ניטשה פרגמנטים מתוך חוברת מבוא אתיקה
#. פרידריך ניטשה פרידריך ניטשה Nietzsche Friedrich )(1900 -1844 נ לד בע ירה רוקן )ח (R6ckeשבסקסוניה .אביו ,שהיה כהן-דת לותרני ,מת עליו בהיותו בן ,Sוניטשה גדל בבית שהיו בו רק נשיס ,ואשר שררה בו אוירה דתית .ניטשה התבלט כתלמיד מבריק בעיקר בתחןמי הקלאסיקה ,והערצתן לפילןסןפיה ולתרבות היוונית, ובעיקר לאפלטון ואייסכילןס ,התעןררה בן כבר בהיותן תלמיד בית-ספר .ב 1864- התחיל את לימןדין האןניברסיטאייס באןניברסיטת בון ,אך זמן קצר אחר-כך עבר לליפציג שס למד פילוסןפיה .בתקופה זן כבר נטש את הדת הנוצרית .ב ,1869-עוד לפני שזכה בתןאר הדןקטןר שלן ,כבר נתמנה ניטשה לפרןפסןר לפילןסופיה באןניברסיטת באזל .בתקופת שהותן בבאזל קייס ניטשה קשריס הדןקיס עס הקומפןזיטור הגרמני ריכארד ואגנר ,שאןתן ראה כמייצג האמיתי של התרבןת הגרמנית במיטבה ןכמי שמייצג את לידתו מחדש של הגניוס האמנןתי היוןני .זמן קצר אחר כך ניתק עצמו ניטשה מואגנר ,במידה רבה בשל האנטישמיות הארסית של הקומפוזיטור הגרמני ,שהיה למעשה הראשןן שהטיף להשמדה פיזית של היהודיס .ב 1879-נטש את משרתו האןניברסיטאית בשל בריאןת לקןיה וחוסר סיפןק ,ןבמשך עשר השניס הבאות נדד על-פני שןןיץ ,איטליה וגרמניה .ב 1888-החל להראןת סימניס ברןריס של מחלת נפש, ןמאז ןעד מןתן ב 1900-היה שרןי במצב של חןסר אןניס ןניתןק מן המציאןת. קשה לדבר על שיטה פילןסןפית שלמה של ניטשה -כתבין עשןייס רןבס מקטעי מחשבות בנושאיס שוניס ןעניניס שןניס שאינס מתלכדיס לכלל שיטה הבנויה על-פי הסדר הלןגי ןהעניני כפי שמקןבל על רןב הפילןסןפיס .אף על פי כן שמןר לו מקןמו של ניטשה כמי שהיה אחד מאבןת הפילןסןפיה המןדרנית ןכמי שזכה להשפעה עצןמה בעןלס המחשבה של העידו המןדרני .השפעתן הגדןלה נןבעת ,אןלי יןתר מכל ,מבקןרתן הנמרצת על השיטןת הפילןסןפיןת הגדןלןת ,על הערכיס המקןבליס ועל תרבןת זמנו. בקןרת זן הצטיינה בחריפןת שאיו דןגמתה -אך הןנחתה גס על-ידי חיפןש בלתי-נלאה אחר ערכיס מחייביס אחריס שירןממן את האדס ,ןבסופן של דבר על ידי אהבת החייס. מעטיס הס הפילןסןפיס שמשנתס סןלפה ןלא-הןבנה כפי שאירע לפילןסןפיה של ניטשה .חרןמה מכרעת לסילןף זה תרמה אחןתן אליזאבט ,שמינתה עצמה לאפןטרןפןס על כתבין ןאשר בדרך של עיןןת הביאה לאימוצן של ניטש.ה על ידי .המפלגה הנציןנאל-סןציאליסטית בגרמניה של היטלר .אחןתו זן ןממשיכי דרכה העלימן מדברין של ניטשה ,עשן צירןפיס מגמתייס בנתבין ןניסן ליצןר את הרןשס כי היטלר ןההיטלריזס אינס אלא התגלמןת של ה"אדס העליןן" הניטשיאני .בין השאר גס העלימן התבטאןיןת חריפןת של ניטשה בגנןת האנטישמיןת ןדברי הערכה לעס היהןדי ןלתרומתן לתרבות ,לצד דברי בןז ללאןמיות הגרמנית בת-זמנן. לאחרןנה יצאן בעברית ,בתרגןמן של ישראל אלדד ןבהןצאת שןקו, מכתבי ניטשה ןבהס כמה מכתבין החשןביס כמו: כה אמר זרתוסטרא מעבר לטוב fלרע לגניאולוגיה של המוסר המדע העליז דמדומי שחר הרצוו לעוצמה שבעה כרכיס פרידריז ניטשה מתוז יימעבר לטוב ,ולרוע" §32 לאורך רובן של תולדות האנושות -וקוראים יכך פרי-היסטוריה -הוסקו ערכה או חוסר-ערכה של פעולה מתוך תוצאותיה :לא נודעה חשיבות לא לפעולה עצמה ולא למוצאה ,כי אם בערך כפי מה שעוד מקובל כיום בסין ,שאות כבוד או אות קלון נופל מן הבנים על האבות ,כך היו ההצלחה והכשלון משפיעים על בני-אדם לחשןב טןבןת או רעות על הפעולה .נכנה תקןפה זו בשם התקן.פה הקדם-מןסרית של האנושןת: הצן יידע את עצמך!" טרם נןדע .אןלם ברבבת הש- נים האחרןנןת התפתחן העניינים על פני אזורים מסןיימים ןנרחבים של כדןר הארץ צעד אחר צעד עד כדי כך ,שאין ערכה של פעןלה נמדד עןד על פי תןצאןתיה כי אם על פי מןצאה :מאןרע גדןל בשלמןתן, שכלןלם ןעידןנם הניכר של הראייה ןשל קנה-המידה, הערכים שלטןן הבלתי-מןדעת של התןלדה האריסטןקרטיים של האמןנה ב"מןצא" ,זה סימנה של תקןפה ,אשר אנן רשאים לכנןתה כתקןפה המןסרית במובן המצומצם של המןנח :בזאת נעשה הנסיון הראשןן להכרה-עצמיתי .מוצא במקןם תןצאות :איזה היפןך הפרספקטיבה! היפןך שהושג בלי ספק רק לאחר מאבקים ותנודות ממןשכים !אכן :בכך הגיעה לשלטןן אמןנה טפלה חדשה והרת-אסונןת ,מיצר מיוחד במינו של פרשנות :מוצאה של פעןלה נתפרש באןפן מוחלט ביותר כמוצא מתוך כוונה תחילה; לא הין חןלקים על הדעה ,שערכה של פעולה טמון בערכה של הכוונה. הכוןנה היא כל ייחו-סה וכל עברה של הפעןלה :וכל מה שנעשה עלי-אדמןת כמעט עד ימינו אלה ,לשיבוח ולגינוי ולשיפוט ןאף לפילסוף מןסריים ,נעשה בסימנה של אןתה אמונה-טפלה - .אך שמא כבר הגענו כיום הזה עד ההכרח לשןב ולשקול מחדש את דבר היפוך הערכים ןתמורתם מן היסןד ,כןחה של התודעןת עצמית מחןדשת ןהעמקתו של האדםן? האם אין אנן עומדים על סף תקופה ,אשר מן הראוי יהא לכנותה בצורה שלילית קןדם כל ,כמעבר-למוסר :כיוס ,עת רןחש החשד לפחןת בקרבנו ,בקרב הבלתי-מוסרנייס, שערכה המכריע של פעולה חבןי דןקא במה שאינן מכוון בה ,ןכל מה שבגדר מגמתיןת בה ,כל מה שניתן לראות בה ,להיןןדע בה ,להיות יימןדע" בה ,עדיין אינן שייך אלא לפני השטח שלה ,לקליפתה ,אשר ככל קליפה; תכןנתה אמנם לגלות טפח אך לכסןת טפחיים'?- בקיצןר ,אנו מאמינים ,שהמגמה אינה אלא סימפטום ןאות המצריכים פירוש ,נןסף לכך אות שיצא ללמד על עניינים רבים מדי ,משמע כמעט לא כלום על עצמו; וכן אנו מאמינים ,שהמוסר ,במשמעות שהיתה לו עד כה, ניטשה רראה את סהותו של המוסר ,כפי שהוא מקרבל בתרבות המערב ,בכוונה המניעה את המעשה ,ולא בתוצאותיו .מקורה של תפ"סה זו היא .1 לדעתר בגררמיס שרניס ,בחלקס כוציולוגייס) -כגיז חשיבות המוצא החברתי של אנשיס ,המתבטא כתחוס המרסר בהחשבת המוצא -הכרונה שמאחורי המעשה( .אך מכחינה פילוסופיח קשורה חורת מוסר כזו ככלל הכוקראטי ".'":ב את עצמך" :ערך ההכרח המכוונת את המעשיס ,מרכזיותו שי ביי=; הנפש אצל אפלטיז .הדרישה לאינטרוספקציה והפנמה ,בניגוד להישגיס חיצונ-יס -כל אלה מאפייניס ,לדעת ניטשה; את המונ'tר המקובל :ת"':ב,,",נ~' ',ר"~":ם" j' , .אור היסטורי זה אינ~ מדוייק כלל ;מוסר חכוונה מקורו במסורת היהודית-נוצרית יותר מאשר במסורת הסרקראסית ,וביטריו הפילוסופי המרבהק הוא באתיקה הקאנטית .אך יש לשיס לב שניסשה מקבל תפיסה זו כמהותית למוס.ר בכלל ,ורואה את התפיסה התועלתית, המחשיבה את התוצאות ,כעמדה אי-מרכרית .מבחינה זר הוא מסכיס איפרא עס קאנט בהגדרת המוסר ,אלא שהרא ,וחה את המוסר הזה ,ומעמ" :מקוב' ~ I'fיאל אנושי תדש שהוא יימעבר לטרב ולרוע" . ;';':':ה אינ~דירצד :לחזור לתקופה ייהקדס-מוסרית" .הוא מקבל את הדרישה להפנמה אל השכבות העמוקות של רוח האדס ,אך לדעתר חגלה הפנמה כזאת טבע אחר של האנושי שיוביל ליימוסר" מסוג חרש ,השונה לגמרי מן המוסר הסרקראטי mקאנטי. כאן מתבלה מבמתר ה"אנטי-רציונאליסטית" של ניטשה .עמדה זו אינה אי-רצירנלירת במרבן של מחשבה בלתי ברררה ,הפקררת אר אנרכיזס .3 מחשבתי וחברתי )כפי שמתברר להלן בסעיף הסמרך( .היא באה להצביע על המניעיס העמרקיס והחזקיס יותר באדס ,שאיבס נתניס להבנה במבניס הגיוניי:': :נוסחיכ -פח ובוופשטיס .מניעיס אלה הס הדחפיס ייהאכזיסטנציאלייס" המבטאיס הו את הצרכיס היסודייס והן את השאיפות המהרתירת ראדס: .פי שהוא נמצא )לדעת ניטשה( באופן קונקרטי ולא בנרסחאות מופשטות .הדחף הבסיכי ביותר ,לפי ניטשה ,הרא ייהרציז לעוצמה" .בעח m ;:-דיו :ניטשה סבתינה פסיכולוגית לג-שרת מסויימרת בפסיכואנליזה ,רמבחינה פילרסופית -לשפינוזה. 82 אמןנה-קדןמה, מןסר-המגמןת ,לא היה אלא כלןמר, האיצטגנינןת אן פזיזןת ,אןלי ארעיןת ,דבר שבדרג האלכימיה ,בין כה ןבין כה ,משהן שיש להתגבר עלין. ההתגברןת על המוסר ,במןבן מה אף התגברות המןסר על עצמן :יהי זה שמה של אותה עבודה טמירה ביןתר, האצילןת לכליןתיהו שנןעדה ןממןשכת, הישרןת ביןתר ןאף הזדןניןת ביןתר של בני דןרנן, בחינת אבני בןחן של נפשס. § 188 בניגןד ל • Laisset aller -כל מןסר הוא מעשה עריצןת נגד ייהטבע" ,גס נגד ייהתבןנה" :אך אין בכך עדיין משןס נימןק נגדן ,אלא אס כן כבר אתה עומד על בסיסן של יזה מןסר ,שממנן אתה מכריז ,שכל עריצןת ןכל א -תבןנה הס בגדר איסןר .המהןתי ןהיקר לאין-ערוך שבכל מןסר ,הןא היןתן עניין של כפייה ממןשכת :על פורט-רןיאל·· אן את הסטןאיות אן מנת להבין את הפןריטאניןת ,מן הראןי להיזכר בכפייה שבחסןתה הגיעה עד כה כל לשןן לעןצמתה ןלחירןתה - 4ןהיא הכפייה המשקלית ,עריצןת החרןז ןהקצב .איזה עמל נטלן על עצמס המשןרריס ןהנןאמיס בכל עס ןעס ! - בכלל זה גס פרןזאיקאיס אחדיס בני דןרנן ,אשר אןזנס הןא משכן למצפןן ללא-חןס; למה? "למען האיןןלת מטןמטמיס ןרןאיס אחת" כפי שמפטיריס תןעלתנייס בכך אות לחןכמתס - ,יימתןך כניעה "לחןקי שרירןת" האנארכיסטיס המדמיס לעצמס שעל ידי כך א מריס ,ס נעשיס ייחןפשייס" ממש ייחןפשיס ברןחס" .sאןלס העןבדה המןפלאה היא ,שכל מה שקייס היה אן עדיי קייס על -אדמןת מ החר ת ,העד נן ,הע ,ה_ ל, של טה, השב ,א האמ ס ,אס ב בט .כל זה לא נ ,ה באבד הש ד ל, הד ב יס ההס"; ; ס ך:שר ע צאלא מכ .שנה מ ד .הסתברןת לא מןעטה ןבמל א לכן ,שזה דןקא הןא בגדר ייהטבע" ן"הטבעי" זלא אןתה שליחות הרסן !יודע ועד כל אמו ,מה רחוקיס הס מצבין ה"טבעייס" ביותר ,וחירות הגיבוש ,הקביעה ,השליטה, רסן , 6 מכל שילוחוהעיצוב שברגעי ייההשראה" ןבאיזו חומרה ןבאיזו דקות הןא מציית דוקא בשעה לחוקיס באלפי אפניהס ,אשר דוקא בשל שכזאת קשיותס ןדיוקס ילעיגו לכל ניסוח מושגי )אף המושג הקבןע ביותר -לעומתס רבאנפי ,רבמשמעי ומרחף הןא( .הצד המהןתי ייבשמיס ובארץ" הןא כנראה ,כפי שנאמר ,הציזת הממןשך ןלכןון אחד :לאןרך ימיס נבע ןנןבע מזה תמיד משהן ,שלמענן כדאיס הס החייס עלי-אדמןת ,כגון מידןת טןבןת ,אמנןת ,מןסיקה ,מחול, תבןנה ,רןחניןת -משהו מזכן ,מעןדן ,מטורף ןאלהי. שעבןדה הממןשך של הרןח ,הכפייה החשדנית במב- עיןת המחשבות ,הכבליס שהוגה כבלעצמן בהס בתןך סדר ענייניס של כנסיןת אן חצרןת-מלכיס ,אן בנטלן על עצמן לחשןב לפי הנחןת-יסןד אריסטןטכ'יןת ,הרצןן הרןחני הממןשך לפרש את כל המתרחש לפי תרשיס נןצרי ןלגלןת שןב ןשןב ולהצדיק גס בכל מקרה את האל הנןצרי -כל זה ,באלימןתן ,בשרירןתן ,בנןקשןתן, באימתן ,בחןסר-שחר שבן ,נתגלה כמכשיר ,שב ! Sזרתן אולפה הרןח 'האירןפית והןקנן לה כוחה ,סקרנןתה חסרת-המעצוריס ,תניעותה הזריזהי .אך למען האמת, גס תוך כדי אןנדן ללא תקנה של הרבה מאד כןח ןרןח, אשר דןכאו ,חןנקו ,ןהןשחתו בהכרח )כי בזאת ,כבכל מקןס ,מתנהג ייהטבע" לפי טבעו הבזבזני זהאדיש, במלןא הדרן המרגיז אך נאצל( .זאת ,שבמשך אלפי שניס הןגיה של אירןפה הןגיס הין אך ורק כדי להוכיח משהן -כי ס ,להיפך ,כל הןגה ייהרןצה להןכיח משהן" חשןד עלינן -זאת ,שתמיד היה להס כבר ברןר ןקבןע חשיבתס כמסקנת מראש מה שצריך היה לנבןע האסטרןלןגיס הקפדנית ביןתר ,כדןגמת עמלס של •• סכזר בצרפת ,היה בימי הבינייס מרכז התנועה הרתית יאנסניסטית. • שליחת רסן יש לשיס לב לפרדוכס אופייני זה :לשון מתפתחת ורוכשת עוצמת כיטוי ,גמישות וחופש הבעה דווקא מתוך כפיפותה לחוקיות ולסדר חמור ; .4 והוא הדיך לגבי כל הישגי הרוח האנושית .בסעיף זה מתגלה השניות היסודית בתורת ניטשה :מרידה בכל הערכיס המקובליס ,יחד עס דרישה למשמעת פנימית חמורה ; תפיסת האדס כחלק מך הטבע והתנגדות לדיכוי יצריס טבעייס ,יחד עס דרישה להתגבר על הטבע הנתון של האדס ולייטרנסצנדנציה עצמית" ;גינוי מידות המוסר ייהזעיר בורגני" ,אך עס זאת דרישה קיצונית ליושר אינטלקטואלי ולטוהר מצפוני. השאיפה לשחרור ולחופש ללא כל התחשבות במוסכמות היתה כרוכה אצל ניטשה בבוז לאנרכיסטיס ,ציניקאיס ,תועלתניס ושאר נציגי ייהמרד .5 במוסכמות" ,שאותס רואה ניטשה כשטחייס וחסרי אוניס ,בהשוואה ליוצרי הפילוסופיה ,האמנות והדת של אותה תרבות שנגדה הוא יוצא בעצמו. המרד בערכי העבר יכול להיות רציני רק אחרי ההכרה במשקל העצוס של הישגיס אלה ,תוך הפניית העוצמה שהיתה טמונה בהס להגשמת מטרה שמעבר להס .האנרכיסטיס וכו' שנגדס יוצא ניטשה הס בעיניו אנשיס אשר עדי rלא הבינו כלל את יסודות התרבות שאותה הס באיס להרוס, ושעוצמתס האישית קטנה לאין ערוך מזו של גדולי התרבות הישנה. גס כאן מודגש צד שאין מקובל לייחסו לניטשה .היצירה האמנותית אינה מתוארת כ התפרצות אכסטטית של השראה "דיוניסית" בלבד ,אלא .6 כמותנית במשמעת ובריסון עצמי .במקומות אחריס מביא ניטשה דוגמאות רבות לכך ,למשל יצירת רביס מגדולי אמני הרינסנס ,או יצירתס המוסיקלית של באך והיידן ,שנוצרה בתוך מסגרת נוקשה ,הן מבחינת הרקע האמנותי והנושאיס של הנצרות ,והן מבחינת מעמדו החברתי של האמן· ניטשה מעריך את התרבות שאותה הוא מתקיף בשצף קצף -תרבות המערב היהודית-נוצרית -כהישג העליון של האנושות עד עתה )דעה .7 אחרת הוא מביע לעיתיס כשהוא מדבר על תרבויות עתיקות מאוד( .אין הוא רואה כל טעס בפנייה לתרבויות אחרות ,לא-אירופאיות .אלא קובע כנקודת מוצא הכרחית למהפכה שהוא דורש דווקא את התרבות הזאת ,אשר רק ערכיה והישגיה יצרו את ההתפתחות המאפשרת בכלל אח ע Yס בשורתו לשינוי ולחידוש פני הארס. 83 האסיאתיים בימי קדם ,או כפי שזה עד עצם היוס הזה הנוצרית-מוסרנית התמימה ,לגבי כל מאורע בפרשנות פרטי שהוא "לשם שמים" ולייישע הנשמה" - ,כל העריצות הזאת ,השרירות הזאת ,כל הכסל החמור והמפואר הזה ,הם שחינכו את הרוח; העובדות במובן המגושם ובמובן המעודן ,הוא ,ככל הנראה ,האמצעי שאין-בלעךיו גם לאילוף ולגידול רוחני ,ורשאים אנו להזבןבן בן ,ב :-:בווסר ,מו הבחינה הה':א' הי\,:ב!"jאן""'\, בתוכו ,הוא המצווה לשנוא את שליחות הרסן ,את הח~-ר;' :-רב " iכידי ,ןר'א רנור\.ע בתוכו את הצורך מצומצים"במטרות קרובות ביותר ,מלמד את באפקים הפרספקטיבות -ובמידה מסויימת גם את צמצום הכסל ,כתנאי החיים והצמיחה ,ייציית תציית למאן דהוא ולזמן ממושך, :לא -תושמד ותאבד את שארית ~הו ניח '),,ראר; לי כצו המוסרי הכבוד בפני !~צכ:ן )! 71הטב'\, I ,>.אכן אין הוא לא ייקאטיגורי" ,כפי שתבע ממנו קאנט הזקן )ומכאן אותו ייולא" (-ואינו מופנה אל היחיד )כי מה איכפת לו ,לטבע ,היחיד( ,כי אם למעמדות ,אך בראש לתקופות, )';'''' ,0 ';:לגזעים, וראשונה לכל סוג בעלי-החיים ,המכונה אדם ,להאדם. ~201 כל עוד התועלתיות ,השלטת במשפטים הערכיים של המוסר ,אינה אלא תועלתיות עדרית ,כל עוד המבט והבלתי-מוסרי מבוקש מופנה אך רק לקיום העדה אך-ורק ובדיוק במה שנראה כמסכן קיום זה :לא ייתכן שום מוסר של ייואהבת לרעך" ,נניח שאכן כבר בשלב זה קיימים תרגולים פעוטים אך מתמידים של התחשבות בזולת ,רחמים ,הגינות ,מתינות ,הדדיות במעשי סיוע; נניח שכבר במצב זה של החברה פועלים כל אלה היצרים אשר לאחר מכן יכונו בתוארי הכבוד של המוחלטת-כמעט עם יימידות טובות" עד התמזגותם מושג ייהמוסריות" :בימים ההם רחוקים הם עדיין מתחום הערכיות המוסרית -בעת ההיא הם עדיין מחןץ לתחןם המוסר .מעשה חמלה למשל ,אינו מכונה בימים הטובים ביותר של מלכות רומי ,לא טוב ולא רע, לא מוסרי ולא בלתי-מוסרי; ואף אם ישובח המעשה, כבלי-משים יתלווה אליו על הצד הטוב ביותר גם זלזול כשמעמתים אותו עם פעולה אחרת, כלשהו ,וזאת המשמשת את טובת הכלל ,את ה .res publica -בסופו של דבר גם ייאהבת הזולת" היא תמיד משהו משני ,בחלקה מן המוסכמות ומן תשרירותיות לראווה בהשוואת אל אימת הרע .לאחר שמבנה החברה קבוע ועומד ונראה כמובטח מפני סכנות מבחוץ ,צפת ועולה אותה אימה פרספקטיבות חדשות החוזרת ויוצרת מפני הרע, אי-אלה מן היצרים המוסרית. לקביעת הערכיות החזקים והמסוכנים ,כגון חשק היוזמה ,חירוף הנפש, שאיפת נקם ,זדון ,תאוות-שוה תאוות שלטון ,כל אלה, אשר עד כה ,בשרתם את תועלת הכלל ,לא זו בלבד שנערצים היו -כמובן בהסוואה של שמות אחרים מאלה שנמנו -כי אם גם בהכרח טופחו וגודלו ורוממו )מכיון ' 'lנזקקו להם תמיד בהגנה על ציבור מפני אויבי הציבור( ,מעתה מורגשת לפתע כפל כפליים הסכנה מעתה ,בהעדר תעלות ניקוז להם ,הםשבהם מוקעים והולכים צעד אחר צעה כבלתי מוסריים, מופקרים לבוז ולקלון .היצרים והנטיות המנוגדים האינסטינקט העדרי נלקחים עתה אחר כיבודי המוסר: והפרספקטיבה מוציא את מסקנותיו צעד אחר צעד .K המוסרית היא כיום :מה מידת הסכנה לציבור ,הסכנה לשוויון ,הצפונות בדעה פלונית ,במצב פלוני ,בהרפעלות פלונית ,ברצון פלוני ,בכשרון פלוני; ושוב הפחד הוא אס המוסר ,ההרגשה העצמית של העדה שוקעת ,בטחונה בעצמה ,זה עמוד שדרתה ,נשברו ,בהיתקלה ביצרים העילאיים והחזקים ביותר ,שבהתפרצותם הסוערת הם מוציאים את היחיד אל מעבר ומעלים אותו על מעל כל הממוצע מעל השפלה של המצפון העדרי :מכאן שדוקא יצרים אלה ראויים ביותר להוקעה ונידוי .הרוחניות הנישאת והעצמאית ,הרצון לעמידה עצמית ,ואף זו ה- תבונה הגדולה ,נתפסים כסכנה; מעתה יירוע" 9ייאמר על כל מה שמנשא את היחיד מעל לעדר ומטיל פחד על הזולת ,וכל דעה שהיא נוחה לבריות ,צנועה ,מקובלת ומיושבת על הכל ,וכל בינוניות של תשוקות~ ,וכיס לכינויים וכיבודים של מוסר .עד אשר בנסיבות אלה של מיטב השלום וההשלמה ,נשמטים והולכים יותר ויותר הצורך וההזדמנות לכן ,שאדם יטפח את חושיו לחומרה מתחילה כל חומרה ממש להפריע ולקשיות; עתה למצפונם של בריות ,אף בעניינים של צדק; אצילות נישאה וקשה ואחריות אדם בפני עצמו ,יש בהם כמעט ה"טלה" וא לי להעליב ,לעררר חשדנותס;, כדי ה"כבשה" ,זוכה ליתר כבוד .ישנה נקודה של פרכר ותפנוק חולניים בתולדות החברה ,נקודה בה יוצאיס להגן במלוא הרצינות והכנות אף על הפןשע המחבל בה. התיאור ההיסטורי של ניטשה )כמו רוכ ההשערות ההיסטוריות שלו( הוא כמוכך חסר ערך רכ ,ויש להכחיך היטכ כינו לכיך טיעוניו הע ר נ .ם .8 וניתוחו הפילוסופי. .9 ניטשה מכחין ביך יירוע" ל"רע" -ראה להלך סעיף . 260 . 10התקפתו של ניטשה כאן אינה מופנית נגד ערכי המוסר כשלעצמם ,אלא נגד הכינוניות ,הפחדנות והפשרנ ת ,המאפיינים לדעת" אז : .-::-- : כאשר מדובר על ערכיס מוסרייס מקובליס ,כגוך צדק .הניגוד בין היחיד והכלל )ה"עדר"( אינו מוצג כאך סבחיב .הבדל :י": -נב מבתינת העוצמה ,החומרה והרצינות של מייצגי הערכיס :ייהרוחניות הנישאת והעצמאית"" ,התבונה הגד לה" ,דריש . אלה המעורריס חשד והתנגדות אצל האיש הבינוני .הבוז של ניטשה מופנה איפוא נגד החולשה ה כ כי -נ.":ג שהחברה מאמינה בהס .הדבר בולט בדוגמא שבהמשך :הרצון "להבין" את הפושע והפחד ל .עניו,';: 84 ,עכיש :זה נראה לחברה משום מה כלא הוגן ,ואין ספק שמחשבת ה"עונש" או הצו ייהענש תעניש" מכאיבים לה ,מטילים עליה פחד .ייוכי אין זה מספיק בבטלבו מחפושע את--כושר הסיכון? למה עוד העונש? עצם ההענשה היא מעשה איום !" -ובהציגו שאלה זו, המוסר העדרי ,מוסר הפחדנות ,מוציא את מסקנותיו האחרונות .נניח שניתן היה לבטל בכלל כל סכנה, להשמיט את הקרקע מכל פחד ,ממילא היו מבטלים גם מוסר זה; לא יהא עוד צורך בו ,הוא עצמו יראה עצמו כמיותר ! -כל הבא לבחון את מצפונם של בני אירופה הי ם ,יעלה תמיד מתוך אלפי הקפלים והמחבואים ,מ סריים את הצו האחד והיחיד ,צו הפחדנות העדרית: " נו וצים שאי-פעם יחדל פחד מן הארץ !" אי-פעם זה הרצו והדרך לשם ,קרוי היום באירופה כולה בשם"קידמה !,, . II § 259 להימנע מפגיעה הדדית ,מאלימות ,מניצול ,לייצב את הרצון בשווה לרצון הזולת :בין הבריות כפרטים זה עלןל ,מבחינה מסויימת ומגושמת למדי ,ליהפך לנימוס טןב ובלבד שיהיו תנאים לכך )דהיינן ,קירבתם האמיתית בכמות הכוח ,בקנה מידה הערכי ושייכותם זה לזה בתוך גוף אחד( .אך כל אימת שמתכוןנים להרחיב עקרון זה ולקבוע אותו ככל האפשר כעקרוו- יסוד של החברה ,מתגלה עד מהרה מה זה בעצם :רצון שלילתם של החיים ,עקרון הפירוק ןהניןון .כאן מן הדין לחתור ביסןדיות מחשבתית עד היסוד ןלא להכנע לכל מיני רפיונות של רגישןת :כי הנה החיים עצמם הם במהותם עניין של סיגול ,פגיעה ,הדברת הזר והחלש יותר ,דיכוי ,קשיחות ,כפיית צורןת עצמיות על הזןלת, הבלעתן ,ולכל פחות ובכל ההנחות ,ניצןלן 12אך לשם מה להשתמש תמיד במלים שכאלו דוקא ,אשר מימים ימימה הוטבעה בהן כוונה לשמצה? גס אותו גוף ,אשר בקרבן ,לפי הנחתנו לעיל ,הפרטים נוהגיס זה עם זה כשווים -וכך זה קורה בכל אצולה בריאה -מן ההכרח ,אס אמנס חי הגוף ולא גוסס ,שיעשה לגופים זולתו את כל אשר הפרטים שבו נמנעים לעשותו זה לזה. שומה עליו להיות התגשמות הרצון לעוצמה ,לרצות לגדול ,להתרחב ,למשוך אליו ,לזכות בעלי ונות -לא מתןך מוסריות או אי-מוסריות כלשהן ,כי אם משןם שהוא חי ןמשוס שהחיים הבם הרצו) לעוצמה .13אולם אין עוד נקודה שכלפיה גילתה התודעה האירופית ההמונית אטימות כבעניין זה :כיוס העולם כולו מלא הזיות ,אף באיצטלות מדעיות ,על יחסי חברה העתידים ובאים עלינו ,בהם לא יהא זכר "לאופי המנצל" -וזה מצלצל באזני ,כלו הובטח להמציא חיים הנמנעים מכל פעולות אורגאניות .ייהניצול" אינו תכונתה של חברה מושחתת או פרימיטיבית ובלתי מושלמת :זו תכונתה של מהות החיים ,כפעולת-יסוד אורגאנית ,תוצאה של עצס הרצון לעוצמה ,שהוא-הוא הרצון לחיים - .נניח, שמצד השיטה זהו חידוש -מצד המציאות זוהי עובדת-בראשית לכל היסטוריה :לפחות בכך נהיה נא כניס עס עצמנו ! §260 בנדודי על פני שיטות המוסר הרבות ,מהן מעודנות, מהן מגושמןת ,אשר שלטו עד כה או עדיין שולטות מסויימים החוזרים עלי-אדמות ,מצאתי קווים ומופיעיס יחד בתדירות קבועה וקשורים זה בזה :עד שנתבררו לי שני סוגים עיקריים וצף ועלה מהם הבדל יסודי :יש מוסר-אדונים ויש מוסר-עבדים -ועלי להוסיף מיד ,שבכל התרבויות העליונות והמעורבות יותר מתגליס נסיונות לתווך בין שני אלה ,ולעתים קרובות יותר אתה נתקל בערבובס זה בזה ובכשלון הבנתס זה את זה; אכן ,לפעמים ,הם צפופים מאד זה לזה -אף בקרבו של אותו אדס עצמו ,בתוך נפש אחת .14הבדלי הערכיות המוסרית נתהוו או בקרב הסוג השליט אשר הגיע מתוך תחושת הנאה לתודעת המבדיל בינו ובין הנתונים לשלטונו -או בקרב נתיני השלטון ,ה- עבדיס והכפופיס בכל דרגות הכפיפות .במקרה הראשון, כשהשליטיס הם הקובעים את מושגה"ט.וב" ,אזי מצבי נפש גאיונייס ומרוממים ,המה המורגשים כציוני מעלה, . 11ניטשה מערער על הנחה מקובלת ביותר בתפיסה המודרנית :האנושות שואפת לאושר ,לחייס בטוחיס ומלאי נ mיות .הוא רו ICה בש Itיפה זו ביטוי לניוון הרוח האנושית .לרעתו כל היצירות הגרולות של הארס בהיסטוריה ,וגס בפילוסופיה ובאמנות ,היו כרוכות בסכנות ,פחדיס ובמיmד - בסבל .הגרלות אינה יכולה לצמוח מתור תנאי נוחיות .בכר מעדיף ניטשה את הדמויות הגדולות של הרת השנואה עליו על נציגי הליברליזס הכוודדני. באחר הסעיפיס הסמוכיס הוא אומר יינחת ,כפי שאתס תופסיס זאת -אין זו מטרה ,בעינינו זה קץ! זהו מצב ההופר ICת הארס ד מהרה לכוג mר ונלעג ...הא rאתס יודעיס שרק הגידול מתור יסוריס גרוליס חולל את כל עליותיו של האדס עד כה?" . 12כאן ניכרת קירבתו של ניטשה למחשבתו של הרקליטוס )ייהמלחמה היא אבי כל הדבריס"( ולכמה רעיונות של דארוי ,rתור העברתם בון התחוס הביאולוגי אל התחוס החברתי. . 13זהו העקרון השולט ,לרעת ניטשה ,בכל המציאות ולא רק בתחוס הביאולוגי .בסובן זה אפשר לראות בו את העקרון הסספיסי בתורת ביססה )הרעיון הזה נוצל ,תור כדי סילוף רב ,באידיאולוגיות פשיסטיות ובתנועות פוליטיות ,במיוחד באיטליה ,בשנות העשריס של המאה(. . 14שני מיני בווסר אלה אינס איפוא תופעות היסטוריות בלבד ,אלא בעיקר הס מייצגיס תכונות אופי של הארס בכלל -הד ל הפרט והן של חברות שונות. 8S כקובעי דרגה sי ,האדס'האציל,מרחיק מעצמו את הבריות המגלות את ההיפך ממצבי רוממות וגאווה שכאלה: הוא בז להן .מן הו:אוי מיד לשים לב לכן ,שבזה הסוג הראשון של מוסר הניגוד ייטוב" ו"רע" זהה במשמעותו עס הניגודייאציל" ו"בזוי" -הניגודייטוב" ו"רוע" הוא ממוצא אחר"י בזיס לפחדן .לחששן ,לקטנוני ,שכל מעייניו בתועלתיות הצרה; וכו -לחשדן כפוי-המבט, המשפיל עצמו ,זה הסוג הכלבי של אדס ,שאינו קס על הפוגעים בו ,זה הקבצן-החנפן ,ובראש וראשונה השקרן; זו אמונת-יסוד היא לאציליס ,שכל המון כוזב .ייאנואנשי-אמת" היו מכניס עצמס נדיבי-עס שביווו העתיקה .הנה נראה בעליל ,שציון הערך המוסרי נסב תחילה ובכל מקוס על בני אדס ןרק לאחר מכן יכמסובב עלמעשיס :ועל כן חמורה הטעןת שטןעיס היסטוריוניס של המוסר הפןתחיס בשאלה מעין :יימדוע הין מעשי רחמיס זוכיס לשבח?" הסןג האצילי של האדס רואה עצמו כקובע ערכיס ,ןאין הןא גזקק לאישוריס ,הוא חורץ משפט :יימה שהןא בגדר הזק לי, הוא בגדר הזק כשהוא לעצמוי' ,הוא רןאה את עצמן בבחינת מה שמעניק בכלל לדבריס את כבודס :הוא בורא ערכיסךי .כל מה שהוא יודעו בתןך עצמו ,הוא מכבדו :מוסר כזה הוא פיאור עצמי .בחזית הקדמית ניצבת תחושת השפע ,העוצמה המבקשת לעבור על גדותיה ,האושר שבמתח הגבוה ,תודעת העושר הרוצה לעשר ולנדב -גס נדיבי-עס מסייעיס כידי האומלליס, אך לא מתוך חמלה ,או כמעט לא מתוך חמלה ,כי אס מתוך דחף שנתחולל מכוח גודש העוצמה 8י .האדס האציל מכבד את הכוח אשר בו עצמו ,אשר כוח לו לגבור גס על עצמו ,היודע איך לדבר ואיך לשתוק ,ונוקט מתוך עונג חומרה וקשיחןת כלפי עצמן ,ןיראת-כב ד , כל דבר חמור וקשוח" .לב קשוח גטע ווטן בלכ ~, : בסאגה סקאנדינאבית עתיקה :כך גתפי ט נתפייט מנפשוש.ל וויקיגג גא .גאוותו של אדס היא על כך דווקא ,שאיו הוא עשוי לחמל :ע מוסיף ואומר גיבןר ה"סאגה" :ייאשר בנען י ,ב קשוח ,לעולס לא יקשח עוד" ,האציליס ןה מיצ אשר כה יהגן ,המה הרחןקיס ביןתר מאות מ כ- הרןאה בחמלה דווקא או במעשה למען הז לת המוס יו . של סימניה desinteressementאת האמונה בעצמן ,הגאווה על עצמן ,שנאה מן היס והלעג כלפי ייהעדר האנוכיות" ,אף אלה ציןני המוס הנאצל ,ןעמס גס זלזןל קל ןזהירןת מפני הרחמיס ומפכ ייהלב החס" - .בעלי-העןצמה ,המה היודעים א - לכבד .זן אמנןת שלהס ,זאת המלכןת להמצאןתיהס יראת-כבןד עמןקה בפני שיבה ןבפני מסןרת - תורת המשפט מבןססת על יראת-כבןד כפןלה האמונה ןהדעה-הקדןמה לזכןתס של אבןת עחשבןנס של הדןרןת הבאיס ,אןפייניןת הן למוס אנשי העןצמה 9י; וכאשר -מאידך -אנשי ~ . אידיאןת המןדרניןת" מאמיגיס כמעט באורח א נס- טינקטיבי ייבקידמה" ן"כעתיד" ןמאבדיס הלןך אכ את יראת-הכבןד בפני הזקגה ,הרי די בזה כ להעיד על מןצאן הבלתי-אציל של ייהאידי ההן .אך יותר מכל רחןק מןסרס של שליטיס מטע כ של ההןוה ומחמיר מאד בעקרןנן ,שאין שןס מוטלת על אדס אלא כלפי מי ששןןה לן; שיהא מ לנהןג כלפי בריןת מדרגה נחןתה ,כלפי כל מה ש כ 1 : . 15הכוונה ,ללא ספק ,אינה לעליונות ייהאדוניס" מבחינת כוחס הגופני ,הכלכלי או הפוליטי ,לפחות לא באןתס גילןייס של עלי נ • r המוכדיס בדוגמא כשלהי בזמננו )גסכאז סולפו דעיונות של ניטשה ונוצלו ,במיוחד בגדמניה ,בכיוון שלא ז iתכווז אליו כלל(, Y . גא~ 'יהאציליס" היא בתכונות האופי שלהס )כפי שצויינו בסעיפיס הקודמיס וכז בהמשך הסעיף שלפנינו( ובכושדס להגיע ל"מצבי נפש ומדוממיס" . . 16הניגוד ב rטוב ו"דע" מוצק בעיני ניטשה; דעיס הס הפחדנות ,הקטנוניות זהבינוניות ,הפשדנות ,קלות הדעת ,התועלתנות ,ש בכל אלה ע פרםרי ,במובז המקובל ,אלא הז תבונות המנוגדות ל"דצוז לעוצמה" ,וניטשה שולל אותס דק באשר הס מהוויס גיל ",ל ולחולשהבכויכורש יכולתו העצומה של האדס .לעומת זאת .ההבתנה ב rטוב ליידוע" היא כולה המצאת אותס חלשיס "רעיס" ,שאינס כנ- .":: גדלותס של הגדוליס ,מפחדיס מהס ,ולכז מגניס את תכונותיהס כדוע מוסדי. נ ..א- -0 . 1 '7 זו התפיסה היחידה של האדס האפשדית בהשקפת עולס חילונית '4 - : -דאה הסעיף הבא. . 18ניטשה מדגיש הדבה את נדיבותו וגדלות נפשו של "האדס העליוזי' ,איז הוא מתנגד לאותז מידות המבונות במוסד הסקובל אך הוא מעדיך אותז כביט ",לאישיותו החזקת של האדס ,רלא כתוצאה מסנטימנטליות ,אלטדואיזם או בפעולה מתוך ח ה בכואבק עס נטיות ,על דדן קנט או הנצדות. . 19יש להעיד שניטשה דאה בענין זה ,המדוכ:ז לדעתן במצווה ייבבך את אביך ואת אמךי' ,את מהותה של היהדות .נגיג דמ",ות דבות עוצמה המדגימות את התכונותן~נעדצות עליו ,בניגוד גמוד לברית החדשה ,שבה דאה ניוון גמוך של האנוש" ) שלאחד חודבן הבית(. 86 (-1 H ~:==..:.;: ס . rץ•- ךב - "",F הוא ,לפי ראות העינים או כ"אוות הנפש" ,20בין כה ובין כה :יימעבר לטוב ולרוע" - :כאן יוכלו להימצא גם הרחמים וכיוצא בהם מן הרגשות .הכשרון והחובה 'לאסירות-תודה ממושכת ולנקמה ממושכת -זה וזה רק בתחומי שווי-הדרגה , -הדקות בגמול-ושילם, הצריפות המושגית בידידות ,וכורח מסויים שיהיו לך אויבים )מעין תעלות-ניקוז לרגש קנאה ,לאהבת מדון, לשחצנות -ובעצם ,כדי שתוכל כדבעי להיות ידיד( :כל אלה סימני-היכר אופיינים למוסר האצילות ,אשר, כאמור ,איננו מוסר ייהאידיאות המודרניות" ,21ומשום כך כה קשה היום לתפסו בלב ,או לחשפו מתחת פני האדמה ולגלותו - .ולא כן הדבר בסוג השני של המוסר ,מוסר העבדים .נניח שהנכפשים והמדוכאים, המעונים ,המשועבדים ,שאינם בטוחים בעצמם והם עייפי-עצמם ,נניח כי הם הוגים במוסר :מה יהיה הצד השווה בהערכות המוסר שלהם ?קרוב לוודאי ביטוי לחשדנות פסימית לגני מצבו הכולל של האדם ,ואולי פסק-דין מרשיע על האדם ,כולל מצבו .עינו של העבד עויינת לסגולותיו של איש העוצמה :יש בו ספקנות וחוסר-אימון ,יש גם דקות בחוסר-האימון שבו לגבי כל ייהטוב" ההוא המכובד שם - ,ברצון היה משכנע עצמו שגם שם האושר אינו אמיתי .ולהיפך ,הוא מעלה ומטעים ומציף באור את כל התכונות המשמשות להקלת קיומו .של הסובל' :וזה מקום כבודם של הרחמים ,של היד הטובה המושטת לעזרה ,של הלב החם ,הסבלנות ,החריצות ,הענווה ,החבינות - ,כי כאן תכונות אלה הן מועילות ביותר וכמעט האמצעים היחידים המאפשרים לשאת את עקת הקיום .מוסר העבדים הוא בעיקרו מוסר התועלת .זה כור מחצבתו של הניגוד המפורסם ייטוב" ו"רוע" -את העוצמה ואת הסכנה התחושה משכנת בתוך הרוע ומידה מסויימת של אימה ודקות וחוזקה שאינן מתירות את יחס הבוז. לפי מוסר העבדים אם כן ,ייהרוע" מעורר אימה; לפי מוסר האדונים דוקא ייהטוב" הוא המעורר והרוצה לעורר אימה ,בעוד שהאדם הרע נתפס כבזוי .הניגוד מגיע לשיאו כאשר בהתאם לעקביות של מוסר עבדים זה ,אף ב"טוב" של מוסר זה נדבק שמץ של זלזול -גם אם הוא קליל ואוהך - ,כי הנה מכל מקום חייב הטוב לפי אורח החשיבה של העבדים להיות לא מסוכו :הוא טוב-לב ,מרומה על נקלה ,אולי גם טפש במקצת .*un bonhommeכל היכן שיד מוסר העבדים על העליונה, הלשון נוטה לקרב את המלים ייתם" )ישר( ו"תמים"- . והבדל אחרון :תשוקת החופש ,האינסטינקטלאוי\!-ר ועידוניו של רגש החופש ,שייכים אף הם בהכרח למוסר וההתלהבות עבדים ומוסריותם ,כשם שהאומנות שביראת-הכבוך ,שבמסירות ,הם מאותותיה הרגילים האריסטוקראטית • 22 של דרך החשיבה וההערכה מכאן כבר יובן בפשטות משום מה האהבה בבחינת - passionזו סגולתנו האירופית -היא בהחלט ובהכרח ממוצא נאצל :כנודע היא הומצאה על-ידי פייטני האבירים מ פרובאנס ,בני-אדם אלה ,הממציאים המפוארים של ** gai saberאשר אירופה חייבת להם כה הרבה ,כמעט את עצמה- . ** הסבר עליז * בחור טוב .20אלה הסמהתבטאויותיו שלניטשהשנתנומקוסלמעשיהזוועהשנעשובעמיסיינחותיס"שזוהו עליריהגרמניסכעיקר עסהיהודיסוהסלכיס. ·הזהמעשיס והז זהותייהנחותיס"רחוקיסלגמרימכוונתושל-ניטשה)מכחינהלאומית מגנהניטשהדווקא אתהגרסניס ,ואילוהיהודיסוהסלכיס 'נוורמטר,פפנהיגי נחשבובעיניולגזעיסהחזקיסביותר .ישלזכורשכתביניטשהפורסמובגירסהמסולפתומצונזרת,שנערכהעל-ידיאחותוובעלה האנטישסיותבגרמניה(. .21ייהאיריאותהמודרניות"האלה-הזבעיקרהדמוקרטיהוהסוציאליזס ,שהסהמטרהלדברי בוזקיצונייסביותר שלניטשה.התנגדות זונובעת היסוד~יס'-ש 'לקסהובאובסעיפיסלעיל ,אך גס מפנישר.אה בהס המשךחילוני שלהיהדותוהנצרות.לדעתניטשה מתוךרעיונותיוחפילוסופייס סקולויזציה)חיליז( זרנוטלת מהס כלצירוק,והשמטתבסיסזהיחידיהאפשרי -האמונהבאלוהיסכמקורלערכיס -משאירה אותזכתורות חסרות כל תוקף לעוסתהחוקיותהטבעית שבה א rבני אדסשוריס -ראה הסעיף הבא. n .22ראה לעיל סעיף . 188 87 פרידריך ניטשה מתוך ייהמדע העליז" § 125 האיש המטורף - .23הלא שמעתם את שמעו של אותו איש מטורף ,אשר בבוקרו של יום בהיר הדליק פנס ,ר ץ בשוקה של עיר וזעק בלי הרף :ייאני מחפש את האלהים 1 את האלהים אני מחפש - "1ומכיוון שאותה שעה נזדמנו שם בני-אדם רבים מאותו סוג שאינו מאמין באלהים ,עורר האיש צחוק רם .ייהאמנם אבד?" שאל האחד .יישמא כתעה בריצתו כמו ילד?" אמר השני. ייואולי מסתתר הוא? המפחד הוא מפניכו .או ירד בספיכה? היגר?" -כך קראו וכך צחקו זה אל זה .האיש המטורף קפץ לתוך קהלם וכקבם במבטיו" .לאן פכה האלהים? כה אמר ,ייאנכי אגידכו 1אנחנו הרגנוהו - אתם ואני! כולנו רוצחיו 1אך איככה ביצעכו את הדבר הזה? איככה יכולכו את האוקייכוס לשתות עד כלה? מי כתן לכו את הספוג למחות בו את האופק עד תום? מה המעשה אשר עשינו בהתירנו ארץ זאת ממעגלי שמשה? ולאן זה תנוע עכשו? לאן אנחכו כעים? הלאה-הלאה מן השמשות כולן? האם אין אכו נופלים בלי-הרף? אחורה, קדימה ,לצדדים ,לכל עבר? וכי קיים עוד מעלה ומטה? וכי אין אכו ניתעים כלו באפס איכסופי? האם לא כושף עליכו החלל הריק? האם לא גבר הקור? האם לא קרב ובא בלי הרף הלילה ,ויתר-לילה? האם אין תכרח להדליק פכסים בבוקרו של יום? הטרם הגיע לאזניכו קול רעשם של·קברכים ,הקוברים את האלהים? הטרם יעלה באפינו ריח ההתפוררות האלהית? -גם אלים מתפוררים? מה האלהים 1אלהים לא יחיה עוד 1 הרוצחים שברוצחים 1 ואנו הרגנוהו 1נתנחמה ,אנו הקדוש והאדיר מכל מה שהיה לו לעולם עד כה ,דמו נשפך במו סכיננו -מי ימחה דמים אלה מעלינו? אי מים אשר יוכלו לטהרנו? אלו טכסי כפרה ,אלו משחקי קודש ניאלץ להמציא? האם אין גדלותו של המעשה גדולה מיכולתנו? האם לא דין הוא ,כי אנו עצמנו נהיה לאלים על מנת להיראות כראויים לה ,לגדלות זו?. מעולם לא נודע מעשה )דול מזה .ויהי אשר יהי כל מי שיוולד אחרינו ,בזכותו של מעשה זה הוא שייך להיסטוריה נעלה יותר מכל היסטוריה שעד כה - " 1 עתה נדם האיש המטורף ושב והתבונן בפני מאזיניו: נדמו גם הם והסתכלו בו מוזרות .לבסוף הטיל לקרק·ע את פנסו ,שכתפוצץ לרסיסים וכבה .ייהקדמתי לבוא" אמר האיש יישעתי טרם הגיעה .התרחשות אדירה זאת היא עדיין בדרך והיא נודדת -טרם הגיעה לאזני בני-אדם ,הברק והרעם צריכים זמן ,אור הכוכבים צריך זמן ,מעשים גם לאחר שנעשו ,עדיין צריכים זמן ,על מנת שייראו ויישמעו .והמעשה הזה עדיין רחוק הוא מהם יותר מ הכוכבים הרחוקים ביותר -ואף-על-פי-כו הלא עשאוהו - "1ועוד מספרים ,שאותו מטורף חדר עוד באותו יום עצמו לתוך כנסיות שונות והשמיע שם את תפילת האשכבה על מות אלהי הנצח .וכאשר אחזו בו והוציאותו החוצה ,שוב ושוב חזר ואמר להם :ייוכי מה תן כל הכנסיות האלו כיום ,אם לא קבריו ומצבותיו של האלהים " 1 .23הקטע שלפנינן הוא בעל חשיבות מכרעת בהשקפתו של ניטשה ; בו מרוכזת המשמעות הקיצונית המיוחדת לתורתו ,וכאז מתגלה גם חשיבותו הגדולה של ניטשה לתקופה המודרנית ,ולו רק כאתגר שאי אפשר להתעלם ממנו .ניטשה הוא מז האנשים היחידים שתיאר וניתח במסקנתיות וללא פשרה את משמעות מצבו של האדם החילוני ,של האתאיסט האמיתי .לדעתו א rשום אפשרות להאמ rבערךפוסרי-הוסניסטיכלשהו בעולם שא rבו אלוהים .רק אלוהים ,או ה"מוחלטי :יכול לךיות מקור תוקף לערכים מוחלטים .ללא אלוהים יש הכרח לעזוב את כל ההשקפות והאידיאלים שמקורם ח'ח כאמינה זו ,כגיד שווייד כל בניאדם כנבראים בצלם אלוחים ,המיסר המחייב באופז מוחלט ,ואפילו ערך האמת המוחלטת בתחום ההכרה .הביסוס לערך מוחלט כלשהו יכיל להיות רק מציאותו של יש פוחלט -יהא זה האל של הדתות ויהא זה מושג אלוהים שכשיטות המטפיסיות הגדולות )מאריסטו ועד הגל( .עם יימותו" של אלוהים )כלומר ,מות ,1של האמונה באלוהים( היה על האדם להכיז את מצכו האמיתי ולהסיק את המסקנות, ותהיינה קשות ואכזריות ככל שתהיינה .מודעות זו של היות האדס חי ב"אפס א - rסופי"" ,ללא שמש" ,היא הדרישה הCוכסיסטנציאלית שניטשה מעסיד בפני כל אתאיסט שאינו מוכז להשלות את עצסו בתשובות מזוייפות .תשוכות כאלה הם כעיני ניטשה כל התורות ייההומניסטיות", הדיסרקרטיה ,הסוציאליזם ,הפמשיכות את ערכי התרבות היהודית-נוצרית .ניטשה רראה המשכיות זו כצכיעות ,שהרי ש כאזכע rדת ללא אל mים, ההסתלקות פז הדת ה' ICלרעתו הסתלקות פכל התרכות שבה חיינו ד כה .סכאן הכח שהוא ר mש לייכני אדם רכים סאותו סוג ש ICינו ס ICס r ב ICלוהים" ,הצוחקיס למטורף הסופיע כסעיף שלפנינו; rlCהם יודעים ערי rאת הסשמעות האפיתית והסהפכנית של איכוד ה ICמונה כ ICל mים ,ספני ש ICינם יודעים את מלוא הסשסעות שהיתה לאמונה באל mים. הסשקל האישי הכבד שנודעה להכרה זו אצל ניטשה עצמו ,בא לידי ביטוי כאחד סמכתביו :ייויתור על ICלוהים פירושו של ICתוכל עוד לעולם להתפלל ; לעולם לא תסצא עוד מנוחה בבטחיד השלם ...מי יתז לך את הכוח לעשות זאת ? לאיש לא היה עדי rהכוח הזה ...אלה שהסתדח ICיך-שהוא כך ש ICלוהים יהיה להם לחבר ,מעולם ל ICהתנסו במה שאני יודע אותו -הבדידות .כיום סהווים חיי את הסשאלה שכל הדכרים י שוניב לגסרי מכפי שאני רואה אותם ,ושמישהו יוכל לעשות את ה ICמיתות שלי למוטעות". 88
© Copyright 2024