1. No category

‫ח ד ש ו ן‬
‫ו המאן ושנת‬
‫בישיבת ה ד י ר ק ט ו ר י ו ן ש ה ת ק י י מ ה בסוף‬
‫הודש אפריל אושר מ א ז ן ה ח ב ר ה ל ש נ ת‬
‫‪ .1994‬ה כ נ ס ו ת ה ה ב ר ה ה ס ת כ מ ו ב־‪126‬‬
‫מיליון ש ״ ה ‪ ,‬ל ע ו מ ת ‪ 80‬מ י ל י ו ן ש ״ ה‬
‫בשנת ‪ 1993‬־ גידול ש ל ‪.50%‬‬
‫עיקר הגידול היה בחכנסות ממשרד החינוך‬
‫התרבות והספורט )‪ .(54%‬הסיבה העיקרית‬
‫לתוספת זאת היא הסכם השכר למדורגים‬
‫בדירוג עובדי הוראה שגרם להתייקרות‬
‫השכר בחברה‪ ,‬בעיקר למנהלי המתנ״סים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נשמר החלק חיחסי )‪ (75%‬של‬
‫ההכנסות ממשרד החינוך ביחס לסה״כ‬
‫ההכנסות‪.‬‬
‫בהוצאות נשמרה המגמה לפיה כשני שליש‬
‫מההוצאות הועברו ל מ ת נ ״ ס י ם כהקצבות‬
‫רגילות‪ ,‬הקצבות המיועדות לפיתוח‬
‫ולפרוייקטים בתהום ההדרכה ולמשכורת‬
‫המנהלים‪ .‬כ־‪ 33%‬מ ה ה ו צ א ו ת ב־‪1994‬‬
‫הועברו כ ה ק צ ב ו ת ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ ,‬ל ע ו מ ת‬
‫כ־‪ 30%‬בלבד ב־‪.1993‬‬
‫למרות הגידול הרב ב פ ע י ל ו ת החברה‪,‬‬
‫נשאר חלק המינהל בהוצאה ‪ 14%‬בשתי‬
‫השנים‪ ,‬כאשר הוצאת המינהל כ ו ל ל ת גם‬
‫א ת השכר באגפים במטה החברה‪ .‬תמונה‬
‫זאת אינה שלמה‪ ,‬מכיוון שרוב עובדי‬
‫המטה בחברה עוסקים בפעילות הדרכתית‬
‫ישירה במתנ׳׳סים )עובדי ההדרכה בתחום‬
‫המחשבים‪ ,‬חמנחים והמדריכים באגף‬
‫ה ח ב ר ה‬
‫‪k‬‬
‫‪m‬‬
‫ההדרכה והפיתוח הקהילתי‪ ,‬העובדים‬
‫באגפי הכספים וכוח אדם המדריכים את‬
‫חצוותים במתנ״סים כל אחד בתחומו(‪.‬‬
‫שנת ‪ 1994‬נסתיימה עם עודף הכנסות בסך‬
‫‪ 688,000‬ש״ח‪ ,‬שהם כחצי אחוז מסך‬
‫ההכנסות‪ ,‬לעומת עודף של ‪ 320,000‬ש״ח‬
‫בשנת ‪ ,1993‬שהיו אז ‪ 0.7%‬מההכנסות‪.‬‬
‫רואה ההשבון של החברה‪ ,‬מ ר רוני‬
‫ישראלי‪ ,‬ציין במהלך דיווחו לדירקטוריון‬
‫שהנהלת החשבונות שעליה נערכה ביקורת‬
‫היתה מסודרת‪ ,‬ההערות הספורות שצוינו‬
‫במהלך הביקורת תוקנו לאלתר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ת ו ק נ ו כ ל הערות הביקורת מן השנה‬
‫שעברה‪ .‬״כרואה החשבון של החברה‪ ,‬אני‬
‫יכול לומר לחברי הדירקטוריון שהם יכולים‬
‫לישון בשקט״‪ ,‬אמר רוני ישראלי‪.‬‬
‫מר יריב אורן‪ ,‬חבר הדירקטוריון‪ ,‬ציין‬
‫ואמר ״אנחנו יכולים להתפאר בדו״ח כזה‪,‬‬
‫המשקף ת נ ו פ ת גידול שכל כולה מיועדת‬
‫למתנ״סים״‪ .‬פרופ׳ ה ל ל רסקין שיבח גם‬
‫הוא א ת הצגת נתוני המאזן ואמר שזח‬
‫מקור לגאווה ופעולה למופת‪.‬‬
‫סיים א ת הדיון פרופ׳ י ו ה נ ן פרס‪ ,‬יו״ר‬
‫הדירקטוריון‪ ,‬באומרו ש ״ ע ל י נ ו ‪ ,‬חוק‬
‫פרקינסון לא חל‪...‬״‪ .‬הוא הודה ל מ נ כ ״ ל‬
‫ו ל ע ו ב ד י המטה ובמיוהד ל מ נ ה ל אגף‬
‫הכספים‪ ,‬לחשב החברה ולצוות עובדי האגף‬
‫על עבודתם‪.‬‬
‫משת החינוך קיצץ את תקציב החנוה‬
‫תקציב ה ה ב ר ה ל מ ת נ ״ ס י ם ב מ ש ר ד‬
‫ה ה י נ ו ך ו ה ת ר ב ו ת ק ו צ ץ ב־‪2,641,000‬‬
‫ש ״ ה לפי ה פ י ר ו ט הבא‪:‬‬
‫‪ 747,000‬ש״ח בגין החלטת הממשלה לקצץ‬
‫בתקציב המדינה עקב ביטול מיסוי הבורסה‪.‬‬
‫‪ 833,000‬ש ״ ח לאחר ה ח ל ט ת הממשלה‬
‫לקיצוץ בסך ‪ 1.2‬מיליארד ש״ח בתקציב‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪ 1,061,000‬ש״ח בגין ה ח ל ט ת הממשלה‬
‫בעלות הביטוח הלאומי‬
‫להפחית‬
‫למעסיקים‪.‬‬
‫הקיצוץ היה על מרכיב הפעילות בתקציב‬
‫ל מ ת ג ״ ס ״ ם מ ר כ ז י ם ק ח י ל ת ״ ם בישר‪1‬זל ב ע ״ מ‬
‫יוסי‬
‫״‬
‫‪r‬‬
‫••‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫שריר‪ ,‬השר ? איכות הסביבה‪ ,‬השתתף במבצע יאי; לי כנרת אחרת״‪ .‬ראה עמי‬
‫‪16‬‬
‫החנוה למתנ״סים תשתתף בתכניות העשור!‬
‫בקייטנות לילוי החינוו המיוחד‬
‫הוק ה ה י נ ו ך ה מ י ו ה ד קובע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫ש ע ל ילדי ההינוך המיוהד‪ ,‬השוהים‬
‫במסגרות הינוכיות‪ ,‬להיות מ ו פ ע ל י ם גם‬
‫בהופשות מ ל י מ ו ד י ם ‪ .‬מ ש ר ד ה ה י נ ו ך‬
‫והתרבות פ נ ה א ל ה ה ב ר ה ל מ ת נ ״ ס י ם‬
‫בבקשה ל ק ה ת ע ל א ה ד י ו ת ה ה ע ש ר ה‬
‫תרבותית־אמנותית ו ה פ ג ה ש ל ה י ל ד י ם‬
‫במסגרת הקייטנות‪.‬‬
‫במחלך חופשות הקיץ וסוכות ת ש ת ת ף‬
‫החברה בשלב הניסוי של יישום החוק‬
‫ותיכנס לכ־‪ 30‬יישובים בהם ייושם החוק‬
‫על כ־‪ 5000‬ילדים‪.‬‬
‫המחלקה לתרבות ואמנות בהברה תרכז את‬
‫הפרוייקט ותשתף פ ע ו ל ה עם המחלקות‬
‫לאוכלוסיות מיוהדות וספורט ואורה חיים‬
‫בריא‪ .‬הפרוייקט יופעל באמצעות המתנ״ס‬
‫בשטח ובאחריות ר כ ז ‪ /‬ת התרבות‪ .‬בשלב‬
‫הניסוי לא יוקם מנגנון מרכזי ייחודי‪.‬‬
‫בימים הקרובים תסוכם רשימת היישובים‬
‫בתוכם נ פ ע ל בשלב הניסויי‪ .‬המתנ״סים‬
‫יקבלו על כך הודעות והנחיות כיצד להכין‬
‫סקיצה ראשונה לתכנית‪.‬‬
‫מנהלי המתנ׳׳םים ורכזי התרבות יוזמנו‬
‫ליום עיון לקראת סוף מאי‪ ,‬שיכלול מבוא‬
‫לנושא חחינוך המיוחד‪ ,‬הצגת ת כ נ י ו ת ‪,‬‬
‫נהלי עבודה ופיקוח‪.‬‬
‫|‬
‫‪ 1‬ל מ ע ל ה מ מ א ה אירועי בידור לכל‬
‫ה מ ש פ ה ה התקיימו בערב יום‬
‫ה ע צ מ א ו ת במתנ״סים ברהבי הארץ‪5 .‬‬
‫החברה‪ ,‬שכן לא ניתן היה לקצץ במשרות‬
‫‪U1J10H11‬‬
‫עו ‪I‬‬
‫לסגירת ‪D J‬‬
‫מנהלי המתנ׳׳סים‪ ,‬דבר שהיה גורם‪0‬‬
‫מתנ״סים‪.‬‬
‫ל ר א ש ו נ ה הופיעו ה ש נ ה להקות ‪ 5‬ן ‪ dio‬החוס״קה והחחוכ?‬
‫החברה מנהלת מו״מ עם משרדי האוצר‬
‫והחינוך להחזר הקיצוץ בגין הפחתת עלות‬
‫ה ב י ט ו ח ה ל א ו מ י ‪ ,‬ש כ ן ב פ ו ע ל חלה‬
‫התייקרות בנושא ע ק ב הצורך בגילום‬
‫ביטוח לאומי ומס בריאות להחזר הוצאות‬
‫מגולמות‪.‬‬
‫ועדת הכספים ודירקטוריון החברה ידונו‬
‫בקרוב ב מ ש מ ע ו ת הקיצוץ של ת ק צ י ב‬
‫החברה‪.‬‬
‫ייצוגיות ש ל מתנ״סים וערים גם ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫»‪1101 KJ‬‬
‫‪.‬‬
‫!‬
‫לפרוייקט‬
‫אהרים‪ .‬ז א ת הודות‬
‫‪ 1‬ביישובים‬
‫\ קידום ש י ז מ ה ה ה ב ר ה למתנ״סים ואותו |‬
‫‪ 1‬מוביל מתנ״ס יהוד‪ ,‬בראשות י ה י שריג ‪1‬‬
‫נ ־ ן ‪0‬ןו ״ ו‬
‫ובסיוע אפרת |‬
‫הרמן‪.‬‬
‫|‬
‫מ ט ר ת הפרוייקט ל ה ש ו ף להקות‬
‫מקומיות לקהלים הדשים‪.‬‬
‫|‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪! D K 1 0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪rjbín‬י‪2«.‬‬
‫מ כ נ ו ‪IDÜI‬‬
‫אנגלית ־‬
‫קייטנות‬
‫"‪ English‬קלאב״ קיץ תשנ״ה‬
‫‪ENGLISH‬‬
‫‪C A L L V‬‬
‫רבים וטובים מ מ ש י כ י ם להתקשר לצוות קייטנות אנגלית כמת״ס‬
‫כפר־סבא ומבקשים להתעדכן‪.‬‬
‫להלן עדכון התנאים ולוח הזמנים לביצוע קייטנות האנגלית )‪ English‬ק ל א ם‬
‫סיוע‬
‫ותמריצים‬
‫הסיוע והתמריצים ממשרד החינוך והחברה‬
‫ל מ ת נ ״ ס י ם ; ‪ 100‬ש ״ ח ל כ ל מ ש ת ת ף‬
‫בקייטנת ה א נ ג ל י ת י ו ע ב ר ו ג ל ו ב ל י ת‬
‫למתנ״ס המבצע את הקייטנה‪.‬‬
‫ה מ ט ר ה ‪ :‬הוזלת עלות הקייטנה למשתתף‬
‫והגדלת מספר המשתתפים בקייטנה‪ .‬על‬
‫פי הקריטריונים של מיגהלת הפרוייקט‪,‬‬
‫יועברו התמריצים גם למסגרות אחרות‬
‫שתקיימנה קייטנת אנגלית‪.‬‬
‫החברה ל מ ת נ ״ ם י ם מ ס י י ע ת בארגון‬
‫הקייטנה בתחומים הבאים; ה כ נ ת ת י ק‬
‫ק י י ט נ ת א נ ג ל י ת ה כ ו ל ל את התחום‬
‫הדידקטי והצעות מפורטות בתחום התוכן‬
‫ודרך הביצוע‪.‬‬
‫הכשות כוח אום‬
‫לרכזי‬
‫קייטנות‬
‫מועדי ה ש ת ל מ ו ת‬
‫האנגלית‪:‬‬
‫מהוזות ה י פ ה ו צ פ ו ן ‪ -‬יום ב׳ ‪15.5.95‬‬
‫‪ 19:00-13:00‬ב מ ת נ ״ ם מ ג ד ל ה ע מ ק ‪,‬‬
‫רה׳ ר מ ת י ז ר ע א ל ‪ ,1‬מ ג ד ל העמק‪.‬‬
‫מהוזות שרון‪ ,‬מרכז‪ ,‬ירושלים ודרום ‪-‬‬
‫יום ד ׳ ‪ 19:00-13:00 17.5.95‬ב מ ת נ ״ ס‬
‫בית לזרום‪ ,‬ג׳סי כהן‪ ,‬הולון‪.‬‬
‫המשך השתלמות הרכזים יתבצע ב״יום‬
‫מרוכז״ נוסף במחצית חודש יוני ‪.1995‬‬
‫פ ר ט י ם יימסרו ב מ פ ג ש ה ה ש ת ל מ ו ת‬
‫הראשון‪.‬‬
‫צוות הפרוייקט מסייע בגיוס כוח אדם‬
‫ברמת מדריכים חברתיים דוברי אנגלית‬
‫לקבוצות הגילאים בכיתות ה׳־ט׳ כולל‪.‬‬
‫המדריכים יהיו בחלקם מתנדבים מחו״ל‬
‫ו ב ח ל ק ם מ ד ר י כ י ם ישראלים‪ ,‬דוברי‬
‫אנגלית‪ ,‬שיועסקו בשכר‪.‬‬
‫בחלק מהמתנ״סים ת כ נ י ו ת הרצף כבר‬
‫יצאו לדרך‪ .‬התכניות מרתקות ואנחנו‬
‫שולחים לכם ברכת הדרך!‬
‫חזמן דוחק והמלאכה מרובה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ח ל ק מ ה מ ת נ ״ ס י ם טרם ע ד כ נ ו א ו ת נ ו‬
‫בשמות רכזי האנגלית‪ .‬אנא‪ ,‬עשו זאת‬
‫בהקדם!‬
‫צוות קייטנות אנגלית‬
‫כאלפיים בני נועד‬
‫מהמתנ״סים צפו‬
‫במשחק הכדורגל‬
‫ישואל־צרפת‬
‫כאלף נכים הגיעו‬
‫בחול המועד נסח‬
‫לטייל בנאות‬
‫קדומים‬
‫קרוב ל א ל פ י י ם בני נוער מ מ ת נ ״ ס י ם בכל‬
‫רהבי ה א ר ץ זכו ל צ פ ו ת ב ה י נ ם ב מ ש ה ק‬
‫הכדורגל ה מ ר ת ק בין י ש ר א ל ו צ ר פ ת‬
‫שנערך בהודש שעבר במסגרת מ ש ה ק י‬
‫הבית ה ר א ש ו ן בטורניר ה ק ד ם אירופי‪.‬‬
‫הכרטיסים חולקו לחמישים מ ת נ ״ ס י ם ‪,‬‬
‫יהודים ו ע ר ב י ם ‪ ,‬ה מ פ ע י ל י ם ק ב ו צ ו ת‬
‫כדורגל של ילדים ובני נוער במסגרת‬
‫מ ב צ ע משותף ש ל החברה ל מ ת נ ״ ס י ם ‪,‬‬
‫״ידיעות אחרונות״ וההתאחדות לכדורגל‪,‬‬
‫שמימנו את ההסעות והכרטיסים למשחק‪.‬‬
‫מטעם החברה למתנ״סים היה אחראי ע ל‬
‫המבצע א ש ר לוי‪ ,‬המשמש גם יו״ר ועדת‬
‫החינוך וההסברה בהתאחדות לכדורגל‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מטרת המבצע היא להכין את הדור‬
‫החדש של קהל אוהדי הכדורגל‪ .‬״מי שלא‬
‫מתחיל ל ל כ ת למשחקי כדורגל בגיל צעיר‬
‫לא ילך לראות משהק גם כשיהיה מבוגר״‪,‬‬
‫אמר לוי‪ .‬״ומכיוון שהילדים מ ע י י ר ו ת‬
‫הפיתוח ומיישובי הספר מתקשים להגיע‬
‫למשחקים גם ב ג ל ל חמחיר וגם בשל‬
‫המרחק‪ ,‬א נ ח נ ו מקווים שמהחוויה הזו‬
‫שהיתה לילדים יצמח לנו ק ה ל הצופים‬
‫הבא״‪.‬‬
‫הג ה פ ס ה מ צ י ע ל ק ה ל ה ר ה ב ש פ ע ש ל‬
‫אירועי טבע‪ ,‬פסטיבלים וטיולים ברהבי‬
‫ה א ר ץ ‪ .‬א ב ל מ ה שברור‪ ,‬ק ל ו נ ג י ש‬
‫ל־‪ 90%‬מ א ו כ ל ו ס י י ת ישראל‪ ,‬א י נ ו כ ה‬
‫מובן מ א ל י ו ל ע ש ר ת ה א ה ו ז י ם ה א ת ר י ם‬
‫ הנכים‪ .‬א ל ו מ ת ק ש י ם מ א ו ד ל מ צ ו א‬‫אתרי ט ב ע ו נ ו פ ש ה מ ת א י מ י ם לצורכיהם‬
‫ הן באיבזור מתאים והן ב א מ צ ע י‬‫ה ד ר כ ה מיוהדים‪.‬‬
‫החברה למתנ״סים‪ ,‬כמי שרואה את עצמה‬
‫מובילה א ת המאבק למען רווחת הנכים‬
‫והמוגבלים‪ ,‬הביאה בחול המועד פסח )יום‬
‫שני ושלישי( כאלף נכים לשמורה הלאומית‬
‫נאות קדומים‪ ,‬לטייל ולהבות מ פ ס ט י ב ל‬
‫״ ע ת הזמיר״ הנערך במקום‪.‬‬
‫מדריכי נאות קדומים הכינו לבאים מסלולי‬
‫ט י ו ל מיוחדים ה מ ו ת א מ י ם ל כ ל סוגי‬
‫המוגבלויות ‪ -‬נכים על כיסאות גלגלים‪,‬‬
‫עיוורים‪ ,‬חירשים‪ ,‬בעלי פיגור ואהרים‪.‬‬
‫לבד מן הבילוי בהיק הטבע‪ ,‬נהנו הנכים‬
‫מ מ ו פ ע י ח ב ו ר ו ת זמר‪ ,‬ל ה ק ו ת מ ח ו ל‬
‫וקונצרטים בטבע‪.‬‬
‫הנכים הגיעו ברכבים פרטיים ובהסעות‬
‫מאורגנות‪.‬‬
‫משר פרוייקט השאלת ספרים‬
‫בתשנ״ג ה ה ל ה ה ה ב ר ה ל מ ת נ ״ ס י ם‬
‫ל ה פ ע י ל א ת פ ר ו י י ק ט ה ש א ל ת ספרי‬
‫הלימוד בבתי הספר ברהבי הארץ‪.‬‬
‫במהלך שלוש שנות הפעילות הראשונות‬
‫הצטרפו לפרוייקט כ־‪ 380‬בתי ספר; כיום‬
‫נהנים ממנו ‪ 126,000‬תלמידים‪ ,‬מתוכם‬
‫כ־‪ 14,000‬עולים חדשים שמהווים ‪11.2%‬‬
‫מכלל המצטרפים‪.‬‬
‫לפני כמחצית השנה ביקש משרד החינוך‪,‬‬
‫התרבות והספורט ל ב צ ע מחקר הערכה‬
‫ל פ ר ו י י ק ט ו ל ב ד ו ק האם הוא כ ל כ ל י ‪,‬‬
‫בהתבסס על אגרת ההשאלה הנוכחית‪,‬‬
‫והאם קיימת שביעות רצון מן הפרוייקט‬
‫בקרב המנהלים‪ ,‬המורים וההורים‪.‬‬
‫מבצעי המחקר מצאו‪ ,‬כי גובה א ג ר ת‬
‫ההשאלה בכיתות בית הספר היסודי)א׳‪-‬ו׳(‬
‫אינה מ ס פ ק ת ‪ ,‬ב ג ל ל השימוש הנרחב‬
‫בחוברות עבודה חד־פעמיות‪ ,‬והמליצו על‬
‫העלאת האגרה כדי לאפשר את ח פ ע ל ת‬
‫הפרוייקט ללא גירעונות‪.‬‬
‫מניתוח התשובות ל ש א ל ו ת באשר‬
‫לשביעות רצון המורים‪ ,‬ההורים והמנהלים‬
‫מן הפרוייקט התקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬
‫ ‪ 80%‬מן ה מ ו ר י ם הביעו שביעות רצון‬‫מהפרוייקט מן הסיבות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרוייקט מסייע לפתיחה מסודרת של‬
‫שנת הלימודים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרוייקט מגביר את חאחידות והשוויון‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרוייקט תורם להעשרת מגוון ספרי‬
‫הלימוד‪.‬‬
‫ ‪ 95%‬מ ה ה ו ר י ם הביעו שביעות רצון‬‫גבוהה מאוד מן הפרוייקט‪.‬‬
‫עורך ה מ ח ק ר סיכם א ת חוות ד ע ת‬
‫ה מ נ ה ל י ם במשפט‪ :‬״נראה ל נ ו שאפשר‬
‫לראות בתוצאות הבעת אמון בפרוייקט״‪.‬‬
‫לאחר דיון בממצאי המהקר‪ ,‬שנערך אצל‬
‫מ נ כ ״ ל משרד החינוך ו ה ת ר ב ו ת ‪ ,‬ד״ר‬
‫שמשון שושני‪ ,‬ב ה ש ת ת פ ו ת יועץ השר‪,‬‬
‫המדענית הראשית של המשרד‪ ,‬סגן מנהל‬
‫ה מ י נ ה ל ה פ ד ג ו ג י ‪ ,‬ד״ר דב גולדברגר‪,‬‬
‫מ נ כ ״ ל החברה ומר דן האס מנהל פרוייקט‬
‫החשאלח בחברה‪ ,‬החליט מנכ׳׳ל המשרד‬
‫להמשיך ולהרחיב א ת הפרוייקט במהלך‬
‫השנים הבאות‪ ,‬במגמה לאפשר לכלל בתי‬
‫הספר המעוניינים בכך להצטרף לפרוייקט‬
‫מבורך זה‪.‬‬
‫שיבוץ משלים לקראת הקיץ‬
‫אגף כ ו ה א ד ם ‪ ,‬ב ש י ת ו ף ע ם מ נ ה ל י‬
‫המהוזות‪ ,‬נערכו ב ש ב ו ע ו ת ה א ה ר ו נ י ם‬
‫ל מ א מ ץ מוגבר ל ש ם גיוס‪ ,‬מיון ושיבוץ‬
‫מ נ ה ל י מתנ״םים‪ .‬זאת‪ ,‬ע ל פי מ ד י נ י ו ת‬
‫ההברה‪ ,‬ש ב א ה לידי ב י ט ו י גם בתוקת‬
‫העבודה‪ ,‬שסיום ת פ ק י ד מ נ ה ל מתנ״ס‪,‬‬
‫מעבר מ מ ת נ ״ ס ל מ ש נ ה ו ו ק ל י ט ת‬
‫מ נ ה ל י ם הרשים‪ ,‬יתבצעו בתקופת הקיץ‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ההחלטה נ ו ב ע ת מהמסקנה שזו התקופה‬
‫ה א ו פ ט י מ ל י ת מ ב ח י נ ת המתג״ס המסיים‬
‫שנת פעילות ופותח שנח חדשה בספטמבר‬
‫וכן מ ב ח י נ ת ח מ נ ח ל כאיש מ ש פ ה ה ‪,‬‬
‫ששיבוצו עשוי להיות כרוך בשינוי מקום‬
‫מגורים‪ ,‬מקום ע ב ו ד ת האישה ומקום‬
‫לימוד הילדים במוסדות חחינוך‪.‬‬
‫ש ד מ ת נ ״ ם ב ק ע ת הירדן‬
‫במבצע פסה ״הגיגה בבקעה״ הגיעו למעלה ‪ 1 0 , 0 0 0 - 0‬איש לטייל באתריה ובנופיה של בקעת ד׳יוז־ן‪ .‬ביום‬
‫האהרון למבצע נערך מוסע ‪0‬יו‪ 0‬גדול שבלל הופעות שונות‪ ,‬ביניהן של להקת המהול של המתנ״‪) 0‬בתמונה(‪.‬‬
‫המבצע התקיים ביתמת המועצה ובשיתוף המתנ״ס והחטיבה להתיישבות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫״ ל כ ת ד‬
‫‪. . .‬‬
‫חוג‬
‫בית‬
‫ה נ ש י א ל ת נ י׳ ר‬
‫מ א ת מאיר וקנין‬
‫הפעם נ ד ד הוג התנ״ך ל מ צ פ ה רמון‬
‫שבדרום‪ .‬י ה ד ע ם ה נ ש י א ו ר ע י י ת ו ‪.‬‬
‫הקדימו הנשיא ופמלייתו‬
‫כמנהגו‬
‫להגיע ל מ צ פ ה דמון בשעות הבוקר‬
‫ה מ א ו ת ר ו ת ו ה ה ל ו בסיור ב ע י י ר ה א ש ר‬
‫בראש מ צ ו ק ה מ כ ת ש ה ג ד ו ל בעולם‪.‬‬
‫בשעה ‪ 18:00‬התכנסו מרבית המוזמנים‬
‫באולם חדר האוכל של מושבת האמנים‪.‬‬
‫אנשי המתנ״ס והמועצה לא חסכו מאמצים‬
‫כדי שהכל ייראה אסתטי‪ ,‬מאורגן ומזמין‬
‫למפגש בנושא ‪ -‬המדבר במקרא‬
‫ובמקורות‪.‬‬
‫מ ק ה ל ת הגימלאים‪ ,‬כולם עולים חדשים‬
‫מארצות חבר העמים‪ ,‬בליווי אקורדיון‪,‬‬
‫פצהה בשירת חתקווח‪ ,‬עם כניסת הנשיא‬
‫לאולם‪.‬‬
‫א ת שרביט הנהיית ההוג נ ט ל ה ש ו פ ט‬
‫הפרופ׳ מנחם אילון ודיבר ע ל העצום‬
‫א ח ד י‬
‫ולמקורות‬
‫והנפלא במדבר ובמראותיו; המדבר כמקום‬
‫מבחן למנהיגים )משה‪ ,‬דוד( ועל הצורך‬
‫במנהיגים הרגישים לצורכי העם‬
‫ולמשאלותיו‪ .‬ונאה דורש ומקיים‪ ,‬הוא‬
‫מסיים בדברי שבח לאנשי מצפה דמון‪.‬‬
‫ראש המועצה המקומית בירך את האורחים‬
‫וכיאה ל מ ע מ ד המכובד עבר לציטוטים‬
‫מהנביאים‪ ,‬העוסקים במדבר כמקום פורה‪.‬‬
‫אחרון וחביב המברכים היה כבוד הנשיא‬
‫״עייזר״‪ ,‬אשר ויתר על הציטוטים‪ ,‬אותם‬
‫השאיר‪ ,‬לדבריו ״למרצים המלומדים״‪,‬‬
‫ודיבר ע ל החשיבות שהוא ורעייתו רואים‬
‫בקיום חחוג לתנ״ך‪ ,‬על דאגתו לאיך ייראה‬
‫הדור הצעיר של עם ישראל בעתיד ועל‬
‫א מ ו נ ת ו שהמקור חחשוב ממנו צריכים‬
‫לשאוב ובו צריכים לדבוק הוא התנ״ך‬
‫ומקורות חז״ל‪ .‬גם הנשיא סיים ״בשבחה‬
‫של אכסניה״‪ ,‬בשבחם של אנשי מצפה‬
‫דמון הדבקים במקום‪.‬‬
‫לאחר ברכת הנשיא עלו זה אחר זה שני‬
‫ערבי הדאיונות שר עיתוני הצהריים‬
‫נכנסים לשנתם השנייה‬
‫ההודש מ ל א ה שנה לקיום ערבי‬
‫הראיונות ש ל ש נ י עיתוני ה צ ה ר י י ם ‪-‬‬
‫‬‫אהרונות״ ו״מעריב״‬
‫״ידיעות‬
‫במתנ״סים‪.‬‬
‫מסיכום השנה הראשונה ניתן לציין בסיפוק‬
‫כי רוב רובם של ערבים אלו זכה להצלחה‬
‫ולביקוש רב‪ .‬ולראיה ־ למעלה משישים‬
‫מתנ״סים אירחו את אחד העיתונים וחלקם‬
‫גם א ת שניהם‪ .‬עוד כמה מ ת נ ״ ס י ם כבר‬
‫נמצאים ברשימת ההמתנה לשנה הבאה‬
‫)תשנ״ו(‪.‬‬
‫כ ז כ ו ר ‪ ,‬ע ו ס ק י ם ערבי ה ר א י ו נ ו ת הן‬
‫בנושאים אקטואליים העומדים בראש סדר‬
‫היום הציבורי והן ב נ ו ש א י ם מ ת ח ו ם‬
‫התקשורת כמו חתחרות בין ה ע י ת ו נ י ם‬
‫ו מ ה פ כ ת התקשורת בישראל עם כ נ י ס ת‬
‫ערוץ ‪ .2‬כמו כן‪ ,‬מביאים העיתונים‪ ,‬ע ל‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫חשבונם‪ ,‬בדרן או אמן אורח‪.‬‬
‫ערבי חראיונות במתנ״סים אינם כרוכים‬
‫בתשלום מצד המתנ״סים ל מ ע ט חוצאות‬
‫על שיווק ופרסום ‪ -‬הוצאות שאמורות‬
‫להיות מכוסות על ידי גביית תשלום סמלי‬
‫מקהל המשתתפים‪.‬‬
‫חאחראית על הפרוייקט מטעם ההברה‬
‫ל מ ת נ ׳ ׳ ס י ם היא ד ו ב ר ת חחברח ו ר ד‬
‫ליון־ירושלמי‪ ,‬ה מ צ י י נ ת כי הנושאים‬
‫חעולים בערבים ובמיוחד אלו העוסקים‬
‫בעיתונים עצמם‪ ,‬רלוונטיים היום יותר‬
‫מתמיד ויש להם השלכות ציבוריות רחבות‬
‫ביותר‪ ,‬שמן הראוי שקוראי העיתונים יהיו‬
‫מודעים להם‪ .‬על כן‪ ,‬קיום ערבי ראיונות‬
‫אלו חשוב גם מעבר להיבט התרבותי‬
‫והבידור שלהם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫•שואל‬
‫כ מ ד ב ר‬
‫יוד‬
‫פרופסורים מלומדים‪ ,‬חראשון פרופ׳ יאיר‬
‫זקוביץ‪ ,‬ש״התנצל״ ע ל כך שהוא הולך‬
‫״לקלקל״ ולהציג את התפיסה של המדבר‬
‫כמקום נורא‪ ,‬כמקום קשה‪ ,‬כמקום של‬
‫מבחנים לעם ישראל שמסתיימים בכשלון!‬
‫לאחר הרצאתו השוטפת והמלהיבה של‬
‫פרופ׳ זקוביץ החל פרופ׳ אביגדור שנאן‬
‫בדבריו והרביץ תורה ממקורות חז״ל‪,‬‬
‫מהמשנה‪ ,‬מהתלמוד ומן המדרשים‪ .‬דבריו‬
‫העלו בת שחוק ע ל ש פ ת י השומעים‪,‬‬
‫מעבר למוסר ההשכל שבהם‪.‬‬
‫פרופ׳ שנאן דיבר על כך שבמקורות עומד‬
‫המדבר על שלושה דברים )איך לא?(‪ :‬על‬
‫הסכנה ‪ -‬שהרי מן הארבעה שצריכים‬
‫לברך הגומל הם ״הולכי מדבריות״; ע ל‬
‫הפלא )פאטה מורגנה?( ועל הדרור‪ ,‬שהרי‬
‫אין לו גבולות והפקר הוא‪.‬‬
‫גם פרופ׳ שנאן‪ ,‬כמו פרופ׳ זקוביץ‪ ,‬סיים‬
‫בשבהי המקום‪ ,‬על המציאות של דרכים‪,‬‬
‫בתים ועצים של אנשי מצפה רמון‪.‬‬
‫למצפה‬
‫בתום ההרצאות המאלפות‪ ,‬נעצרו הנשיא‬
‫ורעייתו בדרכם אל מחוץ לאולם‪ ,‬לחצו‬
‫ידיים לאנשים רבים ו׳׳נתקעו״ ליד קבוצת‬
‫צוערים מבה׳׳ד ‪ ,1‬שם הסתודד הנשיא עם‬
‫הצוערים ומפקדיהם‪ ,‬ביניהם מ פ ק ד בה׳׳ד‬
‫‪.1‬‬
‫הציבור הרב )כ־‪ >350-300‬ש כ ל ל מלבד‬
‫חצוערים גם אורחים רבים ביניהם ראש‬
‫עיריית באר שבע‪ ,‬ראש המועצה של‬
‫ירוחם‪ ,‬מא׳׳ז הדרום ראובן ליבוביץ‬
‫והחשובים ביותר ־ תושבים רבים ממצפה‬
‫דמון‪ ,‬צעירים גם זקנים‪.‬‬
‫ונסיים בשבחה של אכסניה ונודה לאנשי‬
‫המועצה המקומית‪ ,‬לירון מנהל המתנ״ס‬
‫וצוותו‪ ,‬שארגנו ל מ ו פ ת את כל שצריך‬
‫היה‪ ,‬כדי שמפגש זה יהיה לא רק מעניין כי‬
‫אם גם מהנה‪.‬‬
‫ואיך אפשר בלי תודה ל כ ל מי שהדרים‬
‫לרגל המפגש‪ ,‬שהרי כבר כתוב ״הרוצה‬
‫שיחכים ידרים״)בבא בתרא כ״ה ע״ב>‪.‬‬
‫נחנר אולם רב תכלית•‬
‫בבית הכרם‬
‫בהול ה מ ו ע ד פ ס ה התקיים ט ק ס הנוכת‬
‫אולם ה ס פ ו ר ט ה ה ד ש ע ״ ש ג׳ון רובנס‪,‬‬
‫תרומת מ ש פ ת ת פ י ל י פ ס מ ל ו נ ד ו ן ‪,‬‬
‫ש ה ו ש ג ה ב א מ צ ע ו ת הקרן לירושלים‪.‬‬
‫הטקס עוצב על בסיס הפעילות השוטפת‬
‫באולם‪ .‬כאשר לצלילי מוסיקה ישראלית‬
‫נכנסו המשתתפים לאולם המלא מ פ ה‬
‫ל פ ה בתושבי השכונה‪ ,‬הורי הילדים‬
‫המופיעים‪ ,‬התורמים ובני משפהותיהם‬
‫ואורהיהם מאנגליה‪ .‬בין המכובדים שנכהו‬
‫בטקס היו‪ :‬ח״כ יצחק נבון‪ ,‬ח״כ אהוד‬
‫אולמרט ‪ -‬ראש העיר‪ ,‬מר טדי קולק ‪-‬‬
‫יו״ר חקרן לירושלים‪ ,‬חברי מועצה‪ ,‬נציגי‬
‫העירייה ועוד‪.‬‬
‫כ ל מ ק ו מ ו ת הישיבה היו ת פ ו ס י ם‬
‫והאורחים הצטופפו גם ביציע‪ .‬הקבוצות‬
‫נכנסו אחת אחת לאולם המיוחד והנאה‪,‬‬
‫כל קבוצה צעדה בקצב למקומה במגרש‬
‫ב פ ע י ל ו ת ה ת ו א מ ת א ת תוכן פ ע י ל ו ת ה‬
‫השוטף במתנ״ס )כדורסל‪ ,‬כדורגל‪ ,‬סיף‪,‬‬
‫קראטה‪ ,‬ג׳ודו‪ ,‬נינג׳ה‪ ,‬מחול‪ ,‬ריקודי עם‪,‬‬
‫פ ל מ נ ק ו ‪ ,‬ה ת ע מ ל ו ת ק ר ק ע ועוד(‪ .‬ק ו ל ר‬
‫נ פ ל א ‪ ,‬כ א ש ר האולם מ ל א מ ת ע מ ל י ם‬
‫ומאמנים הנעים בקצב המוסיקה‪ ,‬בתנועות‬
‫ה ת ו א מ ו ת א ת פ ע י ל ו ת ו ה ש ו ט פ ת של‬
‫חתחום‪ .‬מגוון של צבעים‪ ,‬צלילים ותנועה‪,‬‬
‫תמונה נהדרת של מה שאפשר לעשות‬
‫באולם נהדר זה‪.‬‬
‫לאחר מכן נשמעו הברכות ע״י מר אהוד‬
‫אולמרט‪ ,‬מר טדי קולק‪ ,‬הגב׳ רות חשין‪,‬‬
‫הגב׳ רינה בכלר ולבסוף התורם ורעייתו‪.‬‬
‫בדברי הברכה נ ש מ ע ו ברכות ותשואות‬
‫לחברה ל מ ת נ ״ ס י ם ולפרח חביב‪ ,‬אשר‬
‫בזכותם הוקם אולם נפלא זה‪.‬‬
‫אליפות קט ר ג ל ‪ -‬ח י פ ה והעמקים‬
‫ב מ ה צ י ת ה ו ד ש אפריל ה ת ק י י מ ה ב א ו ל ם‬
‫גבעת הרקפות בקריית א ת א אליפות ק ט‬
‫רגל מ ה ו ז ה י פ ה והעמקים‪ ,‬בה ה ש ת ת פ ו‬
‫מתנ״םים מ א ז ו ר י ם ש ו נ י ם ‪ .‬ה א ל י פ ו ת‬
‫היתה ל ג י ל א י כיתות ג׳‪-‬ד׳ וכן ה׳‪-‬ו׳‪.‬‬
‫חוץ מ צ פ י י ה ב מ ש ה ק י ם ‪ ,‬נ ה נ ה הקהל‬
‫מהופעתו של האמן אייל אורן‪ ,‬שמקפיץ‬
‫כדורים ושולט בכדור בצורה בלתי רגילה‪,‬‬
‫ו ב ק ב ו צ ת ה מ ע ו ד ד ו ת של קריית א ת א ‪,‬‬
‫שרקדו והפגינו ריקודי התעמלות נחמדים‪.‬‬
‫התוצאות הסופיות הן‪:‬‬
‫מקום ‪ 1‬כיתות ג׳־ד׳ מתנ״ס קריית ים‪.‬‬
‫מקום ‪ 1‬כ י ת ו ת ה׳‪-‬ו׳ מ ת נ ״ ס דליית אל‬
‫כרמל‪.‬‬
‫מקום ‪ II‬כיתות ג׳־ד׳ מתנ״ס נשר‪.‬‬
‫מקום ‪ II‬כיתות ה׳•ו׳ מתנ״ם עתלית‪.‬‬
‫מקום ‪ III‬כיתות ג׳־ד׳ מתנ״ס עוספיה‪.‬‬
‫מקום ‪ III‬כיתות ה׳‪-‬ו׳ מתנ״ס רכסים‪.‬‬
‫ובמקום הרביעי ל כ י ת ו ת ה׳‪-‬ו׳ מ ת נ ״ ס‬
‫קריית אתא‪.‬‬
‫בגביע הקבוצה ההוגנת זכו המתנ״סים‪:‬‬
‫ליאו בק‪ ,‬עפולה וקריית ים‪.‬‬
‫אלוף כיתות ה׳•ו׳ בבעיטות ‪ 11‬מ׳ הוא‬
‫סיסו מאור ממתנ״ס רכסים ואלוף כיתות‬
‫ג׳‪-‬ד׳ בבעיטות ‪ 11‬מ׳ הוא אדהם דהאר‬
‫ממתנ״ס עוספיה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי המשחקים עוררו בקרב הקהל‬
‫התרגשות עצומה‪.‬‬
‫ומון‬
‫הקברצה‬
‫שזכתה כאליפות‬
‫חו־ן‬
‫מ א ת ירון ס ו ק ו ל ו ב ‪ ,‬מ נ ה ל א ג ף כ ו ח‬
‫אדם ותפקידים מיוחדים‬
‫קשרי ח ו ץ מהווים נדבך ח ש ו ב בפעילותו‬
‫של כ ל ארגון‪ .‬ארגון ה פ ו ע ל רק בד׳‬
‫אמותיו י ד ע ך לאורך ה ש נ י ם ופעילויותיו‬
‫לא ת ע מ ו ד נ ה ב מ ב ה ן ה ס ב י ב ה ה ק ר ו ב ה‬
‫והרהוקה‪ .‬ת כ נ י ו ת י ו ע ל ו ל ו ת ל ה י ו ת‬
‫מיושנות ומקבלי השירות עשויים ל ה פ ש‬
‫מ ע נ ה לצורכיהם ו ל מ א ו ו י י ה ם בארגונים‬
‫מתהרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬א נ ש י מ ק צ ו ע ה פ ו ע ל י ם‬
‫בבידוד מ ק צ ו ע י ‪ ,‬ע ל ו ל י ם ל נ ט ו ש א ת‬
‫הארגון לטובת ארגונים מתקדמים‬
‫ופתוהים‪.‬‬
‫קשרי חוץ הם כחמצן לארגון ה פ ו ע ל‬
‫בסביבה דינמית ומשתנה‪ .‬רעיונות‪ ,‬תכניות‬
‫חדשות‪ ,‬ה ז ד מ נ ו י ו ת ‪ ,‬משאבים חדשים‪,‬‬
‫מיומנויות מקצועיות‪ ,‬מידע עדכני‬
‫ורלוונטי‪ ,‬מחקרים וסקרים‪ ,‬הם רק חלק‬
‫מהגורמים החיצוניים שארגון ניזון מהם‬
‫ו ב א מ צ ע ו ת ם מ ש פ י ע ותורם ל א ח ר י ם‬
‫מנסיונו ומפעילויותיו‪.‬‬
‫קו מנהה ב ת פ י ס ת עולמח של החברה‬
‫למתגייסים‪ ,‬מיום היווסדה‪ ,‬הוא פ ת י ח ו ת‬
‫לסביבה‪ .‬ברמה המקומית ־ תכניותיו של‬
‫כל מרכז קהילתי נובעות מצורכי הקהילה‪,‬‬
‫וברמח חארצית ‪ -‬חחברה ל מ ת נ ״ ם י ם‬
‫מחפשת כ ל הזמן אפשרויות ליצור שיתוף‬
‫פ ע ו ל ה עם ארגונים ומוסדות‪ ,‬מ ג י י ס ת‬
‫משאבים חדשים מגורמי חוץ‪ ,‬נ ר ת מ ת‬
‫ל מ ט ל ו ת ל א ו מ י ו ת כ מ ו ק ל י ט ת עלייה‪,‬‬
‫מ פ ע ל שירות לאומי ושיפור הישגים‬
‫לימודיים בקרב ילדים ובני נוער‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החברח ל מ ת נ ״ ס י ם מ פ ת ח ת‬
‫ומרחיבה א ת מ ע ג ל קשריה הבינלאומיים‬
‫מראשית דרכה‪ .‬בתחילה‪ ,‬היו אלד‪ .‬קשרים‬
‫עם א ר ג ו נ י ם יהודיים ב ע י ק ר ב צ פ ו ן‬
‫אמריקה ובהמשך עם שאר תפוצות‬
‫היהודים בעולם ועם ארגונים לא יהודיים‬
‫בארצות שונות‪ ,‬מסין במזרח הרחוק ועד‬
‫לקורסאו באמריקה הלטינית‪.‬‬
‫במאמר זה אציג א ת חשיבות הקשרים‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬אך קודם לכן וראשית לכל‪,‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי אין קשרים אלה באים‬
‫במקום ו ע ל חשבון מטרותיה היסודיות‬
‫ופעילותה הבסיסית של החברה למתנ״סים‪,‬‬
‫אלא הם משלימים ואף מחזקים אותם‪.‬‬
‫לקשרי הוץ בינלאומיים שלושה מפתחות‪:‬‬
‫מפתח לקשרי גומלין מקצועיים‪ ,‬מ פ ת ח‬
‫לקשרי גומלין עם העם חיחודי ומפתח‬
‫לקשרי גומלין עם ארגונים וארצות בעולם‬
‫הרחב‪.‬‬
‫קשרי גומלין מקצועיים‬
‫הידע והניסיון המצטבר בארגונים השונים‬
‫בעולם העוסקים בתחומי קהילה‪ ,‬חינוך‬
‫וחברה הופכים זמינים ונגישים כתוצאה‬
‫מהתפתחות אוטוסטרדות המידע והפיכתו‬
‫של העולם הגדול לכפר קטן‪.‬‬
‫מיומנויות‪ ,‬תכניות‪ ,‬כלים ודרכי פעולה‬
‫נלמדים ע ל ידי אנשי המקצוע ל ת ו ע ל ת‬
‫הארגונים והלקוחות אותם הם משרתים‪.‬‬
‫חלימוד אינו חד־םטרי ופאסיבי אלא‬
‫דו־סטרי ואקטיבי ולעתים אף רב־סטרי‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬איש המקצוע אינו מסתפק בקריאת‬
‫חומר מקצועי כתוב‪ ,‬א ל א נוסע ומבקר‬
‫במקום חחתרחשות‪ ,‬לומד בדרך חווייתית‬
‫את הרקע‪ ,‬הרציונל‪ ,‬דרך הפעולה‬
‫והתהליכים הנלווים‪ ,‬נ פ ג ש עם אנשי‬
‫המקצוע במקום עבודתם‪ ,‬מלווה‪ ,‬צופה‪,‬‬
‫מקיים דיאלוג או רב־שיח‪ ,‬שואל ונענה‪,‬‬
‫כ מ ו גם מ ש ת ת ף ב ו ו ע י ד ו ת מ ק צ ו ע י ו ת‬
‫בינלאומיות‪ ,‬שותף לקבוצות דיון ועבודה‬
‫ובאופן טבעי רוכש חברים למקצוע‪.‬‬
‫עובד החברה למתנ״סים‪ ,‬חמקיים קשרים‬
‫א ל ה בעזרת חחברה ובעידודה‪ ,‬נהנה‬
‫משלושה יתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא לומד דברים חדשים ומפתה עצמו‬
‫בעידן של ״הברה ל ו מ ד ת ״ ‪ ,‬בעוד‬
‫שהחברה ל מ ת נ ״ ס י ם יוצאת נ ש כ ר ת‬
‫מיישום ומחתאמת החומר החדש בארץ‪.‬‬
‫בדרך‬
‫מצברים‬
‫ממלא‬
‫‪ .2‬ה ע ו ב ד‬
‫קונסטרוקטיבית וחוזר לעבוד עם כוחות‬
‫חדשים ומוטיבציח‪ ,‬תוך נאמנות לחברח‬
‫שדואגת ל ת ג מ ל אותו בדרך חיובית‬
‫ומועילה‪.‬‬
‫‪ .3‬העובד מתמלא גאווה מקצועית מעצם‬
‫תרומתו למארחיו‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר‬
‫במקומות שההישגים והרמה המקצועית‬
‫נמוכים מאלו הקיימים בארץ‪.‬‬
‫להלן שלוש ד ו ג מ א ו ת לקשרי החברה‬
‫למתנ״סים במפתח זה‪:‬‬
‫‪ .1‬הארגון הבינלאומי לעבודה סוציאלית‬
‫והכשרה מקצועית בגרמניה )‪Interna-‬‬
‫‪(tionaler Bund für Sozialarbeit‬‬
‫עוסק בהינוך ובהכשרת נוער להיים‬
‫ולמקצוע‪ ,‬בקליטת מהגרים ובעבודה‬
‫ק ה י ל ת י ת ־ ח ב ר ת י ת עם נוער‪ .‬הארגון‬
‫מעסיק למעלה מ־‪ 8000‬עובדים‪ ,‬הוא‬
‫פ ו ע ל ברוב חלקי גרמניה ומרכזו בעיר‬
‫פרנקפורט‪.‬‬
‫נושאי שיתוף ה פ ע ו ל ה חם‪ :‬פ י ת ו ח‬
‫קהילתי‪ ,‬הכשרה והשתלמות לצוות‪,‬‬
‫ק ל י ט ת ע ו ל י ם ‪ /‬מ ה ג ר י ם ומרכז מיון‬
‫והערכה לכוח אדם מיומן‪.‬‬
‫‪ .2‬ה ת א ג ד ו ת ה מ ר כ ז י ם ה ק ה י ל ת י י ם‬
‫הלטינית‬
‫באמריקה‬
‫בקורסאו‬
‫)‪ (Fesebako‬שיתוף הפעולה בא לידי‬
‫ביטוי בתכנון ובביצוע סמינר מקצועי‬
‫בינלאומי ב נ ו ש א המרכז ה ק ה י ל ת י‬
‫כמוקד פ ע י ל ו ת ל פ ר ט ‪ ,‬ל מ ש פ ח ה‬
‫ולקהילה‪.‬‬
‫מאז היווםדה חותרת החברה‬
‫לימתנ״םים ? פתח ולהרחיב‬
‫את מענ‪ *7‬קשריה‬
‫הבינלאומיים‪ .‬פעילות זו‬
‫אינה באה ע‪ *7‬חשבון מטרות‬
‫ותכניות‪ ,‬א‪*7‬א משחימה‪,‬‬
‫תורמת ומחזקת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .3‬ארגון הנוער הסיני ־ שיתוף הפעולה‬
‫בא לידי ביטוי בביקורים הדדיים של‬
‫מנהלי מרכזים קהילתיים ואנשי הדרכה‪.‬‬
‫הרגשיים בביקורים הם ע ל חינוך‬
‫קהילתי‪ ,‬עבודה עם הגיל הרך‪ ,‬עבודה‬
‫עם הנוער ועבודה עם א ו כ ל ו ס י ו ת‬
‫מיוחדות‪.‬‬
‫קשרי גומלין‬
‫ע ם ה ע ם היהודי‬
‫טיפוח קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי‬
‫העולם הוא נושא בעל חשיבות רבה‪ .‬כמעט‬
‫בכל קהילה בגולה פיתחו היהודים מרכז‬
‫קהילה ב מ ו ש ג הרחב ש ל המלה‪ ,‬בו‬
‫מתקיימים חיי הקהילה ת ו ך שמירה ע ל‬
‫האווירה והמסורת היהודית‪ .‬ה פ ע י ל ו ת‬
‫נערכת סביב בית ה כ נ ס ת ‪ ,‬בית הספר‬
‫היהודי או המרכז הקהילתי‪ ,‬לפי המודל‬
‫המוכר ל נ ו מהארץ‪ .‬הקשרים שהחברה‬
‫ל מ ת נ ״ ס י ם מ פ ת ח ת ו מ ט פ ח ת ‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונח‪ ,‬חם קשרים מקצועיים‪ ,‬אך‬
‫קשרים‬
‫להם‬
‫מתווספים‬
‫תרבותיים־חברתיים‪ .‬כל קשר מבורך‪ ,‬ע ל‬
‫מ נ ת לחבטיח המשך המסורת והערכים‬
‫היהודיים לאורך זמן‪ .‬חפעילות של החברה‬
‫באה לידי ביטוי בביקורים הדדיים של‬
‫אנשי מקצוע במרכזים הקהילתיים‬
‫היהודיים‪ ,‬בעידוד עובדי החברה לצאת‬
‫לקהילות כשליחים‪ ,‬אם ל ת ק ו פ ה קצרה‬
‫ואם ל ת ק ו פ ה ארוכה‪ ,‬במסגרות מ ח ל ק ת‬
‫הנוער והחלוץ בסוכנות היהודית‪ ,‬רשות‬
‫החינוך בסוכנות היהודית או בשליחות‬
‫הג׳וינט לקחילות חמתחדשות במדינות הבר‬
‫העמים; במשלחות של בני נוער לפולין‪,‬‬
‫מ ט ע ם מ י נ ה ל ה נ ו ע ר במשרד החינוך‬
‫וחתרבות‪ ,‬בעידוד ובטיפוח קשרים בין‬
‫הקהילות ה מ א מ צ ו ת ב ת פ ו צ ו ת למרכזים‬
‫ה ק ה י ל ת י י ם ב מ ס ג ר ת פ ר ו י י ק ט שיקום‬
‫וחתחדשות ה ש כ ו נ ו ת ‪ ,‬בעזרה ו ב ס י ו ע‬
‫חמחלקח להתחדשות חשבונות בסוכנות‬
‫היהודית ובהשתלבות בארגונים היהודיים‬
‫הבינלאומיים‪.‬‬
‫להלן שלוש ד ו ג מ א ו ת ל ג ו פ י ם עמהם‬
‫מ ק י י מ ת החברה למתנ׳׳סים קשרים לפי‬
‫מפתח זה‪:‬‬
‫‪ .1‬התאגדות המרכזים הקהילתיים של צפון‬
‫אמריקה וקנדה‪^\. ,‬כ(‪.‬ב>‪ 1.‬ארגון המאגד‬
‫בתוכו למעלה מ־‪ 275‬מרכזים קהילתיים‬
‫יהודיים ושהיווה מודל לחיקוי ל ה ק מ ת‬
‫החמרה למתנ״סים‪ .‬קשרי העבודה וחחברות‬
‫בין ש נ י ה א ר ג ו נ י ם כ ו ל ל י ם ‪ :‬מ פ ג ש י ם‬
‫ת כ ו פ י ם בין מ נ ה ל י הארגון והצוותים‬
‫חבכירים )לאחרונח נבחר כמנהל הארגון‬
‫מר א ל ן פ י נ ק ל ש ט י י ן ‪ ,‬ש ה ב י ע רצונו‬
‫להרחיב ולהעמיק עוד יותר את הקשר בין‬
‫הארגונים(‪ ,‬ה ש ת ת פ ו ת ע ו ב ד י החברה‬
‫בוועידות המקצועיות החשובות של הארגון‬
‫אייר תשנ׳׳ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫חמצן לכד ארגון‬
‫בארה״ב‪ ,‬ח ב ר ו ת ב ו ו ע ד ה ה מ ק צ ו ע י ת‬
‫לסמינרים לצוותים הבכירים של המרכזים‬
‫הקהילתיים בארה״ב העוסקים בחינוך יהודי‬
‫והמתקיימים בארץ‪ ,‬קשרי גומלין ע ל בסיס‬
‫מרכז למרכז בין מתנ״סים בארץ ומרכזים‬
‫קהילתיים‪.‬‬
‫ל ה ת א ג ד ו ת המרכזים הקהילתיים בצפון‬
‫אמריקה משרד בירושלים‪ ,‬שמנהלו דן‬
‫שיר‪ ,‬והוא מהווה מנוף חשוב לקשר בין‬
‫שגי הארגונים‪.‬‬
‫‪ .2‬הקוגפדרציה ש ל המרכזים הקהילתיים‬
‫היהודיים בעולם ־ ‪ W.C.J.C.C.‬ארגון‬
‫המאגד א ת מרבית הארגונים היהודיים‬
‫ת ח ת מטריה א ח ת ‪ .‬מ ט ר ת הארגון היא‬
‫ליצור קשר בין הארגונים היהודיים בעולם‬
‫העוסקים ו מ פ ע י ל י ם מרכזים קהילתיים‪.‬‬
‫הארגון מ א ר ג ן ס מ י נ ר י ם מ ק צ ו ע י י ם‬
‫בינלאומיים‪ .‬הסמינר האחרון התקיים‬
‫במרסיי ש ב צ ר פ ת ‪ ,‬בחודש מרץ השנה‪,‬‬
‫בנושאי תרבות ואמנות יהודיים במרכזים‬
‫קהילתיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יזם הארגון פרוייקט‬
‫שגקרא ה״משולש״ ‪ Tri Centers‬שמטרתו‬
‫קשר קבוע ומתמשך בין שלושה מרכזים‬
‫יהודיים בעולם‪ :‬האחד מישראל‪ ,‬השגי‬
‫מ צ פ ו ן א מ ר י ק ה והשלישי א ו מדרום‬
‫אמריקה או מאירופה‪ .‬המתנ״סים ברמת‬
‫אליהו ובכרמיאל כבר משולבים בפרוייקט‪.‬‬
‫בהנהלת הקונפדרציה חברים‪ :‬פרופ׳ יוהנן‬
‫פרס יו״ר הדירקטוריון‪ ,‬ד״ר דב גולדברגר‬
‫מ נ כ ״ ל החברה וכן כותב מאמר זה‪ .‬יו״ר‬
‫ההנהלה משמש מר לני רובין‪ ,‬חבר הנהלת‬
‫התאגדות המרכזים הקהילתיים היהודיים‬
‫בצפון א מ ר י ק ה ויו״ר ה נ ה ל ת המרכז‬
‫הקהילתי בניו ג׳רסי‪ .‬כ מ נ כ ״ ל )בהתנדבות(‬
‫מכהן מר מנחם רביבי מ נ כ ״ ל ה מ ג ב י ת‬
‫היהודית ה מ א ו ח ד ת והבר בדירקטוריון‬
‫החברה למתנ״סים‪.‬‬
‫‪ .3‬המועצה העולמית של שירות קהילתי‬
‫יהודי ‪ - W . C . J . C . S .‬ארגון זה הוקם‬
‫ב־‪ 1967‬ומטרתו לחזק א ת הקשר היהודי‬
‫בין אנשי מקצוע בשירותים הקהילתיים‬
‫היהודיים בעולם‪ ,‬ע ל בסיס מכנה משותף‬
‫מקצועי‪ ,‬במו עובדים סוציאליים‪ ,‬מחנכים‪,‬‬
‫מגהלי מוסדות קשישים‪ ,‬מנהלי מרכזים‬
‫קהילתיים‪ ,‬עובדים בשירותי הרפואה‪,‬‬
‫עובדי משפחה ועוד‪.‬‬
‫אחת לארבע שנים מקיים הארגון ועידה‬
‫בינלאומית בירושלים‪ ,‬בה לוקחים חלק‬
‫מאות ע ו ב ד י ם ב ש י ר ו ת י ם ה ק ה י ל ת י י ם‬
‫היהודיים ב ע ו ל ם ‪ .‬ה ו ו ע י ד ה ה א ח ר ו נ ה‬
‫התקיימה ביוני ‪ 1994‬ולחברה למתנ״סים‬
‫היה חלק נכבד בארגונה‪.‬‬
‫הארגון י ח ל לקיים סמינרים מקצועיים‬
‫סביב נושאים מיוחדים בין ועידה אהת‬
‫לשנייה ויסייע במימון ח ש ת ת פ ו ת אנשי‬
‫מקצוע כ מ ר צ י ם ו כ מ נ ח י ם מ ק צ ו ע י י ם‬
‫בקהילות השונות‪ .‬לאחרונה‪ ,‬סייע הארגון‬
‫לשלוח א ת מר זאב פרידמן‪ ,‬מנהל האגף‬
‫לרווחה ב ע י ר י י ת ת ל אביב‪ ,‬ל ס מ י נ ר‬
‫בבואנוס איירס בארגנטינה שעסק בנושא‬
‫״קהילה ת ח ת לחץ״‪ ,‬לאור שני האירועים‬
‫הטרגיים שאירעו שם‪ :‬פיצוץ השגרירות‬
‫ופיצוץ בית הקהילה היהודית‪.‬‬
‫מר סטיב סולנדר משמש נשיא הארגון‪,‬‬
‫כשלצידו משמש כנשיא עמית ד״ר צבי‬
‫פיין‪ ,‬משנה ל מ נ כ ״ ל ג׳וינט ישראל‪ .‬ד״ר‬
‫דב גולדברגר‪ ,‬מנכ״ל ההברה‪ ,‬משמש סגן‬
‫נשיא‪ .‬דורית רום‪ ,‬מנהלת חמחלקה לקשרי‬
‫חוץ‪ ,‬משמשת כמנהלת הארגון‪.‬‬
‫קשרי גומלין ע ם‬
‫ארגונים וארצות ב ע ו ל ם‬
‫חחברה ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ ,‬כחברה מ מ ש ל ת י ת ‪,‬‬
‫שותפה במאמץ הלאומי לפתח קשרים עם‬
‫מדינות וארגונים בעולם‪ .‬הידע‪ ,‬הניסיון‬
‫והכישורים של עובדי החברה והמתנ״סים‬
‫מסייעים ליצור קשרי גומלין ארוכי טווח‬
‫בין ה ע ו ס ק י ם בחינוך ה ק ה י ל ת י לבין‬
‫עמיתיהם בעולם‪ ,‬ע ל בסיס חילופי אנשי‬
‫מקצוע‪ ,‬קבוצות נוער‪ ,‬חילופי משלחות‬
‫ת ר ב ו ת כ מ ו ל ה ק ו ת מחול‪ ,‬מ ק ה ל ו ת ‪,‬‬
‫תזמורות‪ ,‬חילופי משלחות ספורט ועוד‪.‬‬
‫משרד החוץ‪ ,‬עמו יש לנו קשרי עבודה‪,‬‬
‫מפנה אורהים המתעניינים בתחום החינוך‬
‫הקהילתי לביקורים בחברה ובמתנ״סים‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬ביקרה נסיכת ת א י ל נ ד במרכז‬
‫הקהילתי בגילה ירושלים ומשלחת מסין‬
‫ביקרה במתנ״סים פרדס כץ בבני ברק‬
‫וקריית יובל בירושלים‪.‬‬
‫עידן השלום פ ו ת ח ב פ נ י נ ו הזדמנויות‬
‫חדשות ולאהרונה נוצר קשר עם ארגון‬
‫העוסק בפיתוח קהילתי במצרים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫החברה נמצאת במגעים עם המועצה של‬
‫אירופה בשטרסבורג להשתלב בפרוייקטים‬
‫המיוחדים שלה‪ .‬להלן שלוש ד ו ג מ א ו ת‬
‫ל ג ו פ י ם עמהם יש לחברה ל מ ת נ ״ ס י ם‬
‫קשרים במסגרת מפתח זה‪:‬‬
‫‪ .1‬המועצה לחילופי נוער וצעירים ‪-‬‬
‫ארגון םטטוטורי שהוקם ע ל ידי משרד‬
‫החינוך והתרבות‪ ,‬ע ל מ נ ת לפעול למען‬
‫פיתוח קשרי גומלין וחילופי משלחות בין‬
‫ישראל למדינות אחרות‪ .‬המועצה מוסמכת‬
‫לחתום הסכמים מטעם הממשלה‪ .‬החברה‬
‫למתנ״סים פעילה מאוד בארגון זה ומאות‬
‫עובדי מתנ״סים‪ ,‬אנשי החברה ובני נוער‬
‫יוצאים במסגרת זו לחו״ל ומארחים בארץ‪.‬‬
‫בין המדינות עמהן נוצרו קשרים‪ :‬אנגליה‪,‬‬
‫איטליה‪ ,‬ארה״ב‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ספרד‪,‬‬
‫סקוטלנד‪ ,‬סין‪ ,‬פולין‪ ,‬צרפת ועוד‪.‬‬
‫יו״ר המועצה משמש עו׳׳ד גדעון קורן‬
‫והמנכ״ל היא עליזה לביא‪.‬‬
‫‪ .2‬הארגון הבינלאומי למרכזים קהילתיים‬
‫)‪International Federation of Settle-‬‬
‫‪(ments and Neighbourhood Centers‬‬
‫ הארגון מאגד למעלה מ־‪ 4,500‬מרכזים‬‫קהילתיים ב־‪ 24‬מדינות‪ .‬בין מטרותיו‬
‫יצירת קשרי ג ו מ ל י ן מ ק צ ו ע י י ם בין‬
‫חחברים‪ ,‬וייצוג האיגטרסים המקצועיים‬
‫ב מ ו ס ד ו ת ה ב י נ ל א ו מ י י ם כ מ ו האו״ם‪,‬‬
‫אונסקו והמועצה של אירופה בהם הארגון‬
‫חבר‪ .‬לפני שנתיים קיימה חחברה בארץ‬
‫סמינר בינלאומי לחברי הארגון‪ ,‬בשיתוף‬
‫התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל‪,‬‬
‫שלרובם היה זה ביקור ראשון בארץ‪.‬‬
‫ב א מ צ ע ו ת א ר ג ו ן זה יצרה ה ח ב ר ה‬
‫למתג׳׳סים קשרי גומלין עם א ר ג ו נ י ם‬
‫בארצות רבות‪ ,‬ביניהם בארה״ב‪ ,‬צרפת‪,‬‬
‫הולנד‪ ,‬דנמרק‪ ,‬שבדיה‪ ,‬פינלנד‪ ,‬אנגליה‪,‬‬
‫קנדה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬קורסאו ונצואלה ועוד‪.‬‬
‫יו״ר הארגון היא גב׳ המלי מרקם‪ ,‬מנהלת‬
‫ארגון המרכזים הקהילתיים בניו־יורק‪.‬‬
‫מ נ ה ל הארגון ה ו א קריסטיאן ג׳ונסון‬
‫מאנגליה‪ ,‬כותב מאמר זה משמש סגן נשיא‬
‫של הארגון‪.‬‬
‫‪ .3‬הפדרציה של מרכזים קהילתיים בצרפת‬
‫)‪Federation des Centres Sociaux et‬‬
‫‪ (Socio Culturels‬־ ארגון הפועל שנים‬
‫רבות ומרכזו בפריז‪ ,‬אך ע ל פ י מסורת‬
‫הצרפתים ל כ ל אזור יש פדרציה עצמאית‪.‬‬
‫ההברה למתג׳׳סים קשרה קשרים עם‬
‫הארגון בשטרסבורג‪.‬‬
‫במסגרת ק ש ר זה ביקרה בארץ קבוצת‬
‫י*^^‪(/‬‬
‫סטודנטים העובדים בהתנדבות במרכזים‬
‫הקהילתיים‪ ,‬הם התארחו במתנ״ס דורה‬
‫נתניה‪ ,‬השתלבו בפעילויות המתנ״ס ואף‬
‫קיבלו שיעורים בעברית‪ .‬במקביל‪ ,‬יצאה‬
‫ל פ נ י כחודש קבוצת סטודנטים מ מ ת נ ״ ס‬
‫דורה לשטרסבורג לאותה מטרה‪ .‬גולת‬
‫הכותרת ש ל הביקור ‪ -‬פתיחת תערוכת‬
‫המתג״סים‬
‫מפעילויות‬
‫צילומים‬
‫בשטרסבורג ובדורה נתניה‪ ,‬במעמד ראש‬
‫העיר ואורחים נוספים‪.‬‬
‫•‬
‫במאמר זה הצגתי א ת חשיבות פיתוח קשרי‬
‫החוץ הבינלאומיים בחברה למתנ׳׳סים‪ ,‬דרך‬
‫שלושה מ פ ת ח ו ת ש כ ל אחד עומד בפני‬
‫עצמו ו ל פ ע מ י ם הם מ ש ת ל ב י ם זה בזה‪.‬‬
‫הדגשתי‪ ,‬ש פ ע י ל ו ת ז א ת אינה באה על‬
‫חשבון מטרותיה היסודיות ופעילויותיה של‬
‫החברה למתנ״סים‪ ,‬אלא משלימה‪ ,‬תורמת‬
‫ומחזקת‪.‬‬
‫ההוצאות חכרוכות בפעילות זאת נחלקות‬
‫ע ל פ נ י מספר גורמים‪ ,‬כ מ ו הארגונים‬
‫המזמינים‪ ,‬קרנות המיועדות ל כ ך ‪ ,‬קרנות‬
‫השתלמות ש ל ה ע ו ב ד י ם ‪ ,‬ה ש ת ת פ ו ת‬
‫הנוסעים‪ ,‬המועצח לחילופי נוער וצעירים‬
‫והחברה למתנ״סים‪.‬‬
‫המשוב מ ע ש ר ו ת עובדי החברה ומאות‬
‫עובדי המתנ״סים ובני הנוער מעיד על‬
‫הצורך‪ ,‬החשיבות וההצלחה‪.‬‬
‫מאמרים נוספים נייחד מידי פ ע ם על‬
‫ארגון או פעילות מסוימת במסגרת קשרי‬
‫החוץ של חחברה‪.‬‬
‫ה מ ר כ ז ל ח י נ ו ך ק ה י ל ת י ע ״ ש חיים צ פ ו ר י ב י ע ר י ר ו ש ל י ם‬
‫י שוחים את הקיץ‬
‫בבריכה המחודשת ביער ירושלים‬
‫הבריכה מוקפת מרחבי דשא‪ ,‬עצי אורן גבוהים ונוף יער טבעי‪,‬‬
‫והשנה‪ ,‬בריכה משופצת ומלתחות חדשות לנוחיות הרוחצים‪.‬‬
‫«*־ שחייה נ פ ר ד ת ל נ ש י ם ‪ :‬ימים א׳ ו־ד׳ ב ש נ ו ת ‪.18:00-13:30‬‬
‫נ^י ש ח י י ת ל י ל ה ו א י ר ו ע י ם מ י ו ח ד י ם ־ ב ת י א ו ם מ ר א ש ‪.‬‬
‫&‪ °‬מ ח י ר י ם א ט ר ק ט י ב י י ם ו כ ר ט י ס י ו ת מ ו ז ל ו ת ‪.‬‬
‫««־ ה נ ח ו ת‬
‫מיוחדות‬
‫למתנ״סים‪.‬‬
‫ה ב ר י כ ה נ פ ת ח ת ב־‪.18.5.95‬‬
‫ש ע ו ת ה פ ע י ל ו ת ‪.18:00-08:00 :‬‬
‫ב ש ב ת ו ת ו ב ח ג י ם ‪.18:00-09:00 :‬‬
‫בדבר פרטים והרשמה נ א ל פ נ ו ת לשרית ק פ ר ‪ ,‬ט ל ׳ ‪02-752916‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫במתנ״סיס ‪211‬‬
‫ה ‪ 0‬ו מ הקהילתי כ מ ש א ב ל ת י ב ו ת יהודיח־ישראלית‬
‫בינלאומי בנושא המרכז‬
‫סמינר‬
‫כ מ ש א ב לתרבות יהודית‬
‫הקהילתי‬
‫ישראלית‪ ,‬נ ע ר ך ב ה ו ד ש מ ר ץ ה ש נ ה‬
‫בעיר מרסיי בצרפת‪ ,‬ב מ ס ג ר ת פ ע י ל ו ת ה‬
‫של ה ק ו נ פ ד ר צ י ה ה ע ו ל מ י ת ש ל מרכזים‬
‫קהילתיים יהודיים‪.‬‬
‫בסמינר השתתפו נציגים מעשר ארצות ‪-‬‬
‫ארה״ב‪ ,‬ישראל‪ ,‬אנגליה‪ ,‬מקסיקו‪,‬‬
‫שבדיה‪ ,‬יוון‪ ,‬ל י ט א ‪ ,‬א י ט ל י ה ‪ ,‬ס פ ר ד‬
‫וצרפת‪.‬‬
‫הסמינר השתלב בפסטיבל לתרבות‬
‫ולאמנות יהודית ישראלית‪ ,‬המתקיים זו‬
‫השנה השביעית ע ל ידי ״מרכז הדגל״‬
‫המרכז היהודי במרסיי‪ .‬במקביל‪ ,‬התקיים‬
‫סמינר מקצועי של המועצה של הקהילות‬
‫היהודיות באירופה‪ .‬חלק מהאירועים היו‬
‫משותפים‪.‬‬
‫חפתיחה בנושא ״תרבות‬
‫הרצאת‬
‫ישראלית״ ניתנה ע ל ידי הגב׳ שולמית‬
‫א ל ו נ י ‪ ,‬שרת ה מ ד ע ו ה א מ נ ו ת שהיתה‬
‫אורחת הכבוד‪.‬‬
‫הרצאות נוספות ניתנו על ידי מר אלן‬
‫פינקלשטיין‪ ,‬מגכ״ל התאגדות המרכזים‬
‫הקהילתיים בצפון אמריקה בנושא‪:‬‬
‫״ ת פ ק ו ד ו של הצוות הבכיר במרכז‬
‫הקהילתי‪ ,‬להחדרת התרבות היהודית־‬
‫הישראלית״ )המודל האמריקני( ושל מר‬
‫אריה אזולאי‪ ,‬נציג ההסתדרות הציונית‬
‫ב צ ר פ ת וחבר ד י ר ק ט ו ר י ו ן החברה‬
‫למתג״סים‪ ,‬בנושא‪ :‬״ ה מ ת נ ״ ס כ מ ק ו ם‬
‫מ פ ג ש לתרבות ישראלית־יהודית״)המודל‬
‫הישראלי(‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נערכו קבוצות דיון ששתיים מהן‬
‫הונחו על ידי נציגי ישראל‪ ,‬מר מוטי בן‬
‫דור מעיריית תל אביב בנושא‪ :‬״ארגון‬
‫אירועי תרבות גדולים במתנ״ס״ וירון‬
‫סוקולוב בנושא‪ :‬״תרבות ואמנות במתנ״ס‬
‫ המודל הישראלי״‪.‬‬‫קבוצה נוספת הונחתה על ידי מר אלברטו‬
‫סנדריי‪ ,‬נציג הג׳וינט בצרפת‪ ,‬בנושא‪:‬‬
‫״הכשרת כוח אדם במתנ״ס בתחום תרבות‬
‫ואמנות״‪.‬‬
‫הסמינר כלל סיורים וביקורים במוסדות‬
‫יהודיים במרסיי ובאזור פרובנס‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נערכה ישיבת הנהלת הקונפדרציה‪ .‬מר לני‬
‫רובין‪ ,‬יו׳׳ר ההנהלה‪ ,‬העביר החלטה אשר‬
‫נתקבלה פה אחד‪ ,‬שהכנס הבא יתקיים‬
‫בישראל בסימן ‪ 3000‬שנה לירושלים‪ .‬הכנס‬
‫ישולב עם פ ע י ל ו ת ה ת א ג ד ו ת המרכזים‬
‫הקהילתיים בישראל והכנס השנתי של‬
‫עובדי החברה למתנ״סים‪.‬‬
‫מ י ש ר א ל ה ש ת ת פ ו בסמינר‪ :‬ד״ר דב‬
‫גולדברגר וירון ס ו ק ו ל ו ב מ ה ח ב ר ה‬
‫למתנ״סים; מר דוד ט ל ומר גבי סבג‬
‫מחמחלקה למרכזים קהילתיים בהסתדרות;‬
‫מר מוטי בן דור מעיריית ת ל אביב; מר‬
‫מוטי פולגר מהמהלקה למרכזים קהילתיים‬
‫בג׳וינט ישראל; מר מנחם רביבי מ נ כ ״ ל‬
‫ה ק ו נ פ ד ר צ י ה ומר אשר טרמון מ ז כ ״ ל‬
‫הקונפדרציה‪ ,‬אשר עשו עבודה ל מ ו פ ת‬
‫בתכנון הסמינר‪ ,‬בארגונו ובהוצאתו אל‬
‫הפועל‪ ,‬כולם חברים פעילים בהתאגדות‬
‫המרכזים הקהילתיים בישראל‪.‬‬
‫עכודל‪ /‬ידיים מקורית כ‪0‬מטא‪1‬ת גירכה‬
‫ביקור בקהילות היהודיות בטוניס ובגירבה‬
‫בסיומו ש ל הסמינר שאורגן ע ל ידי‬
‫ד״ר רוברט ב י ס מ ו ט ‪ ,‬יו״ר ה נ ה ל ת‬
‫המרכז ה ק ה י ל ת י במרסיי‪ ,‬זכו‬
‫משתתפיו ל ה ו ו י ה ע צ ו מ ה ‪ -‬סיור‬
‫בקהילות ה י ה ו ד י ו ת בטוניסיה‪ ,‬ארץ‬
‫מולדתו ש ל מ א ר ח הסמינר ביםמוט‪.‬‬
‫לישראלים ש ב נ ו ה י ת ה זו ה ו ו י ה ‪-‬‬
‫כפולה‪ :‬ביקור ב א ר ץ ערבית ש ע ד‬
‫לאהרונה היתה מקום מושבם של‬
‫ומנהיגות‬
‫ערפאת‬
‫יאסר‬
‫הפלשתינאים ו מ פ ג ש עם שתי‬
‫קהילות יהודיות ב א י ג׳רבה ובעיר‬
‫טוניס‪ ,‬היא קרתגו‪.‬‬
‫בית‬
‫המדרש‪ :‬המלמד ע ‪ 0‬ידי; כוקולוב‬
‫בג׳רבה נ פ ג ש נ ו עם ראשי הקהילה‬
‫היהודית המונה כיום כ־‪ 800‬יהודים‬
‫ואשר חיה במקום אלפי שנים מאז‬
‫חורבן בית ראשון‪.‬‬
‫הביקור כ ל ל א ת בית הכנסת חעתיק‬
‫באל־ג׳ריבה‪ ,‬את מערכות החינוך ובהן‬
‫ גן הילדים‪ ,‬בית הספר ובית המדרש‬‫בהם לומדים עברית‪.‬‬
‫מ ו ס ד ו ת הקהילה ־ מקווה‪ ,‬בית‬
‫הקחילח אשר בחצרו מ ג ד ל י ם את‬
‫שבעת חמינים לחג הסוכות ובו אופים‬
‫מצות שמורות לפסח ומקיימים את‬
‫שאר אירועי הקהילה‪ ,‬על פי המסורת‬
‫היחודית ואורחות חחיים‪ ,‬ה ל ב ו ש‬
‫והמנהגים של פעם‪.‬‬
‫בעיר טונים ביקרנו בבית ה כ נ ס ת‬
‫הגדול שבמרכז העיר‪ ,‬בבית האבות‬
‫היהודי הממוקם בלב העיר העתיקה‬
‫״מדינה״ ובבית הקברות היהודי‪.‬‬
‫נפגשנו עם נשיא הקהילה ומנהיגיה‪,‬‬
‫אשר בשונה מג׳רבה‪ ,‬מנהלים אורח‬
‫חיים מודרני‪.‬‬
‫‪€1‬־•‬
‫גן‬
‫הילדים‪ .‬כמרכז‪ :‬ד״ד דג‬
‫גולדכרגר‬
‫כיתה‬
‫ללימוד ע נ ד י ת‬
‫‪7‬‬
‫במתנ״סיס ‪211‬‬
‫^‬
‫כמאתיים מ נ ה ל י ם ורכזים מ מ ת נ ״ ס י ם‬
‫במהוז ה ד ר ו ם מ ש ת ת פ י ם ‪ ,‬ל ו מ ד י ם‬
‫ו מ ש ת ל מ י ם ב ה מ י ש ה עשר קורסים‬
‫‪,1994-95‬‬
‫במהלך‬
‫והשתלמויות‪,‬‬
‫בתהומים ש ו נ י ם ו מ ג ו ו נ י ם ‪ .‬מ ס פ ר ז ה‬
‫מבטא שלושים אהוז ממערך מ ש א ב י‬
‫ה א נ ו ש במתנ״םים ש ל מ ה ו ז הדרום‪.‬‬
‫בשנת תשנ״ה נערך במחוז הדרום תהליך‬
‫איתור ואבחון של צרכי הדרכה לצוותי‬
‫מתנ״סים‪ ,‬מנהלים ורכזים‪.‬‬
‫המטרה המרכזית היתה‪ ,‬לאתר כלים אשר‬
‫יאפשרו לצוותי המתגייסים להשיג בדרך‬
‫יעילה ואיכותית את יעדי המתנ״ס‪ ,‬כפי‬
‫שנקבעו בתכניות העבודה של כל מתנ״ס‪.‬‬
‫יום האבחון ואיתור הצרכים נערך ל כ ל‬
‫צוות המתנ״סים במשותף‪ ,‬כאשר כ ל צוות‬
‫נדרש להציג ביום זה א ת יעדיו המרכזיים‬
‫של המתנ״ס‪ .‬במהלך יום העיון געשה‬
‫ניסיון לאבחן ולאתר את הצרכים המרכזיים‬
‫בכל מתנ״ם‪.‬‬
‫כתוצאה מאבחון זה הועלו מספר נושאים‪,‬‬
‫אשר דורגו בסדרי ע ד י פ ו י ו ת ע ל פי‬
‫השיבותם‪ :‬במקום הראשון הופיע נושא‬
‫מעורבות ה ת ו ש ב י ם ובמקום השני נושא‬
‫שיווק‪ ,‬כשהדגש על תקשורת‪.‬‬
‫לאור החלטות אלו ואחרות‪ ,‬כפי שעלו‬
‫מהאבחון‪ ,‬גערך צוות המחוז לבדוק איך‬
‫ניתן לספק מענים לצרכי השטח‪.‬‬
‫ההחלטה ש ה ת ק ב ל ה היתה לקיים שני‬
‫קורסים ב ר מ ת חמחוז‪ ,‬אשר י ת נ ח ל ו‬
‫במקביל‪ .‬הראשון יעסוק בשיתוף תושבים‪,‬‬
‫והשני בתקשורת‪.‬‬
‫כל קורס נבנה ע ל בסיס חמישים־שישים‬
‫ש ע ו ת לימוד ו ה ש ת ת פ ו ת של עשרים־‬
‫שלושים איש‪.‬‬
‫בקורס ה ת ק ש ו ר ת היתה כוונה לעורר‬
‫מ ו ד ע ו ת ו ל י צ ו ר גירוי ר א ש ו נ י ל כ ל‬
‫‪6‬‬
‫‪2 °‬‬
‫‪# 0 1 #‬‬
‫ה מ ש ת ת פ י ם ‪ ,‬דבר אשר יתן ״ ט ע י מ ה‬
‫ראשונה״ בלבד בתהום בו הם לומדים‪.‬‬
‫בקורס מעורבות תושבים היתד‪ .‬המשימה‬
‫קשה יותר‪ ,‬כי הצוותים לקחו על עצמם‬
‫לבצע פרוייקט מסוים בתוך המתנ״ס‪ ,‬על‬
‫פי החומר הנלמד‪ .‬ה ת נ א י ל ה צ ט ר פ ו ת‬
‫לקודם היתה ה ש ת ת פ ו ת המנהל ‪ +‬שני‬
‫רכזים לפחות‪.‬‬
‫קורס ת ק ש ו ר ת ‪ ,‬ל ע ו מ ת ו ‪ ,‬לא חתייחם‬
‫לצוותים ואיפשר גם הצטרפות של רכזים‬
‫בודדים או מנהלים‪.‬‬
‫התגובות לקורסים אלה היו טובות מאוד‪.‬‬
‫אנשי הצוות‪ ,‬בעיקר הרכזים‪ ,‬נחשפו‬
‫בפעם ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬ב צ ו ו ת י מ ת נ ״ ס י ם ‪,‬‬
‫לעבודה מ ש ו ת פ ת ‪ ,‬עובדה אשר הביאה‬
‫לשביעות רצון מרובה‪.‬‬
‫לאהד סיום ההשתלמויות‪ ,‬השווינו את‬
‫ת ו צ א ו ת י ה ן מ ב ח י נ ת הרכזים‪ ,‬אל מול‬
‫השתלמויות‪ ,‬קורסים ומודולות שעברו‬
‫בעבר‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ .‬המסקנה היתה‪,‬‬
‫שהפעם ה ת ר ו מ ה ל מ ת נ ״ ס ו ל ע ב ו ד ה‬
‫ה מ ת ב צ ע ת היתה גדולה יותר‪ .‬הלימודים‬
‫ה ק נ ו ל מ ש ת ת פ י ם א ת ה כ ל י ם ליזום‬
‫פרוייקטים שלצורך ביצועם יעבוד‬
‫המתנ״ס כצוות לאורך זמן‪.‬‬
‫עם סיום קורסים אלה‪ ,‬בהם השתתפו‬
‫כתשעים איש‪ ,‬בארבע קבוצות‪ ,‬התברר‬
‫במחוז כי יש ביקוש לקורסים נוספים‪.‬‬
‫הוחלט להפיק לקחים משלב א׳ ולפתוח‬
‫מחזור חדש‪ ,‬שלב בי‪ ,‬ובו העמקה רבה‬
‫יותר בחומר ומחוייבות גדולה יותר מצד‬
‫ה מ ש ת ת פ י ם בקורס ל ע ב ו ד ה ה ש ו ט פ ת‬
‫שלהם במתנ״ס‪.‬‬
‫בקורס תקשורת‪ ,‬הכוונה היתד״ שהרכזים‬
‫המסיימים ישמשו כ״נאמני תקשורת״ בכל‬
‫מתנ״ס וירכזו א ת התקשורת הקהילתית‪,‬‬
‫יחסי ציבור ועבודה עם המדיה בכלל‪.‬‬
‫ו‬
‫אייר תשנ*ה‪.‬מאי ‪1995‬‬
‫—‬
‫המטרה‪ :‬העלאת מיומנות‬
‫אנשי הצוות בכל המתנ״סים‬
‫של המחוז‬
‫ראוי לציין‪ ,‬כי בנוסף לשני הקורסים של‬
‫תקשורת ומעורבות תושבים‪ ,‬מתקיימות‬
‫במחוז תכניות הדרכח בתחומים ייחודיים‪.‬‬
‫בתהום הגיל הרך ו ה מ ש פ ח ה ‪ ,‬מ ד ע‬
‫ו ט כ נ ו ל ו ג י ה ‪ ,‬ה ש ת ת פ ו הרכזים בקורם‬
‫מיוחד שאורגן בשיתוף המטייח וכלל עשרה‬
‫מפגשים שהתקיימו בחלקם במט״ח‬
‫ובחלקם במכללת קיי‪ ,‬אשר בה נמצא חדר‬
‫הכשרה משוכלל‪ .‬חשיבותו של קורס נבעח‬
‫מהעובדה שהשוק מלא בתוכנות ובלומדות‬
‫המיועדות לאוכלוסיות היעד האלה‬
‫וביקשנו ל ת ת לרכזים כ ל י ם ל ה ע ר י ך‬
‫לומדות לכל קבוצת גיל ולכל פרט בקבוצה‬
‫איתר‪ .‬הם עובדים‪ .‬למתגייסים ציוד חדשני‬
‫והרכזים התקשו לבחור א ת ה ת ו כ נ ו ת‬
‫המתאימות עבור המתגייסים‪ ,‬מתוך ש פ ע‬
‫ההצעות לתוכנות ולומדות‪ .‬בקורס למדו‬
‫המשתתפים להכיר את היצע התוכנות ומה‬
‫מתוכן מתאים לעבודה במתנ״ס‪.‬‬
‫השתתפו בקורס כארבעים רכזים‪ ,‬אשר‬
‫היום מ ש ל ב י ם ב ע ב ו ד ת ם גם ת ו כ נ ו ת‬
‫לימודיות של בתי הספר‪.‬‬
‫ראובן ליבוביץ‪ ,‬מנהל המחוז‪ ,‬מציין‪ ,‬כי‬
‫השתלמויות אלו מאפשרות לדרג הביניים‬
‫במתנ״ס לחרחיב ידיעותיו בתחומי עבודתו‬
‫ולהעשיר עצמו‪ .‬מערך ההדרכח זמין ונגיש‬
‫ייתן תשובות לטווח הקצר‪ ,‬תוך בניית‬
‫חטווח חארוך‪ .‬בקרוב יחלו השתלמויות‬
‫מחוזיות גם בתחומים נוספים כמו‪ :‬נוער‪,‬‬
‫ספורט‪ ,‬תרבות‪ ,‬מחול ומוסיקה‪ .‬בכך יכסה‬
‫המחוז א ת כל דרג חרכזים בכל תחומי‬
‫הפעולה ויעלה את מיומנות אנשי הצוות‬
‫בכל המתנ״סים במחוז הדרום‪.‬‬
‫הלןורס למעורבות תושבים‬
‫על‬
‫'‪1‬‬
‫הקורם ל מ ע ו ר ב ו ת ו ל ש י ת ו ף ת ו ש ב י ם‬
‫ה י ה ה ש ו ב מ א ה ר ש ג ר ם לנו ל ע צ ו ר‬
‫לרגע ו ל ה ש ו ב ע ל מ ה ו ת ה ע ב ו ד ה‬
‫ו ה ע ק ר ו נ ו ת ה מ נ ת י ם אותנו במתנ״ס‪,‬‬
‫אומרת סיגל פריינטה‪ ,‬מ נ ה ל ת מתנ״ס‬
‫קריית גת‪.‬‬
‫בלהט העשייה‪ ,‬קורה לפעמים שחקווים‬
‫המנחים את המתגייס ושלשמם למעשה‬
‫הוא הוקם‪ ,‬נדחקים הצידה‪ .‬הקורס היווה‬
‫פ ס ק זמן‪ ,‬א י פ ש ר ש ע ו ת ח ש י ב ה‬
‫והתמקדות בתוכן ובמקצועיות‪ ,‬שהביאו‬
‫אותנו לחשוב אחרת על דברים רבים‬
‫במפגש עם תושבים‪.‬‬
‫סיגל אומרת שישנה חשיבות רבה לכך‬
‫שבקורס מ ש ת ת פ י ם מ נ ה ל ‪ +‬רכזים‪,‬‬
‫מאחר ש כ כ ל ש ה מ נ ה ל יהיה מחובר‬
‫לנושא‪ ,‬אם לא יהיה לו צוות אשר יבין‬
‫א ת המהות והחשיבות של עבודה לפי‬
‫תפיסה זו ולא יירתם לנושא מתוך הבנה‬
‫זו ‪ -‬לא יצליח להוביל תהליכים‪ ,‬אך‬
‫במערכת‪,‬‬
‫מספר אנשים‬
‫כשיש‬
‫שמחוברים לעניין ומובילים תהליכים‬
‫מתוך אותה ת פ י ס ת יסוד‪ ,‬התמונה היא‬
‫אחרת‪.‬‬
‫ההנחיה היתה מהנח ומעניינת‪ .‬תודות‬
‫שלוחות ל ע ד נ ה א נ ג ל ‪ ,‬לדני אדרעי‬
‫וליונתן זנטון‪.‬‬
‫המלצה להמשך‪ :‬התמקדות בכל מתנ״ס‬
‫ומתנ״ס אשר עבר את הקורס הן בליווי‬
‫הפרוייקטים והן בהמשך העמקה והרחבה‬
‫של חנושא ע ל ידי צוות מורחב יותר‬
‫ותושבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ח ת מ ק ד ו ת בבעיה‬
‫הייחודית לכל יישוב‪.‬‬
‫ה מ ת נ ״ ס י ם אשר אירחו א ת הקורס‬
‫ נתיבות ושבטי ישראל בקריית גת ‪-‬‬‫הוכיחו שאווירה טובה וביתית מהנה יותר‬
‫מכל שהות בבית מלון‪ .‬זוהי הזדמנות‬
‫לשבחם ולהודות להם‪.‬‬
‫על לזורס תלןשורת‬
‫התגובות מ ה ש ט ה ע ל הקורסים היו‬
‫היוביות‪ .‬אמר גדי בן המו‪ ,‬מקרית גת‪:‬‬
‫״כעובד המתגייס‪ ,‬גתן לי הקורס כלים‬
‫למילוי ת פ ק י ד י מול הקהילה ו מ ו ל‬
‫אמצעי התקשורת‪ .‬ביתר פירוט רכשתי‬
‫ידע בסיסי וכללי בכל תחומי התקשורת‬
‫הכתובה והאלקטרונית‪ ,‬יחסי ציבור‪,‬‬
‫פרסום ושיווק‪.‬‬
‫התחומים בהם עסק הקורס היו ״על קצה‬
‫המזלג״ ו נ ת נ ו ל מ ש ת ת פ י ם ט ע ם של‬
‫עוד‪ .‬הנושאים הועברו בצורה עניינית‬
‫קורס‬
‫מעורכות תושבים‬
‫וטובה ו ל ד ע ת רוב ה מ ש ת ת פ י ם יש‬
‫להמשיך ב פ י ת ו ח הנושא בעיקר עם‬
‫נגיעה ל ט ל ו ו י ז י ה ק ה י ל ת י ת ‪ ,‬רדיו‬
‫ותקשורת ממחושבת״‪.‬‬
‫גם ד ל י ה צרפתי‪ ,‬מ מ ת נ ״ ס ד י מ ו נ ה ‪,‬‬
‫משבחת את הקורס ומארגניו‪ ,‬ובעיקר‬
‫מודה לגילה פליישר‪ ,‬זאביק זהבי וורד‬
‫ל י ו ן ־ י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬והיתה רוצה אף היא‬
‫שיהיה המשך‪ .‬״ההרצאות גגעו בנושאים‬
‫חשובים לנו ב ע ב ו ד ת נ ו ‪ ,‬והיה רצוי‬
‫להרחיב בהם״‪ ,‬חיא אומרת‪.‬‬
‫‪.v¡r/«//«J‬״‪//.*.‬י‪•.w.^^v.^v.*AV.VA-•^.v.‬‬
‫במתנ״סימ ‪211‬‬
‫‪8‬‬
‫אייר תשנ׳׳ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫ומינהלת‬
‫ל מ י נ ה ד‬
‫מאת ד״ר הלל שמיד‬
‫זה כ ש נ ת י י ם מ ת ר ה ש בירושלים ניסיון‬
‫מעניין של מיזוג המרכזים הקהילתיים‬
‫)המתנ״סים( ע ם ה מ י נ ה ל ו ת ה ש כ ו נ ת י ו ת‬
‫לארגון א ה ד ‪ .‬ב ר א ש ה א ר ג ו ן ה ז ה ע ו מ ד ת‬
‫ה ה ב ר ה ל מ י נ ה ל י ם ו ל מ ר כ ז י ם קהילתיים‬
‫הפועלת כ ה ב ר ת ב ת ש ל ״ ה ה ב ר ה‬
‫למתנ״סים״ ושל עיריית‬
‫הארצית‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫בראש החברה עומד ראש העיר‪ ,‬מר אהוד‬
‫אולמרט‪ ,‬ובמועצת המנהלים שלה מכהנים‬
‫נציגי העירייה‪ ,‬״החברה הארצית‬
‫למתנ״סים״ ונציגי השכונות‪.‬‬
‫מטרותיה של ה״חברה למינהלים ולמרכזים‬
‫קהילתיים״ הן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬העמקת תהליכי‬
‫הביזור הפוליטי והמינהלי בשכונות העיר‪,‬‬
‫עידוד התהליכים הדמוקרטיים שלפיהם‬
‫בוחרים ת ו ש ב י ה ש כ ו נ ה א ת נציגיהם‬
‫להנהלה הציבורית‪ ,‬וכן מ ת ו ך ניסיון‬
‫מתמשך ‪ -‬העברת סמכויות ניהול מהרמה‬
‫העירונית המרכזית למינהלים השכונתיים‬
‫בתחומים אשר בהם יש להם י ת ר ו נ ו ת‬
‫יחסיים‪ .‬מדיניות חחברה מ כ ו ו נ ת לעודד‬
‫שיתוף תושבים בקביעת מדיניות‬
‫ו ב ה ח ל ט ו ת ה נ ו ג ע ו ת ל א י כ ו ת חייהם‬
‫בשכונה‪ ,‬ומעורבות פעילה בצוותי עבודה‬
‫ובוועדות של המינהל הקהילתי‪.‬‬
‫זרועותיה הביצועיות של החברה המאוחדת‬
‫הם ה מ י נ ה ל י ם ה ק ה י ל ת י י ם ה פ ו ע ל י ם‬
‫בשכונות העיר‪ .‬חלק מן המינהלים האלה‬
‫הוא מ י ז ו ג ש ל ה מ ת נ ״ ס ו ה מ י נ ה ל ת‬
‫חשכונתית‪ ,‬וחלקם צומח כמינהל קהילתי‬
‫כלגרי ע׳ד‪/‬זלר ד׳ של הק‪1‬ר‪0‬‬
‫להנהגה ע י מ ד י י מ‬
‫במינהלים‬
‫המשלב ב ת ו כ ו פ ו נ ק צ י ו ת ח ב ר ת י ו ת ‪,‬‬
‫קהילתיות‪ ,‬פ י ז י ו ת ואחרות‪ .‬ב ש כ ו נ ו ת‬
‫אחדות פועלים עדיין מרכזים קהילתיים‬
‫ובאחרות ‪ -‬מינהלות שכונתיות‪ .‬אך כל‬
‫אלה נמצאים בשלבים שונים של תהליך‬
‫הפיכתם למינהל קהילתי‪.‬‬
‫המינהל הקהילתי בשכונה מורכב משני‬
‫גופים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬הנהלה ציבורית הנבחרת בבחירות‬
‫דמוקרטיות ו מ ו ר כ ב ת מ ש ב ע ה עשר‬
‫נציגים‪ ,‬מהם אחד עשר נציגי השכונה‬
‫ושישה נציגי שירותים מקצועיים מהרמה‬
‫העירונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬צוות מקצועי שבראשו עומד מנהל‬
‫המינהל ה מ ו פ ק ד על יישום המדיניות‬
‫הנקבעת על ידי ההנהלה הציבורית‪.‬‬
‫מטרות המינהל הקהילתי בשכונה הן‪,‬‬
‫בעיקר‪ ,‬ת כ נ ו ן המדיניות ה כ ו ל ל ת של‬
‫השכונה וקביעת סדרי עדיפויות שכונתיים‬
‫ל פ י ת ו ח ; איתור צרכים וחיפוש אהר‬
‫מענים; תיאום בין חשירותים הקיימים‬
‫ה פ ו ע ל י ם בשכונה; ייזום ו פ י ת ו ח של‬
‫ש י ר ו ת י ם חדשים; ה פ ע ל ת ש י ר ו ת י ם‬
‫עירוניים‪ ,‬חברתיים ופיזיים בתיאום עם‬
‫גורמי העירייה; פ י ת ו ח קהילתי; ניהול‬
‫קוגפליקטים; פיתוח מגהיגות שכונתית‬
‫ומערכות תקשורת בקהילה‪.‬‬
‫מחקר חערכח‬
‫חתפתחות המינהל הקהילתי מלווח במחקר‬
‫הערכח מ ע צ ב ת שנערך ע ל ידי צוות‬
‫חוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית על‬
‫הקהילתיים‪.‬‬
‫‪ :‬י ל ת‬
‫•‬
‫רק עמידה תקיפה‪ ,‬אמיצה ומפוכחת של‬
‫המקצוענים בפני לחצים פוליטיים‪ ,‬לצד‬
‫הבנה מעמיקה של מניעי פעולתם של‬
‫הפוליטיקאים ושילובם במאמצים‬
‫הארגוניים‪ ,‬יכולה להבטיח את הצלחת‬
‫הארגון המתנהג‪.‬‬
‫שם פאול ברוואלד‪ ,‬בראשותו של ד״ר‬
‫הלל שמיד‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא לחתחקות אחר צמיחת‬
‫הארגון והתבססותו כמוצר ארגוני חדש‪.‬‬
‫הכוונה היא להזין א ת קובעי המדיניות‬
‫ברמת חחברה למינהלים קהילתיים וברמת‬
‫השכונח‪ ,‬במידע וידע עדכניים חמאפשרים‬
‫להם ת ה ל י ך ל מ י ד ה ר צ י ו נ ל י ' ש י ס י י ע‬
‫במימוש המטרות המוצהרות של המינהל‬
‫הקהילתי‪.‬‬
‫חישגים ובעיות‬
‫ממצאי המחקר שטרם הסתיים‪ ,‬מלמדים‬
‫כבר עתה‪ ,‬על הישגים ובעיות בחתפתחות‬
‫הארגון‪ .‬ההישג הראשון והבולט קשור‬
‫בהיבטים האידיאולוגיים שהם הרציונל‬
‫לקיומו של הארגון‪ .‬מ נ ק ו ד ת ראות זו‪,‬‬
‫נראה באופן ברור כי חמיזוג חצליח להשיג‬
‫את מטרותיו‪.‬‬
‫המערכת המשולבת קלטה א ת המסרים‬
‫האידאולוגיים ההדדיים ומצליהה באופן‬
‫הדרגתי להטמיע את הערכים החברתיים‪,‬‬
‫הפוליטיים והכלכליים שהביא עימו כ ל‬
‫ארגון‪ .‬המפגש הבין־תרבותי של ארגונים‬
‫שונים לא יצר עימות חריף‪ ,‬אשר עלול‬
‫להערים קשיים על תהליך המיזוג‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מלמדים‪ ,‬כי לאחר תקופה‬
‫ראשונה של חששות בקרב הצוות‪ ,‬מתחילה‬
‫התייצבות במספר שכונות‪ .‬נראה‪ ,‬שהצוות‬
‫מפנים את הערכים האידיאולוגיים‬
‫והמסרים הקשורים ב ע ב ו ד ה מ ת ו א מ ת‬
‫ומשולבת עם הנהלה ציבורית נבחרת‪ ,‬ועם‬
‫ת ו ש ב י ם ה מ ב ק ש י ם ל ה ש ת ת ף בתהליך‬
‫עיצובה של המדיניות השכונתית‪.‬‬
‫דרושה הרחבת‬
‫הלגיטימציה‬
‫ל ע ו מ ת ההישגים‪ ,‬נמצא כי בפני המינהל‬
‫הקהילתי ניצבות בעיות מרכזיות שעליו‬
‫ל ה ת מ ו ד ד איתן‪ .‬ראשית‪ ,‬הרהבת בסיס‬
‫הלגיטימציה לקיומו ולפעילותו הן ברמת‬
‫העירייה והן ברמה ה ש כ ו נ ת י ת ‪ .‬ברמה‬
‫העירונית גמצא כי הדרג הפוליטי והדרג‬
‫המבצע מהססים באשר לקביעת הסטטוס‬
‫העצמאי של המינהל הקהילתי‪.‬‬
‫במישור ההצהרתי‪ ,‬כולם מחייבים את‬
‫רעיון המינהל ‪ -‬הן כנציג מאורגן של‬
‫התושבים והן כזרוע מ ב צ ע ת נוספת של‬
‫העירייה‪ .‬ב פ ו ע ל ‪ ,‬קיים חשש בעירייה‬
‫מהעברת סמכויות למינהל הקהילתי‬
‫ומביצור מעמדו כארגון עצמאי חזק הפועל‬
‫בשכונח‪ .‬לגיטימציח גדרשת גם מתושבי‬
‫השכונה‪ ,‬וממצאי המחקר מלמדים‪ ,‬כי‬
‫רבים מהם א י נ ם מ ו ד ע י ם ל ת ה ל י כ י ם‬
‫חמתרחשים בשכונתם ואינם יודעים על‬
‫הארגון הממזג בתוכו מתנ״סים ומינהלות‬
‫שכונתיות‪.‬‬
‫התהליך הדמוקרטי‬
‫־ חשוב והכרהי‬
‫שנית‪ ,‬התהליך חדמוקרטי של בחירת‬
‫במתנ״סימ ‪211‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫ה מ ח ל מ ז לתרבות ו א מ נ ו ת ־‬
‫פורום ה מ ח ו ל ה א ר צ י‬
‫מ ז י ז י ם ת כ נ י ו ת ל א ב י ב ‪ /‬ק י ץ ‪1995‬‬
‫מ א ת חיה רשף‬
‫ה^‪1‬ן‬
‫ז׳יו‪^/‬ל ‪9‬‬
‫הנחלח ציבורית חוא חשוב‪ ,‬הכרחי ומאפשר‬
‫לתושבי השכונה לבחור את נציגיהם‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬הוא מעלה לדיון שאלות באשר‬
‫ליעילות השיטה‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שמגקודת ראות אידיאולוגית‬
‫ההנהלה הנבחרת מדגימה באופן הראוי את‬
‫העיקרון הדמוקרטי ואת שיתוף התושבים‬
‫בהכרעות על אופייה ודמותה של השכונה‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬ההנהלה מהווה‪ ,‬במידה רבה‪,‬‬
‫אוליגרכיה שלטונית חדשה‪ ,‬אשר גציגיה‬
‫עסוקים במאבקים אישיים על יוקרה‪ ,‬כוח‬
‫ו ע מ ד ו ת והיא עלולה למצוא א ת עצמה‬
‫מגותקת מהתושבים שבחרו בה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬שיעור ה ה ש ת ת פ ו ת בבחירות‬
‫מעלה לדיון את שאלת הייצוגיות האמיתית‬
‫של כל תושבי השכונה ואת רוחבה ועומקה‬
‫של הלגיטימציה הנדרשת לעבודתה‪.‬‬
‫חישגיות וכוחניות‬
‫בין אנשי מקצוע‬
‫לפוליטיקאים‬
‫שלישית‪ ,‬המפגש בין פוליטיקאים בעלי‬
‫מניעים אישיים‪ ,‬הישגיים וכוחניים לבין‬
‫הצוות המקצועי‪ ,‬טומן אף הוא ס כ נ ו ת‬
‫לתפקוד הארגון‪.‬‬
‫ל ת ה ל י כ י ם ה ד מ ו ק ר ט י י ם ש ל בחירה‬
‫וייצוגיות יש דינמיקה שאינה מ ש ו ל ב ת‬
‫בהכרח עם מאמציהם של ה מ ק צ ו ע נ י ם‬
‫לבנות את הארגון ולבססו על עקרונות של‬
‫ניהול רציונלי ומקצועי‪.‬‬
‫צמיחתה של מנהיגות מ ק ו מ י ת ־ ש כ ו נ ת י ת‬
‫היא בעלת חשיבות רבה בהנהגת השכונה‬
‫ובייצוג האינטרסים של תושביה בפגי‬
‫הרשויות ה מ מ ש ל ת י ו ת והעירוניות‪ ,‬אך‬
‫עליה ל פ ע ו ל ת ו ך שמירה ע ל ג ב ו ל ו ת‬
‫ברורים עם הצוות המקצועי‪.‬‬
‫מנהיגות המבליטה כוהנות‪ ,‬עלולה להביא‬
‫ל פ ג י ע ה במהלך התקין של ח ת פ ת ח ו ת ו‬
‫ה ר צ י ו ג ל י ת ו ה מ ק צ ו ע י ת של ה א ר ג ו ן ‪,‬‬
‫ל ב ל י מ ת התפתחותו של הידע המקצועי‬
‫הנדרש ב ס ב י ב ו ת מ ו ר כ ב ו ת ו ד י נ מ י ו ת ‪,‬‬
‫ולהעדפת אנשים בתפקידים שלא על פי‬
‫כישוריהם והישגיהם‪.‬‬
‫רק עמידה תקיפה‪ ,‬אמיצה ומפוכחת של‬
‫המקצוענים בפני לחצים פוליטיים‪ ,‬לצד‬
‫הבנה מעמיקה של מניעי פ ע ו ל ת ם של‬
‫ושילובם במאמצים‬
‫הפוליטיקאים‬
‫הארגוניים‪ ,‬יכולה להבטיה א ת הצלחת‬
‫הארגון המתמזג‪.‬‬
‫התאמת הדפוסים‬
‫המבניים‬
‫רביעית‪ ,‬מיזוג הארגונים מחייב שינוי‬
‫והתאמה של הדפוסים המבניים והאנושיים‪.‬‬
‫כל מיזוג בין ארגונים מביא לשינוי‬
‫בתיפקוד ולעיצוב מחדש של תפקידים‪,‬‬
‫ל מ א ב ק ע ל טריטוריות‪ ,‬סטטוס ושליטה‬
‫במשאבים‪ ,‬וליצירת ת ל ו ת הדדית בין‬
‫ממלאי התפקיד‪.‬‬
‫לצד הסיכוי להתפתחות‪ ,‬לקידום ולצמיחה‬
‫אישית‪ ,‬קיים גם החשש לפיטורין ולאובדן‬
‫הכנסה‪ ,‬למורל גמוך ולתחלופה ‪ -‬תופעות‬
‫הפוגעות בביצועי הארגון דווקא בתקופה‬
‫הראשונה למיזוג‪ ,‬בה נדרשים מאמצים‬
‫מבניים ואישיים כאחד‪.‬‬
‫המעברים ה מ ב נ י י ם ת ו ב ע י ם שינויים‬
‫משמעותיים בתפישת התפקיד של אנשי‬
‫הסגל המקצועי והמינהלי‪.‬‬
‫השינוי בתפישח מחייב התאמה במיומנות‬
‫ובכישורים הנדרשים מבעל התפקיד‪ .‬מנהל‬
‫המינהל א י נ נ ו עוד מ נ ה ל ה מ ת נ ״ ס או‬
‫המינהלת ה ש כ ו נ ת י ת ‪ ,‬ו נ ד ר ש ת מ מ נ ו‬
‫המיומנות של חשיבה כוללת ומשלבת בין‬
‫הפעילויות הפנים והחוץ ארגוניות‪ ,‬ואילו‬
‫רכז התכניות הופך להיות מתאם השירותים‬
‫בשכונה‪.‬‬
‫•‬
‫בעיות אלו ואחרות שלא פורטו במאמר‬
‫זה‪ ,‬מאפיינות את התפתחותו של התוצר‬
‫הארגוני חחדש הפועל בשכונות ירושלים‪.‬‬
‫ה ת ג ב ש ו ת ו וסיכויי ה צ ל ח ת ו מ ו ת נ י ם‬
‫בלגיטימציה הרחבה הנדרשת לפעילותו‬
‫ברמה העירונית המרכזית וברמה‬
‫ה ש כ ו נ ת י ת ; בהכרה של הדרג הפוליטי‬
‫בהיוניותו; בהבנה עמוקה יותר של הדרג‬
‫העירוני המבצע את המשמעות של חלוקת‬
‫ה ע ב ו ד ה החדשה ה נ ו צ ר ת בינו לבין‬
‫הקהילתיים‪ ,‬ובהעמקת‬
‫המינהלים‬
‫התהליכים‪.‬‬
‫מתוך‪ :‬עלון תכנית שוורץ‪ ,‬בעריכת לאד‪ ,‬צפורי־בש‪.‬‬
‫הפורום קיים כ ש נ ה ואינו מרפה‪•.‬‬
‫מאז מחנה חמחול הבלתי נשכח בווינגייט‪,‬‬
‫התקיימו שני ימי מחול נוספים חאחד‬
‫במתנ״ס בית הכרם ירושלים והשני ביבנה‪.‬‬
‫הדי הפעילות הגיעו לאוזניים מקצועיות‬
‫נוספות והפורום אכן צמח ומיסד מפגשיו‬
‫ו ע ב ו ד ת ו ‪ .‬בפורום עשרה רכזי מ ח ו ל‬
‫המייצגים עשרה מתנ״סים ממחוזות מרכז‪,‬‬
‫שרון וירושלים והוא מייצג כאלף תלמידי‬
‫מחול במתנ״סים‪.‬‬
‫מנהלות א ת הפורום פ נ י נ ה כ ה ן ־ ח ד ד‬
‫ממתנ״ס יהוד ו נ י צ ה ע ר מ ו ן ‪ -‬מ נ ה ל ת‬
‫מתנ״ס ״אלון״ רמת השרון‪.‬‬
‫ב מ פ ג ש האחרון שקיים הפורום בסוף‬
‫א פ ר י ל ‪ 1995‬ס ו כ מ ו ש ת י ה י ו ז מ ו ת‬
‫העיקריות לתקופה הקרובה‪:‬‬
‫‪ .1‬מ פ ג ש מחול באוגיברםיטה העברית‬
‫ירושלים ב־‪ - 16.5.95‬בריכוז מיכה גס‪,‬‬
‫רכז ה מ ח ו ל של מתגייס ב י ת הכרם‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫‪ .2‬מ ח נ ה מ ח ו ל ב ג ב ע ת ו ו ש י נ ג ט ו ן‬
‫ב־‪ 16-18.7.95‬־ מחנה מקצועי שיכלול‬
‫התנסויות במגוון סגנונות של מחול ועם‬
‫מיטב המורים‪ .‬המחנה ישולבו הפעם הצגות‬
‫יצירתיות הקשורות לעולם המחול‪ ,‬כגון‬
‫פ ס ט י ב ל י ש ר א ל ‪1995‬‬
‫מ צ ב בינייפ‬
‫״אמנות לעם״ והנהלת‬
‫בשיתוף‬
‫הפסטיבל נ מ ש כ ת המסורת‪ .‬ב ש ל ב זה‬
‫נמכרו ל מ ע ל ה מ־‪ 5,000‬כרטיסים‪.‬‬
‫הלהיטים השנה הם‪ :‬האופרה ״כרמן״‪,‬‬
‫תיאטרון מלי ביצירה ״גאודאמוס״‪ ,‬מופע‬
‫המהול ״דניאל עזראלו ו‪...‬״ והמופע של‬
‫״אניו מרקטו״ לכל המשפהה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מסתמן ביקוש גם להפקה של‬
‫פיטר ברוק ״האיש ש‪...‬״‪ ,‬מוסיקת ימי‬
‫הביניים של ״ א נ ס מ ב ל פאן״ האמריקני‬
‫ולהקת המחול של טרישה בראון‪.‬‬
‫קרן הסיבסוד מעניקה השנה סבסוד גדול‬
‫במיוחד לעולים החדשים‪ ,‬המגזר הערבי‬
‫ובני גוער‪ ,‬הכלולים בפרוייקט מועדוני‬
‫תרבות לנוער המשותף לתהומי תרבות‬
‫ואמנות ונוער עם ״אמנות לעם״‪.‬‬
‫מכירת הכרטיסים בעיצומה‪.‬‬
‫ה מ ע ו נ י י נ י ם י פ נ ו מ י י ד י ת למ‪.‬ת‪.‬ס ‪-‬‬
‫ל מ ח ל ק ת ההזמנות של פ ס ט י ב ל ישראל‬
‫בחברה ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ ,‬ל כ ר מ ל ‪ -‬ט ל ‪.‬‬
‫‪.09-914045‬‬
‫הזקוקים עדיין לייעוץ בחברה יפנו לחיה בן‬
‫דרור לאותו מספר טלפון‪.‬‬
‫ריקוד במים‪ ,‬מחול בטבע וכר‪.‬‬
‫ישתתפו במחנה זה כל המתנ״סים השייכים‬
‫לפורום הארצי‪ :‬המתנ׳׳סים יחוד‪ ,‬״אלון״‬
‫רמת־השרון‪ ,‬קלנסואה‪ ,‬בקעה ירושלים‪,‬‬
‫בית הכרם י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ת ל פ י ו ת מזרח‬
‫ירושלים‪ ,‬גן יבנה‪ ,‬מזכרת בתיה‪ ,‬יבנה‬
‫וגדרה‪.‬‬
‫מתנ׳׳סים המעוניינים להצטרף לפורום‬
‫מוזמנים ליצור קשר עם פנינה כהן־חדד‬
‫ממתג׳׳ס יהוד או ניצה ערמון מ מ ת נ ״ ס‬
‫״אלון״ רמת השרון‪.‬‬
‫פנייה מיוחדת למגזרים‬
‫הערבי‪ ,‬הדרוזי‬
‫והצ׳וקסי‬
‫בפורום מ ש ו ל ב בשלב זה רק‬
‫מ ת נ ״ ס קלנסואה‪ .‬אנו שואפים‬
‫לצרף מתנ״סים נוספים ומבקשים‬
‫בזה שמתנ״סים הפועלים בתחומי‬
‫המחול יפנו אלינו לבדיקה הדדית‬
‫של אפשרויות לשילוב‪.‬‬
‫המעוניינים מתבקשים לפנות להיה‬
‫רשף‪.09-911113 ,‬‬
‫בימים של‪...‬‬
‫מ א ת יורי ה י ר ש פ ל ד‬
‫‪...‬בימים של אביב הפורש ניחוחו‪,‬‬
‫‪...‬בימים של ערבי החושף בי חוחו;‬
‫‪...‬בימים של שמחת עצמאות שתימוג‪,‬‬
‫‪...‬בימים של תמיכת־אומות שתיסוג;‬
‫‪...‬בימים של מדד העולה מ מ ד ן ‪,‬‬
‫‪...‬בימים של גדה השולה עוד ענין;‬
‫‪...‬בימים של אמון־כללי שקורס‪,‬‬
‫‪...‬בימים של ״שימון כלכלי״ שהורס;‬
‫‪...‬בימים של אטום בחלקיק קט מתום‪,‬‬
‫‪...‬בימים של יקום המתבוסס בדמו‪,‬‬
‫‪...‬בימים של מאום המתנוסס מעצמו;‬
‫‪...‬בימים של האיד הפוחד מצילו‪,‬‬
‫‪...‬בימים של יחיד השוחט מצילו;‬
‫‪...‬בימים של שקרים הנבנים כאמת‪,‬‬
‫‪...‬בימים של בקרים המשתנים כל העת;‬
‫‪...‬בימים של שקיקות לפשוט‪ ,‬ליפה‪,‬‬
‫‪...‬בימים של ספקות שאין בם ספק‪...‬‬
‫‪...‬בימים שכאלה ־‬
‫נותר לקוות‪ ,‬כן‪ ,‬עד־בוש‪,‬‬
‫כי ב ט ו ח ע ץ א עוד מעט המלקוש‪...‬‬
‫ז‬
‫תיק תקשורת‬
‫ה ט ל ו ו י ז י ה הקהילתית ‪8‬מנס ע ד י י ן בחיתוליה‪,‬‬
‫אך אנו כבר י ו מ י ס שיש לה השפעה מסוימת‬
‫מ א ת זאביק זהבי‬
‫תמיד ה ש ב נ ו ש ז ה ל א כ ל כך פ ש ו ט‬
‫לעשות ה ש ת ל מ ו ת לרכזי ת ק ש ו ר ת‬
‫קהילתית ב מ ת נ ״ ס י ם ־ א ם בכלל‪...‬‬
‫ה ה ו ד ש ניסינו ל ע ש ו ת א ת זה בכל זאת ‪-‬‬
‫ונוכהנו ל ד ע ת ש א נ ח נ ו צודקים‪...‬‬
‫תארו לעצמכם‪ :‬מוזמנים חמישים רכזים‪.‬‬
‫חלק מהם ‪ -‬בוגרי שני הקורסים שלנו‪,‬‬
‫ותיקים‪ ,‬שמשדרים בכבלים כבר שנה ויותר‬
‫וכאלה שאו־טו־טו מתחילים לשדר‪ .‬חלק‬
‫נוסף ־ אנשי מ ק צ ו ע ‪ ,‬בוגרי מ כ ל ל ו ת‬
‫ואוניברסיטאות‪ ,‬שהתקבלו לעבודה במכרז‪,‬‬
‫ושלא רק שהם רכזים‪ ,‬הם גם המורים‬
‫בקורסים היישוביים‪ .‬והלק שלישי ‪ -‬אלה‬
‫ה״טירונים״ של קורס הרכזים המתקיים‬
‫בימים אלה‪ .‬תארו לעצמכם!‬
‫ויש עוד כמה הבדלים ביניהם‪:‬‬
‫חלק ‪ -‬משמשים רכזים חדשים ל מ ת נ ״ ס‬
‫ותיק בפרוייקט‪.‬‬
‫חלק ‪ -‬מ ת ח י ל י ם ביחד עם ה מ ת נ ״ ס ‪,‬‬
‫אמורים ״לגדול עם הבנק״‪...‬‬
‫חלק ־ עובדים רק ב ת פ ק י ד רכזים ‪-‬‬
‫בהיקפי משרה שוגים מיישוב ליישוב‪.‬‬
‫חלק ‪ -‬הם גם רכזי ה נ ו ע ר ‪ /‬ה ת ר ב ו ת ‪/‬‬
‫הקליטה‪/‬הקשישים )בחר א ת המתאים( ‪-‬‬
‫גם כן בהיקפי משרה שוגים‪.‬‬
‫וחלק ‪ -‬וזה משהו חדש במערכת ‪ -‬רכזים‬
‫בהתנדבות ‪ -‬כאלה שאף אחד לא חבטיח‬
‫להם עבודה במתנ״ם‪ ,‬אבל זה חשוב להם‬
‫שהדבר יקום ו י ק ר ה ‪ ,‬או‪ ,‬ב מ ק ו מ ו ת‬
‫מסוימים ‪ -‬לא ייפול! תארו לעצמכם!‬
‫כששואלים חבורה מ ג ו ו נ ת שכזאת‪ :‬מה‬
‫הייתם רוצים שיקרה בהשתלמות רכזים?‬
‫מקבלים תשובות כמספר האנשים ־ כפול‬
‫חמש‪:...‬‬
‫שיתוף פעולה ומידע‪ ,‬החלפת רשמים‬
‫וניסיון‪ ,‬התמחויות ספציפיות ‪-‬‬
‫עריכה‪ ,‬צילום‪ ,‬בימוי‪,‬‬
‫תסריטאות‪,‬‬
‫מולטימדיה‪,‬‬
‫מ ו ל ט י ־ ק א מ ר ה ‪ ,‬צפייה בחומר מארצות‬
‫אחרות‪ ,‬מידע ע ל ציוד‪ ,‬עבודת מערכת‪,‬‬
‫תקגון ל ק ב ל ת החלטות‪ ,‬שיווק‪ ,‬פרסום‬
‫וחסויות‪ ,‬צפייה מ ש ו ת פ ת ומבוקרת‬
‫בפורמטים של מגזינים וניתוח כתבות‪.‬‬
‫יפה‪ ,‬לא?‬
‫איך אומר הפתגם ההוא? ״הדרך לכוונות‬
‫הטובות רצופה בגיהגום אחד גדול״‪.‬‬
‫אנחגו הייגו רוצים ‪ -‬כמו הורים טובים ‪-‬‬
‫ל ת ת להם הכל‪ .‬עד עכשיו‪ ,‬לא היה לנו‬
‫סיכוי לעשות א ת זה‪ ,‬כי לא היה בכלל‬
‫תקציב‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשיש משהו ‪ -‬זה לא כל‬
‫כך פשוט‪ ,‬בעיקר בשל אותם הבדלים‬
‫שמנינו למעלה‪ ,‬ונדמה לא פעם‪ ,‬שהפרה‬
‫רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק‪,‬‬
‫מ פ נ י ש כ מ ע ט תמיד חכל חוזר לנקודה‬
‫אחת‪ ,‬הדה וחריפה‪ ,‬ברורה ולא משתנה ‪-‬‬
‫כסף! תקציב! משאבים!‬
‫והם צודקים! כי לעשות היום טלוויזיה‬
‫קהילתית זוהי הרפתקה לא קטנה‪ :‬מצלמה‬
‫אחת לא מספיקה‪ ,‬בטח שלא פ נ ס אחד‪.‬‬
‫לרובם אין מערכת עריכה וצריכים לכתת‬
‫רגליים ליישובים אחרים או ל מ ק ו מ ו ת‬
‫מרוחקים )ויקרים( וזה שוחק את חצוות ‪-‬‬
‫תרתי משמע!‬
‫רכז תקשורת‪ ,‬בכל היקף משרה ־ עולה‬
‫כסף‪ ,‬כסף שאין לו כיסוי והכנסה‪.‬‬
‫וצריך ל ע ש ו ת ביטוח‪ .‬ויש ת י ק ו נ י ם ‪,‬‬
‫וקלטות ולפעמים צריך לריב עם חברת‬
‫חכבלים על כל מיני דברים ״קטנים״‪ ,‬כמו‬
‫עמידה בלוח זמני השידורים‪...‬‬
‫ולעבוד עם מתנדבים ‪ -‬זה קל בעיניכם?‬
‫הרי מ ר ג ע שסיימו א ת הקורס הם לא‬
‫חייבים לנו שום דבר‪ ,‬ולכן‪ ,‬צריך כל הזמן‬
‫״לתחזק״ אותם‪ ,‬לתת להם חיזוקים‪ ,‬ליווי‪,‬‬
‫העשרה‪ ,‬חתמחות נ ו ס פ ת ־ מוטיבציה‪:‬‬
‫מלים יפות‪ ,‬מה? קל לדבר!‬
‫ולראות שגורמים אהרים‪ ,‬עיריית ת ל‬
‫אביב‪ ,‬למשל‪ ,‬או עיריית ראשון לציון‪ ,‬בת‬
‫ים‪ ,‬או אש״ל והמרכז האורקולי הנייד‬
‫לקשיש ומהלקות הרווחה בערים רבות ‪-‬‬
‫מתחזקים ו מ ת ק צ ב י ם ק ב ו צ ו ת ש ל מ ו ת ‪,‬‬
‫שכונות שלמות ־ וטוב שהן עושות כך ‪-‬‬
‫אבל עינינו כלות‪ ,‬גם אנחנו רוצים ככה!‬
‫מה אנחנו ‪ -‬שירות לעניים?‬
‫יחד עם זה ‪ -‬ואת זה אף אחד לא ייקח‬
‫מאיתנו ־ עם כל חצרות וח״עוני״‪ ,‬עם‬
‫מ ע ט ציוד ועם המון מוטיבציה‪ ,‬עשינו‬
‫בחחלט‪ ,‬יש מאין‪ ,‬טלוויזיה ק ה י ל ת י ת‬
‫הראויה להתכבד!‬
‫כ מ ע ט שלושים מתנ״סים כבר משדרים‬
‫)חלקם הגיעו כבר ל־‪20‬־‪ 30‬מגזינים(‪,‬‬
‫יש כאלה שכבר פרצו את הפורמט‬
‫של המגזין ועברו לקליפים‪ ,‬לדרמה‪,‬‬
‫לדוקודרמה ומיעוטם ‪ -‬אפילו עשה‬
‫שידור ישיר פה ושם‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬אנחנו עכשיו בנקודת‬
‫מפנה‪ :‬הטלוויזיה הקהילתית‬
‫עדיין בחיתולים‪ .‬אף אחד עוד‬
‫לא מסוגל לומר כמה צופים בנו‪,‬‬
‫הן מפני שתדירות השידור‬
‫שלנו היא‪ ,‬בינתיים‪ ,‬נמוכה והן משום‬
‫שלא הצלחנו עדיין לפרסם את הנושא‬
‫במידה מספקת )וחברות הכבלים מתחילות‬
‫עכשיו לעזור קצת בנושא(‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬זה טיפשי לצפות לרייטינג‬
‫גבוה אחרי שני מגזינים‪ ...‬צריך זמן‬
‫וסבלנות‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אנהנו יודעים שיש לו‪ ,‬לרך‬
‫הנולד הזה‪ ,‬כבר השפעה מסוימת‪ :‬ישנם‬
‫ראשי רשויות ש״פוחדים״ מזה‪ ,‬או לא‬
‫יודעים איך אוכלים את זה ‪ -‬ולא בצדק!‬
‫ויש כאלה‪ ,‬שבשימוש נכון ובגישה פתוחה‪,‬‬
‫״מתחרים״ עם הטלוויזיה ה ק ה י ל ת י ת ‪,‬‬
‫במצבים מסוימים של התרעח על מפגעים‪,‬‬
‫למשל ‪ -‬אם המפגע יתוקן לפני השידור‪,‬‬
‫או תיכף לאחריו‪...‬‬
‫איך שלא נסתכל על זה ‪ -‬זהו המכשיר של‬
‫המאה הבאה )והיא כבר נמצאת כאן‪ ,‬ממש‬
‫ליד הדלת( ומי שלא נכנס לזה היום‪ ,‬ימצא‬
‫את עצמו מפגר אחרי האחרים ‪ -‬מחר!‬
‫אבל נתזור ל ה ש ת ל מ ו ת הרכזים‪:‬‬
‫קיימנו פגישה עם ט ו ב י א ר ב ל ‪ ,‬מ נ ה ל‬
‫ה ת כ נ י ו ת הארצי של חברת ה כ ב ל י ם‬
‫״עידן״‪ ,‬שטען שאנחנו לא עושים מספיק‬
‫ושזה לא בסדר שיותר מ ת נ ״ ס י ם לא‬
‫נכנסים לעסק הזה )טענה משותפת ורווחת‬
‫בקרב כל החברות( ‪ -‬עד שהוסבר לו שכל‬
‫מתנ״ס הוא ישות עצמאית ואין כופים על‬
‫אף אחד מה לעשות‪ ,‬בעיקר אם אין לו‬
‫תקציבים לכך‪ ,‬או שסדרי העדיפויות שלו‪,‬‬
‫רחמנא ליצלן ‪ -‬שונים‪ .‬״עידן״‪ ,‬בכל‬
‫אופן‪ ,‬ע ו ז ר ת ל מ ת נ ״ ס י ם ש ב ״ ש ט ח‬
‫השיפוט״ שלה לא מ ע ט ויחסי העבודה חם‬
‫מצוינים!‬
‫רוב הזמן הוקדש לפגישה עם ע ו ד ד הביב‪,‬‬
‫מהמועצה לשידורי כבלים שליד משרד‬
‫התקשורת‪ ,‬כדי לדון במכלול‬
‫מערכת היחסים שבין המתנ״ס הבודד לבין‬
‫הזכיינים‪ ,‬המועצה ‪ -‬חסויות‪ ,‬תקציבי‬
‫הפעלה‪ ,‬מה מותר ומה אסור ומה כדאי‪.‬‬
‫ע ו ד ד דיבר ע ל ״המלחמה״ עם משרד‬
‫ה א ו צ ר ‪ ,‬ע ל מח ש מ ג י ע ל ט ל ו ו י ז י ח‬
‫הקהילתית מתוך התמלוגים‪ ,‬שמשלמות‬
‫חברות חכבלים לאוצר‪ .‬קרב אחד‪ ,‬מסתבר‪,‬‬
‫הסתיים בניצחון מסוים‪ :‬בקרוב יוכל כ ל‬
‫גוף‪ ,‬מוסד קהילתי משדר‪ ,‬להגיש ולקבל‬
‫תקציבים כ נ ג ד הוצאות הפקה ממשיות‬
‫לשידורים בכבלים בפועל‪ .‬יש עוד לקבוע‬
‫א ת דרכי הפנייה והגשת הבקשות וההקצבה‬
‫תיעשה ישירות למתנ״ס!‬
‫במשאל מהיר בין הנוכחים עלה הצורך של‬
‫רבים מהרכזים לקבל השתלמות ספציפית‬
‫בעריכה ‪ -‬הן ״כפתורים״ והן ״קונספציה״‬
‫ועלינו למצוא עכשיו א ת הדרך לקיים‬
‫זאת‪ ,‬במסגרת מחוזית או ארצית‪.‬‬
‫ע ל ' א ו ת ו חעיקרון‪ ,‬ת י ב ד ק האפשרות‬
‫לקיים השתלמויות אזוריות לחברי הצוותים‬
‫בנושאים חשובים שחם יעלו‪ .‬אחד הדברים‬
‫שנדאג‪ ,‬זה שיהיה לכל אחד בצוות היישובי‬
‫״תיק תקשורת״‪ ,‬עם חומר מלא ומעודכן‪,‬‬
‫בנושאי הטלוויזיה הקהילתית ‪ -‬וב״אריזח״‬
‫נאה‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬אנהנו שוקלים‪ ,‬בכובד ראש‪,‬‬
‫להעמיד לרשות ה״שטה״ הדרכה מקצועית‬
‫ק ב ו ע ה ‪ ,‬ב מ ת כ ו נ ת של מדריך אזורי‪,‬‬
‫שידאג להמשכיות העבודה עם סיום הקורס‬
‫היישובי ויהווה כתובת לשאלות מקצועיות‬
‫הקשורות בציוד ובהכנת המגזינים‪ ,‬ניתוח‬
‫כ ת ב ו ת והערות ביקורת והנחיה‪ ,‬ומפעם‬
‫ל פ ע ם ‪ ,‬יעביר שיעור מ ת ק ד ם בנושא‬
‫שראוי לחיזוק‪.‬‬
‫צריך עוד לעבוד על זה ולעבד א ת זה ‪-‬‬
‫אבל זה יקרה!‬
‫• • • • • < י ‪ «.‬ז• ‪ . » . 1 1 1 1 1 « < . 1 1 4 . 4 » 1 1‬ו ‪1 1 1 ( .‬‬
‫‪ 1‬י ו ‪ 1 ^ 1‬׳ ״ ‪ ,‬י \ י • « ׳ » ז ! י ! ‪«•».‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫י‬
‫‪1 1‬‬
‫••* • י •» י‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫החברה‬
‫למתנ״סים‬
‫בראי‬
‫האלןטואליה‪:‬‬
‫הכינוס השנתי השני‬
‫לתקשורת קהילתית‬
‫״התקשורת הקהילתית בעידן ריבוי ערוצי טלוויזיה ורדיו׳‬
‫הכינוס יתקיים במרכז ספיר‪ ,‬היכל התרבות‪ ,‬כפר סבא‪,‬‬
‫ביום ב׳‪ ,‬כ״א בסיוון תשנ״ה‪,19.6.95 ,‬‬
‫בתכנית הכנס‪:‬‬
‫הרצאות‪ ,‬דיונים וסדנאות‬
‫מרתון סרטים‬
‫תהרות נושאת פרסים כספיים לבהירת‬
‫משדרים מצטיינים‪.‬‬
‫הזמנה‬
‫לראשונה בתולדות החברות הממשלתיות בארץ‪:‬‬
‫חברי הדירקטוריון של החברח למתנ״סים ייבחרו להנהלה‪ ,‬חחל מהשנה הבאה‪ ,‬בשיטת‬
‫הפריימריס!‬
‫מרשות חחברות נמסר ל כ ת ב נ ו ‪ ,‬שעקב הלחץ העצום של אנשי ציבור לחצטרף‬
‫לדירקטוריון‪ ,‬חנחשב ל פ ע י ל ביותר בתחומו ושחבריו מדווחים ע ל תחושת סיפוק‬
‫עצומה במילוי תפקידם ‪ -‬הוחלט לעבור לשיטח שחוכיחה א ת עצמה בפוליטיקה‬
‫הישראלית ־ הפריימריס‪.‬‬
‫בכל אזור של החברה ‪ -‬שישה במספר ‪ -‬יתחרו שלושה אנשים על מקום‬
‫בדירקטוריון‪.‬‬
‫רק חבל שזה שעח אחת מאוחר מדי‪...‬‬
‫בכיר באגף הכספים של החברה למתנ׳׳סים נחקר ת ח ת אזהרה‪ ,‬במטה הארצי של‬
‫המשטרה‪ ,‬על העובדה המבישה‪ ,‬שלא היה לו שום קשר למה שקורה בהסתדרות‪.‬‬
‫בצאתו מחחקירה אמר הבכיר‪ :‬״אני מבטיח שזה לא יקרה לי יותר״‪.‬‬
‫דרכונו הוחזר לו ומקורות בחברה הביעו על כך את צערם‪ :‬״כל הזמן חוא נוסע‪ ,‬חשבנו‬
‫שהמשטרה תדאג לכך שגם אחרים יוכלו‪...‬״‬
‫מ פ ו ר ט ת ת י ש ל ח בקרוב‪.‬‬
‫משרד החינוך והתרבות‪ ,‬מינהל חברה ונוער‪ ,‬תחום נוער וקהילה‪ ,‬אמנות לעם ־־‬
‫תחום הקולנוע‪ ,‬ג׳וינט ישראל והמחלקות לילדים ונוער ולתקשורת קהילתית‬
‫מבקר החברה יערוך בוקר־בוקר ביקור נימוםין‪ ,‬למטרת ביקורת‪ ,‬בחדר הבקרה של‬
‫אגודת הבוקרים‪ ,‬ויגלה‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬״בוקרה פיל מישמיש״‪.‬‬
‫ברוקר טוב‪ ,‬ישראל!‬
‫מחנה תקשורת = קייטנת תקשורת‬
‫אנחנו מבקשים להסביר לכם את‬
‫המשוואה שבכותרת‪ :‬המגמה שלגו‬
‫היא שכל מתג״ס חחפץ בכל‪ ,‬יוכל‬
‫לקיים בקיץ הבא עליגו לטובה‬
‫קייטגת תקשורת‪ ,‬לילדים בכיתות‬
‫ד׳‪ ,‬ה׳‪ ,‬ו׳‪ ,‬ש ל א כ ל כך הולכים‬
‫לקייטגות ״של קטגים״״‪.‬‬
‫ב ק י י ט ג ה ש כ ז א ת ‪ ,‬יחוו הילדים‬
‫ויעשו בעצמם ־ טלוויזיה‪ ,‬רדיו‪,‬‬
‫עיתון ומסע פרסום‪ ,‬לצד פעילויות‬
‫גופש וכיף רגילות‪.‬‬
‫כדי לקיים ק י י ט נ ה כזאת‪ ,‬א ת ם‬
‫זקוקים למדריכים! לפיכך‪ ,‬החלטנו‬
‫לקיים מ ח נ ה ת ק ש ו ר ת ‪ ,‬ל כ ל בני‬
‫הנוער‪ ,‬שלקחו ולוקחים חלק‬
‫בקורסי ה ת ק ש ו ר ת ב מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫במחנה‪ ,‬יקבלו בני הנוער הכשרה‬
‫להדרכה בקייטנות והעשרה בנושאי‬
‫הטלוויזיה הקהילתית‪ .‬בסיום חמחנה‬
‫יקבלו ה מ ש ת ת פ י ם ת ע ו ד ת מדריך‬
‫תקשורת צעיר‪.‬‬
‫מח זח אומר לגביכם?‬
‫א‪ .‬שאתם‪ ,‬אכן‪ ,‬מתכוונים לקיים‬
‫קייטנת תקשורת במתנ״םכם!‬
‫במחנה‬
‫שהמשתתפים‬
‫ב‪.‬‬
‫התקשורת‪ ,‬אכן יקחו חלק בהדרכה‬
‫באותן קייטנות!‬
‫חמחנה יתקיים בימים א׳‪-‬ה׳‪-25 ,‬‬
‫‪ 29‬ביוני‪ ,‬במחנח ״רשף״ בחרצליח‬
‫והוא מ י ו ע ד למאח מ ש ת ת פ י ם‬
‫בלבד‪ .‬בתאריך ‪ 22‬במאי יתקיים‬
‫מפגש לרכזי הקייטנות המיועדים‬
‫־ במת״ס כ פ ר סבא ‪ -‬להכנה‬
‫והדרכה ראשוגיים‪.‬‬
‫מחיר המהגה מסובסד והוא יעלה‬
‫‪ 228.50‬ש״ח בלבד )מחיר מלא ־‬
‫‪ 800‬ש״ח>‪ .‬המחיר כולל כלכלח‪,‬‬
‫הדרכה ואפילו כובע וחולצה‪ .‬לא‬
‫כולל הסעה!‬
‫זה לא בדיוק ״ראשון זוכה ‪ -‬שגי‬
‫בוכה״‪ ,‬א ב ל מ ס פ ר ה מ ק ו מ ו ת‬
‫מוגבל‪...‬‬
‫לכן‪ ,‬נ א ל צ ל צ ל מ ה ש י ו ת ר מ ה ר ל א ס ת י ‪ ,‬ב מ ת ״ ס ‪09-919267 -‬‬
‫ו ב א לציון גואל‪.‬‬
‫מזכירה בכירה באגף הכספים נבחרה לשמש בתור ״נערת גלגל חמזל״‪ ,‬לאחר‬
‫שהתברר שגם ככה היא מסובבת את מנהל האגף על האצבע הקטנה שלה וקובעת‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬מי יקבל כסף‪ ,‬למי תהיה הפתעה ולמי ־־ פשיטת רגל!‬
‫ממש ברגע האחרון‪:‬‬
‫עורכת עיתון ״במתנ״סים״ נעצרה לחקירה באשמה של האזנת סתר למגכ״ל שלה‪,‬‬
‫שמעבר לקיר המשותף ביניהם‪...‬‬
‫אחרי שסירבה להיות ״עדת מדינה״ הסכימה להודות בהאשמה של האזנת יתר לבוס‬
‫שלה‪ ,‬מה שגרם לה לאיבוד עשתונות זמני‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬שוחררה ע״י ה מ ד ו ר ה א ר צ י של המשטרה‪ ,‬בערבות עורך ה מ ד ו ר ה ז ה ־‬
‫שגם חוא בחור מאוד לא אחראי ־ על תנאי‪ ...‬שתוריד א ת ה מ ד ו ר ‪ -‬מחנעשח‬
‫במתג״סים ‪ -‬שאף אחד לא קורא אותו ממילא‪...‬‬
‫ועכשיו ‪ -‬משהו רציני‪ :‬חצעח למדור חדש ‪-‬‬
‫״ספר ה ש י א י ם ״ ש ל ה ה ב ר ה למתנ״סים!‬
‫מהיום והלאה‪ ,‬יפרסם המדור דברים שקרו במתנ״סים באשר הם‪ ,‬ושהם‪ ,‬בעיני מי‬
‫ששלח אותם ‪ -‬ה ש י א ״ ! )שיא הטיפשות‪ ,‬שיא הוותק‪ ,‬שיא הגודל‪ ,‬שיא ההתמדה‪,‬‬
‫שיא העקשנות‪ ,‬שיא ההצלחח‪ ,‬שיא חחוגים‪ ,‬שיא הפעילויות‪ ,‬שיא שלילי או חיובי(‪.‬‬
‫עם הזמן‪ ,‬ככל שחחומר שייאסף יהיה טוב‪ ,‬נוציא לאור מהדורה של ״ספר השיאים״‬
‫של חחברה למתנ״סים‪ ,‬במלאת לח ‪ 25‬שנים‪ ,‬שזח שיא בפני עצמו‪...‬‬
‫חכתובת למשלוח חומר‪ :‬זאביק‪ ,‬פקס‪.09-901476 .‬‬
‫מאת עודד רגב‬
‫מנהל מתנ״ס מודיעים‬
‫״כלניות או ל א להיות״ ה ו א ש ם ש ק י ב ל‬
‫רעיון ש ע ל ה באזור ה מ ו ע צ ה ה א ז ו ר י ת‬
‫מודיעים כבר לפני ש ל ו ש שנים‪.‬‬
‫לפני כשלוש שנים רעדה האדמה ‪ -‬תרתי‬
‫מ ש מ ע ‪ ,‬באזור ג ב ע ו ת שוהם‪ ,‬במרכז‬
‫המועצה האזורית מודיעים‪ .‬ההחלטה ע ל‬
‫חקמת עיר חדשה במודיעים זעזעה א ת‬
‫אמות הספים של הגבעות שלא ידעו יישוב‬
‫מאז ה ת ק ו פ ה ה כ ל כ ו ל י ת י ת ‪ .‬בולדוזרים‬
‫ענקיים עלו על הגבעה והחלו הופכים א ת‬
‫הקרקע לבנייה הנרחבת ממנה צומחת היום‬
‫עיר חדשה ‪ -‬שוהם‪.‬‬
‫תושבי המועצה ‪ -‬שיזמה את הקמת העיר‪,‬‬
‫הסתכלו בעיניים כלות איך מחוזות ילדות‬
‫מאושרים מ ש נ י ם א ת פ נ י ה ם והופכים‬
‫לגדל״ן יקר ערך‪ .‬גבעות בחן פרחו אהבות‬
‫ילדי‬
‫ראשונות וכלניות‪ ,‬חולקו ע ל ידי מודדים‬
‫וקבלנים‪ .‬במקום כ ל נ י ו ת א ד ו מ ו ת צמחו‬
‫בתים אדומי גגות‪.‬‬
‫את ה נ ע ש ה אי אפשר היה להשיב וגם‬
‫מעטים בכלל רצו להשיב את הנעשה‪ ,‬אך‬
‫לזכר הכלניות ־ פאר המקום‪ ,‬גחמץ הלב‪.‬‬
‫ואז עלה הרעיון להעביר הלק מהכלניות‬
‫לאתר מוגן אחר ברחבי המועצה‪ .‬ביום‬
‫האחרון של פברואר קם ההלום הקטן הזה‬
‫וגהיה‪.‬‬
‫קדמו למבצע שעות רבות של תיאומים‬
‫ו ח י ב ו ט לב‪ .‬גופים רבים חברו למבצע‪.‬‬
‫ראש המועצח‪ ,‬מר דמתי‪ ,‬וסגנו‪ ,‬מר דר‪,‬‬
‫גתגו א ת ברכתם‪ .‬מ ח ל ק ת החינוך של‬
‫המועצה ארגגח א ת תלמידי בתי הספר‪.‬‬
‫הקק״ל דאג לכלים לסיוע ארגוגי ולבית‬
‫חדש לכלגיות‪ .‬רשות שמורות הטבע סייעה‬
‫גם היא‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה נתן יד‪,‬‬
‫ועוד גופים חברו לעזור‪ .‬אצלנו במתנ״ס‬
‫•י‪¡1‬‬
‫‪,‬‬
‫מודיעים מצילים את הכלניות‬
‫גיצחה על התזמורת רכזת התרבות ‪ -‬פיה‬
‫ויחד עמה סייע כל צוות‪ ,‬מי בעבודה ומי‬
‫בתפילח למזג אוויר יפה‪.‬‬
‫אלה שחתפללו‪ ,‬כשלו בפעם הראשונה‬
‫ומזג האוויר היה סגרירי‪ ,‬אך במועד בי׳׳ת‬
‫כבר היה שיפור ומזג האוויר היה אביבי‬
‫ונעים‪,‬‬
‫מבעוד יום יצאגו אל אתר הבנייה בגבעות‬
‫המזרחיות של שוהם‪.‬‬
‫חילקגו את השטח לבתי הספר השונים‪,‬‬
‫עובדי הקק״ל ועובדי מחלקת הגינון של‬
‫ה מ ו ע צ ה הכיגו א ת השטח‪ .‬ת י א ו מ י ם‬
‫אחרונים גערכו עם בתי הספר וביום‬
‫המבצע‪ ,‬בבוקר המתנו בלב שדח כלניות‬
‫לילדי בתי הספר‪ .‬והנה ההל מהשעה תשע‬
‫בבוקר ההלו האוטובוסים הצהובים של‬
‫המועצה להגיע עם הילדים הגרגשים ‪-‬‬
‫ששמחו ליום חופש לא צפוי‪.‬‬
‫הילדים התפזרו בשדה בידיהם כ פ ו ת גיגה‬
‫קטנות‪ .‬מנהל מהלקת הגינון של המועצה‬
‫ואנשי הקק״ל הסבירו לילדים מה לעשות‬
‫ותוך זמן קצר ה ת מ ל א השדה מ ר א ו ת‬
‫פ ס ט ו ר ל י י ם של ג ע ר ו ת )וגם נערים>‬
‫גושאות סלים עמוסי פרחים אדומים‪ .‬שעה‬
‫לאחר מכן הגיעו חפרחים והילדים ליער בן‬
‫שמן‪.‬‬
‫שם‪ ,‬בקרחת יער למרגלות מצפה מודיעין‬
‫־ שהוכנה מבעוד מועד‪ ,‬גשתלו הכלגיות‬
‫מחדש‪ .‬לסיום האירוע התאספו הילדים‬
‫והמורים ב א מ פ י ת י א ט ר ו ן של מ צ פ ה‬
‫מודיעין‪ ,‬ל ש מ ו ע ק צ ת ברכות ושירים‬
‫מחבורת הגוער של חטיבות ביגיים שוהם‬
‫ולאכול קרטיב ־ פרס למצילי חכלגיות‪.‬‬
‫בעוד שרידי חמתוק מתוק ע ל שפתותיהם‬
‫ושרידי אדמה על ידיהם ומכגסיהם‪ ,‬עלו‬
‫י ל ד י מ ו ד י ע י ם ע ל האוטובוסים חזרה‬
‫הביתה‪ ,‬אחרי יום של כיף בטבע ולמעגו‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הצלגו כארבעת אלפים בלגיות‪,‬‬
‫השתתפו במבצע כ ש ב ע מאות ילדי בתי‬
‫הספר של המועצה‪ ,‬שאמגם הפסידו יום‬
‫לימודים‪ ,‬אך התנסו בשימור הגוף של‬
‫מקום מגוריהם ולמדו ע ל דרך איך אפשר‬
‫גם לפתח וגם לשמור ‪ -‬ולו חלקית ‪ -‬על‬
‫ערכי הטבע שלגו‪.‬‬
‫נתנכו מ ר כ ז ה ד ר כ ה ו ס פ ר י ה ב מ ש א ״ א ר ץ מ ו ר ש ת‬
‫ב מ ת נ ״ ס פ י ל י פ ליאון‬
‫בהודש פברואר נהנכה במתנ״ס פיליפ‬
‫ספריה ה מ ת מ ה ה בנושאים‬
‫לאון‬
‫המגוונים ש ל י ד י ע ת הארץ‪ .‬בספרייה‬
‫ע ו מ ד י ם לתפארת מ א ו ת רבות ש ל ספרים‬
‫העוסקים ב ג ו ש א י ם ה ר ל ו ו נ ט י י ם ש ל‬
‫ידיעת ה א ר ץ ו א ש ר ע ו מ ד י ם לרשות ק ה ל‬
‫המתענייגים‪.‬‬
‫בצמוד לספרייה ע ו מ ד י ם כ מ א ה ת י ק י‬
‫הדרכה‪ ,‬מפות‪ ,‬עזרים ואמצעים להדרכה‪,‬‬
‫ממוינים לפי נושאים‪ ,‬אזורים ואתרים‪.‬‬
‫לצד חומרים אלה קיים ציוד אורקולי חדיש‬
‫ומשוכלל‪.‬‬
‫ה ק מ ת ם של הספרייה ומרכז ההדרכה‬
‫התאפשרו הודות לתרומתה של מ ש פ ח ת‬
‫במברגר אשר ביקשה לחנציח את שמו של‬
‫אבי ה מ ש פ ח ה ‪ -‬משה במברגר ז״ל‪,‬‬
‫במלאת חמש שנים לפטירתו‪.‬‬
‫הספרייה ומרכז ההדרכה הוקמו במרכז ארץ‬
‫מורשת במתנ״ס ומשמשים את הקהילה‬
‫כולה ובעיקר א ת המדריכות העושות‬
‫שימוש נרחב בחומרים‪.‬‬
‫המתעגייגים בחומר עיוני לצורך מחקר‪,‬‬
‫כתיבת עבודה‪ ,‬הכגת שיעור או הרצאה ‪-‬‬
‫ימצאו בספרייה שפע של ספרים וחוברות‬
‫ביניהם ספרים ממיטב המחברים‪ .‬רובו של‬
‫חחומר העיוגי הוא חומר עדכגי מן השגים‬
‫האחרונות ואשר גרכש מהוצאות שוגות‬
‫שחלקן מתמחות בהוצאה לאור של ספרות‬
‫העוסקת בנושאים שלעיל‪.‬‬
‫לצד החומר העיוני יוכל הטייל המקצועי‬
‫לפרוש בפניו מפת סימון שבילים מפורטת‬
‫של איזור חטיול אותו בחר לתכנן‪ ,‬את‬
‫מסלול הטיול‪ ,‬דרכי הגישה אליו וממנו‪,‬‬
‫האטרקציות המיוחדות שיש בו והגופים‬
‫חמיוחדים המלווים אותו‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬יוכל המורה או מדריך הטיולים‬
‫למצוא הפעלות לקבוצות הדרכה אותן הוא‬
‫מדריך מתוך כמאה תיקי הפעלה‬
‫ממוייגים‪ ,‬לעיין במגדיר החי והצומח של‬
‫אותו אזור ולקרוא בספרי הטיולים ע ל‬
‫המלצות מיוחדות הנוגעות למסלול אותו‬
‫בחר‪.‬‬
‫כן יוכל המתעניין להעזר בחומר אורקולי‪,‬‬
‫כגון קלטות וידאו וקלטות שמע ולהפעילו‬
‫בציוד האורקולי שבמקום‪.‬‬
‫אגף ארץ מורשת פ ו ע ל במבנה המינהל‬
‫הקהילתי בשכוגת קרית היובל בירושלים‬
‫וממוקם בספרייה‪.‬‬
‫שנת תשנ״ה היא שנת הפעילות הראשונה‬
‫של האגף בשכונה וכבר ניכרת התעניינות‬
‫רבח בתחום זה‪.‬‬
‫האגף פועל באמצעות רכז ותיק‪ ,‬חיים פרג‬
‫ושתי מדריכות ארץ מורשת‪.‬‬
‫הפעילות בתחום הפורמלי מתמקדת השנה‬
‫‪,‬‬
‫בעבודה בתחום הכרת הסביבה הקרובה‪,‬‬
‫הכרת הארץ ומורשתה ושיעורי העשרה‪.‬‬
‫ה פ ע י ל ו ת מ ת ק י י מ ת בבתי הספר ובגני‬
‫הילדים שבשכונה‪ ,‬בשיתוף פעולה מצד‬
‫מ נ ה ל ו ת בתי הספר‪ ,‬רכזות הטיולים‪,‬‬
‫מחנכות הכיתות והגגגות בגני הילדים‪.‬‬
‫אגף ארץ מורשת פ ו ע ל גם עם מסגרות‬
‫החריגים ה פ ו ע ל ו ת ב מ ת ג ״ ס מזה שגים‬
‫רבות‪ ,‬עם בגי גוער וילדים הפועלים‬
‫ב ש ל ו ח ת ה מ ת נ ״ ס ב ״ ב י ת רחל״‪ ,‬עם‬
‫קשישים הפועלים במינחל ובשלוחה‪ ,‬עם‬
‫ילדים בקייטנות חנוכה‪ ,‬ק י י ט נ ו ת אביב‬
‫ו ק י י ט נ ו ת קייץ‪ ,‬עם מ ש פ ח ו ת ה מ ג י ע ו ת‬
‫ל מ י ג ח ל ב מ ס ג ר ת ״שלישי מ ש פ ח ת י ״ ‪,‬‬
‫בטיולי משפחות של בתי הספר ולאחרונח‬
‫בהקמת ספריית ארץ מורשת ומרכז מידע‬
‫ופעילות לטובת משתמשים פוטנציאליים‬
‫בקהילה ומחוצה לה‪.‬‬
‫ביקור מנהלי מחוז השרון בבקעת הירדן‬
‫מ א ת ישי ט ח ו ב ר‬
‫מ נ ה ל ה מ ת נ ״ ס ב ב ק ע ת הירדן‬
‫לקהתם כובע פלדה? ה מ א ב ט ח נמצא?‬
‫לנסוע רק ב ש י י ר ה ‪ .‬מ ה ע ם א פ ו ד י‬
‫המגן? אוקיי נ ר א ה לי ש כ ו ל ם מוכנים‪,‬‬
‫הירדן‪...‬‬
‫לבקעת‬
‫זזים‬
‫קדימה‬
‫ססת‪.‬ת‪..‬ם״י רבותי‪ ,‬ה ל א י א ו מ ן קרה‪ ,‬כל‬
‫המנהלים הנכבדים ש ל מהוז השרון‬
‫יצאו ליום סיור ברהבי ב ק ע ת הירדן‪.‬‬
‫חתחלנו בביקור במושב תומר המאוכלס‬
‫ב־‪ 54‬משפחות חתארחנו במועדון התרבות‪,‬‬
‫שמענו מפי רימונח ברבי מוועדת חינוך‬
‫של היישוב על חחיים בבקעת הירדן ועל‬
‫בעיות הנוער ביישוב‪ .‬שמענו על פרוייקט‬
‫הנוער היישובי בבקעת הירדן‪.‬‬
‫משם המשכגו בטיולגו אל גאון הירדן‪.‬‬
‫עברנו א ת גדר המערכת ונכנסנו לאחד‬
‫המוצבים בצה״ל‪ .‬שם קיבלנו הסבר על נהר‬
‫הירדן‪ ,‬חשטחים החקלאיים ובעיות הים‪.‬‬
‫אחרי תצפית על נהר הירדן נסענו ל״מאגר‬
‫תרצח״‪ .‬זחו מבצע מדחים של אגודת הים‪,‬‬
‫בה מושלם בימים אלח מאגר מים ענק‬
‫שיאגור בתוכו מיליוני מטרים מעוקבים‬
‫לטובת החקלאים באזור‪.‬‬
‫התעייפנו קצת‪ ...‬אז נסענו למרכז הפיס‬
‫החדש‪ ,‬שבנייתו הולכת ומסתיימת בימים‬
‫אלו ושם קיבלנו סקירה מרתקת מפי ראש‬
‫המועצה מר דוד לוי על מבנה המועצה‪,‬‬
‫יישובי הבקעה והמצב הפוליטי‪.‬‬
‫טוב מספיק עם המלל‪...‬‬
‫מה עם ארוהת צהריים טובה? מילאנו את‬
‫כרסינו והמשכנו לביקור מרתק ב ת ח נ ת‬
‫חנסיונות‪ .‬ראינו גידולי פרחים מסוגים‬
‫שונים‪ ,‬למשל פרח ״כף חקנגורו״ שהובא‬
‫מאוסטרליח‪.‬‬
‫ראינו גם נ ס י ו נ ו ת בגידול עצי ת מ ר‬
‫במיכלים ענקיים המושקים ע״י מחשב‬
‫בשיטות שונות‪.‬‬
‫עם ‪:‬יום ביקורנו בתחנת הנסיונות קיבלנו‬
‫משוקי גלבוע וצ׳ומי אחיעם זר פרחים‬
‫מאלימות לאמפתיה ‪-‬‬
‫תרגול בתרגום‬
‫המרכז‬
‫הישראלי‬
‫לתקשורת‬
‫לא־אלימה )תקשורת אמפתית(‬
‫מלמד‬
‫התקשורת‬
‫בארץ‬
‫את‬
‫שיטת‬
‫ה ב י נ א י ש י ת ‪Non--‬‬
‫‪Communication‬‬
‫‪"violent‬‬
‫של‬
‫האמריקני ד״ר‬
‫הפסיכולוג‬
‫מרשאל רוזנברג‪ .‬המרכז חינו‬
‫ע מ ו ת ה ה נ ת מ כ ת ע ל ידי ק ב ו צ ת‬
‫״אריפילה ‪ *For L i f e‬ששמה‬
‫לעצמה מטרה לתרום לשינוי‬
‫האקלים החברתי בארץ ‪-‬‬
‫בעבודה וברחוב‬
‫במשפחה‪,‬‬
‫ באמצעות לימוד ותרגול‬‫שיטת תקשורת המושתתת על‬
‫ערכים חברתיים ורוחניים מחד‬
‫כלי‬
‫הקניית‬
‫ועל‬
‫גיסא‪,‬‬
‫שימושי‪ ,‬פשוט במבנהו ועממי‪,‬‬
‫מאידך‪.‬‬
‫אנחנו מבקשים להרחיב את‬
‫מ ע ג ל ה מ נ ח י ם ‪ /‬ו ת של השיטה‬
‫בארץ‪ .‬כ ד י ל א פ ש ר ל מ ס פ ר ר ב‬
‫ככל האפשר של אנשי מקצוע‬
‫להתוודע לשיטה‪ ,‬בכוונתנו‬
‫לקיים מפגש מבוא בתל־אביב‪,‬‬
‫ב י ו ם ג ׳ ‪ 15‬ב מ א י ‪,1995‬‬
‫הצוות הישראלי‪,‬‬
‫בהנחיית‬
‫וסדנת יסודות אינטנסיבית‬
‫בהנחיית ד״ר רוזנברג‪ ,‬בימים‬
‫ד ׳ )ערב( ע ד ו׳‪ 24-26 ,‬ב מ א י ‪,‬‬
‫ג ם ה י א ב ת ל אביב‪.‬‬
‫א נ ו מ ז מ י נ י ם א ת מי ש ע י ס ו ק ם‬
‫נוגע בתחומים ־ הנחיית‬
‫קבוצות‪ ,‬חינוך פורמלי ולא‬
‫פורמלי‪ ,‬ייעוץ בתחום מדעי‬
‫ופסיכותרפיה‬
‫ההתנהגות‬
‫לפנות אלינו‬
‫‬‫לסוגיה‬
‫ולקבל פרטים‪.‬‬
‫יפהפה לכל מנהל ומנהלת‪.‬‬
‫איך שכחתי??‪ ...‬ביקרנו גם בחממות‬
‫לגידול עגבניות בחמלחה ופלפלים‪ .‬כמובן‬
‫שטעמגו ולקחגו הביתה‪.‬‬
‫לקינוח‪ ,‬ביקרנו במתנ״ס רג״ב )על שם‬
‫אריק רגב וגדי מנלה(‪.‬‬
‫ראינו את חדרי הפעילות )נגרות‪ ,‬פסנתר‪,‬‬
‫קרמיקה וכוי(‪ .‬וביקרנו בחדר היצירח‬
‫ומלאכת היד של מלכה מנצור‪.‬‬
‫ובסוף בסוף‪ :‬תודה לאיריס מילשטיין‪ ,‬גדי‬
‫כץ ‪ -‬קצין הביטחון ו ל ע מ י ק ם שמאי‪,‬‬
‫עמרם דיין מאגודת המים ולכל מי שעזר‬
‫בארגון הסיור‪.‬‬
‫אליפות המתנ״סים‬
‫השלישית בג׳ודו‬
‫כתובתנו‪ :‬המרכז הישראלי‬
‫ל ת ק ש ו ר ת ל א ־ א ל י מ ה ת‪.‬ד‪120 .‬‬
‫סביון ‪56915‬‬
‫ט ל ‪) 03-6739486 :‬ארנינה>;‬
‫‪) 02-345535‬איתן(‪.‬‬
‫* ״ א ר י פ י ל ה ‪ For Life‬היא ק ב ו צ ת ח ב ר ו ת‬
‫העוסקת‬
‫בשיפור‬
‫איכות‬
‫החיים‬
‫של‬
‫יחידים ו א ר ג ו נ י ם באמצעות כ ל י ם מתחומי‬
‫ה ב ר י א ו ת והחינוך‪.‬‬
‫זהו!! אפשר לומר שזו כבר מסורת ואליפות‬
‫המתנ״סים השלישית יצאה לדרכה ביום ‪11‬‬
‫ב א פ ר י ל ‪ .1995‬ה א ל י פ ו ת ה ת א ר ח ה‬
‫כבפעמים קודמות במתנ״ס תל־מונד‬
‫ובחסות עמותת ג׳ודוקאן בראשות המאמן‬
‫אדי קואז דאן־‪ ,5‬שדאג לציוד חתחרות‬
‫לשופטים ולמזכירות‪ .‬לתחרות נרשמו‬
‫מתחרים מכ־‪ 30‬מתג״סים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫מ א י ל ת בדרום ו ע ד לירכא ובית־שאן‬
‫בצפון‪.‬‬
‫התחרות התנהלה בשלוש קטגוריות גיל‪:‬‬
‫לבנים עד ‪ ,10‬עד ‪ 12‬ועד ‪ 14‬בשיטת‬
‫המפסיד יוצא‪ ,‬וקטיגוריית גיל משותפת‬
‫לבנות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ניהול קונבל־קט •‬
‫בין נוער עולה לנוער יליד הארץ‬
‫בשכונת גילה בירושלים‬
‫מטרת הפרוייקט היתה שינוי דפוסי התקשורת בין שלוש קבתות של נוער בשכונה‪:‬‬
‫נוער בסיכון)ותיקים(‪ ,‬נוער עולה ומד״צים‪.‬‬
‫שכונת גילה‪ ,‬ה מ מ ו ק מ ת בדרום ירושלים‪,‬‬
‫הוקמה לפני ל מ ע ל ה מ ע ש ר י ם שנה‪,‬‬
‫כחלק מ ה ת פ ת ת ו ת ש כ ו נ ו ת ה ל ו ו י י ן ‪,‬‬
‫לאתר מ ל ת מ ת ש ש ת ה י מ י ם ‪ .‬ה ש כ ו נ ה‬
‫הטרוגנית‬
‫באוכלוסייה‬
‫מאופיינת‬
‫מ ב ה י נ ה הכרתית ו ב ה י ב ט אקונומי ניתן‬
‫לשייך את רוב בתי ה א ב ל מ ע מ ד הבינוני‬
‫והבינוני־נמוך‪ .‬כיום‪ ,‬ה י י ם ב ש כ ו נ ה‬
‫כשלושים ו א ר ב ע ה א ל ף תושבים‪.‬‬
‫תהליך איכלוס השכונה היה מאסיבי אבל‬
‫בעייתי‪ ,‬ללא תכנון חברתי מקצועי‪ .‬מאות‬
‫מ ש פ ח ו ת של מ פ ו נ י ם מ ש כ ו נ ו ת מצוקה‬
‫מסורתיות ה ו ע ב ר ו ל ש כ ו נ ה חחדשה‪.‬‬
‫צפיפות הדיור גבוהה ו ל מ ע ל ה ממחצית‬
‫הדירות הינן בשטח קטן של שישים מ״ר‪.‬‬
‫רמת ת ח ל ו פ ת האוכלוסייה גבוהה מאוד‬
‫והשכונה מאופיינת בהגירה שלילית‪.‬‬
‫המצב ההברתי בשנתיים האחרונות קיבל‬
‫מימד נוסף ע ק ב ק ל י ט ת גלי העלייה‪.‬‬
‫השכונה קלטה כ ש ל ו ש ת אלפים עולים‪,‬‬
‫מתוכם אחוז גבוה של קשישים ומשפהות‬
‫חד הוריות‪ .‬הרכב האוכלוסייה וסימני‬
‫המצוקה מוצאים את ביטויים גם בקרב בגי‬
‫הנוער‪ .‬בגילה כחמישה עשר אהוז מבגי‬
‫הנוער נמצאים בסיכון‪ .‬ביניהם בני נוער‬
‫על סף גשירה ממסגרות חינוכיות‪ ,‬אחרים‬
‫שאינם פועלים במסגרת חברתית ממוסדת‪,‬‬
‫סובלים מניכור ומשוטטים בסביבה; גוער‬
‫עובד לסירוגין‪ ,‬אך אינו לומד; נוער מכור‬
‫לסמים ו כ א ל ה ש א י נ ם מ ת א י מ י ם אף‬
‫להיקלט בצה״ל‪ .‬גם הנוער העולה סובל‬
‫מבעיות ייחודיות ש ל קליטה חברתית‪,‬‬
‫קשיי שפה והרגלים שוגים מאלח של בגי‬
‫הנוער בארץ‪ .‬בשכונה כשלוש מאות עולים‬
‫חדשים ב ג י ל א י ‪ ,19-13‬רובם מ ב ר י ת‬
‫המועצות‪ ,‬אשר בגוסף ל מ א פ י י ג י גיל‬
‫ההתבגרות‪ ,‬ס ו ב ל י ם מ ח ו ס ר ב י ט ח ו ן ‪,‬‬
‫מקשיים כלכליים‪ ,‬מירידה בסטטוס‬
‫החברתי‪ ,‬מהחלשות התא המשפחתי ואף‬
‫מהתנהגויות סוטות‪.‬‬
‫אגף הנוער במינהל הקהילתי פועל בשיתוף‬
‫עם המהלקה לחברה ו ל נ ו ע ר בעיריית‬
‫ירושלים ומפעיל מסגרות חברתיות שונות‬
‫לנוער בשכונה‪ .‬ה פ ע י ל ו ת מנסה ל ה ג י ע‬
‫למקסימום בני הגוער‪ ,‬המונים כהמשת‬
‫א ל פ י ם והמש מ א ו ת צעירים בגילאים‬
‫‪.18-10‬‬
‫תיאור הפרוייקט‬
‫הרעיון להתערב בקוגפליקטים בין קבוצות‬
‫הנוער השונות בשכונה‪ ,‬נ ב ע מיוזמה של‬
‫החברה הירושלמית אשר הפעילה מספר‬
‫פרוייקטים בנושא ברחבי העיר‪.‬‬
‫יפת עוזרי‪ ,‬מי שאחראי על פיתוח קהילתי‬
‫בחברה הירושלמית פנה לרכזת חנוער של‬
‫המתנ״ם סימח סיני‪ ,‬שחכירח בצורך לעצב‬
‫את היחסים בין הקבוצות השונות בשכונה‪.‬‬
‫הפרוייקט בוצע הודות לתמיכה של קרן‬
‫היוליט‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי באותה תקופה היו‬
‫גילויי ק ו נ פ ל י ק ט רבים בין בני הנוער‬
‫בשכונה‪ ,‬שכללו אלימות פיזית ומילולית‪.‬‬
‫מטרת הפרוייקט היתד‪ ,‬־ שינוי דפוסי‬
‫התקשורת בין שלוש הקבוצות המייצגות‬
‫את אוכלוסיית הנוער בשכונה‪ :‬הראשונה‬
‫־ נוער בסיכון)ותיקים(‪ :‬כשלוש מאות‬
‫בני נוער המנותקים ממסגרות חברתיות‬
‫ולימודיות‪ ,‬הלוקחים חלק בהתנהגות אנטי‬
‫חברתית אלימה‪ .‬הקבוצה השנייה ־ נוער‬
‫ע ו ל ה ‪ :‬כארבע מאות בני נוער הנמצאים‬
‫במשבר אינטנסיבי של הסתגלות לארץ‪,‬‬
‫קשיי תפקוד בבתי ספר‪ ,‬התנהגות אלימה‪,‬‬
‫שימוש מרובה באלכוהול ועוד‪ .‬הקבוצה‬
‫השלישית ‪ -‬קבוצת ה מ ד ״ צ י ם ‪ ,‬המורכבת‬
‫מבני נוער נורמטיביים‪ ,‬המשולבים‬
‫במתנ״ס ולוקחים חלק בפעילויותיו‪ .‬קבוצה‬
‫זו סובלת מקונפליקטים תוך קבוצתיים‪,‬‬
‫לחלקם דעות קדומות כלפי שתי הקבוצות‬
‫האחרות ולמרביתם אין שום קשר עם‬
‫הקבוצות האחרות‪.‬‬
‫התיאטרון ככלי ליצירת‬
‫דיאלוג‬
‫כוונת הפרוייקט היתה ליצור שיתוף פעולה‬
‫יצירתי בין ש ל ו ש ת הקבוצות‪ .‬המודל‬
‫שפותח בנוי על הכשרת צוות של אנשי‬
‫מקצוע בנושא חתמודדות עם קונפליקטים‬
‫תרבותיים וארגוניים‬
‫בין־אישיים‪,‬‬
‫והתערבות דרך תיאטרון‪ ,‬שהפך למכשיר‬
‫חברתי באמצעותו נוצר דיאלוג והתאפשר‬
‫שיתוף פ ע ו ל ה ת ו ך יצירת ת ק ש ו ר ת ‪,‬‬
‫הקשבה ותגובה‪ .‬דרך המשחק ניתן היה‬
‫להציג בפני הקבוצה את הבעייתיות שלה‪,‬‬
‫בדרך חווייתית המובילה למחשבה ולהשיפה‬
‫פ ג י מ י ת ‪ .‬ה ת י א ט ר ו ן שימש כ ל י בידי‬
‫הקבוצח לפתרון בעיות ולקידום חיי חברה‬
‫בשכונה‪ .‬השלב הראשון בעבודה היה הקמת‬
‫צוות התערבות‪ ,‬שכלל א ת רכזת הנוער‬
‫במתנ״ס‪ ,‬מדריכת קבוצת הגוער העולה‪,‬‬
‫מדריך קבוצתי של הנוער בסיכון‪ ,‬מדריכה‬
‫טיפולית מטעם קידום נוער ורכז אהראי‬
‫על המד״צים במתנ׳׳ס‪ .‬הצוות קיים שישה‬
‫מפגשים בהם תוכננה התערבות בשלוש‬
‫קבוצות הנוער‪ ,‬סך הכל המישים ושניים‬
‫בני נוער בגילאי ‪ .17-16‬חמישה עשר בני‬
‫נוער ותיקים בסיכון‪ ,‬חמישה עשר עולים‬
‫חדשים ועשרים ושניים מד״צים‪ .‬קבוצות‬
‫אלו מהוות כחמישה עשר אחוז מ כ ל ל‬
‫אוכלוסיית הנוער בגילאים אלה בשכונה‪.‬‬
‫כבמאית ס ד נ ת התיאטרון נבחרה ו ר ד‬
‫גבאי‪ ,‬שהחלה א ת עבודתה עם שלושת‬
‫הקבוצות‪ ,‬בגפרד‪ ,‬בסדגת תיאטרון בת‬
‫חמישה מפגשים‪ .‬מ ט ר ו ת הסדגה היו‪:‬‬
‫בתחום המקצועי ־ הקניית כלים‬
‫ועקרוגות בסיסיים של משחק בתיאטרון‪,‬‬
‫מתן גירוי‪ ,‬העשרה וחוויה לימודית‪ .‬בתחום‬
‫האנושי ־ יצירת מודעות אישית וחברתית‬
‫לעבודה משותפת של שלוש הקבוצות‪.‬‬
‫הסדנאות פעלו על בסיס עקרונות אלה‪:‬‬
‫הנושאים שעלו בסדנה חייבים היו להיות‬
‫למציאות של כל אחד‬
‫קשורים‬
‫מהמשתתפים‪ ,‬לרגש ולגעת על מנת‬
‫לעבור א ת מחסום הגיכור‪ ,‬להראות א ת‬
‫הקונפליקטים באופן גלוי ע ל הבמה‪ ,‬על‬
‫מ נ ת לשמש כלי להעברת מסרים חברתיים‪.‬‬
‫מבגי הגוער‪ ,‬השחקגים‪ ,‬גדרשה הזדהות‬
‫עם תפקידיהם‪ .‬דרך העבודה המעמיקה על‬
‫דמויות שונות‪ ,‬דרך ההתנסות והצפייה‬
‫ו ה פ נ מ ת תכונותיהם‪ ,‬הופכים בני הנוער‬
‫לאנשים סובלניים יותר ופתוחים יותר‬
‫לקבל את האחר והשונה‪.‬‬
‫למרות הצלחת הפרוייקט‬
‫והשינוי שחל בקבוצות‪,‬‬
‫מעכבים קשיי תקציב‬
‫את המשכו‬
‫קבוצת ה ע ו ל י ם היתה מגובשת בינה לבין‬
‫עצמה‪ ,‬כ ש ה מ ב נ ה המשותף שלהם הוא‬
‫עצם חיותם עולים חדשים בארץ‪ .‬התעורר‬
‫קושי בעניין השפה‪ ,‬כי בסדנה הם חתבקשו‬
‫לדבר ע ב ר י ת ‪ .‬כ כ ל ש ה ת ק ד ם ת ה ל י ך‬
‫העבודה ניכר היה שהקבוצה עוברת ממצב‬
‫של התגגדות וחשדנות למצב של נכונות‬
‫ואמון ורצון ל ת ת ולקבל‪ .‬חחלו ל ע ל ו ת‬
‫ק ו נ פ ל י ק ט י ם ודיון דרך אימפרוביזציות‬
‫בנושאים כמו‪ :‬איך אני נראה בעיני חנוער‬
‫הישראלי‪ ,‬איך ייתכן חיבור בין נער רוסי‬
‫לנערה ישראלית‪ ,‬המצב הכלכלי‪ ,‬בעיות‬
‫הקליטה של ההורים ועוד‪ .‬הורגש צורך הזק‬
‫לעבוד על נושאים מהיי היום יום ובעיקר‬
‫בתחומים החברתיים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬הקבוצה‬
‫גילתה עניין‪ ,‬נכונות ושיתפה פעולה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫אייר תשנ׳׳ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫ניהול קונפליקט •‬
‫‪1‬‬
‫תפקיד מרכזי למינהל הקהילתי בירושלים‬
‫מ א ת י ו ל י בן ל ב י א‬
‫מנהל המינהל הקהילתי‬
‫בגלל האיפיונים המיוחדים של‬
‫ש כ ו נ ת גילה והעיר ירושלים‬
‫ב כ ל ל ו ת ה ‪ ,‬יש ל מ י נ ה ל‬
‫הקהילתי ת פ ק י ד מרכזי בניהול‬
‫קונפליקטים שונים סביב מספר‬
‫צירים מרכזיים‪:‬‬
‫א‪ .‬ב ת ח ו ם ה ל א ו מ י ‪:‬‬
‫ע ר ב י ם ־ יהודים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ב ת ח ו ם ה ס ו צ י ו ־ כ ל כ ל י ‪:‬‬
‫עשירים ‪ -‬עניים‪.‬‬
‫ג‪ .‬ב ת ח ו ם ה ד ת י ‪:‬‬
‫חרדי ־ חילוני‪.‬‬
‫ד‪ .‬ב ת ח ו ם ה ד מ ו ג ר פ י ;‬
‫ו ת י ק י ם ‪ -‬ע ו ל י ם חדשים‪.‬‬
‫ייחודו ש ל ה מ י נ ה ל ה ק ה י ל ת י‬
‫בהיותו מעבדה ‪ -‬כלי קיבול‬
‫ל ע ש י י ת ק ה י ל ת י ת ‪ ,‬בה‬
‫למעורבות התושבים‬
‫ולפעילותם ניתנת לגיטימציה‬
‫ו ת ו ק ף מ ע ב ר ל מ ה שהיה מ ק ו ב ל‬
‫קבוצת ה נ ע ר י ם ה י ש ר א ל י י ם התאפיינה‬
‫בתחילת התהליך בחוסר רצון מצידם לחגיע‬
‫לידי ריכוז‪ ,‬ציניות ועוקצניות אחד כלפי‬
‫השגי‪ .‬הורגש צורך לכוון ולרכז את העבודה‬
‫בקבוצה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניכר היה שהגערים‬
‫צמאים ל ק ב ל במה באמצעות התיאטרון‪.‬‬
‫עם התקדמות התהליך‪ ,‬הם החלו ל ג ל ו ת‬
‫סימני ריכוז גבוהים‪ ,‬קיבלו א ת האתגר‬
‫וגילו משחק מלא רגישות ומודעות עצמית‬
‫וחברתית‪ .‬שיחקו מ מ ש כ מ ו ש ח ק נ י ם‬
‫טבעיים‪.‬‬
‫הנושאים שעלו הקיפו א ת העולם שבו הם‬
‫חיים‪ ,‬א ת הקשיים ו ה ה ת ל ב ט ו י ו ת ‪ :‬מה‬
‫מקומי בקרב הנוער הישראלי‪ ,‬האם אני‬
‫עלול להדרדר ל פ ש ע ‪ ,‬מהם הגבולות בין‬
‫טוב לרע‪ ,‬מותר לאסור? ועוד‪.‬‬
‫בגיגוד ל ק ב ו צ ו ת ה א ה ר ו ת ‪ ,‬ק ב ו צ ת‬
‫ה מ ד ״ צ י ם ‪ ,‬היתה מ ת ו ר ג ל ת ב מ ש מ ע ת‬
‫ובסובלגות‪ .‬בתהליך העבודה התגלו סדקים‬
‫בתוך הקבוצה‪ ,‬שחבריח הצליחו להםוותם‪,‬‬
‫כמו‪ :‬מי חכם יותר‪ ,‬מי יותר שנון‪ ,‬מי‬
‫המנהיג ועוד‪ .‬הם לא גגעו נגיעה אישית‬
‫בנושאים אלה‪ ,‬א ל א התייהסו ל ב ע י ו ת‬
‫ברמת המקרו בלבד‪.‬‬
‫לאחר סיום הסדנאות החל שלב המפגשים‬
‫ה מ ש ו ת פ י ם ‪ .‬ה מ פ ג ש י ם היו מ ל ו ו י ם‬
‫בחששות‪ ,‬האם תימצא שפה משותפת?‬
‫חאם יצליחו ליצור יחד?‬
‫ת ר ג י ל י חתיאטרון סייעו ל ב נ י הנוער‬
‫״לשבור א ת הקרח״ ועד מהרה התברר כי‬
‫המתח הקיים היה היובי ובמידה מסוימת אף‬
‫מפרה‪ .‬באמצעות היצירה ה מ ש ו ת פ ת הם‬
‫מצאו דרך להתקרב ולהתחבר‪ .‬גם מבחיגת‬
‫עד כה במערכת העירונית ־‬
‫שכונתית‪.‬‬
‫להנהלת המינהל הקהילתי‪,‬‬
‫הנבחרת בבחירות ישירות‪,‬‬
‫אזוריות וחשאיות והמייצגת‬
‫א ת מגוון האוכלוסיות‬
‫ב ק ה י ל ת ‪ ,‬יש יותר י כ ו ל ת ל נ ה ל‬
‫א ת הקונפליקטים הקשים‬
‫ב א ר ב ע ת המישורים )הלאומי‪,‬‬
‫הסוציו־כלכלי‪ ,‬הדתי‬
‫והדמוגרפי( בתוך הקהילה‬
‫פ נ י מ ה ‪ ,‬ו ב מ י ו ח ד כ ל פ י גורמי‬
‫חוץ )עירייה ו ר ש ו י ו ת‬
‫ממלכתיות(‪.‬‬
‫הפרוייקט לניהול קונפליקטים‬
‫בין בני נ ו ע ר ע ו ל י ם ל ו ו ת י ק י ם‬
‫היא א ח ת ה ד ו ג מ א ו ת ‪ ,‬א ך‬
‫ק י י מ ו ת גם מ ס פ ר ר ב ש ל‬
‫ד ו ג מ א ו ת משכונות אחרות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ההתמודדות בנושא‬
‫החרדי־חילוני בשכונת רמות‪,‬‬
‫ההתמודדות בנושא‬
‫הסוציו־כלכלי בשכונות‬
‫השיקום וכר‪.‬‬
‫הביצוע המקצועי‪ ,‬התוצאות היו טובות‪.‬‬
‫קיום מפגשים אלו לפני המפגש המסכם‪,‬‬
‫הפכו את המפגש המסכם להגיגי‪ ,‬לניגוה‬
‫ולמאוד יצירתי‪ .‬כולם כבר הספיקו להכיר‬
‫זה את זה ולעבוד ביחד‪.‬‬
‫ומת המתתים והאלימות‬
‫יודה בצודה משמעותית‬
‫ב מ פ ג ש מסכם שנערך בין מנהיגי כ ל‬
‫הקבוצות‪ ,‬הובע רצון רב להמשיך בעבודה‬
‫מ ש ו ת פ ת במסגרת של קבוצת תיאטרון‬
‫מ ע ו ר ב ת ‪ .‬יש לציין‪ ,‬ש ר מ ת המתחים‬
‫והאלימות ירדה בצורה משמעותית‪ .‬יש‬
‫נ כ ו ג ו ת ל ק ב ל א ת ״האחר״ ו״השוגה״‪.‬‬
‫הקבוצות מקיימות שיתוף פעולה ביניהן‬
‫ומרבות לקחת חלק באירועים משותפים‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬מ ת ו כ נ נ ת הקמתה של להקה‬
‫משותפת‪ ,‬ראשונה מסוגה‪ ,‬שתעסוק‬
‫הנוער ובמיוחד בתכנים‬
‫בבעיות‬
‫הרלוונטיים למפגש בין־תרבותי‪.‬‬
‫תיאטרון קהילתי זה ‪ -‬אם יוקם ־ ישמש‬
‫כ ל י ל ה ר ה ב ת מ ע ג ל ה ה ש פ ע ה של‬
‫הפרוייקט‪ .‬ביגתיים‪ ,‬יש בעיות תקציביות‬
‫המעכבות את הקמת הקבוצה‪ .‬שתי קבוצות‬
‫נוער של עולים וותיקים גמצאות בשלבי‬
‫הקמה אחרונים‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬שמות הלוקחים חלק בפרוייקט‬
‫זה‪ :‬סימה סיני ־ מרכזת; רוני סטריאר ‪-‬‬
‫מ נ ח ה מ ק צ ו ע י ; ורד גבאי ‪ -‬מ נ ח ת‬
‫תיאטרון; השתתפו גם‪ :‬רפי לוי‪ ,‬אולגה‬
‫שיפרין ואופיר לוי‪ .‬ה פ ר ו י י ק ט גערך‬
‫בשותפות עם עיריית ירושלים‪ ,‬אגף ח״ן‪.‬‬
‫י מ ער׳‬
‫‪$‬יא»׳‪ .‬כקליל׳* ס‪»)9‬ז‬
‫בית ה ת א ן נ ב נ ה ב ש נ ת ‪ 1906‬ע ל י ד י‬
‫כ מ א ל הוסיין אפנדי‪ ,‬השריף ש ל האזור‪.‬‬
‫ה מ ב נ ה ‪ ,‬ה ע ש ו י אבני בזלת‪ ,‬ה כ י ל הרמון‬
‫לנשותיו ש ל כ מ א ל אפנדי‪ ,‬מלון אורהים‬
‫ואורוות ל ס ו ס י ם ש ה י ו ב א ג ף ה מ ז ר ה י‬
‫התתתון ש ל הבניין‪ ,‬ש ה י ה מ פ ו א ר ל א‬
‫פהות מ ש א ר הלקיו‪.‬‬
‫במשך ל מ ע ל ה מ א ר ב ע י ם שנה שימש‬
‫המבנה מרכז ת כ כ י ם מקומי ובינלאומי‪,‬‬
‫מרכז מודיעין ומרכז לכנופיות אשר הטילו‬
‫אימתן על המתיישבים היהודים של אצבע‬
‫הגליל‪ .‬בימי מלחמת השחרור ננטש הבניין‬
‫ותושביו ברחו ללבגון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1950‬שוכגו באגף המערבי‪ ,‬באולם‬
‫אהד‪ 180 ,‬מעולי תימן‪ .‬במקום הוקם בית‬
‫ספר לילדי העולים ובאגף המזרחי הוקם‬
‫״ מ פ ע ל התעשייה״ הראשון של קריית‬
‫שמוגה ‪ -‬מ פ ע ל ״ מ ש כ י ת ״ ל א ר י ג ת‬
‫מחצלות גמא וריהוט קש‪ .‬במקום היה גם‬
‫קולנוע הקיץ הראשון של קריית שמוגה‪.‬‬
‫בין שנות השישים לשנות השמונים הוזנח‬
‫המבנה ו ע מ ד ל ל א כ ל שימוש‪ .‬בעזרת‬
‫תרומה של משפחת וולדנברג הוחל בשיפוץ‬
‫המבנה‪ ,‬בתחילת שנות השמונים‪ ,‬ומאז‬
‫פועל במקום מרכז אמנויות מקומי‪/‬אזורי‪.‬‬
‫ייעוד נוכחי‬
‫בית החאן המשוחזר הוא מבנה מרהיב‬
‫ביופיו‪ .‬האגף העליון בנוי בצורת ״ר״ ובו‬
‫קשתות אבן ואגף תחתון המשמש לסדנאות‬
‫בין ש ג י ה א ג פ י ם ג ב ג ח‬
‫אמנים‪.‬‬
‫אמפיתיאטרון פתוה‪ ,‬המיועד בימי הקיץ‬
‫לערבי מוסיקה והווי למטיילים מהארץ‬
‫ומחי״ל‪ .‬ליד האמפיתיאטרון במה‪ ,‬מזרקת‬
‫מים וקפיטריה‪.‬‬
‫בחאן מתקיימת פעילות למבוגרים בתחום‬
‫האמנות הפלסטית‪ :‬ציור‪ ,‬הדפס רשת‪,‬‬
‫תחריט נחושת‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬אופנה‪ ,‬קולאז׳‬
‫ועוד וכן ס ד נ א ו ת בתחום ה ת י א ט ר ו ן‬
‫וסדנאות אמנות לילדים‪.‬‬
‫הפעילות ח א מ נ ו ת י ת מ ת נ ח ל ת ב ש ע ו ת‬
‫הבוקר וחערב במשך כל ימות השבוע‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מקיים בית החאן תערוכות אמנים‬
‫בציור‪ ,‬ב פ י ס ו ל ו ב צ י ל ו ם ‪ ,‬ת ע ר ו כ ו ת‬
‫דידקטיות לבתי הספר ולקהל הרחב‪.‬‬
‫סביבה תיירותית‬
‫באזור קריית שמונה ש פ ע רב של שמורות‬
‫ט ב ע ‪ ,‬ג נ י ם ל א ו מ י י ם ומוזיאונים‪ .‬רוב‬
‫ש מ ו ר ו ת ה ט ב ע ושאר א ת ר י התיור‪,‬‬
‫מומלצים לטיול בכל ימות השגה‪ .‬ע ל פי‬
‫א ו מ ד נ י ם שונים‪ ,‬פ ו ק ד י ם א ת האזור‬
‫כמיליון ורבע איש בשנה‪.‬‬
‫פלחי השוק הפוקדים א ת האזור הם רבים‬
‫ומגוונים וכוללים תיירים חמחפשים ערכי‬
‫ט ב ע ונוף‪ ,‬טיולים רגליים‪ ,‬גופש ומרגוע‪,‬‬
‫הרפתקנים המחפשים הרפתקאות יבשות‬
‫אתרים‬
‫של‬
‫תיירות‬
‫ורטובות‪,‬‬
‫ארכיאולוגיים‪ ,‬תיירות אתנית‪ ,‬תיירות של‬
‫מורשת קרב ועוד‪.‬‬
‫על רקע נתונים אלה‪ ,‬אומר מ א י ר יבגי‪,‬‬
‫מ נ ה ל רשת ה מ ת נ ״ ס י ם בקריית שמונה‪,‬‬
‫הוחלט להפוך א ת המקום למרכז תיירותי‪,‬‬
‫מקום משיכה מיוחד ‪ -‬שאינו קיים היום‬
‫בקריית שמונה ‪ -‬לתיירות פנים וחוץ‪ .‬עד‬
‫היום‪ ,‬מטיילים מגיעים לקריית שמונה‪,‬‬
‫חוצים א ת רחובה הראשי וממשיכים לבתי‬
‫הארחה בקיבוצים ובסביבח‪ .‬אנחנו חושבים‬
‫ש ת פ ק י ד המתנ״סים פה להביא לשינוי גם‬
‫בקטע הזה‪ ,‬ל ט פ ח גאוות יחידה ולהעלות‬
‫א ת הדימוי העצמי של התושבים‪ ,‬מדגיש‬
‫יבגי‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬נבנתה תכנית המדגישה את‬
‫ה פ ע י ל ו י ו ת ה א מ נ ו ת י ו ת של בית החאן‪,‬‬
‫חפעלתו כאכסנייח לאמנים ‪ -‬חוצות יוצר‬
‫־ סדנאות עבודה ותצוגה‪ ,‬ה פ ע ל ת מוקד‬
‫פולקלור ומוסיקה באמפיתיאטרון‪ ,‬המכיל‬
‫כ־‪ 350‬מ ק ו מ ו ת ישיבה‪ ,‬ובו ניתן לקיים‬
‫מופעים וכנסים‪',‬הפיכת הקפטריה למסעדה‬
‫א י כ ו ת י ת ובר וקיום פ ע י ל ו ת א מ נ ו ת י ת‬
‫במקום בכל ימות השבוע‪.‬‬
‫מאיר יבגי כבר רואה בדמיונו ילדים‪ ,‬נוער‬
‫ומבוגרים‪ ,‬תושבי קריית שמונה והאזור‪,‬‬
‫אורחים ה מ ג י ע י ם ל א י ר ו ע י ם ש ו ג י ם ‪,‬‬
‫נופשים ומטיילים המבלים באצבע הגליל‪,‬‬
‫תיירים‪ ,‬חיילים ואחרים‪ ,‬מגיעים לבית‬
‫חחאן ונחנים מערבים תרבותיים ומופעים‬
‫מגוונים שיתקיימו במקום‪.‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫מ א ת יעקב מעוז‬
‫מ נ ח ה אזור השרון‪ ,‬א ר ץ מ ו ר ש ת‬
‫״ארץ מ ו ר ש ת ״ מ פ ע י ל ה מ ז ה כ מ ה‬
‫הודשים פרוייקט ש נ ו ע ד ל ט פ ה את‬
‫הפרוייקט‬
‫על הכנרת‪.‬‬
‫השמירה‬
‫‪ ,‬ה מ מ ו מ ן ע ל י ד י ״ מ ג ן ד ו ד ירוק״‪ ,‬ה ג י ע‬
‫בהול המועד פסה‪ .‬מאה‬
‫לשיאו‬
‫ו ה מ י ש י ם בני נוער ערכו מ ב צ ע ה ס ב ר ה‬
‫סביב ה ו פ י הכנרת‪.‬‬
‫ידיעת הארץ והשמירה עליה חם תחומים‬
‫חופפים זה א ת זה‪ .‬מבין פ ע ו ל ו ת י ה של‬
‫המחלקה לארץ מ ו ר ש ת בתחום י ד י ע ת‬
‫הארץ געשות גם פעילויות בתחום איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬שמירה ע ל הטבע ושמירה ע ל‬
‫המשאבים הפיזיים של מ ד י נ ת ישראל‪.‬‬
‫היוזמה של ״מגן דוד ירוק״‪ ,‬ארגון לו‬
‫שותפים איכות הסביבה מרחובות‪ ,‬נפלה‬
‫לידי ארץ מורשת כפרי בשל‪ .‬מיד נתכנסה‬
‫״מועצת חכמים״ שהורכבה מנציגי מגן דוד‬
‫ירוק‪ ,‬מ י נ ה ל ת הכבדת‪ ,‬חברת מקורות‪,‬‬
‫חברת פרוייקטים וארץ מורשת מהחברה‬
‫ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ .‬הם החליטו ע ל שורה של‬
‫פעילויות בתחום החינוךוההסברה שמטרתן‬
‫זאפ‬
‫‪16‬‬
‫לטפח את השמירה על הכנרת ומקורותיה‬
‫כמקור המים העיקרי של ישראל‪.‬‬
‫כ ל ארגון תרם מנסיונו וממשאביו‪ ,‬אך את‬
‫ה ת פ ק י ד להביא את דבר הפרוייקט אל‬
‫המוגי בית ישראל קיבלה על עצמה ארץ‬
‫מורשת‪ .‬הרעיון היה לחחדיר א ת הנושא‬
‫ב א מ צ ע ו ת ה מ ת נ ״ ס י ם ברחבי הארץ‪.‬‬
‫המתנ״סים שהשתתפו במשימה הרוויחו‬
‫פ ע י ל ו י ו ת חינוכיות וחווייתיות לקהילה‬
‫שמומן על ידי יוזמי חפרוייקט‪.‬‬
‫הפרוייקט‪ ,‬כאמור‪ ,‬הגיע לשיאו בחול‬
‫חמועד פסח חאחרון‪.‬‬
‫חמישח מתגייסים נרתמו למשימת מבצע‬
‫החםברח על חופי הכנרת‪ :‬קדימה‪ ,‬אור‬
‫יהודה‪ ,‬ת ל מ ו נ ד ‪ ,‬ק ל נ ס ו א ה ונשר‪.‬‬
‫באמצעות רכזי ארץ מורשת ורכזי הנוער‪,‬‬
‫אורגנו קבוצות בני נוער‪ .‬הקבוצות שקיבלו‬
‫תדרוך במתג״סים הגיעו בבוקר יום שגי‬
‫לחצר מינהלת הכנרת‪ .‬שם נערכה להם‬
‫ק ב ל ת פנים שכללה ארוחת בוקר‪ ,‬קבלת‬
‫חולצות וכובעים של חברת מקורות וכמובן‬
‫חומרי חסברח כתובים ומאוירים וכן שקיות‬
‫אשפה‪.‬‬
‫קבוצות הנוער חולקו להוליות והופצו סביב‬
‫לשלום בטבריה‬
‫ילדי המתנ״ס בטבריה לקחו חלק במבצע‬
‫מיוחד ל כ ב ו ד השלום של הטלוויזיה‬
‫הישראלית ״זאפ לראשון״‪.‬‬
‫במבצע השתתפו ‪ 80,000‬ילדים ומבוגרים‬
‫בארץ ובעולם שהטביעו כ פ ו ת ידיהם ע ל‬
‫בדים לבנים‪ ,‬שנאספו וחוברו ליריעת עגק‬
‫באורך ‪ 20‬ק ״ מ וגמתחו ע ל ידי ‪3,000‬‬
‫ילדים בין עקבה לאילת‪.‬‬
‫יהודה אבידן‪ ,‬רכז התרבות וצוות הרכזים‬
‫של המתגייס החליטו להפוך אירוע זה ליום‬
‫כיף חינוכי‪ .‬עשרות ילדים יצאו בהסעות‬
‫לגשר שייח חוסיין במסוף נהר חירדן ומתחו‬
‫בד באורך ‪ 300‬מ׳ עליו מוטבעות כפות‬
‫ידיהם בצבעים שוגים‪.‬‬
‫הילדים צעדו לאורך הגשר ־ונופפו לתושבי‬
‫הצד הירדגי‪ .‬האירוע לווה ב ה ו פ ע ו ת‬
‫אמנותיות של להקות המתגייס‪.‬‬
‫גופים שונים סייעו למתנ״ם בפרוייקט זה‬
‫ולהם שלוהה תודה‪ :‬משרד התיירות‪,‬‬
‫מועדון מ ט ר י ‪ ,‬א ו פ נ ת אורן‪ ,‬ת ח נ ת דלק‬
‫פז‪ ,‬סטודיו שבת וכמובן‪ ,‬ההנהלה‬
‫והעובדים‪.‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫•י; ‪:‬‬
‫כל הכנרת‪ .‬חם חילקו את חחומר הכתוב‬
‫ל כ ל הנופשים והגישו להם שקיות אשפה‬
‫לאיסוף הפסולת‪ .‬בצהרי היום נ ע ר כ ה‬
‫הגרלה בין הנופשים שהשתמשו בשקיות‬
‫האשפה‪ .‬הזוכים קיבלו פרסים נאים‪ ,‬כגון‬
‫סוף שבוע בבית הארחה‪ ,‬כניסה חופשית‬
‫לפארק מים וכדומה‪ ,‬חמדריכים דיווחו על‬
‫תסיסה רבה סביב חנושא מצד הנופשים‬
‫ועל הנאה רבה מצד הנערים שהשתתפו‬
‫בתהליך‪.‬‬
‫בשעות אחר הצהריים התכנסו כ ל בני‬
‫הנוער ומדריכיהם בפארק חירדן‪ ,‬לסיכום‬
‫היום‪ .‬את חמעמד כיבד בנוכחותו השר‬
‫לאיכות הסביבה יוסי שריד‪ .‬דברים בשם‬
‫החברה למתנ״סים נשא כותב שורות אלו‬
‫ובשם הנערים דיברה ליאת מאור יהודה‪.‬‬
‫השר שריד העלה על נם את רוח ההתנדבות‬
‫של הנערים ועודד אותם ואת כל הגוגעים‬
‫בדבר להמשיך בפעילויות ברוכות כאלו‪.‬‬
‫בתום היום ניתן תגמול נאה ל כ ל הנערים‬
‫ שיט קיאקים בנהר הירדן אצל ״אבו‬‫קיאק״‪.‬‬
‫מעל ש^׳׳ס‬
‫למבצע פסח קדמו כמה פעילויות‬
‫הקשורות לפרוייקט ״אין לי כנרת אחרת״‪.‬‬
‫בין השאר יצאו ‪ 35‬רכזי ארץ מורשת לשני‬
‫ימי עיון ב״כרי דשא״ שעל ש פ ת הכנרת‬
‫ולמדו את הנושא מקרוב‪ .‬קלטות וידאו של‬
‫מ י נ ה ל ת הכנרת וחברת מקורות הופצו‬
‫במתנ״סים לשם עריכת פ ע ו ל ו ת הסברה‪.‬‬
‫בימים אלו ת ת ח י ל תחרות כרזות בין‬
‫חמתנ״סים‪.‬‬
‫אמנים מטעם חפרוייקט יגיעו למתנ״םים‬
‫עם חומרים מתאימים ויגחו א ת קבוצות‬
‫הילדים והנוער ב ח כ נ ת כרזות בנושא‬
‫חכנרת‪ .‬תיערך תחרות והמתנ״ס הזוכה‬
‫יקבל פרס נאה‪ .‬הכרזות עצמן תוצגנה‬
‫ב ת ע ר ו כ ה נ י י ד ת בין ה מ ת נ ״ ס י ם ובין‬
‫הארגונים הנוגעים לפרוייקט‪ .‬לקיץ הקרוב‬
‫מתוכננות פעילויות נוספות‪ ,‬כגון עריכת‬
‫חידון ב נ ו ש א ‪ ,‬ה פ ק ת מ ש ח ק הסברה‬
‫למשפחות ה מ ט י י ל ו ת בסביבת ה כ נ ר ת‬
‫ומבצע חלוקת חומרי הסברה שיהיה גדול‬
‫שבעתיים מזח של פסח‪ .‬ההרשמה כבר‬
‫התחילה‪.‬‬
‫שמ ‪$‬ק מעלמ‪.‬‬
‫מ א ת שלגית‪ ,‬רכזת ארץ מורשת‬
‫״אין לי כנרת אחרת״ ‪ /‬זו‪.‬לא סתם מליצה או אימרה ל ת פ א ר ת ‪ /‬הכנרת כבר מזמן‬
‫אינה רק נושא לשירי געגוע ‪ /‬ומצב חופיח לכל אחד מאיתנו גוגע‪.‬‬
‫ואיכות המים? והמפלס‪ ,‬האצות והכרישים? ‪ /‬אף אלו אינם בטלים בשישים!! ‪ /‬אז‬
‫שאלנו את עצמנו‪ :‬מה נעשה בשביל כנרת? ‪ /‬ותיכף ומיד גייסנו את נערי ונערות‬
‫הקרת‪.‬‬
‫ביום שני‪ ,‬חול המועד של פסח ‪ /‬מ ת ל מונד יצאנו היישר לחוף צמח ‪ /‬שם הצטיידנו‬
‫בשקיות אשפה‪ ,‬חולצות ושאלון ‪ /‬ובמצח נחושח חסתערנו על דוגית‪ ,‬כינר וצאלון ‪/‬‬
‫למשפחות הנופשות חםברנו את חשיבות המבצע ‪ /‬ובעזרת חפרסים שחילקנו נאספה‬
‫גם קצת אשפה‪.‬‬
‫לסיום התכנסנו מתגייסים מכל קצווי ארץ ‪ /‬אל פארק הירדן שם הוצאנו המון מרץ ‪/‬‬
‫בשיט קיאקים בשפך הירדן ‪ /‬וגם נאומים שמענו‪ ,‬הרי צריך להתעדכן‪.‬‬
‫היה זה יום של כיף משולב בהסברה מועילה ‪ /‬כי בנפשנו הכגרת ורותי היא גדולה!!!‬
‫שלכל‬
‫הבד השתרך לא‪1‬רך‬
‫‪* 300‬עוי‪0‬‬
‫‪17‬‬
‫במתנ״סימ ‪211‬‬
‫אייר תשנ׳׳ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫ר י ס‬
‫ת‬
‫כ ו ח‬
‫במהלך הופשת הפסה התקיימה בפעם‬
‫השנייה בארץ באזור אגם ירוהם‪,‬‬
‫תהרות מסלולי אתגר לצוותי נוער‪.‬‬
‫בתחרות‪ ,‬חמאורגנת על ידי תחום ילדים‬
‫ונוער בחברה למתגייסים‪ ,‬מרכז א ת ג ר‬
‫ורשות הספורט במשרד חחינוך‪ ,‬השתתפו‬
‫י ש ר א ל‬
‫ב מ ס ל ו ל י‬
‫קרוב למאתיים צעירים וצעירות מעשרים‬
‫מתגייסים מכל רחבי הארץ )כולל מהמגזר‬
‫הערבי(‪.‬‬
‫מסלול חתחרות‪ ,‬באורך ‪ 17‬ק״מ‪ ,‬כולל‬
‫רכיבה על אופני הרים‪ ,‬ניווט רגלי‪ ,‬גלישח‬
‫בסנפלינג‪ ,‬חתירה בקיאקים‪ ,‬טיפוס על‬
‫מדרונות הרים ועוד‪.‬‬
‫א ת ג ר‬
‫התחרות בנויח על יכולת גופנית גבוהה‬
‫וכושר סיבולת‪ ,‬לצד שיתוף פעולה ועזרה‬
‫הדדית בין חברי הצוות‪ .‬ניהול הקבוצות‬
‫ו ה פ ע ל ת ן מ ת ב צ ע על ידי ‪ .‬׳ ן‬
‫החניכים‪.‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ו‬
‫‪2 4‬‬
‫בתחרות‬
‫מחן‬
‫‪19‬‬
‫קבוצות‪,‬‬
‫מהמתנ׳׳םים‪ ,‬ש א ח ת מהן‬
‫קבוצה מ ע ו ר ב ת של בני‬
‫עקיבא‪ ,‬מתנ״ס עתלית‬
‫ומתנ״ס אום אל פאחם‪.‬‬
‫ל מ ק ו ם הראשון ב ת ח ר ו ת‬
‫הגיעה הקבוצה ממתנ״ס קרני‬
‫שומרון‪.‬‬
‫שותפים באליפות‪ :‬מרכז אתגר‪ ,‬רשות‬
‫הספורט‪ ,‬המועצה האזורית ר מ ת הנגב‬
‫והחברה למתנ׳׳סים‪.‬‬
‫‪''*^££‬־׳‬
‫‪1‬‬
‫י ׳־• ‪4‬‬
‫‪.4‬׳‪4/1 .‬‬
‫מ ח נ ה‬
‫ה מ ה נ ה התקיים באזור יער מ ש ו א ה‬
‫והיה מ י ו ע ד לקבוצות ה ק מ ה ש ל מרכזי‬
‫אתגרים ל נ ו ע ר ב מ ת נ ״ ם י ס ו נ מ ש ך‬
‫ש ל ו ש ה ימים‪.‬‬
‫חמשתתפים חחלו את המחנה בניווט רגלי‬
‫תוך דגש על הובלת‬
‫הקבוצה על ידי ההגיכים‪, . ,‬‬
‫שימוש במפה והתמצאות‬
‫בשטח‪.‬‬
‫בלילח‪ ,‬לאחר חכגת ארוחת‬
‫ערב ב ש י ט ת עשח זאת‬
‫ב ע צ מ ך ‪ ,‬יצאו ה ג ע ר י ם‬
‫לילה‬
‫לפעילות‬
‫ו ל ה ת מ ו ד ד ו ת עם מסתרי‬
‫הלילה‪.‬‬
‫היום השני הוקדש ליחידת‬
‫ה*»עדי‪ 0‬ד‪,‬פזלוי‪0‬‬
‫יותר‬
‫רחבה‬
‫שטח‬
‫א ת ג ר‬
‫ש״נחקרה״ בהיבט של ידיעת חארץ בסיוע‬
‫ג׳יפים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬חתמודדו הנערים‬
‫בזחילה במערות מסתור באזור‪.‬‬
‫ב־‪ 02.30‬בלילה הוקפצו הקבוצות למסע‬
‫השבעה למרכזי א ת ג ר י ם ל נ ו ע ר ‪ ,‬תוך‬
‫לא העויעו למהלך הנ!ה‪:‬ה‬
‫חגיעו‬
‫נשיאת אלונקות ומסע לילי‬
‫הקבוצות וחתמו על מגילת ההשבעה‪.‬‬
‫במסע השתתפה קבוצה מ מ ת נ ״ ס קריית‬
‫מלאכי שערכה את הטקס לזכרו של כפיר‬
‫אוחיון ז״ל‪ ,‬אחד החניכים שנספה ימים‬
‫ביקור‬
‫במאהל בדואי‪.‬‬
‫אחדים קודם לכן בתאונת דרכים‪ .‬מגילת‬
‫ההשבעה עליה חתמו חברי הקבוצה נמסרה‬
‫למשפחה‪.‬‬
‫הקבוצות התנהלו בדגש של ניהול עצמי‬
‫והתמודדות עם תנאי שטח קשים‪.‬‬
‫לקראת הקיץ יתנהל מחנה‬
‫ל א ת ג ר י ם ‪ .‬ובו‬
‫ארצי‬
‫יוכשרו הנערים לשמש‬
‫אתגריים‬
‫מדריכי‬
‫במתנ״סים‪.‬‬
‫ניהל א ת המחנה בצורה‬
‫אתגריות ביותר ‪ -‬פ צ י ‪,‬‬
‫רכז בקורס אתגרים של‬
‫מתנ״ס אשדוד‪ .‬מרכז את‬
‫הנושא בחברה למתנ״סים‬
‫יגאל שרים‪ ,‬מנחה ארצי‬
‫בתחום נוער‪/ .‬‬
‫‪/‬‬
‫(‬
‫?‬
‫מ א ת נ ת נ א ל שוורץ‪ ,‬רכז ה ס פ ו ר ט‬
‫מ ת נ ״ ס פרדס חנה כרכור‬
‫לפני כ ח ו ד ש י מ י ם ל ע ר ך ה ת ק י י ם‬
‫במתנ״ס עפולה פאנל מקצועי בנושא‬
‫ה ה כ נ ה ל צ ה ״ ל בכלל ו ה ה כ נ ה ה ג ו פ נ י ת‬
‫בפרט‪.‬‬
‫בפאנל זה השתתפו אל״מ איתן מטמון ‪-‬‬
‫רמ״ח כושר קרבי בצה״ל‪ ,‬רס״ן נורית‬
‫דרגנו ‪ -‬רמ״ד תורה ומחקר‪ ,‬רפי דותן ‪-‬‬
‫פיזיולוג צה״ל‪ ,‬רע״ן רפואה בצה״ל‪ ,‬רס״ן‬
‫מיכל שקד ‪ -‬מ פ ק ד ת הכגה בצה״ל‪ ,‬סא״ל‬
‫אבי חרוש ‪ -‬מ פ ק ד גדג״ע בכושר קרבי‪,‬‬
‫ד״ר רון בולוטין ‪ -‬רכז הספורט ואורח‬
‫חיים בריא בחברה ל מ ת נ ״ ס י ם ונציגי‬
‫המדריכים בפרוייקט‪.‬‬
‫מטרתו של ה פ א נ ל היתה לבחון את מהלך‬
‫הפרוייקט ולהפיק לקחים לקראת העתיד‪.‬‬
‫אחת המסקנות שעלתה בדיון והמתייחסת‬
‫לחברה למתנ״סים היתד‪ ,‬שפעילות ההכנה‬
‫לצה״ל הינד‪ .‬היחידה כיום בארץ המושכת‬
‫אלפי בני נ ו ע ר מ כ ל ה ש כ ב ו ת ו מ כ ל‬
‫המגזרים‪ .‬זוהי המסגרת היחידה המפעילה‬
‫בני נוער )והדגש ע ל בגי גוער בגילאי‬
‫‪ (18-16‬לאורך שנה ש ל מ ה ‪ ,‬ב ת כ נ י ת‬
‫מגוונת המשלבת פעילות גופנית‬
‫מאסיבית‪ ,‬ת כ נ י ם חינוכיים ומקצועיים‬
‫ופעילות חברתית‪.‬‬
‫גדנ״ע בכושר הינד‪ .‬תכנית המכינה תלמידי‬
‫י״ב ל ק ר א ת מ א מ צ י השירות ביחידות‬
‫הקרביות ונותנת הזדמגות שווה למתגייסים‬
‫ה מ ע ו נ י י נ י ם ל ה ג י ע ל מ ע ר ך הקרבי של‬
‫צה״ל‪ .‬התכנית מתמקדת בפעילות עם כלל‬
‫בני הנוער‪ .‬סך הכל קיימות בארץ כתשעים‬
‫ושמונה קבוצות‪ ,‬בהן כשלושים חניכים‬
‫בקבוצה‪ .‬כ א ר ב ע י ם ק ב ו צ ו ת פ ו ע ל ו ת‬
‫במתנ״סים‪.‬‬
‫ראוי לציין בדאגה‪ ,‬כי כארבעים קבוצות‬
‫פירטיות‪ ,‬שאינן שייכות לחברה למתגייסים‬
‫ולא שייכות לצה״ל‪ ,‬פ ו ע ל ו ת גם הן‪ .‬נתון‬
‫זה אמור להדאיג אותגו‪ ,‬רכזי הספורט‬
‫בחברה ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ ,‬ו ע ל י נ ו ל ע ש ו ת כ ל‬
‫שביכולתנו כדי למנוע תופעה זו ולהבטיח‬
‫שהקורסים י י ע ר כ ו בחברה ל מ ת נ ״ ס י ם‬
‫בצורה מ ב ו ק ר ת ומסודרת‪ .‬צה״ל רואה‬
‫חשיבות רבה בהכגה גופנית ונפשית נכונה‪,‬‬
‫מקצועית ו מ ב ו ק ר ת ‪ ,‬ש נ מ ש כ ת כ ש ג ה‬
‫לפחות‪ .‬ברור‪ ,‬כי הכגה גופנית נאותה ראוי‬
‫שתיעשה מהגיל הרך‪ ,‬כהכגה לחיים בכלל‪,‬‬
‫פרוייקט‬
‫גדנ״ע בכושר‬
‫והחברה למתנ״סים‪:‬‬
‫יוזם׳ גומלי‬
‫יש לחפש דרכים להתגבר על הבעיה הכואבת‬
‫של פעילות קבוצות פירסיות גם בתחום זה‬
‫תוך תכגון ויישום פעילויות רבות ומגווגות‬
‫הכוללות רפרטואר מוטורי ומגטלי רחב‬
‫היקף‪ .‬זאת‪ ,‬על מגת ליצור בסיס מוצק של‬
‫״שגה ל פ ג י הגיוס״ שבה יתאהדו כ ל‬
‫המסגרות הפועלות להגברת כשירותו של‬
‫החניך לצה״ל והן‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬צה״ל‪,‬‬
‫החברה למתנ״סים ורשות הספורט‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל ולאור הידיעה שקשה‬
‫למתגייסים ל ה פ ע י ל בגי גוער בגילאים‬
‫אלה‪ ,‬הייתי מצפה שבכל יישוב בו קיים‬
‫מ ת נ ״ ס ופועל הפרוייקט‪ ,‬יפעלו הגופים‬
‫המעורבים במשותף כדי לקדם את הנושא‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬דרושה להתקבל החלטה במטה‬
‫החברה ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ ,‬ש ת א פ ש ר למתגייס‬
‫הבודד לסבסד פעילות זו‪ ,‬שההניכים עצמם‬
‫אל״מ איתן מטמון‪ ,‬ראש מחלקת בושר קרבי בצה״ל וגדעון פודו‪ /‬מנהל‬
‫ויום עיון מקצועי שנערך בעפולה‬
‫לא ישלמו‪ ,‬אלא את סכום הביטוח הצבאי‬
‫בלבד‪ .‬במתנ״סים בהם פ ו ע ל הפרוייקט‬
‫נהנים החניכים מ ש פ ע של א פ ש ר ו י ו ת‬
‫לפעילויות ולשימוש במתקנים משוכללים‬
‫ללא תשלום‪.‬‬
‫ברגע ש ת ת ב צ ע התקשרות של החברה‬
‫למתג״סים עם הפרוייקט‪ ,‬גוכל ל ה ת ג ב ר‬
‫על הבעיה האמיתית והכואבת של פעילות‬
‫הגופים הפרטיים‪.‬‬
‫יש גזמה רנה כפעילות *נשמז‬
‫ל*\ פ<!לועיי<ז כתהופ‬
‫כ י ד ו ע ‪ ,‬מ ר ב י ת רכזי חספורט בחברה‬
‫למתגייסים באים מתחום האימון הגופני‬
‫רשתהמתנ״בים‪ ,‬בב;‪ 0‬תבנה לצה״ל‬
‫קבוצת‬
‫גדנ״ע כ נ ו ש ו ממת‪3‬״‪ 0‬מעלות‬
‫והם בעלי הסמכה כזו או אחרת‪ ,‬המבינים‬
‫את צרכיו הפיזיולוגיים של חחניך‪ .‬בחברה‬
‫למתג׳׳םים גמצאים בעלי מקצוע מבינים‬
‫בתחום‪ ,‬שלא יתגו יד ל פ ע י ל ו ת העלולה‬
‫לגרום גזק לחגיכים‪ ,‬מה שלא כך בגופים‬
‫ה פ ר ט י י ם ‪ ,‬כי ד ו ו ק א יוצאי היחידות‬
‫הקרביות‪ ,‬המארגנים קורסים לקראת גיוס‪,‬‬
‫הם הפהות מתאימים לאמן ולארגן פעילות‬
‫מעין זו‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬אין הם יכולים‬
‫לתת פתרוגות גקודתיים לכל בעיה שעולה‬
‫מצרכיהם של בגי הגוער‪.‬‬
‫אין ס פ ק ‪ ,‬שיוצאי היהירות המובחרות‬
‫יכולים ל ת ר ו ם ל ב נ י ה נ ו ע ר כ ת ו ס פ ת‬
‫ל פ ע י ל ו ת ה מ ו צ ע ת ‪ ,‬א ב ל לא י י ת כ ן‬
‫שתוספת זו תתפוס את מקומו של העיקר‪,‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫שהוא חומר מקצועי מתחום האימון הגופני‬
‫ומעולם החינוך‪ ,‬ולא תתכן מציאות‬
‫שאגשים בלתי מקצועיים יקחו א ת היוזמה‬
‫לידיהם ויעבירו פ ע י ל ו ת זו לחניכים‪.‬‬
‫ההפסד וחנזק שגגרמים לחניכים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫בתחום הפיזיולוגי‪ ,‬אינם ניתנים לרפוי‬
‫וגורמים לא פעם גזק רב לחניך‪.‬‬
‫פרוייקט ג ד נ ״ ע בכושר רוצח להתחבר‬
‫לחברה ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ ,‬א ב ל מאחר ש א ת‬
‫הפעילות מעבירים אנשי מילואים‪ ,‬שלא‬
‫תמיד מחוברים ל מ ת נ ״ ם המקומי‪ ,‬נוצר‬
‫מצב לקוי‪ ,‬שבו ביישוב מסוים קיים מתנ״ס‬
‫ל ת פ א ר ת שאין בו א ת ה פ ע י ל ו ת חנ״ל‪,‬‬
‫ולעומת זאת הקבוצה ש פ ו ע ל ת בהדרכת‬
‫איש המילואים פ ו ע ל ת ל ל א תנאים וללא‬
‫בית חם הדואג ומטפל בחניכים‪.‬‬
‫במתנ״סים בהם כן מ ת ב צ ע חחיבור‪ ,‬ניתן‬
‫להעביר לחניכים אלו עוד פעילויות‬
‫חינוכיות ותרבותיות המתבצעות במתנ״ס‪.‬‬
‫ההברה ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ ,‬ל פ י ד ע ת י ‪ ,‬חייבת‬
‫לקהת פ ר ו י י ק ט זה ע ל עצמה ו ל ע ו ד ד‬
‫כ ס פ י ת כ ל מ ת נ ״ ס הלוקח ת ח ת הסותו‬
‫קבוצה מעין זו‪.‬‬
‫‪£‬‬
‫בתחילת הודש אפריל נערך יום הכשירות‬
‫הקרבית‪ ,‬שהוא האירוע המסכם את הישגי‬
‫הכושר ה ג ו פ נ י והקרבי ש ל ה ח נ י כ י ם‬
‫בפרוייקט‪ ,‬אירוע זה לא סוגר את המשך‬
‫הפעילות של הקבוצות‪ ,‬אלא מהווה צומת‬
‫מפגש ל כ ל חחניכים לפני תחילת התקופה‬
‫של בחינות הבגרות‪ ,‬כדי לבחון ולהציג את‬
‫יכולתם‪.‬‬
‫הקבוצות התחרו בינן לבין עצמן בשמונה‬
‫מקצועות‪ :‬כפיפות בטן‪ ,‬עליות און‪ ,‬גיווט‪,‬‬
‫ריצת ‪ ,2000‬ריצה ‪ 400‬אלונקות‪ ,‬ריצת‬
‫‪ ,400‬ריצת ‪ 800‬ואליפות רוגבי‪.‬‬
‫התוצאות שהתקבלו בתהרויות מ ע י ד ו ת‬
‫כאלף עדים ע ל ר מ ת ו הגבוהה של‬
‫ה פ ר ו י י ק ט ‪ .‬ת ו צ א ת בטן בדקה מ ק ו ם‬
‫ראשון‪ :‬תשעים ביצועים בדקה‪ .‬תוצאת‬
‫עליות און ‪ -‬כשלושים ושישה ביצועים‪.‬‬
‫תוצאת ריצת ‪ 2000‬־ ‪ 6:14‬דקות‪ .‬ריצת‬
‫‪ 400‬אלונקות ־ חמישים ושמונה שניות‪.‬‬
‫אני מקווה מאוד‪ ,‬שלקראת שנת חפעילות‬
‫ת ש נ ״ ו ת ק ב ל חחברה ל מ ת נ ״ ס י ם א ת‬
‫ההחלטה הנכונה בכל מה שקשור בתחום‬
‫זה‪ ,‬כדי להשריש את התכנית הנ״ל בתוך‬
‫המתנ״סים‪ ,‬ששם מקומן הטבעי והנכון של‬
‫פ ע י ל ו י ו ת מעין אלה‪ .‬אני רוצה לסיים‬
‫בנושא בו ה ת ח ל ת י ‪ ,‬ב פ א נ ל שהתקיים‬
‫התקבלה המסקגה הברורה שגם למערכת‬
‫הצבאית יש עדיין הרבה מה לעשות כדי‬
‫לשפר את רמת השירות‪ ,‬התפקוד‬
‫והמקצועיות של הפרוייקט ולתעל את כל‬
‫המערכות הצה״ליות השונות במטרה לקדם‬
‫א ת ה ת כ נ י ת הנ״ל‪ .‬א ב ל ‪ ,‬חשוב מ כ ל‬
‫רכזי הספורט והחברה‬
‫מבחינתנו‪,‬‬
‫ל מ ת נ ״ ס י ם ‪ ,‬שעלינו מ ו ט ל ת החובה לא‬
‫ל ה ת ע ל ם ‪.‬מתכנית זו‪ ,‬ולרתום את כל‬
‫המשאבים הקיימים כדי לקדם את התכנית‬
‫ו ל מ נ ו ע את התופעות השליליות שהועלו‬
‫בשורות אלו‪ ,‬ואז אולי נוכל להגיע ולהשיג‬
‫א ת אותם יהסי הגומלין אותם אנו רוצים‬
‫להשיג מהדיבור בין התכנית הנ״ל וההברה‬
‫למתנ״סים‪.‬‬
‫תגוברז לכילבתי של ט מ * ל שץירץ‬
‫כיוש* יזככגז ללגזיל‬
‫לפרוייקט ש ל ג ד נ ״ ע בכושר ת ר ו מ ה‬
‫משמעותית וייהודית‪ ,‬ספורטיבית‪,‬‬
‫ערכית ו ה י נ ו כ י ת ל ב נ י הנוער‪ ,‬כ פ י‬
‫שעולה גם מכתבתו ש ל נתנאל‬
‫שוורץ‪.‬‬
‫רוב הנקודות שהועלו בכתבה לגבי‬
‫שיתוף פ ע ו ל ה ברמה הארצית בין‬
‫החברה למתנ״סים והגדנ״ע הועלו גם‬
‫במפגש שהיה לפני כחודש בין שני‬
‫ה ג ו פ י ם ובו ה ש ת ת פ ו ד ״ ר ד ב‬
‫גולדברגר‪ ,‬ד״ר משה ארי‪ ,‬יחי שריג‬
‫וכותב שורות אלה וכן ת ת אלוף שלום‬
‫בן משה קצין חינוך ראשי‪ ,‬סא״ל אבי‬
‫חרוש מ פ ק ד פרוייקט ג ד נ ״ ע בכושר‬
‫וסא״ל ארז יער מ פ ק ד הכנה לצה״ל‪.‬‬
‫בין הסיכומים שהושגו להגברת שיתוף‬
‫הפעולה‪:‬‬
‫‪ .1‬ביישובים בהם ל א גמצא איש‬
‫מילואים ל ה ד ר כ ת הפרוייקט יאושר‬
‫להפעיל קבוצה ע ל ידי מדריך איש‬
‫חינוך גופני‪ .‬המתנ״ס יוכל לגבות סכום‬
‫גבוה יותר מהחניכים לכיסוי ע ל ו ת‬
‫המדריך‪ .‬הקבוצה תהיה חלק בלתי‬
‫נפרד מהפרוייקט הארצי‪ ,‬כולל הסעות‬
‫לימים המרוכזים בווינגייט‪ .‬השתתפות‬
‫ביום הכשירות‪ ,‬הכשרה למדריכים‪,‬‬
‫ציוד וכוי‪.‬‬
‫‪ .2‬מ ת נ ״ ס ש י ר ח י ב א ת‬
‫הניתנת לקבוצה מעבר‬
‫התכנית‬
‫לתכנית‬
‫‪4 9‬‬
‫הבסיסית של הפרוייקט )פעילויות‬
‫חברתיות או פ ע י ל ו ת בחדר כושר‪,‬‬
‫טיולים‪ ,‬מ ס ע ו ת ועוד( יהיה רשאי‬
‫לגבות על כ ך סכום נוסף מהחניכים‪.‬‬
‫ע ל התכנית הבסיסית ישלמו החניכים‬
‫סכום שווה כ פ י ש נ ק ב ע ע ל ידי‬
‫הגדנ״ע‪.‬‬
‫‪ .3‬ביישובים בהם פועלים המתנ״םים‪,‬‬
‫ייעשח מאמץ לחבר בין ה מ ת נ ״ ס‬
‫והקבוצה‪ ,‬כשהמתנ״ס ייתן א ת הגיבוי‬
‫השיווקי‪ ,‬הארגוני‪ ,‬א ת ״הבית ההם״‬
‫ל ק ב ו צ ה ורכז ה ס פ ו ר ט יהיה איש‬
‫המקצוע שילווה את המדריך והקבוצה‪.‬‬
‫לסיכום כמה מילות הערכה ל נ ת נ א ל‬
‫שוורץ רכז הספורט של מתנ״ס פרדס‬
‫חנה‪ ,‬המשמש גם כמדריך של קבוצת‬
‫גדנ״ע בכושר ביישוב אחר וגם משלב‬
‫קבוצה של הפרוייקט במתג״ס שלו‪.‬‬
‫המעורבות והמקצועיות של נ ת נ א ל‬
‫בנושא ההכנה לצה״ל ובנושאים‬
‫אחרים בתחום הספורט היא הרבה‬
‫מעבר לפרדס חנה ו נ ו כ ר י ם מכך רכזי‬
‫והחברה‬
‫המתנ״סים‬
‫הספורט‪,‬‬
‫למתנ״סים‪ .‬כל הכבוד‪.‬‬
‫וזו שוב הזדמנות להוסיף גם מילות‬
‫הערכה למפקד פרוייקט גדנ״ע בכושר‬
‫סא״ל אבי חרוש על שיתוף הפעולה‬
‫המקצועי ו ח א ר ג ו ג י ע ם ה ח ב ר ה‬
‫למתנ״םים בקידום הפרוייקט‪.‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫‪)11**71‬״ ‪ 0‬י מ‬
‫הודהר‪/‬וד׳‬
‫‪61100711‬‬
‫אה‪/‬‬
‫הק?>ר ה׳‪ ,//0‬הר?‪/.‬׳ ‪ /‬ו ז א ‪ /‬ן ז ד מ״‪/‬‬
‫מ א ת ד ״ ר רון ב ו ל ו ט י ן‬
‫האהרונה פונים מרכזי‬
‫בתקופה‬
‫ספורט ש ו נ י ם ל מ ת נ ״ ם י ם ב ה צ ע ה‬
‫ל ה ק י ם אגודות ב ע נ פ י ספורט מ ג ו ו נ י ם‬
‫שיפעלו במתנ״סים‪.‬‬
‫מנהלים ורכזי ספורט מ ת ל ב ט י ם מהו‬
‫הקשר הגכון‪ ,‬הרצוי והמותר בין האגודה‬
‫למתנ״ס‪ .‬הנושא עולה גם בהקשר של‬
‫תקנות הביטוח בחוק הספורט‪.‬‬
‫במדיניות החברה למתגייסים‪ ,‬כ פ י‬
‫שהוגדרה במסמך משותף עם רשות‬
‫הספורט‪ ,‬נקבע שהספורט במתג״ס יהיה‬
‫מושתת על פעילות עממית־חינוכית‬
‫לצרכי הנאה‪ ,‬שמירת הבריאות והכושר‬
‫הגופני וכאמצעי ודרך להשגת היעדים‬
‫חחברתיים והקהילתיים‪.‬‬
‫כעיקרון‪ ,‬חמתנ״ס לא י פ ע ל ולא יטפח‬
‫קבוצות ס פ ו ר ט ת ח ר ו ת י ו ת ב מ ס ג ר ו ת‬
‫מאורגנות של הספורט הישראלי‬
‫)ההתאחדויות והאיגודים(‪ ,‬אולם כיוון‬
‫שהתתרות ה י א מ ה ו ת ו ש ל ה ס פ ו ר ט ‪,‬‬
‫תובא שאיפה זו לכלל סיפוק על ידי‬
‫תחרויות המאורגנות‬
‫‪£‬‬
‫במסגרת חרשויות‬
‫‪£‬‬
‫‪^ 9‬‬
‫המקומיות או‬
‫ב י‬
‫ז‬
‫»‬
‫תחרויות אזוריות‬
‫מתגייסים‪.‬‬
‫»‬
‫חברים בחוגי חספורט‬
‫• •‬
‫שהגיעו לרמה‬
‫הישגית גבוהה יותר‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫יופנו לאגודות ספורט‪.‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫עם זאת‪ ,‬במקומות‬
‫•‬
‫•‬
‫בהם אין אגודות‬
‫•‬
‫ספורט בעגפים‬
‫‪£‬‬
‫מסוימים‪ ,‬יעודד‬
‫ויסייע המתנ״ס‬
‫הקמת סניפים של אגודות ספורט‬
‫מוכרות ו ע מ ו ת ו ת )אולם ל א י פ ע י ל‬
‫אותם(‪.‬‬
‫לגבי הקשר בין המתנ״ס לאגודה‪ ,‬נקבע‬
‫שיש למצוא א ת הדרך הנאותה לקשר‬
‫וליחסי גומלין בין שני הגופים תוך ידיעה‬
‫שאין חאחד מהווה ת ח ל י ף ל מ ש נ ה ו ‪,‬‬
‫כאשר רצוי שהמתנ״ס יכין את התשתית‬
‫לגופי הספורט‪.‬‬
‫ה מ ת נ ״ ם ע ל מ ת ק ג י ו יהווה‪ ,‬ב מ י ד ת‬
‫האפשר‪ ,‬אכסניה לאגודות‪.‬‬
‫היווה המתנ״ס אכסניה לאגודת הספורט‪,‬‬
‫בין אם בהסכם בכתב ובין בהסכם בעל‬
‫פה ‪ ,‬בין בתשלום ובין ל ל א תמורה‪,‬‬
‫ידרוש ה מ ת נ ״ ס מחברת חביטוח של‬
‫האגודה אישור ביטוח ע ל פי נוסח‬
‫שיישלה למתגייסים‪.‬‬
‫המתגייס יעודד קשרים עם האגודות על‬
‫^‬
‫ר‪0‬ע>‪?/‬ר\‪;^/‬״‪?0‬‬
‫מ נ ת שיראו בו בית חם‬
‫ומשכן כאשר המתנ״ס‬
‫משמש כסוכן בלעדי‬
‫לפעולות חספורט‬
‫ברשות המקומית‪,‬‬
‫הטיפול המינהלי‬
‫והארגוני של אגודות‬
‫הספורט יהיה בידי‬
‫אגף הספורט של‬
‫המתנ׳׳ס‪ ,‬אך לא‬
‫נושא התקציב‬
‫והכספים‪ .‬הפרדת תקציב האגודה‬
‫מתקציב המתגייס‪ ,‬אם באמצעות הרשות‬
‫המקומית‪ ,‬עמותח או כל דרך אחרת‪ ,‬היא‬
‫חכרחית ע ל מ ג ת ל מ ג ו ע מ צ ב שבו‬
‫ב ע ת י ד ‪ ,‬עם ה ת פ ת ח ו ת האגודה‪ ,‬היא‬
‫תהפוך לגטל כלכלי על המתגייס‪ ,‬מאחר‬
‫שספורט תחרותי זקוק למשאבים כספיים‬
‫גבוהים ביותר‪.‬‬
‫בשנים חאחרונות הועלה הנושא שוב על‬
‫ידי מ נ ח ל י מ ת נ ״ ס י ם ורכזי ס פ ו ר ט‬
‫ו ב ה ח ל ט ה ' מ ש ו ת פ ת של ד י ר ק ט ו ר י ו ן‬
‫הועדה ל מ ת נ ״ ס י ם ו ה נ ה ל ת ר ש ו ת‬
‫הספורט‪ ,‬נקבעו תנאים שבהם ניתן יהיה‬
‫ל מ ת נ ״ ס ל ה פ ע י ל קבוצה תחרותית גם‬
‫בהיבט התקציבי וזאת במצבים בהם‪:‬‬
‫‪ .1‬אין ביישוב פעולות של אגודות באותו‬
‫עגף ספורט ובאותו גיל ומין‪.‬‬
‫‪ .2‬ב כ ל ע ג ף ג ק ב ע ג י ל מ ק ס י מ ו ם‬
‫)המפורטים במסמך נפרד שהופיע גם‬
‫בחוזר מנכ״ל(‪ .‬בענפים ייחודיים מסוימים‬
‫לא תהיה חגבלת גיל‪.‬‬
‫‪ .3‬נקבעו ת נ א י ם נוספים ונהלים לגבי‬
‫רישום קבוצות אלו‪ ,‬המפורטים במסמך‬
‫נפרד‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬נקבעו ת ק נ ו ת חדשות בחוק‬
‫הספורט לגבי ביטוח תאונות אישיות של‬
‫ספורטאים הרשומים באגודות‪.‬‬
‫בהתייעצות מ ש ו ת פ ת עם עו״ד דגי פ ל ד‬
‫ היועץ המשפטי ועמי לוית‪ ,‬חשב‬‫החברה למתגייסים‪,‬‬
‫הובהר שחובת תשלום‬
‫הביטוח וחאחריות‬
‫לביצוע היא על האגודה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חובת המתנ״ס‬
‫שהפעילות מתקיימת‬
‫במתקניו ליידע את‬
‫האגודות ולדאוג‬
‫שאכן הן מקיימות‬
‫את התקנות‪.‬‬
‫במקרה של תאונה הלילה‪,‬‬
‫עלולה להיות תביעה גם‬
‫כלפי המתגייס‪ ,‬רכז הספורט‬
‫או המנהל כאחראים‬
‫מקצועיים וכבעלי המתקן‪.‬‬
‫אייר ת ש נ ״ ה ‪ ,‬מ א י ‪1995‬‬
‫להלן נ פ ר ט א ת ה ת פ ק י ד י ם והמשימות‬
‫שמציב ת ה ל י ך פ י ת ו ח הקהילה ב פ נ י‬
‫פרטים‪ ,‬קבוצות וארגונים בקהילה‪ .‬המרכז‬
‫כארגון‬
‫)המתנ״ם(‪,‬‬
‫הקהילתי‬
‫חברתי־קהילתי וכסוכן שינוי‪ ,‬הוא אחד‬
‫הגורמים ש ב פ נ י ו נ י צ ב י ם ח ת פ ק י ד י ם‬
‫חחדשים‪.‬‬
‫אין ב פ י ר ו ט ה ת פ ק י ד י ם אמירח ל ג ב י‬
‫הגורמים אשר יבצעו אותם‪ ,‬וודאי שאין‬
‫כאן קביעה‪ ,‬שהמרכז הקהילתי הוא אשר‬
‫יבצע את התפקידים‪.‬‬
‫ארגונים נוספים שיכולים לקבל על עצמם‬
‫את התפקידים הם‪ :‬שי״ל‪ ,‬מחלקת הרווחה‬
‫ברשות‪ ,‬סיגגור וארגוגים וולוגטריים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫אופי ה ת פ ק י ד ו ע ו צ מ ת ה מ ע ו ר ב ו ת של‬
‫המרכז הקהילתי בתהליכים השונים נעים‬
‫על פני רצף שבין הקשבה והיענות ליוזמות‬
‫של חברים בקהילה )פרטים או קבוצות(‪,‬‬
‫לבין יוזמה והפעלה על ידי חמתנ״ס‪.‬‬
‫מקומו של המרכז הקהילתי על פני רצף זה‬
‫נ ק ב ע בהתאם ל ״ מ צ ב הקהילה״‪ :‬מ י ד ת‬
‫ההתארגנות‪ ,‬היוזמה והעוצמה ה פ נ י מ י ת‬
‫הקיימות בקהילה‪.‬‬
‫תפקידו של המרכז הקהילתי הוא לחתור‬
‫להעצמה קהילתית וקבוצתית של תושבים‪,‬‬
‫כך שבבוא הזמן רוב התפקידים ימולאו על‬
‫ידי התושבים עצמם‪.‬‬
‫תחום קהילתי‬
‫הגדרת התפקיד‪:‬‬
‫‪ .1‬לזהות ולחזק א ת הפוגקציות הגדרשות‬
‫להבטחת איכות חיים גאותה של הקהילות‬
‫המצויות במתחם הגיאוגרפי של המתג״ס‬
‫)ובמקרים מסוימים גם מחוצה לו>‪.‬‬
‫‪ .2‬לאפשר‪ ,‬ל ע ו ד ד או ליזום ח ת א ר ג נ ו ת‬
‫ק ה י ל ת י ת ‪ ,‬ל ה ש ג ת מ ע נ ה מ ל א והולם‬
‫לצרכיהם של הפרטים ושל ה ק ב ו צ ו ת‬
‫בקהילה‪ ,‬ת ו ך ה ב ט ח ת ש ל י ט ת ם של‬
‫התושבים על התהליך‪.‬‬
‫מישורי התערבות‪:‬‬
‫‪ .1‬חיזוק או יבוא שירותים‪:‬‬
‫אבטחת קיומם וגגישותם של שירותים‪,‬‬
‫העוגים לצרכים ולביקושים של חברי‬
‫הקהילה הגיאוגרפית‪:‬‬
‫ח י ז ו ק השירותים הקיימים בקהילה‬
‫הגיאוגרפית‪.‬‬
‫י ב ו א שירותים חסרים לתוך הקהילה‬
‫הגיאוגרפית‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכות גישור והתמחות ספציפית‪:‬‬
‫זיהוי ק ב ו צ ו ת א י ג ט ר ס ) ק ה י ל ו ת‬
‫פונקציונליות(‪ ,‬שאיגן יכולות ל ק ב ל‬
‫מ ע נ ה מ ל א לצרכיהן בתוך הקהילה‬
‫הגיאוגרפית ולפעול בשתי דרכים‪:‬‬
‫• פיתוה מערכת ג י ש ו ר למשאבים‬
‫הנמצאים מחוץ למתחם הגיאוגרפי של‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫ת פ ק י ד י ם‬
‫ב ת ח ו ם‬
‫זהו ההלק השלישי והאהרון מתוך המסמך העוסק בפיתוה קהילה‪.‬‬
‫ההלק הראשון עסק בהגדרות ובהגהות יסוד לפיתוה קהילה; ההלק‬
‫השני התייהס למגמות כלליות בתהומים שונים הקשורים לפיתוה‬
‫קהילה‪ ,‬ואילו ההלק השלישי‪ ,‬המפורסם להלן‪ ,‬עוסק בתפקידים‬
‫ובמשימות שמציב הפיתוה הקהילתי בפני פרטים‪,‬‬
‫קבוצות וארגונים בקהילה‪,‬‬
‫בפיתוה המסמך עסק צוות של אנשי מקצוע בריכוזה של עדנה אנגל‪.‬‬
‫ פיתוח ה ת מ ת ו ת ס פ צ י פ י ת ‪ ,‬אשר‬‫תשרת את חברי הקהילה הפונקציונלית‬
‫המעוניינת‪ ,‬מתוך חמתחם הגיאוגרפי‬
‫של המתנ״ס אך גם מחוצה לו‪.‬‬
‫‪. 3‬התארגנות קהילתית‪:‬‬
‫עידוד תהליך של התארגנות קהילתית‪:‬‬
‫־ מתן סיוע מקצועי‪ :‬ייעוץ והנחייה‬
‫לפרטים ולקבוצות‪ ,‬אספקת מידע וידע‬
‫בתחום‪ ,‬הפניה למקורות נוספים‪.‬‬
‫ מתן אכסניח וסיוע טכני‪ :‬שירותי‬‫משרד‪ ,‬מתקנים פיזיים‪ ,‬אבטחת‬
‫גגישות למתקנים ציבוריים נוספים‪.‬‬
‫ תפקוד כיישות משפטית‪ ,‬המאפשרת‬‫ה ת ק ש ר ו י ו ת עם גורמים ציבוריים‬
‫ופרטיים‪ ,‬או המשמשת ציגור להעברת‬
‫כספים וכר‪.‬‬
‫‪ .4‬סיוע מקצועי לקובעי מדיניות‪:‬‬
‫הנחיה וייעוץ לקובעי מדיניות בזיהוי‬
‫מגמות חברתיות‪ ,‬כלכליות ופוליטיות‬
‫ובביצוע מדיניותם‪.‬‬
‫‪ .5‬שיתוף פעולה בין ארגונים‪:‬‬
‫יצירת מ ו ס כ מ ו ת ותהליכים לשיתוף‬
‫פעולה בין ארגונים‪.‬‬
‫‪ .6‬התנדבות‪:‬‬
‫ע י ד ו ד וחיזוק פ ע ו ל ו ת ו א ר ג ו נ י ם‬
‫התנדבותיים בקהילה ולמען הקחילח‪.‬‬
‫פעולות לדוגמה‪:‬‬
‫ ייזום וליווי תהליך של תכנון אסטרטגי‬‫בהובלת הרשות המקומית ובמעורבות‬
‫פעילה של הציבור‪.‬‬
‫ הקמת מינהל קהילתי‪.‬‬‫ הפעלת הנהלת מתנ״ס‪.‬‬‫ הקמה והפעלה של צוותי היגוי יישוביים‬‫לתחומים שונים‪.‬‬
‫‪ -‬חיבור קבוצות קל׳׳ע מקומיות לקבוצות‬
‫ארציות )בריאות‪ ,‬נכות‪ ,‬חד־הוריות‪ ,‬וכר(‪.‬‬
‫פיתוח כלי אבחון ותכנון לתפקוד אורבני‬
‫אזורי‪ ,‬ל ר מ ת ח ש י ר ו ת י ם ו ל ק ב ו צ ו ת‬
‫פונקציונליות‪.‬‬
‫־ התערבות מול שירות ספציפי או מערך‬
‫שירותים‪.‬‬
‫־ התמחות בתחום ספציפי‪ ,‬כגון‪ :‬הוגי‬
‫אמגות‪ ,‬קבוצת משפחות חד־הוריות‪ ,‬טיולי‬
‫נכים וכר‪.‬‬
‫ ה פ ע ל ת צוותי מ ש י מ ה סביב נושא‬‫ספציפי‪.‬‬
‫ עידוד ח פ ע ל ת מ ת נ ד ב י ם יחידים או‬‫קבוצות‪ ,‬כגון‪ :‬בני ברית‪ ,‬ליינס‪ ,‬ועד למען‬
‫החיל‪ ,‬זהב״י וכר‪.‬‬
‫תחום חברתי‬
‫הגדרת התפקיד‪:‬‬
‫ליזום הליכים אשר יחזקו א ת המרקם‬
‫החברתי בקהילה‪ ,‬ויתייהסו גם לצרכים‬
‫ייחודיים של פרטים ושל קבוצות שונות‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫פיתוח מנגנונים שיאפשרו‬
‫ דו קיום בין קבוצות‪.‬‬‫ חתמודדות עם משברים‬‫וקונפליקטים‪.‬‬
‫‪ -‬התייחסות שוויונית לקבוצות ייחודיות‪.‬‬
‫פעולות לדוגמה‪:‬‬
‫־ יצירת מסגרות להידברות בין קבוצות‬
‫שונות‪ :‬מועדון פוליטי־חברתי‪ ,‬ערבים‬
‫חברתיים‪ ,‬סדנאות משותפות‪.‬‬
‫ הקמת צוותי משימה מעורבים‪ ,‬להשגת‬‫מטרות משותפות‪.‬‬
‫ יצירת מסגרות לחיזוק פנימי של קבוצו^ן‬‫ייחודיות )קבוצות לעזרה עצמית(‪:‬‬
‫נכים‪ ,‬משפחות חד הוריות וכר‪.‬‬
‫ ב נ י י ת מ נ ג נ ו נ י ם ל ה ת מ ו ד ד ו ת עם‬‫קונפליקטים ומצבי משבר‪.‬‬
‫בניית מנגנונים המאפשרים ביטוי למסורת‬
‫ותרבות ע ד ת י ת )ערבי פולקלור‪ ,‬מאכלי‬
‫עדות‪ ,‬סיפורי עדות‪ ,‬מבית סבא‪ ,‬וכוי(‪.‬‬
‫תחום פוליטי‬
‫מישורי התערבות‪:‬‬
‫הגדרת התפקיד‪:‬‬
‫‪ .1‬זהות אינדיבידואלית וקהילתית‪:‬‬
‫חיזוק ופיתוח הזהות של היחיד‪ ,‬של ת ת‬
‫קבוצות ייחודיות ושל הקהילה כולה‪.‬‬
‫‪ .2‬נורמות וערכים‪:‬‬
‫גיבוש והנחלה של נורמות התגחגות‬
‫וקודים חברתיים‪ ,‬כולל הגדרה של זכויות‬
‫וחובות של פרטים ושל קבוצות בקהילה‪.‬‬
‫‪ .3‬שאיפות‪:‬‬
‫גיבוש של שאיפות מ ש ו ת פ ו ת ל ת ת ־‬
‫קבוצות או לקהילה כולה‪.‬‬
‫‪ .4‬מנגנונים לשימור המרקם החברתי‪:‬‬
‫‪ .1‬לחולל תהליכים של העצמה קהילתית‪,‬‬
‫אשר יאפשרו ל ת ו ש ב י הקהילה ל ק ב ל‬
‫החלטות הקובעות את אופי חיי הקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬לבגות תהליכים ומסגרות לגיטימיים‬
‫למעורבות הציבור המתבססים על מעמדם‬
‫כתושבים‪/‬אזרחים‪/‬צרכנים‪.‬‬
‫‪ .3‬לפתח את החוסן הקהילתי מפני גחמות‬
‫של שלטון מתחלף‪.‬‬
‫‪ .4‬ל א פ ש ר ו ל ע ו ד ד מ ע ו ר ב ו ת בתהליך‬
‫הפוליטי מבלי להיכנס לתהליכים‬
‫מפלגתיים‪.‬‬
‫מישורי התערבות‪:‬‬
‫‪. 1‬פוליטיקה ״מייצגת״‪:‬‬
‫חיזוק ו פ י ת ו ח מ נ ה י ג ו ת ק ה י ל ת י ת‬
‫המייצגת קהילה שלמה או ק ב ו צ ו ת ‪,‬‬
‫שאינן נמצאות במוקדי הכוח‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן הזדמנויות ל ק ב ו צ ו ת גדולות או‬
‫לאוכלוסיות יעד גדולות‪:‬‬
‫הגדלת מספר המעורבים בקהילה מעבר‬
‫ל מ נ ה י ג ו ת הפורמלית‪ ,‬בתהליך ק ב ל ת‬
‫ההחלטות הקהילתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬״ראש גדול״‪:‬‬
‫הרחבת מעגלי האחריות‪ ,‬בגייה וחיזוק‬
‫של מגהיגויות שוגות‪ :‬כלכליות‪,‬‬
‫מקצועיות ופוליטיות‪.‬‬
‫‪ .4‬בגיית קואליציות‪:‬‬
‫בניית ק ו א ל י צ י ו ת ו ש ו ת פ ו י ו ת של‬
‫ארגונים ושל מנהיגים מתחומים שונים‬
‫)כלכליים‪ ,‬מקצועיים ופוליטיים(‬
‫להשגת יעדים משותפים‪.‬‬
‫‪ . 5‬כ ל ל י משהק‪:‬‬
‫בגיית מ ע ר כ ת ״חוקים״ ל ת פ ק ו ד של‬
‫מנהיגות ציבורית‪ ,‬קהילתית ופוליטית‪.‬‬
‫‪ .6‬ערוצי תקשורת ושותפים כלפי חוץ‪:‬‬
‫יצירת שותפות בין השלטון חמרכזי לבין‬
‫המנהיגות המקומית‪.‬‬
‫פעולות לדוגמה‪:‬‬
‫־ הכנת תקנון בהירות‪.‬‬
‫• עידוד‪ ,‬ייזום או ליווי של בחירות‬
‫שכונתיות‪.‬‬
‫־ בניית קורסים להכשרה ולליווי של‬
‫המנהיגים המקומיים‪.‬‬
‫־ שיפור איכות השירות המבוסס‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬על מעורבות מ ש ת מ ש י ם ‪ /‬צ ר כ נ י ם‬
‫)חד פעמי או מתמשך(‪.‬‬
‫־ טיפוח מד״צים‪.‬‬
‫• חקמת שי״ל )שירות ייעוץ לאזרח(‪.‬‬
‫־ סדנאות בנושא פיתוח היישוב ‪-‬‬
‫בהשתתפות מגהיגות מקצועית‪ ,‬פוליטית‬
‫וקהילתית‪.‬‬
‫־ חינוך פוליטי ‪ -‬פ ר ל מ נ ט נוער‪ ,‬דיונים‬
‫לפני בחירות וכוי‪.‬‬
‫־ הפעלה אפקטיבית של הנהלה בוועדות‬
‫תחומיות‪.‬‬
‫תחום נ ל נ ל‬
‫הגדרת התפקיד‪:‬‬
‫‪ .1‬ל פ ת ח שירותים חדשים או להרחיב‬
‫שירותים קיימים ע ל בסיס כ ל כ ל י ‪ ,‬תוך‬
‫ניצול כוה הקנייה של הצרכנים וגיוס‬
‫משאבים פרטיים לתחומים פיזיים‪,‬‬
‫אורבניים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬
‫‪ .2‬לשמור על גגישות שירותים לכל תושבי‬
‫הקהילה ללא קשר למעמדם הכלכלי‪.‬‬
‫מישורי התערבות‪:‬‬
‫‪. 1‬שינוי עמדות בקהילה‪:‬‬
‫• זיחוי וגיוס כוחות כלכליים מקומיים‬
‫היכולים ל ש מ ש בסיס ל פ ר ו י י ק ט י ם‬
‫חדשים‪.‬‬
‫• מקומו של המתנ״ס כיוזם או כשותף‬
‫בפרוייקטים כלכליים‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרטה‪:‬‬
‫הפרטת שירותים ואספקתם לא רק על‬
‫ידי גורמים ממלכתיים או ציבוריים‪.‬‬
‫‪ .3‬שותפויות כלכליות‪:‬‬
‫ייזום פרוייקטים כלכליים )לא בהכרח‬
‫עסקיים( ע ל ידי ש ו ת פ ו י ו ת ברמת‬
‫הקהילה ומחוצה לה‪.‬‬
‫‪ .4‬פיתוח פיזי‪:‬‬
‫יצירת ת ש ת י ו ת פ י ז י ו ת ‪ ,‬ש י א פ ש ר ו‬
‫יוזמות פרטיות בתחום חחברתי‪/‬כלכלי‪.‬‬
‫פעולות לדוגמה‪:‬‬
‫ א ס פ ק ת שירותי אבטחה ‪ -‬הקמה של‬‫שירותים בתוך הקהילה‪ ,‬או ש כ י ר ת‬
‫שירותים חיצוגיים‪.‬‬
‫־ הפעלת שירותי גינון ופיתוח סביבתי‪.‬‬
‫ ייזום ירידים למכירת חפצים משומשים‪,‬‬‫או תצוגות של תחביבים‪.‬‬
‫־ עידוד של ‪ - Joint ventures‬למשל‪:‬‬
‫״הקמת בריכת שחייה על בסיס מניות״‪.‬‬
‫• הקמת סדנאות לתיקון ולשיפוץ מוצרים‬
‫בשיטת ״עשה זאת בעצמך״ או העסקת‬
‫משפצים מקצועיים במתנ״ס‪.‬‬
‫• הקמת עמותות מקומיות וקואופרטיבים‪.‬‬
‫־ ארגון של גמ״ח בנושאים שונים‪.‬‬
‫תחום טכנולוגי־דיגיטל‬
‫הגדרת התפקיד‪:‬‬
‫‪ .1‬לחזק א ת חיי הקהילה הגיאוגרפית‬
‫וחפוגקציוגלית באמצעות שיטות עבודה‬
‫הדשות הנשענות על טכנולוגיות חדשות‪:‬‬
‫ הגברת מעורבות ושותפות התושבים‬‫באמצעות טכגולוגיות חדשות‪.‬‬
‫־ קישור בין פרטים בתוך הקהילה ומחוצה‬
‫לה‪.‬‬
‫־ העברת מידע על המתרחש בקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬לסייע לכל אגשי הקהילה להגיע אל‬
‫אמצעים טכנולוגיים‪/‬דיגיטליים חדשים‪.‬‬
‫מישורי התערבות‪:‬‬
‫‪.1‬חשיפח לחדשנות‪:‬‬
‫חשיפה והכשרה של א נ ש י הקהילה‬
‫למשאבים‪ ,‬אמצעים וטכגולוגיות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכות ותשתיות פיזיות‪:‬‬
‫ארגון או שותפות בהקמה ובהפעלה של‬
‫מערכות ותשתיות טכגולוגיות לשימוש‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫ אמצעי תקשורת אינטראקטיבית‪.‬‬‫ ערוצי ת ק ש ו ר ת ה מ ו נ י ם ב ר מ ת‬‫הקהילה‪.‬‬
‫־ חיבורים ל מ ע ר כ ו ת מידע מקומיות‪,‬‬
‫ארציות או בינלאומיות‪.‬‬
‫‪ .3‬מערכות ותשתיות חברתיות‪:‬‬
‫בניית המערכות והמסגרות הארגוניות‬
‫ל מ ע ו ר ב ו ת הציבור ה נ ש ע נ ו ת ע ל‬
‫טכנולוגיות הדשות בשלוש רמות‪ :‬קבלת‬
‫מידע מעודכן‪ ,‬יכולת להגיב ולהביע‬
‫דעה‪ ,‬שיתוף בהחלטות‪.‬‬
‫‪ .4‬שירותים‪:‬‬
‫פ י ת ו ח ת כ נ י ו ת ו ש י ר ו ת י ם חדשים‬
‫התואמים צרכים חדשים ב א מ צ ע ו ת‬
‫הטכנולוגיות המתקדמות‪.‬‬
‫פעולות לדוגמה‪:‬‬
‫־ מרכז הזדמנויות‪ :‬מרכז תקשורת המהובר‬
‫למאגרי מידע ארציים ובינלאומיים‪ ,‬ובו‬
‫גיתן ללמוד ולהשתמש במערכות תקשורת‬
‫מתוחכמות‪.‬‬
‫־ אולפן קהילתי פתוח‪ :‬מ ו ק ד חדשות‬
‫שכונתי‪ ,‬למשל‪ :‬כתבות על דיוני ההנהלה‪,‬‬
‫ועדת חינוך‪ ,‬תוצאות סקר‪ ,‬ביקור אישיות‬
‫מרכזית וכוי‪.‬‬
‫ מ ע ר כ ת תקשוב קחילתית ‪ -‬תקשורת‬‫מחשבים‪.‬‬
‫־ עיתון קהילתי רגיל או ממוחשב‪.‬‬
‫ מנוי קהילתי למאגרי מידע למחקר וכוי‪.‬‬‫־ גיבוש הסכם עם חברות כבלים לזמן‬
‫אוויר על פי תקגון לשידורים קהילתיים‪.‬‬
‫• קורסים לשימוש במחשב או ט כ נ י ק ו ת‬
‫מתקדמות אחרות‪.‬‬
‫• מאגר מידע להחלפת מוצרים משומשים‪.‬‬
‫קבוצת ג ע ר י ם ‪ /‬ו ת מ ת א ג ד י ם ל ב ג י י ת‬
‫משחקי מחשב‪ ,‬להכנת תכניות וכוי‪.‬‬
‫־ בחירות וסקרים באמצעות מחשב‪.‬‬
‫ פיתוח של קבוצות ל ה פ ע ל ת אמצעי‬‫התקשורת‪.‬‬
‫תחום אוובני־פיז‬
‫הגדרת התפקיד‪:‬‬
‫‪ .1‬לסייע לציבור ב מ ע ו ר ב ו ת ו בתחום‬
‫הפיתוח חפיזי ואיכות הסביבה‪.‬‬
‫‪ .2‬לגשר בין הציבור לבין הרשויות וגורמים‬
‫נוספים סביב נושאים בתחום חפיתוח הפיזי‬
‫ואיכות הסביבה‪.‬‬
‫‪ .3‬לסייע לרשויות בפיתוח תכניות בתחום‬
‫הפיזי בהתאמה לצרכי הציבור‪.‬‬
‫‪ .4‬לחבר בין תחומי הפיתוח הפיזי וחחברתי‪.‬‬
‫מישורי התערבות‪:‬‬
‫ה י ד ע ומידע‪:‬‬
‫הרחבת הידע והמידע והקלח של נגישות‬
‫הציבור לתחום הפיתוח הפיזי־אורבני‬
‫באזור המגורים ובסביבתו הרלבנטית ‪-‬‬
‫ה מ ט ר ה היא ה פ צ ת ה א י נ פ ו ר מ צ י ה‬
‫החוקית והקיימת במציאות )תוך שימוש‬
‫בשפה המקובלת בתחום>‪.‬‬
‫‪ .2‬ייצוג‪:‬‬
‫גיבוש קבוצות תושבים והקמת מערכות‬
‫ארגוניות ה מ א פ ש ר ו ת קידום נושאים‬
‫והתערבות בתחום‪.‬‬
‫‪ .3‬תכנון וקבלת חחלטות‪:‬‬
‫מתן ביטוי לצרכים חחברתיים בתהליך‬
‫תכנון פיזי־אורבני; הבטחת מעורבות‬
‫הציבור ב כ ל שלבי התכנון‪ :‬איתור‬
‫צרכים‪ ,‬העלאת נושאים ע ל סדר היום‪,‬‬
‫ק ב י ע ת מדיניות מקומית‪ ,‬גיבוש‬
‫אלטרנטיבות ובחינתן‪ ,‬קבלת החלטות‪,‬‬
‫מו״מ עם גורמים שונים וכד׳‪.‬‬
‫‪ .4‬עיצוב‪/‬ביצוע‬
‫־ ביצוע תכגיות בתחום הפיזי־אורבגי‬
‫בהפעלה עצמית‪ ,‬תוך בניית תהליכים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫• מתן סיוע לרשויות לביצוע תכניות‬
‫בתהום הפיזי־אורבני‪ ,‬כאשר חסיוע‬
‫ניתן בעיקר בתהליכים חברתיים‬
‫)מתן ביטוי לקבוצות חלשות‪ ,‬ניהול‬
‫קונפליקטים וכד׳(‬
‫ גיוס מ ש א ב י ם ל ק י ד ו ם ת כ נ י ו ת‬‫בתחום‪.‬‬
‫‪ .5‬מעקב ובקרה‪:‬‬
‫ה ב ט ח ת קיום ת ה ל י כ י מ ע ק ב ובקרה‬
‫ציבורית על תכניות בתחום כולל‪ :‬מתן‬
‫דין וחשבון‪ ,‬סקרים ומשוב‪.‬‬
‫פעולות לדוגמה‪:‬‬
‫־ הקמת מסגרות לשיתוף תושבים בתכנון‬
‫תכניות בנין ערים באזורי המגורים שלהם‪.‬‬
‫ הקמת לובי לאיכות הסביבה בשכונה‬‫ובעיר‪.‬‬
‫• שילוב יישובים בתכנון ת כ נ י ו ת אב‬
‫לתחום הפיזי‪.‬‬
‫ פיתוח גנים ציבוריים על ידי התושבים‪.‬‬‫• הקמת מאגר מידע על מצב סטטוטורי‬
‫ומצב בפועל של שכוגות‪.‬‬
‫ ה ק מ ת סיירת איכות הסביבה ל ט י פ ו ל‬‫בשטחים ציבוריים‪.‬‬
‫־ הכגת ת כ נ י ו ת עבודה בתחום‬
‫אורבני־חברתי ביחד עם רשויות מקומיות‪.‬‬
‫־ פיתוח קורסים ותכניות למידה בנושאי‬
‫ס ב י ב ה ‪ ,‬כ מ ו ‪ :‬חוק ה ת כ נ ו ן ו ה ב נ י י ה‬
‫למעורבות הציבור‪ ,‬קריאת מ פ ת תכניות‬
‫בניין חעיר‪ ,‬חוקים ותקנות בנושאי איכות‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫ הקמה וגיבוש קבוצות עבודה משותפות‬‫לאזורי תעשייה ושכוגות הסמוכות להם‬
‫לקידום גושאי איכות הסביבה ופיתוח פיזי‪.‬‬
‫־ שיתוף פ ע ו ל ה בין ישובים לקידום‬
‫עמדות תושבים אל מול תכניות ארציות‪.‬‬
‫־ הקמה ו ח ת ח ב ר ו ת אל מאגרי מ י ד ע‬
‫פ ע י ל י ם בתהום פ י ז י ־ א ו ר ב ג י ו א י כ ו ת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫‪vrn11111<m111nmní1J1i»f1MHMM1‬‬
‫י י י ״ י ‪ •T‬י • •‬
‫במחנ״סים ‪211‬‬
‫•••••׳' • ‪ V‬־ • י •‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬אייר ‪1995‬‬
‫עוספיה‬
‫יום קהילתי למניעת‬
‫ת א ו מ ת בדרכים‬
‫מ א ת זיד ע ז א ם ‪ ,‬רכז ב מ ת נ ״ ס‬
‫ה מ י נ ה ל ל ב ט י ה ו ת בדרכים בשיתוף ע ם‬
‫מתנ״ס ע ו ס פ י י ה ו ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת‬
‫ערכו י ו ם ק ה י ל ת י ל מ נ י ע ת ת א ו נ ו ת‬
‫דרכים בו נ ט ל ו ה ל ק ה ב ר י ה מ ו ע צ ה‬
‫המקומית‪ ,‬ו ע ד י ההורים‪ ,‬מורים ומורות‬
‫ובעיקר כל תלמידי בתי הספר בכפר‪.‬‬
‫בחצר המשותפת לשני בתי הספר היסודיים‬
‫הוקמה ת ע ר ו כ ה של המשמר האזרחי‬
‫ה מ ק ו מ י ‪ ,‬מ ש ט ר ת ה ת נ ו ע ה עם נ י י ד ת‬
‫ומצלמה לתפיסת עברייני תנועה ותערוכת‬
‫ציורים של ילדי בתי הספר‪ ,‬כשהנושא הוא‬
‫המלחמה בתאונות הדרכים‪.‬‬
‫במשך היום הסתובבו התלמידים בלווית‬
‫מוריהם והוריהם‪ ,‬צפו בתערוכות וקיבלו‬
‫חומר הסברה‪ ,‬מדבקות ופרחים‪.‬‬
‫בסיום התקיים טקס קצר בהשתתפות ראש‬
‫המועצה וחבריה‪ ,‬מ נ ה ל י בתי הספר‪,‬‬
‫קצינים ושוטרים מלשכת התנועה‪ ,‬רפיק‬
‫שרופ יו״ר סניף מלל״ת בעוספיה‪ ,‬מנהל‬
‫המתנ״ס ועובדיו‪.‬‬
‫בחודשים הבאים מ ת כ נ נ י ם ב מ ת נ ״ ס ‪,‬‬
‫בשיתוף ה מ י נ ה ל ל ב ט י ח ו ת ב ד ר כ י ם‬
‫והמועצה המקומית‪ ,‬להמשיך במבצעים‬
‫להגברת המודעות וההסברה כמו‪:‬‬
‫יום הנהג הזהיר והאדיב‪ ,‬טורניר קטרגל‬
‫וכוי‪.‬‬
‫צ ע ד ת‬
‫״נוף‬
‫ה כ ר מ ל ״‬
‫תחת הכותרות‪ :‬״כן ל ח י י ם ו ל א ל ס מ י ם ״‬
‫ו״די ל ת א ו נ ו ת בדרכים״ צ ע ד ו ב צ ע ד ת‬
‫הכרמל מ ע ל לאלפיים ו ח מ ש מאות‬
‫מתושבי עוספיה‪.‬‬
‫המשתתפים בצעדה המתקיימת זו השנח‬
‫השישית‪ ,‬צעדו לאורך שישה ק״מ מסביב‬
‫ל כ פ ר בנוף מרהיב המשקיף ע ל ע מ ק‬
‫יזרעאל‪ ,‬מפרץ חיפה‪ ,‬הגליל וצפון מזרח‬
‫חארץ‪.‬‬
‫מזג האוויר הגאה תרם רבות לחצלחת‬
‫הצעדה‪ .‬לאורך המסלול נקבעו ת ח ג ו ת‬
‫שבהן חולקו‪ :‬תפוזים ואשכוליות‪ ,‬טרופית‪,‬‬
‫ה ש י ש י ת‬
‫קרטיבים ומי שתייה‪ ,‬שנתרמו על ידי‬
‫בעלי עסקים‪.‬‬
‫בסיום הצעדה‪ ,‬נערך טקס מרשים בו ברכו‬
‫את המשתתפים קנג׳ מנסור‪ ,‬יו׳׳ר המועצה‬
‫המקומית והנהלת המתנ״ס ופרג׳ מנסור‪,‬‬
‫מנהל המתנ״ס‪.‬‬
‫חולקו ג ב י ע י ם ל ק ב ו צ ו ת ה מ ש ת ת פ ו ת‬
‫והלהטוטן אייל חורן ריתק את המשתתפים‬
‫בלהטוטים מיוחדים במינם בכדור‪ ,‬ובסיום‪,‬‬
‫ל צ ל י ל י ת ז מ ו ר ת ה מ ת נ ״ ס והזמר חנא‬
‫חרמאן‪ ,‬התארגנו הצועדים ורקדו ״דבקה״‬
‫דרוזית אמיתית במשך שעח ארוכה‪.‬‬
‫אור יהודה‬
‫ערב קפה ספרות בספריה העירונית‬
‫ערבי ק פ ה ספרות ש ה ת ק י י מ ו ע ד כ ה עם‬
‫סמי מיכאל‪ ,‬דן בניה סרי ו מ א י ר ש ל ו‬
‫תפסו ת א ו צ ה ו ק ה ל א ו ה ד י ם רב ש ב א ‪,‬‬
‫משתתף ו מ ת ע נ י י ן ו מ ג י ב ב א ה ד ה רבה‬
‫על ה ע ר ב י ם התרבותיים ו ה א י נ ט י מ י י ם‬
‫הללו‪.‬‬
‫הערב הקרוב יהיה עם הסופרת תסריטאית‬
‫סביון ל י ב ר כ ט ‪ ,‬שתשוחח ע ל כ ת י ב ת‬
‫תסריטאות מול כ ת י ב ת ספרות‪ .‬בערב‬
‫יוקרנו סרטים על פי תסריטיה‪.‬‬
‫הסופרים הבאים בזמן הקרוב הם ד״ר‬
‫דורית זילברמן‪ ,‬ש ת ו פ י ע בהודש מאי‬
‫ותדבר על דמות האם היהודיה בספרות‬
‫העברית‪ .‬יחודית קציר תופיע בחודש יוני‬
‫עם השחקנית פביאנה בקריאה אמנותית‬
‫על ספרה הנפלא האחרון ״למטים יש את‬
‫השמש בבטן״‪.‬‬
‫בימים אלה יוזמת הספריה פעילות חדשה‬
‫ואטרקטיבית למבוגרים‪ :‬סרטים בעקבות‬
‫ספרים לשוחרי אמנות הקולנוע ותרבות‬
‫הספר ‪ -‬סדרה בת שישה מ פ ג ש י ם‬
‫חודשיים בה יוקרגו סרטים ובתום ההקרנה‬
‫י י פ ג ש הקהל עם בימאים ת ס ר י ט א י ם‬
‫מהשורה הראשונה‪ .‬הסרטים שיוקרנו הם‬
‫עיבודים ממיטב הספרות הישראלית‬
‫והעולמית‪.‬‬
‫המד״צים של מתנ״ס אור יהודה נכנסו לכלא‬
‫כן‪ ,‬כן‪ ,‬הכותרת נכונה•‬
‫יומיים לפני פורים‪ ,‬א ת ר י הכנות רבות‪,‬‬
‫נ ס ע ה קבוצת ה מ ד ״ צ י ם ש ל מתנ״ס אור‬
‫יהודה לכלא השרון‪.‬‬
‫המטרה היתה מסיבת פורים משותפת של‬
‫המד״צים עם אגף הנוער בכלא‪ .‬זהו אגף‬
‫נוער שיקומי‪ ,‬שבו מנסים לשקם את בגי‬
‫הנוער החוסים בו‪ .‬בני הנוער‪ ,‬שעברו‬
‫עבירות שונות ‪ -‬מ ג נ ב ת רכב ועד רצה‪,‬‬
‫מנסים להשתקם‪ ,‬כשהמטרה העיקרית היא‬
‫השתלבות מחדש בחברה כאזרחים רגילים‬
‫ל כ ל דבר‪ .‬במסגרת זו גפגשים בני הנוער‬
‫בכלא עם אסיר בוגר‪ ,‬הם מ ש ת ת פ י ם‬
‫בחוגים שונים‪ ,‬פ ע י ל ו ת הברתית ואף‬
‫לומדים ועובדים בשטח חכלא‪.‬‬
‫במסגרת ת ו מ כ ת זו החלטגו ל ה ש ת ל ב‬
‫ולתרום א ת תרומתנו הקטנה והצנועה‪.‬‬
‫דיקלה‪ ,‬ק צ י נ ת חחיגוך של אגף הנוער‪,‬‬
‫ויהודית מורים‪ ,‬רכזת ההדרכה במתנ״ם‪,‬‬
‫תכננו ותיאמו את ת כ נ י ת הערב והפרטים‬
‫הרבים הכרוכים בכניסה למתקן‪.‬‬
‫בשבועות שלפני המסיבה שוההו המד׳׳צים‬
‫עם רעות ואליח‪ ,‬חמדריכות חיילות‪ ,‬על‬
‫הכלא‪ ,‬משמעות שלילת חחופש‪ ,‬פחדים‬
‫וחששות מהמפגש‪.‬‬
‫הגענו ליום המסיבה‪ .‬חחתרגשות היתח‬
‫בשיאח‪ .‬התחפשנו והתפללנו שהכל יהיה‬
‫בסדר והתכנית תצליח‪.‬‬
‫‪ :18:30‬הגענו לכלא‪ .‬בדקו את זהותנו‬
‫ונכנסנו‪.‬‬
‫מתגובות המד״צים הבנו‪ ,‬שבנוסף‬
‫להתרגשות היתה גם פינה קטנה של פחד‬
‫בלב‪ ...‬מיהם הנערים האלה? יש להם‬
‫קרניים? איך הם יתנהגו? האם ישמחו‬
‫לקראתנו?‬
‫קצינת החינוך הובילה אותנו לאגף ‪ -‬הרבה‬
‫ד ל ת ו ת נ פ ת ח ו ו נ נ ע ל ו ‪ .‬עברנו מספר‬
‫מסדרונות ארוכים ולבסוף חגענו לאולם‪,‬‬
‫שאותו קישטו מספר ימים לפני כן רעות‬
‫ואליה עם בני הנוער מהכלא שעזרו לחן‪.‬‬
‫נכנסנו‪.‬‬
‫חמנחים היו דורון חמו ־ רכז מדור הנוער‬
‫וחזי כחן ‪ -‬רכז בני עקיבא‪ .‬חם היו‬
‫קפואים‪..,‬‬
‫חתחלנו‪.‬‬
‫המשימות היו פורימיות ועליזות ‪ -‬בינגו‬
‫פורים‪ ,‬תחרות תחפושות‪ ,‬זלילת אוזני המן‬
‫ועוד‪...‬‬
‫כולנו נהנינו מאוד‪ ,‬החששות והפחדים‬
‫עברו כ ל א היו‪ .‬המד״צים ובני הנוער‬
‫מהכלא שיתפו פעולה נהדר‪ .‬התברר לנו‬
‫שבני הנוער בכלא התרגשו לא פ ח ו ת‬
‫מאיתנו ואף יותר‪ .‬הם חיכו בקוצר רוח‬
‫ל מ פ ג ש ו ע ד היום נזכרים בערב זה‬
‫ודורשים בשלום המד״צים‪.‬‬
‫בחבר השופטים היו דורית בירגה ‪ -‬רכזת‬
‫ההדרכה של ״מכבי צעיר״ באור יהודה‬
‫ונמרוד גונן ‪ -‬הקומונה של הנוער העובד‬
‫והלומד בעיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬השתתפו סיגל ידגר‬
‫‪ -‬מדריכת קורס המד״צים של המתנ״ס‪,‬‬
‫מנהל אגף הנוער בכלא‪ ,‬ע נ ת ‪ -‬מורתם‬
‫של חלק מ ב נ י הנוער ומספר סוהרים‬
‫חביבים‪.‬‬
‫בסוף חערב חילקנו פרסים נחדרים כמו‬
‫ווקמנים וטטריסים ‪ -‬תרומתו של איציק‬
‫ג׳ינו מ״אדי מערכות״ בתל אביב‪.‬‬
‫כשעזבנו את הכלא בשעה ‪ 21:30‬לערך ‪-‬‬
‫הבנו א ת מושג ה״הופש״ טוב יותר מאי‬
‫פעם‪.‬‬
‫הבנו שהנערים שנמצאים שם )שדרך אגב‪,‬‬
‫אין להם קרניים והם בני נוער ל כ ל‬
‫דבר‪ ,(...‬נ כ נ ס י ם עכשיו לתאיהם בעוד‬
‫אנהנו ממשיכים בחיינו‪.‬‬
‫כרגע ‪ -‬הקשר בין בני הנוער בכלא ובין‬
‫המד״צים קיים דרך מכתבים‪.‬‬
‫כולנו נהנינו מן חחוויה המיוחדת במינה‬
‫שחווינו וכמובן שלביקור היה ערך מוסף רב‬
‫מאוד‪.‬‬
‫ייתכן ש נ י פ ג ש שוב ל פ ע י ל ו ת מ ש ו ת פ ת‬
‫נוספת‪.‬‬
‫במתנ״סימ ‪211‬‬
‫ג׳וליס‬
‫‪23‬‬
‫״"^"^^‬
‫קידמה לנשים‬
‫בגיוליס‬
‫מאת סאלח נאג׳ם‪ ,‬מנהל המתנ״ס‬
‫המרכז קההילתי בג׳וליס ש ם ל נ ג ד עיניו‬
‫יעד מרכזי והוא פיתות תהום הנשים‪,‬‬
‫כאשר ה מ ג מ ה ‪ ,‬כ נ י ס ה ל ע ו ל ם ה א י ש ה‬
‫תוך ד ג ש ע ל נ ו ש א י ם ר ל ו ו נ ט י י ם ‪.‬‬
‫כ ת ו צ א ה מכך‪ ,‬פ ו ת ת פ ר ו י י ק ט ״ ק י ד מ ה ״‬
‫לנשים מסורתיות ביישוב ש ה ב י א‬
‫ל ה פ ה ת דוה ה ד ש ה בקרב ה נ ש י ם ובכלל‬
‫בקרב ה ק ה י ל ה ‪.‬‬
‫קדמו לפרוייקט התלבטויות רבות‪ .‬אחד‬
‫הלבטים המרכזיים היה איך לנווט נכון בין‬
‫עולמן השמרני של הנשים‪ ,‬אשר מתבטא‬
‫בצניעות ובחוסר עניין בשבירת מסגרות‬
‫קיימות‪ ,‬לבין הכנסת הרגלים חדשים‪ ,‬אשר‬
‫עלולים להביא ל ק ר ע עם זקני הכפר‬
‫שמקפידים על שלמות המסורת ואי מ ג ע‬
‫עם גברים‪ .‬וההשוב מ כ ל ‪ ,‬איך ל ב צ ע‬
‫פ ע ו ל ה כלשהי מבלי ל ע ו ד ד התגגדויות‬
‫מסוג כלשהו‪.‬‬
‫בשלבים הראשונים כינסנו את הנשים‬
‫במרכז הקהילתי‪ ,‬באולם משלהן‪ ,‬והן‬
‫קיבלו הרצאות רלוונטיות לעולם האישה‪.‬‬
‫המפגש נערך אחת לשבועיים ללא כ ל‬
‫מחויכות מצד הנשים‪.‬‬
‫לאחר שלושח חודשים‪ ,‬הצענו אפשרות‬
‫לבקר באוניברסיטת חיפה‪ ,‬לערוך סיור‬
‫במקום וכמובן לשמוע הרצאה בנושאים‬
‫אקטואליים‪ ,‬הסיור נערך ביוזמת צוות‬
‫׳קידמה״ ובעזרת המהוז‪ .‬בסיום הסיור‪,‬‬
‫הביעה קבוצה של עשרים ושש נשים‬
‫נכונות להמשיך בסדנת ״תקשורת״‪ .‬היום‪,‬‬
‫לאחר חמישה חודשים‪ ,‬נסתיימה הסדנה‬
‫הראשונה‪ ,‬ובטקס הענקת תעודות נוכחו‬
‫כל הגורמים החשובים ובעיקר‪ ,‬קבוצה‬
‫תומכת של נשים מהיישוב‪.‬‬
‫המשתתפות הדגישו בפנינו ובפני הרשות‬
‫נכוגות ורצון להמשיך בסדגאות נוספות‪.‬‬
‫ראש הרשות עודד את היוזמה והדגיש‬
‫באוזני הנשים שיש להן תמיכה מלאה‪.‬‬
‫הפרוייקט הבהיר עד כמה רבה המלאכה‬
‫בתחום הנשים‪ ,‬תחום שלראשונה זוכה‬
‫בטיפול אישי‪.‬‬
‫רמת ישי‬
‫בריאות ומודעות ברמת ישי‬
‫מ א ת ורד פ ל ו ר ‪ ,‬ר כ ז ת ס פ ו ר ט‬
‫בהודש האהרון התקיים בבית הספר‬
‫״ארזים״ ש ב ר מ ת י ש י יום בריאות לילדי‬
‫בית ה ס פ ר ולהורים‪ .‬יום ה ב ר י א ו ת כלל‬
‫תהנות שונות‪ ,‬ה ת ל מ ב ד י ק ו ת ר פ ו א י ו ת‬
‫כגון‪ :‬ל ח ץ דם‪ ,‬ד ו פ ק ‪ ,‬מ ש ק ל ‪ ,‬ג ו ב ה‬
‫ויציבח ו כ ל ח ב ד ו כ נ י ם ש ו נ י ם א ו ת ם‬
‫חברות שחציגו מכשירים‬
‫איישו‬
‫רפואיים שונים‪.‬‬
‫נוסף ע ל כך היו במקום ת ה נ ת מ ד ״ א‬
‫לתרומות דם‪ ,‬חדר לרפואה אלטרנטיבית‪,‬‬
‫ת ה ג ת כושר ג ו פ נ י ש כ ל ל ה ב ד י ק ו ת‬
‫גמישות‪ ,‬כוח בטן והפעלה אירובית ל כ ל‬
‫המשפחה ועוד‪.‬‬
‫ילדי בית הספר עברו בין התחנות‪ ,‬כשהם‬
‫מצוידים בכרטיס בריאות וקיבלו העשרה‬
‫בצורת הרצאות והפעלה בכיתות בנושאי‬
‫בריאות שונים‪.‬‬
‫ב מ ס ג ר ת יום הבריאות ג ת ג ל ה מ מ צ א‬
‫מעניין‪ ,‬על פי דיווח הפיזיותרפיםטיות‪,‬‬
‫מרבית הילדים שנבדקו סובלים מבעיות‬
‫יציבה שונות‪ ,‬רובן בכף הרגל‪.‬‬
‫הורי התלמידים הוזמנו לבוא ביחד עם‬
‫ילדיהם ליום הבריאות‪ ,‬אך למרות זאת‬
‫שיעור הנוכחות היה דל וחבל‪ .‬כנראה‬
‫שעדיין יש מה ל ע ש ו ת בנושא שיפור‬
‫המודעות לנושא קידום הבריאות כקהילה‪.‬‬
‫לנו לא נותר אלא להתנחם בעובדה שדור‬
‫המחר‪ ,‬הלא הוא ילדי בית הספר‪ ,‬יזכה‬
‫לחינוך לבריאות משופר יותר‪.‬‬
‫תודה ל כ ל מי שנטל חלק ביום הזח ותרם‬
‫להצלחתו‪ .‬במיוהד להורים שהתנדבו ותרמו‬
‫מזמנם ומכישוריהם‪.‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫ערבה‬
‫על טיסנים ובזים‬
‫מ א ת זאב צ י נ ג ה ר ‪ ,‬מ נ ה ל ה מ ת נ ״ ס‬
‫בהופשת ה פ ס ת הסתיים ה ח ו ג ל ט י ם נ א ו ת‬
‫בערבה‪ .‬א פ ש ר נ ו ל מ י ש ל א ה ס פ י ק‬
‫לסיים א ת בגיית ה ט י ס ן שלו ו כ מ ע ט כל‬
‫מי ש ב א ו א מ נ ם כך עשו‪.‬‬
‫כאות הצדעה לחניכים שלי‪ ,‬שעמלו כה‬
‫רבות‪ ,‬אני מקדיש בחום א ת ההמשירים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫גבגה הוא שעות ברוב יגע‬
‫אך חייו הם חיי הרגע‬
‫גוסק למרום באון‬
‫בהשמיעו קול שאון‬
‫הייתכן ‪ -‬שיינחת ללא פגע?‬
‫לרוב הוא עולה לשמיים‬
‫ולמטיסו רועדות הידיים‬
‫בנחיתה ‪ -‬מתרסק‪:‬‬
‫לגמרי מתפרק!‬
‫ומרות הדמעות בעיניים‪.‬‬
‫ולמציאות מהדמיון‪:‬‬
‫כי רק כך בא הניסיון ‪-‬‬
‫כשטורחים ובונים‪,‬‬
‫מטיסים ומרסקים‪,‬‬
‫טיסן ודאון ואווירון‪.‬‬
‫לחוג עצמו יתרונות וחסרונות והוא אינו‬
‫שווה ל כ ל נפש‪ .‬ישנו השלב של לימודי‬
‫היסוד שבלעדיו אין שפה מ ש ו ת פ ת בין‬
‫המדריך לחניכים‪ ,‬בין החניכים לבין עצמם‬
‫ובין החניכים לטיסן שלהם‪.‬‬
‫אחר כך בונים‪ .‬מי שאוהב ל ב נ ו ת עם‬
‫אתגרים‪ ,‬יפיק מלוא החנאח‪ .‬מי ש״שרוף״‬
‫כבר יגיע לבד‪ ,‬לא צריך לדרבן‪.‬‬
‫והחסרונות ‪ -‬צריך לבגות טיסן וזה יקר‪.‬‬
‫החבריה היום לא מסתפקים בפחות מטיסן‬
‫ממונע ונהוג מהקרקע על ידי רדיו עם‬
‫שלט רחוק‪ .‬חסרון הגדול מההוצאה הוא‪,‬‬
‫שסופו של כל טיסן הוא להתרסק במוקדם‬
‫או במאוחר‪ ,‬ואז יש עגמת נפש‪.‬‬
‫למרות כ ל אלה‪ ,‬הכיף הוא גדול‪ .‬ביום‬
‫ההטסה מגיעים חגערים עם אחד מהוריהם‬
‫למיגהת‪ .‬כמובן‪ ,‬שההורים שותפים לחוויה‬
‫ולעתים גם להטסה‪ .‬טייסי האולטרלייט‬
‫מהמושבים הסמוכים מגיחים לראות את‬
‫ההמולה ומצטרפים למתן עצות או להטיס‬
‫בעצמם‪ :‬הם הרי טייסים ויודעים‪.‬‬
‫ויש מי ש פ ו ת ח ע ר כ ת קפה‪ ,‬והמטיסים‬
‫המנוסים ממריאים ומנחיתים את‬
‫יצירותיהם והמטיםים המתלמדים מנסים‬
‫ל ה ת ג ב ר על ר ע י ד ת הידיים ה מ ט פ ל ו ת‬
‫ב״שלט״‪.‬‬
‫יש בז אהד שבכל פעם שטיסן עובר מעל‬
‫לקצה הצפוני מערבי של המינהת הוא מגיח‬
‫ומלווה א ת הטיסן שחדר‪ ,‬כנראה‪ ,‬לתהום‬
‫שיפוטו‪ ,‬עד שהוא יוצא משם‪.‬‬
‫על הבז הזה ניתן לומר שהוא תמיד רואה‬
‫ברכה ב ת ק י פ ו ת ו והטיסן ת מ י ד פ ו נ ה‬
‫ומסתלק‪ ,‬לא לוקח דבר מהציפורים‪ ,‬גם‬
‫לא נשאר באוויר‪ .‬חטיסן ת מ י ד מ ג י ע‬
‫ל ק ר ק ע כך או אחרת‪ .‬ו א נ י מ א ח ל‬
‫ל מ ש ת ת פ י ם חופשה נ ע י מ ה ואם יצאו‬
‫מחחוג כמה ש״נדלקו״ ושימשיכו בנושא‪,‬‬
‫ונשכרתי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫ת ח ו מ י ם‬
‫ח ד ש‬
‫‪,‬‬
‫• ‪:‬‬
‫אמוות פלסטית‬
‫וםיפווז יוצרים צעירים‬
‫בתחומי המוסיקה‬
‫מתא״ן‪ ,‬מ פ ע ל תרבות ו א מ נ ו ת לנוער ‪-‬‬
‫עוסק באיתור ובכיתות בני נוער‪ ,‬בעיקר‬
‫בפריפריות‪ ,‬ה מ ו כ ש ר י ם ב נ ו ש א י ה א מ נ ו ת‬
‫השונים‪ .‬ה א ר ג ו ן פ ו ע ל ב ת ת ו מ י ה מ ה ו ל ‪,‬‬
‫והאמנות‬
‫התיאטרון‬
‫המוסיקה‪,‬‬
‫הפלסטית‪.‬‬
‫מתא״ן קיים שלוש עשרה שנה ובין בוגריו‬
‫מצויים אמנים ידועים רבים הלוקחים חלק‬
‫בתזמורות ובלהקות מחול בארץ ובחו״ל‪.‬‬
‫ל כ ל נער כשרוני יש לאפשר לממש א ת‬
‫הפוטנציאל הטמון בו ולצמוח כאמן בוגר‬
‫ותורם לחברה‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1995‬החל ל פ ע ו ל במתא״ן תחום‬
‫חדש‪ :‬האמנות הפלסטית‪.‬‬
‫אמנות פלסטית‬
‫מטרת התחום ל א מ נ ו ת פ ל ס ט י ת להעגיק‬
‫לילדים מוכשרים בתחום הפלסטי‪ ,‬יסודות‬
‫של ידע מקצועי וחשיבה רחבה‪ ,‬אשר יהוו‬
‫בסיס איתן לחתפתחותם חאמנותית‪.‬‬
‫יושם דגש על‪:‬‬
‫* פיתוח יכולת ההתבוננות‪.‬‬
‫* הכרת שפת האמנות הפלסטית‪.‬‬
‫* הכרת ההיסטוריה של האמנות‪.‬‬
‫* פיתוח מקצועיות ומודעות למקצועיות‪.‬‬
‫כ ל זאת‪ ,‬ת ו ך עידוד הדמיון‪ ,‬היצירה‬
‫והאמירה האישית של התלמיד‪.‬‬
‫התכנית הינה רב־שנתית וכוללת ליווי של‬
‫ה ת ל מ י ד לאורך השנה ומספר מ ח נ ו ת‬
‫לעבודה מרוכזת‪ .‬התכנית באה להוסיף על‬
‫לימודיו השוטפים של הנער‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫המסגרות אליהן הוא משתייך‪.‬‬
‫המורים והמנחים הינם אמנים מנוסים‬
‫המייצגים גישות מגוונות‪ ,‬ולכולם יכולת‬
‫עבודה עם בני נוער‪.‬‬
‫מחנה קיץ בן שבועיים יעניק פרק פתיהה‬
‫מרוכז וחווייתי לבני חנוער‪ ,‬בו תינתן להם‬
‫חזדמנות ליצור א מ נ ו ת בדרכים בלתי‬
‫שגרתיות‪.‬‬
‫בשלב הראשון יתקיים מחגה קיץ בו יושם‬
‫דגש על ציור‪ .‬בהמשך‪ ,‬יורהבו ההדגשים‬
‫לפיסול ולאמנות הדשנית‪.‬‬
‫טיפוח יוצרים צעירים‬
‫בתחום המוסיקה‬
‫‪,‬‬
‫התחום השגי‪ ,‬חדש גם הוא‪ ,‬הינו טיפוח‬
‫יוצרים צעירים בתחומי המוסיקה‪.‬‬
‫מטרתה של התכגית לאתר ולטפח יוצרים‬
‫צעירים בתחומי המוסיקה השונים‪ :‬קלאסי‪,‬‬
‫גיאז‪ ,‬פופ־רוק ואתני‪.‬‬
‫בני נוער בגילאי כיתות ט ׳ ־ י ״ א המגלים‬
‫נטיות י צ י ר ת י ו ת ו ה ת ע נ י י נ ו ת ביצירת‬
‫מוסיקה לסוגיה‪ ,‬מוזמנים להצטרף לתכנית‬
‫ייחודית זו‪.‬‬
‫לאחר שיעברו א ת מבחני המיון ייפגשו‬
‫הצעירים עם מנחים לצורך הכנת תכנית‬
‫למחנה קיץ שמטרתו‪:‬‬
‫א‪ .‬עבודה עם בעלי מ ק צ ו ע מן השורה‬
‫הראשונה בהקניית כלים לכתיבה ויצירה‬
‫מוסיקאלית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מ פ ג ש הי עם גגנים צעירים הנמצאים‬
‫בתכניות מתא״ן האהרות‪ :‬כלי קשת‪,‬‬
‫כלי נשיפה ומקהלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬א י נ ט ר א ק צ י ה עם ת ח ו מ י א מ נ ו י ו ת‬
‫גוספים הפועלים במחגה‪ :‬תיאטרון‪,‬‬
‫מחול‪ ,‬אמנות פלסטית‪.‬‬
‫ד‪ .‬מ פ ג ש עם אמנים יוצרים מתחומים‬
‫שוגים והרחבת א ו פ ק י ם ת ר ב ו ת י ת‬
‫בסדנאות והרצאות‪.‬‬
‫המחנה יהווה תהילתה של ת כ נ י ת שנתית‬
‫בה יקבלו יוצרים צעירים אלו ליווי‪,‬‬
‫ע י ד ו ד ‪ ,‬הדרכה מ ק צ ו ע י ת וסדרה של‬
‫מפגשים בנושאים שונים‪.‬‬
‫ה א ח ר א י ת ע ל ה ת כ נ י ת במתא׳׳ן היא‬
‫מרגלית ראלי‪.‬‬
‫מורי א מ נ ו ת פלסטית ומוסיקה המכירים‬
‫תלמידים ה מ ת א י מ י ם ל ת כ נ י ו ת אלו‪,‬‬
‫מתבקשים לקשר בין התלמיד למתא״ן‪.‬‬
‫בהמשך העבודה‪ ,‬אנו רואים בקשר בין‬
‫המורים המלמדים א ת ה ת ל מ י ד במשך‬
‫השנה לבין מתא״ן מכשיר רב ערך לקידום‬
‫התלמיד‪.‬‬
‫לפרטים ולבירורים נא ל פ נ ו ת למתא״ן‪,‬‬
‫טלפון ‪.02-434447‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫תכנית השתלמויות‬
‫במחול‬
‫בימים אלו אנו נ מ צ א י ם ב ע י צ ו מ ה ש ל‬
‫שנת פעילות ה ע ש ר ת י ת מ ק י פ ה למורים‬
‫למהול‪ .‬במסגרת מתא״ן מתקיימות ה מ ש‬
‫השתלמויות ובהן ל ו ק ה י ם ה ל ק כ־‪120‬‬
‫מורים‪/‬ות מ כ ל רהבי הארץ‪.‬‬
‫אורי סטריזובר‪ ,‬מגהל מתא״ן‪ ,‬מסביר את‬
‫מטרות מערכת ההשתלמויות‪ ,‬שהן‪:‬‬
‫ לחכיר זרמים חדשים במחול תוך חשיפה‬‫למגוון טכניקות‪.‬‬
‫• להכיר וללמוד נושאים ייחודיים בתחום‬
‫המחול‪.‬‬
‫• להקנות כלים להוראת המחול‪.‬‬
‫־ ל א פ ש ר אינטראקציה מ ק צ ו ע י ת בין‬
‫קולגות בתחום המחול‪.‬‬
‫חשיבות ההשתלמויות בכך שמורים רבים‬
‫מכל רחבי הארץ גפגשים עם טובי המורים‬
‫מהארץ ו מ ח ו ״ ל ו ג ח ש פ י ם ל ת פ י ש ו ת‬
‫ולגוונים המתחדשים של א מ נ ו ת המחול‬
‫והחינוך למחול‪.‬‬
‫ההשתלמויות מתקיימות בשיתוף גורמים‬
‫שונים ובהם הפיקוה ע ל המהול ‪ -‬משרד‬
‫חחינוך והתרבות‪ ,‬המדור למחול של עיריית‬
‫תל אביב‪-‬יפו והמועצה חבריטית‪.‬‬
‫קלאודיו קוגון‪ ,‬ראש תחום מחול במתא״ן‪,‬‬
‫מוסיף כי במתא״ן נערכות במקביל מספר‬
‫השתלמויות למורים‪ .‬ההשתלמויות‬
‫מתקיימות בשלושה אזורים בארץ ‪ -‬באזור‬
‫חצפון בבית גגלר ־ חיפה‪ ,‬באזור המרכז‬
‫ בבית ביכורי העתים ובאזור דרום בכפר‬‫מנחם‪.‬‬
‫פירוט ההשתלמויות‬
‫א‪ .‬ח ש ת ל מ ו ת מורים ל מ ח ו ל ‪ -‬מרכז‬
‫ה ה ש ת ל מ ו ת מ י ו ע ד ת למורים המלמדים‬
‫בלט ק ל א ס י ‪ ,‬מ ח ו ל מודרני וג׳אז על‬
‫סגנונותיו במרכז הארץ ובדרומה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ח ש ת ל מ ו ת בתולדות ח מ ת ו ל‬
‫ההשתלמות מיועדת למורים מ כ ל הארץ‬
‫המלמדים תולדות המחול‪ .‬גושאי‬
‫לקוחים מתכנית‬
‫הלימוד‬
‫הלימודים ויועברו ב א מ צ ע ו ת‬
‫הרצאות וניתוח יצירות בווידאו‪.‬‬
‫בנושא‬
‫ג‪ .‬ה ש ת ל מ ו ת‬
‫כוריאוגרפיה ‪ -‬מבגד‪ ,‬ותוכן‬
‫במחול‪.‬‬
‫השתלמות זו‪ ,‬בהנחיית קלר‬
‫בייקר ומלכה לאון ממרכז לבן‬
‫בלונדון‪ ,‬מיועדת למורים‬
‫ולרקדנים המעוניינים לרכוש‬
‫בתחום‬
‫וניסיון‬
‫ידע‬
‫הכוריאוגרפיה‪ .‬ההשתלמות‬
‫מסרים‬
‫בתרגום‬
‫עוסקת‬
‫אמנותיים ומערכת תכנים‬
‫לשפת המחול‪.‬‬
‫בבניית‬
‫ד‪ .‬ה ש ת ל מ ו ת‬
‫כוריאוגרפיות‬
‫ההשתלמות גערכת במסגרת‬
‫מ ה ג ו ת הקיץ של מתא״ן‬
‫המתקיימים בכפר מגחם והיא‬
‫מיועדת למספר מצומצם ביותר‬
‫של מורים המעוניינים להתנסות‬
‫בעשיית כוריאוגרפיה במסגרת‬
‫מודרכת‪ .‬ההשתלמות תקנה ידע‬
‫בבניית עבודות סולו ולהרכבים‬
‫קאמריים תוך ניצול חללים‬
‫שמחוץ לסטודיו‪.‬‬
‫ח‪ .‬ה ש ת ל מ ו ת ב נ ו ש א ת א ו ר ה‬
‫לבמה‬
‫ההשתלמות ת ק נ ה ידע בסיסי‬
‫ב ע ק ר ו נ ו ת התאורה ל מ ו פ ע י‬
‫מחול ותיאטרון ושימוש בסוגי‬
‫חאביזרים השונים‪.‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫מ ד ״ צ י ם נ ל ה ב ^‬
‫א ד ו מ י ם‬
‫ב מ ע ל ה‬
‫מאת נסים טהר‬
‫שתוק‪ ,‬ב נ א ל י ‪ ,‬פ א ת ט י בתוך ה ב י צ ה‬
‫ה ה ו מ ר נ י ת ה נ ו צ צ ת ש ל ע י ד ן הרייטינג‪,‬‬
‫הסיפוק ה מ י י ד י ו ה ד ו ו ה הקל‪ .‬ובכל ז א ת‬
‫אף ציניקן מ צ ו י ל א י י ק ה א ת זה מהם‪,‬‬
‫בעיקר מ ש ו ם ש ה ם עושים!‬
‫חלוצי המדריכים הצעירים במעלה‬
‫אדומים‪ ,‬שליחי ציבור בפוטנציח‪ ,‬קבוצה‬
‫מגובשת‪ ,‬חתך סטנדרטי של בני גוער עם‬
‫מאפיינים בולטים של המקום‪ ,‬לרוב מקום‬
‫״אני בונה הברה טובה יותר‬
‫לאהותי ולהברותיה‪ .‬יותר ממה‬
‫שאני קיבלתי״‬
‫הולדתם‪ ,‬נערים ונערות שהזדמנה להם‬
‫מסגרת מעודדת וחם מחוברים אליה מתוך‬
‫סקרנות וישפטו אותה על פי חתוצאות‪.‬‬
‫״כשלוסיו נכנס אלינו לכיתה הרוב לעגו‪.‬‬
‫אני ועוד כמה בנות חשבנו שכדאי לעשות‬
‫משהו ל ט ו ב ת השם של מ ע ל ה אדומים‬
‫שהוא לא מי יודע מה בלשון המעטה״‪,‬‬
‫אומרת לימור‪ .‬מורן מ ה נ ה נ ת בראשה‪,‬‬
‫מאשרת‪.‬‬
‫מורן חמשושית‪ ,‬רקדנית ומד״צית בתחום‬
‫שהיא אוהבת בלט‪ ,‬ג׳ז ומחול מודרני ביחד‬
‫עם חברותיה מאיה והילה‪ ,‬שאפשר אף‬
‫לומר שהן מחבולטות וחמייסדות של לחקת‬
‫המחול הייצוגית‪.‬‬
‫״לפגי שגכגסגו לפרוייקט הזה פשוט לא‬
‫היה מה לעשות במתנ״ס ולכן הרוב העדיפו‬
‫לשרוף את הזמן בפארק או סתם ברחוב״‪.‬‬
‫ינון מודה שלא הפסיק להיות שובב אבל‬
‫משהו השתנה‪ .‬״אני ה ג ע ת י לזה מ ת ו ך‬
‫שיעמום כי התיאור של הפרוייקט לא עשה‬
‫עלי רושם‪ ,‬אבל אחרי הקורס במעלות חל‬
‫שינוי‪ .‬עכשיו אני מרוצח‪ .‬פעם בשבוע‬
‫גפגשים עם כ י ת ו ת ז׳‪ ,‬מעבירים לחם‬
‫זהירות בדרכים‪ .‬כשאתה מגסח לחסביר‬
‫לאהרים אתה מתחיל להבין בעצמך״‪ .‬ינון‬
‫מודע היום יותר לסכנות האורבות בדרכים‬
‫ומרוצה מ א ו ד מ ה ש ת י י כ ו ת ו ל ק ב ו צ ה‬
‫שבחתחלח נחשבח לחבורה של ״יורמים״‬
‫פראיירים והיום קבוצה חיונית ומעוררת‬
‫עניין שיותר ויותר בני נוער רוצים‬
‫להצטרף אליה‪.‬‬
‫אירועי הטרור חרצחניים עוררו אותם‬
‫להגיב‪ ,‬הקימו ג ל ע ד לזכר הנרצחים‪,‬‬
‫הדליקו גרות‪ .‬התארגנות ספונטנית בבית‬
‫של דודו בלא קשר ל פ ע י ל ו ת יזומה של‬
‫המתנ״ס‪.‬‬
‫בימים כתיקונם מתפרשים כ מ ע ט על כל‬
‫פעילויות המתנ״ס להושיט יד היכן שצריך‪.‬‬
‫קל לתפוס אותם ביחד‪ ,‬נכונים לכל קריאה‬
‫טלפונית מאלה ששקדו על בניית המסגרת‬
‫ואשר דואגים לקיומה ויציבותה וקשיים‬
‫מטבע הדברים קיימים‪.‬‬
‫מצוידים בלוסיו‪ ,‬רכז נוער נמרץ ובגילה‪,‬‬
‫מדריכח חברתית במקום הנכון ובזמן הנכון‬
‫)עם מזכירה א ל ק ט ר ו נ י ת ב ע ל ת סליל‬
‫הקלטה באורך המתאים(‪ ,‬ב ט י ‪ ,‬חיילת‬
‫מקומית וליאור מדריך לפני גיוס‪ .‬יזמו את‬
‫הפרוייקט שלהם עד כה‪ ,‬אירועי המתנ״ס‬
‫בפורים ‪95‬׳ במעלה אדומים‪ ,‬מסע פרסום‬
‫מרחיב ברחבי העיר במטרה לפזר שמחה‬
‫ולעודד תושבים לחישאר בחג בעיר‪ .‬הילה‬
‫ומורן מאופרות אוחזות בטמבורין‪ ,‬ליצניות‬
‫למהדרין חרקידו א ת חבאים ל א י ר ו ע‬
‫הטרומפורימי ‪ -‬סדנאות איפור‪ ,‬מסיכות‪,‬‬
‫רעשנים‪ ,‬חידונים ופרסים‪ ,‬איש לא שוחרר‬
‫מעבודה‪ ,‬קבעו לוח זמנים‪ ,‬תיאמו‪ ,‬הכינו‬
‫העמיסו ציוד ופרקו‪ ,‬הקימו ביתנים ואפילו‬
‫חרוויחו ק צ ת כ ס ף ל ט ו ב ת ה ק ו פ ה‬
‫חקבוצתית‪ .‬חמסע‪ ,‬שנמשך כחודש ימים‪,‬‬
‫משך לא מ ע ט ילדים שיכלו בתום‬
‫הסדנאות לדקלם ללא קושי א ת חתכנית‬
‫של המתנ״ס לפורים‪ ,‬כולל לוח זמנים‬
‫מדויק'‪.‬‬
‫יניב זלזל״בחתחלה‪ ,‬מאוחר יותר הצטרף‪.‬‬
‫היום‪ ,‬לאהר כמה חדרכות על מחזור המים‬
‫בטבע‪ ,‬בעלי חיים למיגיהם‪ ,‬הוא מרגיש‬
‫טוב‪ .‬״אגי בוגה הברה יותר טובה לאחותי‬
‫ולחברותיה‪ ,‬יותר ממה שאני קיבלתי״‪.‬‬
‫כשהחמשוש הזה אומר את חדברים בשקט‬
‫וברצינות זה נ ש מ ע לאין ערוך פ ח ו ת‬
‫שמאלצי ויותר מעורר חיבה‪ .‬קל לאהוב‬
‫אותם‪ .‬לרב־שיח על פעילותם המבורכת‬
‫הגיעו צרודים אחרי טיול צ׳ופר בכנרת‬
‫)בהוקרה מהמתנ״ם על תרומתם בפורים(‬
‫אלה שעדיין לא יצאו לחופשת הפסח מחוץ‬
‫לעיר‪ .‬יניב‪ ,‬תומר‪ ,‬ינון‪ ,‬שלומי‪ ,‬חני‪,‬‬
‫הילה‪ ,‬לימור ומורן משחזרים כל פרט‪ ,‬כל‬
‫שביב פ ע י ל ו ת של הסמינר באשקלון‪,‬‬
‫״כשאתה מנסה להסביר‬
‫לאהרים‪ ,‬אתה מתהיל להבין‬
‫בעצמך‬
‫ואירוה הנוער המקסיקני שהוזמן לארץ‬
‫מטעם תנועות השמאל; ואיך לוםיו מטעם‬
‫מעלה אדומים רצה שיטעמו יישוב מעבר‬
‫לקו הירוק ולא יסתפקו בשמועות; ואיך‬
‫מאיה ומורן לקחו את להקת הג׳ז הצעירה‬
‫ל״במות חופשיות״ בירושלים וזה אומר‬
‫דאגח אמיתית לכל פרט במופע עד לסיום‬
‫מוצלח‪ ,‬אירוע שיצר קשר חם בין החניכות‬
‫למדריכותיהן הצעירות ששבו נסערות מן‬
‫ההוויה‪.‬‬
‫לוסיו דואג לעתיד‪ .‬חשוב לו שהם ישדרו‬
‫מהויבות ולו אף סמלית באשר להמשך‪ ,‬חם‬
‫מעדיפים להתרפק על איך הכל התחיל‬
‫ולהתבשם מניחוה ההצלחה היחסית‪.‬‬
‫היו רוצים יותר שיתוף פעולה‪ ,‬המבוגרים‬
‫מאוד מעריכים יש כאלח שחושבים שהם‬
‫חצופים‪ ,‬״אילן המנהל נותן לנו גב״‬
‫אומרת הילח ומסכמת‪ :‬״אנחנו מרגישים‬
‫שאם לוסיו יפסיק את זה‪ ,‬זה ייעלם‪ ,‬כי‬
‫אנחנו זקוקים למסגרת‪ ,‬לתמיכה ולדחיפה‬
‫של חבוגרים״‪.‬‬
‫ל ח ו ו ת‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה נ ו ג ד ב ד‬
‫ל מ ט י י ל י ם שכבר ראו ה כ ל ־ זה ה ז מ ן‬
‫לפנות מזרהה‪ ...‬לא‪ ,‬ל א לירדן‪ .‬א ל א‬
‫הצעירה והיפהפיה מעלה‬
‫לעיר‬
‫אדומים‪ .‬ל פ נ י ש ל ו ש ש נ י ם ה ו ק ם‬
‫במסגרת ה מ ת נ ״ ס ה מ ק ו מ י א ג ף ״ א ר ץ‬
‫כיום נהנים משירותי‬
‫מורשת״‪.‬‬
‫ה ה ד ר כ ה וייעוץ הטיולים לא רק תושבי‬
‫א ל א יותר ויותר א ו ר ה י ם‬
‫העיר‬
‫״מבהוץ״ ‪ -‬מ ה א ר ץ ומהו״ל‪.‬‬
‫במרכז העיר שוכן לו האתר ההיסטורי‬
‫המרשים מ ה ת ק ו פ ה ה ב י ז נ ט י ת ״מנזר‬
‫מרטריוס״‪ .‬ע ל ה ג ב ע ו ת הסובבות א ת‬
‫קבוצה‬
‫העיר‪ ,‬מסלולי הליכה נוהים המלווים‬
‫בתצפיות מרהיבות‪ ,‬בורות מים ציוריים‬
‫ומפגש בלתי אמצעי עם יושבי המדבר‪,‬‬
‫הבדווים‪.‬‬
‫בוואדי קלט איתר צוות ״ארץ מורשת״‬
‫מ ס ל ו ל חליכח ייחודי ובטוח ואפילו‬
‫לשמורח חסגורח למחקר בעינות פשחה‬
‫חוא מוסמך לחוביל את מטייליו)!(‪ .‬הלהיט‬
‫חאחרון הוא טיול לאור ירח ע ל יד ים‬
‫המלח במסלול מקורי ומרתק במרחק של‬
‫חצי שעה נסיעה מירושלים‪.‬‬
‫גם אתם מוזמנים!‬
‫ממת‪1‬״‪ 0‬מורשה‪ .‬ירושלימ‪ .‬מקבלת הדרכה ממירב‪ .‬מדריכת ״ארץ מורשת״‬
‫כמאתיים ה ב ר י מ ו ע ד ו ן ״ ג י ל ה ז ה ב ״‬
‫קיבלו את פני אלוף פיקוד דרום‪ ,‬ש א ו ל‬
‫מופז‪ ,‬ש ב א לבקרם ב מ ו ע ד ו ן בליווי ר א ש‬
‫המועצה‪.‬‬
‫רבים מחברי המועדון היגם עולים‬
‫חדשים מברית המועצות לשעבר‪ ,‬לחם‬
‫ביקורו שם ל פ ג י‬
‫סיפר חאלוף ע ל‬
‫כשנתיים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫במתנ־׳סיס ו ‪21‬‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫אץ! חן‬
‫מאת שלמה תורג׳מן‬
‫מנהל המינהל הקהילתי‬
‫קטמון ה ׳ ־ ט ׳ ה ו ב י ל ה ב ר א ש מ ו ר ם‬
‫מאבקים צ י ב ו ר י י ם ב ר מ ה ל א ו מ י ת‬
‫לההדרת מודעות ה מ צ ו ק ה ההכרתית‬
‫בארץ‪ ,‬ב ד ו מ ה ל ש כ ו נ ת ו א ד י ם ל י ב‬
‫בהיפה‪ ,‬שכונת התקווה בתל אביב ועוד‪.‬‬
‫ש כ ו נ ת קטמון ח׳־ט׳ קיבלה מ ע מ ד של‬
‫שיקום שכונות מראשית פעילות השיקום‬
‫ועד היום‪ .‬נעשו מאמצים רבים לשיפור‬
‫התנאים הפיסיים וחחברתיים‪ ,‬אך המצב‬
‫עדיין לא הגיע לשלמות‪.‬‬
‫לקחתי על עצמי‪ ,‬בשיתוף תושבים‪ ,‬חברי‬
‫ה מ י נ ה ל ה ק ה י ל ת י וחוקרים א ק ד מ א י י ם‬
‫להגיש תכנית אופרטיבית להוצאת השכונה‬
‫ממעגל המצוקה‪.‬‬
‫בסוף גובמבר ‪ 1994‬אישרה ה מ מ ש ל ה‬
‫עשרים וחמישה מיליון ש״ח ל ק ל י ט ת‬
‫עולים מחבר העמים במוסדות מהקר‬
‫באוגיברסיטאות‪ .‬אחרת היו צריכים עולים‬
‫אלה ל ה י פ ל ט לשוק חחופשי ולהתמודד‬
‫בכוהות עצמם או שהיו ״בסכנה״ חמורה‬
‫של ירידה מארץ‪ .‬אגי מצדד בגישה זו‪ ,‬אבל‬
‫טוען שיש להפעיל שיקולים אלה בהקצאת‬
‫משאבים גם ל מ נ י ע ת חנצחת המצוקות‬
‫החברתיות‪.‬‬
‫מתוקף תפקידי‪ ,‬כמנהל המינהל הקהילתי‪,‬‬
‫בתכנית ביטול המצוקות‬
‫אתמקד‬
‫החברתיות בשכונת קטמון ח׳־ט׳‪ ,‬ומאמין‪,‬‬
‫שכאשר התכניות תהיינה מוכנות יימצא גם‬
‫התקציב לביצוען‪ .‬הבעיות הבולטות לעין‬
‫והדורשות פתרון הן‪:‬‬
‫‪ .1‬צמצום פערים בחינוך על ידי ת כ נ י ו ת‬
‫רווחה ותנופה‪.‬‬
‫‪ .2‬צ מ צ ו ם פ ע ר י ם ב ה כ נ ס ה ל פ ר נ ס ת‬
‫טואד‪ ,‬אל פייט‬
‫אייר תשנ״ה‪ .‬מאי ‪1995‬‬
‫ל ח ו צ א אוו ח ו ש ב‬
‫חמשפחה על ידי יצירת מקורות תעסוקה‪,‬‬
‫תוך מציאת פתרונות לטיפול בילדים כדי‬
‫לשחרר את ההורים לעבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬פתרון בעיות של צפיפות דיור על ידי‬
‫הרחבת הדיור‪.‬‬
‫‪ 4‬חיזוק המודעות על ידי מעורבות ישירה‬
‫ואמיתית של תושבים באמצעות תכניות‬
‫הט״ף והאתג״ר‪ ,‬בית ספר להורים‪ ,‬מכללת‬
‫האוהלים וכר‪.‬‬
‫‪ .5‬טיפול בבעיות של משפחות חד הוריות‪.‬‬
‫‪ .6‬פתרון בעיות של קליטת עלייח‪ ,‬מתחים‬
‫בין בגי גוער עולים לוותיקים‪.‬‬
‫‪ .7‬פתרון בעיות של צריכת סמים‪.‬‬
‫לצורך רשימה זו אתמקד בשלוש הבעיות‬
‫הראשונות‪ ,‬אשר אם יימצא להן פתרון‪,‬‬
‫אין ספק שיביאו להקטנת המצוקה בקטמון‬
‫ה׳־ט׳‪.‬‬
‫שיפור ברמת החינוך‬
‫מתמקדת‬
‫ההשקעה‬
‫בתחומים‬
‫השנה‬
‫הבאים‪:‬‬
‫הדרכת ה ו ר י ם ־ ב א מ צ ע ו ת ת כ נ י ו ת‬
‫האתג״ר והט׳׳ף‪ .‬תכניות אלה מאפשרות‬
‫להגיע להורים ולהחדיר למודעותם את‬
‫חשיבות החיגוך מהגיל הרך והלאה‪ .‬קליטת‬
‫הילדים במרכז לגיל הרך ובגנים עד לשעה‬
‫‪ 16:00‬ובמקרים חריגים עד השעה ‪19:00‬‬
‫מאפשרת להורים לצאת לעבודה ולחגדיל‬
‫א ת מקורות ההכנסח למשפחה‪ .‬טיפול‬
‫בילדים מגיל שנח עד גיל חמש במרכז‬
‫לגיל הרך ובגנים‪ ,‬כולל תכניות העשרה‬
‫במסגרת ״יום שני משפחתי״ בו מתקיימת‬
‫פעילות של חורים וילדים‪ .‬חתכגיות של‬
‫חמרכז לגיל חרך מלוות את ההורים עד‬
‫לכניסה לכיתה א׳‪ .‬תכנית הרווחה החינוכית‬
‫ממשיכה בליווי הילדים מכיתה א׳ עד ו׳‬
‫ומצליחה לחתמודד עם חינוך של המישים‬
‫ילדים‪ ,‬כאשר קיים צורך לסייע למספר‬
‫כפול של תלמידים‪.‬‬
‫בחטיבת הביניים‪ ,‬תלמידי כ י ת ו ת ז׳־ט׳‬
‫מקבלים סיוע בנוסף למסגרת הרגילה‪:‬‬
‫שיעורים ב א נ ג ל י ת ‪ ,‬לשון ו מ ת מ ט י ק ח ‪.‬‬
‫כ מ א ה וארבעים ת ל מ י ד י ם מ ש ת ת פ י ם‬
‫בקבוצות בנות המישה עד שבעה תלמידים‪.‬‬
‫גם כאן רצוי שהסיוע יינתן על ידי‬
‫שיעורים פרטיים‪ ,‬כדי ש ה א פ ק ט י ב י ו ת‬
‫תהיה טובה יותר‪.‬‬
‫בחטיבה העליונה צמצום הפערים נעשה‬
‫על ידי ת כ נ י ת העשרה שמטרתה להביא‬
‫יותר תלמידים למבחני בגרות‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬נבחרה חברת ״קידום״ שנותנת‬
‫שיעורי תגבור‪ ,‬הכנת שיעורי בית בקבוצות‬
‫קטגות במסירות וביעילות על ידי מורים‬
‫מוסמכים ומקצועיים‪ .‬בהעשרת התלמידים‬
‫אני מקווה שכבר השנה גראה ת ו צ א ו ת‬
‫חיוביות ואם ה ת כ נ י ת תמשיך עוד המש‬
‫שנים סביר מ א ו ד ש ה פ ע ר י ם בחינוך‬
‫יצטמצמו‪.‬‬
‫שיפוד ברמת ההכנסה‬
‫המשימה בנושא זה קשה יותר ב ג ל ל‬
‫מורכבות הבעיה‪ .‬יש להתייחס לשלוש‬
‫נקודות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬במשפחות ברוכות ילדים קשה לאם‬
‫לצאת לעבוד מחוץ לבית‪.‬‬
‫‪ .2‬יש משפחות עם בעיות סוציאליות‬
‫קשות שבהן לא תתאפשר יציאה מ מ ע ג ל‬
‫המצוקה‪ ,‬מכיוון שהבעל בבית הסוהר‪,‬‬
‫נרקומן או מוגבל מסיבות אחרות‪.‬‬
‫‪ .3‬יש מחסום פסיכולוגי לחלק מהאימהות‬
‫אשר שנים היו עקרות בית בלבד‪ .‬על מנת‬
‫ל צ א ת לעבודה‪ ,‬נדרשת ע ב ו ד ת הכנה‬
‫בהכשרת אימהות והכנת מסגרת לקלוט את‬
‫הילדים כדי ל א פ ש ר ל א י מ ה ו ת ל צ א ת‬
‫לעבודה‪.‬‬
‫אחד הקריטריונים לקבלת ילדים לפעוטון‬
‫בשנה הבאה יהיה שהאם תצא לעבוד‪ ,‬תוך‬
‫תקווה שצמצום האבטלה בשכונה‬
‫והצטרפות האימהות ל מ ע ג ל ה ע ב ו ד ה ‪,‬‬
‫יתרחשו תוך שלוש שנים‪,‬‬
‫שילוב חפתרון של שלושת הפרוייקטים‬
‫יביא לשינוי התדמית של השכונה הן בקרב‬
‫התושבים והן כלפי שכונות אחרות‪.‬‬
‫אני משוכנע שהתכנית תשפר את החיים‬
‫בקטמון ח׳־ט׳ ותקדם את השכונה לקראת‬
‫יציאה מהמצוקה‪.‬‬
‫ו‬
‫שיפוד בדיור‬
‫על מ נ ת להשלים א ת הרחבות הדיור לפי‬
‫הפרוגרמה המוגשת ואם יימצא התקציב‬
‫הדרוש‪ ,‬תוך חמש שנים נסיים א ת כל‬
‫ההרחבות והשכונה ת ק ב ל ת פ נ י ת הדה‬
‫לטובח‪ .‬אין ס פ ק ‪ ,‬ש ח ר ח ב ת הדירות‬
‫בבלוקים בעשרים־שלושים מ״ר לדירה‪,‬‬
‫תשנח לחלוטין את איכות הדיור של הרוב‬
‫המכריע של המשפחות בקטמונים‪ .‬הדירות‬
‫בקטמונים נבנו בשנות ה־‪40‬־‪ 50‬בסטנדרט‬
‫גמוך ביותר‪ .‬לדוגמה‪ :‬גודל הדירות ‪ 30‬עד‬
‫‪ 54‬מ״ר והגדולות ביותר גודלן ‪ 64‬מ״ר‬
‫בלבד‪ .‬ב ק ט מ ו נ י ם ‪ ,‬עדיין יש מ ש פ ד ו ת‬
‫הגרות בצפיפות של שלוש נפשות בחדר‪.‬‬
‫כדי לבטל את המצוקה בדיור צריך להרחיב‬
‫את הדירות ובהשקעה קטנה‪ ,‬יחסית‪.‬‬
‫שיפור באיכות הדיור מקדם‪ ,‬לפי כל‬
‫המחקרים‪ ,‬א ת איכות החיים‪ ,‬מ ק ל ע ל‬
‫הצפיפות ולפי מאמר חז״ל ״דירה נאה‪...‬‬
‫מרחיבח דעתו של אדם״‪ .‬חדר ילדים נוסף‬
‫ימגע מריבות במשפחה‪ ,‬הגורמות לעתים‬
‫לגירושים‪ ,‬גדודים מאזור לאזור‪ ,‬לעזיבת‬
‫השיכבח החזקה א ת השכונה וחישארות‬
‫החלשים בשכונה‪.‬‬
‫שיפור באיכות הדיור יגביר את המודעות‬
‫לתחזוקת הדירות והסביבה על ידי טיפוח‬
‫הגיגון ותרבות הדיור‪ .‬בבלוקים רבים יש‬
‫רטיבות בחדרי השינה‪ ,‬דבר שגורם גם‬
‫למחלות בגלל פטריות ועובש בדירות‪.‬‬
‫חרחבת הדירות תפתור גם בעיה זו‪.‬‬
‫בשנת ‪995‬ז מתוכנן להרחיב דירות בתשעה‬
‫בלוקים‪ .‬ישנם בלוקים בהם גרות שבעים‬
‫וחמש מ ש פ ח ו ת ‪ ,‬ויש ק ט נ י ם יותר של‬
‫שמונה עשרה משפחות‪ .‬סך הכל שלוש‬
‫מאות משפחות גרות עדיין בצפיפות דיור‪.‬‬
‫מאהר שמדובר בהרחבה של כ־‪ 25‬מ״ר‬
‫לדירה ב מ מ ו צ ע ‪ ,‬ה ע ל ו ת לדירה ת ג י ע‬
‫לעשרים אלף דולרים‪ .‬סה״כ להרחבת כל‬
‫שלוש מאות יחידות הדיור תהיה העלות‬
‫כשישח מיליון דולר‪.‬‬
‫משרד חבינוי וחשיכון מקציב לכל משפחח‬
‫סיוע של ארבעים אהוז מ ע נ ק והיתר ‪-‬‬
‫הלוואה לטווח ארוך‪ .‬מבחינה גיאוגרפית‪,‬‬
‫קטמון ח׳־ט׳ נ מ צ א ת היום באזור הטוב‬
‫ביותר בירושלים‪ ,‬ממזרח ‪ -‬מרכז תעשייה‬
‫ומסחר תלפיות‪ ,‬ממערב ‪ -‬הקניון חגדול‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬מצפון ‪ -‬מוזיאון ישראל‬
‫ומדרום ‪ -‬שכוגת גילה‪.‬‬
‫אם ניתן יהיה לממש תכניות אלו‪ ,‬נצליח‬
‫להוציא את תושבי השכונה ממצוקתם‪.‬‬
‫במתנ״סיס ‪211‬‬
‫אייר תשינ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫‪P"W}4£‬‬
‫לוד‬
‫קרית טבעון‬
‫תחרות כשרונות זה״ב במתנ״סי לוד‬
‫צעירים בשירת‬
‫שנת ז ה ״ ב )זהירות בדרכים( נ פ ת ח ה‬
‫ה מ ת נ ״ ס י ם בלוד‪ ,‬בשיתוף‬
‫ברשת‬
‫המועצה הלאומית למניעת תאונות‪.‬‬
‫רשת המתנ״סים בלוד‪ ,‬ש מ ה לה ל מ ט ר ה‬
‫להירתם ל מ ל ה מ ה בתאונות הדרכים ע ל‬
‫יד־ ה ס ב ר ה ו פ ע י ל ו י ו ת ה ו ו י י ת י ו ת‬
‫במתנ״סים‪.‬‬
‫מ א ת סופי אבואב‬
‫מנהלת המרכז לאמנויות הבמה‬
‫״רמה בלתי רגילה״‪ ,‬״ י ו צ א מ ן הכלל״‪,‬‬
‫״נפלא״‪ ,‬״מרגש״‪ ,‬״ א י כ ו ת י ״ ־ ה ם רק‬
‫הלק ק ט ן מ א ו ד מ ת ג ו ב ו ת ה ק ה ל הרב‪,‬‬
‫אשר ג ד ש א ת א ו ל ם ״ ז ה ר ״ בקרית‬
‫טבעון‪ ,‬ב ת ת ר ו ת ה ש נ י י ה ל כ ש ר ו נ ו ת‬
‫צ ע י ר י ם בשירה‪.‬‬
‫זו השנה השנייה לקיומח של תחרות שירים‬
‫מקוריים‪ .‬מטרת חתחרות היא לעודד את‬
‫הילדים ובני חנוער לחתמודד עם כתיבה‪,‬‬
‫הלחנה ואף ביצוע של שירים מקוריים מעל‬
‫בנ?ד‪ ,‬מקצועית‪.‬‬
‫בארץ מ ת ק י י מ ו ת תחרויות שירים מ כ ל‬
‫הסוגים‪ ,‬אך הייחוד בתחרות זו חוא הדגש‬
‫על מקוריות השירים‪.‬‬
‫תהליך ההפקה נ מ ש ך מ ס פ ר חודשים‪.‬‬
‫בתחילתו‪ ,‬נפגשו יוזמות ומפיקות‬
‫התחרות‪ ,‬כ ו ת ב ת רשימח זו וניצח ל פ י ד‬
‫) מ נ ה ל ת ה ל ה ק ו ת במתנ״ס( עם מ נ ה ל‬
‫המתנ״ס‪ ,‬יעקב הי‪ ,‬ומנהל מהלקת חחינוך‬
‫במועצה המקומית קרית טבעון‪ ,‬עם מנהלי‬
‫בתי הספר ורכזות השכבות ועם נציגי‬
‫ת נ ו ע ו ת הנוער‪ ,‬כדי ליצור את התשתית‬
‫הבין־ארגונית הנכונה להובלת הפרוייקט‪,‬‬
‫שהוגדר מראש כפרוייקט קהילתי־אמנותי‪.‬‬
‫{בשלב הבא‪ ,‬הוזמנו תלמידי כיתות ד׳־ח׳ ‪-‬‬
‫בעידוד הצוות החינוכי של בתי הספר‬
‫לכתוב ולחלחין שירים‪ ,‬לבד או בקבוצות‪.‬‬
‫השירים הועברו לצוות המקצועי שכלל את‬
‫הבמאי א ה ר ו ן ה ר צ ו ג והמוסיקאים ג ל‬
‫ו מ ש ה יוסף‪ ,‬אשר מייגו את השירים ובחרו‬
‫את המתאימים לתהרות ־ עפ״י‬
‫קריטריונים שנקבעו מראש‪.‬‬
‫בשלב הבא התקיימו מפגשים במסגרתם‬
‫נבחרו הזמרים לביצוע השירים‪ ,‬והותאם‬
‫חסולם חמוסיקלי לכל אחד מהם‪ .‬פסי קול‬
‫מקצועיים של הליווי המוסיקלי הוכנו לכל‬
‫שיר‪ ,‬וחומרים עמלו על חזרות הן בשירה‬
‫וחן בתנועה‪.‬‬
‫את ההנחיה של חערב ב י צ ע ו חברי‬
‫ה ״ ל ה ק ה ה ב ל ת י מ ת פ ש ר ת ״ ‪ -‬הלהקה‬
‫הייצוגית של המתג״ס ה פ ו ע ל ת בסגנון‬
‫המשלב זמר‪ ,‬תנועה ומשחק‪ .‬הלהקה אף‬
‫סיפקה את החלק הבידורי בהפסקה שבין‬
‫ש מ י ע ת השירים לבין ספירת הקולות‪,‬‬
‫בקטעים מ ת כ נ י ו ת י ה ״ ע י ת ו נ י ם ״ ו״ד״ש‬
‫מהארץ״‪.‬‬
‫השיפוט התנהל באופן הבא‪ :‬הקהל בהר‬
‫באמצעות כרטיס הכניסה את השיר האהוב‬
‫מתג״ס ספיר ומתנ״ס ציפורי‪ ,‬פתחו א ת‬
‫אירועי הזה׳׳ב בקרב אוכלוסיית המבוגרים‬
‫וילדים כאהד‪ .‬במתנ״ס ציפורי השתתפו‬
‫ילדי הגנים וכיתות א׳ בשעה של זה״ב‬
‫אשר במהלכה הומהשו התנהגויות הילדים‬
‫ברחוב ובמשחקים שונים‪ .‬ילדי כיתות ב׳‪,‬‬
‫הזוכה‬
‫במקום הראשון‬
‫‪ -‬ולעי‬
‫ולטר מכיתה ד׳‬
‫עליו‪ ,‬ובמקביל בחר גם צוות שופטים‪,‬‬
‫שהיד‪ ,‬מורכב ממוםיקאים‪ ,‬אנשי ציבור‪,‬‬
‫בני נוער ואנשי חינוך‪ .‬נערך שקלול של‬
‫כל הקולות וכך נבחרו הזוכים‪.‬‬
‫במקום הראשון זכה רועי ולטר מכיתה ד׳‬
‫בבית ספר רימונים‪ ,‬״חוזליטו״ אמיתי‪,‬‬
‫מוכשר מאוד וללא ספק אינו סובל מבעיה‬
‫של חוסר ביטחון‪ ...‬ולצידו ‪ -‬אהותו הקטנח‬
‫אור‪ ,‬הלבושה ככלח עם בובה ביד‪ .‬רועי‬
‫שר‪ :‬״תתחתני איתי ויהיה לך תמיד רק‬
‫טוב״‪ ...‬לקול תרועות הקהל המשולהב‬
‫והמפרגן‪.‬‬
‫במקום השני זכו ה ד ם ט ו ל ד נ ו ו נ ע מ ה‬
‫שנדור מ כ י ת ח ח׳ בבית ספר אורט־‬
‫גריגברג‪ .‬בשיר שהתחיל בקצב איטי‬
‫והתפתח לקצבי וסוחף‪ ,‬שרה סיון‪ :‬״אני לא‬
‫בובה שאפשר לשחק בה‪ ,‬יש לי רגשות‬
‫אותם יש לכבד״‪ ...‬סיון אף ליוותה עצמה‬
‫בצעדי ריקוד חינניים‪ ,‬ובפזמון חאחרון‬
‫הצטרפו אליה בריקוד מחמם יערית חייקין‬
‫ו ע מ ו ס בן ט ל ‪ -‬שניים מ ה ר ק ד נ י ם‬
‫המצוינים בבית הספר למחול של המתנ״ס‪.‬‬
‫את הפרסים לזוכים‪ ,‬תרמו בנדיבות וברוחב‬
‫לב בתי העסק בקרית טבעון‪ :‬״תחביבי‬
‫ט ב ע ו ן ״ ‪ ,‬״קלאסי׳‪ ,‬״ ח ש מ ל צ פ ו נ י ״‬
‫ו״התקליט״‪.‬‬
‫רמת הביצוע‪ ,‬איכות השירים‪ ,‬התאורה‬
‫המהממת של חברת ״אור קול״‪ ,‬הארגון‬
‫הנפלא ושיתוף הפעולה הבין־ארגוני חברו‬
‫יחד וחניבו ערב נפלא ובל יישכח‪ ,‬השני‬
‫מתוך חמסורת שבוודאי תמשיך להתקיים‬
‫מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫ג׳‪ ,‬ד׳ נהנו משעשועים‪ ,‬פעולות יצירה‬
‫והמחשה סביב הנושא ״על בטוח״ ‪-‬‬
‫התנהגות בטוחה‪.‬‬
‫ב מ ת נ ״ ס ספיר נ ה נ ת ה ק ב ו צ ת העולים‬
‫ה מ ש ת ת פ ת באולפן מ״טיפים״ בנהיגה‬
‫מ ו נ ע ת ‪ ,‬אשר לוו בסרטים ושקופיות‬
‫בנושא‪.‬‬
‫ש מ ע ו ן גז‪ ,‬מנכ״ל רשת המתנ״סים בלוד‪,‬‬
‫ציין כי בעתיד יתקיימו פעולות העשרה‬
‫ומניעה בכל שלוהות הרשת‪ .‬שמעון הוסיף‬
‫וסיפר כי במהלך השנה יתקיימו פעולות‬
‫שיא‪ ,‬אשר ירוכזו בחודש אחד‪ .‬בין‬
‫הפעולות‪ :‬מסע אופניים‪ ,‬חידון‪ ,‬הצגה‪,‬‬
‫הפנינג יצירה ועוד‪.‬‬
‫כנס מיוחד לפעילים‬
‫במינהלים הקהילתיים‬
‫נהשול של שמונה אוטובוסים מלאים‬
‫בנציגי ק ה י ל ה ‪ ,‬נ ר א ה ב מ ה ל ך כ נ ס‬
‫ה מ י נ ה ל י ם הקהילתיים בעיר לוד‪.‬‬
‫ראש העיר‪ ,‬מר מ ק ס י ם לוי‪ ,‬ה ו ב י ל את‬
‫שיירת ה א ו ט ו ב ו ס י ם ב מ ס ל ו ל מ ע נ י י ן‬
‫במיוהד א ש ר כלל ביקור ב פ ר ו י י ק ט י ם‬
‫ה ה ד ש י ם שבנייתם הסתיימה ו א ל ה א ש ר‬
‫נ מ צ א י ם ב ע י צ ו מ ה ש ל הבנייה‪.‬‬
‫חכנס נ פ ת ח בתצוגה מרהיבה של מ פ ע ל‬
‫המיגהלים הקחילתיים ושל אגפי עיריית‬
‫לוד ומחלקותיה‪ ,‬באולם הכניסה של‬
‫מתנ״ס דנוור‪ .‬תקנון הבחירות במינחל‬
‫הקהילתי הוצג בהיכל התרבות על ידי יושב‬
‫ראש דירקטוריון החברה‪ ,‬מר אלברט סיוון‪.‬‬
‫ראש‬
‫העיד‬
‫ל‪1‬ר‪ .‬מר‬
‫מקסים לוי‪ .‬נכנה‬
‫המנהלים‬
‫הקהילת״ם‪.‬‬
‫א ת באי הכנס ברכו מ נ כ ״ ל הרשת שמעון‬
‫גז‪ ,‬נציג הסוכנות‪ ,‬אורי סילברסטון‪ ,‬וראש‬
‫העיר אשר בנוסף לברכה פרס בפני‬
‫חנוכחים את ת כ נ י ו ת הפיתוח של העיר‬
‫לקראת שנות חאלפיים‪.‬‬
‫״‪...‬המינחלים חקחילתיים מאפשרים לכל‬
‫תושב חמעוניין בכך לקחת הלק ולהשפיע‬
‫על איכות חחיים בסביבתו הקרובה ובכך‬
‫להיות שותף לעשייה חיומיומית בשכונה‬
‫ובעיר‪...‬״ אמר ראש העיר‪.‬‬
‫באי הכנס ‪ -‬פ ע י ל י ם במינהלים‪ ,‬חברי‬
‫מועצה ודירקטוריון‪ ,‬נציגי משרדי ממשלה‬
‫ונציגי החברה למתנ״סים‪ ,‬פעילים וגציגי‬
‫גופים ציבוריים ומוסדות החינוך בעיר‪,‬‬
‫הפיקו תועלת רבה מתכנית הכנס‪.‬‬
‫במתנ״סים ‪211‬‬
‫‪28‬‬
‫אייר תשנ׳׳ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫תל מונד‬
‫מעלות‬
‫ערב מ ת כ ת י •‬
‫מועדון לנוער עולה בסיכון‬
‫מ א ת בילי ס ל ע‬
‫ערב מתכונים ה פ ך כבר למסורת בכפרנו‬
‫ונערך זו ה ש נ ה ה ר ב י ע י ת ב ה ס ו ת‬
‫ובארגון ״ ג ר ע י ן ר ע י ם ״ ו ב ע ז ר ת צ ו ו ת‬
‫המתנ״ס‪.‬‬
‫כבר לפני מספר שבועות‪ ,‬הוזמנו תושבי‬
‫הכפר‪ ,‬באמצעות עלונים שהופצו לתיבות‬
‫הדואר‪ ,‬להגיש ב כ ת ב מ ת כ ו נ י ם לצוות‬
‫״גרעין רעים״‪.‬‬
‫המתכונים זרמו בקצב איטי ודליל מאוד‬
‫וחבל‪ ...‬רק כהמש עשרה משפהות נענו‬
‫והגישו מבחר מתכונים )כבר אמרו חכמים‪:‬‬
‫״לא העיקר הכמות אלא האיכות״(‪.‬‬
‫האולם ה ר ב ־ ת כ ל י ת י במתג׳׳ס ק ו ש ט‬
‫והותאם לערב זה‪ .‬החבריה מגרעין ״רעים״‬
‫ גרגשים‪ ,‬ניהלו את הערב‪.‬‬‫המשפחות ע ל טפן‪ ,‬ישבו סביב שולחגות‬
‫שכוסו ב מ פ ו ת צ ב ע ו ג י ו ת ‪ ,‬ו ה מ א כ ל י ם‬
‫מעוררי התיאבון היו ערוכים בטוב־טעם‬
‫ע ל שולחן השיפוט‪ .‬ה ת כ ב ד נ ו השנה‬
‫בנוכחותו של השף אלברט שושן ממדרשת‬
‫רופין )לבוש בבגדי שף(‪ ,‬ששפט בתחרות‬
‫בסיועם של הגב׳ אידה ‪ -‬מרכזת מ ג מ ת‬
‫הבישול במדרשת רופין ומר שמעון סילוק‬
‫־ הטבח הראשי במסעדת ״‪ 21‬קראט״‪.‬‬
‫חחבר׳ה מ ג ר ע י ן ״רעים״ ה פ ע י ל ו א ת‬
‫הנוכחים בתחרויות נוסח ״שניצל בורשט״‬
‫מתחום המזון‪ ,‬וכולגו‪ ,‬ללא הבדל גיל ‪-‬‬
‫חפעלנו אנרגיה רבח בגיסיון לגצח! )פרסים‬
‫למגצחים(‪.‬‬
‫בעוד אנו נהנים ומשתדלים לפתור את‬
‫החידות‪ ,‬טעמו השופטים מן המטעמים‪,‬‬
‫התרשמו מהאסתטיקה‪ ,‬מצורת ההגשה‪,‬‬
‫מחמקוריות ובעיקר מן חטעם‪ .‬חמתח גבר‬
‫ככל שחתקרב זמן חלוקת הפרסים‪.‬‬
‫במקום הראשון זכו דווקא שני ילדים‬
‫חמודים מכיתה ד׳‪ ,‬שהכינו מעדן פטריות‬
‫בלחם כפרי ‪ -‬וזהו באמת מעדן‪ ,‬המוגש‬
‫בצורה מקורית מאוד‪.‬‬
‫בתום הערב‪ ,‬זכו כ ל הנוכחים להתכבד‬
‫ו ל ט ע ו ם מ ה מ ע ד נ י ם הטעימים שהתחרו‬
‫בערב זה‪ ,‬ו כ ל הנוכחים קיבלו חוברת‬
‫מתכונים שהכילו את כל מרשמי המאכלים‬
‫מערב זה‪ .‬הרבה ת ו ד ו ת לצוות גרעין‬
‫״רעים״ על ארגון הערב המהנה‪.‬‬
‫‪ ¿ ¿ 1‬־ה*‬
‫מאת דודו קראום‬
‫מנהל היחידה לקידום נוער‬
‫היחידה לקידום נוער‬
‫במסגרת‬
‫הפועלת במתנם מעלות‪ ,‬פועל מזה‬
‫מספר ה ו ד ש י ם מ ו ע ד ו ן ל נ ו ע ר ע ו ל ה‬
‫בסיכון‪.‬‬
‫במסגרת ה מ ו ע ד ו ן ‪ ,‬ה נ ע ר י ם ה ע ו ל י ם‬
‫מקבלים העשרה בתחומים שונים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫חברה‪ ,‬תרבות‪ ,‬ספורט ועוד‪.‬‬
‫המועדון מצויד במשחקי הברה שונים‪,‬‬
‫כ מ ו ‪ :‬שחמט‪ ,‬שש בש‪ ,‬טניס שולהן‬
‫וכדומה‪ ,‬וכבר נערכו שני טורנירים‪,‬‬
‫בשש בש ובטנים שולחן‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם‬
‫במועדון טלוויזיה ווידאו )שקיבלנו ו־ק‬
‫החודש( והנערים צופים בסרטי וידאו‬
‫כאשר לאחר מכן מתקיים דיון ע ל תכני‬
‫הסרט‪ ,‬משמעותו ומה ניתן להסיק ממנו‪.‬‬
‫פ ע י ל ו ת א ט ר ק ט י ב י ת נ ו ס פ ת היא קורס‬
‫הכנה לצה״ל‪ ,‬המשלב פ ע י ל ו ת סורטיבית‬
‫עם חלק תיאורטי‪ .‬הקורס מועבר פעמיים‬
‫בשבוע ע ל ידי מדריך מקצועי‪ .‬כמו כן‬
‫יוצאים הנערים לטיולים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫כאשר המטרה להעמיק את הזיקה שלהם‬
‫למדינה‪ .‬המועדון פ ת ו ח חמישה ימים‬
‫בשבוע‪.‬‬
‫אשקלון‬
‫מבואות חרמון‬
‫חוגי מדע‬
‫וטכנולוגית‬
‫ערב‬
‫מאת ברכה רוטשטיין‪ ,‬רכזת גה״ר‬
‫נ‪/‬הכתים‬
‫חצרות יסף‬
‫מירוץ חצרות יסף‬
‫במזג אוויר נ א ה התקיים מירוץ הצרות‬
‫יסף ה ש ל י ש י ‪ ,‬ע מ מ י ותתרותי‪ ,‬ש ה פ ך‬
‫כבר למסורת במתנ״ס ו ב י י ש ו ב ולאירוע‬
‫ייהודי ש ל א מ ת ק י י ם כ מ ו ת ו ב י י ש ו ב י‬
‫קרוואנים אהרים‪.‬‬
‫השנה השתתפו במירוץ מ ע ל ל־‪ 800‬רצים‬
‫שהגיעו מ כ ל רחבי הארץ‪ .‬בין מ ש ת ת פ י‬
‫המירוץ היו חיילים‪ ,‬שוטרים‪ ,‬המוני‬
‫תלמידי בתי ספר מהסביבה‪ ,‬קבוצות רצים‬
‫מהמגזר הערבי‪ ,‬קבוצות כדורגל‪ ,‬אגודות‬
‫ספורט וכמובן תושבי חצרות יסף ‪ -‬עולים‬
‫מחבר העמים ומאתיופיה‪.‬‬
‫במירוץ התחרותי ל־‪ 15‬ק״מ גיצב שיאן‬
‫ישראל בחצי מרתון ותושב הצרות יסף ־‬
‫איילה סטאין‪ ,‬אשר בעידוד מאות תושבי‬
‫המקום שבר את שיאו האישי והגיע בזמן‬
‫‪ 46:27‬ושיפר א ת שיאו הקודם בכשתי‬
‫דקות‪.‬‬
‫גם חמגצח במירוץ ל־‪ 10‬ק״מ היה עולה‬
‫מאתיופיח‪ ,‬שסיים בזמן של ‪.34:18‬‬
‫בלטו הרבה ילדים ובני גוער במקצים ל־‪3‬‬
‫ול־‪ 5‬ק״מ וכן רצים מ ע ל גיל שישים ונכים‬
‫בכיסאות גלגלים‪.‬‬
‫לקראת שעות הערב נערך במתנ״ס טכס‬
‫מרגש של חלוקת פרסים ומופע אמנותי‬
‫מגוון‪.‬‬
‫המירוץ אורגן ע ל ידי רכז הספורט‬
‫שבמתג״ס‪ ,‬גל מגצור‪ ,‬בשיתוף אגטוגיו‬
‫סגטורי ממועדון הריצה סולם צור ויואב‬
‫ענבר ממחלקת הספורט שבמטה אשר‪.‬‬
‫במתנ״ס ו ו ל ד נ ב ר ג ב א ש ק ל ו ן ל ו מ ד י ם‬
‫ילדי עולים מ א ת י ו פ י ה מ ד ע ו ט כ נ ו ל ו ג י ה‬
‫ב א מ צ ע ו ת ״לגו״ מ ש ה ק י ם תינוכיים ש ל‬
‫ל מ י ד ה התנסותית־תווייתית‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬במסגרת תכנית של ״מוכנות״‬
‫לקראת כניסת הילד לבית הספר‪ .‬התכנית‬
‫תורמת רבות ל ה ת פ ת ח ו ת ו ה ח ב ר ת י ת ‪,‬‬
‫ה ש כ ל י ת והרגשית של הילד ל ק ר א ת‬
‫המפגש עם כ י ת ה א׳ בחגחיית ג נ נ ת‬
‫מוסמכת‪.‬‬
‫כ מ ו כן‪ ,‬ב א מ צ ע ו ת המתנ׳׳ס ל ו מ ד י ם‬
‫כשלושים ילדים מבית ספר נוף ים ב׳‬
‫באשקלון מ ד ע מטעם חברת ט ״ ד ־ שהיא‬
‫חברת בת של הטכניון בחיפה‪.‬‬
‫חנושאים חנלמדים בקורם חם‪ :‬ב נ י י ת‬
‫מערכת בקרת אור פתוחח ומערכת סגורה‪.‬‬
‫בהמשך לומדים הילדים על מערכת הגברה‬
‫וקול אלקטרוגיים‪ .‬הקורס מלווה על ידי‬
‫מדריך מוסמך מטעם הטכניון‪,‬‬
‫ש י ל ו ב‬
‫ב י ן‬
‫ד ו ר י‬
‫מזה מספר שנים מתקיים פרוייקט‬
‫מיוהד במינו ה מ ש ל ב פעילות ש ל הברי‬
‫מ ו ע ד ו ן הוותיקים ע ם ת ל מ י ד י כיתות ו׳‬
‫של בית הספר היסודי מ ב ו א ו ת ההרמון‪.‬‬
‫ב מ ס ג ר ת ה פ ר ו י י ק ט נוהגים הקשישים‬
‫והילדים לחיפגש יחדיו במועדון הוותיקים‬
‫ולדון בסרט בו צפו ואשר עסק בנושא‬
‫הבין־דורי מזוויות שוגות‪ ,‬לחגוג ביחד‬
‫חגים‪ ,‬לצאת לטיול משותף ועוד‪.‬‬
‫המפגשים בעלי תכנים ערכיים־רגשיים‪,‬‬
‫מ א פ ש ר י ם קירבח ו פ ת י ח ו ת ו מ ב י א י ם‬
‫ל ח ת פ ת ח ו ת של מ ע ר כ ו ת יחסים מיוחדות‬
‫ומרגשות בין קשישים לילדים‪.‬‬
‫להלן רשמים שנשמעו בעקבות חמפגשים‪:‬‬
‫״לקשישים יש י ד ע חיים עצום והם‬
‫מעבירים חלק גם אלינו‪ ,‬הם גורמים לי‬
‫ל ח ת ג ע ג ע לסבא ולסבתא שלי שגמצאים‬
‫בהו״ל‪ .‬כ ל פ י הוץ הם אולי כ פ ו פ י ם‬
‫ומקומטים אבל בפנים הם רעננים ומלאי‬
‫חיים‪ .‬אני מאוד מקווה שנדבה לבקר אצל‬
‫הקשישים״‪) .‬נועה ברוק‪ ,‬ו׳ ‪.(2‬‬
‫במתנ״סיס ו ‪21‬‬
‫‪29‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ .‬אייר ‪1995‬‬
‫קרית אתא‬
‫רמלה‬
‫פסטיבל זמר לילדים‬
‫מרכז האמנויות של המתו״ס‬
‫מאמץ את בית ספר ״תוחלת‬
‫מ א ת שרון ס ג ל‬
‫יום שני‪ ,‬ה ש ע ה כבר ‪ 19:30‬ו א נ ש י‬
‫המתנ״ס מ ת ה י ל י ם לגלות ס י מ נ י ם קלים‬
‫של להץ‪ .‬ה כ ל מוכן וכולם מ ה כ י ס ל ד ו ד‬
‫ראם‪ ,‬ר א ש העיר‪ .‬א ו ל ם ה מ ת נ ״ ס מ ל א‬
‫מ פ ה ל פ ה ו א ת פרק ה ז מ ן ה ז ה מ נ צ ל ו ת‬
‫הבורות ש ל י ל ד י ם ב א י מ ו נ י ע י ד ו ד‬
‫לפייבוריט שלהם‪.‬‬
‫צוות השיפוט‪ ,‬בראשותו של אפי נצר‪,‬‬
‫מ ק ב ל הנחיות אחרונות‪ :‬צריך להתייחס‬
‫לביצוע עצמו ולהשתדל לחימנע משיפוט‬
‫השיר )כיוון שכל השירים היו הידושים‬
‫לשירים מוכרים(‪ .‬או‪ .‬קיי‪ .‬ראם הגיע‪,‬‬
‫ומתחילים‪.‬‬
‫אחרי פתיחה קצרד‪ .‬עולח אילגח שלום‪,‬‬
‫מנהלת המתנ״ס‪ ,‬לתת את רשימת‬
‫הקרדיטים ההכרחיים‪ ,‬אחריה עולה ראם‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬שמדגיש א ת ח ת פ ת ח ו ת התרבות‬
‫בעיר והתפתחותה הכללית בכלל‪ ,‬וכו׳ וכו׳‬
‫וסופסוף מתחילים‪.‬‬
‫חדבר חראשון שגיכר לעין חוא שהושקעה‬
‫כאן המון עבודה‪ .‬כל מבצע מתורגל היטב‪,‬‬
‫כתוצאה‬
‫קלים‬
‫פספוסים‬
‫ומלבד‬
‫מהתרגשות‪ ,‬הכל עובר חלק‪ .‬מאחורי כל‬
‫מבצע רוקדות בגות מהבורת המחול של‬
‫קריית אתא‪ ,‬כשלכל שיר הותאם קונספט‬
‫משלו‪ :‬פעם עם פנסים‪ ,‬פעם עם דגלים‪,‬‬
‫בכל פ ע ם ת ל ב ו ש ת אהרת‪ .‬אף אהד לא‬
‫ציפה לפגוש כאן את ״בת שבע״ ההדשים‪,‬‬
‫אבל היה יפה‪.‬‬
‫שבעת השופטים נותנים לכל שיר גיקוד‬
‫^ א ח ד עד חמש‪ ,‬כל אחד על ד ע ת עצמו‪.‬‬
‫שנים עשר השירים רצים אחד אחרי חשני‪,‬‬
‫ומלבד ת ק ל ו ת חשמל קלות פה ושם הכל‬
‫עבד כמו שצריך‪.‬‬
‫בהפסקה הילדים כבר מחכים לחופעח של‬
‫חיי וחמיאס‪ ,‬וצוות השיפוט נכנס לחדר‬
‫צדדי כדי ל ש ק ל ל את חחחלטות‪ .‬מעניין‬
‫לציין ש ל מ ר ו ת הבדלי ט ע ם וגיל בין‬
‫השופטים‪ ,‬לא היו פערים ניכרים בניקוד‬
‫ל כ ל שיר‪ ,‬כלומר ‪ -‬לא קרה מקרה‬
‫ששופט אחד נתן ציון ‪ 1‬והאחר נתן ‪5‬‬
‫לאותו שיר‪ .‬זו בדיוק הסיבה מדוע מתוך ‪35‬‬
‫נקודות אפשריות‪ ,‬זכה אילן שבה ב־‪.34‬‬
‫בינתיים נחמיאס מ ש ת ו ל ל ת על הבמה‪,‬‬
‫ואפילו מזמינח א ת דוד ראם )ציטוט‪:‬‬
‫״ראש העיר הכי צעיר והכי חתיך במדינת‬
‫ישראל״ ואנחנו לא ידענו‪.‬״( כדי שירקוד‬
‫איתה‪.‬‬
‫על הבמה ממקמים במהירות את גביעי‬
‫ההשתתפות ואת גביעי שלושת המקומות‬
‫הראשוגים‪.‬‬
‫כ ל מ ש ת ת ף ‪ ,‬מ ל ב ד שלושת המקומות‬
‫הראשונים‪ ,‬זוכח לגביע וללחיצת יד מראם‪.‬‬
‫ואז משתרר שקט‪ .‬נצר מכריז על הזוכה‬
‫במקום השלישי ‪ -‬דניאל יפה בת שבע‬
‫וחצי‪ ,‬ששרה א ת ״הכל פתוה״‪ .‬היא‬
‫מ ק ב ל ת ווקמן ורצח מאושרת למקומה‪.‬‬
‫ויקי שינקרמן‪ ,‬בת עשר וחצי‪ ,‬זוכה במקום‬
‫השני‪ ,‬מקבלת גיטרח ומתיישבת מאושרת‬
‫לא פחות‪ .‬לא היו הפתעות בבחירת המקום‬
‫חראשון‪ .‬אילן שבח‪ ,‬בחור בן חמש עשרה‪,‬‬
‫נתן יופי של ביצוע ל״תשמור על העולם‬
‫ילד״‪ .‬הוא עלה חמישי במספר‪ ,‬אחרי‬
‫שקודמיו בחרו שירים קצביים‪ ,‬ודווקא‬
‫בשיר שקט יותר הצליח לסחוט תשואות‬
‫מהקהל‪ .‬בזמן ששר הוחשך האולם‪ ,‬ורק‬
‫ת א ו ר ה כ ח ל ח ל ה האירה א ת ה ש מ ל ו ת‬
‫הלבנות של הרוקדות מאחוריו‪ ,‬אבל מה‬
‫שבאמת עשה את הכל‪ ,‬היה חקול החם של‬
‫חבחור הזה‪ ,‬שמאוד מזכיר את בועז שרעבי‬
‫בצעירותו‪.‬‬
‫בדרך ההוצה‪ ,‬א נ י רואה עוד כ מ ה‬
‫מהמועמדים בתהרות‪ .‬כולם צחקו‪,‬‬
‫השתוללו‪ ,‬אף אחד לא לקח קשה מידי את‬
‫העובדה שלא זכח‪ ,‬או שאולי זח חאפקט‬
‫של מה שקורה‪ ,‬כשהודשים ארוכים של‬
‫עבודה אינטנסיבית נגמרים בשלוש שעות‪.‬‬
‫ברוכים הבאים לעולם השעשועים‪.‬‬
‫מ א ת אבי נ ב ו‬
‫התנדבות מ ט ע ם ״מרכז‬
‫פרוייקט‬
‫אמנויות״‪ ,‬ש ה פ ע י ל י ם ה ע י ק ר י י ם בו ה ם‬
‫מתנדבים מ ק ה י ל ת ניו יורק מ פ ר ו י י ק ט‬
‫״עצמה״‪ ,‬ב ה נ ה י י ת א י ש צוות ה מ ר כ ז‬
‫א ל י ש ע אלי‪ ,‬י צ א לדרך‪.‬‬
‫כמשימה ראשונה נבחר בית ספר ״תוחלת״‬
‫שמשכנו ברחוב ביאליק והוא בית ספר‬
‫לחינוך מיוחד לילדים עם ת ס מ ו נ ת דאון‬
‫וילדים הסובלים מהפרעות מוטוריות‪.‬‬
‫בשבוע האחרון הושקעו מאמצים בלתי‬
‫נלאים ב ע ב ו ד ה מבוקר עד ערב בין‬
‫העבודות שנעשו שם‪ ,‬ציור קיר‪ ,‬ש ל ט‬
‫‪1 1‬‬
‫כניסה חדש ל ת פ א ר ת בית הספר ושיפוץ‬
‫מתקני משחקים‪ .‬כן חוחלט לעבוד בהמשך‬
‫עם התלמידים ולחעשירם בתחום האמנות‪.‬‬
‫מנהלת בית הספר הגב׳ זיוה דבש מגדירה‬
‫א ת הקשר עם מרכז אמנויות שהחל עכשיו‬
‫כיוצא מ ה כ ל ל ומקווה שימשיך להיות‬
‫פורה‪ ,‬מהנה ומועיל‪.‬‬
‫בכוונת ה ק ב ו צ ה ה מ ת נ ד ב ת ל ה מ ש י ך‬
‫בעשייה גם במקומות אחרים‪ ,‬כמו קיר‬
‫חחזית של המרכז המסחרי ביוספטל‪ .‬לשם‬
‫כך‪ ,‬״מרכז א מ נ ו י ו ת ״ צריך את שיתוף‬
‫הפעולה של בעלי חעסקים במקום‪ ,‬כדי‬
‫לנצל את רצונם הטוב וכישרונם של‬
‫המתנדבים ששלחה אלינו קהילת ניו יורק‪.‬‬
‫נהריה‬
‫מהדקים קשרים עם דנמרק‬
‫מ א ת משה קיש‪ ,‬מנהל המתנ״ס‬
‫בינואר ‪ 1994‬פ נ ה ל מ ת נ ״ ס נ ה ר י ה א ד ם‬
‫בשם ׳־ורם אייזנברג מ מ צ פ ה ״ ט ל אל״‬
‫וסיפר ע ל ש ב ע ה י ד י ד י ם שלו מ ד נ מ ר ק‬
‫ה מ ע ו נ י י נ י ם לבוא ל י ש ר א ל ולשהות כאן‬
‫במשך ש נ ה כ ד י ל ל מ ו ד א ת ה ש פ ה‬
‫העברית ו ל ה כ י ר א ת מ ד י נ ת י ש ר א ל‬
‫ואורהותיה‪.‬‬
‫זאת על פי ת כ נ י ת של מ מ ש ל ת דנמרק‪,‬‬
‫לאפשר לצעירים לשהות מחוץ לדנמרק‬
‫במשך שנה‪ ,‬על מ נ ת ל פ נ ו ת מ ק ו מ ו ת‬
‫עבודה‪ ,‬ובו בזמן ל ק ב ל דמי א ב ט ל ה‬
‫מממשלת דנמרק‪.‬‬
‫התנאי היה ‪ -‬מכתב אישי מהמתנ׳׳ם לכל‬
‫מעוניין מדנמרק‪ ,‬שבו יוזמן התלמיד ע ל‬
‫ידי המתנ״ס‪ ,‬וזאת כדי שיוכל לקבל אישור‬
‫מממשלת דנמרק לבוא לישראל‪.‬‬
‫המכתבים הוכנו ב מ ת נ ״ ס ע ל ידי רכזת‬
‫האולפן במתנ״ס נהריה מ ר י ם א ב ר מ ן‬
‫ו מ נ ה ל ה מ ת נ ״ ס ‪ .‬ואכן‪ ,‬באפריל ‪1994‬‬
‫הגיעו השבעה )שלושה זוגות ובודד(‬
‫לישראל והחלו ל ל מ ו ד עברית באולפן‬
‫המתנ״ס בנהריה‪.‬‬
‫בנוסף ללימודי העברית‪ ,‬ההיסטוריה של‬
‫המדינה ואורח ההיים בישראל‪ ,‬ביקרו‬
‫הדנים במקומות שונים בארץ‪ ,‬ו ע ל פי‬
‫התגובות שקיבלנו מהם אין ספק שהם יהוו‬
‫שליחים של רצון טוב ל מ ד י נ ת ישראל‬
‫בכלל ולמתנ״ס נהריה בפרט‪.‬‬
‫הלימודים נמשכו עד סוף מרץ ‪ 1995‬והם‬
‫חזרו לדנמרק‪ ,‬תוך הבטחה לשוב לארץ‬
‫בספטמבר ‪ 1995‬כדי להמשיך וללמוד פה‬
‫גם עברית וגם מקצועות נוספים!‬
‫התלמידים מדגמרק הבטיחו לפרסם את‬
‫סיפורם בעיתון דני‪.‬‬
‫בינתיים כבר הוציא ה מ ת ג ״ ס מ כ ת ב י ם‬
‫נוספים לתלמידים דנים שגעזרו בכך כדי‬
‫ל ק ב ל אישורים מ מ מ ש ל ת ם לבוא לארץ‬
‫וללמוד עברית במתנ״ס בנהריה‪.‬‬
‫במתנ״סימ ו ‪21‬‬
‫‪30‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫נוה ישראל‬
‫גלבוע‬
‫לאן נטייל השבוע?‬
‫גיבוש לצוות המרכזים הקהילתיים‬
‫מ א ת אורי י ה ל ‪ ,‬מ נ ה ל ה מ ת נ ״ ס‬
‫א ה ד ה ד ב ר י ם היותר י פ י ם ב ע ב ו ד ת ו ע ל‬
‫מנהל‪/‬ת המתנ״ס היא האפשרות להביא‬
‫ל י ד י ב י ט ו י רצונות‪ ,‬ה ל ו מ ו ת ו מ א ו ו י י ם ‪,‬‬
‫וכמספר לנושאי ה ת פ ק י ד י ם כך ב ו ו ד א י‬
‫מספר ה ה ל ו מ ו ת ו א ף כפול מכך‪.‬‬
‫אודה על האמת‪,‬‬
‫תמיד רציתי‬
‫לראות את כל‬
‫שכונת נווה‬
‫ישראל על‬
‫הוריה‪ ,‬טפה‬
‫וקשישיה עוזבים‬
‫את השכונה ליום‬
‫אהד ונעלמים‬
‫בחיק הטבע‪,‬‬
‫כשבכניסח‬
‫לשכונה יהיה‬
‫תלוי שלט בנוסה הבא‪:‬‬
‫״היום אנחנו לא בבית‪ ,‬השכונה סגורה‬
‫לרגל שיפוצים״‪.‬‬
‫חלומות טיבם להתגשם בהדרגה‪ ,‬וכך גם‬
‫אצלנו‪ .‬בינתיים כולם מטיילים‪ ,‬גני ילדים‬
‫והוריהם‪ ,‬מועדון קשישים‪ ,‬צוות המתנ׳׳ס‪,‬‬
‫בני גוער‪ ,‬גרעין מ ש פ ח ו ת ק ב ו ע וסתם‬
‫״פרוייקט״ חדש ‪ -‬טיולי אחה״צ לסביבה‬
‫הקרובה )בין חדרה לגדרח> לכל מי שרוצה‪.‬‬
‫גושא הטיול מ א ג ד בתוכו ערכים‬
‫הערכים‬
‫בצד‬
‫חברתיים‪/‬רוחגיים‬
‫ה׳׳גשמיים״ ־ אהבת חארץ‪ ,‬חאדם‪ ,‬החי‬
‫והצומח‪ ,‬ביחד ע ם פ ע י ל ו ת ג ו פ ג י ת‬
‫ס פ ו ר ט י ב י ת ‪ ,‬והכל לצד הרגשת הביהד‬
‫וההתחלקות בחוויות גם הרבה לאחר הטיול‪.‬‬
‫ב כ ו ו נ ת נ ו ל פ ת ח א ת הרעיון ו ל ה ע מ י ד‬
‫ל ר ש ו ת ח ת ו ש ב י ם רכז מ י ד ע ש י ס פ ק‬
‫אשדוד ח‬
‫מסלולים מסודרים על פי תכנית ספציפית‬
‫לנושא‪ .‬ערכת שקופיות רלוונטית‪ ,‬צרור‬
‫משחקי דרך ל כ ל המשפחה‪ ,‬רעיונות על‬
‫ב ח י ק ה ט ב ע <גם מ ת ו ך‬
‫הפעלה‬
‫ההפעלופדיה( ובעתיד ‪ -‬הפקת אירועים‬
‫משפחתיים ג ד ו ל י ם ה מ ש ל ב י ם ט י ו ל ‪,‬‬
‫נסיעה‪ ,‬אכילח‪ ,‬פעילות ייחודית ועוד‪.‬‬
‫סדר היום שאורגן ע ל ידי ארתורו ב א ך ‪,‬‬
‫המנחה האזורי‪ ,‬כ ל ל הכרות‪ ,‬דיוגים‪,‬‬
‫הרצאה על מבנה החברה למתגייסים‪ ,‬צורת‬
‫העבודה בחינוך הבלתי פורמלי‪ ,‬סיור רגלי‬
‫בעיר העתיקה של נצרת ופגישה עם מנהלי‬
‫מתגייסים במגזר הערבי ־ פרג׳ מנסור‬
‫ואמין ענבתאוי ־ שמהם קיבלגו ״טיפים״‬
‫חשובים ל ע ב ו ד ה ו ב ע י ק ר נ ו ס ח א ו ת‬
‫מניסיונם הפרטי‪ ,‬לחצלחת מחלכים‬
‫ומפגשים בין יהודים לערבים‪ ,‬שהם הלק‬
‫חטיול חאחרון שערכנו היה טיול משפחות‬
‫בחול המועד פסח‪ ,‬לנחל חווארים‪ ,‬עין‬
‫עבדת והמכתש חגדול‪.‬‬
‫ל מ ר ו ת היום השרבי והקושי בטיפוס‬
‫ב מ ד ר ג ו ת ועל גבי הסולמות‪ ,‬המשכנו‬
‫למכתש הגדול‪ ,‬עברגו דרך ירוחם )רואים‪,‬‬
‫גם כאן יש מתגייס(‪ ,‬עצרגו וגירדנו סלעים‬
‫צבעוניים וסיימנו בגלידה מונטגה )איך‬
‫לא?(‪.‬‬
‫על פי בקשת מ ש ת ת פ י הטיול אני מצרף‬
‫תמונה כדי שיוכלו לחזות בעצמם מבעד‬
‫לעיתון במתנ״סים ושכולם ידעו איזה כיף‬
‫היה להם )למרות ההתכווצויות ברגליים‬
‫למחרת(‪.‬‬
‫ובעוד אני כותב שורות אלו אגו מתארגנים‬
‫לסיור צוותי בעתיקות ציפורי ולמסע על‬
‫גבי חמורים בסביבה‪.‬‬
‫״ו­‬
‫אליפות‬
‫קראטה ארצית‬
‫ב־‪ 6.4.95‬נ ע ר כ ה זו ה פ ע ם ה ש נ י י ה‬
‫אליפות ה א ר ץ ב ק ר א ט ה ל מ ת נ ״ ס י ם ‪.‬‬
‫שלושים ו ש מ ו נ ה מ ת נ ״ ס י ם מ כ ל ר ת ב י‬
‫הארץ‪ .‬מ ה ג ל י ל ה ע ל י ו ן ו ע ד ל ד י מ ו נ ה‬
‫בתהרות‪,‬‬
‫הלק‬
‫נטלו‬
‫שבדרום‪,‬‬
‫שהתקיימה במתנ״ס ה״י באשדוד‪ ,‬ובה‬
‫השתתפו א ר ב ע מ א ו ת ו ש ל ו ש י ם י ל ד י ם‬
‫ובני נוער‪.‬‬
‫ב מ ס ג ר ת ח ת ח ר ו ת נ ע ר כ ו ק ר ב ו ת לפי‬
‫משקלים שונים וכן תרגילי קטות‪ ,‬שהם‬
‫תרגילי ראווה למקצה הגילאים השונים‬
‫‪.18-10‬‬
‫המרכזים ה ק ה י ל ת י י ם ב ג ל ב ו ע פ ו ע ל י ם‬
‫במועצה האזורית וכוללים שלושה‬
‫מגזרים ש ו נ י ם ‪ :‬ש מ ו נ ה ק י ב ו צ י ם ‪,‬‬
‫ה מ י ש ה כפרים ערביים‪ ,‬א ר ב ע ה ע ש ר‬
‫מושבים ו א ר ב ע ה יישובים קהילתיים‪.‬‬
‫הצוות החדש־ישן של המרכזים הקהילתיים‬
‫ב ג ל ב ו ע השתתף בחודש חאחרון ביום‬
‫התארגגות וגיבוש בנצרת‪ .‬הצוות כלל את‬
‫א ר י א ל ה ויזמן המנהלת‪ ,‬רכזי המדורים‬
‫וחשלוחות‪.‬‬
‫א ת חתחרות ארגנח חברת חמתנ׳׳סים‬
‫הארצית‪ ,‬באירוחו של מתנ׳׳ם ח׳׳י באשדוד‬
‫ו ב ה ש ת ת פ ו ת עיריית אשדוד ‪ -‬מ ח ל ק ת‬
‫הספורט‪ .‬השיפוט בתהרות נעשה על ידי‬
‫השופטים הבכירים בארץ מטעם התאחדות‬
‫הקרטה בישראל‪.‬‬
‫במקום הראשון עם מירב המדליות זכי‬
‫המתנ׳׳סים לוד ורמלה בהדרכת המאמן ‪-‬‬
‫גבי מיכאלי‪ .‬הקהל הרב שמלא את האולם‬
‫והיציעים במשך כל היום נהנה עד מאוד‬
‫מ ר מ ת ה ק ר א ט ה היפה ש ה ו פ ג נ ה על‬
‫המזרונים‪.‬‬
‫ממגמת תפקודו של המתנ״ס החדש‪ .‬הסיור‬
‫הרגלי בעיר ה ע ת י ק ה של נ צ ר ת נערך‬
‫בהדרכתו המקצועית של שריף‪ ,‬חאחראי‬
‫ב ע י ר י י ת ג צ ר ת ע ל שימור א ת ר י ם‬
‫ושיקומם‪ .‬עברנו ברגל בסמטאות השוק‬
‫שמשנות פניהן ונמצאות בשיקום ובפיתוה‬
‫מ ס מ ט א ו ת ח ש ו כ ו ת וצרות‬
‫וחופכות‬
‫ל ס מ ט א ו ת מאווררות ו מ ק ו מ ו ת שנעים‬
‫להסתובב בהם‪ .‬החלק המעניין ביותר היה‬
‫ביקור במחילות ובמעברים תת־קרקעיים‬
‫חמרושתים מ ת ח ת ל פ נ י האדמה לאורכה‬
‫ולרוחבה של העיר‪ ,‬מ ק ו מ ו ת שעדיין‬
‫סגורים לביקור הקהל‪.‬‬
‫פרק מ ע ג י י ן בפגי עצמו היה חדיון‬
‫בחנחייתה של אסתי כהן בגושא הנוער‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ט ע מ נ ו מכל דבר על קצה המזלג‬
‫ונשארנו עם טעם של עוד‪...‬‬
‫כפי שסוכם‪ ,‬יאורגן בהקדם האפשרי יום‬
‫גוסף שיעסוק בעיקר בכתיבת התכגיות‬
‫המחברות בין שלוש השלוחות‪.‬‬
‫יהוד‬
‫טורניר טניס במתנ״ס מרכז‬
‫מ א ת א י צ י ק כהן‬
‫בהופשת ה פ ס ה ה ג י ע ל ש י א ו מ פ ע ל ט נ י ס‬
‫יפהפה‪ ,‬ש א ר ג ן המתנ״ס‪.‬‬
‫במעמד הזה התכנסו כל תלמידי הטניס של‬
‫מתגייס מרכז לטקס מרגש שבו הוענקו‬
‫מדליות‪ ,‬גביעים ופרסים למצטייגים‪,‬‬
‫במעמד השתתפו גם‬
‫ראש המועצה ‪ -‬מר ש‪ .‬בקשי;‬
‫מנהל המתנ״ס ‪ -‬מר י‪ .‬שריג;‬
‫מנהלת מתנ״ם מרכז ‪ -‬ה ג ב ׳ מ‪ .‬ירום;‬
‫אורחים מאטלנטה והורי הילדים‪.‬‬
‫ב מ ת נ ״ ס יהוד מ ת א מ נ י ם כמאה וארבעים‬
‫טניסאים צעירים במשך כל השנה‪.‬‬
‫במהלך העונה מתקיימים ארבעה‬
‫טורנירים‪ :‬אחד ב ת ח י ל ת השנה‪ ,‬שני‬
‫בחופשת סוכות‪ ,‬שלישי בחופשת ה פ ‪#‬‬
‫ורביעי מסכם בחופש הגדול‪.‬‬
‫טורנירים אלה מתקיימים כבר עשר שנים‬
‫ומוסיפים רבות לתלמידים המשתתפים‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫נצרת עילית‬
‫שבוע הנוער לשלטון‬
‫באחד מ י מ י ח ח ו ד ש ח א ח ר ו ן ה ת ר ח ש‬
‫מחפך בנצרת עילית‪ .‬בני ח נ ו ע ר בעיר‬
‫ח ח ל י פ ו א ת ר א ש ו ת תעיר‪ .‬ל ת פ ק י ד ר א ש‬
‫העיר ה ז מ נ י מ ו נ ת ה ח נ ח גרישקן‬
‫שההליפה את מ נ ה ם אריאב‪ .‬גרישקן‬
‫אף מ ש מ ש ת ב ת פ ק י ד יו״ר פ ר ל מ נ ט‬
‫ה נ ו ע ר העירוני במתנ״ם נצרת עילית‪.‬‬
‫כן בוצעו ע ש ר ו ת ח י ל ו פ י ת פ ק י ד י ם‬
‫בראשות ח מ ק ו מ י ת ‪ ,‬ב מ ו ס ד ו ת ה ע י ר‬
‫השונים‪ ,‬בבתי הספר וברשת חמתנ׳׳סים‬
‫בעיר‪ .‬מ פ ת ה העיר הועבר זמנית ל ב נ י‬
‫הנוער שניהלו את העיר ביד רמה‪ .‬כל זאת‬
‫גערך במסגרת ״שבוע הנוער לשלטון״‪,‬‬
‫שהפך למסורת בעיר‪.‬‬
‫השגה התפרסו אירועי ״הגוער לשלטון״‬
‫על שלושה ימים‪ .‬והתרכזו בגושא המרכזי‪:‬‬
‫ה׳׳נוער בקצב צעיר״ ו׳׳למען זכויות האדם‬
‫והתלמיד״‪ .‬האירועים החלו בתכנית יומית‬
‫שנערכח בבתי חספר בעיר ת ח ת הנושא‬
‫חנח‬
‫גרישקן‪ ,‬יליד‬
‫״קבוצות בהברה וגזענות״‪.‬‬
‫מאוהר יותר נערך דיון בנושא בנוסח‬
‫״פופוליטיקה״‪.‬‬
‫מאוהד יותר התקיימה עצרת לזכויות האדם‬
‫ש ב מ ס ג ר ת ה ח ת ק י י מ ח ח ל ו ק ת פרסים‬
‫לעבודות חזוכות בתחרות בנושא זכויות‬
‫האדם‪ ,‬בחסות תנועות חנוער העירוניות‪.‬‬
‫ביום רביעי‪ ,‬יום הנוער לשלטון‪ ,‬התקיימה‬
‫תכנית יומית בבתי הספר בנושא זהות‬
‫יהודית והשפעת הדת על המדינה‪ .‬מאוחר‬
‫יותר התקיים דיסקו ענק לנוער עם דידי‬
‫הררי‪.‬‬
‫ו ע ד ת החינוך ה ת כ נ ס ה יחד עם הברי‬
‫פ ר ל מ נ ט הנוער ודנו בנושא‪ :‬״זכויות‬
‫תלמידים ויחסי עולים־ותיקים״‪ .‬לסיום‬
‫אירועי ״שבוע חנוער לשלטון״ הופיע‬
‫בפני בני הנוער וצופים מכל רחבי העמק‬
‫צביקה הדר‪ ,‬הלא הוא ז׳וז׳ו הלסטרה‬
‫בתכניתו ״חחלסטרה של ז׳וז׳ו״‪.‬‬
‫ברלמנט חנוער העידלני מקבלת אח מפתח העיר מירי מנחם אריאב‪ ,‬ראש ד‪,‬׳‪\1‬ו‪.‬‬
‫מ ש ל ח ת מדרום אמריקה‬
‫בביקור במתנ׳׳ס ברקוביץ‬
‫שלושים ה ב ר י מ ש ל ה ת מ ד ר ו ם ו מ ר כ ז‬
‫מ ט ע ם המכון לשיתוף‬
‫אמריקה‪,‬‬
‫בינלאומי ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ‪ ,‬ה ת א ר ה ו‬
‫במתנ״ס ברקוביץ‪ .‬הברי‬
‫ליומיים‬
‫מ ה מ ש עשרה מדינות‬
‫המשלהת‬
‫ממקסיקו ו ע ד ב ו ל י ב י ה ה ג י ע ו למתנ׳׳ס‬
‫נצרת עילית‪ .‬כ ד י ל ל מ ו ד ע ל מ ו ד ל‬
‫ה ה פ ע ל ה ש ל מרכז קהילתי בארץ‪.‬‬
‫חברי הקבוצה הם בעלי ת פ ק י ד י ם או‬
‫מ ת נ ד ב י ם של ארגונים מ מ ש ל ת י י ם או‬
‫קהילתיים בארצותיהם‪ .‬בתחילת המפגש‬
‫נערכה ל מ ש ל ח ת ק ב ל ת פ נ י ם ח ג י ג י ת‬
‫ושיהת היכרות עם אריה להב‪ ,‬מנהל רשת‬
‫המתנ״סים‪ ,‬ש נ ת ן סקירה על פעילויות‬
‫ופעולות המתנ״ס השונות בעיר‪ .‬כן נתנו‬
‫סקירה מרסלו קליינר‪ ,‬סגן מנהל המתנ׳׳ם‬
‫שנילווה למשלחת וראובן גריגשטיין‪ ,‬רכז‬
‫הקליטה במתנ״ם שדיבר על שילוב תרבותי‬
‫הברתי‪ .‬ה י י ם ב ו ר ו ס ק י ‪ ,‬רכז מ ח ל ק ת‬
‫הספורט סיפר ע ל ה פ ע ל ת הקהילה דרך‬
‫הספורט‪ .‬חמשלחת התרשמה מפעילויות‬
‫עם נוער עולה‪ .‬האורחים ישתתפו בסדר‬
‫פסה לדוגמה שערכו לכבודם בני העדה‬
‫האתיופית במתג׳׳ס ברקוביץ‪.‬‬
‫אייר תשנ״ה‪ ,‬אייר ‪1995‬‬
‫קלנסואה‬
‫מסיבה גדולה ליום האישה והאם‬
‫מ א ת מ ל כ ה ס ל א מ ה ‪ ,‬אם ו ח ב ר ת ו ע ד ת‬
‫ההיגוי ל ג י ל הרך ו ה מ ש פ ח ה‬
‫הנשים שהוקם מ ט ע ם המתנ״ס‬
‫כ ש נ ה ו מ ש מ ש כ ו ו ע ד ת היגוי לגיל‬
‫ו מ ש פ ח ה במתנ״ם‪ .‬ר א ה לנכון לתת‬
‫לנשים ולילדים ביום ה א י ש ה ו ה ג‬
‫צוות‬
‫לפני‬
‫הרך‬
‫מתנה‬
‫האם‪.‬‬
‫אחרי ישיבת ועדת ההיגוי‪ ,‬הוחלט לארגן‬
‫אירוע גדול לאימחות ולילדים‪ .‬אנחנו‬
‫ה נ ש י ם ‪ ,‬י ש ב נ ו עם מ נ ח ל ה מ ת נ ״ ס ‪,‬‬
‫מוסטפא נ א ט ו ר ‪ ,‬והעלינו את הרעיון‬
‫לפניו ומיד ובלי היסוס התקבל הרעיון‬
‫ומנהל המתנ״ם העמיד ל פ נ י נ ו א ת כל‬
‫האפשרויות והעזרה ל ה צ ל ח ת האירוע‪.‬‬
‫החלטנו להזמין אימהות וגם ילדים‪ .‬יחד‬
‫עם מנהל המתנ״ס וצוות העובדים‪ ,‬ישבנו‬
‫ותכננו את תכנית האירוע‪.‬‬
‫חחלטנו להזמין את להקת ״דרך המשי״‬
‫מטעם אמגות לעם וגב׳ טליח דיין‪ ,‬ראש‬
‫מדור מחול‪ ,‬היתד‪ .‬לגו לעזרה גדולח‪.‬‬
‫להקת הבלט של המתנ׳׳ס נ ת נ ה ח ו פ ע ת‬
‫בכורה יילדי בית הספר לכדורגל הופיעו‬
‫בתגועות כדורגל בשילוב מוסיקה‪.‬‬
‫ל ה ק ת הדבקה של הילדים והמבוגרים‬
‫הציגה ק ט ע י ריקוד עממיים יפים‪ .‬שהקן‬
‫התיאטרון כליפה נאטור‪ ,‬שמשחק בהצגה‬
‫רומיאו ויוליה‪ ,‬הנחה א ת האירוע והציג‬
‫קטעים מההצגה‪.‬‬
‫היתה זו הפעם הראשוגה שביישוב גובים‬
‫כסף עבור אירוע מסוג זה‪ ,‬והאימהות‬
‫שילמו ברצון חמישח ש״ח ואילו הילדים‬
‫נכנסו חופשי‪.‬‬
‫בסוף האירוע‪ ,‬חוגרלו פרסים שנתרמו‬
‫מבתי עסקים מהיישוב‪.‬‬
‫עבורנו היה האירוע הוויה גדולה‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬הנשים ביישוב‪ ,‬הרגשנו זו הפעם‬
‫הראשונה שאנחנו עושות דבר קטן למען‬
‫היישוב שלנו ובזכות המתגייס מתאפשרים‬
‫דברים חדשים ויפים‪ .‬האירוע הזה נתן לנו‬
‫דחיפח ו מ ו ט י ב צ י ה ל ת כ נ ן ‪ ,‬ל ע ש ו ת‬
‫ולהתנדב‪.‬‬
‫תודות רבות למנחל חמתנ״ס‪ ,‬שעודד ודחף‬
‫להצלחת האירוע וכן תודות רבות לחברח‬
‫למתנ״סים שבזכותח חל שינוי משמעות‬
‫בחיינו‪.‬‬
‫עכו‬
‫צעדת עבו בסימן הצלחה‬
‫מ ז ג אוויר י ו צ א מן ה כ ל ל ק י ד ם א ת‬
‫אלפיים ה צ ו ע ד י ם ב צ ע ד ת עכו‪.‬‬
‫בחברה למרכזים קהילתיים לא ציפו לכמות‬
‫כזו של צועדים שהגיעו מכל חאוכלוסייח‪,‬‬
‫ביגיהם תלמידי בתי הספר שבאו במאורגן‪,‬‬
‫עולים חדשים‪ ,‬תושבי העיר שהגיעו עם‬
‫זאטוטיחם‪ ,‬וכן ציבור נ כ ב ד מהמגזר‬
‫חערבי‪ .‬מי שלא חגיע ‪ -‬הפסיד‪.‬‬
‫השנה הושם דגש מיוחד על אופיו של‬
‫המסלול‪ ,‬שההל בצפון העיר עכו החדשה‪,‬‬
‫המשיך דרך המגדלור שבעיר העתיקה‪,‬‬
‫ומשם דרך חומות העיר עכו והגוף המקסים‬
‫עברו חצועדים ל ג ב ע ת נ פ ו ל י א ו ן דרך‬
‫שבילים וצמחייה ירוקה‪ ,‬שנתגח הרגשה‬
‫נעימה לכל הצועדים‪.‬‬
‫ב נ ק ו ד ת הסיום שדרתה במתנ׳׳ם היימן‪,‬‬
‫חולקו מדליות ושתייה לכל המשתתפים וכן‬
‫חולקו גביעים על ידי סגן ראש העיר‬
‫ישראל לביא‪ ,‬וחברי מועצת העיר לקבוצות‬
‫ולמשפחות רבות משתתפים‪.‬‬
‫הצעדה אורגנה על ידי החברה ל ח ג ג ת‬
‫הטבע והודרכח עלידי חוגי הסיור בעכו‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫במתנ״סימ ‪211‬‬
‫ה מ ר כ ז י ם‬
‫ה ת ח ג ד ו ת‬
‫־‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫מ א ת אתי איסלר‪ ,‬מזכ״ל ההתאגדות‬
‫ושוב ה ת כ נ ס נ ו ‪ -‬מ כ ל ה א ר ץ ‪ ,‬מ כ ל‬
‫ה א ר ג ו נ י ם ‪ -‬ליום עיון משותף‪ .‬ו ה פ ע ם‬
‫בבית ה מ ו ע צ ה ל י ש ר א ל י פ ה ב ת ל‬
‫אביב‪.‬‬
‫הבית‪ ,‬שהינו הזרוע חחינוכית של המועצה‬
‫לישראל יפה‪ ,‬אירח אותנו‪ .‬א ת הכינוס‬
‫פתחו ירון סוקולוב‪ ,‬יו׳׳ר הוועד המנהל‪,‬‬
‫ו ש ל מ ה ש מ ש יו״ר ועדת התכניות‪.‬‬
‫בחלקו הראשון של היום ‪ -‬הוצג המקום‬
‫על אפשרויות חחפעלח המגווגות‬
‫חמצויות בו‪ .‬בחלקו השני של היום הוצגה‬
‫ההפעלופדיה ‪ -‬אנציקלופדיה ל פ ע י ל ו ת‬
‫חברתית‪.‬‬
‫השילוב בין שני הנושאים ‪ -‬שנראה‬
‫בתחילה מ ע ט מ פ ת י ע ־ הוליד יום מגוון‬
‫ומעניין‪.‬‬
‫אנשי המועצה לישראל יפה הדגימו‪,‬‬
‫בעזרת צפייה במיצגים ובסרטים במקום‪,‬‬
‫כיצד גיתן לקרב ילדים‪ ,‬מבוגרים ובגי‬
‫גוער לגושא הסביבה ושמירת איכותה‪.‬‬
‫ניכר היה כי בתכגית ובעזרים‪ ,‬הושקעו‬
‫ה ק ה י ל ת י י ם‬
‫אייו תשנ׳׳ה‪ ,‬מאי ‪1995‬‬
‫יש ל ך ר א ש מיוחד?‬
‫ב י ש ר ח ל‬
‫ג‪ 1‬־ ‪11‬‬
‫בא לך לחיות איתנו בקצה המפה‬
‫בקסם של מקום?‬
‫הדרכה‬
‫בא לך להשתייך לצוות מעולה‬
‫תכנון ומחשבה‪ ,‬ההופכים את חמקום‬
‫להוויה לימודית במסגרת המשפחה‪ ,‬חוגים‬
‫הקרובים לנושא‪ ,‬קייטנות ועוד‪.‬‬
‫ההפעלופדיה ‪ -‬איך נולד הצורך ואת מי‬
‫באה לשרת ‪ -‬בנושא זה סיפר ופירט ד״ר‬
‫דב גולדברגר ‪ -‬הוגה ויוזם הרעיון‪.‬‬
‫במשך שגים הצטבר חומר הדרכה מגוון‪,‬‬
‫במקומות שוגים‪ ,‬במגזרים שוגים וכאן‬
‫נעשד‪ .‬ניסיון ראשון לאסוף את חדברים‪,‬‬
‫לחשוף ולחעשיר חדדית את כ ל חעושים‬
‫בעבודה חחינוכית‪.‬‬
‫להפעלופדיה‪ ,‬אשר ת כ ל ו ל ‪ 12‬כרכים‪,‬‬
‫אינדקס ממוחשב‪ ,‬ה מ ס י י ע ל מ ד ר י ך ‪/‬‬
‫מורה‪/‬הודה ‪ -‬לחגיע את ההפעלה‬
‫האופטימלית לפי התנאים והצרכים אשר‬
‫מוכתבים למחשב‪.‬‬
‫הסברים וחדגמות ניתנו על ידי אנשי מכון‬
‫״יעדים״‪ ,‬אשר סייעו בהכגת יום העיון‬
‫ובהוצאתו לפועל‪.‬‬
‫ביום העיון חשתתפו כ־‪ 70‬חברים מן‬
‫ה א ר ג ו נ י ם ה ש ו ג י ם ‪ ,‬מ כ ל הארץ ‪-‬‬
‫המתג״סים‪ ,‬ההסתדרות‪ ,‬געמת‪ ,‬ויצ״ו‪,‬‬
‫עיריית ת״א־יפו ועוד‪.‬‬
‫ב מ ת נ ״ ס פ ע י ל ומצליח?‬
‫ב נ ו ת נ ״ ס‬
‫א י ל ת‬
‫‪8-9.5.95‬‬
‫‪9.5.95‬‬
‫‪9.5.95‬‬
‫‪9-10.5.95‬‬
‫‪10-11.5.95‬‬
‫‪10-11.5.95‬‬
‫‪11.5.95‬‬
‫‪14.5.95‬‬
‫‪15.5.95‬‬
‫‪15.5.95‬‬
‫‪15.5.95‬‬
‫דרושים‬
‫* מינהלן ואיש כספים‬
‫* מנהל מרכז קהילתי‬
‫* רכז תקשורת קהילתית‬
‫* במאי לתיאטרון הקהילתי‬
‫* מדריכי אמנות‬
‫* מדריכים לקבוצות אתגר‬
‫מחכים לכם‪.‬‬
‫למתאימים‪ :‬חיים מרתקים‪ ,‬שכר הולם‬
‫ועזרה בדיור‪.‬‬
‫פרטים‪ :‬פגיגה ‪07-372004‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫ך ברמת‬
‫[‬
‫‪15-16.5.95‬‬
‫‪15-16.5.95‬‬
‫‪16-18.5.95‬‬
‫‪17.5.95‬‬
‫‪17.5.95‬‬
‫‪21.5.95‬‬
‫‪21-22.5.95‬‬
‫ליום הולדתם )חודש מאי(‬
‫גלובוםלנד ‪-‬‬
‫עיר הסרטים‬
‫גלובוסלנד ‪ -‬עיר הסרטים‪ ,‬המצויה בנווה‬
‫אילן‪ ,‬מביאה לצופה א ת חוויית עשיית‬
‫הקולנוע על כל גווגיו‪.‬‬
‫לקראת אירועי הקיץ והקייטנות יתקיים ־‬
‫ביוזמת ה ת א ג ד ו ת המרכזים הקהילתיים‬
‫ותהום גוער בחברה ‪ -‬סיור מודרך באתר‬
‫והשיפה לאפשרויות הטמוגות בו‪.‬‬
‫לאגשי המרכזים הקהילתיים תיגתן‬
‫האפשרות לבגות ת כ ג י ת ש ת כ ל ו ל ביקור‬
‫במקום לקייטנות‪ ,‬ל מ ש פ ה ו ת ולקבוצות‬
‫אהרות‪ ,‬כ מ ה י ר י ם מיוהדים‪.‬‬
‫הסיור המודרך יתקיים ביום ד׳‪ ,‬י״ז אייר‬
‫תשנ״ה‪ 17 ,‬במאי ‪.1995‬‬
‫מפגש‪ :‬שעה ‪ 10:00‬בכניסה לאתר בנווה‬
‫אילן‪.‬‬
‫סיום משוער ‪.13:00 -‬‬
‫הרשמה במשרדי ההתאגדות‬
‫‪.02-756982/3‬‬
‫ל ר פ י‬
‫א ב י ר ן‬
‫השתתפ‪1‬תנ‪ 1‬באבלך הכבד‬
‫עם מותו של‬
‫אביך ד ל‬
‫ל א ל י‬
‫ס ל ח י‬
‫השתתפ‪1‬ת‪ 11‬באבלך הכבד‬
‫עם מותו של‬
‫אביך ד ל‬
‫התכנית ע ״ ש ד״ר יוסף י‪ .‬שוורץ‬
‫נ מ ש כ ת ההרשמה לשנת תשנ״ו‬
‫ללימודי תעודה ב מ ת כ ו נ ת החדשה‬
‫‪ -‬במסלול‪:‬‬
‫הכשרת מנהל •‬
‫וסגל ב כ י ר‬
‫ל מ ר כ ז י • וארגוני‬
‫שירות קהילתיים‬
‫‪1‬‬
‫התכנית מ ק נ ה י ד ע ומיומנות בניהול‬
‫הכרתיים‬
‫שירותים‬
‫ובהפעלת‬
‫מלכ״רים ועמותות‪.‬‬
‫קהילתיים‪,‬‬
‫התכנית כוללת קורסים עיוניים‬
‫ו ה כ ש ר ה מ ע ש י ת מודרכת‪.‬‬
‫הלימודים העיוניים מתקיימים משך‬
‫שנה א ק ד מ י ת ב מ ת כ ו נ ת של יומיים‬
‫רצופים א ה ת לשבועיים וכן סדנאות‬
‫מרוכזות‪.‬‬
‫הלימודים מוכרים גם כתכנית השלמה‬
‫ללימודי מוסמך למינהל בעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬לבעלי כישורים מתאימים‪.‬‬
‫משך הלימודים‪ :‬שנה אחת‪.‬‬
‫״בוגר‬
‫תואר‬
‫קבלה‪:‬‬
‫תנאי‬
‫אוניברסיטה״‪ ,‬עדיפות לבעלי ניסיון‬
‫בתחום‪.‬‬
‫ה ת כ נ י ת מציעה גם קורסים נבחרים‬
‫במסגרת לימודי הוץ‪.‬‬
‫לפרטים‪ :‬נא לפנות אל מזכירות תכנית‬
‫שוורץ‪ ,‬ביה״ס ל ע ב ו ד ה סוציאלית‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬הר הצופים‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫בימים א׳־ה׳ בין ‪,12:00-9:00‬‬
‫חדר ‪ ,530‬טלפון‪.02-882185 :‬‬
‫ע ד נ ה אנגל‪ ,‬החברה‬
‫נורמה בטאט‪ ,‬החברה‬
‫ד נ י א ל ה בן גור‪ ,‬החברה הירושלמית‬
‫רבקה הדרי‪ ,‬החברה‬
‫יוני כהן‪ ,‬החברה‬
‫נ ע מ י כהן‪ ,‬חחברה‬
‫ה י ה לבבי‪ ,‬בתי ספר קהילתיים‬
‫ורד לוריא‪ ,‬החברה‬
‫ורד ליון־ירושלמי‪ ,‬החברה‬
‫מרים סילברמן‪ ,‬גוננים‬
‫רינה עמר‪ ,‬ההברה‬
‫אסתר פיק‪ ,‬בית פוסטר‬
‫מ ו ה מ ד אבו־אלהיג׳א‪ ,‬מגיד אל כרום‬
‫נאסר אבו סאפי‪ ,‬חחברה‬
‫מאיר אביקר‪ ,‬אלקנה‬
‫איימן אגבריה‪ ,‬מתנ״ס נייד‬
‫איציק אהרוגי‪ ,‬החברה‬
‫אפרים בר‪ ,‬מגדל העמק‬
‫תמרון ברקאי‪ ,‬החברה‬
‫מ נ ה ם הורוביץ‪ ,‬פרדס כץ‬
‫דוד המדת‪ ,‬החברה‬
‫ירון יגיל‪ ,‬יד התשעה‬
‫י צ ה ק לוי‪ ,‬אשקלון‬
‫צבי למפלץ‪ ,‬בגימיגה‬
‫אורי מרכוס‪ ,‬רמת השרון‬
‫אבי מרקוביץ‪ ,‬כרמיאל‬
‫ר ת מ י ם נינו‪ ,‬מבואות חרמון‬
‫יורם פוםקלינםקי‪ ,‬ראש פיגה‬
‫זאב צינגהר‪ ,‬ערבה‬
‫מ ש ה קיש‪ ,‬נהריה‬
‫אמנון רייכל‪ ,‬החברה‬
‫שמעון מזרתי‪ ,‬יו״ר הנהלת מתנ״ס רוממה‬
‫‪21-22.5.95‬‬
‫‪22.5.95‬‬
‫‪23.5.95‬‬
‫‪23-24.5.95‬‬
‫‪23-24.5.95‬‬
‫‪23-24.5.95‬‬
‫‪24.5.95‬‬
‫‪25.5.95‬‬
‫‪25.5.95‬‬
‫‪25-26.5.95‬‬
‫‪28.5.95‬‬
‫‪28-29.5.95‬‬
‫‪29.5.95‬‬
‫‪29-30.5.95‬‬
‫‪31.5.95‬‬
‫רכזי ספורט ־ מסלול ניהול‬
‫צפייה מוזיאלית‬
‫רכזי ארץ מורשת‬
‫רכזי תחזוקה‬
‫רכזי תרבות )א׳>‬
‫מינהל בכיר‬
‫התחנכות יוצרת‬
‫רכזי תקשורת קהילתית‬
‫חברותא‬
‫כנס מחוז צפון‬
‫רכזי קייטנות אנגלית ‪-‬‬
‫חיפה והצפון‬
‫רכזי תרבות )ב׳(‬
‫אוריינטציה לרכזי נוער‬
‫חדשים‬
‫מרכז הערכה‬
‫מועדוני תרבות לנוער‬
‫רכזי קייטנות אנגלית ‪-‬‬
‫שרון‪ ,‬מרכז‪ ,‬ירושלים ודרום‬
‫רכזי תקשורת קהילתית‬
‫מזכירות )ס־‪ (2‬במגזר הלא‬
‫יהודי‬
‫רכזי אתגרים‬
‫אמנות א׳‬
‫סדנה קהילתית לרכזי‬
‫תרבות מחוז מרכז‬
‫מנהלים חדשים‬
‫מזכירות <ס־‪(2‬‬
‫קורס מדגימים‬
‫תקשורת לנוער‬
‫לילה לבן‬
‫התחנכות יוצרת‬
‫ייעוץ ארגוני‬
‫רכזי תקשורת קהילתית‬
‫כנס מחוז שרון‬
‫כנסים מחוזיים‪ :‬ירושלים‪,‬‬
‫מרכז‬
‫השתלמות לרכזי נכים‬
‫כנסים מחוזיים חיפה ודרום‬
‫חדשון החברה למתנ״סי•‬
‫מרכזים קהילתיים בישראל בע״מ‬
‫ע ו ר כ ת ‪ :‬א ל י ש ב ע מאי‬
‫ה מ ע ר כ ת ‪ :‬דייר מ ש ה ארי‪ .‬׳‪01‬׳ ם ם י ש ח ׳ ‪,‬‬
‫זאביק זהבי‪.‬‬
‫! ר ד לי‪1‬ן‪-‬יר‪1‬שלמי‪ .‬ירון סוקולוב‬
‫א ו ר סטריזובר‬
‫‪,‬‬
‫המען‪:‬קוי‪1‬ן י ח ש ל ׳ • ‪ ,‬מ ל ח ה‬
‫וזד‪9583 .‬‬
‫׳ ה ש ל י ם ‪91090‬‬
‫טלפון‪02-793517 :‬‬
‫פקס‪02-793668 :‬‬
‫לצוות מחלקת הרווחה במועצה המקומית‬
‫חצרות יסף‪ ,‬עם קבלתם את; פרס עבודה‬
‫סוציאלית ל ע ב ו ד ת צוות ע׳׳ש הנרייטח‬
‫סאלד‪ ,‬לשנת תשנ״ח‪.‬‬
‫ע י צ ו ב ‪ ,‬ס ד ר ‪1‬עימ‪1‬ד‪:‬‬
‫סטודיו אפרח‪02-6522144 .‬‬
‫ד פ ו ס ‪ :‬וירוזלם פוסט‪ ,‬׳ ה ש ל י ם‬