׳׳למתנ׳׳ס יתרונות עצומים שהחינוך הפורמלי יבול להנות מהם״
;•:•:•:•:•:•:•:•:־•:ז••: ןןדשון החנוה !!למתנ״סים מרכזים קר«ילת ם ב י ש ר א ל ב ע״ם ״ ס י 11 פרופ׳ יוסף באשי ,המדען הראשי של משרד התינוך והתרבות: ׳׳למתנ׳׳ס יתרונות עצומים שהחינוך הפורמלי יבול להנות מהם״ דברים שנאמרו ביום עיון שנעיד בירושלים קשור לתכניות ספציפיות״ ,הדגיש פרופ' באשי. פרופ׳ משה כספי קרא ליצור מזיגה בין החינוך הפורמלי -הקישח ,בעל הפעולות המודעות והרצוניות ,לבין החינוך הבלתי פורמלי -שהוא רך ,גמיש ורגיש. "לאחרונה אנו עדים לתופעה שתחומים רבים שאינם חינוך פורמלי על פי חוק ,עוב רים -ביוזמת הרשות המקומית -לאח ריות המתני׳ם״ ,אמר דיר דב גולדברגר" .מצב זה הביא לכך ,שעל המתנ׳סים מוטלות יותר ויותר משימות ,שבעבר היו מחוץ לתחומי פעולתם ,וכך הגיעו לעסוק גם בתחומי הלמידה .הוכח ,שגוף שאינו בתוך בית הספר יכול ללמד בשיטות בלתי שגרתיות ,עם מורים בלתי שגרתיים ויש לו אתוזי הצלחה גבוהים .תלק מההתמודדות הלא שגרתית כוללת התמודדות עם שבלונות ועם תכניות לימודים ,שאין יותר צורך בהן׳. יום עיון בנושא "בתי ספד ומתנ״סים לקראת שיתוף פעולה בתחום החינוד׳ התקיים ב־ 25.5.92במכון ואן ליד בירושלים, ובו קראו המשתתפים לשבירת המחיצות בין החינוך הפורמלי לחינוך הלא פורמלי. המשתתפים ,ביניהם :דיר אליעזר מרכוס ירד המזכירות הפדגוגית :פרופ׳ יוסףבאשי -המדען הראשי של משרד החינוך, פרופ׳ משה כספי מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים ,ריר דב גולדברגר -מנכ׳׳ל החברה למתנ״סים ואנשי חינוך רבים מהמשרד ומהחברה ,דנו בחיזוק הקשר בין בתי הספר והמתנ״סים בתחום הלמידה. עד לשנים האחרונות נתשב תחום ^ ^ ל מ י ד ה כשייך באופן מוחלט למערכת החי־ ^ ו ך הפורמלית .הצרכים בשטח הביאו להקמתם של מרכזי החחנכות ויצירה רבים ומגוונים במתנ״סים והיום כבר ברור לכל ,כי המתרים מתמודדים עם אתגרי אמת חינר כייס .לכן ,חיוני שיתוף פעולה הדוק ופורה בין המערכת הפורמלית למערכת הלא פורמלית. דיר אליעזר מרכוס ,יריר המזכירות הפדגו גית במשרד החינוך והתרבות ,הדגיש כי הפלורליזם והאוטונומיה של המתנ׳׳סים הביאו לפריצות דרך בתחום החינוך .״מערכת במרכז הלמידה קרית הצעירים ברמת השרון ,לומדים לשון ,מתמטיקה ואנגלית חכמה מעודדת פריצות דרך מסוג זה" ,אמר ד׳ר מרכוס ,והתכוון למערכת החינוך בכללותה. פרופ׳ באשי חבר על אובדן מעמדו של בית הספר ,עובדה שהצמיחה מסגרות אלט רנטיביות שונות ,בלתי מוגדרות ,כדוגמת מתנ״סים פנויים לניהול בעקבות המעבר לנוהג שתחלופת מנהלים תיעשה אחת לשנה ,בחודשי הקיץ, ובעקבות פתיתת מתנ״סים חדשים, להלן רשימת המתנ״סים הפנויים לניהול: קרית שמונה כרמיאל אריאל תל־מונד ירוחם )מתרס שחוזר למערכת( יקנעם נשר אור יהודה טבריה בית שמש מתנ״סים חדשים אלקנה שער הנגב ירקא סחנין שיבלי מנהלים המחפשים אתגר ושינוי ,ורכזים בכירים במערכת מוזמנים לפנות אל יעקב לוין ,מנהל כח אדם ,טלפון02-259048 : ו מרכזי ההתחנכות והיצירה .מסגרות אלו הוכיחו עצמן כמצליחות משום שהן משוחר־ רות מתכניות נוקשות .״למתנ״ס יתרון עצום על פני בית הספר ,בהיותו מסגרת אוטונו מית ,עצמאית ובדרגת חופש שאינה קיימת בבית הספר .למתנ״ס אין אילוצים ,והוא אינו אשר לד ,מי שאחראי מטעם החברה למתנ״סים על תחום ההתחנכות והלמידה, סקר את ההתפתחות שנעשתה בתחום זה. )דבריו מובאים בעמוד הבא(. הוצגו שלושה פרוייקטים הקשורים למרכזי למידה :במתנ״ס בית דגן ונוה ישראל ופרוייקט מדע וטכנולוגיה המנוהל על ידי ג׳ורג׳ חשביה ,בשמונה מתנ׳׳סים. את יום העיון הנתה מיישי שחיבר ,מנהל אגף משאבי אנוש בחברה למתנ״סים. בעניין זה התקיימה בחודש האחרון פגישה בה נכתו יעקב הדני ,מנהל מכללת ליפשיץ וחבר דירקטוריון בחברה ,דפי שינייק ,מנהל מכללת דוד ילין ,ד״׳ד תמי רפפורט ורות סוצ׳י מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, דיר דב גולדבדגד ,מנכ״ל החברה ומיישי שדייבר ,מנהל אגף משאבי אנוש. סוכם על קיום סדרת פגישות לתיאום העבודה המשותפת ומציאת דרכים לשילוב הבוגרים בהכשרה מעשית ב״יער ירושלים". המתגייסים נערכים לביצוע השאלת ספדי האמוד בחודש נובמבר ו99ו מינה שר החינוך והתרבות ועדת מומחים בראשות מנכ״ל התברה למתנ״סים ,דיר דב גולדברגר ,שנת בקשה להציע לשר דרכים ושיטות להוזיל ולחסוך בצורה משמעותית את ההוצאה המשפחתית לרכישת ספרי אמוד לתלמידים בישראל .מסקנות הוועדה הוגשו לשר החינוך בחודש ינואר ש.ז .והוא אימץ אותם במלואן והורה להיערך מיידית להפעלתן. ביצוע ההמלצות ויישומן הוטל על מנכ׳׳ל החברה למתנ״סים ,דיר דב גולדברגר ועל מנהל פרוייקטים חינוכיים וכלכליים בחברה, מר דן האס. במסיבת עתונאים שהתקיימה ב׳׳בית סוקולוב" בתל־אביב ,ביום ,26.5.1992בהש־ תתפות השר ומנכ׳׳ל התברה למתנ׳סים, נמסר כי למעלה מ־ 30רשויות מקומיות ,בתי ספר ומתנ׳סים כבר הודיעו לחברה על החלטתם להפעיל את שיטת השאלת הספ־ רים באורח מיידי ,ורשויות מקומיות ובתי ספר נוספים מגלים ענין בפרוייקט .בין הישר בים הראשונים שהצטרפו לשיטת ההשאלה בולטים ערי פיתוח ואזורים חלשים ורובם נוטים לשתף את המתנ״סים בביצוע עבודת ההשאלה. במקביל לפעילות זו תפרסם החברה בשבועות הקרובים תוברת הדרכה לביצוע ההשאלה .כמו כן ,הוחלט על מיחשוב מערכת השאלח ספרי הלימוד במדינה. אושדו עוד שלושה מתנ״סים חדשים דירקטוריון החברה למתנ׳סים אישר, בישיבתו האחרונה ,פתיחת שלושה מתנ״סים חדשים :חבל יבנה ,עמק לוד וגבעת זאב,זאת בנוסף ל־2ו המתנ׳׳סים החדשים ,שאושרו לפתיחה כבר לפני חודשים אחדים. קידום החינוך הבלתי פורמא פניות רבות מגיעות ממכללות לחינוך אל החברה למתנ׳׳סים על מנת לפתת יחדיו תכניות לימודים אקדמיות בחינוך הבלתי פורמלי ולמצוא מקומות להכשרה מעשית של בוגדי המכללות. תש1״ב יחי 1992 הפינוער ש ל המתנ״סים 17-20.8.92 בחוף דוגית בשיתוף עם מינהל חברה ונוער במשרד התיווך והתרבות. מחנה הכנה לרכזי נוער יתקיים ב־.6.92וו0-ו בחוף דוגית. פתיחת המתני׳סים החדשים -במגזר היהודי והערבי -באה לאחר הקפאה של שנים ,ובעקבוח סיוע מיוחד ממשרד החינוך והתרבות. כתובת: החברה למתנ״ס ים בנין ארלדן ,הנביאים 31 95103 י ר ו ש ל י ם י ר ו ש ל י ם Y E R O U S H A L A Y I M ש ו ל ם — .ק.ק אישור מס׳ 1339 במתנ״סים 183 מרכזי הלמידה במתל׳ס באר יעקב משלבים את האסירים בקהילה תרומת המתנ״סים לקידום תלמידים בבתי״ה מאת אשר לוי מרכז תורות גהברה הישראלית עדיין מהווה ההשכלה תנאי יאשון במעלה למוביליזציה חברתית. האמונה של שכבות רחבות באוכלוסייה, בעיקר ב׳׳יישובי טיפוח" ,ביכולתן לשלוט בגורלן ,היא תנאי להתערות מהירה של בניהן בחברה השלמה עם ערכיה ,והתבססות בה כיסודות מועילים לחברה ולאושרם הפרטי כאחד. בבדיקת מצב ההישגים הלימודיים של התלמידים ,בשכונות וביישובים שונים בהם פועלים מתנ״סים ,אנו מגלים שרמת ההיש גים הלימודיים מצויה בפיגור רב מהממוצע במחנה ,ודאי מרמת ההצטיינות .הפיגור הלי מודי מקיף את כל שכבות הגיל ומעמיק משנה לשנה ,אך הוא מושך תשומת לב ,רק במעבר להתמודדות עם ילדים מחוץ ליישוב או לשכונה .אז מופיעה תופעת הנשירה .אחוזי הנשירה גדלים במעלה הגילים והכיתות. .ןיימת גם חופעה נרחבת של נשירה סמויה; התלמידים נושרים מכיתות רגילות למסגרות ייתודיות ,הדורשות תגבור מיותד ,ולאתר מכן לבתי־ספר ברמות נמוכות יותר .כך קורה, שהנתונים המבטאים את מצב נשירת התל מידים ממוסדות חינוך באופן כללי ,אינם מלמדים דבר .התופעה חלה אף אצל תלמי־ דים שהוגדרו ״בעלי יכולת לימודית טובה" בעבר ,עת היו מצויים בסביבתם הקרובה, בכל מקרה אין הכוונה לילדים הנזקקים למסגרת תינוכית מיוחדת. לתופעת הפיגור בהישגים הלימודיים יש השלכות וקשיים נוספים; הילדים אינם אוה בים את בית־הספר ,העומד כעדות חיה לכש־ לונם האישי .רוב הילדים אינם משתלבים בחיי ביח־הספר ,שלאחר שעות הלימודים, בעיקר אם ביח־הספר מצוי הרחק ממקום מגוריהם .נוצר מגע חברתי מצומצם בין שתי אוכלוסיות התלמידים) .ההתייחסות כאן היא כמובן לתלמידי חטיבות הביניים המצויים בתכנית הרפורמה(. מתגבשת תפיסת ניכור ועמדות שליליות של הילדים ,ואף של הוריהם כלפי בית־הספר ולימודים בכלל ,המלווה אותם אחר כך לאורך כל חייהם) .לאחרונה מסתמן שיפור מה בנושא זה ,קמו התארגנויות במקומות אחדים ,של בתי־ספר והורים הנוטלים על עצמם אתריות בחינוך ילדיהם ,אך אין זה עדיין מהפך מלא(. מתרחש תהליך השלמה של הילדים והו־ ריהם עם הפיגור הלימודי ,ומתפתת תוסר אמון ביכולתם לשנות את מצבם .כך נוצרת תרבות שלמה של פאסיביות וציפייה לפתרון בעיות ע״י מוסדות השלטון ,בסגנון ה״מגיע ליי. הילדים מאבדים את היכולת להגדיר ולמקד את קשייהם .תגובותיהם הופכות עצבניות ואלימות ,ומחייבות לפתע התער־ בות שלטונית מסוג אחר. בשנת 989-90ו היה ידוע על 50מרכזי למידה במתרסים ,שבהם השתתפו כ־7,500 תלמידים ,בהשקעה של 2מיליון ו־ 700אלף ש״ח. בתתילת 1992ידוע על כ־ 70מרכזי למידה, בהם לומדים כ־ 9,000תלמידים ,בהוצאה כספית של 4מיליון ש״ת. פתרונות אפשריים באופן מפתיע פיתחו מתריסים רבים מאוד 2 סיוון תשנ״ב ,יוני 1992 תכניות למידה ,כמענה לבעיות שהוזכרו לעיל .התכניות צמחו מהשדה ,וכל מתרס מצא את הדרך המחאימה לו .בהתחשב באוכ־ לוסייתו ,משאביו הכספיים ,כח האדם שלו, מידת הערנות של מנהיגות המתרס והיישוב. לכן ,הפתרונות שונים לחלוטין ממתנ״ס למת רס. מסתבר שישנן מספר גקודות המופיעות בכל שלל הפתרונות המגוונים. .1מרכזי הלמידה מצליחים במקומות בהם אין הם תופסים עצמם כאלטרנטיבה לבתי־הספר ,אלא כמשלימים ,מסייעים ומסתייעים עיי מערכת התינוך הפורמאלית. .2רבים מהמתל׳סים התקשרו למערכות אקדמיות באופן עצמאי ,והם נעזרים בכוחות מקצועיים מהשורה הראשונה המכינים למת־ נ״סים תכניות ייחודיות. .3גם הרוות למתרס הוא חד משמעי וחוזר בכל המתרסים בהם מופעלות תכניות למידה; המתרס מוצף בבני נוער ,מיד כשהוא נוגע בלמידה .אין הוא עוסק יותר בחיפוש דרכי שיווק של התכנית ,הנערים באים מרצונם וכמעט שאינם נושרים במהלך השנה. יתרונות המתנ״ס בבואו לעסוק בנושא הלמידה א .הפיגור הלימודי הוא תוצאה של מכלול מורכב של בעיות .המתנ׳ס ערוך למתן תשר בות כוללניות ,המשתפות את בית־הספר ,אך גם את המשפחות ,הקהילה והסביבה החברתית. ב .הקשר של המתריס עם בית־הספר מאפשר התמודדות עם דעות קדומות של מורים ,ילדים אחרים ואף של הילד עצמו והוריו. ג ניתוק תוויית הלמידה מהשגיות ולחץ. פתיחת האפשרות של למידה והתעסקות אינטלקטואלית מתוך הנאה. ד .יציאה מתוך תפיסה ,השמה את הפרט במרכז הכובד ,מאפשרת למתנ״ס לעבוד עם כל ילד ,מנקודת ההתתלה שלו ברגע נתון. ה .עיקר העבודה נעשית ע״י הקניית כלים בסיסיים ללמידה עצמאית ,חשיבה ביקור תית ,פיתוח מערכת מושגית וערכית מורכבת וברורה יותר לילד לגבי עצמו וסביבתו) .המת רס אינו משועבד לתכנית לימודים אותה עליו להספיק(. ו .המתרס הוא הגוף ליצירת אווירה קהיל תית )הפעלת ועדי הורים ,פעילים ומנהיגים ביישוב ,בעת דיון על חשיבות ,סדרי עדיפויות ומאבק על משאבים( לעידוד נושא הלמידה ביישוב. ז .המתל׳ס יכול לספק תוספת העשרתית וחברתית ללמידה ,המהווה פיתוי נוסף לנער, ותורמת להשתלבותו החברתית בקבוצה ובקהילה. ח .הגמישות של המתריס מאפשרת לו שימוש בתכניות ומתודות למידה תדשניות, ואף פיתוח תכניות עצמאיות כאלה ,על פי הצרכים המקומיים הייחודיים. החברה למתנ״סים החליטה להחייחס לנושא מרכזי הלמידה ולרדת לעומקו של עניין .הכוונה היא להגיע בסופו של תהליך התשיבה למספר מודלים מומלצים שהתבדה תוכל לספק סיוע והדרכה למתנ״סים בהפעלתם. תחושת אי הנוחות // התחלפה עד מהרה בתקשורת טבעית ורגילה בין בני אדם ״ שילוב האסיר בחיי הקהילה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית י ז במתנ״ס באר־יעקב חשבו אחרת... באחד מביקוריה של תלמה סגל מהחברה למתל׳סים ,התפתחה במתנ׳ס באר יעקב שיחה מעניינת בינה לבין רכזת מועצת הנוער במתל׳ס -דורית בן סעיד ,סטודנטית ב׳׳תכ־ נית שוורץ״ במסלול מנהלים ,אשר הכשרתה המעשית נעשית במתנ״ס כמקימה וכמנחה של מועצת הנוער היישובית .השיתה התפתחה בכיוונים של שילוב מקום עבודתה הנוסף -כלא מעשיהו )בו היא מועסקת כקצינת חינוך( -עם עבודתה במתנ׳׳ס. מודל זה של ניצול הסביבה החיצונית של המתרס לטובת הקהילה והמתנ״ס -מוזכר לאורך כל הדרך בתכנית הלימודים וההדרכה. כבר למחרת נעשה הקישור בין הנהלת המתל׳ס והנהלת הכלא ובפגישה שנערכה בכלא החל להתגבש רעיון של שילוב אסירים בעבודות שונות במתל׳ס במסגרת "פרויקט למען הקהילה" ,בו ימצאו את עצמם האסי רים ,אולי לראשונה בחייהם ,כמי שתורמים ועוזרים ,מתנדבים ומשקמים ,ולא רק כמי שנתמכים ומכבידים על החברה. כשהרעיון תפש תאוצה והחל שלב התכ נון ,עלו השאלות :אלו עבודות ייעשו? מה ישפצו? כיצד נארח? -החלה להסתמן תחושת אי נוחות במתנ״ס וחדרי המתנ״ס התמלאו בצוות מ ת ל ה ^ אך חושש. האם הם מסוכנים? על אילו עברות הם נשפטו? כיצד נתקשר איתם? עד כמה מותר יהיה להתקרב? מנהל-ו!מ»ןנ״ס שלומי דוד כינס מיד את כל צוותו לישיבה בה הורגעו הרוחות ,והדגיש כי מדובר באנשים רגילים, אשר עברו עבירות וזוהי האפשרות שלנו - כמוסד המהווה סוכן שינוי בקהילה -לתת להם את ההזדמנות לעבור "חוויה מתקנת" באמצעות תרומה למען הקהילה ,המתנ״ס והיישוב כולו. ואכן ,כעבור שבוע הגיעו למתנ״ס עשרה בחורים נמרצים מוכנים לקראת המשימה: שבועיים מרוכזים ומאומצים של עבודוח פיסיות קשות :שיפוץ ,צביעה ,סלילת שבי לים ,שיקום הגינה ,טיפוח החצרות ,ניקיון יסודי לקראת הפסח ובעצם ...כל מה שביקשה הנהלת המתנ״ס. במהלך השבועיים נוצרו יחסים נפלאים בין הצוות ,אוכלוסייח המבקרים במתנ״ס והאסירים. פתאום ,מעבר למסגרות ולחומות התנ־ הלה תקשורת טבעית רגילה בין בני אדם המוטרדים בחיי היום־יום. אפילו ילדי הקייטנה שהתקיימה במתנ״ס התרגלו לכל אותם עובדים חביבים המברכים את הילדים כל בוקר בברכת "בוקר טוב ילדים״ .ארוחות הצהריים החמות שהוגשו מדי יום על־ידי המתנ׳׳ס ,ההתעניינוח האמי־ תית של הצוות בשלומם של האסירים -רק עודדו אצל כולם את התחושה שמשהו בסט ריאוטיפ הקשה נשבר ,נפרצו החומות. הסוהד היחיד שהתלווה לקבוצה - לשמור ולהשגיח בכל אותם ימים -נותר "מובטלי" :הם כל־כך עסוקים בחדוות היצירה והעבודה שאני יכול לנוח״. כל קבוצת האסירים ללא יוצא מן הכלל הביעה תחושת אושר :סוף סוף יש משמעות לקימה בבוקר ,תחושה נפלאה של תרומה ונתינה ,הדשא ,הציפורים ,הקיוסק שמעבר לכביש -כל אלה מחזירים אותנו לתחושח החיים האמיתיים שמעבר לאזיקים ולחומות ,אמרו. בסיום הפרויקט קיבלו האסירים מכתב תודה מהמתנ״ס בו מוקירים ומעריכים את עבודתם הנפלאה .האסירים הביעו רצון עז להמשיך ולהגיע בהתנדבות ככל שיידרש .מדי בוקר הם ממשיכים לשאול את דוריס בכלא ״מתי יזדקק ו לנו שוב ?" ואכן ,שאלה זו אנימפנה לכל הקוראים והעוסקים במלאכה. האם המתנ׳׳ס -כמערכת פתוחה -חייב לנצל את המשאבים הקיימים לרשותו בסביבה האורגנית שלו? פרויקט ייחודי זה רק חיזק בי את התחושה ששיתוף פעולה בין המתנ״ס לכלא הנמצן^ בקירבתו הוא אפשרי ,הכרחי ,מועיל ומתגמ^ את כל הגורמים המעורבים. מחמם את הלב היה לראות את השתל בותם של האסירים במתנ׳ס. מאז הספיק המתנ״ס לארח את קבוצת האסירים עם משפחותיהם בהצגת ילדים שנערכה במתנ״ס במסגרת פרויקט ״המשח קייה" ,ובמהלך חודש יולי מוזמנים ילדי האסי־ רים לשבוע "סרטי ילדים איכותיים" שייערך אף הוא במתנ״ס. אכן ,קישור מעניין בין המתנ״ס ושירות בתי־הסוהר שמתפתח גם באפיקים נוספים -וזוהי רק ההתחלה... פסטיבל הקולנוע לילדים ולנוער נודד למתנ״סים בערים הקטנות פסטיבל סרטי הקולנוע לילדים ונועד שהתקיים בחול המועד פסח בבתי הקולנוע של גן העיר בתל־אביב ,התל לנדוד השבוע בין המתרסים של רשת החברה הארצית למתנ־ "סיס שבערים הקטנות ובישובי הפריפריות. המתכונת דומה לפסטיבל סרטי הילדים המתקיים מזה 15שנה במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין .בארץ מוקרנים עשרה סרטים שכולם זכו בפרסים ראשונים, בהם סרטי אנימציה ,סרטים מצוירים וסרטי עלילה המיועדים לילדים ,נוער ולכל המשפחה. בכל יישוב שאליו יגיע סרטי הפסטיבל יתקיים באותו שבוע יריד המוני ,שיהיו בו מופעי ליצנים ,תחרויות נושאות פרסים ,פגי־ שות עם אנשי קולנוע ושחקנים ועוד. את חגיגת הקולנוע הזו יזמו מפיק הפס־ טיבל ארנון צדוק ודורון ערן בשיתוף עם אנשי החברה למתנ״סים ,חיה רשף ואשר לוי. בשבוע הקרוב יתקיים הירידבמתנ״סשביהוד ובמהלך הקיץ ינדוד הפסטיבל בעשרים ישר בים נוספים ,שהאחרון בהם יתקיים בחודש ספטמבר במחנ״ס עפולה. להלן רשימת המתנ״סים ותאריכי ההקרנות: 23.5-30.5 6.6-13.6 14.6-20.6 21.6-27.6 28.6-4.7 כליל 5.7-18.7 כליל יהוד תצור הגלילית צפת דימונה- ערבה יבנה אור יהודה ראש העין 19.7-25.7 26.7-1.8 2.8-8.8 9.8-15.8 1.8-22.8 23-29.8 6.9-12.9 9.9ו 3.9-ו בית דגן באר יעקב מזכרת בתיה רשת מתנ״סים אשדוד- - קרית גת אילת כפר תבור עפולה ציבור המבקש להצטרף להקרנות מוזמן להתקשר למזכירות המתרסים. ^ mר T T T T T T ••••••• 11 • •• • וםםםם0םםם0נ1 3 במתנ״סים 183 מאת אורי מרכוס מנכ׳׳ל רשת המרכזים הקהילתיים ברמת השרון ועדנה גדרון מרכזת מרכזי הלמידה כשבעים מרכזים קהילתיים בארץ איתרו צרכים של תלמידים במסגרת בתי־הספד, ולצורך מענה עליהם ,הם מפעילים תכניות לאמוד ולפיתוח הפוטנציאל האישי בלמידה. כל מרכז קהילתי יוזם תכנית למידה בדפוס שונה ,בהתאם לצרכי התלמידים ביישובו, למשאבים העומדים לרשותו ,למיומנות צוותו וליחסי הגומלין שלו עם מערכת החינוך הפורמלי. למרכזים הקהילתיים ברמת השרון מספר תכניות למידה המתקיימות במוקדים ובדפר סים שונים: תכניות למידה המיועדות לתלמידי תיכון וחטיבות ביניים במרכז הקהילתי קריית הצעירים הוקם בשנת 1986מרכז למידה ,מיסודו של פרויקט שיקום שכונות .פעילים שהנהיגו את פרויקט ^ויקום שכונות ואת המרכזים הקהילתיים איתרו פערים בקרב תלמידי תטיבות הביניים והתיכון אשר למדו במסגרת תכנית האינטגר־ ציה .הפעילים יזמו את מרכז הלמידה כאמצעי להעלאת ההשגים בלימודים והדי מוי העצמי. מאז הקמתו ומידי שנה למדו במרכז הלמידה 300-200תלמידים ,סה׳׳כ כ־,200ו תלמידי חטיבות ביניים ותיכון. במרכז למידה זה נלמדים שלושת המקצו עות הנדרשים ביותר בקרב התלמידים :מתמ־ טיקה ,אנגלית ולשון ,במתכונת של שיעורי עזר המיועדים לכל מי שרוצה לשפר את השגיו או לעבור הקבצה .התלמידים לומדים פעמיים בשבוע בקבוצות לימוד קטנות, שבכל אתת מהן 3־ 4תלמידים הקרובים ברמת הלימודים. בחופשת הקיץ מתקיימים במרכז למידה זה קורסים אינטנסיביים בהם משחלבים תלמידים הזקוקים לסיוע בהכנה לקראת בחינות המעבר עם פתיתת שנת הלימודים. בדרך כלל ,תלמידים המגיעים לקורסי קיץ לא למדו במסגרת הפרויקט במשך השנה. עם הפסקת התמיכה הכספית של פרויקט שיקום שכונות ולקראת הפסקת תמיכת הקרן של הקהילה ההולנדית ,הגבירה השנה המועצה המקומית את תמיכתה למימון עלות הפעלת מרכז הלמידה. לאור הצלחת מרכז הלמידה ,הוקם בשנה שתלפה מוקד נוסף במתנ׳׳ס אלון ובו לומדים כ־ 50תלמידי תיכון אלון בלבד ובאותה מתכונת. מתרס אלון ,בנוסף להפעלת מוקד לשי עורי עזר ,מקיים גם פעילות משלימה למג־ מות האמנות שבתיכון ,וכן מכינה החושפת בני נוער מחטיבות הביניים לתחומי האמנות. הפעילויות הן :מחול מודרני ,מחול קלאסי, תנועה לתלמידי מגמת התיאטרון ומכינה למחול לתלמידי תטיבות הביניים. בחלק מהפעילויות הנ״ל מועסקים כמדרי כים מורי בית־הספר אשר בחלקם רואים בפעילות זו אפיק ליישום מאוויים מקצועיים ומקור פרנסה נוסף .ואילו למתרס יתרון מתוספת כח אדם מקצועי ברמה גבוהה בשטח האמנות וכן מאפיק לטיפוח יחסי הגומלין עם בית־הספר. כמו כן ,מקיים מתרס אלון קורסים לנוער בכיתות י׳׳ב לקראת מבחנים פסיכוטכניים. תכניות למידה המיועדות לתלמידי בתייספר יסודיים בשנה שעברה הוקם במתנ״ס אלי כהן מוקד לשיעורי עזר לתלמידי בתי־ספר יסר דיים במקצועות עברית וחשבון .נפתתו בו מספר קבוצות לימוד .ילדים רבים יותר הול כים ומגיעים לפרוייקט ,עם החדרת המודעות להורים שקידום ילדיהם למשך לימודיהם בבתי־הספר היסודיים תמנע הידרדרות מתמשכת ,צבירת פערים ותחושת נכשלות, הלימודים בחטיבות סיוון תשנ״ב .יוני 1992 הביניים לקראת והתיכון. מתכונת חדשה וייתודית בארץ ,שהגתה עדנה גדרון ,תתל התודש לפעול במתנ״ס אלי כהן ובה ילמדו תלמידי כיתות גי-ו׳ הבנת הנקרא וחשבון במשולב .השיעורים יתקיימו פעמיים בשבוע ,כל מפגש נמשך 70דקות. המורים הינם תלמידי סמינר בשנת הלימו דים האחרונה. 40%מעלות לימודים אלו ממומנח מקרן המילגוח של אגף הרווחה במועצה המקומית. כך מאפשרת גמישות חפקודם של המרכזים הקהילתיים התייצבות מהירה לפתרון בעיה המקבלת בארץ הדים רבים משום השלכתה על שוויון ההזדמנויות בלימודים ,ההתפת חות האינטלקטואלית ויכולת הלימוד של התלמידים בכל המקצועות. וחדש ומיוחד -מרכז לטיפות פוטנציאל אישי במתנ׳׳ס אלי כהן. המשמעות העיקרית של ההתפתתות הטכנולוגית והשפעתה על היי אדם מתבטאת בשני תחומים עיקריים :הראשון פתיתת אלטרנטיבות בלתי מוגבלות להת־פתתות אישית ,והשני -נתינת כלים לתג בור יכולתו של המוח האנושי. התפתחות זו מציבה אתגר בפני מערכת התינוך הבלתי פורמלית ,לתת לתלמידים סביבת התפתתות עשירה ליצירת אדם שיכוון את עצמו למיצוי הפוטנציאל הגלום בו. עם רכישת 10מחשבים במתנ״ס אלי כהן בתתילת אפריל ,נפתח בו מרכז לטיפוח הפר טנציאל האישי. מטרת המרכז היא לתת בידי הילדים ובני הנוער כלים חשובים לזיהוי חחומי עניין ופעילויות שיכוונו את הילד לבתירת מסלולי למידה מעוררים ומאתגרים ,ובכך יטענו את תהליך ההתפתחות שלו במוטיבציה פנימית, ההכרחית כל כך ללמידה משמעותית .המרכז יכוון את הילד למיצוי הפוטנציאל הטמון בו, תוך רכישת כלים להתמודדות עם עולם של ידע בלתי מוגבל .כלים שילמדו אותו ללמוד, לשאול שאלות ,לקבל התלטות ,למצוא דרך לשלב את הכלים והידע שרכש ,בכל צורך עתידי. גמישות תפקוד• של המרכז • הקהילתי • מאפשרת התייצבות מהירה לפתרון בעיה המקבלת בארץ הדי• דבי• משו• השלכתה על שוויון ההזדמנויות בלימודים , , במתנ״ס קדית הצעירים מתקיימים מאז שנה שעברה לימודי העשרה בקבוצות גדר לות במקצועות תשבון ואנגלית. מתכונת זו יזמה רכזת החוגים גב׳ דליה דגמי ,לצורך העשרה ותיזוק הידע ,במתירים השווים לכל כיס. נדבך נוסף למתכונת זו מוסיפה השנה מנהלת המתרס גב׳ נורית אמיד ,אשר מתחילה במבצע יישוג לתלמידים אשר לא הגיעו למתנ״ס ,בגלל מצוקה כספית או בגין חוסר מודעות של הוריהם לחשיבות השתל־ בותם בפעילויות המתנ׳׳ס .בסיוע קרן המל גות של אגף הרוותה במועצה המקומית ישולבו -למשך שנה -עשרות ילדים במשולב בלימודי העשרה אלו בתשבון ובאנג לית ובחוגי המתנ״ס .אנו משוכנעים שכך יחוזקו הילדים בלימודים ובחיי החברה. לאחר שנה זו ,יידרשו הורי הילדים לממן את השתלבות ילדיהם בפעילויות אלו. ויוזמה נוספת יוצאת לדרך החודש במתנ׳׳ס אלון -סדנא לשיפור תהליכי חשיבה לתלמידי כיתות ה׳־ו׳. מתרס אלון ,בשיתוף מכון"קידום" ,מציע תוג אשר מטרתו לשפר את מיומנויות התשיבה של התלמידים באמצעות תרגילים, חידות ,תשבצים ומבוכים בארבעה תחומים: חשיבה צורנית ,תשיבה מילולית ,תשיבה לוגיח וכמותית. הכלים הנרכשים במהלך החוג משפרים את ההתמודדות עם תהליכי הלמידה בבית־ הספר. תכניות למידה המיועדות לילדי גנים מזה 4שנים מפעילים המרכזים הקהיל־ תייס 9גני יול׳א )יום לימודים ארוך( .מתוך התנסות זו התחלנו לקיים בו בעת מכינה לכיתה א' ,המיועדת לילדי גני תובה העולים לכיתה א׳ המכינה פועלת תוך שיתוף פעולה של משרד החינוך ומחלקת החינוך במועצה המקומית .מטרתה העיקרית של התכנית היא ״ריכוך׳ קשיי המעבר מן הגן אל בית־הספר והיא עוסקת בשלושה חחומי ידע ומיומנות עיקריים: מתמטיקה -הכרת הספרה ,הכמות, חיבור וחיסור. לשון -הכנה לקריאה ולכתיבה. התעמלות -מיומנויות מוטוריות גסות ועדינות. התכנית החלה לפעול במתנ״ס לד אליו מופנים הילדים על ידי הגננות .משנה זו, החלה לפעול במקביל התכנית במתנ״ס קריית הצעירים ,שאליו מגיעים הילדים מתוך יוזמת הוריהם. בשני המוקדים אנו מקיימים שש כיתות בנות 18ילדים כל אתת .התכנית מתמשכת שישה חודשים ומתקיימת תוך למידה,משחק והתנסות. ההורים מסייעים ברוטציה למורות בשי־ עורים ובסיום המכינה משתתפים בארבעה מפגשים המיועדים להם בלבד. סיכום מתוך ההכרה בחשיבות נושא הלמידה במרכזים הקהילתיים ,מוקם מרכז הלמידה בקריית הצעירים במבנה בו פעל בעבר בית־ הספר היסודי עוזיאל .הבניין ופרויקט הלמידה שבו ,משתלבים בקמפוס המרכז הקהילתי .מיקום זה ,בקריית הצעירים ובשאר המתרסים בהם פועלות תכניות למידה ,חשוב ביותר לצורך הכרות רבת פנים בין צווחי המרכזים הקהילחיים לבין המש־ תתפים בתכניותיהם המגוונות ובני משפחותיהם. הכרות זו מאפשרת יישום אוריינטציה כוללנית על פיה פועלים המרכזים הקהיל תיים והמאפשרת את תפקודם כסוכני שינוי הפועלים במגוון יעדים ומישורים משיקים ומשתלבים. מנהלת מרכז הלמידה גבי עדנה גדרון, שהיתה בעבר סגנית מנהלת ביה״ס היסודי נווה מגן ,אשר אתראית על התכניות לשיעורי עזר מבין כלל התכניות שהתארגנו כאן, קיבלה בשנה שתלפה תעודת הצטיינות מחברת המתנ״סים בישראל על הניהול המוצלח מאז הוקם פרויקט הלמידה בקריית הצעירים. מחקיים קשר רציף עם אגף החינוך במועצה המקומית ובפרט עם יועצוח בתי־ הספר ,מרכזי השכבות ומורי התלמידים להתלפת אינפורמציה באשר לבעיות הספצי פיות של כל תלמיד ,חומר הלימוד והתקדמות התלמידים ברמת הלימודים בכיתות האס. המורים נבחרים לאחר מיון ,תוך הקפדה על יכולתם לעבוד עם נוער .מורים אלו, מיעוטם בעלי תעודות הוראה ורובם בעלי תואר אקדמאי או בשנת הלימודים האחרונה, כולם תורמים לאווירה טובה ובלתי פורמלית בלימודים ,תוך העדר לחץ ואיום. כל התכניות האלו במרכזים הקהילתיים ברמת השרון הן פעילויות למידה תרתי משמע כהכנה והשלמה לחינוך הפורמלי,לחד קים ולחלשים ,לבעלי רצון לחשיפה לתחר מים ולבעלי צורך בסגירח פער אישי והזקוקים לקידומם לצורך שוויון הזדמנויות בתינוך .לכל אלו פועלת גם ועדת הנחות, אשר מסייעת עד 40%למתקשים במימון הפעילות. בנוסף להן מתקיימים עשרות חוגים ליל־ דים ולנוער הנושקים לתתום הלמידה כגון: לימוד טבע וארץ"פשוש" ,לימוד שפות ,אולפ נים לעולים ,תהיל׳ה -השכלה למבוגרים ועוד. בקרוב יחולו הלימודים להכשרה מקצר עית בשיתוף "אורט קריירה" בפרויקט ללי מודי מדע שבהנחיית ג׳ורג׳ חשביה ,המתקיים במתרסים אלי כהן והדר ובו לומדים כ־150 ילדים פיסיקה ,כימיה ,ביולוגיה ואקולוגיה. במתנ״סים 183 סיוון תשנ״ב ,יוני 1992 •רות מאת ד׳ר משה ארי פעילות פואטית ומפלגתית אינה עבירה על החוק .הדמוקרטיה בנויה על מפלגות וסי עות ואין כמובן פסול בחברות במפלגה פוא טית וברצון להיבחר מטעמה. קשרינו עם ראשי רשויות מקומיות וחברי הנהלות מנבאים על המאבק הצפוי בין המפל גות ,ההתרוצצויות וההתקשרויות ,המתחים והמתיחויות ,שחלקן כבר חווינו בבחירות הפנימיות בסניפים ובמרכזי המפלגות ,לגי בוש רשימת מועמדיהם לכנסת. הבחירות לכנסת ה־ 13בעיצומן הן רק חימום ,מעין "משחק מוקדם" ,ל׳משחק המרכזי" ממנו אני חושש -הבחירות לרש ויות המקומיות בנובמבר .1993הבחירות האישיות של ראשי הערים והמועצות המקר מיות יש להן השלכות מיידיות על המתריס, בגלל ההכרות האישית והמעורבות של בעלי הדבר .בעבר ,היתה השפעת ההתמודדות המקומית קשה ,נפגעו מנהלים ,הודחו וחברי הנהלה והמתנ״ס -כמוסד קהילתי -נפגע בדימויו. במספר יישובים ,גדלה והולכת חשיבות התפקיד של חבר בהנהלת המתנ׳ס .המתרס, הנחשב כנתח חשוב בחלוקת העוגה כבר למחרת הבחירות ,נמצא ברשימת הכהונות המבוקשות שעליהן סוגרים במשא ומתן להרכבת קואליציה .זו אולי מחמאה למתנ״ס שמעמדו כה חשוב ,אך מהווה גם סכנה להיותו מזוהה עם אישית ומפלגוח .התנהגוח השטח מוכיחה שהפוליטיקה המפלגתית, שכל כך חששנו מפניה ,גברה במהלך הקדנ ציה האחרונה .למקלים ראש בנושא ,יש להד כיר כי כוחו של המתריס בכוללנותו והיקפו ובהיותו כתובת ויעד השתייכות של כל האוכ־ לוסייה ללא הבחנה והפרדה .שנת בחירות מדגישה את המפריד ואת השונה ומדרך הטבע המתמודדים יהיו יריבים זה לזה לפחות עד ליום הבחירות. לפיכך ,יש לשמור על המתריס בשנה זו כמוקד של מכנה משותף ושטח מפורז .עבודת נמלים של שנים עלולה לרדת לטמיון ,אם יהפוך המרכז הקהילתי לזירה של מאבקי כח מפלגתיים. נראה ,שמתר׳ס הנתון ללחצים פוליטיים ומפלגתיים מקומיים עלול לאבד את עצמ אותו ,אם לא ידע כיצד להתמודד כהלכה ולבטל את השפעתם של הלחצים על פעולותיו. המחסומים הקיימים ,לכאורה ,לבלימת לחצים כאלה ,בדמות הנהלה ציבורית ,אינם תמיד עומדים במבחן ,בגלל מעורבותם של מקצת או מרבית החברים עצמם. יש להכיר בכך שקשייו של המתריס להת מודד עם השפעות פוליטיות ומפלגתיות ,נוב־ עים גם מכך שהמתנ׳ס שם לו כעיקרון לחנך ולעודד את התושבים למעורבות .במציאות הישראלית ,אי אפשר כנראה שמעורבות זו לא תתקשר לפעילות פוליטית .אף על פי כן, נראה שהמתנ׳ס תייב לפעול לשמירת צביון ודימוי כוללני בלתי תלוי ,תוך נאמנות לנציגיו הנבחרים שיתעלו מעל לשיקולים מפלגתיים. ככל שנחזק ונדגיש אח הגישה המקצועית, העניינית של מתן שירות לקהילה ,כן יקל עלינו להתמודד עם לחצים פוליטיים ומפלגתיים. מה לעשות ? לעשות! ו .להבליט את הוויתור המוצהר של מנהלי המתנ׳׳סים על זכות יסוד המוקנית לכל אזרח ,על מנת לתת דוגמה אישית כפי שנקבע בחוק העבודה ש׳׳מנהל מתנ׳ס לא יהיה חבר במוסדות מפלגתיים מכל סוג בחחום הגיאר גרפי או בקהילה אשר משרת המתל׳ס ,או בכל מקום אתר כל עוד הוא מכהן בתפקידו׳. כמובן ,שמנהל מתריס לא יכהן ברשות המקר מית ,בין ברשות שבה פועל המתריס ובין בכל רשות מקומית אתרת בכל כהונה. זו החמרה מרצון ,מעבר להוראות התק שיר פרק .423אם ירצה עובד להגיש מועמ דותו לתפקיד ציבורי )לכנסת או לרשות מקומית( עליו להתפטר לפחות 100יום לפני הבחירות ולא לצאח לחופשה בלבד כמו כל עובדי הציבור. עצם גזירת הימנעותם של המנהלים ושל עובדי ההברה למתר׳סים מכל פעילות פולי טית ,מגמתה להקרין על כל עובדי המתריסים, על ההנהלות הציבוריות ועל המנהיגות הנבחרת של היישובים בהם פועלים מת־ רסים ,שמה שאנו אומרים אנו גם מתכוונים ליישם והוא -שמירת המרכז הקהילתי כמוקד חברתי לכל ,ללא מעורבות מפלגתית כל שהיא. .2יש לרענן את הנוהל הדן בפעילות פולי־ טית מפלגתית ,להפיצו אישית ולפרסמו בכלי התקשורת במתנ״סים. מתני• הנתון ללחצים פוליטיים ומפלגתיים מקומיים עלול ל א ב ד אח עצמאותו ,אם לא ידע כיצד ל ה ת מ ו ד ד עם לחצים אלו בחירות שכונתיות השופט אשר פליקס לנדאו מביט אחורה לעבר יום הבחירות שיהיו לו ההלכות ארוכות טווח על הירושלמים נהל• החברה והנהיותיה לפעילות מפלגתית/פוליטית במספר תחומים: .1מבנה המתנים א( החלטה לגבי השכרת חדרים במתנ״ס לפעילות פוליטית צריכה להתקבל על ידי הנהלת המתנ״ס. בן השימוש במבנה הנזתנ״ס יהיה בכל מקרה על בסים השכרה. ג( ההשכרה תהיה שוויונית לכל המפלגות המוכרות על פי דין)אושרו על ידי ועדת הבחירות(. ד( במידה והתקבלה החלטה חיובית לשימוש במבנה ,חובה על ההנהלה לאפשר זאת לכל המפלגות. ה( יש לוודא קבלת ערבויות להבטחת הנכס מפני נזקים ,ולוודא שימוש במבנה בהתאם למטרה שעליה הוסכמ. (1יש לוודא גביית תשלום בגין השימוש במבנה. ז( יש להמנע מתליית פרסומים תעמולתיים או אחרימ על המבנה ובתוכו. .2כיסוי כספ• .3לקיים דיון בהנהלה בדבר הימנעות מפעילות פוליטית ומפלגתית בכל צורה שהיא ,כמפורט בנוהל ולאמצו כהחלטה. .4התראה מוקדמת ככל האפשר ,בכל מקרה ,של אילוצים או נסיונות לאכיפה של פעילות פוליטית מפלגתית. .5למסד באמנה בין החברה למתר׳סים לרשות המקומית ולמתנ׳׳ס כללי התנהגות שימנעו מראש התמודדות של גורמים מבפ נים או מחוץ למתנ׳׳ס ,למען רווחים פוליטיים מפלגתיים. בכל מקרה מוטל על החברה למתר׳סים לסייע למנהל המתנ׳ס לעמוד בלחצים תוך מתן גיבוי בעת משבר ,לנסות הידברות למניעת עימות ומאידך לא להירתע מכניסה לעימות לפתרון בעיות וליישוב מחלוקות. יש להקפיד בימים אלו יותר מתמיד לקבלת כיסוי תקציבי מראש לכל פעילות שאינה במסגרת הפעילות השוטפת במתנ״ס )כגון אירועים מיוחדים וכוי(. .3עובדים על המנהלים ועובדי החברה יחולו ההגבלות והאיסורים על פעילות מפלגתית כמופיע בתקשי״ר ובחוקת העבודה. כמו כן תחולנה הגבלות על פעולות עובדי המתנ״ס כאמור בנהלי החברה. ב־וו ביולי 1991היה יום בחידות ב״לב העיר׳ בירושלים ,יום מרגש מאוד .בחירות כמובן אינן דבר מיוחד במינו בחברה דמוקר טית .בחידות לכנסת ולרשויות המקומיות הן ענין מסודר .ישנם החוק והתקנות ,הנחיות מגיעות מוועדות הבחירות המרכזיות, ובמקרה שא ,כאשר כיהנתי כיו׳ד ועדת הבחירות לכנסת של מחח ירושאם ,אווה אותי צוות מנוסה הבקי היטב בכל נבכי מבצע שכזה .המזכיר ,המנוח יהודה אגאי והצוות שלו ,היו בקיאים בכל פרטי הפרטים. הבחירות של ה־וו ביולי היו עניין אחר לחלוטין .נאמר לי על ידי דפי דברה ,יועץ ראש העיר לענייני שכונות ,שהבחירות הן לתפקי־ דים של נציגי הציבור בוועדת ההיגוי -או שמא יש לומר צוות החשיבה -לפרויקט הנקרא"לב העירי ,וכי טדי קולק מבקש שאני אכהן כיו׳ר של ועדת הבתירות. אני היססתי .מעולם לא שמעתי קודם לכן על"לב העירי ,וחששתי להיות מעורב במשהו שהוא עבורי תחום בלתי מוכר לחלוטין. אולם אין זה עניין של מה בכך לסרב להיענות לבקשתו של טדי ,וכך הפכתי ליושב הראש. ועתה ,לאחר שהבחירות הסתיימו ,אני מבין שאילו סירבתי ,הייתי מחמיץ חוויה גדולה שהעניקה לי סיפוק רב. "לב העיר׳ הוא פרויקט ביוזמת עיריית ירושלים והחברה למתנ׳סים לשיקום ולשי פור חלק ניכר ממרכז העיר ,מרחוב מסילת ישרים " -מסילת ישרים סור מרע שומר נפשו נוצר דרכו׳)משלי ט״ז - (17,במורד עד לשדרות בן צבי וגן סאקר ,בין רחוב יפו ורתוב אגריפס .הפרויקט מאורגן על ידי ועדת היגוי המורכבת מ־ 22חברים ,מתוכם וו הם נציגי העיריה ,קח היסוד והממשלה ,ר ו ו הם נציגי ציבור המייצגים את האוכלוסייה המקומית. הוחלט ש־וו נציגי הציבור ייבחרו בבחי רות שכונתיוח שייערכו במיוחד למטרה זו. בחירות מסוג זה התקיימו כבר במספר שכר נות ירושלמיות :הר נוף ,גילה ,תלפיות מזרח, בקעה ונחלאות .מטרת בתירות אלה היא לעודד מעורבות פעילה של התושבים בענייני השכונה שלהם ,באמצעות בחירת נציגים לפי טעמם. בהר נוף ,שכונה חרדית והומוגנית כמעט לחלוטין ,שיעור ההשתתפות בבחירוח היה כמעט ,80%ובשכונות אחרוח השיעור נע בסביבות ה־ .15%שיעור השתתפות של 15% עשוי להיראות כנמוך ,אולם לגבי בחירות מהסוג הזה ,האחוז נתפס כסימן לכך שלאחר השקעת מאמץ רב וארגון אינטנסיבי ,ניחן יהיה להשיג תוצאות טובות יותר. הבחירות ל״לב העירי אמורות היו להיות תרגיל למופת בדמוקרטיה .האתגר היה עצום .בהשוואה להר נוף שהיא שכונה הומוג נית" ,לב העיר׳ היא בדיוק ההיפך הגמור. באזור שהוא קטן יחסית ,ובו מתגוררים כ־ 5,000נפשות ,צעירים ומבוגרים ,עשירים ועניים ,שומרי מסורת מזרתיים ושומרי מסורת מערביים ,חרדים אשכנזיים וחרדים ספרדים ,תילונים ודתיים ,תושבים חדשים ומשפחות שגרות שם במשך עשרות שנים. התפיסה הדמוקרטית אינה מוכרת ,או אםן היא מוכרת ,הרי שהיא בלתי קבילה על מגד" רים רחבים של קהילה זו .בכמה שכבות של האוכלוסייה ממוצא מזרתי ,המסורת הפט ריארכלית עדיין רוותת .המוכתר ,מנהיג הקהילה ,קובע את הכללים ,ובבית דעתו של ראש המשפתה היא הקובעת .בחוגים הדתיים זקני העדה או הרבנים הם מקבלי ההחלטות. התקווה היתה שהבחירות יציגו עקרונות דמוקרטיים שיסייעו בהרתקת מספר נורמות קיימות ,יעלו את רמת הלכידות של האזור וידחפו ליותר שיתוף פעולה בין המגוון הרב של קבוצות האוכלוסייה. הכנות קפדניות ביותר נערכו על מנת להב־ טית את הצלחת הבתירות .כצעד ראשון החליט ראש העיר על הקמת ועדת בתירות קטנה :בנוסף אלי כיר׳ר ,היו גם חברים שופט ד!ח הב1וידוח בפדו״קט ״ ל ב העיד ,צנועות ככל שהן, ״כולה ל ש ח ד ג• בבחירות על עמדות ,, גדולות •ותד בחוג״ השלטון במדינה 5 במתנ״סים 183 בות השלום לשעבר ישראל והנר; דפי דברה! ערד יעקב קמינצקי ממשרד היועץ המשפטי של העיריה ושלום אמויאל ,מנהל האגודה לקי דום המינהלות השכונתיות .בראש משרד הבחירות עמד אורי עמדי ,מנהל המינהל הקהילתי"לב העירי .הלה נעזר בצוות קטן ומטור של עובדים. בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות ,לא | ר ק שהנהלים ידועים ונבחנו בעבר ,אלא גם כל ההכנות הטכניות כבר נעשו .כאן היה על, הוועדה להתחיל הכל מבראשית .גובשו כללי הבחירות ,אומצו שורה ארוכה של החלטות שנתקבלו ביתס למגוון של בעיות .כיצד יחולק האזור במטרה לבתור ו ו חברים לוועדת ההיגוי? שאלה זו נפתרה על ידי תלוקת "לב העיר׳ לחמישה אזורי משנה ובהם ייבחרו 9נציגים בהתאם למטפר התוש בים בכל אזור ,ובחירה של שני נציגים נוספים לכלל האזור .כיצד נשקלה החלוקה האתנית והאחרת בקרב תושבי אזור הבחירה י מי יהיו בעלי זכות הבחירה והזכות להיבחר -תוש בים בלבד ,או גם בעלי רכוש ,בעלי עסקים ובעלי מקצוע המחזיקים ברכוש והעובדים באזור? כיצד יזוהו המצביעים? רשימת מצבי עים מעודכנת לא היתה בנמצא .האם תעודת זהות תהיה קבילה להוכתת כתובת המגורים, או הוכחה אחרת תהיה מספקת? כל הנוש אים האלו היו צריכים להידון לשם קבלת 'החלטות ,וכן לנסח כללים מעשיים לקיום הבחירות .מציאת מקומוח מחאימים לקיום בתירות והכנתם בכל אחד מחמשח אזורי המשנה ,תהליך ההצבעה וספירת הקולות, כינון נוהל לשמיעת ערעורים ,ופרסום התוצאות. מיותר להוסיף שכל השתתפות בבחירות של מפלגה פוליטית נאסרה בתכלית האיסור. לא היו משקיפים בתחנות ההצבעה והכניסה הותרה רק לפקידי הבחירות ולמצביעים .אין אפשרות להיכנס במאמר זה לפרטים מפור טים יותר הקשורים לבחירות .אולם,העבודה נעשתה ,והתוצאה הצדיקה את המאמץ שהושקע בבתירות .שיעור ההשתתפות שהושג היה ,35%אכן שיעור גבוה בהחלט בבחירוח מעין אלה. יום הבתירות היה עבורי חוויה מרנינה ומיוחדת במינה .הבחירות התנהלו בסדר .מופתי .התופעה של חילופי דברים קשים ועלבונות המאפיינת בחירות פוליטיות ומפ לגתיות ,נעדרה כאן לתלוטין .הזמנת שמירה של אנשי משטרה לעצור קטטות ומקרי אלי מות היתה לגמרי מיותרת .היתה שם כמעט אווירה של חג .ההתייתסות לפקידי הבחירות בתחנות ההצבעה ,כולם עובדים בהתנדבות, היתה ידידותית'ועם כבוד מצד המצביעים. היחה זויהוכחה מותשית לכך שלאחר הכנה מדוקדקת וטיפול הולם ואוהד ,ניתן לשמור על הרמוניה בין קבוצות שונות .הדבר סידרן תשנ״ב ,יוני 1992 באות תד\יל למופת בדמוקרטיה • בהכנה מדוקדקת וטיפול הול• ואוהד ,ניתן לשמוד על הרמוניה בין קבוצות שונות • אברהם אגמי אחרי הבחירות... יש אנשים שחיים מרגע לרגע /לא עושים הךבה חשבון ,משתדלים לעקף כל פגע /מהנהגים כאלו הסוף מגיע כל רגע ,או־טו־טו! /...לא משקיעים בשום דבר ,בקצור -אכל ושתה! - / ...לאנשים כאלה,נגמרים ,בדרך כלל ,כל הכיחות /ועל כל ״תיק״ שמפילים עליהם ,או משימה ,הם פולטים: ״לכל הרוחות ד׳ /וברב המקדים ,הם ?עדיפו -מה שיותר לךחות / הטיטמא שלהם היא ,לפחות בעתים :״אל תךתה למחר -אח מה שאחה יכיל לךחוח למחךתיים!...״ יש אנשים שחיים משבוע לשבוע /ממלאים טוטו ולוטו וקונים ״פיט חזק״ -באפן קבוע! /ומחכים למזל שלהם שידפיק בדלת /ויש להם עליות ויש להם ירידות -כמו שיש לשעון מטטלת / .והם עושים כל הזמן ״על האש׳׳ ומשמינים ללא בושה /ובכל יום ךאשון הם פוךצים בדיטה חךשה! / ..והם הולכים לעבד ותוזןים מהעבודה ורואים כל ערב ״מבט״ /והסיסמא שלהם -כמו של כל כדוךגלן -״אנחנו חיים משבח לשבח...״! י.ש אנשים שחיים משנה לישנה /אלה מצליחים ,לפעמים ,להבחין גם בין עונה לעונה /אבל גם הם ךצים כל הזמן ,והקצב שלהם הוא ממש .רצח! /כ י * ה י שנה קצךה ומסכנה -לעמח העבדה שלא נחיה לנצח? / אז אין להם זמן ,וחמיד הם ממהךים ,וחמיד מךאגים ) /אלה לא אנשים שיוצאים לחפש ,למשל ,לדוג בשקט דגים / (...וכשאתה צריך מהם משהו ויש אנשים -ואם תשאלו אוחי ,אלה הריב במדינה / -אנשים ״מה העוינים ?״ /אנשים שהחיים שלהם משתנים כל אךבע שנים! אלה אנשים קשי־יום ,עם המון צרוח /אנשים שנופלים ,בדרך כלל, לכל הבורוח והמהמורוח /אנשים שמחפשים כל הזמן ,בנרות / ,קצת לא די בכך שהבחירות עצמן היו מוצלחות, מה שיותר חשוב הוא ,שהושגו היעדים שנקבעו .מספר עימותים מקומיים נפתרו, ואחרים צומצמו ועתה יש גם לתושבים וגם לרשויות כתובת אליה הם יכולים לפנות. הפרויקט מתקדם והולך .ועדת ההיגוי תותלף על ידי מועצת מנהלים חדשה ורתבה יותר, אשר 5ועדות המשנה שלה עוסקות בהיבטים השונים של בעיות הקהילה .מועצת המנה לים תכלול את 11נציגי הציבור הנבחרים. בינחיים ,עד שיושלמו הסידורים החדשים ,וו הנציגים הנבחרים נפגשים מדי שבוע לעסוק ולדון בענייני האזור. ירושלים יכולה להיות גאה בעידוד סוג זה של תהליך דמוקרטי .כל חיזוק של הדמוקר טיה ,המותקפת קשות בקהילה שלנו בזמנים גורליים אלו ,יש לקבל בברכות חמות. כפי שאמר ראש העיר בעת שקיבל לידיו את הדו׳ח המסכם של הוועדה ,ייתכן שהצלתת הבחירות ב״לב העיר׳ תעודד מאמ צים נוספים מסוג זה בעתיד. שנוי בחיים ,קצת תמורוח /ואח האורוח שבקצה כל המנהרוח /שכן, התקבל הצפון. לעבוד כרפרנט כספי במחוז • א ל י יחזקאל ילידת ,1957דרום אפריקה .עלתה לארץ בשנת .1962נשואה .2 + בעלת תואר מ.א .בעבודה סוציאלית מאד ניברסיטת תל אביב .השתלמה בחחומים שונים של ריפוי באמנות ,בתנועה ועוד וכן בתחומים של עיצוב ארגוני ויחסי כח בארגונים. בשנים האחרונות עבדה לזלי במתנ׳׳ס "מרחב" בגבעח שמואל ,כרכזח עבודה קהילתית. התקבלה כמנהלת מתנ״ס אליכין. • ברקאי תמרון יליד ,1939ישראל .נשוי .2 + בעל תואר ב.א .בכלכלה מאוניברסיטת חיפה וכן למד ניהול תעשייתי בטכניון. עד לאחרונה עבד ככלכלן ברפא״ל. התקבל לעבוד כרפרנט כספי באזור חיפה. הןבה מהם ,לצערי ,פשוט רואי שחורות! לאנשים האלה יש סיסמא מאיד נפוצה :״אחרי הבחירות!״ - אחרי הבחירות יהיה טוב מאיד! /לא יהיו יותר מסים ,לא יהיו משכנתאות /לא תהינה ,כל שני וחמשי ,שביתות מפתיעוח! - אחרי הבחירות נעשה ״בטן־גבד! - אחרי הבחירות נוכל להשיג ,בקלי־קלוח - אחרי הבודרוח לא נעשה יוחר מלואים /ובכלל ,יהיו לנו חיים -קו... משגעים! - אחרי הבחירוח נוכל לחיות מ המשכירה... - אחרי הבחירות לא יהיו שטפונות ולא תהיה בצרח... - אחרי הבחירות למבקרת המדינה לא תהיה יותר בקרח... - אחרי הבחירות תגמר ,אחת ולתמיד -האינתיפאדה! אחרי הבחירות נביא כמה מדליות מהאולימפיאךה! אחרי הבחירוח הכבישים יהיו חקינים ומהירים /לא יהיו פקקים -חהיה ךכבת פרברים /ימצאו פתרונות דיור לזוגות צעירים /ויתנו חנאים תזר למערכת • אבוטבול שלמה יליד ,1933מרוקו .עלה לארץ ב־.1977 נשוי .5 + בעל תואר ב.א .מאוניברסיטת באר שבע בהיטטוריה של עם ישראל ובוגר "תכנית שוורץ" באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1989-1982ניהל את מתרס נתיבוח .לאחר מכן הוזמן על ידי הקהילה היהודית בצרפת לנהל את תנועת הנוער הקהילתית -הרזי -המונה יותר מ־5000 בני נוער בכל צרפת. עם חזרחו'ארצה ,חזר לחברה למתנ״סים כמנהל מתנ״ס בית שאן. טובים לחילים משחררים /ובבתי החולים יתקצרו לגמרי התוךים... אחרי הבחירות תתחדש חנופח העליה /ובעקבוחיה ־ -הבניה / והחנוך !חזיר להיות מה שפעם־פעם היה... ־ אחרי הבחירוח חהיה עבוךה לכל דורש! ־ אחרי הבחירות יעלמו מהנוף שלנו שלשת הקופים :האלם והעור והחרש אחרי הבחירות תהיה סוף־סוף מכומח לכל פועל /ובא לציון -אם לא משיח -אז לפחוח גואל! ואז ,אחרי הבחירות ,כשנךע מיהו המנהיג הנבחר ,המסים / -מיהו ״ * הכותב הוא הנשיא לשעבר של בית־המשפט המחוזי בירושלים .מתוך "אין גירוסלם״7.4.92 ,ו. מתגורר ביישוב חד־נס שבצפון הכנרת. עבד שם כמזכיר וגזבר היישוב וטיפל בעניי־ נים שנגעו להקמת היישוב .בשנים האחרונות עבד ככלכלן במינהלח הסדר חובות המוש בים בגולן. -אתה יכל לצפות לסיסמא :״אתרי החגים!״.. ששואלים אותך :״מה יהיה?״ או ״מה נשתנהד׳ /או ,לפעמים ,לשם גוון, דורש סבלנות וסובלנות .הטיפול ופתרון בבעיות קהילתיות אינו צריך בהכרת להיות מלווה באלימות מילולית או פיסית .רוח הבחירות בפרויקט "לב העירי ,צנועות ככל שהן ,יכולה לשרור גם בבתירות על עמדות השפעה גדולות יותר בחוגי השלטון במדינה הקטנה שלנו. יליד ,1952ישראל .נשוי .4 + בעל תואר ב.א .בכלכלה מאוניברסיטת באר שבע ,ובעל תעודה בניתוח מערכות. הים... מלך ישראל -חי וקים״! /נחיה לעד באשר ובעשר ,על שפח 99 הפימער ש ל המתנ׳׳סיס 17-20.8.92 בחוף דוגית 99 6 בנזתנ׳׳סים 183 סיוון תשנ״ב ,יוני 1992 מאת אלישבע מאי הנוער טופל רק במסגרת תנועות הנוער בני עקיבא ובית״ר ,שהן מאוד דומיננטיות ביישר בים .הפעילות עם הנוער תייבת להשתלב בתוך המארג הזה באותם תחומים שזקוקים לחיזוק ,ובעיקר לחטיבות הביניים ,שלא תמיד מוצאים עניין בתנועות הנוער .בכל אחד מהיישובים ישנו רכז נוער ,ועתה נמצ אים בשלב של פיחוח החכניות. על דבר אחד אין מכוח -הנוף של חבל ארץ זה הוא יפהפה .נוף בראשית שהחורף רווי הגשמים שפקד אותנו השנה הוסיף לו צבע ויופי מדהימים .עמי שגב ,שלקח אותי במכוניתו המוגנת לסיור באזור ולביקור במת־ נ״ס ,עוצר בנקודות תצפית שונות לאורך הדק־ .אנחנו עולים לגובה רב ,עד כ־000ו מ׳, רואים את ארץ ישראל כמונתת על כף היד, עדים לתנופת בנייה אתרה ולטרקטורים המיישרים את השטח ומכינים אותו לבנייה נוספת .כבישים חדשים ,בתים חד קומתיים וקדוואנים נראים בכל פינה .מדאיג אותי שלא רואים סיורי צבא לאורך הדרך ,אך עמי מרגיע ואומד שזה מכוון ,שהצבא נמצא אך לא נראה .ובכלל ,אין סיבה לדאגה; הוא עושה את הדרך הזו יום יום ,תחר בשעות מאוחרות והכל שקט .ובכל זאת ,האנדרטאות השונות לאורך הדרך מזכירות א שלא הכל שקט... אני מחליטה לאמץ את גישתו של עמי, שאמר א עוד בטלפון ,כאשד היססתי אם להיענות להזמנתו ולבקר בשומרון ,משהו בסגנון :לא חשובות דעות פואטיות .כל עוד יש מתנ״ס בשומרון והוא שייך לחברה למת־ נ״סים ,אנתנו מתרבים לתת לו שידות בצורה הטובה ביותר. מתנ״ס שומרון ,השוכן ביישוב קדומים, הוא מתנ״ס אזורי המתמודד עם בעיות בטחר ניות קשות .במועצה האזורית 33יישובים13 , דתיים 14 ,חילוניים והשאר מעורבים .השטח הגיאוגרפי הוא כ־ 2000קמ״ר ,כאשר הגוש הצפוני גובל בעפולה והגוש הדרומי בחדרה ובנתניה .אלו מרחבים גדולים ,המחייבים אח המתרס לניידות גדולה .שושי ,רכזת התרבות של המתנ״ס ,הגרה בחלק הצפוני של השומ־ רון ,נוסעת מדי יום לעבודתה כשעה .כאשר למרחקים אלה מיתווספות גם בעיות בטחר ניות ,הסיפור אינו פשוט כלל .זוהי אוכלוסייה ערכית ,ברובה הגדול הגיעה לאזור מטעמים אידיאולוגיים ,אם כי ישנם גם כאלו שהגיעו כי חיפשו איכות תיים ומגורים בקוטג׳ - דבר שלא היו יכולים להרשות לעצמם אם היו נשארים בעיר הגדולה .המכנה המשותף האי דיאולוגי ואי הוודאות בקשר לגורלו של האזור בעתיד הם שמקרבים בין סוגי האוכלר סייה -דחיים וחילוניים ,ותיקים וחדשים. בשנים האתרונות ,בהן התרחבו היישובים והתבסס המתנ׳ס ,שהיה בניהולו של הודי ליברמן ,התרכזה הפעילות בעיקר בחוגים, בהרצאות ובתכניות אזוריות .עמי שגב, המנהל הנוכחי ,המתגורר בבית אל ,עבר שלבים אחדים בחברה למתנ״סים .מנהל רשת המתנ׳סים בקריית שמונה ,בתקופח הקטיושות למודת הסבל ,ולאחר מכן איש מטה בחברה בירושלים .לפני כחצי שנה התליט לתזור לניהול מתנ״ס -החפקיד שלדעתו הוא בעל הסיפוק הגדול ביותר בחברה .עמי הביא איתו לשומרון את הגישה הקהילתית אותה יישם בקריית שמונה. אמנם ,האוכלוסייה שונה ,אך גם באזור זה בעיות בטחוניות ,בידוד רב וכפי שדי מהר נוכח לדעת גם בעיות תברתיות לא פשוטות. כל מנהל והגישה שלו ,כל מנהל וטביעת האצבע שלו על המתנ׳ס .כך מפתת עמי את הרעיון שיש לשנות את מרכז הכובד של פעי לות המתניס -מפעילות אזורית לפעילות בתוך היישובים. הגישה החדשה חייבה שינוי קיצוני בתפיסה ובחשיבה של הצוות ,שרובו ותיק מאוד במתנ״ס ,בין 4ל־ 10שנים .אנשים מסו רים מאוד לעבודתם ,שהאינתיפאדה הטילה עליהם קשיים רבים והם מתמודדים איתם יום יום ,שעה שעה .יחד עם הצוות החל עמי לבנות מערכת של נציגים בתוך היישובים, שאיתם מפתחים תכנית עבודה כוללנית .כבר ישבו עם כל המזכירויות של כל היישובים ויש תכניות עבודה מוםכמות .לכל אחד מאנשי הצוות מנחה אישי ואחת לחודש הם משתת פים בסדנה משותפת למיומנויות קהילתיות. אם בתתילה היה להם קשה לקבל את תפיסת העולם השונה של המנהל החדש ,הרי מהר תחום המוסיקה מאוד מפוחח .בית־הספר המרכזי למוסיקה -הקונסרבטוריון - פועל בקדומים ,בניהולו של יהודה גרינבוים. בתחום המוסיקה הפעילות ביישובים היא מסובכת וחייבים לפעול במקום מרכזי .יש הסעות מרובות גם למורים שמגיעים מאזר רים שונים וחלקם הגדול עולים חדשים, המשתלבים יפה בפעילויות .״כל תלמיד הוא סיפור בפני עצמו׳ ,אומר יהודה" ,כי כל אחד מסיים אח ביח־הספר הפורמלי בשעה אחרת וחייב לבוא לכאן לשיעורים פרטניים ,ללי מודי העשרה ,לנגינה באנסמבלים וזה מחייב לוגיסטיקה מסובכת ביותר של הסעות". גם המורים מנגנים בהרכבים ומופיעים מדי פעם בפני התושבים .תלמידי הקונסרב־ טוריון משתתפים בקונצרטים המתקיימים בבתי־הספר וזוכים להצלחה רבה. • מיינ״ס ה . * י ר י בייץי^- מגיא ו 1 ז שושי ,רכזת התרבות 8 ,שנים במתנ״ס, מציגה את עצמה בחילונית היחידה בצוות. ^ גרה בשקד ,שבצפון השומרון. פעילות התרבות מתקיימת בשלושה תחו־ מים עיקריים" :סל תרבווד׳ בבתי־הספר היסר דיים והתיכוניים ,בשיתוף עם"אמנות לעם", עבודה ביישובים עצמם -סיוע לרכזי התר בות ולוועדות היישוביות בקביעת תכניות פעולה וארגון אירועים גושיים ואזוריים .לכל אחד מהתחומים יש בעיות מיוחדות .הקשר עם ״אמנות לעם" הוא טוב ,אך הבעיה היא להביא אמנים לשומרון .הפעילות ביישובים נעשית עם הרבה רצון טוב מצד הרכזים ,אך עם מעט כלים לעבודה ,ולפעילות הגושית והאזורית בעייתיות משלה .יישובי גב ההר הם חרדים -וצריך להתאים את אופי הפעי לות לאוכלוסייה .התכניות האזוריות מחיי־ בות התחשבות באוכלוסייה דתית וחילונית. "עד שהצלתנו להביא את אתניקס להופעה היו הרבה ויכוחים" ,אומרת שושי. "תרבות זה לא עניין של גיאוגרפיה" ,היא טוענת" .במקום שאתה חי שם אתה מצפה ) לקבל פעולות תרבות ויש בכך קשיים״. אחת הדרכים להתגבר על כך היא באמצ־ עות מרכזי הפעלה ,שהראשון בהם הוקם בגוש הצפוני לפני שלוש שנים .במרכז ההפעלה פועלות ברזמנית כמה פינות קבר עות לשתי קבוצות גיל עיקריות -ילדים בגיל הרך וילדים בגיל בית־הספר היסודי. היום פועלים כבר מרכזים אחדים ובקרוב ייפתחו עוד שלושה ביישובים קטנים בהם הפיזור הגילאי נרחב .במרכזי ההפעלה פוע לים גם חוגי הורים ,סדנאות משותפות להר רים וילדים ותכניות שונות .כבר הגיעו בקשות מהנוער להשתלב בפעילות. הקונסרבטוריון למוסיקה בפעולה מאוד הבינו שזו בעצם הדרך הנכונה .גם המועצה האזורית ,בראשותו של בני קצובר, תמכה ,עודדה ודחפה את השינוי .אריה עופרי ,סגן ראש המועצה וחבר הנהלת המת ר ס כבר שנים רבות ,מציין את תרומתו הרבה של המתניס -בעיקר לאחר השינוי - לגיבוש התברתי של התושבים .״עדיין כולם לומדים להכיר את ׳החיה החדשה׳ הזר ,אומר עופרי ,״אבל ברור שאם לא היינו מעבירים את מרכז הכובד ליישובים עצמם ,פעילות המתרס היתה נחלשת״. יישובי השומרון חולקו לחמישה אשכו לות .כל אשכול מנוהל על־ידי אחד מאנשי הצוות ,וכל אשכול הוא מעין מיני מחנ׳׳ס - יש לו חברי הנהלה שנבחרו לתפקידם ויש, כמובן ,גם הנהלת גג אחת .הרכז ביישוב מקבל הדרכה מאנשי הצוות במתרס ,שמכ שירים ועובדים באופן צמוד עם כל היישוב. ראוי לציין שהיישוב הקטן בשומרון מכיל כ־ 400איש )!( ,כמובן שלא כל פעילות ניתן לעשות בכל יישוב ,ואז מקיימים את הפעי׳ לות למספר יישובים שכנים .לפי המבנה החדש ,כל יישוב הוא קהילה וצריך לתת לאוכלוסייה שלו מענה בהתאם לצרכים שלהם. מעבר לעבודה קהילתית שהיא ביסוד השי נוי הזה ,הרי בכך מנסים להתגבר על הבעיות הבטחוניות הקשורות בהסעת תלמידים, מורים ומבוגרים לפעילות האזורית שהיתה מתקיימת עד כה בקדומים .ההסעות מהוות נטל כספי כבד מאוד על המתנ׳ס ,דורשות לוגיסטיקה מאוד מטובכת ,מדאיגות את ההר רים ומעייפות את התלמידים. המתרס מפעיל 4בתי־ספר קהילתיים, בתוכם מתקיימת מערכת חוגים במסגרת שעות הלימודים ,׳׳סל תרבות״ והצגות. פרויקט העשרה מיוחד מתקיים בימי וי, כאשר כיתות ב,ג,ד יוצאות ל־ 14פעילויות שונות -במטגרת הלימודים -כמו דרמה, טבע ,אלקטרוניקה ,ספורט ועוד .שיתוף הפעולה עם בתי־הספר הוא מצוין .יום הלימר תם הוא ארוך יותר מאשר בעיר .ילדים רבים משתתפים לפחות בחוג תורני אחד בשעות אחה׳׳צ והיתה בעיה אובייקטיבית להסיע אותם למתנ״ס לפעילות נוספת .כמה אפשר להעמיס על ילד? פעילות המתנ״ס ביישובים עצמם עונה גם על בעיה זו .יש עשייה רבה ובכל התחומים והיא מלווה בתחושה שמלווה כמעט את כל אנשי הצוות ,והיא הצורך להציג את הפעילות שלהם גם מחוץ ליישובי השומרון .שיבואו אליהם ,שהם יסעו ליישובים שכנים ,שיראו איך הם חיים. חיים וייס ,רכז הספורט 8 ,שנים במחנ׳ס, מנהל גם את בריכת השחייה שהיא נפרדת לגברים ונשים ,חובש כיפה ,כמו כל אנשי הצוות .הוא מספר כי פעילות הספורט מקיפה ביותר וכוללת טורנירים ,חוגים המתקיימים ביישובים וספורט ייצוגי -בכדורסל ,בטניס, בשחמט ועוד .יש חדר כושר ,חדר ג׳ודו ,בית־ ספר לבלט .היענות התושבים היא רבה ,יש התעוררות לצורך בפעילויות גופניות מתוך המודעות לשמירה על אורח תיים בריא .אחת הבעיות היא שיש רק שני אולמות והפעילות בהם מלאה במשך כל השעות. גדי ,רכז הנוער ,חדש בתפקיד .עד עתה שמוליק ,סגן המנהל 11 ,שנה במתנ״ס, שמח -למרות הקשיים -על המעבר לפעילות יישוביח".אם יש 0ו ילדים המעוניי־ נים בחוג מסוים ,אנחנו פותחים תוג ביישוב, וזה מחייב אותנו לדאוג שיהיה ביישוב מקום מתאים לפעילות ,יש לנייד ציוד ,לארגן מערכת פיקוח ובקרה אדירה .כל זה מתבטא בעלויות גבוהות מאוד ולזה עוד מיתווסף יוקר ההסעות .לפעמים יש מורה שנוטע שעתיים כדי להעביר תוג שנמשך שעה והצי". עמי ,שקושר בין כל הקצוות ומוביל את הרעיון של המודל החדש ,משוכנע שזאת הדרך הטובה ביותר להעמיק ולהרחיב את הפעילות ,לבסס את התשתית ,להיות יעיל ולהוזיל את העלויות בעיקר של ההסעות. תוך ביסוס ומיסוד השינוי מתרחבת הפעילות השוטפת בצורה אדירה ובכל מימד ,כאשר תושבים חדשים מגיעים לשומרון בכמויות ניכרות מדי יום .יישובים חדשים קמים במהי־ רות ,יישובים ותיקים מתעבים ויש צורך דחוף לטפל בצדדים התברתיים ולתת מענה לצרכי התושבים. במתנ״סיס 183 7 סיוון תשנ״ב ,יוני 1992 כל ,דאגה לשאר היהודים .שתיים :דאגה לאנ שים אחרים ,לאנושות .שלוש :דאגה לא רק ליהודים כאן ועכשיו אלא להישרדות היהו־ דית בעתיד .ארבע :מערך שבו עשויות יציר־ תיות ויצירה יהודית להתקיים .חמש :זה לעניין הלהיוח יחד וליהנות מכך .שש :זה על אודוח חמצן יהודי .שבע :זה לגבי לוח השנה היהודי .שמונה :זה על שפה יהודיח. ראשית ,מושג ההגירה בכלל .כמה מאיתנו נולדו באותה ארץ ,שבה נולדו סבינו או אפילו אתד הסבים? כמה מילדיכם נולדו באותה ארץ ,שבה נולדתם אתם? אם מישהו חשב שסיפור התנועה וההגירה של העם היהודי חלף ואיננו ,הרי זה הסיפור שנכתב כעת, ברגע זה .המרכזים הגדולים של חיים יהודיים עברו ממזרח אירופה לצפון אמריקה ,לדרום אמריקה ,לאוסטרליה ,ומן המזרח התיכון לישראל .וזה עוד לא הסוף. שנית ,זוהי מאה של תדשנות .העם היהודי ןעמד בגאון ובראש מורם מול עקרון השינוי, יכוה המשיכה של האוניברסליזם .אוניברס־ ליזם הוא דבר מושך מאין כמוהו .משיכתו של העולם הלא־יהודי היא מרתקת .המשיכה אל הרבגוניות -תל־אביב וניו־יורק ולונדון הן ערים מרתקות ,משום שהן כה מגוונות. האתגרים לדת -התנועות החילוניות החד שות ,הביטוי הלאומי. הסיפור ש ע ו מ ד ביסוד הערותי הוא סיפור, שאילו כ ת ב ו אותו הומרום או דוםסוייבםקי או סולםסוי ,פ ש ו ס לא הייתם מאמינים לו ,וזה כמובן הסיפור על העם היהודי ב מ א ה העשרים. איזו מ א ה ר ב ת ת ה פ ו כ ו ת היא לנו ,או לפחות לארבע תנועות מ ר כ ז י ו ת ודרמסיות. המוטיב המרכזי השלישי הוא של רצח המוני .השמדתם של שישה מיליון ,של המר היגות הרותנית שלנו ,של המנהיגות החילר נית הגדולה שלנו .מי יודע איך היה נראה העולם היהודי היום אילו יכלה עוד המנהי־ גות התילונית העולה להמשיך ולהתקיים .זהו העידן של הרס האמונה. המוטיב האתרון שמאפיין את הסיפור הלא־ייאמן הזה הוא הקמתה של מדינה, תתייתו של רצון הקיום שלנו ,שיקום מרכזי הלימוד ,התרבות והיצירה שלנו ,הערובה לקיומנו ,מרכז לחיים יהודיים. המסקנה היא שאכן הננו עם יהודי חדש | מבחינה אינטלקטואלית ,דמוגרפית ורוחנית .זה מוביל אותנו אל השאלה המכרעת: מה מאחד את כל זה? מה יאחד את העם היהודי? התיזה שאני רוצה להציע היום היא, שהמלט ,הדבק ,התופעה שיכולה וצריכה הקהילה מתבםםת על האהבה והדאגה לאנשים 171אחת התרומות הגדולות של המרכזים הקהילתיים להיות במוקד ,היא מושג הקהילה היהודית. כדי לברר את המושג הזה ,ברצוני לבחון אותו בקצרה כמושג כללי ובהמשך כמושג יהודי ואתר כך לתאר כיצד עשויים מרכזים קהילחיים להפוך לכוחות שיוצרים קהילה יהודיח. אומר ג׳ון לוק" :ברור שקהילה היא למעשה חוזה חברתי ,הסדר תועלתני שמאפשר לדברים לפעול טוב יותר ".והנה מה שפרויד אומר" :מה שאנו מכנים קהילה או ציוויליזציה הוא האתראי העיקרי לאומל־ לותנו .הכל היו מאושרים יותר לו יכולתם לוותר על קהילותיכם ועל לאומיותכם ,ואילו חזרתם לתנאים של פרטיות ".מיד מציגה הגיע הזמן שנשתייך לעולם הזה של מרכ־ זים קהילתיים כדי להתווכח עם תיאוריות אחרות של יהדות .יש הרבה סוגים של משי חיות ,של טריטוריאליות ,הרבה טקסיות ,ויש הרבה סוגים של מסתגרים המנסים לקבוע מה הם היהודים .הם היו רוצים להוציא מכלל זה הרבה אנשים .אני סבור שהתיאוריה של קהילה יהודית היא תיאוריה שרוצה לכלול את כל היהודים .מבתינות רבות ,התיאוריה שאני מציע אינה רתוקה ,לדעתי ,ממושג ההומניזם העברי של מרטין בובר .מושג ההומניזם העברי של בובר הוא חזרה למסר רות הלשוניות והפרטיקולריסטיות המפר ארות של עמנו .בעת ובעונה אחת זו גם חזרה לאנושות ,לבני האדם ולעניינים הדבק שמאחד את העם היהודי הוא הקהילה היהודית שהגיע הזמן להתחיל לומר :זה חלק מאוד משמעותי וחשוב בחוויה היהודית .לכן אני מציע שלא נתבייש עוד בהיותנו סתם יהר דים .האם לא היה זה נפלא להיות סתם יהודי, לא אורתודוקסי או קונסרבטיבי או רפורמי או אשכנזי או ספרדי או מה שלא יהיה .סתם יהודי. למה המרכז? ובכן ,תשעה מאפיינים של המרכזים ,שלדעתי הופכים אותם לסוכנות האידיאלית לסוג זה של תיאוריה: תפקלד המרכזים הקהילתילם הלהודלים נבוני הקהילה ומעצביה דברים שאמר ד״ר ברי חזן ,ממרכז מילטון ,באוניברסיטה העברית ,המשמש גם יועץ חינוכי לסניף״דישראלי של אגודת המרכזים הקהילתיים היהודיים .ד״ר חזן מבוקש מאוד בזכות מומחיותו בתחום החינוך היהודי הלא פורמלי ,במיוחד על ידי המרכזים הקהילתיים היהודיים. תיאוריית קהילה ,שברצוני להציעה כיסודית לעבודתנו .מיד אומרת ,שלמעשה הקהילה היא הדרך שבה נוצרנו; שכלנו ועצמנו הם לאמיתו של דבר יצירי הקהילות שלנו .דרך ראייתנו את העולם היא משהו ,שנוצר ומעוצב על ידי הקהילה שלנו .אמיל דירק־ היים אמר זאת באופן הבא" :החברה היא הכוח המגן רב החסד .האם המזינה שממנה אנו מקבלים את כל קיומנו המוסרי.״ לאסקי־ מואים יש שבע או שמונה דרכים לומר ילבן', אך רק דרך אחת לשבח את האל ,וליהודים יש שבע או שמונה דרכים לשבח את אלוהים. השפה ,המילים ,שאנו משתמשים בהן אינן ׳סתם .שפות הן מערכי חשיבה .שפה היא - איך אנו חושבים .חברות מעצבות את הדרך שבה אנו מסתכלים על העולם .הן לוחות שנה .בירושלים ובערד יש אווירה מיוחדת ביום שישי אחר הצהריים .קהילות הן למעשה קולקטיבים ,המעצבים אח הדרך שבה אנו מסתכלים על העולם ועל החברה. אין עוד מקום שבו הדבר בא לידי ביטוי יותר מאשר בחיי העם היהודי. , כאשר בני העם היהודי הסתכלו בקהילה, הם לא השתמשו במילה יהדות .המילה יהדות אינה מופיעה כלל בתנ״ך .איך מדבר התנ׳׳ך על היהודים ? בני ישראל ,עם ישראל, עדת בני ישראל .אנו מתוארים איכשהו במי־ לים שמתייחסות למין קיום קולקטיבי .רעיון זה של ברית שעם כורת יחד הוא לאמיתו של דבר העובדה המגדירה ,המכריעה של החוויה היהודית .מושג הקהילה נמצא בלב החוויה היהודית במשך כל התקופות ,בוודאי במונחי ההיטטוריה היהודית ,הוא אחד מאבני הפינה ומהנתות היסוד האיתנות ביותר בחיים היהו דיים .שומה עלינו לראות בקהילה היהודית את מוקד החיים היהודיים במאה העשרים ואחת. מהי התיאוריה של קהילה יהודית? קודם האנושיים הגדולים. תיאוריה זו היא טובה ,ראשית מפני שהיא מתבססת על מה שמאחד אותנו .היא מבוססת על הישרדות העם היהודי .תיאר ריית קהילה זו היא בעצם תיאוריה של ישראל .היא בנויה על מנהגים משותפים מסוימים ,חוקים וערכים .היא מתבססת על עבר .היא מורכבת מהדדיות .תיאוריית הקהילה שאני מנסה לבטא כעת אינה מתריפה ,לדעתי ,את מה שמפלג אותנו, קהילות הן קולקסיבים המעצבים את הדרן שבה אנו מסתכלים על העולם ועל החברה ועלינו להכיר במציאות .אנו תיים בתקופה פלורליסטית .כמה מן החלוקות ,דתיים ולא דתיים ,תרדים ואורתודוקסים ,אורתודוקסים וליברלים ,לפעמים ישראל והגולה ,אלה נחל קים .תיאורייח הקהילה מחבססת על מה שמאחד. תיאוריית הקהילה מתבססת על האהבה והדאגה לאנשים וזו אחת התרומות הגדולות של עולם הקהילה והמרכזים הקהילתיים. אנשים רבים אומרים" :אתם ,אנשי עולם המרכזים הקהילתיים ,סתם יהודים .אתם פשוט תושבים שאם אנשים מתכנסים יחד בבניין ומשחקים סקווש ויש לכם התעמלות ואתם מתרועעים יחד ,זה יהודי ".אני חושב, ו( מרכזים הינם מולטי־אידיאולוגיים .אין מתנ״סים דתיים ולא־דחיים בישראל .המרכ זים ברחבי העולם הם עבור כל היהודים, פחות או יותר. (2האוריינטציה של מרכזים היא ליעם ישראלי .הם בעניין העם היהודי והם קרובים וקשורים בקשר אינטימי עם מדינת ישראל. (3מרכזים מעודדים התרועעות .אתה בא לבלות עם יהודים .התרועעות היא זן חדש של יהדות. (4מרכזים משקפים את הצרכים של אנשים. (5מרכזים הם רב־גילאים .מרכזים אומ רים שכל אחד צריך להיות יהודי .כל אחד צריך ללמוד .מרכזים מחסלים אחת ולחמיד את המיתוס ,שחינוך יהודי מיועד לילדים. (6הם רב־תכליתיים .אתה יכול לעשות המון דברים. (7מרכזים הם פרו־ישראליים .אין להם בעיות אידיאולוגיות שיש לסוכנויות אחרות. (8הם ממוקדים בלקוחות .ולבסוף, (9מרכזים עוסקים בחינוך יהודי לא־ פורמלי .אין.חומר לימוד קבוע שאתה צריך ללמד. סוכנויות רבוח אחרוח בעולם היהודי הן מצומצמות ומפולגות ויש להן נטייה לאהוב תהילה את האידיאולוגיה ורק אחר כך את האנשים .אנו אוהבים קודם את האנשים. סוכנויות אחרות רוצות להישרד .אנו מעוניי־ ניס ,כך אני מקווה ,בצרכיהם של אנשים .אנו אידיאולוגיה יהודית ואנו גישה יהודית. מה על המרכזים לעשות? ו( יש להשקיע השקעה נכבדה בפיתוח צוות יהודי .המרכז יתפוס תפקיד־מפתח בקהילה היהודית אך ורק אם ישקיע באמת בצמיחה היהודית של צוות העובדים .אינני מדבר על המומחה לחינוך יהודי .אני מדבר על מדריך הספורט ,עובדי המשרד ,מדריך הקשי־ שים .כל חבר צוות צריך להיות בעל חינוך וידע יהודי .זה האופן שבו הקהילה מייצרת את החמצן הזה. (2אני רוצה להדגיש במיוחד את תשיבות הכשרת הסגל הבכיר .הסגל הבכיר צריך להיות המקור של השקעה עצומה .אלו האנ שים שעומדים לעצב קהילה זו. (3אנשי ההנהלה .מרכזים שייכים להנה לות ולמנהיגים הלא־מקצועיים וצריך להש־ קיע השקעה אדירה .אינני מכיר קבוצה שרוצה ללמוד יותר מאשר המנהיגים הלא־ מקצועיים וההנהלה. (4תחום האמנויות היהודיות והתרבות היהודית הוא מן התחומים החשובים ,המב־ טיחים והמרגשים ביותר .הוא ביטוי לרצון אנושי .הוא דבר אישי .הוא בא לשתף במחש־ בות וברעיונות. (5החוויה הישראלית .בעשור הבא יהיה על מרכזים ברחבי העולם לעשות מה שלא עשה שאר העולם היהודי .העולם היהודי עוד לא הפך את ישראל לחוויה החינוכית הראשו־ נית שלו .הפכנו אותה לחוויה פילנתרופית ראשונית .למקום מרכזי לצרכיהם של יהו דים .שני דברים אלה הם מכריעים .מרכזים לא פחות מאחרים ,יכולים להתחיל ולומר: כל אנשינו צריכים לחוות את ישראל ,בה יפגשו אנשים ,יטיילו ,יגעו בארץ והארץ תיגע בלבם .ישראל היא התוויה היהודית החזקה ביותר שיש לנו כיום .היא רב־ממדית ,קומי־ טיבית ,רגשית ,נוגעת לכל הגילים ונגישה. היא מרגשת ,מטרידה ואתה תאהב את זה. (6משאב נהדר שלפעמים אנו משתמשים בו נכון הוא השליח .הגיע הזמן לחשוב על סוג חדש של שליח מישראל שיתחיל להלהיב ולהשפיע ויגע במרכזים שלנו. (7כל התחום של תכנון יהודי. (8עברית ,עברית ,עברית .עם חייב שתהיה לו שפה .אינך חייב לדבר בה תמיד באופן מושלם .לא כולנו נולדנו כאן .לא כל המבטאים שלנו יהיו מושלמים ,אך הדבר חייב לזרום בדם ובאמת יש להתייחס לכך כאל מורשח העם היהודי .על המרכזים הקהילחיים היהודים להישמע לצו השעה ולהפוך למרכזים חדשים להוראח העברית ברחבי העולם היהודי. אני מנסה לומר שתפקידם של המרכזים הקהילתיים היהודיים הוא להיות מעצבי החיים היהודיים במאה ה־ו .2אם יש בכם מי שחושבים שזה עול כבד מדי ,ברצוני להז כירכם דבר־מה על .מוסדות יהודיים .הם השתנו באופן דרמטי במאה ה־ .20לפני עשר שנים לא חשב איש שהמרכזים בצפון אמריקה ,בין השאר ,יהיו מרכזיים לחינוך המרכז הקהילתי יתפום תפקיד מפתח בקהילה היהודית רק אם ישקיע בצמיחה היהודית של הצוות היהודי במידה שהינם .בחקופה שייחסה לגבולות ולמפות חשיבות רבה יותר מאשר לגוף ולנפש ,אנו אנשי המקצוע המייצגים את העם חייבים להרים קול צעקה ברבים. בתקופה שבה איזמים שונים קודמים להומ ניזם ,אנו חייבים לשקם את האמונה באיש ובאישה .בתקופה שבה בודקים קודם כל אם אמנם התקיימו טקסים בצורה מסוימת, עלינו להתבונן פנימה ,לכיפת הנפש ולציציות ליבנו .בתקופה שבה נשללה האנושיות מעמנו ומן האנושות כולה ,אנו בני האדם מוכרחים להטות את אוזנינו לאחרית ההיס־ טוריה שלנו ולהפוך את חיי האדם והקהילה לאובססיה שלנו. מוסף לענ־נ• תרבות ו אמנות לעם״ מספד 25 הצגות התיאטרונטו מובאות לישובים מאת יוהנה ויסלר גם השנה כמו בשנה שעברה ,זכה קהל "אמנות לעם" לצפות בשתי ההצגות שקיבלו את המקום הראשון והשני בפסטיבל תיאטרונטו .1992 במרכז סוזן דלל קיים מדור התיאטרון של "אמנות לעם" יום מיוחד לקהל מהישובים .ביום זה צפינו בשלוש הצגוח. "לרקוד עם אבא" -סיפור רגיש של נער )איציק וינגרטן( על אביו .האב הרקדן מגדל את בנו ולשניים מערכת יתסיס כואבת ,מצחיקה ,אמיצה ומיוחדת. מחזה ,משחק ובימוי :איציק וינגרטן. "העוגן" -סיפורו של זכריה אל מרסליני הדייג, המתמודד עם בעיות קיומיות :אימת הלוויתן ,הגנה על עירו ואהבת אישה .המתזה תושף את תהליך ההתמודדות שבסופו מגיע הדייג אל סף הטירוף. על פי רומן מאת :תנא מינא .עיבוד ,בימוי ומשתק: מוחמר בכרי. ״אנה קרנינה" -עיבוד לרומן הקלאסי של טולסטוי הנמסר מנקודת מבטה של אנה .ההצגה בנויה מ־6 פרקים וכל פרק מתאר תקופה בחייה. בימוי :מילכה מנדיל ,משתק :לבנה פינקלשטיין. בשעות הצהריים התקיים דיון ,ששודר בגלי צה״ל בנושא: וקיימת הסכנה להרוס את הדמיון של הקורא .כבמאי התמודד איציק עם שלב נוסף במעבר מפרוזה למחזה "וכשאין לך במאי על הראש יש לך אותו בראש כל הזמן וזה יותר קשה". בעיבוד הפרוזה לדרמה קיימת גם השאלה העקרונית של הדמיון של המתזה למקור .דני הורוביץ חושש שיש החטאה בהצגת המבחן להצלתת המעבר מפרוזה למחזה בדמיון למקור .לדעחו ,יש למחזה סיפור משלו .גם לדעתם של האחרים המבחן החשוב הוא שמירת רוח הסיפור ,הן בבחירת התמונות שיעלו על הבמה ואלו שלא. משך הדיון ,שלושת רבעי השעה בלבד ,לא הספיק כמובן כדי לגעת בכל הנושאים הקשורים לעיבוד פרוזה לדרמה ,אך העלה כמה מהבעיות המרכזיות בהן מתלבטים העוסקים בכך. פטטיבל התיאטרונטו 1992לא מסתיים בשביל ישובי "אמנות לעם" ביום העיון .ישובים רבים מקיימים מיני פטטיבל באולמות הבית שלהם .בימים אלה, במטגרת שבוע התיאטרון בעפולה ובעמקים מוקדש ערב אחד למיני פסטיבל תיאטרונטו .בדרך זו זוכים גם קהלים שלא מצליחים להגיע לתל־אביב לזכות בהצגות פסטיבל התיאטרונטו. "עיבוד פרוזה לדרמה" .בדיון ,בהנחיית יעקב אגמון, השתתפו :חיים באר ,חגית רכבי ,איציק וינגרטן ,דני הורוביץ ושמואל הספרי. כל אחד מהמשתתפים עבר תוויה יצירתית של עיבוד הפרוזה לדרמה .הסופר חיים באר ,שספרו"נוצות" הומחז על ידי שמואל הספרי ,או איציק וינגרטן שעבר בעצמו את השלבים מכתיבת המחזה ,הבימוי והמשחק. שפת המתזה והבמה שונות משפת הפרוזה" .בין קריאה וצפיה" ,אמר דני הורוביץ" ,ישנה קפיצה בדרגת החשיפה .קיים הבדל באינטימיות שבין הקורא והטקסט לצופה והמחזה ,המשחק ".גם איציק וינגרטן טוען ,שעל הבמה חלים כללים אחרים, יושבים מימין לשמאל :דני הורוביץ ,איציק וינגרטן ,תגית רכבי ,שמואל הספרי ,חיים באר .מנחה :יעקב אגמון קוראים וסופרים נפגשים בישובי הדרום » ©¿1בבית היוצר בירושלים ,מאזינים להסבר על ההיסטוריה של המקום והמפעל במפעל שהפך כמעט למסורת מקיים המדוד לספרות ב״אמנות לעם" ,במשך תודש מאי עשרות תכניות ספרותיות בכל רחבי הדרום והנגב .התכניות כוללות: מפגשים עם סופרים ,שעות סיפור ,הקלטת רדיו ותכניות המשלבות ספרות חמר. הישובים המשתתפים :מ.א .תמר ,מ.א .חוף עזה, אופקים ,דימונה ,משמר הנגב ,שובל ,נגבה ,גלאון, כפר הריף ,כפר מנתם ,גבולות בארי ,חלץ ,כוכב, גיאה ,מרכז ספיר ,חצבה ,באר טוביה ,קרית גת ,גילת, נהורה ,רביבים ,ערד ,יבנה ,נחל עוז ,מ.א .עזתה, אשקלון ,שדה בוקר ,משאבי שדה ,יתיר ומצפה רמון. במסגרת האירועים התקיים ב־ 19.5.92יום ספרות וידיעת הארץ לכ־ 700עולים תרשים מהישובים: אשדוד ,יבנה ,דימונה ,אשקלון ,אופקים ,באר טוביה, ערד וקרית מלאכי. נושא היום :עולים עם הפנים לספרות העברית. העולים החדשים שהגיעו לים המלת סיירו בבית היוצר ,שם נהנו מהרצאה מאלפת ומשעשעת של שלמה דרורי ,שסיפר להם על ההיסטוריה של המקום ,על תכונותיו המיותמת ועל עתידו .שלמה, שדבריו תורגמו לרוסית על ידי מהנדס ממפעלי ים המלח ,שהיה בעצמו עולה תדש בשנות השבעים ועתה הוא קולט עליה ,טיבל אח דבריו בהומור רב, באהבת ארץ ישראל והטיף לציונות ואהבת אדם .על כך יעיד יותר מכל המשפט בו סיים את דבריו"מדינה אינה קיימת בזכות מה שהיא לוקחת ,אלא בזכות מה שהיא נותנת". בהמשך השתתפו העולים במפגשי ספרות עם בן ציון תומר ,דינה רובין וולנטין טובלין ,שהתקיימו במלון גני מוריה ,ואחר הצהריים השתתפה קבוצת עולים במפגש מיוחד עם הסופר יוסל בידשטיין בתרגומו של ויקטור רדוצקי .קבוצה זו ערכה בבוקר סיור מיוחד בירושלים ,בשכונח הבוכרים ובביח ישראל, בהדרכת הטופר דן בניה סרי ובליווי המנחה והמתרגמח זויה קופלמן. בין המפגשים עם הסופרים והסיורים המודרכים טיילו העולים באזור ,טבלו במי יסיהמלח ובסופו של היום מלא הפעילות התקבצו לאירוע המרכזי שהתקיים בשעה 17.00באולם קיבוץ עין גדי. את פני האורתים קיבלו וברכו ראש המועצה האזורית ,יואב גבעתי ויצתק קינן -מנכ״ל ״אמנות לעם". בתכנית האמנותית השתתפו :חבורת הזמר - "קולות מדברי -מ.א .תמר ,יבגני קלציקין -זמר עולה חדש ולהקת מתול " -הורמון" -ממתנ״ס מצפה רמון. בשעה 9:00ו ,אחרי יום מלא חוויות החפזרו כולם. ברצוננו להודות לכל אלו שטרחו רבות להצלתת יום מורכב זה ובמיוחד לאביבה מנהלת מדור ספרות, לעמי רם מא״ז דרום ולצוות המועצה האזורית חמר. עולים במפגש עם הסופר יוסל בירשטיין .המתרגם :ויקטוד רדוצקי במתנ״סים 183 סיוו! תשנ״ב ,יוני 1992 בתיאטרון הישראלי עולים אמנים השתלבות ״י״ • ^ ״ ^ י ו ^ יום עיון בתיאטרון הספריה תודה על קילוס נושא האמנות ביישובים שלום רב, עם סיום עבודתי כמנהל המתנ׳׳ס בגבעת שמואל, ברצוני להודות לך על שיתוף הפעולה והתמיכה הרבה שקבלנו ממך ומכל צוות העובדים ב״אמנות לעם" בתקופת ניהולי את המתנ״ס. מניסיון אישי ומקצועי ,בשנים האחרונות ,הרגשנו ועברנו כברת דרך ארוכה בשיתוף הפעולה עמכם. נושאי אמנות ותרבות שונים קבלו דרבון ודחיפה, ואני מוצא לנכון לציין ארבעה שחשיבותם רבה בעיני: ו .״סל תרבות" -ללא ספק -גולת הכותרח. חשיבותה של תכנית זו בעיקר בתכנון חשיבה מראש, והתאמה של ה״סלים" ,לקבוצות הגיל השונות ,אין ספק שנושא זה חסם גישה חובבנית וחלטוריסטית לתוך בתי הספר והמתנ״סים .מיסוד החכניוח מונע "הטיבה מכל הבא ליד׳ וגורם לשיתוף פעולה הדוק בין בתי הספר והמתנ׳סים. .2ועדות תרבות -התפחחה והעמיקה הגישה של בדיקת מופעים ואירועים לפני הבאתם לישוב ,לשם כך הוכשרו תושבי המקום מתוך הנחה שהמלצה למופע זה או אחר אכן מאפיינת את צרכי המקום. לשם כך אתם מקיימים ימי עיון והשתלמויות שעוזרים מאוד לתמיכה ומיסוד רעיון זה. .3ועדת הרפרטואר -כמי שהשתתף במשך חמש שנים בוועדת הרפרטואר לילדים ולנוער ובהווה חבר בוועדת הרפרטואר למבוגרים ,אני יכול להעיד ,על הרצינות הרבה והגישה הפחוחה של ועדות אלה. החשיבות הרבה שיש לוועדות אלה ,מההיבט האמנותי והקהילתי ,להמליץ על מופע זה או אחר, כוחו בכך ,שאכן נמנעים מופעים שונים ,שמקומם לא בתחום התרבות והאמנות ,ומופעים שחשיבותם רבה ומיותרת ,נדתפים ביתר שאת .עם זאת ,אין בגישה זו שלכם ושל הוועדות ,צנזורה או פטרונליזם, אלא הכוון וייעוץ .על כך ברכות ליושבי ראש הוועדות ,לתברים ולך ,כמשתתף וכמנתה. .4מינהל תקין -הקשר והפתיחות שלך ושל צוות עובדיך ,יתד עם מיסוד ,ארגון מינהל מסודר ותקין, תרמו ותורמים רבות לגיבוש וקידום התכניות .קשר זה התהדק באמצעות רכזי התרבות ומנתי האזור מטעמכם ,בפגישות חודשיות להתלפת מידע ולהשיבה משותפת .דומני ,שלאתר שנים ,שרכזי התרבות היו ללא "אבא ואמא" יש לעניין זה חשיבות רבה מאוד. עם זאת ברצוני לציין מספר נקודות לחשיבה ולתכנון בעתיד: א .שיתוף תושבים ונציגי ציבור )מקומיים( בהנהלה ובוועדות שונות -יש חשיבות רבה לעניין זה ,ככל שישתתפו יותר אנשים מהשטח )אולי בוועדות אזוריות( ,תהיה תרומה רבה יותר לקירוב האמנות והשיתוף ההדוק בין"אמנות לעם" לבין הישובים. ב .חיזוק נושא ההשתלמויות וההדרכה לרכזים ולוועדות התרבות -אין צורך להרחיב ההסבר וחשיבות ענין זה. ג .חשוב ליזום פרוייקטים של שיתוף וקשר בין נציגי ציבור ,הנהלות ,ועדות תרבות ,רכזים וצוותים לבין אמנים ומבצעים שונים בחחומי התרבות והאמנות יש סימנים לתחילה פעולה בכיוונים אלה וישלהרחיב זאת להפריה הדדית. יושבים מימין לשמאל :אלון אופיר ,לודמילה לוסינה ,מיכאל הנדלזלץ ,פבל דיטרינל ,ליה קניג ,ברוך דרור המדוד לתיאטרון ב״אמנות לעם״ קיים יום עיון בתיאטרון הספריה הפועל בצמוד לבית הספר למשחק "בית צבי״ ברמת גן .התיאטרון משלב שתקנים בוגדי בית הספר עם עולים חדשים ונותן להם הזדמנות לשחק בהצגות שמועלות לפרקי זמן בתיאטרון. מדור החיאטרון חושף לראשונה הצגות של התיאטרון מתוך אמונה וידיעה שהן איכותיות וחשו שהקהל בישובים יחשף להן .ההצגות תוכלנה לרוץ רק בתקופות זמן מוגבלות ולכן יש צורך בהזמנות מרוכזות. ביום העיון חשף התיאטרון שתי הצגות לקהל רכזי התרבות: "הבן הבכור׳ -טטודנט לרפואה וחברו מחפשים מקום לינה ונקלעים למשפחה בפרבר נידח. מאת :אלכסנדר ואמפילוב. בימוי :מיכאל לוריא. משחק :אלי אליוביץ ,ברוך דרור ,אריאל זילברמן, דורי נאומנקו ,אביטל ססטרנק ,סשה קמינקי. "מורתנו היקרה" -קבוצת נערים נפגשת על סף סיום לימודיהם בבית ספר התיכון ,עם מורתם. מאת :לודמילה ראזומובסקיה. תרגום :יעקב בסר. בימוי :ג׳ודג׳ מילטינאנו. לסיום ,ברצוני לברך אותך ואת צוות העובדים ב׳׳אמנות לעם" ,על המסירות הרבה שלכם למען קידום נושאי האמנות והתרבות בישובים. בתקווה להמשך שיתוף פעולה פורה בעתיד. משתק :ליודמילה ליסינה ,מית ליאור ,ערן איוניר, אורלי טובלי ,אייל לוי. בשעות הצהריים ,בין שתי ההצגות ,התקיים דיון בנושא" :השתלבות אמנים עולים בתיאטרון הישראלי" בהשתתפות השחקנים :לודמילה לוסינה, פבל ציטרינל ,ברוך דרור ,אלון אופיר וליא קניג. הנחה את הדיון :מיכאל הנדלזלץ. ^ ^ ^ ^ במתנ״סים 183 יום עיון בספהת 10 בשיתוף עם ספריית שער ציון -בית אריאלה ביום רביעי 1.4.92התקיים בבית אריאלה יום עיון שאורגן על ידי המדור לספרות ב״אמנות לעם״. את קהל הבאים ,מנהלי ספריוח ברחבי הארץ ברכו יוסף לוין -מ״מ מנהל מרכז הספריות העירוניות בת״א ויצחק קינן -מנכ״ל"אמנות לעם". תיים גורי דיבר על הטופר חנוך ברטוב" :איש וזמנו התיים והספרי ,לכבוד צאת ספרו" :מות בפורים",שזו לו לידה מחודשת .בזמנו יצא הספר בשם "לב חכמים" ,וחנוך ברטוב סיפר על מדור הספרות ב״אמנות לעם". היום חולק לשלושה מושבים ,שבכל אחד מהם נערך דיון בהשתתפות סופרים ומשוררים. המושב הראשון עסק בנושא ׳ספרות כאן ועכשיר. הנחה את הדיון ז*׳ד יהודה מלצר והשתתפו בו הסופרות :סביון ליברכט ,רות אלמוג ודורית פלג. המושב השני עסק בנושא: ׳שורה בין מחאה וליריקה׳׳ .השתתפו בדיון :איל מגד, אריה סיון ,אגי משעול ואמירה הס ,שקראו גם קטעים משיריהם .ליוה בזמר ראובן גבידץ .את הדיון הנחה אילן שינפלד. סיוון תשנ״ב ,יעי 1992 סטודיו המרכז לאמנדות גבעת חביבה סטודיו הינו כתב העת לאומנויות היתיד בארץ המופיע בקביעות מדי חודש ,מזה שנתיים ימים ,ומספר לקוראיו מידע עדכני על המתרחש בשטחי האמנות בארץ ובעולם. בסטודיו תמצא מאמרים עיוניים על אמנות ואסתטיקה ,דיוות על תערוכות בארץ ובעולם, תחקירים ומאמרי ביקורת ,כתבות מקיפות על אמנים ידועי שם בצד הצגת אמנים בראשית דרכם. בסטודיו -שפע של תומר תזותי מעולה בנושאי ציור ,פיסול ,צילום ,ארכיטקטורה ,תיאטרון ,מחול וקולנוע. חיים גורי על הסופר חנוך בד טוב :״איש וזמנו - החיים והספר׳ סטודיו מודפס בשחור־לבן ובצבע על נייר כרומו משובח. מיטב הכותבים והמבקרים בארץ נוטלים חלק פעיל ביצירתו של ״סטודיו׳ והפיכתו לאירוע תשוב בחיי התרבות שלנו. הצלחתו של ״סטודיו׳ מעידה יותר מכל על הצורך הדתוף בקיומו של כתב עת לאמנות ברמה גבוהה. המרכז לאמנויות ,גבעת חביבה ד.נ .מנשה 37850 טל ,06-372824 :פקס06-373335 : 3 ת המושב השלישי ,אחר ארוחת הצהריים ,עסק בספרות ילדים .ז״ד מירי ברוך ,ניהלה את הדיון בו השתתפו :עמי גדליה ,דבקה מגן ,עמלה עינת ,אלי רווה ויעל פישביין. 3 • פ מושב שלישי :ריר מירי ברוך משוחתת עם סופרי ילדים לההת המחול ההיבוצית בנצרת חגיגת אמנויות בבית הספר הקהילתי ז׳בוטינסקי בלוד כמיטב המסורת בבית הספר הקהילתי ז׳בוטינסקי, התקיימה גם השנה חגיגת אמנרות הבמה לכל קהילת בית הספד ,בארגונם של תברי ועדת התרבות וצוות המורים. בחגיגה זו ,פגשו התלמידים והוריהם מגוון של אמנים בתחומי התיאטרון והמחול .אח פני האורחים קיבלו בחצר צלילי מקהלת בית הספר בשירי ארץ ישראל .במפלס התתתון ניגנה תזמורת בית הספר. התלמידים ,ההורים ,המורים והתושבים נפגשו בחללים שונים עם תחומי אמנות מגוונים .מרגש היה לשמוע את תגובותיהם הנלהבות של החלמידים וההורים על תכני המפגשים והאווירה הנעימה ששררה במהלך הערב. ההנאה בלטה גם מצידו השני של המתרס - השחקנים נהנו מילדינו. קובי אסף בתום המפגש עם תלמידי כיחוח ה׳ והוריהם )"לגוף שפה משלו׳( ,אמר" :האווירה הנעימה והתייחסותם של התלמידים אל המפגש היא חגיגה אמיתית". בהפסקה ניתן היה להתכבד בקפה ובעוגה ,לשבת בקפיטריה וליהנות שוב מצלילי התזמורת ומשירי המקהלה. )מתוך עיתון ״כל אלערב"( בהופעה בפני תלמידי בתי הספד היסודיים בנצרת הציגה הלהקה הקיבוצית לריקודים מודרניים )מחול מודרני( שתי הופעות במרכז התרבות העירוני, הרקדנית בת כפר יסין מודקוס הציגה את סיפור הריקוד בשפה הערבית. ההצגה הראשונה בשם "קרנבל החיות״ ,אשר מספרת אודות עכבר עלוב שלא משלים עם עובדת היותו עכבר ,והוא מנסה להמיר את חייו כדי למצוא תנאי תיים טובים יותר ,כמו האריה ,החמור ,התרנגול, הקנגרו וכוי ...ובכל פעם הוא מגלה שלכל חיה יש את החסרונות והקשיים המיוחדים ,ומחליט להשאר עכבר. עמירם אטיאס במפגש "פנים לכל מסכה" בחגיגה זו ,הילדים ,ההורים והמורים חווים חוויה תרבותית חברתית .הוטפנו עוד נדבך לחרמיל ילדינו כצידה לדרכם בעתיד. ההצגה מספרת את הסיפור פטר והזאב .התלמידים נהנו מאוד משתי ההצגות ואהבו אותם במיוחד, כשהם צופים בפעם הראשונה בהצגות אמנותיות משולמות מכל הבתינות האמנותיות .ואכן ,יכולנו לראות איך נדהמים ונמשכים התלמידים לתנועת הרקדנים הקלה והזריזה וגם לתאורה ששחקה תפקיד חשוב ביצירת האווירה המתאימה והנפלאה, בנוסף לתלבושות ולתתפוישות ...הלהקה הצליחה ליצור אווירה מקסימה ודמיונית לתלמידים ,וסחפה אותם לדברים שראו בפעם הראשונה. על הצגות המחול המודרני לילדי נצרת אומרים במרכז התרבותי שזה הוחלט בתיאום עם מועצת "אמנות לעם" ועיריית נצרת דרך המרכז התרבותי־ עירוני. לא היה ניתן לארגן הצגות כאלה ללא העזרה הרצינית של מנהלח מחלקת המתול המודרני במועצת "אמנות לעם" ,גב׳ טליה דיין ,שסייעה מבחינה כלכלית לכיסוי פרוייקט זה מקרן צ׳רלס קלוד בלונדון. מרכז התרבות העירוני מארגן הופעות נוספות לאמנות הדשה זאת לשאר התלמידים ,שלא צפו בהופעות עד עכשיו. שסזזחזה בעריכת: יצחק קינן ,ברוריה בקר ,יוהנה ויסלר, משה חביב ,יגאל משיח ,רחל שליטא ״אמנות לעם״ אלישבע מאי -החברה למתנ״סים עחיאל ,אשדוד נהריה !!!ש! • • תרבותית אמנותית לילדי העולים ולהוריהם גאולים ועוזיאל - יוצאים כמעט שנה מזה שלושה חודשים ,מתנ״ס נהריה מפעיל מרכז נייד להעשרת ילדי העולים בגילאי תת־חובה וגני תובה והוריהם ,בנושאי אומנות ופולקלור ישראליים. מאת לורטה אללי יום ראשון השעה ,16.00המקום בית־ספר גאולים .בחצר מתאספת קבוצת תלמידים. 16.15תצר בית־הספר ריקה ,כולם כבר בכי תות .קבוצות קבוצות לפי הגילאים ולפי העי־ סוק .כל קבוצה וצמד מדריכיה .נשמע קצת מוזר ,לא מובן?! אך אין מדובר ביום לימודים ארוך וגם לא בלימודים אתה״צ. ^ בעצם מדובר בחברה צעירים ,בגיל תיכון מריצים ממתנ״ס עוזיאל שמתחילת שנתהלימודים ,מקדישים יומיים בשבוע לפעילות חוגית וחברתית ,בבית־ספר גאולים .המד־ "צים מדריכים תלמידים מכיתות ד־ה־ובתחו־ מים שונים ומגוונים ,שכל ילד ימצא ודאי עניין באחד מהם :ישנה קבוצת דרמה ,חבורת זמר ,חוג גרפיקה וציור ,מחול אירובי וג׳אז וגם חוג סיור ולמחוללים יש אפילו חוג לרי קודי עם. כדי לתרום לשילובם של ילדי העולים בחברה הישראליח ,חברו יחד מנהל מתנ״ס נהריה מר משה קיש ,סגנית ראש עיריית נהריה ומחזיקת תיק החינוך הגב' רתל פולק־ נפליק ,המפקחת על גני ילדים הגב' רינה רותם ומנהלת המחלקה לגני ילדים הגב' לאה חזן ,להכנת תכנית העשרה לילדי העולים ולהוריהם. מילגה לתלמידת בית־ספר תהיל״ה מאת גליה הקר כבר למדו להכיר מקרוב את חוף הים ,גבעת־ יונה ,נחל לכיש ופנינות חמד נוספות בעיר. באתרים הוא מפעיל את החניכים ובפעי לות טבע וכמובן נותן הסבר על כל אתר ואתר שאליו הם מגיעים .כשנשאל הי מהי מטרת העל שלו אמר" :הכי חשוב לי להצליח להע ביר לחניכים ערכים לטבע ,שיכירו אותו טוב יותר והכי חשוב שיאהבו אותר. מה שבטוח שעל התכנית הזו שקדו רבות, שכן לא מזניחים גם את הצד החברתי ,הפעי־ לות החברתית מתקיימת פעם בשבוע בכי תות האם ,נשמע נחמד ,מאוד כייפי ,אך מאחורי הפעילות הזו עומדים ימים רבים של הכנות ,בהם הכינו המריצים את מערכי הפעי־ לות ,את המשתקים ,ההפעלות ולמדו את היית מגדיר את עבודתך כקשה?דידקטיקת ההדרכה. "לא בכלל לא ,כי טך הכל אני רוצה להדריך, הפעילות מתואמת עם הנהלת בית־הספר, עם המחנכות שאף מגיעות בזמנן' הפנוי ואני אוהב להדריך וזה נותן לי סיפוק רב ,אך^ צ פ ו ת במתרחש ,ועם ועד ההורים ,וזוכה הייתי אומר שהיא דורשת השקעה רבה". לחוג לריקודי עם ,בהדרכתם של ליאור להיענות ולשיתוף פעולה מצידם ומצד התל מידים .בשיחה עם הגברת פנינה בן זקן ,וטלי ,הגעתי בעיצומן של ההכנות למופע של מנהלת בית־הספר"גאולים" ,היא אמרה שכדי סיום שנת הפעילות ,הרבה מוסיקה וכייף היו שפעילות מסוג כזה חצליח באמת ,יש צורך שם וגם בנות קופצניות: שגית אוחנה תלמידת כיתה הי" :אני באה בשיתוף פעולה בין המריצים שאותם מייצג הרכז שלהם יעקב בן סימון לבין ההנהלה .לחוג ,כל שבוע מההתחלה ,כי אני מאוד ואכן כונסו ישיבות בהשתתפות שני הצדדים אוהבת לרקוד ויש פה מדריכים טובים וחוץ ויתד ניסינו לגשר על אי הבנות וקשיים מזה אני רוצה להמשיך ולרקוד בלהקה כשאני שצצו. אלו קשיים עומדים בפני תכנית כזו? "מדובר בילדים ,בתלמידים שיגיעו לבית־ הספר בשעות אחה״צ ,שלא במסגרת מתייבת ,ותמיד יכולות לצוץ בעיות משמעת ולכן הרגשנו צורך להציב שמירה במקום ומלבד זאת היה חשש כיצד חברה כל כך צעירים יכולים ללמד ציור וג׳אז ודרמה ,כי סה״כ הם בעצמם עדיין ילדים ,אך אחרי שנפ גשתי עם המדריכים וראיתי את הפעילות, נרגעתי ואני יכולה בהחלט להיות שקטה ולס מוך עליהם". כיצד היית "מוכרת" את התכנית למנהלי בתי־ספר אחרים? "להם הייתי אומרת שזה קצת מפחיד ,אך זה בהתלט מועיל לתלמידים .אני ממליצה על התכנית אך אני תייבת לציין שכדי שהיא אכן תפעל כראוי יש צורך בשיתוף פעולה בין הרכז להנהלה ,צריך רכז טוב ,עם המון אחריות וזו הנוסחה להצלחה״. שוחחתי גם עם חי ,בן ,15ממקיף אי, שפועל בתכנית ומדריך את החוג לסיירות לכיתות ד־ה .חי פועל בתכנית מתחילתה ועד היום ,לתוג סיור הוא הגיע בעקבות אהבתו לטבע והרצון להכירו טוב יותר .עם קבוצתו הוא יוצא לסיורים קצרים באתרי אשדוד והם פרויקט ייחודי זה ,שנקרא בשם פרויקט "יחר׳ ,מופעל במספר גנים ברחבי נהריה. בפעולות הושם דגש על העשרה לשונית באמצעות שירים וסיפורים ,ליווי מוזיקלי ושיחות עם ילדי העולים .כמו כן ,בפעולות לומדים הילדים על החגים ,המועדים והעונות. בד בבד זוכים גם ההורים להרצאוח וסת־ אוח יצירה .בפרויקט דואגים לשמירת הקשר עם המולדת הישנה .ילדי העולים יציגו אלבומי תמונות מארצם הקודמת ,ישירו וירקדו שירי פולקלור וילמדו את ילדי הארץ משחקים ששיחקו בחו־׳ל. אהיה גדולה והחוג יכול לעזור לי". מירי אילוז גם » א תלמידת כיתה הי" :אני החברה הכי טובה של שגית ואנחנו כל הזמן באות לכאן ביחד ,ט זה מאוד כייף .מעצבן שכולם תושבים *וריקודים זה רק לבנות ואני חושבת שגם בנים יכולים לבוא ולהנות. עכשיו אנחנו מתתילים להכין את הריקוד לסוף השנה ונצטרך לעבוד יותר קשה ,אבל זה לא משנה לי". ההשקעה וההתמדה משתלמות ,שכן הפעילות החוגית מציגה את השגיה בהזדמנ ויות שונות ודוגמא טובה לכך הוא החוג לג׳אז בהדרכתן של טיגי וציונה שהציגו הופעה מרהיבה בהופעתן בפורים. ובנוסף לכך סיום שנת הלימודים כבר נותן אותותיו ולסיום של שנת פעילות מוצלחת מתוכנן ערב ובו תציג כל קבוצה את השגיה בתחומים השונים שמציעה התכנית .צריך להיות מרהיב. שושנה בן שלמה ,תלמידת המרכז להשכלת מבוגרים ,הפועל במסגרת מתנ״ס נהריה ,זכתה במילגת לימודים מקרן המילגות ע״ש שדה צביון ז״ל. שושנה ,ילידת ,1956נשואה ואם לארבעה ילדים ,משלימה השכלת יסוד .בילדותה, נאלצה שושנה לעזוב את ספסל הלימודים כדי לסייע בפרנסח משפחתה .כעת ,ומזה שנתיים ,לומדת במרכז ההשכלה של המת־ נ״ס ,תוך כדי כך מוצאת גם זמן לפעולות התנדבותיות בשכונת מגוריה ,פעילה בוועד ההורים בגן ובבית־הספר ,מסייעת בקידום נושאים חברתיים בוועד השכונה ובפרויקט שיקום השכונות ,נרתמת לעזרה באירועים שונים בשכונה ובבית־הכנסת ,ונענית לכל קריאה. בשל חריצותה ופעילותה ההתנדבותית זכחה שושנה במילגה. oliuelli מחשבים ,תקשורת ,פתרונות. חברת Olivettiמציעה קו מחשבי PC sx 386 החל מדגם 286דרך מחשבי וכלה במחשב dx386ו־ המשתלבים LSX פתרונות בתמיכה: אנחנו כבר מחכים ,ואתם? פרדס חנה ולעוצמה486 5000 במגווןeisa * בסביבת MS-Windows .MS-DOS MS-OS/2 * במערכות רגרמשתמשים UNIX ,XENIX * בושתות תקשורת מקומיות LAN-Manager .Novell המתנ״ס ב״שומרוניה 191 מאת גליה דברת מיד לאחד קבלת ההחלטה ברשות המקר מית על קיום ״שומרוניה״ בסגנון אחר ,ברחבי בית הספר החקלאי ,התכנס צוות המתנ״ס לחשוב איך המתנ״ס יביע את עצמו במסגרת כזאת. את התוצאה ראו כולם .ביתן יפהפה ,עשוי בצורה מקצועית ,אטטתית ומכובדת .לא עמוס מדי אבל עם זאת מכיל מידע ,השובה את העין ,על כל הפעילויות והאינפורמציה הדרושה לציבור על־מנת להבין מה זה מתנ״ס ולבתור משהו כלבבו להעשרת הפנאי .וזה לא פלא! במתל׳ס עובד היום צוות מיומן ומסור שנכון ומוכן אף לעזור בכל פעילות המתק יימת בישוב .הניסיון והידע שרכש צוות זה במשך השנים התבטא ברמתו של ביתן המתל״ס והעזרה שהגישו עובדי המתנ״ס לרשות המקומית בהערכות לקראת ארועי יום העצמאות בבית הספר החקלאי .המתנ״ס שלח נציגים לועדת ה״שומרוניה" ,אירגן את יריד האמנים ואת תערוכת אמני המושבה. מעורבות המתנ״ס היתה בונה וכנה. ביתן המתרס ,אשר כיפתו היתה מצנח ססגוני ,וקירותיו כוסו בפלקטים מאירי עיניים עם גרפיקה מיותרת ,משך אליו מאות עוברים ושבים שעצרו ,התפעלו ,לקחו חוב רות מידע והחמיאו לצוות. החולצות והכובעים עליהם התנוססה הכתובת "חפשו אותי במתנ״ס פרדס חנה", יחד עם עקבות הרגלים היו פשוט ! 10מערכת וידיאו הקרינה סרטים נון־סטופ מהווי החיים ומאירועי המתנ׳׳ס ומוסיקת רקע ליוותה כל הזמן. בטקס חגיגי ,שקדם למופע הסיום ,חולקו פרסים .המתנ״ס קיבל מקום ראשון -גביע נודד -על הביתן היפה והמקורי מקרב כל מוסדות החינוך שבישוב. על כך -ייש כוח למתנ״ס. 0 1 4 S P C . מגוון מדפסות החל ממרפסת ממריצה כולל מדפסות לייזר100CPS אוליגנו׳ Olivettiדלתה חברה למסחר ג ע ־ נ ו ,א ג ף המכירות ,בצלאל 50ר י ג , 52130 סל׳ ,03-7516879פקס ,03-7511039 .מחלקות שיחת ותמיכה בת ־א ,ירושלים ,היפה ובאר שבע. במתנ״סים 183 12 עפולה הסת״ם קורס ריענון בנהיגה לעולים מאת עופר טל בימים אלה מסתיים קורס נוסף בריענון בנהיגה לעולי ברית המועצות. הקורס נפתח ביוזמת מתנ׳ס״בית אשכול׳ בעפולה עילית ,בשיתוף המכון הארצי להכשרח נהגים במחוז הצפון. הקורס מתנהל בשפה הרוסית בשעות הערב ,הנוחות לעולים .מדריך אותו מיכאל דורון בר־טל ,שהינו מרצה מוסמך. במסגרת הקורס נלמדים מספר תחומים ברכב ובתחבורה ,כאשר הדגש מושם על הכרת המציאות בכבישי ישראל ,הכרת חוקי התנועה והתקנות. העולים מקבלים גם עצות מעשיות ביחס לנהיגה היום־יומית ,ובסיום הקורס מקבלים תעודה רשמית המעידה על השתתפותם בקורס. בימים אלה נמשכת ההרשמה לקורסים נוספים. סיוון תשנ־׳ב ,יוני 1992 בני ברק תכנית ״בני ובנות מצווה״ לעולים מאת שלמה הברמן רכז תרבות תורנית "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״ -זהו המסד שבתכנית ״בני ובנות מצווה״ לעולים החדשים בעפולה. מזה מספד חודשים פועלת התכנית במסגרת פעילות האגף לתרבות תורנית שבמ־ רכזים הקהילתיים בעפולה ,בשיתוף הסוכנות היהודית והג׳וינט. התכנית פועלת בעזרת מורות חיילות של האגף לתרבות תורנית המלמדות שעה שבו עית קבועה כתלק ממערכת הלימודים בבית־ הםפר המ״מ בן גוריון שבעיר .החיילות מלמדות את התלמידים את סיפורי התנ׳׳ך בצורה ויזואלית ומעניינת ,הבאה להמחיש את המסר שהנחילו האבות בפרט ודמויות המקרא בכלל לעם ישראל .בנוסף לכך ,עוס קות המורות בהקניית ידע וערכי יסוך ביה דות על חגי ישראל ,הלוה העברי ,תפילה וכוי אירועי יום העצמאות ובכך מקרבות את בני הנוער להכרת מסורת ישראל. מדי חודש מתכנסים התלמידים לפעילות חברתית בשעות אחה׳׳צ .הפעילויוח האחרר נות שהוכתרו בהצלחה היו מסיבת פורים שהיתה משעשעת ובעלת תוכן שהמחיש למשתתפים את משמעות חג הפורים כחלק ממסורת ישראל על מנהגיו היפים וסדר פסח. התלמידים השתתפו בסיורים לימודיים סביב נושאים שנלמדו בכיתה כגון :סיור לבתי כנסת עתיקים ,סיור בעקבות מקורות הירדן והמים בישראל לאור פרקי התנ״ך. תכנית"בני ובנות מצווה" תיחתם במסיבת בני המצווה שתכלול טיול לירושלים ,ביקור במקומות אשר מנציחים את עם ישראל כעם הנצת כגון העיר העתיקה ,הרובע היהודי והכותל המערבי. יש לציין את התגובות החמות של הילדים מכיתות ז׳־ח׳ המשתתפים בתכנית זו ומק ווים שבצורה זו יכירו את מטורת ישראל. למעלה מעשרת אלפים תושבים נכחו באירוע תמיד קשה הוא המעבר מיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לחגיגות יום העצמ אות ,אך כנראה שיש בכך משום סימן של תקווה ,שעם כל הכאב מוכרחים וצריכים להמשיך הלאה. תכנית הערב היתה מתוכננת לפי דקוח, שכן כללה מגוון רחב של אמנים והופעות ואת -זהבה בן. השמועה על כך פשטה בשכונה ואנחנו ידענו שהמקום יהיה צר מהכיל את הבאים. פתחה את הערב להקת ״שתקים" ,שלי וותה את כל הערב ועשתה עבודה נפלאה. לאחריה ,קטע הברכות -ראש העיר ,סגן ראש העיר וראש אגף החינוך ,יויר המתנ״ס וזוג אמריקנים שהגיע מהקהילה החאומה שלנו. ובהמשך ,מופעים של חוגי הג׳אז והבלט במתנ״ס .לאחריהם שוב להקת "שחקים" במגוון עצום של שירים ,ריקודים ועוד. הרחבה החלה להיות צפופה מאוד. ואז הופיעו במגוון מרהיב -הזיקוקין - שהופעלו על־ידי אב הבית שלנו. לאחר מכן ,תצוגת אופנה מרשימה שכללה פרסים והגרלות. הכביש שמוביל למתנ״ס נסגר מלחץ הקהל הרב. ואז -לא תאמינו ,על הבמה אצלנו ,תוך שידור ישיר לגלי צה׳׳ל -הזמרת זהבה בן. לאחריה ,ג׳קי מקייטן ולהקת ׳שחקים״ שסגרה את הערב בשעה .00ו.0 להערכת גורמי הביטחון שהיו במקום נכחו בערב למעלה מעשרת אלפים תושבים, ועוד רבים לא יכלו להתקרב לאזור המחנ״ס. ערב זה תרם לקירבה רבה בין המתנ׳ס לתושבים ,תוך צימאון גדול של התושבים להיות שייכים. גם הגיל הרך רוקד המשתתפים בתכנית ״בני ובנות מצווה" צפת ערב שכולו תרבות ודיבורים שוב הוכיח רזי ברקאי מ״הכל דיבורים״ כי כוחו אכן בדיבורים .לא צריך הרבה כדי להצית את אש הוויכוח בקהל הצפתי אשד עמד על שלו ולא קיבל בקלות יתדה את דבריהם של אורחיו הראשונים לתכנית :ח״כ יוסי ביילין)עבודה( רוסי אחימאיר )ליכוד(. אכן הפוליטיקה והביטחון היו אלה שהעי סיקו את השניים ערב הבחירות בוויכוח שעורר את הקהל לתגובות ושאלות ,אך כשניסה אחימאיר ,לאור שאלה מהקהל ,להר כיח עד כמה משקיע הליכוד בכבישים ובחי־ נוך בגליל ,קם בקהל קול צעקה ומחאה שסחט סוף כל סוף חיוך מעונג מביילין,שספג עד כה"חבטורר מילוליות מהקהל ,שהיה כפי הנראה רובו ימני. ערפאת אף הוא לא נעדר מהוויכוח וכונה על־ידי ביילין"הקול הצף" של הבחירות הנוכ חיות ,שכן פעם התפרסם שהוא תומך במערך ופעם בליכוד .לאור משאל שערך ברקאי בקרב הקהל בסוף העימות נראה שהקהל המקומי לא הושפע פוליטית מהשניים ,והר כיח כי אכן"הכל דיבורים״. אורחיו הבאים של ברקאי,עו׳דאמלחורי ודיו ג׳ורג׳ חודי מנצרת איפשרו ,אם כי לזמן קצר ובלתי ממצה ,הצצה לפן האינטלקטואלי של המגזר הערבי. בני הזוג -דיר ג׳ורג׳ תורי ,כומר קתולי המשמש גם כפסיכולוג קליני בפועל ,ורעייתו ערד אמל חורי ,אשר גדלה בבית של מפ״ם - עניינו את הקהל בדעותיהם ובעיסוקיהם. לשאלות הרגישות לנושאים פוליטיים או סקס ידע דיר חורי לענות בדיפלומטיות תוך סיפור משלים אשר פורשו ללא כחל וסרק על ידי רעייתו ,שהיתה ישירה יותר. הסופרת רקפת זוהר מקיבוץ ברעם הצליחה להרגיז את הנשים בקהל בטיעונה כי "חיילות מיותרות בצבא" ,כפי שפורסם בספרה הראשון "כיצד ניצחתי במלחמה". הצופות ,מהן נשים אשר שירתו בצה׳׳ל במלחמת השחרור עם הקמת המדינה ,חלקו על דעתה וטענו כי ספרה מייצג אך ורק את עצמה. וכמובן ,דורון נשר אשר"פירק" את המת חים של כולם מחיי היום־יום הטוערים ביסטנד אפ קומדי" ,בו ירד קצת על הקהל המקומי ובעיקר על הישראלי המצוי וחולשר תיו הרבות. ערב דיבורים ותרבות שהתקיים בבית יגאל אלון נערך בחסות חברת הקוסמטיקה גינס קוסמטיקס ועיחון"לאישה". השנה החלטנו ש־ 250ילדי הפעוטונים והצהרונים יחגגו עם ההורים את יום העצמ אות .שבועיים מראש התחילה אווירת הכנה והתרגשות בקרב צוות הגיל הרך ,הזמנות להורים ,הכנת השירים עם הילדים והכנת התלבושות. ובכיתות הפעוטונים והצהרונים -היל־ דים כבר לובשים לבן ,מקושטים בעניבות צבעוניות ובטרטים וכמובן בדגלי המדינה - מוכנים לאירוע. לקראת השעה 6.00ו החחילה נהירה של הורים ,שיחד עם הילדים ירדו בסדר מופתי למגרש ,כשברקע מוסיקה וכל האזור לובש חג. בשעות הצהריים המאוחרות ,המגרש נראה מרהיב ביופיו ,שלל דגלים בכחול ולבן, במה ענקית עם תפאורה. י זו היתה עבורנו התנסות ראשונה לאירוע שכזה ,והיא השאירה טעם טוב ורצון להמשך חגיגות כאלה. בבוקר האירוע כולם נרגשים ,אב הבית וצוותו עובדים משעות הבוקר המוקדמות על הכנת הבמה ורחבת מגרשי הטניס. ההפעלה מתחילה ,הורים וילדים יחדיו שרים ורוקדים. שלומי יהוד תוג הסיירות בסיור אתגר מועדון המתנ״ס זוחל במערות תל גודד מאת בצלאל דהן זו השנה השלישית ,מאז הוחל בפרויקט ״ארץ מורשת״ בשלומי ,יוצאים חניכי החוג לסיירות רדיעת הארץ של המתנ״ס לסיוד בדרום .מסורת זו הינה המשך לפועלו ויוזמתו של אבי ביטון רכז הנועד ,שהחל בה שנתיים קודם לכן. החוג לסיירות החל את מסלול הטיול באחד מימי חול המועד פסח בשעה 4לפנות בוקר ,מכיוון שלומי לנחל ערוגות ולינה במת־ ליס ערד .ביום השני החלה הגלישה מהמ־ רובעת לתוך נתל ערוגות ,משך כעשר שעות הליכה .יש לציין במיוחד את יכולת הסיבולת של החניכים ,הסיוע ההדדי ומצב הרוח המרומם .מזג האוויר היה סגרירי ולקראת הצהריים ירדו גשמים מה שהוסיף נופך מיוחד לסיור בנחל ערוגות .עם לילה התא רגנו התניכים לשינת לילה בתוך שקי שינה, תחת כיפת השמיים בקיבוץ אילות. אילת והים האדום קיבלו את פני החבורה, ביום השלישי ,במאור פנים ולאחר שחיה ומנוחה ,הפלגה לסיור חופים .את היום האח רון ייחדו לסיורי ג׳יפים בנתיב הסיירים מבאר אורה ועד הר ברוך ,כולל קטעי הליכה וגלישה במעלה שחרות. יצוין ,שהאחריות להנהגת הסיור היתה בידי המריצים שגילו מנהיגות למופת ויכולה שליטה מצוינת. הסיור תוכנן בשיתוף פעולה בין אבי ביטון, רכז הנוער ובצלאל דהן ,רכז"ארץ מורשת". בבסיס התכנית נקבע שמספר התניכים שיכר לים להשתתף יעמוד על 45בלבד וזאת משום הגדרת הסיור כ״סיור אתגר׳ המתבצע בנחל דרגות .יש לציין שההיענות היתה גדולה והאגף נאלץ לדחות למעלה מעשרים חניכים. בית המדרש ללימודי היהדות ליד התנועה המסורתית פריחה נהדרת בדרך לתל גודד לפעמים נדמה לך שאתה כבר מניר את הארץ ואין מי שיגלה לך מקום נסתר? אם כך אתה מרגיש ,בוודאי לא היית איתנו בטיול המשפחות שארגן מתנ׳׳ס יהוד. מדריכת "ארץ מורשת" מירב לסדי ,שנה ראשונה בשלומי ,להמירה את חופשת פסח ביציאה לסיור .איציק פורמן )קצין משטרה בכיר( הצטרף ל^יור כמאבטח ולידו איש משמר הגבול צביקה קח׳קת .הגב׳ מיכל פורמן ,אם לשתי מד׳ציות ,הצטרפה לסיור וסייעה בכל תחום. בבוקר שבת ,שטופת שמש ,כ־5ו משפחות במכוניות פרטיות נוסעות בשיירה לגלות חלק ארץ בלתי מוכר... לסיכום האירוע אמרו שני הרכזים" :מכל המסלולים שעשינו עד כה המסלול הזה הוא הקשה מכולם וחשיבותו בעובדה שכל התני־ כים חזרו הביתה בריאים ושלמים .מעבר מזה החניכים התנהגו למופת ולא היו בעיות חרי גות מעבר לסביר .אנחנו מבקשים לציין את סיועו של מנהל המתנ׳ס דני ויצמן שנתן הוראה לבצע את הסיור על אף הקשיים התק ציביים בהם עומד המתנ׳׳ס". כל כך הרבה כבר דיברו על הפריחה השנה, אבל תוך כדי סיול נדמה לך שבמסלול מבושם זה יש יותר פרחים ,יותר מגוונים מכל מסלול אחר... בעצירתנו הראשונה במצפה משואה שבא זור בית שמש התחלנו לכתת רגלינו על רכס ההר ,מפלסים דרכינו בין החורש והפרתים הרבים שפרחו שם. ההפתעה הגדולה חיכתה לנו דווקא מתחת לפני האדמה -בתל־גודד .מחילת מסתור שהזחילה בה חוויה בפני עצמה, ומהווה אתגר לכל אמיצי הלב שבינינו) .היו גם כאלה ש׳׳תקער ראש בפתח המחילה והח־ ליטו שזה לא בשבילם(... המערה עצמה מיוחדת מאוד .דפנותיה נחצבו כוכים כוכים שפשרם לא ברור ,אולי שימשו למגורי יונים ואולי אפילו כמדפים לאחסון כלים המכילים אפר מתים ,גופות של אדם ,שנשרפו והושמו בכלים אלו -מהת־ קופה הרומית. בפחח המערה שתינו תה מצמח המרווה שליקטנו בדרך ולהפתעתנו לא רק שלא נשארה אף לא טיפה אחת מהתה אלא שכולם גם נשארו בחיים... ביקור במערה נוספת בחרבת מדרס הכיר לנו מערת קבורה מפוארת ומי שלא החלכלך במערה הראשונה ,היתה לו הזדמנות לזחול במחילות המערה השניה ולהלבין שערותיו בן רגע. הטיול כולו אורגן ובוצע על ידי רכזת"ארץ מורשת" של המתנ׳׳ס רוני קריין ,מורה דרך מוסמכת שלא השאירה אבן אתת או צמח אהד מבלי שהסבירה לנו קודם את שמו ,מנין הגיע לכאן ומדוע. בית שאן נמשכת ההרשמה לשנת הלימודים תשגיג לתואר ש נ י ) ( M A .במדעי היהדות בהתמהות בחינון בלתי-פורמאלי המוסד עוסק בלימודים אקדמיים בתהומי היהדות )מקרא ,מדרש ,הלכה מחשבת ישראל ,חיניד יהודי וחינון בלתי פומאלי( תוך כדי גישה ביקורתית למקורות ופתיחות לשאלות ערכיות וחברתיות. הלימוזיס גתוחימ למוריבז/מורות מכל גווני הקשת החברתייס. במסגרת לימודי התחום חינוך בלתי־פורמאלי/חברתי תינתן האפשתת לרכז את כל הלימודים ביומיים בשבוע ,כאשר אחד מהימים הוא יום שישי ,ולסיים את הלימודים בשנתיים. בנוסף לכך ניתנת האפשרות ללמוד לימודי תעודה לרכז חברתי. לבית חמדרש לרבנים באמריקה )Che Jewish Theological Seminary Of America היתר מטעם חמועצח לחשכלח גבוחח לקיים בארץ בבית חמדרש ללימודי חיחדות בירושלים שלותח ללימודי תואר שני)מוסמך( במדעי היהדות ולהעניק תואר זח לבוגריו. יש למות בנתב אל בית המדרש ללימודי היהדות, רח׳ אברהם גרנות 6ת.ד ,8600 .ירושלים ,91083או בטלפון 617155 מער ב הכינרת צ ע ד ת מאות ילדים והורים בסדנאות יצירה מאת רפי בן שטרית רכז נוער תגיכי אגף הנוער של מתנ״ם בית שאן השתתפו בצעדת הכינרת לציון 60שגה להפעלת מפעל החשמל בנהריים. תחילתו של מסלול הצעידה באתר הגשר הישן ,מקום מגורי בוני התחנה הראשונים, לאורך נהר הירח הגואה ודרך אתרי מפעל התשמל ההיסטורי בנהריים .המשך המסלול עבר דרך המושבה הוותיקה מנחמיה והסיום בחוף צמח. בצעדה שאורגנה בסדר מופתי ,השחתפו כאמור 50בני נוער מבית שאן שצעדו במס לול הארוך ולא הסתירו את הנאתם הרבה. עתה מחכים באגף הנוער למפעלי הקיץ... נהירה המונית כזו לכיכר העמודים לא נראתה בבית־שאן מזה זמן רב .החל משעות אתה״צ המוקדמות התמלאה כיכר העמודים במאות רבות של ילדים ,בני נוער והורים שהגיעו לסדנאות יצירה לציון" 500שנה לגי רוש יהודי ספרר׳. ילדי בית שאן שנתגלו כיצירחיים במיוחד, הופעלו בסדנאות למימרות נייר ,ציור על אריחים ,רקמות ,גרפיטי ,חימר ופלסטלינה, סידור פרחים ועוד. התפאורה היתה מושלמת ,מזג אוויר יוצא מן הכלל ,כיכר יפהפיה ,כשברקע מתנגנים להם באריכות שירי "תור הזהב" .ליצנים, להטוטנים ,הולכי קביים ופנטומימאים בידרו אח קהל הילדים והןןבוגרים .השמחה בכיכר היתה מושלמת! התגובות מן הקהל היו מפרג נות יותר מתמיד" ,פידבקים" שוגרו מכל עבר לעברה של רכזת תרבות ואמנות במתנ״ס גבי סמדר אלפסה ששקדה ימים כלילות להצלחת הארוע ובתוכו ערב היצירה הנפלא. לצד מדריכי הסדנאות בלטו עשרות חניכי קורס המריצים של המתנ״ס שסייעו להצלחת הערב והתנסו זו פעם ראשונה בחייהם בהדרכת ילדים ,ועשו זאת מעל ומעבר למצופה. במתנ״ס מגיבים בגאווה ובסיפוק על הערב הנפלא ,ובעקבוח ההצלחה האדירה והתגו בות מן השטת -מתכננים הפתעות רבות לקראח חופשת הקיץ. במתנ״סים 183 קרייודים 14 סיוון תשנ״ב ,יוני 1992 שפרעם ביקור סגן יום עיו! בנושא המהול הערבי שר החי ״העובדה כי באתי לביקור בן שעתיים ונש ארתי שש שעות תמימות ,מדברת בעד עצמה .התרשמתי ונהניתי" .כך ציין סגן שד החינוך ח״כ פנחס גולדשטיין ,בפני ראש העיר קריית ים ערד שמואל סיסו ומנהל המתנ״ס טיטו סנדלר ,בתום ביקור במוסדות הספורט ובמתקני המתנ״ס בעיר .במהלך הסיור גילה ח״כ גולדשטיין בקיאות רבה בכל נושא החי נוך הבלתי פורמלי ,ואף ניהל עם מנהל המת־ ליס דיון מעמיק ,בהעמקת הקשר בין המתל׳ס לקהילה. סגן השר התקבל על־ידי ראש העיר וחברי מועצת העיר באולם הישיבות ,ולאחר חילופי ברכות וסקירה על העיר יצאה כל הכבודה לסיור במתקני המתנ״ס ,באולמות הספורט, באיצטדיון העירוני ובחוף הים .בעת שהותו במתל׳ס ,קיבל ח״כ גולדשטיין פירוט על כל החוגים הפועלים בו ,מפי המנהל טיטו סנדלר ,ואף חזה בפעילות שהתקיימה במקום .חלק ניכר מהביקור הוקדש לקליטת העולים החדשים מרוסיה וקליטתם בפעילוח המתל׳ס. ציורי קיר ואמנות סביבתית מאת עמנואל סלע מנחה לאומנות בימים אלה זכינו לראות מספר עבודות מונומנטליות חדשות בבנייני ציבוד ,בבתי־ ספר ובבנייני מגורים באזור קריית־ים. הסיפוק לגשר בין סקיצה קטנה וחופשית לתכנון עבודה מונומנטלית ולהגשים אותה בציור קיר הוא אחד האתגרים המעניינים העומדים לפני העוסק באמנות טביבתית .יש התעניינות הולכת וגוברת בתודעה הציבורית בנושאים הקשורים לאמנות הסביבתית. עלינו לשאוף להעמקת תודעה זו בציבור הרחב .העברת תכניות מתאימות מבחינה האסתטית לוועדות השונות הנוגעוח-בדבר היא אחד הסימנים להצלחה .למרות שקיי מים עדיין הרבה מכשולים בדרך ולא תמיד יש אוזן קשבת לרעיונות הקשורים לאמנות הסביבתית ,אנו עדים בזמן האחרון להתעור־ רות מחודשת וחיובית בנידון. מאת אילה גורן־קדמן התעניינות רבה קיימת בקרב הערבים, הדרוזים והצ׳דקסים בישראל במורשת ובפר לקלוד שלהם בכלל ,ובמחול העממי בפרט. לא פלא איפוא שהיתה הענות רבה אום העיון הראשון על המחול הערבי ,שהתקיים במת־ ליס אבו סנאן באפריל .1990יום העיון הזה אורגן על ידי שלושה מוסדות ,תוך שיתוף פעולה מלא ביניהם :המחלקה לתרבות ואמ נות ערבית במשרד החינון־ והתרבות ,הפד־ הקט למוסיקה ולמחול אתניים במתנ״סים, שמטהו היה במרכז תרבות העמים לנוער בירושלים ,והמפעל לריקודי עדות במרכז לתרבות וחינוך של ההסתדרות. בשיחת הסיכום שחתמה את יום העיון, הביעו המשתתפים משאלה שיהיה המשך לפעילויות מסוג זה ,כדי לא לעשותן חד־ פעמיות ,שכן חשוב למדריכים ,למנהלים ולמשתתפי הלהקוח להרחיב ולהעמיק את הידע בפולקלור שלהם ,מעבר להשתתפות ולהתנסות גרידא .לדאבוננו ,שניים משלושת המוסדות שהיו שותפים בתכנון ובארגון יום העיון.הראשון ,אינם פועלים מזה כמה חוד שים ,בגלל העדר משאבים והקצבות לנושא המחול האתני ,עובדה המצביעה על מיקומו בסולם העדיפויות שלהם. .במהלך שנים רבות של פעילותי בתחומי המתול והמוסיקה האתניים ,ובכנסים ומפג־ שים של להקות חובבים באמנויות הבמה, נזדמן לי לעבוד עם הרבה להקות מחול ערביות ודרוזיות .תמיד חשתי שקיים מעין קיפוח כלפיהן מבחינת המשאבים המושק־ עים בקידומן המקצועי ,המעשי והתיאורטי. לאור הצלחתו הרבה של יום העיון הרא שון ,ובקשותיהם של המשתתפים להמשך, היתה החלטתי נחושה לקיים ימי עיון נוספים השנה ובשנים הבאות .פניתי לראש המחלקה לתרבות ערבית במשרד החינוך ,מר מואפק חורי בהצעה שהוא יירתם ביחד אתי לארגון יום עיון נוסף ,בחסות המחלקה שהוא עומד בראשה .שלחנו חוזרים לכל המקומות בהם פועלות בהווה ופעלו בעבר להקות מחול ערביות ודרוזיות .ביקשנו מהם לשלוח רשימת מועמדים להשתתפות ,כאשר הקטגו־ ריות המוצעות הן :מדריכים ,כוריאוגרפים, מנהלים של להקות ,כמו גם המוסיקאים והזמרים המלווים את הריקודים .ההיענות היתה כפי שצפינו מראש -רבה מאוד. הופעה משולבת של שתי להקות דבקה מסתנין ומקלנסאווה במפגש הלהקות הארצי בפארק הירקון ביוני 990ו יום העיון התקיים במתנ״ס שפרעם ב־וו באפריל 992ו בין השעות 0ו בבוקר ל־6:30ו אחה״צ .מספר המשתתפים נע בין 80ל־.90 התכנית כללה ארבעה חלקים :הרצאות,סדנ אות ,הופעות והרקדה .כל המרצים היו מומ חים בתחומיהם מן המגזר הערבי .נושאי ההרצאות היו: ו .הפולקלור הערבי בעידן המודרני. .2המוסיקה הערבית המקורית ומגמות השינוי הפועלות בתוכה. .3הלבוש הערבי על סוגיו באזורי הארץ השונים ,בלוויית צילומים וקלטת וידיאו. שתי הסדנאות המעשיות עסקו בבידודם וני תוחם של האלמנטים המאפיינים את הדבקה הערבית ,ובעיבודן של הדבקות והתאמתן למופעים על במה. ארבע להקות שונות זו מזו הוזמנו להופיע בפני המשתתפים ,והן ייצגו את הסוגים הבאים: .1להקת גברים מפרדיס שהופיעה במת־ רוזת של דבקות מסורתיוח. .2להקה מעורבת של נשים וגברים מעיל־ בון ,שהציגה ,בצד דבקות מסורתיות ,גם תמונה מהווי חייהם כעובדי אדמה ,במחול וזמר. .3להקה מעורבת של נערות ונערים ערבים ויהודים ממתנ׳ס מעלות־תרשיחא, בעיבוד מודרני של ריקודי דבקה ערבית ומחול מזרחי. .4להקת ילדים וילדות צירקסים מכפר קמא. כל הלהקות חוץ מלהקת מעלות־תרשיחא, ליוו את הופעותיהן בזמרה ובכלי נגינה מסור תיים .את התכנית העשירה חתמה הרקדה סוערת ומלהיבה של דבקות מכל הסוגים ,בה נטלו חלק כל המשתתפים. ההרצאות ,הסדנאוח ,ההופעוח וההרקדה תועדו במצלמת וידיאו על ידי צלם מקצועי. הקלטת עומדת לרשות כל המעוניינים. ברצוני לציין לשבח את מנהל המתרס אמין ענבתאר ואת כל צווח העובדים, ראוי לציין כאן מספר עבודות שנעשו ממש בימים אלה .ציור קיר באורך כ־ 20מטר ובגובה 2מטר נעשה בחצר בניין עיריית קריית־ים על־ידי חניכי החוג לאמנוח של המתל׳ס. שלושה ציורי קיר גדולים של 30מטר בריבוע כל אחד נעשו בבנייני מגורים של חברת "עמיגור׳ קרייח־ים והעבודה האמנו־ תית המרכזית נעשתה בביח־הספר הממלכתי "אורים" בקריית־ים .העבודה מחולקת לשישה חלקים והנושא שלה הוא "בריאת העולם". השתחפו בביצוע היצירה :ילדים ,מורים, מדריכים וגם הורים ,ביניהם עולים חדשים שזה עתה הגיעו ארצה. ציורי הקיר בביצוע חניכי החוג לאמנות של המתנ״ס ע״ש מנדל בקריית־ים ,בתצר בית־ הספד הממלכתי ״אורים״ שנחלצו למשימה ,הכינו וארגנו את המקום על הצד הטוב ביותר ,כולל כיבוד וארוחת צהריים טעימה .אווירה חמה ונינוחה שרתה בכל ,ברוח המסורת המהוללח של הכנסת האורחים הערבית .להרגשה הנהדרת של כל מי שהיה במקום ,תרמו המבנה היפהפה של המתנ״ס ומיקומו על הפסגה הגבוהה ב י ו ת ^ ^ בעיירה שפרעם ,כאשר מבעד לחלונות הזכר כית הענקיים אפשר לצפות לארבע רוחות השמיים ,מהים התיכון ומפרץ חיפה ,בואך הר הכרמל והעמקים. אנו מודים מאוד למנהל המתניס ולכל צוות העובדים ,למרצים ,למדריכי הסדנאות, למנהלי ומדריכי הלהקות שהופיעו ,למואפק חורי והמחלקה לתרבות ערבית ,וכמובן לכל המשתחפים ביום העיון המוצלח ביותר ,על חלקם בהצלחתו .לבסוף ,נקווה שחברת המתרסים חמצא עניין ורצון לחדש את הפעילות שהתקיימה במסגרתה בעבר ,הלא הוא הטיפוח של המורשת ופולקלור העדות בכלל ,והמחול והמוסיקה בפרט. המז*'צים באשדוד מתנדבים שוב ir i תודה לגבי ,רכז נוער במתנ׳׳ס תצוד הגלילית אנו רכזי מתגייס יוםפטל-בית מרקו ובני הנוער רוצים להודות אישית לגבי ולמריציס, אשר אייחו אותנו בחול המועד פסח ללינת לילה במתנ״ם. קיבלנו יחס חם ומעודד ,כיבוד כיד המלך ,חדר ללינה והרגשה נפלאה. בני הנוער שלנו התחברו במהרה עים בני הנוער מחצור ונוצר קשר טוב שעזר להמשך ה ע ר בכבוד רב, ב שלמה מלכה ,דוד אזרן, בני הנוער מתנ״ס יוספטל ,בית־מרקו כ־ 1800בני נוער ב״ימי עדן בטבע״ מאח שחר שחר ,טבריה כאלף ושמונה מאות בני נוער משלושים ושמונה יישובים נטלו חלק במהלך אירועי ״ימי עדן בטבע" שהתקיימו בחול המועד פסת. »— במבצע מיוחד ונרחב של עמיגור והמר׳ציס של מתנ״ס עחיאל באשדוד נצבעו ספסלים בבניינים של עמיגוד. המריצים ,שהתנדבו למבצע זה ,הגיעו עם מוטיבציה ומצב רוח גבוהים ,צבעו ספסלים רבים ושיפצו אותם לטובת רוותת תושבי עמיגוד, שרבים מהם קשישים ונזקקים לספסלים אלו. כיצד משלבים את ״ארץ מורשת בשבוע הספר ,, אפשר לשלב ולשתק ב״אדץ מורשת" בשבוע הספר .באלקנה עשו זאת. ברצוננו להמליץ בפניכם על פעילות שקיימנו במהלך יריד הספרים ,שכולם מוזמ נים להעתיק ולקחת דוגמה. לקחנו וקראנו ארבעה ספרים מתוך ספריה של גלילה רון־פדר )מסתבר שהבחורה הזו מטיילת במקומות שונים בארץ ,ובכל ספר יש מעט מידע על אותם מקומות( .הספרים הם: תעלומת החולצות הגנובות ,ואדי קלט ,נחל שורק־בצת ובית גיוברין .חיברנו חידות על כל ספר וכתבנו אותם על כפות רגליים בצורת עקבות .הדבקנו אותם על פוליגל צבעוני ועמדנו בפינה ביריד .ילדים התאספו סביבנו וניסו לפתור את החידות .הבאנו איתנו את ארבעת הספרים והילדים יכלו לעיין בהם. בכל פעם שנפתרה חידה הפכנו את כף הרגל ועליה כתבנו אות .האותיות התחברו יחד לאתר מטויים )אנחנו בחרנו במבצר אנטיפט־ רוס ,בשל קרבחו לאלקנה .אפשר לבחור בכל אתר אחר( .הילד שגילה את האתר זכה בפרס. אוניברסיטת בר־אילן ,ביה״ס לעבודה סוציאלית בשיתוף: משח־ החינוך והתרבות -הגף לתרבות ואמנות בשכונות קהל -עמותה ישראלית לתיאטרון קהילתי בניהולו של יוסי אלפי הקורסים מזכרימ במסגרת גמול השתלמות למודים קורס מנהיגות באמצעות הדרמה -מחזור ג׳ קורס ייחודי למנהיגים לשיפור מיומנויות בעמידה בפני ציבור ,מיועד לחברי מועצות עיר ,ידר ועדי שכונות ,ועדי ארגונים גדולים ולבעלי תפקידים ניהוליים מנהיגותיים ואנשי הוראה. קורם מרכזי תיאטרון קהילתי -מחזור ד , הכשרת מנהלים ארגוניים לתיאטרון קהילתי המיומנים במקצועות התיאטרון והקהילה. קודם לתיאטרון בובות קהילתי -מחזור ב׳ הכשרת קהל היעד במיומנויות תיאטרון הבובות ככלי חברתי להעברת מסרים חינוכיים .מיועד למורים ואנשי חינוך ,מרכזי תרבות ,עובדי החינוך המיוחד ,עובדי גוער, גננות ,עובדים סוציאליים. הענקת תעודות למסיימי ״תכנית שווהן׳ מאח לאה צפורי בש מסיימי "תכנית שוורץ" במסלול להכשרת סגל בכיר במרכזים קהילתיים ובוגרות המס לול להכשרת סגל בכיר בגיל הרך ,נמנו עם מקבלי התעודות ,בטקס העגקת תעודות לשנת הלימודים תשנ״ב .הטקס התקיים ב־ - 4.5.92א׳ ניסן ,התשנ״ב ,באוניברסיטה העברית ,קמפוס הד הצופים בירושלים. לטקס הוזמנו בוגרי התכנית ובני משפחותיהם. ביום ה־ 20.4.92טיילו מאות בני הנוער בשבעה מסלולים שונים ברמת הגולן ,מסלו־ לים שכללו בין היתר את נחל סער ,נחל זויתן, צעדת "שביל ישראל" ומסלולי נוף מרהיבים נוספים .את המסלולים הכינו אנשי החברה להגנת הטבע .מרבית .בני הנוער מהמתנ״סים השונים טיילו באזור החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות אחר הצהריים ,כאשר במסלולים מסוימים זכו בני הנוער לתדרוך באמצעות מדריכי החברה להגנת הטבע בתי־ אום מראש עם איתן מזרחי ,חיה רשף ואריה ללוש ,מפקדי המבצע. יצוין כי תנאי מזג האוויר החורפייים ששררו באופן מפתיע באזור הגולן והכנרת באותו היום ,איימו לשבש במקצת את תכניות בני הנוער ,אך בסופו של דבר ,יכולים היו בני הנוער לנצל את מזג האוויר לטובת מסלולים קלים ונעימים ייתר. החל מהשעה ארבע אחר הצהריים החלו בני הנוער ,שוחרי המסלולים שטופי המים, לנהור לכיוון חוף הגולן. בחוף עצמו התפרשו בני הנוער עם שקי שינה והרבה מצב רוח על פני מרחבי המדש־ אות תוך ציפייה דרוכה לקראת הופעות האומנים בערב. כאשר שלב ההתארגנות וההיכרויות של בני הנועד נכנס לתאוצה ,עלו על הבמה המרכזית בזו אחר זו להקות הנוער ממת־ נ״סים רמת השרון ואוד יהודה .להקות אלו הוכיחו בהופעתן המרשימה את איכותו של נוער המתנ״סים על הצד המוסי.קלי שלו. רמי קליינשטיין ריתק אליו את מאות בני הנוער בהופעתו ההיפר־אקטיבית והתוססת. מאוחר אל תוך הלילה נסחפו בני הנוער על רחבת הריקודים. למחרת היום המשיכו מאות מבני הנוער במסלולי טבע נוספים ברמת הגולן ,במייחד לאור מזג האוויר האביבי שחזר לאזור .מאות בני נוער נוספים נשארו לכייף במתקני הלונה גל עד שעות הצהריים המאוחרות. טיולי קיץ למתנ׳׳סים וללןייטנות את דברי הפתיחה נשא מנהל בית־הספר לעבודה סוציאלית ,פרופ׳ זאב בן־סירא. במרכז הטקס עמדה הרצאתו של המשנה לנשיא בית־המשפט העליון ,השופט פרופ׳ מנחם אילון ,על הנושא"השופט והעובד הסו ציאלי' .ההרצאה התמקדה בשוני שבין נקודת הראות של השופט המסתמך על כללי הצדק והמשפט ,לבין זו של העובד הסוציאלי ששיקוליו מקצועיים ,ולא פעם מתנגשים בעקרונות המשפטיים .הדוגמאות שאותן הציג השופט נגעו בעניין של אימוץ כפוי או אומנה של ילדים .על אף הקונפליקט הקיים בין גישתו של השופט מיחד ,וגישת העובד הסוציאלי מאידך ,רואה בית־המשפט את מחויבותו בשמירה על זכויותיהם של קטינים ו/או הוריהם על פי חוקי הצדק והמשפט. נציג הוועד המנהל של ארגון מסיימי האו ניברסיטה נשא דברים ,וכן גם נציגת הבוג רים .בטקס הוענקו מלגות ופרסים למצטיינים. כמה מבין מסיימי"תכנית שוורץ׳ השתלבו כבר בעבודה במתנ״סים .ביניהם ,סימה אופיר רכזת נוער ,בלייניש זבדייה -רכזת קליטה לעולים אתיופים ,וגאולה מרום - רכזח משפחתונים במתנ״ס תלפיות מזרח, מיכל בן חיים -רכזת לגיל הרך במעלה אדומים ויעקב רוזנטל -מנהל המתנ״ס בכרמיאל. בביגז יצחק... טיולים מודרכים להכרת הכפר להזמנות ולפיסים מס 0*0נא לפנווו למת• מ מ ג»ת י»חק סלי 627192-053JM72 16 במתנ״סים 183 בית הספד לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית בירושלים ע״ש פאול ברתאלד בית הספר לחינוך תכנית להכשרת מנהלים וסגל בכיר במרכזים קהילתיים ע׳׳ש דיר יוסף י .שוורץ מיסודו של הג׳וינט העולמי הכשרה בניהול ובפיתוח תכניות לגיל הרד נמשכת ההרשמה ללימודי תעודה לשנת תשנ״ג במסלול: הכשרת סגל בכיר לתכניות הגיל הרך )(3-0 הלימודים בתכנית מתמקדים ביישום ידע מתתומי התפתחות הילד בשלוש השנים הראשונות ,לעבודה מניעתית ,לבניית תכניות חינוכיות ,לעבודה עם הורים והדרכה לצוות פרה־מקצועי במסגרת הקהילה. משך הלימודים -שנה אחת. תנאי קבלה -תואר ב.א) .עדיפות לבעלי ניסיון בתחום( וראיון אישי. סיוע אפשרי בשכר לימוד. נפתחה ההרשמה לקורס לסגל בכיר בשיתוף עם ״תכנית שוורץ" תנאי הקבלה: למנהאם: ותק של 3שנים בתפקידו כמנהל אישור המא׳׳זלרכזים: ותק של שלוש שנים בתפקידו כרכז.מילוי תפקיד הכולל אתריות על כפופים.ידיעת והסכמת מנהל המתנ״ס.כללי: לא יתקבלו שני עובדים לאותו הקורס ממתנ׳׳ס אחד. פרטים נוספים במזכירות משאבי אנוש והדרכה ,טלפון73,259075 :ו.02-259 לפרטים :נא לפנות בימים א׳-ה׳ אל מזכירות תכנית שוורץ ,ביה״ם לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית ,הר־הצופים ירושלים ,חדר - 532מסלול הגיל הרך ,טלפונים: .02-882184 02-820008 אתר והדרכה ללא תשלום לעולים חדשים התכנית מקנה ידע ומיומנות בניהול ובהפעלת שירותים חברתיים קהילתיים, וכוללת קורסים עיוניים והכשרה מעשית מודרכת. הלימודים מהווים גם תכנית השלמה ללימודי מוסמך למינהל בעבודה סוציאלית לבעלי כישורים מתאימים. התכנית מתאימה למועמדים מתחום חברה ,רוח וחינוך וכן לרכזים בפועל במרכזים קהילתיים. משך הלימודים -שנה אחת עם אפשרות פיצול לשנתיים .הלימודים יתקיימו יומיים רצופים אחח לשבועיים +לימודים מרוכזים במשך השנה. תוכנית הפיצול מבוססת על יומיים רצופים אחת לחודש +שבועיים מרוכזים. תנאי קבלה -תואר ב.א) .עדיפות לבעלי ניסיון בתחום( .סיוע אפשרי בשכר לימוד. לפרטים :נא לפנות בימים א׳-ה׳ אל מזכירות תכנית שוורץ ,ביה״ס לעבודה סוציא־ לית ,האוניברסיטה העברית ,הר־הצופים ירושלים ,חדר - 530מסלול מנהלים, טלפונים72 02-882185 :ו.02- 820 פרויקטים בתחום הספורט ואורח חיים בריא החברה למתנ״סים ורשות הספורט משת פים פעולה בתכנית לקידום פעילויות ספורט יהודיות במתנ״סים. מתנ״סים נקראים להציע פרויקטים חדש ניים בתחום הספורט ואורח חיים בריא. הפרוייקטים שיבתרו יזכו בסיוע כספי להפ עלתם )עד כ־ 7,000שיח לפרוייקט(. הקריטריונים להגשת הפרוייקטים: .1הפרוייקט יוגש על ידי רכז הספורט לאחר אישור המנהל ויהיה באחריותו המקצועית. .2התכנית המוצעת תקדם נושא חדש וייחודי ,תפנה לאוכלוסיה שלא טופלה עד כה או תהווה שילוב חדשני בין־תחומי של פעיל ויות ספורט ואורח חיים בריא. .3לפרוייקט יהיו מקורות מימון נוספים, פרט לטיוע שינתן מהחברה למתנ״טים ורשות הספורט )מתנ״ס ,רשות מקומית, משתתפים וכוי(. .4חקציב הפרוייקט שיוגש חייב להוכיח אפשרות כלכלית להמשכיות בשנה השנייה, גם ללא סיוע של ההברה למתנ״סים. .5המתל׳סים שיבחרו יתחייבו לסייע ביעוץ למתל׳סים אחרים ,שיהיו מעוניינים ללמוד מנסיונם. .6תתילת הפעלת הפרוייקט לא יאותר מספטמבר 992ו. .7צוות משותף לרשוח הספורט ולחברה למתנ״סים יבחר את הפרוייקטים שיקבלו סיוע. .8הפרוייקטים שיבחרו ילוו בפיקוח והערכה על ידי הצוות ועל ידי המפקחים של רשות הספורט. .9מועד אחרון להגשת הפרוייקטים הוא: 5.7.92ו .את הפרוייקטים יש לשלוח לרון בולוטין ,במת״ס .לפרטים נוספים טלי: .052-911482 15-17.6.92 16-17.6.92 16-17.6.92 נמשכת ההרשמה לקורס מנחי קבוצות. אפשרויות העבודה בתחום רבות ומגוונות. הכשרת מנהלים וסגל בכיר למרכזים קהילתיים -במתכונת החדשה 1.6.92 -2.6.92ו 2-3.6.92 2-3.6.92 3.6.92 3.6.92 2-4.6.92 3-4.6.92 3-4.6.92 8-9.6.92 8-9.6.92 9.6.92 0.6.92ו9- 10-11.6.92 10-11.6.92 12.6.92 12.6.92 14.6.92 15-16.6.92 15-16.6.92 15-16.6.92 הקורס מיועד למנהלי מתנ״סים ולרכזים, בעלי ותק של שלוש שנים ומעלה במערכת. ההרשמה עד ל־.15.6.92 נמשכת ההרשמה ללימודי תעודה לשנת תשנ״ג גמסלול: סיוון תשנ״ב .יוני 1992 16-18.6.92 17-19.6.92 17-18.6.92 21.6.92 21.6.92 ״יד בן צבי״ מציעה כניסה לאתרים והדרכת סיורים בירושלים לקהילת העולים ללא תשלום.* אתר דגם ירושלים בית ראשון -ברובע היהודי בירושלים ,כולל מופע אור־קולי תלת־ ממדי .המופע מוקרן בשפות עברית ,אנגלית ורוסית .הכתובת -רח׳ שוני הלכות ,פינת פלוגת הכותל ,הרובע היהודי .תיאומים - מירי ,טל.02-286288 . 21-22.6.92 22-23.6.92 24-25.6.92 25.6.92 28.6.92 28-29.6.92 29.6.92 * סיורים מודרכים בירושלים -הדרכה ללא תשלום .המדריכים ממרכז רחל ינאית, הרובע היהודי .ההדרכה בשפה הרוסית או בעברית קלה ,גם לעולים מאתיופיה .תיאר מים -חביבה ,טל.02-288075 . 29-30.6.92 להקת קשישים ממתנ״ס קרייתיים להופעות במתנ״סים במתנ״ס צפון בקריית ים פועלת להקח דרמה של קשישים עולים ותיקים מרר סיה .הלהקה פועלת כעשר שנים והופיעה כבר במשך השנים במתנ״סים רבים באזור חיפה והצפון וגם השתתפה ,בהצלחה רבה ,בכנס להקות"גיל הזהב״ בקריית גת. בתכניות הלהקה קטעי תיאטרון ודרמה ,שירה וריקוד בשפות אידיש, רוסית ועברית וקטעי נגינה של פסנתר נית שהיתה ידועה ברוסיה .הלהקה מופיעה בהתנדבות. בדבר פרטים נוספים והזמנת הלהקה נא לפנות לסולי פדר ,טלפון,04-221852 : בק השעות .21:00-17:00 לנורית ר1וח מדריכת "ארץ מורשת״ איתך באבלך על מותו הטרגי של אחיך שמואל ז׳׳ל צוות "ארץ מודעות" מזכירות בכירות ב׳ רכזות קשישים -קליטה מנהלות לשכה רכזי מוטיקה -ארצי סדנת תכנון פרוייקטים סגל בכיר מנהלנים ותיקים הנחיית קבוצות ב׳ סדנת תכנון -ואן ליר השתלמות מנצחי תזמורות נוער מזכירות 5-2 רכזים לניהול ת' תקשורת קהילתית קורס ניהול תרבות מתקדם כנס מתח שרון רכזי ספורט מרכז הערכה סדנת"חברותא" קורס קולנוע יום עיון למעריכים במרכז הערכר כנס צפון ״תכנות מודל׳ לקליטה מזכירות +5א ,ב מנהלי ספריות צוות הדרכה מנצחי תזמורות נוער מזכירות חברה א' כנס מרכז כנס ירושלים כנס דרוס מנהלים חדשים ז׳ התחנכות יוצתית -כל יום שני נצלו את ההזדמנות הניתנת לעולים החדשים לביקור באתר ולסיור בירושלים. פרטים נוספים -מטה "ארץ מורשת", טלפון.02-256905 : תודתנו שלוחה להנהלת"יד יצחק בן צבי" על תרומתם להכרת ירושלים לעולים החדשים. כנס מחוז ירושלים מנהלים חדשים ז׳ הנחייה בין אישית ב' רכזי ארץ מורשת הנחייה בין אישית א' יום עיון שותפות תושבים סדנה לפרוייקט חד־הורים רכזי נוער שרפי אילן ,רמת השקמה עופר כלב ,מטולה למרדכי כהן ,מנהל מתניס גוש עצי ולמשפחתו ,להולדת הבן. נוטמ נוממ ^ Jואיחולמז r V ליריב אורן מנהל רשות הספורט והחינוך הגופני ברבות לרגל קבלת הפרס עבור השגים מיוחדים בספורט ובחינוך גופני, ליום הולדתם )חודש מטעם מרכז קוסל. יוני( נורית זליג ,החברה בירושלים רבקה אלטמן ,מחוז מרכז עמליה ויזל ,החברה ירושלים אסתי כהן ,מחוז מרכז ציון בוסאני ,החברה ירושלים בועז גדסי ,גן יבנה מוניד דיאב ,תמרה זאביק זהבי ,החברה ירושלים סאלת תלבי ,בתי״ס קהילתיים יוסי פתקו ,מחוז צפון פרוספד רביבו ,קרית יובל עמי שגב ,שומרון עמי שמואל ,מחוז מרכז שלמה תורג׳מן ,בית הנוער העברי צבי לוטן ,שלית אהוד מימוני ,מורשה ,ירושלים רפי אבידן ,בית פומרנץ משה אטיק ,נוה יעקב • • • • • « • • 3 1 חדשון החברה למתנ״ס׳ם מדפז־ם קה־לח־ • ב־עוו־אל בעימ עורכת :אלישבע מאי , המערכת :יוסי בנבנישתי ,זאביק זהבי, אשר לוי ,ורד ליו! )ירושלמי( ,ירון סוקולוב ,דוד עזרא. המען :הנביאים ,31בנץ ארלדן ירושלים 95103 טלפון259048 : עיצוב .ס ד ר ועימוד: סטודיו אפרת522145 ,־02 דפוס :ג׳רוסלם פוסט ,ירושלים ר
© Copyright 2024