‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬ ‫תרגיל ‪ -3‬הביקושים במשק‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫להלן פונקצית הצריכה הפרטית השנתית המתוכננת של משפחה )בש"ח(‪:‬‬ ‫‪Yd‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪SP‬‬ ‫‪MPC‬‬ ‫‪MPS‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪-900‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪-800‬‬ ‫‪0.900‬‬ ‫‪0.100‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2700‬‬ ‫‪-700‬‬ ‫‪0.900‬‬ ‫‪0.100‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪3400‬‬ ‫‪-400‬‬ ‫‪0.833‬‬ ‫‪0.167‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.775‬‬ ‫‪0.225‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪4500‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0.720‬‬ ‫‪0.280‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪4900‬‬ ‫‪1100‬‬ ‫‪0.667‬‬ ‫‪0.333‬‬ ‫הניחו שהנטייה השולית לצרוך בין כל שתי רמות הכנסה עוקבות היא קבועה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫השלימו את הטבלה‪.‬‬ ‫‪C  C0‬‬ ‫חישוב ‪ mpc  Y d  C  C0  C  C0  mpc  Y d :mpc‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪mpc ‬‬ ‫חישוב ‪mps  1  mpc :mps‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫התוו במערכת צירים אחת את עקומת הצריכה הפרטית והחיסכון האישי של המשפחה‬ ‫כפונקציה של ההכנסה הפנויה‪.‬‬ ‫פונקציות הצריכה הפרטית והחיסכון‬ ‫‪C,Sp‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪Sp‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7000‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪Yd‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪-1000 0‬‬ ‫‪-2000‬‬ ‫כיצד משתנות הנטיות השוליות לצרוך ולחסוך כשעולה ההכנסה הפנויה? איזה ביטוי יש‬ ‫לכך בתרשים שהתוותם?‬ ‫הנש"צ פוחתת עם עליית ההכנסה ואילו הנש"ח עולה עם עליית ההכנסה‪ .‬הדבר בא לידי‬ ‫ביטוי בתרשים בשינוי בשיפוע העקומות‪ .‬שיפוע עקומת פונקצית הצריכה הולך ופוחת‬ ‫ואילו שיפוע עקומת פונקצית החיסכון הולך ועולה‪.‬‬ ‫יסודות הכלכלה ב‬ ‫עידית קלישר‬ ‫‪2008‬‬ ‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הניחו שבמשק משפחה נוספת‪ ,‬בעלת פונקצית צריכה זהה‪ .‬חשבו את הצריכה הפרטית‬ ‫במשק כאשר ההכנסה הפנויה במשק היא ‪ 6000‬ש"ח עבור שלושת המקרים הבאים‪:‬‬ ‫)‪ (1‬חלוקת ההכנסות בין המשפחות שוויונית‪.‬‬ ‫)‪ (2‬הכנסתה של משפחה ב' היא פי ‪ 2‬מזו של משפחה א'‪.‬‬ ‫)‪ (3‬הכנסתה של משפחה ב' היא פי ‪ 5‬מזו של משפחה א'‪.‬‬ ‫סה"כ‬ ‫משפחה ב'‬ ‫משפחה א'‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫)‪ (1‬הכנסה פנויה‬ ‫‪6800‬‬ ‫‪3400‬‬ ‫‪3400‬‬ ‫צריכה פרטית‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫)‪ (2‬הכנסה פנויה‬ ‫‪6700‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪2700‬‬ ‫צריכה פרטית‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫)‪ (3‬הכנסה פנויה‬ ‫‪6300‬‬ ‫‪4500‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫צריכה פרטית‬ ‫ה‪ .‬סכמו את הקשר בין רמת השוויון בחלוקת ההכנסות לבין פונקצית הצריכה הפרטית‬ ‫במשק כאשר לפרטים במשק פונקצית צריכה זהה‪ ,‬המקיימת נטייה שולית לצרוך‬ ‫הפוחתת עם הגידול בהכנסה הפנויה‪.‬‬ ‫כאשר הנטייה השולית לצרוך הולכת ופוחתת עם העלייה בהכנסה ולכל המשפחות‬ ‫פונקצית צריכה זהה‪ ,‬הצריכה הפרטית המצרפית במשק תהיה גבוהה יותר ככל שחלוקת‬ ‫ההכנסות בין המשפחות תהיה שוויונית יותר‪ .‬תוספת להכנסת העשירים מגדילה את‬ ‫הצריכה הפרטית בפחות מאשר תוספת זהה להכנסת העניים‪ .‬זאת כיוון שהנטייה‬ ‫השולית לצרוך של העניים גדולה יותר מאשר הנש"צ של העשירים‪.‬‬ ‫שאלה ‪2‬‬ ‫ההשקעה המתוכננת במשק תלויה בשער הריבית בלבד ‪I  I 0  I1  r‬‬ ‫במצב המוצא שער הריבית הוא ‪ r1‬והתוצר ‪ . Y1‬בתנאים אלו הפירמות מתכננות להשקיע ‪. I1‬‬ ‫א‪ .‬התוו בתרשים את עקומת ההשקעה המתוכננת כפונקציה של התוצר עבור שער ריבית ‪ . r1‬סמנו‬ ‫בתרשים את ‪ Y1‬ו‪. r1 -‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ההשקעות כפונקציה של התוצר‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ההשקעות תלויות אך ורק בריבית‪ ,‬ולא בתוצר‪ .‬לכן כל עוד הריבית אינה משתנה‪ ,‬ההשקעות‬ ‫קבועות לכל רמה של התוצר‪.‬‬ ‫יסודות הכלכלה ב‬ ‫עידית קלישר‬ ‫‪2008‬‬ ‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬ ‫כתוצאה‬ ‫משינויים‬ ‫במשק‪,‬‬ ‫שחלו‬ ‫ירד‬ ‫שער‬ ‫הריבית‬ ‫ל‪r2 -‬‬ ‫והתוצר‬ ‫קטן‬ ‫ל‪. Y2 -‬‬ ‫כתוצאה משני שינויים אלו גדלה ההשקעה המתוכננת ל‪. I 2 -‬‬ ‫ב‪ .‬הוסיפו לתרשים מסעיף א' את השינויים המתוארים וסמנו את רמת ההשקעה החדשה באופן‬ ‫התואם את נתוני השאלה‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ההשקעות כפונקציה של התוצר‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫נתון כי הריבית ירדה לשער נמוך יותר ‪ r2  r1‬ההשקעות מושפעות שלילית מהריבית ולכן‬ ‫ירידת שער הריבית תביא לעליה בהשקעות‪ .‬מכאן ש‪ . I 2  I1 -‬ההשקעות עדיין תלויות אך ורק‬ ‫בריבית ולא בתוצר‪ ,‬ולכן עדיין קבועות לכל רמת תוצר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חזרו על שני הסעיפים הראשונים כאשר ההשקעה המתוכננת תלויה בשער הריבית וגם בתוצר‬ ‫‪I  I 0  I 2  Y  I1  r‬‬ ‫ההשקעות כפונקציה של התוצר‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫כעת ההשקעות מושפעות באופן חיובי מהתוצר‪ ,‬כלומר ככל שהתוצר עולה גם ההשקעות‬ ‫עולות‪ ,‬ולכן העקומה עולה משמאל לימין‪.‬‬ ‫בסעיפים‬ ‫הקודמים‬ ‫ראינו‬ ‫כי‬ ‫‪, I 0  I1r1  I 0  I1r2‬‬ ‫ולכן‬ ‫לכל‬ ‫רמת‬ ‫תוצר‬ ‫* ‪ . I 0  I1r1  I 2Y *  I 0  I1r2  I 2Y‬לכן כאשר מתווים את עקומת ההשקעה כפונקציה של‬ ‫התוצר‪ ,‬העקומה של תקופה ‪ 2‬גבוהה יותר מהעקומה של תקופה ‪.1‬‬ ‫יסודות הכלכלה ב‬ ‫עידית קלישר‬ ‫‪2008‬‬ ‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬ ‫שאלה ‪3‬‬ ‫לכל המשפחות במשק פונקצית צריכה פרטית בה הנטייה השולית לצרוך קבועה בכל רמה של‬ ‫הכנסה פנויה‪ .‬הנטייה השולית לצרוך של חלק מהמשפחות שווה ל‪ 0.6 -‬והנש"צ של המשפחות‬ ‫האחרות ‪.0.8‬‬ ‫מכאן ניתן להסיק כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנטייה השולית לצרוך במשק היא ‪.0.7‬‬ ‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הנש"צ הכוללת במשק תלויה בחלוקת ההכנסות‪ .‬לכן ללא מידע על חלוקת‬ ‫ההכנסות לא ניתן להסיק כי הנש"צ הכוללת במשק היא הממוצע בין הנש"צ השונות של‬ ‫המשפחות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצריכה הפרטית במשק תהיה גדולה יותר ככל שחלוקת ההכנסות במשק שוויונית יותר‪.‬‬ ‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הצריכה הפרטית במשק תהיה גדולה יותר ככל שחלק גדול יותר מההכנסה‬ ‫במשק ירוכז אצל המשפחות בעלות הנש"צ הגבוהה יותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם המשפחות שנטייתן השולית לצרוך היא ‪ 0.8‬עשירות מהאחרות‪ ,‬אזי הנטייה השולית‬ ‫לצרוך במשק תהיה גדולה מ‪ 0.7 -‬בלי תלות במספר המשפחות מכל סוג‪.‬‬ ‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הנש"צ הכוללת במשק תלויה בשיעור המשפחות העשירות ובשיעור‬ ‫המשפחות העניות‪ ,‬ולא בהכנסה למשפחה‪ .‬ככל ששיעור המשפחות העניות יהיה גדול יותר‪,‬‬ ‫הנש"צ תהיה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בתנאים אלו‪ ,‬לחלוקת ההכנסות במשק אין השפעה על פונקצית הצריכה הפרטית המצרפית‪.‬‬ ‫הטענה אינה נכונה‪ .‬כמו ההסבר בסעיף ב' – ככל שחלק גדול יותר מההכנסה במשק ירוכז אצל‬ ‫המשפחות בעלות הנש"צ הגבוהה יותר‪ ,‬הרי שהצריכה הפרטית המצרפית במשק תהיה גדולה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כל התשובות לעיל אינן נכונות‪ .‬הטענה נכונה ‪‬‬ ‫שאלה ‪4‬‬ ‫פונקצית הצריכה הפרטית החודשית של משפחת כהן היא‪ , C  1000  0.6Y d :‬כאשר‬ ‫‪ - C‬הצריכה פרטית ו‪ Y d -‬ההכנסה הפנויה‪.‬‬ ‫הכנסתה הפנויה של משפחת כהן בחודש זה היא ‪ 2,500‬ש"ח‪.‬‬ ‫מכאן ניתן להסיק כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנטייה הממוצעת לחסוך של משפחת כהן בחודש זה היא אפס‪.‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪S Y  C 2500  1000  0.6  2500 ‬‬ ‫‪aps  d ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנטייה הממוצעת לחסוך‪ 0 :‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪Yd‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫הטענה נכונה‪.‬‬ ‫‪d‬‬ ‫ב‪ .‬הנטייה השולית לחסוך של משפחת כהן בחודש זה היא אפס‪.‬‬ ‫הנטייה השולית לחסוך‪ - mps  1  mpc  1  0.6  0.4 :‬הטענה אינה נכונה‪.‬‬ ‫יסודות הכלכלה ב‬ ‫עידית קלישר‬ ‫‪2008‬‬ ‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬ ‫ג‪ .‬אם הכנסתה של משפחת כהן תוכפל‪ ,‬גם הנטייה הממוצעת שלה לחסוך תוכפל‪.‬‬ ‫הנטייה הממוצעת לחסוך עבור הכנסה של ‪:₪ 5,000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  0.2  0  2‬‬ ‫‪S Y C‬‬ ‫‪ - aps  d ‬הטענה אינה נכונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪d‬‬ ‫ד‪ .‬אם הכנסתה של משפחת כהן תוכפל‪ ,‬גם הנטייה הממוצעת שלה לצרוך תוכפל‪.‬‬ ‫‪C 1000  0.6  2500‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנטייה הממוצעת לצרוך עבור הכנסה של ‪ 1 :₪ 2,500‬‬ ‫‪Yd‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫של‬ ‫הכנסה‬ ‫עבור‬ ‫לצרוך‬ ‫הממוצעת‬ ‫הנטייה‬ ‫‪apc ‬‬ ‫‪C 1000  0.6  5000‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0.8  1  2‬‬ ‫‪Yd‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫הטענה אינה נכונה‪.‬‬ ‫‪:₪‬‬ ‫‪apc ‬‬ ‫ה‪ .‬כל התשובות לעיל אינן נכונות‪ .‬הטענה אינה נכונה‪ .‬תשובה א' נכונה‪.‬‬ ‫שאלה ‪5‬‬ ‫דורית והרצל הינם אחים‪ ,‬ולשניהם פונקציות צריכה פרטית זהות בעלות נטייה שולית לצרוך‬ ‫הפוחתת עם ההכנסה‪.‬‬ ‫הכנסתם של דורית והרצל הינה מדמי כיס הניתנים להם מהוריהם‪ .‬עד עתה קיבלה דורית‪,‬‬ ‫המבוגרת יותר‪ ,‬דמי כיס הגבוהים יותר ב‪ 100 -‬ש"ח לחודש מאחיה‪.‬‬ ‫לאחרונה בשל התנהגותה‪ ,‬החליטו הוריה להקטין את דמי הכיס של דורית ב‪ 30 -‬ש"ח לחודש‪,‬‬ ‫ולהגדיל באותו הסכום את אלה של הרצל‪ .‬כתוצאה מכך ניתן להסיק כי‪:‬‬ ‫נגדיר את דורית כפרט ‪ 1‬ואת הרצל כפרט ‪.2‬‬ ‫השינוי בצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים‪C  mpc1  Y1d  mpc2 Y2d :‬‬ ‫נתון כי השינוי בגודל זהה‪ ,‬אך בכיוון נגדי‪ ,‬כלומר ‪. Y2d  Y1d‬‬ ‫בנוסף ידוע כי הנש"צ של הרצל נמוכה מהנש"צ של דורית‪ ,‬כיוון שדמי הכיס שלו נמוכים יותר‬ ‫והנש"צ פוחתת עם העלייה בדמי הכיס‪ .‬כלומר ‪. mpc2  mpc1  0  mpc1  mpc2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מכאן ש‪mpc1  Y  mpc2 Y  mpc1   Y   mpc2 Y  Y   mpc2  mpc1   0 -‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כלומר העלייה בצריכה הפרטית של הרצל כתוצאה מעליית ההכנסה שלו מקוזזת על ידי הירידה‬ ‫בצריכה הפרטית של דורית כתוצאה מירידת ההכנסה שלה‪ ,‬אך לא לחלוטין‪ .‬לפיכך סך השינויים‬ ‫בצריכה הפרטית הכוללת הינו חיובי ולכן הצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים תגדל‪.‬‬ ‫א‪ .‬הצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים תגדל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים תקטן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצריכה הפרטית הכוללת של שני האחים לא תשתנה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לא ניתן לדעת כיצד תשתנה הצריכה הפרטית הכוללת ללא נתונים מלאים על פונקצית‬ ‫הצריכה הפרטית‪.‬‬ ‫יסודות הכלכלה ב‬ ‫עידית קלישר‬ ‫‪2008‬‬ ‫תרגיל ‪ – 3‬הביקושים במשק‬ ‫ה‪ .‬לא ניתן לדעת כיצד תשתנה הצריכה הפרטית הכוללת ללא נתונים על הנטייה השולית לצרוך‬ ‫של כל אחד מהם במצב המוצא‪.‬‬ ‫תשובה א' נכונה‪.‬‬ ‫שאלה ‪6‬‬ ‫במשק ‪ 10‬פרטים‪ .‬לכל אחד מהם פונקצית צריכה עם נטייה שולית לצרוך קבועה בכל רמת הכנסה‬ ‫פנויה וזהה לכל הפרטים‪.‬‬ ‫ידוע כי במשק שורר אי שוויון בחלוקת ההכנסות‪ .‬גידול בנטייה השולית לצרוך של פרט אחד‬ ‫במשק תגרום ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגדלת השיפוע של פונקצית הצריכה הפרטית של המשק במידה רבה יותר ככל שהכנסתו‬ ‫הפנויה של הפרט הנ"ל גבוהה יותר ביחס להכנסה הפנויה במשק‪.‬‬ ‫הטענה נכונה‪ .‬ככל שהכנסתו של פרט גדולה יותר‪ ,‬השפעת השינויים בנש"צ שלו על הנש"צ‬ ‫הכוללת גדולה יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הגדלת הנטייה השולית לצרוך במשק בדיוק בשיעור הגידול של הנטייה השולית לצרוך של‬ ‫הפרט הנ"ל כפול ‪.10%‬‬ ‫הטענה אינה נכונה‪ .‬הטענה נכונה רק אם קיים שוויון מלא בחלוקת ההכנסות‪ ,‬כך שכל פרט‬ ‫מקבל בדיוק ‪ 10%‬מההכנסות במשק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לא ניתן לדעת את כיוון השינוי בנטייה השולית לצרוך במשק ללא מידע על חלוקת ההכנסות‬ ‫במשק‪.‬‬ ‫הטענה אינה נכונה‪ .‬אם הנש"צ של אחד הפרטים גדלה‪ ,‬הרי שהנש"צ הכוללת תגדל אף היא‪.‬‬ ‫לא ניתן לדעת את מידת ההשפעה של הגידול בנש"צ של פרט אחד על הנש"צ הכוללת ללא‬ ‫מידע נוסף על חלוקת ההכנסות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אותה השפעה על הנטייה השולית לצרוך במשק כמו שתגרום הקטנה באי השוויון בחלוקת‬ ‫ההכנסות‪.‬‬ ‫הטענה אינה נכונה‪ .‬תלוי בחלוקת ההכנסות במשק‪ .‬אם קיים מספר קטן של עניים‪ ,‬ייתכן‬ ‫והקטנת אי השוויון תשפיע מעט מאוד על הנש"צ הכוללת במשק‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כל התשובות לעיל אינן נכונות‪ .‬הטענה אינה נכונה‪ .‬תשובה א' נכונה‪.‬‬ ‫יסודות הכלכלה ב‬ ‫עידית קלישר‬ ‫‪2008‬‬