מחקר הערכה זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות והשתלבותם בעבודה
מחקר הערכה זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות והשתלבותם בעבודה אדוה גפן ,יעל שביט שוטלנד "צרכנים נותני שירות" ,יוזמה דרך הלב מכון צפנת למחקר ,ייעוץ ופיתוח ארגוני בהזמנת תב"ת -ג'וינט ישראל ואגף השיקום ,משרד הבריאות. רקע ורציונאל תכנית "צרכנים נותני שירות" מקדמת העסקה של מתמודדים עם מגבלה או תיוג נפשיים כאנשי צוות במערך השיקום על בסיס ההנחה כי הם בעלי ידע ייחודי המספק ערך מוסף למסגרות השיקום .בכך ,שואפת התכנית לפתח ולמקצע את תפקיד הצרכן נותן השירות. מטרות המחקר לבחון ולהעריך את מידת השתלבותם והצלחתם של צרכנים נותני שירות (צנ"שים) בעבודתם. לברר את מרכיבי הזהות המקצועית של הצנ"שים ולהעריך את תרומת התכנית בגיבוש זהות זו. שיטות המחקר נערכו ראיונות עומק עם: 40צנ"שים המקבלים שירות בתכנית. 28מעסיקים של צנ"שים. הועברו שאלונים לרכזות הליווי של אותם צנ"שים.כלי המחקר פותחו בלעדית עבור מחקר הערכה זה ,ונבנו לאחר מחקר מקדים שכלל: • 12ראיונות עם בעלי תפקיד הנוגעים לתוכנית, • עריכת קבוצת מיקוד שכללה צנ"שים ואנשי מקצוע • דיון קבוצתי במפגש עם רכזות התוכנית. בנוסף ,פותחו שאלונים למעסיקים ולרכזות הליווי. השאלונים העיקריים הנוגעים לצנ"שים הם: • • • • שאלון לגבי המניעים להיות צנ"ש. שאלון לגבי הליווי בתוכנית והתרומה שלו להשתלבות בעבודה. שאלון בנושא החשיפה במקום העבודה. שאלון בנושא זהות מקצועית. • נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים .השילוב של שתי שיטות מחקר וניתוח הנתונים באופן כמותי ואיכותני אפשרו להקיף את הסוגיות הנחקרות משתי פרספקטיבות משלימות. גם תמונה חזותית של כמות וגם איסוף תמות מרכזיות. ממצאים זהות מקצועית -האם קיימת? מנקודת מבטם של צנ"שים ושל מעסיקים. זהות מקצועית נבדקה דרך שאלות בדבר: • כיצד הצנ"ש מגדיר את עצמו. • מה המקום של החשיפה עבורו. • המוטיבציה לעבוד כצנ"ש ,תפיסתו את ייחוד תפקידו במערך השיקום • רצון להתמקצע. שאלות דומות נשאלו גם המעסיקים. זהות מקצועית תפיסתם של הצנ"שים ושל המעסיקים ביחס לזהות מקצועית צנ"שית הינה אמביוולנטית ומורכבת. "באיזו מידה אתה מגדיר עצמך כצנ"ש?" בסולם דירוג של בין ,1-5התקבלו תוצאות המבטאות פערים גדולים בין הנשאלים: 50%ענו –במידה רבה ורבה מאוד 35% ,ענו "כלל לא" [.]SD=1.6, M=2.9 המעסיקים התפלגו גם הם 54% :טענו כי אין זהות צנ"שית – יש ערך מוסף אך אין זהות 33% .טענו שיש או אולי יש זהות ייחודית. חשיפה יחס הצנ"שים -רובם הגדול של הצנ"שים חשפו את היותם מתמודדים וציינו כי החשיפה שיפרה את ביצועיהם ומשמשת להם ככלי עבודה שיקומי. • מול לקוחותיהם" :יש יכולת להביא -נושאים שהם לא מעלים בפני הצוות הרגיל", "ב 90%מהמקרים ההערכה אליי גדלה" • מול צוות.." :באחת הישיבות דיברו על הדיירים בצורה לא מכובדת ,קמתי ואמרתי את דעתי והם לקחו את זה לתשומת ליבם" הנשאלים תמכו באמירה שניתן להשתמש בידע מניסיון גם במידה ואינך חשוף. יחס המעסיקים -חלקם ראו בחשיפה חשיבות ותרומה למסגרת ,שינוי שפה ,תורם לצנ"ש ,מונע את נזקי ההסתרה .חלקם ראו סכנה לצנ"ש ,מדגיש סטיגמה .חוסר חשיבות לחשיפה ואמונה בייחוד גם ללא החשיפה. ממצאים -המשך מוטיבציה לעבודה כצנ"ש ואמונה בייחוד התפקיד . הנשאלים הצנ"שים מעריכים כי למרות האתגרים התמידיים הם מצליחים לסייע למתמודדים ,להוות להם מודל ולהשפיע על הצוות העובד עימם במסגרות השיקום .היגדים המתייחסים לייחוד התפקיד: "צנ"ש מביא תרומה ייחודית למערך השיקום" ((M=4.5, SD= 0.6 "אני רואה בעבודתי שליחות" ()MD=4.3, SD=0.7 עמדתם של המעסיקים מסויגת יותר – מציינים קשיים מיוחדים הכרוכים בהעסקה לצד ההכרה בתרומתם. ממצאים -המשך ליווי מקצועי ייחודי לצנ"ש ע"י התוכנית הליווי שהצנ"שים מקבלים בתוכנית הוא קריטי להצלחתם הן בעיני הצנ"שים עצמם והן בעיני המעסיקים. • הצנ"שים ראו בליווי הפרטני גורם משמעותי ומרכזי בהצלחתם כעובדים (.)M=4.6, SD= 0.6 • מעסיקים מציינים שהצנ"שים חייבים לקבל עטיפה של ליווי חיצוני והדרכה מתוגברת מעובדים מקצועיים שתהיה מסודרת וצמודה. כמו כן מעסיקים ציינו כי יש לשכלל את הליווי הניתן למעסיקים מתוך ההנחה כי ליווי זה הוא קריטי להצלחת הצנ"ש בתפקידו. דיון זהות מקצועית על פי רוג'רס וסקוט (Rodgers & Scott, 2008), הזהות המקצועית מתפתחת והיא מושפעת מהסביבה ...הזהות המקצועית מתעצבת בתוך יחסי גומלין של איש המקצוע עם עצמו ועם הסביבה החברתית- תרבותית והמקצועית שלו. יחסם של הצנ"שים אל זהותם מושפע באופן מובהק מיחסה של החברה הישראלית ככלל כלפי ציבור זה . לפיכך ,ניתן לשער כי ככל שהמתמודדים יזכו להכרה ולקבלה חברתית משמעותיות יותר ,כך יקל עליהם לבטא זהות זו" .ביני לבין עצמי אני צנ"שית, לאחרים אני מדריכה שיקומית". במודל של גולדברג ושות' ( )2014נחקרה התפתחות מקצועית של סטודנטים מתמודדים לעבודה סוציאלית ,דרך מודל זה ניתן להבין את הפערים בתפיסת הצנ"שים את זהותם: המודל מתאר רצף בתהליך המעבר ממטופל למטפל מטופל. • הנחת "האני המטופל" בצד והתקרבות לעולם השיקום. • השאלה" :אני יכול להיות גם וגם?" מתחילה לעלות. • ההבנה שניתן להיות גם וגם. • לקיחת תפקיד של גם וגם. צרכנים נותני שירות אינם נמצאים ברמת גיבוש זהות אחידה. תהליך הגיבוש הינו מורכב ודינאמי .מצד אחד רוצה הצנ"ש לשים את המחלה בצד ומצד שני בא לעבוד בתפקיד בו מצופה ממנו לעיתים להשתמש במחלה ובהתמודדות האישית שלו. שלבי תהליך גיבוש זהות חדשה (על פי המודל) אצל צנ"ש: • • • • האדם שם את היותו מתמודד בצד ,הוא מנסה להיות איש שיקום, להשתלב בצוות ולא לזהות עצמו כחולה. בהמשך עולה השאלה וההתלבטות במידת ייתכנות הרעיון ,האם אני יכול להיות גם וגם? השלב הבא הצנ"ש מקבל את יכולתו להשתמש בשני החלקים בחייו. מתחיל לעשות אינטגרציה בין החלקים. צנ"שים שונים נמצאים בשלבים שונים בתהליך ,יש חשיבות למתן לגיטימציה לכל שלב ושלב ולהכיר ביכולת לעשות את תפקידי השיקום באופן מצוין בכל אחד מהשלבים. כעמית מומחה ,הכרה בגוף ידע חדש במערך השיקום והטיפול ,יש צורך להיות בשלבים המתקדמים יותר בתהליך שצוין. תהליך בניית זהות מקצועית של צרכן נותן שירות : • • • • • תהליך של רכישת מיומנויות מקצועיות של איש שיקום. לימוד והטמעת כלים ליישום הידע הייחודי ה"צנ"שי". מתן מקום למגוון הערכים ,התכונות והאמונות של האדם כפי שתופס את עצמו. מרחב חשיבה והתייחסות לדילמות וקונפליקטים ייחודיים ,התמודדות עם סוגיות חשיפה ,הזדהות, גבולות ועוד. בניית זהות מקצועית צנ"שית הינה בנייה אישית ייחודית הדורשת ליווי אישי המאפשר שיח על כל הסוגיות והמקומות בהם האדם נמצא לאורך תהליך זה. לפרטים נוספים : טלפונים במשרד הראשי של תוכנית "צרכנים נותני שירות" : טל09-7656475 : . פקס 09-7663108 : דוא"ל yozma-07@smile.net.il : בפייסבוק חפשו " :צרכנים נותני שירות – הדף הרשמי" https://www.facebook.com/consumers.providers **כל הזכויות שמורות ליוזמה-דרך הלב (פרויקטים קהילתיים)
© Copyright 2024