1. No category

‫ שם הכלי‪ :‬שאלון מקורות תמיכה ודחק ‪(Questionnaire of Resources & Stress) QRS-F‬‬
‫ פותח בשנת‪ , 1983 :‬על ידי‪ :‬פרידריך גרינברג וקרניק )‪(Friedrich, Greenberg & Crnic ,1983‬‬
‫ תורגם לעברית בשנת‪ ,1991 :‬על ידי‪ :‬רימרמן )‪) (1991‬ולפני כן על ידי פורטוביץ ורימרמן‪.(1985 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת הכלי‬
‫לבדוק דחק והסתגלות של הורים לילדים ולמתבגרים בעלי נכות התפתחותית‬
‫‪2‬‬
‫סוג כלי המחקר‬
‫שאלון‬
‫‪3‬‬
‫אוכלוסיית היעד‬
‫הורים לילדים עם נכות התפתחותית‬
‫‪4‬‬
‫אופי הדיווח‬
‫דיווח עצמי‬
‫‪5‬‬
‫מבנה הכלי‬
‫ארבעה מימדים‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫סוג סולם המדידה‬
‫סקלת ליקרט בעלת ערכים של ‪) 0‬לא מסכים( ו‪) 1 -‬מסכים(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫סוג הפריטים בכלי‬
‫הצהרות אשר חלקן מתארות השפעה שלילית של הילד עם נכות התפתחותית על‬
‫משפחתו וחלקן השפעה חיובית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אורך הכלי‬
‫‪ 52‬הצהרות‪/‬פריטים‬
‫‪ .1‬תפיסת ההורה את הבעיות ההוריות והמשפחתיות‪ .‬כולל ‪ 20‬פריטים ומבטא את‬
‫תפיסת המשיב ביחס לבעיות ביחס אליו‪ ,‬ביחס לבני משפחה אחרים והמשפחה כמכלול‪.‬‬
‫שאלות ‪.46 ,45 ,40 ,35 ,33 ,31 ,25 ,24 ,21 ,18 ,15 ,14 ,11 ,10 ,9 ,7 ,5 ,4 ,3 ,2‬‬
‫‪ .2‬תפיסת ההורה את מידת הפסימיות‪ .‬כולל ‪ 11‬פריטים המבטאים את תפיסת המשיב‬
‫באשר למידת הפסימיות שלו מהאפשרות שילדו יגיע לעצמאות תפקודית‪ .‬מדד זה‬
‫מבטא דכאוניות‪ .‬שאלות ‪.51 ,50 ,47 ,43 ,42 ,32 ,28 ,20 ,16 ,13 ,12‬‬
‫‪ .3‬תפיסת ההורה את תכונות הילד‪ .‬כולל ‪ 15‬פריטים המבטאים את תפיסת המשיב‬
‫לגבי התנהגות הילד וקשייו‪ .‬שאלות ‪,39 ,37 ,34 ,30 ,29 ,27 ,23 ,22 ,19 ,17 ,6 ,1‬‬
‫‪.48 ,44 ,41‬‬
‫‪ .4‬תפיסת ההורה את יכולתו הפיזית של הילד‪ .‬כולל ששה פריטים ומבטא את תפיסת‬
‫המשיב לגבי יכולתו הפיזית של בנו‪/‬בתו לבצע מיומנויות של עזרה עצמית‪ .‬שאלות ‪,8‬‬
‫‪.52 ,49 ,38 ,36 ,26‬‬
‫צרוף ציוני כל הקטגוריות הללו נותן ציון דחק כוללני ומשקף את הדחק של ההורים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מהימנות‬
‫בניתוח סטטיסטי של השאלון נמצא מקדם מהימנות פנימית ‪ ,0.95‬וכן נמצא שאלון זה‬
‫במתאם גבוה ‪ ,0.99 ,‬עם הגרסה הקודמת הארוכה יותר של הולרויד ) ‪Holroyd,‬‬
‫‪ .(1974‬במחקרה של רעיף )‪ (1991‬מקדם אלפא של השאלון עבור אוכלוסיית הורים‬
‫לילדים רכים נכים היה ‪ .0.93‬גם במחקרה של לורי )‪ (1999‬נמצאה מהימנות פנימית‬
‫גבוהה של ‪ α=0.90‬עבור אוכלוסיית אמהות לילדים בוגרים עם פיגור שכלי‪.‬‬
‫במחקרה של וודינסקי )‪ (2003‬נמצאה מהימנות פנימית גבוהה של ‪ α=0.93‬על כל‬
‫המדגם‪ ,‬בקרב אוכלוסיית הורים עולים נמצאה ‪ α=0.93‬ובקרב אוכלוסיית הורים ילידי‬
‫הארץ נמצאה ‪ . α=0.92‬פריט מספר ‪ 50‬בשאלון לא הובן על ידי נבדקים רבים והמתאם‬
‫שלו עם הסקלה היה שלילי‪ ,‬לכן פריט זה הוצא מהשאלון‪.‬‬
‫במחקרה של גל‪-‬אתרוג )‪ (2002‬נמצאו המהימנויות הבאות‪ :‬תפיסת ההורה את הבעיות‬
‫ההוריות והמשפחתיות ‪ ,α=.88 -‬תפיסת ההורה את מידת הפסימיזם ‪ ,α=.73 -‬תפיסת‬
‫ההורה את מאפייני הילד ‪ ,α=.77 -‬תפיסת ההורה את יכולת הפיזית של הילד ‪α=.63 -‬‬
‫ורמת הדחק הכוללת ‪.α=.90 -‬‬
‫‪10‬‬
‫תקיפות‬
‫לא צויינה‬
‫רשימת מחקרי קרן של"ם אשר עשו שימוש בכלי‪:‬‬
‫מק"ט שם המחקר‬
‫‪520‬‬
‫וודינסקי הלנה )‪ .(2003‬הנכונות של הורים לילדים עם פיגור שכלי לפנות להשמה חוץ ביתית‪ :‬השוואה בין‬
‫הורים עולים מבריה"מ לשעבר לבין הורים ילידי הארץ‪ .‬אונ' חיפה‪ .‬תואר שני‪ .‬מנחה‪ :‬ד"ר דובדבני אילנה‪.‬‬
‫‪503‬‬
‫כהן‪-‬חבושה רינה )‪ .(1999‬הורים לבוגרים עם נכות התפתחותית‪ :‬התמודדות עם דחק‪ ,‬תמיכה משפחתית‬
‫ועמדות כלפי נורמליזציה כמשתנים הקשורים לעמדותיהם כלפי תעסוקת בנם‪/‬בתם‪ .‬אונ' חיפה‪ .‬תואר שני‪.‬‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר דובדבני אילנה‪.‬‬
‫‪514‬‬
‫גל‪-‬אתרוג רונית )‪ .(2002‬ההבדלים בין אמהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק‪ ,‬בדפוסי‬
‫ההתמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם‪/‬בנותיהם בקהילה‪ .‬אונ' חיפה‪ .‬תואר שני‪ .‬מנחה‪ :‬ד"ר דובדבני‬
‫אילנה‪.‬‬
‫‪502‬‬
‫לורי ליאורה )‪ .(1999‬אפיוני אמהות שילדיהן הבוגרים נמצאים במסגרות דיור קהילתי ‪ -‬חוסן אישי‪,‬‬
‫התמודדות‪ ,‬תמיכה חברתית ובריאות נפשית‪ .‬אונ' חיפה‪ .‬תואר שני‪ .‬מנחה‪ :‬ד"ר בן צור חסי‬
‫שאלו מקורות תמיכה ודחק ‪QRS-F‬‬
‫)‪Friedrich, W.N., Greenberg, M.I., & Crnic, K. (1983‬‬
‫הורה נכבד\ה‪ ,‬לפני שאלו העוסק ברגשות ומחשבות שיש להורי כלפי בנ\בת ע צרכי מיוחדי‪ ,‬השאלו‬
‫מורכב מ‪ 52‬שאלותהצהרות‪.‬‬
‫הנ מתבקש\ת לציי בא הנ מסכי\ה או לא מסכי\ה ע כל אחת מ ההצהרות‪ .‬א קשה ל להחליט בא הנ‬
‫מסכי\ה או לא מסכי\ה‪ ,‬תחשב\י על כ במונחי של מה את\ה או בני משפחת מרגישי או נוהגי לעשות ברוב‬
‫המקרי‪.‬‬
‫לעתי תמצא\י שאלות לבעיות שאינ קיימות במשפחת‪ ,‬למרות זאת נית לענות עליה במסכי\ה או לא‬
‫מסכי\ה‪.‬‬
‫‪ ___ (1‬לא יוצר\ת קשר ע בני גילו\ה‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (2‬בשל ___ בני משפחתנו צריכי לוותר על הרבה דברי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (3‬ישנה הסכמה במשפחתנו בנושאי מהותיי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (4‬אני חושש\ת ממה שעלול לקרות ל___ כאשר לא אוכל יותר לטפל בו‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (5‬הדרישות המתמשכות לטיפול ב___ מגבילות את קידומנו‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (6‬הנו\ה מוגבל\ת בסוג העבודה שהוא )היא( יכול\ה לעשות למחייתו\ה‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (7‬אני מקבל\ת את העובדה ש___ יאל)\תאל) להתגורר בעתיד במסגרת חו) משפחתית )מוסד או הוסטל(‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (8‬יכול\ה לאכול בעצמו\ה‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (9‬כדי לטפל ב___ ותרתי על דברי שמאוד רציתי לעשות בחיי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (10‬מסוגל\ת להתאי את עצמו\ה לחיי החברתיי של המשפחה‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (11‬ביציאתי את הבית אני נמנע\ת לעתי מלקחת את ___‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (12‬בשל האחראיות הרבה שיש לנו כלפי ___ יפגעו בעתיד החיי החברתיי והכלכליי של משפחתנו‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (13‬מטריד אותי ש___ יהיה\תהיה תמיד כזה\כזו‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (14‬אני מרגיש\ה מתוח\ה כאשר עלי לצאת ע ___ מחו) לבית‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (15‬אני יכול\ה לבקר את ידידי בכל עת‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (16‬לקחת אתנו לחופש את ___ עלול לפגו בהנאה של כולנו‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (17‬יודע\ת מהי כתובת מגוריו\ה‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (18‬משפחתנו עושה כיו את אות דברי שעשינו בעבר‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (19‬מודע\ת מי הוא\היא‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (20‬אני מתוסכל\ת מהדר שבה מתנהלי חיי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (21‬בשל ___ אני חש\ה לעתי מאד נבו\כה‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (22‬אינו\ה מבצע\ת מה שהוא\היא מסוגל\ת‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (23‬קשה ליצור קשר ע ___ בגלל הקושי שיש לו)לה( בהבנת הנאמר‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (24‬יש לנו מקומות רבי אליה אנו יכולי לצאת וליהנות ע ___‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (25‬זוכה להגנת יתר‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (26‬יכול\ה ליטול חלק במשחקי חברה וספורט‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (27‬ל___ יש יותר מדי זמ פנוי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (28‬אני מאוכזב\ת ש___ אינו\ה יכול\ה לחיות חיי נורמליי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (29‬הזמ חול‪ -‬לאיטו עבור ___ בעיקר בזמ הפנוי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (30‬אינו\ה יכול\ה למקד את תשומת הלב לאור זמ‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (31‬בדר כלל קל לי להתרווח )לתפוס שלוה(‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (32‬אני מודאג\ת ממה שיקרה ל____ כאשר הוא\היא יגדל\תגדל‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (33‬אני בדר כלל עיי‪\-‬ה מדי כדי ליהנות‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (34‬אחד הדברי שאני מערי\ה אצל ___ הוא בטחונו\בטחונה העצמי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (35‬במשפחתנו יש כעס רב מדי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (36‬יכול\ה להתרח) לבד‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (37‬איננו\ה יכול\ה לזכור מה הוא\היא אמר\ה קוד‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (38‬מסוגל\ת לנסוע לבד בתחבורה ציבורית‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (39‬קל ליצור קשר ע ___ ‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (40‬הדרישות המתמשכות לטפל ב___ הגבילו את התפתחותי האישית‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (41‬מקבל\ת את עצמו\ה כאד‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (42‬אני מרגיש\ה עצוב\ה כאשר אני חושב\ת על ___‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (43‬אני חושש\ת ממה שיקרה ל___ כאשר לא אוכל לטפל בו\בה יותר‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (44‬אנשי אינ מביני מה ש___ מנסה לאומר‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (45‬הטיפול ב___ מעיק עלי מבחינה רגשית‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (46‬בני משפחתנו עושי דברי דומי לאלה המקובלי במשפחות אחרות‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (47‬יהיה\תהיה תמיד בעיה עבורנו‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (48‬מסוגל\ת להביע את רגשותיו\רגשותיה כלפי אחרי‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (49‬צרי\כה עדיי להשתמש בחיתול או שעוונית בלילה כדי לשמור על צרכיו\ה‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (50‬אני נעשה\ת מדוכא\ת לעיתי רחוקות‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ (51‬אני מודאג\ת רוב הזמ‪.‬‬
‫מסכי\ה‬
‫לא מסכי\ה‬
‫‪ ___ (52‬מסוגל\ת להל ללא עזרת הזולת‪.‬‬
‫לא מסכי\ה‬
‫מסכי\ה‬