‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪61 (2011‬‬ ‫מאמרים‬ ‫אנרגיה סולרית תאי פוטווולטאיי‬ ‫היבטי תכנוניי וכלכליי‬ ‫מאת‬ ‫ד"ר בועז ברזילי‪ ,‬שמאי מקרקעי‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫בהקמת תאי פוטווולטאיי מעורבי גורמי שוני‪ :‬יצרני המתקני וחלקיה‪,‬‬ ‫משווקי‪ ,‬בעלי קרקע‪ ,‬רשויות השלטו ומערכות הבקרה הארציות הקובעות את התקני‪,‬‬ ‫דרכי הפעולה והחקיקה‪ .‬אול‪ ,‬בסופו של התהלי‪ ,‬הוועדה המקומית לתכנו ובנייה‪ ,‬היא‬ ‫זו שבוחנת את מאפייני המתק ומעניקה לו את היתר בנייה‪.‬‬ ‫בקרב הוועדות המקומיות קיי חוסר ודאות באשר לאופי המתקני הפוטווולטאיי וה‬ ‫נתקלות בקושי ביישו אחיד של גביית אגרות בנייה‪ ,‬מסלול האישור או אופ עריכת‬ ‫הבקשה להיתר‪ 2‬והיטלי‪.‬‬ ‫הקמת מתקני פוטווולטאיי עלידי יזמי מותנית בתועלת כלכלית‪ .‬בקרב גופי‬ ‫פרטיי קיי חוסר בהירות באשר לכדאיות הכלכלית שלה‪ .‬ספקות אלו מתגברי לנוכח‬ ‫חוסר הוודאות של הוועדות המקומיות עצמ וחדשנותו של הנושא בישראל מקשה א על‬ ‫היזמי עצמ‪ .‬חשש נובע ברובו מחוסר ודאות או חוסר מודעות בעניי הצור בעלות‬ ‫תחזוקה שוטפת בנוס לעלות ההתקנה‪ ,‬השפעות המתק על המבנה ומטרדי חיצוניי‬ ‫אפשריי‪ ,‬שטח הקרקע הנדרש על מנת לייצר כדאיות כלכלית ומסלול הרישוי עד לאישור‬ ‫המתק‪.‬‬ ‫מטרת מאמר זה הנה לייצר שיח בנושא הגדרתו התכנונית של המתק הפוטווולטאי‪,‬‬ ‫במסגרת הדיו הציבורי‪ ,‬לקראת גיבוש רגולציה ביחס למסלול אישור של מתקני פוטו‬ ‫וולטאיי וכ‪ ,‬להגדיר ולכמת את העקרונות הכלליי למבח כלכלי שיסייע לבחינת‬ ‫‪3‬‬ ‫כדאיות ראשונית‪.‬‬ ‫טיעו המאמר יחל ברקע והגדרות כלליות‪ ,‬סקירה קצרה של המצב בעול ובישראל‪,‬‬ ‫מגמות חקיקה ותקני‪ ,‬המסגרת הנורמטיביתתכנונית וההיבטי הכלכליי‪ .‬כל זאת‪,‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫המחבר הינו שמאי מקרקעי בעל משרד פעיל‪ ,‬גיאוגר מומחה בתכנו עירוני באוניברסיטת תלאביב‬ ‫ומרצה בתחומי התכנו והבנייה באוניברסיטאות תלאביב וחיפה‪ .‬עד ‪ 2007‬כיה כחבר ועדת ערר מס‬ ‫שבח שליד בית המשפט המחוזי בחיפה‪.‬‬ ‫הוועדה המקומית רשאית לדרוש ממגיש הבקשה למתק פוטווולטאי לערו אותה בהתא לתקנות‬ ‫התכנו והבנייה‪ ,‬א סברה שבדיקת הבקשה מחייבת זאת‪.‬‬ ‫כל התחשיבי המובאי במאמר הינ להמחשה בלבד‪ ,‬תחת ההנחות והמגבלות המפורטות‪ .‬ה אינ‬ ‫מהווי אומד שמאי ואינ מחליפי את הצור בבדיקה ספציפית לפני הקמת כל מתק‪.‬‬ ‫‪ 62‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬ ‫מאמרים‬ ‫במטרה לנסות ולמצוא תבנית תכנונית אליה נית לקשר את המתק הפוטווולטאי ולמקד‬ ‫את העקרונות לבחינת כדאיותו הכלכלית‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה הפוטווולטאית על קצה המזלג‬ ‫תא פוטווולטאי )להל ג‪" :‬תא ‪ ("P.V‬הוא התק סולרי המפיק אנרגיה חשמלית באמצעות‬ ‫קרינה אלקטרומגנטית מהשמש‪ .‬בתו התא יש שתי שכבות של חומר מולי למחצה‪.‬‬ ‫כאשר פוגע אור )פוטוני( בפני התא‪ ,‬החומר המולי למחצה שבתו התא משנה את‬ ‫מוליכותו החשמלית ומאפשר זרימה של זר חשמלי דר התא‪ .‬בכ משמש התא להפקה‬ ‫ישירה של אנרגיה חשמלית עלידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית מ השמש‪ .‬תאי ‪P.V‬‬ ‫נמצאי כיו בשימוש מסחרי וביתי )כגו‪ :‬מחשבי כיס‪/‬תאי טלפו ציבוריי‪/‬עמודי תאורה‬ ‫וכד'(‪ .‬טכנולוגיה זו הינה אחת מטכנולוגיות "האנרגיה המתחדשת")‪.(Renewable Energy‬‬ ‫עיקר הקושי בהחדרת המתקני הסולריי לשימוש נפו( והמוני הוא עלות הגבוהה‬ ‫יחסית בטווח הקצר והשטח הגדול יחסית שה תופסי‪ .‬עלות ההתקנה והתפעול של תאי‬ ‫‪ P.V‬גבוהה יחסית וכדאיותה קשורה בי היתר‪ ,‬לתנאי הגיאוגרפיי באזור השימוש כגו‪:‬‬ ‫שעות אור‪ ,‬ימי עננות וגש וכד'‪ .‬לכ המחקר כיו מתרכז בעיקר בתחו הטכנולוגי‪ ,‬תו‬ ‫ניסיו לגוו את החומרי המוליכי של התא הסולרי על מנת שיוזילו את השימוש בהתק‪.‬‬ ‫בנוס‪ ,‬ממשלת ישראל מעודדת את השימוש בתאי ה ‪ ,P.V‬בי היתר‪ ,‬באמצעות הפקת‬ ‫חשמל עוד מההתק ומכירתו לחברת החשמל במחיר הגבוה מתערי החשמל הרגיל‪.‬‬ ‫יצוי כי תאי‪ P. V‬שוני מקולטי רגילי שהכרנו עד כה‪ ,‬למרות דמיונ החיצוני‪ .‬הג‬ ‫שפעולת של שני ההתקני מבוססת על אנרגיית השמש‪ ,‬תאי ‪ P.V‬מבוססי על המרת‬ ‫אנרגיית אור לאנרגיית חשמל ואילו הקולט הרגיל מבוסס על המרה לאנרגיית חו ומשמש‪,‬‬ ‫בעיקר‪ ,‬לחימו מי לצרכי ביתיי‪.‬‬ ‫להל מספר מונחי בסיסיי בתחו הטכנולוגיה הפוטווולטאית‪ ,‬המובאי כרקע למודל‬ ‫הכלכלי שיפורט בהמש‪.‬‬ ‫התא הפוטווולטאי הנפו( ביותר בנוי משתי שכבות סיליקו )מולי למחצה( אשר ביניה‬ ‫מתקיימת תנועה של אלקטרוני חופשיי‪ ,‬כל עוד מקור האור זמי‪ .‬המערכת בכללותה‬ ‫מורכבת מקולטי פוטווולטאי המחוברי ביניה במודולי‪ 4,‬מסוללה‪ 5‬וממיר‪ 6‬ההופ‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫מודולי הינ קבוצה של תאי פוטווולטאיי המחוברי ליחידה אחת‪ ,‬לרוב לאחר שסידרו אות‬ ‫ביחד מתחת למשטח זכוכית‪ .‬ה חסיני‪ ,‬עמידי ולא חדירי למי‪ .‬לרוב‪ ,‬יצרני מודולי נותני‬ ‫תקופת אחריות בת ‪ 2520‬שנה על ביצועי המודול‪ .‬מקובל להשתמש ג במושג "פאנל סולרי"‪.‬‬ ‫הסוללה אוגרת את האנרגיה לשעות החוש‪ .‬כיו‪ ,‬מיוצרות בעול סוללות המתאימות במיוחד‬ ‫למערכות סולריות‪ .‬עלמנת להג על הסוללה מפני טעינת יתר או חוסר בטעינה‪ ,‬פעולות המובילות‬ ‫לקיצור חיי המצבר או א לקלקולו בטר עת‪ ,‬מתווס "בקר טעינה" המספק נתוני אודות מצב‬ ‫המערכת וכ "מונה" של כמות החשמל שיוצרה או נוצלה‪.‬‬ ‫ממיר הינו מכשיר להמרת "זר ישר"‪ ,‬המופק ממערכת פוטווולטאית‪ ,‬ל"זר חילופי" אשר מתאי‬ ‫לרשת החשמל הארצית‪ .‬רכיב זה הינו חיוני לצור חיבור המערכת הפוטווולטאית לרשת החשמל‬ ‫הארצית‪.‬‬ ‫מאמרים‬ ‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪63 (2011‬‬ ‫את הזר הישר לזר חליפי ובכ מאפשר אספקת חשמל ישירות לרשת החשמל‪ .‬הספק‬ ‫תא פוטווולטאי נמדד ביחידות הנקראות וואטשיא‪ 7.‬ככלל אצבע‪ ,‬נית לומר‪ ,‬כי כ‪ 10‬מ"ר‬ ‫של תאי פוטווולטאיי בטכנולוגיית סיליקו מספקי ‪ 1‬קילווואט שיא‪ 8.‬לחברת‬ ‫החשמל קיי מונה ייעודי‪ ,‬המודד את כמות החשמל שמייצרת המערכת הסולרית‪ .‬על סמ‬ ‫מדידה זו‪ ,‬מתבצע תשלו חודשי עבור כל קילו וואט שנוצר במערכת‪.‬‬ ‫מחיר הטכנולוגיה‪ ,‬הנשענת על הסיליקו כחומר בסיסי‪ ,‬מושפע מהמחסור בסיליקו הגור‬ ‫לעליה חדה במחירו‪ .‬עליית מחירי הסיליקו דוחפת את התעשייה לשימוש בתאי מדור‬ ‫שני ושלישי הנשעני על טכנולוגיה שונה )"תאי שכבה דקה"(‪ 9‬הזולה יותר מטכנולוגית‬ ‫הסיליקו‪ 10.‬שימוש בטכנולוגיה זו‪ ,‬שתופס כיו ‪ 25%‬מהשוק הפוטווולטאי‪ 11,‬עשוי‬ ‫לצמצ את עלות הפקת האנרגיה וצפוי לכסות כשליש משוק המערכות במש שלוש השני‬ ‫‪12‬‬ ‫הקרובות‪.‬‬ ‫תפוקת המתק הפוטווולטאי היא פונקציה של מספר גורמי‪ :‬כמות האור‪ ,‬אור הגל‪,‬‬ ‫גובה הטמפרטורה וכיוו הצבתו של המתק‪ .‬הטמפרטורה האופטימלית לתפקודו של‬ ‫המתק הינה ‪ .25ºC‬טמפרטורות גבוהות יותר‪ ,‬המאפיינות את הקי( בישראל‪ ,‬מפחיתות את‬ ‫תפוקת המערכת‪ 13.‬ג רוחות או שלג יכולי להשפיע על התפוקה של התא הסולרי‪.‬‬ ‫איבוד תפוקה ייגר ג כתוצאה ממיקו לא אופטימלי של מערכת התאי‪ :‬זווית‬ ‫התקנתה; כיוונה במרחב; אי התאמה של מערכת ממיר הזר וא לכלו ואבק על‬ ‫המערכת‪ .‬הגברת התפוקה‪ ,‬לתפוקה מרבית‪ ,‬תלויה בעוצמת האור )כלומר‪ ,‬עוצמת האור‬ ‫‪14‬‬ ‫מהווה יתרו והטמפרטורה חיסרו(‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫יחידת מידה זו נקבעת בתנאי אור במעבדה‪ ,‬המדמי עוצמת אור של ‪ 1000‬ואט למ"ר ובטמפרטורה של‬ ‫‪.25ºC‬‬ ‫ראו ג‪ :‬יהודה גליקמ‪ ,‬שאלות ותשובות בנושא ייצור חשמל מתאי פוטווולטאיי‪,‬‬ ‫‪.www.agrolan.co.il‬‬ ‫"‪ ."Thin-Film Cell‬מודולי פוטווולטאיי המבוססי על טכנולוגייה זו נבני עלידי שיקוע של שכבות‬ ‫דקות ביותר של חומרי הרגישי לאור עלגבי משטחי זולי‪ ,‬כמו‪ :‬זכוכית‪ ,‬פלדת אלחלד או‬ ‫פלסטיק‪ .‬רובו של תחו זה נמצא עדיי בפיתוח‪ ,‬אול נראה כי בעתיד הוא יהווה חלק גדול מהמערכות‬ ‫הפוטווולטאיות‪ .‬הטכנולוגיה משתמשת בחומר הנקרא קדמיו טלוריד )‪.(Cadmium tellurid‬‬ ‫מכא קבלו תאי אלו כינוי‪."Low-cost photovoltaic cells" :‬‬ ‫‪REN21: Renewable Energy Policy Network for the 21st Renewables 2010 Global Status report‬‬ ‫‪.Century‬‬ ‫כיו הצור )סיליקו( הגבישי )‪ (Crystalline silicon‬עודנו הרכיב הראשי של מודולי פוטווולטאיי‬ ‫המיוצרי בעול‪.‬‬ ‫ראו ג‪ :‬יהודה גליקמ‪ ,‬ה"ש ‪ 8‬לעיל‪.‬‬ ‫ייתכ מצב בו מותגי שוני של פאנלי פוטווולטאיי אשר נתנו תוצאות זהות בתנאי מעבדה‪ ,‬יפיקו‬ ‫אנרגיה בכמות שונה בתנאי השטח‪ .‬הסיבה לכ נעוצה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בהתנהגות שונה של כל אחד מ‬ ‫הפאנלי תחת תנאי טמפרטורה או תנאי בידוד שוני‪ ,‬לדוגמה‪ :‬פאנל בעל רמת אפקטיביות נמוכה‬ ‫יתחמ יותר מפאנל אחר‪ ,‬ובתנאי טמפרטורה גבוהה יותר יעילות ההמרה של הזר תהיה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫היחס בי עוצמת מקור האנרגיה לבי תפוקת המערכת נקרא יחס ההמרה )‪ ,(Capacity Factor‬ראו ג‪:‬‬ ‫מסמ מדיניות משרד התשתיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במער ייצור החשמל בישראל‪14.2.2010 ,‬‬ ‫‪http://www.mni.gov.il/NR/rdonlyres/D2E4FE39-80D6-4E05-AC44-E9C0BCDE5FEB/0/renewables.pdf.‬‬ ‫‪ 64‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬ ‫מאמרים‬ ‫יתרונותיה של מערכת פוטווולטאית נובעי מהיותה אנרגיה נקייה ביחס לשיטות הפקת‬ ‫אנרגיה מבוססות פח וגז; מזמינות בלתי מתכלה של השמש כמקור אנרגיה‪ ,‬המבטלת את‬ ‫התלות בחומרי הגל האחרי‪ ,‬מקרינת קי( ארוכה ומחסכו הנובע מכ שההשקעה‬ ‫המרכזית להקמת המערכת היא חדפעמית תו חסכו בעלות הובלת החשמל‪ .‬יצוי‪ ,‬כי‬ ‫‪15‬‬ ‫עלויות התחזוקה של המערכות מצומצמות יחסית‪.‬‬ ‫קיימי שני סוגי התקני למערכות סולריות אלו‪ :‬הראשו הוא התק מערכות "עוקבות"‪.‬‬ ‫התקני אלו מתכוונני מעצמ לקליטה אופטימלית של הקרינה וכ מגבירי את תפוקת‬ ‫המערכת בכ‪ 20%‬בחור ובכ‪ 50%‬בקי(‪ .‬השני התק מערכות קבועות‪ 17.‬התקני אלו‬ ‫‪18‬‬ ‫מחזיקי את המערכת הסולרית במקו בזווית ובשיפוע קבועי מראש‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מתקני פוטווולטאי בעול‬ ‫כמות המתקני הפוטווולטאיי באר( נמוכה יחסית בהשוואה למדינות מפותחות‬ ‫אחרות‪ ,‬כמו‪ :‬איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יפ וארה"ב‪ .‬הפער מוסבר‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בקשיי של רגולציה‬ ‫ותשתית‪ 19.‬מדיניות הענקת תמריצי ביפ וארה"ב‪ ,‬המחזיקות כיו ב‪ 89%‬ממערכות אלו‬ ‫ברמה העולמית‪ ,‬גרמה לגידול בביקוש בארצות אלו‪ ,‬לצמיחת התעשייה של אנרגיה סולרית‬ ‫ולירידת מחירי מתמשכת‪ .‬ייצור תאי פוטווולטאיי בתעשייה העולמית צמח בקצב של‬ ‫‪ 65%‬לשנה בי השני ‪ 2004‬ו‪ 20,2009‬ובכ רושמת תעשייה זו את קצב הצמיחה הגדול‬ ‫ביותר בי תעשיות האנרגיה החלופית )ראו תרשי ‪ .(1‬שש המדינות המובילות בתחו‬ ‫הפוטווולטאי )גרמניה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬ספרד‪ ,‬יפ‪ ,‬איטליה וצפו קוריאה( מפיקות ‪ 89%‬לער‬ ‫מהתפוקה העולמית‪ 7% ,‬נוספי לער מופקי עלידי מדינות אירופה האחרות ויתר‬ ‫מדינות העול ובכלל ישראל ‪ 4%‬לער )ראו תרשי ‪.(2‬‬ ‫ארגו התקינה הבילאומי‪ 21,IEC ,‬קבע מספר תקני ספציפיי בנושא המערכות הפוטו‬ ‫וולטאיות‪ .‬אימו( התקני ככלל‪ ,‬הינו וולונטרי‪ ,‬א בעל משקל בתעשייה‪ ,‬שכ הוא מוביל‬ ‫לעליית ביקושי להתקנת מערכות אלו‪.‬‬ ‫תק ‪ IEC61215‬מתייחס לעיצוב מערכות מבוססות טכנולוגיית סיליקו‪.‬‬ ‫תק ‪ IEC61646‬מתייחס למערכות מבוססות טכנולוגיית השכבה הדקה )‪.(Films Thin‬‬ ‫תק ‪ IEC61730‬מתייחס לרכיבי האחרי של המערכת ובכלל זה לסוגיית הבטיחות‪.‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫בנייתו של התא הסולרי ממגנת אותו ממפגעי פיזיי‪ ,‬כגו‪ :‬הובלה‪ ,‬התקנה ושימוש שוט‪ .‬הוא ממוק‬ ‫מאחורי לוחות זכוכית ומוג מפני תופעות של חלודה וקורוזיה העלולי לפגוע בחלקי המתכתיי‪.‬‬ ‫מכוני בספרות ‪.Trackers‬‬ ‫מכוני בספרות ‪.Fixed Racks‬‬ ‫בדרכלל בזווית ‪ 3022‬מעלות המופנית בישראל דרומה‪.‬‬ ‫ראו ג‪ :‬לאו קרברסקי )‪ (2010‬בכתובת‪.www.civileng.co.il :‬‬ ‫‪REN21: Renewable Energy Policy Network for the 21st Renewables 2010 Global Status report‬‬ ‫‪.Century‬‬ ‫‪The International Electrotechnical Commission (IEC): a worldwide organization for standardization‬‬ ‫‪comprising all national electrotechnical committees (IEC National Committees).‬‬ ‫מאמרים‬ ‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪65 (2011‬‬ ‫תקני וחקיקה בישראל‬ ‫מתק פוטווולטאי נתפס בדר כלל בקרב הציבור כ"מתק ירוק"‪ .‬המונח "בנייה ירוקה"‬ ‫בהתא לתק הישראלי‪ 22‬מוגדר כ"בנייה שפגיעתה בסביבה פחותה"‪ .‬לבנייה ירוקה שני‬ ‫מאפייני מרכזיי‪ :‬האחד‪ ,‬עוסק בצמצו ההשפעה של תהלי הבנייה על הסביבה )טווח‬ ‫קצר(‪ ,‬והאחר עוסק בשילוב ההיבטי הסביבתיי בתהלי התכנו‪ ,‬הפיתוח‪ ,‬ההקמה‬ ‫והשימוש במבנה )"פיתוח בר קיימא"(‪ 23.‬מתו תודעה זו‪ ,‬מנסי גופי שלטוניי לקד‬ ‫ולהסדיר הקמת מתקני פוטווולטאיי‪.‬‬ ‫ב‪ ,1.7.2008‬במסגרת השגת יעדי הממשלה לקידו ועידוד השימוש באנרגיה מתחדשת‬ ‫במשק החשמל הישראלי‪ 24,‬נכנס לתוק הסדר של הרשות לשירותי ציבורייחשמל ‬ ‫הנוגע לייצור חשמל לצריכה עצמית ולהעברת עודפי לרשת באמצעות מתקני קטני‬ ‫בטכנולוגיה פוטווולטאית‪ .‬הסדר זה מיועד לצרכני חשמל בעלי מתקני פוטווולטאיי‬ ‫המשמשי לצריכה עצמית בתערי ביתי למגורי בלבד‪ ,‬בעלי מתקני בהספק שלא יעלה‬ ‫על ‪ 15‬קילווואט ועל צרכני אחרי בעלי מתקני בהספק שלא יעלה על ‪ 50‬קילווואט‬ ‫)להל‪" :‬מתקני קטני"(‪ .‬תנאי ההסדר האמור תקפי עד להשגת ‪ 50‬מגהוואט‬ ‫במצטבר‪ ,‬בפריסה ארצית או עד לסו שנת ‪ ,2014‬המוקד מביניה‪ ,‬כאשר תעריפי רכישת‬ ‫‪25‬‬ ‫עודפי החשמל משתני מעת לעת‪.‬‬ ‫בנוס הוחלט‪ ,‬כי תינת עדיפות למתקני בטכנולוגיה פוטווולטאית ללא ריכוז‬ ‫)טכנולוגיה לריכוז קרינת השמש( וללא עקיבה )טכנולוגיה להתק "עוקב" אחר מיקו‬ ‫‪26‬‬ ‫השמש(‪ ,‬ע הקצאה של לפחות ‪ 90%‬מנפח ההתקנות לטכנולוגיה זו‪.‬‬ ‫במהל ‪ 2010‬גובש במשרד התשתיות מתווה להקצאה של מכסה נוספת עבור מתקני‬ ‫סולריי עסקיי קטני‪ 27,‬בהמש למכסות הקיימות למתקני פרטיי קטני‬ ‫ובינוניי‪ .‬בי היתר‪ ,‬הוחלט‪ ,‬כי עד שנת ‪ 2014‬תותר התקנה של מתקני אלה ללא הגבלה‬ ‫באזורי פריפריה במחיר מסובסד שתיקבע הרשות לחשמל‪ .‬הרשות לחשמל מצדה מכינה‬ ‫מתווה למכסות חדשות למתקני סולריי מסחריי קטני‪ ,‬ללא חלוקה בי אזורי‬ ‫מרכז ופריפריה‪.‬‬ ‫ב‪ 26.12.10‬אישרה הממשלה תכנית מתאר ארצית למתקני פוטווולטאיי‪ 28.‬תכנית זו‬ ‫מאפשרת הקמת תאי פוטווולטאיי בהיתר‪ ,‬בייעודי קרקע שחלה עליה תכנית‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫ת"י ‪ ,5281‬מאי ‪.2006‬‬ ‫ראו בהרחבה‪ :‬בועז ברזילי "בנייה ירוקה השיקול הכלכלי"‪ ,‬מקרקעי ח‪.(2009) 39 4/‬‬ ‫"הסדרה לייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפי לרשת‪ ,‬באמצעות מתקני קטני‬ ‫בטכנולוגיה פוטווולטאית" הרשות לשירותי ציבוריי חשמל ‪www.pua.gov.il/448- (2008) 216 ,1‬‬ ‫‪1472-he/Electricity.aspx?pos=24‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫עומד כעת על ‪ 2.04‬ש"ח לקוט"ש ויורד כל שנה ב‪ 4%‬החל מינואר ‪ 2011‬עד סיו המכסה או עד שנת‬ ‫‪.2015‬‬ ‫"הסדרה למתקני ייצור חשמל סולאריי הגדולי מ ‪ 50‬קילוואט" הרשות לשירותי ציבוריי חשמל‬ ‫‪.(2009) 284 ,2‬‬ ‫מתק סולרי קט מוגדר כמתק בעל תפוקה של ‪ 15‬עד ‪ 50‬קילוואט שיא‪.‬‬ ‫להל‪" :‬תמ"א ‪/10‬ד‪."10/‬‬ ‫‪ 66‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬ ‫מאמרים‬ ‫מאושרת המאפשרת בינוי‪ ,‬א התקיימו אחד מאלה‪ :‬על גג מבנה או חזיתו בהתא‬ ‫לתכנית המפורטת שחלה ביחס לאותו מבנה‪ ,‬ואשר כבר קיבלה את אישור הוועדה לשמירה‬ ‫על קרקע חקלאית ושטחי פתוחי; ועל קרקע בשטח שייעודו בתכנית מפורטת אחסנה או‬ ‫מבני משק‪ ,‬תעשייה‪ ,‬מתק הנדסי או חניו‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬משרד התשתיות פועל לקידו ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בי‬ ‫בפרסו מכרזי‪ ,‬מיפוי קרקעות לאיתור אתרי זמיני ופיתוח תשתית קווי הולכה‬ ‫לקליטת חשמל המיוצר בטכנולוגיה זו‪ ,‬לבי בחינת תמריצי למחקר ופיתוח ובחינה של‬ ‫‪29‬‬ ‫קביעת אזורי עדיפות לאומית )נגב וערבה( לשימושי אלו‪.‬‬ ‫כיו‪ ,‬החקיקה אינה נותנת מענה לדרישות בטיחותיות ומבניות בתחו‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מתקני‬ ‫מבוקשי עלגבי מבני ישני שהוקמו ללא היתר או ברמת פיקוח הנדסי הנדרש כיו‬ ‫)לולי‪/‬רפתות וכד'( עלולי לגרו לכשל קונסטרוקטיבי‪ .‬העומס המחושב אינו מביא‬ ‫בחשבו את עומסי הרוח עלפי תק ישראלי ‪ ,414‬אלא עלפי תק שהיה רלוונטי בעת‬ ‫הקמת המבנה עליו מבוקש המתק‪ .‬לכשל זה עלולה להיות השלכה קונסטרוקטיבית ללא‬ ‫חיזוקי מבניי‪.‬‬ ‫בעיית העומס הזמני בזמ ההתקנה וגישה שוטפת למערכות העומס המתוכנ‪ 1815 ,‬ק"ג‬ ‫למ"ר‪ ,‬אינו מביא בחשבו את משקל האד בעת הגישה למתק‪ .‬הצבת המתקני מעל גגות‬ ‫פח או איסכורית עלולה ליצור קערי בגג ובמקרי קיצוניי התמוטטות‪ .‬לעניי זה יצוי‪,‬‬ ‫כי ככל שתחזוקת המערכת תהיה יעילה יותר )לרבות שמירה על ניקיונה(‪ ,‬מידת הנצילות‬ ‫של המערכת תהיה גבוהה יותר‪ .‬ראוי שהיתר הבנייה במקרי אלו יתייחס ג לדרכי‬ ‫הגישה לגג‪/‬סולמות‪ ,‬נקודות עגינה וכדומה‪.‬‬ ‫קורוזיה מואצת עלולה להווצר במתקני המשמשי לבעלי חיי )רלוונטי בעיקר לרפתות(‬ ‫עקב חומציות )הנובעת מחלב ומהפרשות בעלי החיי(‪ .‬יש צור בבידוד ובתחזוקה שוטפת‬ ‫לרבות הסדרת דרכי גישה המתחשבת בעומסי זמניי כאמור‪ .‬חיבור בי פלדה או פח לבי‬ ‫אלומיניו )בי המתק לגג המבנה עליו הוא מותק( עלול לצור תא קורוזי‪ .‬יש להסדיר‪ ,‬א‬ ‫כ‪ ,‬תקני חיבור היוצרי הפרדה‪.‬‬ ‫מכל האמור עולה‪ ,‬כי נכו לסו שנת ‪ ,2010‬התקני והחקיקה בישראל בחיתוליה‪.‬‬ ‫הגופי השלטוניי שוקדי על בחינה‪ ,‬לימוד וגיבוש תמריצי לטכנולוגיה פוטווולטאית‬ ‫וכ על גיבוש קווי מנחי סטטוטוריי ולא סטטוטוריי‪ .‬גיבוש המדיניות‪ ,‬לכשתושל‬ ‫ותפורס תתרו לוודאות בתחו ועמה‪ ,‬נית להניח‪ ,‬לעלייה בביקושי לטכנולוגיה זו‪.‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫ראו‪ :‬מסמ מדיניות משרד התשתיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במער ייצור החשמל בישראל‪,‬‬ ‫‪ ,14.2.2010‬ה"ש ‪ 14‬לעיל‪.‬‬ ‫מאמרים‬ ‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪67 (2011‬‬ ‫המסגרת הנורמטיבית תכנונית להיתר בנייה‬ ‫מתק פוטווולטאי מוגדר בתקנות התכנו והבנייה‪ 30‬כמערכת לייצור חשמל לצריכה‬ ‫עצמית והזרמת עודפי לרשת החשמל‪ ,‬הממירה ישירות אנרגיה סולרית לאנרגיה‬ ‫חשמלית‪ .‬מכוח אות התקנות נית לבקש היתר לעבודה מצומצמת על גגות מבני קיימי‪,‬‬ ‫אשר נבנו עלפי היתר בנייה כדי וקיבלו טופס ‪ 4‬במועד גמר בניית‪ .‬בעניי הגדרת‬ ‫"עבודות מצומצמות"‪ ,‬נקבעה בתקנות רשימת עבודות המהוות עבודה מצומצמת‪ ,‬אלא א‬ ‫כ‪ ,‬ה משנות אלמנטי של שלד הבניי‪ ,‬או פוגעות במערכות הבניי או בבטיחותו‪ .‬התקנת‬ ‫מתק "פוטווולטאי" על גג מבנה קיי נכלל בהגדרה זו‪ 31.‬יחד ע זאת‪ ,‬תקנה ‪)3‬ג( לתקנות‬ ‫הותירה שיקול דעת לוועדה המקומית‪:‬‬ ‫"הוגשה בקשה להיתר להתקנת מיתק פוטווולטאי או לצור ביצוע עבודות‬ ‫לשיפור הנגישות לבני ובתוכו‪ ,‬ראשית הועדה לדרוש ממגיש הבקשה לערו את‬ ‫בקשתו בהתא להוראות תקנות הבניה‪ ,‬א סברה‪ ,‬מנימוקי מיוחדי שיירשמו‬ ‫בכתב‪ ,‬כי בדיקת הבקשה מחייבת זאת‪ :‬דרשה הועדה כאמור‪ ,‬יחולו על הבקשה‬ ‫תקנות הבניה‪".‬‬ ‫הוועדה רשאית לדרוש ממגיש הבקשה להיתר לערו את בקשתו בהתא להוראות תקנות‬ ‫הבנייה ולצר לבקשתו תכנית גג‪ ,‬חזיתות וחישובי סטטיי‪ .‬הוועדה יכולה לדרוש ג‬ ‫‪32‬‬ ‫מסמכי לעניי סינוור הנובע מהמתק‪ ,‬לפי דרישת המהנדס‪.‬‬ ‫בקשה להתקנת מתק פוטווולטאי על גגות בנייני מוגדרת כבקשה להיתר ל"עבודה‬ ‫מצומצמת"‪ .‬בקטגוריה זו נכללות פעולות נוספות‪ ,‬כמו‪ :‬התקנת אנטנה לטלוויזיה‪ ,‬התקנת‬ ‫מתק הסקה בדירה והצבת קולטי ודוד שמש‪ .‬מתו הגדרת המתק בתקנות‪ ,‬כמערכת‬ ‫לייצור חשמל לצריכה עצמית‪ ,‬דומה‪ ,‬כי בקשה להיתר לבנייה מצומצמת קשורה ע‬ ‫מתקני פרטיי לצריכה עצמית ולא ע מתקני מסחריי‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬במקרה של התקנת מתק פוטווולטאי רשאית הוועדה‪ ,‬לדרוש ממגיש‬ ‫הבקשה להיתר לעבודה מצומצמת לערו את בקשתו בהתא להוראות תקנות התכנו‬ ‫והבנייה‪ ,‬א סברה‪ ,‬מנימוקי מיוחדי שיירשמו בכתב‪ ,‬כי בדיקת הבקשה מחייבת זאת‪.‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬יחולו על הבקשה תקנות התכנו הבנייה‪ .‬כתנאי למת ההיתר רשאית‬ ‫הוועדה לדרוש כי כאשר מדובר בהנחת מתק על גג משופע‪ ,‬יונח המתק בצמוד לגג‪ ,‬ככל‬ ‫הנית ובכיוו השיפוע הגג‪ .‬בגג שטוח תיתכ דרישה לפיה המתק לא יבלוט ממעקה הגג‪.‬‬ ‫בהתקנת מתק פוטווולטאי על גג מבנה‪ ,‬יש להותיר מקו להתקנת כל המתקני האחרי‬ ‫הנחוצי‪ ,‬לרבות מערכת סולרית לאספקת מי חמי כנדרש בתקנות‪ .‬כמו כ‪ ,‬נדרש היתר‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫תקנות התכנו והבניה )היתר לעבודה מצומצמת(‪ ,‬התשס"ג‪) 2003‬להל‪" :‬התקנות"(‪.‬‬ ‫פירוט עבודות מס' )‪.(14‬‬ ‫תקנה ‪ (7)4‬לתקנות קובעת‪" :‬לא יינת היתר לעבודה מצומצמת אלא א כ עשה מבקש ההיתר כל‬ ‫אלה‪ ... :‬לבקשה להתקנת מיתק פוטווולטאי ציר‪ #‬תכנית גג‪ ,‬חזיתות‪ ,‬חישובי סטטיי ואישור‬ ‫בכתב של מהנדס חשמל בדבר התנאי להתקנת המיתק הפוטווולטאי; ולפי דרישת המהנדס ג‬ ‫מסמכי לעניי סינוור הנובע מהמיתק האמור"‪.‬‬ ‫‪ 68‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬ ‫מאמרים‬ ‫ממשרד התשתיות‪ .‬בהתחשב בכ שמשקל המערכת הוא כ‪ 15‬ק"ג למ"ר‪ ,‬יש להניח‪ ,‬כי‬ ‫במבני קשיחי לא נדרשת בדיקת יציבות בגי התקנת המערכות ובכל מקרה‪ ,‬על הוועדה‬ ‫המקומית לשקול דרישה זו לגופו של עניי‪ ,‬בהתא לסוג המבנה‪ ,‬גילו ומצבו הפיזי‪.‬‬ ‫עד לאישור תמ"א ‪/10‬ד‪ ,10/‬היתר הבנייה הוסדר בתקנות התכנו והבנייה‪ ,‬כאשר תכניות‬ ‫בניי עיר קובעות את המסגרת הנורמטיבית להוצאתו‪ .‬ההיתר יינת עלסמ הוראות‬ ‫תכנית בניי עיר המכילה תוכ פרטני מספק להענקת ההיתר‪ ,‬תו שמירה על הוראות סעי‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 145‬לחוק התכנו והבנייה‪ .‬האפשרות להוציא היתר ללא תכנית מפורטת הינה בגדר חריג‪.‬‬ ‫אופיו של מתק פוטווולטאי ובמיוחד השפעתו המרחבית האפשרית וחיבורו למערכות‬ ‫תשתית מקומיות‪ ,‬אזוריות וארציות‪ ,‬מעניק לו אופי של מבנה מיוחד החורג מרשימת‬ ‫המבני האחרי שברשימת העבודות המצומצמות )התקנת אנטנה לטלוויזיה‪ ,‬התקנת‬ ‫מתק הסקה בדירה‪ ,‬הצבת קולטי ודוד שמש(‪ .‬לפיכ‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬אישור מתק‬ ‫פוטווולטאי צרי להינת במסגרת של שימוש חורג רק א אינו כלול במסגרת תמ"א‬ ‫‪/10‬ד‪ .10/‬יש לזכור כי אישור המתק לשימוש חורג יוצר חבות בתשלו היטל השבחה‪ ,‬ככל‬ ‫שקיימת בנסיבות העניי‪ ,‬בהתא למיקומו‪ ,‬אופיו ונתוניו‪.‬‬ ‫לעניי אגרות בנייה‪ ,‬יצויי‪ ,‬כי תקנות התכנו והבנייה‪ 34‬קובעות אגרות להתקנת לוחות‬ ‫בטכנולוגיה פוטווולטאית המותקני על הקרקע או על עמוד‪ 35,‬אול אינ קובעות אגרות‬ ‫מיוחדות למתקני פוטווולטאיי המותקני על גבי מבני קיימי‪ ,‬לרבות היטלי פיתוח‬ ‫וארנונה‪ ,‬דבר היוצר חוסר אחידות בגביית האגרות בי הוועדות השונות‪.‬‬ ‫היבטי כלכליי‬ ‫מטרת התקציר שלהל הינה תחשיב טנטטיבי אפשרי לבחינת כדאיות הקמת מערכת‬ ‫סולרית פוטווולטאית בנפח הספק לשימוש פרטי ומסחרי מצומצ ולהתקני מבוסס‬ ‫‪36‬‬ ‫סיליקו בישראל‪ .‬הנתוני מותאמי לנתוני הרקע והסביבה המאפייני את ישראל‪.‬‬ ‫בי יתר הנתוני שהבאנו בחשבו‪ ,‬מצוי סקר‪ 37‬אשר בדק את ההספק השנתי של ייצור‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫ראו בהרחבה‪ :‬פרק "רישוי והיתרי בנייה" בועז ברזילי‪ ,‬תכנו ובינוי עירוני הלכות ויישומי )מהדורה‬ ‫שמינית‪.(2011 ,‬‬ ‫תקנות התכנו והבניה )בקשה להיתר‪,‬תנאיו ואגרות(‪ ,‬התשס"ב‪.2002‬‬ ‫תקנות התכנו והבניה )בקשה להיתר‪ ,‬תנאיו ואגרות( )תיקו מס' ‪ ,(4‬התשס"ו ‪ ,2006‬ק"ת ‪.6512‬‬ ‫התחשיב מהווה קנה מידה כללי ואינו מהווה חוות דעת שמאית‪ .‬הוא משק את דעתו של הכותב בלבד‬ ‫ובכל מקרה יש לבחו את הכדאיות הכלכלית בהצבת מתק פוטווולטאי לגופה‪.‬‬ ‫פרופ' ד‪ .‬פיימ‪ ,‬ד"ר ד‪ .‬פוירמ‪ ,‬מדווד‪ ,‬פרופ ע‪ .‬זמל מערכות פוטוולטאיות בערי ישראל משרד התשתיות‪,‬‬ ‫אג מו"פ )‪.(2000‬‬ ‫מאמרים‬ ‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪69 (2011‬‬ ‫חשמל מתא פוטווולטאי של ‪ 1‬קילווואט שיא לייצור זר ישר‪ 38‬ב‪ 5‬ערי בישראל‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫האומד מבוסס‪ ,‬בי היתר‪ ,‬ג על קווי המדיניות וההנחות המקורבות שלהל‪:‬‬ ‫‪39‬‬ ‫מדיניות התחייבות לרכישת עודפי תפוקה מפרטיי עלידי הרשות לתקופה קצובה‬ ‫וארוכה‪ .‬השיטה מבוססת על הבטחת כדאיות כלכלית להפעלת טכנולוגיית אנרגיה‬ ‫‪41‬‬ ‫חלופית‪.‬‬ ‫מדיניות מקלה במיסוי במסגרת זו הנחת פטור ממס הכנסה למערכת פרטית עד גודל של ‪4‬‬ ‫‪43‬‬ ‫קילוואט שיא‪ 42.‬פחת מוא( למערכות סולריות עסקיות‪.‬‬ ‫שימוש ביתי עלפי אומד מקורב‪ ,‬תא של ‪ 1‬קילוואט שיא מייצר ‪ 1,642‬קילוואט שעה‬ ‫‪44‬‬ ‫חשמל בשנה‪.‬‬ ‫מערכות בעלות הספק של ‪ 154‬קילוואט שיא‪ ,‬ה בהסכ מחיר מובטח מראש עלידי‬ ‫חברת החשמל של ‪ 2.04‬ש"ח לקילוואט שעה‪) 45‬קוט"ש( לתקופה של ‪ 20‬שנה‪.‬‬ ‫מחירה של המערכת שלעיל בגבולות של ‪ 150,000120,000‬ש"ח לער‪ 46.‬ס זה במקורב‬ ‫כולל התקנה וחיבור למונה‪.‬‬ ‫להל תחשיב טנטטיבי למערכת פרטית בהספק של ‪ 15‬קילוואט שיא‪:‬‬ ‫מחיר המערכת כולל התקנה וחיבור למונה‪:‬‬ ‫‪48‬‬ ‫תפוקה שנתית‪:‬‬ ‫הכנסה שנתית ממכירת חשמל‪:‬‬ ‫תשואה גולמית‪:‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪ 450,000‬ש"ח‬ ‫‪ 24,000‬קווט"ש לער‬ ‫‪ 48,960‬ש"ח‬ ‫‪10.88%‬‬ ‫כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬הזר הישר )‪ (DC‬מומר לזר חילופי )‪ (AC‬עלמנת לחברו לרשת החשמל ובתהלי‬ ‫זה יש הפסד נוס‪.‬‬ ‫חיפה‪ ,‬תלאביב‪ ,‬ירושלי‪ ,‬בארשבע ואילת‪.‬‬ ‫התחשיב הינו להמחשה בלבד ולפיכ לא הובאו בחשבו נתוני נוספי‪ ,‬כמו‪ :‬אור חיי הממיר‪ ,‬הסוללה‬ ‫והמתק; תחזוקת השוטפת‪ ,‬לרבות ניקיונ‪ ,‬עלויות לחיזוק ו‪/‬או תחזוקת המבנה עליו מותקנת‬ ‫המערכת הנובעות מהתקנת המערכת וממשקלה‪ ,‬ארנונה וביטוח‪ .‬כמוכ לא הובאו בחשבו מע"מ‬ ‫ושינויי אפשריי בתקופת המערכת‪ ,‬אלו נגזרי בי היתר מאופ תחזוקתה ומשינויי מזג אוויר‬ ‫ואקלי‪ .‬כמו כ‪ ,‬החישוב יכול להשתנות בי האזורי האקלימיי השוני‪.‬‬ ‫מכונה "‪.(feed in tariff) "Fit‬‬ ‫סכו הפטור מוגבל עד לסכו של ‪ 18,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫משרד התשתיות הלאומיות מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במער‬ ‫ייצור החשמל בישראל‪.(2010) 27 ,‬‬ ‫ראו‪ :‬ה"ש ‪ 37‬לעיל‪ .‬ראו ג‪ :‬יהודה גליקמ‪ ,‬ה"ש ‪ 8‬לעיל‪.‬‬ ‫יש לשי לב להבדל בי קילוואט לקוט"ש‪ .‬הראשו‪ ,‬מתייחס לקצב צריכת האנרגיה הרגעי שהוא‬ ‫ההספק של המכשיר‪ .‬השני‪ ,‬מתייחס לכמות האנרגיה שנצרכה עלידי המכשיר‪ .‬לפיכ‪ :‬נורה לא צורכת‬ ‫‪ 60‬וואט בשעה‪ .‬היא צורכת כ‪ 60‬וואטשעה במש שעה )או לחילופי ‪ 0.06‬קוט"ש(‪.‬‬ ‫הפער בעיקר בהספק המערכת )‪ 154‬קילוואט שיא(‪.‬‬ ‫התחשיב נועד להמחשה בלבד‪ .‬הוא אינו מגל עלויות מימו ומניח הצמדת תקבולי‪.‬‬ ‫על בסיס ערכי ממוצעי מקורבי‪ ,‬מתאי פחות או יותר לתפוקה הממוצעת בירושלי‪.‬‬ ‫‪ 70‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬ ‫מאמרים‬ ‫להל תחשיב טנטטיבי למערכת מסחרית בהספק של ‪ 50‬קילוואט שיא‪:‬‬ ‫מחיר המערכת כולל התקנה וחיבור למונה‪:‬‬ ‫‪51‬‬ ‫תפוקה שנתית‪:‬‬ ‫‪52‬‬ ‫הכנסה שנתית ממכירת חשמל‪:‬‬ ‫תשואה גולמית‪:‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪ 1,250,000‬ש"ח‬ ‫‪ 80,000‬קווט"ש לער‬ ‫‪ 124,000‬ש"ח‬ ‫‪9.92%‬‬ ‫סיכו‬ ‫למרות המאמצי של גופי שלטוניי לקד תחו זה‪ ,‬החקיקה והמסגרת הנורמטיבית‬ ‫לאישור והקמה של מתקני פוטווולטאיי נמצאת בישראל עדיי בחיתוליה‪ .‬שיעור ניצול‬ ‫הטכנולוגיה הפוטווולטאית הינו מהנמו בעול המערבי‪ ,‬למרות מיקומה של ישראל‬ ‫ויתרונותיה האקלימיי והגיאוגרפיי‪ .‬כאשר יישו הטכנולוגיה מועבר לציבור‪ ,‬תו‬ ‫יצירת תמריצי כאלו או אחרי‪ ,‬דומה כי הבהרת והשלמת הרגולציה ופיתוח השיח‬ ‫הכלכלי‪ ,‬שיפתח מודעות לתחו‪ ,‬יסייעו להגדלת נפח השימוש בכלי זה בנו הישראלי‪.‬‬ ‫כל עוד לא הוסדרה והושלמה הרגולציה‪ ,‬נשע היתר הבנייה למתקני פוטווולטאיי על‬ ‫תקנות התכנו והבנייה ועל המסגרת החקיקתית הנורמטיבית הקבועה בחוק התכנו‬ ‫והבנייה‪ .‬המסגרת הקיימת היו מותירה שיקול דעת נרחב לוועדות המקומיות ולפיכ‬ ‫נוצר מצב של חוסר אחידות בי וועדות שונות בעניי הליכי האישור‪ ,‬הדרישות המקדמיות‬ ‫להיתר בנייה‪ ,‬אגרות‪ ,‬היטלי וכדומה‪.‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬יש לאשר מתקני שאינ כלולי בתמ"א ‪/10‬ד‪ 10/‬במסגרת שימושי חורגי‬ ‫זמניי‪ .‬לעניי זה‪ ,‬יש לבחו בכל מקרה לגופו את החבות בתשלו היטל ההשבחה‪.‬‬ ‫להערכתנו‪ ,‬אופיו של המתק הפוטווולטאי הקשור והמחובר לתשתיות מחוזיות וארציות‬ ‫וכ השפעתו המרחבית‪ ,‬חורגי מעבודות מצומצמות בהיתרי בנייה המפורטות בתקנות‬ ‫התכנו והבנייה‪ .‬במסגרת הרגולציה המתהווה כיו‪ ,‬מומל( לבחו קביעת הנחיות נפרדות‬ ‫‪53‬‬ ‫למתק זה‪ ,‬לעומת המתקני הדורשי היתרי של עבודות מצומצמות‪.‬‬ ‫דומה‪ ,‬כי ההפרדה הנהוגה כיו בי מתקני פרטיי לבי מתקני מסחריי‪ ,‬מקורה‬ ‫בחוסר תשומת לב של הרגולטור‪ ,‬שכ‪ ,‬מטרתו המוצהרת של המחוקק הייתה עידוד תופעת‬ ‫המתקני הפוטווולטאיי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מומל( לבחו פער זה‪ .‬כמוכ מומל( לקבוע‬ ‫מדיניות אחידה ביחס לאגרות והיטלי למתקני מסוג זה תו הבחנה בנפח השימוש של‬ ‫המתקני השוני‪.‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫התחשיב נועד להמחשה בלבד‪ .‬הוא אינו מגל עלויות מימו ומניח הצמדת תקבולי‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ככל שהפרויקט גדול יותר‪ ,‬עלות ההשקעה הממוצעת ל‪ 1‬קילוואט שיא קטנה יותר‪.‬‬ ‫על בסיס ערכי ממוצעי מקורבי‪ ,‬מתאי פחות או יותר לתפוקה הממוצעת בירושלי‪.‬‬ ‫הובא בחשבו מחיר מובטח של ‪ 1.55‬ש"ח לקוט"ש‪.‬‬ ‫בדומה להבחנה המקובלת בי אנטנה סלולרית לאנטנת טלוויזיה‪.‬‬ ‫מאמרים‬ ‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪71 (2011‬‬ ‫מבחינה כלכלית נדמה‪ ,‬כי הרגולטור יצר כלי בעל כדאיות כלכלית רבה‪ :‬מדובר בכלי המניב‬ ‫תשואה גבוהה יחסית‪ ,‬בהשקעות בטוחות באופ יחסי לאור תקופת ההתקשרות ע חברת‬ ‫החשמל וכ ג במידת הוודאות הגבוהה לגבי קבלת תמורה לאור זמ‪ .‬לצור יצירת‬ ‫כדאיות כלכלית‪ ,‬נדרשי בי ‪ 200‬ל‪ 220‬מ"ר לער אשר מתוכ כ‪ 50‬מ"ר משמשי בדר‬ ‫כלל לגישה ומתקני משותפי אחרי‪ .‬הדרישה לשטח זה מטילה ספק בכדאיות הכלכלית‬ ‫בהתקנת מתקני פוטווולטאיי על גגות מבני מגורי‪.‬‬ ‫להערכתנו‪ ,‬שימוש במתק פוטווולטאי בקרקע חקלאית אינו מתיישב ע שימושיה של‬ ‫הקרקע החקלאית )המתקני אינ דרושי במישרי לייצור או לעיבוד חקלאי כמוגדר‬ ‫בתוספת הראשונה לחוק התכנו והבנייה(‪ .‬עלכ‪ ,‬בקרקע חקלאית מוכרזת או שייעודה‬ ‫קבוע בתכנית מתאר ארצית לייעוד זה או לשטחי פתוחי‪ ,‬מומל( לדרוש אישור של‬ ‫הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחי פתוחי‪.‬‬ ‫תרשי ‪1‬‬ ‫הגידול בתפוקת תאי פוטווולטאי קיימי ‪20091995‬‬ ‫)מתו ‪(Renewables 2010: Global Status Report‬‬ ‫‪ 72‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬ ‫תרשי ‪2‬‬ ‫חלוקת התפוקה העולמית‬ ‫)מתו ‪(Renewables 2010: Global Status Report‬‬ ‫מאמרים‬