חיובים הנובעים מן הנישואים פתרון בחינה מועד ב לפרסום.pdf
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה למשפטים חיובים הנובעים מן הנישואים פרופ' יחיאל קפלן 250.4648 סמסטר ב' ,מועד ב' ,תשע"ד ט"ז אב תשע"ד 12.8.14 פתרון הבחינה הערה: בהתחשב בפניית הסטודנטים ,בכל שאלה יהיה פתרון המאפשר קבלת נקודות עבור הפגת ידע טוב והבנה טובה. הפתרון ניתן בנקודות ,והוסברו הנושאים העיקריים בכל תשובה .נדרש להסביר באופן ענייני הנקודות המרכזיות. 25נקודות ,ויהיה בונוס של עד 3 ותמציתי את שאלה א' המשפט העברי מכיר בשלושה מסלולים חילופיים לנישואים: קידושי כסף (המסלול המקובל היום) ,קידושי שטר ,וקידושי ביאה. השאלה :האם נישואים אזרחיים בין פנוי לפנויה שלא היו נשואים מעולם ,יש חשש לקידושי ביאה? דעת הגאונים דעת הרמב"ם לגבי יהודים מומרים שהתחתנו בטקס נוצרי וחיים כזוג נשוי ,האם חיי האישות שלהם כמוהם כקידושי ביאה? מדובר בשאלה קשה יותר ,כי מדובר על אנשים שהמירו את דתם בעל כורחם ,בעקבות לחץ קשה של האינקוויזיציה – אנוסים. דעת הרמב"ם דעת הריב"ש בתוספת הנימוקים : שו"ת תרומת הדשן – ר' ישראל איסרליש הולנד הנהיגה במאה ה 17 -נישואים אזרחיים .עדיין רוב האוכלוסיה מעדיפה נישואים דתיים. שו"ת פרי עץ חיים שו"ת אגרות משה – הרב משה פיינשטיין . גישת הרב אריה יהודה לייב . הפרקטיקה של בתי הדין הרבניים .גט לחומרא. במסגרת התשובה יש לדון בהתפתחות ההלכה עד המאה ה- לשוני בגישה. גישת הרב ויינברג .שו"ת שרידי אש . גישת הרב יצחק הרצוג .שו"ת היכל יצחק . לגבי זכות האשה למזונות -דיון קצר. גישת הרב זלמן גולדברג. 1 20לעומת פוסקי ההלכה במאה ה 20 -והסיבה גישת הרב אריאל ינאי והרב אוריאל לביא . שאלה ב' קיימים 3חיובים של הגבר כלפי האשה מהתורהְׁ ..." :שאֵ רָ ּה כְׁ סּותָ ּה וְׁ עֹ נָתָ ּה ֹלא יִגְׁ ָרע( :שמות ,כ"א ,י') מזונות (שארה) לבוש (כסות) וחיי אישות (עונתה). נוסף על כך ,יש חיובים מדרבנן של הגבר כלפי אשתו ,ושל האשה כלפי בעלה. מזונות חיוב המזונות הוא החיוב המרכזי הנובע מן הנישואים. הכלל הוא "עולה עימו ואינה יורדת עימו" האשה זכאית למזונות לפי רמת החיים של בית אביה ,או בית הורי בעלה ,או הבעל – לפי הגבוה מביניהם. המקור לכלל :רבינא :וַ ָיבֹא אֱֹלהִ ים אֶ ל אֲבִ ימֶ לְֶך בַ חֲלוֹם הַ ָל ְׁילָה וַ יֹאמֶ ר ל ֹו הִ נְָׁך מֵ ת עַ ל הָ אִ שָ ה אֲשֶ ר ָל ַ ְׁח ָ וְׁ הִ וא ָאדם שֵ ם אִ ְׁש ֹו חַ ּוָ ה כִ י הִ וא הָ יְׁתָ ה אֵ ם כָל חָ י( :בראשית בְׁ ֺעלַת בָ עַ ל( :בראשית ,כ' ,ג') רבי אליעזר :וַיִ ְׁ ָרא הָ ָ ג' ,כ') אין מזונונות אחרי פקיעת הנישואים .רק מזונות ילדים. פס"ד לבנון נ' אלמליח. סע' 2לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). בבית המשפט לענייני משפחה חל הדין האישי. מעשה ידיה: כנגד המזונות שהאשה מקבלת מבעלה ,היא נותנת לו את מעשה ידיה. בעבר היה מדובר בסריגה ,היום כשהאשה יוצאת לשוק העבודה – פס"ד יוסף נ' יוסף ,פס"ד ביקל נ' ביקל, פס"ד פדן נ' פדן ,פס"ד פלולי נ' פלולי. פירות נכסי מילוג טיפ :בכל שאלה מסוג כזה ,שמופיע מושג הטעון הסבר ,רצוי קודם להסביר בקיצור את המונח "נכסי מלוג" ,ואח"כ את משמעות הביטוי .זה נכון בכל התחומים ,ולא רק במשפט עברי. נכסי מלוג הם נכסים שהאשה מביאה איתה לנישואים ,והם יכולים להניב פירות .למשל :האשה הביאה דירה, ודמי השכירות הם הפירות .הנכס נשאר בבעלות האישה ,וכל עוד בני הזוג נשואים ,לבעל יש זכות לאכול את הפירות של נכסי המלוג. יש הדדיות בין החיובים ,כדי שכל צד ירגיש שהוא גם נותן וגם מקבל .כנגד חובת הבעל לפדות את האשה מן השבי ,הבעל אוכל פירות נכסי מלוג .בעוד שבענין המזונות יכולה האשה לומר "איני ניזונה ואיני עושה" שומעים לה ,בענין פדיון מהשבי מול פרות נכסי מלוג ,לא ניתן לבטל את החיובים הללו .לא האשה ולא הבעל יכולים להתנות על החיוב. כללים בענין גובה המזונות הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו" יוצר קושי גדול .יש הנחה מכללא שהאשה מוחלת לבעלה על מה שהוא לא יוכל להרויח מעבר לעבודה הרגילה בשעות העבודה המקובלות .אדם זכאי לשעות הפנאי שלו. כאשר לאשה יש פוטנציאל השתכרות גבוה ,השופט קיסטר בפס"ד יוסף נ' יוסף קובע כי לאשה יש אופציה לעבוד במקצוע שלה או לבחור שלא לעבוד .לאור התוצאה ה"בעייתית" בפס"ד זה ,השופט שמגר בשני פסקי דין קצרים ולא מנומקים ביקל נ' ביקל ופדן נ' פדן הפך את ההלכה שבפס"ד יוסף נ' יוסף וקבע שאם לאשה יש פוטנציאל השתכרות והיא לא ממצה אותו ,בית המשפט יוריד את הסכומים האלה מדמי המזונות במידה והאשה תבחר לא לעבוד. השופט טירקל בפס"ד פלולי נ' פלולי סיכם את ההלכה לפיו כל מקרה נידון לגופו .בוחנים את תום ליבה של האשה ,והאם פעלה בכנות או מתוך מניפולציה .למשל ,אשה צעירה שהפסיקה לעבוד סמוך לפרוץ הסכסוך. 2 בית המשפט עושה איזון בין חיוב המזונות ,הכלל ש"עולה עימו ואינה יורדת עימו" "מעשה ידיה" וההכנסות השוטפות של נכסי מילוג. החקיקה וכפיפות בית הדין הרבני לחוק חוק שיווי זכויות האשה התשי"א 1951 -נועד למנוע פגיעה באשה באשר היא אשה ונועד למנוע אפליה. בית הדין הרבני אינו כפוף לחוק בענייני איסור והיתר ,אך בתחום דיני הממונות בית הדין הרבני כפוף לחוק. הלכת סידיס: פס"ד בלבן נ' בלבן הביקורת על התוצאה המשפטית של פס"ד בלבן נ' בלבן התוצאה: החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט ,1959 -סע' 2א .שכותרתו:התחשבות בהכנסות של בן זוג. הבעיה בסע' 2א שהתווסף כדי לתקן את הבעיה שנוצרה לאור פס"ד סידיס ובלבן ולאפשר לשקול פירות נכסי מילוג בתביעת מזונות – חל רק אם לא חל הדין האישי. עמדת פרופ' מנשה שאווה .המחוקק שיחת את מילותיו לריק. פס"ד ספורטה נ' ספורטה :באוביטר ביהמ"ש אמר שאם היינו רואים את תגמולי הנכות שמקבלת האשה כפירות נכסי מילוג ,עמדת השופטים אשר ,בן פורת ושמגר (דעת הרוב) סע' 2א היה חל בגלל כוונת המחוקק . פס"ד חקק נ' חקק :הויכוח בין השופטים אילון ושמגר. שאלה ג' במשפט העברי האשה לא יורשת את בעלה ,אך מקבלת מזונות מעזבון בעלה המנוח .הסכום הוא סכום שזהה לסכום שקיבלה כאשה נשואה סמוך למות בעלה לפי הסטנדרט "עולה עימו ואינה יורדת עימו" מזונות מן העזבון כוללים גם זכות מדור . הבעיה :האלמנה מצויה ביריבות מול היורשים ,שכן פרעון חובות המוריש קודם לחלוקת העזבון. מזונות מן העזבון יחולו רק בבית הדין הרבני .בבית משפט יחול חוק הירושה ,התשכ"ה – .1965 הרושם הראשוני שעם חקיקת חוק הירושה מחקו את הפריטים של ירושות ,צוואות ,ועיזבונות מרשימת דיני המעמד האישי מסימן 51לדבר המלך .נושאים אלה לא שייכים לענייני המעמד האישי ואין סמכות לבית הדין הדתי לדון בהם. יחד עם זאת ,בהתאם לסע' (155א) לחוק הירושה יש אפיק לדון בבית הדין הדתי. התנאים: .1לבית הדין הדתי סמכות שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש. .2הסכמה מראש .אין אפשרות להסכמה מכללא. .3הסכמה בכתב. על סע' (155א) חל סע' (155ג) לחוק הירושה – בית הדין הדתי יחיל את הדין הדתי שלו ,בכפוף למגבלה שאסור לפגוע בזכויות של קטין או פסול דין. זה בכלל לא פשוט שתהיה הסכמת כל הצדדים בכתב ,וקיים מסלול נוסף: סע' 4לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושים) התשי"ג 1953 -לפיו אשה יהודיה יכולה להגיש תביעה ( 155ה) לחוק הירושה למזונות בבית דין רבני "שלא אגב גירושין" .שלא אגב גירושין כולל גם אלמנה .סע' קובע שסע' 4הנ"ל לא נפגע מחקיקת חוק הירושה .היתרון במסלול זה ,שלא נדרשת הסכמת הצדדים האחרים. השאלה איזה דין יחול במקרה של תביעה מכח סע' 4הנ"ל? אפשרות אחת ,הוראות סע' 148לחוק הירושה. 3 גישת המלומד שרשבסקי .פס"ד אלמליח" :הדין הולך אחר הדיין". גישת פרופ' שאווה .פרשנות תכליתית. סיכום: מבנה התשובה צריך לתת הסבר למונח "מזונות מן העזבון". הבעיה שנוצרת בין האלמנה ליורשים. אשה יהודיה שרוצה להגיע לבית דין רבני לצורך קבלת מזונות מן העזבון ,עומדים בפניה שני מסלולים: .1סע' (155א) ו(155 -ג) לחוק הירושה ,והתנאים לכך. .2סע' 4לחשבד"ר ו(155 -ה) לחוק הירושה ללא הסכמת שאר הצדדים. שאלה ד' בדין העברי הבעל מבטיח לאשתו מזונות מן העזבון ביום הנישואין. סע' (57ב) לחוק הירושה. הסבר ההבדל בין מורדת מסוג "מאיס עלי" שבה יש סיבות מוצדקות ואובייקטיביות לכך שהאשה אינה מקיימת חיי אישות עם בעלה ,לעומת מורדת שרוצה לצער את בעלה ,ולאחר 7שלבים ותקופת שיהוי של 12חודשים מתחילת ההליך ,בית הדין מכריז על האשה מורדת באופן סופי. לפי הפסיקה האזרחית ,כל עוד לא ניתן פסק דין סופי לפיו האשה מורדת ,והבעל נפטר טרם מתן פסק דין כזה-, זכאית למזונות מן העזבון .רק בשלילה סופית בסוף ההליך בו האשה מוכרזת כמורדת ,לא תוכל לקבל מזונות מן העזבון. לאחר מות הבעל: יוצאים מנקודת הנחה שהאלמנה מקבלת מזונות מן העזבון בגלל שהיא מנציחה את זכר בעלה המנוח .כל פעולה שיש בהעדות לכך כי אינה מכבדת את זכר בעלה המנוח יש בה לשלול את זכאותה למזונות מן העזבון: .1תביעת הכתובה .2נישואים לגבר אחר " .3אמר רב יוסף כיחלה ופרכסה אין לה מזונות" היום בתי הדין הרבניים קבעו שאיפור לא מייתר את הזכות לקבל מזונות מן העזבון ,כי המטרה של האשה היא להיראות אסתטית יותר ,ולכן רק חיי אישות עם גבר אחר שוללים ממנה את הזכות למזונות מן העזבון. הבעיה :נוצר מצב שבו האשה יכולה לכלות את כל העזבון .פרעון חובות המנוח קודם לחלוקת העזבון ,ובסוף לא יישאר כלום ליורשים. "אנשי ירושלים והגליל חסו על כבודם ,ואנשי יהודה חסו על ממונם" אנשי יהודה נתנו אופציה ליורשים לשלם לאלמנה את הכתובה ובכך להפסיק את זכותה למזונות מן העזבון ולמדור. הדיון 1בתלמוד הירושלמי ,מחלוקת רב ושמואל ,הפסיקה בראשית ימי הביניים ,המשך ימי הביניים – ספרד ,שו"ת זכרון יהודה לעומת שו"ת הריב"ש ,ההבדל בין ספרדים ואשכנזים ,ועד פס"ד מילר נ' מילר ,פסיקת הרב אסף והביקורת של שרשבסקי. מזונות בת זוג: חיוב המזונות הוא החיוב המרכזי הנובע מן הנישואין .כנגד המזונות שהאשה מקבלת מבעלה ,היא נותנת לו את מעשה ידיה .כמו שהזכרנו לעיל ,יש הדדיות בין החיובים ,כדי שכל צד ירגיש שהוא גם נותן וגם מקבל. כיום ,שהאשה יוצאת לעבוד ,ו"מעשה ידיה" גקבוה ממזונותיה ,יכולה האשה לומר" ,איני ניזונת ואיני עושה"-היא מאבדת את מזונותיה ,אבל שומרת לעצמה את מעשה ידיה .לבעל אין אופציה לבטל את חיוב המזונות שזה חיוב מהתורה .אך יכול לומר לה" ,צאי ,מעשה ידיך למזונותיך" – קיזוז :הבעל מקזז מהמזונות שצריך לשלם לה את מעשה ידיה ,וישלם את ההפרש. "אנא אפלח" הבעל חייב למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו .אין לו אופציה לא לעבוד. הבחנה בין סוגי מורדת בדין העברי לגבי פטור ממזונות. 1מעבר להזכרת הדעות השונות בענין ,יש להסביר את הרציונל (ההגיון) שעומד מאחורי הדעות השונות .יש להתייחס להתפתחות של הפסיקה לאורך התקופות השונות. 4
© Copyright 2025