. דני ואוליבר מרגישים היום כמו מנצחים: ״הצלחנו להגשים חלום .עכשיו הכוונה שלנו היא להפוך את החלום למסורת״ ,מסכם דני .ואוליבר מוסיף :״לאחר המסע ישבנו עם דורון שאגב היה מאוד מרוצה מהחבריה, הפקנו לקחים .ברור שהמסלול היה קשה מדי ולשנה הבאה נבחר מסלול שיביא לכמה שפחות פורשים .חשוב שיהיה לכולם ברור״, מדגיש אוליבר ,״לאחר שהוכחנו שאפשר, בשנה הבאה אנחנו שם״. במתנ״סיס 197 8 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 הני^׳ה ומלחמתם מאת הילה טוב עד לבוקר ה־ 13בספטמבר חיו תושבי בקעת הירדן בלב הקונסנזוס של המרכז הפוליטי בישראל 60 .אחוז מהתושבים, רובם חקלאים ,מגדלי פרחי חממות, כרמים וירקות ,הצביעו בבחירות האחרונות לעבודה ולמרצ .עד לפני שלושה חודשים חגגו בבקעה את עליית מפלגת העבודה לשלטון ,מתון תקווה שהכספים והמשאבים שהוקפאו בתקופת הליכוד יוזרמו מחדש .בעוד חודש אמורים מגדלי הכרמים לגזום את הענפים היבשים מהבציר הקודם, ולהמתין לצמיחת הענפים והעלים החדשים .עכשיו ,כבר לא בטוחים שם שיזכו לראות את הגפן מצמיחה עלים ירוקים .״אנחנו מבולבלים״ ,הם מסבירים .״אף אחד לא אומר לנו מה יהיה איתנו .אם היו אומרים לנו ,היינו הולכים להקים בית במקום אחר .אולי בגליל״. הבלבול וההפתעה שהיו מנת חלקם של התושבים הופכים עם ההתקדמות בתהליך המדיני לחוסר ודאות ,חוסר אונים ואפילו חרדה ,שמצליחה ,באופן טבעי ,לחלחל גם לכיוון הילדים .״אנחנו לא יודעים איך נעבור דרך יריחו״, מסבירים ילדים בכיתה וי .״מה ,יעצרו אותנו שוטרים פלסטינים ,יעשו עלינו חיפוש ,יבקשו דרכונים?״ המנהלות והמורים בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים האזורי ,גפנים ,השתתפו השבוע בסדנה מיוחדת שניסתה להכשיר אותם להתמודדות עם חוסר הוודאות וההלם ,ואיך לעזור לילדים להעז לשאול שאלות ולחפש תשובות .״תראו לילדים שיש מוצא ,שיש לאן להמשיך,״ הסבירו אנשי הסדנה למשתלמים .מורות ממעלה־אפרים ,סיפרו כי חלק מהילדים בכיתות אי־ב׳ חזרו להרטיב במכנסיים, אחרי שכבר מזמן ידעו לשלוט על צרכיהם .בבקעה מבטלים את האפשרות הזו בחיוך .אצלם זה לא יקרה ,הם מאופקים יותר. אבל כדי לשמור על האיפוק והנורמליות לאורך זמן נאלצו בבית הספר להוסיף כבר עכשיו, לשני־שלישים משרת הפסיכולוג ,שהיתה קיימת ,כמה אחוזים נוספים .עלות האחזקה של שתי המשרות לפסיכולוגים בבית הספר מגיעה לכרבע מיליון שקל. תושבי הבקעה מוכנים להשקיע בניסיון לשמור על השפיות .בינתיים הם לא יוצאים להפגנות ולא שורפים צמיגים. התושבים מעדיפים לחיות במה שהכי קרוב מבחינתם לשגרה ,ללכת לסדנאות, להביא פסיכולוגים ואולי לשלוח את הילדים לאיזה חוג פעיל .קרטה למשל. מתחת מעטה הנורמליות מזדקר נתון מדהים :ביישובי בקעת הירדן עלה השנה מספר הילדים בחוגי ההישרדות במאות אחוזים .במתנ״ס האזורי שבמושב חמרה עלה מספר המשתתפים בחוג לקרטה מ־ 32תלמידים ל־ .94על פי התרשמות המדריכים ,ככל שהיישובים ממוקמים קרוב יותר לגבולות המשוערים של האוטונומיה ,כך ״גדלה האקטיביות שלהם״. הגידול במספר הילדים בחוגי ההישרדות היה בהחלט בלתי צפוי .אבל מה שהפתיע עוד יותר זו הדרישה של ההורים לצרף גם את ילדי גן חובה ,בני ארבע וחמש ,לחוגים אלה .״זו פעם ראשונה שאני נתקל בבקשה כזו של הורים״ ,טוען ישי טחובר ,מנהל המתנ״ס האזורי בחמרה .״אף פעם לא התעסקנו עם הגילאים האלה .אנחנו לא יזמנו את הבקשה הזו, אבל כשהיא הגיעה, נענינו לה״ .טחובר נחשב היום לכוח עולה בפעילות התרבותית־חברתית בבקעה .הוא הגיע לפני שנה ומאז המתנ״ס נכנס לפעילות נמרצת במיוחד. טחובר וההורים מבקשים להימנע מקשירת קשר רשמי בין הקרטה לבין המצב המדיני המעורפל .תחושת אי הוודאות של רוב התושבים בבקעה מתאפיינת גם בחוסר הרצון להוציא החוצה ,לזרים ,את התחושות הפנימיות .שלא לציטוט ,היו הורים ,חלקם מורים ,שהודו כי יש קשר בין הדברים ,אבל את החששות שלהם הם מעדיפים בינתיים להשאיר בתוך הקהילה. ״בשום פנים ואופן שלא תעזי לחשוב על זה״ ,התריע אחד ההורים של ילדי הגן הקרטיסטים ,כשניסיתי לכרוך את המצב המדיני בלימודי הקרטה ,״אפילו בדמיון הכי פרוע אני לא רואה כל קשר״ .אב אחר הציע את צבי הנינג׳ה באליבי מוצק מספיק לנהירת הצעירים אל אומנויות הלחימה. אבל לילדים בגן עפרוני ,שבמושב תומר ,היו השבוע גם הסברים אחרים. מה אתם עושים בקרטה! רן :״קונייה״)מינוח מקצועי( ״ואחר כך פקידה״ )קידה(. למה לומדים קרטה! אסיף :״אפשר להרוג עם זה אנשים״. רן :״למדנו גם משהו אחד עם סכין״. אסיף :״קרטה זה משהו שלא עושים אותו על אנשים״. גל :״על רעים מותר״. אסיף :״ילדים לא מנצחים רעים״. מי הם הרעים! ירדן :״הערבים״. גל :״הם רוצים לגנוב את כל הכסף שלנו ושל ההורים שלנו״. מאור :״הם רוצים לגנוב את ארץ ישראל. אבא שלי אמר לי שזה בגלל שפעם היה פה ירדן ,ועכשיו הם רוצים לקחת לנו״. עבור ילדי הגן הצעירים מתקיים החוג במושב עצמו .יתר הילדים מקיימים את הפעילויות שלהם במתנ״ס האזורי שנמצא במושב חמרה ,בכביש המוביל משכם לגשר ישי סהובר ,מנהל הנזתנ״ס :בישוב־ הבקעה עלה השנה מספר הילדים בהוגי ההישרדות במוחות ההוזים אדם .במועצה האזורית בקעת הירדן שותפים 17יישובים שפרוסים על 80 קילומטר בין נעמה בדרום למחולה בצפון. בשל הפיזור הגיאוגרפי הגדול מובלים הילדים ממקום למקום באוטובוסים מיוחדים מהיישובים לבתי הספר ,ובסוף יום הלימודים מבית הספר למתנ״ס. ההסעות מחייבות לוגיסטיקה מורכבת במיוחד בגלל הצרכים הבטחוניים המיוחדים למקום .הנסיעה על כביש הבקעה מתנהלת אמנם ללא כל קושי ,אבל כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 במתני׳סים 197 בויווסונומיה ההסעות ליישובים ,שהגישה אליהם עוברת ביישובים ערביים ,מלוות בג׳יפ ביטחון. עכשיו ,בעקבות השינויים המדיניים באזור, ייערכו שינויים גם בנושא אבטחת האוטובוסים. אנשי המתנ״ס בחמרה אספו את ילדי הקרטה בגילאי שש־שבע לשיחה לצורך הכתבה .גם כאן הילדים גלויים הרבה יותר מהוריהם. למה אתם בחוג! עידו מתומר :״זה יותר כיף .אם אנחנו בקרטה ,אנחנו יכולים במכה אחת להרוג אותו״. את מי! ״את הרע .יש רעים ערבים עם אבנים, ועיראקים עם חדאם )סדאם( חוסיין״. נתנאל מגיתית :״ההורים שלי הציעו לי ללכת לקרטה .אז אמרתי להם שזה חשוב להגנה עצמית ,שאף אחד לא יוכל להרביץ לי או להרוג אותי בסכינים״. יש מישהו שרוצה להרוג אותן בסכינים! ״כן ,ערבים .ואז אני אוכל לעצור אותם. בגיתית יש הרבה ערבים״. דימיטרי מגיתית :״אני לומד קרטה כדי לעצור ערבים .בגלל שיש חלק טובים וחלק רעים ,ואני רוצה לעצור את הרעים״ לוין צריך שום פסיכולוגים כדי להביו שמבוגרים וצעירים נמצץוים בלהץ ץזדיר איפה נמצאים הרעים: ״בחממות ,אבל יש שם גם טובים׳ נ ע ת ל י ת פרוייקט העשרה יחיד במינו מתנהל בשנת הלימודים הנוכחית בבתי הספר היסודיים בעתלית .מפעל זה הינו פיתוח ייחודי שנועד להשתלב ולהרחיב את תחום ההעשרה המקובל כיום בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים .״בית ספר אוניברסיטאי״ כשמו כן הזא -מתעתד להפגיש בין שני עולמות ,עולם האקדמיה ועולם בית הספר היסודי ,שעד כה נראה כי רב השונה ביניהם על המשותף ,וכי מרחק שכזה אינו בר גישור. כ־ 300תלמידים ,בכיתות ג׳-ו׳ בבתי הספר היסודיים הממלכתי והממלכתי־דתי בעתלית ,לומדים השנה במסגרת הפרוייקט ״בית ספר אוניברסיטאי״ שתחילתו עוד בחופש הגדול לפני פתיחת שנת הלימודים. באוגוסט השנה התקיים פרוייקט-חלוץ בו נטלו חלק כ־ 50בני נוער ,בוגרי כיתות וי, ערב כניסתם לחטיבת הביניים. בעידודו וביוזמתו של מתנ״ס עתלית ואגף ההשכלה שלו גובשה קבוצת נערים ונערות, אשר לפרק זמן של עשרה ימים במהלך החופש הגדול השתתפה במעין ניסוי ב״מיני בית ספר״ .בהתאם לעקרונות המנחים: למידה חווייתית והכרת העולם האקדמאי, טיפסו הנערים מידי יום לקמפוס אוניברסיטת חיפה שבמרומי הכרמל והשתתפו בשיעורים ובפעילויות אותם העבירו אנשי סגל האוניברסיטה עצמם. הפרוייקט החל בטיול והסתיים בסיור ברחבי הקמפוס ,כמו גם בביקור מרתק במוזיאון הכט ובמצפה שבמרומי בניין המשרדים .אך לאורך כל התקופה בלטה ההקפדה על יצירת החוויה הלימודית הן במהלך השיעורים בצורת העברת החומר, בניסויים ובהדגמות ,והן מחוץ לכיתות הלימוד — בחדר הכושר ,במגרשי הספורט, במעבדות המחשבים .הנערים והנערות, נלהבים ,מסוקרנים ומגורים לדעת וללמוד ואין מבדילים ביניהם! אוהד מתומר :״לרעים יש משהו על הראש, ולטובים אין״. זהר מגיתית :״זה כובע של נינגיות״. יואב מבקעות :״מה פתאום ,זה מטפחת עם צמידים״. אוהד :״לרעים יש כובע על הראש ,ופתח לעיניים ,ולטובים יש או כובע או שלא״. ״התשובות של הילדים מספיקות כדי להבין מה קורה בבקעה״ ,טוענת ד״ר דבורה כרמיל, סוציולוגית מהמרכז לחקר לחץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה .״לא צריך פה שום פסיכולוגיה עמוקה כדי להבין שהאנשים, מבוגרים וצעירים ,נמצאים בלחץ ואי ודאות אדירים .במצב כזה הדמיון עובד לכל ל ו מ ד י ם יותר על סביבתם ,השתדלו מצידם להגיע לכל פינה ופינה ,לפתוח כל דלת ולשאול. אנשי המקום קידמו אותם במאור פנים — ״זה היה בהחלט שינוי מרענן ,כל הרעש וההמולה שהקטנים עשו ,במיוחד במקום בו בדרך כלל הרבה יותר שקט וענייני״ ,נזכר בצחוק אחד מחברי הסגל בטקס הסיום. מלבד היענותם ונכונותם של הנערים ללמוד, נבדקה גם יעילותו של הפרוייקט במונחים קונבנציונליים יותר :בשני מקצועות לימוד — אנגלית ומתמטיקה ,אשר התבססו על חומר הלימוד של שנת הלימוד בכיתה ו׳ ,נערכו מבחנים טרם תחילת הפרוייקט ובסיומו. התוצאות מרשימות בכל קנה מידה — בקרב 60%מהילדים התגלה שיפור משמעותי בשליטה ובהבנת חומר הלימוד .בלטה מעל כולם אחת הנערות ,שהפער בין תוצאות המבחן המקדים שלה לזה המסכם הראה שיפור מיכולת מוגבלת למדי ועד לשליטה כמעט מושלמת בחומר .לאפקט שכזה תרמה בוודאי גם סדנת היכ״ל — הגברת יכולת הלמידה שעברו הילדים במרוצת התקופה. תוצאות אלו הניעו את אנשי צוות האוניברסיטה ואנשי המתנ״ס לפתח תכנית המשך בקנה מידה גדול יותר שתכיל אף ילדים בשכבות יותר נמוכות בשלב הראשוני, ובלחץ ההורים — גם בני כיתות ז׳ ומעלה. תמיכתו וליוויו הנלהב של ראש המועצה עוד מתחילת הפרוייקט היוו אור ירוק להמשך הרצת הפרוייקט בבתי הספר היסודיים ביישוב במהלך שנת הלימודים כולה. ״בית ספר אוניברסיטאי״ ,כאמור ,הינו הרחבה והעמקה של פרוייקט הקיץ כאשר אותם עקרונות ינחו את המשך המפעל: יצירת חוויה לימודית בדרך לא קונבנציונלית — חשיפת התלמידים בצורה מבוקרת ואיכותית לתכנים בתחומי ידע מגוונים שאינם ניתנים כרגיל בשעות ההוראה המקובלות .ביחס לאחרונים מדובר הן הכיוונים .כמו שהילדים נשמעים ,זה נשמע נורא .ההורים הכניסו להם ,כמובן שלא בכוונה ,המון פחד ואי אמון למקום שבו הם גרים .הילדים מבטאים במפורש פחד ושנאה ,ובדרך כלל זה הולך יחד. ״מי ששולח ילדים בגיל ארבע וחמש ללמוד קרטה ,במקרה הזה עושה את זה לא רק בגלל הספורט ,גם בגלל הפחד .נראה שקיים אצלם חשש שמא הם וילדיהם יצטרכו להגן על עצמם .הייתי ממליצה להורים לקבל עזרה ,ולדבר על הדברים עם הילדים שלהם .הם מעבירים פחד ,והילדים בפניקה. אולי רצוי היה לקיים סדנאות להורים וילדים יחד ולחוד .הם עומדים בפני התמודדות מאוד קשה ,וכדאי לדעת איך אפשר להתכונן להתמודדות״. מתוך :חדשות12.11.93 , א ח ו ת בתחומים חדשים לחלוטין כגון :יסודות המשפט ,כלכלה ,פסיכולוגיה ,עיתונאות ותקשורת ,מדע וגילויים והמצאות ,כמו גם בשטחים חדשים בתחומים בהם היתה נגיעה כלשהיא בעבר .כך לדוגמה ,נחשפים התלמידים בשיעורי המחשב )שעד כה המגע עימו היה דרך תוכנות לימוד( לגרפיקה ממוחשבת ,למחוללי יישומים ,לעיבוד תמלילים ,לתכנות ואף זוכים להכיר את תוכנות הדמיית־המציאות התלת־מימדיות המתקדמות והמרהיבות ביותר. במקביל לניסיון לפתח בילדים תחומי התעניינות שלא היו נגישים להם עד כה, מושם דגש על חיזוק יכולות הלמידה ועל מתן מענה לקשיים ייחודיים כגון :הרגלי למידה לקויים או חלשים ,חרדת מבחנים ותגבור לימודי על הקיים .במיוחד במימדים אלו נעשה הדבר תוך שילוב מורים ומחנכים מבתי הספר עצמם. בהיבט הקהילתי שם ״בית ספר אוניברסיטאי״ מטרה לעצמו להפוך את בית הספר למרכז למידה דינמי למשפחה כולה, לצומת אינטלקטואלי ושיתופי בין הקהילה למוסד החינוכי ,בו ימצאו הורים וילדים תחומי התעניינות משותפים והזדמנות לעסוק בהם בצוותא בשעות הפנאי .לפי מידת ההתעניינות שעורר הפרוייקט בקרב ההורים והמעורבות שהם מגלים ,יש בהחלט מקום לתקווה ביחס להגשמת המטרות הללו. האם כל זה יניב את הסטודנטים של המחר? את המדענים ,החוקרים ,אנשי הרוח, המנהיגים של העתיד? אם תשאלו את אנשי אוניברסיטת חיפה ,צוות מערכת החינוך בעתלית ,צוות המתנ״ס וההורים ,אין ספק שההתלהבות שיפגינו תסחוף כל צופה .אך למען האמת ,בנוגע לשאלות הללו ,עוד חזון למועד .לפי שעה — השמחה ,הנכונות והחוויות של הילדים מוכיחים לנו ,שהמאמץ שווה .ואם הם ייצאו ״סתם״ חכמים ,משכילים או עשירים יותר? — דיינו! + במתנ״סיס 197 10 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 מאת זאביק זהבי אתחיל בווידוי אישי :ממש בימים אלה סיימתי שנה שלמה של טיפול גמילה מכבלים! פשוט מאוד -עברתי דירה וניתקו אותי מהכבלים -וראו זה פלא: נשארתי בחיים ,בלי תופעות לוואי ,בלי ״קריזים״ ,בלי לקחת כדורים משככי טלוויזיה ...קשה להודות ,אבל הצלחתי להסתדר עם ערוץ אחד בלבד ,״הערוץ העריץ״ עד היום ,זה שהכתיב לנו משנת 1968את טעמנו התרבותי כשליט יחיד, כמונופול. עכשיו ,לא רק שחזרו הכבלים ,ערוץ 2 החדש מסתער עלינו עם 3זכייני אוויר ומאיים ממש על כל יתרת זמננו הלחוץ גם ככה ומסתבר ש״פעם מכור -תמיד מכור״ ושוב מתחיל לצמוח ה״פרונקל״ על האצבע הלוחצת על השלט רחוק... אבל בואו נעשה סדר בין הדברים: האמת היא שאנשים לא אוהבים מונופולים! הם לא אוהבים שיושבים להם על ה״שיבר״ וקובעים להם מה הם יראו ומה לא ,מתי ובאיזו תדירות .עובדה :קודם היו לנו פיראטים שיותר משהם עברו על החוק ,הם הוכיחו את הטענה שערוץ מונופוליסטי אחד על תיבת השוטים שלנו הוא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה ושיש לשנות את פני הדברים .באותו הזמן, ובאופן חוקי ביותר ,נפתחו ספריות הווידיאו שהחלו להתחרות הן בערוץ היחיד והן בספריות הספרים — על תשומת ליבו ועל זמנו הפנוי של הישראלי המצוי — כהוכחה נוספת לקביעה הראשונה שלנו :אל תקבעו לנו מה לראות וכר. בכלל ,עצם העובדה שכמעט בכל בית ישנו כיום מכשיר וידיאו ,באה להראות שלישראלי המצוי)אם יש בכלל חיה כזאת(... יש רצון ברור לשלוט הן על הזמן הפנוי שלו והן על תוכן העניינים. לפני כמה שנים, כשהמכשיר הזה לא היה בידיהם של רבים, היינו ממש בצרות :אני זוכר ,שבתור מנהל מתנ״ס ,כאשר עשיתי תכנון שנתי של הפעילויות ,זו היתה טעות ממדרגה ראשונה אם הייתי מתכנן פעילות כלשהי לימי ראשון בערב ,למשל ,שכן ,הייתי צריך לעמוד בתחרות בלתי הוגנת עם ״דאלאס״ האלמותית ,שלא לדבר על ימי חמישי העליזים ,בהם שיחקה מכבי תל־אביב בכדורסל )כשמכבי עוד היתה מכבי.(... כיום — אפשר לתכנת את הווידיאו ולצאת לבלות כאוות נפשנו ואחר כך לצפות בתכנית שהקלטנו לעצמנו ואפילו לסדר לעצמנו ״שידורים חוזרים״ כמה שנרצה ...כיום — אנחנו קובעים את ״דיאטת הטלוויזיה״ של עצמנו וברוך השם יש לנו סוף־סוף גם מבחר אפשרויות ,מתוכן אפשר למיין ולקבוע את המינון של התכניות ושל הזמן שאנחנו מוכנים להקדיש )או לבזבז( אל מול מסך הטלוויזיה. יוצא מכל זה ,שמה שאנחנו רוצים זה תחרות ושוק חופשי .נכון! אז עכשיו ,כאשר חמש חברות שונות קיבלו זיכיון להפעיל טלוויזיה כראות עיניהן ,ואפשר היה לצפות ,אחרי 2000שנה ,לתחרות כלשהי ,הלכו חמש החברות הללו ויצרו קרטל חדש — למרבה הציניות והאירוניה — וחסל סדר תחרות: במטולה יראו את אותם השידורים ובאותה השעה בדיוק כמו באילת ,או בירושלים ,או ל ת פ ו ס א ת ה ע ר ו ץ ה ק ה י ל ת י באנטנ בראש העין. אבל מה אכפת לי ,בעצם ,אס אני וגיסתי מחיפה רואים את אותה תכנית באותה שעה? למי זה מפריע? ועוד אומרים לי שזה יותר זול ,הן לחברות הכבלים והן לעם ישראל ,כי הן רוכשות ביחד את אותם סרטים ותכניות ,במקום לקנות אותן חמש פעמים — אז מי אני שאתנגד? וחוץ מזה ,לא צריך להיסחף ,בסך הכל אנחנו ארץ קטנה עם שפם ,נקודה בלתי נחשבת על מפת העולם שרוצה להיות אמריקה .הגזמנו! כמה ערוצים אנחנו כבר צריכים? אבל יחד עם זאת — אל תשכחו את הערוץ הקהילתי׳׳! והערוץ הקהילתי זה אנחנו ,כן ,אני ואתה ואת )שאולי גם נשנה את העולם( שרוצים להחזיר את העולם ,שהפך לכפר הגלובלי, אל ממדיו היותר נורמליים ,בחזרה אל העיירה הקטנה ,אל השכונה ,אל השיכון ,אל הקהילה הטבעית בה אנחנו חיים ,אל אותה ביצה טובענית ותובענית שכולנו משתכשכים במימיה או מבוססים בבוץ שלה. בימי שישי ,למשל ,לפני שאנחנו נכנסים לעיון רציני בעיתוני השבת הכבדים ,בא לנו לרפרף בקלילות במקומון שלנו)לפעמים ישנם 5-4 כאלה ,(...המקומון שאנחנו יודעים מי עורך אותו ומה הכוונות שלו .המקומון שמספר לנו על השכנים שלנו ,על החברים שלנו ,על עצמנו ,על איך שאנחנו נראים באמת )כן, בליווי תמונות(. אני עוד זוכר איך היו אומרים פעם־פעם, מזמן ,שברחובות )כמו בכל עיר או יישוב אחר( כולם מכירים את כולם .את העיתון הם קוראים כדי לראות את מי תפסו ...ככה זה גם לגבי הטלוויזיה הקהילתית :נכון להיום ,עומד לרשותנו ,לפי החוק ,ערוץ מיוחד ,משלנו ,שאנחנו יכולים להפעיל במשך 24שעות ביום ,אם יהיו לנו ,כמובן, האמצעים לכך — הערוץ הקהילתי .נכון להיום ,מהווה הערוץ הזה לוח מודעות מקומי בלבד ופה ושם בארץ ישראל ישנם כבר כמה גורמים ,מתנ״סים בעיקר, המשדרים משהו כמו 20-10דקות בשבועיים ,זה הכל! אז כיום קוראים לו ״הערוץ היבש״ או ״הערוץ הרצוץ״ ,כיוון שהמדינה ,בצד החוק שחוקקה בעניין השידורים הקהילתיים ,לא דאגה להשלים את החוק בדבר הדרכים להקצאת המשאבים המתאימים לכך — והם לא רבים ,ממש לא בשמיים — כדי שהערוץ הזה יתרומם ויתרום את תרומתו הסגולית לקהילות בהן אנו חיים. לפעמים ,נדמה לנו שחברות הכבלים לא ממש רוצות בקיומו של הערוץ הקהילתי: ראשית ,משוס שהוא ,למעשה ,לא אמור להיות בכלל בשליטתם ,אלא בשליטתו של אותו ״מוסך קהילתי משדר״ — בית ספר, עמותה או מתנ״ס .מצד שני ,עליהם לשדר כל חומר שמוגש להם )למעט דברים שלא עומדים במבחן החוק ,כמו פורנוגרפיה, אלימות ,פוליטיקה( .אז למה להם לקחת אחריות על מה שאין להם עליו שליטה! שנית ,הוא לא בדיוק מכניס כסף ,הערוץ הזה .להיפך ,הוא רק מוציא כסף. שלישית ,הם פשוט לא מאמינים שערוץ לא מקצועי ,שאין לו ארגון ומבנה ברורים ,שאין לו תקציב מספיק והוא בנוי על מתנדבים חובבים — יוכל להתקיים לאורך זמן. קשה להתווכח עם גרעיני האמת שבדבריהם .אי אפשר שלא להתווכח על עצם הרעיון ,על הצורך בקיומו של ערוץ קהילתי. כי לא יעזור לאף אחד שום דבר :האנשים רוצים להתבטא, בדיוק כמו במקומונים ,הם רוצים לראות את עצמם ואת מה שקרוב אליהם ולא רק את מה שנעשה בעולם הגדול והרחב והם יודעים שטלוויזיה קהילתית היא גם גורם נוסף שיכול להשפיע על מהלך העניינים. בימים כתיקונם ,יש לכל קהילה ,יישוב, שכונה או עיירה סיכוי להיות ״מכוסה״ בערוצים הגדולים והחשובים בין 5ל־10 דקות בשנה! )כן ,בשנה( וברוב המקרים, בינינו ,אלה הן כתבות שלהכנתן שולחים אנשים מתל־אביב או מירושלים ,שבאים לחפש סנסציות וחומר ״מעניין״ ולפי הכלל הידוע ש״אורח לרגע רואה כל פגע״ — הם גם מוצאים את מבוקשם ,שלא לדבר על מצב שבו ,מלכתחילה ,הם באו למקום בעקבות אירוע שלילי כלשהו .מה שקורה בדרך כלל מה״כיסוי״ הזה ,זה שכמה ימים לאחר שידורה של הכתבה ,אנשים מתביישים לצאת לרחוב ולפעמים הם בכלל צריכים להוכיח ש״אין להם אחזת״... הערוץ הקהילתי מאפשר ,על פניו ,הצגה נכונה יותר ,מאוזנת יותר של כל הצדדים ושל כל הנפשות הפועלות ,שכן ,זה בא מבפנים ,על ידינו ,אנשים שמכירים את הרקע היטב ,לא אורחים־פורחים ולאו דווקא מתוך כוונת זדון או רדיפת סנסציות, עם ערבוב נכון של צדק עם מידת הרחמים. בנוסף לכך ,אנשים לא רוצים להיות רק צופים פסיכים במה שמאכילים אותם מהמסך הקטן ,הם רוצים טלוויזיה אינטראקטיבית ,דו־כיוונית ,טלוויזיה שיוכלו לדבר איתה ,להגיב עליה ,להשפיע עליה והכי חשוב — להשתתף בה! ובעידן ההולך ומתקרב ,של הסיבים האופטיים והמעגלים הסגורים ,אפשר לחשוב על הכל .אפשר לעשות הכל. אי אפשר לשטוף לנו את המוח ,מצד אחד, לכך שניתן היום ,באמצעות מחשב ביתי פשוט בתוספת מודם ,להתחבר לספריית הקונגרס בוושינגטון ולשאוב את המידע העדכני ביותר בעולם -ולא לאפשר לנו, מצד שני ,לקיים חיי תקשורת עצמאיים משלנו. אמנם ,החוק מאפשר לערוץ הקהילתי לשדר משדרי חסות ,ובכך ,באופן תיאורטי ,לממן את תכניות הערוץ הקהילתי ,אולם החוק הוא כל כך מסורבל ובלתי ניתן לביצוע של ממש ,עד כדי כך ,שאם נרצה להראות כתבה על השיטפון הראשון בשכונה כתוצאה מהגשם ,נוכל לשדרה רק מתישהו בקיץ... המשך «- • במתנ״סים 197 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 • אפשר וצריך לערוך בחוק הזה שינויים שיקלו על האנשים לממש א ת כוונתו מבלי לסטות מ ר ו ח החוק .א ם ר ק ז ה ייעשה — יוכל הערוץ הקהילתי להתחיל ולהתקיים בכבוד .יתרה מזאת :הרי חברות הכבלים משלמות לאוצר תמלוגים על הכסף )הרב מאוד( ש ה ם גובים א . מאיתנו .נכון להיום ,ה כ ס ף הזה הולך לקופה הכללית ש ל ה א ו צ ר ו ש ם ת ה א קבורתו ...למה ש ל א יוחזרו 5 %בלבד מ ה כ ס ף הזה להשקעה בשעה טובה .אחרי אלפי• שנות גלות /אחרי לידה קשה ,בי שום דבר, כנראה .לא בא בקלות /יצאה לאור היצירה שכמוה לא ראתה המדיה / בערוץ הקהילתי — בפיקוח ממשלתי — כדי שנבואתם השחורה ש ל אנשי הכבלים שערוץ — • : T ' . • • ' I V V ן T ל ת י ל א Tי :כTו ל ל ה ת ק י י ם — ל א ת ת ג ש ם !Tי! Tק ה י כ י מ ה אנחנו מ ב ק ש י ם ב ס ך הכל? ש ל כ ל : V T י : • : — מ ו ס ד קהילתי משדר יהיה ציוד שידור T ! V T T מינימלי :מ צ ל מ ה א ו שתיים ,פ נ ס א ו שניים ציוד עריכה זמין א ו ת ק צ י ב ה פ ק ה ועריכה ,ב ה ת א ם . א ת ר ו ב ו ש ל הכסף הלא גדול הזה עבור הציוד — ת ו ר ם המתנ׳׳ס מ צ י ד ו כ ב ר היום וכמובן ,א ת האנשים, א ת הכשרתם ואפילו רכזי T תקשורת במשרה חלקית T • I V ״ האנציקלופדיה לפעילות חברתית — ההפעלופדיה! /ובה אוצר בלום וציוד ק ו ל והקלטה מתאימים ו א ם אפשר — — T מ ס כ ת ב ר כ ו ת T : : והרבה מוטיבציה .מה — T —T:: T T — של ״חימר טוב״ למורה ולמדריך /לקבוצניק ,לחיל ,בקצור — לכל מי שצו־יך / להפעיל קבוצה חברתית כלשהי בפעילות שיש עמה ערך /פשוט לפתיח את ההפעלופךיה — ולצאת לדדך /ועוד מחכים לנו בצנרת 10כרכים ועוד כרך... כמי שבלה על יד העךיסה של הרך הנולד הזה די הךבה שעות /ושמע הךבה לעג ולעז על המפעל, ולשונות רעות ומךשעות — /לעניות דעתי)הקובעת — (...יש לנו במה להתגאות! /ואני לא מדבר על משהו לשים על המדף ,לקשוט /אני מךבר על משהו ,שלמרות שהוא מקדר — הוא יעיל ופשוט /והוא נתן לשמוש מיךי ויומיומי /ומתאים לו בהחלט התיאר הנכבד :פרויקט לאמי! אז כל הכבוד לדב — על היזמה ,על הרעיון ועל העקשנות וההתמדה /ולמרות שברור איך יפרשו — T I T ' — 1 I' ~:'~:~T את הפךגון שלי — על המפעל היפה ,תודה! V T •T: : ~ ~ : T T ! " שנשאר ,איפוא ,ל ש א ו ל א ת מ ש ר ד ה ת ק ש ו ר ת ) א ו א ת האוצר( :״ מ ה ע ם ה ח צ י השני?״ אנחנו א ת ה כ פ פ ה ה ר מ נ ו 10 :מ ת נ ׳ ׳ ס י ם כ ב ר מ ש ד ר י ם ,ב ע ק ש נ ו ת ו ב ת ד י ר ו ת קבועה ,ל מ ר ו ת הקשיים — מזה כמה חודשים ,כתבות ומגזינים ע ל קהילותיהם הקטנות ,ל צ ד ענקים כ מ ו ^־ C N N , MTV, SKYוערוץ 1א ו 2החדש וזה ד ב ר יפה ש ה ו ל ך ו מ ת פ ת ח כ א ן ,ד ב ר שגם בעולם הגדול ל א מצליחים במיוחד להעמיד ע ל הרגליים ,והסיבה ל כ ך ברורה :המושג ״קהילה״ י ש ל ו מ ש מ ע ו ת א מ י ת י ת ר ק כאן, בישראל ,ו כ מ ו הקיבוץ ,בשעתו ,ש א י ן ל ו אח ו ר ע בעולם כולו ,כ ך יוכל ג ם הערוץ הקהילתי ש ל הטלוויזיה ב כ ב ל י ם — ע ם ק צ ת עזרה מ י ד י ד י ם — להפוך ל ס מ ל ולדוגמה .ר ק תנו לו. ע ו ד . 1 ככה זה בחיים ,במאחר או במקדם /מגיע רגע לפרש ,אפלו שאתה מנהל כיח־אךם / .זה קורה ליענקלה — שלחו לא נס /שהתחיל ת׳קךירה כמנהל מתנ״ס — /יותר נכון לומר עגלון — /של מתנ׳׳ס מטלון / ,ומשם הוא הךים רגלים — ליא ממש ברח / ,וצמח כנפים לאגף הגיל הרך /ושוב הוא החליט להחליף סוללות /ובסלם הדרגות — אם אפשר לקרא לזה כך — לעלות — /ומאז עד היום — הוא שתה לנו ת׳דם /כמנהל כיח אדם / .עכשו — כשנגמר לו כיח האדם .כדרך אנשים עיפים / ,הוא הולך להיות מזכ״ל הצופים /כלומר — להעביר זקנות ת׳כביש או לערך — יום קופים / ...אבל כדי שלא נשמע חצופים /נאמר לך2 ,ענקלה ,גם כמה ךבךים יפים / :נעמת לנו מאיד — ובכל השלבים /מקוים שאנחנו היינו אליך טובים / .שתצליח בכל מעשי ידיך להתפאר / ןעל הצעד שאתה עושה — שלא תצטער /כן ,על זה נאמר — שהמבין יבין /תודה וכל טוב לך — יענלןלה לוין! ר ש מ י ם מ ״ מאת חיים גיל מנהל מתנ״ס קדימה בעיתון האחרון כבר דווח על קיומה של תחרות הגמר החמישית של ״קולות וצלילים״ לגילוי כשרונות צעירים ,בגילאי ,18-14בתחום הזמר הקל .כמי שליווה באופן פעיל את השלבים שקדמו לתחרות ,במשן שמונה חודשים ,אני רוצה להוסיף עוד מספר שורות בעניין. Jl/f/p "P'f'ßl ב ו נערכה ה צ ב ע ה ש ל 500ב נ י נוער — וכמו תמיד ,א י ך אפשר בלי תודות ,ויש ל ת ר ב ו ת ו א מ נ ו ת בשכונות ,א י ת ן גפני שהיוותה 2 0 %מהניקוד הסופי בשלב הפעם הרבה כאלה. ה פ ק ו ת ,ח ב ר ת ״חלילית״( ,א נ י ח י י ב הגמר ,ש ה ת ק י י ם ,כ א מ ו ר ,ב י ר ו ש ל י ם . תודה למתנ״סים שאירחו אותנו במיון לציין שזכיתי לכל התמיכה ,הגיבוי ב מ ק ו ם ה ר א ש ו ן ז כ ת ה ל ה ק ת חסיה המוקדם ,בייחוד לשמעון לוי ,לבנות ומרחב התמרון ש ר ק יכולתי לצפות להם מ מ ת נ ״ ס חצור הגלילית ,ב מ ק ו ם השני הנפלאות ש ל מתנ״ס קריית עקרון ז כ ת ה ל ה ק ת ) צ מ ד ( 059מאילת ו א י ל ו ולדפנה — מ ו ר ה חיילת חמודה מ ח צ ו ר ב מ ק ו ם ה ש ל י ש י ז כ ת ה ח ב ו ר ת רמנוער, הגלילית. ת ו ד ה לאריק רודיך ,המנהל המוסיקלי, ל ה ק ת ה ה ע י ר ו נ י ת ש ל רמלה. ת ו ד ה למנהלים ,ר כ ז י הנוער ו ר כ ז י ל א י ת ן גפני ה מ פ י ק ,ל ר ח ל ל י ב ו ב י ץ ח ו ב ה ל צ י י ן ש ה ס ד נ ה ו ה מ ו פ ע בהפינוער הלהקות ע ל הסבלנות והעזרה הרבה, המפיקה בפועל וליהודה כהן מהגף )כולל ה ה צ ב ע ה בו( ו ש י ב ו צ ם ש ל ב נ י נוער ת ו ד ה מ י ו ח ד ת לגליה ה ר ט מ ן ,י י ש ר כ ח ל ת ר ב ו ת ו א מ נ ו ת בשכונות ,ע ל פ ת י ח ו ת ו ע ל כ ך נתונה ת ו ד ת י ו ה ע ר כ ת י לחיה רשף ,לאיתן מזרחי ולירון סוקולוב. ב ח ב ר ה ש ו פ ט י ם ב ש ל ב י ח צ י ה ג מ ר והגמר, לקלרה ר ב ן ולרועי ב ר ק ן — ש ו פ ט י הנוער ו ע ל ש י ת ו ף הפעולה .ל ש ר י ג ר י נ ש פ ן ה ם ח י ד ו ש י ם ש ה ו כ נ ס ו ל ת ח ר ו ת ,בעידודנו, בחצי הגמר ולחיים ר ב ן וצילי המבורגר — מ״חלילית״ על הסיוע האדיב והמקצועי עבורי ,ע ר ב ה ס י ו ם ,ש נ ע ר ך ב ח ס ו ת ו ש ל ל ר א ש ו נ ה השנה. ש ו פ ט י ה נ ו ע ר ב ש ל ב הגמר. ל כ ל א ו ר ך הדרך. פ ר ו פ ׳ א מ נ ו ן ר ו ב י נ ש ט י י ן — ש ר החינוך, ל מ ר ו ת ל ו ח ה ז מ נ י ם הצפוף ,הגענו ב ס ו פ ו ת ו ד ה ל מ ר י ם ע מ י ת ו ל א ב י ר ה מ י כ א ל י ,על ו מ ע ל כ ו ל ם — נתונה כ א ן ת ו ד ת י ו א ה ב ת י היה סיומה ש ל ד ר ך רוויית רשמים וחוויות .ד ר ך ז ו החלה ע ו ד במיונים ש ל דבר לייצוג נכבד ש ל המתנ״סים א ר ג ו ן ה ה צ ב ע ה בהפינוער ו ג ם לדפנה ל כ ם ב נ י הנוער ה נ פ ל א י ם מ ח צ ו ר ,א י ל ת , ב ש ל ב י ה ת ח ר ו ת השונים .כ מ נ ה ל ח ו ר ש ו י ו א ב עמית ,ש ע י ב ד ו ב ה ת נ ד ב ו ת א ת קדימה ,א ו ר ע ק י ב א ו כ ל ש א ר המקומות. הראשונים ,שהתקיימו במתנ״סים של ש מ מ ת נ ״ ס ו הגיעו ש נ י ש י ר י ם ל ש ל ב ח צ י הנתונים .ל מ ל י ח ו ר ש ,ה א ח ת ו ה י ח י ד ה א ת ם הילדים היפים והתמימים ק ר י י ת עקרון ו ט י ר ת הכרמל ,נמשכו דרך ה ג מ ר ו ש י ר א ח ד א ף לגמר ,ק ש ה ש ל א ולאדם מיוחד — חיו בוכובזה מחצור ה מ א מ י נ י ם ש ב ע י ד ן מ ט ו ר ף זה ,ה מ ו ס י ק ה להתייחס לתהודה הרבה שהיה לדבר ה ג ל י ל י ת — כ ו ת ב ו מ ל ח י ן ה ש י ר הזוכה, ה י א עדיין ה ג ש ר ה א מ י ת י ל ק י ר ו ב ל ב ב ו ת . בסיומה ש ל סדרת העשרה מ ו ס י ק ל י ת בת ביישוב ולתרומה הרבה להעלאת ״גאוות ש ע ז ר ל י ב כ נ ו ת בהפינוער ו ב י ר ו ש ל י ם . ל ה ת ר א ו ת ב ״ ק ו ל ו ת ו צ ל י ל י ם ״ ,1994א ו י ו מ י י ם ,ב ה ש ת ת פ ו ת מ ת מ ו ד ד י ה ש ל ב השני, ה י ח י ד ה ״ ,ה ן ב ק ר ב ב נ י הנוער ו ה ן ב ק ר ב כמנהל מתנ״ס שייצג בתחרות ז ו א ת בכל מ ק ו ם א ח ר בו ״עושים זאת״ דרך ו ה ס ת י י מ ו ב ע ר ב ה פ ת י ח ה ש ל ההפינוער, כ ל ל התושבים. החברה ,א ל מ ו ל ה ש ו ת פ י ם ה ש ו נ י ם )גף המוסיקה. ש ל ב ח צ י הגמר ,ש נ ע ר ך ב פ נ י מ י י ת בנות, גם ה מ ת ר ס י ם ב ס פ ו ו ט י א ד ה מאת ניצן אביב אז למי שעוד לא יודע ,יש לחברת המתנ״סים קבוצת כדורסל שמשחקת במסגרת הליגה למקומות עבודה של ״מרכז הפועל״. הקבוצה החלה להתגבש לפני כשנה ומורכבת ממנהלי מתנ״סים ורכזים .בעונת המשחקים הראשונה סיימה הקבוצה במקום השלישי בפלייאוף העליון של מחוז מרכז ויהודה והיתה מועמדת לעלות לליגה הלאומית. ואז הגיע הציופר — נסיעה לחמישה ימים לאילת כדי להשתתף בספורטיאדה - אליפות הפועל לקבוצות ממקומות עבודה. בענף הכדורסל היו שלושה דרגים ואנו דורגנו לדרג א׳ — הדרג השני. החלטנו שנוסעים בשביל הכיף .התלבטנו אם לקחת איתנו נעלי ספורט או לא. התווכחנו אם להקצות בתיק יותר מקום לבגדי ספורט או בגדים לבילוי .מה שבטוח, תכננו שאחרי היום הראשון ,כנראה נהיה בגדר צופים בלבד. אז יוצאים לדרך ומחפשים בעלון המשחקים אם יש גם אליפות שש־בש ,כי בזה אנו יותר טובים כנראה .מגיעים לאילת למלון ״דליה״ הצנוע ומגלים שאנו הצנועים היחידים ושאר המפעלים לא מסתפקים בפחות ממלונות ארבעה כוכבים .אבל לא נורא ,יש תירוץ — אנו חברה ממשלתית של משרד החינוך ולא מוכנים לבזבז כסף על מלונות. בערב ,מתוכנן טקס הפתיחה בנמל אילת ואנו עולים על מדים ,מתיזים אפטר שייב ונוסעים לאירוע .איזה אירוע ואיזה נעליים — פועלי הנמל שובתים ולא נותנים לקהל להיכנס והלך על שלמה גרוניך וחיים משה ועוד $150,000שהושקעו .נוותר׳ מה פתאום .צועדים בנחת לכיוון אחד הפאבים ותוך שעה כולנו בדבוקה עליזה מתנודדים בעליזות של בירה ראשונה עם שאר הקהל בפאב .אמנם מדי פעם מישהו שואל אם לא כדאי שנלך לישון כי מחר יש משחק ראשון, אבל איפה ,לפני שתיים בלילה אין עם מי לדבר. למזלנו ,המשחק למחרת תוכנן לצהריים. בהירות גבעת המטוס הוא אתר קרוואנים בדרומה של ירושלים ובו מתגוררות שלוש קבוצות אוכלוסייה :ישראלים ותיקים חסרי דיור וקשי יום ,עולים מחבר העמים ועולים מאתיופיה .האתר משופע בבעיות חברתיות וכלכליות. לכל קבוצה נציגות או מנהיגות משלה. לקבוצה הישראלית היה ועד זמני והיה צורך לערוך בחירות לוועד קבוע. החברה הירושלמית למתנ״סים ולמינהלות נכנסה לתהליך ,בשיתוף עם המחלקה לעבודה קהילתית בעירייה ,על מנת לסייע לארגן את הבחירות בצורה דמוקרטית ותקינה .שלום אמויאל, שחקני נבחרת הכדורסל של המתרסים הוכיחו שלמרות הכרס הם שווים משהו קמנו בשעת בוקר מאוחרת ושמנו פעמינו לאולם הכדורסל .הגענו ראשונים והתחלנו להתחמם ,ופתאום נכנסת הקבוצה המתחרה ,״צים חיפה״ .כל אחד נראה גורילה יותר מהשני .מחזה אבסורדי .מצד אחד ,קבוצה של חברה צעירים ואתלטים ומהצד השני מדלגת חבורה של ננסים עם כרס. תדרוך אחרון לפני תחילת המשחק: ״ממילא לא תכננו לנצח כאן ,אז בואו נשחק בכיף ויהיה מה שיהיה״. המשחק מתחיל ומי קולע את הסל הראשון? אנחנו .אבל ,מיד אחרי זה נוחת עלינו גשם של סלים ולנו כבר אין אוויר ולוקחים פסק זמן כדי לנוח .אבל פתאום יש איזה ניצוץ בעיניים ועולים חזרה למשחק ואט אט המשחק מתאזן ואת המחצית אנו מסיימים ביתרון של 7נקודות ל״צים חיפה״ .במחצית השנייה זה כבר סיפור אחר ואנו נלחמים על המגרש והכרס מתחילה לפזז בעוז והפער מצטמצם אט אט ו־ 3דקות לסיום — יתרון ראשון שלנו במשחק .ההתלהבות גוברת ,שריקת הסיום נשמעת ולוח התוצאות מראה 5נקודות יתרון לחברת המתנ״סים .ניצחון ראשון. חוזרים ממוטטים למלון ,נשפכים למיטה ובערב מתעוררים עם שרירים תפוסים וגב כואב .פתאום אין חשק לצאת לבלות .רק לשבת בשקט ולא לזוז ואז אולי הגוף לא יכאב. למחרת ,מדדים לאולם הספורט והשפופרת הראשונה של המשחה לחימום שרירים אוזלת במהירות .עולים בצליעה למגרש ומתחילים להתחמם ופתאום חושך בעיניים .זוכרים את הגורילות של אתמול? הם שמפנזיס לעומת הגורילות של היום. ״בזק ירושלים״ — 15חבריה אתלטיים וגבוהים שבחימוס קולעים בקלילות — אין פספוסים. שוב התדרוך לפני המשחק ,ושוב מחליטים שאין מה להפסיד ומה שיהיה יהיה. המשחק מתחיל ואחרי מספר דקות נעלם כיווץ השרירים והגוף מתחמם ומגלים שהשד לא כל כך נורא ופתאום אנו מובילים ומסיימים את המחצית ביתרון של נקודה .גם במחצית השנייה הקרב הצמוד נמשך ואהרון ,אב הבית של מתנ״ס רמלה, צועק בהיסטריה שנפסיק לעשות לו התקף לב. 5דקות לסיום אנו מובילים בהפרש של 7 נקודות ו״בזק ירושלים״ מתחילים ללחוץ על כל המגרש .ההפרש יורד והמתח עולה, אבל — עכשיו נוותר? עוד מאמץ קטן ועוד ניצחון לחברה למתנ״סים בהפרש 7 נקודות .עכשיו זה כבר ברוך אמיתי ,כי בלי כוונה אנו מועמדים לעלות לחצי הגמר והגוף שבור לגמרי ואפילו את הדרך מהמכונית למלון רובנו עושים על אלונקות. אבל אהרון מרמלה לא מוותר ועובר אדם אדם ומורח משחה לחימום שרירים והנה יש לנו מסז׳יסט — סופר מסזייסט. היום השלישי של התחרות — המשחק הקובע מי עולה לחצי הגמר .סוף סוף אנו מתייחסים לעניין ברצינות ואפילו הולכים לישון מוקדם .שוב צולעים לכיוון האולם ביוטבתה ,למשחק מול קופ״ח מחוז דרום. קבוצה נחמדה וסימפטית )גם הם עם כרס(, שעולים עם המון מוטיבציה וכנראה כושר גופני טוב משלנו וכאן גם נגמר הכושר, ובתוספת קריזה שאחד השחקנים שלנו תופס על השופט ,המשחק נגמר בהפסד, כשבסיום אנו תופסים את עצמנו מאוכזבים על ההזדמנות שהוחמצה ,אך עם זאת קצת שמחים שהעינוי לא נמשך ושאנו לא צריכים לשחק עוד משחק באותו יום. אז מה היה לנו? היו 5ימים של כיף ומוטיבציה שבמהלכם גם ייצגנו ,בדרך אגב, את החברה למתנ״סים בכבוד והיינו יריב בעל משקל באליפות. בעוד כחודש אנו מתחילים את העונה השנייה בליגה למקומות עבודה ומי שמעוניין להצטרף מוזמן .לא יתקבלו שחקנים מעל 1.80מ׳ ובלי כרס .מה שבטוח — עוד משהו הומצא בחברה למתנ״סים — כרס־סל. באתר הקרוואנים גבעת המטוס המשנה למנהל החברה הירושלמית ,ליווה מקרוב את התהליך שהיה ,כדבריו ,לא פשוט בכלל ,אך הסתיים בצורה חיובית והתנהל באווירה טובה. עבודת ההכנה כללה כנס תושבים בו הושמעו דעות לגבי שיטת הבחירות המתאימה לאתר ,פרסום נהלים ותקנונים ועבודת שטח על מנת להכין את השכונה לבחירות. יום הבחירות עצמו תוכנן כ״הפנינג״ קהילתי במהלכו הושמעה מוזיקה בשכונה וצוות ליצנים בידר את הילדים — זאת כחלק מהתפיסה שתהליך בחירת נציגות בצורה דמוקרטית מהווה תופעה נורמטיבית בנוף הישראלי וחשיפת העולים, ולו ברמת הידוע ,היא בעלת ערך לתהליך קליטתם בארץ .שלטי חוצות הכריזו על קיום הבחירות ובמשך יום הבחירות עצמו עודדו תושבים לקחת חלק ולבוא לבחור את נציגיהם. את ועדת הקלפי איישו עובדים קהילתיים מהמחלקה לעבודה קהילתית בעירייה והבחירות התנהלו בצורה טובה מאוד וללא בעיות מיוחדות .ספירת הקולות נעשתה על ידי ועדת הבחירות בנוכחותם של המועמדים ,ובסיום הערב הושמעו דברי ברכה וסיכום ,וכן הובהרו הנהלים להמשך )בחירת נושאי תפקידים ,ערעורים וכר(. פרסום תוצאות הבחירות הופץ יום למחרת ,והחוזר כלל תזכורת לגבי נהלי הערעור על הבחירות. כ־ 60%מבעלי זכות הבחירה בגושים בהם היתה התמודדות השתתפו בתהליך ובחרו את נציגיהם 146) .מתוך ¡(245ב־ 7מתוך 10גושים היתה התמודדות .גוש אחד לא שלח נציג לוועד .בשני גושים לא היתה התמודדות ונבחרו אלה שהציגו מועמדותם. המשך התהליך — בישיבת הוועד החדש נבחרו היו״ר וסגנו והוחלט להקים שלוש ועדות משנה :ועדת דיור ,ועדת תרבות וחינוך וועדת שירותים פיזיים .פעילות הוועד ופעילותן של ועדות המשנה ילוו על ידי צוות העבודה הקהילתית באתר. במתנ׳׳סיס 197 13 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 בבת1 « «11 ד״ר שמשון שושני מ ב ק ר בבית הספר הקהילתי ע״ש עליזה בגין ,במגדל העמק: מ ע ו ר ב ו ת ההורים םוללת א ת הדרך להצלחה מ א ת מירי לוגם , ה א י ר ג ו ר א ש מ ו ק ד חיפה והצפון ״ א נ י ח ש כ׳ כ א ן ב ב י ת ה ם פ ר ה ק ה י ל ת י ע ל י ז ה בגין מ צ א ת י א ת ד ג ם ב י ת ה ס פ ר ה מ צ ל י ח .נ ד מ ה לי כי מ כ א ן י כ ו ל ל צ מ ו ח מ ו ד ל לחיקוי.״ ב ד ב ר י ם א ל ה ס י כ ם דייר שמשון את ש ו ש נ י ,מ נ כ ״ ל מ ש ר ד החינוך, ביקורו ב ב י ת ה ס פ ר ,ב מ ס ג ר ת סיור ב מ ע ר כ ת החינוך ב מ ג ד ל ה ע מ ק .ע ו ד ה ב ט י ח ה מ נ כ ״ ל ,כ׳ י ק ר א ב י ס ו ד י ו ת א ת המסמכים לעומק ש ה ו ג ש ו לו ב ת י ק ו י ל מ ד א ת התהליך ש ע ב ר בית הספר. ההודעה על ביקורו הצפוי ש ל מנכ״ל מ ש ר ד החינוך ב ב י ת ה ס פ ר ,ע ו ר ר ה ר ג ש ו ת מ ע ו ר ב י ם :מ צ ד אחד ,ש מ ח ה על ה ה ז ד מ נ ו ת להציג א ת עבודתו החינוכית־קהילתית ש ל בית ה ס פ ר בפני א י ש י ו ת ח ש ו ב ה ובכירה ב מ ש ר ד החינוך .א ך מ צ ד שני ,היה ח ש ש כ׳ לא נצליח ל ה ע ב י ר ל א ו ר ח א ת ה מ ה ו ת ש ל בית ה ס פ ר כ ב י ת ס פ ר קהילתי .ה ד י ל מ ה דייר שושני משוחח ע 0א 0פעילה בלבד( א ת הנושא ,ל א ד ם ה מ כ י ר אותו היטב ״תוצר״ אחר ,ת ו ך ה ד ג ש ת היתרון היחסי היתה כיצד מציגים ב ב י ק ו ר ק צ ר )חצי ש ע ה א ת ה״מםע״ המתוכנן ו ל פ ת ע ה מ ו ש ג ״זמן ולהשגת הישגים״. ויודע על כן ל ש א ו ל א ת ה ש א ל ו ת הנכונות ש ל בניית ה ת ו צ ר עם ההורים ,דהיינו, איכותי״ מ ק ב ל מ ש מ ע ו ת .המורים וההורים מנהלת שהן ל ר ו ב גם ה ק ש ו ת .ומה עוד ,ש ה ב י ק ו ר איכותו הגבוהה .ב כ ל ת ח נ ה יעמדו הורים העומדים בכל ת ח נ ה ומסבירים בביטחון נ ר ג ש ת עד מאוד ,ל ו ח צ ת א ת ידי המנכ״ל ע ו מ ד להתקיים ב ש ע ו ת הבוקר ,ואילו ומורים שיציגו א ת ה ת ו צ ר ויתארו א ת העשייה החינוכית־קהילתית נ ע ש י ת התהליך ש ה ב י א ליצירתו. ב י ת ה ס פ ר ,הגב׳ מ ר י ם א ב ר מ ו ב י ץ , ובגאווה .הלב פ ו ע ם והקול מ ע ס רועד ,א ך ב ת ו ם הביקור .ואני ח ו ש ב ת בליב׳ — אכן ה ד ב ר י ם נ ש מ ע י ם ברורים ,מקצועיים מ ג י ע ה לה ה כ ר ה והערכה על ד ב ק ו ת ב״אנ׳ בעיקרה ב ש ע ו ת א ח ר ה צ ה ר ״ ם והערב. יום הביקור הגיע .בית ה ס פ ר ש ו ק ק מורים, ומכובדים .מ ה ר מ א ו ד מ ת ב ר ר ,כ׳ דייר ש ו ש נ י מאמין״ והליכה עמו ל א ו ר ך כ ל ה ד ר ך בפגישת ההכנה ל ק ר א ת הביקור הוחלט, ת ל מ י ד י ם והורים פעילים נ ר ג ש י ם , ק ו ל ט א ת ה מ ה ו ת ואת הדקויות ,ש ו א ל ל מ ר ו ת מ כ ש ו ל י ם וכאבים ל א מעטים. ה מ ח פ ש י ם מ ה עוד יש ל ע ש ו ת וטרם נעשה. ש א ל ו ת ומעיר ה ע ר ו ת בהומור ובחכמה .ד י ר עבורי ,כמנחה ,היה זה א ח ד מ א ו ת ם הימים, המנכ״ל מ ג י ע מלווה ב ר א ש ה ר ש ו ת ,מ נ ה ל ש ו ש נ י ה ת ר ש ם והדגיש ,כ׳ מ א ז ו מ ת מ י ד המעניקים כוח ואנרגיה מ ח ו ד ש י ם ל ה מ ש י ך כ׳ מ ה שניתן להציג בפני המנכ״ל הם של הפעילות ה מ ש ו ת פ ת ש ל התוצרים הורים ומורים ל מ ע ן התלמידים .על כן, המחוז ,ה מ פ ק ח ,מ נ ה ל מ ח ל ק ת החינוך טען כ׳ ״ כ א ש ר הורים מ ר ג י ש י ם ב ב י ת ולנוע בדרכים ,ל ע ו ד ד ולהדריך מנהלים תוכנן עבורו ״מסע״ ק צ ר ל א ו ר ך מ ס ד ר ו נ ו ת ונציגים נוספים מ ה ר ש ו ת .ב מ ש ך מ ח צ י ת ה ס פ ר כ ב ט ר י ט ו ר י ה ש ל ה ם ואינם ח ש י ם וצוותים ליישם א ת רעיון החינוך הקהילתי, ב י ת ה ס פ ר ,כ א ש ר ב כ ל ת ח נ ה יוצג בפניו ה ש ע ה בדיוק ע ו ב ר ת ה פ מ ל י ה ה מ כ ו ב ד ת זרים בו ,הרי אז סלולה ה ד ר ך ל ה צ ל ח ה ש ע ם כ ל הקושי ביישומו הוא נכון ו א פ ש ר י . ופרוייקט חדש •פרוייקט חדש •פרוייקט חדש •פרוייקט חדש •פרוייקט חדש •פרוייקט חדש •פרוייקס חדש פרוייקס גיוס מ ש א ב • 1 מ א ת יאיר שרלו ,ממונה על טבעי ה ד ב ר ואף מצופה ,ש ג ם ב מ י מ ד הכשרה המשאבים. מינהל וכםפים ו מ ר כ ז הפרוייקט המשאבים ובכל ה מ ע ר כ ת ה ת ק צ י ב י ת בוודאי ש מ ת ם ל ב כ׳ רוח ח ד ש ה החלה לגיוס בית ה ס פ ר הקהילתי ח ו ר ט ע ל דגלו, והכספית ש ל ב י ת ה ס פ ר — ת ב ו א ליד׳ נושבת ב מ ע ר כ ת החינוך .מ ד ב ר י ם כיום פתוחה באופן תמידי ,א ת הסיסמא: ״שיתופיות״. המימדים: שיתופיות במירב למידה ,חברה ,תרבות, ארגון ,מינהלה ,א ח ז ק ה ,ת כ נ י ו ת חינוכיות וכדי. ביטוי ה ש י ת ו פ י ו ת . מ ת ו ך ש ״ ע ו ד ה ע מ ו ת ה הוא לסייע ל מ נ ה י ג ו ת בית ה ס פ ר ל מ מ ש גישה מ ש ל ב ת )בית ספר-בית-קהילה( ,אנו מ ב ק ש י ם להציע לבתי ה ס פ ר ליישם גישה זו גם ב ת ח ו ם באופן גלוי על ה צ ו ר ך לגייס כ ס פ י ם ל ב ת י ה ס פ ר מחד ,ומאידך — על הדרכים והאפשרויות ה א ו פ ר ט י ב י ו ת ל מ מ ש חלום זה. ה ע מ ו ת ה יוצאת ב פ ר ו י י ק ט למנהלי בתי ה ס פ ר ולצוות מ ש י מ ה ב י ת ס פ ר י והוא — ו ה ת נ ס ו ת ב פ י ת ו ח אוריינטציה מ ש א ב י ם ל ב י ת ה ס פ ר .ההצעה ל כ ל מנהלי ב ת י ה ם פ ו הקהילתיים. במספר ה מ ח ו י ב ו ת היא ל ה ש ת ת ף מ פ ג ש י ם מקצועיים ב מ ר כ ז ה א ר ץ , ב מ ה ל ך החודשים אפריל-דצמבר .1994 כ ל המעונ״ן — יפנה ל מ ט ה ה ע מ ו ת ה באמצעות מנחה בית הספר. במתנ״סיס 197 14 כסלו תשנ׳׳ד ,דצמבר 1993 הספר הקהילח״ט ^ > ה ל נ ה ו נו ע ניסיון חינוכי נועז בת• הספר ש מ ש ק י ע י ם ת ש ו מ ו ת זוב•• בתפוקות מאת ד״ר ירדנה הרפז והפעילויות לאחרונה יצא לאור ה ס פ ר ״קהילתיות מותאמות מ א ת פ ר ו פ ס ו ר יוחנן פ ר ם ודייר בחינוך״, החברתיות והתרבותיות יותר ל צ ר כ י ה ם ולצרכ׳ ילדיהם. לעיתים ,יש פ ע ר ב ת פ י ס ת האופי ר ח ל פ ם ט ר נ ק ,ב ה ו צ א ת א י ת א ב .1993 , והמשמעותיות החוקרים ומחברי ה ס פ ר רואים ב נ ו ש א הצדדים — מורים והורים — ד ב ר ה מ ע כ ב זה ניסיון חינוכי נועז .כ ע ו מ ד ת ב ר א ש מ ק ב ל ת א נ ו כ י ק ב י ע ה זו הפרוייקט, את ש ל ה מ ע ו ר ב ו ת בין שני ה ש ג ת התפוקות .תפקידנו בעמותה לסייע באמצעות הדרכה ל ה ק ט נ ת הפער. כמחמאה. הלקח העיקרי אותו יש ל ל מ ו ד מ מ ו ד ל ב ה פ ע ל ת ניסיון חינוכי נועז נוטלים סיכונים ״ ה ת ש ו מ ו ת -ת פ ו ק ו ת ״ הוא ,ש מ ו צ ד ק ת רבים ,ה מ ק ש י ם על ה צ ל ח ו ת מ ה י ר ו ת ומובהקות. תומכים ל מ ר ו ת ההליכה על ח ב ל דק, הממצאים במידה רבה ב ד ר ך על ידי החינוך הקהילתי. שהותוותה ההורים )בגין ש ב ו ע עבודה ק צ ר וטכנולוגיה מתפתחת( הדרכה אל בית ה ס פ ר עבור הילדים. נ ד ר ש ת מ ה ע מ ו ת ה בסיוע לבניית בתוספת תשומות .ת ש ו מ ו ת הדרכתיות ותשומות ש ל זמן ,ארגון ו מ ש א ב י ם נוספים אל בית ה ס פ ר הקהילתי .ה מ ח ק ר מניח ב ת ש ו מ ו ת תוביל ל ת פ ו ק ו ת מ ש א ומתן על גבולות ה ש י ת ו ף ,ל מ ע ן שתוספת ש י פ ו ר איכותו ה כ ו ל ל ת ש ל בית ה ס פ ר המצופות. הקהילתי. מ! ה מ ח ק ר אנו למדים ,ש מ ו ס ל עלינו — מ ס ק נ ה נ ו ס פ ת ש ל החוקרים הינה, בעמותה ל ה מ ש י ך ולדאוג ש ת ו ס פ ת ששוויון ה ה ז ד מ נ ו ת מאפיין יותר בית ס פ ר השקעת ת ש ו מ ו ת ת צ ט ב ר ל ש י ט ה חינוכית קהילתי מ א ש ר בתי ס פ ר אחרים .קביעה שונה ומהותית .נ ש א ל ת ה ש א ל ה ע ד כ מ ה הסבירות ה ת י א ו ר ט י ת ו ה ת פ י ס ה העיונית זו טוענת ,ש ה ש ק ע ת ההורים מ ש כ ב ו ת לניסיון חינוכי נועז ש כ ז ה סיכוי להצליח הטוענת, ש ה ג ו ר ם ה ק ו ב ע ב ה צ ל ח ת החינוך גבוהות ובכיתות א י נ ט ג ר ט י ב י ו ת ל ט ו ב ת ב ת נ א י ם הנוכחיים .יש לזכור ,ש ב ת י ס פ ר כ ל ל ת ל מ י ד י בית ה ס פ ר ,מ ח פ ה ע ל ח ו ס ר רבים מעונ״נים ב ת כ נ י ת )רבים הרבה יותר הקהילתי הוא ה ת ש ו מ ה . להלן מ ס פ ר קביעות שראויות להדגש ההשקעה ש ל הורים מ ש כ ב ו ת נ מ ו כ ו ת מ י כ ו ל ת ה ק ל י ט ה ב ע מ ו ת ה ( ,שכן מ ע ו ר ב ו ת החוקרים טוענים ,כ׳ ל א מ ס פ י ק ב ת י ס פ ר ולנתינת ה ד ע ת : יותר. ההורים הער! ת ו פ ע ה הלכו ב ד ר ך הנכונה מ ר ח ק גדול דיו ,וכדי — מ נ ה ל ו ת בתי ה ס פ ר הקהילתיים נוטות מ ס ק נ ה זו אינה אהודה עלי .לדעתנו ,כ ל ומעמיקה ,א ך ה מ ש א ב י ם מוגבלים ,וקיימת להוציא א ת ס ג ו ל ו ת החינוך הקהילתי מן יותר מ מ נ ה ל ו ת א ח ר ו ת ל ה ד ג י ש ערכים הורה מ ס ו ג ל ל ת ר ו ם ו מ ו ט ל ת עלינו מ ש י מ ת א ח ר י ו ת צ י ב ו ר י ת להיענות ל צ ו ר ך ש ל כ ל העידוד ,גם אם ה ת ר ו מ ה איננה דורש .אם נ ע ש ה ז א ת ,יהיה זה כמובן על הכח אל ה פ ו ע ל ד ר ו ש ה ה ש ק ע ה גדולה חברתיים ו מ ט ו ת פ ח ו ת ל ה ד ג י ש הישגים יותר מזו ה מ ק ו ב ל ת היום. לימודיים כ מ ט ר ו ת חינוכיות. ש י ת ו ף הורים וקהילה ב ת ה ל י ך החינוכי הינו — ה ש ק ע ה אינטנסיבית ה מ ת ב ט א ת חשובה ומשמעותית ל ה ש ג ת תשומה ש י ש פ ר ו א ת איכותו ה כ ו ל ל ת ש ל תפוקות בפעילות ק ה י ל ת י ת ש ל ה ת ל מ י ד י ם וההורים אינה באה על חשבון ההישגים הלימודיים, בית ה ס פ ר .ה ת פ ו ק ו ת ש ה ו ג ד ר ו ונמדדו על א ל א א ף מ ג ב י ר ה אותם. ידי החוקרים הן ח ל ק מ א ל ו ה מ צ ו פ ו ת ,ואולי — הורים מ ע ר י כ י ם בתי ס פ ר בהם ק י י מ ת א ף כולן :הישגים לימודיים ,ה ז ד ה ו ת עם ק ה י ל ת י ו ת בחינוך ,יותר מ א ש ר כאלה ש ב ה ם ערכים ח ב ר ת י י ם ,ש ב י ע ו ת רצון ש ל זו אינה בנמצא. ת ל מ י ד י ם וקיום שוויון הזדמנויות ב ב י ת — החוקרים ל א נ ת ק ל ו ב מ ג מ ה מ צ ד הספר. ההורים ייתכן ,כי ב ב ת י ה ס פ ר הקהילתיים ל א הקהילתיים או ל ע מ ו ד על ק ב ל ת ס מ כ ו ת הושגו ה ת פ ו ק ו ת ה מ צ ו פ ו ת במידה ״להשתלט״ על בתי ה ס פ ר שווה לזו ש ל המורים .ר ו ב ההורים מ ק ב ל י ם מ ס פ ק ת ,כי ל א היתה ה ת א מ ה ש י ט ת י ת א ת מ ע מ ד ם הבכיר ש ל המורים כעובדה ומכוונת בין ה ש ק ע ת ה ת ש ו מ ו ת לבין קיימת. השגת התפוקות. ממספר אינטלקטואלית כ מ ו ת מול איכות המסקנות ה מ ת ב ק ש ו ת מן ה מ ח ק ר מ צ ד ד ו ת ברעיון ה ק ה י ל ת י ו ת ב ח י נ ו ך ו מ מ ל י צ ו ת על ה ש ק ע ו ת אינטנסיביות שלום״ נערן בבית הספר ב מ ס ג ר ת האירוע התקיימו ס ד נ א ו ת — ה ס כ מ נ ו עם ק ב י ע ת ה מ ח ק ר ,כ׳ ב י ת מ ס ח ר ,תיירות ,ס פ ו ר ט ,חינוך ו ת ר ב ו ת וראשונה לתלמידיו .בית ס פ ר קהילתי שונה ועוד. התלמידים המבנה ו ה ת ר ב ו ת ה א ר ג ו נ י ת ש ל בית הספר. ת ש ו מ ו ת בפעילויות הורים וילדים מ ש ו ת פ ו ת ,אכן נמצאו ב מ ח ק ר כ מ ג ב י ר ו ת את ש ב י ע ו ת רצונם ש ל ה מ ש ת ת פ י ם . — כ ל פ ע י ל ו ת שאיננה י ו ר ד ת ל ר מ ת הכיתה איננה מ ש פ י ע ה על רוב התלמידים .ט ו ב ת — מ נ ה ל ו ת ק ה י ל ת י ו ת מ ק ד י ש ו ת יותר זמן הילד ה פ ר ט י היא מניע מ ר כ ז י ל ש י ת ו ף הורים ל ה פ ע ל ת הורים ו ז א ת ל ל א ש ו ם פיצוי ורק ל א ח ר מכן ,ט ו ב ת בית ה ס פ ר ורווח אישי כספי .הורים ל א מגויסים מ ס פ י ק ועל פ׳ להורים .ה ע מ ו ת ה מ ש ק י ע ה מ ש א ב י ם רבים מ מ צ א י ה מ ח ק ר ,ל ד ע ת המורים ,ד ו ר ש ו ת ב ה ד ר כ ת ארגון ״הנהגות כיתתיות״ ,המהוות מנהלות ב ת י ה ס פ ר הקהילתיים מ ה ם ל מ ע ל ה מן הסביר .ת פ ק י ד המורים ד ו ר ש שינוי ב מ ה ו ת ו וארגון שונה ש ל ה י ק ף משרתו. נמצא ,ש ב ב ת י ה ס פ ר הקהילתיים מסגרות ה מ א פ ש ר ו ת ש י ת ו ף הורים ומורים. מ ס פ ר ק ב י ע ו ת ש ל ה מ ח ק ר שאינן ת ו א מ ו ת א ת עמדותינו גם הן ראויות ל ח ש י ב ה ולדיון נוספים: מ צ ט י י נ ו ת ה מ נ ה ל ו ת יותר מ א ש ר ב ב ת י — החוקרים קובעים ש ק ה י ל ת י ו ת בחינוף ס פ ר אחרים ביחסן האישי אל המורים. עשויה להצליח בסוגי ״ ש ו ב מסוימים .ל מ ר ו ת — ת ש ו מ ה חשובה נוספת ,א ש ר א ת נחיצותה מ א ש ש ה מ ח ק ר ,היא מ ע ו ר ב ו ת משמעותית קהילתיים ש ל הורים .בבתי ס פ ר ל ע ו מ ת האחרים ,ההורים ח ש י ם השפעת י ת ר על ה מ ת ר ח ש ,ש ו ת פ י ם בתהליך ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת ו ק ב י ע ת מדיניות זאת ,אנו מאמינים שלהורים מ כ ל ש כ ב ו ת האוכלוסייה ,גם מ ש כ ב ו ת גבוהות וגם משכבות נ מ ו כ ו ת יותר מחד ,ולבית ה ס פ ר מאידך ,יש מ ה ל ת ר ו ם הדדית זה לזה. ת פ ק י ד ה ע מ ו ת ה — ל ה ד ר י ך ולכוון א ת תרומת מ ש א ב י הפנאי ההולכים וגדלים ש ל ב ס ד נ א ו ת ,כ ת ב ו חיבורים ב נ ו ש א ה ש ל ו ם העולם כולו .כ מ ו כן ,עסקו ב ע ב ו ד ו ת יד ה ס פ ר הקהילתי ,כ מ ו ס ד חינוכי ,מחויב ב ר א ש פ י ת ו ח פ ע י ל ו ת עבור מבוגרים. הנכונה ש פ י ת ח נ ו . ה ק ה י ל ת י ריינה אי. ב כ י ת ו ת על הנושא ,ב ת ח ו מ י ם :כלכלה, מ מ ת נ ״ ס בכך ,ש מ ט ר ת ו ה מ ר כ ז י ת איננה בה נוכל ל ק ד ם ו ל ה ע מ י ק א ת ה מ ה ו ת והשפעותיו דוגמאות ל ת ש ו מ ו ת : ושזורים הוויכוח ע ל כ מ ו ת מ ו ל איכות ,ועל ה ד ר ך יום שלום — למורים ,למנהלים ,להורים ו ל ת ל מ י ד י ם יהיו ערוצי ת ק ש ו ר ת שיטתיים ,בנויים את ה מ ש ך ש י ט ת עבודתנו .דיון ש י ו ש פ ע מן ריינה א׳ הופקו לקחים אופרטיביים ב ע מ ו ת ה : א י נ ט ג ר ט י ב י ת א ל ת ו ך התכנים, ח ש ב ו ן הסיכוי ל ה צ ל ח ו ת . אנו נ ד ר ש י ם לדיון רציני במדיניות ש ת ק ב ע ״יום מ ס ק נ ו ת אליהן הגיע ה מ ח ק ר כ ב ר וכספית. חברתית המתרחבת על ה מ ז ר ח התיכון ב פ ר ט ועל ש ו נ ו ת ה ק ש ו ר ו ת לנושא. ש ו ת פ י ם ל א י ר ו ע היו ה נ ה ל ת ב י ת ה ס פ ר , רכזי החינוך ה ח ב ר ת י והקהילתי ,ועד ה ש ת ת פ ו ב צ ו ר ה יפה ההורים ו מ ו ע צ ת התלמידים. 45 במתני׳סים 197 1 ו ס 3ו חקהילח״ם כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 ק ן ^ 1101 ה ו נ ה א נ ש י חינוך מדרום א מ ר י ק ה לומדים א ת הרעיון הקהילתי מ א ת זהבית הירוש ו ת ל מ י ד י ם :ל מ ש ל ועדת הספרייה הורים שיפצה עשרים העשירה ו ש ב ע ה א נ ש י חינוך ) 1 4 1מ ד י נ ו ת בדרום והגדילה א ת ה ס פ ר י י ה הקיימת, אותה וגם פ ת ח ה ח ד ר עיון ,פ ת ו ח ה לתלמידים כל השבוע ושלוש פעמים בשבוע אמריקה ,ה מ ש ת ת פ י ם ב א ר ץ בקורם לפיתוח תכניות לימודים ב מ ר כ ז אחה״צ לקהילה; ו ע ד ת ה מ ח ש ב י ם פ י ת ח ה ה ד ר כ ה בינלאומי בירושלים ע ״ ש אהרון והכניסה ציוד ותכניות ח ד ש ו ת ; ב ו ו ע ד ת בעלי עפרי, חיים מ ס פ ל י ם ב״ציפוריאדה״ ה נ מ צ א ת ב ל ב ב ש י ת ו ף מ ש ר ד החינוך ,םיירו לאחרונה הספר ה ח ל ל ה פ ת ו ח ב מ ס ד ר ו ן ,ב ת ו ך כלוב ענק בשני בתי ס פ ר קהילתיים :בית ש נ ב נ ה במיוחד ,ובתוכו ג ז ע ע ץ א ש ר עליו ״כוכב יאיר״ ובית ה ס פ ר ״יחדיו״ ציפורים מצייצות .לילדים יש א פ ש ר ו ת להביא ב ר ע נ נ ה ,ע ל מ נ ת ל ע מ ו ד מ ק ר ו ב ע ל רעיון בית ה ס פ ר הקהילתי. חיות בכוכב יאיר קיבלו א ת פני הקבוצה מ נ ה ל ת ולהמשיך בית ה ס פ ר סימה כרמל ,מנהל מ ח ל ק ת איך ב י ת ה ס פ ר היה ה מ ק ו ם ש ע ז ר והקל עליה א ת הקליטה ,א י פ ש ר לה להיות ה ס פ ר חיה בן דרור ,ש ה פ ל י א ה אותנו שליחות ל ס פ ל בהן ב מ ס ג ר ת בית הספר. אם ,עולה ח ד ש ה ,ס י פ ר ה ל ק ב ו צ ה ב ס פ ר ד י ת החינוך דני גל ,ה מ נ ח ה מציילה ו מ נ ח ת בית בספרדית ש ה ה ו ר י ם ל א מ ר ש י ם להכניס הביתה, מעורבת השגורה בפיה משהייה ש ל סיפרה בציילה. ו ה פ ך ל ב י ת שני לה ולילדיה .היא שהיא מ ק ב ל ת יותר מ מ ה ש ה י א מ ש ק י ע ה .גם א ת ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ר כ ש ה מלווה הקבוצה אריה דגן ס י פ ר ,ש ק ב ו צ ו ת ק ש ר י ם אלו וגם ק ל י ט ת ילדיה ב ב י ת אנשי חינוך אלה מ ג י ע ו ת ב ד ר ך כ ל ל מ א ר צ ו ת בזכות מ ת פ ת ח ו ת ,כולם בעלי ת א ר י ם בנושאי ה ס פ ר היתה ק ל ה יותר ב ז כ ו ת זה ש ר א ו א ת החינוך .א ת השהייה ב ת 8ה ש ב ו ע ו ת ו א ת א מ ם כחלק בלתי נ פ ר ד מ ב י ת הספר. הלמידה הם מ ק ב ל י ם כמילגה ,א ך א ת לשאלת הזמן ל כ ל ה פ ע י ל ו ת הזו ,ע נ ת ה האם ה כ ר ט י ס הם מ מ מ נ י ם ב ע צ מ ם — סכום מ א ו ד שמילת ה מ פ ת ח היא ״רצון״. משמעותי מ ע ו ר ב ו ת ההורים הזמינה א ת ה ש א ל ה :מ׳ עבורם ב ה ת ח ש ב ב ר מ ת ה ש כ ר מחליט ה מ א ו ד נמוכה ב א ר צ ו ת י ה ם . היתה ,שעדיין י ש ה ח ל ט ו ת ש ר ק ההנהלה לפני כניסתנו ל ב י ת ה ס פ ר סיירנו ביישוב. ערכנו החלטות בבית ה ס פ ר ? התשובה מ ח ל י ט ה ויש כמובן נושאים ב ה ם ה ש י ת ו ף ת צ פ י ת וביקרנו בחי ב ר — ש ט ח נ ר ח ב בהחלטות ב ת ו ך ח ו ר ש ת עצים ,ש ה ו כ ש ר ל נ ו ש א ו מ ט ו פ ל כולו ביד׳ ילדים .החי ב ר פ ת ו ח כ ל היום המנהלת, ב ע ז ר ת ת ר ג ו מ ו ש ל מ ר דגן, האורחים נהנו מ ה ה ס ב ר ה מ ק י ף ,ש א ל ו נשאלו מלא. ש א ל ו ת ע ל ת ג מ ו ל למורים ,או על ו מ א פ ש ר ל כ ל א ח ד בקהילה ליהנות מ ה ע ו פ ו ת הציגה ל ח ב ר י הקבוצה א ת ה מ ב נ ה הארגוני ש א ל ו ת ע ל קשיים ,ע ל כ מ ו ת ההורים ב ח י ר ת מ נ ה ל ת ,והאם א פ ש ר להכין אנשים ו מ ש א ר החיות ה מ צ ו י ו ת בו ,והוא מהווה ח ל ק ש ל בית ספרה. ה ש ו ת פ י ם ועל ש י ת ו ף ת ל מ י ד י ם בוועדות והודו ל ש ו ת פ ו ת .מורים לומדים ל ל מ ד לדים ,אך לא 1 לומדים ל ע ב ו ד עם מבוגרים. מ ש י ע ו ר ׳ הטבע. ״שיתוף״ ,היא א ו מ ר ת ,״היא מ י ל ת ה מ פ ת ח בחום ע ל ק ב ל ת הפנים. ב ח צ ר ב י ת הספר שיחקו ילדים ב מ ת ק נ י ם בין מורים ,הורים ותלמידים״ .ה מ ב נ ה א ח ת ה מ ש ת ת פ ו ת סיכמה :״אתם בעצם המנהלת מוכנים ל ש נ ו ת האלפיים ,ה מ א ה ה ע ש ר י ם ההורים ל ק ה י ל ת י ו ת ,כ׳ הורים לא ת מ י ד ו א ח ת ל א ת פ ת י ע אתכם״. מבינים מ ה נ ד ר ש מ ה ם ב מ ס ג ר ת ה מ ע ו ר ב ו ת ת ו צ ר ת ע צ מ י ת ,א ו ת ם בנו ב ש י ת ו ף ההורים הארגוני כ פ ר ו י י ק ט של ו ע ד ת טיפוח. כיתתיות, ה מ א פ ש ר ש י ת ו ף מחולק להנהגות ש כ ב ת י ו ת והנהגה ב י ת ס פ ר י ת , הסבירה ,ש צ ר י ך ל ה ש ק י ע בחינוך ב מ ר כ ז ה ל מ י ד ה התעניינו ח ב ר י הקבוצה ה פ ו ע ל ת ב א מ צ ע ו ת ועדות מורים־הורים. מ ד ב ר י חיה בן דרור ,המנחה ,ב ה מ ש ך ,ל מ ד ה הקהילתית ב נ ו ש א י הלימוד ו ב ב ח י ר ת ם .מיל׳ ,ר כ ז ת החינוך ״ ב ב י ת ס פ ר קהילתי יש ש י ל ו ב מ ה ו ת ׳ ובו הקבוצה ש א ת ה ת ו צ א ו ת ש ה ם חוו אין ב י ת ה ס פ ר הציע ל ש מ ו ר על ק ש ר עם זמני בין לימוד׳ החובה ותכניות נוספות״, ל ר א ו ת כ ד ב ר מובן מאליו .ה ד ר ך היתר .ק ש ה האורחים ,אם זה ב ה ת כ ת ב ו ת בין ילדים או א ו מ ר ת ה מ נ ה ל ת .״בבית ס פ ר נ ו י ש ת כ נ י ו ת וארוכה ,ר צ ו פ ה בתהליכים ל א קלים ש ל ב כ ל ע ז ר ה א ח ר ת שיוכלו ל ת ת .ב ש י ח ה עם הקהילתי בבית הספר ,הסבירה א ת ה ג מ י ש ו ת והגיוון ש י ש בנושאים ו ב מ ת ן ח ו פ ש בחירה ל צ ר כ י ם ולרצונות ש ל ההורים או העשרה ה ת ל מ י ד י ם .אלה הם נ ו ש א י ם שאין ל ה ם ב כ י ת ו ת הנמוכות ,ובית ס פ ר ל מ ד ע י ם א פ ש ר ו ת ל ב ו א א י ת ם ב מ ג ע ב ש י ע ו ר רגיל ,כמו ב כ י ת ו ת הגבוהות׳?. ה מ ש כ נ ו א ת הסיור ל ב י ת ה ס פ ר ״ י ח ד י ו ״ " ל ב י ת ה ס פ ר יש רציונאל״ ,מ מ ש י כ ה סימה, ב ר ע נ נ ה .זהו ב י ת ס פ ר אינטגרטיבי ,ה נ מ צ א בתחום המוסיקה — ה ב י ט ל ם מ ו ל מ ו צ א ר ט . ותגבור .ל מ ש ל :ב י ת ס פ ר מ נ ג ן שלהם. למידה ,ד ר ש ה ה ר ב ה זמן ,ס ב ל נ ו ת ר ט ו נ ו ת ״ חברה ש ל אמונה. שהצרכים שאליו הם רוצים ל ה ג י ע היא ה ד מ ו ק ר ט י ה פרוייקט א ח ר שנבנה בעקבות ה ע ל א ת צורך ״ ה מ ת ב ס ס ע ל מ י מ ו ש ה פ ו ט נ צ י א ל האנושי בשמנת ש ל הורה ל ל מ ד — הוא נ ו ש א מ ע ר כ ת הטמון בקהילה .הורים מ ל מ ד י ם ,מ ש מ ש י ם ו ש ו פ ץ מ א ז היווםדו ב־964ו ,מ ש מ ש כיום אבן קריית ש ר ת .בית הספר ,ש ג ד ל ב ק ב ו צ ה מ ג ו א ט מ ל ה ציינה ה א ו ר ח ת שלנו ו ש ל ה ם שווים .ה ד ב ר ה ח ש ו ב הכללית .היא רוצה ל ר א ו ת ב א ר צ ה ק ש ר ח ז ק יותר בין ה מ מ ש ל ה והאוניברסיטה .ב א ר צ ה י ש אזורים נ ח ש ל י ם ,ש ב ה ם ב י ת ה ס פ ר מהווה העיכול ,ו ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם המורים הוקמה מ ו מ ח י ם בוועדות .יש ש י ת ו ף בין ארגונים — שואבת ע ר כ ת ל מ י ד ה בנושא. ספרייה ,ב י ת ס פ ר דתי ,מ ר כ ז ת ר ב ו ת , ה מ נ ה ל ת ,ד ו ר י ת פ ר נ ק ל ,קיבלה א ת פנינו במקום .ה א ו ר ח ת הוסיפה ואמרה ,שהיא האורחים ביקרו גם ב מ ר כ ז לחינוך מיוחד, ת נ ו ע ו ת נוער ,גני ילדים. ב ת ג ב ו ר ת ש ל דוברי ס פ ר ד י ת — מ ו ר ה ואם מ ר ג י ש ה ש י ש ב א ר צ ה תנועה ח ד ש ה המאורגן ב פ י נ ו ת עבודה יחידניות .חם התעניינו ת ה ל י ך מ ק ב י ל ש ל ש י ת ו ף מ ת ק י י ם גם פעילה .א ת ש י ח ת ה החלה ב ה צ ג ת ש מ ע ו ד ד ת לכיוון ש ל יותר מ ע ו ר ב ו ת והיא ל ש כ ו נ ה כולה ,ע ל כ ל ת ו ש ב י ה . מ ו ק ד ל כ ל האוכלוסייה והוא מ ר כ ז העניינים ל ד ע ת א ם הילדים הנעזרים ב מ ר כ ז הם כ י ת ה ב ח ב ר ת הילדים :ק ב ו צ ו ת ש ל ילדים חונכים ה ת כ נ י ו ת המיוחדות ה מ ת ק י י מ ו ת ב ב י ת מקווה שהתנועה נפרדת ,ושמחו ל ש מ ו ע ש ה ם ל א נפרדים ילדים ,ב ה פ ס ק ו ת מ ת ק י י מ ו ת מ ש מ ר ו ת ה ס פ ר ש ה ן :עידוד הקריאה ,לימוד ה ש י מ ו ש הובעה מ ש א ל ה ע מ ו ק ה ל ש מ ו ר ע ל ק ש ר עם ת ת פ ת ח ותצמח. מ כ י ת ת האם ,א ל א יוצאים ל ע ב ו ד ה ב מ ר כ ז " א פ ש ר גם א ח ר ת ״ ה פ ו ע ל ו ת נ ג ד אלימות, בספרייה ,טכנולוגיה ומדעים ,מ ח ש ב י ם , העמותה ב ש ע ו ת מ י ו ח ד ו ת ולפי הצורך. ופרוייקט גיבושון ש ל הורים ותלמידים. פ ר ו י י ק ט חונכות ל כ י ת ו ת הנמוכות וחינוך יצאו עם ח ו מ ר מ ת ו ר ג ם ל ס פ ר ד י ת ע ל המבנה ה ת פ י ס ה היא ,ל ל מ ד א ת הילד ל ד ע ת ל ת ת ל א ז ר ח ו ת טובה יותר. הארגוני ש ל ב י ת ה ס פ ר ועל מ ע ר ך החוגים ל א ח ר הסיור ה ת כ נ ס נ ו ב מ ב נ ה ה ס פ ר י י ה הרחב, ה מ ש ר ת א ת כ ל אוכלוסיית היישוב. ו ל ת ר ו ם ל ע צ מ ו ולקהילה ,ל ע צ מ ו ולסביבה״. לבית ה ס פ ר ועדות שבהן מ ש ת ת פ י ם מורים, שלו. ו ל ה מ ש י ך ל ל מ ו ד ממנה .האורחים במתנ״סיס 197 16 ות הכיתתיות כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 &6 בבתי הספר הקהי פריצת דרך בקידום הקשרים בין בית הםפר להורים ו•••••••••••• מ א ת מיכל ש 0״ ן ה ס פ ר הקהילתיים מ ת ר ח ש ת בבתי על ההיבט הפדגוגי וההורים הם הצוות ה ש ו ת פ י ם ל ק ב י ע ת נושאים ותחומים מ ת כ נ ן פעילויות ו ש ו ת ף בביצוען עשייה יפה ש ל פ ע י ל ו ת ב ש י ת ו ף בהם ניתן ל ק ד ם ולגוון א ת הפעילויות הורים ,ת ל מ י ד י ם ,מורים ו א נ ש י החינוכיות בכיתה. כדי להבטיח עשייה מ ש ו ת פ ת ו ש י ט ת י ת , הקהילה. צוותי הורים ומורים מקיימים תכניות מתבקשת מגוונות ,מ ת כ נ נ י ם ויוזמים אירועים ל כ ל ל עבודה קבועה .ה מ ח נ כ ת המובילה א ת בית ההנהגה ה ס פ ר ולקהילה. מ ס ג ר ת ארגונית ה מ א פ ש ר ת ה כ י ת ת י ת מ נ ה ל ת ארגון ב ז ע י ר מ ג ב ש מדיניות ב ר מ ת הכיתה, ה ת כ נ י ו ת ה כ י ת ת י ו ת חייבות ובהערכת!. להיות מ ת ו א מ ו ת עם מדיניות בית הספר והפעילות השנתית .לתיאום ישנה ח ש י ב ו ת מ ר ו ב ה מ ב ח י נ ת התכנים ומבחינה ארגונית ל צ ר כ ׳ ויסות העומסים בתכניות הבית ספריות. הניסיון ה ר א ה כ׳ מ ס פ ר הפעילים עולה אנפין .ב ת ה ל י ך עבודה מ ש ו ת ף עם כ ל עם השנים ,א ך עד״ן ר ח ו ק מ ל כ ל ו ל א ת הורי הכיתה ,נ ב ח ר ת ההנהגה הספר ח ל ק הארי ש ל הורי ב י ת ה ס פ ר .מ א ח ר ה כ י ת ת י ת ומעלים א ת כ ל ה נ ו ש א י ם הרעיון פ ו ת ח על ידי מנחי ה ע מ ו ת ה ש ש י ת ו ף הורים מהווה בסים מ ש מ ע ו ת י והציפיות ,מ ת ו ך ת ח ו מ י העניין ונתפס ב ת ה ל י ך החינוכי ,עולה ה צ ו ר ך ב ה ר ח ב ת הרלוונטיים ב י ו ת ר ל ת כ נ י ם הנלמדים, ה מ ש מ ע ו ת י י ם בין ב י ת ה ס פ ר וההורים. מעגל להיבטים הפעילים. משם ה מ ק ו ם הטבעי ביותר לקידום ה נ ו ש א חינו כמובן יוצאת ההנהגה ה כ י ת ת י ת לעבודה ש ל מיון ס ד ר י עדיפויות ,עשייה ב כ י ת ת האם .ל ש ם כ ך נוצרה ההנהגה ח ב ר ת י י ם ולאקלים הכיתה. והפעלה ה כ י ת ת י ת ,א ש ר לא מ ב ט ל ת מ ש ו ת פ ת .זאת ,במקום ה מ צ ב הנהגות כיתתיות פועלות בחלק מבתי הקהילתיים מ ז ה ש ל ו ש שנים. כ פ ר י צ ת ד ר ך לקידום ה ק ש ר י ם ב ע ב ו ד ת ההנחיה אנו מ ת מ ק ד י ם בהקניית כלים ל מ ח נ כ י ם ל ע ב ו ד ה ב ש י ת ו ף ,לתכנון ולארגון ל ש ם ה צ מ ח ת הכיתתית. ההנהגה בו מחנכים מציעים להורים פעילויות בדומה ל כ ל נ ו ש א ח ר ש אותו מנסים מטרתה ל ה ר ח י ב ולהעמיק א ת פעילותו. ונוטים ל ב ק ש ב ע י ק ר עזרה. ליישם ,הוא מ ע ו ר ר ש א ל ו ת ,ס פ ק ו ת , ההנהגה א מ ו ר ה להוביל .זוהי מ ס ג ר ת דפוסי העבודה ש ל ההנהגות ה כ י ת ת י ו ת התלבטויות דומים מ א ו ד ל ע ב ו ד ת צוותים קהילתיים בגיליון זה מופיעים הבזקים ו כ ת ב ו ת א ת ועד ההורים הכיתתי .נ ה פ ו ך הוא — המאפשרת מחנכת התדיינות מ ש ו ת פ ת ,כ א ש ר הפועלים הכיתה היא המובילה ו ה א ח ר א י ת ב מ י ש ו ר הכלל בית ספרי. וחששות. מ ת ו ך הניסיון ש ה צ ט ב ר ב נ ו ש א עד כה. בית ה מ פ ר הקהילתי כוכב יאיר כ ״ י ה ה כ ״ י מ א ת מיל׳ ׳ורמן ,סגנית מ נ ה ל ת ה כ ״ י ניישם השנה .נא ר ש מ ו ב ס פ ח — לאיזו פעילות ברצונכם ל ה צ ט ר ף כ מ ת כ נ נ י ם כ ״ י ה כ י ת ו ת די :מ ס ע א ו פ נ י י ם צהר״ם. כ ל ילדי ה ש כ ב ה מ ת ח ל ק י ם ל ק ב ו צ ו ת .2ע ר ב ס י ו ם נ ו ש א ס י פ ו ר ע ם ו א ג ד ה א ת ה ר ע י ו ן ה ק ה י ל ת י ,בו מ ת ק י י ם ש י ת ו ף ובמבצעים״. ב ה ג ר ל ה עפ״׳ צבעים .מכינים מ ס ל ו ל הילדים מכינים מ ו פ ע ב ק ב ו צ ו ת — ס ב י ב פ ע ו ל ה בין ה מ ח נ כ ת ל ה ו ר י ם מ ת נ ד ב י ם . ש ל ב : 6ב כ י ת ו ת ו׳ ב ל ב ד — ת ה ל י ך דומה ותחנות מפעילות .ב א ח ת ה ש ב ת ו ת , מאפייני הדאנר .ההורים מ ו ז מ נ י ם התהליך מובנה ,ומטרתו להרחיב א ת עם הילדים .כ ל ילד ב ש כ ב ה מ ח ל י ט באיזו בהרבה צבע ושמחה ,מבצעים א ת ומשתתפים מ ש י מ ה הוא רוצה ל ק ח ת ח ל ק פעיל .הוא המשימה. מ ק ש י ב י ם פעילים ו ל ב ס ו ף כ ה פ ת ע ה מציגים נ פ ג ש עם ק ב ו צ ת ההורים ה ר ל ו ו נ ט י ת גיבוש ,ה כ ר ו ת עם ר ח ו ב ו ת ו מ ב ו א ו ת ביישוב, בפני הילדים ס י פ ו ר עם ק צ ר )כיפה אדומה וביחד מ ע ל י ם רעיונות לביצוע. ס פ ו ר ט י ב י ו ת ועוד. כ ש ה מ ו ר ה היא הזאב(. ב ש י ע ו ר חברה. ש ל ב :7א .הורה א ח ר א י ל כ ל מ ש י מ ה כ י ת ו ת וי :יום ה ה ו ר ה ה מ ע ש י ר מ פ ג ש לימוד׳ חינוכי — עונה לצורכי ש ל ב : 2תיאום צ י פ י ו ת ההורים ו ה מ ח נ כ ת ק ו ב ע מ פ ג ש ומזמין א ת ההורים שהחזירו כ־ 20הורים מ ר צ י ם או מ ס פ ר י ם בנושאים ההורים כ ש ו ת פ י ם ב פ ן הלימודי וזוכים ב א ס פ ת הורים ר א ש ו נ ה . ס פ ח מ ת א י ם .ה מ ח נ כ ו ת מ ח ל ק ו ת ביניהן שונים .ה ת ל מ י ד י ם יכולים ל ב ח ו ר 2־ 3נושאים באופן ״ ש ו מ ׳ ל ר א ו ת א ת הדברים .ולילדים ש ל ב : 3תיאום ציפיות ש ל ו ש מ ח נ כ ו ת א ת ה א ח ר י ו ת ל מ ש י מ ו ת השונות ) .ב כ י ת ו ת ו ב ע ר ב ש נ ק ב ע מ ר א ש מ ת כ נ ס י ם כ ל ילדי — גאוות יחידה על ביצועם המוצלח. ההנהגה מעגל ה כ י ת ת י ת מייצגת " ה כ י ״ טוב ה ש ו ת פ י ם — הורים וילדים. השלבים בתהליך הם: ש ל ב :1תיאום צ י פ י ו ת ה מ ח נ כ ת ו ה ת ל מ י ד י ם השכבה עם ה ר כ ז ת ה ק ה י ל ת י ת ,ת ו ך וי נותנים א ת ה ד ע ת בנקודה זו איך ל ש ת ף השכבה התאמה למדיניות ב י ת ה ס פ ר ,ל מ ס ו ר ת ו א ת הילדים כ ב ר ב ש ל ב זה — בבוקר, מרתקים. ולצורכי בפגישת השכבה המסוימת. ע ר ב וכוי( .ב .נקבעים ח ל ו ק ת ב ק ב ו צ ו ת בחירה ל מ פ ג ש י ם ב ה פ ס ק ו ת מ ת כ ב ד י ם במזנון על ט ה ר ת מ ע ש י ידי ההורים ו/או ילדים ,שהכינו ד ר ך מ ש ח ק בינגו ,כ ך ש ה ם כיתות ג׳־ד׳ :מ ס י ב ת חנוכה כ ל ילדי ה ש כ ב ה מ ת ח ל ק י ם ל ק ב ו צ ו ת מ ש י מ ה עם הורה א ח ר א י :ק ב ו צ ת ק י ש ו ט ; ת פ ק י ד י ם ולוח זמנים .ג .האירוע מ ת ק י י ם בתחנה שיועדה לכך. קבוצת הנהגות כ י ת ת י ו ת ( ו ה מ ח נ כ ו ת ל ק ב י ע ת יעדים ב ה ת א ם לתכנון :עם או ל ל א הורים ,בבית הכרות א ח ר ת עם ההורים ,מ פ ג ש ב ל ת י מ ו פ ע ,ק ב ו צ ת ט ק ס .ה ע ר ב מ ל א וגדוש לשנה הקרובה — מ ש י מ ו ת ש כ ב ת י ו ת ה ס פ ר או מחוצה לו; עם כיבוד ואיזה; ח ד א מ צ ע י ו מ ע ו ר ר גאווה א צ ל ה ר ב ה ילדים. כ א ש ר לכל אחד חלק פעיל ו ש ו ת פ ו ת פ ע מ י או כ ס ד ר ה ,וכוי .ד .י ש י ב ת מ ש ו ב , כ י ת ו ת ה י .1 :ט י ו ל מ ש פ ח ו ת בהצלחה. הטיול מ ת ק י י ם עם הדרכה ,ליעד ש ה ו ח ל ט אנו מאמינים כ׳ הורה ש ו ת ף הוא רצוי, עליו מ ר א ש ,ויוצר אווירה ש ל יחד ב נ ו ס ף וכך כולם לומדים יחד מ ה א כ ז ב ו ת ש ל ב : 4מ פ ג ש ההנהגה ה ש כ ב ת י ת )3 ו מ ש י מ ו ת כיתתיות. ש ל ב : 5ניסוח ד ף להורי ה ש כ ב ה ובו ה מ ס ר : מכתבי תודה להורים ה ש ו ת פ י ם . ״אם ל א נ ת ר ש ל ,ביחד נ ק ט ו ף א ת ה פ ר י וחוזר חלילה ל כ ל א ח ת מ ה מ ש י מ ו ת . ה ב ש ל .אלה ואלה היעדים ו ה מ ש י מ ו ת א ו ת ם להלן כ מ ה ד ו ג מ א ו ת : למטלות גיבוש נ ו ס פ ו ת בחניה ל א ר ו ח ת מ ק ה ל ה ; ק ב ו צ ת כיבוד; ק ב ו צ ת ושותפים להצלחות. במתנ״סים 197 17 ג1ת הכיתתיות על מטבע־לשון בהתייחסות לקורס ש ל המוקד ,בנושא ההנהגות מטבע ה ל ש ו ן היה :״ מ נ ה י ג ) מ נ ה ל ( מ ו ב י ל )המחנכים( לפיתוח הנהגות כיתתיות״. הצבנו מנהיגות מ ק ו מ י ת ,ב א מ צ ע ו ת יצירת לפתח אווירה ת ו מ כ ת ותהליכים &7ןבילים. ההנהגות ה כ י ת ת י ו ת פ ו ע ל ו ת בזיקה • למדיניות הכיתתיות. מנהיגים ב ת פ ק י ד ארגון ההנהגה .ר ק מ נ ה ל בית ה ס פ ר כמודלינג י ש י ר יכול ב מ ו ק ד דרום ,ב ש נ ת הלימודים ת ש ג ״ ג , המנהלים ו ל מ ע ר ך ה כ ל ל בית ספרי .ת פ ק י ד ה מ נ ה ל בהובלה לאזן קצוות ,ל ת א ם בין הכוחות ,ל פ ת ו ר קונפליקטים וכדי. • 'הובלת הנהגות כ י ת ת י ו ת על ידי א ת ג ר ואחריות רבה על מנהלי בחי המחנכים ופיתוח מ ע ר כ ת זו בראייה ה ס פ ר ,להיות מנהיגים ומובילים אקטיביים מ ע ר כ ת י ת מחייבים יצירת נ ו ר מ ו ת ח ד ש ו ת ש ל רעיון ההנהגות הכיתתיות ,כ ל א ח ד ב ב י ת ה ס פ ר .ר ק מ נ ה ל מנהיג יכול להוביל לפיתוח נורמות חדשות. בבית ספרו. מנהיגות ,מ ש מ ע — יוזמה ,חזון ,מ ע ו ף , תמיכה, ה צ ב ת אתגרים ,בקרה ,ה כ ש ר ה אנו מ צ פ י ם כ׳ בדיאלוג ה ש ו ט ף שבין • מ נ ה ל ו מ ח נ ך ת ו ע ל ה לדיון גם ה ו ב ל ת ההנהגה וכדי. ה כ י ת ת י ת ופעילויותיה ל ר ו ו ח ת ש א ל ה לגבי א ח ר י ו ת המחנכים אינה הלמידה והאקלים הכיתתי .מ נ ה ל ב י ת מ ת ע ו ר ר ת כלל .ברור ,כי ב א ח ר י ו ת ם ליזום, ה ס פ ר חייב ל ה כ י ר א ת ה נ ו ש א מ ק ר ו ב . להוביל, ל פ ת ח א ת ההנהגה ה כ י ת ת י ת שלהם .הרי זה מ ק ו מ ם הטבעי ,זה כוחם ה ו ב ל ת הנהגה כ י ת ת י ת מ ע נ י ק ה ס ט ט ו ס • ל מ ו ר ה — מחד ,ומחייבת כ׳ יוגדרו החובות, ועתידם. הזכויות ,ת י א ו ר ה ת פ ק י ד ,הזמן ה מ ו ק צ ב ש א ל נ ו עצמנו ב ר א ש י ת ה ת ה ל י ך ו ל א ח ר סיומו ל נ ו ש א על ידי ה מ ו ר ה הבודד ובחדר המורים - ה א ו מ נ ם הלכנו ב ד ר ך נכונה ב ה ט ל ת א ת ג ר ואחריות ב נ ו ש א ההנהגות ה כ י ת ת י ו ת , על ה מ נ ה ל י ם ? ש מ א הפרנו א ת האיזון כולו — מאידך .ארגון מ ע ר כ ת י כזה יכול וחייב ל ה ת ב צ ע ר ק על ידי ה מ נ ה ל — המנהיג. ופלשנו לטריטוריה הברורה ש ל המחנכים? • ש מ א מנענו מ ה מ ח נ כ י ם ״ ל ת פ ו ס פיקוד״ בעקבותיו ל מ ג ע י ם רבים יותר ש ל ההורים כ א ש ר המנהלים ״ ת פ ס ו פיקוד״? עם המחנכים ו ב מ ס ג ר ת זו גם ללחצים ההנהגה ה כ י ת ת י ת היא מ ע נ י י נ ם ' ש ל מחנכי רבים יותר על המורים .צ ר י ך להיות ב ר ו ר הכיתות ,על כן מהן ה ת ש ו ב ו ת ש י ש אצלנו להורים כ׳ ההנהגה ה כ י ת ת י ת היא לדרך ש ב ה בחרנו ל ל כ ת ? ל ע צ מ נ ו בסיכום ק ו ר ם מנהלים זה: ה ח ד ר ת שינוי ל מ ע ר כ ת מ ח י י ב ת כניסה ד ר ך הציר ה מ ר כ ז י — מ נ ה ל ב י ת ה ס פ ר . • ה ה נ ה ג ו ת ה כ י ת ת י ו ת הן בתוך תת־מערכת מ ע ר כ ת בית ה ס פ ר ,והן פ ו ע ל ו ת עפ״׳ התפיסה ש ל שיתוף .ר א ש ה מ ע ר כ ת ה א ר ג ו נ י ת חייב להיות מ ח ו ב ר ו ש ו ת ף לתפיסה • זו של תת־המערכת. החינוך הקהילתי ,כ ת פ י ס ת חיים ,ו מ י מ ו ש ו גם ב ר מ ת הכיתה ,מחייב מ נ ה י ג ו ת ש ל ר א ש מערכת ב ה ח ד ר ת ת פ י ס ת חיים זו ל מ ע ר כ ת בית ה ס פ ר .ל א ניתן ל ה ס ת פ ק ב ע ב ו ד ת המורה • ) ש ל ע ת י ם היא ט כ נ י ת בלבד(. ההנהגה ה כ י ת ת י ת ע ו ס ק ת ונוגעת ב ב ס י ס המשמעותי ב י ו ת ר ש ל ב י ת ה ס פ ר — כיתה, מורים ,ת ל מ י ד י ם וכדי .לעיסוק זה בוודאי תהיה ה ש פ ע ה על כ ל מ ע ר כ ת ב י ת ה ס פ ר . בהתאם את • — מ נ ה ל ב י ת ה ס פ ר חייב להוביל המערכת. להוביל הנהגה כ י ת ת י ת ,מחייב א ת המחנכים פ י ת ו ח ההנהגות ה כ י ת ת י ו ת הביא במסגרת אנו מ ב ק ש י ם ל ש ת ף א ת כ ם ב ת ש ו ב ו ת ש נ ת נ ו • להורים פעילים ו ה מ ח נ כ י ם להסתפק ר א ש מ ו ק ד ירושלים טבענו תגמול ה כ י ת ת י ת ,ה מ נ ה ל י ם מ א ת יאיר ש ר ל ו ^ בבתי ה ״שלום״ ר מ ת גן בין הכיסאות ה ה נ ה ג ה כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 ל ה ת פ ת ח כמנהיגים ,ולא ת מ י כ ה ,ליווי ,מ ש ו ב והערכה ל מ ח נ כ י ם המובילים הנהגות כ י ת ת י ו ת הם א מ צ ע י ם מ ר כ ז י י ם להצלחה .ביד׳ מ נ ה ל ב י ת ה ס פ ר היכולת • ובלבביות .ח ל ק מ א ת נ ו יצאו ל ש י ם ואחרים המדיניות ה ב י ת ס פ ר י ת ו מ ש מ ש ת כ ת מ י כ ה למורים. • מ א ת יונה צדוק ,ועדת פ ר ס ו ם והמנהיגות לכך. פ י ת ו ח ההנהגות ה כ י ת ת י ו ת החל לאיים ל ק ר א ת סוף ש נ ת הלימודים החולפת, ה ח ל י ט צ ו ו ת ב י ת ה ס פ ר ש מ ן הראו• לארגן ע ר ב מיוחד כ א ו ת הוקרה להורים ב מ ש ך כל השנה בהנהגות הפעילים הכיתתיות. ל א ח ר מ ח ש ב ה ו ב ע ק ב ו ת ניסיון מ ה ע ב ר , על מנהלים — ה צ מ ח ת מנהיגים )מחנכים( הוחלט לקיים ע ר ב כ ף ב ק י ב ו ץ ש ד ו ת ים סביבם ,ה ת מ ק ד ו ת בכיתה על חשבון עשייה ש ב ח ו ף קיסריה .הורים נ ר ת מ ו ל מ ב צ ע בית ס פ ר י ת ,י ז מ ו ת ע צ מ י ת מ נ ו ת ק ת מ ב י ת הארגון ואנו ה ת א ס פ נ ו ב ב י ת ה ס פ ר ב ש ע ה הספר ב א מ צ ע ו ת הובלה והנהגה ת א פ ש ר להצליח ב ה ת מ ו ד ד ו ת עם האיומים. ש ה ת ר ש מ ת ם ,ה ת ש ו ב ו ת ר ב ו ת הן .אין התשובות הספר לקראת ל ב י ק ו ר במוזיאון .מ צ ב הרוח היה עליז ב מ י ו ח ד ולא ניתן היה להבחין מ׳ הורה ומי מורה .ל א ח ר מ כ ן ה ת א ס פ נ ו כולנו ב מ ס ע ד ה ל א ר ו ח ת ע ר ב חגיגית ,בה נ ש א ו ב ר כ ו ת ה מ נ ה ל — מ ר ש ל ו ם כהן ,ה מ נ ח ה ש ל ב י ת ה ס פ ר — גבי א ס ת ר א ו ר ג ד ו ה ר כ ז ת היוצאת — הגב׳ בלה ליוש .ק ט ע י ק ר י א ה ושירה ב צ י ב ו ר הוסיפו לאווירה הנעימה ש ש ר ר ה ב מ ש ך כ ל האירוע. וכד .ה ת ח ב ר ו ת המנהל להנהגות הכיתתיות כפי היעודה ויצאנו לקיבוץ ,בו נ ת ק ב ל נ ו ב ח מ י מ ו ת מ א פ ש ר ו ת ל נ ת ק א ת מ נ ה ל בית הקהילתי מלהנהיג א ת ה מ ע ר כ ת הנהגות כ י ת ת י ו ת ; אין ה ת ש ו ב ו ת מאפשרות למנהלים לבוא ב מ ק ו ם המחנכים םכנין ד׳ עולים על דרך המלך בית ה ס פ ר הקהילתי םכנין ד׳ עולה ע ל דדן ה מ ל ן ביחס לבניית הנהגות כיתתיות. הורה לציין ת ח ו ם ש ב ו הוא מעוניין לתרום. ההורים הזדרזו ל ה ש י ב ו כ ב ר כ ע ב ו ר ימים אחדים נ ת ק ב ל ו ב ח ז ר ה יותר מ ־ 8 0 % ואין הן מ ש ח ר ר ו ת א ת המחנכים מ א ח ר י ו ת בפגישה וממנהיגות. ה ס פ ר ,הרכז ,ת ש ע ה הורים והמנחה ש ת י מנהיגויות :ש י ת ו ף פ ע ו ל ה נ ד ר ש ״בין הוחלט ל ש ל ו ח ל כ ל הורה כרוז ,בו יוגדר משתתפים הכיסאות״ ,אזי ההנהגות ה כ י ת ת י ו ת לא מהו ב י ת ס פ ר קהילתי ומהם המאפיינים ת ל מ י ד י ם וצוות המורים ,ובו נבחרו ועדות "יפלו בין הכיסאות״. ה ח ש ו ב י ם שלו ,עם ט פ ח שבו נ ת ב ק ש כ ל ל כ י ת ו ת ומהם ת י ב ח ר מ ו ע צ ת ב י ת ה ס פ ר . מ ו ר ח ב ת בה נכחו מ נ ה ל בית מ ה נ ס פ ח י ם ,ש כ ל ל ו ת ש ו ב ו ת מ־ 60הורים. ב ע ק ב ו ת כך ,הוחלט על קיום מ פ ג ש ר ב ב ב י ת ה ס פ ר ,עם הורים, 1 בנו! הספר הקהיל הגות הכיתתיות ״שקד״ ,נס ציונה ״רימונים״ ,קריית אונו מיחזור הורים פעילי• בכיתות מ א ת דורית מנדלםון .2פורים עם ילדים ר כ ז ת קהילתית חולים — ארגון ״הורים פעילים ב כ י ת ו ת ״ ,כ ן אנו מכנים מ ש ל ו ח מ נ ו ת והופעה א ת ההנהגות הכיתתיות הנבחרות לקראת ו פ ו ע ל ו ת זו ה ש נ ה ה ש נ י י ה ב ב י ת ה ס פ ר . החולים בסביבה. בחירת ההנהגה ה כ י ת ת י ת ,ה מ פ ג ש בהשתלמות המנחה ל מ ח נ כ ו ת ע ל ידי א ת י חגי, הקהילתית והרכזות השכבתיות. ע ל פ ג י ש ה ר א ש ו נ ה ש ל הנהגה כ י ת ת י ת ב כ י ת ה ו׳ מ ס פ ר ת מ ח נ כ ת ה כ י ת ה : בפגישה .3טיול ליל׳ — ״ ב ע ק ב ו ת העובדים בלילה״. ה כ ר ו ת עם ס ק ט ו ר י ם ש ש ע ו ת העבודה ש ל ה ם אינן ש ע ו ת היום. .4ש י ח ז ו ר ש ל מ ב צ ע ״העפלה״ -בהמשך ל ח ו מ ר לימוד׳ בכיתה. ההורים התחלקו לתת־קבוצות ,כ א ש ר כל א ח ת מהן ל ק ח ה ע ל ע צ מ ה ה פ ע ל ה ש ל אותרו צרכי הכיתה והועלו מ ס פ ר הצעות ,מ ת ו כ ן נבחרו הפעילויות ה ב א ו ת : א ח ת הפעילויות. ו .״חיים ב מ ק ו ם אחר״ — מ פ ג ש עם ילדי הישיבה לוותה ב ב ח י ר ת ידיר להנהגה קיבוץ ב מ ט ר ה ל ל מ ו ד ולהכיר א ת צ ו ר ת חייהם .ה מ פ ג ש י ת ב צ ע באירוח הדדי ש ל ש א ר הורי הכיתה על תוכן הישיבה הילדים בסופי שבוע. והחלטותיה. ״אוםישקין״ ,נהריה ת ר צ ה כרמי ,סגנית מ נ ה ל ת בבית ס פ ר קהילתי אוסישקין בנהריה שונות ב מ ס ג ר ת בית הספר בפעילויות ו מ ח ו צ ה לו. ה ו ג ש ה ש ת י י ה קלה ,הכנו ל כ ל ובחסיפים ש נ ש ל ח ו ב א ד י ב ו ת ם בממתקים ה ר ב ה ש ל כ ל הורי הכיתה. ב ח ל ק השני רקדו הילדים ו ה ש ת ו ל ל ו ה ס ״ פ ב מ ש ח ק ״העיתונים צוות ה ח ש י ב ה ש ל הכיתה העלה מ ס פ ר לצלילי רעיונות ל ש י ת ו ף הורים וילדים ב פ ע י ל ו ת ואחד המוזיקליים״ ו מ צ ב הרוח היה בעננים. מ ה ם היה ב מ י ח ז ו ר עיתונים .יצרנו מעיתונים ר ב ו ת היו התכניות ,א ך ש ע ת הסיום כובעים שונים ומשונים וקישםנו א ו ת ם כיד ק ר ב ה מ ה ר מ כ פ י שציפינו ,ש כ ן ההנאה הדמיון .היצירות היו פ ש ו ס מ ה מ מ ו ת . ה מ ר ו ב ה האיצה א ת מחוג׳ השעון קדימה. ״אורים״ ,ק ר י ת ים התועלת שבהנהגות ה כ י ת ת י ת ,ו ב ה ו צ א ת פ ר ו ס ו ק ו ל המיידע א ת התחלה ושינוי כיוון היתה לשים ד ג ש ע ל הגיבוש החברתי ש ל הכיתה ,ת ו ך כדי ה פ ע ל ת הילדים וההורים ביקור ב מ ח ל ק ת ילדים ב א ח ד מ ב ת י ה ר א ש ו ן עימה והפעילויות ה ש ו נ ו ת מ ל ו ו ת א ח ת היוזמות ש ל ההנהגה הכיתתית בהפסקה ילד קונוס )כמובן מעיתונים( ומילאנו אותם ה ק ש ר העיקרי ש ל ההנהגות הכיתתיות ע ם מ ח נ כ ו ת ה כ י ת ה גורם ל י ו ז מ ו ת באחת ח ב ר ת י ו ת ולימודיות ת ו ך ראייה מ ע ר כ ת י ת : באספת כ ש ס ו ב ת הכיתה לנגד העושים בדבר. חברי ההנהגה ,עם מ ח נ כ ת הכיתה ,הגיעו ש י ת ו ף הפעולה בתכנון הביא ל מ ח ו י ב ו ת גדולה ליעד א ח ד ש ה ו ב א כ צ ו ר ך אמיתי והוא יותר לביצוע. ״גיבוש הכיתה״ .הוצעו פעילויות שייערכו ההרגשה ה כ ל ל י ת היא ש א כ ן ניתן ל ח נ ך באמצעות ו ח ב ר ת י ת ,ת ו ך קיום פעילויות לאיכות ס ו ב ת הילד. ש ו ת פ י ם בעלי אינטרס מ ש ו ת ף : במשך הכיתות נערך איתור צרכים ההורים ה ר א ש ו נ ה . ה ש נ ה ש מ ט ר ת ן ל ה ב י א א ת הכיתה ל מ י מ ו ש היעד. הסביבה והחיים )פיתוח יכולת ה ק ש ב ה ו ת ר ב ו ת דיבור(. התחלנו השנה לפעול בהנהגות כ י ת ו ת וי כיתתיות. בחברה פ י ת ו ח מיומנוי1ת ל ה ש ת ל ב ו תו ב מ ס ג ר ו ת ח ד ש ו ת .ד ג ש על אמון, ״מעפילים״ ,לוד תחושות אישיות כבוד הדדי ,יחס לזולת ,א ח ר י ו ת ו א ה ב ת מ א ת ר ם ל וקנין ,אם פעילה ש י ל ו ב העבודה עם פ ע י ל ו ת י כהורה מ ת נ ד ב ש כ ב ה ק ב ע ה ל ע צ מ ה מ ס ר חינוכי — נתיב הארץ. א ת פעילותי כאם פעילה התחלתי לפני מניבה פ י ר ו ת ב צ ו ר ה מ א ו ד מהנה. עליו מתוכנן ל ב נ ו ת ע ם ההורים ת כ נ י ת עם ה צ ג ת ת ח ו מ י ה ה ת מ ק ד ו ת בכיתה, ה פ ע ם ,ל ק ר א ת א ס פ ת הורים ר א ש ו נ ה ,כ ל למהלך השנה. לשמחתנו שמונה ו ל ה פ ת ע ת נ ו היתה היענות רבה הנושאים שהוצגו ב א ס פ ת הורים היו: מ צ ד הורים ל ה צ ט ר ף ל ה נ ה ג ו ת הכיתתיות. כ י ת ו ת ב׳ — ביסוס ו ה ע מ ק ת הרגלי למידה, היו כ י ת ו ת בהן התנדבו ע ש ר ה הורים! חינוך ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ו ע ז ר ה הדדית. כ י ת ו ת ג׳ — סיפוח אקלים נינוח ,פ ת ו ח ומשתף, ה מ א פ ש ר פ י ת ו ח פוטנציאלי איש׳ ש ל כל תלמיד. כ י ת ו ת ד׳ — פ י ת ו ח לימוד ע צ מ א י והידוק ה ק ש ר בין ת ל מ י ד ,מ ו ר ה והורה. כ י ת ו ת ה׳ — קיום אווירה ל י מ ו ד י ת ההיענות ו ה ה ת ל ה ב ו ת החלו להניב גם עבדנו ב ה ם ע ד כה עם הורים ב ר מ ה היותי י ו ז מ ת רעיונות ,ודברים ח ד ש י ם ה כ י ת ת י ת .מבחינתנו ,זוהי ה ע מ ק ה ש ל העשייה הקשורים הקהילתית בבית ה ס פ ר ובהחלט שינוי מ ר ע נ ן ה ב א ל ה ש ל י ם א ת העבודה ברמה ב ת ר ב ו ת ,חברה ,וגם ת ק ש ו ר ת בחייהם ש ל הילדים .ד ב ר ח ש ו ב הוא להיות מעורבת הבית ספרית. ב ח ל ק ח ש ו ב כל־כך בחייהן ש ל ה כ י ת ת י ת — ד א ז ועד הורים ,ו ל א ח ר כ מ ה שנים ה ת נ ד ב ת י גם ל ו ו ע ד ו ת ה ב י ת ס פ ר י ו ת . מ ה פ ע י ל ו ת ש ל י כיו״ר ו ע ד ת ק ש ר ופרסום, נהניתי מ א ו ד ,כ׳ גיליתי עולם ש ל יצירות מ ו פ ל א ו ת ש ל ילדים מ כ ל ה ש כ ב ו ת — החל מ כ י ת ה א ׳ וכלה ב כ י ת ה ח ׳ \ . השיתוף הכתבות, ה נ פ ל א ש ל הילדים ל א י ס ו ף ל כ ת י ב ת ן ו ל ה ד פ ם ת ן נ ע ש ה ברוח ספורטיבית ונפלאה. בנות׳. עולם הילדים הוא עולם נ פ ל א ,ש ל פ ע מ י ם היות ש ג ם עבודתי היא ב ת ח ו ם ב י ת הספר, ניתן ל ל מ ו ד מ מ ם ,מ ב ל י ש א פ י ל ו נדע. מירון ,תל־אביב מטרות אימוץ הזקן ה מ ב צ ע היו :ע ט י פ ת ה ס פ ר י ם מיון ל ס פ ר י יען ולספרי ק ר י א ה ,ארגון ר ח ל לוין :ל מ י א ת מ ת כ ו ו נ ת ב מ ל ה ,כ ו ל ם ? החלפת ס פ ר י הקריאה .ו ה ח ש ו ב מ כ ל גב׳ ל ב :להורים שהוזמנו ל א ר ג ן א ת ס פ ר י י ת רשימות הכיתה. ש י ת ו ף ההורים בטיפוח סביבה ק ו ר א ת - ר ח ל לוין :הם הוזמנו ל ש ע ה ש מ ו נ ה בערב. בכיתה. גב׳ ל ב :אוי חבל ,ל א אוכל ל ב ו א ב ש ע ה הפעילות ה ת ק י י מ ה ב ח ד ר י הכיתות ,ל ע ת י ם ה מ ח נ כ ת וחברי ההנהגה ה כ י ת ת י ת , 2 0 . 0 0כ׳ יש ל׳ א ס י פ ה בגימנסיה .כ ל כ ך בשיתוף רציתי לעזור. ופעילים נוספים. דו־שיח זה ה ת נ ה ל ביני לבין א ח ת ה א מ ה ו ת הכיתה״ .גבי ל ב ל א הגיעה ,א ך ל ע ו מ ת ה הפעולה עם ההנהלה וההורים. רעיונות לפעילויות כ י ת ת י ו ת ב מ י ש ו ר י ם ש ל א ה ס פ ר י ם בצורה שונה ,עדכון שביקשה הענפה בבית הספר ,בעיקר ק י י מ ת ב׳ ת ח ו ש ה טובה ו מ א ו ש ר ת על קיטלוג ה ס פ ר י ם ; מיון ע ל פ ׳ ר מ ו ת ק ר י א ה , להיות ש ו ת פ ה ב מ ב צ ע ״ ס פ ר י י ת כ א ם פ ע י ל ה אני נהנית מ ה י צ י ר ת י ו ת משיתוף מ ב צ ע ספריית הכיתה גב׳ ל ב :איפה כ ו ל ם ? א ת ש נ ת ל י מ ו ד י ה ה ר א ש ו נ ה ב כ י ת ה א. והפעילות ״ניצנים״ ,ראשון לציון מ א ת ר ח ל לוין ,מ נ ה ל ת שנים ,כ ש ב ת י הבכורה החלה במשך ה ש נ י ם הייתי ר ק פ ע י ל ה בהנהגה מ ת ו ן פרוטוקול ש ל הנהגה כ י ת ת י ת א ח ד או יותר ) מ ת נ ד ב ( כ מ ר כ ז ומארגן .בין ההנחה ביסוד רעיון זה הוא ש ב י ת ס פ ר ת פ ק י ד י ו :איתוו זקנים מ ת א י מ י ם )בודדים, קהילתי פ ו ע ל ב ת ו ך הקהילה בה הוא א ח ד מ ש ל ו ש ת ; האזורים ה ד ל י פ ע ל הורה אך מ ת פ ק ד י ם :ר מ ה מסוימת( ,שיבוץ— נמצא ,ת ו ר ם ל ר ו ו ח ת חבריה ונהנה ל פ ח ו ת שני ת ק מ י ד י ם ל כ ל זקן ,מ צ י א ת מםיועם. תכנים לביקורי | ה ת ל מ י ד י ם א צ ל הזקנים ל ק ש ר עם זקנים בקהילה יש ת ו ע ל ת וכדומה. ה ד ד י ת הן לזקנים והן ל ת ל מ י ד י ם פ ר ו י י ק ט זה י ד ר ו ש ע ז ר ה ו מ ע ו ר ב ו ת ש ל — ת ו ע ל ת חינוכית ,ק ב ל ת אחריות, הורי ה ת ל מ י ד י ם ה מ ש ת ת פ י ם . ל ע ר ב היו ת פ ו ק ו ת ח ש ו ב ו ת וכל מ ט ר ו ת י ו הנאה מ מ ש ח ק י ם )כגון ש ח ־ מ ט ( עם השתתפות הושגו .סיכם ה ת ל מ י ד רון שילה מ כ י ת ה ו׳2 הזקנים והאזנה לחוויותיהם. וולונטרי .קיום ה פ ר ו י י ק ט מ ו ת נ ה ב א מ ר ו " :א י ך ש ה ס פ ר י י ה שלנו נ ר א י ת יפה, ה א י מ ו ץ ״ ע ש ה על בסים קהילתי ש כ ו נ ת י בהשתתפות )נחלת־יצחק ,בבלי ו מ ר כ ז תל־אביב( .ב כ ל והורים מ ת נ ד ב י ם . א פ ש ר להחליף ,ל מ צ ו א וגם ל ג ל ו ת הגיעו 6 0הורים א ח ר י ם ש ל ק ח ו ח ל ק פ ע י ל עכשיו ב מ ב צ ע זה. איזה ס פ ר חסר״. ה ת ל מ י ד י ם תהיה ע ל ב ס י ס מ ס פ ר מ ס פ י ק ש ל תלמידים במתנ״סים 197 19 !נהגות הניחתיוח כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 ^ בנח׳ הספר הקהילו ״אורנים״ ,ראשון לציון הכל למען הילדים מ א ת מגי ,ר כ ז ת אומנויות אירועים נ ע י מ י ם וחיוביים ה ק ש ו ר י ם שני ל ש י ת ו ף ההנהגה הכיתתית מתקיימים ס פ ר ״ א ו ר נ י ם ״ ב ר א ש ו ן לציון. בבית ה א ח ד — חג החנוכה ,והשני — אירוע ש ל יום ה מ ש פ ח ה . בוקר חג החנוכה כ ח ו ד ש לפני חג החנוכה מ ת כ נ ס ו ת ל י ש י ב ה הכיתה וההנהגות ה כ י ת ת י ו ת מחנכות ו מ ח ל י ט ו ת כיצד לקיים א ת הערב. בחנוכה ד א ש ת ק ד ,לדוגמה ,החליטו המחנכת וההנהגה ה כ י ת ת י ת ש ל כיתה ב ; כ׳ א ת החג יחוגו ב צ ו ר ה מ י ו ח ד ת : ההורים מ ע ל י ם מ ו פ ע ב ש ם ״חנה זלדה״ כהפתעה נרתמו ל ת ל מ י ד י ם .ההורים ו ה מ ח נ כ ת ל ע ב ו ד ו ת ההכנה :הכינו ת ל ב ו ש ו ת , הביאו אביזרים ועשו ח ז ר ו ת ב ש ע ו ת ה ע ר ב ה מ א ו ח ר ו ת ) כ ש ה י ל ד י ם כ ב ר ישנים ,כמובן!(. הכינו ש ק י ו ת ובהן מ מ ת ק י ם ו מ ט ב ע ו ת ההורים והמורים הפתיעו את הילדים שוקולד ,קנו ס ו פ ג נ י ו ת ושתייה והכל היה מוכן ל ק ר א ת ה ע ר ב ה״גדול״. את ב ס ו ף ה ע ר ב חולקו השקיות ,הסופגניות הערב פ ת ח אחד האבות בהדלקת וכיתה ב׳ צהלה ו ש מ ח ה )כמו כ ל נ ר ו ת חנוכה ו ל א ח ר מ כ ן פ צ ח ו ההורים, והשתייה ה ת ל מ י ד י ם ו ה מ ח נ כ ת ב ש י ר י חנוכה .ואז... ש א ר ה כ י ת ו ת באותו ע ר ב מ מ ש ( . הילדים ישבו ה מ ו מ י ם ולא האמינו ל מ ר א ה •ום ה מ ש פ ח ה על תכנון אירוע ה ב ו ק ר יושבים ומחליטים לכן בוועדת אירועים ,א ך על א ר ו ח ת ה ב ו ק ר החליסו על א ר ו ח ו ת ב ר י א ו ת כ ש ל פ נ י המשותפת ההפתעה! הוריהם ו מ ו ר ת ם ה ל ב ו ש י ם ב ת ח פ ו ש ו ת ב ב י ת ה ס פ ר חוגגים א ת יום ה מ ש פ ח ה ו מ ש ח ק י ם ב ש י א ה ר צ י נ ו ת א ת הדמויות ב ש נ י אופנים .ה א ח ד — אירוע ב ו ק ר להורים, שבהצגה. ל מ ו ר י ם ולתלמידים ,והשני — אירוע ע ר ב המשפחה״ להורים ,ל מ ו ר י ם ולקהילה. ב ב ו ק ר יהיה בסימן ״בריאות״, המחנכת ש ל אותו ב ו ק ר מ ח ל י ט י ם וההנהגה ה כ י ת ת י ת שלה .א ר ו ח ת ה ה נ ה ג ו ת ה כ י ת ת י ו ת ו מ ח נ כ ו ת הכיתה שאוכלים אותן ,עורכים אותן בצורה ססגונית ,מ ר ה י ב ה ומגרה. ה ב ו ק ר מ ש ו ת פ ת ל כ ל ל ההורים בכיתה, א ת א ר ו ח ו ת ה ב ו ק ר הכינו ההורים וילדיהם, ל ת ל מ י ד י ם ,ל מ ח נ כ ת ולאורחים אחרים. ה ת ל מ י ד י ם ,והביאו אותן מ ו כ נ ו ת לכיתה ב ש נ ת ת ש נ ״ ג החליטה ו ע ד ת אירועים ש״יום ב ש ע ה היעודה. ״רביבים״ ,דימונה אבני דרן בהפעלת הנהגות כיתתיות בבית הספר מ א ת לאה א ל ב ו ח ר ר כ ז ת קהילתית עם פ ת י ח ת ש נ ת הלימודים ו ב מ ג מ ה ה ב א :פ ת י ח ה ,גוף וסיום ,כ א ש ר כ ל ח ל ק נושאים הנראים לה כ ח ש ו ב י ם ב י ו ת ר מ ו ג ב ל לזמן מ ר א ש . ליצור הנהגות כיתתיות מ ת פ ק ד ו ת , נעשתה סוכם ,כ׳ א ס פ ת ההורים תהיה בנויה ב מ ב נ ה ב נ פ ר ד ( .כ ל ק ב ו צ ת הורים ב ח ר ה 5-3 ההתארגנות ל כ ן בשלבים. כשהדיון מ ת מ ק ד ב ה ע ל א ת בעיה ובמקביל הצעה ל פ ת ר ו ן מ ע ש י . ב פ ת י ח ה ובסיום יתן כ ל מורה גוון איש׳ ש ל כ ל ה ש ו ת פ י ם — הורים ,תלמידים, גם ה צ ע ו ת אלה סוכמו ונתנו ב ע צ ם ל כ ל ש כ ב ת חווייתי ,ש י ש ר ה אווירה נעימה וזאת מ ת ו ך מורים וקהילה .ב א ס פ ה זו נ ר ש מ ו גם הורים גיל ת כ נ י ת ש נ ת י ת ל פ ע י ל ו ת הורים וילדים. המגוון ה ר ח ב ש ל ה צ ע ו ת שהעלו המורים ב ש ל ב ראשון ,ה ת כ נ ס ו מנהלי בתי ה ס פ ר להפעלה וישרתו א ת ה מ ט ר ה המשותפת הגיל ב ת ח ו ם הלימודי ו ב ת ח ו מ י ם האחרים, הקהילתיים ונציג מ כ ל ב י ת ס פ ר עם בישיבה ה מ ש ו ת פ ת ,ל מ ש ל :מ ש ח ק י הכרות, פעילים. ראוי להוסיף ,כי אחרי א ס פ ת ההורים מ ס ר כ ל ל א ח ר ה א ס פ ה ,סיכמנו א ת ה ב ק ש ו ת שעלו מ ו ר ה ד ף מ ש ו ב מ מ נ ו למדנו כ׳ ההנחיה המנחה ,על מ נ ת ל ג ב ש ד ר ך והצעות לקיום ק ר י א ת שיר ,ק ר י א ת האגדה על נ מ ר ה בדיון הקבוצתי וקיבלנו ב ע צ ם ״סקר״ ד׳ מייצג וההכנות ל ק ר א ת ה א ס פ ה ת ר מ ו לאווירה א ס פ ת הורים ר א ש ו נ ה ב מ ת כ ו נ ת א ח ר ת . ונמרון ...כ ת י ב ת ב ר כ ו ת לילדים ו ה ר כ ב ת על רצון ההורים וצורכי ה מ ש פ ח ה .דירג• א ת עניינית ונעימה. ב ר כ ה ק ו ל ק ט י ב י ת לכיתה ועוד ועוד. ז א ת ,מ ת ו ך הנחה כ׳ ל א ס פ ת ההורים הראשונה ,בה פ ו ג ש י ם א ת מ ר ב י ת ההורים, יש א פ ק ט ו ה ש פ ע ה מ א ו ד חשובים ,הן מבחינת ה ה כ ר ו ת עם המורים ובית ה ס פ ר אחרי . ה ה צ ע ו ת וקבענו מ פ ג ש ש ל מורים והורים בשלב פעילים. שבעזרתה ה ר א ש ו ן ידווחו המורים על ה נ ע ש ה והנלמד מ פ ג ש זה התקיים באווירה נינוחה .פ ת ח נ ו ב ק ר ב כל ההורים. באופן כללי ,כ א ש ר ח ל ק מ ה א י נ פ ו ר מ צ י ה ב ש י ר ה בציבור ,בליווי מוסיקלי ,עם כיבוד קל. בימים שבין ה ת כ נ ס ו ת א ח ת לשנייה אנו עושים ״מסר והן לבניית ת כ נ י ת פ ע ו ל ה מ ש ו ת פ ת . מ פ ג ש זה ה ת ק י י מ ה י ש י ב ת מורים גוף ה א ס פ ה י ת ח ל ק ל ש נ י חלקים .ב ח ל ק ב כ ת ב על מ נ ת ל ח ס ו ך ב מ ל ל ובזמן. בפני ההורים הפעילים נ פ ר ש ה ה ת כ נ י ת ב ח ל ק השני — דיון ב ק ב ו צ ו ת הורים ב ש א ל ה : הכללית ב א ס פ ה הראשונה. ש ה ם ת מ כ ה על הצרכים ש ע ל ו כללית ,בה ה ת ב ק ש כ ל מ ו ר ה להכין מ ר א ש כיצד נוכל ליצור אווירה לימודית נעימה ב ב י ת לתכנית ה א ס פ ה הראשונה .ההצעות ה ס פ ר ? הדיון ה ת מ ק ד ב ע ז ר ת ד ף ובו ה צ ע ו ת ההורים ל פ ע ו ל ו ת מגוונות ש ל הורים וילדים )ביחד או בכל קבוצה דנו בנושאים האופייניים ל ש כ ב ת הצעה היו ר ב ו ת ומגוונות. ה ב א ת ת כ נ ס ה מ ו ע צ ה הציבורית, נוכל ל ה פ י ץ א ת ת כ נ י ו ת הפעולה ה ת פ צ ל ו ל ק ב ו צ ו ת עבודה ש כ ב ת י ו ת . בבית הספר פעולות הסברה בקרב התלמידים על ח ש י ב ו ת ה נ ו ש א והופכים כל ת ל מ י ד ל״םוכן שיווק״ בקהילה .הכל ,כמובן, ב מ ג מ ה ליצור אווירה ל י מ ו ד י ת ש ל ש י ת ו ף ומעורבות. במתנ״סיס 197 20 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 311 ^1 £31311 ?11^ !3 ^^^^^^^^ ^11 ^1 ^1 !311 ^11 !11ן11 בית ה ס פ ר הקהילתי בן ש מ ן כל מה שרצית לדעת על בית הספר הקהילתי שלנו ולא העזת לשאול״. מ נ ק ו ד ת מ ב ס ה האישית בהחלס ש ל אם לתלמידה בכיתה ג אני מ א מ י נ ה ש ב י ת ס פ ר ק ה י ל ת י הינו מ ק ו ם בו ה ה ו ר י ם מ ש ת פ י ם פ ע ו ל ה ע ם המורים ל ם ו ב ת ילדיהם — התלמידים. לא התעצלתי ובדקתי אצל הבלשן אבן־שושן ,כיצד הוא מ ג ד י ר א ת א ו ס ף ה מ ו ש ג י ם בהם ה ש ת מ ש ת י ו ז א ת מ צ א ת י : בית ס פ ר הוא בית לימוד ל ת ל מ י ד י ם . התלמידים הם הלומדים מ פ י מורים, שעת ההשכבה... עבור אותו ציבור הורים בעל רצון אמיתי למעורבות, למימוש נפתחה א פ ש ר ו ת נפלאה ב א מ צ ע ו ת בית ה ס פ ר הקהילתי. זוהי ה ה ז ד מ נ ו ת ל ה ש א י ר א מ י ר ו ת ע ב ר ש ל " ל מ ה הם ל א עושים כך...״ מתסכלות או ״אני הייתי מ ל מ ד דברים אחרים...״ או ״יש נערכים כולם ת ו ך ש י ת ו ף ידיעה ופעולה מלאים ש ל ה מ ח נ כ ת ,ההורים והתלמידים. העשייה ביחד מ ק ר י נ ה על כ ל תחושת האירועים :החל מ ק ב ל ת ש ב ת חגיגית לסיכום נ ו ש א ב ר י א ת העולם ,ד ר ך הטיולים המשותפים וכלה ב מ ס י ב ת חנוכה פעילה, ש ב ה ההורים עם הילדים היו מ ס מ ר ל ש נ ו ת א ת ס ד ר י העדיפויות״ ולאחד כוחות ה מ ו ר י ם הם מי ש מ ק נ י ם ידיעות ל ת ל מ י ד י ם עם צוות המורים כדי ל ג ר ו ם ל ד ב ר י ם ל ק ר ו ת ו ה ק ה י ל ה היא ק ב ו צ ת א נ ש י ם בעלי ה ש ק פ ה במציאות. מהדרוש אחת מסוימת. אין זה ת ה ל י ך פ ש ו ט או קל .זהו ת ה ל י ך כ ל הורה הפגין א ת מחויבותו ורצונו ל ת ר ו ם ת ח ו ש ת ה ש ו ת פ ו ת באחריות ל כ ל מ ש י מ ה או פ ע י ל ו ת כ י ת ת י ת . ל א ק ש ה ל מ צ ו א לכולם מ כ נ ה מ ש ו ת ף — מורכב ,ר צ ו ף עליות ומורדות ,א כ ז ב ו ת ורגעי להצלחת רצון ההורים שילדיהם ה ת ל מ י ד י ם יקנו ד ע ת ש מ ח ה ,גם להורים וגם לצוות .אבל ,כ א ש ר ב כ ך זכה אותו הורה ל ה ש ת ת ף בחוויות א צ ל המורים ה מ ל מ ד י ם ב ב י ת ה ס פ ר . על ה ד ג ל ה מ ש ו ת ף ח ר ו ט ה ה כ ת ו ב ת ״קידום הכיתה מחד ,והקל על ה מ ו ר ה ו ת ר ם א ב ל ל ר צ ו ת ,כמו ש א ו מ ר י ם הילדים ,זה לא ט ו ב ת בית ה ס פ ר ״ הרי גדולים הסיכויים מ ס פ י ק .צ ר י ך גם ל ע ש ו ת .והרצון ל ע ש ו ת הכיתה בנכונותו ל ת ת יד עוזרת. מ א פ ש ר למיין א ת ההורים ל ש ת י ק ב ו צ ו ת : ש ה ח ל י ט ה ש מ ש י מ ה נכבדה זו היא הכיתתית ש ל בתי ב ב י ת ה ס פ ר הקהילתי א ת נכונותה ש ל מ ח נ כ ת הכיתה ל פ ת ו ח הצד הטוב ב י ו ת ר ; והשנייה — זו ה מ ע ו נ ״ נ ת ההורים ש ו ת פ ה ל ה מ ש ך ת ה ל י ך החינוך ש ל הכיתה להיות הילדים גם ב ש ע ו ת ה ב ו ק ר ולא ר ק ל ק ר א ת ״אורנים״ ,ראשון לציון יום ה מ ש פ ח ה ש ל בית ה ס פ ר .ב ח ר ת י ל ס פ ר על שלנו. האירועים ה מ ש ו ת פ י ם להורים ולתלמידים וההנאה ש ב ה הילדים פעילים מ א ו ד ו מ ת ל ה ב י ם מאוד ,חייבים להיות נוכחים בה. ב ב י ת ה ס פ ר הקהילתי יש ה ז ד מ נ ו ת להורים מ א ח ר ש ב מ ק צ ו ע ׳ אני מ ו ר ה למדעים, נ פ ל ה ליד׳ באחריותו כדי להבין א ת גודל החוויה ,ה ס י פ ו ק שניתן ל ה פ י ק מן ה ש ה ו ת ב כ י ת ה הלמידה משמעותה ש ל בית ה ס פ ר ב ל ב ד ומניחה — להסיק מ ס ק נ ו ת . והעשייה ב כ י ת ו ת .כ ל הורה יכול להצלחת א ח ת — ט ו ב ת ילדינו! ש ת ב ו צ ע על ידי הנושאים בעול כ ב ד זה על על ת ו צ א ו ת הניסוי ולהפיק מ מ נ ו ידע ח ד ש הכיתה ,מאידך. ה ז מ ת להיות ש ו ת פ ה להנהגה בבן־שמן לנסח אמיתית הצעתי א ת ע ז ר ת י ב ה ו ר א ת נושא׳ ה ט ב ע ו ל ק ח ת ח ל ק גם בפעילויות ועד בעיה ,ל ה ע ל ו ת ה ש ע ר ה ) ת ש ו ב ה א פ ש ר י ת לבעיה( ,ל ת כ נ ן ו ל ב צ ע ניסוי ,לדווח ל ק ח ת ח ל ק פ ע י ל בתהליכי בכיתה .בהיותי מורה ,אני יודעת ל ה ע ר י ך האחת לימודי ה ט ב ע מ ת ק י י מ י ם זו ה ש נ ה השנייה, במיומנויות ה מ ח ק ר המדעי ,כ מ ו :היכולת החגיגה. שהתהליך ובעזרתה ש ל ה מ ח נ כ ת ,כ ב ר ב כ י ת ה בי. כשהילדים מ ת נ ס י ם בביצוע ניסויים ו ב ש י מ ו ש הביאה ל כ ך ש ת מ י ד נמצאו יותר מ ת נ ד ב י ם י ו כ ת ר בהצלחה ,והצלחה זו החלטת׳ ליישם ז א ת ,ב ת מ י כ ת ה הפעילה את ד ל ת ו ת הכיתה לפני ,הורה מן ה ש ו ר ה . ל ה ת ח ל ק עם הילדים בידע ובניסיון הייחודי שרכש ובכך ל ה ע ש י ר א ו ת ם ב ת ח ו מ י ידע וחוויות מגוונים. בית ה ס פ ר הקהילתי פ ו ת ח לפנינו, אמונתי היא ,שניתן ל ל מ ד א ת נושא׳ ה ט ב ע ההורים ,א ת שעריו ו א ת דלתותיו .כ ל א ח ד כ ב ר ב כ י ת ו ת הנמוכות באותן ש י ט ו ת בהן מ א י ת נ ו יכול ל ה ח ל י ט האם יצעד פ נ י מ ה או משתמשים ב ח ט י ב ת הביניים ו ב ת י מ ן ולכן ״ ש א ר בחוץ ...ה ב ח י ר ה בידינו! ״שקד״ ,נם ציונה מהי ההנהגה הכיתתית בשבילי? ע פ ר ה שוחסוביץ ,מורה ההנהגה ה כ י ת ת י ת היא ק ב ו צ ת הורים והנאה ל ת ל מ י ד י ם ,להורים וכמובן ל׳ כמורה. " ה מ נ ה י ג ו ת ״ — ההנהגה ה כ י ת ת י ת ,אינה ה ק ו ב ע ת יחד איתי מ ט ר ו ת וערכים ,ה נ ו ת נ ת מבטלת דוגמה אישית ,מ ע ו ד ד ת ו ס ו ח פ ת א ת מ ל ם ו מ א פ ש ר ת ל׳ ל ה ג ש י ם רעיונות ה מ ת א י מ י ם ב מ ע ג ל י החוויה היצירתית ,מ ס פ ק ת תוכן ל מ ע ר כ ת חינוכית בה פועלים יחד. מזל טוב לזיוה חלמיש מנחה במוקד דרום לנשואי סיגל הבת עורכת: א ת מ ע מ ד י כמורה ,אלא ת ו מ כ ת מיכל שטיין ח ב ר י ה מ ע ר כ ת :איתנה ברמן ,זהבית הירוש ,ענת זפרן ,חנה טהור׳ ,עודד ירקוני. זהבה פרידמן ועליזה קאמרי. מת״ס ,רח׳ הנר״סה םאלד ,1 כ פ ר הנוער אונים ,כ פ ר םבא44403, סל4945 :ו09-9 פקם476:ו09-90 21 במתנ״סים 197 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 מאת יעל קינן מדי שנה ,נערכים אירועים ומופעים בחודש כסליו ,בכל רחבי הארץ ,במסגרת ״חודש המורשת היהודית״ .כל הפעילות המגוונת והענפה מאורגנת על ידי האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך והתרבות ,באמצעות המפקחים בכל מחוז. השנה מציינים גם את ״חג היובל״ — חמישים שנות פעילות של תרבות תורנית ברחבי הארץ. פעילות המיועדת לכל האוכלוסייה, ללא אבחנה בין דתיים לחילוניים. לכבוד חג זה בחרנו בנושא קרוב ללב ,לנפש ולעין ...נושא אשר לו מכנה משותף לכל עם ישראל ,בעל מסורת וצבע — אמנות יהודית ופולקלור. מהי אמנות יהודית ,היכן אנו פוגשים בה? בבית ובשכונה .לכולנו חפצי יודאיקה :גביע לקידוש ,זוג פמוטות לנרות שבת ,חנוכיה וכדי. גם כתבי יד מעוטרים מעשה אמנות — הגדת פסח ,לדוגמה .בבית הכנסת בו נבקר ,נבחין בארכיטקטורה מעניינת ,בקישוטים על הקירות ,על ארון הקודש ועל ספרי התורה. אמנות יהודית היא שילוב של אומנות ומלאכה סביב מוטיבים וסמלים מן המסורת היהודית ,בתשמישי קדושה ,וכולה נעשית כדי להדר ולפאר את הפולחן הדתי על אביזריו השונים. דרשו חז״ל את הפסוק )בספר שמות טו ,ב( ״...זה אלי ואנוהו...״ ״התנאה לפניו במצוות״ )שבת דף קל״ג ,עמי ב( שהרי המלה אנוהו לשון נוי היא ,וממשיכה הגמרא להסביר בדוגמאות :״עשה לפניו סוכה נאה ,לולב נאה ,ציצית נאים ,ספר תורה נאה ...וכורכו בשיראין נאין״. ואמנם ,אנו מקפידים לקשט את סוכתנו, להלביש את ספר התורה במעיל רקום, לפארו ב״רימונים״ מעשה צורף ובטס מכסף או זהב .פרוכת ארון הקודש רקומה במוטיבים מוכרים כמו כתר ,אריות ונשרים, רימונים ,שופר ומנורה ועוד כיוצא באלה. אמנות יהודית ופולפלוו ישן ׳•^^5 חודש כסלו הוא חודש המורשת היהודית. חרב יוחנן פריד ,מנהל האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, מציין כי בחודש המורשת הכוונה להעמיק ולהשריש רעיונות ומפעלים ברי הצלחה בצד נםיונות ותעוזות לכיוונים ולדברים חדשים. ״במורשת היהודית יש מן הטעם הישן והעתיק ,אך גם התחדשות והתייחסות אל המשתנה והקורה לנגד עינינו . ,, התכניות השנה מאוד מגוונות ומכילות הצגות ,תערוכות ,פעילויות בנושא איכות הסביבה באספקלריה יהודית ,הצעות לפעילות בנושא השמיטה ,דיונים והרצאות :ארועים מרכזיים וארועים מחוזיים. כל זה מזכיר לנו את בית המקדש ,שהיה הבניין היפה מכול ואשר כליו היו עשויים זהב ,כסף ובדים יקרים. מתאר יוסף בן מתתיהו)יוסופוס פלביוס( את בית המקדש בספרו ״מלחמת היהודים״)חלק ה׳ ה-ד ,ה ,תרגום חגי(: ״לפני אלו היה תלוי וילון באותו אורך ,שהיה עשוי רקמה בבלית בצבעי סגול ,בוץ ,שני וארגמן ,שהיה עשוי באופן מפליא .ערבוב זה של חומרים לא נעשה בלי כוונה אלא שימש כתבנית העולם...״ ״...שלושה הדברים המפליאים ביותר שהיו מפורסמים בין כל הבריות :מנורה ,שולחן ומזבח הקטורת .שבעה הנרות סימלו את שבעת כוכבי הלכת ,ככרות השולחן)לחם הפנים — י.ק ,(.י״ב במספר ,סימלו את גלגל המזלות ואת השנה .ואילו מזבח הקטורת סימל בי״ג הסממנים של הים ושל הארץ ,בין המדברית ובין המיושבת ,שהכל שייך לה׳ ובשביל ה׳.״ אפילו מצבות נהגו לקשט ולהאדיר בעזרת יצירות אמנות יהודית. מספר בעל מקבים י״ג ,פס׳ כו-ל(: ״ויספדו לו כל ישראל )ליונתן — אחיהם של יהודה המקבי ושמעון — י.ק (.מספד גדול ויבכו אותו ימים רבים .ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור .ויעמד שבע פירמות )מעין יד זיכרון — ציון לזכר אדם — י.ק (.אשה לעומת אחותה ,לאב ולאם ולארבעת האחים .ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות )כלי מלחמה —י.ק (.לשם עולם .ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורדי הים .זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום הזה״. )גם יוספוס מזכיר את המקום ,משמע שעדיין המצבה היתה מונחת בקומה בזמנו(. תאוריס אלה הם עדות ליצירות אמנות מימים עברו ,אך חסרים אנו הוכחות מוחשיות .ואמנם ,עד סוף האלף הראשון אין עדויות לתשמישי קדושה יהודיים ,פרט לרצפות פסיפס ,קברים ושרידי בתי כנסת. מאז ימי הביניים ועד ימינו רבים הם המוצגים האותנטיים ,המספרים את סיפורה של האמנות היהודית על אמניה וחומריה, השפעתה והמסר שלה. ועל כך בפעם הבאה. חוויה תרבותית לעולים חדשים יום רביעי ,השעה שבע בערב .מוזיאון ישראל ,שבדרן כלל סגור בשעות אלו ועוסה חשכה ,מואר באורות מרצדים ועליזים .בכניסה מאות בני אדם ,כולם ללא יוצא מהכלל משוההים קלות בשפה הרוסית .נדמה ,כי אנו נמצאים בארצות חבר העמים .מה קורה כאן! פרמיירה של אירוע חגיגי :״חוויה תרבותית־ אמנותית לעולים״ מכל רחבי הארץ. האירוע כולל סיור בתערוכת שאגאל אשר הובאה אלינו מרוסיה .המדריכים דוברי רוסית ,העושים מלאכתם בחינניות ,מפגינים ידע רב והבנה עמוקה של האמן ויצירותיו. העולים מתרגשים ,מגיבים ועירניים .חלקם עדיין זוכרים את הסיפור על התיאטרון האידי ,אשר עבורו צייר שאגאל חלק מהציורים ומהתפאורה להצגות מאת שלום עליכם וי.ל .פרץ. לאחר הביקור המרתק והמהנה מתכנסים כולם באודיטוריום .כאן מופיעים נגנים עולים, המנגנים יצירות מאותה תקופה על מורשת ישראל :פרוקופייב — פתיחה על נושאים יהודיים .שוסטקוביץ — מתוך השירה היהודית העממית לטנור ,סופראן ואלט ,וכן שלישייה מס׳ 2במי מינור ,שנכתבה בעת מלחמת העולם השנייה ,כאשר חשך גורל היהודים. הפרמיירה עברה בהצלחה מרבית ,לשביעות רצון הקהל ,הודות לעבודתם הברוכה של סווטלנה לויתן ממחלקת אירועים במוזיאון ושל נורית סתוי ,ראש תחום קשישים בחברה למתנ״סים. ערבי הווי נוספים יתקיימו במהלך שנת תשנ׳׳ד. לאחר ההצלחה הגדולה בפרמיירה של חוויה תרבותית לעולים חדשים במוזיאון ישראל ,בשיתוף החברה למתנ׳יסים ,אנו שמחים להזמינכם לערב חווייתי נוסף. והפעם: א .ביקור מודרך בשפה הרוסית בתערוכת ״כתובות״ ,הכוללת כתובות מסגנונות שונים. ב .קונצרט מוסיקה מסורתית :שירה ונגינה מיהדות אשכנז ,ספרד ובוכרה. כל זאת במחיר סמלי של 9ש״ח בלבד. התאריך 12.1.94 :השעות21.30-19.00 : המקום :מוזיאון ישראל ,ירושלים. מצפים לראותכם נורית סתוי ,ראש תחום קשישים צוות אגף ארועים ,מוזיאון ישראל r במתנ״סיס 197 פינה כסלו תשנ׳׳ד ,דצמבר 1993 ת מ ה לנפגעי נ פ ש במתני׳ם מאת מיכל זהבי ,סגנית מנהל ״ככל *הר ט*תני מצוי נ<זיך לטץ ,נ<זיך ץזכייי ע<ז כבשץז ושושנה של* עגני? על ש*ליוז כי הדיכוי -טץור אי ההכנה. ככל *דנז וזכוי עניי? מזיך ,נסייך ץטך. ו ט ת ו ך ד כ ר מ ז ש ל ר י כ י ס לעבור ...ט * ת ו ר ד טוסינזון(. במתנ״ס פרדס כץ פועל מזה כ־ 5שנים מועדון ״אנוש״ .המועדון מהווה מקור לפעילויות ומפגש חברתי לכ־ 80חברים נפגעי נפש. מדובר באנשים אשר עברו משברים נפשיים שהצריכו אשפוזים או טיפולים פסיכיאטריים. בעבר ,אנשים אלה שהו רוב חייהם בבתי חולים כרוניים והיו מנותקים לחלוטין מהאוכלוסייה הבריאה .כיום ,מאז הגילוי התרופתי ,בעזרתו מצליחים לעזור למטופל להתארגן ולחזור פחות או יותר לעצמו ,פחת הצורך באשפוזים ,גדל מספר נפגעי הנפש בקהילה ועם זאת גדל עד מאוד הצורך למציאת מסגרות שיקומיות מתאימות לפעילות חברתית ולבילוי שעות הפנאי. ואכן ,הוקמו מועדונים שונים ,אשר מטרתם לסייע לאנשים אלה ,אך הם פעלו תוך ניתוק כמעט מוחלט מהאוכלוסייה הבריאה. במתנ״ס בפרדס כץ ,שמהווה מרכז קהילתי חברתי ותרבותי וכיום הוא לב ליבה של השכונה ,ראו לנכון לשלב גם פינה חמה לנפגעי נפש ,אשר מהווים חלק מתושבי המקום. זהו למעשה ייחודו של המועדון ,השייך לעמותת ״אנוש״ ,שמטרתה טיפול בנפגעי נפש .מיקומו של המועדון — בתוך המתנ״ס. לעובדה זו היו השלכות מרחיקות לכת ,הן לגבי נפגעי הנפש והן לגבי הבריאים. לגבי הנפגעים — הגברת תחושת השייכות שלהם לסביבה הבריאה ולחברה בכלל .זוהי התנסות חיובית ומשמעותית לאור חוויות דחייה שספגו מהסביבה במהלך חייהם. המגע עם החברה הבריאה מחזק את תחושת הנורמליזציה ומפעיל באופן תמידי חלקים בריאים באישיותם .מסר הקבלה של הסביבה תורם לדימוי העצמי של הנפגעים. לגבי האוכלוסייה הבריאה — בתחילת פעילותו של המועדון היתה הסתייגות מצד צוות המתנ״ס ,שחשש מתגובת התושבים ,אך עם הזמן חלה התקרבות בין הקבוצות .נוצרה תחושת אמון וקירבה כלפי אוכלוסיית המועדון ,שמהווה עוד נדבך בבנייה החברתית הקהילתית של המתנ״ס .זוהי אחת ההזדמנויות הבודדות של מגע בין האוכלוסיות השונות .הזדמנות שנוצלה היטב ואשר תרמה רבות לשיפור תדמית הנפגעים. מטרות המועדון: .1לאפשר לנפגעי הנפש לצאת מהבדידות ולנצל את שעות הפנאי על ידי מפגש עם תחומי עניין מגוונים. .2מתן אפשרות להבעה עצמית וביטוי הקשיים האישיים והאובייקטיביים הכרוכים ״עושה טוב שיש סביב אנשים רגילים .3מתן גירויים אינטלקטואליים :הרצאות, הם משתתפים בחוגי בישול וכלכלת הבית, דיונים ועוד. תכשיטנות ,אנגלית ,אומנות ותרפיה .4העלאת הדימוי והביטחון העצמי דרך באומנות .כמו כן ,הם משתתפים בסדנאות התייחסות אמפתית לחברים והפעלת להגברת מיומנויות חברתיות. החברים במשימות הכרוכות בלקיחת המגוון הרחב של הפעילויות והחוגים אחריות ופיקוד. מאפשר לחברי המועדון לבחור את החוגים פעילות המועדון: והנושאים המושכים יותר את ליבם .מיוחדים המועדון פתוח שלוש פעמים בשבוע ,בין הם החוגים המועברים על ידי חברי המועדון השעות .20.00-16.00כיום ,מבקשים חברי עצמם .אלו חוגים שמקנים עוצמה לחבר המועדון להוסיף ימי פעילות ,מה שמעיד על שמעביר אותם ומחזקים את הדימוי העצמי התייחסותם החיובית והרגשתם הנעימה. שלו .כמו כן ,קיימת מגמה מתמדת להפנות החברים מגיעים למועדון כיחידים ,זוגות או את חברי המועדון לחוגים במתנ״ס ,מתוך קבוצות קטנות ,למפגש חברתי על קפה רצון לשלבם בחברת הבריאים. ושיחות ועוגות ,משחקי חדר ,מוסיקת רקע צוות המועדון מורכב מהרכזת סילבי חדידה בינאישיות .כקבוצות הם מגיעים לחוגים ומעובדים מקצועיים מאיר ,יעקב ומזל .כמו ולהפעלות בשיטות ובגישות שונות ,המועברות כן ,מדי שנה מגיע צוות בלתי קבוע המורכב על ידי צוות המועדון וחברי המועדון עצמם. מסטודנטים לפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית אשר עושים את עבודתם המעשית במועדון. הצוות הקבוע מקבל את משכורתו ואת ההנחיה המקצועית מעמותת ״אנוש״ ,אשר מהווה את הגוף המקצועי המלווה את המועדון לאורך כל הדרך. ומה אומרים חברי המועדון! מ :״עושה טוב שיש סביב אנשים רגילים ,זה שתומכים בנו מפתח את הרגש הלאומי ומראה שגם אנחנו שייכים לחברה ,היתה קבלת פנים חמה ,לא היה ניכור״ .מ .מפעיל חוג במועדון זו השנה השנייה. א :״החשוב בלבוא ,זה שאני בחברה״ .א. התנגד בתחילה לבוא; גם היום קצת קשה לו עם זה. במהלך שנות פעילותו עבר המועדון תהליך של התפתחות ,החל מגיבוש הקבוצה דרך נורמות התנהגות ברורות ועד ללקיחת חלק נכבד בהחלטות על דרך פעילות המועדון. בשנה האחרונה גם הוקם ועד מבין חברי המועדון ,שנבחר בבחירות דמוקרטיות, ואשר קבע לעצמו מספר יעדים ופעל להוצאתם לפועל .יש תחושה של כוח ויוזמה והרבה אמונה ביכולת החברים לקדם את האינטרסים ולצעוד בצעדים בטוחים יותר ויותר לקראת חברה בריאה. תכנית נוספת ,שהמתנ״ס שותף בהפעלתה, ושמטרתה לסייע בשיקום ובהכנה לקראת חיים רגילים ,היא ״הדיור המוגן״ .במסגרת התכנית ,אותה מרכזת רבקה לקשטיין, מתגוררים המשתקמים בדירות שכורות, כשלכל אחד חדר משלו ובדירה גם סלון משותף. המשתקמים מופנים על ידי הרשויות השונות ,עוברים ועדת מיון הבודקת אם המועמד מתאים לתכנית ואם הוא בעל מוטיבציה מספקת לתפקוד עצמאי. המועמד משתתף בקבוצת הכנה של 12 מפגשים שבועיים ,בה מתמקדים בהכנה לחיים עצמאיים — יכולת קבלת החלטות, מיומנויות תפקודיות ,שיתוף פעולה ופרידה מבית ההורים .תכנית ההכנה מגבשת את חברי הקבוצה ומחזקת את התקשורת ביניהם. רבקה ,עובדת סוציאלית במקצועה, במתנ״סיס 197 23 כסלו תשניד .דצמבר 1993 שנת איכות הסביבה במערכת החינוך נ נ י ״ ב ר ק משחקים פגישה מגרוטאות מ ח ו ד ש ת מאת אסתר ארבל ״הקבוצה אפשרה לי ללמוד כיצד להתנהג בהברה ולא להתבייש״ ממשיכה ללוות את הקבוצה גם לאחר שעברו להתגורר בדירה המשותפת ומדריכה אותם באופן פרטני וקבוצתי בפעולות יומיומיות ואחרות .קבוצת תמיכה מיוחדת מתקיימת גם להורי המשתקמים ,אשר זקוקים להכנה לקראת יציאת ילדיהם מהבית. ״ככל שנכין את המשתקמים טוב יותר לקראת החיים בדירות עצמאיות ,כן הם יהיו מסוגלים לעמוד בזה בצורה טובה יותר״ ,אומרת רבקה. ביקרתי בדירות וחשתי את האווירה הנעימה הקיימת בין הנוכחים — מעין תחושת ניצחון על הפנים .אחד מהם אמר לי :״אתם עזרתם לנו הרבה .היום אני יכול להסתדר בלי ההורים שלי ורק ללכת לבקר אותם״ .ואחרת אמרה — ״אני כבר יודעת לנקות ולבשל אטריות ומרק .עכשיו אני רוצה ללמוד גם לכבס ולגהץ״ .והיתה שיליב־כותיך גם מי שאמרה :״הקבוצה אפשרה לי ללמוד כיצד להתנהג בחברה ולא להתבייש״. רבקה מציינת כי השלב הבא בתכנית הוא להגיע לאוכלוסייה החרדית בבני ברק, שהיא מאוד סגורה בפני כל גוף חיצוני .כבר נוצר קשר עם אחד הרבנים ויחד הוקמה קבוצת דיור מוגן לבנות חרדיות. אופי העבודה עם המגזר החרדי שונה לחלוטין .היה צריך ליצור מערכת של אמון הדדי עם הקהילה החרדית ולמצוא כוח אדם חרדי לטפל בקבוצה .היום ,כבר יש דירות מאוכלסות באזור החרדי ועוד קבוצה של עשרה משוקמים נמצאת בשלבי הכנה לכניסה לדירות בחודש ינואר הקרוב. לסיכום ,אחרי יום ארוך ,התחושה היא של טיפול מיוחד עם הרבה השקעה ואכפתיות, כלפי אנשים שהגורל התאכזר אליהם, אך בכל זאת זוכים ליחס של חום ותשומת לב. עמדה של עילטה מנחם הורוביץ ,מנהל המתנ״ס מזה כשש שנים ,משמש גם כיושב ראש ״אנוש״ בבני־ברק. במסגרת תפקידו הוא אחראי על פעילותו ותיפקודו של מועדון ״אנוש״ שבמתנ״ס ועל תכנית הדיור המוגן .הקמת המסגרות הללו נתאפשרה למעשה מתוך רצון, אמונה ויוזמה של שני גופים — המתנ״ס ועמותת ״אנוש״. מנחם ,כמנהל:המתנ״ס ,מאמין בחשיבות הרבה של שילוב אוכלוסיית חריגים בתוך פעילויות המתנ״ס השונות והמגוונות. ״כמרכז קהילתי המקום משרת את כלל האוכלוסייה ובכללה גם את החריגים וזאת מתוך עמדה של עוצמה ולא מתוך חולשה ,זה גרם מהר מאוד לאוכלוסייה הבריאה לקלוט את החריגים ולקבלם בצורה הטבעית ביותר״. מעורבות ״אנוש״ בפעילויות השונות הקשורות לחריגים היא מתמדת ,מתוך רצון לעזור ולקדם את הפעילויות ,תוך מתן כלים מקצועיים להתמודדויות השונות. ה״רומך׳ בין המתנ״ס לעמותת ״אנוש״ החל לפני כחמש שנים במענה על צורך שהיה קיים בשכונה ,ועם הזמן חלה התפתחות מהירה ורבגונית בכל השירותים הניתנים לאוכלוסייה החריגה. שיתוף פעולה אמיתי קיים בין האגף לשירותים חברתיים בעיריית בני־ברק, עמותת ״אנוש״ ברמת השרון ואגף השיקום בביטוח לאומי ,אשר חברו יחד עם צוות המתנ״ס והקימו מועדון שבהחלט ניתן להתגאות בו ואשר תרומתו באה לידי ביטוי גם במישור האישי־חברתי של הנפגעים וגם במישור הפיזי של המקום עצמו. מה משותף ל :״רכבת מתפלת׳ /״חיה מרשרשת״ ול״ראש נופל״! לא ניחשתם! כולם ״מככבים״ בחוברת ״משחקים מגרוטאות״*. החוברת נכתבה על ידי ברנדה ויצברג ויעל דיין מתכנית שוורץ ,המסלול לגיל הרך ,באוניברסיטה העברית ,לפני כעשור. החוברת שימשה בעיקר מטפלות ,גננות והורים לילדים בגיל הרך. במבוא לחוברת מוסבר כי :״חוברת זו נכתבה מתוך מחשבה כי המשחק חיוני להתפתחות התקינה של הילד .כחומר משחקי יכולים לשמש כל חפץ או חומר בסביבת הילד ,המעוררים התעניינות וסקרנות ומגרים לפעילות .מחירו של צעצוע אינו עומד בהכרח ביחס ישיר לטיבו וליכולתו לגרות ולעניין .חוברת זו מציגה חומרים וגרוטאות המצויים בכל בית ,והיכולים להפוך ,במעט הכנה ועיצוב ,לצעצוע זול ,יעיל ומהנה. הנאה רבה צפויה למבוגר המוכן להשקיע מעט מזמנו להכנת משחק .שיתוף הילד בתהליך ההכנה מספק לשניהם חוויה לימודית מרשימה :היכרות עם שמות ״ראש ע ם ידיד ותיק החומרים השונים ותכונותיהם ,דרכים לפתרון בעיות ,דרכי שיתוף פעולה ומעקב אחר תהליך הפיכת החומר הגולמי לצעצוע חדש...״ לו יצאה החוברת לאור השנה ,היו יכולות המחברות להוסיף עוד נימוק חשוב :חומרי הגלם לצעצועים הם ברובם ״פסולת ביתית״ :קופסאות שימורים ריקות ,מכסים של צנצנות ,בקבוקי פלסטיק של חומרי ניקוי ,גלילי קרטון )של נייר טואלט או מגבות נייר( ,מגשי קרטון של ביצים וכיוצא באלה. ניצול הפסולת להכנת צעצועים היא בבחינת ״מיחזור״ בתנאים ביתיים .יש בכך גם תרומה לאיכות הסביבה. השנה ,הנושא המרכזי במערכת החינוך הוא ״איכות הסביבה״ .גננות ומורות יכולות להשתמש בחוברת כחלק מהפעילויות המוצעות לילדים ,במסגרת התנסויות בחומרי יצירה — מהנה ,מועיל ומגביר את המודעות לשמירה על איכות הסביבה .מומלץ! * ״משחקים מגרוטאות״ ,ליקטו וערכו ברנדה ויצברג ויעל דיין ,״תכנית שוורץ״, האוניברסיטה העברית ,מסלול הגיל הרך. הוצאה משותפת לחברה למתנ״סים ולגיוינט ישראל .מחיר — 35ש״ח .ניתן להזמין אצל דליה .02-793532 - נופל״ חומרים: 3קופסאות קרטון מגדלים שונים כדור 3פיסות בד אופן ההכנה: .1סוגרים בדבק את שלושת הקופסאות. .2מניחים את הקופסה הגדולה ביותר על הרצפה. .3מורחים שכבת דבק על חלקה העליון של הקופסה. .4מורחים שכבת דבק על חלקה התחתון של הקופסה הבינונית. .5מדביקים את שתי הקופסאות זו לזו. .6מחברים את גב הקופסה הקטנה אל גב הקופסה הבינונית על־ידי שלוש פיסות בד מודבקות. .7בחזית שלושת הקופסאות מציירים דמות ,כך שעל הקופסה העליונה יהיה פרצופה. דרך המשחק: הילד עומד במרחק מסויים מהבובה ,זורק את הכדור לעבר הפרצוף .אם הכדור פוגע בפרצוף ,הקופסה תיפול לאחור .מחזירים את הקופסה למקומה וחוזרים על המשחק עם אותו ילד או עם ילדים אחרים. הערות: .1לפי גיל וגובה הילדים ,רצוי לקבוע את גובה הבובה ,כך שלא תהיה גבוהה יותר מגובה הילד. .2ככל שהילד צעיר יותר ,הכדור צריך להיות גדול יותר )אך לא גדול מדי( והמרחק בינו לבין הבובה קטן יותר. במתנ״סיס 197 ירון אפשטיין הוא בהחלט תופעה .כיום - בין שאר עיסוקיו הוא מדריד לקרב מגע במתנ״ס גבעת שמואל ,ובתור שכזה הגענו אליו .אבל דווקא הסיפורים המעניינים הם לא על עיסוקיו במתנ״ס ,למרות שמאה וחמישים הילדים אותם הוא מדריך מעסיקים אותו הרבה .בעבר ,מאבטח אח״מים ,שחקן וזמר .מכל אלה הוא עוסק היום רק בשירה ולאחרונה אף הוציא קלטת של שירי ארץ ישראל .שני שירים בקלטת נכתבו במיוחד בשבילו על ידי שייקה פייקוב :״בהתחלה הוא אמר לי שאפילו בשביל 5000דולר הוא לא כותב לי ,אבל אחרי ששמע אותי שר ,שאל אין 24 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 פלא ,אף פעם לא ידעתי מה יידרש ממני, ללכת על הידיים או לשיר .תמיד הייתי שר בחתונות של הקיבוץ ,עד כיתה ה׳ ידעתי את כל השירים של להקת הנח״ל, התרנגולים ובצל ירוק ,בעל פה״. המוסיקליות היא אצלם במשפחה ,הוא אומר ,גם אחותו שירתה בלהקת גייסות השריון ,ואביו ,משה אפשטיין ,היה בצ׳יזבטרון ,עם חנה מירון ויוסי ידין .״ויחד עם זה ,הוא היה גם אלוף הצבא הבריטי באיגרוף במשקל כבד״ ,כשאביו נפטר ,היה אפשטיין בן :27״לכן אני מקדיש לו את הקלטת .הוא נורא אהב איך שאני שר ,חשב שאני צריך להתעסק במוסיקה .מבחינת ירון אפשטיין: זמר ,שחקן ,מאבטח אח״מים ומדריך לקרב מגע במתנ״ס גבעת שמואל. יותר מהבל רוצה להופיע במתרסים לא שמע עלי אף פעם .קשרנו קשרי ידידות והוא כתב לי שני שירים שמאוד הצליחו״. הקלטת היא חלק מהמופע שאפשטיין מעלה בערבי זמר ,בקיבוצים ובמתנ״סים. בהופעות שונות בטלוויזיה הישראלית ובערוץ השני הוא שר בקול בריטון ערב משירי ארץ ישראל .הוא השתתף גם בתשדיר שירות לתמרים ,כמי שאכל תמרים תוך כדי שכיבות סמיכה ,התראיין לרדיו ועוד ועוד .יש לו חשיפה רבה ,ולא רק באמצעי התקשורת אלא גם כדובר האגודה הישראלית לקרב מגע .כשחקן ,הופיע כבר בשישה סרטים ,בדרך כלל בעמדה של כפיל ,בין היתר ב״מצדה״ לצידו של פיטר שטראוס ,וב״נינגיה האמריקאי״ .המשחק, הוא אומר ,לא בראש מעייניו ועל העבודה ככפיל הוא ממש לא אוהב לדבר ,כי היא היתה כרוכה בנזקים גופניים שמהם הוא סובל עד היום. אפשטיין נולד בקיבוץ חולדה ב־ ,1953ועזב עם הוריו לירושלים .מאוחר יותר ,מסיבות משפחתיות ,חזר לחולדה כילד חוץ ,והיה שם כארבע שנים :״בתור ילד ,הייתי ילד העבודה כמאבטח ,רק הוא ידע מה אני עושה באמת״. בתיכון ,עבר אפשטיין ללמוד ולגור בכפר הירוק .הוריו עברו לרמת גן .היה לו מאוד קשה ,הוא מעיד ,להשתלב במערכת ,בגלל חסרים עצומים שהיו לו בחומר הלימודים. בקיבוץ הוא לא ממש למד )למרות שהמורה שלו לספרות היה עמוס עוז(, בעיקר בגלל שתמיד היה עסוק בחזרות למופעים .״לעומת זאת ,באתי לשם עם מטען מוסיקלי וספורטיבי עצום .בקיבוץ, אם לא הייתי שר ,הייתי משחק כדורסל. הגעתי למיצוי פיזי מקסימלי בגיל מאוד צעיר״. בצבא ,הלך קודם כל לבחינות ללהקה צבאית :״יגאל בשן השתחרר אז ,וחיפשו בנרות מחליף .בבחינות שרתי שירים שלו, את ׳מתוק מתוקי ויסיירת אגוזי ,מתוך 200 אנשים ,התקבלתי ללהקת פיקוד צפון .אגב, התקבלתי גם לצוות הווי תותחנים ,במקום רומן שרון ,שנהרג אז .כשכבר הייתי צריך להיכנס לחזרות ,אמרו לי שיש לי פרופיל גבוה .ניסיתי להוריד אותו ,הלכתי לרופא, התפשטתי ,והוא אמר לי מיד — תתלבש. הייתי כזאת מסה של שרירים״. השרירים ,ומן הסתם נתונים נוספים, הובילו אותו לשירות ביחידה מובחרת, ואפילו לצל״ש .אפשטיין גאה לספר ,כי זכה גם באחד כזה ,אם כי לא ממש בפעילות בטחונית ,אלא ,איך לא ,על רקע רומנטי .הוא הציל זוג חיילים ,שעמדו להינשא ,ממוות בטוח בחנק ,כתוצאה משאיפת עשן .האוטובוס הנטוש שבו התגוררו ברפידים ושהיה סמוך לזה שלו, נסגר על ידיהם מבפנים ,ונאטם מבחוץ ,על ידי חייל אחר שהקנאה העבירה אותו על דעתו .״ראיתי שפורץ עשן מתחת לאוטובוס ,פתחתי את דלת המילוט בתחתית וראיתי שני רימוני עשן ,שלהטו מאש ומחומר כימי רעיל .תפסתי אותם ביד וחטפתי כוויות איומות ,הידיים ממש נדבקו לי .זרקתי אותם ,פרצתי לקרון, וגררתי את הזוג החוצה .היא היתה בהריון. סחבתי אותם כ־ 200מטר עד לבית חולים שדה הקרוב ,עשיתי להם הנשמה ,ובשלב מסוים ,התחלתי להשתעל ולהקיא דם. היה לי ממש קשה לנשום ואיבדתי את ההכרה ,אבל הצלחתי להביא אותם״. הדבר הבא שהוא זוכר ,הוא שהתעורר במנחת של בית חולים תל השומר, וששבועיים פירפר בין חיים למוות .סוף הסיפור הוא שהשלישייה החלימה, ואפשטיין אפילו הוזמן לחתונת הזוג שהתקיימה כעבור חצי שנה. השירות ברפידים הוביל אותו גם לתחרות קרב מגע צה״לית שהתמקמה שם ,ובה הוכתר לאלוף צה״ל בקרבות מגע ,ונתן לו מקצוע לכל החיים .למרות ההילה שבשירות ביחידה מובחרת ,שמח להשתחרר ,והתחיל בקריירה של מאבטח, ששמה אותו ,לדבריו ,ברשימת 20שומרי הראש המבוקשים ביותר בעולם ,על פי סקר שעשה עיתון בארצות הברית .״וכל זה למרות שאני רק 1.82מטר על תשעים ושניים ק״ג״ .ההתחלה ,של עיסוק שנמשך בסופו של דבר 13שנה ,היתה מקרית :״יום אחד טיילתי בים ,ניגש אלי אדם שהציג עצמו כשומר הראש של רבין וגולדה ,ושאל אם אני חכם ,כמו שאני יפה .אמרתי לו שלא ,ואז הוא אמר שלפי התשובה ,אני בטח כן .לידי היה מיקי שרוני ,חבר שלי, ואלוף ישראל באיגרוף והורדות ידיים, והוא הזמין את שנינו לראיון .מיקי ואני באנו למשרד ,והיו שם המון חבריה שחיכו לראיונות .מילאתי פרטים ,וברגע שהוא ראה את הרזומה שלי ,הוא הציע לי הצעות מפתות״. אפשטיין התפתה ,ונזרק ,כמו שהוא אומר, לכמה מועדוני לילה לעשות סטאז׳ ,כדי לראות עד כמה הוא ,הממושקף ,יכול להיות קשוח .שמר על עדי מדינה ,ואפילו על דודו טופז :״לילה אחד קיבלתי טלפון מדודו טופז ,זה היה בתקופת פליטת הפה שלו על הצ׳חציחים ,הוא קיבל איומים מאוד קשים ואף אחד לא רצה לאבטח אותו .אני הסכמתי ,והיו לילות שהוא אפילו ישן אצלי בבית״. סיפורי הבודי גארד שלו ,כוללים את ארנולד שוורצנגר :״לפני 13שנה הוא הכתיר את מלכת היופי של להיטון-עולם הקולנוע ,הוא היה אז מר עולם ,ועדיין לא נכנס לעולם הסרטים .לא היה לו מושג על קרבות מגע ,ומיקי ואני הכנסנו אותו אז לעניינים .חוץ מזה טיילנו איתו ביפו, בדיזנגוף ובירושלים ,והבאנו אותו אפילו לכותל״. אחד הדברים שהשפיעו על החלטתו של אפשטיין לפרוש ,ולהפסיק ולהיות מעורב בפעילות פיזית אלימה כל כך ,היה ביקורו של מוחמד עלי בארץ :״הוא הגיע לפני שש שנים ,ואני ומיקי איבטחנו אותו ,הוא היה כבר חולה פרקינסון ,רעד כולו ,היה רק בן 40ומשהו ונראה מאוד יפה ,אבל נעשה ממש אפתי בגלל המכות .הוא אפילו לא השתמש בפה הגדול שלו ,בקושי דיבר ,כי פחד שיראו את הגימגום ואת חוסר האונים שלו״ .זכרונות לא נעימים יש לו גם מסלבריטיז נוספים ,כמו ברברה סטרייסנד, בתקופה שבאה לקדם את המכירות של סרטה ״ינטל״ בארץ ,והתנהגה כמו פרימדונה .בתקופה בה שהה חוליו איגלסיאס בארץ ,הוא איבטח אותו .אחר כך ,הוא מספר ,כשאיגלסיאס חזר לחו״ל, הוא ביקש ממנו לשמור עליו גם שם ,וזה מה שהביא לו עבודות נוספות ,אצל פרנק סינטרה או קירק דוגלס ,וגם אצל מי שהגיעו לארץ ,כמו אליזבט טיילור :״אנשים לא יודעים ,אבל לפעמים המפורסמים מגיעים לכאן בסוד ,נוחתים באילת ,נמצאים כאן שבוע וחוזרים .עשיתי המון עבודות כאלה״. אפשטיין נשוי כבר כמעט 15שנה ,לעדי, מורה למחול אירובי ולריקודי עם, שבבקרים גם מחנכת כיתה בי ,ויש להם שלושה ילדים. העיסוק בקרב מגע ,הוא מבחינתו עיסוק בספורט בצורה המועדנת ביותר האפשרית, בלי להזיק לגופו ,שניזוק מאוד בתקופות בהן היה ספורטאי ומאבסח. מטבע הדברים ,הוא יוצא מתוסכל דווקא מהדבר החשוב לו ביותר .מפריע לו שהתקשורת לא מספיק מתעניינת :״המון פעמים כשאני נכנס עם אשתי לאוטו אחרי הופעה שבה אני נותן בין שישה לשבעה הדרנים ,היא אומרת לי ,תראה איך מפרגנים לך כאן .כמה אתה מצליח בעיני הקהל וכמה אנונימי בעיני התקשורת״. יותר מכל ,רוצה אפשטיין ,בשלב זה של חייו ,להופיע כזמר .ולכן ,מה שנשאר לנו לומר זה שכדאי להרים טלפון לירון ולהזמין אותו להופיע במתנ״סים. המספר הוא.03-6484361 : גם מוכשר ,גם יפה וגם יש לו סיפורים מעניינים. מתור :אילת שחר ,״שישבת״ נמתנ״סים 197 25 הסתיים קורם מינהל בכיר בארגונים קהילתיים מאת דינה בנג׳ו־הרטו• בוגרת הקורס טקס הסיום של קורס מינהל בכיר בארגונים קהילתיים)מחזור ר( התקיים בחודש האחרון בבית מאירסדורף שבאוניברסיטה העברית בהר הצופים. הקורס נערן על ידי תכנית שוורץ, בשיתוף החברה למתנ״סים ,ג׳וינט ישראל ובית הספר לחינוך. זהו אמנם המחזור השישי ,אך הראשון בניהולה של יעל הכהן ,שלאורך כל הדרך דאגה לייחודיות הקורס .טקס הסיום כלל דיאלוגים בין משתתפי המחזור החדש שנפתח בחודש האחרון ,לבין הבוגרים, שהציגו את עבודת הסיום שלהם. המפגש בין הבוגרים היה מרגש ולווה בהעלאת חוויות משותפות .רגעי הפרידה היו ארוכים אבל בלתי נמנעים ,לא בלי הבטחה של יעל הכהן להפגיש שוב את הבוגרים עם משתתפי הקורס הנוכחי ,ביום עיון סביב נושא התקשורת. תודה לכל אלה שאפשרו לנו להשתתף בקורס מעניין ומלא חוויות מעשירות. תודה על ההזדמנות שניתנה לנו להשתחרר יומיים בחודש מעבודה שוטפת ,על מנת לחשוב קצת אחרת. בית יוצר לפיתוח תכנים מאת אורי מרכוס ,בוגר הקורס יישר כוח לחברת המתנ״סים על שהיא מקיימת ערוצי הכשרה והעשרה כה רבים למגוון תחומי העיסוק שבה ,עושה כך לצמיחת העובדים ומאפשרת חשיבה ובית יוצר לפיתוח תכנים וכלים. טקס סיום קורס מינהל בכיר היה חגיגה לבוגרים שקיבלו תעודה ,רשמו בסיפוק את נקודות הזכות ...ויותר מכל חגגו בתחושה שהיה זה קורס מועיל בזכות תחומי הלימוד ,שנקבעו חלקם על ידי גב׳ יעל הכהן ,שריכזה את הקורס ,וחלקם בעצה עם משתתפיו וכן בזכות שיטת הלימוד הפרואקטיבי ,המאתגרת את הלומד כשותף ולא כאובייקט. בטקס ניתנה לנו הזדמנות לדווח לאורחים ובפרט לעמיתינו בקורס החדש על עבודות הגמר שכתבנו ותרומתן לתחום עיסוקנו וכן לקבל משוב לצורך המשך פיתוח. ״תכנית שוורץ״ ,בראשות ד״ר אורי ינאי, איפשרה לנו לבחור את נושאי העבודות, להחליט על השותפים לכתיבה מקרב עמיתינו לקורס ולאתר מנחים לכתיבה מקרב רשימות שהגישו לנו אחרים. גישה זו להגדרת תכני הקורס ,קביעת המרצים ,לימוד פעיל הלכה למעשה במהלך הקורס ובפרט בכתיבת העבודה, היא אכן חגיגה ללומדים והזדמנות צמיחה לכולם :לאקדמיה ,ללומד ולארגון. הפנינג בנושא מיחזור במתנ״ם שדרות W5₪m m- ^%¥mmMSK^p^^n : ׳ iMf : ׳ ׳• W :: ברחבה של מתנ״ס שדרות נעיד הפנינג בנושא מיחזור ותרומתו לאיכות הסביבה כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 האצלת סמכויות תכנית לפיתוח מנהלים וצוותים בכירים הספרות העוסקת בניהול מדגישה לאחרונה את חשיבות האצלת הנוח על ידי מנהיגים ומנהלים לכפיפיהם .ההנחה היא ,שללא האצלת כוח לא תיתכן פעילות ארגונית אופטימלית ,כזו המערבת את העובדים בחתירה פעילה להשגת מטרות הארגון .״כמנהלים, משימתנו אינה לגרום לאנשים לעשות. משימתנו היא לאפשר לתהליך העשייה לקרות״ )84־ .(Burke,האצלת כוח משמעותה הגברת יכולתו של האחר לעשות ומתן האמצעים וההזדמנות לשם המאפיינים את מערכות היחסים שלהם ע• סמכות ,ותכשיר את המשתתפים לסגנון עבודה הלוקח אחריות וסמכות. המשתתפים ילמדו לזהות מצבים וגזרות בהם הם בעלי יכולת ליטול סמכויות ויבחנו את משמעות הגדילה האישית הקשורה בקבלת סמכות ואחריות. משך הסדנה :שני ימי לימוד רצופים. כד• תהליך האצלת הכוח אינו פשוט .אדם אינו נולד וברשותו הכישורים או הכישרון להאציל כוח לזולתו .תהליך זה חייב להילמד .זהו תהליך אינטראקטיבי, מתפתח ,בין מנהלים לכפיפיהם .כיוון שכך ,יש להכשיר גם את הכפיפים כשותפים משלימים למנהלים ,כמי שמסוגלים להיות מואצלי כוח. תכנית ההכשרה וההדרכה למנהלים וכפיפים מתבססת על עקרונות מתחום הדינמיקה הקבוצתית ומתחום תורת התלות ) (contingencyהניהולית. מתודות• העבודה הנגזרות מתחומים אלה יהוו את הכלים לפיתוח הלומדים. השלבים בתכנית ההכשרה: בסדנה ישתתפו 15-12מנהלי מתנ״סים, אשר הם והארגונים שאותם הם מנהלים נמצאו מתאימים לקחת חלק בתכנית. הסדנה תופעל במתודה של עבודה קבוצתית .בתהליך זה יעמיקו הלומדים את מודעותם לסגנון הפעלת הסמכות וקבלתה ,ויעסקו בסוגיית האפקטיביות של הסגנונות השונים בשלבי התפתחות צוות ובמצבי ניהול שונים .תהליך הלמידה הינו התנסותי וילווה בפרקים תיאורטיים. הסדנה תכלול שני משכי לימוד מפוצלים: הראשון בן שלושה ימים רצופים והשני — יום נוסף ,לאחר כשלושה שבועות .לקראת שלב המעשה יוזמנו המנהלים ליום לימודים נוסף — הכנה. בסדנה ישתתפו רכזים בכירים ,אשר ייבחרו ,עפ״י הנחיות מקצועיות ,על ידי המנהלים .כל מתנ״ס ייוצג על ידי שלושה רכזים וכל קבוצת למידה תורכב מנציגי 5-4מתנ״סים .הסדנה תאפשר ללומדים לפתח מודעות לסגנון עבודתם ולתהליכים בסדנאות אלה ישתתפו הרכבים אורגניים של מנהלים ורכזים מצוותם .כל קבוצה תכלול הרכבים מ־ 5-4מתנ״סים .תופעות, התנהגויות ,ידע וכלים ,אשר נלמדו ונוסו ב״מעבדה״ ,יתורגמו ,במהלך הסדנה, למצבים ומטלות בחיי כל אחד מהארגונים המשתתפים. משך הסדנה )לכל קבוצה( :שני ימי לימוד רצופים. /. 4׳11׳ ן ״ £ # /י ^ ׳ ?£2מ־. ליווי ,ייעוץ וסיוע ביישום השינוי בארגון, יינתנו לכל אחד מהמתנ״סים שהשתתפו בתהליך ,עפ״י בחירתו והזמנתו ,בהתאם לתנאים שתהליך זה מחייב. התבנית תונחה ע״י נאוה רוזנווסר ושלומית שמרון. קריטריונים ל ה ש ת ת פ ו ת בתכנית: .1מנהל: א .לפחות 2שנות ותק כמנהל במערכת. ב .אינו לומד בתכנית מתמשכת אחרת באותה שנה )במסגרת החברה או אחרת(. ג .ניתן להצביע על השקעה בהתפתחות ולמידה. .2מתנ״ס: א .קיים כארגון עצמאי לפחות שנתיים. ב .בצוותו לפחות 5רכזים ,כאשר לפחות ל־ 3מהם יש כפיפיס. ג .ניתן להצביע על יציבות יחסית של הארגון)אינו במצב משברי(. .3המלצת המא״ז. לוח זמנים: הגשת מועמדות — עד תאריך 23.12.93 ראיון מועמדים — 7.1.94-26.12.93 פתיחת התכנית — .23.1.94 פרטים נוספים אצל עמליה ,אגף הדרכה ,תכניות ופיתוח קהילתי, טלפון.02-792837: במתנ״סים 197 26 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 אכפת והס בחירות למועצת הנועו בשכונת רמות אלון שלושים אחוז מבני הנוער בשכונת רמות אלון שבירושלים משתתפים בפעולות אגף הנוער שבמינהל הקהילתי ,וזה הרבה מעל לממוצע הארצי .בשנה האהרונה התקיים פרוייקט בנושא דמוקרטיה ,ששיאו היה בעריכת בחירות למועצת הנוער בשכונה. על התהליך ,שנמשך כשנה ,שמענו מנחמה שגב ,רכזת אגף הילדים והנוער במינהל הקהילתי ,והיא מספרת :הפעולה הראשונה היתה להקים צוות היגוי שאליו הזמנו בני נוער מכל הגופים הפועלים בשכונה — בית הספר התיכון ,תנועות הנוער כולל ״נוער לנוער״ ,מד״צים ובני נוער שגרים ברמות אבל לומדים מחוץ לשכונה .מאחר שהיו אלו דתיים וחילוניים כאחד ,הרגשנו צורך ליזום פרוייקט שיגשר ביניהם .כך נולדה התכנית ״תחת אותה כיפה״ שמטרתה ליצור הבנה וסובלנות בין בני נוער דתיים לחילוניים. במסגרת תכנית זו נפגשו בני הנוער פעם בשבוע לפעולה משותפת שכללה ,בין היתר, שיחות עם אישי ציבור ,הצגות ודיונים סביב הנושא של זהות יהודית וגם פעילות חברתית רגילה לצורך גיבוש .על הצלחת התכנית תעיד יותר מכל העובדה ,שלאחר שנסתיימה ,המשיכו בני הנוער להיפגש בעצמם וליזום פעולות משותפות .במקביל, הוקם צוות היגוי שישב וחשב ,בצורה מאוד רצינית ,על כל הצדדים הטכניים הקשורים בקיום בחירות — תקנונים ,מספר הנבחרים למועצה ,תפקידי המועצה ,נהלים ליום הבחירות ,צבעים לפתקים של המועמדים ועוד .כל זאת בהתייעצות עם אנשי מקצוע שהסבירו את העקרונות של התהליך הדמוקרטי. העובדה שבאותה תקופה נערך מסע הבחירות לרשות המקומית סייעה והקלה על בני הנוער ,שבהרבה תחומים רצו לחקות את הנעשה ברמה העירונית .המועמדים למועצה ,שעברו הדרכה מיוחדת מבעוד מועד על הדרך המתאימה להציג את עצמם, על גבולות ההבטחות שהם יכולים להבטיח ועוד ,ניהלו קמפיין לכל דבר .הם השתמשו בססיקרים ,בסיסמאות ובדגלים ,הבטיחו הבטחות וניסו למשוך קולות כמעט בכל דרך אפשרית .בבתי הספר ובבתים פרטיים היתה אווירה תוססת של ערב בחירות. כדי לעודד את השתתפות בני הנוער ,הונפקו כ־ 3,500כרטיסי חבר המקנים הנחות בחנויות ובפעילויות שונות .למשל ,בכניסה לבריכת השחייה ,בחנויות ספורט ,בפיצריה ובפעולות המתנ״ס .כל חודשיים מקבלים בני הנוער רשימה מעודכנת של המקומות בהם הם זכאים להנחות .התחושה של בני הנוער היתה מאוד טובה ,כי הכרטיס הקנה להם ציופר אמיתי. שיתוף פעולה הדוק התקיים לאורך כל התהליך עם בתי הספר .חלק מפעולות ההסברה התקיימו בשעות הבוקר ,למשל, מפגשים עם אנשים בעלי השפעה שגרים בשכונה ,ביניהם שר התכנון והכלכלה פרופ׳ שמעון שטרית ,ח״כ דן תיכון ועוד. יום הבחירות נקבע ל־ .31.10.93עשר קלפיות הוצבו בשלוחות של המינהל הקהילתי ,בבתי הספר ובמועדוני תנועות הנוער .בכל קלפי הוצבה ועדת קלפי, שהורכבה מנער/ה ושני מבוגרים .הם ניהלו רישום מדויק של כל הבאים להצביע .בשעה 12.00נפתחו הקלפיות ובני נוער מכיתות זי- י״ב החלו להגיע ולהצביע. בשעת לילה מאוחרת ,לאחר סגירת הקלפיות ,יצאו בני הנוער באופן מאורגן למועדון פיתגורס שבתלפיות ,לחגוג את סיומו של התהליך. 21בני נוער נבחרו למועצה שכבר החלה בפעילותה .״השאלה העיקרית עכשיו״ אומר רמי אמיתי ,מנהל המינהל הקהילתי ,היא ״איך יוצרים מצב שמועצת הנוער אכן תהיה אפקטיבית״ .כדי להבטיח את מעורבות המועצה בנושאים הקשורים לשכונה ,כבר נקבע שהמועצה תשלח שני נציגים לכל הוועדות הפועלות בשכונה ,בדרך זו הם ינסו גם להשפיע וגם לייצג את האינטרסים של בני הנוער .בנוסף ,על המועצה ליזום פעילויות ,לשדר למינהל הקהילתי מה בני הנוער רוצים ,לדאוג למעורבות .שני נושאים עומדים על הפרק :להעלות על סדר היום את הנושא של רון ארד ולהילחם בתאונות הדרכים ,בעיקר מבחינת הנהגים הצעירים. ״כשחזרנו מהבילוי המשותף בפיתגורס, אמרו לי כני הנוער ,שהיו רוצים שיהיה מועדון כזה בשכונה .אמרתי להם ,בבקשה, זה נושא שאתם יכולים לטפל בו .מאיתנו במינהל תקבלו הדרכה איך לפנות לרשויות המתאימות ,איך ללחוץ ולקדם את העניין, אבל כל הטיפול באחריותכם״ ,אומר אמיתי ,ומדגיש כי מבחינת המינהל יש לשים את הדגש על התהליך עצמו ולא על התוצאה .״חינוך בני הנוער למעורבות, לאיכפתיות ,לסובלנות ולדמוקרטיה הם הדברים החשובים והם שיביאו בסופו של דבר לכך שלא יחזור המצב שקרה בירושלים בבחירות העירוניות האחרונות ובו אחוז ההצבעה היה נמוך כל כך״. רוממה ב י ר ו ש ל י ם -מתנ״ם יחיד המפעיל את חוק ה ס י ע ו ד באפריל 1988הוחל בהפעלת חוק הסיעוד, יוזמה של המוסד לביטוח לאומי ,בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה ,משרד הבריאות וקופות חולים .עפ״י החוק, ניתנת גימלת סיעוד לקשישים ,גברים בני 65ומעלה ונשים בנות 60ומעלה ,שגרים בבית ונזקקים לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות ובניהול משק הבית .השירותים נועדו גם כדי להקל על משפחת הקשיש בטיפול ובהשגחה עליו. מתנ״ס רוממה ,הממוקם בלבה של שכונה חרדית המאופיינת בהזדקנות תושביה, הוכר כחברה שהיא מלכ״ר והחל להפעיל את חוק הסיעוד .זהו המתנ״ס היחיד בארץ שעוסק בפעילות זו .ההכנסות המגיעות כתוצאה מהפעלת חוק הסיעוד במתנ״ס מיועדות לפתח ולשכלל את אגף הקשישים במתנ״ס ,שהוא ,אגף עשיר ומגוון בהיצע הפעילות שלו לבני גיל הזהב. נוסיף לכך את העובדה שהפעלת החוק מרחיבה את אפשרויות התעסוקה של תושבי השכונה ומקלה במידת מה על בעיית האבטלה — הרי יצאנו נשכרים פעמיים. סיגלית לוי היא עובדת סוציאלית ,שאחראית על הפעלת חוק הסיעוד במתנ״ס ועל הפיקוח על עבודת הצוות ,המונה 32איש ומספל בכ־ 39קשישים .המטפלים עוברים השתלמויות ,שנועדו להרחיב את השכלתם ומיומנותם בנושא הטיפול בקשיש. דינה בנג׳ו־הרטום ,מנהלת המתנ״ס ,עושה רבות לפתח את הפעלת חוק הסיעוד במתנ״ס ומאמינה כי רוממה היא דוגמה לשכונה בה חוק שנועד להקל על חיי הקשיש ומשפחתו מקבל ביטוי הולם בשטח. תושבות השבתה המפעילות את חוק הסיעוד במתנ״סים 197 27 קרית טבעון סימפוזיון בינלאומי ראשון לאמנות הטקסטיל 14אמנים משש מדינות התארחו בקרית טבעון באירוע ראשון מסוגו -סימפוזיון בינלאומי לאמנות הטקסטיל .האירוע אורגן בשיתוף פעולה בין המועצה המקומית ,המתנ״ס וקבוצת אמנים תושבי הקריה. הסימפוזיון הפגיש אמנים ואמניות מהארץ ומחו׳׳ל בתערוכות ,הרצאות, סדנאות ,הקרנת שיקופיות ואירועים חברתיים. 14אמנים מארה״ב ,פולין ,סלובקיה, הונגריה ,איטליה ושווייץ לקחו חלק באירועים והתארחו בבתי תושבים בקריה. הטקסטיל ,כמדיום אמנותי ,מוכר אך שעלו מתוך התערוכות ,הסדנאות, ההרצאות והמפגשים הבלתי פורמאליים. במסגרת הסימפוזיון התקיימו 4תערוכות: תערוכת בד ובדיון :הוצגה במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע .התערוכה פרשה יריעות בעלות נוכחות חומרית ותלת־ממדית שהכילו התרחשות בדויה והציגו 7אמניות אשר לכל אחת דרך מאוד אישית ועוסקת בבריון כמצב פרטי. ״משטחים״ :במועדון הפנסיונרים הוצגה תערוכת עבודות של בוגרי ״שנקר״)ביה״ס הגבוה למדעי הטקסטיל והאופנה( .תחילת התהליך בהתבוננות בפני השטח של קונכיות וצדפים .הרעיונות הוויזואליים באים לידי ביטוי בחומר ובפיתוח של כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 ״גן עדן למחול ׳ נחנך בית הספר החדש למחול , מאת סופי אבואב ,מנהלת אגף אמנויות ובית הספר למהול מסיבת פרידה של הסימפוזיון: האמנימ מחו״ל יחד ע0 מעט .ציירים הופכים את הצבעים לציור בכוח כשרונם ורוחם .פסלים נוטלים אבן ומחוללים בה את השינויים הנחוצים כדי להפכה ליצירת אמנות ,אמני הטקסטיל עושים זאת בסיב ,בחוט או בבד. קריית טבעון התברכה באמנים מהמובילים בארץ בתחום זה והבחירה לקיום הסימפוזיון בנושא הטקסטיל היא פועל יוצא של פעילותם לאורך שנים והינה חלק מתנופת עשייה הקיימת עכשיו בתחום. האירוע בא לענות על חוסר בתצוגות, דיונים ולימוד הנושא .הוא נועד להעמיק את הידע בקרב העוסקים בתחום ,ולקרב אותו לליבו של קהל שוחרי האמנות בכלל. הסימפוזיון הסתיים ברב שיח עירני בו הועלו שאלות והוסקו מסקנות חדשות האמנימ הישראליים יחידות מבנה כשהפרט יוצר את השלם. ״מקרוב ומרחוק״ :התערוכה הוצגה בגלריית האמנים וכללה יצירות המעוגנות במסורות קלאסיות בעלות היסטוריה מחד ,ויצירות העשויות מתוך תפיסה אישית וחדשנית — מאידך .שתי הגישות חשובות להרחבתה ולפיתוחה של תופעת הסקסטיל האמנותי. ״על אודות ועם הבד״ :התערוכה הוצגה במרכז ההנצחה .ברוטינה היומיומית אנו מוקפים בגדים ,מגבות ,סדינים ,שמיכות וכוי .באמנויות ,הבד ממלא תפקיד בציור, בתלבושות ,כתפאורות ועוד .הבד הוא בעל מגוון שימוש רחב ביותר .השימוש בבד באמנות עבר תהליכים שונים עד להפיכתו לאחד החומרים האוטונומיים ביצירה האמנותית כשהוא משמש כחומר, נושא ותוכן. מבחוץ ״עטור״ המבנה עדיין בפיגומים ובסולמות ,א ן בינות לכתליו כבר רוחשים להם חיי מחול עשירים בתוכן. בית הספר למחול פועל במסגרת המתנ״ס מזה שמונה שנים .החודש הוא עבר בשעה טובה למבנה חדש ,אשר בו ישכנו גם קונסרבטוריון למוסיקה ומרכז דרמה ותיאטרון -סך הכל 1800מ״ר של פעילות אמנותית־תרבותית! לבית הספר למחול מוקדשת קומה שלמה )מתוך השלוש( ,הכוללת שלושה אולמות מחול ממוזגים ,ברים ייחודיים מעץ המאפשר אחיזה נוחה ,מראות מכל עבר ורצפת עץ מיוחדת למחול ,אשר נועדה לאפשר תנאים בריאותיים אופטימליים לרוקדים ולמנוע בעיות רגליים וגב הנוצרות עקב ריקוד על רצפה קשה )בהמלצת המרכז לרפואת המחול בתל אביב(. תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לחדר ההלבשה שעוצב בצורה ארכיטקטונית ייחודית ,ובו מתקנים פרקטיים בספסלים חצרות מהוקצעים שאינם קורעים את הגרביונים, קולבים ,מקום מיוחד לנעליים ו...מקלחת! הדגש המושם בבית הספר הוא ,מחד גיסא רב־גוניות :לימוד של מספר תחומי מחול אצל מגוון מורים ומורות ,ומאידך גיסא — התאמת רמת הלימוד ליכולתם ולרצונם של כל תלמידה ותלמיד .באופן זה יכולים התלמידים למצוא את המסלול המתאים ביותר לרצונותיהם ולכישוריהם )מסלול חוגי או מסלול מקצועי(. את בית הספר למחול מנהלת זו השנה השלישית כותבת רשימה זו .לצידה פועלות במרץ שתי מורות בכירות המשמשות כיועצות אמנותיות — לבנה קורץ ושרית בקר ,ומזכירה אדמיניסטרטיבית — רחל נוימן. את שיעורי המחול מלווים שני פסנתרנים ומתופף ועשרה מורים מקצועיים ומיומנים מלמדים מגוון תחומי מחול. בחודש דצמבר תחנך קומת המוסיקה, ומיד לאחריה ,קומת האולם הרב־תכליתי. אין ספק ,כי ההמצאות בבניין המשלב בתוכו מוסיקה ,מחול ותיאטרון תאפשר, מלבד ההעמקה בכל תחום ותחום ,גם שילובים אמנותייס. יסף תתרות אזורית בהיאבקות בחודש האחרון התקיימה תחרות אזורית בהיאבקות לילדים ולנוער ,במתנ״ס חצרות יסף. תחרות זו היא הראשונה מסוגה בצפון והשתתפו בה מתנ״סים מקריית ים ,עכו, נהריה ,קבוצות מכבי והפועל מכרמיאל וכמובן הקבוצה המקומית מחצרות יסף. בתחרות נטלו חלק למעלה ממאה ילדים ונוער ,מגילאי 9עד 14שנים .הקבוצה הבולטת בהישגיה היתה כרמיאל )איחוד בין מכבי והפועל( .הקבוצה המקומית, שהחלה לפעול רק לאחרונה ,לא אכזבה אף היא — שלושה ממתאבקיה הגיעו למקום השלישי בקטגוריות השונות. את התחרות ארגנו גל מנצור — רכז הספורט במתנ״ס ומאמן קבוצת הילדים בחצרות יסף — יפים דריזין. מורשה ,ירושלים קיר השכונה״ לפרופ׳ משה בר־אשר " ו ־ 1ד 1 מאת ענת דוד ואביטל שפירא פרופ׳ משה בר־אשר ,חתן פרס ישראל בתחום הבלשנות ,זכה לתעודת הוקרה מטעם השכונה בה גדל ,בטקס שנערך במעמד שרים ,שהתפנו לבוא למרות שבאותו היום ממש היה הדיון בכנסת על הסכם השלום. שכונת מורשה ,מוסררה של פעם ,אינה משופעת )בלשון המעטה( כחתנים שכאלה. רעיון משותף של אלברט מרציאנו ,הממונה הארצי לתרבות ואמנות בשכונות ,שגדל אף הוא בשכונה זו ,ושל אבי נוריאל מנהל המתנ״ס ,להעניק לבר־אשר תעודת ״יקיר השכונה״ ,נתקבל באהדה רבה על ידי המארגנים והתושבים כאחד. משה בן־הרוש )לימים בר־אשר( נולד בתרצ״ט ) (1939במרוקו ,למשפחה יהודית שישבה בה דורות .את החומש והגדת הפסח ידע בעל־פה כבר בגיל ארבע .מששמע ,והוא בן 11לערך ,על הכרזת מדינת ישראל, החליט לעזוב הכל ולעלות ארצה. ואכן ,כעבור שנה הגיע במסגרת עליית הנוער לארץ ישראל .משפחתו הצטרפה אליו ב־ .1955משה ה״ותיק״ קלט אותם, משפחה שלמה בדירת חדר במוסררה. לימים היה למורה ובין מייסדי התיכון הדתי באשקלון .נשא לאשה את נחמה ברביץ ונולדו להם שלוש בנות ובן. בהמשך ,סיים בהצטיינות ב.א .בתחום הלשון העברית והמקרא ומ.א .בהצטיינות יתרה .אז נשלח לסורבון ולקולג׳ דה־פראנס בפריז ,שם סיים תואר ד״ר בציון מעולה והמשיך והשתלם באוניברסיטת הרווארד בארה״ב .מאז ,הוזמן להרצות במוסדות רבים בארה״ב ובצרפת. עבודתו המדעית הגדולה היא חקר לשון חכמים )לשון ספרות חז״ל( כפי שהיא משתקפת בכתבי יד עתיקים .הוא חקר את פרופ׳ בר-אשר מודה בהתרגשות לאנשי השבתה על הדיאלקט הסורי ומזה 16שנים עוסק בחקר מסורות העברית והערבית של יהודי צפון אפריקה .מחקרים רבים הקדיש לרכיב העברי בדיאלקטים הערביים של כל קהילה .היה ראש החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית ,ראש המכון למדעי היהדות וכיום סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית. בעוד ההכנות לטקס בעיצומן ,נפל אסון כבד על שכונת מורשה — ג׳נט קדוש ז״ל, מפעילות השכונה המרכזיות ,שרטטת כבישים ואם לארבעה ילדים ,נרצחה בידי מחבלים בדרכה לעבודתה .בעקבות זאת נדחה האירוע ל־.22.9 השכונה כולה לבשה חג .האולם קושט בפרחים ועל הבמה כתובת זהב ״ממשה ועד משה לא קם למורשה כמשה״. הוקרתמ השולחנות עמוסי כל טוב וקישוטי פרחים וירקות מעשה אמן .כל מי שהכיר את ״החתן״ המקומי הוזמן לאירוע .אנשים הוציאו את בגדיהם הטובים והתקשטו במיוחד לכבוד האירוע. ואם באת לשכונת מורשה שעה קודם תחילת האירוע ,כבר יכולת לשמוע קולות וזמירות הבוקעים מכל עבר ,אות לתושבים לתת כבוד ותחושת חג לבעל השמחה, שהוא משלהם. אט־אט החלו הכניסה והמסדרון להתמלא, מועדון הקשישים החל הומה אדם .מכרים משכבר הימים נפגשים ,לוחצים יד, מחליפים נשיקה וחיבוק .דיילות השכונה מחייכות ,מובילות את הבאים למקום האירוע ,לאולם הכבוד .על הבמה ,מאחורי דוכן המנחים — אבשלום קור ,הבלשן המוכר ,מחכה לאות כניסתם של רמי המעלה המוזמנים .ובין הבאים :פרופ׳ אמנון רובינשטיין ,שר החינוך והתרבות, פרופ׳ שמעון שטרית ,שר הכלכלה והתכנון ,נכבדי השכונה ,עמיתים של בר־אשר מהאקדמיה ,פרופסורים ידועים. לאחר ברכת השרים ,שהתנצלו ומיהרו חזרה לעבודת הקבינט ,עלה מר יעקב גיל, יו״ר הכבוד של המועצה לתרבות ואמנות בשכונות וציר במצרים בפועל ,ובירך בחמימות ובאהבה את החתן .נשאו דברים נרגשים גם יו״ר אגף שח״ר )חינוך ורווחה בשכונות( מר אבי לוי ,אלברט מרציאנו יוזם הערב ,ושמעון לוי ,יו״ר הנהלת המתנ׳׳ס ,שזכר כילד את הפגישות עם בר־אשר בשכונה. תעודת ״יקיר מורשה״ ,שנכתבה ועוטרה בידיו של הצייר יעקב מלכה ,הוגשה למשה בר־אשר מידיו של מר ויקטור סויסה ,יו״ר ועד השכונה .לאחר מכן ,עלו על הבמה בני משפחתו :אמו ,שרה בן הרוש ,סיפרה מעט על מעלליו ,בין השאר על שהנהיג עוד במרוקו צעירים מבוגרים ממנו בשנים, אותם משך לעלות יחד איתו לישראל, והוא נער בן 12בלבד. בנו הוסיף וגילה היבט משפחתי חס ואוהב — האב העסוק במחקריו וטרוד בעשייה מעולם לא השיב ריקם פני ילדיו ,שיכלו אפילו בשעת לילה מאוחרת להפריעו באיזו סוגיה תלמודית שהתקשו לתת לה מענה, חתם את הערב פרופ׳ משה בר־אשר, שהודה בצניעות רבה לכולם והותיר את כולנו בתחושת התעלות אמיתית ,רגש גאווה שאדם כמותו ,רב פעלים ועם זאת איש פשוט ואוהב ,מעורב בין הבריות ונעים הליכות ,בילה חלק חשוב מנעוריו ובחרותו בשכונה שלנו .אכן ,השכונה אוהבת את משה ומשה את השכונה. נהריה מזכרת בתיה חלמידוח חחיל״ח יוצאוח לטיול חוג מחשבים לקשישים תלמידות תהיל״ה ,במרכז ההשכלה שבמתנ״ס ,יצאו לטיול ראשון ,במסגרת שנת הלימודים שנפתהה לפני חודשים אחדים. הטיול היה לטבריה וכלל רחצה בבריכות החמות ,מחול אירובי ,תצוגת אופנה וארוחת צהריים במסעדה. הנשים ,הטרודות בדרך כלל בקשיי היומיום ,זכו ליום מהנה ומעשיר בזכות ההסברים הממצים על תולדות ההתיישבות באזור. תלמידות המרכז מבקשות להודות לצוות ההוראה על הארגון והביצוע. מאת ריימונד מיכאליס הקשישים במזכרת בתיה רוצים גם הם ללמוד להכיר את המחשב. בחוג מיוחד הפועל במתנ״ס מנסים להסביר לקשישים מה זה מחשב ולתת להם להתנסות בו כדי להפחית את חששותיהם, בנוסח :״מה אני צריך את זה בגילי!״ ״האם אני אדע להפעיל מחשבי״ מסתבר שגם הקשישים הצליחו ללמוד ואף להנות מהמחשב ובפגישה האחרונה התגובות היו: ״זה כף״ ,״זה כלי לשעות הפנאי״ ועוד. במתנ״סיס 197 29 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 כפר יונה העשרה בלי מדכאות מאת רבקה קרז׳בסקי רכזת הגיל הרך גן אמנות ,פעילות ספורט ומפגש בספרייה, הם שלושה מוקדי פעילות במרכז ההעשרה לגיל הרן ולמשפחה ,הפועל זו השנה השנייה בכפר יונה. המתנ״ס ,יחד עם ראשי היישוב ,מפקחות משרד החינוך וההורים ,הגיעו להחלטה, שלמידה דרך חוויה לא תהיה נחלת מעטים בחוגים אלא של כל 400ילדי הגנים. הוחלט ,שבחינוך הפורמלי בשעות הבוקר נשתמש כמנוף לפיתוח הכושר ונגיש חוויות בדרך מקורית .כתוצאה מכך ,כל הילדים בכפר יונה נהנים מהרחבת האופקים ואנחנו מגדלים דור של מתעניינים וסקרנים. על כך יספרו המורים המקצועיים: אתי סימן טוב ,המודה לאמנות :אני מממשת את עצמי כמורה לאמנות .לא חלמתי שאפשר לעבוד כך בצוות ״לפי התיאוריה״ ,לבנות תפאורות להמחשה של נושא .זוהי עבודת אמנות בתנאי מעבדה, וזה יוצר אווירה אמיתית של למידה. הילדים חווים את התערוכות ,מביעים רגשות אם במלל ואם ביצירה ,זה עובד חזק במישור הרגשי .דרך התמונות הילדים מביעים רגשות ואנחנו מרגישים שאנו מגיעים אליהם. זוהי למידה נטו ,בנייה של מושגים ותהליך, דבר שנבנה שלב שלב .בתחילת השנה — לאחר החופש הגדול ,במפגש הראשון, הילדים זכרו מושגים וציורים שהיו בתערוכות הקודמות .לגבינו ,זוהי הוכחה להתחברות שלהם לגן האמנות ,לתמונות ולתערוכות. מורדי רוסבן ,מורה לחינוך גופני בגיל הרן :המקום ,הציוד ,ישיבות הצוות וההפריה ההדדית נותנים השראה לעבודה שיטתית ונכונה .לילדים ,היום אחרי עבודה רוממה באר יעקב תקשורת קהילתית מניסיון אישי מאת נורית צדוק רכזת תקשורת קהילתית מזה שנה ומחצה ,פועל בבאר יעקב חוג תקשורת קהילתית המונה שנים־עשר אנשים נפלאים ,המשוגעים לדבר, שבחיי היום־יום עוסקים בכל המקצועות האפשריים ,א ן עדיין מוצאים זמן לתרום לקהילה. תחילה לא ידענו איך ״אוכלים״ את זה ומה תועלת יפיקו התושבים מהעיסוק המצחיק הזה ,פתאום באר יעקב הפכה להיות מלאת צלמים וכתבים .ותארו לעצמכם ,מה דבר זה ,כשלעצמו ,גרם ביישוב. היום ,משהוצאנו חמישה מגזינים בני עשרים דקות ,אני יכולה לומר בבירור שזה דבר גדול ,וכלשון ילדינו — עשר! קשה לתאר בכתב מה עשה המגזין של שנה ,יש כבר הרגלים ,טווח הריכוז עולה וגדל ,הם יודעים לפעול יחד .הילדים שמחים מאוד ,אנחנו מרגישים בנכונות ובמוטיבציה שלהם ,הם משתפים פעולה באופן עדין ,ילד שמשתף פעולה בצורה עדינה הוא ילד שמסופק רגשית .אנחנו עובדים ׳הרבה על שיתוף פעולה ועל תכנון עבודה עם חבר. יוליה צילביץ׳ ,ספרנית :בספרייה ,זוהי האתנחתא .ילדים לומדים לעיין עיון חופשי בספרים .כאן בחרנו בדרך אחרת ,לא עוד שעת סיפור ,אלא מפגש עם נושא ,או מפגשים עם ספרים ״אחרים״ .ספרים גדולים במיוחד ,קטנים ,עם חורים ,ספרים שנפתחים בדרך מקורית ,הדגש הוא על ״הספר הוא ידיד״ והחוט המוביל הוא — אהבת הספר. ב״גן האמנות״ מגיעות אלינו תערוכות נודדות של ״אמנות לעם״ ,בשנה זו תתארחנה אצלנו שלוש תערוכות ,כשילדי הגנים רואים כל תערוכה פעמיים .יש לכך משמעות מיוחדת ,כי בפעם הראשונה ההתרשמות שונה מאשר בפעם השנייה, שאז זוהי חוויה מסוג אחר. פתחנו גם תערוכה בשם ״פרחים״ והרחבנו את הפעילות גם לבתי הספר .מורות האמנות של בתי הספר הגיעו להשתלמות לקראת התערוכה ומביאות את התלמידים לשיעורים מודרכים ב״גן האמנות״ במתנ״ס. התערוכות תהיינה פתוחות גם לקהל הרחב בשעות אחה״צ. השנה מתקיימת פעילות אחה״צ לילדי הגנים ולהוריהם .פעילות ההורים והילדים זוכה להצלחה ,ההורים נלהבים מעבודות היצירה ואינם מוכנים להפסיק ,פעילות הספורט גורמת להרגשת ה״יחד״ שאנו מנסים להקנות להם. כתוצאה מהעבודה המשותפת מעמיק הקשר עם הגננות וגם בכך יוצא המתנ״ס נשכר. ביישוב ולכמה מעורבות חיובית הביא את התושבים .האנשים גאים בו, מתקשרים ,טוענים ומבקרים — והרי גם זו ברכה .תושבים שמעולם לא הביעו דעה ,מראים התעניינות בנעשה ביישוב. פתאום יש להם מה לומר — וזה חיובי. אם קרה מקרה וחברת ״גוונים״ שכחה לשדר את המגזין ביום המיועד ,אנשים מתקשרים ממש בהיסטריה — והרי לכם איכפתיות .פעם ,מסיבות כלכליות ,חשבנו לבטל את הוצאת המגזין ,הדבר גרם לרעש ביישוב וראש המועצה מנע זאת, בהכירו בחשיבות השידורים לתושבים וליישוב .היום גם אנשים שלא ידעו מעולם מה זאת תקשורת קהילתית חרדים שמא תיפסק הפעילות ומוכנים לתמוך ולעודד. ובכן ,רבותי המנהלים ,אני ממליצה .נטו. הדביקו את פרנסי היישוב ב״חיידק״ והמימון יבוא. נפתחו הפעוטונים המשופצים אחרי ציפייה של שנים ,לאחר תצפיות וסיורים ,מדידות ושרטוטים ,קם והתגשם החלום שנקרא :״שיפוץ ובניית פעוטונים חדשים במתנ״ס רוממה״. גם עתה ,בעמדנו בתוך המקום ,״היינו כחולמים״ .החדרים יפים ומרווחים, מוארים ומאווררים ,הבנייה חדישה ויוקרתית ,נותנת את ההרגשה של ה״לא יאומן״ שאכן סוף סוף הנה זה עבורנו ,להנאת כולנו. אבל לא ניתן לנו להזות בהקיץ או לתהות אם זו מציאות .אושרם של הפעוטות המשחקים בהנאה במשטחים הנרחבים ,תגובות השמחה של ההורים ועבודת הגננות והעובדות בגנים היפים והמשוכללים מוכיחה כי אכן הננו פה, בפעוטונים של מתנ״ס רוממה. סיור קצר במקום מוכיח לכל הבא כמה הרבה מחשבה ותכנון הוכנסו בכל פינה .להעריך הדבר יודעים טוב יותר אלו שחזו בהבדל בין העבר להווה ובין הישן לחדש. ועל כל זאת הגיעה העת לומר תודה. התודה מופנית לכר נרחב של כל הנוגעים והמסייעים בשיפוץ הפעוטונים ,החל מצוות הגיל הרך במתנ״ס ובראשם למנהלת המתנ״ס דינה בנג׳ו הרטום ולרכזת הגיל הרך, שעמדו על הצרכים הנדרשים ודאגו לתאוצת הבנייה ,כדי שנוכל להתאכלס במקום מיד בתחילת שנת הלימודים. תודה לכל האדריכלים ,המהנדסים והבנאים שנתנו ממיטב כוחם ומרצם למען יצא מתחת ידם דבר מתוקן ומושלם ,ובראש כולם לחברת המתנ״סים שנתנה מהונה וממונה להקמת מפעל זה. במתנ׳׳סים 197 30 כסלו תשנ״ד ,דצמבר 1993 קריית גת דויד לואיס ־ אמן מיוחד עם נשמה יהודית מאת עופר עידן אם יש את נפשכם להכיר מעט יהדות ,דרך המוסיקה והאמנות ,צלצלו לקריית גת .בין באי המתנ״ס המקומי ישנו גם אחד דוד לואיס .דרכו מאמריקה לקריית גת רצופה הפתעות אשר גילוי יהדותו היא רק אחת מהן :הציור ,הנגינה ,וכיום גם ההלחנה - הופכים את דייויד לואיס למרכז תרבות בפני עצמו .כלייזמר עם נשמה. בשנים האחרונות התעשרה מדינת ישראל בעשרות פסטיבלים .בין ערד לצפת נודד לו גם הכלייזמר מקריית גת ,דוד לואיס .דוד מנגן לא רק לבדו .הוא חבר בהרכב הנקרא ״להקת הכלייזמרים הישראלית״ המופיעה מטעם ״אמנות לעם״ ,מנגן בהרכבים נוספים וגם לבדו ,על כלים רבים ומגוונים .דוד גם מלחין ומעבד ,מרצה על כלי הנגינה בבית המקדש ,איש מלא וגדול כרימון. לפני חודשים לא רבים הוזמנתי לבקר בתערוכת ציורים מפרי מכחולו של דוד לואיס .התערוכה ,שהתקיימה במתנ״ס המקומי ,הותירה אותי פעור פה .את דוד הכרתי בבית הכנסת של קהילת חב״ד המקומית .ידעתי כי בשמחות הוא ״שולף״ חליל או כלי אחר ומנעים זמירות להנאת הציבור .איש עשיר ברוחו ,נעים שיחה ונעים הליכות .מדי פעם הזדמן לי לשמוע את נגינתו באירועים ״פנימיים״ שונים — טקס הכנסת ספר תורה בבית הכנסת ועוד .חשבתי שאני מכיר את האיש .מסתבר ,כי הכרותי היתה צנועה למדי .תערוכת הציורים הוכיחה לי בעליל כי יש בו עוד ועוד ואנוכי לא ידעתי. אני אינני איש חב״ד .יד המקרה )סליחה(... הביאה אותי להצצה אל תוך היהדות, בעזרתם של חסידי חב״ד .מסתבר ,כי גם דוד עשה את דרכו אל היהדות במסלול דומה, אס כי ארוך ומפותל בהרבה .את סיפורו שמעתי מאחרים וגם מכתבות בעיתונים המקומיים. דוד נולד וגדל בארצות הברית .״דתו״ אז היתה המוסיקה .כצעיר אמריקני נדד בין הבודהיזם והמדיטציה כמו גם בשטחים אחרים .כאשר נחת בלוס אנג׳לס מצא מולו את בית חב״ד המקומי ,״במקרה״ .כשנכנס פנימה היה זה כדי לשאול על מוסיקה יהודית ,על מקורות וכתובים בעניין .מאז לא יצא יותר מעולם החסידות .חיפושיו הבלתי נלאים אחרי עצמו הסתיימו וההזמנות לסעודת שבת קירבו את הצעיר לחיק היהדות .הנער דוד ,שעלה לתורה ב״טמפל״ רפורמי ,כאירוע חד־פעמי במשפחה שהיתה על סף התבוללות ,הפך ליהודי שלם, בגשמיות וברוחניות. הרב דוד לואיס משלב בחייו תחומים רבים ומגוונים .זאת כבר אמרתי .המוסיקה אותה ניגן בעבר היתה לקוחה גם מעולם הנצרות. מירושלים ״הפליגו״ דוד ופנינה ,אשתו, בחזרה לארצות הברית .מניו גירזי חזרו לקריית ארבע ,משם לדימונה ורק אז הגיעו לקריית גת. בקריית גת נערכה לראשונה תערוכת ציורים של דוד בבית ספר חב״ד .התערוכה נפתחה בנר שני של חנוכה לפני כעשור. ציוריו של דוד מלאים בתכנים ובסמלים מעולם היהדות והתורה ,הקבלה והחסידות. ימים רבים חלפו מאז יצא דוד לדרכו המיוחדת בעולם .איש דינאמי בעל כישורים בלתי רגילים .שווה להכירו — את יצירתו, במוסיקה ובציור ,ולהתפלא :מה רבו מעשיך... ואם יש את נפשכם להציץ לעולמו העשיר של דוד לואיס — אפשר ליצור איתו קשר גם דרך מזכירות המתנ״ס בקריית גת .דוד לא יגיד לכם לא. קריית אתא בני ברק תכניות לכל האוכלוסיה ערב פתיתת הפעילויות באווירה ים תיכונית מיכל זהבי ,סגנית מנהל למרות שאת פעילויות המתנ״ס השונות התחלנו כבר בתחילת חודש ספטמבר כולל חלק מהחוגים ,החלטנו שבתום החגים נערוך פתיחה חגיגית לתנופת הפעילויות. בעקבות זאת התקיים ברחבת המתנ״ס ״ערב זמר ים תיכוני לפתיחת הפעיליות״, שאליו הזמנו סוללה של זמרים ים תיכוניים. העיתוי הקרוב לבחירות הביא עמו גם את נציגי המפלגות על תומכיהם השונים והמתח באוויר גאה .בשעה ,20.30הרחבה כבר היתה מלאה וראשון הזמרים — חנן אלקובי — התחיל בהופעתו ולאחריו כוכבת המזרח — לימור חן .הערב בשיאו, ההתלהבות רבה וכמעט אין מקום פנוי גירויים חזותיים לגיל הרך מאת יוסי ברבי בקריית אתא עובדים במרץ על נושא הטלוויזיה הקהילתית ,כמו על נושאים אחרים. בערב מיוחד שארגן זאביק זהבי בנושא הוקרנו סרטי המגזין הקהילתי של קריית אתא .בקרוב ייפתח קורס טלוויזיה קהילתית יישובי ,שיכשיר צוות מקומי בנושא. המתנ״ס מפעיל תיאטרון לכל הגילאים ובו שפע של תכניות המותאמות לכל קבוצת אוכלוסייה .מתקיימים ערבי תרבות הכוללים ראיונות והרצאות בנושאים שונים וכן מועדון זמר ,בניצוחו של אפי נצר ,אשר סוחף אליו קהל רב. מנהלת המתנ׳יס ,אילנה שלום ,מציינת כי כמות אירועי התרבות עולה מדי שנה ובמתנ״ס משקיעים עבודה רבה כדי לשמור על האיכות .הקהל מגיב בהתאם ומציף בנוכחותו את האודיטוריום בו מתקיימים האירועים. פעילות הגיל הרך עונה על הצורך בגירויים חזותיים ,מוטוריים וחשיבתיים לילדים והיא כוללת תכניות אמנותיות מגוונות ,חוג הורים המקנה כלים ומיומנויות להתמודדות עם שלבי התפתחות הילד והכנה לקראת כיתה אי. ברחבה ובכביש הראשי המוביל אליה .בעת הברכות של סגני ראש העיר ויו״ר הנהלת המתנ״ס ,גבר המתח עוד יותר ונאלצנו שוב ושוב להזכיר שהערב אינו פוליטי ושייך למתנ״ס ורק למתנ״ס. לאחר הברכות עלה על הבמה ילד הפלא יניב כהן ואחרון המופיעים רמי דנוך מלהקת העוד .במשך כל הערב פורסמו פעילויות המתנ״ס ואף הודגם חוג התעמלות אמנותית בפני כל הקהל .בשעה 23.00הקהל לסרב עדיין לעזוב את השטח והאמנים ממשיכים בכיף. הדים לערב הזה הרגשנו כבר למחרת היום מתושבים שפעילים בתכניות המתנ״ס ומתושבים שבאו להירשם לפעילויות השונות. נמתנ״סים 197 ^ עכו נציגת עכו בפסטיבל בינלאומי לשלום מאת יפעת נובידומסקי מועצת נוער ,עכו בחודש ספטמבר נערך פסטיבל בינלאומי לשלום בלילהאמר שבנורבגיה. מטרת הפסטיבל היתה להפגיש ילדים מכל העולם ,לשמוע את הבעיות העיקריות של ארצותיהם ואת הצעות הילדים לפתרונן ולהוציא מסמך הפונה למבוגרים בבקשה לדאוג יותר לאיכות הסביבה ,לשלום ולזכויות הילדים. בפסטיבל השתתפו כ־ 85ילדים בגילאים .15-12 אני הייתי נציגת ישראל וילדה מרמאללה בשם ריאם כפרי ייצגה את פלשתין .הגופים אותם ייצגתי היו :חברת .0.1.ם הדואגת לזכויות הילד ,עמותת שח״ר הדואגת לשוויון ולחירות האדם ומועצת הנוער העירונית של עכו שפועלת במתנ״ס. בזמן שהותנו שם סיפרו ילדים חוויות אישיות ודיברו על בעיות בפני אנשי תקשורת ,פוליטיקאים וכד׳ .כמו כן ,רואיינו לתכנית רדיו של ה־.כ> 8.8.ולטלוויזיה הנורבגית. ימים רבים ביליתי בחברת ריאם .התחברנו וגם אם היו בינינו חילוקי דעות לגבי הבעיה הישראלית-פלשתינית ,הם לא הובילו לסכסוכים ולמריבות .לא שוחחנו על שאלת החזרת השטחים ועל עניינים פוליטיים מסוג זה ,אך היו בינינו חילוקי דעות לגבי מעורבות הילדים באינתיפאדה .שוחחנו על רגשות הילדים האלה ,על בעיותיהם ועל הדרך לפתרונן .כל בוקר עבדנו בקבוצות בנושאי מוסיקה דרמה ,ציור וסיפור, כשהמטרה היתה להכין הופעה ליום האחרון שתעסוק בנושאים המדוברים בכנס. ההופעה נערכה בפני כ־ 700איש ,ביניהם פוליטיקאים והוצגה בה גם התלבושת המסורתית של כל מדינה .הקבוצות הראו את תוצאות עבודתן במשך השבוע ולאחר מכן נערך פאנל שבו הציגו חמישה ילדים, אחד מכל אזור ,את הבעיות העיקריות של אזורם,׳בפני חמישה פוליטיקאים שישבו על הבמה והתחייבו לעזור בפתרון הבעיות בדרך המהירה והיעילה ביותר. ישראל ופלשתין השתייכו לקבוצה של בוסניה ,סרביה ,קרואסיה ,בלרוס ,הונגריה, ליטווניה וסלובקיה .המשותף לכל הארצות הוא מצב המלחמה בין הארצות השכנות. נהניתי מאוד משהותי בנורבגיה ובעיקר נהניתי להכיר חברים חדשים וללמוד על אורח חיים בארצות אחרות. למדתי הרבה על בעיות של ארצות שונות בעולם ,שאיננו מודעים להן כלל .הוצאנו מסמך בו אנו מציעים דרכים לפתרון בעיית השלום ,איכות הסביבה וזכויות הילדים והיינו רוצים מאוד שהמבוגרים יתייחסו למסמך ויתחשבו בדעותינו. שדרות פעילות בהילוך גבוה מרבז האמנויות של מתגייס שדרות הילוך גבוה של פעילות הורגש עם תחילת שנת העבודה במתנ״ס, ראשית ,נפתחו הצהרונים ובהם פעילויות תרבות ואמנות ,כפו פיסול רך ,יצירה ,ציור, שחמט ,ברידג׳ ,קרמיקה ,ריקודי שנות ה־ .60פעילויות ספורט הכוללות גלגליות, קראטה ,ג׳אז ,מחול אירובי ,כדורסל, כדורגל ,התעמלות נשים ,קרקע וחדר כושר. במקביל ,נפתחו בתי הספר לבלט ולגיאז ובית ספר למוסיקה ,ובו לימוד פסנתר, אורגן ,גיטרה ,תופים ,כלי נשיפה ותזמורת עירונית. כמו כן ,פועל בית ספר להורים בשיטת אדלר ,בו ניתן ללמוד להיות הורים טובים יותר ,ויש גם מינויים לתיאטרון ,פעלתון להורים ולילדים ,ועוד ועוד. במתנ״ס שדרות עושים מאמצים לספק מגוון פעילויות לכלל התושבים. כסלו תשנ׳׳ד ,דצמבר 1993 3 לוד עידן האלקטרוניקה והמחשבים ברשח המתנ״סים עתודות לגיל הרך- במתג״ס רמת אשבול בלוד אלקטרוניקה ומחשבים חדרו ופלשו לבית, למשרד ולכל תחום בחיינו .כבר לא ניתן להתעלם מן הצורן בהגשמת האתגרים הנכונים לנו בעתיד. ילדים ובני נוער מדברים בשפת העתיד, דורשים השתלבות בחוויה האלקטרונית והטכנולוגית .רשת המתנ״סים בלוד ,ערה לשינויים ולקצב ההתפתחות אצל הדור הצעיר ,פנתה לחברת אפיק — מרכז להעשרת הלמידה ,לשם קיום קורסים וחוגים באלקטרוניקה ובמחשבים .במסגרת הקורסים יהנו ילדי לוד מהדרכת מורים ומדריכים מיומנים ,אשר יעבירו את החומר הנלמד בעזרת אמצעי המחשה ,אשר יהפכו את המקצועות הנלמדים לאטרקטיביים עוד יותר. חוגי האלקטרוניקה יופעלו בכל שלוחות הרשת ויערכו במהלך כל שנת הפעילות. ציוד יקר בתחום המולטימדיה נרכש במתנ״ס רמת אשכול ובאמצעותו ייחשפו בני נוער ומבוגרים לחוגים בנושאים כמו: גרפיקה ממוחשבת ,וידאו ואנימציה ,תכנות מחשב ועוד. בית שמש המתנ״ס חוזר לדרך כיסאות מרופדים בבד אדום ,תאורה חדשה ,צביעה מחודשת והוספת מושבים הם חלק הארי בשיפוץ מתנ״ס בית שמש. 550,000ש״ח עלות השיפוצים .התוצאה מקום תרבות שנעים להיות בו.במוצאי שבת של סוף חודש אוקטובר התכנסו תושבים רבים להשתתף בפתיחה מחודשת של המתנ״ס המשופץ .אי אפשר היה שלא להבחין בהתפעלותם של הבאים ממראהו המיוחד והמכובד של המקום. בהעדר מבנה תיאטרון ,אולם קונצרטים ,או אולם מופעים אחר ,שימש המתנ״ס לצרכים אלה ,אך מאז שנבנה ,נשאר עם ריהוטו הבלתי נוח ,דבר שהרתיע רבים לבוא ולהנות מסרט טוב ומהצגה טובה. הפעם החליטו הגורמים ,גס בהנהלת המתנ׳׳ס וגם בעיריית בית שמש ,כי הגיע הזמן ויש לתת את הדעת ולשנות את הליקויים הארכיטקטוניים של המבנה, ולנצל את החלל באופן מקסימלי .השקעת זמן ומחשבה ולאו דווקא רק כסף הביאו לתוצאה המיוחלת .לבית שמש יש עכשיו אולם תיאטרון מרווח שנעים לשהות בו. יהודה גור אריה הנחה את הערב שהיה בעל נופך יהודי חסידי .הוא ציין ,כי תודה עבור שיפוץ פני המתנ״ס מגיעה לראש העיר וגם לדליה יונאית מנהלת המתנ״ס ולחווה שחל רכזת התרבות .השתיים עמלו קשות לבניית תכנית תרבותית מגוונת ביותר לכל גיל ולכל ימות השנה :הגיל הרך )פעוטונים ,צהרונים, התעמלות( ,מועדון הסרט הטוב ,תיאטרון קהילתי ,מרכז להשכלת מבוגרים ,תרבות לנוער ,הכרת הארץ והטבע ,מרכז הרחבת הדעת ,שלוחה בגבעת שרת ,קייטנות, ומהחודש האחרון — קהילה משדרת בעקבות שידורי הכבלים. לדליה יונאית תקווה אחת גדולה — שהכל יחזרו לפקוד את אולם המתנ״ס וייתוספו להם רבים אחרים. דליה וחווה בחרו את התכנית האמנותית בערב הפתיחה ,שהכל נהנו ממנה ויצאו נשכרים .תלמידי ביה״ס ז׳בוטינסקי פתחו את הערב האמנותי במופע דגלים מרהיב. אחריהם הופיעו סופיה וולדימיר פיקובסקי, שניגנו יצירות בפסנתר ובכינור .צימוק הערב, לתגובת רבים באולם ,היה מופע הדואט של יורם טהר־לב והזמר גבי ברלין. יורם טהר־לב ריתק את הצופים בסיפוריו מילדותו ועד היום ,עם חוש ההומור המיוחד שלו ניתן היה להשכיל בעניינים של ״בינו לבינה״ ואף בתחום החינוך. גבי ברלין ,בקולו הערב ,הביא את כולם לשיר יחד עמו ולשמוח הן מהשירה והן מה״מתנה״ לה זכינו — מתנ׳׳ס חדש. במתנ״סימ 197 ע ר ב עיון לזפדה ש ל ד״ר יעל פחנר 32 כסלו תשנ־׳ד ,דצמבר 1993 האצלת סמכויות עם חלוף שלוש שנים לפטירתה של דייר יעל פוזנר נתכנס בני משפחה, חברים ועמיתים לערב עיון בנושא: יחסי הגומלין בין הקהילה לבין תכנון מבני חינוך. הערב ייערך ביום שלישי י״ד בטבת תשנ״ד 28.12.93 ,בין השעות -17:00 20:30במרכז תרבות מנדל )הספריה(, רח׳ התקומה ,1יפו)בין המזרקה בשדי ירושלים לאיצטדיון בלומפילד(. טלפון.03-819289 ,819294 : תחבורה: דן ¡44 ,42 ,40 ,26 ,25 ,18 ,8 - אגד .88 ,86 ,85 - לוח הדרכה 1-2.12.93 1.12.93 1.12.93 תכנית לפיתוח מנהלים וצוותים בכירים בנושא האצלת סמכויות תיפתח ב־.23.1.94 התכנית תכלול ארבעה שלבים: — סדנה למנהלים — סדנה לרכזים מצוותי המתנ״סים — סדנאות פרקטיקום :חיבור בין הלמידה והעשייה השוטפת — ליווי וייעוץ ארגוני בשדה. הגשת מועמדות עד .23.12.93 פרטים :באגף הדרכה ,תכניות ופיתוח קהילתי ,טלפון.02-792837 : תכנית מפורטת בעמי 25 הדרכה 1.12.93 6-7.12.93 7-8.12.93 19-20.12.93 20-21.12.93 20-21.12.93 21.12.93 23.12.93 27.12.93 29.12.93 29.12.93 29-30.12.93 31.12.93 סגל בכיר הנחיה בין אישית א ,ב סדנא לפיתוח תכניות משמעותיות לנוער מועדוני תרבות לנוער מנהלים חדשים השתלמות רכזי ארץ מורשת הנחיית קבוצות חברותא ב כנס עובדים ארצי סדנא לפיתוח תכניות משמעותיות לנוער התחנכות יוצרת כנס מחוזות מרכז ,ירושלים הנחיה בין אישית א ,ב מועדוני תרבות לנוער קורס תרבות הנחיית קבוצות התכנית 17:00התכנסות וכיבוד קל. 17:30דברי פתיחה :ד״ר ירדנה הרפז ,מנהלת העמותה לקידום החינוך הקהילתי. ״יחדיו״ — מקהלה משלבת דורות ,בית הספר הקהילתי ״מגן״ ,תל־אביב .דברים לזכרה של דייר יעל פוזנר — מר אליעזר שמואלי. 18:30״יחסי הגומלין בין הקהילה לבין תכנון מבני חינוך״: תיאוריה ,כיוונים לעתיד ודוגמאות מבתי ספר. פרופסור ארזה צ׳רצ׳מן, הפקולטה לארכיטקטורה, הטכניון .ד״ר גדעון בן־דרור, סמנכ״ל בכיר לפיתוח ,משרד החינוך והתרבות .גב׳ בטי פוליטי ,מנהלת פרוייקטים, המכון לפיתוח מבני חינוך. מנחה :ד״ר אריה הכט ,מנהל המכון למבני חינוך ורווחה. 20:30פיזור. למתנ״ס ערד דרוש/ה מנחה נוער ארצי המעוניינים בתפקיד בעל אתגר חברתי וחינוכי מוזמנים להציע את מועמדותם לתפקיד יש לפנות בנתב בצירוף קורות חיים ,מנתב המלצה, העתק ב.א .ופירוט הנסיון אל: מיקי פרידמן ,מנהל נוח אדם, קניון ירושלים ,מלחה ,ירושלים ,מלחה, ירושלים 91314 עד .23.12.93 משרד החינוך והתרבות גף לתרבות ואמנות בשכונות החלה ההרשמה לקורס מרכזי תיאטרון קהילתי מחזור ה , בהנהלת יוסי אלפי מתאים לעובדים קהילתיים ,מנהלי מתנ״סים ,רכזי תרבות ,עובדי נוער וחינוך ,תיאטרון ואמנויות ,תושבי שכונות ועיירות פיתוח. למתקבלים יוענקו מילגות לימודים לפרטים נוספים לפנות ללבנה ,בטלפון 03-5249585 במחנים קריח שמונה השתתפותנו בצערך על פטירת אמך ז״ל רכז/ת מד׳׳צים ך כרכות { ^ואיחולים^ דרישות התפקיד: • השכלה אקדמאית מלאה. • נסיון של שלוש שנים לפחות בעבודה עם נועו. • נסיין נהדונת עונדים. • יכולת ארגון וניהול נקנה מידה אוצי. • נכונות לעבודה בשעות הלא שגרתיות. מכללת קהל קהל -עמותה ישראלית לתיאטרון קהילתי לסמי מלול יו״ר 1עדח כוח אדם דרוש/ה ניסיון בחינוך בלתי פורמלי ניסיון בהדרכת נוער יכולת ארגונית גמישות בשעות העבודה העבודה במשרה מלאה. למילוי שאלון נא לפנות למזכירות המתנ״ס או ליעקב בן סימון באגף הנוער. טלפונים: 057-958283 958588 957747 ליום הולדתם חודש דצמבר כוכי קדמני ,החברה ירושלים כבי שפס ,מת״ס מירי שטיין ,החברה ירושלים גילה פליישר ,מחוז הדרום דליה ברון ,החברה ירושלים אילנה שלום ,כפר אתא רחל מזרחי אדם ,מת״ס הודא חיר ,ירכא אילנה לוי ,החברה הירושלמית עלית אלמז ,החברה ירושלים לזלי יחזקאל ,אליכין מאיר יבגי ,קרית שמונה דני אילני ,מת״ס פיליפ יקר ,פאני קפלן אשר לוי ,מת״ס יחיאל לוי ,תלפיות מזרח רפי מנשה ,החברה הירושלמית בני שלו ,מת״ס עזרא חכם ,מחוז הצפון אבנר כהן ,טירת הכרמל אבשלום כהן ,שטרן ששון בן עמרם ,קרית מנחם מיכאל בן אבי ,פיליפ לאון רמי עגיב ,רכסים אריה ללוש ,אשדוד ג גבי וקסלר ,מינהלת רחביה גיל רשף ,קרית עקרון איתן אור נוי ,מתא״ן למכירה מתנ״ס בקעת הירדן מציע למכירה .1מערכת שחמט במחיר 3500.-ש״ח .2מערכת שש־בש במחיר 2000 -ש״ח שתי המערכות מיועדות להעמדה בחוץ )גובה הכלי• 70ס״מ(, למשחקים ברחוב ,בגן ציבורי וכדי. מצב מצוין המחירים הינם כמחצית מעלות מערכות חדשות. נא לפנות למתנ״ס בקעת הירדן טלפון02-941255, 941410 : שו7ס0 חדשון החברה למתנ״סים מרכזים קהילתיים בישראל בע׳׳נז ע1רבת :אלישבע מאי המערבת: ו ר ד לי-!1ירושלמי .ירון ס1קול1ב המען :קתן ׳תשלים .סלחה ירושלים 91314 טלפון02-793532 : לשמעו! חזות מנהל מתנ״ס יבנה השחחפותנו באבלך על פטירח אחיך ז״ל יוסי מ ב ר ש ת ! .אביק זהבי. , פקס02-793668 : עיצוב ,סדר ועימוד: סטודיו אפרח02-522145 , דפוס: ניתזלם שסט• .תשלים
© Copyright 2024