נפתחים עוד שלושה מתנ״סים במגזר הערבי

‫‪#‬‬
‫‪» « # :‬‬
‫‪» « 8 8‬‬
‫‪« « :‬‬
‫» « «‬
‫» * « »‬
‫« « «‬
‫<••••••••>‬
‫« * » » « * * « *‬
‫« » » ‪,‬‬
‫« » » » » « ‪.‬‬
‫» * * » « »‬
‫‪! « « « » * » .‬‬
‫« « * » ‪* » # » #‬‬
‫) « « ‪» » « # # » 8 8‬‬
‫« » « ‪» » * # # 8 8‬‬
‫•‬
‫« « ‪• • # # # 8 8 8 8‬‬
‫« « « * « » » » »‬
‫» « « ‪ » » # # 8 8‬־ » !‬
‫» « » ‪« » * » « #‬‬
‫« « ‪» » » » * # #‬‬
‫‪.‬״‪.‬״‪.‬״‪.‬״‪.%%%%‬‬
‫» » « « » » » ‪8 8‬‬
‫« » « « » » » ‪! « 8‬‬
‫» » * * * » « ‪« 8‬‬
‫» • • « » » « « ‪9‬‬
‫» » « * < « ‪# # #‬‬
‫» » « « ‪1 « « # 8‬‬
‫» « ‪» # # # « 8 8 8‬‬
‫» » « ‪» * # # 8 8 8 8‬‬
‫» ® » « ‪» » « 8 8‬‬
‫‪¡ • » « « 8 8‬‬
‫» « « ‪8 8‬‬
‫‪» » « « » » « #‬‬
‫‪» » « « » » « # #‬‬
‫<•••••«•• *•‬
‫»«««»»‬
‫«»‬
‫»‪» » #‬‬
‫‪:5 * * 1‬‬
‫»«‬
‫<«»»»»»««««««»»» *‬
‫» » » « « * » » »‬
‫< » » » « « * » ‪« #‬‬
‫» » »‬
‫< * » *‬
‫« » » « «‬
‫« » » «‬
‫*‬
‫«‬
‫‪8‬‬
‫«‬
‫« « »‬
‫» ‪« 8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫» ‪8 8‬‬
‫»‬
‫»‬
‫»‬
‫»‬
‫«‬
‫»‬
‫»‬
‫»‬
‫»‬
‫*‬
‫»‬
‫«‬
‫«‬
‫«‬
‫»‬
‫«‬
‫‪8‬‬
‫«‬
‫*‬
‫‪8‬‬
‫«‬
‫*‬
‫‪8‬‬
‫«‬
‫»‬
‫>‬
‫‪8‬‬
‫>‬
‫‪#‬‬
‫* «‬
‫» ‪* #‬‬
‫« ‪# #‬‬
‫‪« # #‬‬
‫‪8‬‬
‫‪,*•\% »%*.*.%‬‬
‫* » ‪« # « « # « #‬‬
‫«י\‪%‬־\‪.‬‬
‫‪•%%%‬״••‪•*•*•%‬‬
‫«*»»»»««‬
‫>*‪•%%%%%%‬‬
‫‪«88‬‬
‫» » » » ® ‪8 8‬‬
‫•‬
‫• • • • » •‬
‫• • • « * ‪« 88‬‬
‫‪! 88 » # # » «8‬‬
‫•‪-1• » » * » » >:‬‬
‫נפתחים עוד‬
‫שלושה מתנ״סים‬
‫במגזר הערבי‬
‫מכירת ידע להונדורם‬
‫קבוצה של מנהלים חזרה מהונחרס לאחר שהעבירה שם סדנה בנושאי מרכזיס‬
‫קהילתיים וארגון קהילתי‪ .‬הקבוצה נסעה על־פי הזמנת ממשלת הונדורס ובתאום‬
‫משרד החוץ ושהתה במקום כשלושה שבועות‪.‬‬
‫‪ 33‬משתתפים‪ ,‬מכל חלקי המדינה‪ ,‬למדו בצורה אינטנסיבית את עקרונות התכנון‬
‫והארגון הקהילתי ותרגלו באופן מעשי את התהליך‪.‬‬
‫קבוצה נוספת מתוכננת לצאת להונדורס בחודש הבא כדי לסייע בתכנון הקמת רשת‬
‫מרכזים קהילתיים במדינה‪.‬‬
‫)כתבה בעמי ‪(4‬‬
‫המתנ״סים החדשים יהיו ברהט‪ ,‬בקעה אל־גרבייה וכבול‪.‬‬
‫הדבר התאפשר הודות לתקציב מיוחד משר החינוך והתרבות‪.‬‬
‫ועדה מיוחדת של הדירקטוריון תטפל במגזר הערבי‪.‬‬
‫לאור מצוקתם של הישובים הערביים‬
‫בנושאי החינוך הא־פורמלי‪ ,‬תברה ותרבות‪,‬‬
‫החליט שר החינוך והתרבות מר יצחק נבון‬
‫לתת עדיפות ראשונה לפתיחת מתנ״סים‬
‫בישובים הערביים‪.‬‬
‫תוספת זו של מתנ״סים תביא לכך‬
‫שבעשרה ישובים ושכונות יפעלו מתנ״סים‬
‫ערביים‪ .‬עד היום פועלים מתנ׳סים ערביים‬
‫בישובים הבאים‪ :‬תמרה‪ ,‬שפרעם‪ ,‬עכו‬
‫העתיקה‪ ,‬אבו־סנאן‪ ,‬אום אל פחם‪ ,‬בית דוד‬
‫בירושלים המזרחית ושועפט‪.‬‬
‫לפני כחצי שנה העבירה החברה לשר החי­‬
‫נוך והתרבות רשימה של ישובים ערביים‬
‫שפנו לחברה בבקשה לפתוח מתנ״סים‪.‬‬
‫הועדה לפתיחת מתנ״סים אשרה‪ ,‬מתוך‬
‫רשימה זו‪ ,‬ובדעה אחת עם השר‪ ,‬פתיחת‬
‫מתנ׳׳סים בשלושה ישובים‪ :‬רהט‪ ,‬בקעה אל‬
‫גרבייה וכבול‪.‬‬
‫בשלושת הישובים יוקמו צוותים מקר‬
‫מיים בשיתוף החברה‪ ,‬לתכנון הפעולות‬
‫ועוד בגיליון זה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תהליד החשיבה לטווח ארוד‬
‫• מחוץ לשעות העבודה — אלי מלחי‬
‫פרס האגודה הישראלית לגרונטולוגיה‬
‫צל״ש‬
‫נא להכיר‬
‫שילוב החריג במתנ״ס נוה יעקב‬
‫מיזוג עדות במתנ״ס עמישב‪ ,‬פתח תקוה‬
‫מה קורה במתנ״סים‬
‫יום הסב‪ ,‬הסבתא והנכד במתנ״ס אליכין‬
‫עמ׳ ‪2‬‬
‫עמ׳ ‪3‬‬
‫שיחת היכרות עם‬
‫יצחק קינן‪ ,‬המנכ״ל החדש‬
‫של"אמנוח לעם״‬
‫עמ׳ ‪10‬‬
‫המתנ״סים בחגיגות ה־‪ 40‬למדינה‬
‫ירושלים במאה הי״ט — גילויה מחדש‬
‫עמ׳ ‪14‬‬
‫עמ׳ ‪15‬‬
‫סיפורו של אתר בעפולה‬
‫סיפורו של אחר‪ ,‬הוא אחד הפרוייקטים שמבצעת הקרן לחינוך קהילחי ע׳׳ש חיים‬
‫צפורי דיל במתנ׳׳סים‪ .‬המתנ״ס בעפולה בחר את הנושא של רכבת העמק ולמעלה משנה‬
‫קיים פעילויות סביב נושא זה‪ ,‬בהשתתפות מאות בני נוער ומבוגרים מעפולה וסביבתה‪.‬‬
‫ארוע חגיגי מסיים התקיים בחודש האחרון‪ ,‬במהלכו העניקה רבקה צפורי פרס‬
‫הצטיינות למתנ׳׳סים בעפולה על פעילותם מלאח העניין בנושא‪.‬‬
‫ותיקי הישוב העלו זכרונות מרכבת העמק אשר שבקה חיים בשנת ‪.1948‬‬
‫סיפוח‬
‫עמ׳ ‪6‬‬
‫עמ׳ ‪7‬‬
‫עמ׳ ‪9-8‬‬
‫עמ׳ ‪12‬‬
‫טקס פתיתת הסדנה להקמת רשת מרכזים קהילתיים בהונדורם‪ ,‬בהשתתפות‪ :‬אשת‬
‫נשיא המדינה‪ ,‬שרי החינוך‪ ,‬הרווחה‪ ,‬הפנים והמשפטים‪ ,‬מנהלת לשכת שד החוץ‪ ,‬שגריר‬
‫ישראל ודני אילני‪ ,‬נציג החברה למתנ״סימ‪.‬‬
‫)כתבה בעמי ‪.(5‬‬
‫עמ׳ ‪5‬‬
‫עמ׳ ‪13‬‬
‫• המרכזים הקהילתיים בשכונות בואנוס איי רס‬
‫והמבנה הארגוני של המתרס‪ .‬בצוות‬
‫ישתתפו גם המא״זים וגם מנהלי מתנ״סים‬
‫ערביים ותיקים במערכת‪.‬‬
‫במטגרת הערכות החברה לטיפול במתנ־‬
‫׳סים הערביים מוקמת בימים אלה ועדה בדי­‬
‫רקטוריון לנושא המגזר הערבי‪ .‬בראש הועדה‬
‫יעמוד מר מחמוד דיאב‪ ,‬חבר דירקטוריון מזה‬
‫מספר שנים‪ ,‬אשר לאחרונה מונה כיועץ שר‬
‫החינוך והתרבות לענייני מתנ״סים ובתי־ספר‬
‫קהילתיים במגזר הערבי‪.‬‬
‫ש ל אתר‬
‫ע ״ ש ז ז י י פ ציפורי ד ל‬
‫פרס האגודה הישראלית‬
‫לגרונטולוגיה על פעילות‬
‫מיוהדת למען הקשיש‪ ,‬ניתן‬
‫למר סימון פישמן‪ ,‬ממתנ״ס‬
‫אשדוד ו׳ על פעילותו‬
‫להקמת סדנה לעבודה‬
‫יצירתית של קשישים בעיר‪.‬‬
‫ההליך החשיבה לטווח ארוך הולך ומסת״•‪.‬‬
‫קבוצות ההשיבה שהוקמו סיימו עבודחן‪ ,‬הכינו‬
‫מסמך מסכם והמלצות ״שום‪ .‬בימי• הקרובים‬
‫״ערך סיכום התהליך בנוכחות המומחים‬
‫והמרכזים ויוקם צוות ליישום ההמלצות‪.‬‬
‫להלן תקציר דברים שהוגשו על־יד• שני צוות•‬
‫השיב!‬
‫לקראת‬
‫חברה‬
‫טכנולוגית‬
‫רשימת משתתפי צוות פיתוח־חברה טכנו­‬
‫לוגית‪ :‬פרופ׳ דוד חן ‪ -‬יו״ר‪ ,‬ראובן ליבוביץ‬
‫ מרכז‪ ,‬דני אילני‪ ,‬סמי בן יעיש‪ ,‬דני דיל‪,‬‬‫אמיר ויזל‪ ,‬ג׳ורג׳ חשביה‪ ,‬עזרא ינאי‪ ,‬אדיה‬
‫כספי‪ ,‬לוי פרץ‪ ,‬שדה נוברשטדן‪.‬‬
‫מבוא‬
‫התברה הישראלית עוברת תמורות משמ­‬
‫עותיות בתחומי התרבות‪ ,‬החברה והכלכלה‪.‬‬
‫במרכזן של התמורות הללו עומד המעבר מן‬
‫החברה התעשיתית לחברת הידע‪ .‬החברה‬
‫התעשיתית שאבה את עוצמתה מן השימוש‬
‫שעשתה בחומרי גלם‪ ,‬הון‪ ,‬אמצעי ייצור‬
‫ועבודת כפיים‪ ,‬ואילו בחברת הידע מהווה‬
‫ידע‪ ,‬ובעיקר ידע מדעי וטכנולוגי את המשאב‬
‫העיקרי לחוסן הכלכלי והחברתי‪.‬‬
‫ישראל נמצאת בעיצומו של המעבר‬
‫לחברת הידע ויכולתה להשתלב במהפכה‬
‫התרבותית‪ ,‬הכלכלית והחברתית העוברת‬
‫כיום על העולם‪ ,‬מותנית בכושרה לעמוד על‬
‫מגמתם של השינויים ויכולתה לחולל את‬
‫התמורות הנדרשות‪ ,‬בלא המחיר החברתי‬
‫הכבד של אבטלה והפרת סדרי החברה‪.‬‬
‫חברת המתנ׳סים‪ ,‬מטבע בריאתה‪ ,‬עוסקת‬
‫בפעילות קהילתית‪ ,‬תברתית‪ ,‬חינוכית ותרבו­‬
‫תית‪ ,‬במוקדי פעולה הפרושים על פני ישראל‬
‫כולה‪.‬‬
‫דר׳ח זה‪ ,‬שרק קטעים ממנו מופיעים להלן‪,‬‬
‫הוכן על־ידי צוות שנתבקש לבחון את משמ­‬
‫עותן של התמורות המתחוללות בישראל‬
‫כתוצאה מהתפתתות המדע והטכנולוגיה‬
‫ולהציע להנהלת חברת המתרסים יעדים‬
‫ואפיקי פעולה חדשים‪ ,‬שיאפשרו את השתל־‬
‫בותה במאמץ הכרוך במעבר לקראת חיים‬
‫בחברת הידע‪.‬‬
‫מתוך אסד עשר נושאים שנידונו נבחרו‬
‫חמישה המוצגים כאן כתחומי פעולה אפש­‬
‫ריים ואלו הם‪:‬‬
‫א‪ .‬גישור על פער תרבויות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תווך בין הקהילה‪ ,‬התעשיה ומערכת‬
‫ההכשרה הטכנולוגית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיתוף הפרט והקהילה בהעלאת סוגיות‬
‫עתירות ידע על סדר היום הציבורי‪.‬‬
‫ד‪ .‬חיזוק הפרט מול בירוקרטיות עתירות‬
‫טכנולוגיה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הערכות ארגונית‪.‬‬
‫הננו להביא בזאת את ההמלצות לפעולה‪.‬‬
‫מכיון שתחום הפעולה הנידון הינו חדש‬
‫יחסית‪ ,‬רואה הצוות בהמלצותיו הצעה‬
‫פתוחה לדיון ובעיקר לבחינה בשטח שיש‬
‫ללוותה מקרוב תוך פיתוח הרעיונות‬
‫וגיבושם‪.‬‬
‫גישור על פער‬
‫תרבויות‬
‫ו‪ .‬המתניסים יפעילו מסגרות לימוד לאוכ­‬
‫לוסיות מבוגרות שיעדן הקנית מושגי יסוד‬
‫במדע וטכנולוגיה תוך שיתוף פעולה עם מוס­‬
‫דות כגון האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬אורט מבוג­‬
‫רים‪ ,‬או המרכז הישראלי להוראת מדעים‪.‬‬
‫‪ .2‬המתרסים יפעילו מסגרות חוגים‬
‫המיועדות לבילוי פנאי בנושאים של תחבי­‬
‫בים טכנולוגיים‪ ,‬מועדוני משתמשי מחשב‪,‬‬
‫עזרה לתלמידים במתמטיקה‪.‬‬
‫‪ .3‬המתרסים יפעלו לארגון אירועים חד־‬
‫פעמיים שיעדם פופולריזציה של המדע והטכ­‬
‫נולוגיה כגון תערוכות )תוך שיתוף עם‬
‫המוזאונים והמרכזים למדע(‪ ,‬תצוגות‪ ,‬הרצ­‬
‫אות פופולריות והדגמות‪.‬‬
‫‪ .4‬יוקם גוף מרכזי בסגנון אומנות לעם ‪-‬‬
‫״מדע לעם" שיעסוק בפופולריזציה של ידע‬
‫מדעי וטכנולוגי וביצירת מפגש בין הקהילה‬
‫המדעית לבין אוכלוסיות מעוטות ידע‪ .‬גוף זה‬
‫יתמוך בפעילות המתרסים על־ידי עידוד הפי­‬
‫תוח של מערכות הפצת ידע שוות לכל נפש‪.‬‬
‫גוף זה יקיים ימי הדרכה שוטפים למנהלים‬
‫וצוותים שיעסקו בנושא‪.‬‬
‫‪ .5‬הנהלת המתנ׳סים תעקוב אחר שתי‬
‫המסגרות שהוקמו בשדרות וביקנעם )טכנר‬
‫לוגיה ‪ (2000‬לצורך לימוד והפקת לקחים‪.‬‬
‫תווך בין הקהילה‪,‬‬
‫התעשיה ומערכת‬
‫ההכשרה‬
‫הטכנולוגית‬
‫המתרסים יפעלו להקמת מסגרות להש­‬
‫תלמות רב תכליתית בנושאים טכנולוגיים‪.‬‬
‫מסגרות אלו יצוידו בתשתית פיזית בעלת‬
‫אופי אוניברסלי ככל שניתן ויפעלו במשותף‬
‫עם מפעלי התעשיה המקומית לתכנון וקיום‬
‫הכשרה והשתלמויות פנים־מפעליות‪.‬‬
‫אותן מסגרות תתווכנה בין התעשיה‬
‫והמוסדות לחינוך טכנולוגי בנסוי נושאים‬
‫וטכנולוגיות חדשים ובמתן שירותי השתל­‬
‫מות בנושאים מתקדמים למורים נבחרים‪ .‬יש‬
‫לראות בפעילות זו פעילות משלימה לפעילות‬
‫השוטפת ולא מתחרה‪ .‬לשם כך יש להפנות‬
‫את המשאבים הפיזיים והאנושיים ביישום‬
‫)באזור( ולהתאים בכל מקום את המסגרת‬
‫לצרכים הייחודיים שלו‪.‬‬
‫שיתוף הפרט‬
‫והקהילה‬
‫בהעלאת סוגיות‬
‫עתידות־ידע ע ל‬
‫סדר היו• הציבורי‬
‫רשימת הסוגיות עתירות ידע‪ ,‬ובמיוחד‬
‫ידע מדעי וטכנולוגיה מצביעה על האפשר­‬
‫ויות הנרחבות של פעילות המתרסים בתחום‬
‫שיתוף האוכלוסיה בדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬העלאה על סדר היום הקהילתי של‬
‫סוגיות עתירות מדע‪ ,‬בין אם ברמה המקומית‬
‫ובין אם ברמה הלאומית‪ ,‬על־ידי קיום הרצ­‬
‫אות ודיונים פומביים‪.‬‬
‫‪ .2‬ליבון שוטף של סוגיות אלו‪ ,‬באמצעות‬
‫הדגמות‪ ,‬סיורים‪ ,‬הפעלת פורומים שונים‪,‬‬
‫כגון ועדות ציבוריות ומתן ייעוץ ושירותים‬
‫לעבודתן‪ ,‬וקיום דיונים ציבוריים פתוחים‬
‫בשיתוף של הקהילה מחד ומקבלי ההחלטות‪,‬‬
‫מאידך‪.‬‬
‫‪ .3‬שיתוף הקהילה בקבלת ההחלטות על־‬
‫ידי קיום תהליך מסודר של משאלים והצב­‬
‫עות‪ ,‬לאחר הליבון והדיון הציבורי‪.‬‬
‫כבר כיום קיימות בעולם קהילות הנעזרות‬
‫בטכנולוגיות אטרקסיביות לקיום שותפות‬
‫מעין זו וניתן ללמוד מנסיונן‪.‬‬
‫דומה כי מעורבות המתרסים בתחום זה‬
‫תחזק אותם בתחום הלגיטימי של יעדם‬
‫הקהילתי והחברתי ותקנה משמעות חדשה‬
‫למקומם בסדרי השלטון המקומי ובמתן בטוי‬
‫למעורבות הפרט‪.‬‬
‫חיזוק הפרט מול‬
‫בירוקרטיות‬
‫עתידות טכנולוגיה‬
‫המתנ״סים יקיימו משרדי יעוץ לאזרחים‪.‬‬
‫משרדי היעוץ יאספו מידע על כללי הפעולה‬
‫של מנגנונים שונים שהצרכן הציבורי מגיע‬
‫אליהם‪ .‬לשרות ציבורי" הכוונה בהקשר זה‬
‫גם לגופים פרטיים כמו הבנקים‪ ,‬חברות‬
‫ביטוח וכדומה(‪.‬‬
‫במסגרת הייעוץ ניתן יהיה להעזרבאירגוני‬
‫מתנדבים שונים‪ .‬מרכזי היעוץ יוקמו בתוך‬
‫השכונות ותעשה לגביהם פעולת שיווק‬
‫במסגרת הקהילה‪.‬‬
‫המרכזים יצברו נתונים על פניות הציבור‬
‫בצורה ממוחשבת‪ ,‬הנתונים ינותחו ברמה‬
‫ארצית‪ ,‬כדי לאתר תחומים שבהם מרבה הבי־‬
‫רוקרטיה הציבורית להתעלל באזרח‪.‬‬
‫ו‪ .‬הנושאים שבהם יוכל לעסוק המרכז‬
‫יהיו‪ :‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬משפחה‪ ,‬כספים ומיסים‪,‬‬
‫בנקים‪ ,‬ביטוח וכוי‪ ,‬שירות צבאי ותעסוקה‪.‬‬
‫‪ .2‬״כל אחד יכול׳‪ :‬במסגרת המשרד ליעוץ‬
‫שיוקם‪ ,‬תינתן הדרכה אישית במיומנויות‬
‫יסוד של גישה למידע‪ ,‬מלוי טפסים‪ ,‬ייעוץ‬
‫וקבלת החלטות אישית‪ .‬נושא זה נראה חשוב•‬
‫לצוות‪ ,‬אך דורש פיתוח נוסף‪•-..‬‬
‫הערכות ארגונית‬
‫יוקם ״מטה" מרכז המתניסים שיעסוק‬
‫בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬תכנון אופרטיבי של הנושאים שהוצעו‬
‫)ישירות‪ ,‬או ע״י פעילות גורמי תכנון שונים(‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח וריכוז אמצעים שיועמדו לרשות‬
‫המתנ״טים‪.‬‬
‫‪ .3‬סיוע לוגיסטי )מערך רכישה‪ ,‬שירותים‬
‫ותחזוקה(‪.‬‬
‫‪ .4‬הפעלה נסויית במספר מצומצם של‬
‫מתנ״סים תוך מעקב‪.‬בקרה והפקת לקחים‪.‬‬
‫‪ .5‬ייעוץ והדרכה‪£‬למתנ״סים המעוניינים‬
‫לפתח פעילות בכוון זה‪.‬‬
‫‪ .6‬קיום ימי עיון‪ ,‬הדרכה והשתלמויות‬
‫לסגל המתניסים בנושאי הפעילות במדע‬
‫וטכנולוגיה‪.‬‬
‫שיתוף תושבים בתהליכי‬
‫קבלת חתלטות ופעילות‬
‫וולונטרית במתנ׳׳ס‬
‫מרכז צוות החשיבה‪ :‬משה ארי; מומחים‪:‬‬
‫ז״׳ד בני גדרון וד״ר תיה יצחקי‪.‬‬
‫הרציונל לשיתוד‬
‫תושבי•‬
‫המציאות החברתית המתגבשת לקראת‬
‫סוף שנות השמונים בעולם המערבי‪ ,‬במה‬
‫שנוגע למבנה השירותים החברתיים‪ ,‬היא‬
‫מציאות שונה מזו שהכרנו עד כה‪ .‬בולטת‬
‫המגמה להעביר את דרג קבלת ההחלטות‬
‫מהרמה הארצית למקומית‪ ,‬ולהחליף את‬
‫המבנה הביורוקרטי־הירארכי במבנה ארגוני‬
‫שיהיה יותר שיתופי־השתתפותי‪ .‬ההבחנה‬
‫בין תפקידי נותן ומקבל השירותים‪ ,‬תפקידים‬
‫שהיו בעבר ברורים מאד‪ ,‬מיטשטשת‪ :‬מקבל‬
‫השירותים אינו עוד גורם פסיבי שאחרים‬
‫מחליטים על גורלו בשם הידע והמומחיות‪,‬‬
‫אלא הוא עצמו )ולעיתים נציגיו( משתתף‬
‫באופן פעיל בתהליכי קבלת החלטות‪ ,‬במתן‬
‫השירות ברמת הביצוע‪ ,‬או בשתי הרמות גם‬
‫יחד‪ .‬איש המקצוע )המורה‪ ,‬הרופא‪ ,‬העובד‬
‫הסוציאלי( מקבל הרבה פחות מבעבר החל­‬
‫טות תד־צדדיות ללא התייעצות עם נשוא‬
‫ההחלטות‪.‬‬
‫במקביל לשינויים החלים בתוך מערכות‬
‫השירותים הפורמליים בכיוונים שצוינו‪ ,‬אנו‬
‫עדים גם להתארגנויות עצמיות של תושבים‬
‫ואזרחים סביב נושאים רבים ומגוונים המצי־‬
‫קים להם‪ .‬התארגנויות אלה מקיפות משתת­‬
‫פים מהדרג העירוני או אפילו האיזורי או‬
‫הארצי‪ ,‬ולא רק השכונתי‪.‬‬
‫המלצות‬
‫ו‪ .‬למתנ״ס צריך להיות ויכול להיות‬
‫תפקיד מרכזי בהקניית ערכים וכלים לציבור‬
‫בנושא של דמוקרטיה משתתפת‪ .‬זוהי התש­‬
‫תית שעליה ניתן לבנות מסגרות שיתוף‬
‫שונות וכשהיא הסרה‪ ,‬למטגרות האלה אין‬
‫בסיס לקיום‪.‬‬
‫‪ .2‬בנושא של הקניית ערכים וכלים‪ ,‬על‬
‫המתנ״ס להיערך לפתח תכניות הכשרה דיפ­‬
‫רנציאליות לאוכלוסיות שונ‪-‬ות כגון‪. :‬ציבור‬
‫המשתמשים והתושבים בקהילה‪ ,,‬אנשי‬
‫מקצוע )מארגונים שונים(‪ ,‬נבחרי ציבור‪ ,‬וכן‬
‫מסגרות חינוכיות כמו בתייםפר‪ ,‬מועדוני‬
‫נוער‪ .‬תכניות ההכשרה צריכות לעסוק‬
‫בשלושה מעגלים‪ :‬ידע‪ ,‬עמדות והתנהגות‪.‬‬
‫‪ .3‬מאחר שהנושא אינו פשוט להעברה‬
‫בצורה ישירה )בקורסים‪ ,‬טמינרים וכוי(‪ ,‬יש‬
‫לשלב הבטים חינוכיים שלו בתוך הפעילות‬
‫השוטפת‪ ,‬ו‪/‬או לבנות את הפעילות החינוכית‬
‫כפועל יוצא מפעילות שוטפת‪.‬‬
‫‪ .4‬המתנ׳ס עצמו צריך לשמש דוגמא לשי­‬
‫תוף תושבים )עבור ארגונים אחרים ותוש־‬
‫בים( והוא צריך להיות נתפס כמוקד ידע‬
‫בנושא השיתוף‪ .‬זה יחייב‪ ,‬בשלב ראשון‪,‬‬
‫להתמקד בתהליך החינוכי במסגרת צוות‬
‫המתנ״סים ולבנות מערך שיכשיר צוות חדש‬
‫המתקבל לעבודה‪ ,‬בנושא זה‪.‬‬
‫‪ .5‬המתנ׳ס יקח על עצמו לתכנן את פעי­‬
‫לותו כך שיווצרו מירב הזדמנויות ומסגרות‬
‫לשיתוף התושב ‪ /‬הצרכן‪ ,‬כגון הקמת ועדות‪,‬‬
‫תפקידי התנדבות וכוי‪ .‬מסגרות אלה צריכות‬
‫להיות קבועות וזמינות מצד אחד‪ ,‬ומצד שני‬
‫גמישות‪ ,‬כדי שיהיו מתואמות לצרכים יחו־‬
‫דיים‪ .‬בהקשר זה יש לציין‪ ,‬למשל‪ ,‬שהמתנ׳׳ס‬
‫יכול לספק ידע וייעוץ לתושבים המעוניינים‬
‫להקים התארגנויות עצמאיות על בסיס של‬
‫עזרה עצמית‪ ,‬או לתת ייעוץ בפיתוח ארגוני‬
‫לארגונים קיימים‪.‬‬
‫‪ .6‬כל אנשי צוות המתנ״ס יקחו אחריות‬
‫בנושא שיתוף תושבים‪ .‬אין זו מטלה של‬
‫״מחלקה״ או איש צוות אחד בלבד‪.‬‬
‫‪ .7‬תהליך הערכת המתנ׳ס יכלול מדידות‬
‫בהקשר של ׳שיתוף תושבים״‪.‬‬
‫העבודה‬
‫לשעות‬
‫עד לפני שנה הלכנו הרבה לתיאטרון‪ ,‬אבל‬
‫בזמן האחרון הנסיעות נהיו קשות יותר‪,‬‬
‫וחבל‪ .‬בכלל‪ ,‬בשנה האחרונה ‪ -‬ולאו דוקא‬
‫במתוכנן ‪ -‬העסיק אותי המתנ״ס יחר על‬
‫המידה‪ ,‬מה שגרם לי להתכנס בתוך ביתי־‬
‫מבצרי‪ ,‬וטוב לי עם זה‪.‬‬
‫מלבד הספורט שאני עושה בעצמי‪ ,‬אני לא‬
‫מתעניין בכלל בספורט בארץ‪ .‬פעם עוד התר­‬
‫גשתי ממשחקים של מכבי ת״א בכדורסל‪,‬‬
‫היום גם זה לא מעניין אותי‪.‬‬
‫מאת זאביק‬
‫ביתו של אלי מלא ציורים מעשה ידיה‬
‫להתפאר של שושנה‪ ,‬אשתו‪ .‬דירה בבית‬
‫משותף‪ ,‬די קטנה‪ ,‬יחסית לגודל המשפחה‪,‬‬
‫ואלי מגדיר אותה כבית תם‪ .‬הריהוט מאד‬
‫פשוט‪ .‬אין זידיאו)בעקרון( ולמדות שהבניין‬
‫מחובר לכבלים ‪ -‬משפחת מלחי לא!‬
‫אלי עושה מאמץ גדול להיות עם הילדים‪,‬‬
‫עוזר להם בהכנת השיעורים וזו ההזדמנות‬
‫לשבת אתם ולתת להם את הזמן המגיע להם‪.‬‬
‫מאחר ואני תבר בועדת זמר של ״אמנות־‬
‫לעם" יש לי הרבה נסיעות‪ ,‬אבל גס בזה אני‬
‫רואת• הזדמנות לצאת‪ ,‬לבלות‪ ,‬ואם^״ני גם‬
‫תורם'בזה תרומה מסוימת ‪ -‬מה טוב‪.‬‬
‫אוהב מאד לבשל‪ .‬מבשל בבית‪ ,‬בעיקר‬
‫בימי חמישי בערב‪ .‬כל האחריות על הבישול‬
‫בבית היא עלי ואני עושה את זה בכיף‪,‬‬
‫מומחה בעיקר לתבשילים תימניים )מי‬
‫שרוצה קייטרינג תימני ‪ -‬מוזמן(‪ .‬זה גם‬
‫משחרר את אשתי לעבודות הציור שהיא‬
‫עושה וללימודיה בעין־הוד‪.‬‬
‫בשנה וחצי האחרונה נכנסתי חזק לענין‬
‫המודעות העצמיח בנושא נפש בריאה בגוף‬
‫בריא‪ :‬אני רץ כל בוקר )כי זהו באמת זמני‬
‫החופשי( או בערב‪ .‬כיום יש לי פארטנר לריצה‬
‫שלוקח אותי כל בוקר לים‪ ,‬שם אנחנו רצים‬
‫•־‪/‬׳ ‪' 4‬ק"&; )כשהייתי'בצנחנים כללן״מ היה‬
‫מלחיץ ׳אותי(• •עושים •התעמלות; מתרחצים‬
‫בים‪ ,‬גםיבחורף‪ ,‬פשוט‪ ,‬יום״בלי׳ ים מ זה לא‬
‫״ז‪!:‬‬
‫אותו יום‪ .‬י‪ ,‬י ‪• .‬י ‪• :‬ח •״‪ .'-.‬מ‪5‬זמג‬
‫י זו הסיבה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לכך שהורדתי לאח־‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫רונה ממשקלי ‪ 23‬ק״ג‪ ,‬ומי שזוכר את התמונה‬
‫של ‪ 3‬השמנים מאילת )צ׳צ׳יק‪ ,‬אורי אילן‬
‫ומלחי( לא יזהה אותי היום‪ .‬בשביל זה אני קם‬
‫ב־‪ 4.30‬בבוקר‪ ,‬שומר על די^ג^נמ^פח את‪,‬‬
‫הבריאות‪ ,‬כך שאם מישהו רואה אותי מנמנם‬
‫בשעות הצהרים ‪ -‬יבין למה!‬
‫אני אוהב מאד לקרוא‪ ,‬ספר־שניים בחודש‪,‬‬
‫מנוי בספריה בחדרה‪ ,‬לאתרונה קראתי את‬
‫״ההבטחה״ של חיים פוטוק ועכשו חוזר‬
‫לקרוא את "האדם מתפש משמעות" של‬
‫פרנקל ובנוסף לכך את ״אבי‪ ,‬בתר של יעל‬
‫דיין! ד ן י ו ו ן * !‬
‫‪,‬‬
‫*״!׳!!״׳‪/‬ו״״ן;•!‬
‫_‬
‫^ני יושב הרבה מאך״עס אשתי ומשוחחים‬
‫הרבה על הכל‪ ,‬עבר־המהיעתיד‪" ,‬מתייעצים‬
‫לגבי הילדים‪ ,‬התארגנות לקראת בניה של‬
‫בית‪ ,‬או יוצאים לבלות‪.‬‬
‫אנתנו אוהבים מאד לטייל‪ ,‬רק לאחרונה‬
‫חזרנו משבוע בעיךגדי)מחנופש‪ ,‬כמובן(‪.‬‬
‫אנחנו בדרך כלל בקשר עם ‪2‬־‪ 3‬זוגות‬
‫אצלם אנתנו מתארחים ומארחים אותם‪,‬‬
‫בעיקר בשבתוח‪ .‬אלה חברים שלא קשורים‬
‫לעבודה‪.‬‬
‫עברנו בחיינו כבר ‪9‬־‪ 10‬דירות‪ ,‬ובכל מקום‬
‫השארנו חברים אתם אנחנו שומרים על‬
‫קשר‪.‬‬
‫אני לא משוגע על התקשורת‪ :‬עתונים יש‬
‫בבית‪ ,‬אבל אני קורא רק מאמרים פנימיים‪,‬‬
‫לא מתעמק בהם יותר מדי‪ ,‬וגם זה רק בשב­‬
‫תות‪ .‬טלויזיה ‪ --‬אפילו את "מבט" אני לא‬
‫מקפיד במיוחד לראות‪ ,‬כך שאני כמעט ולא‬
‫רואה י טלויזיה‪ ,‬למעט ״מבט שני" מפעם‬
‫סיימתי קורס סופרויז׳ן של החברה‪ ,‬מחזור‬
‫שני‪ ,‬בהרגשה נפלאה‪ .‬הוא תרם לי המון‬
‫ברמה האישית ואני נעזר בזה היום הרבה‬
‫מאד‪ ,‬ממש מרגיש את הפירות באופן מובהק‪.‬‬
‫עכשו אני בקורס בכירים של החברה שגם‬
‫הוא באוירה וברמה יוצאות מן הכלל‪ .‬זוהי‬
‫תרומה ממש‪ .‬נותן חשק ללכת ללמוד מנהל‬
‫עסקים‪.‬‬
‫אני בוגר עבודה סוציאלית באוניברסיטת‬
‫חיפה‪ .‬בוגר ישיבת בני־עקיבא ‪ -‬כפר‬
‫הרוא״ה ובוגר שכונת כפר־שלם בת״א‪.‬‬
‫אני ער למה שקורה היום במדינה‪ ,‬מתרתק‬
‫מהמפלגות‪ ,‬לצערי‪ ,‬כי אני לא שלם עם זה‪ .‬יש‬
‫לנו ‪ 3‬מוקדי חיכוך‪ :‬דתיים־חילוניים‪ ,‬ערבים­‬
‫נשוי לשושנה ‪ 3 +‬ילדים‪:‬‬
‫‪3'/2,14!/2‬ו‪.9!/2 ,‬‬
‫גר בהדרה‪.‬‬
‫נשוי ‪ 16‬שנה‪ ,‬מאושרים ומרוצים‪.‬‬
‫עשר שנים בהברה למתנ׳׳סים‪,‬‬
‫מנהל את מתנ׳׳ס בית פוסטר‬
‫בהרצליה‪.‬‬
‫לפעם‪ ,‬וגם זה בתנאי שהוא מצלית להשאיר‬
‫אותי ער‪.‬‬
‫בשטח המוזיקה אני מאד אוהב שירים‬
‫עבריים ומוזיקה מזרתית‪ .‬פופ־שמופ לא‬
‫מדבר אלי‪ ,‬וקונצרטים ‪ -‬זה כנראה לא הסי­‬
‫פור שלי ולא יעזור כמה שיסבירו לי‪ ,‬אני‬
‫שומע רדיו בעיקר בנסיעות‪ ,‬למשל‪" ,‬על‬
‫הדבש ועל הכיפאק" בלילה‪ .‬אין לי מערכת‬
‫סטריאו שאני יושב ושומע מוזיקה‪.‬‬
‫אני אוהב מאד‪:‬קולנוע ‪ -‬אשתי לא! כך‬
‫שלא יוצא לנו הרבה ללכת לקולנוע‪ .‬אפילו‬
‫לא זוכר מתי ואיזה סרט ראיתי לאחרונה‪.‬‬
‫יהודים‪ ,‬אשכנזים־מזרחיים )וזה לא סוד( וכל‬
‫אחד מהם עולה לכותרות מפעם לפעם‪ ,‬מוק­‬
‫דים אלה הם בעייתיים כל אחד לחוד‪ ,‬וביחד‬
‫ על אתת כמה וכמה‪ .‬ועם כל הבקורת אני‬‫עדיין חושב שהמערכת המאפשרת התמוד־‬
‫דות אמיתית עם הבעיות החברתיות והמוק־‬
‫דים שציינתי ‪ -‬זוהי החברה למתניסים‪.‬‬
‫תחנות בחייו‬
‫של אלי מלחי‪:‬‬
‫האחזות מחולה‪ ,‬שם נישאנו וגרנו שנה‪.‬‬
‫עברנו לבית־שאן ושכרנו דירה ב־‪ 20‬לירות‪,‬‬
‫הייתי עובד סוציאלי לא כשיר‪.‬‬
‫אחרי ‪ 3‬שנים עברנו לקריתיים‪ ,‬שם עבדתי‬
‫כמעט בכל תפקידי המתנ״ס האפשריים‪:‬‬
‫עובד חבורות‪ ,‬עובד קהילתי‪ ,‬רכז תרבות תור­‬
‫נית‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬סגן מנהל וכוי‪ .‬גם בקרית־ים‬
‫היינו ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫מתנ״ס אליכין‪ ,‬מגורים בחדרה‪ ,‬לימודים‬
‫בתוכנית שוורץ בירושלים‪ 5 .‬וחצי שנים‪.‬‬
‫הרצליה‪ ,‬בית פוסטר‪ 4.5 .‬שנים במתנ״ס‪.‬‬
‫מגורים בהרצליה במשך שנה וחזרה לחדרה‪.‬‬
‫אחי הציע לי לקנות קאראוון‪.‬‬
‫­ במה אתה מאמין ל‬
‫באשתי‪.‬‬
‫ היא יודעת מזה ?‬‫אם לא‪ ,‬היא תדע עכשיו‪.‬‬
‫ מה אתה אוהב לאכול ז‬‫מרק מעוף טרי‪ ,‬חילבה‪ ,‬פיתות‪.‬‬
‫ מה משמח אותך ז‬‫הצלחות שלי‪ ,‬של הילדים‪.‬‬
‫ מה מביך אותך?‬‫מחמאות!‬
‫ מה מקומם אותך ן‬‫שמשקרים לי בעיניים‪.‬‬
‫ מה נותן לך הרגשת בטחון?‬‫מצב כלכלי איתן‪ ,‬גם בעבודה וגם בבית‪.‬‬
‫ האם אתה לוקת את העבודה הביתה?‬‫לפעמים‪ ,‬היום הרבה פחות‪ .‬אני פשוט כבר ילד גדול‪.‬‬
‫ מה מניע אותך?‬‫אני יודע שזה יישמע נאיבי‪ ,‬אבל עדיין מניעה אותי חדוות היצירה‪ ,‬והיום‪ ,‬כשאני‬
‫מנחה מנהלים חדשים‪ ,‬אני די מקנא בהם‪ .‬אני רואה את הפער בין ההתלהבות שלי לבין‬
‫שלהם‪.‬‬
‫ את מי אתה מכבד?‬‫אנשים ישרים והגונים‪.‬‬
‫ איזה זכמן ילדות חזק יש לך?‬‫כאב שיניים בגיל ‪ 5‬כשאמי שלחה אותי עם חצי לירה לרופא השיניים‪.‬‬
‫ אילו יכולת‪ ,‬מה היית משנה בעצמך?‬‫כ‬
‫ס‬
‫ף‬
‫הייתי דואג שיהיה לי יותר‬
‫ ציוני דרך חשובים בחייך‪.‬‬‫לימודי בכפר הרוא״ה‪ ,‬ואחרי הצבא‪ ,‬כשעבדתי בלשכת הסעד בבית־שאן‪,‬‬
‫ופעילותי התמקדה לכיוון הסוציאלי‪ ,‬ואחר־כך עבודתי בקרית־ים עם גיורא איילון‬
‫ אילו יכולת‪ ,‬מה היית משנה בחברה למתנ״סים ?‬‫הייתי מחזיר לה את המשפחתיות שאבדה לה‪.‬‬
‫ מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?‬‫הייתי עושה את הדברים שאותם אני רוצה לעשות ולא בהכרח צריך לעשות‪.‬‬
‫ללמוד מנהל עסקים‪ .‬לנהל כוח־אדם‪.‬‬
‫ אילו קיבלת שבוע חופש‪ ,‬מה היית עושה בו?‬‫הייתי יוצא עם המשפחה לבילוי של כיף בלי שום יומרות והתחייבויות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫יש לנו מה להציע למדינות מתפתחות‬
‫מאת אלישבע מאי‬
‫בשנה האחרונה הולך ומתפתח הקשר בין‬
‫החברה למתרסים לבין מדינות מרכז‬
‫אמריקה‪ .‬לפני שבועות אחדים חזרה‬
‫המשלחת הראשונה של עובד החברה אשר‬
‫עסקה בהעברת סדנה בנושאי מינהל ותכנון‬
‫קהילתי בהונדורס‪.‬‬
‫כיצד נולד הרעיון? אומר מיישי שרייבר‪,‬‬
‫האחראי על משאבי אנוש והדרכה בחברה‪,‬‬
‫המספל בתחום זה של מכירת ידע‪ :‬שגרירי‬
‫המדינות של מרכז אמריקה‪ ,‬הוזמנו‪ ,‬בעידודו‬
‫ובהסכמתו של משרד התוץ‪ ,‬לסיור במתנ־‬
‫"סים‪ .‬הם נענו ברצון‪ ,‬סיירו‪ ,‬התרשמו ושלחו‬
‫לארצותיהם את רשמיהם‪ .‬תגובות תיוביות‬
‫החלו להגיע‪.‬‬
‫"המודל שאני רואה לנגד עיני היא זה של‬
‫תה׳׳ל )תכנון המים לישראל(‪ .‬החברה הזו‪,‬‬
‫שעסקה בתכנון שיסות ודרכי השקיה במת­‬
‫נות שונות‪ ,‬פרוסה היום בהרבה מאד ארצות‪.‬‬
‫גם אנחנו יכולים לעשות כך בנושאים הקשר‬
‫דים לתחומים שלנו ‪ -‬תכנון וארגון קהילתי‪,‬‬
‫בתי־ספר קהילתיים‪ ,‬תנועת נוער‪ ,‬מיחשוב‬
‫במערכת החינוך ופרוייקטים קהילתיים‬
‫שונים‪ .‬אני גם חושב שניתן ללמד נושאים‬
‫אלו לא רק במרכז אמריקה אלא בכל המדי­‬
‫נות המתפתחות‪ .‬יש לנו בהחלט מה להציע‬
‫להם"‪.‬‬
‫מתוך כוונה להכניס את המימד הקהילתי‬
‫לפרוייקטים טכניים נשלח צביקה הורי‪ ,‬עובד‬
‫החברה‪ ,‬לפרו‪ ,‬והשתלב שם בצוות של יועצי‬
‫תה׳׳ל בתחום החקלאות וההשקיה‪ .‬המציאות‬
‫הקיימת במתנות אלה היא שלאתר שעוזבים‬
‫המומחים בעלי הידע הטכני‪ ,‬המצב חוזר ל ק ד‬
‫מותו‪ .‬לכן מעונינות המדינות לפתח תשתית‬
‫קהילתית מתאימה שתאפשר צמיתה והתפת­‬
‫חות של גורמים מקומיים קהילתיים אשר‬
‫יוכלו למלא את החלל לאחר שיעזבו המומ­‬
‫תים‪ .‬מיישי סבור שיותר ויותר יכנס המימד‬
‫הקהילתי לפרוייקסים סכניים ובתחום זה‬
‫יכולה החברה למתנ״סים לתרום את הידע‬
‫והנסיון שלה‪.‬‬
‫יש לראות את הדברים משני אספקטים‪:‬‬
‫הראשון ‪ -‬הגורם הכלכלי של מכירת ידע‬
‫למדינות זרות‪ ,‬והשני ‪ -‬ההשפעה שתהיה‬
‫לקשר זה על מנהלי המתרסים‪ .‬הרצון‬
‫להשתלב במשלחת כזו יעודד את המנהלים‬
‫להשתלם בקורסים שמציעה החברה למנה­‬
‫לים ולעובדים בכירים‪ ,‬כדי לשפר את רמתם‬
‫המקצועית‪ .‬מעבר לזה יש בנסיעה כזו חוויה‬
‫והתנסות מעניינת ואף התאווררות מעבודת‬
‫הניהול היומיומית‪" .‬אני מקוה שזו תהיה‬
‫אחת הדרכים להאריך את שהות המנהלים‬
‫בחברה ואנו נצא נשכרים גם מבתינת כוח‬
‫האדם וגם מבחינה כלכלית״‪.‬‬
‫תנה הרטוס‪ ,‬מנהלת מתנ״ס גונגים בירוש­‬
‫לים‪ ,‬היתה חברה במשלתת להונדורס‪ .‬על‬
‫עבודתם היא מספרת‪:‬‬
‫הסדנה נמשכה שלושה שבועות והשתתפו‬
‫בה ‪ 33‬איש‪ ,‬שבאו מכל חלקי המדינה‪ .‬במשך ‪5‬‬
‫ימים בשבוע הם למדו משעה ‪ 8.00‬בבוקר עד‬
‫‪ 16.00‬אחה״צ‪ ,‬כשהלימודים כוללים הרצאות‪,‬‬
‫עבודה בקבוצות מצומצמות ותרגול‪.‬‬
‫הנושאים שהעברנו להם היו‪ :‬מה זה מרכז‬
‫קהילתי‪ ,‬ומהם עקרונות פעולתו‪ .‬בכלל זה‬
‫ספרנו להם על החברה למתנ׳׳סים ואיך היא‬
‫פועלת בארץ‪ ,‬וגם על מייסד החברה ‪ -‬חיים‬
‫צפורי ז׳׳ל‪ .‬דברנו על התארגנות קהילתית‬
‫והכנת פרופיל קהילה‪.‬‬
‫הסדנה התקיימה בעיר הבירה‪ ,‬בחרנו‬
‫שלושה אזורים בעייתיים בתוכה‪ :‬כפר קטן‪,‬‬
‫שכונת מצוקה וקולוניה‪ .‬עבדנו בצוותים של‬
‫לטעת את הנבטים^* <׳‬
‫הראשונים לשינוי תברתי‬
‫מאת דני אילני‬
‫‪ 33‬יזמים חברתיים‪ ,‬עובדי משרד החינוך‪,‬‬
‫משרד הרווחה ומשרד הפנים של הונדורס‪,‬‬
‫התקבצו מעיירות ומכפרים נידחים ברחבי‬
‫המדינה )חלקם סיפרו כי הלכו ‪ 3‬ימים ברגל(‬
‫באולם הטקסים הממלכתי בעיר הבירה‬
‫לארוע שנפתח בדברי אשת נשיא המדינה‪:‬‬
‫"הננו מתכבדים לפתוח בזאת את הסדנה‬
‫ל׳הקמת רשת מרכזים קהילתיים בהונדורס'‬
‫שתועבר ע״י משלחת המומחים מהחברה‬
‫למתנ״סים בישראל ‪ -‬מר דני אילני‪ ,‬גב׳ דינה‬
‫הרטום ומר אשר וחניש״‪.‬‬
‫דברי פתיחה אלו נאמרו דקות ספורות‬
‫לאחר שהוזמנו אל בימת הכבוד‪ ,‬תוך הקפדה‬
‫מלאה על גינוני הטקס הרשמיים‪ :‬כבוד אשת‬
‫נשיא המדינה‪ ,‬שר החוץ‪ ,‬שר החינוד‪ .‬שר‬
‫הרווחה‪ ,‬שגריר ישראל ‪ -‬מר שלמו‪ :‬כהן‬
‫ואנכי‪ .‬כראש המשלחת של החברה למת־‬
‫נ׳סים‪.‬‬
‫כל שר הציג את מערכת ציפיוחיו מסדנה‬
‫זו‪ ,‬וככל שהתקדמו השרים בתאור הצפוי של‬
‫פריחת חיי החברה והתרבות בהונדורס לאחר‬
‫סיומה המוצלח של הסדנה ‪ -‬כן גברה‬
‫תחושת החרדה בתוכנו‪ ,‬שלושת הישראלים‬
‫ האם נצליח לממש את הציפיות הגבוהות‬‫מאיתנול ‪ -‬האם נהיה מסוגלים לעמוד‬
‫באתגרים אלו? ‪ -‬האם באמת יש לנו מה‬
‫למכור?‬
‫עם תחילת הסדנה‪ ,‬הסתבר‪ ,‬כי אכן מערכת‬
‫הציפיות גבוהה‪ ,‬אך הסתבר גם‪ ,‬כי יש לנו‬
‫הרבה מה למכור! אולי צריך לעמוד בפני‬
‫קבוצת אנשים זרה‪ ,‬רחוקה גאוגרפית ומנט­‬
‫לית מישראל‪ ,‬כדי להעריך את עוצמתו וחשי­‬
‫בותו של המפעל הנקרא ‪ -‬מתנ׳סים‪ .‬מושגי‬
‫יסוד‪ ,‬שיטות עבודה‪ ,‬תגובות למצבים בחיי‬
‫קהילה‪ ,‬נורמות התנהגות‪ ,‬ערכים ומושגי‬
‫יסוד השזורים בעשייה היום יומית ומהוים‬
‫חלק מישותנו ‪ -‬הינם "תורה חדשה מארץ‬
‫הקודש" לתושבי הונדורס‪ ,‬ויסוד איחן לתחר‬
‫שות גאווה לנו‪ ,‬הישראלים‪.‬‬
‫יעדי הסדנה היו לתת ליזמים התברתיים‬
‫את מיומנויות היסוד שיאפשרו להם הקמת‬
‫מרכז קהילתי‪ ,‬כל אהד בקהילתו‪ ,‬ולגיבוש‬
‫תפישת עולם לרשת המתנ׳סים במדינה‪.‬‬
‫בסדנה עלו נקודות כגון‪ :‬מה זאת קהילה?‬
‫איתור צרכים ‪ -‬כיצד? הגדרת מסרות ויע­‬
‫דים בקהילה‪ ,‬בניית תוכניות פעולה אינטגר­‬
‫טיביות וכוי‪ .‬מושגים המוכרים לנו מתהליך‬
‫״תכנון תקצוב״ במתנ״ס‪.‬‬
‫השבוע הראשון של הסדנה אופיין בתגו­‬
‫בות המשתתפים בסגנון ‪ -‬אי אפשר לעורר‬
‫זוגות ושלשות והכנו ביחד פרופיל קהילה‪,‬‬
‫החל משאלון לתושב‪ ,‬איסוף ידע‪ ,‬הגדרת‬
‫בעיות וצרכים‪ ,‬סדרי עדיפויות ועד להצעת‬
‫יעדים ותוכניות‪ .‬ביחד‪ ,‬הכנו רשימה של תוכ­‬
‫ניות בסדר עדיפות גבוה ובאופן תאורטי‬
‫בצענו את התכנית משלב ההתחלה ועד‬
‫לסיומה‪ .‬כך למדו המשתתפים את התהליך‬
‫של קביעת תוכנית‪ ,‬תכנונה ובצועה‪ .‬כאשר‬
‫סיימנו את השלב הזה נסענו כולנו לעיר‬
‫תעשייתית צפונית‪ ,‬מפותתת יותר מעיר‬
‫הבירה‪ ,‬שם הצטרפו אלינו עובדים סוציא­‬
‫ליים מקומיים‪ .‬שוב בחרנו ‪ 3‬מוקדים בעיי­‬
‫תיים וקשים בעיר ויצאנו לתרגל באופן מעשי‬
‫את התהליך‪ .‬עפ׳׳י צרכי התושבים בתרנו ‪3‬‬
‫תוכניות לביצוע‪ :‬קייטנה לילדים‪ ,‬בחירת‬
‫הנהלה ציבורית ומילוי שעות הפנאי של‬
‫התושבים בשכונה‪ .‬תרגלנו את כל השלבים‬
‫עד לביצוע התוכנית‪.‬‬
‫בסיום הסדנה כתבו המשתתפים‪ ,‬במשך‬
‫יום וחצי‪ ,‬מסמך מסכם הכולל תוצאות ומסק־‬
‫נות לעתיד ואותו הגשנו לקובעי המדיניות‬
‫במחלקות השונות‪ ,‬וגם לשגריר שלנו‪ ,‬מתוך‬
‫תקוה שלאתר שהגורמים ילמדו את המסמך‬
‫הם יקימו ועדה שתחליט על הקמת רשת‬
‫מרכזים קהילתיים בהונדורס‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬ההצלתה היתה בשלושה תחומים‪:‬‬
‫א‪ .‬זו הפעם הראשונה שעובדים מכל‬
‫הארץ‪ ,‬ממתלקות שונות‪ ,‬יושבים יחד‪ ,‬חוש­‬
‫בים ומנסים למצוא דרך פעולה משותפת‪.‬‬
‫ב‪ .‬המסמך שהופץ בסוף הסדנה‪ ,‬ובו‬
‫הגדרת מטרות ויעדים ‪ -‬גם הוא היווה‬
‫חידוש מבחינת דפוסי העבודה במקום‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשתתפים בסדנה כבר הגישו בקשה‬
‫שיבוא מישהו מאיתנו‪ ,‬או מישהו אחר‬
‫מהחברה למתנ׳׳סים‪ ,‬כדי לראות את המשך‬
‫התהליך שהם מבצעים בכוחות עצמם‪ ,‬לאחר‬
‫שסיימנו אנו את עבודתנו במקום‪ .‬ואמנם‪,‬‬
‫בחודש הבא‪ ,‬מתוכננת משלחת מצומצמת‬
‫לשם‪.‬‬
‫תנה חרטום ואשד וחניש בעת העבדת סדנה‪.‬‬
‫רות או במרחבים בפנים המדינה‪ ,‬הינם אוסף‬
‫של בקתות העשויות מקרטון‪ ,‬מניילון או מפי­‬
‫סות עץ מקריות‪ ,‬כוכים של ‪ 25 -35‬מ״ר ובהם‬
‫גרים ‪5‬ו‪0-‬ו נפשות ללא חשמל‪ ,‬ללא מים‪,‬‬
‫ללא שירותים סניטריים‪ ,‬ללא שירותי חינוך‬
‫הולמים לילדים‪ ,‬ללא תעסוקה למבוגרים‪.‬‬
‫בשבילים הצרים שבין הבקתות‪ ,‬חזירים‬
‫מפולשים בשלוליות צואה ושתן אדם‪ ,‬הזורם‬
‫במורד הגבעה אל הנחל‪ ,‬ממנו אוספים דיירי‬
‫הבקתות‪ ,‬בדליים מרופשים‪ ,‬את מי השתיה‬
‫לילדיהם‪ ,‬תמורת ‪ 10‬סנטים לדלי המשולמים‬
‫בשלושה שבועות לטעת את הנבטים הראשר‬
‫נים לשינוי חברתי‪.‬‬
‫ניסינו‪ .‬ואכן‪ ,‬באמצע השבוע השלישי‪,‬‬
‫ימים ספורים לקראת סיום הסדנה‪ ,‬״התנפלו׳‬
‫המשתתפים על שלוש שכונות שהוגדרו ע״י‬
‫השלטונות כבעייתיות במיותד‪ ,‬כינסו את‬
‫התושבים ובמשך שלושה ימים יצרו פרופיל‬
‫קהילה‪ ,‬ניתחו את הבעיות והצרכים‪ ,‬גיבשו‬
‫תוכניות פעולה‪ ,‬ובשיתוף העובדים הסוציא­‬
‫ליים המקומיים‪ ,‬החלו בביצוע מספר תוכניות‬
‫בקהילות‪.‬‬
‫ערב אחד‪ ,‬עלה בי הרהור‪ ,‬שמא התחושה‬
‫של חיפוש דרך מהיכן להתחיל‪ ,‬כיצד לשכנע‪,‬‬
‫האם כך צריך לצעוד את הצעדים הראשונים‬
‫ שמא הרהורים אלו לוו גם את חיים צפורי‬‫אולי צריך לשלוח רבים מאתנו להונדורס‪ ,‬כדי להעריך את‬
‫בתתילת דרכו להקמת התברה למתל׳סים?‬
‫עוצמת העשייה של החברה למתנ״סימ בישראל?‬
‫בעומדך‪ ,‬מתבוסס בבוץ‪ ,‬מול בקתות עשו­‬
‫‪.‬‬
‫יות קרסון‪ ,‬אשר נראה כי בכל רגע עשויות‬
‫את המסכנים האלה לרצות משהו‪ ...‬הם לא‬
‫לי׳פטרון״ המים‪.‬‬
‫‪...‬ואולי בכל זאת אפשר לעורר‪ ,‬לעשות‪ ,‬לקרוס‪ ,‬הנך מתחיל להעריך את המוסד ממנו‬
‫מסוגלים לעשות שום דבר‪ ...‬לא נצליח‬
‫לשנות‪ .‬כן‪ ,‬לשנות מושגי יטוד‪ ,‬לשנות התנהג­ אתה בא‪ .‬אולי צריך לשלות רבים מחברי‬
‫להביא את תושבי הכפר לפגישה‪ ...‬אין‬
‫ויות‪ ,‬לשנות את פני המציאות‪ ,‬לשנות את ההנהלות‪ ,‬המנהלים וחברי הצוות במתרסים‬
‫טעם‪ ...‬זוהי ארץ דפוקה‪ ...‬כולם אדישים‪...‬‬
‫מושגי ה״טוב״ וה״רע"‪ ,‬לשנות את פני ההברה להונדורס‪ ,‬כדי להעריך את גדולת המפעל‪ ,‬את‬
‫לאחר ביקור בשכונות המצוקה‪ ,‬כמעט‬
‫ ללא מליצות‪ ,‬בעשייה קשה‪ ,‬מורטת עוצמת העשייה של החברה למתנ׳סים‬‫שהצטרפנו גם אנו להלך רוח זח‪ .‬שכונות‬
‫וארוכה‪ .‬אולי בכל זאת אפשר‪ ,‬ואפילו בישראל‪.‬‬
‫המצוקה בפרברי עיר הבירה או אי־שם ביע־‬
‫^ ו ­‬
‫הקרן לחינוך קהילתי ע״ש חיים צפות ז״ל•‬
‫סיפורו של אתר‬
‫רכבת העמק עם זר כלניות‬
‫בעפולה‬
‫הבריטי‪ ,‬לפחות בכל מה שנגע לרכישת‬
‫כרטיסי נסיעה‪ .‬אני זוכר היטב את הקונדוק­‬
‫טור הערבי השמן וטוב הלב‪ ,‬בעל הפנים‬
‫האדומות‪ ,‬ששיתף פעולה איתנו‪ ,‬תלוצי תל‬
‫עמל; סבלנו קשה מחוסר מזומנים והוא‬
‫הסכים להעלים עין כשהיינו שוכחים דרך‬
‫קבע לקנות כרטיסים בקופה‪ .‬הקופה‪ ,‬כמו‬
‫הרכבת כולה‪ ,‬היתה בבעלות השליטים הברי­‬
‫טים‪ .‬תמורת העלמת העין היה עלינו לשלשל‬
‫לכיסו מידי פעם כמה פרוטות‪ .‬״פעם"‪ ,‬מחייך‬
‫יהושע לוריא‪" ,‬כשראינו מבקר רכבת חדש‬
‫נבהלנו‪ ,‬ומיהרנו כולנו לקנות כרטיסים‪ .‬מה‬
‫עשיתם ליל הזדעק אותו קונדוקטור‪ ,‬מדוע‬
‫אתם מקפחים את פרנסתי?"‬
‫רבקה צפורי ואברהם גורן מעניקים את הפרס על פרוייקט ״ספורו של אתל׳ לגדעון פוות‬
‫‪ -‬מנהל המתנ״ס ולעזרא שרעבי‪.‬‬
‫מאת יצתק מרידוד וגדעון פורת‬
‫שקשוק גלגליה של רכבת העמק‪,‬שנדם‬
‫לפני יותר מ־‪ 41‬שנשחזר ונשמע שוב ערב‬
‫אחד בחודש האחרון בהיכל התרבות בעפולה‪.‬‬
‫היה זה ערב דווי נוסטאלגיה שהוקדש כולו‬
‫לסיפורי ותיקים שנענו בהתלהבות לבקשתו‬
‫של המראיין דניאל פאר וסיפרו סיפורים‬
‫פיקאנטיים מאותם ימים רחוקים‪ ,‬כשהם היו‬
‫עדיין צעירים ורכבת העמק היתה מפורסמת‬
‫לא פחות מהאוריינט אקספרס‪.‬‬
‫הערב התגיגי הזה ציין סיומו של פרוייקט‪,‬‬
‫שהחל לפני כשנה‪ ,‬כשהכריזה קרן חיים צפורי‬
‫על"סיפורו של אתרי‪.‬‬
‫המרכזים הקהילתיים בעפולה‪ ,‬ביתד עם‬
‫סניף החברה להגנת הטבע בעפולה וחוגי‬
‫הסיור הפועלים במתנ״ס‪ ,‬החליטו על רכבת‬
‫העמק כאתר שסביבו תתקיים הפעילות‪.‬‬
‫ופעילות אכן היתה‪ .‬תתילתה מסע אופניים‬
‫בו לקחו חלק ‪ 180‬חברי חוגי הסיור ע׳׳ש אורי‬
‫מימון מעפולה ומהעמק‪ .‬המסע התנהל‬
‫לאורך תוואי מסילת הרכבת‪ ,‬תחילת המסע‬
‫בתחנת גשר גילמי )בין חיפה לכפר יהושע(‬
‫וסיומו היה בצמח‪ .‬מסע האופניים נמשך‬
‫יומיים‪ ,‬משתתפיו פקדו את כל התחנות‬
‫שלאורך המסילה‪ .‬לקראת מסע האופניים‬
‫למדו החניכים את ההסטוריה של רכבת‬
‫העמק ובמשך ימי המסע התקיים חידון‬
‫בקיאות‪.‬‬
‫שלב שני בפעילות סביב רכבת העמק היה‬
‫צילום התחנות והמסילה‪ .‬בצעו זאת שלום‬
‫כהן מהחברה להגנת הטבע ועזרא שרעבי‬
‫ממתנ״ס בית אשכול ‪ -‬עפולה‪.‬‬
‫בשלב השלישי הוקם דגם של רכבת‬
‫העמק‪ ,‬שהוצג גם בכנס החברה למתנ״סים‪.‬‬
‫בכל השלבים שותף פעיל לפעילות היה‬
‫צביקה הדרי‪ ,‬נציג קרן צפורי‪.‬‬
‫השלב הרביעי המסיים של הפרוייקט היה‬
‫ערב הנוסטאלגיה של ותיקי העמק‪ .‬הסיפר‬
‫רים קלחו כאילו מדובר על ארועים שקרו‬
‫תמול־שלשום ולא לפני למעלה מ־‪ 50‬שנה‪.‬‬
‫רכבת העמק נולדה בשנת ‪ 1905‬והלכה‬
‫לעולמה במרס שנת ‪ ,1948‬על אף שנותיה‬
‫הקצרות היו חייה מלאי עניין כפי שאפשר‬
‫היה ללמוד מסיפוריהם של המרואיינים‪.‬‬
‫יהושע לודיא‪ ,‬מוותיקי ניר דוד )תל עמל(‬
‫מספר על רכבת העמק כאילו זה עתה ירד‬
‫ממנה‪ :‬״ברכבת העמק היתה מסורת של‬
‫שיתוף פעולה יהודי‪-‬ערבי נגד המנדאט‬
‫הפרוייקט‪ ,‬שהחל לפני‬
‫כשנה‪ ,‬עורר הד גדול‬
‫בעיר ודחף לפעילות‬
‫בני נוער ומבוגרים‪,‬‬
‫אשר שחזה את רכבת‬
‫העמק של ראשית‬
‫שנות הי‪.40‬‬
‫מספר אליעזר םלקרץ‪ ,‬איש בית אלפא‪ ,‬בן‬
‫‪" :82‬הכבשים‪ ,‬כידוע‪ ,‬נוהרות אחרי הרועה‪,‬‬
‫וביחוד אחר הצעקות שהוא משמיע‪ .‬פעם‬
‫ראה נהג הקטר של רכבת העמק עדר רועה‬
‫לצידה של המסילה ‪ -‬וצפר צפירה גדולה‪,‬‬
‫כדי להזהיר את הכבשים‪ .‬אבל הכבשים חשבו‬
‫שהן שומעות את צעקתו של הרועה וכולן‬
‫נהרו למסילה‪ .‬הרכבת נעצרה"‪.‬‬
‫מאת מאיר ועקנין‪,‬‬
‫מנהל המתנ״ס‬
‫אני יודע שדברים אלו יופיעו בפינת הצל׳ש‪,‬‬
‫אך עד אני כי האישה עליה אני כותב מעולם לא‬
‫חשבה על צל׳ש‪.‬‬
‫ציונה‬
‫של מתנ״ס ‪¥‬‬
‫בית דגן‬
‫הגדרת תפקיד ‪" -‬מזכירה״ ‪ -‬אבל חברים‪ ,‬איזו מזכירה!!! ציונה היא אשתו שלציון ואם‬
‫לשלושה ילדים חמודים‪ .‬וציונה היא גם האמא של המתנ״ס‪.‬‬
‫היא הברומטר וחץ הצפון‪ ,‬היא חברת צוות ונציגת התושבים‪.‬‬
‫היא זו שלא רק זוכרת את ימי ההולדת של כולם‪ ,‬אלא גם מה לעשות אתם‪.‬‬
‫לפעמים‪ ,‬היא המנקה ולפעמים‪ ,‬המנהל; לעיתים‪ ,‬רכזת החוגים או המנהלן‪.‬‬
‫סופת ברקים ורעמים כשהמניע הוא לב חם ואוהב‪.‬‬
‫רוצים לדעת מה התושבים אוהבים ‪ -‬נא לשאול את ציונה‪.‬‬
‫רוצים לדעת היכן גר פלוני ואיך מרגישה פלמונית ‪ -‬ציונה‪.‬‬
‫מי הגיע לאירוע ולמה אחר לא ‪ -‬שוב ציונה‪.‬‬
‫ללא "שעות עבודה" ‪ -‬עד שמונה בערב‪ ,‬עד חצות וגם לאחר מכן‪.‬‬
‫וכשמתעייפים‪ ,‬אז יש לה המון ידיים לתמוך בכולם‪.‬‬
‫ולעשות וליצור ולתת ולאהוב ‪ -‬מאיפה יש לה את כל הכת הזה!!!‬
‫אז שתדעי לך שאנחנו אוהבים אותך ורק שתהיי לנו בריאה‪.‬‬
‫פרס האגודה הישראלית‬
‫לגהנטולוגיה‬
‫"רכבת העמק היתה מעין פרלמנט נוסע"‪,‬‬
‫נזכר מרדכי שתיל‪ ,‬איש סולל בונה לשעבר‪.‬‬
‫״הנוסעים ניהלו כל זמן הנסיעה ויכוחים סוע­‬
‫רים על הבעיות שעמדו ברומו של עולם‪ .‬על‬
‫ההתישבות‪ ,‬על הציונות‪ ,‬על העבודה ובעיקר‬
‫על חוסר העבודה‪ .‬הם מעולם לא הגיעו לכלל‬
‫הסכמה ביניהם‪ ,‬אבל לפני הירידה בתחנה היו‬
‫נפרדים לשלום‪ ,‬בלבביות ובחברות טובה"‪.‬‬
‫"רכבת העמק לא נסעה מי יודע כמה מהר;‬
‫אומרת בלשון המעטה צפורה גוטקביץ‪ ,‬מורה‬
‫ותיקה שזה עתה יצאה לגימלאות‪" .‬ואנחנו‬
‫הצעירים של אז פיתחנו שיטה איך להנות‬
‫מהנסיעה וגם להביא הביתה מלוא חופניים‬
‫כלניות‪ .‬הבנות היו עולות לקרון האחרון‪,‬‬
‫הבנים היו עולים לקרון הראשון‪ ,‬ותוך כדי‬
‫נסיעה‪ ,‬הם היו קופצים לשדה‪ ,‬קוטפים‬
‫כלניות ומצטרפים אלינו לקרון האחרון‪ .‬היינו‬
‫מתחלקים בפרחים"‪.‬‬
‫בכניסה להיכל התרבות הוצב הדגם של‬
‫הרכבת‪ .‬המוזמנים‪ ,‬מוותיקי העמק‪ ,‬ליטפו‬
‫במבטיהם את הדגם‪ ,‬הוא הזכיר להם את‬
‫ישראל של "הימים ההם" שחלפה לבלי שוב‪,‬‬
‫כמו רכבת העמק‪.‬‬
‫על כל הפעילות הזו זכו המרכזים הקהיל־‬
‫תיים בפרס הצטיינות‪ ,‬אותו קבלו בערב זה‬
‫מידי רבקה צפודי‪.‬‬
‫היה זה סיומו הנהדר של פרוייקט‪ ,‬שאף‬
‫אחד לא חזה את ההד העצום שיעורר‪.‬‬
‫מתברר שלפעמים צדיך רק גפרור קטן‬
‫)והפעם היה זה המתנ״ס והחברה להגנת‬
‫הטבע בדרבונה של קרן צפורי( בכדי להצית‬
‫להבה גדולה‪ ,‬להבה של נוסטאלגיה וזכרונות‪.‬‬
‫בחלק האמנותי הופיעה להקת הזמר"פינה‬
‫בעמק" של המועצה האזורית יזרעאל‪.‬‬
‫סימון פישמן מציג מעט מעבודות הקשישים של מתנ׳׳ס אשדוד וי‪.‬‬
‫בחודש האחרון התקיים הכנס הארצי של‬
‫האגודה הישראלית לגרונטולוגיה‪ .‬בכנס זה‬
‫העניקה האגודה תעודות הוקרה לציון פער‬
‫לות מיוחדות של אישים‪ ,‬צוותים או מוטדות‬
‫הפועלים למען הקשיש במישור הארצי או‬
‫המקומי ומפתחים פעולות חדשניות בנושא‬
‫הזיקנה‪.‬‬
‫מתוך ‪ 40‬מועמדים לפרס‪ ,‬שהומלצו בעיקר‬
‫על־ידי ראשי רשויות מקומיות‪ ,‬נבחרו ‪ 4‬זוכים‬
‫לשנת ‪987‬ו וביניהם מר סימון פישמן ממת־‬
‫נ״ס אשדוד וי‪.‬‬
‫בנימוקי ועדת השופטים נאמר בין היתר‪:‬‬
‫מר טימון פישמן‪ ,‬איש חברת החשמל‬
‫שפרש לגמלאות‪ ,‬גילה יוזמה מיוחדת‬
‫בהפעלת קשישים בעבודה יצירתית‪ ,‬במתנ״ס‬
‫אשדוד וי‪ .‬מר פישמן יזם‪ ,‬הקים ומנהל סדנה‬
‫לעבודה יצירתית של קשישים‪ .‬במשך חמישה‬
‫ימים בשבוע‪ ,‬מדי בוקר‪ ,‬עובדים בסדנה כ־‪20‬‬
‫זקנים מתנדבים בייצור מכשירים רפואיים‬
‫ייחודיים וכן סלסלות ללחם‪ ,‬כסאות לגיל הרך‬
‫וכדו׳‪ .‬הקשישים עצמם יוזמים שיטות ייצור‬
‫ומכשירים נוספים‪ .‬במשך שנות הפעילות של‬
‫הסדנה הוכשר צוות של קשישים‪ ,‬שתפקידו‬
‫לגייס ולהדריך מתנדבים נוספים‪ .‬כל זאת‬
‫תודות לתמיכתו של יגאל מזרחי‪ ,‬מנהל המת־‬
‫נ״ס ומרכזת הקשישים אסתר עמר‪ .‬הסדנה‬
‫משמשת מקום מיפגש קבוע לקבוצה‪ ,‬ומהווה‬
‫גורס תומך ליצירת קשרים חברתיים בין‬
‫המשתתפים‪ .‬המכשירים הרפואיים ועבודות‬
‫העץ נמכרים‪ ,‬ותמורתם מוקדשת למימון‬
‫אירועים ופעילויות חברתיות בקרב חברי‬
‫המועדון־הסדנה‪.‬‬
‫הפרוייקט המופעל במתנ׳׳ס אשדוד ו' הוא‬
‫אחד משבעת הפרוייקטים של התנדבות קשי­‬
‫שים בקהילה‪ ,‬המופעלים בסיוע גיוינט־‬
‫ישראל‪.‬‬
‫במהלך הכנס‪ ,‬אשר התקיים בבית אבות‬
‫צהלון שביפו‪ ,‬אושר המינוי של ‪ 35‬חברי‬
‫המועצה של האגודה הישראלית לגרונטולר‬
‫גיה‪ .‬ביניהם נורית םתוי‪ ,‬האחראית על נושא‬
‫הקשישים בחברה למתנ״סים‪.‬‬
‫משה פרץ‬
‫יליד מרוקו‪ .1944 ,‬נשוי ‪ 5 +‬ילדים‪.‬‬
‫את לימודיו התיכוניים סיים בירושלים‪,‬‬
‫התגייס לצה״ל ושירת בצבא קבע כ־‪7‬ו שנים‪.‬‬
‫במסגרת שרותו הצבאי למד בבית־ספר לפי־‬
‫קוד ומטה של צה׳׳ל‪ ,‬באוניברסיטת תל־אביב‬
‫לתואר בוגר בהטטוריה ולימודי תוץ בטכניון‬
‫בקורט למינהל בכיר‪.‬‬
‫לאחר פרישתו מצה״ל עבד במועצה המקו­‬
‫מית בית שמש כרכז פרוייקטים‪.‬‬
‫התקבל לנהל את המתנ״ט בבית שמש‪,‬‬
‫לאתר שזמן ממושך לא נמצא מנהל למקום‪.‬‬
‫אריק קורן‬
‫אבי סולימני‬
‫יליד ישראל‪ ,1958 ,‬נשוי ‪ +‬ילד‪.‬‬
‫למד בשדרות‪ .‬לאתר שרותו הצבאי החל‬
‫לימודיו באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע‬
‫בחוגים חינוך ומקרא‪ .‬עבד בעירית באר שבע‬
‫בטיפול בנוער מנותק ולאחר מכן במתנ״ס‬
‫שדרות כמנהל מחלקת הנוער וממלא מקום‬
‫מנהל המתנ״ס‪.‬‬
‫אבי נבתר לנהל את המתנ׳׳ס בשדרות‬
‫במקומו של סמי בן יעיש‪.‬‬
‫סאעד‬
‫אחמד‬
‫יליד ‪ ,1961‬ישראל‪ .‬רווק‪.‬‬
‫התגורר ולמד בעכו‪ .‬בהיותו תלמיד בבית־‬
‫ספר תיכון התל בפעילותו במתניס בית‬
‫היימן‪ ,‬היה החניך הערבי היתיד בקורס‬
‫מריצים במתנ״ס‪ .‬לאחר מכן הקים יחד עם‬
‫אשר וחניש את תנועת הנוער הראשונה‬
‫במגזר הערבי בעכו‪.‬‬
‫למד בבית־הספר הארצי לעובדי נוער‬
‫מוסמכים בקלמניה‪ .‬במשך כל תקופת לימר‬
‫דיו עבד כרכז נוער וספורט במתנ״ס בית קדם‬
‫בעכו‪ .‬הקים את מרכז המחשבים הראשון‬
‫בארץ במנזר הערבי‪ ,‬מרכז למוסיקה מזרחית‬
‫ובית־הספר הראשון בעכו העחיקה להשכלת‬
‫יסוד למבוגרים‪ .‬שמש כממלא מקום מנהל‬
‫מתנ׳ס בית קדם בעכו‪ .‬לומד במכללת בית‬
‫ברל לתואר ראשון בחינוך‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מנהל אחמד את המתנ״ס בעכו‬
‫העתיקה‪.‬‬
‫אריק החל לעבוד בחברה בסוף שנת ‪1980‬‬
‫כרכז תרבות ונוער במתנ׳ס דורה נתניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1982‬נבתר לנהל את המתנ״ס בגבעת‬
‫אולגה והוא מתליף את עמוס רון כמא״ז‬
‫חיפה‪.‬‬
‫‪•.‬־־־״׳‬
‫‪-‬י‪,‬‬
‫מנתם ברעם עבר ממתנ״ס עמישב בפחח‬
‫תקוה למתנ״ס תל־מונד‪.‬‬
‫אורי יהל עבר מקרית שמונה למתנ״ס‬
‫עמישב בפתח תקוה‪.‬‬
‫עמי שגב קיבל על עצמו‪ ,‬בתוספת לתפ­‬
‫קידו באגף ההדרכה של החברה‪ ,‬לנהל את‬
‫רשת המתנ״סים בקרית שמונה‪ ,‬במשך יומיים‬
‫עד שלושה בשבוע‪.‬‬
‫יוסי ועקנין‪ ,‬עובר ממתנ״ס מקור ברוך‬
‫בירושלים לגבעת זאב‪.‬‬
‫שמעון חזות‬
‫יליד מרוקו ‪ .1947‬נשוי ‪ +‬שלושה ילדים‪.‬‬
‫עלה לארץ בשנת ‪ .1955‬סיים לימודיו‬
‫בכפר הנוער ימין אורד‪.‬‬
‫לאחר שרותו הצבאי שירת במשטרה‬
‫במפלג הנוער וכעבור מספר שנים החל לעבוד‬
‫כמדריך נוער ביבנה‪ ,‬שם ניהל בית נוער וריכז‬
‫את מדור הנוער במתנ״ס בראשית דרכו‪ .‬ניהל‬
‫את לשכת הנוער בעיר‪.‬ישימש בתפקידים‬
‫נוספים ואל החברה למתנ׳סים הגיע מתפקיד‬
‫מנחה מפקח באגף הנוער מחוז הדרום‪.‬‬
‫שמעון סיים בית־ספר למדריכים מוסמ־‬
‫כים ומשלים כיום את לימודיו במכללת בית‬
‫ברל‪.‬‬
‫התקבל לנהל את המתנ׳׳ס ביבנה‪ ,‬במקומה‬
‫של עדנה בוסטין אשר מרכזת את נושא‬
‫ההנהלות הציבוריות במתנ״סים‪.‬‬
‫ילידת מרוקו‪ .1952 ,‬נשואה ‪ +‬ארבעה‬
‫ילדים‪.‬‬
‫לאה גורפץ‬
‫ילידת ישראל ‪ .1963‬רווקה‪.‬‬
‫את לימודיה התיכוניים טיימה בפתח‬
‫תקוה״שלתה בשירות לאומז־‪.‬במשך‪.‬שנמי‪«5‬‬
‫ולאחר מכן למדם באוניברסיטת בר אילן_‬
‫לתואר ראשון בלימודי ארץ ישראל‪ .‬במשך‬
‫לימודיה עבדה כמדריכת טיולים ואף‬
‫השלימה קורס למורי דרך ולתיירות פנים‪.‬‬
‫עבודתה האחרונה היתה כמנהלת מחלקת‬
‫הטיולים ב׳׳טיולי חמד׳‪ ,‬שם עסקה בהדרכה‪,‬‬
‫העברת השתלמויות וניהול‪.‬‬
‫התקבלה לנהל את המתנ״ס ברובע היהודי‬
‫בירושלים‪ ,‬במקומו של מאיר כהן‪.‬‬
‫ב־‪955‬ו הגיעה לבית שאן ועד היום‬
‫מתגוררת בישוב‪ .‬את לימודיה התיכוניים‬
‫סיימה בנהלל‪ .‬לאחר שרותה בצה״ל למדה‬
‫עבודה סוציאלית ועבדה כעובדת קהילתית‬
‫בסניף עמידר בבית שאן‪ .‬לאתר מכן עבדה‬
‫כעשר שנים בשרות המבחן לנוער‪ ,‬הדריכה‬
‫עובדים‪• ,‬עסקה‪-‬ימיחדל •ובייזופ׳ פרדיקסים׳‪,‬׳‪^-‬‬
‫הקימה מועדון טפולי לנוער עבריין וזכתה‬
‫לפני שנתיים בפרס ״עובד מצטייך‪.‬‬
‫יהודית לומדת עתה לתואר שני בעבודה‬
‫סוציאלית ומקוה לסיימו בקרוב‪ .‬את עבודתה‬
‫המעשית היא עושה בבית החולים עפולה‬
‫בתחום בריאות הנפש‪.‬‬
‫יהודית נבתרה לנהל מתנ״ס מודרך בירדנה‬
‫ובית יוסף שבבקעת בית שאן‪.‬‬
‫דרוש••‪:‬‬
‫מנהלי‬
‫מ ת נ ס י ם‬
‫במקומות הבאים‪:‬‬
‫י ^ ר י ת מלאכי‬
‫פרדס כץ‬
‫דלית אל כרמל‬
‫המעונינים יפנו אל‬
‫עמי שגב‪ ,‬ההברה למתנ׳׳סים‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫טלפון‪97 :‬ו‪699‬‬
‫שילוב החריג והנכה במתנ׳׳ס נוה יעקב‬
‫מאת אלישבע מאי‬
‫לפני חודשים אחדים החל מתנ׳׳ס נוה‬
‫יעקב לפעול בתחום שילוב החריג והנבה‪.‬‬
‫בשלב זה מדובר בפעילות מצומצמת‬
‫המקיפה דק את אוכלוסיית הילדים בשכונה‪.‬‬
‫איריס‪ ,‬מרפאה בעיסוק במקצועה‪ ,‬המרכזת‬
‫את הנושא במתנ״ס‪ ,‬מאד ריאלית בגישתה‪,‬‬
‫מודעת לבעיות גיוס המשאבים להפעלת‬
‫הפרוייקט ולהיקף הנוכחי המצומצם של‬
‫הפעילות‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא ״״‪,.‬־ז מסתירה את‬
‫שביעות רצונה מכך ש ‪ .‬התחלה של עבודה‬
‫בתחום חשוב וחיוני שהמתנ״ס כמעט ולא‬
‫פעל בו בעבר ומהסיוע של כל צוות המתנ״ס‬
‫כדי להרחיב את הפעילות‪.‬‬
‫ההערכה היא כי בשכונת נוה יעקב מצויים‬
‫כ־‪50‬ו ילדים ־זסובלים מפיגור קל עד בינוני‪,‬‬
‫ליקויי למידה ובעיות נפשיות‪ .‬כשהוטל התפ­‬
‫קיד של ריכוז הפרוייקט על איריט היא החלה‬
‫״לחפש׳ את הילדים האלו בגנים ובבתי־הספר‬
‫בהם למדו‪ ,‬ערכה ביקורי בית‪ ,‬התייעצויות‬
‫עם המורים וניסתה לבנות תוכנית שילוב‬
‫מתאימה עבור כל ילד‪ .‬המדובר בגיל ‪.7-5‬‬
‫גם הילדים הביעו את דעתם לאיזה חוג‬
‫ברצונם להצטרף‪ .‬היו היסוסים רביס מצד כל‬
‫הנוגעים בדבר‪ .‬מצד אחד המשפחות‪ ,‬אשר‬
‫חוששות מחשיפת הילד לסביבה פחות‬
‫מוגנת‪ ,‬מצד שני הובע חשש מצד המדריכים‬
‫ האם ידעו איך לקלוט‪ ,‬לשלב ולהסתדר‬‫עם ילדים בעייתיים‪ .‬למרות ההיסוסים‪ ,‬רצון‬
‫טוב היה והיום ‪ 18‬ילדים משולבים בתוגים‬
‫רגילים המתקיימים במתנ׳׳ט‪ ,‬כגון‪ :‬קרמיקה‪,‬‬
‫קרטה‪ ,‬מחול אירובי‪ ,‬ציור ועוד‪.‬‬
‫"זה מעט"‪ ,‬אומרת איריס‪ ,‬״גם פעילות של‬
‫פעם או פעמיים בשבוע אינה מספיקה‪ ,‬אבל‬
‫יש לזכור שזו ההתתלה והקשיים כל כך מרו­‬
‫בים‪ ,‬שגם מספר קטן זה משמח אותי‪ .‬אני‬
‫מבקרת בחוגים ועורכת מעקב צמוד אחרי‬
‫השתלבות הילדים‪ ,‬וכשאני רואה שטוב להם‬
‫צריך להתחיל‬
‫ולעשות גם אם‬
‫האמצעים‬
‫מוגבלים ולא‬
‫לחכות שפתאום‬
‫יהיה כסף‬
‫והם שמחים ומתנהגים כמעט כמו כל ילד‬
‫אחר‪ ,‬אני יודעת שיש להמשיך ולעשות כל‬
‫מאמץ שהפרוייקט יתפתח"‪.‬‬
‫כל משפתה משלמת עבור הפעילות‪,‬‬
‫למרות שיש מערכת של הנחות וסיבסודים‬
‫עד כ־‪ 50‬אחוז מהעלות‪ ,‬יש קשיים גם בגביית‬
‫הכספים‪ ,‬אך תזק העקרון שאין פעילות חינם‪.‬‬
‫גם בעיות טכניות לא תסרות‪ .‬הילדים המגי­‬
‫עים לפעילות מתגוררים בחלקים שונים של‬
‫השכונה ולא תמיד יש להם ליווי או תתבורה‬
‫מתאימה כדי להגיע‪ .‬על מנת להתמודד עם‬
‫בעיה זו‪ ,‬נמצא עתה המתנ״ס במשא ומתן עם‬
‫תנועות הנוער בשכונה ותלמידי תיכון‪ ,‬כדי‬
‫לפתוח פרוייקט של אח בוגר או חונכות ואז‬
‫בני הנוער ילוו את הילדים לחוגים ויהיו אחר­‬
‫אים על השתתפותם הרצופה‪ .‬יש משפחות‬
‫אשר ילדיהם בחוגים‪ ,‬אך אינן יכולות לקחת‬
‫על עצמן אחריות זו ויש לסייע להן בכך‪.‬‬
‫בעחיד הקרוב יקלטו ילדים מהחינוך המיוחד‬
‫גם בתנועת הצופים הפועלת בשכונה‪ ,‬אשר‬
‫כבר הביעה נכונוחה לפעול בתחום זה‪ .‬איריס‬
‫מקוה כי גם בני עקיבא ילכו בעקבותיהם‪.‬‬
‫מעבר לפעילות השילוב‪ ,‬קיימים במתנ״ס‬
‫שני תוגים לילדים אשר אינם יכולים‬
‫להשתלב בפעילות רגילה‪ .‬פעם בשבוע הם‬
‫זוכים לפעילות מיותרת עבורם‪.‬‬
‫גם המעט שנעשה‬
‫לא היה יכול‬
‫להעשות‪ ,‬אם‬
‫צוות המתנ״ס לא‬
‫היה נרתם‬
‫לפעילות‬
‫התנדבותית‬
‫איריס מספרת כי בגלל בעיות תקציביות‬
‫לא התאפשר להעסיק מדריך מיוחד עבור‬
‫אחת משתי הקבוצות האלו‪ ,‬המיועדת ליל־‬
‫דים בעלי פיגור קל עד בינוני‪" .‬בקבוצה‬
‫משתתפים כ־‪ 7‬ילדים ולא ידענו מאין נממן‬
‫את העסקת המדריך‪ .‬בישיבת צוות המתניס‪,‬‬
‫בהשתתפות רבקה לנדסמן‪ ,‬רכזת ארצית של‬
‫פרוייקט החריג והנכה‪ ,‬העלנו את הבעיה ואף‬
‫הקרנו סרט בפניהם על עבודה עם ילדים‬
‫בעייתיים‪ .‬העלנו את ההצעה שכל אחד‬
‫מתברי הצוות ידריך את הקבוצה מפעם‬
‫לפעם לאתר שיקבלו הדרכה מתאימה‪ .‬היו‬
‫הסתייגויות‪ ,‬אבל כולם הבינו שאם הצוות לא‬
‫ירתם לעניין הקבוצה תסגר‪ ,‬ובסופו של דבר‬
‫הביעו הסכמתם"‪ .‬ואמנם‪ ,‬חברי הצוות מדרי­‬
‫כים את הקבוצה וכבר הפעילו את הילדים‬
‫בספורט‪ ,‬נגרות‪ ,‬בישול ועוד‪ .‬בכל פעילות כזו‬
‫נמצאת גם איריס המלווה את המדריך‬
‫ועוזרת לו להתמודד עם הקבוצה‪" .‬זה עובד‬
‫נהדר׳‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬הצוות מאד מרוצה‪,‬‬
‫מקבל סיפוק מהעבודה עם הקבוצה ואני‬
‫מרגישה שבכך אני מסייעת במקצת לשבור‬
‫את הטטיגמות מהן סובלים ילדים חריגים"‪.‬‬
‫סך הכל עובד המתנ׳׳ס בנוה יעקב עם כ־‪30‬‬
‫ילדים מהחינוך המיוחד‪ .‬האמצעים העומדים‬
‫לרשות המתניס מינימליים‪" .‬קרן ירושלים״‬
‫מסייעת‪ ,‬וגם פרוייקט הרווחה של משרד‬
‫החינוך‪ ,‬אך כולם היו רוצים שאחד הארגונים‬
‫אקי״ם‪ ,‬ניצן ועוד‪ ,‬ישתלבו בפרוייקט ויהיו‬
‫מוכנים לסייע‪" .‬ברור׳‪ ,‬אומרת איריס‪" ,‬שגם‬
‫המעס שנעשה לא היה יכול להעשות אם‬
‫הצוות במתנ״ס לא היה נרתם ומשתף פעולה‪.‬‬
‫אבל חשוב לדעת שצריך להתחיל ולעשות גם‬
‫אם האמצעים מוגבלים‪ ,‬ולא לתכות שפתאום‬
‫יהיה כסף"‪.‬‬
‫באים לפעילות‪.‬‬
‫זה היה המצב בשכונה כאשר התחלתי‬
‫בעבודתי כמנהל המתנ׳׳ס במקום‪ .‬הבנתי‬
‫שעלי להלחם בכמה חזיתות סימולטנית‪:‬‬
‫‪ .1‬להרגיל את התושבים שעליהם לשלם‬
‫עבור כל פעילות‪ ,‬במקום הדרישה לקבל הכל‬
‫חינם‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוי בסדר העדיפויות המשפחתי‬
‫הקיים לגבי פעילות חברתית תרבותית‪.‬‬
‫‪ .3‬שינוי בהרגלי הצריכה התרבותית‪.‬‬
‫>‪r5‬‬
‫‪¡0‬‬
‫׳ ‪-‬‬
‫מאת מנחם ברעם‬
‫כיום מנהל מתנ׳׳ס תל־מונד‪,‬‬
‫בעת ביצוע הפרוייקט‬
‫מנהל המתנ׳יס בעמישב‪,‬‬
‫פתה תקוה‪.‬‬
‫ז‪ .‬הסקת מסקנות‪.‬‬
‫התושבים העלו את‬
‫הרעיון של חוג‬
‫לריקודי עם‬
‫בגמר מופע שארגן המתנ׳׳ס בביתה של‬
‫משפחה אירנית )חוג בית תרבותי( נערך דיון‬
‫על פעילות תרבותית ועל מעורבות בפעילות‬
‫המתני׳ס‪ ,‬זוגות צעירים הביעו נכונות ורצון‬
‫להשחחף בחוג לרקודי עם‪ ,‬אם המדריך יהיה‬
‫)נקבו בשם( זה המוכר להם‪.‬‬
‫יש לציין שהמדריך הוא בן העדה האירנית‪,‬‬
‫המתגורר הרחק מפתת תקוה‪ ,‬והוא בן‬
‫משפחה של אתת המשפחות בשכונה‪.‬‬
‫‪1S‬‬
‫•<‬
‫ו‪ .‬רישום הממצאים‪.‬‬
‫ידעתי‪ ,‬מתוך נסיון של שנה קודמת‪,‬‬
‫שצעירים אתדים מבני העדה המרוקנית‬
‫ישתתפו בחוג לרקודים אם יוקם‪ .‬לכן נערך‬
‫המתנ׳ס לארגון החוג‪.‬‬
‫הפרסום על החוג נעשה בדרנים הבאות‪:‬‬
‫ו‪ .‬מודעות הודבקו על לוחות המודעות‬
‫ובמקומות מרכזיים בשכונה‪.‬‬
‫ובמקומ‬
‫‪ .3‬חוג תרבות בבית משפחה מרוקנית‬
‫)הופעת שחקן(‪ .‬השתתפו ‪ 30‬איש‪ ,‬מתוכם ‪10‬‬
‫ממשתתפי החוג מהעדה האירנית‪ ,‬רבו‬
‫מהעדה המרוקנית )ממשתתפי החוג(‪.‬‬
‫‪ .4‬טכס יום השואה בהשתתפות ‪ 150‬איש‪,‬‬
‫ילדים ומבוגרים‪.‬נוכחו ‪ 16‬ממשתתפי החוג‬
‫בני העדה האירנית )עם ילדיהם(‪ ,‬ר‪ 18‬חברי‬
‫החוג מהעדה המרוקנית )עם ילדיהם(‪.‬‬
‫בחודשים יולי אוגוסט היתה הפטקה‬
‫בפעולות התרבות למבוגרים במתנ״ס‪ ,‬פרט‬
‫לטיול לאילת בו השתתפו ‪ 50‬מתושבי‬
‫השכונה‪ ,‬מהם ‪ 30‬מבני העדה האירנית ר‪20‬‬
‫מבני העדה המרוקנית‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫רואים בהסתגרות זו התנשאות‪.‬‬
‫פרוייקט שיקום השכונות ניסה להקים‬
‫ג‪p • ;tr*•.; - :‬‬
‫ועד תושבים בשכונה ובו נציגי שתי העדות‪,‬‬
‫אך מאבקים מרים והאשמות הדדיות מנעו‬
‫מאז הקמת השכונה ב־‪ 1950‬כמעבדה‪,‬‬
‫ממנו כל פעולה חיובית‪.‬‬
‫היוותה שכונת עמישב דוגמה לקליטה חפוזה‬
‫בתחילת ‪ 1980‬הוחלט‪ ,‬בשיתוף פרוייקט‬
‫שאיפיינה את ראשית שנות החמישים בארץ‪.‬‬
‫השיקום‪ ,‬לבנות מתרס גדול במרכז השכונה‪.‬‬
‫ראשונים שהגיע! לשכונה היו עולים‬
‫בעיות חקציביוח וחוסר משאבים של‬
‫‪ .4‬מיזוג בין העדות המרוקנית והאירנית‬
‫מעירק שעזבוה תוך חקופה קצרה‪ .‬אחריהם‬
‫הקהילה המאמצת משיקאגו)באותה תקופח(‬
‫בפעילות המתנ׳׳ס‪.‬‬
‫י ] ; יא^*ח \ן ן^ץמ‪ £5$‬מנענ^נןי*גן נןנקןעז״וןןווזלט על בניית מיני‬
‫יי‬
‫‪,‬קלאב באחור ה מ ע ^ ^ ע מ ב ^ ^ ד ׳ ‪ ^ , : ^ ,‬וודעהיהרווחת בשכונה היתה שהם‪ ,‬התוש־‬
‫במץברה‪ .‬באמצע שנות״ה־^קתקג^עניית‬
‫ביםדמקו פ‪f‬זי‪ ^ S‬ת‪6‬ימ‪ V‬מא^^יית‪W‬‬
‫העדה המרוקנית‪.‬‬
‫שיכונים‪ ,‬והאחראים על הקליטה ניסו לשכן‬
‫לארץ‪ ,‬ולכן הממשלה‪ ,‬העיריה וקהילת‬
‫בהם עולים מאירן‪ ,‬שאך זה הגיעו לארץ‪.‬‬
‫שיקאגו צריכים לפצות אותם על קיפוח זה‪,‬‬
‫העולם מאירן הכריזו על "מרד׳ בדרישה‬
‫בכך שהחוגים ופעולות העשרה ימומנו ע״י‬
‫לבתים צמודי קרקע‪ ,‬לשיכונים הם לא רצו‬
‫‪ • 0‬״‬
‫המתנ״ס‪ .‬קבעתי נוהג שעבור כל פעילות‬
‫להיכנס‪ .‬המאבק היה חריף ועיקש והעולים‬
‫יש לשלם‪ .‬קביעה זו גרמה לכך שחלק גדול‬
‫מאירן זכו בו‪ ,‬וכך נבנתה מצפון למעברה‬
‫מהפעילים במתנ״ס הפסיקו את פעילותם‪ .‬אך‬
‫שכונה של בחים דרמשפחתיים עם חלקת‬
‫אדמה קטנה סביב לבתים‪ .‬צורת בנייה זו‬
‫י־ ‪ * * -‬י ו‬
‫גרמה לדעת רבים לקיטוב בין העדות האיר­‬
‫נית והמרוקנית שהמשיכו להתגורר במעברה‬
‫ובשכונים ה״עממיים" שנבנו באותה תקופה‪.‬‬
‫לא נכנעתי ויזמתי פעולות שעניינו את‬
‫מרירות זו באה לידי ביטוי בשטחים רבים‪.‬‬
‫הילדים‪ ,‬בני הנוער והמבוגרים‪ ,‬בהדרגה הם‬
‫א‪ .‬הפצת דעות קדומות בין עדה אתת על‬
‫חזרו לפעילות והתתילו לשלם‪.‬‬
‫רעותה‪.‬‬
‫השינוי התבטא רק כעבור שנה‪ ,‬ואופיין‬
‫ב‪ .‬הפרדה ״כאילו׳ פיזית‪ ,‬ה״מעברה" מזה‬
‫בתופעה של שאלה לא אם צריך לשלם עבור‬
‫ו׳עמישב" מזה‪.‬‬
‫הפעילות‪ ,‬אלא כמה צריך לשלם‪ ,‬בד בבד‬
‫ג‪ .‬תוסר שיתוף פעולה בעניני השכונה‪.‬‬
‫איש אינו יודע מדוע נפלה ההחלטה על המשיכו התושבים להתלונן שהתשלום‬
‫ד‪ .‬הסתגרות בתוך המשפחות ובתוך‬
‫הקמת המיני קלאב דוקא באזור הדרומי של הנדרש מהם גבוה מדי‪) .‬במתנ״ס בעמישב‬
‫העדה‪.‬‬
‫השכונה‪ ,‬אני יכול לשער שהיו לכך שתי המחירים הם מהזולים ביותר בארץ(‪ .‬כיום‪,‬‬
‫ה‪ .‬תוסר רצון לשתף פעולה בארועים‬
‫סיבות‪ :‬האחת‪ ,‬זהו החלק הצפוף ביותר המצב בעמישב טוב יותר‪ ,‬אך עדיין רחוקה‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫בשכונה‪ .‬והשניה‪ ,‬ההחלטה נבעה מלחץ של הדרך להצלחה מלאה בשאיפה שהשכונה‬
‫הועד המקומי שרובו מחגורר באזור זה‪.‬‬
‫ו‪ .‬מניעת מגע בין ילדי שתי העדות‪.‬‬
‫תתזיק את המתנ׳ס בכוחות עצמה‪ .‬במשך‬
‫תאור מצב‬
‫ה ג י ע ו‬
‫ע‬
‫ו י ם‬
‫מ צ פ‬
‫ח‬
‫עונת הפעילות שהחלה בספטמבר ‪1987‬‬
‫התברכה בפעולות תרבות‪ ,‬כשגולת הכותרת‪:‬‬
‫סידרת מנויים להצגות‪ 90 .‬מנויים נמכרו‪,‬‬
‫מתוכם ‪ 70‬נרכשו ע״י תושבי השכונה‪) ,‬היתרה‬
‫נרכשה ע׳׳י תושבי האזור(‪ 60% ,‬מהם נרכשו‬
‫ע״י בני העדה האירנית‪ ,‬ר‪ 40%‬ע״י בני העדה‬
‫המרוקנית‪.‬‬
‫בכל פעולה תרבותית‪ ,‬טיולים‪ ,‬הרצאות‪,‬‬
‫סופי שבוע בבתי מלון‪ ,‬חוג לריקודי עם וכדו'‪,‬‬
‫השתתפות בני העדה האירנית היתה משמער‬
‫תית והגיעה לסביבות ‪.50%‬‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫;ז‬
‫‪^r‬‬
‫‪r‬‬
‫בשנה זו התחלנו בפעילות תרבותית עם‬
‫שכבת הגיל הרך)גיל ‪ .(6-3‬לא היה הבדל בין‬
‫העדות מבחינת ההשתתפות‪ ,‬כלומר‪ ,‬השתת­‬
‫פות הילדים תאמה את מספרם בגני הילדים‪,‬‬
‫ולא ניכרה השפעה שלילית של ההורים‬
‫מהעדה האירנית‪ ,‬כפי שהיה בעבר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪*1‬‬
‫בגלל צרוף מקרים של בעיות סוציולוגיות‬
‫ודמוגרפיות הפכה השכונה בשנות ה־‪60‬‬
‫לשכונת פשע‪.‬‬
‫הקירבה של השכונה לעיר פתח תקוה ולא­‬
‫זור דן והיותה נפרדת פיזית מהעיר‪ ,‬הפכו את‬
‫עמישב למוקד משיכה לעברייני רכוש‬
‫בתחילה‪ ,‬וסמים מאוחר יותר‪ .‬רבים מהם‬
‫השתכנו בשכונה והיוו קבוצת התייחסות‬
‫לבני הנוער‪ ,‬שלא הכירו קבוצות אחרות‪.‬‬
‫חינוך ברמה נמוכה‪ ,‬האשמות הדדיות בין‬
‫שתי העדות גרמו להחרפת המצב החברתי‬
‫בשכונה‪ .‬כך קרה שהניתוק בין העדות היה לא‬
‫רק פיזי‪ ,‬אלא ניתוק מוחלט‪ .‬גורם המאפיין‬
‫את בני העדה האירנית הוא ההסתגרות בתוך‬
‫החא המשפחתי‪ ,‬יצירת חברות של מבוגרים‬
‫וצעירים מבני אותה המשפחה‪ ,‬בילויים‬
‫משותפים ואף נישואין בתוך המשפחה‪.‬‬
‫הסתגרות משפחתית היא גורם המעכב מעור­‬
‫בות קהילתית בשכונה‪ .‬בני העדה המרוקנית‬
‫בניית המיני קלאב באזור זה גרמה לשתי‬
‫‪.‬תופעות‪:‬‬
‫ו‪ .‬כל האזור הצפוני של השכונה אינו‬
‫רוצה לבוא לפעילות בגלל המרחק הרב‪.‬‬
‫‪ .2‬בני העדה האירנית אינם מגיעים לפעי­‬
‫לות‪ ,‬כי המתנ׳ס נמצא בלב האזור המרוקני‪.‬‬
‫הילדים מבני העדות הנ״ל מושפעים‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬מדעות הוריהם ואינם מוכנים‬
‫להשתתף בפעולות שבני העדה השניה פעי­‬
‫לים בהן‪ .‬בבתי־הספר הממוקמים במרכז‬
‫השכונה‪) ,‬קיימים שני בתי־ספר יסודיים( אין‬
‫לילדים ברירה אלא לשתף פעולה‪ ,‬אך מחוץ‬
‫לשעות הלימודים כמעט ואין קשר ביניהם‪.‬‬
‫גם בתחום הספורט קיימת הפרדה וקבוצות‬
‫ספורט נפרדות לנערים משתי העדות‪ .‬נראה‬
‫שההורים מעודדים הפרדה זו‪ ,‬וכשיוזמים‬
‫איזו שהיא פעולה שואלים בני העדה האיר­‬
‫נית מי הילדים המשתתפים‪ ,‬וכשהם שומעים‬
‫שישנם גם ילדים"מהמעברה״‪ ,‬ילדיהם אינם‬
‫השנתיים האחרונות תל שיפור גם בשינוי‬
‫סדר העדיפויות של התושבים והם החלו להו­‬
‫פיע למופעי תרבות ולהצגות ואף לשלם‬
‫עבורם‪ .‬מיזוג בני שתי העדות בפעולות המת־‬
‫ני׳ס היה הדבר הקשה ביותר לביצוע‪ .‬בני‬
‫העדה האירנית לא היו מוכנים לקחת חלק‬
‫בתוכניות עד שהוחלט על ניסוי דרך חדשה‪,‬‬
‫באמצעות החוג לריקודי־עם‪.‬‬
‫שלבי הניסוי‬
‫א‪ .‬בחירת פעילות שתעניין את שתי‬
‫העדות‪.‬‬
‫‪.‬ב‪.‬הפצת המידע על הפעילות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעקב אחר הפעילות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הזמנת המשתתפים לפעילות מעורבת‬
‫נוספת‪.‬‬
‫ה‪ .‬מעקב אחר ההיענות לפעילות הנוספת‪.‬‬
‫גישתה השלילית של העדה האירנית כלפי‬
‫פעילות המתנ״ס השתנתה‪ .‬לפני תחילת פעו­‬
‫לות החוג לריקודי עם‪ ,‬השתתפותם בפעולות‬
‫המתנ״ס היתה מזערית‪ ,‬כיום תרומתם לפעי­‬
‫לות היא משמעותית מכמה בחינות‪:‬‬
‫‪ .2‬הפעלת העובדות השכונתיות בהודעות‬
‫אישיות לתושבים‪.‬‬
‫‪ .3‬פרסום דף מידע שהופץ בבתים‪.‬‬
‫‪ .4‬שכנוע אישי ע״י צוות המתנ״ס‪.‬‬
‫הפעילות החלה בתחילת חודש מאי ‪,1986‬‬
‫ונקבעה כפעילות חד־שבועית‪ ,‬כשהתשלום‬
‫יבוצע בכניסה לאולם‪ .‬בשבוע הראשון לפעי­‬
‫לות הגיעו ‪ 20‬צעירים בגיל ‪ 15,40-17‬מהם בני‬
‫העדה האירנית‪ .‬בשבוע השני השתתפו ‪40‬‬
‫איש ‪ 22‬מהם בני העדה האירנית‪ .‬כך נשאר‬
‫המצב במשך כל זמן קיום החוג‪.‬‬
‫בחודשים מאי יוני התקיימו במתנ״ס פעו­‬
‫לות תרבותיות אליהן הוזמנו כל המשתתפים‬
‫בתוג לרקודי עם‪:‬‬
‫‪ .1‬ערב שירה בהשתתפות ‪ 70‬איש‪ ,‬מהם‬
‫כל ‪ 20‬המשתתפים הקבועים בחוג לרקודי עם‬
‫מבני העדה האירנית‪ 18 ,‬מבני העדה המרוק­‬
‫נית‪ 2 ,‬לא באו‪.‬‬
‫‪ .2‬ערב הפעלה בדרמה בהשתתפות ‪60‬‬
‫איש‪ ,‬מלל ‪ 16‬מחברי החוג מהעדה האירנית‪,‬‬
‫י־‪8‬ו מבני העדה המרוקנית )חברי הח‪1‬ג(‪.‬‬
‫א‪ .‬ציבור גדול יותר מבני השכונה משתתף‬
‫בפעילות המתנ״ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬העדה האירנית נמצאת ברמר סוציו־‬
‫אקונומית גבוהה יותר)יחסית( לעדה המרוק­‬
‫נית‪ ,‬ואפשרותם לממן פעילות גבוהה יותר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך עלו בשנת הכספים האתרונה‬
‫הכנסות המתנ״ס מהשתתפות עצמית ל־‪,30%‬‬
‫לעומת ‪ 10%‬בשנת ‪.1986/7‬‬
‫ג‪ .‬כתוצאה מהפעילות נוצרה אינטגרציה‬
‫בין בני העדות‪ ,‬וההתבטאויות השליליות‬
‫)דעות קדומות( הבין־עדתיות פחתו במידה‬
‫ניכרת )לפחות על פני השטח(‪.‬‬
‫ד‪ .‬התנגדות ההורים מבני העדה האירנית‬
‫לפעילות ילדיהם במתנ׳ס פחתה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אין ספק שחל מפנה ביחס בין‬
‫שתי העדות‪ .‬יתכן שהחוג לריקודי עם הוא‬
‫הגורם לכך‪ .‬ודאי קיימות גם סיבות נוספות‪,‬‬
‫פעילות מעניינת יותר ושינוי ביחס של המת־‬
‫נ״ס לתושבים ולשכונה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬החוג‬
‫לריקודי עם היה המאיץ למפנה‪ .‬המסקנה‬
‫היא‪ :‬באפשרותו של המתנ״ס לגרום למיזוג‬
‫גלויות‪ ,‬אם הוא יזום פעילויות מכוונות‬
‫למטרה זו‪.‬‬
‫••‬
‫*‪•• tttttttti‬‬
‫«•••»•••••••• ‪t u t t i‬‬
‫‪\uttutu:l‬‬
‫‪••••••••••••i‬‬
‫‪HHiHti‬‬
‫‪••••••••••••f‬‬
‫••••••••••••‪if•••••••••••••••••••••••• :‬‬
‫‪•••••••••••r‬‬
‫<••••••••••••••••‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫•••••••••••••••••••••••••‬
‫•»‬
‫•••••••••••••••‬
‫‪î‬‬
‫••‬
‫••• •••••••••••••••‬
‫••‬
‫•••••••••••••••••‬
‫ן!‬
‫••‬
‫•••‬
‫•••••••••••••••••‬
‫•‬
‫‪• •• ••••••4• • • • • • • • • • • i‬‬
‫••••••••••••י‬
‫•••!?•••••?!?••••••••‪8f|fSJ*l5S»XJJSSJ‬‬
‫!••{••‪tffft|••!••!••••••••••!{{• •• 1 • •|i|i‬‬
‫‪9‬‬
‫! !!‬
‫•••‪••s‬‬
‫‪tutti‬‬
‫•••••• ••••‬
‫•‪••••••••••••••••••••••••••••••••$••«•••••••••••••«•«••»••••••••••¡•••••••••••1‬‬
‫גבעת אולגה‬
‫טבעון‬
‫ארועי חנוכה‬
‫באגף הנוער‬
‫פ ר ו י י ק ט‬
‫מספר נכבד של מסיבות וערבי חנוכה‬
‫מרשימים התקיימו באגף הנוער של המתנ״ס‪,‬‬
‫כל אחד מיועד לקבוצת ילדים אחרת‪ ,‬כולם‬
‫יחד יצרו תמונה כלאת ומרשימה שהביאה‬
‫הרבה נחת לצוות המארגן וכמובן לילדים‪.‬‬
‫האירוע הראשון שמשך אליו את המספר‬
‫הגדול בי‪1‬תר של ילדים )כ־‪50‬ו( היה ערב‬
‫חנוכה של קבוצות"רעות" )פעילות חברתית‬
‫בשכבות גיל המיועדת לכיתות ג׳‪-‬ח׳(‪ .‬הילדים‬
‫הסתובבו ופעלו בתחנות של פעילות‬
‫הקשורה בחנוכה‪ ,‬כאשר התחנות מפוזרות‬
‫בכל חדרי המתנ״ס‪ .‬ראוי לציין שהחניכים‬
‫לקחו חלק בהכנת התחנוח‪.‬‬
‫מסיבות יותר צנועות‪ ,‬אך לא פחות מוצל־‬
‫חות‪ ,‬התקיימו בימים שלאחר מכן במרכז‬
‫לסיוע לימודי וכן במשחקיה ‪.‬‬
‫ביום רביעי נערכה מסיבת חנוכה מרשימה‬
‫לכל המד׳צים‪ .‬המסיבה כללה טקס מלווה‬
‫בכתובת אש ותוכנית קצרה של המחזת‬
‫סיפורי חנוכה‪ ,‬ולסיום נערך דיסקו‪ ,‬שזכה‬
‫להצלחה מרובה בין הצעירים‪ .‬פעילוח נוספח‬
‫של המד׳צים בחנוכה היו סמינרים בני יומיים‬
‫בהרצליה‪ ,‬לכיתות ט׳‪-‬י׳‪.‬‬
‫חג התנוכה הגיע גם למועדוניות של‬
‫שכונת אולגה ד׳ ושכונת אלי כהן‪ .‬נערך יום‬
‫יצירה‪ ,‬הילדים קישטו את המועדונית והכינו‬
‫הצגות לקראת המסיבה‪ ,‬שאליה הוזמנו גם‬
‫ההורים‪.‬‬
‫אירוע מרכזי נוסף היה "החנוכיאדה״ ‪-‬‬
‫קיטנה בת ‪ 3‬ימים לילדים בכיתות גי‪ ,‬ד‪ ,‬הי‪.‬‬
‫הקיטנה שילבה יצירה‪ ,‬משחקים וטיול‬
‫באזור‪ .‬למרוח הסיפוק הרב מהצלחח‬
‫הקיטנה‪ ,‬היתה אכזבה מסוימת מכמות היל־‬
‫דים שנרשמו )‪ 50‬במספר(‪ .‬נקוה שבעתיד‬
‫יגיעו לאירועים מהסוג הזה יותר ילדים‪.‬‬
‫את כל האירועים הכינו צוות האגף ברא­‬
‫שותו של דפי סעדה ובסיוע גרעין רעים‪,‬‬
‫מורות חיילות ובשיתופם של מריצים‬
‫מקומיים‪.‬‬
‫וגם טורניר ספורט‬
‫טורניר חנוכה ליחידה לקידום נוער במחח‬
‫הצפון נערך בחנוכה‪ .‬במסגרת הטורניר שהת­‬
‫קיים במתג״ס גבעת אולגה השתתפו היחידות‬
‫מאור עקיבא‪ ,‬פרדס חנה וקרית חיים‪ .‬עקב‬
‫מזג אויר גרוע לא הגיעו יתר היחידות שהיו‬
‫אמורות להשתתף‪.‬‬
‫הטורניר כלל‪ :‬תחרות קט־רגל‪ ,‬טניס‬
‫שולתן רהורדת ידיים"‪ .‬במקום הראשון בקט‬
‫רגל זכתה קבוצת אור עקיבא‪ ,‬ששחקניה‬
‫הציגו יכולת מרשימה‪ .‬בטניס שולחן זכה‬
‫אהוד מורגן ‪ -‬מהיחידה לקידום נוער‬
‫בגבעת אולגה‪ .‬ב״הורדת ידיים" ‪ -‬באופן‬
‫מרשים ובצורה מעוררת כבוד זכה שוב אהוד‬
‫מורגן מגבעת אולגה‪.‬‬
‫הטורניר עבר בהצלחה רבה ובקרב המש־‬
‫תתפים והמארגנים היתה תחושה של סיפוק‬
‫רב‪.‬‬
‫מנהלת היתידה לקידום נוער הגב' שרה בן‬
‫אברהם וכן מנחה מחוז חיפה אייל אורן‬
‫שיבחו את המדריכים והמארגנים ואת החני־‬
‫כים שהשתתפו‪.‬‬
‫מאת שמואל אבואב‬
‫מנהל המתנ״ס‬
‫הגבעה הידועה בשמה הערבי שייך אבריק‬
‫היא אתת הגבעות בשלוחות הדרומיות של‬
‫הרי הגליל התחתון‪ ,‬הפונות לצד קצהו‬
‫המערבי של עמק יזרעאל‪ ,‬בסמוך לקדית עמל‬
‫בדרך חיפה‪-‬נצרת‪.‬‬
‫שרידים עתיקים שהיו פזורים על פני שטח‬
‫הגבעה ומערות קברים בסביבה הקרובה‪,‬‬
‫העידו על כך שזה אתר עתיק‪ ,‬אך שום דבר לא‬
‫היה ידוע על תולדות האתר הזה ואף שם‬
‫המקום לא נודע עד שגילוי מקרי של מערת‬
‫קברים גרמה לכך שהתחילו חפירות ארכיאר‬
‫לוגיות שיטתיות במקום‪ ,‬והן העלו את‬
‫המקום מן השיכחה‪.‬‬
‫תפירות אלה נערכו מטעם "החברה‬
‫לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה" בשנים‬
‫‪ ,1940-1936‬בהנהלת פרופסור בנימין מזר‪,‬‬
‫ובשנים ‪ 1955-1953‬בהנהלת ד״ר נחמן אביגד‪.‬‬
‫שבע עונות של תפירות שיטתיות העלו‬
‫שפע של חומר ארכיאולוגי שאיפשה בידי‬
‫התופרים לזהות את המקום ההיסטורי;‬
‫לשלב הממצא הארכיאולוגי הזה עם הידיעות‬
‫שנמסרו לנו במקורות הספרותיים שלנו ולהר‬
‫סיף נתונים חדשים לתולדות המקום‪.‬‬
‫ב י ת‬
‫ש ע ר י ם‬
‫רות שחלו בישוב היהודי בארץ ישראל ומרד‬
‫בר כוכבא )‪ 135-132‬לסה״נ( העבירו את מרכז‬
‫הכובד של החיים הדתיים והלאומיים של‬
‫היהודים מיהודה לגליל ובית שערים הפכה‬
‫לאחד המרכזים החשובים ביותר של היהדות‪.‬‬
‫היא הגיעה לשיא הפריחה והשגשוג בימי רבי‬
‫יהודה הנשיא‪ ,‬עורך המשנה )עורך התושב׳׳ע‬
‫שבכתב(‪.‬‬
‫לפי המקורות התלמודיים‪ ,‬ישב בה רבי‬
‫יהודה הנשיא זמן רב וקבע בה מקום מושב‬
‫הסנהדרין )בסוף המאה ה־‪ .(2‬רבי יהודה‬
‫הנשיא חלה ועבר לציפורי שם נפטר‪ ,‬אך‬
‫הובא לקבורה בבית שערים‪ .‬מאז שנקבר רבי‬
‫יהודה הנשיא בביח שערים )בחחילת המאה‬
‫ה־‪ (3‬נתפרסם בית עלמין זה והתחיל לשמש‬
‫מקום קבורה מרכזי ליהודי א׳׳י והגולה‪.‬‬
‫העיר נהרסה ע״י גאלוס ‪ -‬קיסר רומי‬
‫בימי דיכוי המרד הגדול של היהודים בשנת‬
‫‪-352‬לסה׳׳נ‪ .‬היא המשיכה קיומה כעיירה‬
‫קטנה בתקופת הביזנטים ובתקופה הערבית‬
‫הקדומה היה במקום ישוב דל וארעי בלבד‪.‬‬
‫תקופת זהר זו של בית שערים בימיו של‬
‫רבי יהודה הנשיא‪ ,‬עריכת המשנה וקביעת‬
‫הסנהדרין בה ‪ -‬כמעט ואיננה נלמדת ועוב­‬
‫רים עליה ביעף‪.‬‬
‫המוסד העיקרי של ההנהגה העצמאית‬
‫הלאומית בימי בית שני ובימים שלאחר‬
‫החורבן היה הסנהדרין‪ .‬תולדותיו של מוסד‬
‫עתה‪ ,‬ברור שגבעת שייך אבריק זהה עם‬
‫‪n(,‬‬
‫בימי•‪'nttr‬‬
‫לדמותו ׳‬
‫> ‪u‬‬
‫‪7131‬‬
‫<‪111‬‬
‫עיר‪/ <1‬‬
‫קיום‬
‫המאבקים׳הציבוריים‬
‫זה‪,‬‬
‫העיר העברית העתיקה בית שעדים‬
‫הביח ובמיוחד לאחר חורבנו‪ ,‬מהוים חומר‬
‫או כפר יהודי גדול ומרכז אחוזותיה של‬
‫בעל עניין רב ללימוד תולדות האומה‬
‫המלכה ברניקי מבית הורדוס בעמק יזרעאל‪.‬‬
‫ותרבותה‪.‬‬
‫במחצית הראשונה של המאה ה־‪ 2‬לספירה‪,‬‬
‫בימים שלאחר החורבן‪ ,‬לא רק חיי החברה‬
‫היתה מקום מושבת תנאים חשובים‪ .‬התמר‬
‫והרוח‪ ,‬אלא גם ההתרחשויות חישוביות‬
‫והפוליטיות מתקשרות ומתבהרות עם תול־‬
‫דותיה של ההנהלה הלאומית ‪ -‬הסנהדרין‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬הוחלט במתנ׳ס טבעון להתחיל‬
‫בפרוייקט חדש הקשור למורשח ביח שערים‬
‫ולהוראת תקופה מפוארח זו בתולדות‬
‫תרבות ישראל‪ .‬באתר בית שערים תוקם‬
‫מדרשה אשר תעסוק בלימוד מורשת המקום‬
‫ונושאים אלה‪:‬‬
‫ירושלים‪ ,‬יבנה ובית שערים; הסנהדרין‬
‫והנשיאות; התושבי׳ע ומשמעותה‪ :‬החינוך‬
‫וביה׳׳ס בתולדות ישראל; הבית והמשפחה‬
‫בתקופת המשנה‪ :‬בית הכנסת‪ :‬הטבע והגליל;‬
‫רציפות הישוב בגליל; האמנות העממית‬
‫והארכיטקטורה‪ :‬החיים הכלכליים והתרבו­‬
‫תיים בגליל‪ :‬ההתישבוח החדשה בגליל‪:‬‬
‫ארכיאולוגיה ‪ -‬מהי?‬
‫הנושאים הנ״ל יועברו באמצעים עיוניים‪,‬‬
‫חזותיים ותוויתיים‪ ,‬לימוד במקורות‪ ,‬קבוצות‬
‫דיו}‪ ,‬הרצאות ושיחות‪ ,‬טיולים תוויתיים תוך‬
‫עיון במקורות‪ ,‬שימוש באמצעים אורקוליים‬
‫)וידאו‪ ,‬סרטי קולנוע‪ ,‬שקופיות וכוי(‪ ,‬משחקי‬
‫לימוד שונים‪ :‬משחקי זיכרון‪ ,‬פאזלים‪ ,‬דומינו‪,‬‬
‫לוטו רביעיות )קלפים( וכוי‪.‬‬
‫המשתתפים יהיו מכל שכבות הציבור‪:‬‬
‫תלמידי בתי־ספר יסודיים ועל־יטודיים‪ ,‬בני‬
‫נוער ומבוגרים‪ ,‬קבוצות עובדים וסטודנטים‪,‬‬
‫עולים חדשים ותיירים מכל תפוצות ישראל‬
‫‪y luyit<<.HK«rut,‬‬
‫את הנושא מרכז אברהם כהנא‪ ,‬רכז‬
‫תרבות תורנית במתנ״ס טבעון‪ ,‬בסיוע מורות‬
‫חיילות ובסיוע המתלקה לתרבות תורנית‬
‫במשרד החינוך והתרבות‪.‬‬
‫שבת אמני•‬
‫חקור ברוך‪ ,‬ירושלים‬
‫פנים רעננות במתנ״ס‬
‫מאת יוסי ועקנין‬
‫מנהל מתנ״ס בית־מרים‬
‫בתורנות‪ ,‬המתחלפת מדי יום‪ ,‬שהותה של‬
‫האם בפעוטון מסייעת להגברת קשרי‬
‫אם‪-‬ילד‪ ,‬ומלמדת אותה על הטיפול בו‪,‬‬
‫המשחק עמו ועוד‪.‬‬
‫תרדים‪ ,‬אוכלוסיית מקלט לנשים מוכות‪,‬‬
‫חילוניים‪ ,‬דתיים‪ ,‬אולי מעט יותר מדי קצוות‬
‫מסגרת הצהרון כוללת ילדים בני ‪6-4‬‬
‫וניגודים‪ ,‬אך בכל זאת‪ :‬ב״בית מרים״ שבש­‬
‫המגיעים לארותת הצהרים במתנ״ס‪ ,‬ונשא­‬
‫כונת מקור ברוך בירושלים‪ ,‬נפתחו פעוטון‬
‫רים בו עד לשעה ‪ ,16.00‬כאשר בכל יום ‪-‬‬
‫וצהרון לכל אלה יחד‪.‬‬
‫תוכן החוג הינו שונה‪ :‬הכרת הסביבה‪,‬‬
‫המתרס‪ ,‬שעד כה עסק בעיקר בקשישים‪,‬‬
‫ריתמיקה‪ ,‬כיור‪ ,‬ציור‪ ,‬שעת סיפור ועוד‪ .‬ילדי‬
‫בחוגים‪ ,‬בחריגים ומבוגרים‪ ,‬החליט להתרענן‪,‬‬
‫נשים שאינן עובדות‪ ,‬אך מעונינות במסגרת‬
‫ולטפל גם בגיל הרך‪.‬‬
‫לצרכי העשרה‪ ,‬ניתן לצרף לצהרון למספר‬
‫מסגרת הפעוטון)בין השעות ‪ (16.00-8.00‬ימים בשבוע בלבד‪.‬‬
‫הצוות מקווה‪ ,‬כי למרות ניגודי האוכלוסיה‬
‫כוללת ילדים בני ‪ ,4-2‬המקבלים תכנים חינר‬
‫ולמרות הבעיות האתרות הקיימות ברא­‬
‫כיים והתפתחותיים שונים‪ ,‬וכו ארוחת‬
‫שיתה של כל דרך‪ ,‬תגדל ותתרחב המסגרת‪,‬‬
‫צהרים ואפשרות למנוחה‪ .‬את הילדים מלווה‬
‫והפנים הצעירות והרעננות יוסיפו תן למקום‪.‬‬
‫גננת מוסמכת ומנוסה‪ ,‬וכן ‪ -‬אם אחת‪,‬‬
‫מי שביקר בקרית טבעון ב״שבת אמנים"‬
‫לא יכול היה שלא להתרשם מחגיגת אמנים‬
‫אמיתית‪.‬‬
‫אמני הקריה פתחו בתיהם בפני קהל‬
‫אלפים מתושבי הקריה‪ ,‬אשר באו להתארח‬
‫בבתי האמנים לשמוע מפיהם על דרך‬
‫עבודתם‪ ,‬לראות מקרוב את המקום בו יוצ­‬
‫רים האמנים ולהנות ממגוון רב של יצירות‬
‫אמנות מרהיבות‪.‬‬
‫אלו שבאו לאירוע מתוץ לקריה התקבלו‬
‫באדיבות ובלבביות בכניסה על־ידי בני הנוער‬
‫המקומי אשר חילקו מפות ובהן צויין מיקום‬
‫בתיהם של האמנים‪ .‬עפ״י המפוח והשילוט‬
‫הגיעו האורחים אל יעדם‪.‬‬
‫איזו גלריה יכולה להכיל אוסף כזה של‬
‫יצירות אם לא בתיהם הפרטיים של האמנים‬
‫ויתרה מכך‪ :‬ביקור בבית האמן וצפייה בעבר‬
‫דותיו ‪ -‬מקבלת מימד אחר מביקור בגלריה‬
‫מפגש בלתי אמצעי עם האמן‪ ,‬אירוח חם‬
‫ומפגש‬
‫חברתי עם קהל‬
‫ולבבי בביתו‬
‫המבקרים‪.‬‬
‫כל אלו העניקו לאירוע אוירה חגיגית‬
‫וקהילתית של כפר אמנים‪.‬‬
‫את האירוע יזם "המרכז לאמנות׳ של‬
‫המתרס בריכוז מיכל בקין‪ .‬פנייה אישית‬
‫לאמנים‪ ,‬הכנת הזמנות‪ ,‬שילוט הקריה בשל־‬
‫טיס צבעוניים ומאירי עיניים ושיתוף פעולה‬
‫יפה ופורה לקבוצת האמנים היוו חלק מההכ­‬
‫נות של המארגנים‪.‬‬
‫«»«‪900©0©0009000000‬‬
‫••‪©©9©999©©9©9•»©••©©§©»©*»«©•«9••«999999999©««©©©©©@©©©99999099©»©•••«•90‬־‪0»000099€999909©9©«©9©©©99‬‬
‫‪ 199999995090••9«*0©99©©@©©©©©©«©©©©©«©9©»•©•©••*•••••©••©?••§90«$6«09?>»00*«9«*999»9%«9*0»|*^«»*9»«0‬׳*‪-‬‬
‫‪6‬‬
‫©י‬
‫‪09‬‬
‫ו‬
‫‪9‬‬
‫‪»99‬‬
‫‪<9 19‬‬
‫‪»99‬‬
‫•‪9990090000000000‬‬
‫‪00000999999990000‬‬
‫‪99999999999‬‬
‫‪99000999999‬‬
‫•‪•$:|:99999||99^999:$99|99$•••:‬‬
‫• ^‪:‬‬
‫* • ‪? • • ? 1 ** :‬‬
‫‪11‬‬
‫©‪0000‬‬
‫רוממה‪ ,‬ירושלים‬
‫ו׳ןךן‪-‬ום‬
‫מחנה ג׳ודו התקיים בחופשת החנוכה‬
‫במתנ״ס רוממה בירושלים‪ .‬במחנה השתתפו‬
‫‪ 53‬בנים ובת אתת ‪ -‬דנה בן אבי מקרית‬
‫יובל‪ .‬דנה‪ ,‬בת ‪ ,16‬לא התרגשה מחברתם של‬
‫כל הבנים האלה‪ .‬״אני כבר רגילה להיות בת‬
‫יחידה בכתה של ג׳ודו"‪ ,‬אמרה‪.‬‬
‫המתנה התקיים עבור נבחרח הפועל ירוש­‬
‫לים‪ ,‬בשיתוף עם עירית ירושלים והתנהל‬
‫על־ידי מומחה עולמי לג׳ודו שבא מבלגיה‬
‫במיוחד לעניין זה‪.‬‬
‫לספורט הג׳ודו הגיעה דנה בן אבי לפני‬
‫כשלוש שנים‪ ,‬כאשר שמשה כשמרטפית ליל־‬
‫דים אותם הביאה לחוג ג׳ודו‪ .‬מצא חן בעיניה‬
‫והיא התלה להתאמן פעמיים בשבוע‪ .‬הבנים‬
‫בקבוצה כבר התרגלו לנוכתותה והיא שמחה‬
‫ןן *‬
‫••••••••••••••••••••••••••©©©©©©©**©••••••••©••••••••••••©••©•©‪09‬‬
‫ל‬
‫ראש העין‬
‫ב‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ת‬
‫בעצם כאן מתחיל הסיפור‪ :‬ידידות במבחן‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3‬‬
‫ומה אומרת אמא של דנה על התתביב הזה‬
‫של בתה?"אמא שלי היתה מעדיפה שאלמד‬
‫בלט ולא ג׳ודר׳‪ ,‬אומרת דנה‪.‬‬
‫יוסף לב‪ ,‬איש הפועל ירושלים‪ ,‬מציין כי‬
‫מתוך ‪ 400‬בני נוער המשתתפים בחוגי ג׳ודו‬
‫בהפועל‪ 15 ,‬עד ‪ 20‬אחוז הן בנות‪.‬‬
‫תיאטרון קהילתי‬
‫מה משותף בין עקרת בית‪ ,‬שוטר‪ ,‬שתי‬
‫מודות‪ ,‬בנקאי‪ ,‬פסיכולוג וגרפיקאי?‬
‫הם מהווים תלק מצוות בלתי אפשרי‬
‫הנפגש פעם בשבוע על קרשים מעץ והמגל־‬
‫מים דמויות מזמן אחר ומקום אתר‪ :‬נערים‪,‬‬
‫נערות ומורים בבייס תיכון‪ .‬ושם‪ ,‬תלמיד‬
‫אהד‪ ,‬יואל שמו‪ ,‬רגיש כנראה יתר על המידה‪,‬‬
‫מאיים להתאבד באמצע מסיבת פורים‪ ,‬דוקא‬
‫בעת מערכון קומדיה־דל־ארטה‪ ,‬בעודו מגלם‬
‫את פיירו הרומנטיקן‪.‬‬
‫הקש‪-‬ש‪-‬ם " " • ' י ם לכייר‬
‫לציין שאין היא זוכה ליחס מיוחד‪ ,‬והיא‬
‫נחשבת חלק מהקבוצה‪ .‬לדעתה‪ ,‬ספורט‬
‫הג׳ודו דוקא מתאים לבנות והיא מצטערח‬
‫שעדיין לא הצליחה לדחוף את חברותיה‬
‫להצטרף לחוג ג׳ודו‪" .‬כל אלו שניסו לא‬
‫החזיקו מעמדי‪ ,‬היא אומרת‪" .‬חושבים שצריך‬
‫הרבה כוח פיזי לג׳ודו‪ ,‬אבל למעשה אין זה כך‪.‬‬
‫אתה רוכש את הכת תוך כדי אמונים‪ .‬בסך‬
‫הכל יש בזה הרבה כף והנאה"‪.‬‬
‫•קנעם עלית‬
‫מאת מיכאל זר־אביב‬
‫רכז תרבות‬
‫ו! ‪9‬‬
‫!«!‪«5‬‬
‫מאת מזל קרטה‬
‫רכזת קשישים‬
‫חיש־וןזח חס‪-‬ן^‪1:‬ז ה׳‪^/‬זישוז ‪:‬חס‪:‬ך׳י׳‪ £‬ר‪c.‬׳‪qc‬‬
‫אטימות המימסד‪ .‬אין מקום לקריצתו‬
‫הפילוסופית־הומוריסטית של פיירו; לספונט־‬
‫ניות שלו‪ ,‬לזרימתו מעבר לזמן ולכותלי ביה״ס‬
‫הקר מבטון ומעצים סינתטיים‪ .‬אצלו‪ ,‬יואל־‬
‫פיירו‪ ,‬החלום הוא ממשי‪ ,‬המציאות ‪ -‬חלום‪.‬‬
‫הירח בהישג־יד‪.‬‬
‫גם ההצגה היא לכם בהישג־יד‪ .‬נא להכיר‪:‬‬
‫"הרצת של פיירו בביה״ס הריאלי" מאת עירן‬
‫בניאל‪,‬־ בבימויו‪ :‬של משה אדלר‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם‪ ,‬אנשי מתנ״סים‪ ,‬קבו­‬
‫צות מאורגנות‪ ,‬חברי הוגים לדרמה‪ ,‬לצפות‬
‫בהצגה במתנ״ס יקנעם ואף להזמינה אליכם‬
‫תמורת התזר עלות ההצגה בלבד‪.‬‬
‫מי שלא יודע לכייף שיבוא ללמוד מקשישי‬
‫מתנ׳ס ראש העין!‬
‫לאחר שבילינו ‪ 4‬ימים באילת‪ ,‬נסענו‬
‫הפעם לצפון הארץ למשך ‪ 4‬ימים‪ ,‬בליווי‬
‫המדריך והנהג האהוב על הקשישים אברהם‬
‫סופר מחברת המסיעים קרית אתא‪ .‬את‬
‫הקשישים אני אוהבת לפנק‪ .‬למה לא? מגיע‬
‫להם‪ .‬שהינו בבית מלון "הצפוף בקרית‬
‫שמונה‪ ,‬במלון גני חמת בטבריה ובמוטל‬
‫ארגמן בעכו‪ .‬במשך ‪ 4‬ימים טיילנו באזור‬
‫הצפון‪ ,‬בגליל העליון והתחתון‪ ,‬במטולה‪,‬‬
‫בגדר הטובה‪ ,‬תל חי‪ ,‬חמי טבריה ועוד‪.‬‬
‫מנהל המתנ״ס עמרם ששון ביקר את‬
‫הקשישים והתפעל למראה עיניו‪ .‬בסיום‬
‫הטיול קיימנו מפגש עם קשישי מתנ״ס קרית‬
‫שמונה שקיבלו אותנו בצורה חמה ולבבית‪.‬‬
‫ב י ו ד ש א ו‬
‫ש ד ר ו ת‬
‫קידום נוער‬
‫מאת דדיה פרוספר‬
‫מנהל המתנ״ט‬
‫היתידה לקידום נוער בבית־שאן פועלת‬
‫כיום במסגרת המתנ״ס‪ .‬במסגרתה עובדים‬
‫כ־‪ 5‬מדריכים אשר פרוסים על כל השכונות‬
‫בישוב‪ ,‬והם מטפלים בכ־‪ 80‬בני נוער בגילאי‬
‫‪ ,18-14‬אשר אינם משולבים במסגרות תינוך‬
‫פורמליות‪.‬‬
‫מטרות הטיפול בבני הנוער במישור הפרט‬
‫הן להעלות את רמת המוטיבציה שלהם‪,‬‬
‫שישתלבו בתוך החברה כאזרחים עצמאיים‪,‬‬
‫למנוע את ניכורם החברתי ולשלבם בתוך‬
‫מערך הפעילות הנורמטיבית של בני גילם‬
‫במסלולי למידה‪ ,‬עבודה והכשרה מקצועית‪.‬‬
‫היחידה לקידום נוער מפעילה במסגרתה‬
‫פעילויות קבוצתיות אשר הן‪:‬‬
‫בשיתוף המועצה המקומית והמתלקה לתרבות תורנית‬
‫זמירות ישנות ותדשות‬
‫אירוע ערב של זמירות ישנות וגם תדשות יתקיים במתנ״ס ״במוצאי שבת שירה״‪,‬י"א‬
‫שבט תשמ״ת‪ ,30.1.88 ,‬בשעה ‪.20.00‬‬
‫ישתתפו‪ :‬מקהלת התזנות והשירה הדתית בניצוחו של שאול חכמי והחזן אליהו‬
‫גינבלט‪ .‬ליווי מוסיקלי‪ :‬גניה אברמסון‪ .‬טולנים‪ :‬התזנים משה צטרין ואברהם בגיוף‪,‬‬
‫והילדים נתום לוקסנברג וירון הוכמן‪.‬‬
‫כרטיסים במחיר ‪ 7‬ש״ח )לגימלאים ‪ 5‬ש׳׳ח( ניתן לרכוש במתנ״ס רת׳ נתום ו גבעת‬
‫שמואל‪ ,‬טל‪.03-5323258 :‬‬
‫שאול גולדפרד‬
‫י‬
‫אור לקשיש‬
‫א‪ .‬פרוייקט הכנה לצה״ל‪ :‬מיועד לבני נוער‬
‫אשר אינם נמצאים במסגרות חינוך פורמ­‬
‫ליות בגילאי ‪ .18-16‬כדי להגביר את המודעות‬
‫האישית בקרב המשתתפים לשרת את‬
‫המדינה‪ ,‬להעלות את רמת המוטיבציה שלהם‬
‫לשרת בצה״ל וכן להפיג את חרדותיהם‬
‫לקראת גיוסם‪ .‬במסגרת זו מפעילה היחידה‬
‫לקידום נוער תוכנית מיוחדת לאוכלוסיה‬
‫הצעירה "הכנה לקראת גיוס"‪ ,‬וכן פעילות‬
‫ספורטיבית‪ ,‬אחת לשבועיים‪ ,‬של מכון כושר‬
‫וקרב מגע בהדרכת רכז הספורט של הישוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬היל״ה )השכלת יסוד ולימודי השלמה(‬
‫ מטרת פרוייקט זה הינה לסייע לבני הנוער‬‫אשר לא סיימו את השכלתם בהשכלת יסוד‬
‫פורמלי וליצור תהליכי חיזוק והתאוששות‬
‫בתחום ההשכלה‪ ,‬כדי לאפשר את שילובם‬
‫במסגרות חברתיות ולימודיות שונות‪.‬‬
‫יבנאל‬
‫גבעת שמואל‬
‫בערב זה קיימנו מסיבה משותפת ולהקת‬
‫הפולקלור של מתנ׳׳ס ראש העין הופיעה‬
‫בפניהם בתלבושת וריקוד תימני מסורתי‪.‬‬
‫ערכנו משחקי חברה‪ ,‬שירה בציבור וסיימנו‬
‫בהרקדה‪.‬‬
‫אני מודה בשם כל הקבוצה להנהלת המת־‬
‫נ״ס וחברת המסיעים‪ ,‬למדריך אברהם סופר‪,‬‬
‫לחברת "מליה" בהנהלתו של נח לזר שסייעו‬
‫להצלחת הטיול‪.‬‬
‫הקשישים מודים‬
‫למחנופש‬
‫למרגלית שלנו תודה בא דיי‬
‫מיבנאל גליל תחתון הגענו הפעם ‪ 70‬במספר ונעם לנו לשוב ולגלות שחינך לא סר‪.‬‬
‫מפגישה לפגישה אנו נהנים מכשרונך הגדול להעניק תרבות ויחס לצבור גדול‪.‬‬
‫כמו בעבר הפעלת את כולנו יחד וכל אחד בנפרד‪ ,‬גם את מי שמעולם לא שיתף פעולה‬
‫הצלתת להוציא מקיפאון ואפילו להביאו לידי שירה‪ ,‬ריקוד והצגה‪ ,‬וזו הצלחה גדולה‪.‬‬
‫במזגך הנעים ושמחת החיים את מקרינה על החברה כולה‪.‬‬
‫נשמח להפגש איתך שוב בשנה הבאה‪.‬‬
‫כה לחי!‬
‫ממעריציך קשישי יבנאל‪ ,‬ובשה סלמון ‪ -‬רכזת קשישים‪.‬‬
‫מאת שמעון תורג׳מן‬
‫"אל תשליכני לעת זקנה"‪ ,‬זו היתה סיסמת‬
‫המבצע המשותף של המחלקה לשירותים‬
‫חברתיים ושל היחידה לקידום נוער במתנ״ס‬
‫שדרות‪ .‬מטרת המבצע אשר אורגן כמבצע‬
‫צבאי לכל דבר‪ ,‬היתה להביא את אוירת חג‬
‫התנוכה לבתיהם של קשישים סיעודיים‪,‬‬
‫ובמקביל להעניק לנערים ערכים של שירות‬
‫מועיל למען הקהילה‪.‬‬
‫במסגרת המבצע יצאו כ־‪ 20‬נערים‬
‫לבתיהם של הקשישים‪ .‬הנערים היו מצויי־‬
‫דים בשקית עם סופגניות ותבילת נרות‪.‬‬
‫מרגש היה לראות את הבעות התודה‪ ,‬החיבר‬
‫קים‪ ,‬והליטופים שהרעיפו הקשישים על‬
‫הנערים‪.‬‬
‫החניכים שהשתתפו במבצע זה פקדו את‬
‫ביתם של כ־‪ 52‬קשישים בשדרות‪.‬‬
‫מסכם את המבצע אחד הנערים‪" :‬עמדו לי‬
‫דמעות בעיניים כשנתתי את השקיות לקשי­‬
‫שים שתלקם גרים לבד‪ ,‬ידעתי שהבאתי‬
‫לקשיש קצת אור לבית"‪.‬‬
‫השתתפו במימון מבצע זה‪ :‬המחלקה לשי­‬
‫רותים חברתיים אשר תרמה את הסופגניות‬
‫והמתנ״ס אשר תרם את הנרות‪.‬‬
‫קשר בין מד״צים‬
‫משדרות ודימונה‬
‫המריצים משדרות היו אורחי עמיתיהם‬
‫בדימונה במשך יומיים‪.‬‬
‫הם התקבלו בחמימות ולבביות על־ידי‬
‫המריצים בדימונה וכבר נקשרו קשרים חבר­‬
‫תיים ביניהם‪.‬‬
‫הצעירים בשתי העיירות מצאו כי מפגש‬
‫כזה בהחלט מפרה ותורם מבחינות רבות ‪-‬‬
‫חינוכיות‪ ,‬ערכיות וחברתיות ‪ -‬והם מעוניי־‬
‫נים להמשיך בשיתוף פעולה ביניהם‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שיחת היכרות עם יצחק קינן‪,‬‬
‫המנכ׳׳ל‬
‫ה ח ד ש‬
‫מאת זאביק‬
‫בינתיים‪ ,‬ההבדל הוא בדמות היושבת על כסא‬
‫המנכ״ל‪ :‬יצחק קינן במקום יוסי פדוסט‪ .‬אה‪ ,‬כן‪,‬‬
‫גם תלושי המשכורת של יוסי ירדו מהקיר‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬יושב קינן וחותם על צ׳קים‪.‬‬
‫‪ -‬כבר?‬
‫קינן‪ :‬תפסת אותי בדיוק ביום הראשון שבו יש לי‬
‫זכות חתימה!‬
‫אבל קינן זהיר‪ .‬בצד ימין הוא מניח‬
‫את הצ׳קים שעליהם הוא תותם‪ .‬בצד שמאל ‪-‬‬
‫את אלה שעליהם יש לו כמה שאלות‪.‬‬
‫בחסות‬
‫׳׳מפעלות דיסקונט לתרבות ואמנות״‬
‫מוסף‬
‫תרבות‬
‫לעניני‬
‫ו״אמנות לעם׳‬
‫‪\1‬‬
‫צבע טרי‬
‫חדו‪0‬ות ממדור אמנות ‪9‬לסמית‬
‫״מפגשים‬
‫עולם של מלים‬
‫וצבעים״‬
‫תערוכה מיוחדת של ״אמנות לעם״‬
‫עפ״י הסדרה ״מפגשים״ בהוצאת עם־‬
‫עובד‬
‫המדוד לאמנות והמדור לספרות ראו את סדרת‬
‫הספרים ״מפגשים״ בהוצאת עם־עובד‪ ,‬כמסמנת‬
‫תחילתו של עידן חדש בתרבות ספדי הלימוד‬
‫בארץ‪ .‬לנוכח זאת‪ ,‬החליטו להקים תערוכה חזותית‬
‫ניידת בכל ישובי ״אמנות לעם"‪.‬‬
‫התערוכה תוצג ותפתח חגיגית בספרית שער־ציון‪,‬‬
‫בית אריאלה‪ ,‬מקום של החרחשות ספרותית גדולה‬
‫ומורחבת‪.‬‬
‫בסדרת הספרים "מפגשים" מתגלה החידוש הגדול‬
‫בעיקר בתחום העיצובי־ויזיאלי‪ ,‬בנוסף להשגים‬
‫ולגוון בצד המלולי‪.‬‬
‫בספרים‪ ,‬המודפסים על נייר משובח ובצבע מלא‪,‬‬
‫יש יצוג לציירים‪ ,‬מאיירים וצלמים בני דורות‬
‫שונים העובדים בסגנונות מגוונים‪.‬‬
‫יצירות האמנים בספרים נבחרו עפ׳׳י איכותם ולאו‬
‫דוקא בגלל עולם הדימויים הילדותי שלהם‪.‬‬
‫תערוכת "מפגשים ‪ -‬עולם של מלים וצבעים"‬
‫תתמקד בעיקר בצד החזותי‪ .‬יוצגו הציורים‬
‫המקוריים של אמנים באביבה אורי‪ ,‬אברהם אופק‪,‬‬
‫יאיר גרבוז‪ ,‬פנחס כהן־גן‪ ,‬מנשה קדישמן ועוד‪.‬‬
‫ואיורים ותצלומים מקוריים של מיטב המשתתפים‬
‫בספרים‪.‬‬
‫ יש לצ׳קים האלה בכלל כיסוי?‬‫קיגן‪ :‬בכל המערכות בהן עבדתי עד היום לא הגישו‬
‫לי צ׳ק לחתימה בלי לוודא מראש שיש לו כיסוי‪.‬‬
‫גם כאן‪.‬‬
‫‪ -‬מי אתה‪ ,‬יצחק קינן?‬
‫קינן‪ :‬עליתי בראשית שנות ה־‪ 50‬ממרוקו‪ ,‬במסגרת‬
‫עליית הנוער‪ .‬בהתחלה הייתי במוסד נוה־הדסה‪,‬‬
‫משם התגלגלתי לקיבוץ תל־יצחק‪ ,‬במסגרת חברת‬
‫נוער‪ .‬מסגרת זו הקימה גרעין והתגייסה לנח״ל ‪-‬‬
‫ואני ביניהם‪ .‬אחרי הצבא חזרתי אל משפתתי‬
‫בכורדאני ‪ -‬בחזרה למעברה‪ .‬המשפחה עברה‬
‫לגור בבנין ״מפואר׳ של ‪ 2‬חדרים‪ .‬התחלתי לעבוד‪.‬‬
‫התנסיתי בכל‪ :‬עבודות כפיים‪ ,‬חלוקת גאז‪ ,‬דברים‬
‫כאלה‪ .‬בערבים למדתי לבגרות‪ .‬אחר־כך בסמינר‬
‫למורים‪ .‬התחנה האתרונה היתה בית־שאן‪.‬‬
‫ושוב ‪ -‬עברתי את כל השלבים‪ :‬מורה‪ ,‬מדריך‪,‬‬
‫מרכז‪ ,‬מנהל קייטנות‪ ,‬איש שטח‪ ,‬מנהל בית־ספר‪,‬‬
‫תיכון ערב‪ ,‬לימודים באוניברטיטח חיפה‪ ,‬תואר‬
‫ראשון בהסטוריה של עם ישראל וספרות עברית‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬בשנת ‪ ,1973‬נבתרתי לראשות מועצת בית־‬
‫שאן‪ ,‬תפקיד בו כיהנתי עשר שנים‪ ,‬עד ‪983‬ו‪.‬‬
‫משלא נבחרתי לכהונה נוספת ‪ -‬יצאתי לשליחות‬
‫של הסוכנות כנציג של עליית הנוער באירופה‪.‬‬
‫מעין סגירת מעגל‪.‬‬
‫ישנה תופעה שכל שלית שגומר את שליתותו תוזר‬
‫הביתה וטוען שאין צורך בשליחים‪ .‬אני לא מסכים‬
‫עם זה! זה תפקיד בהחלט לא מיותר‪ :‬אלפי ילדים‬
‫נשלחים על ידי השליחים לתכניות רבות בארץ‪,‬‬
‫ובכך זורעים זרעים לעליה עתידית וקשר טוב יותר‬
‫של היהדות ומדינת ישראל‪ .‬מה שכן‪ ,‬חשוב לארגן‬
‫ש ל ׳׳אמנות‬
‫לעם‬
‫את השליחות מחדש‪ ,‬אפשר להתסיס קהילות‪ .‬צריך‬
‫רק להמנע מפוליטיקה‪.‬‬
‫ משפתה?‬‫קינן‪ :‬אשה ושלושה ילדים ואחד בדרך‪ .‬כן‪ ,‬אני‬
‫מאמין גדול בעליה פנימית שהיא אחד הפתרונות‬
‫היחידים שיש לנו שליטה עליהם ובהם צריך‬
‫להשקיע‪.‬‬
‫על סל התרבות‬
‫יצחק קינן הביע רצונו להפגש עם מנכ׳׳ל‬
‫החברה ועם מנהלי המתרסים בכנסים‬
‫האזורים‪ .‬בכנסים אלה נדון במשותף בנושאים‬
‫שונים ובין השאר בנושא סל התרבות‪ .‬בכוונת‬
‫"אמנות לעם" והחברה למתנ׳׳סים להמליץ כי‬
‫בכל ישוב יוקם צוות משותף לבתי־הספר‪,‬‬
‫הרשות‪ ,‬המתנ״ס‪ ,‬ועד ההורים וכו׳ ‪ -‬צוות‬
‫שיפעיל את סל התרבות תוך שיתוף ותאום ‪-‬‬
‫לרוותת ילדי הישוב‪.‬‬
‫ איך היתה החזרה?‬‫קינן‪ :‬נחתנו נחיתה רכה‪ .‬נאלצנו לעזוב את בית־‬
‫שאן וזו לא היתה החלטה קלה‪ .‬עזבתי גם את‬
‫הפוליטיקה‪ .‬עברנו מהעיר אל הכפר ‪ -‬כפר־‬
‫סבא‪...‬‬
‫‪ -‬את הקשר לעם הבנו‪ .‬מה הקשר לאמנות ז‬
‫קינן‪ :‬ראשית‪ ,‬רקדתי בלהקת הסטודנטים של‬
‫בית רוטשילד‪ ,‬כולל הופעות בחו׳ל‪ .‬שנית‪ ,‬תמיד‬
‫כתבתי שירה‪ ,‬נובלות‪ ,‬סיפורים‪ ,‬אפילו קיבלתי‬
‫פרסים ספרותיים‪ ,‬ובקרוב אף יצא חלק ראשון‬
‫מרומן שאני כותב‪.‬‬
‫ מה מצאת ב״אמנות לעס״?‬‫‪ .‬קמו‪ :‬קודם כל הופתעתי מעוצמתה של המערכת‪.‬‬
‫היא כל כך ענפה‪ ,‬מגוונת‪ ,‬פרושה על כל הארץ‪,‬‬
‫מאד דומיננטית בשטח התרבות‪ .‬ואני יודע ששום‬
‫דבר לא בא מעצמו‪ .‬אנשים טובים עשו פה עבודה‬
‫קשה‪.‬‬
‫ ואיך אתה‪ ,‬איש מבחוץ‪ ,‬משתלב בכל זה?‬‫קינן‪ :‬צריך להבין שיש לי נטייה להסכים עם יוסי‬
‫פרוסט שאולי זה דוקא טוב למערכת להביא אדם‬
‫מבחוץ‪ .‬אין ספק שהמערכת שרויה בביצה של‬
‫‪.29.2.88-12.1.88‬‬
‫ערב מיותד סביב התערוכה יתקיים ביום שלישי‪,‬‬
‫‪ 2.2.88‬בשעה ‪ 19:00‬בערב‪.‬‬
‫בתוכנית‪ :‬פנל בהשתתפות אדיר כהן שיציג את‬
‫הצד המלולי של התערוכה‪ ,‬שמעון זנדהאוז שיציג‬
‫את הצד החזותי‪ ,‬ומשתתפי הקלטות‪ :‬טליה שפירא‪,‬‬
‫הראלה בר‪ ,‬איציק ויינגרטן‪ ,‬ואחרים‪.‬‬
‫לאחר מכן תתתיל התערוכה להתנייד מצפון לדרום‬
‫בכל ישובי"אמנות לעם״‪.‬‬
‫עצמה ולא יכולה לראות דברים שניתן אולי‬
‫לעשותם אחרת‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬לא מדובר במהפכות‪ .‬אין שום‬
‫אנדרלמוסיה‪ .‬הכל מתפקד יפה‪ ,‬ויש הרגשה של‬
‫עבודת יחד‪ .‬בסך הכל ‪ -‬תמיד הייתי איש של‬
‫השטח‪ ,‬לא איש מטה ואני בהחלט חושב את עצמי‬
‫לאיש צוות‪ .‬אנחנו יושבים הרבה שעות ודנים על‬
‫המדיניות‪ .‬יתכן ונצטרך לשים דגשים שונים על‬
‫פעולות מסוימות‪ ,‬לא שינויים של ממש‪ ,‬אבל‬
‫תפניות קלות‪ .‬אני מקיים המון מפגשים עם כל גוני‬
‫האוכלוסיה כדי לקבל היזון חוזר‪ .‬מגלגלים רעיונות‪,‬‬
‫חושבים מחשבוח‪.‬‬
‫ כמו מה?‬‫קינן‪ :‬תראה‪ ,‬מבחינתי זו תקופה חדשה ואני שוקד‬
‫על כך‪ .‬למשל‪ ,‬סל התרבות לבתי הספר‪ ,‬זה כבר‬
‫חידוש ראשוני עצום וכבר החודש נממש את‬
‫קריאת השר בנושא‪.‬‬
‫לא נסתפק באמנות פסיבית‪ ,‬צפייה באירוע ותו לא‪.‬‬
‫גספח גם יצירתיות‪ ,‬יצירה תרבותית הנשענת על‬
‫העבר הרחוק של הישוב והעבר של האנשים‪ ,‬ולא‬
‫רק בשיטה של פסטיבלים מלאכותיים‪ ,‬אלא‬
‫אירועים אזוריים עם מורשת ומטורת‪ .‬השיבוץ‬
‫יצטרך לבטא את רצוננו להגיע אל כל כיסי‬
‫המצוקה התרבותית‪.‬‬
‫ למה אתה מצפה מהמתנ׳׳סים ?‬‫קינן‪ :‬המון! המתנ״ס צריך להיות הגורם הדורש‪,‬‬
‫המתסיס‪ ,‬ואנחנו צריכים להיות מסוגלים לתת את‬
‫התשובות‪ .‬הייתי בעבר י ר ו הנהלה ציבורית של‬
‫מתרס‪ .‬אני מכיר מתנ׳׳סים‪ ,‬את רות הדברים‬
‫והחזון‪ .‬המתנ״ס מייצג את כל רצונות הקהילה על‬
‫כלי רבדיה השונים‪ ,‬אבל הם צריכים לעשות כל יום‬
‫בדק בית ולשאול את עצמם שאלות‪ :‬כמה אני‬
‫עושה? האם זה מספיק? אל מי לא הגעתי? ‪-‬‬
‫ככה אני מאה אותם‪ ,‬פארטנרים אמיתייכי‪ ,‬כמו‬
‫מכסה לסיר‪.‬‬
‫ ומה הבשורה לצוות שלך?‬‫קינן‪ :‬אני מקווה שבצוות שלי תשרור יציבות‪.‬‬
‫אחרי הכל אני לא מביא אתי אנשים מבחוץ )כן‪,‬‬
‫היו בקשות‪ (...‬זהו צוות מצויין ואצטער צער רב‬
‫על כל מי שיבקש להשתחרר‪ .‬יחד עם זאת אפעל‬
‫לקיומן של השתלמויות הכשרה מקצועיות ‪ -‬שכן‬
‫אפשר להפיק מהאנשים עוד יותר‪ ,‬ויותר טוב!‬
‫בהצלחה!‬
‫פרס ה״צילינדר הנודד׳ הוא של המרכזים הקהילתיים בעפולה‬
‫המרכזים הקהילתיים‪ ,‬בשיתוף עיריית עפולה‬
‫ו׳אמנות לעם"‪ ,‬מפעילים ׳סל תרבות" לכל בתי־‬
‫הספר היסודיים חטיבות הביניים והתיכונים‪ ,‬כ־‬
‫‪ 5000‬תלמידים בסה״כ‪ .‬השנה נפתחה ספריה חדשה‬
‫ומפוארת ופתיחתה לוותה בשבוע ספרות לכל‬
‫מגזרי האוכלוסיה‪.‬‬
‫בתערוכה יודגש הקשר בין הדמוי התזותי לבין‬
‫המלה הכתובה‪.‬‬
‫בנוסף ליצירות האמנות תהיינה פינות הפעלה‬
‫לצופים הצעירים‪ ,‬שבהן יוכלו בדרך משחקית‬
‫להתאים בין טקסטים לדמויים ויזואליים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יושמעו שירים וספורים מתוך הקלטות שהופקו ע״י‬
‫"המון הפקות׳ עפ״י הספרים‪.‬‬
‫התערוכה תוצג }ספרית שער־ציון בית אריאלה מ־‬
‫‪, ,‬‬
‫ח״כ עובדיה עלי מעניק ליוסי את מדלית העיר‬
‫בטקס רב משתתפים בהיכל התרבות בעפולה‬
‫העניקה "אמנות לעם״ את ה״צילינדר׳ לראש העיר‬
‫חכ׳ עובדיה עלי ולמנהל המרכזים הקהילתיים‬
‫גדעון פורת‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הפכה עפולה למרכז התרבותי‬
‫לתושבי העמק כולו‪ ,‬היכל התרבות החדש המופעל‬
‫על ידי המרכזים הקהילתיים הפך למוקד תרבותי‬
‫עיקרי לאוכלוסיה‪ :‬שיתוף פעולה מלא מתקיים עם‬
‫המועצות האזוריות‪.‬‬
‫בעפולה מתקיימת פעילות ענפה בכל תחומי‬
‫האומנויות ‪ -‬בשנה האחרונה התקיימו ‪202‬‬
‫פעולות‪ ,‬בתחומי התיאטרון‪ ,‬מהול‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬ספרות‬
‫ואמנות פלסטית‪.‬‬
‫השתתפו בפעולות אלו כ־‪ 20,000‬תושבים ‪-‬‬
‫ילדים‪ ,‬נוער‪ ,‬מבוגרים וקשישים‪.‬‬
‫במשך השנה האחרונה התקיים בעפולה לראשונה‬
‫׳שבוע האופרה"‪ .‬באחור של ‪ 50‬שנה הגיעה‬
‫האופרה הישראלית לעפולה ובשלושה ערבים היה‬
‫היכל התרבות מלא מפה לפה בשוחרי אופרה‪.‬‬
‫תיאטרון הקאמרי חזר בשנית לשבוע התיאטרון עם‬
‫מבחר הצגותיו‪ ,‬ערבים מיוחדים בישובי העמק‬
‫ופעולות העשרה לכל תלמידי בתי־הספר‪.‬‬
‫סדרת המנויים לתיאטרון כוללת היום כ־‪000‬ו‬
‫מנויים‪.‬‬
‫‪ 200‬שוחרי מוסיקה נמנים עם מנויי סדרת‬
‫הקונצרטים ותערוכות מפארות באופן קבוע את‬
‫כתלי המתנ״ס‪.‬‬
‫בעבור כל הפעילות הזו זכו המתרסים בפרס‬
‫‪,‬‬
‫היוקרתי‪.‬‬
‫מר חיים דובשני‪ ,‬ירר הנהלת "אמנות לעם״‪,‬‬
‫שהעניק את הפרס‪ ,‬ציין את התתרות הקשה‬
‫שהיתה בין מספר רב של ישובים‪ .‬העובדה שעפולה‬
‫זכתה לבסוף בפרס‪ ,‬אכן מצביעה על העשיה הרבה‬
‫המתקיימת בישוב‪.‬‬
‫בשם משרד התינוך והתרבות ברך מר אבנר שלו‬
‫מנהל האגף לתרבות‪ .‬בשם העיר ותושביה הודה‬
‫ראש העיר ח״כ עובדיה עלי שביקש מהעושים‬
‫במלאכה להמשיך ולפעול‪ ,‬לחדש ולקיים ארועים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫בהזדמנות זו נפרדה ־עפולה ממנכ״ל "אמנות לעם"‬
‫היוצא יוסי פרוסט‪ .‬ליוסי הוענקה מדליית העיר‪.‬‬
‫בתלק האמנותי הופיעה תזמורת הנוער העירונית‪,‬‬
‫וחבורת הזמר העירונית שתי להקות שגם הן תלק‬
‫מהעשיה התרבותית בישוב‪ .‬שלישית הפנטומימה‬
‫ולהקת קולן סיימו ערב מהנה ומרשים‪.‬‬
‫שבוע המוחה המקורי‬
‫התיאטרון הקאמרי בעפולה ובעמקים‬
‫במרכז הארוע מפגש בין מחזאי דור‬
‫תש״ח לבין המחזאים הצעירים של‬
‫שנות ה־‪80‬‬
‫"זאב" ושמוליק כץ‪ ,‬הצלמים רחל הירש וישראל‬
‫הרמתי ‪ -‬תערוכה שהופקה במיוחד עבור שבוע‬
‫זה ע׳׳י מדור האמנות של "אמנות לעם"‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי‪" ,‬אמנות לעם"‪ ,‬והמרכזים‬
‫הקהילתיים בעפולה‪ ,‬חברו יחדיו זו השנה‬
‫השלישית כדי לקיים שבוע של תיאטרון בבירת‬
‫העמק ובישובי האזור‪ ,‬חגיגה תיאטרונית מבוקר עד‬
‫לילה‪.‬‬
‫במסגרת חגיגות ה־‪ 40‬שנה למדינה‪ ,‬והדגש הרב‬
‫ששם התיאטרון לנושא המחזאות המקורית ‪-‬‬
‫יוהד השבוע כולו לנושא זה‪.‬‬
‫התיאטרון הציג את הצגותיו"תבלי משית"‪" ,‬נוצות"‪,‬‬
‫"באמצע היום"‪ ,‬ר׳פולה"‪ ,‬כשסביב ההצגות התקיימו‬
‫מפגשים עם השתקנים והיוצרים‪ ,‬ימי תיאטרון‪ ,‬בית‬
‫פתות לתיאטרון‪ ,‬דיונים לאתר ההצגות‪ ,‬ומשתקי‬
‫תיאטרון‪.‬‬
‫חדשות ממדור תיאטרון‬
‫תערוכת תצלומים‬
‫‪948‬ו‪988-‬ו‬
‫תערוכת התצלומים המלווה את שבוע המחזה‬
‫המקורי תתמקד במספר מחזאים ישראלים‪.‬‬
‫במחזה "הוא הלך בשדות" של משה שמיר‪ ,‬שהוצג‬
‫בתיאטרון הקאמרי ב־‪.5.1948‬ו‪ ,3‬אנו רואים את‬
‫נקודת הזינוק במתזאות המקורית‪ .‬מיד עם תום‬
‫מלתמת השחרור מעלה תיאטרון הבימה את‬
‫ההצגה ב״ערבות הנגב" מאת יגאל מוטינזון‪ .‬שתי‬
‫דוגמאות להתייתסות מיידית ודרמתית לארועים‬
‫הטטוריים‪ ,‬של שני סופרים צעירים ילידי הארץ‪.‬‬
‫מטרת התערוכה לתת דוגמאות מהצגות מקוריות‬
‫שהוצגו ב־‪ 40‬השנים שחלפו‪ ,‬תוך התרפקות על‬
‫העבר ושמחה מהתנופה המיותרת של השנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫המחזאים המשתתפים‪ :‬משה שמיר‪ ,‬אהרון מגד‪,‬‬
‫יגאל מוסינזון‪ ,‬נתן שחם‪ ,‬נתן אלתרמן‪ ,‬נסים אלוני‪,‬‬
‫יוסף בר־יוסף‪ ,‬יהושע סובול‪ ,‬חנוך לוין‪ ,‬יוסף מונדי‪,‬‬
‫א‪.‬ב‪ .‬יהושע‪ ,‬יעקב שבתאי‪ ,‬מוטי לרנר‪ ,‬הלל‬
‫מיטלפונקט‪ ,‬שמואל הספרי‪ ,‬דני הורוביץ‪.‬‬
‫הצלמים המשתתפים‪ :‬יעקב אגור‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬מולה־‬
‫הרמתי‪ ,‬מורל דרפלר‪ ,‬יוכי לנג‪ ,‬רחל הירש‪ ,‬עליזה‬
‫אורבך ואלדד מאסטרו‪.‬‬
‫הערב המרכזי התקיים בסוף השבוע והוקדש‬
‫למחזאות המקורית ולמפגש המיוחד בין המחזאים‪.‬‬
‫מדור מחזאי תש״ח השתתפו‪ :‬יגאל מוסינזון‪ ,‬נתן‬
‫שחם‪ ,‬אהרון מגד‪ .‬ומולם מחזאז׳סוםתי‪1.‬הי‪80‬ן‪»1‬ג‪0‬יח‪1‬זא זז‬
‫לרנר‪ ,‬חיים באר‪ ,‬שמוליק הספרי ועירא• דביר‪ .‬את‬
‫הערב הנחתה כרמית גיא‪ ,‬כשבין הראיונות ורב־‬
‫השיח שולבו שתקני התיאטרון בקסעים מתוך‬
‫מחזות שהועלו בעבר ומועלים היום על בימת‬
‫התיאטרון הקאמרי‪.‬‬
‫בפואיה היכל התרבות בעפולה הוצגה תערוכת‬
‫הצגות התיאטרון בעיניהם של הקריקטוריסטים‬
‫מסך עולה‬
‫מסך יורד‬
‫מתוך "נוצות'‬
‫צלם המצלם תיאטרון צריך להיות אשף העיתוי‪.‬‬
‫בשבריר השנייה בו הוא לוחץ על הדק המצלמה‪,‬‬
‫הוא מרכז אח הרשמים המצטברים ורומז על‬
‫ההתפתתויות שיבואו במהלך ההצגה‪ .‬כל צלם‬
‫ואופיו‪ ,‬כל צלם והתרשמותו החוויתית‪.‬‬
‫אנשים קשים‬
‫"אומר בפשטות‪ :‬אהדתי את המחזה‪ "...‬כך כתב‬
‫החמור שבמבקרים דר׳ חיים גמזו בעתון ״הארץ״‬
‫על המחזה "אנשים קשים"‪.‬‬
‫"אנשים קשים" הם רחל ואחיה הטפיל סיימון‪,‬‬
‫לייזר השידוך המובא אליה מארץ ישראל ובני‬
‫השכן האנרכיסט המאוהב ברחל‪.‬‬
‫במוי‪ :‬תנן שניר‪ .‬עבודות הבמוי הקודמות שלו‬
‫ב״הבימה" היו"הדוד וניוד‪" ,‬נמר חברבורות"‪,‬‬
‫ר׳טייבע והשד שלה"‪.‬‬
‫המחזאי יוסף בר יוסף חיבר גם מחזה נוסף‬
‫הממשיך להציג ב״הבימה"‪" :‬הפרדס׳‪ .‬את המחזה‬
‫מגדיר יוסף בר יוסף‪" :‬מין קומדיה"‪ .‬תפאורה‬
‫ותלבושות‪ :‬משה שטרנפלד‪.‬‬
‫בית ספר לנשים‬
‫בתיאטרון"הבימה" החלו החזרות להצגה החדשה‬
‫"בית ספר לנשים" ‪ -‬פרי יצירתו של גדול‬
‫הקלסיקנים הצרפתיים‪ ,‬מולייר‪.‬‬
‫במרכז המחזה ‪ -‬קנאי זקן המנסה לאלף נערה‬
‫צעירה ונתשקת לנישואי כפיה‪.‬‬
‫"בית ספר לנשים" היא קומדיה חיננית ומשעשעת‪.‬‬
‫למרות היות "בית ספר לנשים" מחזה מפורסם‬
‫מאוד של מולייר‪ ,‬כמעט ולא הוצג בארץ‪.‬‬
‫מעבר לקומדיה קיים במחזה מישור נוטף‪ :‬המאבק‬
‫בין הטבע לאשר אינו טבעי‪ ,‬בין כפיה ודיקטטורה‬
‫לתירות האדם‪.‬‬
‫בימוי‪ :‬לסלו מרטון‪ ,‬מנהל אתד התיאטרונים‬
‫החשובים בבודפשט שהגיע לארץ במיוחד למטרה‬
‫זו‪.‬‬
‫מסכות מסכות‬
‫ימי מחול מרוכזים‬
‫יצירה‪ ,‬בימוי ומשחק‪ :‬מדטין פרידמן וגדעון שמר‪:‬‬
‫מסכות של יהודית גרינשפן‪.‬‬
‫מהפולחן לתאטרון‬
‫תערוכה הכוללת כ־‪ 80‬מסכות מכל העולם‬
‫ומתקופות וסגנונות שונים‪ ,‬כשבין המוצגים‬
‫מתקיים מופע תיאטראלי מקורי הכולל הסברים‪,‬‬
‫הדגמות ססגוניות וקטעי מחזות‪.‬‬
‫התערוכה כוללת את אוסף המסכות של יונתן מרזר‬
‫זיל‪.‬‬
‫תערוכה‪ 11 :‬בינואר עד ‪ 15‬בפברואר‪ :‬מופעים‪20 :‬‬
‫ו־‪ 30‬בינואר ב־‪ .20:30‬ארועים במשך כל זמן‬
‫התערוכה‪ .‬פרטים‪ :‬טל‪.02-294941 ,236470 .‬‬
‫י‬
‫חכם על טפשים‬
‫״חכם על קטנים" ‪ -‬מופע של דני סנדרסון)שירה<‬
‫כתיבת השירים והלחנתם‪ ,‬נגינה על גיטרה(;‬
‫בידור מהנה מאוד‪ .‬הכותרת עלתה בראשי בערך‬
‫בשליש המופע‪ ,‬בגלל סוג ההומור של סנדרסון ‪-‬‬
‫הומור טפשי מאוד על פניו‪ ,‬אבל אט־אט נגררתי‪,‬‬
‫וככל שהזמן נקף‪ ,‬מצאתי עצמי צותק יותר ויותר‪,‬‬
‫תוך שהנאתי מתעצמת בקרשצינדו‪ .‬לא נעים‪,‬‬
‫אמרתי לעצמי‪ ,‬גם אני‪.‬‬
‫שיריו של סנדרסון מוכרים ‪ -‬קצביים‪ ,‬קליטים‬
‫מאוד‪ ,‬רוק אמריקאי בנוסח שנות החמישים‬
‫והשישים עם כמה גיחות אתניות מקומיות‪ .‬שירים‬
‫פשוטים וטובים‪ ,‬והוא מבצע אותם מצויין בעזרת‬
‫התזמורת הצעירה ושתי הזמרות‪ .‬מופע אידיאלי‬
‫לשיפור מצב הרוח במזג האוויר המכה בנו בימים‬
‫אלה‪ ,‬והאירועים הרגילים המכים בנו כל יום‪.‬‬
‫מוסף מוזה נערך על־ידי‪:‬‬
‫גלית ברסקי וארנון פורת —‬
‫בחודשים ינואר‪-‬פברואד ‪ ,1988‬יתקיימו ימי מחול‪,‬‬
‫במפורט להלן‪ .‬ימים אלה מוקדשים למחול באווירה‬
‫חגיגית בהם נוטלת חלק ומשתתפת בפעילות‬
‫מגוונת כל )זקהילה בישוב‪.‬‬
‫‪ 17-18-19‬בינואר ‪ -‬מדרימה להקת בת־שבע‬
‫לאילת‪ .‬בבוקר יום ה־‪7‬ו לינואר‪ ,‬יקיימו שי גוטסמן‬
‫ואורנה לבנה מפגש לעובדי הנמל‪ .‬יתקיימו מפגשים‬
‫נוספים עם חברי הלהקה למבוגרים‪ ,‬וכמרכן לילדי‬
‫כתות ה׳־ו'‪ ,‬אשר בסיומם של המפגשים יצפו‬
‫בקולאז׳ ובהופעה של הלהקה על הבמה באולם‬
‫קולנע אילת‪ .‬הלהקה תופיע בתכניתה "קרקס‬
‫הפנטומימה" לילדים ולהורים בקולנע אילת ‪-‬‬
‫ארבע הופעות‪ ,‬ותסיים בהופעת ערב לתושבי‬
‫ואורחי העיר אילת‪.‬‬
‫‪ 24-25‬לינואר יתקיימו שני ימי מחול עם להקת‬
‫המחול הקיבוצית בעמק בית שאן‪.‬‬
‫הלהקה תקיים‪ ,‬במסגרת ימי מחול אלה‪ ,‬מפגשים‬
‫לילדים ונוער‪ ,‬התל מכתות ג׳ וכלה בחטיבת ביניים‬
‫ותיכון‪ ,‬בבתי־הספר בקיבוצים ובבית־הספר המקיף‬
‫אורט בבית שאן‪ .‬בערב יתקיימו מפגשים לחברים‬
‫בקבוצים‪ :‬כפר רופין‪ ,‬מעוז חיים‪ ,‬ניר דוד ונוה‬
‫איתן‪ .‬רקדני הלהקה יקימו שני שיעורי מחול‬
‫באולפן למחול בעמק בית שאן‪ .‬כמו כן יתקיימו ‪-‬‬
‫הופעה מוטברת לתלמידים‪ ,‬הופעה למשפחה‬
‫)ילדים ‪ +‬הורים( והופעת ערב לקהל הרחב‪.‬‬
‫לאור ההצלחה שהיתה לימי המחול בשנה שעברה‪,‬‬
‫במגדל העמק‪ ,‬עם להקת ענבל‪ ,‬יתקיימו ב־‪5-16‬ו‬
‫בפברואר שני ימי מחול עם להקת בת־שבע‪.‬‬
‫שי גוטסמן ואורנה לבנה‪ ,‬חברי הלהקה‪ ,‬ביחד עם‬
‫נציג רשמי של להקת בת־שבע יקיימו מפגש חגיגי‬
‫לאנשי מפתח‪ ,‬ועדת רפרטואר‪ ,‬מנהלים ומורי‬
‫מחול‪ ,‬ומפגש נוטף לחוג לריקודי עם‪ .‬כמו־כן‪,‬‬
‫יתקיים מפגש לקשישים במועדון‪ .‬תלמידי תיכון‬
‫וחטיבות ביניים יצפו בשני מפגשים עם חברי‬
‫הלהקה כשבסיומם תופיע הלהקה בתאטרון‬
‫ובקולאז׳‪ .‬יתקיימו שתי הופעות של "קרקס‬
‫הפנטומימה" לילדים והופעת ערב לקהל הרחב‪.‬‬
‫"אמנות לעם"‪.‬‬
‫זאביק זהבי‪ ,‬ירון סוקולוב ואלישבע מאי‬
‫החברה למתנ״סים‬
‫היכל התרבות של מתנ׳׳ס דורה בנתניה‬
‫?‪198‬‬
‫י י *‬
‫*ליכי;‬
‫שיא בהתחדשותה של‬
‫מאת גילה זהבי‬
‫מתוך עיתון ״לאישה"‬
‫היכל התרבות המרהיב שהוקם בשכונת‬
‫דורה בנתניה‪ ,‬הפך למוקד של פעילות תרבו­‬
‫תית תוססת‪ .‬קולנוע ״דור׳ הפועל במקום‪,‬‬
‫כבר מושך אליו את כל שוחרי הסרט הטוב‬
‫מכל רחבי השרון‪.‬‬
‫אם ניתן לדבר על"נם תרבותי״‪ ,‬הרי הוא‬
‫כבר התחולל בשכונת דורה‪ ,‬הפרבר הנתנ־‬
‫ייתי‪ ,‬אשר נחשב עד לא מכבר למקום זנוח‪,‬‬
‫שאנשים תרבותיים מדירים ממנו את‬
‫רגליהם‪ ,‬הפך בשנה האחרונה למוקד פעילות‬
‫חברתית תוסס‪ ,‬המושך אליו שוחרי תרבות‬
‫מכל רחבי העיר‪ .‬על רקע של בתים ששופצו‬
‫והפכו למיבני־חמד‪ ,‬קם היכל תרבות מרשים‬
‫בעיצובו‪ ,‬שנעשה מיד עם פתיחתו ללב‬
‫השכונה ולגאוות התושבים‪.‬‬
‫"המקום הזה מוכית שניתן להשיג התחד­‬
‫שות שכונה גם בזכות טיפוח חיצוני"‪ ,‬אומר‬
‫אבי בן שמתון‪ ,‬מנהל המתנ״ס זה שמונה‬
‫שנים‪ ,‬העומד בפני סיום תואר שני בסוציולר‬
‫גיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬המנהל את ה״קומפלקס‬
‫מאת יאיר לנדאו‬
‫מנהל המתנ׳׳ס‬
‫מתנ׳׳ס אליכין פעיל ומעורב בישוב בכל‬
‫הגילאים ‪ -‬החל מהגיל הרך ועד לזקנה‪.‬‬
‫מועדון הקשישים באליכין פעיל במשך כל‬
‫השנה‪ .‬רכזת הקשישים אלישבע גוב מנהלת‬
‫את המועדון במסירות‪ ,‬והיא האחראית לכל‬
‫הפעילות העניפה במועדון‪.‬‬
‫במשך כל השבוע מוגשות ארוחות צהרים‬
‫חמות תמורת תשלום נמוך‪ .‬לקשישים מוגב־‬
‫לים יש הסעה למועדון‪ ,‬ולאלו מביניהם‬
‫שנשארים בביתם‪ ,‬שולחים ארוחה חמה‬
‫ממטבח המועדון‪ .‬המטבח עצמו מופעל על־‬
‫ידי הקשישות ומנוהל על ידן‪.‬‬
‫עובדה ראויה לציון היא‪,‬שמתוךאוכלוטיה‬
‫של כ־‪ 250‬קשישים באליכין‪ ,‬בודדים בלבד‬
‫נמצאים בבתי אבות‪.‬‬
‫רוב הקשישים חיים עם המשפחות ומע­‬
‫שירים את חיי המשפחה‪.‬‬
‫יום הסב‪ ,‬הסבתא והנכד המתקיים זאת‬
‫השנה השניה‪ ,‬נועד להדגיש את הערכת‬
‫המועצה המקומית לקשישים ואת הקשר‬
‫הבלתי נפרד בין הילדים‪ ,‬ההורים‪ ,‬הסבים‬
‫והסבתות‪.‬‬
‫הארוע החקיים בחסותה של הגב׳ שולמית‬
‫שמיר‪ ,‬יו״ר המועצה הציבורית למען הזקן‪,‬‬
‫ובסיוע הלשכה לשירותים חברתיים במקום‪,‬‬
‫וכמובן‪ ,‬ג׳וינט־ישראל‪ ,‬אשר הודות לתמיכתו‬
‫הכספית בפרוייקט מתאפשרת הפעלתו‪.‬‬
‫אחרי הברכות של המארח בגימין אתדק‪,‬‬
‫ניות" במחיר של שני ש״ח בלבד לשעה‪.‬‬
‫הסטודיו לתנועה וחיאטרון שבהיכל‪,‬‬
‫מופעל על־ידי בית הספר לאמנויות‬
‫״הבוסתך‪ .‬ההרשמה לחוגים אלה ואחרים‬
‫כבר נפחחה‪ .‬האולם המיועד ללימודי מחול‬
‫נראה כלקוח מטרט‪ .‬כך גם מרכז היצירה‬
‫ובחדרי ההאזנה למוסיקה‪ ,‬שהציוד המשוכלל‬
‫בהם יכול לעורר קינאה אפילו בלב תושבים‬
‫מאיזורים הנחשבים ליוקרתיים ועשירים‪.‬‬
‫התרבותי"‪ ,‬המכיל בתוכו את היכל התרבות‬
‫ואת קולנוע "דודי‪.‬‬
‫בקולנוע החדש‪ ,‬המופעל באמצעו חברת‬
‫"תמוז׳ בניהולו של עמוס הורוביץ‪ ,‬החלו מיד‪,‬‬
‫ללא שום היסוסים של מתחילים‪ ,‬בהקרנות‬
‫סרטי איכות חדשים ביותר‪ .‬איש לא חשב‬
‫להתניף לתושבים בהבאת סרטים זולים‬
‫סוחטי דמעות‪ .‬באולם המרוות מציגים גם‬
‫הצגות תיאטרון מעולות וסידרת המינויים‬
‫להצגות הפכה ללהיט אמיתי‪ .‬היכל התרבות‬
‫ממוקם בתוך מרחב שמעניק לו מימדים ויופי‬
‫מיוחדים במינם‪ .‬נראה‪ ,‬כי נתנו כאן את הדעת‬
‫לכל פרט‪ .‬פסל יצוק ברונזה ממוקם ברחבה‬
‫המרוצפת‪ ,‬שסביבה גינה מטופחת‪.‬‬
‫מועדון הבריאות וחדרי־הכושר ממחישים‬
‫היטב את הכלל של"נפש בריאה בגוף בריא"‪.‬‬
‫למרבה ההפתעה אף הכינו במקום תשתית‬
‫להקמת מרפאת שיניים‪ ,‬שתשרת בעתיד את‬
‫הקהילה ותעניק טיפול מונע לילדים‪.‬‬
‫כשנכנסתי לחדר‪ ,‬המכונה "עולם הילד׳‪,‬‬
‫הצטערתי על השנים הרבות המפרידות ביני‬
‫לבין ילדותי‪ .‬השטחים הנקיים‪ ,‬השולחנות‬
‫הצבעוניים ופינות השעשוע‪ ,‬מעוררים את‬
‫תאוות המשחק‪ .‬כיתות הגן מבקרות כאן‬
‫בבוקר לשיעורי העשרה ואחר־הצהרים יכו­‬
‫לות האמהות הטרודות להעטיק כאן את‬
‫ילדיהן בהשגחת גננות‪ ,‬המכונות כאן ׳׳שחק־‬
‫בספריה המהודרת‪ ,‬המדהימה את המבק­‬
‫רים בה לראשונה‪ ,‬שורר שקט המאפשר‬
‫למכורים לספרים להתרכז בקריאה‪.‬‬
‫"כאשר נותנים איכות"‪ ,‬אומר מנהל‬
‫המקום‪" ,‬יודעים באי ההיכל לשמור על מה‬
‫שהם מקבלים והם מעניקים בתמורה את‬
‫היחס המתאים‪ .‬אפשר לתמצת במשפט אתד‬
‫את השקפתי‪ :‬יש לעסוק בתשתיות ולא בשט־‬
‫ויות‪ ,‬ובכך להצליח"‪.‬‬
‫האדם במרכז יצירתו של משה אבה‬
‫י ד ו המועצה המקומית אליכין‪ ,‬והאורתים‬
‫המכובדים ממשרד העבודה והרווחה‪ ,‬ג׳וינט־‬
‫ישראל והחברה למתנ״סים‪ ,‬הודלקו נרות‬
‫חנוכה ע׳׳י הקשישים והילדים‪ ,‬שהופיעו גם‬
‫בריקוד משותף‪ .‬הילדים ענדו על דש בגדי‬
‫הקשישים סמל מיוחד‪ ,‬שעוצב לכבוד הארוע‪.‬‬
‫נכחו בארוע‪ :‬גב׳ חנה דסקל וגב׳ שוש בן‬
‫עטר‪ ,‬נציגות המועצה הציבורית למען הזקן‪:‬‬
‫מד אודי לאור‪ ,‬יריר אש״ל‪ ,‬אשר נשא דברי‬
‫ברכה בשם החברה‪ :‬וגב׳ עליזה אדיוביץ‪,‬‬
‫מפקחת השרות לזקן‪.‬‬
‫אומרת שושנה מיימון‪ ,‬אחת הסבתות‪:‬‬
‫"ימים כאלה מרחיבים את ליבנו ומראים‬
‫לאורחים הרבים שאנחנו חלק מהיישוב ומבי־‬
‫אים תועלת לכולם״‪.‬‬
‫את הכיבוד הנפלא ‪ -‬קובנה‪ ,‬סבעיה‪,‬‬
‫מלאווח‪ ,‬לחוח ועוד ‪ -‬הכינו ‪ -‬מי אם לא‬
‫ הסבתות בעצמן‪ ,‬ובטאבון אמיתי ולא בכל‬‫מיני מכשירי חשמל של הדור הצעיר שעושה‬
‫הכל אינסטנט‪.‬‬
‫לא היה אורח שלא התרגש והתפעל מהשי­‬
‫לוב בין הקשישים לילדים‪.‬‬
‫עובדי המתנ״ס‪ ,‬תושבי אליכין וראש‬
‫המועצה מודים מעל דפי העיתון לכל אורחינו‬
‫שהתחלקו איתנו בשמתתנו‪.‬‬
‫לסיום אני רוצה להודות באופן אישי וחם‬
‫לנורית סתוי שעובדת עם המתנ״ס ללא לאות‪,‬‬
‫עוזרת ומקדמת את נושא הקשישים באליכין‬
‫במשך כל השנה‪.‬‬
‫ולהתראות בשנה הבאה‪.‬‬
‫מאת עמנואל סלע‬
‫בימים אלה זכינו לראות תערוכה מענינת‬
‫של הצייד דד׳ משה ליבה‪.‬‬
‫ליבה הציג את יצירותיו בפואיה של האודי­‬
‫טוריום ב״בית וולפסון״ בעכו וכמו כן במתנ״ס‬
‫״בית ראסל" בנהדיה‪.‬‬
‫יצירותיו של ליבה וסגנונו המקורי מתיח־‬
‫סים רובם ככולם לאדם‪ .‬האדם הוא סמל‬
‫הבנוי מקוים גיאומטריים הצומחים מצורת‬
‫מגן דוד‪ ,‬יש וצורות אלה נמצאות בקבוצות‬
‫קטנות‪ ,‬כל קבוצה בנפרד‪ ,‬ויש לפעמים שהק­‬
‫בוצה הולכת וגדלה עד שהיא מאכלסת את‬
‫הדף כולו)ראה תמונה ״האנשים"(‪ ,‬אין ספק‬
‫שלפנינו צייר מקורי המביא בתמונותיו מסר‬
‫מעניין על משפחת האדם‪.‬‬
‫אצל ליבה חלוקת הצורות בשטח הן‬
‫מלאכת מתשבת בזכות עצמה‪ :‬לפעמים‬
‫השטח הלבן בתמונה הוא תלק אינטגרלי של‬
‫היצירה‪ ,‬יתר צנל כן אצל ליבה לא קיים שטח‬
‫״ריק״‪ ,‬לכל פיסת נייר בתמונה יש תפקיד‬
‫תשוב בקומפוזיציה‪ ,‬כולל כמובן הדמות‬
‫עצמה‪ ,‬שהיא חלק מהמכלול של הדף כולו‪.‬‬
‫השטחים הלבנים מאחדים את קבוצת האנ­‬
‫שים במשחק דינמי ואין טופי הבאים לטמל‬
‫תרבות ישראל אמריקה הלטינית‪ ,‬ספרד ופור­‬
‫טוגל‪ .‬בנוסף לכל זאת הוא גם משורר‪.‬‬
‫בקרוב נזכה לתערוכה מענינת של ציורים‬
‫דרום אמריקניים שתעבור במתנ״סים בארץ‪.‬‬
‫את האדם וסביבתו‪.‬‬
‫כדאי לציין את דרכו של ליבה בדיפלומט‬
‫ושגריר ישראל בונצואלה‪ ,‬סנגל ועוד מדינות‪:‬‬
‫היום מנהל דיר ליבה את המכון לקשרי‬
‫"ירושלים אינה מתמלאת לעולם‬
‫‪,,‬‬
‫מרתון בנושא ׳׳עולים לירושלים״‬
‫מאת יעל גלבוע‬
‫מנתה במפ׳׳ה הרובע היהודי‬
‫כנס אמצי״ה למנהלים ורכזים במתנ׳׳םים‬
‫התקיים גם השנה בשיתוף עם מתנ״ם הרובע‬
‫היהודי‪ ,‬שאירח ואירגן אותו כתוכנית מרתון‬
‫יום ולילה בנושא "עולים לירושלים"‪.‬‬
‫בנרו כסלו)‪2.87‬ו‪ ,(6.‬התכנסו ובאו למת־‬
‫ליס ברובע כ־‪ 30‬נציגים ממתנ״סים ברחבי‬
‫הארץ‪ .‬תכנית הכנס כללה סיורים‪ ,‬הרצאות‬
‫ומפגשים‪ ,‬שהתפרםו על פני ‪ 2,000‬שנות‬
‫"עליה לירושלים"‪.‬‬
‫התקופות הקדומות נסקרו בהרצאותיהם‬
‫של פרופ׳ מ‪.‬ד‪ .‬הר על "העליה לרגל בימי‬
‫המקדש׳ ור׳ משה רוזנבליט על "ירושלים‬
‫במחשבת חז״ל"‪.‬‬
‫אחרי ארותת הצהרים סחף הרב בצלאל‬
‫לנדאו את המשתתפים לדיון סוער בנושא‬
‫"לא תעלו בחומה!״ ולהשלמת החלק המשיחי‬
‫סיפר דיר אריה מורגנשטרן על"עליות לירוש־‬
‫לים מהרמב״ן ועד המאה הי״ט"‪.‬‬
‫גם לעליות "אומות העולם" התייחסו‬
‫בכנס‪ .‬בסיור בדגם"ירושלים במאה הי״ט" של‬
‫סטפן איליש‪ ,‬שנמצא במוזיאון העיר ירושלים‬
‫)המצודה(‪ ,‬בלווית הרצאה בנושא "נוסעים‬
‫ומציירים את ירושלים במאה הייט״ מפי יעל‬
‫גלבוע‪.‬‬
‫אחרי ארוחת הערב‪ ,‬נסעו המשתתפים‬
‫לנווה יעקב‪ ,‬שם ערכו סקר"שכונת עולים"‬
‫בהנתיית מאיר כהן‪ ,‬המשפחות שהשתתפו‬
‫בסקר התכוננו לבואם של הסוקרים‪ ,‬ואירחו‬
‫אותם בלבביות רבה‪.‬‬
‫את החלק הזה של הערב חתמו תצפית על‬
‫"ירושלים הלילית" מהר הזיתים‪ ,‬וסיור ברחי‬
‫הנביאים בנושא "אישים ואתרים במאה‬
‫הי״ס" בהדרכת יעל גלבוע‪ .‬המשתתפים אף‬
‫זכו להסבר מעניין מפי הדיר יורן לרסן‪ ,‬מנהל‬
‫המכון השוודי לתאולוגיה‪ ,‬על ההיסטוריה של‬
‫"בית תבור׳ שבו שוכן המכון‪.‬‬
‫החלק האחרון של הכנס החל בחצות‬
‫והוקדש לירושלים במאה העשרים‪ .‬הוא‬
‫נפתח בהרצאה מפי אהוד זלצבורג מהמ־‬
‫חלקה לתכנון בעיריה‪ ,‬בנושא"ירושלים אינה‬
‫מתמלאת לעולם״‪ .‬לאחריה התקיימה שיחה‬
‫עם זכי לוי‪ ,‬דמות ירושלמית שסיפרה על‬
‫החיים במעברות ירושלים‪.‬‬
‫לפנות בוקר הוקרן הסרס"קזבלן"‪ ,‬ולאח­‬
‫ריו התקיימה פגישה מעניינת עם עולים‬
‫חדשים ממרכזי קליטה‪ ,‬שטויחו ובאו בשעת‬
‫בוקר מוקדמת זו כדי לחתום את המט‪ .‬את‬
‫הפגישה הנחתה פנינה לקטבי‪.‬‬
‫כבר למתרת הכנס התקבלו תגובות חיו­‬
‫ביות ומעודדות מהמשתתפים‪ .‬לצערנו‪ ,‬היו‬
‫מנהלים ורכזים שעבודם אורגן הכנס במיעוט‬
‫בולט‪ ,‬אך השתתפות פעילה וערה של מורות‬
‫תיילות‪ ,‬אשר גילו נכונות והתלהבות‪ ,‬תרמה‬
‫רבות להצלחת המרתון‪.‬‬
‫כה לתי לצוות מתנ׳ס הרובע‪ ,‬שהתגייט‬
‫למבצע ארגון המרתון‪ ,‬ודאג שהכל יתנהל‬
‫כשורה‪ .‬תודה מיוחדת מגיעה גם למתנ״ס‬
‫נווה־יעקב שאירת את המשתתפים ויגייס״‬
‫את המשפחות לסקר‪.‬‬
‫להתראות במרתון בשנה הבאה‪.‬‬
‫המתנ׳יסים בחגיגות ה״‪40‬‬
‫מאת ריר צבי בר־אולפן‬
‫שנת תשמ״ח עומדת בסימן ה־‪ 40‬למדינה‪.‬‬
‫המתנ״ס נמצא כבד בוודאי בעיצומן של ההכ­‬
‫נות לחגיגות המקומיות‪ ,‬ליום העצמאות‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫המתנ״סים הוזמנו ליטול תלק באופן פעיל‬
‫בתגיגות הממלכתיות לציון ארבעים למדינה‪.‬‬
‫להשתתפות זו משמעות מיותרת מבחינת‬
‫ההכנות בכל מתרס ומתל״ס‪ .‬יש להתאים‬
‫התכנים והרמה למסגרות הכלליות בהן ניטול‬
‫חלק‪ .‬בשלב החשיבה וההערכות לחומר אותו‬
‫רוצים לבצע‪ ,‬יש לקתת בחשבון כי באירועים‬
‫הארציים תהיה העדפה ברורה לחומר הקשור‬
‫לאירועים שהתרחשו ב־‪ 40‬שנות קיום‬
‫המדינה‪.‬‬
‫נציין אפשרויות אחדות כדוגמה‪.‬‬
‫בתחום הזמר‪ :‬משירי האתמול ועד השיר‬
‫הישראלי העכשוי‪ ,‬תוך הדגשת שירי העבר‪.‬‬
‫אפשר לבסס אסופות של יצירות מלחינים‬
‫ישראליים ידועים‪.‬‬
‫בתזמורות‪ :‬שירי א״י‪ .‬אוסף יצירות של‬
‫קומפוזיטור זה או אחר‪ ,‬ישראליים ויהודיים‪.‬‬
‫במתול‪ :‬ריקודי עבר‪ ,‬ריקודי עדות‪ .‬לקט‬
‫לפי נושא‪ :‬הורה‪ ,‬המעגל‪ ,‬ריקודי תגים וכוי‪.‬‬
‫התיאטרון הקהילתי‪ :‬נושאים ישראליים‪,‬‬
‫מקומיים‪ ,‬כלל ארציים‪ .‬עלייה‪ ,‬חבלי קליטה‪,‬‬
‫קבוץ גלויות‪.‬‬
‫בתחומי במה אחרים‪ ,‬כמו בלט‪ ,‬ג׳אז‪.‬‬
‫התעמלות אמנותית‪ ,‬תומר שיהיה מבוסס‬
‫לפחות על מוסיקה ישראלית מתאימה‪ ,‬ונסיו!‬
‫התאמת התכנים להווי הישראלי בעבר‬
‫ובהווה‪.‬‬
‫כמובן שאין לראות בכך את האפשרויות‬
‫הבלעדיות‪ .‬הדוגמאות באות רק לתת קו כיוון‬
‫לרקום ולפתה הצעות‪.‬‬
‫כללי‪ ,‬שמסביבו אפשד ‪-‬קי‬
‫רבות אתרות‪ ,‬הקשורות לתוכן ישראלי‬
‫מותאם ל־‪ 40‬שנה למדינה‪.‬‬
‫מעורבותנו‪ ,‬כידוע היום‪ ,‬היא לפחות באי­‬
‫רועים הבאים‪:‬‬
‫ו‪ .‬כנסי להקות חובבים באמנויות הבמה‪,‬‬
‫המאורגנות ע״י התאגדות המרכזים הקהיל­‬
‫תיים‪ .‬המפגשים המתוזיים יתקיימו בתודש‬
‫מרץ ‪ ,1988‬וישמשו גם כמבתן התאמה ורמה‬
‫של להקות להשתתפ‪1‬תן באירועים אחרים‪.‬‬
‫האירוע המסכם של המפגשים יכלל באחד‬
‫האירועים שלהלן‪ ,‬אם בבימות התערוכה‪ ,‬או‬
‫בתגיגות"אל הנגב"‪.‬‬
‫‪ .2‬במות "תערוכת הישגי המדינה ב־‪40‬‬
‫שנותיה"‪ ,‬שתתקיים בגני התערוכה בתל־‬
‫אביב‪ ,‬מ־‪ 9.6.88‬עד ‪ .2.7.88‬המתנ״סים יופיעו‬
‫על במות מטעם משרד התינוך‪ ,‬שיקום שכו­‬
‫נות‪ ,‬משרד השיכון וכוי‪ ,‬ויטלו חלק בתצוגות‬
‫ופעולות מערכת החינוך הלא פורמלי‪.‬‬
‫‪ .3‬פסטיבל המחול בכרמיאל‪,27-29.6.88 ,‬‬
‫ובהמשכו אירוח להקות מחול אורחות מחוץ‬
‫לארץ‪ ,‬שישתתפו בפססיבל‪ ,‬בתכניות בישר‬
‫בים ואירוח כבתים‪.‬‬
‫‪ .4‬פסטיבל הזמר העברי בערד‪,5-7.7.88 ,‬‬
‫חבורות זמר ומקהלות‪.‬‬
‫‪ .5‬תגיגות ״אל הנגב" ‪ .5-13.7.88‬איוש‬
‫במוח בחניוני הנגב‪ ,‬השתתפות באירועים‬
‫והכוונה של המבקרים הצפויים לטיולים‪,‬‬
‫אירועים במתנ״סים‪ ,‬לביקורים בישובים‪ .‬מן‬
‫הראוי כי המתנ״סים בנגב יקחו בחשבון כי‬
‫צפויים בתאריכים אלו מבקרים רבים באירר‬
‫עים השונים המתוכננים ב״אל הנגב"‪ ,‬ויכינו‬
‫במתרסים תכניות מתאימות בהן יוכלו‬
‫להשתלב גם האורחים‪.‬‬
‫מתל׳סים ברתבי הארץ נקראים לתכנן טיו­‬
‫לים לנגב לתקופה זו‪ ,‬בה יתקיים הפנינג גדול‬
‫‪ .6‬הזמריה היה‪1‬דית‪ .7-14.8.88 ,‬השתתפות‬
‫מקהלות מתנ״סים בזמריה‪ ,‬ובהמשכה אירות‬
‫מקהלות אורחות מתוץ לארץ‪ ,‬בתכניות בישר‬
‫בים ואירוח בבתים‪.‬‬
‫‪ .7‬מרתון‪ ,‬כנס‪ ,‬תזמורות מתנ״סים )ואח­‬
‫רים( לכלי נשיפה‪ .‬תאריך עוד לא נקבע‪.‬‬
‫‪ .8‬מרתון תיאטרוני חובבים במתנ׳סים‬
‫)ואתרים( ‪ -‬תאריך ומקום עוד לא נקבעו‪.‬‬
‫הריכוז‪ ,‬ההשתתפות בהפקות‪ ,‬הכוונת גופי‬
‫הביצוע במתנ׳סים בתכניות הנ״ל הוא בידי‬
‫צבי בראולפן‪ .‬תיאומי מטות ‪ -‬ירון סוקולוב‪.‬‬
‫שאלוני בדיקת מצאי גופי ביצוע‪ ,‬להקות‪,‬‬
‫במתלסים ובבתי־ספר קהילתיים יצאו‬
‫לשטת בסוף אוקטובר ‪ .87‬אלו שעדיין לא‬
‫התפקדו מתבקשים להזדרז ולהודיע על גופי‬
‫הביצוע הפועלים אצלם‪.‬‬
‫מנהל מתנ״ס! אל תפטור עצמך בכך‬
‫ש׳׳יודעים כי יש לגו להקה״ זאת או אחרת‪.‬‬
‫)תזמורת‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מחול‪ ,‬זמר‪ ,‬התעמלות‪,‬‬
‫אתנית‪ ,‬וכוי(‪ .‬בדוק אישית אם מלאתם את‬
‫שאלוני מפקד המצאי הנוכחיים‪ ,‬עבור כל‬
‫להקותיכם הקיימות כיוס‪ .‬ריכוז רישומים‬
‫אלו משמש אותנו לפניות ולתכנון‪ ,‬וכן הוא‬
‫מופץ לגופים נוספים המבקשים אותם‪ ,‬אי‬
‫לזאת דרושים הפרטים המבוקשים‪ ,‬בשיטה‬
‫ובסדר מסוימים‪ ,‬ודרושה התשובה הכתובה‪.‬‬
‫ברור לך כי לא נוכל לשתף באירועים‬
‫להקות וגופי ביצוע שאין אנו יודעים על‬
‫חגיגת מורשת אתמול בצליל ומחול‬
‫מאת אהרון קולצבר‬
‫מנהל מתנ׳ס קרית־גת‬
‫אילה גורן‬
‫אתראית על פרויקט מהול‬
‫ומוסיקה אתניים במתל׳סים‬
‫במרכז תרבות העמים לנוער‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫המפעל למחול ומוסיקה אתניים במת­‬
‫רסים‪ ,‬בשיתוף עם מתנ״ס קדית גת ועירית‬
‫קדית גת‪ ,‬מתכננים אירוע חגיגי של להקות‬
‫מחול ומוסיקה של העדות הפועלות במת­‬
‫רסים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫האירוע יתקיים בט׳׳ו בשבט תשמ״ח ‪-‬‬
‫‪ 3.2.1988‬ויכלול במסגרתו מספר חלקים ואלו‬
‫הם‪:‬‬
‫א‪ .‬שני מופעים של הלהקות בהיכל התר­‬
‫בות ע״ש אדית פולאק)שליד המתלס(‪ ,‬הרא­‬
‫שון יתחיל בשעה ‪ 17.00‬והשני בשעה ‪.20.00‬‬
‫ב‪ .‬בין שני המופעים נקיים הפנינג של כל‬
‫הלהקות ביחד עם הקהל שיכלול הרקדה‬
‫ושירה בנוסח העדות המשתתפות וכיף‬
‫משותף‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיורים מודרכים באתרים המעניינים‬
‫שבסביבת קרית גת יתקיימו עבור להקות‬
‫שיכולות להגיע בסביבות השעה ‪.12.00‬‬
‫אנו מנסים לקבל חסות חלקית של מפעלי‬
‫תעשיה בקרית גת‪ ,‬כגון‪ :‬פולגת‪ ,‬בגיר‪ ,‬סוגת‬
‫וכוי ובאמצעות כך לכסות עלויות הכרוכות‬
‫באירוע מסוג זה‪ .‬בין היתר‪ ,‬מקוים אנו שניתן‬
‫יהיה להשתתף בחלק מעלות ההסעה של‬
‫הלהקות‪ .‬למותר לציין שהמתל׳ס יתגייס‬
‫לארח את הלהקות ולדאוג לכיבוד‬
‫למשתתפים‪.‬‬
‫על־מנת לבחון את מידת הנכונות של‬
‫להקות להשתתף באירוע זה‪ ,‬אנא מלאו את‬
‫הספח ושלחו עותק אחד לאילה גורן‪ ,‬אחר­‬
‫אית על פרוייקט מחול ומוסיקה אתניים‬
‫במתרסים‪ ,‬מרכז תרבות העמים לנוער‪ ,‬רח׳‬
‫עמק רפאים ‪ 12‬ירושלים ‪ .93105‬עותק שני יש‬
‫לשלוח למתלס קרית גת לידי אהרון קולצבר‪,‬‬
‫מנהל המתרס‪ .‬כשיהיו בידנו פרטים נוספים‬
‫א‪ 7‬תשאל!‬
‫פסטיבל פולקלור בין לאומי‪ ,‬הזיון אור קולי‬
‫במצדה‪ ,‬תגיגות הזמר העברי‪ ,‬תחרות בין לאר‬
‫מית להטסת כדורים פורתים‪ ,‬תערוכת הישגי‬
‫הנגב‪ ,‬מפגש עם בדואים בנגב‪ ,‬ביקורים במת­‬
‫נות צה׳׳ל בנגב‪ ,‬פסטיבל פופ‪ ,‬הפנינג אמנויות‪,‬‬
‫טיולים‪ ,‬סיורים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫והענות חיובית של מרבית המתנ״סים ניצור‬
‫קשר ישיר עם כל הלהקות שהביעו רצונן‬
‫להשתתף באירוע‪.‬‬
‫להלן כמה סעיפי מידע חשובים‪:‬‬
‫« א‪ .‬כל להקה צריכה לדאוג בעצמה להסעה‪,‬‬
‫)בין אם תהיה השתתפות בעלות ובין אם‬
‫לא(‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל להקה תודיע מראש אם בכוונתה‬
‫להשתתף בסיורים המודרכים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל להקה תודיע את שעת ההגעה למת­‬
‫רס קרית גת‪.‬‬
‫ד‪ .‬תזרות ובלנס ‪ -‬ניתן לעשות על הבמה‬
‫עד השעה ‪6.30‬ו‪ .‬נא להודיע שעת ההגעה‬
‫לתזרות‪.‬‬
‫ה‪ .‬ניתן להביא אנשים בנוסף למשתתפי‬
‫הלהקה‪ .‬נא להודיע אם וכמה יגיעו‪.‬‬
‫ו‪ .‬ניתן לקבל מידע טלפוני נוסף אצל אילה‬
‫גורן ‪ -‬בעבודה‪ 02-664144/5/6 :‬בבית ‪-‬‬
‫‪ 02-662565‬ובמתנ״ס קרית גת ‪,874527 -‬‬
‫‪) 051-886177‬דני פרץ(‪.‬‬
‫אנו מצפים להענות חיובית ונלהבת של כל‬
‫הלהקות ולקבלת טופס ההרשמה המצורף‪.‬‬
‫חנוכה‬
‫ביבנה‬
‫ביבנה נוכחו השנה שאין צורך בנס על­‬
‫מות לבצע ארוע עירוני בשיתוף כל‬
‫מוסדות החינוך והתרבות בישוב‪ .‬קצת‬
‫רצון טוב‪ ,‬התחשבות‪ ,‬חלוקת תפקידים‬
‫ויש ארוע לתפארת ‪ -‬מרוץ לפיד וטקס‬
‫אש בהשתתפות מאות תלמידים ובני‬
‫נוער‪ ,‬תזמורת כלי הנשיפה של בית־הספר‬
‫למוסיקה וצוות פרוייקט מורשת יבנה‪.‬‬
‫פינתו של‬
‫‪,‬‬
‫זאביק השועל‬
‫ברוך בואך שנת ‪88‬‬
‫בכל שנה משנות חיינו‪ ,‬אם תואילו לבלוש ‪ /‬אנחנו תיים בעצם לא‬
‫שנה אחת‪ ,‬כי אם לפחות שלש‪ / :‬יש לנו שנת למודים‪ ,‬ויש לנו שנת תקציב‬
‫)גם אם תצעקו חמס!( ‪ /‬ועכשו יש לנו גם את הספור הזה של שנת המס!‬
‫‪ /‬למהךדין שבין המהדרין‪ ,‬יש את שנת הלוה העברי ‪ /‬ולנו‪ ,‬בכמה‬
‫מתנ׳׳סים )לאו ךוקא באלה שאתם מכירים( ‪ /‬יש לנו שנה נוספת‪ :‬שנת‬
‫ישרים!‪ /...‬אז ברוך בואך שנת ‪ 88‬בדרך הטבע ‪ /‬מקוים שתהיי קצת יותר‬
‫מוצלתת משנת ‪ / ! 87‬שתוסיפי לחיינו וללתיינו טיפ־טפת צבע ‪ /‬וספה של‬
‫שקט וטפה של שלום‪ ,‬וגם טיפ־טיפת מזל לא תזיק ‪ /‬אנחנו‪ ,‬בכל אפן‪,‬‬
‫אצבעות לך נתזיק! ‪ /‬וכדי ששנת המס הזאת תהיה גם שנת איכות ‪/‬‬
‫ותתנהל בלי בעיות ובנותות ‪ /‬צריכים המתנ״סים )לפי התק החדש(‬
‫לוזגור תגורות בטי תות ‪ /‬ולהמנע מפניות תדות ‪ -‬ולהזיה ר בסבובים ‪/‬‬
‫ואם הם מבקשים גם להגדיל את התקציבים ‪ /‬הם פשוט צךכים לנצל‬
‫נכון כל שקל שנכנס ‪ /‬ולהקים)לאמירות דעתי( ‪ /‬כספומט‪ ,‬שיקרא להלן‬
‫״כספומטנ״ס׳׳ ‪ /‬ובמסגרת המלחמה של המתנ׳׳סים באייךס ‪ -‬יוקם בכל‬
‫מקום"קונדומטנ״ס״ ‪ /‬וככה‪ ,‬ללא כל בעיה ‪ /‬תהיה למתרס ׳'הכנסה נקיה״‬
‫‪ /‬בכל‪ .‬המובנים ‪ /‬אם אתם מבינים ‪ /‬למה אנחנו מתכונים ‪ /‬ובאותה‬
‫ההזדמנות ששנת המס נכנסת ‪ /‬ויש מתנ׳׳סים עם בעיות כמו חיסר כסף ‪/‬‬
‫והמנהל לא מתפקד והתכנית קורסת ‪ /‬והמא״ז כועס ‪ -‬והעירייה פשוט‬
‫‪'^.,‬א״ת^ת׳ ללא ענןךו^ל^תכ׳^ותבבית־הכנסת‪ - /‬יש לשקול‪ ,‬ובכל‬
‫הרצינות‪ ,‬את השאלה של המתת־תסד‪ / ...‬כן‪ ,‬צריך להתליט‪ ,‬לא כדאי‬
‫להסס!‪ /‬זה לא כל־כך נעים לראות מתנ׳ס גוסס!‪ /‬ובנימה ״אופטימית״ זו‬
‫)שמישהו עלול לראות בה עוד ביקורת( ‪ /‬נסים‪ .‬רק נתפלל עוד לגשמי‬
‫ברכה ולא לשנת בצרת ‪ /‬וכדי שלא נזכה יותר על יבלות לךרוך ‪ /‬תהא‬
‫שנת הוזשיבה לטוח ארוך!‪/‬‬
‫המועצה הציבורית לתקשורת‬
‫מקומית״קהילתית בישראל‬
‫הכינוס השנתי השני של המועצה יתקיים בי״ד שבט תשמ״ח‪ 2.2.88 ,‬במוכז‬
‫הקונגרסים‪ ,‬כפר המכביה‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫בתוכנית‪:‬‬
‫‪9.30-9.00‬‬
‫‪10.15-9.30‬‬
‫‪11.15-10.15‬‬
‫‪13.00-11.30‬‬
‫‪14.00-13.00‬‬
‫‪15.00-14.00‬‬
‫‪16.30-15.00‬‬
‫התכנסות וכיבוד קל‪.‬‬
‫דברי פתיתוז‪ ,‬שר התקשורת הכלכלה והתכנון‪ ,‬ח״כ גד יעקבי‬
‫הרצאה "טלויזיית כבלים בישראל הבטים חברתיים ותרבו­‬
‫תיים" פרופ׳ אמון צוקרמן‪.‬‬
‫דיון בקבוצות‪:‬‬
‫א‪ .‬הבטים משפטיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבטים טכנולוגיים והנדסיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תכנים ותכניות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכשרה וכוח־אדם‪.‬‬
‫ארוחת צהריים‪.‬‬
‫סיכומים ודיון במליאה‪.‬‬
‫ישיבת עבודה של מליאת המועצה הציבורית‪.‬‬
‫הזמנות להשיג בחברת צופר‪ ,‬טל‪ 03-457729,459826,454332 :‬או בחברה למתנ״סים‬
‫אצל עמוס רון‪ ,‬מחוז חיפה ‪5 ,238133‬ו‪.04-2394‬‬
‫המועצה הציבורית לתקשורת מקומית־קהילתית בישראל היא מיסודם של החברה‬
‫למתנ׳סים‪ ,‬משרד החינוך והתרבות‪ ,‬הטלויזיה החינוכית‪ ,‬הסתדרות המורים‪ ,‬אמ׳׳י‪,‬‬
‫המכון הישראלי לקולנוע‪ ,‬ברית התנועה הקיבוצית‪ ,‬מרכז השלטון המקומי‪ ,‬אמנות לעם‪,‬‬
‫ארגון המועצות האזוריות וההטתדרות הכללית של העובדים בא׳׳י‪.‬‬
‫מ ח ד ש‬
‫גילויה‬
‫מתוך אלו נתגלו עד כה שתיים בלבד‪ ,‬מפת‬
‫תבליט )דגם( של ירושלים במאה הי״ט‪,‬‬
‫והמפה המודפטת שצוירה לפי מפת התבליט‪.‬‬
‫את הדגם הציג סטפן איליש לראשונה‬
‫בביתן האימפריה העותימנית‪ ,‬בתערוכה הבי­‬
‫נלאומית שהתקיימה בוינה ב־‪873‬ו‪ .‬במסגרת‬
‫המדור הארץ־ישראלי הוצגו גם דגמים של‬
‫הר־הבית וכיפת־הסלע מעשי ידי האדריכל‬
‫קונרד שיק‪ .‬תערוכות בינלאומיות היו שכי־‬
‫חות במאה התשע־עשרה‪ ,‬והן איפשרו למעצ־‬
‫מות להציג הישגים טכנולוגיים ותרבותיים‬
‫בפורום כלל עולמי‪.‬‬
‫מאת יעל גלבוע‬
‫מנהה במפ״ה הרובע היהודי‬
‫ישנם דברים אשר צוללים ושוקעים‬
‫לתהום הנשיה‪ ,‬ויד המקרה היא שחושפת‬
‫אותם שוב‪ ,‬והם שבים להאיר לנו פנים נסת­‬
‫רות של העבר‪.‬‬
‫כזהו הדגם של ירושלים במאה הי״ט‪,‬‬
‫שבמשך עשרות שנים שכב זנוח ומעלה אבק‬
‫במחטן בעיר ז׳נבה‪ ,‬ורק לאתרונה ניצל משמ־‬
‫מונו‪ .‬כיום‪ ,‬הוא מוצג במוזיאון לתולדות‬
‫העיר ירושלים‪ ,‬במצודת העיר‪ ,‬ליד שער יפו‪.‬‬
‫ראשיתו של הסיפור באדם בשם סטפן‬
‫איליש‪ ,‬שנולד במחצית המאה התשע־עשרה‬
‫בעיר פרסבורג )היא ברטיסלבה כיום(‪,‬‬
‫שהיתה עיר חשובה באימפריה האוססרר‬
‫הונגרית‪ .‬איליש הגיע לירושלים ב־‪864‬ו‬
‫במסגרת המיסיון הקתולי‪ ,‬והתגורר בה עד‬
‫שלהי שנות השבעים' של המאה‪ .‬בתחילה‬
‫הועסק כשוליה בכריכיית המנזר הפרנציסקני‬
‫סנט סלבדור‪ ,‬ואחר־כך פרש והקים כריכייה‬
‫משל עצמו‪.‬‬
‫סטפן איליש‬
‫ירושלים במאה התשע־עשרה המתה חוק־‬
‫רים‪ ,‬תאולוגים‪ ,‬ארכאולוגים תובבים וסתם‬
‫הרפתקנים‪ ,‬שעסקו בחיפוש אינטנסיבי אתר‬
‫שורשי סיפורי התנ״ך והברית החדשה‪ .‬על כל‬
‫זאת‪ ,‬ניצחו המעצמות האירופאיות‪ ,‬והסוו‬
‫מאבקים של שליטה פוליטית על־ידי עידוד‬
‫ותמיכה במוטדות דת ומחקר מגוונים‪.‬‬
‫איליש‪ ,‬שחי בעיר במשך תקופה ארוכה‪,‬‬
‫התיידד עם רבים מחוקריה האירופים ולא מן‬
‫הנמנע שאף נטל תלק בפעילות המדעית‬
‫בכללה‪ .‬הוא יצר ארבע מפות של ירושלים‪,‬‬
‫שלוש מפות תבליט )דגמים(‪ ,‬ומפה מודפסת‬
‫אחת המתארת את העיר ממעוף הציפור‪.‬‬
‫לאחר התערוכה נדד הדגם ברחבי אירופה‪,‬‬
‫והוצג בערים שונות‪ ,‬עד שב־‪878‬ו הגיע לעיר‬
‫ז׳נבה‪ .‬שם התארגנו פרנסי העיר‪ ,‬ערכו מגבית‬
‫ורכשו אותו‪ .‬במשך ‪ 40‬השנים הבאות הוא‬
‫הוצג לקהל ב״אולם הרפורמציה״)‪Salle de‬‬
‫!‪ ,(la Reformator‬עד שבסופו של דבר‬
‫הופסקה הצגתו‪ ,‬והוא פונה למתסן צדדי‬
‫ונשכח מלב‪.‬‬
‫גילויו המחודש של הדגם‪ ,‬הוא סיפור נאה‬
‫בפני עצמו‪ .‬טטודנסים באוניברסיטה העב­‬
‫רית שעטקו במחקר על מפות של ירושלים‬
‫במאה הי׳׳ט‪ ,‬גילו את מפתו המודפסת של‬
‫טטפן איליש‪ .‬צורתה הבלתי מקובלת‪,‬‬
‫המתארת את ירושלים ממעוף הציפור‪ ,‬הניבה‬
‫את ההתתקות אתר מקורותיה ואת התגלית‬
‫על קיומה של מפת התבליט )הדגם(‪.‬‬
‫מוטי יאיר‪ ,‬הסטודנט שהתחקה אחרי‬
‫גלגולי הדגם‪ ,‬ידע כי הגיע לז׳נבה ושם נעלם‪.‬‬
‫השתדלות של מספר אנשים בארץ ובחו׳ל‪,‬‬
‫הביאה ל׳תשיפת׳ מקום מסתורו‪ .‬בעלי הדגם‪,‬‬
‫אנשי העיר זינבה‪ ,‬החליטו פה אחד להשאיל‬
‫אותו לעירית ירושלים‪ ,‬בתנאי שיוצג לקהל‬
‫במוזיאון לתולדות העיר‪ .‬כדי למלא אחר‬
‫התנאי‪ ,‬שופץ ונוקה בור מים עתיק בחצר‬
‫המצודה‪ ,‬וכיום מוצגת מפת התבליט לקהל‪,‬‬
‫לאתר שעברה שיפוץ ושיתזור יסודי ומקיף‪.‬‬
‫במה יחודו של הדגם של סטפן איליש?‬
‫גדולתו העיקרית נובעת מעצם היותו‬
‫מסמך אותנטי‪ ,‬המתאר את ירושלים כפי‬
‫שנראתה באמת בתקופה בה היא נוצרה‪.‬‬
‫רבים מכירים את הדגם של ירושלים בתקופת‬
‫הבית השני‪ ,‬שיצר מיכאל אבי־יונה‪ .‬דגם זה‪,‬‬
‫מתבסס בעיקר על תיאורים הסטוריים וממצ־‬
‫אים ארכאולוגיים‪ ,‬אשר מהווים בסך הכל ‪10‬‬
‫אחוזים מתכנו‪ .‬כל השאר הוא פרי יד הדמיון‬
‫הטובה של יוצרו‪ ,‬ואין לו אפשרות לאחיזה‬
‫ממשית במציאות‪.‬‬
‫לא כן הדגם של טטפן איליש‪ .‬הוא חי‬
‫בירושלים בתקופה שאותה הוא מתאר‪ .‬הוא‬
‫חש על בשרו את אוירת הימים ההם‪ ,‬חרש‬
‫את בתיה וטמטאותיה של העיר‪ ,‬והכיר‬
‫אישית רבות מאבניה‪ .‬איליש‪ ,‬ביתד עם שני‬
‫עוזריו‪ ,‬הכין רישומים מדוייקים של בתי‬
‫העיר‪ .‬לטופוגרפיה‪ ,‬הוא נעזר במפת הסקר‬
‫הבריטי שפירסם וילסון ב־‪ ,1865‬ולחלק‬
‫ממבני הציבור‪ ,‬הוא נעזר ברישומים משל‬
‫קונרד שיק‪.‬‬
‫ד * * • ׳ ׳‬
‫•‬
‫*‬
‫*‪9‬‬
‫‪m‬‬
‫‪x‬‬
‫‪f‬‬
‫י‬
‫י‪-‬‬
‫י‬
‫‪1' 4 2‬‬
‫‪;41‬׳‬
‫‪>x‬‬
‫׳ירושלים ממעוף ציפור׳‬
‫מפת איליש המודפסת )מבט ממערב למזדח(‬
‫טיפיורי ב־‪860‬ו‪ ,‬ולידם טחנת הרוח‪ .‬יש לשים‬
‫לב‪ ,‬שאיליש איפשר למנגנון הכנפיים להס­‬
‫תובב! וכן המבנים שב״מגרש הרוסים״ עם‬
‫הקתדרלה‪ ,‬האכסניה שכיום מאכלסת את‬
‫בית המשפט בירושלים‪ ,‬מבנה נוסף שמכונה‬
‫כיום ״היכל הגבורה"‪ ,‬ומבנה בעל צריח‪ ,‬שכפי‬
‫הנראה היה ביתו של הקונסול‪ .‬כל שאר‬
‫השטח שמצפון לחומה ‪ -‬ריק‪.‬‬
‫הר הזיתים ללא בנטיותיו‪ .‬רק הכיפה‬
‫העגולה של ״כנסיית העליה״ ששימשה מסגד‬
‫בולטת על פסגתו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בית הקברות‬
‫היהודי כבר מכסה שטחים ניכרים מהמורדות‬
‫הדרומיים של ההר‪.‬‬
‫בסילוואן עדיין ניכרות רבות ממערות‬
‫הקבורה של ירושלים בתקופת המקרא‪ .‬עיר‬
‫דוד ריקה‪ ,‬ובהר־ציון עוד טרם נבנתה כנסיית‬
‫הדורמיציון‪.‬‬
‫ומה בתוך החומות? גם שם ניכרים‬
‫שטחים ריקים‪ ,‬בעיקר ברובע הנוצרי‪ .‬השטח‬
‫שמצפון לשער יפו עוד טרם נבנה בשלמותו‪,‬‬
‫ורק המבנה הגדול של הפטריארכיה הלטיניח‪,‬‬
‫שהושלם לא מכבר‪ ,‬בולט בסגנונו האירופי‪.‬‬
‫שטח המוריסטן שומם אף הוא‪ ,‬ואין צריחי‬
‫כנסיות מיתמרים מעל הנוף‪ .‬את המצודה‬
‫מקיף התפיר סביב סביב‪ ,‬והפתחים החדשים‬
‫של שער הפרחים‪ ,‬השער החדש ושער יפו עוד‬
‫טרם נפרצו‪.‬‬
‫ברובע המוסלמי כבר חזרה כנסיית סנטה‬
‫אנת לידי הנוצרים‪ .‬בדרך חיסורים הוקם‬
‫המנזר של אחיות ציון‪ ,‬והאכסניה האוסטריח‬
‫החדשה הושלמה אף היא‪.‬‬
‫ברובע היהודי מסתמן השינוי‪ .‬באופיו‬
‫ובצורתו הוא דומה לא מעט לרובע המוסלמי‪,‬‬
‫אלא שמעליו נישאות שתי הכיפות האדירות‬
‫של בתי הכנסת התרשים "תפארת ישראל׳‬
‫ו׳מנחם ציון"‪ ,‬שכונה בפי העם"החורבה"‪ .‬שני‬
‫בתי הכנסת הללו‪ ,‬מסמלים יותר מכל את‬
‫התחזקותזתישוב היהודי בירושלים במרוצת‬
‫המאה‪ .‬מי שיחפש את שתי הכיפות הללו‬
‫כיום‪ ,‬לא ימצאן‪ .‬שתיהן הועפו השמימה‬
‫במלחמת השתרור‪ ,‬מיד לאתר שנפלו לידי‬
‫כותות האוייב‪ .‬כיום‪ ,‬עומדים שני בתי הכנסת‬
‫בחורבנם‪ .‬כדי לגלות את הכותל המערבי‪,‬‬
‫צריך להתאמץ במקצת‪ .‬הוא מסתתר מאחורי‬
‫בתי שכונת המוגרבים‪ ,‬ורק רחבה צרה‬
‫נמצאת לפניו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בולט מעל העיר מבנה כיפת‬
‫הסלע‪ .‬במציאות גודל כיפתו זהה כמעט‬
‫לגודל הכיפה של כנסיית הקבר‪ ,‬ואילו בדגם‬
‫צ||* *||!‪4$#3‬־ | י י * ‪ -‬י־י י; «*‬
‫*‬
‫הוגזמה מידתו‪ .‬הגזמה ניכרת גם בגובה צריחי‬
‫המסגדים‪ ,‬שמעניקים לעיר אופי מוסלמי‬
‫בולט‪ .‬כפי הנראה היתה כאן התערבות קלה‬
‫מצד הגורם שהזמין את הדגם לתערוכה‪...‬‬
‫איליש דאג לדייק בפרטים‪ ,‬טריוויאליים‬
‫ככל אשר יהיו‪ .‬פריטים ארכיטקטוניים‬
‫בבתים‪ ,‬דגלי הקונסוליות השונות‪ ,‬עצים‪,‬‬
‫שלטי תנויות‪ ,‬ואפילו קו הטלגרף שהגיע‬
‫מכוון יפו וקישר את ירושלים לעולם‬
‫המודרני‪.‬‬
‫התחכמות קלה אחת הוא דווקא כן התיר‬
‫לעצמו‪ .‬למעיין בדגם‪ ,‬יתגלו קבוצות של‬
‫דגלים אדומים התקועים במספר מקומות‬
‫מחוץ לחומה‪ .‬זהו סימון מיקומם של המחנות‬
‫הצלבניים שצרו על ירושלים בשנת ‪099‬ו ‪-‬‬
‫נקודה נוצרית אחת קטנה‪.‬‬
‫הדגם של טטפן איליש מוצג במצודת העיר‬
‫ירושלים‪ .‬בנוטף לכך תוכלו לטייר באתר ארכ­‬
‫אולוגי מהחשובים שנחשפו בעיר‪ .‬בראשית‬
‫שנת תשמ״ט תפתח באולמות המצודה‬
‫תערוכה מתמדת על תולדות ירושלים‪ .‬ועד‬
‫אז לכו לראות את הדגם‪ ,‬ואתר כך עלו לתצ־‬
‫פית מרהיבה על העיר מראש מגדל דוד‬
‫)פצאל(‪ ,‬והשוו את אשר בדגם עם ירושלים‬
‫של היום‪.‬‬
‫״‬
‫י‬
‫\‪-&1\%.‬י‪#‬‬
‫•י•‬
‫‪tar‬‬
‫א‬
‫מפת התבליט של איליש אשר שימש כנראה מקור לציור המפה‬
‫״‬
‫‪ t‬׳‪4‬‬
‫‪v‬‬
‫גוף הדגם העשוי עץ נחלק לשמונה‬
‫חלקים‪ .‬התכסית והבתים עשויים מאבץ‬
‫וצבעם אפרפר‪ .‬המבנים ה״מודרנים" שנבנו‬
‫במאה התשע־עשרה‪ ,‬צבעם בז׳ כדי להבדילם‬
‫מהשאר‪ .‬קנה המידה שבו נעשה הדגם הוא‬
‫‪ :500‬ו ושטחה ‪ 4*4.5‬מי‪ .‬למי שמביט היטב‪,‬‬
‫ניכרת הגזמה מסויימת בטופוגרפיה‪ .‬ההגזמה‬
‫נובעת מהצורך למנוע את העיוות שנוצר‬
‫מהתבוננות מלמעלה למטה‪.‬‬
‫מה אם כן אנו רואים ?‬
‫ירושלים ב־‪870‬ו עדיין שבויה בתוך החו­‬
‫מות‪ .‬המבנים המעטים מחוץ לחומות‪ ,‬הם‬
‫משכנות שאננים שהוקמו על־ידי משה מונ־‬
‫׳‪*.‬‬
‫•‬
‫׳‬
‫*‬
‫*‬
‫על המרכזים‬
‫הקהילתיים בשכונות‬
‫בואנוס־איידס‬
‫מאת נורה מלצ׳ימ‬
‫רכזת תרבות‬
‫במתנ״ס תלפיות מזרת‬
‫לא צדקה" ‪ -‬אומרת וירחיניה ‪" -‬זו זכות‬
‫של התושב‪ ,‬ועל זכות כזאת צריך לשמור׳‪.‬‬
‫"אי אפשר לספר על המרכזים‪ ,‬צריך לחיות‬
‫אותם" ‪ -‬אמרה לי וירחיניה במוצאי שבת‬
‫אתת כשהופיעה יחד עם כל הצוות שלה‬
‫בביתי‪ ,‬והוציאו אותי"למסע ארוך אל תוך‬
‫הלילה״‪ .‬התחנה הראשונה היתה המרכז‬
‫השכונתי בשכונת "מטדרוס״‪ ,‬רק ‪ 3‬רחובות‬
‫מבית־הטפר הקהילתי היהודי שבו גדלתי‪ .‬כ־‬
‫‪ 200‬איש‪ ,‬משפחות‪ ,‬קשישים‪ ,‬ילדים‪ ,‬באו‬
‫לארוע צנוע ומרגש‪ :‬הסדנה לסיפרות הוציאה‬
‫לאור ספר‪ ,‬פרי יצירתם של המשתתפים‪ .‬היו‬
‫דברי ברכה ממנהל המחלקה לתרבות‪ ,‬קריאת‬
‫פרקים מהספר והרבה יין ואמפנךס )בורקס‬
‫יום רביעי בשעה ‪ .14.00‬כינוס חודשי של‬
‫מנהלי מתנ״סים‪ .‬אני יושבת בצד ומתבוננת‬
‫במציאות דומה ושונה‪ .‬בתוך חדר מאולתר‬
‫בקומה ה־ ‪ 12,11‬מנהלות ד‪ 3‬מנהלים מתאס­‬
‫פים כמו כל חודש‪ ,‬מפטפטים‪ ,‬מדכלים ומת־‬
‫כים לבואה של "המא״זית"; דדך החלון אני‬
‫רואה את העיר‪ :‬בואנוס איירס‪ ,‬בירת‬
‫ארגנטינה‪.‬‬
‫המתנ״סים בבואנוס איירס‪" ,‬מרכזים‬
‫תרבותיים ^כונתיים"‪ ,‬מאוחדים תחת‬
‫כותרת "תכנית תרבות השכונות"‪ ,‬שבבעלות‬
‫העיריה‪ ,‬מציאות חדשה ומעניינת‪ .‬התכנית‬
‫נולדה ב־‪ 1984‬כאשר הממשלה החלה בתהליך‬
‫הדמוקרטיזציה‪ .‬תכנית זו נסתה לתת מענה‬
‫לחברה ששותקה במשך שנים רבות על־ידי‬
‫הדיקטטורה הצבאית‪ .‬הצעת התכנית‪ :‬במת‬
‫התבטאות לקהילה‪.‬‬
‫כאן העיריה תספק לתושבים עירוניים‪ ,‬גנים‬
‫ציבוריים כדי שקהילות שלמות יבואו לזרוע‬
‫ולגדל ירקות ולחוות יחד חוויה כפרית‪.‬‬
‫במרכז השלישי "פלורס״‪ ,‬מתנהל ערב‬
‫שירה פולקלורי‪ .‬יש גיטרות‪ ,‬תופים‪ ,‬זמרים‪,‬‬
‫מצב רוח טוב ו‪) ...‬נחשו‪ (...‬יין ואמפנדס‪.‬‬
‫שבוע לאחר ביקורי במרכזים‪ ,‬באתי לכנס‬
‫החודשי‪ .‬פחדתי למצוא גם שם יין ואמפנדס‪,‬‬
‫אך למזלי‪ ,‬הגישו רק קפה ועוגיות‪.‬‬
‫נוכחותי היתה נתונה במחלוקת וכך נאמר‬
‫לי כבר בתתילת המפגש‪ ,‬וכששאלתי מדוע‬
‫בכל זאת הוזמנתי‪ ,‬הודיעו לי שהרבה מהמנה־‬
‫לות הן יהודיות וחשוב להן לשמוע ״אחת׳‬
‫שעובדת באותו תחום בישראל‪.‬‬
‫"בסוף ‪985‬ו התלטנו לקרב מופעים וקול­‬
‫נוע לשכונות‪ ,‬בתקווה לחלק בצורה צודקת‬
‫יותר את האוצר התרבותי הקיים בעירנו׳ ‪-‬‬
‫מספרח ד״ר וירחיניה הוריה‪ ,‬מרכזת כללית‬
‫של התכנית ‪" -‬לתכנית כזאת אין מודלים‬
‫קבועים‪ .‬היא מתפתתת ומשתנה יחד איתנו‪,‬‬
‫עם הנסיונות‪ ,‬ההצלחות והכשלונות‪".‬‬
‫היום ישנם ‪ 15‬מרכזים בבואנוס איירס וב­‬
‫פרבריה‪ ,‬וכל אחד שונה ממשנהו‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫מרכז "צ׳קבוקו׳ הנמצא בתוך פארק גדול‪,‬‬
‫מתחת לאוטוסטרדה עירונית‪ .‬נוכחותו של‬
‫המרכז בתוך הפארק השפיעה על אופי הפעי­‬
‫לות‪ .‬המשתתפים סללו כביש כניסה לאמפי­‬
‫תיאטרון‪ ,‬עסקו בגינון הפארק‪ ,‬צביעה‪ ,‬בנית‬
‫פסלים בחומרים מן הטבע וכדי‪.‬‬
‫מרכז "סולדטי" לעומת זאת‪ ,‬בפרברי‬
‫הבירה‪ ,‬מתמודד עם בעיית האינטגרציה בין‬
‫שתי קבוצות‪ .‬האחת )המיעוט( מונה ‪1500‬‬
‫נפשות‪ ,‬מהגרים מבוליביה‪ ,‬אנשים במעמד‬
‫כלכלי־חברתי נמוך‪ ,‬שומרי המסורת התרבו­‬
‫תית שלהם‪ .‬השניה‪ :‬אירופאים‪ ,‬בעיקר איטל­‬
‫קים הקשורים למסורתם לא פתות‪" .‬שם‬
‫המשחק היה גזענות" ‪ -‬אומרת תסליה וינר‬
‫קור‪ ,‬המרכזת ‪" -‬ניסינו להתמודד איתו‬
‫במתן סיוע לקבוצה החלשה‪ ,‬לימודי קריאה‬
‫וכתיבה‪ ,‬סדנאות מקצועיות ובהן אפשרות‬
‫ללימוד ספרות‪ ,‬סנדלרות‪ ,‬מלאכת־יד‪ .‬בו­‬
‫זמנית פתתנו סדנאות אומנותיות ברמה‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬לרוב האוכלוסיה‪ .‬שנה לאחר‬
‫מכן‪ ,‬הצלתנו להביא את משתתפי הסדנה‬
‫לעצוב פלססי לבצע ציורי קיר ברתובות‬
‫לכבוד חגיגות"הקדושה של קופקבנה"‪ ,‬ארוע‬
‫המאורגן על־ידי קהילת בוליביה‪ .‬אנתנו‬
‫ממשיכים באותו קו‪ ,‬דרך עשיה ואומנות״‪.‬‬
‫עירית בואנוס איירס מעסיקה את" כל‬
‫העובדים ומממנת את המרכזים‪ .‬עליהם‬
‫לספק את כל השרותים בחינם לתושבים‪" .‬זו‬
‫ועדי ההורים נכנסים‬
‫לפעילות‬
‫יושבי ראש ועדי הכיתות מהתטיבה העל­‬
‫יונה התכנסו לפגישה ראשונה לשנת הלימר‬
‫דים תשמ״ח‪.‬‬
‫הישיבה כללה גם את הנהלת ביה״ס ברא­‬
‫שותה של הגב' יהודית מנור אשר פתחה את‬
‫הישיבה במסר מרכזי אותו היא רואה‬
‫בעבודה משותפת ומתואמת בין תלמידים‪,‬‬
‫הורים ומורים‪ ,‬דאגה לתלמיד ולביה״ס‪ .‬כל‬
‫חברי הועד תיזקו דעתה של המנהלת וכולם‬
‫הביעו צפייתם‪:‬‬
‫ו‪ .‬לחנוך ומשמעת וערכים‪.‬‬
‫‪ .2‬לשיתוף פעולה ותמיכה של ההורים‬
‫בבית הספר‪.‬‬
‫‪ .3‬לאדיבות ולסובלנות‪.‬‬
‫‪ .4‬לכיבוד הדדי‪.‬‬
‫‪ .5‬הגברת ומיצוי היכולת והכלים של‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫‪ .6‬רצף מפגשים בין הורים למחנכים‪.‬‬
‫‪ .7‬העלאת הרמה והדימוי של ביה׳ס‪.‬‬
‫ששת המרכזים הראשונים שנפתתו‪,‬מצאו‬
‫אכסניה בבתי־ספר‪ ,‬לאחר שעות לימוד; הקו‬
‫המנתה היח‪ :‬ביטוי עצמי באמצעות עשיה‬
‫א ו מ נ ו ת * ת ‪ .‬״ ^ מ « ‪ 5‬ו ב׳‪-‬נאישי דאומוות ^‬
‫פעילה היו לעמוד השדרה של פעילות המרכ­‬
‫זים‪ .‬בראשית הדרך‪ ,‬הפעילות נעשתה על־ידי‬
‫מדריכים מקצועיים‪ 3 .‬שנים לאתר מכן‪,‬‬
‫הקהילות השונות יוזמות ומבצעות בעצמן‬
‫את רוב התכניות‪.‬‬
‫ס‬
‫בית הספר הקהילתי נוף ים א׳ באשקלון‬
‫ןי‪ £‬לגמו כן הועלה נושא המרכז הקהילתי של‬
‫שכונת ברנע אשר מקווים כי יזכה לשיתוף‬
‫‪0‬‬
‫פעולה ופעילויות של כל תושבי השכונה‪.‬‬
‫בין היתר יצא עיתון שכונתי אשר מקווים‬
‫כי גם הוא ידווח לכולם מה נעשה בשכונתנו‬
‫כאשר בעיתון עצמו יכתבו תושבים מהש­‬
‫כונה ואנו מקווים כי כל תקוותנו וציפיותינו‬
‫אמנם יתגשמו‪.‬‬
‫ועד ההורים של ביה׳׳ס נוף־ים א׳ הציב‬
‫לעצמו יעד להמשיך בשיתוף פעולה מלא עם‬
‫הנהלת ביה׳׳ס למען קידומו‪ ,‬להמשיך גם‬
‫השנה בטיפוח חצר ביה׳׳ס בגינה ובמתקנים‪.‬‬
‫השנה נבדקת אפשרות הארכת יום לימו­‬
‫דים ארוך עד לשעה ‪ 13.30‬למשך ‪ 5‬ימים‬
‫בשבוע אשר יכלול את כלי תלמידי ביה״ס‪.‬‬
‫בשעות אלו יתקיימו שעורי העשרה בנוש­‬
‫אים שונים‪ .‬נושא נוסף ודחוף הוא הצורך‬
‫למצוא פתרון אקוטטי לאולם הספורט על‬
‫מנת שאפשר יהיה לקיים בו מופעי תרבות‬
‫שונים‪.‬‬
‫במסגרת פעילויות של הועד יתבקשו ההו־‬
‫רים לקחת תלק ולשתף פעולה ולגלות יתר‬
‫מעורבות בקשר עם ביה׳׳ס‪.‬‬
‫בית הספר הקהילתי שרת‪ ,‬בקרית־אונו‬
‫נוסת ארגנטינה(‪ .‬בין אמפנדה לאמפנדה‪,‬‬
‫מספרת המרכזת ויויאנה‪ :‬״מאז עליית השל­‬
‫טון הדמוקרטי‪ ,‬חזרו לארגנטינה הרבה‬
‫אנשים שבמשך שנות גלותם רכשו ידע‬
‫ונסיון‪ ,‬ועכשיו הם באים אלינו ללמד אותנו‬
‫איך לעבוד‪ ,‬מה לבצע‪ ,‬מה להגיד‪ ,‬איך לנשום!!‬
‫אבל אנחנו נעשה בעצמנו‪ ,‬הנםיון דרוש לנו‪,‬‬
‫נלמד מהעשייה‪ ,‬לא צריך״יועצים" ובינתיים‬
‫התגיגה נמשכת‪.‬‬
‫בדרך לתחנה השניה‪ ,‬אנה מדיה‪ ,‬האחר­‬
‫אית לשיווק‪ ,‬מדווחת על פעילות המרכזים‪,‬‬
‫דברים שאני רגילה לשמוע‪ ,‬אמנם בעברית‪.‬‬
‫הגענו למרכז"פטריסיוס״ המתמחה בעבודה‬
‫עם נוער‪ .‬אנו באים לצפות בהצגת בכורה של‬
‫קבוצת התיאטרון‪ ,‬הרבה התרגשות‪ ,‬הרבה‬
‫נערים ונערות ושוב הרבה יין ואמפנדס‪.‬‬
‫מסקרן אותי לדעת מדוע רוב העובדים הם‬
‫נשים‪ :‬המרכזת הכללית‪ ,‬האתראית לשיווק‪,‬‬
‫מנהלות )"מרכזות״(‪ ,‬מדריכות‪ ,‬בקיצור ‪90%‬‬
‫מהעובדים‪ .‬והתשובה מגיעה אלי מספר‬
‫שנכתב ע׳׳י מנהל המחלקה לתרבות דאז‪:‬‬
‫"הטלתי על נשים הריכוז והביצוע‪ ...‬אני‬
‫משוכנע שכניסתן גרמה להצלתת התכנית‪ ,‬הן‬
‫מוכשרות יותר מגברים במטלות הקשורות‬
‫בפיתוח‪ ,‬התחדשות‪ ,‬מעקב ועידוד‪ "...‬כה‬
‫אמר מריו או׳דונל בשנת ‪84‬׳‪ ,‬ולגבי השפעת‬
‫גובה המשכורת‪ ,‬נשארתי ללא תשובה‪.‬‬
‫שוב אל הדרך‪ ,‬אני שומעת על תכניות‬
‫חדשות‪ ,‬כלל־עירוניות‪" :‬מרחבים" הקוראת‬
‫לאומנים מקצועיים וחובבים לבוא במגע עם‬
‫הקהל ולהציג במקומות לא קונבנציונאליים‪:‬‬
‫שוק‪ ,‬סופרמרקט‪ ,‬בנק‪ ,‬קולנוע ומוסדות‬
‫שונים‪ .‬התכנית השניה היא‪":‬גן־ירק קהילתי"‪.‬‬
‫במפגש היתה אוירה ידידותית מאוד‪,‬‬
‫הרבה התלהבות ומרץ‪ .‬דנו ארוכות בפרוייק­‬
‫טים חדשים‪ ,‬ברעיונות ובאפשרויות‪ ,‬המנה­‬
‫לות דיברו כאילו שהכל פתוח בפניהן‪ ,‬שאין‬
‫כח המסוגל לעצור בעדן‪ .‬והרי ידעתי שהב­‬
‫עיות הן לא מעטות ושהתקציב דל ביותר‪.‬‬
‫דברנו על נושאים משותפים‪ ,‬דמיון ושוני‬
‫שבין המרכזים בארגנטינה לבין המתנ״ס שבו‬
‫אני עובדת‪ .‬בסוף המפגש פנו אלי כמה מנה­‬
‫לות בהצעה‪ :‬יצירת קשר עם מתנ״סים בארץ‬
‫"קשר ישיר׳ ‪ -‬אמרו ‪" -‬ללא תהליכים‬
‫ביורוקראטיים"‪.‬‬
‫לבנות ארגון כזה אחרי תקופה של דיקט­‬
‫טורה‪ ,‬הינה משימה לא קלה‪ .‬ואולי הדבר‬
‫החשוב שלמדו )והרבה עוד לומדים( היא‬
‫מילת הקסם "מעורבות"‪ .‬כדי לבנות צריך‬
‫להיות מעורב‪ ,‬בניגוד לפילוסופיה ששלטה‬
‫בתקופת הדיכוי אצל הרבה אנשים‪" :‬לא‬
‫שומע‪ ,‬לא רואה‪ ,‬לא מדבר‪ ,‬לא מתערב"‪.‬‬
‫בואנוס איירם‪ ,‬ביתי עד לפני ‪ 5‬שנים‪ .‬בני­‬
‫ניה לא השתנו‪ ,‬אך האנשים‪ ...‬רצונם לבנות‪,‬‬
‫להתבטא‪ ,‬להתגבר על הטראומה‪ ...‬היום הם‬
‫לומדים לתיות בדמוקרטיה ואחת הזכויות‬
‫הבסיסיות של האדם היא הזכות לתרבות‪ .‬זו‬
‫מובנת כמודעות של עם לשורשיו‪ ,‬התיחסות‬
‫להיסטוריה ולעתידו‪ ,‬תרבות כקול העם‪.‬‬
‫אני מאמינה שניתן לפתוח קו מהארץ‬
‫לארגנטינה‪ ,‬ואומנם אני סבורה ששום‬
‫תרומה כספית לא תגיע ממרכז תרבות ארגנ­‬
‫טיני למתנ׳׳סים בארץ‪ ,‬אני משוכנעת שמפגש‬
‫)אפילו בכתב( בין אנשים בעלי ידע ונסיון‬
‫בארץ לבין קבוצת אנשים המנסה לבנות תיי‬
‫קהילה דמוקראטיים בארגנטינה‪ ...‬מפגש‬
‫שכזה הוא ללא ספק תותי לשני הצדדים‪.‬‬
‫ה״תרבותניקים"‬
‫מאת יעל בן־ברוך‬
‫מפגש של הודים ומורים בשעת ערב אינו‬
‫•דוקא יום הורים או אסיפת הורים‪ .‬ותכגיו‬
‫איגם ציוגים‪ ,‬הערנות או השגי התלמידים‪.‬‬
‫את המפגש הזה מקיימת אחת לחודש‪,‬‬
‫ועדת תכנים של בית־הספר הקהילתי שרת‬
‫על כוס קפה וכיבוד קל בבית אחד המורים או‬
‫ההורים המשתתפים בועדה )ההשתתפות‬
‫היא בהתנדבות(‪ .‬דנים בתכנון הפעילות התר­‬
‫בותית בבית־הספר‪.‬‬
‫זהו נושא רחב מאד אשר מתחלק לשני‬
‫אפיקים מרכזיים‪:‬‬
‫א‪ .‬חגיגות בית־הספר הקשורות בחגים‬
‫ובימי זכרון‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארועים תרבותיים המיועדים להפגיש‬
‫את התלמידים עם האמנויות השונות)מחול‪,‬‬
‫דרמה‪ ,‬פנטומימה‪ ,‬רקוד‪ ,‬מוסיקה(‪.‬‬
‫בענין חגיגות בית־הספר המסורתיות‬
‫ברצונה של הועדה לשלב את ההורים באופן‬
‫פעיל בתכנון‪ ,‬בארגון ובבצוע וכן לשתף את‬
‫הקהילה כולה )גני ילדים‪ ,‬קשישים ושכנים(‪.‬‬
‫הועדה מעונינת לשמור מסורות הקיימות‬
‫בבית־הספר מתד‪ ,‬אך מאידך מתפשת דרכים‬
‫מקוריות לתוג את החגים‪.‬‬
‫הארועים התרבותיים‪ ,‬מטרתם לחנך את‬
‫התלמידים להיות צרכנים נבונים של אמנות‬
‫ולהבין את שפתה‪.‬‬
‫המפגשים נעשים בשיתוף עם "אמנות‬
‫לעם" ארגון אשר מדריך את הועדה בפעילות‬
‫זו‪ ,‬מכוון אומנים להופעות בבתי ספר ומספק‬
‫למורות תומר הכנה לגבי הארועים והמופעים‬
‫)וכל זאת בעלויות נמוכות מאד(‪ .‬ועדת תכנים‬
‫מפיקה לקחים מארועים שהיו‪ ,‬כדי שתוכל‬
‫לשפר את הארגון והבצוע להבא‪.‬‬
‫המדד לכך הן תגובות המורים‪ ,‬התלמידים‬
‫וההורים‪ :‬למשל‪ ,‬במצעד הלפידים שהתקיים‬
‫בערב חנוכה‪ ,‬צעדו ילדי בית־הםפר ברחובות‬
‫השכונה כשלפידים חיים רלפידים״ מאולת־‬
‫רים מפנסים בידיהם‪ .‬השירה‪ ,‬הקריאות‬
‫וההתלהבות של ההורים ושל התלמידים‬
‫חממו את הלב‪ .‬גם השופטים‪ ,‬שהורכבו‬
‫מצוותי תלמידים ומורים‪ ,‬הודו שקשה היה‬
‫להחליט איזו כיתה מוצלחת יותר‪.‬‬
‫דוגמא אחרת הן תגובות הילדים לאחר‬
‫ארוע ״כרטיט ביקור׳ מטעם "אמנוח לעם"‪,‬‬
‫אשר כלל מופעי פנטומימה של שלישית יורם‬
‫בוקר‪ ,‬מחול ע״י סאלי אן פרידלנד והצגת‬
‫תמונות בצרוף הסבר עליהן ע׳׳י הציירת ניצה‬
‫פלאנץ‪.‬‬
‫ותגובות התלמידים‪:‬‬
‫"אני נהניתי מאד‪ ,‬הסבירו בצורה מענינת‬
‫וההופעות היו מענינות״ לורי חיימי)ו׳‪.(3‬‬
‫״המופע שממנו נהניתי ביותר היה מהו­‬
‫פעתה של ניצה פלאנץ כי היא הסבירה והב־‬
‫הירה מדוע אנו מעדיפים תמונה זו או אחרת‪,‬‬
‫מי שלא בא מפסיד׳ אלונה פ‪) .‬וי‪.(3‬‬
‫"אני נהניתי מאד‪ ,‬אך לדעתי שעה וחצי זה‬
‫יותר מידי בשביל ילדים‪ .‬למדתי מזה כמה‬
‫דברים חשובים" יחיאל וילנצ׳יק )ה'‪.(2‬‬
‫"נהניתי מכל ההופעות אעפ״י שלפני הערב‬
‫לא חשבתי שאהנה מההופעות‪ ...‬הריקוד‬
‫והפנטומימה היו מרהיבים כיופים" שדון‬
‫זינגר )ו׳‪.(2‬‬
‫"לדעתי היה מדהים‪ ...‬ולא נותר לי אלא‬
‫להגיד תודה‪ ,‬מקוה שכולם כך חושבים" עומד‬
‫הרמלין)ו'‪.(2‬‬
‫בקצרה‬
‫ידיעות‬
‫‪I-. •A.I, . - H . L T‬‬
‫‪17.1.88‬‬
‫‪18.1.88‬‬
‫כנס ארצי אבות ומנהלי משק ואחזקה ‪-‬‬
‫‪988‬ו‪.2.‬ו ביבנה‬
‫גם השנה כמו בשנה הקודמת יתקיים מפגש של אבות הבית ומנהלי משק ואחזקה‬
‫במתניסים לזכרו של ציון נח זיל‪ ,‬שהיה אב בית במתני׳ס יבנה‪.‬‬
‫הכנס יתקיים ביום ב' ‪ 1.2.1988‬במתנ״ס יבנה‪.‬‬
‫להלן סדר היום לכנס‪:‬‬
‫‪ - 10:00-09:30‬התכנסות‪ ,‬רישום וכיבוד‬
‫‪ - 10:30-10:00‬דברי פתיתה וברכ‪1‬ת‬
‫‪ -‬דברים לזכרו של ציון נח ז״ל‬
‫‪12:30-10:30‬‬
‫‪13:30-12:30‬‬
‫‪15:30-13:30‬‬
‫‪16:00‬‬
‫הרצאה‬
‫ארוחת צהרים‬
‫הרצאה‬
‫פיזור‬
‫הנושאים שיידונו בכנס‪:‬‬
‫א‪ .‬מיזוג אויר‪ ,‬מזגנים והסקה מרכזית‪.‬‬
‫ב‪ .‬עזרה ראשונה ‪ -‬ערכה למתנ״ס‪ ,‬לשלוחה ולחדר עזרה ראשונה בבריכת שהיה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביטוח‪ ,‬אינוונטר ועוד‪.‬‬
‫חידון נוער ארצי ‪ -‬״ארץ ציון וירושלים"‬
‫בסימן ‪ 40‬שנה למדינה‬
‫אגף הנוער בעירית ירושלים בשיתוף אגף‬
‫הנועד במשרד החינוך והתרבות מקיימים‬
‫מידי שנה חידון ירושלים לנוער‪ ,‬ע״ש גיורא‬
‫רון ז״ל‪ ,‬ב״יום ירושלים״‪ ,‬בהשתתפות חניכי‬
‫וחניכות בתי הנוער והמתנ״םים בירושלים‬
‫ובמחוז‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬לציון ‪ 40‬שנה לחקמת המדינה‪,‬‬
‫הוחלט לקיים חידון גמר ארצי‪ ,‬לבני נוער‬
‫הפועלים בבתי הנוער ובמתנ׳׳סים ברחבי‬
‫הארץ‪ .‬החידון מיועד לגילאי כתות ט׳‪-‬י״א‪.‬‬
‫כל המשתתפים יטתייעו בחוברת "ירוש­‬
‫לים עיר השלום" ופרקים נבחרים בתולדות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫תידון הגמר יתקיים ביום רביעי‪ ,‬היד באייר‬
‫תשמ״ת‪ ,11.5.88 ,‬בתיאטרון ירושלים‪.‬‬
‫המתתרים שיגיעו לשלב הגמר ישתתפו‬
‫בסמינר הכנה להרחבת הידיעות ובסיור באת­‬
‫רים ובמוזיאונים בירושלים‪.‬‬
‫אנו מקוים שבני הנוער במתרסים‬
‫ישתתפו במפעל חינוכי‪ -‬זה‪ ,‬ושמנהלי המת­‬
‫רסים יעודדו את בני הנוער להתמודד בנושא‬
‫שמטרתו העיקרית הרחבת והעמקת הקשר‬
‫של הנוער לתולדות ירושלים והמדינה‪.‬‬
‫ין״ר‬
‫הרשמה ופרטים נוספים‪ :‬חיי‬
‫מטה החידון‪ ,‬טלפון‪ :‬ו‪7‬ו‪ ,02-228‬או אצל‬
‫שמעון כהן‪ ,‬טלפון‪.02-664144 :‬‬
‫ם‬
‫פ ז ן‬
‫אזכרה א*׳ר אתי פינס ז״ל‬
‫האזכרה השנתית לפרופ׳ ארני פינס ז׳׳ל‪ ,‬תתקיים ביום חמישי ‪ 18.2.88‬ל׳ בשבט תשמ״ח‪,‬‬
‫בשעה ‪ ,16.30‬בבית מאירסדורף שבאוניברסיטה העברית‪ ,‬הר הצופים‪.‬‬
‫דיר הלל שמיד ירצה על הנושא‪ :‬אסטרטגיות התאמה בארגוני שירותי אנוש לסביבות‬
‫משתנות‪ :‬ניתות השוואתי‪.‬‬
‫אנשי ההברה ומוקירי זכרו של ארני פינס‪ ,‬מוזמנים‪.‬‬
‫מלאכת‬
‫מחשבת‬
‫המרכז לאביזרים‬
‫וחומרים למלאכת יד‬
‫למנהלי מתנ״סים — מדריכי הוגים‬
‫פתהנו מרכז הדרכה ומכירות ליהירים ולמוסדות‬
‫תל אביב‪ ,‬ד ר י פתה תקוה ‪ .55‬בית מעריכ‪.‬‬
‫טלפון‪03-5610390 ,9230244 :‬‬
‫^‬
‫^ ‪-‬יד‬
‫קורס רכזים לניהול‬
‫)מחזור ה׳( ‪ -‬פנייה‬
‫לרכזים‬
‫בהתאם למדיניות החברה לקדם רכזים‬
‫ועזבתם מן השטח לתפקידי ניהול‪ ,‬ולאחר‬
‫שמירב הרכזים מן המחזורים הקודמים‬
‫שובצו בתפקידי ניהול‪ ,‬נפתחת בימים אלה‬
‫הרשמה למתזוד ה׳ של קבוצת הרכזים לניהול‬
‫שהיא קבוצה המכינה עצמה למשימות ניהול‪.‬‬
‫ההכנה מתקיימת על־ידי מפגשים סדירים‪,‬‬
‫מטלות בשדה‪ ,‬קבלת הדרכה אישית שוטפת‪,‬‬
‫קריאת חומר ותכנון השלמת השכלה אוניבר­‬
‫סיטאית‪ .‬בקבוצה לשנה זו ‪ 25‬מקומות‪ ,‬והפ־‬
‫תיתה תהיה בחודש מארס ‪.1988‬‬
‫רכזים יכולים לפנות‪ ,‬במידה והם עונים על‬
‫התבתינים הבאים‪:‬‬
‫ו‪ .‬עובד במערכת כרכז שנה אתת לפתות‪.‬‬
‫‪ .2‬ההשכלה הפורמאלית‪ :‬רצוי ב‪.‬א‪ ,.‬יתקבלו‬
‫גם בעלי שתי שנות לימוד באוניברסיטה ‪-‬‬
‫לפתות‪.‬‬
‫‪ .3‬הרכז הוא בעל כישורים ורצון להיות מנהל‬
‫מתרס‪.‬‬
‫‪ .4‬הרכז מוכן‪ ,‬עקרונית‪ ,‬לנהל מתנ׳ס בישוב‬
‫אחר מזה בו הוא עובד כיום‪.‬‬
‫דרך הפנייה ותהליך המיון‪:‬‬
‫ו‪ .‬הרכז יפנה ישירות‪ ,‬בכתב‪ ,‬אל מיישי‬
‫שרייבר בחברה למתנ״סים‪ .‬בפנייה יפרט‬
‫עמידתו בתבחינים‪.‬‬
‫‪0.2‬יןשי שריונר יפנח למש^נ ש^ הרכז וכן‬
‫למא׳׳ז לקבלת המלצות והערכה אישית‪.‬‬
‫‪ .3‬ייערך ראיון אישי עם הרכז‪.‬‬
‫‪ .4‬לעוברים את השלב הזה תיערך סדנת מיון‬
‫מרוכזת‪.‬‬
‫‪ .5‬העוברים את שלב סדנת המיון יתקבלו‬
‫לתכנית‪.‬‬
‫פרטים נוספים על משך התכנית‪ ,‬תבחינים‬
‫להצלתה‪ ,‬דרכי שיבוץ עם תום התכנית וכוי‬
‫יימסרו בראיון האישי ובמהלך הקורס‪.‬‬
‫הפנייה הראשונה של הרכזים המעוניינים‬
‫חייבת להגיע אל מיישי שרייבר עד ה־‪.30.1.88‬‬
‫לתכנית יתקבלו עד ‪ 25‬משתתפים שיימצאו‬
‫המתאימים ביותר‪.‬‬
‫למשפי •נא•‬
‫השתתפותנו באבלכם הכבד‬
‫עם מותו ש ל עזרא ד ל‬
‫ה ב ד הנהלת מתנ״ס כ ר מ י א ל‬
‫מיום היווסדו‬
‫לתלמה סגל‬
‫השתתפותנו ב א ב ל ר ה כ ב ד‬
‫עם מותו ש ל‬
‫אביר ד ל‬
‫לסמי בן •עיש‬
‫השתתפותנו ב א ב ל ך ה כ ב ד‬
‫עם מותה ש ל‬
‫אמר ד ל‬
‫לשושנה בדיל‬
‫רכזת בשלוחת כן ח ד )נשר(‬
‫תנחומי• במות אחיר‬
‫שמשן ד ל‬
‫במילוי תפקידו‬
‫לזהבה הלד‬
‫דכזת קשישים‬
‫בשלוחת בן דוד )נשר(‬
‫השתתפות• ב א ב ל ך ה כ ב ד‬
‫במות ב ע ל ד‬
‫‪18- 19.1.88‬‬
‫‪19.1.88‬‬
‫‪19- 20.1.88‬‬
‫‪20.1.88‬‬
‫‪21.1.88‬‬
‫‪24.1.88‬‬
‫‪2S.1.88‬‬
‫‪26.1.88‬‬
‫‪27.1.88‬‬
‫‪28.1.88‬‬
‫‪31.1.88‬‬
‫‪31.1-1.2.88‬‬
‫‪1.2.88‬‬
‫‪2.2.88‬‬
‫‪4.2.88‬‬
‫‪7.2.88‬‬
‫‪7-9.2.88‬‬
‫‪9.2.88‬‬
‫‪10.2.88‬‬
‫‪10-11.2.88‬‬
‫‪11.2.88‬‬
‫‪14.2.88‬‬
‫‪15-16.2.88‬‬
‫‪16.2.88‬‬
‫סיור המנכ״ל במחוז הדרום )בהדרכת ראובן ליבוביץ(‬
‫ועדת כספים‬
‫הנהלת האגודה לקידום ולעידוד מתנ״סים‬
‫רכזים לניהול‬
‫סיור המנכ״ל במחוז המרכז)בהדרכת עמי שמואל(‬
‫השתלמות מנהלים חדשים‬
‫ועדת הפסקות עבודה‬
‫קורס בכירים‬
‫מפגש עם מנהלים בנושא הנהלות‬
‫הועד המנהל של התאגדות המרכזים הקהילתיים‬
‫סיור המנכי׳ל במחוז השרון)בהדרכת ירון סוקולוב(‬
‫קורס מינהלנים‬
‫צוות הדרכה‬
‫סדנת מיון‬
‫מזכירות משאבי אנוש‬
‫סיכום תהליך החשיבה לטווח ארוך‬
‫סיור המנכ״ל במתוז חיפה‬
‫השתלמות רכזי מוסיקה במלון מצדה‪ ,‬ערד‪.‬‬
‫סדנת מיון‬
‫כנס אבות בית‬
‫ועדת כספים‬
‫יום הנהלות‬
‫כנס טלויזיה בכבלים‬
‫צוותי תכנון בישובים ‪ -‬מפגש עם שאול ‪ +‬מטה‬
‫ועדת בחירה‬
‫קורס בכירים‬
‫דירקטוריון ‪ -‬בחברה‬
‫ועדת בחירה‬
‫»‬
‫השתלמות בנושא מורשת עדות המזרח‬
‫ועדת בקורת‬
‫סיור המנכ״ל במחוז הצפון)בהדרכת משה ארי(‬
‫השתלמות מנהלים חדשים‬
‫סיור המנכ׳׳ל במחוז הדרום עם מנב״ל ג׳וינט־ישראל‬
‫לרו בשבט בירושלים‬
‫תכנית מקרם במחנ״ס הרובע היהודי מצי­‬
‫עה יום שכולו טבע‪ :‬נטיעות ביערות קק׳׳ל‬
‫באזור ירושלים‪ ,‬וסיור של חצי יום לפי אחת‬
‫ההצעות הבאות‪:‬‬
‫ סיור ומשחק ברובע בעקבות ״שבעת‬‫המינים"‪.‬‬
‫ טיור טבע באזור ירושלים‪.‬‬‫‪ -‬לפרטים והזמנות‪.02-283777,280024 :‬‬
‫בר־םח‬
‫ואיחולים‬
‫קבוצת עבודה‬
‫אסטרטגיית המתנ׳׳ס‬
‫בתקופת הקיץ‬
‫החורף החל ועמו אנו נערכים לקראת‬
‫הקיץ‪.‬‬
‫החלטנו על הקמת קבוצת עבודה בה'‬
‫ישתתפו ‪,5‬עד ‪ 10‬איש‪ ,‬שתנטה לחשוב‪ ,‬ליצור‬
‫ולהציע אסטרטגיה לתיפעול המתנ״ס בתקר‬
‫פת הקיץ‪.‬‬
‫אם יש לך עניין ואתה מנהל או רכז ותיק‪,‬‬
‫אנא פנה בכתב אל עדנה‪ ,‬מזכירתו של מיישי‬
‫שרייבר‪ ,‬החברה למתנ׳׳סים‪ ,‬גבעת הגיוינט‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫ליום הולדתם )חודש ינואר(‬
‫מרגוט פינס‪ ,‬החברה ירושלים‬
‫מרגלית כרמל‪ ,‬מחנופש‬
‫מרים הופמן‪ ,‬החברה ירושלים‬
‫הדס מור כגן‪ ,‬מתנ׳ס יקנעם‬
‫שלמה אבוטבול‪ ,‬מתרס נתיבות‬
‫אברהם גורן‪ ,‬מתנ״ס זיו‪ ,‬בית הכרם‬
‫מאיר כהן‪ ,‬התברה ירושלים‬
‫אהרון מוזס‪ ,‬מתרס רמת השרון‬
‫אלי מלחי‪ ,‬בית פוסטר‪ ,‬הרצליה‬
‫אדיה כהן‪ ,‬מחנופש‬
‫שמואל בונה‪ ,‬מתרס קצרין‬
‫יולי בן לביא‪ ,‬מתנ״ס רוממה‪ ,‬ירושלים‬
‫קותי מרידן‪ ,‬מתרס מעלה אדומים‬
‫שמעון גז‪ ,‬מתניס לוד‬
‫לאהוד מימוני‪ ,‬מנהל מתנ׳ס גן יבנה‪,‬‬
‫ולמשפחתו‪ ,‬להולדת הבן‪.‬‬
‫למחמוד דיאב‪ ,‬חבר הדירקטוריון‪ ,‬ברכות‬
‫למינויך כיועץ שר התינוך והתרבות‪ ,‬מר יצחק‬
‫נבון‪ ,‬לענייני מתנ״םים במגזר הערבי‪.‬‬
‫לאבי בן שמחון‪ ,‬מנהל מתרס דורה נתניה‪,‬‬
‫ולמשפחתו‪ ,‬להולדת הבן‪.‬‬
‫חדשון הדוברה למרכז• תרבות‬
‫וספורט )לנוער ולמבוגר •( בעי מ‬
‫‪,‬‬
‫עורכת‪ :‬אלישבע מאי‬
‫המערכת‪ :‬יוסי בנבנישתי‪,‬‬
‫זאביק זהבי‪ ,‬מאיר כהן‪,‬‬
‫אשר לוי‪ ,‬ירון סוקולוב‬
‫המען‪ :‬גבעת ג׳וינט‪ ,‬ימשלים ‪91034‬‬
‫‪636636‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫עיצוב‪ .‬ס ד ר ועימוד‪:‬‬
‫סטודיו אפרת‪02-522145 ,‬‬
‫דפוס‪ :‬ג׳רוסלם פוסט‪ ,‬ירושלים‬