גליון 178, ינואר 2016
פברואר ,2016שבט תשע"ו ,גיליון 178
ים
ה ח ב ל נו
ל
נ
ו
ן
ת
ח
י
עמ' 20
מכתבים
תוכן עניינים
מה שפתוח -פיתוח?
ערבה במקום חבל
שומרי הזמן
משמעת על ארבע
נא להכיר -המדבר
זה נוער ,זה!
הפיל של מיכאל
5
10
13
14
18
20
22
מדורים
מכתבים
2
6
מהמתרחש בחבל
24
שירותים חברתיים
25
אם אתם בסביבה
26
דבורה ננסית
29
ציפור החודש
29
צמח החודש
המסיבה כטרנספורמטור -יניב גולן 31
32
תשבץ
הנהגים במחלקת התחבורה עברו
אימוני בטיחות ,שכללו גם נהיגה
בסלאלום בין קונוסים .לקונוסים שלום.
"קצה המדבר",
ירחון המועצה האזורית חבל אילות.
מופץ חינם בישובי האזור
עורכת :גל נקדימון
עריכה גרפית :סטודיו יטבתה
כתובת המערכת :מ.א .חבל אילות88805 .
nakdimon@eilot.org.il
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות
משתתפים :ערבה בן-יתח ,שרי ברקן,
יניב גולן ,נורית גורן ,רותם ג'קסון,
יורם הופמן ,שירלי חכם-יפרח ,אסף כץ,
שי ניצן ,דורון קרן ,רחלי רוזט ,בני שלמון,
איתי שני
איור השער :עדן גרינהוט
2קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
לא בבאר שלי
בזמן מערכת הבחירות של ,1981וסמוך
להתבטאותו של מנחם בגין על "המיליונרים
ליד בריכות השחייה" ,הופיעה קריקטורה
בעיתון מקומי בקרית שמונה.
מתוארים בה הקיבוצים – עם שמות כולם:
דן ,דפנה ,שמיר ,עמיר ,גונן ,כפר גלעדי
וכולי ,כלהקת חיות טרף אשר סובבות קריה
שלווה – כאילו לא היו בעיות כלל בקרית
שמונה אילולי הקיבוצים .הקריקטורה עומ
ררה זעם רב והעיתון נאלץ להתנצל עליה.
אני מותח קו ישר בין אותה קריקטורה לבין
מאמר שהתפרסם בגיליון האחרון בעיתון
"קצה המדבר" .נכון – הכותב ושכמותו,
אינם מתוייגים כ"ימנים" בשיח הפוליטי
העקום שהשתרש בישראל ,אבל הדמגוגיה
אותה דמגוגיה ,וההשלכות אותן השלכות.
פירצות לוגיות קיימות לאורך כל המאמר.
אחת המשעשעות בהן ,גם אם לא המקוממת
ביותר( :אנחנו) "לא מודים כי ל 98-אחוזים
מאיתנו אי ן שום כוונה לעבוד בשדות וב�מ
טעים" .שני משפטים אחר כך מצוטט ראש
המועצה באומרו כי תושבי חבל אילות יתמ
פרנסו מחקלאות ,אבל לא בהכרח יעבדו בה.
ומיד מצוטט גם דובי קדישאי אומר כ י ב�ל
עדי הפועלים הזרים אין חקלאות .זה נקרא
שאנחנו "לא מודים"? דרגה כזו של רשלנות
מהווה הצדקה להפעלת שיקולי עורך.
אציג כאן רשימה חלקית מאוד של עיוותים
ואי אמיתות:
שטחים חקלאיים מוגדרים על ידי רשויות
התכנון של מדינת ישראל כשטחים פתוחים.
להציג את דובי קדישאי כמי שאינו אומר
אמת בהקשר זה (בעת הגשת תכנית לרשויות
התכנון!) זו דמגוגיה .אם ,לחילופין ,נעלמ
מה מידיעתו של הכותב עובדה זו ,אולי זה
מצביע על התוקף של דעתו בענייני סביבה.
שמירה על קרקעות המדינה :הכותב נופל
שוב לבור הבורות (כך אני מקווה ,אחרת יש
שם גרוע יותר לפרסום שלו) .כן ,קרקעות
המדינה נתפסות באופן לא חוקי על ידי
גורמים שונים ,בייחוד בדרום הארץ .חלק
מאותן קרקעות אני מכיר מקרוב .עד סוף
שנות השמונים לא הי ו שם כפרים – מו�כ
רים או לא .זה מגוחך לחשוב ששמירה על
שטחים פתוחים איננה תואמת חקלאות מומ
דרנית ,אבל עולה בקנה אחד עם מרעה לא
מבוקר והתיישבות ללא הליכי תכנון.
כן – לא כל המיזמים שלנו הצליחו .ללעוג
לאלה שהכזיבו ,לאחר שהושקעו בהם כסף,
שעות משפחה ושעות שינה ,תקוות וחלומ
מות – זהו מעשה מרושע .לעשות זאת בזמן
שבו אנחנו לא מוותרים וממשיכים ליזום
ולהשקיע בפיתוח ,כאשר מראש ידוע שלא
כל היוזמות יצליחו – זהו מעשה מרושע.
ואחרונה – ציבור של שכירים ועצמאים
בשכונה קהילתית ,אולי יעלה מהר יותר
את מספר התושבים בחבל .אבל אם לכותב
אכפת באמת בנושא ניצול עבודה שכירה,
אשר מהווה אחד הנימוקים במאמר (קוראים
לזה באידיש :קונסיסטנטיות של ארגומנט),
אזי הוא צריך לזכור שאותם תושבים בכל
זאת יאכלו פירות ,ירקות ומוצרי חלב ,אבל
יגדלו אותם פועלים של מישהו אחר ,אולי
עם יחס אחר לחוקי עבודה .אז אול י לכ�ו
תב לא כל כך אכפת על הדבר עצמו ,אלא
מה – נוט אין מיי באק יארד .זה מוסר של
פרזיטים.
יכול להיות שהכל מגוחך ושאין ערך לדבר,
וברור לי ,שאנחנו ל א מהווים כרגע את ה�מ
שחק המרכזי בעיר .יכול להיות שהכל חלום
בתוך חלום .אבל ,זה החלום שלי .מי שממ
תעקש לירוק לבאר ולשתות ממנה לסירוגין
– שימצא באר אחרת.
מיכה אשחר ,קטורה
הו ,דון קישוט
זה זמן מה ,קרוב לארבע שנים ליתר דיוק,
ניטש ויכוח ער בין אושיית סביבה מקומ
מית ,לכותב ת מילים אלה .הסוגיה ש�ב
מחלוקת -תפקידו של העיתון האזורי
בחבל אילות .האמת ,או הדבר הקרוב
ביותר לקונצנזוס ,נמצא כנראה אי-שם
באמצע ,אבל אליבא דאושיית העיתונות,
מתפקידיו של העיתון להעיר את החבל
המנומנם -אותו ואת שימת ליבו -לדון
בנושאים בוערים (לדידו) .לעומת זאת,
אני רואה בעיתון אמצעי תקשורת אזומ
רי ,שאמור לספק עניין לתושבים ,אך לאו
דווקא להזעיקם לקרב .כמו שאמרתי -
עמק השווה שוכן בינינו ,קרוב לוודאי.
/דבר העורכת
ועל שום מה אני מעל ה את העניין? בע�י
תון זה ישנם מכתבי תגובה לטורו של
יניב גולן מהגיליון הקודם ,שנשא את
הכותרת השנויה במחלוקת " -החקלאות
אינה קדושה" .אז מצד אחד ,אין שמחה
ממני על המעורבות של הקוראים .מצד
שני ,חלק מהתגובות מאופיינות בטון
חריף למדי ,הצורם לאוזניי הרגילות
לרחש השטיח בסלון .עם זאת ,צנזורה
אינה מדרכי ,או מדרך העיתון ועל כן
מובאים הדברים ככתובם וזכות התגובה
שמורה לנמען בגיליון הבא.
אבל אנשים -למה צריך להרגיז אתכם,
על מנת לקבל תגובה ,או שיתוף פעולה?
מכתבים
חקלאות אינה קדושה
(יניב גולן "קצה המדבר" גליון מס )177
החקלאות אינה קדושה ,ולמען האמת אינני מוצא שום דבר קדוש
במה שאנחנו עושים בחבל שלנו כבר למעלה מ 50-שנים.
דורון ניסים מצוטט ברשימה של יניב כהוגה ,האומר כי תושבי
החבל עוסקים במאבקים מקומיים תוך התעלמות מהבעיות הגדומ
לות .הבעיות הגדולות ,לדעתו ,הן הפיכת השטחים הטבעיים של
הנגב והערבה (ובעצם כלל השטח של מדינת ישראל) לשדה תעופה
ופסי רכבת.
בלי לקרוא לילד בשמו ,מטיף יניב לגישה שמלווה אותנו מאז הקמת
הישוב הראשון בערבה הדרומית והיא העיר אילת -לשם מה לאכלס
שטח נפלא זה ,מתנה אלוהית ,לשטח מאוכלס בבני אדם .אין שום
קדושה בכך שאנשים מתיישבים בחבל ארץ זה ,שהיה קיים עשרות
מיליוני שנים קודם וימשיך להתקיים גם בלי שיתיישבו בו אנשים.
אינני כותב את הדברים כדי להציג את דברי יניב כבדיחה .במגילת
ההכרזה על הקמת קיבוץ יטבתה כתוב כי אחת המטרות של הקמת
הישוב הוא לגאול את השממה .בהזדמנויות שונו ת אמרתי וגם כת�ב
תי שההתיישבות בחבל ,כולל הקמת יטבתה -לא גאלו שום שממה,
אלא פגעו ,לפני הכל ,ביצירה המופלאה שקוראים לה מדבר .המדבר
אינו שממה ,אלא מעשה יצירה אלוהית מופלא ועשיר .לא צריך
לשמור עליו ולא צריך לשנות אותו ,אלא פשוט לא להתחרות בו
ולא להתיישב בו.
כותב יניב כי העובדה הדמוגרפית החשובה והאמיתית בחבל היא
העיר אילת כולל הפרוור שלה – באר אורה .קשה מאד לשנות את
המציאות של הישובים הקטני ם שאין להם חשיבות דמוגרפית הפז�ו
רים בערבה הדרומית ,אבל אפשר גם אפשר לתקן אותה .כך למשל,
מיזוג של עירית אילת עם חבל אילות יכול להביא תמורה של ממש
קודם כל חלוק ה הוגנת של משאבים .אילת זקוקה כאוויר לנש�ימה לכסף בעוד שהחבל על אוכלוסייתו הדלילה מחזיק במשאבים
לאומיים ,בעיקר ארנונות משרד הביטחון ,ללא שום פרופורציה
להבדלי גודל האוכלוסייה .מיזוג הרשויות יביא לסופו את פיצול
הרשויות היקר מאין כמוהו ,ובעיקר יוכל להביא לנטישת השטחים
החקלאיים על ידי הישובים.
תהיה בצעד זה הזדמנות להשתחרר מכמה בלופים כמו הכלכליות
של הגד"ש ,התמרים ,הרפתות וכן שהחקלאות היא מקור פרנסה
אבל לא בעבודת החברים בישובים .הצעה זו כבר עלתה בעבר ואין
שום סיבה שלא נחזור אליה.
אני מודה ליניב ששחרר אותי מצורך לעסוק בעוד סוגיה רגישה:
הוא כותב ,ואני מסכים אתו ,שתושבי החבל מנפנפים "באופי החמ
ברת י המיוחד" של החבל .מנפנפים ,פירושו שזהו עוד אחד מה�ב
לופים המצויים.
אני רוצה לחזור לדון ,להנאתי ,בשאלת הקדושה .מקובל לחשוב
שבהתגלות של אלוהים בפני עם ישראל יש מידה רבה של קדושה.
ובכן ,לאחר שאלוהים ברא את העולם ,כולל המדבריות שבו ,הוא
ברא את האדם והטיל עליו שליחות" :ויאמר אלוהים ,נעשה אדם
בצלמנו וכדמותנו ,וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובמ
כל-הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ .ויברא אלוהים את האדם
בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם .ויברך אותם
האלוהים ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ ...הנה נתתי
לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר
בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאוכלה ,ולכל חית הארץ ולכל עוף
השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב
לאכלה ויהי כן" (בראשית א')" .ויקח יהוה אלוהי ם את האדם וינ�י
חהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית ב').
דובי הלמן ,יטבתה
קיבוץ יטבתה
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 3 2016
מכתבים
החקלאות אינה אויב המדינה
בדרך כלל אני נמנע מפולמו ס עם חברים .אני מסתפק בהבעת ע�מ
דתי .מאמרו של יניב גולן בגיליון האזורי הקודם " :חקלאות אינה
קדושה" אינו משאיר לי ברירה.
לאחרונה שמעתי את עמוס עוז (ציטוט מהזיכרון)" :אני לא מפחד
מהשמאל ,לא מפחד מהימין ,לא מפחד מהחרדים ,לא מפחד מהעמ
רבים ,אבל אני מאוד מפחד מפנאטים".
ויכוח על אמונות ושכנוע על בסיס נימוקים דתיים אינו ברפרטואר
שלי .בעיני ,קדושה אינה נימוק .לא לקיום חקלאות ,לא להיאחזות
בקבר יוסף בשכם ,אבל גם לא לשימור "השטחים הפתוחים" .מעולם
לא טענתי כי החקלאות קדושה .לדעתי הצנועה ,חקלאות בערבה
היא פשוט הדבר הנכון .יניב מעדיף מאבק על אמונות לעומת בחינת
חלופות ,ועל כך נאמר" :כל הפוסל במומו פוסל" .ונכון ,בעיני ,כמו
בהגדרות תמ"א ,35שטחים פתוחים הם לא רק שטחים לא-מופרים.
גם מטעי תמרים לאורך כביש הערבה הם אנטיתזה למפעלי תעשייה
מעשנים ,או גורדי שחקים המסתירים את הרקיע.
חזרה על טיעונים שאי ן להם ביסוס לא הופכת אותם לנכונים .והע�ו
בדות הרלוונטיות :קיבוצי הערבה חיים מחקלאות .מעל ל80%-
מההכנסות שלנו הם מחקלאות ,א ו מעיבוד תוצרת חקלאית (בע�י
קר תמרים ,רפת וגידולי שדה) .ולדוגמה שיניב מנופף בה ,החובות
שצבר פרויקט השום בראשית דרכו .מזה שלוש עונות ,השום (שיש
סיכוי למיכון מלא שלו) הוא גידול מרוויח .התייחסות רק לח�ו
בות ,בלי ניתוח כלכלי ,היא בורות או דמגוגיה .חברת אלגטק -
היום מפעל משגשג לכל הדעות ,הייתה קרובה לפשיטת רגל ,ורק
עזרה של יהודים טובים מהניכר הצילה אותה .ערדג ,עד שגירשו
אותה מים סוף ,הייתה לרבים מקור גאווה ורווח ,אבל לפני שהגיעה
לרווחיות הייתה עמוסת הפסדים ,וזאת למרות תמיכ ה של המד�י
נה והסוכנות בעשרות מיליוני ש״ח .אפילו התמרים צוברים חובות
עצומי ם לפני שהם מתחילים להרוויח .יתר על כן ,אילו רציתי לה�ש
תמש בסגנון של יניב :מדוע הוא נטפל לכמה עשרות אלפי דונמים
לחקלאות ,לעומת המיליונים שהוקצו במועצה לשמורות טבע?
גם מי שהסביבה יקרה לליבו חייב להחליט על עדיפויות .דווקא
הבשורה היחסית -החוו ת הסולריות ,היא אויב של השטחים הפת�ו
חים .מאות קורבנות של זיהום האויר בישראל (לפי הערכת משרד
הבריאות) עומדים מול פגיעה ברצף השטחים האלה .בחירה בין
חלופות נדרשת אפילו ללא קורבן ,רק עקביות :נראה לי שיניב בוחר
לנסוע במכונית דיזל מזהמת .מכונית מונעת בגז ,היא חלופה זמינה
הרבה יותר ידידותית לסביבה .ג ם יניב גולן מקפיד על פרסום דע�ו
תיו על נייר – מה עם העצים שנכרתו לכבוד הפרסום? אולי מספיק
פרסום של קצה המדבר באתר המועצה? דווקא חברי ,שפוטי רעיון
ההתיישבות החקלאית ,כבר עברו לעיתונים וספרים דיגיטליים כי
זה יותר ידידותי לסביבה .האם יניב ,שבזמנו היה העורך ,נלחם על
כך? משום מה ,כאן הוא לא נזקק לרעיונותיו של דורון ניסים על
הצורך בתפישה סביבתית גלובלית וכוללת.
בעיניי הכל שאלה של איזונים .האדם הוא חל ק מהמערכת האק�ו
לוגית .גם הצרכים והרצונות שלו הם שיקול לגיטימי .כמובן ,כל
החלטה צריכה להיות באחריות ,בתבונה ובשיקול דעת.
יניב מכניס לתוך פי אמירה" :בלעדי הפועלים הזרים אין חקלאות"
דעתי אינ ה כזאת ,והראייה -יטבתה וסמר לא מעסיקים כאלה .ו�ל
עצם העימות הנוכחי :השאלה אם העובדים הם זרים או בוגרי צבא
ב"עבודה מועדפת" לא מעלה ולא מורידה .בתפקידיי השונים תמיד
חיפשתי גידולים וטכנולוגיות המשחררים את החקלאות מעתירות
העבודה .הפוך על הפוך ,דווקא החקלאות הממוכנת וללא עובדים
זרים היא חקלאות אקסטנסיבית ,המנצלת שטחי קרקע גדולים פי
כמה ביחס למה שאנחנו מבקשים.
העירוב של הביקורת על התנהגות קפיטליסטית לכאורה ,עם נושא
השטחים והחקלאות הו א חסר שחר .האם בתעשייה או בתיירות נ�ש
תחרר מכבלי הקפיטליזם? אני בהחלט גאה בכך שאני מנהל את
חיי בקיבוץ באורח סוציאליסטי .ככל יכולתי קידמתי את השיתוף
והקואופרציה באזור .לשנות את העולם – גדול עלי .וכן ,אני רוצה
לחיות ולהתפרנס בקיבוץ בערבה .הרעיונות של יניב על מקורות
פרנסה נוספים ,שאני מסכים איתם לגמרי ,עדיין לא מוציאים לחם.
אוכלוסיית האזור תוכפל כנראה לפני שמחשבים ,הנדסה וחינוך
יחליפו את החקלאות כבסיס כלכלי לקיומנו .הניסיונות של מפעלי
התעשייה ומפעל ההנדסה -שאותו יניב מכיר היטב -לא הביאו
עדיין אפילו להתחלה של פריצת דרך.
יניב מתייחס בזלזול להתחייבויות המדינה ולניהול על פי אמות
מידה תכנוניות מחייבות .הוא גם לא מתייחס לכך שמדובר רק על
עתודות קרקע .המדינה לא מקצה בפועל את הקרקעות בלי אמות
מידה מתאימות .ובהכללה ,הסוגיה של "אמת ויציב – מה עדיף" היא
סוגיה פילוסופית ומשפטית מרתקת .בלי יציבות רבה של ההחלטות
והמערכת השלטונית אין אפשרות לנהל חיים מודרניים מאורגנים.
משום מה נראה לי שאנרכיזם ,גם אם הוא סוציאליסטי ,לא מהווה
חלופה .אני נוטה לחשוב ש "יציב" עדיף ,ורק במקרים קיצוניים
ביותר " -אמת" גובר על "יציב" .הדרך להתמודד עם ההעדפות
היא בכלים ציבוריים ודמוקרטיים מקובלים .משאל עם -הכי קרוב
למה שיניב מציע -הוא לדעתי אמצעי גרוע לניהול מדינה ,כלכלה
ואיזור.
"מהרסייך ומחריביך ממך יצאו" .כנראה אני ל א שותף עם יניב ב�א
מונה מהו בניין ומהו הרס.
החקלאות אינה קדושה אבל לא היא אויב המדינה.
וכן ,אני מאמין ב"מותר האדם מן הבהמה".
דרושים דרושים דרושים דרושים דרושים
לעיתון "קצה המדבר"
פרסם
עכשיר"ו
דב
דרושים כתבים מוכשרים
במגוון נושאים
ב"קצה המ
להזמנת פרסום ופרטים:
nakdimon@eilot.org.il
דובי קדישאי ,יטבתה
החבל ברשת
אתר האינטרנט האזורי
מתעדכן מדי יום
נא לפנות במייל לnakdimon@eilot.org :
4קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
נא לפנות במייל ל:
www.eilot.org.il
מאמר דעה
פיתוח מכיוונים אחרים
/אסף כץ ,לוטן
השימוש הרגיל שלנו במילה 'פיתוח' לתיאור שינוי שאנחנו עושים בסביבה ,עלול להוביל אותנו באופן
עיוור לכיוון שאנחנו לא באמת רוצים .זוהי הזמנה לבחון מחדש את הכיוון אליו אנחנו בוחרים ללכת
המטרה האמיתית של המאמר הזה ,היא לגרום לנו ללכת ולהכיר את
הסביבה שלנו .אם עשינו את זה ,אז כבר עברנו חצי דרך .החצי השני
הוא להכיר את עצמנו .בעצם ,אלה שני חלקים של אותו שלם ,כי מה
אנחנו ללא הסביבה שלנו?
בחמש שנים האחרונות ראיתי שינויים די נרחבים בערבה ,שינויים
שהתקיימו תחת המילה 'פיתוח' .מילה מאוד יפה .אכן ,כולנו רוצים
פיתוח ,אבל אני חושב שאולי היא מעט מטעה בשימוש שנעשה בה.
בצורה יחסית פשוטה אפשר להגיד שבכל הקשור לחקלאות ,בנייה
ותעשייה' ,פיתוח ' זו המילה בה אנחנו משתמשים בשביל לתאר ש�י
נוי של איזור בר ,או איזור מופר ,לשטח שמביא לנו משהו שאנחנו
רואים בו תועלת .קודם הוא היה לא 'מפותח' ועכשיו הוא כן .יש
תחושה של התקדמות למקום יותר טוב .במקרים רבים ,אם נשתמש
במילה אחרת לתאר את התהליך ,לא בהכרח נחשוב שהתקדמנ ו ל�מ
קום יותר טוב .לדוגמה :אם הייתי אומר ש'לקחו שטח של חולות ליד
קיבוץ מסוים ושינו אותו לשדה של תמרים' ,כנראה שזה היה נשמע
קצת שונה מ'לקחו שטח של חולות ליד קיבוץ מסוים ופיתחו אותו
לשדה של תמרים' .אם הייתי משתמש במילה הרסו במקום שינו ,או
פיתחו ,כנראה שזה היה נשמע כבר שונה לגמרי .אני בעד השימוש
במילה שינוי ,כיון שהיא נייטרלית ויכולה לאפשר לנו לחשוב בע�צ
מנו -האם אנחנו רואים בדבר הזה דבר טוב או דבר לא טוב ,האם זה
הכיוון בו אנחנו רוצים ללכת או שלא .בלי תשובות מוכנות מראש,
פשוט לחשוב ולהחליט בעצמנו.
בכל הקשור לחקלאות ,בנייה ותעשייה,
'פיתוח' זו המילה בה אנחנו משתמשים
בשביל לתאר שינוי של איזור בר,
או איזור מופר ,לשטח שמביא לנו משהו
שאנחנו רואים בו תועלת
אני חושב שאחת הסיבו ת שאנחנו לא משקיעים יותר בשימור הסב�י
בה הקיימת שלנו ,היא שאנחנו לא בהכרח מכירים ומוקירים אותה.
אם אני שומע על 'פיתוח' שאמור להיעשות ליד קיבוץ כלשהו,
בשטח שלא מוכר לי ,אז כנראה שיהיה לי קל לתמוך ב'פיתוח' שלו.
כרגע מבחינתי אין ערך גבוה למקום ,וה'פיתוח' שלו יביא לי ערך
כלשהו (צמיחה ,כסף ,נוחות ,יופי בצורה שאני רגיל לחוות אותו).
יש משהו מעט משונה בהחלטה לשנות משהו מדבר שאינו מוכר,
לדבר מוכר .איך אפשר להגיד שאני 'מפתח' מקום למשהו יותר טוב,
אם אני אפילו לא בהכרח מכיר אותו ולא יודע מה האיכויות שלו?
לכן התחלתי ואמרתי שהמטרה של המאמר היא שנצא ונכיר את
הסביבה שלנו ,כדי שלפחות נדע מהו הדבר שאנחנו משנים בשביל
משהו אחר .אולי נראה את היופי שכבר קיים ונחליט שזו לא עסקה
טובה .ואם החלטנו שזו כ ן עסקה טובה ,אז גם זה מקובל ,אבל ל�פ
חות להכיר; אולי מחר הסביבה שלנו כבר לא תהיה שם.
החלק השני ש ל הדרך הוא להכיר את עצמנו .חשוב לא פחות מל�ה
כיר את הסביבה .״להכיר את עצמי״ אומר לדעת מי אני כרגע ומה
אני רוצה להיות .אני ,העולם והסביבה נמצאים בשינוי מתמיד -איך
הייתי רוצה שהשינוי הזה יראה? מה הערכים שמובילים אותי? ברגע
שנדע מה אנחנו באמת רוצים ,נוכל לבחור לפעול ככה בעול ם ול�ה
חליט באמת מה אנחנו רוצים לפתח .נוכל לבחור במודע שהערכים
האלה יובילו את החיים שלנו .אולי ,אם נכיר את עצמנו יותר טוב,
נגלה שהרבה מהדברים האלה כבר נמצאים כאן .נגלה שאנחנו לא
צריכים לעשות שינוי גדול בחוץ כדי לחוות שפע ,קרבה ,ביטחון
וכו' -אותם הדברים שאנחנו באמת מחפשים.
ומהו הקשר בין החלק של הכרת הסביבה להכרת עצמנו? בהנחה
שאנחנו עושים שינויים בעולם כדי שיהיה לנו יותר טוב ,יכול להיות
שהאסרטגיה שלנו היא פשוט לא נכונה .האסטרטגיה כרגע היא
לשנות את הסביבה שלנו כדי שתמלא את הצרכים שלנו .אבל אם
אנחנו לא יודעים לעומק מהם הצרכים שלנו ,או לא מחוברים אליהם
באמת ,ובנוסף ,אנחנו לא בהכרח יודעים מהי הסביבה שלנו שאותה
אנחנו משנים ,יכול להיות שאנחנו לא פועלים בצורה שתפיק את
התוצאה שאותה אנחנו מחפשים .חשוב שנבין טוב מי ומה אנחנו
ומהי הסביבה שלנו ,ומהו הכיוון שאליו אנחנו רוצים להגיע ,אחרת
אנחנו פשוט הולכים כמו עיוורים לכיוון לא ידוע.
חשבתי על המילה 'פיתוח' ושמתי לב שהשורש שלה הוא פ.ת.ח,
כמו פתח ,לפתוח ,פתיחה .לפי הבנתי ,פתיחה היא דבר שמאפשר
למה שכבר קיים להיות מוכר .כשאני נפתח למשהו אני לא יוצר
משהו חדש ,אלא מאפשר למשהו שכבר קיים להיות נגלה וקיים
כחלק ממני ,וזה לטעמי שימוש נכון במילה פיתוח .פיתוח של הי�כ
רות עם מה שכבר קיים ,עם היופי והשפע שכבר קיים בנו ובסביבה
שלנו ,בצורה שהקשר בינינו לסביבה יעשה גלוי ובעל ערך.
אנחנו חיים באזור מאוד יפה ומיוחד .ההגעה למדבר מגיעה מתוך
בחירה ,בחירה לחיות חיים מסוימים .יכול להיות ששכחנו למה באנו
לפה .יכול להיות שאנחנו צריכים להיפתח ולהכיר מחדש את המקום
היפה והמיוחד הזה שבו אנחנו גרים ,כ י כרגע נראה שאנחנו מא�פ
שרים להרבה שינויים לקרות ,לא מתוך רצון רע ,פשוט מאי ידיעה.
השינויים האלה אולי יהפכו את המקום הזה להיות מקום שכבר לא
בהכרח נרצה לגור בו .חבל שנסתכל עוד כמה שנים ולא נדע מה
קרה לסביבה שלנו ,לבית שלנו ואולי אפילו לעצמנו .אפשר לבחור
שהשינוי יקרה אחרת .מ ע כ ש י ו.
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 5 2016
מהמתרחש בחבל
יום הנוער 2016
צילום :אילן מור
יום הנוער הוא אירוע שהפך למסורת בחבל
אילות ומתקיים בכל שנה במהלך ינואר,
בצמוד לחילופי הסמסטר בבית הספר.
השנה ,התקיים ביום חמישי ה.21.1-
זהו יםום שמשלב את כלל המערכות הע�ו
טפות את בני הנוער בחבל – הפורמאליות
והבלתי פורמאליות ,וכמובן את בני הנוער
עצמם.
מטרתו של היםום היא ליצור במה והזד�מ
נות לעשייה של בני הנוער למען עצמם,
בתחומי העניין המגוונים אשר מעצבים
את עולמם .הדגש הוא על יצירת תהליכים
המובילים לחוויה של הצלחה.
השנה התגבשה לה קבוצה של נציגים
מהישובים השונים בחבל ,אשר הכתיבו
את הטון והביאו את משנת הנוער לעיצוב
האירוע .בין הדברים אותם הם בחרו להביא
ליום היו :דוכנים שונים שחבר׳ה מכל ישוב
יפעילו במהלך האירוע ,הופעה של הרכב
נוער ,קליפים בהכנת הנוער בישובים
ובני נוער אשר יובילו את המסיבה ויתקלטו
לתוך הלילה...
הם גם אלה שבחרו את הציור לחולצה
המסורתית מהסקיצות השונות שציירו בני
הנורער בישובים .הזוכים המאושרים (שק�י
בלו סווטשירטים מפנקים) היו בני הנוער
מבאר אורה.
האירוע התחיל בבית הספר ,בהפסקה פעימ
לה בהובלת תלמידים ממגמת התקשורת,
אשר קיימו שידור חי במערכת הכריזה של
בית הספר .נהנינו ממופע רחוב של רקדן
ברייקדאנס ואומן ביטבוקס והתפזרנו ל-
13סדנאות שונות שנרשמנו אליהן מראש
מבישוילי שדה ובנייה מחנאית שהעב�ירו תנועות הנוער מחנות העולים ונוע"ם,
דרך סדנאות תיאטרון בהנחיית שחקנים
6קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
מתיאטרון אלעד ,אומנויות לחימה ,יצירה,
ציור ועוד ...כל אחד מצא תחום עניין רלמ
וונטי.
בערב נפגשנו לאירוע השיא ,שהחל בהופעת
הרכב הנוער "משמעת עצמית" מבאר אורה,
שהיו פשוט מעולים והקהל לא נתן להם
לרדת מהבמה .חילקונו חולצות ,צפינו ב�ק
ליפים בהפקת בני הנוער ,טעמנו ממטעמי
הישובים ונהנינו ממסיבת העיתונאים ,אשר
הובילו תלמידי מגמת התקשורת .מסיבת
העיתונאים כללה ראיון עם הזמר "טונה",
שנבחר להופיע השנה באירוע – השאמ
לות היו נוקבות ומרעננות כאחד .השאלה
האהובה עלי הייתה" :בתחקיר התברר לי כי
אתה מאד אוהב את צבי הנינג'ה -מה גרם
לך ללכת להיות זמר ולא נינג'ה?"
עם סיום הראיון רקדנו ושרנו יחד עם טונה
על הבמה והמשכנו למסיבה לאל תוך הל�י
לה .לאורך האירוע כולו פעל במקום מתחם
סימולאטורים ,באדיבות אמנון אלמוג ,אשר
כלל רכב מתהפך ,סימולאטור נהיגה ומתקן
המדמה התנגשות רכב ללא חגורת בטיחות.
הסימולאטורים הינם חלק ממערך הסברה
בנושא בטיחות בדרכים ,המועברים בדרך
כל כך חווייתית שבני הנוער עלו לעל המ�ת
קנים שוב ושוב...
האירוע היה מוצלח ביותר ,האווירה הייתה
טובה ועשיית הנוער הייתה מורגשת ומרגשת.
הרגשנו קהילה אחת של חבל אילות ,ולרגע
אחד הרגיש ,כי מרכז העולם זה אכן כאן...
תודה רבה לכולם על חשיבה ועשייה משומ
תפת.
דורון קרן
קצת משמעת עצמית
ההרכב המקומי המבטיח מבאר-אורה ,אשר
הקפיץ את בני הנוער במהלך יום הנוער,
נושא את השם הפדגוגי "משמעת עצמית".
בסיומו של הערב פגשתי את חברי "משמ
מעת עצמית" כשהם מלאי אדרנלין ,גאווה
וסיפוק ,לצד פריקת מתח ועייפו ת מחו�ד
שיים של חזרות אינטנסיביות.
חברי הלהקה הם שי גלעדי ע ל בס ופס�נ
תר ,תלמיד י"ב ,עידו פרקאל על התופים,
תלמיד כיתה י' .אלמוג חזיזה – שירה ,יבוא
מוצלח מאילת ,שחברה ללהקה בחודשים
האחרונים ,תלמידת כיתה י' .עמירן שטרית
בגיטרה חשמלית ובקולות רקע ,תלמיד
י"ב ,ויונתן מור שנתן בראש בחשמלית,
תלמיד כיתה ט'.
"משמעת עצמית" ? נשמע כמו צמד מילים
שיכולים לצאת מפיה של מורה ,מאיפה זה
בא?
עמירן שטרית ,הדובר והדברן של החבורה
מספר איך בכלל התחילו" :לפני כשלוש
שנים רצינו להקים להקה .ריכוז ומשמעת
עצמית היו רחוקים מאתנו ,והתפזרנו לכל
עבר .שגיא אלון שהיה חבר בלהקה בעבר,
צעק לעברנו" :אין לכם משמעת עצמית!"
החלפנו מבטים בינינו והבנו ,מצאנו את
שמנו ,את זהות הלהקה ומשם הרוב זרם".
איך ההרגשה אחרי?
"וואוו!!! אופוריה מטורפת ,לא ציפינו
לאהבה כזו מהקהל .התגובות מחזקות אותמ
נו להמשיך".
תרצו להעביר מסר כלשהו?
"תודה לכל מי שתמך בנו לאורך הדרך,
להורים שלנו ש"סובלים" את הרעש ...לנומ
ער שפירגן .בהזדמנות זו אני רוצה לומר
שאנו מחפשים שעות במה ,נשמח להשמ
תפשף ולהפיץ את הבשורה בקרב יישובי
החבל ".לפרטיםedubeerora@gmail.com :
רחלי רוזט
צילום :אילן מור
מהמתרחש בחבל
בגלקסיה רחוקה רחוקה...
מועצה בריאה
השף מאור כהן
בעקבות פנייה שהגיעה למועצה מטעם עימ
ריית אילת בשיתוף עם הסתדרות העובדים,
נעמ"ת ועמותת "מהיום" ,יצאו -מיכל יחמ
זקאל ושרי ברקן ,לקורס של מובילי בריאות
במקומות עבודה .הקורס כלל שישה מפמ
גשים ,ארבע שעות כל מפגש ,במהלכם
קיבלו המשתתפים כלים להובלת התכנית
במקום העבודה.
מטרתה של התכנית שמקיימות מיכל
ושרי במועצה ,לשפר את איכות החיים של
העובדים ולהטמיע אורח חיים בריא" .זה
מתחיל משינוי מחשבתי" ,הן מסבירות,
"ולכן ההרצאה הראשונה היתה של דינה
רוקסא ,על שינוי ויציאה מקיבעון בהקשר
של בריאות -שינוי תזונה ,ספורט ועוד .זו
היתה בעצם הרצאת הקדמה לכל הנושא".
ביום ב' ,25.1 ,התקיימה סדנת בישול בריא
עם השף מאור כהן ,שלימד את סודות ה�מ
טבח הבריא -בלי אבקות ,עם עשבי תיבול,
שמן בריא ,קטניות ,ובכלל -נתן טיפים
למטבח בריא יותר.
בהמשך יתקיימו גם סדנאות והרצאות על
יוגה ,תזונה ,הומיאופתיה ,ארגונומיה בעמ
בודה ,ספורט ועוד .סך הכל ,תימשך התכמ
נית כחודשיים.
שנת מצווה בבאר
בשבת ,23.1 ,חגגה באר אורה בסימן שנת
הבר-מצווה .התושבים הוזמנו לחגיגה בבאר
אורה הישנה לפיקניק יישובי ,בהובלת ילדי
שנת הבר-מצווה ומחנות העולים (בראשותו
של אלון ובהובלת קטי אלנתן).
במסגרת שנת הבר-מצווה ,המשימות לנומ
ער מחולקות לפי נושאים :נושא החודש היה
נתינה ,כאשר במסגרתו הכינו בני ובנות
הבר-מצווה פעילויות לילדי הישוב ומשחקי
חברה.
המשימות מתחלפות מדי חודש .עוד בינואר
יאפו הנערים והנערות חלות ויחלקו אותןבמחלקות השונות בבית החולים יוספטל.
כלומר ,בחבל אילות ,כי לפי העיתונאי וחבר
להקת נאג' חמאדי -דרור פוייר ,למתבונן
מבחוץ ,היישובים בחב ל אילות הם כמו ה�ג
לקסיות בסרטי מלחמת הכוכבים -מקומות
רחוקים ,שהשמות שלהם לא אומרים שום
דבר לאף אחד .כמובן ,הכל נאמר בהומור,
במהלך ההופעה המשובחת של הלהקה
המדוברת ,בה חברים גם העיתונאים אראל
סג"ל ,אור הלר ,דרור גלוברמן וטל לזר.
חברי נאג' חמאדי הגיעו עד לחוות ע'רנדל
והעניקו לקהל הרב שעתיים של מוזיקה
טובה ,אקטואליה ,הומור שנון (מסתבר
שדיויד בואי הגיעה השמימה ,וכשנשאל מי
ירצה שיטפל בשערו לקראת הכניסה לגן
עדן ,השיב -ז'קלין ליכטנשטיין ,אז הביאו
אותה )...והכל בתפאורה של החווה על
ההר .מרכז המבקרים שעומד זה מכבר על
תילו ומוקף במרפסת עץ גדולה ,אירח את
תושבי האזור ,עם בירה ,קפה ואווירה טובה.
להופעה ,שהתקיימה באמצע ינואר ,הגיעו
אורחים גם מערבה תיכונה ,ממרכז הארץ
ואפילו מכפר מסריק הצפוני ,וגם אלה שממ
רחוק באו ,הסכימו שהיה שווה.
גל נקדימון
צילום :גל נקדימון
חווה נגישה
ביום ד ' ,20.1.16התקיים אירוע לציון ש�נ
תיים של פעילות לסיירת נגישות ישראל
באילת.
חברי ומתנדבי סיירת הנגישו ת בחרו לה�ע
ניק שלושה אותות הוקרה:
למקום הנגיש ביותר בעיר.לאדם הנותן לאורך זמן לקהילת אנשיםעם מוגבלות.
לפעילות המקדמת את הקהילה.באירוע הוענק אות הוקרה לחווה הטיפולית
מול הרי אדו ם שבקיבוץ גרופית ,על פע�י
לות המקדמת את הקהילה .כל המעורבים
בפעילות החווה היו נרגשים מאד מהמחווה
ומקבלת האות ,ושמחו יחד עם כל מי שתרם
ותורם למקום החשוב הזה.
ערבה בן-יתח
שרי ברקן
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 7 2016
8קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
מהמתרחש בחבל
פירואט במרץ
מחממים את גזרת ההר
ביום ראשון ,24.1 ,התקיים טקס פתיחת
נקודת מתנדבים ראשונה באזור אילת-
אילות .הנקודה ,המהווה חל ק מפריסת ת�ח
נות כיבוי אש באזור הערבה ,הוקמה בקימ
בוץ נווה-חריף ומטרתה מתן מענה ראשוני
לאירועים בגזרה ,עד להגעת כוחות מתחנת
יטבתה ואילת ,במידת הצורך.
במקום נמצאת ניידת כבאות וחילוץ מדגם
"רותם" ובאזור יש שישה מתנדבים שע�ב
רו הכשרה לנהיגה על הכבאית ומתנדבים
נוספים שיענו לקריאות ומוכנים להקפמ
צה .24/7האחריות התפעולית של הרכב
נמצאת בידיהם האמונות של יעקב אילן
ויהודה כהן מנווה-חריף ,המחזיקים את
הכבאית בכוננות שוטפת ,המאפשרת פעימ
לות בכל רגע נתון.
הטקס הצנוע ,שהתקיים בקיבוץ נווה-חריף,
בקור עז ,חשף את הרכב החדש וכלל נאומים
קצרים של מפקד מחוז דרום של כיבוי אש,
מפקד אילת-אילות וראש המועצה אודי גת.
כולם כאחד בירכו על הצעד החשוב ודיברו
בשבח המתנדבים.
גל נקדימון
צילום :פיטר יאנג
ביום שני 1 ,במרץ ,יגיעו בנות נרגשות
לבחינה מיוחדת במינה ,באולם האזומ
רי .תלמידות החוג לבלט של נורית שני
ייגשו ל"מופע פרס הביצוע" ,המתקיים
מטעם האקדמיה האמריקאית לבלט .מדובר
באירוע וותיק מאד בעולם הבלט הקלאסי,
המגיע ע ם הוראות הפעלה מוקפדות ,המ�ע
ניינות לא פחות מהמופע עצמו ,כמו -נעמ
ליים בצבע אחיד (וורוד) ,תסרוקת אחידה
(שיער מגולגל) ואפילו סרט השיער צריך
להיות בצבע מסוים .אפילו מספר הכימ
סאות ליד שולחן הבוחנים קבוע בתוכנית
האירוע...
אמנם ,כל הבנות מקבלות פרס ומדליה
ואופ י האירוע אינו תחרותי ,אך הבנות מצ�י
גות את התרגילים לפי רמת הלימוד שלהן,
שבה עליהן לעמוד .הרקדניות הצעירות
יופיעו בתרגילים קבועים וידועים ,עליהם
הן שוקדות זמן רב מראש .כמובן ,גם הן
עובדות לפי הנחיות מפורטות ,המסבירות
אפילו כיצד יש לגשת ולקבל את התעודה
והמדליה בסוף הבחינה ,כיצד להושיט את
הידיים לקבלת ן וכיצד לחזור לקבוצת ה�ב
נות .על קצות האצבעות ,למי שתהה...
המופע המקסים הזה יתקיים באולם האזורי,
בשעה .16:30
צילום :גל נקדימון
עלה של זית
מי שנסע לאחרונה בנתיב המתפתל ועולה
לקיבוץ נווה-חריף ,בוודאי שם לב ששדרת
עצי הזית שעיטרה את הדרך ,איבדה את
הראש ...כל העצים נגזמו ונותרו רק הגזע
וכמה ענפים.
ראובן פינקו מנווה חריף מסביר שמהחברה
הלאומית לדרכים (לעבר מע"צ) ,האמורה
להסדיר את כביש הגישה ,התקבלה דרישה
להזיז את העצים ,מכיוון שיש לשמור על
מרחק מסוים לנטיעה לצידי הכביש .בקיבוץ
נפלה החלטה להעתיק את העצים -המיקום
הסופי עדיין לא ידוע ,אבל בינתיים אפשר
להצטער מצד אחד על הירוק שנעלם מהדרך
וליהנות -מהצד השני -משדה ראייה פתוח
ואולי קצת יותר בטיחותי בסיבובים.
גל נקדימון
גל נקדימון
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 9 2016
"דרך הערבה"
ממתגים את כביש ,90חושבים שצריך עוד חדרי אירוח באזור ,ומתכננים את האטרקציה הבאה.
התיירות בארץ במשבר ,עכשיו זה כבר ברור ,אבל מה קורה בחבל אילות?
התיירות הנכנסת למדינת ישראל נמצאת במשבר ועל כך מעידים
נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ,לפיהם קיימ ת יר�י
דה קבועה במספר התיירים הנכנסים למדינה בשנים האחרונות .אם
חשבנו שבימי "צוק איתן" ואחריו ספג השוק מכה ,הגיע גל הטרור
הנוכחי ,המלווה ביחסי ציבור גרועים במיוחד למדינה בתקשורת
העולמית ,והראה לנו שתמיד יש גרוע יותר .מאז החורף של ,2013
ירד מספר התיירים כמעט ב !20%-עם זאת ,מובילי התיירות בחבל
אילות לא מודאגים יותר מדי -האזור נהנה משקט ביטחוני יחסי,
חדרי האירוח נהנים מתפוסה גבוהה יחסית ,והחורף שלנו הוא היפה
ביותר במדינה .ומה אנחנו מתכוונים לעשות עם זה?
רכז התיירות של חבל אילות ,שמול (שמואל יעקב) ,מקשר את מצב
התיירות בארץ למצב הביטחוני ,מן הסתם ,אבל גם למצב הכלכלי:
"כאשר הביטחון מתערער ,יש פחות תיירות נכנסת ופחות אוירה
של תיירות וחופש .כאשר יש מצב כלכלי קשה ,אנשים עושים את
החשבון הכלכלי שלהם -כמה פעמים ייצאו לחופשה בשנה ,וזה
משפיע כמובן על התיירות בארץ וכפועל יוצא ,גם על התיירות
בחבל אילות".
זה נכון שאנחנו באזור הכי שקט בארץ,
אבל בשביל התל-אביבי הממוצע
דרום זה דרום ,ונגב זה נגב.
לכן ,אנחנו משתמשים במונח 'ערבה' ולא נגב
אז אנחנו כן נפגעים מהמצב הביטחוני ,למרות שכאן לא היו
אירועים ביטחוניים?
"זה נכון שאנחנו באזור הכי שקט בארץ ,אבל בשביל התל-אביבי
הממוצע דרום זה דרום ,ונגב זה נגב .לכן ,אנחנו משתמשים במונח
'ערבה' ולא נגב ,וכך ממצבים את עצמינו כאזור אחר ,אבל עדיין,
האזרח הישראלי לא עושה את האבחנה בין דרום לדרום .זה נבדק
גם בסקרי דעת קהל וגם בקבוצות מיקוד ,ואנחנו כרגע בעיצומו של
מיתוג ובורחים אפיל ו מהמונח 'כביש ,'90שבעקבות סדרת הט�ל
וויזיה קיבל קונוטאציות שליליות".
עד כמה זה משפיע עלינו ועל אילת?
"בעיתות משבר ,מציעים באילת את הרעה החולה של "הכל כלול"
החורף יפה יותר ואפילו הקשת שלנו יפה יותר( .צילום :גל נקדימון)
10קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
במחירים מוזלים ובתי המלון יעשו הכל ,על מנת למנוע מהתייר
שמגיע לאילת לעזוב את כותלי בית המלון .זאת ,למרות הסלוגן
של התיירות באילת ,שנולד לפני כשלוש שנים בשיתוף עם עיריית
אילת " -אילת פלוס" .הכוונה היתה שהתייר יבוא לא רק לאילת,
אלא גם לפלוס שזה אנחנו -החי-בר ,תמנע ,נופי הערבה ,אבל יש
פער בין המותג לבין ההתנהלות וההתנהגות בפועל של מנהלי בתי
המלון .התאחדות בתי המלון לא היתה שותפה אקטיבית לעבודה
האסטרטגית של "אילת פלוס" והם עושים את השיקולים הכלכליים
שלהם ,מה שפוגע בתיירות של חבל אילות (של הערבה ,לצורך
העניין)".
מדברים כבר זמן רב על מיתוג כביש .90איפה הדברים עומדים כרגע?
"עכשיו אנחנו בעיצומו של תהליך ,בשלב בחירת הלוגו והסלוגן.
תכנית עבודה מפורטת ומתוקצבת תוכן בתוך שלושה חודשים ,ואני
מקווה שיימצא התקציב להשקת המותג החדש ,כבר לקראת האביב
הקרוב .כנראה שהסלוגן שלנו יהיה "דרך הערבה -עוד לא ראית
כלום" ,כי הדרך הזאת מלאה בהפתעות ,נקודות תוכן מעניינות
וחווייתיות שיכולות להפתיע כל נוסע על הדרך הזו ,שהיא דרך
הערבה".
אני מתארת לעצמי שכפל המשמעות של המילה "דרך" הוא מכוון...
"כן' ,דרך' במשמעות של הדרך שנוסעים בה וגם במשמעות של
עוברים אותה ,בתוכה ,באופ ן חווייתי .כלומר שהיא גם מובילה מ�נ
קודה א׳ לנקודה ב׳ והיא גם טומנת בחובה הפתעות למי שישכיל
לעצור בדרך ,או ישתכנע לעצור וזו המשמעות של השקה של מותג
אם יהיו לנו את הכסף והסבלנות ,יש סיכוי שהדרך הזו " -דרךהערבה" ,תצליח לחולל שינוי בתפיסה של התייר את הערבה".
תיירים בדרכים
למה"ערבה" ולא חבל אילות? בגלל השת"פ עם ערבה תיכונה?
"קודם כל' ',חבל' הוא מונח מוניציפאלי ותיירות לא מדברת במ�ו
נחים כאלה ,אלא במונחים גיאוגרפיים ,לכן טוב ונכון להשתמש
במונח "ערבה" ,כשאין הבדל בין שתי המועצות .התייר לא יודע
לעשות את האבחנה הגיאוגרפית והוא לא צריך לעשות אותה.
שיתוף הפעולה התיירותי בין שת י המועצות השכנות הוא טוב לכ�ו
לם -לא רק שיש לנו הרבה במשותף -אותו איזור ג"ג ,אנחנו
"מידע לתיירים" -מידע לתייר -הרוב משותף לשתי המועצות
נמצאים באותו שקע ,יש לנו אותם נופים ,אותם נושאים ,יש לנו
אירועים משותפים -אלא ששתי המועצות גם משלימות אחת את
השנייה :אמנם ,אנחנו משתרעי ם על פני 180ק"מ בין שתי המו�ע
צות -ממושב עידן בצפון ,על לקיבוץ אילות בדרום ,אבל צריך
לזכור שאצלנו יש כ 200-חדרים ואצלם יש כ 350-חדרים בעלי
אופ י שונה .התיירות שלנו פונה יותר לקהל המאורגן ,קרי לקב�ו
צות ,ואצלם פונה יותר למשפחות ,ואין סיבה שלא יהיה מוצר אחד
שנקרא 'ערבה'".
האם שיתוף הפעולה בין שתי המועצות בא לידי ביטוי בתחומים
נוספים?
"הוכנה תוכנית שאומצה על ידי שני ראשי הרשויות ,של שיתופי
פעולה בתחומים שונים .בתוכנית העבודה דיברנו על מרכז מידע
והזמנות משותף -שקיים ,אתר אינטרנט משותף -שקיים .הפקות
דפוס משותפות -חוברת אזורית ,חוברת אומנים ,ערכה של מפה
ומסלולי תיור משותפים -הכל כבר יצא לפועל .לאחרונה ,יש גם
איש קידום מכירות משותף .מול משרדי הממשלה -משרד התיירות
ומול המשרד לפיתוח הנגב והגליל -אנחנו נחשבים כאזור אחד ומה
שנותר זה רק לייצר איזור תיירותי אחד .לתפיסתי ,עד כדי איחוד
שתי מחלקות התיירות -לאחת .יש בארץ מועצות שנוהגות כך ,כמו
אלה של הנגב המערבי המאוגדות תחת עמותת 'בשור-שקמה' ,או
רמת נגב ומצפה רמון".
מה עם הפן הכלכלי של מהלך גדול כל כך?
"להשקה כזו יש צורך בהרבה כסף ולשמחתנו הרבה שנ י ראשי המ�ו
עצות -גם של הערבה התיכונה וגם של הערבה הדרומית התגייסו
במלוא הרצינות .גם -ה JNF-משתתפים בחשיבה ,באסטרטגיה וב�ה
כנות ואנחנו מקוויים שגם בהשקעות כספיות".
מה צופן העתיד למיזמים מקומיים ,כמו "צל תמרים"?
"צל תמרים הוא סיפור עצוב מבחינת התיירות של האזור .היתה
תקווה שתהיה לנו נקודת עצירה חדשה עם תוכן ברמה ובאיכות
גבוהים .לצערנו ,התבדינו ומיזם שהושקעו בו מיליונים רבים -
נכשל .הסיבות ,לדעתי ,נעוצות בראייה קצרת טווח של הבעלים,
אשר לא השכילו להשקיע בשיווק ובמכירות המיזם .לא ייתכן
שבהשקעות כל כך גדולות ,לא יושקע כסף בשיווק ומכירות; בכל
פרויקט תיירותי שנמצא בראשית דרכו ,לפחות 15%מההשקעה
צריכים להיות מוקצים לטובת יחסי ציבור ומכירות .במקרה הזה,
הוקצו לכל היותר 0.1%מסך ההשקעה ליחסי ציבור .אם כך ,מה
הפלא שהמיזם נכשל?"
ומה הסיכוי של כל מיזם חדש מול מזנון יטבתה המיתולוגי?
"יש סיכוי ,השאלה היא שאלה של מיקום .מסקרי התנהגות של ה�צ
רכן הישראלי ,אנחנו יודעים שבנסיעה שלו לאילת ,הממוצע הוא
שת י עצירות בנסיעה ,לכן כל אטרקציה בדרך הערבה צריכה לה�ת
רחק מאילת ולהיות מספיק באמצע הדרך ,על מנת שאנשים יעצרו.
לכן המיקום האידיאלי הוא דווקא בצומת מנוחה ,או בצומת ציחור.
מצד אחד -יש עלייה קבועה בשימוש בכביש 40והיום כשליש מ�ה
תנועה ,לפחות בכיוון אחד -בהלוך ,או בדרך חזור עובר בדרך הזו.
לכן יש למיזם בצומת ציחור ,עם תחנת דלק ,סיכוי לא רע להצליח.
מצד שני ,ולמרות שכל התכניות דיברו על כך שצומת ציחור חשוב
לתייר הישראלי ,משרד הביטחון לא מוכן לשחרר א ת הצומת .ל�מ
רות שזה אינו שטח אש ,הוא מופיע במעטפת הביטחונית/בטיחותית
של מערכת הביטחון הישראלית".
איזה אופי צריך להיות למיזם דרכים כזה?
"מקום שמעניק שירותי דרך -תחנת דלק ,כמובן ,ואטרקציה כל
כך מיוחדת ,שהצרכן הישראלי לא יכול להרשות לעצמו לומר" :לא
הייתי בפונדק ,Xאו בנקודה זו וזו" ,כלומר שחובה עלי כצרכן
להיות שם ,אחרת אני לא .INלכן ,המיזם של יהל היה נכון ,הקימו
משהו מיוחד ,עם שירותים ברמה גבוהה ומתחם שמעוצב בצורה
נפלאה והתקווה היתה שהמקום הזה יצי ע ארוחה שונה מכל הפ�א
סט-פוד שקיים בין תל-אביב לאילת .זה יכול היה להצליח...
עיקר שירותי דרך הם לאלה שנוסעים על הדרך .נכון שהם אמורים
גם לשרת את מי שמתארחים בלינה הכפרית ,אבל מספר החדרים
של הלינה הכפרית אינו משמעותי בשביל לייצר אטרקציה של שימ
רותי דרך".
100חדרים בכל קיבוץ
ואיך נגרום לשני מיליון נוסעים בשנה (בממוצע) ,לעצור וגם
להישאר?
"אנחנו לא מתכוונים שכל היורדים לאילת יישארו ללון באזור ,אלא
יתעכבו מספיק זמן בשביל לחוות את מה שיש לערבה להציע .אבל
בהחלט צריך להגדיל משמעותית את מספר הלינות לאורך הכביש.
הדבר הכי חשוב ,הוא כמובן -מקומות לינה .הפתרון שלי ליותר
חדרים בחבל ,הוא לא בהקמת בית מלון של מאות חדרים ,אלא
בחיזוק מקומות האירוח הקיימי ם והקמה של חדשים ביישובים ש�ע
דיין אין.
באני מאמין שלי לערבה הדרומית -לכל אחד מהקיבוצים תהיה
תב"ע (תכנית בניין עיר) תיירותית ,שמאפשרת לפחות 100יחידות
אירוח .למשל ,שמי שיש לו היום 40חדרים ,יוסיף עוד .60זה כולל
עידוד היישובים האחרים שאינם עוסקים היום בתיירות ,להקים גם
הם 100יחידות אירוח .אלה צריכים להיות מיזמים של הקיבוצים
עצמם ,בעידוד המועצה".
מי שיש לו היום 40חדרים ,יוסיף עוד .60
זה כולל עידוד היישובים האחרים
שאינם עוסקים היום בתיירות,
להקים גם הם 100יחידות אירוח
למה שהיישובים יתגייסו למיזם שאפתני כל כך?
"למיטב ידיעתי ,היום התיירות היא הענף הכלכלי השלישי במועצה,
אחרי חקלאות ותעשייה .בי ן הענפים נותני השירות ,להערכתי ,הה�כ
נסה של האזור מענף התיירות ,מגיעה ל 15-20%-מסך כל הכנסות
האזור .באזור שבו החקלאות היא לא ענף עתיר ידיים עובדות ,הרי
שהתיירות יכולה לתת גם פיתרון תעסוקתי שיכול לסייע לכלכלה
האזורית .במקומות שכן מצליחים באזור ,כמו קרן קולות ,בין 10-
15%מכוח האדם העובד בקיבוץ קטורה ,עוסק בתיירות .לכן ,צריך
להיות שילוב בין האינטרס של קברניטי המועצה לעודד את המשקים
לחזק את התיירות שלהם ובין האינטרס של היישובים עצמם".
אז אתה לא בעד הקמת מלון באזור?
"מלון בסדר גודל של מאות חדרים ,לא יתרום לתיירות של הע�ר
בה הדרומית .כאן מתאים יותר להקים מלונות בוטיק ,כמו מלונית
הבוטיק של ע'רנדל והמיזם של רוני דואק בשחרות .צריך למצוא
נקודות נוספות ,אחרות ,שיהיו אך ורק באזורים מופרים ול א באז�ו
רים בתוליים.
יש כאן כמה טיעונים :הטיעון הכלכלי -אנחנו יכולים להגיע
למצב שבין 10-15%מתושבי הקיבוצים יכולים לעבוד בתחום
המשך בעמוד 13
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 11 2016
úåéåðîåàä úéáá úåàðãñ
øãîñ úåàðá
øåöòì úéãåçéé úåðîãæä
åðééçá ãåñé úåìàù ïåçáìå
óúåùî çéùå úåðîåà ,úåððåáúä êøã
?
,øáãîá úåè÷ù úåëéìä
äöåá÷ì åéøáç íò ,åîöò íò íãà ìù ùâôî
.øãîñ úåàð éùðà íòå
15-20.2.2016
øòáî ú÷éðëèá äëø úéëåëæá ìåñéô úðãñ
ïîô÷ äðôã úééçðäá
karkefel@hotmail.com 054-47778755 äðôã
25-27.2.2016
,ñøî åãððà ïðçå éåì äéàî úééçðäá äòåðú úðãñ
maya.anando@gmail.com
÷åáñééôá
Levy & Mars Performance
3-5.3.2016
ïîééøô éðáìç éúåø úééçðäá ìå÷å äøéù úðãñ
www.vocalitystudio.com songbird0001@gmail.com 054-2098228 éúåø
17-19.3.2016
øùù øéîàå øìññ ïéîåî úééçðäá ä÷éñåî úðãñ
artcenter@neot-semadar.com
054-9798476 úåø
äðéì
íåãà éøä ìåî ìà çåøéàä éøãçá
úåçåøà
øãîñ úåàð ìù ìëåàä øãçá úåùâåî úåéðåçîö
òãé ùøãð àì úåàðãñá
íãå÷ ïåéñéð åà
artcenter@neot-semadar.com
054-9798476 äîùøäå íéèøôì
øãîñ úåàðá íééçä úåãåà íéôñåð íéèøôì
www.neot-semadar.com
2016 | פברואר178 . קצה המדבר | גיליון מס12
המשך מעמוד 11
התיירות ,ואז תרמנו להתפתחות התעסוקתית באזור ,שמשווע ל�מ
קורות חדשים של תעסוקה .מלון אחד גדול יעסיק עובדים אחרים,
שלא בהכרח יתרום לתעסוקה בחבל.
טיעון נוסף -למלון גדול מאד יכול ,חלילה ,להגיע המונח "הכל
כלול" וברגע שהמלונות הללו יפנו גם לקהל הישראלי שמגיע
היום לאילת ,הרי שאין שום יתרון יחסי להקמת מלון שמנצל את
ערכי הטבע והנוף שבו הוא אמור להיות מוקם .האזור צריך להיות
שונה ,אתה לא יכול לקחת את אילת ולהביא אותה לחבל אילות".
מכבי ת"א כמשל
אבל אתה מדבר על אתרי אירוח לעשירונים עליונים ,מה עם
המשפחות שמגיעות עם שלושה ילדים ולא רוצות ,או לא יכולות
להוציא משכורת של חודש על סופשבוע?
"לטובת כל הקהל הזה יעמדו חדרי האירוח בקיבוצים ,כמו היום,
רק במספרים גדולים יותר .האירוח הקיבוצ י חשוב -לא רק ת�ע
סוקתית ליישובים עצמם ,אלא גם חווייתית לתיירים .התפיסה
התיירותית של הערבה הדרומית ,לא יכולה להיות דומה לזו של
העיר אילת ,שמציעה נופש של בטן גב .הערבה הדרומית מציעה
נופש של תוכן וחוויה .צרכני התיירות מתחלקים לכאלה שמחמ
פשים את הנופש וכאלה שמחפשים את התוכן והחוויה -אפשר
לומר שה ם צרכני תרבות ,כי חלק ניכר מתנועת התיירות היא צ�ר
כנית תרבות ,שמחפשת להכיר את הסביבה -גם האנושית וגם
הטבעית -השונה מז ו שהגיעה ממנה .ברגע שתיקח יזם אחד ש�י
קים מלון של 1,000חדרים ,איבדת את התנועה הזאת.
יחד עם זאת ,יש תנועה תיירותית ,של מה שנקרא צרכני חדרי אירוח
מפנקים .גם לאלה ,צריך וכדאי להציע אפשרויות נופש באזור".
התיירות היא חלון הראווה של ההתיישבות .ככל
שאנשים יבואו יותר לקיבוצים ,יתארחו יותר
בקיבוצים ,ישתכנעו מאורח החיים הרגוע ,השקט,
יש סיכוי שיותר אנשים יחפשו את השקט הזה
האם ,נראה לך שיקום המלון בססגון?
"להערכתי ,המלון לא יקום .ישנה דינאמיקה שידועה ממקומות
אחרים בארץ -ככל שהמיזם מתעכב ,כך סיכוייו לקום מתמעטים
והולכים והגופים הירוקים -בצדק ,או לא בצדק -יעשו הכל על
מנת לעכב ולמנוע את הבנייה (המניעה היא בטכניקה של עיכוב.
ככ ל שמתעכבת הקמת המלון ,כך הסיכויים נמוכים יותר ,כי הג�ו
פים הירוקים צוברים יותר ויותר הצלחות ויש להם יותר ויותר
השפעה על תהליכים סביבתיים ואחרים בארץ".
אז התיירות תתרום כלכלית ,תעסוקתית ומה עם הבעיה הגדולה
של האזור -הדמוגרפית?
"היום אנחנו יודעים שגם בצריכה התיירותית ,אנשים מחפשים
להכיר פסיפס אנושי שונה מזה שהם הגיעו ממנו ואנחנו יודעים
שהתיירות היא חלון הראווה של ההתיישבות .זאת אומרת -ככל
שאנשים יבואו יותר לקיבוצים ,יתארחו יותר בקיבוצים ,ישתכנעו
מאורח החיים הרגוע ,השקט ,יש סיכוי שיותר אנשים יחפשו את
השקט הזה .ראי את אירוע יוגה ערבה ,שכתוצאה ממנו ,יותר ויותר
קבוצות עם מנחים שמגיעות ליוגה ערבה ,ואפילו מגיעות לס�ו
פי שבוע בערבה ואפילו ידוע על משפחות שהעתיקו את מגוריהן
לכאן ,בעקבות האירוע".
בעצם ,אתה מדבר על מכבי ת"א של שנות ה 70-וה ,80-שהיתה
גם מפעל עלייה .באו שחקנים גדולים ונחמדים ,התחתנו ונשארו
בארץ :יבואו לפה משפחות נחמדות ,שמחפשות את השקט ,יראו,
יאהבו ויישארו.
"יש בזה משהו"...
מהטייפ לדי.וי.די
ארכיונאי הישובים בחבל אילות נפגשו בחסות
ארכיון המועצה ,במטרה להכיר ולהעשיר את
ארכיונאי החבל במידע רלוונטי
מעבר לרשומות (נייר) ,מגיעים לארכיון חומרי ם אחרים כתצל�ו
מים ,סרטים ,קבצי קול ,חפצים ,תצלומי אויר ,מפות הנדסיות,
פרסומים ,מודעות ,קטעי עיתונות ועוד .חלק מן החומרים דורשים
התאמה והמרה למכשירים עכשוויים( .קלטות וידאו ,קסטות טייפ,
גלילי טייפ סלילים ,תשלילים ועוד) .עסקנו בשלבי הטיפול בח�ו
מרים אלו ונמשיך להעשיר אחד את השני במידע נוסף.
חלקו הראשון של המפגש עסק בניהול אוספים מיוחדים בארכיון.
חלקו השני ש ל המפגש הוקדש לציר ארכיוני הקיים באתר המו�ע
צה ,פועל למעלה משנה והגיע למספר מועט מדי של תושבי החבל.
הציר :חבל אילות – מסע בזמן ,מאפשר לכל תושב בחבל אילות
להכניס תצלומים ,סרטים ודברי התייחסות לאירועים שהתרחשו
בחבל אילות – בישוב הפרטי ובמרחב האזורי.
את הציר הציגו בפנינו ענת חכמוב ודפנה פיליפ ,מייסדות התוכמ
נה ,המפעילות אותה במקומות רבים בארץ :מועצות אזוריות ,ק�י
בוצים ,ערים ,יחידות צבאיות ,מוסדות תרבות ,ארגונים ומשפחות.
"חבל אילות מסע בזמן" מאפשר לכל אדם להכניס באופן פשוט
ביותר תמונות וסרטונים קצרים (עד שלוש דקות) .ציר הזמן מציג
בעיקר תצלומים וסרטונים ומאפשר לכל המעוניין להגיב לתמונות
ולהוסיף חוויות משלו.
המידע המצטבר על ציר הזמן מספר על חבל אילות בראייתם של
כל אנשי המקום .הסיפור ההיסטורי של חבל אילות מונגש באופן
קל לכל המעוניין :אנשי הישובים ,הורי חברים ,אנשים שגרו
בחבל אילות בעבר ,בני ם שעזבו ,תלמידי הכיתות השונות וס�ק
רנים בכלל.
ארכיון המועצה מפעיל א ת הציר לטובת כל אנשי הישובים ,ב�ה
משך יוכלו ישובים מעוניינים להצטרף ולהכניס גם את ציר הזמן
של קיבוצם לציר האזורי.
בינתיים אתם מוזמנים להיכנס לקישור:
http://eilot.localtimeline.com/index.php?lang=he
אתם מוזמנים לבדוק מתי ביקר נשיא המדינה יצחק בן צבי באזור,
מתי נחנך בית העם האזורי ומתי נחנך האגם המלאכותי בתמנע.
נשמח אם תגיבו ותעשירו אותנו מהארכיונים הפרטיים שלכם
במידע רלוונטי.
המידע יעלה לציר הזמן יום לאחר מכן(.החומר העולה עובר אישור
הקשור בצנעת הפרט ,זכויות יוצרים וכו').
עד למפגש הבא ,נשמח אם ישובים אחרים יחליטו להצטרף ולמ
תע ד את העשייה במקומותיהם למען הדורות הבאים .ולעזור ל�ה
נגיש את המידע האגור בארכיונים לשימוש הקהילה ומעוניינים.
המעוניינים יזכו לתמיכה וליווי.
נורית גורן ,ארכיון המועצה.
גל נקדימון
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 13 2016
על כלבים ופקחים
בפעם הראשונה בהיסטוריה של ישובי מועצת חבל אילות ,פתחו הקיבוצים את שעריהם בפני אכיפה ופיקוח
כלבים ונכנעו לחוקים ממשלתיים כאחד האדם .את חלק מהתושבים זה מספק ,אחרים נחנקים בשקט כל
הדרך אל הקנס ומעטים עדיין מעדיפים לסגור את השער ולסדר את הבעיות בינם לבין עצמם
ככה לא :כלבים גדולים מסתובבים ביישוב
התמונה הפסטורלית בה כלבים מסתובבים בעצלתיים בין הבתים
כשהם מנהלים חיי חופש ועצמאות לצד חברים ידידותיים ההולכים
על שתיים ,כבר כמעט ונעלמה מן הנוף הקהילתי .את מקומה תפסו
מחסומי פה ,רצועות ורישיונות שנועדו להשליט סדר ולהנחיל לנו
איכות חיים בורגנית יותר.
בחודשים האחרונים ,כל ישוב בחבל גועש כמרקחה .בעלי הכלבים
שהיו רגילים לפגוש את כלבם האהוב בדרך לתחנה ,צריכים לצאת
במיוחד מהבית לטיול מאורגן מראש ועדיף שיהיו חמושים בשקית.
כלבי החופש של ישובי הספר במדבר איבדו באחת את עצמאותם,
אך מנגד הרוויח כל מי שחשש מפניהם ,כל מי שנמאס לו לדרוך
על מסה סמיכה ומסריחה באמצע המדרכה וכל מי שסתם לא אהב
לחיות בלי חוקים וכללים .והחוק ,כמו חוק -לא מבדיל בין כלב
מחמד ידידותי לכלב שמירה אימתני .על שניהם הוא חל באותה
מידה (למעט המחסום אולי) -שניהם לא יוכלו להסתוב ב ללא רצ�ו
עה מהיום והלאה ,ועל ראשי שניהם עומד קנס כספי (לא מועט)
באם ייתפסו משוטטים חלילה .בשעה שהכלבים עצמם עדין מנסים
להבין לאיזה אורך מגיע החבל החדש שכרוך להם סביב הצוואר,
יעקב מנשה ,מנהל מחלקת תברואה ופיקוח ,משנס מותניים במשרדו
לצד מזכירתו ,מירב פיתום וארבעת פקחיו ,לקראת עומס העבודה
שאף פעם לא נגמרת.
עד לפני כשנה עוד עבדה המועצה מו ל חברה חיצונית הנותנת ש�י
רותי הדברה ,תברואה ופיקוח .לפני כמה חודשים הגיעו להחלטה
במליאה שכדאי להקים מחלקה עצמאית חדשה שתענה ע ל ה�ד
רישות הללו ,במטרה להוזיל עלויות ולהגדיל את סל השירותים
המיועד לתושבים -החל מהדברת דירות ,ריסוסי ביובים ,טיפול
במפגעים שונים ומזיקי ם למיניהם ,ועד שירותים כמו לכידת חת�ו
לים לצורך סירוס וכמובן ,פיקוח כלבים.
חוק אחד לכולם (?)
"פיקוח הכלבים בא לתת מענה על פי תקנות העבירות המנהליות
'קנס מנהלי כלבת ופיקוח על כלבים' ,כאשר סכום הקנסות נקבע
בהתאם למדיניות הממשלה" ,מרצין יעקב מנשה ,מנהל המחלקה.
"על פי החוק הזה אנחנו מחויבים להיכנס לכל ישוב שנמצא בתחום
הרשות המקומית ולוודא שבעלי הכלבים מתנהלים על פי חוק״.
באילו מקרים ניתן קנס?
"במקרים הבאים :החזקת כלב ללא רישיון ,אי-דיווח לרופא וטר�י
14קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
נרי על מותו של כלב או על כלב שנשך ,כלב משוטט ללא רצועה,
החזקת כלב מסוכן ללא רישיון ,אי חסימת פיו של כלב מסוכן ,אי
שילוט כניסה לחצר בית בו מוחזק כלב ,א י העברת כלב שנשך לב�י
דוד ועבור כלב שלא עבר חיסון נגד כלבת .סכום הקנסות נע בין
250ש״ח על אי דיווח ואי שילוט ועד 500ש״ח על שוטטות כלב
ללא רצועה .אי חיסון נגד כלבת כבר מקפיץ את הקנס ל1,500-
ש״ח וקנס בגובה 5,000ש״ח יינתן לבעל כלב שהחזיק כלב מסוכן
ללא רישיון".
אלא שבחבל אילות המדיניות הזו לא חלה על כולם -כל קיבוץ
מכתיב את הנהלים הפנימיים שלו ומוצי א תקנון שונה ביחס לה�ת
נהלות הכלבים בתחומו .יש כאלה שעדיין נותנים לכלביהם לשוטט
ויש כאלה שכבר נמצאים בעיצומה של סדרת חינוך נוקשה ,אחרי
ששילמו מחיר יקר שהגיע מלווה בצילומים ממוחשבים של הכלב
עם השעה המדויקת בה נתפס על חם.
"התקנון הקיבוצי נועד לעשות סדר פנימי,
אבל חשוב להדגיש שהתקנון הזה
הוא לא מעל החוק .משמע אם מישהו מהקיבוץ
מתקשר להתלונן -אנחנו צריכים להגיע"
(יעקב מנשה ,מחלקת תברואה)
אז אין חוק אחד לכולם באזור?
"אנחנו מקפידים לאכוף את החוק כפי שהוא מופיע במדיניות
הממשלתית" ,מתנצל מנשה" ,אין לנו שליטה על מה שקורה בתוך
הקיבוץ כל עוד לא קבלנו תלונה וכל קיבוץ עם החוקים שלו .בנווה
חריף ,למשל ,אסור להחזיק כלבים שאסורים על פי חוק ,גם אם יש
להם רישיון .הם לא מורשים להיכנס לישוב ,ואם כלב תקף פעם
אחת הוא מחויב לצאת מהקיבוץ.
בבאר אורה כפופים לחוק המדינה ואין שום תקנון מיוחד ,מה שאומר
ששערי הישוב פתוחים בפני הפקחים להגיע לסיורי פתע ולבצע
אכיפה .כך זה גם בקיבוץ אילות ,ולאחרונה הוחלט כך גם באליפז,
בעקבות תלונות של תושבים .קיבוץ יהל הוא הבא בתור .בהתחלה
היו בקיבוצים הללו מלחמות פנימיות על העניין ,אבל עכשיו רובם
מובילים את הכלבים ברצועה .ביטבתה ובסמר ,למשל ,לא מוכנים
להכניס פקחים .הם פותרים את הבעיות בפנים .התקנון הקיבוצי
נועד לעשות סדר פנימי ,אבל חשוב להדגיש שהתקנון הזה הוא לא
מעל החוק .משמע ,אם מישהו מהקיבוץ מתקשר להתלונן שיש כלב
משוטט שעושה צרכים במרפסת שלו ,אז עם כל הכבוד לתקנון של
הקיבוץ ,אנחנו צריכים להגיע לקיבוץ ,לאתר את הכלב ,לסרוק את
השבב שלו ,לצלם אותו ,למלא דוח סיור ולתת את הקנס".
בנאות סמדר ,כמו ברוב התחומים ,התמונה מיוחדת יותר" :מתוך
היכרות שלנו עם הבעייתיות של כלבים -נביחות ,מריבות בין
כלבים ,פגיעה ביחסי שכנים -אנחנו לא מחזיקים כלבים כחיות
מחמד ".מסבירה ענת שאול ,ממייסדות הקיבוץ" .היישוב שלנו בנוי
קצת אחרת -החצרות לא מגודרות והבתי ם לא ממש מוגדרים כ�ט
ריטוריה פרטית ,אז כשמסתובב כלב במרחב הציבורי ,הוא בעצם
מסתובב במרחב הביתי של כולנו .מתוך התחשבות באל ה שלא ב�ה
כרח מרגישים בנוח עם כלבים ,החלטנו שלא להחזיק אותם .עם
זאת ,אנחנו כן רוצים שהילדים שלנו יכירו כלבים ויאהבו בעלי
חיים בכלל ,אז אנחנו מוודאים שתמיד יהיה לפחו ת כלב אחד ש�י
דידותי לילדים ,כך שבכל זמן נתון יש כאן שלושה כלבים -כלב
ילדים "ישן" ,כלב ילדים "חדש" ומתוך צורך -כלב שמירה בדיר".
השכן שלא ישן
לא אחת ,נוצר מצב שפקחים תושבי החבל קונסים את שכניהם
ליישוב .האם אין בזה טעם לפגם?
יעקב" :לפני שהתחלנו לתת קנסות ,דיברנו עם הנהלת הישובים
והסברנו להם שמתחילים באכיפה ,וגם שלחנו מכתבים ועלונים,
כך שכולם קיבלו התראה מוקדמת ובאנו בגישה חיובית .אבל ברגע
שמגיעה תלונה מתושב ,אנחנו חייבים לפעול על פי התקנון ,והתמ
לונות אכן מגיעות מהתושבים עצמם .אנחנו ,מצדנו ,מאד קשובים
לאנשים ולאוכלוסיה וממש לא עושים דווקא.
כל הפקחים הם עובדי מועצה כמובן ,ואחד הפקחים ,יוסי פיסו,
מתגורר בבאר אורה וכבר הצליח להפתיע בעלי כלבים רבים בישוב.
"אם בן אדם עשה עבירה ,זה לא משנה אם הוא שכן שלי או לא.
חוק זה חוק" ,הוא מסביר" .אם אראה שכן פורץ לרכב ,אני אעלים
עין כי הוא שכן שלי? מבחינתי זה אותו הדבר .אני באמת מבין כל
תושב בישוב שקיבל ממני קנס ,זו לא הרגשה נעימה ,אבל אני לא
יכול להבליג על זה ,כי זה כמו להבליג על כלב שיתקוף מחר .אני
לא נותן קנסות בשמחה ובהנאה ,באמת כואב לי הלב לעשות את זה,
אבל זה כורח המציאות .אני צריך להבין גם את האנשים והילדים
שמפחדים מכלבים".
"אני גם חושב שהפעלתי הרבה פעמים
שיקול דעת מוסרי בנושא הזה,
למשל היו פעמים שראיתי ילד
רודף אחרי כלב שברח ולא עשיתי כלום,
כי הבנתי את הסיטואציה" (יוסי פיסו ,פקח)
אבל אתה מבין גם את בעלי הכלבים?
"מקרוב! גם לי יש שני כלבים בבית ,אבל הם יוצאים בצורה מסו�ד
רת .אני גם חושב שהפעלתי הרבה פעמים שיקול דעת מוסרי בנושא
הזה .למשל ,היו פעמים שראיתי ילד רודף אחרי כלב שברח ולא
עשיתי כלום ,כי הבנתי את הסיטואציה .אנ י את המוטל עלי עש�י
תי -עברתי בין כל בעלי הכלבים בישוב כשהתחלתי את תפקידי,
וביקשתי לקשור את הכלב ברצועה ,כדי שלא אגיע למצב הלא נעים
הזה .שום דבר לא נעשה בכוונה תחילה".
אז האם בפועל יש ישובים שבהם חוטפים יותר קנסו ת מאשר ב�י
שובים אחרים?
יוסי" :בין הקיבוצים יש ,מן הסתם ,הבד ל משמעותי ,על פי הת�ק
נונים שמאפשרים להם להכניס פקחים לתחומם .אנ י לא נכנס לק�י
בוצים אם לא קוראים לי .צריך לזכור שהגדר ההיקפית בקיבוץ זו
החצר שלהם ,זאת אומרת שאין באמת כלב משוטט כי הוא בתוך
החצר שלו ,עד שזה מגיע לתלונות ,כאמור .לעובדה שאני גר בבאר
אורה אין כל חשיבות לכמות הקנסות במקום .בבאר אורה הייתה
הזמנה לביצוע אכיפה לפני יותר משנה ,אז אנחנו מחויבים לפעול.
צריך לזכור שאי הנעימות האמיתית היא לא בגלל הקנסות ,אלא
בגלל צואת הכלבים והכלבים שקופצים על ילדים ברחוב .חוץ מזה,
חשוב לזכור שפיקוח הכלבים הוא רק חלק קטן מהעבודה במחלקת
המשך בעמוד 17
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 15 2016
16קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
המשך מעמוד 15
תברואה; את רוב הזמן של י אני מעביר בכלל במטעים של הקיב�ו
צים ,בחיפוש אחר מפגעי היתושים והזבובים".
אז יישוב שיש בו פקח לא "סובל" יותר?
יעקב מנשה" :הפקחים עושים סיורים מפתיעים בישובים ,כדי שלא
ידעו מתי הם באים .בקיבוצים למשל ,התושבים למדו להחביא את
הכלבים כשמגיע פקח -אם מישהו מהקיבוץ רואה את הרכב שלנו
נכנס הוא מיד מסמס לכולם והם נערכים בהתאם ,אבל אם הפקח גר
בישוב הוא יכול למעשה לתת קנס גם באמצע הלילה .וא ם כבר מ�ד
ברים על התמודדות עם השכנים שלנו ,חשוב להבהיר שאנחנו מאוד
באים לקראתם בהשוואה למה שקורה במקומות אחרים בארץ ,שם
עדיין לוקחים כלבים להסגר ,כי על פי החוק -כל כלב שלא קשור
לבעלים שלו עם רצועה נחשב משוטט ומחויב להילקח להסגר".
ובחבל אילות?
"זו הרגשה רעה לקחת כלב להסגר" אומ ר יעקב באמפתיה" .אנ�ח
נו לא רוצים לגרום לעוגמת נפש ,ובנוסף ,העלות של החזקת כלב
בהסגר היא גבוהה .אז אנחנו לא נגדם ,אבל אנחנו כן כפופים לחוק
מסוים ובעצם פועלים על פי דרישות של הישוב .עכשיו ,למשל,
קבלנו ערעור על קנס שחילקנו ,וכשזה עובר למעלה ,אז לפעמים
מחייבים אותנו לפעול בצורה יותר אגרסיבית ומאוד יכול להיות
שגם יחייבו אותנו לקחת להסגר בקרוב ,וזו לא המטרה שלנו .ה�מ
גמה שלנו היא לא להעניש את האנשים ואת הכלבים ,אלא יותר
לחנך".
והתושבים באמת התחילו להתחנך?
יעקב" :הם לא מקבלים את זה בהנאה ,והנושא בהחלט מרתיח חלק
מהתושבים ,אבל בתל אביב ,למשל ,זה ברור לכולם -שם כולם
מסתובבים עם רצועה ושקיות ניילון ואוספים את הצרכים ש ל ה�כ
לבים שלהם .אין מה לעשות -החוקים של מדינת ישראל חלים על
כולנו .החוק הזה היה קיים תמיד ,רק שלא היה מי שיאכוף אותו עד
עכשיו".
חיי כלב
מה ,בעצם ,מטרת החוק ואכיפתו?
"המטרה של כל העניין הזה היא שתהיה לנו איכות חיים -כבישים
נקיים מצואת כלבים ,אשפה שלא מתפזרת ,ילדים שיכולים לה�ס
תובב בחופשיות בלי לפחד מנשיכות או שהכלבים ייקחו להם אוכל
מהידיים .ליצור אווירה יותר נעימה זו למעשה האחריות של כולנו.
אנחנו פה בשביל לעשות סדר .האגף שלנו נהיה עמוס בעבודה -
פסולת ,כלבים ,חתולים ,מזיקים ,הנושא הזה אף פעם לא נגמר.
השאלה היא אם להסתכל על התמונה הגדולה של איכות חיים ,או
להסתכל בקטן ובקטנוניות על אכיפת החוק".
אפשר לומר שהאחריות בנושא עברה מהקיבוצים לאנשים?
"האחריות צריכה להיות של האנשים -הכל מסתכם בגישה של הבן
אדם לגבי הכלב .למה הוא לוקח כלב? כדי להשגיח עליו ,או כדי
לתת ל ו לעשות מה שהוא רוצה? כלב זו אחריות! לי בבית יש א�ר
בעה כלבים ואני מוציא אותם באופן מסודר כמה פעמים ביום ,כדי
שלא יפריעו לאף אחד .אצלנו בחבל פחות רואים את זה ,אבל יש
אנשים שמתעללים בכלבים שלהם או משחררים אותם בלי השגחה
והם נדרסים ,או חוזרים פצועים מקרבות .יש גם הרבה שזורקים את
הכלבים שלהם בישובים שלנו ,בשערי הכניסה ,או אפילו על כביש
הערבה.
אז אתה גם בצד של הכלבים וגם בצד של בעלי הכלבים ,בעצם?
"לצערי ,לכלבים כבר אין זכויות בימינו ,במיוחד לעומת חתולים.
כלב לא נחשב לחיה מוגנת וחתול דווקא כן .יש לחתולים זכויות
יתר והם מהווים היו ם בעיה הרבה יותר גדולה ,כי אין קנסות ל�ח
תולים משוטטים .אי אפשר ללכוד אותם או להכניס אותם להסגר,
אלא רק על מנת לסרס אותם ,והם עושים הרבה צרות -הם מורידים
כמויות של ציפורים ,נכנסים לבתי ילדים ,עושים צרכים בארגזי
חול בגנים ועוד .הבעיה שלנו היא שאנשים נותנים להם לאכול ,לא
ככה כן :כלב בחצר מרווחת ומגודרת
סוגרים פחים ולא מסרסים אותם והם מתרבים .אין לנו תקנון של
חתולים ,אבל בגלל הסיפור הזה יצא חוק של האכלת חתולים -לא
כל אחד יכול להאכיל חתול איפה שהוא רוצה".
תושבת יטבתה ,עוד לא מודעת לפקחים ולתפקידם" :ביטבתה לא
אוהבים שכלבים מסתובבים חופשי ,ולדעתי יש גם תקנון שמחייב
ללכת עם רצועה ,ולמרות שכולם מודעים לזה ,הכלבים עדיין מסמ
תובבים לבד .זה נורא מה שהולך אצלנו מבחינת צואת הכלבים .גם
לי בתור בעלת כלב זה מפריע ,כי מעבר לסירחון וללכלוך ,הכלב
שלי מרחרח את הצואה ויכול להידבק מתחלואים של כלבי ם א�ח
רים .אני גם חושבת שזה חינוך טוב להוליך את הכלב ברצועה.
הייתי שמחה שכלבים יסתובבו חופשי ואני מאמינה שהם צריכים
את החופש שלהם ,אבל זה קשה כשזה קורה במקום קטן עם המון
כלבים .אם היינו חיים בחברה מתוקנת שכולם פה היו אוספים את
הצואה של הכלבים שלהם ,אולי זה היה עובד ,אבל בינתיים אנחנו
וגם הכלבים סובלים .בנוסף ,כבר היו מצבים בקיבוץ של אנשים
שהיו צריכים להיפטר מכלבים שהיו מאיימים מדי או נבחנים מדי.
"הייתי שמחה שכלבים יסתובבו חופשי
ואני מאמינה שהם צריכים את החופש שלהם,
אבל זה קשה כשזה קורה במקום קטן
עם המון כלבים" (חברת קיבוץ)
אני זוכרת שבתור ילדה לא הבנתי את זה ,אבל היום בתור בן אדם
בוגר אני מבינה שצריך להתחשב ,צריך להיות רגיש לכל הכיוונים
ועדיין ,להכניס פקחים לכזה מקום קטן -יש בזה טעם לפגם .כמו
שלא מכניסים לפה משטרה ופותרים את הבעיה בתוך הקהילה ,יותר
בנעימות ופחות בצורה מערכתית-מדינית של קנסות .זה מספיק
בעיני שכמה שכנים היו פונים אליך ברמה האישית וכבר לא היה
לך נעים להוציא את הכלב בלי רצועה .אני חושבת שביטבתה עוד
מנסים להמשיך את זה".
"אצלנו יש לדעתי יותר כלבים מאנשים" ,צוחקת הדר (שם בדוי)
חברת קיבוץ סמר" .יש כאלה שאוהבים כלבים ויש כאלה שפחות,
אבל אין לנו שום תקנון פנימי ביחס לכלבים ,למרות שהיו מצבים
שהוציאו מהקיבוץ כלבים שהיו תוקפניים מדי .ברוח סמר יש יותר
סובלנות וסבלנות ,ואם יש בעיה פונים אליך באופן אישי .זו הדרך
שלנו לפתור בעיות .אנחנו סומכי ם על המוסר אחד של השני ובי�נ
תיים זה עובד לנו יופי".
רותם ג'קסון
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 17 2016
צחיח קיצוני ביותר
"המדבר הוא 'ספר' שבו בכל יום אני פותח דף חדש ,צופה בתופעות לא מוכרות ,מגרה את המחשבה ומנסה
להבין אותן :החיים רוחשים בסביבה הקיצונית הזו ,נטולת החיים לכאורה( ".בני שלמון" ,טבע המדבר")
ד"ר בני שלמון ,אחד מיקירי האזור ומי שראוי להיות אזרח של כבוד
בחבל אילות ,על אף היותו תושב אילת ,כתב ספר על המדבר .ליתר
דיוק -על המדבר שלנו ,זה שאנו רואים בו את החצר האחורית וד"ר
בני ,כך מסתבר ,מכיר את החצר האחורית שלנו טוב מרובנו.
פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא כותב ספר?
"בשנים האחרונות נפל לי האסימון והבנתי שכל אדם -אין כמותו
בעולם מבחינת מה שהוא יודע ,מה שהוא למד ,מה שהושקע בו
ולמה שהוא התפתח .אני צברתי הרבה ידע ואני כבר נוגע בשבעים
וכאשר אעזוב את העולם -לא בהכרח היום ,לא מחר ,אולי בעוד
עשר-עשרים שנה -אז כל מה שיש איתי נמחק .וכל מה שחשבתי,
אבל ל א עשיתי ומה שלא נכתב באיזושהי צורה -דפוס ,או דיג�י
טאלית -לא קרה".
אתה בעל ידע נרחב במגוון תחומים -למה כתבת דווק א על ה�מ
דבר?
"אנחנו יושבים במקום שרוב מדינת ישראל לא מכירה אותו ,קוראים
לו מדבר 90% .מהאנשים בישראל ,לא מכירים 50%ממנה .בתנ"ך,
למשל ,המדינה היא מדן ועד באר-שבע ; בבאר-שבע נגמרת ה�מ
דינה .רציתי שיכירו -את האקלים ,את התופעות ,את בעלי החיים,
את אזורי המחייה ובכלל להגדיר מה זה מדבר .לכן ,יש פרק שלם
בספר שמגדיר מה זה מדבר ,כי מדבר זה לא חולות ,וזו לא הגדרה
גיאוגרפית ,אלא הגדרה אקלימית .יש מעט מאד חומר כתוב טוב
בעברית על המדבר וצריך שיהיה עוד" .
עד כמה אנשים לא מכירים את המדבר?
"יודעים שמבאר-שבע עד אילת -חם ,שזה מאד טריוויאלי .א�נ
שים לא מבינים שמבחינת אקלים אזור אילת הוא לא בתחום מדינת
ישראל -הוא בסהרה ,צחיח-קיצוני ,לגמרי אחר .ברוב המדינה,
למשל ,הגשם יורד בעיקר בחורף ,באזור שלנו הוא יורד דווקא
בעונות המעבר ,אבל אנשים לא מודעים לזה .עוד משהו שאופייני
למדבר צחיח קיצוני -גשם מקומי בכמויות גדולות .לכן יש עמוד
שלם בספר ,שמראה לאנשים שבין שתי נקודות סמוכות על כביש
,90יש הבדלים של עשרות מילימטר משקעים .ישנם אירועי גשם
מדהימים ,אבל מאד נקודתיים ,כמו האירוע האחרון בתמנע ,שהיה
מאד אופייני לאזור".
"אנחנו יושבים במקום שרוב מדינת ישראל
לא מכירה אותו ,קוראים לו מדבר.
90%מהאנשים במדינה ,לא מכירים 50%ממנה"
מה אפשר ללמד את מי שחיים פה? אנחנ ו כבר מכירים את הא�ק
לים...
"החל מגילו של האזור -האם הוא עתיק? דרך בעלי חיים ובתי
גידול ועד לדברים שאנחנו יכולים ללמוד מהמדבר עצמו ,מצורות
החיים שבו ואיך הן מסתדרות אחת עם השנייה .המדבר מלמד אותנו
דברים שבני האדם מסרבים להבין ,כמו if you can't beat them, -
.join themmבמקום להילחם עם בעם ,תרבות בתרבות ,אפשר ל�ה
רוויח הרבה אנרגיה.
לא רבים יודעים ,אבל הטענה שהארץ מתייבשת בגלל האדם -אינה
נכונה .תופעת ההתייבשות קיימת כבר 10,000שנה ואינה תלויה
בבני האדם וכמות הגשם שיורדת ,הולכת ופוחתת ב 10,000-השנים
האחרונות .אנחנו מדברים כל הזמן על התחממות גלובאלית ,אבל זו
תופעה טבעית .למשל ,לפני אלפי שנים הסהרה היתה ירוקה ,היתה
שם סוואנה ,היו שם אגמים ולא מדבר .יש שם בעלי חיים וגם מהם
אנחנו יכולים ללמוד -איך חיים בעלי חיים וצמחים עם רצף של
18קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
צילום :דורון ניסים
שנים שחונות?"
מה הופך את הספר "טבע המדבר " לשונה מכל אינדקס ,או אנצ�י
קלופדיה בנושאי טבע?
"ההסתכלות ההוליסטית על הדברים -יש לי הכשרה מדעית ,אבל
הדרכה של 28שנים בבית-ספר שדה אילת ,אפשרה לי לחזק את
הידיעה של י עצמי ולהבין את הדברים לעומק ,בגלל שלא רק ל�מ
דתי את החומר ,אלא גם הסברתי אותו לאחרים .מדען בדרך כלל
חותך את העולם בצורה מאד חדה ,אבל הוא לא יכול להסתכל על
הדברים הוליסטית .הסתכלתי על בתי גידול -טראריום( ,בעברית
יפה -מקום חיות) ,מתוכם לקחתי מינים בולטים ומעניינים של
צמחים ובעלי חיים וסיפרתי על כל אחד סיפור עם תמונה".
לפי מה בחרת את המינים השונים?
"בגלל שאי אפשר לקחת את כל מה שיש -זה פשוט יותר מדי,
בחרתי את אלה שגם יש מה לומר עליהם וגם -מה שיש לומר
עליהם -מעניין .אני יכול להגיד לך שמות של מאות מינים ,אבל
לא על כולם יהיה מידע ,לא על כל אחד יש מה להגיד ,או שהמידע
עליהם לא מעניין".
בני ,לא טוב
בידי מי הופקד עיצוב הספר?
"ליאור דפני מבאר-אורה ,שכבר עיצבה בעבר ספרים על שונית
האלמוגים באילת (בעברית ובאנגלית) ,ספר גיאולוגיה של הרי
אילת וחלקים מהספר ״מפרץ אילת מים סוף ועד סופו״ ועוד ספרים
מסוגים שונים".
ליאור מספרת שהעבודה על הספר של בני היתה מרתקת" .היא
ארכה כשנה והמידע המרתק והתמונות המעניינות היוו את נקודות
האור ,העניין והיופי בעבודה על ספר גדול כל כך ,נהניתי מכל
רגע".
מי בחר את הצילומים?
"הצילומים נבחרו על ידי בני ועל ידי ,תוך התחשבות בקומפוזיציות
הצילום ,נשוא הצילום ,האור והמסר שרצינו להעביר בכל תמונה".
חוץ מהנושא ,נהנית גם מהעבודה עם המחבר?
"מאד .נכון שהעבודה על הספר היתה חוויה של עבודה על נושא
קרוב לליבי -המדבר הסובב אותנו ,אבל העובדה שהתקיימה מול
לקוח מפרגן ,הנותן יד חופשית ורואה במעצב שותף מלא ל״לידת״
ספר ,העצימה את החוויה".
בני ,בידי מי הפקדת את הביקורת על הספר?
"את טיוטת הספר שלחתי לידידי ,מורי ורבי -עוזי פז( ".ד"ר עוזי
פז ,ביולוג ופעיל סביבה ,מאחוריו קריירה ארוכה ותפקידים רבים
בתחומי הטבע והסביבה; בתחילת דרכו עבד כפקח בשמורת האלמ
מוגים באילת ומאוחר יותר הגיע לכסא המנהל הראשון של רשות
שמורות הטבע .ג.נ)" .לעוזי יש ידע מאד רחב בכמה תחומים ,הוא
גם כותב ,גם הוציא ספרים ויכול לבקר אותי מכל הכיוונים .אז
שלחתי לו את כתב היד והוא כתב לי במילים האלה :בני ,לא טוב.
אבל הוא לא רק קטל ,אלא גם שיפר .הוא אמר לי -אני לא שומע
את הקול של בני .התרגום של זה הוא :מה שאהבתי לשמוע זה
את ההדרכות שלך ואתה כתבת בלי להדריך .ועוד דבר -תשתמש
בקסם הישן שקוראים לו סיפור".
הקסם של הסיפור מתאים לספר טבע?
"הקסם של הסיפור ,לדעתי ,או להרגשתי ,זה קסם שטבוע בבני אדם
באופן גנטי ,כי לא צריך ללמד אותם .את לוקחת קבוצה של ילדים
בני שנתיים-שלוש וכשאת מתחילה לספר סיפור בטון המתאים אז
יש שקט (תרגיל שכל מדריך מתחיל יודע) וכולם מקשיבים .פז אמר
לי להשתמש בטכניקה של סיפור -עזוב מדע .כל הציטטות ,כל
השמות המדעיים ,כל הסוגריים ,זה קוטע את הרצף של הקריאה.
תשתמש בידע המדעי שלך ,אבל תשים אותו בצד ,תשים אותו
באינדקס .מי שירצה למצוא זאב ,למשל ,יחפש אותו באינדקס".
בדור הגוגל ,יש צורך בכזה ספר?
"בוודאי שיש צורך .קודם כל ,הספר הזה עושה משהו לקורא -
תקרא ,תראה ,תתעורר סקרנותך ,תצא לטבע ותראה את הדברים
בטבע .אני רוצה לעורר את הסקרנות שלהם .בנוסף ,אני כל הזמן
מדריך ואני רואה שיש צורך בידע הזה והוא לא זמין .אמנם ,יש המון
מאמרים ,אבל אין מידע זמין על המדבר.
מה שאני מנסה להגיד זה שיש מה ללמוד מהמדבר -גם בתרבות
אנושית ,גם בהתאמה של בעלי חיים למדבר .את החלק המדעי,
השארתי לחלק השני של הספר ובסוף יש גם אינדקס .מי שרוצה
יכול לקרוא ערכים ולבדוק בסוף הספר".
למה הספר לא נמכר בחנויות ,אלא רק על ידך?
"כבר אין ספרים מהסוג הזה בהוצאות -לא בקטנות ולא בגדולות.
לא מוציאים אלבומים ,או ספרי תוכן בסגנון של אלבומים ,ההוצאות
פשוט לא מתעניינות בזה והגדולות יותר רוצות 50%מההכנסות של
הספר ,אז אני מפיץ לבד.
הוצאתי על חשבוני 500ספרים ,שנמכרים ב 120-ש"ח לספר וזה
לא יכסה את ההוצאות .לשמחתי ,הרבה מאד אנשים תרמו תמונות
לספר ,ורק צלם אחד ,מחו"ל ,דרש תשלום .כל האחרים תרמו את
התמונות שלהם בנדיבות ובכמויות ; האנשים בישראל מאד מפר�ג
נים .בינתיים נמכרו כ 130-ספרים בפחות מחודשיים".
יהיה עוד ספר?
"'שיטים וצבאים' והוא כבר בכתיבה .אני כותב מהר יחסית והחומר
זמין לי בראש .אבל את הספר הבא כבר אוציא בפורמט ,PDFאני
רוצה להנגיש אותו לקהל".
זו השקעה רצינית -גם של עבודה וגם של כסף...
"תראי ,חשוב לי לפתוח לאנשים את הראש להסתכל סביב .המדבר
הוא מקום מדהים לגור בו ,מקום טוב ,מקום יפה ,זה המקום עם הכי
הרבה אופציות לעתיד שיש למדינת ישראל .במדבר י ש מעט א�נ
שים ,והנגב הוא עוד המון שטח ,אבל כדי לחיות במדבר -צמחים,
בעלי חיים ,אנשים -צריכים לדעת להתארגן עם המדבר".
גל נקדימון
*ניתן לשלם גם באשראי
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 19 2016
מעשה בחולצה אחת מגניבה
יום הנוער בא והלך ,אבל השאיר אחריו מאות בני נוער מרוצים וחולצה אחת שתלך איתם עוד הרבה זמן.
השנה ,שני ההדפסים שנבחרו להופיע על החולצות הגיעו מבאר-אורה ,אבל ההתחלה לא היתה מובנת מאליה
יום הנוער בחבל אילות ,מצוין מדי שנה במהלך חודש ינואר .בכל
שנה יום זה מקבל גוון אחר ,ייחודי ,ועל התוצאה הסופית מנצחים
בקולי קולות בני הנוער ,אשר לוקחים חלק פעיל מאוד בהווייתו.
לפנ י כשלוש שנים התווסף נדבך חשוב ומשמעותי ליום זה – "ת�ח
רות חולצות יום הנוער" .סבורני שהמילה "תחרות" קופצת מבין
השורות ומעוררת אצל חלקכם אנטגוניזם; לתחרות יכולות להיות
השלכות שליליות או חיוביות ועל כך יעידו פסיכולוגים רבים ,כל
זאת בהתאם למצב הנידון .אי לכך ,יצאתי לחקור את הנידון במח�ו
זותיה של דורון קרן -רכזת הנוער במתנ"ס.
"נתקלתי בהתנגדויות רבות מצדם
של בני הנוער :סקפטיות ,זלזול,
חוסר אמון ודימוי עצמי נמוך
ביחס לשייכותם לחבל"
(ערן טוויטו ,רכז הנוער בבאר-אורה)
איך ולמה תחרות ?
דורון" :מדובר במסורת שהחלה טרם תקופתי בתפקיד ,אותה הובילו
צוות המדריכים ומועצת תלמידי הנוער דאז .אני לא בדיוק זוכרת
איך נולד הרעיון ,א ך כן יכולה לספר על התרומה ההיקפית וה�נ
20קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
רחבת שנוצרה סביב התהליך ,אשר רקם עור וגידים ולימים הפך
למסורת .חשוב לציין שהפר ס אינו ראוותני -הקבוצה הזוכה מק�ב
לת סווטשירטים ,לעומת חולצות רגילות שמקבלים שאר בני הנוער
בחבל".
מה המטרה של התחרות ושל מעורבות הנוער בתכנונים של היום?
"המטרה העיקרית שעמדה לנגד עינינ ו היא לרתום את בני הנ�ו
ער לעשייה ,לשלב ולהעצים את כשרונם המנהיגותי שממילא טמון
בכל אחד ואחד מהם באופן כזה או אחר ,לשים אותם במרכז ולגרום
להם להיות אחראים על עיצובו ואופיו של יום זה .בנוסף ,ליצור
ולייצר תהליך של חיבור פנימי בתוך היישוב ומחוצה לו ,בין כלל
יישובי החבל".
מה התרומה של המעורבות הזו לבני הנוער?
"כל האלמנטים המוזכרי ם לעיל מזכים את בני הנוער במספר נק�ו
דות חוזקה .הבולטת ביניהן הינה תחושות גאווה במקום שממנו הם
באו ואותו הם מייצגים וכתולדה מכך מתחזקת גם השייכות לכלל
החבל".
מכאן הדרמתי אל הקבוצה הזוכה ליום הנוער – 2016בני הנוער
מבאר אורה .על התהליך המשמעותי שעברו בני הנוער מספר ערן
טוויטו -רכז הנוער בבאר אורה" :אני בתפקיד רכז הנוער ביישוב
קצת פחות משנה .בשנה שעברה חוויתי את יום הנוער כהורה מלווה
לילדיי הפרטיים ,כך שזהו בעצם יום הנוער הראשון שבו אנ י ב�ת
פקיד .אני אמור להניע את הנוער לקחת חלק בעשייה ,לחבר אותם
ליישוב ומחוצה לו".
ויש היענות?
״בהתחלה זה היה אתגר לא פשוט ,כמעט בלתי אפשרי .נתקלתי
בהתנגדויות רבות מצדם של בני הנוער :סקפטיות ,זלזול ,חוסר אמון
ודימוי עצמי נמוך ביחס לשייכותם לחבל; אלו הניעו אותי לשלב
הילוך ,להניע ולסמן לנגד עיניי זכייה .מטרה זו שהצבתי בפניי ובפני
בני הנוער ,הוביל ה אותנו לניצחון ,אשר בעיניי הוא לא פחות מש�מ
עותי מכל מה שהשגנו בדרך בה עברנו בכדי להגיע אליו".
איך הרגשת כשהחבר'ה זכו ,אחרי ההתחלה הקשה?
"התמלאתי תחושת סיפוק עז וגאווה בבני הנוער ,בתהליך שעברנו,
ביעדים שהצבנו לעצמנו ובמטרות שהושגו".
באר מלאה ברעיונות
לתחרות חולצת יום הנוער הציבו מספר קריטריונים .הציור צריך
להביע את שייכותם של בני הנוער לחבל וניתן היה לסמל את האומן
האורח שמופיע באירוע .בני הנוער בבאר אורה התכנסו מספר רב
של פעמים לסיעור מוחות ,כולם זרקו רעיונות לאוויר ובהנחייתו
של ערן החלו לשלוף סלוגנים .משנרשמו כעשרה משפטים אשר
נמצאו כמתאימים ,החלו לחשוב על ציורים תואמים.
בין כל הכישרונות הצעירים התבלטו שלושה בני נוער ,שציוריהם
של שניים מהם גם נבחרו לפאר את החזית והגב של חולצת יום
הנוער .2016
ים אשכנזי ,תלמידת כיתה י' אש ר ציורה נבחר להתנוסס בחזית ה�ס
ווטשירט קיבלה את ההשראה לציו ר מהסלוגן "בחבל אילות מע�ש
נים רק טונה" ,שנולד עקב העובדה שהזמר טונה הגיע להופיע בפני
בני הנוער.
ים מספרת שהציור תמיד היה חלק ממנה -בתקופת הגן הביאה
ציורים רבים הביתה ,כמ ו כל ילד אחר ,אלא שאצלה חקוקה בזי�כ
רון התלהבות יתרה מצד אמה .ים מעידה על כך שההתלהבות הזו
עודדה אותה להעמיק בציור יותר ויותר והיא זאת אשר נטעה בה
את הביטחון.
איך את מרגישה לאחר הזכייה?
"אני גאה מאוד ,הזכייה מחזקת אצלי את תחושת השייכות למקום,
אני מאוד אוהבת את היישוב ,תמיד הייתי מחוברת למועדון הנוער
ועכשיו אף יותר".
עדן ,איך את מרגישה עם זה שהציור שלך מופיע בשער גיליון זה?
"אני לא אוהבת להיחשף ולהתבלט ,לא ממש מרגישה נוח עם זה.
אני לא אדחוף את עצמי או את הציורים שלי ,אלא אם כן מישהו
אחר עושה זאת עבורי ,במקרה כזה ,אני לא מתנגדת ,די זורמת".
עד כמה את מחוברת ליישוב?
"אני מחוברת בעיקר לבית שלי ,אוהבת להתבודד בו".
הציור שלך ממש משקף חיבור לחבל תרתי משמע ,אי ך את מ�ס
בירה זאת?
"האמת היא שזה ממש לא היה רעיון שלי לצייר את התינוק עם חבל
הטבור .כולם זרקו משפטים ,ואחד המשפטים היה" :החבל נותן לך
חיים" מפה לשם הגיע הציור .עם או בלי קשר ,יש לי חברות טובות
מאוד בנאות סמדר ,בסמר וביטבתה".
מתי התחלת לצייר ומהו ציור עבורך?
"התחלתי בגיל צעיר .אחותי הגדולה ציירת ,ואפשר לומר שציור
נמצ א סביבי בכל פינה בבית מתקופת הילדות .הציור מעניק מש�מ
עות לחיי ,אפשר לומר משמעות רבה עד מאוד" .
הציור ההומוריסטי בעל סגנוןה הגרפיטי שנבחר לעטר את גב הח�ו
לצה ,הוא של אוראל טוויטו ,תלמיד בכיתה י"א .אוראל לא מקדיש
זמן לציור ,מתמקד בעיקר בספורט ובאמנות לחימה ,הציור בא לו
ככה ,על הדרך.
על גבם של למעלה ממאתיים בני נוער מתנוסס הציור שלך.
גאווה?
"כן ,לגמרי ,אני מאוד שמח שניצחנו ,זו תחושת סיפוק גדולה
לראות את בני הנוער מסתובבים ביישוב לבושים בסווטשירט ,גם
אחרי שעבר יום הנוער".
לסיכום ,אני חוזרת אל דבריה של דורון קרן ,כשבמוחי מהדהד שוב
ושוב המשפט הבא" :ליצור ולייצר תהליך של חיבור פנימי בתוך
היישוב/קיבוץ ומחוצה לו בין כלל יישובי החבל".
אין ספק שהצליח להם ,ולו רק בשל כך שווה היה כל התהליך.
רחלי רוזט
"הגעתי ליישוב בכיתה ב',
וזה היה מעבר טראומתי מהעיר אל המקום
המבודד הזה ,עם מעט מאוד ילדים.
נאלצתי להתמודד עם פחדים שלא הכרתי"...
(ים אשכנזי ,באר-אורה)
תמיד הרגשת מחוברת גם ליישוב?
"ממש לא ,במיוחד לא בילדות .הגעתי ליישוב בכיתה ב' ,וזה היה
מעבר טראומתי מהעיר אל המקום המבודד הזה ,עם מעט מאוד
ילדים .נאלצתי להתמודד עם פחדים שלא הכרתי ,עם השקט הזה,
המעבר החד מהעיר למדבר ,פחד מעקרבים ארסיים...
אבל בשנה השלישית שלנו במקום היישוב צמח ,הכרתי חברים וחמ
ברות ,התחברתי עם עדן גרינהוט חברתי בלב ,בנפש ובציור ויחד
הלכנו לחוג ציור אצל אמיר אלקיים".
גם את מתלהבת מהדברים שאת יוצרת?
"לא ,אני די פרפקציוניסטית ומאוד קשה לי לרצות את עצמי .אם
זה לא מושלם בעיניי ,אני מניחה בצד עד שתבוא לי המוזה .ציורים
רבים שוכבים בצד וממתינים למוזה שתבוא".
לצדה של ים יושבת עדן גרינהוט ,חברתה הטובה ביותר ,תלמידת
כיתה ט' .ציורה של עדן אמנם לא זכה בתחרות ,אך הותיר אנשים
רבים פעורי פה ,ואי אפשר היה שלא לתת לו מקום של כבוד.
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 21 2016
הפיל והבעיה היהודית -שיחה עם מיכאל לבני
איך יודעים שיש פיל על העץ? רואים את האופניים שלו נשענים על הגזע .איך יודעים שיש פיל יהודי על
העץ? לפי הכיפה שלו שמונחת מתחת לעץ .על הבעיה היהודית והפיל כולנו שמענו ,אבל על הפיל שנמצא
בחדר של תנועת השמאל הישראלי הציוני עוד לא כולם שמעו ,וגם מי ששמעו עליו ,עדיין לא ראו אותו
מיכאל לבני ,חבר ותיק בקיבוץ לוטן ,ועוד יות ר ותיק בתנועה הק�י
בוצית (גשר הזיו) ,טוען שהוא יכול לראות את הפיל ,ולא זו בלבד
– החיזיון הזה של פיל ענק שמסתובב לו בחדר מבלי שאיש יראה
אותו מדיר שינה מעיניו ,ומאז הוא מנסה לפקוח את עינינו לראות
ולהבחין במציאותו של הפיל .ומהו אותו פיל? על פי דבריו של
מיכאל ,אותם ניתן למצוא בחוברת בשם "הפיל בחדר של השמאל
הציוני" ,הוא כותב" :הפיל בחדר ,שבקושי נמצא במודעות של
השמאל הציוני ,הוא שאלת הזהות היהודית-ציונית של הלאומיות
היהודית בארץ ...במקרים רבים ,נקודות המוצא של עמדות מדיניות
אצל חוגים רבים בחברה הישראלית נעוצות בתפיסתם הלאומית-
יהודית .השמאל הציוני אינו שם ,ונפקדות השמאל הציוני משאלת
הזהות היהודית ציונית מהווה את הפיל בחדר" ,פרוש :יש צורך
לטפל בפיל ,במובן זה שכל מי שנמצא מחוץ לחדר יוכל לראות את
הפיל – זאת אומרת את הזהות היהודית ציוני ת האמיתית של ה�ש
מאל הציוני ,ולכן ירצה להיכנס לחדר .בלי זה רוב האנשים יעדיפו
להסתופף בחצר הימנית ,כפי שאכן קורה היום .זוהי תמצית ביקו�ר
תו על השמאל ,אבל מיכאל אינו מוכן להסתפק בניתוח המצב ,ועל
מעשיו באתי לראיין אותו .ישבנו על כוס קפה במרפסת ביתו בלוטן:
אני לא בטוח מה בדיוק אני רוצה ממך חוץ מלדבר על פילים...
"גל ביקשה ממך לראיין אותי? חודשים לא דיברתי איתה ,מעניין
איך היא הגיעה לחוברת"...
ההתעסקות שלי בדרך כלל היא ב-ד' אמות של חבל אילות ,וכאן
אנחנו הולכים לדבר על הצלת מדינת היהודים ,אז נראה איך זה
ילך לנו .מה הסיפור עם הפיל הזה בכלל?
"אז ככה :בעקבות השינויים שהתחוללו בשנתיים האחרונות בקיבוץ
לוטן ובגלל האכזבה הגדולה בבחירות של ,2015נוצר מצב שגרם
לי להחליט להפנות את מרצי ומעשי לכיוון אחר – להשפיע ברמה
התנועתית ובמפלגת העבודה או במר"צ ודרכן בציבוריות הישראמ
לית .יש בקטורה כעשרים חברים רשומים במפלגת העבודה ,לא?"
"הפיל בחדר ,שבקושי נמצא
במודעות של השמאל הציוני,
הוא שאלת הזהות היהודית-ציונית
של הלאומיות היהודית בארץ"...
יש כעשרים רשומים ,אבל חלקם אינם גרים בקטורה כבר זמן רב
"בכל אופן ,בלוטן אין כמעט אף אחד ,ולדעתי חברי הקיבוצים
בכלל וחברי לוטן בפרט צריכים לפעול במסגרות האלה ולהשפיע
– וזה המעט שאני מנסה לעשות .כמובן שזה לא רק לוטן; פעם,
חברי הקיבוצים בכלל היו הרבה יותר פעילים במסגרות ציבוריות
והיום כבר לא .גם המצב בארץ בכלל ,החל מבחירות 2009והלאה
גרם לי דאגה עמוקה .רציתי לכתוב מאמר ולפרסם בכתב העת"חברה" ,אבל התנועה הקיבוצית הפסיקה את המימון לכתב העת
והוא נסגר .בכל מקרה ,הם ניסו להגביל אותי ל 1500-מילים ,אז
החלטתי להוציא את המאמר לאור במימון הקרן שהקמתי בזמנו,
ולהשתמ ש בזה בתור מנוף ,על מנת לנסות לשנות את הגישה הח�י
נוכית בתנועות הנוער ,באגף החינוך התנועתי וגם ברמה הציבורית
– למשל שלחתי את החוברת לכל חברי הכנסת ממרצ וממפלגת
העבודה (המחנה הציוני)".
מישהו מהם ענה לך?
"אחדים ענו .מכולם הפתיע אותי דווקא איתן כבל ,שכתב לי שקרא
22קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
את החומר .הוא אפילו גילה שם טעות דפוס...
בהמשך הפצתי את זה בתנועה הקיבוצית לכל מיני אנשים שאליהם
רציתי להגיע .לאחר מכן החלטתי לנסות להשמיע את קולי בקרב
תנועות הנוער – והתמקדתי באלה שהיו בעיני יותר פתוחים לרעיון
– הנוער העובד והלומד (נוע"ל) ותנועת דרור-ישראל ,אבל שלחתי
עותקים גם להנהגת המחנות העולים ולהנהגת השומר הצעיר ,אף כי
סברתי שהם יהיו פחות פתוחים לרעיונותיי".
העתיד שייך לצעירים?
ומתנועות הנוער היתה היענות?
"פניתי במיוחד לנוע"ל ,כי בראשו עומד אדם הידוע כקשה אבל
אידיאולוגי -פסח האוספטר .שלחתי לו את החומר וזימנתי את
עצמי אליו למשרד ושם הוא אמר לי שהוא מסכים עם כל מילה
בחוברת ומבקש להפיץ אותה בקרב התנועה .מסיבות שונות ,ההפצה
התעכבה (שלחתי לו 1500עותקים) ,אז פסח היפנה אותי בינתיים
לתנועת דרור ישראל .נפגשתי עם המרכז הפדגוגי של התנועה ,וג�י
ליתי להפתעתי את דבר קיומה של רשת חינוך של התנועה ,כולל
בתי ספר .רובם אמנם מקצועיים ,אבל יש גם כמה בתי ספר עיוניים,
והמנהל הפדגוגי ,לאחר שבדק את העניין עם הצוות שלו ,הציע
לעשות ניסוי בשניים מהם ,כעין תכניות לפיילוט .אנחנו אמורים
להיפגש בקרוב ולנסות לבנות תכניות פעולה – איך משלבים את
החומר הזה עם מה שקיים".
מה עם הצעירים של התנועה הקיבוצית?
" לפני כשנתיים נפגשתי גם עם גבי אוסם ,שהייתה אז האחראית
על מחלקת החינוך בתק"צ ,במטרה לעניין אותה בחומר החינוכי.
הכנתי מצגת והראיתי לה במה דברים אמורים ,כולל תשובה לשאלה
"במה צריך לעסוק אגף החינוך וכיצד עליו לפעול?" ,אבל התגובה
הייתה "מעניין ,צריך להראות את זה לצוות" ,מה שאף פעם לא
קרה .בינתיים התחלפה המרכזת ,והבאתי את המצגת גם בפני דבי
בראייס ,המחליפה ,אבל הצוות החדש לא ידע בדיוק איך לאכול
אותי .אני לא הרמתי ידיים ,ואני ממשיך -בתור חבר בצוות ההיגוי,
לנסות לדחוף את העניין -בתקווה שזה אכן יתממש".
האם אתה מאמין שניתן עוד להציל את המדינה הזו מהשיגעון
שאחז בה?
"הכול צפוי והשאלה היא אם הרשות נתונה .המצב בתחומים רבים
אכן קשה ,אבל אני אומר "אז מה?" ומנסה להשפיע בכוחי הדל על
מנת לשנות את המצב.
פעם ,לפני שנים רבות ,בעקבות כניסתו לכנסת של הרב מאיר כהנא,
עלתה בחדר מורים בבית הספר ׳סולם צור׳ הצעה לקיים דיו ן בנ�ו
שא ,ובקשו ממני לדון בכך בחדר המורים .את זה עשיתי ואז כתבתי
מאמר שהתפרסם בירחון "מבפנים" וגם בחו"ל ,בשם" :דמוקרטיה,
דת ועתידנו הציוני" .ציינתי כי הניסיון המדיני של עם ישראל לחיים
במדינה עצמאית נמשך בסך הכול 80השנים בתקופת המכבים ,עם
כל הלחצים הפנימיים והחיצוניים ,לפני שהכול התפוצץ .אנחנו לא
רחוקים היום למלאת 80שנה למדינת ישראל הדמוקרטית ,ובצדק
עולה השאלה אם אנחנו מסוגלים לקיים כאן מדינה עצמאית".
אלא אם יבוא המשיח עם החמור...
"הבעיה יכולה להיות אם החמור יותר חכם ממי שרוכב עליו ,כפי
שידוע לנו מסיפור בלעם (במדבר כ"ב)".
לאור כל המכשולים ,אני תוהה האם לא כדאי להתחיל לנסות את
כל העסק בתחום המועצה?
"אני שמח שאתה שואל את השאלה הזו .באמת דאגתי להפיץ את
החובר ת ביישובי האזור במספר מספיק של עותקים ,וזה לא ש�ה
טלפון שלי החל לצלצל ובצד השני של הקו ביקשו ממני להרצות
את משנתי באיזה יום שישי ,או אפילו באיזה ערב באמצע השבוע.
עכשיו ,חצי שנה יותר מאוחר ,אני מבין שאם להתחיל משהו בחבל
אילות ,אז הייתי רוצה לא רק לדבר אלא גם להציע מה ואיך לעשות,
וניתן אולי להתחיל דווקא מבית הספר".
למה להתחיל דווקא מבית הספר?
"בית הספר 'מעלה שחרות' פתוח לרעיונות חדשים ,והוא ממלא
לפחות אחד משני התנאים שמכשירים אותו להיות פיילוט למימוש
הרעיון – ההכרה כי מטרת בית הספר גם לחנך ולא רק ללמד .הדבר
השני הוא שיטת לימוד משולבת ערכים (.)confluent education
זו שיטה שבה השתמשתי כשהייתי אחראי מטעם הסוכנות על מורים
שליחים.
לפי שיטה זו לוקחי ם את קבוצת המורים ולומדים לעומק אר�ב
עה ערכי יסוד :שוויון ערך האדם ,קהילה ,שליחות ,ולאומיות (או
ציונות) כערך של השתייכות ,ואז כל מורה אמור לפרט על גבי
גיליון את מה שהוא הולך ללמד במשך השנת הלימודים ,וכל מורה
אמור לנסות ולמצוא את הערכים האלה בחומר שאותו הוא הולך
ללמד ולהדגיש אותו בזמן השיעור".
"אם אנחנו רוצים להביא לשינוי
בצורת העברת הערכים –
אנחנו חייבים להגיע אל המורים
ואל מנהלי בתי הספר ולהתחיל מהלך.
הדבר חייב להשתקף בהווי של
בית הספר ,שיפעל גם כבית חינוך"
זו שיטה שתואמת את תכניות הלימודים?
"אין מ ה לדאוג .כל הערכים מופיעים ,ואין צורך לשנות תכניות ל�י
מודים ,והרווח הוא שכל מורה רואה איך המורים האחרים מלמדים
את אותם הערכים ,וכך מגיעים לתגבור בלימוד הערכים ,בדומה
למה שהיה בזר ם העובדים (למרות שלא הכירו את הביטוי �conflu
. )ent educationאם כבר מזכירים אותו ,הזרם הזה חוסל בזמנו על
ידי דוד בן גוריון .אני לא מתכוון להחיות את זרם העובדים כמובן,
כי אנחנו בעידן אחר ,אבל הערכים דומים ,ואם אנחנו רוצים להביא
לשינוי בצורת העברת הערכים – אנחנו חייבים להגיע אל המורים
ואל מנהלי בתי הספר ולהתחיל מהלך".
במה יבוא לידי ביטוי מהלך כזה?
"הדבר חייב להשתקף בהווי של בית הספר ,שיפעל גם כבית חינוך,
לקראת שבת ,חג ומועד ,כולל הדגשה של שנת הבר/בת מצווה.
האם ניתן לעשות זאת במעלה שחרות? זו שאלה קשה .המנהלים
והמורים מאד עסוקים ,וכל שינוי דורש מחשבה עמוקה ואולי גם
הרבה עבודה נוספת.
מחשבה אחרת :אולי ב'מעלה שחרות' ,בו יש שליטה של הקיבוצים,
ועל כן ניתן להכניס שינוי כזה .בעבר הרחוק בתי הספר הקיבוציים
היו באמת של הקיבוצים ,אלא שכיום הם בעצם שייכים למועצה
ולא לקיבוצים".
כאן נגמר לנו הזמן ונצטרך אולי להשלים את הראיון בפעם אחרת.
מי שמתעניין או רוצה לבקר ,לשבח ,לעזור ,לעצור – מוזמן לכתוב
למיכאל.
*לפני שנה וחצי התפרסם מאמר של מיכאל ב"ידיעות הקיבוץ",
ובו טען מיכאל כי בני ובנות הקיבוץ היוצאים לשנת שירות למעשה
אינם מצוידים בחזון ציוני" :ולחניכים ,שהם כביכו ל שליחינו במ�פ
עלי הצדקה אין כל מוטיבציה או יכולת להסביר בסביבת ם את תר�ו
מתם כביטוי של השקפת עולם רעיונית-קיבוצית .השינשינים כלל
אינם יודעים כי במקרים רבים הם משתפים פעולה עם אידיאולוגיה
המנוגדת לזו של התנועה הקיבוצית ".י.ה.
יורם הופמן
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 23 2016
המדור לשירותכם /
שרי ניצן
מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים
מי אנחנו
"למה בעצם צריכים מחלקת רווחה בחבל אילות?" שואל אותי תושב
חדש בפגישה אקראית .כאשר אני מסבירה שהתשובה היא בשם -
"המחלקה לשירותים חברתיים" ,הוא מרים גבה ומבקש הסבר.
המחלקה לשירותים חברתיים במועצה הוקמה בשנת .1994היא
יושבת בתוך קיבוץ יטבתה ומתפקדת כשלוחה של משרד הרווחה,
ומספקת מגוון שירותי ייעוץ ,תמיכ ה וטיפול בפרט ,במשפחה ו�ב
קהילה ,בכל מעגלי החיים -מלידה עד זקנה .צוות מיומן של עו�ב
דים סוציאליים בחבל מעניק את השרות .הצוות כולל עובדת זכאות
שתפקידה לחשב את מידת זכאות הפונים -שהיא גם המרכזת שלתחום ההתנדבות.
בנוסף ,המחלקה פעילה בפיתוח שירותים מתאימים לצרכי האזור,
כמו המועדון לגיל השלישי במועצה ,ומועדונית "בי ת בערבה" ,ה�נ
מצאת בחווה לרכיבה טיפולית ליד קיבוץ גרופית .פרויקטים נוספים
הם היחידה לטיפול זוגי ומשפחתי ,והיחידה להתנדבות .אנחנו מפמ
עילים קבוצות תמיכה ,את התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון,
תוכניות מניעה יחד עם מחלקות המתנ"ס ,ומפתחים יחד עם מחלקת
ותיקים של המתנ"ס ,את העתיד שלנו בחבל .בנוסף ,אנו לוקחים
אחריות בקידום פרויקטים בתחום של השיקום והצרכים המיוחדים.
בכל חודש נשתף אתכם בפרויקט אחד בהובלת או בשיתוף המחלקה,
לרווחת תושבי חבל אילות.
החודש ,נציין תוכנית בין-דורית מיוחדת ,המופעלת דרך המועדון
לגיל השלישי ,בשיתוף מועצת התלמידים של בית הספר היסודי
"מעלה שחרות" והיחידה להתנדבות של המחלקה .במשך שנה שלמה
עמלו החברים במועדון לגיל השלישי ,בהובלת רנטה טיקוצ'ינסקי
(ובעבר חייקה טמקין) ,יחד עם ילדי מועצת התלמידים והמורה מיכל
בדיל ,כדי להכין משחק "ספארי חיות" מבד .התוצר המיוחד הועבר
לרשות ילדי גן שיקומי באילת בטקס מרגש בחווה ליד גרופית בסוף
חודש דצמבר .הילדים והמבוגרים הכינו מאכלים טעימים לסיום
הבוקר ,ילדי הגן השתתפו בפעילות מיוחדת ,וכולם נהנו.
גם השנה נמשיך ונרחיב את התוכניות הבין-דוריות עם בית הספר.
שותפויות נרקמות ממש עכשיו ואנו מברכים על ההזדמנות להמשיך
ולשלב את התושבים המבוגרים בחייהם ש ל התושבים הצעירים .ח�י
בורים אלו מעשירים את חייהם של כל המשתתפים – לרווחת כולם.
אנו גאים להיות שותפים לעיצוב פני האזור ובחוד ש הבא נביא טע�י
מה ראשונה של פרויקט חדש שיוצא לפועל בימי ם אלה " -יחד ב�ע
רבה" -בית לבוגרים עם צרכים מיוחדים בליווי המחלקה לשירותים
חברתיים.
צילום :גדי קדם
מתנדבי
חבל אילות,
אירוע ההוקרה השנתי
יתקיים השנה באילת.
תרשמו לפניכם:
31.03.16
יום חמישי
בשעה 19:00
פרטים נוספים בהמשך!!
משרד הרווחה
והשירותים החברתיים
היחידה להתנדבות
חבל אילות
24קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
הצוות המארגן.
אם את בסביבה
/יניב גולן
הערבה לאן
רשמים אישיים ממפגש שיתוף ציבור ראשון במסגרת תוכנית האב לשטחים פתוחים .חקלאים ואנשי
סביבה -כולם מדברים בשם "הדורות הבאים" :אלה דואגים לפרנסת צאצאיהם ,בעוד חבריהם רוצים
להשאיר קצת מרחב לטבע הייחודי של הערבה .הדרך עודנה ארוכה (אבל לפחות יש דרך)
"רגע ,אז מישהו מאליפז ,למשל ,יוכל להגיד לנו א ם לשים טו�ר
בינת רוח בשדות שלנו?!" ,תהה בכעס אחד מנוסעי הרכב ,בשעה
שהחבר'ה היו בדרך הביתה מהדיון הפומבי הראשון -במסגר ת ה�כ
נתה של תוכנית האב לשטחים פתוחים בחבל אילות .הנה שאלה
טובה ,אחת מיני רבות שעוד יצוצו כאשר ננסה להגיע להסכמות
לגבי דמותה העתידית של הערבה הדרומית.
נראה שהמועצה שכרה את האנשים המתאימים ביותר למשימה
החשובה (לא בטוח שמחמאה מצד הח"מ היא דבר מועיל במקרה
שלפנינו) :אנשי צוות "לרמן תכנו ן עיר ואזור" ,שחיברו את "המ�ד
ריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים במועצות האזוריות" .עכשיו הם
מגיעים אלינו -עם הניסיון ,עם הגישה ,עם ההבנה לגבי המורכבות
הכרוכה ביצירתו של מסמך שתכליתו להתוות דרך משותפת במרחב
של אי הסכמות.
אנחנו נמצאים עדיין בשלב "לימוד המצב הקיים" ובסך הכל צפוי
התהליך להתפרס על כשנתיים .כמו שכבר נכתב כאן לאחרונה ,זהו
נושא משעמם -וחשוב ביותר .בהמשך ממתינים לנו עימותים לא
פשוטים בין חקלאים ואנשי פיתוח -לבין שוחרי הסביבה והשימור.
אלה גם אלה ידברו בשם "הדורות הבאים" :הראשונים מבקשים ל�ה
בטיח את עתידה הכלכלי של החברה בערבה ,בעו ד שותפיהם דו�ר
שים להותיר חלק מנכסי הטבע לשיקול דעתם של צאצאינו .הדרמה
הזו ,שרובנו יכולים להתחבר אליה ,מתחבאת מאחורי סדרת שלבים
משמימים :מ"גיבוש תמונת עתיד ועקרונות תכנון מנחים" ,דרך
"בחינת חלופות מרחביות ובחירת חלופה מועדפת" ,ועד "עריכת
מסמך מדיניות" .הללויה.
השאלה אינה מה צופן העתיד –
כי אפילו הדוב עלול לפספס בניחושיו -
אלא מה אנחנו רוצים שיהיה .ולא רק שכולנו
רשאים לומר זה לזה מה לעשות איפה,
אלא שהערבה והטבע הייחודי שבה
הם עניינם של כל שוחרי הסביבה
אמנם ,יש בתוכנית האב למועצה פרק שעסק בשטחים הפתוחים ,אך
הוא אינו עומד בקריטריונים בסיסיים דוגמת שימוש בטכנולוגיית
.GISSהמתכננות הנכבדות נמנעו מלעסוק בדילמות סביבתיות מ�ר
כזיות ושתקו כאשר נדרשו של א להתייחס לשאלת השטחים הח�ק
לאיים ("מצדנו אתן יכולות לצבוע אותם בשחור" ,הובהר להן באחד
הדיונים).
הישיבה של ראשית ינואר נפתחה ע ל ידי מנכ"ל המועצה ,זהר מ�י
כאלי ,הממונה על יישומה של תוכנית האב לחבל .זהר הודה ביושר
כי בתחילה לא ייחס חשיבות לפרק הסביבתי ,ולכן גם חלפו שנים
אחדות בטרם יושמה ההמלצה על הקמתו של "שולחן עגול לשטחים
פתוחים" .עם הזמן -ובתוספת הלחץ של אלון שמי ודורית בנט -
הגיע המנכ"ל למסקנה ששאלת השטחים הפתוחים קובעת ,במידה
רבה ,את דמותו ואופי ו של האזור .מכאן קצרה הדרך להחלטה ל�ע
רוך תוכנית מפורטת שתתמקד בסוגיה זו.
אדריכלית הנוף מיכל בן-שושן ,ראש צוות התכנון מטעם "לרמן",
הציגה את התהליך בפני כמה עשרות מתושבי החבל שטרחו ובאו
באמצע יום העבודה לאודיטוריום במרכז למחקר ואנרגיה מתחדמ
שת .אם אתם מתייחסים לעצמכם ברצינות ,תפתחו את אתר המ�ו
עצה ותלחצו על קיצור הדרך ל"תוכנית האב לשטחים הפתוחים".
המסמך הרלוונטי הוא "חומר רקע למפגש מס׳ 1עם נציגי ציבור
ותושבים" .מעניין למדי וחשוב מאוד.
בעקבות האיזון האבוד
מעיון בשקופית מס' 14מתברר כי אנשי המקצוע ששכרנו מעריכים
כי האיזו ן בין פיתוח לשימור בחבל אילות הופר בשנים האחר�ו
נות .מהשקופית הבאה עולה כי תפקידה של תוכנית האב הוא ,בין
השאר ,לווסת במשהו את לחצי הפיתוח האדירים (מה שד"ר כץ
מכנה "עונת הייחום של הכלים הכבדים") .לא בטוח שכולם מרוצים
מהקביעה הזו ,אבל מי שמזמין אנשי מקצוע אמור להניח שיש להם
מה להגיד ,ואפילו כבר בהתחלה .הם לא באו עד פה רק כדי לענות
אמן ולהכשיר את בקשות המערכת.
אחת השאלו ת החשובות היא ,אכן ,כיצד מתייחסים לשטחי ה�ח
קלאות ,והאם תוכניתו של הממסד המשקי שלנו להכפילם ראויה
או הרסנית .במרכז הארץ החקלאות נחשבת סוג של "שטח פתוח",
מפני שבשוליה אכן יכולים להתקיי ם בעלי חיים ומעט מהטבע ה�מ
קורי .זה בוודאי עדיף על פנ י מרקם עירוני צפוף .אלא שעמק ה�ע
רבה עדיין שונה במידת מה ממישור החוף ,והשאלה היא לאן אנחנו
רוצים להגיע.
בדיון שהתפת ח אמר דובי גולדמן ,מרכז משק יטבתה ,כי צריך ל�ה
שלים עם העובדה שבדומה לרוב העולם -גם אצלנו ישמש המישור
את בני האדם ,כשבעלי החיים והטבע יידחקו אל ההרים .התיאור
הפסקני הזה קצת דכדך אותי .אז הזכרתי לעצמי שהדוב הטוב
והפיקח אמ ר בדיון פומבי אחר" :ההערכה האישית שלי היא שה�מ
לון בתמנע בסופו של דבר יקום ,ויקום במקום הזה ,עמק ססגון .אז
אנחנו יכולים להתכנס פה ולטחון מים עד חנוכה ,אבל שום דבר לא
ייצא מזה" .השאלה אינה באמת מה צופן העתיד – כי אפילו דובי
עלול לפספס בהערכותיו -אלא מה ראוי שיהיה.
ולא רק שכולנו יכולים וצריכים לומר זה לזה מה (לא) לעשות איפה,
אלא שהערבה והטבע הייחודי שבה הם עניינם ש ל כל שוחרי הסב�י
בה בארץ .ובמקרה של ראש מפרץ אילת -גם של צפרי כל העולם.
שדה בדיונה ,דיונה בשדה :חקלאות וטבע זה לא אותו דבר
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 25 2016
מדע במדבר
דבורת הדבש הננסית
לפני כחושדש הבחין עובד במטע יטבתה במושבה עליה אלפי דב�ו
רים .אחרי הרבה טלפונים ושליחת תמונות הגיע ד"ר בני שלמון
אשר איבחן :מדובר בדבורת הדבש הננסית .עד להורדת המושבה
מהענף ,כבר התפזרו הדבורים והתנחלו במקום אחר ,אשר עדיין
לא נמצא.
ד"ר בני שלמון נתקל לראשונה בדבורה הננסית מחוץ לביתו ,בשנת
.2007בני ,חוקר החרקים ,הבחין בדבורה קטנטנה שלא ראה קודם
לכן ,שותה מים מהגינה .באותו יום נשלח אליו מאמר של חוקר
מירדן שגילה שם את הדבורה הננסית הפולשת.
הדבורה המיניאטורית הוזו (רבע מגודל דבורה רגילה) גרמה למ�י
ני היסטריה – כאשר חששו שהיא נושאת עליה וירוס אשר קוטל
כוורות ברחבי העולם .לאחר שהתבררר שאין עליה קרציונים העל�ו
לים לשאת את הוירוס ,ה"לחץ" שהיא גורמת מתמקד בעיקר באנשי
שמירת הטבע ,החרדים מהמין הפולש.
דבותרת הדבש הננסית אינה חדשה בעולם ,והיא נפוצה באסיה ה�ט
רופית :תאילנד ,וייטנאם ,ובמקומות נוספים .לאחר בדיקות גנטיות
של כוורות באילת ,באילות ובירדן ,התגלה כי מוצא כל המושבות
ממלכה אם אחת שהגיעה לירדן .ככל הנראה אותה מלכה הגיעה
דרך נתיבי הסחר ,והתיישבה באזורנו.
קטנה ,אבל חשובה
לדבורים ישנה חשיבות עצומה לטבע ולבני האדם :הדבורים הינן
המאביקות העיקריות של הפרחים בטבע ,כולל של גידולים כמו
שקד ,אבוקדו ,תפוח אדמה ,מלון ,אבטיח ,מלפפון ועוד( .צמחים
יכולים להתרבות גם ברבייה וגטטיבית -סוג של שיבוט ,בו בעצם
מכל צמח שגדל מהשלוחה יוצא העתק).
בהאבקה יש צמח אם וצמח אב ,שיוצרים בזרע מטען גנטי חדש
ושונה במקצת ממטען האם והאב .רבייה מינית ,כמו אצל בני האדם
/שירלי חכם יפרח
(warf honey bee) Apis florae
מבטיחה מגוון גנטי ,עמידות כנגד וירוסים ,טפילים וטורפים –
התקדמות אל מול השינוי .הוריאציה הגנטית נותנת פוטנציאל גנטי
אינסופי.
ישנם צמחים המאביקים באמצעות הרוח (כמו עצי התמר ,וכמו
הדשא) ,אך רוב הצמחים נדרשים לבעלי החיים על מנת לבצע את
ההאבקה .חרקםים שונים כמו פרפרים ודבורים ,וכן עטלפים וציפ�ו
רים -משמשים לצמחים שליחים להעברת אבקה מחלק הזכרי בצמח
אחד לחלק הנקבי בצמח מאותו מין .הדבורה מקבלת "תשלום" מן
הפרח -צוף .המנגנונים והמבנים השונםים בפרחים מבטיחים ש�כ
שהדבורה תמצוץ צוף מן הפרח ,תיפול עליה אבקה מהאבקן ,ובפרח
אחר תועבר ממנה אבקה לצלקת בעמוד העלי (החלק הנקבי בפרח).
לחשוב על האבקת שדה או מטע עם
דבורת הדבש הננסית דומה לניסיון
לרתום זברה במקום סוס כדי להוביל כרכרה
כך ישנם פרחים ממשפחת השפתניים ,כמו מרווה ,בהם לחיצה על
"דוושה" מפילה אבקה על ראש וגב הדבורה .גרגרי האבקה בפרחים
בנויים בצורה כזו ,שגרגר אבקה נצמד רק לגרגר אבקה של פרח
מאותו מין .זהו מנגנון מיוחד שפיתחו הצמחים ,על מנת להבטיח
שהדבורה תעביר את האבקה לפרח אחר מאותו מין ולא תעבור
למינים אחרים של פרחים ודור ההמשך של הפרחים יעמוד בסיכון.
לדבורה יש "אינטרס" לעבור בין אותם מיני פרחים ולאסוף במעופה
גוש אבקה גדול להביא לכוורת -האבקה משמשת כמזון לרימות
(הזחלים של הדבורים) שבתוך הכוורת ,ולכן האיא חשובה גם ל�ד
בורה.
ישנן דבורים ,כמו דבורי הבר ,אשר מאביקות רק פרחים או קבוצות
פרחים מסויימות .מנגנון זה שבטבע מבטיח את האבקת פרחי הבר .
מעניין לדעת ,כי בימינו ארכיאולוגים מפענחים את הרכב מיני
אבקת הפרחים שנותרה בקרקע ,על מנת לדעת אילו צמחים היו
נפוצים בתקופה ממנה לקחו את דגימת העפר.
כאשר דבורה חוזרת לכוורת ,מרוצה מכמות הצוף והאבקה ,כשגוש
אבקה מוצמד לרגלה ,היא "מספרת" לדבורים האחרות בכוורת היכן
נמצאים הפרחים ,מה כמותם ,ומה המרחק .כל זאת היא מספרת דרך
ריקוד -ריקוד מתלהב משמעו מזון עשיר ,ולהיפך .גם לדבורים
חשוב לדתעת אם יש ריכוז מזון מספק ,כדי לא לצאת לתעופה ש�ת
בזבז אנרגיה.
לא מתערבבות
דבורה ננסית מאביקה כנפון זהוב -שני מינים פולשים באילת
26קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
חקלאים מספרים שכאשר יושב שרקרק מעל כוורת ,דבורי הדבש
נמנעות מלצאת על מנת שלא להיטרף .לעומתן ,הדבורים הננסיות
לא חוששות ,מאחר והשרקרק לא יבזבז אנרגיה על מנת לתפוס
דבורה שגודלה רבע מהגודל הרגיל.
פרופסור שרון שפריר ,מנהל המרכז לחקר הדבורים בפקולטה ל�ח
קלאות ,מבהיר כי דבורת הדבש הננסית לא יכולה לספק האבקה
לחקלאים בשירות מסחרי ,כי היא פשוט אינה מבוייתת .לחשוב על
האבקת שדה או מטע עם דבורת הדבש הננסית דומה לניסיון לרתום
זברה במקום סוס כדי להוביל כרכרה.
בנוסף ,הדבורים הננסיות מייצרות מעט מאוד דבש בחלה ,ויחסית
לדבורת הדבש המבויתת אין די דבש לרדות מהכוורת .כל שמייצרת
הדבורה הננסית הינו פס צר של תאים ובהם נאגר דבש -מעט ,אבל
בטעם עדין וצלול יותר ,כך מספרים.
איציק אלבז ,דבוראי ידוע המציב כוורות גם באזורנו" :אנחנו ,כענף,
מאוד חוששים מהמין הפולש .הדבורה הזאת היא סתגלנית יותר
מהדבורים שלנו ,היא תתחרה חזק על פרחי הטבע".
הדבוראים חוששים מתופעה שקרהתה בעבר וגרמה לנזק גדול :ה�ד
בורה האפריקאית ,אשר פלשה לאירופה ,התרבהתה עם דבורים מת�ו
רבתות .למי שאינו יודע -הדבוראים מקפידים לטפח תאת הקו ה�ג
נטי של דבורים ,משקי רביה מתמחים בגידול מלכות מזנים שונים,
וכדומה :הכל כדי להגיע לתוצאה בה דבורי הדבש עושתות את מל�א
כתן ומאביקות את הגידולים ביעילות מחד ,ומייצרות דבש מאידך.
פרופסור שפיר וד"ר שלמון פוטרים את הדבוראים מהחשש הזה:
הדבורה האפריקאית ודבורת הדבש שלנו הינן מאותו מין ,ולכן הזמ
דווגו ביניהן .לעומתן ,דבורת הדבש הננסית הינה מין שונה של
דבורים ,ולא נצפה שהיא מתערבבת עם דבורי הדבש שאצלנו.
אם כך ,אז מה הבעיה?
דבורת הדבש הננסית כן דומה לדבורת הדבש שמגדלים בישראל
בכך שבניגוד לרוב מיני הדבורים האחרים ,גם היא חרק חברתי.
דבורת הדבש הננסית חיה חיי קהילה :בכוורת ישנם אלפי פרטים
עם תלות מלאה ביניהם .בנוסף ,דבורת הדשבש הננסית נעה בנח�י
לים רבים ,והיא סתגלנית יותר מהדבורים שלנו .קצב ההתפשטות
וההתרבות שלה הוא מהיר.
דבורה אחת היא אמנם קטנה ,אבל אלפי דבורים בקן ,כפול הרבה
קינים אחד ליד השני משמעם ביומאסה אדירה -מיליונים של פיות
רעבים שיתפשטו באזורים בהם ישנן כבר דבורים שמתקיימות
ממזון מוגבל .כמות השטחים הפתוחים קטנה וכמות הצוף מוגבלת,
ואין מספיק משאבים כדי לספק צוף ואבקה לדבורים הקיימות .כבר
היום נאבקים דבוראים על שמירת מקורות המזון של הכוורות.
דבורי הדבש בישראל נחלשות -לא רק בגלל מחסור במזון ,אלא גם
בגלל התמודדות עם ריסוסים ווירוסים.
דבורי הבר מתמחתות בפרחים מסוימים; הן אחראיות להאבקת ה�פ
רחים ,ודבורת הדבש הננסית עלולה להתחרות בדבורי הבר על צוף
ואבקה ,לגרום להפחתת מזונן ובעקבות כך לדעיכת אוכלוסיותיהן
ולפגיעה במיני פרחי הבר שהן מאביקות.
ההנחה היא שהדבורה הננסית מתקשה לעבור בעצמה את המדבר
(מיעוט מזןון -פרחים -ומים) ,וכרגע חיה באילת בה יש גינות מו�ש
קות ופרחים .אבל אם היא תעבור את המדבר תוך "קפיצה" מיישוב
ליישוב ,או בתוך כלי רכב -היא עלולה להתפשט בכל הארץ.
אז ..מה לעשות אם נתקלים בכוורת כזו:
איך מזהים?
כוורת הדבורה הננסית נראית בצורת "פיתה" ,ויכולה להיות תלויה
על ענף ,למשל על שיחי בוגנוויליה .כאשר גוזמים שיח ופוגעים
בקן ,נחיל דבורים יוצא כדי לחפש מקום להקמת מושבה חדשה.
הדבורים הננסיות בעייתיתות ,כי יש להן הרבה תאי מלכות .אם מ�פ
ריעים למושבה ,כמו על ידי גיזום השיח עליו תלוי הקן ,יכולות
לעוף בין שתיים עד שבע מלכות יחד עם זכרים ופועלות ,ולהקים
מושבות חדשות.
למי מדווחים?
לרשות הטבע והגנים ,ו/או לד"ר בני שלמון
מה עושים בינתיים?
גוזמים את הענף – בזהירות ,לא לטלטל את החלה (הקן) -לשים
בשקית ולהקפיא .בתוך החלה ניתן לראות ,מעבר לדבורים ,את
מבנה החלה עשוי הדונג ,תאי אבקה ,ולדות ,ומעט מעט דבש.
שימו לב! דבורת הדבש הננסית היא דבורה לכל דבר ,ומי שרגיש
לעקיצות דבורים צריך להתרחק ממנה.
*הכתבה מבוססת על ראיון עם ד"ר בני שלמון
נחיל באילת
לידע כללי
מה זה "מין פולש"
מין פולש הוא בעל חיים או צמח אשר הגיע לאזור שאינו מקום
הגידול הטבעי שלו ,והצליח להתרבות ולהתבסס.
עם הפיכת העולם שלנו לכפר גלובלי ,התחזקות נתיבי מסחר
ומעבר של בני אדם וסחורות מאזורים שונים בעולם לאזורים
אחרים ,גדלה כמות המינים הפולשים בכל מקום אליו מגיעות
אוניות ,מטוסים ,משאיות ובני אדם מארצות אחרות.
אבל מה הבעיה במינים פולשים?
"מין פולש מגיע לארץ חדשה ללא המערכת האקולוגית המאזנת
ובולמת את גידול האוכלוסייה שלו .בהעדר אויבים טבעיים כגון
טורפים וטפילים ,שנשארים לרוב בארץ המוצא של הפולש ,מימ
נים פולשים מתרבים ומתפשטים בקצב גבוה וכמעט ללא הגבלה
באזורים אליהם הם פולשים" ,כך מסביר מדריך החברה להגנת
הטבע :מינים פולשים בישרלאל .כאשר הם מתרבים ללא הג�ב
לה הם מתחרים במקורות המזון של המינים הקיימים ,טורפים
מינים מקומיים או משנים את פני השטח ,ובכך לעתים אפילו
מכחידים אוכלוסיה מקומית .לדוגמה ,נמלת האש הקטנה :מין
פולש בעיקר בצפון הארץ .גורמת לעקיצה כואבת אצל אנשים,
פוגעת בנמלים ופרוקי רגליים ,ויכולה לפגוע בחיות מחמד עד
כדי עיוורון .לדברי ד"ר שלמון ,מינים פולשים הם הגורם השני
להיעלמות המגוון הביולוגי (אחרי הרס וקיטוע בתי גידול).
יש אפילו תוכנית לאומית לשימור המגוון הביולוגי בישראל,
המופעלת ע"י המשרד להגנת הסביבה ,ומתוכה מצאתי ציטטה
שתשכנע את מי שדבורי הרבר הינן יצור נעלם כמו הג'יני ב�מ
נורה של אלאדין:
" ...יש מינים הנותנים לאדם ”מוצרים“ ” -שרותי אספקה“ .אלה
הם כל מייני הדגניים ,הירקות ,והפירות -צמחי מזוננו ,המגו�ד
לים במערכות אקולוגיות חקלאיות ,שגידולם לא היה מתאפשר
ללא קיומם של אבותיהם החיים בבר ... .אך המינים המספקים
שירותי אספקה ושירותי התרבות לא היו יכולים לתפקד כראוי,
ולספק את שירותיהם ,ללא ”עבודה“ של מינים רבים אחרים,
שרובם סמויים .מיני המאכל שלנו לא היו עמידים בפני מחלות
ומזיקים ללא גנים מקרובי הבר שלהם המשמשים להשבחתם,
רובם לא היו מייצרים מזון ללא האבקה על ידי חרקים מאביקים
המגיעים ממערכות אקולוגיות שמחוץ למערכות החקלאיות .כל
אלה ,כולל המינים המעניקםים לנו שרותי תרבות ,לא היו יכ�ו
לים לספק שירותיהם לולא היו אלפי מינים אחרים ,ברובם קטני
גוף וקטני קטנים ,המספקים ”שירותי בקרה“ -בקרת האקלים,
בקרת מים ,בקרת מזיקים ומחלות טפיליות"..
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 27 2016
28קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
חוקרים פטריות עובש
פברואר
ציפור החודש
עפרוני חכלילי
/איתי שני
לא הוד לה ולא הדר ,א ך זוהי לבטח צ�י
פור של המדבר...
העפרוני החכלילי הוא עפרוני קטן
ובהיר ,המסתובב באזורים הכי צחיחים
של המדבר -מישורים חוליים ,או סתם
בחמדות ושולי מלחות.
אבל שירתו הטריטוריאלית מיוחדת וזכה
ובזנבו צבעים אדמדמים שניתן לראותם
רק בתעופה.
מדי שבועיים שלושה ,נפג ש חוג ה�צ
פרות לחפש ציפורים של כאן ועכשיו
ואחרות שרק עוברות בדרך אגב.
בעונה זו ,בה מקננים העפרונים ,ניתן
לשמוע אות ם מכריזים על הטריט�ו
ריה שלהם ברום ,בעוד הם עפים מעל
ו״צועקים״ .קשה לתאר קול של ציפור
ובכל זאת בפגישה האחרונה של החוג,
הציע לי יניב באשר מסמר להקשיב
לשירה הנשמעת כמו הכרזה ״שלי...
שלי...שלי...״
צילום :איתי שני
חוקרים פטריות עובש
צמח החודש
/בני שלמון
פברואר
טוריים מדבריים
הנפוץ מן הצמחים הח-ד-שנתיים ב�א
זורנו .אופייני לחלקים חמים של דרום
הנגב .חד-שנתיי ם מחכים כזרעים בק�ר
קע עד בוא הגשם בכמות המתאימה בסמ
תיו-חורף .הנביטה מהירה ,וראשית הוא
מצמיח עלים עסיסיים בהם הוא יוצר
מזון -בהטמעה .כשכמות המים בקרקע
אוזלת ,הוא מצמיח פרחים ,שתחילה הם
לבנבנים ואחרי האבקה הופכים סגולים
כנראה איתות לחרקים המאביקים.באותו שקע ,שבו ניקוו מי שיטפון ,ניתן
למצוא טוריים קטנים בעלי שניים-
שלושה פרחים ,ליד שיחים גדולים בהם
עשרות פרחים .הפרחים עושים פירות-
תרמילים שבהם שני טורי זרעים ,ומכאן
שם הצמח .לדחיית אוכלי עשב למיניהם
יש בכל חלקי הצמח חומרים כימיים
בעלי טעם וריח חריפים של משפחת
המצליבים ("שמני חרדל") .ניתן לשבור
עלה ולהריח (או לטעום) .לעתים מתלמ
ווה אליו בן אותו סוג -טוריים זיפניים,
שצבע פרחיו צהוב.
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 29 2016
טורניר פיני 2016
הטורניר ה 20-לזכרו של פיני לוטמן ז"ל
הטורניר יערך בין התאריכים
6-11/3/2016
בקיבוץ קטורה
החלה ההרשמה על פי החלוקה לקבוצות הבאות:
כיתות ד' -ו'
כיתות ז' -ט'
כיתות י' -יב'
נשים
בוגרים
ותיקים ()40+
לפרטים :אורן אלמוגoren@matnas-4u.co.il 053- 4244273 ,
30קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
מעבר לקצה
/יניב גולן
טרנס-פורמציה
ניסיון כושל להכניס מסיבת ריקודים לתוך קובץ אקסל :כמה אנרגיה נשרפה ברחבה ,מה הדלתא בין
הזאטוט החוגג לבין הקשיש המפזז ,פעימות לדקה אצל שלום חנוך מול הבלקן ביט בוקס ,תדירות
החפירות ,והאם אורחים מהאזור רצויים בנובי-גוד (תלוי את מי שואלים)
אנחנו כבר יודעים שקיבו ץ נמדד לא רק לפי מספר החברים ,רמת הה�כ
נסה ,מטרז' הדירות ,יעד הפנסיה ,שיתופי או מתחדש -אלא גם לפי
המסיבות שמתקיימות בו ,אבל איך מודדים מסיבה? בימינו אין דבר
שאי אפשר להכניסו לתוך קובץ אקסל ,ולפניכם אם כן ניסיון כושל
להעריך את איכותה של מסיבה בפרמטרים מדידים :תדירות ,משך זמן,
משרע ת גילים (להלן) ,איכות המוזיקה ,מערכת ההגברה ,שתייה ,מ�י
קום וכו'.
תדירו:ת :נפתח בשאלה הידועה ,כמה פעמים אתם עושים את זה בח�ו
דש? אם תסתפקו במסיבת ראש השנה האזרחי ובפורים -זה בסדר
גמור ,חברים .לא רק הכמות קובעת ,אלא גם האיכות .אבל בהנחה
שמסיבות הן גם טקסי ריפוי חברתיים ,אולי יש טעם לארגן עוד חגיגה
אחת או שתיים .לתשומת לב ועדת תרבות /צוות צעירים.
משרעת הגילים :אין ספק שזהו אחד המדדים החשובים ביותר -בן
כמה הצעיר ביותר שמפזז על הרחבה ,ומה גילו של קשיש החופרים .אז
נכון שישנן מסיבות שמיועדות רק לבנ י 24עד ,28אבל החיבור האמ�י
תי קורה כאשר הצוציק של השכנים נכנס ל Zone-שלו ,ולידו מהדסת
מעדנות אחת ממייסדות הקיבוץ ,שכבר חצתה מכבר את הששים.
סמן אקולוגי :בין שותפיי לקולקטיב ישנם חובבי קצב שיכולים לצאת
במחול גם כאשר נגמר הגריז בפח והמשאבה הפניאומטית נכנסת לתדר
מהיר של אּוטסססּ-ואּוטססס-אּוטססס .אחרים זקוקים לכך שכל הכ�ו
כבים יסתדרו בשורה ,רק כדי שיגיעו לאזור המסיבה .כך שאם הם סוף
סוף רוקדים ,זו הוכחה נפלאה שהקסם שלנו עדיין עובד.
מיקום :עשיתם את זה פעם במוסך? או בבית האריזה? על הדשא מול
חדר האוכל? כמו שיועצי הזוגיות ממליצים לנו בחום לזנוח מדי פעם
את הנוחיות של חדר השינה ,כך כל מרחב מספק חוויה אחרת לדיסקו.
זה אמנם דורש פתיחות וקצת יותר לוגיסטיקה ,אבל המאמץ משתלם.
מוזיקה :כידוע ,כל די-ג'יי הוא על פי מהותו חסין-בקשות .ונכון שמי
שמארגן את המסיבה גם מחליט מה שומעים ...ובכל זאת ,אם אפשר,
אשמח לגיוון :לא רק אלקטרוני מהונדס היטב ,ולא רק להיטים שח�ו
קים לעייפה .התקדמות לפי עשורים היא קונספט נחמד ,אכן ,אבל
יש בוודאי עוד אפשרויות מלבד הכרונולוגיה ,שממילא תהרוג אותנו
בסוף .אז בבקש ה קצת רגאיי ,קצת דאנס-הול ,קצת רוק ,קצת מז�ר
חי ,קצת פורטיס .אה ,ולא לשכוח את "הרמטיקו" של הבלקן עם 200
,BPMכלומר פעימות לדקה.
מערכת הגברה :חבר'ה ,נמאס לי לשלם מאות שקלים בשביל ל�ס
חוב שוב סאב-וּופרים מיהל או מאליפז (תודה דימה ,תודה לאיוש) ,או
לבקש טובות מאנשי הסאונד בחבל .אנחנו קיבוץ רציני ומצליח -חוץ
מהקטע הכלכלי -אז לכל הרוחות ,הגיע הזמן שתהיה גם לנו מערכת
נורמאלית .נכון שפעם היינו רוקדים בחד"א עם סטריאו ביתי וטייפ
קסטות .כן ,היינו מסוגלים לעוף עם "על פני האדם" של שלום חנוך
(סלואו מושן של .)BPM 97על המשלט יושבת עיר והשנה החדשה היא
ההזדמנות .בתודה מראש.
שתייה :ממש לא חייבים אלכוהול ,אפשר גם בלי (אבל יותר נחמד עם).
לו"ז :מתי שאתם רוצים ,רק תודיעו .הניסיון שלי לארגן ריקודי שקיעה
במוצ"ש -לא התרומם .אין זה אומר שהרעיון לא יבשיל מתישהו:
הכל כל כך יפה בשעה הזו ,ועוד לא ירד על הלב הכובד של השבוע
הקרב ...התמונה שמצורפת לטור זה צולמה במסיבה לפני כשלושה
שבועות :היא החלה בשעה 7:00בבוקר שבת והסתיימה אחר הצהריים.
כמו שאתם רואים ,היה כיף גדול.
מסיבה היא מין טרנספורמטור שכזה:
דוחפים גל מצד אחד ,ומקבלים גל אחר מצד שני.
לכאורה הוצאנו מרץ וגמרנו סחוטים ,בדפיציט
חמור של דופמין .למעשה קיבלנו זריקת עידוד
לקראת השבוע הבא
אורחים מהאזור :כן ,יש אצלנו מי שמעקמים את האף בכל פעם שרכב
שאין עליו ציור של חיה נכנס לחצר הקיבוץ .האם זה עוד מישהו ש�מ
עוניין חלילה לתקוע את הקשית שלו לתוך כוס ההנאות שלנו? מה
רע לו במקום שממנו הוא בא? רק כי יש אצלנו מסיבת נובי-גוד עם
קאיפיריניה ובירה חופשי?! ובכן ,מבחינתי משמח מאוד שמגיעים
אורחים ,כי זה מוסיף אנרגיה וצבע ותנועה (אפשר לחשוב שאנחנו
מתרגשים במיוחד לראות שוב ושוב את שותפינו מזה ארבעה עשורים).
אם וכאשר יחצה עומס המבקרים סף מסוים ,פשוט נפתח ליין אזורי .רק
קחו בחשבון שהבירה תהיה אז בתשלום.
אנרגי:ה :כמו שיש תוכנות עיבוד תמונה שמסוגלות לקבוע כמה קיל�ו
מטרים רץ איניאסטה במשחק מול ויאדוליד ,ככה אפשר בוודאי לחשב
כמה קלוריות נשרפו במהלך הסילבסטר .מסיבה היא מין טרנספורמטור
שכזה :דוחפים גל מצד אחד ,ומקבלים גל אחר מצד שני .לכאורה הוצאנו
מרץ וגמרנו סחוטים ,בדפיציט חמור של דופמין .למעשה קיבלנו זריקת
עידוד לקראת עוד שבוע אפרפר-צהבהב ,המציאות שבקצה כל קרחנה.
קרחנה של שבת בצהריים .הצעירים של היום.
קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 31 2016
התשבץ החודשי
בעקבות הסערה סביב ספרה של דורית רביניאן ,החלטתי שהגיע הזמן לתשבץ ספרים( .אולי כבר היה אחד כזה ,מי
זוכרת .)..נתחיל עם ספרי ילדים -גדולים וקטנים; בחודש הבא -קלאסיקות.
תמשיכו לשלוח פתרונות ,כי גם החודש יוגרל גביע גלידה של מזנון יטבתה בין הפותרים.
פתרונות נא לשלוח ל"קצה המדבר" ,ד.נ .חבל אילות ,מועצה אזורית חבל אילות ,או למיילnakdimon@eilot.org.il :
בהצלחה .גל נקדימון
מאוזן
3הוא לימד אותנו שכולנו רוצים לבעוט
בפחית ()3,3,3,4
5חבורת סוד מוחלט בהחלט!
7השכבה הראשונה בפנימייה עברה
לטלוויזיה
8כי זה אופי
10הכלב הכי מפורסם מקיבוץ מגידו ()5,3
12המיכל של נפתלי
14המילה השנייה של ילדים-בלשים
בריטיים עם רז
15מעשה הקונדס של 13מאונך
16הצמח שנתן הכל ונשאר מאושר
18ציון של גלילה
19רוחב הלב של 16
21התאומות הזוממות ()6,4
נושא:
ספרי ילדים
1
3
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
ת
א
ר
ו
כ
32קצה המדבר | גיליון מס | 178 .פברואר 2016
4
5
מאונך
1שמהKהפרטי של הסופרת הוא ג'ואן,
בלי ()4,4
2קבלת האחר בחמש קומות ()6,4
4יותר ג'ינג'ית מ"ג'ינג'י" ,יותר קנדית
מטרודו
6פעוטות עד היום מחפשים את הנשיקה
של דבורה ()6,5,6
7הצבר הקלאסי של אסתר
9ילד עם שם מסובך וקשרים מורכבים עם
פיות ()4,6
11ההמשך של 12מאוזן
13חית בית שובבה של רופא בהמת הרכיבה
17החבר שלו חמור מדוכא ()3,2
20ארץ מימי התנ"ך ,מימיה של ג'ודי
ומהספר על הקוסם
פתרון התשבץ הקודם
"משקאות"
2
ס
ק ו ק ט י י ל
י
ו
ד
נ
ק
ס פ ר י י ט
ה
י
ק
מ ר ט י נ י
ו
ר
י
ל
ו
מ ו ק ה
ה
ק
י
ש ו
ס פ ר ס ו
ח
ח
ק
ו
מ י צ פ ט ל
ב י ר ה
ט
ק
ק
פ
י
נ
ק ו ל ט ה
ה
ט
ר
© Copyright 2024