‫ניתוח דיווחי פליטות‬ ‫והעברות לסביבה בישראל‬ ‫והשוואתם לגרמניה‬ ‫באמצעות מרשם פליטות‬ ‫והעברות לסביבה‬ ‫‪PRTR - Pollutant Release‬‬ ‫‪and Transfer register‬‬ ‫עדי צ'אפל‬ ‫החוג לניהול משאבי טבע וסביבה‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫מנחים‪ :‬פרופ' אופירה אילון‬ ‫פרופ' אברהם חיים‬ ‫נוב‪2014 .‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות‬ ‫לסביבה ‪ -‬חובות דיווח ומרשם)‬ ‫התשע"ב ‪2012‬‬ ‫התקבל בכנסת בתאריך ‪ 19‬במרץ ‪2012‬‬ ‫מטרות החוק‪:‬‬ ‫"להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל‪ ,‬לעודד מפעלים להפחית‬ ‫פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולות לסביבה וכן ליצור כלי‬ ‫מסייע לקבלת החלטות‪ ,‬למחקר‪ ,‬ולקביעת מדיניות מקיימת המבוססת‬ ‫על צדק סביבתי"‪.‬‬ ‫חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות‬ ‫לסביבה ‪ -‬חובות דיווח ומרשם)‬ ‫התשע"ב ‪2012‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫"הטלת חובות דיווח על גורמים בעלי השפעה משמעותית על‬ ‫הסביבה‪ ,‬הפולטים חומרים מזהמים‪.‬‬ ‫הדיווח הנדרש הוא דיווח על כמויות שנתיות של חומרים מזהמים‬ ‫הנפלטים מהמפעלים לאוויר‪ ,‬למים‪ ,‬לקרקע ולים‪ ,‬וכן דיווח על‬ ‫פינוי חומרים מזהמים ועל פינוי פסולת מהמפעלים"‪.‬‬ PRTR - Pollutant Release and Transfer register ‫שנת ‪2012‬‬ ‫היתה שנת הדיווח הראשונה בישראל‬ ‫‪1986‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫הייתה הראשונה לייסד חובת דיווח אודות שחרור חומרים מסוכנים מהתעשייה‬ ‫לסביבה (‪ )TRI-Toxic Release Inventor‬אשר מכסה היום למעלה מ‪650-‬‬ ‫כימיקלים שונים‪.‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫אירופה‬ ‫ב )‪ European Pollutant Emission Register (EPER‬קיימים דיווחים משנת ‪.2001‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬הורחב המרשם ושמו שונה‪:‬‬ ‫)‪The European Pollutant Release and Transfer Register (E-PRTR‬‬ ‫על מה‬ ‫מדווחים?‬ ‫בישראל חובת‬ ‫הדיווח חלה על‬ ‫‪ 114‬חומרים‬ ‫מזהמים‬ ‫על מה‬ ‫מדווחים?‬ ‫בישראל חובת‬ ‫הדיווח חלה על‬ ‫‪ 114‬חומרים‬ ‫מזהמים‬ ‫ב ‪91 E-PRTR‬‬ ‫מופיעים חומרים‬ ‫מזהמים‬ ‫על מה‬ ‫מדווחים?‬ ‫בישראל חובת‬ ‫הדיווח חלה על‬ ‫‪ 114‬חומרים‬ ‫מזהמים‬ ‫ב ‪91 E-PRTR‬‬ ‫מופיעים חומרים‬ ‫מזהמים‬ ‫קבוצת המזהמים‬ ‫גזי חממה‬ ‫גזים אחרים‬ ‫חומרים אנאורגניים‬ ‫חומרים אורגניים‬ ‫מוכלרים‬ ‫חומרים אורגניים‬ ‫אחרים‬ ‫חומרי הדברה‬ ‫מתכות כבדות‬ ‫על מה‬ ‫מדווחים?‬ ‫בישראל חובת‬ ‫הדיווח חלה על‬ ‫‪ 114‬חומרים‬ ‫מזהמים‬ ‫ב ‪91 E-PRTR‬‬ ‫מופיעים חומרים‬ ‫מזהמים‬ ‫קבוצת המזהמים‬ ‫דוגמאות‬ ‫גזי חממה‬ ‫פחמן דו‪-‬חמצני )‪ | Carbon dioxide (CO2‬מתאן‬ ‫)‪Methane (CH4‬‬ ‫גזים אחרים‬ ‫תחמוצות גפרית )‪ | Sulfur oxide (as SO2‬תחמוצות‬ ‫חנקן )‪ | Nitrogen oxides (as NO2‬אמוניה ‪Ammonia -‬‬ ‫)‪(NH3‬‬ ‫חומרים אנאורגניים‬ ‫חומר חלקיקי עדין מרחף ‪Suspended particulate‬‬ ‫‪ | matter‬זרחן ‪ | phosphorus‬נתרן ‪Sodium‬‬ ‫חומרים אורגניים‬ ‫מוכלרים‬ ‫דיאוקסינים ופוראנים ‪Dioxins and furans‬‬ ‫)‪ | (PCDDs/PCDFs‬דיכלורומתאן ‪Dichloromethane‬‬ ‫)‪(DCM‬‬ ‫חומרים אורגניים‬ ‫אחרים‬ ‫בנזן ‪ | Benzene‬קסילן ‪ | Xylene‬טולואן ‪| Toluene‬‬ ‫אתיל בנזן ‪ | Ethyl benzene‬פורמאלדהיד‬ ‫‪Formaldehyde‬‬ ‫חומרי הדברה‬ ‫אטרזין ‪ | Atrazine‬דיורון ‪ | Diuron‬סימזין ‪Simazine‬‬ ‫מתכות כבדות‬ ‫קדמיום ‪ | Cadmium‬עופרת ‪ | Lead‬כספית ‪Mercury‬‬ ‫מי חייב‬ ‫לדווח?‬ ‫ההגדרה‬ ‫בחוק‪:‬‬ ‫"מקום‬ ‫שמתבצעת‬ ‫בו‪ ,‬או בחלק‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫פעילות‬ ‫בענף המנוי‬ ‫בטור א'‪"...‬‬ ‫‪ 8‬ענפי‬ ‫הפעילות‬ ‫חקלאות‬ ‫מתכות‬ ‫פסולת ושפכים‬ ‫תעשיות‬ ‫אנרגיה‬ ‫תעשייה כימית‬ ‫תעשייה‬ ‫מינרלית‬ ‫תעשיית מזון‬ ‫ומשקאות‬ ‫אחר‬ ‫מי חייב‬ ‫לדווח?‬ ‫ההגדרה‬ ‫בחוק‪:‬‬ ‫"מקום‬ ‫שמתבצעת‬ ‫בו‪ ,‬או בחלק‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫פעילות‬ ‫בענף המנוי‬ ‫בטור א'‪"...‬‬ ‫‪ 8‬ענפי‬ ‫הפעילות‬ ‫דוגמאות לתחומי‬ ‫פעילות (‪ 29‬סה"כ)‬ ‫חקלאות‬ ‫גידול עופות‬ ‫אינטנסיבי‬ ‫מתכות‬ ‫ייצור ועיבוד‬ ‫מתכות‬ ‫פסולת ושפכים הטמנה‬ ‫תעשיות‬ ‫אנרגיה‬ ‫שריפת דלקים‬ ‫תעשייה כימית‬ ‫ייצור חומרים‬ ‫כימיים בקנה מידה‬ ‫תעשייתי‬ ‫תעשייה‬ ‫מינרלית‬ ‫חציבה וכרייה‬ ‫תעשיית מזון‬ ‫ומשקאות‬ ‫ייצור מוצרי מזון‬ ‫ומשקאות‬ ‫אחר‬ ‫ייצור תעשייתי של‬ ‫נייר ועץ‬ ‫מי חייב‬ ‫לדווח?‬ ‫ההגדרה‬ ‫בחוק‪:‬‬ ‫"מקום‬ ‫שמתבצעת‬ ‫בו‪ ,‬או בחלק‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫פעילות‬ ‫בענף המנוי‬ ‫בטור א'‪"...‬‬ ‫‪ 8‬ענפי‬ ‫הפעילות‬ ‫דוגמאות לתחומי‬ ‫פעילות (‪ 29‬סה"כ)‬ ‫דוגמאות לסוגי פעילות (‪ 48‬סה"כ)‬ ‫חקלאות‬ ‫גידול עופות‬ ‫אינטנסיבי‬ ‫‪ - 70‬מיתקנים לגידול עופות בקיבולת של ‪ 40,000‬עופות‬ ‫מתכות‬ ‫ייצור ועיבוד‬ ‫מתכות‬ ‫‪ - 09‬פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור ברזל‬ ‫גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה‬ ‫רציפה‪ ,‬בעלי כושר ייצור של ‪ 2.5‬טון לשעה‬ ‫פסולת ושפכים הטמנה‬ ‫‪ - 53‬תפעול מטמנות בקיבולת של ‪ 10‬טון ליום או בקיבולת‬ ‫כללית העולה על ‪ 25,000‬טון‬ ‫תעשיות‬ ‫אנרגיה‬ ‫שריפת דלקים‬ ‫‪ - 06‬פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק‬ ‫תרמי של ‪ 50‬מגה וואט‬ ‫תעשייה כימית‬ ‫ייצור חומרים‬ ‫כימיים בקנה מידה‬ ‫תעשייתי‬ ‫‪ - 43‬ייצור דשנים המבוססים על זרחן‪ ,‬חנקן או אשלגן‬ ‫(תרכובות פשוטות או מורכבות)‬ ‫תעשייה‬ ‫מינרלית‬ ‫חציבה וכרייה‬ ‫‪ - 18‬מחצבות פתוחות (‪)Open cast mining‬‬ ‫תעשיית מזון‬ ‫ומשקאות‬ ‫ייצור מוצרי מזון‬ ‫ומשקאות‬ ‫‪ - 74‬טיפול ועיבוד חלב בלבד‪ ,‬אם כמות תשומת החלב עולה‬ ‫על ‪ 200‬טון ליום‬ ‫אחר‬ ‫ייצור תעשייתי של‬ ‫נייר ועץ‬ ‫‪ - 59‬ייצור נייר וקרטון בכושר ייצור העולה על ‪ 20‬טון ליום‬ ‫מבנה מרשם פליטות והעברות לסביבה (מפל"ס)‬ ‫‪PRTR - Pollutant Release and Transfer register‬‬ ‫פליטות והזרמות‬ ‫שפכים (ק"ג לשנה)‬ ‫פרטי המפעל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פרטים כלליים‬ ‫נתוני צריכה שנתית‬ ‫(‪)TOE‬‬ ‫מקור האנרגיה‬ ‫(חשמל‪ ,‬גז טבעי‪,‬‬ ‫אנרגיה מתחדשת ועוד)‬ ‫צריכת מים שנתית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אוויר‬ ‫קרקע‬ ‫ים‬ ‫מקור מים‬ ‫הזרמות שפכים‬ ‫למט"ש‪/‬מאגר‬ ‫פירוט העברות פסולת‬ ‫מסוכנת ולא מסוכנת‬ ‫(טון לשנה)‬ ‫• לפי קטלוג הפסולת‬ ‫האירופאי‬ ‫• יעד בארץ‪/‬בחו"ל‬ ‫• סוג הטיפול‪/‬סילוק‬ ‫תעשיות אנרגיה‬ ‫‪22‬‬ ‫תעשייה כימית‬ ‫‪41‬‬ ‫תעשייה מינרלית‬ ‫‪34‬‬ ‫מתכות‬ ‫‪35‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫פסולת ושפכים‬ ‫‪119‬‬ ‫חקלאות‬ ‫‪163‬‬ ‫תעשיית מזון ומשקאות‬ ‫‪39‬‬ ‫אחר (נייר ועץ‪ ,‬טקסטיל)‬ ‫‪15‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫מפעלים‬ ‫דיווחו על‬ ‫שנת ‪2012‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫ענפי הפעילות‬ ‫‪35%‬‬ ‫הערכת המשרד להגנת הסביבה‪ :‬ישנם כ‪ 500-‬מפעלים בעלי פעילות המנויה בחוק‬ ‫‪ 468‬מפעלים מופיעים במרשם בשנת ‪2012‬‬ ‫על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה ישנם ‪ 21,869‬עסקים המוסדרים‬ ‫סביבתית באמצעות חוק רישוי עסקים‬ ‫‪2,077 11%‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪9,414 50%‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪7,481 39%‬‬ ‫סף הדיווח בישראל מחמיר יותר‬ ‫כמות הסף לאוויר‪ ,‬לקרקע‪ ,‬לים‪ ,‬למקור מים ולשפכים המופיעה‬ ‫בחוק הישראלי‪ ,‬מחמירה יותר מכמות הסף המופיעה ב‪ E-PRTR-‬ב‪33-‬‬ ‫מזהמים‪.‬‬ ‫כמות הסף לדיווח‬ ‫אוויר (‪)kg/year‬‬ ‫רשימת החומרים‬ ‫המזהמים‬ ‫מפל"ס‬ ‫פחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫‪1,000,000‬‬ ‫‪100,000,000‬‬ ‫בנזן‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫כספית בכל תרכובותיה‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪E-PRTR‬‬ ‫בקרת איכות‬ ‫באחריות המשרד להגנת הסביבה לאמת את הנתונים ולבדוק את איכותם‪.‬‬ ‫בקרת האיכות מתבצעת ב‪ 3-‬רמות‪:‬‬ ‫לכל הדיווחים‬ ‫לכל הדיווחים‬ ‫מדגם‬ ‫(כ‪ 60-‬דיווחים)‬ ‫בקרה לוגית‬ ‫בדיקת שלמות‬ ‫בדיקת איכות‬ ‫עיבוד וניתוח דיווחי המפעלים‬ ‫מדד נטל סביבתי‬ ‫𝒊‬ ‫𝑷‬ ‫𝒊‪𝒂𝒑,‬‬ ‫𝒊𝒆‬ ‫𝒑𝒉𝑻‬ ‫כמות הפליטה‬ ‫והעברה לסביבה‬ ‫של חומר מזהם‬ ‫מסוים‬ ‫= המפעל‬ ‫= מספר המזהמים השונים‬ ‫= הפליטות של מזהם 𝒑 ע"י פירמה 𝒊 (‪)Kg/Year‬‬ ‫= מדד לנטל הסביבתי של פירמה 𝒊‬ ‫‪P‬‬ ‫𝑖‪𝑎𝑝,‬‬ ‫𝑝‪𝑇ℎ‬‬ ‫= 𝑖𝑒‬ ‫‪𝑝=I‬‬ ‫= הסף לדיווח של מזהם 𝒑‬ ‫חלוקה בסף‬ ‫הדיווח של אותו‬ ‫חומר מזהם‬ ‫מדוע לחלק בכמות הסף לדיווח?‬ ‫חישוב לדוגמה‪:‬‬ ‫מפעל א' פלט ‪ 10,000,000‬ק"ג ‪ CO2‬ו‪ 3-‬ק"ג אדי כספית במהלך שנת ‪ 2012‬לאוויר‬ ‫מפעל ב' פלט ‪ 1,000,000‬ק"ג ‪ CO2‬ו‪ 30-‬ק"ג אדי כספית במהלך שנת ‪ 2012‬לאוויר‬ ‫כמות הסף לדיווח לאויר של ‪ CO2‬היא‪ 1,000,000 :‬ק"ג בשנה‬ ‫כמות הסף לדיווח לאויר של כספית בכל תרכובותיה היא‪ 0.5 :‬ק"ג בשנה‬ ‫מפעל א'‪= 𝟔 + 𝟏𝟎 = 𝟏𝟔 :‬‬ ‫𝟑‬ ‫𝟎𝟎𝟎‪𝟏𝟎,𝟎𝟎𝟎,‬‬ ‫‪+‬‬ ‫𝟓‪𝟎.‬‬ ‫𝟎𝟎𝟎‪𝟏,𝟎𝟎𝟎,‬‬ ‫מפעל ב'‪= 𝟔𝟎 + 𝟏 = 𝟔𝟏 :‬‬ ‫𝟎𝟑‬ ‫𝟎𝟎𝟎‪𝟏,𝟎𝟎𝟎,‬‬ ‫‪+‬‬ ‫𝟓‪𝟎.‬‬ ‫𝟎𝟎𝟎‪𝟏,𝟎𝟎𝟎,‬‬ ‫‪ 431‬מפעלים דורגו במחקר על פי‬ ‫המדד לנטל סביבתי‬ ‫דירוג‬ ‫מדד נטל‬ ‫סביבתי‬ ‫תוצאות‬ ‫סך הפליטות‬ ‫שנת ‪2012‬‬ ‫שם המפעל‬ ‫נטל סביבתי‬ ‫‪1‬‬ ‫מי איזור דן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ‪-‬‬ ‫שפד"ן‬ ‫‪180,399‬‬ ‫‪2‬‬ ‫איגוד ערים איזור חיפה (ביוב) מכון לטיהור‬ ‫שופכין‬ ‫‪84,109‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מכון טיהור שפכים שורק‬ ‫‪82,442‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מפעלי ים המלח בע"מ‬ ‫‪42,636‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח‬ ‫רוטנברג‬ ‫‪41,453‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח‬ ‫באתר אורות רבין‬ ‫‪31,921‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מתקן טיהור שופכין איילון בע"מ‬ ‫‪28,337‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנות הכח‬ ‫אשכול‬ ‫‪27,906‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חיפה כימיקלים דרום בע"מ‬ ‫‪23,384‬‬ ‫מגנזיום ים המלח בע"מ‬ ‫‪20,722‬‬ ‫‪10‬‬ ‫דירוג‬ ‫מדד נטל‬ ‫סביבתי‬ ‫תוצאות‬ ‫פליטות‬ ‫לאויר‬ ‫שנת ‪2012‬‬ ‫שם המפעל‬ ‫נטל סביבתי‬ ‫‪1‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח‬ ‫באתר אורות רבין‬ ‫‪24,886‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח‬ ‫רוטנברג‬ ‫‪23,405‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנות הכח‬ ‫אשכול‬ ‫‪10,799‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בז"ן ‪ -‬בתי זיקוק לנפט חיפה בע"מ‬ ‫‪9,256‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מגנזיום ים המלח בע"מ‬ ‫‪8,408‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מילועוף אינטגרציה פטם אגודה שתופית‬ ‫חקלאית בע"מ‬ ‫‪8,375‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מפעלי ים המלח בע"מ‬ ‫‪5,161‬‬ ‫‪8‬‬ ‫נשר ‪ -‬מפעלי מלט ישראליים בע"מ – מלט‬ ‫‪5,024‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עמגל יצור כימיקלים בע"מ‬ ‫‪4,147‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬מחז"מ גזר‬ ‫‪3,732‬‬ ‫‪10‬‬ ‫דירוג‬ ‫מדד נטל‬ ‫סביבתי‬ ‫תוצאות‬ ‫פליטות‬ ‫לים‬ ‫שנת ‪2012‬‬ ‫שם המפעל‬ ‫נטל סביבתי‬ ‫‪1‬‬ ‫מי איזור דן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ‪-‬‬ ‫שפד"ן‬ ‫‪2‬‬ ‫מפעלי ים המלח בע"מ‬ ‫‪37,474‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חיפה כימיקלים דרום בע"מ‬ ‫‪22,716‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חברת ברום בע"מ ‪ -‬פריקלאס ים המלח‬ ‫‪18,509‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח‬ ‫רוטנברג‬ ‫‪18,048‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנות הכח‬ ‫אשכול‬ ‫‪17,106‬‬ ‫‪7‬‬ ‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪ -‬תחנת הכח‬ ‫באתר אורות רבין‬ ‫‪7,035‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אגן ארומה כימיקלים בע"מ‬ ‫‪2,430‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מי הרצליה בע"מ‬ ‫‪2,339‬‬ ‫אומיס מים בע"מ‪ -‬מתקן התפלה חדרה‬ ‫‪2,266‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪126,932‬‬ ‫השוואה בין מפעלים בישראל ובגרמניה‬ http://www.thru.de www.sviva.gov.il/PRTRIsrael ‫‪ 468‬מפעלים דיווחו‬ ‫על שנת ‪2012‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪ 431‬דיווחים‬ ‫‪7%‬‬ ‫בפועל (מעל לסף‬ ‫הדיווח)‬ ‫‪25%‬‬ ‫ענפי פעילות‬ ‫‪22‬‬ ‫תעשיות אנרגיה‬ ‫‪267‬‬ ‫‪41‬‬ ‫תעשייה כימית‬ ‫‪528‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪ 5,151‬מפעלים דיווחו‬ ‫על שנת ‪2012‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪163‬‬ ‫תעשייה מינרלית‬ ‫‪233‬‬ ‫מתכות‬ ‫‪1071‬‬ ‫פסולת ושפכים‬ ‫‪1663‬‬ ‫חקלאות‬ ‫‪621‬‬ ‫‪39‬‬ ‫תעשיית מזון ומשקאות‬ ‫‪282‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אחר (נייר ועץ‪ ,‬טקסטיל)‬ ‫‪486‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪9% 5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪ 2,093‬דיווחים ‪12%‬‬ ‫בפועל (מעל לסף‬ ‫הדיווח)‬ ‫‪32%‬‬ ‫המתודולוגיה להשוואה‬ ‫‪ .1‬נלקחו המזהמים המשותפים לשתי המדינות‪ ,‬כלומר הוסרו ‪ 31‬מזהמים שהופיעו‬ ‫במדינה אחת בלבד‪.‬‬ ‫‪ .2‬יושמו כמויות הסף האירופאיות (מחמירות פחות) גם על הדיווחים בישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬ב ‪ E-PRTR‬בלבד‪ ,‬למזהמים‪ :‬בנזן‪ ,‬טולואן‪ ,‬אתיל בנזן וקסילן (מרכיבי דלק נדיפים‬ ‫ומסיסים) סף מאוחד לדיווח‪ 200 :‬ק"ג בשנה‪.‬‬ ‫*מלבד פליטת בנזן לאויר המצוינת בנפרד (ללא תלות בפליטת מזהמים אחרים)‪.‬‬ ‫אותו הכלל הוחל גם על הדיווחים בישראל‪.‬‬ ‫‪PRTR‬‬ ‫המתודולוגיה להשוואה ‪ -‬המשך‬ ‫‪ .4‬איתור סוגי פעילות משותפים לישראל ולגרמניה‬ ‫שם סוג הפעילות כפי שמופיע ב‪ PRTR-‬הישראלי‬ ‫שם סוג הפעילות כפי שמופיע ב‪E-PRTR-‬‬ ‫‪ - 01‬זיקוק גז ודלקים‬ ‫‪Mineral oil and gas refineries‬‬ ‫‪Thermal power stations and other‬‬ ‫‪combustion installations > 50 MW‬‬ ‫‪ - 06‬פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה‬ ‫בהספק תרמי של ‪ 50‬מגה וואט‬ ‫‪ .5‬נירמול ליחידת מידה זהה להשוואה‪:‬‬ ‫זיקוק גז ודלקים ‪ -‬זיקוק ‪ 1‬מיליון טון נפט גולמי‬ ‫ייצור חשמל ‪ 1 -‬טרה וואט שעה (‪)TWh‬‬ ‫‪PRTR‬‬ ‫השוואת דיווחי פליטות והעברות לסביבה‬ ‫זיקוק גז ודלקים‬ ‫זיקוק גז ודלקים בישראל‬ ‫בית זיקוק נפט בע"מ (בז"ן)‬ ‫פז בית זיקוק אשדוד (פז"א)‬ ‫כושר ייצור של כ‪ 9.8-‬מיליון טון נפט‬ ‫גולמי בשנה‬ ‫כושר ייצור של ‪ 5.2‬מיליון טון נפט גולמי‬ ‫בשנה‬ ‫שטח‪ :‬כ‪ 1,700-‬דונם‬ ‫שטח‪ :‬כ‪ 1,080-‬דונם‬ ‫בשנת ‪ 2012‬זוקקו ‪ 3,936,000‬טון נפט‬ ‫בשנת ‪ 2012‬זוקקו ‪ 8,577,000‬טון נפט‬ ‫גולמי (‪ 76%‬מכושר הייצור)‬ ‫גולמי (‪ 88%‬מכושר הייצור)‬ ‫‪ 69%‬אחוז מסך הזיקוק בישראל בשנת ‪ 31% 2012‬אחוז מסך הזיקוק בישראל בשנת ‪2012‬‬ ‫‪Nelson Complexity Index : 9‬‬ ‫‪Nelson Complexity Index : 9.8‬‬ ‫בחישוב מדד הנטל הסביבתי‬ ‫משתנים מסבירים שונים אינם נלקחים בחשבון‪:‬‬ ‫סל המוצרים‬ ‫והכמויות המופקות מכל מוצר‬ ‫רמת מורכבות הזיקוק‬ ‫‪Nelson's Complexity Factor‬‬ ‫תהליכי הדחה‬ ‫הפחתת שיעור הגופרית ועמידה בתקני יורו‬ ‫תהליכי פיצוח‬ ‫הפיכת מוצרי נפט כבדים לחומרים קלים‬ ‫מספר האוקטאן‬ ‫עמידות הבנזין בפני הצתה עצמית‬ ‫תהליכי המרה וגימור‬ ‫הוספת ריח‪ ,‬צבע‪ ,‬עמידות לקור ועוד‬ ‫הקצאת משאבים‬ ‫לטובת הפחתת השפעות פעילות הזיקוק על הסביבה‬ ‫זמינות הגז הטבעי‬ ‫בחודש מרץ ‪ 2012‬פסקה הזרמת הגז ממצרים‬ ‫משתנים נוספים‬ ‫דוגמה‪ :‬בחודשים אוקטובר ‪-2012‬ינואר ‪ 2013‬הודממו המתקנים בפז"א‬ ‫לטובת שיפוץ תקופתי של כל מתקני היצור‬ ‫זיקוק גז ודלקים בישראל‬ ‫מדד נטל סביבתי‬ ‫מנורמל לזיקוק ‪ 1‬מיליון טון‬ ‫בית זיקוק נפט בע"מ‬ ‫(בז"ן)‬ ‫פז בית זיקוק אשדוד‬ ‫(פז"א)‬ ‫מספר המזהמים המופיעים בדיווח‬ ‫‪ 36‬מזהמים (סף ישראלי)‬ ‫‪ 25‬מזהמים (סף ישראלי)‬ ‫אוויר‬ ‫‪1,076‬‬ ‫‪352‬‬ ‫ים‪/‬מקור מים‬ ‫‪44‬‬ ‫‪38‬‬ ‫שפכים‬ ‫‪158‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נפט גולמי‬ ‫זיקוק גז ודלקים בגרמניה‬ ‫גרמניה נמצאת ברשימת עשר המדינות בעלות כושר זיקוק הנפט הגבוה בעולם‬ ‫‪ 18‬בתי זיקוק מופיעים בדיווח בגרמניה‬ ‫(מתוך ‪ 25‬החייבים בדיווח)‬ ‫בשנת ‪ 2012‬זוקקו בגרמניה ‪ 106.556‬מיליון טון נפט גולמי‬ ‫זיקוק גז ודלקים בישראל ובגרמניה לאחר נירמול‬ ‫מדד נטל סביבתי מנורמל‬ ‫לזיקוק ‪ 1‬מיליון טון נפט גולמי‬ ‫ישראל (‪ 2‬בתי זיקוק)‬ ‫גרמניה (‪ 18‬בתי זיקוק)‬ ‫מספר המזהמים עליהם דיווחו‬ ‫המפעלים בהתאם לסף האירופאי‬ ‫‪ 13‬מזהמים (סף אירופאי)‬ ‫‪ 31‬מזהמים (סף אירופאי)‬ ‫אוויר‬ ‫‪*429‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫ים ‪ /‬מקור מים‬ ‫‪0.08 / 0.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שפכים‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*‪ 418‬כתוצאה מפליטת פחמנים הידרוכלורופלואורים (‪ )HCFCs‬על ידי בז"ן‬ ‫זיקוק גז ודלקים בישראל ובגרמניה ללא נירמול‬ ‫גרמניה (‪ 18‬בתי זיקוק)‬ ‫מדד נטל סביבתי‬ ‫ישראל (‪ 2‬בתי זיקוק)‬ ‫מספר המזהמים עליהם דיווחו‬ ‫המפעלים בהתאם לסף האירופאי‬ ‫‪ 13‬מזהמים (סף אירופאי)‬ ‫‪ 31‬מזהמים (סף אירופאי)‬ ‫אוויר‬ ‫‪*5,373‬‬ ‫‪909‬‬ ‫ים ‪ /‬מקור מים‬ ‫‪1/5‬‬ ‫‪129‬‬ ‫שפכים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪124‬‬ ‫*‪ 5,236‬כתוצאה מפליטת פחמנים הידרוכלורופלואורים (‪ )HCFCs‬על ידי בז"ן‬ ‫השוואת דיווחי פליטות‬ ‫והעברות לסביבה‬ ‫ייצור חשמל‬ ‫ייצור חשמל בישראל‬ ‫שנת ‪2012‬‬ ‫‪ 10‬תחנות כוח (חח"י)‬ ‫נכללות בדיווח בישראל‬ ‫ייצור החשמל ע"י חברת‬ ‫החשמל לישראל‪:‬‬ ‫‪ 61‬מיליארד קוט"ש‬ ‫סולר‬ ‫‪15%‬‬ ‫פחם‬ ‫‪64%‬‬ ‫גז טבעי‬ ‫‪14%‬‬ ‫מזוט‬ ‫‪7%‬‬ Photovoltaic energy, 4.2% 2012 ‫שנת‬ Household waste, 0.8% Biomass energy, 6.3% Other energy sources, 4.1% Water power, 3.5% Lignite, 25.5% Wind power, 8.1% Nuclear energy, 15.8% Renewable energy sources, 22.8% Mineral oil products, 1.2% Hard coal, 18.5% Natural gas, 12.1% ‫ייצור חשמל בגרמניה‬ ‫ תחנות כוח‬177 ‫נכללות בדיווח בגרמניה‬ )‫ החייבות בדיווח‬230 ‫(מתוך‬ :‫ייצור החשמל‬ ‫ מיליארד קוט"ש‬630.2 ‫ייצור חשמל בישראל ובגרמניה לאחר נירמול‬ ‫מדד נטל סביבתי מנורמל‬ ‫ל‪ 1-‬טרה וואט שעה‬ ‫(‪)TWh‬‬ ‫ישראל‬ ‫(‪ 10‬תחנות כוח)‬ ‫גרמניה‬ ‫(‪ 177‬תחנות כוח)‬ ‫מספר המזהמים עליהם דיווחו‬ ‫המפעלים בהתאם לסף האירופאי‬ ‫‪ 18‬מזהמים (סף אירופאי)‬ ‫‪ 33‬מזהמים (סף אירופאי)‬ ‫אוויר‬ ‫‪43‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ים ‪ /‬מקור מים‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שפכים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.3‬‬ 18 0 7 Mercury Total Nitrogen Total Nitrogen Chloroform Nitrous oxide Fluorides Hydro-fluorocarbons Non methane Volatile organic compounds (NMVOC) Carbon dioxide Particulate matter (PM10) Zinc Hydrochlorofluorocarbons Total phosphorus Ammonia Chlorofluorocarbons Nitrogen oxides Nickel Cadmium Carbon monoxide Chlorine ‫הבדלים‬ ‫בדיווח אודות‬ ‫החומרים‬ ‫המזהמים‬ ‫ייצור‬ ‫דשנים‬ Sulfur oxide Chlorides Copper Arsenic Fluorine ‫ מפעלים בישראל‬5 ‫ בגרמניה‬3 ‫לעומת‬ 5 2 Mercury Chromium & compounds (as Cr) Sulfur oxide Arsenic Non methane Volatile organic compounds (NMVOC) Nickel Polycyclic aromatic hydrocarbons 7 Chlorine Benzene Carbon dioxide Particulate matter (PM10) Carbon monoxide ‫הבדלים‬ ‫בדיווח אודות‬ ‫החומרים‬ ‫המזהמים‬ ‫ייצור מלט‬ Ammonia Nitrogen oxides ‫ מפעלים בישראל‬2 ‫ בגרמניה‬10 ‫לעומת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הבדלים‬ ‫בדיווח אודות‬ ‫החומרים‬ ‫המזהמים‬ ‫מיתקנים‬ ‫לגידול עופות‬ ‫בקיבולת של‬ ‫‪ 40,000‬עופות‬ ‫‪ 99‬מפעלים בישראל‬ ‫לעומת ‪ 199‬בגרמניה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Total Nitrogen‬‬ ‫‪Ammonia‬‬ ‫‪Nitrous oxide‬‬ ‫‪Total‬‬ ‫‪phosphorus‬‬ ‫‪Particulate‬‬ ‫)‪matter (PM10‬‬ ‫באילו מפעלים כדאי להתמקד?‬ ‫דוגמה לחישוב אחוז פליטה ‪ -‬פליטת אדי כספית לאויר‬ ‫מפעל אחד‬ ‫‪101‬‬ ‫ק"ג בשנה‬ ‫חמישה מפעלים‬ ‫‪279‬‬ ‫ק"ג בשנה‬ ‫עשרה מפעלים‬ ‫‪316‬‬ ‫ק"ג בשנה‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫(‪ 328‬ק"ג בשנת ‪)2012‬‬ ‫באילו מפעלים כדאי להתמקד?‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫סך‬ ‫המפעלים‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מספר‬ ‫המפעלים‬ ‫‪100%‬‬ ‫שיעור כמות הפליטה‬ ‫או ההעברה של‬ ‫‪ 1/5/10‬המפעלים מסך‬ ‫הפליטות‪/‬ההעברות‬ ‫‪42%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫ים‬ ‫מקור מים‬ ‫קרקע‬ ‫מרכיבי הסביבה‬ ‫שפכים‬ ‫אוויר‬ ‫באילו מפעלים כדאי להתמקד?‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫שיעור כמות הפליטה‬ ‫או ההעברה של‬ ‫‪ 1/5/10‬המפעלים מסך‬ ‫הפליטות‪/‬ההעברות‬ ‫‪78%‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪72%‬‬ ‫סך‬ ‫המפעלים‬ ‫‪10‬‬ ‫מספר‬ ‫המפעלים‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫מקור מים‬ ‫קרקע‬ ‫שפכים‬ ‫מרכיבי הסביבה‬ ‫אוויר‬ ‫באילו מפעלים כדאי להתמקד?‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪99%‬‬ ‫סך‬ ‫המפעלים‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫שיעור כמות הפליטה‬ ‫או ההעברה של‬ ‫‪ 1/5/10‬המפעלים מסך‬ ‫הפליטות‪/‬ההעברות‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫מעט מפעלים אחראים לרוב‬ ‫הפליטות וההעברות לסביבה‬ ‫‪10‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫‪79%‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪76%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪42%‬‬ ‫מספר‬ ‫המפעלים‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫ים‬ ‫מקור מים‬ ‫קרקע‬ ‫מרכיבי הסביבה‬ ‫שפכים‬ ‫אוויר‬ ‫ישנם מקרים בהם מפעל יחיד אחראי ל ‪ 100%‬פליטה‪/‬העברה‬ ‫לסביבה של מזהם ‪ X‬למרכיבי הסביבה השונים‬ ‫‪100%‬‬ ‫אויר‬ ‫‪100%‬‬ ‫ים‬ ‫גפרית שש‪-‬‬ ‫פלואורית‬ ‫דיורון‬ ‫סימזין‬ ‫אטרזין‬ ‫איזופרוטורון‬ ‫אינטל אלקטרוניקה‬ ‫בע"מ‬ ‫אגן ארומה‬ ‫כימיקלים בע"מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫שפכים‬ ‫פחמן טטרה כלורי‬ ‫מכתשים מפעלים‬ ‫כימיים בע"מ‬ ‫ מזהמים בלבד‬5 ‫חישוב עלויות חיצוניות – קיים עבור‬ ‫ מזהמים הנכללים במרשם‬5-‫הנזק כתוצאה מתחלואה ותמותה מ‬ http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Documents/airexternalcost/AirExternalCoast10.2.2014.pdf ‫חישוב עלויות חיצוניות עבור ‪ 5‬מזהמים מוכרים ע"י הג"ס‬ ‫שנת ‪2012‬‬ ‫חלוקה לענפי פעילות‬ ‫פסולת ושפכים‬ ‫‪1%‬‬ ‫מתכות‬ ‫‪1%‬‬ ‫חקלאות‬ ‫‪1%‬‬ ‫אחר‬ ‫‪~0%‬‬ ‫תעשיית מזון‬ ‫ומשקאות‬ ‫‪1%‬‬ ‫תעשייה מינרלית‬ ‫‪7%‬‬ ‫תעשייה כימית‬ ‫‪7%‬‬ ‫תעשיות אנרגיה‪82% ,‬‬ ‫‪ 14,544,290,001‬ש"ח‬ ‫חישוב עלויות חיצוניות עבור ‪ 5‬מזהמים מוכרים ע"י הג"ס‬ ‫חלוקה למחוזות‬ ‫תל אביב‬ ‫‪0.4%‬‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪6,715,948,250‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1%‬‬ ‫צפון‬ ‫‪3%‬‬ ‫שנת ‪2012‬‬ ‫מרכז‬ ‫‪7%‬‬ ‫מחוז דרום‬ ‫‪43%‬‬ ‫ש"ח‬ ‫צפיפות‪ :‬מעל‬ ‫‪ 1,000‬נפש לקמ"ר‬ ‫צפיפות‪ :‬פחות מ‪-‬‬ ‫‪ 100‬נפש לקמ"ר‬ ‫התפלגות העלויות החיצוניות עבור ‪ 5‬מזהמים מוכרים ע"י הג"ס‬ ‫אחר‬ ‫‪1%‬‬ ‫אחר‬ ‫‪6%‬‬ ‫חוף הכרמל מ"א ‪15‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫רמת חובב‬ ‫‪4%‬‬ ‫מפעלי רותם‬ ‫‪6%‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪11%‬‬ ‫צפיפות בחדרה‪ :‬מעל‬ ‫‪ 1,700‬נפש לקמ"ר‬ ‫צפיפות בחיפה‪ :‬מעל‬ ‫‪ 4,200‬נפש לקמ"ר‬ ‫חדרה‬ ‫‪83%‬‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫(‪)46%‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪58%‬‬ ‫שנת ‪2012‬‬ ‫מפעלי ים‬ ‫המלח‪-‬סדום‬ ‫‪7%‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪19%‬‬ ‫מחוז דרום‬ ‫(‪)43%‬‬ ‫צפיפות באשקלון‪ :‬מעל‬ ‫‪ 2,500‬נפש לקמ"ר‬ ‫צפיפות באשדוד‪ :‬מעל‬ ‫‪ 4,500‬נפש לקמ"ר‬ ‫התרומה היחסית של ‪ 5‬המזהמים בחישוב עלויות חיצוניות‬ ‫מחוז דרום‬ ‫בשנת ‪2012‬‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫תחמוצות גפרית‬ ‫פחמן דו חמצני‬ ‫תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ‪ 10-‬מיקרומטר‬ ‫‪1%‬‬ ‫המידע ב ‪ PRTR‬חלקי‪...‬‬ ‫עלות שיעורי התמותה והתחלואה בעולם כתוצאה מזיהום אויר‬ ‫מוערכים בכ‪ 3.5-‬טריליון דולר בשנה‪ ,‬לפחות‪.‬‬ ‫במדינות ה‪ OECD-‬שיעור זיהום האויר מתחבורה בלבד‪ ,‬עומד על כ‪-‬‬ ‫‪ 50%‬מסך זיהום האויר‪.‬‬ ‫‪OECD (2014), The Cost of Air Pollution: Health Impacts of Road Transport, OECD Publishing‬‬ ‫רשימת המצאי‬ ‫הראשונה עתידה להתפרסם בינואר ‪2015‬‬ ‫)‪Operational Risk Appraisal (OPRA‬‬ ‫מדד‬ ‫להערכת‬ ‫סיכונים‬ ‫מפעילויות‬ ‫תעשייתיות‬ ‫‪UK‬‬ ‫‪OPRA - Operational Risk Appraisal‬‬ ‫מדד להערכת סיכונים מפעילויות תעשייתיות‬ ‫המרכיבים הנכללים ב‪:OPRA-‬‬ ‫‪ .1‬מורכבות הפעילות של המפעל‬ ‫לפי סוג והיקף פעילות; שימוש בחומרים מסוכנים‪ ,‬פליטות והעברות לסביבה (שימוש במדד‬ ‫שהוצג) ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיקום המפעל‬ ‫קרבתו לאזורים בעלי רגישות סביבתית‪/‬בריאותית‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביצועים סביבתיים של המפעל‬ ‫היסטוריה אכיפתית ומערכת ניהול סביבתית‪.‬‬ ‫‪ .4‬רמת הציות‬ ‫מבוסס על מערכת אכיפה‪.‬‬ ‫ב‪ 20.11.14-‬התפרסם מדד דומה בישראל‪:‬‬ ‫"מדד השפעה סביבתי"‬ ‫‪ ‬המדד ניתן למפעל ולחברה‬ ‫ייצג את הסיכון הקיים במפעל או במפעלים בארץ שברשות החברה‪ .‬המדד משקף בין היתר סיכון‬ ‫פינססי למשקיעים‪.‬‬ ‫‪ ‬חלוקה לרמות‬ ‫המספרים מתורגמים לרמת סיכון ומפורסמים לציבור‪.‬‬ ‫‪ ‬יעול עבודת המשרד להגנת הסביבה‬ ‫בהתאם למדד‪ ,‬ניתן יהיה לנתב באופן יעיל יותר את כוח האדם (להגיע למפעלים המדורגים בסיכון‬ ‫גבוה) ולדייק בכוח האדם (להביא מומחה לפליטות לקרקע או לפליטות לים למשל‪ ,‬בהתאם למדד‬ ‫הסיכון)‪.‬‬ ‫תודה‬ ‫פרופ' אופירה אילון‬ ‫פרופ' אברהם חיים‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫ליאורה אמיתי‬ ‫ג'מילה הרדל ואכים‬ ‫אזרחים למען הסביבה‬ ‫אורי שלהב‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫ד"ר אריה ונגר‬ ‫אדם טבע ודין‬ ‫ארז יפה‬ ‫‪adi.chapal@gmail.com‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬