צפו במגזין שלנו! - אברבנאל
בר עלון מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל גיליון מספר | 1ספטמבר תשע"ו 2015 צילום שער :ורד הדר מדורים מאמרים ומחקרים עמ’ 4-12 עושים מעשה עמ’ 13-21 ההון האנושי עמ’ 22-27 אברבנאל מרכז לבריאות הנפש מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל פתח דבר :ברכת מנהל המרכז לצוות המרכז היקר, אני שמח לחזור לבית החולים בו התחלתי את התמחותי בפסיכיאטריה ,המשכתי כמומחה וניהלתי מחלקה פתוחה. כמנהל בית החולים ,אני רואה את טווח העשייה הרחב של בית החולים, החל מהגיל הצעיר ועד לגיל המבוגר ,מהטיפול המרפאתי ,דרך טיפולי היום ועד לאשפוז הממושך. בית החולים ערוך לתת את מגוון הטיפולים האפשרי ,אך גם אתגרים רבים לפנינו :הרפורמה בבריאות הנפש ,העידן התחרותי בו אנו נמצאים והצורך לתת מענה מלא לכל מטופל. רבות נעשה בבית החולים :שיפוץ מחלקות ממושכות ,שיפוץ במיון ,ב ECT-ובמגורים הטיפוליים, אך הרוב עוד לפנינו. אנו נמצאים בתקופה לא קלה ,בה קיימות דרישות כלכליות מחד ,דרישות קליניות מאידך ,יחד עם צורך לשיפור מערכות כדי לעמוד בפני האתגרים המצפים לנו. חוסנו של בית החולים מורכב מההון האנושי אותו נשתדל לטפח ,מגאוות היחידה ומהמשימה העיקרית שלפנינו: טיפול במצוקות הנפשיות של המטופלים. עיתון זה יחזק את הקשר והתקשורת ביננו ואני מאחל לנו שיהיו בו הודעות משמחות ,איחולים ויהיה צר המקום מלהכיל את מירב הפעילויות והעשייה. בברכה, פרופ’ יובל מלמד מנהל המרכז שנה טובה ומבורכת 2 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון חברי המערכת חדש במרכז במסגרת “שולחנות עגולים” הוקמה ועדה בשם “מיתוג וקשרי קהילה”. כחלק מפעילות הועדה הוחלט על שינוי לוגו המרכז. גובשה תפיסה טיפולית – שרותית שהועברה למספר מעצבים. העיצובים הועברו לידיעת כלל העובדים ונערך “משאל” שבעקבותיו צומצמו האפשרויות. בסוף התהליך נבחר הלוגו. הרציונל העומד מאחורי הלוגו: הוליסטיות וגמישות איזון תמיכה ואכפתיות (לב) קשר רצף טיפול (המעבר ההדרגתי בין הצבעים) בעתיד תישקל האפשרות לשינוי שם המרכז. ברצוננו להודות לעמית המאירי ממשרד “שלושת הדובים” שעיצב את הלוגו בהתנדבות. עורכות: עינב בן חור סיגלית אלוני אברבנאל מרכז לבריאות הנפש חברי מערכת: בתאל קיגל קרן ניסן-אילסר נתי ארדון טל סבוראי ד”ר בר און צלם העיתון: אלי אהרונוב עיצוב גרפי: ורד הדר דפוס: איתם סחר בע”מ המרכז סונף אקדמית לאוניברסיטת תל-אביב בר עלון | גליון מס’ 1 3 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל המעשה הטיפולי מאת ד”ר ירון גילת ,פסיכיאטר סגן מנהל מרפאות מבוגרים* מבוסס על מאמרי מכתב העת ‘שיחות’ .המאמר היה פרי של עבודה משותפת וחיבור אישי ממושך, הוא מדבר על טיפול באשה שאובחנה עם סכיזופרניה ,ומתאר היבטים שונים של הטיפול, הן את ההיבט האישי והחווייתי שלי כמטפל ,והן את ההיבטים המקצועיים והתיאורטיים. המקרה הזה הוצג קודם לכן בכנס שנערך לכבוד יציאת תרגום לעברית של ספר מאת מייקל אייגן שנקרא “העצמי הרגיש”. מייקל אייגן הוא פסיכואנליטיקאי יהודי אמריקאי שחי בניו יורק ,מחברם של 23ספרים ועוד מאמרים רבים, ששואב חומרים לכתיבה שלו מפסיכואנליטיקאים כמו ביון ,וויניקוט ולאקאן ,אבל גם מטקסטים אחרים, ספרותיים ,תורניים וקבליים. חשבתי לעצמי שלהציג את כל המאמר הזה כאן ,על כל המורכבות שלו ,יכול להיות גם מסובך מאד וגם ארוך מאד ולכן החלטתי לכתוב דברים ברוח המאמר הזה וברוח הטיפול שבו עוסק המאמר כמו גם ברוח הטקס הזה שבו אנחנו נוכחים .חשבתי לדבר קצת על האמונה שלי כמטפל ,לשתף אתכם במעט מן המחשבות שעלו אצלי במהלך הטיפול הזה ,במהלך וכתיבת המאמר ואולי גם לנסות להיות כמה שיותר ‘מייקל אייגני’ ,למרות שהמקור ,במקרה הזה ,בלתי ניתן לחיקוי. ויניקוט כתב ש”בריאות הנפש ,על אף היותה שלוחה של העבודה השגרתית בתחום בריאות הציבור ,משפיעה השפעה נרחבת שכן היא משנה את סוג האנשים המרכיבים את העולם” (.)1 אנחנו מדברים על יחסי אנוש .אנחנו מדברים על כך שהאדם אינו מנותק מהעולם .הוא חלק של העולם. מה שמתקיים בעולם משפיע עליו ,על נפשו ,על קיומו ועל חייו .אבל ,גם ההיפך נכון ,ומה שמתקיים במעמקי נפשו של אדם הרי זה משפיע גם על מה שקורה בחוץ ,ומערכת יחסים הדדית ודו-כיוונית זו מתקיימת בין האדם לבין העולם .והעולם משתנה .אנחנו רואים את זה סביבנו ,השינויים אופפים אותנו מכל עבר ,והם מתקיימים במישור האישי ,במישור המקומי ובמישור הארצי והעולמי .השינויים נוגעים לקליניקה שלנו והקליניקה שלנו נוגעת לנו ,היא משנה אותנו ואנחנו משנים אותה. שינויים הם תוצאה של כוחות שפועלים את פעולתם בכיוונים שונים .ישנם כוחות הורסים וישנם כוחות בונים. בעולם ובתוכנו .בתוכנו ,ובתוך נפשותיהם של המטופלים שלנו. כמטפלים אנחנו נתקלים בכוחות האלה .אנחנו נפגשים בכוחות של רגישות ושל פגיעות ,בכוחות של אהבה, של מיניות ושל תשוקה ,בכוחות של תחושות מוות נפשי ובכוחות של צמיחה .אנחנו נתקלים בכוחות של כלכלת שוק ,של פוליטיקה ושל מדע ,בכוחות של מסורת ,של קנאה ,של אמונה ושל תוקפנות .חלק מהכוחות תומכים בנו ,חלקם מחבלים בנו .מוטל עלינו לשרוד אותם ,להלך ביניהם ,לעיתים לצמוח ,לעיתים להיפגע, להיות רגישים ולהמשיך ולהחזיק באמונה שכל טיפול נפשי וכל מטפל חייבים להחזיק בה. המעשה של הטיפול הנפשי הוא מעשה של אמונה .ללא אמונה ,לא יהיה מעשה טיפולי ,מכיוון שהמעשה הטיפולי -אין בו שום הבטחה מראש ,שום וודאות .לפי דעתי זה מקצוע קשה מנשוא .לפעמים על סף הבלתי נסבל או הבלתי אפשרי .המעשה הטיפולי מחייב אותנו להביט לתוך הלא מובן .לתוך פסיכוזה ,לתוך דיכאון, לתוך אובדנות .להביט ולפעמים לראות שם ריק ,ואקום רגשי ,לפעמים לראות שם תוהו ובוהו ולפעמים לראות שם את עצמנו .המעשה הטיפולי מחייב לנטוש את כל מה שמוכר ,להלך על קרקע לא יציבה ולתור אחר ארצות לא ממופות. 4 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון זה מפחיד. ואי וודאות ופחד גוררים הגנות .אי וודאות ופחד הם המצע שעליו נבנות חומות ובתוכן ההתבצרות בתוך מה שנחשב לידוע ולמוכר. בתוך החומות ,הסכנה היא שהאדם יהפוך ליצור חד-ממדי .שלכל שאלה תהיה תשובה מוכנה ומעתה כבר לא ישאל שאלות. הקנאות היא מחלה מקצועית של כל אמונה וכל אידאולוגיה .פעם זה קידוש מנהיג ,פעם טקסט ופעם סיסמא. בתקופה שבה אנחנו חיים ,חשוב שגם מעשה הטיפול הנפשי לא ייפול לתוך בור של קנאות .הדרך להילחם בזה היא להכיר בכך שלכל שאלה יש מגוון תשובות ומגוון דעות המתייחסות אליה .אין תשובה אחת. אין דרך אחת לטפל .אין דרך אחת לחלום. הטיפול הזה שבו עוסק אותו מאמר שהזכרתי ,טיפול ארוך בן כמה שנים שעדיין נמשך ,החל באי וודאות גמורה. נפגשתי עם אישה פסיכוטית שזה עתה יצאה מאשפוז במחלקה סגורה. היא סירבה לספר לי משהו על עצמה או על עברה .מצד אחד קיבלתי אותה לטיפול ,ומצד שני נתקלתי בקושי עצום להתחבר אליה ,להבין אותה ולדעת מה עלי לעשות על מנת לעזור לה. רק בדיעבד אני יכול לומר לכם עכשיו שהייתי צריך לעזוב את הכול מאחוריי ,את כל מה שידעתי ואת כל מה שחשבתי שידעתי ,ולהתמסר לאי-הידיעה. אבל במהלך הדרך עלו בי מחשבות .שאלתי את עצמי מה אנחנו באמת יודעים כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים? כמה אפשר לדעת על המטופלים באמת ,על נפשם ,על הכאב שלהם? כמה באמת צריך לדעת? אולי עדיף להרגיש מאשר לדעת? אנחנו הרי איננו כמרים בתא ווידוי .האם לא נכון לכבד את האזורים הסודיים והפרטיים של המטופלים שלנו ,להשאיר אזורי נפש לא ידועים ובלתי מתקשרים? האם מה שנקרא “טיפול מוצלח” מחייב לדעת משהו ואם כן ,מה? הפסיכואנליטיקאי הצרפתי ,ז’אק לאקאן, לשינָ ה ,והוא הפציר בהם להתעורר ,לא לדעת ,גם קרא לתלמידיו לא לדעת .הידיעה ,הוא אמר ,משּולָ ה ֵ כשנראה שיש תשובות – להמשיך תמיד ולחפש עוד. “לעיתים עלינו להודות בכך שלחלק מהמצבים אין פתרון מובן מאליו”, כתב אייגן“ .קיים פיתוי לאמץ פתרון שלא יכול לעבוד ,במקום לא לעשות דבר .למרות זאת ,חשוב להיות מסוגלים לא לעשות שום דבר. אולי ייפתח מסלול אחר ,תופיע איזושהי מחשבה מוצלחת .לחשיבה דרוש זמן .חלק מהחשיבה הוא לנסות אפשרויות שונות בדמיון ,וזה כרוך בעבודה .חלק מהחשיבה הוא להרפות מהמחשבה ,להיות ריק, לעשות דברים אחרים” (.)2 אותה המטופלת שסירבה לתת לי לדעת משהו על הביוגרפיה האישית שלה ,חייבה אותי להקשיב לשתיקות ולא לעשות דבר. וכשהיא דיברה ,היה עלי להקשיב למה שבין המילים. המוזיקה ,אמר פעם הכנר אייזיק שטרן ,איננה אותם תווים על דף. המוזיקה ,הוא אמר ,היא אותם חלקיקי שניות שבין התווים. אני חושב שההקשבה הטיפולית היא כמו ההקשבה למוזיקה. אני חושב שיש ללמד אנשים להכיר את המרחב ההיסטורי וההגותי של המקצוע שלהם ,וגם של מורשתם ,ושל אמונתם ,אבל בה במידה לאפשר להם להקשיב לריק שבין התווים .ללמד אותם להיות אנשים מטילי ספק ,המוכנים גם לא לדעת על מנת שמתוך אי-הידיעה יוכלו להתחיל לחלום. “המטפל צריך לחלום את המטופל” ,כתב מייקל אייגן. “המטופל צריך לעשות את דרכו אל תוך עבודת-החלום של המטפל, בר עלון | גליון מס’ 1 5 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל ולא זו בלבד שהמטפל צריך להרשות לכך לקרות ,אלא שעליו לאפשר את זה או לנוע עם זה” (.)3 לפי דעתי ,בתוך טיפול נפשי ,הלכה זו כרוכה גם בהכרה כי כל אדם הוא מיוחד ,לכל אדם יש מסלול מיוחד ,משלו ,ועל המטפל לגלות אותו יחד עם המטופל ,להאיר לו את הדרך עם פנס ,לא לכוון אותו, לא להוליך אותו. אדם מגיע לטיפול עם ההיסטוריה שלו ,עם המטענים הנפשיים שלו ,עם הפלונטר המיוחד שנטווה בנפשו שאינו דומה לפלונטר של אף אדם אחר .מתוך ההכרה שלכל מטופל ומטופל ,ובכלל לכל אדם ואדם ,מוזיקה זעירה וייחודית משלו ,נגזרת גם ההבנה שהפתרונות המוצעים יהיו שונים ,בהכרח ,ממטופל למטופל. אם נסכים שאין שתי נפשות זהות זו לזו אזי לא יכולים גם להיות שני טיפולי נפש זהים“ .כל אם או אב שיש להם יותר מילד אחד”, כתב תומס אוגדן“ ,למדו (תוך שילוב של הלם ושל עונג) שכל תינוק חדש נראה כקרוב רחוק של אחיו הגדול(ים) .אם ואב חייבים להמציא מחדש את האימהות והאבהות שלהם לגבי כל ילד, וחייבים להמשיך ולעשות זאת בכל שלב בחיי הילד והמשפחה. בדומה לכך ,המטפל חייב ללמוד מחדש איך להיות מטפל לכל מטופל חדש ובכל פגישה חדשה” (.)4 הפ ְקיּולִ יָ ִריּות טיפול נפשי חייב לקחת בחשבון ,לא רק את הפרטיקּולריּות של האדם ,את מיּוחדּותֹו ,אלא גם את ֶ של האדם ,את מוזרותו .כי נפש האדם ,מהרבה בחינות ,היא דבר מוזר מאד. “איפה שלא תמצא את עצמך עם המטופל ,אתה צריך ללכת לשם ,”...אמר אייגן“ .היינו רוצים שהדברים יוכלו להיות אחרת ,שהם יוכלו להיות פשוטים יותר ,אבל אין לנו הרבה ברירה כשהאור נּוגֶ ה דרך ההרס” (.)5 על הטיפול לקחת בחשבון קודם כל את שונותו המוחלטת של אדם מבני-אדם אחרים ,את תימהּוניּותֹו ,ואת חריגּותֹו .והוא מצריך זמן כי “ללמוד להשתמש בנפש זה דבר קשה יותר מללמוד ללכת בילדות” ( )3ובמידה רבה המטופלים שלנו ,בעיקר הקשים והחולים שבהם ,מעולם לא למדו לחלום ,מעולם לא למדו לשחק ומעולם לא למדו להשתמש בנפש. לעיתים איננו שונים כל כך מן המטופלים שלנו .לעיתים גם אנחנו מטופלים בעצמנו .ו”אנו מחפשים. אנו מחפשים מישהו להשליך את עצמנו אל תוכו .אנו מחפשים מישהו שייתן לנו להיכנס ,יחלום אותנו ,יכלול אותנו כחלק מעומקיו ( ,)...מישהו שיחשוב עלינו וירגיש דברים כלפינו”.)3( . לפעמים ,ברגעים הנכונים ,כשזה קורה כחלק מקשר אנושי ,בתוך טיפול נפשי או מחוצה לו ,יכול לקרות לנו דבר מה נפלא. ___________________________________________________________________________________________ *ניתן כנאום בכנס פרסי ירמולוביץ .התבסס על מאמרם של ד”ר ירון גילת וד”ר עפרה אשל אשר התפרסם לא מזמן בכתב העת ‘שיחות’. מקורות: דונלד ו.ויניקוט“ .התשתית לבריאות נפשית” .1951 ,בספר ‘חסך ועבריינות’ ,הוצאת תולעת ספרים.2014 , מייקל אייגן“ .חרדת אסון” .בספר ‘תחושת מוות נפשי’ ,הוצאת תולעת ספרים.2010 , מייקל אייגן ,מתוך המאמר “האובייקט הבלתי-ניתן לחלימה” .בספר ‘קשרים חבולים’ ,הוצאת כרמל.2014 , תומס ה .אוגדן“ .אמנות זו של הפסיכואנליזה :לחלום חלומות שלא נחלמו וזעקות שנקטעו”.2004 , בספר ‘על אי היכולת לחלום’ ,הוצאת עם עובד.2011 , מייקל אייגן“ .אף אחד לא יכול להציל אותך מהעבודה שאתה צריך לעשות עם עצמך” :ראיון עם מיכה אודנהיימר. ‘ארץ אחרת’.2005 ,42-36 :26 , 6 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון הטמעת השימוש בטיפול דיאלקטי-התנהגותי במחלקה הפתוחה מאת :קרן ניסן-אילסר ,עו”ס פסיכיאטריה פעילה ב’ פתוחה מדי יום חמישי בשעות הצהריים מתאספת במחלקה הפתוחה קבוצה מיוחדת של אנשים .הם נפגשים עם חיוך ,נכנסים לחדר הקבוצות, מתיישבים סביב השולחן ומוציאים כלי כתיבה וקלסרים .למביט מן הצד זו נראית קבוצה מגובשת של חברים לכיתה הנכנסים לעוד שיעור ,כמו שניתן לראות בכל מסגרת לימוד .קבוצת למידה זו הינה אחד הפירות של תהליך ההכשרה המעמיק שעושה צוות המחלקה הפתוחה מזה כ3- שנים :הכשרה בטיפול דיאלקטי-התנהגותי. “קבלתי הרבה כלים ,עכשיו אני יודעת שאני לא לבד בעולם הזה” טיפול דיאלקטי התנהגותי ,או בקיצור ,DBT :שייך לגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ( .)CBTהוא משלב עבודה עפ”י עקרונות הגישה הקוגניטיבית ,הגישה ההתנהגותית וקשיבות ( .)Mindfulnessפרופ’ מרשה לינהאן בנתה פרוטוקול טיפולי זה מתוך ההבנה כי הטיפול באנשים המתמודדים עם אובדנות הינו טיפול מורכב ולעיתים מתיש עבור המטופל והמטפל וכי יש צורך בפרוטוקול טיפולי יעיל יותר .בבסיס הגישה נמצאת ההנחה כי קשיים בוויסות רגשי הם תוצאה של שילוב בין פגיעות ביולוגית עמה האדם נולד וסביבה שאינה נותנת תוקף למחשבותיו ,לרגשותיו ולתחושותיו .במהלך השנים ובעקבות תוצאות מחקרים הורחב השימוש ב DBTלטיפול באנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית וכיום הוא משמש לטיפול באנשים המתמודדים עם קושי בוויסות רגשי המאובחנים במגוון של אבחנות: התמכרויות ,הפרעות אכילה ,הפרעות אפקטיביות ,הפרעות חרדה והפרעות אישיות שונות (.)Marra, 2005 טיפול DBTנולד כטיפול אמבולטורי ,פאזל המכיל 4מרכיבים המשתלבים זה בזה :טיפול פרטני אחת לשבוע, קבוצת לימוד מיומנויות אחת לשבוע ,שיחות טלפון להטמעת השימוש במיומנויות החדשות וקבוצת מטפלים. שעת הטיפול הפרטנית מאורגנת עפ”י סדר עדיפויות ייחודי ומתמקדת בהתנהגויות המסכנות את האדם, התנהגויות של המטופל ושל המטפל המפריעות לטיפול והתנהגויות הפוגעות באיכות חייו של המטופל .בשעה הטיפולית מאתרים התנהגויות אלה ,מנתחים את רצף האירועים שהובילו אליהן ,בוחנים גורמים שהגדילו את פגיעותו הרגשית של האדם ומחזקים את תהליך פתרון הבעיות שלו .בשילוב מיומנויות הנלמדות בקבוצת המיומנויות השבועית מסייעים לאדם ,באווירה מתקפת ,להרחיב את סל הפתרונות שלו ,כך שיקיף יותר פתרונות יעילים למצבי מצוקה .קבוצת הלימוד מלמדת מיומנויות של קשיבות ,וויסות רגשי ,יעילות בינאישית והתמודדות עם מצוקה .בין המפגשים מצופה מהמטופל ליצור קשר טלפוני עם המטפל האישי בעתות מצוקה בהן עולות מחשבות אובדניות או דחף לפגיעה עצמית .בשיחות אלה מסייע המטפל בזמן אמת בהטמעת השימוש במיומנויות החדשות .כיוון שהטיפול מורכב ובעל פוטנציאל לעורר הצפה רגשית אצל המטפל ,פרופ’ לינהאן הכניסה אל הפרוטוקול הטיפולי קבוצת מטפלים ,שתפקידה לתת תוקף לחוויותיו של המטפל ,לסייע לו להתמיד בפרוטוקול הטיפולי ולהפחית את שחיקתו (.)Linehan, 1993 בשנים האחרונות החלו מרכזים שונים לבריאות הנפש בעולם להתאים את הפרוטוקול הטיפולי לעבודה במחלקות אשפוז .הצורך עלה מן השטח ,בעקבות התנסויות מרובות עם מטופלים בעלי קשיי וויסות רגשי ושחיקה של אנשי צוות המטפלים בהם .המודלים שנבנו למחלקות אשפוז שונים זה מזה ,אך לרוב כוללים טיפול פרטני, קבוצת לימוד מיומנויות והתערבות אינטנסיבית של הצוות הסיעודי (Bloom, Woodward, Susmaras & Pantalone, .)2012מטרת פרוטוקול DBTבמחלקת אשפוז היא לצמצם את משך האשפוז ולהפחית חזרה לאשפוז .על כן הטיפול הפרטני מאתר ובוחן התנהגויות אובדניות ,דחפים לפגיעה עצמית והתנהגויות המפריעות לטיפול שמובילים לאשפוז .קבוצת הלימוד מתמקדת בהתנהגויות פתרון בעיות שיכולות למנוע את החזרה לאשפוז והצוות הסיעודי מסייע להטמעת המיומנויות בזמן אמת ,בעת הופעתן במחלקה .גם כאן ,קבוצת המטפלים מסייעת למטפלים להתמיד בטיפול ולהפחית שחיקה .ישנם מחקרים המצביעים על יעילות השימוש בDBT במחלקות אשפוז ,בהפחתת התנהגות אובדנית ,דכאון ,חרדה ומצבים דיסוציאטיביים (Swenson, Sanderson, .)Dulit & Linehan, 2001;Bohus, Haff, Stiglmayr, Pohl, BoÈhme & Linehan, 2000 תהליך הלמידה של צוות המחלקה הפתוחה החל בשלהי ,2012ביוזמתה של ד”ר מרנינה שוורץ ,מנהלת בר עלון | גליון מס’ 1 7 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל המחלקה הפתוחה .בעזרת תמיכת הנהלת המרכז והדרכה וליווי של ד”ר נחמה פרסלר ,ממקימות מכון אופק ומ”מייבאות” ה DBTלישראל ,נלמדו עקרונות הגישה והפרוטוקול הטיפולי .לאחר תום הלמידה הפורמלית התחיל צוות המחלקה ,בסיוע של ד”ר פרסלר ,להתנסות בפרוטוקול הטיפולי .התהליך לווה בתהליך דיאלקטי של מתן תוקף לחששות של אנשי הצוות יחד עם עידודם להשתמש בכלים החדשים. בתהליך איתור צרכים במחלקה התגלה כי הטמעת נקודת המבט של DBTעל קשיים בוויסות רגשי אינה פשוטה .מטופלים המתמודדים עם קשיים אלה פעמים רבות חשים מצוקה עזה ,אותה הם מביעים באופן סוער המעורר בצוות רגשות של פגיעה ,תסכול וחוסר אונים .על הצוות מוטל ליצור אווירה דיאלקטית של מתן תוקף למטופלים אלה יחד עם עידודם לשינוי ,ועל כן יש להתחיל ביצירת אווירה זו בצוות .תהליך זה ,הנמצא כעת בעיצומו ,נעשה בעזרת שיתוף פעולה בין הסקטורים השונים במחלקה ובהובלת ד”ר שוורץ -מנהלת המחלקה ,רבקה עדי-האחות האחראית ,איריס בלו -מטפלת באומנות ,לימור כהן -מטפלת בתנועה ובמחול המתנדבת במחלקה ,וכותבת שורות אלו .שיתוף הפעולה מתבטא ,בין השאר ,במפגש הדרכה דו חודשי של צוות הסיעוד ,במהלכו המשתתפים מקבלים ונותנים תוקף זה לזה בכל הנוגע לעבודה המורכבת של הצוות הסיעודי .ההדרכה ,המונחית ע”י כותבת שורות אלה ,מאפשרת לימוד של העקרונות הטיפוליים ומתמקדת ביישומם עם מטופלי המחלקה. הקבוצה המיוחדת ,שבתיאורה פתחתי ,הנה קבוצת לימוד מיומנויות המתקיימת במחלקתנו .זהו המחזור השני של מטופלים המתחילים את הקבוצה במהלך אשפוזם והממשיכים אותה לאחר שחרורם .הקבוצה ,שתכניה נבחרו בקפידה מתוך כלל התכנים הנלמדים ב ,DBT-כוללת 15מפגשים בני שעה וחצי .הלימוד מתמקד במיומנויות קשיבות ,עמידות במצוקה ,יעילות בינאישית וויסות רגשי ושמונת המשתתפים מקבלים משימות בית לתרגול בין המפגשים .משתתפי הקבוצה (בעיקר מטופלי המחלקה הפתוחה) מופנים אליה ע”י המטפלים האישיים ועוברים ראיון ראשוני הבודק את מידת יעילות הקבוצה עבורם .מאפייני המשתתפים מגוונים :הגילאים נעים בין ,21-70מצבם המשפחתי והסוציו אקונומי שונה והם מתמודדים עם קשיים נפשיים שונים ,החל מהפרעות אפקטיביות והפרעות פסיכוטיות ועד להפרעות אישיות .לשמחתנו ,למרות ההבדלים הגדולים נוצרה בשני המקרים קבוצה מגובשת ,מלאת חדוות למידה ומחויבות .המשוב של המשתתפים מתמקדים ברצון להגדיל את כמות המפגשים ,לפתוח קבוצת הטמעה ולהשקיע זמן רב יותר בלמידה .המשתתפים מדווחים על שיפור במצבם הנפשי ועל חשיבות הקבוצה בחייהם .כמו שמסכמת זאת י’ ,משתתפת מהמחזור הראשון: “קבלתי הרבה כלים ,עכשיו אני יודעת שאני לא לבד בעולם הזה”. בעקבות הניסיון החיובי בקבוצת המיומנויות ,החליט צוות המחלקה להרחיב את עבודת ה.DBT- בחודשי הקיץ נפתחה במחלקה קבוצת רכבת שפתוחה לכלל המטופלים במחלקה .הקבוצה מונחית ע”י לאלי מזור וטניה קופרשמידט ,אחיות במחלקה ,ומתקיימת אחת לשבוע .הקבוצה ,הנמשכת חצי שעה ,מתמקדת בלימוד מיומנויות עמידות במצוקה :זיהוי מצבי מצוקה ,שיפור היכולת לקשיבות שמפחיתה אימפולסיביות ולימוד שימוש בהסחת דעת ובפעילויות לשיפור הרגע שמטרתן להפחית הצפה רגשית על מנת שהמטופל יוכל להפעיל תהליך פתרון בעיות יעיל. תהליך שילוב DBTבעבודתנו השוטפת נמצא בעיצומו ,ופירותיו הראשונים מעודדים אותנו להמשיך בו .העשרת הכלים הטיפוליים מאפשרת מתן מענה למגוון רחב יותר של קשיים של מטופלים ,האווירה בצוות מושפעת לטובה ותחושות התסכול וחוסר האונים פוחתות .אני בטוחה כי המשך ההתמקצעות יאפשר לנו לסייע למטופלים רבים יותר ולהמשיך לתת שירות איכותי ומקצועי ברמה גבוהה לאורך זמן. מקורות: Bloom, J.M., Woodward, E.N., Susmaras, T., & Pantalone, D.W. (2012). Use of Dialectical Behavior Therapy in inpatient treatment of Borderline Personality Disorder: A systematic review. Psychiatric services, 63(9), p. 881-888. Bohus, M., Haaf, B., Stiglmayr, C., Pohl, U., BoÈhme, R., & Linehan, M. (2000). Evaluation of inpatient DialecticalBehavioral Therapy for Borderline Personality Disorder- a prospective study. Behaviour Research and Therapy, 38, p. 875-887. Linehan, M.M. (1993). Cognitive-behavioral treatment of borderline personality disorder. New York: Guilford Press. Marra, T. (2005). Dialectical Behavior Therapy in Private Practice: A practical & comprehensive guide. Oakland: New Harbinger Publications. Swenson, C.R., Sanderson, C., Dulit, R.A., & Linehan, M.M. (2001). The application of Dialectical Behavior Therapy for patients with Borderline Personality Disorder on inpatient units. Psychiatric Quarterly, 72 (4), p. 307-324. 8 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון סטודיו פתוח -אמצעי טיפולי למתמודדי נפש: מאת :איריס חן-בלו ,מטפלת באומנות מחלקה פסיכיאטרית פעילה ב’ ,פתוחה צוות הריפוי בעיסוק והטיפול באמנויות במרכזנו פועל רבות במחלקות האשפוז לצד המערך הרפואי והשיקומי .עבודתו מהווה נדבך חשוב ומשמעותי בדרך להחלמה ולשחרור מבית החולים .פרט לעבודה במחלקות ,משתלב הצוות במספר יחידות מקדמות החלמה ,המעודדות שיקום תעסוקתי ולימוד מיומנויות .בנוסף ליחידות אלה מתקיימת מזה שנים רבות קבוצה ייחודית נוספת של סטודיו פתוח לאמנות. הסטודיו הפתוח מהווה מסגרת פתוחה ומאפשרת ,בה המטופלים מחליטים כיצד להשתמש באמנות בתהליך החלמתם. הסטודיו במרכזנו פועל מזה כ 15-שנים. הוא נוהל בעברו ע”י אילנה אלקון גרייף ,מטפלת באמנות ותיקה שמיסדה ונטעה שורשים לסטודיו .כיום הוא מנוהל על ידי כותבת שורות אלה .עם השנים עבר הסטודיו מספר תהפוכות ושינויים והתאים את עצמו לזמן ,למקום ולמטופלים הנוכחיים. הסטודיו מהווה מורשת חשובה וחיונית להטמעת הטיפול באמנות בבית החולים. בפועל ,הסטודיו מופעל ע”י סטודנטים המגיעים לשנת הכשרה מבתי הספר לטיפול באמנויות והמלווים בהדרכה צמודה לאורך כל עבודתם בסטודיו. רעיון הסטודיו הפתוח בבית חולים פסיכיאטרי החל בשנת 1946באנגליה ע”י אדוארד אדמסון (;Art as Healing ,)Adamson, 1984שעודד מטופלים ליצור באופן חופשי בסטודיו ולגלות יצירתיות חבויה בעצמם ,חשיבה שהיתה מהפכנית לאותה תקופה .הסטודיו הפתוח של מרכזנו מושתת על רעיון בסיסי זה ,שהותאם לגישה המתפתחת באמנות ולצרכי המטופלים .כיום הסטודיו פועל בחלקו הראשון במודל של עבודה חופשית ואינדיבידואלית המתרחשת בתוך קבוצת מטופלים ,ובחלקו השני שיחה מונחית ע”י המטפלים הסטודנטים. באופן זה ,כל מטופל שבאפשרותו לצאת מתחום מחלקתו יכול לקחת חלק פעיל בקבוצה ולהשתתף בה על פי רמתו ,מסוגלותו ויכולתו הנפשית. מודל הסטודיו הפתוח במרכזנו מתקיים על פי שיטת “קבוצת רכבת” .מאחר ומטופלים ממחלקות שונות שוהים במרכז פרקי זמן שונים ומשתחררים בהתאם למצבם הקליני .התפתחות קלאסית דינמית ( ) Yalom, 1985לא מתקיימת במודל זה .יחד עם זאת ,ה settingהקבוע ומטופלים ממושכים שמגיעים באופן קבוע מהווים רצף ויוצרים סוג של התפתחות קבוצתית במהלך השנה .הדגש הוא על “כאן ועכשיו” .ההתייחסות היא לכל מפגש סטודיו כמפגש העומד בפני עצמו כך שיהיה יעיל ומיטיב בין אם המטופל השתתף פעם אחת בלבד או שהגיע שנה שלמה ואף יותר. למיקום הסטודיו משמעות חשובה הן למטופלים והן לבית החולים .עבור המטופלים הסטודיו הפתוח מאפשר שינוי אווירה ,התמודדות עם מפגש ומגע עם מטופלים ממחלקות אחרות .בית החולים מקצה מקום לפעילות לא שגרתית זו ע”י הקצאת חדר מיוחד ,במציאות לא אידיאלית של צפיפות ,ובכך מצהיר על אמונתו בטיפול באמנות ועל חשיבותו של מפעל זה .הסטודיו נמצא במבנה ציבורי ,שאינו שייך למחלקה ספציפית (כיום ממוקם בבניין )8ומופעל פעמיים בשבוע במשך שעה וחצי .ימי הפעילות חולקו בין המחלקות על מנת שלא ליצור עומס .מטופלים שנמצאים שהות ממושכת באשפוז ומסוגלים לכך ,מגיעים באופן עצמוני לסטודיו ביום ובשעה קבועים .מטופלים חדשים ,או שזקוקים לכך ,מקבלים ליווי ע”י הסטודנטים ,מהמחלקה למבנה הסטודיו .כמות המשתתפים משתנה מפעם לפעם ובממוצע נעה בין 10-20משתתפים. פעילות היצירה בסטודיו הפתוח נמשכת כ 45-דקות .המטופלים מגיעים לחדר די גדול שבמרכזו שולחן ארוך ומרכזי ומעט פינות בודדות בצידי החדר .ניתן לעבוד גם בעמידה בניצב לקירות .כל מטופל מתיישב לפי העדפתו האישית ובוחר באיזה חומר לעבוד .על השולחן ישנם חומרי אמנות בסיסיים ומגוונים המזמינים ומגרים את המטופלים לעשייה ,גם את המטופלים המתקשים בכך .בכניסה לסטודיו ניצב שולחן ארוך ועליו חשופים כל חומרי היצירה והמצעים לעבודה ,באופן המאפשר למטופלים שמסוגלים ,לקום ולקחתם בעצמם. בר עלון | גליון מס’ 1 9 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל במהלך זמן זה כל מטופל יוצר על פי יכולתו .המטופל רשאי לקום, לעשות הפסקות ,לעבוד מספר דקות בכל פעם או ברצף .יש היוצרים מספר עבודות במהלך שהותם ויש היוצרים עבודה מתמשכת אחת משבוע לשבוע לאורך תקופה .התערבות טיפולית נעשית על ידי הסטודנטים על פי הערכת הצורך של המטופלים .הסטודנטים דואגים להבאת חומרי היצירה ,מעודדים ונותנים עזרה טכנית בשימוש בחומרים לא מוכרים, עזרה בהעלאת רעיונות ולעיתים עזרה ממשית בליצור יחד עם המטופל על מנת לעודדו ליצור בעצמו. אחד הקשיים ביצירת קבוצות בבית החולים הוא מגוון הקשיים ,המחלות, המצבים האישיותיים וכוחות האגו השונים המאפיינים את המטופלים. בסטודיו הפתוח האפשרויות פתוחות בפני המטופל ומאפשרות כמעט לכולם להגיע וליהנות מהפעילות ,כל אחד על פי רמתו הקוגניטיבית, היצירתית ,המוטורית ובעיקר יכולתו הנפשית ,כל עוד המטופל מצליח להתנהל בתוך קבוצה מבלי לפגוע במשתתפים האחרים .כל מטופל נע בין התכנסות אישית לתוך עבודתו ועולמו הפנימי לבין אינטראקציה משמעותית עם הסובבים אותו. בחלקו השני של הסטודיו הפתוח מתקיימת שיחה בת 45דקות על היצירות שנוצרו בחלקו הראשון של המפגש .המטופלים עוברים מעמדת היצירה למעגל ישיבה ,בעוד היצירות מונחות על הרצפה בחלל המעגלי שנוצר .המעבר לצורת ישיבה שונה קריטי ליכולת לעבור מעבודה חופשית לשיחה מובנית ,וכמו כן מביא את היצירות עצמן למרכז הבמה .בחלק זה מתבקשים המטופלים להישאר באופן רציף למשך כל השיחה ,להשמיע את נפשם ולשמוע את נפשם של שאר המשתתפים מתוך כבוד והדדיות. מטופל שיוצא ואין באפשרותו להיות נוכח למשך כל השיחה ,לא מורשה להיכנס שוב .השיחה מונחית ע”י שני הסטודנטים שעובדים בסטודיו הפתוח באופן קבוע במהלך שנת לימודים או שתיים .המטפלים מחזיקים את השיחה ברמת הדימויים הנוכחיים ,ברמה ה”העברתית” וה”השלכתית”. השיחה עצמה מתנהלת בעיקר ע”י המשתתפים ובאפשרותם להתייחס ליצירות באופן קונקרטי או בשפה הסימבולית ,כשיש מקום להפשטה. האינטראקציה הקבוצתית בין מטופלי המחלקות השונות מביאה את המטופלים לחשיפה ולהתמודדות אחרת ,לתחושות ש”פעם אני הייתי שם ”...או למחשבות “לאן אני עלול להגיע .”...הצגת העבודות וההתבוננות המשותפת חשובה כיוון שכל אחד זקוק להתייחסות כלשהי לנפשו. כל אחד בוחר בין אם הוא רוצה רק להציג ,לתת שם ליצירתו או לדבר ולהרחיב .חלק חשוב בשיח הוא המשוב שהמטופלים נותנים אחד לשני ממקום לא שיפוטי. לסיכום ,קונספט הסטודיו הפתוח מותאם לדינאמיקת בית החולים ומהווה מודל עבודה יעיל בשל גמישותו והיכולת הייחודית שלו לתת מענה קצר מועד לחולים שמחלתם פעילה .הוא מאפשר למטופל לשנות אווירה, ליצור אינטראקציות חדשות ובו זמנית לגלות את האינדיבידואליות והשפה היצירתית שלו עצמו ,לחזק את הצדדים הבריאים של הנפש ולהרפות לזמן מה... אני מזמינה את המטופלים והצוותים במחלקות השונות להצטרף לחוויה זו. כל שצריך הוא ליצור עמי קשר .03-5552690 10 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון מאמרים ומחקרים Effect of dehydroepiandrosterone add-on therapy on mood, decision-making, and subsequent relapse of polydrug users. Ohana, D; Maayan, R; Delayahu, Y; et. al Addiction Biology - 26 March 2015 בטיפול בהתמכרות ישנו קושי בניבוי ועיכוב חזרה לשימוש .לאחרונה נעשה מחקר פרא-קליני בעכברים אשר הראה יעילות בחזרה לשימוש ע”י טיפול ב .)dehydroepiandrosterone) DHEA במחקר כפול סמיות זה נבדקה יעילות הטיפול ב DHEAבנוגע לשיעור חזרה לשימוש במכורים המשתמשים במספר רב של סמים ( )polydrug usersאשר נמצאים בתוכנית גמילה .תוצאות המחקר הראו שלאחר 16חודשים ,שיעור החזרה לשימוש במטופלים תחת DHEAהיה נמוך בשליש מאלו שהיו בקבוצת אינבו (.)placebo Tetrabenazine for tardive tremor in elderly adults: a prospective follow-up study. Kertesz, DP; Swartz, MV; Tadger, S; Plopski, I; Barak, Y Clinical Neuropharmacology, 38(1) 2015 23-25 )Tardive tremor) TTהינו סינדרום נדיר של הפרעת תנועה מאוחרת .סינדרום זה נגרם כתוצאה משימוש בטיפול נוגד פסיכוזה .הסינדרום מופיע כרעד בתנועה וישנו קושי רב בטיפול בו. מחקר פרוספקטיבי זה בדק את יעילות ובטיחות הטיפול ב ( Tetrabenazine (TBZבקשישים למשך 6שבועות .תוצאות המחקר לא הראו יעילות בטיפול זה ולכן ,על פי מחקר זה ,לא מומלץ הטיפול ב ( Tetrabenazine (TBZבמטופלים פסיכיאטרים קשישים. Effectiveness and safety of clozapine in elderly patients with chronic Resistant schizophrenia. Pridan, S; Swartz, M; Baruch, Y; Tadger, S; Plopski, I; Barak, Y המלצות לטיפול במטופלים קשישים הלוקים בסכיזופרניה נגזרות ברובן מאקסטרפולציה ממחקרים שנעשו במטופלים צעירים יותר .במחקר זה נעשתה אנליזה רטרוספקטיבית ,ע”י תרשימים רפואיים ממוחשבים של מטופלים קשישים הלוקים בסכיזופרניה ונמצאים באשפוז .מטרת המחקר היתה לבדוק את יעילותו ובטיחותו של קלוזפין (לפונקס) כמונו תרפיה במטופלים קשישים .תוצאות המחקר הראו שקלוזפין הינו טיפול יעיל ובטוח בסוג מטופלים אלו ,אך נדרשים מחקרים פרוספקטיביים כדי לתמוך בתוצאות אלו. ?Do biometric parameters of the hand differentiate schizophrenia from other psychiatric disorders A comparative evaluation using three mental health modules. Shamir, E.Z; Levy, A; Cassan S.M; Lifshitz, T; Sheffler, G; Tarrasch, R, Psychiatry Research, June 27 מספר מחקרים הראו קשר בין סכיזופרניה לבין אנומליות בחלק הדיסטלי של הגפיים העליונות. מטרת המחקר היתה לבדוק ,ע”י פרמטרים ביומטריים ,האם ניתן לקבוע סימן פרט במטופלים הלוקים בסכיזופרניה (בהשוואה להפרעות פסיכיאטריות אחרות) .המחקר השווה בין מטופלים הלוקים בסכיזופרניה לבין הלוקים בהפרעות חרדה ומצב רוח .המחקר עשה שימוש בשבעה פרמטרים אשר כללו את מפרק ה interphalangealהפרוקסימאלי ,ה eponychiaשל האצבעות אמה וקמיצה ,שני מאפיינים של טביעות אצבע ושני פקטורים קונסטיטוציונליים .החוקרים בחנו את הפרמטרים ע”י שימוש בתמונות והדפסים .תוצאות המחקר הראו שתיתכן יעילות בשימוש בפרמטרים אלו בכדי לזהות מטופלים הלוקים בסכיזופרניה בהשוואה להפרעות פסיכיאטריות אחרות. בר עלון | גליון מס’ 1 11 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל Difference in inflammatory cytokine production by mononuclear cells from obese and non-obese schizophrenic patients. Sirota, P; Hadi, E; Djaldetti, M; Bessler, H BMC Psychiatry - v. 15(2) January 2015 מטופלים הלוקים בסכיזופרניה הינם בעלי סיכון מוגבר להשמנת יתר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מידע ממחקרים מציע את האפשרות של קיומו של תהליך דלקתי באטיולוגיה של תהליך סכיזופרני ושל השמנת יתר .מחקר זה השווה בין מטופלים עם וללא השמנת יתר ,הלוקים בסכיזופרניה ,ובדק ציטוקינים דלקתיים INVITROב .)peripheral blood mononuclear cells) PBMCתוצאות המחקר מצביעות על הבדלים בהפרשת ציטוקינים דלקתיים במטופלים עם ובלי עודף משקל הלוקים בסכיזופרניה. תוצאות המחקר מרמזות על ‘מצב דלקתי תת קליני’ במטופלים עם עודף משקל ,דבר אשר יכול לגרום לנטייה לדלקות ולזיהומים במטופלים אלו. Acute electroconvulsive therapy followed by maintenance electroconvulsive therapy decreases hospital re-admission rates of older Patients with severe mental illness Shelef, A; Mazeh, D; Berger, U; Baruch, Y; Barak, Y Journal of ECT v. 31(2) - p. 125-128 טיפול בנזעי חשמל יעיל מאד כטיפול במטופלים עם הפרעה נפשית חמורה .במטופלים קשישים הלוקים בהפרעת מצב רוח חמורה ,נדרש טיפול אחזקתי בנזעי חשמל .לעומת זאת ,אין מספיק מידע לגבי טיפול אחזקתי במטופלים הלוקים בסכיזופרניה .מחקר זה נעשה ע”י עיון רטרוספקטיבי בתיקם הרפואי של מטופלים קשישים הלוקים בהפרעת מצב רוח או בסכיזופרניה .ממצאי המחקר הראו יעילות גבוהה של טיפול אחזקתי בנזעי חשמל במטופלים קשישים הלוקים בהפרעה נפשית חמורה. Headache treatment after electroconvulsive treatment: a single-blinded trial comparator between eletriptan and paracetamol Kertesz, DP; Trabekin O; Vanetik, MS Journal of ECT v. 31(2) - p. 105-109 כאבי ראש הינה תלונה תדירה של אנשים המטופלים בנזעי חשמל ,אך ישנו תת דיווח של תופעת לוואי זו. מחקר זה השווה בין היעילות והנסבלות של אלאטריפטן מול פרצטמול לטיפול בתופעת לוואי זו. במחקר כפול סמיות זה גויסו מטופלים לאחר טיפול בנזעי חשמל אשר התלוננו על כאב ראש .המטופלים חולקו לשתי קבוצות ,האחת נטלה אלאטריפטן והשניה נטלה פרצטמול .תוצאות המחקר הראו יעילות שווה בהקלה על כאב הראש ,אך אלאטריפטן הראה עליונות בהפחתת משך ועוצמת כאבי הראש. 12 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון מחלקה בחזית :מחלקת יום נוער “שחף” מאת :עו”ס בתאל קיגל הלכתי לראיין את מנהל המחלקה :ד”ר אבידן ולשמוע ממנו על המחלקה, הצוות ובעיקר איך עובדים עם בני נוער המתמודדים עם בעיות פסיכיאטריות. “חום ואנושיות לצד גבולות” איך זה התחיל? חדר וחצי בבניין המיועד להריסה ,רופא בחלקיק משרה ,אחות ממחלקה סגורה שנרתמה לפרויקט ,ובבליו-תרפיסטית על סף יציאה לגמלאות .היה גם שובך יונים בחצר .חשבנו לקרוא למקום “יונה” אך השחף של LIVINGSTONEנתן את ההשראה לשם “שחף” .כיום המחלקה גדלה ל 20 מטופלים נערים ונערות בני 12ועד 21ש’. בית הספר הצמוד למחלקת היום ,מלמד 50תלמידים וכל אחד מקבל תכנית ייחודית התואמת את צרכיו. זו משפחה גדולה שכוללת צ’ינצ’ילות ,כלב בשם “חיליק” ואנשי צוות מגוונים .הבעיה! לעזוב חממה זו לטובת העולם בחוץ. מה מיוחד במחלקת היום? שילוב בין מערכת “טיפולית” שכוללת: פסיכיאטר ,עובדת סוציאלית ,פסיכולוגית ,אחות ,ומרפאה בעיסוק .לבין מערכת “חינוכית בית ספרית” שכוללת מנהלת, יועצת ,מחנכות ,מורים מקצועיים ,מטפלים רגשיים וסייעות פדגוגיות. צוות רב גוני זה מגויס לתת את כל הכלים להתמודדות אשר הנוער והמשפחות זקוקים להם. מה ייחודי במחלקה שלכם? השילוב בין המטופלים לאחר אשפוז במחלקת נוער (אשפוז יום), ונערים שהופנו מהקהילה (טיפול יום). הנערים מגיעים מכל המגזרים ושכבות האוכלוסייה בחברה הישראלית ,ממסגרות חינוכיות שונות( ,בתי ספר רגילים ,בתי ספר לחינוך המיוחד ,פנימיות ,מחלקות נוער בבתי חולים) .הם בעלי אבחנות פסיכיאטריות שונות, ומאפיינים שונים מבחינה רגשית תקשורתית והתנהגותית. באיזה הפרעות או מחלות אתם נתקלים? הפרעות התפתחותיות -פיגור ,ליקויי למידה - A.S.D ,קשיים בתקשורת ,הפרעה התפתחותית מפושטת. מחלות נפשיות כגון סכיזופרניה ,הפרעות במצב הרוח ,הפרעות המתבטאות בחרדה ,כפייתיות ,פוסט-טראומה והפרעות אכילה מסוג בולימיה ואנורקסיה. הפרעות אישיות מסוגים שונים ,כגון הפרעת אישיות נרקיסיסטית ,הפרעת אישיות גבוליות ועוד. הפרעות התנהגות -הפרעות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות ,הפרעה אופוזיציונית. הפרעות הסתגלות -הדורשות מענה אינטנסיבי במסגרת אשפוזית. איזה מענה טיפולי אתם מעניקים? מגוון הטיפולים הניתנים במסגרת כולל :פסיכותרפיה ,טיפולים משפחתיים ,קבוצות טיפוליות שונות ,סיעוד, עזרה בתפקודים היום יומיים ( )A.D.Lותרופות. טיפולים נוספים במוסיקה ,בתנועה ,פסיכודרמה ,אומנויות ,וביבליותרפיה. מתווספות לכך סדנאות לעיסת נייר ,סבוני נוי ,כרטיסי ברכה ,נגרות ,מסגרות ,משתלה ,הכנת כריכים ,חליטת תה ,תכשיטנות .המוצרים המיוצרים בסדנאות אילו נמכרים בירידים ובכנסים ,ומהרווחים יוצאים לפעילות פנאי כגון :סרטים ,כדורת ,פארק שעשעים ועוד... הנערים נהנים ממגוון תכניות לימוד התואמות את צרכיהם ויכולתם .חלק לומדים עברית בתור עולים חדשים, וחלק יכולים לגשת לבגרויות חיצוניות .בין שני קצוות אילו יש את כל האפשרויות. מושם דגש מיוחד על שילוב פעילות בקהילה כדי לאפשר שיקום מוצלח לאחר השחרור. בר עלון | גליון מס’ 1 13 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל לדוגמה :הנערים עובדים כעוזרים בגני ילדים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, או שהולכים באופן מאורגן עם חיות מפינת החי לבתי אבות כדי להפעיל את הדיירים הקשישים .חלק מהנערים לומדים או עובדים חלק מהזמן מחוץ לבית החולים ,ונעזרים בצוות כדי להשתלב באופן מוצלח במסגרות אילו. אז מה “הסוד” שלכם? הדגש בטיפול הוא חום ואנושיות מחד ,וגבולות ברורים מאידך .אנחנו מבינים שאנחנו רק חלק קטן בפאזל של חיי המתבגרים ,משתדלים לשלב את המשפחה כמה שיותר כי בסופו של דבר היא זו שצריכה לגדל את הילד ולהתמודד איתו. הבטחת רצף הטיפול הסיעודי בעת שחרור ממוסד רפואי מאת :משית בן צרפתי ,מנהלת הסיעוד בשנים האחרונות קיימת הכרה בחשיבות שמירת הרצף הטיפולי בתחומי הרווחה והבריאות. שמירה על רצף הטיפול משפרת את איכות הטיפול ,ומונעת בטווח הארוך תופעת ה – .revolving door מעבר מטופלים בין מערכי בריאות שונים טומן בחובו סכנה לכשלים ,כתוצאה ממידע חסר. בכפוף לחוזר מנהל הסיעוד ,הוטמע בשנת 2015בקרב הצוות הסיעודי של בית החולים אברבנאל, כתיבת מכתב שחרור סיעודי הניתן לכל מטופל המשתחרר מבית החולים. מכתב שחרור סיעודי כולל: ●סטטוס סיעודי. ● ●תוצאות אומדנים עם דגש על רגישויות וממצאים חריגים. ● ●תיעוד הדרכה לקראת שחרור ,בנושא נטילת תרופות. ● ●תאריך טיפול ארוך טווח ,המלצות להמשך הטיפול. ● ●מצבים בהם יש לפנות לגורם רפואי. ● ●פרטים רלוונטיים לגבי הגורם הקולט בקהילה ותיאום המשך הטיפול ● מכתב שחרור סעודי דורש התארגנות חדשה ומעורבות רבה בתהליך הטיפולי-שיקומי .מדובר על הכנסת שינוי בעבודת הסיעוד בהקשר לתוצאי טיפול סיעודי בעת האשפוז ,המהווה נדבך חיוני עבור מטפלים לצורך המשך הטיפול והמעקב הרפואי-סיעודי ע”י אנשי המקצוע אשר ימשיכו הטיפול במטופל ,במערכי הבריאות השונים. לפיכך כל אחות מוסמכת בביה”ח ,האחראית על שחרור המטופל ,מציידת את המטופל במכתב שחרור המתעד בחתימתה את תוצאי הטיפול הסיעודי וזאת כדי להבטיח רצף הטיפול ,בקהילה או במוסד רפואי/שיקומי אחר, באמצעות ריכוז מתועד של תוצאי הטיפול הסיעודי. 14 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון אומדנים מאת משית בן צרפתי מנהלת הסיעוד במרכז הרפואי לבריאות הנפש ע”ש י .אברבנאל אנו מתמודדים עם אתגרים שונים שמציבה בפנינו מערכת הבריאות ביניהם :שיפור איכות הטיפול ושיפור שביעות רצון מטופלים כחלק מהשאיפה למתן טיפול מקצועי ,יעיל ומועיל גם בהיבטים נפשיים וגם בהיבטים גופניים ,הוחלט ע”י הנהלת הסיעוד והצוות הסיעודי על הטמעת נושא אומדנים גופניים ,והקפדה על ביצוע ארבעה אומדנים לכל מטופל המתקבל לאשפוז. קיימת חשיבות לקידום בריאותו של המטופל גם בהיבט הנפשי וגם בהיבט הגופני ומתן התייחסות מעמיקה למצב הגופני בדגש על ההיבט המניעתי בכל שלבי המנע: אומדן כף רגל סוכרתית .מספר המטופלים הסובלים מהפרעות מטבוליות בכלל ומסוכרת בפרט הינו גבוה בקרב מתמודדים עם הפרעות נפשיות ,האומדן מתבצע לכלל המטופלים במרכזנו כחלק מהאומדן הראשוני בקבלה לאשפוז גם אם אינם ידועים כסובלים מסוכרת ,וזאת במטרה לשלול מחלה סוכרתית . מתחילת השנה היו מספר מקרים של גילוי רגל סוכרתית בחולים לא מאובחנים .במטופלים הסובלים מסוכרת ונמצאים ברמת סיכון גבוהה להתפתחות כף רגל סוכרתית ,האומדן מתבצע לפחות אחת לחודש. אומדן עור וזיהוי פצעי לחץ .פצעי לחץ הם פצעים בעור ,הנגרמים עקב פעולות ממושכות או חוזרות של הפעלת כוח על אותו שטח עור .הפעלת הכוח יכולה להיות באחד מהאופנים :מעיכה ממושכת ,שפשוף ממושך או מתיחה ממושכת .מטופלים הסובלים מסכיזופרניה עם סימנים שליליים ,מצבים קטטוניים ,הפרעות התפתחות ודיכאון נמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות של פצעי לחץ. אומדן כאב .כאב הוגדר כסימן חיוני ,ומחובתם של אנשי טיפול לאמוד את רמת הכאב ,משך ,עוצמה ,תדירות ולחפש דרכים להקלתו. אומדן סיכון לנפילות .נפילות הוגדרו כאחת מהבעיות המרכזיות בתחום של בטיחות הטיפול במערכת הבריאות. הסיבות לנפילות הינן רבות ומגוונות :מצב נפשי וגופני של המטופל ,השפעות טיפול תרופתי ,תשתיות לקויות, חוסר הקפדה על כללי בטיחות וכו’ .מרבית הנפילות ניתנות למניעה על ידי גילוי מוקדם והתערבות מתאימה, ולכן לכל מטופל המתאשפז במרכזנו מתבצעת הערכה לסיכון נפילות. ההשערה היא כי ביצוע אומדנים ,זיהוי מוקדם ,והתערבות מקצועית מותאמת כחלק מפיתוח מערך לשיפור העשייה על בסיס סטנדרטים ונהלים מקצועיים ,תוך איסוף נתונים שיטתי ומתמיד וגיבוש יוזמות ותהליכים לשיפור ,מוביל לשיפור איכות הטיפול. פרויקט הדרכה סדנאות “עימות ללא אלימות” מאת :משית בן צרפתי ,מנהלת הסיעוד בשנת 2014הועברו שתי סדנאות לעובדים חדשים בצוות הסיעוד ע”י מאסטר דיויד חליוה המתמחה במתן כלים והדרכה להתמודדות עם מצבי אלימות .לאור המשוב החיוביים שהתקבלו מהצוותים שעברו את ההדרכה הוחלט להרחיב את הפרויקט בשנת 2015לכל צוות הסיעוד בשילוב צוות הרופאים. מדובר בסדנא הכוללת טיפול והתמודדות עם מצבי עימות שונים המתרחשים בחיי היומיום במחלקות בחדר מיון ,ובחיים בכלל ,הכוללת חומר תאורטי וסימולציות על תרחישים להתמודדות עם מצבי עימות שונים. בשיטה הנקראת שיטת “ “SHADOWמדובר על מתן כבוד לאדם האחר -גם אם מדובר באדם תוקפן הצוות מקבל כלים יעילים ומתן פתרונות לעצירת האלימות והגנה עצמית ,תוך מניעת הידרדרות .נלמדים כלים המסייעים לצוות לצאת מתחום העימות ,ולשלוט בסיטואציה .בניגוד לקרב מגע ,הצוות לומד שיטה המושתת על ראיה מקדימה תוך ניצול של כל רגע לסיום של הליך עם פוטנציאל אלימות מתדרדר ומתמשך. הדגשים הם במניעת עימות ללא צורך בשימוש באלימות או בכוח מופרז .לדעת איך לזהות סיטואציה של אלימות מבלי לקחת בה חלק ,ולנטרל אותה מבלי שהיא תוביל להסלמה. הצוות מקבל כלים נוספים שמחזקים ביטחון עצמי ,לומד להתמודד מילולית ופיסית כנגד כל מצב שמהווה סיכון מידי ,זהו כוח נדרש וחשוב שמקורו בהעצמה אישית ונובע מידע פשוט ואפקטיבי. בר עלון | גליון מס’ 1 15 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל “בדרך מדיאלוג לשותפות” רשמים מיום העיון “שותפות מיטיבה” מאת :רחל הוברמן ,רכזת מית”ל ב 8.7.15התקיים בבית החולים יום עיון של מרכז מית”ל -מרכז יעוץ ותמיכה לבני משפחה .ליום זה הגיעו משפחות רבות של מתמודדי נפש, נציגי עמותות ,אנשי מקצוע ונציגי משרד הבריאות. שמו של יום העיון “שותפות מיטיבה” מסמן את מטרת היום ,כעוד צעד לקראת בניית שותפות בין המטפל המטופל ובני המשפחה. לצורך בניית שותפות דרושים שלושה תנאים מקדימים: ●הכרה בעובדה כי המציאות של כל אחד מהשותפים הינה סובייקטיבית. ● ●הבנה כי כל השותפים שווים. ● ●מחויבות להקשבה הדדית וללמידה. ● שותפות ,בשונה משיתוף ,מדברת על עבודה משותפת ממקום שוויוני ושיתופי .לכן יום זה נבנה בשותפות בין נציגי משפחות ,צוות המרכז ועו”ס ממרפאת יפו. בני המשפחות שיתפו את אנשי הצוות בניסיונם רב השנים כהורים לילד חולה ,במפגשים שהיו להם לאורך השנים עם אנשי מקצוע ,בטלטלה שעוברת על בני משפחה ובחשיבות התקשורת בינם לבין אנשי הצוות. יום העיון נפתח בדברים של נציגת ההורים ,אשר לצד הברכות ,העלתה שאלות והצביעה על קשיים ובעיות עמם מתמודדים בני משפחה .פרופ’ מלמד אשר עלה לדבר בהמשך התייחס לדברים ,ענה על חלק מהשאלות ובעצם החל בדיאלוג חשוב ומשמעותי עם בני המשפחות .דיאלוג אשר נמשך לאורך כל יום העיון. ענת שליו ,מרכזת תחום משפחות במערך בריאות הנפש ,הציגה בין היתר בהרצאתה שנשאה את הכותרת “תרופת הפלא” ,את נקודת המבט הסובייקטיבית של בני המשפחה ,אשר מתמודדים לאורך שנים עם המחלה והשלכותיה על חייהם .ולצדה את נקודת המבט של אנשי הצוות אשר פוגשים את החולים במצבים האקוטיים ביותר ,ונאלצים להתמודד עם עומסים פיזיים ורגשיים .בהרצאתה הוצגו גם נתונים ממחקר עדכני שנערך במרכזים לבריאות הנפש באר שבע ובאר יעקב. מהנתונים עולה כי הצורך שדורג במקום הגבוה ביותר ברשימת הצרכים של בני המשפחה הוא הצורך במידע .ובהתאם ההערכה הגבוהה ביותר של הנשאלים הייתה למענים ולידע שקיבלו בכל הקשור למחלה ולהתמודדות עם בן המשפחה החולה .ממצא משמעותי נוסף מצביע על שיפור שחל במהלך קבלת השירות במרכזי המשפחות ,בהתמדה בנטילת תרופות ובתפקוד החברתי של החולה. הופעת תיאטרון הפלייבק “משחק מהחיים” היוותה המשך ישיר להרצאה .ההופעה אפשרה מבט של האחד לעולמו של השני .באמצעות הצגת סיפורים מחיי המשתתפים (בני משפחות ואנשי צוות) הצליחו שחקני הפלייבק להתמודד עם המתח והפערים שהתגלעו במהלך היום .הם עשו זאת ברגישות רבה ,הומור ובעיקר אמפתיה. לקראת סיום יום העיון ניתנה למשתתפים הזדמנות לסייר בין דוכנים של מקורות סיוע לבני משפחות הנמצאים בקהילה .אני מקווה כי המפגש והדיאלוג שהחל ביום זה הינו עוד צעד בדרך לשותפות מיטיבה. תודה מיוחדת למנהלת השירות הסוציאלי עינב בן חור ,אשר שמה את העבודה עם בני המשפחות במרכז “המעשה הטיפולי” והייתה הרוח החייה מאחורי יום זה. אנו במרכז המשפחות נערכים לפעילות ענפה שתתחדש בספטמבר 2015ומזמינים אנשי מקצוע ובני משפחות ,לקחת חלק בפעילות זו. למידע ניתן לפנות למרכז המשפחות בטל’ 03-5552733ובמיילmeital.abarbanel@gmail.com - 16 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון יום עיון :אגרנות והזנחה עצמית מאת :עינב בן חור ,מנהלת השרות הסוציאלי ב 11.5.15-התקיים יום עיון בנושא אגרנות והזנחה עצמית .יום העיון התקיים בשיתוף פעולה של המרכז לבריאות הנפש ,אברבנאל והלשכה לשרותים חברתיים בבת ים .ביום העיון נכחו עובדים סוציאליים מעיריות: בת ים וחולון ,עובדים סוציאליים מהמרכז הרפואי ע”ש וולפסון ופסיכיאטרים ועובדים סוציאליים ממרכזנו. ההרצאה הראשונה של ד”ר טובה בנד-וינטרשטיין עסקה ב“ :הזנחה עצמית של זקנים” .בהרצאה זו ניתנה סקירת מצב עולמית לגבי הזנחה בקרב קשישים וכן מסקנות מחקר איכותני שבוצע בישראל, בנושא זה .בהרצאה השנייה -סקר פרופ’ יורם ברק את התפיסה הפסיכיאטרית המודרנית בנושא האגרנות וטען כי אין קשר בין תופעת ההזנחה העצמית לתופעת האגרנות .עפ”י התפיסה הרפואית הן לא קשורות ולא מובילות זו לזו. לאחר הרצאות אלו הוקרן סרטו של :הסרט היה מרגש ובסיומו התקיים פאנל מקצועי בהנחייתה של עו”ס עפרה קורן, מנהלת היח’ לקשיש בעיריית בת ים. אגרנות -סימפטומים לפי ה :DSM ● ●קושי לוותר או להיפרד מחפצים ללא קשר לערכם האמיתי ,באופן עקבי. ● ●הקושי נובע מתפיסה של צורך לשמור ולא לתת את החפצים. ● ●הקושי בהפרדות מהחפצים גורם לאגרנות. ● ●החפצים פוגעים ביכולת התפקוד או שהאדם בתוך “המזבלה” עדיין מצליח לתפקד (לשמור על מטבח/ מקלחת/שירותים פנויים) .רמת הפגיעה בתחומי חיים נוספים (חברתי ,תעסוקתי וכדומה). ● ●מידת הסיכון בטיחותי. ● ●ההפרעה אינה תוצאה של הפרעה פסיכיאטרית אחרת שיכולה להסביר את התופעה (כמו דמנציה ,אירוע מוחי או פגיעת ראש) ולא ניתן להסביר את מה שקורה ע”י תחלואה אחרת. ● ●האדם לא רק אגר אלא ממשיך לאגור ולאסוף עוד חפצים. 2%-6%מהאוכלוסייה הבוגרת יכולים לקבל אבחנה של אגרנות לפי .DSM Vמדובר בחוסר יכולת להפטר מהדברים לא מתוך מניע קוגניטיבי אלא אמוציונאלי .פעמים רבות האדם יכול לותר על האיסוף ,אך מתקשה לשחרר את החפצים שכבר אגר. הסברים לאגירה: ● ●חוויית עולם של אחזקה למניעת בזבזנות -למרות שמדובר בדברים ובחפצים חסרי ערך. ● ●קשר רגשי לחפץ -החפץ כסימן לסנטימנט (אצל אדם נורמלי) .אצל אגרן כל חפץ הוא סמן לסנטימנט ולכן ניקוי מוחלט של ביתו של האגרן הוא כמו מחיקה מוחלטת של עולמו הפנימי. ● ●אנשים שאוגרים כי הם לא הספיקו לקטלג ולמיין ולכן הם מרגישים שעד שזה לא יקרה ועד שלא יקטלגו מה חשוב ומה פחות הם לא רוצים לזרוק. לאדם יש מאמץ מודע לא לשחרר את החפצים ולאגור אותם .כתוצאה מכך שטחים שלמים בביתו הופכים לחסרי תועלת ,אין לו שירותים ומקלחת כי גם שם מאוחסנים חפצים. צריך לבדוק מה התובנה של האדם למצבו: תובנה טובה -מבין שזה פוגע בחייו אבל לא יכול לעצור את זה. תובנה דלה -אדם שלא חווה את עצמו כסובל מבעיה ,לא מבין מה המערכת החברתית רוצה ממנו ויש לו הסברים חלופיים לאגירה. ללא תובנה -עד לממדים פסיכוטיים. דברים שכיחים שאגרנים אוגרים :עיתונים ,מסמכים ,ספרים ,שקיות ניילון. 75%מהאגרנים מתמודדים עם הפרעה נלווית של דיכאון או הפרעת חרדה .רבים מהם מתמודדים עם סימפטומים של הפרעת קשב ו/או ריכוז. קשיים בהתמודדות עם התופעה: העדר מודעות או בהירות לגבי ההגדרה ,חוסר היכרות עם שורשי התופעה ומאפייניה ,הרתעות אנשי מקצוע מדיווח ,חשש שלא יוכלו להביא לפתרון ,אתיקה -שמירה על סודיות ,חשש מפטרנליזם ועוד. בר עלון | גליון מס’ 1 17 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל ניצני קשב היחידה לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז מרפאת ילדים ונוער“ -ניצנים” מנהלת המרפאה :ד”ר לריסה קורצמן מאת :עו”ס רבקה לקשטיין במרפאת “ניצנים” ,מרפאת הילדים והנוער של ביה”ח ,התקיים ב – 27/5/15יום עיון בנושא הפרעות קשב. במהלך יום העיון הוצגה פעילות המרפאה ,בדגש על הפעילות הענפה המתקיימת ביחידת הפרעות הקשב של המרפאה ,למן החשד לקיום הפרעות קשב אצל מטופל ,האבחון ,הטיפול ,ועד להערכה פסיכיאטרית ומתן תרופות במקרה הצורך .במהלך היום הוקרן סרט בנושא“ :המנוע הפנימי” – הפרעת קשב וריכוז דרך עיניהם של ילדים ואנשי מקצוע ,ובהמשך התקיימה הרצאה מאת ד’’ר דניאל לובל – נוירולוגית ילדים ,מנהלת מכון להתפתחות הילד במרפאת “כרמים” של קופ’’ח כללית( ,בחסות חברת יאנסן) .בסיום היום התקיים פאנל מומחים לדיון ,שאלות ותשובות ,בהשתתפות :ד”ר קורצמן מנהלת מרפאת ניצנים ,ד”ר בהיר -רופא ילדים, מנהל מרכז בריאות הילד קופ’’ח כללית ,מר נמרוד צפריר -פסיכולוג קליני וחינוכי מומחה ומנהל יחידת “ניצני קשב” ומר אהרון קצב -מנהל אגף החינוך בעיריית בת-ים. מטרת יום העיון הייתה להביא לידי גורמי החינוך בעיר את המענה הרחב והמקצועי המתקיים במרפאה לתופעת הפרעות הקשב ,והוזמנו אליו יועצות ומחנכות מכל בתי הספר בעיר .חשוב לציין כי הייתה היענות גבוהה ביותר מצד המוזמנים להשתתפות ביום העיון ,דבר המצביע על הצורך הקיים בקרב הציבור לקבלת דרכי התמודדות טובות וראויות עם התופעה. ביחידת הפרעות הקשב של המרפאה נערכים אבחוני ( MOXOבדיקה ממוחשבת) הן לילדים והן למבוגרים הפונים ומבקשים להגדיר את ההפרעה באופן מקצועי .מבחן MOXOבוחן ומגדיר את ביצועי הנבדק על-פי מרכיבי הפרעת הקשב :קשב ,היפראקטיביות ,אימפולסיביות ותזמון .הנבדק מקבל הערכת מצב להפרעת הקשב שלו באמצעות פרופיל קשב אישי מדויק ,המציג את נקודות החוזק והחולשה שלו .הפרופיל האישי מאפשר לאיש המקצוע להבין טוב יותר את מקורות ההפרעה ,להתאים את הטיפול הנכון ואף להעריך לאחר פרק זמן את אפקטיביות הטיפול. בהמשך לאבחון מתקיימים במרפאה מפגשי הורים וילדים בקבוצות .ראשית מתקיימות קבוצות ההורים, הכוללות סידרה של 10מפגשים ,אחת לשבוע ,למשך שעה וחצי .מטרת מפגשי ההורים היא לצייד אותם בידע ובהבנה נרחבים של התופעה ,מתוך אמונה כי בדרך של הכוונת ההורים והדרכתם ניתן לעזור באופן משמעותי לילד המתמודד עם קשייו .בהמשך אנו מקנים ארגז כלים להכרות עם דרכי התמודדות שונות ,בדגש על דרכים מותאמות אישית. ילדים להורים שסיימו את קבוצת ההורים ,מוזמנים להתחיל תהליך בקבוצת ילדים ,הנמשכת לאורך 20 מפגשים שבועיים בני שעה .כמו את ההורים ,גם את הילדים ,אנו מציידים בידע על אופי וסממני התופעה ובאמצעים קונקרטיים להתמודדות עם התופעות הנגזרות מהפרעת הקשב האישית שלהם כמו :התקפי זעם, היפראקטיביות ,אובדן ריכוז ועוד ,ולאורך הדרך הם מתאמנים כל העת בשימוש בהם. בנוסף ,ילדים המטופלים במרפאה שלנו ומוגדרים כבעלי הפרעות קשב ,נמצאים במעקב פסיכיאטרי אצל רופאות המרפאה ומקבלים ייעוץ ותרופות ע”פ האבחנה והצורך. את הכנס יזמה והפיקה עו”ס רבקה לקשטיין ,האחראית על מערך הטיפול וההדרכה ביחידת הפרעות הקשב במרפאה. הכנסנערך נערך בהשתתפות הגב’ אסתר פירון -סגנית ראש העיר בת-ים ומחזיקת תיק החינוך. תודה לרועי הלוי ,מנהל הכספים ולטל קרינגל שתרמו רבות להקמת היחידה .ד’’ר קורצמן ,מנהלת המרפאה, מודה לצוות היחידה – נמרוד צפריר ,רבקה לקשטיין ,ויויאן קרס ,הדס גייכמן ,עינת אספורמס ,קלי הסנסון, מרקביץ ריקי ,כרמית שדה ,אליסה בן אברהם ,עדי מידן ,נושי יפה ,מיכל וולר ,מנאל בירו. 18 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון בשנה האחרונה נערכו מספר לא מבוטל של שינויים ושיפוצים של המחלקות השונות במרכזנו .במקביל ישנן תכניות עתידיות ,חלקן עתירות משאבים, לשיפוצים במחלקות נוספות. מאת :סיגלית אלוני ,סגנית מנהל אדמיניסטרטיבי לשפץ... לשפץ... לשפץ... להלן תקציר של תכניות השיפוץ השונות: ● ●שיפוץ מחלקת ‘שלווה’ – ממושכת ב’ גברים. נעשה שיפוץ מסיבי ועתיר תקציבים ,במימון של מרכזנו ושל מנהל התכנון .השיפוץ כלל :החלפת ריצוף, החלפת תקרה ,החלפת תאורה ,מערכת מיזוג חדשה ,חדרי השירותים והמקלחות שופצו מהיסוד .בנוסף נרכש ריהוט חדש לצוות ולמטופלים .השיפוץ יארך כשנה ,בזמן זה המטופלים שהו במחלקות אחרות. ● ●שיפוץ מחלקת נוער. משרד הבריאות אישר תקציב של 40מיליון ₪לטובת בנייה של “מתחם נוער” חדש במרכזנו .המתחם יכלול שתי מחלקות לנוער והוסטל לנוער .המתחם יבנה על חשבון מבנה ( 4האפסנאות הישנה) ,בניין ( 5נטוש מספר שנים) ,מבנה 8ומחלקות הנוער לשעבר. נכון לימים אלו הפרויקט ממתין לאישורה של עיריית בת ים ,ובינתיים מרכזנו ממשיך בהערכות :יחידת האפסנאות עברה מבניין 4לבניין ,6התבצע שיפוץ במחלקת ‘ברוש’ הישנה (בניין ,)10יחידת המגורים הטיפוליים ‘ברוש’ הועברה לבניין 2ומחלקת נוער א’ ,לאחר השיפוץ ,עברה למבנה .10השיפוץ כלל שינויים מבניים פנימיים ,החלפת צנרת אינסטלציה ומערכת חשמל ,צביעה של כל המבנה ורכישת ציוד חדש לצוות ולמטופלים .גם מחלקת נוער ב’ עתידה לעבור למבנה זה. ● ●יחידת המיון עברה לפני כשנה לקומת הקרקע במבנה הסמוך לכניסה למרכז. המבנה עבר שיפוץ לצורך התאמתו למיון .המיון הישן עובר שיפוץ ויהפוך ליחידת .ECT ● ●מבנה הספרייה חולק לשתי יחידות .חדר אחד נשאר חדר ספריה והחדר השני הפך לחדר ישיבות .בשיפוץ זה הוחלפה התקרה והתאורה ,הריצוף הוחלף לריצוף פרקט ,מערכת המיזוג הוחלפה בחדשה ונרכש ריהוט חדש .חדר הישיבות מתוכנן להיות חדר ישיבות ברמה טכנולוגית גבוהה. ● ●כיבוי אש -בשנתיים האחרונות הושקעו כ 2 -מיליון ₪בשיפור תשתיות ע”פ דרישות כיבוי אש. ● ●תכניות נוספות לעתיד: שיפוץ מחלקת נשים ממושכת (שיפוץ דומה לשיפוץ שנעשה במחלקת גברים ממושכת), שיפוץ חדרי שירותים במנהלה ,שיפוץ הלובי במיון ,צביעה חיצונית של כל המבנים. שיפוץ בית המרקחת שיפוץ מחלקת נוער שדרוג חדר האוכל בר עלון | גליון מס’ 1 19 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל טקס ירמולוביץ’ – עובדים מצטיינים 2015 מאת :עו”ס טל סבוראי בחודש יוני 2015נערך בביה”ח ,כמדי שנה ,טקס חלוקת הפרס ליחסי אנוש ע”ש ד”ר זאב ירמולוביץ ז”ל. ד”ר ירמולוביץ’ שימש בתפקיד מנהל ביה”ח אברבנאל בשנים 1955-1972והיה אדם בעל חזון ורב פעלים. פועלו ורעיונותיו ,שהיו חדשניים בזמנו ,מיושמים היום ע”י ממשיכי דרכו .לזכותו נזקפת הנחת יסודות הטיפול הקהילתי ,והוא עשה רבות למען חיזוק הקשר בין החולה לבין הקהילה. ד”ר ירמולוביץ’ נפטר בשנת 1984ובצוואתו הוריש לביה”ח חלק מרכושו .הוא ציווה על הקמת קרן על שמו, אשר ממנה יחולקו פרסים לעובדים המצטיינים בגישתם האנושית, האדיבה והסבלנית כלפי המטופלים בביה”ח בכלל ובמחלקות הסגורות בפרט .הפרס מחולק מידי שנה ,בטקס שנערך ביום הולדתו ,ה 15 -בחודש יוני. השנה ניתנו הפרסים לארבעה עובדים מסקטורים שונים בביה”ח: גבי וייל -עובדת סוציאלית ,ממרפאת ילדים ונוער ניצנים. ד”ר צ’רניאק טטיאנה -פסיכיאטרית מבוגרים ,ממחלקת פסיכיאטריה פעילה ג’. אברהם אלאמו -חצרן המרכז. מירה כרימניס -אחות סיעודית ,ממחלקת פסיכיאטריה משפטית הטקס המרגש נערך בהשתתפות עובדי ביה”ח ונשאו בו דברים מנהל ביה”ח פרופ’ יובל מלמד וד”ר גילת ,סגן מנהל מרפאת המבוגרים .בטקס הוצג סרטון על פועלם של הזוכים ,שהוכן על ידי סיגלית אלוני ,סגנית המנהל האדמיניסטרטיבי וכן הופיעו בקטעי נגינה נערים מבית ספר ‘שחף’. 20 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון יום טיפוח במחלקה ממושכת ג’ נשים (לשעבר 7ב’) מאת :עו”ס תמי פינקלשטיין בעקבות פנייתה של גב’ הדס לוגסי וצוות עמותת איכות בשיקום (אגודת הידידים) נוצר קשר עם הפעילה החברתית גב’ סמדי טרי ,אשר ארגנה יום טיפוח למטופלות .בתאריך 20.7.2015הייתה התרגשות רבה במחלקתנו .למחלקה הגיעו מעצבי שיער ,קוסמטיקאית ,מאפרת ומניקוריסטית. מרגע שנכנסו למחלקה פניהן של המטופלות הוארו ,העלו חיוכים רחבים והן הביעו התלהבות ,שמחה והנאה .כל אחת מהמטופלות זכתה לתשומת לב אישית ויחס חם ,ובחרה לעצמה משפע המתנות שהוצגו כמו בבאזר על שולחנות: תכשיטים ,תיקים ,קרמים ,בגדים ונעליים .המתנדבים הביאו תמונות יפות מאד ,כך שגם קירות המחלקה התחדשו וקושטו. בסיום הפעילות הנשים החמיאו זו לזו ,התפעלו מהמראה החדש ,הודו למתנדבים והביעו תקווה כי בוקר נפלא שכזה יחזור שוב .גם לאחר חודש המטופלות שלנו ממשיכות לספר על החוויה שעברו ולהתפאר בבגדים שלובשות ובתכשיטים שעונדות עד היום. חבילות לחג -ראש השנה כמדי שנה ,גם השנה לקראת החג נאספו כ 70 -חבילות שי ומזון לכבוד ראש השנה. החבילות נאספו ע”י הגב’ שרית רוטשילד ,אשר מדי שנה דואגת למרכזנו ,מגייסת מתנדבים ומכינה חבילות שי לתפארת .זו הזדמנות להודות לה בשם המרכז על פועלה המבורך. שמות המטופלים הזקוקים לסיוע נאספו מכלל מחלקות המרכז ונמסרו למנהלת השרות הסוציאלי. בסיוע עו”ס חנה יצחקי ,נערך מיפוי מול כל משפחה :מס’ נפשות בבית ,צרכים מיוחדים ,בקשות והתאמות לצרכי המטופלים ובני משפחותיהם. החבילות נמסרו ישירות מהמתנדבים למטופלים אשר קיבלו את השי בשמחה גדולה. מארכז לברבריבנ אל אות הנפש מראב כז לברירבנ אות הנפאשל בר עלון | גליון מס’ 1 21 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל פרישה לגמלאות הנהלת המרכז וצוות העובדים שולחים איחולים לבביים והרבה בריאות ואריכות ימים פרופ’ פנחס סירוטה -פסיכיאטר מומחה ,מנהל מחלקה פסיכיאטרית פעילה גברים .עבד במרכזנו 29שנים. טננבאום חיה -אחות מוסמכת ,עבדה במרכזנו 37שנים .מדבריו יורי מרקמן וריטה בנאלי“ :טיפלה במסירות ונאמנות במטופלים ,היתה אהודה על הצוות ועל ממוניה”. להט יהודית – פסיכולוגית מומחית ,עבדה במרכזנו 21שנים .מדברי מנהלה הישיר ,הד”ר עמי שפיגלמן מנהל השירות הפסיכולוגי“ :כל מעיניה היו נתונים לטיפול במתמודדי הנפש .השקיעה מעבר לשעות הנדרשות ממנה. אכפתית ומסורה .הדריכה עשרות מתמחים ומטפלים מסקטורים שונים והטביעה את חותמה”. סיסאי מיכאל – ראש צוות חצר ,עבד במרכזנו 29שנים .קיבל פעמים אות “עובד מצטיין”. מדברי סנא אבו נאר ,מנהלת המשק“ :אדם טוב והגון ,אהוב על חבריו ,היה נעים לעבוד איתו .יחסר לנו מאוד”. ליפשיץ טובה -פסיכולוגית מומחית ,עבדה במרכזנו 26שנים. מדברי צוות מעון יום“ :הדברים הניתנים חינם ,הם דברים יקרים ביותר. יד פשוטה ,כתף תומכת ,לב משתתף ונפש סועדת. הדברים היקרים ביותר אינם עולים כסף ,אבל שוים הון. אי אפשר לפרוט אותם לפרוטות ולא לאמוד אותם במטבעות. הם ניתנים כפי שהם שלמים ומלאים ולעולם אין הנותן אותם מבקש תמורתם עודף ולא נותן אותם כהלוואה”. “טובהלה” אחרי שנים של עשייה ,הגיע הרגע לומר לך תודה. על ההזדמנות לעבוד במחיצת נשמה ,המונעת באמונה חזקה ויודעת לקדם עניינים במסירות ,מול לא מעט קשיים. שהיית לצדנו במשברים בנועם המיוחד רק לך. ידעת להרגיע כל עניין ולכל מצוקה מצאת את הזמן .אולם ,מי כמוך יודעת שגם כשנפרדים ,אין הזיכרונות נעלמים. לכן ,תישארי חלק מאתנו ואולי גם יהיו עוד דברים במשותף לעשות .כי אנו מאמינים ,שלא אמרת עוד את המילה האחרונה ותמשיכי מכאן במלאכת העשייה לקראת הדרך המובילה להתחלה חדשה”. גבלב מפרט -אחות מעשית ,עבדה במרכזנו 38שנים .מאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה. וול דינה -אחות מעשית ,עבדה במרכזנו 15שנים .מאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה. ד”ר אבן מיכאל -רופא תחומי לא מומחה ,עבד במרכזנו 38שנים. מדברי ד”ר חולוסטוי ,מנהל מח’ ממושכת ,גברים“ :רופא ותיק ,אמין ,ביצע את עבודתו בצורה יסודית. מאחל לו בהצלחה ,בריאות והנאה”. 22 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון קידומים ומינויים ד”ר אפשטיין מינוי :מנהלת יחידת מיון והשהיה. עלתה ארצה בשנת ,1990התחילה את ההתמחות ב’שלוותה’ במסגרת מלגת עולה חדשה .משנת 1995במרכזנו, תחילה כמתמחה ,בין היתר של פרופ’ מלמד .עבדה במחלקה פתוחה ,לאחר מכן במחלקה סגורה ובהמשך ניהלה את המחלקה השיקומית .לאחר מכן עבדה כסגנית במחלקה ממושכת כשנתיים והחל מאפריל 2015מנהלת את המיון. ד”ר אפשטיין מספרת שבחרה במקצוע בהיותה בשנה השנייה ללימודי הרפואה ,כאשר למדה אתיקה רפואית ופסיכולוגיה .ד”ר אפשטיין יודעת שבחרה במקצוע הנכון – לא משעמם אף פעם ,יש אתגרים ,מוצאת עניין במה שעושה ,חשה שהסקרנות עדיין “מפעילה את המנוע שלי” .מעבר לעבודה עם המטופלים ד”ר אפשטיין נהנית מהחלקים של ההוראה בתפקיד ומהמפגש עם הרופאים הצעירים. ענת דהפז מינוי :אחות אחראית מחלקה הגיעה לאברבנאל לפני 15שנים כסטודנטית שנה ג’ בבית הספר לסיעוד אסף הרופא – האוניברסיטה העברית בירושלים .עבדה קרוב לשש שנים במחלקה 6א’ ושנים רבות במחלקת נוער א’ .לאחרונה סיימה תואר שני בסיעוד ,מאז מרצה בבית הספר לסיעוד ב’וולפסון’ .מזה כשנה אחראית מחלקה ממושכת ב’ גברים .ענת שמחה על האתגר שקיבלה ורואה בכך שליחות .שיפוץ המחלקה ומעבר המטופלים למבנה חדש היה מאתגר מאד .הצוות והמטופלים התרגשו מהאיחוד המחודש ,שמחים מאד להיות יחד. ענת מספרת שיש תחושה של יציאה לדרך חדשה, סוג של “לידה מחדש” .ומסיימת“ :ברור שמצפה עוד הרבה עבודה אבל יש בלב הרבה אופטימיות ושמחה”. בוריס אבאיב קידום :רכז נושא חשמל ומיזוג אוויר בוריס בעל רקע במיזוג אוויר ,התחיל את עבודתו כחשמלאי במרכזנו לפני תשע שנים בהמלצתו של חבר .בימים אלו מסיים לימודי תעודת הנדסאי חשמל במכללת סינגלובסקי .עמיתיו מספרים כי מעבר לתרומתו של בוריס בעל הידע הרחב לידע המקצועי בצוות ,ועזרתו בפתרון תקלות מגוונות (אשר חוסכת הזמנת אנשי מקצוע מבחוץ וכמובן תקציב) ,הוא ניחן בחוש הומור ונעים להיות בחברתו .בוריס מספר כי נוהג לרכב על אופניו כדי להספיק להגיע לקריאות מרחבי המרכז ,ומקווה להמשיך ולתרום במסגרת התפקיד החדש. ד”ר מאזה קידום :מנהל מחלקת פעילה ה’. התחיל את לימודיו באיטליה וסיים באוניברסיטת תל אביב. עובד במרכזנו משנת .1991בתחילה עבד במחלקה פעילה סגורה מעורבת בניהולה של ד”ר פיש וזו היתה טבילה נעימה. לאחר מכן התמחה אצל פרופ’ סירוטה במחלקה פעילה סגורה – 6א’. עמו ביצע וכתב את עבודת מדעי יסוד. בהמשך התמחה במחלקה נוירולוגית באסף הרופא. בסיום עבד במרפאת מבוגרים של ד”ר שור. עבד כסגן מחלקה פעילה פתוחה ,תחת ניהולו של ד”ר מלמד (לימים פרופ’ מלמד) ולאחר מכן כרופא מומחה במחלקת פסיכוגריאטריה. ב 2009 -עבד שנה במחלקה פעילה לנשים תחת ד”ר חגי אורן ומ 2010 -ועד היום עבד כרופא מומחה וכסגן מחלקה פעילה ה’ גברים. גייכמן הדס קידום :עובדת סוציאלית -מדריכה עובדת במרכזנו 20שנים ,במהלכם ביצעה מגוון תפקידים :עבדה כעו”ס אחראית במחלקת שיקומית פתוחה, “שלווה” בניהולו של ד”ר ברגר. משנת 1996מדריכת סטודנטים לעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת ת”א. בהמשך הדריכה סטודנטים לתואר ראשון ושני מלזלי, מסמינר הקיבוצים ,מבית ברל ,מאוניברסיטת ת”א, מאוניברסיטת בר אילן וממכון מגיד. בין השנים 2002-2012ניהלה את הוסטל יפו -הוסטל מעברי למתמודדי נפש .משנת 2012ועד היום עו”ס קלינית לילדים ונוער במרפאת ניצנים. דרך חיים שלמה קידום :מנהל עבודה שרברבות שלמה עובד שנים רבות בבית החולים. זוכה להערכה רבה הן כבעל מקצוע והן כאדם. עמיתיו מתארים את שלמה כבעל מקצוע מעולה, לויאלי למקום העבודה ,אכפתי וחרוץ ,אדם רגוע ונעים הליכות. אלמו אבבה מינוי :ראש צוות חצר עובד במרכזנו שנים רבות. שקט ונחבא אל הכלים .אדם הגון, ישר ואהוד על חבריו. בר עלון | גליון מס’ 1 23 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל מכתבי תודה למרכז משפחות ולשרות הסוציאלי חיה ואני רוצות לברך אתכן ואת צוות מרכז ברה”נ אברבנאל בראשות פרופ’ מלמד ,על הצלחת קיום כנס משפחות מוצלח ביותר בתחילת החודש! בכנס השתתפו צוות בכיר של הנהלת המרכז בהנהגת מנהל המרכז ,והאולם היה מלא מפה לפה בבני משפחה. המרצים שכללו נציגי משפחות של המרכז וברמה הארצית ,יחד עם מנהל המרכז יצרו דיאלוג מפרה ומרתק המלמד על קשב ושיח רציף שלכם עם בני המשפחות, ובעיקר על מחויבות והשקעה רבה בטיוב השירות עבור בני משפחות במרכז. הכנס היה מושקע גם ברמה הארגונית כולל קבוצת פלייבק המרגשת עד דמעות, והכל היה מאורגן ברמה גבוהה ביותר ,כולל הכיבוד. 14/7/15 לצוות המיון וההשהיה המדהימים תודה על הטיפול הסבלני ,על ההקשבה והתמיכה. המשיכו במלאכה המבורכת בתודה ש.ז לא מובן מאליו הפקת אירוע כזה ממש בשבוע הראשון של הרפורמה כשהמשימות השוטפות רבות יותר ,אך מלמד על רמת מחויבות והשמת אוכ’ בני המשפחה בסדר עדיפות גבוה מאוד ברמה הארגונית ,כפי שגם הדגיש זאת בצורה ברורה מאוד פרופ’ מלמד בפתיחת הכנס. לכבוד :פרופ’ מלמד מנהל המרכז לבריאות הנפש ישר כוח לעבודתכן-עינב בן חור ,כמנהלת השירות ופעולתך לפתיחת מית”ל ופיתוחה ביד רמה ,ורחל הוברמן עם ריכוזך הנושא בצורה נמרצת ויסודית עם פירות רבים, הנני מ.ר מאושפז כחודש ימים במחלקת פסיכוגריאטריה .הנני מרוצה מהטיפול האישי של האח מיכה אואקי וממליץ שיתנו לו יותר כוח עבודה ,תוספת שכר ועידוד ופרס מכובד. בברכה, מ.ר 25.11.14 לכבוד גב’ עינב בן חור הנדון :מכתב תודה לרחל הוברמן -מנהלת מית”ל שלום רב ,אני הגעתי לייעוץ לגברת רחל הוברמן לפני כחצי שנה בקשר לבתי. ברצוני לומר שרחל מטפלת בבעיות שלנו באופן יוצא מן הכלל .יש לנו אוזן קשבת ,יושר, אכפתיות ומה שהכי חשוב -זה הנסיון הרב והעשיר שלה. אני מודה לרחל ולבית החולים שסיפקו לנו שירות כזה ,בשמי ובשם כל משפחתי. בכבוד רב, ס.ו 24 23/7/15 בר עלון | גליון מס’ 1 תודה!! חיה ישראל ,מנהלת השרות הסוציאלי בבריאות הנפש ענת שלו -מנהלת תחום מית”ל ארצית במשרד הבריאות. לכבוד מחלקה 5א ,בית החולים ע”ש יהודה אברבנאל הנדון :הערכת תודה למחלקת 5א’ היקרה, אם יש מושג של מלאכים בשמיים האמיתיים נמצאים אצלכם במחלקה. נתחיל עם ד”ר חגי אורן ,האחד היחיד והמיוחד ,תודה לך על הכל. על האנושיות שבך ,המושג אדם שטבוע בך ,האכפתיות כלפי המטופל ,והמקצועיות העקבית שלך לאורך כל הטיפול המסור .ולכם ,צוות אחים ואחיות :ורוניקה ,אנה ,1 אנה ,2יעל ,ג’ני ,עומר ,מוחמד ,עיישה ,אסתי ומשה ,ועמכם הסליחה אם שכחנו שם של מישהו שטיפל נאמנה במסירות ללא גבולות ,ימים כלילות ולילות כימים בביתנו ש.ס. אנו מודים לכם מקרב לב על הכל .קצרה היריעה מלהכיל את כל הטוב והמסירות שלכם, ושוב תודה לכם על הכל ,בהערכה ובתודה, משפחת ס. בר עלון לכבוד :פרופ’ מלמד מנהל המרכז לבריאות הנפש לכבוד :הגב’ שליסל עירית מרכזת חת”ש. הנדון :מכתב תודה ברצוננו להודות לך ולהנהלת הסיעוד על ההיענות המשמעותית לאפשר לסטודנטים מבית ספרנו להתנסות בשדות קליניים שונים במוסדכם ,חרף האילוצים בשטח. עירית יקרה, במשך שנת הלימודים ,ראש חטיבת סיעוד הנפש ותלמידי ביה”ב זכו ממך לשיתוף פעולה מקצועי ,יוצא דופן ,אכפתי ואנושי כאחראית תחום. אנו מעריכים זאת ומקווים להמשך עבודה משותפת ביחד. בברכה, אנג’ליקה גולדשטיין ראש חטיבת הנפש ,ביה”ס האקדמאי לסיעוד וולפסון. איריס גולדמן -ראש מערך ההדרכה הקלינית ,ביה”ס האקדמאי לסיעוד וולפסון. הנדון :ע.ל -מכתב תודה ברצוננו להודות על הטיפול המסור והאדיב באחינו ע.ל אשר שהה במחלקה פעילה ג’ .בכל פניה לאנשי המחלקה נענינו בחפץ לב ,ברוגע ,באדיבות ובסבלנות. לא חסכו מאתנו הסברים ולא השיבו את פנינו ריקם ,אין ספק שהתנהגות זו בנוסף לטיפול ,גרמה לשיפור במצבו וחיזקה אותנו שיש על מי לסמוך. בהזדמנות זו אנו מבקשים גם לשבח את צוות ברוש ובראשם את דלית מזרחי, אשר עמדה ועומדת לצדינו בכל תקופת האשפוז ,התעניינה ,תמכה והפגינה רוחב לב ומעל לכל מקצועיות ,אנושיות וסובלנות. על כך אנו מודים מעומק הלב לה ולצוות המדהים על כל השנים שעופר נמצא בברוש. על האחדות בברוש ועל הנתינה של כל הצוות ללא דופי! אנו מוצאים חובה להודות על המאמצים הכנים לשמור על חיי אדם ואיכותם ,יישר כח. תודה האחיות של ע.ל 14.7.15 לכבוד מנהל ביה”ח אברבנאל, הנדון :הוכרת תודה לאח בוריס ממחלקה 6א’ לקורא המכתב שלום רב ,ברצוני להסב את תשומת הלב לאח בוריס מ6א’ ,לאישיותו הלבבית ועבודתו הנאה כלפי המטופלים בכלל וכלפיי בפרט .טיפולו ,מסירותו, הבנתו את החולים ,היחס האדיב והאישי לכל מטופל ,החיוך שלא יורד מפניו, הרוגע שהוא משרה נותנים הרגשה טובה והרגשה שבאמת אכפת לו ממה שהוא עושה במשלח ידו .בקיצור ,תודה רבה גדולה לך. ב’ 10.2.15 לכבוד עו”ס הראל קורץ שלום רב, הנדון :מכתב תודה והערכה לאחרונה אושפזתי לטיפול במחלקה מעורבת פתוחה. במהלך הטיפול זכיתי ליחס ותמיכה מדהימים מצידך .העזרה שהגשת לי היתה מקצועית ,מסורה ,אמפתית ,תומכת ,אחראית וסבלנית, כל זאת תוך כדי טיפול במטופלים רבים ומצבי לחץ “לא קלים” המופעלים ע”י המטופלים. יש בך ידע ,גישה ותכונות מדהימות למילוי מושלם של התפקיד (גם לדעת מטופלים אחרים איתם שוחחתי). כל מפגש איתך עזר לי באופן מדהים .היתה לך תרומה עצומה בהחלמתי וחזרתי מחוזק לחיי השיגרה. מסרתי כבר בעבר את הערכתי אליך בכתב ב 4.12.14-וגם בע”פ לגב’ עינב בן חור. בית החולים צריך להיות גאה שהתברך בעובד ברמתך. אני משוכנע שצפויות לך גדולות ונצורות .אזכור לנצח את עזרתך. בהערכה והוקרה רבה, ז.פ. בר עלון | גליון מס’ 1 25 מגזין מרכז בריאות הנפש אברבנאל 4.2.15 לכבוד הנהלת בית החולים אברבנאל הנדון :מכתב תודה ברצוני לנצל הזדמנות זו ולהביע את תודתי לצוות הניהולי של מחלקה 5ב’ בראש ובראשונה ,וכן לצוות המתפעל את המחלקה. במקרה שלי במיוחד הפעם קבלתי למחלקה והטיפול הם מקרה קלאסי של “הצלת חיים” במובן הכי פשוט של המילה .הוצאתי מציפורני מלאך המוות .בהמשך ראיתי יד מכוונת וחושבת בטיפול במצבי .כמו כן ,יש לי את הזכות הנעימה להביע את הערכתי ותודתי לד”ר אואנה קרטה שמטפלת בי בשיחות כבר תקופה ארוכה ,והיא כעת חלק מצוות המחלקה .אשרי המטופל שזוכה לרופאה שכזו ,ואני משוכנע שהיא נמצאת כבר בדרגה של אחד הרופאים המובילים בתחום הפסיכיאטריה. האיש שטיפל בי ישירות הוא העובד הסוציאלי הראל קורץ ,והוא זוכה להערכתי למקצועיותו והדרך העקבית בטיפול. לבסוף מילת תודה נוספת לצוות האחים והאחיות, וצוות העזר של המחלקה .בתקופה האחרונה המחלקה עובדת בתפוסה מקסימלית ,עם מקרים קשים סיעודיים ,וכן מקרים פסיכיאטריים קשים שהועברו משלווה .המשימה כלל לא פשוטה והמחלקה עומדת באתגר בכבוד. בכבוד רב ובברכה, ר.י 10.2.15 לכבוד עו”ס קרן ניסן-אילסר שלום רב, הנדון :מכתב תודה והערכה לאחרונה אושפזתי לטיפול במחלקה מעורבת פתוחה. לאחר שחרורי הוחלט שאקבל טיפול שבועי פרטני ממך וכן אשתתף בקבוצת DBTבהנחייתך. למרות מספר המפגשים הקצר יחסית עד היום ,לשני סוגי המפגשים היתה תרומה מדהימה בחזרתי לחיים איכותיים יותר באופן משמעותי. בעקבות מפגשים אלו אני חש כיצד תפקודי ותחושותיי משתפרים לאין ערוך. במפגשים הפרטניים את יודעת לקלוע למטרה ,לתת חיזוקים והיזון חוזר ברמת טיפול יוצאת דופן (הייתי מטופל שנים רבות באופן פרטני ע”י אנשי מקצוע ,רובם בכירים כולל ד”ר לפסיכולוגיה קלינית ב”עמך”) .ואני יכול לקבוע ללא היסוס שיכולתך מדהימה ועולה גם על מטפלים ותיקים בכל קנה מידה (כימיה בין מטפל למטופל, מסירות ,מקצועיות ,אחריות ,אמפתיה). יש בך ידע ,גישה ותכונות מדהימות למילוי איכותי ביותר של תפקידך. כל מפגש איתך עזר לי באופן יוצא דופן .היתה לך תרומה עצומה בהחלמתי וחזרתי מחוזק לחיי השיגרה. בית החולים צריך להיות גאה שהתברך בעובד ברמתך. אני משוכנע שצפוי לך עתיד מקצועי מזהיר תוך תקופה קצרה יחסית ומאחל לך הצלחה רבה. אני גאה להיות מטופל שלך .אזכור לנצח את עזרתך. הערה :לדעתי קבוצת DBTבהנחייתך תורמת מאוד ,כולל תרומתם הרבה של יתר המטפלים הנהדרים ושיתוף הפעולה של המשתתפים. אני מצפה בכליון עיניים לאפשרות שתוכלו לקיים למטופלים גם בקבוצת .DBT בהערכה והוקרה רבה, ז.פ 26.3.15 לכבוד ד”ר מרנינה שוורץ /ד”ר מיכאל מרטין הנהלת מחלקה 5ב’ בית החולים אברבנאל א.ג.נ. הנדון :בקשה להמשך קורס ה DBTמעבר ל 15הפגישות המתוכננות ברצוננו להביע את הערכתנו הרבה לקורס הה DBTשאנו משתתפים בו .הקורס שמועבר ע”י קרן ,איריס ולימור מועבר במקצועיות ויעילות רבה .אנו מרגישים שהקורס מעניק לנו כלים משמעותיים בהתמודדות יום יומית עם מצבים בעייתיים ומקרי קיצון. נשמח מאוד אם יתאפשר לקבל רצועות לימוד נוספות מעבר ל 15-הפגישות המתוכננות ,כאשר 11פגישות כבר מאחורנו .גם המרקם האנושי שנוצר בקבוצה הוא מעניין ,אנשים שיש להם מה להגיד וכדאי להאזין להם. בכבוד רב ובברכה ,משתתפי הקבוצה 26 בר עלון | גליון מס’ 1 בר עלון 15.3.15 לכבוד ד”ר מגד -מנהל מחלקת נוער א’ ‘ ד”ר ורד -סגן מנהל המחלקה וכל צוות המחלקה שלום רב, הנדון :הבעת תודה והערכה להזמנתנו להרצות בפני הצוות המקצועי במחלקת נוער א’ במרכז ברה”נ אברבנאל אנו מודות לכם על הזמנתנו ,כנציגות עמותת המשפחות “עוצמה” ,שנתנה לנו הזדמנות להמחיש בפני גורמי מקצוע במחלקת ילדים ונוער במרכז ברה”נ אברבנאל את חשיבותה ותרומתה של המשפחה לטיפול ולתמיכה במטופל באשפוז פסיכיאטרי ,מזווית הראייה של משפחות בשטח. שמחנו להזמנה גם מפני שהיא מצביעה על הכרתכם העקרונית בחשיבות של הקשבה רצינית למשפחות ושיתוף פעולה איתן להשגת המטרה המשותפת של טיפול מיטבי לחולה ,על ההכרה במטופל ובבני משפחתו כיחידה אחת ובמקומה הייחודי של המשפחה כגורם היציב והקבוע בחיי המתמודד ,בשעה שגורמים אחרים מתחלפים. הבאנו למפגש סיפורים מחוויות אישיות ומחוויות של משפחות אחרות ,שצבורות ב”עוצמה” :סיפורים עם סוף טוב ,הודות לשיתוף ומעורבות המשפחה ,וסיפורים עם סוף עצוב ,בגלל היעדר הקשבה והתייחסות למשפחה. למרבה הצער ,היו מקרים שחוסר הקשבה של צוות מטפל עלתה בחיי מתמודדים ,ועליהם לא הספקנו לדבר. התרשמנו שהצלחנו להביא אתכם להכנס לזמן קצרצר לנעלי המשפחה ,ולדמיין איך זה להיות המטפל העיקרי של המתמודד/ת, מתאם הטיפול שלו ,התומך הכלכלי ועוד. מהתייחסות הנוכחים במהלך ובתום ההרצאות ,יצאנו בתחושה שהמסרים העיקריים שלנו במפגש עברו לנוכחים והתקבלו בהבנה, ואנו מקווים שהוטמעו ,ובכלל זה -התרומה המעשית והממשית שבמתן אפשרות למשפחה ליישם את מקומה ותפקידה במשולש הטיפולי :מטפל-מטופל-משפחה. כיצד שיח ,התייעצות ושותפות בין גורמי טיפול קליני ,טיפול שיקומי והמשפחה כ carerיכולים לעשות את ההבדל בין כישלון להצלחה טיפולית ,וכמה הם חשובים גם להעברת מסר אחיד ועקבי למתמודד ,כמפתח להצלחה. כיצד התייחסות הולמת של גורמי טיפול למשפחה ומתן המקום החיוני למעורבותה בטיפול בחולה -תורמת לבניין אמון הדדי בין גורמי הטיפול למשפחה (שמשליך גם על האמון של המטופל לגורמי הטיפול). כיצד העצמת המשפחה תורמת לחיזוק החולה. כיצד משפחה ,שמכירה את המתמודד יותר מכל גורם אחר ושיש לה הידע וה”ארכיון” של היסטוריית המחלה ,יכולה לתרום להטרואנמנזה במיון ובמחלקה ,לאבחון שינויים ולהתייחסות אליהם במהלך האשפוז עד לשחרור ,כולל בהבחנה אם המטופל הגיע לרמיסיה יציבה. אין לנו ספק ,שהרווח מהדיאלוג ושיתופי הפעולה הוא של כולנו :המתמודד ,המשפחה וגורמי הטיפול. אנו מודים לכם על ההקשבה האמיתית ועל המסר שעבר מכם אלינו :הרגשנו שבאמת אכפת לכם .נתתם לנו תחושה של רגישות ואמפטיה ושל רצון כן להפיק לקחים ותועלת מהמפגש וליישם בפועל שיפורים ברוח זו .זה מחמם את הלב ונותן תקווה שגם מסגרות אשפוז פסיכיאטריות אחרות ילכו בעקבותיכם ויקשיבו לקולן של המשפחות. בתודה ובהערכה רבה, אורית ירושלמי ויוכי צ’יבוטרו -פעילות “עוצמה” “אמור לי ואשכח ,למד אותי ואזכור ,שתף אותי ואלמד ”... 24.3.15 לכבוד הראל המטפל היקר, ברצוני להביע את תודתי הרבה לך ,לדעתי אתה מטפל מקסים -שהכרתי בתקופה אומנם מאוד קצרה אך תרמת לי המון המון (למרות שלצערי השיחות היו קצרות אבל קולעות) ,אתה כמטפל עשית למעני ולדעתי מעל ומעבר ,אני רואה אותך כפוטנציאל להמשך דרך והתקדמות רבה בחיים. מאחלת באהבה, ג.י. לצוות ריפוי בעיסוק היקר: הגענו לאברבנאל לפני כ 13-שבועות ,מבט מבועת ודופק מהיר, הרבה חששות ללא אופק בהיר... פתחתן לנו את הדלת ומהר מאד גם את הלב ,ואשרתן לנו ללמוד ולהשתלב. השקעתן בנו שעות בלי לחשוב פעמיים ,תמיד עם חיוך ועצה טובה או שתיים. עכשיו הגיע הזמן להיפרד ועל כך נאמר תודות מעומק הלב. הייתן לנו דמויות לחיקוי וללמידה בשילוב תמידי עם תמיכה ואהבה. תודה לכן שאפשרתן לנו לחוות את ההכשרה הפסיכיאטרית הצורה הטובה, המעניינת והמעשירה ביותר. בהערכה גדולה ,סטודנטיות שנה ד’ לריפוי בעיסוק בר עלון | גליון מס’ 1 27 מחלקה כרונית חדשה חדר ישיבות חדש פינת עישון שיפוץ הספריה בניית מתחם ECTחדש רח’ קק“ל 15בת-ים 5943601 www.abarbanel.health.gov.il
© Copyright 2024