כריכה ספר תרשימים קצר

‫‪2016‬‬
‫ישראל‬
‫של‬
‫דרכה‬
‫לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫ס י פור ב‪ 2 5-‬ת ר ש י מ י ם‬
‫עורכים‪ :‬איתמר יקיר ומיכאל שראל‬
‫פורום קהלת לכלכלה • ינואר ‪ | 2017‬טבת תשע"ז‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫סיפור ב־‪ 25‬תרשימים‬
‫© כל הזכויות שמורות לפורום קהלת (ע"ר)‬
‫עיצוב ואיור‪ :‬אהרון פרידמן‪ ,‬סטודיו דוב אברמסון‬
‫נדפס בישראל תשע"ז‪2017-‬‬
‫‪ISBN: 978-965-7674-33-8‬‬
‫דרכה של ישראל‬
‫לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫ס י פ ו ר ב‪ 2 5 -‬ת ר ש י מ י ם‬
‫עורכים‪:‬‬
‫איתמר יקיר ומיכאל שראל‬
‫הופק על‪-‬ידי פורום קהלת בחסות קרן תקווה‬
‫מהדורה מקוצרת • ינואר ‪ | 2017‬טבת תשע"ז‬
‫השתתפו בהכנת החוברת‪:‬‬
‫ד"ר מיכאל שראל • ראש פורום קהלת לכלכלה‬
‫איתמר יקיר • חוקר בפורום קהלת לכלכלה‬
‫כיהן ככלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על הכנסות המדינה‪ ,‬מחקר וקשרים‬
‫בינלאומיים‪ .‬עמד בראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים‪ .‬עבד בקרן‬
‫המטבע הבינלאומית (‪ ,)IMF‬בבנק ישראל ובמשרד האוצר‪ .‬בעל תואר דוקטור בכלכלה‬
‫מאוניברסיטת הרווארד‪ ,‬ותואר ראשון בהצטיינות במדעי המחשב ובכלכלה מהאוניברסיטה‬
‫העברית‪.‬‬
‫בעל תואר שני במדיניות ציבורית‪ ,‬ותואר ראשון בתכנית פכ"מ (פילוסופיה‪ ,‬כלכלה ומדע‬
‫המדינה) ותכנית אמירים למצטיינים במדעי הרוח‪ ,‬שניהם מהאוניברסיטה העברית‪ .‬כעמית‬
‫של מכון מילקן‪ ,‬התמחה באגף תכנון ומחקר של משרד הרווחה‪ .‬קודם‪-‬לכן שימש כיועץ כלכלי‬
‫לגופים ממשלתיים‪.‬‬
‫איציק פנחס • חוקר בפורום קהלת לכלכלה‬
‫ד"ר אשר מאיר • ראש המחלקה הכלכלית בפורום קהלת‬
‫מילא שורה ארוכה של תפקידים ככלכלן באקדמיה (במרכז האקדמי לב)‪ ,‬במגזר הציבורי‬
‫(בממשל רייגן)‪ ,‬במגזר הפרטי‪ ,‬ובמכוני מחקר כגון ברוקינגס והבנק העולמי‪ .‬בין תחומי המחקר‬
‫שלו בקהלת‪ :‬מדיניות דיור והתיישבות; חקלאות; אשראי צרכני‪.‬‬
‫סטודנט לתואר שני בכלכלה בתכנית המצטיינים באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ .‬בעל תואר‬
‫ראשון בכלכלה ופילוסופיה מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ .‬שימש ככלכלן בשירות התעסוקה‬
‫הישראלי וברשות המסים‪.‬‬
‫אמיר פדר • (לשעבר) חוקר בפורום קהלת לכלכלה‬
‫דוקטורנט בכלכלה‪ ,‬באוניברסיטת נורת'ווסטרן‪ .‬בעל תואר שני בכלכלה מהתכנית המשותפת‬
‫של אוניברסיטת תל‪-‬אביב והאוניברסיטה העברית‪ ,‬ותואר ראשון בכלכלה והיסטוריה‬
‫מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫עוזרי מחקר‪:‬‬
‫ירדן מימון‪ ,‬סטודנט לתואר ראשון בתכנית פכ"מ (פילוסופיה‪ ,‬כלכלה ומדע המדינה) ובמסלול הישיר לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫דניאל ווד‪ ,‬סטודנט לתואר ראשון בתכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫שמואל אפלבוים‪ ,‬סטודנט לתואר ראשון בתכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫עורכי הספר והמחברים של כל פרקיו מבקשים להודות לאורי כץ‪ ,‬עומר מואב‪ ,‬לב דרוקר‪ ,‬מרק פלדמן ומאיר רובין על הערותיהם המועילות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫הצלחות‬
‫• במהלך העשור האחרון ניכר שיפור משמעותי‬
‫במצב שוק העבודה הישראלי‪ .‬שיעור האבטלה‬
‫ירד ושיעור ההשתתפות גדל‪ .‬בשני חתכים‬
‫אלו מדורגת ישראל בקבוצה המובילה בקרב‬
‫המדינות המפותחות‪.‬‬
‫• למרות שרבים מן העובדים שהצטרפו בשוק‬
‫העבודה במהלך שנות ה־‪ 2000‬היו בעלי מיומנות‬
‫נמוכה‪ ,‬השכר הריאלי הממוצע גדל במהלך‬
‫השנים האחרונות ב‪.15%-‬‬
‫• המגמות העיקריות בשוק העבודה ובהכנסה‬
‫הובילו לשיפור ברמת החיים הממוצעת של‬
‫משקי הבית ולירידה במדד אי‪-‬השוויון‪ ,‬במיוחד‬
‫במונחים של הכנסה כלכלית‪.‬‬
‫• למרות שהפערים בהישגים הלימודיים בין מגזרי‬
‫האוכלוסייה השונים עדיין אינם מבוטלים‪ ,‬חל‬
‫שיפור משמעותי בשיעור הזכאים לבגרות‬
‫ברשויות הערביות‪ ,‬ובמיוחד ברשויות הדרוזיות‪.‬‬
‫• המס האפקטיבי על העבודה בישראל נמוך‬
‫בהשוואה למדינות מפותחות אחרות‪.‬‬
‫• מערכת הבריאות בישראל מספקת שירותים‬
‫ברמה גבוהה על‪-‬אף רמות נמוכות יחסית של‬
‫תשומות והוצאה‪.‬‬
‫• הפחתת שיעורי מס החברות בישראל התקיימה‬
‫במקביל לגידול בהכנסות הממשלה ממס זה‪.‬‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫מכשולים‬
‫מכשולים‬
‫• פער הפריון בין ישראל למדינות מפותחות‬
‫אחרות גדל מאז ‪ .1980‬תהליך זה הושפע בין‬
‫השאר מחסמים גבוהים המאפיינים את השוק‬
‫הישראלי; ומהעובדה ששיעור ניכר מהצעירים‬
‫הישראלים חסרי כישורים בסיסיים‪.‬‬
‫• גברים חרדים ונשים ערביות מאופיינים ברמות‬
‫שכר ובשיעורי תעסוקה נמוכים‪ ,‬ללא תלות‬
‫ברמת ההשכלה‪ .‬פערים אלו מיתרגמים לפערים‬
‫משמעותיים בהכנסה לנפש של המגזרים‬
‫העיקריים בחברה הישראלית‪.‬‬
‫• חלקם של היהודים הלא‪-‬חרדים באוכלוסייה‬
‫צפוי להתכווץ באופן משמעותי בעשורים‬
‫הקרובים‪ ,‬במקביל לגידול בחלקם של החרדים‬
‫באוכלוסייה‪ .‬אם הרמות הנוכחיות של תעסוקה‬
‫ושכר של המגזרים החרדי והערבי יוותרו בעינן‬
‫ההכנסה לנפש בישראל תהיה נמוכה ב‪15%-‬‬
‫מהפוטנציאל (בהינתן הרכב האוכלוסייה‬
‫הנוכחי)‪.‬‬
‫• ללא שינויים נוספים בגיל הפרישה‪ ,‬משך החיים‬
‫בגימלאות צפוי לגדול פי ‪ 1.5‬עבור גברים ואף‬
‫יותר מכך עבור נשים‪.‬‬
‫• הוצאות החינוך של ישראל קרובות לחציון‬
‫המדינות המפותחות‪ ,‬אך ביצועי המערכת עודם‬
‫נמוכים למדי בהשוואה בינלאומית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫השילוב של ירידה בשיעור‬
‫האבטלה ועלייה בשיעור‬
‫ההשתתפות משקפים את‬
‫ההתחזקות המרשימה‬
‫של שוק העבודה בעשור‬
‫האחרון‪.‬‬
‫שוק העבודה הישראלי התאושש במהירות‬
‫מהמשבר הכלכלי העולמי והוא נתון בשיפור‬
‫מתמשך במשך יותר מעשור‪ .‬על כך מעידות‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬המגמות בשיעורי ההשתתפות‬
‫והאבטלה‪.‬‬
‫הקטנת התלות בקצבאות וכניסתם של רבים‬
‫לשוק העבודה הביאה בשלב מאוחר יותר‬
‫לגידול ברווחתם‪ .‬תהליך זה בלט במיוחד‬
‫בקרב עובדים בעלי רמת מיומנות נמוכה ותרם‬
‫לירידה בשיעור העוני ובשיעור האי‪-‬שוויון‪.‬‬
‫הצלחות‬
‫שיעור ההשתתפות ושיעור האבטלה‪ ,‬גילאי ‪64-25‬‬
‫נתונים רבעוניים משורשרים‪ ,‬מנוכי עונתיות‬
‫‪11.7%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪79.9%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪80%‬‬
‫השתתפות‬
‫אבטלה‬
‫‪78%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪75.4%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪4.6%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪08‬‬
‫‪20‬‬
‫‪07‬‬
‫‪20‬‬
‫‪06‬‬
‫‪20‬‬
‫‪05‬‬
‫‪20‬‬
‫‪04‬‬
‫‪20‬‬
‫‪03‬‬
‫‪20‬‬
‫‪02‬‬
‫‪20‬‬
‫‪01‬‬
‫‪20‬‬
‫‪00‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫שיעור האבטלה בישראל נמוך ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה גבוה‪,‬‬
‫גם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות‪.‬‬
‫שיעור ההשתתפות (גילאי ‪ ,)64-25‬ישראל ומדינות ה‪OECD-‬‬
‫לין‬
‫ו‬
‫פ אה‬
‫רי‬
‫קו‬
‫יה‬
‫לג‬
‫ב‬
‫לה‬
‫צ'י‬
‫לנד ית‬
‫יר בר‬
‫א ‪-‬ה‬
‫ות‬
‫רצ‬
‫א יה‬
‫בנ‬
‫ו‬
‫סל יה‬
‫בק‬
‫סלו יה‬
‫רל‬
‫סט‬
‫או יה‬
‫טר‬
‫וס‬
‫א‬
‫‪OE‬‬
‫‪CD‬‬
‫ת‬
‫רפ רג‬
‫צ בו‬
‫סמ‬
‫וק‬
‫ל‬
‫אל‬
‫שר‬
‫י נד‬
‫נל‬
‫פי‬
‫רד‬
‫פ‬
‫ס גל‬
‫טו‬
‫ור‬
‫פ‬
‫דה‬
‫קנ‬
‫יה‬
‫כ‬
‫צ' יה‬
‫טנ‬
‫רי‬
‫ב‬
‫פן‬
‫י‬
‫נד‬
‫ול‬
‫ה‬
‫רק‬
‫נמ‬
‫ד יה‬
‫טונ‬
‫אס‬
‫יה‬
‫מנ‬
‫ר‬
‫ג יה‬
‫בג‬
‫ר‬
‫נו נד‬
‫יל‬
‫וז‬
‫ני‬
‫יץ‬
‫ווי‬
‫ש‬
‫יה‬
‫בד‬
‫ש‬
‫נד‬
‫סל‬
‫אי‬
‫י‬
‫הונ‬
‫וון‬
‫גר‬
‫יה‬
‫רק‬
‫ו‬
‫ט קו‬
‫סי‬
‫ק‬
‫מ יה‬
‫טל‬
‫אי‬
‫יה‬
‫‪20%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪79.5%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫שיעור האבטלה (גילאי ‪ ,)64-25‬ישראל ומדינות ה‪OECD-‬‬
‫‪0%‬‬
‫י‬
‫וון‬
‫קו‬
‫פן‬
‫י‬
‫סי‬
‫מק‬
‫נד‬
‫סל‬
‫אי‬
‫יץ‬
‫ווי‬
‫ש נד‬
‫יל‬
‫ניו ז יה‬
‫רל‬
‫סט‬
‫או יה‬
‫טנ‬
‫רי‬
‫ב‬
‫יה‬
‫נ‬
‫מ‬
‫רג‬
‫ר‬
‫ג בו‬
‫סמ‬
‫ק‬
‫לו יה‬
‫טר‬
‫וס‬
‫א‬
‫אל ית‬
‫שר בר‬
‫י ‪-‬ה‬
‫ות‬
‫רצ‬
‫א‬
‫לה‬
‫צ'י‬
‫יה‬
‫צ'כ‬
‫רק‬
‫נמ‬
‫ד‬
‫דה‬
‫קנ‬
‫יה‬
‫בד‬
‫ש‬
‫נד‬
‫ול‬
‫ה יה‬
‫גר‬
‫נ‬
‫הו יה‬
‫טונ‬
‫אס‬
‫נד‬
‫נל‬
‫פי‬
‫יה‬
‫לג‬
‫ב‬
‫‪OE‬‬
‫‪CD‬‬
‫לין‬
‫ו‬
‫פ יה‬
‫רק‬
‫טו‬
‫פת‬
‫ר‬
‫צ יה‬
‫בנ‬
‫לו‬
‫ס נד‬
‫רל‬
‫י‬
‫א יה‬
‫טל‬
‫אי יה‬
‫בק‬
‫לו‬
‫ס גל‬
‫טו‬
‫ור‬
‫פ‬
‫רד‬
‫ספ‬
‫בג‬
‫ר‬
‫נו אה‬
‫רי‬
‫קו‬
‫יה‬
‫מקור‪( OECD.Stat :‬לשני התרשימים)‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫הצלחות‬
‫ברשויות הערביות חל שיפור בזכאות לבגרות אך הן עדיין בפיגור בהשוואה לרשויות היהודיות‪.‬‬
‫יוצאות מכלל זה הרשויות הדרוזיות‪ ,‬שבהן שיעור הזכאים לבגרות עלה במידה ניכרת בשנים האחרונות‪.‬‬
‫שיעור זכאות לבגרות בקרב ‪ 201‬ערים ומועצות מקומיות‬
‫בגרות רגילה‬
‫בגרות איכותית*‬
‫‪80%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪72.9%‬‬
‫‪67.6%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪56.3%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪51.6%‬‬
‫‪46.2%‬‬
‫‪61.1%‬‬
‫‪55.2%‬‬
‫‪47.6%‬‬
‫‪45.5%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪49.9%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪29.7%‬‬
‫‪24.2%‬‬
‫רשויות יהודיות )‪(120‬‬
‫רשויות דרוזיות )‪(14‬‬
‫רשויות ערביות‪,‬‬
‫לרבות דרוזיות )‪(81‬‬
‫‪20%‬‬
‫רשויות יהודיות )‪(120‬‬
‫רשויות דרוזיות )‪(14‬‬
‫רשויות ערביות‪,‬‬
‫לרבות דרוזיות )‪(81‬‬
‫‪20%‬‬
‫* בגרות איכותית הינה בגרות העומדת בדרישות הסף האוניברסיטאיות‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני הרשויות המקומיות של הלמ"ס‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫בעשור האחרון בלט‬
‫שיעורם של נשים‪ ,‬ערבים‪,‬‬
‫חרדים ומבוגרים בקרב‬
‫המצטרפים החדשים‬
‫לשוק העבודה‪.‬‬
‫שיעור השינוי במספר השכירים בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות בין השנים ‪2011-2002‬‬
‫‪120%‬‬
‫‪112%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪80%‬‬
‫האוכלוסיות שנכנסו בשיעורים גבוהים לשוק‬
‫העבודה מאופיינות בשכר נמוך‪ ,‬על רקע‬
‫הניסיון המועט בעבודה ורמת הכישורים‬
‫הנמוכה יחסית לאוכלוסיות הוותיקות‪.‬‬
‫עובדה זו גרמה לכך שהגידול בשכר הממוצע‬
‫במשק היה נמוך בהשוואה למצב זהה שבו לא‬
‫היה חל שינוי דרמטי כל כך בהרכב העובדים‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15-44‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪+55‬‬
‫קבוצת גיל‬
‫יהודים ואחרים‬
‫)ללא חרדים(‬
‫חרדים‬
‫יהודים‬
‫יהודים ואחרים‬
‫)כולל חרדים(‬
‫דת‬
‫ערבים‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫סה"כ‬
‫‪0%‬‬
‫מין‬
‫* חרדים ‪ -‬לפי מוסד לימודים אחרון‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני סקרי ההכנסות של הלמ"ס‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫השתתפות מגזרים שונים‬
‫בשוק העבודה עלתה באופן‬
‫דרמטי בין השנים ‪ 2002‬ו–‪2011‬‬
‫יהודים חרדים‪:‬‬
‫‪+112%‬‬
‫אוכלסיה מבוגרת‪:‬‬
‫‪+97%‬‬
‫ערבים‪:‬‬
‫‪+62%‬‬
‫נשים‪:‬‬
‫‪+35%‬‬
‫הצלחות‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫השכר הריאלי ברוטו עלה בחדות בשנים האחרונות‪ ,‬וב‪ 2015-‬עבר אף את הרמה החריגה‬
‫של ‪ .2001‬בתקופה שבין ‪ 1997‬ל‪ 2015-‬עלו גם השכר וגם שיעור התעסוקה בכ‪.15%-‬‬
‫השכר הריאלי הממוצע (ברוטו) למשרת שכיר‪( ,‬מדד‪)100=1997 ,‬‬
‫שיעור התעסוקה בגילאי ‪( 64-25‬מדד‪)100=1997 ,‬‬
‫‪118‬‬
‫‪118‬‬
‫‪116‬‬
‫‪116‬‬
‫‪114‬‬
‫‪114‬‬
‫‪112‬‬
‫‪112‬‬
‫‪110‬‬
‫‪110‬‬
‫‪108‬‬
‫‪108‬‬
‫‪106‬‬
‫‪106‬‬
‫‪104‬‬
‫‪104‬‬
‫‪102‬‬
‫‪102‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪98‬‬
‫‪98‬‬
‫‪19‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 8‬‬
‫‪99‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 1‬‬
‫‪02‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 8‬‬
‫‪09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20 1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20 3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪19‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19 8‬‬
‫‪99‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 1‬‬
‫‪02‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 3‬‬
‫‪04‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 6‬‬
‫‪07‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20 9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20 1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20 3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫*הבחירה בשנת ‪ 1997‬כשנת הבסיס מבוססת על הדמיון בפערי התוצר (המרחק של התוצר בפועל מהתוצר בתעסוקה מלאה) שבין המחצית השנייה של שנות ה‪ 90-‬ובין השנים האחרונות‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני בנק ישראל (תרשים ימני) ולנתוני הלמ"ס (תרשים שמאלי)‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫תעסוקה‪:‬‬
‫נרשמה עליה משמעותית בשכר‬
‫הריאלי ובשיעור התעסוקה בין‬
‫השנים ‪ 1997‬ו–‪2015‬‬
‫‪+15%‬‬
‫שכר ריאלי ממוצע‪:‬‬
‫‪+15%‬‬
‫הצלחות‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫רמת החיים הממוצעת של משק‪-‬הבית עלתה במידה ניכרת ב‪ 15-‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫שינוי זה הושפע מכמה תהליכים שחלו בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫השינוי במאפיינים כלכליים וסוציו‪-‬דמוגרפיים של משק‪-‬בית שבראשו שכיר‪ ,‬בין ‪ 1999‬ל‪*2014-‬‬
‫‪32.5%‬‬
‫ההכנסה נטו למשק בית‬
‫גדלה בשיעור גבוה יותר‬
‫בשל הגידול בהכנסה‬
‫הכלכלית והירידה במס‬
‫ההכנסה‬
‫ההכנסה נטו לנפש‬
‫סטנדרטית גדלה‬
‫בשיעור גבוה יותר‬
‫בשל הקיטון במספר‬
‫הנפשות למשק בית‬
‫ההכנסות של משקי‬
‫הבית משכר גדלו‬
‫בשיעור גבוה יותר‬
‫בשל הגידול במספר‬
‫המפרנסים‬
‫‪28.0%‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪40.4%‬‬
‫‪34.2%‬‬
‫השכר הנומינלי גדל‬
‫ב‪ 40%-‬והשכר הריאלי‬
‫גדל בכמעט ‪5%‬‬
‫‪13.3%‬‬
‫‪8.4%‬‬
‫‪-3.4%‬‬
‫‪4.6%‬‬
‫‪-1.5%‬‬
‫הכנסה ריאלית נטו נפשות סטנדרטיות נפשות במשק בית הכנסה כספית נטו הכנסה כספית ברוטו הכנסת משק בית‬
‫מעבודה שכירה‬
‫של משק‪-‬בית‬
‫של משק‪-‬בית‬
‫במשק בית‬
‫לנפש סטנדרטית‬
‫מכל המקורות‬
‫מכל המקורות‬
‫מספר מפרנסים‬
‫למשק‪-‬בית‬
‫הכנסה של שכיר‬
‫מעבודה שכירה‬
‫במחירי ‪**2014‬‬
‫רמת המחירים‬
‫הכנסה של שכיר‬
‫מעבודה שכירה‬
‫* נבחרה שנת ‪ 1999‬בשל החריגות של שנת ‪ 2000‬בנתוני ההכנסות במשק‪.‬‬
‫** השכר הריאלי לשכיר גדל בשיעור נמוך יותר בהשוואה לשכר למשרת שכיר שבתקופה זו גדל בכ‪.6%-‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני סקר הוצאות של הלמ"ס‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫הצלחות‬
‫אי‪-‬השוויון בהכנסה כלכלית קטן בעשור החולף במידה ניכרת;‬
‫אי‪-‬השוויון בהכנסה פנויה ובצריכה ירד במתינות‪.‬‬
‫מדדי ג'יני לאי‪-‬שוויון‬
‫לפי סוג הכנסה‪2015 ,‬‬
‫מדדי ג'יני לאי‪-‬שוויון‬
‫אי‪-‬שוויון בהכנסה כלכלית‬
‫‪0.50‬‬
‫רמת אי השוויון לפי הכנסה כוללת*‬
‫נמוכה מזו המחושבת לפי הכנסה‬
‫כספית )הנתון המקובל(‪ ,‬משום‬
‫שהכנסה כספית אינה כוללת את‬
‫ההכנסה הנובעת מבעלות על דירה‪.‬‬
‫‪0.472‬‬
‫‪0.432‬‬
‫כוללת‬
‫כספית‬
‫אי‪-‬שוויון‬
‫בהכנסה נטו‬
‫אי‪-‬שוויון בהכנסה נטו‬
‫‪0.35‬‬
‫כוללת‬
‫כספית‬
‫אי‪-‬שוויון‬
‫בהכנסה כלכלית‬
‫‪0.336‬‬
‫‪0.351‬‬
‫‪0.30‬‬
‫אי‪-‬שוויון בצריכה‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪19‬‬
‫‪97‬‬
‫‪19‬‬
‫‪98‬‬
‫‪19‬‬
‫‪99‬‬
‫‪20‬‬
‫‪00‬‬
‫‪20‬‬
‫‪01‬‬
‫‪20‬‬
‫‪02‬‬
‫‪20‬‬
‫‪03‬‬
‫‪20‬‬
‫‪04‬‬
‫‪20‬‬
‫‪05‬‬
‫‪20‬‬
‫‪06‬‬
‫‪20‬‬
‫‪07‬‬
‫‪20‬‬
‫‪08‬‬
‫‪20‬‬
‫‪09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫אי‪-‬שוויון בצריכה‬
‫‪0.365‬‬
‫‪0.345‬‬
‫‪0.304‬‬
‫כוללת‬
‫‪0.392‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.30‬‬
‫כספית‬
‫‪0.45‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.365‬‬
‫‪0.336‬‬
‫‪0.472‬‬
‫‪0.515‬‬
‫‪0.50‬‬
‫* "הכנסה כוללת" ‪ -‬הכנסה כספית ושאינה כספית (הכנסה בעין)‪ ,‬לרבות זקיפות עבור הכנסות הנובעות משימוש בדיור עצמי‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני הלמ"ס והמוסד לביטוח לאומי‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫המסים האפקטיביים* על‬
‫עבודה נמוכים בהשוואה‬
‫למדינות מפותחות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫שיעור המס האפקטיבי על עבודה בישראל‬
‫פחת באופן ניכר‪ :‬שיעורו בשנת ‪ 2000‬עמד‬
‫על ‪ ,30%‬וב‪ 2013-‬הוא עמד על ‪ ,23%‬נמוך ב‪10-‬‬
‫נקודות האחוז מהשיעור הממוצע במדינות‬
‫ה‪.OECD-‬‬
‫המס האפקטיבי על תצרוכת עמד בסוף שנות‬
‫התשעים על כ‪ - 21%-‬מעל לרמה הממוצעת‬
‫במדינות ה‪ .OECD-‬בשנות האלפיים פחת‬
‫שיעורו לכ‪ ,19%-‬רמה נמוכה במקצת בהשוואה‬
‫למדינות מפותחות אחרות‪.‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪31%‬‬
‫ממוצע ‪) OECD‬עבודה(‬
‫‪29%‬‬
‫‪27%‬‬
‫ישראל )עבודה(‬
‫‪25%‬‬
‫ממוצע ‪) OECD‬תצרוכת(‬
‫‪23%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪19%‬‬
‫ישראל )תצרוכת(‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪19‬‬
‫‪95‬‬
‫‪19‬‬
‫‪96‬‬
‫‪19‬‬
‫‪97‬‬
‫‪19‬‬
‫‪98‬‬
‫‪19‬‬
‫‪99‬‬
‫‪20‬‬
‫‪00‬‬
‫‪20‬‬
‫‪01‬‬
‫‪20‬‬
‫‪02‬‬
‫‪20‬‬
‫‪03‬‬
‫‪20‬‬
‫‪04‬‬
‫‪20‬‬
‫‪05‬‬
‫‪20‬‬
‫‪06‬‬
‫‪20‬‬
‫‪07‬‬
‫‪20‬‬
‫‪08‬‬
‫‪20‬‬
‫‪09‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬נרשמה עלייה קלה בשיעורים‬
‫האפקטיביים של שני סוגי המסים‪.‬‬
‫שיעורי המסים האפקטיביים על עבודה ותצרוכת**‬
‫* שיעורי המס האפקטיביים ‪ -‬המסים שנגבו בפועל יחסית לבסיס המס ‪ -‬משפיעים במידה ניכרת על פעילותו של המשק‪ .‬משום כך‪,‬‬
‫המדיניות הכלכלית צריכה להביאם בחשבון‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬השוואה בינלאומית של שיעורי מס סטטוטוריים (השיעורים הקבועים בחוק)‬
‫אינה מציגה את התמונה בשלמותה‪ ,‬שכן מדינות נבדלות זו מזו במבנה מערכת המס‪ ,‬ברמת ההטבות וההנחות שכלולות בה‪.‬‬
‫** הניתוח נעשה לפי השיטה המוצגת במנדוזה ואחרים (‪ .)Mendoza et al., 1994‬השנים המופיעות בכל סדרה הן השנים שיש נתונים‬
‫זמינים עבורן‪ ,‬וממוצע מדינות ה‪ OECD-‬אינו כולל את איסלנד‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬טורקיה‪ ,‬מקסיקו ויוון‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני ה‪OECD-‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫הקטנת שיעורי מס‬
‫חברות בישראל הייתה‬
‫מתואמת עם גידול‬
‫בהכנסות הממשלה ממס‬
‫זה‪.‬‬
‫בין שנת ‪ 1996‬לשנת ‪ ,2003‬לאחר תקופה‬
‫ממושכת של הפחתה‪ ,‬עמד שיעור מס‬
‫החברות הסטטוטורי (שיעור המס הקבוע‬
‫בחוק) על ‪ .36%‬כחלק מצעדי מדיניות שנועדו‬
‫להתמודד עם המשבר של תחילת שנות‬
‫האלפיים‪ ,‬הוחלט על המשך הפחתתו של מס‬
‫החברות‪ ,‬ובשנת ‪ 2011‬עמד שיעורו על ‪.24%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪45%‬‬
‫תקבולים באחוזי תוצר‬
‫‪4%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪30%‬‬
‫שיעור מס סטטוטורי‬
‫‪1%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1990‬‬
‫בעקבות המסקנות של ועדת טרכטנברג‬
‫הופסק יישום מתווה ההפחתה בשיעור מס‬
‫החברות‪ ,‬ובשנת ‪ 2014‬הועלה שיעור המס‬
‫ל‪ .26.5%-‬בשנת ‪ 2016‬הוא הופחת שוב ל‪,25%-‬‬
‫ובשנים הקרובות צפויה הפחתה נוספת‪:‬‬
‫ל‪ 24%-‬ב‪ 2017-‬ול‪ 23%-‬ב‪.2018-‬‬
‫מס החברות בישראל‬
‫בד בבד עם ההפחתה בשיעור מס החברות‬
‫בעשורים האחרונים גדלו הכנסות הממשלה‬
‫ממס זה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫מערכת הבריאות‬
‫הישראלית מצליחה‬
‫לשמר רמת תוצאות‬
‫גבוהה על אף רמה‬
‫נמוכה יחסית של הוצאה‬
‫ותשומות‪.‬‬
‫ישראל היא מדינה מובילה בתחום הבריאות‪.‬‬
‫הדבר ניכר הן במדדים המסורתיים והכלליים‬
‫כמו תוחלת חיים‪ ,‬אך גם במדדים נקודתיים‬
‫יותר‪ ,‬שרק כמה מהם מוצגים בתרשים‪ ,‬כמו‬
‫דיווח עצמי על מצב בריאות ושיעור השרידות‬
‫של החולים במחלות קשות‪ .‬הרמה הגבוהה‬
‫של התוצאות ניכרת אף על פי שמבחינת‬
‫היקף ההוצאה והתשומות ישראל נמצאת‬
‫ברוב החתכים בתחתית הדירוג‪.‬‬
‫האוכלוסייה הצעירה יחסית של ישראל‬
‫משפיעה על היקף ההוצאה‪ ,‬אך אינה מסבירה‬
‫את כל הפער בהשוואה בינלאומית‪.‬‬
‫ההסברים לפער בין תשומות לתוצאות‬
‫כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את האיכות הגבוהה של‬
‫כוח האדם הרפואי ואת רמת היעילות של‬
‫המערכת בהקשרים קליניים ומנהליים‪.‬‬
‫דירוגה של ישראל במדדים שונים של מערכת הבריאות‬
‫ומספר המדינות לגביהן קיים נתון בכל מדד‪ 2013 ,‬או השנה האחרונה הזמינה‬
‫תשומות‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫לנפש‬
‫התייעצויות‬
‫עם רופאים‬
‫‪MRI‬‬
‫מספר בדיקות‪ ,‬לאלף‬
‫תושבים‬
‫‪17‬‬
‫‪23‬‬
‫‪28‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬
‫‪CT‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪21‬‬
‫‪9‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪CT‬‬
‫‪MRI‬‬
‫מספר מכשירים‪,‬‬
‫למיליון תושבים‬
‫בגילאי ‪65+‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪CT‬‬
‫‪MRI‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪39‬‬
‫מיטות‬
‫מספר מכשירים‪ ,‬למיליון‬
‫תושבים‬
‫אחיות‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫רופאים‬
‫פרטית‬
‫סגל ומיטות לנפש‬
‫‪41‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫ההוצאה על בריאות‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪34‬‬
‫ישראל‬
‫סרטן השד‬
‫‪36‬‬
‫סרטן המעי‬
‫הגס – נשים‬
‫שיעור השרידות ל‪ 5-‬שנים ומעלה של חולים‬
‫בגילאי ‪) 15+‬מתוקנן לגיל(‪ ,‬יותר=גבוה‬
‫חמישון ההכנסה‬
‫כלל‬
‫התחתון‬
‫האוכלוסייה‬
‫המדווחים כי בריאותם‬
‫טובה או טובה מאוד )גילאי‬
‫‪(15+‬‬
‫)פחות=גבוה(‬
‫תמותת‬
‫תינוקות‬
‫בגיל ‪65‬‬
‫‪9‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪44‬‬
‫סרטן המעי‬
‫הגס – גברים‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪33‬‬
‫סרטן צוואר‬
‫הרחם‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪22‬‬
‫‪41‬‬
‫ציבורית‬
‫תוצאות‬
‫‪2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪36‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫בלידה‬
‫תוחלת חיים‪ :‬נשים‬
‫בגיל ‪65‬‬
‫‪33‬‬
‫‪41‬‬
‫בלידה‬
‫תוחלת חיים‪ :‬גברים‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני ה‪OECD-‬‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫על–אף רמת הוצאה‬
‫נמוכה יחסית‪ ,‬מערכת‬
‫הבריאות הישראלית‬
‫מספקת תוצאות טובות‬
‫הצלחות‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫הצלחות‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫ירידה בצפיפות הדיור‪:‬‬
‫מספר החדרים הממוצע‬
‫של משקי‪-‬בית בישראל‬
‫גדל בשנים האחרונות‪.‬‬
‫שינוי שנתי ממוצע במספר החדרים למגורים למשק‪-‬בית‪ ,‬לפי מגזר‪2013-2006 ,‬‬
‫**‬
‫‪1.04%‬‬
‫בניתוח באמצעות רגרסיה נבחנה המגמה של‬
‫מספר החדרים הממוצע למשק‪-‬בית בשנים‬
‫‪ ,2013-2006‬בכלל האוכלוסייה ובמגזרים‬
‫שונים‪ ,‬תוך התחשבות בשינוי במבנה‬
‫משקי‪-‬הבית (על רקע מגמת הירידה במספר‬
‫המבוגרים ובמספר הילדים במשקי‪-‬הבית)‪.‬‬
‫בתקופה זו חלה ירידה בצפיפות המגורים‪:‬‬
‫מספר החדרים למגורים למשק‪-‬בית גדל‬
‫ב‪ 0.43%-‬בממוצע בשנה‪ .‬בקרב המגזר היהודי‬
‫הלא‪-‬חרדי הגידול השנתי הממוצע היה‬
‫ניכר יותר (‪ .)0.61%‬עם זאת‪ ,‬בקרב המגזרים‬
‫האחרים (החרדי* והערבי) חלה עלייה‬
‫בצפיפות המגורים‪.‬‬
‫‪0.61%‬‬
‫‪0.43%‬‬
‫‪0.27%‬‬
‫‪0.18%‬‬
‫‪0.12%‬‬
‫‪0.73%‬‬
‫נוצרי‬
‫מוסלמי‬
‫דרוזי‬
‫חרדי‬
‫)‪(2.5%‬‬
‫)‪(9.5%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫)‪(5.7%‬‬
‫יהודי‬
‫לא חרדי‬
‫)‪(79.4%‬‬
‫אחר‬
‫כללי‬
‫)‪(1.8%‬‬
‫* חרדי ‪ -‬לפי מוסד לימודים אחרון‪.‬‬
‫** מתחת לכל קבוצה‪ ,‬מצויין שיעורה במספר הכולל של החדרים למגורים במדינה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני סקר ההוצאות של הלמ"ס‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫על פי רוב‪ ,‬במדינה בעלת פריון נמוך מזה‬
‫של מדינות דומות מתרחשת "התכנסות‬
‫מותנית"‪ – ‬סגירה הדרגתית של הפער בפריון‪.‬‬
‫הדבר נובע מכך שכשרמת ההון נמוכה יחסית‬
‫אזי ההשקעה כדאית יותר‪ ,‬וקל יותר לחקות‬
‫טכנולוגיה קיימת מאשר להמציא אותה‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬כבר יותר מעשרים שנה הפער‬
‫בפריון בין ישראל ליתר המדינות המפותחות‪,‬‬
‫ובמיוחד בין ישראל לארצות הברית‪ ,‬אינו‬
‫מצטמצם; למעשה הוא אפילו מתרחב‪.‬‬
‫פריון לעובד‪ ,‬אלפי דולרים קבועים ‪ ,2005‬מתוקני כוח קנייה )‪2014—1960 ,(PPP‬‬
‫**‬
‫‪1960-1986‬‬
‫‪1986-2014‬‬
‫‪160‬‬
‫‪112‬‬
‫‪1.67%‬‬
‫‪80‬‬
‫ארה"ב‬
‫‪1.25%‬‬
‫‪1.59%‬‬
‫*‪OECD‬‬
‫‪56‬‬
‫‪2.64%‬‬
‫‪0.91%‬‬
‫‪40‬‬
‫ישראל‬
‫‪28‬‬
‫‪2.51%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1970‬‬
‫פריון לעובד )סולם לוגריתמי(‬
‫מאז ‪ 1960‬לא הצטמצמו‬
‫הפערים בפריון העבודה‬
‫בין ישראל למדינות‬
‫מתקדמות אחרות‪ ,‬ומסוף‬
‫שנות השמונים הפער אף‬
‫גדל‪.‬‬
‫מכשולים‬
‫‪1965‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪20‬‬
‫שנה‬
‫* ממוצע כלל מדינות ה‪ OECD-‬למעט צ'כיה‪ ,‬אסטוניה‪ ,‬פולין‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬סלובניה‪ ,‬ניו זילנד והונגריה‬
‫** בבועות מוצג שיעור השינוי השנתי הממוצע בכל אחת משתי תקופות משנה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני ה‪,Penn World Tables 8.1-‬‬
‫נתוני שוק עבודה מהבנק העולמי והחשבונות הלאומיים לפי ה־‪OECD‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫ישראל‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫חסמים בענפי רישות‬
‫חסמים משפטיים‬
‫לכניסה‬
‫הגנה רגולוטרית על‬
‫שחקנים קיימים‬
‫נטל אדמיניסטרטיבי על‬
‫עצמאים*‬
‫נטל אדמיניסטרטיבי‬
‫על תאגידים‬
‫נטל אדמיניסטרטיבי על‬
‫סטארטפים‬
‫סלובניה‬
‫תקשורת ופשטות‬
‫מערכת החוקים ותקנות‬
‫נורבגיה‬
‫קנדה‬
‫‪-100%‬‬
‫פורטוגל‬
‫סלובקיה‬
‫מערכת רשיונות‬
‫והיתרים‬
‫חסמים בענפי‬
‫שירותים‬
‫אוסטרליה‬
‫מורכבות הליכים‬
‫רגולטוריים‬
‫בריטניה‬
‫פולין‬
‫בריטניה‬
‫אוסטרליה‬
‫סלובקיה‬
‫‪-50%‬‬
‫חסמים ליזמות‬
‫חסמים לכניסה ויציאה של עסקים מונעים‬
‫הקצאה נכונה של המשאבים במשק‪.‬‬
‫החסמים הללו מקשים על פירמות מצליחות‬
‫לצמוח ועל פירמות כושלות לפנות את מקומן‬
‫לפירמות חדשות ופורות‪ .‬על פי כמה מדדים‬
‫של ה‪ ,OECD-‬בישראל יש חסמים רבים מאוד‬
‫לכניסה ויציאה‪ :‬בשבעה מתוך ‪ 11‬המדדים‬
‫ישראל נמנית בין שלוש המדינות בעלות‬
‫החסמים הגבוהים ביותר‪.‬‬
‫‪150%‬‬
‫סטייה באחוזים מממוצע החסמים בתחום‬
‫החסמים לכניסה וליציאה‬
‫של עסקים בישראל הם‬
‫מהגבוהים ביותר במדינות‬
‫ה‪OECD-‬‬
‫חסמים לכניסה ויציאה‪2013 ,‬‬
‫*‬
‫* המדינות ששמותיהן מצויינים הן המובילות בכל קטגוריה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬מדד ‪ Barriers to Entrepreneurship‬של ה־‪OECD‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫שיעור חסרי הכישורים‬
‫הבסיסיים בישראל הוא‬
‫גבוה במיוחד‪.‬‬
‫שיעור התלמידים בעלי הישגים נמוכים**‬
‫חשוב‬
‫כישורים קוגניטיביים הוכחו כגורם‬
‫בפריון העבודה‪ .‬כישורים אלו נמדדים על ידי‬
‫מבחני ‪ PISA‬הבינלאומיים‪ ,‬הבוחנים יכולת‬
‫‪ϯϬ͘Ϭ‬‬
‫בקריאת טקסטים‪ ,‬בפתרון בעיות מתמטיות‪,‬‬
‫ובחשיבה מדעית של בני ‪ .15‬בין ‪ 2009‬ל‪2012-‬‬
‫תלמידי ישראל‪ ,‬ואולם‬
‫חל שיפור בציונים של ‪Ϯϭ͘ϲ‬‬
‫מאז לא חל שיפור נוסף‪ .‬השונות בתוצאות של‬
‫התלמידים הישראלים הייתה ונשארה גבוהה‪.‬‬
‫ניכר שמערכת החינוך בישראל לא הצליחה‬
‫להקנות כראוי כישורים בסיסיים לנבחנים בני‬
‫ה‪ 15-‬אשר ילכו וייכנסו בשנים הקרובות לשוק‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪K‬‬
‫‪/ƐƌĂĞů K‬‬
‫ישראל‬
‫אי‪-‬הצלחה זו בולטת במיוחד במגזר הערבי‪,‬‬
‫שבו הציונים היו נמוכים מאוד יחסית לציונים‬
‫במגזר היהודי‪ .‬יש להוסיף שרוב התלמידים‬
‫בחינוך החרדי‪ ,‬שמהווים למעלה מחמישית‬
‫מתלמידי התיכון‪ ,‬לא נבחנו במבחנים אלו‪.‬‬
‫בהתחשב בתכנית הלימוד בחינוך החרדי אנו‬
‫משערים שהיכולת של תלמידים אלו במבחני‬
‫‪ PISA‬או דומיהם נמוכה משמעותית מזו של‬
‫התלמיד הממוצע שנבחן בישראל‪.‬‬
‫שיעור התלמידים עם‬
‫ציון נמוך ב‪*2015-‬‬
‫‪ϯϱ‬‬
‫‪ϯϬ‬‬
‫‪Ϯϱ‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪ϰϵϳ‬‬
‫‪ϱϬϬ‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪497‬‬
‫‪500‬‬
‫‪497‬‬
‫‪458‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪ϰϱϴ‬‬
‫‪ϮϬ‬‬
‫‪600‬‬
‫שיעור התלמידים בעלי הישגים נמוכים**‬
‫‪ϱϱϬ‬‬
‫‪ϰϵϳ‬‬
‫תוצאות מבחני ‪PISA‬‬
‫לשנים ‪ 2012 ,2006‬ו‪**2015-‬‬
‫‪40%‬‬
‫תוצאות מבחני פיזה לפי מגזר*‬
‫‪ϰϱϬ‬‬
‫‪21.6%‬‬
‫‪ϭϱ‬‬
‫‪ϰϬϬ‬‬
‫‪ϯϵϰ‬‬
‫‪ϯϵϱ‬‬
‫‪394‬‬
‫‪395‬‬
‫‪400‬‬
‫‪382‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪K‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪ϱ‬‬
‫‪Ϭ‬‬
‫‪ϮϬϭϱ‬‬
‫‪ϮϬϭϮ‬‬
‫דוברי עברית‬
‫‪ϮϬϬϲ‬‬
‫‪OECD‬‬
‫דוברי ערבית‬
‫‪K‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪ϮϬϬϲ‬‬
‫‪ϮϬϭϮ‬‬
‫ישראל‬
‫‪300‬‬
‫‪/ƐƌĂĞů‬‬
‫ישראל‬
‫‪10%‬‬
‫‪ϯϴϮ‬‬
‫‪ϭϬ‬‬
‫‪ϯϬ͘Ϭ‬‬
‫‪Ϯϭ͘ϲ‬‬
‫‪ϯϱϬ‬‬
‫‪ϮϬϭϱ‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ϯϬϬ‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2006 2012 2015‬‬
‫‪2006 2012 2015‬‬
‫דוברי עברית‬
‫דוברי ערבית‬
‫‪0‬‬
‫* שיעור התלמידים שהישגיהם נמוכים מרמת בקיאות ‪( 2‬סטיית תקן אחת מתחת לממוצע הציונים של כלל התלמידים‬
‫במדינות הארגון שהשתתפו במבחן) ‪ -‬ממוצע עבור שלושת התחומים‪ ,‬חשבון קריאה ומדעים‪.‬‬
‫** התוצאות הן ממוצע הציונים בבחינת ‪ PISA‬בתחומים חשבון‪ ,‬קריאה ומדעים‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני מבחני ‪ PISA‬של ה‪OECD-‬‬
‫‪28‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫גברים חרדים ונשים‬
‫ערביות מאופיינים‬
‫בשיעורי תעסוקה נמוכים‬
‫ובשכר נמוך בקרב‬
‫אקדמאים ובקרב לא‪-‬‬
‫אקדמאים כאחד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫יהודים )לא חרדים(‬
‫‪90%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪90%‬‬
‫ערבים‬
‫‪77%‬‬
‫‪88%‬‬
‫לא אקדמאים‬
‫חרדים‬
‫‪50%‬‬
‫‪90%‬‬
‫אקדמאים‬
‫‪5‬‬
‫יהודיות )לא חרדיות(‬
‫‪83%‬‬
‫‪88%‬‬
‫חרדיות‬
‫‪65%‬‬
‫‪78%‬‬
‫גברים‬
‫בקרב הנשים בולטת רמת ההשתכרות‬
‫הנמוכה יחסית של נשים ערביות‪ ,‬בעיקר‬
‫של נשים ללא השכלה אקדמית‪ .‬גם הנשים‬
‫החרדיות מאופיינות ברמת השתכרות נמוכה‪,‬‬
‫הן בהשוואה לגברים החרדים בקבוצת גיל זו‬
‫והן בהשוואה לנשים יהודיות לא‪-‬חרדיות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪19‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫הכנסה ברוטו‬
‫)אלפי שקלים בחודש(‬
‫‪26%‬‬
‫נשים‬
‫בקרב גברים בעלי השכלה אקדמית בגילים‬
‫צעירים (‪ )49-30‬יש פער ניכר בשכר החודשי‬
‫ברוטו בין יהודים לא‪-‬חרדים לבין חרדים‬
‫וערבים‪ ,‬אף ששיעורי התעסוקה של קבוצות‬
‫אלו גבוהים יחסית‪ .‬שכרם של חרדים‬
‫אקדמאים נמוך אף מזה של יהודים לא‪-‬‬
‫חרדים שאינם אקדמאים‪.‬‬
‫הכנסה מעבודה לעובד ושיעור התעסוקה‬
‫לפי קבוצת השכלה‪ ,‬גילאי ‪2014 ,49-30‬‬
‫ערביות‬
‫גודל הבועה = שיעור התעסוקה‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני סקר ההוצאות של הלמ"ס‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫הפערים בהכנסה לנפש‬
‫בין קבוצות האוכלוסייה‬
‫גדולים מאוד‪ ,‬על רקע‬
‫השוני בשיעורי התעסוקה‬
‫ובהכנסה למועסק‪.‬‬
‫ההכנסה מעבודה לנפש (ברוטו) מגלמת‬
‫שקלול של שיעורי התעסוקה ושל רמת‬
‫ההשתכרות של המועסקים‪.‬‬
‫הכנסה מעבודה לנפש*‬
‫גילאי ‪ ,49-30‬לפי קבוצת השכלה‪( 2014 ,‬ברוטו‪ ,‬שקלים לחודש)‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫‪20,000‬‬
‫‪18,123‬‬
‫אקדמאים‬
‫לא אקדמאים‬
‫‪16,000‬‬
‫‪11,564‬‬
‫בולטת ההכנסה הנמוכה מאוד של נשים‬
‫ערביות לא‪-‬משכילות‪.‬‬
‫גברים חרדים בעלי השכלה אקדמית‬
‫מאופיינים ברמה נמוכה יחסית של הכנסה‬
‫לנפש‪ ,‬השווה למחצית ההכנסה לנפש של‬
‫אקדמאים יהודים לא‪-‬חרדים‪.‬‬
‫מכשולים‬
‫‪10,091‬‬
‫‪8,754‬‬
‫‪7,669‬‬
‫‪9,987‬‬
‫‪8,000‬‬
‫‪5,959‬‬
‫‪5,727‬‬
‫‪5,698‬‬
‫‪3,484‬‬
‫ערבים‬
‫חרדים‬
‫‪1,058‬‬
‫יהודים‬
‫)לא חרדים(‬
‫ערביות‬
‫‪12,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪3,408‬‬
‫‪0‬‬
‫חרדיות‬
‫יהודיות‬
‫)לא חרדיות(‬
‫* נתון זה מתקבל מהכפלת שיעור התעסוקה ברמת ההכנסה ברוטו מעבודה לעובד בגילאי ‪ 49-30‬בכל אחת מהקבוצות‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני סקר ההוצאות של הלמ"ס‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫משקל האוכלוסייה היהודית הלא‪-‬חרדית צפוי להתכווץ בעשורים‬
‫הקרובים במידה ניכרת‪ ,‬במיוחד בקבוצת גיל העבודה‪.‬‬
‫אוכלוסיית ישראל לפי קבוצת גיל ומגזר‬
‫‪2059‬‬
‫ערבים ‪14-0‬‬
‫‪2014‬‬
‫ערבים ‪14-0‬‬
‫יהודים לא‪-‬חרדים ‪65+‬‬
‫ערבים ‪64-15‬‬
‫ערבים ‪64-15‬‬
‫‪5.5%‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫‪11.7%‬‬
‫ערבים‬
‫‪65+‬‬
‫‪14.2%‬‬
‫ערבים‬
‫‪65+‬‬
‫‪3.4%‬‬
‫חרדים‬
‫‪14-0‬‬
‫‪28.3%‬‬
‫‪10.2%‬‬
‫חרדים‬
‫‪64-15‬‬
‫חרדים‬
‫‪14-0‬‬
‫‪14.7%‬‬
‫יהודים לא‪-‬חרדים ‪65+‬‬
‫‪10.3%‬‬
‫יהודים לא‪-‬חרדים‬
‫‪64-15‬‬
‫‪9.7%‬‬
‫‪12.8%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪5.6%‬‬
‫חרדים‬
‫‪65+‬‬
‫‪42.6%‬‬
‫‪15.6%‬‬
‫יהודים לא‪-‬חרדים‬
‫‪64-15‬‬
‫חרדים ‪64-15‬‬
‫חרדים ‪65+‬‬
‫יהודים לא‪-‬חרדים ‪14-0‬‬
‫יהודים לא‪-‬חרדים ‪14-0‬‬
‫עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני הלמ"ס (תחזית אוכלוסייה‪ ,2059–2009 ,‬תרחיש בינוני)‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫אילו רמות התעסוקה‬
‫והשכר בקרב החרדים‬
‫והערבים היו דומות לאלו‬
‫של שאר האוכלוסייה‪,‬‬
‫ההכנסה הממוצעת‬
‫לנפש הייתה גבוהה‬
‫ב‪ 15%-‬לעומת המצב‬
‫כיום; אי‪-‬התכנסות‬
‫תביא בעוד ארבעה‬
‫עשורים‪ ‬לקיטון‪ ‬בהכנסות‬
‫בשיעור דומה‪ ,‬על רקע‬
‫השינויים הדמוגרפיים‬
‫הצפויים‪.‬‬
‫השינוי בהכנסת כלל המועסקים מעבודה‪ ,‬לו‬
‫התרחשה התכנסות מלאה בהשוואה למצב‬
‫הקיים ב‪2014-‬‬
‫השינוי בהכנסות מעבודה של כלל המועסקים‪,‬‬
‫בהשוואה למצב שבו ההרכב הדמוגרפי ושיעור‬
‫התעסוקה בעינם‪ ,‬וכלל האוכלוסייה גדלה לפי‬
‫התחזית*‬
‫‪4%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-4.9%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15.2%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪-4%‬‬
‫‪-8.9%‬‬
‫‪-8%‬‬
‫‪-14.5% -14.5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪5.7%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-12%‬‬
‫‪-2.8%‬‬
‫‪-16%‬‬
‫‪ :2059‬גודל והרכב‬
‫אוכלוסייה לפי‬
‫התחזית‪ ,‬והתכנסות‬
‫של התעסוקה‬
‫‪ :2059‬גודל והרכב‬
‫אוכלוסייה לפי התחזית‪,‬‬
‫בשיעורי תעסוקה של‬
‫‪2014‬‬
‫‪-4%‬‬
‫‪:2014‬‬
‫התכנסות תעסוקה ושכר‬
‫‪:2014‬‬
‫התכנסות תעסוקה בלבד‬
‫לנפש‬
‫למועסק‬
‫* ההנחה בתרחיש הייחוס היא שכלל האוכלוסייה‪ ,‬ובפרט כלל האוכלוסייה בגילאי ‪ 15‬ומעלה‪ ,‬גדלה על‪-‬פי התחזית הרשמית‪,‬‬
‫אך החלוקה הפנימית בין המגזרים אינה משתנה‪ .‬כלל הנתונים נלקחו מסקר הוצאות ‪ 2014‬של הלמ"ס‪ ,‬מלבד שיעורי גידול‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬לפי קבוצת‪-‬אוכלוסייה ומין‪ ,‬שנלקחו מתחזית האוכלוסייה ‪ ,2059-2009‬שפרסמה הלמ"ס ב‪( 2012-‬חלופה בינונית)‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני סקר הוצאות של הלמ"ס‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫ללא שינויים נוספים‬
‫בגיל הפרישה‪ ,‬תקופת‬
‫הגמלאות בעשורים‬
‫הבאים צפויה לגדול פי‬
‫‪ 1.5‬עבור גברים ואף יותר‬
‫מכך עבור נשים‪.‬‬
‫הפער בין גיל הפרישה בפועל לבין תוחלת החיים בגיל ‪65‬‬
‫במידה שלא יחול שינוי בגיל הפרישה בפועל‬
‫‪38‬‬
‫‪36‬‬
‫תחזית‬
‫‪34‬‬
‫‪32‬‬
‫‪30‬‬
‫‪28‬‬
‫ההשלכה הישירה של הגידול בתוחלת החיים‬
‫היא עלייה במספר שנות החיים שמשקי‪-‬‬
‫הבית נדרשים לממן בין מועד הפרישה‬
‫מהעבודה לבין גיל הפטירה‪.‬‬
‫האפשרות למנוע שחיקה ברמת החיים תלויה‬
‫בהגדלת שיעור ההפרשות הפנסיוניות (או‬
‫צורות חיסכון אחרות) ובהגדלת מספר שנות‬
‫העבודה של הפרט‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש צורך בהעלאת‬
‫גיל הפרישה בפועל – באמצעות חוק או‬
‫באמצעים אחרים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪24‬‬
‫נשים‬
‫‪22‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫גברים‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2055‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪2045‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2035‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2025‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪12‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני הלמ"ס וה‪OECD-‬‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫משך תקופת הגמלאות‬
‫צפוי להתארך פי ‪1.5‬‬
‫מכשולים‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫היקפי ההוצאה של‬
‫ישראל בתחום החינוך‬
‫קרובים לחציון המדינות‬
‫המפותחות‪ ,‬אך‬
‫ביצועי המערכת עודם‬
‫נמוכים למדי בהשוואה‬
‫בינלאומית‪.‬‬
‫מצבה של מערכת החינוך בישראל כמעט‬
‫הפוך ממצבה של מערכת הבריאות‪ .‬היקף‬
‫ההוצאה והיקף התשומות של מערכת החינוך‬
‫ממקמים את ישראל מעל לחציון המדינות‬
‫המפותחות‪ ,‬גם כשמובא בחשבון ההרכב‬
‫הגילי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הישגי הדור הצעיר בתחום‬
‫החינוך נמוכים מאוד יחסית למדינות‬
‫המפותחות‪ :‬ההישגים של תלמידי ישראל‬
‫במבחן פיזה (‪ )PISA‬לשנת ‪ ,2015‬מציבים את‬
‫ישראל בתחתית הדירוג בכל הקטגוריות אף‬
‫על פי שישראל היא מהמובילות בעוצמת‬
‫השיפור במבחן פיזה בין ‪ 2009‬ל‪.2012-‬‬
‫דירוג ישראל במדדים של מערכת החינוך‬
‫ומספר המדינות שיש לגביהן נתון בכל מדד‪ 2012 ,‬או השנה האחרונה הזמינה‬
‫תשומות‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪17‬‬
‫‪9‬‬
‫‪22‬‬
‫‪36‬‬
‫‪35‬‬
‫חטיבה‬
‫עליונה‬
‫חטיבת‪-‬ביניים‬
‫‪25‬‬
‫‪18‬‬
‫ישראל‬
‫‪29‬‬
‫‪18‬‬
‫‪31‬‬
‫‪35‬‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫‪32‬‬
‫‪38‬‬
‫יסודי‬
‫השכלה‬
‫גבוהה‬
‫‪38‬‬
‫חטיבה‬
‫עליונה‬
‫יסודי‬
‫חטיבת‪-‬ביניים‬
‫שכר מורים בגילאי ‪ 25-64‬בהשוואה‬
‫לעובדים בעלי השכלה דומה‬
‫חטיבת‪-‬ביניים‬
‫יסודי‬
‫תלמידים למורה‬
‫יסודי‬
‫ההוצאה לתלמיד כאחוז‬
‫מהתוצר לנפש‬
‫תלמידים לכיתה‬
‫*‬
‫חטיבת‪-‬ביניים‬
‫וחטיבה עליונה‬
‫*‬
‫תוצאות‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2‬‬
‫‪27‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪34‬‬
‫‪29‬‬
‫‪25‬‬
‫‪29‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪28‬‬
‫‪9‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪50‬‬
‫הציון של‬
‫אחוזון ‪90‬‬
‫ציון ממוצע‬
‫פיזה‪ :‬פתרון בעיות‬
‫‪2012‬‬
‫הציון של‬
‫אחוזון ‪90‬‬
‫ציון ממוצע‬
‫פיזה‪ :‬מדעים‬
‫‪2015‬‬
‫הציון של‬
‫אחוזון ‪90‬‬
‫ציון ממוצע‬
‫פיזה‪ :‬מתמטיקה‬
‫‪2015‬‬
‫הציון של‬
‫אחוזון ‪90‬‬
‫ציון ממוצע‬
‫פיזה‪ :‬קריאה‬
‫‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪19‬‬
‫‪25‬‬
‫‪31‬‬
‫‪37‬‬
‫‪43‬‬
‫פרסי נובל‬
‫מדעיים יחסית‬
‫לאוכלוסייה‬
‫גבוהה‬
‫)‪(55-64‬‬
‫גבוהה‬
‫)‪(25-34‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪19‬‬
‫‪25‬‬
‫‪31‬‬
‫‪37‬‬
‫‪43‬‬
‫‪49‬‬
‫תיכונית‬
‫ומעלה‬
‫)‪(25-34‬‬
‫שיעור בעלי השכלה‬
‫* בקטגוריות אלו‪ ,‬דירוג גבוה יותר ניתן ליחס נמוך יותר‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני ה‪OECD-‬‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫ההוצאות על החינוך בישראל‬
‫קרובות להוצאה הממוצעת‬
‫במדינות מפותחות‪ ,‬אך‬
‫הביצועים נמוכים למדי‬
‫מכשולים‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫שכר המינימום בהשוואה לשכר הממוצע לעובדים במשרה מלאה‬
‫ישראל והממוצע במדינות ה‪*OECD-‬‬
‫שכר המינימום בישראל‬
‫גבוה בהשוואה לממוצע‬
‫‪ ,OECD‬והוא עתיד לגדול‬
‫אף יותר בשנים הקרובות‪.‬‬
‫שכר המינימום הסטטוטורי בישראל עמד‬
‫בשנת ‪ 2014‬על ‪ 4,300‬שקלים בחודש‪ ,‬ורמתו‬
‫– לאחר עלייה בכמה פעימות – תעמוד על‬
‫‪ 5,300‬שקלים החל בדצמבר ‪ .2017‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע‬
‫יעלה מ‪ 41.2%-‬בשנת ‪ 2014‬ל‪ 45.1%-‬בשנת‬
‫‪**.2018‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪45.1%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪41.2%‬‬
‫ישראל‬
‫‪41%‬‬
‫‪39.5%‬‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪39%‬‬
‫לפי דוח ה‪ ,OECD-‬הרמה הגבוהה יחסית של‬
‫שכר המינימום בישראל מקשה על עובדים‬
‫חסרי מיומנות וניסיון תעסוקתי למצוא‬
‫עבודה‪*** .‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018‬‬
‫‪35%‬‬
‫* ממוצע פשוט של ‪ 25‬מדינות ה‪ OECD-‬שיש נתונים זמינים עבורן‪.‬‬
‫** התחזית עבור ישראל לשנים ‪ 2018-2015‬מניחה גידול שנתי של ‪ 3%‬בשכר הממוצע לעובדים במשרה מלאה‪.‬‬
‫** * קישור‪www.oecd.org/israel/Employment-Outlook-Israel-EN.pdf :‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני ה‪OECD-‬‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫שליש מהעובדים‬
‫בישראל עובדים שעות‬
‫מרובות ‪ -‬שיעור גבוה‬
‫מאוד בהשוואה למדינות‬
‫מפותחות אחרות‪.‬‬
‫שיעור המועסקים מעל ‪ 45‬שעות עבודה בשבוע*‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫ממוצע*‬
‫מקסיקו‬
‫ישראל‬
‫איסלנד‬
‫יוון‬
‫ברזיל‬
‫אוסטרליה‬
‫צ'כיה‬
‫בלגיה‬
‫בריטניה‬
‫ארה"ב‬
‫ספרד‬
‫איטליה‬
‫אוסטריה‬
‫הונגריה‬
‫סלובקיה‬
‫לוקסמבורג‬
‫אירלנד‬
‫אסטוניה‬
‫פינלנד‬
‫הולנד‬
‫שווייץ‬
‫גרמניה‬
‫שעות העבודה המרובות של העובדים‬
‫בישראל קשורות ברמת החיים במדינה בשני‬
‫אופנים‪ :‬ראשית‪ ,‬ריבוי שעות עבודה משמעו‬
‫היקף מועט של פנאי‪ ,‬שהוא עצמו מאפיין של‬
‫איכות חיים; שנית‪ ,‬שעות העבודה המרובות‬
‫קשורות ברמה הנמוכה של פריון העבודה‬
‫בישראל‪ ,‬שבתורו קשור ברמת התוצר לנפש‪.‬‬
‫מכשולים‬
‫* ‪ 21‬מדינות ‪ .OECD‬נתונים לשנת ‪ 2013‬או השנה האחרונה הזמינה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני ‪LIS‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫שיעור אבטלה חזוי בישוב‬
‫לפי מחוז ומגזר‬
‫שיעורי האבטלה גבוהים‬
‫יותר בישובי הפריפריה‬
‫וגבוהים הרבה יותר במגזר‬
‫הערבי‪.‬‬
‫אמידה אקונומטרית*‪ ,‬הבוחנת את הקשר‬
‫בין מאפייני הישובים – לרבות גודל הישוב‪,‬‬
‫השיוך המגזרי והמחוז – מעלה כי בכל‬
‫המחוזות יש פער גדול בין ישובים מהמגזר‬
‫הערבי ובין שאר הישובים בישראל‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬שיעור המובטלים החזוי בישוב‬
‫ערבי הממוקם במחוז דרום עומד על ‪– 16%‬‬
‫שיעור הגבוה ב‪ 6-‬נקודות אחוז מישוב יהודי‬
‫במחוז דרום וב‪ 14-‬נקודות אחוז מישוב יהודי‬
‫במחוז מרכז ותל‪-‬אביב‪.‬‬
‫ישובים בישראל‬
‫לפי רמת אבטלה‪2015 ,‬‬
‫‪18%‬‬
‫ישוב יהודי‬
‫חיפה‬
‫ישוב ערבי‬
‫‪16%‬‬
‫‪15.7%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪11.3%‬‬
‫תל אביב‬
‫‪10%‬‬
‫‪9.8%‬‬
‫‪9.7%‬‬
‫‪9.5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪8.1%‬‬
‫ירושלים‬
‫‪6%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪0%‬‬
‫דרום‬
‫צפון‬
‫ירושלים‬
‫חיפה‬
‫תל אביב‬
‫והמרכז‬
‫באר שבע‬
‫גבוהה‬
‫בינונית‬
‫נמוכה‬
‫* גודל הנקודות הוא פרופורציונאלי למספר‬
‫המועסקים בישוב (ב‪.)2012-‬‬
‫* אמידה בשיטת ‪ OLS‬של שיעור המובטלים בישוב ‪ i‬על המשתנים המסבירים‪ :‬גודל הישוב (לוגריתם) ומשתני דמי למגזר ולמחוז‪.‬‬
‫לחישוב התחזית הנחנו גודל ישוב השווה לממוצע המדגם (‪ 195‬ישובים)‪.‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני שירות התעסוקה הישראלי (לשני התרשימים)‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫מכשולים‬
‫השכר הממוצע ברשויות החרדיות נותר נמוך מאוד‪ ,‬יחסית לממוצע של‬
‫כלל הרשויות‪ .‬ברשויות שבהן ציבור חרדי גדול השכר היחסי נשחק‪.‬‬
‫שיעור המועסקים מתוך כלל האוכלוסייה ברשות‬
‫בכל הגילאים‪ 2002 ,‬ו‪2014-‬‬
‫שכר שכירים ברשויות החרדיות‬
‫יחסית לשכר בכלל הרשויות‬
‫‪60%‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪20%‬‬
‫שכר בכלל הרשויות המקומיות )ממוצע פשוט(‬
‫ירושלים‬
‫‪29%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪0.9‬‬
‫בית שמש‬
‫‪23%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0.8‬‬
‫אלעד‬
‫צפת‬
‫בני ברק‬
‫‪14%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪15%‬‬
‫ביתר עילית‬
‫‪0.6‬‬
‫מודיעין עילית‬
‫‪0%‬‬
‫פתח‬
‫תקווה‬
‫רחובות‬
‫צפת‬
‫ירושלים‬
‫בית שמש‬
‫בני ברק‬
‫אלעד‬
‫ביתר‬
‫עילית‬
‫מודיעין‬
‫עילית‬
‫‪0.5‬‬
‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013‬‬
‫רשויות הטרוגניות‬
‫‪1.1‬‬
‫רשויות בעלות‬
‫ציבור חרדי גדול‬
‫‪0.4‬‬
‫רשויות חרדיות‬
‫מקור‪ :‬עיבודי פורום קהלת לכלכלה לנתוני הרשויות המקומיות של הלמ"ס‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫מכשולים‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫צפיפות האוכלוסייה‬
‫בישראל גבוהה מאוד‬
‫יחסית למדינות מפותחות‬
‫אחרות‪ .‬ישראל צפויה‬
‫להיהפך למדינה הצפופה‬
‫ביותר ב‪.OECD-‬‬
‫צפיפות אוכלוסייה‪ ,‬תושבים לקמ"ר (מדינות ‪)OECD‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪600‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫ההצטופפות המתמשכת של האוכלוסייה‬
‫בישראל עלולה לפגוע באיכות החיים‬
‫במדינה‪ .‬העובדה ששיעור ניכר משטחה של‬
‫ישראל הוא מדברי מחריף בעיה זו‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫סט‬
‫או נד‬
‫סל‬
‫אי‬
‫דה‬
‫נ‬
‫ק יה‬
‫בג‬
‫ר‬
‫נו נד‬
‫ל‬
‫פינ נד‬
‫יל‬
‫ז‬
‫ניו יה‬
‫בד‬
‫ש‬
‫לה‬
‫צ'י ניה ית‬
‫טו בר‬
‫אס ה‬
‫ות‬
‫צ‬
‫אר קו‬
‫סי‬
‫מק נד‬
‫רל‬
‫אי‬
‫וון‬
‫י רד‬
‫ספ יה‬
‫רק‬
‫ו‬
‫ט פת‬
‫צר יה‬
‫טר‬
‫אוס יה‬
‫בנ‬
‫סלו יה‬
‫ר‬
‫הונג יה‬
‫בק‬
‫סלו גל‬
‫טו‬
‫ור‬
‫פ‬
‫לין‬
‫פו רק‬
‫נמ‬
‫ד‬
‫כיה רג‬
‫צ' בו‬
‫סמ‬
‫ק‬
‫לו יץ‬
‫ווי‬
‫ש יה‬
‫טל‬
‫אי יה‬
‫נ‬
‫גרמ יה‬
‫טנ‬
‫רי‬
‫ב‬
‫פן‬
‫י יה‬
‫ג‬
‫בל אל‬
‫שר‬
‫י נד‬
‫ל‬
‫הו אה‬
‫רי‬
‫קו‬
‫רל‬
‫יה‬
‫הצטופפות זו מחייבת תפקוד ברמה גבוהה‬
‫מאוד של מערכות התכנון; תכנון‪ ,‬הקמה‬
‫וניהול מתאימים של תשתיות תחבורה‬
‫ואנרגיה; וניהול נכון של משאבי טבע וסביבה‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫* בתרשים זה שטחה של ישראל של ישראל אינו כולל את אזור יהודה ושומרון ואת רצועת עזה אך כולל את שטח הגולן ומזרח‬
‫ירושלים; האוכלוסייה כוללת את תושבי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫מקור‪ :‬אוכלוסייה‪ -‬נתוני ה‪ ;OECD-‬שטח‪ -‬נתוני ‪CIA Factbook‬‬
‫דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי‬
‫צפיפות האוכלוסין‬
‫בישראל גבוהה מאוד‬
‫מכשולים‬
‫‪41‬‬
‫פורום קהלת לכלכלה‬
‫פורום קהלת‬
‫קרן תקוה‬
‫פורום קהלת לכלכלה מקדם מדיניות תומכת צמיחה‪,‬‬
‫תחרות וחירות‪ ,‬באמצעות מחקר כלכלי וחברתי‪ .‬הפורום‬
‫נוסד בירושלים בספטמבר ‪ ,2014‬בתמיכת פורום קהלת‬
‫וקרן תקוה‪ .‬הפורום מתמחה בניתוח סוגיות כלכליות‬
‫וחברתיות ובהכנת הצעות מדיניות על בסיס מחקרי‪,‬‬
‫תיאורטי ואמפירי‪ .‬פעילות הפורום ופרסומיו מכו ּונים‬
‫למקבלי ההחלטות ולקהל הרחב‪ ,‬ומטרתם לגבש תמונה‬
‫מדויקת של המציאות הכלכלית והחברתית בישראל‪,‬‬
‫לאתגר תפיסות מקובלות‪ ,‬ולהציע פתרונות מדיניות‬
‫שיאפשרו לקדם שגשוג כלכלי וחברתי‪.‬‬
‫פורום קהלת הוא מכון מחקר השוכן בירושלים ופועל‬
‫לעיגון מעמד הקבע של ישראל כמדינת הלאום של‬
‫העם היהודי‪ ,‬לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬קידום‬
‫חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי‬
‫בישראל‪ .‬הפורום איננו מפלגתי ונשען על מקורות‬
‫עצמאיים פרטיים ללא מימון ישיר או עקיף ממדינת‬
‫ישראל או מכל ישות מדינית אחרת‪ .‬כל תוצרי הפורום‬
‫מוגשים למקבלי ההחלטות ולציבור ללא תמורה‪.‬‬
‫קרן תקוה היא מוסד פילנתרופי ומכון חשיבה אמריקני‪,‬‬
‫ששם לו למטרה לטפח מצוינות אינטלקטואלית‬
‫ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל‪ .‬הקרן עושה‬
‫זאת באמצעות מפעלים חינוכיים ואינטלקטואליים‪,‬‬
‫בהם באים לידי ביטוי מיטב ההוגים והתורות המדיניות‪,‬‬
‫המוסריות‪ ,‬הכלכליות שהתפתחו במהלך ההיסטוריה‪.‬‬
‫הקרן משקיעה במגוון רחב של יוזמות בישראל‪ ,‬בארצות‬
‫הברית וברחבי העולם‪ ,‬ובכלל זה תכניות אקדמיות‬
‫וחינוכיות‪ ,‬מענקי מחקר ופרסומים‪.‬‬
‫פורום קהלת‬
‫פורום קהלת הוא מכון מחקר השוכן בירושלים ופועל לעיגון מעמד‬
‫הקבע של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי‪ ,‬לחיזוק הדמוקרטיה‬
‫הישראלית‪ ,‬קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי‬
‫בישראל‪ .‬הפורום איננו מפלגתי ונשען על מקורות עצמאיים פרטיים ללא‬
‫מימון ישיר או עקיף ממדינת ישראל או מכל ישות מדינית אחרת‪ .‬כל‬
‫תוצרי הפורום מוגשים למקבלי ההחלטות ולציבור ללא תמורה‪.‬‬
‫פורום קהלת )ע"ר(‬
‫רח' עם ועולמו ‪ ,8‬ירושלים ‪9546306‬‬
‫טל'‪ | 02-6312720 :‬פקס‪077-318-2028 :‬‬
‫‪office@kohelet.org.il | www.kohelet.org.il‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  ‬‬